9 הא 3.5 ₪9

בספו ע₪18102041 ₪18 וו1 0
3 0 קל דד

צתהאמון

העולֶם.
שבועון עברו =

שנה שלישית.
ו |
9 ₪9 5-2

והפנה

תרסים- תר'ע.

בית דפום. של ש, 5, גרבר, החוב זאוואלנאיא, מעון 95 ,

.8 מז 08500 |
ב |

ו
ו
4
,
?+ =דה ה

.9 -- .הוווהת וו 025 8-8 0 ]1 .01 0 4 1 7

אחד העם, הגעה השעה! גליון 14 +
איך עושים היפטוריה . 0
אמן. ע"ד פעולת החברה ,עורה ע"י עבודה'' בוילנה, | ,‏ 15:
איינהורן ד, = בין השמשות (שיר). גליו 2 +
םי קוהלת. 0
ו שיחה עם החכם בשי. ו
/ החכם בשי ר' נחום ע"ד תכנית עבודתו . 2
ברנפלד ש. ךד"ר, מחיי היהודים בגולה. 7
מארצות המערב . 2

היהודים הפפרדים בטורח. 7

בארצות המערב. 0

בתי הספר העבריים במזרח, 3 8.

2 כבוש ארץ ישראל . , " 7
אלכסנדר הומבלדט . 0 0
אוריאל אקוסטה.. .1 22

היהודים באונגריה.. " 2

דוגמה היסטורית.. / 8.
הספרות המרעית במערב . ג' 89, 38--84, 40, 41.

בר-טוביה, = קוץ גליות. גליון. 1,
נצח ישראל.. 8
ק מספר הנזירים . 4 .
ברנשמיין ש, ד"ר, מהעבר הקווב. ג
ברדיטצבסקי מ, י, וענו בה צרקתה (ספור אנדה). , 21
שני ספרים (אנדה). 7
ההלך + ל
הרב והארי (מעשיה). / 3

הבריחה (זכרון) .+ ו
בןדעמי. מן החורבן החדש. 3%
ברנר י, ח, | מן הסצר (מגלות חתוכות). ג' 11], "\1, 1, 8 8, 7 8

0, 10 19--11, 18 14.
ברקוביץ י, ך, ייקות (פפור). ג" 4 6, 0, 18--11, 28, 80, 481

בן-אליעזר מ, מחצה על מחצה, וכרונות משפחה (ספור), ‏ ג" 39, 96.

בבית החולים (ספור) + 0 86 97.
2 היורד (ציור) , . 5.
ברוך ו ל, | עם שקיעת החמה (שיר). ל
בארון דבורה. פדקה (פפור).. ו
ליזר יוסל (ספור). 5 8.
הסבתוע הניה + ו 8
הקפות (ספור).. , 99--84.
דיר (ספור) + / 0
בן-משה י, | ביאליק בארץ ישראל. 0 5%
מכתבים. מארץ ושראל , , ז.

האספה הכללית של אגודת , הגמנסיה העברית'"
(מכתב טא"י) + . 4

ב האמיגרציה היהודית באוצות הברית כשנה
האחרונה , / 4

תוכן העינים
של ,העולם" שנה

- ₪ ₪ ₪ ₪ ₪ ₪ ₪ =

שלישית ,

פעולת לשכת המודעון אשר לחברת יק"א,. ,‏ 50.
בן-מרים, מכתבים מתורקיה, פלוניקי + : 5
ר' בנימין, > מנתג אל המערכת, ע"ד כנרת. גליון | 38+
ב.- א, מכתבים מאנגליה . : 40
גולדברג ב, = הפליטיקה של יהודי רוסיה בשנת .1908‏ , 0
למלאת עשר שנים ליסוד הקולוניאל.בנק העברי.. , 9

לשאלות הרגע .
מכתבים מפולון ,

גי 22, 93, 24 '26,

גרינבוים י,. ג' 3 17 20, 97 29, 85--84,

עד היכן הניעו הדברים. ג' 18
ברק יוסילביץ ובנו (דף מדי"ה בפולין) + 25
קונגרס לפדור האמיגרציה היהודית , , 8
גורליק שמריהו , הוחוק והקרוב (פוליטון) . ,
אוגופט סטרנדינברג., : 44
ז'ורז' רודינבאך . 0
אוסקר אואיולד + 54
.6 בעתונים . ב
המזהו) פוליטון . רשימות פורחות + 5 0 1 7
רשפים (ציוניי בקרף) + ל 7
דוה מכתבים מתורקיה , קושטא, 7 5 4
ו לאחר עשר שנים, ו
הכח הדוחה. , 11-19.
הרצל תיאודור, פפינת האויר המונהגה (ספור). 1
שבוע האבל/ | 3 ה
הורודצקי ש, א, ההפודות, ו
: רבי לוי יצחק מברדיטשוב . , 6
הדבורה. מכתבום מבולגריה . . 1
הדני, מכתבים מהגלול . ג' 19--11, 16.
העניש מ, | ממכתכים טגליציה, ג' 94, 26, 99, 89 41, 244

הרשברג א, ש, ירושלים העתיקה וחמודותיה.. גי
ו מכתבים מתורקיה , קושטא.

ה ם. חג היובל בקטוביץ.

וורבורג א, פרופ', מופד מיקרודביאולוני בא"י על שם נורדוי.
תשובה לטר יוסף כחוון +

לוברון מ, 1. פייערברג (למלאת עשר שנום

9

וואחל י, י,

לפטירתו) ,
וולפובסקי מ, ז, משירי המות (שיר).
ווה מכחבים מתורקיה . סלוניקי +

זבוטינסקי 1, המצב החדש בתורקיה .
זילבורג משה. עייתי.
/ מעשה. באדם (פרק מספור) +
על בותו שחרב...
תורה בסכנה (צוור) .

זרחי א. רשימות ביבליוגרפיות :

זיידמן מ, -פ, ומר היסטורי..

הועידה לשפה ולקולטורה עברית בברלון+

)א

,
לתולרות הפועלים במושבות א'י. = ג' 15, 174,16, 418
ו ה : בעתונות היהודית. בי
= | חרמוני. א, = הציונות בתווקיה , 0
מכתכים מתורקיה .‏ ג' !1, 5, 9, 12--11, 18 20, 28,
: 0 1 48 48 44.
ח-י אי שיחה עם' ניסים-מצליח-אפנדי. ה
שיחה עם ששון.אפנדי . 8.
מכתבים ו ג' 10, 19 25, 24 95ן 56 7 98,
. 9 30.
חן אא מסתבים מתורקיה.. קושטא. גי 98.
טהון י, ך'ר, ‏ לתקנת הפועלים בארץ ישראל, 2 ו
משרניחובסקי שאול , על ערבות מתות (שיר) + 0
שורת הקציר (שיר).. 1
טריווש ", א, ‏ פוליטון . לימי התשובה . ב
ל על מפתן התקופה החדשה , / 1
התומנים מצעדה , / 4
2 , עון גנים . ₪ . 05
ו המושבות במחוז טבריה י ב' 94, 95, 28, [8.
+ / הישוב העברי במסופוטמיה . ג' 37 498
2 האפפה הכללית של ה,פועל הצעיר": 0 4
5 האספה הבללית של מורי א"ו.
לפ רשומות ביכליוגרפיות (א).. גי זה זז
8 שק ק. מכתבים מתורקיה . סמירנה + מ 8
| כרמלי א, אברהם ‏ מאפו (לשנת המאה. להולרתו) + 0 1
דברים שכבר נאטרר+ / 1
0 עיונים וספקות. 7 0
כהן יעקב, = השעור הלבן (שיר) י 0 .
אלו הם לילות החורף (שירים) + 2 1
ולא עצרתי כח עוד. . . (שיר): 7 9,
, לילה שחור נגע בי,,. (שיר), 0
כהוון יוסף , מכתב לווובווג . ו
לוינסקי א, 5, מלואים לספר הבהמות (פוליטון).. 2 1
2 פולימון . וכות אבות ווכות. עצמו+, / 8.
פוליטון . הומים הנוראים. וומן שמחתנו, ( 95--94,
לוליענבלום משה ליב, אם לא עכשו -‏ איטתי? / -‏ /16.
יובל אספת קטוביץ. על ,

דרבי הישוב . ג' 19--11, 18, 16, 17, 18, 19, 90 89

לבנטין י. י.
8, 85--84,-49, 48, 44 46, 48

לרגר ועקב, = אח לצרה (שיר). 11-15
1 בהמיר ארץ (שיר). / 8.
| מתוך שעמום (שיר) + 85--84.
שורים : א) בסתיו. מתוך שעמום (--) , 4
ליי, נצחון החפש בתורקיה והציונות + " 15
, בדרך אל הציונות + : , 8.
. אחרי חמש שנים: / 4
לבנוני מ, מכחבים מבולגריה + 7
לומברוזו צ'יזארו. לנורדוי. 1 9
מנדלי מוכר ספרים. ישואל משתרל להיות איש , 8 זי
מ פ. ד-ן ,= ועידת ציוני לול לבוב . / 9
4 מבתבים מגליציה . ! ב" ל ,13100 -15, .17
מ הטקטיקה החדשה של הקדמים . גי 5.
רדכי בן הלל הכה], מכתג אל המערכת. על דבר מקום
: הקונגרס הקולטורי + ו
דורשי ציון + / 6.
"מ ש, מנוחת. יום השבת. שי
ולנר *, צ, | סזנק 0+ ל
מה הועירה השנתית של ציוניי גליל סטניסלו. | , 11-19.
= מרגוליןיצחק, * + * (שיה), , 19--11.
| מבש"ן, מכתבים מרומניה + ו
-ם. סיוע היהודים לשחרור תורקיה + א 8
. גוסטב טוך (ניקרולוג) . 0
0 נאהידא רימי -- והשפה העברית (פוליטון) + / -‏ 6.
שיחת חולין (פוליטון) . , 10.
יצואת מצרים ,>

.

חופש צבאות.
הצדוקים המושלמנים .
האפיקורסים המושלמנים (רשימות תונריות)י ץק >

8

+ א לשאלות הקונגרס התשיעי (הועדה התדירות). ,‏ 41, 44,
: | 89
נורדוי מכם , לשנת החמש לפטיותו: 8 5.
1 ג . 7
ההילוטים והשפרתאים. . 7
נחמד מ, מכתכים -מתורקיה ,. ארם צובה. 1
ניידיץ י, א, = ושימות ממפעי לארץ הקורש.. 8 6.
סו ונגביל ע"ד הלאומיות + 0 ו
ליאופולד כהן (ניקרולוג) . 9 8.
עוד לארם נהרים. . 5
רשימות ביבליוגרפיות (ירושלים) . . 16
סוקולוב נחום, המצב הנוכחי בתוגרמה . 0 1
תקופת החשבון. , 9.
ארם נהרים - 6.
סמילינסקי משה, יום הרצל ב,רחובות" (מזכרונותי), " ו
הפועל הצעיר. % 7
נצחון המעשה. ג' 86 87, 38 40.
מכתבים אל המערכת. ע"ד בגרת + . 1
ערב הקונגרס התשועי. , 42 48
סופר א. טכתב מארץ ישראל, 9 7
סירקין יהושץ, דבר אל חברי האגודה ,דורשי. ציון". . .
ספיר. דבורה, כרמית (שיר). 2 8.
סמאווסקי משה, המטפחת (חזיוגות ותמונות). / 11-15
בנכר (הרהורים). 4 9
סלוצקי ד, ב, בלילה (ציור). 38 299
סולודר אברהם, מלכת האביב (שיר). ל
לאור טערב (שיר). " יו
עתונאי, אספת המורים העברים. בגלוציה , 2 1
פסמניק ד, ד"ר, המשנו של הציונות, ג" זז 1 :ה
תעודותוו של הוער הפלשתינאי באודיפה, || ג" -8/0.'
- | שאלות הפועלים בארץ ישראל. , 27
הציונות והארציות . 0 ע.
מכס נוררוי -- חציוני (ליובל הששים שלו). // אק
ע'ד שנויים בפרוגרמה הבוילאית . . 9
המצב הנוכחי בתורקיה והיהודים. % .
הציונות של בעלי הבטולי 4 - 5
פיכמאן יעקב, * > * (שיר). / 1
הספרות העברית בשנת 1908 . ג 1, 98 4.
שרטוטים .; ג' 90, 29 39--34,
ליל תמוז (שיר), ג' 85--44,
בערב (שור). 4 6.
* + * (שור). 0
פאזיין: מם. מכתבים מגרמניה. ג' 21 28, 25 28 87, 43,
יום. היהודים. ככרסלוי. ג 9
פינם. 0 החנוף האסתטי, ג' 8 10, 12--11, 18.'

פינסקר 5. ד"ר, נאום הפתיחה באפפת קטוביין .

קרני יהודה, בא הערנים הנוגים (שיר).
* + * (שור).
משירי ההיכל (שור),
* % * (שיר)..
שירים ,
משירי הכח.
לילי מסתורין (שירים 11 --),
לולי מסתורין (שירים 1'\--0/11) +

ה יחושע , מכתנים מתורקיה . סלוניקי. ג' 8, ,6, 7, 8 /

46-49 40 88 ,87 20 ,23 ,90 19 16

קויפמן 0 צללי כרך (ציור) . גי 1 42

קבולי יעקב , מכתנים. מתורקיה . איוטור. 6 19

קבק א, א, | במתוים. ב, 8.

ראם א, לחשבונו של ועד ,חובפי. צוון". 1
6

אחרי האספה הכללית של ,חובבי. צוון* .

/

רבינוביץ יעקב, ווטניה, , 7 ישיבת הועד הפועל הגדול. ג' 37 38 89,
רוזנפלד ש, | אשמת ותשובות בצרן + 0 ועיד ת ציוני פלך ראדום. , ב
ל רשימות ביבליונרפיות + 1 תת 0 בראשון-לציון + . 2
, . שקיעה (שור). , 7 ו 2 ,
שמפגוביץ ור 2 7 : 0 ועידת צווני פלך וואהלין + 0 5
/ 0 . החלטות הועודה לעניני העתונות. , 6
ערירים (שיר). " 3. 2
* + * (שיר) 38 הועודה החמישית של ציוני רוסיה בהמבורג, ,47,46, 48.
שטיינברג יהודה, חוקרים (רשימה). 2 זי הקונגרס התשיעי בהמבורג. , 2 7 48.
שטיינברג יעקב . שירי חרף (/1--1). / צו הדין והחשבון של הועד המרכוי + ג' 46, 47, 48,
מנגיגות אהבה (שיר). 5 4 הדין והחשבון של הועד הפועל הגדול .| ג' 8
שרפשטיין צבי, סחיי אחינו בגליציה. 98. השוע : מן הגליון 1 עד 59 (בבל גליון).
ש. צ, המאורעות בתורקיה ונצחון הקונסטיטוציהי > 15* | חוזרים וכרוזים : להאספה הכללית של חובבי ציון באודיטה. ‏ , 16.
שאליט מ, = שתי תקופות בציונות. . 4. למלאת עשר שנה ליסוד אוצר התישבות היהודים. , 7
\ איפה ואיפה, .0 מכתב חוור 7 26+ , 11-19.
חברת ,כל ישראל חברים" ופעולותיה. ג' 25, 26, 28, 99. אל ההסתדרויות הציוניות + 0
עבודת יק"א. ג'85--84. קול קורא . 1
אספת קובנה ושאלות הקהלה. 2 8'. אל הקונגרס התשועי . 7 ג. ]|
השאלות הריאליות של האיקונוםיקה היהודית. , 42, 48. קונגרס לשפה ולקולטורה עברית. " 2.
: ועידת עסקני הצבור בקובנה (דו"ח מיוחר). | , 44, 45* קול קורא (ע'ד האינסטיטוט המיקרוביאולוגי). , 6.
תלוש. בכרמים , 19 הועידה החמישית (מכתב חוור 10 6(). 1 7
ו מעולם החלומות (מכתב מא"י). 1 9 שאלות הקונגרס התשיעי (מכתב חוור 11 --)., | 40.
פתרון החלום (אגרת קטנה מא"י). - | 9י מכתבים אל המערכת: גי 18, 16, 18, 81, 85 41/88 +
בחיינו : ג' 0, 18, 99. מן הגליון 80 עד 45 (בבל גליון), נקרולונים : הברון הורץ בר' יוסף גינצבורג . . 8.
בעהונים: מהעתונות השפניולית . ב ד'ר. אדולף ראדין. 4 9
מהעתונות הישראלית. ו אוסקר. מרמורק + ..
דו"ח ופרומוקולים : האספה הכללית של הועד האודיסאי שמואל בן יוסף גינצבורג . . 5
לישוב ארץ ישראל. ג 6 66 יעקב גרדין + 4 =
אספת חברת גאולה . ג' 8. גוסטב קרפלים , . 7
אפפת הועד הפועל בקלן. ג' 10, 12--11. ר' חיום ליב בר' אברהם מאיר מארקון + .8
ועידת ציוני פלך 2 ג 15. על המצפה: | (מאמרים בשאלות הומן) מן הגליון 30 ער 46 (בבל גליון).
אספת הרבנים בוילנה . 17
ונות: , , ,
ועידת חברי אגודות הקהלות הישראליות לה 3 ו . -
באוסטריה . 0 7. - וובלו של הד"ר י, ל, קנטור 0 16
המועצה של שלשת המפלגות הלאומיות 0 2% 1
מחאה עברית לאומית בה,רייבסרט האוסטרי". / 6
ה ו ידיעות בעד המהגרים לא"י 6 ד
ועירה של צירי קהלות היהודים באשבנן. - , 8. 1% , 0
יט'א ומסופוטמיה . 9 7
ו פ 5 הסתדרות עממית לפדור האמיגרציה 17
הועידה הכללית של הציונים באונגריה. 4 2 8 4 0 : ו - 8 , ₪
הועידה העשתי-עשרה של הציונום ברומניה. ‏ , 2. 2 0 ו . 9 ָ
כרמל מורחי (דו"ח מפעולות החברה). , 8. 2 5 6
תולדותיו של מ. נורדוו. 2 7
הועידה השתום עשרה של הפדרציה הציונית :
בית הספר לבנות ביפו. , 0 31.
באמריקה . , 25 96, 9 ' לט 8 7
חגיגת יובל הששים של הד"ר מכם נורדוי בפריו. , 8. ה ₪ 2 ל כ 7 "/ 5 4
. ועודת ציוני פלך סידלץ. ל ו ו
פעולת חברת ,עורה" אשר ליהודי אשבנו תמונות : הגמנסיה העברות ביפו. ג' 8ן--11.
בשנת 1908. | , 98 499 בנרת . .+
/ ועידת ציוני פלך פולטבה. / 8 תיאודור הרצל + . %
ועידת ציוני פלך קובנה וסובלקי , 4-4. אספת קטוביץ, .8

שבועון עברי. 0
הציונות = :שואפת ‏ לרפוש מקלטרבמות 0 7

משפטזנלוי. לעם ‏ ישראל ‏ באקץ - ישראל.. +

(פרוגרמח = ב ןיל+

/
א +85 .
0 / 3 = :

התכה 0

יע

4 הפוליטיקה. של. יהודו-רומיא. בשנת. 1908. = = ב. נולרברנ ,

ל ו
2% 4 ָ ₪ 9 +

- 2 0 קבוץיגליות : ל יש בריטוביק: 20 ;
+ אלה חם לילות-החרף,. , (שורים) , = עקב כהן. . .
8 מן. המצר למגלות חתובות) ללחל ח, ברכר+ 9
: 6 שני ספרים (אגזה), > , 2 - ₪ מ ברריטצבפקו << ,
ב + הספרות העברית בשנת 1908+ 0 ו
₪3 . אספת. המורים. העברים בגליציה, 0 = | עחתאי. .

9 מכתבים אל המערכת .>

0 השבוע: (חצוונות \ באהץ-ישראל ; במורת 1 בתפוצות"ושרא; 5
ספרות ואמנות ; ספרים הלשום).

מחיר .העולם" ברופוה; לשנה 4 0% 6 שנה. 0 הובל, לובע שנה 1 רובל, ולחרש 98 שר
בחו"ל : | באוסטריה:אונגאריה /10- כתרים , בגרמניה ‏ 9 מארק, באנגל 9 שילונב , באמיריקה ,1/2 ₪ דולר,:
בארץ ישראל 0 פרנק, בפרנצוה וביתר הארצות 18 פרגק שב זה לחצו ה "שנה,
= בעד שנוי האדרוסה 0 ק.
\ = = מחיר. מודעות : בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים, --- על העמוד הראשון 60 קופ'. ועל שאר העמודים 40 קופ/ >

.

0 האדרלסהג 0 0 ל /
ו 4-ה ו 1ן הזומ , - ה

"> ם מחיה כל גליז 0 קאפ'.

מאת האדמיניסטראציח של .העולם". >

41 אל החותמים: ,

א) הרועום. לחתם על העתון ‏ יואילו. נא ל הזדרז במשלוח כסף ‏ החתימה, כרי. שאפשר יהיה. לרעת. כמה אבומפלרום להדפים. מכל
גליון. וגליון, החותמים : אשר יתמהמהו בחתימתם ל א יק ב לו אח"כ. את הגליונות שיצאו "עד זמן חתימתם, ‏ יען כי- הגליונות,
נרפסים במספר מצומצם ‏ והמעט הנשאר הולך ומְלה מפני. רבוי: החותמים .

ב) החותטים ‏ ה חר שים, החפצים לקבל את שני הגליונות האחרונים של חדש רצטבר (כדי שיהיה להם קומפליקט שלם של ,העולם"). צווכום
להוסיף: על , בסף חתימתם /20 קופ', :

)= בדי להקל את משלה הכסף בער ההותמים מהו"ל פתחה האדמיניסטראציה שתי מחלקות בחו"ל, אחת בקלן ע"פ האדריפה : 20| ,00%
.06 110010 >" ז\ 21,, 1560811108 ושנית --- בסטאניסלאוו (גליציה) ע"פ האדריסה :60 טיו .11 ג מיוט]1 ,נג15[8ת818. ומעתה
ובלו. החותמים. בחו"ל לשל את כסף התימתם לאחד משני המקומות הנוכרים, אפפ שנוח להם הט קום הרא שון מפני הקמוץ בפורטה, כי הכסף
ע"ש מערכת ,די וועלט" מתקבל בבתי-הדואר , באופטריה-אונגריה וְגרמגיה, באמצעות טופפי תעודות"ההואר (6ם86[61-208-18₪).

ד) = את החותמים- בחו'ל מקבלת האדמיניפטראציה של ,העולם" בוילנה כספי חו"ל: פראנקים ,‏ מארקים. וכדומה ובלבד שיהיה הכסף ב ש טרות
ולא במטבעות . האדריסים צריבים להיות נכתבים ב כתב ברור ונקי ויופיפו גם את שם מדינתם.

8) = החותמים במו בחו'ל כן ברוסיה יבלים לשלח את כסף חתימתם בתלושי המניות של הקולוגיאלהבאנק העברי ,

1 החותמים שוש להם איזו שאלה .או טענה אל האדמיניפטראציה וואילו נא לרשם במכתביהם את הנומר שלהם הנרשם על גבי חבנדרול ולכתוב במו
כן. אם חם מן החותמים הישנים או החרשים + \

אל הסוכנים,

+ א) = כל הסובנים מתבקשים להשוות מיד את השבונותיהם עם הארמיניסטראציה, כדי שלא יהיה עכוב במשלח הגליונות אל החותמים ולמכירה לאחדים +
ב) הפובנים מתבקשים ג'כ להזהר לבלי להזביר במכתבי-הזמנותיהם שם חותם אחר שתי פעמים +

ג הנחות. גדולות +

)= החותמים על ,העולם" במשך חרש יאנואר זכים בההנחה הגרולה מאר על פפרי ,אחיאסף" (פרטי ההנחה ותנאיה
מבוארים בהפרוספקט. המיוחד שנספח אל. הגליון הראשון של ,,העולם"* מחודש דיקבר),
ב) ‏ שלשה קומפלקמים (משלש. שנים) ,דאס יודישע פאלק" הנודעים בתבנם הספרותי העשיר -- למחיר 5.50 ר' יחר עם הפורטהי

נצבן גכט ה שר הפנ פוב ברס שאב הלמר מע ודה ו הט "ליק ₪ יטאנקר הא סנכת המשש

= == וצא. לאור. ונשלחה.- להחותמים חוברת -א'" של ,השלח"

מתקבלת החתימה על ץש ליה שנת 1909 כרך פ'. (יאואר).

| 0 תוכן הענינים:י

" בשוה בשתתהקטרת הצסר העשרים] אי): על הנפים ועל העבודה, | ז') השפעת אברהם. מאפו;
, ל ו : 0 דיר יופף קלוזנרי, . משה קליינמאן
המחיר בלוסיא ובחוץ לארץ: לשנה 6 ר,,. לחצי שנה 8 ר. וכפי ער ב') סופתי (מעשה נורא), ח') השושנים (דרמה).
> זה בכסף -חו"ל, -- לומן פחות מחצי. שנה אין החתימה מתקבלת, מנדלי מו בר:פפרים. יצחק קצנלפון
את החותמים. בחו"ל. אנו מבקשים לשלח לנו. מלבר המחאת = ג') מים. לשתות, ל
הפוסמא, גם מכתב מיוחד, שבו יודיעונו ער משלוח. הכסף ואת פרופ, דר, ש מץ א ל ק רו ים. | +) היהודים והיהדות ‏ ברומניה (3),
- ב י"א) מכתבים מצרפת ל
. / 0 / , '"א) מז מצר , בק.
פרם להחותמום. החדשים ‏ = - 0 0 האל | ":) השקפה עפרית 0011
= ארבעת הכרכים. מ'ז, ‏ ויז ייח וימ של ,השלח" (בכל כר = ף) משירייעם (1/) ח, ג בוא 6 רב | "ג) מחשבות ומעשים (-),
שש חוברות) במחיר 6 ר,, במקום המחיר. הקצוב 1% ר, ובי קדוב
5 = -->ישנר כרכים במחיר 5 ךר במקום 6 ר; =

: פרס להחותמים לשנה שלמה: : \ \ | ] ( \ 1 \ \

החותמים לשנה שלמה, פלומר, אלה שישלחו ששה ר. יקבלו חחנם את הפפר = ₪ !01 ועו 10[ 0018 תסזר

7 == ש רו חד"ריה: קמינר == : : ( יו ,

. עם הקדמה מאֶת אחד:העם, == = הירחון היהודי היחירי המוקדש לחקירת פלשתינא, |

0 = עליהם להוסיף רק. בער המשלוח 98 ק', מחיר. הירחון לשנה על ניר פשוט 1,80, ועל יר טוב 8 00

: : ו : לזמן פחות משנה אין החתימה מתקבלת. .

הפהזסקהם ‏ 31808055 .11888 9 0008 אנ + .א 2 כ אפשר לחת על מירחון. אצל + ,

ו וטס 86 ה 67 0 התסה (סהההם ,התק66תפבסן -\. .3
70 ,188815 ל 8 .1 גלדה שפירא : יוסף ליפקוביץ
.25 0\8 0801001 6 .46 ה[ 11090800 (.1פפגו) .

0 הנכתוכפת של המערכת והאדמיניפטוציח:
1 חא וציסה .026008 ,"א 11170 הווונהתס
.319 7080700( 91801ה) 0010558 4011 1111,0 1180 008 מ0080010 ל

.רצויו

מארשים

02-

|

6

יו

\

,

4%

= הצבורית : פוליטית,

= של כל המיעוטים, -- נעשו יהודי:רופיה
= = האפשרות להיות להם באי:כח פוליטיים בבית נבחרי:העם, וגם

רובת ס'ה

ווילנא, כ טבת תרפיט,

40 זהטמ3] מ19-66 ,ג א. 11

ב, גולרברג,

הַפולִימיקה של יְהוּדִידרוּסְיָה בְּשָנַת 1908,

א,

בפוליטיקה זו אינני מכוון לסכום מעשים פוליטיים, שבאו
בתור תולדה מגלוי-רצונם המאוחר. של עפקנייהכלל, ‏ העומדים
בראש היהודים. ברוסיה . פוליטיקה שכמותה לא היתה במציאות
כלל, ‏ במשך הזמן, שאני בא לרבר . עליו בכאן, נעדרה בקרב
יהודיירוסיה ‏ כל אורגאניואציה, שהתבטא בה רצון העם כולו,
1גם. לא יכלה להיות מטבע. הדברים.+ ,

געשו אמנם איזו נסיונות קטנים לברוא את הרצון העממי
הזה, לברוא מוסר, אשר יהיה. בא:כחו: של יהודי:רוסיה,: אם
לא שלם ומקיף, כי אח במקצת לכל הפחות, ‏ אבל הנסיונות
הללו | לא הצליחו מצד האחד -מפני תנאים חיצוניים, | שאינם
רצויים מאד לכל התארגנות של יהודים, ומכש"כ לאורגאניזאציה,
| המקפת ספירה של עבורה פוליטית, ומהצר השני-- מפני האפאטיה
שתקפה את החיים באופן נמרץ בשנים
האחרונות --- בתקופת ‏ התפוצצות כל התקוות המרובות, שקוו
להתחדשותה של. רופיה +

אחרי סגירת דומת:הממלכה השניה והשנויים שנעשו אח"כ
בחוקיהבחירה ‏ של יום ‏ ג יוני שנת 190%, אשר הנהיג
קוריה:לאומית מהפוג היותר גרוע, המכשיר למפרע את מפלתם
שוללים בפועל את

| אותם. שני המאנראטים, שעלו בחלקם, לא קבלו אלא רק הודות
להנהגתם. הקוריקטית של שתי קבוצות בוחרים בלתי<יהודים. --
הלוטאים בפלך קובנה והליטים בפלך קורלאנד. דבר זה הרפה
את ידי היהודים והפיל את רוחם, והוא הוא שהכנים אל הצבור
שלנו אפאטיה לכל עבודה פוליטית, ‏ יאוש ומבוכה.

בתחלת. השנה דברו הרבה בחוגים הפוליטיים של היהודים
> ע'ד קריאת ועידה מכל הבוררים של שלשת תקופות מלחמות?
הבחירות ‏ לשם יצירת איזה מוסר, שיהי משמש בעין ,אורגאנו:
ואציה. יהודית כללית".

אבל שאלה זו נשארה' מונחת ‏ כאבן "שאין לה הופכין
בלשכותיהם של איוו עכקנים בפטרבורג, אי:אפשר ‏ היה לקרוא
את הועירה לא. בפטרבורג, לא באחת מערי?השדה וגם. לא בפינ:
לאנדיה ,אוהבת-החיפש", והמכשול הטיחני הזה היה דיו להפיר
= את השאלה הואת מעל הפרק.,

> ₪

.2 1909 הקהפזה 6-20 ,\דזסח תע
4

באביב נעשה עור נסיון מצר בעלי ,הקבוצה. העממית"
לקרוא את ה,עסקנים" למעין ,מועצה איקונומית", | מערי<השרה
באו ט"ו אנשים, אבל לא נשמע ברבריהם ובמעשיהם הד דפקו
של הצבור העברי ורישומה של ועידה זו לא היה ניכר כלל בחיום.

באחרית השנה נוסרה בקרב העפקנים. הפטרבורגיים. מעין
מועצה ‏ על יד הדיפוטאטים היהודים, במועצה. זו משתתפים
העסקנים הפטרבורגיים שלנו וגם שני הדיפוטאטים היהודים הרשמיים
אשר בדומת:הממלכה, .

במה תעסוק מועצה. זו ואיזו תוצאות תהיינה לעבודתה, ---
ואת יראה לנו העתיד הקרוב = חושבום -עדיין .ע"ר. קריאת. ועירה
של באי:בח הקהלות הישראליות, אבל אם יצא רעיון זה לפעולה,
דבר זה מוטל בספק. גרול, ,

ובכן: אנו רואים, ‏ כי פוליטוקה יהודית:רוסית, שתהי תוצאת
העבודה:העצמית של היהודים, לא היתה בכל שנת 1908 כלל,
לא נעשה מצר היהודים שום מעשה:פוליטי גדול, אם לא נחשום
למעשה שנזה את ההשתרליות, שהשתדלו. האדונים . ניסילוביץ =
ופרידמאן לפני המיניסטרים המיוחרים בדבר הקלת מצב יהודים
אלה או אחרים,. שנגזרה עליהם גזירות גלות, וכיוצא באלו,

האנקיטה הפוליטית, ‏ שנערכה: ע'י מערכת ‏ ה,פריינד"
בשאלה, אם. צריך להכנים אל רומת:הממלכה. הצעת:חוק. ע"ר
שווי-זכיות היהודים ובאיזו מדה, הוכיחה, : כי רובם של עפקני
היהודים חושבים את -מצב היהודים בזמן שאנו עומרים בו לב"ב.
רע ומר ומעורר יאוש, ער שכמעט אי אפשר לחשוש כלל שמא
יורע | המצב. הזכיותי של היהודים עוד יותר. הרוב חוה את
רעתו, כי צהִיך להכנים אפילו לדומה השלישית : הואת הצעתה
חוק ברבר השוואת היהודים בזכיותיהם ‏ האזרחיים, ‏ הפוליטיים
והלאומיים עם כל יתר התושבים, הרוב הזה חושב, כי המרכן
האוקטיאברי, שרעתו תקיפה בדומה. לא יוכל להתנגד בגלוי אל
האימאנסיפאציה | של היהודים, | מפני שבזה היה מוכיח באופן
ברור שאינו קונסטיטוציוני כלל, אלא היה מוכהח בתוקף מצב:
העניגים הפוליטים להכנם בפשרות, כלומר, להסכים לאימאנסיפאציה

- חלקית + האנקיטה נעשתה אמנם בימי: האביב, בעת אשר הנטיה

המרובה והחזקה לצר ימין לא הורגשה עדיין :כ"כ ובעור אשר
השפעתה של ,אגורת העם הרופי" אך זה התחילה לעשות רושם,
אפשר, כי. אלמלי נעשתה אנקיטה ‏ כואת בימי הבציר, כשבכר
נתגלה שלטונם של ה,סויגוניקיםי בכל יתקפם היתה. מביאה לודי
מסקנות ‏ אחרות. ושונות ..לגמרי,

האנקימה של ה,פריינד" נסמכה על זה, ‏ כי מקור ההשפעה

ה ו יו

הפולימית הוא ‏ המרכז : האוקטיאבריי, אשר יחר עם האופוזיציה
* יעלוו לעמוד באופן זה או-אחר בכל תוקף על בסים הקונסטיטוציה,
\ אבל. הרבר. שונה לגמרי בשעה שאדוני-המצב הם הימניים תחת
הנחגת אגודת העם הרוסי או אגורת המלאך. מיכאל, .| באופן
זה מפלתה. של הצעת:החוק. למפרע געשית ודאית, - ולפיכך אך
למותר הוא עכשו להכנים אותה אל הדומה.
בו

אבל אם במשך השנה החולפת. לא נראתה מצר היהודים
שוש פוליטיקה, בתור תוצאת' העבורה. העצמית שלהם, הורגשה
= לעומת. זאת. באופן נמרץ. מאד פולימיקה - יהודית:רוסית ‏ כנגד
, היהודים. הפוליטיקה: של אגורת ,העם. הרופי" התפתחה. במשך
השגה החולפת בעצם תקפה, והיתה הולכת הלוך. והתגבר. עד
= כמה .גדלה השפעתה. מוכיחה | הקובלנה שהוגשה על ידה אל
. הסונאט על הצירקוליאר של המיניסטר לעניני"הפנים סטוליפין,|כי הוצא
שלא על יפודות:החוק ורק מגטית-חפדו היתרה של האחרון אל הירודים,

והיחם אל היהודים התבטא: בשורת: המעשים. הללו:

במשך כל השנה לא -פפקו גירושי היחודים מכל קצויירוסיה,
מפטרבורג מגרשים את בעלי-המלאכה, שאינם .עופקים באומנתם,
והאדמיניפטראציה המקומית. מטילה: עונש כסף מסכום. של שלש
| מאות עד שני אלְפים הבל בעד הפרת זכיותההישיבה , מיארוסלאב
= מגרשים את האומנים, | מסיפיר ‏ את הפארמאציכטים ‏ ודומיהם
מפוג: זהן בחרקום ‏ אין: מתירים ליהודים להתישב. במשבכנות-חקיץ;
= מגרשים. את: היהודים: ממושבות מכרי:ההרים אשר בפלך יקאטי-
= רינוסלאב, מנדשים אותם מקיוב, ובמוסקבה מצטיינות. החומרוז
\ שבובות הישיבה. בקוריוזיות יתרה: נותנים .שם: את. הרשיון: לכל
| מינו הועידות: ומסעות ‏ של מיול. רק בתנאי- שלא ישחתפי היהורים
בהם, ‏ מפעידהטיול. של גימנאזיסטים אינם. יוצאים לפעולה, מפני
+ שאינם רוצים לנסוע מבלי חבריהם היהודים, ההשתרליות, שירשוליהורי:
רופוה לבוא למוסקבה להתרפא, נדחות בכל תוקף בלי יוצא מן הכלל.
<< מענינת ביחוד העוברה. הואת:

להפרופיסור של האוניבירסיטה ‏ המוסבקאית, * קוז'יווניקוב,
ניתן | הרשיון למסע של טיול עם הסטורנטים של מחלקת יריעת-
זשבע. לשם למור של פנולות הים השחור רק. בתנאי מפורש
ו למעשה, כי. לא יהא נמצא בין התלמידים אפילו יהודי אחר,

גם מופקבה הקדושה, -שמגינים עליה הגנה. מעולה כ"ב מפני
היחודים, לא. נשארה,כנראה, נקיה מחשר של נטיה יתרה אליהם

פחות | מזה אפשר לחשור את. יחוסיו. של = המינוסטריום
השכנה. בחבה. יתרה ליהודים ובנטיה יתרה. להקל את החוקים
קמגבילים * הנהוגים ‏ בנוגע ‏ אליהם.. חוקי הנורמה = הפרוצינטית
נתמלאו ע'י: המיניסטר. שווארץ בכל חומר. הרין ושום. השתרלות
גם מצר. הגוגעים כדבר גם מצד המועצות הפירגוגיות לא יכלה
-לפתוח פתח. אל. היכל המדע: הרוסי. כל מיני ההקלות,: שנעשו
> בדבך: מצד הדיריקטורים של. בה"ס ‏ הבינונים ‏ והעליונים משבו
עליהן. את תשומת. לבו של השקטון, ועוררו. אותו. לשלוח תיכף
את. ההוראות הנחוצות והנזיפות = הראויות, מעל עמודי. העתונים
העברים. נתפרסמו המון עובדות ומעשים ע"ר הנהגת אותה הנורמה
זעלובה בבה'ם. המעטים, שבמקרה לא. נקבעה בהם, ולפיכך אין
ל צורך להתעכב עליהם בזה.
!= באותו ‏ חומר חן הקפורו ‏ גם ו יתר ו <ההגבלה

. - היהורים התאמצו לבקתי י פנר חל המיניסטריומים ‏ לעניניד
הפנים. ולהשבלה ורקדקו | גם המה כחוטההשערה במלוא. : חוקי-
ההגבלה. בנונע. ליהודים ,

> העולם 3%

גליון א

שנת 1908 החולפת תסתמן בוראי כשנת סיומה של תנועת
השחרור, ווכרה לא יסוף גם מההיסטוריה של היהורים הודות
להליקביראציה | המשפטית של הפוגרומים .

במשך בל השנה שעברה נתבררו. פבתי:הרינין | הרוסים .

המשפמים. הפוגרומיים, = לפני. כהני מקרש. פומידה: חלפו. צללו:
הדמים של מעוני \ המטבח הקיובי, | הביאליסטוקי, = הקאלאראשי
והייקאטירינוסלאבי ושל עור עשרות ערים אחרות ש,בתחום המושב"
ו,שמחוץ. לתחום". ופני הרברים אחרות היו, מלבד איזו ‏ שנויים

פעוטים, בכל מקום , על ספסל הנאשמים ישבו חוליגאנים אחדים..

מהיותר ‏ חשוכים, אבל עקבות האיניציאטורים ומנהיגי הפוגרומים
לא נגלו, הפרקליטים העומרים מצד המזוקין, | אשר מצאו, כי
מפריעים. אותם ממלוא חובתם, עזבו לפעמים את אולם:הישיבה
עור בטרם אשר. נגמר בירור המשפט, והנאשמים. הכי:חשובים
נדונו\ לענשים קלים, = הפרקליטים המושבעים. סקאריאטין והילרפון
נתבעו. לרין = בגלל נאומיהם שנשאו ‏ בשעת ברור המשפט ע'ר
הפוגרום ' הביאליסטוקי,

אם מדברים. אנחנו בכאן ע'ר ולזול בכבורם של יהורי:
רוסיה. ע'י: יחום שכזה אל עורכי. הפונרומים, לא נתעוררנו לכך
מתוך. רגש של נקמה, כו אם מתוך. רגש. של. עלבון,: מתוך
ההכרה, שכל עושי מעשו:אלמות ליהודים לא יאשמו ההכרה, כי
אין חיי היהורים ורכושם בטוחים מפחד רע.

אם עוד ‏ נוסיף על זה, כי כל אורגאניזאציה: יהודית בעלת
איזו פנים. שתהיה. נפגשה באי-אמון של חשר, כי אפילו: אורגא:
ניואציה. לויאלית כ,כנסת ישראל" הקליריקאלית, | המקפת את כל

האילימינטים ‏ הקונסירבאטיביים. שבקרב. היהודים,.>לא. קבלו. את::

האפשרות. להנשים "את: שאיפותיהם | במעשה, אפשר יהיה. לפיים
בזה: את סקירתנו הכללית: על המומינטים הראשיים שבפולימיקה
של. והודי:רוסיה +

52 /

ד'ר. שמעון ברנפלד,

מְחִיי. היְהוּדים בַּוּלָה.
א,

.

בשנים ‏ האחרונות: באנו. כבר לידי ‏ הכרה, כי: ההיסטוריה

הישראלית לא נכתכה. עוד בשלמותה, במובן ירוע נוכל להחליט
כי אמנם נגמר כבר הבית, ‏ אשר עמלו. בו הבונים. מימות. רי"מ
יוסט ואילך (החכם הזה השתמש בציור משלנו, כאשר מצאו
לעת' וקנתו מנרעות במפעלו. המדעי), אבל. זולת. יפודו, ‏ חומתו,
קורותיו ‏ וספונו עור. לא נעשה הרבה ב שבלולו פנימה.
הואשונים עפקו לרוב בתולדות היהדות, בתולדות. חבמי

ישראל ופולמוס. ‏ הדעות בעמנו מרור לדור, מפני כי בפנה. זו
מצאו חומר רב, בערך, שלא. היה צריך אלא לפרור ועבור , +

ברורות האחרונים שמו לבם בעיקר אל ה היסטוריה המדינית
של עמנו, ולבררה מכל \ צר ולסדרה ‏ באופן: נאות, כבר. היה
קשה הרבה. שהרי הבנת. ההיפטוריה הישראלית מצרכת הבנת
- ההיפטוריה האנושית = בכלל,
ההיסטוריים של העמים, שלא נגעו כו גם היהודים באיזה צר;
אין לך מאורע. היסטורִי חשוב, שאין בו גם מהשתתפות היהורים ;
' כרי לכתוב הולדות עם \ ישראל: מעת. נודע: תחלה בהסטוריה
האנושית. עד הדור האחרון, ‏ נחויץ תחלה ‏ לבקר ולברר את כל

המקורות ההיסטוריים ולהבין בהם, כו זולת הבחנה ישרה וסקירה
חודרת ‏ כהם ‏ לא יובנו המאורעות של עמנו על אמתתם +"

אין 'לך | מקצוע: חשוב \ בחיים:

יי + אי ור %

זו = כתיבת = ההסטוריה הישראלית ‏ שהיתה בימינו---היא" אחת

הפעולות: המרעיות. היותר. עצומות ,
ובומן שהיו = עסוקים ‏ בבנין ‏ הבית הזה, התרשלו: לרוב
בשכלולו פנימה, / ולא" שמו. לבם | כראו אל חיי העם
בביתו;: במפבת משפחתו, בזווג:חנשואין, בחנוך. הכנים, ביחופים
הצבוריים, בהנהגת = הקהלות ‏ וסדריהן , <בתנאי הפרנסה
והכלכל ה, כל אלה הפרטים היו כמעט נעלמים ‏ לגמרי עד
קרוב לדורנו. זה, ואפשר כי ולולו בהם ולא חשבו: אותם כראים
למפל בהם, כאשר. בכלל \ היתה ההיסמוריה ‏ האנושית = בדורות
הראשונים. רק תולדות. המלכים. והמושלים, תולדות גבורי מלחמה
והמלחמות, ומן העם וחייו * הפנומיים הפיהו לבם, מעלה. אחת
היתה עוד. להיסטוריה. הישראלית, כי: העמידוה, לכל הפחות, על
חיי הרות. על עולם המוסר ‏ והדעות. ובשעה שגברה
בעמים ‏ חשאיפה,. להבין ‏ בחיי העם ‏ ולעשות ‏ הבנה זו לעיקר
ההבחנה ‏ ההיפטורית, ‏ נעשו גם בקרבנו -איזו התחלות חשובות
בפנה זו (המפעלים המדעיים של. גיד מן, אב רהמפ וברלינר),
גם החלו לקבץ. חומר רב וחשוב. לבנין ההיפטוריה הקולטורית

" של עמנו לעתיר לבוא,

בהתאמה ‏ להשקפת. דורנו, ‏ אשר העמיר: את ההסתכלות
ההיסטורית בעיקר על חקר הכלכלה העממית עהשקפה זו
היא ,אמנם ‏ קיצונית | הרבה) ‏ גברה גם בעמנו כעת השאיפה,
לחקור במהות החיים הכלכליים של היחודים בארצות . פזוריהם,
מומן. התחלת הפוור. הגדול, הג ל ות (המתחיל אמנם זמן מרובה
= מרם' נהרם. הקבוץ. המריני ‏ הישראלי ‏ בא'י), עד הימים. האלה..
לברור הפרטים ‏ האלה על אמתתם ‏ ומציאותם : מתאוים | הרבה
בנ דורנו , : במקצוע ההיסטורי. הזה, אשר בחשיבותו :המרובה:לא
יטיל איש ספק, יש כבר קושי נדול - לשני פנים: א) המקורות
ההיסטוריים. אינם גלויים די צרכנו, ועלינו לחפש אחריהם ביגיעה
רבה ולחקרם; ב). גם. המושג של מהות חיי: הכלכלה. בישראל
בנולה צריך = מיר ‏ לברור, ‏ להנחה * עיקרית ‏ מסויומת,: כי. זולתה
נופַּלת בה הטעות, 9
נניח תחלה, כי אפשר לנו להחל | בעבורה המרעית
הואת, לכתוב \ תולדות חיי הכלכלה ‏ של עמנו. בכל המקומות
ובכל. הזמנים, ‏ אם ‏ יתבררו. לנו המקורות, הנה נראה, כי הק
בתקופות ‏ מסוימות נמצא אתכל הידיעות. שאנו צריכים להן, בספרות
| הביבלית = אין = החיים = האלה העיקר : בציורי:ההיסטוריה, ‏ ומה
שנורע לנו' בפנה זו איננו מדויק,: אלא רק :דרך ‏ ,אגב" והעברה
בעלמא, כי. ספרות זו נכתבה לשם מטרה אחרת. לגמרי, בכתבי
הקדש אנו | מוצאים ‏ ספרות ‏ של אמנות, . שירָה,. משלי מוסר,
דברי. נבואח היסטוריה. לאומית מיסודה של ההשקפה הנביאית,
ואולם ‏ החיום | העממיים ‏ נקבעו בה רק. בדרך. פפור. פיוטי. ולא
בדיוק מדעי, אבל בספרות התלמודית, ‏ דוקא. ביצירת | הספרות
<< שהחלו למאס בה בימים האחרונים, אנו מוצאים רשמים מדוייקים

וגוניהם \ השונים | והמרובים, ‏ אלו נקבל ‏ עלינו, לכתוב ‏ תולדות
= עמנו, ולהקוף בהן ‏ את כל נוני החיים, בזמן יצירת . התלמוד
(כלומר : המשנה : והחבורים \ השויכים. לה ושני | התלמודים ער
| חתימתם), . באותה התקופה ‏ ההיסטורית = העניה. כל. כך ‏ ביצירות
ספרותיות, בפיומ. ושירה, נמצא לצורך זה חומר ‏ רב ושלם,
מקורות \ היסטוריים ‏ הולכים ‏ ומפכים = ידיעות חשובות' ומחובות---
"עובדות, כי. בספרות התלמודית \ נקבעו. החיים כמו שהיו. על
אמתתם ‏ והויתם, ‏ בלי \ צביעה ובלי. יפוי, החיים עם כל זרמיהם

חיים. בחור פרוודור : לטרקלין של

/ 4

> העולם 3

| ומובהקים. של החיים העממים, וחיי הכלכלה. עמחם, בכל פרטיהם :

במצבו זה. העמידו להם היהודים מ ע צ מ ם הגבלה מרובה : ה!

ושאיפותיהם, עם יפים וכעורם. לא רק חיים: רוחניים : ומופריים,:
העולם הבא, אלא חוים ארציים

וחמריים. עם כל תביעותיהם - וצרכיהם שאינם , עומרים ,ברומו של
עולם": מסבת משפחה, ‏ עסקי. פרנפה, משא. ומתן, ‏ קניה: ומכירה,
הפפד. ורוח, עברות. ואדנות, ‏ פועלים ובעלי ביח, עשית מלאכח ‏ '
על האבנים, ‏ טררת מעונות, שכנים, בעלי ריב, שותפים. וכהנה = "
ואלו חסרנו * הספרות הרחבה הזאת, חיה - חפר לנו. פרק נדול
וחשוב של חיינו: העממיים,

אבל :מלבד- ברור = המקורות : ההיסטוריים, את <שלפני ‏
תקופת התלמוד. ואת ש ל אח רי התקופה הזאת זו אפשר .לנו..
ביותר), ‏ יקשה לנו מאור לברר תחלה ‏ מהות המושג הה
וחיקפו, אנו ‏ צריכים תחלה- להנחה כללית, .לגדר, מה. הוא:
ענין . תולהות | הכלכלה = בישראל. + חיים \ כלכלליום = לאומיים
צבוריים מצריכים בעיקר ק בוץ: מדיני; וחיים לאומיים .
מד יניים, עם היושב. על אדמתו ‏ ומסדר את .חייו = הצכוריים. ,
ברשות. עצמו ישגיח גם על תנאי. מזונותיו, .על תועלת. חעבודה >
ותוצאותיה, שיהיו מתאימים לתועלת הפרט ולתועלת. הכלל., חֶנְחה
זו אנו מוצאים בספרו של ניאורג קארוא), אשר נפה את
כחו. לסרר. חיי: החברה והפלכלה. בישראל בימי הבינים. ובתקופה.
החרשה, = זהו | בנוגע שבעולם , = אבל כשם ‏ שהתפתחו ‏ חיים.
הלאומיים התרבותיים על פי נורמים \שונים באופן נפלא
יוצא מגדר המציאות, ‏ התפתחו. גם. כן חיינו הכלכליים ‏ שלא על
פי. חוקי ההניון: ההיסטורי, " ,

בהשקפה ראשונה :ירמה לנו, : כי החוקים המגפילים,. אשר
גזרו ‏ עלינו העמים בתקופות שונות, ‏ וביחור -במה שהקיפו. עלינו: +
סייגים וגזרות להפרידנו ‏ מחיי הכלכלה ‏ הכללית, הם שהמציאו
לנו גם היסטוריה כלכלית מיוחדת. זוהי: השקפת ‏ כל החוקהום, *
אבל אין. זו- אלא השקפה. מוטעות, ‏ ועדיין .לא -עמרו. על. יפוח"
ההבנה. האמתית בטבע הענינים, חיי הכלכלה של עמנו. בגולח
נוסדו ‏ בעיקר ‏ על \ בסים -שונה. לגמרי מוה של שאר העמים, '
ואפילו אלמלא גדרוהו מכל. עבר והגבילו את כחותיו. היו החיים
האלה מתפתחים בנו באופן אחר לגמרי +

בעמנו חיתה ההשפעה המופרית, ‏ הדתית, עצומה וככירת
כל כך, חיא. גברה גם. בחיים הכלכליים במדה. מרובה, באופן
שהיתה היא בסיפ ההפתחותם, בנוהג שבעולם, אהם מאמץ
את : כחותיו : החמריים . והמוסריים, ‏ את כשרונו. הטבעי, ‏ לצורך
מוונותיו ‏ ופרנפתו. הקבוץ המדיני מפרר ‏ את העבורה הפרטית .
על ידי חוקים ותקנות: מתאימות. לטובת .הצבור, לתקון. המחינה, '.
ובו בומן הוא שוקד על הכ ש רת ה עב ודה ועל תקונה, לשכללה
ולהמציא. לה שוקים למכירה, מפני כי. ימצא בהתפתחות. העבורי
הפרטית - העשרת . הרכוש - הלאומי,. אלו היה עמנו יושב. על /
ארמתו,. היה הקבוץ המריני מכוון גם ‏ כן למטרה זו, ' אלא [
היה שוקד גם כן על קיום הכללים המוסריים בעבודה,
שעליהם ‏ העמירו את עולמנו, אבל בישראל התפתחו הענינים ="
שלא. כדרך הטבע. על פי גורמים שונים, בפזורו לא נבלע בעמים,
אלא נחשב, מדעתו ושלא מרעתו, ור. בנוף הקבוץ. המריני,
אשר. לרוב לא שקד על תקנת ההודים, אלא על רעת
ועל השפלתם המוסרית והחמרית. ואמנם מצר השני
נתרכזו ‏ הקבוצים ‏ היהודים בארצות פזוריהם לנוף שלם -- ער
כמה שהיה זה באפשר. על פי תנאי. המקום והזמן. --- אבל

5

היה -להם התקון: המופרי של היחיר ‏ ושל הצבור'. בכל !
העבודה. החמרית . הקפיר ‏ היהודי, ‏ שלא, יהא: בה בטול" ה
-גו7 007 -1/860861010110הו[1180 0 6 ווו-80/181. בהצעה לספרר. (* .
(.1908 6ולן101). !ועט 00 ה 6תו" כ

0 / | 4

נגוד לקיום הרת , היהודי בקש לו בארצות ‏ גלותו מקום להתבצר
בחייו האיקונומיים, אבל התנאי העיקרי היה לו בזה, .כי. יוכל
| לקיים את תורתו. ואת מצותיה ‏ בלי. עכוב .ומפריע, כי זולתן. אין
חייו. חיים.
וכל זמן שלא יבינו בחזון זה על אמתתו, לא יעמדו על
הבנת \ פדר חיים הכלכליים, עלינו לברר תחלה את ההנחה
הכללית + מה שהוא בקרב: העמים פוף ההתפתחות של החיים
הכלפליים ‏ הצבוריים, להמציא. להם סדר ‏ מופרי, | היה בעמנו
החלתם ויסודם , הנחה לרורות . כמרמני, = כי נכשלים
חוקרי: דורנו בהבנת החיים הכלכליים של עמנו בדורות: שעברו
באותה הטעות, שהם מגנים בה את החוקרים הקודמים להם.
אלו עיינו רק בחיים המופריים של היהודים ולא הפתכלו בחיים
= הכלכליים של ח ע ם; גם. לא הבינו, ‏ כי החיים הכלכליום של
העם, של האוכלוסין, השפיעו הרבה על התפתחות. הרוח, ומטעם
זה יצאה להם השקפה מוטעית וחפרה בהבנת חיי עמנו. בפלל.
בימינו ישימו אמנם החוקרים לבם לגורמים החמריים,. אבל יסיחו
דעתם מן הגורמים המופריים שהשפיעו הרבה על חיינו הכלכליים,
לא באחרית חימים בסוף התפתחות המופר המדיני, אלא
מתחלתם, בתור יפוד ומניעי ראשון, ‏ יש בוה כמה פָרטים
גלויים ונָראים לכָּל מבין. אנו רואים,: למשל, כי מטבעם מוכשרים
היהודים לפגל להם כל מין עבודה. וכשרון. המעשהן אבל: בימים
שהחיים הדתיים היו: בתקפם חיו. אלו גורמים חזקים ועצומים
לבחירת העבודה, לא רק הגכלות חיצוניות היו בזה.
אלא נם הגכלות פָּניטיות -- יחום כל גוני העבורה. אל הדת,

(סוף יבּוּא)'

% |

בר:מוביח ,
7 קבּוזיגָלְיות ,
. 2
או
משעה שנפקחו עיני האדם להפתכל בפודו-של' עולם נגלה

לו הכח הנסתר של הספירות, היחס הנעלם שבין הכמות והאיכות,
עתים. נראו לו השנים טובים מן האחד: האויב, אשר לא. יכל
לו האחר, נכנע לפני השנים; התפלה, אשר קפאה על שפת
האחר, בקעה שערי:שמים במצאה לה הר בפי השני, ועתים
נראו לו השנים רעים מן האחר : מעשה האכזריות, שהוא למעלה
מכ האחר ‏ הלך = ונעשה על ידי השנים: ההוללות : והשובבות
גברו. ורבו ‏ כרבות מספר האנשים, שנכנסה בהם הרוח הרעה ,
בין כך ובין כך ראתה ‏ עינו של ארם את הכמות והאיכות קשורות
אשה אל אחותה וכלעומת שתשתנה הכמות במספר החלקים או בסררם
כן תשתנה האיכות של אותו הדבר שבו חל השנוי, הגיעו הדברים לידי
<< כך שרבים באו ואמרו, שהאיכות אינה כל עיקרה אלא תולדת הכמות,
, ואחרים החליטו מהם, שהגשמי הכמותי הוא הבורא את הרוחני
האיכותי, אבל סוד הלדה של הכמות והאיכות טרם נתגלה ואין אדם
יודע מה טיבו של היחם שביניהן, חוץ לזה: הכמות עצמה אינה
ענין: גשמי לחוד והספירות כלולות בהאיןיפוף.
לבאורה באה תורת משה ללמדנו, שהכמות היא הבר טפל,
"= = שנאמר:: ,לא מרובכם מכל העמים חשק ה" בכם ויבחר. בכם" .
| אבל כשאמר לו הקדוש. ברוך הוא למשה: ,הניחה לי ווחר. אפי
בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול", אמר לו משה: ,מחני נא
מספרך. אשר בתבת", יורע היה משה רבנו, ששכינת האומה
אי אפשר לה להתגלות בכל. צדריה ובכל צבעיה, בכל תמימותה

שי

4 > העולם 3

גלוון א
ידדה דד לדה

ושלמותה אלא בכל האומה. כולה לרבות הפושעים והריקנים שבה
שגם בהם יש: צורך. לכלל האומה, ,תענית שאין בה. מפושעי
ישראל אינה תענית, שהרי חלבונה היחה רע ומנאה. הכתוב".
אפילו אחד חפר מן. המנין ,גורם לשבינה שתסתלק מישראל" ,
משל למה. הדבר דומה% לכנור שמכיון שנתק. אחד ממיתרין נומל
ממנו כחינגינתו.

אף על פי שהמימרא. המפורסמת ‏ על ביטול כח:היצירה
בישראל אחרי. חורבן הבית השני אינה אלא בדותא שבדו אותה
שונאי ישראל והאמינו בה קצתם מן הפופרים ומן המנידים
בעלטה;: מעולם. לא בטל כח היצירה הלאומית. ולא נסתתמו
צינורות ההשפעה לגמרי, ,כל מקום שגלו ישראל נלתה שבינה
עמהם", אף. על פי. כן. אינה דומה שכינתא בגלותא בקרב נדחי
ישראל ‏ מפוזרים : ומפוררים בכל העמים, לשבינה בת:חורין. על
ארמתה ובתוך עמה היא, שכינת הגלות: היא בבחינת. הנוגה
השב משכינת. הארץ, משל לירח המאיר באורה. הנופלת. עלוו
מן השמש, שכינת הגלות היא, כביכול, עניה. סוערה, מתכוצת
ומצטמקת, אינה מתעוררת אלא בשעת הסכנה כשחרב חדה
מונחת על הצואר וכנפת ישראל. הולכת בעצמה. או מובלה בידי
אחרים אל הכליון. לא כן היתה שכינת הארץ. בשעה שכל
שבטי ישראל היו חונים ‏ סביב. לה, פוככים לראשה ונושאים
את /רגלה ביד ‏ רמה : שאננה היתה. ובומחת, ‏ ישנה. ולבה. ער,
אומרת שירה. לא מן הפערה ומתחת להלמות כשול וכילפות כי
אם מרוחב הנפש וממלואה. אבל משהתחילו השבטים גולים. מן
הארץ זה אחר זה התחילו פני. השכינה מתקדרות, גלות. ישראל
מלמטה ‏ וגלות השכינה. מלמעלה. פוור האומה: מזה. ופזור הנפש
מזה,. לא מזמן החורבן ‏ של הבית השני התחילה תשישת..כחה

של היצירה : הישראלית, אלא מזמן מרובה קורם לוה -- מזמן '

הגלות של עשרת השבטים, מאותה שעה יררה
חולשה לעולמו של ישראל. פפקה ההתפתחות
השלמה, החפשית והטבעית של האומה,

ב

מי שהפסיק באמצע הענין אומרים לו : חזור. לענין הראשון!

ההתפתחות השלמה, החפשה והטבעית של האומה נפסקה
באמצע ‏ בומן הגלות: של עשרת. השבטים ‏ ואל הנקודה ‏ הואת
היא צריכה לחזור. כאן היא צריכה להתחיל מחרש למרות. כל
המעצורים ‏ והמכשולים, למרות כל המונעים והמעכבים, ‏ למרות
חפר:הרצון. וחוסר:היפולת !

כיצר 3! התולדה אינה שבה אחורנית, התולדה לא תשנה

פעמים ומה שהיה לא יהיה. עור לעולמים ומה שנפסק לפני אלפים | =

שנה ‏ וחצי האלף שוב לא יתחיל מחרש |

אבל מי היא זאת התולרה,
אחורנית, אשר תשנה או לא תשנה פעמים% -- אחת משתי אלה:
אם שהתולדה היא השם המפשט של התוכן. הממשי הנעשה בידי
אדם ואז כל אשר יעָשה האדם לו תולרה יקרא. ילך: פרידריך

הגדול. ויכבוש את זכסן -- שמע מינה שכך גזרה התולרה, לא:

ילך פרירריך הגדול ולא יכבוש. את וכסן --- שמע מינה שאחרת
גזרה התולדה, ואם כן הרבר, אם הכל בידי אדם -- הוצה אדם

ושב אחורנית ושבה גם התולדה עמו, חוזר על הישן ומחדש

אותו ומתחרשת גם. התולדה. הישנה. עמו. פעמים ושלש. ויותר,
או שהתולדה: היא דבר שיש בו ממש, חי הנושא את עצמו
ומושך אחרים עמו -- ואן מה שיהיה -תלוי | במה שהיה ומה
שיעשה קשור פמה שנעשה. אז אמת אמרה הקהלת: מה שהיה

הוא שיהיה ומַה שנעשה הוא שיעשה, אמת אומרים נם הבריות ;

אשר תשוב או לא תשוב -.

נליון א

> העולם 3 ₪

השמה,

זרוק חוטרא. לאוירא אעיקריה. קאי! אז הלכה כמקיאווילי ותלמידיו
שהורו : התולדה. חוזרת. חלילה !

באמת ! אם. נכון ‏ הדבר, ‏ כי הכל נעשה בהכרח התולרה
ובמאמרה---הנה. אין לך הכרח היפטורי ‏ גדול מן ההכרח "לחזור
ולהתחיל את תולדות. ישראל מאותה הנקודה ששם נפפקה. פנימי
וחיצוני הוא ההכרח הזה, נובע מתולדותיהם של ישראל ומתולדותיהם
של כל העמים. צא ולמד את הולדות. ישראל מזמן הגלות של
עשרת. השבטים ואילך --- הולדות . של גירושים וטלטולים, של
גזרות. ורדיפות, ‏ של אלפי הריסות מבית: ורבכות אלפי חורֶבנות
מחוץ, של פיזור הגוף והנפש על שבעים ושבעה ימים! וכי מה
באו כל המאורעות הללו ללמדנו+ האם זה, :שהפיזור נאה לישראל--
\ במו'" שאומרים קצת החקרנים+ או זה, ששר:התולדה מכה בכל
מיני השוטים והעקרבים, בכל ‏ פולסי:דנורא. הגנוזים באוצרותיו
על גופם של נדחי ישראל וצועק להם: התכנסו, נדחים, התאחדו,
התארגנו וחיו + האין ‏ הכל רואים: שההכרח ההיסטורי כפה "על
ישראל. הר כניגית ואמר להם:: אם אתם חוזרים אל שרשכם --
-מוטב, ואם לאו -- קללת:קין ‏ תהא רובצת עליכם ער פוף כל
הרורות, ער שיחזור כל העולם |לתהו ובהו+ בני-ישראל. ,אינדי:

בורואליסטים" .המה --- אבל ההיסטוריה אִינה ,אינדיבירואליסטית",

תורה זו היא מלמדת. אותנו. זה אלפי שנים, מכה אותה בקורנם
לתוך ראשנו חורתת. אותה בחניתות : וברמחים. על לוח לבנו--
ועור. ירה נמויה.

גדול כחו של ההכרח החיצוני + כל מקום שפזורי: ישראל
מתכנפים. לשם אומות \ העולם ‏ צוחות ככרוכיא: אי אפשי בכם!
ועד שהפיות צועקים, הידים ידי עשו מכות מכות רצח, מכות

ונחות כרי. לחזור ולהכות. ביתר שאת וביתר. עז,

וגדול. מן ההכרח' החיצוני ההכרח הפנימי : משעה שנפגרה
הררך היחידה. והמיותחדה להתפתחותה של האומה -- דרכה היא,
נפתחו לפניה הרבה, דרכים וכולן מובילות לתהום האבדון. באה
הפילוסופיא -- והוליכה אל השמד, באה הקבלה -- והוליכה אל
באו ההומניות, = הליבהליות והפוציאליות --- והוליכו אל
השמד, באה היהדות החנוטה -- וחנקה את שארית:הנשמה,.,
רק בכח הכנוס הכללי של כל נדחי ישראל, או, למצער, של
רובם הגדול יהמכריע, לחרוג את כנסת ישראל. ממסגרותיה, לשבר
את כבליה. הנשמיים והרוחניים, ‏ לפתוח את צינורות ההשפעה,
לנאול את השכינה, כביכול, גאולה שלמה ולהחזיר לכח היצורה
הלאומית. ליצור על דעת עצמו. ברצונו השלם ובחרותו הגמורה

מבלי התבטלות ‏ כלפי פנים או כלפי ‏ חוץ, מבלי אומה גלויה

או מסותרה, מכלי פחד הכליון או מורא השמירה--כאשר יצר

= בימי: שבת ‏ יחודה וישראל ‏ על אדמתם, בימי דוד ושלמה, אחאב

וירבעם בן יואש, בימי: אליהו ועמוס, הושע \פשעיה.
גי

\ = בנוהג שבעולם. כל אורגניזמום. יחידי או צבורי, שההכרח
הטבעי פתח בו צורך = זה או אחר, הוא. הולך ובורא לו את
האיברים או את הכלים, שהם נחוצים למלוי אותו הצורך, במה
דמרים. אמורים + כשהאורגניזמום.' ריא ושלם בגופו . ובנשמתו ,
אבל האורגניזמוס הלקוי והפגום של אומתנו העלובה היה חסר
בח ואין: אונים למלא את' הצורך, שפתח בקרבו ההכרח הטבעי
והתולדי- -את * הצורת ‏ לקבוץ - גליות, אבל הצורך לא די שלא
בטל. בהמשך ‏ הזמן אלא שכלעומת ‏ שנתרחקנו מעל ארמתנו ‏ רחוק
מקום ורחוק ‏ זמן, כלעומת שנתפורנו. יותר. ויותר. פזור הגוף. ופזור
הנפש. כך נתגרל. ונתעמק ‏ הצורך. אל ההתכנפות. ואל ההתקרבות
לאדמת. מטענו. על אותו הצורך, שמלווו: הוא תנאי החיים,. זמום

האינסטינקט הלאומי באזנינו כל הימים, זמום פעם' בקול ענות
חלושה פעם בקול ענות גבורה, על אותו הצורך צעק ההכרח
החיצוני, צעק בקולי . קולות--שמעו ‏ החרשים וירעדו והאלמים
פתחו פה ויצעקו,.,

סובלים את צער הצורך ‏ הנדול ‏ שלא יכולנו | למלאותו,
פובלים את ענויי * הכרת החולשה, השפלות והאפפות,: פובלים
את משא החטא הקשה, אשר חטאנו לשכינתנו . לנשמת אומתנו,
עברנו את מאות: השנים הרבות והנוראות, ‏ עבהנו. על פני. נהרי
נחלי רמנו עד אשר הגענו אל מצבנו. עתה, עד אשר באמ אל
השחיטה האחרונה, אל החורבן האחרון.

ועתה מה % *

עתה, אומרים, זמן המשבר. לא ולא ? זה ככר החל
המשבר ! והמשבר. האיום והנורא הלך ונמשך עד עהה--ועתה
הוא הולך ומתקרב. אל הגמר,

עתה. כאשר קרבנו אל גדות התהום, כאשר חשכוי לנו כל
המאורות המאירים והמתעים, כאשר נקרעו חתיכות חתיכות מגופה
של כנסת ישראל והשלכו: הלאה הלאה מי אל מי ההרגה מי
אל מצולות המהפכה מי אל הדוד האינטרנציונלי הרותח מעבר לים,
עתה בעמדנו בין גל לגל--נגלה פתאום מעבר המזרת פס
אורה עולה ככף איש, ופם:האורה הולך וגדול והוא. רומז זקורא,.. >
היעמוך כח בקרבנו אם תחזקנה ידינו לקום כולנו כאיש. אחר
לעורת עמנו וערי:אלהינו+ האפסה כל תקוה מן האבות. ומן הכנים,
מן המהלכים ומן העומדים, והלך איש איש אל עברו ודאג איש
איש אל צרכו והשתחוה המשתתוה ‏ אל אלילי:כספו ואלילי:זהבו
והתפלל המתפלל ‏ אל אלהיו, ‏ ולא ירע כל העם ‏ מן. הקצה. אל
הקצח, כי הגיעה השעה הנוראה והגדולה + או אולי תבער עור:.
הפעם גחלת ישראל האחרונה ויצא. הגץ האחרון מתחת הפטיש"
האיום והיה ללהב בוער, : לשרפה מאכלת אש, אשר תקיף את
שארית ישראל, תחמם את הדם הנקרש, את העצמות הנקפאות,
ותאיר את הדרך להעם ההולכים בחושך + היקומו לנו עוד הפעם
גבורים מסיימים ומתחילים, מסיימים את הגלות ‏ ומתחילים. את
הנאולה, ‏ או רק גמרים גומרים יהיה לנו, נחלשים ונמושית, עקרים:
וסריסים, אשר יכלו את הנטיעות האחרונות, יככו את הויקים הנשארים?

לא! ' לא יכבה הזיק האחרון! לא תכבה גחלת ישראל
האחרונה ! מארבע קצות הארץ סוערות הפערות על עַם עני ורל,
מנפחות. את הזיקים,. מדליקות את המדורה, ורוחות. כל הדורות,
נשמות כל הנשרפים והנשחטים לבה תלבינה זאת חגלחת בלב
שומריה. ובלב מכביה נם יחר, לבה תלבינה זאת הנלחת בלב כל
יורשיה על אפם ועל חמתם ובערו כולם מאפס כח לכבות, מאין
אונים להשקיע. שלהבת אבות. -- כי אכן: ,גורא: הדבר. היות

האדם יורש" ,

אֶלָה הָם לילות החךְף...

עקב | בחן,

/

1

אֶלָה הֶם לילות-החרף,

/

| לחש ולחש ונְשיקה,

עומָדים' פוכבים בּשְתְקִים,
סוקרים וּמְנְצִים בדממה !
נעלים אַנְחְו וְּגְעִים,
ו

עומְדִים אֶלָנוּת. בּשֶלְג,
ְּלרִיות-שִיבָה עְדִיָמ,
המי לִישִישִים אַצִילִים,
תְבוּנָה וְהַשקט אִתָּמו.

בּתִּים מִחָרִישים. וּמְאִירִים,
ביני אור-פו. הָם מאִירִים ;
שוזרים אנחנו קרבנו

חיים חמִימִים ּטְמִירִים,

- השלְג על זי

חרק להלי קה ל

נה מִעְצֶם תלעָתו.

דורך אנ על הַשָלְג,

לב מִרְקד לְקְרָאתי-=
ירד ליליחרף בּשיש!
חולך אי אל חַמְדָתִי.

חָדֶר הם, מוּאֶר אֶדְמַדּם,
פַּרְחִים וְסַפָה שֶם רְכָה,
שָמָה יושְבֶת הַמְַתִי,
יּשָבָה ְחִידָה מַחִפָה.

שקט הָעוְלֶם וּמלאו,
שקט הבית על דריו
ָחִיל. וְדוּמָם הַחָדֶר
שוחָה על כָּלִיו. וספרִיו,
צָלְצוּל הפעמון! הַמְצְּתִי
נִתַוָה בָאור מִמושָבָהּ =
שָלוּם לֶךָּ, ילדה, מִשֶלָ,
שלוּם מֶלִיל-חרֶף מְבָא !
ו
עִיף הַפטְפוט הַפחו,
ַָם בְּנְשִיקה לְמָשֶת;

ב 1 אחותה דורשת+

> העולם 96

תְפַשָה בי חמדת-לבב":
שְמה כּחותִם על -
מְָרָה ולי רומיה
וכנפי ִמְפּחְתָה הְִחִבָה:

תִּחַת מְטְפחְתּה הַחמָה

שכב שְבַבְתִי כל

כ גכּרְתִי בְאמי

בְפָל קר לי בַָלָד:

בקי שְפָתִיָ: אֶל מִצְחי
רבק מרישי, עַלְמי,
נשק בי חִמְעְִיֶן,
פטפע ביין בְרְמִי.
קִפָּא חבית על נָמִיו,
קפא וְמֶ כָּל הְעולֶם :
דְּסזם! רק מַתֶר לְבְבָה
הולם בְּאֶנִי. וְהוּלם..
שָמָּה מָעַבֶר לחלון
שקע היקום לָעולָמִים,
נקבר בַּשֶלג וְעַל ְבָהו
ָלִים על לִים 0

בּאָרות בְּאָרות. שָלְג,

אֶרֶץ וְכליבָ נְִמְנָהו 7

אמ רק שנינו נְצַלְנ

מ הִהַפְכָה הַלְבנָה:
ואולי לא הִיתָה כְליאָרֶץ +
תה רק קר ומשאון;
א ו
צים מְכְּפר וְקפָאוּן.

הינא איפא נְסיְתְדוו

שָני גִצִי לסב נְהָרָה,

יוקְדים. וְעוּלִים בְּרְעַש

ללה וֶה, ליל. דמַמָה קְרָה!
ְחַדעָא, נהיהחנא יִחְדו
אש אַחַת גְדוּלָה ומָאור,
בוערים, צורְפִים, נְצְרָפִים
לילח וָה,

= (תרפה)+

לול שיש מָהוּרן

נליון א

רעי -5

מן המצר.
(מגלות. חתובות).

ה"

7 שלהי. טבת, אין כל חדש, חורף, פחמים ביוקר, גם לחם,
באומליזים. נפל איזה סכסוך גדול: שוחטים. אלו, שוחטים אלו,
שר כשר, בשר טריפה , הציונים * גובים מס המפלגה +
פרְג'יסטיות דורשות ‏ וכות הבחירה, שנים עשר. אלף מחופרי
ודה תועים ברחובות, שלשה מהם נאפרו. איזו בחירות לאיזה
ו צבורי נעשות, מרכבות מרקהות תרקרנה ברחובות, בוחרים
מובלים בהן. ,מיטינגים" בקרן כל רחוב, עושים תעמולה גם
מיפיונרים", ארבע מאות. וחמשים וששה איש מצאו קבורתם

הכל הולך ב וילונות חרשים תלתה מרת חיה
> החל על החלונות, ובשבוע זה היתה עם סטקטורוב לראות במחוה
חדש ,הנוצרי" ‏ של איזה הול-קיין. טאלר מקנא לה ועסוק ערב
ב בפרנסתו, המלה ,פר נם ה" כאילו -חקוקה . על מצחו. של
טאל בריו אדום- -באנגלית . קנאתו לאשתו ודאי שהיא 5 מה
שאך לו מיחוסו. הקודם /- --אם היה יחס' כוה, שטקטורוב
א אחת לשלשה ימים. אין לו פנאי---הוא מתנצל---עפוק. הוא
בהשתלמות. עצמית . טאלר 4. חושב ‏ לנכון ‏ לקרבהו ביותר+
א מיראה+ בבית הדפום' של סרמן הורעו הנאי העבורה !
במקום ההתחלה בשמנה שעות מתחילים עכשיו בשבע. שמועה
עוברת, כו הוא אומר להכנים לבית: רפוסו מכונה?של-טרור,
השקולה כנגד ששה. מפדרים:ביר--ואלה ו שלום ליברמן
בתוכם, ישארו בלי עבודה. עתיד מוהיר. לעייע נדרש שם משום:
מה מסדו' חרש.. ליברמן אומר, כי. המודעה המוצגה בחלון :
דרוש = מסרר:אוהיות * הנון" הוצגה ‏ מטעם פרטן בכונה. מיוחדה
א יכירו בחרשה, שהוא אומר. להנהיג: בבית. דפופו, בכלל
און: לוברמן. פוסק | מלהתאונן. ביום ‏ השבת ובכל שעה פנויה
= מקריאת ‏ ,היומן"/ הוא: עפוק ‏ בסרור חפציו ובהתאוננות, הרבה
ארגזים .לו לליברמן והרבה כתנות, צוארונות, רבידום = עתונים
ושנים, ‏ סמרטוטים, והוא -מפדר. ומעביר חפציו וסמרטומיו. מארגו
לארנז, | ממקום. למקום, תולה. מכנסיו הרבום. וכתנותיו התחתונית
והעליונות פעם על יתד זה ופעם על משנהו, תוקע מסמרים
ישים * בכתלים ותולה, ‏ בורר מה שלא צריך לו עור. וגותנו
במקום ‏ מיוהד, ובפעם הבאה הוא בורה שוב,,, שוב "יש לו
פתוחי-חיתם. מכל ‏ המינים, ‏ גדולים ‏ וקטנים, ביהודית ‏ וברופית,
לשמו ולשם עיָרו: ש. ליברמן,: שלום ליברמן, שלום. בן: חיום
ליברמן ‏ מרובנא, ‏ ש, ח, ליברמן | מעיר | הובנא--והם = מונחים
תיבה קטנה מיוחדה לזה, והוא עוסק בהם לעתים קרובות ‏
זם--ובהתאוננות , סבת התאוגנתו היא עור הפעם אותה הסבה
שנה: שממון , ריקניות, חופר-תוכן, ‏ ארם;. ארם ושממונו +
ללוברמן העויה מיוחדה, עצובה, של נפוחדהשפתים באופן: מיוחר,
. העויה זו חוא קובל, אין מה. לקרוא, ספרים רוסום אי אפשר להשוג,
= וביהודית אין מה לקרוא. ,להפרולטריאט היהורי. אין מה לקרוא" ->
הוא נזכר במימרה שנונה משבועון ספא"י אחד , עור זאת : הוא היה
שייך להאגודה ,ארץ"-- מקצת מריטוריאליפט. הוא -- אבל באגורה
עתה אין חיים , הארץ. מונחת באדמח -- הוא מתלוצץ ,. חוץ מוה
מתגעגע חוא לנשואין--ותקוה לזה אין לו. ‏ ,בשביל הפרוליטריאט---
| נזכר הוא .שוב = במימרה = אחת | מברשורהי' : אחרת -== חיי"ו
שואין . אינם" אלא = מותרות" . יודע = הוא\ עובדות ‏ מעובדות

שונות, ‏ יסורידגיהנם, ‏ פרישות. מוכרחת, ‏ קשה; פרישות מאשה
אהובה,. ובאמת, כלום רשאי הוא להוליד בנים + במח יפרנסם ?
היוכל: לתת. ,להם חנוך הגון 4 ובכלל אינו אדם בריא, חולה-
עצבים במקצת -- היש לו רשות: להעמיד דורות: רעועיהעצבים,
חולים + ובפלל --- היכן. אפשר למצוא את ההגונה+ נשים. בחיונ. ‏ \

ידע אך מעט מארד,,. השעון מתקתק, ואני, הכותב, שומע את" "
התאוננותו של ליברמן, היוצאות: בקול חלש, רפה, נדכה, מאוין :
לחשבונותוו הרבים בתכן: מה יכול, הוא לתת לאשה ומה אשה >
יבולה לתת לו -- ונופל ביותר. בעיני עצמו, | יתר על כן,< בל
האנשים הנוחים, השקטים, המוסריים, החלשום,. כל האידיאות
המוסריות, ה,היסטוריות", היהודיות-הנוצריות, השקטות, החלשות-- \
מקבלים בעיני: צורה של ,חוזק", מה תושיענו ‏ חולשה ואידיכלת +
תחי חוה, יחי מהלכה, שמבליט אותה, ויחי גופה אשר היא
נושאת ! באיזה אופן משונה קצת. אבל פשוט ואיתן בעצם, היא
הולכת ונושאת את גופה, את בשרה, היא שבה מעבורתה
ואוחות בשמלתה, שמלת עלמה, ליברמן מתגורר אתה בבית
אחד. נותן לה את ,הפוניטה הקרייצרית" בתרגום זרגוני-אמריקני
למקרא, וחזור לא יחור עליה -- תמה היא עליו, תמה, בוגרת >
היא ולחיות חיא רוצה. ‏ היא למרח. ממהלכו. אתה ומתנועותיו,

שאינו רניל בנשים ביותר --- וחשיבותו פיחתת בעיניה לגמרי..

בוראי ‏ יוטב לאשתו-בעתיר מזה, גכרים כאלה הנם אסקופה

נררסת , תחת רגלי נשיהם -- אבל איך שיהיה; ‏ והוא לא אדם, | |
לא ארם,., 70
8
4 6
בקצור. -- הכל על צר היותר מוב, לא, ‏ על צר היותר

יומים שכבתי על ערש דוו =
טוב להיות .בריא, : טוב :

טוב באמתו. חולה הייתו. :שני- יָמים,
ונחלמתי, ליברמן סעדני בחליי, = ובב"ז,
לעצטו וטוב. לאחריםו -=

₪

סוף, ‏ סוף ראותיו = גם ‏ בשלישית! - ולא. עור: אלא: שעתה
מצאתיו, מצאתיו, עתה אחזיק בו,. אחזיקייו :

שלשה מי יודע -- שלש אני יורע! שלש פעמים, שלש
פעמים,..

הוא הרבר אשר אמרתי: .מוב :להיות בריא, טוב!

מוב!
כי אלמלא הייתי: בריא, ‏ לא, הייתי = הולך: לבית ‏ הרפוםי "
לקבל עהונים, ואלמלא הייתי. הולך, לא היה עולה בידי מה
שעלה + ,

הוא רם*הקומה מאר, לבוש-קרעים ‏ ושמו מנוחין, אברהם "
מנוחין, ברחוב ‏ בבוקר פגשני כשהוא תועה ומבקש דרך אל >
הסמטא, : אשר בית הדפוס של סרטן בה,. הוא ראה את המורעה. .
ב,יומן", צי דרוש שם מסדר נוסף, כמדומה 9 שבבר נפגש מו

בבית ‏ המזון?

-- בבית' המזון.. פן.

-- אבל רק פעם אחת,,. =-- גמגמתי -- רק פעם אחתייו
יותר' לא נראה שםו. יותר. לא היה,,.

הוא. היה עור פעמים אחדות. היה. = בתכיפות. יתירה. מזו
לא היה צורך, לא היה צורך. בבית מזון, (בשחוק. קל) בהקפה.
הלא אין. נונים ‏ שם לאבול, :

-- אלמלי אני היותי
צרקה. עליוה,

-- אני) ‏ -- הוא הבים בי ישר -- זה מובן, פני, אפשר
לומר,. צריך. הוא, לומר, הם מאלה, שבשהוא ל בהם, ‏ \ הו ]
חורתם. בלבוג ממשפחתנויי ה ָ,

הודו,
(5

בעל * בית - מו -- לבשני " ל

:ל )אשת

כך אמו בקרוב.

ברמה ובגול צחקתי. גם אני. ורוח ששון לבשני, ,ממשפחתנו",,
אגיר את האמת, גם לי מדה. כזו, אבל בנוגע לו,,.: לרשום אותו
ב,מבני משפהתנו" אין עוד. די; אין עוד די הבו יראתההרוממות
ואהבה לאנשים גבוהים!

ונלך יְחדיה

%

= =- ושביתות לא תארגן אצלי? -- דבר א תו. סרמן בשעת
| קבלה, ולתמהונו לא קבל שום תשובה על שאלתו המחוכמה,
כרי למחות את הרושם הבלתידצפוי, | נתעוררה ידו | של
הארון לרגע לטפח על כתפו של פועלו החדש -- אבל גם
מוה נעצר משום"מה,
-- אבל הלא מפרר טוב אתה,.. מסרר. הגוןן.. כך אתה
אומר?,,, אתה מבטיחני,,,. אל תחשוב,., = הנני אמנם בעל הבית
פה,,,. אבל אדם אינטלגנטי הנני,,. הנך מפדר בלי שגיאות?...
ענה מנוחין: אי אפשר בלי שגיאות, אבל השגיאות מתקנין
ער במה שאפשר, הנהו גם מגיה טוב -- אם יש צורך בזה,
: --> כך% -- נענע סרמן בראשו -- מאד אשמחו,,
2 ואל הנערה מנהלת"הפנקסים פנהו
: --. ברטה! רשמי את וה בספר-הפועלים!
-- ווהאָט איז = יור ניים -- פנתה אל הננש הנערה
האנגלית"היהודית באותה תנועת = אי*הרצון. החיצונית. ‏ שנערה
אנגלית יהודית חושבת לה לחובה לפגוש בה כל. יהודי ‏ רוסין
אבל כרגע הבימה אל העומד לפניה ותרגמה ביהודית מגומגמת,. --
מה שמכם?
= = = הוא הגיד, = איזה קול לוו,,, | לא מצלצל, = לא עדין, = לא
ענו, = לא נעיםי.,. אבל...
אבל הן גם היללה. העמוקה הפנימית על מות אם אהובה
' אונה. עדינה ואינה. נעימה.. היא אינה אפילו יפה, --
ואכן מעולם לא שמעהי ארם מבטא את שמו בקול פנימי,
לבבי ועמוק כזה, אברהם מנוחין!..,

ו (עוד יבוא)
> מיכה יוסף ברלדיטצבסקי,

- = שי סְפִים+.

אגדה 6

.

לפנל ימום רבים, ח' בעיר אחה עשיר גדול, עושה צרקה
וחסר, ואוהב תורה ומצוות, ומשכיל על דבר לעשות נחת רוח
.| ליוצרו, ויהי כאשר עברו עליו ‏ ארבעים שנה לגדולה ולמעשים
טובים, ואין כל מדה נכונה, שלא החזיק בה, ויאמר לתת לבית
המדרש בעירו ספר תורה, שכתיבהה תהי בקדושה ובטהרה, כזו
שלא. היה עור לעולמים,
>< = םע הכפרה ויקן אצל איש כשר שנים עשר עגלים רכים
וישכור ‏ לו רועה נאמן, והוא רעה את העגלים באחו, פטם
אותם. והאכיל אותם והשגיח עליהם, שלא יהיו נהנים מן הגזל,
ווהי כי גדלו העגלים. קרא לשו"ב אחר, שהיה מפורסם ביראתו
= ועבורתו את האלהים, והוא שחט את שנים עשר החברים ויברך
עליהם, ויבדק את הריאות, ובחסרי השם נמצאו כולם' כשרים,

4

: *) מימי הבעל שם טוב +

ויחלקו את הבשר לעניים ואת העורות הנפשטים .נתנו. לעובדים
המימים; והמה עברו את הקלף ויצא הדור ויפה ונחמר לכתובה. --

וסופר: בקש ומצא לו העשיר, שהיו אבותיו : גאוני ארץ;
ובפל חימים אשר כתב פפרי תורות קדש וטהר עצמו ולא ננש
אל אשה, והיה טופל עצמו בכל יום- ויוםן בטרם ינגש לכתוב,
חיה קורא בספרי יראים 3אותה פרשה וירע לכוון בכל אותיותיה,
על פי שבעים פנים;,.

שמונה שנים רצופות כתב הפופר ‏ הזה ספר:התורה בעליה
אחת, שפנו לו להתבורד ‏ שם, ובכלות' השנה השמינית ‏ נשלמה
בהחור נפלא ובכתיבה המה, אשר לא נראתה עור כמוה,:
בקצרה זה -מאות. שנים, שלא נכתב ספרי-תורה בכל כך. זהירות;
דיוק ושמירה לשם נותן. התורה ויחור. שמו הגדול,

וכאשר נשלמה כתיבת התורה. הזו, צוה העשיר לשקלה
בתרקיים דינרי. זהב וותנם להפופר,. מלבר מתנות רכות יקרות,
שנתן לו ולביתו, ומשתה גדול ליהודים בעיר ההיא ובכל הסביבה
עשה העשיר, ויכינו כל מיני: דגים מבושלים בשמן\ אפרסמו
ויין משומר עתיק העמידו על השלחנות, והלחם היה של פלת
קיה מנופה. בשלש עשויה נפה, הביאו פירות. מטוב. כל הארין
וכל מיני מגרים, והרת. נתנה לכל קרוא לאכול ולשתות ולהיטיב
לבו שלשת ימים רציפים.

והיה שם בי משמשי המעורה שמש אחד ושמו סומכוס,
שם שהיה נוהג רק בימי התלמור, .והאיש, היה פשוט ותמים,
אוהב. את עבודתו ורצוי לכל אדם, ובדבר אחד החזיק ‏ מעודו,
זהיר היה באמירת-ת הל ים בכל יום, לא עכבוהו כל טררה וכל
עבודה.. ואת התהלים היה אומר- בפשטות ובטהר לב, ואם גם
פירוש"המלות. לא. הבין -- היו הדברים יוצאים. מפיו ‏ בטוב. טעם
והיו תמיד מכוונים למשמעם.

וישת. סומכום, אומר-תהלים,. ביום ההוא יותר מן השיעור,
ותרדמה נפלה עליו.: משרתו. היתה היום להכין מים להקסואים,
כי יטלו ידיהם לסעורה, והוא לא. הכין, מזלו גרם,

ויהי כי הגיע עת הפעורה, החלו המפובים לבקש מים
ולא היה, \יהי ‏ קול הקוראים: איה סומכום+ סומכוס איהו ?
ויחפשו אותו בכל מבואות הבית ולא מצאוהו: ויחר. אף העשיר
בו, למראה קלקול הסעודה החביבה לו, וילך בעצמו לחפש את
סומכום השמש וירא. אותו שוכב בעליה, ולא יכול לעצור ברוחו
וירחפו ברגלו ויאמר ל! 4 קום, עצל, אומר"התהלים, למה תרדם +
והקהל מתחת ‏ מהפה. למים. וייקץ ‏ השמש, ווחרד ויאמר ! סלח
לי, אדוני, ‏ כי ישנתי,. אבל העשיר עור הוכיחו על פניו על
אחת שבע, ויושב במרום ראה ושמע כל אלה !

הקרואים זה רק ישבו: לאכול, הם ברכו. ברכת ,המוציא" ושתו
את הכוס הראשונה לחיי נותן הפעורה והקדשו הגדול ; >והנה
מרכבה אחת. עם סוסים דוהרים באה ותעמוד לפני" שער החצר,
ועבר ‏ אחד ירר ממנה ויבוא הביתה ויאמר לראש המסובים:
אדוני, שר נדול מחכה לך בחוץ, כי דבר לו אליך, ויקש על .
העשור לציית. לו עתה ולעזב את קרואיו בעת כואתן אבל
העבד האיץ - בו ויאמר: לא ארפך עד שתלך, כי הדבר נחוץ! >
ויבקש העשיר פליחה מאת קרואיו, ויעווב עם העבד את פתה
ביתו. ויעמוד ‏ סמוך למרכבה ויאמר שלום ליושב בה, ויאמך השר
אליו: שבה נא עמי כמרכבתי. ונדבר. דברינו, | ויאמר העשיר :‏
איך אוכל עשות הדבר הוה, ושם בביתי. מחכים לי קרואי לסעורה. |
ויפצר בו השר ויאמר: רק לרגעים אחדים סורה אל מרכבתי, >
ואז. נוכל לגמור הדבר בלי. מפריע. וישמע העשיר בקולו. הוא
אך. ישב: בהמרכבה, ווחלו. הסוסים ‏ לרוץ, וכרגע עובו את העורו

8 3

5

גליון א 3%

המרכבה כמעט מרחפת. באויר, ותעבור כמעט קט הרחק הרחק,
ויבואוּ ביער. גרול. בין אילנות גבוהים, מכפים את השמש
ויעמדו = הפוסים | לפני = ארמון גדול. ובו חלונותת למאות, ויובילו
אותו השר והעבר לאולם גדול, ובו שבעים ואחד כסאות למשפט,
מנורה. גדולה \ מאירה בתקתת. האולם, כמו. כוכב = גדול, ‏ ואותו
הושובו. על. ספסל הנאשמים,.ויעזבוהו לבדו,

ובעור שעה מועטה רעש ההיכל, והנה באו שלשה וקנים
מאר יפים, לבושים לבנים וזקניהם הארוכים מפיקים הוד. והדר ,
= וואמר לקצמו : תאר אלה כתאר פני האבות, ואחריהם בא איש
> לבוש בכהן גרול, על הזהו חשן ואפור וציץ:זהב על מצחו;
ואחריו : באים. מורים וזקנים, שופטים וסופרים, וישבו איש איש
על כסאו, עד מלאות כל השבעים ואחד.

: והנה נפתח שער. חרש ויצעד מלך. אדיר, בלבושי, כתר
משובץ באבנים טובות על ראשו ובירו ספר אחר כלו מצופה
= זהב. טהור, = וינש = ויפן אל | היושבים = על. הכסאות. ויאמר :
= שמעו נא האבות, : שמעו ‏ כהני אל, שמעו: זקנים ושופטים, הן

ידעתם, כי כתב משה הנכיא את תורתו בחמשה פפרים,
וירעתם' כי <ספר בִן המשה ספרים כתבתי ‏ גם ‏ אנר,
= הא ספר ‏ התהלים,--ספר התורה = ירושה | הוא. לבנ ישראל
והיה" להם | במצותיו ‏ לחוק ולמשפט,. .וספרי | הוא נחלת
> בתי:תפלות, = והתפללו בו כל איש = מר לב ומצוק = ולפני. ה'
ישפך- שיחו, וחנה בא זה האיש היושב עתה. לנגדיכם. ובזה

היום. את עבדי הנאמן סומפום, קרא בספרי. בשום לב .בל הימים,
"בזה: אותו,: כי רם לבבו על ידי נתונתו ספר"תורה חדש לבית
= פנסת, ואתם שפטו נא ביני ובינו, ינוא משה בן עמרם, ויעיר
נש -הוא.,
: וירעשו הספים, נפתח שער גדול. עור מהראשון והופיע
אוש זקן קרן אור פניו וכל עטו אור. ומטה:אלהים בידו. ויעמרו
נעים. זמירות ישראל, משיח אלהי יעקב, ונוהן התורה. איש מול
אחיו, אבי התורה ואבי התהלים יחדו נפגשו!

% *

/
ולפתע. נעלמה כל התמונה, הנאשם יושב במרכבה דוהרת,
והיא. עומדת לפני שער חצרו וירר וימצא. את המסובים, יושבים
ומחכים לו ,' וישב במקומו ויקרא : איה עברי הישר פומכוס +
כו לא ראהו. ויטהרו ‏ עבדיו ‏ להביאו ‏ וישב אותו ‏ על ור ימינו
וובבד אותו מאר בכל עת הסעורה | ויתמהו האנשים על זה, ויספר
הם אשר קרהו ויצאילבם , וקבלו עליהם כולם בסעודה זו, ליפר
| חברה לאמירת תהלים בכל יום, והעשיר היה גבאי. של החברה
כל ימיו וסומכות ‏ פקידו | הנאמן, ויופף לעשות חסר וצרקה ער

יום: מותו,
0
0

עקב פיכמאן.,

הַפַפּרוּת. הְעְבָרִית
1

הספרות - העבהית,- -למרות * זה שבימים. האחרונים ‏ יש
= להפיר.: התעוררות. ידועה ‏ בין סופריה: וחובביה,--לא. נתעשרה
> בשנה ‏ זו ביצירות חדשות. גדולות , קולות-היאוש, שהתחילו
מתפרצים בחוקה, -נדמו פתאם, וההתעוררות שבאה אחריה, לא
חיתה . גרולה.. בל-כך | שההא בה. כרי : להביא לודו : התפעלות +

בשנת 1908+

9 : 3% םלועה‎

הטין הכללי נשאר מה שהיה: רך ועצב ומלא גענועים. צורות
החיים: הישנות, החביבות,: הולכות ‏ ונמחקות במהירות \ נוראה;
הנגוהות = הטהורים ‏ הפנימיים, ‏ שהיו = מאירים ‏ את חיי. הגיטו:
הקוררים, הולכים ‏ ומועמים, הולכים וכבים, וחללו של העולם
העברי נעשה שומם ומשולל את מיטב ‏ גנזיו, שהיה ‏ שומר בתוכו,
הכל הולך ומתרוקן. אין אחיזה לנשמה ואין שירה ללב, והיאוש
בא כמבואי עיר מבוקעה אל הנפש הצמאה, התובעת... אין
יכולת לשאת את הריקניות ואת הבדידות, את חוסר:הקרקע
מתחת ואת השמים הריקים מטעל,..

והעולם | הור, מרחקי:קסם אלה, שהיו ‏ רומזים ‏ וקוהאים
לנו | מתוך ערפלי + והב. == גם. חם. נוטל סור:קסמם. ונשארה
ריקנותם, להיכן פרחו. להם חלומות:הוהב | התמימים ‏ על .
החיים הרחוקים, שהכל טוב, הכל מתיקן, והכל יפה בהם? אי. היא < |'
הפנה האחת בעולם, אשר בה נמצא את המנוהחה ואת הטהרה, |
אשר אליהם כה ערנה נפשנו כל הימים+

שכול וברידות וריקנות מזה ומזה,,,

והיאוש נבט. בעיניגזכוכות קרות מכל פנה...

ואין גם להתמרמר. רואה אתה, שהכל הולך וטתנונה
מסביב, הכל.: הולך ‏ ונוע - לעיניך, ומרגיש אתה, שאחרת. לא
יכלה היות, שאין את מי להאשים ואין. למי לפנות. לפני מי "
תשפוך שיחך בצר לך, ועל ראש מי תחול קללתך . הזועמת %
וצועק אתה רק צעקה גרולה ומרה, צעקה, חשאית, ‏ פנימית, "
צעקה בלי קול, אשר גם הדה לא יפוצץ ‏ את חלל:האויר ‏ המת
והשומם .-, , ק :

ומראשי ההרים יש אשר אתה מקשיב קולות ‏ אחרים,:
וכשאתה מתעורר לרגע והפנית את פניך החורים אל עבר הצלילום,
ועמדת רג משתומם ולא תאמין למשמע אזנך, קולות. בודרים
הם, המתפרצים מלבבות ‏ צעירים שטהם נכנעו, שאינם. יכולם
להשלים עם היאוש , בחוקה הם. אומרים. לכבוש את אמם:השמש,
אשר תפנה את פניה. מהם, ,ובחוצפה הם מרימים את אגרופיהם
כלפי השמים" האלמים ותובעים את חלקם בחוים .

ויש אשר יעלו מאיזו פנה. קולות זרים לך לגמרי. קולות חדשים. |"
הם, כאילו מארץ רחוקה באו, וזר להם גם צערך ובלתי מובנה.גם = %,
תלונתך , את קמטי המצח על הפנים לא ירעו והצחוק המר, המתלונן, = = ]
בפתחי:פיך. לא יכירו , ושירת ילדות . להם, אשר לֶא נשמעה,
עור ביָן כתלי חומתנו ‏ הקודרים, ושברי הצחוק הצלול והעליז בי
יתפזרו לכל עבר והעלו הד נפחר ממעמקים, כאילו. שבו מסתרי
הצללום הנרחים טבולי-ערפל ;+ . ,
אך קולות אלה כי יעברו, והרעידו רעידה חוקה את האויר
הדומם ורוה מהם והיה רענן משהיה, כהיות שרה כמוש לאחר גשם::
קיץ מהיר, אשר עבר עליו בנגינתו הרעננה וישאר אחריו. ברכה.יי ,|

או יסור רגע הצל הכבר מעל הפנים והוקלה. מעט. הנשימהי
קשה לחיות ‏ תמיד | תחת עול הספקות הרבים והכבדים, ‏ ומרים
אתה את מבטך המורר לארץ אל שמי-התכלת הרחוקים : האמנם '
הכל אבר, אבד לעולמים:% האמנם לא יהיה ולא יבא ;רֶבר"
הפלא הגדול, שאורו רמו לנו זה פמה ממרחקים -- ויעלם לפתע :
בעודו מלא הבטחות ונחטה?.,. ,

יום על יום ושנה על, שנה אנחנו מצפים. אלף פעמים "
כבר נואשנו. ואלף פעמים שבנו לאמונתנו. בכקר בבקר, +בזרוח'
השמש ובעלותה, אנו נושאים את עינינו אליה ברנה |פתפלה
חרישית + האמנם תסתיר את פניה ‏ ממנו. לעולם 4

וקרן אחת קלה אם תפול אל פנתנו הנדחה. וחרהו לקראתה
אלפי. לבות מכל. עבר -באמינה ובתקוה, ‏ הלא זוהי. האמונה,
ברכת:ד', שאינה. ‏ עוזבת אותנו . לעולם, אפילו. בשעות:היאוש >

היותר קשות, שעוברות עלינו, | הלא זהו עויבוב האור והחשך
המשמש אצלנו תמיד כאחך ואין האחד נוגע בחברו ואין האחר
ממשטש את חברו;
. אור. וצל, אמונה וכפירה, זה בצר וה וזו כצר זו,,,
= = = בי אחת הנחילונו = אבותינו, = שהיו עוד מבורכים בשפע
אלהי --- באמונה אשר לא תכרת אצלנו' לעולם,
בלי אמונה. אין אנו חיים, ‏ וגם בשעה שתהום הכפירה שואף
לבלענו; אי כנפי האמונה פוסקות מנפנף עלינו,
.= הצמאון לאמונה מתוך כפירה ‏ נוקבת. עד התחום -= זהו
הטון. היפודי, הפנימי בספרותנו +

.1
העולים * אלינו ‏ עור כמשק:גלים
רענן: ממהחקים, ומוכירים אותנו בשעה שאנו מורידים את ראשינו
מפובד ‏ היאוש, | שמלבר צללייחיינו הקודרים יש. עוח במקום:
מה עולם:יה | נהֶדר ומלא פורות מתוקים, ישנם עור מרחבי:
שדות עוטפי ירק וראשי:הרים נסוכי ווהר, הקוראים לנו לבוא
= ביעהותההחלומות. מפניו פחר הכליון המרפרף. עלינו,---כל אותם
הקולות, = שפוד:הזועה. של חיינו, | המתפרץ מהם לפעמים, לא
'הוביש עוד את צמאון החיים והשמש, המפכה בהם בחוקה, =--
עולים אלינו ביחוד מן הליריקה העברית הצעירה, : שרה:פרחים

קולות:הנוער - היחידים,

רב:גונים זה, | המבהיק | ראשונה בעינו | של פוקר ספרותנו
בשנים * האחרונות: ומכריח אותו לעמור ולהתבונן | בחזיונותיו
בראשוגה,

השנה האחרונה אמנם לא היתה שנתדברכה לשירתנו הלירית,
אך בהרבה רברים יפים. העשירה את פפרותנו, ביא ליק נתן לנו
מלבד. ,שירי<העם" הנחמדים שלו שירים ליריים: אחרים שביניהם
נמצאים שתי מרגליות כאלה כ,הולכת את מעמי", שיר המציין את
אותו מצב:הנפש המלא אמונה ‏ ובמחון, למרות:הכל, שעלוו. רמזתי
לעיל ולעומתו -- כררכו. של ביאליק -- שור שני = טמחזיונות
הנביאים האחרונים") מתריר את הפפ ומצנן את הרם בהסאטירה
האכזרית שבו, סאטירה עמוקה המקפת לא רק את חיינו
הלאומיים, אלא את החיים העולמיים כלם, השיר השני עושה
הושם גורא' ב ק רתו ‏ הפנ ימית , גם בהפואימה ,בעיר ההרגה"
יש סאטורה ‏ שאין אכורית ומכאבת ממנה, אך שם רואה אתה

= את המשורר במבטו הנורא, שומע אתה את התיחת הרם בקצפו,
מקשוב אתה את קללת:הזעם \ במרירותה,- -ומרגיש אתה הור
אלהים מרחף על כל השממון הזה, השיר האחרון. בו מצלצל
שחוק-מיפיסתופל שאנן,. קר ולועג, אש:האלהים ואשיהשטן >

: וכאלו להבה של הראשונה הועם בשיר זה ע"י השניה.,,

גם שאול. 2שרניחובפקי, שכמעט
בשנים. האחרונות, * נתן ‏ לגו בשנה זו' דברים = יפים. אחדים,
השירים הליריים ‏ האחרונים שלו אינם מצמיינים אמנם ביותר,
אך שתי: האידיליות ‏ שלו ,הכף הנשברת" ו,ברלה חולה", ביחור
האחרונה, | הם דברים שאינם נכתבים בכל יום.. על קו אחד
"בלל באידיליותיו האחרונות של = שאול משרניחובפקי,. שכבר
דברתי עליו. במקום אחר, מוכרח אנכי לחזור ‏ ולהעיר. גם פה+
הן ספ וריות ותר. מדאי, כלומר, = יותר מדאי. הן מצומצמות
בהפאבולה שלחן, האפוס דרכו ‏ לתפום. את כל מה שמתגלה לעין
המשורר, ולו גם ב א ופן מק רי לכאורח, הכל מתיהר להרמוניה
> אחת. רק. ע"י אופן הסתכלותו המיוחדת של. הפייטן, ‏ ע'י האור
שה וא שופך על התמונה הר ח ב ה מרובת. הגונים והתיאורים,
מה שאי:אפשר כשהמשורר עסוק בעיקר לא במה שהוא רואה

והוא שומע, אלא כמה שהוא צ'ריך לראות ולשמוע, כרי שחוט
2 %

. .

נשתתק לגמרי

/

כ

[

10 0% 3% העולם 3

ספורו: לא יפסק. מוה יוצא הפפר אמנותי גרול ל חירותה של
ההפתכלות, מה שנותן מעם לשבח בספור, נותן טעם לפגם באידיליה,

סנולתן זו עושות
טשרניחובפקי יותר עמוקות ומענינות מצד האידיאה והפסיכולוגוה

שלהן, ואולם כל עיקרה של האיריליה. הרי אינו בא אלא כחי"

ליצור לנו מצב-נפש ירוע, ‏ להכניסנו לעולם שכלו שלוה והרמוניה,
מה שמוגבל בהכרח ע"י' נתינת האידיליה במפגרות. ספוריות. אן
רעיוניות ידועות,. ,ברית-מלה" היָא. גדולה. בוה, : שהחיים והטבע
מצוירים ‏ בה לא במסגרות של רעיון צר, כי אם במרחביהו
הגדולים,

יעקב כהן, משורר רך וטהור ואצילי. זה, המכהן בקרושה
בהיכל"השירה, ‏ נתן לנו מלבר שירים ‏ אחדים בפגנון ‏ הנכיאים
(מן. הציקלום /,מחזיונות התשבי"), | שרובים = יפים: מאר,. למרות
היות היפוד המליצי שבהם לפעמים קצת יותר מן המדה, גם שירים
ליריים אחדים, שהחזק שבהם היא בלי ספק ,ערירי", יאוש עמוק כים

זורק בו את גליו החזקים והשקטים לכל עבר, שנאה יוקדת:ושאט נפש '

עמוק מורגשים בו לכל אלה, שקריאת הבשורה הגדולה לא העירה
אותם מתרדמת:הרורות. לאלה שתקומה אין להם ולא תהיה להם
עור תקומה. בכאב עמוק הוא שואל את עצמו: למי אשיר את
שירי+ ‏ למי אעלה את קרכן, לבבי--ואין מי. ורצנו,,. אך יחר
עם וה מלאים הדברים גם עוו פנימי. ויופי
שצערו צער לא:מובע לעולם וכוכב תקותו הועד ובועה. גם הוא
רֶק לו ממרחקים, והו לא צער נובע. מתוך חורכן?הנשמה, "אלא
מתוך -הכרתה העמוקה בכחה ובבטחונה. בעצמה. ללכת בררכה
היא, בדרך אשר אחת בחרה בו וממנה לא תט, ולוא. גם תשאר
נעובה. מכל וערירית.,. +

שניאור, זה הכשרון הפורה, ההולך וחוק מיום ‏ ליום
נתן לנו בשנה זו את = הפואימה | המצוינה ‏ ,בהרים", \ ההולכת
ונדפסת | במאספי ,ספרות" ,‏ שהיא ‏ אולי היצירה. הכי-חשובה
במקצוע הליריקה ‏ בשנה. זו , ההרים--והו סמל הכח האלם,
שנתאבן = ע"י | בוראו, ואלפ שנים ויובלות הוא מחכה ‏ ליום,
אשר יתפרץ שנית | מכלאו ויחזיר: את העולם לתהו. ובהו",
המשורר ‏ מטיל לו בין ענקי-קפאון אלה ומקשיב לשירת הרממה
שלהם ולתלונה' העצורה במעמקיהם. אזנו ספגה וקלטה אל תוכה
את קולות:האלהים ‏ המתהלכים. בהם והוא הולך ומספר לנו את
סורותיהם. הנעלמים ואת אשר הם חורשים עלינו,,. חבל, = שאין
לרבר עור על פואימה זו, כעל רבר נשלם, מפני שפופה לא
נדפם. עריין.

גם יעק ב ש טיינברג, שררמותיו כמעט הוציאוהו בעת
אחת. מעולם השירה הלירית, שב אלינו במילודיות:העצב הקרות
והעדינות ‏ שלו, שורה שלמה של שירים קטנים, עמוקים. ויפים,
שהרפים בימים האחרונים ב,רשפים", מעירה, שמקור ,היופי הקר",
יפידהשיש לא חרב אצל משוררנו זה, שכבר נסה את כחו כמעט
בכל מקצעות הספרות, בפזרו כמעט בכלם ניצוצות של 0
והוא. הולך עריין ותועה ו,מבקש את עצמו".

הכי:פורה ‏ בין המשוררים הצעירים היה בשנה האחרונה
יצחק קצנלפון, התופם בין משוררינו הצעירים ‏ מקום מיוחר,

שירתו היא שירה מיוחדת, לא<שפיחה אצלנו כמעט, היא משוללת *

אותה. הפיריוזיות שבה מצטין כ'כ יעקב כהן, אין בה מרגש
המרירות וצמאון"הנקם על גזלת:החיים של שניאור, ודבר שאין צריך
לומר, שור לה לגמרי רגש הפחר הקר וכוסף:היופי: מתוך ‏ בדירות
וריקניות של הלב של יעקב שטיינברג. זוהי שירת הנוער והילדות, שירה
תמיטה ומלאה לפעמים הומור רך ודק, מרפרף ונעים, רוה ששון' החיים
לא מתוך. אופטומיות יחירה אלא מתוך רגש געורים, מתוך צמאון אל

[ א : ,

אמנם אה- האידיליות האחרונות של:

פנימי, --יפי-הבן הר י

-גליון א

החיים ואל השמש ואל האהכה, המפכה ותוסם. בו צחוקה, יצחק
קצלנסון הוא אולי המשורר היחידי. אצלנו, שלא טעם כמעט טעמה
של הגלות, ושקמטי:הוקנה שלה לא חרשו את פני. שירתו. אל תראוהו
שהוא :מעמיד לפעמים פנום נפחדים ומשורר ‏ על. הלילה. ועל
הַצלְלים, ‏ שהם חבריו ובעלייסודו, אלה הם. רק ,העויות:חן" -ש5
לד, המרים את אצבעו בפחד כלפי ‏ מצחו: לשמע שאון לא:מובן
העולה ‏ מן. הזוית .. את פודו של קצנלסון יודעים הפרחים וקרני
"השמש, ‏ ועור = יותר--בעלות ‏ העינים השחורות והיפות, כשהוא
ובר אתן את המסדוון האפל,..
סודה של כל הליריקה העברית הוא סודו של צמאון:הנוער
הבלתי:פוסק ‏ לחיים מלאים, לאהבה ולהודיהטבע, למרות ההכרה
העמוקה, ששערי ‏ חיים: אלה וטבע זו נעולים לפניהם, .| הכרה
שמאפילה עליה תמיד ומותחת עליה חן:צל של עצב מיוחר והור
מיוחד ,-- הוריהעצב. הרך. של פרחי:הרברבן הלבנונים ‏ והרעננים,
הצומחים ומזהירים על גבי הקברים..,

1

בשעה שהליריקה העברית מביעה בכללה את געגועינו
לחיים חדשים, ויש אשר תתפרץ עוד מתוכה ההתמרמרות ‏ על
הישן, על זה שטמטם את רגשותינו וגזל ממנו במשך דורות
רבים את אור<השמש וששון:החיים, על זה שהרחיק אותנו. כ"כ
הטבע, שאנו עומרים עכשיו לפניה משוללי:היכולת = ליהנות
מזיו<ברכתה, --- באותה שעה מרגישים אנו. לעומת = זה ברובן
של היצירות הבלטריפטיות החרשות געגועים חמים. על זה שעבר,
על זה שהולך לכליון, באין עוד אשר ימלא את. הריקניות,
שהשאיר אחריו, התקופה האחרונה, שהחריבה במהירות ‏ נוראה
כ"כ את שרידי יסודותיהם של חיי-הניטו, ‏ שלא השאירה אריח
על:גבי לבנה מבנינה הקודר, ‏ אך מלא. הוד:השיבה ותהרמוני
| בשלימותו הפנימית, של השקפת:העולם העברית, -- היא היא
שהשלימה אותנו עם החיים, שאנו עצמנו: היינו נלחמים ‏ כ"כ
בנגדם,' השממון הגדול, שמלא את נפשנו למראה כליון היופי
והטהרה שבחיינו, ‏ למראה הטומאה' אשר מלאה את כל חלל
ולמנו תחת מסוה . אידיאלו<כחש וחלומות-שוא, | עורר בלבבנו
את | הגעגועים ‏ העמוקים על * צורות:החיים, ‏ שהולכות ‏ וכלות,
בהשאירן אחריהן תהו:ובחויי. /
= = גענועים כאלה, אם אמנם מוסתרים ומוצנעים, > על = ימי
הילרות. הרחוקים, ‏ ברוכי השירה והיופי ‏ המיוחדים של הגיטו,
מוצאים אנחנו בפרקיו הראשונים של הספור ,ספיח" מאת ח, ני
ביא ליק, ההולך ונדפם ב,השלח". אין: ביאליק רומאנטי ‏ כלל
ביצירתו. זו במקום שביאליק מצייר את החיים הריאליים אין לך
דיקן ריאלוסטי כמוהו, ובכ"ז חן מיוחד ואהבה מיוחדת. שפוכים
-על. ציורי ילדות נחמרים אלה. ההומור העליז מצר זה וגלוי עולמות:
שורה שלמים בחיי הילד (הפרק הנפלא ,אצל פי-התנור") שלכאורה,
הם. כה. קודרים ושוממים, מותחים על החוים. ארחוקים והנשכחים
חוט של חן מיוחד, ובקראך את הדברים וקמו. לעיניך התמונות
הנלעגות. והחביבות, הידועות לך כ"כ, וחד עם. הצחוק ‏ הבריא
אשר. יתפרץ ממלוא לבבך בחזקה ובלי מעצור למקרא. הפרק
,לוקש" (פרק העושה רושם כמעט של גלוי פפיכולוני)
יש אשר גם דמעה חמה תתגנב והוהירה. שלא ביריעתך על ריסי
העין. עם -קריאת הפרק ,,בבקעה" שכלו מלא ברכת שירה, --
ל ! שירת ילדותנו, ‏ שלא: תשוב אלינו. עורי..

אותם. הגענועים ‏ על חיי-הילדות . מורגשים' גם ברשימותיו
יפות של ז, שנ יא ור ,בעירה", ההולכות ונדפסות ב,רשפים",

א

+

> העולם 3% ו

אחרי שנות נדורים רבית שב ריינר הביתה והוא מבקש בכל את
עקבות הילדות החביבים, אותם אוצרות-הקסם, ששמר. בלבבו בכ >
ימי נדודיו, | אך לשוא! מה שחי עוד. ביכרונותיו, מה ששמר -'
בלבבו מכל משמר -- היה מדרס לרגל ורים | זה:כמה, עברה
סערה אחת ותשאר אחריה כליון ואבדון.י. 9
הרשימות נכתבו באותה הבהירות של הצבעים, ' באותה '
החיות של התנועה ובאותה הטבעיות והאמנות המצוינה של
הריאלוגים, שבכל אלה מצטיין כ"כ כשרונו העשיר והמבורךף
של שניאור, ; :
וברנר, משורר:ההאאום שבעולמנו, שמבטו. חודר בעמקות
כמעט חולנית לתוך התהו:ובהו של חיינו הנוכחים, כשהוא מגלה .=
את כל ההרם ואת כל האבדון: שבהם, -- גם הוא יש אשף
בעמדו. בתוך החורבן, וירע פתאום את אשר .אבד לנו :בהריפת ‏ % '
עולמנו הישן בשם אלילי:התהו,. בצעקות:ההיסטיריקה של גבוריו .
עמקי:הרנש ודקי-העצבים שומעים אנחנו את הכאב .על נלות: "
השבינה. מעולמנו, על אבדן טוהר:הנפש ומשא:הנפש ‏ אצלנו,
על החיים שנעשו חולין, חולין . - בלי קרן:אור אחת. של שאיפת 1
נפש נאצלה, בלי רנש-חג אחר של תקוה לעתיר ואמונה בעתיד,,\
כמעט כל פפוריו: של ברנר בשנים האחרונות מלאים אותל. \"
העצב העמוק על זה שהולף לבלי שוב עור, על .זה שלא תהית
לו עור תקומה, ‏ -- ועל זה שנשארנו ריקיָם ‏ ודלים ומחוסרי:בל,
מחופרי-אל. בלב ומחופרי אורייה בחיינו הקודרים והשוממים,... +
שופמאן, שהוא שתקן ביותר, אינו- מביע. געגועים ‏ אלו
בפירוש, הוא רק הולך ומצייר את החיים החדשים, החיום הזרים
והקרים השוטפים להם הפקר לאשר ישמפו, מבלי שיהיו כוארים
בשום -אור. פנימי, נפשי, החיים \ שה,תוכן* שלהם--גם = במקום
שישנו--מרפרף על גבם ואינו נובע ימת וכם, ממעמקיהם/-= ‏ .
וממילא. עולה על הלב זכרם של ,אותם מיני | העשבים,. שהעין
לא ראתם מעצם ימי הילדות", זכרונות מאירים אלה של. הימים "
הרחוקים, שרק הם מחממים. עור לפעמים את 'הלב בקפאונם
של. החיים + . 0
רק יצחק קצנלפון אינו הופך בחיי-העבר. לפי:שעה
די לו גם בהוה. שכח את\ כל הנעשה מסביב. והלך. לו. לוכרון < ":
האידילית, במקום שמצא לו שארו יפות וגן-תפוחים נחמר ועוף. =
דברים יפים כאלה---וחוגג שם את חגו, , . ,בגבולות ליטא" שלו--.
זהו. חזיון כ"כ מאיר ‏ בספרותנו בפני עצמו, שגם מלבך ערכו
האמנותי החשוב. ראוי לתשומת:לב מיוחדה, ויפה עושה ,ספרות",
שהיא. מוציאה ספר זה, בתור :* הראשון להסריה של ה,כתבים"
הנבחרים" .מאת סופרינו החדשים. .הקורא העברי ינוח מעט עם
קריאת הפואימה הנחמדה הזאת, שכולה רוה ששון החיים ואורותיהם,

שאר מספרינו | המעיטו לכתב בשנה ו, פרישמאן.)
וברריטצבסקי כתבו רק איזו דברים קטנים ואגדות יפות ן .
יד ב רקוביץ, שבתור צייר-אמן ‏ כמעט אין דומה לו. בין >=
מספרינו . הצעירים, זה שנתן ‏ לנו שודיברים באלה. ‏ כ,בכפר'?
,קשואים", כתב בשנים האחרונות כמעט רק זארגונית ; בנונע =
לפרץ, נומברג, אש תבריהם אצ"ל, שלא כתכו עברית,
(נומברג רק תרגם איזו רברים שלו עברית. לאחר שהיו מפורסמים
זה כמה ‏ בזארגונית). ‏ וככה: נחלק ‏ מחננו . הקטן גם בלאו-הכי 5 .
לשנים, מה שהיה לא למובתן של שתי ספרויותינו גם יחד,! | '-

4

א

₪

להספרות. העברית אבדו בשנה זו שנים ממספריה. היותר
מָצוינִים--יהודה שטיינברג ו) ברשדפקי, הראשון היה

₪

באבן-טובה זו, שאינה מהוקצעה, ובכ"ז, ברקה מרהיב את העון ביפיו.
השני היה מהוקצע, אפשר לומר, כמעט יותר מדאיי אך לא היה עשיר
באור פנימי כהראשון, יהודה שטיינברג לא השאיר לספרותנו יצירות
גדולות,: אך כל מה שכתב נושא עליו חותמו של הקב"ח---היצירה,
ב שהשאיר לנו כמעט את הרומאנים היחירים, המקיפים
גי דורות שלמים בחיינו הלאומיום, היה פחות בערכו | בתור. אמן
- מיהודה שטיינברג, אעפ"י שבבחינות אחרות היה גדול ממנו,
ברשרסקי. לא היה גדול כלל בתור. צייר, = אעפ"י שלמר
בבית-מדרשם של מורגיניוב | ומולסטוי לתאר את חצוניותם של
הדברים לפרטי"פרטיהם. כחו. היה גדול בידיעת הנפש, אך רק
בהבנתה, ולא בגלוי מפתריה. ברשדסקי, אפשר לומר, היה
יותר פסיכולוג מ ד ע י, המנתח את כל דבר ליסודותיו האלימנטאריים,
ולא בתור. פסיכולוג .חוזה, שהארת הנשמה באה לו-בתור
גלויצאלהו, ‏ היסור הראציונאליסטי, השכלי. גובר ומקלקל לפעמום
לגמרי. את האמן. שבו, הוא רואה בכל את ההררגה ‏ הגלויה,
המובנה, הבר היוצא מתוך. דבר, כחשבון מדויק. את > היסוד
המקרי, הפאטאלי, שהוא אולי. הכח היותר מתמיד' בטבע, אינו
מכיר, -הכל. גלוי,' הכל מובן. את המדות. השליליות -- ביחוד
אותן =- היה אוהב | להטעים בתור החזיונות ‏ הבי:קבועים בנפש
האדם, מבלי ראות את המלחמה הטמירה של הטוב נגר הרע גם בנפש
היותר נשחתה, הוא אינו מכיר את הפנות הצנועות שבנפש האדם, ששם
נלחמים תמיך השטן והאלהים, שולבוים בתור פרסירה לדבר:עבירה,

= אדמוביץ. בשאופתו ה הכ ר ית לגזל את תומת ראיפה -- מופיעים
= לנגדנו 3מעט בהור אבטומאטים, המתנועעים עייפ פקודתו של המספר

= ושר לנקודה ידועה, ‏ מה שאין כך בשום פרוצים נפשי, שהמלחמה
| הנסתרה אינה פוסקת בי אפילו לרגע אחד, וכמעט ‏ תמיר ‏ רק המקרה
\ יחליט דבר, ומביא לידי מעשה , הוא אמנם רואה בטבע כחות - ים
(במובן זה הוא אדמוביץ התמונה האמנותית הכי<מוצלחה שלו), אך הוא
אינו מצייר את עצם המלחמה, בטרם הגיעה ליריגלוין
הוא רואה את המלחמה לאחר שכבר בטלה, כלומר, בבואה
2 הכרה, ומאמין. לראות אז את עצם המלחמה (בשעה שאדמוביץ
| חושב חשבונות -= ב ש עת ת א ותו -- ומדייק. שאם ירפה עכשיו

?2 את. ראיסה, ינצחנה באופן יותר מוצלח, -- הרונו מרגישים שקר

פסיבולוגי גמור), הוא אינו רואה את הארם, בשעה שהוא מתאמץ

' בלא:יודעים להפתיר לפניו את עצמו, או כשאינו רואה
את עצמו, בהתביישו בפני עצמו: ההכרה איגה פוסקת אצלו
אף רגט,

ג מופאסאן. ואחרים מבליטום. בחשק מיוחד. את הבהמיות
שבאדם. האדם הוא בהמי; ‏ יפוד החיה שבו תמיד גובר. על
יכוד?האדם, ואולם אצל ברשרסקי היא הבהמיות אנושית,
כלומר, הארם נעשה אצלו בהמה. בחשבון קר , ביודעים. החטא
הוא אצלו רגש ברור לעושו, ולא רע הכרחי, שבפנימיות נפשו
אין עושו משלים אתו על הרוב בשום אופן, וברגע שהוא עושהו

> איָן: מוחו חושב ‏ כלל ואינו תופס כלל את עצם מעשהו,
בתולדות הספרות ‏ העברית יתפום ‏ בכ"ז. ברשדסקי. מקום
הגון, הוא. נתן לנו ברומאניו הגדולים תעורות אנושיות וסועציאלוות
מצוינות, כחו של ברשרפקי היה. גדול ביחור בתפיסת הפסיכולוגיה
של הכלל, של החברה. כמעט כל גבור בפני עצמו פגום אצלו
במדה ירועה בּמובן הפסיכולוגי, מאחר שהוא היה תופם ביחור
> את הצדדים הטפוסיים שלו בלי צרדיו האנושיים:
"הכלליים, הוא לא ידע את הפור, שהטפוס הגמור הוא
מושג מופ שט, ובחיים אין אנשים מפוסים לגמרי, בכל
אדם נלחמים המיד היפור | הטפוסי ‏ עם. האנושי:חפללי - שבו,
ונגורים פּנימוים. אלה הם הם גופי הפפיבולוגיה האנושות , המלחמה

> העולם -3

. האדם עם עצמו-- זהו. מה שמענין את האמן ביחוד. אך לעומת
ה ידע ברשרסקי מאין: כמוהו את הטפום ואת החברה. על פי
רומאניו. וש ה הרבה ללמור, מפני שמחכרם היה ארם חולב:
מחשבות = ומבין | את החיים, אין לשכוח. שהוא היה כמעט
היחירי, שלקח על עצמו. לתאר תקופות שלמות שבחיינו ‏ הלאומיים
ובמדה ידועה עלה לו לתפום ברומאניו כמעט את כל 0
האופיים בהיקפן השלם,

ברשרסקי הופיע בתור ענק. בספרות העברית. הוא הבטיח
כ"ב הרבה, ההצלהל של רומאַניו הראשונים הבטיחה' גם' לו כ"כ
הרבה, ‏ כב הרבה,

ומכל ההבטחית \ המרובות -- רק קבר קר במבחר
לאחר חיים קצרים וקשים ומלאים עמל ומכאובים רכים,

(סוף ‏ יבא)>
4 ו
ב

אספת המורים הַעְברִים מגליציה ובוקובינה .

(מאת סופרנו)

ימיו

עתונאי.

חברי הסתדהות המורים ‏ העברים באוסתריה
זוגלי

בכ"ו. ובכ"ז: כפלו" נתאספו
בסטניסלב, באו כארבעים חברים. לוושב:ראש נבחר צ, שרפשטין, ‏ לסגנו נו
בום ולמזכירים מ, ליכטן ‏ וש, חולטניקוב,

וושביהראש הראה בנאום<הפתיחה על ההתקדמות הגדולה של החנוך
העכרי בשנה האחרונח, לפני שלש-ארבע שנים התיחם = העם אל בתייהפפר. ‏ |
המודוניים ‏ באי.אמון, : ולפיכך מפר להם על הרוב רק את הבנות, שחנוכן
העברי רשות, ‏ בעור ‏ אשר הבנים -נשלחן כמאז אל ה,חדהים",. עכשו. חדהח. כבהן
ההכהה בנחיצות חנוך מודרני גם אל שדרות האדוקים ובין תלמידי ‏ כתי.הספר
נפגוש עבשו גם את בני האורתוכפיה, השנוי הזה. לטובה. נותן. תקוה ‏ כי
בהמשך הימים \ יהיה בית:הספר , העברי המכון ‏ החנוכי היחידי לעמנו, ‏ חזיון
משמח מאד וחדש ברחובנו הוא המספר ההגון של עלמות עבריות, המפורות
ללמודים העברום בכל ומאדן, ביניהן יש ככר הרבה שגמרו את למודיהן
בבתי-הספר והן קוראות את הפפרות העברית בהתמדה, והשפה העברית . היא
להן לשפת השמוש התדירית,

אחרי גאום-הפתיחה קרא נשיא ‏ ההפתדרות ‏ רפאל סופרמן ‏ דין וחשבון
מפעולות הלשכה המרכזית. ‏ ומחלקותיה במשך השנה, הדין-והחשבון מעי- -על
עכודה פוריה ומתמדת, במשך. השנה נוסדו . עשרה בתי"פפר חדשום, בשובע
רצון מיוחד יש לציון, כ אחד. מן החדשים הוא בגלוציה המערבות, = שנחשכה
למכצר האדוקות, המרכז המצוא משרות לחברים החדשים. מצבם החמרו של
החברים הישנים הוטב בהרבה, על ההוב קבלו הוספות הגונות, אל ועד
זבוחנים אשר על יד המרכז פנו צעירות וצעירים לקבל תעודותימורום, ששה
מהם. עמרו. בנפוון וקבלו משרות, "ראש המרכז נפע לבקר בתי-פפה; | אחחים
ואחרי הכקרת המציא רשימת תקונים שפעלו לטובה. על התפתחותם הרוחניתו
המרכז שלח מכתכים-חוזרים והודיע לחברים את כל הנעשה, המחלקח הפדגוגית
עמרה. בהלוף מכתבים עם רוב -החכרים והיתה להם לעור בהמצאת עצות /
וספרים | להטבת החנוך, מלבד זאת | בקרה במכתביה. החוזרים | את רוב ספרו'"
שיצאו במשך השנה והועולה הרבה להנהיג פפרי:למוד טובים.

נפשן

החנוך ,
בישיבה השנית קרא צ, שרפשטין הרצאה ע'א סְפרי הלמוד בבתיה
הספר העברים, ' שאלת הסגנון בספרידהקריאה לשנות הלמור הראשוגות, שאלת "
הטפוס העברי האיריאלי שהמורים צריכים להציג: להם \למטרת:חנוכם והשפעת ‏ "
המורה מחוץ לביתההספר, אח\י בקרת מפורטת על בל מתודות. הלמוד, מעלותיהן
וחסרונותיהן,. הוכיח בעזרת = השיאות משפות שונות והוכחות. חוקרים מומחים
שבאור מלים חרשות. במלים עבריות אחרות הוא שגיאה פדגוגות, מפנו שזח >
בורא אצל. התלמידום מושגים. מזויפים,, המרצה. הציע אופנום " שונים ‏ לברוף >
המלים. החדשים ולכהיאת המושגים הנכונים,. תכן רוב ספרי הקריאה אינו. מתאום. >
למטרתנו.. ואחרי .שהחלק הלאומי שבספרי הקריאה, בפרט ' ל,\;שנים הראשונות,
אינו. יצורות פסיכולוניות אלא פרוגרמה לחיים לאומייס הנה הציורים מהחיים

/

3 א 0 4

גליון א

> יי - -

/ הגלותיים הפטריאכליום מן העבר הקרוב הנמצאים לרוב בחריפתומתיות אונם
וכולום להיות מוצעים. לפני התלמידים בתור תכנית חיים, אחרי שהמורים בעצמם
רחוקים כבר מהם, תמונות מחיי העבר הרחוק, ימי עמידתנו החפשית, מלהיבות
יותר את הילדים וגם מתאימות יותר לאידיאל החנוכי העברי, ההשפעה. מחוץ
לשעות חחובה היא ההשתדלות ליצור סביבה עברית עד כמה שאפשר,

מפקנות ההרצאה נתקבלו בלי וכוחום,
בישיבה השלישית, הרציאו המורים מר פרוסט ע"א למוד התנך, מר חולט:
נוקוב. ע"א למוד הדקדוק וגלב. ע!א ‏ המשמעת, = הראשון חראה על החשיבות
הלאומית הגדולה של הלמור הזה ואח"כ בקר את אופני הלמוד | הנהוגים
> = ויציע חלוקה חדשה, מיוסדת על מפקנות היסטוריות, ‏ של התנ"ך וסדר למודו.
חולטניקום ‏ התאינן על מעוט הומן המוקדש ללמודום ‏ העברים, שאינו | מספיק
בדו ללמוד .את ידיעת הדקדוק כהלכתה, ‏ והציע להרפים לוחות:נטיות, ‏ די
להקל את הלמוד השמושי. הרצאת ש, גלב ע'א. המשמעת חיתה הרצאה מדעית
= חשובה, אח'כ נתחו את שיטות הענשין השונות הנהוגות בבתי:הספר בארצות
שונות והציע את מפקנותיו, חמבוססות על משמעת מתוך אהכה הדרית,. על
שלש ההרצאת התפתח וכוח מענין שכל החברים השתתפו בו.
: בישיבה הרביעית סדרו את הועד באופן חרש, נשיאזהמרכז יעסוק רק
בענינים כלליום חנוגעים לההסתדרות כלהן להמצאת משרה תוסד לש:ת:מודעין
מיוחדת, . ועד תעמולה יעפוק . ביסוד | בתי:ספר חדשים, ארבעה ‏ מבקרים יבחרו
לארבעה גלילות שתעודתם תהא לבקר את בתי:הספר ולתת אח"כ ‏ דו"ח על
התפתחותם; ‏ ועד בוחנים יבחן ‏ את הרוצים לקבל -משרת מורים, וער פדגוגי
שיבקר תריר את כל פפרי הלמוד היוצאים לאור ויעבר פרוגרמה למופת, וגזבר,
נבחרו: רפאל סופרמן לנשוא ההפתדרות, צי שרפשטין, לראש הוער הפדגוגי
1 בבטנר ונ זיגלבום למנהלי לשכת חמורעין, יעקב פרוסט לגזבר, ומר שתדלן
ופרוסט לועד:התעמולה. אחרי קבלת ההחלטות להוציא מכתבים חוזרים נדפסים
ולהשהדל ביסוד קרן קימת לחברים לימי זקנתם נסגרה האספה בנאומים חמים.

האספה הרבועות הצטינה בתכ
שגגעו בכל מקצעות החנוך העברי והאירו ההבה שאלות,

נה החשוב, בהרצאותיה הרציניות והוכוחים

ב המה

-- מַכְתָבִים להמערכת .

1 0

0 הרשוני נא להעיר דברים אחרים על ענין חשוב, לפי דעתי,

, בארץדישראל נוהגים להתחיל את ,ההכנות" לקונגרם הציוני

רק שבועות אחדים קודם הקונגרס. כמובן, מצטמצמת כל העבורה

בבחורת צירים בלבד, גם הבוחרים וגם הנבחרים. אינם. משאירים

= זמן לעצמם, כדי לסדר באופן נאות את השקפותיהם על הענינים
העומדים על הפרק, ומכל שכן שאין הם מפפיקים להכין חומר

הגו ומעובר שישמש יסור לאיוו השקפה שתהיה,

2

/ צריך לקות שבקונגרס הבא תעמר שאלת העבודה בארץ-
2 ושראל בכל היקפה.. והרי אני חושב שהמושבות העבריות חקימות

בא"י יש בידן וגם חיבות הן לתת לקונגרס אותו החומר הררוש,
כדי שתהיה היכלת. בידו לשפוט על השאלה הגדולה הזאת ולהחליט
| החלמות המתאימות ‏ לצרכי ההוה באמת. לפיכך הנני ‏ מציע
= שהמושבות ‏ העבריות. בא'י תתחלנה עתה את עבורת: ההכנה
לקונגרם,, כל אחת מן המושבות צריכה לאסוף = ידיעות. על. כל
ענפי העבודה והחיים במושבה, וכשתגמר העבודה הואת תוכלנה
כל המושבות. להועץ יחד, ע'י אספה שתקרא לצרך. זה, ולערוך
> עפ'י כל החומר הנאסף. הרצאה להקונגרס ,
אמנם עבורה זו לא קלה היא אבל חשובה היא מאד
וצריכה ‏ הוא ‏ להעשות, לפי דעתי, בהקוננרס ‏ הבא לא צריך
השנות: הדבר, שכבר קרה בקונגרפים הקירמים, שעיד העבורה
המעשית. בא"י דברו אנשים. שעם כל ישר. לבם וחבתם. לציון
היו מוכשרים לכך . ועור .וש 8 כי : אותם = הצירים,

ו -
% - סז צר של לש יש ילס 0

> העולם 36

> האלה הרצה מר שרשבסקי ע"י מצב הציונות ,בהפכם עם המאורעות בתורקיה.

2 , /

שעתידה ארץ:ישראל לבחר בהם, צריכים להיות הוקא אנשי
מעשה ואין בכך כלום אם גם לא יתיחסו. על איזו מפלגה,

מנחם וינר + .

.ה

מערכת נכבדרה,

בשעה שחוננים את הגיהמאה של אברהם מאפו
אין איש שם לב לוה, שקברו של סופרנו היקר, הנמצא,
כירוע, בקניגסברג, כמעם נהרם לגמרי. האותיות שעל המצבה
הולכות ומטשטשות. לגמרי. מרוב ימים, ‏ וגם הגרר אשר ‏ מסביב
צריך. תקון. תחת פרחים עלו על קברו קמשונים ועור. מעט לא
נדע. גם מקום קברו. איהו,

לפנ איזו חדשים פנותי = לציוני = קובנה, | שיאספו כסף ‏ |
לתקון ‏ הקבר ולא קבלתי מענה. | הנני ‏ פונה,. איפוא, לקהל
הקוראים : העברים, ‏ שיעשו חפר עם מתנו הגדול. וישלחו איש .,
איש נדבת לכו לצורך תקון הקבר, את הטורח לעסוק : בדבר.
התקון לוקחת עליה אגודת ‏ ,עבריה" בכאן. אגב, נעשה. פרסום

לרבר ותחת אשר מת מאפו בודר ונעוב, יספדוהו עכשיו כראוי, ‏ "
נבקש את עתוני ישראל להעתיק. מכתב. זה, ב
ברגשי בבור

מ סאמבורסקי ,:
נדבות לצורך תקונו של קבר מאפו אפשר לשלות | עפ"
האדריטה. של מערכת ל י/

המערכת , ₪

הַשָבוּעָ.

הציונות ,

-- בומי 13---15 דצמבר בקר. מר נ. סורקין את ברדיטשוב,. וירצה '
שם ע"ד הסופר שלוםהעליבם . מר סורקין עשה ג"ב. חיל בנוגע . להמלאמות ;
המיוחדה שנסע בשמה מאת הועד המוכוי +

-- מו י, שרשבסקי מבריפק בקו בשם הועד המוכוי. בשבועות
האחוונים את הערים פרווש אני, קאברין ואנםאפאל, בכל הערים

אחרי הרצאותיו של חברנו זה נתגברה בכל העוים העבודה הציונית והאגודות
הבטיחו למלא בדיוק את דרישותיו של הועד המרכוי +

-- מר ג, בריגמאן שבקר בעת האחרונה את בא רא נאוווץ, הא
ראדיי, ליאבאוויץ, נעפוויז וסטויבץ כותב אלינו, כי בעוגג
מיוחד. בקר את הערים הנזברות ,- יען: כי העם שומע וחפץ לשםוע. ע"ד הציונות
ובר נרחב. ישנו כעת לעבודה . האילומינטים שעליהם היתה העבודה הציונית
נשענת בשנים ה-אשונות שב בעת עוד הפעם לעבורה ועל המופדים המרכזיום
שלנו. לבא לעזרת הציונים המקומיים ולחוק שם את בדקי הפתדרותנו. .'

4 המטיף הציוני מר הורביין, הנופע מטעם הועד המרכוי., בקר בעת" צ
האחוונה את ששת העוים הללו: קיידאני, קעלעם, טויראגען
יורבורג, ראסיין וראדויוויל ישקי. בכל הערים נאם מר הורבייץ
בבתי המדויש ונאומיו השאיהו ‏ רשם על כל קהל שומעיו ,. סר הורביץ. הרצה
ג"כ באספות ציוניות בבתי אנשים פרטים .

' -- הציונים ‏ כורא רא נ ע דש הפיצר בעיר קולדקורא = ברופית ע"ד:
מצבם של = המוסדים הפינאנסיום. והקולטוריים - בפלשתינא .. בכלל נכרת, בעיף 5
הואת בעת האחרונה? התגברות העבודה הציונית. 3 :

מאסטראחא] כוהבים אלונן! 4 0
בשנה העברה גופד פה. בית:ספר ‏ עברי. צפורי, ‏ שבו | מתחנכים ‏ ברוח .
עברי ולאומי יותר טמאה וחמשים ילד וילרה, = הלמוָדים העברים ‏ נוטלים חלק ''
בראש ונלמדים ע'פ: השטה הטבעים, בייס זה. יוכל. להוות. למופת לא רק. בעף

1

|

|

: = ואנשים, שהיו משקיעים בזה הון הגו

%

4

%> העולם 36

גליון א

₪

עורנו כי אם גם בעד כל ערי רופ'ה הפנימיות. בית:הספר מתנהל. ע"י הרב
מטע"מ דעורנו מר , קפלן, אשר הרבה מעתו ומכחותיו הוא מקדיש להמופר
הזה, הוצאות. ביה"ס. עולות לששת אלפים רובל לשנה והכנסותיו - - מועטות
מאד ומר קפלן דואג. ג"כ להמצב החומרי. של -ביה"ס, גם ופוד חברת הצדקה
בעירג עלתה -ברוב עמל ויגיעה,. הרעה היותר גדולה פה היא, כי ‏ אין איש
אשר ווכל ויחפוץ ‏ לעשות איזה דבר. לצרכי הכלל, ‏ דרך = יהודינו ‏ האמירים
להיות נוחגים, כשהם נתבעים --- ולבלי התענין ‏ בשוּט. דבר, ‏ הבוריות ,ביריעת
היהדות הגיעה פה להמדרגה הכי-גבוהה. בין שבע מאות משפחות עבריות אי
אפשר למצוא. שני מנינום מבינים עברית וקוראי עברית --- רק הרבע מזה.
השאיפה להתבוללות. הולבת ומתגכרת ואלמלא השנאה לישראל- ההולכת
ומתגברת גם הוא מיום ליום, = כי אז קבלה כבר התבוללות פה את הצורה
היותר גטבזה, * עד היבן ‏ מגיעה קרירות:רוחם של יהודי אפטראחאן מעודה
העוברה, כי לשמע את נאומיו של זבוטינסקי בשנה העברה באו בני עמים אחרים
יותר מבני עמנו, . ואפילו הוא לא יכל להפיח חיים בעצמות היכשות האלה מובן
מאליו, כי בתנאים כאלה אי אפשר גם להציונות לעשות פה היל רב. בעת האחרוגה
נתחוה. אמנם איזה שנוי לטובה. בנידון. זה, ‏ הודות להצרות, הרריפות זהגחושין
בהמון מצר אחר והשנוי. הפוליטי בתורקיה. מצר שני הצליח פה הד"ר מוסונזון
בהיותו פה בימים האחרונים. הוא רכש לו פה תריסר אנשים, שהכניסו מאה רובל
בל אחר לטובת הגימנאפיה העברית ביפו, בעריוה'כ אספנו פה מאה רובל לטובת
הקרן חקימת וחמשים רובל בעד הוער האודיסאי, ‏ ולפכם את מצב יהודינו בא:
סטראחאֶן אפשר באופן כזה: ההמון הפשוט אין לבו הולך אחרי תנועתנו הלאומית.
ההמון הזה שרבו הוא מבני אנשי הצבא הניקוליבים חושב את עצמו לפלתן
ולשמנו של עם ישראל, ‏ שאר התושבים, גס הם אינם וכלים להתענין בתנועה
שאינה נותנת להם תשובה הכופה על שאלתם הבוערת: ,לאן?',. נשאר איפא קומץ
של אמידים, שחפצו לטפל בתנועתנו כבדכר הנוגע אל עצמם, אין ספק בדבר, כי אילו
* נמצא אישהמעשה, שוציע איזה ענףהמסחר או חרשת בארץ-'שראל הדורש סכומו
בכף הגונים והמבטיח יחד עם זה מקום לפרנסה כי אז מצא לו פה מחזיקום בפועל

-- מ ש א וול י מודיעים לנו: בעירנו יש מכבר ,תלמוד-תורה" מתוקן,
שלומדים בו עברית-בעברית . בעת האחרונה בנה מר ח. וו. פרנקל בית גדול
וופה למוסד ‏ הזה ונוספו לו שני ,חדרים" בעד ילדים קטנים מתחילים וע'י
החדרים האלה יוכלו להגדיל את הפרוגראמה של הלמודים במוסר גופא, ידועת
התלמידים בתנ"ך \ והשפה העברית, אופן ההוראה של המורים, יפי הבית
וגדלו וגבהו --- כל אלה עושום על המבקרים והבוחנים וושם טוב טאד +
עובדא משמחת היא,, כי בין ט את ים הת!מידים שנמצאו בבית ישנם יותר
מ ש ל שים בני ,בעלי-בתים", שמשלמים שכר-למוד . באופן כו קרוב המוסד
הוה להיות באמת מוסד בעד כל הצבור העברי בשאוולי. 4 וה לא כבר בקר
את עורֶנו מר י.. ניסנבוים וידרש פעמים בביהמ"ד הגדול המכיל יותר מאלפים
איש. הרשם של הנאומים היה גדול מאד. היתה ג"כ אספה גדולה באולם
הקהל ומר ניסנבוים הרצה ע"ד עבודה הציונות לכל סעיפיה. באותו מעמד
גוספו. להועד האודיפאי ששים חבר חדש וכעשרים איש הביעו את חפצם

להספה אל החבורה האקטיבות של הציונים . בפלל הוכשרה כעת הערה
חישראלית בשאוולי לעבודתנו הלאומית וכלי ספק ישתמשו הציונים בשעת-
בשר \ורבו. לעבור +
-- מ רוב נא מודוע מר והורה מאטויק ! ימים אחדים קדם. חנוכה
זכתה עירנו ע"פ השתדלות הציונים דפה לאורח הגון -- חברנו. הד"ר מוסינוון,
אשה נשא. את נאומו בדפר ישובה. של ארץ-ישראל ‏ בבית התיאטרון הגדול +
ולמרות המחור הגכוה של כרטיסי הכניסה, היה התיאטרון מלא אנשים מכל
המפלגות ואף המתכוללים בתוכם . הרצאתו של הד"ר מופינוון עשתה רשם
שוב על כל קהל השומעים. נשארה הכנסה נקיה לטובת הועד האודיסאי
מאה וחמשים רופל . ,
-- מר ב. גולונסקי מ א וט יא ני מודיע לנו: אהרי הפסקה מרובה
של לָא"עבודה. בעירנו נתעוררו חכריגו בימים האחרונים לעבודה אינטנסיבית,
* בוום ג', ה' דחנוכה נבחר באגודתנו ועד חדש, שינהל את כל העבודה
הציונית. המקומית , = ליפוד עבורתם חושבים. חברינו בעיקר. להפיץ בעם את
כל החדשות הציוגיות בכלל וידיעות ע"ד ארץ"ישראל וישובה בפרט. לתכלית
וו מדביקים בפעם בפעם אל כתלי בתי המדרש טגלות עפות המפפרות את
> כל בר חדש, הנולד בעולמנו, ‏ משתדלים ‏ אנחגו ג'כ להפיץ ‏ את הספרות
הציונות ולסדר ' את קבוין-הכספים למטרות ‏ ציונית שונות .‏ לוא בא אלימו
מטוף צווני, אז: פעל הרבה בקרב יהודי עירנו, ן
+ -= עד התחלת עבודה ציונית אנרגית מודיעים ג"כ | מפעטראווסקי.
= ואד פלך יקטריגוסלב + , :

-- בנאמבין , פלך ווארשא, התעוררה בימים האחרונים חבורת ציונום
ויסתדרו ויגשו לעבודה +

-- בחדש ‏ תשרי העבר מת בעירה אופינה חכרנו הצעיר יוסף ראובן
שניטץ , המנוח היה אחד מן הציונים היותר חרוצים ואת עבודתו הציונית
עבר מנעוריו עד יומו האחרון . האגודה מביעה את יגונה העמוק על העדר
חברה הנאמן. תנצב"ה.

ער יום 81 דיצמבר 1908 נתקבלו לטובת הקרן המפלנות,

(840110008). סכומים אלו מן הארצות : '
גרטנוהי 5 כ ו וז 657 9 ל2לק
רנסיה. 7 ה ל ל 50200
ארצות הברית א א שש א 19 00 8052
אוסטריה וש א יפ 09 7% 8004
אפהוקה. החומות 4 פיי 2-96 לפטל
רומיניה 00
אנגליה לש
בלגיה ו כ א ו ל ו
קנדה ו , 2192
שווייץ וש שי
וניה ו 0 0
קריאטיה , סלבוניה ובופניה > /‏ 25 , 984
סרביה ד רש רפ רבד 480270 :עי-890: 9
בולכריהט יש 0
ארכנטוגהן מו ב וכ 1
פרנציה ב
איטליה ו ,
שתוהושראל יל
חינה 7
ל
דניה יל 80
ארצות סקנדינפוה ו 8

בפ"ה
נתפרסם דו"ח ע"ד מכסת הכסף, שנתקבל במחצית השניה של שגת,
8 לטובת הנאציונאל-פונד: ם א רגי טינה -- 918489 מאוק, מ או*
פטראליה--1946,44 מ/ מ'בלגיה--189866 מ', מ בולגאריה--
6 ', מ קאנא דה -- 818,58/ מ', מא שכנו -- 17986,18
ממצרים -- 14018 ם א גליה -- 6624,2 מ ם א יט ל יה -- 160026
מנידירלי ינד -- 167188 מ פ רא נצ יח-- 81213 מ', מי ון -- 24/80
מאמיריקה הצפונית -- 91,690,93'מ', מ אוסט ריה -- 27,407,11
מ, מאונגאריה--2466,6, מקרואטיה, סלאבוניה ובופניח
-- 1014/19 מ', מ ר ומ ינג יה -- 924494 ם', ם רפיה -- 80,208,607 מ
מ שווייציה -- 5800 מ', מאפויק ה הדוומית -- 12883083,
מפקאנדינאביה -- 86875 ם/, מתורקיה -- 57784 מ', מלכד |
זה נאספו ע"י מכירת מרקאות של פוסטה ישנות 18 395 מ', ומשאר חפצים'\
-- 267,866 מ'. הה כנפה הכללית של הנ"פ העברי במחצית השניה של
שנת 1908 עלתה לסכום של 147,055.69 מארק,
--בימי 20.--24 פברואר. נערכים בוינה לקחים בשכיל סטודנטים ע"ר
ידיעת-ארץ-ישראל וכל מקצועות החיים שבה. ;
הלקחים יקראו ע"י מלומדים מומחים כל אחד פמקצוע שלן עפ" \
הפרוגרמה הזאת ! י

הד"ר | מיכל בורקוביץ (וינה) יקרא ע"ד ,פָלשְתְנָה =
במפורות העם". ,
ד'ר צ. חיל איידיטידם טא ברה (קונסטאנטינופול) 1 ע"ר '

,המשפט. ההורקי", :
היועץ-המדיני ד'ר יוסף גרונציל (פרופיסור בהאקאדימית
הממלכית בווינה) ; ע"ד ,המצכ הכלבלי בפלשתינה" . ;
האינוי'ניר יוסף לוי (המפקד הראשי על מסה"ב הממלפיות '
בבאדין): ע"ד ,כחותיהמים של פלשתינה והשמוש בהם" + : .
ד'ר אייזי'ן אוב ירה ומיר פרופיסור, באוניבירסיטח בוויגה):
,הגיאוגראפיה של פלשתינה" . ,
ד"ר ק, א וב יר טייאיר (פרופיסור באוניבירסיטה בווינה) : ,חמצב
הקולטוהי של המזרח" +
הד"ר-ד, ‏ פ א ס מ א גניק (מג'ניבה
הציונות". +

3 הפרוגראמה. הפלשתינאיח. של:

\ גליון א

היועץ.המ מלכי וולהלם שווארץ. (ווגה) : ,האיקספורט
והאימפורט של הקדם".
; ד"ר. ק א ר ל א ול מ א ן דוצינט בהאוניבירסיטה הווינאית): ,המחלות
בפלשתיגה. וסבותיהן" +

הירמאן) וואמבירי
באוצות הקדם והציונות",

-- בחוזלו: האחרון של ועד חו"צ נדפסו ידיעות ע"ד בית הספר לעבודת
האדמה ,קרית ספר". ביה"ס יש לו מכינה ושלש מחלקות יסודיות, ‏ ובבלן
שלשים , וששה חניבים (80 בני א"י , אחד ממצרים, אחד מאנגליה וארבעה
מרוסיה) . הצעור שבחניכים -- בן תשע שנים והבכור --- בן שבע עשרה שנהי--

בִּאֶרְץֶהישַרְאֶל.

(פרופוסור ‏ בבודאפיסט) . , המצב

-- צובח *בי , הפחה הירושלמי , פרפם הצעה חשובה בדבר הרחבת
תחומה של ירושלים , אם הממשלה בקושטא תאשר את ההצעה הזאת, עתירה
> היא להשפיע טובה מרובה על גדולה של ירושלים,. כידוע נתרחבה ירושלום
בשגים האחרונות באופן מצוין לרגלי גדולו של ישובה העברי ומספר תושביה
הוכפל , ואולם עד. עכשו היתה עומדת ברשותו של שלטון העיר רק ירושלום
הושנה ,‏ וכל השכונות החדשות הסובבות את העיר הישנה נכפי המלכות הן
וברשותה של הממשלה הראשית בקושטא הן עומדות, וכשבא איש לקנות
אחוזת קרקע מחוץ. לחומה, ‏ היה צריך לקכלת רשיון מיוחד מקושטא. | ובל
= הַמכור,.את. מנהגי הארץ, שקדמו. להקונסטוטוציה, = ידע ער כמה. היו רשיוגות
באלה'עולים . בקושי גדול ובהוצאות מרובות, = ויש אשר הקניות היו בטלות
| | מטעם זה ולא נתקיומו, ואפילו אם היו. הקניות מתקיימות, ‏ היו הקרקעות גופן
נשארות. קנונין = של השלטון והקונה היה שולט בהן רק בתור חוכר. תחכירה
עולמית, כמובן, היה הסדר הזה עוטד לשטן על דרך התפתחותה. של העיר,
החו. מצוע' עכשו ,הפחה הירושלמי להרחיב את תחומה של העיר העומר
בלשותו של השלטון המקומי, העורוני, עד כדי ט"ו מיל, , בערך.

%

== ועוד = תקון = אחר ‏ גדול = אומר. ‏ לתקן פחת ‏ ירושלים . בעירו,
ודוע משתמשת ירושלים במי גשמים. בימות הגשמים מנכניסים את
המום לבורות ‏ ושם הם משתמוים במשך כל השנה. ואולם לא כל הבורות
וכולום לאצור בקרבם מים די כל השנה, ולאו כל הבורות מצטיינים כנקיונם ,
ולפוכך. תסבול ירושלים לעתים קרובות מחפר מים וחוץ מוה נעשים הרבה מן
= הבורות מדור לכל מיני ווהמא, ‏ וביחוד לבצילי הקדחת. לפיכך חבר פחת
| = ווושלם, צובחי בי, הצעה ע"ר הבאת מום מירושלם ממעון הנמצא בין חברון
= ובות לחם . מעין וה יש בידו להספיק* 9000 מטר: מעוקב מים ‏ לבל יום +
הוצאות בנין הצנורות תעלינה ערך 2 מיליונים פרנק. בעל ההצעה אומך
לופר אגודה של שותפות אשר ווציא מניות על הסכום האמור. המניות
= תכנופנה לבעליהן 8/' 5-6 לשנה . בירושלם מקוים שאת המניות אפשר יהוה
למכור לא רק בא"י בלבד, אלא גם בשאר ארצות+

: -- הר'ר א, גרינהוט מירושלים הדפוס בה,איורליט" הפרנקפורטי מאמר
מענין. ע'ד המקומות הקדושים. בארץ-ישראל, המחכר מתאונן, ובצדק, = כו רוב
= המקומות הקחושים שלנו הארצישראלים נמצאים בידי זרים, ואין ליהודים חלק
| ונחלה בהם. לפי דבריו יש עכשו האפשרות לגאול את קבר רחל, שעל דרך
בותחלחם, מונטיפיורי, ‏ בשעת עליתו הראשונה לא"י, בנה אהל על הקבר, והמפהה
גמצא בידי יהודום. וָאולם משום שהמפררון פתוח לכל ובקרבת המקים נמצא
ניתלעלמון. לערבים, משתמשים הערבים במסררון ‏ לטהרת מתיהם. וחוץ מזה
אומרים, שאם לא יזררזו היהודים להקדימם עתירים הערבים ליסד סביב לקבר
מושבה, ובאופן כזה יהיה הקבר מוקף בתי ערבים מכל צד." אמנם ‏ כל אותו
הככר הוח שיוך. לפני שנים מרובות ליהודים, אבל היהודים לא השתמשו בזכותם,
= לא עבדו את הקרקע ולא"נהגו בה די חזקה, ולפיכך פקעה זכותם, ע"פ ‏ חוקי
2 המדונה,. עכשו נוסדה אגודה, האומרת לשוב ולגאול אותה החלקה ולופד שם
> !)שוב עברה -=
0 המקום היותֶר קדוש לנו בא'י הוא הכותל המערבי, ואולם גם הוא מוקף,
בירוע, בתי ערבים , שאינם מוסיפים לוית חן בלל ל,יהר פליפתנן". זו לפני
שגים אחדות אמר אחר הגדיבים (הברון הוטשילד?) לקנות כל הבתים הפמוכים
ותל, להרפם ולפנות את כל החלקה, וכבר נעשו או ההכגות הדרושות לקניה זו.
% אלא שהממשלה הפריעה את הקניה, ‏ ואולם, --- מוסר = מר ‏ גריגהוט ‏ במאמרו
ל מפוו של הפרופ' רלמן, --- המצב גשתגה לטובה ולו נמצאו עבשו אגשים
עלו הון. ובעלי לב, שהיו מכונים לעשות את הדבר אשר אמר לעשות בזמנו
חו. הנדיב, לא היו נפגעים בהתנגדות נמרצה כזו. מצד הממשלה: -=>

+ העולם -3

האמנם לא יושם לב לדברים האלה וישארו רק דברים בעלמאא -=

--- עורך ,הצבי", ‏ מר. בן יהודה פרסם. בעתונו שיחה קצרה שהיחה לן
עם'שנים מחברי המלאכות של ה' ,כל ישראל חברים", שבא, כמו שכבר
הודענו, לבקר את בתי:הספר של החברה בא"י,: מגוף השוחה הזאת אי אפשר

באמת ללמור כלום להיכן כונת המבקרים נוטה . ואולס מר בן:יהודה מפים את :
מאמרו בדברום הללו: ,און לי שום ספק בדבר ,)4(‏ כי מעתה תחל תקופה
חדשה באמת ללשון העברות בבתה"ם של החברה הגדולה באהצנו, ‏ והתקון
יהיה חקון: עקרי, כי הנתן להלשון העברית בבתה"ם של התברה הזכות
הראויה. לה, והיה ‏ תהיח ‏ למה | שמעמד הענינים פה מכריח שחהיה - -ללשוגם
הכללית. והמשותפת. לכל. היהודים'..\ .
וממקיר אחר מוריעים, שהבקרת של חברי המלאבית בבת''הטפר ש5
היחה קלושה ו,במקוה ישראל" לא בקרו את פרוגרמת הלמוחים ולא
בחינות, הננו מקוים ‏ לקבל בקרוב מאת פופרנו שבא*י ירועות. מפרטות

חבי"ה
נערכו
ומדויקות עד כל עבודתה של המלאכות האמורה בארץ, ==
-- אגודת פועלים בא"י אומרת ליסד מופד חדש בשם ,האחרות",
מטרת המוסד. הוה להוציא עתון עברי בארץ וגם מחברות פפולריות. ע"ד
עניני מדע שונים, קרן היפוד הוא 6000 פר', שנחלקו לקב"ה מניות, ‏ בנותן :
0 פר' המניה.. .
- - בחיפה מת ר' יצחק בן ישעיהו ‏ הענקין, בן מ"ג שנה,. המנוח ‏ הוא \
ולור רוסיה, ‏ הוא עלה לארץ ישראל לפגי עשרים שגה, בערך. מתחלה עכר
בגדר'ה ואחר כך עבר לחדרה והיה אחד מבגיה בוניח היותר טובים \ ומעוליסו,
צנוע ‏ הוה מר הענקן, חובב ציון נאמן ,‏ הרבה עבד וגלחם בער קיומה שפ :
את חררה \ולהשתקע בחיפה ,

חדרה, ועד סוף ומיו, אפילו לאהר שהוכרח לעזוב
לא פסקה מפירותו למושבה זו ועשה את כל אשר היה בידו לטובתה, שלום לעפרו!. =

--- בורושלים נתקבלה ודיעה רשמית מקושטא, כי כל ה,נעלמים". שלא
נרשמו. עדיון בספרי הפקידום לאמר, כי נתיני תורקיה הם, וכולום לבוא מעתה
וום להרשות להרשם, ואם לא יאחרו יותר מששה חדשים הרי הם פטורים
גם ‏ אלה שאבדו. להם. הדקומנטים שלהם יכול ם - להודוץ

וקנס: | גו

יוס
מבל עונש
את הדבר להרשות ויקבלו דקומנטים חדשים מקום אלה שאבדו +

- = בנ ראשו לציון ‏ שלחו להפרלמנט התורקי ליום הפתיחה את
הטלגרמה הזאת: , הושבי הכפר עיוןדקורה (ראשון לציון) אצל יפו שוָלחים את
ברכותיהם לבות מורשי העס העוהומאני כי וצלח במפעלו הקדוש לטובה ארצנו

היקרה"י

- = ,הצבי" מודיע! לפי. הידיעות שבאו מליברפול | בבר נמכרה מחצות 5
תפוחי הזהב של המשלות השני במהיר ששה פרנק וחצי התבה. שאר התבות
תמכרנה במחיר עוד יותר גבוה.י בל בעלי הפרדפים שמחים, כי מעמדם יוטב ו

באופן כזה. שלא קיו לו כללי --

בְּמוַרְח.
ו 1

-- בהרופובליקה של הלבנון שורר עדיין פורוד"דעות גלול, ישנם בח"
רבים הרוצים להתאחד ‏ עם קונסטאנטינופול ולכחור מהם ויפוטאטים אל הפר;
למנט העותומאני הכללי, ‏ ואחרים חפצים בפירוד ‏ גמור ‏ כמו שהיה ומסתלקים
משום שיוכות אל מוסד נבחרי<העם המוכזי, עד כה עדיון יד האתרונים על ! >!
העליונה. ולא נשמע דבר על:אדות משלוח דיפוטאטים מלבנון. .

בינתים הולך הרעוון ע"ד שלטון מקומי עצמי הלוך והתפשט, וש אנשום > ,
המנבאים, בי. תגבר מפלגתו של חפרינץ | סאבה:עדין; גם בין התורקים:הצעורים,. ,.
הנראום כשוביניסטים, מורגש זרם נוטה לדעותיו של הפרינץ, אבל חושבים הם: '
ה שעת הכושר להגשים את הדבר במעשה, וצריך שיהא %

בי. עדיין לא הג
געשה בהדרגה ובמתיגות יהרה.
-- מאמרן של מ א קם נ ורוי ב,נייע פרייע פרעסע" מיום 1 ואנואף | 7 '
שבו הוא מדבר על דבר | המהפכה בתורקיה ,| עשה בחוגים | הפולימים :
העותומאגיים רושם גדול מאד, גדולו העתונים התורקים הביאו קטעים ממאמרו,.

-- ביום 2 יאנואר חגגה ,האגודה היהודית להתעמלות* שבקושטה את |
חג?השגתי במעמד המון עם רב של יהודי המטרפולין התורקית, = היו"ר | של
האגודה, אברמוביץ, שהרבה טרח ויגע להכניס אליה את הרוח הלאומי העברי
בירר ברוב ענין. את מטרתה ושאיפותיה ותקוותיה לעתיד, כי אין הרוח הלאומי
העכר" פוגע = כרגש. האזרחיות. המרונית ‏ של העותוסאנים ‏ מוכיחה. העובדת

8 /

החשובה הזאת: אל. התגוגה בא האדיוטאנט של השולטן, המאיור סילים:סירה:
ביי,. וגם נשא נאום ארוך. אח"כ' הראו הצעירים המתעמלים את כחם בחלוץ:
עצמות, ומחנה של תלמידים לבושים בגדידמלחים כחולים:לבנים עם תרבושים
אדומום על רְאֶשיהם הראו: את חריצותם. במעשי ‏ גימנאסתיקה שונים : ועוררו
| סער :של מחואת:כפים; פילים:פירה?ביי, הרוצה לברוא כתורקיה תנועה גדולה של
התעמלות הוצה ‏ להנהוג קבוצות צעורים = כאלה ‏ בּכל מקום, ‏ דבריו,. כי: מקוה
הוא לראות בקרוב חילים ואופצירים ‏ יהורים מצוינים במחנה:הצבא. התורקים;
לא חיו.-רק. פראזה בעלמאו
/ ---וה'לא כבר עזב מר ז'אבוטיגסקי ששהה בתורקיה שבועות
אחרום לפני. מפעו לפלשתינה ולאחריו, "את קושטה ובשני ‏ נאומיו. המצוינים,
שנשא' בקושמה ‏ ובסאלוניקי. סייע הרבה לההמת. רוחם הלאומי. של היהודים
העתומאניים, שמו נעשה חביב בתורקיה, : ומחשבתו. לשוב לבאן מעוררת רצון
הב לא רק -בין הציוגים בלבה, כי אם. גם בכל מקום,
בעת הזאת שוהה ג אופיש קין בקושטה,
להכיר לדעת: בעצמו את השפעתם. של המשטר הקונסטיטוציוני החדש
השאלות. הנוגעות. לציונות .ולעבודת היהורים בפלשתינהי
-- כמעט יום יום עוברים אנשים רבים דרך קונסטאנטינופול לפלשתינה,
בוחוד באים אינז'ינירים ופאבריקאיים יהודים צעירים, הרוצים להתישב בפלשתינה,
ולהשקיע שם את אונם. והונם בעסקי:חרשת שונים. האהבה לפלשתינה התגברה
באופן שלא הוה עד. כח,
הצעתן. של הנבחר הי ה וד י. מקינסטאנטונופול בפרלמנט התורקי, פא:
האג בדבר הכנפת שגויים אל הקוגסטיטיציה, שיהיו: המגיפטרים ‏ אחראים: בעד
ו מעשיהם, שותמגה. חלק מהסונצטורים ע"פ בחירה וכי יבטלו ‏ את זכותו
השולטן . לגהש. אנשים מן האריץ, נתקבלה מאת הפרלמנט יפה אחר. ובהתפעלות
. גדולה +
בישובה האחרונה של הועד הרוחנו. בקושטה. הוחלט. לבחר לתכפיבאשי

הוא בא לשם
על כל

של

א ר' חיום נחום הלוי, עתה אפשר להניך בבירור, בי ינצח בכחירות למרות
= = מתנגריו המרובים. . . 2

--- מקונסטנטינופול מודיעים ו בי עומל- להופה שם ‏ עתה
/ עתון הושפאניולי עם הוספה עברית ,

בְּתַפוצות ‏ יַשְרְאֶל,

95

י-= בימי 7ָ9, 96, 25 דצמבר היתה בווילנא ועידה כללות של
צוהי בה'סהלמלאכה העבריםו

--> הארמיניפפראצ ה .המקומית ‏ בק ו ר > ק. גזרה. גזירת ‏ גירוש : על
ארבעום משפחות של והודים. + |
: -- בווילגא עומד להתברר בקרוב משפטן של עוה"ד המושבע
היל רסון, הנאשם בגלל נאומו שנשא בבוה"ד הגלילי בשעת בירור משפט
הפוגרום ה ב יא ל יפט וקי. פרקליטים מצד הילרפון יהיו נשיאי כל מועצת
עוה"ד אשר ברוסיה.

-=בָפ טרכו רג היתה ‏ אספה מוקדשת לזבר המנוח הפרופיפור ‏ נ,
בא קפט. הד"ר קאצינלסון תאר את באקפט כהור. אדם. ועסקן:צבורי יהודי,

עוה'ר פלוזבירג דבר ע"א באקסט כאחר ממיסדי האגודה להפצת עבודה
5 : זיגיע:כפים בין היהודים ברופיה, הנשים הרופאות ראמקין וקלופמאן גאמו על
ל ערכו של באקסש בתור פרגוגו

--- מפני שאון שר:העיר ב מ ופ ק ב ה נותן את רשיונו ליהודים להשתתף
בועודה \ הכללית ‏ של האיליקטרי:טיכניקום, אשר תתאסף קרוב, = :פנו
6 העפקנים. בדבר. אל הועדדהמבין . בהצעה, ‏ כי. ישתדל לקרוא את הועירה
. בווארשא או בווילנא או בעיר אחרת מערי:התחום,

-- הימניים הקיצוניים החליטו להכניס אל. הדומה שאלה חדשה: למה
מרשה המְמשלה את היהודים לתפוש בודיהם את עסקי החרשת ב טורקיס:
טאן.

שם

-- נתעוורה הצעה להגביל בזכיותיהם. גם את יהודי בובארה,
שניהנו עד כה מכל הזכיות שלפיתר. התושבים:

-- ב ב וקוב ינה התחזקה בעת האחרונה התנועה האנטישמיית, הוהוריט
ְ תושבי העור ו קבלו מבתם, שבו מציעים ‏ לפניהם. לעזוב 5

> העולם 36

נליון א

ארבעה-עשר יָמים את העיר בכדו ,שלא. להביא לידי שפיכות-דמים", תחת

המכתב הצירקולארי הזה חתום ,,אורגאניזאצוה",

ל א ה וי ו ₪ 7 ו

שגיאה מקלקלת את ההבנה \ ת' ות כר ע. דמיה" גרפם. ,רת פ רעי"

--בפעם הראשוגה הובאה מפלגת היהודים-הלאומיים אל הרשימה
הפטאפיסטים האופיציאלית בנוגע להבחירות האחרונות של הרייכסראט;
בס"ה קבלה המפלגה הזאת 31,041 דעות. רוב הדעות, היוגו 24,757 עלו
כמובן, בחלקה של גליציה, 6655 בבוקובינה, = 529 באוסטריה התחתונה
היינו באונה/ +

-- העתונות היהורית ‏ ב א מ יריק ה הביעה מחאה נגר אילני:הנוצרים,

שמעמידים בחג<הליחה גם בבתי:הפפר שרוב תלמידיהם חם יהודים,
-- בטוניפ ‏ התהיל לצאת שבועון בשפת צרפת,
בעד שוי:הזכיות של יהודי. טוניס.
בשבוע העבר הוקם ב ב ר ל י ן פסל:זכרון להפלופוף המפירפם משה ב ן:. = /
מ גח ם, הפרת המסכה מעל פני הפסל היתה ביום 4 יאנוואר יום מותו של הפלופוף.
-- בשבוע זה מלאו חמש ועשרים שנה למיום מות אידוארד. ל א ס: %
ק יר, אחד הדיפוטאטים וגדולייהגואמים בהרייכסטאג " האשכנזי,' במעט.כל
העתונים הליבירליים האשכנזים הקדישי מאמרים חמים לזכרונות,

ספרוּת וְאמנות +

-= וצא ,לאור. מאסף ‏ לכבוד יובלו של א, + ה ר כ ב י, = נערך עיו 0
מאוקוןי ו השתתפו החוקרים המפורסמים שבאירופה ואמריקא,

-- מר א. ל% בןדאביגדור אומ" לחדש בקרוב את הוצאת ה
תיקה העברית"י כ תצא עכשיו ספר, ספר בבל שבוע " בדיוק,
והחתימה תהיה.: שנתית על חמשים פפרים. 9
קובנה חגגו ביום 90 בדצמבר את הג פתיחת הביבליותיקה
העברית על שם אברהם מאפן, נאמו הר"ר אלושוב, ניסנכוים ואחרים, 7

-- מר ראובן נמצא עכשין בלונדון, במקום שקרא גאומים
אחדים ע"ד תחית הלשון העברית וע"ד ‏ מצב היהודים בארצות שונות:

--- מראשית שנה זו התחיל לצאת. בניו:יורק ירחון ‏ עברי חדש בשם ‏
ישבלים". בעריפתם של מ ב ן < א ל יע זר דא ג רל ד ברג ל

-- הפרופיסור דוד ניימארק גמר שלש עבודות מדעיות חשובות
בתולחות התפתחות היהדות: א) תולרות העיקרים בישראל; ב) תולדות הפולו:
סופיה. בישראל בימי הבוניםן ג) תורת היהדווע,

-- הפפר ,החיום ‏ בארץ ‏ הביבליאה', | מאת תפרופיסור ‏ מו ליך א
שתורגם ‏ עכשיו לשפת רוסיא, גותן חמונה מעניגת מן החיים הכלליום והעבריים
בארץ:ישראל. בימינוו

עברי שמטרתו

ללחום

-- בעור חג

בריינין

-- חזוונו/ של | פרץ הי שביין ,מעבר ‏ לנהר". הוצג בימים.
האחרונים בתיאטרון האודיסאי,. החזיון עלה יפה.
ספרים שנתקבלו בבית-המערכת !
צ) הרעיון המשיחי בישהאל מראשיתו עד היום' הוה !

חלק ראשון: הרעיון המשיחי בתקופת הנכיאים. ערוך על-
פי המקורות. הראשונים וחשתללשות המאורעות. ההיסטוריים
בידי דיר יוסף קל וזנר. קראקוי. תרס"ט,
הקדם, ספר עתי לידיעות שמיות. ולחכמת ישראל,. חוברת'.
כפולה %--1, פטרבורג, 1908, 2
קול המורה, מ--0. קובץ מאמרים, ווילנא,
חקר מלים, חקירות חדשות בשפת עבר מאת נ, ה בא:י
יארסקי , /
אהבת ציון וירושלים, כולל שנויי נוסחאות וגירסאות..
מתלמור ‏ ירושלמי, עם הערות ותקונים ‏ ובאורים, = ממני "
בער רא טנר. מסכת פסהים: 1908, פיטרקובו.
הגליל התחתון, מעובר ממקורות שונים ‏ ונמסוי
רשמי. מסע ע'י. א. ז. \רבינוביץ,. ירושלים, תרס"מ,

6 בתור >

-- בשירו של יעקב כהן ,השעיר הלבן", שנרפס בגליון 8 נפלה.

העורךיהמיל := ו ל,. גולדפרג,

0 1 ו

וש

10 5 פהת יסד
מ - 000 ה דר

--
זיז \ 1 .1 .4 ההות 000

מלון רוסִידעבָרִי.
ערוך ע'י אִבְרְהֶם כַּהְנָא.

: 10 שאה <אמהנהצסה אמזת5ה60 5א-49 6 ) 0 074
0080 608011000 68818 760080105 0201688 גאת שר

.₪ 10 .ן 3 .הח0ק6ה פוגסהונהפ₪ פ ,א 75 יק 2 888זך
3388 מ'מהונאהא 065% סמ א6צסההסכת
אהת 0 זה 180 ₪מע66 ההק 07005א₪8606 0808875
, .8910 6306800818 20 181 8 20ה08%פ
,0918 8860 10 ,פיק 660 63610818 הגואציטע
.םוא ₪0 צזמה 75ת00%₪ק6 6020620315 והתא6ם הההחה הס
\ המת 0 זה 60 0030 א מז 0
0 הסא6האתפהן ,60808דמצ0אהקהגע 185 עאהוח
זנק 8 כ סוה 08010801
608 15880475 ₪ זהמציסקזת קהונסזת עהותסם 680085 5
נו וד ומלון של כִּים) אססזבץ9ה)1 צ (מלון עַבְרִי) (הץ30₪85-162
סי ד 000618 א 0 65 ז[םה2 0600 גח 8
00 מ ₪ שופ עה קנאה זה 18ת0ה0תש 022010608 000078
: 1 0 ה 100 0כ 6‏ 6"5 6 אס6 הא קה
-0 און-1 הסזתפה ,קמס מ'תסאסעההה הממוממתס סוחתצפק]3 .אהאהת ססות
.עה ג בטאססה 0 .3 .4 ,8880208820 .ב. אק-ת ההססההקהה
התפה-הקסזמה ץ א *1!007, המצ50ה0עההפוד ץק הוההקפת מיהההאס
6 התא 1 ,תסו הג גת ג .1 .4 את

-0פד למפחר ולשפות לנערים

1 2
התוא זור

תס 0605,, ג][ושר

ות חדשות, .למודום. בלליים ‏ ועבריום
יעות המסחר, חנוך פרטי, דתי ולאומי,
השגְחַה. מעולה, ‏ תעודות מצוינות.

50 ו ת מס
(.010שו86[1 - .שתהע) ‏ 601101

0 3 ו ענמי --
,0-ה עזגה גיד 10808011 הת 2

גו .188
61-11 > גוא
6 | ת6ם6הין8 = 6ם11006
6 שמ ת10לץ 101010110110
0

זוה ע ה 0-מ 6 106הה ה )
1500 6 תא ה 1301 .068800 - - זה 0
05 .'אהונסכךץ מצזחוס ות 000 מא-8 הכ ,פיהסע
0 5010100 16600 0 הח 0800

000 600 ד קפסת 5
1 .8 ,8 6088 דה מ0אסכ'1 ,שימסגו ד

8

פרנקפורט ע"נ מאיון
פנסיון לנערים עברים
(מאושר. על ידי הממשלה)
המנהל 1 102680 משסןפמגטוןא .
החנוך מתנהל ע"י אנשים מומחים. לדבר, ברוח האמונה ואונדיבידואלי, הבנהה
מורה לכניסה לבית-ספר למפחר , לגומנזיום , לחפוליטיכניקום ועוד גם בשבול
נערום באלה שעור לא רכשו להס שום ודיעה קודמת, כלכלה מצוינה, השנחה
מעולה מתוך אהבה זיושה לב , שעורי. למוד מיוחדים לשפות. עברית. ורוסית .
חנוכים מתקבלים ‏ בכל עת.. כתבי מליצה. ותעודות. מגידי תהלה. מאנשים
נכבדים בארץ ובחו"ל. פרוספקטים נשלחים חנם לכל דורש :

בכל -הענינים

הנתוצים לכם בו זי ל גה : מכירות , = קניות ,. חקירות
פקודות -ובקש\ת ,--פנו אל ;
הקדה 170 הוה 8001 .01 ₪ .11 פ'אהע-ק

.6 ל .זז סד
ו

בווארשא מתק [בלות חתימות ומודעות.- >
בשביל ,העולם'..
אצל חברת ,אחיאסף" (.6 איהה )
ובכימ"ס ,הצפירה" (.33 ,מאטסתגז1) !

ודרושות,

4-00
שסוסס) א0|א% 600

א ₪5 ₪ 5

₪0 0

מ זנסהצט* חס [)טצסטעטחי אי

06 00

מוכן העולםי
בעיר הורארנא"

מר בצלאל -

אפסא1אאות

ו

שטרענג כשר

האטעל אונד פענזיאן
ו

גראסעם פיין געפיהרטעס רעסטוי?
ראנט דאס נגאנצע יאהר נעעפענטו

,האבנר+

6
אונַליטרערנ"עןויבאגאגע.

: .
פין ם ית
/ 4 תפ םת
8 0 י ₪ 5 ם
סּ | ב 8 כ
| 8
5 ו תי 5 " ו|הכם םכם 2-ו
0 3 - 9 5 = 5:8 ₪ 9
58 ם 5 5 ]9 52 ב :5-5 7 - /"
כ שת 5 ה כ|ם ו ב עתון. יומי; + ו 9
5 הת 2 05 2 ,> יוצא בווי +
- -ם 5 * הפש וילנה שש
יה ו + ה כ| ) 855 5 = 5ב8ם; ויהודית, ‏ ובפורמאט 0 פרוגראמה רחבה, כלל
₪ =] 5 0 =2ש : התפשכת : גדהל,. ז,יפללית %
2 8 ה |ת כ 5 ן 5 ות 5-5 ור 5 0 יפ הנאי החתי | בבל העתונים האירופיי 3
5 הוונ|,,ת, כלם בוופיח: ימה עם המשלוח : ופים. .- 296
ה ו 5 2 | | 86 -ן / בחו"ל: 1 כ
5 2 55 ה 5 | 25599 ו ספת ו (במשלוח ‏ ₪ בשבוט) + בחו"ל: ₪ לט
54 ו - 1 : 5 8-5 ל הת סש ב 7 שנה --4 י לשותל (במשלוח - ינמי -- 6%
5 ית יז -ן ]525 ₪ ג 0 = ב - ₪
6 כו תי ה ור 8 2 פיי הערך + רבע שנה 0 . ל --.13 הובל זי
5 ה 7 2 - >|-0 ₪ פננפת ל יה | .
9 = 9 . מ אכ ם ב מחיר. גלי 0 0 = שטתן
= 4 2 8 ם = |[ ה בב ו ון בורד \ של קה חל 110 כ
8 הפ | 55 1 ביבליאותיקה. של ז ו
. -רם2 - - 2
5 הל ו =|ם 0 1 66 5 ה 8 | | שר חוד חזמ ₪ 49%
4 כ ב \ : והקולטורה כמה היהדות. ובירורה, = וג י 45%
/ ו | 8 בחדש. ה 0 ה למקצועות המדץ * ב 0
3 2 ו -5 מהלשונות ! אותיקה תכיל ם פר י זיהודי, יוצא 5
0% 3 םת ת: הגרמנית ריםשלמים תפעמים 0
₪ ףקה 5 מביל 5 גלי מנית , = הפראנצי מעובדים ומ ל
2 תים ליונות של ת והאנגלי 5 תורגמים ב
- תי טנ מ 5 | של רפוס (86 ות ועוה, - .כל 1
2 0 (בס" עמודים) .בל ספר = רבה
מנפז % (בסיָה שהם ב
55 ו הנאי 0 עמורים: 0 בוגין לשנה + -
ה - ב שי , ב
2 כר ם ב לשנה--8 רוכל לחצו. שנת--4 רובל + יי ברוסיה. ובחו*ל ! ₪: 2
8 ; א
2 34 5 5ות 0 שנת--5 רובל לחדש אחד--50 קופו ה 5
הת 8 2 הנחה 5 דר 2869 קופ'. יקות> ₪ ככל5
ו ? כחותמ .הח - 4%
2-5 ההוס השבי של שר הו ,הד הזמן': 5
-5 ו : זבחהגדולה, שאי זומן" מקבלום את ל
שו לשנה, 1 ר אין דוגמתח, היע ה, ביבליאותיקה 0
ה 0 ובל לחצו שנה , .50 קאפי קיר רק בע ו ה
- עם. המשלוח. של העתון ע שנה, ובערך וח לחרש הכל 4 שר
8 ה,ביבליאותי ו הר 1 5
: - בוופיה: וביבליאותיקה של הר הז 0 ל 2
0 ב'חו'ל: זמ" 0
: 5 0 (במשלו . 57
8 ה 5 0 2 --.10 רובל + 5 1 ו זל ש 0 צצ צש
ל 588 ל ל ו 2
5 פיה ה לחרש אחר -- לפ | הפר לד שגל 0 לשנה | 560 5% צבט
- הת 8 0 ה 0 ל יי 7 3 45ב
5ם 3 1 , לרבע שנה " -
ה 5 זחתימה על . ח 0 ה 8090 0 1
78 5 5 8 הביבליאותוקה ‏ של ,הר , הדש אחד 180 ] 5 4
5 5 [ דוקא לאות , הומן* עפ"י שש טק
- ה52 25 זם הרשי החתימה ההנחה. הג" 5
8 | שעל ה 7 ומאות נ"ל, | שק טבש
95 בחו"ל. א זעחון | ,הר הזמן" ם החותמים , 3ב 40ל
ו | פלר לוס ב עו כ 5
3 | אע הדות צ לקושט יה םע כתי הדאר שם, ב נש
2 5 7 6% ור הרם: ב לכש
= ₪ -- -- .1990-כ ל
0 64 |הממההת ל

מ

שנה שלישית

4

שבועון עבר

הציונות = שואפת לרכוש ‏ מקלטדבטות ‏ ע" ‏ " ב
משפטךנלוי \ לעם: ישראל ‏ בארץ . ישראל +;
א [פרגרמח = כנזול)

+ תקופת החשבון. נחום. סוקולוב . :
4 הציונות בתורקיה , א, > חרמני?
5 ונגביל על :חבר. הלאומיות > 0%
4 מחיי היהודים בגולח (פ .8‏ > אש בהפלה.
5 בין השמשות (שי0, = > | ה אתחתן.
6 מן המצר (מגלות חזוכות) + | : בר
מא עתפאג. > דקש שלר,
מכתבים מתורקיה : : 2-
1 קושטא + > -. א ח,
ק. פלוניקל; = , > בןזמרום +
: זז סלוניקי + / שת

9 : השבוע; (הציונות; בארץיישראל ; במורח ; בתפוצות-ושראל +
ספרות ואמנות) + > 0

₪ ,העולם" ברוסיה + לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחדש 88 קופ/
= בחו"ל : = באוסטריה-אוננארוה. 10 כתרום , בגרמניה 9 משרק , באנגליה:/9 שילינג , באמיריקה ‏ / ₪ דולר,
בארין. ושראל /10. פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרבע שנה ו

-

בער שנוי האדריסה 90 ק.

מחיר מודעות : בער כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 60 קופ'. ועל שאר העמודים 40 קופ/י

\

האדריפה:
: .4ם070 11401880 מ 2608000‏ | | .ההפהמ0 ,"שהההסה], הןמנהת6ק

מחיר כל גליון 10 קאפי

ב

מאת האדמיניסטראציה של .העולם"..

1 אל החותמים: : |

/ הרוצים לחתם על העתון יואולו. נא ל ה זר רז במשלוח כסף. החתימה, כרי שאפשר יהיה. לרעת ‏ כמה אכומפלרים להרפים. מכל

גליון. וגליון, -החותמום ‏ אשר\ יתמהמהו. בחתימתם ל א יק ב לו אח"כ את הגליונות שיצאו עד זמן חתימתס, יען. כי הנליונות. = \
נדפסים "במספר מצומצם והמעט הנשאר הולך וכְלה מפני. רבוי החותמים .
- ב החותמים החד שים, החפצים לקכל את שני הגליוגות ‏ האחרונום של חדש דצטבר (כרי שיהיה להם קומפליקט. שלם של ,העולם) צרומום
> = לחוסוף: על כסף. התימתם 20 קופ!. , :
-) בדו להקל את משלח הבסף בער החותטים מחו"ל פתחה האךדמיניסטראציה שתי מחלקות בחו"ל, אחת בקלן ע"פ האדריסה : םו0גה|ג ,100
6 "חר 01 מ0ז500881] ושגית -- בסטאניפלאוו (גליציה) ע"פ האדריסה :00הגיוו] .11 .יו 110 ,גת15[8תה)8, - ומעתה
ווכלך החותמים בחו"ל לשלה את בסף חתיטתם לאחד משני המקומות הנזכרים ,‏ אפס שנוח להם ה מ ק ום הר א שון מפני הקמוץ בפורטה, "כ הבסף
: << ע"ש מערכת ,די וועלט" מתקבל בבתידהדואר ,. באוסטריה-אונגריה וגרמניה., באמצעות טופסי תעודות"הדואר (185-8610100ו008%6-0).
1 מאת החותמים. בחו'ל מקבלת האדמינוסטראציה של ,העולם" כ ויל נה כספי חו"ל : פראנקים , מארקום וכדומה ובלֶבד שיהיה הכסף ב ש טרות
= = ולא במטבעות.. האדריסים צריבים להיות נכתבים ב בת ב ברור ונקי ויוסיפו גם את שם מדינתם +
ה) החותמום כמו בחו"ל. כן ברוסיה יבלים לשלח את כסף חתימתם בתלושי המניות של הקולוגיאל-באנק העברי , |
60 החותמים ‏ שוש להם. איוו שאלה. או טענה אל-האדמיניסטראציה. יואילו נא לרשם במכתביהם ‏ את הנומר שלהם הנהשם על גבי הכנדרול. ולכתוב כמו" |
ו כן. אם הם מן החותמים חישנים או. החדשים + .. :
7 זז = אל הפוכנים,
א כל הטובנום מתבקשים להשוות מיד את חשמונותוהם עם הארמינוסטראציה, כדי שלא יהיה. עבוב במשלח. הגליונות ‏ אל החותמים ולמכורה לאחרימ,
ב) = הפובנום. מתבקשים ג'ב - לתזהר לבלי להוכיר במכתבי-הומנותיהם שם חותם אחר שתי פעמים :
מז הנחות גדולות + : . |
+ א) ‏ החותמים. על. ,העולם" במשך חדש יאנואר זוכים ב ההנחה הנדולה מאר על פפרי ,אחיאסף" (פרטי ההנחה. ותנאיה. > .
= מבוארים בהפרוספקמ המיוחד שנספח אל הגליון. הראשון של ,העולם" מחורש דיקבר)+ ,
5): = שלשה: קומפלקטים (משלש שנים) ,דאם יודישע פאלק" הנורעים בתכנם הספרותי ‏ העשיר -- למחיר 9,50 ר' יחר עם הפורטה. >

יצא. לאור. ונשלחה. להחותמים חוברת א'. של ,השלה?

2 , . ם 0 / 8 ד
מתקבכת החתימה על ךדי ל כ ך']. | לשת 1999 > רך-/ 9
קל מ חש שתלאלת- י.ח -אמס לש דדוש תוכן העניניםי ,

, אי) על הנסום ועל העבורה, ז') השפעת אברהם מאפו.
: דיר יופף קלוונרי: + מ שה קליינסאך.
ב'): סוסתי. (מעשה. נורא), ח') הושנים. (דרמה).

מנדלימן בר:פפרים יצחק קצנלפוף
ג'): מים: לשתות, ט) סוד (שיר),. ש, פינסקיי

(השנה האחתהעשרה, הפרך העשרים). /

% 0
המחיר ברוםיא ובחוץ לארץ: לשנה 6 ר.,. לחצי שנה 8/ר, וכפי ערך
= זה בכסף. חו"ל, --- לזמן פחות. מחצי שנה אין ‏ ההתימה מתקבלת,
אח. התותמים. בחו"ל אנ מבקשים לשלח לנו, מלבד המחאת

הפוסטא,. גם מכתב מיוחד, שבו יודיעונו ער משלוח. הכסף. ואת
= בתבתם. המדויקת. . 2 ₪
שי פרֶם להחותמים החדשים ,>

"שש חוברות): במחיר 8 ר,, כמקום המחיר הקצוב 18 ר,

2 = שנו ברכים' במחיר 5 ר, במקום 7:6 (--
, פרס להחותמים לשנה שלמה:
החותמים לשנה-שלמה, כלומר, אלה שישלחו ששה ר, יקבלו חנם את הספר
0 שירי הדיריה קמינ == ,
\ עם הקדמה. מאת ‏ אחך:העם > 5
עליהם להופיף רק בער המשלוח 55 ק',

| הכתוכת למשלוח כפפים: 0
המוקת 10 התמ / 08 סל .31 .1

3 ה ו 9 .40 006080888 |

0 כ 0 2 608 8 ו
.2 לא 080001 6 .46 ה[הה\אמסטעט\ 0 (,1אפט1)
הכתובת של המערכת והאדמיניפטרציה:,
.9 .זזה .פצס .026608 ,כ" 111117010 ונה ה 6
20310 (10הה[11088) 000880 *011 80111.0 11 008 140080110

ארבעת. הכרבים. ט"ז, יז יח וי" של ,השלח" גבבל כרך ==

פרופ, דר שימ רא .ל ק ר \ יס | ') היהודים והיהדות ‏ ברומנוה. (3).

ד') בעיר (ספור), = ה, סל וצקוה - 1 ל 0
ה'). למהות. החפידות (מאמך. שג | | '"א) מכתכום מצרפת. (א), 2 07
ל
מרדכי ב[יחזקאל, ו"ב) השקפה עברית (0/111.)י,

1') משירי:עם ([/) חנ ב ואל יק, י"ג) מחשבות ומעשים ("\2<).

הו -

1501 6 0ו עגר 016 1 10116 תסו >
, .8150288 :
הירחון היהודי היחידי המוקדש לחקירת פלשתינא,
מחיר הירחון לשנה על ניר פשוט 1,50, ועל ניר פוב 8 רו
לומן. פחות משנה אין החתימה מתקבלת.

ברוסיה אפשר לחתם על הורתון אצל ?0
קמה 6 המסק ה המ 58ק60המהסע .\. .ד

פסה שישק = > = == חנה פורמנוביטש

מארשים

ממורגון. וילנה.

909 תהטםא[ ם26-66 ,ג א. 11

= נחום פוקולוב.
תקופת הַחָשָבן.

תוגרמה השואפת. לתחיה. ולהתחרשות. תוקק לשנות הרבה
מתכני ‏ חייה. ותכונות נמוסיה, ומתוך השקפתה החפשית החדשה
צריכה תהיה. להתאים ולהעריך את חוקי ‏ ארצה אל חוקי כל
= הארצות. הנאורות: והמנומפות .. פה, ‏ על סף פרק התקונים, מטל
בקורתיבית הבד מכשול שאין לדלג עליו: התע מרות הכחות
החיצונים ב רכוש תוגרמה והנצולת שמנצלות אנתה
"הממשלות מן החוץ באופן שאין לו רדגמה כלל,
יצא יצאה תוגרמה בנצחון מן המשבר הפוליטי הפנימי --
= התרוממה --- זאת : תהיה. המלה ההולמת את ההבר יותר--על כל
המשבר הוה ע"י מעוף מלא הוד, אבל מן המ שבר הפיננסי
לא יצאה, עוד היא עומדת,.. לפניו, ‏ אם לא יקכלו. הפקירים
הממונים השונים איש את שכרו במועדו, לא יוכלו לעבוד את
עבודתם. אם ההיה המכונה ‏ האדמיניפטרטיבית רפויה. ורעועה
ובטלה, | אז גם ההתרגשות היפה והפלוד הנערץ של הרגשת
החופש לא יועילו, | השטה החפשית. תיזול ערטילאית : כנשמה
> יתרח,., בלי. גוף.
, החירות כלפי פנים תלויה היא ב חי רות כלפי
"חוץ. ‏ לחירות. פנימית לבר אין יפוד קיים, | כל זמן שהמדינה
חיא. משועברת, ‏ וכל זמן שאין מעמרה מבוסם כל צרכו,. כמעמר
3 מדינה | חפשית .‏ תונרמה ‏ צריכם <קודם: כל
להשתחרר מתחת פכלות ממשלות אירופה. עדין
הא שבוית הממשלות. החיצוניות, ‏ נמכרת. ונחרפת ומופקרת. להן
בבל פנות. שהיא פונה, תוגרמה הניעה עתה להכרת. ערכה ולרעת
"ושותה ‏ במובן הפוליטי. ‏ עור מעט וראתה גם ער כמה היא עור
"פגומה .ולקויה בהלכות הבלבלה ובעניני ממונות.
וותר משאנן ‏ למדים במקצוע זה מספריהם, ‏ קינטרסיהם
מאמריהם של התוגרים:הצעירים, או מהמשא-ומתן של הפרלמנט
> התוגרי החרש, אנו למרים מהרצאותיהם של המומחים האנגלים
בירחוניהם המצוינים,. הטעם מובן מאליו, החירות: התוגרית ‏ אך
= נצנצה, עור יש לה אותו. צבע ורד ווהירות חכלילית של עזוז
התפעלות והתלהבות>דגבורה. ועזות"רקדושה, שצריכה להפיח
העת מהחשבון והנסיון הפשוט, היומי, וזאת תהלתה, הוראת ‏ שעה
> הוא, שההויה צר י כ ה להכריע את החשבון, וכלום יכולה ריבולוציה
לחשוב כחנוני על פנקסו, בבחינה זו יפה. כחם של הצופים ‏ מרחיק,

0%

% 4

שנה שלישית . ₪ כרווזהתס'ה ]

ווילנא, ד טבת תרס'ט,

.₪ 1909 גהמזוה 0ע-18 ,\ ד1סחתע

לעיני הצופים מרחוק, עם כל השתתפותם בשמחת שחרור
תוגרמה, מצטירת תמונה זו: ממשלת תוגרמה. נזקקת - לבריתי:
מסחר שכרתה עם ממשלות אירופה בשנת 1861 ובשנת 186%
בשנת 1890 האריכה תוגרמה את הברית | הזאת, חוץ מאלה,
יש עור ש עבודים וזיקות וכל מיני התחיבות מכבר,
והן נקראים בשם ,קפיטולציות'.

ראשי פרקים של ספרי הברית האלה הםו

א) הרשות נתונה לפחור באין מעצור בכל ‏ גבול תוגרמה,
ושוים בני חו"ל בזכיותיהם בענין זה 'לבני הארץ,

ב) מוצא הפחורה לחוץ טעון מכם בערככה אחר למאה,
חוץ. מהטבק, :

ג) מעבר ההפחורה דרך תוגרמה. טעון מכ גם כן
אחר למאה,

ד) מובא ההפחורה מחוף טעון מכם שמנה למאה, 1
בשנת ?190 הוסיפה הממשלה עור שלשה למאה, לצורך מיוחד ‏ >"
למשך שבע שנים, יוצא מן הכלל | מובא הטבק מחוץ,
האפור לגמרי,

ה) מובא פחורת תוגרמה. לארצות אחרות טעון: הערכת
מכם עפ"י. דיני ,הארצות המזכות ביותר";

ו בני חו"ל ‏ רשאים לקנות נכסי דלא ניירי : בתוגרמה, ,
חוץ מ העדושאסיי וע'ר פלשתינה יש הגכלות מיוחדות, כידוע, .

1 בני חו"ל פטורים ממס-גברא (בלתי-אמצעי),. ואין רשות. =
לתוגרמה / להטיל עליהם מם כזה אלא בהסכמת ממשלהם,

ח) לממשלת. תוגרמה אין רשות. להמיל מונופולין. במדינתה = .
על שום סחורה, חוץ מן הטבק והמלח, 7

כל. ומן שהיתה תוגרמה מקופלת בתוך תחום ‏ גמופות >
ומנהגיה ‏ המקומיים, ‏ בתוך הרגשותיה הישנות ,| המטושמשות
והמטומטמות. ושליט יחירי היה מושל בה בכפה ועושה כה וכה
כפי רוח המושל העולה עליו = ואין מכלים דבר, כל ומן שלא
הסתגלה ‏ אל הנמוסים ‏ וההשקפות ‏ שמחוץ לעולמה, וכל עניני =
ממונותיה היו בתמותם ופשטותם הקדמוניה, לא היתה מוכשרת
כלל להרגיש את כל עומק הפגת הגכול ואת כל תקופה של"
אלמות זו שמתעללת ‏ ומתעמרת. בה בגסות ובעריצות מתחצפת
והולכת לרדת ער חייה, אך עתה החל תוגרמה ‏ להבין, כו
בתנאים המעיקים. והמכבידים האלה במעגלדקסמים זה שנכנסה
לתוכו, ‏ בהיות לה ,חירותדחרות ‏ על הלוחות" והכנעה = ועבדות >
נצחת ‏ בעניני ממונות, אי אפשר לה לברוא. לעצמה עמרה '
איקונומית | הפשית. בתוך ‏ ארצה, אי אפשר לה לברוא . עבודה::

> העולם 9

ומעשה, אי אפשר לה לנקוף אפילו באצבע קטנה להשגיא את
הכנסותיה,. וחוץ ‏ מזה--נרחקות | גם ‏ רגלי שבינתה הפוליטית;
נמעטת ‏ דמותה ונגרע ערכה בעמירתה זו שהיא עומדת נבדלת
= ומופרשת בתחום של הגבלות מוטלות מחוץ, מושפלת ממררגת
<< שאר הממשלות ונתונה בין הגלגלים הענקיים, המפרקים ורופקים
זה את זה,
הנה, ‏ למשל, בארצות אחרות אפשר לעמור ולתהות הרבה
על השאלה הישנה, חופ ש המפחר, או מכס--הי מניהו
עדוף ?. ויש. פנים לכאן ולכאן. הטוב להכנים סחורה בלי מכם
ואם תסתחף שדיהם של בעלי תעשית מדינה- -תסתחף ואין. בכך
כלום, תשביה התחרות החפשית את הפחורה, תהדר את
הוריזות, תוזיל < את המחיר, ונמצא הקונה נשכת; גו לאירך
גיסא :+ אי אפשר להתרחק בענין זה עד הקצה האחרון ? פלוגתא
ררבותי. זו היא ירועח--אבל הכל .מורים ‏ ולית מאן רפליג כלל
כי בארץ אשר בה העבורה והמעשה של חרשת עורם ממש
בחתוליהם, ,כמעט אך העלו נוצה", אעפ"י שהחומר הטבעי הנדרש
להם הוא מצוי לרוב, אי אפשר לפתוח את הגבול כפרצה רחבה
לסחורת. חוץ,
הכח המחולל והמפרה של תעשיה מקומית, הרצון היוצר
והמחרש של נסיון. ויסו' ונטיעת ענפים חדשים מתקלקלים ונפגמים
בתחלת עונת פריחתם ושגשוגם ע"י אותו חופש | המסחר .
תושבי המדינה ‏ אינם. יכולים לפתח את כחותיהם = ולעמור על
הגליהם, המרינה נעשית בית--קבול ואפותיקו : לעסקנים ורים
שהולכים. וכובשים להם מונופולין מונופולין : בהשאי- -ודבר שלא
הותר לממשלת המרינה+-להם הותר,
9 חופש--מחמת--אונם זה נוטל מאת הממשלה גם את
היכולת. למצוא לה מוצא לכסף בכל ממשלה אחרת. ע'י קביעת
<> מסום | חדשים, כרי. להגדיל את. הכנפותיה ולהתכשר.. להוציא
לפעולות את התקונים הנחוצים, בהתאמה אל ההרגשות והשאיפות
% והצרכים החרשים.
אין .גם צורך | בדבר ‏ להכנס. לדין, הטובה היא שיטת
חופש המכחר, או לא+ הקו היסודי והרושם העקרי ‏ המסמן
תבונת כל ממשלה, שבבר השלימה את שנות הפעומות שלה
הוא: שתהיה לה היכולת להעריך את צרכיה בעצמה,
= ההערכה הזאת צריכה לנתח את כל העובדות. והמאורעות ולהביאם
לודי ברור עד כמה שהם מסכימים לקיום המדינה;
תוגרמה > חפרה את היכולת הואת, פוליטיקה. איקונומית
חיצונית. כרוכה בה ומלפפת אותה. עזוזם. של כחות. זרים שליט
+ בכל: מעשיה, = ,
והפוליטיקה הואת--לא די שהיא מנצלת. ומוצצת, היא גם
= לקוי ‏ בתנונות = פעומה, = בלי ‏ אופק = גדול, ‏ בלי > חוגדעסקים
מרובה"הצדרים ורחב, בלי ראות את הנולר, :
. כי באמת אין העלאת--המכס. על מובא הסחורה. עלול
לחמעיט את המובא ‏ הזה ולקפחו בקביעות . ראשית, יש הרבה
= = צרכים של ממש, שאין תוגרמה יכולה ‏ עור לימים רבים ‏ מאד
למלא. את ספקם בעצמה בלי הכנפה מן החוץ, ושנית, צריך
לשים. לב גם אל וה, כי במדה. שתוגרמה בעצמה תפותה
ותעובר, והעבדות והעניות והצרות והפורעניות, יפנו מקום למצב
חומרי נכון ואיתן וצורת ההפתדרות החברותית וחיי היחי והצבור,
<< הבית והפומבי ועודנו וישוכללו, בה במרה ירבו. התוגרים לקנות
| חורה בכלל, וגם סחורת. חוץ. ולאו דוקא פסולת וובורית אלא
גם עירית ושופרא"רשופרא, וחוג"יחוסי העפקים ‏ עם העולם החיצון
ילך. הלוך. והתפשט,-נמצא : שההתמעטות"של-ארעי תוברע הברעה
עצומה ע'י: ההתהבות: וההתפתחות---של---קבע,

צא ולמר , שברופיה, ובבנסיות הברית של
אמריקה הצפוניָת לא נתמעט מובא פחירת--חוץ - ע"י
העלאת המכם שקוראים לו ,מכם--אפטרופסות", אלא נהרבה .

לתוגרמה, לפי מצבה הנכחי, ‏ לא יאות משטר חופש המפחר
הרי וו אמת כמעט אלפאדביתית, שהשער הנמוך . ביותר של
מכסדהגבול . עם יתרון ‏ הוכיות שיש שם לכני חו"ל שולחים. את
המארה באוצר תוגרמה ומטילים. ככלים על התפתחותה,

תוגרמה אנופה לאחוז. בשימת מוכפין---אפטרופסים, בהבחנה
מתונה ובחשבון, לפי שהמקום -גורם, כן: גם צריכה היא להשוות
את זכיותיהם ‏ של בני. חו"ל ‏ לוכיותיהם של בנו. ארצה,. כרי.,
שישתלבו ‏ יחד כתףהבכתף להגדיל את התעשיה הקרקעית ואת
התעשיה-של החרושת, לפתוח ממפגר את פנולות העושר הטבעי
של הארץ, להתבצר ולהכריע את המתחרים מחוץ, וגם למצוא
את הממון הנחוץ בשביל התקונים המתרחשים לבוא,

גם לממשלות אירופה. יש צורך איקונומי: בדבר, שתוגרמה
המחורשת תצא מן הערבוביה, ההריסה והשעבור גם במצב בלכלתה,

בסררי. גבית המכס שורר בתוגרמה מנהג נושן + ההערכה
מכונת אל ערך מחיר הפחורות, כך היתה המדה בדיני
מכם. בהרבה ארצות לפנים, ער שכורתו בריתי מסחר ונתרחבה
ההשקפה על הלכות. פרקמטיא, והתחילו מעריכים את הקצבה
לפי חשבונות יותר. מורכבים. ויותר מכונים ‏ ומקבילים ‏ אל צרכי
המסחר -בכלל, עפ"י ההשערה צריך יהיה בתוגרמה להחויק עוד
לומן מה את המנהג ‏ הישן, ולוא רק בשביל זה בלבד, שפקיחי
הגבול. הם. רגילים. בו,. ולא בנקל - יתרגלו בחשבונות: מעזרבבים
של התעריפין הפרטיים, ולחכות אי אפשר, מפנו--שאין. הפרוטח >>
מצויה, והצרכים ‏ דוחקים, ‏ אבל במקצוע אחר/ צריכת ‏ תהיה
הוגרמה. לרכז את יגיעותיה; לבלי היות תלויה בממשלות -מן
החוץ ברבר קציבת המכם,

והוא הדין גם ברבר המונופולין, הכלל הגדול שהונח
לעיקר-העקרים בפוליטיקה האיקונומית הוא, שכל ממשלה רשאית
להטיל מונופולין על אחר מענפי המסחר. לפי. ראות עיניה. (כמובן
במקום שיש פרלמנט רק בהסכמתח, בעלי.אומנות. זו מסכימים,
אחרים מתנגדים,. לעולם יש בכל שאלה ממין זה התרוצצות עוה
בין בעלי מעמר שונים, התנגשות העפקים והתאבקות הצרכים,
ווהו בכלל ענין = מעוכב ומפובך, גם. נכון הדבר, שהליברלום
בבלל, ער במה שהם מורים הלבה מתוך משנתם, כלומר:
פותרים "את השאלה ‏ אליבא. ד,פרינציפ", = הנם מתנגדים, ‏ ולא
בלי נמוקים נכוחים; | לשעבור המסחר. לגבוה. בכלל -- אבל-אוך *;
שיהיה, | השאלה היא שאלה פנימית, ולא יעלה על הדעת,
שממשלה מן החוץ תעיז להתערב בדבר, להכנם לרשות שאינה
שלה ולעבב,. נוהגת כל ממשלה לקבוע. מונופולין לפי צרכה ,
כטוב. בעיניה.,: חוץ' ממונופולין: על טבק ומלח, יש מונופולין על :
אלכוחל, .על -נפט, = על גפרורים וכוי. ‏ רק תוגרטה איננה ‏ יכולה >
לקבוע מונופולון כאלה, המלכיות יכולות לעכ 1 הנה תוגרמה.:
הולכת. לתקן תקונים ביפור אפכולות לחנוך ולמור. ובתי = מדרש.:
מדעים ואמנות. ומוסדי דעת והשכלה. כללית, ‏ הנה היא הולכת "
לקיים את החירות הפנימית בפועל, בירעה שהחירות. איגנה אלא >
מושג מפשט, ואחרי אשר קפצה רשעה פיה וממשלת. האדם '
באדם לרע לו חרלה, צריך בכח הנצחון הוה--ליצור קולטורה, .
לברוא עבורה. ומשא ומתן .ותנאי ' חיים. נאים ומתוקנים עם כל
הסררים ‏ הגדרשים = לזה, ‏ ישוב: מתוקן וררכים ומפלות ונמלים !
וספינות, ‏ ועל. כל אלה, כרות החיה באופנים + ארמיניסטרציה::
חרוצה, מלומדת, זריוה -- וכל. הרברים האלה הם בתחלתם, כמו

4 1 ב 21 ב

שהענין. מחייב,. קרובים לשכר מלהפסד, וצריך. להניח. בהם ']

" , ד

0 -
הגלון ב 5

בביו' מאר.: ה עת יד לעשות פירות, -- מהיכן תקה תוגרמה את
| יההון העצום הזה, ויריה: אסורות = ע'י כבלי ‏ בריתי -- המסחר?
לפי שעה יש לתוגרמה רק זהרורי חופש , במקצוע הפוליטיקה
| הפיננסית. היא נזקקת בכל. דבר .גדול או קטן להסכמת הממשלות
| הזרות, = בני: חו"ל שבתוגרמה. חְוסים ‏ בצל = ממשלותיהם, ואין
תוגרמה. רשאית. להטיל עליהם איזה מם בלי הסכמתן, ‏ אם אין
תוגרמה ‏ ממלאת. בדיוק אחרי. כל התנים שבספרי-הברית -=
הממשלות מוחות. וקובלות,
0 פה מתחיל פרק הפריביליגין, הפיננסיי | האנגלי
= המפורסם, פיי אדם ב לוק, במאמרו שכתב * בענין זה בסוף
השנה שעברה ב,המיימס", מפליג לבקר ולגנות את הפריבליגין

האלה לפי דבריו, ‏ יש מסים ידועים, שילידי הארץ חייבים בהם

וילודי * חו"ל ' פטורים, כן, למשל, פטורים ‏ ילידי חו"ל ממפ-
האומניות ‏ פטנט:טקס), הממשלות, לפי דברי סי' בלוק, לא
הסבימו ' עליו, = מפני. שבתוגרמה עוד עומדות ‏ וקיימות חברות
מאושרות. של. בעלי מלאכה (מעין ,צינפטע"), וחוקיהן. ומנהגיהן
-משונים ‏ ונושנים שברים וצללים, ערבוביות ואנדרלמופיות של
= דורות שעברו, ואינן מקבלות בני חו"ל, כן גם היתה שאלה
= מכבר ‏ ע'ד ‏ מפדהחותמות (שטמפל-טקם), ובתחלה מחו הממשלות,
ואח"כ. הסבימו, ועכ"ז אין גבית המס הזה מילידי ‏ חו"ל נתונה

בירי פקידי: הארץ, גם. ידוע הרבר, שבני. חו"ל : אינם - נוקקים

לבתידדינים = שבתוגרמה.. | זה היה דבר. הכרחי-- אומר ‏ םס"
בלוק -- לפנום. בימי מלכות הרשעה, אבל לא עתה,
שונה מוו היא השקפת מומחה אנגלי אחר, והוא הפלמטרי

הורוע האדון אואיליאם אואיטְהאֶל. במאמרו כנגר בלוק

הוא'-חולק. על>. הגזמה = בנוגע אל הפריביליגין = של בני. חו"ל,
ודבריו . מחוורים. - הוא. מבאר, כי בנוגע אל מס-האומניות הסכימו
הממשלות, ‏ אלא שתוגרמה בעצמה חורה מרעתה הראשונה,
ותבחר להניח את גבית המפ הוה בידי פקידיה אשר על השוחר
שלטונם. ועל השוחד פרנסתם מתהלכים באשמיהם,. מעלים פרחון
ומחזירים את הישוב לתהו. מ מפדהר רכ ים פטורים ילידי חוץ,
אבל. כך. הוא. הדין. בכל ארץ, בני חוץ משלמים' את מ פ"ה קנ ין
(אמלק בירנו), אעפ'י שהוא כבד מנשוא, כן גם משלמים הם
"את וז,ע שו ר",. = והם עושים | לפעמים לפנים משורת. הדין,
.ומשלמים, למשל, את המם לבנין מפלת-הברול של
,הערזשאם" אעפ"י שאינם חייבים בו,
נניח מחלוקת צדרית. זו, ונשוב אל העיקר +
םי בלוק סובר, כי אם רוצות הממשלות בהצלחת תוגרמה
המחודשת, ‏ כי עתה חובתן היא לתת לה רשות: להגדיל את
קצבת המכם על מובא סחורת. חוץ, לקבוע. מונופולין, ‏ בשהשעה
צריכה. לכך. ולבטל את כל יתרונות הזכיות שיש לבני. חוץ,
= = בנוגע אל-התנאי האחרון גרסתו של אואימהאלל היא שונה
מעט, בכלל עולים דברי. שניהם' למטרה אחת ועדיותיהם מכוונות ,
המומחה. האחד -מסתכל יותר כלפי חוץ, והשני--כלפי . פנים. על
חשיבות. הפרק הנוכחי בהתפתחות ‏ הוגרמה שניהם מורים, אבל
שניהם מעירים: שהכח המכריע הוא היפוד האיקונומי כל
השאר--פרפראות , תבלין, תרגימין, סי' בלוק תובע מאת הממשלות
לשחרר את תוגרמה\ מספרי-הברית, שהוא. קורא להם ,עלידתאנה
פות על. מערומי תאות. הבצע". אך אואיטהאלל. איננו מסתפק

במועט\ זה, לפי ‏ רבריו, לא יתמלא. הבור מחוליתו. לתוגרמה
און קפ יטל נת ך' ושותף, ואין ד עת--מומחיית די הצורך
להתחדש. התחרשות ‏ של ממש אחרי הנצחון. הרוחני שבעיקרו

גו אלא מבוא ‏ והכנה . עשירה ‏ תוגרמה . בפגולותיה הטבעיות
שפוני ממוניה.' ומכמניה, כל זה אמת, אבל נחוצה ‏ התרכזות

%

% העוכם 3

7-0 0-2

מליונים של רכוש, בכדי לפק מעל כל אלה את הגל, בכדי
להניע את הנח והדומם ולבנות את ההריפות שהרס המשטר
הקורם, העם הוא ברובו עני ודל, ע"י ברוא היערות וע"י הקלקלה
הישנה | בררכי עבורת הארמה נשחת גם הענף הזה השחתה
מרובה , מספר התוגרים ‏ איננו ‏ מתרבה, אלא מתמעט, הקנין
הקרקעי, השערים והממון אינם מפודרים, שוק המפחר והחליפין.
הוא גדול. והומה, אבל אין לו סדר, ואין למוד אית במדה
אירופית .

ובכן.., ובכן,.. מה נחוץ? נחוץ להכנים ‏ עם. רב מן
החוץ, ממון?מן החוץ, רעה מומחיית מן החוץ. זה הוא החלק
החיובי של התחדשות תוגרמה. בלערי זאת עתידה ההתחדשות,
לפי הברי האנגלים הנ"ל, לכוא לירי, ,. פשיטת הרגל,

צרוך לעיין היטב ‏ בכל הדכרים האלה, בכדי להבין את
הקניונקטורה הציונית הנכחית בשנוי אל הקודמת. בהיות לגנד '
עינינו כל אותה התמונה של שעבור תוגרמה לממשלות מן החוץ,
נבין, עד כמה היה מן ההכרח, להתנות את אותו התנאי. של
אשור הממשלות ... כי עתה אין צרך בתנאי. זה- -כולנו מחליטים
משפט זה: כלום. הוא צריך ‏ הכרזה פואנת , הרי הוא. מובן,. אבל

להגזימו עד הקצה האחרון--גם והי שוב מעות חדשה. אין \.

אנו חפצים, שיהיה איזה ערך להשפעת כחות חיצונים, . והלוא,
שלא. יהא בהם שום צרך כלל--אבל לבטלם כלאחר יד, לפי
מצב הדברים עתה, הרי זו עדיין סקירה חטופה ופזיזית, תונרמה. ,
אך מתחילה להשתחרר, בכחינה א זו עוד לא נגמרה | המהפכה,
אלא נראו. זעזועים קודמים למהפכה ומבשרים את ביאתה, אפילו
אותו האנגלי המתמם ותובע מאת הממשלות לפמור את תונרמה
מספרי הברית, לכשיתקע בה את יתדותיו, ישים לב לעפקי
מולדתו. המטרפולית,: יש עוד קוץ ברבר. מאיימים על. תוגרמה

5

וותר מדי, ,השד ‏ איננו נורא כמו שמציירים אותו", ,אין תוגרמח < "

אנוסה לבנות את כל תלי---התלים של תלפיות הסדרים החדשים
בפעם אחת, אבל זה ברור : היא צריכה להון, למומחים, ואפילו
להמון עם, אם יש בין התוגרים הצעירים חולמי חלום, כי עתה
תחל להם תקופה ‏ של זקוק. כל החמרים הלאומיים אשר יתכו
ויצקו לתוך תבנית תוגרית. :אחת--זו היא טעות נדולה ,. אחרי
החופש תתראה ריקנות גדולה, שצריך והיה למלא אותה "
בעבורה אינדוסטריית, מפחרית, מרעית, אמנותית, ישובית --

בכל מדינות ‏ הממלכה. בחלק אחר, עם אחד--אנחנו---עושים, > >

חפצים לעשות את הדבר הזה כשאנו עוברים בעד. עצמנו ‏ אנו .
עובדים בער תחית. תוגרמה. ונחוץ ‏ הוא" הדבר. בשביל. כך,:
שנהיה. לנתוני תוגרמה: 4

כל החיבה היתרה לתיגרמה המחודשת שנראה עתה בהרבה ‏ .

ארצות (אפילו החכם אהרי נטל, שאמר : ,עוד שלשה ימים ומהפבת :"
תוגרמה תשוב לקדמותה", נוכח עתה לרעת שטעה) לא תמשוך

שמה מהגרים -מן הגוים מארצות\המעהב, ולוא גם יבואו. באיזה >
מספר דל, לנתיני הוגרמה לא יהיו ובאמת קשה לררוש את
הקרבן הוָה מבשר--ורם פשוט, שיתפרק את אזרחיותו. השלמה,
האנגלית, הצרפתית, או האשכנזית, והיה לנתין .תוגרמה ! בשביל
מה + אם ‏ ישללו ‏ היתרונות של זכיות בני חו"ל, שווי--הזכיות
ישאר , והעמים: הסמוכים--בולם בלי יוצא מהכלל, אורבים >
לתוגרמה, אחת ‏ הסכנות המתרחשות באופן. היותר. עז לתוגרמה >
היא. היוניות הרברבית המתפשטת. בכח גדול מסבוב, הכל רוצים ..
להבנות: מחורבנה של תוגרמה, אפילו אלה המתאחבים והמתפרקים. ,
עליה \ עתה , בשעת. .חדוה--חוץ ‏ ממנו, לנו" יש שאיפה תמה,

געגועים, אבל מה הם לעומת ‏ התיאבונים של העמים

הכב ירים איתני ‏ עלם! אנְחנָו = הננ הקנרירטים היחידים > ,

. 2 0 . .

לאימיגרציה, ‏ הנכונים להיות לנתיני ‏ הממלכה. והמביאים אתנו,
+לא כדרך הנודדים ‏ סתם רעב וחוסר כל, אך חיבה לארץ
ואמצעיים ידועים .
כאמור, רואה ה,פימי" האנגלית את התוגרים עוד בבחינת
,חצים * עבדים וחצים בני חורים", כל זמן שאין להם פיננסין
בריאים, ‏ וכל זמן ‏ שהם תלוים במקצוע זה בדעת אחרים.
ההסתכלות = הזאת, = לרידן | היא עסקנית | (ביזנס-לייק) = במדה
גרושה, אכל צריך. להודות שאיננה מחוסרת יסוד. לגמרי, לולא
עניות זו, ‏ לא הותה תוגרמה מותרת כעת על זכיות | שלטונה
בבוסניה-- הרצגובינה, ‏ ומתפייסח עם אוסטריה ברבר אשר בו
צרקה בלי כל ספק היא, תונרמה, ואשר בגללו מצאה איזה
משען אפילו אצל הממלכות, היא מחלה על המשען הרוחני
הוה,. ותבחר. לקבל סכום לא גדול הרבה יותר מהסכום שאמרנו
בתחלה ליסד בו את הכנק. שלנו. ,כשאתם רוצים אין זו אגדהי .
2 ה,סיטי" פתחה את כיסה, ותהי הראשונה לְתֶת לתוגרמה
הלואה קטנה, עתה התחילה כותבת, ,לכשתפטר תוגרמה
> מהתחייבות ‏ בריתי---המסחר", כגרפת. בלוק, ,לכשתצליח לעשות
סררים. בארצה, כגרפת אואיטהאלל', נראה, ש,דון בולל" התחיל
נמלך בעצמו ,בן כה. וכה אין לתוגרמה פרוטה. לפורטה, אניסה
היחה להתפשר ‏ עם אוסטריה, יאמרו, כי סבות אחרות. היו
בדבר אהבת שלום, השתדלות אשכנז, וכיוצא בזה - - הררש
= ידרוש, ומקרא אינו יוצא מידי פשוטו, כי זה היה הכרח אשר
לא ישובח ולא ינונה, ההכרח. הזה יהיה. הגורם העיקרי: העתיר
= לנהל את הפוליטיקה התוגרית , אחרי הסררה של מעשי ההתלבות
* | תקופה סדרה של מעשי חשבון!

><--=

א, חרמוני. .
ל הַצִיונוּת. בַּתוְּקיָה +

אמנם .. פוף:סוף ובאופן בלתי :מקוה הפתיע אותנו. היום
המאושר, שבו מותר לרבר בתורקיה בפרהסיה ובלי פחד על הציונות.
הוסר האסור שחל ער העת הזאת. בתורקיה על התנועה
הציונות +
בלי עורת. קולומבום ציוני נגלתה לציונים ארץ חדשהן
והציונות נהיתה לבעלת:זכיות בארץ החפש החרשה,
ונרגשה הציונות עתה בתורקיה,. כמעין:מים שפתמוהו שנים
רבות .פורצת הציונות לתורקיה. בעוז: והדר ,
*< = בבית:הנבחרים התורקי קוראים תלגרם של' ברכה מאת
נשיא הציונים --- והצירים מוחאים כף . עתונים תורקיים כותבים
= מאמרים על הציונות, ‏ מגמותיה ושאיפותיה ,. הצירים היהודיים
של בית-הנבחרים, שלפני שנים-שלשה ירחים. לא. אבו שמע את
שם הציונות, * מפיצים ציונות. זו ברבים ועוסקים ביפוד אגורה
כללית מאת חשובי היהודים והמחמדים כרי לחבב את הציונות
בין מעולי העם התורקי ,
חרלו לראות פה בציונות איזה מפלצת ,
הציונים ‏ אינם עוד אנשים מסוכנים ,הרוצים לקרע. נוף
חדש מאת הממלכה העותומנית" אלא -- זה שידוע לנו מכבר- -
אנשים הרוצים להשתתף בתחיתה של תורקיה, אנשים. הרוצים
= להחיות בעבורתם א-ץ שממה. ‏ ,ארץ שממה ועוובה לפועלים
חרוצים ‏ שרוח התחיה תפעמם ולאנשים אמללים, ‏ נעים:נדים
ונרדפים -- קרקע בצורה תחת רגליהם, א ר ץ",

4 . 3 העו?/ם 36
-. 0

גליון ב

ומוצא הרעיון. הציוני הד בלבות ‏ יחידי תורקיה, והעדה
התורקית. היותר. גדולה, פלוניקי היהורית, צעדת בראש התנועה
החרשה בתורקיה + .

דברים כאלה או כדומה לוה הננו שומעים פה מכל הפנות
שבהן מתענינים במהלך התפתחותה של הציונות +

,ירידי, אמר לי בימים האחרונים אחר ממכרי החדשים פה,
הננו מאושרים : יכולים הננו לאמר שהננו ציונים !"

קריאה זו אופית הנה בער מצב:הרוח של ציוני תורקיה,
ובעוד ימים אחרים נקרא בעתונות היהודית, הציונית או המתיחסת
לה בחבה מאמרים ומכתבים נלהבים על נצחונות או על נצחון
הציונות ‏ בתורקיה ,

והרבה יהיה: מן האמת ברברים שישמעו,

אמנם נכון הדבר., לרגלי שנוי<הסרר והשנוי בהשקפות
ובדעות , וגם לרגלי העבורה הבלתי:פוסקת, השקטה, השמתית,
הנכונה והבלתי:צעקנות של בא:כח הציוניים בקושטא -- שחסרו
לנו כל כך פה עד עתה, -- התקרבנו צעדים רבים. למטרתנו ,

זהו המצב כמו שהוא, ,

רבים -- ביחור מקרב. היהודים - = שהיו מתנגדינו התקרבו
לנו, שמעו בשקט את הוכחותינו, ‏ טענותינו -- ויוכחו. כי אמנם
אין השר כה נורא כמו. שתארוהו להם בדמיונם המזרחי ; וושתרלו
להבין אותנו -- ויבינו ,. ועתה הם על צרנו,

ההמון הגדול היהודי שבתורקיה, שהיה צריך לעמוד ‏ מכבר
בשורותינו הראשונות, ושמפני סבות שונות וירועות ‏ לא ידע אותנו
בלל, -- ההמון הוה מתחיל לשים לנו. לב ומתעורר. כמו מתוך
שנה ארוכה ועמוקה.. ב

עתח" אין: עוד: -כל -ספק, > שאם ‏ התפחחות ..הרעיון - הציוני
תתקדם באותה המהירות ובאותה המרה, שהתפתחה בשנים --
שלשת הירחים הקודמים, עתה אין עוד כל ספק שההמון הוה,
החשוב. בשבילנו מכמה וכמה צרדים, יכבוש במחננו המקום הפנוי
בחלוץ, המחכה לו עד היום זה ימים ושנים ,

והעם התורקי, שבמשטר שבטל התרגלנו לא להתחשב
ברעותיו יראה פוף:סוף ויוכח כי אינגו רוצים ברעתו, ‏ אלא להפך.
העתונים שלנו פה, שצריך לקוות- יוסדו מיר, יפקחו את עיני
התורקים ‏ לראות. נכוחה. ואם נמצא התנגדות =- והתנגדות
כואת בטח תמצא--לא מהתורקים תבא,

ולמרות כל זה, ואולי הורות לכל זה,. אין אנו רשאים לעת

עתה לצאת בתרועת נצחון ולהיות ‏ שבעי:רצון מנצחונות שהננו
רואים ער עתה, התיחפות כזו יכלה רק להזיק. לנו,

נחוצה עתה עבורה אמית, חשאית, שטתית ועל הכל =>
עבודה בלתי:פופקת ונמרצה. .

הנצחון, הנצחון הגדול, הסופי עוד ממנו. והלאה למרות כל
הנצחונות. הקטנים ,

קרני<השמש . החורים, המופיעים פה ושם. בין מפלשי העבים
אונם צריכים לעור-את. עונינו מראות. את העבים , ]

הצעדים : האחדים. שעברנו בפחות או יותר הצלחה אינם =
צריכים ‏ להשכיח. אותנו, ‏ כי ארוכה. הררך,. רחוקה הנה וכי. עור "
הרבה מכשולים. נראים ובלתי:נראים יפתיעו אותנו על דרכנו זו

הידיעות .המשמחות---ומשמחות. הן בלי שום ספק, כי מי פלל ‏ =
להן. לפני ששה ירחים --- הבאות לפעמים קרוכות. מערי תורקיה >
ע'ר. יסור אגודות ציוניות: והבעת חבה מאת. גדולי היהורים שם
אינן: צריכות לעמם -בלבנו אף לרגע את. ההכרה. של רבוי וקושי
העבורה. הגדולה העמוסה : עלינו מלבר ‏ חזוק ההפתדרות. הציונית
באירופה ובאמריקה, הרפויה תה" כָל כך --- מלְבד כנין המוסדות, :

צליון ב

ו

שאת: יסודם הנחנו, --- מלבד. כל זה מה רבים צרכינו בתורקיה
ובארץ-ישראל. עצמן !
בל נא נשכח כי כעלשים אלף מילדינו בתורקיה.-- דור
שלם של והודים צעירים, שבעור שנים מספר עלינו יהיה להתחשב
= אתו -= מקבלים עוד היופ חנוך המתנגד בכל. למה שאנו קוראים
חנוך. לאומי..
בל נא נשכח. כי העדות היהוריות שבתורקיה נמצאות במצב
של תהו. ובהו, וכי אין אף לראות את הפוף לאי-הפררים, השורר
בבל פנות. חיי. היהודיים הצבוריים בתירקיה ,

0 בל: נא נשכח כי העתונות הציונית, שבלעדה העבודה
= הלאומית ‏ והציונית הנה בלתי:אפשרות לגמרי, עתונות זו
איננה עוד.

נזכור :גם כי עד/ היום הזה לא גאלנו מאדמת ארץ:ישראל
אף' החלק המאה מהקרקעות, כי גם שם חפרים לנו עוד הרבה
>בתייספר ‏ נמוכים, כי נם שם אוכלים את עדותינו ‏ אי:סדרים,
מריבות קטנוניות ונרגנות נמבזה, כי השפעתנו בכל הארץ הנה
בה אפסית, שלא עלה בידינו להכריע את הכף בעת:הכחירות אף
במשהו, וביחוד נזכור כי מעתה ימצאו בעלים חרשים לארץ, ולהם

= און -אפילו - כל ן לגאלה ,

נזכור את' כל זה --- ובמקום ה,הירד |" נקרא איש לרעהו

"עחזק, אמוץ -- ועבוד !" ,

ראויים ציוני תורקיה לשבח, המה > אולי היחידים עתה
בבמחננו. העובדים בחום-נעורים ובשלהבת-צעירים ,

שבו לנעוריהם אפילו אלה מציוני תורקיה: שעמדו תחת
> דגלנו ,מהשעה הראשונה" ועוד ‏ קודם לכן,

7 אבל רא עקא כי שבו. לנעוריהם. הציוניים, כמעט.. בכל
= המובן שבמלה זו, כי בהתלהבותם חוזרים המה על אותן השגיאות
> שנעשו בכל הארצות, כמו לולא למדו מאומה. ולא שכחו. מאומה
| משך עשר. השנים. הקשות בנסיונות של עבודתנו,
אותו הוכוח ‏ הישן-נושן אצלנו התעורר גם אצלם, מה
= עדוף" ממה : ציונות או לאומות, והרוב הרוצה לראות. כבר בבנין
הפתדרות ‏ .ציונית תורקית ‏ עם נשיאים, ראשים ולשכאות, הרוב
עונח + עלינו לצאת אל יהורי "תורקיה תחת הדגל הציוני,

וטוען הרוב: "גם אם נדבר. אך ורק עייר לאומיות. ולא

= נזכור. אפילו את השם ,ציונות"--גם אז יכירו. בנו את ,הציונים.

וכאלו שוכחים המה שבדבריהם אלה אינם נוגעים אך ורק בטכסים
> (חנל. ציוני. או דגל. לאומי): אלא גם ב עיקר,

אמנם, אחינו בתורקיה פחות או. יותר לאומיים | על כל
> פנים: עלולים המה לקבל השפעה לאומיתת. אבל החוש הלאומי
"פנום: אצלם, דת הלוכת חד הוא אצלם, והדור הצעיר המתרחק
מ[ הרת יתרחק. גם מהלאומיות ,
את אחת, ושנית--נסיונותנו ‏ הציוניים | בארצות

מוכוחים לנו כי. צריכים ‏ אנו ‏ להתחיל טהאלפא---
היהודים הלאומיים, = הלאומיים באמת יהיו
> -מאונס, דרך. אחרת אין להם.

והמצב של ההסתדרות הציונית---ביחור בארצות המערםב- -בא
"אמנם מפני שהחלנו מהשקל וסימנו: בהכרה הלאומית,

מדרך. הפוכה כזו' עלינו להזהר בתורקיה, פה צריכים אנו
ור הסתדרות ‏ ציונית בריאה, שציונותה 0 תהי תלויה בהבל
פוו של ציר בית--הנבתהים או. חבר הועד. עויון. ואחוה,
צוונות שתהיה תנועה עממית הנובעת מעמקי העם,
פזו תהיה אפשרית רק אחרי. עבודה
קושטא, ראשית ינואר 1909 +

%

המערב
ביתא הלאומית,
לציונים, מרצון. או

וציונות
ומית שמתית ובלתי פוסקת,

> העונם 3

ששבסשנמה ההא ד ערה בדו הבטה ףשנ הארו ה הרעמ אנבש הטב עטקה הקד כ מנבששט רואש המקוהו המהמהאמבמר. מזצ ה ונבנו טמה כ אוד הבוטר .

דיר שמעון ברנפלר.

מחי הַיְהוּדִים בַּגוּלָה,
(סוף)

בימים האחרונים פרסם מר ניורג קארו את פפרו:
תולדות ‏ המצב. החברתי והחיים הכלכלייים של היהודים בימי
הבינים והתקופה החדשה, היא הספר אשר הזכרתי למעלה. זהו
הנפיון הראשון במקצוע ‏ המרעי הזה, ומשבח אני. את המחבר,
בי לא העלים עיניו מן החיים המוסריים של היהורים, בשעה שבא
לסרר לנו תולדות הייהם הכלכליים ולהמציא לנו, בפעם הראשונה,
ציור שלם משל החיים האלה, גם עלינו להורות, כי כתב המחבר
את ספרו בחבה גדולה לעמנו,
הפרון בספר מרעי כזה, אשר העיקר בו ההצעה המדעית הרחוקה
מכל מין פנגוריא, ‏ איני מחליט, ‏ כי הפננוריא בפנה זו היא
בפני עצמה מגרעת; אדרבה, הפנגוריא מסכמת:גם אל האמת
המדעית. שהרי מה שהם ממנים את היהודים. בנוגע: לחיים
הכלכליים ‏ הוא שקר ובדותא, אם מזדון, ‏ מתוך כונה לשקר,
או מבלי דעת; ויש בוה מחקר האמת. המרעית,: להעמיר באי
עולם על טעותם, עד כמה שהם חפצים לקבל את האטת, אבל
חושב אני, כי אל המטרה הדרושה נניע רק בהצעה ‏ מדעית,

מה שהוא, אפשר, גם קצת"

,

שלא תהיה הפנגוריא בולטת בה יותר מדאי -- ספור הדברים '

בהויתם, ודוקא באופן וה תהיה גם הפנגוריה מועלת מכל צר,

אבל לא נמצה עם המחבר את עומק הדין בפרט
אהבה, אפילו שהיא מקלקלת. מעט את השורה, היא. גם כן אהבה,
ובוראי תחשב האהבה לעמנו. מתוך השקפתנו למדה טובה, אלא
על מה אנו מצטערים? כי נעלמו | מעיני המחבר המקורות
האמתיים. לחקר. חיי הכלפלה של עמנו: בארצות פזוריו---בספרות
העברית, הטלאה = כנודע --- רשמים ‏ חשובים ‏ ומרובי הערך:
המחבר החל את ציורו. מזמן ימי | הבינים, < שהם פוף תקופת
התלמור; אבל כדי: שיהיה ציורו שלם, הביא בתור הצעה והקדמה
גם את התפתחות החיים הכלכליים בימי המשנה והתלמוד,. והנה

כבר אמרתי, כי בספרות זו אנו מוצאים חומר רב מאר. להבנת
חיי הבלכלה בימים = ההם .. אין ‏ אנו צריכים לרומנים = קלושים
והשערות, = אלא לפנינו מקורות | גלויים, ‏ הולכים. ומפכים - לְנו"

ירועות רבות, אין כאן צורך אחר, אלא לקבץ את החומר הזה,

להבין בו, לעברו ולסדרו, אבל המחבר היה אנום להשתמש בו '

בו בכלי שני או שלישי, מה שמצא, למשל, | בספרו ההסטורי
של גרטץ,. ובהיות,. כי. לא היה = המכוון בספר זה, | לצייר. לנו
את החיים. הכלכליום. של | ישראל בתקופה ההיא, | אלא הוא
מזכיר קצת פרטים מהם בהעברה בעלמא, וכן על מחכר הספר
המדובר להעמיר חזון על ידיעות צנומות,. הוא מביא את מספר
התנאים והאמוראים שעסקו | בעבודת השדה או במלאכת ‏ יךר,
או מה שנזכר. הרך ,אגב". כי לפלוני. היו עבדים. = (ומכאן. אנו
למדים, כי החזיקו .היהורים באייי ובכבל עברים),: כאלו צריכים
אנו. לרמזים כאלה! חלקים חשובים של התלמור נוסדו על חיו
החברה והעבורה בישראל, ומה יש ללמוד מהם !

ומתוך שהיה המחבר אנום להשתמש בחומר וה לא
במקורו, אלא בכלי שני או שלישי, נכשל לפעמים | בהבנת

הענינים, למשל' תמה הוא (עמוד 86),. איך. בא הדבר, כי. היו

לו לר' אבהו בקפרין עבדים. שהרי גזרה מלכות. רומי. שלא
ומולו את הבנים = ואת | העברים, ואחר. כן התירה. למול : את
ילדי היהודים (אבל לא את העבדים!), ומצר השני אסוך
ליהודיי לקיים עבר שלא נמול. בביתו, ומשער לפי. זה המחבר, כי
אפשר שבִימי הקיסר - ריוקלפאן (שבימיו. חי ר' אבחו. והיה. קרוב

זה =

"קרי י*- ל -] 0 . - שש 0

למלכות) לא. דייקו פקירי המלפות ‏ בשמירת החוק. הזה, ואולם
כל רפלפול הזה אך למותר, ‏ אין: חיוב = מילת העבדים בהחלט
נמור, ואפשר להתנות בשעת קנית העבד שלא למולו (עיין יבמות
מ'ח ע"א והרמב"ם הלכות- מילה א' ו).. וידוע: הוא, ‏ כי \ בימים
ההם היתה עבורת:הארמה כמעט בגרר הנמנע ולת עבדים,
ואנו-יודעים, ‏ כי קיימו היהודים בא"י. את אדמתם בכל האפשרן
כו תקנו. כמה תקנות לקיים את אדמתם בידיהם ונם . להוציאה
מיד. הנכרים על ירי קנין ככל האפשר והקילו לחתום גם בשבת
בערכאות. לצורך = וה ואיך היה הרבר, ‏ אם אסרו למול את
העבדים, וכן = אפור היה לקיים | עבדים \ בלתי?נמולים | בבית?
ובאמת ‏ ידוע. הוא, כי מומן שמזרה מלכות ‏ רומי המ שיחית
גזרות. ופיגים על היהודים, להחמיר עליהם החזקת. עבדים בבית
ובשרה (אסרו להחויק עבד משיחי, ועבד גוי שקבל על עצמו
הרח. המשיחית. יצא: לחרות) נשמטה מעט מעט הארמה מיר
היהודים, ‏ וזה היה גורם גדול להרחיקם מעל ארמתם,
ואם בתקופת המשנה והתלמוד ‏ (שאינה עיקר בספר זה)
אפשר עוד ‏ להמחבר להשתמש מעט ב,מים שאובים", ‏ הנה
בתקיפת ה גא ונים, שעמה יחל ספורו ההיסטורי, נסתמו -לו כל
המקורות, והוא ‏ מצטער על זה הרבה, כי אין שום ודיעה על
דבר חיו: הכלכלה של היהורים בכבל, בדחקו הוא אנוס. להשיא
את קוראיו לענינים אחרים, ‏ שאינם ממין חקירתו, הוא מאריך
(עמוד: 4ל--104) בספור מחמד ותורתו, יחוסו אל היהודים
זהמשיחיים, בענין ‏ כבוש. א"י ופוריא ‏ על ידי הכאליף עמר,
= יחוסו אל בוסתנאי. ריש גלותא, בת מלך פרט שנשבית בירי
= הערביאים. ונתנה. במתנה. לבופתנאי, ‏ והיא ילרה. לו. בן, ואחרי
מות> בוסתנאי : טענו. אחיו מכת ישראל, ‏ כי אמו היתה שפחה
שלא. נשתחררה. והוא. עבד ובידם למכרו,.. ועל רבר יסוד
הישיבות: בבבל, ‏ וכי אז נתחרשה הגאונות (מה שהוא רק
השערת. גרטץ, ובאמת. מצאנו :כבר. נאונים בשנות דייא שמ"ט-
שע"ר, עור טרם שיצא מחמר), וכי היתה מעלה לישיבת סורא
על ישיבת ‏ פומבריתא (מה שהוא גם כן שנוי במחלוקת,
עיון ,דורות הראשונים" לר"י. הלוי ה'ג עמוד ‏ ע'ה ואילך), וכל
זה בספר מדעי על דבר חיי החברה. והכלכלה!
ובמקום שבא המחבר להעמיד פוף סוף אזו עובדא,
"היא נכשל באידידיעתו ‏ את המקורות; ‏ ידוע הוא,: כי במחלוקת
הרבנים והקראים ‏ טענו. אלו הנזכרים אחרונה גם על סדר
קביעת השנים והמועדים, כי קרוב לזמן: חלוקת הרבנים והקראים
נקבע הקלינדר הישראלי בכלליו המדוייקים, ובהיות הענין חרש,
מצאו הקראים מקום לחלוק עליו ולמעון, כי מצות התורה היא לקדש
דוקא על פי ראית הלבנה בחדושה, ולעבר את השנה בהתאמה
לחהש האביב, מובן, כי זה היה רק מתוך. מחלוקת ומאחבת
\ הנצחון. ‏ ומה שטענו לעבר את השנה לא ע'פ חשבון קבוע,
אלא רק בהתאמה לחדש האביב, הנה ידוע ‏ היא, כי באמת

חשבון קביעת השנה מסכים לזה, אלא בי הקראים טענו, כי

יש לעבר את השנה על פי הסימנים הנראים של התחלת
האביב במצב צמיחת התבואה. מזה למד: המחבר, כי היו היחודום
עוסקים או ב ב ב ל בעבודת האדמה, שהרי אלמלא כן, על מה
נחלקו הקראים ומה. איכפת להם, ‏ איך מעברין השנים+ (עמור
9, והנה מלבר שלא היתה תמיד מחלקת הקראים על אורות. ענין
מעשי, על דבר מורגש בחיים, אלא רק להפרד. מן הרבנים
= ולעשות את תורה שבע"פ פלסתר, הנה בכל ‏ אופן. לא שמענו
מעולם, כי אמרו לעבר את השנה ע'פ סומני האביב. ב'ב ב.ל,
"כ אם' על ,פי. הסימנום ‏ ב א רץ ‏ ישראל,. מה שהוא. מובן

= מאלוו, ומַצָאנוי כִי א הרן הק ראי קבל בספר ,המכחר" (לפרשה
5

0 > העולם 3 .

יבמה שנאמר בנוסחה ‏ העיקרי : למצוא טיריטוריום ‏ על יסור

122

4

גליון ב

החדש): ‏ ,ואשר היום. מאחינו ‏ הקראים. שהם ‏ באר ץ. נוהנים
במנהג אבותינו הקדושים, שהם עושים על פי האבים בארץ".
של

להשערות כאלה, קלושות וצנומות, צריך המחבר לרעת בברור
חיי הכלפלה של ישראל בבבל בימי הגאונים, אשר מתקופה
זו יש לנו רשמים חשובים רבים בתשובות הגאונים ובפסקיהם,
הוא. אנוס: להשקיע את עצמו בחקירות תיולוגיות, ולא מצא
את ידיו. ורגליו: בהן .

וכן חוקר המחבר בפרטי. חיי היהודים בארצות ארופה
בימי תקופת הגאונים ובתקופה שלאחריה (בימי ,הפופקים'), במקצוע
זה יש בידו חימר רב, שיחות של כומרים ושל רושמים מאו"ה,
חוקים. יציריים, כתכים וספורים -- אבל ב שאלות ותשובות
של הרבנים ופםקי-דינים, שבהם דוקא נראים חיי העם על
אמתתם, לא. נסתיוע: כלום. ‏ וכי מן הצורך. לברר, כי: אלו הם
עדים נאמנים ביותר + החוקים אשר נתנו בזמנים שונים ובארצות
שונות ‏ על דבר היהודים ווכיותיהם האזרחיות: הם רק פימנים
חיצונים, | כי כמה מן החוקים לא נתקיומו, כאשר יצרום +
מזה,. כי חורו אחרי מספר שנים ויסדום מחדש, או כי קבלוּ
ההגמונים והאפיפיורים על במולם, שיחותיהפור שטיהם הם פעמים
רבות. בדויים ‏ או משובשים, כי לא היו בקיאים > במנהני יחיי
היהודים, בודאי גם בחמר זה אפשר להשתמש ולהוציא מהם
למודים. שונים, " אבל העיקר. הם ספרי היהודים, שבהם נראים
החיים הפנימיים של. עמנו' בצבעיהם וגוניהם הרבים. בדיוק ,גדול,
וני באמת עלונו: להעמוד את יריעת: חיינו על העובדה,. שהושיבם
הקיפר קרליט. הגדול ‏ חכמי ישראל. מלוקא. בגרמניה + ולעוברה
זו, החשובה מאד לדעת סרדר התפתחות. החיים. התרבותיים. של 7
עמנו בארופה, יש ספרות שלמה ועשירה;) אבל המחבר ירע
אותה. מאיוה מאמר ‏ שכתב איש גרמנית, ,., לפנינו אבנים גדולות
ושלמות לבנין מפואר, והוא מעצים עינוו מהן ומלקט בעמל רב
חלקי אבנים מן הנהר, או- אבני גיר. מנפצות, ‏ ובחן הוא מפתייע
בדוחק. ובקושי ,

ביחוד נצטער מאד, אם זה ימנע את: הבאים אחריו. מלקום
ולבנות : את : הבנין,: אשר לו עינינו נשואות, בארצות: המערב
יאמינו, כי זהו: כל החומר הנמצא, ומה שאיננו כתוב בספר. זה,
איָננו כלל בעולם,

שש

ם. -
% זנְגְבִיל על דבר הַלְאוּמִיות +

מיסטר ז גג ב יל כותב בגליון האחרון של קונטרס ירחוני. ,
חרש ,יט"א, מיטטיילונגען אוים דער יודיש:טעריטאריאליפטישען
בעוועגונג" היו"ל בציריך במאמר ראשי בשם: ,מעריטאריאליזמום -
אונד נאציאנאליומום": .

,שואלים כיצר היט'א. מתיחסת אל שאלת המיריטוריליות. .
והלאומיות + התשובה פשוטה : אין היט'א מחויבת בשום הבר זולתי

אבטונומי. בעד היהודום שאינם יכולים, או שאִינם רוצים להשאר

- בארצות ‏ ששם הט וושבים4

נוסח זה איננו אומר. כלום ע"ר הלאומיות. , או ע'ר האומה'
היהורית, ‏ אין. זה אלא גלוי דעת. בנוג אל המהגרים היהורים , |"

המהגרים האלה ימנו בהכרח לשתי מפלגות : לאלה שאינם יכולום
ולאלה שאינם רוצים להשאר בארצם, ומטרת היט'א. היא -=
למצוא בשבילם טיריטוריום. על יפוד אבמונומי ,

גלוי:רעת א זה איננו ‏ שלי ‏ לבר ,| הקונגרם. הטיריטורילי
| הראשון של ש' 1905, שברא את היט"א , הוריע, שאין חובתה
להתיחפ. יחם. ידוע לאיזו תנועה אחרת , רשאי כל יטא"י בתור
<> וחיר להפתפח גם על כל אנירה אחרת , ולא כל שכן שהוא
רשאי להפתכל לפי ראות עיניו על ענינים שונים ,. היט"א - לא
רצתה. לבוא -עם. חבריה: בטרוניא. אינקביזיטורית ; אעפייי שאין
השות. לציוני להיות יטא"י (בשולי המאמר נדפסה הערת הררקציה,
= שארץ שוייץ ‏ יצאה מהכלל הזה) ,"יש רשות לכל יטא"י. להיות
צווני, הרי זו אפוא שאלה. פרטית לכל יטא*י. להחזיק. בטיריטו-
= רוליות ‏ עפ"י .-השיטה. הלאומיות , לא. בהיות - מטרת. היט'א
עבורה \ מעשית ירועה , אין: היא מוציאה מכלל ההשתתפות
= במעשה אף את שאינםדיהורים . דבר: אחר של חובה. הוא. רק
= לחתום. יר על הנוסח. של היט"א ‏ ועל. רשימת המפייעים בממונם,

אבל בזה עוד לא נפתרה השאלה. המהגרים לארץ-היט"א
נבדלים | מפתם-מהגרים בעיקר נכבר אחד , בשם מהגר אנו
רגילים לקרוא" את מי שעווב את ארץ -מושבוי, אבל המהגר
| הימא'י הולך אל ארץ שלו, משתי המפלנות של מהגרים ,
= בלומר: מאלה שאינם יכולים להשאר בארצותיהם, ומאלה שאינם
הועים , תהיה האחרונה בודאי מהלאומיים הרוצים לבנות להם
ארץ שלהם , ומפלגה זו בוראי תגדל במדה שהנול אותה הארץ
ובמרה שתתחוק השפעתה על אחריו , המהגרים האלה יהיו ,פלתם
/ %%שמנם". של - הלאומיות, תידם בל" להטביע בשעור. גדול

והם עו דול

יאת חותמם על. הארץ החדשה , אבל גם המפלגה הראשונה,

המהגרים האיקונומיים:, ‏ לא תוכל להמנע ‏ מלבנות ולשכלל את

> הארץ. החרשה" , וע'י שכלול הארץ החרשה לא ימלט גם שכלול
]1

לאומיות חדשה, אלא שלאומיות' זו תהיה רק מיריטורילית ,

כאמור מתעסקת. הלאומיות. המיריטורילית רק באלה שנולרו

לתחומו בשום אופן את היהורים היכולים והחפצים ‏ להשאר בארצות
>< שבהן. הנם יושבים עתה , אעפ"י שלרגל' השתתפותם בצערם של
> המרוכאים או לרגל. רגשי אהבתם לוריזים ‏ נמנו. בין: היטאיי"ם,
= כנגד זה יכני נם את שאינם-יהודים ; שנולרו או שהתאזרחו
= בגבול הטיריטוריה היהורית,
יודע. אני, שגלוי דעת וה מציף ,סילון קר על ראש במה
וטאיי"ם, שמציירים .לעצמם את הטיריטוריליות בצורת. ציונות. בלי
יציון,. כן. גם אפשר להחלים , שהיא ציון בלי. ציונות , כי: בעור
אשר פלשתינה ככל ארץ אחרת נופלת תחת גרר הטיריטוריליות
זו האחרונה. אופרת ‏ את. אציונות ‏ המטיפה. רק לאומיות. אוירית +
= תמצית. שיטתנו היא הפוליטיקה ל
= של-בוסר , שקבעו את שימת בזל יש יתרון כח בזה., שהנוסח
שלהם ‏ הוא מסוגל לזמירות ‏ לאומיות ולדרשית מלהיבות מעל
חבמה., ‏ אבל אנחנו. מוכרחים להקריב את אלו כקרבן על
מובח ‏ האמנות המדינית הפכחת , הפוור והמצב ‏ המשונה של
היהודים שולל מהם אפילו את הלוקפוס ‏ של תנועה לאומיית
= דגמת התנועה שבהורו או במצרים, זו היא. אולי התרגדיה היותר
נדולה. של הגלות, רשאי היהורי. להבר ‏ ע"ד לאומיותו. רק
= כשהוא יושב על אדמתו שלו , אם לא שיגמרו היהודים המערביים
> ברעתם לקו'וע את החבור המאחד אותם בעניני: הפולימיק עם.
שאר האזרחים. אשר. עמהם נלחמו יחר ‏ למטהות משותפות. במשך'
מאות שנים ועמהם. הם נלחמים וחר,גם עתה, ככו בהוסיה, לפיכך

4

= במיריטוריום היהודי , או שהיו"שם לא רחים , אין הוא. מכנים"

שוגה הציונות, כשהיא מטיפה. את הרעיון הלאומי. ליהורי. הנולֶה,

אבל רכישת פלשתינה עחידה להמית את הלאומיות הציונית,
כי מוכרחים יהיו להקים תחת הלאומיות הציונית לאומיות פלשתינית;
ההתחברות עם המציאות הטיריטורילית. מרובת-הצרדים, שאלות
השלטון המקומי והיחופים החיצונים עתידים להראות גם את הציוני
האוירי לדעת, כמה מוזר ומסוכן הדבר להשרות את הציןונות
באויר, | כשיהיה ‏ קרקע נכון תחת הרגלים' ותחלפו הלאומיים
האויריים בלאומיים ק רק ע יי ם, באמת קלוטה הלאומיות הציונית
עם ההנחה שלה, שארץ-ושראל צריכה להעשות למרכז מדיני-או
למחפה ליהורי. הגולה -- מן. האויר, ווש בה כל כך. ילדות,. ער
שאין כראי לשים אליה לב , היצויר הדבר, שלמשל, נשוא הפהרציה
הציונית האמרוקנית, אם ישאר תושב. אמריקה, יחליף את תעודת-
מסעו הנתונה לו בושינגטון בתעורת-מסע תינוי , אחר שיקבל
זכות אזרח בירושלים,: אחרי: שבתו שם.%

לא! אם בזמן מן הומנים תרכש פלשתינה, ‏ אז צריבה >
רכישה זו להיות. עפ'י נוםח היט"א ולא עפ"י הנוסח הלאומי של
הציוניים,. צריכה פלשתינה להרכש בשביפ היהודים ,שאינם יכולים. :
או שאינם חפצים להשאר בארצות מושבותיהם" אך. לא: בער

" העם היהורי אשר רובו. לא יתישבו: שם, לוא גם יופל, וגם לא

יוכל לחיות שם, לוא גם יחפץ,
התקוה היותר גדולה. בער היהורים -- לוא גם. תחיה ארץ:
ישראל הטיריטוריה. --- היא מוגבלת בטוריטוריליות ,‏ הציונות

תהיה ‏ טיריטורילית, * או לא תהיה. פלל" ,

הגנו מבואים את המאמר הזה, מפני שמיסטר זנגביל. נחן
לו חשיבות כל כך גרולה, עד שהבשורה שהוא ,עתיד להתפרסם"
באה זה איוה שבועית ב,רז'וז קרוניקל", ‏ שלוחה אליו מאת
ההסתהרות הטיריטורילית,

ומק יש לענות על המאמר הוה% צער הוא לראות את
ההתאבקות הנוראה. הזאת, אשר מר זנגכיל מתאבק.... לא עמנו,
אלא עם עצמו, ציון בלי ציונות, ציונות יכולה להיות רק טיריטריום,
השאלה הלאומית היא שאלה פרטית וברשות היחיר של כל איש לפתור >
אותה---אדם מרגיש מעין ריהיים סובבות במוחו אחרי קריאת הדברים .
האלה, המספר בעל כק-המרמה החזק, הסטיראי המעולה נאחו
בסתירות. הגיוניות, ו,יופי מכה את יוסי", רוצה מר זנגביל לרלג
על השאלה, שאי אפשר לרלג עליה, רוצה לרחותה ולהשמיטה
שתפתר. ביותר ‏ פלן, בארץ היט"א, פופל את כל ההתעורלות

"הלאומית בין היהודים בגולה, איננו רואה שום הברל-רעות, שום

שנוי צרכים בארצות שונות שבגולה בין יהודים: ושאינם יהורים
,כולם נלחמים יחר בער אותן הדעות בעצמן, אפילו. ברופיה"!
וכשיתקיים ‏ ישוב : נדול = בארץ-ישראל,. אז--יבוא הקץ. להרגשה
לאומית = יהודות, שם בארץרישראל +! ואלה שקבעו. את שיטת
בול היו פוליטיקאים של בפר--רק חלוקה שמטית. ושבלונית זו" '
של מהגרים ‏ לאומיים . ואיקונומים היא פוליטיקה.: שנתבכרה "כל
צרכה, חבל, חבל, על כח פורה וחשוב. ככחו של זנגביל שמתענה".
בעינויי עיונים של תהו כאלה,

8 העולם 8% 0 - גליון ב

ב

דוד אינהורן, ו ח, ברנר:
בִּין השמָשות. שר

מ הַמַּצַר.

אֶּ היי בַתִמַלְבָּח וַאָנִי = בְָּמַלְך. כ

נשָב נָא נִרְקם מעשיה יָפָה ט.

לְפַתִי אֶת צוָארי, עַצְמִי אֶת עיניף ליל שבת, בנות ישראל רחצו וסרק את קווצותיהן היפות,
ואַעטה אֶת נשַמַת פּרקמות האַגְדה ; נחמתנו "האחת , | בכל בתי-הבנסת והקלויזים אשר ברחוב זה ==
ה ו 0 ב,אגודת- אחים מוריביוויטש", ב,לכו נרננה בני. פנורובקה", ב,קלויז

: שכו : כ .

נְבְנֶה ארמון. בְּרִלַח שַקיף בֶּין פרדסים, אהל. יעקב" וכו' וכו' וכו" וכו' קבלו את המלכה. הוקנה, ברב
נְטַע שם אַלונִים וַקְנִים ועבְתִים, הבתים של חולין נוברים ‏ גם כן שנוים ‏ חיצוניים, ישמחו: בוה
ל מִים זכִים אָט יפב שָמַה, אלה הרואים בזה נחמה משוםרמה. -גם באולמנו פדרה המשרתת
7 ל 8 - ְּ של חיה רחל, בפקודת נבירתח, כל מה שדרוש, על השלחן
שמהליתסלת בכים נצנצי טל גדותי, הקטן, שעלדידו כסא,. הניחה מפה ארומהדכהה מרוקמה והעמירה
וָעל כַּלֶם יָרקום אורו הירח, עליה צלוחית מים. וכוס, כמו שנוהגין להציג לפני רורשחברבים ; רק
רשת של חלומות חורים ‏ וענומים , ספסלי-העץ הפשוטים נשארו עומרים בלי ‏ סדר.. שאר כלי החדר,
ל 6% מלבר מטתנו אשר בזוית,. היה רק ראי לא גדול. ממול. הפתח

אַחַר יָבוא קוסֶם, --קוסם רע ווקן אשר -מימין, ‏ יוצאת חוה בכל ששת שמלותיה, זו על. גב. זו,
ובזע עינו. חריב אֶת הָארמון. מוכנה לטיול, עומדת ‏ רבע שעה ויותר לפני. הראי, .עושה תקונים
: : : ּ מתקונים שונים בתלבשתה, חוזרת. אל החדר הפנימי ויוצאת;
בְְחמָלך יָתע בֶּרָד בַּמִרְבְרִיות עד שהכל בא על מקומו -- והיא הולכת , = שלום -ליברמן
ְנשָמַתו תִכְלָה בְנעְוּעים גדוּלים, שוכב \ במלבושיו על מטת-הברול והוזה., דממה וצפיה, הדלת

נפתחת, ומר יעקבזון נכנס מן. החוץ, מגוהץ כלו ומהלכו הנחפז,

ו ב כַ
באל וק המל כָּה כאולו מכוון כלפי הכפיפות שבגופו, שלא יובירו בו בת-צחוק

2 5 יָמִים רַבִּים תְּיִחֶל דום לְבָחִיר לְבְבָהּ: מוכנה. על שפתיו.. ברגע זה אני רואה מן: הצר איזו. שפתום -לוּ, -
אַף במִדְבָּר וַתַע, תע המל ו
8 , 0 יעקבזון (בצחוקו המוכן) ערב טוב! שבת טובה! שבוע טובז
עד כַ ְמְצָא קפ תחת חול קודַח, ליברמן (מור). מר יעקבזון + מעשרה- ראשונים !
בְלִיל אופל זועם יד של רועָה נקן יעקבזון. אם לא אנכי --- מי. זה ? הרבה. אנשידטריור:
פיי בַתהמַלְכָה בְעָצָב אָט תִכַסָה, ו
2 7 ליברמן. מר יעקבון הוא. נאה' דורש. ונאה. מקיים י
= מַח וה ָמְדַת לבִי, תַבָכִי כה | דמח ! ב
- 0 ל . יעקבזון (מחכך ידיו) :: ובאמת, עדיין אין איש ? (בהנאה) >
מה וָה כה עְצבְך, כִּי חורְדתּ אֶת ראשף ? שערורה, שערורה.,.. בכרטיסיהההומנה כתוב ,בשעה השביעית".
צר לָךָּ מפשיתעְצָב ואת לשמע אתה כתבת !
עָם דמדומי עָרֶב, רְוָה יגון הַצַלְלִים- ליברמן. דבר נפלא באמת, הלא? בקרוב יהא צורך
להועיד בכרטיסים את ההתחלה לשעה ה ששית -- אן אולי.
הו יודע אָניי ישנ מעשיות תהא אפשרות להתחיל' בשמונה, כמו שנתבתי אני -- לא טוב. .=
סוַפַן--גִיל ואשֶר וחַלומותקפֶם; . = יען כשכותבום ב,שביעית", ‏ מפרש כל. חבר. וחבר כך:: מכיון :

שכתוב ,בשביעית", = משמע שמכוונים ‏ לשמונה, = ודאי שותחילו >

4
מחַת דִמְעות -עָצב ו אחר התשיעית, וצריך איפוא לבוא דוקא לא קודם לעשיהית... '

תחת דמיהנפגו ּעים -הֶד מְחול-עְליוִים, ,, יעקבזון. מנהגי יהורים,, .* באגורה של הם אין. הדבר
גמרות חן בְּבְרְכָה, מָתות. הָן בְּנְשָיְקה, כך. זהו מה שאני טוען וחוור וטוען: צריך להספח עליהם.,.

ליברמן, גם בסעיף הזה צריכים לדון הנשף. ועוד בכל.:

. - ₪

. אל שירת--קִפְמָן זָרָה לפנו י כך סעיפים חשובים: המפדר החדש בבית דפופנו ; הצעת השביחה.;,
הָד ששונן יעבור, - מִיתֶר לא כ יעקב זון (בשלו), טוענים : האנורה שלהם הכללית. לא

ְּ תקבל אותנו,. מרוע לא תקבל + אמנם תנאי העבודה שלהם שונים, >
חרפה לגו 7 אפלם אין מקבל פועל בשכרו פחות משלשים ותשעה שילנגים לשבוע, |
4 = הור של חרְבַּן מרחף על פָנִי אַרְמונָנוּ; זוהי השכירות הטרייד:יוניאנית ‏ הקצובה,., אבל. מה בכך? אדרֶבה, .
תועות על דוּמם. קרני. הירח, היא הנותנת ,. מחמת שתנאיהם שלהם אהרים וטובים: משלנו לאין |
ערך -- לא יאבו, שאנחנו נקלקל את ערך מדרגת העבורה,
ויקבלו אותנו, לחיותנו יד אחת,. יקבלו -- מרוע. לא. יקבלו ?
לוברמן (בקולו של מטיף) כל אחד ואחר מאתנו, אם הוא
ראוי .לכך, יכו להיות: חבר ‏ לאגורה שלהם, . אבל אגורתנו

בּמָרחקים מַתֶה מלְבָה צָעִירָה חוָּרֶה -

-

1

הא לחור והא לחוד: כך היא הְעַתי, כך אומר תמיד גם טאלר.
יעקבזון. שערורה, שערורה, השעה השמנית -- ואין
איש, (בתנועה לצר החדר הפנימי) הוא בעצמו כאן?
ליברמן, טאלר? לא, גם הוא הלך, ‏ יבוא בידאי בעתו.
יעקבזון, ושטקטורוב,
ליברמן (בווגזה). מהיכן עלי לדעת ?
יעקבזון, ואני יודע, לא יבוא, .. (ברמיזה). אין לו פנאי..,
(בהנ יה) לא נאה לגנב לבוא למקום הגנבה,., . הבתולה. ‏ שלנו
הולכת אליו,,.. בכל יום אחר העבודה,..
ליברמן (בצער). א... דבורים בעלמא למה+
יעקבזון. בקצור, בקצור --- לרידי יהא ,דבורים בעלמא",
דאגותי" הנוראות ! יעשה שטקטורוב מה שהוא רוצה, ובלבר שלא
(מאמתי הדבר. השני..,. זה כבר ניגע לנו, ‏ לכלנו,.,
ליברמן. למה יתכוון מר יעקבוון +
יעקבזון, על מה אני מרבר + ע'ר מכונות-הפדור, שסרט
מביא לביתדרפוסנו, ההכנות כבר נעשות,. כלנו נשאר בלי לחם,
ליב רמן. בסעיף הזה צריכים אנו לדון הנשף. אבל מה
ענון.... ‏ מה ענין שטקטורוב לוה + ,
יע ב זון, התמימים אינם יודעים דבר! אומרים, ששמקמורוב
ועוד אחר הולכים בינתים : בחשאי לבות הכפר של הסרור-במכונה,
= בפרי. ללמוד. את הענין על. בוריו+
ליברמן, כבר שמעתי, אבל אוני מאמין,
יעקבזון (בצחוק הנאה) ומדוע ?
יב רמן. הבלים! שטקטורוב יסדר. ביהודית?
יעקבוון. ילמור. מספלים, שהוא -- מי שהיה סטורנט?
ליב המן, היה אמנם תלמיר בית ספר טכני, אבל יהודית
לא ילמוד לעולם. אגרופים לפוניה:גנב זה, אגרופים חזקים להכות,
אבל לא' ללמור. שפות.
יעקבזון (בעקיצה) חוה שלך תלמדו.,.
ליברמן, שוב נבול"הפה,.. (מחפה על באבו) והשני
המתלמר מי הוא ?
יעקבזון, אָ, אלמלי הייתי יודע! אלמלי היתה היקנה
זק] -- לא היתה וקנה,.. ‏ אבל משער ‏ אני, | שהשני הוא
הטסדר החרש,
'< ליברמן, המסדר החדש (באקפטוה) מר יעקבזון אינו
יודע את האדם הזה,.,
יעקבזון, ולא אחפוץ לרעתו! הוא לא יעבור אצלנו
בשום אופן, קראת לו, לאספתנו +
\ ליברמן. שאלה היא! הוא יבוא, אדם שכזה אם תאמר
לו ההסתדרות שלנו שאינו רשאי לעבור בבית:הדפוס --- לא יעבור.
נוכל קהיות בטוחים בזה, ‏ לע"ע אמרתי לו אני, שעד שלא יהיה
לחבר : אגודתנו. אין לו: הרשות לעבוד. ואמר, שיבוא ויהיה לחבר,

, יעקבוון (צוחק) אבל מי יקבלו% אני אהיה הראשון בער
| זה -- שלא. יקבלוהו,. באגורה. האנגלית. נוהגין, שאין מקבלין שום
חבר, : עד שיבואו ויעידו ‏ בו, כי היא שהה בעבורה זו שבע שנים
וכו' וא משתכר שלשים. ותשעה שיליננים לשבוע, *ומי יעיד
בוה. כאן?. דבר. יפה! והמעט לנו חברי. אגורתנו ההולכים בטל,
כי: נקבל איש זר מן החוץ ונתן לו מקום מוכן ומזומן+!...
: ליברמן. ואני אומר, כי אדם שכזה נחוץ. לקבל בכל
אפ ,+ (אוחו בראשו), בר נפלא. הלא + הפועלים שלנו ראוים
\ למלקות ,. מילא, אם משאר בתי-הדפום אין בא לאספה כזו של
הנשף - אני מבין. ערי; 'כסרקומוס) ‏ -- מה הדבר ייג" להם +

ו

--> העולם 3%

אנוּ להודות על האמת -- אנרכיסט1

היהודית --- אד יחא | ה,אינטרנציונלית" --- צריכה להיות לבדה** הלא רק פועלי סרטן. ישארו בלי לחם -- הם ולא אחרים, אבל

שלנו . .+
יעקבזון. שערורה, שערורֶה: נורא הנעשה בבית דפוסנו,
ה,משוגע" שלנו שליט יחידי ועושה כל מה שלבו חפץ, מוציא

הוספות בכל עת שהוא רוצה, מכּלי להתישב בדבר, אם אפשרל:

הוא בשביל הפועלים ואם לאו, להרירקציה --- מאי איכפת לה +
נוטל קטלנסקי וגוזר עור חתיכות אחדות נוספות מעתוני אמריקה- -
ודי, אבל לנו ... ומי יאמר לו לפרטן מה תעשה% מסרדים חרשים
באים ותופסים את מקומותינו, בעור שלנו בעצמנו אין די:עבודה -=
ואין חולה על זה, והכל בשביל. מה% בשביל שאנו בנינו במה
לעצמנו ולא נהיינו ענף להאגורה הכללית , א אילו חיינו נספחים
על האגודה הכללית -- דבורים אחרים היו-אז, מחצית שנה אני
נלחם בשביל זה. שנספח ‏ על האגורה ‏ הכללית. וכפר ‏ נחר. גרוני
מק"וא, (מוציא את שעונו) , קרוב | לחצי התשיעות. -- ואין. איש +
אלכה נא גם אני קצת, אשתה בום שכר /אצל סמיטה,

ליברמן. וכי לא טוב לשתות אצל מיאפה?

יעקבזון, למיאסה אינני הולך . מאוסה. עלי חברה. של'
קבצנים, אבל אל ראנה, ליברמן מזכירי! מי, מי--יעקבזון ‏ ישום
בעתו (רוכס כפתורי בגדו העליון) +

ליברמן (בדאגה) הכל הולכים!.,. (מצער לשמזה) אבל
הנה מר. מאַלךר !

יעקבז ון (נשאר) מה נייחל למוב--אם הראש בעצמו מאחר;ו,

טאלר (במהירות רגילה של עסוק). גם ‏ היום עדיין. אין. איש ?
עסקים רעים, נכברי,

ליברמן, דבר נפלא, הלא+ כל אחד ואחר פותח את
הרלת, רואה שאין איש. -- והולך לו,. באופן הזה אין לרבר
סוף. ואימתי ? דוקא בשעה שררוש. לרון בענינים כל"כך. הרכה

יעקבזון. באגודה האננלית קנס מוטל על מי שאינ
בא שלש פעמים רצופות, ואם אינו מצרף לוה נתינתדטעם וסבה
נכונה --- מוציאים אותו. מן האנודה,

טאלר (בהטעמתו הבלתי נכונה) | חבר. יעקבזון היא תמיר
בשלו ושוכח. כי אנחנו והאגודה ‏ האנגלית. איננו לגמרי זוג'
שמלות. האנורה האנגלית היתה , * הוה ותהיה. תמיר ולעולם/
קונפרוו טיבית בפרינציפיה, בעור שעלינו לשאוף, כי אגורתנו
תעמוד בהתפתחותה יותר ויותר על. מרומי הקדמה: =

יעקב זון (מטול אנחה בפני טאלר) ‏ מה ניחל ‏ לטוב -- אם
הראש שלנו הוא אנרכיסט, ' ולא. בעל טרייד:יוניאן,

ל יב רמן (בהערתדבטול, כמתלוצין) דא עקא...

טאלר, דברי מר יעקבזון -- הערה נכברה של חבר נפבד,
אבל, לנודל ששוני, לא אמתית, ההבדל שביני ובין. חבר יעקביון
הוא הבדל פרינציפיאַלי, ‏ גם יעקבזון: הוא טרייד:יוניאָני. וגם אני
טרייד:יוניאני, אבל אני עמל תמיד לראות את האגודות, שתחת
ידי, עומדות ‏ על מרום פסגהן במגמותיהן ‏ האקונומיות:הריבולו:

ו

ציוניות, ולא רק בתור אנורות פרופיסיונאליות, צרות, קונסרווטיביות,

בעור שמר יעקבזון חושב את עצמו לטרייר:יוניאני כשר ונאמן,
רק מפני שהוא משתכך את -הסכום, שאחרים אינם משתכרים;
טרייד:יוניאני --- בגלל ,שהוא ‏ עושה חיים טרייריוניאניים", בגלל
שהוא מקבל שכר מרייד:יוניאני, ,+
יעקבזון. ל"ם שלינגים עריין אינו שכר טרייד:יוננאני.
אמתי, אבל אני אומר, שזה אמת : אגלדת פועלים מחויבת להיית
רק אגודת-פועלים, ‏ היינו להמיב את המצב, ולא לשאופ למטרות
אנרכיות ! והראש שלנו, מר טאלר, הוא, לדאבון הלב--מחויבים

ו ל

10

| ליברמן, אבל. רבוש"ע, ‏ ער מתי נתווכח? הלא צריך
לפתוח את האספה ,+, :
יעקבזון, במעמד מי%
ליברמן (בשמחה של עקשנות ונצחון) במותב. תלתא !‏ וכי
לא כך % ק
טאלר. את ענין סרטן נמחק מסדר היום,
יעקבזון וליברמן (יחחדיו) איך אפשר +!
טאלר. ראשית, אין עת כבר, נכבדי; שנית -- על דבר
המכונות שיכנים. פרטן אין דבר ידוע. עוד ואין אפשרות לחבול
שום תחבולות,,. מי מכם דבּר את שטקטורוםב ? צריך היה להתיעץ
אתו, ,. ואפילו אם יכנים, נאמר, מכונה אחת -- אין השד נורא
כל בך: הן הוא,. כפי: ששמעתי, ‏ נגש להוציא. גם. את ,השבועון
של פרטן" --- ותהא ‏ עבודה.. ‏ וחוץ. מוה, ‏ נבבדי -- ביננו. לבין
עצמנו---למה נכחר? האמנם, מדמים אתם, אפשר להלחם בהכנפת
" מכונות חדשות ? עברו הימים, .שכהם היו משברים את מכשירי-
הפרורוקציה המשוכללים; ‏ עם פרוגרס התעשיה. אי אפשר להלחם..,
בקצור, ‏ צריכים אנו עוד לחכות ולראות. איך יפול דבר, הלאה:
מה שנונע להרעת המצב ‏ - = גם בזה עדיין. אין לדון,., = רואים
אתם, חע:חע, בנונע :לענין המפדר. החדש -- בזה מיכרחים אנו
> להוציא החלטה מיר, בלי אחור. לא כך + בפרינציפ אמנם, חע:
חע, ‏ איני. יקול להיות. נגדו, אם יאבה להכנס לחבורתנו, וכאשר
אמרתי, ‏ שמהאגורה ‏ האנגלית אין אנו. יכולים ללמוד :+ אין אנו
,מרוסט", ‏ אין אנו ,סנדיקט"., .: העיקר, - נכברי, = נקודת:הכובר
בנידון זה הוא זה, ‏ שבזה, שהכנים פרמן לבית דפוסו פועל שלא
מן האנודה, ‏ נתן לנו אות למלחמה -- ולמלחמה הגנו נכונים
= המיד,. אנחנוי. + + :
ליברמ| (מפסיק) הראיתם, אני אמרתי שיבוא,., הנה
המפהר. החרש . .+
מנוחין: נכנם ויושב מן הצר בשתיקה . השעון משמיע את
השעה. התשיעית , רגעים עוברים . נכנסים, אחר, ‏ אחד, עור
פועלים מבית הרפוס של סרטן, שטקטורוב איננו, באים לאחרונה
גם ,מנין'": של פועלים מבתי רפוס אחרים. עומדים. כעדרים,
עדרים ‏ קטנים. < מבית:המרזח של פמיטה הקרוב מביאים. כופות
שכר, נוצצים הצוארונות ‏ הלבנים מוקופים שעל גב צאן:האדם
השבתי, חצי השעה העשירית.. האספה נפתחת, מנוחין. יוושב ,+
אצא לי,. בכל זאת, החוצה!

י
/

צער בעלי חיים, | צער בעלי. חיים! דוקא. עכשיו, בשעה
> שליברמן. זה הוא במדרגה היותר ‏ חמימה של אהבהון בשעה
שבל חשבנותיו ,היסכן הוא לח ואם תסכן היא לו' כאילו בטלים,
נמונים; בשעה שגם על ,מה יהיה אחר כך + התוכל .אשה כמוה
להיות נאמנה לו" אינו רוצה לחשוב, ,הואיל והיא אוהב אותה,
. אוהב, אוהב בכל משמעת המלה הזאת, אינו. יכול להבים עליה
\ במנוחה, ,, לא שהוא חומר אותה,.. דבך. נפלא... תשוקה
בהמית. אין. בו אליה,,, אלא", ., וכו' וכוץ: בקצור, בשעה ,שאבד
ראשו". והוציא אפילו: מקצת פרוטותיו אשר לו בהקולוניאל:באנק,
והתחיל. מרקדק במלבושיו ביותר, והתחיל. חושב. על מיול עמה
כעל משאת:נפש יחירה, והתחיל רץ אחריה אל התיאטרון, והתחיל
מחליט. בלבו החלטה. גמורה לשפוך לפניה. את לבבו במכתב,
רק במכתב, -- דוקא בעונה זו ובקנה אחד. עלה הצורך. להכריו
שביתה בבית הדפוס של סרמן, שביתה, אשר אחריתה. מי ישורנה !
.= החלטת הרבר תצא אל הפועל בהאספה שבליל שבת הבאה, ואפשה
: עור קורם עו (מיטינג אָקסטְרואָררִיגאָרי, ‏ לא' טוב: איפוא, +,

> העולם 3/ /

וכאן - - שמקטורוב, שמקטורוב זה, שאשת מאלר אמנם
התחילה ,לשם קוריוז" ללמדו : ,דיימש", האלפא:ביתא היהודית,
דקדוק שפת אנגלית --- ושאר רברים הנחוצים לגר,, כמו ששמעיה:
הבעל מתלוצץ בעננו, ליברמן לא התאפק והביע. לו לטאלר:
הבעל חששו הכפול על למוד יהודית זה (דייטש. לא דייטשן
קצת דייטש הן שמקטורוב יודע עור מימי מגורו בברן; ולמה לו
דוימש בכלל" ?). והרי תרתי שמע מינה, שמע מינה, ראשית,
שנכונה בפי השמועה, כי שטקמורוב רוצה להיות לאָפרייטער
במכונת:הסדור היהורית ,., ושנית,., שנית,.. מי. יוכל. להניר,,,
חוה,.. חוה בת העירה הליטאית--אינה ,בריה גדולהיי ברופית.,,
אנגלות אינם יורעים שניהם.., ולפיכך,, . לשם ההקרבות, .+
חוה, . , ולשטקטורוב הלא כבר יש ארופוז בעיר... ואולי לא אחתיי.

מאלר ישב והגיה את פפ-:התקנות החדש של אגורת
החיוטים, ‏ דיום, פיו, מאני, דיום, פיי, ‏ מאני,., כששמע שם
שמקטורוב:חוה, ‏ הדים. עיניההמרכומה שלו והעיר :

הת

נסתתמו. מענותיו של ליברמן, ‏ אולי. נשמע לו בקולו של
שמעיה מאלר. הצלצול.: ‏ אחותי -- ולא אשתי,. הרי אז ,אל:
רייט", , . אין אני אפוטרופוס לאחותי. . , תבחר את מי שתבחר...
הן א נו איננו יִרְאים, מפני ,הגוים". .,

וגם :ממנוחין איןשליברמן הטוב שבע רצון. האנודה לא
קבלה אותו, את מנוחין, ופסקה פסק גמור, שאסור לו לעבור
בבית:הדפום -- והוא אינו שומע לקולה ועובר ! ממנוחין. לא פלל
כואת, אמנם הוא, ליברמן בעצמו, היה בכל תוקף בער 'זה
שיקבלוהו, אבל מכיון שרעתו הותה דעה אחת, ‏ רעת יחיד, נגד קול
אחד של הכל, ורעת. חרבים.. החליטה: לא -- צריך. להיות לא,
שהרי אם לא כן --- אין לדבר סוף ! אומרים, ‏ כי. הוא,. מנוחין,
הוא גם השלית ‏ לדבר. עבירה: ללמור הפרור:במכונה, וראיה

לדבר, ‏ שהוא מניח את מלאכתו שעה אחז מקודם לכל .--- לאיזו,

תכלית + אבל בזה קשה לו לליברמן להאמין,. מנוחין אינו מכשר
לגנובי דעת הבריות, ‏ ואלמלי היה עושה כואת - - לא היה מסתיר
הבר. הן רואים, שאדם זה אינו רומה לכל, שאדם זה הוא יחיד
בתבל, אבל אם גם רעה ו לא יעשה, ואי אפשר שיעשנה -
נפלא הוא, ‏ איך איננו זור גם מחברתה : איך אינו במל ממלאכת
לאחר. דברי בית דין + אמנם שום איש אינו חפץ. למות ברעב -
אבל אם כן מה הוא ההבדל בין מנוחין ובין אחר + מגוחון צריך

היה להיות. מנוחין, והוא לא הא ,,, לא נחת בליברמן == == >

(עוד ‏ יבוא)

%-

יוסף צבי. מילנר : :

8 טא א ,

באממוספירה הוהורית שבצרפת מורגש איזה. דבר,,. באוור =

מחניק זה, של בטול היש העצמי, של בריעת ברך לפני המפלגות :

הרדיקליות וגם הפוציאליסטיות, של קבורת + ה,יהודי" בחדרי חדרים >
שבלב --- -- מתוך. אויר מחניק זה עולה ובוקע הרצון להשתחרר

מעברות. זו שבחרות; השאופה ‏ להיות מה שהוא; המגמה להתאחך :

עם כל. חלקי האומה הפוורים : בכל תפוצות:הנולה, ‏ אם. שאיפה:

זו נתבלמה רק הרְך>אגב. אצל. פבואָר ‏ וניאר בדראמה. שלהם

,המשומרים", אם\ היא מצאה. לה את הדה בדרך ‏ המו ב,ישראל" =

של האנרי ברנשטיין, -. אז שומעים אנו את בטויה. בקובץ השירים. |

נליון 3

החדש, שנדפס ‏ ע"י הוצאת. הספרים = היותר מהוללה: בצרפת,
(,התוצאה ‏ של 8,50‏ פר," .כל ספר וספר): מאת משורר צרפתי-
= עברי: צעיר: א נד רה ספיר>). הינריך הינה אמר: ,את שירי
הקמנים אני שואב מים צרותי. הגדול" -- ואת הדברים האלה בחר
לו. המשורר הצעיר בתור: מומה לקובץ-שיריו. ‏ בקובץ:שיריו. זה
הננ רואים כמה טבע. המשורר בִים זה עד שמצא את החוף
המבוקש,: שעליו עמרה בת:שירתו,. . ,ועוד אתם צוחקים--החלק
הראשון. של הקובץ --- זוהו שירה כללית, | צער אוניברסלי
* עמוק. .. הוא בוכה על חורבן העולם על השמש המאירה לדרי
עולם זה האומללים, על החיים, הנונים מלאי:היאוש. .. והנך מדפדף
את הספר היפה הזה,: והנך. קורא. את השירים העצובים האלה
הכתובים בכשרון גדול והנך שוכח לגמרי כי מחברו הוא יהודי, אחיך,
בן לעמך. , , אפילו אות אחת, אֶפילו אנחה קטנה, אפילו. רמז
כל: שהוא., . ,
מרוע ?
השירים ‏ האלה נכתבו | עור לפנג חשבון-הנפש שנתרקם
> ונתהוה. בלבו של המשורר הצעיר, אפשר שפפימיותו של משורר
= וח נובעת--בלי הרגישו את זה-- ממעין לבו העברי, שבמציאותו
לא הרניש, אבל באופן ישר -אין הוא מתיחד עם צרת .אומתו.
והנה: רוחות ‏ חדשות החלו. לנשב. בעולם העברי המרוסק, רעיון
של תחיה לאומית החל למלא את כל חללי הלבבות השבורים,
עמנו הרים ע"י. בניודבוניו.-את הרגל הלאומי שהניח. בקון זוית
ואח'כ+ - בא הובח הגדול שלא. היה כמוהו. בדברי ימינו,
והמשורר ‏ הצעיר הזה, בעל השירה. הנוגה ‏ והפסימית, ההילך
ומבקש לו איוה: מפלט מן החיים האלה שהיו לו למשא -- -
שבי לב רגש, מצו: לו הד הקול . הקורא. לחיים . וקול. דמ
-אחינו | הצועק מן הארמה... | הוא. הבין. תיכף ‏ ומיד את כל מה
= שקלקלו ומוסיפים ‏ לקלקל אחיו, | בנייארצו, במשך ‏ של יותר
מאה שנה; הוא הבין את כל השקר והאונאה:העצמית שבמצבם;
הוא' הבין ‏ כי לא זו היא הדרך, בה עליהם ללכה, כי. נחוץ
מוצא אחר מן המצב הוה. , . והוא כתב את החלק השני של
- קובץ | שוריו: פואמות:עבריות,
בשער החלק השני כתוב לאמר: ,לדיר הרְצל,. למכם
נורדוי, = לישראל \ זנגביל , * לברנר ‏ לזר, להרצנשטיין וליולס,
לקפיטן. מאיר, לכרמיה ולכל אלה שמתו, שחיים עדנה ושלוחמים
בער כבור עמנו והגדרתו העצמית --מוקדש ספרי זה",
הציוני הוא המשורר החרש ?
אבל האם לא אחת היא לנו+ .די לנו האקורד הראשון
> הזה הנשמע מתוך שירת-ההתרפסות של היהחות הצרפתית. הקורא
אלונו: ,עם בלי ארץ אנחנו - = אבל עם הננו".
והוא | מבין \ את של ילתההגל ות זה די לנו. חוא,. בן-
המערב. שנולד ונתגדל בצרפת היפה . והחפשית,. הוא מואס. את
כל האריפטוקרטיות ‏ של העם הצרפתי; הוא מואם את הארמונו
הופים, את כל בתי-האסף של היצירה האנושית, את כל אותה
הקולטורה שעליה. חונך. והיה לאיש - מפני" שבכל זה הוא רואה
עתה ‏ רק את. במול ה,אני" שלו. ,, | המערברהיפה הזה נתן. לו
בורו האחת הרבה מאר, אבל מה גדולה היא האברה | שהוא
חזר. ולקח בידו השניה: חוא כבש את לבו, את נשמתו,.,
= = כן,. את נשמתו, כך הוא צועק מרה וחפצו הוא. לתקנה,
להצילה, לרפאותה, וצריכים לקרואאת. חרוזיו היפים, להרגיש את
אשו הבוערת ואת כעסי .הפורץ בנגד אחיו המובעים. עוד. ואיגם

לאל

:

.

0% הו 176 והון (118גו1, 08מז0 0 --- [ 16 פחטצ 0) .108068 ,
קפיטלים (ועור את צוחקים--פואמות עְבריות) מאת א, ספיר, פרוס 1908

> העולם 36

מרנישים עד כמה \ נשמתם ‏ לקויה, * שרופה, = הצוצה = לרסיסי
דסיסים. הוא. קורא ‏ להם כי עור חזון למוער, כי יקומו ‏ וינעדו
את עפר:הגלות העמוס עליהם: ויתאחדו עם. כל אברי:האומה כרי
שנהיה לגוף אחד ושלם,..

ויש שמתעורר בקרבו גם החפץ לעווב את הגלות. כל:
כך שונא הוא את עמק:הבכא הזהי -=-

לאן ?

אותו השכל שעשה יותר ממה שעושה. הזמן-- יתן השובה

גם על שאלה זו...

מְכתבים מתורקיה,
(מאת ו
1
קוּשְמָא.

|

זה כשבוע ימים שמר מ, אופישקין שוהה בקושטא, ביאתו חנה בזמן
הנוכחי הפבה אלוו את תשומת ‏ לבם ‏ של העפקנים ‏ הציונים בקושטא, | באחד'
הימים ‏ האלה נזרמן לי לדבר עם מר אוסישקין. ע'ד מטרת גסיעתו, חשפפותיו,
על מהלך הענינים ‏ בעולם הציוני עתה. וכו/י %

ע"ד מטרת. נסיעתו ‏ לקושטא ‏ בימים | האלח' אמר | לו מה ו 7
ברברים האלה!

לפי דעתו צריך | היה שתמוד תהיה בבירת התורקית לשבח ציונית.
שראשיה ותחקו על מצב הענינים, מהלן" הרוחות, השאיפות והמגמות ‏ בספירות
הממשלה התורקית. ער הנה לא יצאה שאיפה זו, שחסוונה היה כת מרגש ,
לפעולה מסבות שונות. הסרר הגוכחי בתורקיה דורש מהציו נים הוצאת. דבר זח '"
לפעולה עור ביותר תקיפות. עתה אין להפיח בבר את חדעת מצרך זה, ושמת
הנהו כי כעון לשכה שכזו נוסרה פה לרגלי. יפוד מחלקת חבנק. הציוני ולרגלי
התישבותו של ראש המחלקה, הד'ר יעקכפון בקושטא, סביב חר'ר יעקבסון
יתרכזו בטח' כל. אלה הכחות הנמצאים כבר בקושטא ושעוך יבאו. הנח
והלשכה המקוה תופר ותהי למניע מהיותר חשובים שבתנועה. הציוניתו

הוא, אוסישקין, | בא,הנה ‏ מפני שחושב הנהו כי עליה, בתור אחךד
הצוונים הלוקחים חלק בההנהגה, לדעת מהמשתנה | ומהמתהוה עתה. פה, הוא "
צריך היה לראות בעונין ולשמוע באזניו מכל מה שמפפרים הסופרים הציונים
הארעיים והתמידיים, /

הוא רצה גם להכיר יותר אה אחינו הפפרדיים ואת התיחסותם ‏ אלונו
עד כמה. אפשר לבטוח באנשים האלה שצריכים יהיו לשמש לנו בחור חלוץ
ושבמצבם המדיני והשפעתם קשורה ההוצאה לפעולה של שאיפותונו ‏ ומאויונן,. "
הוא נפגש את אלה שאפשר לחשבס לראשיהם ומנהיגיהם ש5 יהודי קושטאי
וידבר אתם.. כלם מתענינים פחות או \ יותר בתנועה , הלאומית. ברובס. חגדול\
מוצא מר אוסישקין לאומיות בריאה, ואם העבודה הלאומית שהחלה אך עתה'
ביניהם | תהיה תמידה, בלתי פוסקת ופוריה כמו זו שנעשתח בירחים .
האחרונים -- י ש ל נו ל קוות הרבה מאתינו אלה,.

מר אוסישקון בא הנה גם בתור רא ש הועד. האודיפא""
בעוד. שבועות מספר תאסף הכנסוה הזאת. הוא ‏ מקוה שהאפפה ‏ חזאת: תהי
מעגונת ופוריה: מאלו שקדמו להן בי ההתענינות בעבודה" המעשית בארץ: |
ישראל גדולה עתה בכל רופיה, וזה ככבר שלא היתה לציונים ולעפקנים חובכו=
ציון הזרמנות להתאפף, עוני רבים .מהציונים תלויות באספה הזאת ומחכים :
ממנח = ברגע. הנוכחי ‏ לתוצאות חשובות, ‏ הידיעות. ע"ר המצב המדיני בנוגע.
ליהודים בתורקוה ‏ ובנוגע לעבודה בארץ:ושראל שהיו לן. עד עתה מאת .אנשו: >
אמון, = סופרים : ומאת | חברים:לרעה שבאו | מירץ-ישראל ‏ או מתורקוה ‏ לא "7
הספיקו, -לאספה הגדולה באוריפה. הוא רצה לבוא מזוין גידיעות נכונות שהוא
קבץ בעצמו מ ה מ קור ה רא שון בקושטא. בעשרת הימים ששחה פת ובימים
האחדים שעוד ישהה הוא אסף חומר הב ומענין, (

בחור שמח הגהן כ כל מה - שָשַמֶ וראה" עד כה.. מ א ש ר = את +

וו

-> העולם -3

7

גליון ב

רעותוו שהפיץ בין הקהל הציוני עוד לפני מתן החפש בתורקיה, המקרים שַל
השבועות והחדשים האחוגים הוכיהן את צדקת השערותין ותכנית-
ע בודתו הכללית, שהביע עוד לפני שנתים,

הנה, למשל, שאלת העתונית הציונית והעברית פה, טוען מר אופישקין .
בשדברתי לפני שתים?:שלש שנים ע"ד נחיצות ‏ יצירת עתונים ציוגים. ועבריים
בתורקיה, גדו ,,לחמימותי המדינית," אחד מחברי:בדעה שאלני על ועידת הצירים
ההוסים בהאאג, בשהצעתי את יפוד העתונים בתורקיה! מה ? הנך מציע לוסד
עתונים ציוניים ‏ ב ת ו רקיה, באותה הארץ, שבמקום ,צ'ונות" כותב הצנזור
, אוטופיה"?!" עניתי לו באווחָה שעה ,טובן נכתו: ‏ ,אוטופיה", יכתבו עתונינו
כל מה שיכתכו כל העתונים בתורקיה, מוטב שיהיו לנו. בתורקיה עתינים לא
מענינים ‏ אבל יהיו, וב שעה שיוכלו לדבר בתורקיה ע*ד
צ'יוגות -- ילחמו בשביל הציונות, ‏ יפיצוה ברבים ואון לשער את ערכס,

= הרבה אבד לגו הודות להתרשלותני,

עתת צריך להתחיל הכל מראש, זה' דורש הרבה כחות. הרבה זמ[
הרבה מרץ. אבל נחוץי

ואחך מן הדברים היותר נחוצים הנה עתונות. קדם:בל נחוצה לגו פה
עתונות כללית, בכל רגע עלינו להיות פה נכונים שהשאלה הציונית
תעלה על סדר:היום של החיים בתורקיה. בטח נמצא פה התנגדות, צריך. יהיה
לענות למתנגדים ‏ ולזה גחוצה לנו במה מן המוכן, | עתון שמעל עמודיו נוכל
לענות. למתנפלים עלינו ולחזק את רעותינו כלבות הנוטים לנו חפר,

גחוץ לנו ‏ עיד --- מיפיף איש שיחי --- ע תון פפרדי, שיקב לנו
את אחונו הפפרדיים, שהיו רחוקים מעלינו ושמתחילים להתקרב לנו. ההמון
הספרדי הולך ומתעורר. מחפש הנהו אחרי אידיאל לאומי, ‏ לאומי הנהו ההמון
הספרדי ואיריאלנו +כל -להיות לאיריאלו הוא,

אבל נחוצים ‏ מנהלים, מנהיגים, ‏ פופרים ‏ ודברנים, המשטר הקודם המית
ביחודום כל רגש של עבודה צבורות, צריך לחנך את ההמון. המערפת של
עתוננו תרכז סביבה את כל אלה הכחות שיוכלו לעורר ‏ את הרגש הצבורי
בלבות אחינו הספרחים, המערכת של עתוננו תהי למרכז של החיים העברים
+הציונים של בל תורקיה האירופית והיא :תתן ‏ לצבור היהודי את כל החסר
לוו חיום צבוריים עבריום,

ובה. בעת. שהעתון ההיספניולי יפיץ את דעותינו: בין ההמין שוודע רק
שפת:דבור' זו, = יחנכו ויעוררו ‏ לחיים ‏ לאומיים, ‏ להרגשה לאומית וירחיב ‏ את
השקפותיו על העולם היהודי והכללי, הנה ה הופפה ה עברית של עתוננו
זה -- שליש ‏ אן. רבע מהעתון כולו -- תחנך לספרותנו תוג-
קרא ים חדש, אין לנו קוראים ‏ עברית בין ‏ הספרדים. גם אלה שקראו
עברית לפנים, : עמדו על מפו ועל סמולינסקין, ואת הספרות החדשה, לא יבירו
ולא. ידעו הפפרים והעתונים הנדפפים ברופיה ובחו"ל לפניהם כמעט כספר
החתום. צריך להגיש להם מזון רוחני בעברית' שלהם, בפגנונם. צריך להעביר
לפניהם את .כל ספרותנו העברית החדשה ולחרגילם' בקריאה עברית. יחד עם

> זה נפתח. גם את חוש:היופי שלהם והרגש הלאומי, וכשמפפר הקוראים עברית

יגדל --- בה במדח יגדל גם העתון יהעברי, וָמי יודע אולי וגדל ע"י זה
בשרונות חדשים בו הספרדים, אולי יתעורר ‏ לפעמם שוב רוח הלוי, בן:גבירול,
אלחריזי ועוד,,.. ואפשר, שהספרות הפפרדית | החדשה הזאת תיצר לנו צורות
ספרותיות. חדשות ויצירות חדשות,..

ומר. אופישקין מדבר הרבה על דבר נחיצות ה פתדרות הָיהודים
בהורקיה,. האריץ, שלעדותיה יש הזכיות היוחר מרובות, באותה האריץ ובאותן
העדות אי-סדר שלא יתואר, העדות היהודיות ‏ קימות כמעט אך חניר. יש פה
שמות, ומוסדות צבוריים כמעט שאין, . או אין להם כל תכן חי. נחוץ ‏ ואפשר
לברוא | הפתחרות כללית. של יהודי תורקיה, כן, ‏ נחוץ ואפשר, ‏ ע"פ חוקי
הארץ, אכל זה אי:אפשר עריין מפני חופר:כחות אנשים משבילים וְחרוצים
שיעמדו בראש,

בסוף. שיחתנו
ישראל.

הציונות, אומר הנהו, חדלח מהיות. | שאלה-לרורות ותהי לשאלה של
שנים, בידינו עתה גורל | העם. והארץ. | אם נעבוד באמץ ובשטה תהי לנו
הארץ --- עכ"פ חלק ‏ מהארץ, עבורתנו הראשית בארץ:ישראל ‏ עתה ובימים
הכאים צרוכה להיות ג א רל ת ד ה א ר ץ, | מצבלהארץ הנוכחי לא. ומשוך עוד
שנים רבות, ‏ בזמן היוחר. קרוב = יעשו בה תקונים . עקריים % לץבודה
ובנוגץ. למסו /

נוגע אוסישקין ב עבודה ‏ המעשית בארץ

עתה. הגנו יכולים עדיין. ומחויבים ‏ לגאול את הארץ, אבל בל נא
נסמוך. על חברות לישוב או = על הכסף המעט של הקופה הלאומות | שלנו,
צריך שיהורדים אמידים יבאו בחפצם הטוב ויקנו את הארץ ויעבדוה. אמנם,
גם בתידחרושת, גם בתי:מסחר וכדומה עלינו. ליפר ואין לנוּ להפיח את דעתנו
מכל זה, אבל ג אולת:הארץ קודמת לכל אלה, אם קרקע לא תהי
לנו --- אין יפוד גם לבתי?חרושת ולמסחר.

השאלה השניה בערך ב ארץ -ישראל הנה שאלת ההפתדהות של

יהודי הארץ .
א, ח--ו,

5
סלוניקי,

מיד אחרי שנכרזה הקונסטיטוציה חחלו בעיכנו לעבוד לטובת הציונות
ולהפיצה בין אנשי העדה הגדולח שלנו, התחלה יפה עשה האדון וול. ז'בו:
טינפקי שבקר את עורנו פעמים וילהיב את שומעיו הרבים בנאומיו המצוונים,
הציוגים החשאיים, שמפני המשטר הקדם, לא יכלו לתת לציונותם צורה. מוחשית
עזרו. על ידו, ועתה נופדה בעורנו אגורה ציונית, בראש האגודה עומרים משכולי,
עירנו וביניהם שני עורכי-העתונים ההישפניוליים האדון ‏ דוד פלורינטי
עירך ה,אביניר" והאדון ס ע ד יה ו הל וי עורך ה,איפוקה" והעתון הצרפת,ו
המקומי;: בוחוד מצטינים שני האדונים האלה בעבודתם, על ירם עוזר העורך
בעהונים התורקיים האדון כ הן. לפעמים קרובות מאר קוראים פה הרצאות
ע"ר הציונות, תגלרותיה, התפתחותה, שאיפותיה ומגמותיה, וההרצאות ‏ האל .
נדפסות בעתונים ובחוברות מיוחדות : בהיספניולית וצהפתית ונמברות | במספר
גדול של אכפמפלרים. ההתענינות בציונות. גדולה עד מאר, והעתונים. הנזכר ים
לעיל מביאים לפעמים קרובות מאמרים ע"ד הציונות וידיעות ציוניות, כך. תַרגם
ה,אבונור" ‏ חלק ,המכתבום מתורקיה' = שהופיעו ‏ בגליון ‏ השני ‏ של = ,העולם".
והוסוף עליהם גופך משלו + .

וה,איפוקה" וה,ז'ורנל די סאלוניק" מתחרים בציונותם את חברם ה, אבינוף?
כך הדפים האחרון בשבועות האחרונים שורה של מאמרים ומכתבים מאת אנש
שם (מאקס נורדו , נחום סוקולוב) ‏ עד הציונות, ‏ וה,איפוקה" הרפופה באה"
מגליונותיה הַאחרונים --- בתור מאמר ראשי, תחת ה,ראש" ,העת הציר 5
(הציר. היהודי של פלוניקי) ער הציונות, שיחה מענינת מאד של עורך ה:
עם הציר הנזכר, השיחה הזאת חשוכה יותר מדי שלא אתן את 7
לקוראי ,,העולם",

העורך שאל את האדון קרפו ע"ד התיחסותם של התורקים הצעירום
אל הציונים, על זה ענה האדון קרפו, כאחר מחברי הועד של ,האחוה והלשון"+

,אין לכחד, כי הציונות של היום אינה זו שהיתה. לפני שנים אחדות,
בתחלתה, הציונות בצורתה הנוכחית כדאית היא שיתה שכו
אתה בתורקיה, הציונים של עכשיו צוד
ביאתם של -- יהודים מחו"ל, שאחרי שיקבלו של את הנתינות התורקות
יכניסו את הוגם, = שכלם, ידיעותיהם וחריצותם ויעבדו לטוכת ישוב ארצות
תורקיה, יכולים ל הביא לא רצנו תוע לת מרובה,. הקושי שבעבורח.
הישובית הואת הנהו לא בהתנגדות של הממשלה התורקית, אלא בפרור והקטטות
שבין הוהודים הספרדיום והאשבנזים". ‏ מף קרפו מקוה שגם המכשול הזה יופר
ויש תקוה שימצא האמצעי לאחר את הנפרדים האלה לאשרה ושלמותה. של
היהדות בתורקיה,

,עובדות שונות וסמנים שונים, הופיף הציר היהורי מסלוניקי

מרשים לנו להאמין כי לתנועה הסימפ טית ‏ הזאת!ו
בפדר הנוכחי, של חפש המחשבה והפש:המלה, יהיה
תפקיד תשוב בהיים המדיניים התורקים דעתו היא כי
כדאית תנועה זו שיהודי תורקיה יתמכו בה. ונעשו ככר

צעדום אחדים לאפשר התפתחות התנועה| הזאת, וגם\ את חישוב של היהודים
בהורקיה, הד"ר יעקכפון, ראש .ה,אנגלן:לונטין בנקינג" והאדון. ז'בוטונסקי בקרו
אותי וידברו עמדי ע"ד הציונות, הנני תמים:דעה אתם, ואחרי הראין
הזה עפוק הנני כיסוד ‏ ועד מרכזי, | שבן גם יכנפו | מחשובי התורקים, בעלי
החשפעה, למען הפיץ את הציונות: בין. המשבולים. התורקים".

[הציר סים. בהבטחה לעורך להודיע. לו מפעם לפעם ממצב. העניניסן

קים בדרישותיהם .י

יְ העורך מברך. את קרפו -ואת -עצמו, שהיה הראשון, לפיי דבריו, . להפיץ
> את. הציונות בתורקיה".
==בטלוניקי קימת גם החברה להפצת שפת עבר, המונה יותר מטאה איש
-- הרב: הראשי של עורגו, | רבי יעקב מאיר, | הירוע בחבתו לעברית
ולספרות העברית אומר ליסר עתון עברי. | אבל כפי ששמענו פה החלט יפוד
עתון פזה ע'י = ציוני קושטא, נקוה מאיר ויתר חובבי העברית
שבעורנו וקדישו את כחותיהם להפעת העתון ההוא למען אפשר את קיומו,
בןדמרים,

שרבי . ועקב

וו
סאלוניקי

הציונות הולכת וכובשת את קהלתנו יותר ויותר. לא\ יעבור גם שבוע,
\ אשר לא יביא אחד לכהפ'ח. מהעתוגים א היהודיים היוצאים בכאן
גדולים או קטנים ע'ר הציונות, חברי האגודה ,שפת אחים" | 60% 670[0')>
835 שיש לה בעירנו חשובות מרובה, כבר הודיעו בגלוי, בי נכונים הם
לעבוד בכל כחם בשביל יפוד מרכז ‏ עכרי גדול בפלשתינה% ולטובת הרחכת
חלשון העברית!ויתר העבודות הלאומיות, בקרב חברי האגודה. הנזכרת. מחליטים
= בתור אדאות גמורה, .כי לא יארכו הימים ועלתה בידם להטות גם את לב

עשוהי היהודים בפאלוניקו להוות לפיוע: להתנו;ה הזאת בכפפם,
אבל לא רק כין היהודים בלבד, כי אם גם בין החוגים ההחבים של
המושלמים הליביראלום רוכש לו הרעיון הציוני סימפאטיה, ההולכת וגדולה
מיום ליום. אות נאמן על זה הוא מאמר אחה, שנתפרסם בעתון ‏ היומי שבבאן
> ,יעני:אזר*. ביום 19 יאנואר , העתון הזה יוצא זה בארבע עשרה שנה ונחשב
<> לאחד העתונים הליכיראליים היותר חשובים שבתורקיה, העתון הזה מפורסם
6 גם כן בנאמן ומסור לארץ. המולדת והמאמרים המתפרסמים מעל. עמודוו מטרה
אחת להם תמיד---- לחוק ולבצר את הממלכה העתומאנית, עוד לפני זמן מה

מאמרים

0

ערז בעתון הזה/מאמר מאת מש

[ >ישמָס--מאמר כזה הפרופיסור אדיל;בוי.

הוער ,לאחדות ולקרמה" ומפורפם כפוליטיקאי ‏ לוביראלי נקו ‏ מכל שמץ ‏ של

שוביניות. אני. נותן בזה. לקוראי ,,העולם". קטעים אחדים ממאמרו החשוב הזה'

4 מיים ישהתחהשה הקונסטיטוציה ‏ מתאמצים .כל אזרחי ארצנון: מושלמים

2 ונלתודמושלמים, להפיק להם באופן מתאים אל החוק הועלת מן המצב החרש.

ג היהודים, אשר. עמדו עד כה מנגד להחיים הפולוטוים שלנו ממהרים. אף הם
להשתמש. לתועלתם ‏ בכל החפש והשווי: שהוכרז..,

, 5 נורע לנו, כי אחדום מצעירי היהודים משתרלים ועושים דברים להרבות
"את מספר ה'הודים,. הוושכים בתורקיה, מצד השני התיחסו היהודים יושבי חוץ:
לארץ תמיר ברגשי חשיבות מרובה אל העתומאנים, אשר קכלו תמיד בפכר

> פנום יפות את הנודרים היהודים , שבאו להתישב בתורקיה, : הנטיה: היתרה

| | הזאת. לתורקיה. מצר היהודים הלכה הלוך וחזק כשים לב אל העוברה. המעציבה
| בולא כך נפגשן הוחודום ברופיה, ברומניה, בפולין ובביהם, למטרה זו של רכישת

מקופהמקלט ליהודים משמשת תנועח גדולה, שנתעוררה ביניהם בשם ציונות,

,מפני. שהרבה. מאזרחינו היהודים התחילו בעת האחרוגה מתעניינום בתנועה זו,
אנ מוצאים לנכון לסקור סקירה היסטורית .כללית על התנועה הציוגית".

4 אחרי ההקדמה הואת מופר בעל | המאמר. בקצרה את תולדות | התנועה

הציונות, ולבסוף. הוא בא לידי מסקנה, כי ע'י הנחגת הקונסטיטוציח בתורקיה

- התחזקה. האפשרות ביחור להגשמת הרעיון הציוני.

בעל המאמר מדבר על אדות הקולוניות היהודיות ‏ בפלשתינה ומדגיש

את ערכם. המרובה של היהודים כתור. פוחרים ואנשי:מעשה וכגורם -איקונומי

= חשוב בפלשתונה, ואח"ב ‏ הוא עובר לדבר | ע"ד האורגאניזאציה ‏ הציונית
>< והתפהחותה ואמצעי:הכסף הנמצאים. ברשותה למטרת המצאת סיוע ‏ להיהודים
הבאים לתורקיה בכדי להתישב באריץ על בסום קולוניזאציוני,
בעל המאמר מוסיף לאמר: הואיל. וארצנן היא ברובה ארץ של עבורת:
הארמה והנה נזקקה לפועלום 4 חרוצים, עתירה כניסתם זו של/ היהודים | לסייע
> להפרחתה ולשגשויה של המרינה, ‏ מלבד זֶאת תפיק מזה ממשלתנו. \ תועליות
פולוטוות. אם. יהיו חנכנפים החדשים לאזרחי הארץ הואת. ‏ 7
גשען על זה הנני נמנה על אלה המקדמים בברכה את עבודתם של
\ הצ ונים, המכוונת לפייע. לכניסת היהורים לפלשתינה בתנאים נכונים וקולעום אל
המטרה, חושבים אנחנו, בי בל היהודים, שיבואו להתישב בפלשתינה מחויבום
לקבל .עליתם אח'ב את נתיגותה. של. תורקיה', |
ו

כהן ע"ד הקולוניואציה והאמיגראציה עתה

הפרופופור ‏ א דיל ביי הוא חבר

> העולם -4 ל 8 /

%- 24 6:0 קב 1%

בוע.

הש

הציונות .

-- בימי 89---87 יאנוואר עומרת להיות. באוריפה האספה
הכלליוז לחברי החברה לתמיכת יהורים עוברי-ארמה ובעלידמלאכה /
בסוריה. ובפלשתינה ,

האספה הכללית הזאת מלבר שתברר ותבקר את החשבון
לשלשת השנים 190?7--1905, תעסוק גם בהסמנת. עבודת החברה
בעתיר. היותר ‏ קרוב .

החברה ,חובבי-ציון" תיפסת מקום נכבר מאר. בין-המוסדות,
המגשימים תעודותיה של אותה העבורה המעשית בפלשתינה, אשר
על תוצאותיה מתבססים עתידותיו של המפעל הציוני ‏ כולו.

חובה מוסרית-מוטלת. על כל הציונים האקטיבים, שנמנים
להחברים גם לחברת חו"צ, כי ישתתפו באספה הנוכרת +

מן העת. שהונהג בתורקיה המשטר הקונסטיטוציוני וכשנפתחר ‏ = )
בפלשתינה. אופקי עבודה חדשים. נתרחבה מאד הפרובלימה של.
העבורה הפלשתינאית והציגה על הפרק הרבה שאלות תכופות,
שאינן סובלות שום דחוי, אבל יחד עם זה צריך להתיחס לשאלות !
האלו בוהירות ‏ יתרה, ‏ ברצינות ‏ ובהכרת האחריות * הגדולה , =
הכרוכה |

בה? ן
מקוים אנחנו, כי כל חברינו, שהם עם. זה, גם חברי החברה
יענו לקריאת הועד .ויבאו להשתתף בהאספה, לאחר שידונו מהקדם, 0
איש אוש במקומו, באותן השאלות שנתפרסמו בהפרוגרמה של הועור ה | | / =
לחברינו תהי האפשרות להשתמש בהזדמגות זו שבאה לידם.
לדון בינם לבין עצמם, מבלי שייכות אל אספת ח"צ, בככמ
ענינים, , הנוגעום להאורגאניזאציה. הציונית .

-- נשיא ההנהגה הציונית בקלן קכל = ע'י: מלאך תורקוה
בברלין מכתב. בהבעת"תודה מאת הפרלמנט התורקי בתור תשובה ‏ "
על הטלגרמה ששלח הנשיא הציוני בשם ההסתררות. הציונית
ליו פתיחתו של הפרלמנט התורקי, . 1
טלגרמות = מיוחדות אל .העולם" .
ן

קלן. 94/1 נאסף אל עסי ו הד"ר ליאופילר. בהן. מוין,
אחד. מעוזריו היוהר ‏ קרובים | של הרצל ומי שהיה. חבר'
ועה"פ ‏ המצומצם של. הקונגרס הציוני .

קושטא 94/1
נבחר לחבם:באשי מי שהיה. עד עכשיו ‏ ממלא. מקומו. של
החכם:באשי הרב רבי נחום ברוב דעות של ל ננד 18.

-- בגליון השלישי של ,הוועלט" נדפס מכתב אל המערכת
מאת האדון ל, בוים כדברים. האלה :

ביום 10 במרץ 1899, למנין חדש, נפתח הקולוניאל:בנק
העברי בלונדון,. בחדש מרץ של השנה הנכחית ימלא יובל של
עשר שנה מיום הוסדו של הבנק, לרגלי ‏ היובל הזה חפץ אנכי.
לבא אל הציונים בהצעה, אשר אם תתקבל בקהל הציונים בכל
העולם.--- יגדל בזה. רכושו של. אוצרנו: הלאומי+

ביום- 10 במרץ מחויבים כל אגודה\ ואגורה וכל. ציוני,
אשר. יש לו היכלת לוה, לקנות ‏ לכה'פ מניה אחת. של אוצרנו,
חושב. אנכי כי גם האגודות היותר 'קטנות ‏ תוכלנה. לאסף בנקל
את. הסכום. הקטון ‏ הנחוץ. לקנות מניה" על שם' האגודה או. על !
שם חברום יחידים. שהצטיינו בעכודתם , 0%

-- בספירות ההנהנה הציונית עפוקים כעת הרבה בהשאלה
ע'ד, קרריט:קרקעי בארץ:ישראל, השאל הואת. עלתה עתה על
הסדר ביתר עז הורות להשנוים שבאו במרינת תורקיה. מקוים כי
0 באספת. הועד הפועל הגדול, העתידה להיות\ תעשינה הצעות
ממשיות ‏ בנידון: זה .
-- ע'פ הידיעות המתקבלות בוער המתכזי מאת. האגודות
ומאת סופרים מיוחדים יש לשפט כי השנה הי"ב לקונגרס תהיה
שנת. עבודה נמרצת בכל סעיפי העבודה הְציונית ברוסיה. במשך
שני הירחים האחרונים ‏ נדרשו. מאת. הוער המרכזי כחמשים אלף
שוברות. שקלים של השנה החדשה, הפצת השקלים ברב. הערים
0 כבר התחילה ויש. לקות -כי בשנה. זו יגדל הרבה מספר השוקלים
: מבשנה שעברה. ‏ נכרת. התעוררות לטובת. מכירת. מניות: הבנק
₪ העברי בלונדון. ומחלקותיו: בארץ.ישראל. ‏ בערים רבות מסדרים
9 הצוונים את תשלום הדיבידנד של התלוש 4 א ממניות הקולוניאל:
בנק, בעת. האחרונה ‏ נתרבו בערים ‏ שונות ההרצאות הרשמיות
והגשפים. הלאומיים הנושאים עליהם. אך. ורק. אופי לאומי.. נכר
גכ שנוי. לטוב בניהון התיחפותם של צעורי לשהאל אל הציונות,
הנואמים הציוניים הגופעים מטעם הוער. המרכזי. מעידים על זה,
בי צעירנו אשר התרחקו מאתני, שבים עתה אל התנועה העברית
הלאומית .
בענג מיוחר אפשר. לציין את העוברה כי בעת. האחרונה
\ נתגדלה -באגודות ‏ הציוניות: התשוקה ללמור ‏ ההיסתוריה ‏ היהודית
והספרות ה ;ברית, מערים רבות מודיעים סופרינו כי מספר החותמים
: על העתינים העברים עולה בשגה זו הרבה על מספרם בשנה העברה,
למרות זה, אשר בשנה זו נתוספו ברוסיה. עתונום עברים. אחדים..
המאוויעות . הפוליטיים בתורקיה ‏ והידיעות המתקבלות. יום
יום מערים גרולות. של הארץ ב מעירים במרה. מרובה
את השומת. לבו: של. הקהל הציוני ושל ‏ הקהל העברי. בכלל.
בהרפה. ‏ עָרִים | הולבות = ומסתדרות = אגודות = לקנות = קרקעות
ְּ | בארץ-ישראל ,
בהרבה ערים כבר. מתכוננות = האגודות ‏ של = ,חובבידציון"
לאספתן הכללית שתהיה בימי 99-98-8% יאנואר באודיסה ,
הועד המרכזי של ההפתררות הציונית עפוק כעת בהגשמת
ההחלטות שנתקבלו בוילנה. ‏ ובאוסקבה. ובעת. האחרונה. נוסעים
בשם חנעד. המרכזי ‏ והמועצה. המוסקבית כארבעים מטובי חברינו
לערים ‏ שונות ., אפשר לציין את העובדה המשטחת כי בכל
= מקום פוגשים המה בהבעת רצון מצר האגודות הציוניות אל ההחלטות
" שנתקבלו ואל דרישותיו של הועד המרכזי. האגודות * ממלאות
= בדיוק: ובלי אחור את החובות שהטיל עליהן הוער המרכזי, אל
המקומות. אשר אי אפשר ‏ לשלח לשמה אנשים מיוחרים, פונה
הועד ‏ המרְכזי במכתבים וגם על המכתבים האלה נענה הועד
והדרישות מתמלאות תכף.
0 קט

דוד בן יהודא-ליבּ גערשטיין ז"ל,

אתמול ביום 6 יאנואר הובלנו אנחנו ציוני ראוונא לקברות את אחד
מחכרינו ‏ היותה. מצוונים ,‏ טר דוד כן יהודאדליב ‏ גערשטיין, מותו של
חכר וה הוא "אבדה קשה שאינה. חוורת להסתדרות. המקומית ‏ ולכל ‏ ציוני
וואהלין . המנוח -- ,,משביל עברי" מטפום. היותר הצויי, ‏ איש אמון. על ברכי
| התלמור ‏ גהשפה העברית -- היה מחו"צ הרא שונים, ועוד לפני חצי-
בל שנם , בערך , יסד חברה ,חבתציון" בעירגו. מאו ועד היום לא הפסיק

/ % המנות מלחיות אחד החברים היותר אקטיביים לתנן; עת הֶתהיה . הרבה שנים
1 חיה בורשה ‏ הועד האולָיסאי ואח'כ -- וו"ר בועד = הצינני. המקומי .: במשך
: ו סונמ | ער הקונכרס ‏ ההאגי,. השתתף. כמעט ו האספות,

4 > העולם 36

גליון ב

והקונגרסים הציוניים . מי מכל ציוני הפלך והסביבה לא ידע את ,,בית גערשטיין*
שבצרק נקרא בשם ,האבסניה של הציונות הוואהלינית" .‏ לא היה נואם ,
אגיטטור או סתם עובר אורח ציוני שלא עשה ימים וגם' שבועות בביתו. של
גערשטיין . בעת הבחירות להדומא השניה בעת שהתגברה מלחמת המפלגות
והציונים נלחמו במרץ בעד הקנדידט הציוני היה מעונו של המנוח מרכז
העכודה , כל האספות , הישיבות , הועידות,. הפלכיות והעירוניות, היו בבית
הזה , המנוח הקדיש את ביתו כליל ימים ושבועות, לילות .רבות חשך שנה
מעיניו, עבד ועמל יותר. מכפי כחו, יען כי ידוע חולי הוה האיש במעט. כל
ימי חזיו .

ולא רק בתור ציוני הצטין האיש . הוא היה בעל תכונה גפלאה, ל ב
טוב ויד רחבה. לא היה מופר צבורי שבו לא השתתף המנות = הבית
הנהדר של הת"ת -דעירנו נבנה על ידו ובהשתדלותו . החברה לחסכון ולגט"ח---
פועל ידיו . בהקומיטט לעזרת האמיגרנטים -היה הוא הראש והראשון , ונחוץ
היה לראות את טרחו, עמלו ועבודת-עזרה שלו להנודדים שהוברחו לנוח '
ולעזוב את ארצנו. בחברת הקרדיט המשותף (.ת606 .תזגע88פ) היה המנוח
אחד המנהלים היותר חרוצים.. עד כמה גדלה פזרנותו עד כמה היה לבו ער. |
לבל מעשה-צדקה ועורה -- מעידה ההלויה הנהדרה שבה השתתפו כעשרת
אלפים איש , רופם מבני ד ל תדה עם . לויה כזו לא היתה. בעירנו ,

לדאבוננו מת חברנו זה במיתה חטופה ולא הספיק לצות מאומה לפיתו
ולהונו.. יורשי המנוח הבטיחו ליסד בא"י מופד צבורי לוכרון המנוח (בי מת
ערורי בלא בנים) -- בי לולא חמות הפתאומי -- אז אל גמון היה הציוני המסוף
הזה מקדיש חלף גדול מהונו להציב לו יד ושב בארץ שהיתה משאת נפשו
בכל ימי חייו . תנצב"ה !

יצחק מלמר,

בירח אפריל שנה זו אומר הד'ר פרא נץ אופינהיימיר לנסוע
ללמברג או לווינה לנהל במשך שבוע ימים את הסימינאריום הנאציונאל:איקונומי,
העומד להפתח שם ע"י מפלגת. ,פועלידציון". = ראשי חלמודים בהפומיגאריום
הזה יהיו: התורה המארקסיסטית, השאלה האגרארית וההתישבות על יסודות
חברותיים, אח'כ יעשו תלמידי הסימינאריום אגיטאציה לרעיון ופוד ישובים על
יסודות קואופיראטיביים, ,

--- באחד הגליונות הקודמים הודענו ע'יד אגורות של. סטודינטים יהודים
לאומים, שנוסדו באוניבירפיטאות שב אוקפפורד וקאמבוירז'. עתה '
מודיעום, כי ‏ נופדה -אגודה של/ סטודינטים עבריםילאומים ‏ גם באוגיבירסיטה
שב ₪ ידס, ואף בוו של מאנשיסטיר התאחדו הסטודינטים היהודים
לאגודה ציונית, הזרם הלאומי הזה לא מצא חן בעיני ה,דז'ואיס ווארלר' ‏ מאז
התחילו הולבים ונדפסיָם בשבועון הנזכר הרבה מכתכים הדנים בשאלה זו
בחיוב = ובשלילה, = רוב בעלי" המכתבים מתיחסים בסימפאטיה אל האגודות
החדשות. /

ומי 98, 26 דיצמבר. היתה בעיר מארבורג האספה הכללית של , אגודת
הרבנים האורטודוקפים באשכנז", אספה זו נתבררה השאלה גם בדבר יחוסיה של .
האגורה אל הציונות ‏ אחרי ויכוחים הרבה קבלה האגודה. את. הריוולוציות הללן:

א) ,מפני השנוים, שנהוו בנטיותיה של הציונות מיום קביעת הפרוגרמה
הבזילאית ומפני העדר. הבהירות שבצורתה העתירה, אין האגודה רואה שוס
אפשרות להתחכרות עם הציונים'

ב) בשאיפותיו של , מ ז רח י * המכוונות לישוב ארץ ישראל יכולה האגורה
לתמוך רק בתנאי שתתמלא ההבטהה, שהובטחה בקונגרס הציוני חששי, כי לא
תעשה הציונות שום דבר המתנגד להאמונה ל ותטעים את הדבר בהפ:
רוגרמה הרשמיתת של הציונות". .

הריזולוציה הראשונה נתקכלה מאת האגודה. בדעות. של הכל כנגח חמש ]|
והריזולוצוה השניח ברוב של כ"ג נגד י"ד דעות + ₪

בְּאֶרֶץְדישַרְאֶל.

הפחההירושלמיכננדאיפור הכניסה לארץ-יש רא

כירוע יחל עד כה על היהודים איסור ‏ הכניסה לא"י, .וכל \
מי: שירר ‏ לחוף יפו היה לוקחים ממנו את תעודת ‏ מסעו שלו
ונותנים לו תחתיו תעודה אדומה, התעודה הזאת. היתה משמשת.
רשיון לבעליה לשהות ‏ בּא"י שלשה ‏ חרשים. אף' כי בפועל לא.
> היתה זאת: אלא רק פוהמאליות בְלְבָד ל לא נעשה "₪

25 . 6

נסיון | להכריח את בעלי. התעודה ‏ הזאת. לעזוב: את פלשתינה
ככלות שלשה הירחים, ‏ בכל זה נחשבק בעיני היהודים. בעלבון
בכבודם, ביחוד היה החבר לפלא, כי. בעור אשר בפל תורקיה
בטלו תעורות המסע. לגמרי, ובנמלים הקרובים ‏ כמו. בביירוט
ובחיפה יכול כל איש לצאֶת ולבוא. בלי שום השנחה. נשאר ביפו
| האופוה הישן בתקפו והנורדים היחירים. היו מוכרחים לקבל את
התעורה הארומה,

ה ו מר ה 5 אל הפחה ה
והפוגע בכבוד ‏ האזרחים היהודים פניעה מרובה, על זה אמר
עוברנאטור למר בי:יהורה, כי גם הוא מתנגד מאר אל לקיחת
קעוחתההמסע מאת חניסעים היהודים, + וכי כבר :זן את הפקודה
\לפקידי. הנמל - לבלי, יוסיפו לעשות כזה בעתיר. כן. הוא. עורך
עתה הרצאה מפורטת בדבר הזה לשלחה אל. הממשלה המרכזית,
| ובה. ‏ הוא. מבאר את הטעמים והנימוקים, אשר. העירו אותו לבטל
את המנהג הזה ,

בהודמנות וו השתמש הפחה ו ל את מר
כי הוא
מתנגר ו הודים שר בפלשתינה, \וסמך בדבריו
על. הנבחרים ‏ היהורים קא-אפו | ומצליח. ועל הסינאטור. היהודי
= בכור איפינדי אשכנזי, שהם ידידיו הנאמנים. ויכולים להעיר עליו,
כ הוא ינוטה חבה ליהידים,

-- כפי ששמענו | הולכים ‏ עסקי ‏ האנגלי-פלשתינא:קומפ,*
וומהפתחום. באופן טוב, תוצאות עסקיה משביעות רצון ובשנה
(קואת תשלם ארבעה אחוזות למאה 0 המניות ,

בו

בימים האלה, היתה ביפו, האספה. המבוננת. השניה. של ,ש ל ה*
(,שובה ישראל לארץ האבות"). לפני חדשום היתה האפפת המכוגנת הראשונה
של הפתדרות זו, ובה נתקבלו עקרים אחרים . ובאספה האחקונה נתוסף עוד
"סעיף: אחד ונגשו לעבודה ממשות. המתחילים הראשונים של ,שי ל ה" -- הא'
הג" כ 1 ב מל -- מסורים בהתלהבות להסתדרות החדשה הוו, והם רואים בה
ומיון חדש לאחד את כל כחות היהודים ועדותיהם +

/ התכלית העקרית של ההסתררות 4 הזו היא. אספת חצי מליון | חתימות
והודים (חצי ‏ מליון לפחות , יש מרחיקים עד מליון דוקא) מתחת למלים האלו :
= ,החותמים מטה , בהכירם נכונה , שהתרכזות התישבותם של היהודים
ל אדמת ארץ ישראל תחת חסותה המדינית והמשפטית של הממשלה העותומנית
= היא תנאי עקרי לפתרון שאלת היהודים -- מציעים לחב-ה הישובית העברית

העומדים בראש עבודת ,שילה" מאמינים, שכל היהודים יבואו
'חתמו תחת גלוי הדעת הנ"ל לפני החברות העוסקות בישוב הם מוצאים ,
שעפ שו הוא הרגע היותר מוכשר, שהעם העברי יביע את חפצו לאלה
פעלו היבולת שיבואו לעשות דבר ממשי וענקי בארץ ישראל +

<< | מקוים כי החברה יק"א, השומרת בעיקר על הונו של העם שהופקד
על ודיה, תהיה מוכרחת ל עם גלוודרעת ברור של מאות אלפי יהודים
שוש להם חשיבות גדולה מאד אף מצדם הכמותי ביחפ לעמנו הדל באובלופון +
= פהתבנית של . ההסתדרות ‏ החדשה הזו יש עור סעיפים אחרים , | בעון
טרה לעורר את העם ליסד בנק קרקעי בא"י, לעור להתחלות הפרטיות של
העשירים ‏ והבינונים הרוצים להתישב בארץ, ליסר מושבה על יסודות התישבות
ול, להכנים א תחת כנפי הפתדרות אחת את כל יהודי א"י וכו', אולם
כאמור , נראה הדבר , שכל נקודת הכובד של ההסתדרות תהיה בעבורת קבוץ
= החתימות לברוו +
האגודה הראשונה של ההפתררות הוו גופדה כבר ביפו, ואלוה נכנסו
חגרים מכל המפלגות, מבלי הוציא מן הכלל גם בעלי הישוב הישן,
גיפו כפר התחילה אספת החתימות על הגליוגות הנדפסים +
-- כפי שמודיעים יעשה הכפר העברי. ם \ צ א , פשתי שעות מירושלים

הנה. לפני זמן מה, אומרים ליסד במוצא בית"חרשת לעבוד"עורות . דעתם
להשחמש בעורות הסוסים והחמורים ולעבדם לסחורה. טובה ווולה/י. קעורות
האלה אינם עולים ביוקר בירושלים עצמה ובכל חכל יהורה, האנשים האלה

עד חדש על דרך התכססות! , אב וכנו מפלך לומזה , אנשים עשירים, שבאו. *

מאמינים, כי החרשת החדשה תצליה ותביא רוח לבעליה ותכריע. בתחרותה את
מסחר בעורות , המובאים מאירופה +

-- עו סנוף ,הפועל הצעיר" ביפו גפתחים שעורי ערב לעב רית
לערבית ולציור ושרטוט . התלמידים בכל הכתות האלה מרובים , וביחור רב
מאד מספר התלמידות והתלמידים , אשר לשעורי העויב בעברית , שכר הלמוד
בעברית , קטן יותר מבערבית ושרטוט.

> פחקולוגנום האמורקני אשר בביירוט נתוספו השנה ה שלשים תלמידים
י-ודים וכָולם , ע'פ הרוב מוופיה. רב הבאים לא ידעו מתחלה את תנאי
החיים פה ואת תני.י הלמודים בקוליגיום , כולם חשבו. כי הלמודים פה יותר
קלים מאשר בר:.יה, זהנה גוכח לדעת בי טעו. בהקוליגיום הצרפת'. אין
תלמידים מרוסיה מתקבלים כלל, מפני שהוריהם אינם מתושבי המקום,

-- אחוי הפסק של חצי שנה שבה אגודת המתעמלים -,ראשון לציון"
לפעולתה, ה הואת , שנוסדה לפני שנתים ע"י המגוח ל. כהן, שמחה לה
למטרה התפתחות הנוף של חבריה ע"י ההתעמלות ומיני ,ספורט" שונים +
הנפיון: הראשון להרחיב את ההתעמלות בין צעירינו בא"י נעשה,' כנזכר,
עור לפני שנתים . או גוסדה האגורה ,ראשון לציון" ,. שמשכה אליה בראשית
הופדה צעירים רבים, אך אחרי חצי השנה הראשונה לקיומה נשארה בלי מורה .ו
ועבורת האגורה נפסקה . אולם עתה בשוב המורה חרשה האגורה את נעוריה +
לפני חדש ימים נסדרה כתה-כזו גם לנשים. \

-- בירושלים וביפו טתחילים לדבר ע"ד בנין מסלת ברול עירונות בכח >
החשמל \ אנשים פני ה המרבזית בבקשה לחת, להם רשוון על
זה. הממשלה עסוקה כעת בקבוין ירועות אם אמנם יביא הדבר הוה 0 5
להערים הנ"ל ,

- ר"ר ח, בוגרטשוב עזב את א"י לוטן קצר והלך לאירופה כדי להשתלם
בידיעות הנחוצות לו בתור מורה המחלקות הגבוהות בהגימנזיה העברית ביפו,

-- דר בוכמיל והגברת בובמיל ‏ הולבים לעת קצרה לחויץ לאריץ. לשם
הפצת הרעיון הציוני, הד"ר בו כמיל יקדיש את עצטו להפיץ את הרעיון הציוני.
באירופה. הגברת בוכמיל הולבת לאמיריקה לעבוד שם בין הפועלים העברים,

-- הפוחרים הערבים והנוצרים שכיפו ההלו בעת האחוונה לתת על | .

טיהם את הבתבת גם בעברית , בכדי למשך קונים יהודים , שלטים בכתכותת
ערביות , צרפתיות ועבריות התרבו בימים האחוונים מאד.

אל ה

ליקיא היה מכבר חבל כה באטליט, אשר נעגד עד כה ע" ‏ חוכרים:
את האדמה בין קולוניסטים, על ראש גבעה נבנן בשביל ‏ חקולו:
ם כלם גדריאבנים גדולה במקום הזה נמצא ‏ באר

ספוק מים לצרכי הקולוניסטים, מקום הישוב

עתה חלקה
ניסטום עשרה בתים, המוק:
ופה, שמוצאו מימי דורות:

ומים, המ

החרש הוא נחמד למראה, הנוסע היהודי = יכול למצוא פה מקום:מנוח נעים על
דרכו האהוכה מזכרוןהיעקב. לחיפה, 0
-- בחוורו האחרון של ועד חו"צ נדפפו ידיעות ע"ד בית-הספר ‏ לעבורת . )

האדמה ,קרית ספר".. ביה"ס יש לו מכינה ושלש מחלקות יפודיות , ובכלן
שלשים וששה חניבים (80 בני א"י, אחד ממצרים, אהד מאנגליה וארבעה
מרוסיה) ,. הצעור. שבחניבים--בן תשע. שנים והבכור. -בן שבע עשרה שנה,--

בביה"ם לומדים : עברית וערבית, תנ"ך ,‏ דת ישראל, דברי ימי ישראל
גיאוגרפיה של א"י חשבון והנדסה, ידיעות הטבע , ציור וומרה ובמחלקה -
השלישית. גם תורת האכרות , -- העבודה בשדה עוד לא התחילה. והחניכים 0
עוברים ‏ לע"ע" בחלקה אשר. סביב לביה"ם, ‏ מכינים מקום לגטיעת פרחים
ואילנות ‏ ולמזרע ירקות . לעבודה מוקדש חצי היום . כשתתחיל החרישה יצאו
תלמידי: שתי המחלקות העליונות לעבורה בשדה, כל הקבוהות נעשות | תחת ,
השגחת האגרונום לי . מורי ביה"ם הם : המנהל מר כשקינד , האגרונום
מר וילקנסקי , ד"ר מילר מווינא, מר הְבלין מירושלם ושיך עבהשלה , ערבי,
ללמוד השפה ה ערבית , - - הבודג'ט של ביה"ס -- שלשום אלף פר' לשנה - 1

במ

ו

כפח :
7 .

,אחוה"
בפומובי 2

בחנוכה העבר נערף בקושטא בפומבי
חגיהמכבים, ‏ בהחג. הזה ההג הלאומי,
וביופי פתחה ,אהוה" את עונת הנשפים בקושטא. שפה השתתפו, והודים: מבל 2
העדות, נאמן האדון קרספי ע"ד: ערך חג החנוכת והרב הד" מרקיס ע"דגי
,,התורקים הצעירים והמכבים", ביחור הלהוב הגואם האחרון את שומעיו בנאומו
הקצר והחד, ,

= ,כטומפן ‏ חהיספניולי הולכים וגרפסים ‏ מאָמרום. מענינים עם תכן
לאומי, בשבוע. האחרון נדפם בו מאמר. ע בר י (,לעברים") מאת. א, חרמוגי

--- העתון | ההישפאניולי ‏ ,אכנור" = מסלוניקי : נושא ונותן. + בנחיצות :

ויופי ‏ ע"י החכרה
הראשון. בקושבא

בנ

שהיה

גליון

התגופה ליהודי תורקיה להפתדר ‏ לאגודה כללית אחת, בדברים של טעם הוא
מוכיח, את ההכרחיות הנמרצה של הדבר חזה עכשיו, ואם יתרשלו היהודים
בדבר עתה, בראשית החיים המדיניים בממלכה העותומנית, קרוב היום, שהיהודים
העותומנים יתחרטו מאד על התרשלותם. אולם כדי להפתדר לאגורה אחת
' בללות "נצרבה ל שון אחת, ו,האכינור" הולך ומונה | את הלשונות
המתהלכות בין יהורי תורקיה והעושות פרוד גדול בין' היהודים. של המרינות
השונות,. ולכן. בא ,האבניר" ‏ לודי. מפקנה, בי צריך לעשות את הל שון
: ה ע כר ית ללשון ההשמית של והודי תורקיה

: בָּתְפוּצות. יְשרְאֶל,

- טניוייורק נתקבלה הידיעה, ‏ בי בהשתדלותו של הה"ר
שמויהי לוין נדב] הבאנקיר היהודי המפורסם יעקב שיף סכום של
חצי מולוון פראנק ‏ לטובת הפוליטיחניקום העברי, העומר להופד ביפו,

נוסדה קומיסיה לפקה על דבר יסור הפוליטיחניקום , שנכנסו אליה +
הפרופיסור שיכשור ‏ מניודיו"ק ,‏ מר אחר-העם, הפרופיסור ווארבורג והד"ר
פאול. נתן מברלין..

= בברלון/ נכנסו למועצה סופוים וחכמים עברים, וביניהם גם מר
אחד"העם,. בדבר קריאת קוגגרים קולטורי. מכל חובבי השפה העברית וספרותה,

-- בו 1 א ך ש ה נוסד ועד של יהודי*פולין למלחטה בעד שווייזכיותיהם
של היהודים. בהגהגת שלטון הערים +

-- ב צ' ול יא בי נסק ישנם עתה באלף יהודים, שהגלו לשם מפולון,
אשר מהעדר כל עסקי-תעשיה במקום גלותם , הם גועום מרעב .: עדת היהודים
בצ'יליאבינסק. פנתה לקהלות הישראליות' שבווארשה \בלורן בבקשה, כי תבאנה
לעורת ילודי ארצם , הנמצאים בצרה..

* -- המיניסטריום. לעניניקהפנים ‏ באך, כי לנשי היהודים, שגמרו חוק
למורם בבו. ודספר גבוה, יש זכותדהישיבה מהוץ לתחום גם בחיי בעליהן גם
ל - וכותן וו אובדת להן רק בהנשאן שנית לאוש

- בר י ג ה נאסר על להקת-המשחקים היהודים להציג את חויוגותיה
| על במת התואטרון.

עוה"ד ‏ המושבע ‏ ש, רוויגבוים במינסק, שבשביל ‏ חזמו על הקריאה
הוויבורגית המפורסמת גאפר עליו לשמש בְמשך ששה ירחים בפרקליטות, הגיש
קובלנה. אל הלשכה המשפטית. עד שיצא פסקדהדין מאת הלשכה המשפטית
* ואח'ב. מאת הפינאט, הורשה לטר רוזינבוים לעסוק באומנתו.

-- העסקן הידוע ‏ בעגיני ‏ שווו-זכיות היהודים ב פיגל א נדיה, מר
יעקבסון , מודיע בעתונים הפינים., כי אף לא אגורה אחת של נשים כפילאנדיה ,
.לא אשה אחת, העוסקת בעבודות הבלל וגם לא אחת טהנשים הריפוטאטיות
של. הפוים ‏ לא הביעו ‏ את דעתן מעולם לטובת \הודיהפונלאנדיה ‏ המדוכאים,
ההודעה הואת היתה כעין תשובה. על דבריה של באת-כחן של נשי פינלנדיה
באספת הנשים. בפטרבורג כי הנשים הפרוגריסיבות בפינלנדיה לותמות בעד
שווי-הוביות של היהודים .
: -- במופקבה עתידה להיות ועידה כללית של צירי האגודות
הקואופיראטוביות. עורכי. הועידה פנו בבקשה אל הגיניראל-גוברנטור המוסקבאי
הורשילמאן , כי ירשה לצירי אגודות קופות ההלואה והחסכון היהודות לכוא
' למוסקבה אל הועידה . על זה הודיעה אותם הג"ג, כי בפרינציפ אוננו מתנגר
ילוה, ‏ שינתן הרשיון ‏ ליהורים, המשתת פים. בהועידה ,‏ לשהות ימים אחדום
במוסקבה, אפם, בי דרש שימציאו לו ע"ד כל איש יהודי הרוצה לבוא למוסקבה
את הידיעות הלל ג
: א) שמו עם שם אביו ומשפחתו] ב) באיזו קהלה הוא נרשם;
ג) איז קופה של הלוואה וחסבון הוא נשלח ; ד) מקום מגוריו עתה, ה) במה
הוא. עוסק .
כשיקבל הג"ג המופקבאי את הידיעות הַללו ימציא אותן להדיפרטמנט
בכדי לקכל ממנו את הרשיון בשביל היהודים האלה לבוא למוסקבה ,
-- בהשתדלותם של הרב' ד"ר מאגנופ, ‏ הבאנקור יעקב שוף והשופט
זולצבורגיר = לפני שר-העיר כניודיורק בטלה הגזרה, | שנגורה | על היהודים
זה כשנה לבלתי החויק את מחפניהם פתוחים ולעסוק במסחרם כיום הראשון
לשבוע , עתה יוצאה פקודת-ביאור, ‏ כי היהודים השובתים ביום השבת איגם
צריכים לשוב ולשבות גם ביום הראשון לשבוע +
; --- בתחלת ורח ואנואר היתה ב ניו-יורק האספה השנתית הששית
2 של ,האגודה ‏ לתמיכת אמוגראנטים יהורום". ‏ על פי הדו"ח, שנקרא באספה
* זו ווצא, בי בשנה האחרוגה הרחיבה האגודה הרבה את חוג עבורתה , קודם
= כל עורה להאמיגראנטים החדשים למצוא את האנשים , שהם באו אליהם +

1

1

ציוני גליל לבוב (גליציה) ועוד חמר אחר, שובא בגליון הבא, ]

5 % ד ה , 800008 .62 818סע0מת1 (ההמהחת

לאלה , אשר לא נתנו להם להכנס אל הארץ, המכה האגודה בכסף להוצאות
חוירתם. לביתם , מן הסוג הראשון פנו במשך השנה אל האגודה קרוב לששת
אלפים אמיגראנטים , ומהסוג השני -- 75 . הוצאות האגודה היו 14 אלפים
דולאר והכנסתה -- 18,600 דולאר . נמצא כי בפוף השנה נשאר לה בקופתה
בסכום של אלף דולאר, ֶּ

-- מיום קיומו של הפרלמנט הבול גארי לא נתעוררו בו מעולם
ויכוחים אנטישמיים, בפעם הראשונה נתעוררו בו ויכוחים כאלה בישיבה שהיתה
בו בתחלת השנה החדשה הזאת . בישיבה זו דנו בהצעה ‏ ע"ד הוקדביה"ס
החרש . הדיפוטאט, ד"ר קאלינקוב ,‏ דימוקראט , שנבחר גם בעורת דעותיהם
של היהודים , דרש ,‏ שלא ימנו יהודים למורים בבה"ם הבולגאריים + אבל
המיגיםטר מושאנוב הפסיק אותו בדכורו ואטר : ,היהודים ‏ בכילגאריה הם
אזרחי הארץ כמונו כולנו, ואין לשלול את זכיותיהם מהם". /

העתון היהודי ב ס ופ יה הקדיש מאמר ראשי למאורע הות, והוא אופר = .
בו, כי עובדה זו איונו פימן טוב | ליהודי.בולגאריה. הדרישה האנטישמיית | '
יצאה מאת דימוקראט, והדימוקראטים הרי עתה מפלגת.הטמשלה בבולגאריה,

-- בלונדון נפל סכסוך בין היהודים האיטיגראנטים | היושבים
ברובע איסט.אינד. ובין היהודים | העשירים שברובעים | המערביום של העירי
בשבוע העברהיתה באיסט.אינד אספה גדולה, שבה נתקבלה ריזולוציה להבדל' ‏ |
מעל הצדקה:גדולה הלונדונית וליפר חברה | של צדקה לעצמם, אשך תראנ ‏ |
לצרכי היהודום העניום. יושבי הרובע המורחי, :

--בשבוע העבר מלאו עשרים וחמ % שנים מיום שמת העסקן הפרלמנטארי
האשכנזי המצוין א ידוא רד ל אפק יך. באותו יום נאספו אל ביתיהקברות
אשר ליהורים בכרלין הסון אנשים ממוקיריו והושבי שמו, ‏ ונבחר הפרלמנט
שראדיר נשא נאום, שבו דבר על לאפקור בתור פוליטיקאי וחכםימדיני מצוין
ונדל הלוחמים בעד החופש האשבנזי בזמנו. אבל איש לא זכר את לסקיר
בתור יהודי שנלחם בער וכיות עמו + /

-- נשיא ממשלת מיקפיקה, דיאץ, אמר וה לא כבר בשיחה
שהיתה לו עם אחר מגדולי הפופרים שם, כי ממשלתו נכוגה תמ'ד בכל לב
להת במיקפיקה חבל-ארמה גדול ‏ ליהודים, שיוכלו ‏ להתישב עליו ‏ בהמון,
ליהודים האלה תתן ממשלת מיקסוקה ‏ את שווו-הוכיות הגמור, = שושגו לבל =
אורחי הארץ וגם שלטון.עצמי מלא,

בכל איטליה הררומית, שפרץ בה וה לא בבר רעד האךמה, לא היו
במעט והודים בלל. 1% שם לא בתי.בנסיות ' של ' יהורים ולא שום ‏ מופדות
יהודיום אחרים,' אבל יהורים אחדים נמצאו ב מ יפי נה, שנהוסה כולה, כידוע.

-- העור האיטלקות רידו'יה, ‏ שנהופו: גם היא ע"י הקאטאפטרופה
הנוראה של 5 האדץ היתה ערש ‏ הדפום העברי. בשנת | 1475 נוסד שם
בית-הדפום העברי הראשון ונדפס כו הספר הראשון בלשון העכרית. הספר הוה
היה באורו של רש"י להמשה חומשי התורה. מוירו'יה התפשט הךדפוס .
העברי עוד לפני סוף המאה החמש עשרה להרבה מערי אימליה, כמו לפונה
די פאקו, בולוגנה, ניאפול, מאנטואה, פונסינה.

-- בהקאביניט של נשיא | הריפובליקה האמיריקאית | החדש טאפט
נתמנה היהודי ש ם וא ל קי ג יג לכהונת מיניסטר לעניני-הפנים. תושבי ניו*
יורק יורעים אותו כתור יהודי נאלן וחרד לטובת עמו.

ספרות וְאִמַנוּת,

-- באולם האגודה הספרותית היהורית בוויל גה קראה מרת ש א ב ד
הרצאה ע'ד ועידת-הנשים בפטרבורג והתיחסותה לשאלת-היהודים . /

-- הועד .ה קיו בי של יובל שלום עליבם. החליט : להשתדל. להכוש'
בשביל שלום-עליכם נחלתדבית ‏ וגן בארץ-ישראל בסבובות יפו על חוף הום >
התיכון . לתבלית זו מלא הועד הקיוכי את ידי אחר מחברוו, שנסע לפני '
זמן"מה לפלשתינה לתור מקום גאות בשביל ש"ע . הואד דואג עבשו להשיג "
את אמצעי-הכפף המרובים. ,:דרושים לכך . ,

-- העתון הציוני ,זידאווסקא סמאטרא" בשפה הקרואטית שוצא באוס. "
יעק (קרואציה-פלבוניה) מדי חדש בחהשו התחיל לצאת מראשית שנה זו פעמים. >
בחרש, העתון הזה הוא ‏ העתון היהורי היחידי ‏ בארצות קרואציה, ‏ סלבוניה. >
בוסניה, הירציגובינה, וסרביה. העתון יוצא ע'י אגודת. ,תיאודור הרצלי באוסיעק, ו

--- בקרוב. זצא. לאור. קבץ שורום מאת. ד, אוינהאדן. בשפה ‏ היחודית.

-

/

7-7
מפני חסר מקום לא יכלנו להדפים בגליון הוה את הדו"ח של אספת "

העורך המרל : 0 0 גולדברג,

060 .ד .71 8 0

= 1% 2 ₪

עס ד סיה תועיס סוד

5
0

--
.ו .1 .6002

מלון: הופי"עברי,
עיי אִבְרְחֶם כּהָנָא.

ערוך

(00 וזה צנמ התזיס מאאווה60 מא-42 סומותס) .עס 674
000 608211000 תעהצסם 6108גק60ץ גה6מסנס התת 5ם
0

אא

אה הזה הנמוא יאמש ₪0 0268התסכקדד

₪ 10 .םק 3 .תתסקסם מוהסחופ3א 55 ,א 75 .כ 2

.| 0 הזת וד המזג60 אה 1075ק0א1006 080285
.88 6086818 סתהְטסהצעפת סעהאהסת
16 3002101718( 4ה7ם 120 .דה ספ0ק6 מוא6תטקת6 הניס
-170 08 0 6 זרת ו סזהסק טס מתהווסה הההחה תפ
ו 0 6 ה 10 וס 0 סיס וד זמ ו הס
00 זז 6801וומתמא [60₪0טמנסהה ץאבהת ‏ 85 מצפות
. ציזה כ6ידעה. 6680 [0
10 ה ₪ זה ןגסכו הסור 8 60 5
זוי הור .(מלון של בִּים) 418734008 זו (מ ולון עָבֶרִי) 300-1084
מע טואא ,1060618 :דאמו 1007 05 0680218 הו 06800768
0 ו א משובע' תק עצה ק6צונה ז 18ת0ה0ה) 63000680 פסה 06
10 0 יזהס0111ת זר 666 6 ה6 או חדסוה 6 :תוקד
אן-ה האזזפה .קמ מתסא0דהה3 זנמומהזס המיע[ .אהאחסעסות
קז 1 הזוס חווטה .3 .3 0 -ה 2-08 ,קספש
0 -008זמה ץ א *ה1ק 10 7
6 / 0 כ ו 2 וגג ות

. לור לטות לנערום
ה

את 'אן ץז 25

"?טנס 606 ה][ו

0 חדשות,: למודום ‏ כללים. ועבריום

ה אסא - אס הזר .188%
| זה -301> הוח
. 0 - 0
6 ש תחו[ס1ש0 101001000116

שפ'

אעות המפחר, הנוך פרטו, דתי ולאומי, [ 5 = 00
קשחה מעולה, תעודות מצוינות, 4 6
0 \
56 מס מו

(.00ו801 ו ו

ג 3 008 מכ
זמ 0י- עזג גת 1418008011 ההת

הצפה 0הא010קמס-0המסקה הזוה -
10 0 ה

0 0

| פהנקפורט עיע מאיין
פנסיון לנערים עברים
(םאושר "על .ירי הממשלה)
המנהל 16008 טמטוא 1
החנוך. מתנתל. ע"י אנשום מומחים. לדבר, ברוח האמונה ואינדיבידואלו, הכנה
מורה לכג יפה לביתדמפר לטסחר, לגימנזיום , להפוליטוכניקום ועור. גם בשבול
נערים. באלה שעור לא רפשו. להם שום ודיעה קורמת. בלפלה מצוינה,: השנחה:

+ מעולה מתוך אהבה ויושר לב . שעורי למוב" מיוחדים: לשפות עברית ורוסית'.

חניכים מתקבקים בבל עת. בתבי מלוצה. ותעודות מנידי תהלה. מאנשים
נכבדים בארין ובחו"ל;. פרוספקטים נשלחום. חנם. לכל ידורש +

כירות. , | קנוות., חקירות

ות ,--פנו אל : 2

110 108 ,יוותס הכ .21 ד .11 מ'יוההם-ון5ך
.6 א השס

וררישות;

| +

.אא

סו א \%0ף ₪06
0 ש" שם

₪ 6

66 םס

0 ₪
סש ו 6%

ל" סוט 0 603100 זוצודי אזר

.

מיכן ,,העולם'"/:
= בעיר הוראדנ א

מר בצלאל ופה,"

, בווארשא מתקבלות - חתימות. ומידעו
בשביל. ,העולם',
אצל: חכרת ,אח"אסף". (.0 ,8 פאצעטהעי1)
ובבימ"ם ,הצפירה" (.39. ₪ַת6ה118) ;

את)אזפאות..

שטרענג כשף 5"
האטעל אונד פענזיאן

0 1
כו ,
2 גראסעם פיין געפיהרטעסרעסטוי. | -
2 ראנט ראם גאנצע יאהר בעעפענמ |
ה 0

1 0
אונופם דערניעןזינאגאגער,

יאץ .ההתהה

0

מריכ. ייב עס

.סקסה .תק

מתאמת .6008קע א .687 התטהדור הפ כ" 60 ה זרד.

0

5
ב
5
4
=
3
5

32 6

מר יצחק בן חיים
פיפעלשטיין

(לקכלת חותמים ולטמבר עלים בורדום) | (לק
ובסביבותיה

כבתבתין:

בעור: ברריטשום

בעיר מינםק

ובסביבותיה:

א

(בלת חותמים ולממכר. עלים בודדים)

מרת ם ל 2
52 :5%%|| ₪38 5
ה 5 ]וי
2 - "ב 5 ם. ₪ 0.ם |
= 0 .4295 538
5 הי
5-- (|מ|55:2570 1.03
₪ ל 8 - 5 ה 52 80פת ש 5
ירת ]ה 8 > 5 55 2
= ם 2 ]רב *פ םת 7-2 45
55 5 5 ב |ה: ב 8 תתפטתם
= -, ב]
2-5 בהב...
7% כים|2/0. .2 20י4רם
לליה |ת|1:?70 0:547גת
7-2 | 20 = 6 7
?ם ו 52 הכ 20 פב
= בים הח 5-95 ₪ ם 9ם
ל םתה ב
תב 8 > ₪ :5
|( ו ב ב
א<]|-/525:]| 57;: ם
₪ םת הי -%ם - ₪
ו 7 5 ₪ ב ם צ ₪
5 = ב ₪ - | % : 0
ות 5ן | 1/0 ,
ל :|
85 2 יי 3
*15 מ א
[ תת <
5 795
2
כהים

לשתיה

סוכן ,העולם'

[

|

|
1
\

סוכן: ,העולט

06 6

8

9 הד:הזמ 6 96

עתון יומי, יוצא בווילנה עפ'י פרונראמה רחבה, כללית

ויהודית, ובפורמאט גדול, כבל העתונים האירופיים .
הנאי: החהימה עם המשלוח :

בוופיה: בחו'ל: בחו'ל:
(בסַשלוח ‏ (*ש בשכוע), (במשלוח ‏ יופי) ,
לשנת --.10 רובל ,, לשגה --.18 רובל +
לחצי שנת --.5 | , לחצי שנה 6090 א
לרבע שנה ‏ 9.50 , לרבע. שנה 828 ,
לחרש אחד--.7-85 א לחרש אחר ‏ 1.10 ק

מחיר גליון בודר של ,הד הוטן" רק 8 קופ'.

,ביבליאותיקה של הר הזמן",

ביבליאותיקה לחכמה היהדות ‏ ובירורה, ‏ וגם למקצועות המרע
והקולטורה הכלליים, שיש להם יחפ להמרע היהודי, יוצאת פע מים
ב ח ד ש. הביבליאותיקה תכיל מ פ רי ם ש ל מיים מעובדים ומתורגמים
מהלשונות : | הגרמנית, | הפראנצית והאנגלית \ ועור, | כל ספר
מכיל ₪ גליונות של רפוס ((86 עמודים), שהם ‏ 180 בוגין לשנה
(בסיה 500040 עמודים בערך).
הנאי החתימה עם המשלוח ברוסיה ובחו"ל:
לשנח--8 רובל לחצי שנת--4 רובל לרבע שנח--5 רובל לחרש אחר--80 קופיקוא,
מחיר כל ספר בודד 4469 קופ'.

הנחה לחותמי ,הד הזמן'?

החותמים הקבועים של ,הד הומן" מקבלים את ה ביבליאותיקה של הַד הומן"

בהגתה נדולה, שאין דוגמתה, הינו רק בעד תוספת של 2 רוכל
לשנה, 1 רובל לחצי שגה , 50 קאפ' לרבע שנח, ובערך וה לחדש,

המחיר. עם המשלוח של העתון | ,הד הומן" ביחר עם
ה,ביבליאותיקה של הד הזמן":

בוופיה: כתו"5: כתו'ל!
(במשלוח | נ%פ בשבוט) > (במשלות ‏ יוסי).
לשנה -.10 רובל , לשנת 0 הובל . לשנה 0 רובל
לחצי שגה --.6 | א לחצי שנה 6.80 א לחצי שנה 7.80 ,
לרבע שגה 9.80 א לרבץ שגה 8.15 א לרבע שגה 8.90 ,
לחרש אחר --- לפי \ הערך + לחרש אהד 1.05 | ץ לחרש אהר ‏ 1080 ,

החתימה על הביבליאותיקה ‏ של ,הד הזמן* עפ"י ההנחה. הנ"ל,

מתקכלת דוקא ל אותם חדשי החתימה. ומאותם ההותמים,

שעל העתון" ,הד הומן'.
בחו"ל אפשר לחהום גם ע'י בתי הרואר שם,
האדרפ:

.מ08מ11068-1188 ,הת|ן!)% -- -- .893%1885]-6087] ,ההמהאם

,סוט בש" ה בסט ₪

6 \שס
0
60" 0%

₪ טוש ,00 םוט האס 6 ט)66שס ,וסוט
06 ששטואףסס"ט 46 וא "וט 06 טסטט

00% 01.4
* פטא 605

5 -%
₪ בו6ם את

ה
₪
5
4
ב
₪
ג
ב
₪
סט
₪
ב
-
%
2
א
-
₪
צ

ו ל סוס :שש בא
את \0\ שווא

8

6 טט)שע
.)טג

ב
4

0

* 6006 צוף
ששא0גס > ששסא

6 ]א
אוש 06 0 שוש ]וס 6000 -- ש)א6.אס

₪ 66 00004 62 סו

שבועון עברי.

הציונות | שואפת. לרכוש. מקלטיפטוח ‏ ע"י
משפטזנלוי ‏ לעם ישראל בארץ ‏ ישראל..

(פחורםה ‏ בל
9 ₪
8 .ב
. התכן:
1 המצב החדש בתורקיה, = זבוטיסקי + 2
₪ תעודותיו של הועד הפלשתינאי. באודיסה ,= ר"ר ד, פשסמאיקי
8 ' סיוע היחודים לשחרור. תורקיה ככם : 5

דשוח דד המיחלו טשהלוהנההיהתיר החד הרה ההלריוה לה ה ל הפנ שמש אתל להליהה זט הדחה "ווק ללוהמה

המערכת. הקורמת של , העולם" בקעלן
מקבלת.: גם: עתה. חותמים ומודעות .
בשביל ‏ ,העול הוילנאי. "

האדריםה:

0 1

וה .ות

פון דעם 15דטען יאנוואר 1909
האט אנגעהויבען ארויסצוגעהן. רענעלמעסיג אין ווילנא. די

ואידישע ציים

2

א גרווסע, נייע. טעגליבע ציוטונג פאר אינפארמאציע, פאליטיק און ליטעראטור,

פרייז | 6 רובל : א יאהר, 5 רוכל א האלב:יאהר,
0 רובל א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חורש,
א נומער אין איינצעלפערקויף 8 קאפ',
---------
די ,אידישע צייטונג"
וועט. געבען ‏ איהרע אבאנענטען. זעהר. א וויבטיגע: פרעמיע
ה 2
אידישע געשיכטע
(גרויפע אויסגאבע)
. דובנאוו

4 בענדער, אין 3% ביכער . (אלע. חדש -- א בוך).

למורים. עברית *) +

הננו פונים. בוה אליכם, ‏ חברי הפתדרות : המורים. עברית
בארצנו, לעורר. אתכם ‏ בדבר פתיחת הפניפים .בכל ‏ ערי. ‏ תחום
המושב, למען נוכל לעבוד. את כל עבורתנו. באופך ליגלי, ולהוער
לועירה. כללית ‏ רשמית. הליגליוציה פותחת כר. נרחב. לעבורה,
ליסד. על ירה חדרים -מתקנים, ‏ שעורי. ערב = ושבתות,: קורסים
למורים, ‏ לפתוח בתי עקד. ובתי מקרא, ‏ לערוך מחזות = ונשפי
שעשועים, להוציא אורגן חדשי לחנוך ופדגוגיא. להוער. לועידה
כללית ובכלל. לעבור את עבורתנו בנלוי, ובכל מקום שנמצאים
עשרה מורים חברים יכולים הם לפתח את הסניף. סרר פתיחת
הפניף הוא. כך+ עשרה מורים מכניפים אה תרומותיחם להשלטון
המרכזי . בקיוב,: ונעשים. בזה. לחברים ליגליים, | ובאספה הכללית
שבקיוב מתקבלים הט החברים הללו לחברי החברה, מה שנרשם
הדבר .הזה בפרטי כל. שאותו ממציאים אחרי. כן לשר ה
ובאופן כזה מתאשרת האנודה, ועליה רק להוריע ע"ר קיומה להרשות
המקומית.. את ספרי התקנות של הסתהרותנו ר להשיג אצל
,מוריה" באודיסה במרקה בת שבע,

אחים 1 הועידה. הכללית צריכה. להיות: בעור שנים שלשה
חרשים, ועפ"י. החק יש רשות רק לבאי כח הסניפים לתשתתף
בתוה צירים ‏ בהועירה, ‏ לפיכך. הננו: מעוררים אתכם. שתטהרו
בפתיחת. הפניפים .

הועד המרכזי להסתדרות המורים עברית ברופיא,

כרוז

*) ע'ר הוצאת הכרון הוה החליט הועד המרכוי להסתדרות המורום
עברות שנבחר בבראהילוב בועידה שהיתה בשבת חנכה ש'ן בשדה"לבן .

ו

125015906 5081110116 )עו 16 >

מב

ו

ווילנא, י"א שבט תרס"ט,

₪
1

42 -08ע260 2-56 ,ג א.11/ו

ו זבוטינסקי,
הַמַּעָב תָחָרָש בְּוּרְקִיָה,

בחפצנו להגדיר את התיחסותה של תורקיה החרשה אל
הציונות, עלינו להתחשב עם שלשה גורמים : הראשון, הוא. הלך-
רוחם של התוגרים, השני, התפתחות השאלה הלאומית בתורקיה
וביחוד התפתחותה של התנועה הערבית, והשלשי -- יהורי תורקיה.
אתאמץ' לצייר בקוים מעטים את השתלשלות הגורמים האלה
(נוגע. להציוניות, ‏ ער כמה שהספיקה לי השעה לעמוד על רוח
הקהל העתומאני: החרש, / 0
: התוגר ‏ הצעיר (בשם זה אקרא מכאן ואילך. את החברה
התורקית החדשה כלה, שלא להבריל בין מפלגותיה) התוגר הצעיר,
זה, כמובן, ששמע, לכל הפחות. את שמע הציונות, ‏ לֶא כלם
שמעו), מתיחס אליה ברגש מרכב ומעורב. מצד אחר, רעיון
הגירת יהורים במספר גדול לתורקיה מוצא חן בעיני דובם: הכל
יורעים בתירקיה, שחיבהם הראשונה ‏ היא להכנים- אדם וכספו
= לארצם הריקה והרחבה, ומבכרים הם הגירת יהודים. על זו של
ובני 'אומות אחרות מפני טעמים ירועים לכל קורא מכל מה שנכתב
בבר בעתונותנו אורות המצב בתורקיה, אבל מצד אחר יש להם
חשר ‏ וחשש בנוגע להתרבות. היהורים דוקא בא"י,
אמרתי,* חשר וחשש ,. צריך להבריל. בדיוק. בין שניהם ,
"הח שד איננו סכנה במהותו, מפני שתלוי הוא. באיההבנה, תלוי
> הוא בהשקפתם הידועה על הציונות כמו על תנועה, שמטרתה
= היא מטרה. ספרטיסטית. השקפתם זו איגנה מבופסת על הכרת
= ספרותנו וחקירת מעמקי-נפשנו : לא הכירו ולא חקרו, אלא פשוט
= עחושבים ככה", רבר טבעי הוא שבעיני מי שחונך כתורקיה. זו,
שכל תנועותיה ‏ הלאומיות לא היו אלא ספרטיסטיות, רגיל לערבב
את שני המישגים האלה : תחיה לאומית ומדינה פובירינית, להוציא
= את החשר הזה מלבם -- דבר זה תלוי רק בהמרץ והטאקט של
עבורתנו המדינית הדיפלומטית בתורקיה, הרבה יותר חשוב ה ח ש ש
מפנינו ‏ המורגש בהם, החשש מפני התרכזותה של אומה. אחת
| במקום אחד, גם אם לא יחשדו אותה במגמות ספרטיפטיות ,
יְ התוגר. הצעיר הוא לא רק חובב-מולרתו -- הוא. גם ‏ לאומי
נלהב, לאומי קדם כל, ורק בתנאים האוביקטיביים תלוי, אם תתפתח
לאומיותו הזאת לשוביניסמוּם או לא, ‏ מה לו. קיום תורקיה, ‏ אם
אין האומה התוגרית. שולטת בה+ כמובן איננו. רוצה לתגר את
הכל באלמות --- איננו רוצה זאת מפני הסבה הפשוטה שאין זאת

- לא התגלתה ‏ אידהאפשרות של התבוללות כמו בתורקיה, והתוגר

.₪ 1909 הקהמגה 0ע-20 ,ג דוסה וע

ביכלתו ואפשרותו, -- אבל הוא. חולם חלום"ערפל. על התבוללות
שתבוא מאליה, בתוקף התפתחותם של המאורעות. עצמם. ובין
התנאים האוביקטיביים בתורקיה, שכלם מכחישים את החלום הזה,
רק אחר ישני הנותן לתקוה הזאת צל של בסים ומצריק.: אותה
במרה ידועה : זהו ערבוב. האומות והשפות השולט בפל : גלילות.
תורקיה (חוץ מחציה הערבי , בארמיניה כמו במקדוניה. ‏ פאגטוליה "‏ '
כמו. בהיוילואיטים האירופאיים . עד כמה שתהא קיימת בלבו של[
התוגר הצעיר חקוה זו, ‏ לא יביט, כמובן, ברצון טוב על תנועה
שמטרתה לא ערבוב ופזור, כי אם התרכזות ושבכל מפירותה לרעיון
אחרות. המרינה.. היא. מתנגדת באופן הינתר ‏ נמויץ. והוותר. .בר
-להתבוללות. אפילו בחלומות של עתיר-לבוא., אבל ---ופה. מרכו"
הכבד של השאלה -- ער כמה ועד מתי הוכל להתקים בלם \
התורקי הצעיר המגמה או התקוה לתגר את הלאומים. בכקל ואותנו "
בתורקיה ובא"י בפרטז זה, כמובן. לא הלוו םנו, כי אם בהתפתחות
השאלה הלאומית בתורקיה ,

בוה נגשנו לנקורה המרכזית של הפוליטיקה הפנימית
דתוגרמה.. בשורות הקצרות האלה לא אוכל. להאריך בדבר מצבה\
של השאלה הלאומית בתורקוה --- על זה אדפר בדיוק בהרצאתי,
שתתפףפם. ב,ראזסוועט", --- אבל כל מי שחקר את המציאות =
העוקומאנית בבחינה זו יסכים למסקנה שאם יש צורך. בפנטיריון :
נגד מחלת-השוביניסמום, הרי היא תורקיה בעצמה פגטוריון פזה,
עשיר-מכשירים ומשוכלל, . גם באוסטריה וגם באונגריה ואף ברוסיה

הצעיר, בכשרונו המדיני הנפלא. והנאוני באמת, כשרונו. שכָלו = /
רְגש"המרה וזהירות וטאקט. לא יאחר וראי להבין את האמת
הנמרצה הואת, אף מתוך הצעדים הראשונים של הפרלמגט העותמאני
הצעיר,. יראה צופה מבחין שהרבה והרבה למרו התורקים הצעירים! >
בנוגע לשאלת-האומות שבארצם,, און שום ספק, שבמשך הומן 8 '
היותר. קצר יבינו ויוכחו, כי אין להם לא הכח המספרי, לא הכח
התרבותי ולא הכח הכלכלי הנחוצים כרי להפריע התפתחות. ה,נאָ, =
ציאָנאליטעטענשטאאט" העוהומאני , וביחור ימהרו להבין את זאת
בנוגע לגלילות הערביים וגם: בנוגע לא"י, ל
העירותי. לעיל שרק בחציה של תורקיה מעורבות האומות
והלשונות כמעט בלי גבול טיריטוריאלי : בחצי. השני, חצי רחבד
ידים, = ההולך מווילאיט - (גליל) אדנה דרומה ער תעלזדסואיץ
ומורחה ‏ עד אוקינוסדהורו, : אין אלא אומה" אחת, -- האומה
הערבית. | מפפר הערביים בתורקיה הוא או שוה או אף עולה
על מספרם של התוגרים: 9714 מיליון ערביים מול ?-9‏ מיליון

-

מוכרחים
למסרו. לתוגר ולא ירצו למסרו

ו

ּ - > העולם 3%

גליו ןג

תורקים ‏ (על 84756 מיליון תושבים בכלל), * יש לערביים חוץ
מזה. תרבות עתיקה, זכרונות. מזהירים, רגש בכרות. במובן הדתי
ומדינה לאומית במצרים, שכבר עתה ועוך יותר להבא, תהיה
להם' למרכז. רוחני, קשה לענות בדיוק, אם יש להם כבר תנועה
לאומית, ‏ ראויה לשם כזה, בתורקיה; אבל. יש להם כל התנאים
חנחוצים להתפתחות תנועה לאומית תקיפה בעתיר לאדרחוק. כחם
זה איגנו סור גם' לתורקי. היותר אופטימיפטי, דברי"ימי תורקיה
להבא ‏ יתפתחו: ביחור | בהתאמה להפעולה-ההררית | של שני
הגורמים האלה, שישפיעו זה על זה, התוגרים והערבים,

אף עכשיו לא קשה היה לחביא. בלב התוגר. הצעיר את
ההבנה בי הפחר שלו מפני התרכזותה של אומה אחת במקום
אחר אי|. לו שום יחם לרבוי היהודים בא"י, באותה א'י שאיננה
לעת עתה אלא חלק ארמת-ערב, ארמה בעלת עם אחר ושפה
אחת. . הגירה יהודים לא"י. איננה לע"ע התרכזותה של אומה
אחת במקום מעורבב כי אם להפך --- בוראים אנחנו גורם לאומי
חדש במקום כמעט הומוגיני. עד עתה.. ובמרה ובהדרגה שתתפתח
ההתחרות הפוליטית בין התורקים והערבוים, יביטו: התורקים ברצון
וותר. ויותר טוב: על רבוי מפפרנו בא"י. נדולם של כתות
הערביים ‏ ירבה בהררגתו את הפימפאטיות
התוגריות אלינו. וטאקט גדול והיר יצטרך מצרנו אנו,
בי שבהשתמשנו בסימפאטיות אלה להתפתחות ישובנו. והשפעתנו

\ נתחשב. בפעולתנו ‏ עם רגשותיהם הצודקים של הערבים,.,

עלי: עור להוסיף מלים אחחות בדבר יהורי תורקיה, נם
כן: בקצור. נמרץ, ורק בנוגע ליהורי ‏ תורקיה האירופאית ואסיה
הקטנה, -מבלי. לדבר לע'ע על אדות. יהורי. בגדר, אליפו ותימן,
שערכם. הפוליטי. מנקוהת ‏ המבט -שלנו לא כל" כך- נכבר,' צריך
להודות. גם- בנוגע . ליחורי קושטא, סלוניקי ואזמיר. ‏ שעלינו להזהה
מלגזם. את השפעתם הפוליטית והצבורית המה כחם התרבותי

והפלבלי מורגש רק בסלוניקי; = אבל בעיר הבירה, שהיא תהיה

מעתה מרכז עבורתנו הפוליטית עור הרבה והרבה. על היהודים
לעבור, עד שיתפסו מקום חשוב בחיי החברה ובעולם הפוליטי,
אבל יש תנאי נכבד אחד המגדיל את כחם הטבעי, והוא תמיכת

התורקים,. התוגר. מאמין ליהורי במוכן פוליטי הרבה יותר מלכל
אומה אחרת,

מאמין לו מפני | הסבה הברורה שמכל תושבי
תורקיה רק היהודים לא השתתפו מעולם ברים הלאומי,* הקורע

= אה המרינה מבפנים. לפיכך נתנו ליהודים מספר צירים בפרלמנט

וותר ‏ גדול. מכפי: שהיו מקוים היהודים בעצמם, וגם להבא יהיו
להשתמש \ בעורת \ היהורים בכל מעשה שלא יוכלו
לידי. יוני, < ארמני. או בולגרי ,
"מובן. ‏ מאליו, ‏ עד כמה" הועיל לנו רעות ,. פוליטית ‏ כזו שבין

> אחינו במורח והאומה השולטת, אם רק נרע לרכוש. לנו את

חכתם של היהורים מבלי להפריע את הרעות וההאמנה ההדדית
שביגם ובין התורקים.

פה גם כן יצטרך לגו רגש טאקט גדול ער מאר, ‏ לא
קשה כלל וכלל לעורר תנועה לאומית. גדולה. בין הספררים. יש
'בהם רנש לאומי, המחכה רק למעורר, יש בהם בכלל הרבה
רגש רענן, < שלא. נעכר ‏ עדיין, ההתבוללות עור לא התחילה
ביניהם -- כי צחוק הוא לקרא. בשם ,התבוללות". את החנוך
הצרפתי, ‏ שקבלו בבתי"הספר של האלינם: ההתבוללות המסוכנת

/

= היא התבוללות עם שפת"ה סביבה, לא עם לשונה של אומה
- הרחוקה. ממקום מושכם אלפי קילומטר; וחוץ. מוה. לא הפריעה
= פעולת האלינס ‏ להעובדה המשמחת, שגם המשבילים שבהם,
| כלם בלי יוצא. מן הכלל, מרברים בינם כמעט תמיר, חזץ מעניני

מרע או כדוטה,.

בז'רנון הספררי שלהם, לא נתוכח פה אורות

ערכו הלאומי של הורגון, * אבל דבר. אחר. נכון -- מי ששפתו
זרגון עוד. לא התבולל,. היהודים האלה הנם בלי שום פפק חומר
טוב ונוח . לתעמולה ' לאומית : וביחור -- לפי. דעתי--- לתעמולה
ציונית, אבל. לא נשכח שתעודתם של ' פפררי תורקיה היא לא
רק להשיב | לעם ישראל שלשים רבבות ‏ נפש -- היא קדם כל
לעזר. לנו לברא את המרכז הלאומי. בא"י, זוחי תעודה דפלומטית
קרם כל וקדם כל, ולפיכך בזרענו את ורע:תנועתנו בתורקיה,
אל-נא. ישכח מלבבנו. כי. יש הבדל. גדול בין הלאומיות היהודית
ברוסיה או בגליציה, | שבארצות אלו מלחמה לנו עם האומה ‏ .
השולטת, והלאומיות הנחוצה והמתאימה למטרתנו בתורקיה: לא
רק שאין בה מן הנינור אלא, להפך, נצחונה תלוי בתמיכתה. ‏ |
של האומה השלטת.

לפוכך מסקנותי אני: המצב החדש בתורקיה פתח לפנינ
אופקים חדשים ורחבים, אבל כדי להשתמש במצב זה מן הצורך
יהיה לנו מרץ. ומאקט, וקשה להגיד, מח ביותר---טאקט ‏ או מרץ,

1

דייר ר. פאסמאניק.

תְעדותָיו של הוּעַד הַפַלִישתִּינְאִיבְּאוְדִיסָה.

לפני מונחת הפרוגרמה של האספה, הכללית, העתירה
להיות לחברי הוער הפלישתינאי באוריסה בימי ?5--99 יאנוואר
שנה. זו פרוגרמה זו היא רחבה ומקפת. ביותר, -ולפיכך,.. נחוץ
להתיחם. אליה בזהירות \ מרובה ; אפשר. היה לחשוב, כר וש
לחברה הואת. קופה של מליונים או, לכל הפחות, הכנסה שנתית
בסכום 6 מאות אלפי רובל באופן שהיא יכולה | באמת. להרחיב
בפלשתינה את עבורת:האדמה, המלאכה. והאינדוסטריה, לסדר
את חיי: הפועלים בהמושבות ובערים, לפתח את מעשה החנוך
ע'י יסור בתי:ספר, לתקן. ולשכלל עפייי תכנית רחבה את המקצוע.
האינפורמאציוני וכיוצא באלו, רק בפוף הפרוגרמה נמצא סעיף
אחר, שהוא. קל:הערך ‏ למראית:עין, אבל. באמת. יש לו חשיבות
מרובה,. והוא.: ,בירור האמצעים הנחוצים להגדלת. הכנסות
החברה", דומה, שבסעיף זה צריך היה להתחיל, מאחר שבלי
הכנפות אי אפשר שתהיינה. הוצאות , אבל גם אלמלי. עלה הרבר
לפתור | שאלת סעיף זה של הפרוגרמה באופן. רצוי, פוברים
אנחנו בכליוה, כי. לא עכשו ואף לא בשנים הקרובות לבוא לא"
תהְיינה להחברה האודיפאית הכנסות במרה מספקת לפתח עבורה
שיש בה תועלת ב כ ל מקצעות הקולוניזאציה הפלישתינאית, בפועל
תהיה אחת משתי אלה: או שתסתפק התברה במקצעות מעטים,
של העבורה הקולוניזאציונית,--ואז תעשה אמגם דבר:מה בפועל. -
או כי תפזר את כחותיה. לקטנות, ואז לא, תכרא דברום שיש '
בהם ממש, באופן האחרון תמשיך את קיומה. בתור ‏ מוסרישל,
צרקה פעוט, אשר לא יברא בפלישתינה אף לא קנין:איתן. אחר
ושום דבר נצחי, שיהא מוכשר להתפתחות. עצמית. > -]

ואם עסקני הוער האודיפאי רוצים באמת. לב רוא, ולא
רק. מסמ6המזוו ‏ 16[ אז צריכים הם להתחיל - בהגבלה:עצמית..
הם צריכים ‏ לסמן לפנ החברה. העודות. מרויקות | ומסוימות
בגבולותוהן, שהיא ‏ ופולה ‏ להשקיע בהגשמתן ‏ את כל כחותיה :
החמריים והרוחניים, בכלל ‏ היה הדכר רצוי מאד, כי בהמשך |
הומן . יוקבע מקצוע:של:פעולה מיוחד לכל אחת מהחברות
הפלישתינאיות השונות, מה שהיה. עלול. לחביא לידי ‏ התוצאות .
הללו :כל חברה/ היתה מפתחת את עבורתה במקצועה שלה.

4 גליון ג %

באופן. הוותר ‏ נמרץן כל\ ההתנגשיות בהחברות, שפבתם מונחת
בזה,. שהן עוסקות בעת ועונה אחת. במקצוע. אחר ‏ של פעולה,
היו בטלות. מאליהן, בפ"ה. היו נמשכים אל העבורה כחות ואנשים
במספר יותר מרובה מאשר ער כה, אותם אשר לבם נוטה לעבוד באותו
המקצוע החביב עליהם וחשוב להם ביותר, שמא תאמרו, כי אין להתיחס
באמון. לכל החברות ‏ העובדות בפלישתינה, כי לא כולן ‏ מלאות
א הרוח הלאומי ועור, על יפוד חקירה מפורטת---אף כי חקירת
תיאורית--בעבודותיהן של החברות היהודיות | השונות, שיש להן
שיוכות לפלישתינה. ברור לי הרפר, שסוף פוף עה כמה שהן
בוראות ‏ הבר ממשי, קיים וקבוע, הנן תמיר. לאומיות, מדרגת
התכונה" הלאומית . של פעולהן תלויה ‏ א ורק בהשאיפות
הלאומיות של האנשים, אשר לתועלתן עבודת החברות האלה
= נעשית, במקוה:ישראל שורר הוח ההתבוללות, אמנם נכון הדבר, אבל
מה יוצא מזה+ במרה שחפצו הקולוניסטים. בעלי:האחוזות שבראשון:
לציון. ובותר. הקולוניות, ‏ כי בניהם. יהיו לרופאים, = לפרקליטים,
שיגמרו חוק למודם בפאריז, במרה זו עבדה מקוה-ישראל ברוחם. במדה
שהקולוניסטים עובדי:האדמה חפצו לתת -לילדיהם הכנה אגרונומית
הגוגה,. בה במדה שמשה מקוהלישראל למקום-וונוך של קולוניסטים,
הראויים להיות. למופת ,

ואין לשים. לב. ביותה לכל .התרעומות. שבעולם כנגר הסיי
מינאריום, ‏ שנוסר ע'י חכרת ה,עזרה". האשכנזית בירושלים : סוף
סוף. הלא ימעו הגומרים חוק. למורם בבית-הספר הוה בפלשתינה
את היהדות. ולא את הקולטורה האשכנזית אם, .. אם אך יהיה
שם. מעמד בריא. של תושבים יהודים, . אין. זו פראזה כלל. מה
שאמרה הקומיסיה, שנשלחה מאת האלליאנס לעשות בקרת בבתי-
0, אל הדיפוטאציה של המורים: ,נכונים אנחנו למפור את
בל = בתודהספר שלנו: בידי הציונים, : אם' רק יוכיחו. אותנו;: כי
חניכי | בתיההספר ‏ יוכלו ‏ אח'כ למצא את פרנסתם בפלישתינה
עצמה", עוד. תביא העת, אשר בכל בתיהחספר הללו תתפשט
> לא הקולטורה הפראנצית, אלא העברית..,, אם יהיה בפלשתינה
>מעמד בריא של תושבים יהודים.,

היוצא מזה, כי החברות הפלישתינאיות היותר לאומיות ברוחן
יכולות במנוחה שלמה. להתמכר למקצוע-של-פעולה מיוחד. ולמסור
ת כל ותר אפני העבורה להחברות האחרות ,

2 והנה ‏ מתעוררת השאלה, ‏ איזו תעורות מיוחדות. צריכות
= להוות להועד: הפלישתינאי באוריסה +

/ בפרינציפ צריך היה להתעפק אך ורק בהתעודה. היחידה
הואת: התפתחוה עבודת-האדמה על ידי יהודים
פלישתינה, ותו לא , למפקנה זו צריך לבוא כל אחד מחברי
חוער הפלשתינאי האודיסאי, השואף ליצירת ערכין קימים בפלשתינה,
"ואיל היתה תעורה ‏ זו מתמלאת. באופן מספיק, אז. היתה. נבראת
עי"ז: ערובה בטוחה ,מאד, כי גם יתר החברות הפלשתינאיות
קלוטנה. עפ"י: הכרה פנימית לתוך פעולתן את הרוח הלאומי.,
> באותה השעה, שיהי נברא בפלשתינה ישוב הגון של יהודים
= קולוניפטים, ע וב ריא דדמה (לא בעלי:אחוזות), כי אז תצמרך
החברה העוסקת בעבורה הקולטורית ליפר ברצונה או בעל כרחה
= בתידספר. ע ב ר ים.. עם הלשון העברית,. עם הרוח. העברי, מפני
> שבתיהספר. מסוג אחר: לא יהיו מתאימים. לצרכיהם ולררישותיהם
של. התושבים ,

= אבל יען כי. לפי-שעה אין אורגאניואציות אחרות, ‏ שתהיינה
1 עוסקות בהפצת עבודת החכרה ע"י יהורים בפלשתינה (על רבר
| פעולתה של יק"א אדבר להלף. ‏ צריך הועד = האודיסאי לקבל
| עליו: את התעודה. הזאת,. אולם מדוע רק הפצת. עבודת"האדמה
א הפצת המסחר והמלאכה ,וגם שכלול המקצוע האונפורמאציוניו:

> העולם 3

אלמלי, היה להועד הפלישתונאי האודיסאי ‏ בודז'יט של מליונים
היה אפשר לו להתעסק בכל הדברים הללו.. אבל יען, ‏ בי אמצעי;
כספו מעמים, צריך הוא לצמצם את פעולתו ולטפל רק במקצוע
היותר נכבר ובמה שאין האחר עושה או אינו יכל לעשות אותו,

,התפתחות. חרשת-המעשה ומלאכה בפלישתינה" אינה יכולה::
להיות לשדהדפעולה להועד הפלשתינאי האודיפאי מפני מעם פשוט;:
גם האינדוסטריה, גם המלאכה אינן ‏ יכולות = להתפתח באופן
מלאכותי, ‏ הבר זה אפשר. להעשות רק ע"י: מטלכה, היכולה\ ע"י
נתינת. פריביליגיות ותמיכות, וביחוד. ע"י תעריפי מכם הגבולים, ,
לפתח. באופן מלאכותי. את האינדוסטריה לפי ערך. שוק המפחת ‏ /
שיש: במציאות, כלומר, לפי כמות האנשים שיש להם צורף :
בסחורות, או במלים אחרות: ער כמה שיש בארץ מעמד של \,
עוברי:אדטה ,‏ האינרוסטריה \ הוא ‏ עסק. לקאפיטאליסטים -אנשי. 7 !
מעשה פרטיים ולבאנקים, וכיחור להבאנק הפלישתינאי, אם יחרכה
בפלישתינה. מספר האכרים. היהודום הפחורות, אז יכרא
עי"ו שוק, שיהי מושך מעצמו את הקאפיטאל האינדוסטריאלי ,
אמנם כבר יש עתה שוק. גדול לפי הערך בפלישתינה. אבל מה
אפוא יכול הועד האוריסאי לעשות? הייסד בתי<חרשת ? אגב
אורחא אנו מעירים, כי גם במקצוע ‏ וה ישנם אחרים,
המוכשרים ביותר לעשות בו דבר מה. בעת. האחרונה. נוסד !
בברלין וער של יהודים עשירים, אשר יעשה בווראי. דכר
להתפתחות האינדוסטריה בארץ הואת, אבל אפשר שיוכל הועד.
הפלשתינאי האודיפאי לעפק ,ביפור קריריט למטרה וו" למטרה זו
נחוץ. קרידיט גרול, למשל. באנק עם הון של חמשים מליונים,
והועד האודיסאי אין באפשרותו בתנאי המצב הניכחי של היהורים
ועפ'י תוצאותיה | של הקולוניזאציה הפלישתינאית < של עבשו
לאסף סכום עצום כזה. לפי זה יש להחליט, ‏ כי הכל יוגמר.
או בהחלטות על גבי הניר בלבר, או, באופן היותר טום,
בקבוץ איזו מאות אלפי פראנקים. בסכומים כאלה אי אפשר
לפתח את האינדוסטריה אפילו בארץ עם שוק של מפחר
בלתי:גדול .

קוני

,לתקן ולשכלל את המקצוע. האינפורמאציוני ‏ בקונסטאנטי. ,
נופול, בסוריה ‏ ובפלשתינה", זוהי פרוגרמה. לא קטנה, אשר
הוצאתה. אל הפועל באופן מתוקן. ומשוכלל כל צרכו דורשת לכל
הפחות ממאת. אלף עד מאתים אלפים פראנק לשנה. ומאין. יקח
הועד הפלישתינאי האודיפאי את סכום:הכסף הוה ? והכל ‏ ישאר
כמקורם :. אינפורמציה ‏ בלתי-מתוקנת, . שתועלתה ‏ פחותה. מאד..
נחוץ לפתח את המקצוע הזה, אבל פרור ‏ האינפורמציה. צריך.* >
להעשות כולה ע"י האורגניזציה. הצוונית, ּ

בכלל נערכה הפרוגרמה של הועידה. הכללית. אשר' לחברי
הוער הפלשתינאי האודיסאי, כאילו היתה מקיפה החברה את יהורי
בל העולם : ויש לה הכנסה של מליונים, זה הוא. אסוננה,
שמשוללים ‏ אנחנו את רגש הריאליות: ואיננו : יכולים. לסגל. את
הרצון אל היכלת, את המטרה: אל האמצעים, ותוצאת ‏ הרבר:
היא---פראזה. מצלצלת 1,,. יאוש מר.

וכל זה בעור, אשר יכול הוער הפלשתינאי. למלא בענין-
תחית הלאום העברי תפקיד גדול מאד, אם יצמצם את פעולתו:.
במקצע היחיד. והמיוחר של הקלוניזאציה הקרקעות, היינו. ביצירת:
התנאים לכונן מעמד' להאכרים ע וב די:ה א ר מ ה ולהקוליניסטים -
הפועלים בפלשתינה, שהתנאי הראש והראשון שבהם הוא "
יסור קרידיט אגרארי, אנחנו נוכחים הוכחה עמוקה, כי אם
יעסוק. הוער הפלשתונאי. בוה: לעת הראשונה באינרגיה ‏ הראויה
לרבר וכסרר יפה, אז ימַלא: את תעורתו ‏ על הצר היותר. מוכ'

בי

4 0 > העולם 3

הראהה הטק חא לש הח החדה הד החדה הדא "יחלה בהה דה ההדר לחר הטיו השורד הינשב בוש המהמחי= :

א) את המפעל הזה אפשר להתחיל בהון לא גדול
לפי הערך. למשל, בסכום של מליון רובל, מדוע+ מפני שעבודת
האדמה היא. עבורה: בעלת גון מיוחד. שאינו משתנה, בעור אשר
האינדוסטריה היא בעלת אופנים וסוגים שונים. עבורתנו צריכה
לשמש קודם כל למופת, כשיהיה לנו מליון אחד אפשר לכונן. בו
מקולוניה אחת עד שלש, אשר בהוצאותיהן המוצלחות תוכחנה
את תועלתה. של עבודת:האדמה בכלל, בעור אשר באינדוסטריה
אי אפשר להוכיח ‏ כלל ע'י דונמא אחת או שתים: פבריקה
למעשה:בורית אפשר שתעשה ‏ פרי, ופבריקה של מעשה כלי:
ברול, למשל, אפשר. שלָא תביא פרי. לפיכך דרושים לההתפתחות
הכללית: של האינדוסטריה קאפיטאלים גדולים מתחלת המעשה,
ולהתפחות ‏ עבודת:האדמה דים בראשיתה סכומי:כסף לא:גדולים,
הצלחתה של עבודת:האדמה ההולכת ומתקרמת תגדיל לאט לאט
את הקרידיט, אשר. יתנו להעוסקים בה,

ב) הקרידיט האגרארי מתיפד על הקרקע, ולא. על האיש
או על קנינים מטלטלים, ולפיכך רחוק הוא מחשש נזק. אם אין
העבורה מצלחת, נשארת סוף סוף האדמה בשלימותה ואינה
אובדת. את מחירה, מפני שכך דרכה של הארמה ללכת ולהתיקר

יותר: ויותר. מפני הרבוי הטבעי של התושבים. ולפיכך חושבים
אנחנו, כי נקל יהיה לאסף את המיליון הזה גם בין יהורים כאלה,
הרחוקים במעשיהם מכל. שאיפות אידיאליות,
: מה אפוא יהיה על הועד לעשות לאחר שיהיה לו פונר
אגרארי בסכום של מיליון רובלל בפונד זה. צריך יהיה להשתמש
לקנות אדמה (יותר טוב לקנות בגליל, ששם מחיר האדמה זולה
ביותר) ולבנות בתים להקולוניסטים העתידים לעמור על. קרקע זה *).
אדמה זו עם: הבתים = שעליה, -נמסרים' על "מנת לשלם. מחירה
לשעורין בזמן ארוך (לעשרים שנה לכהפ"ח) לאותם היהודים,
הרוצים להיות לאכרים עוברים בעצמם את הארמה, ויש
להם ‏ סכום:הכסף ההרוש לקנות את כלי המכשירים והמקנה
הנחוצים וגם די כלכלתם לשנה הראשונה, אם לא. יהיו קולוניס:
טים הרוצים לקנות את האדמה, היא נמפרת בחכירה לומן קצר
לפועלים היהודים,' היודעים את המשק הכפרי,. כתום שלש שנים
> אחרי התכוננות ‏ הקולוניפטים ‏ יתחילי לבוא בחזרה אל הפונד
| האגרארי סכומי:ההלואה עם הפרוצינטים (מקבלים פרוצינט ידוע
מהריוח הנקי). במומינט זה כבר נראה לעין ער כמה מן הריוח
ישנו בהבאנק האגרארי: ‏ נבראת אפשרות ליצירת באנק גדול
לאפותוקאות. על יסוד. אובליגאציות, מבלי הכנ בכאן בפרטיות
אנחנו ‏ יכולים להחליט את האחת: קשה יהיה לאסיף את המיליון
הראשון, אבל. אם ישתמשו בו באופן קולע אל המטרה, אזכבר
| לא וכבד הרבר כ'כ לקבץ את יתר. המיליונים באמרנו. ,באופן
קולע אל המטרה אנו מכוונים בזה: א) נתינת קרידיט. רק
ליהודים כאלה, המוכשרים בעצמם לעבוד את חלקת
הארמה שלהם, היינו לאכרים "ולא לבעלי:אחווות, | ב) הקרידיט
ניתן רק בנכפי. דלא ניידי -- בחלקת. האדמה: ובכתיםן ג) ביחור
ניתן הקרידיט להפועלים היהודים, | שעברו במשך שתים שלש

*) בגלול עולה חלקת:אדמה של 25 היקטארים. (20 דיסיאטינות) . עם
בות לסכום של. 11---10 אלפים פראנקים, חלקת:אדמה שכזו יכולה ‏ לבלבל
משפחת קולוניפט של חמש גפשות, באופן שכמוליון רובל, בנכוי עשרה פרוצ,
אל הפונד הקרידיטי ועל הוצאת כלליות, | אפשר להעמיר על הקרקע. קרוב
ל.990 משפחות, שאין להם אמצעי:כטף אחרים מלבד אלה הדרושים להם
למחית נפשם \ לשנה ולכלי:המכשורים והמקנה. (שעולה בקרוב לכל משפהה

מ:1500---1000 ..רובל), . וחרי. יסור : שלש קולוניות. בעת הראשונה +
ל %

6 \ 7

גליון ג

שנים בהקולוניות | היהודיות | בפלישתינה ‏ הקיימות מכבר. ושהם
יוצאי ‏ קולוניות:היהודים שברוסיה. שפבלו שם מחוטר:ארמה (כמו
מהקולוניות ‏ בפלך חופון) אבל יש להם האמצעים הדרושים
לקנות כלי המכשירין והמקנה הנחוצים. להם, ולדי מחיתם במשך
השנה הראשונה,

באופן ‏ זה נברא פונד אגרארי, אשר ילך הלוך וגדול,
והעלול להביא לבפוף ל,גאולת הארץ" האמתית ,אבל גדולות
מאד הנה גם התוצאות הבלתי:ישוות של מקצוע:העבירה הוח,
ראשית, תתעורר עי"ז לפעולה גם יק"א, אשר יחפרו לה רק
האמונה | והאיניציאטיבה , = אלמלי היו לנו | יהודום. בעלידהכרה
ויודעים יריעה ברורה את החפר להם ומה שהם צריכים לעשות,
היתה = יק"א ממציאה להם סיוע | בחפץ-לב, תעודתו של הפונד
האגרארי העתידי שצריך להוסד ע"י הועד הפלישתינאי האודיסאי,
הוּא, לברוא מחנה של חלוצים, שמסביב להם יוכלו לכונן להם
מעמר האילימינטים היותר חלשים, אש- תבוא גם יק"א לעזרתם;
וברבות הימים תכנס החברה הואת ברצון ,או בהכרח. לספירה
של עבורה קולוניזאציונית יותר גדולה.

ושנית, יועיל הפונד האגרארי באופן אי:ישר לסדר
את עבודת הפועלים היהודים בהקולוניות הקיטות מכבר, הוא יביא
להם מטרה בחיים: בהמשך הזמן יוכל הפועל להיות אדון לצמו
בעזרת הקרידיט האגרארי. עי"ז תגדל ביותר חריצותו וממילא
גם מחיר ‏ עבודתו, הוא ישתדל ללמוד לרעת בהקרם האפשרי
את כל מקצעות המשק הכפרי ולקבץ את האמצעים הנחוצים
לקנות. את כלי-המכשירים * הראשונים. ייחרי עבדו שלש שנים
בתור פועל בהקולוניות. יוכל אח"כ לכונן לו מעמד בתור קולוניסט
על ארמת הפונר האגרארי ועל מקומו בהקולוניה יבואו אילימינטים
חרשים, הרבר שאנו מציעים בכאן. הוא הערובה היותר בטוחה,
כי לכל מקום יחדור הפועל היהורי., אבל בכדי לתת את היכולת
להפועלים היהודים לחשוך להם את הכסף הנחוץ להנהנת המשק
בעת הראשונה, צריך לבוא לעורתם תיכף, היינו בהיותם ‏ עוד
שכורי:יום אצל אחרים, לתכלית זו צריך להוזיל להם את צרכי
החיום, ‏ הוער הפלישתינאי האוריפאי. צריך להפריש מהבורז'יט
השנתי : שלו ‏ סכום ידוע. ליפד בשביל הפועלים מעונות לרירה
וחנויות-מכולת משותפות.. מלבר זאת צריך כל פועל לקבל על
יד מעונו טאי עד ב'. רונאמים ארמה. לגן. ירק, באופן. זה יוזלו
צרכי ‏ חייו: והוא. יקבל שכר נוסף מגנו, | אשר את פריו יוכל |
למכור: בהקולוניה עצמה או בעיר הקרובה *), המעונות האלה
נשכרים בשכר. מסוים, באופן שסכום-הכסף, ‏ אשר. יוצא. לבנין
הבתים להפועלים יביא: בפריו הכנפה ירועה, אף כי לא גדולה,

והו | הדרך | האחר לפרור שאלת:הפועלים. בהקולוניות
היהודיות, ‏ יפוד אחוזה:ללמור, --- מעשה זה צריך ‏ להעשות: ע"י
אורגאניזאציות אחרות, מעין זה כבר יש עתה : להיותר אינטילינינטים
אפשר להתלמר במקוה:ישראל, הם יכולים להספח לשם בתור
איכסטירנים ולקבל. ארוחה ומעון, גם בהפירמה סגיירה ‏ ובזו
שנוסרה זה עתה ‏ ע"י האגודה להכשרת. הישוב : בא"י ‏ מה "
601 6מ16ק261610)י !

שני מקצעות:העבודה האלה. -- יסוד פונד אגרארי. והאור:
גאניואציה: של הפועלים --- צריכים להעשות בשלימותם אך ורק
ע"י הועד הפלישתינאי האוריסאי, אין הוער הפלישתינאי האודיפאי
צריך לתת שום תמיכה לעתונים השונום, אם אין יהודי פלשתינה

*) בשבבר היו הטורים האלה ערוכים אצלנו לרפוס, קראנו את מאמהו -

של הד"ר טהון (,העולם גליון 8), שגם הוא. מָצִי בקירוב ‏ תכנית של עכודה ‏ \
מואת , אכל מפורטח יותר מזו שלנ +

גליון ג

<> העולם 3 5

צנ -ץ--/-]-=]---. ו

יכולים' לפרנס עתון עברי בעצמם, בי אז לא יחיה. לכל. הנברא
מכחוץ כל ערך קיים, ומה שנוגע לבתי:הספר ‏ צריך . הועד
האוריסאי להוציא את ההוצאות האלה מהבורז'יט שלו כלל או ע"י
מסירת בה"ס האלה. לרשותו של אורגאניזאציות אחרות, הקיימות
מכבר, או ע"י יפור פונד מיוחד, לצרכי \ החנוך. ‏ עם זה צריך
להשתרל, כי. יחודי פלשתינה עצמם ישתתפו הרבה בהוצאת
בה"ם, בכלל אין אנחנו כתיחפים באמון הראוי אל כל הנברא
באופן מלאכותי במקצוע עבודת הקולטורה,
אם יצמצם הועד האוריסאי את עצמו בשנול מקצעות:
העבורה, שהראינו עליהם בכאן, יכנים בזה: חיים לכל יתר
האורגאניזאציות היהודיות וקודם כל---אל האורגאניזאציה הציונית,
בי ממנו תראה ותעשה כמעשיו, ודוגמה של מעשים מעוררים
לפעולה נחוצה לנו עתה עד מאה. יען כי בעולם היהודי ומסביב
לו שוררת אפאטיה נוראה עד מאד. יען כי אם יָעלה בידי הועד
האודיסאי בעבודתו המוגבלת אמנם, אבל המתאימה לתכליתה, לעורר
את הישנים מתרדמתם, אז תשאר עבודתו עבודה לדורות. עם וה
הוא צריך להשפיע על כל יהודי.רוסיה, גם על אלה,
\ המתעניינים רק באמינראציה ולא בהאידיאל של תחית; האומה,
לכ ל יהודי רוסיה השובה עכשיו מאד השאלה בדבר יצירת מקלט
אימיגראציוני חרש ליהודים,
הועירה הכללית של חברי הוער הפלישתינאי האודיסאי
> עתירה . להיות משמשת אבן:בוחן | לכשרון:החיים \ שלו ‏ בעתיר,
> מחכים אנחנו, כי הועידה הזאת תהיה פתיחה של תקופה חדשה
בעבודה חקולו ניזאציונית היהודית,

ג'יניבה 1/14 יאנואר,

₪

סיוּע היהוּדים לשחרוּר תורקיה .

סי\

(רשימה),

המפום של יהודי, שעזר לשחרור תורקיה היה שונה מחברו
ברוסיה בהרבה פנים. אנשים זריזים, ‏ חוליפים, = קלים ‏ לנוע,
= משולחים נפלאים, ,אגנטים" \,קומי-בויאזירים" דאידיאה, פוליג:
לוטים, מכתגלים בנקל לכל סביבה, מעורבים בין הבריות, בעלי
פיפיות לפולמס, מתרגשים ומתלהבים, ‏ מתמכרים ‏ בהתמכרות
גמורה, מגוזמת, רותחת. תוססת, מזרעועה, ‏ לא קופצים בראש,
נמו שהמליצה מהלכת, אלא נזרקים בראש ע"י. סערת. מזגם וע"י
כחיהמדמה הלוהט -- היו גם פה גם שם, אפילו בין | תורקי:
צעור. ובין יהודי<תורקי:צעיר יש הבדל גדול. התורקי, אפילו
= הצעיר שבצעירים, אפילו החרש שבחרשים, הרוצה, ממש, להפוך
> את הקערה על פיה, יש בו ממדות בני אומתו, הוא ‏ שאנן,
חשוב, מתון ועקשן כאבן, קשה הדבר להכנים אל מחו דעה
חדשהן לגכי רעה חרשה, הרי זו אכן שאין לה הופכון, | אבל
כיון: שנכנסה הדעה לתוך ‏ מחו, = היא. יושבת :שם ‏ ישיבת קבע,
וכל הרוחות שבעולם לא יזיזוה, ‏ זו היא מעלה נכבדה למפלגה
= החפצה להוציא. איזה: דבר לפעולות, אבל זוהי גם מגרעת .גדולה
= למפלגה שצריכה להתנועע, להתגלגל להחליף = את כלי זיינה,
> לברוא תחבולות. ולהחריבן, אפשר לאמר שהתוגרים:הצעירים נתנו
> את הַכַּח, ‏ את הברזל,: את עזוז ההסתררות, את ההוזמרה,
> והיהודים עזרו- הרבה לתנועה,. לתעמולה, ‏ לסרסרות ‏ (במובן הטוב

של בלה זו), להמצאות, לנסיעות, ‏ וגם לז'ורנליסתיקה, הזיורנליס:
תיקה אע"פ שאחרים ‏ עוסקים בה ג"כ, אע"פ שהם עוסקים בה
אלף פעמים יותר. ממנו, עכ"ז הוא. מקצוע שהיהורי, לפי תכונות
נפשו, לא אומר שהוא לעולם מומחה. בו יותר, אבל לעולם הוא
חרוץ בו. יותר, מכריק יותר, פקח ושנון. יותר, ‏ ה,אינטרביץ" היא
המצאה יהודית נבלוביץ), הפליט ון הוא ‏ ברובו = (הווינייכולו,
הפריזי והברליני:ברובו) יצירה יהודית, * כל ענין העתון:רעלמא:
כוליה, טפוס הברל, טאגעבל, הנפ'פ ועור קודם ‏ לה הווינר
טאג"ב הוא יצירה יהודית -- של שעפם וחבריו,. -- ביסמרק
גונה. פ"א בפרלמנט את העתונאי, שהוא ‏ טפוס ,תלמיר שלא
שמש כל צרכו", נער שברח או הוברח ממחלקה חמישית:ששית
בגימנזיום, לא הגיע אל מטרתו ונכנס לעתונות, ‏ אין ספק שהרבה
ארס של חמת נקם מחלחל בפתגם זה, וגם אין ספק. שהיו ויש
בין העתונאים. -- אם לא בעלי מזל כביסמרק, בעלי מוח ‏ לא
פחותים. ממנו, וכאלה נמצאים גם בין פלימי האסכולות,-- אבל
עובדה היא, שהעתונאי איננו ,בעל:מלאכה:אחת", = מה שקורין
,שפציליסט", ושהוא מרפרף בחללו של עולם, ושאין לו שרשים
חוקים ומוגבלים במק"א, ושהוא בבחינה. ירועה מין ,מימוזה' --
אלא שהרבר זה בעצמו כבר היה למקצוע נדול וחשוב | מאד,
ולא רק לאומנות, אלא גם לאמנות אדירה. : והיהודי לפי: חנוכו
הגלותי, ‏ אפילו היהורי האמנסיפציוני, אין לו שרשים מקומיים,:
איננו מחובר:לקרקע, הוא עור כעוף הפורח, לפעמים כנשר
ולפעמים ככנף רננים קטנה, יש לו פנטטיה, קלות, השתוקקות
להצטיין, לפיכך לא תמצאהו במספר 4 רב בין | ,השפציליסטים/
הקרים,. היבשים, המשרישים, אלו יותר בין האנשים הכלליים,
המעופפים, . זו השוחים. על גבי השטף של חיי | כרך. גדולים
ופואנים,: ובהיוח כל העתונאות פררוקט של שאון חי כרך. אין
פלא, ‏ שבדבר הזה הצטיונו ומצטיינים היהודים. יותר -- הם הם
שיסדו את ה,עתונים-דעלמא", את האגנטורות (רייטר, ולף ועור)
ואת כל אותן הרשתות הפרושות של קרפפנדנציות ‏ ו,אינטרביו:
אים". הם הם שהמציאו, אבל, כנהוג, לא בשביל: עצמם, ‏ ולא \
לתועלתם, בא אח'כ הקפיטל הגדול וסגר את כל אלה באונקליות
של הפתדרות ענקית (,אססאשיעהטער פרעס" וכדומה),. הריוטרים
והולפים וכו" המירו את דתם, והבאים אחריהם ' אין להם. שו
יחם. וקשר עם היהדות --- ומה עלתה בידינו לא כלום!

אם הצטוינו היהודים, בכלל, בעתונות--עוד ‏ יותר הצטיינו
בעתונות של פולמס, פוליטיקה ‏ רתחנית, ‏ מנדנציית.. זהו: ענין
שהטמפרמנט היהודי מסוגל אליו: ביותר, | הוא נוח לתפוש ‏ את
העיונים הדקים, נוח לגזם, לפלפל, נוח להתפעל, במלה אחתו
יש לו כל אותן המעלות --- והחפרונות של כשרון גדול, שהנני
מפקפק בדבר. אם נכון לקראהו. בעברית: פלסתר, אבל הוא הוא:
פלפתר --- פמפלט, למלה ,פלסתר" יש משמעות של גנאי, אבל
כונתי על המשמעות של שבח,. אפשר לאדם להיות גאון-- אפילו
בכתיבת כתבי פלסתר. גאון כזה היה רו שפור בממנו--בשנים
האחרונות הוא ,עבר ובטל" -- והוא גרם הרבה למפלת נפוליון,
ה,פמפלט" הפוליטי הוא כלי זיין נורא ומסוכן, : מסוכן ‏ בידי
דרימון, שהוא בסגנונו ובאופן ציורו ודמיונו ג"כ אחד הפמפלטיים
היותר . מצוינים, ומועיל בודי איש כהררן, שנותן לפמפלמיו
צורה ספרותית מתובלת בבקיאות וברמזים, | פמפלטיי ‏ היה | גם'
ויקטור הוגו בפפרו ,קורות החטא", ובמקצוע הפוליטו הועיל
ספרו זה, שאין לו שום ערך אמנותי, הרבה יותר מכל. יצירותיו
הנפלאות %

וכאן אני מגיע אל החלק שנטלו היהודים בהכנות למהפכת
תורקיה,. כדאי לקרוא עתה את הכרכים של ,המשברת"---העתון

[

71 יי 5 -- 4 ₪

6 > העולם -3 גליון:ג
0

שיצא. בפריז (בל' צרפת) ושהיה במשך הרבה שנים כלי מבטאם
ופטישם ומפצם של התורקים הצעירים, בכרי להכיר | מה כתב
שם תורקי, ומה. כתב. יהודי, התורקי כתב שם בחשיבות,. בזהירות,
בכבדות: זה א<חהמד:ריוה המשמש כעת בנשיאות | הפרלמגט
היה אחר עורכי העתון ההוא, וכתב שם את מאמריו, = וחברו
ועמיתו היה האדון פוא ה, בן משפחה יהורית:איטלקית מיוחסת
שיושבת. זה איזה דורות בתורקיה, גר רוב ימי חייו בפריו עם
הגולה אשר הנלתה מתורקיה, וכמה פעמים הנל אותו | שלא
בפניו, תפלוהו, רדפוהו, מפני שחוא היה איש:מלחמה הספרותי
הראשון. במעלה, הוא היה הירצן וסטרו'בה יחד. הרי הוא פופר
צרפתי, שכת3 ספרים וגם חזיונות שהוצגו על הבמה. הפריזית,
אפל. בתור. פופר פוליטי זהו כח כביר שלא היה דוגמתוי
,המשברת" היה, כמובן, אפור בכל. האיפורים בתורקיה, אלא
כמ שהיו מביאים לרוסיה | למקימות הגבוהים את ה,אפוואבא:
וריעניע", והי קוראים בו וכועפים וגם.., מתענגים,., בסתר,. כך
היו מביאים, לקונסטנטינופול אל השער הגבוה לחדרי | חדרים
את,המשברת", .והיו קוראים אותו לפ ניו בעצמו, והיו מתרגמים
לו את הרברים,. והוא חיך ונתפעל, צחק ויתרגש, ביחוד כשהעקיצות
נגעו אל אנשים קהובים אליו, הרבה עתונים, קונטרסים, ל
פפרים. הוציאו התורקים לאור באירופה, אבל 6 היו קיקיונות.
הכ הכין את הריבולוציה ‏ ,המשברת"; הרבה כתכו גם אחרים
| ',במשברת", אבל כל זה. היה כאין מול עבודתו של יהודי זה, עבודה
נלהבה, . נוצצת, ‏ מחוררת, "ממש עבורת רושפיר כנגד נפוליון-הקטן,
ושוב ישב יהירי פלן בפריז, ועטו: החר, המלוטש, המבריק
בידו, והוא = כותב. וכותב, מה הוא כלפי הפדישאה + מה הוא
= כלפי . ,השער ‏ הגבוה"+ מה. הוא באותו ‏ חעולם המושלמני עם
האולימן והמופטות. והשיכים % וכותב הוא נם רק בלע"ז, ובעיר
\ כל בך ‏ רחוקה,... אבל | לרבהים שכתכ. פרחו. כנפים ‏ חוקות
ורחבות, ועפו ובאו,: ואין: לגור את הנבול. בפניהם,
זה היה הראשון. והראשון. ליהודים שעזרו ‏ לשחרור תוגרמה,
עפקנים ועובדים דגמתו לא נמצאו---אבל פה ושם נמצאו עוד פחותים

ממנו, שעליהם. אדבר עור, הצביון איננו דומח אל. המון עפקנינו

\ הפוליטיים ברוסיה, זהו צביון יהודי ליבנטי, ספררי, מגוהץ,

<< חרוץ,: --נמוסים. אירופיים והתלהבות יהודית | וכל לא יבלו' להשתתף

שם כל אותם הצעירים המרפרפים ‏ פתם באויר; כל אותם חוטפי
= המלום, כל אותם ‏ ארחי-פרחי וערב = רב שנספחו. על. הכחות

המעולים * והמובחרים ושקלקלו. את עבודתם של אלה עיי גזמות
ורעש ודחיקת הקץ וחופר חוש ה שעור והמדידה, שם לא

| נמצא ההמון הזה, וגם לא היו התנאים הכלליים מוכשרים לוה,
רובולוציה ‏ מצומצמת ‏ שהוכנה בתיך חוג חזק כברול, מפודר
ואיתן. יכולה ‏ היתה. לקבל לתוכה רק. כחות. מועטים מהיהודים,
אבל הכחות המועטית ‏ האלה עשו מה שעושום אחינו בכל מקום :

את. התנועה ,

שאול ‏ משרניחובפקי ,

על ערָבות מָתוּת +

ּ על ערְבות מָתות

9 יא וניא שוְמָמִים

< = נִתָלוּ הַשָמִים

כּחִים, הדלי אִימִיִם ו

נּנִים וּמִתְרופנִים,
עוטים, כל רמום,
גְִים. מתוך יאוש
הפ היה שָעָמוּם +
וּמַה יצע תַחַתָ:
קברות 9 שיחים /
הלהל שומם,
| דומם וְּתְכְרִיקִים.
אִם לא קברות זָמַן פה
ַַּנם קפ !
פחות ההויָה
חָלְפו ַייעפוּ.
איכֶם, החיים,
ולו צַל צַלוּ שָל אֶטַד,
עקבות זָאָב: שְרְעַב
תָעָה ובקור רִמט;
או ג בָּמָה ִשְבָחָה
אֶבֶן סקישִים -- גולֶם =
ַא לי וח ,
לו בְבִת הָעּלֶם: ו
מַרְמֶב: סָבִיב. מִרְתָב:
לשמים ַטְלָה,, |
מרְחָב אֶדָמָה
לע בּוָה שָל לַלָה.
וחלפ- האב "
| נְתְפָש ימי דקים
יחרי במרְסכיה,
| גלָה בַמַרְחַקום = ==

2%

י. ח, ברנר,

מן הַמְצַר.

(מגלות ‏ חתובות).

"א,

לפני שנים רבות היה הדבר.. אכסטרן ‏ הייתי = אז. ומורה
מתנדב | היה לי, = ג'כ. מיוצאי | ביתחהמדרש, ‏ תלמיד ‏ המחלקה
האחרונה. של .בית ספר גבוה, ‏ אדם מיוחד,. נפשיי,,. נזיר. היה
בחייו, : אבל מהר-געגועיו ‏ של האיש הזה ימים רביםדרבים היה :\
למצוא אשה צעירה אשר תדבק נפשו אחריה ,‏ ברעיון וה שבמפהרי |
נפשו היה פוב נשפים בגנים, ברחובות, ובאודיטוריות שונות +
ברגש של חפוש היה שואף להתורע לבל עלמה, ימום ל

גליון נ
לוו

והאשה לא באה. מלאו לו עשרים ושמונה. שנה, אני. הייתי
מבאי-מעונו., פעם מצאתי אצלו נערה קטנה ורכה, כבת שמנה
עשרה, | אשר. באה לעיר-הבירה. מעיר מולדתו שבפרובינציה

להשתלם בלמודים. לב האיש הלך שבי אחריה מן היום הראשון,
ממחרת. דעה זאת. גם הנערה -- ותשמח, ואולם עוד מרם יגיר
הרבר. לנערה, עוד באותו הלילה שלאחר יום התורעותו, הקיץ
באשמורה. התיכונה ויחש כאב בכל חוט-שררתו, הכאב לא היה
- פתאומי- - בשורתו הקדומה היתה בשכבר הימי -- אבל הרגשתו
באופן חד היתה פתאומית. אושר' האהבה של העת הראשונה
כסה אמנם על הכאב-הגנב לימים מספר, אבל גרש לא גרשו
וכלה לא עשה בו הכאב הניח מן המחתרת, חדר עד התמצית,
ורד ונקר, הרופאים לא אמרו. נואש -- אך ללא הועיל, הגיעו
לו אז ימי תקוה ויאוש, ימי מתלאה ובעתה, לה לא הרהיב עוז
לגלות הכל, אך אנכי האחר ידעתי, לאחרונה השאיר להקטנה
והרכה רק פתקא קטנה : ,סלחי לעץ. רקוב", ‏ אולם פניו האלמים,
האפורים, כשמצאתיהו --- הראשון --- מוטל דומם על הפפה, היו
= כחולמי-חלום. הבעתם היתה: ,האנקו דום,. . האושר והכאב באו
וחדיו. ויחלפו יחדיו".,
קור. עובר בכל ברי עורי, אותח .ההבעה. החיה מעל פני

אוש, | ששתה. פםדרעל, יען אשר מאן בהויה. מלאתי בוז,
התחלתי רואה בימים האלה על פני ארם חי העומד. ועובר
באמונה בבית הפוסו של פרמן -- על פני אברהם מנוחין.

יום יום אני נפגש אתו,

הוא' בן שלשים ושש, בערך, על עברו אינו מדבר, ורק
אנב. גררא הלעתו אוזו=: דברים: חיצוניים, << כמה, לדונמא, שהית
5 שנים = אחרות = חר נאמן ל,בוגר". שבליטא,. אז,.-בעור -שעל
> האורגניוציה חופף רות קדושהי ו שהיה אחר כך. מארגן פלוגות
להגנה: דעצמית | בערי 4 הוסיה הדרומיות ; | שהיה' בגלות סיביריה
שלש שנים והיה מלקט, מאפס עבודה, צמחים שונים במדבריות
וביערות + תורת-הצמחים לא למר מעורו, = ולקרוא להם בשמות
א ידע, ‏ אבל הוא אוהבם ומאהכה הוא יודע להבחין בהם
| וַלהבדילם. אלבומים שונים, מעשי ידיו, | אלבומי פרהים שונים
וגירוליהקרקע שונים שמורים אתו באמתחתו,
אגב: את מאלר. ואת אשתו הוא יודע מרוסיה. יש להם
אפילו. איזו ‏ זכרונות = משותפים, הוא. ירע גם את אחיו הבכור
של ישמעיה טאלר ארם מצוין מאר, | אשר מת .לעוניו | ממחלת
| השחפת בסיביריה, המנוח היה קשור בחיה רחל, אשהו של
= טאלר, בבתוליה -- יתומה. מאב ומאם היתה--- אבל היא אהבה
| ארם "אחר,,. גם את שטקטורוב נפנש. בעת ההיא, כמרומה,
אבל הם. כלם אינם. מכירים אותו כאן, עכשו, -- ונוח. לו זה,
| אוהב הוא\ להיות רואה ואינו ‏ נראה, הפביבה. ה,אינטלגנטית",
-בכלל, , אינה חכיבה עליו ביותר,

-- האינטלגנציה, האינטלגנציה,,. -- גחך--בכלל... לאו
דוקא שלנו, , . שוכני בתי-הקהוה., . אנשי אמרים פרופיסיונליים,.,
דברנייקריה, , , רודפי מבטאים מלומשים., . כך הוא הדבר, כך,
הברתי לו את שאר מכרינו, כמה ממהר רוא לתפום
טובו "של .כל אחד ואחר !
וכעבור ‏ עור רגעים הגיעה ‏ שיחתנו | המרוסקה,: שרובה
הפסקות ‏ ושתיקות, ‏ גם = עד הרוח ,החדש" שברור ו
החרש שלנו ברוסיה ובשאר מרכזים עבריים, כפי שאנו למדים
לכאן מפי. השמועה העוברת : שלילת כל ל אפיקורסות, שפירושה
אפילו: לא שלוה, אלא--הנאה ,'
5 אברהם. הפשיל את עיניו, כשואל: .מפני: מה אנו, נוגע
/ וכן: זה ולא בהשלג דאשתקר ? אחר' כך. אמר : הרוח החדש,,,

> העולם -3 1

הרוח.,, מוץ לפני. רוח,.,-- ושתק, אבל בהמשך הנשף הוסיף
עור אמרים מרוצצים בנידון. זה .
,אשרי האיש אשר לא ילך כדרך מטיפים ‏ ואשר לא
יעמול להצעיר את הכל בררך. אחד ולהפוך. לכל לב: אחר ומרת:
חיים אחת. כל איש ואיש, בין אם מזמתו תשבון עמו. ובין אם
אין כל מזמה לו, ‏ חי הוא כפי יכלתו--יחיה כפי: יכלתון' כך
הוא הדבר, שלות. האני הפרטי ‏ והנאת האני הפרטי--מה יש
צרק ואמת מזה, אם רק יש יכולת גמורה לוה+ אבל.,. הוא
הדבר : שלוה,,. הנאה,, . מצינו, שמימי עולם ועד עכשיו היתה
היכולת הזאת רק אצל הפחותים שבבני ארם, אצל הקהים,
האכזרים, הרפים, התלוים בעזר אחרים,.. המעולים, האיתנים,
חפשי הגוף והנפש, בעלי המופת- -דוקא הם אינם יכולים, אני
מוכיר לו את הרוחות החדשות המנשבות, את התורה ה,חרשה",
הקוראת : חיים! חיים! -- אבל זו שוב אינה אלא ת ור ה, תורה %
בפי אנשים, שכל מהותם, לרוב, מתנגדת לה,..
ושוב, פעם אחת, שמעתי מפיו דבר מעין זה:
-- יש עור בעולם, יש, ואיזהו בן-האינטלננט המכוער
ביותר+ זה שכחו לא כח והקרקע שתחת רגליו לא קרקע, ועם
זה הוא- -במימרות ידועות- -כאלו משתחרר, כביכול, מפסימיותו,
מחולשהו,. להיות דומה לאחרים. לכלי להיות עור איש:הפנה..,
מתועב. הוא זה, שאינו יכול ‏ ,לחיות" ומתחפש, שיכול. הוא, אוי,.
כביבול, כמה עוד יכול הוא,., .ראשית דבר: הנאמנות אל
עצמו! וה שאינו יכול לחיות, זה שאינו דומה לאחרים, יהא
אפילו מחולשה---אל יצא. מעורו להיות. בר:הכי, להיות. ,דומה
ואם הוא עושה כן- -הקומיזם מתגבר ביותר, הפיסמיסט' המתחפש
ללא וה--מגיחך . הוא. ביותר ; הפסמיפט. המכיר. בעצמו. מהו---אינו.
מנוחך, אחרת הוא, אם יש 5ה בארם להיית באמת. מעבר /
לפסימיות, אבל למי יש כח זה+ אם אפש- עור להעלות על
הכפקנות הזולה, השכלית--מי זה אשר ישבר את עול ההפתר,
יחלץ. מסבלון. הקיום, ישתחרר. מהעתועי, תעלולי ונפתולי. החיים ?
בכל אופן, לא הרגיליות והבנליות, החיים כמו שהכל. חיים,
מובילה אל איזה מעבר, אם דרכים ומפלות, אזי, בכל אופן,
אחרות, מסלות. לגמרי אחרות, צריכות להיות אל המעבר, הרבה :
פשוט, למצער, בשבילו,

5%

יעקב. פיכמאן .

הַפפְרוּת. הָעברִית בְּשָנת 1908,

0

כשרונו היצירי של ברשרסקי ומעוף-רמיונו ‏ לא היו גדולים
וחזקים * כל:כך, | אך כח שכלו ההגיוני = וקולטוריותו,
הבה ירה את הענין אשר לפנין ויכלתו לפמצם את כל כחותיו
בנקודה אחת, הם הם שנתנו לו את האפשרות להתגלות לפנינו =
כבת אחת בכל ‏ המזהיר והמצוין * שבכשרונו | ברומאני הראשון :
,באין מטרה". בכל המעלות -הללו לא הצטיין ייהורה. שטיינכרנ ;
זה חיה כחחווצר עור; אשר פזר את ניצוצותיו ‏ המאירים ‏ לכל
עבר, שלא לצמצם. אותם בדבר אחר, כח שכלו של שטיינברג

היה גדול ‏ ועמוק, אך לא היתה בן אותה הקולטוריות האירופאית,

שבה הצטיין ברשרפקי. בשכלו הבריקה תמיר :חריפות. יהודית,
אך פעמים רבות. היה ה את אותה ‏ הישרנות, אותה.

יריעתו == .

הפשמות ‏ .של ההבנה , שאנו מוקירים ‏ כ"כ בסופרי ‏ אירופה

הגדולים, ‏ יהורה שטיינברג היה פיטן בברכת-אלהים, עינו היתה

בהירה. ותפיסתו -- תמימה כתפיסתו של ילר; אך, גדול. היה. בו
= = = עדיון יסודההפלפול, אשר הביא אתו מבית-המדרש, והרבה פעמים
הוא | מעקם עלינו את כתוביההחיים ‏ מתוך פלפלנות | המימה,
המחשיכה את אור הבנתו,. פעמים רבות רואים אנו אותו מקמט
את מצחו, = מחטט ומבקש לגלות עומק:הבנה, במקים שהדבר
ישר ופשוט מאר, פעמים רבות הוא חיקר לרעת את הגלוי
וידוע, * ופעמים. רבות הוא מאמין להבין ולבאר את זה, שלא
| = -ניתן: לחיות מוכן. ומבואר לעולם.

כח:וצירתו | של יהורה | שטיינברג | היה נפלא . זה
היה = מעין = שאינו-פוסק, * הנובע | מאליו ממקוחות נסתרים.
דמיונו = העשיר ‏ היה יוצר עולמות | רחוקים ויפים | בבת-

צחוק מתוך אותה קלות-הראש, המיוחדה רק לפימנים מועטים.
= הוא לא היה צייר במובן המקובל אצלנו. אך כלאחרדיר היה
= = | מפזר לפעמים פנינידציור, | שגם אצל ציירים 64010806 זגץ קשה
למצא. דוגמתן, -הוא. לא היה' אולי. גם פסיכולוג במובן המקובל,
אך פעמים שקו אחד שלו, שרטוט אחד, אמרה אחת מתוך
שמף"הלשון. מגלה לנו עולמות מלאים בנפש היהודית, אלמלי היה
כשרונו: של שטיינברג מתפתח. ישר ובתנאיהחיים אחרים, אז היה
ערכן. של יצירותיו מרובות=הצרדים והגונים ‏ גדול במדה שאין
לשער, במקוריות המחשבה שלו, בעושר הסגנון ובמעוף. דמיונו
וש. גרלות, רחבות ועמקות, מנת"חלקם של המועטים והגדולים,

כשרוגו של שטיינברג היה עשיר. ובמרה של עשורים היה
= מבובז ‏ את פניני = עשרו במשליו, = ספוריו, ‏ אגדותיו. ופוליטוניו
> הרבים:. בכל' מה 'שכתב -היתה. שרויה"יברכת- היצוהה,.>על. הכל

מרחפת הרוח התמומה של ילד גאוני, | המתפלא על הכל,

רוצה להבין את הכל ומאמין להבינו, גם חסרונותיו המרובים של

שטיונברג | נעשים חביבים עלינו, כשאנו זוכרים, שאלה הם
חפרונות של ילד; = המוציא ‏ מפיו אמרות ‏ מחוכמות = ותמימות
| כאחד פשאינו מבחין עצטו לא בחכמתו ולא בתמ;מותו..,

יהודה שטיינברג היה מ שו ר ה--וזה מחפה על כל חפרונותיו,

1
הכל חולף ומשתכח אצלנו, הגלות עשתה אותנו לשכחנים

נוראים, עם עתיק אנחנו, שיש לו עבר של אלפי. שנים, אך
חיים ‏ אנו כמעט רק חייההיום חיי<השעה, נושמים :אנוה רק
בהאממוספירה המקפת .אותנו ברגע זה. גם פפרותנו חיה רק

על יומה האחרון, יום"אתמול. לה -- חלום יעוף, אין מצב מתמיד,
אין דור מוסר בירושה. את רכושו לחברו ואין תקופה מפרה את
חברתה. * בא האחד ועולה על הדוכן, ‏ פוגשים אותו לפעמים
ב,ברוך הבא" וכשהוא יורד -- אין. איש מרגיש ברבר. הוא הולך
ונשכח בחייו, ומה נם במיתתו.

0 לפיכך. ראוי. לְציין את העובדה המשמחת, שבשנה זו הגנו
אצלנו. חג?כהמאה להולרתו של א ב רהם מאפו, של משורר זה,
שהנחילנו ‏ את מיטב. הרגעים בילדותנו, | שהעשיר את דמיונט

= בעולמית:שירה נהדרים מימי עברנו העתיק, ‏ ויפרה את לבבנו

- הובש, שהיה כה צמא לשירה, וילמדנו לדעת ולהרגיש את הרך
של האהבה, את ההוד של הטבע ואת התום. והטוהר של
החלומות.. החג ‏ היה אמנם צנוע ביותר, אברהם מאפו הריחו
= חביבם של כל הקוראים העברים מן הדור הישן והחדש וחגו היה
צריך. להיות .הג עממי גדול ונהרר. אך העובדה עצמה, שמעלים
אצלנו על הלב את. זכרו של משורר,. שחי לפני. יובל שלם,
מעידה. על התעוררות יָרוּעָה בקהלגו, ואם הפרפום הקטן, שעשו

> העולם ב 2

להבר ) יועיל לחדש את זכרו של יוצר ,אהבת ‏ ציון" = ו,אשמת
שומרון" אצל ‏ קוראינו, ואולי עור יהיה גורם גם לזה, שיחורו

ויוציאו את כל כתביו במהדורה חדשה ויפה, ויפרו אותם. מן
המהרורות | הישנות | מו'ובות:השבושים ומטושמשות:האותיות --
דיונו | לפי:שעה, | הספרים' ‏ העברים אינם > מפונקים , ביותר
עה קוראיהם,

להתיחפות | אחרת לגמרי מצר הקורא. העברי היה ראוי

אברהם מאפו, זכרו של משורר טהור וצנוע זה היה צריך. להיות
יקר ומאיר לנו כזכרונם של ימי הילדות. לב מי לא יחם, לב
מי לא יהמה בזכרו את קריאת ,אהבת ציון" או ,אשמת:שימרון"
כשהיינו ערים בפעם ‏ הראשונה כל הלילה על קריאת העמירים
התמימים והנפלאים ‏ לאור הנר, כשלבנו מלא' על: כל גדותיו,
ובקומנו בבקר והתהלכנו עור עת רבה. כחולמי חלומות, והארץ
הרחוקה והיטים הרחוקים רבי:הקפם עור מרחפים לפנינו ? מעטים
היו הימים המאירים בילרותנו, וים של נגוהות הציף עלינו מאפו
בשירהו התמימה והרעננה. את שירת הביבליאה : שב. והחיה
בלבבנו, הוא נפח חיים חדשים ושירה. הרשה בכתבי:חקרש,
לאחר שאקפי מפרשים והקרנים התאמצו. בהתמרה נוראה להכחירד
ולהחריב בהם כק לחלוח. של שירה, ולעקם עלינו את אמרות:
יה המהָורות \ עד כרי לעקור מלבבנו ולהמית. בו כל רגש של
איבה אליהם, הוא ‏ השיב לו את כתבי:הקדש. את מזלת ="

ילרותנו * השיב ‏ לנו , בהכניפו בזה, שהיה לנו רק מליצה =
ורמז בלי כל רוח חיים ורגש חי, את תום:הנעורים והור?

השיבה, מאפו נתן לנו לא רק מ ש ל ו; יוזר מזה נתן לני מ שלנו. =
יש אומרים: איננו יודעים, היכן למדנו לאהב את ארצנו והור
קרמותה- -אם בכתבי:הקדש ואם' בספרי מאפו + ואני יש שאשאל
אֶת עצמי: אם למדתי לאהב את שירת ‏ הנביאים עצמה ראשונה"
מתוך ,כה'ק ואם .מתוך שירת מאפו? :
אברהם מאפו הוא יוצרו של הרומאן העברי ואחר '.
הגורמים ‏ הקולטוריים החשובים שבתקופת ההשכלה, אך. עד .
שאנחנו מעריכים את ערכוו מתוך נקודות:מבט ספרותיות שונות,
עלינו | להעריכו קודם כל בתור משורר. ילדותנו פתם, אשר '
קריאת. פפוריו התמימים השפיעה או על לבבנו כטל:בקר ותעורר
בקרבנו ראשונה את רגשות האהבה והתמדה החמים. לחייא
התום ‏ והצניעות | שבטבע, לטהרת:היופי שבאשה,---לחיי האדם

הטהורים עלי. אדמות,,,
(סוף יבא),

.

מכַתְבום. מפולין. ,
.א

י, נרינבוים +

אפפת הרבנים,.

זה עתה נסגרה אספת הרבנים הרשמית הראשונה במדינת פולין. ורישומה'

עוד ניכר בעירנו, נשאר עוד ועד, שתפקידו לערך ולסרר את החלטות האספה
ולהגישן להרשות; בעתונות ובקהל מתחילים רק עתה לרבר על האספה, לתה]
דון, וחשבון. מערכה ומקומה בחיום ולפמן את היחס אליהי
אספת הרבנים היתח בלי ספק מאורע צבורי נכבד, שתוצאותיו ‏ אי

אפשר לרעת מראש, בבטוליהיש אי:אפשר להתיתס ‏ אליה, :אותם האנשש
הרחוקים מן החיים, שרגילים היונן, ביחיד בשנים האחרונות, לבלי התחשב את
כלל, --- יצאו מד' אמותוהם וישמיעו דברים כאלה, הרשו הרישות. כאלה, שאי
אפשר לבלי לעמר עליהן, בח ישןהחרש מפודר, ורוצה להשען: על כח הרשוה | ,
ווצא לנגד. עינינו על שרה המלחמה הצבורית שלגו, וח יבים אגו לרעת מואץ
את מהות הכח הזה, את. מטרתו ואמצעיו, .

= בוחור של

> משאן -- אם כך תחשבו,
באו רק לחזק את הדת, כלומר ‏ את דתם הם שפרחה נשמתה מתוכה, להלחם
| עם הזרמים החדשים, עם ההשבלה, הפפרים,

בשנים האחרונות נראו בת וך הרבנות הפולאנית סימני חיים והתעוררות ---
הא התחילה מגינה על חייה ומצבה בחברה. הגיעו המים, כמו שאומרים, עד-
נפש, ביחוד גדלה הסכנה בשנות המהפכה, כשהרבנות הפולאנית. ראתה בעונים
ממש את הורכן. עולמה, נסתה להלחם בנשק רוחנו, נוסד עתון יומי ושבועון
י, הפצה לנצה את האויב בנשקו הוא, אילם העתונים ‏ לא הצליחו, | אוש
לא שם אליהם לב, וכמו שנולדו מבלידמשים, כך מתו בהיסח:הרעת. - וכלו:זין
אחרים לא היו בידי הרכנים, לא היה להם אפילו רעיון אחד, שהה בכחו
להי טפוע על אנשום ולמשכם אחריהם. בדתם ובתורתם, שלכבורן נלחמו ועליהן
רצו להגיןן לא מצאו אפילו מלה רעננה, חיה אחת נאותה שמצאה בשעתה
החסידות, רק הזהירו וחזרו והזה רו על שמירתן של המצוות המעשיות, ‏ מובן,
שאזהרות אלה לא יכלו לחזק את השפעתה של הרבכות, ועוד יותר מובן,
שאזהרות ‏ אלה לא וכלו לנצח את החיים. היו רכנים שהכינו זאת, שהבינו את
הנגוד בין תורתם ובין החיים, ורצו להפתגל להתנאים החדשים למלאות באיזה
אופן אחרי דרישות הזמן,. אולם. נשארו רבנים. אלה --- שרובם ציו ניום, גלמודים,
אים ואפולו נררפים במהנם, הרבנות כמו שהיא אין לה כנראה, שום כשרון,
של הפתגלות, ולפיכך זר הוא עולמה של הרבנות לעולמנו שאנו חיים בוו
רחוקים הם ממגו בהשקפותיהם, מאווייהם, תקוותיהם כרחוק זבונים
מהתקופה שאני חוים בה עכשין

הרבנים בכללם עסקו באזהרות ובקשו אמצעים לעמד על נפשם, אבל
מה כחן של אזהרות, יוצאות מפי רבנום, שאכדה השפעתם על הקהל? אחרת
היהה, אלמלא היו לגזרותיהם ואזהרותוהם ופוידבח של דין, אלמלא התרצתה
הרשות. לקחת אותה תחת חסותה, כמו שהיא מגינה וחופפת \ על כל קלירוס
בלתי:והודו, מחשבות מעין אלה היו צריכות. בהכרח. להילר | במחות הרבנים,
העסקנים שביניהם, הם ‏ התחילו. מתגעגעים לכח ושררה, וכשנוכחו
שמקור כַחם. הפגימי יְש, חרב, פנו כלפי חוץ.

אספת הרבנים הוא פרי:הגעגועים והתשוקה האלה. היא בראש ובראשונה
,הוצאות ההבנה, שהבינה הרבנות הפ ולאנות שאידאפשר
אחר זולת הכח החומרי הפשוט, שיוכל לכוף על. הקהל את
לבאופן. מורגש. את. כל. מי שועבר. על סצוותיו. ופקודותיוי

התשוקה לה תקשךָ עם בעל הכח והשררה מצאה לה באספה בטוי ברוך
שאין כמהו, וזה הוא ספק הצר היותר חשוב שבכל המאורע. הרבנות שלנו
הוצה לשאב את כחה ממקורות חוץ, משתדלת למצא לה על מחוץ לעולמה
ולעולם היהודים, זה דבר חהש ומצוין במיגו, המעיה, ער כמה' אבדה הרבנות
יאת החוש הבריא ואת הקשר הפנימי עם הקהל היהודי החי והסובל.

מכל דברי הרבנים, מדברי המחברת, שהוציא הועד \ המפדר של האפפה,
| נראה עד כמה משתדלים הרכנים לתפש את הממשלה בלבה, עד כמה הם
|מטעימים וחיזרים ומטעימים את תודהם ה בה, את הכנעתם, נאמנותס וכשרותם
המדיני ז,. ולא רק הדברים הם מצוינים, אלא כל = יחפ ההכנעה, ‏ הכולט מכל
חדברים והמעש ם, מכל התלגרמות והדפוטאציות, מכל אותס הרמזים והביאורים
שניתנו בתכניות. החלטותיהם, ומטרת ‏ כל. אלה להוכיח להממשלה, שאץ ‏ לה
דרך אח"ת יותר טיבה, אלא להכיר את הרכנים לראשי העם היהודי, לתת את
הממשלה הדתית בידם, הרבנים הביני, ‏ כנראה, את הקשר שבין עולמם הישן
ובין. הסדרים הישנים, השוררים עדיין בממלכה, הם ראו בעלול בימי-החפש
המעטים את הסכנה המרחפת. על ראשם, כשיתחזק הסרר החדש, הבינו שמלחמת
הריאקציה היא מלחמתם הם, בלב תמים עורכים הם איפא את מלחמתם. זו
ודורשים כך שהממשלה תעמד על צרם ותאציל עליהם מכחה והודה,

והדוישות, הפעולות שהם רוצים לפעל בכח הממשלה שינתן להם%

אם תחשבו רגע, שיט. בין הדרישות," שהכיעו בפעיפי ‏ החלטותיהם
חרבים, אף דרישה אחת. שבאה להספיק צרך של אנשים חיים, שבאה להקל את
העול הכבד הרובץ על היהודי, להמעיט את, הצרות המרובות, שהוא גופל תחת
אז טעות. היא בידם , = נדרישותיהם. ובהחלטותיהם

תקופת .ימי

שיהיה
ההר,

בידה
שיובל ל

העתונים, החברות הקולטורווחו ---
במלה אחת באו לרכא את היהודי להפיל למשואות את כל הבגין
שהוא עמל לבנות,

מן המצב המריני שלנו בממלכה כנראה הם מרוציםן--- אף מלה אחתן

החדש,

אף רמו אחד לא השמיעו בענין שווי:זביות, בענין הפרעות, למרות מה שעסקו
בפוליטיקה \גבוהה ושלחו תלגרמות למקומות היותר גכוהים, ‏ להם כנראה, ‏ און
צוכך. בשווי?זכיות, רוצים הם בהשתנות המצב, אבל לרעהו הם לא היו גם

כנגד | הגבלות ודועות,. אם רק ואהיונה * לפי הוחן ותעזורגה להם לחזק את
ממשלתם:

דנו, למשל , של החנוך. קם אחד והציע להשתדל אצל הממשלה שלא
יתקבלו. יהודים אל ,השקאלעס", מפני ש,השקא"עפ" מעבירים אותם על : דתם,
שילמדו נערים דברים * חיצונים רק במדה שתפפיק לעסקיהם, וגערות לא תלמדנה
בלל; וכשקם הרב מקאליש וגאם בזכות למוד הבנות, הזכירו אותו את המאמר
הידוע: ,בל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות". אמנם הצעה זו לא
נתקבלה, ביחוד התנגדו ‏ לה בעלי-הבתים ה,למדנים" שהשתתפו. באספה,--- גם
הרבנים הבינו, כי יש גבול לררישותיהם, אבל עובדה זו מציינת את האפפה
וחבריה,. לעומת. זה לא נתקבלה ג'כ. הצעה אחרת, שבל . רב. בעירו יקדיש
שעות אחדות. ללמד. תורה עם הבחירים, דנו על השפעתה הרעה והמשהיתה
של הספרות העברית והיהזדית, וקם הרבי מפודוימין והציע להשתדל אצל
הממשלה שיחרמו. כל הספרים, שהשפעתם רעה על הצעירים, ושהגם נגד הדת
הצעה זו לא נתקבלה בצורתה הרריקאלית, כי בארו להם להרבנים שעכשין
בשהוכרו חפש-הדפוס בכל הממלכה, אידאפשר לבא אל הממשלה בדרישה כזו,
והמציע, שראה בזה את התחבולה היותר יפה להגן על הדת, עזב את האפפה
בכעס, אבל סוף פוף הוחלט להשתדל שתהא להרכנים הרשות. להכריז איפור
על ספרים,. מחברות ובכלל דברים נדפסים, שיכילן גבול:פה נגד הדת.*
וה ממ ש לה. הו על אמצעי חזוק:הדת בתוך המון-העם והוצעו הצעות
ליסד בכל. הערים ועדים משגיחים על הנערים הלומדים מלאכה שותפללו ווניחו
לין,. שילמדו שתי שעות ביום תורה, ‏ להשתדל שבבתי:הנתיבות ומכרו מאכלים
ים, שלא ירקהו גברים עם גקבות ‏ על
יהודיות, שישאלו את פי \ הרבנים, ‏ כשיבקש מי שיהיה ‏ רשיון. ליסר. אגורה
ספרותית או אמנותית עברית ועוד הצעות כאלה,

אולם כל אלה אינם אלא פרטים--אמנם פרטים מצוינים במינם ומבלוטים
את התמונה, אבל לא יותר מפרטים , הענין הראשי באספח--,היתד" שבה--
היה הנסיון לסדר את הרבנים להסתדרות חוקה בעלת:משמעת, שתמשל בכח
הממשלה 2 הוהודים . לתכלית זו הוצע , שיסדהו בכל פלך ופלך ועדי-רבנים
של שלשה או חמשה. אגשים--(זה ‏ .עדיין. לא הוחלט) שבידם תמפר, הגהגת
הענינים הדתיים והרוחניים ‏ בפלך ; שהרב בעירו יחשב באופן השמי לאבי*
הכנסיה היהודית והרשות תהיה לו לקרא לדין את כל הפוגע בככודה של
הרת; שהרבנים יקבעו את רשימת הקנדידאטים. העומדים להבחר לועדיי
הקהלות , או שתחיה בידם הרשות לפסל את הבחירות , לא כל ההצעות. האלו
נתקבלו | בצורתן ‏ הפשוטה , באחדות | באו שויים | פחות. או יותך.
חשובים, אבל מהותן המבליטה את התשוקה העזה למשל, להכריח את.
היהודים ‏ באמצעי הרשות ללכת בררכי תירתם , נשארה כשהיתה. ואון אנו, +
מביאים את ההחלטות כפי שנערכו = ונתקבלו באספה, מפני שעדיין. לא גמר.,
הועד: העורך את עבודתו ובודאי עוד. יעשו שנווים ‏ בהן טהם | תוגשנה אל ?
הרשות , לנו נכבדים ביותר ‏ המחשבה, הרצון, כפי שהתבטאן בטהרתם
בההצעות , ולא ההחלטות , הערוכות תחת השפעת הרצון שתסכים להן הממשלה:

יתר ההחלטות. עוסקות בעניני איסור והיתר, שבת, עורובין , מאכלות
אגורים. בתוכן צריך לציין את ההחלטה להשתרל שהיהודים העובדים בצבא
יאכלו מאכלים בשרים ובמקום + שמעט מספרם יתגו להם כסף תמורת האכל ו
ועור יותר הביאור שנתנו , בהפרוגרמה להצעה זו. מבארים הם להממשלהו
שאם יוברחו החולים היהודים לעבר על מצות דתם או יסכיגו לעבירות ולסוף
יעברו גם על שבועתם . .. עניני הנשואין, אותו מקצוע החיים., שהדת עדיין
שלטת בו שלטון בלי מצרים, ושהרבנים היו באמת. יכולים לעשות דברימה
לתועלת העם העסיקה את האספה אך מעט, את כל שאלות הנשואון,. הגטין,
העגון הקידושין, היבום פטרו: בשתים שלש החלטות בל תי חשובות +

האספה ‏ לא גמרה את עבודתה. שלשת ימים לא הפפיקו, ‏ והרשיון
להמשוך את האספה עוד לומים אחרים לא נתקבל, לערך את ההחלטות
ולמסון להרשות נבחר ועד שהוא עתה גם בא כחה הרשמי של הרבנות'
הפולאנית , ובעוד ששה חדשים אומוים הרבנים להמשיך את עבודתם רבת:
תועלת ‏ וכבור זו.:.

כמדומה , שאין להרבות דברים על הרושם שצרוכה אספה כוו..לעשותי"
אולם אם תבקשו בעתונים. היוצאים ‏ בעירנו בטוי הרושם הוה, לא תטצאו .*
העתונו.! שלנו ירדה פ'אים ואין היא ממלאה כלל \ את חובתה מלבר--אולו
במובן ‏ ידוע ,,הבקר" החדש--לעמה. ,היינט" ‏ הפתפק בנתנו - דיןוחשבון
מהאספה שהיה ערוך באופן ובסגנון כוה, שהאספה נהפכה לפקאנדאל אחר
גדול, אבל לא שפך אור על ערכה. ומקומה של האספה בחיינו ; ,האונוע ר
לטבען" הסתפק ברין ‏ ותשבון אוביקטיבי בביכול , ועתה-הולך זמדפים מאֶמריי
בקרת גם כן אוביקטוביים + + העתוגות ‏ הפולאנות , בוחוד המתקדמת ,‏ נפלה

+ +

פים הערוכים ע"י חברות צרקה,

%ש

0 > העולם 36

על המציאה ומראה על החשך והפאנאטיומום שנגלו באספה, ודרך אגב,
הולה את האשם בלאומיים, שהחלישו את כח השפעתה של הקולטורת
הפולאנית , וכבר היה הלת לעבען" שתחת להבר על האספה, התחיל
להוכיח את העתונות ‏ הפולאנית המתקדמת שאין היא מתיחסת באופן שוה
להקלריקליים. היהודים והבלתי יהורים , שהיו אספות כאלה גם בעטים והעתונות
לא מחאה.. אבל את האמת צריך להגיד : אספות כאלה לא היו עדיין . האם
אפשר למצא בתוך ‏ העמים במרים כאלה שיגידו בקול רם , שאין ללמד את
הבנות , שהבנים צריבים לדעת רק' מה שנחוץ 8 שבעת צרה גדולה
בל-כך לא ידברו אף מלה אחת על מצב ‏ העם הנורא? בלי הגזמה נוכל
להגיד, שאספת הרבנים היתה חלול.השם פשומו במשמעו.

והתוצאות ? בשאני לעצמי אין לי ספק שהרבנות: הפולאנית חתרה
חתורה באספתה וו תחת כסאה הרעוע גם מבלעדי ואת, הקהל לא גלה]עד עתה
את התיחפותו ‏ להקריאה לעורת הממשלה, להתשוקה להשתמש בכח הדין
למטרות ההגנה על הרת, אבל בשיתבאר הדבו, ומה עור כשתתקימנה אפילו
מקצתן של תקוות האספה, או רגש בטול היש שמתיחסים בו עכשיו להרבנות
ההפך לרנש של שנאה עוה, ואם עד כה יכלנו ‏ להתכרך, שאין לנו צורך
להלחם עם. הקלייקאליום ‏ שלנו, פשוט מפני שאין להם שום בח ארצו
והממשלה אונה חופפת עליהם, מעכשיו ישתנה הדבר ומוכרחים נהיה לאפר
מלחמה קשה עליהם .

אולם קשה להניח שתקוות הרבנים לעורת הממשלה תתמלאנה, קשה
לתשב שתקח הרשות על עצמה אפוטרופכות על עניני הדת שלנו ותמסר את
הממשלה על היהודים בידי הרבנים י

האספה תשאר עור נסיון | לא.מוצלח ולא.יפה ובלי עזרה שוש
בה ממש מצד הממלכה תוסיף הוכנות להתנונה, וורם החיים | החדשים ,
שהם רוצים לשחות נגדו, יוסיף | לרחף אותה יותר ויותר עד שושליבה

. מחוץ \ לחיום +

מכַתָּבים מתוְרקְיָה+
(מאת סופריגו).
1
קושְֶסָא.
בא היום, שקוו אליו הי ר' חיים נחום נבח ר לרב הכולל,
לראש. כל היהודים. תושבי הממלכה העותומאנית . ליהודי תורקיה
יש עתה בא-כח לפני המדינה והמושל, כרוגמת. הפ אטריארך היוני,
\ = מאז הבקר נאספו המון-אדם אל המבוי הצר, אשר דמות
לו כרובע"העיר העתיק בירושלים, השלג והמטר , אשר יררו חליפות
לא הפריעו בער מאות האנשים לעמור בחוץ ולהחזיק דגלים אדומים
בידיהם ,. ברוח נפנף דגל ענקי עם הכתבת ,רב הכולל %' חיים
* נחום", לצר שמאל נפתח שער-הברול אל החצר הקטנה, אשר
לפני בית-הכנסת לספררים, ששם עומד המפעל ההיסטורי לצאת
אל הפועל. לפני השער. עומדים מורים טורים שמשי בית-הכנסת
ומשרתי"הקהלה. לבושים בגדי"השרד שלהם. עם כפתורים נוצצים
- ותרבושים אדומים , גזווטרה צרה מוליכה אל תא העתונות, חנמצא
בעזרת: הנשים. בעד השבכה הנמוכה אפשר לראות את כל הנעשה
בבית פנימה, ולעיני הרואה נשקפת תמונה, שהיא. חזון בלתי-
נפרץ באירופה : הפפרדים עומרים בבית מקדש מעט ליד נשיהם,
בית-הכנסת הנאוה מאד מנפנים מקושט יפה לכבור היום
= ומואר באור יקרות, בשעה העשירית בא רבי חיים נחום. הוא
נפנש. בפער של קריאות. ,הידד !", הבוקע ועולה מן. החוץ', הוא
עלה אל צד המזרח וישב על כסא-הכבוד, ‏ שהיה ערוך שם בשבילו,
אחד' אחר הופיעו הבוררים : פוחרים חשובים לבושים בנדי-
אופופה ‏ עם תרבושים ומגבעות על ראשיהם, פקידי הממלכה
במעולי-השרד שלהם ובחרבות משתקשקות צמודות להם, ובאחףונה
--‏ החכמים בעלי . הפנים: הפאטריארכאליים. והזקן ‏ הארוך. והלבן
בשלג, הם תופסים מקומם בשתי פנות ‏ צד המורח, :על הבמה

גליו ג

ד =

אשר. בתוך --- שנים עשר חברי. הקהלה הישראלית ‏ וחברי. הקונ:
סיסמוריום; על הספסלים --- חברי. הועד ההוחני. וצירי הקהלות
הישראליות מהערים ‏ האחרות ,

נפקד מקום צירי הקהלות הםאלוניקית והאדריא:
נופולית, מפני שלא מלא. מיניסטר"המשפטים ‏ את בקשתם,
שירחו את הבחירות, ‏ לא שלחו את בורריהן אל. הבחירות ‏ לאות
מחאה, גם הבוררים הירושלמים לא באו כולם.

על הספסל התיכון לצר ימין יושבים הריפוטאטים מסמירנה,
וביניהם חבר הפרלמנט נסים מצליח, על אותו הספפל מושך
אליו את העינים הסינאטור הישיש בכור איפינד\ אשכנזי.
נכנס ‏ ר' -שבתי. הלוי,. אב ביתדרין- בבאלאט, אחיו ‏ של התכםד
באשי הנדח ממשמרתו, ואחריו נכדו של האחרון,. יהושע. בוי
על ניפובה, שמרננים אחריו, ‏ כי הוא הוא שהסב בכל אי-הפדרים,
ששרר ברבנותו של רי משה הלוי | בשמופיע נסים הומון, ראש-
אבדבייד הישיש, מקדמים:אותו חבריו ביראת-הכבוד בהשתחויה. =
משולשת . מביאים מרבר ומציעים לרגליו , הפקידים לבושי בגדיה >
השרר הם : הפולקובניק דר הורורהן יצחק פחה מולכו, וויצה"...
אדמיראל; מינטיש פחה, קונטרה-אדמיראל, משה ביי ‏ רילמידיגה,
דראגומאן. במיניסטריום-הים, וקופטרודביי, פולקובניקדלייטינאנט,

בתוך לפני הבמה עומ שש -המועצה, שמסביב לו יושבים .>
מוכירי הקהלה והוער. הרוחני ,

המזכיר הראשון מתנשא ממקומו ומכריז את מספר הבאים >
אל "הבחירות, באו 6ל בוררים, עשרה שלחו את חוותדדעתם >
בכתב, באופן שביחד ישנן 86 דעות;

עור לפני התחלת הישיבה נשמע קול שיר מן החוץ,. זה
הוא .שיר תהלה, המושר לכבורו של רבי חיים נחום בשפות
השפאניולית והעברית. ובנינון ההימנון התורקי . 6

בשנפתחת. הישיבה מצווים על המשוררים שמבחוץ להפסיק -
את. שירתם. ר' חיים נחום עולה על המעלות שלפני ארון הקורע
ומברך את הבאים בנאום קצרר. :

הוא. אומר, כי נתקבלה הפקורה מאֶת השער העליון לפתוח.
את האספה הלאומית העברית. לבחירת ‏ רב-הכולל; הממשלה.
חפצה, שתהי. בחירה. זו נעשית בהקהם היותר אפשרי,. ובכל"וה
צריכים היו לעבור יקודם לה חמשה ירחים לאחר. הכרזת הקוני"
סטימוציה, עבורות צבוריות חשובות מאד, שאי אפשר היה לדחותן; \
עכבו ברבר. האנארכיה הגמורה בהנהנת שלטון. הקריה בשעה.
שקבל בידו | את. כהונת | ממלא. מקום' תכםדבאשי, | הריקניות:
שבקופת הקהלה, המלחמה בשביל מכס הבשר, שצריך' היה:
להמשיכה, ררשו הרבה עמל וומן. אח'כ התחילה עבורת. עריכת
הצעות שונות בדבר תקונם ושכלולם של בה"ס. העברים בעתיר.
ולקיחת היהודים. לצבא ..

מה עבר ר' חיום נחום. לרבר ער המעשים שקדמו לפני
מלחמת - הבחירות והתיחסותן ‏ של קהלות. היהורים - בירושלים ,
סאלוניקי ואדריאנופול אליה, הקהלות הישראליות. במצרים, בקאירה.
ובאלכסנדריה סלקו את עצמן מהשתתף בבחירות. בראשיהן מפני
מעמים פוליטיים .

- בסוף נאומו שאל רבי נחום את ראספה הלאומית, אם רוצה
היא למלא את חפצן של הקהילות הפאלוניקית והאדריאנופילית
ולדחות את הבחירות לזמן אחר, שיהי נועד. לכך.

הפרקליט המפורסם ט א ר א נטו. בקש לו את רשות ההבוו.
הוא התנגד אל הצעה זו: אין להאספה יפויההכח הררוש לחוו
דעה בדבר, היא הוומנה באופן פורמאלי להשתתף בבחירות. ל
לשום ‏ מטרה. אחרת.

הפונאטור ‏ ב ב ור איפונרי: מביע את רעתו בעד הצע

\

גליון ג

> דחוי הבחירות. מעמד-הרוחות באספה הולך .ופוער, ‏ נשמעים קולות
דורשים בשאון, שיעברו אל סדר ‏ הוום, הדרישה. מתקבלת. הקוי:
מאקאם: מברר את אפנו הבחירה, הבחירה היא חשאית. מחלקים
פתקאות. בין הבוררים. ומטילים על המוכירים לאסוף אותם, לקונ:
טרולירים בוחרת האספה בבכור איפינדי ובהרב פריריירו, פתקאות-
הבחירה. נאספות בארגז של מכתבים, ואח"כ פוהחים אותו. ומונים
את הדעות ,
נשמעת רק הקריאה היחידה : ,רבו חיים נחום", כשנשמעה
הדעה הארבעים וארבע בעדו, שהוא הרוב המכריע. פרצה סערת
,רצו באולם, בוררים אחדים עלו הבמתה אל הבי חיים נחום
להביע לו ברכה.. בתא העתונות חבקו הסופרים ונשקו איש את
רעהו, מחוץ חהרו. אל הבית קולות. קוראים ,הידד !" . ואחריהם
| נשמע בבית הכנסת ניגון ההימנון של רי חיים. נחום.. נתברר; כי
בעד ‏ ר' חיים נחום היו ל דעות, רבי אברהם דאנון קבל דעה
אחת, רכי אהרן בן שמעון מקאירה תשע דעות ורבי חביב
= מקרופה שתי דעות .
אח'כ. נקרא הפרוטוקול של הבחירות, ..בשפה התורקית,
> וכל: המשתתפים באספה. חתמו עליו ונחתם בחותם ‏ הקהלה
<< | כתום הבחירות נשא רי חיים נחום בסערתדרוח את הנאום הזה;
מביע אני את תודתי להאספה בעד הפבוד, אשר חלקה
לי,. משא כבד העמיסה עלי. אבל המשא הזה לא יכבר עלי,
אם כל המון הכחות האינטיליקטואליים, המוסריים והחמריים
הנמצאים בקהלותינו יעמדו על. צדי,. אני אשאף בכל - מאמצי כח
לעבור. את עבודתי ‏ ולשמור על אמונתנו: הקדושה ומסורותיה .. רק
חת "שאלתי, אותה אבקש בכל לב : אחדות, עבודה-הדדית לשם
ממה אחת : לעשות את יהודי תורקיה הנעלים, שיש להם עבר
ביכ נדול, ועם גדול ומאושר ‏ ונכבד ומסור באהבה לארץ. המולדת,
(תשואות. חן),
הכל נסבו ‏ על הנבחר להביע ‏ לו ברכות-אושר, = הרבה
מהנאספים, חוץ מהרכנים. נשקו את ידיו, ‏ כמנהג המקום .
בצאת החכם-באשי מבית-הכנסת ערכו לו. בחוץ אובאציות
וערות חדשות. בין. כה הלך ההמון הלוך ורב ויהי למחנה כבר
טאר, מראש היציע פנה החכם-באשי החדש אל ההמון בדברים
נמרצים אחדים. רק לו, לההמון ולא לעצמו, ‏ הוא. רוצה לעבור
מכאן: ואילך בכל לב ונפש ,
נשמעו. קולות קוראים ,הידד !" ו,יאשאסין!". ‏ אנשיההצבא,
ועמדו -בפנות הרחוב ירו מכלידתותח . במרכבה פגורה נסע
החכם"באשי לביתו..
בעור ימום אחדים . תתאשר בחירתו. ע"י פקודה. מיוחדת
מאת: השולטן .

ד, וה

ו
.ה
סלוּניקי,
בעור ומן מועט תלך אכספידיצה מצר הממשלה לחקר
את ארצות אסיה הקטנה, ארם נהרים, ‏ וסוריה. (כמובן ‏ גם. א"י)
ולערוך אח"כ תכנית בעד בית - הנבחרים ‏ איך לעבר ולהפריא
אותן,: בראש האכספידיציה חזאת ילך הואלי של פלוניקי, דניל
ני, שחקר לפני. זמן מעט את משפט רשיה.בי. ואקרים:בי, פחות
+לושלום לפנים, | לתכלית חקירתו זאת נפע לירושלים ‏ ובקר את
א"י וגם. מושבות. היהורים ‏ ויוכה מן התיעלת שהן מביאות. לושוב,
הא אוהב ומכבר. את היהורים והוא. הבטיח. ‏ להאדון יוסף. מער,
| העיר ‏ סלוניקי, אחד מאחינו, כי: אחרי שישוב מהאבָספ.

> העולם >-
ב

1

דיציה, יציע. לפני בית הנבחרים תכנית מפורטה, באיזה מקום
ובאיזה אופן אפשר להושיב יהודים והוא יתמוך באשור הגירה
ולה של יהודים. לתורקיה ,. האדון יוסף נער דבר עם הואלי. הוה
אורות . הציונות והאחרון הביע את חבתו לתנועה. זו הוא. אמר
שאפשר ‏ מאד להשיג אדמה בעד היהודים. ובאיזה תנאים, אך בכל
זה. יוכל להתעסק אחרי שישוב. מהאכפפידיציה.

--נוסרה. פה אגורת ,כרמל". מנכבדי. עירנו, ומטרתה. היא
להושיב יהורים בקרבת. סלוניקו בתור אכרים. היא באה עתה
במשא ומתן עם הממשלה ברבר קנית אדמת ניפטליק הקרובה לסוליניקי
ליסד שם מושבה יהודית,

--הקלוב. סמ118ם] 0 פנה. אל חברת יק"א ויודיע לה שהיא
חפץ לשלח מספר של יהודי. סלוניקי ‏ לארץדישראל. . ולעשותם
לאכרים, יק"א ענתה להם שהיא נכונה לתת לתכלית זו מאה
אלף פרנקים בתנאי שאת יתר הסבום הדרוש תתן סלוניקי בעצמה,
לתכלית. וו פנה ‏ הקלוב ‏ לקושטא לבקש. רשיון \ ליפוד . לוטריה
גרולה, ומקוים הם שעי"ז ‏ ירכשו להם את הבםף הנחוץ. ובכן
עוד ‏ יש לקוות שגם פלוניקי ‏ תניח אבן. אחת ‏ ליפוד = עתידנו
בארצנו הקדושה., 2

-- המלאכות של חברת כי"ח באה נם הנה ותשהה פה
שני ימים. היא בקרה את בתי הספר של החברה הנזכרת הזאת

וכפי | דברי ‏ אחד המנהלים, מצאו את הכל טוב וישר, : רק.

הבודזיט הוא דל מאד, המלאכות מצאה לנחוץ להציע להרבות מספר
שעות. הלמור של השפה העברית, היא לסוף נוכחה, כנראה, כי
שפתנ העברית היא יותר מאשר שפה של קדש, וכי לא רק
הפרשה של התורה והתפלות נצרכות לנו, "כי אם גם למור השפה
בתור שפה, ואולי -- מי יודע+- -פתור. שפה לאומית +

גם נן ‏ ילדים = עברי = יהיה | לסלוניקי = ובעוד | שני
שבועות .יפתח הגן הוה וכבר נרשם מפפר רשום בעד הגן הזה,
שנוסד פה ע"י חברת ,עורה ליהודי גרמניה" הודות להשתרלותו
של הרה"ג יעקב מאיר, חכםהבאשי של עירנו.: פלוניקי שהיא זרה
ער עתה ‏ לשפה העברית, שהיא כלה צרפתית, שפניולית. ולא

עברית, שאך זעיר שם זעיר שם מבונים ‏ עברית, סלוניקי זאת.

תרכש לה עוד מעט גן ילדים עברי במלא מובן המלה ובעוד

זמן מעט | כבר תרכוש לה ב"ם שבהם ישמע. הצלצול החי של

השפה העברית' מפי ילדים, ‏ עוד מעט וישמעו אחינו בסלוניקי
את הצלצול היפה של שפתנו ושמעו ונוכחו, כי אינה שפה מתה,
ובאמת גם חבה לשפתנו מתעוררת אצלם ונעים להם לשמע איש
או אשה מדברים. עברית ,
יהושע קנטורוביץ .
== 3-50 >--5- הד
יזח
אֶרֶם צובה (חל0ש, .

לפנ שני שבועות נעשו פה הבחירות לועד הגשמי. נכחרו
ברוב דעות האדונים הנכבדים : עובדיה לאנ'אדו, ‏ ס'. יוסף שמאע,.
ס'. יעקב חזאן, ס', מנחם כפיף, ם', שלמה אָפנדי. שאמיה, ם', מררכי
סוויל, ס', רחמים שעיו, ס'. עזרא גדאע, סי. דוד שעיו. הרב . הגיש
שמותיהם ‏ לממשלה להכיר אותם ולתת להם זכיות הוער. הגשמי,
ונאמר. להם: בס"ט!

רבנו הגדָול כקש"ת חזקיה שבתי שליט"א, ראש הרכנים
וחכם-באשי פה, נמנה מטעם הממשלה. וראש הרבנים בקושטא

לממלא ‏ מקום חכםדבאשי בירושלים, שעליו יהיה. לנהל. את בחירות ,

החכם באשיי שם ולהשקוט המריבות שם. .קהלתנו דואנת פן ימנוהו

| שם לחְכם באשי ‏ ולראשון לציון, וממאנח לתת אותו. ללכת שם,

> > העולם 3

ויום יום נעשות תהלוכות ברחובות ובאים לבית הרב. וגם אל הפחה
וקוראים: יחיי רבנו, לא נתנהו לצאת מפה! ועשרות תלגרמים
נשלחו לראש רבני תורקיה, כי יואיל להשאירהו פה; נראה מה יָהיה,

מיהודי: עירנו: נבחרו רק שני: בוררום לצירי בת מורשי
העם. ואחד מהם הוא האדון הנכבד יוסף שמאע, חבר הועד
הגשמי,. ויתאספו: הנבחרים מכל הרתות במג'לים בלרייה לברור
צירי: בית מורשי העם במעמר ראשי הרתות, ‏ וששה מושלמים
מחלב ‏ וסביבותיה גבחרו ברוב דעות ללכת לקושטא,

ראשי הרתות לנוצרים שלחו תלגרם של מחאה לקושטא
ננד הבחירות ‏ דפה לאמר: לא בישר נעשו, אך מרמה היתה
בהן,. ועור, ‏ כי אחר מהנכחרים יש עליו קובלנות מאכרים אחרים
שעשק. אותם ‏ ויגזל שדותיהם, ולפי החק לא יבא כוה לבית
מורשי. העם .

בשבת העברה הגיע הלגרם מקוּשמא. לאמר.. כי. הנבחרים
-יסעו לקושמא, ובבית מורשי העם תוצע מחאת הנוצרים. ושמה
\ ושפטו אדות בחירותיהם, ביום החמישי העבר. עזבו הנבחרים
את עירנו ללכת לקושטא. נאמר להם, ברוכים אתם, בצאתם,

מ, נחמד,

---=196063=-- >
מ פ ו[

ועירת. צִינִי. גְלִיל לְבוּב,

ביום א', י"ז טבת, נפתחה הועידה השנתית של ציוני גליל לבוב.

\ משתתפים בהועידה שבעים וארבעה. צירים, מלבד חברי הועד הגלולי

| << והמרכני ושליחיהם של עתוני: המפלגה,
: הד"ר מרדכי כרוידא טברך את הועידה בשם הועד המוכזי ומדבר ע"ד האו>
- וצון השורר עתה במחגה חציוגום הגליצאים, אבל הרגש הזה, אומר הנום, אינו
תוצאת העבודה הבלתי מספקת שעבדו המרבזיםן אדרבה, המספרים יוכיחו, שבשנה
זר אספנו הרבה יותר שקלים ולטוכת הק"ק מאשר בשנים הקודמות, אינם שבעים
רצון. מאחר שקוו לגדולות ונצורות , חפצו שהטרכזים יעשו בשנה זו הרבח,
הובה יותר וכאשר התקוה הזאת לא נתמלאה, -- אין דעתה של המפלגה

/ נוחה מזה.

ומדוע לא מלאו המרכוים את התקוות והדרישות? הטעס פשוט, חיבת
בוה המפלגה עצמה ולא ראשיה. בהפרובינץ שררה קרירות.רוח. נוראה.
: האגודות לא מלאו את דרישות המויכזים, ‏ לא שמו לב לבקשות האחרונים,

ה בסף לא נתנו לההנהנהי
הועידה הנוכחית מחויכת לחקור אחרי סבת . המצב הוה ולהשתדל

לשנותו. נחויץ ‏ למצוא מקור לכסף כדי לתת את האפשרות למוכזינו למלאות
את חובתם. הקדושה והנכבדה !
אז מברך את הועידה ציר בית-המחוקקים הד"ר ה. גבל. בשם ה,קלוב
היהודי" הוא מואה על פעולותיו הרבות של הועד הגלילי בומנים עברו ומתעכב
בוחוד. על נחיצות העכודה לטובתם של מוסדי ארץ-ישראל, לסדר את האמגרציה
לארצנו הקדושה, וע"ד העבודה הפוליטית והקולטורית בגליציה עצמה,
הד"ר יוסף לונהרץ קורא דו'ח ע"ד עבודת הועד הגלילי
+ השנה העברה.
בעת שקבלנו על עצמנו את העבודה בועד.הגליל שררה בכל ערבוביה
> גדולה. לא ידענו גם את שמות המקומות השייכים ‏ לגלילנו, = לא ודענו למי
לפנות באלו המקומות, איפה. ישנה אגודה ציונית ואופוה איננחן- אבל אחדי
. עבודה רבח וקשה עלה הדבר בירינו לפדר את הדבר הוה, הוברר, כי ששים
"‏ . וארבע ישובים עכרים שייכים לגלילנו. בארבעים ותשעה יש לנו עתה אגודות
ציונית. סבות רבו מפריעות לחתפתחות האגודות. החסידים והממשלה מניחים
ו מכשולים. על כל דרכינו. שנִי ‏ ,הכחות" הללו התאחרו \ למען עשות. קץ לכל
הסתדרותנו. ‏ הממשלה עונשת קשה ורודפת את כל ציוני, היא דורשת מהציונים
מסים כבדים, מטילה עליהם בעד אשטות שלא חטאו ובעד עבירות שלא פשעו
-ענשים כבדים והיא נכונה תמיד להעביר את רוע הגזרה, למחול את המסים
9 והעונשים לכל אלה הציונים, היוצאים מאת האגודות .
> אבל לכבוד חברינו עלינו להגיד כי רובם אינם שמים לב לכל אלו הרדיפות
וכגבורה : נפלאה המה לוחמים את המלחמה בער ירעיוננו, כבודנו - ועתידנו !
בתשע ערים , שעד עתה ל א יד ע ו כלל ממציאותה של הציונית יסדנו
בשנה זו אגודות, צווניות,. שכבר הספיקו להצטיין בעבודתן. השוקדה וכמסירחן
הנאטנה

במשך

הועד. הגלולי בלבוב שלח בשנה זו נואמים לא רק לגלילו ב"א גם,
להגלילים האחרים בגליציה , ובגליל לבוב עצמו סדר 136 אסיפות אניטציוניות, --
מהן יותר משלשים שהיו מוקדשות -להמוסרים בארץ-ישרְאל ,

עלדיד הועד הנלילי נתיסדה קומיסיה פלשתינאית שעסקה בכל העבודה
לטובת המיסדים הארצידישראלים . היא עורכת עתה קורס מיוחד למען האגיטטרים
שלנו אדות ארץדישראל +

המנהל את עניני הק"ק בגליל לבוב | מר י. ש. פהיליפ קורא | דו"ח
מפורט ע"ד הכספים שנאספו בשנה זו לטובת הק"ק.. בגליציה נאסף בשנה וו
לטובת הק"ק 27,704 קרונות ובגליל לבוב 7100 קרונות. מוה נראה שבשנה
זו נאסף יותר ‏ כפו-שנים מאשר בשנה העברה, אבל בכ"ן אין ספק בדכר
שאולו עבדו והשתדלו:חברינו, אפשר היה לאסוף הרבה יותר.

מר יעקב בודך קורא דו"ח ע"ד עבודת הקוביסיה הפלשתינאית. גם
הקומיסיה הואת סבלה הרבה מחוסר אמצעים כדי שתוכל לנהל. את האגיטציה
כראוי, לאגודת , בצלאל" יש בלבוב עשרים וששה חברים, רובם בלתי ציונים
גם ,הקהל" הלבובי החליט לתת תמיפה קטנה לטובת ‏ ,בצלאל" -- האגודה
האקדמית ,אמונה" ערפה בשנה וו נשף שהכניס לטובת המוסד הוה מאתים >
קרונות ועתה החליטה האגורה הנ"ל ליסד ב,בצלאל" סטיפנריום על.שמה.
האגודה האקדמית ,חשמונאי" עבדה הרבה לטובת יער.הזיתים,- - הרבה פעלה
להרחבת הידיעות ע"ד ארץ-ישראל האגודה,האקדמית ,יהודה" (181008) בוה
שהיא מוציאה-לאור המאספים בפולנית , פלשתינה", | הטועילים הרפה להפצת
הידיעות הנכונות ע"ד \ ארצנו בין החוגים האינטילגנטיים . הקומיסיה" עבדה
הרבה בשביל. ה,,חברה להכשרת. הארץ", = אבל טחוסר.אמצעים וכלה לעבור רגן
בלבוב. ובהערים הקרובות".. --

מר א. וויטלין קורא דו"ח ע"ד השקלים. נמכרו בשנה וו שקלום ב-28
מקומות ע"ם 1805,50 קרונות. במפיהמפלגה השתתפו אך עשרים עוים בסך
90 קרונות.

אחרי ההרצאות הללו מתחילים. הויכוחים. מבקרים קשה את הועד
הגלילי שלא התיחס בכובד.ראש. הראוי להבחירות. אל הסיום הגלילי, מה שגרם
למפלת מפלגתנו בהבחירות. הללו, אחרים--והטה. הרוב---אינם שבעים רצון על
אשר עסק הועד יתר מדאי בהעבודה הפוליטות ועוב לגמרי את העבודה האריץ-
ישראלית. מראים על המצב' הנוכחי בתורקיה. וטביאום- ראה מעבורת החברום
ברוסיה: מתאוננים גם על הועד שלא הרבה באניטציה,

סוף כל.סוף גומרים הויכוחים וכשמציעים להביע לוער הגלולי את תודת
האספה בעד עבודתו -- מתקבלת ההצעה מכל הצירום. נגד אחד...

הר"ר שריובר קורא הרצאה ע"ד ,העבודה הציונית בשנה הבאה",

המרצה סרבה דברים ‏ על המצב החרש בתורקיה ‏ עלינו לעבור ביתר
אנרגיה, ‏ עלינו להרבות בתעטולה לטובת בל המוסדים הארצי:ישראלים. ,

אחרי-כן הוא מדבר ע"ד המצב הפולוטי ומאשים את הטפלגה הציונית >
שבמלחמת.הבחירות , בשנה העברה לא עמלה בתור מפלגה צ י ו ני ת, במשך*
בל העת הואת ועל כל האסיפות הרבות שערכנו או לא וכרנו ‏ את הציונית
ולא דברנו בשמה... וע"כ הפסדנו הרבה ועלינו להשתרל לתקן עתה את הדבר,

המרצה מציע הצעית שונות, איך לנהל עתה את העכודה ואיך לארגנוז, \
מה לעשות בשביל העבודה הקולטורית ‏ ובטה לעפוק בעבודות-ההוה, | בל
הצעותיו מתקבלות. 5

ההייצאה הואת ‏ עורה ויכוחים = רבים. ‏ המשתתפים | בהועידה באים
בהצעות שונות שהיותר נבבדות הן: ליפד קומיסיה מיוחדת שתשגיח. על ענוני-.
בתי-ספר העברים בגליציה ושתיפד חברה גדולה לתטיכת בתי.הספר האלהו
הד"ר גבל הכטיח להשיג: סכום גדול מאחת החברות המערביות לטובת '
האגודה הואת, אם תתיפר. הדבר הוה נטפר למר שלמה שילר -- שהוא יוציאו
אל הפועל,

הוצע והוחלט ליסד לשכת-מודועין בגליציה ע"ד ארין-ישראל,

אחר הצירים בא בהצעה, שהועד המורכזי ישתדל ליסד גימנאסיה
עברית, המציע מביא ראיות ומופתים רבים ע"ד הרריפות השוגות שעל תלמודי .
הגימנאסיות העברים לסבול מחבריהם הפולנים ועוד יותר מהמורים האנטישמיים, .
וגוסר שאגודתו הציונית -- בגליניאני -- נכינה לתת לטובת יסוד גימנאפיה:
עברית אלף כסף ומאה כסף בכל שנה לתמיבתה,

הד"ר ברוודא שמח מאד על ההצעה הואת של הציר הגליניאני ומודיע
שהוער המרכוי פבר עסק ‏ בענין ‏ יסוד גימנסיה עכרית בגליציה והוא בטוח
שאפשר יהיה להוציא אל הפועל, אפל עתה טרוד הועד בדבר יסוד הבנק
העבוי בנליציה, שבעוות ציוני-המערב. יצא בקרוב | אל הפועל,
(מחיאות-ככים) .‏ ואחרי שניסר | את הבנק נתחיל פהעפודה הקולטווית,
חפְּצִים אגו. ליסר לא אך. גימנאפיה עברות כ'א גם ‏ בית מדוץ
גבוה ‏ לחכ מת' ישראל. ובטותים | אנחנו שעשה. ‏ נעשה ופ
וכול. נוכלן | .,
הנואם מוחה גד האשמות, -שטפלו ‏ על מנהיגי = הציוגות בי - לוגלי

%

עבודתם בפוליטיקה הגלותית עזבו לגמוי: את העבודה הציונית הארצי;
ישראלית. לא אמת הדבר, שאנחנו עזבנו את העבודה הואח, אנו ‏ עובדים
בשביל כל המוסדים בא"י וגם בעבודתנו הפוליטית אנו מכוונים שם הציונות
ולטובת הציונות. ההבדל בינינו. ובין אלה, המכנים קצמס בשם ,ציונים.טהורום"
הוא בזה שאלה האחרונים חפצים לעקור את העץ, כדי להקל את לקיטת
הפירות ואנחנו אומרים בי. עלינו לעסוק בטיפוח וגירול העץ למען שיתן .לנו
פרי יפה (מחיאות-כפים ארובה).
ובכ"ז באשר .עמדו למנין ע"ד -כל ההצעות מתקפלת גם ‏ ההריוולוציה
הזאת של טומבך!
הועידה מחליטה שעל הועד. הגלילי לערוך ערבו-וכוחים. בכל האגודות
אשר בגליל לבוב. ע"ד יחס העבודה הסרינית ‏ להציונית הפלשתינית ולהציע
אחרי.בן את הויכוחים הללו ביחד עם החלטות האגודות .לפני הועידה הציונית
בגלוצוה שתהיה בקרוב. --
ביחד עם זה: דורשת הועידה שהויכוחים הללו יערכו באופן כוה
שחועדיהגלילי לא ישפוע. על תוצאותיה
עתה נגשים אל הכחירות. להועד.הגלילי, נבחרו במעט כל אלה שהיו
עד-עתה חכרי הועד מלבה האורטודוכסים, חכרי האגודק .,,תקותיציון" בלבוב,

שר

2

, דבר שעורר התמרמדות הבה בין שליחי האגודה ואת והודיעו בשמה שהיא
יוצאת מן הארגאנזציה הבללית.

4 בנאום יפה של היו"ר הקורא לשלום ולעבודה נסגרה הועידהו --

יליר

נפמר' בימים ‏ האלה בווין, הוא ‏ היה בוקבינה
1 (במהושה/, עור ראדויץ),. בן משפחה חשובה, למד בילדותו בחהר,
= ועור: בימי. עלומיו למד תורה וקרא בספרי השכלה, בלה אח"כ
| את מקצת ימי נעוריו | במורביה, ‏ ושם ‏ התקין עצמי. למחלקה
גבוחה. של הגימנזיום,. נכנס, השלים את. הגימנזיום, -ואחריה את
הכחלקה ללמורי המשפטים באוניברפיטה. הוינית. אחרי: השלימי
את למודיו החל לשמש באומנותו ‏ היוריסטית, ובלבו היתה שמורה
אחבת. נעורים. לשפ"ע, הוא היה אחר אחוו משרידי המשכילים
המפוזרים ומפורדים. במקצעות ובאומניות אשר כחוץ לסביבה
עברית, והם. מופרים כל. הודמנות והצמרפות-המקרום להוציא את
אהבתם . לפעולות," אם' אינם עשירים. בל. צרבם. בכדי שהבוחרים
<< אשר בקהלות יבחרום: לשמש באיזו נשיאות, או אם' אינם
= אורתודוקפים ‏ כל צרכם שימצאו די ספוק הרגשתם העברית
= | בשמירת. המצוות .ודקדוקיהן. ‏ משכילים כאלה .רחוקים מהמרכז
]= העברי, בלי נקודותהמגע ‏ עם החיים | היהורים, ‏ הם. מתרלרלים
והולכים, יש שהם. פוגשים ‏ במקרה איזה: סופר. עברי, ‏ ושמחים
= בשמעם שהכפרות העברית קימת ‏ ושופכים את שיחם בחיק
הסופרים ‏ ההם, ולפעמים הם כוציאים מילקוטם את כתביההיר
= השמורים. אתם. מגרסאדדינקותא, ועפ"י רוב יש להם באמתחתם
ישירום ע"ד וזאבים או ע"ר שפ"ע אשר ,אחרי בלותה היתה לה עדנה".
וש 'שחושבים. כי. זה: הוא מין צחוק של "מלים, ‏ אבל באמת זו
היא טרגדיה עמוקה, קרע שבלב, נגור. בין הזכרונות וההרנשות
ותפיעות: החיים ‏ ההוים,
. בשיצאה הציונות לאויר העולם נחה רוחה על אלה מוה
= ועל. אלה מזה,: וביניהם נגעה. גם ‏ במשכילים ‏ הישנים ההם, גם
הפעולה \ חותה. לפי המושפעים: ממנה, בלומר בכל. אחד מהם
עורה את הפעולה ‏ שהיה | מוכן: אליה. לפי קורותיו = ותכונתו,
]= = באוש | כליאופולר . בהן, = והרומים * אליו, עורה הציונות את
> = ההרגשה העברית : הספרוהית,. ובמדה . ירועה. גם את המגידות
היחודית ,. בודאי . היה המנוח ‏ גלגול | אטביי ‏ של < דרשן. מאחר

> העולם 3

הדורות שעברו, המשביל העברי, הררשן. כסו ע"י השטח העליון
של נאיר אירופי ועורך-דין וויניי, אבל זה היה רק כפוי: שטחי,
בעיקרו היה. ליאופולר כהן משכול ובעל מגידות,

בתנאים המקומיים ההם אשר בהם התרקמה הציונות
בווין, ‏ כשהתלקטו אנשים ‏ אחדים שיש להם איזה מצב בחכרה
לעמור לימין הרצל ולכונן את הו עד-הפועל-המצומצם, נמנה' גם
ליאופולר. כח ביניהם. לא בהרבה. דמה ליאופולד כהן אל הרצלן
אולי היה הנבהל ממנו ביותר, ‏ וההברל הזה יש שהוא מפנל
יותר "את החבור, במקום ‏ הנהוץ, ‏ הפלסול, מרידות-התנועות
והדבורים.. היה לליאופולר ‏ כהן הרוחב, הררשנות, המלמדיות,

ופרימינסיות לא לגמרי מחוסרות יפוד אל השפה העברית ואל.

הפסוקים. המרברים אדות ציון,. אין זאת אומרת, . שלא היה לואופולר
כהן יוריסט מלומד ונואם אשכנזי מצוין, | שידע גם את ציצירו
שלו ואת ,קרפוס. רומנורום" שלו.. הוא היה מלומד, ועיקרו. היה
אבטורידקט, כלו איש שלמרד מעצמו, ושאהב ללמוד ולקרוא --
אבל יותר שהגיעו ירעותיו אלה הניעו ידיעותיו ‏ הראשונות ‏ לידי
פעולה. באותו. הועה"פ המצומצם אשר בו היה הוא: הלמדן האחר +

והוא ‏ היה גם הדרשן, האחר. כלפי. חוץ, ליאופולד ‏ כהן.,

לא רקי דע לדרוש, אבל גם א ה ב לד ר וש, במשך הזמן נשתעממו
הרברים מעט מחמת תשמיש, אבל זוכר אני את השנים. אשר

אז היה ליאופולר כהן פועל פעולה נמרצה. מאר בדרשות ארוכות.

בקהל-עם בווין, ויש שהיה: ,כובש" לא/רק את ווין, ‏ כו נם את
פראנ. ואת קרלסבד ואת גליציה, ‏ כחו: היה :גדול בההלהבות של
דרוש,. בעשירות הפסוקים. ובדברי ‏ רגש. חזקים ורחבים, וזרִיו
היה ליאיפולר כהן ללכת ולנפוע לכל מקום' ששם אפשר היה
לררוש,. זה היה הצר החשוב . ביותר של עבורת. ליאופולר. כהן
בציונות, ‏ ביחוד ‏ במשך. השנים ‏ הראשונות, ;

ואת תפקידו בקונגרסים ‏ הלא כולנו. זוכרים, << בקונגרפים
הראשונים היה רשומו נכר, ואפילו מי שלא ירעהו היטב מביתו
וממולרתו ‏ הכיר -בו"את. המשכיל היהודי, : בעל הרנשה, אוהב

עברית, = בטלן ‏ קצת, ‏ וכשנזרמן. לידו לררוש הרשה לא נמנע |"
מלתבל אותה בעברית שהיה. מתאמץ. לבטא. בהכרה\ ספהדית.. :
הוא התענין גם מצד אחד בתנועה הקולטורית, והוא: מהצד של:
,לשון קדשיי, ‏ ולא רק בקונגרם, בי גם בווין, | בתוך הועה"ם, !

היה משתרל להשיג. איזו קצבה בשביל
או, להוציא איוו חוברת עבריה. לאור,

בפמני ‏ את התכונה ‏ המיוחרת * של עבורת ליאופולר. כה1
אי כונתי לומר, ‏ כי רק זאת היתה עבורתן.. הוא היה 'משתתף
ב כל עבודת היעה"פ המצומ-ם. לבל מחלקותיו, : ער כמה שאפשר
היה להשתתף' תחת שלטון הכח המכריע של הרצל. היו גם
ימים אשר אז נמפר לו תפקיד מיוחה. לחקור בדבר חיקי תוגרמה,
ביחוד. בנוגע לקנין קרקעות בארץ ישראל, ופעם אחת נשלח
גם : לקונסטאנטונופול בשליחות, אמנם.. לא
אבל יוריסטית ,

תמורותץ האנשים ‏ בווין: הוציאו את . ליאיפולר . כהן. מחוג
עבודתו, נתנו לעבורה הציונית שם תבנית אחרת, הכנוסו. את
המנוח. לכמה. סכסוכים. ע"י יחוסו. המשכיליי והאיקליקטי :אשר לא
סבל. את הרריקליות, . ולוה נספחו עור סבות צרריות, המשכיל

החברות להרחבת השפה,

הישן, > המורכב, . לא. וכול היה להשתעבך. לרוסקיפלונה. \ מצר " !

הצייניים הצעירים. עם פרוגרמתם. הפוליטית החותכת את ההלכה

באיזמל של החלמות.. ביחוד. רבו ההתנגשיות האלה כשהוכנסו"

לתוך העבודה הציונית דברים. צרריים, כמו למשל. ‏ בחירות

הקהלה והבחירות = המדיניות,. | שאי אפשר, הה שאיש רחםב,.

מטבעו \ דרשן, = וככל האופנים. בעל כונות. רצויות, = יכניע. את

פוליטית-גבוהה,

יי

ב

העולם 3

גליון נ

-/ תת --- ו 2

עצמו = בהן. לכל מה שתנזור הכת. ‏ אחרי מות ההצל נתפררה
החבילה הישנה. בווין, ואי אפשר היה. להחזיקה.

אוך שיהיה, = ליאופולד | כהן נוטל מקום חשוב. בקורות
הציונות החדשה. הוא היה משכיל עברי, נואם כביר, ועבד במשך
מספר ‏ שנים = עבודה רבה, לפי ררכו ותכונתו, לטובת הרעיון
הציוני,. יהי זכרו ברוך !

0
מש

השבוּע.

הציונות .

עור שבעה חדשים והקונגרס התשיעי יבא למלא את תפקידו.

תבנית חדשה , דרכים חדשות נשקפות לעבורתנו ממנה
מן הקוגנרס חזה, - דרכים מתאימות לאותו המצב הפוליטי
- שבו העמדנו היום הזה:

והיה יום הקרא הקוננרס התשיעי כיום האסף הראשון.

1 אוד החלה תקופת ההתעוררות , עתה-תקופת המעשים..

. ואליו, אל הקונגרם התשיעי, אנחנו מתחילים עתה להתכונן.

ונחולה. צריכח להיות כמותו: של קוננרס וה מו שתגדל
איכותו ,
= עלציוניכל העולם וביחוד על ציונירוסיה לשלח את צוריהם
במפפר היותר גהול ככמותו שתתאים לגדולה של התנועה הציונית
ולשגשונה. בעת הזאת ,

ואלה הערים שטרם דרשו את השקלים, הנותנים להן את
הזכות | להשתתף. ע"י. באי:כחם .בקונגרס--הננו מזכורים: זכרו
את השקלים, העירו את השוקלים .

ישיבות חברי הדיריקטוריום של הקל"ב העברי
והאנגלו-פלשתינה-באנק.
= בימי 94, 95 לירח זה היו בקילן ישיבות חברי הדיריק:
טוריום של הקולוניאל-באנק העברי ושל האנגלורפלשתינהדבאנק,
בהישיבות הללו השתתפו מן החוץ האדונים הללו:
היושב ראש בהקולוניאל-באנק העברי, הד"ר. נ. קצינלסון

מלובוי, /מר. י, כהן מהאאג, = יוסף קובין: וגרינברג ' מלונדון וגם

ו

תיאודור הירש. והמזכיר ‏ ה ניימאן.
נתבררו הרבה ענינים חשובים, עפ"י החשבונות השנתיים
שעד העת האחרונה יוצא, כי שנת-העסק שעברה היתה יפה
< | לשתיהן, ‏ וכי שתי החברות הנזכרות תוכלנה לתת לבעלי המניות
נם בשנה זו לא פחות מן הדיבידנד, שנתנו להם | בשנה

החולפת , ,

הוחלט להתחיל תיכף לאחר גמר עריכת הבאלאנסים יחד
עם' הלשכה המרכזית הציונית להשתדל השתדלות מרובה בענין
מכירת האקציות של הבאנקים וביחור של ה א נ ג לו דפ ל שת ינח--

קומפאני.

בהשתתפות האדונים ‏ הדיריקטוריום היתה. גם קונפירינציה
= לעניני הנאציונאל-פונד תחת נשיאותו של הד"ר ‏ בודינהיימיר,
שנתבררו. כה היחוסים ההדריים שבין המוסדות' הללו ,

חשבון הכספים שנכנפו אל הקופה הלאומית דרך הלשכה
במופקבה מיום ‏ 1 עד 15 יאנואר |ש'ז:
נדבות כלליות -- 8 רו"

מפדעצמי -- 8 -,
פנקסידשוברות. -- ?7 -,
קופסאות. -- .96616 ,
,קערות". -- -,
יער-הרצל. -- 09 ,,

ספה"ז (תשלומים שלמים) -- ,417 ,

, (תשלומים לשעורין) :108,?1‏ ,

נמכרו תוים ע"ס 86 -,

ותלגרמות-פתעה קים -ש, .יק
פיה 8 רו"כ

ב,העולם" נומ, 5 לחדש רצמבר שנת 1908 נדפסה ידיעה,
כי עומד להפתח בעיר ‏ למברג באנק ציוני, אשר בו ישתתף
הקולוניאל.באנק בלונדון בסכום של מאת אלף ליטרא שטרלינג,

להידיעה ‏ הואת ‏ אין כמובן. כל יפוד ונדפסה
בעתוננו בטעות.

-- בעת האחרונה בקרו במלאכות הועד המרכוי והמועצה המופקואית:
שימקין -- קישינוב; שווארץ -- מיוספול ובנדרי; הרצפלד --
פרוסקורוב , | באלטא, ‏ ופיראו'ני | הד"ר. ג ל י קז ון -- וויניצא ‏ וואומאן ;
בווכןב-- ניקוליב וחרפון, פ לדבוים -- אניוב; הד"ר ספיר--
ולוסבטגרד ; ב ן-צ י ון בי ים רק -- מיזיריצ'ס, לוקוב וסידליץ ;.ל. ברגר--
חרקוב וסומי ;‏ א. ד רוי ג ו ב-- ניוניהנובוגורוד , = וול דימיר וקאזאן )יי
ב ק נש טיין-- קרינקי , סוקולקי, ודרופגניקי ; ל. רו ב י נ ו ב--ליובטשובקה ,
פולוניה ,‏ מירופול ,‏ קובל , לוצק, בארמל , רדויבילוב , וביריפטצקא ;. ח'
ג ריג ב ר ג--קאלאראש , דובוסארי, יאגורליק, אונפני, פירליצה ‏ ש, פ כיש/ר --7
קרטון-ביריזה ,‏ ניואבודקא ‏ וציכונוביץ ;‏ ל.: ב ב ק ו ב -- יעליץ , = קאולאוו.,
באריסאגלעבסק , טולא ש. ג עפ ש טיין -- דווינסק +

-- וה לא כבר התארח. בטיפלוס הפרקליט יצחק נייפאך מקונסטאנטי-
נופול . הציונים בטיפלים השתמשו בהמקרה הזה וימלאז את ידי מר נייפאך
והעסקן הציוני. המקומי מר שטרייכר ללכת ‏ לעריקווקאז ‏ אחדות. כדי להחיות
את עבודת. האנודות. שניהם בקרו את באטום, סוכום, פוטי וקוטאים, בכל
הערים נסתדרו אגודות ונגשו אל העבודה. הציונים הטיפליסיים חושבים לבקר
במשך הומן הקרוב עוד ערים רבות בקאווקאז ואפשך גם -- בגרוויה , אשר
שם יש כר נרחב לעבודה ציונית ,. אפשר שגם ציוני באקו יקחו עליהם חלק
מן העבודה הלזו . חברינו בטיפלים מתכוננים להוציא בשפה הגרוזינית חוברת:
לתעמולה . אנו מברכים את חברינו אלה לראשית עבודתם החשובה הואת,

-- מר ש. פומיראנץ. מריוויל בקר בימים האחרונים ‏ לתכלית. סדור
העבודה הציונית את הערים : פ ע לין, פ ערנאוו, וואלק ויוריעוו,

-- הועד של ההפתדרות'הציונית ב יק אפ רינופלב המציא לידנו
דו"ה של עבודתו במשך השנה הי"א לקונגרס. במשך השנה עשה הועד
תעמולה בעד התנועה הציונית ע"י הפצת הספרות והעתונות הציונית , עריכת
נשפים לאומיים ובו',. לבעלי המניות של הקולוניאל-באנק העבָרי שלם כשש
מאות רובל דיבידנד. הוער היה נמצא בחליפת-מכתבים עם האגודות הציוניות
שבסביבת יקטרינוסלב , מכר שלשת אלפים חוברות של ה,קופיקהדביבליוטיק"
חמש מאות אבזמפלארים של תוצאות הועד המרכוי , הפיץ בחנם אלף קולות-
קריאה שונים , הדפיס בהעתונים המקומיים ידיעות ומאמרים על הבר שאלות
שונות של היהודים בכלל וע"ד הציונות בפרט. הועד השתתף בכחירת הרב
דמתא. בכל שבוע ושבוע התאסף הועד לאספותיו, הכגסות הועד הוו: לטובת
צרכים הפתדרותיים 981 רובל , ; ה,קופה המפלגתית" 178 ר'. 95 קופ.; ,חקרז
הקימת" 170 ר', 53 קופ. ;‏ המס המפלגתי 43 ר', 79 קופ, ;‏ שקלים נפצו
בסך ‏ 192 ר', 70 קופ. | בעד (יער הרצל" נאסף 117 ר', 17 קופ. ; בעד
ה,ועד האודיסאי" 288 ר', 00 קופ. | מניות של ,החברה להכשרת הישוב
בא"י נמפרו על סך 145 ר/ 12 קופ. ; לטובת , בצלאל" נאסף 44 רובל >(
בעד עתונים שונים נאסף 827 ר', 65 קופ,.; נמכרו חובהות בסך 80 ר'י
5 קופ, ; ועור הכנסות קטנות-8 ר',. 54 קופ. ; בס"ה היו הכנסות הועד
במשך השנה האחרונה : 2005 ר'. 37 קופ'. כל הסכומים כבר נשלתו לתעורתם .

-- הצעירים ב ל ומ וה החלו לגשת אל העבודה הציונית, שהיתה עד
בה עזובה מאד. ע"פ האוניציאטיבה של ליכטר ופיגקלששיין ‏ ובהשתתפותם

של טובי הצווניים ‏ המקומיים נוסדה בלומוה אגודת ציונים צעירים המונה
כארבעים חבר .+

ו

בְּאֶרְקְדיְשְרְאֶל.

= = לפני שבועות אחרים באו ליפו כמאה יחמשים תימנים, מ"ם מאה
גברום וחמשים נשים. המהגרים החדשום האלה שייכים לגזע יהודי, הנם יושכים
בלם בסביבות ‏ העיר ‏ , צ ע ד ה" דרך = עשרים יום " מנמל ,,חודידה" התימניה:
| חכל הארץ אשר בו הם יושכים נקרא בפוהם | ,משרק', לאמר המזרת,
ואמנם החבל ההוא הנהו רח למדינה, שבה שולטת רשות תורקיה, מהגביל
ההוא והלאה האריץ ת מכל שלטון, והערבים החונים בה לא שעברו מעילם
לשולטנים התורקים.

כגראה יש בחב* המזרחי ההוא יהודים רבום --- בחמשת אלפים נפש,
אולם רובם הגדול פובל צרות וענויים ‏ רבים | לא בלבד מהערבים, אלא
= גם מהמושלום התורקים, ‏ ויהי באחד. הימום ‏ האלה -- לפני שגי חדשים -=
ווקבצו! מאה תימנים מהחבל ההוא, ויחליטו לצאת מהארץ הארורה ] שלהם
ולגור ארצה:ישראל, אולם מה לעשות, וכסף לא היה לְהם? אז פנו התומנים
: האלה להגביר היותר. גדול בקרבםויבקשוהו לבא לעזרתם, הגביר הגדול הזז
התרצה אליהם וימכר מיד את כל נכסיו, ביתו ואדמתו, ' בקרו וצאנו, = וועש
= = מכל זה אלף מג'ידי! (שלשים אלף פרנק)!ויעמד בראש החבורה הוא ז, האנשים
האלה נדרו להגביר נדר, כי מלא ‏ ימלאו אחרי כל פקודותיו, ‏ כי הפרד לא
= ופרדו מעליו, וכי ילכו באשר ילך הוא, וכן באו האנשים האלה ליפו, כלם
גדולים וחזקים, כלם פועלים ועובדים, ‏ מהם רובם נפחים וחרשים, ואחדים
אכרום ועוברי אדמה,
: התימנים האלה אומרים להשתקע בארץ, לעבור בה בזיעת אפם, לאכל
מלחם עבודתם, השבע נשבעו, בי מפרי עבודתם יפרעו ל,גביר". לאט לאט את
הכסף שהוציא עליהם עבור נסיעתם, והחלטתם הוקה לקרוא לעוד אלף איש
מהתימגים ה,משרקיים" לבא אליהם ארצה:ישראל.
האנשים האלה מסתפקים במועט. אינם אוהבים תוספות והוצאות יתרות,
במנהגיהם ובדרכיהם הם דומים לערבים הברויים, ולאחדים מהם יש גם
ארב ע נשיםו
ע'פ האגדות המתהלכות אצלם אם יצאו את המשרק אלף איש מקרבם,
א! החרב הארץ, התימנים הטובים האלח מאמינים באגדה הזאת. על פל פנים,
אונם מתגעגעים על הארץ, שממגה יצאו, | והנם מאשרים שבאו לארץ:ישראל,
כעת הם מבקשום עבורהו
--- בודונחנין.גכנו בתים חרשים אחדים על יד ביח'ס החרש, באמצעות
הד"ר לוי מורושלים, שכרו אנשי ודי?הנין ששת אלפים דונאם ארמה על יד
הכפר ,ראובן". האדמה טובה לזריעה ולמרעה,
-- וקוסטוני היא באר:טוביה, מתגעגעת ג"כ להרחבה, לשגשיג ולפריחה,
בימים האחרונים נתגלתה התעוררות בקופטיני ‏ ע'י החברה ,האפר העברי',
האומרת להוציא מאה מניות, ‏ שלש מאת פרגק המניה, בפ"ה שלשים אלף פרנקו
החברה הזאת תהן את האפשרות גם לאנשים לא עשירים להתנחל במקום
= היותר פורה. ומברוא ‏ אשר ביהודהי
-- כט'טבת הציגה חברת ,חרותגו" בביירוט (,חרוקגו" היא חברח דרמטית
עכוית)יחר עם חברת ,קדימה", (חברת תלמידי הקלוב האמריקנים העברים) את החזיון
,אוריאל אקושטא" בעברית, בשבוע העבר הורבקו מורעות בחוצות העיר, מודעות
גדולות בעברית ע'ר החזיון הזה, המודעות האלה משכו אליהן את לבות אמונו
ולירי הארץ אשר הככינו . לראות בעברית רק ספרי תפלה ותחנה ונוסחאות
של קִבָלה, כי גם המודעות הצבוריות הנדבקות. בבתי הכגסיות הנן רק בתובות
באותיות עבריות, אבל. הלשון . הוא ערבית, וימהרו רבים מהם לקנות ברטיסי
| כנוסה, הו גם רבים מילידי הארץ באולם החזיון הזח,

/ 1

| הזיון עשה רושם טוב על אחינו הספרדים פה, בראותס כי מדברים
בעברות דברים פשוטים, ואם אך ירבו להציג להם חוזיונות בעברית עם תוכן
\ עברי לאומי. יעלה לעורר גם בהם איזו תנועה לתחיה לאומית.

' -- בעת האחרונה מבקרים המוני יהודים מיפו את המגרש אשר לח'
החדשה ,אחוזת בית", המגרש הוה מתחיל מסופה של המושבה הגרמנות
ומתאר את השכונה ,גוה צדק" וסופו. מגיע עד הים. ככר נתקבלה תכניתה של
המושבה החרשה שעובדה ע'י המהנדס ה' טרידל, העכודה אצל ,ועד הבנין"

(תחת, ‏ המושכה הזו תבנה ‏ לפי. טעמן ‏ של המושבות. באירופאן. ולפו ‏ חקי

> העולם -3 15

שמירת ‏ הבריאות; הרוכסיות; וכויות הבניהן גס הן תתקבלנה בשבוע. זה, ואחרי
גמר ההכנות יגשו אחינו היהודים לבנינה של יפו החרשה;

לפי התקוות של החברים , לאחוזת בית" תהיה מושבה זו גחמדה מאד.
יתקינו בה צנירות ‏ מים, צנורות שופכין, גן כללי וגנות גנות מפביב לכל ביתן
ואם אח גו ישמרו גם את הנקיון כאותו שנהוג אצל המושבה. הגרמנית הסמוכה;
אז באמת נגדיל לעשותן והעפקנים העופקים בחברה זו מיפודה ופרורה ער
היצאת מטרתח אל הפועל, יהיו ראויים לתהלה וברכה:

-- יצא! שני הגליונות האחרונים נומר 5 6:1 של (הפועל. הצעיר'. ,

-- הקימקם ביפו, | בלוית השוטר העברי יצחק תורגמן, ‏ בקרו את גן
חילרים של הגכרת אפ ש טי ן בעירנו, והגן ופלריו הפיקו רצונו מאהו

הקימקם אומר למסור את ילדיו להגן:

-- החברה ,אחוות:בית" ביפו הודיעה שבקרוב היא נגשת. לבגין הבתום
שהיא. אומרת לכונן.

--- הלמודים בגמנסיה העברית שנפתחה זה לא כ בר בירושלים התחילו
ביום. א' י' טבת. מתקכלים תלמידים ותלמידות לארבעת. המחלקות הראשונ ותו

האדריפה להגמנסיה!

6[ ,1101 ב1פהחות 0

--זה לא כבר נשלח לליברפול המשלוח הראשון של צמר:הגפן מהמושבה

פתת:תקוה. צמףצהגפן ‏ עלה יפה וגשלח ע"י פוכנות ,פרדפ" | .
איקספיריציה לים:המלה.

בימים האלה יצאה לארץ:ישראל איקספידיציה לחקור את ים:\
המקומות אשר מסביב, " עשרים איש הצטרפו, לפי הידיעה שבאה בעהון
,איטליה", ווהוו לאיקספידיציה ובהם תשעה כמרים דומיקאנים ומתיהמספר מחברי
אגודות כהנים ומלומדים בפראנציה, בילגיה, אשכנז, הולאנדיה, אנגליה ואמיג
ריקה, בראש האיקספיריציה עומרים פרופיפורי ביה"ס לביבליאה של ההומוניקא,
גים בירושלים,

הכרי האיקפפידיציה שכרו להם לומן יד:ע את אנית:הקיטור האחת
המפלגת. בים. המלח,. בלילה. ישנים -הם - באניה וביום הם עושים פיורים. ותרום
את המקומות הדרושים להם לצרכי חקירתם. מטרת האיקפפיריציה הַיִא, לאפוף
'ריעות טופוגראפיות, ארכיאולוגיות וטבעיות, ורבים מקוים, כי תרחיב האיקסי
פידוציה הזאת במדה מרובה
החוקרים עד כה. כבר עתה מהאימות החקירות עם פפורי:התורה, אשר ‏ על
פיהם נמצאו לפנום ערים במקום שנמצא בו ים המלח עתה, והערים ההן
גחרבו ע"י רעש ומהפכה. ים המלח נתפתח ‏ ע'י תהום עמוקה. שנתמלאה עד
לגובה ירוע מים משטף ימי היררן אשר השתפך. אליה,,, שטח פני
שפל ער כדי 486 מיטר משטח פני ים התוכוןן או-ךף ים המלח הוא 75%

קילומיטר ורחבו 16 קילומיטר, לא נמצא בו כל נפש חיה, רג, צמח, אלמוג *

או שבלול. על קרקע הים נמצא אספאלט ומלח. רב, יפוד המלח במי ‏ הים
הזה הוא 26 אחוזים למאה, בעוד אשר יפור המלח בשאר הימים הוא רק
ארבעה אחוזים ובגלל זה משקל של ים המלח כבד בערך למשקל מומיחם של
שאר הומים. החוקרום חושבים, ‏ בי בגלל הרבר היה מסוגלים ‏ מי ום המלת
לרפואה, והאיקספידיציה תכניס אל חוג חקירותיה גם שאלת הקמת מוסרים של
|רפואה ‏ ובתוהרחצה על חופי ים:המלח:

בּמָוָרַת.
ו

מהעתונות השפאניולית,

בהעתון השפאניולי ,איפוקה" גרפס המכהב הגלוי הזה מאת העורך
שמואל ספעדיה לוי אל דיפוטאטי הפרלמנט 5 אראג''י וק אראפו

,ברצון העם, וכיחוד של הקהלות הישראליות גפל לכם לחכל הכבור
להמגות כתור .צירים אל הפרלמנט העתומאני,

,הכבוד הזה מטיל עליכם חובות גדולים. | ראשית. כל הובתכם. היא
כמובן, לעבור לטובתה וככודה של אוץ המולרתן אבל לא מעטה מזה היא
חובתכם לעבור בלי הרף להרמת מצכ הלאום העברי בממלבה. העותומאניה.

אמנם, אדונים נכבדים, אוננו גדולים כ"כ במספרגו כבגי יתר הלאומים
ואין ברשותנו. אמצעים גדולום כאלה שישנם לאחרים,

אנחנו,. היהודים העותומאנים, שנולדנו * בתורקיה, זו הארץ ‏ המפנסת

את היריעות ‏ ע'ד יםההמלח, ‏ אשר הביאן לְגן!

ים חמלח |

אורחים ‏ בעין ופה אוהבים את מולרתנו ושואפי ם לעבוד לבצרון תקפה וגדלה
להתפתחותה ולהתק דמוהה,
אבל כל זה אין מפריע בעדנו לדאוג לאינטיריסי עצמנו ולשאוף להפרחת
מצב. עמנו, למען אשר לא תשלול ממנו גם אחת מן הזכיותן הגיתנות לאחרים
לוהנות מהן.
בפי שמוריעים אתם, מעברים עתה פרוגראמה ‏ אורגאניזאציונית: בשביל
יהורי. תורקיה, ואינני. רוצה = להקדים .ולהכנם עתח. בתוצאותיה ‏ הכלליות של
העבודה הזאת. רוצה אני רק להסב את תשומה:לבכם. על סעיף. אחד,
בנאומו הפוליטי הראה הוויזור הגדול קואמיל פחה אל הפרינציפ החדש
של שנוי כל העמים העותומאנום ועל ההחלטה לקכל נוצרים אל בתי הספר
> הצפאיים,
הדבר, שהזכיר ביחור רק את הגוצרים, [עשה עלינו,
רושם מרעיש מאד, חושבים אנחני, כי צריך היה להזכיר ‏ באותו ע
הנוצרים בלבד, כי אם את כל העמים בבלְל,
מאמינום אנחנן,. הובה כפולה. ,ג בתיר. עתומאנים = גם בתיר. יהודים
מוטלת על הנבחרים היהודיט. להביע מהאה כנגד ההכדל הזה, שהברילו לטובה

והודי:סאלוניקה=
לא רק את

רק דת ידועה אחת. מביעים אנחנו את צערנו, ‏ כי מחאה זו לא נשמעה
9 עדיין עד כה,
: | | מאמינום אנחנון : ומקוום, | שהריפוטאטים היה'דים שבתפך למנט העתומאני

= = \גינו = על אינטיריסי היהודים ו האינירגיה ובאותח ההכרה

שהאחרום ‏ מגינום ‏ בהן. על אינטיריסיהם של בני יתה הלאומים".

0 == ער כמה מגעו ת עתה התעניגותם של היהודים השפאניולים אל

/ מעודה. יהעוברה, * כי ספרן \ של הוהצל ו תורגם לשפה

: יזלות, ‏ החןברת ‏ הראשונח ‏ יצאה. בימים האלה בהוצאות ‏ המו"ל ‏ ראכוטניק
בפוליפיפול,

העצמית,

היהודים בבגדר.

גי מאת אלף תושבי | בגדד נמצאים ארבעים ‏ אלף יהודים. ‏ הוהורים
> הנם. לא, רק עשורים, כי אם גם תקפום והגם .חיים נפרדום ונבהלום
/ | מותר. התושנים, ‏ בעוד ‏ אשר החפ סור מינום" הנוצרים = (מספ

= כעשרת אלפים) נטמעים טמיעה סוציאלית : עם התושבים המושלמים, ער המאה
חעברה חיו היהודים בסבות: המלחמות ויחוסייהשנאה מצד בני השבטים. אשר
₪ : מסביב, כלואים בחומות הרובע המיוחר שלהם, אחרי מפלת המאמילוקים נשתחררו
= = מן הגוטו,. אחרום נהיו סרפרים למושלי האהץ ונמפר בודיהם השלטון. הפינאנ:
פי של הפרובינציות, | ועי"ז עשו עושר רב, יהודי אחד, ‏ שמ דור ששון,
עזב: בשנת 1887, בפבת הסכסוך שנפל בינו ובין אכותיו, ‏ את בגדר ופתח לו
חנות בבושור ‏ ואח"כ בבגדר, ובאחרונה. קכץ לו הון רב ויפד בית?מסחר גדול
6% בלונרון. בעת האחוונה יש ליהירי רניאל מגחהם השפעה מרובה בבגדר,
ע"י מסחר:התכואה שלו חיה לבעל הקרקעות היותר ‏ עשיר ‏ שבכל הארץ,, בל
יחורי. בגדר התגפלו לאחר השתחררותם. על ענפי המפתר השונים, והנם עופקים
בהם ער היום, נהרגישם את עצמם בטוהים מפחד רע התפשטן בערים ובכפרים

| של הפרובינציות, הצלחתו של דור ששון חיתה להם, למופת ואחריו פתחו
,+ '

החרבה מיחודי 'בגדר בתיימסחר גדולים במאנשיסטר וכמארסיל,: הרכה מהס
נדדו. גם. לארעות הקדם. הצעורים הולכים להודו, לראנגואין, לסינגאפיר,. להינ

קינג: ולשאנחיי,. בות הספר שנופר ע"י האלליאנס בבגדר קיים משנת 1865 והוא
נתמך . המיכה מרוכה מאת יהודייבגרר, שנתנו להם מעמר טוב בארצות אחרות:
בבות-הספר הזה גמצאים קרוב לאלף תלמידים, ובביה"ס לנערות, ‏ שנוסר אחְריו
מבקרות - 420 תלמידות. כן ישנו בבגדר בית תלמודיתורה. עס מכינח, שלומדים
בהם 1200 ילרום, אף כי התפשמו יהודי:כגדר בכל ארצות:התכל רחוקים הם
בכל זה מהשפעות ורות, עד היום הם לוכשים בגדים ארוכים ומצנפת מיוחדת
בעלת ‏ עבעום שוגים,. הגשים ת תמיד מכופות | צעוף
האנשים. ככל הגש ם המחמריות:

-- היהודי מבגדר, ששון חכם יחזקאל,

התורקית של אניות מסחר ,חמוריה",
\היהודים בטוניס:

והם'"נכדלות ‏ מן

גמנה | להיות מנהל החברה

--- בעתון העברי בלשון הפראנצית, 20100809<‏ 10> שהתחיל. זה לא

כבר יוצא כ-טוניס הוצעו בגליון האחרון דרישותיהם אלו של יהודי טוניס:

גליון ג
=
- בשיהיה לאיש והידי. דיןודברים ‏ עם מחמדי לא יובא לפני
המושלמי להשפט ע'פ חוקי הקוראן, כי אם לפני ביה"ר: הפראנציי | על יסור
החוקום הפראנציום הכלליים. כן תנתן היכלת ‏ ליהודי ‏ טוניס. להיות לאזרחי
פראנציה, ע"פ החוקים השוררים בטונים. יכול כל נתין נכרי לה'ות לנתין פראנ?
ציי, אם יוכל להביא ראיה, בי ישב עת ידוע בלוההפסק בטוניס. = אכל בנוגע
לוהודי מוניס נוהגים באופן יוצא ‏ מן הכלל, ‏ להם נותנים ‏ תעודותדראיה. על
ושיבתם בטונים, רק אם עבדו משך שלש שנים במחנה הצבא שם,

היהודים היו ממלאים דרישה זו ככל לב, אלמלי היו המחמרי
אותם אל גדודייהצבא שלהם, לא נשאר ליהודים | בלתי
עבודה קשה בלגיונות של ה,חיל ‏ הנכרי". | וא
בלגיון<הנכר, וגם. בגדודים הפראנציים, אשר לחמו
הרבה מטוניסי

כן רורשים יהורי:טוניס, כי. יקבלו אותם אל רות המדיניות,
שעכשיו גדורים בפניהם הדרכים: אל בל כהינות הממשלה,

בגה"

ם מקבלום
אם להִבְנם לעכוד
עובדים המון יהודי-טוגיס
במארוקו ‏ נמצאים יהודים

בעוד %

בּתְפוצות. יָשַרְאֶל.

יט ים). בימים האלה היתה
ו ב מוסקבה, שהשתתפן בן גם רוב
ה. זו הגו בוחוד ‏ ע"ר ‏ הטאקטיקה' של הקאדיטום

שב

מיוחדת. של חברי

גוו הטאקטיקה

מועצה
חברי הועד הפטרבורגי,
בשאלת היהודים.
המועצה ארכה שני וחיתה סיערת מאר, הזמינו אליה ‏ את ,
ווניגבאביר ואת העסקן הצטני הידוע הר"ר צ'ליגוב כמוכקכה,: אשר
הוכוחן את הקאדיטיטים על פנוהם בגלל הנהגתם בדומה בנוגע לשאלת היהודים,
הקאדיטום הוכרחו להודות, כי הטאקטיקה. השתקנית שלהם, שאחזו בה עד בה
והתרחקותם ככל האפשר משאלת היחודים היתה, מצדם שגיאה גדולח סאדו
המועצה החליטה לשנות מהיום ‏ והלאה את הטאקטיקה של הפראקציה
הקאדיטות בדומה בנוגע ‏ לשאלת:היהורים, ‏ כל וציאה מצר הימניים כנגר היהודום
הפגוש בהתנגדות עצומה מצד הקאדוטים, כנגר כל התנפלות ‏ וכל האשמה' תציג

ימים שלמים

הפראקציה את נואמיה. היותר מצוינים להשוב להימניים דבר,

כן הוחלט, כי כשתתכרר עור הפעם בדומה שאלת הימניים ע'ר הציר?
קולואר הורוע של סטוליפין בדבר. זכותהחישיבה, = יצא הריפוטאט המופקבא'
מ אקל אקו ב לרבר כשם הקאדוטית, מאקלאקוב פנה אל הדיר צלוגוב. בבקשה, 5
בי ימציא לו אה החמר חנחיץ בשאלה זו, (הד:הומן),

- הגיניראל:גוברנאטור הפי ג ל א נ ד י הודיע את חוותהרעתו למועצת:
המיניסטריום הרופית, כי אי אפשר לאפור את השחיטה ליהורי פוגלאנדיה,

-- הקהלת הישראלית ‏ ב מינפק שלחה ארבע מאית הובל | לטובת
היהודום. נגועי רעדההאדמה ב מפוגה,

--- מטעם השלטון הרא הצינזורה נאסר לבא בקהל הקונטרס ע"ר
קי של שנת 1906*+

לעגיני

,חפוגדום הביאליפטוק

ספרוּת וְאִמנוּת , ,

--. לצא לאור מחכרת. רשימותיו האחרונות של ג שופ מא[ -
,מאידך. גיסא", ‏ במחברת נכנפי, .מלבה ,כאמצע", = ,הניה", ,אם", /,כאב". | ספור
אחר, שלא נתפרסם עדיין בדפוס בשם ,טאידך ‏ גיסא"י. , 5%

--- בהוצאת ,ספרות" יצאה לאורפואימה בפרוזא מאת יצח ק קצנל :
פ ן -- ,בגכולות ליטא", יצירה זו גרפפה ראשונה פהקום פרקים ב,הרור",
ירחון ,,הזמן" |,השלח", ויצאה עכשיו מתוקנת ומעובדת -ע"י המחכר,

במינכן מתחול לצאת מראשית השנה הזאת ירחון ספרותי חדהש בשפת

שכנז. בשם .1100181106 1/6186[0, אר ה ו08061 תות 1060180120 6₪6ם 16 8 >
הירתון יהיח מוקדש לספרות, אמנות ובקרת ע"פ פרוגראמה רחבה. /

-- העתונים האשכנזים ‏ מרבים לבתוב בימים האחרונים ע"ר הדראמא 3
טורג העברי. הצעיר ליאופולר קאמפף, שנתפרסם ע"י דרמתו הראשונה
,לפני הסער' --- מתקופת הרובולוציה. הרופית --- ב5ל. ארצות אורופא ואמריקאי ‏ ,

העורךיהמ"ל : ו ל,. גולדברנ,

5 א יחק 0 , 8ק60כג'1 .42 8 : 0 ו ₪ ה ל

שג סק 5 מ עייס סוד

מי- 0 ד

0
ויז 1

מלון. רוסידעברי.
שרוד יי אַבְרְהֶם כַּהָנָא.

000 4.

0ע שה ש'אזפונהזיס 5 אמום 6085 5א-42 6עת6) .קדס 074
.0868600870 6082110000 אוהצ6ם. 60076108 6108688 העת שת
0
10% א 75 כ 2 1888

ההג מ'תפהוכאחא 5א65ע סע הסצסגהסקת

.2 8 .166 הא0וותפ3א פע

אחה סהתגון הותסאזה א מפגס6 ההת עעת0א2006 0300875
.88105 63208681 סעגומטוהצק8ו סעהמתסת

6 ,0886080718 .6600 ה[אסת6ק68 תמזוגיך
0 .58211:09 75זת₪ 6200708 גו 60300 זוינ הווהת ן
=6אנהון1ם 3 הת זונס תס מ'ת000 167681 אמקסמסעסת ₪ זפוואמסהס
608א0קת60 ₪ הסא6תמפסהק ,966808תת6את עבת 82 הטהות
קד 03606801

6 הזש ו זאוציסק ה ק תססות ד חס סנס 5
טל בִּים) סְסַבּצ8ה1 צ מלון עָבְרִי) 3 ;308-109
₪ אגא ,060618 סצזעוםקצססה אמ6ם אומהמסוטס גוו 00800788
-00 5ם א פאבע מעתץדהק6צתה ‏ אותסהסתאק 68606001 0638070
1 יר ל 0 1 0 רדה דוו 6086 05 ה6אתהוסנה0האתקה
-] 08-ה האונפה .657 פתסאסצהתה המתהדס סממפע[7 .אהאמתטסנסת
.סג הטע 0ת6ה .3 .ג ,80208870ק08 .ג ק-ת).הקסונה עהב 1
0-86 ומה ץ ₪ *1102121, .1881002018 ץ ה ותה הפ ההתאס
6 .8 .3 16226088ד3 136 ו ]ד ה וג זגו .4.00 תה ם
: ב

(הספר למסחר ולשפות לנערים
0 ו

| זגאתעזאז זור 5
"2טזתס]. ‏ 605, | ]ו

<שפות חדשות, למורים. כללי ם' ועבריים

אסא ץ- את גו .188
<ז361-1]> בוחר

טועפ 8

0
6 תופועו ו

לורועות המפחה; הנוך פרטי, דתו זלאומי, 0
השגחה. מעול תעודות מצוינות, ,
א מ מו

(6זיגו86 )0008401

--- 1011111 3 יי צנמיי -
0 0 זמ 0י-ית עזר גי 10008011 אצה

44 19 201000 מ0-0 המסק 118116 06ז הו 60
₪ 1500 6 0-0

0 אסכ אוו 0זות 620 א-8 כ ,מוקסע
6608 500 ₪ 60800 סה 16 6061

600 63010002 0 קוד פד
.א ,8 6508 ית אסכ ,0 .

וז

פרנקפורט ע"נ מאיין

פנסיון לנערים עברים
(מאושה 2 ידו הממשלה)
המנחל ,18 0080 ,עשופממטווא: ‏
החנוך טתנהל ע"י אנשים טוטחים לדבר, ברוח האטונה ואינדיבידואלי, הכנה
מורה לכנוסה לבות"סטר לט : פוליטיבניקום ועוד ‏ גם. בשביל
נערים באלה שעור לא רכשו להם שום ידיעה קורמת, כלכלה מצויגה,. השנחת
מעולה מתוך אהבה וינשר לב . לטוב מיוחדים לשפות עכרית ורוסית .
חניכום מתקבלים בבל עת.+ ות<ורות ‏ מגודי תהלה. מאנשים
נכבדים. בארין 'ובחו"ל.: פר חנס. לבל. דורש ,

]וה יווחוע 240

בכל העני ם
הנחוצים לבם ב ו זי ל בה : בבירות-, ‏ קניות , הקורות . ודריש וח
פקודות ו ְ
קת 110 החפדוו13 דוגוחוח :1246 .11-01 .11 נרוש-
) ות מוסת
₪7
| כ .
| 5 ( 8
| = 4
| + %
= גל
. +
2 5
2
2
וב נש
₪ 2
,ו
ב
₪0
3

ב
0 [,טעסאי די יהסם..א 0

וע 08 סי 5-0 ₪ |\א ₪566 6060 אס

.'

1 4
- 4
שר רש
הר 9 ל
2 5
₪ ל /
₪ 1 ויה
1 ₪
9 4
- ,ו
1

= |

2

%

סוכן :, העולם"?
בעיר הוראדנא

בווארשא מתקבלות : התימות
: בשביל והעולםי:

ומידעות

אצל חברת., אחיאסף". 6.(‏ הההצאההקי1)
= הוצאת .,תושיה".!
ובבימ'"ס. ,הצפירה" (.98 ,מאטתג11)

את 1

שטרענג כשר/

האטעל אונד פענזיאן .
8 ּ

| גראסעם פוין נעפיהרטעפרעסטוי>

6
אונפרים דקר נטעוןוינבאגאגנעי

מר בצלאל יפה,:

ראנט ראם גאנצע יאחר געעפענט,

עם ווערט א:גענומען דאם אבאנמענט אויף דאם יאחר.: 1909
אויף די טעגלובע ציימונג ָ

רער פריינדי

זירעב ענ ט עה אוה ג 1

ארויסנעהענריג אין פעטערבורג, -אין צענטר פונים. רוסלענ:
דושען. פּאָליטישען - לעבען און אין געוויפען זין אין צענטר
פוּנ'ם יודיש ען פאליטושען לעבען אויך --- איז דער ,פריינד"
אומשמאַנד. בעקאָנט. צו מאַבען זיינע. לעזער מיט אַלצרינג, ‏ ווּאָס
געשיהט. אין יודישען און אינ'ם -אַלגעמיינעם: לעבען. ביו:צייטענס
און. פון די. ויבערסטע קוועלען . ו

אלע וויבטינע ערשיינונגען אי דעס ,טעגליכען לעבען", אלע

= געשעהענישעו, ואס הטְבען - מ ווערטה פאַרין לעבען, וועלען אָהן
פערשפעטינונג נעבראבט וע-ען אי ,פריינר* אין. הער. אייגענער
צייט, ‏ ווען. אין. אלע ניט:יורישע. צייטוננען .

ערער פריינר", אלס די איינציגע יודישע צייכונג, וועל:ע האָט
אנ'טרט אין דער. גטסודארטמווענע דומע און אין. גאָסוּדאַרסטוועני
סאָוועט,- ועט אווך ווייטער קטנען געבען בעריכטען, און צייטליף
איפערגעבען. די וויכטיגסטע ‏ מאָמענטען .פון. די ויצונגען: אין די
רוסלענדישע. געועצגעבערישע. אַנשטאלטען .
: ,דער פריינד" וועט. אויך אָבְּנעבען א בעזונדער אָרט פארץן
יודישען. לעבען אין אויםלאנד.. אונזערע. אייגענע קארעפפאָנרעבי
מען ‏ און- אלע נרעסערע יודישע צענטרען אין איירְאפא: און אמע:
ריקא, אין אזיען און אין אפריקא, און :די יודישע קאָלאָניואציאָנם:
צענטרען. ווי פאלעסטינטיאון ארגענטינא -= וועלען געבען: מריוע
שולדערונגען. פוּנ'ם. דאָרטיגען. יורישען. לעפען * 77
= ,הער פרייגדיי וועט אויך ווייטער אַבגעבען. אַנ'אָרט פאר סא:
טיריש:הוּמאָריסטישע. כְליינע פעלועטטגען. וועגען. געוויםע: ערשיי:
בונגען. און. געועלשאפבליבען. לעבען ,

מעהר וי אנרערסווען שפירט זוך איצט אי ביי דער יודישער
אינטעלינענץ, אי ביי דכ יודישע מאסע - אדראנג צו יוריש קולטוּר:

| לעבען און קולטוּר-ארפייט. זעהן אז דער דאזיגער דראנג זאֶל פער:

רעם נעשמאקסטקן יייש ושפירט של פסח :
אויך רעקטיפיצירט (פיינשפריט)
מ"דק חס פופפסאה 0 פה סוטרעת
דיס הסהוהסםם ₪ .אופ06 הת סב ע
מיט הכשרים מהרבנים הגאונים הצדיקים :
קען מאן בעשטעלען ביי

] 003. ==‏ שכסכסה .5 --
גענויסטע פרייוען. בעסטע בעהאנדלוגנן דער וו"ש
ושפירט איו בעוואוסש מיט. זיין. גוטען. נעשמאק,
אננענעטען ‏ ריה, פיט זיון קריפטאל נעשטאלט,
₪ דער ואוואר עקו' פון יעחר 1865 תרע'ת,

זה 0

א אנע-0מ8ז1)

0 סז כ

|

- שתו רק קש
כרמ
4 וו ן 4% ל
= 5%
0
8 0

איאָהר -- ל ר.,

אַיאָהר 18. ר,, א האלכ יאָהר -- 6 ר,, אפיערטעל יאה --

,

ווענדט. ווערען מיט נוצען, זאֶל אָננעהמען רי פאָרמען, וואֶם וענעך
נויטיג. אוּן נינסטיג פּאַר אוּנוער נאציאָנאלען לעבען -- דאֶם - איז
אַנ'ערנסטע אויפגאַבע פאר יערען יורישען אָרגאן. און ,רער פרינד*
וועט. זיך ערנסט בעמיהען, לויט קרעפטען,. מיטצוהעלפען דערין;

,דער פריינד" ועט פון איצט אן פערנרעסערן זיין ליטערא:
רישען ‏ ָבטיולוננ. פטר. אָריגינעלער = בעלעטעריסטיק - און. ליטע:
ראטור:קריטיק , 4

אין: ליטעראמוך:היסטאָרישע ארטיקלען ועט ,דער פריינר", .4
בעקאָנט מאכען זייגע לעוער מיט די עלטערע און *ושערע יו
דישע שריפמשמעלער ‏ ווי. מימ אלע שטרעמוננען און פעווענונ?
גען אין אונזער ‏ לימעראַטור .

פון צייט. צו צייט ועט אויך ,דער פריינר" בריננען
פּאָפוּלְער:וויסענשאפטליכע - ארטיקלען. און. פעליעטאָנען +

מיר. זענטן ויכער, . אַז דער צוטריי פון אונמערע -לעוער צוּם
,פריינד" ועט אונז אויך: נעבען רי מענליכקייט פאקטיש צו פער:
ווירקליבען : אלצרינג, ‏ ווּמָם: מיר- נעהמען. זיך פּאֶר,

ו
אבאנעמענטס.פרייון אין רופלאנד :
א האלב יאָהר - = 8,80/ר,, א פיערטעל יגֶהר ---
> 1.5 ךָ,, . א חידש -- 60 ק',

אבאנעמענפט.פריין אין אזוסלאנד.:

5 ב א חודש == :2 הובל;

אדרעססע:

1111 ?0 11 יס היד סוהווה 176 1
.3 ,06 308100900 ,שק 1676067

ף

הוה וסעט ו(
וו

0

1

30

=
נש

ו

7

שבועון עברי.

הציונות = שואפת ‏ לרכוש מקלטרבטות ‏ ע"י =
משפט"גלוי ‏ לעם. ישראל בארץ = ישראל .

89 4

ההכ

+ ארם:ינהרים, ג סוקולוב,

₪ התימנים מצעדה, כל

= מארצות המערם (א) = דר ש:: ברנפלר<
שתי תקופות בציונות , מ שאלים ,

5) מנגינות אהבה (שיי6, ועקם שטיינברנ +
6 ירקות (פפוו), י. ד ברקוביץ +
?) הספרות העברית בשנת 1908, ועקב. פיכמאן +.,
68 בעתונגת היהודית. ד

9 החכםיבשי ר' נחום. ע'ד תכנית עבודתו, - א ג
19% מכתבים. מתימן :
1 ערן.
זז צעא.

. 1 השבוע: (הציונות; בארץ-ושראל ן בטורה ; בתפוצות"ושראל ; -
ספרות ואמנות)..

מחיר , ,העולם" ברוסיה :/ לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 רובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 88 קופ/

בחו"ל : באוסטריה.אוננאריה 10 כתרים , בגרמגיה -9 מארק , באנגליה -9 שילינג, באמוריקה ‏ 5/4 ₪ דולר, = !

בארץ ישראל/10 פרנק, בפרנציה וביתר. הארצות 18 פרנק , וכחשבון וה לחצי ולרבע. שגה ,

בעד שנוי האדריסה 30 ק,

0

- מחיר מו דעות : בעד כל שורה פטוט מחולקת ארבעתים , -- על העמוד הראשון 60 קופ'. ועל שאר העמודים 40 קופ'/ '

ה 0-ל

האדריפה:

+4

.07 %'0תג[0140,, ת 3608000‏ | | .ההמתאם ,"פתההה 0[

, = כ מחיר כל גליון 10 קאפ .₪

מאת האדמיניסטראציה של .העולם".
09 1 אל החותמים:

)₪‏ הרוצים לחתם ‏ על העתון יואילו נא ל הזד רז במשלוח כסף החתימה, כדי שאפשר יהיה לרעת. כמה אכזמפלרים להדפים. מכל
גליון. וגליון, ‏ החותמים ‏ אשר יתמהמהו בחתימתם ל א יק בלו אח"כ את הגליונות שיצאו. עד זמן. חתימתם, ‏ יען: כי הגליונות
נרפפים במספר מצומצם והמעט הנשאר הולך וכְלָה מפני רבוי החותמים .

ב) התותמים ה חד שים, החפצים לקבל את שני. הגליונות האחרוגים של חדש דצטכר (כרי שיהיה להם קומפליקט שלם של .העולם') צרוכים
להוסום על בסף חתימתם. 20 קופ':

8 בהי להקל את משלח הכסף בעד החותמים מחו"ל פתחה האדמיניסטראציה שתי מחלקות בחו"ל, : אחת בקלן ע'פ האדרוסה :‏ מוסוה[ ,108
.חלש הזזסידה 8 ,]1 ור 211,, מ0ז)[1%008: ושנית --- בסטאניפלאוו (כליציה) ע"פ האדריסה :860( .01 .0 תח110 ,8818180 ומעתת
יוכלו החותמים בהו"ל לשלח' את בסף התימתם לאחר משני הטקומות הנזכרים, ‏ אפס שנות להם הט קום הרא שון מפני הקמוץ בפורטה, כי הכסף
ע"ש מערכת ,די וועלט" ,מתקבל בבתי-הדואר , באוסטריה-אונגריה וגרמניה , באמצעות טופפי תעודות-הדואר (6ם[186-806[/0ע2084-0).

)= מאת. החותמים ‏ בחו'ל מקבלת. האהמיניסטראציה של , העו( ם" ביל ג ה כפפי חו"ל: פראנקים , מאוקים וכרומה ובלבך שיהיה הכסף ב ש שרות

4 ולא במטבעות .. האדריפים צריכום. להיות נכתכים ב כ ת ב בד ור ונקי ויוסיפו גם את שם מדינתם +

- ₪) החותמים כמו בחו"ל כן ברוסיה יכלים לשלח את כסף חתימתם בתלושי. המניות של הקולוניאל-באנק העפרי +
החותמום שיש להם איזו שאלה או טענה אל האדמיניסטראציה. יואילו נא לרשם במכתביהם את הנומר שלהם הנרשם על גבי חבנדרול ולכתוב כמו
כן. אם הם מן החותמים הושנים או החרשים +

1 = החותמים בחו"ל השולחים. את דמי"חתימתם ישר להמערבת בוילנה, צריבים להודיע במכתכ מיוחד, מפני. שמתלושי-המחאות המתקכלים מהפופטה אי
אפשר. לדעת !מאומה אשר בשביל. זה בא עכוב. במשלח גליונות. העתון במועדם +

: אל הסוכנים;

%) = בל הפוכנים מתבקשים להשוות מיד את השבונותיהם עפ האדמיניםטראציה , כדי שלא יהיה ‏ עכוב במשלח. הגליונות אל החותטים ולמכירה לאחרום ,
74-20 1-7 35327790 030% השש מל 1 בצ 013 מ

5) = הפוכנים מתבקשים ג'כ. להוהר לכלי להוביר במכתבי"הוטנותיהם שם חותם אחר שתי פעמים .

א הנחות גרולות .
)₪‏ החותמים על ,העולם" במשך חרש יאנואר זוכים בההנחה הגרולה מאד על ספרי ,אחיאסף" (פרטי ההנחה ותנאיה
= מבוארים: בהפרוספקט המיוחד שנספח אל. הגליון הראשון של ,,העולם* מחורש דיקבר).
ב) ‏ שלשה קוכפלקטים (משלש שנים). ,דא יודישע פאלק" הנודעים בתכנם הספרותי העשוך -- למחיר 9,56 ר' יח עם הפורטה,

1

של חי אס יף חש אלש רע ההטקן אפור פפר,

ו 2 פענליכע: צ''מנג = האט אננעהויבען ארויסצונעהן רענעלמעסיג אין ווילנא. די
8 . . ו

- ,אונזער. לעבען - 0 ,

= ל דריטער יאַהרנאנג. 65 ,איד שע צייטונג

אן וועלבער ‏ עס נעהמען אַנטייל. די בעסטע פובליציסטישע און

: > ליטערארישע קרעפטען. פריוז ‏ 6 רובל. א יאהר, ‏ 8 רובל א האלב-יאחר,
= אוימער "די פרישעסטע. אינפארמאציעם. און = ספעציעלע ידיעות ‏ פון די 0 רובל א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חורש,
ערשטע קורע לען, ערקלערט ,--ונזער לעבען ‏ אין לייט-ארמיקלען :
= און איבערויבטען אלע פאלימישע און כעועלשאפטלי5ע - צייטיפראגען ,= וול אוע א נומער אין איינצעלפערקויף 9 קאפ',
= בערהוופט אלע וויבטיגע ‏ פאסירוננען, וואם אינטערעסירען דעם לעוער אלם = = = ₪ = =
2% יוד, מענש און בורגער + > וי אידו? יומזרבי"
פון דער גאסוד, דומע ברענגט ,,אגנז'יר לעב ען" אויפער רעפעשען פון רי די ,אידיש ע צייטונג : /
= טעלענראפען-אגענטורען , אויף אייגענע דעפעשען וועט. נעבען איהרע אבאנענטען זעהר. אוויכטיגע פרעמיע
פון. איהר ספעציעלען קארעספאנרענט אין. דער רומע ד
טעלעגראפישע. מעלרונגען . און גענויע ‏ בערובטען ‏ וועגען אלץ וואפ אידיש; לשוכ
קומטיפּאָר אין דער דומע און צווישען די דעפוטאטען. א ד ש ע : עש כסע
: נ
5 ,ונזער לעבען* אי בעזונדערס. אויפמערקואם צו אלע פראנעןן רויע אויסגאבע)
מאם קעהרען זיף אן מיט יודען אין רוסלאנד און. אין אויסלאנר . פון ש, דובנאוו
,אונזער > לעבען" ברענגט: איהרע. לעוער. פיעל. ליטערארישעס 2 , און 18 בי ש = -א בוך).
: מאטעריאל , פעליעטאנען , ערצעהלונגען, ליטעראהישע אובערויכטען, קרוטיק, ב 1 ביכער. (אלע חר כוך) /
הומאר און דעסגלויבען פון. אונוערע. בעפטע שרייבער , אין אנוטע ריבטיגע לייבט.פערשטענדליבע איבערועצונג מיט א הקדמה
6 רעראקטאר 3 ספעקטאר, רעדאקטאר ארויסגעבער /), האכבערג פונ'ם מחבר, נעשריבען ספעציעל פאר דיזער אירישער אויסגאבע +
8 אבאנעמענטס.פרייז אין רופלאנד: דער פריוז פון. דער ,אידישער ‏ געשיכטע"---6 רובל,
יעהרליף 6 רוּכּל, האַלב:יעהרליף 5 רופל, ‏ פיערמעל: די אבאנענטען פון ,אידישר צווטונג" צאהלען פאר דער ,אידישער געשיבטק"*
: יעהרליף 0, א מאָנאָט 60 קאָפעקען, אלע 1% בובער מום פארטא? :
= ₪ ₪ כרייץ פון א איינצעינעם נוּמער נאר 2 קאפ. === = אין רוסלאנד -- נאר 2 רובל : אין אויסלאנד - נאר 8 הובל:
4 ההק ,המאותקהם | ,זו :3130 הושהההסס אדרעפ:
0 .48 ג\!6ו?\ (הטהעאזה/\ (<אמתח| המפא0+ גס\הססת .המהוז3. ,5" יתחץקה11 6מומתז1,. ה הנהתט ‏ *
פיי 007-050 0 :
, 0 ל רעדאקטאר:הערויטגעבער ארגאלין,
איתח ווילט מאכעןגוטע געשעפטען מים ווייניל געלר? י : ב לין
םש פרענם שנעל אך 5י + -הססכ סע 1.100 חוד סוכן = ,ה עול ם" בער

אנטווארט אומזיסט, .5 .סגא ,60085 ב ריפקר הלפא ובסביכותיה: מר בנציוז ניימארק + .

א גרויסע,. נייע מעגליכע צויטונג פאר אינפארמאציע, פאליטוק און. ליטעראטור:. -

,,2%----

ווילנא,. י"ח שבט תרסיט,

נחום סוקולוב .

אִֶם נִהָרִיָם +

זוהי מיזופוטמיה בתרגום השבעים, שם מרינה עפ"י כחבי
הקדש, שאין לו מקום בזמננו, המרינה הנושנה שהיתה בין
שני הנהרות פרת והרקל השתרעה מאצל דרומה של וירבקר

עד החומה המרית שהתה בגויה מאצל איט על הפרת ער "

מקום אחד על החדקל לערך ששים פרסא אנגליות מצפון ל בגדדן
שם קבורה' ב ב ל, השם ,ארם . נהרים", או תרגומו. היוג איגם
ירועים לא לעמים גרי המקומות \ ההם ולא לממשלת תורקיה,
ומשתמשים בו רק חוקרי הקדמוניות בחפצם לחתור שם במעמקים,
או אחינו בעלי הצעות הישוב,. ברצונם למתוח. על הישוב חוט
של חן קדמוני ומיוחם, ולעלותו על טהרת הקדש, ומתכונום בו
על בל המקומות אשר בין ערב וקורדיסטן, הנכללים כעת
בשתי וליות: מפול ודירבקר והחלק המורחי של אליפו, היא
ארם צובה לפנים 1),

וושבי ארם נהרים. הם ממין הערב-רב. שאנו. מוצאים בכל
מדינות ‏ הורקיה, ‏ והמינים | המכריעים בתוכם ‏ הם. הערביאים
והקיררים, במקומות ששם שני המינים האחרונים האלה .פגשים
ומתבוללים. זב"ז, ‏ לא נקל הוא ‏ לעין זר להכיר | את ההבדל, כי
אעפ'י שהם שומרים איש את לשונו ואיש את מנהגיו ואת בגדיו,
הרשם הראשון, מלבר, שהם עושים בלב המסתכל בהם, הוא,
שהם שוים זל'ז, נקל הרבה יותר להבריל בין שבטי הנופעים
בערר, או וושבי האהלים, הם השבטים הנעים והנדים בלי הרף,
| השוכנים בקיץ. על ההרים ובחורף באחלי העמקים, ובין השבמים
היושבים ישיבת קבע בערים הקטנות, שעיניהם נשואות יותר אל
הקציר מאשר אל שגר הצאן. עור בני אומות אחרות ‏ מצוים
שם בערים, ‏ והם ארמינים, פוריים ובתוכם בני ‏ כתות | נוצריות
שונות,. כמו. הנסתורינים. | הכשרים (חלדיים) היעקביים, יונים
מעטים, ‏ וגם ‏ מהגרים מושלמים מן המשורקסים: והגיאורגינום

שברחו מפני חמת המציק בארץ מכורתם : הראשונה, צוענים,,

ונם מין גזע מוזר, הנקרא בשם יזירים, ופירושו: עובדי השטן,
שמוצאם ומהות דתם לוטים בערפל 9) ,

בין אלא נמצאיםי מאחינו. במספר. קטן. מאד, מפוזרים,
כמעט נכחדים מלאומיותם, בשפל המדרגה, ,
1 109000 01 ל (1'
9% 0

יי שש

0 1%

ר\ |"

< ולעשות משפט לעמו ולמשול בעוז כדרך. האבות עפ"י שיטת

.

1909 מז 0ע-27 ,\ דד 30

0

במיזופוממיה הצפונית התרכזו כל הענינים המדיניים במשך
עשר שנים. האחרונות מסבים לאיש אחר, ושמו א ב ר הי ם"פ ח ה,
הוא ירש מאבותיו את הנשיאות בשבט ‏ מילי, והוא שבט ‏
מעורב. מקוררים \ וערביאים, ואת רוב ימי נעוריו | בלה בגלות,
כי בשי %ל18, בימי מלחמת רוסיה ותורקיה, חששה תורקיה
שמא יבלבלו בני השבטים, שהיו אז מזועזעים ‏ מעט, את המקומות
ההם. ושמא ישבשו אותן ‏ בגייסות שאין בהן תרבות. וחבלו. את =
תחבלות' המצביאים הקבועים: ואת תכסיסם, לפיכך חיבה את /"
רוב ראשי השבטים ההם חובת גלות. כמשמרת-למשמרת. אך זה
כחמש. עשרה שנה אמר. הסולמן הנכחי ‏ לצבוא. לו צבא. רוכבים ‏ :
אי:מפוררים- -הם ‏ הידועים ‏ בשם המידיה, לאמר ‏ צבאותיו. של
המיר---ולזה: הפתגלו הקורדים. והערביאים באופן מצוין, על כן '
שמה אז תורקיה את עיניה ביושבי מיזופוטמיה הצפונית, ‏ ותשב \
את אברהים-פחה. מגלותו. אל בית -אביו ומולדתו, והוא. או כבן
ארבעים, ‏ וכנראה, ‏ לא בלה ימיו בתהו בארץ נורו, אך גבל :
ונזררז \ והחכים, כ כאשר אך שב אל בני ‏ שבטו החל לכונ ',
את ממשלתו ויעל למררגה שלא. הגיע אליה איש משאר ראשי .
השבטים , ראשית יגיעותיו היתה לכונן את בטחון. החיים והרכוש?

ממשלה ישנה, וגם לסוכך ‏ על כל אלה. אשר באו לחסות ‏ %
בכנפיו, ומן ‏ הצד | השני, להלחם בכל. אלה: אשר. התגרו כו
ויתנכלו ‏ להסיג את גבולו. נכר, שאדם זה נוצר > להיות מושל
בארם, המשלחות שלו הצליהו עפ"י רוב, ואת המנוצחים לא
עשה כלה, לא עקרם מארצם ולא דכא אותם, אף את כלו
נשקם לא לקח מהם. אך עשה אותם לבעלי בריתו,: במשך השנום
האחרוגות. רחבה. ותסב. ממשלתו והשפעתו פשטה על רוב השבטים '
במיזופוממיה הצפונית מן בירג'יק על הפרת עד יצירה אבן
אומר על החרקל. קמה שם מעין התחברות. (קונפידירציה) של
שבט המילי, ותהי ‏ כעין | מדינת-מחיצה שחוצצת ‏ בין מדינות
תורקיה-של-אזיה ‏ הנושבות ‏ ובין הבידואינים | הערביאים. הנודדים .
שאינם מן. הישוב ‏ כלל, ואברהים זה- ירע גם לפקח על עניניו.
במקומות. הגכוהים, ‏ וכשתים שלש פעמים נקרא לקונסטנטונופול
לראות את פני הסולמן, וישא: חן וחפד מלפניו, ויעל ‏ ממדרגת:

יוזבשי, או קפימן, אל מררגת. ליבה, הוא. גינירלדמאיור, ‏ ותהי ‏ >
המשרה על שכמו לפקד את חמשת המחנות של פרשי המיד
אף תו מיוחד ‏ התוח = בעדו, כתב-שלדהמז. לחליפות. מכתביו עם
ארמון. הסולטן, ויהי חפשי מעול ‏ הפקירים התורקים שבמקומותי
ומכלכל. רבריו עם המושל: באין. מלוץ בונותם י אמנם ראוי היה

! 2 1 2 2 ה 2

.

2

הארמונים מספרים זאה בשבחו בנופח

ישבו

ָ + העולם %

אברהים לכל הכבוד הזה, כי ממנו היו תוצאות להון רב,. ויהי
מכנים לאוצר. גבוה כעש-ים אלף לירה תורקית בכל. שנה 01.
אברהים היה דמות-ריוקן של הוררס באפי זוטרי, נוהג
ממשלתו ברמה בארצו הקמנה, ונכנע ומתרפם לממשלה הגדולה
שהננתהו ותרימהו למעלה זו, וגם אם יש לרון על דבר הרכיו
אם' היו כולם ישרים. או לא, אבל בכלל. הורו: גם מתנגדיו, כי
|הוא. לא השתמש בכחו ובממשלתו לרעה, מרובה היתה מדת
הפדר ‏ והמשפט בגבול ממשלתו ממרתם בגבול הרבה ראשי
שבטים זולתו, נתיניו הגמורים שקבלו עליהם את עול ממשלהו
ישבו בשלום, והשכנים שמחוץ לגבול ממשלתו היו יכולים לקנות
את זכיות ה<לום הוה במחיר לא רב. הקרונות קרבאנית)
והנוסעים שעברו דויך אחוזותיו | נתחיבו לשלם ארנונא קצובה,
וכאשר אך. שלמו "את אשר נטל. עליהם יכל יכלו לעבר באין
מעצור ומפריע הבר, והבדל. לא הבדיל אברהים, בין בני השבטים
ובעלי הדתות. השונות. אומרים ‏ עליו, ‏ כי כשנערך. לפי שיחתן
של בריות, ‏ ע"י | מגידי בעלטה וסרסורי-דעברה. שלוחים מאת
המושלמים . הקנאים, הטבח הנורא בין האחרונים, מאן. אברהים
להת את ידו אל חרשי המשחית שהכינו בסתר את כל המרקחה
האיימה שקרמה אל השערוריות ואת השערוריות בעצמ,. ‏ אעפ"י
שכניו | רובם: ככולם. היו באותה עצה וידיהם נגואלו בדם,
שאחוני ברוס ה. פה ושם
מספרים על דבר אחד ה;ן-רנטורים | שר לא רצה להתבכר אל
המפיתים של"מעלה שהיו רוקמים בחביון עוום את הפגרומים. לא די
שלא ננואלו ידיו של אברהים בדם הארכינים, אך נם את פליטיהם
החם, ויפתח. לפניהם את שערי עריו וכפריו ובצל ידי החביאם,
וימלטו "אליו כל = איש מצוק ונררף, * ותגדל"" ארצו, = ובירתו
בירנסביר, לפנים כפר קוררידל היתה לעיר הומיה, בה
נוצרים. ומושלמים ‏ מכל המינים בשלום. יחר, וגם יהורים
מעטים. יושבים ביניהם, והמיפוונירים ממרכז אורל ה באו שמה

| ולשם' שמים' בנו ריחיים של. קיטור, והוא לא' היה מכהה בהם,

1( 01000, 20 975. 8.

גליוך 5%

לוא גם הטף הטיפו את רתם, ומה גם כשהיו מסתפקים
במלאכה, וריחיים של קיטור--הרי הם מין קולטורה. שאין דוגמתו
בכל הסביבות על שטח מאות פרסאות 5),

אך בתורקיה, כמ בכל מקום, כל מי שהצלחתו גדולה
שונאיו הולכים הלוך ורב, הצלחתו של אברהים בוראי. לא נקנתה
בלי. הסב נזק לאיש זולתו, או בלי עורר על כל פנים את ההשערה
בקרב ‏ איש זולתו, | שהוא, אברהים נבנה מחורבנו. הניווקים
ביותר היו הני א שר א י, אנשי השם (ב שונות. אירופה: הנוטבלין)
התוגרים בערים הסמוכות, ברירבק ור בסיבריק ובאורפא,
אנשי השם האלה המשמשים בכהונות גדולות מטעם ממשלת
הוגרמה. רוכם קורדים מבני דלת העם, והיו עולים לפנים למדרגות!
גבוהות על ידי חנופה ושוחר וכ- מיני ערמומיות ובצע מעשקות
שהיו ‏ נהוגים וקבועים במשטר הישן, ומצודתם היתה פרושה
כעין מונופולין: על כל משרה ‏ ושלטון וגבאות ‏ ומנוי של כבור,
כמו. משרת ראש. העיר, יועץ העיר, שמאי. ומעריך של ארנוניות
וכאלה. הרבה, והזו פוסעים על ראשי העם יושבי הערים והכפרים,
וער שבא אביהים בברית בלתי-אמצעית עם מרכז הממשרה
בקונסטנטינופול היהה ירם רב להם לדכא גם את. בני השבטים,
אך אברהים נדע = = ת זרועם,. ויהיו לו לאויבים, ‏ וילשינו ‏ עליו
השכם והלשן.

והריב התנלע בימי הקיץ ה?בר. באשר צוה הסורטן את
אברהים לשום משמר על חל; מכלת הברזל של הגייו ולחגן
עליו מפני הבדוים, אז עוב אברהים את בירנשיך ושבנה
מאות פרשים. אתו, והם מזוינים כולם. לאיש איש קנה וובה
חרש של מוזר, מבית ‏ הנשק של הממשלה, והוא ‏ נוסע עמהם
רמשקה, אך הוא לא הספיק לעשות ‏ דבר מכל אשר צוהו,
והמהפכה של שלום בתוגרמה יצאה לפעולות והחשמה נקבעה,
וקרוב * לשער, כי אברהים ‏ לא ירע דבר מכל הנעשה, ויחן
מספר ‏ ימים ברמשק. אז באה אליו הפקידה. מקונסטנטינופול
להשיב את כל קני הרובה לבית הנשק ולשלוח את אנשי הצבא

.9 .8 0% 68םוץ (9

יִרְקות.
מאת

ו. ד. ברקוביץ.

אי

פעם אחת, בשהגיעו ימות הקיץ, ראתה שפרה את עצמה, כי בודרה

היא בעיר הגדולה, בי זרה היא לכל והולכת ומוקינה בבדידות זו מיום ליוםי
אז החלוטה לשוב לעירתה ולביתיאבא,

איש לא לוה אותה לבית-הנתיבות. חברותיה התופרות, | אלו שאתח

כ היו יושבות כמה שנים. לפני שלחן-התפירה, סחו באותו בוקר את המאורע:

(ב יפש הליטאית שלנו נסעה הביתה לחוור אחרי חתן, אות היא, שבדקה
ומצאה, כי לא לעולם יהיה ‏ האדם.,:

אחת הבתולות התלוצצה:

-- השמעתן שמועה זו,

העוברת בעיר, | שקודם נסיעתה כרכה בניר

נקי פת.חטים למשמרת, פדי להראות פלא זה להליטאים שלו:?

רגע גשתתקה מבונתהתפירה לקול ‏ צחוקן ‏ של הבתולות, בעבור רגע
ףעשה שום המפונה -- \הליטאית נשפחה,

באותה שעה נפעה שפהה לביתה כולה ההורה' במגבעתה
= הגדולה ובנעלי.ידיה 'הלבנות, וסביבה ככודה ‏ רבה,
גדולים

> ובנוצתה

המון ארגזים ותרמילים

פ עמל שנים רכות ככרך וו שנתעלם מאחריה, | פעמים חיתה.
:

מפתכלת בכבודה זו שלה ונהנית הימנה הנאה מרובה -- ואו היתה מהרהרת
בביתיאבא ומעלה בדמיונה את אחיה הקטנים והיחפים ואחיותיה | הצעירות
וקווצות.שעיותיהן הדקות, את הסמטא הדלה והשאננה והאבק הפווח ‏ בין
הערבים והבאר העמוקה והאפלה, המרקיבה מזוקן, שאפילו בחומו של תמוו
קור מנשב ועולה הימנה. בשישבה יחידית ככפִי חלון הרכבת, היתה מגחפת
בפני עצמה בעינים מאירות 'וחולמות ומפדרת במחה את פפוריה אדות העיר
הגדולה, שעתידה היא לספר בבית-אבא בלי הרף, יומם ולְיָלה..+

ובשהגיעה שפרה לעירתה, הוהיר בוקר שוקט וגאה וחם, לבלבו גניי
היורק תחת ווהר שמים צחים ורחבים, | הציצו סבכי:הפרפד, ירוקים ורעננים,
מאחורי כל גדר הדחויה. בתים גמוכים עמדו שאננים בתוך צללי בוקר קרירים
וקריאות עדיגות של תרנגולים רכים השתפכו בתוך החצרותי

קמה מהומה בפית אבא, בשהופיע שפרה עם הטון. ארגזיה ותרמיליה.
באותה שעה עצמה היתה האם עוסקת בחדר.הבשול האפל, גחפות במלאכתה
וקולפת תפוחי-אדמה לפת.שחריה, ‏ כיון שפוצה העלמה הגבוהה והטקושטה
לתוך הבית ונפנפה הגוצה הגדולה שעל גבי מגבעתה, והתינוקות הנרעשים
בשרו פה אחר בקול: ‏ ,שפוה!" -- גיעורה האם ופסקה ממלאפת.\ ,| קפצה
בהולה ממקומה ונתבלבלה פולה , ברגע וה = של מבופה וטירוףיהדעת פרשה
פתאום לקרן-ווית -אפלה, פפפה ראשה תחת לספפל והתחילה בודקת ומפשפשת
שם מבלי רעת מה, הועדת בולה ושמחה ומדברת בקול גרגש. ותמה לתוך .סל
של נצרים,

- מח, בלום שפרה היא זו?,.\ /

בתשאי ובוהירות. יתירה, בשהיא משלשלת שרווליה המופשלים ומננכת
ידוה ההועדות בסיגורה, הציצה. האם: ויצאח ממחבואה האפל וקנה

ושחורתה

/

א

שא

הגזרות ובחיל: כבר וכוי,

גליון ד

> העולם =3 4

ויוי כב(

איש לביתו ולבוא. קונסטנטינופולה, הפקורה הזאת. הלמתחו כרעם.
לוא היח בארצו, בנקל היה לו לאסוף אליו כעשרת אלפום
אנשי מלחמה ולסרב ולהמרות. את פי הממשלה, ובצר. לו--הן

גבול הנגב הוא. פתוח תמיד, ושמה לא יחדרו צבאות התגנהים
ועל פני. המרבר. לא יפש-ו, אך לא כן בדמשק. שטם היה מוקף
מכל עבר חיל הורקי ובני השבטים העוינים איתו, ובמה נחשב
לעומתם עם שמנה מאות פרשים אשר לרגליו+ על כן בקש
אברהים את דרך השלום, ויען את קונסטנטינופול, בי נכון הוא
להשיב את כלי הנשק באליפו ולהרום. פעמיו קונסטנטינופולה
אם יבקש ‏ זאת הסולמן בעצמו, כי על דבר הפקודות היוצאות
מאת השער הגבוה הוא מפקפק. אחרי השיבו דבריו אלה את
קונסטנטינופול נסע עם פרשיו צפונה בדרך העולה לאליפו, אף
בהניעו עד מהלך מספר שעות בואכה אליפו נטה פתאום קדמה,
ובני השבטים מסביב שמי שבע עינים על כל מצעדיו, ובראותם
את. נטותו הצרה: אמרו לחפום לו את הדרך, ותגרות קטנות
התפרצו פה ושם, אך בני השבטים לא הצליחו לחסום את הררך,
ובוום = ספטמבר בא אברהים. בשלום. לבירנשיר בירתו. ואולם
ידו אויביו: לא רפו, ‏ ויהיו ממטירים על קונסטנטינופול טלגרמות
מטילות ‏ אימה ומרעישות עולם על הפחה הארמי, שהוא צורר
ובוגד ומורד מסוכן ושהוא מוכן להרום את כל בנין החופש שנבנה עתה
בעור הבירה. ושהוא וכו' וכו', והאות על זה, שאיננו רוצה להשיב
את כלי הנשק, על כן חובה לצאת כנגדו ביד חזקה, בכל תוקף
אמנם הֶבן הבכור אשר לצברהים

אבדול:המור, שמלא מקום אביי לפי ‏ שעה, בימי נסוע הוקן לרמשק,
קים את החשמה, וישמח ויריע אף עשה משתה לצבא התורקים
שבעיר, ונראה ההבר,. כאלו. נכון הריב. לשבות, ‏ אך הנה קרה
פנע. רע, בי כשנים שלשה ימים אחרי שוב אברהים, פרצה מבוכה
ברחוב, ותהי יד חיל ההמידיה בחיל התורקים, ויחבטו בחמה שפוכה,
ער כי. היה מספר המומתים והפצועום כחמשים מכל צר. וכשלשת
ימים עמרו התורקים על נפשם. אך כעבור שלשת יִמים. הפגירו
את עצמם בירי ה,אויב", "כו לא חיו להם מים לשתות. במקום
שם התבצרו, וה,אויב" לא עשה להם רעה, אך לוה אוהם עד

פיביריק. והם ‏ מיוזנים ואת כלי נשקם לא לקחו מאתם, וחקול
נשמע בקונסטנמינופול כי אברהים מרד בגלוי, ופקודה יצאה
להסיר מטנו. את כל. הכחונות והמשרות ואת כל תארי הכבוד,
אף נקצב: שכר לכל איש אשר יתפשהו -- חי או מת, ואנשי
צבא. יצאו ‏ מאליפו, מאורפא, מסיביריק, מדירבקר וממרדין, וגם
העבר קול במחנה, כי כל רבא להסתפח על החיל הזה. יקובל,
ורבים באו מבני השבטים הפמוכים, וביניהם גם, כנהוג, מאלה
שהיו בעלי ברית אברהים. בימי גדולתו, ‏ והני ,אשראי" חצבו
להבות ‏ וידברו גבוהה ‏ גבוהה כיד הפטריוטיות החרשה הטובה
עליהם, ובשי:בוזיוקים באו, וגם מחיל המאסף ומהמתנרבים, ויהיו
אלה האחרונים מפגרים ללכת, כי יראו לעמוה בתוך השורות
הראשונות, אך עגלות. לקחו עמהם למען שאת את השלל, הגינ'.
ליוטיננט (פריק) אמין-פחה, ראש הדיבייזיה השתים עשרה נמנה
לראש, ובפוף ספטמבר העב- ‏ נסע עם המחנות הנדולים: האלה
אל מול ב יר נשיר, לגיונות לניונות מיל עיר קטנה, -- הכר
שלא היה חסר צד מנוחך ע"י ה פרזה. וההפל ה, ואחרי. אשר

קרבו המחנות האלה אל ה,בירה" המורדת, התחילו נושאים
ונוהנים עם האויםב -- וכאן מתחילות הגרסות השונו :, ונכיא בזה
את הקרובה לאמת : אברהים הודיע את רצונו ' להכנע, ורוב

אנשיו כבר מפרו את כלי נשקט, ופתאום, לרגל איזו ערבוביה
פרצה יריה. ואז יצא אברהים עם שרידיו, כחמשת אלפים עם
הנשים והטף, מן העיר, וירית הנשארים מאנשי חילו סוככת
עליו ‏ ויסע | עם מחנהו בדרך מלאה מכשולים, ולא, בלי. אבדן

הרבה נפשות, ויגיע מזרחה קש מרחק עשרים פרסא, והוא. היה אן

חולה אָנוש ונשוא על כתף גמל, ‏ ובנו מפקד את המחנה, והלגיונות,
וביחוד. הבשי-בוזוקים. החונים על בירנשור . לא הרפו. אחריו,. כו
עיניהם אל העיר, ויבוזו את כל אשר בה, ויחריבוה, ואברהים"
קש לו ברוך נוסו עם מחנהו מחסה בכבצר אחר של איש-
בריתו מן ה,יזידים", ושמו חכן:קניה. -ויחנו עליו התורקים. שם,
וחפן:קניה. לא. עצ- כח לההיצב בפניהם, ויוריע. להם שהוא נכנע.
וישא ויתן עמהם על דבר ה,תנאים", ויבטיחו להגן על חיי אבלהים
לבלתי עשות לו רעה, יךָ אברהים לא האמין, וימלט גם: משם

שוופת-פנים, והיא מביטה אל הבת פוערה ומבוישה, סובבת וסיבבת במכוס של יין-השרף עדיין מרחף על פניה. לאחר שעשה
"על ספסל. בלפי בתו, ופניו היו לו, כאילו ברגע אחד פגה התלהבותו

אחד, מכינה עצמה לנשיקות ומקדימה ומתקנת שערותיה מתחת. | למטפחתה,
רוצה לבכות, ‏ ועיניה הלחות ממצמצות ונראות כמגחכות. וכשמצאה את לבה,
פסעה פסיעה אחת בלפי בתה ופתחה ואמרה:

-- חי נפשי, הרי באה!

והתחילו מנשקות זו לוו, שפתי האם רטובות היו ורועדות וידִיה קשות
וקרות, ולאחר הנשיקות נתאדם חוטמה ורמעה בודדה נתלתה בקצהו. שפרה
נפעטה, עומדת היתה מחרישה ונרגשת בתוך הכבודה שלה, מביטה אל אמה,
משגיחה. בעמידתה העלובה ובבגדיה הקהועים.הבלואים ובמטפחתיהצמר החמה,
העטופה לראשה ומכסה את מצחה בלו השחור והמויע.

-- כל כך. זקנת , אמא\י,

-- וכי מה בכך... -- רוצה היתה האם לענות דבריה לבתה, כשהיא
פוסעת בפנים נכנעים פסיעה אחת כנגדה, | אלא שמיד נשתתקה ואדמימות
קלושה השתפכה בלחייה הצומקות והעלובות, ושוב נתעמקו פניה ונראים היו
במגחכים מתוך בכי, שוב התחי אה מפשפשת בשערותיה מתחת למטפחתה ובקצה
חוטטה המתאדם הוהירה שנית הדמעה הבודחה:

האב, שחזר זה:עתה מבית-המדרש, 5 עומד באותה שעה בפרוודור,
חבוי אחורי דלתו של ארון-המזונות, = טליתו ותפליו תחת זרועו, אוחו בידו
צלוחית יין-שרף ונב דג-מלוח ומתכון להיטיב את לבו קודם. פת-שחרית. מאחר
ששמע שמועה, מהר ומלא חצי תאותו ומחה שפטו בחפוון, פרץ לתוף הבית,
קרא בנהימה צרודה: ,בתי". -- ועמד עליה בטליתו = ובתפליו לנשקה. נשוק

= גשק לח גשיקות רמות שיש בהן ממש, כשהוא טכון אותן בלפי ל האהת

לב וכשנסתלק, מעליה, הרגישה שפרה, שלחיה וי בוערת כאש וריחו. הם,

מעשה , הלך האב. וישם
בולה
והוא מהרהר עכשיו חרטה על כל הנעשה, שיעול קשה ויבש תקף אותוי

-- למה זה עומדת את, | בתי? ממה נפשך, שבי, הרו מדרך רחוקה-
באת... הוי , השיעול!

באותה שעה נפתחה הדלת בחשאי ואל הבית נכנם כמתגנב ' געף
מעוטר בווג תפלין הגונים. וככדים ומחותל ברצועות ‏ ישנות, רחבות וקשות:
והנער עצמו פניו פני מבוהל ונרדף על צואר, מנשם ואדום כלו ושרוי בועה
ועוניו יוצאות מחוריהן מחמת בהילות. משנכנס, נתעכב נער זה אצל התגור ,
בבש פניו בקרקע בנזוף, וכך היה | ומד לפני | בני הבית ככלי מלא בושה
וכלימה, אינו מכון. עיניו אלא בלפי מגפיו הגדולים והרחכים, מעיין בהם עוון
רב ומבקש בהם את תקינו. 0

האם גחבה בעיניה הלחות 0 שפרה , | רומות באצבעה על בניסתו, |

של נער זה ואומרת אמירה של בטול

-- אֶה , הרי אף זה לפניך !

-- כלום זה הוא אברטצי ? -- תמהה שפרה. תמיֶה. גדולה
אל אחיה בכונה לנשקו . הנער נתכהל והתחיל פוסע לאחוריו ומסתכל לצדדים ,

בחושש לסכנה קרובה . אבל מנוס כבר לָא היה לו לאחר הנשיקות ‏ התחמק \. /

אברמצי בחרפה ובבושתדפנים מידי אחותו,, פרש ועמד בקרן-זוית, הוריד ן אשו.
ועיון במגפיו ובקש בהם את תקונו, ולחייו ,העלובות, | המנוש קות, הן.
לו , כאילו. זהדעתה סטהו בהן סטירה יפה, ביון שהרגיש באחותו , . שוו עדיון
אינה גורעת עין. מטנו, ‏ נתכוץ כלו ועמר עמידת תם ‏ ושאינו יודע לשאול,
ממולל ברגליו ,. מפשפש ברצועות. תפליו. ובכוסי מכנסיו., ‏ משפשף חוטמו וריפי

והתקרבה/ = !

> העולם 936

גליון ד

ב סח-ססשס-=- בצ 2!ם:=!!. .2

עם מתי מעט, ופניו היו אל האחיזה האנגלית. ק ביט הרחוקה
משם מהלך ימים, ולוא הצליח: להגיע אליה, כי אז הצל הציל
את חייו, -אך הצרות והטלטולים קפדו את פתיל חיי: האיש הזקן
והחולה, =וימת אחר הרך שלשת ימים במרבר, ובנו עבדול:המיר
עור התאמץ \בכה. ובכה בחגרו שארית אונים, ‏ וילחם עור וַיאָבק
במרירות נפש גם לאחר יאוש עם חיל. התורקים, ער אשר נפל
בידיהם, וישימוהו במאסר בדירבקר 1),
זה. היה קץ המלחמה,. ובעת. ההיא היו ורי הבשי.בוזוקים
ובני השבטים שמאחורי המחנית מלאות עבורה לחמופ ולהרוס
ולהחריב. את כל מושבות שבט. המיילי, והבשי:בוווקים עשו את
.| מעשיהם הידועום. בומי: מלחמה --- לא נגרע דבר. כמה עולה
= = מספר. האנשים שנהרסו ממעמרם וינשלו מאחוזותיהם --. לא נודע
ברור:: על כל. פנים: הוא. מגיע לכמה עשיריות אלפים. אמנם
הקנינים- הזמניים של הנופעים:בעדר לא רבים המה: אך גם הם
אונם יכולים למצוא את לחמם בצר בלי אהלים, בלי מקנה, בלי מעט
יבול. בגרן. ומעט עצים להטקה.. אך מצב יושבי הערים הוא קשה
הרבה וותר.. בון. הנופעים < בעדר, גדול מאד מדת הכנסת-
האורתים : . הנוסע > בערר ‏ כל מקום שהוא. בא יקבלוהו, אם. אך
ומצא: את אחיו,. אך אנה יפנו יושבי הערים ההרוסות והשרופות ?
השמועות הבאות. על. ארות הרעב והמחפור שם רבות ושונות
מאד.. גם בפרלמנט התורֶקי, לפי שמודיע הטלגרף כבר נשמע
הר השמועות האלה, ובעלי הלשון שם התאמצו להמתיק את
הרינים, ב ב יר נשיר היו לפני ההרפ גם יהורים, ולא נורע
מקומם. איז כעת,. מד ירביקיר הגיע אלינו לפני. שני. ירחים
מכתב מלא קנים והי מאת איש חותם את שמו פרחיה. ם"ט בשם
הקהלה הקטנה שיש ליהורים. שם, בין המפלגות והכהות שנהרסו
שם, ‏ לפי השמועה,: הנהרסת. ביותר חיא כת. ה,יזידים", ‏ אולי
\ מפנו שהיא. נרדפת. מכבר, ואולי מפני שנתנה מפלט לאברהים
לפני. נפלו . .

1

/

> ספרנו: בזה על פי מקורות שונים את תמצית היריעות ע"ד

.9 .9 6 אסמוץ' (1

| -עונוו. סימן. לענותנות יתירה -- ופתאום. נמלך ‏ בנפשו ופנה ‏ עורף - לחבה. זר,
שאחותו מראה לו בעיניה ,. ועמד אל הכותל בתפלת שמונה-עשרה ...+
ושפרה עדיון נרגשת כלה., מפתכלת באחיה זה, שגדל פרא,. -וווכרת
ימי מקדם !
, -= בבר גדל אברמצי ונעשה בחור . > וכורתני , פעם אחת, כשהיח
| תינוק. עדיין , תפרָתי: לו כתונת הדורה , וקנאו בו או כל נערי. החדר . דומה ,
= כאולו אתמול היה מעשה. גם חגורה קניתי או לאותה כתונת, חגורה כחולה ,
ששני. רמונים בקצותוה > . .
-- אֶה, גם וה קהוא אדם |-- יצתה האם בגיחןכה העצב ולמדה וכות
על בגה , -- בחור , כבוכול . . . הלך זה בתפלוו לגרש חוירים מן הגן , תפלה
נאח זו לו, ברוך השם! לא יכול היה בחור שכמיתו לעשות תפלתו קבע עם
= שחר, כדרך שאר הבריות . אימתי\ אחזו בולמום התפלה ? בשעה זו דוקא,
שחוירים פרצו-גדר ונכנסו לגן . כאילו עומדים. עליו וכופים אותו לבך . . . אלא
מאי! עט. .. הדברים עתיקים.. הרי גן יש לנו , בדוך = השם , גן, | כבובול,
= ועסשיו ממשמשים ובאים ימות הקישואים , בונתי : קישואים . > . = ראוי. לומר,
> אלו הפרנסות היפות שלנו ! מה אומר ומח אדבר , בתי ? הנה עיניך הרואות ,
+ תודה לאל : בחור , ואףהעלדפידכן,, ראוי לומל + >
. באן ניעור' פתאום אברמצי והפפיק באמצע
ונעץ באמו ווג עינים. מורות רציחה : ;
-- בחור . , . בחור.. , ה יא היודעת!-- ומיד חור ופנה עורפ לבני

תפלתו , - הפך פניו. לאחורוו

חקשו

=

כלום מכל | אשר לפניהן,

המאורעות האחרונים במיזופוטמיה, אשר כרובם לא נודעו לקוראי
מה"ע המצוים --- לא משום חידושם של דברינו" אלה, אף לא
משום שבהם. מצטירת תמונה. כמו -- קדמוניה, שהוגמתה. גרולה
לספורינו הקדמונים ‏ על דבר ארם ומלחָמת המלכים -- אך לרגל
שאלה מדינית תורקית, ובמקצהה גם יהורית. העולה.בעת
האחרונה על שפת רבים רק כצלצול מן שמות. המדינית הקרמונים
בלי ידיעה מדויקת, ‏ מה קרח שם+ מה המצב. עתה+ מח ממשלת
תורקיה רוצה לעשות, במיזופוממיה ? ולמה היא רוצה לעשות שם
את כל. ההנחות, בשביל. לוסד שם ישוב. גדול ,

יש למתוח קו מבדיל בין ממשלת המרכז ‏ בקונסמנמינופול
ובין הממשלה המקומית ‏ במיזיפוממיה, ממשלת. המרבז. בקונסט'
היא טרודה בענינים הכלליים הקרובים. אליה, ‏ בעיקרי העיקרום,
יוחר מדאי שכבר תוכל לעסוק בשאלות פרטוות, רוצה היא,
בכלל, ‏ לבנות, לתקן, לעשות ישיב, והיא ממלאת את ידי
האנגלי אואילקוק ללכת שמה, לחקור ולתור ‏ מה לעשות, כיצר
לחפור העלות, כיצר לחצוב: בהרים; ‏ הצעותיו, ‏ אף כתחלתן,
כבר. דורשות מאות מליונים, אבל אין פנאי עור לחקור: הרבה
אם יהיו המליונים, ‏ די " שתהיינה ‏ הוצאות הנסיעה . שהממשלה
בקונסטנטינופול "רוצה את מה שהוא טוב שבטוב, -ערין שבערין,
נדֶוב: שבנדיב בנוגע אל כל המרינות וגם בנוגע אל מיזופוטומיה--
בזה. אין ס:ק. כלל ;: אך. הדברים ‏ עור לא נתבררו, לא נתבכרו
כל צרכם,. עורם' כרוכים כולם ‏ יחר,

ברורים הֶברים יותר לפקידי המקומות, ‏ וגם לאותם ,אשראי"
שהממשלה בידוהם, להם יש מטרה אחת, והיא, .להרוס. את
הסתדרות השבטים ולכוף אה הנוסעים - בעררים : לעשות
את ישיבתם קבע בערים ובכפרים , אין לדעת. הנאמן. רוחם' עם
החושמה, או לא; אפשר שהם משתמשים בה לטובתם, המשטר
הישן לא מצא כה לבטל את הפתדרות השבטים: לכל היותר
יכול היה רק להטותה. ולהכריעה, =כמו שאנו רואים | במאורע
אברהים, למובתו -- ולא יותר. | לפקידים ול,אשראי" אין הדבר
הזה מספיק ₪)) לוא לעצתם תשמע הממשלה בקונסטנטי, כלה

.8 .351 6( ב,טכתב מקונסטנט" .2616 .ח[6א. (2

שפרה התאותה לשאול כמה וכמה שאלות: מה ראתה האם, שחבשה לראשה
מטפחת-צמר. כברה וו בחום קייץ שכוה ? היכן פשפשו ומצאו בשביל. אברמצי
מגפים מגושטים אלו ? מדוע כה וועף האב ושותק בל העת כולה ? ואו התחילה
מפתבלת בבית סביבה , בכְתלים החשופים והעקומיס , בתקרה הגמוכה והמפותטה :
בפנות הח' ת, המדוסרות אור ואויר , שקורי עבביש ישנים-נושנים מאפולים
הם באבק שחור , בפנרי זבובים. נפוחים . בחללו של בות היה נודף ריחַ"י
בון ,= של מי-שופכים ושל בגדיחלבן ‏ מזוהמים . באחת הוויות הרקובה
ערמת תפוחי-אדמה , מין בולבפין ארובים ועקומים , ששרשיהם הלבנים צמחו
מתוך החשכה והי מצוצים בתולעים . משכבי=הלילה עדיי לא נתפנו ועל גבי
הספסלים מושלבת היתה ערבוביה של ברים וכסתות ‏ ושטיבות ישנים וממועבים ,
שהנוצות והמוכים סבצבצים מהם והעניות מנולתם .
- = ביתנו בכר התחיל שוקע . -- פתחה. שפרה ואמרה. בלחש, ובעגמתה

שבוו

עלי

ל

של רק

נפש רבה. ,
-- ובי מה בכך , . . -- נענתה לה האם אף היא בלחש, פוסעת בשעת"

מעשה פפיעה אחת במקום עטירתה , מגחכת גיחוך עלובה ומפשפשת בשתי
ודי הת שאחורי אוניה . האב אף הוא וקף ראשו, הציץ בפני בתו ורצה
לענות דברו, אלא השיעול קדמהו וקצר נשימתו,

/

ה במטפ

(עוד: יבוא)

ב

8

א

> שמתלהבים על החשמה מפני התועלת שיש להם בה.

גליון ד > העולם

5 ><

באמש--טקמ-הההמטררישדוידדעקוע הנרו םלשי שיל ה 9:08 הצ 520 במ נטה אנהב הנקה הנוממכ | ב הדנק ו מע ינבב נ החמתה -בק המאמ רב הרמהע בלחה הנקה הקהפמעמרההדהר הרחת

תגרש את כל ראשי השבמים. אבל מסופקים אנחנו: אם. פוליטיקה
שלגטרוניא. כזאת תהלום את הממשלה. הליברלית , גרול <כבורם
של הוקנים המיוחסים, הנשיאים, ‏ המיוחסים, החכמים מקרב אחיהם,
בעיני הערביאים והקורדים מכבוודם של הפקירים שישולחי מקונסטנט
בין שהם /מבני: המשמר הישן בין. שיהוו מבני המשטר החרש,
החופש. של אברהים אולי: היה גדול יותר מדי, וכנראה, הרגישה
אותו הממשלה החרשה כעין 488 םו 8וו0) (מדינה בתוך מדינה),
וברצותה לעשות את כל המרינות לעיסה: אחת, שמה קץ לפחה
הוקן. ההוא, ,שיהיה. אולי האחרון למלכי ארם, אבל צריכה תוגרמה:
החדשה להזהר מפני הצבועים ‏ בין גדוליה במדינות הרחוקות
שאלה
גדולה ‏ היא, אם טוב לפני תוגרמה. להשמיד את הפטרירכליות
שנשארה עוד בהסתררות השבטים ובחיי הבר של מקצתם, אין
צריך להתיך ולצקת את חומר. כל העמים השונים לתוף הצורה
האירופית המורגשת .

ולנו מה כעת לעשות בארם-נהרים ולמה מצמצם שם מר
הרמן לנדוי את מדת רחמנותו -- דבר זה יראה לנו. כמוזר אחרי
שנכנסנו לתוך ‏ עצם המאורעות * החרשים ואחרי שאנו עומדים
באמצע שאלה זו , כירוע, עוסקת היק"א. זה: הרבה במיזופוטמיה,
וכבר ‏ שלחה שלוחים, וכבר תרו ויחקרו ויביאו דינים וחשבונות,
וכבר החליטה היק"א שוש לחקור עור, ‏ וגם לקחו דברים בקונסטנטי
וגם ,יש תקוה", ועפ"י נוסח: אחר כבר הכל מוכן. ומזומן, ובכל
פעם איזה פוד מתגלה, ומי יודע אם בתוך יה ק ב וצה של ארצות
היט"א ‏ לא נמצאה גם זו -- אבל אם יש חוקרים מוטחים לתכונת
האדמה, למזג האקלים, -למיני המחצב, ‏ להלכות. זרעים. ונפיעות,
לתרבות. בהמה וחיה. ולמדירת השמחים וכו', חוששים אנו שמא
דוקא מרוב. המומחיות והבקיאות תשתמט השאלה הראשית: מה
לנו שם ומי לנו שם? -- הבאנו בכונה. לפרטיו את. הפרק
האחרון של טפוס ממשלת השבט וממשלת. המרכז, מפני -שהוא
מסמן ומציין את תכונת העמים והמקום באיפן ‏ שאין. מובהק ממנו,
המשטר הזה איננו הסטרפ הפרטי, או --בעונות ! -- הגי'גוב בתקופת
,מעמר המלהמה"ן הוא טוב ממנו, אעפיי שואת היא צורה
קדמוניה, הרי זה איש מבני המקום, איש לבית אב, שליט על
פי זכיותיו, בירושה. בתוך משפחות, מתוך נקורה מרכזית חיסטורית, :
מקומית .. לרגל התפשטות הממשלה הואת ואותות חירותה, ‏ או
להנל איזו מעות =- כי אברחים הזקן היה בעיקר: וותר ‏ חפשי
וחשמיי. מאותם הפקירים התורקים בדירבקר. -- פרצה תגרה,
והממשלה ההיא נפלה, אבל אם תקום שם איזו ממשלה מקומית,
סניף לממשלת. המרכז הראשית, רק על יסוד זה תופד, או--
והדבר. הזה רחוק. הוא. בענינינו --- תורקיה"צעירה תצליח באמת
להפוך = את כל הקורדים ‏ והערביאים ההם (מה שלא הצליחה
אנגליה בהודו), לעותמנים דומים אליהם בכל ענין, מרברים צרפתית
ותורקית כמהם, וכל ענין השבטים והזקנים והמיוחפים כליל יחלף,

אבל נניח שהדכר האחרון הזה יבוא., :אם יבוא -- יעשוהו נא
התורקיםדהצעירים ע"י פקידיהם, אם רק פקירים נאמנים יהיו, ועשוהי
בכח, ועשוהו 7 נצטער או 0 נצמער' על אבדן השיור
האחרון ההוא של עולם קדמון, שהוא ‏ אולי ‏ ישר. ותמים וגם
מאושר יותר בפשטותו משיהוה בנלגולו החדש -- זו היא שאלה
אחרת , הדבר ‏ שאנו מתנגדים. אליו. הוא, : שוקבלו .היהודים :את
הפקיף הוה על עצמם, להיות אותם, כמו- שאומרים ברוסית
531% אותם מרביובים, = אותם. הקטיי"ם, שישביתו את
השבמים\ ושיתרקו ‏ שם את האיברהימים, 0 ,עמך", . יש להאמין
הכל : ,עמך" קל לפעמים. על. עצמו. ,תפקידים" כאלה -- ל
דוקא. משום תועלת,. לפעמים. רק מתוך ההפעלות יתרה,

- מליונים למאות,

כי: צריך. לוכור, שהדבר הוה :הוא: משחד ומושך. את הלב,
מיזופוטמיה היא/: כמעט מדבר,. -הישוב. שלה הוא\ .חצי-: ישום,
שבטים,- ראשים; -פקידים מתקנאים: בהם, זה עתה נגמר | הפרק
של אברהים, . מסביב ‏ עניות: והרוסות, = וכאה' חברה' שיש לה
ואומרת שהיא רוצה לעשות שם ישובש-אררבה
ואררבה! הכל מכוון בריוק "אל הפוליטיקהי התורקות. באותה שעה
ובאותו " מעמר, ‏ עכ פ' אל = מה' שנראה -כמו \ פו-ימיקה < תורקית
טובח (- -כי לפי. רעתנו בעצם ‏ טוב . יותר: להניח את הדברים
שם' בעצמם, ולהרבות רק רעת והנוך, בכרי שישכילו.< העמים
בעצמם לפי: צרכם. ועשו. את. הטוב קהם לפי ראות -עיניהם),' זהו
ענין ארם נהרים כעת, ובשביל [ה, אף' בי מנקודתנו. הציונית,
ישוב טוב שתיסד. -היק"א, = או האיק'א, ‏ או מר הרמן :לנדוי,
מושבות בארם נהרים, בכל אופן בגבול ממלכות תורקיה משייסדו
באמריקה;. אנו חושבים לחוב, לבאר, - עד כמה. דבר' זה | הוא
במקצתו מסופק. ובמקצתו גם מפוכן לפי מצב המדיני השורר שם.

לכשישונה. המצב ‏ המדיני, והתבססה שם ממשלת התורקים
בתכונה חרשה, או הפטרירכליות הישנה תתקיים .באיזו | צורה
מחודשת, ואמרנו ע'פ תנאים יחועים ליפר שם -מושבות-=אמנם
באנטוליה לא הצליח' הדבר הרבה, ואולם שם, ‏ בתנאים החדשים,
אפשר שיצליח.. עבורה כזאת .תהיה חשובה וחביבה, אבל. עתה,
במצב הקיים -= לא זו ההרך!

3%

הַפִּימָנִים מִצַערָה

זרם ההגרה. לארץ ישראל איננו.חזק, אבל הוא חשוב גם
במעוטו בשביל תפקידו. המיוחד, ומענין. על 'פי רבוי ‏ הנונים: של
חלקיו. = הזרם = שמביא ‏ הנה יהורים .= מכל. קצוי ‏ הארץ ‏ מראה,
שמאות. שנות ‏ הפרוד. בחיי = חלקי \ האומה. לא. יכלו . למחוק: את

- הזכרונות: העתיקים של החיים המשותפים: ולהמית אה הרגש חחי *

של אהבה' לארץ, ‏ המפעמת בלב כל יהודי, . שחי במפורות היהדות
או בסבובה יהורית,

אותו הרגש החי הביא: לפנו שבועים ‏ ליפו קבוצת וחודי
הימן במספר כמאה וחמשום. איש הם באו מארץ ערב חפנימית,
מהעיר צערה, מקום רחוק .מן הישוב.,. השמועה שהיהודים מתישבים
ומתאפפים בארץהישראל הגועה גם להם, ועזבו את: ארץ. מולרתם,
אשר ישבו שם הם ואבותיהם .ואבות אבותיהם, עובו את עסקיהם
ומכרו את בתיהם ‏ ורכושם : והלכו עם נשיהם, ‏ זקניהם. ומפם
להתישם בארץ הרחוקה. והיקרה. להם.

וותר משני חרשים. היו התימנים: האלה בדרך.. הם הלכו
רגלי | לעיה : חדידה | הרחוקה, השוכנת על חוף' הים. הם פבלו
הרבה מעמל' הדרך. הקשה, מחופר כפף וממצוקת שבטי הערבים,
בעברם היו נאלצים להכנס. אל :העיר הקדושה מקה, האפורה
על היהודים והנוצרים,: הערבים הקנאים אפרו. אותם. שם. ודרשו
מהם, שיקבלו את אמונת איסלם, לאושר.האומללים. באו לעורתם
הפקירים התורקים ויושיעו אותם מקנאת. האדוקים הערביים, בכדי
שיוכלו | להמשיך את :דהכם. אל הנמל | אך בבואם. שמה כבר
אזל. הכסף מכיסם ולא היתה | לרבים ‏ מהם היכלת. ‏ לשלם: שכר
האניה לארץרישראל . רק הודות לעשיר..אחר בין התימנים, אשר

נתן את כל כספו על הוצאות: הדרך ‏ של העניים. יְכְלוּ התימנים > =

הצעריים סוף סוף לבוא. למחוז חפצם--אל. אדמת. ארץ"ושראל , .>
וקו בא ליפו: במצב. כוה,. שגם- פה בעיר -המחוסרת

\
1

6 > העולם 3

גכיון ד

הטהמ הטקר טראו רהוט הרי החראהה הוה הרמהה חחח הלחנה המרהה! הההקיקטחה הטמה החקה ה רההרקה ההחההיה הדוה הידוה קקח חרחהקה"רההרח הח ה חההההלט חריה הארה ה הההחה יה דה הסט

קולמורה עשו רושם של חצי:פראים . הם באו בעירום ובחוסר כל..
הילרים היו כלם כמעט ערומים. רק חלוק קצר היה מכסה את
גופם המלוכלך, כל פני ‏ הקבוצה. היו שוופים מקרני השמש
הררומית וכחושים. באופן נורא מרעב ומעמל הררך . מראה פניהם
עם הפאות. המסולפלות והארוכות ‏ עד הצואר ובנדיהם המוזרים
עם הרפש אשר ככה אותם היו מסוגלים יותר. לעורר. רגש. של
גועלזנפש מאשר רגש של רחמים. ‏ על כתפיהם הם נושאים
ארג פשוט וגס מעל כתנותיהם כמו. עבאיה ערבית , בארבע כנפותיו
נמצאות ציציות, ובבנד הזה, אשר הם נושאים. תמיד עליהם,
הם משתמשים גם ‏ כן בתור טלית בעת התפלה, האנשים ‏ אינם
נושאים מכנסים ורגליהם הערומות. מזכירות את הפראום ביערות,
רושם יותר. טוב = עושות הנשים. הן מלובשות מכנסים ועליהן
שמלות ‏ קצרות. עד הברכים. על ראשיהן. הן נושאות ‏ מטפחת
כפולה. בדמות. כובע גבוה והעודף הארוך. יורר וסורח מההאש.
כלן. הן. מקושטות | באצעדות, | בטבעות, ‏ בשרשרות .ובקשוטי-
מתכת, היורדים :מצדי הראש. הן נושאות גם. טבעות. על בהן
רגליהן ,. הנשים הן קטנות ורזות, אבל. פניהן מלאות חן, עוניהן
מבריקות, = והצבע השחיר תחת עיניהן עוד = יותר = מכליט. את
ברקן, אם הקבוצה הואת. עושה רושם של פראים על ידי הצורה
החיצונית, הם עושים רושם אחר לגמרי בדבורם . הם מפותחים,
מתנהגים בנמוס, מכבדים את. אחרים וגם את עצמם . הם אינם
מתבישים בעירומם ובסמרטוטיהם.. כך היו נוהגים ללבוש בארץ
ערב החפשית, והם אינם יודעים להרכין את ראשם, גם אם
הם לבושים סמרטוטים וחוזרים על הפתחים.

באה קבוצת יהודים גדולה ליפו, ‏ ולא היה איש אשר
ידאג: לחם, לא היו אנשים | אשר היו מקכלום אותם. בבואם
לעיר הזרה להם אחרי הנדודים הרבים, ולא היו אנשים או
מוסדום :אשר היו משתרלים לעשות. איזה דבר לטובתם, אנחנו,
יהודי רוסיה, מתאוננים על אחינו במערב, שהם אינם מרגישים
את רגש האחוה אל אחיהם במזרח, ‏ ופה היינו צריכים אנחנו
כלנו להתביש בראותנו,. איך יהודי רוסיה, המתגאים שתם עכשיו
העומרים בראש היהחות ונושאים את רגלה, -- איך הם לא שמו
לב ולא התענינו כלל וכלל באחיהם החרשים שבאו מארץ ערב
הרחוקה.. יש לנו מוסרות שונים הנוסדים ע"י הלאום ולמטרות
הכללוות של הלאום, ולא היה ביניהם גם מוסר אחר, שידאג
להקבוצה הגדולה שבאה הנה מאהבתה לארצנו ולעכור גם אם
בלי דעת בער המטרה המאחרת. את כלנו!

אבל מה שלא עשו. מוסרותינו ‏ ומורשינו מתוך הכרתם
הלאימית ומה שלא עשו האשכנזים והספררים-- שהם הוותר אמידים
בין תושבי יפו--זה עשו התימנים היושבים ביפו מכבר, התושבים
היותר | עניים. הם הרגישו את רגש האחוה הטבעית לאחיהם
החרשום. מתימן והם קבלו אותם בבתיהם, אם גם הם בעצמם
פועלים, בעלי:מלאכה, משרתים או חוזרים על הפתחים,

צריך לראות ‏ את מגרש. התימנים | ביפו, בכרי ‏ להבין
את גדל העון של האשכנזים והספררים ביפו ‏ נגד האורחים
מצעדה. ‏ בתיהם ‏ הם על פי הרב רק אוהלים של קרשום. הרבה
בתים ‏ בנוים (אם. אפשר. לאמר. ביחם .לבהים כאלה ,בנויםי)
מחלקי קרשים הנאספים בחוץ. אם באיזה מקום היה חסר עץ
תופס מקומו שק או סמרטום המחווק במסמרים. בקירות. הבתים
האלה אנחנו רואים מכסות של תבות שונות ‏ הנבדלים בנדלם
ובצבעם. יחד. עם מכסה של. תבה אדומה וגדולה מקושר. מכסה
או דופן של תבה קטנה ובלתי צבועה. חלקים של הקירות או
גם קירות שלמים עשוים. פשוט מתבוה פח, אשר מביאים בהן הנה
נפט מרוסיה ‏ רוב הכתים . האלה : הס גם. כלי. חלונות ‏ וכבתים

ג ו
| ו

האלה, ‏ הצרים .גם. בעד יושביהם התרירים, קבלו התימנים את
אחוהם. החדשים--הציעו לפניהם מחצלות על הרצפה, והנה יש
כבר מקום בעד משפחות נוספות.

הבאים יושבים: עם נשיהם וולדיהם בקביצות,: והתימנים
התושבים מביטים ‏ אליהם ברגש. חבה וברגש \ נאוה ; כאחד י
התומנים הישנים כבר ‏ חושבים את עצמם לבעלי השפלה, הם
כבר קבלו פני אנשי הישוב, הם אינם הולכים ערומים, בגדיהם
קרוביָם ‏ לבגדי | הספרדים ‏ או הערבים, פאותיהם. אונן כל כך
ארוכות. ומסולסלות , הם יותר נקיים, הם גם מתקרבים במנהגיהם
ליהודים האחרים בארץ"ישראל והם נושאים רק אשה אחת,
למרות הזמן הקצר, שהתימנים. יושבים ‏ בארץ-ישראל ניכר: כבר
שנוי גרול בחייהם, ‏ ולכן הישנים עומדים עכשוו. לפני החרשים,
מזכירים את חייהם הקורמים בערב ומהתלים בהחדשים, באו:
נקיותם, במנהגיהם ‏ ובאופן ‏ חייהם, לרבים מן החרשים יש שתי
נשים. יש גם אחדים שיש להם ארבע נשים, וזה נותן. חומר
רב ללגלוג. התימנים החדשים אינם מתרחצים בחרף ומפתפקים
רק בזה שסכים את פניהם ואת ידיהם בשמן ונוטלים. מים רק
על ראשי האצבעות. החרשים מצטערים שמהתלים בם, האנשים
לוקחים להם -פרים, על הרוב. חומשים עם פרושים שונים ומתעמקים
בהם. ביחור מצטערות. הנשים, שמביטים עליהן בגאוה, בשבת
הן מתקשטות וחפצות להראות ‏ שנשי ערב הרחוקה אינן נופלות
ביפין ובנמוסיהן מנשי התימנים ביפו, בקבוצה יש אשה תימנית
צעירה המקושטה בתכשיטים של נחשת ופח, עיניה מביעות חכמה ;
היא שומעת, איך נשים תימניות מתאוננות על החדשים והיא
מתעוררת. ,אל תלעגו לנו--אומרת ‏ היא בתמימות -- אנחנו. לא
תמיד.-כך,. כמו שאתם רואים אותנו, .לו .עשיתם אתם: את ההרף
שששינו אנחנו, אז : אבר לכן ‏ יפיכן, - הכו--אנחנו ננוח | מעמל
הדרך ונצבע מחרש את עינינו בצבע השחור ואת. צפרני ידינו--
בצבע הארום ונפוך את פנינו בשמן--אז תראו, מה יפות אנחנו".

כל הבאים. יודעים. מלאכה. הם היו במקום מושבם נפחים,
נגרים, חיטים, סנדלרים. ועושי קשוטים וכלי מתכת. בנופח הידוע
בשם הדמשקי, להבום מהם היו גם בתים בצעדה. הם מכרו
את בתיהם בוול, ‏ יש אנשים ביניהם שמכרו את ביתם בעד 40
פר, כמובן. בתיהם בכל אופן לא היו יותר טובים: מבתי. התימנים
ביפו ובירושלים העשוים מחתיכות עץ. או פח וסמרטוטים, ואם
גם נעלה על לבנו, שמחיר ‏ הבתים האלה במקומות ערב הרחוקים
מן כל ישוב הרבה יותר קטן מאשר .בארץדישראל, אין להצטער
הרבה על ממון ישראל שהלך לאבור.

התימנום שבאו \ עכשיו מצעדה אינם מתאוננים על חייהם
בערב.. הם עזבו את ארצם רק מתוך | התשוקה. לארץדישראל ,
התימנים ‏ שבאו מקורם לארץ ישראל הם על פי רובם מהעיר
סנה וסביבותיה, ועזבו את ארצם מפני הרדיפות ‏ מצר השבטים
הערביים מפני הלחץ בומן המרחמות בין השבטים ובזמן המרידה
נגד. תורקיה, --- והתימנים אשר באו עכשיו מצעדה אינם מתאוננים
לא על שכניהם הערבים. ולא. על חייהם בכלל.

התימנים החרשים, מלבד אחדים היוצאים מן הכלל, אינם
יודעים לרבר עברית. = בין האחדים ‏ האלה ישנם. יודעי תורה,
המעיינים ומבינים נם בזהר. המלומדים האלה עשו רושם חוק
על בל הקהלה התימנית ביפו.

בימים הראשונים: אחרי בואם חזרו התימנים הצעדיים על
הפתחים. אבל אחרי איזה. ימים. החלה הפתררות ,הפועל הצעיר"
להתענין בהם, ועל. ידי עזרתה קכלו אחדים ‏ מהבאום ,עבורה,
עבשיו. ‏ כבר קבלו | מהם עבורה ביפו 4 אנשים, ?1 אנשים
עובדים. במושבות הקרובות, אחדים עובדים. בירושלים ‏ והאחרים

\

0 גליון 3

עוד ‏ מתעסקים ‏ בקבוץ-נדבות -- בעסק החביב מאר על אחינו
מהימן, | נשים אחדות קבלו עבודת משרתות, אבל קשה להן
להתרגל לעבוד בבהים זרים. בביח אחד עזבה עלמה. תימנית
את העבודה, כיון שביום שבת לא נתנו לה לשבת אל השולחן
ולאכל. עם בעלי הבית +
התימנ ים מצעדה באו הנה מחוסרי:כל, אך יעבור = זמן
מועט והם כלם יתאזרחו באוץ וישתרשו בה בלי כל עזרה
חמרית ומופרית, כמו שהתאזרחו על נקלה גם אחיהם שקרמו
לבוא לפניהם, הדרישות של האנשים האלה מועטות, ההימנים
הם' יפוד הגון לארץדישראל , | הם רגילים בחיי הארץ ויודעים
את שפתה, הם מסתפ;ים במועט, כמו הערבים הפלחים, בנוגע
למצבם הכלכלי היא ארץ"ישראל להם מה שהיתה מקודם אמריקא
ליהודי רוסיה , התימנים שבאו הנה בשנים האחרונות ‏ התאזרחו
במהירות. גדולה והחלו מהר להרויח דרי צרכיהם, יעשו התימנים
מה שועשו -- גם אם יחזרו ‏ על הפתחי- -- הם יודעים
עור לקמץ ולאפוף מפרוכות איזה סכום, בכדי לבנות להם
בתים -- לבנות בית, ‏ ואת היא התשוכה היותר גדולה לתימנים
מלבד | התשוקה לשבת בארץ:;ישראל , לאט לאט מתקדמים
התימנים' גם בהתפתחותם. הם שולחים בחפץ לב את ילדיהם
לגני הילדים = ולבתי הספר, = צעיריהם מקבלים במהירות דעות
חרשות, וישנם כבר ביניהם כאלה שנכנסו להסתדרות ‏ ,פועלי
ציון" או ,,הפועל הצעיר" ומצטיינים במסירותם ובעבורתם,
לדאבון לב אין דואגים 'בעד היהודים הבאים מתימן ואינם
"ודעים, ‏ איך להעתמש בהם לעבורתנו הלאומית,. בארץ ערב
, ישנם כארבעים אלף יהודים, שנמצאים בשפל המדרגה ושחיים
"חי פראים,. גם אם הם מפותחים ומפוגלים לחיים יותר גבוהים,
= הם באים בעצמם לאט לאט לארץ ישראל ובלי כל עזרה וסיוע.
הם בכחותיהם עצמם מתרוממים לחיים יותר נבוהים ומועילים.
בבחינה זו עלינו רק קשמוח גם על התימנים העניים שבאו עכשיו
מצערה, אילו התיחפנו א? שאלת הגרת היהודים מתימן ברצינות
יותר גדולה. ואילו ‏ יִרְעְנו להשתמש בהם יותר בעבודת הישוב,
אז היינו יכולים לעשות עבורה קולטורית גדולה -- לגאול את
היהודים העיביים מלחץ התיים | בערב, להרים אותם למדרגה
יותר. גבוהה ויחר עם זה לרכוש על נקלה בעד עבודתנו הלאומית
בארץ. ישראל כח גדול. וחוק.

%

/
דר שמעון ברנפלר. -
מארְצות ‏ הַמִעָרֶב .
ו
ההסמורי ג ר טץ סיים, בספרו הגדול, את ספור ההסמוריה
הישראלית במאורעות שנת 1848 במערב אירופה,
שאלו נדמו לו בתור התחלת תקופה חרשה גם בתולרות עם
ישראל , זה עלה לו, מפני כי בהרצאת ספורו ההסטורי--מזמן
> שהיה ‏ ישראל לעם ער קרוב לימינו | אלה--נשמטו מידו אחד
אחד. חוטי ההפטוריה הישראלית ‏ הכללית, ולא נשאר לו אלא
,= המועט הקטן של כנפת. ישראל אשר בגרמניה, אלמלא נזרמן לו
לדבר בפרקיו האחרונים של ספרו על מאורע דרמשק, שעוע
בומנו את כל עילם היהדות ‏ כמעט. כי היינו שוכחים, שגם מעל
לגבולות גרמניה נמצאים יהודים, אשר גם הם שייכים אל העם
העברי---אם ניתנה הרשות לאמר כוה. שאיפת הריפורמה
= הדתית של הורי גרמניה ופולמוסם על דבר זכיותיהם המדיניות,
אלו היו לו לעצם היהרות, לעיקר הולדות. ישראל,
\ 4 ה

%

ומתוך השקפה זו, שאין כאן המקום לדין בה, קבע גרטץ
בסוף ספרו הגדול גם פק ירה ל עתיר, כעין נכואה לאחרית
הימים, את יושר יקרה את ישראל--כלומר: ‏ את יהורי גרמניה :
ועמהם את אחיהם בארצות המערב, המעטים גם בכמות וגם
באיכות. מן שלש הקנינים | החשובים, שעליהם נלחמו זמ
חמשים שנה ויותר, מן החרות, האחוה והשויון הגמור
(בזכיות האזרחיות ובחיי החברה), כבר תקפו הם את הראשונה,
את החרות, והשאר: האחוה והשויון, ‏ יבוא להם עור מעט בלי
ספק, ולא זו בלבר, אלא כי הפקרו היהודים להיות ,מגני:החרות",
הם שומרים את משמרתה, לבלי יחמסוה פריצידארם, כבר מורים
העמים בוכיות האזרחיות של היהורים; אבל קניעת היהרות
בקבוץ המריני ובהשקפת החיים מצרכת עור פוזמוּס קשה, הדברים
האלה כהב גרטץ בשנת 1869 וקבעם בדפום בראשית שנת
0 לפני = המאורעות ‏ הגרולים הנודעים, ואז היו ליהודי
גרמניה ‏ ימי עליה, נם בשאר מדינות אירופה, אפילו בארצות
המזרח, ‏ היה רעיון הטבת מצב היהודים הולך ומתפשט, ולא
היה הרבר חפר, אלא ,שיהיו ראויים לכך" בהרבותם ובחנוכם י

למן היום שכתב ההסטורי הגדול את דבריו אלה עברו
ארבעים שנה. בינתים הורה. הנסיון, = כי המאורעות ‏ של שנת
8 לא הביאו פתרון גמור ומוחלט ל שאלה הנצחית,
לשאלת היהודים בגולה, ופלא גדול הוא, כי לא למד ‏ גרטץ
מספרו שכתב הוא, שבו הקיף את מאורעות עמנו בכל הארצות
ובכל הזמנים, שמהם יוצא לנו, כי שאלת היהודים מחלפת תמיר
רק את צורתה בשנוי התנאים ובשנוי השקפת החיים -- אבל
עיקרה בבקומו עומד. איך שיהיה, אנו רואים כעת ברור, ‏ כי
לא לבד שלא. בא השחרור הגמור, המריני והרוחני, של ישראל
בת;ופה האחרונה, אלו שגם הנחה ברורה ורצויה
לפתרון שאלה היהורים, שיטה מסויימת ‏ לא קבעו עוד. ‏ אנו
נמצאים עוד בחוגהקסם, שבו אנו חוזרים ומסבבים, מבלי לצאת
ממנו, בכל ארצות אירופה, שכבר הטילו שם היהורים הרבה
מאנית"משאם אל הים, אבל נשאר עור איזה שריד ‏ מחיים
עבריים עצמיים, איזה שרטוט קל, איזה גוון מבריק, ‏ יהיה זה
בצורה דתית: או בצורה לאומית, שאלת היהודים, בחלוף הצורה,.
מטרדת את בני אדם ומנקרת במחם, ולא נשתחררו היהודים
לגמרי, ‏ אלא במקום שהיהדות הולכת וכלה, שהיא במצבדגסיסה
ואיבריה אינם מפרכסים עור, שימי קיומה הרופף מנויים, ואפשר
שאם תחרב. היהדות -- שהיא: הצורה היחידה של התגלות
כח החיים בעמנו -- ולא ישארו ממנה בכל המדינות אלא
חרבות ושרידים רעועים ומקוטעים, אלו השרידים
יהיו חביבים ורצויים, זהו סור המצם ,הטוב" של היהודים באיטליה,
בהולנדיה, בארצות הפקנדינוויות. וכו ? |

אבל בטול היהדות, המחה החיים שבה, עד פדי מרה זו
איננו בירינוו גם אם היה ברצוננו, ולפיכך העצה המובה: עשו
גם אתם כאחיכם בארצות הנוכרות, | היא עצת הבל" עוד ער
לפני עשרים וחמש שנה, בערך, היה רעיון אחר משפיע | על
,טובי" היהורים בגרמניה, על מנהיגיהם ועפקניהם הצבוריים,
פרנסי הדור ודורשיו: השמרו לכם, אתם היהודים, ל שוב א5
הגיטו. אל תבדילו א תם בין ישראל לעמיםן אל תפרשו את ם
מן הצבור"המרינין אל תפמנו אתם' את סימני ההבדל ביגוכם
ובין שאר יושבי הארץ, התביעה הזאת והוהירות. ,מפני הגיטו"
היתה. אז בלי גבול וקצב, ומתוך ההשקפה הפסיכולוגית ‏ יהברר
לנו, כי דוקא. זהירות. זו.: הפחר מפני הגיטו, היתה מדה גיטאית
במלואה, לא היה שום דור, שהתירו לעצמם ליחר ב ומה
שנשאר. קור איזה יחור, בחיים ‏ הדתיים, נשאר להם ‏ בעל'

.
+ /

1

העולם 5

-כרחם, -אם. כי- עוד: סרפו .כ ל ..היהודים ללכת. בעצת מנהיגיהם,
או כי.,הםי מאנו *בבטול ‏ כל : ,יחוד".: אלו היה. הדבר.מסור בידי
,טובי". היהודים, .הכל נעשה. כרצונם; ‏ היו מסכימים ‏ לשתף את
חיהורים והגרמנים. גם. בבתי- כנפיותיהם | ובבתיזמררשם, כשם
שהשתתפו בבתי-קברותיהם,: תמה אני,: כ בימי צמיחת הטמיעה
וגיחולה. לא העמידו: להם. רכ ודרשן באחר מבתי?תפלתם ,מהם"--
איזח :חסיד שבאויה, ‏ השואףלאחוה: גמורה,. אמרו\ לי כי כהבר
הזה נוהג באמריקה, ואיני יודע, אם: אמת הרבר או רק בדותא
בעלמא,
כאשר = יסדו.: בברלין: את בית:המדרש לחכמת ‏ ישראל.,
היו גדולי: ‏ היהודים ‏ וחשוביהם - מתרעמים ‏ על. זה. ‏ גיטו- מדעית
הקימו. מחרש.. כאשר. הציעו ‏ ליסר ביבליותיקה ‏ יהודית. בברלין,
העמירו. קול = זועות : גיטו! ספרי: צונץ נתנו במתנה לקהל
ברלין,. ולא אבו לקכל, השכחת השפה העברית, ובכל. אופן חחיתה
מפדר. התפלה, זאת. היתה שאיפה .עצומה מצר -חסידי הטמיעה,
ולאיזה צורך ‏ נבדלים .היהודים בשְבַת ומועד + הי היה,. כי. וחוגו
היהודים. והנוצרים - את ',החגים. האזרחיים". כיחר, אלא שלעת
שתה אלו הולכים ‏ לבתי:תפלתם. ‏ ואלו הולכים : לבתי כניסתם
להתפלל,, ואפשר כי. נחיה. ונוכה לבטול. גם ההברל. הזה,
את : העובהות: ‏ האלה;: את ההשתדלות ‏ הנמרצה\ ל ה הס
היהדות, האה גרטץ: בשעה שכהב את הְבריו.: בסיום ספרו
הגדול. + ְ :
בעשרים. שנה. האחרונות, אחרי אשר ‏ התאוששו. יהוחי
רמניה מן הבהלה הראשונה, כאשר נתחרשה. התנועה. האנטישמית
(ממש : ,לא -האמיני,,. ‏ כי :יבוא. צר ואויב"),. נצח בלבם ‏ רגש
החיים, השאיפה. הטבעית לקיום--להקהל ‏ ולעמד -על נפשם.
המלחה ,להקהל". אינה: באן = מלוצה בעלמא, אלא. עובהאי
הוהודים בגרמניה מצויינים -בפשהון: של ה תרכוז ות;..וורעים הם
| לוסר אגודות. ולרכז את הכחות. הנמצאים, לעשוּת פרסום : ולהשתמש

<< בדעת הקהל הנרעשת.. מספרם הַכמותי: הוא ‏ אמנם לא:רב, .הם

אחד ל מאה בכל יושבי. גרמניה, אבל .מה שייחסר. להם בכמות
הם משלימים באיבות, בהתמרת. העבורה הצבורית,. בכח אינרגיה
גדולה, בכח השפעה' תבופה, כמוכן, היתה. ראשית המלחמה על הבר
זכוותיהם האורחיות, כי: זהו: דבר מובן. להם לכלם, ולהגן. עליהן-
זוהי מלחמת מצוה לכל המפלגות +

טעות גדולה ‏ היא. להחליט,
הגדול : כלום.
על פי הרוב בסבת. השהדלות. נמרצה... סוף סוף. יש דין ומשפט
' בקרב. עמים תרבותיים, . ולעות: דין: בזרון ובאופן. ניכר, . בפרט
במקום. שיש. בעלי ‏ דינין דורשים משפטדצרק, אי אפשר תמיד,
פקידי הרשות היו ,מעלימים עיניהם". מכמה מיני: עול. והעברת-
הררך ליהורים. עמחו א גודות, ולא .רק אנשים פרטים, שקולם
נמוך,* וצעקו, תבעו את עלבון היהודים,: צעקו פעם. אחת ולא
נענו, = צעקו עוד הפעם ולא נענו; העמידו ‏ להס פרְקליטים
ומליצים בבתי באי-כח:העם, ואלו דרשו. משפט. אפשר לשר
הממשלח. לאטום. אוניו ‏ גם לקובלנות | כאלה, אבל בכל. וּום
מטרידים -אוחו בשאלות,. הוום ולמחר. ולמחרתו. לבפוף תקצר
נפשו בעמל הוה, והוא אנום להשים על הברי-הקובלנא, להתנצל,
להבטיח נחומים לעתיד, באים באספות פומביות ומטעימים, ענינים
בלתי הגונים,: מעוררים העת הקהל,. קובעים את הדברים בדפוס,

כי לא עלה ‏ להם בעמלם

מקנטרים ‏ את הנכחרים הליברלים, ‏ שלא יתבעו. את עלבין. קצת::

האורחים, מאיימים. עליהם, .להפריע. את. בחירתם. לעתיד. לבוא +
כל מיני ‏ -השתדלות: ‏ מתמרת. כזאת -עושום = פעולתם, : בולה:.
או מקצתה, 100 , . 7

/

יש דברים שהם בגדר האפ שר, ואולם נעשים"

זוכרים .אנו את מצב - הענינים ‏ לפני עשרים שנה בערך.
או עמדה. האנטישמיות ההול לת במרום המדרגה, בכל פנה
הדביקו פתקאות או ציירו בצבע את המלות : ,גרשו את היהורים !"
בראש חצות עמרו הוללים ותחבו בידי אנשים עוברים ושבים,
שנדמו להם על פי צורתם, כי הם יהורים, פתקי-מסע ל ירו ש ל ים,
וכרומה. מן. ההוללות. האנטישמית , שוטרי. העיר, ‏ אשר בפרוסיה
הם. דייקנים כל כך, העלימו. מזה את עיניהם. אבל לבסוף היו
+ נוסים לפקוח עיניהם. ולבער. את הנבלה הואת מן ‏ העיר.
וכ זוכרים ‏ את ימי ימי ,גדולתו" של פיקלר, כאשר. היה זה
רגיל. להקהיל. קהלות ברבים ולדרוש למכת הרג ואבדון ביהודים,
ונאומיו = נדפפו. אחרי ‏ כן. ונפוצו

הק בכח ולא בפועל + באו היהודים והזמינו ‏ את אויבם
לדין, . יהשופטים. פטהוהו ברימום, = מפני כי. אין ביברים האלה
אלא . ,מליצות -ציוריות" ‏ ולא נבעת. אדם מפניהם, באו. יהורים
והעירו, כי אמנם נבעתו לשמוע הסתה. חריפה כמוה בכל היהודים,
העמידו השופטים. פנים של תמימים ושאלו: אפשר הדבר+ הלא
בממלכת פרוסיה אנו חיים, ומ יפגע בכם לרעה 5 אבל היהודים
לא אבו להכות, .עד אשר יפגעו בהם לרעה, ואחר. כן ידרשו
משפט - מלא, הכריחו את הרשות, כי תשים קץ לנבלה זו :=
בכורקום. אחר ממקומות הרחצה אשר לחוף הים הצפני,
קבעו להם האנטישמיים מקום קבוע. לשערורותיהם, < ובכל שנה
נעשו שם דברים מכוערים להלבין פני היהורים. הצעקה. היתה
גדולה. על זה, ושנים רבות לא הועילה, \ עד אשר מדמן הוקא
בבית:האצילים של פרוסיה אהם ישר, אשר העמיד. ‏ את שר
הממשלה. למשפט על העובדות. האלה, ‏ ושר הממשלה היה עלוב
ולא ודע להשוב דבר, לבפוף היה אנום. להבטיח, כי מעתה
יתמו השערורות בכורקום,. גם קיים את. הבטחתו.

ולפיכך בוראי. איני. מפחית. ומקטין את ערך אגורות<ההגנה,
העושות - מה שאפשר לעשות, ויש בהן הועלת מרובה, אפילו
אם לא יעשה. הכל בידן, אבל אם יאמר. ארם, כי יכולות הן
להגן. על הזכיות האזרחיות . של היהודים, שלא יגרע מהן. הבר
אינו אלא טועה. העכוב ‏ במקצוע. זה. איננו ‏ ארעי אלא קבוע,
ומה שהוא קשה ביותר: הוא מונח בטבע. הענינים,
אפשר. להקל מעט. את מרירות ‏ הגלות: באמצעות | השתדלות
נמרצה ומחוכמה, אבל לבטלה כולה אי אפשר, כל זמן שלא
הבטל היהרות,

אבל, אם אין שחר ורנו. המדיני בידינו, הנה' שחרור
היהדות, כלומר שחרור רוחנו ונשמתנו יותר אפשר, מפני
שוה תלוי בעיקר בה כרתנו אנו, ביחוסנו אנו אל קנינינו
הרוחניים. פרי הפעולה הרוחנית של עם ישראל במשך חייו
ההסטוריים. ואם אנו באים לירי הכרה תמה ושלמה של ערך
היהדות, ‏ כבר ‏ יש כמה גורמים, להשפיע זו גם ‏ על העולם
האי-ישראלו ,

(סוף ובא)+

5%
. כ
מ, = שאליט..
שתי תקוּפות בציונוּת +

+
כ

בשאון החיים הסוערים עבודת בני-הארם נעשית במריצות

במגלות ‏ עפות בעם לאלפים *
ולרבבות, גם. היו -נקראים והחלו לעשות. את פעולתם, הגם' עדיין.

-

נטהרת ;: אין העת ואין האפשרות להתבונן אל המצב האמת '

> העולם <- ו

ביתר מתינות וביתר. ישוב הרעת ולפלס כל צער. בפני עצמו:
אבל העת, שהיא. אוכיקטיבית ביותר. ואינה יורעת שום פבות

ונימוקום של הגלות, מסמנת בדיוק. ובליהחמלה את כל עוברה
ואת 9 גלוי,. הנעשה והמת: כ . העת משאירה ‏ לנו תעודות
ורוקומינטים, שמשתקפים. בהם .בברירות יתרה החיים. הצבוריים
של הקופה זו או אחרת. וכשקמה דממה, כשבאה העת, אשר
השאון והסער עופרים והולפים מן החיים, - - כשמתחיל חשבון
הנפש וישוב-הרעת. הרציני, ‏ אז מבקשים ומוצאים את התעורות
הישנות של העת שעברה ומתעמקים בהן ושואלים איש את עצמו:
,היתכן, ‏ כי עלה. הרעיון הוה לפנים על לבנו וכי הפצנו לפנים
לעשות כזאת וכואת + והאם היתה העת, שנאבקנו, נלחמנו בעד
כל הדברום הללו בכח גופנו ונשמתנו ?' ובניההאדם מתודים ומכים
באגרוף על החזה .

אבל לא הכל ולא בכל פעם נעשה כך . יש אשר ימצא
בדוקומיָנטים הישנים דבר, המופיף כח ותקוה לעבוד. גם בזמנים
'השקטים, בשעה שהחיים כאלו נקפאו. ובדומית-הלילה נשמע רק
הקול העמום של המתורים: חטאנו! מתרבה אומץדהלב מפני שהעבורה
בעבר מתוה דרכים חדשים להעבורה העתירה; מפני שהשגיאות שנעשו
בשאון העבורה הסוערת, מסוגלות להשפיע על מהלכה ואופיה של
עבודתנו החדשה , "פה אין מתודים, ‏ מפני שאין על מה לחתורות,
החיים אינם דבר קפוא, אינם עצם חנוט,. בטעותים. ובשניאות
גכשלת בהכרה כל תנועה צבורית אקטיבית, .בי רק מי שאינו
עושה מאומה בכלל איננו' נכשל ואיננו' נלכר מימיו בשגיאות .

ואמנם לואים ' אנחנו, כי הההורות: הזאת, מלבר שהביאה
אותנו לידי רגש של חרטה, גם יצרה אצלנו הרבה. יצירות חיוביות,
5" עוררה. בקרבנו- מאויים ושאיפות יותר. עמוקים -ויותר :נאמנים
לעבורה ו האינדיפירינטיות וההתרשלות מרובות עתה
אצלנו -מאד, :רגש הְצבורי שלנו התאבן, --- זוהי אמתיות, שאיש
לא יוכל להכחישה . אבל העובדה,. שבני"אדם באים ו,מתודים",
ששבים ומעיינים בררכי -העבורה ובמטרתה ביתר ויצינות. וביתר
עמקות, -- סימן טוב. הוא לעצמו, | המשפיע גם השפעה חיובית
במקצוע של יצירת עבורות חרשוה ומלאות. חיים, .קשה הדבר
להתוורות, ‏ מפני שאין איש רוצה לראות נגעי-עצמו, .ואם עושים
זאת- -אות. הוא, כי רוצים,+ או שיש השאיפה לכל הפחו., להתחיל
לפעול | ולעבור באופן אחר, די הרכבך להתעמק באופים של
כל הרברים, הנעשים עבשו בימינו, בכדי. להבין. את צורתה
ואפיה של העבורה העתירה.

קורם .כל ובאופן. יור נמרץ אפשר להתבונן: לרבר 'אצל
המפלגות ‏ הפרוליטאריות שקנו . אפשר שסבת הרבר הזה הוא,
מפני שהמפלגות האלה עשו יותר מכל, דברים---שלעתיד רא תחזורנה
עליהם. בוראי ושכראי להקחרט עליהם , אפשר שוהו, מפני שבפועל
עשתה המציאות. שלנו במשך שתו: שנים האחרונות הרפ נורא
.בכל.. המפלגות. הסוציאליסטיות שלנו, ולפוכך. גם הרושם יותר
" גול והבקרת. העצמית יותר. נמרצה. ונאמנה , אם פה או פה,
אבל און מאתנו מטיל ספק ברבר, כי מה שהיצירות החדשות
= והרעיוגות החדשים. שאנו פוגשים עתה כספרות הרלה של המפלגות

הסוציאליסטיות שלנו וגם העבודה האקטיבית שלהן, עד כמה
שהיא. מורגשת עתה עדיין, הנן יותר סימפאטיות ויותר עמוקות

> וגם -- ווהו העיקר --- יותר ברוח הלאומיות. העברית .
. עתה יש לשאול : איזה השפעה היתה לעת הזאת על המפלגה
א | חציונית % איה הוידוי שלה + או ששתי. השגים האחרונית. של
המהפכה. הבללית שלנו לא עשו עליה --- מה שמוור ‏ מאר---שום
דושם 3% כשפונים אנחנו אל ,הדוקומיגטים היש:ים של העת העברה"
של' המפלגית הפרולימאריות ו אז אנ רואים ברור. את:כל

מהותו של. מהלך מחשבותיהן. החרשות. ואת הדרך, ‏ שעברו. בה
במשך. העת הזאת בהתפתחות. הרעיון ‏ העברי-ה-אומי, - היכולים
אנחנו לחקור ולדרוש ולהכיר את ההבר גם ,כתעודות: הישנותי
בספרות שבמשך. העת. הזאת -- של. המפלגה ‏ הציונית ?+
קודם כל צריך להיות ברור לנו, כי י ש להמפלגה הציונות
על מה להתורות, .ולוא גם בשביל. זה בלבר, שהאורגאניואצות
הציונות היא האורגאניזאציה היותר: גדולה שבעם העברי ובה .
מהרכז הסכום היותר גרול של העבורה העברית-הלאֶומית האקמיבית. " ".
ופה אנו רואים דבר מופלא מאר, -- אבל מופלא הוא רק
בפקירה הראשונה, כשאו פונים אל הספרות הציונית, הנ
רואים, כי ,תקופת האביבי, הראשית והפוף של העת הקצרה; / !
שהיתה מלאה שאון , ותאות"המלחמה בחיינו הצבוריים ועוד. *ותל ‏ =
בהחיים הפובבים אותנו, ‏ כי התקופה הקצרה הואת עשתה על
השקפתההעולם הציונית: רושם עמוק, כי הכניפה אל הפרוגראמה
הציונית הרבה שנויים נכבדים ומושגים חרשים, ‏ וכי פכלל לא
היתה | השפעתו. יותר. מועטת על החיים הציוניים, מאשר על
חיי המפלנות הכיציאליסטיות שלנו,: אשר עור קידם עסקו באופן ,
אקטיבי בפוליטיי :; ,,בעבודת-ההוה" פה בגלות, אשר תמיד העמילן"/ ‏ ;.
את ,עבודת"ההוה". חזאת במרכוה של כל העבודה שלהם , רצוני )|
לאמר, כי בשעה ? קופה זו עשתה את עבורְתן של. המפלגות 8 |
הפרוליטאריות היהו : 2 ליותר אקטיבית ומלאה חיים, נתנה דחיפה
עצומה: להציונות. ב. וסיה. בַדרך. אל ,הפוליטיקה", . אל עבודתהי
הוה ממשית בגלות, ואל ראריקאליות בפרוגראמה. עבריתרלאומית
רחבה בגלות . העתונות הציונית של. אותה התקופה היא מלאה
חיים ואינירגיה והנה. יכולה להראות לנו. צעד אחר צער' את
המהפכה, | שעשתה ,תקופת-האביב" ‏ בחיים. הציונים ‏ ובהשקפת" .2"
העולם הציונית, :
אחרי ,תקופת:האביב" מתחלת בחיים. אשר מסביב. לנן וגם. ‏ ,
בחיינו אותה. העת הקשה והכהה, ההולכת ונמשכת . עדיין. עד ;
היום וממלאה את חיינו יאוש, ופה אנו רואים בסקירה ראשונה
דבר מופלא. מאר. בשעה שפל המפלנות שלנו--והפרוליטריות, "
כמובן, וותה מכולן---התחילו חושבות ומרברות באופן. אחו לנמהי,
כשהתחילו. אצלנו חשבון הנפש השקט והחבוי | במעמקים וגם =
הגלוי * והפומביי ‏ עם ההתורות בקול, או נשארה רק מפלגה
אחת--הציונית---כמו מן הצר לכל הזרם החרש שבא מקהוב עם '
נסיונות של חיים חדשים, עם בקורוה:עצמיות, נתיחים עצמיום'
ומעמדי:רוח ‏ חדשים.. לשיא נבקש את כל אלה--וקוא גם את.
הדם החזק--ב':תיגות ‏ הציונית ‏ של העת האחרונה, כשוהם וה !
של החיים ‏ רחרשים נתגבר ביתר עו. האם לא נפלא הרבר %‏
דומה, שרוקא להאורגאניזאציה. הציונות היו עונות הרבה.,להתורות"
עליהם, לברר וללבן את ה,ערכין" שלה, להשתתף השהתפות נמרצה
בהחיים ובשאיפות ‏ החדשים ‏ לקולטורה. יהורית, | לעבורה |עברית. -
לאומות, ואל התשוקה להתיחם למעשיה ביתר רצי ת. ועמקות,
אבל החיים הציוניים לא השתקפו בכל הרברים האלה,. והוא :
שוטפת מן הצר לכל הנעשה מסביבה כאילו לא היתה הציונית. עומדת. ,
לזרם זה של החיים : החרשים. בשייכות ‏ היותר' גדולה, עוברה
כעין זו היתה לא רק מופלאה ובלתיימובנת, -כי אם גם מעוררת -
צער אצלנו, אלמלי. נגלו שני חזיונות חרשים, שהשפעתם גחולה :
מאד ביחור על הציונות והמעמירים אותה ‏ עתה בטצב. אחר שונה:
לגמרי מזה של כל תנוטה צבורית .יהודות אחרת. %
שני החזיונות.ה:לה הם: א) העובדה, כי האורגא:.
ניואציה הציונית הוא היחידה שלא נהרפה בעתנו
הקשהוהממשכת אתהייהועוברת עבורה א קיטיב יה =
ובו המהפכה בתורקיהי ו היה סקורח אחת בשני החזיונות הללו-

2 | חטא"; ונהפוך הוא : המצב. יתברר להם ביותר,

90 %+ העולם =3

בכרי ‏ לראות \ ברור- את כל המצב המיוחר, שהציונות נמצאת
בו עכשו, ובשאנו רואים, כי אין הציונות תוקעת בחצוצרות ע"ר
אופקי:תקוותיה החדשים, הרחוקים והרחבים מאד, כי אינה צועקת:
ראו, רק אני לבדי נשארתי בחיים ! אם היא אינה מראה מצרה
אפילו | אופטימיות, | מיוחדת, אם היא כמו מתעמקת, להיפך,
בפנימיותה, כובשת במתינות את התפעלותה וחושבת מהוך
רצינות,--אז צריכים אנחנו להגיר, כי [-ננו הקשה השפיע
השפעה פוריה גם על הציונות, וכובן הדבר מאר, אם התבטאה
השפעה וו בציונות בצורה א<חרת, מאשר אצל כל יתר
התנועות הצבוריות,
זוהי מסקנה חשובה, שאנו באים אליה בשים לב להמצב
> הנוכחי של הצבור שלנו, אם נתערםב ביחור על הציונות ונוסיף
לבררה :וללפנה, אז יתגלה לעינינו חזיון לא פחות אופיי, המטביע
את חותמו המיוחר. על כל התנועה הציונית במומינט זה+
מה עבר על הציוגית במשך שתים, שלש השנים האחרונות +
= אפשר. לאמר, כי לחיי הציונות במשך:העת הזאת יש ראשית,
תקופה אמצעית וסוף. ראשיתם היתה בתקופת ,האביב", אשר
הביאה לאויר העולם את הועידרה ההילזונגפורפסית עם
בל שורת הפעיפים המרובים
גרא מה הציונית, התקופה האמצעית היא עתנו הקשה העוברת
עתה עלינו, והסוף הוא--המהפכה הקונסטיטוציונית
בתורקיה, אשר בלי פפק תכנים גם היא שורה שלמה
"של סעיפים הרשים אל הפרוגראמה הציונית,
- שתי תקופות מסמנת לה הציונות: האחת כבר עברה
עליה, ואת השניה היא: מתחילה עתה לחיות,. שתיהן. נתעוררו
וע" החיים שמסביב : המהפכה ברופיה ובתורקיה. אבל מה"רב
ההברל שבין ההשפעה שיש ושעלולה להיות להתקופה הראשונה

| והשניה על הציונות, ‏ על כל מהלך התנועה הציונית! אבל אם

* נברלת השפעת, באיכותה, אין זאת אומרת, כי אין להן נקודות
כלליות, המשפיעות האחת על השניה והמאירות את הנעשה.
הועיהה ההילזינגפורסית: חזקה חזוק פוליטי וצבורי את עמרותיה
<< של הציונות בעבורה לאומית אקטיבית, היא הכניפה בפועל אל
החיים, הציוניים זרם חרש של איריאות חרשות, רעננות ומלאות
חיים, העלולות להיות לאחד ‏ הדפים ‏ היותר יפים שבתולדות
= = התנועה. הציונית, ובעור אשר לא הכפיקה הציונות ‏ עדיין לקלוט
> לתוכה את (רֶם האידיאות החדש היה, והנה זרם ‏ אחר. של
= | אידיאות ‏ ותקוית חרשות, עוד יותר. גרולות | באפשריותן, נפתח
לפני הציו.ות: המצב החרש במטלכה התורקית, שני. מאורעות
"פוליטיים:צבוריים יצרו שתי תקופות בהציונות. ואם יפנו הציונים
עתה על ה,דוקומינטים" שלהם מן התקופה הראשונה, לא יהיה
| להםעל. מה להתודות ועל מה להכות. על החזה. ולאמר ‏ ,על
ווראו את דרכם
ביתר ‏ בהידות וברירות,

3%

מִנגִינות אִהָבָה.

(קטעים מפואימה),

. %

ועקב שטיינברג 0

1

.1
אַת, הִַּפְרָה, אֶשֶר מַלָאת הְַשּלֶס. אִהְבעי!
נימי: לבי. לך .יהמו ויפלו : אְהָבִיני!

והחדשים בהפרו:"

= זו, מלאו כ"ה שנה לעבודתו הספרותית, ‏ אם גם. שאת כל שדרות

גליון ד

כִּי שָלְחְתּי אֶת החלומות עִם הרשָתות שַל הְחָב,
ְרוּכִים הֶם ארי , אוּרְבִים אֶל לְבָבך + -
קדוב כַבֶר יום. צידָם ,=

ּמבָּטִי עִיני סוקרים אֶל לְבְבְך תָמִיר,

ְּקְרניָם אֶל הנְגָה,

שם ימוּ, שם יְגְרְלוּ אֶת הפרח של הְאהָבָח,
ער היום בו אֶקְטַפָטּ. - ּ,

ּכְבָר אָדַע: וָה הַפֶרַח תָבוא שַטָתו ויִפָתַח

ִּי אי ְעַל פוסו = מלְבבי שוטפים זרָמִי אורָה
לי תמר כָּל המי - 0
גָּם לא וכף ראשו פרח לב : רוח חיו

בו אֶפִיח וְהָתְעוָרָר;

כִּי הַאְבָק יפל עָלָיי -- טל נָעורי יִרְחִצ

ושב לו רִיח בְּשְמִיו,

יו אַשָר הפרח יָחָל יַכְבִּיד על לְבְּבְף

תקְטְפנוּ. לי בְיָדְך,

תסרגו לי בידך ואריח ריח עָדְ, =

הואו הָרִי אָשָר ית 0-9

פב אה לאוהב ושרי הפה

ומחָלומות. ישכרט, 7

אַתָּ, הִעְרָה, אִם ידע הָאַנָדה בת האימים,
אל תִירְָאנָה וְהשָלְוִי.

סַפַר תְמַפַר הָאַגרָה עַל הָאוהָב אָשָר יָשָלִיף
אֶת הַפרַח אַהָרִי שָבְעו;

מְִפרֶת הָאַנדֶה על הָעַלִים. הָעָנִּים
הַמִתְגולְלִים בְּאָבֶק , :

עַל הנערה הֶעַנּגָה כִי תְעָנְג א לְפֶרחָה,
אָשַר שוב לא לשוב. ופרחפ 5 כ

אל תִּירַאנָהּ: גַם לְבָבִי הַעַלָה פְרְחִים נותני ריח, "
אותֶם לָך חַלִיפתו אֶתֶן:

פרחך וכל עם לְבָבְךָּ, יחד עם לְבָבִי פרחי;
אַחַת פערת. החיים א

אַשַר ִירָא אוַתָה אַשֶר נָפְחַד פּן תִּשָרש
אֶת הַפְּרְחִים לְעולְמִים.

/
מש
יעקב. פיכמאן,
הפִפְרוּת. הָעַבָרִית
2 חש
יותר עממי היה חנ-יובלו של שלום: עליפם, שבשנקה;.

בשנת 1908,

.

גליון ר

+ העולם -3

העם לא הקיף גם הוא. : סוף:פוף הריהו שלום:עליכם. חביבו של
הקהל העברי, ובחגיגתו, שהתערב בה'גם צל של תוגה מפני
מחלתו של בעל:היובל, השתתפו במעט בל המפלגות ‏ של עמנו,
ההתיחסות ‏ אל בעל:היובל היתה לבבית וחמה ומלאה אהבה,
רוב הקוראים לא שכחו אח זה, שנתן להם ביצירותיו את רגעי
המנוחה. הכִיינעימים מעמלם ומדאגתם התמידיים, וביוט שמחתו
שלחו לו מכל אפסי ארץ' את תורתם וברכתם,
שלום:עליכם הוא הסופר העממי היהודי הכי-מפוסי והכי:מהור +
זהו סור גדלותו ונם חולשתו. מנדלי מוכר;ספרים. הוא. ג"כ פיטן
עממי, אך "האמן שבו יונק כבר את יניקתו גם מעבר לתחומין
העממיים המהורים. בשעה שמנדלי מוכר-כפרים מצייר את הרחוב
חוהודי. וחייו, מרחפים לפניו עולמות אחרים וחיים אחרים. הוא
וצא את חניטו זה כמה, ורק שמר עוד בלבבו את אהבתו וחסדו
לעולמו. הישן. מנדלי מו"ס ג"כ מחבכ את צורות הְחיים הפא:
טריאַרכאליים של הגיטו, אך הן חביבות עליו כשרידים רומאנטיים,
בבנין נושן ועתיק. יה, שאינו מוכשר שוב לדירה, אך יפה הוא
בהרמונית:השיבה שלו. בלבו. הוא נושא. זה כמה אידיאַל של חיים
אחרים לגמרי, וכשהוא בא לשכונת ,בריותיי" הקטנות הריהו בא
כאורח ארעי, מנדלי הוא סוף:סוף קורם כל אמן, למרות הטנדיציוזיות
של יצירותיו הראשונות, וזהו שמושכו עורלפעמים לרחוב היהודים הישן,
= שלום:עליכם חובב את יהודיו הפשוטים והמגוחכים באהכה
אחרת, הם אינם רק אוביקט לציורו, שלום:עליכם הוא רק אמן-
יהודי, שאינו יורע כלל ממציאותם של עולמות אחרים וחיים אחרים ,
| לשלום:עליכם, למרות שהוא ציוני, היה בודאי צר מאד, אילו. היו
= נמחקות פתאם צוּרות-החיים של הגימו אותן הצורות הנלעגות והחביבות,
שהוא מצייר אותן. בחבה ‏ גדולה. כל:כך .ובידיעה ‏ עמוקה. כליכך.
כשתבוא הגאולה לעתיר לבוא וישראל יהיה חי שקט ושאנן על אדמתו,
גם אז בוראי תהיה יהופיץ ארץ:ישראלית. ובויבריק ארץ:ישראלית,
ומנחם:מנדיל בוראי יעשה עסקים יותר טובים, אעפ"י ש, שלים:מזל" לא
יחרל בוראי להיות, משום שלפיכך הוא מנחם:מנדיל. בלא מנחם:
מנדלים העולם היהורי: לא היה יכול. לחיות את חיוו העצמיים
בשלימות.. ההאַרמוניה היתה נפגמת ע"י העררם...
שלום:עליכם ‏ הוא אחד המשוררים המעטים, היורעים מה
גדול ערכן של צורות:חיים קיימות לעם, ‏ למרות שעינו בהירה
יותר. מדאי, כדי להבין מה מגוחכות ומפסידות. רבות מהן, הוא
יודע, כמה גדולה היתה הריקניות ‏ הרוחנית. בנשמת העם אילו
שללו ‏ ממנו פתאם את צורות הייו העתיקות והחביבות ‏ ואחרות
לא היו לו במקומן.
וצורותיו של ש"ע--זוהי אנציקלופדיה של החיים היהידיום,
טפוסיו העקריים של הנימו עוברים, כולם לפנינו ‏ ביצירותיו, הוא
וודע מאין כמהו את כל -הקטנות המגוחכת של בריותיו, אך
= לפניו ‏ גלוים גם כל הטהור ‏ והנעלה, שהחיים הנלענים האלה
= אוצרים: בתוכם, ולפיכך הוא ההומור שלו כמעט תמיד. רך. ומלא
חנינה, ‏ ועוקץ: רק לעתים ‏ רחוקות מאד ,‏ יודע שלום"עליכם את
נפש גבוריו , יודע הוא, כמה אידיאליות גבוהה, וטהורה מסתתרת
לפעמים ‏ מתחת לחיצוניותם המגוחכת. יודע | הוא, שמנחם:מנדל
שלו,--זה, שבו הגשים: בהבנה אמנותית = כמעט גאונית את
המפום המרכוי של יהודי, את וה שאין לדעת, אם
קורמת ערמימותו לתמימותו ואם להפך, את זה שמרמה את עצמו
בשעה שהוא חושב לרמות את אחרים, את זה ההוזה הנצחי
שאופטימיותו ‏ אינה ‏ עוובת ‏ אותו ‏ תמיד, ובעור חלומי זה לא
בטל ‏ כבר מנצנץ לו אחר = במקומו, -- שמנחם:מנדל ‏ זה הוא,
> למרות:כל, ‏ אולי: הארם. הכי:מהור. והכי:נעלה בסביבתו.
מופכל.: מקום, ששלום-עליכם. מַגלה את האנושיות הטהורה

.

והאידיאליות התמימה. בנפש. גבוריו הקטנים, שם הוא. פוסק
מהיות רק. הומוריסט, שכחו גדול. רק. בגלויו של הנלעג, מרגישים
אנחנו את הרעדר החם והפנימי העובר אז בלב הסופר הפקח,
איזו רוח מלאה רכרוכית ואהבה פורשת אז את כנפיה הצחורות
על הכל, רגע אחד נדום הצחוק, ובהעין יוצת. אותו הברק.,, !
הקורא. מרגיש אז, ששלום:עליכם אחר, רך וטהור. ותמים
כילד, נצח ‏ את שלום:עליכם - הידוע. לו = מקודם, שלום:עליכם
מתרומם אז על עצמו, הוא. נעשה אז משורר של הנשמה היהו-ית >
הכשרה \גנזייגנזיה + :
זנ 2 8
בשוק הספרים, ‏ שלאחר. גמר ה,ביבליותיקה ‏ העברית"
היתה | שולטת בו בשנים ‏ האחרונות ‏ כמעט ריקניות = נמורה,
(מלבד. איזו ספרי-למוד שהיו מופיעים לפרקים - - על הרוב לא?
נחוצים, ולפעמים -- רק חקויים גרועים לאלה שקדמו להם)-- !
התחילו מורגשים בשנה זו איזו חיים ותנועה, כמעם בהיסחה >
הרעת באה. לגו מתנה יקרה --- ההוצאה ‏ הראשונה והשלמה של.
שירי ביאליק, הוצאה שעפ"י הידורה אין דוגמתה עוד בספרותנו; ="
במודכן --- הכרך = הראשון של כתבי מנדלי:מוכָר:ספרים, = כתבי-
אליהו ‏ מיודאניק, קובץ רשימותיו של ג. שופמאן, = בגבולות = -
ליטאיי של יצחק קאצנלפון, | קובץ הרמותיו | של פרץ הירשביין .,
ועוד, סופרי אוריסא, שהשתתפי ברוב ההוצאות שמנינו בכאן,
נגשים ‏ עכשיו ‏ להוצאת | כתביו של יהורה שמיינברג, ‏ ומולי"ם = "|
אחדים --- להוצאת | כתביהם ‏ של סופרינו | הצעירים + |

כמאורע = =
חשוב בספרותנו צריך לציין ג"כ הופעת ,ספר האגדה', "שפודף ‏ '"
ע'י י, ח. רבניצקי וח נ, ביאליק, ספר שאין. ערוך | להתועלת,,
שיכול. להביא, אם רק ישתמשו בו | חובבי הספרות " העברית
בכלל וצעירינו המתלמדים בפרט. " אפילו במקצוע התרגומים, >
שהיה, היסוד לספרותנו החרשה ‏ ושעכשיו. מזלזלים. בו ככה, יש
לציין תרנום ,גורה" וביחוד את ,כה אמר סרתו;טרא", שנעשה ע'י

ד. פרישמאן, 2
הרבה .ספרי:חנוך = יפים יצאו בשנה זו, אציין: הספרים | "
האחרונים = מ,ספורי = המקרא" . ו,דברידנביאים" = (מוריה), 1;

,חריסטומתיה היסטורית" מאת ש. ‏ ברמן, ,דרך חדשה" מאת 2 "
פינם (,הושיה'); ‏ ,מקרא מפורש" מאת טריווש, נוטיק ולוו =
,קורות היהורים" מאת ש, דובנוב ‏ (,אביב") ; | החלק ‏ השני של? =
החריסתומתיה ‏ מאת יהוּדה | שטיינברג, ועוד ‏ ועוד,. יצאה ג'כ
מיתודה פרגוגית אחת (,החדר" מאת י, י. גלפ),
ביותר רכתה התנועה בספרותנו הפריודית, | בבת"אחת
התחיל. לצאת בא"י ,העומר" ע"י ש, בן-ציון, בברלין---,העתיר"
ע"י שיי הורויץ, בלבוב -- ה,רביבים" ע"י י, ח. ברנר, ובוורשא---
,ספרות" ,רשפים" ע'י פרישמאן ולחובר, כל אלה, מלבד ה,רשפים",. :
הם מאספים היוצאים ‏ לאור לעתים לא מזומנות, להוציא שנים;
שלשה ‏ ירחונים | תמידיים אין לפי-שעה אצלנו חומר ספרותי,:
דיההצורך ,‏ והפסקת ,המעורר" תוכיח. מצד אחר, עור. לא כלה,
המשבר שהתחיל בספרותנו לפני חמש שנים, שפזר את כחותינו
המועטים. אל כל עבר, ‏ עד שהכותב -כותב במקרה ‏ והחרל. יחרל: >
ג"כ במקרה, ומצר שני, התפלגות מחננו לז'רגוניסטים ועבריים- -
ע"י שני אלה התפוררו כחות-נו ‏ מאד, ורק הוצאות. אחדות:
סריוזיות ‏ וב נות-ק ימ א היו יכולות להשיב. אלינו במשך, הזמן
את נדחינו ולחוק לאט. לאט את בנין. ספרותנו הרעוע+ =
בכללה היתה השנה האחרונה שנת התחלה לבצרוגה של ספרותנו, ..
הוצאו ספרים וגם נתפשמו במדה. ידועה,. על כתבי"עתנו הקודמים =
נוספו חדשים ומספר החותמים. הולך הלוך וגדול.. ‏ לאט לאט אנו
הולכים וחוזרים. אל המצב, שבו נמצאה ספרותנו * לפני : חמשהשש

ץ /

₪ > העולם 3

גליון ד

שנח, ואם ההתעוררות המורגשה עכשיו, לא תפסק במהרה, יש
לקוות, כי ספרותנו תלך הלוך ‏ והתקדם באותה המהירות שהתקדמה
בתקופה האחרונה שלפני המשבר,

מפני סבות אחדות וביחור. מפני חוסר. מקום, אין סקירתי
זו מקפת: את כל החזיונות החרשים שבספרותנו בשנה האחרונה.
פסחתי. לצערי,: גם' .על ספרים וגם על סופרים, לא מפני שרבריהם
אינם: מלמרים אותנו מאומה, אלא מפני שנסחפתי בעבודתי ביותר
אחרי אותו הזרם בכפרותנו, המלמדנו, לרעתי,. ביותר. להבין את
הנקוּהָה המרכוית בהלך-רוחם. של. חלק ידוע. מצעירינו,

יְ בַּעתונוּת הַיְהוּדִית +

0 בחוברת השניה של הירחון ,ד אם נייע לע ב ען", היוצא
עיי הד"ר. ז'יטלובפקי, נדפם מאמר ראשי מאת מ, ב, ראטניר
: עד ,המאורעות בתורקיה ותקוותיה של הציונות", = המאמר הזה

מעניין ‏ אותנו לא מפני שהוא. דן בשאלה החשובה הואת, שאלת:

חיינו, כי אם בשביל שהנהו מסמן באופן יפה את זרם המחשבות

וההרגשות החרשות, שעוררה המהפכה בתורקיה, והמצב החדש
של הציונות שנתהווה ‏ על ידה, ‏ אצל נחירי ‏ האינטיליגינטים
= העברים. הוני+הדעות , הציונות לבשה עתה. קלסתר פנים חדשות,
= מתנגדיה--הישנים הולכים ופוחתים ; עבורת הציונות' תהי--נעשית
מחיום .ואילך. לא בארץ של עריצות נוראה, כי אם. בארץ של
חופש וקונסטיטוציה ,
,יודעים אנחנו היטב--בותב מר ר,--את הטענות הישנות כנגד הציונות:
,להתישב בפלשתינההוא.- להשתחרר מן הממשלות הנאורות, בכדי לנפול בידי
חכורה של פואים ,‏ לעוטת תורקיה נחשבת אפילו רוסיה. עם שלטון הוחיד
שבה לארץ חפשית ; בתורקיה שורר זדון-הלב מהמין היותר גרוע , השרירות
האויאטית , המיוסדת על קאפריוה של השולטן , של המיניסטרים/ והפחות
שלו". |כבה בתב ה,בונד". בשנת 1908"
ברור. ההבר, כי למעגות באלה אין עתה שום ערך, אבל
עם : זקי הן. מוביחוח גם. בן + כי טענות | ממין זה מעידות על
| קוצריהראות של בעליהן. האידיאל הציוני * איננו מיוסד רק

על משטרדממלכי ‏ זה או אחר שבתורקיה, --- הגשמתו 4
האידואל הציוני הוא פרוצים היסטורי, הדורש קודם כל התרכזות
כל הכחות שביהדות, לפיכך לא צדק מר ראטניר, אם הוא
מנסה לבנות -את. טענותיו כנגד הציונות על מעין הטענה הנ"ל :
ךָ הוא מוכיח, ‏ כי קודם. שמו ,הציונים את מבטחם בהשולטן,
ועכשו הם משליטים יהבם על הקינסטיטוציה, = כן לא מחכמה

היא לבסם ‏ טענות ‏ על דעות 0 או אחרות, | שנורקו מפי
התורקים. הצעירים . ,באונטירביואים". שוניח במקרה, 7 מר

ראטנור. בעצמו יוהע, היטב, .כ

,אי אפשר שיהיה שום ספק, כי תורקיה הקו סטיטוציונות, המחודשה
והמשוחווה תסתמן באופן בולט וברור מאד בשטו של 7 :לאומום ,
כמלוכה כת עמים שונום, אשר המלחמה שביניהם ;תידה למלא תפקיהו
של חגורם היותר - חשוב ‏ בתיים הפוליטיים . בעוד אשר עד עחה נשתירו ,

= בבובול., אונטריסיהם של העמים. חנילחצים בכובר ‏ עולו של העריץ
העתוטאנו ע'י ץ הקוגצירט האורופיו"., תתחיל: בהברח מעְתה מלחמתם
העצמית והפנימית | בעד וכות חופש החיים. וההתפתחות., בשורת העמים
אשר מלחסתם תתחיל מעתה בראש וראשונה בההיסטוריה = התורקית ,

> תופסת מקום. לא קטן בלל גם האומה הישראלית,+.

= אוטונומיה לאוםית- | כשכיל ‏ חיהודים: בפלשתִינה ווחי ו יז -/

ְ הרכור. גם בבתיההספר. למתחילים ‏ שפת-הרבור. וההוראה. צרופה

התורקים. הצעורום. מבטיחים: ליהודים לתת להם אוטונומיה.. כן, השגת. 5 /
₪ להיות | בעכרית, .,קורם. כל עברים = וא"כ--תורקית", על. שאלת ..

ערך, היכולה ‏ וצריכה. להיות למטרת הפוליטיקה היהודית שם , אבל אין

לשבוח , כי בגבולות המלחטה הלאומית , שעתידה = להתחולל בוראו

בתורקיה המשוחררה , תהי השגת. אוטונומיה עברית לאומית לפרוצים

היסטורי מטושך ומלא מלחמה וסכסובום".,

אם. מעמידים את השאלה באופן זה,: אז מקבל הרבר

צורה אחרת. לגמרי -- ולפיכך | מוזר הוא. עוד יותר,: אם אותו
הסופר נשען על אותן הטענות, שגם -מנקודת-הראות: שלו עצמו
יש להן ערך פעוט מאר, זֶה מוכיח. רק את האחת : המצב החרש
של הציונות סמן תעודות: חרשות ופתח אופקים חהשים לתנועתנן +
קשה הוא רק. לקבוע ולברר לעצמנו את המעמד, שהאינטילינונציה
המפלגתית שלנו צריכה לתפוס. עתה בנוגע אל הציונות. מורנש "
איזה פקפוק, איזה חפוש, התעמקות. המחשבה, -- כל מה שהוא
כ"כ סימפאטי. ומושך את. הלב ,‏ מאמרו של. מר ראטניר. מוכיח
את הדבר באופו ברור -- בשעה שהוא נראת כטוען כלפי הציונות

" החדשה, באותה שעה הוא. משמיע .את הרעיונות: והדעות. היותר

נכונות. בזכותה של הציונות. . הנך קורא. את המאמר ומתחלתו
וער סופו אתה מרגיש, כי המחבר יותר ממה שהוא לוחם כנגד
הציונות, ‏ הוא מגין: עליה. זוהי תוצאת עת הבהלה, שאנו עומדים
בה עכשיו, ‏ של העת. המעוררת אצל. כל המוחות החושבים שלנו
מחשבות ישראליות-לאמיות,. דבר. זה ניכר. גם בעצות, שיועץ
בעל המאמר אה הציונים, כי עתה- ,בתנאי החיום . הפוליטיים
החרשים בתורקיה. וסתלקו מעל התקוות. המיסטיות. של. הציונות,
הנמצאות 4 בניגוד גדול ‏ כזה אל צהכיה של כל תנועה. פוליטית
מודורנית" , , :
הציונות ‏ עפוקה. עתה: בעבורה ממשית. ומלאה .חיים, == \
ושאלה גדולה. היא, אם ברור להמחבר בעצטו.,התקוות הטיסטיות
האלח", איזו הנה , שוהו החטא היחיד והמיוחר, שהוא מוצא בהציונות

כ -
א ג

הַתַכםיְבשי בי חיים נחום עיד"תְכָנִית עבורת,
(מאת. סופרנו).

יומים ' אחרי ‏ הבחירה | אמר החכם-בשי
אחדים: שבקרוהו כרברים האלה :

הדבר ההאשון, שהוא: הוצה להוציא לפעולה, הנם התקונים
בקהלות,, כעבור שבועים אחרי שתאושר בחירתו ע'י השולטן יקרא
לאספה של המיג'ליש . הלאומי. והועד. הרוחני, כדי: לעבד תכנית
עבורה לעתוד | ותקציב = הערות. לשתי. השנים . הבאות:, התקציב\
הוה צריך. שיקימו הרוב של המיגוליש, באספה. זו יצוע: החפם:
בשי שיבחרו בועירה של 80-18 איש יוהעידחוק, שיעברו ‏ תקנות
ע'ר ,הנהגת. הכוללים, החברות, בתידהספר וכוי, מלבד זה יצע
לקרא' לאספהדמיעצת, . שבה ישתהפו כל העדות כל עהה' ועדה
תבחר בציר אחר או כשנים, גם האשכנזים ישתתפו באספה!
זו, אספה זו תעבר תכנית כללית של התקונים. בעדות, = ואחרי
שהתקנות. האלו תשלחנה. להעדות; וכל "עדה ועדה תתיעץ עליה. .
ישיבו איתן להמיג'ליש הלאומי, שיקבלן ויתקנן , עור אומר החכם-

י ליסד ‏ וער"רבני | מרכזי, ‏ מפני: שער עתח. אין כמעט בל '

החדש. לעתונאים

ו בון החכם-בשי הראשי ובון החכמים שבעריההשרה,

בנונע ‏ לשאלת בתי-הספר' אמר החכםדבשי, שישתדל
ליםר ככל. האפשר. גנידילדים שבהס תהיה השפה העברית שפת". .

4 שו

בי

אחד העתונאים, אם האללינם לא תתנגד לתכנות-למודים. כזו, ענה

יתננדו לה.: עוד .מודה
וישתרל למצא ‏ גם את

החכםחבשי, ‏ שהנהו. >במוח: שבפרים לא
החכם"בשי בנחיצות בתידעם ובתי-מקרא,
האמצעים הנחוצים לוה,

בנוגע לעבודה בארץ-ישראל אמר, שקודם כל
הוא רוצה לעשות ‏ שלום בין הספרדים והאשכנזים. ואז תבא
השאלה. הקשה והמסובכה. של ,החלוקה".. בנוגע לשאלת הישוב
חזר ,על הבריו | שאמר לסופר ,העולם", והטעים. שוב, שאם
אחד העולים לא"י-יפגוש בקושי מצד פקידי התוף
הוא מבקש להודיע לו

בפוף אמר, כי מטרתו
היותר חביב עליו הוא לחבר
וההפסתדררטשת העובדות ‏ לטובת יהודי- המורת
והמתענינות בהתפתחות כחותיהם הרוחניים
הפלליים והתרבותיים של יהודיההמזרח. שואף
הוא: שהאגודות וההפתדריות האלו תתאגדנה
ותתאחדנה למען לא תפריעקינה אשה את אחותה
בהתננדות ובהתחרות שאינה מועילה. הוא יפנה
ברבר וה לראשכל ההפתדריות, למען דעת את
מטרות ההפתדריות ואת נקודותדההתננדות, וכאשר
ירוח לו, ואם נחוץ יהיה יפע לאירופה למען תווך
האנודות וההפתדרויות האלו, מקוה הוא
שנם היק"א לא תעמוד מנגד.:

הקצונית וחלומו
את כל האנודות

קושטא.
5
מִכְתּבִים מִתּימַן.
41
עדן. )
1) ששי בטבת שנת דרש"ו ה' בע"ד אחיבים וחוו

לאחינו \ גדולי ישראל העומדים ‏ בפרץ בצרת אחיהם הנעלבים בידי
נוגשוהם בכל אתר ואתר ובפרט בארץ התימן, נתוני האב הרחמן הצלטן עכד

? אלחמור ורום. הודו ויאריך ימיו הוא וכל שריו ווועציו החדשים אשר בחסדם

ניתנה ‏ החופשה. בכל ארצם באין מבדיל. בין עם. לעם, והנה עתה קכלגו מכתב
מהורות מאת אחינו, אנשי צנעא וסביבותיה ועל החתום הב'ד הצרק של עיר
צנעא יע'א ומנהיגיהם, וזה נוסח המכתב אשר קבלנו מאתם אות באות באין
נגרע הבר, ‏ ובקשוני. לשלחו. לאחיגו. בעלי מכ"ע להעלותו על. מזבח הקטרת,

| אולו 0 להם לניחוח לפני שרי ושראל ובראשם נשיא לראש עטר' הרה"ג

כמה"ר. נחום: ראש שרי ישראל. בעיר חבירה קונסטאנטינופול יעִיא: וגם הרב
הבולל. הרה"ג ורבנן. ועקב סאיר ראשון ורב לאחינו עיר סאלוניקו, מקום המעמד
הראשי ‏ לחשרים: החדשים, ‏ ואולי- משניהם, הרבנים חפני ופנחס הי"ו. יעמדו בפרץ,
וצל שכן אם. הרב רבי יעקכ מאיר בלשונו הצחה יעתיק המכתב בסב"ע | של
| הממשלה יה"ח, ובעזרת האל ועזרתם ועזרת ‏ כל ישראל חכרים יאושר להם

| לאחינד על ידם,. וינצלן. אחינו. מתגרת יד נוגשיהם ושופכי דמם הערבים והיתה

2

0

להם חופשה בבל' ארצות תורקיה בי מה נשתנו אלו מאלו בולנו בני אב
אחד נחנוו
המעתיר בער אחיו. ועלכונם

אברהם סעריא שלְמה כלפון,

1) את המכפתבים \ האלה קבלנו : מארין. תומן
| בכתבם וכלשןנס) ,א
> את טופס המכתבם. שלחנו להאדון. החכם באשי ה' חיים נחום בקושטא. /

המערכת:

והנננו מדפיסים אותם

צנבעא.,
ל ו
כי יצעקו אל ח' מפני לוחציהם וישלח
להם מושיע ורב והצילם. (יסעיס י'ע).
אדונים נכבדים. אצילי עם ישראל רחמנים בני רחמנים בני
אברהם יצחק ויעקב,. ה' עליהם יחיו ויצליחו,
אחדש"ה כבר נגלה לכל, כי זרח אור החפש לכל נתיני ממשלת
הוגרמה הרוממה יר'ה, בכל מקומות מושבותיהם בחמלת הדר. ככוד השולטון
הרחמן. ירה בלי הברל דת, והכל שוים ‏ בכל הזכויות ‏ כפי החוקה היפודות, ="
ורוב נתיני ואזרחי ממלכת תוגרמה הגישו רגשי תודתם להדר מלכותו אשר "
גם אחיהם נפוצי ארץ התימן נתנו חלקם וקדמו תודתם. תלגרפית להדר טלכותם.
ור'ה. וזאת מראש מודעת, כי אחיכם העברים גולי תומן. חוים נפלם. באריץ. חנו,
זה אלפי שנום, ‏ מפורים ביחי = הערבים. הז'ריום ‏ תושבי הארץ ובפרט תושבו
עי"ת צנעא בירת תימןן וחמה. קוו, ‏ כו כאור החרות תפן הממשלה לישר
המעקשים, לגאול משחת חיתם מידי הרודים בהם,. השולטים בגויותיהם והונם;
והנה נהפך הוא, כי הערבים האכזרים נועצו יחדיו לשמור חוקי תעלוליהם, מה
גם כי עתה רבום ערבים זרים קמו, והם ממונים בכל בתי המשפט, והמה לעקל
ולעקס הדברים, לעוות את היהודים בריבם, הן לבקשת הרבים הנוגעים לנזקי
הכלל והן בנזקי יחיר, ‏ למען נהיה עשוקים ורצוצים: תחת ידיהם, ‏ ואוש יהודי
שר יתיצב ונגש לבית?המשפט, --- מזוית לזוית ידחפוהו ובאמרי גזומים ודברי
פחדים יבהילוהו ויעקמו המשפט, ולא די להם זה אלא הון אשר יושת עליהם
ואשר השיג ידם יקחו ממנו מפחדם עליהם. נא, אדונים רחמנים, אחוכם הרצוצום
והמעונים בתימן, ‏ נעלבים אף בידי ילרי הערבים הז'ריים, ‏ אשר אם יעבר יהודי
קטן או גחול, = איש או אשה בשבילי העיר ‏ צנעא, ישפכו בפניו. ‏ ועל - אישון >
עינוו עפר ואבנים, ועין כל רואה מבלי מוחה, ‏ ויצחקו לאידם. ררואים = הז'הי'ם
הערבים וכמה רבו הנפצעים ‏ אשר הוכן ‏ בפנוירים = באין. חומל. וחונן: עד. שזה
בחודש ימים הודיע המכ"ע הרשמי, כי ביתההספר הכשדי מקבל נערום בלי הבדל
דת, והן אחיכם, אשר זה כמה מיחלים. ללמר/את בניהם כתכ ‏ ולשון וחרשת"
מעשה, הוליכו לבית:הספר הנז' ה' ילרים לקבלם ראש בית:הספר. הנז' ואחרי
אשר נודע זה לגדולי הז'ר'ים הבינו ילדוהם בבל שעל , שיעמדו מנגה, ‏ ובעוד
שעוברים ילדי היהודים ‏ דרך בה"ס. ויורו7 עליהם ילדי הערבים באבנים ער
שפזרום, ואחד מהם נשפך דמו כמים מגודל פצעיו נבעת ההיא הובל הילר
לבית המשפט מתגולל בדמו, ואף שנורע לוושבי בית המשפט. בחקירה. ודרישה
אשמת הז'ריום כי גדולה היא, העלימו עין באברם, ‏ ילדים המה שוטים. ודמו
איננן נררש, יקרא ולא יענה, ולריק יגעו גואלי הדם של חילד, יתום. מאב ואם
להוציא לאור משפטו, לית דין ולית דיין, ‏ מקום המשפט שמה הרשע, תחת
החופשף שקבלנו ולרגל המעקשום החביאו היהורים ילדיהם להציל משחת חיתס,
, לגודל השנאה העצומה עלינו,. עדוה היהודי' ‏ לא תקובל. בכל בית
משפט, ואף גם זאת צרה גדולה. וגוראה, כי בהשמע דבר החוקה. היפודות. הגה
הכונו הערבים עצמם להכות היהודים ולהעליל. עליהם ברשע ובכל דבר כזב
לזלול בהס, ולהעליל. עלילות לבוז בז ממון, ‏ ויעורי ‏ עליהם ‏ בשקר. לחופת .
היהודי להפך את מי שלא ראה ולא יהע, ‏ רגלין ‏ ממהרות לרוץ ‏ :
להעיד, אשר על כן דוין ומשפט שיהיה עם ערבי, יצא היהורי חוב. בדונו, וָאם "*
תהיה העדות לחצי ויח, בית המשפט ישלימנה לכשעור, ואם סתומה, ובארוחו "
ברצונס, לא יאומן כי יסופר, בל זה פרי מעללי רוכ שרי הממשלה יר'חן. אוחבו).
הבצע, אשר עיניהם משוטטות לשלול ‏ שלל הון עניום אומללים, וגם פעת
במסתרום מטילים קנאה בון הז'דיים ‏ ושאר בעלי הדחות ‏ ומורים. להם החוקה
היסודית נגד החופשה, וכל:זה לטובת עצמם לכפות על. כל פשעיהם שהין *
וההוים, ‏ אלה קצת. קורותם, שומן שמ ם, מעתה: אהם אתינן. שרי ישראל וכל "
איש אשר יש לו יד ושס ובירו יכלת לעשות טובה עם אחיו הנדכאים והנרעצום
לחלצם מיד. צר, ‏ יאזר מתניו ‏ על צרת עמו ותבוך נחלתו, הנתונים | למרמס
עדה. פוררה,. הגה עינינו נשואות למרום ולשרי ישראל. העומדים על מדין: ישאו
ברכה מאת.ד', וצרקתה לעמום תעלה לרצון לפני שוכן מעונים, ועוד עינינו כשואות :
עליכם ראשית כל ליסד לנו בית:ספר לנערי בני ישראל למכתב ולשון וחרשת המעשה, \
כה דברו אחוכם חב"ד צדק של העיר צנעא יע"א. ולכם הצרקה,
חנונו אתם רועי ישראל. >

בע"ה מרבני עייית

האמת, ואף

ו

>= העולם 3

גליון ר

הַשָבוּעַ.

הציונות +

מאת הקומיפיה הפלשתינאית שעליד הועד המרכזע
בזה הננו מודיעים כי את התשלום. השלישי בסכום של
שלשה רובל בער מניות: ,החברה להכשרת הישוב. בארץדישראל"
(ן60 %מסהוקס20+61 - 1800) צריך להכניס עד היום הראשון לחדש
מארץ שנה זו,
אקציונרים | חדשים יכולים לשלם בעד המניות. בשני
שעורים, היינו 4 ר, ‏ 80 ק, כל שעור .
מחיר כל מניה 9 ר. 60 ק,
גליונות לחתימה ופרוספקטים נשלחים ע'פ הדרישה הראשונה.
בכל עניני ,החברה להכשרת הישוב ‏ העברי בארץ-ישראל"
ברוסיה צריך לפנות ע"פ הארריסה:
מ קתו ה6א0ה\. ,צק566הה10 .ג .2 ,סהמהאך
וי

--מן 16 עד 19 ביאנוארנכ נפו אל הלשכה המרכזית
של הקרן:הקימת ברוסיה \ הסכומים האלה:

נדבות . כלליות

0 ר, 89 קופ,
פנקסי:שוברות 0 , 08 ,
מקופסאות 98 09 ,
מקערות 9
יער:הרצל 6

!= ספר הזהב. (תשלומים שלמים). 100.,

(לשעורים) 9, 8% ,
בעד תוי הק"ק 1, 68 ,
בעד בלנקים 0 90

0 0

בס"ה 84% רובל 58 קופ.

--מף מ, נ, זבורוב מודיע לנו: מויטכסק בשבוע העבר בקר אותנו א, מ, גולד:
שטיון ‏ מפטרבורג, הוא נאם בבית הכנפת הגדול ע'ד התפתחות הציונות ער
היום וע'ר מצבה החרש של תנועתנו בתורקיה החרשה. למחרת היום ההוא
הרצה מר, גולדשטיין באולם הקלוב, שתי ההרצאות השאירו אחריהן הושם
עמוק. בכל קהל השומעים, דרישת הועד ‏ המרכזי תמלא בדיוק. הננו מחזיקים
טבה למ גולדשטיין בעד עבודתו הפוריה בעירנו.

-= מר זעירא כותב אלונו: מסידליץ: ‏ בשכוע העבר בקר את עירנו
במלאכות הועד המרכזי מר בן:ציון ניימארק ויקרא לאספת החברום האקטיבים
וורצה לפנוהם ע'ד מצב הציונוח בעת הזאת וע"ר דרישת ‏ הועד המרפזי,

/ חדרישה הזאת תמלא בעוד ימים אחדים. אפשר לשמח על מצב עבודתנו
בשבונתנו הקרובה לוקוב , אשר שם ניכרת בימים האחרונום התעוררות גדולה
"בו הציונום.

-- מר ג, לוי מעמילצינה פלך וואהלין כותב: האגודה הציונית בעירתנו
סובלת חרבה מצר החסידים שבעירה הזאת, וביחוד מתאוננים על האדונים מי
בעריג וצ גאלדפיון, המרשים לעצמם להשתמש
שאינם כשרים כלל לגבי אנשים ,יראים ושלמים",
/ -- בהוצאת ה,ציוניסטישע קאפיקע. -ביבליותיק* באודיסה יצאה החוברת

: נומ' 15 ,גאולה תתנו לארץ* מאת מ, ל, ללגלוף.
ל -- מצרי צין מודיעום לגו, כי בימים האלה היתה שם האספה חשנתית
של הציוניס, כדוי לעשות דו'ח מעבודתם לשנה הי"א לקונגרס, הוברר בי במשך
השנה נכנסו להוער המקומי הסכומים האלה: לטובת הנ"פ 787 ר,, 90 קון
תוי חנ" נמכרו. בסך. 6 ר,; לצרכי:הסתדרות 201. ר,; לטובת הועד האודוסאי
0 .6 קן בעד ,וער הרצל" 218 ר,; | בעד הקופה המפלגתית 758 ר, 50
קין בובלוותיקה 874 /ר. 50 קו; שקלים 195 ר, 25 קן מס מפלגתי 85 רי
8" ק. ועוד סכומים קטנים לטוכת. מוסדים ציונוים ‏ שונום. | בס"ָה היו הכנפות

במלחמת:מצוה זו באמצעים

/

החסתררות הציונית בצרוצון בשָנה העברה ל ₪ 7 מלבר - אלה

עסקו בהפצת הפפרות והעתוגות. הציונית ובעריכת נשפים לאומיים. כעת אומרים

חכרינו בצריצין לגשת לחפצת המניות של הקולוניאל:באנק בלונדון ושל האנגלאי ,

פלשתינא:באנק בארץגישראל,

--- בקאלא (פולין) ערכו הצוונים אספח:אגיטציונית ומר קאט נשא נאום
על ההפתחות הציונות בשנים האחרונות, רבים מהקהל נספחו אל האגורה,

-- מהורודניצא כותכים אלינו: למרות הגורמים השונים ,
המפרועים בעד עבודה צבורית' בעירתנו והמצב הרע בכלל של יהודינו,
המתפרנסים בדוחק , ממשיכה אגודתנו ,,הרצל" את עבודתה הציונית * וביחוד
התגברה עבודתנו מזמן ביאת מר מ. קיפר לעירתנו . לעתים תכופות -נערכות
אספות ציוניות , מפיצים אנחנו את ספרותנו ומקבצים תרומות ‏ לטובת טוסדות
ציוניים שונים . בימים האחרונים | התעפקנו כרכישת חותמים בעד העתונים
המפלגתיים ,העולם", ,ראוסוועט" , ,הפועל הצעיר" וגם בעד ,השלת" ועוד
ובידנו עלה להגדיל את מספר חחותמים בכמות מוובה. חכל על שהעבודה
מתנהלת רק ע"י הצעירים וְהב"ב שלנו עומדים לע"ע מרחוק.

-- נתעוררה העבודה הציונית בוואוק ליאני, פלך ויטבסק.

-- עד התעוררות לעבודה ציינית מודיעים גם כן מ פוניביו, פלך
קובנה . זה שנים אחדות שלא היתה בעיר הזאת שום עבודה צבורית בכלל,

-- מולובין, פלך מוהילוב, כותכים : אחוי |פסקה ממושכה
נקראה בשבוע העבר האספה הציונית הראשונה שתפקידה היה להקים מחדש
את האגודה הציונית . נאספו יותר משלשים איש מהחברים היותר אקטיביים .
ע"פ בקשת האספה קרא מר דובער אנציליביץ הרצאה על השתלשלות התנועה
הלאומית והציונית , | מר וולפסון נאם ע'ד העבודה הקולטורית והמעשית
בארץ-ישראל . נבחר ועד חדש לנהל את כל עניני האגודה.. החלטנו למלאות
אחרי דרישת הועד המרכוי במכתבו האחרון . יש לצוין בי-אל האגודה נכנסו
כל האנשים המפותחים והיותר גכבדים בעירנו + .

מלוצין פלך ויטבסק מודיע מר יעקב ו' מלדני : בימים האחרונום
התחזק פה הרוח הלאומי בין יושבי עירנו . -- צעירים רבים עובדים בחריצות
לטובת הקופה הלאומית ושאר המוסדים הציונים. אחר חג הפסח מתבוגנים
צעירים רבים לנסוע לא"י , בשבוע העבר נערך נשף ציוני גדול בהשתתפות
מר -וחואלי בביה"ס -המתוקן. של מר-ש.ב ל,. בנשף. השתתפו. תלמידי ביה"ם..
הרבור העברי החי של התלמידים עשה וושם טוב על הנאספים. הכנסת
הנשף מוקדשה לקופה הלאומית. אתמול קרא מר יחיאלי ‏ הרצאה אדות
תורקיה והציונות לפני קהל רב +

-- בפוהופט היתה אספת הציונים,: נתוספו חברים חדשים

אלה, אשר עמדו מחוץ להתנועה, נטיה להציונות,
-- המטיף מר הורביץ,בקר בעת האחרוגה
ואוציאני,

את מוראוןיאיוא, | שקוד

הועירה השנתית השלישית של הסתדרות הציונית
באפריקה הדרומית.

ביום הראשון, 9 יאנואר, נפחחה בעור יאהאניסבורג הועידה השלישות
של חברי הפידיראציה הציונית באפריקה הדרומית. השתתפו בועידה יותר
משמונים צירים, ‏ אנשים ונשים מכל חלקי המדינה. היו"ר היה הנשיא. מר
היימאן מורוס +

אחרי פתיחת הועידה הרצה היו"ר ע"ד הפרופאגאנדה הציונית האקטיבות,
שנעשתה ע"י הפידיראציה במשך שתים עשרה השנים האחוונות . הוא הטעום
בהטעמה מיוחדת את המהפכה התורקית ואת האופקים החדשים הנפתהים עתה
לרעיון הצווני. מזה עבר לדבר על ערך העבודה המעשית בפלשתינה, וסיים
בהבעת התקוה, בי הועידה הזאת תהיה צעד אחד קדימה בדרך. ההתפתחות
הציונית באפריקה הדרומית .

אח"כ נקראו המכתכים. והטלגרמות של ברכה, " אשר נתקבלו על שם
הועידה , בתשומת-לב מיוחדת שמעו הנאספים לדבריו של נשיא הציונים
וואלפסון עד המאורעות במזרח: , המהפכה היתה אחת היותר מופלאות והיותר
פוריות בפעולתה בכל ההיסטוריה.. אין שום תהום מפריד בין הצוונות ובין
תורקיה החפשית"+ :

כן נתקבלו מכתבי-ברכה מאת האדונים + ה. כהן,
ל. קוסליר, ש. גולדרייך. ועוד .

הוב ד"ר הירין הכנים אל הועידה את ההצעה הואת :

לרגלי האסון הנורא , אשר קרה בקאלאבריה (בסיציליה , צרוך לשלוה
להמלך. האיטלקי וויקטור עמנואל,, ‏ ידיד היהודים, ‏ ושעמד. קרוב אל. מנהיג
חציונים. ד"ר הירצל, את הטלגרמה. הואת : ,ציוני אפריקה הדרומית, שנתאספו.,
להקוגפורינצות השנתית שלחם מביעים להור 8 ולכל העס האיטלקי את

ד"ר מ, נורדוי ,

ונפוצו "
שקלים, החלט למלאות את דרישת הועד המרנזי בדווק, בכלל נכר פה גם בתוך*

3 ו 2

/

%

5% העולם 3%

15

רגשי השתתפותם העמוקה בצערכם על הקטסטוופה הנוראה , אשר התחוללה

באחד מחלקי הממלבה" י
ההצעה נתקבלה מאת הנאפפים פה אחר,

אח"כ נתעוררו ויכוחים בדבר ה פ רפ א ג א ג ד ה. מר י. ה. גולדרייך
מפדיסקה. הציע , שייסדו פונד לצרבי הפרופאגאנדה הציונית באפריקה הדרומיתי
התנועה רפתה במקומות אחדים, וצריך למצוא את האמצעים לעורר אותה
מתרדמתה . מציעים ג'כ לשלוח צירים באריץ לעשות אגיטאציה לרעיון הציונו,

דגו גם כן בהצעה ע"ד יטוד עתון ציוני באפריקה הדרומית. ‏ אבל
נתברר , = כי אין אמצעי-הכסף הדרושים לכך. במקום וה הוחלט לצרף אל
הדוה"ח החדש היוצא ע"י הפידיראציה בשפת אנגלית , ,ציוניפט ריקורד" ,
גם הוספה מיוחדת בלשון יהודית +

מר מורים אלכסנדר הציע , שיקבעו יום-השקל לכל אפריקה הדרומית,
הוחלט לקבוע את יום השקל בכל שנה באחר מימי חדש דצמבר,

ויבוחים ארוכים נתעוררו ע"ד שאלת ,א גודות בני- הנעורים".
הכל הבירו בחשיבותן ובתועלתן המרובה של האגודות הללו, אבל מאידך
גיסא הראו גם על קושי ההנהגה של האגודות טעין אלו, הצריכות ככל אופן
לעמוד תחת השגחהן התמידית של אגודות הגדולים בבדי שתהיינה מתאימות
למטרתן ולעכוד עבורה פוריה .

ביום השני גמשכו הויבוחים ע"ד הפרופאגאנדה. גתעוררה הצעה, בי
יוציאו את ה ,ו ו ע ל מ" גם בלשון האנגלית . בעלי-ההצעה אומרים , בי ידיעת
הלשון האשכנזית אינה שגורה כ"כ , וכל ההמון הגדול של דוברי אנגלית חפר
אורגאן ציוגי. גתקבלה ההצעה לתרגם את , האלפא-ביתא הציונית" לשפת אנגליה,

הוחלט לקרוא את הועידה של הפידיראציה הצוונית בשנה הבאה בעיר
קומבירלוי.

בפה אחר ובלי שום ויכוחים הוחלש להביע רג שי-אמון לועד-
הפועל הציוני ולנשיא מר וואלפסון..

נתקכלה החלטו; לדרוש מאת האגודות , שתעבודנה במרץ מווחד בשביל
הקרן-הקימת .

אח"כ נגשו אל הויכוחים ע"ד הדוה"ח של ועד-ההגהגה , שאנו מוציאים
ממנו את הידיעות הללו : :
" מספר האגודות ,: ששלחו את ציריהן לועידה זו הוא =- 85 , "כנכד. 65
של הועידה השניה ו--58 של הועידה הראשונה. הקריזים של שתי השנים
האחרונות השפיע לרעה על פעולת האגורות . 87 אגודות לָא יכלו בשביל כך
להמציא אל קופת הפידיראציה את פכום הבסף, שהטילו על עצמן. אבל
למרות הדבר נתרבתה הכנסת הפידיראציה בשנה זו בעשרה אחוזים לעומת
השנים החולפות. כן ישנם סימנים מוכיחים, בי מצב האגודות הללו הולך
הלוך וטוב. ברגשי צער מציין הועד את העובדה, בי בשנה וו עלה מספר
השקלים רק ל--0/% 81, שזהו פחות ב--1815 שקלים לעומת השנה שעברה.
להפוגד, המפלגתי נאסף פבום של 808 ליטרא שטרלינג. סכום זה גתקבל
מאלף וחמש מאות ציונים , ויוצא מוה, כי רבים לא הכניפו עדיין את המגיע
מהם, בער הקרן-הק ימת נאספפו 1628 ל"ש לעומת 1510 שבשגה שעברה.
בס"ה גאספו בשנה העברה למטרות ציוניות שוגות פכום של 68,190 מארק,
שוה אות גאמן מוכיח על התפשטותו של הרעיון הציוגי באפריקה הדרומית .

נבחרו אל הועד העפקנים הציוניים ‏ האלה : לנשיא -- היימאן מורים ג
לפגנים -- י,. ב. שאקסנוביין וא מ, אבראהאמפ | לחברי הועד -- א שפריגץ ,
ב. י, חיימוביץ, ‏ ד"ר גתן מאנפריד ,‏ הארי גרוימאן, י. ה, גולדרייך , וו
דאנצוגור , -ר. רוזינטאל , וו. אלכפנדר, ד"ר ה. גודמאן , ווסף היומאן ומי
. הארים,

ביום הראשון, 17 יאנואר, היתה אספת חברי ,אגודת בני-הנעורים
העובדים לטובת הקרן-הקימת ב קונ שם א נטינ ופ ור ל", הנשיא, מר סאפריס,
פתח את הישיבה בנאום יפה והוכיה בהדגשה מיוחדת, ‏ כי מחובתו של כל
חכר היא לעבוד ולפעול לטובת הקרן*הקימת. עד כמה שכחו מגיע. הוא עוהר
את החברים הנאספים להשתדל להפיץ. בעם יותר ויותר את רעיון הקרן:הקימת,
תעודתי ומהותה, באחהוגה העירה נואם על הנחיצות להשתתף בשעוריההערב
לשפה העברית. והוכיח לדעת ‏ את הגאספים, שזהו האמצעי ‏ היחיד והמיוחר
להרמתה ולמפוחה של! חלאומיות הישראלית, ‏ גאום מעניין מאד נשא באספה
זו הד'ר יש ר אל או יר באך, הוא צייר בציורים | בולטים ומרהיבים את
מסעו לארץ:ושראל, ואת הרשמים שעשו עליו המחזות השונים, שראה בדרכו,
באחרונה הרצה היו"ר ו"ח ע"ד פעולותיו של הועד, שנתקכל בשובע רצון.. ,

>-הגליון הראשון. של השבועון הציוני החדש בלשון היהודית ,רא פ
וודישע פאלק" יוצא ביום 25 פיברואר. העתון הזה יוצא ע"י. האגודה

העתוגות הציונית אשר על יד הפיריראציה הציוגית האמיריקאית, עורבי העתון
הם האדונים ד, א בירפון ומ, לאזארפון,

-בהועידה השנתית של הציונים בטיהאפ: במעמד של
קרוב למאה צורים, באי.כח חמש עשרה ערי הארץ, נפתחה ביום הראשון, 9
יאנואר בעיר ו ו א ק ו הועידה השנתית הרביעית של ציוני טיחאפ,. ע"פ החו"ח
של כל אגורה בפני עצמה יוצא, ‏ כי מספר החברים הולך ומתרבה והציוגות
בטיחאס נמצאת במצב יפה מאד, ;

נתעיררה הצעה, כי בהשתתפות כל האגורות הציוניות בטיחאפ: תתיסר
בפלשתינה קולוניה יהודית מיוחדת בשם , מיחהאפ". הצעה זו נתקכלה
מאת הנאספים פה אחד, ‏ ואחת האגודות נדבה למטרה זו תיכף מאה דולארים
וככה עשו גם יהר. האגודות,

באותו היום בערב היה בהתיאטרון | העירוני מיטינג גדול, שהשתתפ\
בו גם נוצרים רבים ושנפתת בהבעת ברכה אופיציאלית מאת ראש העיר, נשאו

נאומים והרצאות ע"ד פרופאגאנדה והעבודה המעשית בפלשתינה, ועוד,. הוחלט
לערוך בועידה, השנתית הבאה תערוכה מתוצאות ‏ פלשתינה, נתקבלה החלטה
להשתדל בכל האפשר להוציא ‏ אל הפועל ' את דבר יפוד הקולוניה: החרשה
בפל שתינה,

אֶרֶץְהיַשְרְאֶל.

-- מסחר תפוחי-הזהב יתן בשנה הואת רוחים גדולים.. עד הגה שלחו
בבר היהודים מחצית תפוחי-הוהב, אשר יאספו בשנה הזאת, ‏ עד הנה נמכרת
באנגליה כל תיבה במחיר 11--10 פראנק (בתיפה ישנם 140 תפוחיהוהב),,
זהו מחיר אשר לא קוו אליו מעולם . ההוצאות בעד בל תיבה מן הפרדם עד
אנגליה עולות: בערך עד שלשה פר, , ולכ ישאר ריוח מכל תובה עד 7 פר,ל"
כמובן מלבד ההוצאות בעד העבידה בפרדס וברבית על הכסף שהשקועו באדמה:
מפני המצב הזה כלם שמחים בפתה-תקוה ומתנחמים גם על ההפפד בשנה
שעברה.. הריוח בשנה הואת לא רק שיתן דיוידנד גדול בעד השנה. הנוכחית,
פי אם גם יכפה את הגרעון משנה שעברה. בפתח-תקוה יאספו בשנה הואת
בארבעים אלף תיבות ומהמושבות האחרות ביהודה -- כהמשה עשר אלף,
החלק הוה . שמשתתפים בו היהורים -אינו גדול עוד לעומת. הסכום שנותגת
הארץ בבלל -- בערך. כמיליון תיבות, אבל השתתפות היהודים בעבודה זו
הולכת. וגדולה . בעור חמש שנים , . כשבל פרדפי פתח-תקוה יהנו 'את פריםן
תתן המושבה הזאת בלבדה חצי מיליון תיבות בשנה.

מצב השוק הטוב ממלא את לב אכרי פתח-תקוה תקוות לעתיד. בהטבת
מצבם תוקל עליהם היכלת להלוות בסף הנצוך להם להמשכת עבודתם, אבל
השגה הרעה שעברה למדה אותם עבשיו לקמץ בהוצאות ולהיות. זהיהום. בפתחה
תקוה חושבים , שבמשך הומן הם יוכלו להרויח היטב | גם אם יקבלו בעל
תיבת תפוחי זהב רק ארבעה פראנק +

בפתח-תקוה עשו בשגה הואת גם נסיון למצוא להם שוקים. חדשים
מלבד אנגליה - האברים שלהו תפוחי והב בסכום! קטן לגרמניה, לקונסטנטינופול
ולאוסטרליה . בגרמניה הפסידו מעט ,. ובאוסטרליה קפלו מקחים טובים והתוצאות
מקונסטנטינופול אינן ידועות עוד. מקוים, שלאחר שתבנה. מסלת הברול למצרים;
בפי שמציעים עכשיו לפני הממשלה , או יפתח לארץ-ישראל שוק גדול וטופ
במצרים. הקרובה +

--- צעורי פתח-תקוה מתכוננום לוסד אגורת מכבי-אש ומתעמלים ,]

-- ד"ר ברנשטוין-כהן מקריא בפתח-תקוה פעם בשבוע הרצאות. על
יריעות הטבע והבריאות . ההרצאות מושבות אליהן: תמיד קהל גדול + הד'ר
ברנשטיין-פהן הרצה לפני המושבה דין-יחשבון על דבר מצב הבריאות במושבה,
בין המספרים המענינים אנחנו מוצאום, שבשנה שעברה מתו בפתח-תקוה 7
אנשים ונולדו 70 +

-- בבית"הספר לבנות ביפו סרר , הפועל הצעיר" [שעורי ערב בעפריח,
מתלמדים יותר. ממאה איש , המתחלקים לפי ידיעותיהם לשלש כתות. השעורים
האלה הם בלידשבר , בגימנפיה סדרו שעורי-ערב לצרפתית , לעברית ולציור +
בער השעורים האלה משלמים שכר קטן. מלבד וה פדרו עכשיו בגומנסיה
הקראות ביהיעות-הטבע , מקריאים האדונים ד"ר. מטמן, המהנדס שבגוביץ ,
רוונשטין ,. ד"ר מילר והאגרונום וילקאנסקי + )

-- ה, פרנק , בא כחה של יק"א בא"ו, נפע' לארבעה חרשים לפאריז,

-- תכנית הגימנפיה העברית שנפתחה וה לא פּבר בירושלום מתאומה
אל תכניתה של הגימנסיה ביפו. ואלו הן הפבות שהכריחו לפתח' בית=ספר
בוה גם בירושלים : / /

א) בירושלים המונה בתוכה כחמשים אלף נפש מבני עמנו , ישנן כבר.איוו,
מאות משפחות החפצות ‏ לחת לילדיהן חנוך הגזן בבית ספר בינוני . ובשביל
שבית-ספר עברי בוה איננו בורושלים , מלבד הפמנריום ומחלקת. המסחר לבנים,
הגה אלה ההורים שיש להם כנות, או שאינם חפצים. להקדיש את בניהם להוראה

| 0

ההזכיות שתהיינה לכל היסודות
כל

או למפחר שולחים ‏ את בניהם. לחו"ל או להגמנפיה הגרמנית ,
הגדול שההנוך הלאומי מפסיד ע"י הנוך הילדים בביתלספר אידיהודי ‏ ידוע
לבל ואין צורך לבארו +

את ההפסד

ב.)' שלוח הילדים להגמנסוה העברית ביפו קשה על ההורים הן מצד
ההוצאה המרובה. והן'מפני סאון ההורים להפרד מבניהם , ומטעמים אלו שולחים

.הרבה אנטלגנטים. ירושלמיםאת בניהם להגמנסיה הגרטנית בפה.

להגדלת ‏ ירושלים ‏ (לתועלת ישובה נחוץ | בית-טפר. בינוני , מפני
שישנן הרבה משפחות. עירוניות שושיבת ירושלים יותר טובה בעיניהן מישובת
יפו , אבל חסרון בית"ספר בינוני בתוך העיר מעבב' אותן מהתישב פה,

את חומריותה של הגמנסיה העמדנו על יסוד טניות, ‏ כל מניה היא
היא בת 950 פרנק.+

הבתבת לשלוח בסף בעד מניות :
1 המות 0.,. 000 81680120/-10פת\ , ת88101טט ה

-- העתון - היונייהערבי ‏ ,ידיעות ‏ ארץ:ושראל*
לצאת בירושלים, נפסק מחופר קוראים:

=- זה לא כבר היו בירושלים שתי אספות גדולות. של , שילה', אחת
בבות:הכנפת = , שערי. ציון" וחשנית --= במעונו | של האדון ספקטור, הנואמים
בחאספות .היו הארון והגברת בוכמיל. ומ. שיינקין. האספות הצליחו וכטעט. בל
הנאספום. נהנו. חתימתם ל,קול:העםי \

ה הוף ב 15% -- עתוני ‏ קושטא. מודיעים ‏ שסוחרי יפו פנו בתלגרם
גמרין. אל המיניסטריום בדבר בנית חוף מסחר יפו דורש זֶה בכל תוקפ'. לדרישה
הואת שמו. במיניסטריום לב. כל ההצעות המרובות בנידון וה שבאו עד עתה. לא
השגוחו. עליהם ברצונות הראויה .

חברה מפחוית חדשת בי

שהתתיל. ‏ זה לא כבר

ובורושלם.-- עתוני קושטא
מודיעום שהפרה מסחרית. עם הון יפודי: של מ את אלף ל"ש נופדת עתה
בופו. זבירושלם , < חברה וו אומרת לקבל ‏ רשיון ליפות את שתי הערים
הנזברות , להאורן בחשמל וגם לבנות מפילות | חשמליות : עירוניות כרחובות
והושלם ויפו. ומיפו. אל. המושבות .היהודיות הקרובות וגם. לבנות חוף , בבר גגשו,
מוסופים. העתונים , לעבורת ההכנה +

במָוָרָה.

== נשוא. הפרלמנט בהורקיה . אחמד ריזה:ביי | חוה בימים
האלה לערכו של העתון. ,איפוקה" את דעתו בנוגע. ליהודים
יושבי. תורקיה, בדברים האלה:

,לבני \ ארצנו היהורים, ‏ אמר אחמר. ריזה , תהיינה אותן
בממלבה, בלי שום הבדל
ובנוגע להלשונות, בבית המורשים דבה טבעי הוא שידברו
תורקית, אך מחוצה לו לא נחיב שום אומה לעוב את
לשנה

בארץ מרובת. לאומים. כזו. יהיה חמס שאון כמוהו, ‏ להטיל
על בלם לשון אחת, וה אי אפשר שיעלה על הדעת, זו גם

"סבנה להארץ!

לא! לכל אחד לשונו, לכל אמה שיש לה בתי ספר
שלומדים. בהם הלשון הלאומות, חרית גמורה. ומחלטה נתונה בזה,
ּ רק בתי. הספר. של המדינה יהיו בלשון תורקית, ומי שרוצה
לשרת במשרות הממשלה צריך שירע את הלשון הרשמית".

-לבחירת אהנו ש שון בב גדד. עתני קושטא מביאים פרטים
מענינים מהבחירות כבגדר . המשמרים של עור זו -- היחידים במיניהם: בבל
תורקיה -- רצו לכלות את כל חמתם ביהודים . המה השתדלו לסדר , פוגרום"
קטן ביהודים , מה שלא עלה יפוז בידם , וכהגיע תור הבחירות חפצו למנע
שהיהודים ‏ ישלחו את צירם אל כית הנבחוים, הדבר עלה בידם אחרי
שליהודים היו 99 בוחרים טמדרגה שניה בה בשעה שלהמחמדים--89, ביום
הבחירות לא הביעו המחמדים את דעותיהם לטובת היהודי , וששון
ילמרות בל פךסומו לא נבחר. הדבר הזה חרה לועד ה שויון והאחוה" וישתדלו
בכל כחותיהם שאחד הצירים המחמרים יפנה את מקומו לבא כח ‏ היהודום ,
שהשפעתם הרוחנית והמוסרית כה גדולה בבגדה .

, וכה נבחר הציר הרביעי של הפרלמנט התורקי,. בנו של הציר היהורי
הבגדרי בפרלמנט התורקי הראשון.

9 א חץ ה , הפי .> ותסמ (המפהאם

---בערי תורקיה האירופית קושטא , סלוניקי ואנדרינופולי החלו אחינו
להתענין בעברית . העתונות ההישפניולית מרבה להקדיש מאמרים ע"ד ערך
שפתנו הלאומית והנחיצות להפיצה בתור שפת-הלטור והדבור +

-- ה,טימפו" מדפיס עתה שורה של מאמרים מענינים ע'ד הועד
האודיסאי , לרגלי שהותו של מר אוסישקין בקושטא.

--לפי וריעות העתונים עתיד פרסיהשלום מיסודו של נוביל להנתן בשנה
זו לועד התורקים |=הצעירים, העתונות העותומאנית מביעה ‏ את שבע רצונה מן
הדבר +

בּתפוצות. יָשְרְאֶל,

- - בושובה הל'ח של ההומה הממלבית נגע הנואם הודיצ'ום .גם בשאלת
היהורים ויביע גלוי בתוך יתר דברין: אנחנו באנו אל הרומה להלתם גם בער
שווי:זכיותיהם של היהודים. ‏ הדברים האלה , שנאמרו בהטעמה מיוחדה, עוררו
שאון גהול. בקרם הימניים, בזה נתגלה בפעם הראשונה הקורפ החרש של הקחימים
בנוגע לשאלתם היהודים;

-- בשבוע העבר מת. ב בר יס ל הגביר המלומר אינגאנץ. בירנשטוין
מווארשה, בשנת השבעים והשלש לימי חיין. המנוח היה אתד. הגבירים
היהודים המעטים בפולין, ‏ שהצטיון בהשכלתו העברית, במפקנותי הצבורית
ובצרקת פורונו, הוא. נודע בחבתו הגדולה לפפרים ובית:העקד המצוון. אשר. לו
מפורסם כל גדולי המלומדים, הא היה גם מיפד הכובליאיתיקה. העברית/
אשר על יד בית:הכנסת לנאורים בווארשה, ‏ שהיתה תמיד לסיוע בעבודתיהם
הספרותיות של הרבה חכמים. וטופרים במטרפולון של פולין, בביבליאותיקה זו לא
הדל מתמוך עד יומו האחרון גם בספרים גם

בין
בין

עסקיו

זה שנים רבות עזב בירנשטיין = את הגדולים והתמכר. לספרות:
לפני שנים אחדות, בהיותו | במצרים שלח משם להאגורה האיטנוגראפית אשך
על יר המוזיאום הווארשאי קבוץ של עתיקות יקרות<המציאותי --

מלבד זה קבץ ‏ במשךף שנים" הרבה פתגמידחיהודים:: בשפה היהודית
המדוברה, והוציא אוהם בשני כרכום מיוחדים.

המגוח עצום למוסדות. הצדקה. והחפר השונים
בווארשה.

את

עוב אחרל הון

בית-עקד הספרום שלו נדב להביבליותיקה המדעיה. בקראקויו

ספרות וְאְמטות.

-- בומים ‏ האלה חנגו | את חג שנת. השמונים והמשה להולדתי
של הצייר יוסף איוראעלם,

-- נתקבלה. מיפו החוברת הראשונה של מאסף רעתי. בשם ,הנוך"
שהתחיל. לצאת ע"י ,,חובביההספרות" באה"ק בעריכתם שַל הרב א, או קוק
דא וב ממהב- >

-- יצאה. החוברת הראשונה ‏ של הביכליאותיקה הז'רגונית: היוצאה ע"י
ב. שימין בוורשא, והיא -- ו(רנום ,לאן" מאת "מ / פייארברג,
תמונתו . התרגום נעשה יפה ע"י מר לי און והיצוניותו של הספר מצטיינת :
בהידור ובטעם ,

-- בחרש הבא תצא החוברת הראשונה של הז'ורנאל 110200800818
"משזוהניה 0 רעצ היוצא ע"י ,,החברה ההיפטורית-איטנוגראפות ‏ היהודית"
בערוכתו של ש, דובנוב.

--- ע"פ האוניצואטובה של בע"מ אחדים חברי האגודה היהורות למסה
ולאמנות שע"ש אנטוקולפקי ב ו יל גה החליטו להוציא ז'ורגאל טוחגי:אמגותי.
בשפת יהודית המדוברת, הז "ורנאל והיה מצויר. ופה

הדירמ פישברג, המפורסם ע"י מחקריו
הוהודום, גתמגה. לפגן. גשיא האקדמיה המדעות בגיודיורק, הרר, פושברג. הוא ראש
הרופאום אשר בפקידות, כנוסת:הזרום ‏ באייליפיאילאגד, מן המונוגרפוות המרובות
של מפורסמת. ביחוד. מחברתו ‏ ,צעריהגעגועים ‏ אל המולרת. אצל פליטי:רוסיה"ו

5

= השרךיהמ"ל ו ו ל, נולדפרג.

האנטרופולוגיים ‏ ע'ד'

ו 1 -

עם -%

4

%

;
6
2

ל הגנו מברך: את ידידי מר לעווין-אפשמיין בניודיורק. ליום

> ,28 708/80 ,ווהו[0פזה /ר .25 .זז 8 זכ 8

₪
כלולת בתו עם הדיר. הרשמן ולזכרון נטעתי על שמם עץ ב
ב,יער. הרצל", 3 0%
ש
י. ל גולדברג, ולנה. -- %
----. 3 > 2
| הוצאת | .> לצא לאיל | הספר + 5
חטר מגזע ישי א דוד אלזראי | | , .5 ץ 5 -
---- ספור לאומי מצוין. ----. ב 3
ימין דיזארעלי (פי , ביב1ן =
פא הער בנימין דיזארעלי (ביקאנספעלר) ]. | 5 4 5 5 ||
הונ לעברית. ע'י. א"א ראקאווסקי, 548 ש
/ בשני הלקים ב ר-
ש ש ש
- 0 וי ₪
מהדורא חדשה ה מחירו 70 קאפ, (ל'פ) 3 3
1 - ב 5 ₪
חברת ,אחיאסף אצל ווארשא כ >
01111847 > 0188 | 431605 > .הפ 0 ₪

/
|
|

: 1 : ְ ּ .
בית-ספר למסחר ולשפות לבערים | = הא0ופאמש- 01 גו .188 ד ל \
ו 9 7 י
6 ב:
7 זו ה-61> גוזו מר בצלאל יפה |

*לועתס]/ 606,, ג[ | | 01180080 תסוטה 00000 :

לשפות. חרשות, למודים כלליים ועברוום | 150866 = . 8 תג10[10%01/1010ו10ו1001 שן
=אעיריעות המסחר, חנוך פרטי, דתי ולאומי. .0000 \ \ | ] \ \ 1 \ |
/ השגחה מעולה, תעודות מצויגותי 0 . . .
0 330 :תפס > ו
ו הירחון הוהודי היחידי המוקדש לחקירת פלשתינא,

: מחיר. הירחון לשנה על ניר פשוט 1,50, ועל ניר טוב. 8 ך,
פרנקפורט ע'נ. מאיין ו ו 0
לזמן פחות משנה אין ההתימה מתקבלת.

פנסיון לנערים עברים : ברוסוה אפשר לחתם על הירחון אצל 1

(מאושר על ידי הממשלה). .18 6 סה \ 50הת1 הת ו60הםתס .ג .בד

המנהל .14 050ת667 ץףפמאטגוא .2 '
ררירז|
מרְאָה עינים

-החנוך. מתנהל. ע"י אנשים מומחים לדבר, ברוח האמונה. ואינדיבירואלו, הכנה ]| ,
מורֶה לכניסה לבית"ספר למסחר, לגימנזיום , להפוליטיבניקום ועוד' גם. בשביל. |אויערה ‏ אונד: בוטטערה
נערים כאלה. שעור לא רכשו להם שום דיעה קורטת, בלבלה מצוינה,. השגחה. = | ,
ַ זבה . ים לשפות עבו . אגענטורה אונד קאמה 5 8 0
מעולה מתוך אהבה ויושר לב + שעורי למור מיוחרים לשפות עברית זרוסית + | טע 8 [ ראשת לְמיד שָפַת עבר בְשָטָת |.
עַבְרִיתבְּעבָרית +
|ספר = למקְרָא: = לבְתִיבָה = ולור
לְממְחילִים * בְְּבְך . קה ופְשוּמָה

חניבים. מתקבלים, בכל עת . כתבי מליצה. ותעורות מגידי תהלה ‏ מאנשים * | 2
/ : | יםסי 7
נכבדים בארץ. ובחו"ל. פרוספקטים נשלחים תנם לבל דורש ‏ | מיסמיאנפועטעפט
מאת מ.: מנוסוביץ ,| ליבוי , +
הוצאֶה. חמָשית

מִתְקְנה מעבּרה ומרחבה, 7
7 לוד :
הספר הוה נתקבל בהבה יתרה מאת כל
המורים העברים ובמשך -זמן קצר נתפשמ
בכל תפוצות ישראל לרבכות, ער כי-נרפס
בח. ש מ דורות + וכעת- לגל הנסיון והערות [| +
מרים מנני דנר) נעשה בו תקונים וניספיה רבום
(בהחלק ההאשון לבד נוסף יוחר משניגלוזגות כרפום! למען !
שבלל' צוָת ‏ ולעשותו. לכלו טחווק. ברכה!
מרובה, "לסול ‏ את הדוך לבנינו ‏ הקפנים
ו"הקל | להם. למור שפת. ע-רחבעברית +
| המחיה: חלק א' 40 ק, חלק ב 60 הי
מסניג': ככל.תי. מסחק יסְסְפְלִיס- (מִידִי. סמן"ל +
.= ההמוה .מהסם ה
הח ,טופ 1
ל

8 2 פאן
- זה עתה יצא לאור ונמצא 0 | ]תח
-- ומאי דר גיסא וד 0 וזו
. מאה ג שוםמן. - 4
המחיר 95 קופ, לפנות- אל 1

1 מו 818 .0 82 |

וו

טעלעגראמס-אדרעססע :

1011601100 1187

,האבנו"

0 7

עם ווערט אנגענומען דאם אבאנמענט אויף דאס יאהר 1909
אויף. די טעגליבע. צויטונג

,דער פ

זיעבענטער

ארייסגעהענדיג אין פעטערבורג, אין. צענטר פונ'ם רופלענ;
דישען ‏ פאלוטישען לעבען און אין בעוויסען זין אין צענטר
פוּנים. ירי שען פאֶליטישען לעבען אויך -- איז דער ,פריינר"
אימשטאנר בעקטָנם צו. מאַבען. זיינע. לעזער מיט. אלצרינט, ווּאֶס
געשיהט און יודישען. אוּן אינ'ם אלנעמיינעם ‏ לעפען ביו-ציוטענס
אוּן: פון. די זיכערסמע קוועלען +

אלע וויכטיגע. ערשיינונגען אי דעם ,מעגליבען לעבען", אלע
געשעהענישען, וואָס האְבען ווערטה -פאריץן. לעפען, וועלען אַהן
פערשפעטיגונג ‏ געבראכט וועדען. אין ,פריינד" אין דער אייגענער
ציום, : ווען. אין: אלע נימ-יורישע: צייטוננען .

,דער פריינד", אלס די איינציגע יודישע ציימונג, וועל:ע האָט
אנ'אָרט אין דער נאָסורארסטיוענע דומע און אין. גטְסוּראַרפטוועני
סאוועט, ‏ וועט. אויך ווייטער קאָנען געבען בעריכטען, און ציוטליך
איבערגעבען. די. וויכטינסטע ‏ מאְמענטען פון די זיצוננען. אין די
רוסלענדישע. געועצגעבערישע אַנשטאלטען +

,דער פריינד" וועט. אליך אָּגעבען ₪ בעזונדער אָרט פארין
יודישען. לעבען אין אייםלאנר, ‏ אונזערע. אייגענע קארעספאָנדענ:
טען אין' אלע גרעסערע יורישע צענטרען אין אייראֶפא און אַמע:-
ריקא, אין אזיען און אין אפריקט, אין די יודושע קאָלאָניואציאָנס:
צענטרען, ווי פאלעסטינא. און אַרגענטינא --- ועלען געבען. מרייע
שיקדערונגען ‏ פונ'ם. רמְרמיגען יורישען. לעבען י

,הער פריינדי וועט אויך ווייטער אַבּנעבען אניאָרט פאר א
מיריש-הוּמאָריסטישע קליינע פעליעטטאָנען. וועגען. געוויסע ערשויע
בינגען. אין. געועלשאפטליבען. לעבּען, 0

מעהר ווי: אַנדערם:ויען: שפירט זיך איצט אי ביי דער יודישער
אונטעלינענץ, אי בי די יודישע מאסע - א רראנג צו יודיש קולטור:
לעבען אין קולמור-ארפייט. זעהן אַז דער דאָזיגער הראַנג. זאֶל פער:

הש

דעם נעשסאקסטען י"ש ושפירט של פסח :
אויך רעקטיפיצירט. (פיינשפריט)

כרד 0 שוטהסאה 0תפר 6טצעת
ד וס הסה הספת ₪ .האופ6ס בהגוםסם ע
מיט הכשרים מהרבנים הנאונים הצדיקים ;
: קען מאן בעשטעלען ביי
== .0 ,סכה .5 כ
נענויסטע פרייזען. בעסטע בעהאנרלונג; דער וו"ש
ישפירט איז בעוואוסם סיפ זיין גומען נעשטאק,
אננענעסען ריה, מיש זיין קריסטאל נעשסאלט,
₪ רער ואוואר עק' פון יאהר 1865 תרע'ת.

8 א צועק-
5 םת

1.008

ו

9 ה הה6א 4%

5
| שתו רק : 5
,ברמ"
% יין 4 4
- ה 1
|

ו
0

6

= = == ₪7 מימק=====<).

.

יאהרגאנג

ווענדט ווערען מיט נוצען,. וּאֶל אָננעהמען די פּאָרמען, וואֶס וענעך
ניטיג און נינסטיג פאר אונזער נאַציאָנְאַלען לעבען - דאֶס אי
אַנ'ערנסטע אויפגאַבע פּאַר יערען יורישען אָרגאן. אוּן ,דער פריינד"
וועט. זיך ערנסט בעמיהען, לויט קרעפטען, מיטצוהעלפען רערין:

,דער פריינר" וועט. פון איצט. אֶן פערגרעסערן זיין ליטעראי ,

רישען. אָבּטיילוּנג פאר אָריגינעלער בעלעטעריסטיק = און ליטע:
ראטוּר:קריטיק +

און. ליטעראַטוּריהיסטאָרישע אַרטיקלען. וועט. ,הער פריינד*
בעקאָנט מאכען זיינע לעוער מיט די עלטערע און יונגערע יו
דישע שריפטשטעלער וי מיט אַלע שטרעמונגען. און בעוועגונל.
גען אין אוּנזער. ליטעראָטור +

-

פון צייט צוּ ציים וועט אויך ,דער פריינד" ברינגען:

פּאָפוּלער:וויסענשאפטליבע. אַרטיקלען און פעליעטאָנען ,
מיר זענען ויכער, או דער צוטריי פוּן אונוערע לעוער צום

,פריינד" וועט אונז אויך געבען די מענליכקיים פאַקטיש צו פער*:

ווירקליכען ‏ אַלצדינג, וואֶם מיר נעהמען זיך פּאֶר.

אבאנעמענטס.פרייו ‏ און רוסלאנד :

איאָהר -- ל ר,,.- א האלב יאָהר.--- 8.80 ר,, ‏ א פיערטעל יאָהר --
5 ר,, א חירש -- 60 ק
אבאנעמענטם.פריין. אין אווסלאנד.:

איאָהר 15 ר., אַ האַלב יאָהר -- 6 ר,, אפיערטעל יאֶהר --
8ר,, א חודש -- 2 רוּפל,

אבּאָנירען. קְאֶן מען זיך. דורך די אליסלענדישע פּאָסט:קאנטאָרען.

אדרעפסע:
ו יק כ תל36ה סואהה 5
.3 ל ,20001 2088666011 ,שק 6.1606

0 ₪

01

הוה

88 צגטר. ה

ו

=
2
2
5
ל
%

3

או

\ 31069341 טסשט ו(

ו

0
1

ל

שבועוך עברי.

הציונות = שואפת : לרכוש ‏ מקלטרפטוה. :2 ]
משפט-נלוי \ לעם : ישראל ‏ בארץ = ישראל.,

(פוזג רמת ל
=\0
התכן:
4 האספה הכללית של הועד האודיסאי לישוב ארץ-ישראל,
2 9 1 החלטות. האספה 7 כ 0
7 ישיבות האספה. ,
> עין גנים+ 2 בש -
מאבצות - המטרב. .יכ ברש בתנפלר..
8 יי
שתי תקופות בציונות (ב)+: מ שאלים
5 עוד. לארםינהרים .= יפ
6 הטאקטיקה החדשה. של. הקאדיטים .: מו זו
5 6% מכתבים מתורקיה (שאלת הלאומים בכית. הנכחרים 5
. . בתורקיה) , = א, חרמ",.
8 מכתבים מרומיניח. , : -מבשין. ה
6 מעתונות: השפניולית,\ ₪5 - : :
8 9% נוסטם טוך (ניקולוג),. כ מרו / :
5 1 השבוע: (הציונות; בארץ.ישראל ; בסזרח ן בתפוצות-ושראל ;
ספרות ואמגות) + : : . 5 5

מחיר. עהעולם" בוופיה: לשנה 4 הובל, לחעי. שנה 5 ווכל, להבע שנה-1 הובל, לחרש. 88 קופ,
: בחו"ל :| באוסטריה.אונגאהיה 10 כתרים , בגרמניה /9. טטרק , באנגליה ‏ 9 שילונג ,. באמיריקה. 15 2 דולר, .+
ו 2 באר ישראל 10 פרנק, בפרנצוה ובותר הארעות 1% פרנק , וכחשבון. זה לחצי ולרבע שנת ו 5 7 >
בער שגוי. האדרוסה 30 ק:

: 8 , 0 / /

מחיר. מודעות : בעד כל. שורה פטוט מחולקת ארְבעתים , -- על העמוד הראשון. 60 קופ',. ועל שאר העמודים - 40 קופ'/ >

. האדריפה: ‏ : 7 2
2 8 1 0 ו

רה ₪ --- /
מאת האדמיניפטראצית של יהעולם .
6% 41 אל החותמים:
= א)' . הרוצים לחתם. על העתון- יואילו':נא לה דר 1 במשלוח כסף התתומה, /כדי שאפשר יהיה: לרעת : כמה -אכומפלרים להדפים ‏ מכל
-גליון. וגליון .: החותמים : אשר ‏ יתמהמהו: בחתימתם. ל אי יק בלו אח"כ את. הגליונות שיצאו: עד זמן: חתימתס, ‏ יען .כי. הגליונות
נדפסים: במספר. מצומצם. והמעט הנשאר. הולך. וְכְלָה :מפני רבוי. החותמים ,
- ב) ההחותטים ה חדשים, ההתפצים לקבל. את שני הגליונות האחרונים של חדש דצמבר (כדי שוהיה להם. קומפליקט. שלם ‏ של ,העולם"). צרוכים
להומיף על כסף חתימתם' 20 קופ":

\ג)<. בדו להקל את משלח הכסף בעד החותמים ,מחו"ל פתחה האדמיניסטראציה ‏ שתי טחלקות בחו"ל, = אחת- בקלן עפ האדריסה וטגה[ ,107

.113011606 5" 17 לור 21 מ600816010] - ושנית --- בסטאניסלאוו (כליציה) ע'פ האדריסה :60ווהיו .01 .0 110 ,גו15|8ת860, ומעתה
יובלר-החותמים . בחו"ל לשלח. את כסף חתימתט לאחר משני המקומות הנזכרום,. אפס שנוח לְהֶם ה מ ק ום ה רא שון מפני. הקמוץ בפורטה, בי הכסף
ע"ש מערכת ,די וועלט". מתקבל בבתי-הרואר , באוסטריה-אונגריה וגרטניה, באמצעות טופסי תעודותההדואר ( שמַ148-00[01-)208).
| ד). = טאת' החותטים \ בחויל מקבלת האדמיניסטראציה של ,,הען2 ם" ב וי לגה כספי חוּ"ל : פראנקים ,‏ מארקים וכרומה ובלבד שיהוה הכפף ב ש ט רגת
= ולא במטבעות . האדריפים צריכִים להיות: נבתבים ב'כת ב. בר ור ונקי ויופיפו גם את שם מדינתם . :
).= החותמום' כטו בחו"ל. כן. בהוסיח יכלים. לשלח את כפף התימתם כתלושי המניות של הקולוגיאל-באנק העברי +
0 ההותמים ‏ שוש. להם' איוו שאלה או טענה אל האדמינוסטראצוה. יואילו נא לרשם כמכתביהם ‏ את הנומר. שלְהֶם הנרשם על גבי הבנדרול ולכתוב. במו
= = כן אם' חם מן החותמום הישנים או. החדשום + : .
1 = החותמים בחו'ל. השולחים .את דמי-חתימתם. ישר. להמערכת בוילנה, צריכום. להודיע. מיד ע"ד מטרת כספם והאדריסה שלהם במכתב ‏ מיוחד, ‏ מפני שמתלושו-
המחאות הריקות המתקבלים ‏ מהפוסטה אי אפשר לדעת. מאומה. בשביל זה בא. עבוב בְמשלח גליונות העתון במועדם . והחותמים מתלוננים אח"ב עלוגו

1 אל הפוכנים : = : ,
=א) ".כל הפובנים מתכקשום להשוות מיד את חשבונותיהם עם הארמיניסטראציה, כדיי שלא יהיה : עכוב במשלח הגליונות אל ההותמים ולמכירה לאחדים ,
/ 7------77----------7---------7-------7-7-7-7--7-7------------

ב) הפובנים מתפקשים ג"כ להזהר לבלי. להזביר במכתבי-הומנותיהם שם חותם אחר שתי פעמים . 5 - ּ
-5)* לקמץ בהוצאות הש שלוח יכלים הכוכנים לשלח את שוברות:ההומנה על העולם לא במקטפות ‏ מנרות בי אם ,כמ עפ פות פתוקית
= = ולְהרְביק. עליהן מרקאות. בנוח. שתו. קופ! ,
- הנחות גדולות :
| א) = החותמים על ,העולם" במשך חדש יאנואר וכים בההנחה הגדולה מאר על פפרי ,אחיאסף" (פרמי ההנחה. ותנאיה
\ מבוארום. בהפרוספקט -המיוחד. שנספח ‏ אל הגליון: הראשון. של ,העולם" מחורש. דיקבר). :

/5): . שלשה "קובפלקטים (משלש שנים) ,,חאם יודישע פאלק" הנודעים בתכנם הספרותי ‏ העשיר -- למחיר 8,580 ר'- וחר עם. הפורטה,

מהקיצת ה

0 מתקבלת.: החתימה. על" השבועון ו 0
₪ 0 לרעת את עניני ארץ ישראל. ערה בכל פרטיהם ומלואיהם כמו שהם
ה ד ג 0 : . / , : מתגליט,בחיום של בל וום. ווום--ימנח. על
= (חיויל עיי יצחק פובלפקי בלונדון) 0 חצבי ‏ חיומיי

מחירו--בעד . החותמים. ברוסיה : - ישן ותל

צ , : 6 - 1 ף .

ל לשנה לחצו שנח ? 250 הויכ. עתה ו - הרות 7 הצבי" חובת. עתון. יומי עברר
לשלוה. בשטרות הוסיה. או במרקאות הפוסתה בנות 10 קאפ'. לאומי בארץ ישראל בכל משמעח המלים האלה

: / מחירו ברופוה עשרה רו"כ. לשנה וכן לפי הערך לחצי ולרבע. שכת+:

האדריסה. לבית. המערכת:

, 81650 0810[ 118200 .00 המוט[ 6
1090 וטג ו ןאמ .6 > תטמס גוו : 5%

0 ברופיה. לחתום אצל:7 1 0 : סוכן ,ה עולם". %
\\ םה המסוק 9 סמה .0 = למרינת : אמריקא בכלל. ולעיר נויארק וסביבתה \ בפרט
0-0 - 81008 31411 מו 1100108 1010 ₪ ה 01 מה וטנו מר 0 דרוקערמאן. (בימיים) .
5 ו 0 5 "ב ל : \ 6
לבנים: ובתי: מקרא. לציונים 0 .ו 0081 50 10886 ,הטוע .1
והשלום. הוא. בעד כל השנה. למפרע, 25 ל

0 ו 5% 4 ליט ₪60 שתר ם
שכרש השעמה התרק מבטהטוקהי 1 כ - ב% 3 מ
כחא רהתירה עדיף! 1 שש .ל כ
1
חפץ לנלח את הקן בהתר ולא באמור יקנה ממפני את 81 4 71.5 2 1.4 54 כ 0 ₪5 התש
אבק-הגלוח. החדש *) 60116 צפ ב 5 1 2 -: 5 58
0% ּ 5 54 135 5
כן הוא, טופ וופה. וריתו. נעים: ומועיל לגלות הוקן ברגעים אתרים | ע] | ₪ 7] ,> 5 | פפם 3+ 5 25
עצחיו"ט ומותר הוא: מן. התורה. אפולו | לבתחלה ‏ בטבואר. בפוסקים + 1 10% + כ( 63 בש ו 78
-חבה. א',60. ק', שתי תבות רויכ א', --- ע'י: נאבנאהמע ב יצל ו
ולת ּ 44 44
ה בתבתי:י ל -- ל
ו 2 2 4 ל 2 1 =
א א ה 16 10 ה 0808 3 - -סוכן והעולםי
סכן (העולם' בער בעיר ‏ זשוואנעץ (פלך פודוליה). ובסביבתה..

מיתו מר בנציון ניימארט. > המרה מר. אלתר נאלדשטיין,.

ווה !ס'ב)

ווילנא; כו שבט ‏ תרס"ט,

.4 "60 17-56 ,ג .]1

הָאֶסָפָה הַבַּלְלִית של הוָּעַד הַאוּדִיסְאִי
לְישוּב אֶרִידִישָרְאֶל.

(מאת סופרנו).

0
ההק לטות חָא

פַפָה
+

.

ְ א, -- האוברות =
1, האספה הכללית, בשימה לב אל השאיפה שהתעוררה בזמן
האחרון אצל. אנשים -יחידים וקבוצות שונות לקנות קרקעות ‏ בא"י,

ממלאה את ירי הועד להתעסק בהתרכזות עבודת היחידים והקבוצות
האלה ולסייע בכל האמצעים שישנם בידו להוצאת חקניות: האלה
אל הפועל .

5 האספה הכללית ממלאה את ידי הועד לברא בא"י, בהסכמה
עם. המוסדות האחרים העובדים שם, אורגן מיוחר, ‏ שבאמצעותו
תצאנה .אל הפועל כל הקניות, . בין של חברות; > בין .של יחידים,

8 בשים אל לב, כי יצירת אורגן לקרדיט קרקעי באיזה צורה
שתחיה. היא עכשיו דבר שיש -לו. חשיבות ממדרגה ראשונה,
מטלת האספה הכללית על הועה את החובה לבא בדברים. עם
= חברות. של ישוב. שונות - ועם בעלי. הון: פרטים, בכדי > לברא
= | בכחות. מאוחדים. מוסד של קרריט. כזה.

4, לטובת הפונד של קרריט קרקעי משתדל הועד מצרו לרכש
| סכומים | מיוחרים ומקדיש, לש זו על פי ראות עיגיוי חלק
> מכספיו המיוחרים,

*

ב לְשְאֶלֶת הפועָלים .

1, מפני שהאספה הכללית מוצאת, שההפתחותו הנורמאלית
של הישוב העברי בא"י. דורשת, שישתרלו באופן סיסטמטי לחוק
ולכסם בארץ את: עבודת הפועל העברי, ביחור עבודת הפועל
הקרקעי, -- היא מטלת. חובה. על היער. ועל באידכחו. בארץ-
ושראל לגשם בתדירות את הפרינציפ הזה בחיים ;

על הועד לפייע, במדה שכחותיו ואמצעיו החמריים נותנים
לו את. האפשרות לזה, לכל אותם המפעלים הכלכליים והקולטוריום
| של הפועלים, המובילים אל | המטרה' והמביאים תועלת לעבורת

/ > חישוב ‏ בא'י, | כגון+ סדור עורה מריצונית,: יסור בתי. תמחוי
ל ווט ה ל 2% -

+

כ א

.2 1909 606088 0ת-4 ,11 הת

,

8 האספה הכללית בהבירה בעיקרו של דבר בתועלת שיש
ביסוד חוות של פועלים, מציעה להועד להמשיך ‏ את עבודתו:
במקצוע ‏ זה, ‏ בהסכמה עם המוסדות הקולוניוציוניים האחרים,
ובהתחשבות עם הנפיון של עבודתו בעבר. .

4% בכדי לגשם בחיים את המפעלים המפורשים בסעיפים בי" !
וג' יש להועד הרשות להשתמש, עד כמה שיהיה צורך ואפשרות
לוה, ‏ בי בחלק מהכנסותיו. הכלליות, : בין באמצעיה של קפת
הפועלים , ואולם בכסף קפת הפועלים מותר להשתמש: רק 2
חלקות : הארמה הדרושות .בכל פעם: ופעם למטרה זו,

5, האספה הכללית מציע. להוער להתחקות אחרי. האמצעים = =
המסוגלים להרבות את ורם הנדירה לא"י מצר האלמנטים המוכשרים
באמת להפתגל לתנאים הקשים של עבודת פועל קרקעי ‏ בארץ,
המהחלת זה עתה להתפתח, ואולם בכל אופן ‏ צריף הועד להמנע .
מלהגדיל. את האמיגרציה באופן מלאכותי,

. לע נני. הָאִינפורְמצִיָה,

5

1 האספה הכללית, בהכירה את ענין האינפורמציה. לאחר
הנורמים החשובים להתפתחות החיים הכלכליים והתרבותיים. מכל "
צרדיהם, מוצאת לצורך הכרחי לפתח ולחזק גם להבא. את לשכות "
המודיעין ‏ הארצישראליות. כמו. בארץ-ישראל. כן גם בחו"ל,

מפני. זה ;

₪ מבטיח הועד בכל האמצעים התלויים בו גם להבא את
קיומן של לשכות המוריעין שיסר בעזרתם של חברות. ומוסדות:
עבריים אחרים, בין באר ץ-ושהאל ובין: בחו"ל,

3 לשם התפתחותה והתרחבותה של עבודת האינפורמציה ע"ר
ארץהישראל 0 האספה הכללית לפני הועד לרכש, כמו בעבודתו ‏ "
בעבר, את תשומת לבם והשהתפותם,. בין באמצעים חמריים ובין :
בעיקר ל של חברוה ומוסדים עבריים אהרים ברוסיא ובחו"ל,

ד . לעננ תיההפפר (החנוף:

1, המגמה הלאומית של עבורת הועד בעניני בהי-הספר והחנוך
בארץדישראל .

₪ הועד שואף לברא ולחזק: מופדות מתאימים של חנוך ובתי" .

ספה בכרי למסר את הנהגתם, אחרי שקיומם יהא בטוח , להצבור,:
העברי אי

: , א) האספה. הכללית מציעה להוער | שבהקריטו את כחותוו

0 6 החנוך הכללי, בין להשמלה ו כן להשבלה.

5

> העולם <3 בלירר ה

בינונית, יסייע יחד עם זה גם להבא. לקורסים. פרופיסיונאליים = קדימה, הרי היא כבר במצב ההלרול וההתנונות. המשטר המריני
מסונים שונים בהתאמה להצורך שיורגש בהם. החדש בתורקיה מטיל עלינו חובות חשובות, תנאי החיים החרשים
ב) האספה הכללית מציעה: להועד לסגל את בתי הספר | של המרינה העוהומנית והתפתחותה. המודרנית. יכולים להיות
במושבות שישמשו לצרכיו ומטרותיו של משק הכפר מאותו צר, ‏ לנו או ,סם חיים", ‏ או ,סם מות". ,זכה--עזר, לא זכה-- כנגרו",
שמומחים לדבר ימצאו למתאים ביותר אל המטרה, אם נבין את אשר לפנינו, אם נחכים להשתמש בשוי חוקי
4, האספה הכללית מציעה להועד לחפש את האמצעים הדרושים * המרינה כהוגן, ולעבור עבודה אינטנסיבית ומקפת בכל מקצועות
בכדי למשך במדה האפשרות שדרות יותר החבות לעבודה לטובת ‏ הישוב.--נראה ברכה בעבורתנו, ואם לא נעשה ואת אנ -- ועשו
הקרן. הקימת לעניני בתי הספר על שם הד"ר פינסקער, שיש זאת האחרים, ארץ-ישראל תהיה לקנינו של א ותו עם, שיקדים .
בידי הועד. להכנים ‏ לשם את רכושו, עבורתי וידיעותיו, ואולם מאין נקח
5 הועד עובר בין בערים. ובין במושבות, את האמצעים הרבים הנחוצים למטרה זו%-- על שאלה זו כבר
השיב תשובה היהודי הכי גדול של המאה הי"ט : ,בראשונה היה
הרעיון, ואח"כ הכסף", - -יש לשער, שכשנבוא לעורר ולסדר את
הכחות הרבים והעצומים הררושים לעבורתנו הענקית, יהיה על
חברתנו הקטנה למלא תפקיר חשוב. על פני מרחבי האוקינוס
שטות אניות הקטור הגדולות, והללו באות לידי תנועה אלא על
ידי קטר קמן. הועד שלנו, היושב לא הרחק מחופנו, מרשה
לעצמו להציע לכם הפעם שורה שלמה של תכניות, הנוגעות
לא רק לעבודתו ‏ הוא, אלא גם לעבורת מוסרות. ואורגניוציות
אחרות , תכנית עבורתני כלולה בשלש מלים: ארמה, עבודה
ח ב יתיהספר, קודם כל צריכים. נהיה לשים לב לשאלת האדמה
ישיבות האספה . ולדון עֶ"ךָ ‏ האמצעים המסוגלים להרבות את = רכושנו = הלאומי
1 ו בארץ, תנאי הכרחי להבר זה היא יצירת קרריט קרקעי, ועלינו
ישיבה ראשונה, לפייע בכל כחנו להגשמת המפעל הזה ולהשתהף בו ככל האפשר;
בוום ב', 5% יאנואר, בשעה האחת עשרה לפנו הצהרים עלינו ‏ יהיה | לדון גם ב שאלת הפועלים בא", ‏ |
| נפתחה האספה הכללית של חובבי ציון במעמד 450 חברים התפתחות ‏ ה עבודה | העברית. במקצעותיהם | השגים ‏ של 4
בערך, כמאה וחמשים איש באו אל האספה מכל קצות רוסיא, = החיים הכלכליים היא תנאי ראשי " להתגשמות שאיפותינו. .חבל- >=
רבים מהם בתור = צירים ‏ לאנודות שונות. בין הבאים. היו גם | שנפלו במערכותינו סכפוכים העלולים ‏ להביא נזק להתפתחות 11
היה י, ל גולרברג, ב, גולדברג, = גורלאנד = וא, : רהויאנוב = המעולים והיותר אידיאליים שבין פועלינוו לא הראו, לצערנו, את
מווילנא, .הרב מואה ומ. פינס ממופקבה, י. רוזום וא,. גולדשמיין = המקט הראוי, ואולם עוד הרבה יותר יש להצמער על אשר אחרים
מפטרבורג, י,. ניסנבוים, ‏ י, גרינבוים וח נ. נינצבורג מוארשא, | מחברינו לדעה בא"י העוברים וה כמה שנים. במערכותינו. לא
ממקין מוליםבטגרד, מינץ מרוסטוב ע'נ. דן ואחרים. אל האספה = התיחפו: לפועלים ,באופן = הראוי. מטל במה זו צריבה להשמע
באו גם כעשרים סופרי עתונים שופים שברוסיא ובחו"ל, ראש הועד = אותה המלה האוטוריטטיבית, שאליה ‏ ישימו לב בכל א"י מקסטיניה
אופישקין עפגש ברעם של מחיאות כפים) פתח את האספה | עד מתולה. אחת צריכים אנו לברר לעצמנו: רק הארמה שנשקה

1 :
בנאום פרוגראמתי, שבו התוה בקצרה את פעולת. הועד בעבר = בזיעת. אפנו תהיה באמת לנו+

6. הוער תומך בגמנסיה העברית,

ל, הועד משהדל גם להבא לפעל ע"י מוריו על מוסדות
"החנוך ‏ העברים האחרים בא"י ברוח לאומי.

8, הועד תומך באגורת המורים בא"י ומסייע לחזוקה והתפתחותה

9, הועד נותן פובסידיות להברים שבדפום בא"י, שיש להם
ערך: קולטורידחנובי+

= 10, האספה הכללית מציעה להועד, ליסר ולהחזיק סמינריון

להכנת ‏ מורות בשביל נניההילדים שבא"י,

ותכנית ‏ עבורתו ‏ בעתיד ,. ,הועד | מוסוי לכם בוה", אמר מר גורם חשוב בעבורתנו הישובית הוא בית;הפפר. על
אוסישקין, ,את הדו"ח. של פעולותיו בשלש השנום שעברו והוא | אספתנו תהיה אפוא לרון ע"ר תעודותינו במקצוע. זה. , .
מחכה. במנוחה למשפטכם, הוער השתדל בכל העת ההיא ללכת ואולם לכל העבורות הללו יהיה רק אז ערך, אם כחותינו

בדרך. שהתותה לו האפפה הכללית האחרונה ולהוציא את החלטותיה = יהיו מאוחדים, = אם נהיה מאורגנים כרבעי, ‏ עלינו יהיו אפוא 2

לפועל, ברוח ההחלטות האלה השתדל היער לסדר באודיסה, | להתעסק גם בשאלת הסתדרות יהודי א"י, כידוע לכם
-בקושטא ובערי א"י שרות-מודיעין נכונה ומסתעפת לכמה סעיפים, = נעשו עוד. לפני חמש שנים איזה נסיונות ‏ בנדון זה, שמטעמים
העלולה להביא תועלת מרובה לעכורת הישוב ולסייע להתעוררות | שונים לא הצליחו אז, ;
האינציאַטיבה הפרטית. אלה הם תעורתינו, | בשאלות . שונות ‏ יהיה: בודאי ‏ בינינו
בעבוהת הועד בא'י שם לו הועד לחוק לעבור עבורה | הבדל גדול ברעות, אבל ואת תהיה ,מחלוקת ‏ לשם שמים",
ישובית: ראַציונאֶלית. לתמך בכל. רבר, שיוכל לסייע מאיוה צר = מחלוקת בכונה. רצויה וכשרה.. סוף סוף תעורתנו העיקרית ‏ אחת היא
> להרמת * המצב. הכלכלי וחקולטורי ‏ של הארץ ‏ והמתישבים * בה ורעיון אחד מאחד אותנו: השאיפה לראות צבור יהודי מאוגד ואיתן במצבו
* ולהמנע: לחלוטין ‏ מכל תמיכה של אנשים פרטיים, המביאה רק | הכלכליוהקולטורי בארץ. אבות (מחיאות כפים פוערות וממושכות),
לידי דימורליואציה,: ואולם, אע"פ שהוער עשה את כל אשר בשם הכלוב העברי , בעסיערא",---שבאולמיו נאספה האספה---
היה בידו בכרי להוציא. לפועל את החלטותיה של האספה הכללית מקרם מר לוינסון את הנאספים בברכה ומברך. אותם ‏ בעבודה
" הקודמת, בב"ז יורע. ומכור הוא היטב, כי דלה ומצערה היא | פוריה, נגשים לבחירת הפרזידיום , נבחרו פה אחר ע'י קריאות
>< עבורתו ‏ מאד בהתאמה. לתעודותינו | ולצרכי הישוב, אבל לא של הסכמה: ליו"ר -- אופישקין; | למשנהו -- הד"ר = הימלפרב ן

| ועד אשם בזה, אלא מעוט האמצעים שבירו, למזכירים: מ, -ל. לילינבלום, ד"ר י. ספיר, =י. טריבוס, (אודיסה) %.
ואולם הרבה יותר. חשובה משאלת העבורה ‏ ב עב ר היא = א, נולרשטיין (פטרבורנ), י, גרינבוים (וורשא) וא. דרויאנוב (ווילנא),
השאלה של העבורה. ב עת יד, עלינו לברר לעצמנו, כי תעודות/ = היו"ר ‏ מוכיר אח"כ ‏ את נשמות החברים ועפקני | הישוב.

ל

יחשובות \ לפנינן, אם \ איזה = איריאה או תנועה איננה צועדת = שהלכו לעולמם\ במשך שלש השנים: מי שהיה' ראש הוער א,

9 נליון ה

גרינברג, דר ליאו כהן, ד"ר בנררפקי, ד"ר. פלסקוב ואחרים,
כמו כן את חבהינו | לרעה שכחו"ל: ד"ךְ עוזר קוקש = וד"ר
ליאופולר כהן,. ואת. החברים שעברו בא"י ומצאו שם את קברם:
יהושע ש ט מ פ פ ר, אחר ממיסדי המושבה ,פתח תקוה", הענקין
מחדרה, אחד הגבורים הצנועים של עבודת הישוב וקרבנה, את
הציר הירשנברג ואחרים. כל הנאספים קמו ממקומותיהם
לאות אבל וכבור. ==
אחרי הפסקה קצרה התעוררו וכוחים נלהכים ע"ד עבורתו
של הועד בשלש השנים שעברו, שנמשכו כשלש שעות.
הרב מזאה מדבר בשבחו של הועד, אין לנו כל סבה
לבקר את מעשי הועד, אמת הרבר, כי כל תנועה או אידיאה
שאיננה נמצאת: במצב של עליה. והתפתחות. הרי היא כבר במצב
ורידה, אבל, כמו על העם העברי בכלל, כן גם אפשר לאמר
על הועד, שקיומו בעצמו בשעת חירום בשלש השנים האחרונות
למחות. מפריעים ומעצורים רבים מבית ומבחוץ הנהו כבר מעשה
רב וסימן: לכח חיוני גדול. | הוא מסכים לתְכנית העבורה של
הועד:א רמה, או גאולת הארץ, עבודה, או רצון יוצר,
ובית"הספר, או הפפו-- הם שלשת הדברים, שעליהם
תנועתנו עומרת .

ב גולד ברג מציע לקבל את הגרעון כסך עשרת אלפים
רו'כ שבאה בקפת הוער בשלש שנות העבורה האלה. דיפיציט
הוא סימן מובהק לעבורה ולכולנו החרפה על אשר המעטנו כל
כך. בעכודה בכדי להרבות את הכנסותיו של הועד, | אמצעי
הועד. נתמעטו בשנים האחרונות ועל. הועד להתחשב. עם זה,
לבלי לתפום מרובה ולבלי. לפזר. את כחותיו ‏ הדלים > בעבודה

במקצועות .רבנם. ושונים.. עליו לצמצם. את. עבוהתו. במקצוע ידוע
של הישוב בהתאמה לכחותיו.. הנואם: מבקר קשה את יחוסו של
הועד למוסדות ואורגניזציות אחרות. העובדות. ג"כ בא"י. והשואפות
למטרה דומה לוו של הוער, הבקורת שמתח הוער על תכנית
העבודה של ,החברה להכשרת הישוב. בארץ.ישראל". הביא נוק
רב לחבהה זו בעבודת התעמולה לטובתה. ברוסיא, לחברה זו
יש תעודות ישוביות חשובות. רק בעזרתה אפשר יהיה ‏ להעמיד
את הפועל הקרקעי העברי בא'י על הקרקע ולהמציא לו לא
רק חלקת ארמה, אלא גם את הבנינים ומכשירי העבורה הנחוצים,
הנואם מזכיר לטובה את הפרמה ,כגרת" הנותנת | לפועליה
קורזוס ישלם של עבודת האדמה מעשית ושתמציא להם אח'כ
ארמה בחכירה לזמן ארוך. כשישב הנואם פעם אחת בא"י במטבה
של חמשה אגרונומים מומחים הציע לפניהם את השאלה, איזה
דבר הוא נחוץ ביותר להתפתחוהו של הישוב, ועל שאלה. זו ענו
כולם: מחמש עד עשר פרמות כפג'רה. מר ג, מבקר אח"כ
את העתונות הקרובה אל הועד ואת יחוסה למוסדותינו הרשמיים,
עתונות ‏ זו באה תמיד בטענה, בי אין תכנית עבורה, אין. רעיון
ואין איניציטיבה במוסהות האלה. ‏ רעיון ‏ ואיניצוטיבה יש למדי,

חסרים רק האמצעים לריאליזציה ובמובן זה. הבקורת. מביאה. רק '

נזק,: שאלת הקרדיט האגררי היא בלי ספק השאלה היותר חשובה
שלנו, ‏ אבל לזה נחוצים מילליונים ואי בכח הועד לעשות בזה
דבר. -- על הועד להכיר, כי עבודתו "תביא רק או תועלת, אם
יראה. את' עצמו כחוליא אחת משרשרת ארוכה של מוסר'ת ואנשים
שונים, השואפים למטרה אחת והעובדים ‏ כל אחד במקצוע שלו
לשם מטרה זו, . ,

א מ ברוכוב: הוער קבל עליו בעל כרחו תפקיר של

== חברה. קלוניזציונית, | מפני: שאין לנו חברה כזו. | אלה שהיו
= = יכולים לעשות: דבר מה יושבים בלי כל תכנית. עבורה ומחכים.
בנוגע להעתונות | הלא אין ‏ להוער. שום אורגן , האורגן, | שהיה

> העולם 36
0-ו

קרוב לו חרל מלצאת לרגלי ההחלטה שנתקבלה באספה ידועה
של חברינו לדעה שהיתה לפני שנה ומחצה באחת מערי חו"ל;
על האספה הכללית להזהר מלקבוע גבולים לפעולותיו של. הועד,
האמצעים שישנם בידו הם אמנם מעטים, אבל מבלעריו אין
מופד אחר העובד זה שנים רבות בא"י, היודע את הארץ ותנאי
החיים שבה והקרוב אליה ואל אנשיה. הניחו להוער להיות
המעורר את רגש החובה של המוסרות האחרים | והמעוררם
לעבורה, הניהו לו להראות מה שאפשר וצריך לעשות, בשעה
שהאחרים יושבים בחבוק ידים ויראים מכל ‏ מעשה ממשי, --

האגרונום וופמן מסמן את העוברה, כי שלח למערכת
ה,ראזסוועט" מאמר \ אוביקטיבי על דבר תכנית העבודה של
,החברה להכשרת הישוב", שכתב על יסור נסיונותיו וידיעתו את
הארץ ושמצא לחוב לו לפרסם בקהל, ומערכת ,הראזסוועט" לא
חפצה להרפים אותו, בשעה שפרסמה כמה מאמרים בשבחה של
חברת ההכשרה, בנוגע ל,סג'רה" חושב הנואם, ‏ שרוקא. הנסיון
בס'גרה לא עלה יפה ואי. אפשר אפוא להביא מכאן ראיה,
שתכנית העבודה של חברת הכשרת הישוב היא נפונה --

רבינוביץ מוכית, שהכנפות החברה לישוב ארץ"
ישראל לא נתמעטו, אלא, אדרבה, התרבו משעה שהוער החרש
עומד בראשה. צריך להביא בחשבון את התנאים המיוחדים של
שנת. 1908, שבה כמעט נפסקו: לגמרי הכנפות. החברה. 'בנוגע.
להעתונות ‏ מעיר ‏ הנואם, ש,הר הומן" שאיננו: תלוי בדעתו 5
מי שיהיה, הדפים את המאמרים היותר חריפים כנגד ההנהגה,
בנגור לאלה החושבים, שעבורת הוער צריבה להצטמצם רק
בעניני ‏ החנוך ‏ בא"י, הוא מביא ‏ ראיה : ממאמרו של פפמניק
ב,העולם", הרואה את תעודתו של הועד ביצירת קרדיט קרקעי,
אחרים | חושבים, ‏ שעיקר | עבודתו של הועד. צריכה להיות
האינפורמציה, ‏ אבל אם לא נעבוד עבורה מקפת בכל מקצועות חישום,
לא יהיה כל מקום לאינפורמציה.. לעת עתה עיקר עבורתה של לשכת
המודיעין היא לא לסייע להאמיגרציה לא"י, אלא להפריע בעד רבים.,
מלנסוע. לא"י, מפני שאי אפשר להם עור למצא שם את מחיתם,.

א גולדשטיין: הנטיה של חכרי הועד \ושל העתינות
הקרובה להוער למתוח תמיד בקורת קשה על ה,אחרים" מביאה
רק נזק. בשעה היסטורית. רצינית כזו צריך לחשוב ע"ד התאחדות
הכחות ועבורה. פוויטיבית ולא עייר בקורת שאיננה .מביאה. כל
פרי, גם האחרים עובדים בא'י, כדאי רק להזכיר את עבוהתח > .
של האנגלאדפלשתינא-קומפני בא"י. הנואם מצמער על אשר :
מתעסקים בבקורת הדרית, בשעה שצריך היה לחשום, מה נוכל" |"
להביא אנחנו לאוצר * העבודה הכללית הנחוצה, להתיעץ כיצר"
נוכל לסייע להאחרים וכיצד ‏ יוכלו ‏ האחרים לסייע לנו. בעבודה
לשם מטרתנו הכללית.

א, דרויאנוב מתאונן על הועד העובד רק ביפו ובמושבות
הקרובות לה ואיננו שם לב כלל ליתר הארץ. על הועד. להתעסק
בעיקר בעניני החנוך. בא"י, | כי ע"י זה יהיה לכח רוחני. גדול +
קנית קרקעות בא"י היא בוראי ובודאי דבר חשוב מאד, אבל,
אין. זה לפי אמצעיו של הוער, 2

מתקבלת הצעתו של ט מקין לסגור את. רשימת הנואמים
ולהגכיל את זמנם לחמשה רגעים 0 אחר. . ,

שימקין מוצא לנחוץ להעיר, ‏ כי האיניציטיבה לסר.
שרותדמודיעין יצאה מאת הוער, והועד יסד את לשכות המודיעין ---
פה הללו את עבודתו של הוער במקצוע החנוך, אבל מזה שעבורתו
של הועד עלתה יפה במקצוע אחד. אין להוציא את המסקנה,
שהועד איננו: צריך. לעבוד. במקצוע אחר. פחות מכל אפשר לדכף \ >
ער הגבלה במקצוע של ,נאולת האהץ',

4 -3 העולם

- נליון ה

שפיל ברג: בתור איש ששב זה עתה מא"י עלי להעיד,

= כי. השפעתו של הוער ניכרת: הרבה בארץ-ישראל , הנופע מהלל
ביחוד את עבורת הוער במקצוע החנוך ,

מר קול קר מיסר בשם החברים שבקיוב אינטרפלציה לראש

הועד,. היורע הוא, שעבורת בנין בית הספו" בבנות ליפו נעשתה

לא ע"י פועלים עברים, אלא. ע'י ערבים ואיזה סבה גרמה להרחקת

הפועלים העברים מהעבורה +

מרת .ה ל ל ר מוצאת מגרעות רבות בעבודת הועד. לשכת

המודיעין. איננה נותנת מספרים פמטיסטיים ומסתעפים לכל פרטי

החיים. הכלכליים, ‏ כאלה שנותנות לשבות העבודה של מפלנות

הפו"ד. בחו"ל.. גם מעבורת הוער במקצוע החנוך איננה שבעה רצון,

מ, ל, :ל ילי נב לום (נפגש ברעם של מחיאות כפים) מצטער

על -אשר הכניפו את הסכסוכים והנגודים המפלנותיים לבקורת של

עבודת ‏ הועד.. הוא. מתנגד להנבלת חוג. פעולותיו של הועד. בשעה

זו שאיש איננו מטיל ספק יותר,. כי רק ע"י עבודה. ריאלית בא"י

נניע למטרתנו; בשעה זו, שעת שנוי המשטר המדיני. בתורקיה

,| ותקוני ‏ החיים הצבוריים בה,---אין כל מקום ‏ להגבלה זו חוסר

אמצעים איננו מעם כנגד. אדרבה, על החברים להשתרל להרבות

את הכנסות הועד ככל האפשר. --- בנוגע לבקורת שמתח הוער

| על החברה להכשרת הישוב, מציין הנואם את העובדה, שלא

הועד. פרסם בהפום את מכתבו, שבו הביע את דעתו כננד תכנית

> העבודה של החברה להכשרת הישוב, אלא הפרופיפיר ורבורג,

> |השתתפו עור בוכוחים ה"ה רבינוביץ (פועל מא"י), ברונטמן

> \ (יקטרינוסלב) (מציע להוציא את ,יריעות הועד". גם בזרגון), שפירא,

פולק. (קיוב). קומרובסקי ‏ (אקרמן, ‏ גר בונפלד. (אומאף .]= )
ב גולדבירג מעיר, כי הכנפות הועד מתרבות או מתמעטות
בחתאמה--למצב. הרוח הכללי--השורר ‏ בין-חברינו- לדעה ;> יצירת
קרדיט. קרקעי "איננה לפי כחו של הועד. מנהלי הבנ; עסוקים
עכשיו | בעבוד הצעה ברורה בנירון זה ואפשר שבחדש מאֶרץ
תעשה' ההתחלה להתגשמות המפעל ‏ הזה על הועד. האודיסאי
להשתחרר מהמבט הגאותני, כאלו היה הוא לבדו. עוסק בעבורה

בארץ"ישראל.

יאופישקין משיב למבקרים השונים, ,חפץ אני להבר
לא על אדות פרטים בורדים, שהנואמים הראו עליהם, לא ע"ד
מספרים בורדים של הרו"ח -- על זה נרבר בשעה שידונו ע"ר
תכנית עבודתנו בעתיד בכל פרט ופרט בפני עצמו, -- אלא ע"ד
הרוח הכלכלי,. ע"ד הפרובלימות הכלליות, עד כמה שאפשר הדבר
, בתנאים הנוכחים, מכיר. אני תודה לחברנו ב. גולדברג על אשר
<< ננע פה בשאלת היחם שביננו ובין חברינו העובדים במוסהות
ואורגניזצוות אחרות. הניעה השעה לברר שאלה זו ולהשמיע על
= אדותה. דברים ברורים. אינני מטיל ספק בדבר,. כי כולכם נותנים
די. אמון בועד, ‏ בכדי לחשוב אותו למוכשר לעבורה הקמנה לחלק
את הסובפידיות הפעוטות למוסדות השונים שבא"ין כי כולכם במוחים,
= שהנהגת עניני הכספים של הועד אינה נותנת מקום לתרעומות. לא בזה
= אפוא. עלי :לדון, חפץ אני לברר את השאלה, שמר גולדברג
= נגע.בה, מר גולרברג אומר, כיי העבודה לטובת הוער עולה. ויורדת
בהתאמה למצבה של תנועתנו הכללית. על הדברים האלה הנני
+ "חותם. בשתי ידי,: הוער: שלנו הוא באמת, חלק: מה,כלל". ‏ בי
= אתם רואים איש, שהסכין לעבור לטובת. ת:ועתנו גם במופרות
= יואורגניוציות אחרות--עד כמה שנותנים לי את האפשרות לוה...
0 אם תשאלוני: איה היא נשמתי. פה. או שם?--לא. אוכל
לענות לכם תשובה ברורה, ידי. היסינית והשמאלות. וקרות. לי
כאחת, השמאלית קרובה אל הלב, אבל הימנית עוכדת, (מחיאות
כפִים), הועד צריך להיות ‏ אַחך ממשפחה הגדולה של כל העובדים

ו

לטובת. מטרתנו, אבל במשפחה ישנם בנים וישנם, לפעמים, גם
בנים חורגים. היעד ‏ איגנו חפץ להיות בן הורג--ולא = וחיה !
הנואם עונה אח'כ בפרמות לכל אחד מהמבקרים,---למר. קולקר
הוא עונה על שאלתו בדבר העיבדה בבנין ביה"ס לבנות. ביפו,
כי דורש הוא שמלאכת הבנין תעשה דוקא בידי, יהורים, מבלי
להתחשב עם ההוצאות היתרות, ואולם מיפו הוריעו להועד. כי
בכל השתדלותם אי אפשר היה להם למלא אחרי. עבורת. הבנין
שהתחילה. עוד בומי המשטר הישן, והועד המפקח על הבנין מצא
לנחוץ להתחיל ‏ מיד בעבודה, בכדי שלא להעמיד. את כל. הדבר
בסכנה, -- את. המשפט האחרון בשאלה זו נוציא אחרי שתוגמר
מלאכת. הבנין, כשתהיה.. לנו ההזדמנות לרון. על. פרטי. הדברים
במקום המעשה. דנואם. גומר בדרישה לתת להוער את האפשרות
להתעסק בכל מקצועות העבורה מבלי. הגבלות. לע"ע. עבודת
הוער = הנה מוגבלת = ,בתורה ‏ שבכתב" כלומר לא ע"י תקנות
החברה, | אלא ב,תורה | שבפעל-פה", כפעם בפעם הנך
מרגיש, כי ,דבר. זה אפור", ,הבר זה וזיק | לאחרים". וכדומה..
הועד חפץ להשתחרר מוה, בשעה שהוא מתחיל להתעורה, שהוא
משתדל להיות ‏ מ,בן חורג" לבן המשפחה לא יוכל לסבול. אזיקים
על יריו והוא דורש מרחב לתנועה והתפתחות , (מחיאות. פפים
סוערות וממושכות), עפ הצעתם של ה'ה ‏ מזאה וטמקין מאשרת
האספה הכללית פה אחר לקול רעש של מחיאות. כפים את
הדו"ח של הועד ‏ ומביעה לו את תודתה על עבודתו | החרוצה
והנאמנה-= ,

האספה. הכללית. קבלה יותר ממאה. טלגרמות של ברכה
מערים. שונות ברוסיא, ‏ בארץ"ישראל ובשאר הארצות. נתקבלו

טלגרמות של ברכה מהאדון ניסים-אפנדי ‏ מצליח, דיפוטאט.-ומוכור -

של הפרלמנט התורקי, ומהרב חיים נחום, חכם באשי מקושטא,

המביעים את ברכתם בעבודה פוריה ומוצלחת', המטלגרמות האלה

נתקבלו ברעם של מחיאות כפים , הנאספים קמו. ממקומותיהם ,
(סוף יבא),

0
2

7

בעבורת הישוב בארץדישראל אנו. עומרים זה כמה על מקום
אחר, מושבות חרשות אינן מתוספות וגם מספר הפועלים, למרות
כל התעמולה החזקה, איננו מתרבה. הסכום הגדול הדרוש להתאכרות
בארץ-ישראל ‏ רוחה אנשים בעלי-כסף, היכולים למצוא. פרנסתם
בעבודות אחרות יותר קלות מאשר בעבודת האדמה, והעבורה הקשה
של הפועל עם השכר המצומצם ועם חיים בלי תקיה לעתיד אינם
יכולים למשוך .להם די כחות צעירים;

ולכן נולד ההכרת לבקש איזו תחבולה, איך למשוך את
הפועל ויחד עם זה להוזיל. את ההתאכרות, איך למצוא את
המעבר, שיביא. את הפועל למצב של אכר בעל ‏ נחלה קטנה,
בתור הולדה של השאיפה הזאת נולד. הנסיוןי שמצא לו לפני
שנה את הגשמתו במושבה פדז'ה, | הסמוכה למושבה. הגדולה
פתחדתקוה .

הוער האוריסאי נתן את אדמת פדז'ה לתשלומים ל--81
פועל. כל אחד מהם. קבל חלק של 11 רונם ומלבד. זה 4 דונם
בחלק משותף.. הפועלים לא קבלו כל עורה. בער הארמה צריכים
היו לשל במיטב כפפם, גם אם במשך של איזו. שנים, יח

-

3

גליון ה <>

עם. רבית, צריכים היו על חשבונם. לחפור. להם. באר ולבנות
להם בתים. חשבו שעל ארמתם הפועלים. יעשו. גנידירקות, ‏ או
שאחרים. מהם. יתעסקו. בגדול-עופות. או " יעשו להם מחלבות,
והקרבה לפתחדתקוה. תתן להם, את היכלת למכור על נקלה את
ובול-מושבתם. ויחר = עם -זה לעבוד ‏ גם בתור פועלים כפרדסים
הקרופים,. על. ידי התאחדות שתי העבודות האלה חפצו למצוא
את האמצעים לפתרון שאלה הפועלים, ‏ אשר לא יהיו. עור תלוים
רק במצב העבורה אצל אחרים ובשכרה הקטן, ושיקבלו את היכלת
לאט לאט להתרומם. למצב אקונומי יותר: מובטח ויותר. איתן,

צריך ‏ להוסיף, כי הפועלים שהתישבו בפרז'ה = היו כולם
צעירים ‏ המסורים בכל. לבם: ונפשם לארץהישראל ולעבודת-ארמה,
רבים: מהם עבדו בתור פועלים זמו רב במושבות שונות. הפועלים
בעצמם. בחרו ביניהם את השלשים ואחר איש שצריכים היו
להאחז,. והנבחרִים ‏ היו באמת ‏ מן הפועלים היותר. מובים,. בכחינה
זו נוסהה: המושבה פרזיה: מן החוטר היותר. טוב,

עברו זה כשלשה רבעי שנה, אחרי. שנוסדה. פהז'ה,: שיהדו
אותה. בשם. ,עין-גנים",: ואף. על פי שהזמן. הזה עוד קצר, בכל
זאת. יש כבר האפשרות הרבה ללמוד מהנסיון המענין, בראשונה
הרביגו : להתלהב, ‏ כררכנו, מהתפתחות ‏ המושבה הקטנה הואת
והבטנו על הנסיון הקטן כמו. על פתרון שאלת הפועלים בארץד

> ישראל ן. רק אחרי. כן. באו התקוות הנכזבות עפ בטול גמור של

כל. ערך. הנסיון ,

נראה, מה שהנפיון נתן. לנו. ומה הוא יבול לנו להבטיח להבאו

בקיץ הראשון לא יכלו עוד הפועלים ליהנות מעבודתם על
אדמתם, חלקו להם אה אדמתם. בזמן. מאוחר > והם. לא הספיקו
לעשות. את- כל ההכנות. ההרגשות. .. צהיך..הה.-לחרוש . עמוק. את
הארץ, מפני שהיא היתה עוד ארץחלאהמעובדה כלל, לא היו במושבה
מים,. ועל ‏ כן לא יכלו לזרוע: ירקות; | הדורשות השקאה, קודם
כל החלו בעין גנים לחפור -באר, : הצלחות: החפירה תלויה הרבה
פעמים במקרה, אפשר למצוא. מים' יותר קרוב או. יותר עמוק,
בעין-גנים מצאו מים, רק בעומק של 59 מטרים, וכמובן, ‏ העלה
זה את ההוצאות הרבה. יותר, : ממה שחשבו מקוהם. הבאר" יחד
עם המניע. להעלות את המים. ועם הברכה. בעד. המים המוכנים
עלו. ל- -17,000 פרנק . אבל הבאר. הזאת איננה. נותנת ‏ עוד די
מים: להשקות "את הגנים,. ומלבד זה. צריך < עוד לעשות צנורות,
שיובילו את המים. מן- הברכה לכל הגנים. עכשיו יספיקו חמים
להשקות .לכל היותר % דונם מכל חלק, ‏ אבל אם יעמיקו את
הבאר" או- אם יוסיפו מפנן חדש לקבל. מים גם. מן: החול הרטוב
בעמק. הזה או אפשר. יהיה לקוות שהמים יספיקו בשביל להשקות

5--6‏ דונם. מכל חלק, ‏ תקון הבאר. ע"י התעמקות או ע"י המסנ
/ וק ן
יחה עם הצנורות יעלו לא .פחות מעשרת. אלפים. פרי, .ורק אחרי

זה הוה אפשר לפועלים להתעסק בוריעה במרה הגונה, הרבר הזה עור

> לא נעשה ‏ מפני המחפור באמצעים,: ועד אשר יתקנו את הבאר

ושיעשו את הצנורות. יהיו = יושבי. עין גנים מוכרחים | להמעיט
בוריעה שתספיק רק לצרכיהם הם ויהיו נאלצים לעבוד כמעט רק
בתור. פועלים בפתחדתקוה., ובהיותם תלוים בפרנסתם מפת-תקוה
בלבד, .אינם ‏ יכולים. לנשת גם אל אותן העבודות של ארמתם
שאפשר היה כבר לעשותן לאושר הפועלים. נמצאה פתח-תקיה
קרוב אלוהם, ואין ספק 0 זה היו נאלצים לעווב לגמרי את
מושבתם, אשר. לא היתה. יכולה. לפרנס אותם.

אבל הרע לא כל כְךְ גדול, אם הפועלים. לא יכלו עור
בשנה. הראשונה להרויח מאדמתם והוכרחו. לעבור רק בתור שכירים
על ארמה זרה, . השגה . הראשונה. מראה. לגו בבר איזו תוצאה

אחרת, והיא -= שלא זו ה למצא את האמצעי האמתי לחוק

העולם 36 5

את מפלגת. הפועלים., הנסיון מראה לנו. שההוצאות על התאכרות
כזאת. כמו. בעין-גנים. הן כבר גרולות ‏ יותר מדי, לכל. הפחות,-=
יותר מכפי הכחות הקטנים של פועלים,

על הוצאות. הבאר כבר. דברנו, ההוצאות. האלה הן. הרבה
יותר משחשבו בראשונה . התקונים החדשים והצינורים שוב יררשו
סכומים. נהולים מצר כל פועל ופועל, : נס הבתים עולים הרבה
וותר משחשבי. עכשיו עומדים כבר בעין-גנים 9% בתים. טחר
עם אלה אשר עור לא נגמרו), ולמרות כל התחבולות ‏ לבנות
בתים בזול לא עלה זה בידי בני עין-גנים, בנו בתידאבן, ‏ בתים
ממלבנות מקומיות. ובתים מקורות. פרוסיות (עושים . רשת מעץ
וממלאים אותה בחמר ובאכנים קטנות), בתי האבן -- הם היותר
טובים. -עלוּ ער 1800 פרי (שני חדרים ומטבח), במררגה השניה
עומדים הבתים של הקורות הפרוסיות. מחירם עלה ‏ 1500 פר' (שני

חדרים ומטכח), והבתים היותר זולים הם ממלבנות המקומיות שעלו ער ?

אלף פרי, אם גם הם קטנים (חחר אחד ומטבח) ואינם מגינים היטב
מפני הגשמים 5 בחורף .
ההוצאות. הגדולות הת יחד עם ההוצאות. הנחוצות. עור
בעתיד הראו לחלק -גדול שאין להם היכלת להמשיך את השתתפותם
בעין-גנים ויאלצו ל מן החבורה ולמפור את חלקיהם לאנשים,
אשר היכלת בידם לשלם את :כל ההוצאות הקורמות ולשאת את
ההוצאות בעחיד , במשך הומן הקצר הזה יצאו כבר 11 חבהים,.
ועור אחרים יוכרחו לצאת במהרה, מפני שידם איננה משגת
לבנות להם בתים ער המוער הקצוב על פי תקנות החברה.
בני. עין:גנים | מוצאים, ל להאחז נחוץ לכל אחד
מהם סכום. לא פחות מ-3000 פר', בלי סכום. כזה אי אפשר"
יהוה. להתקים. בעין:גנים:, וזהו
יותר נדול משאפשר:
הבית 0 פר
הרפת. בער פדה. ובעד היבול. -- 940
פרה, אשר תהיה לעזר גדול למשפחה 180 = =-

הוצאות הבאר על כל חלק --8 77/0800

הוצאות. העבודה == --: 1800 | --

האדמה - 100
פלהיי 1-1 2000 הכה

לפועל אי- אפשר להרויח בבת:אחת סכום כזה ואי אפשר'"

לו לקמץ בהוצאותיו: שיאסוף לו את הכסף ‏ הזה, .ומאחר : שאין
לנו אגודות ‏ אשר ‏ יתנ הלואות: כל כך גדולות : לכל משפחה
לשנים. רבות, ‏ מפני. שפועל יוכל. לכל היותר לשלם על:' חשבון
חובותיו ‏ רק- את הכסף אשר. הוא: משלם בעד דירתו --- 100 פר'
לשנה, -- לפיכך אין כל תקוה לראות ‏ בנסיון -עון. גנים
חדשה. לשנות את מצב הפועלים ולתת להם. את היכלת. לעבור
למצב. חצי-פועל וחצי-אכר,. כמו שהיו: חושבים בראשית
המושבה.,

אבל. אם עין:ננים לא הצליחה להראות דרך לפתרון שאלת
הפועלים בארץ:ישראל, ‏ ואם גם הראתה באופן. ברור, \ שאי:
אפשר באופן כזה. לברוא יסודות חרשים בחיי. הפועל, -- נתנה

לנו בכ"ז תוצאות חיוביות במקצוע אחר, אשר שם לא בקשנו"
ְ [

אותן. התפתחות עין גנים תוכל כפי הנראה להראות לנו. דרך,

התקציב. שלהם. העשוי בצמצום::

אזו דרך:"

יפוד :

איך אפשר יהיה ליסר מושבות קטנות באמצעים קטנים, ואם "

הנסיון יצליח בזה, אז התוצאות האלה תהיינה יותר. נכבדות
מהתוצאות אשר. חפצו להשיג.

קרבת עין:גנים אצל מושבה גדולה. נותנת לה את היכלת..

להתעסק ק בעבורה אינטנסיבית, שאיננה דורשת אדמה מרובה,

כִי אם עכודה טובה, .הנותנת. את האפשרות * להתפרנם. בכבוך.

.

/

6

> העולם -93

גליון ה

0-2

מחלק ארמה קטן מאד, אם יושבי עין-גנים יעבדו היטב את

אדמתם' או אם. יתעסקו כהונן: בחלבה, ‏ או כל משפחה תמצא
את. היכלת למלאות את מחסוריה: רק מן העבורה הזאת, אבל
אז לא יהיה אפשר. לעבוד להם גם בתור פועלים במושבה אחרת,
מפני שעבודה אינטנסיבית תקח את כל זמן הפועל, גם אם
יעבר רק את חלקו הקטן בעל אחר:עשר דונם,

אם יעשו את הצנורות ויתקנו את הבאר, אז יש לקוות
שאפשר יהיה להשקות 5-6 דונם אדמה ועבורה של גן:ירקות
כוה תקח כמעט כבר את כל עתותי הפועל במשך השנה, על
החלק הזה יהיה אפשר יהיה לזרוע ירקות:קיץ הוקוקים למים
מרובים, ועל כל השטח הנשאר אפשר יהיה לזרוע בחרף ירקות,
הנצרכים למים, ובקיץ---ירקות מעין אבטיחים שאינם נצרכים
להשקאה, לפי החשבונות שנעשו על ידי נסיונות ‏ רבים בארץ:
ישראל אפשר לקבל מכל דונם ירקות בעד 500 עד 800 פר.
ברוטו בשנה, ההוצאות לא תעלינה ‏ גם ער חצי הסכום הזה,
ובכן לא קשה יהיה לקבל 106 פר, מכל דונם נט:, ואם יקבל
אכר 600 פר, ריוח מגנו ואם. יקבל עוד מהחלק הנשאר דבר
מה מירקות. החורף ומהאבטיחים בקיץ ואם יהיו לו עוד ‏ מעט
עצים ודירה, ירקות בעדו ופרה, -- אז אפשר יהיה למצוא לו
ולמשפחהו את מחיתם בנקל. ער שתתפתח המושבה אפשר יהיה
- ליושבי עין:גנים לעבוד בפתח:תקוה, לכל הפחות בשני החדשים
אשר הדרישה בעבורה יותר גדולה. באופן כוה ניתנה היכלת
לוסר מושבות בדרך חדש לגמרי.

הנסיון הזה עור לא נגמר,: אבל התפתחות. הענינים בעין:
= = גנים מובילה לדרך. הזאת, ‏ ויש לקוות, = כפי מהלך. הענינים,
שהנפיון בדרך הזה וצליח,

כמובן, מושבות כאלה אי אפשר ליסד בכל מקום, כי. אם
* קרוב לערים או למושבות, אשר שם כבר אפשר. הנהגת עבודה
אינטנסיבית, ‏ מפני שלאכרים אפשר יהיה שם תמיד למצוא
להם. שוק' טוב. בעד ירקותיהם, עופותיהם וחלבם.. במערב אירופה
ישנם אכרים היכולים להתקים על ארמתם משטח של הקטר
אחר , אחוזות מהקטר אחד עד שני הקטרים נמצאים במספר רב
בגרמניה ובצרפת. התפתחות ארץ:ישראל נותנת כבר מקום נם
להנהגת עבורה כזאת מסביב לערים וּבין המושבות הקיימות,
נחלות: קטנות כאלה יכלים לרכש להם ‏ אנשים שיש להם סכומים
קטנים, אם עור ימצא איזה מופד שיתן בהלואה את הארמה
או נם את הבתים, או נשקפת האפשרות להתישבות ‏ גם בער
אנשים, שלא יכלו עד הנה גם לחלום על התאכרות בארץ:ישראל
למרות רצונם החזק. והטוב ,

מושבה -כמו ‏ עין:גנים לא בשביל התפתחות היא באה.

להם. נחוצים ‏ רק בתים במושבות או בתי?מבשל או חברות

הדריות לעזרה, ואם. לרכוש להם אדמה, -- אז במדה יותר קטנה

מאשר. בעין:גנים, | בכדי שההתישבות לא תעלה ביוקר גדול

ושתהיה לפי' הכחות | הקטנים של הפועלים. מושבת \ עין:גנים

היא נסיון: בשביל יפוד מישבות קטנות ואם להמושבה הואת נשקף

איזה: עתיד, --- צריכים אנחנו להודות לקרבת המקום לפתח*תקוה,

הנותנת לבני ‏ עין-ננים להרויח את לחמם, עד אשר תתפתה

| - המושבה. שלהם, אלמלא פתח הקוה יושבי עין גנום לא היו
יכולים. להתקים גם. יום אחר,

--

ד"ר שמעון. ברנפלר.
מַארְצות. המערְב >

ב,

לפני ארבעים שנה, בערך, כאשר נרמה ליהודי. המערב,
כי העיקר היא הטמיעה הגמורה, וזו תלויה רק בחפצם, עמדו
ובערו את היהרות הל א ומ ית, ההם טורית, מן הבית, מחולקים
היו רק בנוגע לקיום היהדות בתור חוון דתי, כי מקצתם, בשאפם
להתם את היהדות. הלאומית, עמדו על אמתת הדברים והבינו,
כל כל יהדות, אפילו רק הדתית, היא לאומית--כלומר פרטיקולרית,
מברלת בין ישראל לעמים. מטעם זה אמרו להמעיטה מעוט
אחר מעוט; לותר על ה עב ר הישראלי, ומכ"ש על העתהיד. ואלו
שכנגדם לא מצו כל כך את עומק הרין ב ה ניון, ולא החזיקו
ביהדות של העבר ולא הרבו לחשוב. ע"ר היהדות של העתיד,
בדעת היהרות ובהשפעתה. הלאומית נשתוו כלם -- בשלילה .
ובימים ההם הרגילו סופרים נוצרים ללגלג ביהדות ולהשפיל ערכה,
ולא רק סופרים ניצרים, אלא גם פופרים יהודים, אשר ,שחררו
את עצמם מכל משפט קדום", די לראות, למשל, את הספר
ההפטורי של יום ט, אשר נכתב לפני תשעים שנה -- ואז היה
עוד ריח תורה ויהדות גם בקרב יהודי גרמניה --- שנקודת השקפחן
היא זו של כל טובי היהודים עד שנות השמונים למאה חי"ט,
היהרות היא באמת --- היו אומרים -- איזו השקפה מוזרה ומשונה,
שהביאו. היהורים עמם. מאסיה , אבל בהיות, כי כעת הם עמלים
להפטר. ממנה ולקבל על עצמם את התרבות ‏ הארופאית,. שורת
הדין נותנת, ‏ כי: אין מעכבים בידם ,

ובימים. האחרונים קבלה הקטגוריא. כלפי: היהדות. צורה
חדשה --- מתאמת. להלך רות. דורנו בכלל,: ברור הוא, כי עד
כמה שהתקדם הדור האחרון ב מדעים שמושיים, בהבנת
הטבע וכחותיה, הנה הנפש המופר ית שבאדם לא מצאה ברבוי
חידיעות \ השמושיות מרגוע. ‏ עדיין היא מבקשת את תכלית
המציאות, כלומר: את תורת השלמות המוסרית של המציאות
האישית ,: היו ימים, בשנות ‏ הששים למאה הי"ט, שהאמינו להסביר
הכל באמצעות. הבנת הטבע. לכל פרטיה, והימים ההם ימי תגברת
החקירות ‏ הטבעיות, אבל אנו רואים, : כי נכזבה תוחלתם ‏ של
יעקב מולישוט וחבריו. אין די לאדם לרעת את סרר הטבע
ופעולת כחותיה המרובים, אלא הוא משתוקק להבין את הפדר
המופרי, ובעיקר הדבר: אין האדם מסתפק בהבנת טבע עצמו
בתור נש ואן אלא נפשו משתוקקת להבנת. מציאות. עצמו בתור
נושא . על זה לא המציאה. דעת הטבע תשובה מספקת ובימינו
אלה גכרה מחדש ה שפ עה דתית -- כמובן, בצורה חדשה:

ספרים מדברים בשאלות הדתיות והמופריות, בחקר תולדות
התפתחות: הדת. והשתלשלות רעיוניה ומושגיה רבו מאד בימים
האחרונים בקרב. העמים ‏ התרבותיים שבמערב-- כמעט. שאין. לף
יום. שלא יצא ספר חדש במקצוע: זה, באופנים שונים. ספרי
מחקר ובקרת, ספרי קריאה להמון העם, ספרים בפגנונים שונים
בעד המשכילים שבעם. מן הכלל הם באים אל הפרט. מחקר
הרת בכלל הם באים לדין במהות הדת המשיחית בפרט. חרשים
לבקרים אנו מוצאים ספר חדש ,תולדות ישו" -- אם בסגנון פופלרי
או בהרצאה מחקרית-מבקרת .. וכמובן, גם היהדות נכנסת בחונ
החקירה הזאת, אשר לפי הבנתי היא יותר ממאורע. ספרותי -=
היא: מאורע קולטורי .

אלו היתה התכלית המבוקשת בספרות. זו, לברר את האמת '
ההפטורית מכל צר,. אין ספק'. שנם ליהדות --- זה הכח ההסטורי
המשפיץ כל. כך על ההתפתחות התרבותית של העמים --.היו

נליון ה

קופעים את מקומה הראוי, אבל נגודם הפנימי לישראל איננו
מניחם לרין בחקר היהרות בלי משא פנים, גם החוקרים המדעיים
היותר חפשים לא שחררו את עצמם מעוות הדין במשפטם על
היהדות, די לראות את הכלל העולה מחקירות אוילד (אשר
יריעתו את היהדות היתה מרובה). רינן, קיים (שידיעתם את
הוהחות- יהותה = כעטה. כל \ כך), ‏ ובימינו -- צ'מ ברלין,
שכל הבריו אינם אלא פטפוט בסננון מדעי, דברים שאי אפשר
לאמרם -- נאמרים בכובר ראש, פוילפן, הרנקן ואפילו
שירר, הוהיר ביותר במשפטו ובחקירותיו, ‏ ובכלל הוא עמל
להרצות תוצאות חקירותיו ולא להוציא משפט,
לפעמים שבקתו שאיפה זו, והוא מדבר על דבר היהרות שבתקופת
בית. שני בהשקפת המב שרים הידועה.

ועור דבר אחר סגלו להם התיאולוגים מאו"ה. אין רי להם
לרבר. בבוו על אודות היהדות, אלא הרגילו את עצמם, לבטל
את ערך העבודה המרעית של חכמי ישראל -- ורוקא במקצוע
הקר היההות. כבר כשנות המאה הי"ט החליטו,. כי דעת
השפה העברית וחקרה המרעי יצאו כבר מירי חכמי ‏ ישראל
ונכנסו ברשות התיאולוגים הנוצרים, ‏ זה החליט כבר גיזיניום בשעתו.
בימים. האחרונים עשו להם. את הבנת כהיק למונופולין,. וחכם
יהודי שהיה עוסק במקצוע המרעי הזה, פסלו את עבורתו למפרע.
ולא נתקררה עיד רעתם בזה, אלא עשו גם החקירה ‏ בספרות
התלמוקית ובתולדות ‏ ישראל. לקנינם הפרטי,. שאין. ליהורי חלק
ונחלה בו, שאלו, למשל, את דל מן ויאמר לכם, כי אין יהודי
בקי בצורת שמעתתא. בתלמור, ‏ ואיננו ‏ מוצא את. ידיו. ורגליו
בו , הכל היא שלהם. ממש כאשר עשו אבותיהם מימות. פוליס
ואילך,. כי. לקחו..-את--התוהה. הישראלית. ואמהו,. - כו להם. היאן
לקחו את: העבר הישראלי ואמרו, כי שלהם היא; הפבירו את
יעודי הנביאים אשר נבאו לישראל לכונתם,

בשנים האחרונות שמו חכמי. ישראל שבמערב לב לעוברות
האלה, ואיך אפשר להשיב. מלחמה כזו+ רק בעבורה מרעית
תכופה ומתמדת, בריפובליקה של המרעים אין תקיפות \ואלמות
נוהנת, ואין רנים על פי: ההנחה: כל דאלים גבר. כי ער כמה
שהם מעלימים את עיניהם מן האמת -- האמת תנצח, ‏ מוסדים
מדעיים חשובים (ר"מ, ההשקפה היהורית בפרנציה, שכבר היא
מתמרת והולכת זה קרוב | לשלשים שנה, וההשקפה העברית
האננלית) אנסו את חכמי או"ה, להכיר במעלתם של חכמי
ישראל, ולבסוף גם להמות אוזן ‏ לדברי ברוריהם. והוכחותיהם,
כעת אנו רואים, ‏ בי אפילו בעתוניהם המרעיים,. שבימים הראשונים
היו פגורים בפני חכמי ישראל, | משפיעים אלו כעת הרבה,
הגוטו הזה, אשר עשוהו הם והקיפוהו חומה גבוהה,. נהרס כבר,
בעולם. המדעים כבשו היהודים את מקומם ותקפו את השווי הגמור +

וגם הכרת היהדות וערכה ההפטורי נכפה עליהם ‏ בכח
האמת,. בכלידזיינה ‏ של החקירה המדעית,

בימי החרף הנכחי דורש הרנק לפני קהל משכילים
ונבונים. מכל פנות העם על אורות ראשית התהוות הדת המשיחית
והתפשטותה (זה מה שהעלה כבר בספרו הגרול שנתפשט בשתי
מהרורות), ‏ הוא: נואם בהרצאה מרעית:ספרותית מדי שבת בשבתו,
כדבר בפני עצמו היא | משמח לב, לראות: שנאומים | כאלה,
אשר נושא. ענונם הוא. דברים שבלב, מושבים מדי שבוע בשבוע
קהל של משכנלים הבאים לשמוע. הרנק. מרצה. לפני ‏ שומעיו
את חמצית מחקריו במקצוע זה -- אבל זרה מהם את עקיצותיו
כלפי היהדות .: אדהבה, בנאומיו השתדל \ להמתיק. כל מרירות,
שלא. ‏ יפגעו | בכבור. היהרות. ‏ הוא/ משבת, כמובן, את הרת
= המשיחית ומשתרל לכרר את חשיבותה וסבת הצלחתה, ‏ והוא

5

אנוס. גם כן לברר יחוס הרת המשיחית אל. היהרות, אבל הוא
זהיר | מאד. ברבריו, לבלי להשפיל את היהדות; ‏ וגם יבליע
בנאומיו ‏ לפעמים בקרת חריפה כלפי אלו המגנים את היהדות
בתור מקור הרת החדשה, לא משפטיו ודעותיו על היהדות הם
חדשים, אלא יחוסו אל היהדות היא חדוש. גדול, = מה' שעושה
הרנק עתה, עשה דיליטש בחרף של השנה הקודמת, ‏ גם הוא
השמיע משא לפני קהל משכילים. על דבר ראשית הדת המשיחית
(האגורה הנקראת ל שם לימינג היא המכינה בכל חורף
וחורף את הנאומים האלה באולם מפואר), והשתרל לפיים. את
היהודים --- הוא | אשר הרגיז בדרושיו על דבר ,בבל והביבליאה"
את הלבבות לפני שנות מספר .

הפך נביאת גרטץ נעשה בשנים האחרונות . המצב המדיני
של היהורים נתקלקל הרבה--אבל היהדות תופשת לה
מקום. בעולם הרעות והמוסר, בעולם החקירה המדעית, המכוונת
להבנת. השלמות. המוסרית, להגברת העת האנושיות,

,%-

שתי תקופות בַּציונוּת +
ב

תעודה מצוינת. מאד בכל. האופנים השאירה לנו הציונות
של התקופה הראשונה: זהו מכתב-החוור הראשון של
הועד המרכזי הציוני, שיצא בווילנה בחדש ריצימבר שנת
6. תיכף בתחלתו כבר: מוכיח הצירקוליאר הזה,: כי: הבין
והעריך. היטב את המומינט בהמהלך החדש של הציונות, ,בימים
מכ"א. ער כ" נובימבר, . מודיע ‏ הצירקולואר, היתה לההפתדרות
הציונית הרופית ‏ ועירתה השלישית בהילויננםורס. הועירה
הוזאת מםמנתתקופה הרשה בתולדות תנועתנו, בפעם
הראשונה הביעה הציונות באופן ברור את דרישותיה ותסמן את
הררכים, המוליכים להגשמת מטרתו".. איזו המה אפוא. הררכים
החרשים האלה, אשר הותוו בציונות בפעם הראשונה ?. הצירקו:
ליאר מרבר על זה באריכות, וביחור על אחר הדרכים האלהן
,נתעוררה השאלה, באיזו תנאים כלליים אפשר. יהיה באופן היותר
טוב להוציָא אל הפועל הפתדרות בעלת תכנית מפוימת
בקרב היהודים, לפיכך נהיה לנו לדבר הנחוץ לעבר בשבילנו '
פרוגרמה פוליטית כללית ולאומית.. . הועידה באה לידי. החלטה
כזו מפני שני טעמים: ראשית, ע"י המאורעות בציונות נופה,
אשר הבויאו . אותנו לירי כך, שנביט על הציונות כעל פרוצים
של התפתחות, וכי. נכיר, כי הצלחתה של הציונות תלויה לא רק
בהריפלומאטיה, אלא ביחוד בה אורגאניזאציה, הלכה
ומתהוקת, של הכחות היהודיםן שנית, מפני שנשתנו
תנאי החיים הפובבים אותנו, וזה פתח לפנינו דרכים חדשים",

פה הכירה, אמנם הציונות = בפעם הראשונה,: כי הגשמתו.
של האידיאל הציוני תלויה קורם כל לא בכחית צדדיים, המונחים ‏ >
כחוצה לנו, כי אם ביחוד בעצמנו, במרת ההתארגנות. שלנו, =
ברבוי: הכחות ‏ העממים הפנימיים שלנו, רק היהודים. המאוחרים
יוכלו להגשים את הרעיון הציוני הגדול, ועל הפרק הראשון נחוץ
להציג את המטרה : לאחר את יהורי כל ארצות הלת ע"י עבורה
יהודית לאומית שאינה פוסקת במובן הרוחני והפוליטי. זו היתה
המלה החרשה. והמלאה חיים. של. הועירה. ההילוינגפורסית, אשר
ו תקופה. חרשה. בתולרות. תנועתנו" +

מ שאלוט,

:

\
/

0

8 . > העולם 4 0

. ועתה' עומדים אנחנו לפני תקופה חרשה בציונות, אם אחת
הסבות ,* אשר גרמו ליצירת פרוגרמה לאומית \ ציונית חדשה
בועידה ‏ ההילזינגפורסית, 'היתה מה שנשתנו ,תנאי: החיים ‏ אשר
מפביבינו, ווה פתח' לפנינו: דרכים חהשים" --- הלא צריך להיות
ברור בוראי, כי. ,תנאי החיים אשר מסביב", שנשתנו עתח כ"ב
לטוב במדינה/התורקית, צריכים לברוא בלי ספק הרכים חדשים
בעבורה הציונית, ‏ אם המהפכה הראשונה -- אשר הצליחה רק
לומן. קצר כ"כ--פתחה לפני יהודי רוסיה, ובנידן דירן, רק להציונים
הרופים דרכים חדשים, -- הלא הרבה יותר. מוה יגדל להציונים
| ערכה של המהפכה השניהָ, אשר התחוללה בארץ, שקשורות
בה כל התקוות והאידיאלים הציונים, בארץ אשר צריך. להפיע
אליה. את כל. האינירגיה, את כל הפעולה האקטיבית, ובמקום
אשר כל דרך חדשה--אם נפתחת. היא באמת לפנינו--ממלאת
רגשי-שמחה. לא רק לכב הציונים, ‏ אלא גם של כל היהודים
הלאומיום שלנו, \ ואיה. היא אפוא פרוגראמת-העבידה החרשה,
איה אפוא. המלה החרשה ע"ר הררכים החרשים, ‏ אשר הובעה
באמת בהילזיננפורס בנוגע לתנאי אותה העת שעברה והחסרה עתה
בנוגע להתנאים החרשים של התקופה החרשה +
ופה אנחנו ‏ עומדים לפני טראנידיה, לפני יהטראנידיה של
חוסר"כחנו ‏ ובלתי-התארגניתנו , = המלה' ההילזינגפורסית ‏ הוכיחה
בעת כ"כ קצרה את כל: האמת. שבה, הכל מודים, כי. לא היינו
מוכנים עדיין גם עתה להפיק הועלת "לעצמנו מן המשטר החדש
הרצוי, = שהונהג בתורקיה . ניתנו אפשריות -- אבל כחות. אין!
ברור החבר: לא די היא עריין, כי ישתנו תגאי החיים, אשר
מפביב, --- אנחנו בעצמנו צריכים להיות חוקים, כחותינו. צריכים
להיות. מאוחדים וחד, - רצוננג- הלאומי- צריך.- להיות- פאורגן,. וּאם
לא תרפינה. ידינו תמיד בשעת האפשריות היותר מובות ‏ לעשית
מעשים: ממשיים ‏ ומועילים, | התקופה הראשונה מראה פה דרך
להשניה.. הפרוגראמה ההילזינגפורפית ‏ עם עבודת-ההיה היהורית-
לאומית שלה בבל מקצעות חיי היהודים. הקולטוריים והצבוריים
'מקבלת לאור. המצב הנוכחי ערך גדול מיוחד, העם צריך להתארגן
גם :בגולה גם בפלשתינה, והתחומים יהיו יוּנְקים זה מזה,
מטרת העבודה הישנהרהחדשה היא ברורה, הדרך. נראית
לעין רק בקויה הכלליים, -: אבל אלמלי באנו לדרוש עתה
פרונראמה. משוכללת -ומפורטת היה זה ללא-תועלת . ובלתי-אפשר,
פרונראמות של עבודה מעשית כובשות להן תמיד דרך מאליהן =
נכבד ‏ רק הררף הכללי ומהלך העבורה -- וזהו ברור. רק בתיך
העבורה. גופה. מתכררים הפרמים ונכראות פרוגראמות מעשיות ,
הק רבר אחד צריך. לזכור תדיר -- והרבר האחד הזה כבר נאמר
בהילויננפורס באופן ברור למהי: ,הציונות היא פרוצים
של התפתחות, התלויה ביחוד בהאורגאניוציה
ההולכת ומתחזקת של הכהות היהוריים".
המהפכה בתורקיה והמצב ‏ החדש "של הציונות, * הנברא על
ודה, ממלאים תקוה ושמחה לא רק את לב- הציונים בלבד, כי
אם את לבב כולנו,. היהודים הלאומיים,. אנחנו, היהודים הלאומיים

ואדוקי: האידיאה של תחית הלאום העברי על ארצנו אנו --

הבטנו תמיד באהבה אל כל צעד ממשי, הנעשה מצר היהודים
> בפלשתינה, ועתה בזמננו, זמן של יאוש קשה וקורר, רופק לבנו
בכח. יותר ‏ גדול. מצפיה ותקוה, כן, יורעים אנחנו את הטראגיריה
שלני. --- הטראגידיה של חופר הכנה, של העדר התארגנות, של
\ הפווןדידים -- אבל הכי: צריך וה להפריע. אותנו ‏ מעבורה, מן

= השאיפה. אל. העבורה ?

בתורקיה הונהג עתה | משטר. קונפטיטוציוני, \ וטענותיהם

+ הצורקות = שבאו מהוך קוצרחראות, ‏ של אלה, שהיו -מורים תמיר

גליון ה

באצבעותיהם על ארץ הבאקשיש והעריצות הרקובה, בטלות עהה
מאליהן. אבל מתנגדים חדשים באים ‏ האומרים עתה את ההפך,
כי הוקא הקונסטיטוציה התורקית תשפיע לרעה על העבורה
הציונית,. כמובן. אין כוונתנו להכנם בכאן בפולמוס - - רחוקים. אנו
בכלל מבּוא בפולמום על אודות דברים כאלה, ומכ"ש עתה,
בשעה שפולמום כזה הוא דבר בלתי-אפשרי. מפני שאי עדיין
כל נסיון במקצוע ‏ זה, שיחיה עלול להוכיח איתנו דבר ע"י עובחות
ומעשים. אבל אין כל ספק, כי הדרך אל. הציונות " נעשתה
לחפ שית יותר, כי. לתוך. הציונות הוכנס עתה זרם של די:
מוקראטיות במלוא מובנה של מלה זו. ככה מבינים
את המצב. נם הדימוקראטים האמתים, אשר התחילו מתיחפים
אל הציונות ביתר ‏ סימפאטיה, מעניין: הדבר, ‏ שהעתון. התיאורי

"של הסוציאל-רימוקראטיה ‏ האשכנזית ,די נייע צייט" מדניש באחר

ממאמריו ‏ ע"ד תורקיה החרשה את הדבר, כי ,השפעה צררית
של נצחון התורקים הצעירים תהיה. כנראה' תחית התנועה הציונית,
מפני שתירקיה הקונסטיטוציונית מתיחסת ביותר רצו אל רעיון
זתישבות היהודים בפלשתינה . התורקים הצעירים\ ישתרלו. בודאי
לרכוש להם את ההשפעה הפינאנסאית ‏ והעתונאית ‏ של היהורים *)",

שתי תקופות עברו על הציונים במשך שתי השנים האחרונות,
הראשונה מראה את דרך העבודה, והשניה מוכיחה, כי הרך זו
היא נכונה. | הררך הזה הוא -- הישן והחרש " תמיד -- לארגן
את היהודים, לאחד את כחותיהם בגלות ובפלשתינה, יען כי רק
היהודים. המאוחדים, החוקים. והמוכנים יוכלו .להגשים בחיים את
האיריאה הציונית הגדולה.. בזמננו הקשה, שאנו עומרים בו עכשיו,
נשארה רק המפלגה הציונית ‏ עוסקת בעבורה ‏ אקטיבית, ולפיכך
האחריות - שעליה -גהוּלה--ביותר.,. -עתה.-- כשהתחיל. -- - בגלןי- או
בחשאי --- חשבון-הנפש, = התעמקות המחשבה אצל בחירי. עמנו,
עתה כשהמומינט הוא. כ"כ: רציני, ‏ רציני. ער לטראגיות, ‏ ביאושו
ובתקותו , בחוסר-כחו. וביצירתו האטית -- עתה עומדת לפני
הציונות תעורה: רבתההאחריות וקדושה : לברוא בלי"הפסק, בלי
שאון והעש, צער אחר צעד, בכחות המצומצמים שיש לה, את
עתידות. עמנו, העבודה תמשוך את רפיההירים אל הרעיון, <תפיח

בהם רוח. עוז, >

= עוד לאֶרֶם. נְחָרִיִם,

,הבלוף" המיזופוטמי מתגבר והולך... עוד. מר הרמן. לנדוו
לא אסף את הסך 18 מליון לי"ש, ליטרא - ליהוזי- -וכבר ‏ ,התחילה
הגוברניה ‏ כותבת", ראשית : ע"ד משפט. הבכורה, :מזכירים, ‏ כי
הרעיון | הראשון. נעור | עייי הדיר ליאו הרצבהגרפרנקל
,באסטער' וואכענשר'" בהרבה מאמרים בעתון ההוא:. יודע. אני
את הד"ר. ליאו הרצברנהפרנקל ‏ מפפריו . ומאמריו ‏ שכתב. ע"ד
היהודים. בפולין , מומחיותו. ע"ד: ארם. נהריםמוטלת בספק. גדול,
וההמצאה : ילכו = יהודים = למדינה : פלונית,. ייסדו ‏ ישוב : בארץ
אלמונית ‏ היא קלח כל כך,. עד. שאי כדאי ‏ להתוכח, מי; היה
הראשון ומי. האחרון,. דוקא, בדברים ‏ כאלה, נקל יוְתר | להיות
הראשון מהיות האחרון, * מפני ‏ שחרושון---ריו ‏ שהוא: זורק מלה
מפיו, ‏ והאחרון ‏ צריך. לחשב עם. הרבה תנאים. שכבר הובררו; >
או שהוא: צריך. לברר, שנות, רומזום לנו, יכי גם הוט'א. נותנת

*) עדי נייע ציוט", 96 ואהרגאנג, באנד 9 88 0/2
ל .

בר >

את לבה לרבר הזה, שלישות, שעתון פלוני תוגרי (שמו:
,ינואסר"). הביא מאמר מעורר ומזמין: את היהודים לבוא לארם
נהרים, ואיזה עתונים תוגרים הביאו את המאמר ויוסיפו. עליו
נופכים משלהם, ורביעית הנה בא סול ימאן בגי ק ריגר במכתבו
אל ה ",טוט וט = ויסמוך ידו גם הוא על מיזופוטמיה, ויזכר
ראשונות, . שאביו המנוח כבר הוריע בזמנו את דעתו בעתין הנ"ל,
שלציונים * אין תקוה, * וטוב. לפנות * אל מרינות תוגריות אחרות
וכו'--עתה ‏ מנצח ‏ פולימאן ביי קריגר: כבר נבא אבי, ועתה
נתקימה הנבואה.

במקרה, הנני במצב המאושר, שיכול. אני לראות את
התקימות ‏ הנבואה ע"י הבן, אחרי שהתעסקתי הרבה בנבואת
האב בומנה. :

לפני שש שבע שנים : כתבתי מאמר בשם ,התוגרים ‏ של
".מ0ז0. .ו6". אחד התוגרים ההם היה מר יופף קריגר.
ממונה תוגרי, מי שהיה מתורגמן, פקיד. וכו' בימי הריז'ים הישן.
מר יוסף. קריגר היה, כידוע, אדם הגון ‏ ויהורי ‏ ישר וכשר,
שקהן, אהוב לבריות, מדקדק בחובית משמרתו. וכמובן, נאמן
למלכות. אין להתפלא על איש כזה שהיה פחדן, קפרן, זע ומרתת
בנונע לכל ענין פוליטי, ארם כוה ביון ששמע את השם ,פוליטיםי
נזרעזע, | הרביר בענין וה היה מפוכן, אימה זו היתה לא רק
בנוגע אל הציונות, כי גם בנוגע לכל ענין פוליטי, הברה שנפלה
מפי איש בענינים כאלה עלולה חיתה להמיט אפון. על כל איש
וביחור על איש משמש בכהונה , ואם איש כזה ירע גם את ארץ-
ישראל--זה ‏ היה האפון היותר ‏ גדול, אוירא דא"י מחכים גם
במובן הגרוע--לפגם, דבר שארם רואה מרחוק. אם עיניו חדות
זבהירות, ‏ ואם יש, אופק: גדול- להשקפותיו, הוא רואה באופן מוב
יותר, משהוא פוקר וממשמש ומדקדק מקרוב, הפתכלות קרובה
כזאת היא מעכבת. מסתבך אדם בפרטים ופרטי פרמים, רואה
את המכשולים הומניים הקטנים, מוצא את עצמו מומחה ופוסק
אחרון, ‏ מרום ונשוא. על פני כל "אותם. בעלי. הדמיון ‏ הרחוקים
המדברים. ‏ ע'ד ‏ פלשתינה. ולא ידעו" מה, ישאלו נא אותם! הם
יודעים את פלשתינה, הם בעלי. נפיון,: הם מכירים לא את
הפלשתינה-האידיאל, כי אם את פלשתינה טמש,

כולנו יורעים את הטפוס הזה, וכולנו מבינים מדוע צריך
היה, מוכרח היה, לפי תכונתו והשקפתו, להתיחם | בשלילה
אל הציונות.

זה היה התוגר-האב,

ועתה-- התוגר"הבן , ארהכי והכי

הומרה הממשלה הישנה בתוגרמה בממשלה חדשה קונסטיטוציונית,

מהדורה חרשה זו היא גרועה מהראשונה, אין ואת מהדורה
עם תקונים, אלא מהרורה עם קלקולים,

אם אפשר, כמו שאומר הרמך לנדוי, לאסוף 18 מיל' ליייש,
או אפילו מליון אחד, הלא אין צריך להוביל ‏ את. היהודים אל
לשון-הים הפרסי, לחפור שם תעלות, לפול מפלות, לנשור נשרים,
להפוך. את המדבר לישוב, אבל, אפשר ,להגדיל ‏ את הישוב
בארץחישראל ,'

התנאים-המפויעים ‏ ב,ינוהאפ-" ובשאר העתונים, יותר שהם
מקרבים ‏ את הרעיון, הם מרחיקים ‏ אותו , אפשר. לנו. לצייר
ברמיוננו הצעה ישובית גהולה בארם:נהרים שהיא. טובה ורצויה
לגו הרבה -יותל. מישוב. בארץ אחרת---אבל. לא בשביל. הנמוקים
התוגריים, שהם העיקר במאמרים ההם,

- בועידה

> העולם 3% . 9

הַמַקְטִיקָה ההָרָשָה של חקאחימים.

בועידה המוסקפאית החלימו הקאדיטים לשנות את הטאקטיקה
שלהם בנוגע לשאלת היהודים, לא עברו ימים מועמים אח"כ
השתמש רודיצ'וב ‏ בהורמנות, שבאה לידו להוריע בגלוי ובקול
רם מעל במת הרומה, כי נכנסו הקאדיטים | אל \ הרומה
דהאידנא להגן גם. על שווי:זכיות ‏ היהודים. ברבריו אלה כמו
אישר רודיצ'וב את החלטתה החרשה של מפלנתו,

אפשר לאמר, כי עפ'י התנאים, השוררים עתה בארץ
ובדומה יש הרכה מן הגבורה בהחלטה כזו, די לוכור את היחס
אל שאלת:היהודים ‏ מצד השלטון העליון והרוב שברומה בכדי
להבין ברור, כי לקבל רוקא במומינט, ‏ שאנו עומדים. בו עתה,
את ההחלטה. ללחום בער וכיות היהודים , הוא., במגע
לפוליטיקאים .ריאליים כהקאדיטים, מעשה:גבורה ‏ פוליטי:צבורי,

המנחיל להמפלגה את הכבוד היותר גדול, אולם להחלטה זו יש"

עור ערך יותר ‏ גדול במובן הפוליטי: היא מסמנת בבירור. את
הפוליטיקה של הקריטים בתור ש מ א ל ית ואופוזיציונית, קיצונית
בנונע לכל הרוב שבדומה, בוה שמעתה יגינו הקאדיטים . באופן
אקטובי על זכיותיהם של היהודים הם מחלקים את הדומה לשני
חלקים : לימני ולשמאלי, כל אלה, היושבים בצר ימין | ישתדלו

בכל. הורמנות, שתבא לידם' להרע. עוד. יותר | את מצבנו בתור :

מחוסרי:זכיות, | הרע מאד בלאו הכי, וכל אלה היושבים בצר
שמאל יצטרכו אז ללחום מלחמה נמרצה בעד כיותינו, .היינו
בעד הצרק והדימוקראטיות ,‏ עפ"י התנאים השוררים עתה אפשר
הדבר, כי: אם אך תעלה שאלת:היהודים על הפרק בכל הקיפה
אז יכריח זה את הקאדיטים להפסיק סוף. פוף לגמרי ‏ כל יחס
עם האוקטיאבריסטים והימניים, = ובאופן כזה תיכיח ‏ ההחלטה
החרשה, כי המפלגה הקאדיטית עשתה בכלל צעד דמינכר. לצר
שמאל, צעד, שהמומינט נופא גרם אליו, זהו תפקידה וערכה
של ההחלטה הקאדיטית החדשה מנקורת-המצב. הפוליטית הכללות ,

ומנקודת:הראות ‏ היהודית ‏ המיוחדת. יש להחלטה. זו ערך
יותר. מעניין, אחר העסקנים הקאדיטים המפורפמים, שהשתתף
המוסקבאית | מסה בעתונום, : כי ‏ באו הקאריטים אל
ההחלטה החדשה מפני שהועד המוסקבאי : ועסקני-הצבור .היהודיים
הד"ר צלינוב. ומ, ווינאבר הודיעו, .כי כל היהודים דורשים פוליטיקה
גלויה: ‏ ואקטיבית ‏ לטובת ‏ זכיותיהם, כי הפוליטיקה של שתיקה
בשאלת-היהורים, אשר אחזו בה הקדיטים עד כה עוררה בכל
מקום כנגדה התמרמרות. מצד רעתדהקהל. היהודית. על זה ענו
הקאדיטים, כי אין הם אשמים בזה, מפני שלא ודעו את דעתם
האמתית. של היהודים, וכי לפוכך ‏ לא נהגו פוליטיקה של שתיקה,
כי אם :לא היתה להם בכלל שום טאקטיקה מיוחדת בשאלת
היהודים. ‏ אבל. מהיום והלאה הם מחליפים את הטאקטיקה שלהם
ועושים אותה גלויה ואקמיבית, באופן זה. אנו רואים ככאן את
העוברה האופוית מאד, כי הקאדיטים נתנו. ביחוד חשיבות יתרח

לדרעת הקהל של היהודים, איך שיבאהו את הדבר, ברור :%
ואולי

הוא, כי ראויה היא העוברה: הזאת להרשם. כזכרוננו ;
נצטרך. עוד בימים. הכאים להשתמש בה;

אבל היכולים וצריכים הקאדיטים להפתפק רק בוה, ‏ שיביעו
מחאה סתם כנגד הימניים וידברו דברים פתמיים. לטובה. זכיותיהם
של היהודים + וותר \ קולע אל המטרה וגם ‏ מן החכמה. הפוליטית

תהיה בדבר אם יכניפו הקאדיטים הצעת-חוק בבר זכיותיהם'

של היהורים, * פה נכבר בכלל הצד הפרינציפיאלי שבהבר, אבל
גם מנקורת-המצב המעשית. היה צער שכזה : מחוכם במובן הפוליטי,

/ , -

8

> העוקם 3

גליון ה

אם יביא הרבר לידי איזו תוצאוה ממשיות מעשיות בנוגע. לזכיות
היהודים אם אין, ברור הוא, כי מלבר שיהיה ערכה המוסרו
של הצעתדחוק. כוו. נכבר לכולנו, גם. היה מוכיח בפ'געל, כי
> קבלו. הקאריטים את החלטתם לא רק בתיאוריה, ‏ כי אם גם
מוכנים ומזומנים הם ללחום בעדה באופן ריאלי ומעשיי ולהגשימו
בחיום, ‏ הצעת-חוק כזו לא תוכל לגרום לנו כל רעה אפילו בדומה
דהאירנה, מפני שלעשות את מצבנו ליותר רע מכפי שהוא במציאות
אי אפשר עוד, בעור אשר עלולה היא להטיב בכל האופנים,

בכלל. קשה עדיין לדבר על אודות החלמתם החדשה של
הקאדיטים ביותר. בירור. ‏ מפני שראשית אין החלטה זו ירועה
לנו. עור בפרטיה, ‏ ושניח, מפני שהעתונות הקאדיטית גופה עוד
לא ספרה \ לנו | מאומה' על הבר כל הענין הזה: כל , לכאורה
עלול הבר זה לעורר איזה צל של חשר, אבל צריך. לחשוב, כי
ישנן. בזה להקאדיטים. כוונית ‏ יותר עמוקות.. | אולם הקאדיטים
עצמם. צריכים לכרר בעתונותם את הטאקטיקה החרשה שלהם,
יען, כי. אם רוצים הם באמת ובתמים להתחשב מכאן ולהבא עם
| רעתדהקהל ‏ העברית, הלא צריך אותו הקהל לרעת בדיוק את
אשר. החליטו הקאדיטים לעשות, בכר שלא יהיה להם מפני
מה לפחר אפילו מפני החשר, ש,רוצים הקאדיטים לעבור על
שאלת"היהודים בשתיקה".
4 -
-

> א, חרמוני ,

מִכְתבים מתורקִיָה +
% , 6 י
(שאלת הלאומים בבית-הנבחרים התורקי),

השאלה . הלאומית בתורקיה, שהתורקים. הצעירים, ,אנשי
המצביי, השתרלו לדחות לקץ"היטין,: ‏ ,בשהכל על מקומו: יבא
" בשלום", כשהפרר יירש את התהו והבהו, ששררו ער עתה בכל
= מקצעות. החיים התורקיים, כשמצבה הכלכלי והכספי של הארץ
-כולה. יוטב ‏ ותורקיה תהי לממשלה עומדת ברשות עצמה בכל
ולגמרי, -- שאלה זו שחלקה את מחנה ‏ התורקים. הצעירים
לשנים: ל ב עלי- ההרפזה, שהלכו אל הבחירות ואחך-כך אל
בית"הנבחרים תחת הדגל של ה,אחוה ‏ והשויון" ואימרתם -- אין
שאלת"לאומים בתורקיה, | שכלם בנ לאום אחד, בני הלאום
| העותומני ; ולהולכים אחרי הנסיך סבחדעררין (,האגודה. החפשית'),
> שררשו אותונומיה פחות או יותר רחבה ללאומים השונים בתורקיה,
= שאלה חשובה. זו: של התיחסות הממשלה אל הלאומים8 השונים
ולְפך, כמו. גם שאלת ההתיחפות של הלאומים השונים בתורקיה
"ביניהם: לבין עצמם, עלתה ‏ בשבוע שעבר על ,סחרדהיום" של

= = ביתדהנבחרים התורקי, ‏ ותעורר . וכוחים נלהבים משך שלשה ימים

רצופום,. וכמובן ששאלה זו עור טרם נפתרהן כי. זו אך ההתחלה,
כזהם שסחמוהו ימים רבים בחוקה פרצה השאלה הואת;

ואין. עוד לראות אם יגרוף הורם הזה בחזקה את כל יתר ה,שאלות

הבוערות" בתורקוה, ‏ או יעלה בידי הרוב של בית-הנבחרים; חברי

= ה,אחוה ‏ והשויון", ‏ לסכור אותו. עור לומן"מה, ולפנות. לו דרך,

רק כשימצאו את השעה ראויה :לכך ,

: בכל. אופן שאֶלה "זו | הנק מהיותר ‏ חשובות שבומן. הזה

= = בתורקיהן. וכדאי ‏ שנשים מפעם לפעם לב אל התפתחותה, גלויוה

| ולהתיחסות בית-הנבחרים ודעת-הקהל .אליה,

כאשר. זרח כוכבם של חברי ,האחוה: והשויון" ויקחו בידיהם
את מושכותההממשלה . של תורקיה, . מהרו- להכריז. ‏ אֶת הפסוק
שלהם: ,תורקיה -- לעותומנים!", ‏ ועותומנים היו בעיניהם | כל

אלה מתושבי תורקיה ונתיניה שהורו בלאומיות תורקית
לבד, אמנם גם חברי ,השויון <והאחוהי. הודו בהבדל שבין
עותומני תורקי ועותומנים יונים, ארמנים, בולגרים ועוד ן אבל
ההבדל הזה ראו התורקים הצעירים--מלבד סבח"עדרין ופיעתו- =
בדת בלבד, גם הממשלה הקורמת הראתה פבלנות רפה בעניני
הדת; ובדרכי הממשלה ההיא רצו ללכת גם אלה שתפשו את
רפן-הממשלה ביריהם אחרי המהפכה, ובתכנית-העבודה שפרסמו
בראשית ימי ממשלתם מנו, למשל, בתור אחת העבודות הראשונות
את הלאָמת בית:הספר בתורקיה. ויאמרו להנהיג ‏ את השפה
התורקית בתור שפת"למוד בכל בתי-הספר שבתורקיה.

תכנית :ו שנתפרסמה בירחדהרבש של ההפש התורקי,
כשעוד מרם נגמרו הנשיקות והחביקות שבין הלאומים השונים,
שער אז חיו ביניהם. חיי זאב וכבש, עוררה. גם בשעתה תמחון,
והכרותה גרם לזה שהאהבה הנלהבת והפתאומית שבין בני הלאומים
השונים תתקרר קצת. אבל התכנית הנזכרה. לא עוררה התנגדות
ומהאות, חשוב חשבו אז שימי הבחירות אל הפרלמנט רחוקים
עדיין. ער אז -- אמרו -- ישנו, אפשר, גבורי-היום את דעותיהם
הקצוניות על השאלה הסבוכה של התיחסות התורקים אל העמים
השכנים, היושבים בתוכם. ומי יודע, חשבו בני הלאומים השונים.
בתורקיה, אולי הנוהים אחרי סבחדעררין ינחלו את הנצחון בבחירות,
ולא מצאו כל סבה להתרגז,

אבל הנה עברו ימי הבחירות ,. חברי ,השויון והאחוה" נחלו
נצחון. מוהיר. הרוב הגדול של בית-הנבחרים נבחר. על ירם והנהו
שלהם, בה בשעה ש,לאנורה החפשית" עלה להכנים בעמל רב
אל. בית-הנבחרים .רק כעשרים איש, חיראים אפילו להכריז. על
דעותיהם החפשיות. בנוגע לפתרון שאלתדהלאומים, 5

וחברי ה,אחוה והשויון", כיון שלקחו את הממשלה ביריהם
לאורך-ימים וירגישו את כל גודל האחריות, פג קצת חום
לאומיותם הקצונית, | והתיחפותם ללאומים האחרים נהיתה קצת
יותר ,ליבראלית", בכל אופן הניחו את החלמתם, לשלול מהעמים
היושבים בתוכם את הזכיות המיוחרות שרכשו להם ער עתה,
לימים יותר טובים, ‏ וטכסיפו של רוב בית-הנבחרים ער עתה
הִיה להרחיק את השאלה האי-נעימה של הלאןמים, לומן, שבו
ירוח קצת לתורקיה,

ואם אמנם כל היודע את המצב בתורקיה --- וכך. הורה לי
זה לא כבר אחר הצירים של הפרלמנט, הירוע בתור בעל-השפעה
והוא נם אחר מחברי הועד הראשי של ,השויון ‏ והאחוה"---יסכים
לדברי מאקס נוררוי במאמרו המדיני ,שנת 1908 בדברו-הימים",
כי עתידה של תורקיה הנהו בידי הנוהים אחרי דעותיו החפשיות
של סבחרעררין; אבל העתיר הזה יבוא בעוד עשרים-- שלשים
שנה ואולי אחר-כך; ועד אז יתיחס רוב בית-הנבחרים התורקי
לשאלת-הלאומים פה, ‏ כמו שמתיחס בית-הנבחרים הנוכחי ,

ומובן הוא | שהתיחפות | בית - הנבחרים התורקי ‏ לשאלת
הלאומים, ‏ תהי. התיחסות זו חיובית או שלילית, . צריכה : לענין
כל איש, : שעתידה של תורקיה הנארג בפרלמנט. הזה, .קרוב
ללבו, ובוחור. אותנו, הציונים, |

ובנוגע = לנו, = הציונים, הנה | שאלת:הלאומים, בצורה
שנתעוררה עתה בבית:הנבחרים התורקי, = יכולה .רק ללמדנו
שתקוותינו בתורקיה. אינן תקוות-שואן ואם: יעלה בידינו להוכיח
לממשלה ולרוב. בית:הנבחרים, ‏ כי הישוב היהודרי בתורקיה ובארץ
ישראל יביא לתורקיה: אך. תועלת, = ולא. יגרור אחריו התגברות
השפעת ממשלות. זרות בתורקיה, ‏ וכי רחוקים אנחנו משאיפות
להתברלות. מרינית .מעל תורקיה בעתיד: הקרוב : והרחוק --אזי
תורקיה. לא תהנגד לשאיפותינו, אלא להפך.

/ ל א ל ל 0

וא ו ו ילאב ל - % 5

גליון ה

.

> העולם 36 : 1

כי אם חושרים התורקים את היונים בשאיפות נסתרות
להתאחד. את יון, את הבולגרים -- כי רוצים ‏ הם לפשוט יר
לאחיהם, נתיני ‏ פרדיגנד, .ואת הוואלאכיים --- כי ‏ ובאו בברית
את רומיניה --- הנה אותנו היהודים לא יוכלו לחשוד בכמו אלה:

שאלת ‏ מקדוניה..,

בשם זה הוכנפה שאלת. הלאומים לבית:הנבחרים. התורקי.
על בית נבחרים' זה עברו רק" שני ירחים. זה עתה אך גמר
להפתדר, והתחיל לעסוק בעניני<המדינה. בית:נבחרים. זה, שעיני
בל העוסקים בעניניימדינה היו נשואות. אליו = בימים הראשונים
להפתחו, נעשה' בימים ‏ היותר אחרונים, ‏ כשציריו החלו לעפוק
בענינים פעוטים | ובדכרים של מהיבכך, ‏ אי:מענין וגם קצת
<משעמם, והעתונות ‏ התורקיָת וגם דעת:הקהל בתורקיה --- עד כמה
שאפשרית פה דעת:קהל בלי עהונות, -- החלו להתלונן = עלוו
בחשאי,

אבל הנה התעוררה בבית<הנבחרים התורקי שאלת:מקדוניה,
וגם לצעיר הפרלמנטים היו ,ימיו הגדולים", אם לא נחשוב את
ה,יום הגדול" הראשון,. (בראשית ינואר) | כשקיאמיל:פחה הרציא
ער תכנית:הממשלה,

ולא לחנם קשורים. ,הימים הגדולים" הראשונים של בית:
הנבחרים התורקי בשאלה המקדונית. /

מקדוניה היתה כמעט הסבה הראשית לממשלות:חוץ להתערב
בעניניה הפנימיים של תורקיה שמה גדל והתחנך המחנה הגדול,
' שעליו נשען הוער של ,האחוה והשויון"; ושמה החלה התנועה
בחדש יולי, שהפכה את הפדר.
: ואך שלשה ימים. עבר: בית:הנבחרים .בשבוע. האחרוןן. וכל
= = שלשת הימים הקדישו לשאלה המקדוניה,

והישיבות של השבוע האחרון. הן כמעט. מהיותר ‏ חשובות
ומהיותר אופיות של כל ישיבות: בית:הנבחרים ער עתה. שאלה
זו עוררה שורה שלמה של נואמים מצוינים -- וישנם כאלה
בבית:הנבחרים. התורקי -- לנגוע בנגע תורקיה האירופית: סכפוכי
הלאומים במקדוניה,

ואופית . ביחור ‏ היתה. התמונה ‏ כשבאי:כח היונים התנפלו
על הבולגהום שנואי*נפשם ויאשימום בכל הצרות, . והפגעים הרעים
שמצאו. את מקדוניה, ‏ והבולגרים מצדם מגוללים את כל הפשעים
והחטאים על ראשי. היוניםן | שניהם ‏ יחד -- על. הוואלאכיים
,הנטכרים. לרומיניה בבצע-כסף",ן וכל אלה יחר את התורקים,
מתנפלים על הממשלה ,שלא מלאה את תפקידה בימי הסדר
הישן ואינה ממלאה אותו. כראוי אף עתה"ו

הפצע. של תורקיה נגלה. ע"י כל הנואמים | האלה בכל
כעורו. ובכל מוראו. דברי אחד מראשי הנואמים חיונים; = בופיו
אפנדי, ‏ משליכים קוי:אור על כל נרגנות] והשפעתן של ממשלות:
חוץ במקדוניה: ,הבולגרים של מקדוניה -- אמר בגלוי:לם, --
הפנו את מבטם לבולגריה, היונים ליון, הסרבים לפרביה וכו'".

ובה בשעה שהשאלה הראשית במקרדוניה, שאלת הסכפוך
ער בתי:התפלה (איך לחלק את בתי-התפלה לנוצריים בין היונים
והבולגרים) --- גררה אחריה את שאלת?הלאומים, | מפפיק ציר:
סמירנה. (תורקי) את כל הנואמים בתמימות. גדולה ובכעס עצום:

-- אין מקדוניה!

ה,פטריוט" התורקי | הזה אונו "ובל שיקראו \ את הנוף
חתורקי. הזה בשם זר;י,

וכמובן, זה לא הפריע. את'-בית:הנבחרים שיקדיש. לשאלה
המקדונית עוה יומים.

ושר-הפנים, < חילמיהפחה, = שהיה. ‏ שנים אחרות ‏ המשגיה

הראשי על עניני מקדוניה, ‏ והבקי בכל הסכסוכים והאינטריגות
שבין הלאומיים השונים שמה, מטריח את עצמו ועולה כמעט
אחרי כל נואם ‏ ונואם לענות על דבריהם של המקטרנים על
הממשלה : הממשלה לא יכלה לעשות יותר משעשתה במקרוניה,
כשכל תושבי החבל הזה מרורים | במלחמת-אחים ובשפיכת דם
שכניהם ולממשלה מתיחסים הם, לרגלי השפעות שליחי. העמים
הזרים, ‏ באידאמון ובהתננדות. גלויה.

ובה בשעה שהממשלה מוענת וחוזרת וטוענת, כי לא יכלה
לעשות יותר משעשתה, וכי קהם כל צריך שהלאומיים השונים
ישלימו ‏ ביניהם ‏ וישימו : קץ למלחמותיהם. ברבר בתי-התפלה,
דורשים באיההכח של מקדוניה בבית-הנבחרים - כיונים;
כבולגרים, כתורקים וכוואַלאכים שהממשלה ת דכ א את המבוכה

המקדונית ‏ ביותר ‏ מרץ מאשר עשתה ער כה וכיה תשלה
מהדש את הצבא, שקראה" משם אחרי שהכרזו. את
הקונפטיטוציה, ,

זוהי ההתחלה של בירור. שאלת:הלאומים 4 בבית-הנכחרים '
בתורקיה. ל

אמנם, השאלה המקדונית הוסרה,. מ,פדר היום" של הפרלמנט
ונתקבלה ‏ פורמולה-של:מעבר עם הבעת:אמון בהממשלה, אבל
המעבר הוה לענינים אחרים איננו פת ר ון - ה ש אל ה. ולא פעם
ולא שתים יעסקו עור בשאלה ‏ ,הארורה" הזאת בבית:התחתין
שבסממבול, כי | הנאומים | ותשובות שר-הפנים לא יגרשו את
הגדורים" השונים ממקרוניה; ואם גם הצבא יגרש את הגדודים;
אז נשארה עוד שמה ה,השפעה" של מלכות:חוץ, ומזו. לא תפטר
תורקיה במהרה כ"כ,

ומרצון. או מאונס. צרוך היה בית,הנבחרים התוּרקי | לטפל; >
בשאלה, שאינה חביבה עליו ביותר: ב שאלת: הלאומים. יי

לבאורה, לא ותחו חברי ה,אחיה והשויוןיי על דרישת-ההרכוה
שלהם, אבל הרוחות המנשבות .פה בעולם המדיניים מספרות,. כי
השאלה המקדונית עוררה. פקפוקים בלבות. רבים מחברי. ה,אחוה

* והשויון"; ולא מעטים מקרבם. הנוטים עתה לפשרות עם באי:בת/ =

הלאומים השונים, בכל אופן נוכח ועד ה,אחוה והשויוןי, שלא עתה "
שעת:הבשר לשלול מהלאומים את זכיותיהם, שרכשו מאת הממשלה =
הקודמת, ועל ‏ דבר זה מרברים עתה רבים מהדוגלים על ה,אחוה = \
והשויון" בקול רם, ב

וגם ה עתונים של ה,אחוה והשויון" טשמשו קצת את צבעיהם
השוביניים ומדברים יותר בנחת, -

ה,מנין",. כלי-מבטאם של הקצוניים מה,אחוה והשויון", מקדיש ,
אחרי הוכוחים בפרלמנט ע'יר שאלת מקדוניה, מאמר ארוך ,לשאלת >
הלאומים",. במאמר זה איננו מוצאים עור תוכחה נמרצה. לבאי:כת >
הלאומים, הדורשים את זכיות לאומיהם ולא כנויי ,בוגדים". להולכים
אחרי. סבח:עדרין. ב,,מון" שקט וענותני מוכיח ה,מנין". כי. שאלת:
הלאומים נתחהרה ביחוד במקדוניה מפני ששמה גדל כחו של רגש: =
ההתנגדות בין בנ הלאומים השונים וכי רוצים הם. להבדל ‏ מתוך "
הקהל העותומאני, ומורה כי גם ביתר נופי תורקיה יש שאלת:לאומום,
אבל שם. לא קבלה \ את הצורה החולנית של זו במקדוניה, מפני"
ששם ההשפעה מחוץ אינה כה גרולה ומפים. ה,טגיןיי< בתקוה, =
שהממשלה תאחון באמצעים ‏ נמרצים כדי:להתגבר ‏ על התנגדות זו
שבין הלאומים במקדוניה וגם על ההשפעה מחוץ) ,וצריך, = אומר\
העתון הוה בלשונו של קוסר גרמניה, ,,שנמרוט : את חרבות חילונ?
ושאבק:השרפה שלהם יהי תמיד ובשיי, 0%

יותר. ברורות על שאלת-הלאומים הם דעותיו של. ה,איקדםי, =
עתונח של הממשלה, ‏ המקהיש גם הוא כאחך מגליונותיו האחרונים >
מאמר \ לשאלה זו : :

98 -% העולם א

גליון ה

ארח מ מע טסה 95 כב בהוא קצבה :המע א בנע .ההש נה בצצטה גג כף הער := 5 בצמכ צנ מו בכ מ :מ אקוד כב-אבובנהמנננ ה בה הס הטוק טי צטמטטננמ טק קדטזנ המכ רז תנטקה ונקו יי |

,מן הבאורים. שנתנו. בימים האחרונים למקרים. במקדוניה
בבית התחתון, מתחיל המאמר ההוא, עלה ריח חריף של לאומיות.
אם מפלגות כאלו -- לאומיות --- תוסדנה בבית. הזה (העתונים של
היום מודיעים. כי מפלגות לאומיות עומדות להוסר בקרוב . -- א,
ח') צריך יהיה ‏ לתת ברכתדפטורין לכל התקוות: ע'ר קדמה וצריך
יהיה לפחר. מפני אפונות. צפויום לו צנו. אין לשכח את השאיפות
הישנות, שהח-יבו את ארצנו. ע'י ריבות 6 פנימיים,. וצריך
לפתח במקומם את הרעיון ער הקשר והאחרות שבין כל העותומנים,
אם כל אחד יעבור רק לשם הגשמתן של השאיפות המיוחרות של
לאומו שהוא ‏ שייך לו, ברור כי הנרגנות הישנה עוד תחליף כה".

ומסיים. ה,איקדם" בפסוקים הבאים!

,לארצנו. יש עתה ממשלה קונסמיטוציונית, ארצנו מרכבה
מבני. לצומים שונים ואיהאפשר להשתמש בכח ולא באמצעיהדת
למען בכר אחרד. מהם על חברו. לכל אחר הלאומים תולרותיו
ולשונו, שהוא מתגאה בהם,- ולעולם לא יסכים שום לאום לותר
-על עניניו וזכיותיו הוא: בשביל עניני חברו וזכיותיו. תורקים, יונים,
בולגרים, ארמנים ועוד, -- נהיה מה שנהיה -- ולא נפגע ברגשי
חברינו, ‏ לא באהכתם-העצמית ולא בגאונם הלאומי.. נלך כלנו
בדרך הקדמה ונעבוד להתפתחות ארצנו ולשלומה",

כמו שרואים הקוראים,. נכונה שאלת-הלאומים לכבוש מקום
הגון בראש. השאלית המריניות בתורקיה, שני הצדדים הלוחמים
רחוקים עדיין מפשרה מחלטה.
ובהתפתחות. שאלה זו ובדרך שיפנו לה בימים הבאים תלוי
- עתידה של תירקיה בולה,

מכְתָּב מרוּמניָה,

בימים האחרונים עברה הרנה בכה"ע לישראל, כי הוסרה חרפת השבועה
הנקראה בפי צוררונ ,השבועה כחק לישראל" (068100ג[ שעסחד גנוג הו מוגזוו1),
מעל היהודים אשר ברומניה הוא נוסח <השבועה הפראית, מורשת ימי חבינים,

אשר קהלות ‏ ישראל ורבניהן בארץ ‏ הזאת נלחמים כו זה. עשרות שנים ולא '

ולו להחלץ ממגו ער היום הזה. וזה מעשה. השבועה עם כל. קללותיה
ופרטותיה והמון. המעשים המבהילים. והנלעגים התלוים בה:

הנשבע יצום צום ביום השבעו ורחץ את בשרו, במים ב,מקוה כשרה"
ואחר ועשו את צפרני ידיו ורגליו. ובא 5% בית הכנסתן שם ילבישוהו לבנים
ושמו. עלוו טלית. ותפילין ונתנו בידו ספר:תורה. והוא עומד עפ -- ו

הקדש יפתת עד כלות מעשה השבועה והעלו נרות שחורים. למפפ נפשות
וביתו ותנ וקעו בשופר שלש פעמים והשמש וקח אחד הנרות ואחז בידו מעל
ראש הנשבע והרב או השמש יקרא לפניו את פתשגן השבועה והוא עונה

אחריו מלה במלה כדברים האלה !

,,על. דעת המקום ועל. דעת בייד של מעלה באתי להשבע ‏ בבית:

הכנסת הקדוש, אני: נשבע באלהים חיים עושה שמים וארץ, באלהי אכרהםו

* וצחק ויעקכ, ‏ כהיות אלחים אמת. וביה הכנסת הקדוש אמת והתורה הקדושה
אמת, ככה ‏ שבועתי אמת, אם צפנתי חפצי או הונין. אם. עוד. כסף. לי מלבר
הכסף. הנמצא, אם אין הכסף והעדיים: אשר נמצאו בביתי, הון אשתי,. הנדה
אשר נתן לה מבית אביה, אם אני דובר שקר ולא אמת, אם פלוני הנוצרי
נושה בי את הבסף אשר הוא רורש ממנו, אם לא שלמתי לפלוני . הנוצרי
"את כל נשיי כדברי, ‏ אם אינני נושה בו כסף כדברי, אם לא לקת מידי
פלוני כסף או את החפצים, כאשר אמרתי, | ואם אני נשבע לשקר או בלב
ולב או אם אחשוב רע בלבי על פלוני הנוצרי ושבועתי לא לאמונה (מזה
והלאה יקרא -שליח בי'ד. מפיו. ‏ והוא עונה אחריו, ואחר כל קללה אומר
,אמן") תבאנה עלי כל האלות הכתובות בפרשת ‏ התוכחה,. ותבלעני הארץ
באשר בלעה את קרח ואת כל \ ערתו,. וחלומות ‏ רעים. יבעתוני
יבא עלי,. וה' יתן בקרוב. לאשתי ולבני ולכל קרובי שנת אכל. עלו, ‏ הברק
= ופגעני ווהלמגי, ושמי ימחה מישראל, והארץ לא תאפפניי בסותי, = וכאשר

ו

ופתרונם ,

חקוא היס את ל ככָה ו האדמָה את 0 ולא תבאנה ו

אל קכר ישראל, כל צרות איוב ונגעיו. ‏ יבאו עלי, / וכאשר הכתה מרים
אחות משה על דבר אשר דברה שקר,: ככה אנגע גם אנכי אם אני נשבע
לשקר, וכל מדוי מצרים ופרעה הרעים ישים ה' בי, והייתי - נע:ונד. בארץ
מבקש פת לחם בגלותי ולא ימצא לו, ,וחתימה שחורה" תהיה .לי השנה
הואת, ואם' נשבעתי ‏ לשקר ורבצה בי כל האלה כבהמן, ארור אהיה בבואי
וארור אהיה בצאתי, ושלח ה' בי את המארה, רע: וחסר לחם, והכה הו
אותי בכל. החליים הרעים למינס, בשחין רע ובנגעים: גדולום ואבעבועות
מכף רגלי ועד קדקרי אשר לא אוכל להרפא, והוכיתי ‏ בשגעון. ובעורון
והייתי ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה, ולא אצליח. את דְהכ
בכל אשר אפנה, ושמו עלי כל עלילות:דברים, ‏ ועשקו אותי וידבאוני מכל
עברי ואיש לא יוכל להושיעני ולהצילני מרעתי, ולא אזכה לראות בביאת
המשיח, ותהי אחרותי להכרי ת. ו,למות משונה" אמן, אמן, אמן, וכאשר ה'
אלהים אמת ככה נשבעתי באמת, ‏ אמן, אמן, אמן, סלה".

נוסח:השבועה הזה, אשר שמוהו מושלי העמים ומחוקקיהם בימי הביגום
ל,חק לישראל" בהיות ריב ומשפט בין איש יהודי ובין נוצרי, ואשר גם ברוטניה
נתקן. רק למען יהודי הנשבע על תביעת נוצרי, הופר מהיות חוק זה כמה
(בשנות הארבעים למאה הי"ט) בכל ארצות אירופה וגם ברומניהן אבל בארץ
הזאת, = אשר יושביה היהודים עומדים ‏ מחויץ לגכולות חק ומשפט, הוסר' רל
מפפר. החוקום ‏ ולא מספר החיום, ‏ והשופטים ‏ בעיר ‏ ועיר עודם עושים בו עסן
היהודום איש כשרירות לבו: הטובים ‏ והישרים בהס הוניחו את הנופה הישון
הנושן הזה והשביעו את הנשפט היהודי בביתההדין כהשביע את אזרח הארץ
ואשר לבכם על היהודים רע -- והם הרוב --- עודם מחזוקים בסגו לה הזאת
וגם עושים הם לפנים משורת הדי ומטילים אותה. על בל בעל:דון - יהורי, ‏ גם
בהיות לו. דבר עם. איש יהודי אחיהו. בשנת. תר"נ. התעוררו בתחלה. ראשי קהלת.
יאסי והרב בראשם, להסיר מעליהם את חרפת השבועה הזאת, ולא עשו ידוהם
תושיהן כי הקשו השופטים את לבם ויחזוקו בה בכל עז, עד אשר נכנעו היהודים.
מפני החזקום מהם, אחרי כן שבה התחדשה המלחמ ה פעם בפעם, בערי רומניה,
בין עשוקי המשפט ובין עושקיהם:כח,. היהודים, - הוודעים ‏ כו חקו הארץ. פבר""
הפיר שכמם מסבל השבועה המיוחדת, מתקוממים לנאצה הזאת. בכל אשר יש
לאל ידם ומונעים ,עזרתם" --- את בית הכנפת ואת הרב - - מן השופטן. והשופט
ישים ענש כסף על הרב הממרה, ויש אשר זדון לבו או יועצי בלועל ישיאוחן
לפתוח את דלתות ביהכ"נ בחזקה בוד השוטרים ולחלל את קדשי היהודים על
פניהם,... עד אשר תלאה. ‏ המערכה האחת או השנית וקצה. מפני ,נפתולי אלהים"
אלה ונסוגה אחור או עד אשר יבא ריב הקהלה עם השופטים עד בית:רין:
הגליל או עד בית חדין העליון והצדיק את הקהלה ואת הרב הנרדפום --"
ואחר ישובו השופטים להתעלל ביהודים וברבניהם כה וכה ולמרר ‏ את חייהם
בדבר , שבועת היהודים" ושבה המלחמה לההעולל בין הצדיק ובין. הזדון, וחוזר
חלולה,,,

אחר מראשי הלוהמים לכבוך ישראל המחולל| בדבר הזה, ‏ הוא:, הד"ר
+ ע קב נכאכט, ההרב לעדת פוקשני, המתאמץ זה ימים ושנים להסיר את החרפה
הזאת. מעל. היהודים אשר ברומניהן' וגם עשה עמלו פרי בקהלתו ובית:הדין
הגדול אשר בגליל ההוא הצדיק את הרב הזה בריבו עם שופטי עירו 1906
ויפטור אותו: גם מכוא. אל בית המשפט. בדבר השופט לראות ולעזור בהשביע
את איש יהודי, ובהאפף שליחי הקהילות מערי רוְמניָה לקונגרס. ביאפי (תרפ"א)
הכיר. הועד ‏ את פעולת הרב דֶ"ר ‏ נאכט לטובה, ויביע לו ולראשי קהלתו בהכה
בגלוי על לחמם מלחמת-מצוה הזאת; --- בקונגרפ = הזה החליטו, ‏ אחרי, שמוע
את הרצאת הד"ר נאכט בעגין הזה, לררוש ‏ מכל הקהלות, הרבנים, אשר. לא
ימצאו לקריאת השופטים ‏ אותם ל,שבועת היהודים" ולא יתנו | מהודם עליה!
ולערוך בקשה אל שר המשפטים, אשר ישבית את נוסח:השבועה הישן מבת'
המשפט 09 יוסיפו עוד השופטים להבריל את היהודים הנשבעים, לרעה ולחרפה
מכל יושביי הארץ,

ההחלטה האחרונה. הזאת, לא יצאה לפעולותן כי גם' אין ליהודים בארץ
הזאת, איש או ועד,. אשר יהיה לו המשפט להיות המליץ בינם ובון הממשלה
(הסתדרות כל הקהלות, . אשר כקשו לכונן ברומניה ואשר הרבו לדרוש ולענית
בו בכה"ע ומעל הבמות, לא יצאה לפעולות עד כה, אף כי הפתדרות כזאת
נחוצה לנו כרומניה הרבה יותר מאשר בכל מקום). ובין.בה. וכה עולם. כמנהגו *
נוהג, והשבועה למרות מחאותיהם של רכנים הביט חיתה קוימת כמקודם, . ;

בשנָה האחרונה שָבו ,ככדו" השופטים בעיר.יאסי: את. הרבההראש דְ"ךָ

. -% . > ו

\ [ ,

8

גליון ה

נימרובר. ואֶת. הרבנים האחרים בקהלה הזאת, ב, שבועת. היהודים", וגם שמו
עליו ועליהם, כאשר מאגו לערוך את השבועה המבישה הואת, ענש כסף פעם
בפעםן עד אשר הקריב. ד"ר נימרובר: את משפטו לפני בית. הדין העליון, אשר
בבוקרשט,. והבית חזה ה ציא את משפט הרב וקהלתו לאור. (ביום 24 נובמבר)
ויפטור את היהודים שנית מחרפת השבועה הזאת (בית הדין העליון קוציא
משפט כזה בראשונה ‏ שנת 1904) -- ו,ליהודים היתה אורה ושמחה וששון
ווקר" וכל כה"ע. לישראל הוציאו את הבשורה הזאת לאמר: בא. הקץ ,לשבועת
היהורים". ברומניה!

אך עודנו שמחים .על השמועה ההיא --- והנה צללו אונינו, לשמועה
החדשה. הזאת) לאמר:

ואס

8 יאנואר, -- היוס בא משפט = הרב טויב'
אל השופטים לערוך שבועת היהודים, שנית לפני בית ה

, אשר מאן להדרש
שפט לתלונות. בית:

= המשפט השיב אחור: את הבקשה לבטל את נופח+השבועה הישן, וישם ענש על

רב שלש מאות. כסף, ויחרין משפט ,לקים את השבועה הזאת על. היהודים
בקדם ולערוך אותה באחר בתי. הכנסת באשר ומצא רב אשר יאות. לערכה",,

לפני יהחום אחדים, בהיות המלחמה חזקה ביאפי על הקהלה ועל רבניה
על אדות ‏ ,שבועת. היהודים", | נסה. כותב הטורים האלה דבר אל אחר ממובי

! רבנינו ויערוך לפניו, כי אך בזאת יסור הנגע הזה מעל היהדות ברומניה בהועד

בל' רבני. הארץ. חזאת - (כי: למי: המשפט לרכר. בשם העם אל הממשלה בדברי
דת. ודין: יותר ומחם)) לועידה, ובערכם ספר זכרון אל הממשלה למען הטות
לבבה להפור מעל שכמנו את אות: הקלון. הזה פעם אחת, אך הרב הוה הבוע
לי. אמונתו, כי הנצחון אשר קוה כו תנחל עדת יאסי בריב הזה יהיה רב העלילה
לבל. קהלות ‏ רומניה ושבועת ‏ היהודים כלול : תחלוף מן האריץ. -וכאשר. ראינו,
היתח זאת גפ רעת הקהל בארץ ובחו"ל..+

ואמנם מה נקל הוה לכל אוש פשוט לראות מראש, כי הנצחון חוה---
נצחון רב התלאות, נצחון פירהופ --- כאשר לא היה הראשון כן גם לא יהיה
האהרון וכי מה שהיה הוא שיהיה. ועוד נכונו לנו צרות ,ונצחונות" כאלה, מי
יהרע "ער" מתין- = אבל, ‏ ישראל. סבא כשל = בח זכרוגו. מזקן = הועם --עולם"
היה לעם הוגע, אשר אין. לו בעולטו כי אם' חיי שעה, לא יזכור ‏ ראשונות
ולא יחוש עתידות ובכל פעם ‏ עליו ‏ להתחיל את תורת. החיים מ,בראשית"...

בטוח על תהר -- זאת היא דרכנו בגלות סאז, גם אפן הפנה האחת
הנשארת לבות : ישראל בארץ הזאת -= ההסתררות הציונית, | מתפוררת והולכת
באפם יד, והועירה אשר * הועידו ראשי ההפתדרות הציונית ‏ לגאלאץ ‏ לאחרית
החדש רצמבר, לא באה ולא היתה, כי לא היו האגודות הציוניות נכונות לקראתה.,*
ק אגודות מספר עורן עומדות על מכונן ועוברות את עבודת הציונית. ביד-
חרוצים; ובראשן אגודת ,חובבי ציון, דוד", אשר ‏ הסופר ה' משה שוורצפלר,
עורך ומו"ל מכה"ע 88[!)8108", הוא נשיאה והרוח החיה באופניה, האגודה
הזאת, אשר כמאה חברים לה, עומדת על מכוניה מראשית הוסד הציונות החדשה
והיא. הולכת ועושה היל ומוסופה אמץ משנה לשנה, ער כי ראויה היא להציגה
למופת לרבים, בדין:וחשבון, אשר הוציאה לשנה האחרונה נראה, כי היו הכנסותיה
בשנה הואת 4531 שקל, וההוצאות 3540; מזה: שקלים ותרומה לועד ההסתדרות
הרומני. -- 819, = לקרן קימת של ההסתררות. המרכזית -- 877, לקרן קימת
לושראל --- 1908, מאה עצי זית -- 750, = תרומה לועד הארצי-ישראלי --
0, לאגדות נוטעים, מחיר. דונם אחד -- 100, = ל,בצלאל" -- 50 לבית:
הפפרים ‏ הלאומי אשר בירושלים -- 25, למצבת הרצל בצ'רגוביץ -= 79י
בספר. הוהב כתבה שמות אנשי שם ברומניה מדור ההולך, בהם! החכם צבי
מנחם ‏ פונלש, הפופר העברי. בנימין שוורצפלר, אחד מחלוצי ההשבלה ביאסי,
הנדוב יעקב ליבל, אשר הגדיל לעשות בעדתן בכוקרשט והד"ר יהודה (יוליאופ)
ברש אחד החכמים הגדולים אשר היו בישראל ברומנ ה בדור האחרון.

וסלוי

-><== ==
מַהָעַתונוּת השפאניולית ,

העתון השפאנוולי.,לוץ", היוצא בסופיה מוחוע, בי ב סל ונ יקו
וחל. בקרוב ‏ לצאת. מכתב:עתי בלשון: העברית... העתון. הוה יערך
ע"ו. עוזרו: ה,אל ליבירמאר", זה יהיה. העתון. הראשון | בשפ"ע,
המיוסד ע"י יהורים. שפאניולים במורח,. לא נשאר. בלתי. אם להביע
את. החפיץ, ‏ כי ההצעה הזאת תצא אל הפועל בהקדם היותרן אפשרי.
> אותו העתון: מודיע. גם . כי. האנוה החדשה .,עבריה",

> העולם 9 18

שנוסדה למטרת תחית השפה העברית, הולכת ומתפתחת. באופן
רצוי מאד, האגודה הזאת עורכת אספות והרצאות ספרותיות ,
בגליון ‏ האחרון נמצא' מורעה, כי בגליון | הבא יודפם ‏ בו נאום
עברי מאת הרב-הכולל הבולגארי ה-"ר איהרינפרייז ,על דבר
הזרמים החדשים בכפרות העברית".

ה,ש ופ ר" מודיע עייר חגיגה ‏ עברית:לאומית של חנוכה,
שנערכה | בפעם ההאשונה ‏ ע" ‏ היהורים הספרדיים
בבוקר יי שט. הספררים בבוקארישט החליטו ליסר אגודה ציונית .

במאמר הראשי שבגליון : האחרון. יצא. ה,שופר" . בפולמוס
חריף. מאד כנגד הרוח המהרס של האסימילאציה, ‏ שהתחיל חורר
אל חוני המורים העברים בבולגריה. חכמים קנם,

קונסירבאטיביים לפי דבריהם, מתאחדים עם מארקסיסטים,

במלחמה = כנגד = הרוח = הלאומי.. | בהקונפירינציות ‏ של המורים
היהודים הלאומיים, הם המיעוט, אבל ,להמיעוט הוה שייך העתיר".
ה,איפוקה" מוריע, ‏ כי בפריסטינה נוסר כלוב עברי ,לאחדות:
ולקדמה". באספה הראשונה, :שהיתה לחברי הכלוב הזה, | נשא
נער יהורי כבן שתים עשרה. שנה. נאים מצוין, | אשר נתקכלי
מאת השומעים בהתפעלות. עצומה היפוד: הראשי של כל. הנאומים
באותה ‏ אספה היתה התחברותם. של היהורים עם העותומנים,
העתון ‏ ,ליבירטאד" ‏ היוצא בפלוניקי | מוריע. ע"ר החיל,
שעושה הציונות בעיר הואת,. כדברים האלה: :
,בעקבות ‏ המשטר. הקונפטיטוציוני החדש נצחה לה גם

הציונות ,את . לבות אחינו ‏ בתירקיה. בטרם אשר רכשנו לנו ‏ את''

חופש האספות והעתונות לא היה אפשר לתת מהלכים אצלנו
להאידיאה הציונית הנעלה, האפשרות הואת הושגה רק עתה,
אותם היהורים, = היושבים. בתורקיה, ‏ אינם יכולים - לפנות. עורף
להציונות. כל היהורים צריכים להתאנד יחד ‏ למטרת המפעל
הגרול. של גאולתנו.. מובן הדבר, בי על היהודים היושבים בתורקיה
למלא בוה את התפקיר היותר. חשוב, ‏ דבר :זה צריך . להאמר
בתוקף מרובה וגלוי לכל ,. צריכים אנחנו להשתחרר ממצב:הקפאון,
מקרירות<הרוח. המוקת .‏ הרברים, אשר פנו. בהם אלינו. סופרי
עמנו. לא וכלו | לבלתי עשות עלינו רושם. נמרץ.,: :וותר. מכל
קולות-הקריאה הרנילים, | שהמטירו עלינו כשטף:מים. בארצנו,
משפיעה עלינו | המלה העברית, מלתם של אלה, היכולים
להורות אותנו רבר והקשורים במהותו הפנימית של עמנו והקולטורה
שלו, הם מבינים להעמות על העבר שלנו מעטה רומאנטי ולצייר
את האסימילאציה בקלסתר פניה האמתיים, כמו שהיא במציאות ,
להם אין הציונות איזה אבק פורח, איזה צל יעוף,. איזה מפעל

של עסק, איזה מעשה:צרקה, כי אם -- תורה שלמה, , עבירת? :>

הרוח מימי דורות שלמים ושנית מאות, .. ככה צריכה הציונות
להיות. גם בתורקיה: לאומית, עמוקה, קולטורית, מחנכת,.,
,את העבודה הראשית לקחו ,בני:ציון". עליהם , = מר דור
פלורינטין, ‏ העורך. את העתון. ,איל אוויניר" עיבר את הפרוגרמה,
שנתפרסמה עתה. בקונטרס מיוחד, *,הקלוב של בני.ציון" ‏ הוא
הבריח ‏ המבריח בין כל האגודות הציוניות, ‏ למטרה זו. אומרים
ליסד נם חהר-מקרא. עברי,
+

ו

וי

גוםטב טוך,

נ'ע.

במשך זמן האחרון. אין לך. יום שאין צרתו "מחובה משל חברתה בכהיגת

[

השמות ‏ ש המרת -עושה בתוכנו. לוקח ממנן דיר ליאו כ חן הקישיוםי |

את המעטים שנמצאו ביניהם שנתנו ידם לציון, היה גופטב

4 > העולם 36

. גליון ה

םב =

נסתלק מר א הרן פ ע כט, שחתל'ה ד'ר ליאופולד בהן, לפני זה גוע
בדמי. ומוו הד"ר ב גד רפ ק י; מבנדרי --- כמעט כל מתינו אלה לוקחו מאתנו
בדמי ומ:הם, ותה קבלנו שמועה מעציבה ע"ר מיתת. איש. שאין בו התכונות
האלה, שלא נפטר' בעצם שנותיו, וגם בימי חייו לא היה פועל ‏ ועפקן בתוך
מפלגתנו, אף ספק הוא, האפשר לחשבו כציוני מאורגן, אחד המנוים שבמפלגה!
בכל זאת אבדה זו היא גדולה מאד, נפטר בשנת החמש ושבעום לחייו מר
גוס ט וב ט וך ב המבורג, כאמור, לא היה גוסטוב טוך ציוני במובן המורגל
של השם הוה, אבל במובן. נאצל יותר ולפנים משורת. ההרגל היה ציוני יותר
נדול מרבים אשר במחנה , היוצאים ‏ ידי חובתם בשייכות פורמאלית ושטחיית
למפלגתנו, ‏ גוסטב. היה" יהודי | לאומי בדעותיו ובחשקפיתיו ‏ ומ ת וך דעותיו
והשקפותיו, ‏ בהמבורג ההומיה, הטרודה העפקנית, הנוטה יותר לדברים שבעולם
המעשה מאשר לעיונים ולספרות, היה היהודי האשבנזי הזה, לא מן המזרחן כי
אם מערבי גמור ממולדתו. וחנוכו וכל דרכי חייו --- איש יהודי חושב. והוגה,
"את \ היחה האוריגינליות ‏ המצוינת של גוסטב טוך. סוחר וקבלן ועפקן
ימצוון במקצוע חרשת המעשה,. היה האיש הזה בעל מחשבות מעמיק חקור
ומכוון את הרוחות ואת הדעות ועומר על בוריה של הלאומיות היהודית,
והאוש הזה היה אחד מהנבחרים והמעולים והדגולים שבעפקני הצבור,
לא היה אף ענין אחד מעניני הקהלה בהמבורג בכל הגוגע לצרקה, לחנוך ,
לכלכלת העניים ולתמיכתם אשר לא שקד עליו המגוח בזריזותו המצוינת. ברוחו
הנדיבה ובידו הפתוחה, אבל הוא לא צמצם את עצמו בד' אמות של הקהלה,
והיה עוסק. בחיבה יתרה וביתרון ‏ זריזות ‏ בעניני כלל,ישראל, לא היה. איש
משתתף יותר ממנו = בצעדה של האומה, לא היה איש שהשעבוד ‏ ברומיניה ,
שהעניות בגליציה, שהפרעות ‏ והפורעניות כרוסיה, ‏ ושהטרגידיה הגדולה של
טלטולי המונים , שהעיר המבורג היא אחת מן במות:המחזה שלהם, נגעו אל
לבו וותר מאשר אל לבו של גוסטב טוך. הוא היה כבר איש בא בימים, ‏ וכל
מקום שהיתה שם איזו אספה גרולה, ששמה נתוועדו צירי ההסתדריות היהודיות,
השונות להתועץ על -מה שצריך ועל מה שאפשר לעשות -- גוסטב טוך נמצא.
בתופם, לא מעפיל לעלות, לא נוהג נשיאות ברמה, וגם לא ממלל רברכן
דבריו היו מועטים, אבל המועט הזה היה מחזיק את המרובה, ובתוך החיצוגיות
הפשוטה והענותנית הפתתרה נפש אצילית, עדינה, חזקה, פוריה,. בשהיונו באספה
גדולה של ,הברת. העזרה. ליהודי אשכנז" אחרי. קישוגוב (בש' 1908) - -נמצא
גם גוסטב. טוך בתוכנו, וכל מי שודע לבחון הכר כי זה הוא' איש יודע ומרגיש,
הוגה מחשבות ורגיל במעשים. כשהתחילה תגועת ,,בני ברות" מתפשטת באשכנז
וצרין" היה להכניס לתוך. תנועה זו ישות. ותוכן יותר משיש לח באמריקה
הקולנית והצעקנית, היה גוסטב טוך אחד העובדים האלה, והיה נוסע. מעיר
לעור, | משתתף באפפות, יועץ. ודורש וגם מטיף =-- בקצור נמרץ , אבל | מלא
תמצית, וכשהתעוררה השאלה, כיצד. צריכים ,,בני ברית" להתיחפ אל התנועה
הציונות, ורוב החברים המהודרים,. עבדי ההרגל, המשועברים למנהגי התבוללות
מכבר, מתחו את מדת הדין הקשה בלי חקור הרבה, ורצו להוציא מן הכלל
טוך כמעט ‏ הראשון
אשר לא נחפז לפסול ולנדות , כי אם חדר לתוך עומקי השאלה, ‏ ויתנגד. בבל
כחו: אל הקנאות המוחלטת, ויגן על הדעה,. שמטרת ,כני ברית" איננה מטרה
פילנטרופות-הומאנית חסרת צבע ובת בלי מולדת, ו שבתכונתה זאת אין לה זבות
קיום, אבל עיקרה צריך להיות יהודי:לאומי, ולמהות. כל המכשולים והקנוניות
בפרהסיא, ובחשאו, שיכולים היו להרפות את הלב ואת הודים, עמד הוא ברעתו
וגם החזיק את מעמדו בנקודה זו, ‏ והשפעה הגדולה שהיתה לו בלי אשר
השתהל בה, רק בכח מדותין ומעשיו ושקידתו, ‏ לא הרשתה למנגדיו להזוזו
| | ממקומו,: ונשאר הוא. לא רק בתור חבר חשוב, כי גם בתור ראש ומנהל בלשכה
זו בעיר מולדתו.
וזוכר אני -- זה שנים רבות קבל קבלתי מכתבים כתובים אשכנזית צחה
מהמבורג, והמכתבים היו מלאום שאלות ומו"מ ע'ד היהודים ברוסיה, מה צרכיהם
מה אפשר לעשות בשבילם, המרוצים הם משיטת הפילנטרופיה הנהוגה במערב.
המכתבים ההם לא היו ,אגרות שלום" ולא ,,מאמרים', אלא מכתבים ‏ שמתוכם
ניברה תכונה. מיוחדת של איש מיוחד במינו, חופש והודה ורוצה להכיר את
האמת, עוטד ופועל בתוך חברות, אבל לא מצטמצם. בהן, | והייתי משיב לו
מפני:הכבוד, .ובאחד הימים, בין תקופת פרעות לחברתה, עמד לפני איש שכבר
אז היה זקן, אך זריז . באיש צעיר, והוא מרח ובא לראות ולחקור את
מצב היהודים, זה היה גוסטב טוך! ומאז והלאה פעם בפעם נתחדשו. חלופות
. המכתכים ונשתקען וחזרן. ונתחרשו,. וכאשר החלה התנועה הציוגית, וידעתי אני

[

עד כמה היה הדבר חשוב, אלו יכולנו לראות גס את טוך במחננו, | ובאחד
הקננרפים ראה ראיתיו, הוא בא אך לראות ולשמוע, אך לבו ונפשו כבר היו
מפורים' לנו, וכשהייתי לפני שתי שנים בהמבורג ‏ ראיתין בפעם האחרונה, ולשכת
,בני ברית" חציה ציונית, והזקן בא לאפפה, ‏ ויאחר לשבת בה, ויהגה ויעמק
בכל הענינים: שעמדו אז על הפרק, וכעבור איזה ‏ זמן קכלתי מכתבים מחברים
בהמבורג. שבקשוני לכתוב. אל טוך ולהעירו --- לא רק להכנס לתוך ההסתדרות,--=
כי הוא חיה בה בר וחו -- אך גם להשמיע את דעתו ברבים, ‏ ואז כתבתי
אליון. ולרגל המכתב הזה שלח את מאמרן המצוין והכתוב על שמי, שבא אז
ברפוס בעתוננו הרשמי האשנכנזו. ומתוך המאמר ההוא מדברת נפש איש אשר
כולו . עומד עוד בתקופת בעלי ההרגשה והיופי מדורו של שילר וגיטה, שמתוך
מלחמת-דעות פנימית וקרב:קרב (כמו שהיה ר' יהורה הלוי. אומר) הגיע להכרת
האומה היהודית.

המנוה הזה היה אחד יחידי פגולה המעטים בין היהודים הזקנים והחשובים
העיקריים שבאשכנז, שאפשר לקראו. בשם יהודי לאומי במבחר מובן השם חזה.
לעתים - רק בשהשעה היתה. צריכה לכך --- היה שולת איזה סאמר לעתון
אשכנזי יהודי, ודבריו הוו | כמרגליות חרוזות ‏ ומלוטשות. כותב היה בכונה ,
והכתיבה היתה לו דבר של קדושה, לא כלאחר יר, אלא בדחילא ורחימא,
ואמנם היה בקי בספרות אירופה ומלא דעות חוקרים ובעל נפש יפה מפקפק
היה במשך זמן לא קצר ע"ר האמצעום של ציונות: אם וכשרו למטרתם, ‏ אבל
בדבר הרעיון הלאומי היה הוא אחר מהאדוקים שבאדוקים, וע"ד צורך, קלטורה
רוחנית שתתרכז בארץ *שראל היה כותב מאמרים זה לפני חמש ועשרים שנה,
בשנים האחחהונות התקרב אלינו יותר ויותר, ועוד לפני שני. שבועות לקח חלק
באספה ציוגית אחת בהמבורג, ובפרוטוקול שקבלנו מהאספה ההיא עוד קראתו
את דבריו --- והנה בא השמועה שנסתלק זקן זה מאנשי הפגולה שבאשבנז !
המנוח נפטר בשם טוב נחביב?הקהלה ומחמד הציונים, והניח אחריו בן נאור
ומלומד וסופר , שהרעיון הציוני ממלא את. כל לבו,

כדאי וראוי שאלה אשר ידעו את גוסטב מוך ידיעח יותר קרובה, ויהיו
מתהלבים עמו שנים רבות--- יכתבו. את. תולדותיו בדיוק, ואפפו גם את מאמריןף
השונים, אשר מהם נשקפת נפש זכה, בינה יתרה והרגשה לאומית חזקה אשר פמעט
לא מצאתי הוגמתה בין זקני היהודים באשכנז, יהי זכרו ברוך!

+

השָבוּע.

הציונות ,

--במשך השבוע מיום, 18 עד 96 ביאנואר נכנפו לקופת
הלשכה המרכזית של הקרן הקימת ברופיה הסכומים ‏ האלה !
נדבות. כלליות 5 רובל 88 קופ.

מפהעצמי 4
בער פנסקידשוברות 0
מקופסאות 8 06
לטובת ,יער הרצל" 8
ספה" (תשלומים שלמים) 0,

= (לשעורים) 85 8
תוי הק"ק נמכרו. ע"ס 5 ל
בלנקים לטלגרמות ו

בס'ה 83?. רובל 88 קופ,
--עד העת. האחרונה נכנס. לקופת הקומיפיה הפלשתינאית
שעל. יד הועד המרכזי מן 101 עיר ‏ בעד 1886 מניות של
,החברה להכשרת הישוב בארץ:ישראל" סכום של 6486 רובל
1 קום.
צריך. לציין כי ערים | גדולות אחדות ‏ כמו קמנץ:פודולסק,
קישינוב, ליבוי, פימרוקוב, שאוולי, ווארשא, קיוב, ברדיטשום,

\
1

1

> העולם -<5 15

בברויסק, = ביליסטוק, ‏ יליסבטגרר, = זיטומיר ‏ וקליש לא באו
ברשימת האקציונרים של המופר החשוב הזה.

-- בשבוע העבר בקר ה' ל. הורודישיץ מבריפק דליטא במלאכות הועד
המוכוי את העיר לודו," הוא הרצה לפני אספה שנקראה לבבודו ע"ר מצפ
הענינים בתורקיה ובארץ-ישראל, ונופדה קומיסיה כדי להוציא לפועל את החובות,
שהוטלו על ציוני לודו להוציא: אל הפועל +

דרישת הועד"המרכזי תמלא במלואה.

--בקווכ יחל לצאת 5דרבנד (חבל דגיסטן) שבועון עברי בהשפה
הטאטים, שפה המדוברת בין היהודים ההרריים, ע"פ תכניתו יהיה השבועון ציוני,

מקמנץ-פודולפק כותב אלינו מר א גדן:

ביום 4 לחדש יאנואר נערך ע"י ועד השוקלים המקומי אפפה כללית!
אשר בה קרא הוער את הדו"ח השגתי של עבודתו הציונית.

במשך ‏ השנה נערכו כחמשים אפפות, שני מחוות \ ביהודית, שלש
הרצאות ע"ד פלשתינה , חמש הרצאות ע"ד הספרות העברית, נשף פלשתינאי
בהשתתפות פרוג ויפה . ונשף ספרותי לכבוד שלום-עליכם. בנשפים הנ"ל
השתתפו החברים האלה : ותקין ‏ מא"י, ח. גרינברג, ש, גוריליק, י. גולדמן
ש, פרוג, ד. שליפר ול. יפה.-- ע"י הועד נערכו ג"כ במקומות אחדים בפלך
פודול נשפים והרצאות בהשתתפות החברים הנ"ל י--

ע"י הועד נשלחו 61% מבתבים ונתקבלו 904. הועד הוציא קו"ק במספר של
0 אבטמפלרים וגם היה בדעתו לארגן ועידה של ציוגי פודול, הועד השתתף
ג"כ בעניני המוסדות הצבוריים,

הכנפות הועד היו :--185 רו"כ בעד שקלים ;800 רו"כ לטובת הקופה
המפלגתית ; 220.39 ר' לטובת הועד האוריסאי ; לטובת קרן הקימת נאסף--
0 ר'. חוץ לוה נרשמו בספר.הוהב ע"י הועד שני חברים (פרופ. שץ
וחברגו המקומי מוגלית) . למובת יער הרצל נאסף-99,10 ר'; לטובת
/בצלאל"--12,70 ר'. ג"כ קנו מ,כצלאל" חפצים שונים על סך 76 רובי--
הועד ג"כ גדב הכנסת מחזה אחר---994 רו"ב-- לטובת ביה"פ המקומי לנערות
וגשלח לטובת שלום-עליכם-- 100 רוב .

הספרות הציונית נתפשטה במשך השנה על סך--398.40 רו'"כ ;
(1008 אכסמפל. ,ראןפוועט" ; 880 אסכ' ,דאם יודישע פאלק"; 296 אבס,
, השלח',. ,העולם" ו,הפועל הצעיר" ; 1272 אבם' של ה,קופיקה ביבלותיקה",
8 אבס' שנתקבלו מהועד המרכי ; 70 אבפ' מהוצאות שונות ; 7 אלבומים
פלשתינאים ; 505 כרטיפים לאומיים).

הועד ג'ב רכש חותמים חדשים לשגת 1909 לע'ע--28 חותמים על
,ראוסוועט" , 9--על ,העולם" ו--5--על ,השלה".--במשך השנה נשלחו ג"כ
לכל השוקלים ונתפשטו בעיר יותר מ-1200 קו"ק. הועד שלם דיוידנד לבעלי
המניות של הקולוניאל.בנק העברי +

כל ההכנסות וההוצאות במשך השנה הואת בכלל היו יותר מ=8000 ר'.

בעת האספה הציגו תערוכה, תוצאות:עבודה של ,בצלאל",₪ ונערכה
מירה פומביית והגרלה. מאת הפרודוקטים של הנ"ל+

לפני סגירת האספה הראו תמונות מחיי היהודים בפלשתינה ע"י
פנסיהקסם +

-- בקרימינצוג גוסדה אגורה על יפוד של \ שותפות בשם. ,ירדן"
לקנית: קרקעות בארץ-ישראל לשם עבודות כפריות ,. מספר השותפים איננו
מוגבל . כל אחר ואחד מכנים את חלקו בסכום של חמש מאות רובל . בראשית
הכנפו אל האגודה מכנים כל חבר וחבר 20 אחוזים למאה מן הסכום שהתחיב
להפנים וגם 2 אחווים למאה על חשבון הוצאות החברה. האגודה גחשבת
לקימת בעת אשר יאסף סכום של 50000 רובל. החבר, אשר יתפטר אחר
כך מן התשלומים הנשארים -- יאבד את זכותו והפך שהכניס יצטרף. להון
האגודה . מיסדי האגודה בוחרים ביניהם ועד ומני המנהל את כל עניניה. כל
אלה, המתענינים באגודה הנ"ל, יוכלו לפנות ע"פ כתבת רב העדה בקרימינצוג,
מר א. פריידגברג + ,

הועד הארצי של הציונים בא ונגריה הוציא ספר וכרון מפורט ,
המברר. ברחבה את תעודתה ומהותה של הציונות. ספר.הוכרון הוה נתפשט
בהרבה אלפי ‏ איקומפלארים ונשלח לכל, המיניסטרים , המוכירים הממלכיים,
יהמועצות המיניסטריות, לכל נבחרי הפרלמנט ובית-האדונים , לכל הגוברנטורים
זסגניהם, לכל שרי המחוו, לכל עפקני הצבור היהודי והעומרים בראש
הקהלות הישראליות באונגריה , למנהלי בה"ט השונים של היהודים, לבל
העתונים הפוליטיים היוצאות בארץ, לכל הקלובים הפוליטיים, וגם לבל
מנהיגי ומנהלי עדות. היהודים בבוראפישט , האורטודוקפית והניאולוגית +

ספר.הזכרון נותן | בהקדמתו סקירה על ההתפתחות ההפטורית של

היהודים בארצותיהגלות השוגות, אח'כ הולך ומוכיח את התועלת. האידיאלית,

זהמעשית, שהתגשמותה ‏ של מטרת.הציוגות * האחרונה ‏ עלולה. להביא לבל

-

הלאום הישראלי. את נחיצותה של התנועה הציונית הוא מבפס על מצכם
המעציב של הרבה המליונים היהודים רצוצייהמשפט ועל הורם האנטשמיי
המורגש זה כמה שנים אפילו בהארצות הנאורות, ארצות-החופש .

בחלקו. השני מבאר ספר-הזכרון את מהותם ותעודותיהם של בל המופדות
הציוניים, כל אחד בפני עצמו,

החלק השלישי של פפר הוכרון, והוא האחרון , דן בשאלת הציונות
מנקודת-המצב המקומי , וינו מנקודת-המצב של האורחיות האונגארית, והוא
מוכיח בראיות גמרצות, כי ע'י השתתפותם של יהודי-אונגאריה בתנועה
הציונית..אינם פוסקים להיות בכ"ן אורחים אונגאריים טובים , כמו שהיו עד כהג

-- למלא את חפץ הרבים, הדורשים צו | בשדרות הרחכות . של
המוני היהודים ידיעות מדויקות על דבר המצב הנוכחי של הציונות ‏ ותקותוה
לעתיד לבוא , החליטה הפידיראציה הציונית הא מיריקאית לעווך בעת
אחת אספות המוניות רבות למטרה זַ1 בכל חבלי העיר ניו.יורק. \ הפידיראציה
יעדה לוה את יום השביעי בפיברואר, ‏ וכל גדולי הנואמים הבטיחו' לשאת
נאומיהם בקהל ככתי-בנסיות שונים לטובת הציונות +

בעיר טור וו גט ו בק אנא דה היה ב"ם הראשון, 17 יאנואר, בערב
מיטינג המוני גדול, שהשתתפו בו יותר מאלף ושתי מאות איש. המיטינג נערך
ע"י אגודת הציונים בטורונטו יחד עם הפידיראציה הקאנאדית למטרת מעשה:
פרופאנאנדה לטובת ה שק ל,

בְּאֶרֶץְהיְשְרְאֶל.

ה[ היהודים התימנים החדשים כבר עובדים ב,רחובות".

כעשרים פועלים, מלבד זה עובדות גם נשיהם בתור משרתית.
הפועלים מקבלים שכר כמו פועלים ערביים, ‏ האכרם שבעים רצון
מעבודת הפועלים החרשים, אם גם שהם עור לא הורגלו לעבורת
אדמה, העבורה עור קשה לתימנים, מפני שהם בכלל אנשים
חלשי מאד. הם נגועידרעב ומעטי-כח, התומנים אוכלים פעם
ביום, אבל אם מאכלם יוטב, אז יבריאו, יתחזקו ויתרגלו גם לעבודה
והיו לפועלים טובים, הנשים התימניות מתרגלות. על נקלה לעבורה
בבית, . והמשפחות העבריות מוצאות בהן עיזרות טובית, יושבי
רחובות. כל כך שבעים רצון מהתימנים, | שהם מציעים עכשיו
לבנות בתים בעדם במושבהם, וער המושבה הפץ לתת :חנם
מגרש בן שלשים דונם בעד התימנים, והוא מציע, שמופדות
שונים ילוו כסף לבנות בתים בער התימנים, שכבר באו ושעתידים
לבוא בתור פועלים. על ירי התימנים נתרבה מספר. הפועלים
העברים. ברחובות ועלה עכשיו ער 90 איש.

-- בחיפה תוגמר ביטים האלה מלאכת ב ית - ה ח רש ת הטיחני'
אשר נוסר ע"י החברה האקציונירית , עתיד". בעוד שני חדשים תתחיל
העבודה בו. הפאבריקה הואת עלולה להביא תועלת מרובה להפרחת. המסחר
והתעשיה בחיפה.

בעת האחרונה שואפת יק "א להרחיב ב ט ב ר יה את עבודתה הקולו.
ניואציונית ולהעמיד על הקרקע קולוניסטים חדשים. קולוניה חדשה אומות
יקא ליסד ב, ביתיגן", כל אחד הקולוגיסטים של הקול וניה החדשה יקבל מאת יק"א
0 דונאם אדמה, מעון-לישיבה רפת ושלשת אלפים פר. לקנות את בלי.המכשירים
.הנחוצים, מקנה ועוד. בשנה האחרונה העמידה האדמיניפטראציה על הקרקע שבעה
קולוניסטים בימה, אובעה במ שהק, ששה בצפיהוששה בבנרת.
האד מיניסטראטור של הקולוניה ,,ראשון-לציון" קבל הורעה רשמית מאת יק"א, בי
חושבת היא לקחת מספר של פועלים יהודים, שעברו עד עתה בכהמי ראשון-לציון
ולישב אותם בתור קולוניסטים על אדמת הבארון רוטשילד. ב ג ל י ל, האדמיניסט.
ראציה כבר קבלה בקשות מפועלים. הרבה,אבל עד כה וכלו רק אחדות מהן להתמלא..

--- נשוא ארצותהברית האמיריקאיות, רוובילט, אומר לבקר בירח מאי או
יוני שנה זו את פלשתינה,

ַמְוָרָח. /
הה כםב ש י, שתי הערות התורקיות, שלא השתתפו בבחירות
החכםדבשי, מפני שהמיגיליש הלאומי לא הפכים שישנו את

תקנות הבחירה עד הבחירות, שהיו ב-94 לח. ינואר ‏ ה שלימו

את החכםב שי, חיים נחום,. עדת אנדרינופולי שלחה לו מיר '

אחרי הבחירה תלגרמה, של ברכה, ושלשום נתקבל. תלגרמה
כזו גם מהעדה היותר חשובה. בתורקיה, ‏ סל וניק י,?

,/ % .

16 > העולם 3

גליון ה

הערה הפלוניקית | מברכת את הרב חיים נחום לבחירתו
ומביעה "את: הקותה שבמהרה יגש דמיג'ליש תחת הנהלת. החכם
בשי החדש. לשנוי תקנות-הבחירה . :
=אשור החכם.בשי ע"י השולטן עור טרם בא. מחבים אלוו בכל יוסי
בשהחכם.בשי -יאושר ישלח השולטן אליו שש מרכבות מחצר-המלך (בעד החכם-
בשי ואחדים מחברי המיג'ליש) ופוסים בעד משרתי החכם בשי, כל האורחֶה הואת
תפע לאילדיו-קאסק, החכםדבשי יוצג לפני השולטן ואחרדכך יסע לבקר את ראש
המיניסטירים, קיאמיל.פחה, בערב תכין העדה היהודית בקושטא ,בנקיט" לכבוד
אשור החבם-בשי ,
= ביום א' שבוע זה חגגו בסלונוקי פתוחת גן-ולדים עברי. זהו. גן
הילדים העברי הראשון שבקהלה זו + ה ילמדו בו אך עברית . להנהלת
הגן נמנתה הגברת י, חונוביץ, ששמשה שנתים בתור גגנת בורושלום,
= ממקור נאמן נודע לנו שאת הקבלנות על בנון מפלת-הברול. בון
פורט.פעיד ויפו קפלה חברה איטלקית +
= הברה פרנצית קבלה רשיונות לעסוק בעבודה ישובית בעבר הירדן.
בקושטא יוסדו. בקרוב שני פנקים ‏ רוסים. הבנק למסחר החיצונו
1הבאנק האוובי והדוניי ייסדו בקושטא מחלקותי
האלבנים בתורקיה,
העט האלבנו פרסם ויגיש | גם לבית. מורשי
האגרת הואת:
,תורקיה הצעורה" מרוצה כנצחונה, גצחון החרות על העריצות, שהושגה
בעורתה של סיע ז האלבנים החפשים, ‏ די היה להם, לאלכנים, לשלח תלגרמה
אהת להשולטן, והשולטן נעתר מיד לדרישות. התורקים הצעירים,
ההשפעה הזאת של העם האלבני באה לו, מפני: שמיום אבדו האלבנים
את חפשתם ער היום, תמכו בממשלת תורקיה אף אם ורעו לשמר על. עצמיותם
הלאומות. בכל האמצעום שבאו לידיהם.
לפיכך ‏ גמלו. התורקים = להאלבנים = גמול. רע
; אהנו. כמן. עם. עבדים, - מרחנו = פעמים רבות,
שהכרתנו הלאומות גדלה בנו מאר,
מעמד. -הענינים. נהפך"עתה לגמרון -לכן אין. אנו- הוצים לררוש מה
החפשות את אשר דרשנו מתורקיה העריצה. אין אנו רוצים ממלכה. לנו ל
פי ידענו, אשר הרישה כזאת תטורר את המרינות הנכריות להשתמש בהורמנות
< = הזאת הנתנה להם, להתנפל על תורקיה ולקרעה לקרעו
בממלבה מיוחדת, יש
להסכים עליהן.
א דרישותינו נכללות בארבעה עיקרים:
א) שתביר תורקיה באופן ר ש מ י. א.ת י ש ות האומה האלבנית,
,ב) שתורקיה. תפכים = ל ש לטו ן ל כית = בעניניו הפנומיום, = באלבניה,
| בראש מדיגת ה יעמוד נציב ‏ תורקיה. ובית נאמנים מקומי יחלוט כל ההחלטות
| הנוגעות לאלבניה. עצמה,
= = ג) לשון ‏ הלמוד = בכל ‏ בתי:הספר, ‏ הנמוכים ‏ והגבוהים, תהי הלשון
האלבנית, קר בכתוההפפר ‏ הגמוכים -יהיה הכרחי,
ד) האלכנים יעבדו בצבא העותומני, ‏ אולם אנשי,החיל. האלבנים : לא
0 יצאו מגבולות מדינת ‏ אלבניה,
אלה הנה הזכיות ‏ ה צו ד ק ות שהגנו רורשים, והיה בי לא יסכומו
עליהן, = הרינו מודיעום, כי באחד. הימים. נתקומם כלנו. כאיש. אחד: להלחם
. \ עבורן , ובזה :הגנו מביעום את רצונו המוצק, רצון של של שה מליונים
וחעי אלבנים. היושבים - בחבל ‏ ארץ \גדולה המתחילה. מגכולות :בו ניה ,
> זמפרביה. = ובולגריה: עד חצי | מדינת -מקרוניה, | משם, לארך הים האגאי
והגבולות. היוניום, ולארך. הים. היוני והים הארריטי, עד הנמל אנטיורי ‏ בחר:
שחור\,. ‏ הגנו מודיעים ‏ זאת, * בירענו ‏ אשר מורשינו = בבית:מורשי:העם, * שהיו
| צריכים .להיוח היותר. מרובים בערך לשאר המורשים. משאר ‏ העמים, של תורקיה
/ = הצעירה, יהוו רק מעוט קטן. ולא יעיזו אולי. להתנגד ‏ להחלטות הממשלה,
אנחנו, שהיינו צריכים להגיע למספר גדול של מורשום, .לא שלחנו לבית | מורשי
העם אלא שמגה ועשרים איש, גם זה לא מעט אמנם.
> )| > חן אמנם וש בקרבנו מושלמים, . קתולים, אורתודובסים, | אך = יש
עיקר אחר היקר לגו יתר והוא: עוקר ,הלאומיות", /
הנה. שלשים שנה שספרותגו החלהי לפרה | ולשגשג. אם קודם היו. לגו

העם העותמני את | דבר

המיד, | התורקים התנהגו
ביחוד בשנים האחרונות

ם: אולם, אם און רצוננו
לגו דרישות: אחרות,. שתורקיה. החפשית. יכולה ומחויבה

, הרק 5 לק :
9 .הץ הגתפהבתה0 , 8ק60סג'1 .62 14שאקינס טע (הממהמם

עתונום קטנים בסטמבול ‏ ובכוקרסט בלבד, חנה עתה מספרם גדל מאד באלבניה
עצמה ובנפר, ביניהם הקובץ ,,אלבניה' היוצא לאור בלונדון ונערך ע"י: האלבני
המושלימי פאיק בי קוניצה, מאלבניה הדרומית, = ,תקות אלבניה", היוצאת לאור
ברומא ע"י ניקולה בי יוניי אלכני קתולי, מאלבניה הצפונית, ,קומבי" היוצא
לאור בבופתון ע"י סותיר פצי, אלבני ‏ אויתודוכפי מאלבניה המרכזית,

מזה רואים כי אין ‏ יותר שום נגוד בין האלבנים [השוגים באמונותיהם
וכי אדרכה, בלם יחה עובד ם שכם אחר לטוכת העם האלבני ומולדתם האלבנית"י

בּתְפוּצות. יְשַרְאֶל,

-- ממוסקבה מוריעים: בימים האלה בא הנה הדיפוטאט
מאקלאקוב לאסוף חומר בעד שאלת:היהודים. ‏ הוא 5 את הרב
מאזה ואת היושב:ראש של האגודה המופקבאית ,להפיץ יריעות
נכונות ע"ר היהודים והיההות", וו, הרכבי. מאקלאקוב מתכונן לצאת
בהדומה כשודונו בה בשאלת הימניים ע"ר. הצירקולאר הירוע של
סטוליפין. מאקלאקוב באר להרב שאינו מקוה לתוצאות טובות ביותר "
מוה, שתדין הדומה בשאלת:היהודים, אך בכ"ז ישלו היסור לחשוב,
שהמרכז נכון לעשות הנחות בפרטים ידועים.

-- כידוע קרה סמוך לחג| הפסח בשנה העברה בעירה הקטנה בוו:
ווידו שבמחוו ווילנה מקרה של עלילת.דם. שם מצאו ילד נוצרי שחוט,. בין
האכרים קמה מו;ומה, וקרוב. היה הדבר לבוא לידי פוגרום. ילדה' נוצרית קטנה
כבת שמונה שנים, אחותו של הנרצה, העידה, כי היהודי וויקר שחט את
הילד, לאסון היהודי מצאו על בגדיו כתמיידם של עגל, אשר שחט, וגם,בתב
יד ישן ע"ד עז קטנה , שעורר חשר. את היהודי וויקר אסרו אז והביאו אותו
אל ביתיהאסורים הווילנאי, שישב בו עד היום. את בגדיו עם כתמי-הדם: שלחו
לפטרבורג בכדי לברר אם דם אדם הוא, ולפיכך נמשך הדבר, בפטרבורג לא
יבלו לברר איזה דם הוא, ועדות אחרת כנגד היהודי מלבד דברי הילדה לא
היו ובכל וה ככר הכין הפרוקורור את | כתביהק-יגיריה ‏ בננד ‏ היהודי. וויקה
שהאשים' אותו, כי שחט את הילד הנוצרי למטרה דתית, אבל לשבת.המשפטום
לא מצאה שום ראיה מוכיחה את אשמת וויקר, ‏ ותחלט: להוציא את וויקר מבית
האסורים ולבטל את משפטו לגמריי

וויקר נשתחרר בשבוע וה
שמנה חדשים.

מבית-האסורום הווילנאי לאחר שישב בו"

ספרוּת. ואמנות,
: ב טכ

--נתקבלה החופרת הראשונה של הירחון "105 8000008

-- וצא הגליון הראשון של ה,יודישע = וואבענשריפט" ‏ הנערך. ע"י
לו פור 21

-.-בכ"ח ביאנואר נערך ע"י האגודה היהודית לאמנזת וספרות בווילנאנשף
מוקדש לשנת.המאה. להולדתו. של -הקומפוויטור מנדלזון בירטולדי.
הליקטור המוזיקאלי דוד שור מסוסקכה קרא הרצאה ע"ד תולדות הקומ.
פוויטור ויצירותיו. להסברת התקופה של הקומפוויטור ומולדתו הראו תטונוו!
רבות ע"י. פנסיהקפם, ‏ החל באבי-וקנו הפולוסוף, משה מנדלפון, * וכלה בציוףי
הסביבה והחיים, שבהם נתהגך הקומפוויטור העתודי, יצירותיו היותר אופיות
של ב, :מ נוגנו ע"י המקריא. על הפסנתר:

--בחוג שר אינטליגנטים בווילנא קרא טר שו ר בל' בינואר הרצאה
ע"ד רשמי מסעו בפלשתונא. וביום ל"א יאנואר קרא;לפני קהל גדול הרצאה. ע"ד
הקומפוויטור 5 בטחפוין..

-- ודוע הרבר, כי הצייר האמן יוסף איזראעלם מתיחס

בסימפטיה -מרובה אל השאיפות הקולטוריות העבריות. הלאומיות
בפ לש תינה. עתה מטלגרפים מברלין, כי ביום מלאת לאיוראעלם
שמונים : וחמש שנים שלח במתנה ‏ ל,בצלאל" = בירושלים את *
תמונתו, א שר צויר אותה בעצמו,

- ו

-- אחרי חתימת. הגליון קבלנו מקלן תלגרמה, כי. היריעה
שנדפסה בעתונים אחדים. על. דבר. איזו פרעות ביהודים ‏ נתיני-
אויסטריה היושבים בצפת \ א י ן ל ה: כל יי ם ו ר, ע'פ הידיעות
שנתקבלו. ממקום"המעשה. לא היה שם כל מקרה. רומה לה

2 5

י ל גולדבּרג.

1 ₪ ה ו

: העורך: יהמו"ל +

עם ווערט אנגענומטן דאם אַבאנמענט. אויף דאם יאהר. 1909

אויף. די: טעגליכע ‏ צייטונג

,דער פ
דוע בע ב םער
כ

ארויסגעהענריג: אין פעטערבורג, אי
דישען פּאָלימישען ‏ לעבען און איןך :ג עררים ע]. זין אין. צענטר
ופונ'ם. ירד י ש ען פאֶליטישען לעבען אווך. -- איז דער ,פריונר".
אוטשטאנר בּעקאָנט. צו ימאבען זיונע לעוער מיט. אלצדינג, וּאָס
נעשיהט אין יודישען און. אינ'ם אלגעמיינעם לעבען ביי-צויטענם
און פון: די. זיכערסטע קוועלען ,
אלע וויכטיגע. ערשיינונגען אין דעם ,טעגליבען לעבען", אלע
געשעהענישען, ואס האָבּען ‏ ווערטה. פאר לעבען, וועלען אֶהן
-פערשפעטיגונג. געבראבט ווערען. אין ,פריינד" אין רער. אייגענער
צויט, - ווען ‏ אין- אלע. ניט-יודישע. צייטונגען +
,דער פריינד", אלפ די איינצינע יודישע ציימונג, וועלבע האט
אמארט אין דער גאפורארסטווענע רומע און און. גאסוּדארסטוועני
סאוועט; וועם. אניך ווייטער קאָנען נעבען בעריכטען, און צייטליף
אובערנעבען ‏ די וויכמיגסטע. מטמענטען פון די זיצוננען. אין די
רוסלענרישע. געועצנעבערישע. אנשטאלטען..
,רער. פריינד" וועט. איוך. אְבּגעבען א בעזונדער ארמ פארץ
ודישען .לעבען. אין: אויסלאנר. אוגוערע. איינענע. קארעספאָנדענ:
טען. אין. אַלע. גרעסערע יורישע צענטרען אי איירפא. און מע:
ריקא,. אין אַזיען אּן אין אפריקא, אין די יודישע קאֶלְאָניוְאציאָנס:

6

שילרערונגען. פונים: רארטיגען ‏ יודישען. לעבען +

,דער פריינדיי וועם אייך ווייטער אַבּנְעבען אַניאָרט פאר סא:
טיריש:הומאָריסטישע קלייגע פעליעטאָנען. וועגען געוויסע ערשי:
נוננען: אין: געועלשאפטליבען. לעבען +

מעהר וי אנדערפ:ווען: שפירט זיך ‏ איצט אי בוי דער יודישער

=-איבטעלינענץ, אי בי די יורישע מאסע ‏ א דראנג צו וודיש קולטורישם

לעבען און. קולטור-ארכייט, זעהן או רער דאָויגער דראנג ואֶל פער:

- 5

ביתדספר למפחר ולשפות לנערים | ג א0ופ םש - א ספ הזר .188
ו 1-7

קוא לח - ו : :
טר ב[ | 161181090 500 1000780
1 % 6 " 7 7

למודום -פללוום. ועברוום. | 20866 = . ₪ םונ[010001107010 101

0000

שפות. חרשות,

שידיעות המסהר, חנוך פרטין דתי ולאומי, |:

"השגחה. מעולה.. תעודות מצוינות, = = | .
/ 5 .א זפ וס
(.12 801 .)0000001

פרנקפורט ע'נ מאיין
> פנסיון לנערים עברים
(מאושר. על ירי הממשלה) :

המנהל .18 ,-656מת6 6 ,ופתהטוןוא . ,
לההנוך ‏ מתנהל. ע"י אנשים מומחים לדבר, ‏ ברוח האמונה ואינדיבירואלי,. הפנה
. מורה. לכניסה לבית-ספר. למפחר , לגימנזיום,. להפוליטיכניקום ועוד גם. בשביל
= גערים כאלה שעוך לא רכשו להם שום ידיעה קודמת. כלכלה. מצווגה,. השנתה
מעולה ‏ מתוך אהבה ויושר. לב.. שעורי. למוד מיוחדים. לשפות עברות ‏ ורופות,,

| | נכבדים בארץ ובחו"ל. פרוספקטום. נשלחים חגם. לכל דורש =

= צענטרען, וור פאלעסמינא. און. ארנענטינא --- העלען געבען ‏ טרייע. = >

>תנוכופ. מתקבלים. בכל עת.,. כתבי מליצה. ותעודות. מגידי. תחלה מאנשום. =

רייר

יאההרגאנג

[ צענטר פונ'ם. רוסלענ? = ווענדט ווערען: מים נוצען,: זאֶל אָננעהמען די פאַרמען,-וואָס וענען

נייטיג . און. גינסטיג פאר אונזער נאֶציאָנאַלען. לעבען --- האס איז
אנ'ערנסטע אויפנאָבע פאר יערען יודישען אֶרגאן. און,דער פריינר"
וועט. זיך ערנסט. בּעמיהען, לויט קרעפטען,: מיטצוהעלפען הערין:

,דער פריינד" וועט פון איצט. אֶן פערגרעסערן. זיין ליטערא:
רישען - שבמיילונג. פאר אַרוגינעלער = בעלעמעריסמיק - און. לוע"
ראטור:קריטיק ,

און ליטעראמור:היפטארישע ארמיקלען. וועט. ,דער פריינר"
בעקאָנט מאכען ויינע. לעזער מים. די: עלטערע און. יוננערע. יב
רישע שריפמשמעלער: ווי. מיט. אלע שטרעמוננען. און בעוועגוב:
גען אין. אונזער. ליטעראטור.,

פון: צוים צו ציים ועט אויך ,ד ער פ ריינד" בריינגעך.
פמְפוּלְער-וויסענשאפטליכע. ארטיקלען. און. פעליעטאָנען, 2

מיר. זענען ויכער, ‏ אז הער. צוטרוי פון אונוערע. לעועה צוּם
,פריינד". וועט אונז.אויך. געבען די: מענליכקיים פאקטיש צן פעה-
ווירקליבען אלצרינג, ‏ וואָס מיר. נעהמען. זיך. פּאָר, 1

אבאנעמענטם.פרייו אין רוסלאגר:
אימָחר-- לר,, א האל יאר -- 8.50 ר,,. א פיערטעל ואְהר" =
5 ר,, 8 חיש -- 69 ק,

אבאנעמענטט.פריון. אין. אווסלאנד |" .
איאָהל-15. ר,, א האלב. יאר = .6 -ר,,: אפיערטעל. יאהף" =
2 8 ר,, א חודש 5 1 רובל, .
אבּאָנירען. קאֶן מען. זיף. דורך רי אויסלענדישע פאֶסט:קאנטטָרען, =

-
[

: אדרעפסע:
5 ססות 6 פע 5 =
000 3030000 66 ="

1

וע

0

3

8 טטר רב58211 1306

0

סט כ

0

ל
6
2

0

0

0
0

ו

7
3

: ט
רעפ עשסאקפטען יייש ושפירט של פסח
. אויך. רעקטיפיצירט (פיינשפריט)
שדדקטחס פוטהסא\ 0=ח סוטורעת
ודוס הסה הספת ₪ .ההופסס 8אתסם ע
מיט הכשרים מהרבנים הגאונים הצדיקים ;
, קען מאן בעשטעלען ביי
= .004 ,₪5 .ם כ
גענויסטע פרייזען, בעסטע בעהאנרלונג; רער יו"ש
ושפירש ‏ איז בעוואוסט מיש. זיין נוסען געשמאק;
אננענעמען ריח, מים זיין קריסטאל נעשמאלט.
₪ דער זאוואר עקו' פון יאהר 1866 תרפ"ה,

5 8 8

הוה ל
0

שמעו בעצת הרופאים, 2
הליפאים ‏ חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין:

ברזסה.
מפיל. את יסור הברזל. באותה. מדה. שמכילים. אותי - חריציפטים
היותה. מעולים של הרופאום,. ויפוד. הברול שביין ,,ברזלי יש בי
בדו למהר: את. הדם ולהברוא \ את. הגוף - והוא ‏ יפת = לשתיח.
-לגדולים. ‏ ולקטנים ומועיל ביותר : וזול. ביותר ‏ מכל: שאל חיינות
המכירה. אצל. חבלת ,כרמל" בורשא,

- | הוצאת |
1

בר

/

יצא לאוח ' -- -
חטר מנזע ישי א דוד אליראי.

/ ספור. לאומי. מצוין =---. 5%
מת ער בנימין דיזארעלי (ביקאנספעי

הרגם: לעפרית ‏ ע'י: א"א ‏ ראקאווסקי ,
בשני חלקים

| חספה =

ו
9
|
|
|
|
|

2 5

הטרה |

| מהדורא הדשה ב 0
- חברת ,אהיאסף אצל ווארשא

5
> שה | | | :0 1 > .הו =
.29 ופט הנסה \ = | | .25 דד יס הזרכה
\ : : 6 1
: זה עתה. וצא. לאור ונמצא. למכירה
6 ף : %%
,מאידך ניסא
-מאת ג שופ מן.
-- המחיר. 55 קופי, ילפנות. אל +"
ו 81 ל .₪

ירד אונד בומטער-
] אגענטור" אונד. קאמה |
. מיססיאנסנעטעפט ,
פאן <
סוסא 1 |
.77 .הפה תו 1

0
וממ אה ערל ם +
0 1 בעור וויטעפסק ובסביבותיה:
= מר ש, גילקין;

ץעה 20-00 0ם ,האמחה .יהי

סוכן על ם"
= בעיר ל א ם ךש א ובסביבותוה +

שר וו ב דראזדאווסקי. -

מעלעגראמס-אררעססע + =

ות

=

:

8 מ צנע-68110 >

עס ווערט אנגענומען באם: אבאנעטענט אויף ואהר 319909
אזיף = די פערשפרייטעס5ע מענליכע. צייטונג
.₪ זו
,אונזער. לעבען
דריטער ‏ יאהרגאנג, 6

לימערארישע קרעפטען .י
אויסער די פרישעסטע אינפארמאציעם. און ספעציעלע ידיעות פון די
קרש טע קוועלען, ערקלערט ,אונזער. לעבען". איך לייטיארטיקלען
און איבערויכטען אלע פאליטישע און געועלשאפטליבע . צויטיפראגען , וול אי<
בערהויפט אלע וויכטיגע: פאסירונגען, וואם ‏ אינטערעסירען. דעם לעוער אלם
- יוד, מענש און בירגער +
פון דער גאסוף, דומע ברענגט ,אונזער לעבען" אויפער דעפעשען פון די"
טעלעגראפען.אגענטורען , אויך. אויגענע דעפעשען
פון איהר. ספעציעלען קארעספאנרענט אין. דער. רומע
טעלעגראפישע מעלרונגען. און בענויע בעריבטען - ווענען אלץ וופם
קומטיפּאֶר אין דער דומע און צווישען די דעפוטאטען,." 2
,אונזער לעבען* אוו בעזונדערס אויפטערקואם צו אלע פראנען )/:
וואם קעהרען ויף אן, מיט יודען אין רוסלאנד און אין אויסלאגר +
,אונזער ‏ לעבען" בועננט איהרע. לעוער. פיעל ליטערארישעס
מאטעריאל , פעליעטאנען , ערצעהלונגען, ליטערארישע איבערניבטען, קרוטיק,
הומאר און דעפגלייכען פון אונוערע בעסטע שרייבער + ל
רעדאקטאר כ], ספעקטאר, רעראקטאר.ארויסגעבער ₪, האכבבערנ
אבאנעמענטם:פויין אין רופלאנד:
יעהרליף 6 רובל, האלב-יעהרליף 8 רובל, פוערטעל:
יעהרליף = 1.50, א מאָנאָט 60 קאָפעקען,

= משאא כּרייץ פון א איינצעלנעם. נומער נא7 2 כאפ פא

.8 5088ה0 (המממתקהם "!1 137/]ל, הומאההסס
161 הווהקאעה וו ב <אמחם המפאם> גוסאמט6ת

ב

|

ו
.

|

|

3

א 7-60

ז[ן א ץד ב דוונט" 0207 טעצחטתי

1

שו ש 0 ' שו 5 שוסוסם 1 ש6ף

> הסמתי שי א "8
₪6

' ש\600\ ש600

*ווס

6 םס

/ותרוחזוט שהאנס שיבעו

> פובן , העולם"
בעיר הורארנא

מר בצלאל יפת',

שי

5 סוכני העול :
בעיר. מם קוי ובסביבתה
: ה דיר ממ ראזענטהאלי (.13 התאו 6ה])
וה' ר'ר ',| צלענאןך. 06000070 .ה .קט 01008085 >
: 0 א .זה דיסח וה 000185

אין. וועלבער. עם. נעהמען אנטייל. די בעסטע פובליציסטישע און:

שנה שלישית

) ₪ מ מ ף . !
שפועו ה

הציונות | שואפת לרכוש מקלט"פטות. 2"
2 : משפט-גלוי | לעם ‏ ישראל ‏ בארץ = ישראל . =

| 5 6 0

(פמגרמת | ביל ל 0
התכן:

\ + אחרי האספה הבללית של חובבי ציון א הְאֶם. ---
האספח הכללית של הועד האודיסאי לישוב ארץ-ישראל,

₪ *>*.שיר: יהורה קרני ; ,
ב יר פחקובי =
0 5 נאחידא. רימי -- והשפה העברית. (פיליטון) 0
6 מהעבר הקרוב (בקרת): 2 ד'ר ש. ברנשטיין ,
- , : 1
ל קוהלת : 5%
8 מכתבים. מתורקיה , :
1 סלוניקי.. יתושע. קנטירוביץ ,
ויר ו | עקב קבולי +

9 השבוע: (הציונות ; בארץ: ל 6 ה בתפוצות"ישראל ;+
ספרות ואמנות). 2 2

> מחיר ,1 העולם? ברוסיה + שגה 4 רובל, ‏ לחצי שנה ל רובל, לובע שנה 1 רובל, ולחרש ‏ 88 קופ' .
בחו"ל + באוסטריה: יאונגארוה. 10 ב בגרטניה. :9 מארק , באננליח . 9 שוליננ, באמיריקה - 95/2 דולר, =

: בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתף הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצו ולרבע שנה,
%] / ; 4% בער שנוי האדריסה 30 קי 4
כ .
בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתום , - על העמוד הראשון 60 קופ', ועל שאר חישטודים .40 קופ'

מחור. מודעות 1

האררופה:
.0188 ,1180131,, 1460800102 7 = 1 תת

מחיר. כל גליו 10 אפ

מאת האדמיניסטראציה שק ,העולם".

1 אל החותמים:

)= הרוצים לחתם. על העתון. יואילו: נא ל הזד רז במשלוח כסף החתימה, כרי שאפשר יהיה לרעת כמה אבזמפלרים להדפים. מכל
גלוון. ונליו), החותמים ‏ אשר יתמהמהו בחתימתם ל א יקב לו את"כ את. הגליונות שיצאו עד ומן חתימתם, יען. כי. הגליונות
נדפסים במספר' מצומצם והמעט הנשאר הולך וכְלה מפני רבוי החותמים .
2) החתמים החד שים, החפצים לקכל את שני הגליונות האחרונים של חדש דצטבר (כדי שיהיה להם קומפליקט שלם של ,העולם") צריכים
להוסוף. על בסף חתימתם /20. קופ'.
() די להקל את משלח הכסף בעד החותמים מחו"ל פתחה האדמיניסטראציה שתי מחלקות בהו"ל, אחת בקלן ע"פ האדויסה : מו0ם8|0 ,207
06 3011 "ד /\ 21,, 15008100 ושגית -- בסטאניסלאוו (גליציה) ע"פ האדריפה :800גי13 .11 .עס תע1107 ,0ג1818ת8)3. וטעתה
יופלו החותמים בחו"ל. לשלח את בסף חתימתם לאחר משני המקומות הנוכרים , אפט שנוח להם ה מ ק ום ה רא שו ן מפני הקמוץ בפורטה, כי הכסף
ע"ש. מערבת ,די וועלט" מתקבל בבתי"הדואר , באוסטריה-אונגריה וגרמניה , באמצעות טופסי תעודות"הדואר (0186ש[2084-1188-80).
)| מאת. החותמים. בחו"ל מקבלת האדמיניסטראציה של ,העו2 ם" בוילנה כפפי חו"ל: פראנקים , מארקים וכדומה ובלבד שיהיה הכסף ב ש טרות
ולא במטבעות . האדרוסים צריכים להיות נכתבים ב כתב ברור ונקי ויוסיפו גם את שם מדינתם.
)= החותמים כמו בחו"ל כן ברוטיה יכלים לשלח את כסף התימתם בתלושי המניות של הקולוגיאל-באנק העברו ,
0 החותמים שיש להם איזו שאלה או טענה אל האדמיניסטראציה יואילו נא לרשם במכתביהם את הנומר שלהם הגרשם על גבי הבנדרול ולכתוב כשו
2 כן אם חם מן החותמים הושנים או החדשים + = ,
ץז החותמים בחו"ל. השולחום את דמי-חתימתם. ישר להמערכת בוילנה, צריבים להוריע מיד ע"ד מטרת כספם והאדריסה שלהם במכתב מיוחדן מפני שמתלושי-
= = המחאות הרוקות המתקבלים מהפוסטה אי אפשר לדעת מאומה בשביל וה בא עכוב במשלח גליונות העתון במועדם . והחותמים מתלוגנים אח"ב עליגו .

ו אל הסוכנים.
)= כל הפוכנים מתבקשים להשוות מיד את חשבונותיהם עם האדמיניסטראציה , כדי שלא יהיה עכוב במשלה הגליונות אל החותמים ולטכירה לאחדים ,
----------------------------7-------- 1
ב) = הסוכנים מתבקשים ג"כ להוהר לבלי להוכיר במכתבידהומנותיהם שם חותם אחר שתי פעמים .

לקמיץ בתוצאות המ שלוח יכלים הסוכנים לשלת את שוברות*ההומנה על העולם לא במקטפות פווות כי אם במעטפות פתוחות
ולהדביק עליהן. מרקאות בנוח שתי קופ' +

שנב הנחות גרולות +
%) = החותמים על ,העולם" במשך חדש יאנואר זוכים בההנחה הגדולה מאד על פפרי ,אהיאסף" (פרטי ההנחה ותנאיה
מבוארים בהפרופפקט המיוחד שנספח אל הגליון הראשון של ,העולם" מחודש דיקבר),
ב שלשה קומפלקטים (משלש שנים) ,דאס יודישע פאלק" הנודעים בתכנם הספרותי העשיר -- למחיר 9,506 ר' יחד עם הפורטה.

מתקבלת החתימה. על השבועון 2 מי שרוצה
ינר 0 ה ויה 1
החל -
(היו'ל עיי יצחק סובלפקי בלונדון) ,הצבי. היומיל
מחירו בער החותמים ברופיה: נערך ע"י. א' בן יהורה
5 רו'כ לשנה לחצי שנה: 2.50 רו"כ, עתה שהחשמה נהנה הרות להעתונים ‏ ימלא ,הצבי" חובת עתון יוטי עברי *
לשלוח בשטרות רופיה או במרקאות הפופתה בנות 10 קאפ', לאומי בארץ ישראל בכל משטעת המלום האלה.

מחירו ברופיה עשרה רו"כ לשנה וכן לפי הערך לחצי ולרבע שגה ,

86 מ8810ש07[ 1182001 .466 08גות 5
מ ,א00א10. וסור ,תו המאק .6 >ממסמפגוה, . ל

ברוסיה. לחתום אצל : ֶּ סוכן ,העולפי
80 ל הו .הה[16ל 0‏ 9 ,וזוסםהוהת .4 למדינת אמריקא בכלל. ולעיר נויארק וסביבתה בפרט
00 .וס .2141781008 תז 11000181 10120 10 מהג סנו מר ם, דרוקערמאן (בימ"ם)
לרבנים ‏ ובתי מקרא לציונים הנחה --רק 8 רו"כ לשנה, . 3
שטום היא סקל" כם השנה לספרע. .85 681 50 ,106-ש\ ,מהתועס6טטזע 10

האדריפה לבית המערכת:

9 ו
צּ 8% 0 ב 2 - יש
כחא דהתירה עדיף! כ בו ,א --
6 ליל הדי לק-6 הת ה-זלהילההההדה-----%--די ]01-57 2 ביא םי
כל החפץ לגלה את הוקן בהתר ולא באסור יקנה ממני את ] 0 בש ]4 5% ור
: אבק-הנלוה. החדש *4ת8196116, ב 4 ל 33323 5 222%
: : צ 64 ".₪ + 3% ב
בשמו כן הוא, טוב ויפה וריחו געים ומועיל לגלוה הוקן ברגעים אחוים ‏ ץש ₪ םש ₪ ,4-2 ₪ 24 צל -1-
: עצהיו"ט ומותר הוא מן התורה אפילו לבתחלה. כטבואר בפוסקים , 1 %ש + 2 ור 3 3 5 ל 8
= מחיר תבה א' 60 ק', שתי תבות רו"כ א', -- ע'י נאכנאהמע | 27 5" 3 7" בלי4, 5 .בק
ל לו נא ץר 1
בתבתו: % 5 5 א ל

₪ 00820 , [ג0 10016 10 )הא 10508 סוכן. ,ה ע ולם'

מוכן = ,ה קל ם". בעיר י בעיר ושוואַנעץ (פלך פודוליה) ובסביבתה.
בריפק- היפא ונמגימחיה:.מר בבציוד נייכמארק - המירה פר: אלתר גאלדשמיין

| האחרונה, ‏ שעדיין ‏ אנו עומרים ‏ בגבול ‏ רשומיה,

.

ווילנא

60 מ54-60 ,ג א, ]זו

א, . ראֶם +

אחר 0 הנואמים ל האספה ל אמר: ,תיתי. לה
לאספה זו, שהיא. קבלה צורה של מאורע חשוב במחלכה הכללי
של הציונות", | כמרומה, ‏ שיפה אמר האומר ושהדברים " הללו

נאמרו לא לתפארת המליצה בלבר,
שבע. אספות כלליות. היו לחובבי ציון למן היום שנתאשרה

החפרה: וער-/היום, : כשנעמור על: ערכן = ומחותן" של כל" האמפות 7

הקודמות ‏ נצטרך להודות " ששתים" שלש מהן היו מענינו
וותר מזו. של עכשיו, רבים. מחובבי ציון. ודאי זוכרים עדיין: את
האספות הכלליות בשנות המשבר של הישוב העברי. בארץ
ישראל, כשהוצרכנו להשיב תשובה ברורה על השאלה הגדולה
שעמרה. אז. לפנינו, | היאך ובמה. יכולה וצריכה להיות. ניכרת
השפעתם של חובבי. ציון על בצורו של הישוב, | שהיה/ רופף
כולו ועמר לנפול, מעל הבמה הובעו.- או דעות חדשות ועיקרים
חדשים של שיטה. מסוררה בנוגע לעבודת. הישוב, אז. באה לידי
גלווה התיאוריה של. עבודת הישוב, אם אפשר לומר כך, הפרת
האפוטרופסות, חופש העבורה, היציאה מתחת רשותם ושעבורם
של מנהיגים, | הקבלת האיכות ‏ אל הכמית, . תפקידו של החנוך
ובות: הספר. בא"י וכו'. ופוי, -- כל | הרברים הללו. שהיו חרשים
ובלתי מובנים בשעה שנאמרו ושנעשו אחר כך, ‏ במשך זמן קצר
בערך, כל כך פשומים:וכל כך מובנים מאליהם, נשמעו ראשונה
בשעת האספות הכלליות האמורות, מתוך האספות ההן נתבררו
והוסברו לחובבי ציון ענינים, שלא עמדו עליהם. מעצמם, ונתרגלו
להיות = עמקנים ביותר בנונע להשאלות השייכות להישוב. הקים
כבך ‏ בארץ, ומנקודת השכפה זו אנו אומרים שאותן האספות
היו יותר מענינות מזו של עכשו, אבל אין כל ספק שוו
בל
מיוחרה . ותפקיד מיוחר יש לה שלא היו לאלו שקדמו לה,

לא על פי מקרה בלבד. היו ראשי המדברים באספות
הקודמות. אנשים, שוה .מקרוב. באו על מנת כך ,מהתם", או, לכל
הפחות,\ "אלו שענינו הישוב הקים היו ידועום. וברורים , להם,
בעור שבאספה. הכללית ‏ האחרונה, שעליה אנו דנין, לא היה

+ ! רשומם של בני. אהץ. ישראל נובר. בלל וגם. בין. ראשי המדברים

ו רק שנים (מר. זוסמן ומר הבינוביץ), שעניני. הישוב. וצרכיו
עים' להם: לא 0 עפ" השמועה והקריוה, בספרים. בלבד,

ג' אדר,

תרס"ט,

1909 268888 0ע-11 ,\1[מח תג"

האפפות הקורמות עפקו, ‏ כאמור, ביחור בשאלות הנוגעות. לבצורו
של הישוב הקום כבר בארץ, בשעה שהאספה האחרונה ‏ עפקה /
בעיקר וראשונה. בשאלה יסורית אחרת. לגמרי, -- בשאלת נאולת = =
האר והדרכים המובולים לגדולו של הישוב העבלי שם.,\ " "

במשך שנים. אחדות היתה טפה בעולמנו המחשבה. ע'ד
,העבודה הממשית בארץ ישראל". כעין סוסמא שאי לה תוכן,:
בעין מחשבה ‏ דאזלא. ערטילאה,. אלו. התננזו בכלל לעבירה זו-
ועפ"י דרך הפלפול. והחהוד מצאו הכשר לההננדותם, ואלו,. אעפ'י
. שנענן. בראשם. לה,פרינצופ'. כשהוא. לעצמו..ונראן ‏ כמורים .בו,
מכל מקום לא היה \ איכפת ‏ להם כלל שה,פרונציפ". הזה. חיה. .=
הולך ולובש צורה של ,הילכתא למשיחא", ער שבאו מאורעות
תירקיה. האחרונים. והירו, * שהפלפולים \ והחדודים של המתנגדים ‏ "
אין להם שום יסור, ושהודאה גרירא מצר. המפבירים ‏ פנים
לה,פרינציפ" אינה שוה כלום, האמת 4 הפשוטה, שיפור הציונות. >
הממשית היא ארץ ושראל. הממשית, גדולו של הישוב,. נאולת
הארץ בקפיטליהם של יהורים וכבוש העבורה ‏ כיריהם של-יחודים
האמת, הפשוטה הזאת, שלא נקלטה במחם של הרבה מטובי
ציונים במשך שנים, נעשתה עכשיו להכרה ברורה. במשך. ירחום
אחרים ‏ שעברו: ממתן הקונסטיטוציה: בתורקיה. ‏ ואמנם. ההכרה
הואת. כמרומה, שנתבמאה בטוי ‏ נמור בימי' האספה . הכללות *
האחרונה של חובבי:ציון.. זוהי ‏ חשיבותה המיוחדה. .של -האספה
וחשיבות זו. היא שנתנה ‏ להאספה צורה של ,מאורע השוב
במהלכה ‏ הבללי של הציונות"-= ,

יש אומרים שהישוב. העברי: הקים כבר בארץ" בכללו אינו
וקוק עוד לכך , שיהאגן לו אחרים. ושהוא. עלול להיות נזון ומתכצר. /'
מתוכו, ואולם אפילו. אלו. שעדיין: הם מפקפקים : בדבר ושעדיון =
חפר להפ הבטחון הגמור בנירון זה, חיבים להוחות שהשעה:
שאנו קימין בה מעמידה בהכהח. בראש ,את האפשריות ‏ להרחיב
את צעדי הישוב . ולהגדילו, /ומעמירה בשורה. האחרונה את הטפול
בבצורו של 3 6 טבעי ‏ היא הדבר, ששאלת. גאולת.
הארץ' או, כמו ‏ שקוראים ‏ לה. עכשו, ,השאלה. האגררית", ‏ היא
שתפסה. מקום ו באספה . הכללית ‏ האחהונה: והיא. שחזרה:
ונעורה תמיר בכל הוכוחים וההצעות טענינא ושלא. מענינא,. אפשר !
שווהי. וכותה היותר. גדולה וחשובה של הציונות. הממשית, כלומר
של הישוב. הארצישראלי, ‏ שהיא. עוררה ‏ בתוכנו. . אינטרס חדש,
שבבר. ניטל' טעמו ממנו, . אינטרס קרקעי,: אם לא רעב לקרקע, %
הרי. לכל-הפחות \ געגועים: אל הקרקע, וכל המרבה לעורר את
הגענועים\ הללו: ולהביאם עד לודי. קבון, חי זה משובח,

השאלה ‏ האגררית

₪ ->- העולם 3

| ונחוץ. להגיר את: שבחה של האספה ‏ הכללית - האחרונה, ‏ שהיא
עוררה "כמו בכונה את הגעגועים הללו, ויפה עשתה. נוכר. היה
בשעת הוכוחים ע"ר ,השאלה האגררית", שאם לא כל הנאספים
| הרי לכה'פ. רובם הגדול יודעים ומכירים, שאין לנו שאלה גדולה
ועקרית מוו, ואפשר שבנוגע למקצוע וה צדקו דברי הגואם
שאמר, ש,הועד של חובבי. ציון הוא יצרם הטוב של הציונים
כולם", בשנים- האחרונות אמנם אינו מניח היצר הטוב הזה את
הציונים לישון: ומגרה בהם את הגעגועים לקרקע...

כמדומה ‏ שלא טעינו כשאמרנו, שרובם הגדול של כל
חברי האספה. הכללית ‏ ידעו והכירו שאין לנו בשעה זו שאלה
וותר עקרית מזו של גאולת ‏ הארץ, ואם בשעת הוכוחים ע"ד
נתבררו שני זרמים: מצר אחד אלו שררשו
צי. ועד החכרה. יהיה. המתחיל בדבר ,ליצירת אורגן. לקרריט
= קרקעי. באיזו צורה שתהיה", ומצר שני אלו שהתנגדו לכך; הרי
שמחיות. היא.זו לחשוב שאלו האחרונים לא הודו בכלל בנחיצותו
של מוסר כזה, לא כך הוא הדבר, אלא שדעת המתנגדים היתה
= נוטה שדוקא: משום שגאולת הארץ תלויה במרה :מרובה. ביסוד
מוטד' לקרדוט קרקעי ורוקא משום שיצירתו של המופר הוה נחוצה
במוקדם, אי אפשר לגלגל את. יצירת המופד הזה על הוער, שסוף
סוף:כחותיו מצערים, הכנפותיו מועטות וצרכיו מרובים, המתנגדים
= חששו, שאין. הועד וכול להטיל על עצמו אחריותה של התחלה
נחולה כזו, ועור חששו המתננדים, שמא יהיה הועד ‏ מוכרח ע"י

ה להסיע את כל עיונו ‏ לדבר אחד ולא יהיה בידו לעבוד את

עבורתו הפוריה: במקצועות אחרים, שהוא רגיל ומנופה בהם ושגם
בהם' תלויה במרה נהולה התרבותו של הישוב. העברי, כנון תקנות
הפועלים, סדור לשכות המוריעין ועניני החנוך ובתי הספר, וכדומה ,
= = אין מן הצורך לחזור כאן על החלטותיה של האפפה הכללית,
* שהרי. הן : כבר ידועות לקוראינו ‏ (עי' ,העולם" גליון הקודם),
= פונתנו: היתה רק להעיר על המון היסודי ששלט באספה הכללית,

והודה. קרנר,
| קר
ל קנף צר על פָנִי הְַרְמָה
ל
רד רוב עטוּף בְּטַלִית. של הְבְלֶת
לְבָרֶךּ על קדושת הַכַּתֶב.

אֶתָא הָעוְרֶב ונעי אֶת הֶלְט
הרטומו השחור בַּפָנִים =

חָרִד הַבְרוּם = על הפרע. בִִּרִיעָה
שב כּרְתַ אלמי .

ָזלִים לב בְנוּנָיס מַתִפשטִים בְּרְחובות =
ה שָלְג ש שחרית בּשבָט:
עוּלֶה, מִלְחְתֶ בְִדָה, הלת

> אֶל בָּית האולפנא לאט .
9 כל
צעד וָצער - ונחרת. כַּתַב קור
לא לבנונית.. השביל | =
נשקף אָנכִי שב ְקוּבָא

גליו ו

והוא---שהעבודה הממשית בארץ-ישראל אינה הילכתא למשיחא
אלא עבורה שומנה בכל יום, ועוד שהעבודה היותר נחוצה וחשובה
היא זו הכובשת דרכים חדשים ואפשריות חרשות בפני הישוב
העברי בארץ-ישראל, הצריך להיות גדל ומתרחב תמיד, טון זה
שלט בכל ההרצאות ובכל הוכוחים בנוגע לכל השאלות שעמרו על
הפרק ולא רק בזו: של גאולת הארץ, והוא שנתן לאפפה זו של חו"צ
צורה חדשה, צורה של ,מאורע. חשוב במהלכה הכללי של הציונות',,,

ואולם יש אשר יתגנב ספק מר אל הלב + כזה וכזה אמנם
החליטה האספה הכללית ועבודות רבות האחריות ומרובות הגונין
הטילה על הוער; הרי נעגועים גדולים לקרקע ושאיפה נמרצה
למצוא. פתרון נכון לשאלת הפועלים וכבוש העבודה בירי יהודים;
הרי הודאה גלויה בחשיבותם ‏ המרובה של עניני האינפורמציה
והכרת ערכם המיוחד והגרול של מוסרות החנוך וההוראה, -=
הכל טוב ויפה, ואולם האם יש לנו הרשות להיות בטוחים שיחיו
מעשיהם. העתידים של הנאספים ושולחיהם למובת החברה מעירים
עליהם שלא רק בשעת חמום הלבבות נאמרו. הדברים ושיודעים הם
מה בין צורך ליכלת ל -- אולי נוח היה להועד שלא היתה האספה
מטלת עליו אחריות גדולה כזו והיה מוסיף ללכת בררכו, שמעוט
הכנסותיו התוה לו ער עתה+ -- קשה להשיב על שאלות אלו,

ימים יבואו. יגידו! --
אֶסָפָה הַבְּלְלִית שָל הוּעַד האוְדִיפָאי
לש זוב ארייישרְאָל ,

(מאת. פופרגו),.
(המשך)
ישיבה שניה
(יום ג' 27 ביאנואר 7--11 שעות אחרי הצהרים)
הישיבה נפתחת בהרצאתו של אופישקין ע'ר,הקולוניזציה

5

על בַּתַבִי ומִטַטְאות
0 הִּבֶר . אַנִי על הקלף .>

\ יִרְקות.
מאת

י. ד. ברקוביץ, ,

(המשך)

מסביב לשפרה וארגויה ‏ ותרמיליה נתקבצו אחיה ‏ ואחיותיה הקטנום ,
עומדים צפופים , מחרישום ומשתאים, ווקפים ראש ופוערים פה כלפי אחותם ן
מפתכלים בה מתוך. דרך-ארין. וענוה יתירה , מזינים. עוניהם בה, שומרים תנועתה
ותאבים לדברה ואדמימות. של בושה בוערת בלחייהם. הדלות" והשוופות . אבל
מאחר שראו פני אבא, המתעותים ביסורים מחמת שיעולו , נפל רוחם. פתאום
ונכתלקה שמחתם . תינוקות ‏ אלו נתבוצו עבשיו, כבשו פניהם בקרקע ועמדו

נבוכים : והיאוש בעיניהם ‏ מתמרמרים ‏ בלבם על זה האב האכור, שלבו. חולך

אחר שועולו, המתכון לחפר שמחתם דוקא. בה בשעה , שבאת! אליהם. ממרחקים

והמון ארגזום ותרמולוס ; מסבוב ל

אחותם וו הבכירה, הנפלאה ותהדורה. בלבושה, שמגבעת נאה בראשה וסוכךה >

בליון ו

של א"י בבר והפרספקטיבות | לעתוד" .
הנואם מתחיל בהשקפה על מצכם של היהודים בתורקיה
הישנה, ליהודי תורקיה היה תמיל' שווי זכיות, הם סבלו אמנם
מהמשטר. %ישן, | אבל לא בתור יהודים, | אלא בתור. נתיני
תורקיה.. גם, היהודים, גתיגי חו"ל, - לא נברלו. בראשונה לרעה
בזכיותיהם מנתיני חו"ל שאינם יהורים. רק לפני ב"ה שנה בערך
יצא חוק המגביל את זכיותיהם של היהודים נתיני חו"ל ,. ליהורים
הללו: נאסרה. אז: א) הכניטה. לא"י, = ב) קנית קרקעות | בא"י,
החוק הזה היה מכוון כנגד כל היהודים נתיני חו"ל. מבלי הבדל,
אלא שרוב הממשלות מחו כנגד הגבלת זכיותיהם של נתיניהם
היהודים וע"כ חזרה הממשלה התורקית ובטלה את הגזירה בנוגע
לנתיני רוב הארצות ולא נשארה בתקפה אלא בנוגע. ליהודי
ףוסיא ורוטיניא, מפני שממשלותיהן של המדינות הללו לא מחו
פנגד ‏ החוק ‏ הזה. באיסור הכניסה לא דקדקו אמנם מעולם,
לעומת זה התנהגו בכל חומר. הדין. באיפור. קנית קרקעות בא"
המצם הזה נמשך אח"כ בכל ימי המשמר הישן, להלחם כנגד
המצ5 הזה ע'י אורגניוצוה של הכחות. היהודיום ‏ המקומיים לא
היתה. פל אפשרות בתנאים הפוליטיים של הזמן ההוא,

מה הביא לנו בנדון. זה המשטר החרש? קורם כל הרבה
מאר בנוגע ליהידי תורקיה, ליהולים הללו נפתחו עתה פרספקמיבות
רחפות = ומוהירות , = אין שום ספק בדבר. כי בתור לאום. מאוחד
ומאורגן ישפיעו יהודי תורקיה הרבה מאד על עניני : המדינה.
עלינו עתה להשתרל לפעל על יהירי ‏ תורקיה ברוחנו, . לסדר
ולארנן אותם ברוח שאיפותינו הלאומיות ולמשך אותם לעבודתנו,
הפתדרותם של יהודי תורקיה צריכה להיות עכשיו אחת
מעבודתינו הראשיות., לצערנו, לא עשינו ער עכשיו כלום במקצוע
זה. בעבורה זו צרִיכִים להתעסק כל אותם החפצים לעבור בא"י,- -
העבודה בא'י צריכה להיות בת שני צדרים: א) לאחד ולחוק
את כל מה שיש לנו כבר בארץ; ב) להביא להתם אלמנטים

> העולם 3 8

חרשים, חזקים ורצויים. את המקום הראש צריכה לתפוס
בעבודה זו ,נאולת הארץ", במקצוע זה הרבה יש לנו ללמור
מהעבר. עד עבשיו עלה בירנו לרכש רק כשש מאות אלף דונם,
והחלק היותר. גדול מוה: נקנה. בכספי הברון רוטשילר והיק'א; --
פה מקום להעיר, שערכו של הברון רוטשילד בתולרות \ חישום
גדול הרבה יותר. מאשר רבים מאתנו הסכינו | לחשוב, == איך
שיהיה, מעטים המה מאד בערך הקרקעות שישנם. בידנו. סבות

שונות, פנימיות וחצוניות, הפריעו בער רכישת קרקעות בכמות. .-

יותר מרובה, הסבות הפנימיות הם תתנאים המיוחרים
השוררים בכלל בתורקיה | במקצוע זה לרגלי - החוקים האגרריים
המפובכים ביותר, = כנורע בנויים החוקים האגרריים השוררים

בתורקיוז ‏ על שני ‏ יסודות * שונים * ומשונים: ‏ על חוקי הקוראן ",
מצר אחד ועל ספר החוקים של נאפוליאון מצר השני. ועירוב "

פרשיות זה עושה את החוקים הללו למסובכים = וכלתי. נאותים
ביותר, הסבות החצוניות הם החשר כנגדר הדים בכלפ'
וההשתדלות להפריע בעדם לחוק את עמרתם בארץ. אם נביא
בחשבון את כל המפריעים האלה צריכים נהיה להודות, כי בערף"
כבר עלה בידנו ההבה.

בעתיר ישתנה המצב הנכחי לטובה. תורקיה החדשה תתן.
לנו מקום לעבורה אינטנסיבית רחבה ומקפת . המפריעים הפנימיים
יוסרו בקרוב,. הפרלמנט התורקי יתעסק בקרוב בתקוני החוקים
האגרריים ברוח המרינות היותר נאורות. דבר. זה הכרחי הוא:
לתורקיה החרשה, ‏ מפני שבלא זה אין
חיי: המדינה אפשרית: כלל. כמו כן תשונה בקרוב. לטובה שמת
המפ ים השוררת עכשיו: בתורקיה,. ‏ מס ,העשור*. המעיק על

עבורת, האדמה יבוטל בקרוב | לגמרי או, ‏ בכל אופן, "יבאו בר /.

שנויים גדולים ועקריים לטובה. -- גם בנוגע למפריעים החצוניים, .
כלומר להחשר כנגד ה,זרים" והגבלת זכיותיהם של יהודי חו"ל,

ישתנה המצב. לטובה. ואולם לזה צריכה עבודה. מרובה ווהירות : :

--הרי אבא משעל.. ,-הוסיפה שפרה ודברה בלחש.--אבא,. שיעול
זה מנין לך ל
האם, בלו אדום ונרעש, נעגע ידו מתוך יאוש והרבור אין. בפוו,. תסך
חוהו בידיו וחור לשיעולו הקשה, המועוע קרביו . במקומו וצאה האם במענה-
לשונה, מכונת פסיעתה כלפי בתה, מתקנת מטפחתה על גבי ראשה , פניה
מסמיקים! בשעת מעשה ועיניה הלחות ממצמצות במהירות משונה +

-- וי מה בכך , . . השומעה אף, בתי, דברי אמך ? אין דרכו. של ,

אדם להשתעל מרוב טובה, שאלה שאלת, בתי : ,מנין ?"> עט, הדברים
עתיקים . אם אומר ואספר לך הכל, דבר כענינו, מתחלתו ועד סופו, --
או, ראוי לומר, מה יש לי לספר ?. ... הרי עוסקים | אנו כל ומינו | בגנים
= הנאום , כבובול , אנו עופקים ובפרט עבשיו, כשהגיע ומ של קישואים . כוגתי |
קישואים , , . כסבור אדם, שחמדה גנוזה היא זו ומתעשרים אגו עושר גדול ;
אלא מאי ? לא כלום , גלוי ‏ וידוע, ברו השם, העושר שלנו. שמא תאמרי
אם כן, למה זה אנחנו ? כלום. אני יודעת ? ראו לומר ! עט... אדם להבל
נולד ולהתענות תחת סבלו, משול כבהמה, לחבדיל , כשור וה, העושה רצון
מלקהו. ומושך בעול , טורחים ומושכים , טורחים ומושכים , עד בוא יום לופול.
ונופלים אפים ארצה,,. הרי כך היא, כהוך השם, דרכו של גן + מכיון שואוך
הבוקר, און משגיחים לא בגשם ולא בקור ; חייב אדם לקום. ולחבוש את עצמוי
מכיון שיאיר הבוקר, מיד באות הערליות מן הכפרים ונכנסות. לעבודה ; ואז--
טום. ורוץ כמשוגע ברחובה של עיר, יבש מחך, חפש לאור הנר, בדוק בבל
החורים והפדקים, שמא תשיג גמילות-הסך , בדי לשלם לעתדערב שבר
הפועלות ,‏ או קום וקרע עצמך ,‏ שונא ציון, לגזרים -ובשבע עינים השגית
על ערליות ‏ אלו העובדות ! שהרי ערלית היא, ראוי לומר, דבר גס מטבע
ברייתה : מטבע. הערלות , שאין ‏ מעלימים עין הימנה ואין. עוובים. אותה"בגן

ברוך השם, איש לעסלו, ‏ עד שאין אפילו שהות לישב פעם ולכתוב מלום >

אחדות לילדנו, עצמנו ובשרנו. כונתי: לבתןב... טי ומי הכותבים? הרי הוא,
בהוך חשם, כך טבעו מעולם: מה איכפת לו? ם ל א ך קר ,.. אףיעליפי שוש
להקשות: במה יכולה את להושיע מרחוק? נו, כסבורה אני, שמנהג העולם הוא
אדרבה.,. כונתו:. בניהן של שאר חבריות,
למשל, מצויה בכיסם... , אלא מאי? לא כלום. הרי באת, בתי, = והרי עוניף
הרואות: משתעל הוא,,. מסתמא, גזירה היא מן השמים, שיבואו לו יסורום
אלו כעין הוספה לחיים , האפון אירע לו

אחזתו... ואף על פי כן, שמעי נא, | בתי, הרי כך דברי: תמיד: אילו ‏ היה זה /
אדם,.. כמה פעמים הייתי טוענת ומשננת לו: אליה, טול סודר. לצוארך.,. אבל
כלום אין את יודעת אותו, את אביך הנאה? דכרי אליו. ודכרי אל הכותל. כלום
יש אונים לבותל ?,.. :ז--נו, אבינו שבשמים, ימות. פתיו. היו לגו.אוּ

התחילה תיכף פדרה יפה ! רופאים ורפואות ‏ ושלחפיות: של קרח והקזת"דם ,
ושאר מיני 'פורעניות , ואני כאן יחידות, עזובה לנפשי וסוערה, כי הנה הקיץ

עבר , והצינה ככר ‏ תלויה. באויר , וגשמים יורדים , והושך-אפלה בכן---הברוב "

לא ניטל עדיין ומונח ומרקיב על גבי הערוגות ; , . הניעו לנו מים עד נפש , '
מלבח = היפורים שבלב , ברוך השם,.. כי, ראוי לוטר,. כלום: כוסורום שבלב
אנו משגיחים , בומן שכל עין רואה , כי מאותה שעה ואילך אדם זה מתהלך !
בצל , ניטלה חיותו היטנו ופניו כפני חורבה ? + ,+

בל אותה. השעה , שעת דבורה, הותה. האם עומדת בקרןרזוות. הסמוכה
לתנור ; קטנה \ וכפופת-קומה ‏ ואצבעה על לחיה, אדמימות .רכה שלי בושהון
כזו של . תינוק, פורחת ,בלסתותיה: הדלות ,‏ והיא' מציצה אל כתה - בפנום
טובים ומאורים באור. גנוו , בולה עורגת אלוה. והונגת | אותה בעיניה הלחות , !

שעור ן

הדוויי

התפתחות. מודרנית של!?

שישיבתם ישיבת כרך ושהפרוטה 7

אשתקד , . בימי. האסוף , סמוך. לחג' ‏ "
הפובות, ממש כשהניע זמן של ברוב,.. אותם היסים אל ישובו עור לנו! צונה '?

/

: ותירה: מצרנו, הרבה יש לעבור, | בכדי לתקן שגיאות | שנעשו,
= בכדי ‏ לברר את שאיפותינו ‏ ולהסיר השר מאתנו, ‏ יש לשער,
שבקרוב הגע השעה, שהחוגים המכריעים שבתורקיה. יתעסקו
| בשאיפותינו, עלינו אפוא להכין את הקרקע. לשעה. זו. צריך רק
שיבינו ‏ את שאיפותינו ובוה יש: להשתדל.. -- איסור הכניסה
בבר " בטל ' במעשה. ואיננו ער אלא שאלה. של העבר, ‏ וותר
מבובכת ‏ משאלה זו היא השאלה ע"ר רכישת קרקעות , שאלה זו
חלויה. היא בשאלה אחרת המעסקת עתה את תורקיה החרשה,
היא שאלת זכות ,אישוות משפמית" בחוקי. המדינה, = כנורע. אין
' עריין * המושג הוה בחוקי תורקיה ואין החוקים האלה מכירים
ל,בעל ‏ דין" אלא ,אישיות - גופנית" ‏ ולא ,אישיות ‏ משפמיה"
מופשטת, מפני יוה אין: לע"ע = לחברות ומוסדות ‏ הזכות - לקנות
. ולמכר על שמם' ומטעם וה. נעשו עד עכשיו כל הקניות' על שם
>אנשים. יחידים. זע'כ היתה. מכרעת תמיר: השאלה' ע'ד נתיניותו
= של היחו הקונה. על שמו, -- גם בר זה ישתנה בקרוב לטובה.

פרי עבודת. הישוב ער עחה. תביא: תועלת מרובה. לעבורתנו
בעח, תוצאות ‏ עבודתנו בעבר הן חיוביוות במרה מרובה, אם לא
בשביל. ‏ העם. העברי, ‏ כי עתה עכ'פ. בשביל. א"י, מבע . הרבר
היה מחויב, : שבזמן הראשון הקרשנו הרבה כחות ומרץ לנסיונות
שונים,: עכשוו כבר עברה תקופת הנסיונות. מעתה נקדיש את
> כחוחינו' לא לנסיונות, אלא לעבורת ‏ הישוב בעצמה.
שאלה. חשובה מאר היא גם שאלת העבודה של
הפועל העברי, במקצוע זה לא באנו עד. עכשיו . לתוצאות
חשובית. ביותה ‏ המשטר המדיני. החדש איננו ‏ מבוא ‏ לבאורה
בנידון זה שום שנויים חשובים, יש רק לשער, שעם תקוני
יחחיום ‏ המדיניים וההתפתחות האיקונומית של הארץ יוטב נם
"= מצבו. של הפועל. הערבי ואז יתרבו גם צרכיו ולא. יוסיף. עור
להכתפק במועט ולדתחוות עם דפועל העברי ע'י רוזלת שכר
>< העבורה..

\'עועה ‏ ואפלה זו, ללא אורה , ללא. שמחה וללא ‏ תנחומים ; וביהר עם וה
התאותה , שיהא. ספורה יוצא בנחת, שוטף בחשאי ‏ ובדממה , ודבריה שהיא
מדברת יהיו נשמעים לאזן מתוך המית"הלב ומתוך הרגשה יתירה . .+
שיעולו של האב פסק . יושב היה ונושם' בכבדות , מאוין ומקשיב
בפנים קוררום * ודוממים , פובלי ומעלים עין מפני כתו, המכונים אלו בשעת
שוחה זו 1 וכלו נלאה בשיו בשתיקתו , כתונוק שסרח וספב את המכיע 4
)קוא עומד ‏ נווף בפנתו ושומע על"ברחו פרק בהלבות צניעות = ודרך-
לא +
ישפרה התהלכה בבית אילך ואולך כנסוכתהתרדמה , עיפה ומעונה
מחמת טלטול-הדרך ומרוב רגשותיה בה: ראשה סבב עליה כמן. בערפל ואזניה'
= עהיין. היו א לבתדקול. של לוקומיטוב מנהמת במרחק. ולרעש אופנים
> ' מתגלנלום = במרוצה על גבי. מסלת-הברול.. קמה לנגד דַמיוגה אותה הדרך
| המרובה, שבה חורה מן הכרך לעירתה, ונעשה לה כל וה עכשיו תמוה, ומשוגה
במ חלומ--חלום של שרות טלולים, עוטפים בר וירקן של רוחות קלות וצחות
| המנשבות עם והרוריהשחה, - של בתי-נתובות | קמנים , בודיים בשדה, העפים
= לפגי חלון. הרבבת ומתעלמים מן העין ואובדים בצל אולנות נררמים בדמדומי-
בוקר, וכמו. חלום ארוך ותמוה נראו לה ברגע וה כל. חיוה שם, בעיר הגדולה
.= הרחוקה, ‏ עם בדידותה השומטה ‏ וגענועי גפשה, ‏ שבלתה בלדכך"לאושר
ולאהבה. ולבית-אבא . , + , .
2 -- השומעת' את , תי ? כונתי לוה, שתמיד הוא דורש אותי לננאי ;
-רעה אני,.. נו,. ובכן ? נניח ‏ שרעה ! ראוי לומר, כלום לפניך, בתי, אצטדק ?
בודאי--רעה | האיך . אפשר. להיות טובה וצדקנית , בשעה שאדם וה כל מה
שהוא קושה - איני
עונום. ‏ לך,: כתו, = וראי + הנה זח עושה: שם הבנות' 0 שלו, שהוא
מפעפע , > . אדרבה , בסידנא ושאלי. אותו + עישון וח של ממרורום למה ל
בלום. . ראי

עושה אלא כדי להבעים! למה לי להרחיק עדותי--חחו '

ה 8 והאי רגול. ל הוום '

עתיר מוהיר נשקף 7 שבארץ, שימת ההננה
על התעשיה הפנימית, שתונהג בעניני המסים על : סחורות
חו"ל, תועיל. בלי ספק הרבה לול ולפתח את התעשיה. בארץ.,
הרבה הפריעה ער עכשיו בער התפתחותה של התעשיה הפנימית
גם. ה,קפ יטול ציה", שנתנה' בכמה דברים' חשובים זכיות
יתרות לנתיני חו"ל ‏ על פני ילידי הארץ, גם זה ישתנה עתה
לטובה, --- במקצוע התעשיה לא עברנו עוד הרבה, עשינו אזו
נסיונות, שאי אפשר עריין להתפאר בהם ביותר, לעומת זה עשינו
חיל במקצוע אחר קרוב. לוה: ‏ ביצירת קרדיט למפתר
ולתעשיה, יסיד הב אנק האנגלודפל שתינאי הוה עוברה:
היסטורית חשובה, לפני שש--שבע שנים התיחפו בלעג להצעתו
של הנואם בדבר יצירת באנקים בא"י, ‏ בני א'י, ‏ טענו המהנגדים,
אינם בכלל מערופיה. לבאנק, ‏ מפני שהסכינו \ לקבל ולא לת .
דומה היה, שיש לטענותיהם על מה לכמוך, עלינו. להודות אמנם
לאבותינו שיצרו' את ,החלוקה", ע"י מופר זה חדשו את הישוב
העברי. בא"י אחרי הפסקה של כמה מאות שנים ומוו הלאח את
החוטים המקשרים אותנו אל עברנו, ואולם אין לכחד, כי החלוקה
השפיעה 0 הפסיהולוגיה ‏ של מקבליה והרגילה ‏ אותם 0%
ולא לתת"; גם הישוב החדש בא"י נלקה הרבה במגרעת זו,
דומה .היה אפוא, שצדקו הכתנגדים ליפור הבאנק. העברי. בא"י,
ואעפ"כ ‏ היה הבאנק האנגלודפלשתינאי. לא למוסד. של תמיכה,
אלא למוסר. מפחרי ‏ הגון,\ שלמד את בני' א"י לא רק לקבל,
אלא גם להשיב, והוא הולך ומהפתח באופן מצוין,

במקצוע הקולמורי-הרוחנייש לנו "ב עבר עשיר
ונסיונות חשובים, אמנם לא בכמות, אלא באיכות.,. בכמות המעימו
עד עתה בעבודה גם הועד האודיסאי גם המופדות ‏ האחרים
ברתאמה לתעודתינו הגדולות , תוצאות. עבודתנו והנסיונות שרכשנו ,
לנו: הם בכ"ז חשובים מאר, לפני עבודת-הישוב חמעשית נולרה
בשעה הראשונה השאלה דחשובה : איזה דבר יאחר את היהודים

מבכה את הנר, עולה על משכבו--בסבורה את שושן הוא ? לא ! הריהו וושב
על מטתו בהרחבה ועופק עם חשכה במקטרתו ומפעפע . . . כך חוא מפעפע
את גופו ‏ ונשמתו (ם וחד! בן-אדם, נסה נא פעם אחת וטול והשלך את
הפעפוע ‏ שלך = וזכור , כי אב" אתה | לכנים, יאריבו יטים ! כלום וש אונים
לבותל.? !. . . כך, בתי, אני מתענה תחת ודו של וה ומררתי נשפבת..*'
מניחה. אני. ואיני מדכרת עוד ביין"השרף, שזה רגיל לשתות בבל בוקל--כלום
מפוחים בסם-המות ? \בי: קלה זו בעיניך---תאוה מגונה ישל שתיה ?. ...בוקר
ובוקר---ולב אדם וה אל ,בקבוקו ! שמא תאמרי, שכור הוא, חםדושלום ? לאו/
דוקא ! אלא סתם, גדול כחו של וצר הרע . .+ הרי באמת , ראוי לומר.. ..

האב לא הספיק עדיין. להביא. את עשית הציגרה העבה שלו וגלילתה,
לוד נמר--ופתאום קם בחמתו. מעל הספסל והצליף. בצוגרה וו על. גבי. השלחן,

-- את , את ,. . אפשר שתדבק לשונך לחכך ,רגע , הא ? !

ביציאתו: נתקל באברמצי, העומד ‏ אצל הדלת והמזוזה, נתעכב רגע
גתן עיניו: בו וכתפליו ,. ותיבף התנפל עליו בחמה שפוכה :

-- ווהי תפלתו של בחור | פוסק : באמצע , עומד ומקשיב . . .. הצונף
להתפלל--עמוד ,‏ בחור- שבמותך,. והתפלל , לכל. הרוחות ! :4+

(עוד. . יבוא)

יוצאי הארצות השונות + כאיזו שפה ידברו ביניהם + פתרון השאלה
נמצא בקרוב בלי שום תיאוהיות והתפלכפות: שפה אחת שפתנו,
עכשיו נולדה השאלה, ‏ איך אפשר להורות לדור הצעיר את כל
הלמודים הנחוצים בשפה ישנה זו. שעמדה בהתפתחותה + נמצאו
אנשי רוח אחדים, שהיתה להם הגבורה לאמר: דבר זה נחוץ
הוא. וע'כ יהיה, רק נוסד ביה"ם הע ב רי הראשון, בות הספר
ביפו, ועכשיו אין עור שאלה כזו: כל הלמודים העיוניים והשמושיים
נלמרים בעברית, כמו בלשון אחרת,

הוזר אני על דברי הקודמים. ‏ את תעודתנו אפשר לבטא
בשלשה דברים : קרקע, עבודה ובית-הספר. הרגץ הוא חשוב
מא ומסוגל לעבודה, אפשר עתה לעשות במשך ירחים מה
שעשינו עד עתה במשך שנים, ואולם אפשר לנו גם לאבד
במשך חרשים את אשר יצרנו במשך שנים, הכל תלוי. בנו
בעצמנו, נשתדל נא ונגביר חילים למצא את הדרכים והאמצעים
הדרושים, בכדי לגשם את הפרוגרמה שלנו בחיים! (תשואות חן
ומחיאות. כפים פוערות),

אחרי הרצאתו של אופישקין קורא האגרונום א, זום:
מאן הרצאה ע'ד ,קנית קרקעות בארהץ-ישראל",
| הנואם מתחיל בהקרמה. ע"דר מצבו של הישוב. האגררי
בא"י .בשנים האחרונות, -- בשנים האחרונות עבר מרכז הכובר
של עבודת. הישוב ‏ מיהורה ‏ אל הגליל, במשך זמן. קצר נופהו
בגליל שלש מושבות מטפוס חרש לגמרי, המושבות הללו קימות
על מורע. דגן וזריעות אחרות הנמכרות בארץ גופא, -מי. מעינות
לרוב, אקלים בריא ואדמה משובחה -- כל התנאים. האלה.הבטיחו
למושבות ‏ הללו למפרע עתיד מטוב, הנואם ראה בעצמו את
המושבות האלה לפני שנתים ובא לידי הכרה, שא"י איננה לא
רק ארץ ענבים ונטיעות, אלא גם ארץ דגן וחמה, פרי הארץ
במקצוע וה דומה הרבה לתבואות ‏ ,הקרקע השחור" שבנגב רוסיא,
החטה. הגרלה פה היא מצוינה במינה, פה נדלים גם עצי הזית
היותר ‏ משובחים שבא"י, האכרים היהודים מנגב רוסיא שהיו
בא'י" מרבים לספר בשבהה של אדמת הגליל. מחיר. האדמה
בגליל. עודנו בוול . בערך, האקלים ‏ הוא מבריא. והארמה. היא
משובחה ומסוגלת. לכל. מיני | קולטורות, בהעת האחרונה. נעשה
הרבה במקצוע תקוני דרכים ,. הנואם מביא עובדות שונות המעידות
על התרחבות הישוב בזמן האחהון ומזכיר גם את יסור המושבה
,אסלים", אדמת המושבה הזאת, שנקנתה זה כבר ע"י הברון
רוטשילד, היא פוריה מאד ורק מסבות. שונות. לא היתזז ‏ למקום
ושוב. עד זמן האחרון, -- גם במושבות יהודה. נכרים בזמן האחרון
פימני חיים והתפתחות, לפני שנים אחדות סבלו המושבות האלה
הרבה ממשבר. היין, | עכשיו כבר ‏ עבר המשבר,. הפרודוקציה
והמכירה. של היין הן עכשיו כולן בירי האכרים בעצמם, הפו:
זיציות . הישנות. של שוק המכירה. הולכות ומתחזקות, חדשות
הולכות. ונכבשות,. מצב הרוח של האכרים הוא. טוב: המושבה
למזרע תבואות. ,קוסטיניה", שנוסדה על ידי הוער האודיפאי, וה
שנום אחרות שאיננה. נזקקת עור לתמיכה, גם. ,ח ד רה" הפובלת
עור ממחלת ‏ הקרחת. הולכת ומתפתחת, | מלבד אכרי המושבה
עוברת פה החברה ,יצהר" המתעסקת בנטיעות ורואה. ברכה במרה
שלא. קוו לה, הזבוריות שבשדות ,חדרה" שהיו | מקודם שוממות
ועלו: קמשונים -- התככו. עתה ‏ בעצי לימון. ונטיעות אחרות. על
הבר מצבה המזהיר של ,פתחדתקוה" אין כל צורך לדבר ,. לפני
"זמ מה אפשר היה. אך לעתים רחוקות למצא בפרדסי. פ"ת פועל
עברי, עכשיו מוצאים שם' ההבה פועלים עברים עבורה בקביעות
במשך כל השנה, בקרכת פ"ת נוסר כזמן האחרון. המושב לפועלים

! \
, 1 .

בגליון . הקודם) ,

> העולם 3 5

,עין גנים", כל המושבות האלה עודן נמצאות במצב חהתפתחות. *

מפלת הברזל שתאחר בעתיד. חקרוב את יפו עם פורטדסעירד
תקרב את מושבות יהודה למצרים, לשוקידממכר חשובים, באלכ:
סנדריה וקאירה, ותשפיע על ידי זה לטובה על התפתתחותן ישל
המושבות .. אם נוסיף על זה את התקונים החשובים שיבאו לרגלי
המשטר החדש (בטול מס ,העשור" וכדומה), ‏ נבא. לידי הכרה,
כי עתיד מזהיר נשקף לעבודת חישוב. בא"י , ואולם. העתיר של
הישוב העברי. בא"י תלוי בנו ובעבודתנו : עכשיו: יש רק לאמר:
הקרקע מוכשר לעבודה, יש כר נרחב לפעולות ומעשים חשובים,
יש מקום בשביל העבורה העברית והרכוש העברי. בזה מתבארת
ההתענינות הגדולה בא"י שאנו רואים כעת האחרונה בשדרות
שונות. של העם, ביחור השאיפה לקנית קרקעות בא"י,. כל אלה
מתענונים בעיקרו של דכר רק בצר האיקונומי שברבר, קנית
אדמה בא*"י הוא. עכשיו בכלל הבר הרחוק מהפפר וקרוב: לשכר,
,הפלשתינאים" החדשים האלה הם אלימנט רצוי לנו. התפתחות
הישוב. ע"י איניציטיבה פרטית, על ירי אנשים העזובים לנפשם
והעובדים על אחריותם בעצמם -- זהו בודאי דבר. הרצוי מאד,

ואולם האיניציטיבה הפרטית במקצוע עבורת האדמה פוגשת בהרבה.

מעצורים ומפריעים . בכל ארץ אחרת יש מופרות. קולטורוים
מטעם הממשלה הדואנים לצרכי עבודת האדמה , בא"י און מופדות
כאלה, הבא להתעסק בא"י בעבודת האדמה צריך. לקנות את
האדמה בכפפו, להוציא משלו. על מכשירי. עבורה, בנינים, זריעה
וכדומה, באופן שליפוד משק כפרי נחוצים לכה"פ הפכומים האלה !

לקנות קרקע 950 דונם בערך 0 פר,
לבנינים 0
למכשירי ‏ עבורה 0,
לבעלי חיים 0
לוריעה 0-,
הוצאות. מחיתו , בשנה הראשונה 0
רו

מזה יוצא אפוא, שאנשים בלתי אמידים לא יוכלו להתנחל
בא"י על הקרקע, בעור שבאמת הבלתי אמידים הם האלימנמ
הישובי היותר טוב, הרבה יש אפוא להצמער, על אשר אין
עכשו בא'י מוסר של קרדיט, שהיה מפייע לאנשים המסוגלים
לעבודת הארמה לעמוד על הקרקע, מופר לקרריט קרקעי
בתנאים נאותים ורציונאליים הוא עכשיו תנאי
הכרחי להתפחות הישוב העברי בא*"י, לא פה המקום
לרבר בפרטות ע"ר הצורה. היותר נאותה של המופר הוה. בשאלה
זו ידונו מומחים לאותו דבר, כשתגיע השעה לכך.--הנואם מביא
עובדות ‏ רבות המוכיחות מה רבה השפעת קרריט. קרקעי על המצב
של עבורת האדמה בבלל.---ביפוד עבורתנו במקצוע רכישת קרקעות
צריבה כעת לעמוד ההכרה בחשיבות. הרגע, שאנו עומדים בו,
מטרה ברורה ותכנית ‏ עבורה ערוכה מראש. הנואם ‏ מודיע,
שאע'פ שהוא רחוק מלחשוב את הוער האודיפאי. למוסר חיחידי
המוכשר לעבודה בא"י, בכייז מוצא הוא, שאי אפשר להנביל
את חוג. פעולתו של הועד רק בעבודת החנוך והאינפורמציה..
אם לא נחשב ע"ד ‏ רכישת קרקעות בא"י לא יהיח. לנו בשביל.
מי לבנות בתי ספר ואם לא נקנה עכשיו--נאחר את המוער,
כי אחרים יקדימונו --

לכסוף. מציע הנואם ריזולוציות ‏ אחדות לשאלה הקרקעית,
(ההחלטות = הללו. נתקבלו ‏ ביום המחרת בשגווים מועטים, ‏ כפי
שהוצעו | מאֶת | הועדה = הרידקציונית = כאותו נוּסֶה = שפס

,

6
0% /

1

וכוחים ע'ד הרצאתו של זו מאן;

ד"ר ריימיפט מתנגד לההחלטות שהציע המהצה בשם
הועד, ‏ איש / איננו ‏ מתנגד = בעיקרו'" של דבר,. שעלינו: להרבות
בקנית. קרקעות. ככל האפשר, ואולם צורך ויכולת הם שני דברים.
אמצעי \ הועד אינם מרשים לו לעסק בעצמו: בקנית. קרקעות י
בנוגע ליצירת קררימ. קרקעי יוכל הועד רק. אז לעשות דבר מה
אם יעבוה כחוליא ‏ אחת ‏ בתוך | שרשרת -ארוכה של . מוסדות
ואורגניוציות, ' כלומר אם ישתדל למשך את האחרים לעבודה זו,
כשהוא לעצמו,: יוכל הועד רק ליצור איזה יצירה למופת, ‏ כגון
פרבל לפועלום ‏ מופתי וכחומה, כללו של דבר:

א) הועד ‏ צריך להכיר, שאין הוא בעצמו יבול לנאול
את הארץ +

ב הוא צריך להשתדל -לקרב מוסרות אחויים*לעבורה= 3;

ג) הוער איננו צריך לקנות קרקעות ע'ח עצמו ולא ליפר
חוות חדשות לפועלים, ער שתשתכללנה אלה חקימות כפר .

טמקין, אי אפשר עתה להציג את השאלה, חיש צורך
לקנות אדמה. השאלה היא רק, אם לתת להוער. את האפשרות
לסרך ילארגן. את התנועה לקנית קרקעות, בראש התנועה. צריך
לעמוד הוקא הועד ‏ הבקי ‏ בהנאי א"י וקרוב ‏ להמוני העם ולא
מופד ‏ אחר, שאי לו \ חיתרונות האלה.---שנוי המשטר. המדיני
בתורקיה. יעורר גם אחרים לקנות קרקעות בא"י, אם לא נעשת
זאת עכשיו אנו--יעשו ואת האחרים, על כל אחד מהנאספים
לרעת, ‏ שכשישוב לביתו עליו יהיה ‏ לעבור במקצוע. זה, לסרר
את העבודה ‏ למובת קנית קרקעות . ולעשות = תעמולה = למובת
קרריט. קרקעי ,
= אחרל | הבריהם של. י, רבינוביץ ושימקין נתקבלה. הצעתו
של טמקין. לבחור נואמים ראשיים, "

ב נולדברג: ההחלטוה שהציע המרצה אינן מחדשות
כלום, כלום :יש . צורך להוכיח. נחיצות ‏ קרדיט. קרקעי % גם
בהלסינגפורס,:גם. בקונגרפים האחרונים נתקבלו ריזולוציות רומות
לאלו,. עכשיו אין עוד צורך בריזולוציות כלליות, אלא בררכים
ברורות של ריאליוציה, ואת "זה לא נתנו לנו ההחלטות. האלה,
קרדיט' קרקעי ‏ יוכל להיות רק בצורת בנק קרקעי, כמוסד מסחרי
- ורק שחוק הוא להציע, ‏ שבכסף הקערות ישתמשו. לצורך זה =
ברבר סדור העבורה והתאחדות הכחות לשם קנית קרקעות באיי
מוצא. הנואָם שאי אפשר למפר. דבר זה להועד, הועד' הנהו ע"פ
הסטרוקטורה שלו/: מופד של צרקה ואיש לא ימפר. לו כסף לעניני
מסחר, הנואם מציע למפר דבר זה ל,גאולה", והיא תיסד מחלקה
= מיוחדה : לקניות בשביל יחידים בעלי הון קמן. באחרונה הוא
מציע ‏ לבחר ועדה מיוחדה, שתערך החלטות. בנונע לשאלה
הקרקעית ותציע. אותן לפני האספה הכללית ,

, דברים הומים לאלה משמיע גם ‏ הי רדזוב, בזבותן. של
ההחלמה שהציע המרצה מצרדים ה"ה שפילברג. ואוסישקין,
באחרונה נכחרה ועדה. רידאקציונית לעריכת החלמות בנוגע
לשאלה האגררית,. לחברי הועדה נבחרו ה'ה מזאה, ‏ טמקין;
האגחונום ‏ זוסמן, ‏ ב, ' גולדברג וז'בוטינסקי, =
= ע'פ הצעת וערה זו מתקבלות ביום המחרת פה אחד ההחלטות
לשאלה האגררית שבאו בגליון. הקודם "

ישיבה שלישית
(יום: חי 28 יאנואר, מעשר שעות בבוקר עד שלש שעות אחרי הצהרים)
האספה נפתחת בהרצאתו. של מר *,. הבינוביץ ,ע"ר
* שאלת הפועלים בא*"י", תמצית ההרצאה. הואא: >
א) הפועל העברי בא"י. פוגש בְענין כבוש העבוהה במפריעים
ו

>> העולם 36

גליון |

הלו : .1) התחרות. הפועל ‏ הערבי - המוזיל | את שכר . העבודה,
₪ יחס של איבה מצד החוגים ‏ החשוכים ‏ והריאקציוניים . של
יהודי הארץ; ‏ 8) חוסר הכנה והפתגלות ‏ מצד הפועל למקצועות
אחדים של העבודה, למרות כל. זה חולך הפועל העברי וכובש
לו עמדה אחרי \ עמדה: בארץ. ונעשה לגורם חשוב בהתפתחות
הושוב. העברי. בא"י.

ב) א"י היא בעיקרה ארץ של עבודת ‏ האדמה. התעשיה
שלה היא ג"כ קשורה ותלויה: בעבודת האדמה ,‏ חשיבות מיוחדה
יש אפוא רק לפועל הק רק עי* בא"י, שאלת הפועל העברי בא"י
הנה אפוא בעיקרו של דבר שאלת 5בוש עבודת האדמה בידי
יהודים,: :

0 האמצעי היותר טוב בכדי להימיב את מצב\ של הפועל
העברי ולחוק את עמדתו בשוק העבודה - - הוא להעמיב אוהו
על הקרקע ולעשות אותו לתושב קבוע', הקשור למקום ידועי
התרבות. מספרם של הפועלים העברים תלויה בהרחבתו והתפתחותו
של הישופ האגררי העברי פא",

3 מצבם של בעלי המלאכה ופועלי:התעשיה | העברים
שבאייי דומה הוא כמעט בכל' למצבם של הפועלים הללו. בארצות.
אחרות, הנמצאות בתנאים דומים של התפתחות המלאכה והתעשיה ,

ה) הועד האודיסאי צריך לרכז: את עזרתו לפועלים רק
במקצוע של עבודת הארמה, עליו לתת ‏ לפועלים חלקות שרה
קטנות בתשלומים לשעורים במושבות הקימות או בקרבתן ולסייע
להם באופן. זה לעמור ברשות עצמם, דבר זה הוא תוצאה ברורה *
מכל. הנעשה ער עתה למובת הפועלים, את כל האמצעים האחרים
להטבת מצבם של הפועלים העברים. על הועד להניח. לחברות
ואורגניזציות אחרות, או לפועלים בעצמם, --

המרצה מציע באחרונה החלטות ברורות היוצאות מהנחותיו +

מל י. גרינבוים טורשא) מרצה. ע'פ המכתבים שקבל
הועד האודיסאי מא'י הצעות שונות להטכת מצבם של הפועלים,
הפתדרות ‏ ,הפועל הצעיר' מביעה את דעתה, שבכדי להסיר
את התנאים. הסוביקטיביים ‏ והאוביקטיביים .= המפריעים ‏ בער
התפתחותו | של. הפועל העברי בארץ, ‏ על המוסדות. העוסקים'
בישוב להתאחד לעבודה את הסתרריות הפועלים. -- הכנת התנאים
הכלליים לקבל. המון עובדים מרופיא, נליציה. ורומיניה, או מפרס
ותימן. והמורח, ‏ הכשרת התנאים לכניפה טבעית, עזר לפועלים
בתור כלל, ‏ בתור מפלגה --- דבר זה צריך להיות. עבודת חברות
הישוב ותעודתן, | על המופדות האלה למלא. בועיר אנפין את
תפקירן של הממשלות במקומות אחרים, על הועד האודיסאי, שבא
תמיד. לעזר לכל מופד צכורי: בריא. בא"י = ושחיה לגורם נכבר
בעבודתנו בישוב הארץ, |להקדיש בעת כחות מרובים לשאלת
הפועלים. ‏ לפני | הועד יש כר - נרחב. בעבודות אלו: א) בנין
בתים לפועלים רוקים, בכדי שימצא. הפועל מעון. בזול
ולא יצטרך להוציא: רבע ממשכורתו על דירה, שאיננו מוצא בה
מנוחה אחרי עבודתו הקשהן ב) יסור פרברים לפועלים
ב'עלי- משפחה, לכל פועל ינתן בית ורונמים אחדים אדמה
בתשלומים לשעורים במשך איזו שנים. באופן זה יוכל ‏ הפועל
להתקשר למושבה בתור אורח, לעבוד במושבה. אצל אחרים בזמן
שיש עבורה במושבה, ובחלקת השרדה שלו בזמן שאין עבורה
אצל אחרים; 0 סיוע ליצירתח וסדורה של אינפור:
מציהה מיוחדת לעניני הפועלים, שאי אפשר לקשר
אותה,. כמו שהורה הנסיון,. עם האינפורמציה הכללית, הפועלים כבר
התחולו. בזה ועל הועד לעזר להם להעמיר את הדבר על: בסיס
נכון ! ד) עורה מדיצינית, על הועד בעזרו למושבות לצרכיהם = >
הכלליום להתגות, שמעזרה מדיצינית נהנים כל התושבום העברום = -

%

| מא"י, .בי לרעתו נחוץ לוסד. בתי

גליון ו

קה הוה ה ה הוה רכוה איהה המשנה >

בלי יוצא מן הכלל, כמו. כן עליו להשתרל להעמיר את הענין
על בפים הגון וקים ן ה עורה למופרות הפועלים
הרוחניים והגשמיים, ביבליאותיקאות, שעורי ערב, עתוני
הפועלים ..המגינים על עניניהם ‏ והמשמשים גם לבמה חפשות
לברור שאלות הישוב במקצועות שונים; 6 המצאת אמצעים
שונים לברור שאלת יפודן ופדורן של מושבות
קואופרטיביות; 0 השפעה רוחנית מצד הועד,
בבדי להפיץ ולחוק את ההכרה, שפועלים עברים
הם תנאי ו ל עבורה, על הועד לתת דירק:
מיבים ברורים לבאי כחו בארץ-ישראל, שיעבהו בוה יִחְד
עם הפתדריות הפועלים, --

הצעות הומות לאלה מציע גם ועד המושב ,עין גנים',

שונה לגמרי מרעתם של חברי ,,הפועל הצעיר" וועד המושב
,עין גנום" הוא רעתו של מר מ. שיינקין. לרעתו של מר
שיונקין .אין: כל שאלת-הפועלים בא"י במציאות, יש רק' שאלת
,האבות והבנים", שאלת הדור ההולך והדור. הבא, אין חשבונות
חמריים, ‏ אין ‏ חשבונות של חיי שעה ב,שאלת הפועלים" שבא"י,
אבל יש הכוכים ונגודים בין צעירים וזקנים, בין הודקנות ועצלות
צבורית מצד אחד והשאיפה לתקונים ועבודה של יצירה מצר
שני, ‏ -- = כל התקונים שמציעים להטבת מצבם של הפועלים
(דירות. בזול, פרברים ע'יי המושבות וכדומה): ה אמנם רכרים
טובים במקומם, אבל פעוטים הם מאד בהתאמה למטרתנו, אין
בהם פתרון השאלה הכללית.. התקון. העקרי תלוי בפעולות ומעשים
ישוביים כבירים, אם ירבו לקנות אדמה, אם ירבו בכל שנה
ושנה למאות ולאלפים המתנחלים בא"י והעופקים במפחר וחרושת = =
או ימצאו עבורה כל אותם מאות הצעירים אשר נשאם לכם
לבא לארץ-ישראל, לא תחרל או מלחמת הדעות הנזכרה, מלחמת
הוקנה הצבורית עם השחרות והבחרות, אבל אז לא יערבו את
הנגורים האלה עם שאלת הפועלים המקובלה. לע"ע יש רק
תשובה אחת על כל השאלות : ישוב עברִי וחיים עבריים מתוקנים,

מר שפיל ב רג מוכיח,. שאין הפועלים אשמים בסכסוכים
שנפלו. ביניהם. וכין בעלי"הבתים. > הפועלים | גוהרים בדרישות
הנמופ והטקט .

מר 5 רנקפלר סובר, שלועד האודיפאי העושה תעמולה
לטובת העבודה בא"י. יש חוב. מוסרי כנגד אלה שנשמעו לו ועלו
לא"י: לעבד שם בתור פועלים: הוא תומך. בהצעה. לבנות ‏ בתים
בשביל. הפועלים .

מר ₪ נורלנד. מעיר, שההתפרוה וההגזמה בשבחם של

הפועלים היא מוקת , הוא. מציע ליסד בתי תמחוי בשביל הפועלים,
על\ הועד להשתרל, שיסעו לא"י פועלים ממש, אנשים שהסכינו
בעבורה קשה, מפתפקים במועט ומוכשרים להפתגל לתנאים הקשים
של חייי פועל קרקעי ולא,: כמו שהדבר נוהג. עתה, אידיאליסטים
נלהבים, ישאינם. מוכשרים. לעבודה קבועה ומתמדת,

שפ ירא מציע לבחר בקומיפיה מיוחדה. לשאלת הפועלים,
הוא מבקר אֶת נפיונו של הועד ב,באר. יעקב".,

אוסישקין ענה על מענותיו של שפירא ומתקן את
טעיותוו בנוגע. ליפוד החוה. הזו,

פולק. קיוב) מתאונן על. חוסר מספרים. מרויקים, בנוגע
לפועלים :שבא'י +

ברונטמן מוסר. בשמו של פבוור,. שבא זה לא כבר
תמחוי. ומעונות = בזול: בשביל
הפועלים, בנוגע: למופרות ‏ הצבוריים של. הפועלים על. הוער, לרעת
הנואם,. לצמצֶּם: את עורתו. רק בענינים .פניטוריים. -היגיאיניים \

> העולם 3 1

רב ינוב יץ פועל מא" סובר, שהועה: צריך רק לבא
בכספו לעזרת ‏ הסתדריות הפועלים ולהניח את הלטוה ע"ר אופן
העזרה לפועלים בעצמם,-=

אופישקין ‏ מעיר
בדרישה. זר,

קולק ר ' (קיוב)
הערביים ,

דיר םל ונים (קיוב) מציע ליסר פרמות. בשביל הפועלים :

ב. נולרברג נוגע בשאלה, כיצר אפשר להרבות" את
הכנפות הועד לטובת הפועלים והוא מציע, שהועד ‏ ישתמש באותו
הסעיף מספר תקנות החברה, הנותן לו את הרשות לערוך הגרלות;- =

מ. ל. לילינב לום מוצא טעות הניונית באחת ההחלטות
שהציע המרצה ‏ המרברת ‏ ע"ר תעורותיהן <של חברות. ומוסדות
אחרים, אי אפשר ‏ לנו לרבר פה ע"ר תעודותיהם של אחרים; <>
את פעולות ‏ הוער לטובת. הפועלים צריך להגביל בהתאמה אל
הפונר של 98900 רו'"כ שיש בירו,

מ, פ ינס (מוסקבה). מוצא, שהמעונות לפועלים ‏ יחמיאו
את מטרתם, הפועלים * יבכרו תמיד את המעונות הפרטיים ‏ עם
כל מגרעותיהם על בתי הקפרקטין שיבנו בשבילם,

ע'פ הצעתו של הדיר ספיר ביחרים בוערה \ לעריכת
החלטות בשאלת. הפועלים, אל הועדה. נבחרו היה יז גורלאגד,
בוכמול, דרויאנום, "י, = גרינבוים וי רבינוביץ, * במשך ‏ הפסקת
הצהרים עְרְכה הוערה את ההחלטות, שנתקפלו אח'פ פה אחר
בהאספה הכללית (ראה את הגליון. הקורם),

שהוער התחשב | תמיד - בעבורתו

מעיר ‏ על החיצות: להתעסק ‏ בשאלת

הרצאתו של מר א, מ, ברוכוב ע'ר שרות המודיעיף

הנואם מסמן את ההבדל ‏ היסורי שבין לשכות המודיעין
שנופדו בשביל הנוררים העברים בכלל ובין הלשכות לעניני ארץ
ישראל אשר ע"י "הועד. האוריפאי, הלשכות \ האחרות. רואות את
תעורתן. רק, בזה, שהן. מפייעות להנורר בעצות והוראות בררכו
אל הארץ שהוא שואף אליה, הן מפתפקות בנתינת ידיעות ע"ד
הארצות השונות, מבלי להשפיע על הנודר השואל בבחירת
הארץ, כנגד זה משתדלים א נחנו, הווצים לא רק להקל את
היציאה, ‏ אלא גם להגביר. את היסור העברי בא'י, להשפיע
במדה. ידועה על בחירת הארץ ולסייע, | שיבאו לא"י. אנשים,
שמצבם. החמרי הגהו טוב למדי, | מטעם זה הורשות. לשפות
המודיעין שלנו תכנית מיוחדת. ותכסים. מיוחר, . מטלתן. צריכה
להיות, ‏ מלבר -גתינות יריעות לשואלים,. חקירה וחרישה . הכופה
ומסודרה בכל מקצועות המסחר, חרושת המעשה ועבודת האדמה
בא"י, השנת בקיאות בשוקי המורח הקרוב והפצת היריעות בקהל

ברפוס ובעל פה, ‏ כללו של דבר, : תעודת "לשכות המודיעין. שלנו"

דומה בהרבה פנים לתעורת הקונפוליות למפחר, יש להעיר עור,
שבארצות שיש בהן קולטורה מפותחת כל צרכה עבורה זו
מוקלת * הרבה ע'י העתונות שבה משתקפים החיים הכלכליים
והמדיניים ‏ בכל גוניהם ומקצועותיהם \ השונים, ‏ באופן שהקורא

יוכל לרבש לו בנקל ובלי משים, | בלי. חקירה מיוחרת ‏ לשמה,.

הרבה ידיעות פרמיות ותמונה כללית מהחיים האלה. מה שאין
כן. בא"י, שחיוה. הקולטוריום = אינם מפותחים ‏ כל כך והעתונות
שבה עורגה עומרת ‏ במררגה, נמוכה.. פה הכל תלוו: בחקיהה
והרישה תכופה ומתמדת בכל מקצועות ‏ החיים הפלכליים.,. עבורה

כזו דורשת, : כמובן, אנשים מומחים לדבר ואמצעי כסף דולים , <2'

בתור. מפקנות מההנחות האלה מציע המרצה לפני האספה. חבללות \

\ הצעות : אחדות ב לשרות. המוריעין.

/

8 > העולם 35

ישיבה רביעית
(יום ד' 28 ביאנואר, 7--11 שעות אחרי הצהרים).

ישיבת הערב נפתחת. ביכוחים ע"ר שאלת האינפורמציה,
בוכוחים משתתפים - היה בונפלר, שפילברג, פטופניקר, ‏ פולק
ואחרים , מר ברונטמאן מציע לערך ספירה מרויקת של יהודי א*י.

מר שימקין, בההחלטות שהציע המרצה אין: הוראות
קונקרטיות., ‏ ההחלטות אינן אומרות, ‏ מה יכול הועד לעשות,
צריך שיהיה להוער קורספנדנטים בכל א"י (היו"ר מעיר: דבר
זה כבר נעשה), על הועד להמציא. ידיעות | ע"ד א"י ללשכות
המוריעין של יק'א. צריך לעשות חקירה ודרישה בנוגע לתנאים
היורידיים של. הארץ (מח"ב).,

י רוזוב. עבורת לשבות המודיעין של הועד הן פעוטות,
מפני שאמצעיהן מעטים: צריך להשחדל להרבות את האמצעים
האלה. עוזרים שלא. על .מנח. לקבל פרם אינם מביאים שום תועלת .

י, מלמד (רובנה) מציע להרפים לעתים תכופות. ידיעות
אינפורמציוניות בזרגון ולשלוח אותן' למורשי הוער.

א מ. ברוכוב עונה על הֶטענות השונות, שנשמעו
0 הוכוחים, ‏ ומתאר בפרטות ‏ את עבידת. לשבות המודועין

מקצוע ההקלה של היציאה.

בוחרים בועדה לעריכת החלטות בנונע לענון האינפורמציה,
לחברי הוערה נכחרו ה"ה ברוכוב,. רוזוב, = שימקין, שפילברג'
ומ, רבינוביץ, (ההחלטות שהציעה וערה זו ביום המחרת ושנתקבלו
פה אחר באספה הכללית נתפרסמו כבר בנליון הקורם),

(סוף ובא)+

. (פוליטון)

ויקח לאצאווס עור אשה ושמה גא<הידא רימי,
ולאצארוס אז איש בא בימים, ונאהידא צעירה ממנו, | ולאצארוס ‏ איש
יהורי, ונאחירא אשה נוצרית:

אך נאהירא התיהדה, ותוסף על שמותיה: גאהירא רומי גם את
חשם: רות, ויקראו להו נאחידא ר ו ת רימי,
זאת חיתה חדוה בעד היהודים האשכנזים! נאהידא רות רימי! מה יפים

צלצלי השמות האלה, מה ערבים לאזן שומעת!

ובאשר ספרו עודן כי נאהידא רות רימי מתיחשת על משפחת אצילום
עלתה השמחה עור עשר מעלות.

ונאהירא רות רימי היא גם סופרת. אשה גדולה! ,הומאנופטית"! כמעט---
ברתה סוטגר,. רק בתכונה אחרת, והיא כותבת על דבר ה,יודענטהום'! ואיך
היא כותבת! האגשים נמוגו מגיל, והנשים --- התרצו והתפייסו גם הן עם ה,ין:
רענטהוס', מילתא זוטרתא? גאהירא רות רימי,

ויהי השם הזה לשם קבוע בעתונים לישראל, ווכס את כל ה,יודענ:
טהומים" ואת כל ה,איזראוליטום".

ונאהירא רימי כחבה גם ספרים, ותכתוך ספר בשם
זוייב", אך שתים שלש שנים היתה מיוהדת, וכבר כתכה ספר:
שע וווובי?

ויש שם, בספר ההוא, מלום מן ה,סרור" ומן הוחומש" -= והשתפכות:
גפש רכה, ואש של חמאה רותחת, והרבה מיני מתוקה,

ובעתונים האשכנזים לישראל פרקים פרקיס, ‏ וכל מיגי ,הודו" \,ישתבחוו
,הלל" --- שגומרום. אותו,

ומתוך . האשכנזים היה חבר .זה מתגלגל, ממש גולת:שלג, אל. עתוניגו
בשפות. אחרות, גם. אל העברים, בבשה גיורת. אחת את. כל העתונות היהודית.

וראפיודישע
,דאס יודוג

הנה דוגמה אחתג

נ ל
של ה,פעראיינים" ,פיר יורישע ליטעראטור"" -- באשכנז, במשך. זמן. ירוע.
וכך היה הדבר:: מתאסף הועד בראשית התקיפה, לסרר את ההרצאות,

ער שהם בוחרים את העניגים, הם בוחרים את הש מות, הרי זֶה כפרוספקט
לעתון חרש: אלוף קנז ואלוף פלרש ואלוף מישע -- שמעו ונפלן על פניבם!

ואומר חכר אחד: נבוא את המטיף פלוני, | ומציע \ השני! לא, ‏ בי את
הפרופיסור פלמוני, ‏ והשלישי: טוב שנביא מלומר נוצרי, נשלם לו מעט וותר,
ויבוא !

ההצעות אינן עושות רשם גדול, כבר. הסכינו בכל אלהי

ויושב שם איש פקח מכולם, ויודע את הצבור יותר מכולם, והוָא אומר:
נביא את נאהידא רות רימי!

דומיה. מסביב, ‏ רומיה מתוך התפעלות. הנה. זה הוא. רעיון. אריה! := כל
הגשים תכאנה, כל החכרה הגכוהה תבוא! קידוש השם!
מחליפים ‏ עמה מכתבים --- משא ומתן בדבר .התנאים --- נגמר למז'ט!

וכשהיא באה מחכה לה כל ה,,פארשטאנד", סופרת, מרת לאצארוס, גיורת, ‏ ואשח---
בני אדם בעלי נמיס נותנים, בכלל, בבוד לאשה!

אספה גדולה, הכפים צבו ‏ ממחיאה, כל
העליונה", אומרים, כו גס ‏ ה,קאממערציענראטה" היה שם: -

כל ה;חברה

ה,פארשטאנד" ,

בעיני ראותיו!
מה דברה, מה חחוש חרשת --- אחת היא היה ,ערפאלג" גהול,
אמרן. לו כי פה ושם נשאר איזה שאור חוסס, נמצאים אנשים מנקרים;
מחטטים, פוגמים:לעולם, שלחשו, שנאהירא רות רימי מתיחפת אל קהל השומעים

היהודים במין. גאוה. אבל הרוב משתקים את הנקרנים האלה דרך ארין.
ועברו הרבה שנים, ולאצארוס מת, וגאהידא רות רימי צרורה בְאלמנותה
ולא נשמע קולה, כת: כהבה זכרונות ע"ר בעלה
הבו כבוד לאשה! לאלמנה! לאלמנת אדם גדול כלאצארוס!

אם היה דבר מגוחך --- זה היה רק ההגזמה,. ההפלגה. בעיק
הרי אנו מכבדיס את האשה, את הסיפרת, את אלמנת החגר.

אבל מפני שאנו מכבדים אותה, אנו צריכים למתוח. קו בין
ובין טרגי:קומדיה חדשה מוצגת על עמורי ה,יודענטחומים" וה,איזראעליטים" בשמה,

גאהורא רות רימי יצאה במאמר --- כנגד השפה העכרית,

-=- יורע אתה -> היא כותכת אל הד"ר. בלוך, מן"ל
וואכש'ר" - -- כמה מכבדת אני את היהדות, ויודע אתה, בי. בבגרותי למחתי את
השפה העברית, למען אוכל לקרוא את כתגי הקרש במקורם, יוהעת אני, כמה
הרבר קשה, כמה יגיעה וסבילה דורש דבר זה, אבל לפי דעתי, ‏ יש לעכודה
זו טעם, רק בשמגיעים על ידיה אל. וריעה ברורה ועמוקה,

,וה שנים מתבוננת אגי בוגון הולך הלך וגדל אל הכגידה וההתכחשות
הגראות. בקרב היהורים, ומתחקה אני על סבותיהן, ואחרי אשר' התכונגתי. הרבה
ברבר, הגעתי לידי הכרה, שאחת ההפואות הבדוקוה והמנוסות למחלה זו היא
ה הק לה, הקלת למוד הדת, אין להכביר את העול המוטל על ילדי:האפכולה
העמוסים גם בלעדו זה יותר מדי יכלתם. לשאת. ה דרתיות איגנה תלויה
בלמוד השפה העברית, והעיקר הלא היא הרתיות, יורעת אני, שהשפה העברית
היא ,השפה הקדושה", אבל איך למדו אותה לפנים, ואיך לומדים אותה עתה?
לפנים היגיקו לילר יהודי את חשפה העברית כמעט עם שרי אמן. בעלו, מוריץ
לאצארוס, פפר, כי בהיותן ילד בן שנים, היה דודו לוקח אותו מתוך עריפתוו
בשעה הששית בבוקר, בימי החורף, והיה מליט אותו באדרת"השער שלו,
ונושא אותו אל חדר הלמוד, ששם היה הוא ואחיון | שהיה אבי הילד, הוגיט
יחד בתלמוד. ההיה על הילר להשתתף בלמוד זה? לא! אלא צריך היה להרגיל
את, אזנו אל הצלצולים ולהקדים ללמוד איזו מלים ; ובאמת כן היה, ‏ כי עד
שלמר אשכנזית למר עכרית, כן חדרה השפה הקרושה לתוך קרבין, , ותהי
לעצמו ובשרו --- והיום?

,היום לומדים הנערים, גוסף על. כל משא למודיהם המרובים, גם את
הרבר הקשה להם ביותר, ‏ את השפה העבריתן לומדים בדוחק, בלי רצון, מפני
ההכרח (אני מרברת, כמובן, על אדות הרוב), רשאית אני לאמר זאת: ‏ אני
אומרת זאת מפו ‏ הנפוון, = בפרלין, = בווין, בהולאנד, ‏ באוטלוה, ‏ פבאדין ועוד,
נקרותי הרבה פעמים לשאול ילדים ולבחון אוָתם, ומפני שהבינותי ‏ לקנות את
לבם כדי שורברו אלי באמת, שמעתי מפיהם: ,כן אנו אנוטים ללמור זאת" = --
באנחה, ואף פעם אחת לא שמעהי. ,אני לומד זאת. ברצון", --- וביתר ברור
מהמלום המעטות דברו סמנו - הפנים, --- ובכן . לומדים הם! --- אבל איך? =

בברלון הביא אֶלי: הסוחך ‏ החכם, - התם והישר. וןו = את בנו
בי : ו

הכבור

ה, אסטירר,

, 1 % 0

הזה 7

8

גליוןו

הנער בן שש עשרה שנה, למען' הראות לי בגאות:אב ‏ צודקת, כי = בנו. יודע
לקרוא עברות, שמתי לפנו הנער את פ' התנ"ך :ואראהו פרשה קלה\ אחת' בס!
בראשית, והנער קרא במרוצה קריאה כתקונה, פני האב קרגו טגיל. ועתה-- =
הופפתי לשאול --- מה ₪868 הרברים האלה? --- והנער הבוט אלי כמשתאה,- =
,מאין לי לדעת זאת?" \ ,יראה אני, כי: זהו הטפוס הכללי -= ובשביל. זה כל
הלמור? בשכיל זה כלוי והכח והחשק של. הנוער?*

/,האין למוך. כזה ח לו ל השפה הקרושה?

,לפיכך טוב להנוח אותה. למלומדום, ‏ אך את הילד העברי הפשוט בל
וענ בדבר שהוא עתה רק מעושה וכפוי ומאונט, ער כמה טוב יותר להתפלל
בשפת אם! וכששמחה גדולה. או צער עמוק, או פחד נורא; או נוחם מר מפילים
אותנו. בכח טבעי על ברכינו לפני השם, ואנו מרימים את ידינו ‏ ומתפללים
אליו --- ההתפלל נתפלל אז עברית? לא, כי אם התפלל נתפלל ‏ בשפת:אם/
ותפלה זו היא דתית.. הדתיות באה מתוך הנפש, ולא מתוך חזכרון".

ואת הַמאמר הזה הביאו. כל ה,איזראאילוטים", | שטוח שטחוהו
עמודיהם, רק אחרים מהם הוסיפו. עליו איזה הוספות קטנות,

זהו הדבר הראוי להיות מוקע לעי השמש

מלומדים אנו בסבלנות, וגשא ונסבול את כל עלבונות השפה העברית
בכל הסגנונים, ונקבל עלינו להתבזות וללקות---אבל להתכבד במנה כזאת לאיפללנן,

קזמן

כותכת הגיורת הנכבדה "מה שהיא. כותבת --- וכבוהה = במקומה. מונחי
פה הוא הפפור ע"ד התינוק לאצארום שהיו מרגילים אותו לשמוע. עברית עד
ששמע אשכנזות. מתוך. הרגל כזה. יצא מורייץ לאצארום.. כל מה שהיה וכל מה
שיש עוד ביהדות האשכנזית מן היפוד. העברי --- שהשו ווסודו בתקופה ההיא,
אם וש לכבוד הגיורת .לספר עור הרבה זברונות כאלה --- תספר ונחזיק לה טובה,

ואם. היא פבר בבגרותה טרחה ללמור עברית, ופוחרים ,,חכמים וישרים',
כמו. האדון וו בברלין, מביאים אליה את ילריהם ,לבחינה', | כמו אל" הרב,
והיא פותחת לפניהם את החומש -- הרי זה גם כן דבר יפה מאדי

ירעתי בילדותי את. הרבגות הזקנה מטשונסטותום, ..אלמנת הגאון. רבי

= ושבר, שאמרו עליה, שהיא. בקיאה. בש"ס,. ואמגם היתה בקואה עכיפ ‏ במחרש

ובעין יעקב, ובכ"ו לא היו מוליכים אצלה את הנערים לבחיגה, והיא לא אמרה
,דעות" בנידון זה, כמה ' צהיבים הילדים ללמוד וכמה' אוגם צרוכים.

ואם יודעת מרת רימי, שיש כח טבעי המפיל את האדם לפעמים על
הברכים לפני השם, בודאי זהו זכרון מתקופה אחת בחייה ,לפנו מתן תורה",

מפני שאנחנו היהודים ---לוא ‏ גם תהיה. לגן- ...שמחה גדולה',. ,או צער עמוק" ,

ומו'---און: אנן פורעים על ברכינו, וכשאנו מתפללים---אנן מתפללים, בדיוק, כמו
שחפצה מרת רימי, ב',לשון אם" אבל---אמי, ע"ה, ואם אמה, עד ותחלת כל. האמהות,
זיו. גם הן מתפללות. בעברית, ורק פרפראות הוסיפו על התפלות---בלשון אחרת.

וגם את ,הפליביפציט" ‏ הילדותי שעשתח מרת רימ יכולים: אנו ‏ לקרוא
בבריחות הדעת. ,פפוק לי פסוקיך", בברלין, ‏ בווין, בהולאנר, באיטליה, בראדון
ועור אספה מרת רימי את החומר, בודאי מאת. / 515 ילדים. ב,חדר" אחר
ממאהן בקרן זוית, בעיר קטנה שלנו, יכול יכלה למצוא יותר. וגם צריכה חיתה
לעשות את הפליביסציט באופן יותף שלם, כמו, למשל: אם רוצים הילדים ההם
ללמוד. את הדיקלינציה ואת הקוניוגציה אפילו של שפת עמם? אם אינם בוחרים
להחליק. על \ הקהח, או לירות איש. באחיו כדורי ‏ שלג? אם איהבים ' הם את
הרקדוק. חלאטיני יוְתֶר' משהם אוהכים להשתובב. בחוין, וכאלה הרהבה

אין הענין נוגע אל מרת נאהידא רות רימי, | אלא על אותם. היהורים
הרורקטורום, ‏ המטיפים, ה,פני" של עתונותנו, שמביאים דברים כאלה!
. שערו בנפשכם את ההפך: לא נוצרית נתגיירה. לפני. איזה שנים, ויוצאת
בשער לחורות הלכה בדבר השפהה הלאומית ועיקרי הדת, כי אם יהודית
נהנצרה. לפני איזה שנים, נעשתה למשל, קתולית, ושולחת אל העתונים הקתולים
אף. גילוי דעתה, כי צריך לבטל את. זה ואת זה, לא יצויר, * שיחודית תנשא
את לבה לצאת, ולא יצויר, שאיש יקכל את דכריח, .

כל מה שלא יצוור במקום. אחר, יצויר ביגינו, ‏ מפני שהננו בגלות -=
אפילן אצל אשה, ובאמת אצלנו בעצמנו, ‏ אצל: עבדותנו ושפלוחנו, | השולל
מאחנו את כל רגש הכבור והעצמיות והאישות,

אם יורעת מרת. הימי רק במה ק ש ה ל ל מו ד עגרית (המסכנה!). --
הלא. מטופינו ‏ וררקטוריגו צרובים ‏ לרעה, יכ מה קשה ל שכוח עברית,

כמה קשה לעם לע זוב את שפתו, לעם -- שאיננן חפין | לנפול על

הברכים,, בי אם \ לעמוד בקומה זקופה!
: 0
2 .% .

/

ד"ר. ש, ברנשטיין,

(בקרת)

המאה התשע עשרה בקורות חייה הקולטוריים וההברתיים של: היהדות
ברוסיה היא תקופה כל כך+ עשירה , בל כך רבת" הערך והגזונים , עד שלא
אחת ‏ הובע ‏ הרעיון בספרות הישראלוית , "בי בל' ומן ‏ ש, תק ו'פית ה מ ע ב'ף"
הואת ‏ תשאר. לפנינו כחידה סתומה , והמקרים והמאורעות =-= בלו .בל סדור
היפטורי' פי פטמטי בללי, קשה וכמעט שאי-אפשר יהיה להביר את
אפים של רבים' מערבינו. התרבותים והחברתיים , " שנתנה לנו. היהדות. ברופיה +
אמנם נעשו במקצוע וה הרבה נסיונות ועבודות -שונות . צריך רק להוכיר את
מאפפי. ה וואסחוד" ושאר כה"ע.. הרוסוםדיהודיום ‏ -- כדי להוכח איוה ערך
מיוחד נתנו סופרי ישראל ‏ ,בי מ יים ה ה ם'" ' לחקירת \ ההוסטוריה הישראלית
ברוסיה.. = אבל עלינו להטעים ,בימים ההם". אי אפשר כמוכן ‏ להמעיט את
ערך העבודות הללו בשביל החקירה ההיסטורית =- אבל יחך עם זה אי אפשף
יהיה לנו להתיחס אל העבודות והחקירות האלו כאל חמר היסטורי] אוביקטיבי
הבכול בקרבו את אותם היפורות של הנפש העממית הנחוצים ‏ בשביל הכרה
היסטורות. העבודות ממין וה ,,בימים ההם" הן כל כך מלאות פ פיבולוגיה
ג לרתיית, וסרוויליום דל ושפל עד שמבלי משים רעיון של חשד מתעורר
בקרבנו : אי אפשר שפה, ‏ בחמר האפוף הזה, תמצא אותה הנפש העממית
הגדולה, השואפת ופובלת! למותר היח להרבות. פה דברים- על רוח ,ה"ע ב ד ותו
המכאיבה: העובלת ‏ בכל = העבודות ‏ והחקירות = ההיפטוריות על. הבה : היהדות
ברוסיה אצל סופרינו. עד שנות .התשעים:

בדי להוציא: מן היפורות ההיסטוריים תועלת. המרית : ורוחנות | בשבול
אומה | או קבוץ שלם צריך ההיפטולין לעמוד מ ם על להיסורות חאלה:י
ומניעיהם ‏ השונים, ‏ עלין. | לעמזד ‏ ע ל:גב המקרים והמאורעות. של ימי
העבר בשהוא בא. להוציא מהם את | מסקנותו.. = ביחוד: נחוצה התיחפות
כוו בנוגע לעבודה של ההיסטוריה הישראלית ב רופיה. פה דרושה מצך
החוקר התיחפות של ג א ו ה א י שי ת. ול ארמם יי ת בנוגע להחזיונות ההיסטוריים
המשפילים, שהוא מטפל בהם. רק אז אפשר להכיר ולבאר את ערפו הראוי
של כל החמר | ההיסטורי ‏ המעציב | והמתפיר שבחיי | היהודים
ברוסיה . ולא רק וה. בזה לא רק שמבארים את העפר, מתארים ומשיגים
אותו, אלא שבונים על .ידיי זה חלק גדול מן העתיד . ולא רק שבוראים רוח
של חיום , של חפש .וחרות: בהשקפה על העתיך אלא שממיתים יחד עם ות
את רוח העבדות והשפלות של העבר הפנימי בחיי הלאום +

ואולם כדי לעמוד ע ל ג ב. המקרים והמאורעות ההיפטוריים הנחקרים,! |
צרוך שה, ספורה הסובבת", ‏ הַחוים הריאליים, החוים חחברתיים בעצמם יעמהו --
אם אפשר לומר סך --> למעלה. מעל כל ,ימי העפר". מן התקופה ההיסטורית
הנחקרה עד תקופת-ההוה דרוש שיהיה/מ ר ח ק 5 גי מ י גדול שותן את הוכלת +
לבן: תקופת ההוה ‏ להתבונן בו באמת במו ב העבר". ופי אפשרית . התיחפות, ‏ "
זו אל | חקורת ‏ ההיסטוריה של היהודים ברופיה ‏ ב ימינו אל ה? לכוא .\
ב ימי נו א לה ולעשות חקירות ע"ד גזרות ו,אוקאוים" שונים פנגד היהודים
ברוסוה בשנות הארבעים או החמשים ולהביט עליהם בעל חמר ,היסטורי"
מומי ,העבר" ? וכי אין וה לענ מר, אונאה עצמית נאיבית ומעציבה (‏ !

ובבל.זאת אפשר לענות על. שאלה זו בחיוב, כן , עבורה. כואת אפשרית. *
היא , בשעה שאותו העם או הקכוץ המהוכא כבר באבלאותה מררגת ה חפ ש
הפנימי, לאותה ההברה העצמות שאינה משתנה ונכנעת ‏ לפני הספירה
הפובבת, בהתיחסות ואת מראה אומה וו את התרוממותה ‏ הפנימית , היא
מראה בזה כי כחותיה הפנימיים , הלאומיים והעממיים עומדים ממעל להגסות' '
הריאלית של החיים האבורים . ווהי ההשתלמות הפנימית ‏ הבי-חשובה. ‏ [הן

בויקוט של הגלות., :
1 בוב 1004 . קאפריסה מרה של החיים ‏ האכוריים
הביאה לגו נסוון בוה דוקא בומן!הנוכחי. דוקא בומן ההוה של חיי התלאות, של
תפיפה והרבן, בשעה שהחרב החדה עוד המונחת על צוארם של יהורי רופיח. -
דוקא בשעה בזו נמצאה פתאם חבורת אונטליגנטים ישראליים בבירה, שעושים
את עצמם ,בלא יודעים", והם חוקדים ודורשים על דבר הצרות והגזרות כנגד
היהודים ברוסיה ומכנים את בל אלה! ,מהעבר". ‏ לכאורה אין זה כו אֶם
לענ מר, אולם. הופעה זו מענינת ‏ ומשמחת,; משום שיש לה ערך פגומי
ואנו: מוצאים בה מקצת של נחמה מוסרית.. : ,
לפני מונח הפר הראשון של המאסף "02000106 ק116,,. המוקרש לחקירת.
/ ההיסטוריה החברתית. והקולטורית של היהודים ברוסיה", ‏ ספר גדול ,. טביל
לערך ארבע ‏ מאות דפים , מאפף היסמורי מעין אלה המאספים ותספרים |',
ההיסטוריים השונים המופיעום. בהרפה ,,קהלות" ישראל. כארצותְהמערב ,

,

>> םלועה‎ > 10

נליון ה

מעין אלה שבארצות המערב -- ובכל ואת , מה רב ההבדל בין המאסף

| הוה ובין חבריו-המערביים ! איזה תהום פנימי: מבדיל ביניהם.. על פי הסקירה

הראשונה הנך מרגיש, כי שני הורמים האלה, שלבאורה ממקור אחר הם
באים, זרים ומוזרים. ה לגמרי איש לרעהו ודרכים שונים לגמרי לבל אחר
מהם. לא בעוכם הספרותי ועבודם ההיסטווי. הוקוי היסטוויה מעין מכם
גרונווילד, בעק , לווינסקי וכו' -- מראים כי על חכמת ישראל המערבית אין
עור לסתום את. הגולל. אולם בשעה שאתה שם פניך אל המאסף החדש הוה--
אתה מרגיש מבלי משום כי' הנך נמצא ב אמ מוספפירה חדשה, אחֶרת
ושוגה: לגמרי. מעין אותם ה,אננאלים" וה היפשארישע. בלעטמער" הלקוחים
מעולם מת ונחקרים בשביל עולם מת, שמעפר יבוא ולעפר ישובו. שמות
כמו י"ל קנטור, שמעון דובנוב , שאול גינצבורג, ‏ ש. רוונפלד , ש. אג--סקי
מראים לנו ברגע הראשון באיוו אטמוספירה אנו גמצאים. ו,בסביבה זו",
באותו ה ר וח הגנו מוצאים את ה ע ר ךָ העיקרי והיסורי של מאסף בוה בשביל
הקולטורת ההוית והעתירה של יהודי רוסיה .‏ אס יכולים ‏ או לערוך ולכבד
את עבודותוהם של ,אזרחים אשכנזים בני דת משה" על בר ה,יורענגעועצע"
ההיסטוריים השונים, חגה מואה לנו המאסף הוה, שעווריו ועורכיו גם כן
מתעסק!ם כחקירות גורות ,היסטוריות" שונות ( בשעה, שמאד מאד אני מסופק,
אם יש להרבה מהם בעצמם ובות הישיבה מחוץ. לתחום המושב) -- בי פועל
עור בתוגנו בח פגימי מוסרי, המתרומם לפעמים ממעל להחיום הגסים הסובבים

'אותגו. אין כל ספק, כי להופעה זו יש ערך לאומי חשוב .

= רואה ומרגוש

הטגרנעיה ה חי ה והבריאה הואת בולטת ברפים הראשוגים, בה, הקדמה"
הבאה להעיר בדברום אחדים ע"ר תועלתם ונחיצותם של מאספים כאלת.
המאפף מוקדש להכרת החיים היהודיים הקולטוריים, הפ נימיים והתפתחותם
בתקופות שונות, לא פחות -- או אולי גם יותר -- מאשר להתפתחות החיים
מעדם החיצוני. פה אנו וואים עוד הפעם הבדל עמוק ביחוס להספרות
ההיפטורות הזאת של היהדות המערבית,

בחמר רב ומלא ענין פותח את המאסף מר ש, מ. נונזבורג בשם
,רשימות הסטורגט היהודי הראשון ברוסיה, ל. מנדלשטם". בעולם הספרות
הישראלות עשה לו'ה' גינזבורג כבר שם-לאחד הבקיאים בספרות הרוסית-העברית
)במאמרו וה הראה לנו איוה. חמר רב ועשור טמון בפפרות הישראלית. החדשה,
שובול היה להפיץ אור בהיר על הרכה ממחשבי חייגו וטפופיהם מן. הימים
ההם, הפעם הוא נותן את ה אבטוביוגרפיה" של הסטורגט מנדלשטם , דפים
ורשומות שנכתבו על ידו בומן 1839--1840 .

האבטוביוגרפיה הואת בצירוף הערותיו החשובות של מר גיגובורג גווונת
לנו: ציָר חי ושלם מאותה' התקופה העשירה באורות ועללים,\ הננו רואים
באותות חיים אה ,גורות ההשבלה" של הממשלה ההרוסית, איך הממשלה ההיא
עשתה בל אשר היה ביכלהה להפייץ ‏ דעת: בקרב. היהודים - ובו'. את כל ואת
הצעיר מנדלשטם והוא רואה ומאמין בכונה הטהורה של הממשלה
באטוגה/ שלמה . הוא טועה כמו שטעו הרבה אמללים במוהו, מכל רשימותיו
בולטת ‏ אהבה אמתית ועסוקה לעסו, שאינה משוללת גם הכרת-ערך ל אומית
(בשנת 1830!). ,שלשה אידואלים משלו עד עתה כלבי ורוחי : ההשבלה,
מולדתי וא מ תי" (צר 11). ואת הצלת אומתו. והשכלתה הוא רואה רק
בהכרת החס של הממשלה. הצעיר התמים הזה אינו משער אפילו את
הפיסטיטה הרוסיפיקטורית החשאית והאובלת, הכולטת במלחטת , מצות ההשכלה*
וו מצד מלכות ניקולי הראשון , הוא באמין. באמונח נאיבית כי בנו. ישראס
אונם ‏ /וכולים לקבל רב טובה ‏ של ניקולי הראשון ואינו חושד אפילו אולי
נמצאום בהתנגדות עממית זו אוזו יסודות של , הגנה עצמית" אוגסטוקטיבוום +
בכל אופן עשור הוא החטר הנתן לנו ברשימות האלו +
"= טר גיגזבורג מראה על ההברל הרב שבין ,הימים המאושרים", בשעה
ששר-ההשבלה הוופי חפיץ לדעת ,אם גמר היהודי הצעיר טנרלשטם את
הגימנזיוס" , -- ובין ימיגו אלה! - חפל רק שלא מצא: מר נונובורג לנחוץ
להוויר בוכרים אחרים על הרוסיפיקציה הגסה שבשיטת ההשכלה אן בכלל
'במקרה וה בפרט,

(פוף יבוא)

2-5

קיהָקֶת.

(חברה להוצאת ספרי .למור לבתי. הכפר. וספרי. חנוך. לבני
הנעורים בעברית. נוסרה 2 אגורת. המורים בְאץ. בשנת תרסיה),

אפשר שלא אגזם אם אמר, כי התפקיר היותר חשום
והיותר אחראי בעבורת תחיתנו הלאומית בא"י עלה. להם:בנורלם
של המורים העברים שם, עבודה שתקנית, צנועה, אטית, במובן
ידוע גם פמויה מן העין, אבל מלאת אהבף: ומסירות, מתמידה
ועקשנית--זהו חלקם / חלוצי תחיתנו. בא"י,

וכמה קשה עבודה זו, וכמה רבו המכשולים!

כי לבות הספר שלנו, שכולו שלנו, לבית ספרנו. בא"י--
אין ספר, ספר יליד הארץ, שבו תשתקף נשמת. ארץ אבותינו,
טיבה, אקלימה, חייה. הפפר. הזה עודנו ‏ צריך: להברא, וצריך
לבראו יש מאין.

לפני מונח. דו"ח של ,קהלת" ע"ר מצב החברה ועל פעולותיה
בשנת תרפ"ח, תקנות ‏ החברה העקריות הן:

א) תכלית החברה : להוציא בעברית ספרים. ללמורים
העברים ולמרעים. לצרכי בתי-הפפר וספרי קריאה לבני הנעורים,

ב) קרן החברה :'החברה נוסדה על יסור של אלף מניות
עוברות -מיד. ליד מחיר. כל מניה עשרים פר',

ג) המניות וחלוקתן: אלף המניות האלה נחלקות \ לשתי
תוצאות : התוצאה ‏ האחת בת חמש מאות מניות: להוצאת פפרי
מדע ‏ לצרכי בתי הספר, והתוצאה השניה בת חמש מאות. מניות
להוצאת ספרים. ללמודים העברים וספרי קריאה לבני. הנעורים,

ד התוצאות האלה באות זו אחר. זו, באופן, כי
השניה תחל אחרי אשר תגמר מכירת מניות התוצאה הראשונה.

ה) כל תוצאה ותוצאה יש לה חשבון בפני עצמה והיא קימת
בפני עצמה, ,

ו הרשות. בירי החברים לשלם את מחיר המניות במשך"
\ שנתים, בכל חצי שנה חמשה פר',

הקונה, אשר עמר משלם את תשלומיו כסררם אבר
זכותו, כל הכםף אשר שלם מכבר נכנס לקפת החברה, ומניתו
נמכרת לאחר,

ח) קרן החברה מונח בהבאנק הציוני כא"י, שהוא. המוציא
את הכספים עפ"י פקורת וער החברת, +

ט) החברה. מתחלת פעולתה בהוצאת ספרים של כל תוצאה,
בהיות, בקפתה לא פחות מרבע הקרן של אותה תוצאה,

הדוה"ח הורצה ע"י וער החברה. באספה הכללית שהיתה ביפו
בר'ח חשון תרפ"ט. ועד החברה. מוריע באספה השנתית, ,כי
למרות השתדלותו לא עלה בידו לברא דבר ממשי, אבל יקרים
גם הנסיונות, שאפשר ללמד מהם על העתיד,

,לחבר ספרים למרעים בעברית --מילתא זוטרתא לגבי אמירה,
אבל רבר קשה לגבי הוצאה. אל הפועל", כי לא דיה לו למחבר
מומחיותו באותו המקצוע, שבו הוא כותב את פפרו,---לו נחוצה
ידיעת . הארץ. ,שבשבילה הספרים נועדים, כדי שיהיו אלה מכונים
לפי מבעה של הארץ, לפי סדרי. חייה, המצב החברותי והקולטורי
במדינה ושאר ההנאים הצריכים להטביע את חותמם. המיוחד
על ספרי החנוך" וא"י, שמספר מוריה כמאה ולא יותר, | כמה
מחברים יכולה היא ליתן. טבינירם +ולוה. נחוץ. להוסיף את חשש
ההפסד ‏ המתעורר לרגלי הוצאות כפרים, שנחיצותם איננה סובלת
רחוי, כגון ספר הדרכה לגנות שהוצאתי תעלה ל:8000 פר', בשעה
שמספר הגנות. מעט, והררישה תהיה

[טנה, או--מה שנוגע גם
להוצאת | ספרים . אחרים--בגלל . חלוקי: הרעות, חפרון תכנית
ושטה. אחת. מוסכמת. ומקיבלת . בידי כלי הבורים, העדר. מוסר
אוטריטטי, שוחיב. ספר וה או אחר על בל. בתי: הספר.

בתנאים. קשים. כאֶלה |נגש הועד: לעבורתו.. ראשית כל
ערך רשימה של הספרים היותר. נחגצים, ‏ לכאלה נחשבו :' כפר
הררכה | לנננות; ספר. לשיחות ‏ לשלש השנים הראשונות, = ספר

התוצאה -

?

נליוןו

> העולם

1 6

לבוטניק, * לפיזיקה ולחימיה ‏ לפי: דרישות. בי"ם \ עממי (‏ ליפורי
הנדפה, ואחרי: ההחלטה שנתקבלָה ע"י הועד ‏ הספרותי, הוציאה
,קוהלת" : כרוז ‏ לעבורה, = אבל מפני שלא נתקבלה כל תשובה
ומהיותי = זרוז לעשות איזה דבר ממשי פנה הועד. אל מורים
מומחים למקצועות. ידועים, שקבלו עליהם עבודה זו, וההתחלות
הקשות נעשו, עתה אפשר לקוות, כי ‏ סוף סוף. יזכה בית הספר
שבא"י לספרים שנכתבו בשבילו ומתאימים :לתכליתו,

הרבה התחבטו המורים בענין הוצאת מפת ‏ א"י, ‏ היסטורית
ונוכחית, בעברית ,. כיי מפה כזו איננה. עוד; והילך. העברי צריך
לקרא את השמות. העברים על מפת-זרים. באותיות: לטיניות +

לתכלית: זו בא הועד ‏ בדברים עם. הפרופיסור . ורבורג,

העוסק בהוצאת מפה כזו, אבל הוברר, כי היא איננה מתאימה
לררישותיהם של מורינו. ואם הוצאת מפה כזו אפשרית | מצוה
החמרי -- הודות. לפיועו של הוער האודיסאי -- הנה אין: מומחים
שיקבלו עליהם עבודה זו, סוף כל סוף. נתקבלה באספה החלטה
להקטין את הדרישות בדבר הוצאת. המפה בהשתתפות הפרופיפור
והבורג, | ובלבד שהדבר יצא אל הפועל בומן ‏ היותר מוקדם,

לע"ע יצאו ע"י הועד וע'פ. הומנתו הספרים האלה:

א) תרגילי חשבון. לשנה א' (בשביל. מורים), ב)
תרגילי חשבון לשות ב', וג', בשביל תלמידים -- ג) מבלאות
לארבע פעולות החשבון.

,זהו --- מסים הדוה"ח -- כל מה שהספקנו להתחיל במשך

.| השנה. דלה היא ומצערה מאר תוצאת עבורחנו, אך לא פחותה
היא ממדת היכלת והכחות שמצאנו בנשתנו אל העבודה"..י
והעקר שלמדנו בשנה זו הוא, שאין להתיאש, מאליו. לא. יעשה
שום דִבֶר, אבל. אם נבקש, נמצא פיף סוף גם עובדים אחדים
מוכשרים לרבר, וכשנמצאם, צריך לתת. להם יכלת לעבור, ואם
ועלה בירנו | לשתף גם מוסדות אחרים בענין ‏ זה, נוכל ליצור
במשך. הזמן איזו ‏ ספרות ,חנוכית בארצני ולא יהיו בתי ספרנו --
בתים בלי ספרים".

זוהי | עבורה מתוך אמונה, מתוך במחון בעתיר. ככה
עובדים אלה, שררכם בהירה להם: צער צער, אבל--קדימה!

אולם קוהלת הענותנית לא זכתה, לצערנו, לאותו הפרסום
הראויה לה באמת, הקהל הגדול איננו מראה לה שום אות
של התענינות, | כאילו | לא היתה קוהלת בעולם, : וכאילו אי
לעבורתה ערך-קולטורידלאומי-כללי, בתור. יוצא מן הכלל אפשר

להראות על הועד הפטרבורגי של חובכי שפת עבר, המשתתף בהוצאת "

ספר. הדרכה לגננות בסכום של 800 פרי, דבר הראוי להיות למופתי

כדאית הוא קוהלת, שיושימו לה את ידם כל אלה, שהחנוך
הלאומי ‏ יקר להם, וכיחור אלה המופדים והאגודות, שהפרחת
לשוננו וספרותנו היא ראשית ממרתם.

0

מִכְָבִים מִהְֶמְיָה.

מלוניקי,
1+

סוף"פוף ‏ וכתה. סלוניקי ‏ לחוג: היום = את חג: פתיחת. גן-

ילדום עברי, העיר הזאת שחשפה העברית.: .היתה ‏ כמעט זרה

= > ליושביה ורק זעיר שם זעיר שם עוד הכירוה. אלה היהודים שעמרו עד

> כה תחת השפעת השפה הצרפתית, הודות לחפדי האליאנם חנכו

היום בפאר. ושמחה. גן:ילדים ‏ עברי,. כבר אמרתי במכתבי הראשון,

ב יהורי .סלוניק: שמחו: מאר על וסוד. ,גןרהילרים" כל מקום

דברו : אודות : המוסף : חחדש ‏ הוה = והורים רפים שחלמו מקדם
לשמע את הצלצול הצרפתי מפי. ילריהם, - בוחרים עכשיו בגן*
הילדים ‏ העברי ‏ למקום: ‏ חנוך ‏ ילדיהם, :וזוכרים חם לאט לאט
את. התנ"ך ששכחו ‏ ומשמיעים פסוקים אחדים. והם מתנאים' בזה,
כי עודם מבינים. מלים עבריות רבות, יותר משלש מאות ילהים
כבר. נרשמו, = שהוריהם ‏ רוצים ‏ להכניסם לגן:הילדים אך. יכולים
להתקבל הק משמונים * עד מאה = ילד.. ההורים. מַצטערים.. אף
מקוים, *כי כאשר יגדל המוסר הזח, אז יקבלו. גם את = ילדיהם ‏ -

מירושלים הביאו מורות עבריות טובות, ששפתן חיה ומצלצלת ,
ומענין. הוא. הרשם שעברים ירושלמים עושים על יהודי סלוניקי
ובפרט עבריות. ירושלמיות. הנח- עוברות שתי. חמוחות = כרחום,
מרברות. עברית ‏ וצלצול ‏ שפתן כה. ור הנהו בשוק השפאניולי,
הצרפתי, התורקי, היוני, ובכ"ז ‏ הנה מתכוננים ‏ מכל צר אליהן,
וכשהן נכנסות. אל. איזה בית: מסחר, מקדמים את פניהן. בפבור ,.
כל אחד. חפץ להראות, ‏ כי יודע. הנהו לרבר, לפטפט עברית י
ואעפ"י שהם יודעים: רק מלים אחדות, ‏ הם מרגישים את התפץ,
התשוקה לדבר מעט בשפת עבר.

כלם חכו בקצרדרוח לפתיחת המופד הזה והנה ביום ט"ז .=
בשבט נפתח, סוף פוף+ =

הבית היפה, שקנו לשם גן:הילדים, היה ביום הזה מקושט
לכבוד ‏ החג, ‏ עוד מן הצהרים חכו בחצר. חבורות חבורות. של< >
אנשים. נשים ומף לראות בחניגה. לאט לאט נתמלא" האולם.
הגחול .של הדיוטה העליונה. השתתפו בחניגה. רבנים מנהֶלי בית
ספר, . עורכי ‏ עתונים, ‏ בנקירים, ‏ עורכי דין;: סוחרִים, ‏ סופרים, '
מורים, ‏ באי כח הועד הגשמי, ועד הקלוב 186םו 608 , ועד העיך, 5"
ראש העיר, הארון יופף נער וכו" וכו', ‏ האולם היה מלא מפח |"
אל פה. אז בא הר"הנ רבי יעקב מאיר, ‏ חכםדבשי, לבוש מעיל \ -
שחור, פניו מלאים ההרת כבור, ‏ עיניו | מפיקות חכמה. ונוצצות
עכשיו מרב שמחה, הוא בא ורואה את פרי עבודתו, = את גן:.
הילדים. כל הקהל ישב בדממה והרב עלה על הבמה ‏ והתחיל
את נאומו בשפה צחה! |

וטע די אלהים גן בעדן מקדם וישם. שם את האדם ‏ *
אשר/ יצר". אחי ! בלב מלא גיל וחדוה אנו: באים היום: לחנף. .
את גן:הילדים, ' לותן לנו שני דברים יקרי ערך, שחפרו לנ, עד
כה: חנוך. ילרינו הקטנים והשפה העברית.

מנהלי ‏ עדתי. מתענינים ומקדישים עמל רב לחנוך. ילדינו
והשכלתם, ועדים לוה : הת"ת שלנו ובתיההספר הגדולים והנהדרים.
אולם \ כל אלה הם רק בעד. ילרים מבני שבע. ומעלה, אך
לנטיעות: הרכות, ‏ לילרים מבני שלש ער שבע, שהם ימי תחלת
גדולו של הילד---לוה לא שמו לב, וזהו: חפרון. גדול. כי | שאלו.
את הגנן: ,באיזה ‏ זמן נצרכה נטיעה חדשה לטפוח מרובה",
והוא ישיב לכם, כי כאשר אך החלה הנטיעה להקלט ‏ בארץ"
ועודנה רכה, אשר רוח מצויה. תשברנה, וחם. קל ינבשנה. ולכן. :
הנטיעה = צריכה. בומן הזה לשמירה ‏ הכי:מעולה. וכך הוא ם
בראשית נדולו- של הילר. צריך הוא. אז לשמירה מובה, ‏ לחנוך,
לאויר צח, לשעשועים, ללמורים קלים. זהו תפקידם ‏ של גנ"
הילדים, שאצל כל העמים הנאורים, ְּ 0

,חפרון גן ילדים עברי ‏ הרגשתי תכף לבאי הנה ובבקרי :
את כל מוסדייהחנוך ‏ של עירנו, ‏ ברברג על לב ראשי עדתי
ונדיביה ‏ אודות ‏ הענין. הזה, !הבטוחוני | לעור. בידי למלאות. את ,
החפרון הזה, . אך ‏ אחרי בקרי את פנקסי קפת העדה,. ונוכחתי,
בי אין בכחה. להוציא . עתה, הוצאות חדשות, החלטתי: לפנות:
אל הוער הנכבד "של ,חברת עזרה ליהורי גרמניה" ‏ והוא. נעתר. >
סו סוף. לכקשתי, אחרי ‏ שהאדון. ה"ר' פאול: נתן בקר. את עירנן.

9 : > העולם 3%

גליון ו

ונוכח, בי פה. יש. כר ‏ נרחב ‏ לעבודה. בעד - הרמת. רוח. ישראל,
הבטיח. לי, ליסד. פה גן:ילרים, אם נקנה בית: לתכלית זו, הבית
קנינו: וחברת ,עזרה" הקציבה ‏ סך ארבעת אלפים. פרנקים. לשנה
להוצאות ‏ הנן, שלחה לנו את המנהלת המשכילה והמלומדה,
העלמה חנוביץ, ואח"כ את המורה-- העלמה שושנה כהן, בהבטחה,
לפתח. אצלנו ‏ אחרי: שגה בית. ספר לעברית, תורקית = וגרמנית
(מחיאות. כפים), אנכי מצדי מקוה ומבטיח ‏ אתכם, כי אח"ב. יפתחו
לנו בית: מדרש. לרבנים. כראוי, שיתן. לנו: רכנים ‏ גדולים שומרי
הרת כהלכה ונאורים בהשכלה. ודעת. (מחיאות ‏ כפים'. אני מוצא

לנחויץ. ולחובה ‏ להורות. להאדונים הנכבדים ראשי חברת ,עורה"
ולברכה ליום פתיחת. גננו (מחיאות כפים ממושכה),

ועור : חסרון: אחד. היה מורגש ‏ בפלוניקי, -כונתי. ליריעת
השפה העברית . העיר : פלוניקי העולה בכל. דבר על יתר. ערי
תורקיה ולה: הבבורה בכל,. הנה בנוגע | לשפתנו \ הקדושה. היא,
לדאבוננו, נשארה אחרונית. היהדות נמצאת. עתה לפני תהום. נורא
ובפסיעה אחת. תוכל לנפל במעמקיו, אם לא נסתם את פי התהום הזהי
ואת זה נוכל: לעשות ע'י למוד השפה העברית וספרותה,. אנכי
הוא\ אשר דרש לפניכם לפני ‏ חדש ימים ובארתי. לכם את נחיצות
למוד השפה התורקית והשתמשתי בפסוק : ,מות וחיים ביד. לשון
ואוהביה: יאכלו פריה", אנכי: הוא: המדבר. לכם עתה; כי כשם
שאנו חייבים ללמד השפה התורקית, למען מלא חובתנו לממשלתנו,
כן ראשות. כל עלינו ללמר. את השפה העברית, למלאות ‏ חובתנוּ
לאבינו ‏ שבשמים. ולעמנו, אל נא. נחיה = ללעג: ‏ ולקלסה ‏ בעיני
העמים, כי ‏ ואמרו: עם ישראל חומה לילר: קטן, אשר חמף
= מרגלות: מיד: אביו / ואם: תכוהו, לא יניח *את המרגלית : מידיו

>אך' אם נתן ‏ לו סכריה אחת, אז. יזרק את המרגלית--כי עם

ושראל, שכל העמים לא יכלו להם ובמעט חפש נצחוהו. לא,
אחי !: מפחד. אנכי, כי אם לא תדעו את שפתנו, אז: תשבחו גם
את: צור | מחצבתנו, : ולמען: נשאה ‏ יהידים כמו. מקדם, אין. לנו
דרך ‏ אחרת,' בלתי אם ללמר את שפתנו, כי הנה ראו: את שאר
העמים, היונים והבולגרים, הם לא יעוכו ‏ בשום הון ‏ שבעולם
את. שפתם' ואת מקורם, ואפילו : אחינו - הערבים, שאמונתם היא
כאותה. של אחינו התורקים-- נפו נא לאמר לערבי: ,עוב. את
שפתך ודבר. רק תורקית. בביתך, כי בזה תהיה נאמן לממשלתך"!

= וענה לכם ואמר: אם. גם תיסרוני ‏ קשה, את שפתי ‏ היפה לא

אעזם, אמנם ‏ אלמד. את השפה התורקית. בתור. חוב. לממשלתי,
אך שפתי במשפחתי, במפחרי ובחברתי תהיה. הערבית !" כן יאמרו
כל העמים ‏ המאוחדים ועלינו עם ישראל ‏ החובה. מוטלה. ללמר
השפה החורקית, - אבל. את שפתנו היפה והקדושה, שבה דברו
אכותינו, . נבואנו, '. חוזינו, ובה נתנה. תירתנו , לא,. לא נעובנה
לעולמים, ישראלים היינו וישראלים נהיה, אמנם ישראלים עותומנים,
= הנכונים להלחם בעד ארץ מולדתם,. ארץ תוגרמה, אבל ישראלים !
= שמחה כפולה לגו היום, חנכנו מוסר שיתן חנוך טוב. לילרינו
= בשפתנו הקחושה והנני גומר. את דברי בקריאה: תחי תורקיה,
<< תחי ארץ מולדתנו. ויחי עם. ישראל!",
הקהל התרגש מאר ולא חפץ לחרל ממחא כף. כל החגיגה
פעלה ‏ עליהם פעולה מעוררת את הלב ובכל פינה נשמעו המלים:
< שפה עברית, עם ישראל .,,
אח"כ עלה הבמתה. הארון. נאזים, ראש ועד. גן: הילדים
+ וחבר הועד ‏ הגשמי,: ויבאר בנאום יפה את תועלת גן. הילרים,
נחיצות השפה העברית, הביע. תורתו לחברת ,עורה", למנהלת
הגן. וליתר. העוזרים בעבורה הואת,. יפה היה: הוקן: גבה. הקומה

לו את שובע. רצונו: במחיאות. כפים: סוערות ,

הוה בעמרו. לבאר. לנו: את נחיצות השפה העבריה,. והקהל הביע

ביחוד התפלא הקהל ויתרגש | בעת שמנהלת גן. הילדים,
העלמה חנוביץ, עלתה על הבמה ונאמה נאום. קצר בשפה העברית
אודות נחיצות המוסד. הזה, ‏ זאת. חיא ‏ הפעם הראשונה. ליהודי
סלוניקי לשמע אשה מרברת מעל הכמה וכפרט בשפה העברית,
דבר. שהוכיח להם, כי השפה העברית אינה מתה, כי אם חיה
עור בפי רבים,. הם מחאו כף וחזרו ומחאו, ‏ כ"כ גדלה ההרגשותם
והתפעלותם ,

מובן, שלא כל הקהל הבין את דברי הנואמת וע"כ. תרגם
ה' דוד פלורנתין, ‏ עורך העתון ,איל אבניר", את הדברים לפפררית
והקהל מחאו עור הפעם כף:

העתונים ‏ השפאניוליים : ,לא איפוקה", ,איל אביניר" ולא
ליברטד", ‏ הקדישו מאמרים יפים לפתיחת. הגן הוה וכלם הברו
בהתלהבות. אודות ‏ תעודתו ‏ וקרמתור,

אנודת ,בני ציון"' שכרה לה כבר בית יפה ותנש קודם
כל לבחר לה ועד ראשי. חבריו הם מבעלי ההשפעה בעיר והם:
האדון יוסף אלחטיד, ה' משה כהן, עו'ד, ואחד מעורכי. העתון ,
התורקי ,יאני-אסיר", ה' דוד פלורנמין, עורך העתון ,איל אביניר",
ה' אשר מלאך. עו"ד, ‏ יצחק קבולי ויוסף עוזיאל, מלבד הזה בחרו
בועדות שונות, כגון: לקרן-קימת, מכירת שקלים, תעמולה, ,בצלאל"
ותערוכת סחורותיו . הועד החליט לעשות פה תערוכה של כחורות
יבצלאל", למען יוכלו להשיג בעדן שוק פלוניקי וגם לעבוד לטובת
ביה" ,בצלאלי. הם יפנו אל האדון. הפרופיסיר ‏ שיץ, שישלח
להם הסחורות ומקוים הם לפעל לטובת המוסד הזה, וגם אנו
מקוים. הרבה. מהוער ‏ הנכבר. שיגש ‏ לעבודה- ממשית+

מהעיר. ונינה שעל הגבול. בין תורקיה ויון בא צעיר. יהודי. .
ויפן לאנודת ,בני צוון" ויספר להם, כו בעירו. נוסדה לפני: זמן
קצר אגודה ‏ בשם ,אחדות" ומספר חבריה עולה למאתים וחמשים;
מטרתה היא לאחד את היהורים יושבי העור ההיא ולעשות. תעמולה
בעד הציונות, אולם איגם יודעים את פרטי העבורה וע"כ. הוא
מבקש בשמם את ועד ,בני. ציון" שיכתב: להם ויבאר להם. הכל',
מענין. הוא.. כי הצעיר הוה דבר אתי עברית וספר לי,. כי שם
מבינים כמעט כולם את השפה העברית יותר. מהשפה הצרפתית.
הוא בקש. שישלחו להם חוברות ‏ ציוניות: בעברית, מספר ‏ יהודי
העיר ינינה הוא יותר מששת אלפים נפש ואפשר לפעל עליהם
הרבה, כדאי הדבר שישימו לב לכל הערים האלו, כִי העת
הנוכחית היא להם עתה עת של התעוררות ועלינו | להשתמש
בהזדמנות. זו ,

הסוחרים היהודים של פלוניקי: עבדו פרוגרמה להתאחדות
כל הסוחדים היהודים ולהגן. על זכיותיהם והם נגשים להוציאה
לפועל. + ו

יחושע קנטורוביץ,
0
1
איזמיר.

גם פה באיזמיר החלה הלשון העברית להתנער משפלותה,
פעמים אחדות קמו מתוכנו צעירים אשר אהבת שפתנו נוגעת עד.
לבם, 'וייסדו חברות שונות למטרת הרמת שפתנו, אך. כל עמלם

-היה לתהו, כל החברות. חלפו הלכו מבלי מצוא. להן מוצא לכסף

הנחוץ. להן. בראשונה החלו החברות ‏ ההן ‏ לצער. בצעדי ענק. אך
אחרי ‏ כן: החלו לאט לאט. להתרופף ולְרְדֶת. ממה מטה, ולדאבוננו
מעמים. בעת. פה באיומיר, עיר: שבה נמצאם ארבָעים אלף נפש

נליוןו

> העולם 6

19

היודעים את השפה העברית, ואין איש שם על לב כי אין עם
בלי > שפה,

וזאת הפעם השלישית. אשר עברה בקרב אחדים מצעירינו
קנאת השפה וייסדו חברה, בשם ,עבריה"" אשר מטרתה תהיה,
במובן,. לפחת בקרב צעירי בני ישראל אהבת השפו ‏ וספרותה,
הם יפרו כעת בות:עם אשר בו ימצא. כל קורא עתונים עברים
וחלק לא. קטן מספרי השכלה, גם יפרו שעורי ערב לאלה שאינם
יודעים את לשוננו,

ובכן: תלך הלשון הלך והתקדם, אם ימצאו. בתוכנו אנשים,
שמאהבתם את לשוננו יתמכו. ב,עבריה" בכל אשר יוכלו,

לעת. עתה נמצאו כבר. ל,עבריה". כארבע מאות. חברים
המשלמים כל אחר כפרנק וחצי לשנה התקוה תעוררנו כי העבריה
לא תהוה כחברות החולפות אשר בין לילה. היו ובין לילה אבדו,
כי: תומכים ‏ רבים לה עתה. ולאט לאט תגיע אל מטרתה אשר
התותה. לה, הבו אחים, עבדו לתחית השפה!

איומירנה כ"א שבט תרס"ט
יעקב. קבולי
מורה. בביה"ס אשר לחברת כי"ח +

השָבוּע.

הציונות ,

הג: הפורים ‏ והימים שלפניו ושלאחריו צריכים ‏ להיות: לכל
זברינו. הציונים ימי עבודה נמרצה לטובת. הציונות. לכל סעיפיה
וביהזד לטובת קבוץ השקלים , שברבוי מספרם תלול רבויי מספר
צירי הקונגרס הבא .
הננו מבקשים. ודורשים מאת ועדי השוקלים, מאת. כל
האנודות הציוניות ומאת כל חברינו ‏ להשתמש בימים אלו: ככל
האפשר., כדי לבאר ולברר להעם, ע"י אספות , כרוזים ‏ ומגלות
הנדכקות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות , את מצב חציונות ואֶת
האפשריות ‏ הגדולות. שנגלו לנו בגבולי ‏ תנועתנו ובכל מקצועות
העבודה המעשית בארץ ישראל.
הודרזו לסדר את קבוץ השקלים, שזוהי עכשו. העבודה
בזמן , והחיו את עבודתנו לכל ענפיה +
כל המקומות , שלא דרשו עדיין שקלים ימהרו לדרש אותם
מאת הועד המרכזי, כרווים הדשים ע'ד השקל יצאו בקרוב .

סדר היום שנקבע לפי שעה לישיבות ועד הפועל
הגדול שיתאסף בקלן ביום בַן* מאֶרץ,
דוייה של הוער הפועל המצומצם,
ב קונסטנטינופול,
ג הקונגרפ התשיעי.
ד סרר' היום של הקונגרס,
ה, ‏ פלשתינא : 1) קרדיט-קרקעי, ל) האינפורמציה, 4) הגימנפיה
העברית , 4) קרית:ספר , 5) חוות של פועלים על יסודות משותפים,
6 הביבליותיקה הלאומית בירושלים. ?) הפוגד הקולטורי הפלשתינאי ,
ו הקרן הקימת לישראל..
החלטות הקומיסיה. לפיננסים .
ח. שנוי סרר: העכודה של. הקונגרס,

מ על דבר הפידירציה. ,אבירי. ציון",
י, תעמולה למכירת מניות הבנקים +

יא הביורה הברלינית,
יב. ‏ שונות .

" מתקבלות יריעות, כי בערים רבות. מתכוננות | האגודות הציוניות
לעשות ביום 25 במאריץ, (מנין חדש) יום מלאת עשר שנה מיום הוסהו. של
הקולוניאל:בנק העברי תעמולה בעד הבנק, האגודות חושבות בי ועלה בידן
להפיץ עוד מספר. גדול של מניות הבנק הלונהוני: וביחוד של מחלקותיו באהץ:
ישראל ,

-=> מר. בן:ציון נוימארק בקר בימים האחרונים את העיר ביאלא. פלך
סידליץ,. ובורו עלה להחיות שם את העבודח הציונית,: נבחר ועד חדש שנכנס
אליו האדונים אשר האפפער, ל הושע פישער וחיים טווארקאווסקי.

מ ק לי מצי כותכ אלינו מר/ י. ה ג'קי ן: בימים האלה בקר את עורנו
סופרו של ה,רֶאוסוועט" מר א גולדשטיין מפטרבורג, = שבא הנה במלאכות

מיוחדה מאת הועד המרכזי והמועצה המוסקבאית, והצליח מאד. בעבודתו, הוא,

נאם בעירנו שלש פעמים. ביום הראשון לבואו קרא הרצאה לפני הציונום האק*
טיביים וברצון. גדול נתקבלו בל החלטותיו של הועד המרכזי. ליום המחרת נסע
מר ג, לעיר סוראוש הסמוכה ועל ידו נתארגנו הציונים דהתם, הכסף של הנ"פ
שהיה מונח בידי אנשים אחדים -- ישלח בימים האלה לתעוחתו, נמלאה ג"כ
דרישת הועד המרכזי, בשוב טר נ, מפוראוש נאם עוד הפעם בעירְנו באספת
האינטליגנציה המקומית, ביום השבת נאם מר ג. בביהמ"ד הגדול לפני המון
רב ודבריו עשו רשם גדול. בעירנו מורגשת עתה התעוררות לתנועה. הציונות.
נוסדה בעירנו לשכתדמודיעין לעניני ההגורה לפלשתינא . = החלטנו לחתם על

בל העתונים הציוניים. נקוח כי בשנח זו יעלה בידנו להעמיד את עבודתנו.. |
בעירנו על. יסוד. איתן + 4

- ממר דוד באווב, רב העדה באוני, פלך קוטאיפ,
קבלנו את המכתב הוה: מצב אחינו בגרוזיא רע הוא מאד . חזון יקר הוא

הוא, בין יהודי גרוויא אומן. הגון או' עובד-אדמה , אשר יוכלו להתפרנם
ממלאכתם זו . ואין צרוך ‏ לומר שבמעט און במציאות כאן אנשים בעלי

פרנסות אינטיליגנטיות . רובם של אחינו בחכל הזה הם בעלי מרכולת פעוטה,
מחוירים על הכפרים וחבילותיהם על שפמם או באופן היותר טוב == על
המוריהם וכך הם אוחוים את דרכם במורדות ההרים ומעלותיהם . לפעמים
קרובות ‏ מאד יקרו אפונות בדרכי-סבנה אלו ,‏ לפיכך | מרכית אחינו בגרוזיא
עניים מרודים הסובלים רעב . = בתיהם קטנים, קרים ואפלים ‏ וכמה משפחות
דרות בחדר אחד ,‏ יש אמנם בין יהודי גרוויא עשירים או אמידים יחידים !

ה
אכל. גם. חיי , העשירים" האלה שונים אך במקצת מחיי העניים, יען כ

עסקיהם הם פְּעוטים , עשירותם אינה טבעית ואין לה יסוד איתן. והכנסותיהם
אינן מספוקות לחיים. כלי מחסור, אולם עוד יותר מעציבים ואפלים הם חייהס
הרוחניים של יהודי גרוויא . האבות אינם דואגים שבניהם ידעו גם לקרא
ולכתוב , נערום בני. ז' או ח' שנה כבר עוורים. על ידי אבותיהם או על ידו
אנשים אחרים , הסובבים בכפרים , ובאופן כוה נשארים הבנים בורים במלא
מובן המלה + %

עם ‏ כל וה מענינת העובדא, כי חבת ארץ-ישראל הכתה שרש. עמוק
בלבות יהודי גרוזיא,. רכים מאתם הולכים לבקר ואת ארץ אבותיגו ולפעמים
יקרה בי יוצואו על הנסיעות האלה] יותר מאשר על שכר-הלמוד לבניהם
אחדים מנפים ג"כ להתישב בארץדישראל ,‏ אבל על הרוב איןן הדבר' עולה
בידם , יען כי תלושים היהודים בגרוויא מן הקרקע + :

בין. יהודי גרוזיא יכל בכל זאת רעיון ההתישבות בארץ-ישראל לעשות
פרי . נחויץ לשלח לגרוזיא ‏ וגם לבוכארא אנשום, המוכשרים לעשות תעמולה
צוונית , ע"פ הידיעות שיש לי, אפשר לקבץ פה סכומים הגונים בעד פונד
קרקעי בא"י, נהוצה בנירון זה התחלה מצד ההנהגה הציונית,- וסוף המעשים לבא,

--- בוום 81 יאנוואר היתה בעיר ש יפ יל ד תחת נשיאותו של נשוא

הפידיראציה הציונית, הד"ר ג א ס טי ר, הקונפירינציה השנתית לציונים ‏ האנגליים,

באו אל הקונפירינציה 38 צירים מכ"ח אגודות: :

בשם קהלת. היהודים בשיפילר קהמה דיפוטאציה ‏ עם הרב כאן בראש
את פני חברי הקונפירינציה בברכה של עבודה פוריה. זאת היא הפעם הראשוגה
בהולרות הפידיראציה הציונית האנגלית, שקהלה ישראלות. מביעה ברכה לחקונ:
פירינציה השנתית שלה באופן. רשמי,

אח"כ. נשא הד"ר גאסטיר את נאום:הפתוחה שהעיר
המכשולים \המרובים , שפגשה הפיריראצִיה על רכה ,= עשתה,
חל רב ו, 0 ל

/

בו, | כי. למרות
בשנה שעברה

4 % העולם 36

גליון ו

בשובעהרצון הזכיר. הנואם: את פעולתם של. הפטודינט'ם הציונים באו:
נובורסיטאות,. עבודתם. זו ככר, הכיאה פרי טוב. ביחוד הרים על נס את מעשי
הצעירים חציונים בקימברודז', ‏ אוקספורד, דובלין מאנשיסטיר וגלאזגוב.

וכוחי הקונפורינציה היו בחשאי. ע"פ הידיעות, שבאו על אדותם בהעתונים

העברום האנגלים נראף, | כי הרוה"ח ‏ של ועד הפידיראציה נתכקר מצדדים
שונים במרת דין קשה וכי אחרים, | להיפך, הגינו עליו | ברוב | תוקףי
הוכוחים בא הרבר: כמה פעמים לירי פולמוס חרוף של דברים, באחוונה
גת ק ב ל הרוה'ח בכ"ו כנגד יב דעות,

אחרי שנתקבלו חחלטות: שונות, וביניהן החלטה בדבר יפור עתון מיוחד
להפידיראציה בלשון - האנגלית, : היו בחירות. ועד*הפועל.
פה\ אחד ‏ טור פראנפים מונטיפיורי ולסגנו הד"ר גאסטיר,

הד"ר גאסטיר בירר, -כי: מטעמים ידועום אינו. יכל -. עליו את משרתו,
גם האדונים ‏ מוזיר. ובינטוויץ הסתלקו מהתמנותם, = עור נבחרום אחדים עשו
פמעשה חר" גאפטיר, יוכאופן זה בטלה. הכחירה.. אבל יש תקוה, כי המשבר
הקשה הנוכחי של הפידיראציה הציונית האנגלית

במשך

לנשיא"הכבוד נבחר

יעבור במחרה,
-- ביום ‏ 7 פוברואר היתה לחכוי אגודת הציונים כלונדון. אספה מעניינת
תחת. נשואותו. של הד"ר פרידיבירגיר ,‏ מר ישראל כהן קרא הרצאה על דבר
,הצוונות באוניבירסימאות" . הנואם הוכיח במרוצת דבריו , כי יפוד אגודות של
ציונים בבה"ם חעליונים חוא נכבד מאד, משום שאותם הנעשים לציונים עפ הכרתם
העצמית, ציוניותם מתקיימת אצלם יותר מאצל אלה, שהפימפאטיות הלאומיות שלהם
בתעוררו. ע'י אנטישמיות ופוגרומים. חוא. הביע גם את תקותו, כי חברי האגודות
חללו, לאחר שיגמרו את חוק למודם באוניבירסיטאות יהיו למעוררי האידיאלים
הציוניום. בתוך הצבור. ‏ הישראלי באנגלוה, | בכהי לחכשיר ‏ אותם -לזה, : נחוץ
הדבר, כי ילמדו לדעת את תולרות התנועה הציונית בכל השתלשלות התפתחותה
-מראשיתה, וגם את תולדות העם העכרי וספרותן. כן נחוץ הדבר, כי יכינו את
= עצמם"ליצורת ספרות של פרופאגאגדה, = שחפרונה מורגש כ"כ. באָנגליה, עליהם

גם לשקור על יריעת הלשון העבריח, ,
באספה. זו הודיע ‏ מר ליאון ‏ סימון, ‏ בי גם באוניבירסיטה ‏ הלונדונית
עומרת. להתיפה בקרוב אגודה של סטודינטים ציונום, | האומרת .לעסוק ‏ ביחור

בוצירת ספרות. פרופאגאנדית,

ְֶּרְֶישְרְאֶל,
-- לאחר שכבר נתמלאו. עתה. כל. התנאים הררושים -עפיי
החוק: לענין חלקת הארמה, שנקנתה ע"י אגורת ,אחוות<בית", אפשר
לגשת .אל מלאכת ‏ בנין: הובע:העיר , האנורה כבר ערכה את
> תכנות | הבנין, ועתה = התחילו ‏ מסמנים. את הרחובות וחופרים
באר גם הבית החרש של הגימנאפיה העברית עומר להבנות
.במרכזו של. רובע זה..
לסתתים,. בנאים, חרשי:עץ שאר פועלים ‏ עתידה ‏ להיות
בנראה בבנין רובע:העיר החדש עבורה מרובה, וחרבה נודדים
יהודים' חדשים אומני-בנין יכולים: עתה למצוא להם מלאכה ביפו:
--מרחובות מודיעים: ‏ ממאת משפחות יהורי , תימן
שבאו בשבועות האחרונים ליפו, מצאו להם כשבעים נפש עבורה
בהקולוניה שלנו. גברים, נשים ובניהם הגדולים ‏ עובדים בשרה
או" כבתי . הקולוניסטים. מענינת. היא העובדה, כי :כל יהורי תימן
יורעים ‏ לשון. וספר ואין ביניהם בורים :כלל, הם הביאו אתם גם
+ את ספרי-התורה שלהם וחושבים להפתדר בתור ערה מיוחרת,
מפני שהם מרנישים את עצמם פה יפה ורוצים להשתקע כאן,
מלבר היהודים התימנים. עובדים בהקולוניה שלנו במשך
החורף הזה גם שבעים פועלים מרופיה.
-- עור ער. לפני שנים אחדות חיה האיליקטרון דבר האפור
: בתורקיה -וגם. בפלשתינה, ‏ המאור והטראם הטולוקטרי ברמשק,
שנתַקן בבציר שנת 1906, = היה המפעל הראשון ממין זה בכל
הארין. אח"כ. נתקבלה קונצסיה .למפעל כוה בביורוט, ששם
נמצא ‏ גם אחד. ממוסרות-הגאַז המעטים,: אשר במדינה התורקית,

נוסר בירח ‏ סיפטימבר ל שערה ע"י פירמה אנגלית,

מאור. איליקטרי / בבית:המפגר אשר "על קברו של
מחמד במידינה.
-- אחרי שבטלו המשפטים' הקדומים בנונע ‏ להאילקטריה,
ששררו. בחוגי:השלטון התורקיים. נתקבלו. בקונסטנטינופול הרבה
השתרליות | בדבר = קונציסיות ליסור ‏ מוסדות איליקטריים בערי:
הממלכה. השונות, ואין ספק, ‏ כי. בקרוב. תצאנה לפעולות\ ותתחול
העבורה. אחת. הקונציפיות הנזכרות. היא בנין. מפ''ב. איליקטרית
מיפו. לירושלים.
-- מצפת כותבים לנו: בימי המשטר הישן בתורקיה
קש כל מי שמצאה ידו לחיות ‏ נתין מלכות. זרה, היו גם כאלה
שנרשמו. בפנסקי הממשלה כאזרחי הארץ. ובכ"ז ‏ נחשבו לנתיני
מלכיות אחרות. והרשות -המקומית לא היתה משגחת בזה,. עכשיו
נשתנו . היחופים, : ביחוד ‏ בנוגע: אל ה,נתינים הכפולים", בימים
האחרונים . פנתה ההשות ‏ הצפתית | ליהודים | רבים בתביעה
שישלמו את מס הצבא (עסכריה) בעד כל. אותן ‏ השנום ,שפגרו
מלשלם, | הללו טענו שנתוני אופטריה הם ואין מם הצבא. חל
עליהם כל עיקר, = ויפן הקיימאקם המקומי. אל הוואלי. בביירום
בשאלה, איך להתנהג עם ,נתינים" כאלה. הוואלי השיב שנחוץ
לגבות מאלו את המס בחוקה עפ'י חומר הדין. כמובן. לא
אחר הקיימאקם לקים אחרי הפקורה של הוואליי וישלח שוטרים
לתפום את מטלמלו המפרבים. לשלם. ולמכרם מכירה פומבית
כדי לגבות את חובה של הממשלה, ולא זו, אלא שאכר אחר
מ,ראש פנה", שגם הוא נחשב לנתון אוסטריה ואשר בביתו. לא
נמצאו מטלטלין הראוים למכירה, הושב במשמר. עד אשך ישלם
את. חובו לממשלה.

הפוחר בעצים מ, נתבע לשלם עסכריה לשנים הרבה, וימאן
האיש לשלם, ‏ כי בטח בחפותו של קונסול אוסתריה, שהוא נחשב
לנתינה.. וישלח הקיימאקם את. גובה המפום בלוית ראש השוטרים
ויתפפו ‏ את העצים השייכים לאיש הנ"ל וימכרום מכירה פומבית
מיד, ‏ אחי סגן. הקונפול האוסתרי היושם בצפת שנשלח מטעם
אחיו להנן על נתינו אמר לעמוד- בפני פְקִירִי הרשות. ויש אומרים
בי הרים גם את ידו להכות את ראש השוטרים, ‏ וזה האחחון
קרא להעומדים עליו, לאמר: ,עדים אתם, שהוא היה הראשון
להרים את ירו עלי",
סגן הקונסול המתגויה , יסגן הקונסול התאונן ע"י. הטלגרף לקונפול
הראשי. בביירוט ותוצאות. הדבר ‏ לא. נתבררו עדיין *), ,

-- מחיפה כותבים לנו: פעיףנו התישבו בימים. האחרונים
בעשר משפחות עבריות אמידות, ‏ בגליל נתוספו | במשך ימות

החורף. יותר ‏ ממאה פועלים עברים צעירים . הביבליותיקה ,ישרון"; \
שנוסדה. בחיפה. לפני שנה ומחצה

בעזרתו. של מר י"ל. גולרברג
והנתמכה ‏ עייי וער. חו"צ מאודיפא, הולכת ומתפתחת כראוי, אלא
שמורנש הפרון ספרים. -- /

- בקונגרים הציוני השמיני בַהאג קכצו חכברי ,מזרחי] סבום כסף ידוע.

למטרת יפוד ביתיספר. בינוני עברי בפלשתינה, | אל הועד שנתמנה להגשמת
המפעל נכנסו בונתים הרבה אנשים חשובים מהוך היהודים האורטודוכסים באשכנז,
שאינם. נמנים על הציונים, ‏ ובעזרתם קרוב עתה הדבר לצאת אל הפועל. אחרי
עת ארוכה של מו"מ וקבוץ. חמר חזר הועד מהחלטתו ליסר. בית:ספר חהש,
כי. אם. החליט לקבל לרשותו את. ביה"פ ,,תחכמוני", המתקוים | ביפו זה כבר
ולשכלל אותו לבי"ס, שיהיה מתנהל ע"פ היסודות הפדגוגיום המודירניים, הנהלת
ביה"ס, ששמו יהיה מכנה ,בית:ספר' עברי כינוני תחכמוני ביפו" ניתנה להמורה
העליון למאתימאתוקה ולפהיזוקה, ג שליזינגר ‏ מהאמבורג. = בתור מורה ישלת

*) הערת המערכת : הטאורע קל הערך הזה הוא שגרם. לאותה הידועה

המוגומת , שנדפסה בעתונים אחרים ושכבר הומחשה על ידינו בגליוןן הקודם,
ער פרעות כיהודום נתוני: אוסתריה. היושכים בָצפתץ לי :
0 2 , 0% ל

ויצו -את השוטרים בני לויתו .ויכו את אחי*

לצ

5

.

הוער לופו את הד"ר ו ענגיל, אשר עסק שנים אחדות בהודאה בהגימנאסיה
של הד"ר וונג בְברודי האונגארית וזמן רב השתלם. בפרגוגיקה. ספיציאלית,
שני. האדוגום הללו יתחילו לעסוק בעבודתם אחר הפפח הבא,

טכה חמרכזית הווינאית של אגודת הפועלים היהודים הסוציא:
ליסטים שבכל העולם (פועלידציון) החלימה לוסר פוגדיפלשתונאי של הפועלום,
מטרתו של הפוגד הזה הוא ביחוד להחזקת ‏ ועד לעניני הפועלים של פוע"צ
בא'"י ולמעשה. פרופאגאנדה לטובת. הפועלי:ציוניות בין. = הפועלים - היהודים
שבתורקיה, הלשכה המרכזות אומרת להוציא ‏ בתזר ‏ אמצעו של. קבוין מארקה
בת חמשה. קרייציה +
כפי שמודיעה הלשכה הטרכזית בבר התחילה הוצאת:הספרים הפלשתי:
נאית , אחדות" את פעולתה, הקונטרס הפופולארייהראשון של הוצאת-פפרים זג
,מהו החופש?" בלשון העברית יצא זה עתה לאזר,
כותבים א:ינו מפריז: תמול בערב נאספו רבים מנכבדי אחוגו. קרואי
,התברה להכמת ושראל"

לשמוע אה. נאום היו"ר מר. משה שוואב. ע'ד פעולת
החברה בשנה העברה אחרי הדו"ח של המזביר. מר גולרשמידט גשא חפרופיסור
א 2058800 את דבריו על אדות. החפירות בארין:ישראל במגידו, גזר ווריחו. חנואם
הראה תמונות רבות, -- תבנית כלום שונים, ‏ המעודום על התקופה המבוקשת
שרירי היבלי האלילים של הכגענים, שרירי חומות ‏ עיר יריחו ומבצריה, ‏ לוח
עתיק חרות על מצבת אבן עם חדשי השנה מקבילים עם עתותי עבודות=
השדה. וכו",

; ּ בּמוָרַח.
בל

-- העתון היומי בלשון התורקית ,יעני"אסר" היוצא בפלוניקי
פרפם ‏ בגליונו האחרון מאמר. מעניון מאת הפרקליט. מ. כהן ע"ר
נדידת היהורים * לתורקיה, לאהר שמבאר המהבר מה נכבדה
היא 'לתורקיה ‏ כניסת זרים: בכלל, * הוא מטעים בהטעמה יתרה
את התועלת שעלולה כניסה. של. יהורים. להביא.לתורקיה; ‏ ואומר :

,זה שנים אחדות שמתקיימת אורגאניזאציה יהודית, שמטרתה
היא להביא. את היהודים : הפובלים מרריפות. ברוסיה, ברומניה
ובמדינות = אחרות, למקום בטוח, ישנם אנשים, שמוצאים את
ארםדנהרים נאותה למטרה זו, אבל הרוב היותר. גדול | חושבים
ע"ר פלשתינה. אבל זהו גם חפצנו: לרכוש בשביל מולרתנו

- אנשים חזקים, חרוצים ואוהבי<עבורה, אבל לצערנו נמצאים ‏ בין

יהודינו גם כאלה, המתנגדים להפתררות. זו או שמתיחסים. אליה
בקרירות:רוח, אבל ליראתם מפני תנועה זו אין כל יפוד, בימי
המשטר. הישן, בקשו הציונים צ'ארטיר בשביל פלשתינה, מפני
שלא חפצו להיות. תלוים ב,קאפריזיוי של שלטון העריצות, אבל
העת הואת כבר עברה עתה,. גם הפרובינציה הלבנונית: רוצה
עתה, כידוע, לותר :על האוטונומיה שלה ולהתאחר : עם הממלכה
העתומאנית. הגדולה. אבל נחוץ הרבר,. כי יהודי תורקיה יתעניינו
\בהתנועה ‏ הציונית | הרכה יותר, בכרי שתהיה להם ההזרמנות
| להלהיב: את הנודדים החרשים ברוח. הפאטריוטיות אל הממלכה
התורקית ,. יהודי תורקיה מחויבים לקחת עליהם עב"פ את העבורה
הגרולה * והנעלה של התישבות. אחיהם בתורקיה , כל = ומן: שלא
ועשן את הדבר הזה, לא מלאו את חובהם. להמדינהי ,

-- האגורה ,בני:ציון" בסאלוניקי אומרת לערוך תערוכה
של תוצאות ‏ ,בצלאל" וכבר עשתה חוזה. בנידון זה עם בית:
הספר ,בצלאל" שבירושלים, כן היא -עוסקת בחריצות יתרח בקבוץ
השקלים וכפפי. הנאציונאלפונר ,

אחרי עמל מרובה מצאה לה האגודה מעון מרוות , אל
הועד. נכנסו האדונים ו יוסף. אלחסיר, ‏ הפרקליט משה כהן, דור
פלורינטין עורך ה,אוויניר", הפרקליט אשר מלאך, יצחק קאבולי
ויוסף. עוזיאל,

= כמו בכל קהלה יהודית היו וושנם גם היום בקושטא סבסובים בין

חברי העדה היהודית, בקהלה הקטנה ,האוסטראית" , שרבים מחבריה המח,

יהודים. עותומאנים, לא רצו להתאחד את העדה האשבגוים, שנוסדה מיד אחרי

> העולם 006 , 15

הכרות הקוגסטיטוציה, בשבוע שעבר התאספו באי.בח שתי הקהלות האשכנויות
ויבחוו. בועדה ‏ כת עשרים ‏ ואחד חבר שיעברו ‏ תכנית להתאחרות. שתי
העדות האלו +

מקוים, שיעלה בידי ועדה וו למצא את הבסים לאחוד הכחות +

=ררייפום העותומני,--, לה איפוקה" מדפים. בהמשכים רבים (עד עתה
נדפפו יותר מעשרים המשבים) מאמר כנסציוני בשם ,דרייפוס העותומני"י
בפרמיות גדולה מתוארים שמה העמיום המרוכים של רופא יהודי בצבא
(קרמוני) , שעל ידי מסירה נשלח לארץ-גורה !יסבול שמה יסורים נוראים. +
בשהוכרזה הקונסטיטוציה שב לקושטא ופעמל רפ עלה לו להוכיח. את
צדקתו , המיגיסטריום של המלחמה העלתה אותו למדרגת. מסויור + ּ:

= הממשלה קבלה הלואת' חדשה מאת הבנק העותומאני. בסכום. של
00 ליטרא תורקיות. סכום כזה לותה גם מאת ה בנק המורחי" הגרמאניי
מהבנק האחוון היא לוה בפעם הראשונה. הממשלה תשלם //0. בקושטא
מתפלאים על: רבית ,קטנה" זוי

- - הסופר. אק שלום פויסם בהו'ורנאל ,דעפעש מאראקאן"
מאמר ע"ה התושבים היהודים ב סטונים. לפי דבריו ‏ עולה
מספר היהודים בטונים לששים ושנים אלף, היושבים מפוזןיים
בעשרים ערים: וכתריפר כפרים, -מהם יושבים. יותה: מחמש
ששיות בחמש הערים היותר גדולות של הארץ : בטונים--40,000
בביצירטה -- 1,200, בריירבה -- 4000, בסזה -- 8500,
ובספאקס -- 8800, היהודים : הטוניפים * הם תגרים . פעוטים,
אומנים. ופועלים +

בתפוּצות ‏ ישרְאֶל,

-- הוער המרכזי להסהדרות המורים עברית ברוסיה. שלח אל סניפיו
את חוזרו השביעי ובין יתר דבריו הוא אומר : .

,הגנו פוגים: בזה. לכל חברי הסתדרות ‏ המורים :עברית : בארצנו, לעורר
,אתכם ברבר פתיחת הפניפום בכל. ערי תחןם. המושב, למען גובל. לעכוד את כל
,עבודתנו באופן ליגלי ולהוער לועירה פללית. רשמית, ‏ הליגליזציה: פותחת' כר
,נרחב לעבודה, ליסד על ידה : חדרום ‏ מתוקנים, ‏ שעורי: ערב ושבתות, \ קורסים
,למורים, ‏ לפתוח בתי עקד ובתי מקרא, לעהוך מחזות. ונשפ'<שעשועים, להוציא
,אורגן חדשי לחנוך ולפרגוגיא, להועד ‏ לועידה כללית ובבלל לעכור את עבוהתנן
בגלוי, ובכל. מקום שנמצאים עשרה מורים חברים יכולים הם לפהוח את הפניף,
,סדר ‏ פתיחת. הפניף הוא, כך:. עשרה מורים מכניסים. את : תרומותיהם להשלטון
,המרכזי בקווב, וגעשים בזה לחברים ליגליים, ובאספה הכללות שבקיום מתקבלום
,החברום הללן = לחברי החברה: הדבר. הזה גרשם בפרטי:בל, שאותו
,ממצואים אחרי. כן לשר הפלך, ובאופן כזה מתאשרת האגורה, ועליה רק להוריע
,עיד קיומה להרשות המקומיתו .

,אחים!. הועידה הכללות צריכה להיות בעוד שנום שלשה חרשים, וע'פ
,החוק יש רשות רק לבאי:בח הסנופים להשתתף בתור צירים לְהועירה,. לפיכך
הגנו מעורריםי אתכם שתמהרו בפתיחת. הסניפום",

--- מפני שבקרוב עומדת שאלת:היהודים להתברר בדומה והרבה דופוי !
טאטים ומאקלאקוב בראשם התחילו מאפפום חמר לשאלה. זו, החליטה ה,קאלא"
הפולאנית להשתתף גם היא בפתרון השאלה הזאת, בכדי לעשות אותה לשאלה
בללות ונכללת בשאלת זכוותיהם של כל בנודהנפר בבלל + >

- - הפונאט ביאר, כי. היהודים. המקבלים את דת | מ ח מ ד אונם ניהנים"
מן הזכיות, שישנן לכל המחְמריםי

--- מועצת.המיגיסטריום דנה על הרצאת הסינאט הפעי בדבר איפור
השחיטה לוהודי פונלאנדיה ובאה לירי מסקנה, כי אין לה כל ופוד לאסור על
על היהודום המהגיררים בפינלאנריה את השחיטה ע"פ חוקי דתם,

- = הכר"המיניסטר ‏ לענ נויהפנים - קריז'אנובסקי = הכנים = בימום "| האלה
הרצאה להסוגאט = בבקשח, ‏ כי ונהן הרשיון = להאדמיניסטראציה | להשגיח על
היחודום ה:אים ‏ אל הערום שמחוץ. לתחום הֶמושב לשם מפחר וקנין, כו יקנו
רק את החפצים הספיציאליום, שהם עופקים במכירתם ולא שום פחורות אחרות+
בנגד ההרצאה הזאת יצא בנאום ארוך חבר מיניסטר-המסחר, הוא פען, כי מפגי
ששאלה. זו נכגסת. לרשות הנהגת: שלטון ‏ מיניפטריום ‏ המפחה, צריך | להוציא
תחלה את ההרצאה לחות דעתו, ואח"כ הראה על ההפסר. שעתידה הצעתו
של קריז'אגובסקי. לגרום למסחר. הארין, מפי שנתחלקו. בדעות בין. הסיגאטורים

/

.

6

בשאלה, אם להמציא את ההרצאה אל מוגוסטריום - המפחר אם -אין, הוחלט
למטור את הדבר לבורור לישיבה הכללות של הפונאט.
/ -- הדיפוטאטים הימניים החליטו, בי אם תפתר שאלת הוהודים בדומה

לא לפי רוחם, אז יעשו אגיטאציה נמרצה לטובת הגשות פיטיציות אל הרוממות.

-- הסופר המפורסם וולאדימיר קורי ליי קה פרסם עתה תעודה
חשובה מאד. המציינת את היהופיםן ששררו בנוגע לשאלת היהודים בשנות
התשעים בחוגים ידועים של | האינטיליגינציה הרופית ואת המלהמה שפוצה
בגלל קויאה | אחת לטובת היהורים הסופרים הרוסים הפרוגריסיביים
והריאקציונירים.

הפלוסוף הרופי המהולל וולאדימיר פן לוביוב רצה לפרסם בשנותן
השמונים. מחאה כנגד האנטישמיות, שהתחילה להיות מורגשת בעתונות הרוסית
שתהא חתומה מבל גדולי החכמים והפופרים הרוסים, | במחאה זו נאמרו
בדברום האלה!

א) בהבירנון בי

בין

דרישות האמת ואהבתיהאדם תעודות של חובה הנן
בנוגע לכליבני ‏ האדם, אין אנו יכולים להניח , שהשייכות אל העם העברי
ולדת ‏ משה תהי. נחשבת כשהיא לעצמה לאיוה דבר פלילי , וכי בוחס ליהודים
לא יְהִיה תוקף לאותו הפרינציפ הכללי של הצרק , המכיר , כי מאחר שנושאים
היהודים במדה |שוה בחובותיהם של בל תושבי המדינה, צריך שיתנו להם גם
זכיות שוות עם אותן שלהם.
ב) אם גם היה אמת הדבר , כי הרדיפות הקשות, שנרדפו היהודים
= במשך אלפי שנים, ואותם התנאים הכלתי.נורמאליום , שהיו נתונום בהם,
הביאו לודו דברים ידועים בלתיירצוים ‏ בחיי היהודים, אין וה יבול לשמש
יפוד להמשיך את הרדיפות הללו ולעשות את המצכ האי נורמאלי הזה לנצחי ,
כי אם צריך הדבר להפך, לעורר א בינינו התיחפות יותר רכה בנוגע לוהודום
ואת הראנה לרפא את אותם. המכות והפצעים, אשר הוכו ונפצעו באשמתאבותינו,
ג) ההתעוררות הנמרצה של השנאה הלאומית והדתית, המתנגדת ב"כ
לרוח הנוצריות האמתית , המדכאה את ורגש הצדק ואהבתיהאדם, משחיתה
מאד את מרות הצבור והיא עלולה להביא אותו לידי פראות מופרית, וביחוד
עתה בזמננו, בשעת ירידת הרגשות ההומאניים והתרופפות היסוד המשפטי בחיונו,
בסמך על כל הרברים ‏ הללו. אנחנו דנים ברוב. תובף. לבף חובה. את
התנועה האנטישמיית * בעתונותנו , שעברה. אלינו מאשכגז, בתור דבר מתנגד
אל המופר עפ"י מהותו וגם מפוכן מאך לעתידותיה של רוסיה ,
אבל המחָאה הואת לא נתפרסמה בקהל עד היום. במקרה נודע הדבר
לההיסטוריון אילובייסקי , הידוע בשנאתו ליהודים, = והוא התחיל מרעיש את
העולם במלחמתו כנגד התעודה ה,מפוכנה" הואת , עד אשר יצאה הפקודה
מאת השלטון הראשי לענינייהדפוס לדון את התעודה הואת בגניוה.

--- מועצת העיר. פגליניאני (גליציה) החליטה לקרוא את שם
הרחום שבו נמצא ,בית העם" העברי ‏ בשם ,ד"ר היאודור הירצלי",
-- בגנה הקטנה של ביה"ס העברי ברחוב ההמבורגי הגדול
בברלין, הרחק משאון המטרפולין, נגלתה ביום הראשון לשבוע שעבר
מצבת-הזכרון ‏ של הפלוסוף היהודי משה מנדלסון, אל החגיגה

/ באו ' רבים ‏ מחברי הקהלה הישראלית ובאי:כח. העיר וקרוביו

וצאצאיו. של מנדלסון: פראנץ ,5‏ מנרלסון, פאול 5 מנדלסון:
בארתולהי. ועור..
--. זה לא בבר הותה ‏ קונפירינציה = לאגודה. הכללית * של הקהלות
הישראליות. הטאוחדות ב א מ יר יק ה, סמוף לגמר הקונפירינציה, הכניפו איגו
אנשים ריזולוציה, = המביעה מהאה כנגד המנהג, ' שהחזיקו בו. פקידי שלטון
הבניסה, לרשום ברשימות שלהם' את היהודים > ברובריקה מיוחדת בתור = בני
לאום מיוחד, .מכניסי הריזולוציה הטעימו, כי. היהודום הם רק בני כְתַה. דתית
ודרשו, בי יתיו הנכנסים היהודים נרשמים רק על שמות הארצות, שבאו משם,
היינו בתור אשכנזים , אנגלים, רוסים, אוסתריום ועוד. = אל הריוולוציה הואת
התנגד התנגדות נמרצה . הציוני המפורסם הד"ר י. ל. ממאגנום, שהביע
מחאה בכל תוקף כננד הכחשה זו בהלאומיות הישראלית. | בשעת הויבוחים
נפל 'סבסוך. בינו ובין הנהגת. האספה, * אשר שללה ממנו את. רשות
אחרי. וימוחים ממושכים וחריפים קבל, הד"ר מאגנופ עד הפעם את רשות הדבור
והוהיר ‏ את האספה, ‏ כי אם תקבל את הריזולוציה הזאֶת חקים .בוה קיריברול
בינה 'ובין. היהודים הלאומיים,. קבלת הריוילוציה היתה מוביחה , כי האגודה רוצה
בפרוגראמה מתנגדת אל הציונות. פוף דבר היה, יי נמפרה השאלה. לקומיפיה,
אשר תכין ריזולוציה ברבר - להקונפירונציה הכאה, העתידה להיות בניוזוורק
בשגת 41011 , 2

בניו

יָמים האלה היה רק הקונגרס הראשון - לבעלי:האחוז

+ העולם 3

הדבור, *

אמתיים, ואת ו בספרות הצרפתית לחשוב מאד.

פלדמן, קלוש. אוסטרית +

רו

היהודים שבארצות הברית האמיריקאיות, השתתפו בקונגרס צירים באו:כה של
חמשה אלפים קולוניסטים יהודים, המתפרנסים במשך של שלשה רורות מעבודת
האדמה ומגידול מקנה, בקונגרס. נתקבלה החלטה לופד אורגאניזאציה מאוחה
של כל הפרמירים ‏ היהודים. באמיריקה. ולערוך בנין:יורק בימי חג הפוכות של
השנה הבאה. תערוכה של תוצאות הכפרי לעולם מה
שיכולים האכרים' היהודים לחדש במקצועות הללוי

-- בימים האלה מת בשנת ‏ השבעים. ואהבע לומי חייו הכהן אדולף
שטיקר, = אבי האנטישמיות האשכנזית, שטיקר נתמנה | בשנת 1874 למטוף:
החצר, ‏ ומפני שנושאי דרשותיו היו פוליטוים ברובם והוא הצטיין בתור' נואם
בעל כשרון, רכש לו השפעה מרובה בספירות העליונות ואח"ב הרבה להשפיע
גם על שדרות הרחבות של. העם האשבנזי. בשנת 1878 יםל שטיקר בברלין
מפלגת נוצרים-פוציאליים, השואפת להטיב את מצב הפועלים האשכנזים, אח"כ
נוסדו מפלנות כאלה ביתר ערי אשכנו, בהמשך הומן. ראה שטיקר, ‏ כי הפרו:
גראמה של מפלגתו אינה מספיקה עדיין לרבוש לה נפשות רבות, והלך והופיף
עליה את האנטישמיות. הסיסמה שלנו היא -- פרסם שטיקר באחת
מקריאותיו בשנת 1881 - - ,,המלחמה כנגד שלטון היהורים". * תלמידיו. עור
הרחיקו. ללכת ‏ ממגו = והפיצו = על | כל צעד ‏ שנאה ליהודים. ‏ ע"י. בלבולים
ועלילות שוא,

בתור עסקן 5 עשה שטיקר בעת הראשונה חיל רב. בשנת 1879
היה חבר להלאנדטאג ובשנת 1881 נבחר לדיפוטאט בהרייכסטאג;, במקום
שהוה מתנפל לעתים תבופות על היהודים, בשנת 1880 אספו תלמידיו חתימות
על פיטוציה לביסטארק בדבך הגבלת זכיות היהודים. על הפיטיציה הואת חתם
גם שטיקר. אבל הוא הכחיש בהלאנדטאג את חתימתו ונתבדה,

בתחלה הסביר הקיסר ווילהלם פניו בחשאי להאגיטאציה של שטיקר,
אבל אח"כ שנה את יחוסו אליה, = ופעם אחת הביע את דעתו בפומבי, = כי
,הנוצריות הסוציאלית היא רעיון=רוח" , אח"כ פטר הקיסר את. שטיקר מכהונת
מטוףיהחצר.

שטיקר מת מיתה פוליטית זה כבר. בעת האחרוגה. גחל מפלה גם
בבתירות ולא גבחר עור אֶל הפרלמנט. לאט לאט נשבח גם שמו.

ספרות. ואמנות .

המשק בכרו להוביח

-- בהוצאות. ה,יודישער פערלאג" יצא ספרו של ,חפר ועד הפועל הציוגי. |

ג ק א נן ,ארץ ישראל" . כשאר הוצאותיו של ה,יורישער פערלאג" מצטיונת
גם הוצאה זו בהודור מצוין ובקשוטים מעשי-אמן, שאונם שביחים במעט
בהוצאות יהודיות אחרות. את כריכת הספר מקשםט ציורו המזרחי של יוסף
איזראעלם, ומלבר ארבעים תמונות בהירות. מן ‏ הטבע והחיים ‏ בארץ-ישראל ,
של המושבות ותמונות מצוינות. של הרצל ,. נורדוי ודוד -וולפפון ניתנה בראש
הפפר תטונה היליזגראפית יפה. בסוף הספר נספחו שתי מפות גיאוגרפיות .

הספר מתחלק לשלשה. חלקים : 1) ארץ-ישראל ;. 2) הקולוניואציה
העברית ; 8) הציונות .

ברי לעמוד על אפים של הספר ושל מחברו מענינים הדברים, שכתב '

המחבר בתוך שאר דבריו בהקדמת הספר! ,לא באתי ' הנה כרב. הנוסעום
לארץ-ישראל , | במאמונים ‏ ויראים, - כעולי-רגל , = אף. לא פנוס עיםהחוקרים
ותירים | המתהלבום בארץ כבבית אוסף ‏ של דברִים עתיקים , הלכתו לא"י

בתור סוחר, בדי לראות ולהוכח, אם יש פה עור הבר בשביל. עמי, בשביל העם "

העברי , המשולל כ"כ חירות, אושך, כבוד וששון-החיים . וככלות נסיעתי היה
ברור לי , שאת כל אלה אפשר להשיג ודוקא בארץ"ישראל , הדהכים המובולים
לוה הם רבים . אך- קודם בל --- התאחרותם של כל אלה, אשר צערו וגאולתו

של העם העברי קרובים אל לבבם, הרעוון, של התאחרות גו ושל עבודה משותפת .

וו להביא בלב הקורא, -- זאת. היא מטרתו של פפדי וה" +

-- מת הסופר הצרפתי היהודי ק אטול מנדם, אחר מוקני המשוררים
בצרפת ומחוללה של התנועה הספרותית, הידועה בשם ,הפארנאסית". ‏ קאטול
מנדפ היה אחד מן הפיטנים הכי-פורים ומרובי-הצדדים אשר בצרפת, הוא כתב
רומאנים, דראמות ופואימות, * ערך ירחונים, | וכתב גם דברייבקרת; :‏ יצירותיו
מלאות רוח האגדות של ימי-הבינים ‏ ומצטיינות על הרוב ביסור אורופי חריף
ובהור. למרות היות סגנונו חסר עצמיות בולטת = ולמרות היותו מושפע הרבה
מחוגו, גוטיה, ובודליר, מבירים במעט בל המבקרים את יצירותיו לדברי. -אמנות.

ל גולדברג, = 2

אלי

העורך-המו"ל :

לח, ב, צלאל ! את כתבתך אנו מבקש. \ האדרוסה אצל ‏ ד"ר

₪ במ .

7

ו יז 3 0

עס ווערט אנגענומען האם אבאנמענט אויף דאס יאהר ‏ 1909
אויף. די טעגליבע. צייטונג

דער פ

ויעבענטער

ארייסנעהענדיג אין פעטערבורג, אין צענמר פונ'ם רופלענ:
דישען פּאָלימישען לעבען און אין געוויםפען זן אין צענטר
פונ'ם יו די ש ען פּאָליטישען לעבען אויך -- איז דער ,פריינד"

= אומשמאנד בּעקאָנט צו מאבען זיינע לעוער מים אַלְצדינג, וּאֶם
| שונעשיהט אין יודישען און אינ'ם אלגעמיינעם לעבען ביי:צייטענם
1 "או פון די ויבערסטע קוועלען , ל
אלע וויבטיגע ערשיינונגען אין רעס ,טעגליבען לעפעןי, אלע
בעשעהענישען, ואס האָבען 8 ווערטה. פאר לעבען, וועלען אֶהן
פערשפעמיגונג ‏ געבראכט ווערען. אין ,פריינד" אין דער אייגענער
צייט, ‏ ווען. אין אלע ניט:וודישע. צייטוננען .
,דער פריינדיי, אלפ די איינציגע יודישע צייטונג, וועלכע האָט
אנ'אָרט אין דער גאָפודארטטווענע דומע און אין גאָפוּראַרסטווענ.
סאָאועט, ‏ וועט. אויך ווייטער קאָנען געבען בעריכטען, און צייטליך
איבערגעב ען. די וויכמיגסטע מאַָמענטען פון די זיצוננען אין די
רופלענדישע. געועצנעבערישע אַנשטאלטען +
,דער פריינד" וועם ‏ אויך אֶפגעבען 8 בעזונדער אָרט פארן
4 יורישען. לעבען אין איוםלאנד. ‏ אוּנזערע. אייגענע קארעספאָנדענ:
= = "מע אין אלע נרעסערע יודישע צענטרען-אין אייראָפא און אַמע:
= = ריקא, ‏ אין אזיען אוּן אין אפריקאַ, אין די יודישע קאָלאָניזאציאָנם:
שענטרען , וי פאלעסטינא אוּן ארגענטינא --- וועלען געבען. טרייע
שילדערוננען פונ'ם ראָרטיגען יורישען. לעבען י
- ,דער פריינדי וועט אויך ווייטער אָבּנעפען אַניאָרט פּאַר סאִַ:
מורוש-הומאָריסטישע קליינע: פעליעמאָנען וועגען. געוויסע ערשיי.
= בוננען אין: געועלשאַפטליכען לעבען .
מעהר ווי אנדערפשוען שפירט זיך איצט אי יי רער יודישער
אינטעלינענץ, אי ביי די יודישע מאסע. א דראנג צו יודיש קוּלטור:
ּ לעבען און קולטור-ארבייט, זעהן. 18 דער ראָזיגער דראנג. אל פער:

= .-+%

ו למסחר ולשפות לנערים | ץג א0זצאמק- 001 גו .תפ
-- ו

. 1- 1
וד דר <61-17> גוחשר

. *2גוזת 10‏ 0606 ג 1 , ת60העק ‏ 31000986
.8 מ072100 1011001101

"שפות. חדשות, למודום. כלליים ועבריום :130806

שירועות המסחר, חגוך פרטו, דתי ולאומו, 000
השגחה מעולה, תעודות מצוונות, 7 -
5 .א .תע שו

(.2ו0אונ 801‏ .2תמז) 00018101

. פרנקפורט ע'נ. מאיין

2 פנסיון לנערים עברים

. (מאושר על "ידי הטמשלה)

4 ל המנהל ‏ .14 .1/0690 ,עפמ4סווא .

= חחגוך מתנהל ע"י אנשים מומחים לדבר, ברוח האמונה ואינדיבידואלי, הכגה
<< = מורה לכניסה לבית-ספר למסהר, לגימנזיום , להפוליטיכניקום ועור גם בשביל
גערים כאלה שעוד לא רכשו להם שום ידיעה קודמת. כלכלה מצוינה, השגחה
מעולה סחוך אחבה ויושר לב . שעור למוד מיוחדים לשפות. עברות ורופית +
בחניכים מתקבלום ככל עת, כתבי מליצה ותעודות מגירי תחלה מאנשים

1 : מכבדום בארין ובחו"ל. פרוספקטים נשלחים חנם לכל דורש +

כ

כויכהי

יאהרגאנג

ווענדם ‏ ווערען. מים נוצען,. ואֶל אָננעהמען. די פארמען, ואס זענען
נייטיג און גינסטינ פאר אונזער נאַציאָנאלען. לעבען -- דאָס. אי
אַנ'ערנסטע אויפגאַבע פאר יערען יודישען אָרגאן און ,דער פריינד"
וועט. זיך ערנסט בעמיהען, לויט קרעפטען, מיטצוהעלפע | הערי

,דער פריינד" וועט פון איצט אֶן פערגרעסערן זיין ליטערא:
רישען. אָבמיילונג פאר אריגינעלער ‏ בעלעטעריסטיק. און לימע:
ראטור-קריטיק . :

אין ליטעראמוּר:היפטטָרישע ארטיקלען ועט ,דער פריינד"
בעקאָנט מאכען זיינע לעוער מים די עלטערע און יונגערע ית
דישע שריפטשמעלער, ווי מיט אלע שטרעמוננען און בעווענוּנ:
גען אין אונזער ליטעראטור ,

פוּן צייט צו ציים וועם אויך ,דער פריינד" בריננען
פאָפוּלער-וויסענשאפטליכע ‏ ארטיקלען און פעליעטאָנען +

מיר וענעןזיכער, ‏ אַז דער צוטרוי פון אונןערע לעוער צום
,פריינד" וועט אונז אויך. געבען די מענליכקייט פאקטיש צוּ פער.
ווירקליכען אלצרינג, וואֶס. מיר נעהמען זיך פּאֶר, .

אבאנעמענטס.פריון אין רופלאנד :

א יאָחר -- ל ר,, א האַלפ יאָהר -- 8.56 ר,, ‏ א פיערטעל יאָהר ==
5 ך,, א חודש -- 60 ק
אבאנעמעגמסיפרייז אין אויסלאנד :

איאָהר 1% ך,, א האלב יאָהר -- 6 ר,, אַפיערטעל יאֶהף =
8 ר,, א חודש 1---‏ רובל,

אַבּאָנירען. קאן מען זיך דורך די אויסלענרישע פמֶסט:קאנטאָרען

, אדרעפסען
,111 כ11 0ב סוה סל
.3 5 ,000195 3088660018 ,עס 160067

יי

5
==
4
-ן
==
==
שש
בצ
₪
₪
2
=
=
+
בס
5
=

1 ור 3

ט(ף

לטו

4

| = הוצאת |

= | בלוך .ל ₪ ם שא ובסביבותיה +:

רעס נעשמאקסטען יי"ש ושפירט של פסח 8

:= אויך ‏ רעקטיפיצירמ. (פיינשפריט) 8

כדד חס פוסטסאה חפה פוטויעת > ף
,מאדסחויס הסההספם ₪ .האופ"06 48בסם א ם

מיט הְַכְָשרים מהרבנים 8 הצדיקים ₪ /

א י 4

קען מאן בעשטעלען בי , ו

.204 ,55 .5 ככ
נענויסטע. פרייזען, בעטשע בעהאנרלונג; דער יו"ש .גא
ושפירט איז בעוואוסט מיט זיין נוטען נעשמאק, |
אננענעמען ‏ ריה, םיט ויין קריסטאל נעשטאלט.

₪ דקר וא פון יעתר 1865 תוע'ח.

4 3 צוז-0 6780
ד הז ה הה6 2

שמעו בעצת הרופאים:
ה
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין

יבול

מכיל. את יסור הברזל. באותה. מדה. שמכילים. אותו = הרוציפטים
היותר ‏ סעולים של. הרופאים, ויסוד הברזל שביין ,ברול יש בו
כדו: למהר: את. הדם ולהבריא' את הגוף. והוא = יפה - לשתיה
לנדולים. .ולקטנים. ומועיל. ביותר. וזול ביותר. מכל שאר. היינות

המכירה אצל. חברת ,כרטל" בורשא,

| הספר

| יצא לאור

| חטר מגזע ישו א דוד אלזראי

ספור. לאומי

את הר בנימין דיזארעלי (ביקאנספעלר)
הרגס לעברית ע"י א"א ראקאוופקי.

בשני חלקום

לוו

| - |
| מהדורא חדשת 0 מחירו 0 קאם, (ל"פ)
| חברת ,א היאסף אצל ווארשא

431005 > .הט
5 זז 8 דכ 3

ן 0111187 > שה[
29 7084180 ,הר

זה עתה יצא. לאור. ונמצא -למכירה
א 1
מאידך גניפא
מאת. ג, שופמן.
המחיר .95 קופי. לפנות. אל ל
7

[יערר אונד. בוטטער-
אגענטור" אונד. קאמה
1 מיססיאנסנעשעפט

פובן ,ה עו ל ם%
בעיר וייטעבסק ובסביבותיה:
מר
09 ו 80 768%

א
-00 7 ל

אם הא .ו
7 .1180581 ,טוג

שוכ וה עול ם" :
4 4 מעלעגראמס.אַדרעססע +

חונ 118 10010 |

ב דראזראָווסקי.

ה

ששל ה אאן 0

2 עס ווערט אנגענומעןת ראם אַבאנעמענט -אויף יאהר ‏ 4909

אויפ :די פערשפרייטעסטע -מענליכץ. ציימונג
. 0
,אונזער לעבען
50 דריטער ‏ יאהרנאנג, 6
אין. וועלכער עם; נעהמען אנטייל די בעסטע פובליצוסטישע
ליטערארישע. קרעפטען +
] אויסער די פרישעסטע] אונפארמאציעם ‏ און . ספעציעלע ידועות:: פון..%
ערשטע קורעל ע ן; ערקלערט ,אונזער לעבעף2אין ליופ-ארפיקלען
און איבערויבטען אלע פאליטושע און געועלשאפטליכע - צייט-פראנען ,= ווי. אי
בערהויפט אלע וויפטינע פאפירונגען, וואס אינטערעסירען דעס לעוער אלס
, יוד, מענש און בירגער..
פון דער גאסור. דומע ברענגט, אונזער לעבען" אויפער רעפעשען פון די
טעלעגראפען-אגענטורען ,. אויך אייגענע דעפעשען
פון: איהר. ספעציעלען קארעספאנדענט אין דער דומע =
טעלעגראפישע מעלרונגען: און גענויע ‏ בעריבטען. וועגען אלין. ואס

אן

קומטיפּאֶר אין דער דומע און צווישען די דעפוטאטען,
,אונזער לעבען: אין: בעווגדערם אויפמערקואם ‏ צו אלע פראגען,.
וואם קעהרען זיף אן מיט "יודען אין רוסלאנד און אין אויפלאנד .
,אונזער לעבען" ברענגט איהרע. לעוער .פיעל ליטערארישעפ
מאטעריאל , פעליעטאנען ,. ערצעהלוגנען, ליטערארישע איבערויכטען, קריטיק,.
-הומאר און. דעסגלייבען פון. אונוערע ‏ בעסטע שריובער +
רעדאקטאר מ, ספעקטאר, רעדאקטאר-ארויפנעבער. ש, האכבערב
אבאנעמענטם.פריוז אין רופלאנדו 2
יעהרליף: 6 רופל, האלב:יעהרליף 8 רופל, פיערטעל:
יעהרליף ‏ 1,50, א מאָנאָם 60 קאָפעקען.
==₪ כרייץ פון א איינצעלנעם נומער נאר 2 כאם. ==
2680500 ,אפממקהתע "18091 :130]+, הועאגת6
.8 01018 הוהקפעה)\ ,100 (080> גוט)\העסת
ש / 65
% 2 :ל
3
- 0%
6 ,
ו 7
יא
צכם = ,
שי =
0 ₪ ₪
ל י=
5
0 =| 0
ו
תברצ ₪ |
6 > ₪
שו בו > ₪
ו ו
שרוש יש =
8 , |
% 5
ג ב 5
0
5 5
2
₪
סוכ העולם!
| בעור הורארנא \
מר בצלאל יפה |
סובני ,העולםי
בעיר מסקוי ובסביבתה .%

ה' ריר מז, ראזענטהאל .13 ,העט
וה ד"ר: י+ צלענאוו 0 .1 0 מ'מ סאחד10)
0 א ג | וס :והז 01 6ט,

אק

הציונות | שואפת. לרכוש מקלטרבטות ,
משפט-נלוי | לעם ‏ ישראל - בארץ = ישראל

שבועוז עברי.

(פחנרסה | גל).
שי 5 9
התכן:
. שאלת הפועלים בארקיישראל. ד"ר. ר, ‏ פאפמאניק,
₪ מנוחת יום השבת,-0 2 : מ ש. - ו
3% האספה הכללית של הועד האודיסאי לישוב ארץ-ישראל, =
5 שקיעה ו ל ר; שמעונוביץ , :
= מן המצר. (מגלות חתוכות) : ח, ,ברג ,
6 מכתב: מארץ-ישראל., א סופר,
| מהעבר. הקרוב , בקרת (סוף) +. | ד"ר ש. ברנשטיין,.
5 מכתבים. מתורקיה, = :
2 1 קושטא (ציר אדרינופול. ד"ך רוזהדמבפיקהביי
, על דבר הציונות)," ‏ 5! 0
ד. פלוניקי. 2 <> יהושע קנטורוביץ. 3
יי מכתב מגליציה. = : ו :
40-00-0007 שיחה עם נפים-מצליח-אפפנדי. ּ: א חק
1 . 2 : 31 למלאת עשר. שנה. ליפוד אֶוצר התישבות. היהודים ,

%) השבוע : (הציונות; בארץ-ישראל ; בסורח ; בתפוצותדישראל ן
ספרות ואמנות).. 2
= =

טחיר .העולם" ברוסיה : לשנה 4 וובל, לחצי שנה % רובל לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 8% קופ'י

בחו"ל ; | באוסטריה-אונגאריה 10 כתרים , בגרסניה /9 מארק, באנגליה- 9 שילונג, באמיריקה. 5/4 ₪ דולר ,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וכיתר הארצות 1% פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרבע. שנה,

בעד שגוי האדהיסה 30 ק: 2

\ |

5 מחיר מודעות + כעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעחים.. -- על העמור הראשון ‏ 60 קופ'. ועל שאר הטמודים 40 קופ. 7
/ : כ האדריפה:,

8 > .4ם[0/1 %םה ,)11801‏ 1360800102 ו הומהמת

א , .

ו 5

להחותמים עד מיט.

החותמים שתתמו על ..העולם" רק לרבע שנה,
החל מן חודש דיק בר ש'ע. - מתבקשים שיואילו

ההחדש בלי איחו

ר את החתימה. בכדי שלא

יפסק להם המשלח מן הגליון (8 6) הבא.
האדמיניסטרציה .

מתקבלת החתימה על יק 2 ליח לשנת 1909

(השנה האחת-עשרה, הפרך העשרים),
המחיר ברוסוא ובחוץ לארץ: לשנה 6 ר,, להצי שנה ₪ ר,, וכפי. ערך
ץח בכסף. חו"ל, - = לומן. פחות מחצי שנה. אין החתימה. מתקבלת,
את החותמים בחו"ל ‏ אנו מבקשים לשלה לנו, מלבר. המחאת
הפוסטא, גם מכתב מיוחד, שבו יודיעונו ער משלוח ‏ הכסף . ואת
בתבתם המרויקת.,
פחם. להחותמים: החדשים ,
אהבעת. הכרכים. ט"ז, ייז, ‏ י'ח וי"ט של ,השלח" (בכל כרך
שש חוברות) במחיר ‏ 8 ר,, כמקום המחיר הקצוב 18 ר,
== שנו. כרכים. במחיר' 5 רְ,\ במקום .6 רש =
פרם להחותמים לשנה שלמה;
, החותמים לשנה שלמה, כלומר, אלה שישלחו ששה ר, יקכלו .חנם את הפפר
- = שיר הדיר 2 קמונר--=
עם יהקדמה. מאת אחד:העם:

עליהם להוסיף רק בעה המשלוח 85 קי:
) הכפתובת למ שלוח פפפים:
2 הז 316057, .118088 9 ,06608 .למהאההתס .]זר .ו
/ .25 ל וזו 100 9 .000886
0 0 0 / 00 .הוַ6צְ0. .א .1
2920 06 080/80 46.6 0110080 (- טפט )
- . הכתובת של המערפת והאדמיניסטרציה:
10 .ה סז .06608 ,כ א 11110 ג 5 הת 6
1 ל .הפאנ 00058 *011 480111104 11 068 6080110

הנני מבוע, בזה: את ברכתי :ותודתי. לבני. משפחתי, \ קרובי
= אוהבי". ומיודעי, אשר . באו לשמחני. על כלולת . בתי. פשה עם

ביג מנחם ‏ מנדיל. בן. ר': יונה דב בלומבערג . שהיתה. ביום. או

דריח ארר בדווינסק.. * וכן לאלה אשר. שלחו .את ברכתם עפ
]ודי תלגרמות. = ומכתבים,. וביחור : לאוהבי : בעיר. נארווא. אשב
שלחו" תלגרמה בללות. ונדבו - למוסדות של צרקה בא"י ולאות
> תודה: וברכה הגני: ‏ מנדב .לטובת הגומנסיה = העברית. בופו. סך
מאה 7ב 1 5
= בברכת: צינן=

-- פ

שמואל. עוזרמן. דווינסק ,>

4

ה) הרברט. ספנסר ‏ (המשך):

יצא לאור ונשלחה להחותמים חוברת. ב' של ,השלח"

פרך 5' (פעווראל) +
תוכן הענינים:

א) לחקר נשמת האומה, ן
ד"ר דניאל פאפמאניק.|
ב) סוסתו (המשך)., ן
מנדלי מוכר:פפרים |

ג) מים לשתות (סוף):
פרופ. דר, שמ וא ל קר ו ימ
ד) בעיר (המשך), ד, ב. סלוצק ה

דיר יהושע מהאן. |

1) חלום (ספור). א. אן ק א ב אק+
ז) ‏ משירי:עם. ‏ (ח"\) י

בא ל יק !

ה) למהות. החסירות. (מאמר שנו, ‏ ב'),
מרדכי בןיתזקאל.
ט) מארג החורף (שירים).
דוד ש מיע וגוביץי

-| י) מן הספרות הפדגוגית. (ב') +

ח"י ק צנ לפ ון

| וא מחשבות ומעשום (ח" א):

חיביי. ק הףיב;:
החבהה לישוב. אריו
מ שה קליונמאן

יב) אספת

| 2). הקונגרס. השטריומלאי ,‏ פיליטון

בו

הנני | מברך .את ידידי וחברי לרעה מר: פסח שיינוק
מסמרגון לארוסיו עם העלמה הכבורה הנח פורמאנוביטש

מוילנה

5

ב שימלויץ. (סטלנון)

- אבוה .וס 8
אופא .

2851 .127 וחד :ושעו
616 העוט 1000706
11 - 811600086 610היופ
10| ומד 1 שח הניצס \‏ ופטזר
60 11011076 גג

010 סופ
ומת הז

וטכ-ת
(0001₪ 110 פי-ה)
-8 0000067016 10006
0 000 0 ות וזה
030100010
הפת6סדץ המתסהת ג הנמהסקס
|

זא .0 יו 1-6 ,מק ג 6 א סוסא

= י"ש טבעי של גפנים לפסח:
הוא רק חייש החזק מארץ ישראל, אשר ימכר כבקבוקים
] שלמים וחצאיים. על יחי = 2

1%

שנה <שלישית ‏ -

.3 ,עה] 3-66 , ג א. זוז

דייר ד, ‏ פאסמאניק,

שאָלת הפועלים היהוּרִים בַּפַל:

בעת האחרונה היתה: השאלה. ע'ד הפועלים היהודים
בפלשתינה ל,שאלה בועוית". והרבה סבות לרבר, ראשית כפני
שהכל מרגישים מדעת ‏ אן שלא מרעת, כי לא חהון, כי אם
העבורה כובשת את הארץ כבוש גמור. הקאפיטאל הוא אינטרנא:
ציונאלי, והעבודה. היא לאומית. תמיד, אם פלשתינה כולה. תהי
שייכת להיהירים ‏ העשירים, ‏ וכל הפועלים. יהיו ערביאים, אז
תהיה פלשתינה בפועל ארצם של הערביאים, ולא של היהודים;
שנית, ‏ זרם האמיגראציה קשור בההחבת שוק. עבודת הפועלים,

ְתְעָה.

העשירים ‏ מועטים, והפועלים ‏ מרובים, ככל. שירבו. היהורים
העניים למצוא להם מחיתם בפלשתינה, בה כבמרוה תרכה
האמיגרציה היהודית לארץ ישראל,

לצערנו אין שאלה זו מתבררת ‏ בכל ‏ פפרותנו מנקודת:

הראות הרחבה של.כל. עתירות ‏ היהורים, כי אם מצמצמים אותה
בפועל בנוסחה הצרה הזאת: כיצד להביא את הדבר לידי כך,
שבהקולוניות היהודיות הקיימותיבואו הפועלים היהודים
לעבוד תחת הפועלים הערביאים, כשמצומצמת השאלה במסגרת
נוסחה זו, אין היא ניתנת לפתרון. כלל, כי בתנאי אותו ההבדל הגרול
מאד של הצרכים הקולטוריים, שבין הפועלים הערביאים והיהודים,
לא נשיג לעולם, שימצא הקולוניסט ל טוב ול מועיל לו בכל,
היינו בכל מקצועות העבודה, להחליף את עבורת: הערבי. היותר
זלה בעבורתו ‏ של חיהודי : היותר ‏ יקרה.. ותמימות היתה. זאת
מצדנו לדרוש בשם הרגש הלאומי מאת הקולוניפט. והפועל. היהודי,
בי הראשון. יהי צריק הרבה וישלם שכר יותר מרובה להפועל
היהורי, וכי יפתלק | השני מצרכיו הקולטוריים ויסכים. לעבור
באותו השכר, שמקבל הערבי. אם אנו רוצים כתחית הלאום
הישראלי, לא תסכון כלל ירירת ‏ המצב הקולטוריי של הפועלים
היהודים, פלשתינה עלולה להכבש רק ע"י היהורים הק ול טור יים,
המפותחים, היוצרים והבאים אל החיים בתביעות מרובות מאד,
המון: פועלים בערים: אינו מוכשר ליצור. יצירה קולטוריתת, עפ"י
התנאים האלה יוצא ‏ אפוא, -כי. יכול הפועל - היהורי למלא את
מקום הערבי בהבאת תועלה להקולוניסט רק במקצועות ‏ ידועים
של. המשק, וחיינו. באותם. הרורשים עבודה יפה ואינטיליגינטית
ווחם של וושר ‏ אל המלאכה, העושים. .למיותרות ,כל הוצאות
כסף' לצורך. ההשגחה, בשום לב. אל כמות הקולוניות

2

הקיומות, =

בפועלים ולא יה

.2 1909 20088 ס0ע-18 ,4 הזס ועו

נוגע = כל הויכוח
אלפים פועלים .

אבל העמדת השאלה באופן זה הוא דבר המסוכן לנו,
בהיותו עלול להביא אותנו לידי סכפוכים קשים מאד, מטרתנו צריכה
להיות! לתפום את הפוזיציות הפנויות, אחרי שיכולה
פלשתינה אפילו בהתפהח המשק בה התפתחות אטית לתת. מחיה
לשלשת. מליונים תושבים, ועהה היא מפרנסת בס"ה רק שש
מאות אלף. תושבים (שמהם מאת אלף יהודים), יוצא, כי עור
יש בה מקום ‏ לאוכלוסין מרובים -מן החוץ ,. הרבוי הטבעי של
הערביאים תושבי פלשתינה ימצא מקום בארץ, אשר ע"י האמיגראציה
של היהורים היא עתידה להיות לעשירה ביותר, לההחיב את המשק
שלה במדה יותר. מרובה ולהגריל פי עשרה את מקורי. המחיה
והבלכלה.,

יוצא מוה, כי כל הדברים והשיחות ע"י חילוף ‏ ערביאים
ביהודים הנם מזיקים, בלתי:מועילים וגם, פשוט, דברים שברמיון,
בהיות. לנו לעינים במעשינו האנוכיות הלאומיות. הבריאה אין אנו
מחויבים. לברוא פוזיציות חדשות ‏ בשביל הערביאים, כי אם
צריכים לחשוב ע'ר תפיסת פויציות הדרשות אך ורק
בשביל = היהודים,

ואם נביט על השאלה הנהונה מנקורת:ראות. זו, מנקורת ""
ראות של התפתחות. הקולוניוציה הפלשתינאית יותר ויותר,. א
נבוא. לידי מסקנות אחרות. לגמרי, בזה מכוונים אנחנו את דברינו
רק אל קולוניזאציה ע'י עבורת:האדמה, :

אתפתרון שאלת הפועליםהיהודים בפלשתינה
צריך לבקש בבמולה הגמור, הינו שהקלוניוציה
האגרארית שלנו צריכה להתכונן באופן, שלא תמצא צורך בעבודה >
של שכורים. הקולוניואציה שלנו צריכה להיות
של עוברי:ארמה ולא של בעלים. ;

כיצר נתעוררה שאלת. הפועלים היהודים בפלשתינה בכלל?
רק הורות לכך , שבתחלה התישבו בארץ קולוניסטים בעלי:בתים,
שלא עבדו בעצמם את האדמה, כי אם שאפו להיות לבעלי:
אחוזות, אשר לפיכך מצאו צורך בפועלים. קולוניזאציה כזו עולה
במחיר יקר, משפיעה השפעה מוקת על מוטריותם של הקולוניסטים -
עצמם ואינה יוצרת. קנינים יהודים בני:קימא, מפני שאינו נברא = -
על ידה שום חבור -אמתי וטבעי בין האדם ובין האדמה. אבל.
אם תהי הקולוניזאציה שואפת ליצירת מעמד. של יהורים עובדיג
ארמה, שיעברו ביריהם את אדמתם, אז לא יהיה שום צורך
י צורך לבקש .אחרִי. קרקעות, הנמצאום בקירוב :

5

באופן היותר טוב רק לאלף ער שני

8 > העוכ5ם 3

מקום. אל. כפרי. הערביאים, אשר בשביל כך -מחיר. הארמה שם
יקר: ביותר, קולוניואציה ‏ כזו תעלה במחיר
ותקשור. בפועל. את היהורי אל האדמח > אז לא יהיה ‏ עור מקום
לשאלה ע"ר עבודה של שכירי:יום ולשאלת:הפועלים,, אך יפסקו
כל השיחות ע"ר דחיקת רגלו: הערביאים, מפני שהאכרים היהודים
ישתדלו לקנות. את. שטחי הקרקעות היותר. זלים, היינו את אלה
הקרקעות שאין. הערביאים קופצים עליהם פחות מאחיהם לעבוד
אותם ,
בשיהיו לנו פועלים:יהודים עוברי-אדמה מנוסים, אז תהיה לפנינו
רק שאלה אחת : יצירת פונר:קרקעי, אשר יִתִן- להפועל. בהלואה
את אמצעי:הבסף וזררושים לו לעמירתו על הקרקע, בתנאי
שיעבור בעצמו את אדמתו, מטרתנו צריכה להיות; לעשות לחויון
תמירי, ‏ שפועלים מחוסרי>ארמה לא יהיו אצלנו
פיל ל, ‏ ושכל .פועל מנוסה. ומומחה לעבורתו. יוכל להתאכר תיכף
ולעמור .על. הקרקע שלו, באופן זה אנו ‏ רואים. כי. כל מרכו
הבובד מונח לא בשאלה, כיצר להחליף את הפועלים הערביאים
בהוהורים,: כי אם בוה : ביצירת פונד:אגרארי וְבהכנת ‏ יהורים
אברים עובדי-אדמה מומחים. לכך, אנחנו : נתעכב בכאן. רק. על
הפעוף השני, מפני שאת השאלה הראשונה. אי אפשר לפתור
> פתרון תיאורי בכלל, יצירת פונד:קרקעי הוא דבר -העלול. להגביר
את התרוממות הרוח של העם,. את כח החיום שבו ואת. בצרון
הרגש. הלאומי, כמו דבר יצירת הקולונואל:באנק. או. הנאציונאל:
פונד שלנו,. הלא המופר האחרון איננו בעצם אלא פונד:אגרארי
= עפ"י טבעו. ‏ על: סמך זה אנו חושבים אפוא, כו. פונד-אגרארי. יש
לנו במציאות ,
באופן. זה נשאר לגו. פתרון השאלה. הנכברה. מאד.ע"ר
הכנת. יהודים. עובדי-אדמה .
באופן היותר ראדיקאלי נפתרת שאלה- זו ע"ו. וסוד. אחוזות:
שרה למודיות, שהיהודים ‏ הצעירים הנכנסים אל הארץ יעבדו
בהן. במשך. שתי שנים. בתור פועלים שבירי-יום. ויקנו. להם יריעה
מרובה. ומקפת בכל. מקצועות המשק. הכפרי,. לאחרי עבדם -שתי
שנים. באחוזות הנזפרות והתרגלם. אל עבודת האדמה, מעמירים
אותם. על. הקרקע. בעזרת הפונר ‏ האגרארי, ‏ ועל מקומם. באים
כחות. חדשים, .זהו הרבר, אשר תמכנו ושאנו תומכים בהס רבו
יתרה. בתכנית הצעתו של. הפרופיסור ווארבורג, = שיפר למטרה
.ואת האגודה. להכשרת. הישוב. בא"י", אשר תוצאתה' הראשית
והיותר. חשובה. צריכה. להיות. יפור פרמות של למור ונפיון במקצוע
תורת. המשק הכפרי,. אם נעשו בתחלה איזו שגיאות, כמו שחושבים
אחרים,. אין דבר : שגיאות ‏ ניתנו. לתקון, צריך. רק. לעמור. בכל
* תוקף. על השגת המטהה האחרונה := אלמלי. היו אמצעי-הכסף
| שלנו וותר מרובים, ‏ צריך היה לדרוש. בכל .עו יפור חוות-למוד
אחרות. כאלה. במקומות. שונים בפלשתינה. עם זה היו הקולוניות
החרשות.. יבולות להתרכז מפביב. לחוותההשרה,. מה שחיה עלול
לחביא. תועלת מהובה. גם להקולוניה. גם להפרמה, אבל לע"ע
היא תבנות-הצעה פאנטאסטית יותר. מדאי, וצריך להתחשב עם
המציאות. . הרואלית. עתה. צריכים. אנחנו להשתמש. בהקולוניות
הקיימות. מכבר. לחנך בהם פועלום חרשים,. לתכלית. זו מוכשרות
אותן. הקולונית,, ‏ המבופסות ביחוד על עבורת-האדמה ולא. הומבע
- חותם ,של חברות עוסקות במסחר-מטעים ‏ שונים. מאחר
| שהפועל, אפילו. זה,. שיש לו. ידיעה מרובה בבל מקצועות. עבורת

: : גירוּל ‏ המטעים השונים וטפוחם--נשאר. בכל זה אבר עובר-ארמה -

.

. *) בעת האחרונה התחולה חברת יק "א מחוקה בשוטה זו של הקו
ולוגיסטים בעצמם, את אדמת

מועט הרבה יותר :

גרוע, ‏ יותר מכל אפשרית: ונאותות ‏ למטרתנו הקולוניות -היותר
צעירות שבגליל, | שעוד לא נשתרשה בהן עבורת. הערביאים,
ווהו מפני שב עת ה ראשונה נקק כל קולוניפט צעיר לעורת
פּועלים שכירידיום : הוא מקבל חלקת-ארמה בשביל משפחה שלמה של,
שנים - -שלשה אנשים עובדים (שטח אדמה מ-950 ער 400 רו:
נאמים) ובתחלה הוא רווק, חפרדמשפחה, ואינו יכול לעבור את
כל חלקת-ארמתו, אשר תהי נחוצה לו כולה, בעת שיהיה לבעל
משפחה,. הנה הקולוניפטים החרשים הללו יכולים להיות -מכונים
ומכשירים פועלים יהודים חרשים, ורבר. וה עלול להתגשם באופן
יותר. קל מאשר בהקולוניות הישנות.. שעבורת הערביאים כבר
נשתרשה בהן. ראשית, מפני. שהקולוניסט-המתחול, - שיכונן. לו
מעמר. בסיוע הפונד-האגרארֶי היהודי ירגיש את. עצמו יותר מחויב
להרחיב ‏ ולבצר את העבודה היהודית; והפועל היהורי, ‏ הבטוח
בזה, שאחרי שתים, שלש שנות. עבורתו. בתור. שבירזיום, ‏ יהיה
לקולוניסט בפני עצמו, יסכים גם. הוא ביותר רצון למעט: במשך
הומן הקצר הוה בצהכיו הקולטוריים. אגב אין עדיין שום הבדל
בין הקולוניסמ-המתחיל ‏ ובין : הפועל, העתיר להיות קולוניסט,
בצרכים הקולטוריים שלהם , ונהפוך הוא, ביחר. תמצא ידם- בעת
יותר קודמת ובאופן. יותר. קל להחזיק ולבלבל מוסדות-צבוריים
שונים (חנות: של" מכלת משותפה, ביבליאותיקה, ביתחמבשלות
ועור), עזרה מן החוץ תהיה. צריכה. רק ליסור: מעונות. לפועלים,
שיצטרכו לשלם בעדם איזה. פך-כסף' קטן.. מאה',

באופן = זה תהי. הקולוניזאציה .עלולה להתפתח בתמידות
יותר ויותר : הקולוניפטים הצעירים יכינו פועלים צעירים, הראשונים
יהיו אחרי. ‏ עבור שנים. אחדות. -לבעלי"משפחה. ולא. יצטרכו -עוח"

לעורת: פועלים שביריהיום; | אבל במשך : העת הואת. יחיו: אלה" 2

שעברו אצלם בתור פועלים לקולוניסטים בעצמם, ‏ ואז כבר ימצאו
הם, הקולוניסטים החרשים. מצרם. צורך. םפיוע: עבודת. שכירו-
יום. וכן: הלאה, בכל. השתלשלות ההתפתחוה הזאת אין. עבורת >
הש נעשית . למוסד. קבוע, כי אם למוסר זמני, המשמש
מעבר לקולוניזאציה עצמית , בתנאים האלה לא יהיה ‏ עור מקום
לשאלה ע"ד הפועלים חערביאים וחלופם ביהורים,

ומה: שנוגע להקולוגיות הישנות, העוסקות במטעים, אין צריך
לנהוג שם כל מלחמה כלל, ממבע הדברים הוא,. כי אחדים
ממקצועות"העבורה. היותר . יפים ‏ יהיו נעשים - ע"י יהודים,: ויתר
המקצועות - ישארו בירי הערביאים, גם פה אפשרית. עורה מן
החוץ, . שתהי. כלולה. רק ביסור מעונות. זלים ובמוסדות. משותפים
אחרים. לפועלים, ובהקולו ניות הקרובות אל הערים יכול. הפונד /;
האגרארי לבוא ‏ לעורת ‏ הפועלים ע"י: מטעי ‏ גנידירק, | הדורשים
מרת. ארמה לא. נדולה. ועבורה מועטת,

אם לרון : באופן תיאורי, אפשר לבטל את שאלת הפועלים
היהודים. והערביאים בפלשתינה נם. בדרך אחרת: על. ודי יפוד
קולונוות משותפות ‏ עפ"י תכנית | של הר"ר. אופינחיומיר, ‏ אבל .>
הנסיון הראשון בזה צריך להעשות ע'י כחותיו המאוחרים. עצמו ‏ >
של הפרוליטאריון הציוני היהודי, לצערנו, ‏ הוא: רחוק. עדיין מזה
וברובו היותר. גדול הוא. מקוה. עריין ל,פרוצים נעשה. ע"י כחות-
איהנים" ולתקפה מו של ,מלחמתההמעמרות".: והדבר
הלא. ידוע, -כי ‏ ,אין.לחיות חביב: בחזקת. היד", ‏ וגם: האורנאני:
זאציה: חיותר דימוקראמית אינה יכולה לכוף : את טובותיה. כגיגית,
ובבן נשארת. השאלה ע"ד. הקולוניות המשותפות - -שאלתההעהירי

%

5 9 שי;

מנוחת: יוס"ה השְבָת .

בימים האלה ביררה. קומיסיה בדומת:הממלכה - את הצעת:
החוק.. בדבר: המנוחה . הנורמאלית של העוזרים: והמשרתים. בבתי:
המסחר,. את הצעת. החוק. הזאת. הבניסה - הממשלה, ובהומה יהי
הדבר תלוי, אם הצעת-החוק, הקובעת | חמש שעות. של מנוחה
ביום. הראשון לשבוע. הקובל. ותתנשם כחיים ואם. לא,
אך למותר. הוא - בארוכה, מה חשובה. השאלה הזאת
לכל הפועלים. והעובדים ברוסיה בפרט ולמעמר. הפוחרים. בכלל.
בכל ‏ הארצות = משתדלים המחוקקים. הפרוגריסיביים . לסדר. את
= השאלה. בדבר. המנוחה הנורמאלית. של הפועלים. ומשרתי .בתי:
המפחר באופן. רצוי. יותר. או פחות למעמר העובדים,
בנוגע להיהודים חשובה שאלה זו הרבה- יותר, מבלי להגזים
= אפשר .להחליט, ‏ כי. וש לשאלה זו ערך מעשיי גדול. מאד. לכל
המצב הכלכלי. של. היהודים. וגם לחיום הדתיים:לאומיים שלהם,
מפני. שבשורה ראשונה -עומדת פה לא השאלה: בדבר יום של
מנוחה = בכלל, כי אם . בדבר: מנוחת ‏ וום:השבת,.. הקרוש. כ"ב
להיהודים מיום היותם לעם,
אם תתקבל. הצעת:חוק;=- כי. יום:המנוחה מחויב. להיות
= דוקא ביום ‏ הראשון, אז. יגרום ההבר,. שהמסחר. והעבורה של
הוהורים. ‏ יוכרחו. לשבות - - כמעט. מחצית- 'השנה: ימי הראשון,

ימי השבתות. -והחגים של = היהודים והנוצרים, ואחרי. ששבעים
אחוזים מתושבים. היהודים. כרופיה הנם חנונים פעוטים, פוחרים
ומקצתם ‏ בעלי-מלאבה . לא: קשה הרבר. להבין לאיזו הריסה

= אוקונומיה: עלולה. ,מנוחה". מוכרחת שכזו. להביא.

.

על פי כל הדברים האלה יוצא ברור, עד כמה נכברה
וחשובה היא. לנו הצעת:החוק בהבר. מנוחת יום:השבת, המתבררת
עתה בהקומיסיה של הדומה.. וקשה ‏ להבין מהוע. אין מורגשת
אצלנו: אותה | ההתעניינות , שצריכה ‏ היתה הצעת:חוק כזו
לעורר בתוכנו %

לפני שתי שנים, בימי | דומת:הממלכה. : השניה., כאשר
הוציאה מועצת:המיניסטריום פקורה בדומה. לה, שהיתה. עומרת
אח"כ ‏ להתברר בההומה, אז עורה בקרב. הצבור ‏ היהודי' את
ההתעניינות ‏ היותר נמרצה. בשאלה זו, הנוגעת: באינטיריסי-החיים
וברגש. הלאומי<הדתי. של היהודים, העתונות היהודית. רעשה אז,
האורגאניזציות הצבוריות היהודיות עבדו בחריצות. יתרה והשתדלו
לארנן את רעת:הקהל היהודית. בצורת ‏ פיטיציות, שצריכות. היו

< = להיות ‏ מוגשות אל הדומה ולהשפיע עליה, כי תשתמרנה. זכיות

2

5

היהודים על שמירת יום השבת שלהם, הועד המרכזי הציוני עמר
אז בראש. חבורת המשתדלים בדבר וכפולין אספו הציונום, על
פימיציה, שהוגשה אל. נשיא: הקומיסיה. לחופש. האמונות והרעות
יותר מ ששה ע שר אלף חתימות. ‏ מתגרנום : וממשרתי. בתי:
מפחר יהודים..

-- עתה און רואים אצלנו התעניינות ועבורה:אקטיבות בשביל

זביותינו | על מנוחת ‏ יָום השבת. מפני שראשית. מדוכא . עתה
הרגש הצבורי אצלנו בכ"ל, והשנית--וזהו . העוקר--אין. רומה

זו השניה, כי. אם השלישית. ברובה הריאקציוני והאנטישמיי,

אבל . בתנאים ‏ פאלה מצבנו רע ביותר!. אם -איננו עושים
מאומה,. והרוב. של. הדומה. הוא. ימניי. ועומד. כנגדגו. בודאו. שלא

- תשהמרנה ‏ זכיותונו, קצת : ,ְחָמה". יש. לנו. בזה, ‏ שהצעת:החוק

של הממשלה. . דורשת - עבודה. של חמש. -שעות. ביום. הראשון;
ולפי ה ווכלו. היהורום. לפחור ‏ ולעשות: מלאכתם. במשף. חצי היום
הראשו אונטוריסיהס - 2 והפרוגריס: רורשים, פי. פעםי

אחת בשבוע יהיה. יום:מנוחה. ש לם,
של השאלה. הזאת.- היא, .כי את היום - הוה רשאית. כל. אומה
לקבוע אימתי. שהיא. רוצה הנוצרים---את יָום הרְאֶשון, היהורים

והפתרון היותר טוב. ונכה >

את. יום. -השבת, והמחמדים--את ‏ יום ‏ הששי לשבוע, סרר כְוה
הונהג. בתורקיה, והוא יוכל לשמש מופת גם לארצות אחרות+

לפי המצב של הדומה. ההאידנה. וראו ההבר שאלמלי הכניפו
הצעת-חוק. כזו, לא : היתה מתקבלת.. הרוב השוביניסטי:ריאקציוני. ;
רק אחת הוא רוצה לרעת, והיא: האומה השלטת. היא ההוסית
ויום:המנוחה. היחיר והמיוחד לכל העמים מחויב ‏ להיות. דוקא. רק
ביום הראשון;

בתנאים. האלה אפשר שצרק הדיפוטאט. -היהוהו. ניסילוביץ
אם. הוא קופץ ערל ה,נחמה": הוא. חושב, כי הריפוטאטים היהודים
יסכימו על. הצעת:החוק של הממשלה. בתנאי, ‏ כי תקבע .הדומה..
בסדר ‏ עריכת:חיק = יום עבורה של חמש שעות ביום. ‏ הראשון.,
ניסילוביץ ‏ מתירא--ואפשר . שצרק. גם. בזה--כי: הנהגות<השלטון
המקומיות, שעפ'י הצעת-החוק בהן הדבר. תלוי -להנהיג את מנוחת
היום הראשון,. תהיינה ‏ תמיד כנגד אונטיריסיהם של. היהודים,

אבל איך שיהיו התנאים רעים אין אנו רשאים : להתיחס
עתה בקרירות:רוח | גמורה אל שאלת ‏ המנוחה. - עלינו ‏ להתאמץ
ער כמה שאפשר הרבר, לארנן את רעת הקהל העברי ולהשפיע
על האילימינטים -היותר ‏ משובחים, אפשר שיביא לנו הדכר. איזו
תועלת , = ביחוד = צריכה | העתונות | היהודית = להשתהל ‏ בזה
באינירניה ‏ יתרה.

שאלה זו משמשת לנו הוכחה חרשה, כי כל זמן שנהיה
עם' מחוסר. רצון מאורגן: ‏ ומסודר, בלי. אורנאניזאציה . מאוחדת,
ובלי ארץ, יהיה ‏ נורלנו תמיד. תלוו בכל:נטיה שבחוים. הפובבים "
אותנו, ‏ בכל. אויצות ‏ מושבותינו ‏ הננו: המיעוט, ‏ ועלינו רוכצת
קללת המיעוט, המוכרח' להגן. על עצמו. תמיר מפני המתנפלים
על סהרי. חייו ועל זכיותיו,

5

הָאֶסְפָה הַכְּלְלִית של הועד הַאוְדִיפָאי
ליש טוב אִרִיישְרְאֶל .

(מאת. סופרנו).

(המשך של הישובה הרביעית)

הריר י. ריימיסט קורא הרצאה ע'ר עניני החנוך
ובתי הספר בא"י. :
בשלש ‏ -השנום. האחרונות. ‏ התרחבה - והתפתחה. : הרבה.:

עבודת הועד במקצוע החנוך, במשך שלש השנים ‏ 1908-1904
הוציא הועד בא"י סך 86009 רובל, מזה לצרכי. החנוך .85000
דוכל בשלש השנים האחרונות (1905-1902) הוציא. הועד באי
כשמונים אלף רובל (מלבד הסך 94000 שהושקע בקרריט קרקעי); :=
בוה. לצרכי החנוך וותר מארבעים אלף רובל .. הנסיון הראה לוער,
בי. דוקא = במקצוע זה תוכל. עבודתו. להיות .פרורוקטיבית : ביותר
ורוקא.. פה וכל לפעל. הרבה מאד. ביחפ אל האמצעים. שישנם
בידו. על האספה. הכללית. להחליט, הצריך יְהִיה. הועד הבא לעבור
גם הוא. במקצוע. זה. ברוח. הועד. הקורם,. אִם לא+

ואולם: אם :יכה ואם כה- תחליט ‏ האפפה. הכללית: בנוגע
לגבולות ‏ העבורה: במקצוע. זה, צריפה. תהיה -האספה לתת
לועף ‏ הבא הוראות. בדפר ‏ אפ יה התכ ית ה של עבורה. זו -

9%

העולם 36

גליון ז

וחועד \ מציע לפניכם ‏ בזה שורה שלמה של הנחות, הצריבות,
לדעתו, ‏ לשמש להועד הבא יפוד לעבודתו במקצוע זה. לברור
השאלה מכל צרריה מוצא המרצה לנחוץ לתת קודם כל השקפה
כללית. על כל הנעשה בא"י ‏ בעניני החנוך של היהורים,. עד
כמה שאפשר רבר זה על יסוד המקורות הבלתי מלאים. שישנם
בידינו, את כל מופדות החנוך. העובדים בשביל יהודי א"י אפשר
לחלק' לשני פוגים: לסוג הראשון ‏ יש לחשוב את כל אותם
המוסדות הדואגים רק לתועלת ממשית והמשתדלים לתת להחניכים
רק סבום- ידוע של יריעות. עיוניות ושמושיות, המפוגלות להקל
להם את מלחמת הקיום החמרי.. לסוג השני מתחשבים כל אותם
המופדות החנוכיים, שאינם מזלולים אמנם בערכן של הידיעות
הללו, = אבל = המעמירים : בכ"ז | בשורה הראשונח את המגמה
הלאומית של ההחגוך, בין המוסרות מהסוג הראשון. תיפסים את
המקום הראשי מופדות החניך של הברת. ,כל ישראל. חברים",
לחברה זו יש בא"י ‏ 19 בהי ספר,. ובהם 4781 תלמיד,. כל
המתענין: בעניני החנוך בא"י יודע, כמה תלונות ואשמות נשמעו
כננד עבורת האליאנס במקצוע ‏ זה. ואולם צריך להודות: כי
האליאנס . הביאה תועלת מרובה לחנוכם של יהודי. א"י בפרט
'יהודי. תורקיה בכלל, אם ראינו עכשיו, כי יהודי תורקיה היו
מוכשרים : להעריך כדבעי: את הרגע ההיסטורי שהניע להם
ולהסתגל . לתנאי ‏ החיים החדשים -- הרבה יש: להודות על וה
להאליאנם , בין ארבעת הריפוטאטים היהודים שבפרלמנט התורקי---
שנים הם מחניכי האלליאנס, האיש העתיד למלא תפקיד. גדול
= בחיי היהודים בתורקיה ולהשתמש, כמו שאנו מקוים, ‏ בהשפעתי
הגדולה לטובת יהידי תורקיה וא"י---החכם"באשי ר' חיים נחום<=.
הוא פרופיסור בבית מדרש הרבנים של האליאנס אשר בקושטא,
העפקנים התורקיים רואים בבתי הספר של האליאנס כח קולטורי
גדול. ומתיחסים. אליהם בכבור, ולא מעמים מהעסקנים התורקים
של האידנא קבלו בעצמם את ראשית השכלתם בבתי הספר של
האליאנם, ואולם בכל הכרת התורה להאליאנס. על עבודתה,
אין לנו להעלים עין גם מהצדרים השליליים שבעבורה זו: כולנו
יודעים, ‏ עד כמה משתדלים בתי הספר של האליאנם להפיץ
את הלשון | הפרנצית | והקולטורה ‏ הפרנצית וער כמה המה
מרחיקים : ע'י זה ממילא ‏ את , חניביהם | מהלאומיות העברית,
> עד העַת האחרונה ‏ היתה. בהשתלת הקולטורה הפרנצית במדה
ידועה /גם צד חיובי, ‏ אם. אפשר לאמר כן. חנוכי האליאנס
היו החוקים לא רק מחקולמורה. העברית. אלא גם מהקולטודה
הערבית-התורקית. הסובבת אותם וע'כ = היו רחוקים מהתבוללות
(כי אין טמיעה אפשרית אלא בעם החי בקרוב. מקום). עכשיו
בהשתנות תנאי. החיים בתורקיה .יש מקום לחשוש, שגם בקרב
יהורי תורקיה תתעורר תנועה של התבוללות בקולטורה של העם
הסובב אותם וע"כ ‏ עור יותר גדולה. עכשיו הנחיצות. בבסיס לאומי
חוק בצורת בתיהספר לאומיים, ‏ המרצה' חושב, ‏ כי. האלליאנם
התחילה. בעצמה בעת האחרונה להבין דבר וה, ובוה מתבארת
העוברה, ‏ כי > שלחה | עכשיו וערה מיוחדה . לבקר ‏ את בתי
הספר שלה בארץ המזרח ולהנהיג את התקונים הדרושים, בנחת
רוח קוראים ‏ אנו, כי: האליאנם | חושבת לעיקר ‏ בכל מוסרות
החנוך שלה, לחנך אנשים משכילים, המלאים רוח עברי אמתי" >
עד כמה שאנו יודעים באה ועדה זו (שאליה נכנסו הרב פרופי:
סור ישראל. לוי כפריז והרב דייר פורגס, מלייפציג) ליד מפקנא,
שנחוץ ‏ לשכלל ולהעמיד. על יסורות. יותר ‏ רחבים: את הוראת
הלשון העברית. בבה"ם של האליָאנס. לאחר מחברי. הועד. שלנו

0 1 909

היתה שיחה עם חברי ועדת הבקורת, חברי הועדה צינו את
העוברה, כי: הוראת כל הלמודים בגמנפיה העברית ובבית הספר
לבנות ביפו עולה יפה והוסיפו, כי בחפץ לב ינהיגו גם הם את
השמה הוו ‏ בבתי הספר שלהם, אבל דבר זה אפשר. יהיה רק
בשעה שיוברר, שידיעת הלשון העברית מספקת בכדי להבטיח
להחניכים את קיומם האיקונומי בארץ .. חפצים אנו לקוות, ‏ שהאל:
ליאנם תעשה גם מצרה את כל האפשר, בכדי לקרב את חרגע :
ההוא, בהרימה למדרגה יותר גבוהה את הוראת הלשון. והספרות
העברית בבתיההספר שלה ובהתה להם. צביון לאומי. בולט,
הרבה עושה במקצוע החנוך בא"י גם ,חברת העורה
ליהודי אשכנ ז", הנואם הולך ופורט את מוסדות .החנוך. של
חברה זו : גני ילדים, בית הספר מיסודו של ל מ ל בירושלים
ועל ידו קורסים ללמודי המפחר ופמנריון למורים, בית היתומים,
ביח חנוך עורים, ‏ יפוד ה,טכניקום" בחיפה. בכל בתי הספר
הללו הלמורים. ה ע ב ר ים נלמדים בעברית והכלליים- בגר:
מנית. המרצה איננו מבין את טעמה של שיטה זו. אפשר להבין
את נמוקה של האליאנס, המקפדת על למור הלשון הצרפתית, *
מפני שללשון זו יש לפי שעה ערך נדול בחיים האיקונומיים של
הארץ, אבל איננו רואה טעם לרבר, מפני. מה מלמדים בבתו-
הספר של חברת העורה את הלמודים הכלליים בגרמנית ,
בירושלים' ישנו. גם. בית ‏ הספר המצוין של אולינה די רוט<
שילד | המתקיים בכספי החברה האנגלית ,אגודת אחים". בבי"ם
זה מתלמדות כשש מאות תלמידות. ‏ הלמודים העברים. נלמדים
בו בינברית והכלליים -- באנגלית. אלה שבקרו בי"ם. זה מעידים
על ,ההתאנגלות" של התלמידות, ‏ וע'ז בוראי. יש להצטער,
המרצה (עובר אח"כ ‏ אל הסוג השני, כלומר אל אותם
ממוסדות החנוך המשתדלים לתת לחניכיהם הנוך לאומי; את
אלה מחלק המרצה לשני מינים, לאותם המשתדלים לתת לחניכים
חנוך לאומי ‏ בלתי יהודי ולאותם הדואגים לחנוך ‏ יהודי
לאומי, אל הראשונים היא חושב את בתי הספר של המשלחת
הדתית, = מפני שתלמיד. בי"ס ממין כזה הממיר את דתו עוזב
ממילא גם את חלאומיות היחודות ונספח ללאומיותו של העם
המחזיק את ביה"ס הזה. המרצה מספר. את תולדות בתי הספר
ממין הזה ו-ותן מספרים מענינים . על אדותם. ‏ (יש לציין. את
העובדה, כי בכלל רפתה פעולת המשלחת במקצוע של המרת
הרת, משנת 18%8 עד שנת 1884 לא העבירה המשלחת הירוג
שלמית אף יהודי אחד על דתו, אף על פו שחחזיקה עשרים
ושנים סוכנים והוציאה מאה ושלשים וחמשה אלף פרנק), >
המרצה עובר אח"כ אל מוסרות החנוך, שיש להם צביון
לאומי-עברי, גם את אלה מחלק המרצה לשני מינים :
א) למוסרות שנוסדו אך ורק ע'פ האינוציטיבה של בני. א"י נופא
והמתקימים בעיקרו של דבר מכלי שום תמיכה. מן. החוץ, לאלה
הוא מונה: 1) את החדרים, בתי הת"ת והישיבות של בני הכוללים
והעדות השונות, ‏ שאין להם לא צביון כללי אחד ולא תכנית
קבועה אחת) ל) בתי הספר של חברת ,שימרי. תורה" . שבערים
ובמושבית; 8) הגמנסיה העברית החרשה, שנופרה וה לא כבר
בירושלים. ע"י הר"ר ווייץ, ‏ ד"ר. לוי ועוד ;4 בית הספר שפ
החררים ,תחכמוני" ביפו, שבעליו אומרים לעשותו לגמנסיה, מבלי
לגעת בתכונתו האורתירוכסית ; =\ ביה"ס. לעבורת. הארמה. ,קרית
ספר", הנוסו ע'פ האיניציטיבה של מר י,. בל ק ינד, ב) למוסדות
ממין השני חושב המרצה את מופדות החנוך של הועד
האודיסאי, הנמצא בעצמי מחוץ לא"י. והמיסד. ומחזיק. בתוד
ספר וחנוך. בא'י,. --- למוסדות. החנוך ‏ האלה וש צביון - לאומי
בולט. הועד מקוה,. כּו: החניכים. הלו יהוו. בנים. נאמנים לעמם

4
0%

* במקצוע ההשכלה. הכללית,

נליון ז

ומוכשרים. למלא: את תפקידם |הגהול: בתור -חניבי הארץ.. במובן
זה הוא מציע לפני האספה הכללית את ,ההנחה?. הראשונה בנוגע
לעבורהו בעניני החנוך: ,יסוד עבורתו של הועד במקצוע
החנוך וההשכלהבא"י צריך להיות הרעיון שי
העברי". יחר עם זה על הוער לע גבולים מסוימים: לעבודתו
והוא צריך לפתר לעצמו את השאלות. הללו: א) העובד. הוא
או הפרופיסיונלית + ב) המתפשטת
עבודתו במקומות רבים' ככל האפשר בארץ, או קובע חוא לעצמו
תחומים ידועים+ ג) העובר הוא רק במקצוע ההשכלה האלמנטרית,

"או גם, בזה של ההשכלה הבינונית ? ואולם קוהם כל על הועד

לברר ‏ לעצמו "את יחוסו הכללי למוסדות שהוא יוצר או שהוא
מחזיק בהם , את יחוסו. זה הוא: מסמן בהנחה. שהוא. מציע לפני
האספה הכלליית בנוסח זה: ,הועד שואף לברא בארץ-
ישראל מופדות של חנוך והשכלה ולהעמידם על
בסיס חזק, על מנת למפר:אותם, בשעה שקיומם
היה "כים הר "בטוח" לר שותוי"של ;הצ בור היהודי
הממי" :

בנונע לשאלה, הצריך הועד: לעבור במקצוע ההשכלה
הכללית, או הפרופ*סיונלית, מצא הועד, כו הבר זה
הלוי: בההנחה הראשונה ,‏ שעל פיה יפור עכורתו של הוער
במקצוע החנוף. צריך. להיות הלעיון הלאומי, השאלה היא אפוא,
איזח מין של השכלה מסוגל יותר להבליט ולחוק את הרוח הלאומי
שבחנוך,---השכלה כללית, ‏ או השכלה פרופיסיונלית % הועד. בא
לירי. מסקנא "שבניהון .זה היתלון להשכלה כללית : על ההשכלה
הפרופיפיונלית. ‏ ועוד טעם אחר -הביא: את הוער- לודי:.כך .לבכר
את ההשכלה הכללית, --- והוא, שבאייי ישנם כבר. מוסדות חשובים
אחדים: המסייעים להתפתחות ההשכלה הפרופסיונלית + = ביה"ס
לאמנות ,,בצלאל", 4 ביה"ס. לעבודת האדמה. :,מקוה ישראל", בית
למוד מלאכה -בירושלים, בית למוד מלאכה אשר ע"י הת"ת ביפו
ו,קרית: ספר", אבל אין מוסדות חשובים העוברים במקצוע ההשכלה
הכללית. ברוח לאומי,: בכ"ז און. הועד. מונע : את עצמו. מלתמוך
גם במוסרי: חנוך פרופפיונאליים, ‏ הראויים. ע"פ הכרתו. לתמיכה
ושלא היו נתמכים בכ"ז ממופדות וחברות אחרות, כך נתן הוער
ל,בצלאל" אלפים פרנק ליסוד שעורים ללמור מלאכת הסתתות,
0 פרנק לבית למור מלאכה אשר ע'י התלמוד תורה ביפו. -=
לדעת. הוער על האספה הכללית למלא את ודי הועד. הבא לעבוד
ברוח זה גם להבא. --

מפני שלהועד לא היו האמצעים, הדרושים בכדי לעבור
עבודה .חנוכית רחבה ב כל הארץ, היה עליו לצמצם את עבודתו
בכמות והחת זה השתדל להעמיד את בתי: הספר שלו על
מררגה -גבוהה .

בשורה הראשונה ‏ של עומד בית

עבודתו במקצוע זה

>הפפר לבנות ביפו ההולך ומתפתח באופן רצוי ונעשה לבית

ספר מופתי. ויחיר ‏ במינו. על הסימפטיה, שהוגה הקהל לב"ס וה
תעיה: ‏ העוברה , שתכונו הנכבד מר יצחק ‏ פיינברג
מאירקוטפק ‏ נדב. לבנין בית ‏ מיותר לביה'ס סך ששים וששה

אלפים פרנק *) ,. המרצה משהמש במקרה הוה להביע למנד

הנבבד: את תודתי של הוער, (מחיאות. כפים ממושכות), הוצאות
ביה"ם לבנות ביפו עולות לסך 55000 פרנק לשנה בערך. אצת
שאר הכסף. של התקציב ‏ לענוני: החנוך
ובמושבות;: הוא תומך. בגני. ילדים. ובבתי
משתרל = לעבור

מוציוא הועד | בערים
ספר שונים,-- הועד
והחברות האחרות

יחד. | עם האורגניזציות,

הועד' למטרה זו סך 20000 פרגקו =

: 0 השונות ‏ ולאחד' את כחיתינו: בא"י.,

> העולם -3 9

ולהשפיע
להחוקת ‏ מורים : עברים: בבתי הספר ‏ של האליאנס ‏ שבביירוט
ובחיפה ‏ והוא \ מקוה, כי זה יהיה רק ההתחלה. לקשר חזק: בין
זמוסדות השונים העוברים. לטובת ההנוך בא"י,

| מחפץ הועד לסייע, ‏ עד. כמה שיש בירו, לההפתחותם
של בתי ספר ‏ מופתיים, מצא לנחוץ לבא לעזרת ‏ הנמנסיה

עליה השפעה. לאומית ,+ כך קצב הועד תמיכת כפן
==

העברית ביפו,. בשנה הראשונה בא. הוער = לעזרת. . המופר
החנוכי: המצוין הוה בפך 31800 פרנקים, בשנה השניה--בשלשת
אלפים, ובשנה זו בחמשת אלפים פרנק. מלבר זה קכל ‏ עליו
הועד: את . האחריות | בשביל. כל התקציב, של הגמנסיה, העולה
בשנה זו לשלשים ואחד אלף פהנק, עד כמה. חביב המופר. הוה
על הקהל מראה המספר ההגון של מניות חברים מיפדים, שעלה
בידי הייה מ, שיינקין ויר .מוסינזון לרכש במשך הירחים האחרים
ששהו ‏ ברוסיא, . ואולם - חזוקו 9 וסו של המופר החשוב = הוה
דורש, שורבו בל המכירים ו וערכו. ושיש בידם. היכולת
לוה.--לחתום על מניות הגמנסיה, כ"כ, שכל האבות החפצים לתת
לבניהם ‏ חנוך עברידלאומי : ישלחו את בניהם ‏ להתחנך : במוסף
החנוכי היחיד. במינו .הזה+

בנוגע : לתכנות ‏ הלמורים ‏ ברור. היה. הדבר ‏ בעיני ‏ חוער
למפרע, בי לשון. הלמודים. צריכה להיות הלשון העברית, בהוה
הלשון. היחירה. המסוגלת להיות הקשר המאגד את .היהודים יוצאי-
המרצה מוסר מספרים
מענונים ע"ד בלבול הלשונות. בין. ילרי א'י בטרם שהם נכנסים'
לבתי: הספר, בשעת קכלת. הילרים לאחד מגני הילדים. ביפו
בשנח זו הוברר, ‏ שמן מט דברו עברית - - 10, : ערבית 90,
היספאניולית -- 14, 4 בורגון 86, רוסית -= 50 --- מהילדים שנכנסו..
אל גן הילדים השני דברו עברית ---1, ערבית ל1, היספניולית-6,

בזרגון ‏ 4?, 4 רוסית ל נסיון ‏ עבודתנו "הוכיח: לנו, * שהוראת. כל*
הלמורים בעברית, = החל מנן . הילדום וכלה יבגמנסיה. העברית.
עלתה יפה,

הועד התחשב גם. את הצורך המורגש. בידיעת חלשון
הערבית והתורקית, והקצים סכומים. ידועים ליסור שעורים ללמור
הלשונות. הללו,

הפרחתו והתפתחותו של החנוך העברי בא'י דורשת התאחדות
המורים. לעבורה תכופה, מסודרה וסיסטמטית., על: המורים לברר | =
בכחות. מאוחדים את השאלות הפדגוגיות השונות, לעבד פרוגרמה""
קבועה ‏ ונורמלית | כשביל כל בתי הספר מטפום אחד ‏ וכדומה;
מפני: זה מצא הוער לנחוץ. לבא לעזרת אגודת המורים.. המשתדלת
למלא. את התעודות ההן, בסך 1000 פרנק לשנה אנודת המורים :
מתאספת. לעתים תכופות לועירה כללית = לברר את כל השאלות
העומדות. על הפרק, ואחת. בחודש היא מוציאה =,מכתב. חוזר"*
נקוה;: כי . עבודתו | של מרכז ‏ אנודת המורים: תתרחב ‏ ותתפתת. >
ותכיא: תועלת -מרובה. להחנוך ‏ העברי בא"י, ---וש. רק להצטער,

על אשר המופדות. האחרים העוברים במקצוע החנוך. בא"י אינם 05 .

מכירים בחשיבותה ותועלתה של אגודת המורים ואינם מתחשבים בש

אתה בעבודתם, 7

הצורך: הגדול : שיש בחנוך מורות = מיוחרות לגני. ולדים:
הביא את הועד. לידי ‏ הברה, שצריך להשתדל ליפר בא"י:סמנריון
למורות בגני ילדים, והוא מציע לפני האספה. הכללית למלא את
ירי הועד הבא לגשת להגשמת המפעל הוה: .

להוצאות: ספרי: למור בעברית: במקצועות ‏ שונים, ‏ שחסרונם:
מורגש- כלי כך- בא"י, ‏ הקציב. הועד. פכום ידוע להחברה ,קוהלת",
העופקת. ברבך זה .והוא מקוה, ‏ שהאספה, הכללית. תטיל 9 הוער
הבא לתמיך ג להכא. בכל. מעשה ומפעל ו

> העולם 93

גליו ז

לחוג'. עבודתו. של הוער: נכנסה ‏ וצריכה: להכנס. נם להבא
תמיכת בתי: ספר. שונים בערים. ובמושבות .
הועד ‏ מצא גם כן לנחוץ לתמוך.. בידי הוצאות פפרותיות
בא"י,. שיש להן ערך קולטוריהחנוכי, = והוא: מקוה,: כי 'גם הועד
הבא ימשיך את העבודה. במקצוע. זה----
הנואם ‏ מסיים = את הרצאתו: בפקירה ער רעיון- יצורת
אוניברסיתה. בא"י: ההולך וכובש. בומן האחרון: את הלבות בין
אחינו בא"י, הטנהנציה. של התפתחות -עבודתנו החנוכית. מביאה
לידי: כך, = שיתחילו | כבר לחשוב. מחשבות. ע"ר. המוסד. החנוכי
העליון. הצריך. להיות. גולת הכותרת של כל העבורה במקצוע זה. --
אחרי : הרצאתו של הד"ר. ריימיסט, : שארכה ‏ כשתי שעות
ונתקבלה ‏ במחיאות: כפים. ממושכות, = התחילו = הוכוחים. שנמשכו
במשך..כל. ישיבת ‏ הבוקר של -יום: המחודת, = מר: טר ירוס = מנין
בנאום. ארוך .על ההשכלה הפרופיסיונלית והטכנית, בתי. ספרינו
במו:: שהם = עבשיו אינם ‏ ממלאים. את תעורתם. ‏ ערכו. וצביונו
הלאומי של -בית. הספר איננו :תלוי בעיקרו של רבר בל ש ון,
שבה נלמדים. הלמודים. השונים,. אלא. בהסתגלותו ‏ של : ביה"ס
לררישות. החיים. הממשיים, רק ביה"ס. המפיץ. בין העם - יריעות
שמושיות - אומיליטריות, . המקילות לו את מלחמת ‏ הקיום ‏ עם
העמים האחרים--- חוא בי"פ לאומי,: בבתי: הספר ‏ שלנו בא"י
נלמחים. :רק ענונים עבריים = וכלליים: שיש להם ערך רותני
גרידא.- וע'יכ ‏ הנם = לרעת. הנואם. לא יותר. מ,חדרים" וישיבות
במהדורה. הרשה, בתי הספר. בארץ, שבה מתפתח. ישוב חדש
= צהוכים ביחור ‏ להיות מכוונים לסייע להתפתחותו ה חמרית של
הישוב, ‏ והתפתחות. זו יכולח לבא רק ע"י אנשים. המסוגלים להוציא
מאריץ זו את התועלת ‏ הממשית הכי ‏ גדולה. סגולה. זו נתנה. רק
לאנשים שיש. להם היריעות. הספציליות והטכניות הנחיצות, בכרי
להשתמש לחפצם בכחות הטבע במדה רחבה (מח'כ),
ד"ר. + קל וזגר. נפגש ‏ באובציות) משיב. על. רברי- מ
טריווס. בנאום. ארוך, שנגמר ‏ בישיבת הבוקר של יום המחרת?

ישיובה חמישית.
. (יום. ה', ‏ 90 יאנואר מעשר שעות בבוקר עד שלש שעות אחרי הצהרים),

דרי קל ויזנר מראה קורם כל על הטעות; שיש בהבנת

<> המושג = ,אוטיליטריות". ‏ בדברי = הנואם ‏ הקוחם. ‏ מי יוכל. להביא

= במשקל:את התועלת ‏ הלאומית, שיש בידיעת שירי. ביאל יק מצד
ולדי- א"י שמר. טריווס ‏ הזכיר: באיזה קלות ראש + לכל עבורתנו
בא'י לא יהוה: שום ‏ ערך,: אם ‏ נטיל-ממנה. את הרעיון- העיקרי

עלה? את רעיון התחיה הלאומית, ההשכלה הטכניתת לא

התן:: ולא" הוסיף -לנו. כלום,. אם: לא: יתחנכו ". התלמידים. :ברוח
הלאומי, אם. לא' ידעו. יריעה חמה את הלשון: העברית ואת:שאר
< הלמורים = העברים, וביה"ם : ,מקוה = ישראל", ‏ המחנך. ‏ אגרונומים

\ בשביל כל העולם, "רק לא: בשביל א"י;. יוכיח, להלשון: העברית'

וש בא'י. לא רק ערך. ל אוו מי, :אלא:נם ערף: חבר ות יימ ד רמי,
עכשיו. יש לנו- בא:י: רק עידות. יה וד יוות (אשכנזים, ספרדים,
> בוברים, תימנים, מערבים) ולא עם עברי, רק ע'י הלשון העברית
תהיונה העדות הרבות. והשונות האלה לעם.

הנואם נוגע אח"כ בפרטים אחדים שבהרצאת הד"ר רייא

מוסט. :הד"ר, ריימיסט ‏ דבר. ע"ר הצורך לתמוך . בלמוד.. הלשון

הערבית ‏ והתורקית.. 4 הנואם חושב,: שברבר זה נחוצה . זהורות
גהולה., הלשון. הערבית הנהו .גם. עתה- הלשון. השוררת בא?י,. עם
= המשטר, החדש תתגבר. בודאי. גם: התנועה הלאומית: הערבית ויח
| עם זה ינדל גם. ערכה של. הלשון. ה ע רב ית, ‏ עד. שתהיה: לצרה
נה לל עלינו, להוחר. אפוא: מלקרב. את נצחונה

של צרה זו בידים.--הנואם עובר אח"כ ‏ אל יחופו- של - הועד
למוסרות האחרים. העובדים במקצוע החנוך: באזי, שהמרצה נגע
בו, לרעת הנואם אין מה לשמוח ביותר. על העבודה. המשותפת
עם חברת. העזרה ליהודי גרמניה ועם האליאנם, החברות: האלה
לא תעבודנה. לעולם ברוח לאומי , אם האליאנס המוציאה כמה
מיליונים לשנה לעניני: החנוך נותנת להוער האוהיסאי העני להעמיר
על חשבונו הוא: בשנים שלשה מבתי הספר שלה. מורי. עברית--
אפשר מזה לראות, מה גדול ערכו של למור זה בעיניה,. הנואם
מזכיר. את ההצעה הישנה ברבר יצירת. קהן. קימת: מיוחהה לצרכי
החנוך. רק קרן קימת כזו תתן להועד ‏ את. האפשרות. לעמוד
ברשות עצמו ולעבוד כחונן במקצוע החשוב הזה של עבורתנו בא" *

-- כל הוכוחים ‏ שאח"ב, ' פובבים ‏ על: השאלה : חנוך. לאומי
כ ללי, או חנוך פרופיסיונלי, אוטילימרי, כנגד רעתו של מר מריווס
מדברים ה"ה פר נקפ ליד, פולק. קיוב), שפ ילב רג ואחרים.
בזכות: הנחותיו של מר טריווס. מצדדים במדה ודועה ה"ה טיו מ:
קין והאגרונום. זוסמן, האחרון מדבר ‏ עייד הנחיצות: לפגל את
בתי הספר שב מוש בות לחיי האכרים, חזיון. אי נורמלי. הוא,
שילדי האכרים בא"י נשארים צפופים בבתי הספו" בשעת העבורה
בשדה, בעור שילרי הכפרים בארצות אחרות מתפטרים: בשעה
זו מלמודיהם, \ בכדי לעוור על. יד אבותיהם בשדה, שטה זו
גורמת, ‏ שאין ילדי האכרים מתקשרים מילרותם. לעבודת. הארמה
וכשהם נעשים גדולים ‏ הם משתדלים לעזוב ‏ את: הכפר. ולצאת
אל. העור +

מררבניצקי מעיר, שאם, כדברי ראש. הועד,. אין
הועד הפץ וצריך לראות את' עצמו כ,בן חורגיי במשפחת המוסדות
הציוניים, איננו צריך בכ"ו לחשוב את עצמו ל,בן יחיד". ואולם
ישנו מקצוע. אחר של העבודה בא*י, שבו הנהו: באמת ,כן יחור"
והוא, עבודת החנוך. הלאומי, רק הוא לברו: עובר במקצוע החנוך
ברוח לאומי, בכ'ז צריך הועד להשתדל לעבוד. וד ביד גם עם
המופרות האחרים. נסיון העבודה ביחד. עם מופדות אחרים עלה
ופה ויש לקוות, שבעתיד תביא תועלת מרובה. לעבודת. החנוך
בארץחישראל,

מר דרויא נוב מבקר אה הנחותיו של מר טריוופ ומעיר,
שהחנוך. הלאומי הכללי בא"י הוא הוא חנוך אוטיליטארי. אין
לך דבר ‏ יותר אוטיליטארי והכרחי להתפתחותם - של חיים
חברותיים מפודרים--מלשון א חת, במקום לשונות רבות ושונות,
כמו שאנו מוצאים: עכשיו במושבות העבריות זו בצד זו, אין
לשבוח גם, כי כל השאיפה לתחית הלשון העברית והלאמת
בית הספר בגלות לא נולדה אלא ע'י השפעתי של בית הספר
הלאומי בארץ-ישראל ושל התקדמותה של הלשון העברית שם
בתור שפה חיה ומדוברת. ביה"ם הלאומי והדבור ‏ העברי החי
בא"י' עושה רושם גדול על כל אחינו המערביים הבאים לתור
את הארץ והם מתחילים להאמין בתחיה הלאומית. הנואם מספר
בשבחה של אגודת המורים בארץ-ישראל, אלא שלדעתו לא
יוכל מרכז המורים למלא את תפקידו החשוב כהוגן, | אם לא
ימציאו לו פדנוג מומחה. ופנוי ממלאכת ההוראה, -שיוכל לשמש
בתור מפקח על כל בתי הספר בארץ. -- הועד האוריסאי. איננו
צריך לצמצם' את עבודתו. כמו ‏ עד עתה, ביפו וסביבותיה.. בשורה
הראשונה ‏ צריכה. לעמוד עבורת ‏ החנוך במוש בות ולא, כמו
ער עבשיו, ב ערים, :

אחרי: שהמרצה, הר"ר ריומיסט,. ענה על טענות המבקרים
והגין .על תכנית העבורה של הוער במקצוע החנוך, כמו שהתוה
אותה. בהרצאתו, =נבחרה. ועדה מיוחדה. לעריכה. ההחלטות בנוגץ. .

5 ש /

>< העולם 3% 4

לעבורתו. של הוער | במקצוע זה, | לחברי הועד נבחרו ה"ה ד"ר
ריימיסט, ‏ ד"ר ‏ קלוזנר, ‏ מיומקין, : טריוום. ודרויאנוב .

היו"ר מציע להאספה ‏ הכללית למפר את הגן. הצבורי בחדרה
(,גן שמואל") במתנה לצמיתות לקרן הקימת לישראל, ‏ על מנת
שו תקבל. עליה. למלא את. החובות. המוטלות: .על רועד בנוגע
לגן. זה, ההצעה מתקבלת,

(סוף יבא)

2-5

שֶקִיעָה.
הָאחָל ָלֶם. הָעַץ לא רָעָד
הכל הִמְכָוֶץ מִכְּאָב וּתְפְלָה.
השמש שקעה וכנופות עבים
בי לי וָהָב דם אֶחָה שְבילָה,

ד, שומענוביץ.

נָב חֶרָש הֶתְדפְסָה צפור
ויב רוח וּפַשָטוּ ‏ צָלְלִיִם,
ורצועות זָהָב הפו רְגע

עפר הצפה ושחור. הַכְּתָלִים,

נר

: בְעִי קז שת התקשטוּ פַתַאם
בבום הַטָבורָה אז פנר חמים,
ְבְעָלות שכְמו טב

הַתְבָפו -0 מזָהַב. קרנים .

ּכְאָב וְרְחָמִים בַּלָב הַעִירוּ
/ פרָחִים אפה,
וקְרֶני שקיעה אחוּזות חָמַלָה

טק 2

קום הָרָש וְחֶרָש אָבָלו 0

על
--

י.ח ברנר,
מִן הַמָצָר.

(מגלות חתוכות),

ה"
שלהי שבט. עכשיו שמהת השמועה. בראשית אייר כבר
תהיה. מכונת:הסרור בכית. הרפום, -- ואוכל יפרת מפה, ה,מננ'ר"
גלה את' הרבר לתכליתי, הוברר מפיו ג"כ, ‏ כי לא מנוחין הוא
המתלמד להיות ‏ ,אפרייטור", ‏ אלא אדם אחר מן החוץ. היו
אספות ‏ ספיציליות, ‏ מנוחין לא בא, למרות מה שמרת טאלר
זביעה. את רצונה לראותו בביתה: היא שמעה הרבה על אדותיו
וגם שמו לא מוזר לה, | החליטו לקדם פני הרעה בשליחת
דיליגציה ‏ להארָון פרטן, שיתחייב בכתב להוריע: שלשה חדשים
מקודם. לפועליו -- אם ‏ ירצה \ באיזה. זמן לפטרם --- ולשלם. בעד
ל קת הואת, | בעד ג'. ירחים שלמים, ואם לאו -- יכריזו שביה

ונאסר, לא געים!: החלה דרישה וחקירה, הוא,

מיד. וינמהו לו מקין, -- הלאה איפוא שעמום וריקניות מרחובנו,
הלאה . חולין:= ‏ ויום: = אחר הרומה = לרעהו,. = ריח של- ‏ שביתה
וענין: מסביב,

י"ר
.

נכנם ארר, יר ישראל רוממה.

בשעה שחיה רחל מלמרת את שטקטורוםב ,דיימש", ובכלל,
בכל שעה שהיא יושבת אתו,. מתבלט ההבהל הגדול. שבין. עינו
ישראל. לעיני אומות: העולם : עיני חיה רחל: גדולות, פקוחות,
אלא שהיא מקטינתם בקריצתה, | במצמוצה ‏ ובכל -להטיה אשר
היא עושה בהן; עיני שטקטורוב, להפך, אינן | אלא שני נקבים
קטנים, שני חלולים. זעירים, שני סדקים קצרים, אלא שלרגעים
הוא משתדל לפההם, ‏ להרחיבם --- ולהביט ברוחה,

ו,דבר נפלא הוא. הלא % אומר כמו שליברמן אומר:
פיורור שטקטורוב אינו איש דברים, הוא אולי אינן ‏ גם איש-
מעשה ביותר, אבל מה שנחוץ לו הוא מוציא אל הפועל באופן
אלמנטרי, = טבעי, * בכל ‏ אופן, בכח הדבור לא חונן --לכולא <
עלמא, נופף לזה, הוא אדוק כל-כך. בהמלה ,פאָמילויטעיי, שהוא. .
מחבל בה כל משפט ומשפט, ער שאינו. יכול. לספר כהוגן"רבר
דבור על אפניו -- אף הענין היוותר קטן והיות- פשוט, ואף על
- כן -- מה גדול כח ההתהררות לפני בתולה ! בפני. הוה ספר

תמול ‏ בקולו - הדומה: לנקישות של גרזן | רומן שלם מעברו,

-0 הזה ענין אותי גם מצר אחר, מצר יתר הנפשות העושות בו,

שמקטורוב: הוא ‏ יליד ‏ מוסקבא, ‏ אבל אז, בעת.ההיא,
בסוף שנות התשעים למאה שעברה, בעת שנפפקו. הירחונים
המלה - החרשהי . ו,החיים", ‏ והמרקפיזם. השולט. .גרף .גם. אותו
בזרמו, : נגזרה "עליו: מטעם הפוליציה לעזוב. את עיר מולדתו, ואו
בא לעיו הפלך מ., ששם היו \ לו קרובים, סוחרים = אמידים,
מצד אמו, אשר היו בעזרתו, "הוא. נתקבל. בתור ‏ תלמיד ‏ לבית:
הספר הטכני אשר בעיר, אבל דעותיו המתקדמות. לא נתנו. לו
מנוחה, ובמהרה. התורע. שם אל ראש הסוציאליסטים. היהודים---
של ה,בונד", ראש הסוציאליסטים היה שם המורה הפרטי, אחיה "
המנוח ‏ של חוה, יזכר לטוב, היא, חוה בעצמה, היתה אז בוראי =
עוד ילרה משחקת בקליות, והוא, שמקטורוב, ‏ אינה. זוכרה. מן |
הימים ההם, וגם אותו מר טאלר, יזכר לטוב, אין ‏ היא
זוכר היטב, אחיו מר טאלר אשר פה נגכדל מאותו מר טאלר "
בהרבה רברים, פאמילויטיע! בקצור. הוא, שטקטורוב, הנהואיש:
הולך ‏ ישר בכל, לא יחת מפני. כל, והקונספירציה תועבת" נפשו.
הוא, מותר לומר, היה המרקסיפט היחידי. בכל = עיר-הפלך מו ,
נו, מהרה נורעה גם הפוליציה המקומית ממנו, --קרוביו העשירים:
הוכיחוהו על דרכו, ‏ אבל הוא לא שמע אליהם, חרפם, נדפם,
עד כי, לאחרונה, לא היה לו עוד מקום ללון, ‏ ויוכרח להסתר:
בהחרר הקונספירטיבי > של האורגניואציה המקומית, מר ‏ טאלר
המנוח אמנם לא היה רצוי לוה =- הוא יזכר לטוב, היה בונדיסט.
קנאי וישמום את המרקסיסטים הרוסים באופן *איום---אבל. היה
שם עור חבר. שני. לור , יהודי ‏ הגון ; לא ,איז = נאפיח",
כלל, לא ,משלנו, לא >ויחוו", -- והיא היה על צרו של שטק
טורוב, בחדר הקונספירטיבי היו שני הקטוגרפים, תיבה אותיות :
יהודיות, היבת: אותיות. חופיות, = ומכונת "דפופ קטנה ---= עושר "
שלם. אוהו החבר. השני, לא טאלר --- שד משחת!: כח זכרונו
שלו, של שטטקורוב, לא חזק. וגם "את שמו של "אותו האיש >
שכח. לחלוטיןן: = - היה יושב * שם כל . היום: ועובר = עבורת
האורגנזיציה של כל הגליל, = ובלילה היה פונר .את החרר על
מסגר, בכדי: שלא. להארוך ‏ --- שטקטורוב. לן שם לילות: אחדים: "
שמקטורוב, התנהנ,

.

.

לב 0

8 -3 העולם -34

כמובן, כראוי, באופן נפלא, לא קרא בשם איש, אכל מה יהא
בסופו?. אבר!.. אולם," כפי שנורע לו בסוף, ‏ לא נהו גם. חבריו
וחשו. = לרוחתו.לישועתו, = מר ‏ טאלר, כאמור, ‏ היה פאנאטיק
קפרני והוא אמנם טען, כי אין לפכן. נפשות חברים בשביל בן
מפלגה אחרת --- והוא, שטקטורוב, הלא. אינו ,בונדיסט", אלא

מרקפיסט רופי. == פאמילויטע!. -- ומה אפשר לעשות? אולם גם
בזה ‏ נצחהו ‏ חברו, איתו חבר, והחלט : להצילו, להציל

את שטקמורוב.,, כאמור, ‏ היה - פלוני ‏ בן-חיל... * היכן יכול הוא
להמצא עכשיוץ וראי נפל בין ‏ חללי. הריבולוציה,.. רכים חללים
נפלו,,. בקיצור, ‏ ,את המעשיה מספרים בזמן מועט, אבל לא
בזמן מועט. יעשה הרבר", פעם אחת באה פקורה להעביר אותו.
את שטקטורוב, מתפיסה לתפיסה,. אך העברה, צריכה היתה לצאת
אל הפועל. בערב, ובינתים הכניפוהו אל חיל המשמר -- וישב
שם, פתאום נגש נער אחד בלתי-ידוע לו אל איש הצבא ושואלו
= האפור שטקטורוב כאן? -- כאן. -- ,ימפר נא. לו הגלופקאה
הזאת. ורג"המלוח הזה" איש הצבא היה אדם טוב ומפר לו את
המנחה, < התנאים, ‏ תנאי המאסר, לא היו אז כל כך קשים
ומלאים חשר כמו עתה, בימים האלה: עתה לא היו | מופרים,
אבל. אז מסרו, ‏ ,אנשים כובים ‏ הם היהודים" -- דברו אנשי
הצבא בונם. לבין עצמם ‏ -- ,לא רק לבני בריתם הם מעניקים
בל מוב, .בי אם גם לנכרים". אדהכי, והוא, שטקטורוב, שם את
הרבר. אל לבו קדרתדטחו עברה! נפנה לצר אחר,. מקום ‏ און
| רואום, בצע את הפת ולא מצא מאומה; חצה את הדג. --. אַההא,
יש. פתקא קטנה: ,היה = נכון. מיראבא". --- זו היתה הפרולה,
/ ומר הוא: הבין ‏ את זה מיר. חוה לא היתה מבינה, ‏ היא
*‏ אומרת? הוא הדבר: אבל הוא הבין מיד. יותר כבר לא" היה
צריך. הוא שטטקורוב, בשעת הסבנה, הנהו עז כנמר, נו, מוב.
בנשף נמנו עליו שני אנשי"צבא. עם קשתות בידיהם להובילהו
אל. התפיסה. האחרת, היה ליל חושך והרחובית היו ריקים מאדס,

= הרחובות. היו כמעט בקצה העיר, והנה,... עורנו הולך : מובל' בין
>< אנשי. הצבא, והנה מרחוק אנשים מסהובבים... אחד ‏ עובר על
פניהם. ושואל:,מי. הוא. ההולך?" זה היה טכסיס. גרוע... החיילים
הריחו. בזה תיכף ריח רע, נטלאו חשד ועברו: מן המדרכה אל
אמצע הרחוב,, אולם כעבור עור דק אחר, עובר יצור שני
,= לנגדם וקורא: ,מיראבא",. איה שר! -- קרא הראש מאנשי הצבא,
אבל. הוא, שמקטורוב, הבין, כי באה עתו, ויתחמק פתאום מתיך
שומריו וירץ,. לירות לא היתה להם רשות, כי על כן בתיך העיר
היה הרבר, ויחלו לצעוקי אז נגשו אליהם -- כך ספרו לו
אח"כ = ארבעה אנשים: מוכנים מתוך. האורגניוציה, אשר עמדו
עד אז בקהן. הרחוב, = ויבריקו | לנגד | עיני | החיילים | במאכלות
למושות, וירפו. ידי אנשי הצבא, וידומו, ואותו, את שטקטורוב,
חטף איש חזק אחד תחת אצילי ידיו, החליף עליו את הכובע
דרך. דוצח, בכרי לשנותו במה שאפשר (כובע. של ביתההספר

הטכני היה עליו, ומצילו שם עליו כובעו הוא, כובע חם
מעורות כבשים), ‏ וירץ עמו כחצי שעה דהך. גנים וחצרות
עד בואם ‏ אל בית. טאלר., | כבואם החדרה -- רק נר

של" חלב ‏ קטן. דלק שם -- שמפה הויעה משניהם כמסוסים
אשר בחיל הפרשים בשעת מלחמה, אבל הם היו נצולים, הם

הוו. מאושרים,. פאמילויטע ! הצלחה כזו ועו כזה, אבל, ‏ נו, בן-
>= חיל. היה גם גואלו ומצילו--אין מה לרבר, בעבור רגע נעלם,
כי עור רבות היה לו לעשות בלילה ההוא (האורגניזציה הוציאה
פרוקלומציה ‏ לבור = המאורע ‏ ההוא ‏ וכל העיר היתה. ממחרת
= כמרקחה : היהודום הצילו אחר משלהם, חא-->חא.- -חא--חא)! אבל
| לפני-וציאתו של אותו החרוץ היתה. ‏ סצינה מענינת, סנטימנטלית :

גליוךו

הפודה"ומציל.---אשר ‏ הוא. הוא. שסדר ‏ את כל הדבר !---ומאלר
התנפלו איש על צואר רעהו וישקו .זה לזה חליפות. איום!:.+
ממחרת ‏ שב הוא, שטקמטורוב, באופן קונספירטיבי. למוסקבא..
ולאחר כך 5 --ו--

-- נו, די, פדיה !--הפסיקתו שומעתו, לאחרונה--ירעתי,
כי הנך גבור! השאר תפפר לי בררך, גבורי! נצאה לשוח קצת.
הולך אתה?,,.+

(עור

1-2

מַכְתּב: מְאָרֶישרְאָל.
ידידי !

שאלתני : אם כדאי לעלות עכשיו לארץ-ישראל ?

צר לי מאר, כי הנך שואל. ועל כי שואל הנך, קשה
ממני לתת תשובה+ :

היושבים בארץ-ישראל בלי אמונה, כופם לעוב את הארץ
יותר. רצוצים "ממה שהיו !

בלי אמינה אין הארץ קולטת .

ולא זאת האמונה השבלונית, הכופפת את הגב והמשפילה
את הנשמה היא דורשת, אלא אמונה גדולה, חוקה, חיה; אמינה
עליונה, שבכחה גם לברוא בריאות חרשות,

המאמין. אתה יקורי,.> כי- האדם שנברא בצלם. אלהים עלול
נם הוא. להיות יוצר; כי בו שוכן אותו הכח האדיר, המחרש
ממש מאין ליש, מחיה מתים ובונה עולמות - חדשים ונאים ?

אם יש בקרבך אמונה כזו עלה והצלח, ואם. לאו אל תעלה !

אל תעלה, אם אין ה' בקרבך -- בקרבך ממש,

כי לכח אלהי. אנו צריכים לעבודת התחיה, להפך מרבר
לנן עדן ולתקן את נפשותינו הפגומות באידיאליות חיצוניות ואנואיום
פנימי ,

השכלה. אירופית אמנם. רכשנו לנו, אבל היא מפפיקה
רק לנתח ולבקר, והנגשים לבנין צריכים לאמונה,

בראשית הכל ררושה לנו אמונה . אמונה בעם ישראל,
שאחרי כל הפגמים והלקויים שבנו, הננו- גוו אחד - בארץ, ‏ נוי
גדול \,הוש, שכראי לו להתקים וכראי לעבוד לקיומו במסירות
נפש ואמונה בארץ-ישראל, כי בשבילנו היא ארץ פנולה מה
שלא נמצא בכל הארצות, כי עפרה יקר לנו מכל עפרות זהםב,
ובדאי לעבור במסירות נפש לתחיתה.

אז, אם יש אמונה כזו. בלבבך, ימתקו ; לך. כל היפורין
שיבואו עליך, ולא יפול. רוחך גם כשתראה שלא הכל כראוי,
וגם לפושעים תתן יר, כי גם הם סוף סוף ישפרו. מעשיהם
,יכפר אדמתו עמו".., .

יבוא)

א סופר.

% %

אבל. רע לך, אחי, כי נם אם ישנה אמונה.: יוצרת ‏ כזו
בקרבך עכשין, אין מזה ראיה- כי תמיד תהיה, | כמו שאומרים
החסידים, = ,בבחינת גדלות", . אמונה נשאה כזו היא בבחינת
,רצוא ושוב" .

ובודאי יבואו רגעים שתרגיש בהם עיפות וכשלון רוח,
כי הלא . בשר אתה. ולבך. הקטן והצר לא. יכול תמיר <הכיל
בקרבו: את האמונה הרחבה.,+ , 2
אלה הם ימי הנסוון שמוכרחים. לבוא. לאדםחיוצר..

> העולם 3 9

אם תראה, ‏ כי מטרתך עור ממך והלאה, כי ארוכה היא
הררך, ומכשולים רבים מונחים עליה, וכי כבר עיף הנך, ואין
בך עיר כח לשאת את רגליך הפצועות הלאה

או תבקש להתבורר, להקבר באיזו פנה נסתרה, בתגוי
הכרמל, ‏ ולמשוך ירך מכל עבורה,

ּ: אבל נם המצב הזה לא יארך ימים, מי שאור ‏ האמונה

נגה עליו פעם אחת, הוא איננו יכול להתיאש, אם רגליו פצועות,
אז כנפים יצמחו. לו, ומעבירה לא יחרל לעולם .

ווהו: סור צמיחת הישוב .+

רבים הם המתאו:נים, הבים הם המבקרים, ואף על פ\
כן הישוב. הולך וגדל,

איזה מלאך מכה. גם בכל מתאונן ומבקר וקורא! עבור,
ועור הפעם עבור !

ויחד עם העבורה גם האמוגה מתגברת, ועור הפעם תרגיש,
כי. חי ויוצר הנך !

--

%

ימי נסיון כאלה עברו גם עלי לא פעם ולא שתים, וארץ-
ישראל. לא עובתי, ומעבורתי לא חרלתי !
*. ינתקשרתי עם ארץ-ישראל בעביתות אהבה לנצח, לנצח!
ומתי נודעה. לי מרת--אהבתי + -- בחלום,
לפעמים. חלמתי,: כי שבתי לרוסיא, וצערי גדל מאד,
וראגתי רבתה, איך אוכל. עור הפעם. לעלות: לארץ"ישראל ,
מלבי אז. התפרצו אנחות, ונפשי היתה. מרה-לי מאר,
ומה רבה שמחתי בפקחי את עיני וארא, כי. פני השמים
| הכחולים. של. ארץ-ישראל שוחקים אלי מכער החלון!
0 אן ירעתי, ‏ כי אמנם איהב אנכי: את ארץ-ישראל באמת,
והאמונה : בעתידותיה: ההחוקה בי שנית .

%
% %

אמנם כן, נעימה היא אמונה כזו, אבל מאין אקחה אני?--
אנכי: שומע אותך ‏ שואל. בקול חרש ונוגה,
ל -- אם אמונה. אתה מכקש, אתי, בואה לארץ"ישראל,
ופה חמצאנה ,
כי רק פה האמונה זורחת בכל הדרה ומזעועת זעוועי נחת
בנימי. הנשמה.
בארצות. הגלות תחת השמים האפורים, גם השבינה קוררת
ומפני הקור היא מתכוצת ונדחקת לקרן זוית. ועל כן גם האמונה
| לפעמים נעדרת לגמרי או מקבלת איזו צורה גלותיתהרלותית .
האמונה הבאה מאי ידיעה, מסמיכה על אחרים ‏ בלברד,
היא רפויה. ואינה מרוה את צמאון הנשמה, לא כן האמונה הבאה
על ירי ראיה, היא גדולה ואמיצה ומעוררת את הלב לידי השתפכית
+ לוריות בשירים מלאים עוז ובטחה ,וירא ישראל את הירד הנדולה
וכו' ויאמינו וכו" אז ישיר משה ובניי ישראל",
ואמונה. כזו תקנה בארץדישראל,
כי פה אל כל המקום אשר תפנה תראה מראות אלחים!
כי תכים אל תכלת השמים ממעל, והאמנת.
כי תראה את הור זריחת החמה ושקיעתה, והאמנת.
כי תשמע אה שאון גלי. הים, והאמנת .
בי תקשיב את הדבור העברי החי מפיות עוללים, והאמנת.
. גם העננים השחירים העולים בימות: הנשמים על הרקיע
ל מחקים את האמונה, :
, וכי: תראה. את פניהם הזועפים, תשמח לקראתם ותקרא
להם ! ,בואכם לש"ום !". .
ואם ‏ אחרי. כל. אלה עור = לא קם. בקרבנו. משורר . מטיף

.
% ל

נחמה ומבשר חיים, וירעת = כי עור לאפג מקרבנו שברון הגלות,
כי. גדול היה השכרון+.,

אבל אנו בטיחים, כי השברון יפוג, ומשורר התחיה ימהר
אל הכנו" ;

ביאה, אחא, בואה הנה !

ויבואו עמך כל אלה שיש ניצוץ אמונה בלבם וגם אלח
המבקשים אמונה יבואו ,

פה תתחזקי כלכם ותמצאו נחומים ;

דיר ש, ברנשטיין;

נְהְעָבַר הקרוב.

(בקות)
(פוף)
בתיר אחת העבורות היותר מענינות מתקופת המאה העברה בה'יהם
הפנומיום של יהודי רופיה צריך לציון את ע:ודתו של מר ש: ראזענפעלר
עד ,ר' ישראל פלנטר, פעולתו ותלמירין' , בזכרנו את ר' ישראל פלנטר עפ
פעולתו | המופרית ער עשרות השנים האחרונות , --=- מבי משים עולה
לפנונו טפוסו ‏ הספרות' האכזרי של בעל מערי השדה" מתקופח
הפטריארבלית של ,המליץ" המנות +
בעבודתו זו אינו מסתפק רוונפלר ברשימות ביוגראפיות ‏ של האדם
החשוב והגדול הזה , הוא אינו מפזפק אפילו בהשקפית וסקירות היסטוריות
ע"ד מהלך ‏ דעותיו ‏ ופעולות המופר אצל תלמיריו הרבה שנים אחרי מותו,
רוזנפלר. מוצא לנחוין, = ובצרק, ‏ לתת להקוראים גם מושג. נכון ע"ר מהית
המוסר וע-כו ‏ הפנימי בחיי ישראל ,‏ מקורותיו, ‏ סכות הופעתו והתפתחותו +
רוזנפלד, כנראה, חפץ לתת פה עבודה, מדעית, נראה נא ער כמה עלה

מכ זבים

,חמכ זב

הרבר בידו +

לעכורה ממין כזה אפשר להתיתס בשני אופנים , או שהננו מתיתפום
אליה כלעכודה פוב ליצים טש ית, המבילה רק השקפות כלליות ושטחיות +
בלי כל ערכון מביפסים וידועים --- ואז כמובן תהיוגה דרישותונו ‏ מעבודה בזו
יותר צנועות , אז אפשר להתבונן אל כל החמר הזה ש ע יבד רוזנפלר בתו
המשך מענין של ה,מכתנבים מערי השדה", בתור המשך אן אולי פוף
המלחמה האכזריה מעל עמודי ,המליץ" כנגד הפרושים ה,מוטרניקיט" , אז ‏ נכיר
וגודה , כי כמעט לא ראתה הפובליציסטיקה הישראלית מ א מ ר יפודי וחשוב
כזה . הננו מוצאים פה ספורים, הערות, יריעות. | השקפות קצרות , טפוסים / '
באורים ,‏ רמזום ,‏ וכוי ובו" שהקורא מקבל על פיהם ‏ ידיעה והשגה כללית

שובה ע"ר כל המקרים ו,המאורעות" הללו +

אולם אחרת לגמרי יהיו תביעותינו ‏ אם נחפוץ לתתכונן ‏ אל כל

החמר העשיר הזה כאל עבורה מדעית, היפ טורית, שמקומה במאטף
ו ביקטיבי: היסטורי, מעין זה שמונת לפנינו,

קורם כל הנגו רואים ‏ ומרגישים על כל צער ושעל , שרוזנפלר אינן
מרקרק בעבודתי זו באיביקטיביות היסטירית כלל ובלל , במאסף כזה און מקום -
לתבסיסו מלחמה כא"ה ,| שמשתמש בהם בעל המאמר, טנדנציזיות בהירה
בעבורה היסטורית מאפילה גוף הענין במקום להאיוו והורפ גם את שאר
החומר ההיסטורי המות*ט, - - רוונפלר מחליף שני מושגים שונים, ‏ דבר שמביא
נוק רב לגוף עבורתו, הוא מחליף את מושג התנועה במושג ה שיטשה.
המופר כשהוא לעצמו ו ע0] 4מ תג לא היה מעולם תנוע ה
בישראל , הנועה שנבראה או שנולדה בכונה ל ח ד ש ולברוא מושגים חרשים,
להרופ איזה ישן ולהקים חרש תחתין . מעולם לא פעל המוסר בישראל בתור
סותר איזו ‏ עיקרים ‏ או אפילו צל של עקיים ‏ בדת, ‏ מעולם לא בא להנהיג
איוו שנוים בחיי הרת , במו ה חסי ר ות, למשל, המופר הוא קנין ישן נושן,:
עתיק בישראל בתור ש יט ה., בתור דרך מבאר ומסכיר איוו מצוות שבין אדפ \
למקים ובין אדם לחברו. ,ח ובו תזתל ב ב ו ת' של רבנו בחיו נתקבלו. בכ ל
ושראל ומעולם לא עלה על דעת איזה חוקר לראות בזה איזו תנועה חרשה+

| צונין וגריין נוטים אפילו: לחשוב ‏ את עבורותיו של. רכנו. בחיי להמשך באותן

של מוסר. הוהרות | מתקופת ‏ גאוני ‏ פומבדיתא .. אך. מעולס. לא יחשום. איש

לראות. תנועח הרשה בהופעת ,מסלת. ישרים" לשד'ל . בתור שיטה
פעל ופועל המופר גם ער היום הזה. רק האנשים שהתעסקו בהרחפת

השיטה הזאת ובאורה בתקופה המדוברת; חייהם החברתיים והכלכלוים. דורשום
איזו: התבוננות והשתדלות להכירם ולהבינם, אבל לא המוסר בעצמו, שמפני
סבה בלתי ידועה , חושב אותו מר רוזנפלר לתנועה חרשה ביעראל. ותננו
מתפלאום איפוא. על הערתו הנאיבית של מר רוזנפלד, ,שאחדים חפצו למצוא

בשוטת המופר את ה,אטיקה של היהדות" (רף 18) בשעה, ש,אחרים הפצו
למצוא בזה בתה ‏ אגלוגית של החכרות.: האנגלו:אמריקניות". ‏ אולם עור יותר

נתפלא בראותגו ,‏ שמר רוזנפלר אומר' ברצינות להרכיב פה ,מדעיות" , כבה
הוא משתהל להוביח, כי בין שוטת המופר של הפרושים ה קובנאים ובין
: ה ציניקים היונם יש הבדל גדול -- ואפילו בין טול פטוי והמוסר'ניקס
שוררת ‏ מחלוקת גדולה , ,די רק להראות על זה -- מעיר רוזנפלד --- שאלה
האחרונים, * כלומר ה,מופרגיקפ" --- מסנימים ‏ לתנאי . השלטון של הממשלה'
אפשר,עוד. למצא איזה צר השוה בין הבעש"ט והארטמן, אבל להוכיח איזו
וחופום בין הציניקים היונום , טולסטוי , אנגלו-אמריקניות וכדומה ובין שיטה
עְתיקָה | שבעתיקה בספרות ‏ הדתית בישראל --- ולמצוא את כל אלה הוקא
בחברה > של איזו בטלנים, ‏ של איז בעלי בתים ,יוררים" , מחרחרי ריב. או
סתם ,מלחכו פיגבא" - -- הוא לבל הפחות , משונה עד מאד,
על הקורא פועלת לרעה גם זה, שתקופה עשורה,, מלחמה רבח פגימ ה
ואבזריח. כזו---מסופרת ומבוארת : כמעט מבלי להראות על המקורות שעליהם
הוא מבפס את כל החומר חרב הוה, הן אי אפשר לבור תקופה שלמה רק
על סמך איזו | ,מכתביההפכמה" וקונטרטים ‏ שונים של רבנים אחדים -- ולא

יותר. הוא חפש, למשל, במאפפי ,ה ש ח ר' ושם מצא רק הערות ורשימות
> אחדות , וחבל, שאת ,הפיל לא ראה". אם היה מחפש באותו ,ה ש חרי

(דף 643), היה מוצא את חוות דעתו של ,זקן ורגיל הימנו" בנידון ‏ זה !

את העת מ שה ליב ליליגבלום ע'ר ההימה המענינת אוהו - = אשר

בוהאי ראויה היתה לשים לב לה בעבודה, וערכה לא פחות מחוות:
דעתן של רב פלוני או איזה סופר בטלן אשכזי, משה ליב לילונבלום
בבקרתו על ,עיט צבוע" של מאפו מביע את דעתו ער הרעיוגות וההשערות

| השונים שהובעו בספרות
ר' ישראל פלגטו,
,האמנם, נשמע. בקאוונא ,. (עיר ‏ מושבו של מאפו) וסביבותיה, ‏ כו

בשעה שברא מאפו את ר' גדיאל נראתה לו דמות דיוקנו של איש הרומה
לר' ושראל פלנטר , על פי השמועהי הזאת יוסרו איזה שאלות, כי ר' י שרא ל
עם היותו גדול בתלמוד באופן מאד נעלה, איגו רב והוא. דרשן ומוכיח
ומשתדל בכל כחו. להפייץ למור המופר והמרות": ,. ,אך האנשום המודדים
את ר' ישראל ואת ר' גדיאל | במדה | אחת, טועים הם טעות
ומעירים על עצמם שאינם יודעים לא את ערכו הרם ‏ של הראשון ולא את
ערכן | השפל של השני";

שס

של

העברית; שחפצו למצוא בר גריאל את טפופן

,ר' ישראל פלנטר יש לן רעיון פנימי,
אשר. הוא המשתדל לתת לו ירום ולהפיצו, הוא חפץ להפיח רוח הרגשה
במעשי המצוות המתים ולעורר בלכ העם חשבון צורק על מעשיו" ,.. ,בבס

האנשים המצוינום הוא אוהב איזה רעיון, הוא מקדוש עמלו לרעיונר האהוב לוי,+
,רוח ההרגשה , שר' ישראל פלנטר חפיץ להפיח במעשי המצוות נופדה בלי
ספק בשיטת התלמוד ובפילופופי ימי הבינים" ,הוא אעו
אשם בזה שהוא מדור ישן נושן..,

אילו היה ר' ישראל גולר ‏ ומתגדל בין
עם נאור, והיה מקבל השבלה ארופית, או היה בלי פפק מן המצוונום

בעולם., המביאים תועלת הרבה לאומה שלמה אי לכל המין האנושי כלו"., ,+
צריך להצטער, ‏ שמר. רוונפלר לא השתמש בחומר מענין. זה ,

> מר רוזנפלד נותן ערך גהול. יור מדאי לספורים, הגרות ו,מעשיות" שוגים,

שפב'פ שמע בכאן ובכאן וכו' וכו', בלי כל ספק יש לחומר אגדי ערך ידוע, אך און

זה עריון חומר היסטורי מדעו,. בכל אופן על. ההיסטורון להתיחפ. אל חומר בזה

בזהירות , ולא כאל עיקר ,| שעליו הוא בוגה את השקפותיו, רק ב,זכרוגות

ורשומות? יש מקום רחב לחומר כזה ולא בעבודה רצינית. ומרעית. אוביקטיבית ,

בל זה מזיק מאר לעבורתו של, מר רוונפלד החשוכה. אך בזברנר, כו

רוזנפלד הוא הרא ש ו ן כמעט בספרות הישראלית , שבא להאיר את. התקופה

| הסוערת הואת ואת | ראשו מחולליח == עלינו = להודות כו לפגונו = בכל ‏ אופן

נסיון. מצוין: של. עג גרפות ;> : , 0%

2

= העולם 3

אם מצד אחר אי אפשר. לקרוא בלי ענג התפתחות. האגדה. הע

גליון ו

בנוגע לקורות. החיים ‏ התרבותיים והתפתחוהם של - יהודי רופיה. מענין
גם מאמרו של מה פ, מא ריק ,מלחמת ‏ שתי ‏ שיטות. חנוך" --- לתולדות
השבלת היהורים -ברוסיה.. המחבר נותן סקירות. היסטוריות על תולדות" בתיג
הספר העברים של הממשלה בשנות 1864--- 1878 + כבר ירוע הדבר , איזה
ערך מיוחד היה לקורות ה שקאלעם" בישראל , אחרי ימי. החוטפים -- נשא'ה
או התרחבה ה,גזרה" הואת בתור צרה לאומית---אם לא. יותר שנואה. ומורגשה
מגזרת ,,החוטפים", הנה בכל אופן לא פחות הימנה ,' אותה ,העלמת" הכנים
מחמת ,הגזירה", לבל יפלו חלילה. בהןספיפאק" ‏ של ה:נים. המחויבום | לבקר
את בית הספר, אותה ההשתדלות להנצל מן, ה,אפון" הזה , כל זה מעיהן כו
גם את ,החוטפים" לא יראו אולי האבות בישראל וראה חיצונית בל בד,
כלומר, יראת המלכות = והצרות הגופניות.. ‏ איזה אינסטיקט לאומי,

מאד

איזה פחד

פנימי, כנראה, פעל פה בראש וראשונה , הגנה עצמית טבעית מורגשת

העתיר הכון מר מאריק ‏ חומר רב ועשיר ער מאד , מאמרו עוד מצטיין בזה
שהוא אוביקטיבי באופן היותר אפשרי, הגנו רואים לפנינו אסף של חומר
ממקורות ‏ שונים, בפדור ברור ועריפה ישרה , וגותנים לנו מושג שלם ע'ר
התקופה וקורותיה. בנידון. זה +

אם המאמרים שעסקנו בהם ער כה מאירים. חזיונות שינים. בחיי עמנו
במשך המאה העברה , חזיוגות חברתיים וקולטוריים - - הגה מזכירה לנו עכודתו
של מר ציבברג. עיד. האיבולו ציה הפנימית הגדולה והעמוקה,
שהתחילה בקהב היהדות הצעירה עור בשנות השבעים,
הפוציאליפטיים הראשונים בפפרות
תימה, שאחרי מאמרו של מאריק ועבודתו של רוונפלר. היא = מושכת עליה
ביחוד את העין , אמרתי שעבודה זו מ זכי ר ה לנו עד האיבולוציה הפנימית ‏ -
אחרי אשר בתמצית המאמר לא העשיר טר ציגברג את התימה הזאת בחומר
ח דש, אך ע:ודתי הגחולה עהוכה בכשחון מצוין ומלאה ענין רב ,‏ אולם.- רב
החומר, כמן שמר צינברג, בעצמו מעיר, לקוח ואפיף הוא: על יריו ממקורות
שונים -- ולפעמים. גם ממקורות פוקוגדריים , כל זה, כמובן, \ איגו מקטן את
ערכה החשוב של העכודה המוצלחת הזאת , מר ציגברג נותן לנו את הביוגרפיה
של א ה רן ל יב רמן, עורן", ,ה א מה" בימו פמולנסקין והסוציאליסט העכרי
הרוסי | הראשון | בחיי ישראל | ושפתו. אין כל צוך | להעיר, כי = חיון
ופעולתו הסוציאליפטות של האדם הלוחם הזה הם בעצמם תקופה גכברה בקורות
התפתחותה הרוחנית של היהדות ברופיה, צריך רק להצטער על אשר מר
צוגברג אינו שם לב לזה לברר לו, מה היה ליברמן בתור איש מפלגתי, פה
הוא מכנה אותו בתור פוציאל:רימוקרט , שם הוא מתאר אוחו בתור סוציאליפט:
ריבולציונר ,. כמו כן צריכום ‏ להתפלא על שמר צינברג עבר בשתיקה על הדעהי
שהובעה ככר בה,וואסחוד" ,שאהרן ליברמן היה בכלל א גא החיפ ט:קו מוניסט
וכי לאידיאה זו הקדיש את ,האמת" , שאלה זו צהוכה היתה להתברר בעבורה
רציגית וכוללת כזו, עריך. עור להעיר, שבלי יפוד חושב מר צ, גם את
עבודותיהם של קנטור , יהל"ל וליליגבלום לפוציאליפטיות . , שועת העני" מצאת
לה תמיד הד בפפרות העפיית שבכל הזמנים והתקופית ו. אם יהל"ל קלל את
העשיר, שאוגו משביע את העני לחם, אז בלי ספק' עור .רחוק. היה או מן
, המאטיריאליזם ההיסטורי". ומהרהורים. ריבולוציוניים , הסופר העברי הסוציו
האמתי הראשון | הא לוברמן ובצדק
לטפום המענין הזה +

,האורגנים
הח ע ברית" -- זוהי

הקדיש. מר. צינברג את רוב עבודתו
ע'ד ,היצירה הע ברית העממית" (כותבי.מר ש,. אנ--פקו
בהתלהבותו. התמידית ‏ ובסגנו:ו היפה. ,פוק חזי מאי עמא דבר"-- בפתגם
הוה מתחיל מר אג---פקי את פקירותיו ע"ד. הוצירה העממית בישראל, הנשמה
העממית יוצרת את האגדות הלאומיות , הכוללות בתוכן את הד החיום הפנימיום
בכל נימיהם הדקים---אותה הנשמה הגרולה כמעט שהיא ‏ מוזרה בחיי <העם,
,בפה מלא אפשר להגיד, כי אין עם אשר ודבר על אדות עצמו כל כך הרבח,
ואשר לא ידע מאומה על אדות עצמ כמו עם ישראל", בספרות. ישראל
גמשכת זה כבר מלחמת:וכוחים. ע"ר מהות. היהרות , העממיות ,. הלאומית .ער
הירושה. הרוחגית הגדולה וכדומה --- בה בשעה שבפועל אין אנו מוצאום אצל
היחודים. לא התענונות רצינות בהקולטורה העברית: ובהתפתחותה העתירה , לא
כל שאיפה להברת ההשקפה העממית - והלאומית : הפרטית של עם ישראל" + =
זוה בישראל >
ן ער. המאה האחרוגה ,= ער . הפהחת "החסירות ,‏ הגה קשה \
0 ;

25

נליוןז

בכל זאת להסכים ,בי אפשר להשקיף על האגדה הזאת בעל ,חטיבה לאומית*
אחת. בלי כל שנויים פנימיום ופרודים עיקריים, | שנתהוו ‏ במשך. הדורות *
האגדה ‏ העממית כמו כל קנין לאומי יש לה ערכין ידועום.. עולים ויורדים לכי
חקופותיה השונות, והחקירה המדעות האחרונה עוסקת בקלאסיפוקציה ‏ של
האגדות העממיות ומהותן האינדיבידואלית . לפעמים, שהלך:רוחו של העם בורא
יסודות. אגדיים:עממיים חדשים שמהפכים את הקודמים ומשנים את צורתם לגמרי,
הכל לפי מצב החיום ההוסטוריים, הפנימוים והחיצוניים, אצל אנ---סקי מתקבלת
חטובה ‏ אגדית-עממית אחת, בלי ניעום. | היוצרים
החיצוניים. ‏ אולם הצווה הפואיטית והנועם המלבב של זעבודה הואת

בל איבולוציה, בלי

משביחה | אותנו | ,פשעים" היסטוריים | אחדים, שרוקא " במאסף כזה א
אפשר לעבור עלוהם בשתיקה והננן = מקבלים בתודה את העבוד) הזאת
הראשונה , לפי יריעתי, בספרות העברית:רוסית , למרות שבספרות

מקצוע זה אינן כל בך עני במן ור מר אנ--סקי ,

אם נזכיר עור את מאמרו של חד"ר י, ל. קנ טור ע"ד ,אברהם מאפו"
\רשימותיו | הארכווניות'. של ש, רובנוב הרי יש לנו החלק העיקרי של
המאסף החדש הזה המלא חיים וענין , כחות ועבודות רענניים בחקירות החיים

. הקולטוריים והחברתיים של היהודים ברוסיה +

----%019%%--45
מִכַתבים מתורקיה +
0
קו שָפָא :
(פור אנדרינופולי, ד"ר רזה -- טבפיק--ביי , ע'ד הציונות) +
= הד"ר לפילום, ‏ רוזה"טבפיקדביי, ‏ אחד מצירי בית"הנבחרים
התורקי היותר פשכילים והיותר חביבים על הרוב וחבר ,האחוה
והשויון", ‏ הנחו קרוב = ליהורים, בצעירותו = התחנך בכית-הספר
לאליאנם לבאררינופולי, ולמד שנים רבות יחד עם חברים יהודיםי
שנות:ההשכלה הראשונות ‏ שלו השאירו בלבבו. של ההיר ריזה-
טבפיקדביי - וכרונות נעימים והוא. מוקיר | מאד. את הזכרונות
האלה. לפעמים קרובות = מאד מזמינות אגודות. יהודיות שבקושטא
את: הציר המענין. והסימפאמי הזה, -והוא: נואם שכיח: וחבוב: על
אספותיהן . למרות הומן ‏ הקצר שבו. קים. בית-הנבחרים התורקי,
הספוק הר"ר ‏ ריזה לעשות לו מוניטין של נואם: מצוין, ‏ ונאומיו
המתובלים בפתגמים ומשלים יפים מתקבלים בתרועות רצון בפוילמנט
כמו גם באספות הקטנות,
כשהד"ר ריוהדמבפיקדביי בין היהודים, הוא מוכיר בגעגועים
רבים את ימיו שבלה בבית-הספר לאללינס; ובפביבה וו הנהו
מתגאה. על ידיעותיו המעטות בעברית , (ספניולית הנהו מרבר
כאחר. ,הכפרדים") .
אתמול ‏ נזדמן .,ד"ר. ריוהדטבפיקרביי . לקלוב | של צעורי
היהודים. ‏ בבלט לרבע יהודי בקושטא), וישא נאום ‏ יפה ונמלץ
ער היהורים ועתירותיהם. בנאום זה הוא הביע את כל רגשו
ההערצה. שלו שהוא. מרגיש. לעם היהורו, החי וקים למרות. כל
התלאות,: הפנעות ‏ והצרות | שבאו ‏ עליו ‏ חליפות. וייעץ ‏ ליהודי
תורקיה לראוג לא רק להתפתחותם הרוחנית, אלא גם להתפתחותם
הגופנית ; בוחוד העיר את שומעיו על ערך חברות המתעמלים
והמהנוששים *),

*) פה המקום להעיר כי צעירי בלט עפוקים ביצירת אגודח כזו, זמחשבתם

היפה לא וכלה לצאת לפעולה מפאת מאונם של,.. מנהל כתוההספר של האה
לינ ואשתו, המנהלת. בבלט אין אולם אחר | להתעמלות מלבד בביה"ם. הנז'.
אבל הגברת המנהלת איגה רוצה שבקרבת ביתה יעסקו צעורים בהתעמלות. זה
לא מתאים לרגשות הצניעות שלה, לכן מתנגד גם האדון הטנחל לות, ולא
= רצה לקכל -אפילו את שליחי. הצעירים, למרות שרקומיסיה שבקרוו-זה לא כבר,
בה" של. האלונס. הכטיחה לצעירי לט את האולם להתעמלןת,

>+ העולם

3 וו

כשכלה הנאום. החלו
שאל את הד"ר ריזה-טבפיק,: אם לפי דעתו יהודי עותומני
יוכל להיות ציוני, בהשארו נאמן לעותומניותו?
על זה ענה ציר אררינופולי כדברי האלה!:

וכוחים | מענינים, אחךד הצעירים

בטח; נם אנכי ציוני, אם כי אינני יהודי;
הלא ציונות סוף"סוף הנה. אך הסכום של הרגש. היהודי הלאומי
ותוצאותיו , מה מטרת. הציונות + הרי הומניטרית, למצא -בשביל
היהודים הנענים ‏ ארץ-מולדת, שבה יוכלו | לחיות. ככל. האנשים
ולוהנות מזכיותיהם, אמצעי הציונות הנם אמצעי:שלום, וארץ-
ישראל הנה הלא ארצכם יותר מאשר היא שלנו,
אנחנו. היינו: בעליה הרבה. שנים אחריכם, אלה שיושיבו את
הארמה השוממה של ארץ;-ישראל ויעבדוה יביאו
תועלת מרובה לארץ-מולדתנו הכללית; לאומכם הנהו
בעל כשרונות מצוינום בנוגע למסחר., היהודים " אינם להוטים
אחרי משקאות חריפים ואין ‏ להם גם החפרונות ‏ האחרים. של
המאה הנוכחית.. המה. יודעים גם לקבץ כסף, בעבודתם יחיו -את
הארצות ‏ הנשמות. שלנו, .ואת כל כשרונותיהם = יקדישו ‏ לתועלת
ארצנו ‏ האהוכה, ויכול הנני להבטיחכם, שבכל עת ובכל
נכון הנני לעמוד לעורתכם, בשביל שתשיגו את
המטרה היפה הזאת,

ו
5
2 םלוניקי.
במעט כל מסחרה של סלוניקי נמצא , = כידוע, בידי היהודים . מובן
מאליו, שעין היונים צרה ביהודים, | ובפרט בעת שחלק גדול של הקונים הם
יונים. מלחמת התחרות במסחר בין היהודים והיונים התעוררה וה בבר, ועתה
היא הולכת וגוברת, מלבד זה, שבכלל אין הוונים אוהבים ביותר את היהודיס,
ובן. להפך. אולם עד עתה לא הועילו היונום כל כך הרבה במלחמת התחרותם,
כי סוף סוף רוב המסחר בידי היהודים וקשה היה להם להלחם עפ התקיף
מהם, ואם לפעמים השתדלו היוגים להרחיק. את אחיהם מעל בתי המסחר שלי
היהודים,. כמעט שלא עלה הדבר בידם, כי הוכרחו. נגד רצונס לקנות מחיהודים
ולשאת ולתן אתם , אך היונים לא נחו, הם הוסיפו לעבוד, ויוסדו כינוהס חברה
מסחרית למען יוכלו להמשיך הלאה את מלחמת ההתחרות ומשתדלים הם ע"י
ועדיהם לפעל על ההמון היוני להתרחק ממסחר היהודים, ‏ או ראו היהודים ,
בי אפשר שלמרות מצבם החוק ינצחום שוטנירם לאט לאט, ונוכחון, כי הגיעח
העת להלחם ג"כ ביותר אומץ מלחמת ההגנה , הסוחוים החשובים האדונים
הנכבדים שמואל מודינו, ראש ועד הכולל, גוים, ראש ועד גן הילדים, אברהם '
אירירה, בומין, ושמואל טינה, -- כל אלה התעוררו וייסדו הפ תדרות של"
בל הפוחרים היהודים, בממטוה להגן על ענינוהם בפני מתחריהם , "
להרחיב את המסחר ולחוקו בין היהודים + הם שכרו להס לתכלות אספותיהם
אולם גדול וחושבים הם, שמספר חבויהם ‏ יעלה לחמש מאות איש, קודם
בל יגשו ליסוד בנק יהודי גדול, שרק אתו יעמדו כל הפוחרים היהודים בקשר
של-מסחר , אמנם ישנו פה ,בנק די סלוניק" , = שהוב בעלי המניות שלו חם
מעשירי היהודים של סלוניקי, וע"כ רוכ היהודים עומדים אתו בקשר של מסחה,
אך אין זה עוד בנק יהודי. וכן ישנו פה בנק חשוב של העשיר הנודע מודיגו, +
אך גם הוא אינו ממלא את דרישותיהם של הפוחריםהיהודים, ולכן הם. מקוים, > >
שרק הבנק הוה שיוסדו עכשיו ושיהיה בעל הון גדול, יחוק באופן ניבר את
מענמדם במלחמת ההתחרות, ועל כלם, המוסד הזה ירחיק את כל הלקוחות. של

היהודים מעל הבנקים היונים וימשיכם אליו, ועד ההסתדרות הואת מקוה לפעולות = -.

חשובות. הלואי !

וכשם שהיהודים מתעוררים מתידמתם להגן על עניניהם הנשמיים, כן
מתחילים. הם גם לגרש את השנה מעוניהם בנוגע לעניניהם הרוחניים, התעוררות"
לחנוף הילדים מורגשת בקרב אחונו פה ועל בלם פועלת האנודה. החשובה,
)ו 608 070]6') שבין חכרוו נמצאים גם ציונים ולאומיים נלהבום. מלבה.
הועד המנהל בל עפקי הממון של הקלוב הוה, בחרו החברים מביניהם קומופיה
מיוחדה העוסקת בכל ענוני הקהל , הן החמריים והן הרוחניים. בראש. הועדה
'הואת נכחר האדון משה בהן., ‏ הירוע לפועל חרוץ בעניני הקהל, = הוא. אחר
מעורכי העתון התורקי, ,,יני-אפיר", תפקיד. הועדה בפוט הוא , לעבד הצעות
שונות, איך. להטום את ה ומנ והגשמי. של קחל הוהורי. בעירגו,. 'ככך

9 : -> העולם ?3

ערבו הצעות שונות שתוגשנה לפני הועד הראשי והוא יחד עם הקומיפיה
יעבדו להוציא את כל אלו לפעל. מההצעות האלו הן השתים המבוארות לקמן
היותר נכבדות | ושאל הוצאתן לפעל יגשו בהקדם היותר אפשרי .| ההצעה
הראשונה היא אדות החנוך. ה' משה כהן ראש הקומיסיה ערך הרצאה, שיקרא
בעוד ימים אחרים לפני כל חכרי חקלוב, אודות מצב החנוך בסלוניקי
שאינו | משמח ביותר, וכפרט אותו של ,החררים' השונים (שנקראים פה
בשם ,חבוות"), שכהם לומדים כמעט אלפים ילדים בלי. כל סדר איזו תפלות
ופרשות של התנ"ך וסוף בל סוף אינם יורעים מאומה ונשארים מגודלו פרא.--
למען היטיב את המצב הוה ישתדלו לאחר את כל ,החדרים" האלה לתלמוד:
תורה או לבית.ספר אחד ויפנו אל חכרת העזרה ליהודי | גרמניה לעזר להס
להוציא את שאיפתם לפעל,

: ההצעה השניה היא אודות סדור תערוכה גדולה של כל עבודות היהודים
שבעירנו, כזה הם חפצים להראות, כי היהודים מביאים תועלת לתורקים לא
רק במכחר, כי אם גם בעבורה. אומָרים לחבר. לתערוכה הזאת גם את הפחורות
של ביה"ם למלאכות ואמנות , בצלאל" שבירושלים , = ווה בוראי יעשה רושם
מו גם על היהודים וגם על התורקים,

והקלוב הנזכר הראה בשבוע העכר עוד סימן לעכודתו הפוריה לטובת

ההמון הפשוט. בליל הרביעי שעבר קרא הקלוב הזה את כל בעלי העגלה של
בית הטכס, בעלי הסירות, = והסבלים היהודים, כחטש מאות במספר אל ביתי
הכנסת לאספה. שם באר להם ה' יהודה אסיאוף, סנן הנשיא של הקלום, שהוא
לאומי נלדב, את הנחיצות והתועלת הרכה שתהיינה להם אם יסתררו, ובדברים
המלאים רגש, שארכו כשעה, עורר את לפס ויחליטו להתאחר יחד להסתדרות
אחת, אחריו דבר האדון אכרהם דור בוטין ויעורר אותם , שישימו לכ לחנוך
ולדיהם, וישתרלו לשלח אתם לכתי-ספר טובים, וגם דבריו עשו רושם גדול על
הקהל הפשוט, וסוף סוף נכראה ההסתדוות החרשה הוזאת.

למרות האויר הקר והגשמים שירדו ביום הראשון הזה ,| בכ"ן נאספו
בחמשת אלפים איש בגן העיר למחית נגר חק העתונות | שיצא בקושמא,
המחאה נערכה ע"יהעתונאים, והם ארבעים במספר, שעמדו על הבמה, וכנאומים
חריפים מאד מחו נגד קימיל פחה, | מהיהודים נאמו: ה' בצלאל לוי, = מנחל
העתונים. ,לה איפוקה". 5810016 66 [הניזווס], = בלשון ספרדית.יהודית,
והאדון שמואל סעדיה לוי העורך הראשי. של שני העתונים האלו בלשון צרפת.
אח"כ נשלחה מחאה ע"י תלגרמה לבית הנכחרים והעתקה נמפרה להוולו של
סלוניקי.
רשימת בתי הת"ת, בתי הספר והחהרדרים

ותהלמידיהם של יהורדי סלוניקי,

תלמידות | תלמידים

בית הת"ת הגדול 00
וגן1\. 10180 16016 10
ביה"ס העמטי | סי'ה]וווןטון 0 כ
של העדה 16הווונוווווס6 3 220
צרפתיחגרמני 20
, לבנות של חברת חי"כ 40
ל 00
בי"ם למלאכה 43
,' משה מודחנו 20 10%
7 , יצחק בנארדוט 200 0
, דוד פרגסו 10 0
אלשיך 100
, יעקב בלדינו 00 50
, מרדכי ורסנו 0 48
, ווסף צ, פלדינו 100 0
,‏ , בנאררוט 00 45
. יעקב עמר 0 49
מוררכי עורתי 5% 15 |
גברואל עמר 5% 0
, יצחק מוקדו פופר 0 0
,= יהורה ביטרן

, יעקפ -אליהו נחמיס
חוקיה שבתי נהן

,+ עובדיה ורסני

, זוד מאיר לוי

יעקב אברהם אירירת
תורה הקטן קלימריה. -

"

ביה"ס. של חברת. כי"ח. + 150
, והמדה, ורדר 10
בשה ל 18

]10 11801 ,ו הפיה \בו1וך08% | ווה

31 5
4870 | 7

יהושע קנטורוביץ,
|

6 חררים קטנים
בס"ה

ִכְתָּבִים מְלִיצִיָה.

10

השאלח הכי ,בוערת" והכי נככרה. לכנפת ישראל באוסטריה: אשר כה
עפקו ורנו זה כבר טוכי אחינו בארין הזאת, היא שאלת הפתררות כללית של
כל קהלות אחינו בארצות אוסטריה.

ל,הקהל" בארצנו יש זכוות חשוכות מרובות , שביכלתן לחיות למקור
אושר. וברכה בשביל עמנו, לו יש, למשל, הזכות לפתוח בתיהספר בלי רשיון
מיוחד מאת הממשלה, יש לו הזכות לגכות מסים מחברי העדה כפי חפצו
ורצוני, אפשר לו לפתוח בתי:עקר וכל -טיני מופדום קולטיריים.

בקצרה, --- זכיותיו מרובות, ‏ אבל מאחר שהנן מ ובות
הסתדרות. כללות שתשגיח ותבקר את מעשי ,ראשי הקהלות", --- נהפבו. לנו
לרועץ,,. ‏ כל קהל וקהל. הוא. כעין ,שליט:יחידי" ‏ על כל ענוני עדתו, הוא
עושה מה שלבו חפץ,. ואין רשות להרחר אחרי מעשיון הוא הגוזר והוא גס
המקיום + :

וע"י השתלשלות המקרים: בארצות אוסטריה. בכלל ובארץ גלוציה בפרט
היו לראשיההקהלות לרוב אנשים היודעים להשתמש בזכיות הלל% לטובתם
הפרטית, ,תקיפים" מכל. המונים, מן המתכוללים ומן החפירים,

ו,האדונים" הללו דורכים. ברגל גאוה על העם, מכריחים אותו לבחוף
בתור צירים להפרלמנט והסיים, אנטישמיים גלויים או נסתרים, בתי:ספר עברום
לילדודישראל ‏ אונם פותחים ובמקום שישנם. -- הם מתקימים בנס, ע'י נדבות
פרטיות של חכרי העדה, כי ה,ראשים" מוציאים את כספויהקהלה לטובת. מופדום
לאומיים-פולנים , , ,‏ ובער כל הרברים האלה מקכלים ,הראשים" אותות:כבוד
ופריוויליגיות שונות- מהמ

וישנם. דכרים שונים, נחוצום. והכרחיום , שאין. ביר כל. קהל וקהל. מווחר
לעשיהם ולחוציאם אל הפועל כגין ,ישיבות". לרבנום , בתי:ספר לשוחטים,
וכדומה | אבל הסתדרות כללית של כל קהלות אוסטריה היתה יכולה ליסד
כל אלה המוסדים הנחוצים לאחינו בארצנו , היא היתה יכולה גם להציע לפני
הממשלה המרכזית ‏ את דרישות התושבים. היהור'ם וחממשלה. היתה מוכרחה
להתחשב עם דרישה המוצעה בשם מיליון ומאתים אלף נפש של תושבים!-

ואת דבר ההסתרדרות הואת הנקל. להוציא אל הפועל, כי בהחקים
(משנת 1800)/ המסמנים את זכיות ‏ הקהל באריץ אוסטריה נאמר בפירוש, שוש
הרשות להקהלות ליפר הפתדרות כללות שתשגיח. על מעשי הקהלות הפרטיות
ושלהחלטותיה יהיה כה:משפטי וחיובי,

אבל מי ומי: יהיו המיסדים: של ההסתדרות. הזאת 4 מי. מראשי:הקהלות
יקכל עליו את האינציאטיבה, כדי להוציאה אל הפועל? האומנם אלה. ,הראשום"
שער כה' שללו וחמפו. את העף, אלה שהגיעו לגדולה בכח ,חתקיפות" , אלה
המוצָאוּם מחיתם הצבורית אך מרפיון העם ורשלונו?!

ובאו המקרים החיסטוריים והכריהו גם את אלה , הראשיף' להכור בנחיצות
ההסהדרות ולהשתרל להוציאה אל הפועל.

ראשייהקהל בווינהההבירה היו המתחילים
המדונה ראי והבינוּ את הסֶכנה. הגחולה המרחפת. עתה. על. כג וראל במדינה
זו הם הכירו והרגושו. את ההשפעה הרבה שוש עתף להאנטושמיום במרונתנוּ
ושבכת השפעתם זו המה משתהלים להחו וב את מצכם האוקונומי של בנו ושראל
ולהצר לנו, אז הבינון. כי נחוצה הפתררות חנקה, שתתן את הובלת לעם:ישראל
ללחום .בעד -קיומו ומצכו, :

= ובסוף. חירש אפריל,

לאספה להתיעין בו

מ, 5 ז--ן.

ומאחר שאין

בדבר, אלה היושבום פמרֶכז

בך סו ההפתררותן.

ל שעברה, קראו את. כל רְאשי;הקהלות בארעו
ו אשי;הקהלות בארצות

%

-3% העולם

להאספה הזאת ‏ באו צירים רבים מכל ‏ ערי המדינה | ביניהם ‏ ראשי
הקחלות בגליציה וראשי:הציונים בתור שלוחי קהלות ! אחדות.

וכבר בהישובות הראשוגות של האספה הזאת אפשר היה להכיר ולרעת
אנה פני ראשי קהלות גליציה מועדות. מי ששמע את הדברים שדברו האדונים
האלה על האסיפה הלזו, הבין , כי רצון התקיפים ‏ האלה לעשות-גם את
ההפתדרות ‏ הזאת אמצעי למטרותיהם הפוליטיות, המה דרשו, כי הקהלות ,הקטנות"
תהיונה נכנעות להגדולות, זאת אומרת, שלראשי:הקהל ,הגדולים" יהיה. הכח,
השלטון והעז על כל הקהלות הקטנות, ‏ ובאופן כזה יהיו גם להבא ,ראשי עם:
ישראל", ‏ וחיכולת תהיה גידם למשול על העם עוד בותר כח ועז, כי הלא
בבוד ההסתדרות הכללית יהיה חופף עליהס.

הציונים, שהיו באותו מעמד, מחו נגד הדבר הזה, הם חרשו כי תעודות
החסתדרות תהיונה מוגבלות, ושגם להקהלות הקטנות הנתן הזכות לחוות דעה
בעניני האומה הכלליים,

הדרישה הואת מצד הציונים בשם הקהלות הקטנות, שהתבטאה אז ברב
תקף, עוררה אידרצון מצד ,הראשים" הגליציים, וכשראו כי רוב צירי : ארצות
המערב -המסכימים "לה, הגינו והרגישו כי תוחלתם מההפתדרות הזאת נכזכה
והחליבן --- להרפה!,,

מח עשו? --- הלכו וקראו לעזרה את צבועי ההסירים,. ‏ בעלי הסמרטוט
,קול מחזוקי. ,הדת" וזה חוציא לאור קול:קורא, שבו נאמר כי בחפיץ ההסתדרות
לימח. את כל היקום בקודש, להשחית ולבלע כל קושט ודת',. ולהרכנים ולהחרדים
הם פיניםו ,עמרו על נפשכם ועל מאודיכם, הגינו על כל קרשיכם, הראו את
העריצים. האלה, כי לא עברי עולם הנכם"... וכסוףז ,חזקו ונתחזקה בעד עמנו
ובעד תורתנו 'הקדושה, ולר' הישועה!".

אבל בזה עוד לא אמרו -רי, ירעו ,הארונים" האלח כי ,צרקת" בעלי
,העתון" הזה" ירועה. לכל,,, ‏ והתחילו לעשות. איזה ‏ ,מעשה" נגד ההפתדרות.

והמעשה - = נעשה, אבל הציונים ,כזרון-לבפ" ההעדבו בדבר, ולדאבון

לב" המתבוללים --- לא . הצ

ראשו קהלות. לבו= ‏ וקראקוי: קראו. לאספה- ללבוב. את הבריהם. בת שע
עשרה קהלות ,גדולות" בגליציה. כדי. למחות נגד ההסתררות. הכללות. של כל
יהורי אוסטריה: . :

באו להאספה. ה,ראשים" אך | משבע:עשרה ערים והחליטו, כי חפתדרות
בללית. של כל . קהלות ‏ אוסטריה מתנגדת להפרינציפ ‏ של ה,שלטון העצמי"
בגליציה (כירוע, יש להפולנים שלטין:עצמי בגליציה!,,) ובכן--- הלאה ההפתדרות" .

ונודע הדבר להציונים ‏ ושלחו נואמים לכל אלח הערים ש,ראשוהם"
השהתפ!. באספת-לבוב כרי לעורר את העס נגד ההתלטה' הזאת. ולהעירו. על
נחיצות ההפתדרות,

והאספות הללו הצליחו באופן שאין - למעלח = הימנו + בערים אחרות
הכריחן בני הערה את הבוייהקהל. בעצטם למחות נגך ה שתתפות
באש-הקהל באפפת לבוב!

ומלבד שבע:עשרה קהלות. אלה ישנן בגליציה עוד. כמאתים. - ושלשים
קהלות ‏ ואלו מתארגנים. עתה . ובימים האלה יתאפפו לאסיפה כללית, ‏ כדי להודיע
את דבר חפצם להתאהד עם ההסתדרות הכלליה,

לבוב,
>
.=

8

שיחָה עָם נָסִים מִצָלִיח-אִפפָנדי.
(סוּפָר הנשיאות של בית-חנבחרים העותומאני).
באחר. מערבי - השבהות; =>היום. היחידי שבו שובתים. צירי
ביה"הנבחרים 4 התירקי, > בקרתי את נסים מצליח | אפפנדי
במעונו הפרטי,
בחבה גדולה וגלויה- קבלני ציר. סמירנה מר. נסים מצליח,
הנהו צעיר. לימים, כבן. שלשים ושלש ‏ או: שלשים וארבע, הנהו
גבה קומה. וחסון, פניו היפים מביעים. אנרגיה, ‏ מעיניו נשקפות

< | חכמה. ותבונה.. מהלכיו --- מהלכי. גינטלמן :גמור,

= עור שנים אקרות -טרם. שעלו. התורקום. הצעירים : לגדולה
9 עורך=הרין. הצעיר כמחנם, כתור שכר לפ'נולתו הרִבָה, בחרו

בו בתור. ציר מאיזמיר, אם כי מספר היהודים באותה עיר הנהו
רק כעשרים ‏ אלף' ‏ איש, ‏ ורבו המתחרים. בו. | למרות צעורותוּ
ידוע. ידע מצליח לרכוש את אמון חבריו שבועד ה,אחוה והשויון";
ולכן בחרו אותו גם בתור הסיפר השני של הנשיאות,

אחרי שיחה ארוכה על אדות מצב התורקים הצעירים בבית-
הנבחרים ויחוסם ,לברית החפשית", פניתי אליו בשאלות. אחדות,
הנוגעות רק ליהודים בתורקיה,

-- ואמר-נא לי, ‏ אדוני --- פניתי אליו, מה יחוסם של ארבעת
הצירים. היהודים בינם לבין עצמם + אם תעלה איזה שאלה יהודות
על סדרדהיום של בית-הנבחרים - - היתועצו הצירים היהידים. ביניחם
לבין עצמם על ארות שאלה זו?

--כמובן, שהצירים היהודים יתיעצףביניהם.
לבין עצמם על אדות שאלה יהודיתן הלא טבע הדכרים
מחיבנו, שנהיה ברעה אחת בכל מה שנוגע לשאלות היהודיות,
כי. מו יגין על הענינים היהודים אם לא אנר, = ולא =זה, ‏ אלא
אנו מצדנו גם נשתדל בכל פעם כשתעלה שאלה יהודית. על
שלחן בית-הנבחרים להטות על צדנו את הרוב שלו, הלא המה
חברי ,האחוה והשויון", ומקוה אני, שהרבר הוה לא יהיה עלינו
קשה ביותר, ‏ ובכלל הרי אין השאלה היהורית פה כשאלה זו
בשאר ארצות . פה אין ליהורים הצורך להגן על זכיותיהם ב יח וד,.
ויחפ. הוער של ,השויון והאחוה" וחבריו אל היהורים. הוא "כזה ו
שלו גם לא היו ליהודים צירים משלהם בבית-הנכחרים התורקי,
גם' אז היו היהודים יכולים להיות בטוחים, = שעניניהם = נמצאים "
בירים. אמונות,

-- ומה. ברעתם של. הצירים. היהודיים ‏ לעשות ‏ כרי .לאחוו
באמצעים נגד ה,נייר האדום". זה ניירההקלון, ‏ שנותנים ליהודים
הזרים, הכאים בחוף יפו +

--- שאלה זו קשה ומסובכה, כי ‏ הדכר ‏ הוה = נוגע. אך
ליהודים. הורים, ‏ יהורים. עותומאנים באים לארץ:ישראל בלו כל
מפריע ן ‏ וגזרה זו שנגורה = בימי המשטר הישן נגד | המהגרים
היהודים הזרים עור טרם הופרה כמו. גם. גורות. וחוקים. אחרים,
שאינם ברוח הקונסטיטוציה, הרבר ושונה, ‏ ביה אין שום ספק,
צריך להלחם בזה, וככורו יוכל חיות בטוח כי מלא נמלא את
הובתנו. זו,. אבל, כפי שאמרתי, לא קל הרבר ‏ לבפל. מרה זו,
גם בארצות נאורות אחרות יש למצא חוקים מגבילים; בהלוציה
החפשית, = למשל, ‏ אכור. בקנטונים = ידועם ‏ ליהודים ‏ להיות
לרוכלים,. , :

-- אבל, אדוני, | תורקיה הצעירה ‏ הלא צריכה, לעשות
כמתוקנות: שבממשלות. הקונסטיטוציוניות ולא ללמור ‏ מדרכי. איזה
קנטון אנטישמיי. נם ,השחיטה" אכורה בשויץ החפשות,,,

-- אמנם, אדוני, צדקת, אבל כמו שאמרתי לך,. אומרים
אנו לאחוז באמצעים ולבטל גזרה רעה זו, שאינה לא בהות
הקונסטימוציה ולא ברוח השויון הכללי, :

--ומה רעתו ברבר התישבות. היהודים בתורקיה. ובארץ
ישראל +

"-- התישבות היהירים בתורקיה רצויה מכמהי וכמה צדרים,
הלא מובן הדבר, שרתישבותם של. אנשים אוהבי-עבורה,. בעליץ
השפלה ובעלי אמצעי:עבורה ‏ חרשים יכולה. להרים את המצב
הכלכלי והתרבותי של ארץ חפרת אנשום, תרבות והון. ובתור
יהודו תפץ הייתי, שהיהודים יתרכזו יותר. ויותר" בארץ, | שפה
אין כמעט אנטישמיות. ע"י התרכזות. היהירית תגדל התפתחותנו
בכל = סקום, אומר, שהיהורים. צרוכים להתךְכו אך .והק

אינני

= בארץ. ישראל,. יש נופים. רבים בתורקיה. האסיתית (ביחור באסיה

ה לִיסֶר ב

הקטנה\ ששמה אפשר | צלחה הכה מושכות. יהודי

4

אדוני

טוען, = שלארץ : ישראל - יש ליהורים | ערך דתי < לאומי
מיוחד, ‏ המושך אותם ‏ ביותר, ‏ בעד ארץ:ישראל. אומר אדוני
וחבריו, יקריבו היהודים, הבאים מהעיר והרוצים להיות לאכרים,
<- קרבנות, אפשר ‏ הרבר. לרעתי, אמנם, לא טוב להגביר את
הרגש הרת המביא לירי קנאות, אבל מצדר אני בזכות ארץ:
ישראל,. בתור מלכז לאומי רוחני, למרכז. לאומי. כזה
יהיה,: בלי ספק, תפקיד חשוב בחיינו הלאומיים, ואחרי. שמרכו
רוחני איננו אפשר בלי מושבות, נתמוך, לפי האפשר, גם בהתישבית
היהורים ‏ בארץחישראל,
-- ולאוזו. שפה נותן אדוני הירון. בתור שפה יהודית לאומית +
--מבכר ‏ אני את שפתנו העברית,. בתור. שפתנו
הלאומית, ‏ על כל יתר: השפות, בבתי:הספר למתחילים, ‏ בבתי
ה,תלמוד:תורה" ובגני הילרים שישנם ושיוסדו- ה עברית צריכה
להיות לשפת"ההוראה והדבור; בבתי-הספר הבינונים,
שהממשלה תומכת בהן, : כמובן, שהשפה השלטת ‏ צריבה להיות
התורקית ,
בתודה. בער הראיון המענין וברשיון לפרסם את הדכרים
הנ"ל בשמו, הנני נפרר מעל צירנו מאיומיר,

6%

למלאת עָשֶר שנָה לְיָסוּד אוצר של התישבות הִיְדוּדִים
= הוצוא היעד המרכזי של ההכתדרות הציונית ברוסיה. את החוזר הוה :

חברים !
בשנה נו, בעשרים לחורש מרץ (לח'ח) תמלאנה עשר שנה
לוסוד הקולוניאל-בנק העברי, זהי המוסד ‏ הלאומי הראשון שירי
,העם יצרוהו ושתכליתו-- תחיתה האקונומית של -ארץ. ישראל,
במשך ימי קיומו המועטים עריין כבר הספיק הבנק להתחבב
על העם ולהיות. למופר היותר מפורסם בין כל שררותיו ה-חבית,
אעפ"י שביצירת הבנק השתתפו שררותינו הרחבות, שאינן
גדולות. בממון., המרגישות בצרת העם ושבלבן שמורה תקות
תחיתו,- -מכל * מקום גדל מופדנו זה במשך עשר שנות קיומו
והספיק. למלא תפקיד גדול בעבורת תחיתנו הלאומית,
ערכו ‏ הגדול ' של הבנק ‏ ניכר ביחוד ‏ בא"י, שם מלאו
השפעתו כל מקצועות החיים. העברים, הוא הנהו : ראשית כל
התחלה. בא"י, וכמעט שאין שם מפעל אחד אשר יעשה בלי
עזרתו והשפעתו, הכנק של חברת אנגליה-פלשתינה, שנפתח ביפו
בשנת ‏ 1008, הנהו באמת רק סניפו של הקולוניאל:בנק. רוב
המניות של האפ"ק הן קנינו של הקולוניאל:בנק, וע"י סניפו. זה
משקיע הקולוניאל:בנק יותר מחצי. הונו בעסקי ארץ"ישראל,
האפ'ק פתחה במשך חמש שנות קיומה את הפניפים האלה :
בירושלים (בש, 1904), בביירוט (בש, 1906), בחיפה (בש,1908),
וסוכנית אחת בחברון (בש,?190), בשנה העברה נפתח בקונסטנטינופול
הבנק של חברת אנגלא-לונטינא, שגם הוא אינו אלא סניפו
של הקולוניאלדבנק . מטרת הסניף הוה---להיות בא-כחה של
התנועה הציונית בקושטא,
אף על פי שהקולוניאל-באנק חרר- מאד. על ממונו. ונזהר
הכלית : זהירות / מעסקים ‏ שיש בהם חשש הפסד--הוא הולך
ומתבסס, ועסקיו מתפתחים כהוגן. המניית הביאו :‏ בעד-התלוש
הראשון-- 19‏ ק', השנור-- ,98‏ השלושי--81, הרביעי. -88 קי
בער התלוש. הראשון של האפ"ק -₪5 ק, : :

וי החיים הְפָוּל

שראל. מתעוררת ‏ לתחיה >

בממלכת. תורקיה עוד שנים אחדות תעבורנה ואר תקותנר
וכולה שתעשה מוכז לעמי אירופא, המבקשים שמוש בארצות
חרשות לחריצותם, כספם וכח ירם. מובן מאליו שרק העם
המכריע במספרו ושהוא. הנהו הגורם היותר נדול להתפתחותה
של הארץ,- -שהוא הנהו השליט בה, ואנחנו הרוצים לכבוש. את
הארץ כבוש איקונומי וקולמורי, הננו צריכים להיות. גם הגורמים
הראשונים לתחיתה.

אפשריות. גרולות ‏ וכבירות, ‏ שאנחנו כבר נבאנו. להן, נגלו
עתה לתנועתנו | הציונית | ולעבורתנו ‏ בארץדישראל . ולעבודה. זו
נחוץ לגשת. תיכף, בלי אחור.

המוסדים הממוניים שלני. הנם, כמובן, ‏ הגורמים היותר
חשובים - להחית ‏ הארץ. הם היו צריכים. לעשות הרבה לטובת
התרבות = היסוד = העברי: בארץהישראל ולבצורו שם , אולם
העבורה הואת גדולה הרבה מכחם של מוסרינו לפי מצבם עהה,
וחזוק המוסדים האלה, הנדלתם והפרחתם צריכים להיות ראשית
עבורתנו, ‏ זוהי בודה שהומן גרמה והכשירה: התענינותו. של
העם בציוניות ‏ ובא"י שגברה בעת האחרונה, עורויה את העם
לשים את לבו גם אל מוסדיגל הפיננסיים,

ולפיכף החליט הועד הפועל הציוני המצומצם בישיבתו, שהיתה
בי"ז בדצמבר, להרבות בתעמולה לטובת מכירת מניות הקולוניאל:
באנק, וביחור של האפ'ק. בשאלה זו של הפצת המניות ידון. ם
הועד הפועל . הגדול .

הננו מזכירים לכם, חברינו, את :חובתכם זו עתה, = והננו
מציעים. לפניכם לגשת לעבודה. אנרגית לטובת מוסדינו, השתמשו
בשעה זו, כשלבו של העם. נעשה. ער לתנועתנו,. השתדלו' להרבות
ולהגדיל את אמצעי ‏ הבנק שלנו. בוחוד הננו מבקשים ‏ מכם
להפיץ. את מניותיו של האפ"ק, העובד בא"י גופה,

הננו מציעים לפניכם! 3

לבאר לעם. ע'י אספות, במקום שאפשר, ע"י. הפצת
חוברות ‏ ע"ר הבנק, ע"י כרוזים, עלים נדבקים = בכתי: כנסיות
ובבתי מדרשות, את ערכם של מוסריני אלה, מטרתיהם עבורתם
לתחיתה. האוקונומית של ארץ"ישראל ,

₪ כל אנודה = ציונית וכל ציוני בפרט צריכים להגדיל
אה מספר המניות שיש. להם מכבר.

3 להפיץ את המניות בין. כל אחינו הלאומיים, המתענינים
בתחית ‏ ארצנו . והנוטים אל הציוניות אף על פי שאינם נמנים
על הסתדרותנו.,

את המניות, = בין של הקולוניאל-בנק, ‏ בין של האפ"ק,
אפשר להשיג עיי הועד המרכזי , מחיר מניה של. הקולוניאלהבנק
או של האפ"ק--סהמית -- 10,995 רוב', | שמית -- 9.50 רוב'
מלבד המשלח ,

במוחים אנו, ‏ כי בעבודה ‏ אנרגית = נוכל ‏ להגדיל את. הון
אוצרנו, ויחד עם זה תגדל השפעתנו בארץ-ישראל, ותחוק
התנועה הציונית בכלל היוצרת. את עתיד עמנו,

אדר. תרפ"ט. 5

השָבוּע. .

הציונות ,
הג הפורים והימים ‏ שלפניו ושלאחריו ‏ צריכים. לחיות ‏ לכל" >
רינו הציונים. ימי עבורה נמרצה לטובת. הציוגוה, לכל סעיפיחו

1 =

תי

% /

32

וביחוד לטובת קבוץ שברבוי מספרם תלוי רבוי מספר
צירי הקונגרס. הבא.

הננו: מכקשים ודורשים מאת ועדי. השוקלום,. מאת כל
האגודות הציוניות ומאת כל הברינו- לחהשתמש בימים. אלו בכל
האפשר , כדי לבאר ולברר.: להעם ,‏ ע'י אספות , כרווים ומגלות
הנדבקות בבתי כנסיות ובבתי מהרטות , את מצב חציונות ואת
האפשריות. הגדולות שנגלו לנו בגבולי תנועתנו ובכל מקצועות
העבודה המעשית. באריץן ישראל ,

הודרזו לסדר . את. קבוץ השקלים ;‏ שזוהי עכשי
הראשונה בזמן , והחיו את עבוהתנו לכל ענפיה.

כל המקומות, שלא דרשו עדיין שקלים ימהרו לדרש אותם
מאת הועד המרכזי.

העבורה

-- לוום מלאת עשר שנים מעת הור הקולוניאל-ב זנק
העברי יוציא. הועד המרכזי חוברת מיוחרת, שתכיל סקירה כללית
על תילרותיהם. ועבורתם. של הקולוניאל-באנק העברי ושל האנ:
גלודפלשתינא-קומפ. חוורו האחרון של הועד המרכזי ע"ר וובלו
של הבאנק, הנרפם בגליון הוה, יצא ג"כ בתוצאה מיוחדת,
האגורות מתבקשות להידיע בעור מוער את מספר האכזמפלרים
של החיברות והכרוו הנחיץ להן. להפצה.

-- מאחר שבעת האחרונה נתרבה מספר האנשים החפצים
לרכש להם. את מניות הבנקים שלנו, הננו מוריעים, כי. מניות
הקולוניאל"בנק העברי וכן מניותיה של האנגלו-פלשתינאדקומפ, ,
אפשר להשיג באמצעיתו של הוער המרכזי במחיר 9,506 בעד. מניה
שמית, 20,9% בער מניה סתמית, המניות מתקבלות עתה. מלונדון
בלי ארבעת התלושים הראשונים, אשר ככר באו לירי גובינא
עפ החשבון הוה: תלוש נומ, 4 19 קופ,, ‏ נומ, ל -- 88 קופ,,
נומ, ₪ -- 81 קופ,, נומ,. 4 -- ₪4 קום, * האנגלוהפלשתינא-קומפ.
משלמת דיבידנד בער התזוש הראשין 85 קופ', הוער המרכוי
מציע לכל אלה האגווות, אשר טרם שלמו לבעלי המניות
במקומותיהם את הריבירנר בער התלוש ההביעי של הקולוניאל=
בנק העברי -- לסדר את תשלומו . את כל התלושים אפשר אח'כ
להמציא אל הועד המרכוי ווה האחדון מחזיר בתורה את המחיר בעדם,

-- מן 30 ביאנואר עד > בפברואר נכנסו אל קופת
הלשכה המרכוית. של הקרן הקימת ברופיה הסכומים האלה:

א נדבות כלליות 4% רוב, ‏ 58 קום,

ב מס-עצמי 8

ג. | בער פנקסידשוברות 8
ד מקופסאות 4
ה,. בער ,וער הרצל", 0
ו ספר הוהב. (תשלומים שלמים) ‏ 100 ,‏ --,
2 (תשלומים לשעורים > .₪1 --, 0 98 ,
ח, תוי קרן:הקימת נמכרו: ע"ס 5ף ו
ט,. בער בלנקים לטלגרמות 6

בסה 908 רוב, ‏ 88 קופ,
יצא כרוו חדש בשפה היהודית על רבר ,השקל" להפצה
ולהדבקה. בבתי:המררש .

---בשבוע העבר בקר הפרקליט וו י ע ק ב ם ו ן בשם הוער המרכזי את
| העור גרודנא. טר יעקבסון הצליח במשלחתו ודרישת הוער המרבזי תמלא,

-- מר מ. פיגקלמן מדוינסק בקר במלאכות. הועד המרכוו את העור .

> רזיצה פלך ווישבסק , והרצה | באספת הציונים ע"ד |מצבה של הציונות
במו ט הנכחי, דרושתו של הועד המרכזי. תמלא בריוק.

ו

= בחטים וקטגיות:.

>= העולם 3 6

-> מר..ח 3 וי ג בקר את העיר גובוסילצי אשר בכסרביה וירצה
באספת. הציונים המקומיים על מצבה של הצוונות בטומנט הנכחי, ההרצאה
עשתה רושם טוב על הנאפפים, דרישת הועד המרבוי תמלא.

-- המטיף מ. הורביץ בלה את עבודתו בפלך קובנה. במשך- נסיעתו
בקר את הערים האלה: קיידאן, קעלמי, טויראגען, יורבורג, ראפוין, ראדזיווי.
לישקי, וועקשנא, מוראוויאווא, שקודי, פוניביז, ואוטיאני.

---וצא הגליון הראשון של הירחין המחורש בשפה היהורית ,די
יורישע האפנונג", היוצא לאור ע'י הועד המרכזי של ההסתדרות
הציונית בארגנטינה בער כתו של מר בן-יוסף , בראש הגליון יש ציור
יפה מעשה ירי הציר ליליען, בגליון הראשון, | בין יתר רברי
ספרות ופיליטונים, נכנפו מאמר ראשי מאת המערכת, קוריספונ:
דנציות מפלשתינא, חדוניקה. ציונית וחרוניקה עברית. כללית.
הננו מברכים את חברינו לרעה באהגנטינה שיצליחו. בעכודתם זו,

רְְדיְשְרְאֶל,
-=) מופה "כותבים לנו: האנודה ,אחוזת בית", שמטרתה
לבנות שבונה יהורית. חרשה ביפו, נגשת לעבורה., הקרקע

הדרושה לשכונה זו נקנתה זה כבר, חברי האגורה הציבו להם
למטרה, שתהיה השכונה החרשה בנויה כהוגן ושלא וחסרו ;בה
כל הרברים, הנחוצים לבתים מובים, האגודה עסוקה עתק בחפירת
באר באמצע השכונה, אשר תספיק מים לכל הבתים וכבר הוזמנו
בחו"ל הצנורות הנחוצים להובלת המים מן הבאר להבתים. עתה נחלק
המגרש' של השבונה לרחיבית, הרחוב הראשי יקרא. על שמו של
של הר"ר הרצל, יתר הרהוכות יקראו על שמם של משה הס,
הד"ר ל, פינסקר, הפרופיפור הרמן שפירא, הר"ר ל, פהן. וכו"
חברי האגודה מקוים, שעד השנה הבאה תבנה כל השכונה, וביפו
התוסף שכוגה יהידית יפה ,. כידוע, הלותה הקרן הלאומית 180,000
פר' לאגודת ,אחווה יביתי, ההלואה הואת תפרע במטך מספר
שנים ‏ ירוע ואלמלא. ההלואה הזאת לא היחה יכולה ‏ להתקים
המחשבה הטובה הזאת של יפור ,אחוזת בית". --

קציר השדות ב,רהובות" ב שגת תרפ"ה, מטעייהשקדים,
חעושים פרי, הביאו יותר מששים קאנטר של שקדים, שמחירם עולה 15,000
פר'. כציר הענבים עשה 6800 קאנטר, שהפניפו 110400 פר'. ,רחובות" מתנזקת
הרבה ע'י השמירה המרושלת של המטעים .| משערים, כי נוגבים כעשרה
אחוזים בערך מן השקדים.

הודות להתקונים שנעשו מיום הנהגת הקונסטיטוציה באר נסתדר תשלום
מפ העשור באופן יותר יפה מפפי שהיה עד כה, רק הערכת הקציר בגרנות
היתה נבוהה מאד, עד בי עלה העשוה" לחמשים אחווים של ערך התבואה +

קציר השדות ,ב ימה" (גליל) ב שנית הרפ"ח.

גורע גקצר דוגאם,
במדת הכלי*) במדת הכלי *)

חצום?=- -278 1% 00

שעורים-- 180 15 108

פולים -- 160 110 17

קטניות -- | 180 100 10

כל השמח הנורע בקולוניה הנזכרת --- 5050 דונאם ,‏ 0/ 44 של כל
השטח נורע חטים, 589 סמניות, ויתרן שעורים ופולים. 1

השעורה הביאה יותר מעשרה שערים, החטה יותר משבעה , הקטניות"
והפולים חמשה וששה, /

הקולוגיטטים קבלו 18--9 פר. בעד בל כלי חטום (מי"ב עד י"\ פה
בער 100 קילוגראם), 6 פך. בעד בלי שעורים , (12 פר. בעד 160 קילוגר.)
9 פר, בעד כלי פולים, ומתשעה ועך שלש עשר פר' בעד כל בלי קטניות +

בפ"ה עלתת בשנה וזו הבנפת נ"ב הקולוניסטים, שישבו בשנה זו בימה
לסך 108,000 פר,

*) מדה , שבגליל היא גדולה פי ,/21: מאשר ביהורה ., ומבילה קרוב
לג'א: קילוגראם ‏ בשעורים, קרוב ל=ו"ט = קילוג' בפולים וקרוב. -67-5\ קילוג!.

בית מפחר פפרים עברים בק וש טא. (חברה על מניות) אחרים
מנכבדי יהורי קושטא נגשו ליסד בית"מסחר ספרים יהודי-עברי. גדול בקושטא,
שוספיק ספרי-למור וקריאה עבריים לכל המורח. עד עתה כמעט שלא נפוצו

= ספרו-ההניך החרשים שלנו בערי-המורח, מפני שבבתי-הספר שם ובבתי ה,תלמור
תורה" חורו ע"פ השפה הישנה.נושנה. עתה נשבה ווח חרשה, אפילו בתי-
> הספר של האלינס אומרום להנהיג את למור השפה העברית בתור שפה חיה.
בות.מסחר זה ומלא .א"כ חסרון גדול במורח ומצר אחר יפתח שוק חרש

לספרי הלמוד העברים, שנדפסים ברוסיה,

ל ורתון עברי.תורק י.. בימים האלה הופיעה החוברת. הראשונה
= = של הורחון העברייהתורקי דראשון ,,מראת" (ראי). הירחון כתוב כולו תורקית
בבל המאמרים ודובר ע"ר ,;שאלות היהוריות בתורקיה '(שאלות קטנותיהערך,
בשלשה מאמוים מוקדשים לשאלת מכסיהבשר וכדומה).. העווכים חנם שני
עורבי.דין. יהודים, הארונים אברהם נאון ויצחק פירירה, מלבד המאמרים הנזכרים
שנכתבו בצורת מכתכים גלויים להצירום הוהוריים שבבות-הנבחרים ולהחכם-בשי,
ישנם ‏ עור בחוברת וו שירים ותימוז. כלליות, בההקדמה מבטיחים אמנם העורכים
= להגון בירחונס על ענוני ישראל . אבל, כנראה, חסרים להם עניגים ‏ (מלבד
מבם-הבשר) על מה להגין , = ומובן שחפר להם גם הטבסיס להגין.. בחוברת
הראשונה החלו, ‏ למשל, להדפיס את התרגום של ,ישראל בעמים" מאת לירוא
בוליה. מיותר היא לאטר בוה, כי תיגום ה,ישראל בעמים", זו הסניגוייה של אחר
בחטורו. אומות העולם. כלפי דריוטון ופיעתו, מסוגל יותר להפיץ. בתורקיה את

דעותיו של .דריומון מאשר ללמר פניגוריה על העם היהורי, שאינו זקוק כה בלל
= = לפניגוריה: /
% אבל מאמינים אנו ברצו:ם הטוב שני העורבים \ומקוום שה,מראת"

של החיים העברים.
:ריום ר תורקי קוד לא נתאשר רבי חיים נחום
בשהורגע\ הרוחות מחכים לאשור [ה בכל יוםג

= = והוה ברבות הימים לואי אבתי
-- מפני השנוי במי

הבסיבשי מטעם השולפן. עתר,

מאת טערכת *00100ק10, קכלנו את הק"ק הוה,

בגשתנו בעת להוצאת הכוך השני של המאסף *116006:88100; המוקדש
לחקירות קורות החיים החברותיים והקולטוריים של היהודים ברופיה, הננו פוני=
הפעם לבל אלהן אשך עבונו העממי יקר להם, | בבקשה נמרצה לעוור לג
במפעלנו זה ע"י המצאתם לנו חמר ההסתוויו מקורות היהורום : ברופיה ופולין
במשך תקופות החצי השני ש? המאה- הי"ח והמאה הי"ט, לתכלית וו הננ
עורבים ביחור את בקשתנו הנמרצה אל ההבנים, גבאי בתייהתפלה, ‏ למורי ישראל
| ולהאינטיליגנצוה -הישראלית בערי-חשרה בכלל.
מבל החומר הרב הוה ערְך מיותד בראש וראשוגה לספרי הפנקם של
= הקהלות והמוסדות ‏ הצבורוום השונים, = לתעודות אופיציליות ופרטוות, לכתבי-
*ר. (פשפת לבר, בשפה המדוברת, - ברוסית פולנות ובשאר השפות), להוצאות.
דפוס עתיקות, רשומות-משפחת ובדומה, ערך מצוין לא פחות ‏ מזה מחזיקה
= בקרבה רשומת אגדות-עממיות, ‏ מסורות,. = מנהגים ותפלות של -הקהלות שיש
להם איזו שייכות למאורעות הסטוריים שונים, שירי-עם בתכן הסטורי, מצבות
= ובווצא. באלוי
עורה מוחשית ימציא לנו אלה, שתחת ידם נמצאים מכתבים, .ספרי-זברון,
חבורים (5אין! שפה שתהיה) שלא יצאו. עור לאור, או תמונות של סופרים
= עברים, עסקנים. צבוו'יום , רבנים וארמור"י החסידים מן. התקופה העברה,
את כל אלה, שיש להם האפשרות להמציא לנו וברונות; שיש להם
ערך כללי, ‏ או חנוגעים למאורעות ומעשים -חשובים ‏ מיטי העבר -- הננו
מבקשים באופן נמרץ לשלוח לנו את רשימותיהם ווכרונותיהם מבלי כל התבישות
בנוגע לשפה, לסגנון,. לאופן הכתיבה או להתכן ההסטורי שאין לו לפי רעתם
אולי אות; החשיבות המיוחרה. בין המון הרשימות והמקורות השונים, שעלירם
נבנה ונשַענה חקירת העבר ושבלולה, אי אפשר למצוא חמר שלא יחויק בקרבו
כל ערך הסטורי לגמרי , כל קו בינוני, כל. רשימה פשוטה, שקלות-ערכם
מורגשת, לכאורה, בסקירה ראשונה -- גם שם נמצא התכן הפנימי, ‏ הנצוץ
ההסטורי, הדרושים להקמת העבר, לתחיתו ולחקורתו השלמה,
ה בשביל הרפסה בהמאסף ‏ *11600000/800, = מתקבל כל חמר הסטורי,
. תעודות , וכרוגות , רשימות. וידיעות , כמו. כן מתקבלים מאַמָרם. בשפת עבר,
בשפה המדוברת, ברופית , בפולנית , באשכנזית-ובשאר השפות ; - אחרי אשר

0

צט

ישתמש החמר ההיסטורי - לתעורתו, או אחרי כתיבת קופיה ממנו, -- יו
בתודה לבעליו +

מתבקשים לשלח את החמר,ע"פ אחת האדריסאות 1 /

.9 ,הסגה 10111התה 4 .תק 1190704 .0 -עתק פא 0%
או .6 .6 08%1085 3 מעכ 11076067 .0 .113667 .1 0
מערכת המאפם "1160268100
פטרבורג,

-- ביום ב 23 פבי ואר וערך. בוילנה ,,באולם החברה של משרתי הברול"
נשף לטוגת תלמידי אינסטיטוט המורים היהורים הוולנאי, שאינם מקב*ים סטו,
פנדיה מאת האינסטיטוט ,‏ פרוגרמת הנשף, כמו בשנים הקורמות , | תהיה
מלאה. ענין.

בחלק השירתי"ומרתי נכנסו מנגיגות וומירות מאת הקוטפוויטורים מאיר-
בער , רובינשטיין , הונה, מוסגורסקי וער יש לחבות, כי גם בשנה זו ימלאו
תלמידי האונסטיטוט את פרוגרמת הנשף בהצלחה ,

-- ביום 10 פיברואר התבררה במחלקה השניה אשר להדי\ארטאמינט
הראשון של הסינאט השאלה ברבר זכות-היהודים פגני-הרוקחים , הראנטיפטים,
החובשים והמילדות , היושבים מחוץ לתחוםההטושב , להתעסק במסחר ולקבל
לעסקם וה את התעודות הראויות. לכך +

השאלה הואת התבררה בהסינאט ‏ זה כבר ונפתרה למובת היהורים ,
אבל בשנשלחה ההחלטה. אל חבר. מיניסטר-הפנים ,‏ קריו"אנובסקי, ‏ לחתום
עליה, עשה בה שנוי והוסיף עליה , כי היהודים בעלי סוגי האמניות הנזכרים
רשאים לעסוק במסחר רק בתנאי, שענינו-המסחה,, שהם עוסקים בתם,. יהיו
שייכים לסוגי האומניות המיוחיות שלהם.

אבל מיניסטר"המסחר לא הסכים לכך והוכיח, בי הגבלת עניני"המפחף
אין לה כל סמך בחוקים הנהוגים בטדינה , וכי לא יתכן בכלל לעשות הגבלות
בלתי-קבו זות ומסוימות +

מפני חלוקי-\:דעות, שבין שני המיניסטריומים בשאלה ז1, המצוא מי-"

ניסטיר המסחר אל הסינאט הרצאה מיוחדת, שבה הוא דורש ממנו בירור-
דברים. כנונע. לפירוד"הרעות ‏ הזה +

לשבת-הסינאט ערכה בוה הרצאה, שבה הציעה לפתור את השאלה
באופן וה, שיש הובות לבעלי הכוגים הנ כרים להתעמק במסחר, מלבד אלה
מהם , המתלמדים עדיין פאומניות שלהם , כמו: תלמידי-הרוקחים , תלמירות
ביה"ם למילדות וכדומה + ,

מפני ‏ שנגלו בין הפונאטורים .חלוק'-רעות בוה, הוחלט למסור את
השאלה. לבירור הישובה ‏ הכללית ‏ של הדיפארטאמיגט הראשון בהשתתפות
באי-כח המיגיסטריום , הנוגעים בדבר+

פפרות וְאָמָנוּת ,

-- ביום זי אדר מלאה שנה למות יהורה שטיינברג, חברי
הסיפר ‏ המנוח, שנגשו: להיצאת. כתביו, | מוריעים, = שתכרכים
הראשונים כבר נדפסים ובקרוב יצאו לאור, ההיצאה. תצטיין
בהידור רב, והננו מעוררים את חובבי הספרות. העברית לבא
לעורתו של ועד:ההוצאה, כרי שיוכל להוציא אל הפועל את
מחשבתו ולהציב מצבת:עולם בספרותנו לאחר מסיפרינו ומשוררינו
המצוונים ,

-- בשבוע וה מלאה ‏ שנה אחת למות הסופר. ישעיהו
ברשדסקי .

--ביום ה" ב"א לחרש שבט נאסף. אל עמיו בסטנוסלו ‏ אשר בגליצות
הסופר העביי הצעיר מר אברו:ם לבנסארט בשנת עשרים ותשע לימי. הייו
המנות נתחנך בבית-המדרש ובבית-הספר, ועור בימי נעוריו כתב פיליטונים
ומאמרי.מדע ובים .| בפעם הראשונה וצא מר לבנסארט בתור סופר בהמאסף
השנתי ,חרמון". אחר כך השתתף ב האשבול", , המצפה", ,לוחישעשועים" ,
,העת", ועור + מר לבנסארט יסד גיב בפני עצמו ורחון עברי בשם ,היוירן"ן
אך הירחון הוה גפסק עור טרם הספיק לצאת את שנתו, תנצב"ה.

-- בתוצאת-הספרים המפורסמת של גיאורג ריומר בברלין וצא בקרום. >

ספר חרש של הפרופיסור המנוח מוריץ ל אצ'ארופ בשם -6תעם 6 >

ורצי

(שנה. שנית)
תי לילדים, -להינוקות ‏ ולבני הנעורים, יוצא: בדיוק כל יום
א' בפורמט גדול. ונדפס ‏ בהרור. מצוין,
העורך. וחמו"ל י, +ב, לבנר,
הוספה ! ,מלון רוסיפעברי. לילרים" .
מחיר. העתון לשנה 5 רוכ בחו"ל עור 60 קפ
ובערך זה לחצי ולרבע שנה.
האדויפה:
."פ' זר זו א 0 כ ז 8 ,| .הס (אסאהעקה
*הזוגסטזקהזז,. 46088 (.פאדו]). [פחהשוו]

משלוח מנות לפורים!
ליותיקה .הלאומית. לילדים בשפת רוסיח. ,הת ק ו ה".

א) אגורת פרחים (ע'פ התלמוד), ‏ ב) ים של. דמעות
(אנהה). ג) ‏ הלום = בן ציון = ופנמסיה). ד) בעך הארץ המולרת
(ספור ‏ מימי החשמונאים).. ח) .בר כוכבא ספוך בשלשה. חלקים
1 הבותח! \ ספור = ע"ר -שני ילרים שבויים ‏ בימי. עזריהו- מלך
יהורה\. מחיר כל. הפפורים . האלה עם המשלוח "שלושים ‏ קפ'
אין העתון ,הפרחים" וספרי ,התקוה" נשלחים למבחן או בנ'נ.

100 שזונמפה'1 ,שא6ההעדזה

2 חשחר ש

צופף*בית: מסחר. ספרים חדש בכל מקצועות. הספרות ע"י ממ,

9 בשם. . ה שחר".. ווארשא,. הימארפקא -46,. מעל, -67--149,

בות מפחר. הספרים ,הש חרי ימצוא: לדורשיו כל. מיני ספרים

ת!:העברית,יהיהודית,-הרופית והפולנית.

ד הספרים ,ה ש חר*. הציג: לו למטרה: למלא\ כל

מערי השדה בדיוק ובזרוזות מצוינה:היותר
אפשרית.

קפלן

קפ?

הדהישות

-בבית: מסחר הספרים. ,,ה ש ח רייי נמצא: תמיר המבחר היותר גדול

ה

מכליהחת מונות, תוים.וכרטיפי-פוסטה מצוירים,

בבמה"ס

העברי
בבית מפחר הספרים ,יה ש חרי" אפשר להשינ כל מיני מכ ש ירי
שר תייה

מזב"ם, מורים, בתי-ספר, תלמור-תורות ובי:

בליותיקות מקבלים הנחה,
אי קטלוג: מפורט יופיע
טביהה =חראשית - והיחירית | מכלי ספרי ,א ביב' וספרי א
כ תיא מק יוב, היא כבית. מסחר. הספרים, ,ה שח ר'<

7

- בתובת ,ה ש.חו": :
היה 1
*מ' ג א 4 זז ג יזמ

7

5 ה 010 הג ₪6
"תגת6\ן60פגוה

האפ התע מוהו(טפוה א ]

א רפואה.

פאר קאָנוואולס:ליירענהע. (חולי. נופלים),. ווי: אויך- נערווענשוואָכע
ב קען. מען: בעקומען: ביו:

ה 0 ,102 10 ה6נ סכ וגו 11

עשריובען די. קרנקהייטשאון. צילענען. א מארקע ‏ אווף: אנטווארט +

בקרום. וישולח ‏ לכל רורש . מע >

הננו:. מברכים ‏ בברכת. מז"ט. את העלמה ‏ מרת שושנה. בת הרב
ר'= זלמן דוב, ז'ל: ראבינאוויץ | משווינצ אן ואת מר יצחק
ילון מליפנישאק ליום: בואם. בבריף. הארופין
הועד. הציוני דאשמינא +

קישינעוו: ו
|
איך שיק ארויס. אין אלע שטעדט פון רוסלאנר טרוקענע פרוכטקן,
נים וועלישע , פשר'ן וווין רויטען און - ווייסען , - אויך בעועמטער צום
קערען די שטיבער (ממעחא5ם)
וא ה ה ק100800 :פסה \
. סוכני ,הח עולם"
(לקבלת חתימות. ולמכירת עלים בורדים. לאחדים!
בעיר. קאוונא. ובסביבותיה :
א) בימה'ם של מרת ל, מייעראוויץ וגנה
+ ה' קאפעל חורוויץ,
בית-ספר למסחר ולשפות לנערים

ו
ץ'אאתטזאן זור

*2טזתס]) 6₪6,. גו ץ :
שפות חדשות, למודום. בלליים ועבריום | 126866

ב

זה אסואאמץ- את סגא .88
>

ו . ת6[\6היק 8 6מן60016

8

ולו 01100[16 3
\

וידועות המפחר, חנוך פרטי, דתי ולאומי, .010000
השגחה מעולה. תעודות מצוינות,
א זפ תוס

(.ן6/ונ[6 - .2מ18) [810ו6₪01א

פרנקפורט. ע"נ :מאיין 2
פנסיון לנערים עברים
(מאושר. על ידו: הממשלה)
המנהל ‏ .14 .6060 ,שאמהטוןא .כ
החנוך מתנהל ע"י אנשום מומחים לדבר, ברוח האפונה ואינדיבירואלי, הכנה
מורה לכניסה לבית-ספר למסחר , לגימנזיום , להפוליטיכניקום ועוד. גם. בשבופ"
נערים באלה שעור לא רכשו להם שום ידיעה קודטת. כלכלה מצוינה,. השנחת
מעולה מתוך. אהבה ויושר לב . שעורי. למוד מיוחדים לשפות עברית ורופית',

| חנובים מתקבלים בבל עת. כתבי מליצה ‏ ותעודות טנידי תהלה מאנשום

נכבדים בארץ. וכחו"ל,. פרוספקטים נשלחים חנם לכל דוש .

-

(| 0

מק
-
ב
5
ב
5

5

1 טע(

0%
ו
%

0

ב
דעם נעשמאקסטען יייש ושפירט של פפח +
אויך רעקטיפיצירט. (פיינשפריט)
בדדקשחס0 =|טפסאה סה פושעת
,וא דס עויס הסה הספת ₪ -האופ6ס 8הםסם ע
מיט הכשרים מהרבנים הגאונים הצדיקים ;

קען מאן בעשטעלען ביי

3

300 א צוע-1 וז
ה פה 2

.04 ,5 .5 שב
נענויסטע פרייוען. בעססע בעהאנרלונגן רער יו"ש 4
ושפירש איז בעוואוסט סיט !יין גופען געשטאק, \5
אננענעסען רית, פים ויין קריסטאל געשפאלט.

₪ רער ואוואר עקו' פון יאהר 1865 תוע"ת.
שמעו בעצת הרופאים.

= .|
הרופאום חשבן ומצאו כי כף אחת וחצי של 0%

בול
מביל: את יפוד הברזל. באותה. מדה. שמכילים. אותו
היותר .מעולים. של הרופאים,. ויסור. הברול. שביין ,ברזלי יש בו
בדו לטהר = את. הדם. ולהבריא. את הגוף. והוא - יפה לשתיה
לגדולים. ‏ ולקטנים. ומועיל. ביותר וזול ביותר. מכל שאר היינות
המכירה. אצל חברת. ,כרמל" בורשא,

הריציפטים

כהאדהתירה עדיף!

4

כל. החפץ. לנלח את הזקן ‏ בהתר. ולא. באפור "יקנה ממני את
אבק-הגלוח החרש. ")601101 ג םר
בשמו יבן הוא,. טוב ויפה וריהי געים ומועול לגלח ‏ הוקן ברגעים אחרים
קצהין"ט. וטותר הוא. מן. התורה אפילו ‏ לבתחלה. כמבואך בפוסקים .
מחיר. תבה א' 60 ק',. שתי תבות רו"כ א', --- ע"י. נאכנאהמע
לא: ישולח..

בתבתי:
10-1016040 30 10808

שתו רק כרמפ" 5
יין )00 ץ |

-

0
סומן ,ה עולםי

-

התימות, ‏ מודעות. ולמכירת ‏ עלים. בודדים),
בעיר. ל א ד ז. ובספיבותיה:

בומהם: של ,פרגוג" (14 פא .3+ .116060808)

סוכן והעולםי :
בער נ ע זזש ין. פלך טשרניגוב). ובסביבותיה :
שר ל,. מ, היילפערין,. >
הבאודיפה
מתקבלת. החזימה: על ,הח עו5 ם"!
אצל. הח"ר י,. ספיר.. (06 א- הפאסמ0הטווווע).
בו במערכת ,השלח" (819 ה מאועווה הקד 16%).
ואצל חברת ,כרמל",= רחוב .3 ,פספוטטאות -פש) יי
: , (06 .ה -ע1ץה חכ

ו

(לקבלת

ברת

א\
ב)

הק בצלאל יפה,|\:

פונן <הע ולם

בעיר: ם מ א רג אן פלך וילנח). ובסביבותיה :
מר 3,/ ב שימשלויין.
5 אונד. בוטטער-
[אגענטורד אונד קאמה

מיססיאנסגעשעפט

פאן
א 1

.7 .)1188 0 וג 1

שטרענג. בש
האטעל אונד פ
1

שזונ ו

1 6
0110 8

ו 5
אונוים הקערניעןוג
0 שב מע טע ובאט

א)א1%1ןג

הצ

ענזיאן

גראסעס פייןגעפיחר מעסרעסטוי:
ראנט דאם גאנצע יאהר געעפענט,

אגאגע.

7 וסט ב

סוכן ,העולם" :
למרינת. אנגליה. בכלל. ולעיר לאנדאן ולסביבותיה

בפרט
מר ךר, מאזין ושותפיו ‏ (בימ"ס)
06 סק הגט0ווג\\ 141 | ת10000 התותהור .4
86 105060 2
יק ג01א6ז אות6פו 6
תע .0 :

-חסא 85 ₪000001601 ₪5 .עסא 30 1% 0
7--.988 50 ,א 75 .3 סז בהזנ6ווק .83 25 0[נט ה ההש זו ל

-6צע 18--.898 100
:הקסועג 7 זוההופע הה1א0
.5 א 60 0-00

|

38
2+
2
| -
םל
= %
= ל
5
שש
0 תה
1 2
ב
ת כ
1 1
ה ל רת
ו
= [8]
בס - =
= רו
6
1
2
ה

סימן ,העולם"
בעיר הוראהנא

תרס'מ. . ָ : שנה שלישית

הציונות = שואפת לרכוש מקלטר"פטות | ע"ה >
משפטנלוי לעם -ישראל | בארץ ישראל..
(פתנרמת > ביל %

שבועון עברי.
8 ₪
התכן: -- --

-+-*--

. 1 היהודים הספרדים במורח, דר שמעון ברנפלר,

החנוך האסתטי.. ג פים.

: > = האספוז הכללית של הועד האודיסאי לישוב ארץ-ישראל. וף.

: 6% כרמית (שיו) , , 0 %
6 מן המצר. (טגלות חתובות) ב : - ח, בונר,
6 אוגוסט סטרינדבורג. > שמריהו גורלוק, 17

6% שיחה עם ששון אפפנדי (הציר היהודי מבגדד) , א חי
6 אספת חברת גאולה, , :
₪ עוזה.

9 הבארון הוראץ .בר'. יוסף גינזבורג (ניקיולוג),

-1) השבוע: (הציונות ן בארץ-ישראל ; במורח ; בתפוצות-ושראל ן
ספרות ואמנות).,

מחיר ,העולם" נוופיה; לשנה 4 וובל, לחצי שנה % וובל, לובע שנה 1 וובל, ולחרש 88 קופ'/
בחו"ל :‏ באוסטריהיאונגאריה 10 כתרים., בגרמניה = 9 משרק , באנגלוה /9 שילינג , באמיריקת'"3/2 ₪ דולר,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון וה לחצי ולרבע שנה,
בעד שגוי האדריסה 30 קי

0

1
מחיר מודעות + בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים , -- על העמיד הראשון 60 קופ'י ועל שאר הי,טודום 40 קופ'י

האדריפה:
.4מ0/1 1130[82%, ם26680)10 | | .ההמהאם "ד 0 ואה

ְּ : |( מחיר כל גליון 10 קאפ 6

,

להחותמים עד מים.
עם הגליון הנוכחי גומרת חתימתם של ההותמים
שתתמו על ..העולם" רק לרבע שנה, החל מן
חודש ד יק ב ר ש'ע וחללו מתבקשים שיואילו
| אופוא לחדש ב לי איחור את החתימה. בכדי

| שלא יפסק להם. המשלה

5 5

תנאי החתימה. על כל כתבי יהורה שמיינברג .

יהודה. שטיינברג: כתב, כודוע, לגדולים ולקטנים, ‏ ולפיכך
עחלקים ‏ כל = כתביו: בשביל מהדורה ‏ זו לשתי מחלקות, באחת,

ובאו כל כתביו: בארבעה כרכים לנדולים, | ובשניה--בל כתביו
= בארבעהן. כרכים. לקטנים.. כל אחת משתי מחלקות. אלו -- היא
בה בפניי עצמו. ויש בזו מה שאין בזו,: החתימה אף היא
מתקבלת על כל אחת בלבר, ואין. אחת תלויה: בחברתה כלל,
שתי המחלקות תהיינה הולכות ונרפסות בעונה אחת, ותשולחנה,
= ברך כרך. במועדו., לכל חותמיהן +
7 = תנאי החתימה לכל מחלקה בפני. עצמה אלו הם:
2 מחלקה לעם +
עווחום, " רשימות, . שיחות ‏ חפירים, ‏ ספורים, = רומאנים, : מבחרי
0 משלים ופוליטונים. וכו' ,
ל | 7
שבעים גליונות דפוס. בערך ,. בפורמט גדול. ובחדור ;
-מחיר. כל אהבעת הכרכים לחותמים--5 ר.
אפשח' גם. לשעורים, |כוה: ‏ בשעת' החתימה' ל ר., אחרי. קפלת
הכרך. הראשון. ₪ ר,, = ואחרי ‏ כרך: שני. 4 ד;
ה = לשצים 'חותמים. יהא מחירם ל ר,
: ₪. מחלקה לבני הנעורים +
= "אגדות, שיחות, בדיות, בדיחות, ‏ מחזות, משלים, ‏ ספורים, ציורים וכו'
ו : ==בארבעה. כרכים-===ר.

שש

85-56 גליונות. דפום\ בערך ,. בפורמט. בינוני: ובהרור הב,

<< מהם: שני כרכים (₪0 גליונות) 5נערים עם נקוד ‏ מקוטע) ושני

= פרכים 35 גליונות) לילרים, באותיות גדולות ומנוקרות נקוד שלם.

החתיסה מתקבלת. רק. על: ארבעת. הכרכים -ביחד.

מחיר כל ארבעת. הכרכים לחותמים 5.ר, 80:ק:

אפשר לשעורים: בשעת חתימה--1 ר., אחרי. כרך הראשון--. 1 ר,,
0 ואחרי. השני--59 ק, :

0% לשאינם חותמים יחא מחירם 3 ר, 50 ק:

0 את כסף החתימה -לשלוח ‏ ע"ש :/

1117000 00 הפצ הג 00008 1001015( התפהסעור

ו 800 זו ,000888 (< ג10141(> שה9ל

ם מיוחהים .ער הוצאת ,כל. בתכו >>

ב

שמיינברג. נשלחים לכל. רורש. == קעלמי

מן הגליון (49) הבא.
הארמיניסטרציה. ,

א גו .801 0 וס הפ מב
אופא | > הומת אה --

ווה 01 1 מאנ-ת
(800018). מין-ת)
0 ל 0וה 100
00100 0600 0
וט | 0 6
2 הזתת66צץ ההחסתם 8 אנתהסת0

.8010 10076[ טטר 8
818 .0 ו הז ,הק 11 0

85 ,12 1-31 :100)סעו
300 100006 ,
2110009 06מ101מ6ש!1ה כ 6ג[טהזק

| י"ש טבעי של גפנים לפסח. .
הוא רק חיייש החזק מאריץ ישראל. אשר ימכר בבקבוקים
שלמים וחצאיים. על ודי

= = חברת כרמל, ווארשה.

יה

מורה מנופה.

בעל השכלה של שמונה מחלקות. הגימנזיה, מומחה. בשפת רוסיה
וספרותה. ובמאַמימאטיק, ‏ ויודע גם את השפה. העברית --- מבקש
לו קונדיציה. הגונה., :
לפנות. עפ"י האדריפה. של ,, הקולם* :
בעד .₪

מורת עברית

מומחה ומנופה: בשיטה הטבעית, מבקש משהה. בת'ת' או בבי"ם
: רשמי. לפנות ?:

" : 0 תו 30608 ומייס א

הנני מביעה. את ברכתיי העמוקה לרעי | הנאמנים" היה
: ל .

> מות ברתה. ווארשאוופקי ומר בצלאל יוסף ‏ גפן

=ליום בואם. בברית הנשואים ‏ ולזכרון , הנני גומעת. על שמם שני

שר = צים. בער הרצל .

(פלך..קובנה)ט'. ארר,. תרס"ט -\.

'

9

ווילנא,. יז אדר, תרסיט,

4 ,11872 מ10-60 , ב א, ]זו

ד"ר שמעון ברנפלר.
הוחודים הַפְפַרְִים בְּמִרָה.

באשר נתנה הקונסטיטוציה בממלכת תורקיה, נקבע תיכף
החשש בלבי : עוד מעט ויכריזו היהודים הספררים בממלכה הזאת
על עצמם, כי הם ,תורקים בני דת משה", ואין להם חלק ונחלה

ביהדות הלאומית . דוגמת מה שאמר אדוארד לפקר על

עצמו בשעת. שלות היהודים בגרמניה וגדולתם הדמיונית: תחלה
אני: גרמני, ואחרי. כן ,גם". יהורי.,

הענינים התפתחו, לשמחת לבנו, באופן אחר לגמרי, ואני
רואה, כי חששי היה אז חשש-שוא. היהודים הספרדים במזהת,
,מחוסרי ‏ התרבות וההשכלה", ‏ לפי דברת ,,,,בני הת משה"
שבארצות המערב, מחייבים בנימוסם הטבעי, בחושם ‏ הצבורי
הבריא ובמעשיהם הטובים, את אחינו שבמערב מרובי ההשכלה,
תיכף להכרזת הקונסטיטוציה בממלכת תורקיה נגשו גם הם אל
העבודה הצבורית, ובכל לבם הם משתפים עצמם בהרמת קרן
ממלכת. העותומנים ובהפרחת הכחות הצבוריים שבה, אבל לא
כפרו ביהדותם ולא נתנו סגולתם הלאומית כופר ,הזכיות האזרחיות",
אלא: הם משתמשים במצב החדש גם להטבת היהרות והרמת
קרן. האומה הישראלית,

עד הנה לא שמענו על זה תרעומות מפי התורקים ,האמתיים",
הא למרת, כי בעיקר הרבר היתה בוה בכל הארצות טעות
עצומה לא היה מן הצורך, כי. יכפרו היהודים ‏ בלאומיותם,
למען ישחררו אותם ויקבעו להם מקום בחברה המדינית,

אמנם האמת. תחייב. אותנו ‏ להודות, כי כמה תנאים רצויים
גרמו לזה במזרח.. ממלכת העותומנים לא היתה מעולם ממלכה
לאומית, כי אם רק ממלכה דת ית, אפילו בימים הקודמים,
שהיו העותומנים הכובשים והרודים, ושאר העמים הנכבשים והרדויים,
והקנאה הרתית היתה עדיין בכל תקפה, היו התורקים מאנסים
את העמים הנכבשים על דתם ולא על ל אומיותם ושפתם
הלאומית, הנה במרינת בופניה, למשל, קבלו עליהם רבים מן
הפרביים את דת האיפלאם ונעשו אדוני הארץ ובעלי הקרקע,
בעור ששאר אחיהם נהיו להם לעברים, אבל השפה הפרבית
נשארה. גם בפי האדונים וגם בפי העבדים. אחרי כן חדלו
העותומנים : גם מזה, ולא אנסו עוד שום עם גם על דתו,

המדיארים היו ומן מרובה נתונים אל מרוּת. התורקים, אבל לא*

נשאר בלבם שום טינא על מושליהם משכבר. הימים, אדרבה,

0 55

.2 1909 2080888 0ע-25. , ]סו

חבה גדולה. נורעת מצר המריארים אל התורקים עד היום הוה ,
ורוקא את הגרמנים, אשר ,הצילו אותם מיד מעניהם התורקים",
הם שונאים תכלית. שנאה -- אותם ואת שפתם ואת גאותם
הלאומית, ידוע הוא, כו בימי ממשלת התורקים באונגריה,. לא
היה שום אונס וכפיה בארץ, וכאשר באו ,המשחררים" הגרמנים,
אמרו לגרמן את המדיארים בעל כרחם,

בדורות האחרונים היתה הממשלה התורקית חפשית בשיטתה
המרינית ‏ וביחוסה אל העמים השייכים לה -- קצת אמנם. מפני
ההכרח, אבל בעיקר הדבר מרצון עצמה, התורקים הם בכלל
נוחים. לבריות ובעלי. מזג טוב, כנים וישרים ובעלי מדות טובות +
ימים רבים גרתי בארצות הבלקן והכרתי בטיב כל העמים היושבים
שם, ‏ לא מצאתי רעים ושפלים מן היונים ‏ וטובים ‏ וישרים מן
התורקים, ‏ זוהי דעת כל אלה היודעים את התורקים לא מפי
השמועה, אלא על ידי ראיה וסקירה מבחנת , הממשלה התורקית
נתנה לכל עם ועם, כלומר לכל כנפיה דתית, לחיות. בחיין
הפנימיים כרצונו, אין אונם, וכיחור היתה עין התורקים למובח
על היהודים, מפני כי לא חשדם איש באיזו פניות סתריות לרעת ;
הממלכה. אם נמצא לפעמים איזה פקיד רע"עין וקנאי, שאמר
להרע לישראל, אין זה סותר את משפטי הכללי, מגרעת גדולה
נמצאה בימים הראשונים בממשלה הריספוטית, שעל ידה היו
העמים הפקר, אבל בכל זה לא התמידה מעולם עריצות הפקידים,
וקובלנא לפני השולטן לא החטיאה את מטרתה,

בדת. הלאומית שמרו היהורים הספררים במורח גם את
הלאומיות הישראלית, עוד לפני שנים מרובות כתבתי, כי אין
יהודי לאומי מטבעו כיהודי ספרדי, עור לא עלה
על לב יהודי ספררי להתבייש ב עב ר הי שר אלי ולמחקו מתוך
זכרונו, ולותר בסתר לבו או בפומבי על העתיד הישראלי,
אדרבה, אלו קדושים מאד בעיניו, והם ממלאים את כל חלל
לבו, בחמשים שנים האחרונות נעשו שנויים גדולים בחייהם
המוסריים. הם היו כמעט הראשונים: בארצות הבלקן, להתקדם
בתרבות האירופאית ולהתקרב אל המערב, הגם שהתפתחותם
התרבותית היתה רק שטחית. הרבה מחומרי הרת הישראלית
בטלו בלי פלפול מרובה ובלי וכוחים ארוכים; אלא או אחרים
עושים כן, ועשו כמוהם, הספרדים הם מטבעם מעט קלי-הרעת,
גם ,בניהחולין" , אשר אינם אובים לותר על תענוגי עוה"ו. מפני
השכר הצפון לישראל בעוה"ב., ‏ אבל בכל חפשיותם הרתית. לא
ניתק אף נים אחד מן היסור הלאומי שבהם, ,לה אומה ישראלית",
מה ששגור תמיר בפיהם, יקרה וחביבה מאך לָהם, עור. לא

/. 9 > העולם 3%

גליון.ה

ראיתי ‏ יהורי ספרדי ‏ במורח, אפילו בריקנין. שבהם, שלא היה
חפ על כבור האומה ביחופה אל הגויים, זכורני, כי אחרִי שנפטר
המלך מילאן = בראשית שנת 1889 במלכותו, ‏ באו הרדיקלים
והפכו את הקערה על פיה, הם קראו את ההגמון. מיכאלי
שנדון לגלות ‏ בימי מילאן," לשוב לפרביה,. ותהי ראשית מפעלו
להצר ליש ראל -- זה למר באֶרץ גלותו -- ולהוציא פקורה
לשבות במו'מ ‏ בכל יום הראשון ‏ בשבוע כנוצרים וכיהודים,
וכוונתו היתה לאנם את היהודים, לפתוח אֶת חנויותיהם בשבת
ומועד,. בימים ההם היו כבר קצת יהורים מזלזלים בחומר קרושת
השבת ופתחו את חנויותיהם, ‏ אבל כאשר יצאה ,הגזרה" ‏ סגרו
דוקא כולם את החנויות בשבת, אחד היה עז פנים ושונא היהרות,
ממש ,מומר להכעים", שכבר פפק כל יחם בינו ובין אחיו היהורים.
וזה היה הראשון לסגור את חנותו בשבת ולהעיר אגיטציה נמרצה
בקרב היהודים, למען לא תקום עצת הצורר,
קנאת האומה הישראלית אכלתו,
לא היה מן הצורך, כי תתפ ש ט הציוניות: בקרב היהודים
בממלכת תורקיה, מפני כי ציונותם קודמת לציוניותנו אנו, אבל
הספררים. אוהבים מאר את הפומביות ואת: האגודות - והררשות,
| נחוץ היה ליסר. במרינות תורקיה אגודות ציוניות, לררוש על
הצוונות. ברבים בדבור. ובכתב,. באספות עממיות ובעתונים. --
אבל בראש כנסית ‏ ישראל עמר אז ,ממלא מקום ‏ החכם;בשי"
משה הלוי -- איש בלו תורה ובלי חכמה. ובלי הכרת. היהרותי
האלהים יודע, ‏ איך וכה וה האיש להיות קרוב לשלשים שנה
ראש. הכנסיה הישראלית. בכל. ארצות תורקיה ! - האיש. הזה היה
מתנגד לתנועה הלאומית --- איני יודע מפני סבת- מה -- ובהות,
< שכח גדול נתנה" הממשלה בירו, והוא. היה המפקח. על החיים
המופריום והדתיים של כל היהודים בארץ הואת, עלה בירו לעכב
את התפשטות. הציוניות. --- כלומר: חגור היהודים במזרח אל
התנועה הלאומיתו

שמריהו ‏ גורליק ,

אוגוסט סְטְרִינְדְבָּרְג,
(לוובל=הששים שלו).

אופיליה העדינה והענוגה בהוד היגון, השפוך על פניה, מספרת
לפולוניוס אביה על אודות האמליט כדברים האלה +

חי בְָה הרתי פַקָא

בְּמְרוּצָה נִבְנֶם הַמְלֶט ג הרוּעָה

אדרתו/ עָליו, שערות ראשו . פרוּעות ו

יי פָתָו ְורְרִים: ער קאָבֶץ.

בשי חרי פָּנָיו- בְּרְפָּיו פושלות ,

מבריקות. צַינָי. בּבְרק עָצָּב: עמק

ִּיוּ הניה עִצָמו. שָכָהו

לָספַר על מורְאָיו+.+

'בדברים האלה מצטייר לנגד עיגינו פרצופו השלם של האמליט , הנה

הוא. עומד לנגד עינינו ,‏ בן-המלך. האומלל, משתומם כולו. על הטראגידוה
הפנימות , שאינו יכול לפתור אותה. על שכמו החלש מוטל. משא"חוב בבר

כ"ב, לכו הנדיב מתעורר בכלבח לנקמה והנשמה. געלבת , געלבת מאד .
ביצד יוכל. בן אדם לגכור על כל אלה 1

> וכר בן-המלך העלוב האמליט עולה על לבי תמיד בשעה שאני הוגה
בסטרינדבירג ,. -= לא אותו ההאמליט, | המדפר לנפשו מתוך - מילאנכוליה
חרישית ,‏ לא ברגע שחוא. עומד בשרה-הקברות ואוחו- בורו את השלר. של

ל

אין מקום יותר מוכשר לפרופוגנרה ציונית ככנסת: ישראל
במדינות תורקיה יהיעת השפה העברית. היא מעטה. מאר,
לצערנו, בקרב היהודים הספרדים. שבמורחן אבל חבתם לה
היא גרולה: בלי גכול וקצב, ‏ עוד. לא .ראיתי יהודי ספרדי או
יהורית. ספרדית. מזלולים ‏ בכבוד השפה הלאומית, צלצול המלה
העברית עושה רושם ‏ עמוק בלבם, -- במרינת. פרביה נתקרבו
היהודים ‏ כבר ביותר אל התרבות האירופאית, והם חושבים את

עצמם כמצוינים בהשכלה ובתרבות. טובה, שם מצאתי כבר יהודים .

ועור יותר יהודיות, אשר קבלו על עצמם את כל חומרי
הנימוסים הפריזיים. ביחור היו מביטים בשאטהנפש על כל מנהג
,תורקי", כלומרי מנהג יהודי ארתורוכפי, אבל את הארץ הקדושה
ואת השפה העברית כבדו וחבבו בכל לבם, היה בא אליהם איוה
,שליח" מארץ-ישראל והביא: להם עשבים מן האדמה ‏ הקדושה
והחביבה, והיה. מוציא מפיו - איזו מלות עבריות, ‏ שהיה הניל
בהן, ובמתנותיו אלה לקח את לבם והריק את כיסם,. קשה היה
לי למחות ברמאים הפקחים האלה, מפני שהייתי מושך. עלי חשר,
שאיני מחבב את הארץ הקדושה, וכבר הפסחתי מלבי את
האהבה לאומה הישראלית.

היהודים הפפרדים במזרח נתרוקנו, = לראבון ‏ לבנו, | מן
ההשכלה הספרדית שהביאו עמם בבואם אל הארץ וגם מרעת
היההות, כמעט שאי להם אף וכרון של התקופה הגדולה, בימים
שעמדו. היהורים הספרדים במרום ההשכלה היהודית, ‏ שאין
הוגמתה בהיפטוריה הישראלית, ‏ ימי התפתחות החכמה ‏ והרעת
והשירה. העברית, שרק פעם אחת זכינו לה,. אל היהודים הטפרדים
במורח לא התגנכ אף שביב של האור הגדול המבריק; ‏ שהיה
מאיר לישראל ולעמים. ימים רבים, את הרמב"ם' הם וורעים,
מפני שעל פיי פסקיו הם. חיים בחייהם הדתיים; אבל את ר' שלמה
בן גבורול ואת ר' יהידה הלוי ואת ר' משה אבן עורא ור' אברהם
אבן עורא אינם יודעים, הגם שפיוטי המשוררים הגדולים האלה

יוריק המפורסם, בי אם אותו ההאמליט, שוה אך נודעה לו חטאת אמו, ובהודע
לו הדבר הוא רץ אנה ואנה על'פני הבמה בצעקות משונות, כפריץ-חיה ,
אשר נחתו בה חצי-מות+..

כל ספריו של סטריגדבורג הם פצעים מטפטפי דם , עמוקים , חרשים,
מכאובים מקרוב. באו ,

טראגידית-העולם של שקרוי האדם ומעשי אכוריותיו נודעת בפעם
בפעם לסטרינדבירג באיוה דבר חדש. הדברים הישנים , שהביר אותם לרעת
עוד בשנות נעוריו לובשים תמיד בעיניו קלסתר פנים חרשות. זהו אפון מיוחר
להמצא תמיד תחת השבין החד של הטראגידיה +

הוא איננו יודע ‏ את יחופי-הצער אל החיים של רודינבאך , למשל,
או של אולה האנסון, היועיץ תמיד בעונים לטושות מתוך תמהון ופחד להבוט
על הכל, להביט ולחשות . זר לו גם המבט האירוגי מלמעלה למטה.

סטרינדבורג לא היה יכול לאמר + ,יודע אני, כי הכל לא וכשר, כי
הכל רע, אבל כבר הורגלתי לכך , ועם זה יושב אני בחדרי שלי",

סטריגדבורג אינו יבול לשבת פגור בחדרו. הוא מנפץ את כל הרלתות
והגדרים ורץ תמידר מהן בקול צעקה נוראה של איש, שוה עתה נפצע ,

מוגו לוהט ורותח .‏ כנודד רוחני הוא-נטרד ‏ ועובר מאמונה לאמוגח,
מתורה אחת אל השניה .

מה לא היה כבר סטרינדבורג בחיוו +

דימוקראט, סוציאליסט, מגן נלהב לשויון-הגשים, ניטשאי, שוגא-הנשים,

הוא חבר פפוים תחת השפעתו של ווסו; אח"כ שכח את רופו
ויחוור לוואלטיר , הוא התחיל באהבה אל העם, אל ההמון , ואח'ב קלל אותו
קללה גמרצת. ספרו ,הפאריים" (טשאנדאלא) הוא. מהאה אינירגות כנגד
האידיאל של השוון.. סטרינדבורג מופיע בו כאריסטוקראט מלא גאון . בקראנן
את הספר הוה, אתה גזכר שלא ברצונך בקריאותיו של גוטשה:

,גי בני האדֶם אינם דומים וה לוה, -- ככה אומר הצרק, ואת וה
שרוצה אניי, אין הם רשאים". ,
| הפרופיסור של סטרינדבורג , המתושב בין הצוענים , בון הפאריים רואח,

ביא .

%

23

יגליון ח

>< העולם 36 4

ממשטהכקקעבחטרטוטאמטנט.ם ואי וטא נצמסחע נשסכי, מצה06 אשמטריאשניקח: נטעטניוה קנטה עמק עושקננוגם של-< מכ בכ בב | להצ ג מבמצב מנהשונידנכהשהטננ קד ה 0: ששהמנהף ה קי!שקנ שק סייוו

קבועים בפררי תפלתם, והם אינם מחסירים מהם דבר, מצאתי
ספררים. קוראים: ?עתים מזומנות בספר ,העיקרים" כמו שקוראים
בספר ,הוהר". - בלי הבנה. רק לשם קריאה בעלמא,
אבל הוקא אותם. היהורים. מוכשרים כל. כך ‏ להשכלה עברית
מקורית ‏ -- חן מפאת טבעם והן. מפאת. חנאי. חייהם,
דוקא. אותם: היהורים. מוכשרים כל. כך להיות :חלוצי התחיָה
הלאומית בישראל,
היהודים ‏ הספרדים הם קרובים יותר אל הטבע ‏ ואל
התפעלות מבעית. שכלם לא חודר עור כדי להקהות. את
רגשם, את מחם לא הוגיעו יותר: מדאי. ולא הכבידו. עליו משא
כבר מנשוא, יותר: ממה שהם עלולים לדעת, הם. עלולים
להרגיש, בלבם נמצאה נטוה גדולה לשירה העברית ‏ ולהיסטורוה
הישראלית, ‏ הם נוהגים לשיר שירים עברים שאין הם מבינים כלל
את" תכנם, = רק מפני = צלצולם = הנעים: כל : כך,: ובאמת. שירי
הספרדים. ערבום ‏ ונעימים כל כך גם בצלצולי הקול... הם שומעים
וקוראים בעונג גדול את פפוריי ההסטוריה הישראלית; ‏ ואין. פלא
בדבר, הלל לבם לא. נתמלא. עדיין בשירה . של .עם אחר ובספורים
הסטורוים של: עם אחר, הם חיים בשלום ובאחוה. עם. התורקים,
באהבתם. לארץ מולדתם. אין אף: נדנור. של ספקן אבל אין. להם
שום קשר וחבור. אל ההשכלה התורקית:: אין המשביל היהודי חש
,קרע" בלבו, = ואון נומי = רגשותיו ‏ נמשכים ‏ מצד -אחד.: אל
שקספיר ואל. גיטה,. ומצה השני. אל ר'' שלמה בן. גבורול . ואל ר'
יהודה הלוי,: לב היהודי הספררי ש ל ם הוא. עדיין ופנוי: רק: אל
היהדות.
לפני חמשים שנה, בערך, היו היהודים הספררים כקרקע
> בתולה, ואפשר היה לנטוע עליה. נטיעים לאומיים. יפים ובריאים.
באותן ‏ החמשים שנה אמנם קלקל. החנוך. האי:מבעי והזר הרבה.
אבל עוד לא נשתרשוהמגרעות האלה ב ט ב ע. אחינו הספרדים.
הם אינם חפצים לשאת ‏ בעול ‏ המצוות ‏ ומקילים: לעצמם הרבה,
.

איך האידאות שלו מתקבלות. בידים. גסות וה געשות. מגואלות. ומשחתות . הוא
רואה איך סובלת האריסטאקראטיות שלו ע"י התחתנותה עם השפלים.

בני-אדם ‏ אינם צריכים לחיות שוים , בהכרח, שיהיו הדיוטה העליונה
וגם המרתף...

וגבורו של סטרינדבורג אומר +

,הבה וכלכלו את נפשם. ילדי הצאנדאלה (הפאריום) בשום ובבצלים ,
הבה ישתו ממקורות מכוערים ודלוחים, אל יתרחצו ואל יבנו להם בתים ועוד",

אותו הרעיון ע"ד האריסטוקראטיות ה,גאה" עובר כחוט השני גם בספרו
,בי לעי השחירים".,. האינזינור-הפילופוף בורג + צריך סוף סוף לעווב את
הדיגים , שהוא יושב בתוכם ולהפליג: כים לבלתי שוב עוד.

סטרינדבורג הוא ארריכל גאון + הרבה בנינים מלאי.הוד יצרה נשמתו
המחפשת , הסקרנית והחולנית ,. אבל עם וה סטרינדבורג הוא גם מהרם גדול +
אינני יודע שני בדוגמתו, שירבה כ"כ לבנות ושורבה כ"ב להרוס, לשבר ולנפץ.
הנה איש , שאינו בוכה ומתיפח על החורבותת, כי אם מקלל קללות
נמרצות , אם בי בקללותיו | מורנשים * כ"כ הרבה = הרבה צער ויגון וראנות,
דאגות גדולות של נפש עלובה +
מפני שסטרינדבווג הוא הפובל האמתי,, העלוב האמתי, ואין
אוהבים אותו. | זה לא כבר באה הידיעה בעתונים ,‏ כי סטרינדבורג היה
לאיש.ריב עם הבל , ואין יודעים מה לעשות לחג.יובלו . מן הצר האחד' צריך
להבור בערכו הגדול ‏ בתול אמן, נוְבַּכל הגדולות אשר עשה בספוות השוידית
והעולמית, אבל .מן. הצר השני הלא העלה עליו סטרינדבורג ‏ תמור ע"י אופן
הפולמוס החד והשנון שלו , ע'י סערות רוחו ומרירות. בעפו , שהוא מכניס לבל
מלה, הרבה קצף ותלונה + ,
נשמתו מתגעגעת - לאהבה ;‏ קראו ‏ את ספרי-הוידוי: שלו, = את ספריו
היקרים ,וורוור. של. טפש" (, אינפערנא"). שבהם. הוא מספר על אודות עצמו
בהתגלות-לב. מופלאה ובציגיות ‏ גאונית באמת . הם מלאים כ"ב הרבה צעוי
-ויגון.. סטרינדכורג המהרס,, הריבולוציוניר ,‏ האנְארכִיסט ישָ. שנהיה. לילד קטן,

אבל בנונע לרגש הלאומי הישראלי הם הם הלאומים האמתיים,
מפני. כי. אין. בלאומיות ‏ כלום מן: ההתחכמות ומן - הבחינה,. . לא
מתוך. ידועות.. עמוקות. ומתוך ‏ - פולמוס. פנימי בלבם. יצאה להם
לאומיותם. --- אלא. הם לאומיים מטבעם ככל גויי הארץ,. אינם
מטעימים אותה,. כשם שאין אדם -בריא מטעים את מציאותו-הטבעיה,

הספרדים. במזרח. הם ‏ מעט. קלי הדעת, עלולים להתפעלות
מרובה, וכשם שהם נלהבים לאיזה. רעיון טוב, : כן הם מתקררים
תיכף, נחוץ. מאד לשמור. על. התלהבותם, כרי. שלא. תכבה, אלא
תתמיד ותעשה. פעולה, לפי הכרתי בטיב. הענינים האלה, ברור
לי, כי אי אָפשר זה אלא על ידי השפעה מן החוץ,: הספרדים
הם. כלי קבול, - נוחים להתפעל, ‏ לקבל השפעה,. אבל אינם פועלים,
ואם הם פועלים, אינם. מתמידים בפעולתם, היום הם מתרגשים
ומתרוממים לאיזה. אידיאל נשגב, ומחר יתקררו וישכחו את אשר
קבלו על עצמם ביום אתמול, השפעה אניטציונית מן החוץ צריכים
אנו. לצרף אל. כשרונם הטבעי, לזוג האנרגיה של יהודי: רוסיה,
של אהבתם. לעבודה מתמדת. וגם לעקשנית, עם הרגש החזק
של היהודים הספררים. במזרח תעמיד לנו ההסמוריה תולדות מרובות,

העיקר. היא, להשפיע על החנוך, שיהא. חנוך. עברי לאומי,
בעבודה. זו לא תפגשו בארצות = תורקיה במעצורים משום צרן
לא מצר הממשלה ולא מצר היהורים המתנכרים לעמם, אפשר
שיכבר על איזה נער ללמור עברית מסבת אי-כשרונו, אבל לא
חשמעו כל. ימיכם מפי אישיהודי: מה לנו ולשפה ,המתה" הואת?
מין חפידיהטמיעה ‏ בארצות ‏ תורקיה, .ומין: הפטריוטיות המזוייפת
מחייבת שם את בטול -היהדות, שימו לבבכם על. חנוך הבנות,
ללמדן עברית. ורעת. ההיפטוריה. הישראלית, = דוקא הנשים גדלות
בקרב היהודים. במזרח ללא דעת היהדות, אפילו להתפלל עברית
אינן יודעות, ובכל. זה הן עבריות בכל לבן ונפשן. = ואם. באי-
ידיעתן כך, בידיעת היהדות על: אחת כמה וכמה! ונשי הספרדים
מטפלות כל כך בחנוך בניהן, ואם אלו תהיינה אמות לאומיות,

עלוב ואובד, | המתגעגע לנשיקת אם רחמניה, הנכסף בתאוה כ"כ מרובה
לדברום רכום ויוצאים מלב נאמן +

ובכל וה הוא תמיד עזוב לנפשו, תמיד הוא. בודר, ואינו יבול בשום.
אופן להתרגל אל הסביבה ואל בנודהאדם +

אבל לא רק עם בנייהאדם בלבד. יודעים אנחנו, בי גם עם -בניח
אלים , עם אידיאלים אין סטרינדכורג יכול לתיות הרבה בשלום . הוא משבף
אותם ומנפצם בקללות על שפתיו + :

בדוצמבר הוא מאמין הבוק באלהים ובמרין הוא מדפים ספר מלא כפירה,.

אין אוהבים אותו, את הפלוסוף נסער.הרוח הזה , ודומה אני, שאין
אוהבים אותו מפני: שסטרינדבורג כבר נראה. כרציני יותר מדאי אפולו בעיניהם
של הסקאנדיגאבים , המתיחסים אל הכל ברצונות ובטראגיות יתרה +

סטרונדכורג. הוא. נסער ברוהו. יותר מדאי אפילו. בעוני בעל מרה שתורת
והגזן כאובסן., ּ,

איבסן לבוש מעיל, שכפתוריו מרובסים , וסטרינדבורג נושא תמיד מעיל
קרוע . לא נפלא אפוא הדבר אם הסתלק איבסן מלכת אל הנשף שעומד היה
גם סטרינדבורג . להשתתף. כו +

בני אדם בסטרונדבורג. לא בכל ‏ עת. הם רצויום ונעימים. לנו +

בולנו אוהבים אנחנו את המקומות, שיש בהם הארמוניה ,. וכולנו היינו
מתיראים טפני הטראגודיה + , :
התיורים אוהבים רק לראות מרחוק את הוויווף ‏ בהריקו מלועו אש
וגפרית .+: 2

אופיליה, חרדה מאד בראותה את האמלוט לאחר שנודעה. לו חטאת אמו+

ישבתי בחדרי ותפרתי , פתאום בא האמלוט בטרוצה , ומעילו. עליו.
קרוע". . . בנייאדם כאלה אי אפשר, | שיהיו להם חברים.. הם טרגיים יותר ,
מדאי . אוהבים את היגון . האמסון ישאר תמיד הסופר היותר חכיב. בגלל היגון
החרישי המלא געגועים + %

וסטרונדבורג. חסר. היגון : אי אפשר שיהיו : אצלו גבורים כטומאם גלאן
כהסטודיגט פוריליאוס , = רווה., וועטוריה (גבוריו של האמפין) + =

.

רו א שר רקא : ₪ הי

4

4 >= העולם 36

גליון ח

₪-₪=*נ/נ-/-/.--- 0

הנה הדור הבא יהיה כלו לאומי, לא רק על ירי ההרגל, אלא
בחיוב ובפועל, אם תכוון התנועה הציונית את השעה, לכבוש
את היהרות המורחית, הנה עתירנו קבוע במקום נאמן, | הנה
ארץ.ישראל = אינה. ארץ \ נכריה - ליהודי המזרח, אלא | ארץ
מולדתם, וכשהם מתישבים בה. אינם מוצאים שם מפבה זרה
כל כך להם ולמשפחתם שיהיה קשה להם להתרגל עמה, הם
הולכים לא"י, באשר ילך יהודי ליטאי להתישב בפורוליה, = על
יהודי רוסיה לקבל על עצמם את החנוך הלאומי של יהודי המורח--
אלא שצריכים הם לעשות זה בנימוס ‏ ובזהירות ‏ מרובה, ‏ אין
היהודי הספרדי מבין את העומק ואת התוך ששננו, אבל
מקפידים הם הרבה על הצורה, על החיצוניות,. הם אינם
טועמים את טעם חד וד נו, את החריפות. ואת החדוד שביהדותנו
ולאומיותנון * אינם ‏ רוצים בחריפות ‏ ובעמקנות = מרובה; ‏ אל
תינעו אותם בפרובלימות עמוקות ואל תבואו לפניהם בפלוסופיה
לאומית, ‏ שאין. מחם סובלה, העבר הישראלי חביב. עליהם עור כל
כך, ומאמינים הם ביעודי:העבר חמנכאים לנו עתיד. גדול, שאבו
מים מן המקורות המפכים האלה והשקו ‏ אותם. לרויה,

עבודה. גדולה ומועילה מאד -- שאי אפשר לסמן בדיוק
את תוצאותיה. - = לפני הציוניים הלאומיים + לזיין את החלוץ
העובר לפנינו לתחיה לאומית, אין העבורה הזאת קשה, אלא היא
מצרכת. זהירות. והתמרה,

ומשנה אני בוה, מה שאמרתי כבר במקום אחר,

זה אלפים שנה ויותר לא נמצאה ארץ:ישראל במצב רצוי
כוה שבימינו, שבכל פרטיו הוא: מכשיר ‏ את התחיה. הלאומית,

אם תעבור שעת:הכשר הזאת בלי פעולה קיומת -- האשם כנוי

=-

גנ פינס +
החנוך הַאֶסתָטִי.

פתרון השאלה הקשה ,מה היא מטרת החנוך +" היה תלוי
ימים רבים בההשקפות החברותיות, הדתיות והפלוסופיות, ששלטו
בעולם, הספרטני, האוהב אהבה\ עזה כמות את ארץ מולדתו
והשש לקראת נשק להכות אויבי עמו אחור או למות. מות
גבורים על שרה קרב, דרש, שבנו יהיח אמיץ. לב, . גבור. חיל
ומגן: לארצו, ‏ ולמטרה זו כונן את כל מעשי החנוך. ואם נולד
לו בן בעל מום או רפה כח ולא יכול לשים בו תקותו, שיהיה

- איש צבא. נאזר בגבורה, השליכהו ‏ בלי חשוב מחשבות רבות

המימה או נפץ אותו אל הפלע, בימי. הבינים, בימים שהכנסיה
הקתולית פרשה את ממשלתה על כל הארץ וכל העמים. תכו
לרגליה, היתה מטרת. החנוך לחנך בנים נאמנים לרת השלמת
ולכל קדושיה. וכן היה בקירוב ‏ גם ההנוך אצל בני. עמנו: במשך
מאות. שנה בהוספת היסוד - הלאומי, בהתגבר השלטון ‏ המדיני,
לקח הוא לעצמו את משפט הבכורה, בררשו: מהחנוך, שיהיה
מתאים בכללו ‏ לררישות | הממשלה וחפץ. העומדים בראשה,
הפלוסופיה | של קנט--בעל תורת החובה--מוצאה את מטרת
החנוך \ העקרית | בהתפתחות. הרצון ‏ וההשתלמות ‏ המופרית, ‏ בעת
ששלינג---פלוסוף הרגש---חושב, שתכלית החנוך הוא, חזוק הרגשות
של החנוך, כה רבו המטרות: כרבות ההשקפות והשטות השונות
ביחס אל חיי האדם ותכליתו, עד שבאה הפדגוגיה החרשה,
שהכירה ראשית דבר את אישיותו של האדם, שהוא עולם קטן
בפני עצמו. החי וקים למען עצמו ומטרת ישותו. צפונה: רק בו
ולא מחוצה לו, ושנית, שהוא. אינו לוח חלק, שיוכלו לכתב
עליו | מה שיעלה על הרעת--ותמצא | את מטרת החנוך
בהתפתחות האדם,

התפתחות ‏ האדם, או יותר רחב -- התפתחות ה של מה

דומה אני שדבר וה בא מפני שאין סטרינדבורג יודע פצעים ישנים . כאילו הק זה

> עתה פצען אותו, הוא מרגיש את המכאוב--תמיד הדבר חרש לו, ומפצעין של

סטרינדבורג ‏ איננו ם טפ טף, כי אם שותת ויורד דם חם, דם וותח.

ולפוכך הוא צועק ככה, הוא צועק בקולו הנורא המיוחד לסטרינדבורג +
מעולם' אינו יכול להפסיק: את צעקותיו, ‏ ספריו. אינם מוסרים את כל החומה
והרותח בנפשו פנימה.

,אלמלי יכולתו---כחב מופופאן קרוב למיתתו- -או נמלמתי הרחקן הרחק
לתוך. יער עמוק, = ושם הייתי צועק: ומילל בחושך. במשך ‏ כמה שעות,
ודומה אני שאו הוקל לי מעס" +

ובשעה שאני קורא את התלגרמה משטוקהולם , שמסופר בה כיצד חגגו
את וובלו של סטרינדבורג , ואיך שרצח הקהל לעורר ע"י מחיאותיכפים סוערות
את חתן היובל להתראות לפניו, והוא , חתן-היובל, לא נראה לעיניהם ,--בשעה
שאני קורא תלגרמה זו הנני מציור לנגד עיני את סטרינדבורג כשהוא עומר
ביער הבציר והאפל , והוא צועק ומילל בדד, כדר+

הוא מוכרח לרוץ לשם, מפני שבספריו אינו יכו לצעוק בנפשו שבעו..,

איש לא העיז עדיין לדבר ע"א רגעי חייו הפרטיים ‏ היותר חשאיים
ואינטיטוים בסטרינדבורג . ויד ויו המפורסם של בופו חלש הוא מאד בשנשוה
אותו אל וה של סטרינדבורג ‏ בוידויו 0%מיו10מ[,, וככל זה אתה מרגיש , כי
נשמתו של סטרינדבורג מלאה, כי לבו מתגעגע ‏ לשפוך. מרי שוחו על כל

צרותיו , לגלות את כל סודותיו +

אפשר שאין איש כמהו, שימצא לו צורך כ"ב מרובה. בידיד, ותחת
ואת פובל סטרינדבורג מאימהימדומה של רדיפה. כואב נררף הוא. מביט תמיר
לצדרין ועל כל צעד ושעל הוא רואה אויבום ,‏ צידים +

ספרו לסטרונדבורג,, כי לפאריז בא הסופר פופובסקי ,

-- האם להוגנו ? -- שאל פטרינדבורג.

השם פופובסקי הוא עילום-שמו של פופר. פולאני. מודירני מפורסם .
הרבה מספר. סטרינדבורג ‏ עד - יחוסיהס: ההדדיים, ‏ שַהתפקיד הראשי בהם
מְמָלאה אשה אחת + ,

סטרינדבורג. סובל מגאלוצינאציות. גוראות :

,הוא הוא המננן , ידידי : התלמיד הרופי שלי, ‏ אשר קרא לי ,אבי" ,
מפני שהכל למד ממני ; פאמולוס שלי, שקרא לי ,אמן", מפני שחייו התחילו
במקום שכלו אותם שלי , הוא הוא הבא עתה מוינה לפארין להמיתני, וסבת
הדבר הוא, מה שאשתו היתה קודם אהובתי שלי" . (בראנדים) +

כבה חי האמן הפקאנדינאווי הגדול בבדידות, בחררה, ‏ נודר רוחני נצחיי +

נשמתו של סטראנרבורג צמאה תמיד +

הוא בוהן ובודק את-כל התורות ,‏ מתנפל אל כל המדעים:. סטרונד-
בורג הוא: השווודי הוותר משביל, אולי האמן היותר משביל בעולם . הוא כתב
ספרים היסטוריום ומדעיים . הוא יודע אפילו את השפה החינאית +

סטרינדבורג עווב את עבודתו הפפרותית ומתמכר כולו אל המדעים , אל
הפיזיקה , החימיה , הבוטאניקה .

הלאורך-ימים ?

איזו אינירגיה ענקית , איוו אי-ליאות וחריצות מופלאים במינם !

מתי ירגע סטרינדבורג ויבא סוף סוף אל המנוחה+

בנראה , לא יהיה הדבר לעולם +

וי

הוא לא היה סופר סקאנדינאווי אלמלא תפשה ,האשה" את אחר
המקומות. היותר חשובים בספריו .

באובסן , בירנכון וכמעט ככל יתר הסופרים הסקאנדינאוויים עמדה האשה
במדרגה רמה מאד בעיני סטרינדבורג .‏ הוא היה מגן גלהב לתנועת הנשים ,
ויענד לראשה עטרת-תפארת +

אבל .פוומו של סטרינדבורג היה בשנאה גדולה אל האשה, בשנאה
אשר הגיעה. אל המדרגה הכי. גבוהה בהדראמה הידועה שלו ,האב" ובספרו
(וודוון של מפש".
בָטה-קבים של בְעֶם אנו מוצאים בהדראמה שלו, כמה פרקאןם מ

וההרמונית של כ ל כוחות האדם הגופניים והנפשיים -- היא עתה
יסור כל .היסודות בתורת החנוך, שאינה תלויה בהשקפת עולם
וו או אחרת, רק נוסדה. על ידיעת טבע האדם, כשהוא לעצמו,
התפתחות היקר אינה מין עיסה, שהנחתום יוכל לעשות ממנו
מעשי אופה שונים, כפי חפץ לבו, לא, הילד בצאתו לאויר
העולם, הוא: בא כבר ‏ מזוין בתכונות ‏ רבות, כלליות ‏ ופרטיות,
שלכל אחת תפקיר מיוחד בחייו, | התכונות הטבעיות | האלן וש
שהן מתפתחות ומשתלמות מאליהן, אבל עפ"י רוב יקרה, שהחיום
אינם ממלאים את: כל תבועותיהן. או --- מה שיותר ‏ רע -= הן
פוגשות מעצורים בדרך התפתחותן, : ולכן דרושים סיוע ועזר. מן
הצר המתבטאים בעבודתו של המחנך, המכלכל ‏ מעשיו על פי
שטה קבועה ומפוימת,: הוא בא לעזר ‏ להטבע באמצעים טובים,
מפיר את. כל המכשולים מן הדרך, ושניהם יחד -= הטבע והמחנך---
פועלים על כל אחד מכוחות. הילד וקוראים- לו ,גדל !"--ההתפתחות
צריכה להיות "של מ ה, כל תכונה טבעית, שחדלה. מאיזו סבה
להתפתח בטרם הניעה. לגמר גדולה, סופה שתחלש ותגוע ‏ ותמות
בלא עתה, ההתפתחות צריכה. להיות הרמונית. כל כוחות
החנוך. צריכים להשתלם במרה שוה, כל אחר על פי. אפיו המיוחר
'נטיותיו. המבעיות, ‏ ורק אז יבא האדם אל תכלית שלמותו, אדם
שפטמו אותו כעגל ומחנכיו התאמצו לחזק את שריריו :וכוחותיו
" הפיזיים, ‏ מבלי לשים לב לתביעות. הרוחניות שלו, או זה, שטפחו
תמיד ‏ את כשרונותיו הרוחניים על חשבון הגופניים: ובכלל. =-
איזה כח שהוא על חשבון חברו, זה לא יהיה אדם שלם: או

גופו ישאר לקוי או נשמתו פנומה, ‏ ואיך שיהיה -- לא השיגו
מחנכיו את מטרת החנוך,
אחרי שהונח יפוד | ההתפתחות ‏ בתורת ‏ החנוך, | גלוי

הדבר, שהפרגוגיה נצטרפה לפנות קודם כל אל הארם, כלומר
אל אותם המרעים, המלמדים אותנו לדעת את הכחות ‏ הטבעיים
של האדם, הגופניים והנפשיים, הלא הם הפיזיאולוגיה והפסי:

>= העולם

5 9

כולוגיה. = רק אחרי. יריעה ברורה. במבע האדם, ‏ יוכל. הפרגוג
להבר את הבר מן התבן ולהבדיל בין התביעות: הטבעיות. שלו
ובין אלה, שאין להן כל מקום בתכונות גופו ונפשו ובאו לו מן
החוץ, וגם באלה הראשונות עליו להכיר, = מי מהן. חזקה. ומי
רפה, * מי יכולה להשתלם בעצמה ולמי. נחוצה עורה צררית,
מי מתגלה בראשונה ומי. אחרי כן ועוד כיוצא. בהן, ורק באופן
כוה. יובל המחנך להפתגל אל טבע חניכו ויכלפל רבריו במשפט
ויעשה הכל בראוי ולמועד הנכון,

החוש האסתטי, כלומר, הכשרון להבין: ולהרגיש את היפי,
אשר בטבע ובחיים ובהאספקלריה הנכונה של שניהם--האמנות,
היא תכונה טבעית נטועה עמוק בנפש האדם והיא מתגלה .בו
כבר בשבועות הראשונים אחרי צאתו לאויר העולם. התינוק הרך
פושט ידו בתשוקה ‏ רבה אל כל. גוף נוצץ. ובעל גונים שונים
יותר מאשר אל גוף עכור וכהה. ילד בוכה משתיקים. אותו בזמרה
או גם בצלצולים פשוטים ובלבד שיהיו הרמוניים. שירות ערש
מרגיעות ‏ את התינוקות ומישנות אותם וזה מראה על עוצם הרגשתם
את היפי עד שהיא מתגברת בנקל. על הרגש הבלתי נעים (אונ?
לוסטגעפיהל), שתקף מאיזו ‏ סבה את הילד הרך ועורר אות
לבכות, ומגרשת. מקרבו את רגשי הפחד, הכאב ודומיהם, שגזלו
מנוחתו ער שנדרה שנה מעוניו, וראיה עוד יותר גדולה. לטבעיותו
של החוש האפתטי ולהתגלותו המוקדמת. נמצא. בתולרות: השלמת
האדם, עוד בטרם אכלה חוה מעץ הדעת, הכירה כי תאוה
הוא ל עי נים- תספר האגדה הביבלית, והפרא אוכל-האדם מקשט
עצמו במיני תכשיטים משונים העולים לו בעמל רב, ‏ בעת שאינו
דואג לגמרי לבקש כסות לבשרו הערום, שתהיה לו למחפה משרב
וצנה.,. ועוד יותר, הוא מתגבר על מכאוביו ומסתגף בענויים קשים
כדי לתת. כחבת קעקע בבשרו. לנוי ולקישוּט, וכן כל הדונמאות
מחיי העמים הקדמונים מראות את צרקת ההנחה, שהיפה קדם
להמועיל ,: השווי הזה, שאנו מוצאים בין ילדות האדם המינית

בספרו . סטרינדבורג רומס לארץ את ווינום מטילו, אשר השתחווה לה קודם .

הכל יודעים את קורות-חיוו הנוראות של המלומד בעל-הבשרון המצוין
רוטמיפטר. גוסטאוו (בהדראמה של סטרינדכורג ,,האב"), האשה השקונית
ומשחתת-המדות לאורה מופיעה לעינינו כבת-התופת ,4 ברשתות השקר והאונ.
טריגות , שהיא פורשת , נופל אדם גדול ומצוין בכשרונו , אשר חלם ע"ד המצאות
גדולות , אשר לבו הורה והוגה תמיד מחשבות מדעיות גדולות . אבל לאוףה ,
האשה הקטנה והעלובה , היתה יותר חוקה מהרוטמיסטר גוסטאוו, אשר נפל
חלל במלחטה הזאת,

בהדראמה המבהילה הזאת סטרינדבורג טינדינציווי , סוביקטיווי יותף
מדאי. אבל זהו הסרונו התמידי ן אשר הודות לבשרונו הוא מקבל סוף סוף
תכונה של מעלה ויתרון , מפני שסטוינדבורג כותב תמיד את פפריו ברם.

אלה האומרים , כי בשנאתו של פטרונדבורג אל הגשים--יש הרבה
קוים אשיים , יכולים להוכיח את הדבר בנקל . סטרינרבורג עצמו מצייר לנו
את הדבר בצבעים בולטים , ומי כסטרינדבורג. יכול לספר באמנות ב"כ מרובה
על אודות עצמו. ככה יכולים להתגלות רק האנשים הגדולים .

בל פעולתו האמנותית של סטוינדבורג היא השתלשלות ענויי נשמה
פצועה. וקרועה ,. הוא חשב להקל עליו את יסוריו ע"י הקאטוליות , אשר התמכר
אליה בשנום האחוונות, ‏ אבל גם צלצליההערב החרושום של בתי-הכנסיה
הקאטוליים , גם התפלות ‏ המילאנכוליות ‏ לא הכניסו מנוחה ושלום בעולמו

הפנימי ההרוס .
ו
על סטרינדבורג רובצת קללת. הנדידה העולמית.. תמיד יחיה מעיל

עליו | קרוע . לא הועילה הקאטוליות , כמו שאינם מועילים ‏ לו המוסטיציום
וסווינדבורג .

בפפרו האחרון ,הטונתה. של. הרוחות". מגיע , סערת-רוחו של סטרינדבורג
לנקורת הרתיחה , אתם רואים אותו שוב ביער-הבציר - והוא עומד בוד בִידִיָ
פָשוטות , וצועק +

,אלי שבשמים ! אלי שבשמים ! הצילה אותנו ,. אבדנו |"

הצבור , המבין עדיון את המחאה הבינונית ,‏ את הליביראליות , = איגו
יבול לסבול ‏ מער שכוה, ‏ רוח ולעפות והתפרצות הר-געש כאלה שאצל
סטרינדבורג , הצבור השלו נותה רוחו מאד בשעה שהוא וכול לגרש את השטן
שבספרי הפייטן הסקאנדינאווי במלים ,כאי.נורמאליות" , למשל +

כך אוהבים להראות לפעמים על הסאנאטוריום לחולייהנפש, שכבר
היח שם סטרינדבורג פעם , ואשר אפשר , שעור יגמור את ימי חיוו האחרונים שם י

אבל לאלה המראים על הדבר הוה היה סטרינדבורג יכול לפנות בצדק
בדברי ידידו פרידריך ניטשה ע"ד מחלתו : 0

,מה שנוגע למחלתי, בודאי שיש לי להודות לה הרבה יותר מאשר לבריאותי,
אני צריך להודות לה בגלל בל הפילוסופיה שלי , מפני שרק המכאוב הגדול
הוא המשחרר האחרון של הרוח" ,

על אורות המכאוב הגדול מספרים כל ספריו של סטרינדבורג.

רבים הם הספרים הללו, קשה להוציא במספר את כל הספרים ,. שכתב
סטרינדבורג . = נבורים רבים עוברום על פנינו, אבל" מי שרוצה להבין את,
סטרינדבורג , צריך = להכיר רק גבוו" אחר בספריו של סטרינדבורג + :

הגבור. הזה הנהו -- הוא עצמו+

הבן הגדול וחמלא:יגון של חצי האי הסקאנדינאווי +

אויגוסט סטרינדבורג החולה,

.-,

6 > העולם 36

גליון הח

|( ו ]|

והאישות, דיה -היא להוציא מלבנו כל ספק בנוגע. לאמתת. המשפט
ע"ר החוש האסתטי, וכיוו: שהוא טבעי וקורם בומן ליתר. הכוחות
הנפשיים של האדם, הלא ברור הוא, שהחוש הזה. צריך. להפנות
עליו בראשונה את תשומת לבו של המחנך.

החוש האסתטי איננו רק קודם בזמן, אך. נכבד מאד. גם
במעלה, והשפעתו. על השתלמות האדמ הפרטי והכללי היא אחת
מן' ההודאות, שאינן צריכות ‏ ראיה,: אדם, שהרגשתי האפתטית
מפותחת, כל הטבע כלו. פתוח. לפניו, הוא. רואה -אותו בכל
צבעיו . וגונוו, שומע. ומאזין את כל קולותיו : הדקים. מן. חרקים,
ולבו ער להרגיש . ולקלוט. בתוכו את כל רשומיו. היותר. עדינים,
ויפה שעה אחת של..הרנשות נאצלות; . הבאות. לרגלי . הפתכלות
אפתטית. בטבע. וּפָּאמנות, מחיים שלמים המתכוצים ‏ בצרכי..יום
יום, חיי האדם לא ימדו בכמות הימים שהוא חי, כי אם באיכותם,
אבל איכות. החיים ‏ תלויה. ‏ ב רג שות. האהם, שמקורם העקרי
הוא | החוש האסתטי, ומשוללי החוש = הזה בחייהם נקראים
מתים, ‏ גם החכם החוקר. את כל גנזי הברואה ומסתרותיה. מכור

רק את הטבע המת,. והאמן, או זה שלבו פתוח להבין. את פרי

וצירתו של האמן. הכל חי חי. לפניו, הוא חי. בטבע, והטבע בון
זה בוחן ובורק את גופו של עולם, ווה חודר ‏ בעינו הבהירה
באורו של עולם ונהנה מזיו נשמתו, וכגורל השפעת. רגש היפי
על האדם האישי כן רבה היא על המיני: כבר: נמנו- וגמרו
חוקרי תולדות האדם; שהתכשיט הוליד את הבגד, וכמו שהתלבשת
התפתחה מההתקשטות, כן גרר. תמיר. היפה את המועיל. אחריו
ולא. להפך, גם די. הוא. לבא "במוזיה. ארכולוגות. ולהעוף. עין. על

מעשי. ודי הארם הקרמוני, כרי להוכח ער. כמה. דתחף אותו רגש

היפי קדימה בהתפתחותו; וספק נדול הוא, אם יש בח מניע
וותר ‏ חזק בהקולטורה של האנושיות מהחוש. האפתטי, ביחור

| בצעדים הראשונים, שעשה האדם על דרך השתלמותו,

אחרי כל אלה אין להתפלא. אפוא, כי נמצאו. חכמים. רבים *)
שבראותם את פעולתו הנמרצה של רגש היופי בחיים של הפרט
והכלל, יעצו ‏ להעמיד את כל חנוכו של האדם על האפתטיקה+
פיחוד חפצו לכלל בה את החנוך = המוסרי, בהאמינם, שאדם,
שרגש היופי שלו התפתח. כראוי, ‏ יש. בידו. כלי הזין. היותר חוק

להלחם עם יצרו הרע ולהתגבר ‏ על תאוותיו השפלות, כי מה

שהוא רע הוא מגונה, ומה שהוא. מגונה. -הנפש. היפה סולדת
בו אמנם מסקנות ‏ הפסיכולוגיה החרשה מתנגדות לרעה הזאת
"היא מוצאה בזה ערבוב התחומים והסגת גבולין ‏ של שתי

רשויות, הנבדלות לגמרי זו מוו במהותן ומוצאן , החוש האסתטי
מקורו בדמיונו של האדם, והמוסרי-- בשכלו; הראשון תלוי. יותר

בעצמיותו של האדם, ‏ והשני תלוי בעקרו בחקי החברה ותנאי
החיים של הסביבהן הראשון \ מתגלה ‏ בשבועות. הראשונים של
הילד, וחשני--רק אחהי עבור עליו איז שנים. והספיק להכיר את
אושיותו שלו וזו של הסובבים ‏ אותו. ועוד ראיות רבות מביאים
הפסיכולוגים להוכיח, שלא צרקו אדוקי האסתטיקה ‏ במשפטם,
שהיא בכל וחכל בה , אבל גם ‏ אלה מודים,. שאין כל--אפשרות

להגביל את מקום השפעתו של. רגש הופי ‏ ולפרקים ‏ הוא. פורש

ממשלתו מחוץ לגבולו , * האדם : איננו מין אסם,: שיש. בו תאים
מיוחדים ‏ לכל מין תבואה ותבואה ואין: אחד. מהם. נוגע בחברו ,
להפף, בל כחות האדם וכשרונותיו ‏ מסתבכים. יחדו: בהתגלותם
בעולם. והם\ פועלים ונפעלים, משפיעים ומושפעים זה על וה
וזה מזה, ובנוגע לעניננו אין: כל ספק, שחוט אסתטי, שנחבש5
די צרכו, כיון שהוא מקור תמידי לתענוגות נאצלים המרוממים

6 יר למשל,. שולר 0006 19001800

2 2 ו א ₪ 7 ג

ומזככים את נפש האדם, הנה בשאיפתו התמידית ‏ ליפי. ונשא,
הוא מתרחק יותר - ויותר. מן. הכיעור ‏ ומן הדומה לו, האפתטיק
מתהלך | בחבה ונעימות עם בני גילו: מפני = שוה הרמוני. יותר ,
האסתטיק. מפוגל לכל מעשה טוב ונעלה מפני שהוא נאה יותר,
ומה שעושה חניך המופר---בעל החובה--על פי הכרתו, ‏ ממלא
הוא. לעתים בהרגשתו. ‏ ולכן = רואים אנו באמת. בלשון עם ועם,
וביותר בשפתם של הילרים, חלוף המושנים, והם קוראים לטוב--
נאח. ויפה, ולרע- -לא יפה או מכוער ומגונה,. איך שיהיה, בזה
לית מאן דפליג, שהאפתטיקה חשובה מאד' כשהיא. לעצמה, וגם
ראש בעל התועלת. הרבט ספנפר מודה, שבלי רגש. היופי יאבדו
לחיי האהם: חצי =-חנם וערכם, הו די לנו. להוכיח,: ער כמה
צריך. חנוך. הרגש הזה לתפוס ‏ מקום. חשוב. בעבורתו. של המחנך .

מהאמור. הברנו ברור, שמטרת החנוך. האסתטי. הוא להכין
באמצעים נאותים את החנוך ‏ להבין ולהרגיש ‏ חיטב את היפי
והנעלה, אשר. בטבע, בחיים ובאמנות, אבל איזו הררך = נכור
לנו, כרי שנגיע אל המטרה הואת + על השאלה הזאת נקבל מענה
נכון: רק. אחרי שתוברר לנו מהות. הרושם האפתמי בכלל,

אם ננתח את תכונת הרושם האסתטי, שאדם מרגיש,
נוכח, שכדי לחוש את הופי. בכל מלואו והקיפו ‏ נחוצים | שלשה
דבריםם: א) אלוזיה: בריאה, 4 ב). חוג<הכרות-ברורות בטבע ובחיים,
או כפי: שקוראים לזה. הפדגוגים : חוגדרעיונות (געדאנקענקרייז)
מסוים; ‏ ג). חושים טובים ,

אחר. התנאים ההכרחיים לכל הרגשה אסתטית, ביחוד חבאה
לרגלי. התבוגנות. ביצירות. אמנותיות, ‏ הוא. הא לוזיה. האלוזיה
היא הכשרון | שבאדם להשקיע עצמו. בהפתכלות ‏ באיזה. הבר
מוחשי, עד שאינו מבדיל בין היש והאין, המציאות והאפס, ואת
צל. הרבר הוא. רואה כרבר. בעצמו,. האלוזיה מקורה. בכח המיונו
של. הארם,. והיא. היא חיסור. לכל אמנות | בכלל, | כל. יצירה
אמנותית. היא רק מין חקוי את יצורי הטבע. והחיים, ולא הם
בעצמם, הפסל והתמונה, | שאתה רואה, ‏ אינם אותם העצמים
ממש, שהיו לנגר עיני הפסל :או הציר, רק הצל שלהם; ונבדל
הוא מן הצל הפשוט או הצל הפוטוגרפי רק: בזאת, שהוא נצרף
בכור 'הברול של מחשבת האמן, ‏ ויצא מזוקק שבעתים, ‏ ובכ"ז
בהביטך, למשל, על פסל ,משה" של מיבאל. אנג'לו, ‏ או תמונת
,הגלות" | של הרשנברג, הנך שוכח כרגע, שלפניך אבן שיש
פשוטה או חתיכת בר משוחה. בששר, ואיזה כח נעלם, כח ענקי,
תוקף. אותך ומשקיעך בתהום של רגשים מקסימים,: הנופכים עליך
תרדמה דקה והנך חולם בהקיץ וכאלו תשמע באזניך את דברי

המחוקק ‏ האלהי החוצבים. להבות אש, או אתה הולך. עם הגולים, .

משתתף בצרתם ומצטער בצערם. ולא זו בלבר, אלא שאתה יורד
גם לתוך עומק נשמתו של כל אחד ואחר, וקורא את כל
מחשבותיהם, כאלו הן ערוכות לפניך :על ספר, או, למשל, אתה
יושב בתיאטרון ומביט על המשחקים המעבירים לפניך את החזיון
,אוטילו" של שבספיר, הנך ‏ וודע. ברור, - שלפניך. אינם ‏ אותם
הגבורים, ‏ נושאי החזיון, | שהיו בחיים; האקטור אינו אוטילו
והאקטורית. אינה דורמונה, ובכ"ז. אחרי הרגעום הראשונים להרמת
המסך, כלך משתקע בעולם החדש שלפניך. והנך' כבר. חי:= עם
הגבורים שעל הבמה (כמובן, אם המשחקים ממלאים את תפקידיהם
כאמנים) ומתיחם אליהם. כאל אנשים חייםו: כועפ אתה על
דויג , : מיצר ‏ בצרתו של אוטילו ומתמלא רחמים' על = דודמונה
האמללה ער שאין ביכלתך לעצור ברמעתך שלא תתפרץ,,. = כל
אלה יד האלוזיה עשתה, וזו כוחה לפחת נשמת חיים. בגופים

= מתים, והם כמו קמים לתחיה: ומצודרים נפשך בלהטיהט וקסמיהם;
הם חיים ‏ אהך. ואתה חי אתם ולוקח חלק באפונם ‏ וששונם,

סע

גליון תן > העולם -3 /

יבצרתם. ושמחתם, כאלו לפניך ‏ בני אדם חיים, =בני אדם- ממש,
לא תמונותיהם. וצלליהם. (גם ‏ האקטור ‏ הוא צלו של. גבור החזיון)
וכן הוא. גם. במוזיקה, הנך יושב לך. על ספתך. ברוחה, מלא ענג,
ורעיחך. מתחילה לנגן לפניך. את ,מרש:הלויה" של שופן; ובמעוף
עון מרגיש אתה, שלבך מתלחץ. ומתמלא יגון. מר -ועמוק,. כאלו
הולך. הנך. אחרי: מטתו. של אחד מהיותר יקרים. ואהובים. לְךייי
ובעוד. רגע --- ואונך תקשיב. איזו ‏ נגינת ‏ מחול, = ופתאם יעבר
יגונך כצל, רגליך כמו. מתנשאות מאליהן, ‏ וכל עצמותיך תאמרנה
לרקד. ולהסתובב. ולהפתחף בפופת המחול. באמת, לא היו פה
לא הלוית. המת .ולא: מחולות, אבל הקולות ההרמוניים, - שפעלו
דרך אזניך על מוחך , וממנו. על כח דמיונך, ‏ עוררו את האלוזיה,
והיא החיתה בך את תמונות החיים, והרגשת. מה שהרגשת,

ווצא לנו, שהאלוזיה חיא: אם לכל תענוג אפתטי. ובה תלוי
קיומו, האלוויה מתגלה באדם בשחר טל ילדותו והיא. היא המקור
לכל שעשועי. הילדים ומשחקיהם, שהם מתענגים עליהם :כל כך,
כאשר נראה להלן. | אבל הכח הזה, מהיותו. רך ונוח. להתפעל,
הוא עלול להשתנות מרי רגע לכל מקרה קל, ולכן. יררש זהירות
יתרה ‏ והשגחה מעולה ‏ מצד המחנך, ‏ הילדים, | שלא המציאו
להאלוזיה ‏ שלהם את מזונה הראוי "במועדה, "יש שהיא הולכת
ונפגמת ונחלשת, ביהור, אם מחנכיהם התחילו לפתח את כח
השופט שלהם שלא בעתו, כי זה האחרון רוחק יותר. ויותר את
רגלי האלוויה, ‏ עד שהיא. מתנרפת כליל. ועוברת. ובטלה. לגמרי
מעולמם של הקטנים, תינוקות כאלה מתרחקים מכל משחק, כל
שעשועי הילדים זרים להם, אין צחוק על שפתותיהם ואין שמחה
בלבם, אל הכל מתיחסים הם ברצינות של גדולים, מלה אחת,
אלה הם ילדים"וקנים, , שבקדמת נעוריהם כבר. יבשה בהם כל
לחלוחית של שירה ונטמטמה הרנשתם הפואטות, מאידך גיסא
יקרה, שהאלוויה ‏ חרה למאד ועוברת ‏ כל גבול והיא | מחברת
דברים, שאין בהם כל קשר פנימי או חיצוני ,. יש ילדים, ביותר
בין חלושי העצבים, שהפנטסיה שלהם מתלהבת לכל גרוי. קל,
והם רואים יצורים פרי דמיונם, שאין להם כל חבור עם הדברים
הסובבים אותם, ילרים כאלה, בשבתם, למשל, בחדר אפל
למחצה. או בשעת בין השמשות, בזמן שאור וחשך משמשים
בערבוביה, יראו והנה הכסאות והשלחנות ויתר כלי הבית נהפכים
ליצורים חיים המתנועעים ועושים העויות משונות, ומן פנות החרר
(מפגי שהן נמצאות יותר בצל) גחים וזוחלים מיני: בריות. נוראות
ומבהילות ההולכות הלוך וגדול עד שהן ממלאות את כל החדר,.. כמעט
תמיד מלוה את האלוזיה הזו רגש של פחד, הקטנים חרדים ורועדים בכל
אבריהם וקול צעקה מתפרץ מלבם, אלוזיה כזאת היא חזון נפרץ אצל
ולדים קטנים מאר, שבכלל אינם יכולים עור להבריל בין הרברים
שבסביבתם, ואין לשים אליה לב; אבל בהגלותה בילדים מבני
חמש, שש ואילך, יש בה משום חשש סכנה, כי בהתפתחה תוכל
להביאם במשך הימים לירי" שנעון,. נמצא, שעבורת המחנך היא
מרכבת פה הרבה, ועליו להוהר מאר לבל יטה הצרה, בגשתו לפתח
בחניכיו ‏ אלוזיה | בריאה. ורעננה, ואלוזיה בריאה. קוראים לזוּ
התופסת ואינה מאבדת את הקשר בין העצם ובין תמונתו, בין
הסמל ובין נושאו, בין המחוקה ובין המחקה, ‏ בקצור: לא זו הרואה
את צל ההרים כצל (כי אז אינה. אלוזיה) ולא זו הרואה
את צל ההרים כאנשים אלויה חולה), כי אם הרואה
את צל ההרים כהרים,

(עור. יבא)

האַסְפָּה הכללית של הועד האודִיסָאי
לישוּב אֶרְִיַשְרְאֶל .

(מאת פופרנו).

(סוף)
ישיבה ששית,
(יום ה 59 יאנואר ,‏ משלש עד שבץ שעות בערב),

נקראות. ומתקבלות . ההחלמות. שעבדה. הועדה הרירקציונית
בנוגע לעניני החנוך. ובתי-הספר (ראה גליון ה'),

הדייר = י, ספ יר קורא. הרצאה ע"ד ‏ עבורתו האגיטציונית
של הועד, ‏ הוא מספר בפרטות ע'ר עבודתו של הועד בשלש
השנים האחרונות במקצוע האגיטציה שבכתב (העתון ,יעור מיסל",
תמיכה להעתונות. בא"י, ‏ ,יריעות הועד", הוצאות ,פלשתינה" ו,בי:
בליותיקה של אגורה") ושבעל פה (נסיעת מטיפים ועפקנים סדרנים
בערי השרה), באחרונה הוא מציע. הצעות שונות. בנוגע לעבודה
זו בעתיד, בין שאר הדברים. הוא. מציע, שהועד ייסר אורגן
מיוחד להפצת ידיעות ע"ר א"י ועבודת הוער. היו"ר מודיע, כי. הר"ר
ספיר הביע בהרצאתו את דעתו הפרטית ולא את דעת הועד,--

על הבמה. מופיע ‏ הר"ר ‏ ב וכ מיל, שבא. מאיי | במשך
האספה הכללית, הנאספים מקבלים את פנוו בתשואות חן ורצון,

ד"ר ב'וכ מ יל: במשך עשרים וחמש השנים שאנו עובדים
בא'"י: הרבו לבקר את עבורתמו.. הבקורת. נגעה תמיר \ רק בפר טי
העבודה, בצרדיה והופעותיה. המקריים ולא. בעיקריה.,. יותר ‏ מכל:
רגילים. אנחנו. בעצמנו. לבקר. את עבורתנו. ואולם אם נבא עכשיו
לעשות את חשבון עבודתנו. ולשאל, היש לנו הצרקה : על יפור
פרי ‏ עבודתנו ‏ עד עתח\ להודיע, ‏ כי הולכים וקרובים אנו. אל
מטרתנוף - - אענה. אנכי: כן!: עבורתנו לא עלתה בתהו, הרבה
בבר עלה. ביהנו, ‏ האמיגרציה ‏ ועבודת. הישוב. :בא"י | מתפתחות
באופן ‏ רצוי בכמות = ובאיכות, כמות ‏ הקרקעות שרכשנו בארץ,
התגדלה הרבה , שלשת רבעי הצבור העברי. בא"י. הם מאלה שבאו"
אל הארץ במשך הזמן הזה, בירושלים. עלה הרבה מאר- מספר.
התושבים היהורים, כמו כן מספר הכתים. השייכים ליהודים, עלה
הרבה גם מחירם ושוים של קרקעות היהורים, ‏ מפני שיטת העבורה"
המשוכללה שהנהיגו, ‏ השרות המכופים. נטיעות שונות. יעלו. גם
הם הרבה בערכם עם גדולם של הנטיעות. נטיעותיה. של",פתח
תקוה" שוים עכשיו כששה מיליונים בערך, בעוד חמש או שש
שנים. יעלה. שוים, ‏ לרעת מומחים ‏ לדבר, ‏ לשנים עשר מיליון
פרנק בערך .| בשנים ‏ האחרונות התפתחה. ביחור ‏ הקולונוזצית
בגליל, --- כמעט מחצית. המושבות שבגליל טבריה. נופרה בשש
השנים האחרינות ,. וכולן התפתחו באופן רצוי והנן עומרות כבר
על בסים מוצק. -- ערך -גרול, | הסמוי, לכאורה,. מן העין, יש . "
גם לנסיון הרב, שרכשנו לנו בעבודתנו עד כה, חזיון חשום"
וראוי לשימת: לב מיוחדה בעבורת הישוב הוא--התפתחות הנהגת
עצמית בחיים הפנימיים של המושבות , ע"פ ספר ,,רשומת הקרקעות" "
שיש בכל המושבות,. נעשים עניני מקה וממכר העולים ‏ למאות
אלפים פרנק . הנואם מביא אח"כ דברי מלומרים ותירים. מפורפמים
שאינם יהודים, ‏ המעירים על החיל * ההב שעשו. היהודים. כבר. *,
בעבודתם. בא"י ועל התקוות הטובות שנשקפות להם בעתיד, אחף
החוקרים האלה מוכיח, כי השפעתם החמרית ובמדה ידועה' גם
הרוחנית של היהודים בא"י עולה הרבה על השפעתן של ממשלות
שונות, ‏ חוקר שני מחלים, ‏ שאם נשוה את פרי עבודתם -של'
היהודים ושל האשכנזים באריץ. נבוא לידי. מסקנא, שפרי עבורתם

8 >= העולם 3

של היהורים עולה עשרת מונים על זו של האשכזים. כל
החוקרים הנוצרים מורים, שסבת הרבר הוא, שלכל העמים
האחרים ‏ אייי היא ארץ נכריה, בעור שלהיהורים היא ארצם
הלאומית , הנואם עובר אח"כ אל הצרדים השליליים שבחיי היהורים
בא"י , האמיגרציה לא"י איננה מסוררה כהוגן, החיים החברותיים
אינם מתוקנים ומסודרים, המצב. הפניטרי של שכונות היהודים
שביפו איננו ‏ מוב, מורגש חפרון בבתי-ספר מתוקנים ‏ ורבים
מההורים מוכרחים לשלוח את בניהם לבתי הספר של המסיתים,
ביחור סובל הרבה הישוב העברי מחופר קפיטלים; לאנשים בלתי
אמידים קשה מאר ההתישבות בארץ, לדבר זה ראוי לשים לב
ביחור עכשיו, בשעה שלרגלי שנוי. המשטר. המדיני בתורקיה
התנאים האוביקטיביים הם נוחים מאד לעבודה, אפשר עתה לפעול
במשך שנה אחת יותר מאשר לפנים במשך של עשרים שנה,
צריך. רק להרבות את הרכוש העברי בארץ, צריך שירבו אנשים
בעלי הון לבא אל א"י, ביחור יש נחיצות גדולה ביצירת ק רדיט
ק רק עי, שיתן את היכולת לאנשים בלתי אמידים ‏ לעמור על
הקרקע בארץרישראל ,

זה הוא מצב הרוח השורר בא"י, ואלה הן הרישותיהן
ומשאלותיהן של אחינו שם, הכל יודעים ומכירים. שם עכשיו,
כו עוקר תעודתנו הוא לברא רוב עברי. בא'י ורק דבר זה יוביל
אותנו. למטרתנו.,. (מח"כ סוערות. וממושכות).

וו נרינבוים מדבר ע"ר חשיבות הרגע, שאנו עומדים
בו = ועל תעודות' הועד האודיפאי בשנה זו. -- עכשיו. הגיעה
השעה, שהועד יברר לעצמו את תפקידו ומקומו בתנועתנו הכללית,
תנועתנו עומדת "עתה על פרשת דרכים: לפנים או לאחור?
נמצאים אנו בתקופת המשבר מבית ומבחוץ , אם נשתמש ברגע
ההיסטורי כהוגן --- הרבה יעלה בידנוץ ואם לא -- הרבה יאבר
לנו, לו היתה. אספה. זו לפני שמונה חדשים -- היינו חושבים
אותה. למאורע פשוט ורגיל, עכשיו, אחרי המאורעות הגדולים
= בתורקיה, ‏ יש לאפפה זו ערך גדול ומיוחד, ‏ מפני שהיא הראשונה,
ששמה "לב להמאורעות הללו והביאה בחשבון את המצב החרש,
מפני זה אין עתה. מקום בינינו לננודים וסכסוכים, אין אנו חפצים
ואי אנו צריכים לשמוע יותר את המלים : ,אנחנו". ו,הם", אנחנו
פה והם. שם -- כולנו. הננו ,בלל" אחר,

וקודם ‏ כל צריכים -אנו לזכור, בי. ער עכשיו עפקנו רק
בעבורת ההכנה ,. מרכז הכובר של עבודתנו צריך להיות. עכשיו
לא פה, אלא בא*"י, עלינו לעשות. את. כל אשר- בידינו, בכדי
לקרב : את השעה, -שיהורי. תורקיה וא"י. יקחו , את רסן תנועתנו
בידיהם , = אז לא יהיה ‏ עוד מקום לסכפוכים ונגודרים, שהפריעו
לפעמים כל כך בער עבודתנו; ‏ אז יקומו לנו עפקנים ולוחמים
חדשים שיבואו חיים חדשים ורעננים בעבודתנו הכללית, במלחמתנו
בשביל תחית. העם העברי בא"י, (מח"כ ממושכות).

נאום חם ונלהב ברוח זה נושא גם מר טיומקין.

הד"ר. ה יימ לפר ב קורא את הפרוטוקול של ישיבות האספה
הבללית, ‏ ש כל הנאספים חותמים עליו אח"כ,

טיומקין מודיע את תוצאות הבחירות (שבכתב ובחשאי),
לחברי הועד החרש, סגניהם וחברי ועדת הבקורת. ‏ נבחרו:
לחברי הועד -- מ, אוםישקין, ד'ר י, פפיר, ד'ר הימל.
פרב, חום אתיננר וש, ברבש; לפגניהם: ה"ה א ל,
לוינסקי, האגרונום זופטן, י, ח. רבניצקי, ר"ר ריו,
מיפט ולוינפון; לחברי ועדת הבקורת:. ה"ה ח, ג ביא -
ליק, דיר י, קלוונר, טריוופ, פרהנקפלר ולהיונסקי,

> נקראות . התלגרמות: של ברכה, שנתקבלו במספר עצום

נליון ה

(יותר ממאה) ממקומות שונים. בא"ו ‏ ברוסיא: ובשאר ארצות,
רושם כביר עשו על הנאספים הברכות הנלהבות. של. מר. נסים
אפנדי מצליח, הבר הפרלמנט התורקי,: ושל החכם-בשי
בקושטא, בתשואות חן נשמעו גם. הטלגרמות. של א חד > העם,
(שהביע את תקותו, כי האספה הכללית תעמור על. הגובה הראוי
ברגע ההיפטורי החשוב הזה), של בית-הספר לבנות ביפו, של
מרכז אגודת המורים בא'יי, של המועצה הפלשתינאית, של הגמנסיה
העברית ביפו, של ,בצלאל" ועוד, -- אחדים: מהמברכים הוריעו
ע'ד נרבות מסוימות, שהרימו - לצרכי : הישוב ‏ השונים לכבורה
של האספה הכללית (ביהב"ג ,אהל יעקב" בלורז, ה"ה פודלי:
שבסקי מורשא, בילקובסקי מפטרבור,

הניעה שעת. נעילה,. באולם מורגשת התרוממות הרות.

על הבמה עולה מר ב, גולדרברג, הוא מביע תורה
ליו"ר: בער עבודתו הכבירה והחרוצה במשך שלשת הימים בהנהגת
האספה הכללית, ומעורר את הנאספים לעבודה תכופה ומתמדת
למובת. הועד האוריסאי , בישיבותינו במשך שלשת הימים העמפנו
על הועדר משא כבד של החלטות שונות וחשובות, משא כבד,
אולי; ‏ מנשוא . כל החלטותינו תשארנה פרזות ריקות, אם לא
נתן לועד. את האמצעים החמריום הדרושים להוצאתם. אל הפועל,
בטוח אני, שהועד שעבר במשך שלש השנים האחרונות עבידה
כבירה וחרוצה כל כך, ימלא את. כל המוטל עליו, .אם אך נעשה
אנחנו את שלנו, בטרם שנפרר איש מעל רעהו עלינו לקבל
על עצמנו למלא את חובתנו להועד במלואה. (מח"כ),

נאום הפגירה של אוסישקין,

הנה בי כן עבורת אספתנו הכללית' נגמרה. מאושר אנכי
לסמן. את העובדה, ‏ כי נבואתי נתקימה : היו אמנם בינינו מלחמות
דברים ופרודי דעות, ובכ"ז עשינו את. עבודתנו באחדות גמורה
ומוחלטת; פה אחד קכלנו את התכנות של עבורתנו בעתיר.
אות הוא, כי צדקתי; כי רעיון אחד ומטרה אחת מאחדים ומקשרים
את כולנו בקשר אחר, קשר אמיץ אשר לא ינתק, אין בינינו
נגורים עיקריים,. יש רק, לפעמים, ,מחלוקת לשם שמים", מחלוקת
בכונה. כשרה ורצויה, מחלוקת זו איננה אלא ענין פנימי שלנו,
ענין משפחה, ולאחרים העומדים מן החוץ, אין שום רשות להתערב
בזה, אם התאספנו לעבודה תחת דגלו של הוער לישוב ארץ-
ישויאל, אין אנו מפיחים בכ"ז את לבנו אף רגע אחד מהקשר
המאגד אותנו עם כל המחנה הגדול של אחינו וחברינו שבכל
הארצות ,‏ יורעים ומכירים אנחנו, ‏ שמרכז עבודתנו היא שם,
במקום שנמצא קברניטה של ספונתנו, במקום שמתאספים צירי
עם ישראל מכל ארצות פזוריהם לפקד את. המחנה ולהורות לה
את דרכיה, אנחנו פה חפצים רק אחת : לעבוד יותר מכל, לעמור
תמיד ‏ במקומות. היותר ‏ מסוכנים שבמערכה. כבר הוכחנו, ‏ כו
מוכשרים אנו לתפקיר זה, הרבה, הרכה נשאנו וסבלנו במשך
עבודתנו, אבל ,אין ארץ-ישראל נקנית אלא. על ידי יסורים" ,
כן, בהרבה יסורים וצער עלתה לנו עבודתנו עד כה, ואולם
וש וסורים, ויש יסורים, יש ,חבלי גסיסה" ויש ,חבלי לידה",
יסורינו אנו הם ,חבלי לידה", חבלים של הולר. גוי מחרש, של
תחיה לאומית , וה עשרים ושבע שנה שאנו עומרים במערכה,
לפני עשרים ושבע שנה יצא מעיר זו בפעם הראשונה אל כל בית ישראל
קול הקריאה לחיים חדשים, הרבה תלאות מצאתנו בדרך ‏ הארוכה
הזו,. כמה פעמים הגיעה תנועתנו עד משבר, ובכל פעם התגברנו
על כל המכשולים הרבים הודות לרוחנו העשוי לבלי חת, כשרפו

ידינו" אחרי כמה שנים של עבודה שלא הביאה לנו ברכה מרובה,

וחיאוש התגנב למערפותינו וכנדהמים חבטנו ‏ סביבותינו : ,מאין
יבא עורי%* -- עלה לנו כוכב מאיר ממקום שלא. פללנו ולא
קוינו לו, מעל גדות הדנוי הופיע חגבור הלאומי, הקוסם הנפלא,
שלקח שבי את לבותינו והפוח חיים חדשים ותקוה חרשה בלבותינו,
עברו שנים. אחרוח; והקוסם. הנפלא הגיע בעבודתו הנפלאה לפני
חומה בצורה, שלא יכול להבקיע אותה -- ורוחו פג, אז באה
מהומה ומבוכה במערכותינו':: אח. נלחם באחיו ורע בעמיתו ושוב
עמרנו נדהמים ומבולבלים, ומשתאים שאלנו: ,מאין יבא עזרי"?
המוה האכזרי שלל מאתנו.את. גכורנו הלאומי הזה ושמינו לבשו
קדרות עור יותר. גדולה, ואולם עור נשארו במערכותינו לוחמים
עשויום לבלי חת, שלבם לא נפל עליהם, הם אמרו: אם בצורה
היא החוָמה; וכלי נשק -און. בירינו להבקיעה -- חוק. הוא. רצוננו
מצור ‏ ובמצחותינו נפרץ לנו דרך למחון חפצנו, ואם קשים הם
הפלעים וכפי . הִים, | המתנשאים מול ‏ ספינתנו ‏ לבלוע: איתה --
בצפרנינו ‏ נבקיעם.. ועתה הנה אביב. חדש: בא אלינו :מן המזרח
והד סנוניותיו הראשונות הגיע אלינו היום מבירת העותומאנים,
המחנה שלנו הולך וגדול, חולך וחוק! --

ואתם הנאספים, לכו איש לררכיכם. ולמעשיכם., אבל בכל *

מקום שתבְאו. אל -תשכחו את חובּתכם בשעה הגדולה הזאת !
לכו | לאהלי. הדלים והאביונום, ‏ הגועים מרעב ונקפאים ‏ מקור,
לכו לארמונות עשירינו ‏ וקצינינו, הפובלים .יפורים :של ריקנות
מוסרית, וקראו באזניהם את הקריאה הגדולח : הגיעה שעה גדולה
וחשובה, שעת הרת עולמנו, שעת גאולה --- אל נא נאחרנה ;
הנה ארצנו קוראת לגו -- נלך ונגאלנה, וקול הקריאה שלנו--
תעשה פרי | ,אני מאמין באמונה שלמה בביאת הגאולה" --

הנאום הזה, שנאמר ברגש ‏ כביר מאר כזה עשה רושם נמרץ,
על בל הנאספים, ‏ שאי אפשר למסור אותו בדברים; לתרועת
רצון ומחיאת כפים לא היה קצה. ההתלהבות הגיע עד מרום
הער .

אחרי נאום חם ונלהב של מר טיומקין, שפנה בו אל
אופישקין, בתור חבר לעבורה זקן, והביע לו את תודתו בדברים
היוצאים מלב חבר לעבורה ולמלחמה --- נגמרה ,האספה הכללית
של הוער האודיסאי. לישוב ארץ-ישראל. ---

96

דבורה ספיר.

כָּרְמִית.
(שירת. ארץ-ישראל,)

הַרִינִי סָחָה לָכֶם הַמָאורְע ו

ב
שַמַעַתִּי רוחות כִּי יפפרון =
פיה נעְָתי, =
כִי סות נָרוּדָה אָנִי עוטָה

> וכפות. רַגְלִי יפות
וקוצות, קְוָצות של תלתלים
יוררות לִי לַכְתָפות,

לָכָן תָדִיר אנ חוּשָשֶת,
שְמַא מִי מִתְנכָל

מָאותו צַד של גְּדָר בְּחוְיָה

בּחַשָאִי בִי לְפְתַּבל.

מבָטִים אלו -- שַנָאתִים , שָנָאתִים,,,
מה מִשָנִים הַמָה!

חי צַמָא הם וְעִירומִים,

בְּבוּשָה בֶם כְּמו הָמַה,

רק הָרוּחות לִי חָבִיבִים ,
ְגם הָם יְחוּבְבוּן אותי ;

הַבּקר בָּאוּ אֶלִי בַמָּלוּנָה
אחרי הקיצותי+:.

רק הָרוחות לי חָבִיבִים ,
מוּבִים. הֶם, רַחְמָנִים;

רק לָהָם ולא לאח

אי מסְברֶת פָּנִִם,

רק לָהֶם וְלא לְאחַר
שת ומרתי
שמעתי רוחות יָספרון =
ו

2%

מן חַמּצַר.

(מגלות חתוכות).

כ

תענית אפתר, אין לך דבר שאין לו שעה, עכשיו הגיעה
שעתו של בית המזון של מיאסה ‏ מכנים אורח, . או ה,קומונקה",
כמו שהוא נקרא כאן ברבים, .על שם שאין בו הרחבה. מיאסה היה
גורם : = ,ריוח" . תרתי משמץ, ‏ הדור, ‏ גהוץ, | משרתים לבושים
מחלצות, נקיון חצוני ורפש פנימי ושאר דבהים הנוהגים בריסטוראציות
שבעולם הגדול, אלא הרפש שבכאן פנימי וחיצוני הוא בחרא
מחתא, וקבצנים .מכל - המינים יושבים. בו וכובעיהם. בראשיהם
ונהנים ‏ ע"י שרות עצמם. מפנכה מלאה תבשיל גריסין. בחצי
הפעני, ולרוב בהקפה, אמנם אפשוי להשיג מן ה,בופמ" ע'י
מיאסה עצמו גם בשר, גם פרפראות,.גם שכר, גם תה, (;ם
קהוה, אבל גם בהברים. כמו. אלה בעל-הבות אינו נוהג בשרותו
מנהנ פונדקאי או אופי. של בית. קהוה, .כי אם לא יותר.ממעשה-
עזרה, עזרת | אה לאח. 600/07 60 286 אינה יושבת הכא
בתור רואה חשבונותיו . או ממונה על כספיו של.מיאפה, ובמקומה
יושב אצל הפֶתח או מעבר ל,בופט" הוא בעצמו,. העצל, הכפוף,
המרושל, הנאלח, -מי . שְהְיָה כבר עובר-אהמה בארגנטונא. ונגר
בפילרלפיא, ‏ וזה כשלש שנים פונהקאי בלוגרון, ושמיום שמתה
עליו ‏ ילהתו היחידה הקטנה תקפתהו מחלתדפורגרה, ואִין. הוא
אלא שבר. כלי חרם. .בחרר הכירים עובדת אשת החולנית
והרנזנית | כחמור, | ובחדר האורחים יושב הוא, ונותן. בהקפה,
וקורא. למבקרים בשמם. ומחניף להם, ומתלוצץ. עמהם, ומקלל

י. ח, ברנר.

0 : > העולם -3

4

גליון ה

קללה נמרצה את אלה, שבצר להם אכלו אצלו, ועכשיו,
כשהוטב מצבם, נעשו ,פריצים". ועובוהו, ‏ או. את.. אלה, שאינם
משלמים לו את חובותיהם, ועל הכל -- דורש ארוכות. וקצרות,
כשעיניו מתרוצצות בחוריהן.
. -- כמים ‏ לרג מלוח כן שביתה למיאסה, הפונרקאי, מי
היה בא הלום ביום שמתענין. בו+ ועתה. מלא כל. הבית כבור
אורחו היקרים,. מי חסר כאן+ אפילו ר' ליבוש פה, מר' ליבוש
אי אפשר לדרוש, שיטעם דבר מה כאחרים. - הוא מתענה --
אבל הוא כאן, הכל כאן, אררבה, התיעצו, | התיעצו -- ומלקו
את ראשו של מוצץ:הדם, תחי השביתה אצל סרטן | יחיו השובתים,
יחיו ויאכלו אצל מיאפה, אין דכר, מיאפה יקיף. תחי הדיליגאציה,
אשר לא נתקבלה ! הידר, הדיליגאציה! :

וה,דיליגאציה" ‏ היא = ג'כ | כאן, וחבריה : אחר יהירי בן
ארבעים, מפולפל:פאות, שחור:זקן. עדי[:פנים ורפה:כח, שמרוב
חולשתו ‏ אין הוא מפרר מעומד, כרגיל, | אלא בישיבה על גב
בסא. רם, והשני, ר' ליבוש הזקן, הנוכר לעיל,. שב ארום כב\
ששים ‏ וחמש,. חצי-חרש, אבל מהיר בתנועותיו וחלים בגופו,
הרומה למבתש, -- חזיון בלתי רגיל כלל בעבורת מסדרי-האותיות',
איש. ריב ומדון, טרחן נדול וממצמץ תמיר בעיניו, כאילו תוהה
הוא על המקום שהוא נמצא בו: באיזה אופן הוא נמצא בו!..:
ר' ליבוש. הוא יליר ווארשא אשר בפולגיא, וארבעים ושמונה שנים
רצופות ‏ עבר עבורת:הדפום, | ביחור מהיר. הוא בפרור אותיות
של רש"ו, ואצבעותיו וכפות יריו - רגילות: כל כך . בהדי חתיכות
של סרור-אותיות, ער שבלי חציצות ומבלי אשר ישרה אותן
מתחילה במים, הוא מרימן וגושאן לכל אשר. יחפוץ, בעת המבוכה
של העבר הקרוב ירא הוא להשאר ,בעיר ההרגה" ונדר עם
יוצאי חלציו ללונדון ,. הוא שוכן אצלם ולחמו נאמן, ‏ אבל להבטל
ממלאכתו אינו רוצה ,עד יום מותו, אי"ה', אלא שמן בית:הרפוס
שגזה אין רעתו נוחה כלל : אין כל סרר! הכל לא כרגיל, הכל
לא על מקומו, הכל מהופך,,. החלונות פתוחים,,. הקור

גדול, ,| והנה- האלקטרון,.. ‏ את זה אינו יכול לסבול כלל:

וכלל !. . הוא. היה עובר עוד שעתים בכל יום, הוא היה בוחר
= לעבור. בלי משפפים -- ובלבד שתסור ממנו: הצרה הזאת -- - אור
| האלקטרון. +

את המלאכות = הבבורה ‏ הואת = שלחו: לפרטן. עט קְאָמפ,
בדרישת הפועלים, ‏ בנוגע למכונת-הפרוּר אשר יביאו -- אך היא
הושבה ריקם, סרטן כעס, אין. הוא פין"פלווה, .כי ישלחו אליו
פיטיציות, מי אשר דבר לו אליו -- יבוא. וידבר, איש איש יכול
לבוא ולדבר , הוא בעל הבות ואין הוא חיב לאיש דבר,
הראיתם + גם ה,אנגלאָ, דוואיש-אססאָסי אוישאָן" שולחת דיליגציות
למקום > שצריך,- וגם ‏ ה,יוניאן" של קבצנים "שולחת ריליגאציות,
אין הוא. מקבל !

או הוכרוה | השביתה. 4 זה שלשה. ימים, ש,היומן" ‏ אינו
יוצא, סרטן רץ כמשוגע מביתו לבית הדפום ומבית ‏ הרפום לבית
המשפט וחוור חלילה, מכוהל ואביד<עשתנותיו. אפלבוים המנג'ר
חוזֶר אחרי מפירי-שביתה ומוצא, אבל לא עד כרי לפדר את כל
"העתון, | הפועלים השובתים-- - חצאי:מהות --- ממלאים ‏ את = בית
= המזון של מיאסה, שותים תה, מתיעצים על צפונותיהם, משיאים
את נושאייהעתונים, ‏ שאם יצא, באיזה אופן, '" גליון : של פורים,
לא' יפיצוהו, מעמירים שומרים על פתח בית הדפוס, לרגל את
מוצאו. ומובאו, מעמירים פנים. נועמים כמופרים נפשם על קדוש
השם. ונהנים, בעצם, מהפסקת העבורה, מימי הבטלה,': מדמי:
| השביתה, שמקבלים לע"ע מקופת האגורה, :על הענין. הניתן +.,
> טוענים, | מתרעמים, ‏ שוקקים, . הכל.. מלאים איתערותא, | דעת

הקהל,. ‏ שמיאסה הוא באהכחה, = שלמת,: מי שאוןידעתו. נוחה
אינו: מדבר. בגלויהרעת, ‏ אלא ברמזים, בגמגום,,,

פועל א': מה יהיה: הסוף + .:,

פועל "ב" רע :+

פועל ג': הימלא "את כל ררישותינו+,,.

פועל' ד': בוראי. ימלא; ,,

פועל ה': הלואי היה :ממלא את החצי:,;

פיו על:/ו'+ : הרפינו "לדחוש ;+

מיאפה: מה+,., הרביתם: לדרוש%. המ,:. כיצר

הרביתם ‏ לררוש 4 חמש דרישות -- הרכו לררוש!.. מה הן
הדרישות ?‏ הדרישות. הן : א) דרישת הילינציה, ‏ שיודיע שלשה
הדשים מראש, ב) שהמסרר החרש יוסר ממקומו לאלתר,
ג שעות העבורה כמקדם-- משמנה ער שבע, ד) התנהגות
מובה, ה) השבת מק הבטלה, --נו, זה הרבה!,.,

פועל א': אם נאבד את השביתה -- אז יודע אני אשמת
מי היתה,.+ : 0

פועל ב': שומר אחר משלנו הוכה ע"י שוטר. ,,

פועל ג': מובן, גם השוטרים הם על צדו,:.

פועל ר': אבל. הראיתם את הפרוקלומציה שלנו+ טאלר
ודע לכתוב: ,פרעה -מלך. מצרום בלונדון". .+

פועל ה': אבל אומרים, שפרטן יתבע לרין את האגודה
שלנו: אפור לכתוב כן, +,

פועל ו': גם ‏ הם הוציאו. פרוקלומציה --- מעשי. ירי
קטלנסקי; | מתנצלים על שלא קבלו את הדיליגצית,,, | אמנם
במקצת צרקו ! לוידי אחת באוטומוביל ‏ המתינה ‏ לפרטן על יר
השער בשעה שבאו שלנו אליו,.,

מיאפה: ליידי באוטומוביל + תשקע באדמה הליירי עם
האומומוביל ‏ גם. יחדיו ! * כשפועלים ש לחים דיליגאציה, מחויב
הוא לקבל אותה, ולא להשגיח בליידות,.,

פועל א': ודאי אהובתו בת:הלורר היתה באוטומוביל,,

פועל ב': לא אוטומוביל היה, כי אם מרכבה מרקרה,

פועל ג': ואני. אומר : אוטומוביל,

פועל ד':: בפרוקלומציה שלהם כתוב ,אוטומוביל", .אבל
מי יודע את האמת,..

יעקובזון. עכשיו ירע המשוגע לרוץ ולצעוק : אני בעל
הבית בכאן., + 2

פועל ה': יר מי על העליונה לא ידוע עוד,:,

פועל ו': מי יורע אם לא ימצאו עור מפירי-שביתה.;.

מיאסה, מה% מפירי?שביתה ? ואתם כלום אינכם יורעים
מה עושים למפירי-שביתה? הראיתם את הלויה, שהיתה לפני
ימים אחדים ברתוב וה% זו. היתה הלויה של הערים החייט,
שקבל סטירת-לחי הגונה בשעת שביתת-החייטים הכללית, --
הערים! מה אתה עושה+ למה אתה הולך לעבור% שאלתי אותו
אז, -- ילדי: הקטנים אינם צריכים לרעב -- הוא. עונה. לי. נו,
עתה כבר לא יראג למו, אל תדאנו. להם גם"אתם: רעבים
הם כראוי.., מבינים אתם% סטרוהו פעם אחת, חלה כחצי
שנה -- ומת ,‏ כך עושים למפירי- שביתה,. ואתם,., מה?
(מתעשת) המפרר החדש אינו עובר+ פה איני. רואהו ,,

יעקבזון. הוא היה עובר מסתמא, אלמלא היה ירא,
אבל שטקטורוב אמר, כי יהרוג את כל מי שיהין להפיר השביתה...

ליברמן (שאינו שמח כל עיקר על כל המעשה) מנוחין
אינו ירא את שטקטורוב, .הוא אינו עובר מפני שלא איכפת לו
לבלי לעבור ימים. אחדים, הלא על כן הוא. פוחת מעבורתי שעה
אחת. בכל יום. גם בלאו. הכי. ‏ אבל היא. אומר: בפירוש, מבל

ל ליק

+

₪-

% גליון ח

-%- ה עןל.ם

-% וו

כל וראה, .כי: פרמן: צרק .: בעל הבית שלנו, - הוא-אומר;: אמנם
לא היה צריך להערים ולכפות :על- זה; . שהוא מכנים את מכונת
הסרור .אבל בשביתה זו- צדק ; )+
יעקבזון, בפני שמקמורוב לא יאמר = זאת : מכת-לחי
היא מחלה. מתדבקת.. . האין. זאת,: מר. מיאסה+ הראיתם. כיצר
כבד. את בעלדהחיליגאציה. שלנו בשובו. רועד ‏ ואומר;= כי הוא ילך
לעבוד, בי כאשר אבדנו -- אבדנו, ,= עוד ‏ מעט: וכל שניו היו
נושרות: מפיו,.., (בפתוס מרובה) הכלל, "רק בשביל איזו מעילה
מצדנו ,תוכל השביתה ללכת ‏ לאבור 1 להעתי, צריך. לפנות לעזרה
להאגודה . הכללית, = האנגלית; אם. היא = תעמוד ‏ על צדנו ==
> אז נצליח,
0 טאל רגש מתוך -חבורה ‏ אחרת). ,ענין- סרטן,- נכבדי,
בשביל אגודתנו היא שאלת החיים והמות, 101-40-06-ע570-06-0 >
כמו שאומר ‏ האנגלי,. או הוא; = או: אנחנו. ‏ הוא': מתחיל ‏ לתבענו
להין -- ווה לא טוב;. חבר יעקבזון אומר:. נפנה להאגורה האנגלית ,
אבל עלונו לבלי לשכוח , - נכברי,: כי: האגורה האנגלית אינה אלא
פנדיקט, ‏ ולא אגודת:פועלים ‏ ריבולוציונית, ולנו =- אפור לבצוע:
פשרות, קומפרומיטים -- חפ ושלום !: דא עקא, שקופת. אנודתנו
ריקה, חברים,. ומעתה רק 6 פענות ליום יוכל כל אחד מאתנו
לקבל' רמי -- שביתה, | ובשש פענות אי אפשר: לחיות,: בוחוד,
מי שהוא. בעל משפחה, צריך. איפוא: להתיעץ. מה -לעשות. צריך
לפנות לעזרה להאגודות האחרות, לאגורת החיימים האגנטרנציונלית;,.
צריך . לשלוח דילינציה: חרשה., . אני ויעקבזון נלך ,+
פועל א': בודאה;,,
צ פועל ב': כלום יש להלבות בדברים%
% פועל גי: שש פענות -הרי. זה דומה ללא כלום ; +
פדעל די: קץ לדבר לא היה מזיק: .,
פ וע ל הי: אומרים, השבועון היה צריך ‏ להופיע בשבוע
הבא ,. אז היתה עבוהה ?. ,,
פועל ו': נשאר רק לשלוח' שוב -דיליגאציה;. ,
רי ליבוש הוקן יושב בתענית),

4

שמ עַם ששוךְאֶפְפִָי,

. (יהציה ה<ההדי פבגהה),
"
באחד הימים האלה נקריתי עם ‏ ששון אפפנרי, * הציר היהודי ‏ חרביע

בכית:הנבחרים התורקי, | מבגדר,
ששון אפנדי, שע"ד בחירתו והמלחמות שגרמה בין המושלמים המשמרים ובין
> וער ,השויון ‏ והאחוה" הודיע , העולם" בזמנו ,הנהוי כיום. כבן חשישים, הוא נולר
ב-1860 בבגדר וותחנך בבית-הספר לאלינס באותה העיר, בשגמר את ביתההספר
הזה! שלחהו. אביו ‏ העשור ‏ לוונח גשמה נכנס. לבות:הספר הגבוה. ללמודי-המזרח,
הווא בית:הספר לקונסולום, שבעת הנהו סגור בפני הוהודים,
בשובו לעור מולדתו נתמנה למשרה. התשובה של מתורגמן- לעניניהחוין
של ולית בגדד, במשרה נככדה זו נשָאר שנום רבות, בשנים האחרונות נתמנה
למנהל חכרת האניות. ההולבות. על. נחל הפרה.
ששון אפפנדי הנהו גבה:קומה (הוא. הגבוה שבין צירי בית*הנכחרים
התורקי), פנוו מעודים על עבודה רוחנית כבירה,..ברברו, תחדורגה עינון באיש:
שיחו, ואיזה שחוק לא ברור של לעג ושביעת-רצון מרחף על שפתיו.. צבע עורו
| השחור מראה על סוצאו הבגדדי, ביחוד מכליט ‏ שחור זה זקנו הלבן ‏ והקצר,
למרות מהלכו האירופי ניברת בכל הנועותיו ודבורו ההשפעה הערבית:
בשהתודעתי לששון אפפנדי בחוך סופר עבוי, שמח עד מאד וברצון
גדול. הביע. את הסכטתו. לענות לי על כל שאלותי, 0
מב ששאלתי הראשונה היחה ער ה עד ה היהודית ש ב בגדד,

העדה. החשובה. הזאת, ‏ אמרתי לו,. הנה כה -רחוקה. מאירופה. עד שקוראי = יהוי
אסירי<תודה לך..בעד. כל הפרטים. המענינום ‏ שתספר לו.

בחביבות רבה. התחיל. לפפר לי ששון:אפפנדי עד .יהורי:בגרה.

מספרם - בב3דר, אמר לין. עולים. לארבעום. וחמשה. עד חמשים אלף, המה
חושבים. את - עצמם,. בצדק או שלאהבצדק --- תעורות,. שתוביחנה את אמתות
ההשערה אינן --- לגולי שלא. עלו לארץ:ישראל, טפוס היהורי. הבגדהי
הנהו טפוס ערבו לכל פרטיו. ‏ ההשפעה הערבית. גדולה עד מאר על. יהודו בגדר,
היהודים קכלו מהערבים את תנועותיהם, הוגליהם, אופן. דכורם,. והעקר---שפתם,
ביניהם' לבין ‏ עצמם מדברים יהודייבגדר ע ר ב יי ת. ידיעת התורה. אינה ‏ גדולת
ביותר. בין- יהוחי: ערב,. רק החכמים הנם יודעי תורהן אכל. בון. האתרונים. ישנם
שהגועו לפהפום גדולי. כפה פונום ב שאלות-ותשובות ל הרב
הראשי בבגדד רבי יופף חיים מהודן ומחינה, בשנת 1865 נוסךף
בבגדר בית:הספר הראשון-של חברת. כל ישראל חברים,. בותדטפר .וה מונח עתה
כ:600 / תלמיד, ההוראה בבית:ספר.: זה הנה כמו: בשאר בתי:הפפר ‏ של האל?
ינס -- צרפתית, מלמדים: אמנם גם ערבית ,. עברית ילמדו. רק ער בדי שהתלמירים
יובלו. להתפלל, ערך- וותר = עברי. יש בלי ספק ל,תלמוד:תורה", - בית. זה מונה
ב שלשת אלפים תל מיד,. עד השנים האחרונות - למדו. בכית ‏ זה, כמו
בבל. בתיההספר ממין הזה במזרח --- תורה | שבעל פה", החכם היה. מקריא
והתלמידים היו חוזרים: ואחרי ‏ שנות-למוד אחדות .לא. הין התלמידים ‏ וודעים
אפילן ‏ לקרא כרבעי, אכל זה: חמש שנים שהנהיגו סדרים חדשים,. עתה מלמדום
בבית זה את התורה בת רגו ם ע רבי. וגם את הכתב הנהיגו, מה. שלא היה
קודם;. עתה משתדלים ליפה גן ליל דים, שבו ילמדו רק ע ברית,

לעדה היהודית בכגדר למרות הבויה (50 אלף בין 200 אלף) אין השפעה
גדולה. בעניני העיר. אף עתה., גם קוהם. לא היתה. ליהודים כל. השפעה. במרכז
הזה של: הקנאות המושלמית :ומח גם עתה/ כ ש ה מ ש מיר םהמ וש ל מים
הקנאים רואים ביחודים פבת המהפכה ה שנואה עליהם,
רוב: היהודים. האמידום. עוסקום. ב,,מסחר. הגדול/. ביהוד * עם. פרפן. רובם. רוכלים
ובעלוחמל אבוח, ‏ מצבם ,התרבותו- נמוך. עד סאד, וכן. גם מצבס הכלכלי,

חיחפ שבין היהורים והערבים אינן טוב אחת הסבות.לזה היא השכת ההמון
הקנאי ביותר, גורט שני הוא זה, שהיהודים, ‏ בהיותם =יותר מפותחום משכניהם
הערבום,. מהרו. להפפח. על מפלגת ,האחוה והשויון", שנוסרה. בבגדר ‏ מיר אחג'

שה

היחם הזה התבטא גם בפרעות קטגות, שעל אדותן בתבו. גם בעתוני
אירופה . .

הציר היהודי מבגדר מתאר לי את הפרעות האלה ברברים. הבאים:

בשנוסד בבגדד וער ,האחוה והשויון", נסחפו גם נכבדי המחמדים עם
הזרם של הימים ההם ויחפצו להראות את ,ליברליותם",. אבל להכנס עם היהודום"
בועד. אחר לא חפצו וותבדלו.

באו שני תורקום צעירים : מפלוניקי,. שלוחו : הועד :המרכזי של ,השויון
והאחוה", וגערכה. קבלת:פנים ופה שגם. הוהודים השתתפו.בה, לנכבדי המחמדום
הרה הדבר. ער מאד ויררשו,. שהיהודום יתפטרן מהיות חברים. בועד ,האחוה
והשויון".. מוכן,. שררישתם ואת לא . נתמלאה. בחפצם. להנקם מהיהודים, ‏ עוררו,
נגדו. את המון. העם הקנאי,. ויערכו ,פוגרום" כהלכהוי

חבורות. חכורות שובבים ופוחזים באו אל רובעי היהודים ויחלו להתנפל:
על היהודים, להכותם נפש ולשלול. את רכושם, היהודים עמדו: על נפשם. ותחל
תנרה, "יותר מארבעים פצועים נפלו מעבר מזה .ומזה.
המשטרה = והחילים לא התעדבו. בדבר, לרגלי דרישת ראשי חעדה נשלחו. פוף
סוף. חילים' והמהומות. חחלו,- זה | היה. בחול. המועד. סוכות- שעבר,

לשאלתי: ער סבת. היחט ‏ הרע של הערבים. והיהודים ‏ דוקא בבגדהו
בשעה , שביתר הערים הערביות ‏ והתורקיות \ אין: מרגישים | כמעט כל - שנאה
לושראל) עונה: לו. אִיש: שיתוו

הסכה. היחידה במעט הנה הקגאות הנפרוה של הערבים המחמרים
וחופר:. כל תכְבות,. שנות. --- הכלל = ,כל. האלים | גבר" --- הנה. כמעט -ההוהה
בולה של הערבנ, הנמצא -עדיין במצב. חצי:פראי, היהודים המה | אלמנט חלש
ער מאר. בבגדר, ולכן. לוחצים :אותם הערבים, כי שונאים הערבים את החלש,

שאלתי. את. האדון ‏ ששון ‏ ע"ר | מהלך:הבחורות בבגדר, שהעתונים
חביאו אודוהן יריעות בה סותורות אחת את השניה: : : צ

והאדון. ששון. מספר לו :

לוחודו בגדר היו 26 בוחרים מְמְדרגָה שנוה. ולהמחמרים ---80,. בערם

\

9 : . > העולם -3

נליון ח

היה החה הדודה השה טיקה החדהה ההק וההההקדירחרחק הלחה ה לההחיהה הידוהה החדהה 2.4545 מב 5565-85-56 אמט 5 בלב הא הרמיא יפור שש ,22 שת 2 בבבם:םשמצה ‏

הבחירות געשתה מצד המשמרים תעמולה עצומה נגד היהורים,. נכבדי המחמרים
אספו אספות וישביעו ב,קורן* את הבוחרים, שלא. יתנו: את דעותיהם ליהודים,
בי הלא חרפה לבגדד המחמדית , אם ציריה במיג'ליש העותומאני שבסטמבול
יהיו יהודים, התעמולה הזאת הועילה, הנכחרים נשבעו וגם עמדו בדכורם, ביום
הכחירות קבלו חיהודים 28 דעות (שנים. מאת. שני. נבחרים , חברי ,האחוה
והשויון") וכהעיר בגדר לא גבחר יהודי.

תחת זה קכלו היהודים ‏ דעות במחוז. בגדר, שמה נמצאו אפילו בין
השאיטים שנתנו את קולותיהם. ליהורים, והכחירות במחוז הברועו את הכףן
וכך. נבחרתי אני. לציר מפגדר,

ואז נסבה שיחתנו ע"ר התיחפותו של האדון ששון אל השאלה הוהודית
הלאומות, החלק' הזה של השיחה לא היה מענין ביותר, מר ששון איגנו יודע
את התנועה הלאומית ‏ שלנון ‏ רעותיו ‏ ע"ד שאלה זו הן הדעות שהביא אתו
לפני 80 שנה מוינה, האדון. ששון רו צ ה להתבולל, ואחרי: שמלבר הדת אין
מר ששון רואה כל מומנט חיובי, שיאגד את היהודים ביניהם לבין. עצמם, היה
מסכים גם בהתבוללות עם הערבים, (כמובן, לפידעתו, צריכים אך יהודי בגדר
להתכולל בערבים), בלמוד העברית שהיא לפי דעתו רק שפת הרת, אין הארון
ששון רואה בל ,תועלת", ציר בגדר לא שמעי ע"ר תנועה לאומית. הציונות
זרת' לו לגמרי,. כשפפר. לי ע"ד גן:הילרים שיופד בבגדר ‏ הופיף: ,אמנם אנכי
מתנגד הנני למוסד זה". בחפצו להוכוח לי כי. אין כמטט כל' אחדות בין. יהודי
ארצות שונות, ספר לו מאורע מימי חייו, כי בבית-הספר בוינה לא ירע אותו
איש בתור יהודי, פעם, ‏ בראש חשנה, הלך. לבית:הכנסת, ובמקהה. פגש בחבריו
של אותו בית:הספר, שגם אותם לא ידע בתור יהורים. אחריי המאורע הזה חתקרב
לחבריו ‏ היהודום ‏ האלה,

כמובן, שעם אנשים כאלה, צריך להתתיל - מא'ב. * כשתו שעות: דברגו
עיר השאלה הלאומית, ‏ שאלת הישוב. של חיהורים בתורקיה ‏ ובארין-ישראל,
אמנם , האדון ששון רחוק מאתנו; אכל השיחה הזאת הוכיחה לי, כיי להתפוללותו
של מר. ששון אין. בסים. לא בתיאוריה. ולא בחיים , בסוף שיחתנו: הודח למשל

= בנחיצות ‏ מרכז ‏ רוחנו "של יהודים = ,לוא גם באריץיישראל" , אם אך אפשר

יהיה הרבר".

-- ומה תררשו מאתנן +--- שאלני,

מיהודי תורקיה הננו דורשים רק שיהיו עותומאנים טובים ויהודים
לאומיום; ‏ ומכם צירי היהודים, דורשים ‏ אנו תמיכה מוסרית, ותשומת:לב,

נפרדתי מעל" מר ששון בהכרה, שאם הציר היהודי הרביעי לא יהיה
לגמרי על צדנו, חנה גם נגדנו לא יהיה, ואפשר מאד, שברבות הימים, כשיכיר
לדעת ‏ את הלאומיים היחודים ‏ ואת שאיפותיהם, ונוסף גם הוא על עובדי

= עכודת תחיתנו. :

אספת חברת. ,גאולה"+
ביום 806 ליאנואר היתה באודיסה האפפה השניה מן המנין
של חברת המניות ,גאולה". באספה השתתפו 86 איש , להם
ישנן 88 מניות ו' 55 דעות, הוכוחים התרכזו ‏ בשאלה על דבר
רבישת קרקעות בארץ:ישראל, העומד בראש הנהלת החברה
= מר ח, עמיננער | הוכיח, כי עבודתה של ,גאולה" הראתה, כי
קנית קרקעות בא"י לא רק שאינה ענין של הפסד, כי אם גם
נותנת הקוה. לריוח, המשטר. החדש בתורקיה יועיל הרבה להרחבת
חוג עבורתה של ,גאולה", ‏ אשר. גם. עד עתה. קנתה לה, שם טוב
בארץ. אפשר לקות, ‏ כי. כתנאים הפוליטיים: החרשים. יותן כח
משפטי השמי: לחברות- שונות. ואז תרחיב: גם ,גאולה" ‏ את .חוג
פעולתה , נתעוררו ‏ וכוחים לתכנית עבודתה של. החברה, אחדים
מן: המשהתפים באספה חוו את דעתם, ‏ כי. ,גאולה" צריכה לקנות
קרקעות דוקא. בכפרים: ולא בערים, ששם מחירם גדול יותר ,
אחדים' הוסיפו. על זה, "כי גם בכפרים צריכה גאולה לקנות ==

מאותו טעם -- רק קרקע לזריעה ולא לנטעים ,
בשאלת תשלום הריוח לבעלי, המניות = נתחלקו. הרעות .
אחרים ‏ מצאו, ‏ כי גאולה נוסרה לא לשם עסק ובעלי. מניותיה
אינָם. מחכים .להיוח, לקומת. זה העירו אחרים, - כִי. נתינת. ריוח

לבעלי המניות תועיל לפרסומה של גאולה ולהתחבבותה על הקהל,

אחד' החברים אמר, כי. הדיבידנד הנזכר בדז"ח. איננו ריוח
של עסקי גאולה, כי אם כסף התשלומים:החלקיים. של האנשום.
שעמדו משלם בער המניות.

היתה גם רדעה אחת, שגאולה: צריכה: להבטל, אחהי
שעבורתה - יוכלו- לקחת. עתה: מוסדות = אחרים: שמטרהם לקנות
קרקע בא"י, עלי זה טנו חברים אחדום, שאין: כל צרך: לדבה על
זכות קיומה: של. ,נאולה", ‏ אחרי שבענין זה: של נאולת. הארץ
הספיקה: כבר. החברה למלא תפקיד -חשוב, ‏ ומלכד. זה "הלא און
לרעת = מתי יתחילו ‏ המוסדות האחרים -- שמטרתם קנית. חלקו
אדמה גדולים --- את עבודתם,

אחד החברים הצוע: א) לתת את הזכות לאלה שהכניפו
חלק. ממחיר ‏ המניה, לגמור. את תשלומוהם. כדי שיוכלו: לקבל
את המניות : ב) כי: נאולה לא תמכ - את קרקעותיה לפרעון לומן רבי

הי עמונגער: ענה על. כל הטענות. וההצעות: ‏ האלה.. הוא
הוחיע, כי: כל אלה שהבניסו:-חלק: מחיר המנוות ועמרו משלם,
קבלו : התראות פעמים רבות ולא: ענו, | מלבה זה: אין- להעלות
עתה: שאלה זו, אחרי שהאפפה. הכללית- הקוהמת: החלומה למפור
את :חלקי השלומים ‏ האלו: לצרבי: הסתררותה: של.:,גאולה",: וועד
ההנהגה: קים: רק את. החלטת. האפפה; = אין | ההיוח. הנקי : נוגע
בכספים, האלה כלל, יען: כי. הוא הנהו באמת ריוח:נקי מהצלחת עסקי
החברה.: מה. שנונע -לקנית. חבל: האדמה אצל. יפו,: שעלה במחיר
יותר נדול, על מה שהעיר אחד מחברי האספה, הנה, ראשית,
הלא החלימה האספה הכללית הקורמת, כי: במקרים. מווחדים
יכולה החברה לקנות גם. חלקי אדמה. יותר. יקרים על:יד-המושבות,
הערים או קרקע לנטיעה, ‏ השנית, שתחלק:הזה. נקנה ע'פי החלטות
כל חברי הקוליגיום של החברה בא"י. מה שנוגע: לשאלת

הפרעון.--- מוכרחת -גאולה למכור. את קרקעותיה: ‏ לפרעון = לומן

קצר, כי למכור בכסף מזימן. אין אפשרות:.

כחום הוכוחים. העמיר. מר. מאז"ה - (יוה"ר = באספה): למנין
שורה שלמה של הצעות, אשר. מהן. נתקבלו אלוּ:

א, האספה הכללית מאשרת. פה אחד. את הדו"ח | של
,גאולה" לשנת ?190 ומביעה את תודתה להנהגת החברה,

ב לשלם לבעלי המניות. ריבירנר בסכום שנקצב בהדו"ח
(שלשה רובל לכל מניה),

ג, האספה השלישית-- של ,גאולה" צהיכה להקרא לא יאוחר
מבחרש מאי1910 ועדהעת ההיא---לפרסם אתהדו"ח.של1908 - 1909,

ד,. האספה. הכללית | מציעה לההנהגה לבלי קנות קרקע
בערים ער האספה הבאה. ₪

ה האספה. הבללית. ניתנת. את. הזכות. לההנהגה לגכות את
התשלומום. הנשארים. מאנשים שהתחילו משלמום. בעד. מנוותיהם
ואח'כ. הפסיקר,

מר\: ח. עמינגער. מודיע. כי בא?כחה הנפבר של ,גאולח"
בפלשתינא מר ריזנהוף מתפטר ממשמרתו וכו נכון. הוא לגמר את
עסקי החברה, שכבר החל בהם, בלי שכר.

ע'פ הצעחו של מר רוזוב ואחרים מביעה האספה הכללית
את תודתה להאדון דיזנהוף: בער עבורתו ואת צערה על התפטרותו
מהיות בא:כחה של החברה,

לסוף בוחרים. בחברי קומיפיה לבקרת. החשבונות. נכחרו:
אוסישקין, ברבש, לעוין, (אודיסה) רוונטאל, (אוריסה) ברלין
(ארץ-ישראל), קורריאנסקי (ארץ:ישראל), פורלישבסקי ופלרשטיין ,

₪

עִזֶה.

-- העיר. עזה. היא. מקום. מוכשר ונאות. מאד - להתושבות
חרשה , תושבי העור עוה הנם, כולם - אהוקים. באמונתם, אבל
למהות. זאת הם מתיחפים ברצון לבגי-העמים האחרים וגם ליהודים.
היהודים ‏ המעטים, אשר עמדר להם כח סבלם להשאר בעזה
זמן ארוך ‏ עשו עסקים. טובים וגם. רכשו להם. הון קטן. בעיר,
שנמצאים. בה קרוב לשלשים וחמשה. אלפים הושבים, לא היה
עד העת האחרונה לא עושה:שעונים, לא חרש:מסגר ולא בית:
תכבוסת,. חיט. היה בא מעת. לעת: אל העיר: לעשות: בה את
מלאבתו, אבל לא: רק -אומנום: לא. היו, כי. אם נם פוחרים \אנשי?
מעשה, סגן-הקונסוק: עשה את כל מה שביכלתו: להרמות: את
מספר ' היהודים שם, וגם .פקירי:המקום התיחפו אל': היהודים
בידידות. בכל ואת לא התרבה שם מספר היהורים. אף: במעט.
עתה נמצאים: בה ?10 משפחית של יהודים ספררים \רק: משפחה
יהודית אשכנזית: אחת בעלת שלש נפשוה,
הקהלה היהודית בעזה אינה יכולה- לחתפתח: בוחור: ‏ מפני
שחסרים. לה המוסחות הצבוריים, הנחוצים ליהורים,: אין שם בית:
ספר, וע"כ מוכהחים היהודים. הספרריים. לשלוח: את ילדיהם אל
בתי:הפפר. של המופיונירים, ישנן משפחות. כאלה,. אשה: בשביל
חנוך ילדיהן . העתיקו: מושבן מעזה. ליפו,: כן אין שם שרה:קברות
ליהודים, שוהו חפרון מורגש מאד.
להיהודים האשכנזים קשים מאר החיים בעת הראשונה גם
מפני טעמים אחרים, יהודי אשכנזי | עושה:שעונים, למשל, לא
יכול למצוא ביפו. את. חית ידו הוא. יצא. משם, מבלי דעת. אף
מלה. ערבית . אחת,. עם. אשתו. הצעירה. ובתו -הילרה. לעוה. עתה
הוא, חי. שם. זה שלש. שנים, .מהבר. עהבית- צחה \ ועושה עסקים
מובים,. חי:: עם: שכניו: בשלום ובידידות,: אף יש תקוה. לעסקו
להתפתח. עוד- יותר, ובכל זה, הוא מוצא את: עצמו" מוכרח
לעווב את עזה, כי במשך שלש שנים האלה הוכרחה אשתו,
בתוקף. מנהני ‏ יושבי:המקום, לשבת כלואה כשבוית:חרב ברי
אמוהיה. .ואך לעתים. רחוקות . מאד. יכלה לצאת. החוצה. כשפנוה
מכוסות.. צעוף,. --- רבה. מעוק - מאד . על.אשה, שנתגדלה ונתחנכה
בתנאי חיים אחרים,: בינתים ‏ גדלה: גם. הנערה ותניע לשנות חנוךי
אבל אין בית?ספר. וגם מורה ‏ פרטי, ולפיכך מוכרח עושה:השעונים
מפני עסקי משפחתו לעווב את עזה. זהו מקרה, שאינו יחיד במינו .
בכדי שתהיה בעזה קהלה של יהורים. מבוססת ובת:קימא,
צריך לוסד שם רובע. יהורו הומה..לוה,-שיש. להיהודים. האשכנזום
ביפו, שם: יוכלו : היהודים : לחיות באופן: חפשי . עפ'י | מנהגיהם
וארחות חייהם,. והנשים היו. יכולות לצאת- בלי צעיף ברובע הזה.
אפשר ליםד בלי הוצאות מרובות בית:ספר ושרה:קברות, בקיצור
יסוך רובע:יהודי מיוחר היה עלול לברוא תנאי:קיום נאותים לקהלה
- יהורית. בעזה, ההוצאות. לא.. היו. מרובות.. יותר. מרִי,. שטח:אדמה,
גדר. של אבנים, ושנים, שלשה בתים,. אפשר היה לבנות ‏ ולבנות
במחיר ‏ של. שלשים. אלף: פראנק, יתר ‏ הבנינים ‏ והמוסדות היו
נכנים אח'כ במשך הזמן, ובאופן זה יכולה להתיסד בעזה קהלה-
יהודית מתוקנת. ומשו:ללת ,
. (8מ81811)
- 900006
|[
הבארון הוראיץן ברי יוסף גינצבורג,
. - מ בע < 5+ מש 5 בוהצה
ביום ג' לשבוע שעבר, ?1 פיברואר, מת בּפטרבורג
בשנת, השבעים ושש. לימי חייו, הבארון נפתלי הירץ ברו
וופף נינצבורנ,

> העולם -3 3

הבארון הוראץ גינצבורג נולח ביום 8 פיברואר שנת 1884
בעיר הקטנה זזוויניגורורקה, שבפלך קיוב, שם גדל ונתחנך. אחרי
מלחמת"קרים בא אביו העשיר, שחיח' קבלן למהנה:הצבא, וכל
בני משפחתו לגור בפטרבורנ.

ראשית עבורתו הצבורית של הבארון הוראץ גינצבורג מתחלת
בשנת 186% אז היה לאחר ממיסרי חברת ,מרבי:השכלה בין
יהודי-רוסיה" , ואחרי מות אביו בשנת 188 נתמנה לנשיאה,"
ובמשרת:כבוד זו נשאר ‏ עד יומו האחרון: לעבירת החברה הואת
הקדיש את כל כחו וזמנו. ביחוד נתפרסם ונתחב3 בין היהודים
ע'י עמלו ויגיעו המרובים להטבת מצבם המשפטי והוכיותי של
יהודי:רוסיה, ‏ ונם להרמת מעמדם החמרי והאיקונומי +

בשנת 1870 הוזמן להשתתף בתור מומחה בקומיסיה,
שנוסדה אז לדון בשאלת היהודים תחת נשיאותו של מיניסטר:הפנים,

בשנת 1888 ישב ראש בועידת-היהורים הגדוּלה, שהיתה
אז ברשיון הממשלה בפטרבורג, בשנת ?188, כשנופרה תחת
נשיאות! של הגראף פאלען מועצה חדשה לבירור- שאלת:היהודים,
נקרא. הבארון גינצבוויג להשתתף גם בה. בשנת 1880 נתמנה
לחבר לועד:המועצה ‏ בדבר יסור אגודה להרחבת ‏ יגיע:כפים
ועבורת-הארמה בין היהודים, ומשנת 1898 היה נשיא הועד
המרכזי של האנודה הזאת, הוא היה גם נשיא הוער של פניף
יק"א ברוסיה, אחת הקולוניות ‏ היהודיות בארגנטינה נקראה על
שמו, בשנת 1890 נתמנה לנשיא האגודה לשמירת הבריאות
והשגחו על המעונות .

כן נשא הבארון גינצבורג משרות של כבוד בערת היהודים
בפטרבורג החל מנשיאות בבית:הכנטת הגדול, הוא. היה גם' מנהל
ביה"ם לילדי>הנוצרים, שנופר לזכר חתונתו של הקיסר ניקולאי השני, =

הבארון גינצבורג היה הראש והראשון לכל דבר שבצרקה
לא היה מוסר.: ומפעל צבורייהירי ברוסיה, שלא השתתף בו,

הברון גינצבורג היה הראשון בכל מקום שהיתה נחוצה
עורה גדולה לא רק לרבים כי אם נם ליחיר, עד כמה גדלה חבהו
לכל אלה הצעירים היהורים הצמאים להשכלה ועד כמה היה
תימך בכל כשרון צעיר: בכל שאיפה. של התמכרות. לאמנות
ולמדע, יכולים אנו ‏ לראות מדבריו של הפפל א, נינצבורג
במאמרו שנרפס בהעתון סלובה נומ, 1718

צעירים: למאות ולאלפים היו מוצאים להם אפשרות להשקיט
את צמאונם להשכלה ע"י הברון הי גינצבורג ואביו. יוסף נינצבורגי
זוכרני, בשנות * השבעים, כאשר הביאני אנטוקולפקי = מעירי
הקטנה ‏ לעיר ‏ הבירה, אמר לי: הברון הכיע את רצונו לעזרך
כמו שאביו עזרני גם אני, אותי תמך האב, אותך. יתמך הבן,
וכעבור עשרות שנים, בקשתי גם אני בער צעיר אחד, וגם
בעדו, כמו בעדי, קבלתי תמיכתו של הברון, וכפעם בפעם היה .
הברון פונה אלי בשאלתי: שמעתי. מספרים על דבר צעיר בעל"
כשרון, האינך יודע: אותו + אולי נחוצה. לו עזרה, -אולי: וחוץ ‏ לתמך
בו. ‏ זמן" קצר ‏ לפני = מותו, = כתב "לי מורי ‏ הנדול:: אנטוקולסקי
כרברים האלה: ,חובה עליני להפיע את רגשותינו: להברון: הטוב,
נחוּץ ‏ להגיש ‏ לו זר יחיד: במינו בשם' כל אלה שעור | להם,
בּלַנוּ: צרופּים אנו להביע לו את רנשותונו בלב אחד.

חג השבעים של הברון גינצבורג היה לחג כללי שהשתתפו".
בו. יהורי אירופה .כולה. וּגם מהרבה. מקומות ‏ באמיריקה :הביעו
לו באגרות ובתלגרמות רחשי:תודה. \

במות ‏ הבארון: נינצבורג: אבדה: לכנסת ‏ ישראל: שברופיה
אחד מבני העליה, שאין. לו חליפין,

יהי זכרו בחוך ]=

0

השָבוּע.

הציונות +
הקולוניאל:באנק העברי,

(רין. וחשבון לשנת 1908)

בשנת:הפעולה 1908 היה שער הכסף בוול מאר, בכל בּתי=
הבאנקים הלונרונים נתנו כסף בהלואה בכל משך 1908 בער
שלשה אחוזים תהת 4,910 שבשנת 190 ו:4,9808 שבשנת
6, מפני שהיינו עובדים כמעט רק בכ:פנו אנו השפיעה הרבית
המועמת על הכנסת הפאנק שלנו השפעה. מיוחרת. הריוח הכללי
עולה לסך 16,408 ליטרא שטרלינג (לעומת 17,850 שבשנת
הוצאות שונות היו בסכום 9,486 ל"ש (לעומת 8,880
בשנת. ל190), ביניהם 885 ל"ש שעלו בהוצאות שנוי התקנות,
הריוח - הנקי עולה מעט בשנה זו על זה של השנה החולפת,
בס"ה אפשרי לחשוב את התוצאה הכללית למספקת , הקאפיטאל
של האקציות נתרבה ע"י מכירת מניות ‏ חדשות ותשלומי. שירי
מחיר המניות ‏ הישנות בסכום 1,861 ל"ש, וליום 81 דיצימבר
שנת 1908 עלה לסך ‏ 955,501 ל"ש, הריוח הנקי עולה עפ"י
הבאלאנץ של שנה זו לסך--6,48%,14,4 נקי ממם,

את החלק. היותר גדול מכספנו השקענו כשער כה בהאנגלו:
פלשתינה"באנק, | אשר עפקיו התפתחו באופן משמח. את עסק
הריסקונטו עם רוסיה אנחנו ממשיכים במדה יותר מועטת, ולעומת
זאת. נעשים אצלנו באיפן רצוי העסקים בפקדונות כסף עם אנשים
מרוסיה,. מאנגליה,. ביחוד נתרבה עסק של נתינת כסף על המחאות

"של סחורות השלוחות מאננליה אל המורח,

ביום 1 אוקטובר שנת 1908 רתחילה. האנגלף:ליבאנטין
באנק - קומפאני ‏ את עבודתה בקונסטאנמינופול ,. דהון השקוע
בהבאנק הזה עולה לפך 95.009 ליטרא שטרלינג ואנחנו משתתפים
בו בט"ו אלפים לייש, מלבד זה אנחנו נותנים לבאנק זה קרידיט גדול
של קונטו, מהלך העסקים בבאנק הזה במשך שלשת החדשים הראשונים
היה באופן. מספיק .
בסניף של. הבאנק שלנו בוויטשויפיל הוטב הרבה מצב
העסקים מתחלת הבציר, ‏ וגם התרבו הפקדונות בו במספר הגון,
ער שיש לנו חקוה, כי בעתיד יעשה הסניף הזה עפקים. יותר טובים,
הדיריקטוריום החליט להודיע להאספה הכללית, אשר תהיה
בימי. הקונגרס בחדש אוגוסט הבא, כי בשנה זי יתן הקולוניאל:
באנק. דיביהנד. בסכום של ,₪ מכל ל"ש,

לונדון, פיברואר שנת 1909.
הדורקטוריום ,. (על החתום) ד"ר נ, קצנלסון , יושב האש,

האננלודפלשתינה באנק.
(מודעה)
בזה ‏ מוריעים. כי האספה הכללית ‏ השמינית מן. המנין ‏ של
אקציונירי | האנגלולפלשתינה:באנק. תהיה. ביום השלישי 16 מרץ
שנת. 1909 בשעה 45% אחרהצהרים בעיר קילן. ע"נ ריין, בבית
המלון קיוזער פרירריך,: וזה סדר:היום :
א) הרצאת הרוה"ח של הדיריקטוריום ושל מבקרי הפנקסאות
והחשבונות +
ב קבלת החלמה ע'"ר השאלה, מה לעשות בריוח: הנקי של
שנַת 1908 ?
ג בחירת דיריקטורים. ומבקרי הפנקסאות ,
ד) המשכת. פדר היום וענינים שונים:,
עפ" חוקי | הבאנק | נסגרים .פנקסאות החשבון. ורשימות
| החבריס טיום 8 מרץ' ער

יי /

>= העולם =3
- : המד הממחה ההההמהמטהמממההטמהההההההההנהמאהההטהרוקקהשהההממההההההטההההההרקאההאטוהאההונהההטההטאו המההמהההההההטההאההההטמקהההמהמההההההמההטטהאהה....=, ‏

6 מרץ 1906 (ושני הימים בכלל),.

נליון ז

--- עבורת הועד המרכזי לטובת הגשמת ההחלטות, שנתקבלו
ביילנח ובמוסקבה. הולכת ונגמרת ,‏ האגודות, = אשר עדיין לא
מלאו את החובה שהטילו עליהן הוער המרכוי והמועצה. המופקבאית
צריכות. לגמור. את עבורתן בנידון. זה בימים. היותו . קרובים ,

-- עיפ היריעה שנתקבלה מקילן יוקבעו ‏ ,ימי השקל"
דהשתא בחוה"מ פסח.

על כל חברינו למקומותיהם להתחיל תכף בההכנות לימים
האלה, לררוש שוברות של שקלים וכרווים בכמות הדרושה להם ,

-- מיום 5 עד 16 לחרש פברואר. נכנטו אל קופת הלשכה
המרכזית של הקרן הקימת -ברופיה הספומים האלה

נדבות שונות ל 2 8 רו"ם
מפדעצמי / , ל ,
פנקסידשוברות 0 , 2,0 +
קופסאות * / 9 8
יער"הרצל . , בוו
ספה"ז (תשלומים שלמים)" 5/9 5 , -0585 10
, (תשלומים לשעורין) + . 4
תוי קה"ק. נמכרו עס + 5 1 -,
גליונותדתלגרמה. ע"ם ‏ / 2 0 -,

ם"ה נכנס 86 רוב

-- במשך השבועות האחרונים בקר מר א, גולדשטיין מפטרבורג
במלאכות הועד המרכזי את הערים בברויסק ורוגטשוב.

-- מר י, רוזוב בקר זה לא כבר את העור וורוניז ‏ ובאספת החכרים
האקטיבים הרצה ע"ד המאורעות החרשים בתורקיה וע"ד עמודהנו היותר קרובה
בתורקיה. ובארץ:ישראל ע'פ ההחלטות שנתקבלו בוילנה. וכמוסקכה,

-- מ ל ובל ין פותב אלינו הד"ר צ., מוכיר אגודת ,חובבי שפת עבר":

ברפו אל א"י סר אל | עורנו חד"ר שמעון מילגר, ובאספת הטון רב
נשא נאום פעכרית . בידי הנואם עלה לעורר = את הציונים בעירנו לעבודה +
מפה נסע הד"ך מילנר לערים אחרות בפולין,. ואח"כ נפע להשתקע בארץ-ושראל,

- מ מוירצ יה, פלף סידליץ קבלנו, את המכתב הוה !

מערכת נכבדה !‏ הרשי נא להביע ע"י עתונך את תודתנו מקרםב ולב
להד"ר ש, מילנר על נאומו היפה , ארץ.ישראל", אשר נשא במוצ"ש פ' משפטים
בביהמ"ד הגדול בעירנו לפני קהל של יותר מאלף איש,. ובלכתו: עתה להשתקע
בארצנן. אריץ-אבות, הגנו מברכים אותו בדרך צלחה ובאושר,

בככוד ובב"צ בשם הציונים, זאב. גרינברג.

-- מביליסטוק כותבים אלינו:

בחוגי הציוגים המקומיים | התגבהה עתה התנועה ביותר . בעת
האחרונה הולכים ומסתפחים מחדש אל הציונים הרכה מאלה, שנפרשו מהם.
אומרים, כי האגודה הטיריטוריאלית המקומית, המתקימת פה בתור אנודה לוי
גאלית, חפצה להכנם תחת דגל הציוניות ולעבוד עמה במחיצתה, ובכדי להסב
את זרם הנדידה היהודית לפלשתינה וליתר ארצות המורח תבוא בדברים עם
הציונים ותתאחר עמהם על יסור עכודה משותפת וו. ‏ בחוגים הטיריטוריאליום
לא פגשה דעה וו מתנגדים.

-- נתארגנה האגודה האקטיבית של הצעורים הציוניים, בהאספה הכללית
שלה , שהיתה אתמול כיום השבת ,‏ דנו החכרים על דבר הצווגראמה של
העבודה, ונבחל גם ועד של חמשה לנהל את עניני האגודה החדשה הלוו.

-- הציונים ‏ מתכוננים לערוך פה תערוכה מפרי. עבודת ארץ-ישראֶל
וביחוד מתוצאת ביה"ם , בצלאל". ההכנסות תהיינה מוקדשות למופדים ציוניום
לאומיום שונים +

-- מודיעים ע"ד התחלת עבודה ציונית בפעסקי, פלך גרודנא,

-- מר +, ניסנכוים בקר בעת האחרוגה את קובל, בריסק וביליסטוק,

ב ק בל נתגברה תנועתנו בִימִים האחרונים. חכורת צעירים מפיצה את
הספרות הציונית , מאספים פסף לטובת הנ"פ ורוכשים שוקלים , מר גיפנפוים
דרש שם שלש פעמים, פשלשה בתי-מדרש. להועד האוריסאי, שער עתה במעט
לא היה לו אף חבר אחד בקובל גרכשו כעת כששום חבר. באספת הציונים

- שהיתה בבית-פרטי נבחר ועד עירוני חדש, ויש תקוה בי תנועתנו תעשה עתה

בקובל חול. רב. :
ב כפריפק אין תנאי המקום מרשים ל ברבים. א\ לכונן. אספות
פומביות, : לרגלי בואו של ניסנכוים היו שם שהי אכפות. בכתו אנשום פרטוס, ‏ -

גליון ת

שבהן גאם ‏ ע"ד קנית קרקעות בא"י וע"ר מבירות. = המניות של האנגלו:
פלשתינה.קומפ,

ב ביל ים טוק דרש מר ניסנבוים. לפני הרבה מאות שומעים בביהמ"ד
הגבוה. ע"ד השקלים, הג"פ והועד האודיסאי +

--‏ בעְרֶב. פורים נערך בקמנץ-פורולסק נשף"תלבשת . הנקודה המרכזית
של הנשף היוזה התמונה חחיה ,השוק ביפו" עם מטפוסי פלשתונה , פללבים
ערבים ,. יהורים מירושלים , מתימן, מספרדד, קולוניסטים-יהורים, תוגרים
יונים ותרים שונים בתלבשתם-הלאומית,

-- תלמידי ביה"ם המתוקן של מר יחיאל שעוועל בעיר לוצין, = פלך
וויטבסק , וילדים אחדים בעיר אודיסה , מִנדבים מרִי שבוע בשבוע את הבסף
שהם. מקבלים מאמותיהם לממתקים -- לטובת קרן הקימת. מעיר לוצין נתקבלו
בסף אל הלשכה מן הילדים וה ארבע פעמים .

בְּארֶץדישרְאֶל,

קביעת בי"ד של פשרהליהודים ביפו, התפתחות
החיים הכלכליים בפלשתינה, וביחור אצל היהודים, נפסרת
הרבה עי"ז, ‏ שאין החוק והמשפט נשמרים שם בריוקם, יהודי
פלשתינה, מפני שהנם נתינים לממלכות שונות, ‏ יש שנמצאים
תחת שלטון חוקים עותומאניים, רוסיים, אוסטריים, פראנציים,
אנגליים או אשכנזיום, ולפיכך דינם עם בעלי:דברם נחתך פעם
ע"י קונסול זה, פעם ע"י קונפול אחר,. פעם עיי בי"ד ‏ התירקי
של כנסית האמונה ופעם ע"י בי'ר חילוני,

הברל זה ורבוי הגוונים בחוקים ובמשפטים לא לבר שהם
מחלישים את כה הדין והמשפט, כי אם מכבידים הם במדה
מרובה על בירור המשפטים, מפני שלא בכל פעם אפשר לברר
תיכף את נתינותם של האנשים היחידים, 1 ובכלל קשה הדבר
מאד להתובע או להמאשים להגיש את משפמו לפני קונסול נכרי
"או גם לבי"ד עותומאני,

הרבה פעמים עוררו על נחיצות
שישפמו בין היהורים .

עתה. נעשתה ביפו ההתחלה ליפד בי"ר תמידי שכזה,
המועצה הפלשתינאית ‏ בחרה קומיפיה של תשעה חברים תחת
נשיאות הוער הפלישתינאי, ששלשה מהם יתאספו פעם בשבוע,
או בכל שעה שיהי צורך בכך, ואלה היהורים, שיש להם דין
ודברים יבואו לפניהם למשפט,

יש לקוות, כי ע'י ביה"ר הזה ימנעו יהודים רבים מהביא
את משפטיהם לפני בתי:הערכאות המריניים, וכי לאט לאט ירכוש
לו הביה"דר הזה את לב היהורים לפנות אליו בכל דבר. סכפוך
ומשפט שיהיה להם בין איש לרעהו.

-- ביום חמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילנות, עשו
תלמירי כל בה"פ ‏ ליהורים ביפו טיול אל המקום, , אשר קנה
האנגלו:פלשתינה:באנק בקרבת הים, שש מאות תלמירים השתתפו
בטיול הזה, במקום המיוער לכך. כבר | נמצאו. מוכנים עצי:
נטיעה רכים, והילרים נטעו אותם באדמה,

-- בקרום יוסר בי רוש ל ים ע"י שני יהודים, האחר מו"ס
מאשכנז והשני חוקר המזרח מאונגאריה, ‏ בית:מסחר:ספרים
מודירני , זה יהיה <‏ בית = מסחר ‏ הפפרים | האירופיי הראשון
בפלשתינה:בכלל.

יסוד. בי"ךד: של פשרה,

-- הקונסול הצרפתי בירושלים הוציא ספר בשם 28108100 18>
52 פבספר הוה גותן הקונסול דין וחשבון ‏ על המצב הכללי בארץ
ומדבר ביחור על התפתחות החיים האיקונומיים בשנות 1907, 1908.

-- בהדוה"ח של הקוגסול הפראנציי ע'ד פלשתיגה לשנת 08--1907
גמצאת הרשימה המעניינת הואת עד בתי-הספר בירושלים !

ב"ם ב"ס תלמידים תלמידות הבודו'וט
לנערים - לנערות
למחמדים ,. 2 1 98 99 0 פה
לקאמולים ל 0 10% 106 00 ,

1.

>< העולם -3 15

לפרוטיסטאנטים 9

. 00 +5 008 8

ליוונים 9 1 0 00 000( ,
לארמינים 1 1 10 20 2,000 ל
לוהודים 6-5 00| 81880 - 26066806 ,
פך-הבל 49 7 5040 - 8888 - 20084806 פר.

מאת הדוה"ח של הקונסול הזה אנו מוציאים את הידיעות הללו ע"ד
ב עלי-המלאכה היהודים בירושלים ושברם חיומי ‏ על פי
חשבון ממוצע .

המפפו המשוער של בעה"ם היהודים כירושלים:

0 חרשי-עץ, שכרם ליום ‏ מ--1,6. עד 4 פראנק,
0 סתתים " ₪ א 1-2 עדיש
0 בנאים . 00 ₪
0 מושחים בששר . ויו הלל +
0 \רצענים ָ = אל |
0 חיטים , ו
0 \בבים . לכ .
0 עושי רקועוהפחים ‏ , " 2 -
0 מדפיסים . > ה 2 בית 5 שת
0. טוחנים 7 ל . 1 :9-0 7
5 וגגים 4 200
0 מוכרידספרים . ו ו
0 אורגים 5 שש 2
0 מאריסטות שּ " של 20 0% 4
0 | צורפיהוהב . ל
0 עושי: שעונים - 1
0 * רוקמידפוומקאות. -, 7 ד שוב 2-1
5 - עושי-אוכפים ו
20 עושי מכשיריהרבבה , / / 8-1 /
0 פופרי. פת"ם " 8 5 ל
0 ציורים . שי
0 מפתחים בעץ ל 7
0 עושי מרבדים , אד כל "אלפנ 1 ב ₪
10 עושים בטאפיטים ‏ , , / 09 .
0 עושים בנחשת . 0
0 יוצקי מתכת , 0
0 אומנים שונים , ₪

סה" של האומנים היהודים בירושלים הוא ש שת א ל פי ם בערך.
-- הפחה מירושלים אסר לשאת נשק בלי רשיון הממשלה, הפקודת
הואת הוכרזה ג ביפו ובכפרים. אולם ההרגל. לשאת נשק ולירות בחוצות כ"ם

גפוין בין הערביים, עד שקשה לקוות, בי יצלח להוציא את האפור הוה לפועל,

-- בחמשה עשר בשבט הציגו כופו שלשה מחוות : ,האחות הבכורה"
של : ש, ,אברהמ'לי הפנדלר" של שפיר ו,דוב" של משבוב . הנשף עשה רושם
טוג מאד בסדרו הטוב ובמשחק היפה. ביחור הצטייגן הה' הררי וגנסין +
ההכנסה תשאר לטובת ,אגודת הבמה העברית" בשביל לתוגם ולהדפים
דרמות חרשות +

-- ממקור נאמן מודיעים לגו, בי יק'א קנתה חכל אדמה גדול של
מאתים אלף דונם באסיה הקטנה . האדסה נמצאות על חוף הים אצל העיר
עדן (עדאנה) בקרן שבין. אפיה הקטנה ובין פוריה + ֶּ

--מ צ פת כ ותב ים ל נו:הששנויים והתקונים בסדרי הממשלה באים |

זה אחרי זה ונעשים בטהירות נפלאה, וכולם מוצאים אותנו כשאנו בלתי מוכנים

לקבל טובם. עור לא שכחנו את תוצאות הבחירות להפרלמנט התורקי, שהיתה\
בהן ידגו על התחתונה, והנה מכשול חרש אשר לא פללנו אליו, לפני שבועים ,

הוומנו פתאום ע"י התלגרף חברי מועצות צפת וטבריה יחר עם חברי המועצות:
של ותר ערי המחוו לעכו, עיר הפלך , לבחור ארבעה מורשים למועצת הגלולו
במועצה זו, הנקראה , מג'לש עמומי", ‏ ימצאו עשרים מורשים לחמשת הפלכום
שבגלול ביירוט; ביורוט עצמה, עכו, שכם, טריפולים ולורקיא, ארבעה ארפעה
מורשים. לכל פלך, המורשים הלו יבחרו ע"י חברי מועצות. ערי הטחוו (, ט'גלש
אדרה"), /הנאספים לתכלית וו לעיר הפלך. מועצת הגליל תהיה עסוקה ארבעים
יום בכל שגה תחת נשיאותו של הוואלו. ותדון על כל עניני הארץ וביחוד על
התקונים החדשים. שראוי להנהיג . והגה עכו מתחלקת לאהבעה מחווות :- עבו,
חיפה, טבריה וצעת ,‏ בכל ארבע הערים הללו יש קהלות יהודים = ובטבריה

ובצפת היהוהים הם רוב התושבים . היתה אפוא' הרשות לקות | בי מפלך עמו 4

+ העולם 3

יבחר לכה"פ יהודי אחר למועצת הגליל, ומה גם שבפקודת הממשלה המרכזית
נאמר בפירוש שיבחרו שנים לא-מושלמים. ואעפ"כ נבחרו שגי מושלמים ‏ ושנים
נוצרים ומן היהודים לא נבחראפילו אחד . את סבת הדבר מבארים -באופנים
שונים. ואולם: באמת הדבר פשוט מאד: בקרב ששה עשר הבוחרים היו רק שני
יהורים ויתרם --- לאדיהודים, ו;וד. אומרים, שחפצו לבחר ביהודי, אלא, שבבל
פלך עכו לא נמצא אפילו יהודיי אחד הראוי לכך ושידע את השפה התורקית.
מר פרידמן, חבר מועצת העיר צפת, שלח בשם יהודי צפת מהאה להוואלי
בביורוט על אשר נבחרו שני נוצרים ,‏ ואף לא יהודי אחד בשעה שהיהודים
מרוכים יותר מן הנוצרים. אך, כמובן, אין משגיחים במחאות ואון אחרי מעשה
שבבר נעשה כלום. !אם מפלך עכו, המרובה באובלפי ישראל, לא נבחר יהודי,
אצ"ל שלא יבחר יהורי בפלך ביירוט, שמספר היהודים שם מעט, ומבש"ב ביתר
פלכי הגליל, ובכן לא יהיו לנו באי.בח יהודים בטועצת הגליל שבביירוט בשנה
הראשונה להוסדה. הנדע לתקן את המעות הוה לכל הפחות בשנה הבאה?!
-- הסופר י,. ח,. ברנר בא לארץחישראל,

בּמוָרָת.
ו

אשור החכם"בשי, כודפוף יצא ,האיראדה" "של השולטן ,‏ שבו
מקימים את הרב חיום נחום לחכם-בשי של כל תורקיה בחדש ימים חכו
יהודי תורקיה לאשור זה. בימים הראשונים עמדה ‏ למכשול לאשור הזה
התנגדות שתי העדות היהודיות היותר חשוב ות : פלוניקי זאדריאנופולי ; ובששתי
אלו קבלו את מרותו של הרב חיים גחום , החלו מסירות ונרגנות שעכבו את
האשור , אחרי וזה נפל המיניסטריום של קיאמיל-פחה . וגם זה עכב את זמן
האשור.. סוףדסוף לא יכלו ‏ עור יהודי קושטא ‏ עצור ברוחם , וישלחו חכורה
מאת העדה לראש המיניסטריום החרש לשאול את פתר דבר התאחרות האשורי
הויויר הראשי חילמי-פחה הבטיח להם שבעוד ימים מועטים יפורסם האיראדה,

עוברים כחמשה ימים והאיראדה איננו , ותודיע ‏ העדה שאם לא ימהרו
את דבר האשור יכנים פררג'י, הציר היהודי של קושטא, שאלה אל בית-
הנבחרים , דבר וה הועיל ; אתמול נתפרסם ה,אוראדה" המקווה +

בשפוע הבא יתקבל החכם-בשי בהיבל השולטן +

רוצים 'אנו לקוות, כי החכםבשי החדש יוציא לפועל את תכנית העבידה
שלו , שנתפרסמה בעתוננו ב,,העולם" ותורגמה משם בעתונות השפניוליות
היוצאות בתורקיה ,

ומצב העדות בתורקיה הוא עתה כוה , שדורש עבודה תבופה ומרובה,

-- נאומו של הד"ר טפבפיק-ביי ודבריו על הציונות עשו
ושם גדול מאד על הפפרדים, כל העתונים הספרדיים וגם עתונים לועוים
הבואו את הדברים האלה. ה וורנל די סלוגיק" ‏ שואל ,ובכן = נוכל לקוות,
שימצאו צירים בפרלמנט , שיעלו את שאלת הציונות על שלחן פית-הנבחרים"?

-- אחרי תרדמה קצרה שנפלה על אגורת ,אחוה" לרגלי הבחירות אל
הפרלמנש ובחירת החכם-בשי, התעוררה אגודה וו. לחיים . מעשהו הראשון של

= ועד ., האחוה" היה לפהוה ביתימקרא, ‏ עד עתה לא היה כל בית-מקרא עברי

בקושטא. המקום היחידי ששמה אפשר. היה למצא עתונים ורגוניים ועבריום
היה,.. בית-המקרא של המיסיאון הפרוטפטנטית, שנמצא במרכו רחובות בתי<
הזנות שבגלטה. ומובן שסלדה נפש הקוראים העברים לבקר את בית-המקרא
הזה. עתה' באה , האחוה" למלאות חפרון זה . בימים, האלה פתחה ‏ אגודה זו,
המוגה את מספר חבריה למא ה וחמישים, אולםיקריאה גדול, שבו ימצא הקורא
היהודי את רוב העתונים היהודיים והעבריים. באולם הזה תהיינה גם אספות
ותקראנה גם הרצאות,

-- ההגרה היהודית לא"י דרך קושטא הולבת וגדולה , כל אניה ואניה
מובילה עשרות צעירים עברים, ‏ ההולבים בתור פועלים לארץ-ישראל . בון
המהגרים ישגם גם בעלי הון או בעלי השבלה גבהה: אינג'נרים ורופאים +

בּתפוצות. ‏ יָשְהְאֶל,

-- ברבר יהודי פינלאנד , שלא נמנו על אזרחי:המדיגה שם, אומר
מוניסטריוםההפנים לתקן את התקון הזה לענין זכות ישיבתם בפטרבורג, ‏ קודם
היתה רשות גתונה ליהודי פינלאנדיה לשבת בפטרבורג בלי מפריע אם נספחה
אל קונטרפי:הפספורטים שלהם תעורה מאת. הפוליצוה כי ישבו בגבולות פיני
לאנדיה .לא פחות משנה, עתה ידרשו מאת יהורי פונלאגדיה : תעודה מיוחרת
מאה הגראדונאצ'אלניק הפטרפורגי על זכות ‏ ישובתו בעור. המטרפולין,

-- הקאנדוראט ‏ ללשונותיהמזרח ל, | ב א ב ק ורב קפל - רשיון לפתות
בפטרבורג קורסים ללמורי הלשון. העברית, ‏ תולדות. ישראל \ וספרותן. לגלולוםי

28 א ה 0308918 , הק66עפית .+ ו הקיוס יי לה

-- והודי אוסטריה נרעשים עתה -מאד, בי נודע בקהל, שבתפנית
האוטונומיה, הניתנת לבופניה והיוציגובינה, אין שוּם זכר ליפוד .קוריה
מיוחדת של בוחרים יהורים, ‏ ובאופן זה אפשר הדבר, שאל הפוום הבוסניי
לא יבנס אפילו דיפוטאט יהודי אחך. אחדים מנכבדי היהודים באוסטויה
הגושו השתדלות אל הממשלה בדבר נתינת וכיות פוליטיות ‏ ליהודי בוסניה .

- הקהלה הישראלית ב ב ר ל י | פנתה זה לא כפר .אל מינוסטריום=
ההשבלה הפרוסי בבקשה להעמיד למבחן. את היהודיות, ‏ הגזמרות את חוק
למודן 3פימינאריומים למורות , גפ בלמוד אמוגת-ישראל , המיניסטריום דחה
את הבקשח הואת באמתלא, פי אינגו חושב | את עצמו ‏ לבר-סמבא. לענין
בירור שיטה וטיתודה ללפור וה, תחת ואת הוצע , פי בשעת מינוי יהודיות
למורות בב"ס לעם , ועמידו אותן תחלה למבחן לפני קומיפיה יהודות מיוחדת.

-- בימים האלה חגגה. חברת. ה צדקה-גדולה" היהודית בלונדון< את
שנת החמישים לקיומה . בבאנקיט , שנערך לבבוד היום הזה השתתפו גדולו
נבבדי הקהלה. סך הנדבות לצרכי ה,צדקה-גדולה", שנאסף ביום חגיגת-
היובל עלה לכ"ה אלפים לי יראות שטרלונג , בס"ה אספה החברה בכל משך
ימי קיומה קרוב למיליון ל"ש . .

ספרוּת וְאָמָנוּת ,

להקת המשחקים היהורית של קמינסקי בוילנה,

בוילנה משחקת עהה להקת המשחקים היהודית של קמינסקי, ‏ בהשתתפותה
של "מרת. קאמינסקי,

הלהקה הזאת כבר ידועה. למדי להקהל ‏ היהודי, = על אודותיה = דגרן
הרבה בעתונותנו . בוחוד החלו ‏ לשים לה לב מיום שהציגה את חזזוגותיה
בפטרבורג בתיאטרון של קומיפרז'בסקאיא, ואמנם צריך לציין את העוברא , כי
בין כל להקות המשחקים היהודיות תופסת זו של קמינפקי מקום בהאש ע'י
התיחפותה הרצינית להתיאטרון בכלל ולהתיאטרון היהורי בפרט, לעשות את
הדרמות א היהודיות מן הפוג הירוע למוכשרות להעלות על הבמה ולקבל צורה
של יצירות דראמאטיות זוהי באמת עבודה בלתי נוחה כל כך, עבורה, שאך
להלהקה הזאת עולה יפה, רואים אנו כי חפצה היא הלהקה הזאת להרים
את מצבו של התיאטרון היהודי , ועד כמה שאפשר הדבר בתנאים הנכתים
מצליחה. היא בשאיפתה זוי

הרופירטואר של להקת קמינפקי נשאר בראשתקר. נוסף' רק החזיון. ,אל
נקמות" של ש,. אש, אשר מקודם לא נתן. המחבר לשום להקה יהודית להעלותה
על הבמה,

הדרמה ,אל נקמות" על הבמה היהודית עולה היא לא פחות יפה מאשר
על הבמה הרוסית ממדרגה המצויה, וכשאנו יושבים בתיאטרון ורואים את החזיון
הזה מתגלה לפנינו כל התהום הזובין בין יצירה ספרותית ובון = היצירות
הירועות מבית החרשת האמיריקאו,

עד עתה הציגה להקת קמינפקי בוילנה את החזיוגות האלה: ,קרויצער
סאנאטא", ,מירעלע אפרת" ‏ שתי פעמים, ‏ ,די שחיטה" לגוררון, | ,געבראבענע
הערצער" לליבין ו,אל:נקמות" ‏ לאש,

ניכרת ההתעניגות של הקהל הוילנאי בתיאטרון. של קאמינסקי,

בון המשחקים צריך כמובן | לתת מקום בראש למרת. קמינסקי ולמר
ליברט,. מרת. ירמולינה ממלאה היטב את תפקידה בתור , אם', בטוב טעם ‏ ממלאום
את תפקירס קאן, ווייפמאן וועליאזא,

---הכרך הראשון [בשני חלקים] של ,פפר האגרה" בעריבת של ביאליק
ורבניצקי. נמכר ‏ לגמרי, ‏ וכפי ששמענו נגשים כעת להוציא. מהדורא .שניה של
הספר הזה: /
--- ש, א ש חבר חזיון חדש בשם ,יחוס", -החזיון הזה יועל בקרוב
בברלין ובפטרבורג. בשבוע הזה נקרא החזיון בחברת פופרים ומשחקים: בעיר
הבירה +

-- נתקבלה החוברת הראשונה של הו'ורנאל העברי התִרֶש , שבלים" ,
היוצא לאור בניו"יורק ב' פעמים בחודש בעריכתו של מ. בן-אליעזר .

העורך:המ"ל := ו ל, גולדברג.

00 .1 0 ת118-מיס את 6 '

והפרחים'

: (שנה. שנית)
שתון. לילדים, לתינוקות: ולבני הנעורים, ‏ יוצא. בדיוק כל יום
א'. בפורמט גדול. ונדפס כהרור. מצוין,
העורך. והמו"ל. ,| ב, לבנר ,
הוספה ?+ ,מלון. רופיגעברי. לילהים" ;
מחיר. העתון. לשנה 5 רוכ',. בחו"ל. עור .60 קפ',
ובערך. .זה לחצי. ‏ ולרבע : שנה,
האדויסה:
"ש זא א 0 כ ח 8 '1, .הס ,פאסווהתץגה

*\תוססיוק118,, .46088 (.088) 808%ש1
" משלות מנות. לפורים!
0 "הביבליותיקה. הלאומית ‏ לילדים בשפת רוסיה ,הת ק ו ח",
* א) אגורת = פרחים (ע"פ. התלמור), ‏ ב) "ים של דמעות
ג חלום .בן. ציון (פנטסיה). ד) בער הארץ המולדת
מימי: החשמונאים). *ה): בר בוכבא ‏ ספור בשלשה. חלקים
ספור . ע"ד. שני = ילרום / שבויים .בימי. עזריהו- מלך
4 > יהורה). ‏ :מחיר . כָּל. הכפורים האלה עם. המשלוח. שלושים \ קפ'
אין העתון ,הפרחים" וספרי ,התקוה" נשלחים למבחן או בנ"נ,
16910 קהתמםג ,5 א6ההתץ1ר

כ החשה

שנוסה.בית: מסחר ספרים החש בפל מקצועות: הספרות ע"י

8 קפלן בשם ,רז ₪ ך"". ווארשא, ‏ הימארסקא. 16.,
2 מעלעפאן : 07--149. " /
-בית, מסחר. הפפרים ‏ .שחר" ימציא לדורשיו. כל מינו ספרים
בשפות+ העברית, היהודית, הרופית והפולנית.
גבית. מפחר. הספרים ,הק שהך"" הציג. לו | למטרה למלא .כל
| הדדישות מערי השדה בדיוק ובוריזות מצוינה היותר
: אפשריה,
.בבית. מסחר הספרים , שחר נמצא תמיר המבחר היותר גדול
|מפל התמונות, תוים וכרטיסי-פוסמה מצוירים,
:בבית מפחר הספרום ,שחר" מתקכלת | החתימה" על כל
ההעתונים העברים והכללים היוצאים' לאוך בכל
ל ה שפות; 5 2
,בבית מפחר חספרים. , ה שר" אפשר להשיג כל מיני מכשורי
: כתיבת.
מוכ"פ,-מורום, בתי-ספר, תלמוד-תורות ובי?
בליותיקות מקבלים הנחה, :
שא קטלוג מפורט יופיע: בקרוב וושולח לכל הורש. גצ
המכירה: הראשית. והיחידות מכל. ספ רי ,א ביב" וספרי א,
ב הנא ,מק יוב, היא כבית. מסחר הספרים ,ה ש חר".

(ספור
הביתה !

בתובת ,הש הו":

₪ ת0|0הג011טו | מ זוחהה הינבה \חמדוננדהוך

| 4 ליג א זו בי
.16 ג אוהוחץ ,טתסאוה שר |

7 א רפואה

פאר -קאָנוואולפ:ליירענדע (חולי: נופלים), ‏ וי : אויך. נערווענשוואָכע

0 קען: מען: בעקומען. ביר;

4 0 10 120 ווה
ורייבען. די קרשנקהיוט. און צולעגען א מארקע אויף אנטווארט .

| .16 ה האסכ הוה ה הדחכה '

הת ב ]ה 4 > סגווההמזד

הסח 0ה 2-06 .118007176 ד ₪080 -זהסוו0א3 גגווהפק 0 1 א
,

יריעות וועגען. ארץ.ישראל . צוואמענגעשטעלט פון דעם יפו'ער אינפאר:. 2 6
מאציאנס.ביזרא : דריטע ‏ אוופלאגע ;

,בצלאל", זיין. צועל , טעטינקויט אזן צוקונפט פון ד"ר י,. לוריא (ופו), = .6%

די מוסדים פאר דער עקאנאמישער אוופל פון ארץ>ישראל + 4 %

000 .5 ₪ -- ה זתגהקינסקה .388008 18600 טח .5

.18 8 תוחץ -\. 5ק-1, .1131001085 שי הוה זמהה] 6 וא
ב .9 8 סט 2 110 ::רקסוזחסק6 6 ו וגג ₪ .זוה זבסווץ 1111

000 05 6 90 .ן 1--.988 100 88 6060
00 00 080 1 00 1160
החפ .הווהב

הד .7 6
הפו 11607070 ₪ 5'ת 1160600 . הציווקי. .ה
ואס 0/' 96 0 05--.א 10 .10266 1
:0 סזך 06808 *הוגחהה ה ה 388090211 וח סו
הו--015800028 .77 .11
קישינעוו . 1
איך שוק. ארוים. און אלע : ע טע
נים. וועלישע ,: כשר/ן וניין: רו אווך בעןעממער.צ
קערען די ער (מאמחחמת)
א ה 100 ופסכ ג

בית-ספר למפחר ולשפות לנערים טא ץ- אגא .18

סאגו 5
אדא זור ..
. 0ם6העק 31006786

"2טת0]/. 060%,. גוו
שפות חדשות, למודום. כלליום. ועבריים

ענע. פרובטע

וויוסען,

גצ
0

6 הוול 1010116

וירועות המפחר, חנוך פרטי, דתי ולאומי. 0006
השגחח מעולה, תעודות . מצוינות,
יע כזם מו

(.02א8011. 18% )0628161

פרנקפורט עינ. מאיין
. פנסיון לנערים עברים

(מאושר על ידי הממשלה)

המנחל. .18 1/0680 ,ע55מהסווא <ן /

החנוך. מתנהל. ע"י אנשים מומחים לדבר, כרוח האמונה ואינדיבידואלי,. הכנה
מורה. לכניסה לבית-ספר למסחר, לגימנזיום , להפוליטיכניקום ועור גם בשביל
נערים באלה שעוד לא רכשו להם שום יריעה קודמת. בלכלה מעוינה," השגחה
מעולה מתוך אהבה ויושר לב . שעורי למוד מיוחדים לשפות''עברית ורוסית ,
חניכים: מתקכלים בפל עת. כתבי מליצה ותעודות מגידי תהלה. מאנשים
- נככדים בארץ ובחו"ל. פרוספקטים נשלחים חנם לכל דורש..

ו
0

וו ג
41

21/17/0930 388 [1
ג ול וב

1 טסט (ף
הפ

2
ו
ו

4-0

:

רעם געשמאקמטען יייש ושפירט של פסח > |
+ = אויך רעקטיפיצירט (פיינשפרים)
מדדקמחס שוטפסאה 50ח 6וטעת
דס וס הסה הספת ש .האופ6ס 48ב 50 ו
מיט הבשרים מהרבנים הנאונים הצדיקים
קען מאן בעשטעלען ביי

== .00104 ,55 .5 ב
גענויסטע פרייזען. בעסטע בעהאגרלונג; רער וי"ש
ושפירט איו בעוואוסט מיט זיין גוטען נעשמאק,
אננענעסען רית, פיט זיין קריפטאל נעשטאלט,
(. 56 תות'ח.

6
8
9
ב
|

8 תות צוע-0מ8ז6
5 8 .ה ה 6 \

שמעו בעצת הרופאים,
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין

רס"

מכיל. את יפוד הברזל באותה מדה שמכילים אותו
היותר. מעולים של הרופאים, ויסוד. הברול ‏ שביין ,ברןלי יש ב

הריציפטים

כדי ' לטהר. ‏ את הדם ולהבריא ‏ את הנוף. והוא. יפה לשתיה
לנדולים = ולקטנים. ומועיל ביותר. וזול ביותר מכל שאר. היינות
המכירה אצל חברת ,כרטל" בורשא,

לש

,ברמל":

שתו רק

ו .
אצ
5%
-
א

יי [
ו

וצא לאור ספר. יקר ערך
(ררשות. ניפנבוים"

במספר ששים ושש דרשות

לכל שבתית השנה והמועדים, **

8

אייערד. אונד בוטטער-
אגענטור- אונד קאמ

למותר הוא להגיר שבחו של הספר הזה,

ריזרז 1
אחרי כו שם מחברו, הנורע לשם ולתהלה מיססיאנםגעשעפט
והחביב על כל מפלגות עמנו זה רבות פאן
בשנים, נקרא עליו.. ואך אפשר להעיר, א ,1
בי המו"ל ‏ השתהל לשים נוספות על יקרת 8
עוך פנימיותו ב הוצאה מפוא רה 77.1 )פהפתג1] ,]גג 1

ומהודרה עד םאך.
מחיר הספר 1 ר', עם המשלוה 1.14
עפ"י המהאה 1.31 ר'. למו"ס רבט +
להשיג בכל בתי מסה"ס זמידי. המו"ל :
זו
ו .ה

טעלעגראמס.אדרעססע :

1100601101 118

פכן ,ה עולם'
(לקבלת. חתימות, מורעות ולמכירת עלים בורדים) +
בעיר ל א ד ז ובסביבותיה :
בימה"ם של ,פרנוג" (14 ₪ .הץ .שסמסאסעע110)

הההה ה ה דהה הדחה הההחחה דהה קדהה חק ה ןהההחן ההדזה ההק "החל דהה .חולה החדה הח קחדה

באודיסה
מתקבלת החתימה. על. ,ה עול ם":
א! אצל. הד"ר י,. ספיר .60 6 090894פהסוגו),
ב) במערכת ,השלח" /. שאאועה ה ההמסדטסן]) '
: 6 ואצל. חברת , כרמל* , רחוב (.3 4 .פ6פהומתץ תע
(.06 28069018 .ג | .אהת \

תזיו

פון דעם 15"טען יאנוואר 1909
האט אנגעהויפען ארויסצוגעהן. רענעלמעסיג. אין. ווולנא: די

,אידישע צייטוננ"

א גרויסע, נייע טעגליכע צייטונג פאר אינפארמאציע, פאליטיק און ליטעראטור.

פריוז ‏ 6 רובל א יאהר, 8 "רובל א :האלב-יאהר,

0 רובל א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חודש,

א נומער אין איינצעלפערקויף :2 קאפ'.
---77------
די ,אידישע צייטונג"
וועט. געבען איהרע אבאנענטען זעהר אוויבטיגע פרעמיע
די
אירישע געשיבטע
(גרויסע אויסגאבע)
פן ש, דובנאוו
4 בענדער, אין 18 ביכער (אלע החדש -->א של
אין אגוטע ריבטיגע ליובט-פערשטענדליבע איבערועצונג מיט א הק
פונ'ם מחבר, געשריבען ספעציעל פאר. דיזער. אירישער אויסגאבע
דער פרייז פון דער ,אידישער ‏ געשיכטע"---6 רובל,
די אבאנענטען פון אידישר צייטונג" צאהלען פאר דער ,אירישער. געשוכטע"
אלע 1% בובער מיט -פארטא +
אין רוסלאנד - נאר 2 רובל ; אין אויפלאנד --נאר 8 רובל +
אדרע : 1
13 "11811 6צדסה11,, הודטנהת6
רעדאקטאר:הערויטגעבער פ,. מארגאלין.

סוכ ,ה עו לם"
בעיר םמארגאן (פלך וילנה). ובסביבותיה :
מר ב, ‏ ב, שימשלויץ,

2%

-

יי

,בארץיישראלי נמנה מר ‏ ק, ל סילמן ביפו,
בתבת

לסוכן. ,ח עולם"

(8ת1810811) ,18118 ה מהחוו1ו .1 .16

(13- וטע

ב
%
+
-
צ
|-|
סי
-
יס
.5
וח
5
מ

6

פוכן. ,,העולם"?
בעיר הורארנא

מר בצלאל יפה,

הציונות | שואפת. לרכוש מקלט"בטוה עפ"

. 2 משפטרנלוי

לעם ‏ ישראל = בארץ ‏ ישראל +
(פונרמה | ביל
9 א | -
התכן:
למלאת עשר שנים ליסוד הקולינואל באנק העברי, = ב. טלדברג,

6% לאחר עשר שנום, 0
3 בחיינן: א) נבחרי-היהודום בדומה ומצב היהודים. 2
4 ב) שאיפה להתאחדות בקרב. יהודי. אמיהיקה . 2

ג) ירחון. יהודי:הופי חדש..
52 7 קטע טזכרוגות. ע"ר 0-7

ירושלים העתיקה. וחמורותיח + "א ש. הדשוברג. |

: יכה עה,:, ₪ = יעסב. בחן .
₪ מן ה חתוכות) ,: , : ח, ברנר,
: ₪ ירקות (פוו), ו ד ברקוביץ,
5 לוכרון מ, ז, פייערברל (למלאות עשר שנים לפטורתו), יי וואחל,
9 מבתבים מתורקיה,\ == א חרמני, =
9 מכתבים מגליצית, 3 7 | = כ -

ר"ר. אדולף ראדין (נקוולו) ,

: : --9) השבוע: (הציונות ; באריץ, שאל בטזרח ; בתפוצות-אשראל ג
כ 0 ספרות ו

מחיר ,העולם" כוופיה: לשנה 4 רובל, לחצי שנה. 0 לבע שנה "1 - 7 58 קפ

%
בחו"ל :| באוסטריה-אונגאריה 10 כתרי בנרמגיה

: מטרק, באנגליה ‏ 9 שולוגב , באמיריקה 5 כולך ,-%

בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנצוה ובותר האו
בעד שג האדריסה 0 כ

5 פרנק,. וכחשבון. וה לחצי ולרבע שגה,
,0 5 ו

.- :,

מחיר מו דעות :: בעד כל שורה פטוט מחילקת ארבעתום, =- על העמיד הראשון 60 קוש'. ועל שאר הקמודים 40 קופ!/ "

אי

האדריםסה:

| .ם[001 %גם118013,, מ14600600 | | .ההמהאם 1 תס
0 = 0 מחיר כל גליון 10 קאפ

הבכרה

= מתקבלת. החתימה על. העתון. היומי ,חב קר" מיום
הראשון לחודש מארט: שנה זו,

תנאי התתימה:

בהוסיה: בחויל,
לשנה | :8 רובל, לשנה - 18 רובל;
לחצי שנה 4 , לחצו שנה 6 ,
להבע ל לרבעי, 8 -
לחרש 5? קאפ

האדרפה:

.4 ,0018838 3411110 *605א60גת, .הפק
8 01010008 16 ו ה 2 8 ד 1800 1400

מתקבלת החתימה. על העתון. השפניולי
,איל אימפארפייאל"
אפאריסי קארה דיאה |]\1!![\/]]] ]])

לוזפקטול לו קחפו אלבירטו מאטאראפו,

אבונאמיינטוס:
₪ וכ יק ו סו סי 60 גרוס (מיכ' 19), 6 מיזיס גל" 85
10 0
: 30 פלסנקוס פיפ

חיס 65כיילו ,

מתקבלח. החתימה על העתון * הצרפתי

== וו | וו ₪ =-

6 76ן11607 ,16וף101[סכן ,מ16 וסנו |אמעגוס,
0 1 601 68 0080000

; 1 מ 6 ג 6 םמ מ 0 כ ג

4005 2% סמ 6 ,78 0 .7% םג ם₪ ₪6ף1ם0[ה8
: כל ל רנר
798 20.0 גצות

4.

2

י לי
ל

על פּי השטה. הטבעית בעל נסיון של. שנים: רבות; עמד בשנים
יהאחרונות בראש ביתדספר עברי בעיר | טאשקענט, -- מבקש
משרה באחת. מערי רוסיה אשר בפנים המדינה, כתבתו:
1 ,18 .מא ,9 האהה ה עע110-.10 (ההמצחת
.(ה1יומ140 התה)

= י"ש מבעי של גפנים לפסח:
חוא רק היייש החזק מארץ ישראל. אשר ימכר בבקבוקים
שלמים וחצאיים. על ירי

חברת כרמל, ווארשה:

-16110606 זרוזעהות ובג 0 דוהתטבהק ההחם 0860

המערכת הקורמת. של , העולם" בקעלן

מקבלת. גם עתה חותמים ומודעות +
בשביל ‏ ,ה עול ם". חוילנאי,
האדריפה:

1 א 215 90000

6 וטוטה 9 018

יה 010מד סקפ
וזסמית התה

-א0פ זר .18
.'\א0ופאסץ

11 01 ד אאנ-ת
(1060001) מי-ת)

ו ההק 0 אוד
0 060 דד 168 אד
0 ו | 5 00

אהעונסספץ הההסועת א הנמת0קט
.₪016 011076 המ 8

81 .2 .זו 1-6 , [מ קור 1-6 א 966

235 .זכ] והי :מסופטצות
6 , 620הינן8 1100096
1108 311800186 ,88010

רוזה בת אהרן ישעיה. בן שלמה

בונרו רורפמן

תדו קיוב

1
| מארשים
|
|
\

תה כש פפה ה תה

אפילו. למהדרין. מן המהדרין
,מהמחלקה האודיפאית'
של חברת בית המסחר

וו. וויסאצקי ושותפו מופקוה

(קלונימוס ‏ ואב וויפאצקי)

נמצא למכירה בהמחלקות שלנן: |
בווילנה ובווארשה
: בהארקוב ובריגה
במיפלים: רוסטוב: סימפירופול וקרימינטשוג
ובערים אחרות;
התה יעורך ויחובש ויעוטף פה באודיסה רק ע"י פועלים
יהודים בכשרות ובזהירות גמורה ‏ על צר היותר ‏ טוב וכשר
ובהשנחת הרב דפה הר' זופיה פרירמאן ונאמניו וישולח
לכל המחלקות בערי. השרה בדיוק, בנקיון ובהשגחה מעולה,
ד

מאה 1107 ,נץ) הזומה - - זי 880 .1 :
(.1 36 .ה .חץ -המתהת8ה /

1

0 קאה א 0400 888889 מיע0הההסהסה האה\מסה
סו | פד .וד 6078הך

-->=--%

9 1187 ב17-00 ,ג א ]1

|

ליום מלאת עשר

שנִים. ליסוד
הקולוניאליבָאנְק הָעָכְרִי.

בימים האלה עתירים. הציונים ‏ שבכל העולם 0 חג לא
גדול, ‏ אבל יקר. לנו,--זה חג מלאת ‏ עשרת ‏ השנים ‏ הראשונות
מאותו ‏ הרגע ‏ הבלתי:נשכח, שבו ‏ נגש. הקולוניאל:באנק: העברי
שלנו' לפעולתו באופן רשמי., ביום ט' לחדש ניסן שנת תרנ"ט
למפפרנו, : או יום %---₪0‏ 1899 למנין האזרחים. הוכנפו לרשימת
החברות. האקציוניריות האנגליות שמו וספר:התקנות של הקולוניאל:
באנק העברי (1066זג 1‏ )אויו'ן" [הוםס001 באוו30),
: ' הבאנק שלנו. הוא המופד הפינאנפי הראשון, שחרת על
דגלו שם עברי, באנקים למאות נוסדו בכחם ובכספם. של בעלי:
ההון היהורים על פני כל כדור הארץ, אבל באנק עברי
ילא היה .במציאות עד הופד הבאנק שלנו, הבאנק הוה הוא
אוריגינאלי, מצוין, | מופלא ויחיד | במינו לא רק עפ"י תכונתו
העברית בלבר. הבאנק שלנו הוא. המופר הקולוניזאציוני היחיר,
השואף ‏ לא' להכוש קט ניות בשביל המטרופולין, | לא לאסוף
ארצות ‏ חדשות ‏ בשביל . המרכו:העממי, | בשביל. | האם:המולדת
העומדת \ כבר על מכונה, | כי אם להפך, שואף הוא. לברוא
מרכז ‏ אחר, = שיהי הבריח. ‏ התיכון ‏ לכל . הקולוניות.. העבריות,
הנפוצות. בכל העולם, ‏ כלומר-- לברוא' מ טרפולין בשביל
הקולוניות.
מצוינות. במינן ואוריגינאליות הנן. גם\ תולדות : יפוד: הבאנק
הוה. המון גדול של באנקורים, קאפיטאליסטים, עפקני:הבירזה,
| פונאנסיסטים ישנם בקרב היהודים, ‏ ובכל. זה צריך ‏ היה להיות
בוראו של הבאנק. ומיפדו לא רק בדמיון, כי אם גם במעשה,
איש כהד"ר. תיאודור. הירצל, סופר, זורנאליסט, אשר התיחס
בבוז לכל רבר, שיש לו שייכות אל עסקי-כספים, גם עוזריו
בדבר יצירתו וסדורו של הבאנק העברי היו לא באנקירים, .לא
פוכנים :ולא סרפרים, כי. אם. רבנים,. סופרים, .רופאים, ציירים,
אמנים, ‏ יוריסטים ועור, מעמר הפוחרים הפפ בין עפקני:הבאנק
החרשים האלה את המקום. היותר. קטן,

הבאנק שלנו ‏ יחיד ‏ כמינו חוא: גם בנוגע למספר אקציוניריו :
= ולהרכבתם. זהו הבאנק היחידי ב כ ל ה עו ל ם, שמספר אקציוניריו +

עולה ליותר ממאה ושלשים אלף, לו באמת. הוכות לתקרא בשם
> מוסד עממי | עברי,: בעליר, .- קוני האקציות = שלו, = הנם לא

ל

4 המאק

.₪ 1909 גצה 4-0 ,ג דוס

הקאפיטאליפטים, כי אם השררות הבינוניות והנמוכות של העם
העברי, = ועפ"י חשבון ממוצע עולות בחלקו ‏ של כל אקציונור
פחות משתי. אקציות ת. שלמות, כלומר : הקאפיטאל ‏ של הבאנק '
נאסף מסכומים, שכל. אחד. מהם איננו עולה גם לעשרים רובל ,
והבאנק נוסד. לא רק למטרת הכנסות, - לא לשם .תועלת:
מסחרית, * לרווחים, = התועלת ‏ המסחרית : תופפת ‏ ברעיון. יפור
הקולוניאל:באנק היהורי את המקום המפל, \ ביחוד. נופד הבאנק
לצורך הנשמת רעיון פוליטי גדול ‏ ונכבר מאד ; | הרעיון ע"ד
ההפתדרות וההתרכוות של היהודים המפוורים והמפורדים, הרעיון,
השואף לעשות את כל חלקי: האומה הישראלית . הנפוצה. בפל
קצוי<ארץ לעם. אחר שלם ובריא, לעם שיהי: חי חיים נורמאליים,
לעם חפשי, תלוי בדעת עצמו, מושל בגורלו. על פי חפצו ותכונתו, >
ולתעודתו היסודית הזאת, לעבורת התחיה הלאומית, נשאר
הבאנק שלנו נאמן. הוא היה באמת --- לה,אינסטרומינט" הפינאנסי
של הצווצות. כאשר' נכנס. הד"ר. הירצל. במשא ומתן. עם ממשלת >
מצרים בדבר ועד:אל-עריש, קבל את כה ההרשאה הפורמלות \
להנהלת המו"מ. הזה בא:כחו של הקולוניאל.באנק = העברי, גם "
כל חליפות = המו"מ קנט מל התנהלו אל ורק בשם
הדיריקטוריום של הבאנק' שלנו, /
הקולוניאל:באנק הזב הוא. בפועל בא-כחה המשפטי של \'
התנועה ‏ הציונית, ‏ הוא ממלא אצלנו -- השואפים. לחיות חיים :
מריניים --- את אותו התפקיד בקירוב, | שממלאים אצל העמים, "
החיום כבר חיים נורמאליים, הבאנק הממלכי והגנוך ‏ הממלכי:'.
הקל"ב. העבהי. הוא. הגזבר השומר את כל הפונדים שלנו, המוסר,:
הממציא עזרה פינאנסית לכל מה שיש לו שייכות: אל : המפעל
הציוני, הקל"ב העברי ממונה על הקאפיטאלים של הנאציונאל. :
פוגד שלנו, והוא הוא שיפר את כל העסקים הבאנקאיים במזרח
וביחור בפלשתינה, ששם כבר ישנן לו חמש מחלקות ‏ (בופו,
בירושלים, בביירוט, בחברון. ובחיפה). בידו מופקדים הקאפוטאל .
של יער הרצל, של מטעי-הזיתים, * של הפונר לנגיעי הפרעו
ויתר הפונדים. הנדולים והקטנים. |
בשם ה *באנק = העברי. ועל .פי: ופוי-כחו --

7 %, |
מסמנים. את הכונת = הבאנק ‏ שלנו. גם ‏ אופני |
העסקנים הציוניים התאמצו, למובת. ההפתדרות המפלגתית,
להשפיע ‏ בועודות = הארציות ‏ המיוחרות ,ובאספות הקונגריסום על '

חברי . מועצת-ההשגחה. והדיריקטוריום של הבאגק, כי יפתחו יל

1 1

0

<< המעטות, הסמוכות -אליה,

/ > [העולם 36

מחלקות. בארצות . השונות, וביחור ברוסיה, באמיריקה הצפונית
\באפריקה הדרומית . השאלה בדבר פתיחת סניף להבאנק בפטרבורג
היה אחר הענינים הממשיים, שנכנס על אורותם ההּ"ר. הירצל
במו"מ /עם חברי המיניסטריום : הרוסי, = בהיותו: בפטרבורג. בקיץ
שנת 1908, אבל החיים ונסיונותיו | של הבאנק גופו בפעולתו
משכו את המאנק שלנו אל המזרח, בּקירוב:מקום, ככל האפשר,
אל אותם. היסודות הפריאים של החיים היהודיים, אשר הונחו
בפלשתינה. מיום שנפתחה מחלקת הבאנק ביפו בשנת 1908
הולך מרכז כובדר פעולתו של הבאנק ונעתק יותר ויותר לפלשתינה,
בשנים האחרונות הושקע חלק גדול מהון הבאנק בעפקים שבארץ;
ישראל, והעסקים הפלשתיניים האלה היו בעת האחרונה למקור
הראשי של הכנסת הבאנק.
והעסקים הפלשתיניים | האלה, הממציאים לבאנק כמעט
את כל הכנפותיו אינם נעשים בהמטרפולין הגדולה של
הישוב העברי. הישן, בירושלים, כי אם ביפו הקטנה ובקולוניות
תפקיד בדומה לו תמלא, | כנראה,
גם המחלקה שנפתחה זה לא כבר בחיפה, במרכז הקולוניוציה
החרשה של הגליל,
ברור הדבר, כי. כמו שיסודו של הקולוניאל:באנק העבהי
התפתח במדת התקדמותה של התנועה הציונית, | ככה הולכת
ומתפתחת הצלחת תוצאותיו המעשיות יד ביד עם הפרחת החיום
= העבריים הלאומיים החדשים במזרח,
אמנם החוק. עדיין ‏ הבאנק שלנו מעמוד על אותו. הגופה,
שהיה. צריך לעמוד עליו ‏ עפ"י. הרעיון של יוצרו, ‏ הד"ר תיאוהור
הירצל, ‏ ואיננו יכול עור | להשפיע על מהלך. תנועתנו = באותה
המרה שהיתה לנו הרשות לצפות מראש, בוה אשמה קודם כל
קרירות:רוחן של השררות | האמידות | שבעם ‏ העברי ופירור
הדעות שלנו,
אין הדבר קשה כ"כ להלהיב. אותנו למפעל. עממי גדול, אבל
חמרים = אנחנו את אותו כח הסבל, הנחוץ בכדי. להביא את

י. ר. פרקוביץ,

ב

5 בתחלת בואתה של שפרה, כשפניה עריין היו פנום חדשות בבית:אבא!
ותה 'זו' מתהלכת בתוך ‏ בני בותה כאורחה הגוגה וכבריה ‏ בת:ברך. מפונקה
ותמוהה ‏ ומלאת-ענין, | שהכל ‏ חייבים בככודה, הכל חובבים אותה. ומתכונים
להנאתה, הכל כרוכום אחריח ושומרים צעדיה, הוהרו חרצועות מעל הארגזים
והתרמילום ונתגלהה לעין כל הכבודח הרבה שבפנים, שחותם של פרך וחנו

, המיוחד טבועים בה, גטפלו בני:הבית להאורחה | המאושרה, כדי לסייע לת‎ "

= גוחגום כלם ועומלים ל בהונות 4 רגליהס, בודקים ובוחגום .כל חפץ במשוש:

| אצבעות וביראת-הכבור, ‏ מרימים עיניהם כלפי אחותם לשם. תמיה והערצה ;

הואת שפרה!),, הרי שמלת:משי שחורה והדורה, והרי מעול כחול \גאה, העשוי
טלסלח ומלמלה ‏ ומקושט במיגי מקלעות ‏ מרהובות:עיןן ‏ הרי מברשת. קטנה,
שהיא ופה לברואות, מפני שעשויה היא לשם נקיוןישנים בכל בוקר והדי קופפה

| חתומה מוגחת, קופסת קקאה היא, מין משקה, שבנייכרך רגילים לשתות אותו
בעון ,ציקוריא".. והגעלים הלבגות הללו, נעלי הגומין ,נעלי"מחול" הן, לפו שכך
נוהגום בכרך, שבתולות. מפרכסות - וקושטות. עצמן בכל מינוי תבשיטים, נועלות

. להגליהן געלים לבנות אלו והולבות - לנשפו:חשק, .למקום הלולא ומופיקא, ויוצאות
כראי בלא. מנפה, ‏ שבה מנופים על הפניםן

במחול. אבל כל הענ

גליון מ

המפעל הגדול. עד לירי הגמר הרצוי ההוכחה היותר נאמנה לכך
הוא. הקולוניאל:באנק העברי.

ההון היסודי של הבאנק צריך היה לעלות, לפי שקוו מראש,
לסכום של שני -מיליונים ליטרא שטרלונג, חיינו קרוב | לתשעה
עשר מיליונים רובל, אפל אנחנו לאחרי שאספנו רק את החלק
השמיני מוה, המינימום הנחוץ להתחלת עבודתו, מצאנו די בפך
ובזה התמנו , מובן הרבר, כי חוטר השלמות של עבורתנו ואיג
הבאתה לידי. גמר משפיעים במדה מהובה על ערכו של הבאנק,

ואלמלי נמצא בקופת הבאנק שלנו פכום הכסף במלואו,
כפי שהושער מראש, אז לא היינו צריכים - להוגיע את מוחנן
בשאלה, כיצר | להגשים במעשה את יצירת הקרריט האגרארי.
הבאנק עצמו היה יכול אז להוציא את הדבר אל הפועל.

ועתה נזקקים אנחנו בשביל כל צורך חדש, המורגש אצלנו,
ליסר מוסד מיוחר ולפזר כחות חדשים ואינירגיה חרשה,

₪
: =

ו

ל

לפנו עשר שנים,: ביום. העשירי לירח. מרץ למנין החדש,
הוכנס הקולוניאל"באנק. העברי אל רשימת החברות האקציוניריות
האנגליות, שמונה ימים אחרי זה ביום 98 מרץ התחילה: בכל העולם
החתימה על מניות הבאנק , התחילו ימי עבורה באינירגיה מרובה
ובהתאמצות ‏ כל הכחות, עבורה אשר הביאה לידי תוצאות מפליאות
לפי אותם התנאים, שהיתה נתונה בהם, אלה היו. ימי מאנופים:
מאציה נאדרה להתעוררות העם, ההוכחה היותר בהירה לכל
אלה, המבינים רק תוצאות שבמהה ובמשקל, כי עם התנועה
הציונית. צריך ונחוץ להתחשב, כי רק התנועה הזאת יכולה לעורר
אליה. יחם כזה מצר המוני היהודים, וכ רק היא מוכשרה להביא

מר עשר שָנִ'ם.

האם, שיריה עסקניות הן ומלאות תמיד מלאכה, אף היא מסתלקת
לרגע מפ נתה האפלה, יוצאת ומתיצבת כלפי בתה, מאזיגה לפפוריה ומגענעת
לה בראשה, מנגבת ידוח בפינורה ונוטלת חפצים גפלאים אלו, מסתכלת בהט
"פה לאור. החלון, הופכת וממשמשת בהם בדרך:אריץ ובזהורות מרובה, ‏ ומתוך
כך פניה נעשים' נוחים ומאירים מאור זה הגנוז כבתדצחוקה העגומה:
-- גו וראי שכך הוא,,. הפחורה היא, אררבה, פחורה. לא פשוטה.וו
כמה, ראוי לומר, משלמים בעד !וג פנדלים כעין אלו? חוששת אנו, שבודאי..+
נו, הדבר מובן מאליו,.. מה, כלום באמת אלו הם, מה שאומרים, ,המבורגיים",
פרקמטיא, הבאה. מחוץ"לארין עצמה),..
את. אביה. בשביל שהוא זכר, כבדה שפרה בבוס קקאה, ‏ האב, מכיון
שטעם מעט ממשקה נפלא ומשונה זה, מיד הרים ראשו בחשאי מעל. הכוסו
מציץ במתינות את שפמו הרטוב ופקח על, בתו בעין יאחת בערמה מרובה, הבטה
זו של עין אחת פקוחה ואחת עצומה גמשכה רגע. קל באין אומר ואין דברים,
ובאותו רגע. קהן עור פניו של האב מתוך כונה כמופה ומתוך פקחות ותירה,
-- כיצר, אומרת. את, קוראום למין זה שם, אצלכם בכרך?
-- קקאה +
-- נו:או?! דוקא? ולא בשם אחר!... --- אותה. העין, שעצומה. היתה,
נפקחה עכשיו אף היא והערמומִית הכמופה גתגלתה כולה. --- לפוכך שמעי
גא ואגידך: לא היו דברים מעולם! אין כאן לא קקאה ולא רוח ולא שר, אבל
יש כאן -- מעט ,ציקוריא" פשוטה, בעונותיגו הרבים... ‏ אלא מאי? רצו בני:אדם
לסמא את עוני הברוות, נטלו את זה ותבלוהו קצת במיני בשמים, בערי וצפורן:,+
שפרה ראתה את עצמה נעלבת מאד על ידי דבורים. אלו,
-= הא כוצד! ,ציקוריא"?,., חרי אני עצמי, קודם גסיעתי הלכתוי וקנותי
קאה, קקאה. בפירוש.. וזה. האות,. ששלמתי.. ?= - 1
: למי -- הפוקה \ האב מתוך ‏ יהורות = ורחףי.

נליון ט

לידי התאזרות והתאמצות. הכחות העממים בטרה מרובה כזו,

בשבוע-היובל הזה מתעורר מאליו החפץ לשוב ולהתבונן
אל הררך,. אשר עברנו בה, ‏ לוכור: את הימים ההם,: שעכשיו
נראים הם בעינינו לרחוקים ב"כ, את ימי ,ההליכה אל העם",
בעת אשר יחד עם כל אקציה הכניפו אל תוך לבות ההמון
אור ‏ יקרות, שמועה ע"א איוה דבר יפה מצורר לב, שמועה
עד תנועת-גאון: חדשה. המעודרת וזוקפת את הרוחות. לעבודה
זו הצנומה והיבשה כסקירה ‏ ראשונה; ‏ שנעשתה. ע'י ‏ אנשים,
שברובם לא. היתה. להם שום שייכות לעניניהמפחר,: ‏ אנשי. הרוח
והמחשבה, -- לעבודה זו הוכנסו אז הרבה יופי, פיוט ואצילות
אידיאלית ,

אבל אלה היו גם ימים של עבודה ‏ קשה,: בעת ‏ שהיה
הכרח ‏ לא רק ללחום כנגד. מכשולים, מה שמרבה. ביותר. את
נעימותה ואת ערכה ‏ של המלחמה, כי אם גם להיות מטרה
להתנפלויות גסות ולהאשמות. מכוערות +

חברינו החדשים, אשר נפפחו. אל תניעתנו בשנים האחרונות,
המתבוננים עתה אל התקדמיתה הנמרצה ולתקפה,. ורואים. את
מצבו המבוסס ואת התפתחותו ‏ הנורמאלית ‏ של הבאנק = שלנו,
שכבר היה לגורם חשוב בחיי-העם, יוכלו אך. ברוב. עטל. לצייר
להם את המלחמה הזאת, אשר נלחמו מעברים כנגד יוצרי הבאנק.
קשה יהיה להם לשער בנפשם את ההתפעלות וההתלהבות,
שהושקעו ‏ בעבורת. יצירת הבאנק, ‏ את אותה. התרוממותההרוח,
אשר תקפה את השררות הרחבות של היהודים, אפילו של אלה
מהם, שהציונות היתה עור זרה לחם .

וכמה נשאו וסבלו האנשים, אשר. נגשו לעסוק. ביצירת
הבאנק + העבודה הואת ‏ היתה,' כמו שאמר המיסר. הראשון של
הבאנק, תיאודור: הירצל, הקרבן היותר קשה, שהוכרחו. האנשים
האלה להקריב. למובת הרעיון,

כל מה שהיה חשוך ורקוב. בקרב היהודים, | כל מה שנשאר
בתוכם כירושה מעיקה של .ימי נדודיהם ‏ הארובים, כל. זה הזדיון

> העולם 3 8

למלחמה כנגד ‏ מנהיגיההעם, כמעט נגשו ליצירת אמצעי. ריאלי
להגשמת. הרעיון: הציוני,

בשורה. הראשונה עמדו כל אלה ה,מיושבים והפקחים",
הנמצאים. במדה. מרובה כ"כ, אנשים בעלי נסיון של שוה פרוטח
וספקנות פעוטה, שהסכינו להתיחם בגיחוך של התול -לכל דבר
חרש, שאין הם יכולים להבינו, ‏ לחשוב לתפל ולרעות-רוח. כל
שאיפה. עדינה, המתרוממת מעל למושגיההחיים שלהם,

שוב, כבשעת קריאת הקונגרים הראשון, נשמעו המון קולות
המזהירים מפני מקסם:השוא החדש, המתעה את המוני:העם,
מפני הרעיון הנפסד של בעלי-הרמיון החולנים והשואפים הנלהבים ,

התעוררו למלחמה כנגד הבאנק גם כל אלה, שהציונות
לא היתה נעימה להם בכלל, כדבר היוצא מגדר. הרגיל, = כדבר
הבלתי-מובן, המרניז את מנוחתם, מנוחת<השבע, המכנים מהפכה
פנימית אל. העולם היהודי, המשנה את כל הערכין שלו, המתפרץ
כזרם:אור. מבריק אל חשכת החיים:היהודים,

הם השלימו עם הציונות כל זמן שלא וצאה עריין מגבולות. = :
החלום . . והרמיון, | אבל לא כלו לסבול אותה' בתור עצם
ממשי וריאלי, 0

בקצף מיוחד התנפלי על הציונות ומנהיגיה כל אלה, אשר -
הציונות היא להם דבר של פכנה, כל באי:הכח ,הרשמיים" של
היהדות, ‏ שאינם מודים בהלאומיות ‏ הישראלית, | השואפים' אל.
הכחדתה, ‏ ואשר, באופן היותר טוב, הם מוצאים לנחוץ להתקין <>
בשביל ‏ הלאום העברי ,מיתה יפה" ושביחר עם זה "הם מעיזים .
לדבר בשם העם,--- כל אותם האילימינטים האשמים בשפלותו
ובאפיםת כחותיו של העם, החיים לא בשביל העם, כי אם על.'
ידי העם, כל. האולימינטים הללו הרגישו פתאום, כי הציונות "
מרופפת: את הבסים שמתחת לרגלם, שוללת מהם את שלטונם ‏ "
הבלתי-מוגבל. והעומד מחוץ לבקרת, ‏ כי על במת הצבור היהודי ‏ >
יוצאים מנהיגי-עם אמתים וראוים לכך , נכחריו האמתיים, המביעים <>
את רצונם ושאופותיהם של מיליוני העם העברי.

מלפניו את כוס הקקאה באכזריות מרובה, --- לי את מפפרת מעשיות1,.. הרי
אני, ברוך השם, כבן חמשים, ‏ ולא זכיתי מימי לטעום טעפ של ציקוריא, | עד
שבאו אלי מן הכרך והביאו. לי מעט ציקוריא זו!..+

--- אבל אין זה ציקוריא, ‏ אלא קקאה. רצונך) הבט ותראח כתוב מפורש
על גבי הקופסה!

-- על גבי הקופסה?! כלום באמת כך? טע:טע! מעשי אלהינו ונפלאותיו!
בפבורה. את, שכל. מה שבותבים ‏ על גבי הקופסה --- תורתחמשה ‏ היא? פי
בתכ לך שם על גבי הקופסה? ודאי, ‏ איזה. יהודי, ‏ יהודי ‏ ורשאי, | ופתם יהודי
ורשאי --- חזקה, שרמאי הוא!...

ראתה שפרה, שגדל כחו של הצר:שכנגדה וידו על העליונה.

-- אבל הן כל העולם כלו שותה קקאה,.. חננה את קולה לפני אבוה
ודמעות של עלבון. נצצו בעיניה,

- -%לדורו --- הא כל העולם. כולו מהלך | ראשו הפו למטה\ ורגליו
למעלה, ואני אל אהיה שוטה!...

באן נכנפה האם לתוך דבריהם ונזפה. בהאב:

-- ראו נא, האיך זה יושב ודורש, המבין. שלי!,,, מומחת. רב הוא
לאותו דבר, ‏ הכל יודע' הוא, | אין דבר נפלא ממנוז,. חייך. וחיי ראשך, מוטב
שועלה לפניך זכרון הגלח ופל הקישואים, ‏ העומר מוכן לו מבעור. בוקר...

מכיון שהשמיעה. תוכחה זו, ממהרת האם וחוזרת שוב לעולמה, זו פנתה
האפלה שבחדר:הבשול, טורחת ‏ שם ומטפלת במלאכה אצל התנור והכירים, פניה
המרוכזים והדואגום. מפוחמים ‏ ומבהיקים ‏ כפני ימחותנת, והיא: עושה את שלה
"בדממה ובצנעה, . אורגת. את. סוה בחשאי ובלא:רָואים --- ואחרהכך היא מופיעה
כמנצחת, נושאת. בודה על מחכת:הברזל ‏ השחורה. והמדושנת חביתה. של ביצים
הותחת ומפעפעת ורוחשת) בקול, המזהירה ומחיזה. ניצוצות סביבה, ורית:ניחוחה
| נודף למרחוק.. מנחת:מרחשת ‏ זו . היא: מקריבה ‏ לשפרה כחה,: מעמורתה על

השלחן הערוך, ופניה, פני אם, טובים ומאירים באותח שעַה, נהנים מזיו החביתת ‏ ;
ושרויים באור של עצבות דק. מן הרקי / .
-- טעמי, שפרה, וראי מאכלות אלו שלנו, ‏ הרי אורחה את אצלנו
וחביתה זו אפשר שתהא. כחדשה בעיניך... ואפשר, שמועה. אני? ראוי לומר 0
אדם שישב בכרך והיה. רגיל במטעמים, ‏ העשויים בידי הבריות... | אלא מאי%
הרי אצלנו אין. זה, ברוך:השם, אלא בדי.,. עט! הדברים עתיקים. באמת אמרן =
במדרגתנו לב מי פנור לאבכילה? וכי יש לנו שהות לזה?. הרי אפילן
*להשמיעך הבר כהוגן. עדיון לא היה ספק ‏ בידי, רואה את, עומרת אַני כנגדך
כאן --- ואון ‏ אנ רשאית לעמוד באן,., והכל משום מה? משום. הגן, ברוך חשםו
ובפרט עכשיו, = שהנה הגיעה כבר השעה והקישואים ‏ נראו בערוגות,.. | חווך, * =
שפרה! דברתי בקישואים. ונזכרתי! ברוך השס, ראשי סובב, הולך... כל העת"
משננת אני לעצמי, שצרוכה - אני להביא ‏ לך מן הגן קישואים ירוקום אחדום *
לברכת , שהחונו" --- ואנ שוכחת! אף:על-פי, שלעות:עתה מין זה של קישואום =
עדיין הוא, ראוי לומר, בחזקת יקרות.,: =
בשעת דבור זה של האם נגשת שפרה לתרמילה ומוציאה מתוכה. מפה
קטנה. ולבנה, אחת. מתריסר חמפות הקטנות והלבנות,. שהבואה אתה בתוך שאר'
חפציה מן הכרך, חובשת אותה פביב לצןארה ויושכת אל השלחן לפעור פו
שחרית, | האם מתוצבת. כלפי ‏ הבת, טובלת פתה במי:חמאה, חוטפת ואוכלת
בעמירה וגומרת סעודתה כרגע. ‏ התינוקות | אף הם מסובים לשלחן, ‏ כל אחר
קערתן' לפניו,. גומעים בענוה תבשיל, דל של ,קרופניק", ‏ מרימים עיניהס בזהירות '
מרובה ומציצים מן הצר ברגשות דרך:ארץ אל החביתה הדשנה והמבהיקה,
המרהיבה ‏ עין, ואל מפה לבנה זו, המשוגה מאר, המשוה לפני אחותם הבכורה,
לוית "חן. והדר ומעטרת. לה מין אצילות\ מווחרתיוא :. ה
' גמרה האס סעודתה. המטופה, מיל : היא ממחרת - ומעמיטח שק. עלי "
שבטה. ומתעלמת. מן העין.. הקטנים אף הס. מסחלקים לחוץ,. ושפרה. נשארת ככית.

4

ל

4 -- העולם 3 נליון ט

במלחמתם עם כל האילימינטים ‏ הללו ‏ פגעו הציונים = הבאנק קבלו מאת אלף מארק בעד עריכת התקנות,. אף כי באמת
בתכונה מחפירה אחת, שאפשר לפגוש אותה אצלנו לעתים כ"כ = נדבו המיסדים הללו כסף מכיפם גם על כל ההוצאות, שהיו
קרובות, ושרבקה בנו כננע רע, ירושת הדורות. של ימייזונדודים = כרוכות ביסוד הבאנק. בעתונות המשוחדת אמרו, כי מטרתם של
והשפלות. הארוכים + המיסדים היא למלא. כיסיהם כסף עניולהעם, | אף כי תקנות

בין הטענות, שנשמעו מצר מחנה הלוחמים כנגד הבאנק. | הבאנק קובעות, כי רק חקוננריס, רק מורשי העם העברי הם
היותר. מצויה היתה מענתם של אלה, שהטילו ספק ביושר לבבם = אדוני הבאנק בפועל, = פרפמו. גם שמועות תפלות ‏ בזו, = למשל,
של המנהיגים הציוניים, של אלה אשר לא יכלו להבין כלל, כיצר = שהבאנק. מתיסד למטרת מלחמה כנגד. -האורטודוכסיה, | השתדלו
אפשר לו לארם להתמכר לאיזה. רעיון, לאיזה מפעל מכלי היות = בכל מאמצי "בח לחביא לירי בויקוט. כננד ‏ קנית המניות | של
משוחר לכך. ע"י שום פניה צדרית ותועלת פרטית, ואשר בהביטם = הבאנק.,

על הכל מתוך. אספקלרית הפסיחיקה שלהם הם תולים כל מעשה ביחיד התגברה המלחמה בלונדון גופה, ששם היה הבאנק
וענון = צבורי בחמרת<הבצע ובכוונה | לעשות * אותו | קרדום | צריך להרשם בהור אחר. המוסדות. הפיננסיים שבמרינה, בעתונום
לחפור בו, הלונדונים ובמוסדות. וזפינאנטיים .וגם. באלו של הממשלה הפיצו

מכל ההאשמות והחשדים המתועבים האלה לא נצל גם מנהיגנו = שמועות, ‏ כי הבאנק ‏ נוסד. ע"י. ספיקולאנטים ‏ בכדי לנצל ‏ ע"י
החולם הגדול מהר-הנפש, אשר הועל לקרבן על מובח עמו, אשר | מעשי תרמית את כיפי. אנשים קלי:דעת,

לו מסר את הונו, אונו וחייו,: ,היה זך. מרמע, וגם אז לא תנקה לפני הריביזור, שבו היה תלוי אשורו הרשמי של הבאנק, תארו
מרבת:שוא" ‏ בחיים ‏ הצבוריים, והדכרים הללו: נתאמתו. ביחס = את המפעל כולו בתור מעשה קנוניה מצד יהודי רוטיה, האומרים להוציא
אל מנהיגנו, כסף מאת. האננלים ע"י אונאה וגנבת:דעת , את הד"ר הירצל. ציירו

זאת. היתה | התחברות של כל הכחות ‏ החשוכים ‏ שבקרב | לפניו. בתיר איש בעל-חלומות,. המוקף אנשום נוכלים ורמאים .

היהודים, אשר הרגישו, כי הציונות תטאטא אותם מאטא והשמר ברוח זה כתבו. 'גם בהעתון הבירזאי הרשמי והזהירו את '

> מבלי חמלה בדרכה אל נצחונה. התחילה מלחמה כנגד התנועה, = העולם הפינאנסי ‏ האנגלי, כי. שמיטת:הכספים של הבאנק החרש
השואפת ‏ לחת מקלט. להמוני-עם ‏ אובדים - ונדחים ‏ באין-מנום, = עתידה. להטיל כתם על שמם הטוב של, הבירזה. והבנקים האנגליים.
לברוא---כמו שאמר מנהיגנו- -צבור של. בני:אדם, שיהיה לא רק רק ע'י האיניורגיה ‏ המופלאה של הירצל, שלא ידעה כל

חרש, כי אם גם ישר וצודק יותר, מלחמה כנגד השאיפה לתת להאנושיות = מכשול, רק ע'י יכלתו להקפים את בני<האדם ולעורר ‏ אליו. אמון.

רק תשובה אחת על כל מעשי העול שלה, תשובה, שתהי מוליכה = עלתה בידו ‏ לגבור. על: כל. המכשולים:--והבאנק . נתאשר.

להתרוממות. האידיאלים המופריים של האנושיות, לא נפלא ‏ אפוא ‏ הדפר. אם במאמרו של. הירצל. שנדפם
התחילו ‏ ממטירים | האשמות, חשדים, ועלילות . את כל = אז ב,ולט" הננו' מוצאים את הדברים הללו.,

הענין סימנר בתור מפעל של בעלי:עסק אחדים מהמין. היותר ,אם רוצה איש להמלא. התמרמרות ‏ ונועל :נ פש, צריך

גרוע, הרוצים לעשות עטק טוב בתור מיסדים, ‏ אף' כי: תקנות = הוא לקרוא ולשמוע את כל מה שמתנגדינו היהודים. עושים עתח .

הבאנק. הרחיקו דוקא באופן ברור, ודוקא למיסדים, כל אפשרות = כנגד ‏ הציונות , : הם מרנישים, הם ‏ יודעים, ‏ כי הגיעה | שעה
של איזו תועלת חמרית,. הפיצו שמועות ברבים, כי דיריקטורי מכרעת, כי תנועת:העם יצאה מגדר. הדמיונות והויכוחים, , . והם

ועמה רק. פררקא אחותה הצעירה, זו פרדקא הטוכה והביישנית, שבולה שלוה ‏ ומתאמצת ,. עד כמה שכחה מגוע לבלי הפתכל בה אפולו פעם אחת.. שפרה

ושאננה כיוגה, שקוצתה ארוכה וחלקה, עיגיה אפורות ושוקטות וחולמות ועפעפיה ‏ חוזרת. ומספרת שוב :

השחורים והארוכים משרים על פניה שכינה צנועח, רכה וענוגה, -- אותו פרדס.,. שבעה שערי?ברזל יוצאים הימנו לעיר ושבעה שערים
פררקא זו מגישה עכשיו כוס חמים לשפרה, ותיכף למעשה הוא מסלקת אלו תמיד פתוחים הם כנגד שבעה רחובות יפים שבכרך. = ביון: שנכנפת ‏ פעם

יריה לאחוריה ומתרחקת הימנה משום הנימום, ‏ מתיצבת כנגדה סמוך ‏ לכותל, << לפררס, ההי: את מהלכת .בו ותועה, מהלכת ותועה, ואין קץ, ואין מוצא,.. גדול,,

בובשת פניה ‏ בקרקע ונרגשת כולהן חרי נתוחדה בבית: עם שפרה באון איש = גול הפרדפ! ולפובך. אי קוראים לו שם ,פרדפ פתפו. אלא --= ,גן",. להודועך

את]ן,,. שפרה חובשת שוב מפתה הקטנה והלבנה סביב לצוארה, גומעת- חמים = שכך הוא בלשון אשכנז, : ובתוך אוהו פרדט גחל נאה מתגלה, ומי הנחל מים"

מן הכום ומתחילה מספרת ‏ עם פרדקא ‏ על:דבר בנידשמונתם ועל:דבר ‏ חי' = יפים וזכום | ואינ דומים בלל ל -אר המים שבעולם, = ובהוך הנחל ברבורים
העירה, שנתרחקה מהם זה"כמה, ומענין זה עוברת היא לחיי בנ הכרך, שלבה = שוחום, | ברבורים ‏ לבנום, ומבינום אום הברבורים. בלשון. בנו-אדם, = ומדברים
גם בהם, ‏ 1מדברת בשבח בתי"החומה הגבוהים עם הדיוטות. המרנכות, שעולים. ‏ אליהם, כאשר. אדבר אני אליך... ומתוך המים פונטן מתרומם, מון צנור השופע
עלוהן. במחרגות, וגם בשבח האוטומובילים, אלו המרכבות המשונות והנפלאות; ‏ כלפי מעלה, המזנק ומונק כל היום כולו .ואי מעצור לו,: כיצר עושום, שוהא

> שבעליהן אינם נזקקים כלל לסוסים ונוסעום בתוכן על:פי נפ, --- עד שמתגלגלים = צנןר ‏ זה. שופע מאליו? נוטלים מכונה, העשויה לכך, ונותנים לתוכה קיטוה, ‏ מון
הדברים ומגיעים לודי מעשה בריבה אחת, מטרונית מפורסמת, שתפרו לה אלקטריה. בזה, = שבו מסיקים ‏ ומסיקים ומסיקום, עד שלבסוף מתפרץ. הקיטור. ‏

שמלה בבית:מלאכתם, ועלתה לה אותה שמלה בשש מאות רובלידכסף, + ובאה. = והצנור מתחיל שופע!,. ומפיקום שם, בכרך, לא:כך כמו שמפיקים אצלנו,. אצלנו

הגבירה לקבל שמלתה והניחה עַל השלחן כשביל הבתולות התופרות שטר של | נוטלום. עצים | ומבעורים ‏ תחתם קש. ומפיקים - ודיינו! מה שאין. כן: בכרך, !

| חמשה רובלום: ‏ ,לשכר".יי נוהגים בכרך, בשביל להסיק את התנור, ליטול מתחלה פתם, יש לזה מין פחם
פרדקא עומדת מחרישה ומשתאה ושומעת. בשעה זו היא אדומה קצת משובח, ‏ יקר המציאות,,. והיה מעשה,. ואני באתי אז לדור בדירה חדשה אצל

וכולה מפורה לאחותה הככירה, מנענעת לה ראשה בחשאי ‏ מתוך בושת:פנים ועיניה = בניכאדם מהוגנים. מאד;., :

האפורות והשוקטות מאירות באור צגוע ורך מתחת לעפעפיה השחורים והארוכים, פרדקא אונה. מבינה. יפה פירושה של מלת ,מהוגנים", אלא לבה אומר

ושפרה --- דמיונה מתלהב עכשיו ביותר לוכר . אותו הברך הנפלאו. = לה, שמלה זו מעולה. היא ולפיכך היא עומדת. כנגד אחותה. מחרישה ומשתאה

בודקת | בהם ומוצאת ‏ חגורה. גא

7%

וס התמום. במרקחת .של \

(עור

תליון ט > העולם

חוגיים שארית כחם בכרי לחפריע בעד המפעל הוה. הם טובלים
את חציהם | ברעל | בכל מיני נשק, שאין משתמשים בהם
במלחמת:ישרים, ‏ הם לוחמים נגדנו, אין אמצעי, ‏ שיולולו בו, אין
דבה נמבוה, שיבחלו בה, הם אינם' מפתלקים מכל דבר:שקר
וסירום האמת,

הדברים האלה אולי חריפים הם יותר מדאי, "אבל רכים
₪7 לעומת כל הנעשה עתה ביחס אלינו, !!

רוצים | אנחנו להזכיך ‏ ולהעמיד ‏ לרורות, = באיזה ‏ אופן
התנהגו אז אתנו רק באשר ננשנו ברצינות וכאופן. נמרץ. להגשים
את הרעיון העממי",.,

אבל המלחמה, שהתחילה כנגד ‏ הבאנק לא יכלה, . כמובן,
ילהזיק: להמפעל ולהפריע את העבודה, ,איזה ערך -= כתם' אז
הירצל --- יש להשרטות הקטנות הללו ביחם אלינו, אל האנשים,
שברצון הם מוסרים את חייהם על העבורה היקרה להם% העבודה
הולכת. ומתקדמת,. ורק. זה נכבד לנו" +

בכל גליון \ מ,הולט", ‏ בכל | העתונים : הציוניים צריך היה
או להכחיש בכל שבוע ושבוע את כל מיני השמועות התפלות,
לענות על כל החרפות והחשרים,

אבל את התשובה היותר. טובה ‏ נתן ‏ העם העברי, | שני
שבועות אחרי התפרסם החתימה על. האקציות,. ביום 1% אפריל
למנין. החדש. מתלגרפים מלונדון, ‏ כי החתימה כבר. הגיעה למדה
כזו, המבטיחה. את יפוד הבאנק,

והבאנק .נוסר ‏ לא בכספי הבאנקירים ‏ והפיננסיסטים | חם
התיחפו בשנאה אל הבאנק, ‏ או, באופן היותר טוב, עמדו. מרחוק
לחמפעל ‏ הזה, ‏ הבאנק ‏ גוסר ‏ בפרומות. של : העניים = והשדרות
הבינוניות של העם,. המרגישום ביותר את הקשר שבונוהם עם
עמם, היותר ערים אל צרתההעם, והמאמינים. עדיין בעתידותיו
של העם . והבאנק נהיה ‏ לרבר שבמציאות, אף כי מאחריו. לא
עמדה: ממלכה או כח פינאנסי\ אדיר, שרגילים להתיחס אליהם
באמון, לא היה בו פקדונות-כסף גדולים, ‏ שהיו מושכים אליהם
את האקציונירים, ‏ לא היו יכולות להיות גם: תקוות לעשות עסקים
ולהרויח; | בשעת הפצת. האקציות לא הבטיחו. לתת. דיבירינדים
ורווחים ,. דברו רק על חשיבותו של הבאנק ‏ בשביל. התנועה
העממית, .היה רק אמון ‏ אל מנהיגי: התנועח,: אמונה ‏ במפעל,
אשר בשבילו נוסר הבאנק.

לקול קריאת ההפתררות הציונית ‏ ענו שדרות. העם היותר
רחבות, מספ" קוני האקציות עלה במשך זמן קצר עד למאות
אלף, ביום הראשון של החתימח, 4 ביום ₪9'מרץ,. נתקבלו. בלונדון
חתימות מאפריקה ‏ הדרומית, . מיפו, מגרודנה, =מצ'ימה, - מלונרון
ומהפרובינציה האנגלית, המקומות הקטנים המציאו. כבר ‏ בימים
הראשונים חתימה בשיעור יותר מרובה, מאשר אפשר היה לחכות,
ועפ"י התלגרף דרשו גליונות: של חתימה חרשום,

ברוסיה. נמכרו אקציות הבאנק יותר: מבשש מאות. מקומות,
נענו יהודי כל ארצות התבל, מהקצוות היותר רחוקות ‏ של העולם
החדש והישן, נתקבלו חתימות מקאנאדה, ממראנפוואל, מתורקיה,
מקאליפורניה, ‏ ממצרים, מהפנות היותר נדחות ברוסיה, ‏ רומיגיה
וגאליצה,. החתימות על האקציות היו בהמון לשונות, גם בשפות
תורקיה וחינה ,

כל ציוני ‏ הקדיש : אז את מבחר . כחותיו. והאינורגיה. שלו
לרבר. יצירת הבאנק,. כל אחר טהם' עמר על משמרתו.. כל אספה
ואספה, כל מיטינג, אשר נערך: בכל מקום. שהוא, ‏ המון הנאומים
והררשות. בבתי-הכנפיות---עוררו = התפעלות. והתרגשות ‏ הנפש, ,,
חתמו. על . האקציות | באספות ‏ ובבתי-הכנסיות, / העם. הביא את
פרוטותיו,: שנים, ‏ שלשה אנשים חתמו על. אקציה. אחת.. יודעים

: ל % 4 . 2

בוונהנו בוה אל חק

ב

אנחנו מעשה שהיה, כי אוש עני הכניפ: בפעם אחת במחיר האקציה
עשרה רובל, דמי נדבות: שהיו: שמורים בודו,. והיו כאלה. שנתנו
בתור דמי קדימה את תכשיטיהם, - את שעוניהם ומבעותיהם וכדומה.

חתמו על אקציות. הבאנק. ‏ גם אנשים. נוצרים., = אינזייניר
נוצויי מלינץ שבאוסטריה. מבקש, שימכרו לו: אקציח, מבלי מצוא
למכשול. את שייבותו לאמונה אחרת,- הוא. איש. עני, ‏ אכל. הוא
רוצה. גם כן: לסיוע. להתנועה. הציונית +

כהן = קאטולי = מפרוסיה \ המורחית ‏ כזתב : אל ועד"הפועל
הציוני ,הרשו לכהן. קאטולי: עני להביא: את מנתו הפעוטה אל
הבאנק. העברי, ‏ אני מצטער. רק, ‏ שאין לי מיליונים ‏ הס היז
שייכים. לכם", העובדות הללו: אינן וחידות במינן,

ככה נברא הבאנק של העם העברי, שנוצר ע'י: העם עצמו = /
להגשמת תעודת תחיתי. ,

עשר שנים ‏ חלפו. מן העת הואת ,. הרבה הרפתקאות, עברו
במשך הזמן הוה על עמנו., על התנועה - הציונית, וכקודם אנוּ
מניחים = באותה: האמונה = ובאותה. - מסירת-הנפש. ארית. על גבי
אריח. ומוסיפים. לבנות ‏ את הבנין הלאומי, 0

הרבה דברים, שנרמו אז כרמיונות-שוא התגשמו. בדרך אל
מטרתנו, אפשר, כי את החלק היותר קשה שבהרכנו. כבר עברנו,
נשתנה היחם אל. תנועתנו בקרב היהודים. יסורי השקפותיגו נתקבלו "
עתה. מאת. כל האילימינטים ‏ הבריאים. והחיוניים שבתוך. העם
העברי. מעת. לעת. מתרבה יותר. ויותר. מספר. היהודים, בעלי נאון
ומסירת נפש, ההולכים. הלוך וקרב. אל תנועתנו, ובכל. אשר ירב '':
מספרם. במחננו, ככה נתקדם יותר. ווותר בדרכנו אל מטרתנו. *

ובגאון. ובתוגה חרישית אנו זוכרים: את אותם. ימי-האורה,
ימי התאמצות. כל הכחות. למלחמה, ימי התלהבות. כ''כ מרובה. =
אין עתה התפעלות של אותם הימים, התפעלות. שבזו אי אפשר
שתהי נמשכת. הרבה, + ועל מקומה באה התרוממותדרוח. תמידית ; "
שאינה פוסקת, הממלאה את עבודת התחיה. ועל כל אחת מעבודתינו,
אי שתהי פעוטה, ‏ שפוך אור, אתו המפעל ‏ הגדול, - אשר. בשמו |"

היא נעשית ,

בחיינוּ.

כמחר!הפיפוגיים = מב'ואפ ‏ אמ = ימוי ,

מצב היהודום בארצנו הורע באופן, שלא הוה במוהו ער ₪

כה, ‏ גם בימים שלפני ,החופש" לא נגזרו על היהודים כ"כ הרבה"
גזרות ולא נרדפו רדיפות מרובות. כ"כ כבעת הזאת, לא רק: שחלפה
התקוה, ‏ כי ‏ מצב היהודים, המשוללים את הוכיות ‏ האנושיות "
היותר ‏ אולימינמאריוה, יוטב אפילו: במקצת, אלא, שתמיר אנו
נמצאים ‏ בסכנת ,צירקוליארים" ‏ חדשים, המרבים. ע'י כרוריהם
להחוקים את הגזירות. וההגבלות. קשה הדבר להוצוא במספר את
כל ההגבלות * והרריפות ‏ הללו של העת האחרונה,. הן ‏ מקיפות:
את כל מקצועות מצבנו וממלאות את כל פנות חוינר, -
וכמצב. המדינה כך הוא המצב גם. בדומת:הממלבה, שנאת: * '
היהודים ‏ הקיצונה. שוררת - באגף הימני שלה, = שאיננו. מניח. כפ.
הזרמנות, הבאה לידו, לחרף. ולגדף ולהעליב. את הכבוד. היהורי.
ולרמום ברגלים | את זכיות היהורים, ‏ בשעה זו של שלטון הריאקציה
הכללית במדינה שנו את יחוסם ליחודים גם אותם האילימינטים, אשר
עור זה: לא כבר, בדומה הראשונח וחשנית-הגינו על שויון היהודים.
אלא הפולנית, אשר הרחוקה עתה ללכת כ"כ בדררך

,

2-2 /

/

> העולם

4 גליון ט

₪ ממ |./ם/-ּצ ל.,/ּתקנ לב ה

זו עד שהסתלקה מתת את ידה אל המחאה, אשר הגיש הדיפוטאט
היהודי פרירמאן אֶל הנשיא כננד. זה, שמרשים בדומת הממלכה,
באספת"העם. הגבוהה ‏ הזאת, ‏ להעליב את היהודים : באופן. גס
ולכנותם. תמיר בשם. הננאי,. ,ז'ידים"...
אמת. הדבר, ‏ כי באנף השמאלי: של הרומח נשאר אותו
היחפ ליהודים, שהיה קודם ---יחס דימוקראטי-פרונריסיבי , הקאדיטים
החלימו ‏ אמנם (ראה. ,העולם" גליון. ה') לשנות את הטאקטיקה
> שלהם ער כה בדומה השלישית ‏ ולצאת להגן בגלוי על זכיות
היהודים, אבל די הוא לזכור, כי האגף השמאלי שבדומה. הוא
ב"כ. חלש וקטן, והימני הוא: כ"כ חזק: וגדול, בכהי. לחבין: ברור,
כי. בעיקרו של הבר נשאר' שורר. בדָומה. ביחם ‏ ליהודים. מעמד-
| רוח, אנטישמיי קיצוני ומלא שנאה,
בתנאים | כאלה. מוכרחים שני | הדיפוטאטים = היהודים
שלנו. 'לצאת \ בתור ‏ באי . כח: דעת = הקהל \ העברי. ולהגן = על
זכוותיהם ‏ של היחודים , * אפילו בתנאים יותר = טוכים .ונוחים לא
היו שני: הדיפוטאטים היהודים שלנו יכולים לתת לנו ‏ יותר משיש
באפשרותם. לתת, וביחוד קשה מצבם עתה מאר לגודל:האחריות,
ולו ג מנקודת<המצב ‏ המוסרי בלבד, ‏ שתפקידם בתור דיפוטאטים
הודום מטיל עליהם,
ותמיד אנו. זוכרים את וה בשעה שהם שותקים, ואנחנו
דורשים, כי. ירברו, וגם בשעה שהם עולים על הבמה, בעת. האחרונה
השתתף ניסולוביץ./בהויכוחים ‏ על דבר שאלת:אזוב, ופרודמאן. ==
בויכוחים , < שנתעוררו ‏ זה עתה. על דבר ‏ תקציב מיניסטריום:
,הפנים , = בשעה שנאומו של ניסילוביץ ‏ עור כנגדו = בצרק
את העתונות * היהודית ,‏ אשר הראתה על אפיו השתדלני !
הורגש אז גם ‏ כן בשובע:רצון מיוחד, כי נאומו: הנזכר נאמר
בכל זה בעתו במרה ידועה של גאון והכרה עצמית, כבר הסכנו
כ"כ למוד ולשקול את כל אחד מצעדי הדיפוטאטים שלנו וכבר
"הרבינו כ"כ להרעיש עולמות, כי לא ינהנו בשום אופן פוליטיקה
של שתיקה, ער שיציאותם לדבר כשהיא לעצמה, ממלאה אותנו
בבל פעם רגשי:רצון, ביחוד בנוגע לנאומו האחרון. של פרירמאן
צריך להעיר, כי נאמר ברגש נמרץ של גאון והכרת. בבור, שלא
נשמע במהו ער כה בפגנון כ"כ חריף וברור ‏ בנאומיהם של שני
הדיפוטאטים שלנו, ושבוודאי הוא משביע אותנו. רוב רצון,
עוד צריך להוכיר את עבודתם של שני הריפוטאטים שלנו
בקומיסיה. ע"ד הצעת:החוק בנוגע להמנוחה. הגורמאלית. בשביל
העובדים והעוזרים בבתי: המסחר והחרושת (עיין ע"א עצם הצעת
החוק ,בעולם" גליון ?), הם יצאו שניהם לדבר לטובת . אינטיריסי
היהודום והנינו על זכותם של היהודים לנוח ביום השבת, חקומיסיה
קבעה בתור יום של מנוחה את היום הראשון לשבוע אבל בהוספה,
כי. הבלתי:נוצרים. יהיו רשאים לעבוד. ביום. הראשון חמש שעות,
ואם ורצה/ איש נוצרי בכך. רשאי גם חוא לעבוד בשעות
האלה ביום הראשון. לשבוע ,
הרגשנו את מצב היהודים ‏ במדינה ובדומה, אבל הדומה
> הלא הנה המקום היחידי, שיכולה להאמר בו מלה אמתית וחפשית,
ומבלי שים לב לכל המפריעים והתנאים הקשים ער לבלתי נשוא,
יש רק דרך יחירה אחת, אפשרית ונכונה בשביל שני הריפוטאטים
היהודים ‏ שלנו: הררך . של פולימיקה. גלויה,. פולימיקה ‏ מלאה
גאון,, המגינה. על זכיות. היהודים והכבוד היהורי..

0 |סתזוחבות 6 ו

אחרי. רוסיה אמיריקה.. היא = טרכז.היהודים = היותר . גדול,
| עתידים לְמָלא = תפקיר ‏ נכבד ‏ ביצירת ‏ עבורהי.

עברית:לאומית . רבים התיראו, כי החיים באמיריקה, אשר חודות
לתנאיהם המובים המיוחדים במובן הפוליטי והצבורי: הם עשירים
כ"כ בשאיפות להתבוללות ואשר כבר היתה להם השפעה של
התבוללות | כ"כ = נמרצה ‏ על קבוצות < עם ‏ שונות = במדינה,
אלה התנאים יעמידו את היהודים בתוקף סבות מובנות בסכנה של
טמיעה עוד יותר. גדולה. אבל הכח הטבעי של רגש קיום:הלאום
נחל בין היהורים באמיריקה נצחון גם בזה.

בחיי ‏ יהודי:אמיריקה. הולכות ומתבלטות יותר ויותר שאיפות
להתאחרות ולהפתדרות.. אותו פרוציס ההתפתחות וההתפשטות של
ההכרה הלאומית, הניכרת יותר. ויותר בקרב. יהודי.רופיה, מבליט
את השפעתו גם במהכז הגדול השני של היהודים, הרבה חזיונות
בחיים הפוליטיים:הצבוריים ‏ של היהורים האמיריקאיים. מוכיחים
בוודאות גמורה את שאיפות ההתאחדות המרנינות הללו,

מהחזיונות | המרוכים הללו. נכבדים ביותר השנוים,. אשר
נראו בעת האחרונה ושיש להם. ערך מיוחד, והם: המועצה
בדבר האמיגראציה. ויפוד הפתדרות. כללית. של - יהודי<ניו-יורק,
הדבר הראשון, שיש להרימו. על נס ושערכו מרובה ביותר, הוא
השאיפה הניכרת שם ל א חר את כחות . היהודיים האקמיביים
לעבודה:עממית כללית,: ובכל פעם, כשמתבלטת שאיפה. של
התאחרות. כעין. זו, הרי היא שאיפה לעבודה. יהודית:לאומות +
באי:כח של הסתררויות: הרבה וזרטים פוליטיים. וצבוריים שונים
התאחדו יחד לעבור לטובת פדור האמיגראציה היהודית,. בהמועצה
הנזכרת השתתפו האגודות היהודיות הכלליות השונות, הסתדרויות
סוציאליסטיות, - הפידיראציה - הציונית, = פועלי:ציון, | ציונים:טרי:
טוריאליים: ועוד, הפעיפים. היותר. נכבדים של ההחלטות שנתקבלו
הנם, כי האגודה (שמה הרשמי הוא ,אגודרה אמיריקאית יהודית
לסדור. האימיגראציה') תהיה. בלתי:מפלגתית בכל עבורתה, כי
תתמוך בכל. החברות,. הלוחמות ‏ כנגר הגבלת הכניסה לאמיריקה,
בי בכל מקום ‏ באמיריקה ‏ צריכות להתיפר - מחלקות . להאָגורה,
בכדי שכל ‏ התושבים היהודים. ישתתפו בעבורה החשובה.. וכי
ההפתדרות החדשה צריכה להכנס בחבור עם כל
המופדות האמיגראציוניים שבארצות הנדידה
והכניםה,ולמטרה זו צריך לקרוא לקונגריס כללי
בדבר שאלת הנדידה היהורית, הסעיף האחרון. מרגיש
הרגשה נמרצת מאר את שאיפת;ה התאחדות. בעבורה של
האגורה. האמיריקאית החדשה, וכבר. בכרוזה שלה סימנה האגורה
הזאת בדיוק את תכונתה היפודית : ,פרובלימה . לאומית רחבה
כזו של האמיגראציה. היהודית דורשת את התאמצות הכחות
הכלליים של העם העברי, רורשת. הסתדרות-עממית - יהודיות
כללית, * שתוכל להקיף -את ‏ כל עניני הנדידה. היהודות. בררך
התפתחותה".

לאותו. פוג של עבודה מאוחדת לטוכת. אינטיריפי. היחורים
שיוך. גם יסוד חהפתדרות. חכללית של יהודי-ניוייורק. | באספה
השתתפו רק אזרחים אמיריקאים -- צירי. כל בתי-הכנסיות, החברות
והאגודות ‏ שבניו:יורק.. ‏ תכנית-העבודה של ההסתדרות . היהודות
הכללית הזאת עוד. לא נודעה בדיוק, אבל רבר:ההתאחרות כשהוא
לעצמו כראי הוא לתשומת-חלב היותר גדולה. הרבר, שאת ההסתדרות
הזאת יסדו רק יהודים אזרחי>אמיריקה, עלול לתת. לעבורתם גוון
מיוחד, מצר. אחד. אכל מן ‏ הצד השני. הוא אופיי ביותר מנקודת:
המצב. של התאחדות הכחות היהוריים, מפני שזה מוכיח, כי גם
בקרב. האולימינטים היהודים, שכבר נתאזרחו ונתאקלמו באמיריקה
מימים רבים, מתחילה מורגשת. באופן. יותר נמרץ הנחיצות בעבורה
וחודית מאוחדת לטובת עניניהם של היהודים, 0
> / משתי: ההסתררויות ‏ הללו שנוסדו עתה, עלולה לתפוס מקום:

1 , . 1 ג 20

4

יו

4

2

-

1 0

גליון מ

נכבד ‏ מאר, עפ"י תכנית עבודתה וחשיבותה, ‏ רק האנודה
האמיגראציונית. כבר הניעה השעה, שאל נדידת:הבהלה היהורית
תובנסנה תכנית. ידועה ושיטה מסוימה וקולעת אל המטרה, כמו
שהדבר נוהג תמידר אצלנו כבר נרבר הרבה בנידן זה וכמעט
שלא נעשה מאומה. אפשר שעתה כבר באה העת של עבוחה
יותר מעשית וממשית במקצוע זה העת הזאת כבר באה בוודאי,
והרבר צריך להיות ברור לכל, כי לעפודות יהוריות:עממיות
כלליות | צריכים לרתאחר כל הכחות הצבוריים האקטיביים
של. היהודים,

עיון רציני בשאלה האמיגראציונית מוכרח שיראה פוף סוף
את הדרך. היחירה ואת הפתרון היחיד, שאליהם תביא פעולהזו,

ו הירוסו הג.

מתחלת יאנואר החל לצאת בפטרהבורג ‏ ירחון = יהודי חרש
בלשון הרופית ,,העולם העברי", המערכת הציבה לה למטרה : ,,מחקר
אוביקטיבי של שאלות היהורים המדעיות, החברותיות והפוליטיות,
הצטלמות אמנותית של חי היהודים וסיוע להתפתחות: הערכים
הלאומיום = בכלל",. ‏ מצרנו, = כמובן, .הגנו יכולים ‏ אך ‏ לפנוש
ברצון ירחון. יהוי חרש, אשר. עם הופעתי יתרבה. מספר האור:
גנים המתעפקים ‏ בבירור. שאלות ‏ חיינו, ירחון \ יהודידרוסי ‏ כזה
ודאי: שיוכל: להיות לו ערך. ידוע,

וש בתוך האינטיליגנציה ובין הצעירים שלנו רבים, אשר
חיינו האידנורמליים הרחיקו אותם. מעל עמם ומעל שפתו, בהם
טמוהום:.-כחות - הבים, . אשר. יכלו. להביא . תועלת. מהובה: לעמנו
ואשר. ערכם, פוחת. ואוד באין להם יסור בחיינו הלאומיים ובאִין
להם האפשרות להשתמש. בכחותיהם לטובת. עמם, יש גם בחבלי
רוסיה השונים יהורים מן המעמר. הבינוני, אשר השפה. הרוסית
יורשת: בחייהם את מקומה של היהודית , בעד. האילימנטים האלה
יוכל להיות. לירחון יהודי כזה תפקיד חשוב במובן הלאומי, כמובן,
לא כזה שלירחו| בעברית ‏ וגם ביהודית, * לו. היו השפות האלה

'מובנות. להאילימנטים הנזכרים, מהוך נקודת הראות הזאת הננו

מתיחפים בחיוב. אל תפקירו הפובליציסטי והנדעי של הירחון,
לגמרי אחרת היא התיחסותנו אל תעורתו האמנותית, מפני
שלא נוכל להאמין בהאפשרות ליצור ערכים אמנותיים. בעד העם
העברי בשפה הרופית, דבר, שאינו צריך יותר להוכחות. הוא,
כי. חיצורה. העממית ‏ קשורה בהשפה העממית. וכי. יצירה אמתית
יכולה להתקים אך ורק באותה השפה, אשר היתה לחלקה של
נשמת. העם, שפת. העבר שלו ואשר במשך מאות בשנים התפתחה

"ונדלה, .עד הגיעה. ליום ‏ הזה. ואשר תהיה לשפת העתיר של

העם, רק בשפתו הלאומית של העם יקנו להם הערכים האלה ערך
לאומי כללי בער כל העם וישתמרו באוצרות העם לדורות הבאיםי
בכל זה אי אפשר כמובן. לאמר. בנוגע . אל השפה הרופית,

| הורה: לרוח. עמנו, השפה הרוסית היתה לשפת קומץ קטן של

יהורי רוסיה וגם זה רק בעשרות השנים האחרונות, היא התפשטה
בין: אותה. האינטליגנציה אשר נתרחקה מעל. עמנו ומעל תרבותן
ולא נכנסה לעם אחר ולתדבות אחרת, רק אותה. הספרות. הנוזונה
מחיי העם:: רק אותה היצירה ששרשיה יונקים מנשמת האומה
יש להן. ערך נצחי, ופפרות המשוללת כל אלה חסרה היא תנאי
קיומה. ההכרחיים וסופה שהבול על נצניה הראשונים. את הדבר
הוה הראתה לנו ככר הספרות היהורית"הרופית .

וכל התאמצות לגדלה באופן מלאכותי, לא תצלח,. גם להבא

מוכרח ‏ יהיח = הירחון: למלא, -כמו ‏ עד * עכשיו, = את חוברותיו
+ תרגומים. : מהפפרות . העברית. והיהורית, : והתרגומים האלה, נעיר
. \ יצ 0 1 )1

%+ העולם 3% ל

אגב. אורחא, נבחדו ברובם באופן. כזה, שאין בכחם גם האפשרות
לעורר את ההתענינות ואת תשומת הלב. אל אותה. הספרות, שממנה
לוקחו. .

ערך חשוב יכול, כפי שאמרנו, להיות לחלק - הפובליציסטי
של הירחון; אבל כדי שימלא הירחון את התפקיך. הזה כראוי,
צריך החלק. הוה לקבל צורה אחרת,. די להראות עתה על ההבר
הזה, בשני הספרים הראשונים שיצאו עד כה לחדשי יאנואר ופברואר,
בכל ההשקפות והסקירות המוקדשות ‏ לשאלות שונות,- אין . אף
זכר לתנועה הציונית, ‏ לא נאמר אף חצי. דבר. על אדות. גדולה
והתפתחותה. של התנועה ‏ הואת, הנכרים כל כך בחיי היהורים +
אין. זכר גם ‏ למאורעות בתורקיה ‏ ולתוצאוח. הכרוכות בהם ליהורי
המזרח ולתנועה הציונית ו

אין אנו מדברים מנקודתנו הציונית, אולם ירחון המתעסק .

בשאלות החברותיות והפוליטיות" של היהודים והמצלם בתוכו את
חיונו, ‏ איננו יכול לעבור בשתיקה על זה, ועל אחת כמה וכמה
בשעה שכזו, ‏ יש, ששאלה זו: או אחרת תופפת את המקום הראשון

בחיים, והצופה הער והבוחן איננו יכול לבלי לעמוד עליה. .און כל ; =

ספק/ ‏ כי הציונות עמדה עתה, לרגלי. המאורעות בתורקיה, במרכום
של החיים העברים,. ואי אפשר להסתלק מלברר את היחס אליה,
שתיקה כזו מסוגלת. רק לעורר ‏ רנשי: תמהון, ‏ אותה ‏ הננו יכולים
לבאר. לנו רק ברצונו ‏ של הורחון לעמור. מחוץ: לכל מפלגה,
אבל השתיקה. הזאת ‏ היא ההוכחה היותר. ברורה, < ער כמה
אפשרית אי-מפלגותיות ‏ זו, * המכריחה. לכפור במציאות השאלות
היותר נכבדות .

נחוץ ‏ להעיר = כי בהשפפותיו הלאומיות-העקריות.. עומד
הירחון הזה. על מררגה גכוהה. יותר מן ה,וסחוה" שקדם. לו,. בו
מתגלה רגש לאומי והכרה עצמית, ניבר,: כי התגברות התנועה
הלאומית בשנים האחרונות לא עברה מבלי.השפיע: במדה חגונה,
פחות או יותר, גם על אלה מחלקי העם שעמדו מחוץ לציונות, אולם

ערכו ‏ זה: של הירחון היה נדול: הרבה יותר, לו | התבטא בו וחס,

יותר ברור. ומסומן לשאלות חיינו, ‏ יחס ברור \ להפרובלימות: של
עתירות \ עמנו;

0 אובחונות | 3" ₪ 0
| \

זה לא כבר התארח בוילנא המבקר המוזיקלי ‏ הנודע. מר
ד. שור ממוסקבה , בחברת מכרים ‏ וידידים הקריא' את זכרונותיו
עד תיורו ‏ בארץ"ישראל ,. הרבה רבר על הורה של הארץ
המורחית. ועל ההשפעה הגדולה, שהיא. יכולה להשפיע על ציירים
ואמנים עברים ‏ ועל עתידותיה של האמנות העברית בכלל. מר
שור ספר דברים מענינים על הציירים היהודים, אשר נפרדו מעל
עמם וילכו | לבקש. חומר ליצירותיהם ‏ בחיי עמים נכרים, הוא
הראה על הטרגדיה - הנוראה שהתחוללה בלבותיהם של ציירים
ואמנים עברים שונים, ארץ-ישראל, יכולה ‏ לפי דבריו,. להיות

לא רק מקור. של שירה ויצירה בלתי פיסק,. אלא גם של. רפואת:
הנפש לכל הנפשות הרצוצות האלה, התועות כל חייהן ‏ באין. .

דרך, לאחרונה מפר המבקר אחרים מזכרונותיו על הצייר ‏ הגדול.
לויטאן. שרחק מעמו וששמו כמעט איננו. ירוע להקהל. העברי+

,זוכרני ‏ שחרית-פתו של יום אוקטובר, השעה שיער לו
לויטאן לראיוננו, אשר בו היה. עלי למפור לו את בקשת עורכי
הנשף של חברת ,מפיצי השכלה" במוסקבה. להכון = צוור"קשוט
לתכנית של הנשף הוה.

לויטן : חי חי מתבודר , הוא .הר \אז ‏ על יד | הבולבאר :

הפוקרובי 1%

= 8

נכנסתי: להצר גדולה, מכופה עשב, רומה היח. כאלו. זוהי
סביבה כפרית, אף על פי שהמקום נמצא במרכו העיר,. לקראתי
יצא: ברוניט בעל פנים חורים . מראהו. זה והתוים הרקים. של
פניו, = המעוטרים. בלורית: שחורה ווקן שחור מאר, גלו באופן- מבליט
את מוצאו. השמי ,

הוא שאלני . למטרת. בקורי,: ואנ הרציתי. לו: במהירות,
מחופי. על' עתו, את חפצי. והוספתי, ‏ כי: טוב. יהיה. אם. הקשוט
הזה יהיה. מכוון. אל אותת התנועה, שתקפה בעה האחרונה את
העם. ושתפפה מקום' חשוב כל כך בחייו,

אולם מדברי. לויטאן ‏ נוכחתי, כו החיים: האלה זרים לו
כ"ב, ער שאין. לו על אורותיהם כל מושג, וכי... הוא. משתוקק
להכיר את. התנועה הוו,. אם רק אובה לקחת עלי. את הטרח
לברר לו את תכונתה, שהיתי: אצלו. מן: השעה. התשיעית בבוקר
ער, הראשונה : אחרי הצהרים. ספרתי. לו. כל אשר. ירעתי, וידעתי
או מעט מאר. רברתי על הערך הכביר שיש לציונות בחיי. עמנו,
על אותה ‏ השאיפה. הגדולה ‏ לציון, שתקפה ‏ את ההמון היהודי,
על התהיה. הרוחנית הנשקפת. ממנה, דבריי עשי רושם עו על הצייר
המחולל , לפני צאתי מאתו,: אמר. לי כי ישים לב לבקשתי, ואם
ועלה: במחשבתו: דבה מח--יוריעני.,. בעבור: שבוע קבלתו ‏ ממנו
פתקא, ובה כתוב:. ,במדומה, שיעלה בידי איזה הבר",. וכעבור עור
שבוע קבלתי ‏ גם את הקשוט--תמונה = קטנה, | שהצטינה: בכל
מעלות. כשחונו ‏ של הצייר. האמן ‏ הוה,. התמונה. הקטנה. מתארת
המון. רב, צועד: על חהבות עיר. מזרח, ופגיו אל האור הבוקע
ועולה. מציון.
"== אחרי = הקונצרט: חפצנו. ‏ להביע : את ו'גשי:- כבודנו-.לצויר
המהולל., ערבנו' נשף בחברת. מתי: מספר. של. עפקנינו ‏ וצעירינו,
הנשף. היה מוקרש בולו לשם לויטאן.. כל. זה נגע בלבו. כל כך,
וב"כ. הרגיש. הצייר פתאם. את קרבתו: לעמו, שמקרבי. וצא. וממנו
הלך, ער שנתמלאו עיניו: רמעות, . בשהודה ‏ אותנו, ‏ חש. אנ --
אטר. לגו לווטאן -- ,כאילו שבתי: אל ביתדאמי,. אל. עמי. שבקרבתו
ישבתי ואת חייו: לא ידעתי",

ואני חשבתי או על אותה. חקללה המיוחדת שלנו, שהאמנים
העברים עוזבים את עמם ומהמונים בקולטורה נכריה, תחת שהיו
יכולים \ אולי ‏ להביא לאנושות ‏ פיי מאה, לו שאבו את: כחם
מנשמת אומתם,

התמונה. הקטנה ‏ של לויטאן. הראתה לנו,. כמה. גדול ‏ היה
= האמן העממי: הוה שהלך. מאתנו",

7

א. | ש, הרשברג.

ְרוּשָלִיִם הַעתיקה וחַמודותִיחָ").

ממחרת בואי בשעה העשירית. בבקר הלכתי בהברת צעיר
אחר מקרובו אל הכותל המערבי,---המקום. אשר אליו יפור ראשונה
כל אוש יהודי המבקר. את ירושלים, היום היה יום בהיר, השמש
אמנם \ בערה אבל לא להמה, ‏ כבאחר מימי התחלת הקיץ
אצלנו ,‏ עברתי | את החצרות | ואת. המבואות = אשר
דרכם באתי, ‏ אחרי ‏ כן. גמינו . לימין ונבא לשוק הירק (שוק:אל:
חדרא). המקורה, ונלך ‏ ישר דרך שוק. אלראלין, עד לפני. שוק

. / . [
,| %) מרשמי מפע שלי. בא"י בשגת תר'ס---פא אשר קצתם נדפסו. בגליונות
של ,העולם" בצאתו בקלן, 7

ו ו

העולם =

גליון 5

פב-אל:םלסלה, ‏ פה העירני בן לויתי על שני בתים ‏ עתיקים
עומדים זה מול זה, אשר. אבני. בנינם ‏ גדולות ויפות חן, והרבק
שביניהן הוא עופרת. במקום טלט, וסביב חלונותיהם. יש ברכוב של
פתוחים. יפים. בן לויתי אמר לי, כי הבתים האלה המה, לפי
המפורה, חלק מחיכל. הילני ‏ המלכה, ואולם פגנון הבתים טבוע
בחותם. הבניה. של ימי' הבינים, ובאמת היו בתי:ספר | לנערים
ולנערות. בתקופת הצלבנים, נכנסנו משם לימין במשעול צר ומשופע,
ונעבור דרך רחובות וחוצות צרים ועקומים אשר במעלה ואשר במורד,
ררך מבואות מפולשים ושאינם מפולשים, עד בואנו למבוי אחד קטן וצר
בלתי מפולש, אשר מעברו האחד עומד. הכותל המערבי ולמולו
כותל אטום של אחד הבתים השפלים והרלים של המערבים

בבואי מצאתי רק שני אנשים עומרים לפני הכותל ומתפללים,
ויתרם היו עניים ספררים, אשר מהם עמרו ומהם ישבו על
הקרקע ונם על תבה שהביאו אתם. השמש הספררי נגש אלי
וקרע את כנף בגדי ויתן לי ספר תפלות להתפלל בו את התפלה
המיוחרה לאורחים המבקרים את הכותל ראשונה, החילותי. לקרוא
את התפלה והנה נפתח פתאום ‏ בעוני מקור רמעות, אשר לא
ידעתיו עד היום ההוא, ולא יכלתי להתגבר עליו, --ההליכה הרך
החוצות ‏ המזוהמים, ‏ המבואות המלוכלכים, ‏ מראה. פני הערבים
והערביות, ילדיהם .וילדותיהם המטונפים, לבושי סמרטוטים קרועים
ווחפי רגלים, שנפגשו בדרך. הלוכי, המיתו: בקרבי. את הרגש
האסמתי, ‏ לבלי | התפעל | עור מכל ‏ מראה ‏ עונים,. בבואי. לפני
הכותל הרגשתי אמנם, כי במקום ‏ קדוש לנו עומדות רגלי, ‏ אבל
הייתי כנדהם, ער כי. באה רתפלה הואת, הנוגעת גם בכל פגעי
בני ארם. השונים ‏ ובמכאובי לבבו: הפרמים, ותתיר בפעם אחת
את האפורים מעל רגשותי .ותתקין אותם לקראֶת כל הרשמים
השונים, אשר התפרצו לבוא ‏ אליהם ‏ מכל עברים. והנני. רואה
לפני את הכותל הדל והשפל הזה כער ראיה. אלם לקוממיות עם
ישראל בארץ הואת לפני אלפי שנה, והנני רואה לעומתו את כל
מקומות = הנדורים, הנליות, ‏ הענוים - והרריפות, המפוזחים: על .כל
כדור ארצנו ; כל הדורות של שמרות, הריגות: וטביחות של עמנו
האמלל ‏ עוברים ‏ לפני ‏ עיני | רוחי איש אחרי ‏ אחיו--והאבנים:
האחדות האלה את מקומן לא הניחו , האותיות אשר בספר התפלות;
מרלגות לפני, עצבי הולכים ומורעועים בלי הפסק, כל נימי הרגשתוי
היותר = טמונים ‏ באו לירי תנועה, לא יכלתי לעמור. על מקומי
ואברח מפני ‏ הכותל הפעם | מבלי לגמור |גם את התפלה
אשר -התחלתי, כי בושתי לעמור . לפני < הזקן : הזה ,‏ כשהגני
בקטנות ‏ רוחי ובחולשת עצבי, והנה ‏ אחז השמש בירי ויתן. לי
פתול, בי ארליקנו במנורף שמן קטנה ודלה העומרת בקצה הכותל .
באותה שעה .נדמה לי, כאלו הוא נותן לי להדליק - נר לנשמת
אומתנו; ההולכת וכבה שם בנולה, ‏ עשיתי את אשר הטיל. עלי
האיש | הזה, = ואח"כ ‏ הושיט. לי את ידו לבקש. ‏ את ' שכרו,.
ויחלק בן לויתי בינו ובין העניים הספרדים את המטבעות הקטנות,
שמפרתי. ל ו מקורם ונצלתי באופן כוה מכף הקבצנים. הספררים
המתנפלים. על כל מבקרי הכותל בחוצפה יתרה, הקבצנים האלה"
לא יתנו לאיש חדש לשפוך את שיחו. במנוחה, והמה מוחקים את
הרושם הגדול, אשר יעשה הכותל על כל איש יהודי. הנני מתפלא
על הרבנים הספררים והאשכנזים, למה. לא יתאמצו להסיר את,
הנגע הוה מעל הכותל ,

הכותל הזה הוא חלקה הקטן של החומה אשר הקיפה אתו
הר הבית ממערבו, *) ארבעים ושמנה מטר ארכו: בצירוף חלקי

*) והיה ידוע ונקדש ל בני עמנו עור לפני בא אמר לירושלים , והאמינן = "

| כו הוא של בית המקדש הלא כה המה דברי המדרש שהש'ר .על הפסוק +
| הגח זה עומד. אחר כתלנו | אחר כותל מערבי של בית המקדש,' לטה ? שנשבעי >

1 0

שבסו אותם בניני הערבים המעהבים. שבשני קצוהוו, ושמונה. עשר
מטר נכהו ; מלבר חלקו היותר גדול של תשעה. עשר נדבכי.. אבן
גדולים הטמונים בתוך הקרקע. תשע המערכות התחתונות הנה
של אבני גזית גדולות, אשר לא כולן מהוקצעות, למעלה מהן
יש חמש עשרה מערכות של אבנום קטנות מהן, ואולם בין אלה
האבנים הקטנות יש גם אחרות גדולות. בחלקו הצפוני של הכותל
יש אבן בת חמשה מטר, ובחלקו הדרומי יש אבן בת ארבעה מטר.
מקום הכותל נמוך ‏ מקרקע הר הבית עשרים וחמש רגל,
0 מטר, על פי החפירות החרשות נגלה, כי בימי הבית היה
קרקע המקום הזה נמוך ששים ושבע רגל מכפי שהוא היום,
כל כך רב העפר והאבק שנצברו במקום הזה. אורך. המבוי
של הכותל 58 ורחבו 60,₪ מטר,
בששת ירחי שבתי בירושלים היה הכותל המקום החביב
לי ביותר, בהיותוו השריך. האחר הטיוחר המקוים. על פי. המפורה
ועל פי חקירת דורשי קדמוניות:הארץ והוא. קדוש לכל בני ישראל
כוכר לאומי. לימי תפארתנו ונדולת:ו, אליו ינהרו כל בני. ישראַל
אשר בירושלים בעתים מזומנות, לשפוך לפניו את שיחם, לפניו יעמור
ראשונה כל איש ואיש מישראל, הבא לבקר את הארץ, וגם התרים
מבני העמים יבקרוהי להתבונן אליו, ביחור, בשעה שמתאספים
לפניו שארית בני : עָמנו בכל ‏ טפוסיהם ‏ השונים מרוב'-הגונים
. לתפלות מנחה וערבית ‏ בערבי שבתות וימים טובים ולתפלות
המוספים למחרתם בבקר, לקריאת סרר עשית קרבן הפסה
בערבי פסחים ולתקון חצות בליל תשעה באב,--קביצים, קבוצים
המה עומרים לפניו: פה קבוצה של יהודים תימנים, גופיהם
רקים.ורזים,. פניהם השזופים דלים וארוכים, הוטמיהם חרים, תלבשתם
ערבית. ורלה, עומדים ואומרים קדושה. בהברתם המיוחרת; ושם
קבוצה של ספררים ‏ הדורים בחיצוניותם, מעיליהם שחורים ורחבים,
תרבושים צנופים לראשיהם, קומתם זקופה, פניהם יפים, מלאים
ומאירים, עומרים ואומרים קדושה בהברתם הספרדית ובהטעמתה
ובמנוחת הנפש המיוחדה להם ; פה קבוצה של פרושים בתלבשתם
, האירופאית-הערבית | ושטרימליהם | בראשיהם, | ביניהם = וקנים
נכבדים וצעורים בעלי פנים חורים .ורלים, מקמטים את מצחיהם
ומתנועעים הנועה מרודה ואומרים קיושה בהברתם האשכוות
ובהטעמהה, ושם קבוצות קבוצות של חסדים לפי כתותיהם
ורביהם שבחיץ לארץ בתלבשתם המיוחרת, במעיליהם החמוצים
של פמט ארום, צהוב. וכחול בהיר, תנועיתיהם משונות, . ראשיהם
מגולחים ופאותיהם הארוכות מטולטלות לכאן ולכאן, ואומרים הם
קדושה בבהילות יתרה, הנשים האשכנזיות עימדות מרחוק, מדלגות
בבל קדוטה וקדושה, אך חבה יתרה נורעת לכותל מאת הנשים
הספרריות הפשוטות העטופות רוכן סרינים לבנים, אשר להתפל
אינן יורעת ‏ ובמקום התפלה שבפה הנגה משתמשות. בתנועות
וברמיזות שונות, ביחוד עשו עלי רושם טוב תנועותיהן. בהפררן
מאת הכותל, אחרי נשקן כל אכן ואבן לברה הן נפטרות ממנו
כשהן צועדות לאחוריהן. ופניהן אליו, אצבעותיהן שטוחות ומפוזרות
נגדו ועיניהן נשואות כלפי: מעלה,
חרפה תשבר לבב כל יהורי בהתבוננו: אל המעמד. החיצוני
של הכותל , מקומו בתוך השבונה היותר. דלה והעניה שבשבונות
העיר, מבואו האטום נעוץ בקצהו האחר בבית ערבי מערבי, ויש
אשר בהתאסף העם להתפלל והמבוי מלא מפה לפה, והנה
גרהקים אל, תוך | ההמון המתפלל. הערבי עם. חמורו, הערבית

לו הקכ"ה שאינן חרב'לעולם ושער הכהן שער החולרה לא, חרבו לעולם".
בנראה | התקייטו עוד בימיהם השעמים השנים האלה מהכותל העתיק. של
חוטת ,העיר ג > . .
*) חמוץ' (גרעל). >

, 1 2-8

בגווה 3** 0

וילדיה השבים אל ביתם, והמה. הולכים ‏ ומקללים את היחודים
הנבזום, ויש אשר מן הנג. אשר מאחורי .המהפללים זורקים אבנים
או עפר על. ראש המתפללים, ואולם בימי חנ ויום ‏ טוב עומד
אחר משוטרי הממשלה על יד הכותל לשמור על הסדר , בימי
היותי בירושלים מצא ערבי אחד אשה עבריה עומדת. לכדה
לפני הכותל ומתפללת, ויקרב. אליה ויירק בפניה פעמים אחהות
ער כי התעלפה מרב פחד, פעם אחת בשובי מן הכותל בלוית
אחר הירושלמים עפרה אותנו בעפר ילדה אחת ערבית, ואולם
אביה הצטרק. לפני ויבקש סליתה, משום שחזות פני. ותלבשתי
העידו ‏ עלי כי אירופאי אנכי, ומפני | האירופאי וביחור | מפני
הקונסול ‏ של האירופאי מפחד כל ערבי, אך את האשכמים
הירושלמים הלבושים בגדיהם המוזרים יש אשר יעפרו בעפר
נערים | ערבים / שובבים | בפגשם אותם | בלכתם ‏ לבדם,
ואולם | מקרים כאלה. הולכים. ופוחתים בימים. האחרונים ומימי
מהן הקונסטיטוציה כמעט שאין מקרים כאלה. כלל.

הברון אדמונד רוטשילר כשבא ראשונה. לירושלים הביע.

את הפצו לקנות את הבתים הפמובים לכותל | המערב
\לעשות את המקום הזה ראוי לוכרון | המקום הקדוש. הזת
ויתגנדו אז החכמים הספרדים לזה., בחפצם ,‏ שיטיל . את
הכסף לקופתם,

על כל פנים | מעיר מעמר הכותל \ המערבי ‏ היום עדות

גמורה על הסרון רגש גאון לאומי בקרבני, מעיד הוא, עד כמה
קטן ודל בעינינו כבור ערך ‏ עצמנו,

על פני אבני הכותל חקוקים ורשומים בדיו שמות. אנשים,
ובשדרות ‏ האבנים ‏ האמצעיות ‏ תחובים ‏ מפמרי ברול > בין
האבנים,. כל ואת עושים מבקרי. הכותל מבני. חוץ. לארץ :לשם
סגולה.

למחרת אותו ‏ היום. בבוקר ‏ הלכתי לחורבת רבי. יהורה

החסיד, -- לפני מאתים שגה (בשנת ת"ק) בא רבי. יהודה החפיר .

משרליץ שבפולניא ואתו שיירה. גדולה. לירושלים (יש הנותנים
את החסיר הוה לאחר ממחזיקי שבתי ‏ צבי), ויקנו: נחלה בתוך
העיר ויבנו בה בתי מושב ובית הכנסת, אולם בחפור להם

כסף נתנו את נחלתם בערבון -למלוים ערבים אשר ירדו אחרי"

כן לתוך הנחלה להפרע ממנה את חובם. ויקחו את כל אשר
בה את בית הכנפת שרפו ואת המותר. החריבו. ועל כן היא.
נקראת גם היום בשם: ,חוהבת. רבי יהודה החסיר", או סתם,
,החורבה", אעפ"י שמשנת תקצ"ו שבה לירי היהודים האשכנזים :

והיא מלאה כעת בתי צבור וחנויות, באת" לרחוב. היהורים, אחד"
הרחובות. היותר צרים שבירושלים; בתי אבן קטנים. ודלים עומדים

צפופים בו והמה מלאים נקבים וחלולים *המשמשום למקומות
הגוי ות היהודים, ‏ שרובן מסתפקות במקה. וממכר העולה לפרוטות
התנועה והלחץ גדולים ברחוב בכל זמן. נכנסגו דרך פתח קטן
של אחר הכתים שברחוב ונבוא לחצר לא גדולה, שהוא הצר
הצבור של הקהלה האשכנזית, כלומר של ה,חורבה". בחצר בית
הכנפת הגדול ,בית יעקב" = שני בתי מררש: שערי ציון ומנחם
ציון; חררי התלמור תורה; הישיבה הגדולה ,עץ חיים'ן מקום
מושב הרב האב'ד של האשכזים ובית דינו. בית הכנסת ,בית\
יעקב" הוא: היותר | גדול (מלבד זה של פתחיתקוה) והיותר. יפה

*) למנהג הזה נמצא מקור בוי"ר פ"ה. הוא שהנביא מקנתרו ואוטר +

מה לף פה, ומי לך פה, כי חצבת | לך פה קכר (ישעיה ב"ב) וכו" אפולו
איוה מסמר קבעת כאן, מכאן א"ר אלעור צריך אדם שיהא לו מסמר או יתד

קבוע בכית הקברות בדי שיוכה ויקבר באותו מקום, וגם בירוש', חגיגה ריש >

פ"ג : והוה תמן חר יביף שיש והוה בל חך וחד נסיב חר מסמר וקבץ לוה

4

שבפל ארץ"ישראל, ביחוד ‏ מצוין ‏ הוא בכפתו, כפת אבן .גבהה
ויפה,\ גם ארון קדשו נאה מאד. חבל כי הבנין היפה הוה אשר
עלה בכל. כך עמל והוצאות, *) חכוי בתוך החצר הצרה הזאת,
גורלו הוא. כגורל כל בתי מדרשיהם ועל כן רבה העובה בו.
בימי " היותי = בירושלים ערכו בביהכנ"ם ‏ הזה היהורים. נתיני
אנגליה בירושלים תפלה מטעם הקונסול שלהם בער נצחון
ממשלתם במלחמתה עם הבורים (גם קריגר נשיא הבורים שלח
את נרבתו לקהלה היהודית בירושלים, ‏ למען יצליח הוא במלחמתו),
נוסח התפלה חובר בידי אשכנזי אחדר במוב טעם. לפי הסדר
שנערך מראש, צריך היה אחד הרבנים לקרוא באזני העם את
התפלה, והשני--.מזמורי תהלים מיוחדים, בבואי לביהכ"נ היתה ההמולה
גדולָה. בו, כחק לישראל" גם בארצנו,. גם נוצרים אנגלים אחדים
באו אל התפלה, וביניהם ממלא מקום הקונסול, אחרי כן באו
שני הרבנים הראשיים של האשכנזים ושל הספרדים, רגעים אחדים
עברו בדברי משא ומתן בין הרבנים הראשים על ירי שליחים
הולכים מוה לוה עד כי יצאה הפשרה, ורב האשכנזים מלא
' מצרו. את ידי אחר תלמידי החכמים מכני קהלתו (ריבלין), והחכם
באשי את אחד החכמים הספררים (רי יעקב מאיר), ויעלו שניהם
על הבמה לחלק ביניהם את העבורה. לבסוף לא ינתן האשכנזי
' לחכם הספרדי להשתתף בעבודת החגיגה והוא לבדו קרא את
הכל, והחכם הספררי ירד מן הבמה. רבר הלמר מעצמו הוא,
פי ההמולה לא פפקה גם בכל משך העבודה,

נכלמתי בעיני עצמי בפני האנגלים האחדים שהיו באותו
מעמדן. כי כשאני לעצמי הלא הסכנתי בחזיונות כאלה נם בעיר
מושבי בליטא. השנאה הכבושה אשר בין האשכנזים .והספרדים
שנבלטה פה באפן גם מאד עשתה עלי רושם רע מאה,

יצאתי מבית הכנסת ועליתי במעלות למעקה אשר סביב

| לגנה (מעקה יפה עשויה. בְרוּל, חקוק עליה שם מנדבה מבני
ארצי), בהיות כית הכנסת הזה אחר הבנינים הגבוהים אשר בתוך
העיר,. על כן נראית מגגה כל העיר בראיה: אחת: רחובותיה,
חוצותיה, סמטותיה ומבואיח; = גגותיה השטוחים עם כפותיהם
הבולטות באמצעיתם ; בתי תפלותיהם של בני אמונות. וכנסיות
שונותן ‏ היכליה ומגדלוה; גם הערים אשר מפביב : לה. ביחור
| ינטיו עיני "אל ההר. הקרוב. ממולי, אשר בשבילו עליתי על הגגן
> והוא, הר המוריה, אשר השתמר עליו שטח גדול בפאת דרומית

<< מורחית/ של העיר מסוים במצריו למקום מקדשנו לפנים. המקום

הזה קדוש הוא ‏ גם למושלימים, מחמד צוה למאמיניו ‏ בראשונה.

/

הזה :גם לפני בני. יתר. האמונות,

0 השולטן,. נתקבל

טרם הפרדו מן היהודים, כי יפנו בתפלותיהם נגר ירושלים, גם
היום. עולה רק מקה בקדושתה על המקום הזה, ועל ‏ כן לא
* נתנו לבן דת אחרת מדרך רגל על אדמת המקום הקדוש היה
ער מלחמת קרים (בשנת תרט"ז), אשר או נפתחו שערי המקום
על פי אחר מתנאי הברית
שבין הממשלה התורקית ‏ ובין יתר הממלכות,. היום מקבלים על
נקלה ‏ מאת הרשות המקומית על ידי אחד. הקומולים = רשיון
לבקר את המקום הוה וגם הרשות שולחת מצדה חיל אחר. על
פי .רוב מתאגדים סירים אחדים לאגורה אחת הלוקחת אתה גם
את הקאואם של הקונזול, השיח המראה את מקום המקדש מקבפ
| 18 גרוש מכל איש, החיל והקום -- גם כן 15 גרוש, ‏ ואולם

7

*) רק בעטל רכ ובהשתדלות הלורר נפיר, ציר ממשלת אנגליה בחצר
הרשיון לבנין ביהב"ג! הזה. שנגמר בשנת תרכ'ד בהשחתפות,

יבי. ע

+ העולם 3

= + (שהש"
ה

גליון מ

משום שההלכה נוהגת לא

בקרתיו ונסתפקתי. רק

קדושה במקום המקדש גם היום *),
בוה שהתבוננתי אליו מאחד הגגות:
(סוף יבוא)

=

יעקב כהן.
ולא עַצרְתִּי כ עד...

(מ,חזיונות התשבי") .

ולא עצַרְתִי כח עוד וְאָשָאַג שָאָנָה גְדוּלָה אֶחַת >
וַתַעמד השאַגה כעצם בגרון השמים...
ואחוש וְהַגָה נעַלֶה מַעָלִי. בוד יו
אֶהִי כְפַלָה נופל מַעֶץ:
אַשָר יִהיָה למְשָחַק כלירוח וְּמַרְמס
ְאֶשֶר רעי חזיו רגי מותו הַמַח.
ְאָפָן אֶל הסְלְעִים לְהִתְפּלֶל על הכח
ולא ילהי לְָניר פתי:
ָאמַר לשוב' אֶל. מרומי ְאֶל שבילי הַבּוּרָדִים,
ולא לי לחוז לי ה =
תק הרב ספי ותִרָָש מִלְכְבִי
כְנְפִי כְבְדוּ כְעופרָת.
ַַרָד לי הַדְמָמַ הגדולֶח, בגה בלילה יַררָה,
ונח עָלִי חֶרֶש חַרֶש וְעַל פל אָעָר גסְבימי,
ותְהִי לְשָכְבַת-כְפר דקה מ הרקה על ראשי,
ְּאָשָר תִּהִיָה = שְכְבַת-הַכְפר
על ראש אנָשַיַטִיבָה,
הלה ְכְבְרָה כְאַחת, פערובת יאוש וְתִנְחָמִים,
ויש בח מן הזיו הקר אֶשֶר לַתְבנַח,
וש בּהּ משלום-הַטְהרָה שבפרישות + +>
תה הְַמְמח כשיבה רקה מן הדקה על ראשי,
חר צנת ללה , נם אלי וצורי פְּנִימָה,
ְָלךּ הַלְכָה נִפְשִי וקשה ונל הח ,
חר חךף עָלִי...

לו

ועל הפבלנות +

.

ְהַנָה קול כָּאב מְאֶדְמָה עול
אפ וְאָרָא איש עומד ומְדַבר לשְחִָים,
וני האיש כשולי-הַקדְרָה,
ְכוְחעַת מַתַחָת הפיש ְצְאָה.
כְאלו נָק נְָבק הָוש

עם בְּכורִינפַת בְּמדוּרות תִּחְתִּיוּת חתפת ו

עולה בָאנִי =

5

*) אעפ"י שהמקדש היום חרב בעונותינו, חב אדם במוראו כמו שהיה

\ נוהג: בו בבנונו... (יה"ח הלכות. בות הבחירה. ז', ז'), אעפ"ו שהוא מדבר חייבין
על מחוצתו עפשו כשהוא חהב, כשם שמחויבין על מחיצתו כשהוא בנוי
- במגדל. הר) - . ו

ו

0

4

,

גפווןיט

ָל נמ מוצקים ושי חרי קיו
ומבְּטענַיו כִּימאִבְלָת קר,

ְכְפיימאכְלָ קר וחד פן חי יו

עד אשר לא נורְע,

אֶם תִפְלָה הֶם בְּפִיו וְאִם מְאֶרָה לשמָקִים ==
וכח דִּבֶּר הָאִיש:

,אֶלְהָים 1

מְחו זא מִסְפֶרְוּ אֶלְהִים ,

המטר עלינו חיזים בליש
מידנו איש אֶחָד מעל פניף.
שר לא יכָלוּ מנדִינו ממנו לקחת,
אֶת נפשני,

קח אַתֶּה עַם חיינו ‏ אֶלְהִים .

כּי הקשית אֶת לב הַעֶם חח מה כַּפָבְ
לְבָלִי ראות וְלַבָלִי הָבִין דרפו,

| סְגִרְתּ בערו אֶת כל שערי החיים +
וְאֶת , רִי השמים לא פְתַחְתָּ י

פתַח איפא עַתָּה ו אֶת -% האדמה =
כְאָבֶן. נשקע תֶּהם !

ולא תָמַח הַמְעָה אַשֶר שטְפָה כִנְחָלִים אַלְפִי
שָנִים,.

ולא יהיו לֶה נְחְמִים.
ולא יְַפַר על הףם הנקי שר נשָפף עַליפְניר
כל ארי
ולא חן כו תשלוּמִים .
לא תָקּם חַשְבוּעַה אֶשֶָר נָשְבַּעְתָ. לאָבותִיני
פשדקרם.
וְָכדָה לח . *

ְאֶשְסָ מָעַל הְאִיש,
מִפָני כְאָבִי הֶרב וחרוןךאפי שטיתי --
מְהרתִי דרפי חָלְאָה, בְּלִירעיון ובלי-מטרה,
מל נרח, מתְנעע לפמר" =
הָלְאָה הַלְאָה, בּשָדִי הַמַחָשכִים הָעַָרִים .
ור ארכו שרייהמָשפים, לקה אָרְכוּ,
אנ מז תועֶה, נְדְדְתִי ב ; גְדְַתִי
ָלְָ. חָלָאָה,
ְּלִידמַעצר,
ומר לֶבא ער גבול הָעוְלֶם, עד סוף הָעלֶם.,.

(מינכן , תרפ"ו)

> העולם .36 ו

מ

מִן הַפָצַר.
(מגלות חתוכות),

מו,
-- מועה אני בו --- אמר לי אברהם מנוחין בנוגע לעצמו- -
אינו רך ואינו מהדואגים לעולם. הדואגים לעולם, דואגים לכל
העולם, ‏ ורוצים, שהעולם יהיה דוקא כך כמו שהם רוצים,
והוא -- אין לפניו ‏ אלא מה שהוא רואה עין בעין, ואל השאר
לא ישים לב, אינו גם בעל:מוסר, אם כי את המלה ,מוסריות"

" אינו ירא, ופורקי-עול אינם בעיניו המובחרים שבכני אדם (,נושאי

כל עול ופורקי כל עול -- בד בבד ישאו"). ‏ וב ם עשים טובים,
ביהופים רצוים, הוא אמנם רואה את הדבר האחר, שבלעדיו אין
דבר כלל, ., בבלל, למה לי להגדירו, וההגדרה ‏ כוזבת, ‏ לרוב,
אם יודע הוא דבר על עצמו, הוא, אולי, רק שני קוים ובשלילה :
שאינו עלה נדף ושאינו אוהב לעמוד באמצע הררך. טבע של
עקשן בעל:כח לו וגם של מעיו:פנים, . , קצת כח:רצון, קצת
אנרניה, . . נו, באנו לידי קומיום: דברנו על עצמנו ריינו ,+
אם כי מאידך = ניסא | בשעה זו אין מה לעשות אחרת. .+ . אלך"
ונלכה למעונו -- ונתגולל ‏ קצת על הממה ,.. אינו. ירא את:
הבדירות, אדרבא ואדרבא, אבל מעון מצער לו,.,

בעלת מעונו של אברהם מנוחין היא, אמנם, אשה לא
נעימה. בודאי לא הגיעה עור אפילו לארבעים -- וכבר היא כולה\ >
קמטים וחנופה, כשאין איש אתו, היא נכנפת לחדרו עם בתה
הבוגרת. לשפוך. את לבה לפניו ולספר לו רברים, שרק ,לו לבדו
היא יבולה לספר". מובן, שאילו היה רוק אחר מתגורר שם --
גם אן היתה' רק - לו לבדו יכולה | לספר. מנוחין | הוא שליט
ברוחו. ואינו מביע את רנש:התעוב המתעורר בו על כרחו; !
ואולי אין רגש כזה מתעורר בו כלל -- מי יודע,, , אסונה/ של. ,
אשה. זו הוא, "שיש לה בת והיא: חושבת לה לחובת:עצמה.
לחציגה לראוה לפני כל נפגש, ,, הבת -- נערה. אנגלית:יהודית,:
ריקנית ובטלה, תאותנית קוקטית ופתיה, ואני ביחור איני. יבול
לפנל את סנטרה ‏ השמן ואת שערותיה המשוחות.. , אלמנה
הוא בעלת:מעינו של מנוחין, אוכלת לחם חפד,: לחם קרוביה,
והיא אינה נותנת. לנו מנוחה בעשרה הקודם, מלפנים, ובמררנתה" "
ההשכלה של בתה,.. חנוך הבת תופס המקום | היותר. נכבד.
בחייה, היא אומרת,,. צריך היה ללמדה צרפתית ואשכנזית -= |
אויה 1 , . \ והכניסה למעון אברהם אף היא נעשית בתחבולות
שונות, נשף אחך -- הבת נכנפת תחלה לפשפש, כביכול ה
שלהם העומד בחדר, והאם נכנסת אחריה לראות בשלומה ---
ונשארת ,,. ממחרת.-- האם נכנפת תחלה לכבד את ה,דגינטלמן* *.
ב,ערבא טבא", והבת צועקת מאחורי הכותל : ,מאדהער! =
מאדהער !"-- עד שגם היא נכנסת... ,בתי; תחיה, אינה יכולה
לחיות. בלערי !".--- מצמחק הפה המקומט והאומלל, ... שלם להם ‏ |
אברהם שכר המעון ומהרו האם והבת לקנות איזו ,מנטיליה"
לבנה, שנתלתה בארון. אשר בחדר -- והבקורים = לראות | בשלום:
ה,מנמיליה", ללבשה ולהפירה, לרכס כפתוריה הנדולים, = נעשו.,
יותר תכופים. ,בתי אינה יצאנית!" --- קובלף, = כביכול, * הזקנה =
האמללה --- הרי זו בתולה:זהב ,.. (כלומר + ולכבוד ‏ יחשבו. 7
בקוריה. בחדרכם. ,.) אינה ‏ יכולה לעזוב את אמה לו לרגע.,
עספעסעלי, | נפשה של בתי מרה עליה בימות החורף הזה.,
אשתקד התנורר. כאן. תלמיר של קולידזש \ לרבנים, ,.. גם. אושי =
היה א בחיום, = עליו השלום, אבל הוא. היה ,,דילער* ‏ לעת = "

ו

> העולם 9

גליון ט

|
זקנתו,... אתם ,ירוקים" ואינכם יודעים, בודאי, מה זה ,דילער"% = ואז נפקחו עיניו להזות אחרת.. לא :לא להוכיח בשער (אין: ארם
דילער -- זה הקונה | דברים = ישנים,.. | לפנים היינו סוחרים מורה לחברו אפילו במשהו), לא לאחוז. בקרני הצווי:לכל, לא
גדולים = וגרנו | בליעדז, ‏ אבל חנותנו נשרפה ונשארנו בעירום להסיח רעת, סוף"סוף, מן האסון, שבעומק הכל, מן האפון
ובחופרדכל.. . וועלל, אישי לא היה שבע רצון מההלמיד" שבכל אופן--וק להכיר, שכף הוא הדבר,. כך. כ הוא
שבביתנו. .. ' הוא-- בעלי ‏ עליו השלום -- היה כבר אז נוטה הדבר וכך הוא בעצמו -- ואינו ‏ צריך ‏ להיות. אחר ;= הוא; ואותו

למות ומשתעל כל הלילות; ‏ והם, הכנים ל היו וושבים
ער השעה המאוחרה, לומדים ‏ יחדיו, = צוחקי צרפתית י היה
| מלמד אותה, כנהוג בזמן. הזה.. . עינים לי לראות, וראיתי, שאין
הסטודנט. יכול לחיות בלי בהי אפילו שעה אחת,,. כשלא היתה
בתי. + וושבת. לאכול -- לא. היה הוא יושב בשום אופן.,. על
שלחני. הְיה. סמוך... . בבוקר, | מיד ליקיצתו משנתו, - הוא. יוצא
+ בתחתוניו,. בכחילה. .. מה שלומה, מה שלומה של בתי?..
כשהיו: חברום ,באים. אליו מתלמידי הקולידוש והיו באים ברברים
עם בתי.: לא היה הוא ‏ יכול ל את זה מקנאה והיה גוער
בהם:. אלי. באתם ולא. לבעָטי, לא לבת בעלת. מעוני... = חנה
ער היבן הגיעו הרברים !,.. מה יש לדבר - - הבנים של עכשיו..,

"וגם. בתי אהבה. אותו, אֶהבה --- מה יש לכחד.. , כי כלום פנים
כאלה היו לה אז% בריאה היא, ברוך השם, גם עתה, שכולה
> .או בה,. אבל.., לא יזה.., ראשה כואב במעט תמיד, בחוה

ועיק לה ושערותיה נושרות.,, . א, שערותיה.. . שתי צמות הין
לה., ,. פעמים היו מסובבות. את ראשה ,.. מה אפשר לעשות..*
היא אינה ‏ שוכחת, . . ,אבל, אמא, היא טוענת, אמא, טרוע אינו
בותכ אפילו, מדוע + הוא' עתה ביווקספורר --- מדוע אינו כותב %
"וכ כך. צריך. לנהוג אדם ישר ?' כמו שאתם רואים אותה,.,

-= מאההער | -- גונחת הבת-הקרבן, = העומדת \ על הסף,
כשחיא מושימה צוארה ובעיניה. יגון, : יגין בלי זהר. כל שהוא,
אותו הוגון: הקודר של משחק:בקוביא, אשר שם את כל רכושו
: במשחק --- והכל. אבר. הקלומות הנעימים על בעל משהכר ארבע
לימרָאות לשבוע, על ,מנטיליות" בלי סוף, ‏ על שתי שפחות, על
קנאה מְכָל. צד, = על ,ררורידלייןהתיאטרון" --- ננוזו, ‏ ננווו, הכל
\ אבר.. בעותו: לילה. ובקר ריק לאחריהם,. ,

- מעון לא טוב מחליפין -- אמר. לי הוא, אברהם מנוחין---
את זה כבר יורע הוא, אבל כאן אי אפשר,.. למעונו. יש עוד
-מעלה זו, *שבלילות הוא. יכול * להכניס לתוכו את כל מי שהוא
רוצה--ואין מוחה בידו,.. גם הנערה הלזו העומרת על המפתן--
מעכבת בדבר.., אי אפשר להשאיר ככה בלי כל פיוע ,נערות
עימדות על המפתן"..,
= אמור ?
== לא ,אסור", ‏ לא ,אינו רשאי", | לא/ ,חייב אדם"--- אם
המלות גוינן מוצאות חן בעיני מחוכמים, שעלעלו בספרי פילוסופיה
.או חברו ספרי פיליסופיה, ונפשם -- אבק פורח. | אבל כך הוא
הדבר, כך, הארם לא נברא ישר במובנם של אותם ריקנים ,
| ויהא ,ישר"-- בכל. אופן, לא חלק, נפש הלקה -- מעות היא"
איָן * ההן. על. צד החלק. לכאורה.: הרבר פשוט כל כך: הזכר
צריך. לנקבה, הנקבה צריכה. לוכר או לכלכל את גויתה בבשר
וביין -= והחיים מניחים על זה אה חיתמם, את הסיסמא שלהם :
פשטות, אולם טעות היא, כשהיה נער כן חמש עשרה, בן שש
= עשרה, בן שבע עשרה שנה, ובעיר. גדולה, ובסביבה ירועה- -
= .רמה גם לו הדבר לפשוט, לרניל, בריאותו הטבעית גרמה לזה,
שלא/חלה, למרות אשר הגדיש את הסאה חמש שנים רצופות+
-אולם פעם לן שם, ב,בית* אחר, ארבעה לילות רצופים, ‏ וביום
= החמשי. בבוקר קם ושאל את עצמו: מה אני עושה + ---ומאז לא
דרכו רגליו: שוב במקום ההוא. קרוב לעת ההיא נפגש גם ונתקרב
לאותו טאלר, ואותו טאלר. 4 8 כנפִי. האושר ר תל

4

טאלר היו אז ראשי הצ"ק המקומי, . שני. גופים --- ונשמה. אהת .
הוטלה אשה קטנה בינותם. עתה הוא --- במקרה -- רואה לפרקים
את האשה הזאת, נפגש עמה. אפילו, יורע מה עלה לָה, ומבין,
כי מעיקרא דדינא פירכא, אולם או היתה. כולה טהרה וחן קורש,
כך נדמה.. טאלר רבקה נפשו בה, והיא, הקטנה.. נמשכה אליו,
אל מנוחין. גדול היה הנסיון -= ודברי. "ריבות צמחו: בינותם, בין
ה,צרים", ‏ ה מתחריט",: רברי.. ריבות . פחותים, מכאיבום, עוקצים,
מלאי עשן קנאה = ונקמה, | דברי ריבות עוליםהמעליהם על. כל
שאלה ‏ מצערה, על כל פרט קטן שבקטנים. אם- אמר האחד
כך--- היה מובן מאליו,. שהשני יאמר אחהת,: כאב ‏ גדול ! בינתים,
ואותה האשה הקטנה, אשר בתם"לבבה המרומה הִיו. בטוחים גם
שניהם, סכסכה,. סקרה וצפתה. ‏ לא היה | מוצא. מן הרבר; ‏ ומי
יודע מה היה סופו.., פעם אחת עמדה על הפרק הצלת נפשות,
טאלר. אמר ,לא", ל ב לי ללכת ולהציל, ‏ אבל גם ‏ ,הלא" הזה
לא נאמר בטהרה, = כי- אם .רק מפנו= שבאמרו ‏ ,הן", = היה על
מנוחין ‏ להיות. . מן. העולים, ‏ וטאלר: לא רצה להעמיד את. נפש
עמיתו-אויבו בסכנה, ושוב בעטיה של אותה האשה : אם מנוחין
יעלה. ויצליח --- בערה הקנאה, ואם יפול בניפלים -= מה יהיה או
את לבבה+... לא, לא, לא צריך ‏ ללכת. .+ יש. בחיים פלצות,
אבל עליה נשמתית. אחת ישרה כל עקוב הוא. מנוחין, ‏ בחום:,
עלומיו, ‏ קפץ לתוך ים:הסכנה תחילה, הצליח, ואת המוצל
הביא ישר. למעונו של טאלר!... רודפים אחרינו-: עמי אתה
איפוא. בסכנה ! בסכנת נפשות !. אח ורע!... וטאלר הבין. הוא
לא פלל ‏ לכזה -- וכל = הפרצה . האיומה ‏ נתמלאה. בכהרף:עין,
שלמות. גמורה, נשגבה, הושגה ברגע אחד. איש נפל על צוארו
של אחיו:אויבו -- והחדר הכהה והמלא הרדה נתמלא. אורה,
גופותיהם נפרדו בהכרח,. בגזרת הדבר אשר לו עבדו, עוד באותו
הלילה --- אבל נשמיתיהם. כבר. היו בלתי = נפררות: ‏ לנצח, בלתי
נפרדות ‏ ע"י נשיקת:אש אחת.., אותה הנשיקה... ‏ מי אשר
יעמוד. על טיבה..,

וי וואהל.
לזכרון מ ז. פייערבָרג.
למלאת עשר שנים לפטירתו, (י"ט אדר תרנט;)

ובשעה שעולים וחולפים לפני עיני רוחי זכרונות: העבר,
צללי אנשים. נדולים שפעלו |ועבדו: בהקופה ארוכה כתקופת
המעבר, ‏ ששאפו לגדולות וחלמו\ ע"ד עתיד יותר. מזהיך; ‏ שבקשו
מעשים גדולים. ופעולות כבירות ומברק זהרם. האצילו. איזה. קווד
אירה וישלוכו אותם אל הרחוב הצר, בשעה שעוברים לפני
כל איתם. הלוחמים בשביל. חרות החיים, ‏ חרות.המעשים, חרותה
של. היהדות. על וסודות אנושיום, ‏ ואני | טביט בפניהם ‏ המלאים
הדרת הקדושה והיד. אלים,: אני רואה את . אמונתם-החוקה, ‏ את
'תקותיהם לשנות את ערכי החוים, ל העביר את עצמם ואה"
דורם 8 המרבר הנורא, פן יבא תרור השָניה

7

גליון ט

העלז והרענן אל הארץ הטובה והברוכה-- באותה
השעה עובר לפני. גם הוא, אותו. הצעיר. היהודי בעל הפנים
החורים והעינים העמוקות,. החולמות והמלאות. צער עולמי, אותו
הצעיר. הזך, ‏ הטהור, ,ששרשי: נשמתו: בתיך. התחום וענפיו
מפתעפים. למלוא. רחוב העולם"*): אותו המשורר-החולם מ. ‏
פיוערברג , . .

מ 1 פייערברג. נולד ברחוב. היהודים. וקלט אל קרבו את
כל ערכי היהדות הישנה הקשה, המלאה דינים ואזהרות, העגומה
והזועמת, הדורשת מאה כל מחזיקיה הכנעה גמירה, המתת החיים
ובטול-היש..,.. | הצעיר החולם בעל ‏ הנפש הרכה וההמיונית. לא
יכול. להסתפק באותה. היהדות. הצנומה. וחפרתהלח, ויבקש. איזה
תכן יותר רך ומעדן, ‏ יותר עמוק. ושובה, ‏ הוא חפץ. למצא. את
הפווטהשביהדות, ‏ את.-גרעינה. הטוסרי. וערכה . העולמיההכללי:...
האנדה, הרז והפוד, החפידות והמון נסתריה, הקבלה והתאמצותה
לחדור ‏ אל : עמקי האין-סוף ולהסיר את המסכה הנסוכה. על פני
התרקמות-היצירה-- כל אדו הרברים אמנם הרכו מעט מעט את
מהותה: של היהדות הישנה, ‏ נסכו בקרבה ‏ איזו: לחלוחית-מופרית,
איזו תמצית פיוטית וחמה, אשר. בכחה להלהיב נפש דמיונית
' ומלאה שירה כנפשו של. פייערברג, אבל העלם הרך מביט
לוינעים על הענקדהאגרי הזה המלא הוד יפעה והוד-נורא. =-
וירא. מפנין,..

-- הננו. ורא,- אבו,. הנני ורא. מפני הצל. ,.. הנני. ירא .+

פ"ג רואה, כי היהדות קפלה החתיה את כל החיים, את
כל חמדת ההיים,: ששונם ועליצותם, שמה אותם בתוך תחום
מוגבל,. בתיך גבולים. צרים מאד, כי היא גדולה, כבדה, לוחצת
ומפחידה --- ונפשו הצעירה והפיוטית, ‏ השואפת. לאור מתמרמרת,
מתפרצת, מזרעזעת ושואפת לאויר, למרחםב,..

והאויר ‏ מה מתוק, והמרחב ‏ מה נעים ...1‏ גלי אור שטים
פה ושם, הרוח נושא. על כנפיו ממרחקים זרמי ריח-ניהות אל
הרחוב. . . הטבע מלא רעננות. . . הבריאה כולה מנגינה נפלאה:
חודו לר' כי טוב, כי לעולם חפדו!,..

ואותו המשורר-החולם לא התענג. מימיו על | הנעימית
האלו, התלמור, ‏ ספרי מופר, שיע ופוסקים היו לו ההניון
שבחיים, וספרי השכלה ומחקר -- ה שירה שבהם... היהדות
בכללה, בכל עמקה, רחבה והקיפה, נאדרה ומלאת יפעה,
אבל היא נוראה מאר... היצה"ר הס"א, הקליפות, יראת
חטא וענשו, הגיהנום, הספרים הקדושים, הקמעות, ההשבעות--
כולם, כולם מלאים הוד-נורא, אבל הם גוזלים את החיים, ממיתים
את געגועיההנוער, את ששון עלומים ויפעתם...

ופה מתחלת. המלהמה הפנימית הנוראה, האיומה, מלחמת
הערכים הישנים עם החדשים, ערכי היהדות והאנושיות, החיים
עם הספר, העולם הגדול, המלא אור ושמש, עם ,הצללים"--
אותה המלחמה אשר תאר פייערברג בכל. כך אמנות, בכל כך
געגועים וצער פנימי...

פיוערברג ‏ איננו מצייר אוביקטיבי המתרומם. מעל. החיים
ומתאר אותם באיזו מנוחה אפית ושקטה; בציוריו ‏ אין עלילות
ומעשים, אין השתלשלות מאורעות, אין הסתבכות מסבות והתרתן,
ואין : גם: אמתותדציורית , חפני הרעב הבא מן החדר ומבקש אוכל
ומפרב. לקבל את. השומן והאגסים ומבקש לספר לו - מעשיה. יפה,
ואמו הענומה ‏ והזיעפת הרואגת לבעלה, אשר נסע ליריד בליל
סגריר זה, היושכת פתאום ומספרת ע"ר ה,פריץ", ‏ ור'. יוסף המוכסן
ובנר. היפה = ,במלאך. ה", -גם הוקן המקובל ‏ המרבר. בלי כל

6 דברי אחד-העם במכתכו אלי ואל חכרי וצר + 5

> העולם 36 3

סבה ע'ר ,הקליפה, ,‏ המחין ההולכים ומתקטנים, ‏ השכינה היורדת
לממה מ,עשר ספירות' וע"ד ה,שקאלות". ‏ נם נחמן זה גבורו של
הספור ,לאן" בכבודו ובעצמו, המתמרמר. . והמתפרץ, המצטיין
בדברנות ‏ ותרה המגיעה. לירי דרשנות -- כל אלו -- המפוסים
יותר ‏ משהם לקוחים מעולם החיים והמציאות, הנם נפשות
דמיוניות, נשמות ערטילאות, סימבוליות. אבל
מתחת מעפה הסימבוליות פה ושם מתגלה לפנינו נפש נענה
ומדוכאה, סובלת, מרוות-רמעות ומלאה קרעים פנימיים וחצאיות,
אשר מעבר מזה הנה אחוזה וקשורה. בנימיה היותר דקים אל
היהדות. ומכורת"אבות, ומעבר. השני -- היא מורעועת במעמקיה,
מתפרצת ושואפת אל העולם"הרהב הטלא אור וחיים... פה
ושם הגנו רואים נשמה עלובה ולקויה, | אשר מחציה. ולמעלה'
היא רהורמיז ומחציה ולמטה -- דאחרימון, ואוהם החלקים
מעורבים זה עם זה ויונקים זה מזה... ובשעה, שנחמן-
פייערברג מתמרמר, כועס וצועק, כי הוא מרגיש, כי בית המדרש
הוא בית-הכלא של העם, וספריו -- הם פרי עבורתו. בבית-
בלאו, ובשעה שהוא ‏ קורא את קריאתו המלאה רעל: הוי עם
אמלל, בשעה שעמנואל. קנט הפיץ אורה לכל העולם ,בבקרת
התבונה", ‏ ישב. גאונך הגדול במחשכי בית מדרשך ויעדר וישדר
את די אמותיו"!. .. באותה השעה הוא חש בקרבו געגועים עזים
אל אותו בית-הכלא, אינו יכול לעזוב את אהוביו ‏ ,הצללים", אינו
יכל לצאת מן ה,חדר השמם", אף ,כי יודע הוא, ‏ בי מבלערי
החדר"השמם, ‏ יש עוד אוצרות רבים ושונים שם בעולם הרחב";י

נחמן, גבורו של ,לאןי, איננו כשמואל, גבורו של הדתה
והחיים", האחרון יודע את אשר לפניו, מחשבתו ברורה בעיניו,
הוא כבר גמר את חשבונוהיו עם העבר ומבקש. לו. עתיר מוהיר
בשבילו ובשביל עמו, לוחם בעד העתיד הזה נגר. כל העומדים
על דרכו. ‏ הם מרגישים בכל ואת בתוך. אותו. שאון המלחמה,
איז מנוחה נפשית, איזו שמחה-של-מצוה, בדעתו, כי הם נלחמום
בעד משא נפשם, בעד האידיאל הקדוש להם... לא כן נחמן
גבורו של ,הלאן": היא איננו לוחם ואיננו מסונל כלל למלחמה,
המלחמה ‏ הזאת מבצבצת מתוכה וכמו באה מאליה ומתלקחת
בנפ ש המשורר. מלחמת שני עולמות, מלחמת הישן והחרש,'
מלחמת. החיים עם הספרים, כבל-הירושה עם ערכי האנושיות.,*
והטרגדיה היותר איומה שבמלחמה האת הוא, כי נפשו של
המשורר מורעועת מאד פן יפול הנצחון על אחד משני
הצרדים. ,אם ינצח הישן, הלא יקפא הלב המתנענע, ואם ינצח
החדש, הלא יחרב. עולם מלא"... ואז מתפרצה מתוך לבו השאלה
המרה ,לאן +".

ולפני עינו רוחי עובר עור זכרון מר ומראיב... זוכר אני,
איך. כתב פייערברנ את ספורו ,לאן"+ אני וזצר היינו = חבריו
היותר קרובים, וכל גליון שכתב. גתן לנולקרוא ולחות את. דעתנו.
בבית שררה דומיה, המצייר החולם יושב על הבסא, נבו כפוף,
והוא. כותב במהירות, כמו מרגיש הנהו כי קרב. קצו. ואמנם
המות האכזר כמו הניח עליו את חותמו, וכולנו הרגשנו .בי ימיו
ספורים, אנחנו הבטנו על פני חברנו החירים, על עיניו הנוצצות, וְעַל
האודם החשוד שעל לחייו ועל לבנו העיקה השאלה המרה: ,לאן)'..+

פייערברג שאל את השאלה המחרירה הזאת.. בלבו התלקחה

אותה ‏ המלחמה/ הנוראה --- מלחמת ‏ היהדות ‏ החנוטה, החבושה"

והארוזה ‏ בארונות של ספרים ואבק רורות --- עם העולם .המלא,
הרענן, המפיץ אורה, עם האנושוות הבריאה, ‏ השלמה והמלאה
תכן רוחני ; הנה. הוא. עומד. על מפתן. בית-- המדרש,. רואה כי
בתליו. מטים לנפול, .סוקר. ומביט. על . המיה. החיים. המלאים. יפי
וברק--ומבקש איזה מוצא, ‏ נפשו מתגעגע. מאד על שרירי העבר,

7 4

תועה בין: הקברים הישנים ומחפש איזה. מפלט --- ובכל זאת הוא
מבוט. אחריו. בהתרפקות וגעגועים ‏ על אותם' הקברים.,, קשה
עליו להפרד. מהם..+

פייערברג שאל את השאלהה המרה הזאת. אבל כמו
מתוך. הערפל מתגלה לפנינו, מרברי. נחמן. וממאמרו. של המנוח,
,ספרות. היפה וחובותיה", תכנית שלמה של עבודה בעתיד ואותה
התכנית. בכל אי:בהירותה. היא כעין תשובה על השאלה המר
הואת.,

על רוח. האומה מעיקות חומות הגיטו זאונגה יכלה להתפשט
ברחבי ובגובה ולקבל צורה עצמית ל אומית"אנושית. בנפול
אותן החומות ‏ ובצאת, עמנו מעכדות. הגלות, ‏ תחדל. גם עבדותו
הרוחנית , = העם. העברי ‏ צריך לשוב. אל אהצו ל א ב שביל
להמלט מן השום והרעב, אך בשביל להניח שם
יסוד לחברהה הרשה ולהיים הדשים, לחברה עברית
בריאה .ורעננה,: חברה שתהי למופת ל כל יושבי התבל. כלה,.+
שם בארץ אבות לא יהיה מקום לכל אזהם . הלקויים. הפנימיים
שבנפש האומה, ‏ לא יהיה מקום ‏ לכל. אותה . המלחמה הכברה
המתחוללת בנפשו. של בן-בין-השמשות והגלות... היהורי של העתיר,
היהודיההחפשי. המחונך ‏ בארצו. בתוך -,חרות. רוחנית. מעול : רוחות
זרות". יהיה .בעל נפש בריאה. ושלמה ,מתפתחת. ברוח עברי. על
יסודות ‏ אנושיים כלליים", ‏ והיהדות של העתיד החשף את גרעינה
הרוחני ‏ והאנושי והיתה ליהדות לאומית-אנושית,..

הנצחון היותר גדול של היהדות הוא נצחון
הפפר בתבל!..

כּה שר וחלם. אהד מחולמי. הגיטו. מ ז.. פיוערברג,

0 7
=

מִכְתָּבִים מִתוְרְקִיָה.

נצחון וער ,האחוה והשויון" כבר שייך אל העבר של דברי
ומי הפרלמנטריות בתורקיה, ‏ אחרי הנצחון הגדול ההוא שנחלו
התורקים הצעירים על קיאמיל:פחה ו,הברית הליברלית" החלה
העבודה האטית, הארוכה והכבדה של ימי-החול, חילמידפחה. יורש
מקומו של קיאמיל לקח בידיו את המושכות המשורבבות והמסובכות
של הממשלה הנוכחית ויגמור בכי:מוב את המשא ומתן, שחחל
קיאמיל:פחה עם אופטריה ואונגריה. החרם שהכריו על
סחורות. אוסטריה בכל תורקיה. בטל. ועד ,השויון והאחוה" שאסר
את הסחורות > האלה התירן לבא עתה אל שוק העותומנים,
הממשלה השלישית של תורקיה, ,ועד החרם" הפיר מעליו אצטלא
זו; וישובו הסוחרים,. חבריי הועד הזה, .כל אחד לאמתו ולמאוניו,
הפוחרים האוסמרים שבתורקיה -- רובם מאחינו --- ושבאוסטריה
עצמה שאפו רוח מקוים המה, כי הימים הטובים של מסחרם
ישובו, שמחים גם התורקים, פוף:סוף סבלו ‏ גם חמה מהחרם
הוה: מחיר. צרכי החיום עלו בחמשת ירחי החרם; ובשביל איזו
זכות הטטורית, ‏ שאתה אין נוהגים להתחשב ‏ בעולם:המעשה,
קבלה. הממשלה סכום יפה של ק רוב ל של שים מיליון פר,

א,. חרמוני.,

בכסף' הזה תוכל הממשלה לסתום הרבה. חורים,. ולתקן ההבה *

בדקים .

אם ישובו סוחרי אופטריה לאיתנם הקוהם. בתורקיה = =
זוהי " שאלה אחרת. 4 רבים. האומרים, ‏ כיון שהתרגלו : התורקים
בסחורות ‏ אנגליה. וצרפת משך. ירחי ,החרם", ‏ שוב לא ילכו. שבי
| אחרי הסחורה האוסטריהן וגם הסוחרים ‏ הפראנציים. והאנגליים

| 3 ג מ . . /

העול5ם =3

גליון ט

לא ישבו. בחבוק-יהים, ‏ ובטח. ישתדלו: להרחיב .ולבסם. את השוק
שבבשו בהיסח:הרעת,

אבל בין כך. וכך וענין: ,בופניח. והירצונובינה" נגמר: בכי:
טוב, והתורקים שמחים, מקוים | המה ₪3 כן,, כי ענין בולגריה
יוגמר. בימים. האלה, באמצעיותה של רופיה.. ,ביריה אחת. ימיתו
שתי אדנבות"! בולגריה תשלם לתורקיה את חובה. שזו ‏ תובעת
ממנה, ‏ ותורקיה תפטר ‏ ממס.המלחמה, המגריל את חובה, הגדול
גם בלי ‏ זה.

ובשעה, שהמצב החיצוני של תורקיה הולך וטוב -- הולכות
וגרולות הטענות. והתביעות | בפנים. תובעים מועד ,האחוה
והשויון", כי ירר מעל במת הממשלה ויהי למפלגה מריגית. ולא
למחוקק נסתר ואי:אחראי, ‏ ישנם ג מאש'מים את הוער הוה
ב,ריאקציוניותי,. על 5ל פנים ‏ מספר המתאוננים על הוער הולך
וגרוּל .

על המענה, שטוענים מתנגדי ה,ועד", כי עליו למלא את.

הבטחתו ולחדול מהיות ‏ בית<מחוקקים. רואה:ואינוינראה , : שעינו
בכל, ועין איש ור לא תשלוט. בו, אחרי שיש עתה בית:נכחרים
אחראי לפני העם, -- על טענה זו משיבים חברי ה,ועד", שעוד
טרם הניעה שעתם לרדת. מעל הבמה ולהשגיח מקרוב ‏ על מעשי
הממשלה: החושמה איננה עוד די מבוססה ‏ וכטוחה, והמעשה
עם קיאמיל:פחה מוכיח, המה חברי ה,ועד" יצרו את המשטר
החרש ועליהם לשמור עליו: כי לא יהרסוהו. | כשהמנוחה והסדר
ישתררו בארץ --- ימסרו את ההשגחה על. הממשלה לבית:
הגבחרים. לעת עתה בית-הנבחרים עורנו צעיר, וגם = הוא. טעון
השגחה,

כמובן, שעל השאלה: ממתי ישתרהו המנוחה. והפדר \ומהי
הבחינה, ה,קריטריומם", שיש להם למנוחה ולפדר -- אין לחם
תשובה ברורה, וזה נותן מקום למתנגדיהם --- ביחור חברי.,הברית
הליברלית" ומצררי קיאמיל:פחה -- להתנפל עליהם,

ובימים האלה זכינו ‏ לוכוח = חריף מאר בין שני ‏ עתונים
משני המחנות. ה,ליונט הרלר" האנגלי:צרפתי, ‏ המופיע פה וה
יותר משלשים שנה, הביע את דרישות המתנגרים ‏ להוער \יגן
על קיאמיל:פחה, ה,תנין", עתונם של חברי ה,וער" -- של
הלאומוים הקצוניים ביזתר -- ענה במאמר ,נמרץ" יותר. מדי,
והשתדל להגן על הועד בשורה של חרופים ‏ וגדופים, * באיומים
,לגרש. את עורך ה,ליונט:הרלר מתורקיה משך 54. שעות". וגם
ברבות ש,הליונט הירלר" קבל שוחד מהממשלה. האוסטרית,

הפולמום חוה קבל בפוף אופי אישי עד מאד, עד ששכחו
לרבר ע"ר עצם הענין ועורך אחר הזכיר ,לחברו' את חטאיו
ואת חטאי בני משפחתו,

אבל עיקר הטענות נגד ,הועד" תורגמו גם תורקית, = ע"י
עתוני תורקיה התומכים ב,ברית ‏ הליברלית" - ובקיאמיל:פחה;
והיכוח נטוש ער בית:הנבחרים.

ושם התעורר הוכוח. לרגלי חוק:האספות החדש, מימי יולי
עד הנה התרגלו. יושבי הבורה באספות, אספות-העם והמיטטינגים
נתחבבו על הקהל, ולפעמים קרובות ער מאד אפשר. לראות
ברחובות. קושטא' תהלוכות:עם, המועדות ‏ לככר . בית:הנבחרים,
ששמה מברכים או מוחאים נגד איזה איש או מוסר,

בשבוע העבר יצא הקול, כי הנוטים. אחרי ,,הברית. חלי:
ברלית" אומרים להתאסף תחת כפת:השמים ולערוך. תערוכה של

כבוד לקיאמיל:פחה ולקרא לו שישוב לכחונתו,. מיד. שלח. חילמי: >

פחה ‏ הנמרץ הצעה לבית:הנבחרים, כי העורכום אספות:עם יודיעו
וום לפני. האספה. למשטרה, את הבר האספה, ‏ תכן הנאומים

: ק 1
0 ל 8 - 2%

ב

גליון ט

15 5 םלועה‎ >

ושמות. הנואמים, * והמשטרה החן שטר:קבלה. על הודעה זו, וזה
יחשב לרשיון. :

חשוב השבו, כי בעלי ,הברית הליברלית" לא יוסיפו קום
אחרי ‏ מפלתם עם קיאמיל:פחה, והנה הכניפו. ה,אחרריים" = (כמו
שקוראים ‏ להם בבית:הנבחרים) הצעה לבית-הנבחרים ‏ לפנות
ב שאלה" להמיניסטריום בדבר הגבלת חופש:האספות,

יום תמים התוכחו ע'ד שאלה זו, והרבה נאומים מענינים
שמעו מצר צירי ה,אחרר" וצירי הוער, מיכן הוא, | שאלה כמו
אלה הורו בעיקר הקרוש של חופש האספות. אבל השאלה, אם
המשטרה תוכל גם לבלתי תת ,שטר:קבלה" על ההודעה (לאמר --
רשיון לאספה) או היא מחויבת לתת בכל האופנים--לא נפתרה,

וכאשר העמידו את דבר ה,שאלה" (אינטרפלציה) למנין
נדחתה ב1802 דעות נגד 50. שני המספרים האלה מענינים, בעת נפילת
קיאמיל פחה היה מספר הדעות בער 198 ושמנה נגך (מספר
הדעות בכלל ,)840‏ כארבעים יונים, ‏ ארמנים ועוד ‏ נמנעו אז
מהביע את דעתם, ועתה נספחו מחרש. -- ובגלוי -- .על ,הברית
הליברלית".

ובשעה שהפרוד בין שני האגפים האלה: ה,אחוה והשויון"
ו,האחרר" הולך וגדול, הולכת ומתיפדת מפלגה חרשה, מרכזית,
שמטרהה תהי לאחה את הקרעים ולאחד את הנפרדים,

בית:הנבחרים לא יסגר, כמו שחשבו מראש, לרגלי רבוי
העבודה ימשיכו הצירים את עבורתם הפרלמנטרית עד חדש יוליי
ובהוות, שדבר הארכה:הישיבה תלוי בשולטן, יבא הוא, בכבודו
ובעצמו, אל בית:הנכחרים לבשר להצירים, בי הוא מאריך את
ה,ספיה". לשלשה. ירחים,. בצער. הזה רוצה עבדול-חמיד להיביח,
ער כמה נאמן הוא להפדר החרש,

וכמו שהחיים התורקיים ‏ הפנימיים ‏ רחוקים עדיין | מחיים
מסודרים ורגילים, כן גם העדות היהודיות בתורקיה. האירופית,
אמנם, הקונסטיטוציה שמה קץ לכל אי:הצדק, אי:המשפט ואוג
הסדרים שבערות היהודיות, אבל ער עתה לא נסתדרו עוד הקהלות,
ואון עוד בהן הצרק, המשפט (בנוגע למפ:העהה) והפדרים הצריכים
להיות בעדות מסודרות כאלה העומדות כמעט ברשות עצמן לגמרי,
החשך והצללים גורשו, אבל האור עור טרם השתררן חרל
התהו והבהו שבעדות, אבל רחוקות הן גם מסררים. התקופה
הנוכחות ‏ היא להן תקופת:בין-השמשות, = שחשך. ואור ‏ עודם
משמשים. בערבוביא,

יש מוסדות ושמות למוסרות, אבל אין עוד למוסדות האלה
כל תכן, שיכנים בהם, רוח חיים, ישנן גם מחשבות ותכניות,
אבל האחרונות הן בבחינת נשמית ערטילאות , שאין להן נוף
ולא דמות הגוףי

ואחר החסרונות | היותר = עצומים שבעדות האלה הוא
חפרון הכנפה תמידית. מהממשלה אין העדות מקבלות
כל תמיכה, יש להן מסים שוניםו מס:הבשר, מס:הגבינה. ומם:
היין, אבל ע"פ רוב אין. הקצבים ומוכרי הגבינה. והיין. משלמים
את המגיע. מהם.

-- חורית! טוענים המהן ה,חרות" נהנהן ובכן, ‏ חושבים
המה פטורים הם גם ממסים, ולמרות התקלה המרובה, שיצאה
ע"י אי:סדרים זה, עור לא נסו הקהלות לבקש עורה מהממשלה,
די שיוכלו לנגוש בבעלי:החוב של הקהלה,

|מיום הנהן ה,חשמה", הולך ונמשך = ענין ה,גבילה" (מס
הבשר), כבר הכריזו ,אסור" על בשר הקצבים, הממאנים לשלם
את המם וכו אבל בל זה לבלי. הועיל. סוף:סוף תאולצנה העדות

| לאחוז באמצעים נמרצים, למען בסס את מצכן החומרי, ‏ כדי

שתהי. להן היכלת לעבוה/': <5

5 4 ל

ורצון יש לעדות פה, רוצות הן לפתיח גנידילרים, לתקן
את בתי ,התלמוה"תורה",: וכדומה,

ביחור תורגש הנחיצות בכסף עת ה, אחרי. שאושר ר בי
נחום לחכםב שי ע'י השולטן, " ונגש להוציא. ‏ את תכניתו
היפה והרחבה לפועל .

אתמול, ביום א', אחרי האשור היה טקס ההשבעה. של
החכם"בשי החדש, ובחצות היום היתה החגיגה הזאת, ששה חברים
מה,מיגיליש. הרוחני, העממי והגייסמגי (המצומצם) הלכו לקרא את
החכם:בשי למיג'ייש החדש ,

והמיג'ליש החדש הנהו בנין מפואר עם חדרים מרוחים ורהיטים
נהררים, ובכללו עושה רושם יותר טוב מלשכות המיניסטרים שבקרתי.

במיג'ליש ‏ נתאספו כל חברי המינ'ליש הרוחני והג'יסמני;
הרב ומלויו ‏ באו, : ולפניהם | מקהלה ‏ של -ילרים = יפים לבושים
תלבשות ‏ שרר. עם פסים. אדומים \ (הורקים) ופסי תכלת, ועל
מצנפותיהם תמינת החכםדבשי,

היו גם אורחים, ‏ ביניהם ארבעת הצירים היהורים שבבית
הנבחרים--פררג'י, ששון, קרפו ומצליח, שני פחות יהורים (גלימידי?
פחה ומולכו"פחה) בבגדי השרר שלהם עם אותות הכבוד, פרננדיס
(באדכח. וקיא בקושטא), עתינאים ועוד,

מראה ‏ נכבדי- הערה ו,חכמיהי
החכם:בשי הצעיר, היה נהדר.

ראש המיגיליש פרחי:אפפנרי פתח את החגינה בנאום קצר
מענינא:דיומא: שנגמר' בבקשה לחכםדבשי בי ישבע.

אז יקום החכם:בשי החדש וישא נאום יפה ע"ד ערף
הרגע. הוה בחויו = הפרטיים ובחיי הקהלות שבתורקיה. רבי
נחום מרבה לדבר ע'ר האחרות הלאומית שבין כל
היהודים ‏ כל היהורים == נוף אחר,. ונשמה לאימית ‏ אחת
לו") וע"ד התפקיד רב.האחריות שיש עתה ליהודי
המ זרח, נאומו היפה נגמר בשבועה:

נשבע אני: להשאר נאען למלכנו הקונפטיטוציוני
עבדול-חמיד 5אן!

נשבע אני. להשאר. נאמן לקונסטיטוציה : העותומנית!

נשבע אני להשאר נאמן לרת היהודית והמפורת היהורית!

נשבע אני להשאר נאמן ל עם היהודי! ְ

ואחרי השביעה ברכו כל הנאספים את החכם:בשי החרש,"
וכמנהג המזרחיום ‏ ננשו לנשק את ידין , וחחכם:בשי הצעיר
מתנגד לוה בתנועה ענותניתי

החגיגה הפשוטה הזאת היתה מלאתדהוד נאצל, ועשתה
רשם עמוק על כל הנאספים. :

/
הישישים, שישבו סבים

ב ללויד: העותומני" (עתון-אוסטרי-גרמני, | המופיע. פה על
חשבון שתי הממשלות האלו) אנו מוצאים בגליון האחרון מאמר
מענין. ע'ד ההתחרות המסחרית שבין היונים והיהודים שבסלוניקי.
בעל. המאמר יודע, כנראה, ‏ את מצב הרברים, ולא למותר יהיה
להביא בזה את. קצור המאמר. הנזכר.

זה כמה, אומר בעל המאמר, נרגש יחס מפחרי לא טוףְ' ",
בין: היונים והיהודים בסלוניקי. עתה קבל היחם הזה צורה, המרשה
להגור ‏ מראש, כי עומרים אנו. בתחלת תנועה אנטי:יהירית . .

* זמן | רב ובְמעט ער השנים האחרונות | היה היחס | שבון =
היונים והיהודים מוב, אח"י שהיהורים שאפו לחיות בשלום עם'
כל הלאומום פה. עד הזמן האחרון לא הופ"ע היחפ' הטוב הזה,
ולוא -גם: היו רוצים לרחוק את רגלי. היהורים, היה נחשב הרבר
לאי-אפשרי, = מפני שהיהודים ‏ בסלוניקי * המה רוב. גדול. אבל
מהשנה שעברה החלה-ב מ ונ טייר תנועה נגד הסוחרים היהודים,

.

16 העולם 5

ומעשי אלמות נעשו בפוחרים היונים שלא. רצו להשתתף. בתנועה
זו; משמה נתפשטה התנועה במקדוניה ובסלוניקי, והמשטר החרש
לא רֶק שלא. יכול להפריע בעד התנועה. הואת, \ אלא, במובן
ירוע, 1 לה דרך.. והתנועה כולה נסתדרה באופן שטתי, ומוציאים
אותה. לפועל גם כן בתכנית ובשטה,
אמנם היונים רוצים לתת לתנועה זו צורה מדינית , אבל
דבר. זה אינו כה קל בשבילם, התנועה. מיופדת. על העיקרים
חאלח :‏ היהודים ‏ המה מועט . בארץ,. שלטרות. ‏ שכלם. ולמרות
ידיעותיהם במסחר,' שגרכו להם. כי ירכשו. מצב. טוב בימי
המשטר הקודם, לא ווכלו עמור ‏ בפני היוגים הרב ים,. התנועה
שענת על יושבי ערי-השרה, ששמה היונים המה המרובים, ראשי
0 משתדלים לעורר. את היונים שלא יקנו דבי לא אצל
היהודים. ולא על ידיהם, ‏ אלא אך ורק אצל היונים ועל ידיהם,
בכל אופן, ער כמה שהרבר הזה אפשרי עתה ע'פ תנאי המקום,
כי בפועל אי היונים יכולים עדיין למלא את תפקידם המסחרי
בלי עזרת היהורים. ומחוללי התנועה נותנים לתנועתם בסים
(תיאורי" כוה: היונים מחויבים לבא לידי הכרת כהם
המדיני והמפחרי, ובעל המאמר מוסיף :. אין. לבא בתביעות
" על היונים, אם עורם זוכרים אותם הימים .הטובים, כשהמה היו
בעלי הארץ. ומסחרה, טרם שכבשוה התורקים וטרם שבאו הנה
יהודי ספרר ולקחו ביריהם החרוצות את המפחר . השאלה הנה,
מי. יחי המנצח במלתמה המפחרית. הזאת ?
מאמצעי המלחמה של היונים אפשר להוכיר את הבאנקים
והסניפים להם שכבר יסדו במקדוניה , המהומות והמבוכית של השנים
האחרונות גרמו לוה, שהרבה פוחרים מערי הפרזות הלכו לעיר
הראשית של מקרוניה, פלוניקי, ‏ ויוסדו | שמה בתיהמסחר. ‏ מובן
הוא, "שבני שבטם נמשכו לבתי-המסחר שלהם, וככה נבראה
התחרות טבעית ביניהם.ובין היהודים,,בעליההמצב" קורם, וההתחרות,
למרות זה שהיהורים. נתנו בהקפה ולזמן ארוך וברומה, | הלכה
הלוך. וגדול,. עד כי הקימיפיונרים היונים היו עומדים על תחנת
מסלת"הברזל והיו מושכים את המערפיה (קונדשאפט) היונית
כמעט בחוזק יר לבתיההמסחר. היונים ,
א"כ קבלה התנועה צורה חהשה. לא רצו לבא עם היהודים

= בקשרי"מסחר ויכריזו חרם על פקידים יהורים. אפילו בסבלים

יהודים ובבעלי"עגלה יהורים. הדלו היונים להשתמש, הרבה פוחרים
יונום. מערי השדה התנו. עם בת ההמסחר בפלוניקי, שאת. הסחירה
הנשלחת. להם לא יביאו למסלת הברול בעגלות יהוריות ולא
ימעינוה. בידי ‏ יהורים ,

מובן, שהיהודים ראו את עצמם מחויבים לעמוד על נפשם,
ואומרים המה לענות ליונים בטכסיפים יוניים, מה שבלי ספק
יזיק למסחר היונים , אם התנועה היונית תפסק ע'י זה שולת
היא, בכל אופן המצב מתחרר וחוששים גם, שהדברים וגיעו לורי
מלחמת ידים . 4

בכל. אופן עומרים פה לפני פרק" חדש בהתפתחות. היחיסים
של הגועים השונים במזרח, ופרק זה יהיה. ג'כ חרוש: בדברי
ימי היהדות שבמורח ,

אנשים חכמים מיעצים לא לחדד ביותר את המצב , אבל
מובן. הוא, שהיהודים, שתמיד. חיו את שכניהם בשלוה, איג
וכולים. לסבל בשקט. את. מעשי היונים,

ער כאן. דברי בעל-המאמר,

לפי מה ששמעתי מפוחרים יהודים מפלוניקי הנמצאים עתה
בקושטא, ‏ אין המצב. רע, כמו שמתארו הסופר של ה,אוסמאני:
= שער לויר", אמנם. נרגשת תחרות בין היונים והיהורים, ‏ אבל גם
| היהודים הפתררו. בימִים - האחרונים ואוחזים באמצעים - חריפים

וחוקיים כנגד היונים, החלט החליטו להוציא את כל פקרונותיהם
מן הבאנקים היוניים וכדומה.. הפתדרות הסוחרים היהודים רוצה
ליסר באנק יהודי גדול, .נוסף על הבאנקים. היהידיים. הפרטוים,
הנמצאים. כבר,. ובתודה היו מקבלים: את פיוע הציונים, לפי מה
ששמעתי, אומרים המה לפנות בהצעה מעשית בנידון זה אל הציונים,

הר"ר ‏ ריוהדטבפיקדביי, | ציר בית-הנבחרים וחבר ,האחיה
והשויון" קבל עליו את התפקיר של שליחההציונות . בין. היהודים
הפפרדיים, אחרי הדברים היפים האחדים שאמר לפני שבועום
לפני עשרות אנשים ב 5 א ל א ט על הציונות, ושנתפרסמו בעתוגות
הלועזית והיהורית המקומית ושעשו: רושם אדיר--גאם אתמול גם
בחגיגת -הפורים, שערכו הצעירים היהורים שבבאלאט, נאום
ארוך ע"ד הציונות . החניגה היתה תהת נשיאותו של הד"ר ריזה:
מבפיק:ביי, (הצינו את החזיון ,הרייפו" על הבמה). הד"ר ריזה:
ביי פתח את החגיגה הגדולה הזאת, שבה השתתפו יותר מש ש
מאות איש, בנאום יפה ונלהב שנמשך בשלשת רבעי שעה ע"ר
הציונות, מענין ררייפוס עבר אל הציונות ואמר: כל היהודים
מחויבים להיות ציונים. מבין אנכי את הציונות

'בתור תנועה יהורית : לאומית שתעפוק בישוב
ארץ-ישראל. ארץ זור שוממה עתה, והיהודים
יובלו להביא בה תועלת רבה. תמיד נכון אנכי

ומוומן להקדוש את כתותי לעבודה היפה הזאת,
ואהיה הראשון לתמוך בתנועהזו. גם בשאלת:השפות
של היהירים נגע הביי התורקי ‏ הזה ויאמרג נא, ירירי, שכהו
את השפניולית שלכם, שפת האינקויזוציה, למרג'
את לשונכם העברית, למדו ,לשון הקורש', פברין
הוא)ולמרו גם את שפת:הארץ, את השפה התורקית,
מובן, שהרברים האלה עשו רושם יותר מאלפי מאמרים ונאומים ציונים

קושטא, שושן-פורים ,| התרם"ם .
90:06
מ פ. ןי
מַכְתָבִים. מגליציָה.
.חַ
ריח של בחירות נודף עתה באוסטריה , --- שאלתרהלאומים (נאציאנא:

ליטעטען:פראגע) , היא השאלה ,הארורה"' בממלכתנו ,‏ שזה הבות בשנים ‏ היא
מהכה לפתרונה הנכון וה דיקלי --- היתה גם עתה הסכה להמשבר בהפוליטיקה ,
הפנימית שלני , הפכסוכים בין הצ'כים והאשכגזום , שהגיעו בשנה זו להנקודה
זיותר ‏ גבוהה , הפבה לסגירת בית-המחוקקים וליפור מיגיפטריום חדש , ואון כל
ספק, שרוב הצירים לא יביעו רגשות:אמון לה,שרים' ההדשים ואז יפזרו את
הפרלמנט הזה ,‏ ותקבענה בחורות חדשות +

ולע'ע שבו הצירים לבתיהם ולבוָחריהם והמה מאפפום אסיפות , קוראים
דיןמוחשבון על מעשיהם בהפרלמנט, מעוררים אה העם על הסכנה הנשקפה
לה,פרלמנט העממי הראשון" (זה הפרלמנט הוא הראשון האוסטרי, ‏ שנכחר
עפ בחירות. כלליות ,‏ ישרות ושוות) , מכינום אותו לקראת הכחירות העתיחות +

וצירינו העברים, אלה הצירים היחידים , שנבחרו מעם ישראל ואך
ל שמו ולתועלתו, באים גם הם אל העם למע הציע לפניו את רוב
מעשיהם בהפרלמנט והעם שומע , מבין ומרגיש , כי אמנם יש לחם , להצ רים,
מה לספר ובמה להתפאר . תוצאת עבודתם היתה רבה ועשירה, הרבה יותר
ממה שאפשר לררוש ולקוות ממפפר של צורים קטן כזה,

והאספות ,. שנסררו בערי גליציה כדי לשמוע את הֶדו'ת של חברי
ה,קלוב העבריי , מתחילות ונגמרות בהבעת רגשי:אמון , אהבה וכבור רב לצירינן
הגאמנים +

אטפת:עם רבתי כזאת היתה גם בלבוב בירת גליציח,. העיר, ות
הכתה בה שרשים עמוקים: הרבה יותר מכפ ל ערי גלוציה, ובב"ז' כו בתרועות
כבור, חבה. ואמון. לצוריגו י 5 ו :

ל' 2 02 2 ]

נליון ט

->- העולם 3 1

מ ההוההטטחאההיהחחטו דט קדטראייקוהאקהקקיהוקטהודודקהרסיקקוו זי ארקו חק הו וו קה סט החמסקהכאקק בנהפחטחט הרוי -העקמקוהחור ץח הליקט וישודיח המרדו ליחהל והצמל ה % הריהיייההוקוידל ל הלדקודהדה הלייה הידדהההילדיל ישו ל לקת

האספה היתח בהאולם הגדול והמפואר ,יד חרוצים" ,+ התאספו בערך

אלף אוש, הְובם הגדול -- תוש בים יהודים שיש' להם וכות
ה בח יר ה, לנשים וצעירים נתנו להכנס אך במספר' מצומצם מאד +
ראשונה דבר ציר בית המחוקקים, הד'ר ה. גכל, חוא מתאר את כל

המלחמה , שלחמו שונאינו ‏ מבית ומחוץ נגד = הרעיון. של - פוליטיקה = עצמית
יהודית , אבל הזמן הקצר של קיום ה,קלוב. העברי" בהפרלמנט האוסטרי .הדאח
לרעת , שלהרעיון הזה יש זכות:חקיוס, עכודת ה,ק"וב העברי" הנחילה להרעיון
הזה נצחון שלם וגמור +

אנו רואים ושומעים, כי הרעוון הזה מצא לו עתה הד בכל ארצות
אירופא. מתארגנים עתה אחינו לעבורה משותפת , ובכל מקום, שהיחודים
נחתים שמה, שואפים חמונינו ‏ לפוליטיקה יחוחית עסמית . קולנו החזק למען
עם ושראל ובשמו השפיע גם על הצירים ‏ חיהודים ‏ ב אונגריח, ובעת
האחרונה. אנחנו שומעום אותם מדברים בהפרלמנט האונגרי כיהודים ועל שאלות
יהודיות , דבר שלא קרה שם ער כה.

ולא אך על חלק העם, שחתיחפו עד כה בשויון:נפש לרעיוננו , ניכרת
השפעתנו, ב"א גם על --- מתנגדינו , על אלח מאחינן שהיו תוקעים ומריעים ,
כי עלינו להתאחד עם ה,כחות המשובחים" במרינה, ואלה ה,כחות" ‏ דרש
ודרשו את זכיותונו +

וכשהתאפפו. כל הצירים היהודים של הפרלמנט האוסטרי לדון בשאלה,
איך לעזור לאחינו בכופניה, שהממשלה האוסטרית חובלת תחבולות לגזול מהם
את וכות הבחירה להלנדטאג. הבופני העומר ‏ להופד. והציר ‏ קוראנדה ‏ הציע,
שנבקש עור הפרוטסטנטים הבוסנים בדבר זה , עמד מתנגדנו הצור אפנר וענה ,
בי די לנו: לבקש עזרת אח"ים, כי ‏ המקדים הראן לרעת, כי הזוחלת. הזאת
כוזבת , ויש סכנה ברבר, כי נאחר המוער!. +

ב ב וקו י נה התארגנו כל התושכים היהורים ‏ לעבודה פוליטית כדי
להלחם עם הסכנה האנטישמית המרחפת עתת גם על אתינו בארץ זו. ואמנם
בהבחירות האחדונות ‏ לבית ‏ מועצת העור בצרגוביץ נחלו האנטישמים מפלת
גמורה, אף אחד מהם לא נכחר.

* וגם בגליציה מכירים עתה כל שדרות עמנו בנחיצות ‏ ובתועלת הסתדרות
יהודית - חזקה ,‏ שת;ן. על זכיותינו ' וכבודנו, והם הולכים ומתארגנים ; = ואפילו
מתנגדינו, לט כבר החלו לדבר בדבר. הסתדרות ,יהודית" = פוליטית,
והם הולכים ואוספים את שארית פליטתם לההסתדרות הזאת, ‏ אבל חושבום
(חמה, כי ליהורי גליציה אטור לחבוק את ידי אחונו. אשר מחוץ. לגבולי גליציה!
וע"ב: המה נעובים גם מ,חבריהם" ‏ אשר במערב:אוסטריה ובמעהלען , ופה
בגלוציה , = הלא יודעים ‏ אנחנן, כמה קטן ודל מספרם מיום, וכו קעם בבר"
קרוב מאד!--
המתבוללים שלנו היו משיבים ‏ וטוענים , כי יפה כחם להגן על אחינו
מכח הצירים , חברי ה,קלוב העברו", יען כי הם באים להממשלה בשם ה,כלוב
הפולני" , שהשפעתו רבה, וכחו חוק בהפרלמנט, אבל מה עשו כל אלה
לטובת אחינו מומן קיום הפרלמנט הנוכחי עד היום הוח + הדברו שמה על בל
הצרות וְהיסורים. שסיבלים אחיג,, מה,הסטאראפטוועפ" ? ההרימו קולם להגן על
בתי:הסזר העגרים, שנסגרו מטעם הממשלה המקומית ? המחאו נגד. הבויקאט
האיקונומי ‏ על היחודים ל אמרו ש,קול חברי כלוב בעל. השפעה כמן ה,כלוב

קהוב.,

הפולני" ימצא און קשבת בספפלי המיניסטריום" , אכל הקול הזה לא נשמע.ין

ולא עוד זה, אלא שגם לחתים את ודם על האינטרפלציה | של חברנן
שטרויכער בדבר גניבת נערות עבריות כדי למסרן לשטד לא חפצו!
הניאם מדבר אחרי:כן ע"ד עבודת:תעמולה שדרות העם הרחבות
וע"ד ‏ יחפ הפוליטיקה הגלותית להעכודה בארץ:ישראל , = שצרין' עתה לשים
לב ביותר מרץ ועוז מאשר עד כה, וגומר. את דבריו ע"ר המצ: הפוליטי
הבללי ומודיע , שה,כלוב העברי" יתאחד בכל השאלות הכלליות עפ האילימנטים
הרדוקלים = אשר ‏ בהפרלמנט , | אולם אם | האילימנטים = הלו = יותרו ‏ על
הכל אך כדי להמשיך את, קיום הפרלמנט הזה, ‏ כמו שעשו הס ד. בזמן
האחרון , | לא ילך עמ זם ‏ ה,כלוב ‏ העכרי". | בדרך - זו ! לו, |לה,כלוב", לא
הפרלמנט הוא העיקר, כ'א ‏ זה שהוא נותן,. ואם הפרלמנט נמצא במצב
כזה שבראשו עומר מיניסטריום קלרקלי --- אז אוננו. נחוץ לנו !
עם. ישראל וצהכוו המרובים יהיו גם, להבא יפוד עבודתנו. ופעולתנו !..*
(מחיאת:כפים ארוכה), אחיכ' עולה | על הבמה הצור אדולף שטנד, הנאספום

בון

| מקבליס אף פגיו במחיאת כזיף ה שאין. כמוה ‏ את ו מפסוקים >

כפעם בפעם. בתרועוה:הידד .‏ הנאספים ‏ שומעים את דברי - חבוב + העם \ הות
בתשומת. לב מווחדה שיש בה מעון קרושה +

אנחנו , מתחיל הנואם, ‏ באנו הנה לתת דין:וחשבון על. מעשינו ,: ואף
על פי שאנחנו לא נכחרנו בעור הזאת ,. אבל. אנו ‏ איננו חושבום. את עצמנן
בנכחרים של מחוז ודוע כ"א. כנכחרי כל. עם ישראל תושבי אוסטר/ה , ואשר
על בן היו תמיד צרכי כל : אחינו. חקו והמשקולת לעבודתגו , ומטעם זה אנחנף
באוט לפני כל אחונו לתת. להם. דון ‏ וחשבון. על. עבורתגו, וגם. כרי לשמוע. את
צרכיהם, ‏ לרעת את. מצבם \ ולהבין את. מאווהם ,

בהפרלמנט עבדנו בתור אנשים מודרנום ויהודים נאמנים +

והנואם מונה: אחת לאחת ההבה שאלות ‏ מריניות:כלליות = ומבאר את
יחס ה,כלוב העברי* אלוהן , יחפ, שהרים את בבוד: הכלוב. בעינו כל'הדמוקרטים
הנאמנום ובעיני כל התושבים הישרום בנפשותם.

אחרי:כן מספר הנואם ע"ר עבודת הכלוב העברי בנוגע לשאלות
היהודיות , = איך הגין על כבודנו ובאיזה אופן הציע. את - דרושותונן ,
: בעת הוכוחים אדות הביודזשט: רברו בשם ה,כלוב" שלשה נואמים ,
לשום כלוב אחר בהפרלמנש, לא לגדול. ממנו ולא לקטן ממנו, לא היה
מספר | נואמים גדול , לפי הערך , כזה, אחדים מכם קראו בלי:ספק את דברינו/.
אז, ואלה שלא קראו אותם יודעים את תכנם ע'פ הנסיון . . . יודעים המח את "
צרת עמנו בארץ זו ואת אשר אנו מוכרחים לסכול ,ע"פ. החק". ונגד החוקים ,.. '
את כל אלה פפרנו. אז לפני צירי בית*המהוקקים = וררשנן ‏ את זכויותינו +
ובשאלות ‏ שונות ‏ אמנם. עשו דברינו פר'

נגענו אז בשאלת משרות. רופאי הצבא ,‏ שאין יהורים מק אליחן
אף על פי שגם עתה. ישנן כמאתים מקומות. פנוים ,‏ והראינו. לרעת ,. כי: הרבה
הזה איננו אך א נטיש מיות, ב"א גם א ב זר ירת גוראה ,‏ שתוכל :לחספ
נזק רב להמדינה בשעת. מלתמה. דברינו אלו הועילו, ‏ והפקיר האנטישמי *
אוריאל , הממנה וופאים לצבא, צריך היה להת פטר ממשמרתו,
ועל. מקומו. יבא עתה: איש ושר- וליברלו !

ובשעמרה על הפרק הצעת . הפוציאלים-הנוצרום - לאפור על הפוחרים
הקטנים לסובב, על הבתים ‏ עם סחורותיהס , דברתי והוכחתי, | כי כל הרעח
הואת איננה לא נוצרית ולא סוציאלית , הוכחתי אז את האנטישמים, כי הם
לוחמים רק נגד עניידישראל ולא נגד עשירינו, ‏ אלה הטויסיגים והרוט צולדים ;
אדרבה , עם אלה האחרונים חיים האנטישמיום בשלום ונחת . . . .וברי חשפיעו"
על רוב' הצורים , וההצעה נתבטלה כליל ! --

דברנו ע"ד המצב הנורא בה,קהל" , שכראשו עומדים באשמת המשטר
המקומי אנשים, שהם נגד רוח עמנו וחפצו, ומהאתי נגד התערבות ‏ פקירי
הממשלה. בענינינו ‏ הפנימים , ואמנם גם מחאתנו זאת הועילה , = ב,קהלות"
רבות ,. שלא היו בהן בחירות זה רבות בשנים, (במקרה אחך זה 24 שנה !)
נעשו. בשנה :זו בחירות , ונכחרו ‏ אנשים חרשים,
ציונים. אחדים,

בשעלתה הצ;תדשמיד הידועה ‏ על סדר-היום, ההצעח להגביל את
מספר התלמידים היהידים בבתי:הספר התיכונים - -היינו אנחנו היחידים שהתקוממנו >
נגדה, ובפה מלא אני מכטיח אתכם, שלולא העבודה האונטנסיבית שעבהנו
במשך שבועות אחדים, היתה ההצעה הזאת ממת ק בל ת על ידי רוב הצורים,
ואך הודות לשיחתנו הפרטית עם כ ל צירי הפרלמנט ותעמולתנו בה,כלובים"
השונים הופרה עצת ‏ שונאינו | --- ובעת שנודע הדבר, כי האנטישמי. הידוע \
גוסמן, שעמד אַז על משמרת מיניסטר , הודיע , שוסע לבוקובינה כדי ‏ לעורר
את העס נגדו - - חלכנו אל ראש-המיניסטריום = ומחאנו ‏ נגד זה, שאיש המכהן.
במשרה גבוחה בממשלה , ישתמש במצבו. זה כדי לעורר את התושבים לשנאה. >
ולמלחמה. בעם, שגם לו ישנן זכויותין במדינה זו , והמיגיסטר גוסמן. אסנס. --‏
לא נסע. לבוקובינה , .

ובעת, שבגליציח החל להצר לבתי"הספר העברים ולאסור את השפה
היהורית ‏ על האספות , אמרנו בהפרלמנט, ‏ כי בחפץ הפולגים לעשות את כל +
ארץ גליציה לווזכניה גדולה. , ,. שמה הוכו ילרים ‏ פולנים אחרים. על אשַר
השתמשו בשפת:עמס, ופה חפצים לעשות כזאת. הפולניס | בעצמם. לעם שלם ,
עס הוהודים .

כי 'אחרי. הדברים האלה נתכישו . הפולנים, = ובתו:הספר שוב. נפתחו
והשפה. היהודית עוד. הפעם. הותרח -- חלא יחוע. לכולכס ! -= [
בד כל העבוהות . הללן שיש 2 / בָללי. (חכרותי . היה . על:גו

,תקהלי

ו

וביניהם גם - /

> 8

העול ם 3

נליון ט

להשתדל בעניני יחורים , - יהודים ופולנים , | שפנו אלינו בבקשות שונות. מי
במכתב. ומי שבא בעצמו לאולמי הפרלמנט לבקש עזרתנו, ומעולם לא השבנו
' את פני אוש רוקם , תמיד עשינו. כל אשר ביבולתנו ולרוב הצלחנו .
מקרח. אחד , שהוא יחידי במינו, הנני לספר לכם, הדבר היה אחרי
חצות הלילה, ואשה אחת. יהורית , העירז אותו = משנתי. ותספר לו שאישה--
בונדאי---ועור פולני אחד נאסרו, וב שעה הש שית בבקר הם נשלתים
להגכול ‏ כדי ‏ למטום. לאריץ | הצפון ששם סכנת תליה מרחפת על ראשם,
אנכי חלבתי תוקף ‏ לשר חפוליציה. ולהמיניפטר, ועלה בירי לשחרר את שני
האָנשום' האומללום חאלה . בימים האחרונים קבלתי מחם ‏ מכתבים ‏ משווייץ,
שבהם. הם מביעים לי רגשי תודתם על אשר הצלתי את נפשם!
הנואם. מספר אחרי. כן את עבודת > ה,בלוב" ‏ בועודת:השלום בברלין,
דברים הידועים כבר להקוראום העברים,
לסוף,. פונה הגואם בדברים קשים, ‏ נמרצים' עד מאר נגד ה,פולנים בני
דת משה" וגומר. בבקשה לעם:ישראל שיעזור -ל,הכלוב:העכרי* בעכודתו הכברת
והקשח , אכל הנחוצה והגדולה! --
האספה , שבה השתתפו באופן רשמי גם ראשי הפוציאלים:היהודים (מין
בונד". גלוצאי) ה פועלי:ציון", קבלה אחרייבן פ ה א חד רזולוציה, ‏ המביעה
רגשן:אמון. לחכלוב. העברי ---
ואמנם לההזולוציה הזאת יש בלי:ספק ערך גדול .. על ידה אפשר לרעת
את הרוח השורר עתה בין אחינו בלבוב, כי אך לפני שבועות אחדים חיתה
באותו. אולם \ אספה כעין זו לציר בית:המחוקקים הד"ר דיאמנד , סוציאלי שנכחר
עיי: יהודים ‏ בלבוב, ‏ ואחרי קראו דין:וחשכון: על. ,מעשיו" בבית:המחוקקים ,
. התליטה האספה ברוב ג ד ו ל של דעות להביע לה,ציר" הזה רגשי א ידא מון
ובלתי שביע ת: רצון מ,עבודתו"!--- ו
לבוב, '
ל לסו עב יובירל
ב
דיר אדאלף ראדין,. נ"ע..
- 0
כיום ייד שבט מת בניו:יורק אחד מעפקני הצבור היהורי שם,
/ הרב הד'ר אדולף ראדין.
\ המנוח חיה רב:פעלים בכל משמעותן של המלים האלה, לכל דבר. הנכבר
בעיניו התמכר ככל התלהכות נפשו הגדולה ולא נת ולא שקט עד הוציאו אותו
לפעולה:
ּ: אהרן משה ראדין נולר ביום 5 אווגוסט שנת 1848 בעיר ניישטארט:
= שירוזונט בפלך סובאלק. היריו האמירים נתנו לו חנוך:עברי ‏ קונסירבטיבי ברוח
חימים החס, 4 רב אלהו תאומים היה אחד ממלמדין הראשונים, והוא חש לו
עתידות, בי לגדולות. נוצר, בושיכות ולווין ‏ ואיישישוק, ‏ ששם למר בנערותו
= הצטיון בכשרונותיו הנעלים. אבל התלמודי הצעיר לא מצא לו סיפוק בלמודו:
| = היחדות בלבד, ובשנת הי"ט נסע לאשכנו. ששם נכנם אל האוניבירפיטה הקוניגס:
בירגית ובשנת 1874 נבחר בתואר ד"ר לפלוסופיה, במשך העת הזאת כתב
מאמרום רבים בשאלות היהדות. והמדע הכללי בעתונים אשכנזים ועכרים. אח"כ
היה לעורך העתון האשכנזי ליהודים , גרענצבאטע".
כהונתו הראשונה בתור רב ומליץ היתה בעיר קינפין, | אשר בפרוסיה,
אח"כ שב לרוסיה ונתמנה לרב בקאליש, ומשם עבר ללודז, בלודז מצא כר:
גרחכ לעבורת הכלל, אשר התמכר אליה בכל בחותיו ועחותיו, במשך עת מועטת
רבש לו שם תחלה ונתחבכ בכל פולין הרוסית, בשנת 1881 נקרא. הר"ר ראדין
להיות לרב בניוהיורק, ששם, במקום קהלת:חיהידים היותר גדולה שבעולם, מצא
האדין. מה שבקשה נפשו הגדולה, פה . נפתח לפנו שרה רחבדידים של עבודה
עשירה במקצועות שונים לטוכת היחיר והצבור, ומיופ. בואו התחיל עוסק בצרכו:
| צבור. בחריצות יתרה, : בכל ענין שדרש עמל, זמן וכסף פנו אליו. = הוא היה
> מטיף מצוון. בכל ימי השבתות חיו. אלפי יהודיט שותים בצמא את דבריו מעל הכמה
בומי נעוריו. יה אסימילאטור קיצוני, אבל משנות השמוגים ואילך נפתף
בזרם התנועה הלאומית ונספח אל הציוגים, ומני אז עבד הרבח לטובת הרעוון.
- הנוגע לוהודים מצא הר בלבו הרגש, הוא התעניין במצבם של אסירי היהורים,
1

לזה עלה בידו להוכיח, שהפרוצינט של הפושעים היהודים הוא. קטן מאד ופחות
הרכה מאשר בכל אומה אחרת. לפי מספר התושבים.

בבוד גדול געשה לן במותי, ‏ כל רבני ניו:יורק: עפ חר"ר: מאגנים קשרו
עלוו מספר,

ההלויה היתה גדולה מאד. המונים המונים באו לחלק לרבם האהוב את

בבודו" האחרון ,‏ הנצב"ה,

השָבוּע.
הציונות . :

הדוה"ח של האנגלו פלשתינה באנק.

הוצאות שנת:העסק 1908 היו מרנינות,

ביפו התפתח הרבה באופן יפה העסק עם הפוחרים
והתגרנים הקטנים; כן התרחב המו"מ המסחרי עם פירמות של
מסחר' ובאנקים. בחו"ל., עוד כקודם תופסים מקום חשוב בהפניף
ביפו העסקים. עס הקולוניסטים אשר במושבות הסמוכות .

בירושלים התפתחי העסקים באותם' הגבולים של השנה
שעברה, מבלי התרחב, ולפי מצב:הענינים הנוכחי במקום הזה,
אין לקוות עתה להתפשטות העסקים, סכום הפקדונות הגיע כמעט
לוה של השנה שעברה, ּּ

בביירוט צמצמנו הרבה את עפקינו, בכל זה הביא שם הבאנק
תועלת ‏ רבה, ‏ והרינו מקווים, כי יוסיף גם להבא לעבור שם
עבירה מועילה גם אם לא ירחיב את עסקיו ביותר,

בחברון עסקינו | קטנים עדיין, ‏ אבל גם שם ישנם סימני
תקוה למעשינו ‏ בעתיר. את ההוצאות שעלה לנו בהן יסור
הבאנק בשנה זו כמעט שכבר השבנו לנו, .

בחיפה יסרני לנו סוכנות... היקף ‏ עסקינו ‏ שם. איננו גדול
לעת עתה, אבל המקום עם הנמל היפה שלו והדרך. המחברת
אותו אל מסה"ב ההיג'סית נותנים לנו תקוות מובות לעתיר, וערכו
גדול ‏ בעינינו מאר, מפני שחיפה היא מרכזההמסחר למושבות
היהוריות שבגליל ושל הערים צפת וטבריה,

העסקים עם חברות:ההלוואות, ‏ שנוסדו. על ירינו לטובת
הקולוניסטים והאומנים מתפתחים באופן בטוח ורצוי מאד, מקרי:
הפסר לא קרו. לנו, בפ"ה יש לנו עתה עסקים עם עשרים חבורות
משותפות כאלה, שיש להן ?88 חברים, אשר באחרית השנה
היו חייבים להבאנק סכום של 18515 למרא שטרלינג.

אחרי נכוי היצאות העסק נשאר ריוח נקי בסכום של

: 6 ל"ש
(אשר סך 464%,62 ל"ש מהם הוא הריוח הנקי של המחלקות 7

הפלשתינאיות),
עפ'י החלטתו של הריריקטוריום נזקף מהם על חשבון
ההוןהרזנרוול: :יחה ה לש ו שר .1800 ל"ש
מממר הר ריק
עם שיורי כסף. משנת ?490 ל

באופן שנשאר לחלק בין בעלי המניות סכום של 17.1 8409 1
הדיריקטוריום החליט להציע לפני האספה הכללית, העתידה
להיות ביום 16 מרץ דיווירינד של 10 ,| לכל ל"ש (מעט יותר
מ: ;)4//9‏ לכך נחוץ סכום של 9904,10.10 ל"ש באופן שסך '
8% ל"ש ישארו נזקפים על החשבון החדש, "| ,
לונדון , %* מרץ 1909 ו
0 הרוריקטוריום :

.

%

> 7 הוער. לי

נליון ט

> העולם -3 : 19

-- מיום ‏ 16 עד 98 לפברואר: נכנסו אל קופת ‏ הלשבה
המרכזית של הקרן הקימת ברופיה הסכומים האלה:

נדבות כלליות 8 רוחב
מפדעצמי 8 -,
מקופסאות 9 -,
מקערות 8
בער ,יער-הרצל", 7
ספה" (תשלומים שלמים) ו
, (תשלומים לשעורים) יי
תוי קה"ק נמכרו ע"ס ב .

גליונוה לתלגרמה ע"ס ב
בס"ה 808,985 רו"כ

-- נגמרת ‏ בדפוס ובקרוב תצא לאור בהוצאת. ,קדומה"
בוילנה : מהדורא ה של החוברת. ,ידיעות | וועגען. זיז
עם הוספות. ותקונים שוני

-- יצא לאור כרוז ‏ מיוחד ‏ בעברית, יהודית ‏ ורופית. ע"ד
מלאת עשר שנים מיום הוסד אוצר התישבית היהודים בלונדון.

-- בקרוב יצא בשפה העברית דו"ח של הלשכה המרכזית
להקרן הקימת ברופיה בעד עשרת החדשים הראשונים לעבודתה
(מן 15 לוא ער 15 לריצמכר 1908) יחר עם הרו"ח הנ"ל
מוציאה הלשכה חוברת מיוחדה בשפה הרוסית ע"ר פעולת. הקרן
חקימת בכלל, החוברת הואת תשלח ביחד עם הדו"ח לכל האגורות.

-- בקרוב. יצא נ'כ תו חדש של הקרן הקימת. תכן. ציור
התו : הדייר ‏ הרצל עומד על נהר רהיין ובדמיונו הוא. רואה
את מנדל:דור. והמון:עם משתוקק ‏ לעלות | אל המגדל, מחיר התו
החרש ברוסיה > קופ. עם צאת התו הזה איננה. פוסקת גם מכירת
התו הישן בן האגורה. האחת,

= נתקבלה ידיעה, כי ספר התקנות של ה,חברה להכשרת
הישוב העברי בא"י" הוכנפה לתוך הרשימה ‏ של החברות
האקציוניריות באנגליה, ובאופן כזה מתחילה החברה הואת: את
עבורתה באופן ר שמי, ההריריקטוריום של החברה: הפרופ,
וורבורג , ברטרד המבורג והר"ר ג, היימן בברלין, הד"ר ח, ווייצמן,
וליאופולר קסלר באנגליה.. למנהל החכרה נכחר הר'ר ארטור רופין,
כעת אמ ונגמרת הכנת המניות בעד האקציונרים, אשר שלמו
את כל תשלומיהם. תשלחנה בקרוב. גם המניות שעל שם הבעלים,

-- באספה | הכללית של ,גאולה", שהיתה באודיסה ביום
0 ליאנואר: הוחלט לשלם לבעלי:הכניות דיבידנד בסכום של
4 רובל בעד התלוש הראשון, את הדיבירנד אפשר לקבל בהקונטורה
של ,גאולה" באודיסה = (רחוב = רישליבסקי. נומ, 48) אפשר לשלח
את התלושים /"י הפוסט ולקבל ע"י הפו ט ג'כ את הריבידגר ,

-- ח, גריגברג בקר בימים האחרונים. לתכלית תעמולה ציונית :את
הערים קישינוב , קאלאראש ואונגיני.

-- ל. רובינוב בקר את בירדיאנסק, מליטופול ,‏ גניצסק וקרטש..

+ | -- בלוקוב פלך פידליץ נשא בשבוע העבר מר ב. מ. רוונכלום נאום

בביהכ'נ ע"ד הציונות, ודבריו השניעו הרבה על קהל השומעים.

-- א. גולדשטיין גמר את. נסיעתו. לבקר את שבע הערים האלה:
וויטבסק , קלינצי , סוראז, נובוזיבקוב., הומל , בפרויסק ורגטשוב. בכל הערים
האלה נאם מר גולדשטיין באספות גדולות ובאספות מצומצטות של ההסתדריות
הציוניות המקומיות .

= מאוציאני בותב אלונו מו י. ק., כי בעת האחרונה מורגשת שם
התענינות גדולה בציוגות. האגודה הציונית המקומית רכשה יותר : ממאה שוקלים
ובכלם אנשים כאלה, אשר סקודם עטדו מרחוק להציונות . ההסתדרות שלנו
בבר מוגה במאה וחמשים איש. מומן לזמן בוחר לו הוער אנשים הרֶאוים לכך
לנאום בימי: השכת בבתי=מדרש ‏ שונים ע"ד הציזנות, שאיפותיה ומופרותיה
האיקונומיים להתעוררות. הרוח הזאת גרח הפה המטִיף שכָא ל ₪ לא

-- מטורגוביצה, פלך קיוב, מודיעים, בי נופדה שם אגורה ציונית ,
וכי הרבה מן הפועלים ובעלי ההון בעיר נתנו ידם לציזנות. * רבים מתכוננים
ללכת להשתקע בארץדישראל +

-- בסוחום קמה לתחיה האגודה הציונית , שהותה שם טכבר . האגודת

מונה אובעים חביר. קבוץ השקלים בבר נגמר . בין יהודי סוחום נתנכרה *

השאיפה לעבידה בארץ-ישראל +

-- בסלוניקי הוצג בפעם הראשונה החזיון של מ. נוררוי, ‏ ,ד'ר כהן"/
בשפה האיטלקית. בית התיאטרון ,עדן", שבו הוצג החזיון הוה היה מלא מפה
לפה, כל האריסטוקרטיה היהודית. המקומית ‏ באה לראות את המחזה, | שעשה
עליהם רשם עז מאד, החזיון הזה יוצג: עוד פעמים אחדות. באותו ‏ התיאטרון.

--- בעיר אופקוב הקרובה לסלוניקי ‏ נוסדה ‏ אגודה ציונית בשם ,בית
תלמוד תורה ואוהכי ציון', בחג הפורים היתה אספתה הראשונה, אחרן נאומים
נלהבים נאסף סכום של 90 לירא תורקית לטוכת הקרן חקימת,

-- בשכוע העכר נגמרה הקהאת השעורים 6 רעת פלשתיגה,
שנערכה ע"י האגורה הציונית ‏ ,תיאודור הירצל". המתחיל היה האגרונום ארונ:
סון , ואחריו קראו ד, טריטש, הפרופיסור אובירהומיר, ‏ האינז'ינור לוי, ד'ר בר*
קוביץ, דיר סנדלר, הכהן " איבירהארד והפרופיסור קרויז, * הנאומים היו" ברות
מחקרי:מדעי. ובכללם גללו תמונה שלמה ומקפת מחיי פלשתינה ובורו ברחבה
את אפני אפשרות התישבות. של יהודים בארץ הקרושה, נראה,. כ' הקורסים
הללו ממלאים צורך מורגש מאד לכל אחר השומעים, אפילו לאלה, ששקדו זמן
הרבח על הספרות הפלשתינאית, היתה עתה החזרמנות לשמוע מפי הנואמים,
אשר רבים מהם ישבו זמן רב בפלשתינה וחקרו את הארץ חקירה עמוקה, הרבה
דברים חדשים ולהעשיר את ידיעותיהם /ע"ר פלשתיגה עושר רב

כל נאומי:השעורים האלה עומדים להתפרסם בקרוב בירחון ,פלשת יגה",
לע"ע נעיר, כי: שני הליקטורום הבלתו:יהודים, הכהן איבירהארד והפרופ, אוביר-
חומיר, באו שניהם לידי מפקנה, כי'עלולה פלשתינה לשוב ולהיות ע"י עבודה
ע'פ תכנית מסוימה לארץ ,זבת חלב ודבש",

מספר שומעי השעורים היה בפ"ה 284 איש (גכרום 255 ונשום 29)י
מ:258. השומעים היו 213 סטודינטים ו: 43 בלתידסטורינטים. מ:29 השומעות
היו 23 סטורינטות ושש בלתידפטודינטות. עפ חשבון ממוצע בקרו את השעורום
בכל. וו 295 אנשים. ביחוד רב מספר המבקרום בשעית שלפני הצהרים, משעה
5 ובשעות שאחר הצהרים משעה 4--8.

קביעה קתדרה עליונה. תמידית ללמודי מחקר פלשתינה,
הפרופיסור ד"ר אובורהימיר, שקרא שעורים ע"ד הגיאוגראפיה של ארץ>
ישראל בהקורסים הפלשתונאיים, שנערכו זה לא כבר בווינה ע"י האגודה ,תיי
אודור הירצל", יקבע בזמן החורף הבא שעורים מיוחדים תמידוים לטניני חקירת

פלשתינה. המלומד הנזכר נתעורר לכך,' לפי דבריו,. ע"ו הרושם היפה שעשו,

עליו השעורים העליונום לחקירת פלשתינה.

האדמיניסטראציה של העתון ,פלשתינה" פרסמה: את הדברים האלהו

כל הלקחים העליונים בחקירת פלשתינה, שנערכו זה עתה ע"י ‏ אגודת
,תיאודור הירצל" בווינה, ‏ עומדים להתפרפם כלם בחוברת מיוחדת של הז'ורנאל
,פלשתינה",. בזה ניתנה היכלת. להקהל לרכוש לו. את ידיעת. המחקרים,: של גדולי
המלומדיס ‏ המומחים לחקירת פלשתינה,

כל חותמי
יקבלו גם חוברת גדולה. עד המצב. הקולטורי והסוציאלי של פלשתינה מאת
י. גורסטמאן, מעירים | על זה, כי על חובבי פלשתינה להשתרל לתפוץ כוותר
מאשר עד כה את העתון הנזכר, אשר בשביל. מחירו הקטן מאר (שלשה מארק
לשנה. האדריסה: מינכן, פעטענקאפערשטראמע 25) אפשר בנקל ‏ להרבות. את
מספר חותמיו,. העתון ,,פלשתינה" צריך להמצא בכל האגודות, הביבליותיקאות
והריסטוראנים, ביחוד אפשר להציע אותו כתשורה ופה בשבול .הצוונים ובשבול
בני הנעורים: :

בעלי>מלאבה ביפווביוושלים:
בהדוה"ה של הקונסול. הצרפתי. על אורות פלשותינה | לשנת 8

ושנה רשימה סטאטיסטית של הנודדום היהורום, שכאו במשך שנות 08--1906.
ליפו: ולירושלום. בהדוה'ח שלו. אין הקונסול מזכיר אה המקורות, שהוא שואב
מחס את \ורועותון, וע'ב יד ו עד מה יש. לסמוך . עליהןי בכ"ז אנן

הז'ורנאל הנזכר ‏ ואלה שיחתמו עליו במשך חרש' מרץן .

0 > העולם 3

מוסרים פה את הרשימה הסטאטיסטית, המוכיחה לנו, באיזה מספר הגון באו
בעת האחרונה בעלי:מלאכה וסוחרים יהוְהים לו הרבה מהם מצאו עבודה
בשכר טוב, ‏ אבל ישנם גם ענפי אומנות. ומסחר, שמספר העופקים בחס. גדל
הרבה יותר על הצורך. באופן, שיש אשר לכמה מחם עולה רק בעמל מרובה
ובקושי. נדול למצוא את לחמם מאומנתם,

הנודדים הבאים עלה.

מ ספר
ביפו:
רופאים ‏ 0-47 -- 0 0 -- 10/0 |רופאודשנים 0
מילדות = = | /-- 2/5 = |כובסות, מנהצות וצובעות -- 1
רוקחים זעוזרי-רוקחים -- 9 |מוכריחספרום 7-7 -- 10
אנרונומים , אינג'ינירים וחימאיים 11 וטאמי 03000 110
מורים ומולות ‏ -- 0 -- 0 48 |אופחלהם הח ה -- 1000000
מורים למוסיקה , לומרה ולשרטוט 16 |עושו-חביות- = 8-0
בוכהאלטירים וקוריספונדינטים 13 |אופי - תופינים ובעלי פאבריקאות
סוכנים וקומיפיונירים ₪ 0 | קטנים למאקארונים ‏ -- ך
סוחרים' וחנונום | --‏ -- - 114|קצבים - -- = 0 19/00
פוטוגראפים וציורודשלטים --‏ - 6 |מחומי בתיזמלון -- 0 -- 0 97
חרשילעץ -- 00-00 --0 5800 |משותם 77 00-00-00 14
תופרים ותופרות -- - 8 |פועלים מחופרי אומנות קבועה 5
חרשי"מסגר , נפחים וצורפי-זהב = 26 |ז'ווינאליסטים - - 199
עושי>שעונים - 0 -- 8/0 | פאבריקאיים למעשה מנעלים 4
רצענים, בורסקאים ואורני פוזמקאות ! .
ס"ה 658
בירושלים:
מורים, מורות ואומנות לולרים 98 |אורנום 7 7 5 0 8
מילדות | -- 7 7 8 |עושים בנחשת, עושי רקועי-פחים,
= עוזרי-רוקחים חד = 1 צורפודזהם = +.-- בד-:0 0 22
איננ'ינורים ואדריכלים | -- | 4 |עושי שעונים ומחסים - 8
בובהאלטירים וקוריספונדינטום 10 |צפום ה ה |( = 0 4

קומיסיונירים 7-7 7-7 6 |בנאים, אופים ומחויקי אכסניות
חגונום והוכלום 7 - -- 38 ורוקמים במכזנות-תפירה 8
פוטוגראפום- | ד 0 -- 570 לו 1100
בורבי"ספרים ו 7 = |תלבידום " --777 = 0
רצענים , וגגים וחרשי-ברול -- 25 |טוחנים | שש 0 75 0 -- | 7
תופרים, תופרות. ומודיסטות .

ם"ה 9384
--חמ צב בהקולונ יה ע קר ון. החייםבמושבה זו מתפתחים כאופן יפה
ורצוי מאד,. לאשרגו כבר עכרה העת, ‏ שתקולוניסטים ‏ היו שרויים בה בפחר תמיריי
שמא יפתבכו בסכסוך עם הנחגת השלטון ואו אפשר שישללו מהם את תמיכתם. וחם
עלולים להשאר בלי משען-לחם. עתה מקווום הכל לעמוד על. בסיס. איתן ולהתבצר
יותר ‏ וווחר. בתור אנשים עומדים ברשות עצמם.
ביותר פובלת מושכח זו מחוסר קרידיט. רחב. הרבה מהקולוניסטים חוכרחו
= עתה, בכרו לחכון להם מזרע ומספוא למקנה, ללוות כסף מאת הפועלים הערביאים,
והם משלמים להם. רבית חרשית בעד כל פונט תורקי (75, 29 פר') באשליק אחר
(89,---מפר') ויש אשר גִם באשליק וחצי,
.| תועלת מרובה מפיקה עקרון לעצמה ע"י התישבותן של ו"ג משפחות מקווקז,
אשר לקחו להן בחכירה מאדמת הנאציונאל "פונד אשר בחולרה הקרובה, הכסף. שהם
= משלמים להקולוניסטים בעקרון בתור ‏ שכר:מעון, ‏ מחור מאכל, מכשירי. הת"ושה
והכחמות, שהם משתמשים בהן לעבודתם, מקיל עליהם הרבה את מצבם במשך שלשת

חרשירהחורף, אשר בהם אין לו להקולוניסט מה למכור, והוא חסר כל הכנסה, בעוד *

שהוצאותיו מרובות,
בעת האחרונה ירדו ‏ בעקוון גשמים במרהמרובה, .ולפיכך אי אפשר היח
לצאת אל חעבודה במוערה.

ּמִָרָח.

מערפת העתון | חהישפניולי עלה ליברטד", ‏ היוצא ‏ לאור בפלוניקי,
| מודיעה, כי תחל להוציא בקרוב: שבועון עברי, בשבועין הזה תכאנהכל היריעות
ע'ר הוהודים במזרח, ע"ד תורקיה וע"ד ארץ ישראל. הרב ר' ועקב מאיר'החכם
באשי. בסלוניקי, | משתדל גם. הוא, בי יצא: השבועון הזה בהקדם היותר אפשריי
למרות: הקושי הגדול להוציא. בסלוניקי עתון. עברי. מחוסה בית הפוס ולמרות זה

שמספר הקורְאִים ‏ העכרים בסלוניקי. איגנו ‏ מספיק: עדיון לכלכל עתון כזה, מקוה

-% ב פה , 182608 .1 18הקעסממ.
ו ה

% 1 6 יע

גליון ט.

העתון ‏ ההישפניולי, .כו השבועון העברי = יוכל להתקיים אחרי שבודאי יפגשוהו
ברצון 4 רב, גם מחוץ לסלוניקי,. כל אלה. שחיי היחודים כמזרח ‏ מעסיקים אותס,

בּתְפוּצות. יָשְרָאֶל.

ההתואה הראשונה.

בימים האחרונים קרה בפטרבורג מאִירע שהפנה אליו את תשומת לבט
המיוחדת של הסופרים = ושל הצבור חעברי שם, ביום 18 לפברואר חִיִחָה בבית
הארטיסט הידוע חודוטוב אספה, שבה נקראה הדרמה החדשת של שלום אש
,,היהוס', באספה השתתפו כ:96 איש ובוניהם 14 יהודים. התחילו וכוחים ע"ד
הררמה של ש, אש, בוכוחים לקחו חלק גם הפופר | צ'יריקוב. מחכר הדרמח,
היהודים", ‏ להשתוממותו הגדולה של המשתתפים באפפה היהודים, ‏ חביע. מר
צ'יריקוב את הדברום האלה, שאנו מביאים אוחם מה,פריינד", שלו נמפרו ‏ ע"'
עד שמיעה. היהודים --- אמר | צ'יריקוב --- כבשו את כ-| הפפרות חרוסית
בידיהם, הכקורת התיאטראלית והספרותית ‏ הרופית היא בידיהם, ולפיכך מקלקליס
הס את ציור החיים (11ןַ6) הרוסים. היהודים היו הראשונים שהכריזו כי ציוח
החיים הרוסים אבד בספרות הרוסית, יען כי חם אונם מבינום את החיום. הרוסים,
את התיאטרון. הרופי, . ולפיכף ‏ הם. מתנפלים. על כל יצירחְספרותית, | שיש בה
ציור החוום חרוסים, ומהללים ומשבחים את הפפורים ‏ מחיי היהודים, ‏ הוא, צ'י;
ריקוב, וודע את היהודים והתיחס אליהם המיד ברצון. הוא היה הראשון, שחכר
דראמה מחיי היהודים, והוא היה תמיד מצדר בזכות האהוה הלאומית, אך
חיהודים היו הראשונים, שנתנו אות למלחמה ועוררו כנגדם התמרמרות. הם
צועקים בכל מקום: ,אנחנו היהודים!", | השמרו, אפוא: אם אתם הנכם יהודים- -
הרינו רוסים, רופים, ‏ אמתיים! אתם יכולים לאמר אק אשר יעלה על רוחכם !
אתם יכולים להגידן. כו אני חנני חכר ל,אגודת העם הרופ" --- אחת. היא לו"
אך מרה חחיה אחויתכם, אנהנו נלחם כנגדכם, היהורים בספרות
הרוסית.

הסופר א רא ב א ז' ין, שהיה עורך חעתון הפוציאל:דימוקרטי ,סע *
ווערני:קוריער", מלא את דבריו!

,לצ'יריקוב - - אמר אראבאז'ין --- הוה האומיץ ‏ להביע בנלוי את אשר
חשבנו, אנחנו הסופרים הרופים, ‏ זה כמה, אלא שהפתונו זאת בלבנו.

--- עד עכשיו היחה המלהמה ערוכה בכם מצד חלאת הצבור, | מצר
החוליגאנוםן ‏ מעכשיו --- תלחם בכם האינטיליגינציח ‏ הרוסות! זו היא חהתראה
הראשונה!"*

במכתבו אל ,הפרוינד" התאמץ אראבאז'ון להחליש את הרשם שעשתה
הידיעה שלהם ,בהפריונד" ולהוכיח, כי הוא נשאר נאמן לדעותיו הפרוגריסיבותי
ימים אחדים אחרי כן נדפס ב,הפריינד" מכתכם של שלשה הסופרים ‏ היהודים
שלקחו חלק באספה הניל, שלום אש, א, ואלינסקי וא, דימוב, במכתב הזה
מאשרים הסופרים האלה את הידיעה שבאה ב,הפריינד" ואומרים, בי דברוהם
של צ'יריקוב ואראבאז'ין בכללם נמסרו בדיוק, חוין מפרטים אחדים שאין כהם
כדי לשנות את עיקר > הדבר,

ספָרוּת וְאָמְנוּת,

. נתקכל הגליון הראשון של העתון הכדיחותי ,ליהודום". (עתון חושמתי)

שיצא לאור בירושלים בעריכתו של ק. ל. סילמן.

ביום 8 למרץ יקרא בוילנא הפסל א, גינצבורג הרצאה ‏ ע"ד. -האמנות
היחודית. = הנשף נערך ע'י ,האגודה היהודיית . לאמנות, ‏ לספרות ולמדע".

--נתקבלה החוברת השניה (לחדש פברואר) של הירחון 88008080₪,
.ו

תקון טעות.

במאמרו ש* הר"ר ש, ברנפלר ,היהודים הספררים במזרה"
(,העולם" גליון ח' צר ג' עמור ב' שורה ב'ג) נפלה, ‏ לצערנו,
שגיאת-הדפוס. | צריך להיות ו אין חסידי הטמיעה,,. ואין
הפטריוטיות המזויפת.

5

העורךיהמיל + י, ל, גולרברג, 7 =

1 7 011
ל 1 4 8 .

הייו

1

%

.הפה 4 1116 ב ]> 6הוה המ

00008 2-00 ,11860715 5 0 208 9801021 זפוה תק 0 .1 ד
"ריעו וועגען ארץ-ישראל . צוואמענכעשטעלט פון דעם יפו'ער אינפאר:. .2 26
מאציאנם =*זרא . דריטע אויפלאגע,
עבצלאל', זיין: צועל , מעטינקיוט און צוקונפט פון ד"ר +,- לורוא (+פו), - .8 א
די מוסדים פאר דער עקאנאמישער אויפלעבונג פון ארץ>ישראל + 4 א
60 .3 3 -- 87 ההק סכ .28808508 18006 170 .ס
18 התמה .4 7-5 .1800098₪85][ מ הוההצאהה .6 26
-0085 .988 82 יתסא 2 110 :5'יקסממ0ק6 6 הנפ .ההאסהץ המד
0 65 ד 50 . 1---8א9 100 98 .6060
30800268 .98010 .חחנס0ה08ם 1 .1162000 .החאה60תג1 .7 א
.1588 .888108 .זגפ 661020חד 65 5ית000כ116 .אציצעעי .זנ
אא 0 25 .988 100 01'5--.א 15 .100006 מס
6072עה סח 508צעהונ8ק06 "ההג .קפא הקק 38888008 האפשוך
המה ע- -66028 הס ,11 .1

קישינעוו + ו
.אוך שיק ארוים. און אלע שטעדט ‏ פון רוסלאנד טרוקענע. פרובטען ,
צום וועלישע , כשרן וויון רויטען ‏ און. ווייסען, ‏ אויך בעועמער צום

קערען די שטיבער (8₪08ח25)

א ו הכ 1000 0

ביתדספר למסחר ולשפות לנערים | זא א10פאפק- אמ1ו0ס גו .פד
ו ו

צהאתת דא זור
"לטזת110 0606 גווץ 6 .. ח66העק₪ 1100086

"שפות חרשות, למורים. כלליים ועבריום | 120810 = . ₪ ת[ ושיו ₪01710₪0[16 >

שידועות המסחר, חנוך פרטי, דתי ולאומי. .10100020
השגחה מעולה, תעוחות מצוינות.
פה .א תכ .א

(.0זו₪611 .לתהז]) [6₪6846
פרנקפורט. ע"נ מאיין. - -
פנסיון לנערים עברים.
= (מאושר "על ור הממשלת) ' >
המנהל .18 650ה061 ופמהטווא .

<החנוך. מתנהל. ע"י. אנשום מומחים. לדבר, ברוח האמונה ואינדובידואלי, הכנה" '

מורה לכניפה לבית-ספר למפחר, לגימנויום ,. להפוליטיכניקום ועוד גם בשביל
גערים כאלה שעוד .לא רכשו להם שום ודיעה קודמת, כלכלה מצוונה,. השגחה
מעולה. מתוך' אהבה ויושר לב , שעורי למוד מיוחדים: לשפות עברית ורופית +
חניכים מתקבלים בכל עת. כתבי מליצה ותעודות. מגידי תהלה מאנשים
נבבדים בארץ ובחו"ל. פרוספקטים נשלהים חנם לכל דורש +

|
ו 3%

,קז
7 וע
לוו

ודה |

נוסד :בית. מסחר ספרים חדש בכל מקצועות הספרות ע"י
מ. קפלן יפ ,ה שחרי. ואישא, רפסק 16,
מעלעפאן ‏ 67--149.
בית מפחר. הפפ"ים , ה שחר" ימציא. לרורשיו: כל. מיני ספרום
בשפות: העברית, היהודית, הרופית והפולנית,
בית מפחר הפפרים ה שחר" הציג לו למטרה | למלא. כל
הררישות. מערי השרה בדיוק ובזריוות מצוינה היותר
אפשרית.
בבית מסחר הספרים ה שחך. נמצא תמיד המבחר היותר נדול
מכל התמונות, תוים וכרטיפי-פוסטה מצוירים,

בבית מסחר הספרים ,השח" מתקכלת | ההחתימה | על כל

העתונים העברים והכללים היוצאים לאור 5בכב5
השפות.

בבית מפחר הספרים , ה שחף" אפשר להשיג כל מיני מכ שירו
בתיבה,

מוכ"ם, מורים, בתי-פפר, תלמוד-תורות ובי:

בליותיקות מקבלים הנתה,

קטלוג. מפורט יופיע. בקרוב וישולח ‏ לכל רורש. .א
המכירה : הראשית .והיחידית ‏ מכל פפרי ,א ביב" וספרי א
כ הנא מקיוב, היא בבות. מכחר הפפרים ,ה ש ח ",+
ב'תיןיב תעה שוח ה" +
₪ הט0ו0ת6128גת | שוההעהזר הצוהטלתהוך
"ת\ח0\הספג | ישקב הגו גת
.6 האמוהתמץת ,ההמ0עה )| | .10 ה האסכםורה 1 הוח 3

א רפואה
פאר קאָנוואולס:ליירענדע (חולי נופלים),קווי. אויך . נערווענשוואָבע
קען. מען בעקומען ביון
.8 00 ,010785 2066 סגה ץז
בששרייבען די קראַנקהייט און צולעגען א טארקע אווף. אנטווארט .

אידישע צייטוננ"
א גרויסע, ניוע ‏ טעגליבע צויטונג פאר אינפארמאציע, פאליטיק און לומעראטור.
פריין ‏ 6 ' רובל א יאהר, 8 רובל א האלב:יאהר,
0 רובל א פיערטעל יאהר, 56 קאפ' א חודש, \

א נומער אין איינצעלפערקויף 2 קאפי,
די ,אידישע צייטונג"
וועט. געבען איהרע אבאנענטען זעהר. א וויכמיגע \ פרעמיע
: ו :
אירישע געשיבטע
(גרויםע אויסגאבע) :
פן ש, דובנאוו
4 בענרער, אין1%2 ביבער. (אלע חרש -- א בוך),
אין אגוטע ריכטיגע. ליובט-פערשטענדליכע אובערועצונג מיט ₪ הקלמה "
פונ'ם: מחבר , געשריבען ספעציעל פאר דיוער אידישער אויסגאבע םי
דער פרייז: פון דער ,אירישער: געשיכטע"---6 רובל,
די אבאנענמען פון ,אידישר צייטונג" צאהלען פאר רְעַר ,אידיש עה געשיכטע*
אלע 1% ביבער מוט פארטא ! .
אין רוסלאנד --נאר 5 רובל : אין אויפלאנד -- נאר 8 רובל[ :
% : אדרעפ:
2 ית 113 6ננטת11, ות 6
רעראקטאר-הערויסנעבער .ם. ‏ מארנאלין.,

4 בה 7
דפ עשמאקמטען יייש ושפירט של פסח ;

אויך רעקטיפיצירט (פיינשפרים)

ברד חס פוטטסא ה 0 פה פוטצעת ב 9
,וצודס ויס הס הספת ₪ .ה אהופ6ס 48ם0ם ע ם
מיט הכשרים מהרבנים הגאונים הצדיקים א

י

קען מאן בעשטעלען ביי 5
== .]0 ,=כסכה .5 = 5
נענווסטע פרייזען, בעסטע בעהאגדלונגן רער י"ש 0%
ושפירט איז בעוואוסט פיט זיין. גוטען געשמאק, [ 1
ו ריח, פים ויין קריפטאל נעשטאל /

א 1ע-08006
5 1 ה 40

0 ₪ ד ההחזצו3
שיטפ המאל (8נ ענ מ

11 + 16הההוך
יע 566 הס .ו .

7

6 סה 1)0 1 ו0ת6קט (1
00 18א607880הג11 סהפח ה (9.
00 01 ונהת 0-010התז ג (3

0 6087 א אמח מק - הזופ
קה 65 (נ6קן מקע ,מסקבתזמגס8אט 628 מסמתתת סד
0680 תוגה1ה080008 005
זז ,תק םת 0 ה ד

שמעו בעצת הרופאים.
הרופגים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין

ו

מכיל. את יסור הברזל באותה מדה = שמכילים. אותו | הריציפטים
הוותר. מעולים של הרופאים, ויסוד ‏ הברול. שביין ,ברזליי יש בו
כדי לטהר את הדם ולהבריא ‏ את הנוף ‏ והוא ‏ יפה לשתיה
לגדולים ‏ ולקטני ם ומועיל ביותר. וזול ביותר. מכל שאר. היינות

המכירה. אצל. חברת. ,כרמל" בורשא,

ו
1505011590 0[16ו60[8101עג 16 ג 86501186 תסו
. 19088

הירחון היחודי היחידי המוקדש לחקירת פלשתינא.
מחור. הירחון. לשנה על ניר פשוט 1,50, ועל ניר. טוב 8 ר,
לומן פחות ‏ משנה אין חחתימה מתקבלת,
ברוסיה אפשר לחתם על הירחון אצל :

.18 ,תה 67 18סמסקתהה0ה6ה\. ,סהמהחם ,8ת0ק60ת5ה10 .\ .כּך
לעיל 000 0 ואה

מר ברוף פרנר מדוניפצי, לאות \ הכרת. תודה. לחבריו
הציונים \ שבאו. לברכו- ליום ‏ הכנסו בברית הנשואין את העלמה
מרת. רוזה הולדילמאן מטאָראקא, נדב לטובת הק'ק. ח"י זהובים
(עפ"י שובר. של וער השוקלים הדוניבצי 14 %\6+

0

2
: :
ד %%
בר
8

8 הא6הההסה 068ג התהתק1ך
זעי קמ זה ד סנשוזמדיתייע ה ס-10מ יסוס
ית 0 םה םור

> 57 36.ת,

-ה6 אק קוא 0אזתם ,06805ק0צזנת 5תה6 00 סנק וזה ספ

-8 0 א ₪ .₪ 1781500788 .ה .4 אמסגצץ ₪ טכ

.0 גאה סג .0 .ה ,ה עשחט הס .ג ₪ ,05400

הזזה הס א .4 ,זו א זו 8811 .0 .ב 6 טלק
ה הת .0

-088, 07100100000[8 000000 מ'הסע הסעססזם ם ההקפטר
6 תה 6 הת 6 0 6- המוקת
0 0105 18 דה 00 סוק הכח 5 עטק 5-2 א ד 3 8 ₪ זה 0 8 0
-00 000008047 071 67 תזזההקסקח 620068 שמסההזוהכה אהת
ג 6323806800 80 6ךמ 0כ3כק ה פע0סצמד 0הה2ךכוב0 38 הסמדפק
המההפל קההצקה< סמקההסה פחהתהה זעהסטמנסקהסת מעסהק0 ,ההסם
₪ 65%5ת סת הקהר פההקתס מאזוטבג 0728תסקת6 סעהההגפקם 00
-6060 16זהסנקצתנסט 0000 305 הזו 65ההאההמי0 .אהוהסהטהסקת
מס 318005 0 67 "5צ57מ0880,. .0מדסמקנ ₪ פהסזזזר סנקס
₪0 ,00018 הזח 01001 60611 0591 60 00 הענ
160 סמ ד זו מו הסה סוחס האזזה הקנטר
-006 זו 502708 8זו זתזר ,פד פ'אזסה/נזסה 5זג0א5'ת6ע 00המ0קה960
70000 6008 ,אניע 005% ץ פומהאדס 0פת0ה פצתהסאה 7]רסחל
-65 65 8886000508 000680075 מצסקתע6מקזי סא (0780מ6ק6
- הזל 600670708קח 670 , סזמד00המהסדהמדסתפה הטאסהפס

ו
זז סיה 6 0 ה זה זוזרתו

זמ ה הסזוהותטות
--.30זג 8 ₪8 א 50 ,ן 5 ההסזהסת 88 ,ו 5 קסע גח :2006610 ₪5
ק 9 אהסזתסם הז ,.6עק 6 ת0ת גצ .התתהקת 38 ;ן.הסע 25 .6קק 1
.חסא 50 .76 1 .56תג קד ג

,הק6הצאס [ה ההסה 1 ,ההפקתה 1 ,הקהפמה 1 65 סאפתסע 68ש6האממתקת האסמםת0ו 7

00 3 הותמהקס פססקהג

7

6

אייערר. אונד בוטטערה
אגענטורד אונד קאמה
מיססיאנסגנעשעפט
פאן
אמש .1
.ההז 10080 ג

טעלעגראמס.אדרעססע 1

.11831 01101101 ד

3 קאמפלעקטען
,ראפ יודישע
פאלק"

)1906--1908(

הוחו םאנל שיבש2ט

פאר 2.50 ר' מיט פארטא.
אדרעם סע:

0 הס
האת הו

2%
7

4

א

שבועון עברי.

5 0

התכן:

בארצות -המערב .
₪ איפה ואיפה.
₪ החנוךף האסתטי (המשך).

' 4 * >> (שיר).

0 ל 8 מן. המצה (מגלות חתובות) +25

6 שיחת חולין. (פוליטון) +
6% אספת הועד הפועל. הגדול. בקילן,
8 מכתבים מתורקיה ,7
6 אשמות ותשובות בצדן,

הציונות | שואפת לרכוש. מקלט-בטוח. <"י
משפמינלוי לעם ישראל בארץ ישראל,

(פמארמה בצל)

דר שמעון ברגפלד.

מ. ‏ שאַליט,

כ "פינם ,

ד שמעונוםיץ + /
ח) ברנר, =

נם,

ש. רוןנפלר :

0) השבוע? (הציונות; בארץ-ישראל ;' במזרח ; בתפוצות-ישראל ;
ספרות ואמנות ; ספרים. חדשים).

:

מחיו ,העולם" בוופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 88 קופ'י
בחו"ל. :‏ באוסטריה.אונגאריה 10 כתרים , בגרמניה ‏ 9 מארק , באנגליה 9 שילינג, באמיריקה. 5/2 ₪ דולך,

בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק , וכחשבון וה לחצי ולרבע שנה+

בעד שנוי האדרוסה 30 ק.

0

האדריפת:

מחיר מודקות + בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 60 קופ'. ועל שאר העמודים 40 קופ'י

ו

.8מ|001 ,'0ם1180|3,, ם14608000 | |[ .ההמהתו "01 הגהה

9 מחיר כל גליון 0 קאפ 6

<הבקר"

(עתון. עברי גדול מוקרש לפוליטיקה, לספרות, למדעים, לאמנות,

לבקורת ולכל ענין המעסיק את הקורא),

מתקבלת החתימה על העתון היומי ,ה ב קר" מיום

הראשון לחודש מארט שנה זו,
תנאי החתימה:

ברופיה: ב'חו"ל.
לשנה | 8 רובל. לשנה | 1 רובל.
לחצי שנה 4 -, לחצי שנה6- ,
להבע ,ל , לרב 5-ה

לחדש | 5ל קְאָפ,
האדרפה:

.8 ,₪838 0הסא 0411118 *86005א860ע, .הפק
.4 011010008 6 זר 2 > דה )\ א *ז11300%0, .1460

מתקבלת החתימה. על העתון. השפניולי

,,איל אימפארפייאל"
אפאריסי קאדה ריאה ]1 1)

כידפקטול. 5ין קפפו אלב ירטו מאטאראפו.

אבונאמיינטוס:
₪ 3 וכ יקיר לו ליוו 60 = גכום (מיג' 19), 6 מיויס גִ" 35
לייו .100 . 8
ספיפערפניילו , -, 80 פרסקוס אע :18

מתקבלת החתימה על העתון הצרפתי

== וו וו ו =

000 6% 110678176 ,20111006 ,ת6ו0)סטף [המעטס

1 מ 6 ג 6 םמ ם 0 ל 4

0 .7 אוסמ 6 ,79 0% .א? מה ג 1)₪6ת8810
6ף)צטך
0 98-90 70 67 בהעוע

חּ
.6 3 ררע 10 8 3-0

מתקבלת החתימה על העתון העברי

= = וח ב 3 ל ה ד
(שנת השלשים. ותשע)
היו"ל. בירוש לם ע"י ישראל דוב. פרומקין,
(שלש. פעמים בשבוע)

מחיר החתומה:

: לשנה לחצו שנה לרבע שגה-
בירושלם -10 פראנק 850 פר' - --,8 פר'
כארצנר 18:20 , ו ו
בחו"ל 28 ל 0 ,
ברוסיא .= 6. רו"ב 8 רו"כ -‏ 1,758 רו"כ

האדריסה:

10800 1010 20101 ג \ 11ב 10880000

תה כשר פפת התה

אפילו. למהדרין. מן המהדרין

,מהמחלקה האודיפאית'
של חברת בית המפחר

וו. וויסאצקי ושותפו מאסקוה

(קלונימום. זאב וויסאצקי)

נמצא למכירה בהמחלקות שלנו :

בווילנה ובווארשה
בהארקוב ובריגה
בטיפלים. רוסטוב: סימפירופול וקרימינטשוג
ובערים אחרות,
התה יעורך: ויחובש ויעוטף פה באודיסה רק ע"י פועלים
יהודים בכשרות ובזהירות גמורה על צד היותר טוב וכשר
ובהשגחת הרב דפה הר' ווסיה פריד מאן ונאמניו וישולח
לכל המחלקות בערי השדה בדיוק, בנקיון ובהשגחה מעולה.

מהודי 6 אאמפד גו האסהההסז גוויס

ו

160 0-00 11010 יוה ת0כמ( המ התד
.110 9 .11 .6 א0ושטההס 5קסח ,0611009000

או)קיסאנט א אוקסצסא האז60הק8הק הההנקהה יאנתההפוו 5ה5שך
0 6685קמ מאאותת5'מ6קה מדס 00018 א 11085175 5 630608
9365 :051810768 05 היה16וראסקת' 05 .01081820
800105 זה ה 1168 ההז מ'זתהתתאני08070פק6ת סה
-1606 ,הנסה זה ,א אה ה הסה 5 18101885 תזזה הילסת
מאמהטמה6ק 0 הע6צע0 ,פ'אהעתאחא 5אמתסה 0 אנפהסתסק ,האסאת
-ה8ס0ו)0ן מאןתהההדמטסקת ,0-8 .8ד0-.0ק11010 .קמ( 5אא8וה8ה09ה3
.קח זג 8%5ד

| ג ,(פ'015000) 128886885 .41 ,6018--35 ...0 :אצות 00

ןאהד .71 .71 ,5יק6צאות .3 .0 ,שיקסמהטעם .11 .11 (סתקאקם .1
0 .1 ,5ה5ה6)הט0י1 .1 .4 מ'ההסומת5הסת .3 .0 (שדתההגת .₪ .1
-אהץ)1 .1 .1 ק6הנעת ץק .11 .1 ,סמ ה0ה6תה\ .0 01.‏ סצההוך
.01 ב מיזי0זע6ה/ .1 .0 1108100 .3 .02 31806 .0 .11 קד
האאקז 0 .1 .71 ,886018ה₪0הה0 .21 .0 ,01036025 .0 .1 ,060
.קת א 85ק11]1008866 .01 .01 ,םהמתסאם19' .3 .א ,ד דמאתיד .1 .זר
-01 ןאס .ע 1909 65 שמת סאזנם > ה 1ק 07 1 ג וסקס
-06 ,608/18 5'מ010חה 10 ₪0 (פי0ע 5צם 888 4) א]ה החונמו אזההוד
8 .0000818 0ת0זע5ה60 1008 התה ההסת 5ז01 מע פ'יאוקסנ לה
תע 88 ד ה 0 ]- 5 8 מידזה ס\ותת האאעחא
-80-97ק11010 .138 ממסחסהט ההת).6ען 2 הת0תהסט 88 .6ע 4
.(.76 3 --2075 88 "068100288 .)פס
אוהמ0תפק התה אתאהא ₪ קה6מה0ק6ה סקהקץדהק6דתה ,מסאתסאץ
יז עם קמ דמ1-.6 ,> המאקה 60 0 8 00 הגה
.1 .א ,38 .ה וזה ה-8 .0 .3
-1380080,. עד6עמזג1/0 :0006002812 זעההאה3 א ההמהסה הה6הההסד
יק ע1107606-.2)) 201100188 20ה160%ע()הכינ010-0180ד110 0-ה
.(.29 ,98%82080889

פוכן = .ה ע ל ם'. בער
ב ריפק- דליטא ובסביבותיה: מר בנציון ניימארק ,

ו ָ .

.- ו

59 1802 23-66 , ג א.ז1/ש*

דיר שמעון ברנפלר.

הר

בְּרְצות הַמְערָב.

-

עסוקים אנו כעת בשאלה קשה ומסובבה -- שאלת ,האנופים'
בגרמניה. ובאוסטריה.
המרת<הדת. רבתה מאד בשנים האהרונות במדינות גרמניה
ובקצת המרינות באוסטריה; ביחור | בערים הגדולות, ‏ מרכוי?
היהודים,.. בברלין,. ברסלוי, פרנקפורט, המבורג, ווינא, פראג,
ברן. וכו'-- בערים האלה מרבים היהורים לְהמיר, בפומבי או
בחשאי, כפי | שהם רואים צורך או תועלתה בדבר. בקצה ערי
אוסטריה | מפר סמים. המומרים בעתונים, על ירי מודעות,
כדברים האלה: ,החלפתי את דתי בדת הקטולית (או הפרוטסטנתית),
פלוני בן פלוני", ממש כאדם שההחליף את דירתו. והיא. מודיע
זה: למכריו ואנשי בריתו.. ‏ ויש, שעושים את ההבר הוה. בפור
ובחשאי, ‏ כי כן מצריכים עניניהם הפרטיום, בווינא הנהיגו מטעם
שלטון הקהל לפרסם בכל ‏ שבוע את שמות האנשים והגשים
שהמירו :+ שמותם, שם עיר מולרתם, עסקם וומן. לידתם.. לפרסום
זה יש מעם מספיק. אומרים, כי קצת פקחים שבהם היו יורעים
לאחון. את . החבל בשני ראשיו. 'הם המירו, | כדי לפנות לפניהם
את דרכםן אבל. מצר. השני. קבלו .תמיכה. ממוסדים. ישראליים
ומנדיבים ‏ יהודים, ‏ ואחונו הלא הם רחמנים ויורעים, ‏ ער כמה
קשה כעת. ליהודי לתפוש מקום בחיים, ‏ והי נותנים בשיפי . כרי
לקלקל את ,החשבון הכפול" הזה, עמדו ופרסמו את שמותם.
| הרשימות האלה ראויות הן לדייק בהן, אנו מוצאים בהן
שמות של משפחות. חשובות. בישראל, ‏ ונדמה לנו, כאלו. יכרתו
זה אחר זה. ענפים של עץ:הרר , לפני זמן מה. מצאתי,: כי הביר
חתנו של האציל א<רנולד רפופורט, נכדו של הרב שו"ר,
הוא ואשתו וכל ילדיו, זה ימים מספר קראתי ברשימת המומרים,
שם חבר בית.המשפט הגלילי וולרשטיין, בן חמשים ושבע
שנים. משפחת וולרשטיין בטרנופול (וברשימות ‏ המומרים נאמר
בפיהוש, \ כי ‏ נולד. האוש | בעור: טרנופול. בגליציה) ‏ ירועה' היא
ומפורסמת ‏ לשבח. ‏ בית וולרשטיין ‏ נחשב על קבוצת משכילי
. חרבים בגליציה, על חברי יוסף פירל והרב.: שי"ר, ‏ בהיותו: בן
חמשים ושבע שנה, וכבר הגיע לשירות השובה גם ביהרותו,
מתנצר ‏ אדם כזה. = מעין מאורע. זה אירע. לפני ימים מספר גם
| בברסלוי,

| ויושב. לו בצך. נוצרים, = מרמזים לו,.- כי. אין חברתו ‏ נעימה. על

יהודי,. חכר ‏ בית המשפט, ‏ התנצר לעת זקנתו. והוויע / פונים להם הנוצרים והולכים,. ודוקא העשירים והמשכילים בישראל :

! 6

זה ללשכת . שר:המשפטים. מיום עמרי על רעתי, הוּא. כוהם,
נתתי ‏ את היתרון לת המשיחית, וכן: הנכתי. את ילדי. בדת.
הזאת, אבל בעצמי נשארתי יהורי, שמא יחשדני אדם, כי ממוך ‏ =
אני לשם הנאה חמרית, עכשיו אין עוד מקום לחשר זת<>כן | >
כלום לעת זקנתי ‏ אעלה עור לגדולה + לכן עשותי מה שעשותי,-- >
לפני: איז חרשים התנצר נכדו 'של הרב מיכ אל זקש, כנו של ',
הפרופיסור היהודי יעקב פרידנטל, אביו היה אדם גדול.
וחוקר מפורסם. ‏ זמן רב הורה בקתדרא בבית ‏ מדרש הרבנים,
ולספרין = יצאו מוניטין, בעולם המרעים, ביחור ספריו | לחקה
הביוגרפיה של שפינווא, | בעשרים שנה לפני מותו נהמנה
לפרופיסור ‏ מן. המנין ‏ בברפלוי, " ובנו של זה בועט . ביחום כות
אביו וממיר ! /
ההמרח אחזה כעת את כל פנות העם. מתנצרים אנשים "
ונשים,. זקנים ונערים, ‏ עשירים ועניים, חשובים ופחותים, ‏ לפני =
איזו שנים התנצר סופר חשוב בווינא, הוא וביתו, ובו בזמן\ 0
פרפם ‏ מאמר- בעהון ציוני בכבוד. היהדות, = כרשימות. המומהים
אם | מוצאים ‏ שמות = בנקירים, ‏ עורכי-דין, = רופאים; ‏ ,פקידו
הממשלה, סוחרים, עוזרי:מסחר, חנונים, רוכלים, בעלי*מלאבה,
נושאייכבל, גורפ י ב יבין, תלמידים. ותלמידות של בתי הכפר
ושל בתי המדרש לחכמה ולאמנות וכו' ‏ וכוי, | על פי החוק /:
מותר' באוסטריה לכל נערה ונערה מבה י"ר שנה ומעלה להמיר'"
את דתה אפילו / שלא ברצון. הוריה. | מספרים, כי נער יהורו. |
שאיננו מצליח בלכודי הדת ומתירא מפני המפה,, מתנצר ותיכף '
הוא. מוצא במורה חדת הקקולי מליץ. ופרקליט, ואפילו אם איננו >"

"0
7

מצליח | בשאר ‏ הלמורים, = מכיון ‏ שהמיר, עושים עמו. לפנים |
משורת. הדין. ל -
ומה היא סבת ההמרה:בהמון הואת% כמובן, | ברום

המאורעות אשמות. חולשה מוסרית: וקלות -הרעת. ‏ היהדות היא "
לרבים איזה עכוב, הן בפרנסהם והן בחיים החברתיום. און ספק, "
כי העכוב. בחיי החברה ‏ הוא. גורם גדול מאר, | כפני: שעל. ידו
ממירים ‏ אנשים ונשים, * שאינם תלויים בפרנפתם ברעת אחרים;
האנטישמיות = החברתית ‏ היא כעת מין דבר מתפשט. בחשאיי
ומפיל חלליו בחשאי, : אין אמר ואין דברום - אלא, אינם חפצים "
בחברת יהודים, בחברות חשובות אין מקבלים את חיהודי. אין "
נותנים טעם לעלבון ‏ זה, ‏ אלא אין מקבלים .אותו. ‏ בא. יהודו.:

מסבתם, איננו מבין, או איננו חפץ להבין. את. הרמזים האלה--

עצז ות

\

צ

> העולם 3

נליון י

מתנענעים כל כך. על החברה ,משלהם"! החברה היהודית -- אני
מכיר ‏ זו שבברלין-- כבר קבלה באמת צורה גיטאית.
בהיותם בינם לבין עצמם, אינם מתביישים עור אלו בפני אלו,
אוהבום. לרבר ז'רנונית ביניהם, כי הדבור הוירנוני עוד לא נשכח
מהם כל עיקר, *קצת יהודים מתרעמים על זה. והלא גרמנים
אנו ולא יהודים ,פולאקים"! אבל דוקא. הזירגוניים הם עזי פנים
ולצים ‏ ומתלוצצים בנקיי-הרעת האלה, בגרמנים המואפים בזירגון.
גם ספרות א ז'רגונית יש להם ‏ כבר, ספרות ז'רגונית:גרמנית,
ציורי חי היהודים הגיטאים בגרמניה, והמשכילים | האסתנטים
ואניני הרעת קוצפים על זה ומתאוים לצאת מן ,הגיטו החדש"
הזה ואיך יצאו ולאן יצאו% לא נשאר ‏ להם אמצעי אחר--
אלא להמיר !
אמנם רואה אני, | כי בעוד שנות מספר גם ההמרה לא
תועיל, אלא יוסד גיטו של מומרים,..
על המאורעות האלה היה אפשר לעבור קצת בצער וקצת
בבדוחת-הדעת . מצטערים אנו לראות כמה מאחינו ‏ ומאחיותינו
שאיגם. עומרים בנסיון, ובשעה שהם מוצאים איזה עכוב בררכם
מצר הדת, הם עוובים את היהדות.ונספחים ל מר א ית עין אל הדת
המשיחית, בבחינה ירועה נוכל לסמן את האנשים והנשים האלה
בשם ,אנוסים", הגם שאין באונם זה נם ,סכנת:נפש", כמו שהיה
הדבר. נוהג בשנות המאות הקורמות, ‏ דורנו הוא מפ ונק יותר
| ימדי, רך חלבב, חלוש*העצבים, ואינגו יכול לעמוד בנסיון ולקבל
על עצמו יסורים, אבל בכל אופן אנו מוצאים בקצת האנוסים

נק

== האלה נם מעין חרטה על מעשיהם, מעט געגועים אל היהדות,

מעט' חכה אל מקור מולדתם, ומהצר השני, כמה' מגוחכות ה\
לפעמים ההטונות האלה !: ביחור אלו המומרים, שלא על דבר

= ,לחם.' חוקם" ‏ המירו, אלא מפני קלות:הרעת, כדי. להתקבל אל

החברה הגרמנית. בברלין נמצא יהורי רופא, בן משפחה יהודית

= הגונה, = ווה התנצר לפני. ומן מה. הוא חבר. בית באי-כה"העם

בגרמניה, פטריוט גרמני נלהב -- ומשיהי ,אדוק", פעם אהת

: שִיחַת חולין.
(פולימון)

?0 --מה היא ;אוגרת' 1.- שאַל הרב את האברך, שבא , אלין
להתנסות ,בשתיטה" .
-- ,אוגרת" -- , אוגרת" --- השיב האברך , הרוצה להסמך. לשוחם --
,וו היא בתולה שבאה עתה מכבר להנשא לאיש".
בן ? -- שנה אחריו הרב בנְחוךָ קל , ויוסף לשאול -- אס כן, ,ב וג רת"
מה הוא 1
-- ,בוגרת" --- , בוגרת' -- ענה המנופה בגמגום-של-מבובה -- ,דומה
אני, שווהי, , . תאנה יבשה".
/ , אז הוסוף הרב לצחוק , וישאל : ,אם כן, מה היא ,ג רוגרת"1
ויעמור המתנפה על רגליו, ויאמר בהקפדה : הנשמע כזאת ? אני בא
להתנסות. ל, שחיטה", והוא שואל אותי : מה ,גרוגרת" 1
שאלה כואת רשאי היה הקנדידט-לחונות בח רוניג'חין,יבהולאנד,
לשאול את הרב דשם , שתהה על קנקנו, האיגנו, במקרה , ציוני ?
= חקרני -- נא חוקר, ‏ ה,טינור" אני, ‏ או ,באריטון"., היודע אני פרק
בשיר , חיש לי ,קולוראטור" אם אין , המשורר אני ₪ ל ח, או עם להקה , או

אולי: רק בלוית עוגב , " ואם יודע אני "את פורוש המלות -- אבל מה ענין

,הציונות לכאן ? אטו מי שהוא ,ציוני" אין קולו נאה ? \
דרש מאת: הקנדירֶט-לש"יץ ‏ שטר

בחוב . וחתום ,-

דבר גרמני נוצרי בוער. המריני על דבר עניני דת. ומוסר,
ובדבריו היו איזו חדודים כלפי הרת המשיחית, ולא יכול ,הנוצרי*
מאתמול להבליג ברוחו וגער .(דוקא הוא -- הנוצרי החדש) בנזיפה
בחברו הנוצרי מלידה, .,דבריך פונעים ‏ ברגשותי המשיחיים",
אמר ,הנוצרי" מאתמול. בחמת רוחו .. וחברו. ענה לו בלעג שנון:
,מבין אני את צערך ; המשיחיות לך כול ה חר שה". ויהי המומר
לצחוק .

עלינו לסמן את העובדה המעציבה, ‏ כי לפני. איזו ירחים
היה לבהור באחר הפרורים, בברלין, | שרוב בוחריו יהודים
הם, לבית מועצת-העיר, על הכחירה העמידו את ,הנוצרי" מאתמול,
שרגשותיו * המשיחיים הם כל כך מפונקים, ורוב היהוּדים. לא
נמנעו מלבחור בו. והסבה, כי מטעם הנהגת הכת הליבראלית
העמיוו את האיש הזה לבחירה, ‏ אמת, שלא עשו כהוגן; אמת
הוא, כי פגעו בזה הרבה ,ברגשות הישראליים". של היהודים;
אמת הוא, כי' יש בזה עלבון חריף ליחודים --- אבל גזרה היא,
ואין להרהר אחריה. הנהגת הכת הליבראלית גזרה -- ומי. יבוא
אחריה, לתקן את אשר כבר עשתה? :

הלא כן אמר לודויג בירנה, ההיסטוריה מחקה את
מרגידיותיו של שק ספ יר; יסורים והוללות. באים כאחר,

אבל מבהיל הדבר לראות, כי זרם של רגש דתו,
הנמצא כעת בלי ספק בקרב היהודים בגרמניה,
גורם נם כן במדה מרובה להמרת הדת, המשפט הזה
יראה, בהשקפה ראשונה, כעין פרדוכס, אבל הוא בכל זה
עובדא. אמתית ,

כזה היה כבר בגרמניה בראשית שנות המאה הי"ט, שאזי
רבתה. כל כך ההמרה בקרב היהורים בב ספירות העליונות.
הסופרת המפורסמת רחל ל וין סמנה ברשימותיה, ‏ בי בשנות-
מספר המירו ‏ רוב היהורים בברלין, זוהי טעות, כי לא רוב
היהודים המירו אז, אלא רוב היהודים ממפבתה, כלומר: מן

המשבילים, ואל תטעו להאמין, ‏ כי כולם המירו מפני חולשה

והקנדידט אמר: יכול אני לתת ש ט ר שלא- א תע שק ב,ציונות", אבל
ש איניני ,ציוני".-- שטר פזה איגניי יכול לתת !

רצה האומלל ההוא לתת להרב ,שטרר-חצי-וכר", אבל הצוהשעור וח
לא הספיק + , :

הוי , ר' מאָטילי , ר' מאֶטילי , אני אמרתי , ש,רביר"הוהג" שלך הוא
האחרון להוספות אל השו"ע -- אך לא! לא ! עור לא נכתבה השורה האחרונה,
עתידה מהדורה חדשה לצאת עם הגהות רפנו שטאקפיש !

בי הנה במהדורות הידועות לנו לא נמצא ‏ כתוב, שאין ממנים שיין
ציוני, נמצא כהוב רק , שהש"יץ עריך להיות ,פרקו נאה ווקנו. גודל" ,
, ואגב --- לבשודפיסו מהדורה חדשה, במטותא מינייבו, רבני הולאגד':
מחו-נא מספרכם את הרין של ,וקנו מגורל" |

חון דפום אמשטרדם -- אין וקנו מגודל ! כשראיתי בפעם הראשונה את
החון המנוח היימאן , וקן בלי-וקן, השתוממתי על המראה. היה אדם. וה
חרד ועסקן במצוות, אך הנגוד בין ברו ותובו עשה בי רשם לאדנעום , בי
היה מראהו כפאסטור, ואני אוהב ‏ את הוזקנים היהודים בצביונם וקלסתר
פניְהֶם, כטו שבולנו רגילים לראות אותם +

אחרי שהיתה לי קרבה יתרה עם הוקן הפקה ההוא, ונעשותי עמו
,בל ולך", שאלתיו פעם , חציי בתמימות, חציי בצחוק , האין דעת הקהל סולדת
בזה , שאין חון שכמותו מגדל את זקנו ?

-- לא, לא! -- השוב המנוח--להפך | דעת הקהל היתה סולדת , אלו
גדלתי את וקני | וקן מגודל הוא כאן חתוכאדראיסורא | יש ,תקנה", שאין חון
רשאי לגהל את וקנו !

מחזי בבדיחותא, ועובדה היא| רוצה אתה, ידידי, להיות לחון | ב
+

בהולאנד , לך התגלח, ואחרי כן תן שטר, שאון אתה צווני !

- | או שמא אתה מוסמך. לרבנות בסמיבה סימינארית ,. וגתין אשכנו)ן

5
ורוצה אתה לחנות בק"ק קלן, ‏ מתא דיתבא על נהר. ריופ ורופיסבאך, -הוו

וכ ומוומן,. שאיש מא ל ודרוש. מסך., שתלות מת בתופים, ובמחולות .
% ! 0% ; 4%

|

%

גליוןי

->* העולם 3 9

מוסרית. או מפני .קלות-הדעת. נמצאים אז יהורים ויהוריות, אשר
נגררו אחרי הזרם הכללי של הימים ההם ובקשו חייםדרתיים.
כו * בקרב הגרמנים שלט א זלם מוסרי דתי' כזה ; והימים ימי
של ירמכר וסייעתו, ובקרב היהורים היו אז מנהנים דתיים,
חקירות ‏ מרעיות, שלטון הקהל, מס"הקהל, רבנים, חזנים, ‏ שוחטים
ושמשים -- אבל לא השפעה דתית ולא דעת היהדות בתמציתה
הדתית. ומכיון, שלא מצאו אלו ,הדקיים" את הפקידם בהיהרות,
עמדו ויצאו לרעות בשרה אחר, ובפרט, כי עם החליפין האלה
יש נם מחיי העולם הזה!

אי אפשר לי לרבר בפרטות. על אודות המאורעות. בימים
ההם. זוהי חקירה מרעית, שעלי להעמידה על בסים מדעי. אבל
מסתכל ‏ אני בדיוק מרובה במה שנעשה כעת. לפני ולעיני, באמת
אני רואה עכשיו בקרב היהודים בגרמניה, בקרב אלו, . שנשארו
ביהדותם ‏ ואינם חפצים להפרר ממנה, זרם רתי מרובה. אבל
חושש אני, כי זהו זרם דרתי, לא ורם דתי יהודי, וה
מביא. לידי המרה, מספר היחודים האורתודוכסים מעט היא, אלו
הם יהודים --- ובניהם אחריהם קצתם נשארים ביהדותם וקצהם
ממירים, כן. הדבר. נוהג. מן האורתורוכסיה קופצים בפסיעה
אחת: אל ההמרה, אבל בכל אופן יודעים האורתורוכסים את אשר
לפניהם, ‏ ומה היא שאיפתם: קיום התורה הכתובה והמסורה ;
קיום המנהגים. הרתיים. בלי שום. הנבלה ובלי שום בחינה. זוהי
שיטה מסויימת ומבוררת, אם אפשר לקיימה -- בזה אין אני
דן הפעם .

אבל רוב היהודים בגרמניה ובכל ארצות המערב רחוקים

3 כל כך מן האורתודוכפסיה, ונם הם מבקשים דת, מבקשים חיים

דתיים, ‏ אלא שאינם יודעים, איך | להשביע ולהרגיע את הרגש
הזח חושש אנכי; ‏ כי לבסוף ‏ יבואו | מתוך שאיפתם ,ליהדות
צרופה". אל ההמרה,. אל הטבילה, כי ,לצרף ולוקק את היהדות",
כמו ‏ שהם אומרים, הלא נבערים הם מדעת היהדות, ואין להם
אף נדנוד של הכרה היסטורית.. אחר אשר סלקה הממשלה בפרנציה

מעשה ומת יהודי אחד , שחיה חבר בחברת אנשי-המלחמה (קריגער.
פעראיין), וצריך היה ללוותו, לא לבית-עולמו , אלא לבית-הנתיבות , להוביל
את גופתו במקום ששם שורפִים את המתים , מפני שכך הותה צוואת שביבה
מרע , והמנהג הוא , שהלוחמים מלוים כל חכר שמת , במקהלות נוגנים ,‏ ועור
מנהג הוא, שהרב עובר בסך בבנדי בהונתו לפנ ני המת , כחוקות הגוי , ומאן
הרב לעבור דרך כל העיר ,,בצלצלי שמע ובצלצלי תרועה" , אם תנגן המקהלה:
בבית"הנתיבות התיר לנגן , אך לא בשוק".

ועמד עליו אחרי בן ראש-קהל אחד מן ה,פני" (דמתקריין: ,רופריויגי
טנטים"). וצוח ככרוכיא : אחת ביובל יש לנו זכיה כואת, ללוות. ,איזראאיליט"
בכבוד גדול. כןה , וגוור אותו דוקטור על המנגנים שלא ינגנו ! ובי נאבד עולמנו
מפני דוקטורים כאלה ? צריך לגעור בו בנזיפה !

ודברו אליו בני אדם , דרך ליצנות ודרף תמימות: מה החודה? ווצה
אתה להקבר בתופים ובמחולות --- אדרבה, ואדרבה, הקבר! ואחך הציע
למנות. רב מיוחד להלויות עם להקותדנוגנים .

בקושי גדול נתקררה דעתו של אותו אדם מן ה,פני".

יפה לכם, ובני אשכנז ! אחרי שרחלותם לעבור לפני. המתים ,‏ עוד

> תוכו ותראו, | שיציעו לפניבם לשאת דגלים, לאחוז את התוף בידכם, או
להלך בשתי שורות ולשיר בקול טמושך..:

ואם תאריכו ימים ‏ ותזכו לשם טוב -- עשה יעשו לכם... חלון
בבית-הכנסת !

חלון בבית הבנסת -- חלון בבית הבנסת -- מהו? בית. הכנסת הוא

\ בות הכנסת . = חלון הוא. חלון., ‏ רב שמת הוא רב שמת--כיצד מצטרפים כל
אלה יחד?
הצרוף הזה. נעשה כ עשו שם חלון .חטוב חקוק, מצויר.,
מעשה הגלף איזיקיאל , עם ,גרופה" חשמוגאות , וקבעו אותו, בבית כנסת אחד
לבכודו של רב' אחד , שמת וה כבר, ושמו ובנווו היו : סטופאן וין +
5 -- שּ תל חלונו. של וויא . 0

את ידיה מעניני הדת, :ונעשית. זו דבר פרטי כרצון איש ואיש,
ההלו גם היהורים בארץ הואת לסרר להם את עניני היהדות
הצבורית (כי ביחידות הלא כל .יהורי עושה כחפצו), ‏ ותיכף
יסדו להם קצתם גם קהלה של ריפורמה, מעין זו הנמצאה
בברלין, קהלה, שאי אפשר לה לא לחיות ולא למות, הגם שרוקא
כעת. עומדים בראשה ,יהודים ‏ טובים" מתנענעים. אל היהדות ,
אין ספק, כי באמת ובלב תטים עמלים אלו בהקמת כנסיה רי?
פורמית.. | חושבים הם ,לצרף ולוקק את היהחות", כדי שתוכל
להתקיים, ו,הצרוף והוקוק" הזה עושה בגרמניה. זה קרוב לשבעים,
שנה את שלו -- כבר הביא. את היהדות. לידי שחפת ונסיסה,.
אבל מה לעשות + האם נעמים על הצבור את החוב. לקיים
את מנהגי היהדות ‏ כמצות אנשים. מלומדה, | בלי אמונה וכלי
תוהה שבלב + גם זו היא עצה נבערה, ובכל ‏ אופן לא ישמעי
לקולנו, ‏ אין ספק, כי אלו שנשארו לעת עתה ביהדותם, היו
חפצים לקיימה, והם מבקשים דרך המוביל אל מטרה זו. אבל
איזה הדרך הנכו[+ עושים כמעט בכל. שנה נסיונות חדשיםן
בברלין נמצאה חרושת ‏ של ריפורמה ‏ העובדת ‏ בתמודות., כמעט.
בכל יום הם באים בהצעות חדשות, פעם אחת בתקון ,התפלה :
בצבור", ובפעם השנית בסרר העבודה בשבתית וימי מועד. בתי
התפלה. הם ריקים מאהם, ‏ מלבר בימי ‏ ר"ה ויו"כ, אומרים, .כו
באמת גם שלשת הימים מספיקים לאדם ,מוררני",: אבל גם שני "
"מיָם של ר"ה ככר הולכים ובטלים בערי. גרמניה,: ואנו. רואום,
שרוב העם מורה לו היתר לחלל גם את קדושת ר"ה,. שכל כך
החמירו בה. עד קרוב לימים אלה. ובאים ,מומחים" ואומרים לנו ;
ומה בכך +"איך צמחו ימי מקרא קדש. אלה בישראל + אם יבטלו
אותם ישאר לנו יום הכפורים .‏ ויש לחשוש, כי באמת גם זה
לא ישאר, אלא מן הריפורמה אֶל ההמרה, זהו ההגיון ההכרחי; "
שאין להמלט ממנו, העיקר הוא, כי רוב המנהגים הדתיום של
היהדות, וביחודר ש בתות וימי מנותה, הם ממהגים
ל אומיים, וליהרות הלאומית לא נתכצר מקום בחיים המוסריים

מפופקני , אם ווכרים האנשים הטובים עוד ; מה הוא בִיתדכנסת יהודי
והו בית בלי פסילים , בלי אנדרטאות, בלי מצבות, בליי קברום, | במעט בלי
קשוטום . בית שאין עליו שם אחד קרוש , בית שאין בו לא מובח, לא פולחן. >
לאותו איש , או לאותה , . . אשה, אלא יש בו איז ספרי-תורה וכלדבו ישן ,
ומתפלל בו העם , דורות אחרי דורות , ואין זוכרים כלל , כמה רכנים עמדו שם על
,מקום הרב" בכותל מזרח, יש שזוכרים, ואומרים: בית"הכנסת של הרמ"א, או בותד .
הבנס של מהר"ם , אבל חלונות לא. קרעו ולא קבעו אפילו לרט"א ולמהר"ם ,
אעפ"י שמכבדים את הרמ"א. ואת המהר"ם יותר משמכבדים יהוי אמריקה את/ =
הריבירינד המנוח מר סטיפאן ויז.

אמשול לכם משל,

לפני שָנים גור התגורר ‏ בפאריז אדם יק שהיה לפנים חול .אלגירו--
ועסקיו. לא היו טובים : היה לו תיאבון עצום , וטוונות מועטים . "לעבור. באופן
רגיל, בנראה, לא ובול היה ; לגנוב היה 0 ולשוב. אל שדהההמערכה
לא רצה , מפני שאין. הדבר נעום ביותר +

במלה אחת. בן אדם זה היה מדוכא: בצער ודאגות . לא אחת הוצה.
היה ללבת ולתלות את עצמו = - אלו נותנים לו חכל במתנה ,‏ אבל בפאריו,-
אהה , נותנים מתנות רק לראש שנחם | וחל ייחל אפוא לראש השנה ולחבל,.,
ואדהכי ודהכי היה בשרו מתדלדל ומוחו מנוקר ממחשבות, | חשב, השב,
ולבסוף מצא ה לרמות את חבריות , אפ את החכמים + התחבולה. ,
היתה פשוטה. התחיל. בר-נש זה מוכר עכברים / שיש להם חוטמום ...+
כחוטמי. הפיל +

בעיר קם.שאון + מה. טיבם של עבברים כאלה , ובו וצאו מגודי החרשות
מדעתם ? -- היה כל אדם שואל, ‏ וכל מי שהיחה לו פרוטה בכיסו היה ריץ
אל ביתו של העני. ההוא,. והיה קונה עכבר. -- עם.חוטם הפיל.. לכסוף
גתגלה. הסוד + .

= האינבאליר הפקח כך הוה עושה .. היה נוטל עבבר אחר ,‏ ואחרו כן

עככר שנו, לאחד היה עושה פצע פֶקְצה חוטסוץ ולגי -- בקצה ונכו, והוה

-

0

4

של אחיָנו שבמערב, ‏ אין להם יהדות, אלא תפלה בצבור בימי
שבת ומוער, ‏ ואלו הם ‏ בעיקרם לאומיים,: ,זכר ליציאת מצרים",
שעליו: נוסרה. קדושת המועדים בהתפתחותם ההיסטורית,
הוא: קלוש. מאד להם, ואפילו אלו הבאים אל בתי הכנסיות אינם
מוצאים בהם. מזון. רוחניהדתי \ ונפשם ריקה. עד כמה שיראה
הרבר: בתור :פררוכס, אני. מטעים כאן את משפטי: הורם. הדתי
בישראל. מביא. בגלותנו לידי המרה -- ,האנוסיםי. יתרבו,. אין
יחדות ‏ בלי הטעמת התמצית הלאומית שבה. ומכיון שהם כופרום
בזו,: הכ רח. שהם באים לידי המרה .

=

7

איפה ואיפת,
0% 0

: בשנים האחדות האחרונות ‏ נתעשרה הספרות ‏ הפוציאל:
דימוקראמית: במערב:אירופה ‏ בכמה - טפרים - מלאי-תוכן. = ברבר
השאלה הל אומית. המציאות עצמה הכריחה. את הסוציאל:
דימוקרטיה המארקסיסטות, ‏ שעפ"י יסודי ‏ תורתה -היא : מתיחסת
מעולם. באידרצון - אל עניני הלאומיות השונים, -- להתעסק
<< ברצינות בפרובלימה. הלאומית ‏ הבלתי:נעימה ‏ הואת, ושאלה זו
העמדה. לא רק כאופן. תיאורי בלבר. וגהפוך הוא : מתחלתה.דנים

| | בה מן הצֶר:ה מ ע שי, ‏ כשאלה, ‏ העומדת ‏ תמיד .על פדר היום
והדורשת. דרישה. נמרצה את. פתרונה. והפבה היחידָה, = הגורמת
לכך. היא המלחמה ‏ הריאלית המתמידה של העמיָם בער תקפם
במרינות, = שהם יושבים. בהן מעורבים. יחד. אם קודם אפשר
הוה: לרון: בשאלה . הלאומית. במתינות ‏ ובטנוחת:הנפש, ‏ לדון בה

= באופן. תיאורי ובשויון+נפש, למפל. בה כבשאלה של אמנות וספרות
לאומית, = בבר \נהיתה. עתה' מלבר זאת, ביחר עפ ההפתחותה
של החיפטוריה וביחור. עם רבוי הקאפיטאליזם, לא רק לשאלה

מ שאַלום .

| מרכיב את חוטמו הפצוע של האחד בונבו הפצוע של השני בהרכב את הענףי
,חרי כן היה מטיל את שני העכברים ‏ על דף, וטגיחם שם. במשך איוה יטום,
ער שונבו של האחד נדבק בהוטמו של השני, וכשנךפקו, ועלתה הרבבה,
"חתך: את ונבו של העכבר השני , וַנמצא, שנעשה חוטמו של הראשון כחוטמו
של פיל.

באופן וה מדביקה החירורגיה ‏ החרשה חוטמים לבני אדֶם, שלרגל
איה מאורעות נעימים ולא-נעימים בחייהם הם מאברים את חוטמיהם. האנשים !
שנתוח כוה נעשה בהם, סובלים יסורים גדולים , עד שהאבר המורכב. מתדבק
חיטב , וגם אחרי שהוא מתדבק היטב -- הרי זה בעונות -- חוטם זר...

באופן כזה הורככה לנו ה גל ח י ות החדשה, כביבול , שקוראים לה

שהבנות? באמריקה , ובאופן נוה -- הנה הוכבה חדשה שבחדשות: חלונות *

מצוירים לוכרון ריבירינדים שטתו ...+
,חוטם טלאכות'" זה , נקרא במקורו הראשון בשם : , וופראן" ,

ה, ווטראזי'ם" יעשו את בית הכנכת. <וד יותר דוטה ל דום" ול, קתדרה"
+ משהוא: דומה עכשיר.. .+
והואיל שיש לנו, ברוך. השם ,. הרבה ריבירינדים באטריקה, .והואול ,
שהטבע מחייב , שהם מתים, ‏ יש לנו אפוא תקוה ,‏ שבעוד מעט יהיו אחינו
באמריקה ‏ מתהלבים. בין ‏ ווטראזי'ם, חלון לרובירונד ,‏ חלו לריביריגד..
לי יש מכר אחר,' גוי גמור, חובב ומאסף את עתיקות. בתו-הכנסיות +
ממציאים לו דבר-חפץ ,= שאוננו: עוד בכית-גנזיו -- יום טוב הוא. לו! קוליק.
ציוניר ! אגב-אורחא הוא גם . ..‏ מנהל סוויאום ‏ לחהשת-של-אטנות, יש. לן
אפוא/ איזה מושג ע"ד אמנות .
בשנה שעברה, עורתי על ידו לערוך הערובה מן החפצים שיש באספתו,

חם צורה יהודית , היו כיגיחס

ג הפצו

/

> העול ם 3

ברה לענינים/ הללו: בפפד"ם , במשך ההכנות חיה: זורה %:
: ופי"

נליון י

קולטורית, ‏ כי אם. לשאלה מעשות. פוליטית. = צבורית = וממלכית
0 זון, ומנקודת:המבט הזאת נהיה לברור ולמובן ביותר,
מפני מה נעשתה בהספרות הסוציאל:דימוקראטית מהפכה נמרצה

כזו בנוגע להתענינותם בשאלה. הלאומית.: וההתעניינות הזאת
מרובה | כ'כ, | עד | שמלבר | פפרים | חשובים | אחדים,
והרבה. קונטרסים. יותך קמנים, | נופד בשתי השנים האחרונות

ירחון מיוחר בשם. *](18 ,+ המטפל כולו ברצינות מרובה
בחקיהת השאלה הלאומית.

יותר מכל ‏ ירועות ‏ במקצוע זה עבורותיו של רודולף
שפרינגיר סינאפטיקום. ‏ שמו האמתי הוא קארל. ריניה)
עור בשנת 1899 היה הוא הראשון אשר נסח את ההנחות
המעשיות, שפרוגרמה לאומית מפוימת במצריה מביאה. אליהן,
הרעיון היפורי והפרינציפ ‏ העיקרי של התיאוריה הלאומית החרשה
הוא --,כי. צריך. להכפיר ,כל אומה ולשון בתור
אישיות יורידית עם סכום ידוע של זכיות-
ממלכיותן עם זה נקבעת הנתינות לאומה זו או
אחרת רק ע"י מודעה חפשית, שהאזרה מופר
אותֶה להממלכה, שהוא שייך לה, יוצא. מוה, כי בממלכה
בעלת. לאומים רבים צריך להניה בתור יסור לסדור השאלה
הלאומית | את הפרינציפ | האישיי (הפרסנאלי) ולא
הטיריטוריאלי, את האומה אפשר. לערוך ‏ לא בתור. חטיבה
מיריטוריאלית שלמה, כי אם בתיר אנודה של אנשים, לא בהור
מלוכה, כי אם בתור עם, לא על פי מין: זכות:מלוכה מופשטת,' ‏ /
כי: אם עפ"י - זכות:החיים ‏ הרגילה, כמובן מאליו, | מדובר פה" >
בנוגע לממלכה בעלה לאומים רבים, ששם יכולה השאלה הלאומית
למצא את פתרונה היותר' טוב והיחיד ‏ רק באופן המבורר בכאן,
ושפרינגיר ממהר להוטיף. על זה: ,כוודאי אין עם יכול להתקיום
בלא מיריטוריה ;‏ מזה יוצא רק, כי ההפתדרות הפנימית של =
העם צריכה להעשות. עפ"י פיזורו ‏ הטיריטוריאלי, ואם הינח ,
הפרינציפ האישי בהור יסור של הברל אומה אחת' מעל' השניה

ווהי
לי נאה +

-- לא ! -- אמר -- לוה תהיה לי תערוכה מיוחדת !

חשבתי, שהוא רוצה לערוך תערוכה מיוחדת בשביל בתי רכנסיות
החרשים , בשביל ה,היכלות".. כשהשמעתי את השערתי ואת בדח :

-- לא! -- אמר -- בעור שלשה ווחים עושה. אני פה
לחפצים של בתו התפלה הקתולום,..

את ה,ויטראזים' בודאי. היה מציג בתערוכה בתראה +

. ושואל אני אתכם, יהודים, יהודים , בני רחמנים, ‏ למה אתם

ק ור ע ים, כשאתם רואים את ה,סאנטא-מאריא-לא-בלאנקא" ,‏ שהיתה בית"
הבנסת , והפכוה. לכית תפלה קתולי ? 0

הלא אנו עושים ואת בידינו!

זה הוא. מה שקונן המקונן :
מודיעום . . +

אין צורך ‏ עוד. ליגע את | הספרדים שיקצצו ויקטעו וישנו את בתי
כנסיותונו , הרי אנו עושום ואת בעצמנו+

הבימה באמצע היתה מעככת. ניבר היה בסקירה ‏ אחת,
בית: הכנפת . נטלו. והזיוו אותה הלאה מורחה עד האלון.

הבגדים הפשוטים , שהרבנום והחונים היו לבושים היו מעכבים --- נטלו
והלבישו אותם. בגדי . .. ,בהונה" רתמנא-ליצלן , באשכנו כפאסטורים , בצרפתת
בכוטרום. קתולום ,, ברוסיה --- ג"ב. מעט כפאסטורים , אעפ"י שאינני וורע למח *‏ /

הלשון. של הדרשה מעְכָבת -- התקונו , שידוישו בלשון המדינה+

התפלות ‏ בקברית מעבבות -- מעט מעט. מתחילים להתקין גם תפלות >
בלשון הטדינה. ואין הפתאום מביגים , מדוע. ונ מוחים כנגד בל אלה ? אטוז ,
אנ קנאים ? אטו נמסור את נפשנו. על הדין של ,בימה באמצע"? ומה אגו
חסרים,, ‏ כשהטטיף ‏ חופש לראשו מגבעת ,ובפתור ‏ באמצעותו ? . והמעיל. הרחם

חן סה יט ל

תערובה

אשר קרם טודיעום ואת אשר עשו לא

בי זה הוא

0

(4ר--₪

; הלאומית, בכל. מקום' ניכר" הדבר,

נלרך,

-<- העולם -3 , 5

ההארהמאם תבה מהמההכהההמם.מההההמהמטר טרוכהוהמ העמק האמב הממעה אבנל קכ-תנאשמריב האה אכ מאבמנרד וקה המשבכת ה יי אל ער ה בנ 2% מהמכתכשו ג נאמצמטרנוקהטחה סד הלחר וט רבה א רהאמ קראד ונה חר ה הוה חן דה ה חר .

ובאיחיר כל אחת מהן לחטיבה שלמה, ימלא הפרינציפ המוריטוריאלי
תפקיד גדול בתור .פרינציפ. הסתררותו". (סינאפטיקוס, ‏ ,מלוכה
ולאום" 11

וזהו ברברים ‏ כלליים וקצרים. הרעיון | היסור" והפרינציפ
העיקרי ‏ של התיאוריה הלאומית החדשה, אשר. נסח. שפרינניר
ראשונה \ בקונטרסו, ‏ ביותר ‏ דיוק ‏ וברוב ענין פתח אח"כ. את
התיאוריה הזאת בכפרו היותר. גדול ,מלחמת הלאומיום באוסטרית
בער המלובה",

במשך העת הואת כבר נבראה ספרות \ גדולה ‏ וחשובה
בדבר השאלה הלאומית, ובכל מקום ,מצינים את הפורמולה. של
שפרינגיר ‏ בראש, בתור מרכז לכל מחקר בשאלה ואת, אבל
שפרינגור. לא עשה עדיין הכל, הוא סקר על השאלה הלאומית
רק מצד אחד, היינו מאותו" צר, ‏ שהוא ‏ מימחה ל1: שפרינניר
הוא תיאורי בחכמת:המשפטים, ולפיכך נושאת עליה כל חקירתו
תכונה של מחקר. יורידי בעלת צד אחר, השואפת לנסח בדיוק
מרובה. את כל החזיונות שבחיים הלאומיים בנרמות ‏ משפטיות
'דועות. ולהכנים אותן במסגרת של סעיפים אלה או אחרים של
המשפט הממלכי, ‏ עם כל מעשיותה ‏ של שיטה פכחית כזו, היא
מוכרחת להיות כולה בעלת צר אחד וצרה,

לפיכך היתה מורגשת נחיצות גדולה בספר, שר ימלא
ויעמיק את מחקריו של שפרינניר, אשר יפח בהם רות הי
ורענן של נקודת-מבט ‏ יותר \ רחבה, מרובת:הצררים ‏ ומדעית ,
וספר אשר כוה יצא אמנם,--והו ספרו של אוטו בויאיר
השאלה הלאומית והסוציאל:דימוקרטיה", שנתפרסם בימים האלה

> בתרגום רופי ע'י הוצאת הכספרים ,סירפ",

בויאיר. הוא חוקר בעל השקפה פילוסופית רחבה ‏ ומצוין
בידיעותיו ‏ העמוקות ‏ בהמרעים הכלכליים והפוציאליום . ספרו
עשיר' ‏ בחמר: היטטורי:מרעי, המברר את מהותה. של השאלה
שהמחבר הוא חוקר. רציני,
המומחה מאר' למקצוע, שהוא עוסק בו, השיטה; שבויאיר משתמש

המדינה -- סה האפון ? וגם התפלות -- , שמע , בכל. לשון שאתה שומע"!

זאת היתה השקפתם הקפויה של המשכולים דאתמול . לא הבינו, שאין
שאלת הדין באן, אלא שאלת הטנדנציה, הסטרה, הריוח:

לנו יש השקפה מיוחדת בענינים הללו . לכל הדינים יש מטרה אחת:
השמירה על היחוד וההבדל הלאוטי. מה היו כל אותן י"חַ גזרות, | שעליהן
נוסדו תרפ"ט דינים ? בפורוש נאמר : על יינם משום וכו' ועל כנותיהם: משום
וכו'. . . זה ה,ובו'" --- מהו ?. ההתכוללות !

ובכן, בשישראל עומדים ביחודם ובשלמותם, בלי כונת טמיעה ובגידה--אוף
שרבנוהם , מורוהם ומחכרירם פוסקים את הדינים בינם לבין עצמם , | העיקר ,
ה,קוצו של וו"ד" איננו זו ממקומו , יש שמחטירים ויש שמקילים . אם באתרא
ד"ר יוסי הגלילי היו: אוכלין בשר עוף בחלב, אבלו ולא רתכוונו לול עי"ד.
אם התקינו להתפלל איזה תפלות בארמית, ‏ התפללו ‏ אַרמית = ולא התבווני
להתבולל , כל המימרות שמביאים חריפורמאתורים ‏ לראיה מהקדמונים. אינן

. מוכיחות בלום . העיקר הוא-- הכונה. ואין ספק, שמטרת בל הריפורמות

החרשות היו להן לטשטש את צורתה ואת צביונה של אומתנו ,: למחות מעליה
את צלמה המיוחד ,‏ להשקיעה ולהבליעה בין האומות ‏ האחרות. ‏ על בן
תועבה הן !

ותועבה הן לא רק משום שהן מולובות אל השמד, כו גם בשביל שהן
ממיתות בקרבנו את מה שהוא בח : היוצר בכל אומה : את העצמיות האישית
הפרטית , את המקוריות , ומפתחות בנו את הקופיות.

מתוך עצמו צריך כל עם לברוא ערכים: רוחניים , מוסריים , אסטתיים +
רשאי הוא ללמוד ג/ם מאחרים , אבל העיקר :| היצירה העצמית . = מי שאינו
אלא מחקה , בתדקול , פּאפּאַנאי , מי שאין. לו משלו כלום אלא משל אֶחָים ,
מעיד הוא בעצמו , שאין לו זכותדחקיום .

הוב ב היהודי במו. שהיה -- היה קז גידל שגידלה תרבותנו . ואין אני
מסופק , שהטפום הוה לא ושאך. מוצק לכי דורות , יאינני רוצה 0 שוהיה

דורות + כולנו נשחנה, גפ -רכנינו ישתנו -- אכל צריך שהשינויס 4

בה למחקריו היא כמובן, שימת המאטריאליזם * ההיסמורי. ‏ אבל,
כמו שאפשר היה לחכות, ‏ הרחיק. בויאיר, ברצון: או שלא ברצון
בדומה "לקויטסקי וליתר תיאוריטיקים סוציאל:דימוקראטים, בשעה
שהם מניעים אל השאלה הלאופית, לנטות | הרבה בספרו
מהמאטריאליזם האורטורוכסי-היסטורי, ---מה שנתן לו את האפשרות
להתעכב א באופן = יותר | חפ שי על הרבה גורמים ‏ פסיכולוגיום ‏ %
וקולטוריים,: בכלל ‏ מקיף ‏ ספרו של בויאיר את השאלה בכל
רחבה: ישנם בו המחלקות ‏ היפודיות הללו: ,אומה", ,ממלכה
לאומית", ‏ ,ממלכה 6 לאומים. הרבה", ‏ ,אוטונומיה ‏ לאומית",
,המינדינציות של המלהמה הלאומית באוסטריהיי, ,והמיטאמורפוזית
של הפרינציפ ‏ הלאומי" ‏ וה,תכנית | והטכסים ‏ של הסוציאל:
דימוקראטיה האוסטרית (בשאלה הלאומית)".. כל הדברים האלה
יחר, עושים את ספרו של בויאיר בלי:ספק להספר היותר
מוב, שיצא :עד כה בהספרות 0 ספריהם \ של
שפרינניר = ובויאיר = כבר = היו להמפלגות = הפוציאליסטיות
לכפרי-העקרים בשאלה הלאומית.

אבל מה יש לעשות עם הפרינציפ הארור' של או0ו20>
<פסיופסור ‏ 86 (אסוסון (אבן ואבן איפה ואיפה)%! הכל יפה '
לכאורה, אבל מכיון, ‏ שנונע הדבר אלינו. היהודים, והנה. נחלפת/ = >
פתאום התמונה כולה! בנוגע אלונו מוכן תמיד, אפילו אצל. בחורי
הדור, משקל. מיוחד, ‏ מרה מיוחרת....

איתו אוטו בויאיר, שחבר ספר יקר:הערך. כזה, המוקדש |
כולו ‏ לביסום ‏ האידיאה, ‏ כי: לכל \ אומה ולשון \ צריכה להנתן
אוטונומיה בכל הענינים העממים שלה, אוטונמיה אישית
עפ"י נוסחתו של שפרינגיר,---אותו בויאיר, זה החוקר הפוציאליפטו ‏ /
החפשי, שולל את הזכות הזאת \מאת הלאום ‏ הישראלי ! פרק"
שלם' מיוחד בספרו הוא .מקדוש: לשאלה, אם' יש גם לוהודים
זכות: על אוטונומיה לאומית. בהתעוררות שאלה זו כשהיא. לעצמה

ישנו. כבר ' עלבון נדול מאר, אבל הטעמים והנימוקים, שמברר >
בויאיר באותו הפרק בכדיי להוכיח בהם, כי היהודים אינם לאום,

האלה יצאו בדרך התפתחותית מתוך תוכנו, ‏ בלי חנופה ‏ ווחלנות ‏ וקריצה :
ורמיוה כלפי חוין . אבל הויפורמה היא כולה חיצונית. ,

בדפרים באלה אין אפילו ל ק בוע כללים, מפני שה כל הל
5 ה. אם יש לך חוש-השמע חד ודק, או כשתשמע ננינה. מנוגנת

המנגן יויוף לפום ריהטא , תוך"בדי-שמיעה ועשה \בשרך חדורון חדורין . לא %

0 מעודך את הכללים , אבל מרגיש אתח, ‏ שאין ללקל הוה, ההברה
הואת , הצרוף הוח שייך לבא" 4

ועומד המנגן*המזייף וצועק : פיסימיסט, מה אתה רוצה ? אי אפשר
בקול אחד . אין נגון אלא צרוף קולות שונים !

-- אמת ! אין נגון אלא צרוף קולות שונים ,
אותי הקול . . . במחילה, החל הוה!

אי אפשר לי אפילו להראות לכם ד י ן , שאפור לקבוע חלון של איזה
מטיף בכית הכנסת--אבל תחוכ דבר זה כעצם כגרוני , איני יכול לבלוע אותו.

מרגיש אני בזה . . . שרש גוי, כמו שאני טרגיש שרש גוי -- בצנזוריה
ואינקביויציה על ההתמניות בקהלות יהודיות, * מקום שטריחים ומטשסשום |
וסחטטים , שמא האיש הרוצה להתמנות. הו עוני ...+

ענין ההתמניות הוא דבר שאני רוצה לדכר עליו, .ספני שהוא ונע
אל מפלגה חשובה בעמנו , ומסיחים דעת מענין זה. . . לאחבצדק. 5

א תצרפו יחד את כל האנשים המשמשים במשרות -- בקהלות ,
בחבוות, באגודות, ‏ במפלגות ובמוסדות של יהורים, לשמוש של ארעי "
וכלאחר יר לשם כבור, אלא שמוש קבוע , של חובה ואחריות, עם שברקבוע

ואעפי"כ דוקר 8

וקצוב ,= או יעמוד לפניכם מחנה ראוי להתכבד בכמותו, ‏ ואולי. גם באיבותו \ >
בכל עם אחר נקרא. המחנה ‏ הוה בשם מעמד מיוחר: מעמד של"
פקידים . "בארץ. ידועה , = בתקופה יהועה \ ובמצב ודוע .של הגפשות , למשונ):

ברוסיה בעת, הוכרת שם זה לבדה מפפיקה לחולל . יזו טינא, איוו התמרטרות

של הותול' ובימול: ,ביורוקרטוה" . אבל דבר זה הוא רק מקרי ועובר ‏ מתיחס

אל סבות מקומוות ,\ מוחה כנגד הצדרים הרעי המקומיים מופשט מן המקום,
7

6 י > העולם -3 גלנןי
=

ולפיכך אין. להם צורך באומונומיה, ‏ בהם אנו רואים ‏ עוד יותר = הפולאנים --אומר. בויאיר- -יכולים : היהורים = בשפת פולין---יוכלו
מעלבון; אלה המה. פשוט. נימוקים. אנ טישמיים. המכוונים | גם להגן על וכיותיהם בלשון הפולאנית !" (צר 494),
דק. לרצון:וסוריי ‏ |אחד: ,הכל, - חוץ = מן היהודים, אשר. איננו אבל בשביל מה ניויל כרוכלא ונמפור בכאן את כל דברי
יכולים לסבול אותם" | כל הבסיס ‏ ,המרעי", כביכול, לפרק זה בויאיר + הלא. צרק. זיטלובסקי. גם בכואו בהקדמתו המצוינה. ליי
נלקח ‏ עור מקונטרסו הידוע | של מארקם ,לשאלת. היהורים", | מפקנה זו: ,לא ביררנו ולא נתחנו את כל טעמיו ונומוקיו של
המפורסם. כבר. במדה מרובה כ"כ עד שאין. מן: הצורך עוד לדבר = בויאיר כנגד האומונומוה 4 היהורית. אנחנו התהלנו בנתוחם של
על אודותיו . בערותי: של בויאיר ‏ בשאלת.היהורים ‏ נדולה יותר = הנימוקים | הללו במעמד:רוח ‏ סאטירי קצת, אבל באמצע
מזו של מארקס. מופלא הרבר ! בויאיר, זה התיאורימיק המצוין, ‏ העבודה תקף אותנו רנש צורב של קנאה.., רגש של
בעל השכלה רחבה כזאת, מראה. את עצמו כעם:הארץ נמור, | קנאה להעמים המאושרים האלה, שיש להם, למצער, חלקת:
אך הוא. נגש לטפל. בשאלת-היהודים. מה יכאב הלב לראות יחס ‏ אדמה כל שהיא מיוחדת שיש להם אר ץהמולרת עצמיה,
אשר כזה ‏ גם מצר. חוקר פוציאליסטי מופלג שכמותו, ואשר בשביל. כך לא תצוירנה בנוגע להם שאלות ומיתודות
ואפשר שצרק הר"ר זיטלובסקי . כן, הוא צרק אמנם מאד, לפתרונן, באותן! שיש לנו בהן עסק בפרק וה בספרו של בויאיר'.,.
בהקדמתו לספרו של בויאיר. הוא מתעכב החרבה על הפרק הנזכר - אמגם, זה מעורר אצלנו רגש צורב של קנאה..,
ובפתח. דבריו הוא. אומר : כבר ברגש:גאון. של. איש-האמת;: ,כי

אלמלי הותה השאלה בדבר האוטונומיה. היהידית הלאומית שאלת 2-5

חוים בוערת כזאת, אלמלא. היה. בויאיר פוציאליפט; ‏ אשר. בפיו

רוכשת האנטישמיות | הלאומית:פוליטית \ ערך מיוחר ‏ וקנה:מדה ‏ נ, פינם:.

מיוחר. לההכרה.- הצבורית,--אז היינו חושבים לנו לפחיתות הכבור הַחְנוּ הְאֶסְתָּטִי.
> לטפל: בנתוח הפרק. הזה, ‏ שאיננו: ראוי: למחברו". 5 ו

י בויאיר סותר בפרק זה את דברי-עצמו על כל צער, אבל ו

כל רעיונותיו מביאות לידי מסקנה אחת : לטמיעה ! היונו--היהודים פה הגענו לתנאי ההכרחי השני לכל הנאה אסתטית, אחרי
יחבוללו ‏ לגמרי ‏ בין העמים . ויהיו כלא היו. החוקים הכללים של שתפקיר האלוזיה הבריאה הוא, להכיר ולהרגיש. על. ידי הקלפה
ההתפתחות ‏ ההיסטורית ,‏ חוקי | ההתפתחות | הקאפיטאליסטית (התמונה, הפסל, הזמרה) את התיך (העצם או הרגש), שישנו
הגורמים, ‏ כמו שמוכיח בויאיר בספרו, להשתלשלות התפתחיתה | בטבע ובחיים, " הלא יובן על נקלה, שקודם כל. צריך המתחנך
" של. ההכרה. העצמות. הלאומית. אצל. העמים, המעוררים. ומעודדים | לרכוש לו חוג הכרות ברורות בשניהם, שההיינה ליפוד להבנתו
את העמים | לחיים = ולמלחמה | בעד א זכיותיהם, -- כל ולהרגשתו את היפי, כמו שהוא נשתקף באמניות השונות, ,במה"-=

החוקים. האלה קימים = בנונע = לכל . העמים, = אבל לא בנונע = אומר ספנפר. --- ,עולה כשרון האיש על כשרון הילד,. בהשגת .

לעם \ היהורים, ‏ אשר. אצלם. מוליכים ‏ אותם החוקים, להפך; | חנה והדרה של איזו תמונה. יפה, אם לא בבקיאותו. היתרה: של

לירו: כליון!: גָם. לבתידספר. יהוריים ‏ אין | מעמד.הפועלים נזקק, = הראשון באמתיות הטבע והחיים, אשר דמותן מחוקה על התמונה?',

בשביל מה ילמרו בשפתם עצמם, אם,,, ,לעשות מסחר עם נמצא, שאין לנו שום אפשרות לחוש. ענג אסתטי, בהביטנו

נטול מן התרבות המקרית הומנית. הרעה ,‏ הפקידות לעצמה איננה. לא מובה אין ארץ אשר בה אנו רואים את אמתת הדבר הוה כאנגליה,
לא רעה משאר מקצועות-העבודה . כל ממשלה שתוסר , מוחלטת שבמוחלטות, | היורעום אתם במה בה אנגליה גדול למשול במתי מעט אנשים בתוך עמים
או. חפשות שבחפשיות , כל עבודת-קהלה שתעשה וכל עבודת-עם שתעשה + ובים ועצומים אשר בארץ הודו? רק בכח הפקידים הנפלאים! שולחת היא
צרוף, שבני אדם ידועים. ומוכשרים לכך יקדישו את עצסם אליה ביחוד, ולבני = שמה, לא ברוסיה לפולין את הפסולת,. אלא את הפולת. מי שקבל את כל
אדם אלה צריך להספיק את האמצעיום לפרנסה בככוד . הרי פקידים ! ה, פקולארששיפם" ב,קולידו" , ואח"כ באוקספורד , המצוין שבמצוונים ,‏ העילוי
פקיר הוא המיניסטר במטלכה . פקיד הוא הפרופיפור המטונה מאת | שבעילוים -- ישולח לשמש שם בתור פקיד.. מכיון , שכל הכח של המעטים
| הממלכה לשבת בקתדרה ,‏ ופקיד הוא גם האחרון שבאחרונים המשמש באיזו = למשול ברבים הוא רק יתרון האינטליגנציה, צריך יתרון זה להיות ככל האפשר
משרה. בן הוא' הדבר לא רק במדינות, כי גם במפלגות. כל זמן. שהדבר | גדול . זה מובן +

= הוא רק איזו התעוררות, ‏ איוח שעשוע, איוה ,ספוֶט", או בעונת הדמיון וגם. ההתיחסות אל הפקידים היא. התיחסות של כבוד בכל עם שהוא
הראשון ובמצב ,ההיולי" , די שאיוה אנשום טובים מתעסקים בו עסק נדבה- ‏ מכבר את עצמו. אין אני אוהב. את ההתיחסות הואת באשבנז: היא גכנעת
לשם מצוה, אבל במעט בובש לו הרבר מצב נכון בעולם המעשה , כבר און = ווחלנית ביותר. אין אני אוהב את ההתיחסות הואת בצרפת: ווצה שם כל
הנדבה מספקת , וצרוך למצוא אנשום מסורים כולם לעבורה זו. פקידום כאלה = אדם להיות לפקיד . זה הוא אידואל מעשיי ביותר . מאום עלי ענין ה,טשונובניק"
יש גם למפלנה הסוצדיי"ת , והם הם העושים את העבודה באמת + ברוסיה , המגשים בקרבו חלק גדול או קטן מאותו הכח הגדול שאין לו גבול .

11 היא רק מימרא ושיגראהדלושנא , שבארצות חפשיות מושל העם | ההתיחסות היותר ישרה והיותר ‏ הגוגה היא באנגליה : לא פנוק ולא בטול ,
כולו, אפילו בארצות היותר חפשיות האיקסיקוטיבה היא ביד הפקידים, ורק | אלא התחשבות עם כח חשוב, נחוץ, נכבד.
הליגיסלטיבה היא.,. פידוע ,. ביד בחירי העם . ואחרי אשר ברוב הארצות קוצכו עמנו, בעוה"ר, איננו מככד את עצמו, וכל אשר לו. הוא מזולול
המטשלה שכר גם לכחיריהם, ‏ הרי שוב דכר וה נעשה ג"ב מעין פקידות , = בעיגיו. | כל מול הגיטו נראה בוה . הלוטיראט ,‏ בכל אומה הריפריזינטנט
ועור : אפילו כשאומרים בחירי חעם. ,דעות" ע"ד החוקים, ‏ עיקר המומחיות = הרוחני, ‏ נושא הדגל , עמוד התוך -- בינונו מחבר עני. מחור על הפתחים,
לדבר. הו ברשות הפקידים, ‏ ואליהם פונים בעלי העצות, בידעם , בי אלה | המורה, הפרופיסור, פדגוג העם -- בינינו מלמד עם עוד איוה תארום ורועום
'הם בעלי הנסיון. העוסקים בדברים תריר ,, ויש שהמפלגות בפרלטנט מתחלפות, = שהוסיפו על זה.. מוכיר העדה ,‏ או החברה , המיניפטר ‏ זעיר-אנפון -- אצלנו-
אבל הפקידים קבועים . יש גם שהמיניסטריאות מתחלפות -- בארצות קונ. = ספרא-דטתא, שהכל מקנחים כו את ידיהם המלובלכות . מארק-טבן שלנו הוא
סטיטוציוניות גמורות .‏ אבל הפקידים אינם מוזוים ממקומם : בארצות, ששם | בדחן, ואנטוקולסקי שלנו, כל ומן. שהוא נשאר בינינו, ‏ הוא מחוקק מצבות +
חילוף הממשלה מושך אחריו את חילוף הפקידים (למשל, באמריקה) ידוע | רצה אדם להבבד על הבריות הללו, צריך היה להביא עמו את הכבוד מן
שוה הוא אחך הקלקולים היותר. גרולים . דבר זה מראה, שבחירת הפקירים = החוץ . א -- היו נופלים על פניהם. , , בפנים. היה כבור עפ"י רוב. רק לעגל
הוהב . איש שמשלמים לו שכר -- איך יכבד ? הלא גם אני גותן פרוטה ! הלא
הוא חי: מן הצבור ! משועבד ! 4

1 -

= | חושכים אנו, שככר. יצאנו מן הנישו הזה -- אבל טעות היא טעות-

+
-

יי

+ פא

בתמונה. המתארת דבר, שלא ראינו אותו וכיוצא בו. מעודנו.
או בקראנו שיר, שהרגש המונח ביסודו ‏ זר לנו לגמרי, בזאת
לא אחפץ לאמר, שהמתבונן בתמונה או הקורא שיר צריך לראות
אותו הרבר או לדעת. א ותו הרנש, שהיה לעיני הציר או בלב
המשורר, אך את הפוג שלו צריך. הוא. בלי שום ספק ‏ להכיר
מקודם, האיש שראה איזה נהר או הר עור יוכל. להבין ולהרגיש
גם הענוג, בהביטו על תמונה המתארֶת את הים- או הררי האלף,
אבל לא זה, שבכלל לא ראה שום נהר והר מעודו. אם תראה
לאיש, שלא ראה. עץ מימיו, את תמונת ,החורשה הקדושה" של
בקלין או תקריא לפני איש, שלא ראה אש בוערת מעודו, את
השיר ,הפעמון" של שילר, במקום שבו מצוירת ,הבערה", אז
לא רק שלא ירגיש את ההור והקסם העולמי השפוך על החורשה
ועזוו תקפה של האש עם כל בלהותיה ונוראותיה, כי אם בכלל
לא' יבין את אשר לפניו,

הנה כי כן דורשת. האלוזיה : הכנה מוקדמת ‏ מן האהם

"המתבטאת בחוג של הכרות, רעיונות, מושגים ורנשות, שהוא

רוכש לו אחהי : התבוננות | בסביבתו, אמנם יש, שהאלוזיה של
האדם מתפרצת אל הטבע בעצמו ובונה שם עולמות חדשים .

. המשוררים והאמנים וגם כל האנשים, שחוננו בפנטסיה חזקה

נופחים נשמת חיום בטבע המת,. וכלו חי לפניהם ואומר שורה *
הם הואים: הפיפי טל בפרחים ומתארים בדמיונם את הפרחים
בוכים, ובעיניהם . נוצזות ‏ דמעות; גלי הפלג יוצאים לפניהם
במחולות, ועצי | היער לוחשים סורות ‏ נעלמים ‏ באזניהם . אם
המשורר. מתפלל, ידמה לו, ש,קול תבל כולה לו קול התפלה",

> וכל העולם. מרגיש מה שהוא מרגיש באותה שעה:

*) ונבדלה האלוזיה השירית הואת מהאלוזיה החולה, שהראשונה היא
א רע ית ותמיד מלוה ‏ אותה רגש של עגג (לופטגעפיהל), וגם אם. יתעורר
לרגלה יגון: נעלם בלב האדם, הוא דק ורך ומלא. נעם, משא"כ האחרונה ,
שהיא /ת בו פה, ובעקבותיה באים תמוד רגשי פחר וחהחה +

נסה, דוקא אלה החושבים שכבר התערכו בגוים, ‏ למדו מן הגוים רק את
הדברים החיצונים , אשר כל קוף יבול לחקות , אבל לא למדו מהם את הכבוד
הפנימי . המיליוניר היהודי , המתבולל שמתבוללים , לא למד להתיחם אל הרב ,
כמו שאציל נוצרי אמתי מתיחם אל רבו שלו. איננו יכול להשתחרר מן העזות
הגפה המציינת בל ,עבר בי ימלוך", ‏ כל ,איש-תרומות" (פארוני) ,‏ ואיגנו
יבול להתרומם מן הגאותנות אל האצילות המעורנת והענותנית , נעשה פרנס
בקהלה --- אז הכל צריבים להיות בפותים לו. הן הוא הואיל להעשות. פרנס ,
ואוננו מקבל שכר , ומח אלה הרבנים , המטיפים , סופרי העדה נחשבים לגגדו!
הן הוא מקדיש את עתו היקרה | שהשכר שהוא גוטל -- הכבוד !--- גדול הוא
אליו מהשכר שהעלובים האלה נוטלים, שהוא משולם באופן הרבה יותר
ותרֶני, במה שהוא. יכול ;להשתרר, - להתנאות ולהתנאות ‏ על הבריות, דבר
שמביא לו תענוג מרובה, וה הוא ענין שהוא אוהב לשכוח, ‏ ושבני אדם

שטחיום שוכחים גם הם. הנה הוא הגדול!

ובכן, אם הוא אנטי-ציוני, יבקש מאת הפקיר, שיהיה גם כן אנטור
ציוני, ואם הוא בעצמו לא יבקש זאת -- או יבקש הרב... ,דג מראשו
מסריח". הקלקול יורר מהמדרגה היותר עליונה עד הדיוטה התחתונה , כשהרב
הוא ,אַרוגאַנט" לגבי הרב , הרב הוא ,ארוגאנט" לגבי הש"ץ, והש"ץ. לגבי
המשורר ומטה מטה.

גרוע הוא המצב עתה עוד יותר משהיה. בקהלות האשכנזים מושלום
בעת | ה,קומרציענראטה"ים , בקהלות האנגלים ה,פריזידנטים" השונים,
ב אליאנפ" כל אותם הטפפרים , שתמונותיהם מוהירות לעיגינו ‏ מעל עמורי
ורחון אשכנזי אחד ,. . נמכרנו לאלה, ופודה אין מידם.. הרבנים , איך שהם,
עב"פ חוט. של רוחניות טתוח עלְיְהֶם , = אבל הטפסרים , הטפסרים. היהודים,
כשממנים פקידים, חושבים הם שהם ממנים אותם ‏ בשביל עצמם. מין
/אנשים צעורים", : :

הועדְהמבקר ‏ של ה אליאנפ" היה בירושלים . שם השתהל.: יאחר
המובהקום בין. יודעי גגן , שיתנו לו משרת מורה בבית הספר ,. הרבנים במעט

אד אתִּי אל יקדו. לאלוה;

אֶתִּי יִתִפְלְלְגּ,

בכ

צִפָרִיִם שרים
ִפָרִים שן

זכני: אלחים.). כָּל. צבאות . גבות,
1 נש - 1 5
תי יבעיון. ‏ משדי יְשָאָלּ! (מוכיל). ,

ואם הוא שמח -- אז = הרים ירקדו כאילים וגבעות כבני
צאן", ויש שהאלוזיה | מחליפה תמונה אחת מבעית בחברתה
הדומה לה: כפת השמים הכחולה עם שמש הערב היורר עפ
קצוי מערב מקבלת את התמונה

קערת פפּיר הפוכת על פניה ,
: ו
תָּפוה הב נפל. משוליה., . . (יליג),

ל
אבל כאשר נתבונן. בכל אלה, נוכח. שגם. לאטוזיה. הואת
נחוצות | הכרות נכונות ‏ מוקדמות ,. בלי כל מושג. ע'ד התפלה
ובלי דעת מה זה הר, ספיר ותפוח. זהב, אי אפשר בשום אופן
להבין את החרווים ‏ המובאים למעלה ולהרגיש את כל חיפי
האצור בהם, :
אולם חוג הכרות גם היותר פשוטות לא ירכוש לו האדם
בלי עזרת החושים, ולהכרות המביאות אותו אל עולם ‏ היפי
נחוצים חושים ‏ טובים, החושים הם הפרטורים. בין. העולם

החיצוני ועולמו הפנימי של האדם ובלעדיהם אין כל הכרה וידיעה

נכונה, בנירון דידן רפועלים הם שני החושים העליונים---הראות
והשמע, יתר החושום יוכלו להרגיש רק את הנעם, שאינו. שיוך

אל האסתטיקה, אבל לא את היפי והנעשה, > כלי זינם של שני =

החושים האלה---העין והאזן---משוטטות בעולם, מוצאות | שם

*) קנם מבדיל באופן כזה בין הנעום. (אנגענעהם) ובין.היפה. (שען)
והנעלה (ערהאבען) , הנועם ‏ הוא , לדעחו, - סוביקטופי ‏ ותלוי בטעם ‏ היחיר
ולפיבך אומרים : אין דגין. על דבר שבטעם. היופי הוא. אביקטיבי ן הוופ\
האמתי הוא מה שיפה בכל מקום ובכל דור אצל בני אדם, שוצאו ממעטר
הפראות (הפסל ונוס, המדוגה של רפאל והכרובום של רוכנס), ונעלה הוא

הבטוחו, אל להחליט לא יבלו. ‏ להחליט. וכולום רק הגדולום : שם בפריו
עתה באה ההחלטה: אין האיש יפול להתקבל, משום שהוא ... ציוני |

אדם רוצה לשמש בכהונת מורה בציון , צרוך להביא ראיח , שהואי,.,
שונא ציון .‏ בטוח אני, שאפילו הגזרה בחרוגינחן בהולאנד לא מאת רב
יצאה, בי אם מאת טפסר, שהרב הוא משועבד אליו,

אם פקידינו שלנו הם בל כך שפלי רוח , עד שהם אנוסים להשתעבר
לבל בעל-ביס; אם אין להם הכח המוסרי להסתדר ולהשתחרר ‏ כי עתה צדקו
האומרים , בי ,,פקיד" הוא שם של גנאי,

השתעבדו לטפסרים , רבנינו הנאורים ! בחייכם תוכו לזה, שהטפסרום
ימשבו עלוכם חוט של חסד , ואחרי מותכם -- יקבעו לכם חלונות, .+

במוסקבה מבקשים מאת היהורי הרוצה לשבת שם -- תעודת - מוטר-
דתי . חרונינחן מבקשת מאת החון, ופריז מאת מורה יהודי -- תעודת
מומר לאומי . ;

דבר וה כדאי לצייר על חלון ולקבוע אותו לדורות. מה לנו ,גרופה"
של חשמונאים ? הגה , גרופה" ! קנדידטים שבים בפחי נפש | נפסלום לעדות
ולשבועה, לחונות ולהוראה , | משום שהם ציונים . = רפי-הרוח הולכים. לחביא
תעודות . אונס ! מה לעשות 1 אשה וילדים: רעבים ,. > וגבורוהההוח ‏ שבהם
נושאים את בשרם בשניהם. כך נגזרה גזרה ! צריך לטבול רעב . .. או ילבו
אצל נכרי: לבקש עבורה , אם' יתן , בודאי לא יתן, | אבל עכ"פ לא ישאל
שאלות שלא מן הענין , ואינקביויציה לא יעשה,, + יְ

וקולות הרמוניים ‏ לוקחי. לב ומביאות אותם אל
מח הארם, והוא חש ענג אסתמי. מובן מאליו, שלא רק בהערר
החושים האלה, אך גם בהיותם לקויים, לא יקבל האדם. רשמים

המונות נחמרות

בהירים ‏ מסביבתו, כי. אם כהים ומטושמשים, שאינם. אומרים
כלום לבו ולרגשותיו, וממלא תכהה הרגשתו. ויפגם טעמו .
קצרדרואי און בוכלתו להקיף במבטו צלמון (פייזאזש) שלם, ואיך
וול להבין. את יפי הטבע+ וכבר האזן המאזין רק קולות נדולים
וגסים, ‏ איך ירגיש: את היופי המקסים של איזו סמפוניה, שבה
מתלכדים קולות. וצלצלים רקים שברקים + ולכן החובה על המחנך
לחוק באמצעים מהאימים את אברי הראות והשמע למען ימלאו
את תפקידם באמונה.

מכלי האמור הובררה לנו למרי הררך המובילה. אל מטרת
החנוך. האפתטי : א) חנוך החושים, ב) הבאת המחנך את הילר
בטבע ובחיים,. ג) חנוך האלוזיה, ‏ עתה נשאר לנו רק להראות
על האמצעים, שבהם על המחנך להשתמש, כדי שישיג לבטח
אח' חפצו. ווהיה מעשהו שלם, :

א) חנוך = החושים. החנוך . האפתטי מלבד שהוא. הורש
מאברי. הראות והשמע ‏ יחד עם החנוך הכללי, ‏ שיהיו. בריאים
ומוכשרים לעבודתם, ‏ כי, כאמור, כל הכרותיו של הארם באות
לו באמצעות. החושים, ועבר טוב צריך ‏ להיות. בריא -- הנה וש
לו להראשין אלוהם עור דרישות מיוחדות, ‏ פרטיות, שנחוץ לשים

להן. לב, = בחפצנו : להביא. את הילד = אל עולם היופי, | גם. עין

בריאה, ‏ חרה ורואה למרחוק אינה מסוגלת עור להיות. פרסור
טוב. בין היופי הנמצא בעולם החיצוני ובין האדם, אם לא נתחנכה
להכיר היטב. את ה צב עים השונים וחפר לה מה שקוראים חוש-
הצבעים ‏ (פארבענזינן), ‏ ובצדק אומר אחד הפרגוגים, | שחיש
הכרת הצבעים הוא אחר מעמודי התוך, שהחנוך האכתטי נשען
עליהם. אמנם הכרת הצבעים תלויה בעוצם גרוי. גלי האויר את

רשת העין ובמרת ארכם ולואת מוכשרים כל בני האדם, חוץ
מאלה שהוכו במחלת עורון הצבעים (פּאַרבענבלינדהיים). | אבל

הכשרון. להבדיל בין הצבעים היותר עדינים ולהכיר את גוניהם,

צלליהם וצללי צלליהם הרקים מן הדקים נקנה עפ"י הרוב רק
בשמוש, והוא פרי חנוך מסוים. :
האמצעים. הפדגוגיים לתגברת חוש. הראות בנוגע להכרת

הצבעים רבים הם, וכלם מיוסדים על חק ההדרגה, מן הקל אל

הכבר 'ומן הפשוט אל המרכב, בענין זה' הרבי .לעשות פרבל
ותלמידיו ‏ הבאים אחריו, שהמציאו משחקים רבים ועבודות שונות
להעסיק בהם את התינוקות, ואשר אחת ממטרותיהם. הוא. לטפח
את כשרונה של העין להכרת הצבעים, עוד בחרשים ההָאשונים

'של היונק: מיעץ פרבל לתלות ממעל. לעריסתו. כדור ששני חצאיו

צבועים. בשני ‏ צבעים . יכוריים, למען תתרנל עין: הילד -עי"ד
התבתנותו ההמירית בכדור להבדיל ביניהם, במשך הימים נותנים
לתינוקית. למשחק כדורום בעלי שלשה צבעים ויותר, בראשונה
היסודים ואחרי: כן המרכבים משני יפודיים [ירק, כּחל גויאֶלַעט)
וצהב. (אֶראַנש)], = ובגדלם יותר, ‏ נותנים לפניהם לענף גם את
הצבעים. היותר. מרכבים. ‏ וכן. ברבות מהעבודות, שנותן פהבל
לתינוקות בכית האב ובגן הילרים, תופסים הצבעים מקום חשוב :
החוטים, ‏ פפות ‏ הניר, הוגוגיות שבור הקטנים על כולם להיות

צבועים ‏ ובכולן נחוץ לעבור בהדרגה מן הצבעים היפודיים אל

המרכבים עד שילמדו להכיר אֶת כולם עם כל גוניהם וחליפותיהם
וההרמוניה = המושלת. בשלל צבעים. בין כל העבורות,- שהילר

| הדבר המעורר בנו ברב גדלו וגאונו השתוממות והתפעלות (רקיע זרוע. כובבים. !

> הררי. האלף, הר"שרפה בירקו אש) ונפשנו בראשונה כמו מתכוצת בנ ונבנעת
יא מתחוממת. ומתעלה ומקבלת. תענוג ‏ נאצל ו +
5 :

ומרגישה את.

4
\

אח"כ

א 0 % 9

> העולם 3%

גליון *

אוחב. להתעסק. בהן, הכי נכבדה היא מלאכת. הציור | היכולה
לשמש כאמצעי טוב לפתח ע"י את חוש הצבעים. להלן ידובר
על חשיבות המלאכה הזאת ביחס אל חינוך האלוזיה. אך בעת,
שלמטרה ההיא נכברה בעיקר ‏ התבנית (פּאֶרם) למעשה החקוי
בעצמו, הנה למטרתנו פה העיקר הם הצבעים. את תבנית
הדברים שבסביבתו כבד לילר, שנפשו חשקה לציר, לחקות
היטב : תחת ואת קל לו, אם נותנים לו לציר בצבעים, לחקות
את צ'ב עי הטבע, ותשוקת החקוי. נוררת אחריה התבוננות
תמידית בצבעי הטבע בעצמו, רבר, שנוכל לחשבו. לאמצעי הכי
טוב לפתח את חוש הצבעים, רק אחרי הסתכלות אטית ועמוקה
בצבעים הבהירים והרעננים של הטבע החי, תכא ההכרה האבתית
שלהם, מראה שולי הרקיע בכקר ובערב, עין הקשת בענן. נוצות
העופות, ‏ כנפי הצפרים ויותר מכלם שלל צבעי הפרחים, כל אלה
רבה יכלתם ללמד את העין להכיר את כל צבע. עם כל גוניו
וחליפותיו, ובבלל צריך לזכור,. שכל מה שנותנים לתינוק, הבנר
שהוא .לובש, הצעצוע ‏ שבו יצחק והעפרון ‏ שבו. יציר, | כולם
צריכים להיות. בעלי צבעים שונים, :

אותם. הרברים \ האמורים ‏ ע"ר. חנוך. הראות : נוכל ‏ להגיר

גם בנוגע לחוש השמע, אזן שומעת היא דרישת. החנוך הכללי "

ונוסף. על זה דורֶש החנוך האסתטי. גם אזן. ב וחנת, ולזאת יש
אמצעיים * פרגוניים = רבים המרגילים "את האון בהדרגה ‏ להבחין
גם בין הקולות היותר. עדינים, האמצעי הכי טוב הוא, ‏ כמובן,
הומרה. מלוריה פשוטה ונעימה לוקחת לב התינוקות והם מתאמצים
לשוררה בעצמם, וחפץ החקוי גורר אחריו גם. פה את ההכרה
האמתית. הבאה אחריי הבחנה נכונה.. ‏ ההרדרגה של המלודיות,

שמזמרים לפני. הקטנים, ‏ עודנה: מחכה לפתרון, = אבל = נחיצותה:

היא וראית, לבד זאת מרנילים את הילך להבדיל גם. בין קולות

בודדים. שונום,. אם נציג שתי כוסות דומות. לגמרי זו לזו, האחת.

מלאה ‏ מים והשנית ריקה ונקיש עליהן, ישמעו שני קולות שונים,
הילד מקשיב ומתאמץ להכור כל קול וקול ל ב דו, ואח"ב ע"פ
משחק מתאים, הוא צריך להגיד מבלי ראות על איזו כוס
חכו עתה, ‏ על המלאה או הרוקה. ‏ בהכיר הילר. את. הקולות,
מוסיפים כום שלישית, ‏ שמלאה מים ער חציה, ועושים כבראשונה..
כן. עושים במטבעות השונים ‏ זה מוה. בגדלם ובהמרם. בהשליבנו
אותם על אבן או מתכת, והילר. מכיר. בל מטבע ע"פ. צלצולו;
והכל צריך להעשות בהררגה: בראשונה קולות הנכדלים הרבה
זמ"ז, ואח"כ הקרובים יותר; בראשונה רק שני קולות, ואח"כ
מוסיפים. והולכים; בראשונה מקרוב, ואח"כ מגדילים. את המרחק
יותר: ויותר,. אצל פרבל ותלמידיו יש משחקים. לאין מספר הערוכים
למטרה זו, = הנה, | למשל, בשחוק שמשון, שהילר העור צריך
להכיר את חבריו עפ"י קולם, כפי שהם מחקים את קולות בעלי
החיים, ‏ המטרה העקרית במשחקים כאלה היא ההפתחות. חוש
זשמע של המשחקים . *)

ב) הבאת הילד בטבע ובחיים . הרחבת חוג הכרותיהם של

הקטנים. בסביבתם---הוא הבר שיררוש -חנוכם. בכלל, = והמתודות
המלמדות את אופן רכישתן ‏ יכירן מקומן ‏ בהדידקטיקה. הכללית,
אך לְהחנוף האסתטי יש גם פה תביעה. ספציפית. | ההכרות
הראשונות צריכות להיות אפתטיותה ולא מרעיות,
טבע. הארם בעצמו מהאה לנו. את. הדרך נלך בה.. התינוק מכתלק
בדבר המוצא. חן בעוניו והוא מתרגש ומתפעל ממגון התפעלות
מביאתו .ירי התענינות, = התענינות = להתבוגנות ; = וההתבוננות

להכרה, כן אם נפנה אל תולדות השלמת הָאדם --- התורה שהרבה.:

*) ראה למשל את שירלהמשחק ,בין בעלי החיים" וההערה. שאחריו
בספרי ,,הומיה" עמוד 100-909 , הוצאת | מורוה" , מהרורה שניה + :

א

.

הרבה לומחות ממנה. הפדגוגיה -- נראה, שהתפלאותו של האדם
הקדמונו ‏ ליפי היצירה קדמה לידיעתו אותה, הוא ראה את
השמש והירח והכוכבים וישתאה וישתומם לגאונם והדרם ער
שחשבם לאלהים, ורק במשך הימים התחיל להתחקות אחריהם
ולבא. עד .תכונתם.. כן עושה גם המתנך לילר. הוא מביאהו אל
הטבע לא למען ד עת אותו, רק לשם נוי וענג אסתטי בלבר.
אנו: לא. הייתי מבאר. לילד רך, בהראותי לו, למשל, על הקשת
בענן, את מהותה. וסבותיה, = כי אם ‏ עוררתי בכל האמצעים
שבידי ‏ את תשומת. לבו אל יפיה וצחוק צבעיה והרמוניתם,
ובלי כפק ספרתי לו או גם את האגדה ‏ הבבלית. הנפלאה ע'ר
הקשת, או שרתי ‏ לפניו ‏ איזה. שור מובן לו על-אדותיה, = ואת
,היריעה" עזבתי לעת אחרת, כאשר ינדל יותר, וההושם האסתטו

\ של הקשת כבר יחרת עמוק עמוק בלבבו, או אז אשתמש בשעת

-

הכושר לבאר בזה כפי הדרוש, הסדר הטבעי הוה נכבד לא
רק. לחזוק: רגש היופי של הילדים, כי אם גם ‏ לבהירות דכרתם
המרעית, כי עליצות הלב הבאה לרגלי הכתכלות ברבר יפה מעוררת
את האינטרפ אליו, שהוא אבי כל ידיעה נכונה, כאשר. יאמר שילר :
801000 668 = 10[) 1060ב 638 ג[טט עטא
88וה)הת6פום 06% הו 06 6פשההזת
הלא צריך להורות, שכל אותן ידיעות הטבע הטקוטעות
והסחופות, שמקנים לתינוקות בלי שום התענינות מוקדמת מצרם,
אינן שוות. כלום. כשהן לעצמן, ובעת ששכרן. מוטל. בספק גדול,
הפסרן ודאי, כי פושטות. ה[ מהטבע ‏ את שמלת החן והרוממות
והתמומות המקסמת אשר עליו ובואת יפסידו הרבה לקבלת. רשמים
אסתטיום טהורים וחזקים. אין כל ספק, שזה שהראה לחניכו את
הגולם או התולע, שממנו יצאה הצפורת, בטרם יספיק. הילר להשביע
עיניו בכנפיה הנחפית בשלל צבעים, הביא לו הפסר רב: בזאת,
שלא יהפעל עור למראה. היצור ‏ הנפלא, שהקס ם אותו. לפני
רגע ביפיו, והמשל הוה דיו להקיש ממנו על השאר,
(עוד ‏ יבוא)
24
בא

דוד שמעונוביץ.

לילָה. תור. דממה. נושב רוח ,
בַּשְמַיִם שטות אָט עָננוּת \
אך לְשָלג אָבד כְבֶר זחְרי,

אך בגן בר שחורים הָאִילְנות...

הרחק וָעִים אֶדִים חַמִים, חוְרִים,
שם הַאָבִיב. פוקד הְחְילות :

עוד בַּפַתֶר יְעַשֶה אֶת מעשהו,
עור לא בְּאֶה עתו לְהְגְלות...

אי נשָא מִחֶר בִּין הַטְרָרות,
בְּמַשְעילִים. רִיקם וְדוָּמִים;
בר אל לי גב. גיב מִצנים;
בְמַפמקים רועשים וְחומִים.. .

יח = ברנרי;

מִן הַמָצַר:

(מגלות חתוכות).
טו:

מציאה מפליאה, האררת הקרועה, אשר מנוחין היה לבוש
בה כל החורף, היא מירושת טאלר, של אותו טאלר, של טאלר
המנוח, מחמת החום שבאביב הסירה אברהם מעליו, ושנינו
נתכסינו בה בליל זה, שלנתי אצלו, בבוקר, לאחר לכהו לעבורת!,
תקעתי שלא במתכון את רגלי בפרצה אחת שבשולי הבגד--
והגדלתיה, אז נפלו לי משם, כפתקאות משמיא, קטעי מכהבים
ישנים, מכתבים שלא נגמרו ולא נשלחו לתעורדתם, וכולם חתומים
בט' רומית. עפיי המועד המסומן. שם נכתבו בסיביריה בשנה
האח"ונה למותו ובתקופה, שכבר לא היה שייך לשום אורגניוציה,
נזכרים שם גם שמותיהם של שמעיה אחי הכותב, של חוה
אחותו וגם ‏ של חיה. רחל, הכתב מעוקל, רוסי, וקשה לקריאה ,
אבל זעיר שם אני כוצא גם קטעים אחרים. בכתב נקי וביהורית
רשומים על דפי ספוי יומי, ממעל לאחר, לרוגמא, רשום ,מעין
הקדמה לצוואתו של נעדונד ווחני" והוא מתחיל: ,והימים ההם,
אברהם בני, באמת אינם רחוקים ממני"--
= | ושם להלן: :

,ועתה לא באתי, אברהם, לספר לפניך ע'ר השנוי אשר
נהיה בי למן העת רהיא, כי על צר האמת אין בני-אדם
משתנים בנשמתם, ואין ה:פש ניזונית | אלא ממה שיש בה
מתחלת יצירתה". --

מחוק הרבה. וכתוב :

,..מן הימים ההם נשארו לי רק: אחריות בפני כל
ובער כל--ורחמים,.. 8

,רחמים... ו המלה... ער כמה לא תרפני,,. והן בימים
ההם העירה בי רק בוז,., ,רחמנות !" -- הייתי ‏ מושך בכתפותו
ומשים המשקפים על עיני הכואבות וחוטמי. הגבנוני--

,חזק . הייתי: בדעתי -ומלות חזקות. היו על לשוני.. בתוך-
תוכי ‏ ודאי, שמעולם לא חדל למשול אלהי החמלה והחנינה, אבל
בחיצוניותי, בכל. ההתגלמוות של חיי, היו: בדידות, זעף, גאות,
בוז. לכל אלה החיים של בעלידבתים ולכל אלה בעלי הבתים +
אם אכזריות היתה מוזרה גם אז לי, בן אברהם, יצחק. ויעקם,
אם לזו המרה האחק לא היה מקום בהויתי,. הנה איזו תקיפות .
היתה בי, תקיפות, שרנה הכל ברותחים ביני לבין עצמי, תקיפות,
שנקבה בדינה את ההר, שחרתה איתיות במצחם של בני
אדם: זה בורגני, זה שפל, זה מאמין. בהבלים--ולפיכך : פרו
מעלליהם. יאכלו-- ;

,שמע, אברהם! אל תבהל ברוחך ואל תירא ואל הפחד,.
בני הטוב! אין = אני מתבוון, חפ ושלום, לאמר לך, שעתה
חדלתי מבדידות ‏ ונהייתי ‏ לנושא תיבת-מננינה (כלום = וש. כזו.
בסיביריה ), שעתה. עובוני התקיפות | והשנינה , = אלו האחיות.
הטהורות,\ והכל הושוה. בעיני, שעתה חרלתי מועף, מגאות. ומכל ">
אותן המדות המשובחות, המעלות את. ההויה:-

,חלילה לי! כל מה שהיה. בי אז, הרי: יש בי. גם: עבשיו, 5,
ולא עוד, אלא שכל מה שיש בי עכשיו,. היה. בי גם אז, -כל זמן
שהנשמה עדיין בקרבי, כל זמן שאני ממשיך בעל-כרחי את הויתי, >
יש מקום רק להתגליות חרשות ולא לבריאת יש מאין,,. ואני אומר עתה
אמנם רק לחוות - לך ממה שנוסף בי, נוסף ולא. נולר, נופף על מה
ששברתי את המשכפים מעל חוטמי הגבנוני ועיני הדולפות מתוגה,,

2

ל 1

%

0

עהו א >"
שורות. אחדות מטושטשות---ושוב :
וחבל, שאיני. יכול להגיד לך. אברהם, הכל בנשימה
אחת, בשביל שתבין (ער כמה שאפשר בכלל. להבין נשמת אחר)
את כל מה שאני רוצה להגיר, צריך. הייתי להגיד הכל בנשימה
אחת, צריך הייתי להפיר את כל החוחים והתאורים השונים
\הכסותות שאינן צריכות לנוף, אבל רחימאי. לא בידינו טובנו,
ואין אנוּ וכולים להביע הכל כרציננו ובררך שאנו רוצים. ואתה,
הקרוב אל לבי, ידוע תרע, שמוכרחים אנו לאחוז, לרוב, בדרך
הנוטה לצרדים; ושם. בארות בארוה חמר, ויש אשר נשקע שמה
בטיט, ואלהי החמלה, אחי הטוב יכפר בעדנו, בניו האומללים"- -
. מכאן. ואילך קרוע,
ולהלן, על הרפ שבקצה הפנקס, רשום:,קצת מדברי אוש
אשר. הלך. למנוחות" , הפגנון ‏ מבולבל עוד יותר ואקסטזה
ריליגיווית מחלחלת בו. הרי התחלה :
<< = ,מותי קרוב--עשיתי חשבון הנפש, כי משיצא אדר--
מרבין בשמחה ובחרותא דנשמתא. כך אני. גוזר, אברהם! הראוי
לגלויו ישתבח ‏ והמוכן ומזומן לקבל הורה מפיו, אני. חי וקים ,
כו וצא אדר ופמרנו את עצמנו מלומר ,ארור המן וברוך מררכי",
ונעלינו על ראש הצורר גיפו ,הנאטשאלניק קראיא" שלנו וידי
בגתנא. ותרש סריסיו ואחורי היושב בשער המלך מתננדו, ושכחנו
את כל הענינים והמשא-ומתן והמסירות. שלהם, והסרנו מעלינו
את בנדי, החורף שלנו, על אף הקור הנורא והחזק, וסיימנו את
האספות" והררשות וקול הקריאות שבמינסק, ופתחנו בנשיאות
| ונשיאים--אברהם ! אברהם!
,בנשיאות ונשיאים וגשם ורוח. יום יום עולה על. חברו,
יום יום שונה בנשיאו, יום יום צבח וגדל, יום יום ומקריב את
קרבנו ‏ שלו,---אברהם, הנני !
,ניסן, הללויה. כל 'הנשמה ההלל יה. ואם אין מפלט מן
הגסות ש,ביורטות", אם אין מנוס מן הזוהמא שבחצרות, אם אין
דרך מפני הטומאה הרצוצה הבוקעת ועולה מן השוקים (שם
שוקים, ופה כפ]--הא בהא תליא), אם אין מחסה ומסתור. מפני
קולות: הימים--הנה יש פנה שוקטה לה' צבאות, הנה יש
כעלות"הבוקר. להי צבאות, והנה יש אנא לה' צבאות,.,
: ,ואם תמצא לאמר : א ין הי צבאות--אנא יש,,+
,אנא, כלומר, אני ואברהם ופנתנו | הסיבירית ‏ וכעלות-
הבוקר שלנו והי הצבאות אשר בנו, ואחרי ‏ תום נדורי כל
הלילות, אחרי כלותנו לראות את כל שלא ניתן ‏ לשום. עין

5 לראות, אחרי חוטי-ההפסקה הבאים ומלפתים את ממשלת-החושך,

-א!- בטרם יבקעו עפעפי שחר-- יש שאנו מתכנסים לתוך. פנתנן
על אותה. האבן ומחכים לגלוי.,.
,ויודע אני, אני, אברהם! הראוי לגלויו | ישתבח וכו'
כנ"ל, ‏ שכגון. דא בודאי חשוב ורצוי ומקובל ‏ ושהויתנו. בעלמא
הדון ביראי שמובה היא ושאין מררגה יותר גדולה בעולם הבריאה
מתשוקתנו ‏ לאצילות ‏ ולגלוי. ולקרן אור--
,אנב אורחא: כל עצמותי תאמרנה, שאנו הוא קרן
> האור בעולם הזה ושאנו יש, אנו ותשוקתנו לגלוי- -
,אני קורָא: הגלה!
,אברהם! אברהם! -- וואמר :. הנני,
ויורע אני, שהיום ההיא לא. ירחק חוק--!

כו
הכל על מכונו, אבל מראש חודש ניסן. ואילך---עתה כבר
בי רחוהמ"פ : - הנני גר ביחידות,. ליברמן הלך מזה, באין. רצונו

> העולם 3

ל ל

לגור בכפיפה אחת עם טאלר, ש,מפר ממש את השביתה ‏ אל
סרטן, בעור שהקהל הנדול. היה על צרנו, ‏ והרס בירי ממש את
כל | האנורה", ‏ מילא, = יעקבזון = נשאר. נאמן לשיטתי : האגורה
האנגלית מצאה, כי פרטן צרק: אי אפשר לעצור בהתפתחות
התעשיה -- ולא רצתה לבוא: לעזרה, ולפיכך הלך גם חוא,
ה,ענגילשמאן", ומכר ‏ את עצמו לפעל הבית, ביראו מאימת
הרין. . , אבל מאלר -- טאלר -מאי עבירתיה %!,. ליברמן הוא
עתה בלי עבודה, אוכל. ,מן המוכן", ‏ לן אצל מנוחין וכל היום
רוא סובב מבית מקרא הציונים אל בית מקרא האנגלים, ומשם
אל שני בה* מקרא של המטיונרים-- לשוב אל בית מקרא הציוניום,
מקוה הוא, בכל זאת, להשיג עבורה בקרוב, החיים, בעצם, אינם כל
כך ‏ רעים,: כמו שיכולים לדמות,.,

גם משפחת טאלר. תצא בקרוב ממעון. זה לצפון-העיר. -=
לסטוק-ניואינגטון. ‏ אנורת החייטים מתפזחת ‏ וצר לה המקים
באולם זה ורוצה היא לשכור ,לוקל" אחר, שלא יהא עור שייף
לטאלר. ‏ לבר:מן:דין ‏ בוקעים : כבר פה ושם קולות של אוהרצון

גגד טאלר. בכלל, ש,בטל אנודתהפועלים באיסט-ענד -ושנה' את

הפרונט ; אין הדבר חסר. מעהה , אלא שיהיה לציוניסט ‏ אופי:

ציאלי", ואמנם, בעת האחרונה , כשבאה השליחה. הבונדאית

מאגורת ,המעוררת, פניף לבונדי", אותה השליחה הרומה לצפור

שחורה בלי כנפים, לצבור. כסף באגודתדהחייטים האינטרנציונלית >
לטובת ה,זיון", כמימים ימימה, לא נתן לה טאלר הפעם לבצע

את זממה, ונאם, כי אגורת-פועלים באה רק להטיב את המצב

האקונומי,: ולא למטרות ריבולוציונריות. חבל שלא היה מיסטר

יעקב ון ‏ באותו מעמר !

(עוד. יבא)+

.%

אֶסְפַת הוּעַד הַפועַל הנדול. בקלן

0

ביום 15 למרץ 1909 (למ"ח) נפתחה. בקלן אספת
הפועל ‏ הגדול, באספה: השתתפו :

הנשיא א דור . ולפסון, ‏ פרופי א, ורבורג, י, קאן (האאנ),
ש, גרונימאן, | ר"ר מ, בודינהיימר, = דיר קומיל לוי, :י. פישר,
ד"ר ס. | פרנצידברנשטיין, ליאופולד \ קסלר, \ ד"ר י, צ'לינוב,
י, רוזוב, ד. טרימש, א, אירלפון, ברטולד פייול, י, ל,. גולדברג,
פרופ' ג, בולקובסקי, ד"ר שמריהו. לוין, = יעקב. מאזער, הרברט
בנטויטש, י,. קרעמנצקי, דייר- האנטקע, ד"ר היימאן (בתור. מבקר"
החשבונות והמרצה של הקומיסיה : הפיננסית), = נ, סוקולום. ויו
ברגר (בהור מנהל הפרוטוקולים של הישיבות), מלבר אלה,
השתת פו באספה בתיר אורחים: ד"ר בוגרצ'וב, ‏ ישראל בלקינר,
פקידי אוצר התישבות היהורים -- ה' הירש והמזכיר ניימאן "וְגם
המוכיר = של הקומיסיה הפלשתינאית: בברלין ‏ -הי- אבדיוביץ,
מחְברי. הוע"פ הגדול שלא באי לאפפה נתקבלו תלגרמות. ברכה
והבעת צער על שלא יכלו לבא לאספה . האדונים מ, אופישקין
ואלכסנדר ‏ מרמורק, שהורועו קוהם על דבר בואם, לא יכלו
לבא, מפני שחלו פהאם.

וום אחד לפני אספת הוער הפועל הגדול, ביום א' 14 למרץ,
היו אספת הוער הפועל. המצומצם, אפפה מיפרת של החברה להכשרת
הישיב בא"י (ן0 00 |פוו 07610 1806 8103000): ואספת היעד
של החברה לנטיעת עצי זית-בא"י (86טפוחווה061) .

הישיבה הראשונה של הועד הפועל הגדול היתה. סגורה.: בה
דג בדו"ח" של הוע"פ ‏ המצומצם, = רנו = בפרוטורוט : בהמצם

הוער

2

,

הפוליטי ‏ הנוכחי ‏ ובררו ‏ את העבורה העומדת על. הפרק,

היום ‏ השני היה מוקדש לרו"ח של הקומיפה הפלשתינאית
בבללין.. (0801ש-ון3[ק) שהורצה ‏ ע"י הפרופיסור ורבורג.,
אחרי משא ומתן ארוך. נתקבלה שורה שלבה של החלטות י

ביום השלישי דנו בעבורתה של הקרן הקימת.

נבחרה קומיפיה מיוחדת, שעליה להכין ולעבר עד הקונגרס
הבא תכנית ליצירת מוסר לקרריט קרקעי.

החלט למס" לעת עתה לרשות של האנגלודפלשתינאהבאנק
סכום של 900,000 פר, לשם קרדיט קרקעי, ולהוציא. לפי הסכום
הוה אבליגציות .

אחרי שקלא וטריא בדבר מקומו- וזמנו של הקונגרם הוחלט
למסר את שאלה זו להועד הפועל המצומצם ועליו לקבל החלטה
גמורה. בנידון. זה,

דו"ח ‏ מפורט. ע"ר ישיבות הוער הפועל הגדול נדפיס
בגליון הבא .

0

יו

מַכְְבים מתורקָה.

( בבית:הנבחרים, --- התנועה הערבית. --- ההגרה היהודית לארץ:

ישראל דרך קושטא.--- החכם:בשי החהש והשולטן. --- שונות)י-=

בית-הנבחרים העוחומני השיג את מאויוי

ביום ה' לשבוע העבר הוזמנו ציריו לישיבה יוצאת מהבלל,
ובקצת - חניגיות --- מעין. זו של חול-המועל --=- הקרוא | ראש
המיניסטריום, ‏ חילמי-פחה, את מאמר השולטן להאריך את ישובות
הבית התחתון התורקי וגם. אלו של רבית העליון לשלשה ירחים,

שני הבתים צריכים היו להסגר בימים האלה; ועל פי ה,אירדה"

הנזכר תמשכנה. ישיבותיהם. עד אמצע. ירח. יונו

המאמר הזה לא הפתיע איש, הוא רק אישר את רצון
הנבחרים, פה הורגלו כבר למנהג ,הקונסטיטוציוניי, שרצון העם
הוא. רצו השולטן. הורגל לוה גם השולמן עצמו, ובאין לו ררף
אחרת הוא. עושה רצון ,בניו" בשמחה גלויה, אם שמחה זו היא
גם פנימית, "זו. היא שאלה אחרת, שאלה, שאין מתענינום בה
עתה בתורקיה. :
זה שלשה. ירחים שנפתח. בית:הנבחרים + הארץ ‏ כולה,
שהיתה צמאה לחופש וסדר, קותה; שכאשר אך יפתח ה,פרלמנט-=
וכל הרע יחלוף. ואיננו, ‏ אבל עברו שבועות וירחים,. הצירים
נאמו, התוכחו, בקרו, = מחאו-כף, הפילו ‏ מיניסטרים, = והעזרה
המקווה. עוד "טרם באה. אי:הסרר שבערי-השדה נשאר. כמעט כמו
שהיהן בהרבה. וליות. גדלו. עור = יותר. מאשר בראשונה הסכנה
\אי.הבטחון, = וגם בממשלה המרכזית לא נראו שנויים = רבים
ונכרים,. אותו ‏ רבוי-הפקידים, ‏ אותה ה,ביורוקרטיות" האוכלת את
כל גוף הממשלה, אותו. ה,יכש-יבש!. (לאט לאט) ואותו: חסר כל
סרר וכל תכנית. עברו כשבעה ירחים אחרי הכרות הקונסטיטוציה,
ברבע שנה אחרי התאסף בית:הנבחרים -- ו,עיקר המעשה נשכח".

תקציב של הכנפות והוצאות, שבלערדיו. לא תובל ‏ מכונת

-הממשלה לעבור את עבידתה, לא היה לממשלה התור:

קית החדשה ואיננו גם. כיום, למרות. זה שנקרא. בהור
עוור לשר הכפפים אחר מגדולי ‏ חכמי הכלכלה בצרפת, מר לורן,
ששב עתה אחרי. עבורה רבה בלבירינט של ,השער הגבוה" לארצו,

== מובן הוא, שבתנאים כאלה' גרולה ההתרעמות בכל הארץ,
,המסחר שובת, הדרכום הן בחוקת סכנה , הרואר. התורקו לא רק

:

> העולם 3

שלא שפר את סדריו, אלא להפך. בכל פינה--איחסררים, אידבטחון
וחוסר-כל-תכנית---ומה עושים נבחרינו הטובים +!"

אבל- -הישיבות נמשכות., ובישיבה הראשונה של ה,ססיה*
זמחורשה, בין השמשות ממש, קבלו. בחפזון ובמעמר של חצי
בית"הנכחרים את. התקציב ל חוד ש הנוכחי.

כי, כאמור, אין עור תקציב לכל השנה, ומי יורע, מתי,
ואם בּכלל יהיה בשנה זו תקציב שנתי לממשלה התורקית, כה
רבו אוההפדרים והגנבות ב,סרר" הקורם, עד שלמרות כל הרצון
הטוב ועבודתם"הרבה של שרי הממשלה החרשה, אי אפשר
לרעת בדיוק את סכום ההוצאות וההכנסות,

ויש אומרים, כי במשך כל השנה הבאה יציעו לבית-
הנבחרים לאשר את התקציב חלקים-חלקים, בכל חרש החלק
השנים עשר, עד תום השנה<

והפעם נחפזו חברי בית-הנבחרים ויקבלו את התקציב על
רגל אחת, מפני שבאותו יום נגמרה שנת-החשבון ‏ של כספי
הממשלה בתירקיה, ולולא. היו מקבלים את התקציב הנזכר, היתה
הממשלה נאלצה לפשוט. את הרגל. לפקידיה המרובים, שבלאו
הכי הם מתאוננים ‏ על מעוט משכורתם ואידהדיקנות ‏ בשלום
המגיע. להם . ,+

עתה, כשבית-הנבחרים יעבוד ‏ עד יוני, מקוים, = שיכונן
לפחות, את ה ב םים לבנין החרש של תורקיה הצעיהה. ‏ מדבר >
אני. ע'ד שנוי הקונסטיטוציה התורקית, הקונסטיטוציה = הנוכחית.
שעבד מירחט-פחה לפני שלשים שנה ויותר לקויה. היא ופגומה,
היא איננה מתאימה לרוח. הזמן, ‏ ואיננה ,ליברלית" למדי . וזה:
כשני ירחים מן היום ‏ שנבחרה בבית-הנבחרים הועדה לתקון
הקונסטיטוציה ולשנויה. והיא לא הניעה עוד לחצי עבורתה, במשך
שלשת. הירחים הבאים בטח תנמור הוערה את העבורה הזאת <
ואם יעלה בירי צירי ביתההנבחרים לקבוע גם מעין תקציב שנתו, =
או ווכל בית-הנבחרים. התורקי הצעיר להתברך בפרי עמלו,

ובשעה שגדלה ההתרעמות על בית. הנבחרים מחוץ, נראתה
תסיסה. חזקה. גם. בבית. הזה עצמו,

ה,ברית: החפשית" *),. שיום נפילת קיאמיל:פחה נחשב גם
ליומה האחרון, תקנה את פרציה, אספה את נדחיה, וביום אחר
בהיר. הופיעח = שנית. על במת-החזיון המרינית = שבסטמבול---ולה
יותך מחמשים חבר, כל אלה. הצירים ממתננדי ,האחוה והשויון",
שמעותו של קיאמיל-פחה הרחיקה אותם ממחנה ה,ברית החפשית'--=
ומסגרם או עלה כמעט למספר כל חברי ה,ברית החפשית"
מלבר 5, שתמכו. בקיאמיל:פחה ,עד הרגע. האחרון"---כשנדמה
להם, כי הממשלה החדשה. רוצה להגביל את חופש האספות,
שוב . נקהלו ‏ סביב = הרגל של ה,אַחרר" (כך. קוראים ‏ עהה פה
ל,ברית החפשית") ויעמדו במחנה. המתנגדים אל הממשלה הנוכחית.
ואל. ועד ה,אחיה והשויון".

כת המתנגדים ‏ אל הממשלה, שרוב חבריה יחשבו על
ה,אחרר", איננה. גדולה ואינה חשובה ביותר . הרוב של ה,ווחוה
והשויון' : מוצק ‏ ובטוח ‏ לימים ‏ רבים, * ואפילו. לשנים, ‏ ,והברית
החפשית". ותכניתה. הלאומית -- והתכנית הלאומית הזאת היא אבן-
הבחן. של ,המפלנות" ‏ האלו. וסבת ‏ הפרור .ביניהן -- הנ ,מנגינת
העתיד" בתורקיה. בכל. זאת. גדול השאון, שכת זו -- בכונה אונני
קורא לה מפלנה, בי מלבד. התכנית ‏ הלאומית. אין. הבדל גדול
בין ה,ברית החפשית" ו,האחוה והשויון"---הקימה בעתונות התורקית.

בבית"הנבחרים. לא היתה ‏ הורמנות = לשתי הכתות (מלבר
בהצעת:החוק ‏ ע"ד ‏ חופש ‏ האספות, * שאו נצחו חברי ,האחוה

*) עיין ,העולם" , גליון ה' ,השאלה הלאומית כבית הנכחרים התורקי",

/

טּ

> העולם 9

גליון י

0 - -

והשויון"), לתנור מלחמה, לא כן בעתונות.- נבורי: העט של
שני המחנות ההנפלו בחמה שפוכה איש על רעחו, וכמובן,
הועילה המלחמה האישית והאי:פרלמנטרית הזאת אך מעט לברר
את הרעות. ולמצא את, הדרך הישרה,: את שביל הזהב . היא
רק הביאה לידי כך, שהעתונות, ‏ שבחה' ער עתה היה גדול
פה, נשנאה ‏ על האיסטנסים, ושהפרור בין שני המחנות
הנצים ‏ גדל .

אמנם, נמצאו גם מתווכים ורורפי<שלום בין צירי הפרלמנט,
שיסרו \ מפלגה חרשה, , ,מפלגת המתווכיםי, ‏ כרי לתווך בין. שתי
המפלנות. הנוכ-ות, אבל הנסיונות + שעשתה מפלגה זו' ער עתה
כדי לאחר את הקציות. לא הביאי לכל תוצאות, כמעט שאפשר
לאמר. בבטחה, שמפלגה זו לא תראה ברכה. בעמלה; כי, בעיקר
הרבר, ‏ אין ‏ הבדל. גדול בין שתי המפלגות; ובניגע לשאלת
הלאומיות- -רחוקה אחת מהשניה ,כרחוק מורח ממערב". האמרה
של האחת: הרכזהן והשניה רוצה באיטונומיה לאומית.

רק החיים יוכלו לתווך בין שתי. אלו.

ולעת עתה אין החיים מעמידים בפני. תורקיה החרשה את
השאלהז הרכוה או אוטונומיה, השאלה הזאת איגנה ,בוערת* עור
כיום, / חסרים פה עתה עור הרבה דברים יותר אלמנטריים,
כשהחסרון ‏ הזה ימלא, יבא גם תור השאלות הלאומיות, ואז
תצטרך תורקיה המנומרת בלאומיה ושבטיה לתת גם תשובה
ברורה, נכונה וחיוב ית על שאלה זו,

המלחמה הנוכחית ‏ שבין ,האחוה והשויון". היא רק מלחמה
לשם מלחמה,. או מלחמה אישית --- לכל היותר, ותו לא,

התנועה הערבית, שעל אדותיה כה החבו לרבר לפני שתים,
שלש שנים, נתנה חומר מענין בשבוע. וה לעתונים התורקים,

עור בראשית ימי בית-הנכחרים ‏ התורקי. נתעוררה בבית
הוה השאלה הערבית, לרגלי קול:קורא שהפיץ ערבי ‏ אחר ושמו
מוטרן (סורי), שבו פנה לאחיו הערבים, כי יקרעו מעל הממלכה
העותומניָת. ‏ הצירים הערבים בבית:הנכחרים ‏ העותומני \ מהרו,
כמובן, ‏ למחא נגר ה,בוגד" הזה, אחדים מהם גם החרימוהו

מעל הבמה,

אנב,. מענין מאד טכפיסם של הצירים הערבים בבית:
הנבחרים התורקי. לה,אחוה והשויון" לא נכנסו מפני שאיפותיהם
הלאומיות, שאינן יכולות למצא סעד ותמיכה ב,אחוה ושויוןי. את

= חכרי ה,ברית החפשית" גם כן לא התאחדו, -מפני שכת זו חלשה

עדיוןן לע'ע המה מפלגה "לאומית בלתי:תלויה במי שהואן אבל
לפעמים ‏ קרובות ‏ מראים אחדים מהם. אֶת ,ריאקציונותם". בכל

אופן, אין ספק, = כי: לערבים --. שהמה ‏ החלק הרביעי ממספרי.

הצירים בבית:הנבחרים. יהיה: תפקיד חשוב. בבית = הוה,

עתה מביאים העתונים התירקים המקומיים פרטים מענינים
ע'ר תעמולת מוטרן ואחיו,

ב,סבח" אנו קוראים:

בראש התנועה להעמרת סוריה וערב ברשות עצמן | תחת
שלטון. כליף ערבי עומר מוטרן הבכור. הוא הלך לאמיריקה להפיץ
את דעותיו בין מאת אלף ערבי סוריה הגרים שם. אחיו הצעיר
עבר שנים אחדות אצל התלין התורקי המפורסם. איוט:פחה

ויצבר הון רב,. גם האח הזה הלך לפרים-לעבוד לטובת התנועה

/ הערבית, האח הבכור יצר הסתדרות ערבית גדולה באמריקה,

הנחלקת! עהה לשלש מפלנות, במפלגה ראשונה נכנסים דורשי ה,או-
טונומיה. הסורית", ‏ בראש המפלגה הזאת = עומד. מוטרן ‏ הבכור,
והוא מוציא שני עתונים. המפלגה השניה, * שיוצרה ג"כ מוטרן

הבכור, הנהו ה,קלוב ‏ לאחדות. סוריה", ומוטרן הנהו נשיא הכבוך

של ,קלוב" זה. למפלגה השלישית נפנסים כל המהגרים הבאים
מסוריה והמתננדים התנגדות "נמורה לשתי הראשונות.

כמו שמוכיח ה,סבח", אין התנועה היאת של האחים מוטרן
אלא נסיון, הנתמך גם עתה ע"י איזט:פחה וחבריו, להפוך את
הפרר הנוכחי ולשוב לימי. השלטון היחידי. ‏ דעה כזו ‏ על אחות
התנועה הערבית הביע גם כותכ הטורים האלה במאמרו ב,השלח"
עייר התנועה הערבית. היא, כנראה, איננה רחוקה מהמציאות.

בשבועות האחרונים החלו באים לקושטא יהורים, שפניהם
מועדות ארצה;ישראל, כמעט מרי שבוע בשבוע עוברים אורחים
כאלה לעשרות. ביניהם הרבה צעירים בעלי רצון כביר ושאיפה
לעבור, וגם בעלי:הון לא מעמים,

בשבוע האחרון עברה ררך קושטא אניה ‏ רופית שהובילה

מאה מהגרים יהודים לא"י, הרוב מהם היו צעורים, שהונם עולה ,

מחמשת ער עשרת אלפים רובל; לרובם יש תכנית עבורה
ברורה, אחרים הולבים זו הפעם השניה. לא"י, מכפרים.הם הנופעים
האלה, כי בערי התחום מורגשת עתה התעוררות נדולה לכל
הנוגע | לארץדישראל, ורכים האומרים. לעזוב את רוסיה ‏ כתום
ימי<הפסח. + 5

וגם מין מהגרים. חרש. שבחרשים - ראינו, מהגרים שער
כה לא הורגלנו למצא אותם. בין החלוצים העולים ארצה-ישראלי
בימים היותר. אחרונים החלו: באים הנה ציונים מגרמניה,
וגם' אלה * הולכים ‏ ארצהדישראל להשתקע שם. בימים האלה
עבר דרך עירנו צעיר -אחד בעל-הון, הרוצה ליסר בית-חרשת
לפירות ‏ שמורים. בידיו ‏ הון לא קטן, תכנית = ברורה ‏ וידיעות
מסחריות. עמוקות ; הצעיר הזה ספר לנו, כי בשביעות. האחרונים
הלכו | שניםדעשר ציונים ‏ מברלין וממינכן להשתקע בארץ-
ישראל, רוכם בעלידריפלומים, = ישנם ביניהם ‏ בעלי:הון, "אבל
לכלם יהיה די מחיתם,

לחלוצים כאלה. חבתה. ארץדושראל. זה במה,

בשבוע ‏ וה | נקרא החכם"בשי ‏ החדש : לבקור ‏ רשמו
אל השולטן, אבל החכם"בשי לא. קבל את דהזמנה, כפני שהוזמן
ליום הששי, ביום, שבו מקבל, השולטן את צירי הממשלות,
ושעל פי החוק לא נועד לראשי. הדתות. החכםדבשי. בקש שיועירו
לו וום אחד, כו עפ'י החוק הוא צריך: לבקר, כעבר ‏ שבוע
אחרי -הבקור: ב,אילריודקיוסק", את ראש המיניסטריום ‏ ב,שער
הגכוה", וביום הששי. שובתים ב,שער הנבוה".

אין. ספק, כי יזמינו את החכם-בשי . ליום
שקרה גם לפטריארך. הארמיני לפני חדשים אחדים,

-- החכםיְבשי התחיל - מקבל מעדות ‏ שינות. תלונות: על
אידהצרק הנעשה ליהירי אותם המקומות, ככה קבל בימים האלה
מכתבי-תלונה מטבריה על תעמולה, הנעשית שם על ידי
הפקידים ‏ הנוצרים נגד היהודים. מצנעה---על ‏ הצרות שסובלים
היהורים שם מהתושבים . הקנאים, מירושלם--על העול שנעשה
ליהודים ‏ בנוגע . לבחירות. אל המועצה הפלכית מיג'ליש. אידרה,
שלפי התקונים החדשים לא. יבחר בה אף יהודי אחד, וכדומה ,
החכםהבשי פנה. אל המיניפטריום,. ואין ספק, כי לתלונות האלו
יושם לב ,

-- מחכים. פה לביאת ח, נ. ביאליק, שיסור הנה בדרכו לא"י,

אחר, כמו

\ ?

וי .אע

אשר ,את הפיל לא ראה",

אֶשָמות - ותשובות בְְּרן :
: (מכתב אל המערבת). 7

אין נוהגים להשיב על בקורת,:.אָבל ‏ משיבים על. אשמות -=
לו- גם מפי מבקר תצאנה.

והד"ר ברנשטיין בבקרתי למאסף "200א)סקסח,, ‏ ( העולם"
גליון. ') מאשים' אותי. בדבריו: על מאמרי - ,רבי. ישראל -סלנטר"
באשמות הללו :

א) ,החלפתי את מושג הת נו עה במושג ה שי ט ה'", לרעתו,
אין ה,מופר" תנועה, ‏ ,כמו ש,חובות הלבבות" ‏ של רבנו. בחיי
נתקבלו ב כ ל , ישראל ומעולם לא עלה. על דעתו של איזה חוקר
לראות. בזה תנועה חרשה",

ב) שאיננו ,מראה את המקורות שעליהם הוא מבסם (כיצר
מבפפים על מקורות 6 את כל החומר הרב",

ג) איככה זה אמרתי ש,אחדים חפצו למצא במוסר כתה
אנלוגית: של החברות. האנגלו-אמריקנית".

ד על אשר את הפיל לא ראיתי -- דעת מל"ל במאמרו
,עולם התהו",

אך בכרי להשיב. על האשמות די לי, אם. ,יפה יוסי: את
יוסי" ‏ או הד'"ר ברנשמיין את: הר"ר ‏ ברנשטיין, ‏ וממילא. ימצא
תשובות ‏ על אשמותיו ,

א) בדברי ימי ספרותנו איננו מיצאים, כי תהיינה פלגות
בישראל על ,חובות הלבבות" של רבנו בחיי, ממילא אי אפשר
לרבר בהן, ב,חובות הלבבות", כמו על איזו תנועה, וכשמרבר
הד"ר ברנשטיון על תקופת המוסר כעל ,תקופה עשירה, מלחמה
רבה פנימית ואכזריה", הרי הוא בעצמו מעיד, כי המוסר הזה:>
בתור ראש פינת היהדות, וזה חר ו שו---לא נתקבל. מ כ ל היהודים,
ויהי: רק תנועה בתיך היהדות,"שהסבה' ב,מלחמה. רבה וכו'",

ב) בנוגע למקורות, ,,בזכרנו --- כוחב. מר ב. -- כי. רוזנפלר
הוא: הראשון כמעט בספרות הישראלית, שבא להאיר את
דתקופה הסוערת ואת ראשי מחולליה" וכו' הרי הוא. מעיד,. בי
און: מקורות רבים ‏ ,שעליהם הייתי. יכול לבסס. את כל החומר"
וכו', כמדומה, ‏ שהר"ר ברנשטיין קרא מאמרי ‏ לא. במאסף המדובר,
ב"א ב,הפריונד", ששם הסירותי בכונה את מראיההמקומות, :אבל
במאסף \ הראיתי על כל דבר קטן וגדול איפה לקחתיהו, ומה
שלא הראיתי, לקחתי מן החיים עצמם, אותם חייתי ימים רבים
בחכרת. בעלי' המופר. ובקרבתם.

ג אם תמימות היא למצא ,כתה אנלוגית" למוסר בחברות
האנגלו-אמריקניות" --- שייכת התמימות הזאת ל א חד העם, באחר
ממאמריו ב,השלוח, ובכן אין זאת. עוד תמימות יתרה; כי אמרתי
להוכיח את טעותו של א"ה בזה. אבל אני, כאשר רואה כל
קורא,: רחוק הנני מבקש מדעיות-חצונית ב,מוסר",

ד נשאר לנו הפיל מסכים : את הפיל לא ראיתי., אבל
עכשיו:. שראיתיו בקצור, ‏ ברברים שהביא בשמו מר - ברנשטיין
במאמרו, ‏ נוכחתי. לדעת --- לשמחתי --= ש,כונתי: לרעת גדולים" :
האם משפטי על רי"ם, = ,גדלו, : רום כשרונו ובקשתו את האמת
איננו שוה ממש לזה שהוציא עליו גם מל"ל+

אינני יודע אם השוה ‏ מר ב"ש את דכרי לרברי מל"ל
בנידון זה אבל אם השוה ולא ראה את השויון ביניהם, אפשר
לו, .למר .ברנשטיין. -= אם. נדבר' במליצתו -- רק להצטער על

: ש, ראוענפעלר.
מילאן, י"א למרץ+

> העולם -3 / 3

הַשָבוּע.

הציונות .

.

זכרו את השקל.

לימי השקל נקבעו ימי חולהמועד פסח.
הימים האלה - = ימי השקל--צריכים להיות ימי עבודה
חיותה נמרצה, ימי-פרפוּם-וכבוש לרעיוננו, ימי רכישת כחות
חדשים. לתנועתנו ‏ והגדלת > מספר ‏ השוקלים -- הבוחרים
לקונגרם הבא,
הקונגרם. הולף וקרב ולמותר להזכיר לחברינו, עד
כמח גדול וחשוב ערכו של הקונגרם הזה, הקונגרם התשיעי.

על הערים והאגודות שלא דרשו עדיין שקלים,
כרוזים וחוברות .ציוניות להפצה, לדרש אותם תומ'י מאת
הועד המרכזי,

-- בחוזרו של הועד המרכזי. 6 גָ, שיצא בשפה היהורית
שורה / 56 נפ-ה. טעות ההפום.. במקום 3% קופ' שמשלמים בעד
ההלוש ‏ הרביעי := של = מניות< אוצר ‏ התישבות = היהורים צריך
להיות 5% קופ',

-- מיום 98 לפברואר. ער ל מרץ נכנסו: לקופת = הלשכָה '
המרכוית של הקרן הקימת ברופיה הסכומים האלה, :
0 רו"ב

נדבות שונות = 1
מס עצמי 7 -- 0 -,
פנקסי:שוברות / 205 ל
קופסאות - -- 0
יער-הרצל 5 8 פב 5
| תשלומים שלמים, -- - ל
ספה"ו \ תשלומים לשעורים. ‏ = 8 8 2
נמכרו ן = הוי קה"ק = = 086" =
עס | גליונית"תלגרמה 5 יצ 2
סה .יש ב ו ו

-- ע'פ = היריעות המתקבלות בוער = המרכזי ‏ <עושים עתה
חברינו בכל מקום תעמולה לטובת הקולוניאל:בנק העברי והאננלו?
פלשתינא באנק. משתרלים למכר מניות חרשות ומסררים בכל
קום: את תשלום הריבידנד בער ארבעת. התלושים ‏ הראשונים
של מניות הקולוניאל:בנק ‏ ובעד - התלוש. .הראשון--של = מניות
האנגלו-פלשתינא+באנק .

-- חבר ‏ ועד הפועל, ‏ מר י, ל, גולדברג, = וצא. ביום 1
לארץ ישראל. הוא ישהה שם כשני חדשים, :
-- הדירקטור של אוצר התישבות היהורים, ד"ר נ. ק צ'נ:לס ון,
כעת בארץ. ישראל.

-- עורך | העהון = ,ראזסויט", א.: אירלפון, ‏ יצא: לומן מה
ישראל . :

למרץ
שוהה

לאחץ

--- אחרי: האספה ‏ הכללית של הועד. האודוסי-התחילו מתקכלום במרה
מהובה. ע"י הועד ‏ שאלות על. הבר עכודתו.- עד יום .18 לפברואר ‏ ענה הוער
על 400 שאלות כאלה, האמיגרציה. לפלשתינה. נמשבת. ,מן הראשון לינואֶר
שנה זו . עברו הרך ‏ אודוסה. לא"ו למעלה. ממאה איש,

1 > העולם 3%

גליון י

2 הועד הפלשתינאו ‏ אומר ליסר = יבקהוב ‏ שעורים ללמוד רעת ארץ:
ישראל, מלבד זה ישלח הועד אנשים מ'וחד ום ‏ לקרא שעורים ע"ד ארץ:ושראל
בערים שינות,

-- למלאת עשר שנים להוסר אוצר התישבות היהודים, נערכה בוילגה
ביום ב', ‏ 0 למרץ, תחת נשיאותו של מר בן-יעקב אספה ציונית , | שבה
הרצה מר 5; גולהמרג ע"ר אוצר התישפות היהודים .‏ שר ל, ופה טלא את
דברי המרצהן

-- מאת ל. רובינוב, שבקר במלאכות דועד המרכזי את פלבי וואהלין,
יקטרינוסלב ועריםאחרות. בקרים,. קבלנוְאת ההרצאה הזאת: בימי נסיעתי בקרתי
בפלכי וואהלין ,י קטרינוסלב וקרים בעשרים עיר, ויכול אני. להעיד, כי התנועה
הציונית תופסת ‏ מקום חשוב בערים ההן; תנועתנו הלאומית חדרה אל תוך
שדרות הה מון הרחבות . אחרי הכרות הקונסטיטוציה בקונסטנטונופול התחיל.
להתענין בתנועתנו גם רבים מאלה, שרחקו ממנה בשנים האחרונות--רצוני
לאמר, הארציים. בערים ‏ אחדות , כמו , למשל , בקרמניץ = ועוד, | לקחו חלק
בהנשמת אחת ההחלטות היותר חשובות של הועד המרכזי והמועצה המופקבאית
גם הטריטוריאלוים , מאת ההנהגה רורשים 5עת מ ע ₪ ' 8 !

ההתענינות בציונות ש!נה היא בפל פלף ופלך שבקרתי. ציוני וואהלון
רואום בציוגות תנועה לאומית גולה ( הם רואים ה לא רק שחרור היהור'ם ו
אך ג שחרוו היהרות . בל שעל ארמה הנקנה פא"י על ודנו. הוא להם צעף
להגשמת. רעיוגנו. הם אונס שגע'ם רצון פן ההנהגה, 'מפני, שלפי רעתס,
ממעטת היא לעכור לטובת היש\ב. אהכתם אל העבורה המעשית היא כל כך
גרולה עד שהם נכונים ‏ להפיא את הקרפנות היותר ‏ גדולים בעדה. בערים
אחדות (בלוצקי, בורימיל | בערעסטעצקא ועור) רפתה העפודה חפקומית, מפנ!
שהעורים האקטיפיים נסע! ברופם אוצה ושףאל, 5יחוד ברה | התסיסה בי[
הצעירים והצעירות; ‏ מפערעסטעצקא , בורמיול ולוצק נפעו אל ארץ"ישראל
הצעיריט !הצעירות = היותר ‏ מסורים לעבורתנו, ביניהן ישנן עלמות משבילות
אמידות הלומדות בחשק את מלאכת התפירה, כמו שעשו רבות ‏ מחברותיהן,
ומטרתן --- לנסע לארץ אבותינו ולחיות מעמל כפיהן ,

לא כך מביטים על הציונות. בפלבי תנגב-- יקטרינוסלב וקרים, בעבודתה
האקטיבית והפוריה מצטונת פה העור לוווביה : פמעט בכל בית ובית ‏ ישנ,
. קופסאות של הקרן הלאומית. ה,רופוט" מתקבל פה במספר של 40 אקזמפלרים,
אך, בכלל, כמעט שחרלה העבורה הציונית אחרי הקונגרס השביעו: פה היתה
הציוגות בשעת הפרחתה לענין פולנטרופי ‏ ולא יותר . הסתדרויות - הצעירים
השתרלו לתת להציונות צורה חדשה, צורה לאומית ; אך אחרי ימי החפש ,
לא יכלו הצעירים לעמוד נגד הורם וילבו להם אל המפלו נות הפרולוטריות ;
והעבודה הצוונית פסקה בערים אחדות לגמרי . רק אחרי התחרשות המשטר
בתורקיה נתעוררו אחדים מהעובדים הישנים . בתוך היהודים האמירים פה
ובתוך הנאורים המדופלמים עושה הטמיעה שמות ; הציונות חדרה שם ביחוד
אל תוך שררות ההמון. ראש האגודה הציונית בפבלוגרד , למשל, הוא בעל

| מלאבה, וכן גם רוב חחברים +

יותף. גרוע מעב הציונות בקרים, ישנם סמני עבודה ציונית בכרדינסק,
אך בערים. אחרות אין שום תנועה, הציונים המקומייםן- או אלה החושבים את
עצמם לציזנים , אומרים , כי תנאי המקום המיוחדים אשמים בהתרשלותם ; אך
גם תנאי העכורת בוואהזון אינם נוחים יותר ובכל ואת עובדים שם, מתאספום,
מתוכחים .. . בערי. קרים- עלחה לי כל. אספה ואספה בקושי ובעמל רב,
אולם בכלל, יכולים אנחנו להגיר, כי גם בהפלכים האלה עומדות השדרות
הרחבות. של ההמון על צדנו. דרישת הועד נמלאה בכל מקום וטקום +

נחוצה ‏ עתה' עבודה תדירית ואקטיבית של אינסטרוקטורים הגונים
ביחוד בערי הנגב. ההמון מתיחס בחכה לתנועתנו, ונס בין הצעירים מורגשת
עתה מין חסיסה., מעין חשבון הנפש.

-- שומעי הקורסים הפדגוגיים למורים בהורדגה. קנו למ מלאת עשר
שנום מיום הוסד אוצר התישבות היהודים מניה של גא הפלשתינה-באנק
ונתנו אותה במתנה להקרן הקימת:

-- בשבוע העכר הרצה הד"ר בוכמול מארין:ישראל בקלוב העירוני
בניקולווב הרצאה ע"ר ,,ארין-ישראל וישוכה", את הרצאתו פים בדו"ח מפורט
ע'ר' הישוב העברי במשך ב"ה שנים,

--- מדוברזין, פלך פלוצק, כותבים אלינו: אתמול, בכ' לחדש אדר
היחה בעירנו אספה ציונית, אשר בה נָאם מר אפנכך ע"ד הציונות, מיד מברנו
מניות חדשות של האפ"ק, מקוים אנחנו, ‏ כי בשנה זו יגדל בעירנו מספר
השוקלום ‏ הודות לרבוי ההתענינות. בציוניות ‏ מצד הצעורים, ‏ את דרישת הוער
המרכזי מלאנו . בדיוק, ‏ בקרוב ‏ נשלח. מאה רובל לקרן ‏ הקימת,

-= מסוקולקי, פלך גרורנא, כותבום. אלינו: בערב פורים נא בביהמיה
החרש מר א נקנום נאומו עשה רשם גרול על השומעיס, 2 דרש ער

זקרן. הקימת, השקלים והועד האודיסאי, ‏ נפפחו הרבה חברים להועד האודיסאי

ולאגודתנו המקומית: כאשר קכלנו את החוזר האחרון של הוער המרכזי גדבר
חג היובל של הקולוניאל:בנק העברי, קראגל לאספה ומכרנן מיד חמש[עשרה
מניות של האנגלודפלשתינא באנק,

אחדיס מבעלי ההון בעירתנו מתכוננים ללכת אחרי החג ארצה ישראל
לטטרת קג\ת. אףפח:

מוובואלבפנדרובפ תו פלך קובנה, בותב אלוגו מר ך, יופמןו

במשך החרף ל הזה התחילה הציוגית בעורנו להראות סימני חיום ועבודחו
נתארגנה. מחריש אגודתנן ,בני. ציון",: ונבחר. ועד פועל\ בכל שכת. ושבף מתאפפים
חברינו ‏ לבית המדרש, ואחדים מהם נואמים על כל דבר הנוגע לציונות להלפה
ולמעשה, קוראים דברי ימי ישראל וכל החוזרים המתקבלום. מן המרפזו הדבל
הזה גרם לרכישת ]הרבה חכרים מן החררים הודות להברגו פנחפ דבידוב
חיודע לקחת בנאומיו את לבות הזקנים, בימים האחרונים החלונו לעשות תעמולת
בין הצעירים, לפעמים קרובות עורכום אנו אספית, ולאט לאט נספחים לאגודתנ
הברים חלש'ם, מורגש פח חפרון בית:עקד, בחנוכה ערכנו נשף ציוני מוסיקאה=
לי וספרות', שהשאיר אחריו רושם. ניכר בעירנו . בכל = שבוע ושבוע ‏ הילכום
אחרים מחבריגו לגכות פסף השקלום מהמשלמים אותם לשעורין, על החתונות
גמברים תוי הק'קו בכל בתי המלרשות נדפקות לפרק'ם וליעות מארץ:ושראל +
וח לא ככר גמרנו לשלוח את התשלום האחרון על חשנון . הרשימה בפה'ו
4קבלנו ע"1 תעודה, רשמג בפה"ז את הציוני המניח חרה"ג ר' מררפי ‏ פיינשטיי|
ז"ל,. בחג הפורים הזח ערכנו נשף בבית איש פרטי, = וארב עה חברים דבר\. ע"ד
הציונות; ועל המאורעות האחרונים בתורקיה >נקור\ת השקפח שונות. | שגי
תלמידים מכית, הספר העירוני ספרו בעברית את פרשת חג הפולים; /
שורום עברים ושרו שירי ציון: מפוצום אנחנו את עתונונו ואת הספרות הציונות:

מורגש אצלנו צורך בהטפה, את דרישת הועד המרכזי מלאנן בדיוק:

-- מרעוועל כותכים אלינו : בפורים ערכנו נשף עברי . החניגה היתה
נהדרה מאד . בל בני עירנו לקחו בה חלק . השירים , הדיקלומציה- והקשוטים
באולם נשאו עליהם חותם 0 . החלק הראשון. היה מוקדש לילדים . הוצג
מחזה ביהודית בארבע מערכות . תוצאות הנשף הרוחניות והחומריות היו טובות,
בעת החניגה נמכרו בשבעים רוכל חפצי עבורת ,בצלאל". :

הר | שמריהו לוין , שעכר | באמיריקה למטרת | מעשה"תעמולה
לטובת ‏ יפוד טיתניקום ‏ עברי בחיפה, עשה שם חיל רב, ביחו עלה
למשוך אל הרעיון הוה אחדים מגדולי היהודים באמיריקה, והם! מורטומיר' ל,
שיף, לואיס מארשאל, הפרופיסור שלמה שוכטיר, פרופיסור כרש אדליר והשופט
מאור זולצכירגיר, האנשים האלה נכנפו בתור חברים אל המועצה המפקחת של
הטיכניקום, ‏ מועצות כאלה תתיסדנה לאותה מטרה בכל ערי אירופה הגדולות:
בודוע, נדב הבאנקור בנוודיורק, = מר ועקב שיף, מאת אלפי ולור ליסור חטיב=
ניקום, מלבד זה גאפפו .עור סכומים 5 לטיבת הרבה, = ועקב. שיף. בעצמו
לא נכנם אל המועצה, ‏ מפני שככר מפובל ‏ הוא. במשרות וכהוגות. של .כמור,
ולפוכך הציע שובחרו בבנו מורטומיר להיות תחתיו לאחר מחברי המועצה,

גם ב באל טימורי היתה בענין זה קונפירינציה, שהשתתפו בה גדולו

| היהודים שמה, פרופיסור האוניבירסיטה המקומית ה, הולינדיר פתח את האספה

בנאום קצר ע'ר תחית עם היהודים בפלשתינה, ואחריו נשא הר'ר ש, לוין
נאום מצוין מאר, אשר עשה רושם חזק על כל הנאספים, באותה אספה נאספו
שלשת אלפים דולאר לטובת הטיכניקום,

בימי ,27‏ 28 פיברואר הוצגו תוצאות ביה"ס ו ,בצלאל" אשר
בירושלים לראוה בכית-המוזי אום היהודי ש ב 1 י ג ה. המון רב ,‏ ובוחוד ציונוס
באו אל אולמי המוויאום לראות בעבודות תלמידי , בצלאל". והו קוכץ. קטן
ופה , אשר הוגש לתשורה להמוויאום מאת האגודה הקולוניזאציונית הוהודית.
ביחוד מצֶטַיינים ביפים פתוחי=הכסף, חפצי-תכשיטים קטנים ומהם גס תשמישי-
דת , מגלה בועיר-אנפין מרהבת את העין בטוב טעם ואמנות העבודה. יפה
גם קובץ תמונות קטן במסגרות-עץ נהדרות מאד . חלק המרבדים, המקצוע,,
היותר יקר מתוצאות , בצלאל", אינו עשיר במוזיאום. ישנם רק מרבדים קטנים'
ופשוטים לקשנטי-הכלים., ועליהם ציורי נוף מחמדת הטבע לי

בְֶּרֶץדישְרְאֶל, /

מהחלטות המועצה הפלשתינאית בחהשי כסלו--שבט,
א) לקרא לאספה כללית; שבה ישתתפו באודכח. + מכל העדות העבריות
בער נְבמוָשבות. בא" וגט באודבה החכות 0 בעכודת. הישוב ‏ בא"י,

ן

6

גליון י

מטרת האספה ‏ לבחור במועצה פלשתינאות כללית ותמירית ולהניח. יפוד
להסתדרות עברית. בללית:

ב) ע"פ הרצאת ד'ר חיפין, החלט להציע לפני האספה הכללית של חן"צ
באודיסה לוס מושב לפועלים עברים בכפר סבא.

כפר סבא ‏ נמצא במרחק 12 ק. מ. מפתח:תקוה ומכיל ‏ 7990 רונם,
אדמתו נתחלקה. למאה ושלשים ושני חלקים, חמשים דונם החל;, מלבד 693
דוגם שהוקצעו לבתים ולחצרות. על האדמה הזאת נטועים ככר כשלשת אלפים
דונס עצי פרי, במגרש אשר במושבה נמצאת באר יפה, | בית אבן
בתי- עין.

את האדמה שאינה נעבדה, מחכירים הבעלים לערביים העוסקים שם
בזריעות. הנטעים של היהודים נעשים ע"י ערביים, ובוה מעסיקים כשלש מאות
ערכיים ‏ במשך 7---6 חדשים בשנה, ורק לעתים רחוקות באים גם יהודים
לעבוד שם:

בעלי המחוזות בכפר סבא הם יושבי פ"ה, ורושלים ויפו ואינם נוטום
לוס מושכה, אם כי כפר סבא מוכשר מאד להיות מושבה יפה ונהדרה מרוב
אדמתו ‏ ואקלימו] המשובח הוא עומד ‏ על יד הדוך, העולה מיפן לשכם
ולחיפה, ווכול לקשר גם את פי'ת וחדוה, עתה מציעים להושיב שם בעשרה
פועלים, שכל אחד. מהם בהכניפו אלף פר' מכספו יקבל חלקה אחת של חמשום
הונם והלואה ש5 אלפים פר' לבנין בית ולנטיעה . מציעום להושיב שם וק
פועלים צעירים שככר וושבים שנים אחדות בא" ושבבר ענדו על ארמת
כפר סבא --- ההלואה תנתן בתנאים של תשלומים לשעורין, מאה פר' לשנה
ושנים אחוזים רבית..

בהיות, בי. בעלי האחוזות ה'ושבים במקומות אחרים מתענינים, כי יהיה
ישוב בכפר סבא, ‏ וכולים לחשוב, כי יעזרו לזה וביהוד בהוצאות רוכסיות וביתר
הרברים השייכים לישוב, וצריך להישיב שם מורה ושו"ב מן השעה הראשונה,
לתקנות ‏ ה-אים להתנחל . המלוה הנחוצה להנחלת עשרה פועלים היא סך של
עשרים אלף פרנק.,

המועצה הפלשתינאית מוצאת את הדבר לנכון, שע"י כך יתישב. כ"ס
הפועלים ובא לודי מעמד בטוח, וגם יתר בעלי האחוזה יהיו נמשכום להתישב שם:

בנין בתים ופרורים לפועלים: הרצאת ה' רפאל סבררליב,

המרצה טראה על הסבות המפריעות בער השתקעות הפועל הענרי
בא"ו, אחת מהסבות הכי נכבדות היא חוסר בתים ופרורים לפועלים, על פמך
עובדות שוגות בא המוצה לידי הצעה שעל חו"צ להתחיל לעסוק.?

א) בבנין בתים לפועלים רוקים בני 50 --25 איש, בתים כאלו החלוטה
המועצה לפני שגים אחדות לבנות, וכעת בא הזמן שחו"צ 'יגשו להוציא אז
זה אל. הפועל. :

ב) בנין פרורים לפועלים ע'י תשלומים לשעורום במשך עשרים שנה. בית
וחמשה דונם. אדמה בכפר ובית ודונם אחד בעיר, וזה יתן את היכלת לפוע5
העכרי להתקים בתור. פועל במושבה, וגם חרשים יוכלו להשתקע.

האלימנט המזרחי, אינו בא למושבה לעבוד מפני חופר בתים, ובהכנותם

ושני

00 תופר סבה זו, וחו"צ צריכים לקבל עליהם את האינציטיבה לאחד כל המוסדות

> ורמונים.

לתכלית. זו,

ג) החלט לשלוח בשם המועצה הפלשתוגאות ממורגדום לאספת. חו"ין
עד גודל ערך -המצכ הנכחי בא"י וע"ד נחיצות עבורה מעשית,

מראשון:ל ציון כותבים: קולוניסט צעיר הביא לו מכונה להמלטת
אפרוחים, והנסיונות שגעשו בה' הכיאו לתוצאות טובות מאד, ממאתים הביצים,
שהניח במכונה יצאו 174 אפרוחים בריאים, הגדלים באופן מצוין מאד, הקולו:
גיפט הזה החליט להביא. לו עוד' מכונות אחדות כאלה,

נופרו פה שעורי-ערב מךעייםדפופולאריים, שבהם קירא חימאי מלומה
אחד הרצאות ע"ר החימיאה והפהיזיקהו

--- הפועלים היהודים יסדו תמחוי:לעם בזול, ועי"ז הוקלו עליהם הרבה
החיים בהקולוגיה, בשנה זו עפוקים בהמושכה ב"ד פועלים יהודים, גם מפלת:
החצין נבנתה רק ע"י פועלים יהודים.

= באפפת הדיריקטורוום. של היקב בראשון נתברר, בי חיון. הולך ונמכר
מעת לעת יוהר ויותר, עתה יש באפשרותה של ההנהגה לתת. להקולוניסטים
למפרע דמי קדימה במחיר [יונם לשנת ((190 בסכום של חמשים אחוזים
טכדי שויו,

-- נטעו בכאן. הרבה מטעים חדשים, ביחוד נטעו אפהסקים, שזיפים, תפוחים

> העולם -3 15

- השתא עלה זרע השדות בבית:דגן באופן יפה מאד, דגן היהודים

עולה בטיבו ובכמותו ע"ז של הערביאים, ווהו, מפני שהיהולים עובדים במחרשות
אירופיות וחורשים את אדמתם משתים ער שלש פעמים:

--- עצייהזות הביאו מכל קנטור 58 אחוזים שמן 0 עצי:הזית | של
הערביאים, המכיאים רק 12 אחוזים. מכל קנטור. גם בזה מתבלטת הצטיינות
מרובה מצד היהודים.

-- גשמים ירדו השתא במדה הראויה ולמועד הנכון,
לשנת:ברכה,

--- הקולוניה הפרישה סכום כסף ירוע לישב אצלנו את יהודודתימן.
הגברים יהיו לעיבדים בשדות ולרככים, והנשים תעסוקנה בעכורות:הבית, | כעין
תכבופת לבנים ועור עבודות. כאלה.

- דו, מויאל ואשתו, שבאו הנה להשתקע ממצרים, מיסדים חברה
בשביל לאחד את הספרדים ואת האשכנזים . הם נתנו לחכרה הזאת את השם
המוור מעט : ,,ואהבת לרעך כמוך" ובצרפתית : *[114/1088 187861116 הסוח
עבשיו התעוררה בחכרה החדשה השאלה על דבר הלשון . ה מויאל ואשתו --
סופרים ידועים בטפרות הערבים, והם חפצים להפיץ ולחוק את השפה הואת
בין יהודי יפו, ‏ אף על פי שהם מתנגדים להתבוללות ומבירים * את השפה
העברית בתור שפתנו הלאומית,

-- בחרף הוה מתעסקים ביהודה הרבה בקריאות .. בראשון-לציון קורא
המורה ויטבינם פעם אחת בשבוע דברי ימי ישראל ופעם של ספרותנו החדשה ,
החימיק ויניק קורא שתי פעמים בשבוע ע"ד יסודות החימיה ; ב,רחובות" קורא
,:' וילקאני, המורה מ,קרית ספר", פרקום מידיעות הטבע; ב,פתחדתקוה" קורא
המורה ד"ר טרשק ה ימי ישראל שתי פעמים בשבוע, הקריאות האלה
מושכות אליהן קהל גדול . ביחוד מרבים לבוא הצעירים , הצעירות והפועלים,

-- הפועלום, - לשכת המודיעים. ביפו, יסדו ,לשכת פעולה" לתת
ודיעות על עבירה לפועלים. ולנותני עכודה..

באופן שיש לקוות

במ

רח.
0

טא יזמיר כותב לגו הד"ר' ש, מ

היום בקיתי פה את כית הספר של ה,אליאנס' ואת ה,תלמור. תורה"
או ,בית ליתומים", ‏ שני הבנינים האלה יפים הם למאד. בבית הפפר של
ה,אליאנס" דברתי עם מורים אחדים וגם עם התלמידים. כמעט כל התלמידים אונם
מבינים עברית אבל מדברים צרפתית יפה, מספר התלמידים בבית הספר הזה רב
מאד, משם הלכתי אל התלמוד תורה, מספר התלמיריט בבית הזה עולה לחמש
מאות, ענג נדול הוא לשמע. את הילרים מדברום עבהית צחה במב טא הפפררי,
המורה מר משה הלוי הציע לפני לשוחח עם התלמידים,. על כל שאלותי ענו
הילדים בעכרית שוטפת, וגיכר היה, ‏ כי לשוננו הלאומית היא באמת. שפתם
המרוברת. נוכחתי, ‏ כי הילדים. יודעים היטב. גם את דברי ימי ישראל,

בלוית המורה משה הלוי בקרתי גם את יתר- החררים. מר משה הלוי
הודיע. לי, בי כל המורים ב,תלמוד תורה" הם ציונים, ועתה הט משתדלים לאחר
את כל הציונים ‏ שבעיר ולעשות תעמולה בין היהודים הספררים. ‏ הס מקבלים,
את העתוגים העברים: הצבי חד:הזמן,. העולם, ועוד עתונים אחרים,

" בית הספר של ה,אליאנס" ו,התלמוד תורה" של יהוד' איזמיר --- מח
רב ההבדל ביניהם!

בְּתְפוּצות. יְשַרְאֶל,

איסור השחיטה בפינלגריה, ,
אפור השחיטה בפינלנדיה היה לרבר שבמעשה.. כידוע,
התיחס הגינירל:נוברנטור הפינלנדי ‏ ווער-המיניסטריום הרופי אל
הצעת החוק הוה של הסינט הפינלנרי ‏ בשלילה, אבל הסינט
השיג סוף סיף אה מאויו, והחוק נתאשר עתה ע"י הרוממות,
- זה לא בבר יצא לאור הדו"ח של , הועד לתמיכת נגועי הפרעות שהיח
בפידליץ בימי 8--9--10 ספטמבר שגת 1906". מטן החשבון הזה אנו
רואים , * כי כל הסבומים שנכנסו לקופת הועד מערים שונות ברוסיה ובחו"לי
[ובוה נכלל גם הסכום. 1,705.56 מפוידלייץ גופא] ‏ עולים: לסך 17,805.014,
הסבומים האלה נחלקו בזמנם באופן. כזה :

1. למשפחות ההרוגים הר = -- -- 88675 רובל,
2, לגגועי הפרעות -7 דה -- ₪- -- = -- 191501 רובל, 7 קי
3. למופדיחצבור שונים, אשר סבלו בומי הפרעות -- 11452 % -72,

6

4 ,העורה המהירה" שנתארגנה ת'כף אחרי הפרעות

עלתה ‏ בסך ‏ 75 77 7-72 -- 5 -- 7905 0 "0 59
נתנו תמיבות לאנשים, אשר אחרי הפרעות הוכרחו

לנדר לארצות גכרוות -- -- -- -- -- -- 8189 0" 80 4

6. והוצאות ‏ לשכת הועד עלו בפך -- -- -- 1086 0% 24,

-- בשבוע שעבר היתה לנשיא פוד 5המיניסטרים האוסטריי הבארון

בינירט שיחה, שנמשכה שעות אחדות, עם חבר הקלוב העברי אשר בהרייכסראט,
הפרופיפור ד"ר ימ אה ליר, ע"ר התנאים, שהיה הקלוב העבוי נכון בהם
לתמוך בהפוליטוקה של הממשלה, כידוע משחדל הכארון בינירט להטות אליו
את דעת. הפראקציות הקטנות, בכדי ליסר מהן רוב דעות בהרייבסראט,
יי היהודים באפריקה הדרומית .
מספר התושבים היחודים באפריקה הדרומית, וביחור טרא נפבאל,
עולה ע'פ הרשימה הסטאטיפטית האחרונה לסך חמשים אלף גפש בעוך:
בטראנסבאל = יושבים 5 25,000 = יהירים, | בקאפלאנד --- 20,000, = בנאטייל
0, במדינת"החופש אוראגיה -- 1500, ברהחודיזיה ‏ 000. מלבדם יושבים
כשלש מאות יהורום בהקולוגיות הפורטוגיזיות וביחור בעיר לוהינצו:מארקיז,
רוב היהודים יוושבים ביאהאנוסכורג, ששם נמצאים בין 85,000 הלבגים. 15,000
יהורים, ביוהאגיסבורג ושגם ששה בתידכנסיות,. הרבה מגינים לתפלה, חברה
לתמיכת אמיגראנטים עניום, ועד של גשים, ‏ המכלכל על היצאותין בית ליתומים,
ביתחספר ‏ לילדי האמיגראגטים ועיד כמה מוסדות, כן יש. ליהורים בעיר . הזאת
בית:ספר ללמודי הדת וביבליותיקה, | בקאפשטאדט ישנם שלשה. בתי:כנסיות,
אגודה לתמיבת עניים, חברת גשים לתמיכת חולים, מקלט ליתומים, | ביתדספר!
" של הקהלה, קלובים אחרים, חברות ומוסרים כאלה נמצאים גם בהערים: פ
טוריה, קומבירלוי, פורט:אליזא-יט, בלומפונטיין, קרונשטאדט, מאריצבורג, ודור:
באן. הגוברנאטור האנגלי בדורבאן, עיר המשרפולין של גאטאל, פיר מתואם
גת ן, הוא יהודיי
בכלל' עוסקים שם היהודים באותם ענפייהמסחר, שעסקו בהם באירופה,
רובם הגם רוכלים והנוגים קטנים, יותר טוב ממצ.ם של החנונים הוא מאבם
של אלה, : שוש לחם. עפקיהמפחר. אצל מכרות-הזהב, הרחק מהערים. וממסלות:
הבהזל, מפני שאין שם להבורים ולהקאפרים חַנויות ומחפנים אחרים לקנות כהם
<< את צרכיהם, עסקהמסחר כזה קשה מאר להשיג,
: באפריקה הדרומית נמצאים במספר רב בע"מ יהורים: . חיטים, רצענים
חרשי*עץ, חרשי:ברזל ועוד. רוב האומנים יושבים בפרברים, רכים התחילו מטעם
זה עוסקום ‏ בעת האחרוגה בעבורת:האדמה ובגדול:מקנה,. בכל. הארץ..אין
יותֶר מי"ב רופאים יהודים. מהם באן רובם יבטרם שיצא ההוק החרש, בי
באפריקה. רשאים ‏ לעפוק באומנתם רק הרופאים שיש להם דיפלומים מאוניביר;
סוטאות אנגליות. | בעת האחרוגה מתרבים שם גם יוריסטים ופארמאצובטם
יהודים,: אבל ה,יוריסטים" הללו הנם באמת אנשים בלי השכלה יורידית ואין
להם הרשות. לטעון : בבה"ר העליוגים, כי אם בבתידהמשפט הנמוכים.

סְפרוּת וְאָמַנוּת +

-- משוררנו ח, ג ביאליק והסופר י. ח, רבניצקי יצאו
לחג הפסח לארץ ישראל,

-- ביום 8 למרץ קרא .. הפסל ‏ הדוע. א,. גינצבורג בוילנא הרצאה

= ער הפקולפטורה אצל היהודים והתעודות הקולטוריות של היהודים, בשעת

הרצאתו ‏ הראה מר גינצבורג ע"י פנם קסם המונות מיצירותיהם של הפסלים מ,
אנטוקולסקי,: ברנשמם, אהרונסון ושל המרצה בעצמו,

-- חדל לצאת לאור השבועון = ,אידישע וואבענשריפט" שנערך ע"י
יפר :

ספרים. חדשום שנתקבלוּ. במערכת:

1 א, מ,:ווייסענבערג ,גלואמעלמע שריפטען" . 1יטעם בוך, 9.טער באנד
פון שימינ'ם גרויס ,וועלט-ביבלואטעק" . ווארשא. תרס"ט. פרייז 25 קאפ,
4 רשפום" חיברת ט"ן, הוצאת ,ספרות"

בורשה, עווך ע'י דוד פריש-
מאן, המחיר 10 קאפ. ,

- >

.

ו 8 0

,

גליון ₪

.1000 5 8" 0008015 85 הוסקלאטא9 0 0התצץ .תת
.108

4, דין וחשבון של הישיבה הגדולה באודיסא. לשנות תרס"ו ותרם"ח +

5, האחים [, וא, גרדין , גן ת יא טרוני לילדים בני ארבע וחמש, עם
תוי נגינה, חלק א. וילנה , תרם'ם .

6, מ, קראסינסקי , רעיונות ע"ד האדם וקיומו כחיים , ברדיצ'יב . תרס"ח.

,

העורך:המו"ל + י, ל, גולדברג,

אא 0288088 68ד0גוהתאמען

סועו עיך'\ קש מייווה 1 סנעאסמזיו ייה 0-מ פ'יסט וס
בי סש הת סו
5 0 5 ג
-61 אק סקוו 0אזתם ,06815 6דוטע מ"התמא0ת6ק62 סנק הווהת 6סה
- וז 80 26 .₪ .₪ 18ו111₪/1500 .7 .34 :אהסגצץ שזגותהטאת
.10 ג אזוזו ג .0 .1 ג טמס התע .ג ,063400
ה זוטיוזנוה סי .זר .ג ,הז גזזוםו 341 .0 .ג ,גטעטוו עס
תפ 0.16

- 3 0001018 0 סע 1100708 םי ה הת קתו

שצכק הו ה301העג ה א 000680 61 זחת 0 "08075
0 0 1 005 קגסזוס טק זו 5 10 5-07 ₪ 0 13 ₪ זג 0 6 0
-60 ג וואנטק 10 ₪ 02 07 הזגנגהעתסק 0008 5 מסהונאתכה = אזפוום
מא טעגאטהנק03 0.76)> 82300 ו 701580076 621272 33 אספדסק
זומהמפה קהאצקה סנקהגסת מדהתה עזהסהסקהסע 002075 (ההסק
41
-טנן 6 16ןווטו וונק סג פטס הס 05 גזג 0865 .אה הטהמ הסקו
00 15 1ג811:0 שידסת 67 *5ד0:מ80/],,. .0מדסתעט זו מהסזזת סנקסוט
₪0 ,06010'] הבול 6010608 6001 זמכפ טמ 60 ת0ה0דהדמוי

0 110 0 ₪030 זו זמזנו 282 מ'מסכונסוג פ'אהנמ עא |

-01106 זו 118503163 זפזג ,575 5יאזפה והסק מוגסאפית6ע 6זמווסכת 060
100090 עגסא (%א15 862% ץ משההאדס 0008 פדאה גה קאסחאה
-08 6 668ווג31880 010000075 מצסקמעסמקני ₪10 (80תסת6קמ0
-601 = ,261130110 70163ק06כ6דו ₪20 ,15001800 58070820 הטאסמפק
.100/18 680608870 זוזג אנ 13 זו חואו

: זמ הג חסווצהטת
--.0ג 3 8ו1 6 50 מ 5 הב0זבסם 28 ,0 5 005ת בא :00010 8
ן 3 אהסזתטוו גוג 6צק 6 005ת גו .תאתהקז 88 ;.חסו 25 .6ען |
.₪0 50 .6ע 1 .60פיג אקד ג

.הק6הצאס | התסן [ ,התפקם) 1 (הקהעמת 1 0 סאעתסל 6108 אומתקם האסתםתס|!

: :0110 א אוהא8הסק 5ס6קתה

0-7 00008.8 7

זו :

1886 סע 6 0 סו
.18501088
הירחון היהודי 'היחירי המוקדש לחקירת פלשתינא. +
מחיר הירחון לשנה על ניר פשום -1,50, ועל. ניך: טוב ₪ הי
לומן פחות משנה אין ההתימה. מתקבלת,

: ברוסיה אפשר לחתם על הירחון אצל !
.8 ,קה ממה ק6 ה[אסמסק תה 3310 (8תין5260הס .4 .3

- - 0 -

1000 1 א

0% סה הכ1ג הקיס פיצזפונבגק 63080788 סע 060 00 -

0110 אהת . -

7%

%-

לכם. % / ו
ו =
₪ מ ₪
5 הים כים |=
5 5 תת פּ
15 ו ב 5
= - ₪ !ו ₪ 3
5 ל ו 5 5
בכ ם 1-6 ב 5 5 ]₪ 8
₪ 5 ם 5 2 |5|].84 5 |=
- 0 =] 3 כ 5 51 ₪ ס
בש 5 25 ך ₪ ]טס 2 6 םי 0
כ 7 5 53 0] ₪ 8 6 ש =
2 כ 5 2 | 5 ב כ 5 = 2 ןל
|5 3 -] כ = ₪ ב 5
7 2 -
5 ק< |552]; 155 שש 2|5 ]8
* 2250 4 5 ם |3]:55 355 כם = ב ]5
םת ה 1 = | 50 ₪ ]|ס8 5 2 2 ₪[ ם
)םת ב יו 3-5 ]| םי ]₪ בכש 3 | :]ג
.8 ₪7 | 51| 5 5
5 8 2 2 87 8 ]| 58 םש יל שש
הת שו 0 ד | בש ה | יב וני בו ב שי שש 4 2
ו ]25 5]ם ₪ בש : 5 ]סי
ה ד צכז םת 5 5 םת כ ; 2
שר 5 3 7 | 9 9]8 25 כ 20 2 ם
ב ו 5 7 8 ₪02 | ₪ 5]| 5 ₪ 5 כ .5 ]ם
ו | ב 18
ו ₪ 2 - 2 3 [:] =] 6
15 ₪ ₪ - 2 ם 3.2 1 )| ₪ 2 5 ]₪ 5 ₪ ₪
כ - לול ₪ ]4 5 כ ם
2 ₪, 1% ד 5 11 00 51 רד =
4 6 ו 5 5
5 ּ, ם ב '
5 5 55 - 4
8 תרם ם
ו ₪ ;
ה 9 7+ =
5/0 =

ו
₪;
החד

רעפ נעשסאקלטפן יי"ש ושפירט של פסח 6

אויך רעקטיפיצירט. (פיינשפרים) 8

מדדקעח0 שוטמסאה 0תפה פוטצעת

ד וס ה סה הספת ₪ .האופ6ס 8048 ו ם

מיט הכשרים מהרבנים הגאונים הצדיקים >
קען מאן בעשטעלען ביי

30098 ה צ1ז-0מ8ז0

\
.20 ,₪5 .5-5 ₪
נענויסטל פרייוען. בעסטע בעהאגדלונגן רער יי" 440
ושפירט איז בעוואוסט סיט זיין גוטען געשסאק, "|
אננענעמן ‏ ריח, פיט ויין קריפטאל נלשטאלט / ק-==]/ כן!

הזת הנ ה הה6א %]

ל
3
5 ב בב ב 1 5 5 ם.. ,
5 ב ככ 5 כ את טנ
21555 2 כ כ םך 5 ב בס
9-5 3
₪7 כ כ ש בס 5 = פב -
ו
= 1 - ב בס
ל בה

.

ה

ומן

חחתימה על העתון, או על ה,ביבליאותוקה של הר
,

מתקבלת רק מראשי הו
מארקאות -- במקום ממון מתקבלות רק
ובנוח 5 קופיקות כל מארקה.
אינן מתקבל

ות בחש

וחרשים עפ"י ה
מרקאות
בון

ל

.
וח הרום'.
של הרואר
של חו"ל

ספר ,
בתוספת ה
מחירו של ה

פרט

פרק
5

לה
המיוחד על
\רם עם המש

ל אדות ישו ה

ל
דבוי ימי היהודים", ההלק האחרון מספרו של הד"ר גריץ,
5 ,

וח:

ברוסיה

חותמים ש

ב

"
צרי, שני
2 וול

הד ה

ספרים ב:
בחו"ל

זמן".
ברך אחר .+
5 רובל

6

במעפמט' [3709- טשתטת1' -- -- ||ז|חפ' זְזְספס-ןזטופנטטטי

- (600 6000 0006 ₪,בס)

1 אש

₪ שא\וש .₪ ,4 סש ב6שטף שהשא ףס

וש שש שש 06 .
'מסשטט סש\אם\ טסטטט ₪56 שש\א) 68 שסטם
"6 טטסטם 66 ,סוט טש" 06 6:שאף0.ס ₪ 06 שםוטטט

* דִשָ) .שא ב.עף ." * 61 6-- טא ב עף
* 068 200 06-ף . 0
*‏ 088 ש6ב נף 3 7
6 0 ו 09/01 ו
* (₪). 0ו6006) * (₪06\4 6,8 ט)6006)
ו 71 = 1%

26 ט6צשא:6ס"

א ₪ ,סו טט* ₪000 ₪6 0866 א טסט
"0 ט\ 64005\ 006 6064 ,06 06 ' 46 אטף 66 ץ "400
6 402 שוסוט ₪40 54 חא ,עשתו |.א3 'ע4ו1) שט:ע>
ו ₪ 06 00.א\ף6)ם"ט שא ב\₪066 ,]רגש הט" 06 ₪062 םסשופט

ו 4" ששב שסע
,6 027 ₪5 0% 6 טס
+06.00 09-- הא 6.3 1 00-68 6-66 6 7--260 60 !סג 620-8
וסוס :ףס םא שסשטט .אוש

₪ | 07 סט .60 086 סב 6 ףש ₪ 6
66 5 06( 604אט) שףסא- ₪6‏ ' ₪000 :שם)0סטם
סו 0 6 0 6 6 טש \א סט 0 5 ש םס
שא 60-60 סט 6 2.0 "₪600 400440
0001 שש טב\ט\ ש\וטוט שססטס ט0)איףסוס

2-0 0 =0,\אוףס."
/0 2 44 ,סו 6" 66 ₪455 6041? סוס

*‏ זז0 |אא ב-ף * --08'--.אא 6-3 *1ט ‏ 65--.עא 2אף

* אק 266 066ף *‏ 098 0060 666 * 7-5 066 06שף
*- 089 0ב אטף * -08- 0060 תטף * 66-70 תטף
+ ופ ₪ 01 0 ' 9 8- ₪
* (,₪). ט6060) *(0ו606 ],8‏ שו606)
ב בר :)>

ש סש 00 טסושטש ואוש
* א 200 66 20 טא \6‏ תו
6 ' עס שסא00\-6 .48 אס את\ 0 40% =

* ושי

בית-ספר למסחר ולשפות לנערים

או
דגאחתדאז זז

*2טוזתס1 60₪6,, גוו
שפות. חרשות, למודים ‏ כלליים ועבריום | 120866

סופא - א גר 5
1\-261> ג\\

6 . ה0ו[0היעק8 6מ110007
. שהנו[ טליו 1001910061[0

וידיעות המסחר. חנוך פרטי, דתי ולאומי. 0000
השגחה מעולה. תעודות מצויגות,
.568 סא עפ וס

(.ו0שוג 801‏ .17802) 160118101
יצאה לאור מהחדורה שניה

של ספר אגדה. חלק ראשון.

המחיר 1. רובל; עם המשלוח 1,16 רובל, ‏ מחיר. החלק. השני
5 קו"פ; עם המשלוח 8% קופו

מחיר. שני: החלקים. בכריכה יפה עם המשלות -- 5,85. רובל .

גמצאות למכירה אצל :
.7180068 0--*3102131,, .118881

: 45 אותי ם א םתר =
| ₪ םע 2 252 כ
2 כל 5 קת 5ם םה 2
₪ -1 5 ית םדל
, 14 8 5 5 52 5] 2
5 5 ה 55 "25 1?
5 ב קת 5 ₪ 82 ת5 > תה ו
ה 8 5 ל הם סו - 2
הא כפת 84ש,. 5 527 5 ₪ ת
₪ * פפלם,:. ה 85םב תה = :
1 5 74.00 ₪ 5 2-5 | :₪
7 0 78 ₪ 5 | פ" הי ת
25 מ -2 םת םי תות 2 - וקה
סש םי כ ה
₪ 8% | 284288 528587 מ הר
-1 ית *,םיכי םת םי , ך]
5 הא 3-1 ית 5 5
. 0
פ 205 שמת ם ם- -1
1 שו שו כ שר 5-4 | 8
ה בש םר .
ְ ו
אא ו ובר ממ

0 ית ה

זט
(1060018זננ). שינן-0)
וז סתהההקס0קןך

5 -עכ] גוהי :2000100
1100701800 ,501201 - 1000786
01100008 - 8118080180 (60הזק

1600 1 סנס ור הפל
8010100 06ו1 10[ = ג 8

ןא ופ .2 .ות 6הו-זר ,. תק 625-611 662

פמ 010010816 ,0608808816

0
ו א
0

5 4
0

2 ד5 .דט זה
הסח )אצ זופת

6 ו
ו

בב
5
כ
=[
= =
2-- =]

066 00 וחד הז ופה "

= מכיל את. יסור הברול"

יצאה. לאור ונשלחה להחותמים חובחת ג" של ,השלח"

ל כרך כ' (מאָרט) +

תוכן הענינים:

1) בעיר (ספור), ד, ב, פלוצקי.
ו) הכופר הלאומי. מפוג,
ח) שמעי... (שיר). ‏ יהודה קרנור
| ₪): מכתבים מארץ:ישראל (1),
| יהושע בוולי,

י) מן הספרות הכללית (1) +
| נחום פוקלב,
יא) מחשבות ומעשים ([0א).

הבי קרוב

וב) מכתכ על העורך, אחר העם.

א) להקך נשמת האומה,
ד"ר דניאל פאםמאניק.
ב) סוסתי (המשף).
מנדלי מוכר:ספרים.
ג). הבקורת החפשית בתלמוד .
דיר ערב ינ זרן.
ד) בנן:ערב (ציור. \')/.
הוג'ה מופה.
ה) הרברט ספנסר (סוף).
ד"ריהושע טהאן:

מתקבלת החתימה של רק ע ליו

(השנה האחתהעשרה, הפרך העשרים); =
המחיר ברוסיא ובחוץ לארץ: לשנה 6 ר,, לחצי שנה 8 ר, , וכפי ערך: = >
זה בכסף חו"ל. -- לזמן. פחות מחצי שנה אין החתימה מתקבלה..
את החותמים בחו"ל. אנו מבקשים לשלח לנו. מלבד המחאת.
הפוסטא, גם מכתב מיוחד, שבו יודיעונו ער משלוח הכסף ואת,
בתבתם המדויקת . : .
פרם. להחותמים החדשים , ְ
ארבעת הכרכים ט"ז, יייז, י"ח וי"ט של ,השלח" גבכל
שש חוברות) במחיר. 8 ר,, במקום. המחיר הקצוב ‏ 19 4
=-) שנו כרכים במחיר 5 ר, במקום.6 ר. (--
פרס להחותמים לשנה שלמה: 8
החותמים לשנה שלמה, פלומר, אלה שישלחו ששה ה, יקבלו חנם את הפפר" : >
= שיר הריר.י ‏ קמונר ==
עם הקדמה מאת אחד:העם, , 5
עליהם להוסיף רק בעד המשלוח. 95 ק', ,
הכתובת למ שלנח במפים: 7.
8 ,"431808/0, .118887 / 00008 .קמחאננומ0 ?3 .1 .6 5
> .25 16 ששקזגה 10011 / 2 :| 0008

8 א

|

לשנת. 3909

ברך"

[

-

0 )\ 081% 0186
.5 5 080/80 2 .46 ,0008 (.ופפטת) ]=

הנתובת של המעוכת והאדמיניסטרציח: , .

.9 יזא .נציסה .006068 75% 1111710 \'1,, אוחאהה6 -.
.319 081001 . ( 0 הה1פח1) 000888 *80111.0011 11 008 0086000
ב

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יון:
0
בוול

באותה. מדה \ שמכילים ‏ אותו ‏ הריציפטים?. -,
היותר מעולים של הרופאים, .ויפוד הברול. שביין: ,ברולי יש בו

כדי לטהר את הדם ולהכריא ‏ את הגוף והוא. יפה לשתיה .=
לגדולים = ולקטני ם. ומועיל ‏ ביותר. וזול: ביותר מכל. שאר היינות:

המכירה. אצל חברת ,כרמל" בורשא,

0 ל סה

ה

ל ן
0

/- 0 -
5 שתו. רק יי 5
- 4

5

שבועון עברי.
1-2 5

1 יציאת מצרים; - מס | 4 עירתי,

הציונות | שואפת לרכוש מקלטדבּטי
משפט"נלוי | לעם ישראל ‏ באר

6 הכח הדוחה, 6 הוהסות %) ירקות (ספור),,

רכי הישוב.: י. ז. לבנטין:

[₪
כ

8 תמונה-- הגמנסיה. העברית. ביפו.
|| 44 מכתבים מהגליל, .

0 5 מכתבים מתורקיה ,

אח לצרה (ש 7 | עקב לתר, 1. קושטא,
ל * (שות)) : יצחק. מרגולין, זז סלוניקי,
שירת הקציר שף) = = = = == == שאל פשריחובסם, , !| 19 הועידה השנתית של ציוני גליל סמניסלו , ==
המטפחת. (חויונות ותמונות)., = -משה. סשאווסקי., 7% מכתב חוזר+ ב
0 מן המצר ((מגלות חתוכות), 2 ברור', 8 השבוע: ימי-השקל, אל ההפתדרויות והפדרציות > =

שבכל הארצות -- הועד הפועל +

1

מחיר ,העולם" ברופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 הובל, "ולחרש 88 קופ'.
. | 0 ה

בחו"ל : באוסטריה.אונגאריה 10 כתרים , בגרמניה 9 מארק , באנגליה -9 שילינג, באמיריקה. 5/4 ₪ דולר

בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצי ולרבע. שנה + "
= בעד שנוי האדריסה 30/ק, 7 4 ב

= מחיר מודעות : בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 60 קופ',. ועל שאר ה?מודים 40

להחותמים עד אפריל.

עם הגליו[הכפול הזהגומרת חתימתם של החותמים
שתתמו על .העולם" רק לרבע שנה, החל מן
החודש י ג ב ר ש", והללו מתבקשים שיואילו
= אופוא לחדש ב לי איחור את החתימה, בכדי

= שלא יפסק להם המשלח מן הגליון (18 6א) הבא.
- | האדמיניסטרציה .

מאת האדמיניסטראציה שק ,העולם".
= 1 אל החותמים: :
הרוצים לחתם על העתון יואילו נא ל הזד רו במשלות כסף החתימה, ברי שאפשר יהיה לרעת כמה אכזמפלרים להרפים מכל

= גלוון. וגליון , החותמים אשר"יתמהמהו בחתימתם ל א יק ב לו אח'כ את הגליונות שיצאו עד זמן. חתימתם, ‏ יען. בי הגליונות
77 == נדפסים במספר מצומצם והמעט הנשאר הולך וכְלָה מפני. רבוי החותמים..

בְדִי לחקל את משלח הכסף בער החותמים מחו"ל פתחה האדמיניסטראציה שתי מהלקות בחו"ל, אחת בקלן ע"פ האדריסה :‏ מוסו15|ה; ,101
.6 חוטשה[ סידא ,"1 /\ 11 מ116081110 ושנית -- בסטאניפלאוו (גליציה) ע*פ האדריפה :00טהז( .11 .0 ת'ז116 ,נוּה51גתה)8, ומעתה
צובלו החותמים בחו"ל לשלה את כסף חתימתם לאחר משני המקומות הנוכרים ,. אפס שנוח להם הממ קום הרא שון מפני הקמוץ בפורטה, כי הכסף
ע"ש מערכת ,די וועלט" מתקבל בבתי-הרואר , באוסטריה-אונגריה וגרמניה , באמצעות טופפי תעודות-הדואר (8-9610186 1818-)208). .
מאת, החותמים ‏ בחו"ל מקבלת הארמיניסטראציה של ,,הען2 ם" ב ויל נה כפפי חו"ל : פראנקים ,‏ מארקים וכדומה ובלבד שוהיה הכסף ב ש טרות
ולא במטבעות.. האדריפים צריכים להיות נכתכום ב כת ב בר ור ונקי ויוסיפו גם את שם מדינתט .

= החותמים כמו בחו"ל כן ברוסיה יבלים לשלח את כסף חתימתם בתלושי המניות של הקולוניאל-באנק העברי .
החותמים ‏ שיש להם איזו שאלה או טענה אל האדמיניסטראציה. יואילו נא לרשם במכתביהם. את הנזמר שלהם הנרשם על גבי הבנדרול ולכתוב. כמו
כן אם הם מן החותמים הישנים או החדשים , ָּ

החותמים בחו"ל השולחים את דמי-חתימתם ישר להמערכת בוילגה, צריכים להודיע מיד ע"ד מטרת כספם והאדריפה שלהם במכתכ מיוחד, ‏ מפני שמתלושו-
המחאות הריקות המתקבלים מהפוסטה אי אפשר לרעת מאומה בשביל וה בא עכוב במשלח גליוגות העתון במועדם . והחותמים. מתלוננים את"ב עלונו +

. אל הסוכנים. :
.)= כל הסוכנים מתבקשום להשוות מיד. את חשבונותיהם עם הארמיניסטראציה , כדי שלא יהיה עכוב במשלח הגליונות אל החותמים ולמכירה לאחרום .
.ב הפוכנים מתבקשים ג"כ להוהר לבלי להוכיר במכתבי-הומנותיהם שם חותם אחר שתי פעמים .

לקמץ בהוצאות הם שלוח יכלים הקוכנים לשלח את שוברות> ההומנה על העולם לא במעטפות פגווות כי אם במעטפות פתוחות
ולההביק עליהן מרקאות בנוח שתי קופ', : :

ו ₪ * הנחות. גדולות + 5

א):* הוצאת. ,אחיאסף" נעתרה לבקשתנו להמשיך בשביל חותמי ",ה ע ו ל ם" את ההנחה על. ספריה גם להרבע הבא וכל חותמי
,ה עול ם" הקודמים שאחרו את וכות ההנחה, בפעם הראשוגה וכן החותמים החרשים מן אפריל והלאה, יכולים לרכש להם
מעתה את כל הספרים או מקצתם כמחיר הנמוך עפ"י תנאי ה הנה הגדולה המבארת בהפרוספקט המיוחד,. |
.ב)' " שלשה קומפלקטים (משלש שנים) ,ראם יודישע פאלק" הנודעים בתכנם הספרותי העשור --- למחיר 9.56 ר' יחר עם הפורמה.
7 \

מתקבלת החתימה לרבע השני,. מן אפריל \ =

בשביל שבחוהמ'פ לא יצא גליון ,העולם" הדפסנו את הגליון הזה
ה ו 2

0

ועד החברה
לתמיכתיכני ישהאל
עיבלי אדמה ובעלי מלאכה -
בסוריא ובארץ-ישראל
אודיפה,
ו

0
% , | : 2 ו
לתוצאות. האספה הכללית. .--4 .= |
: 4 -
2 החלטות האספה

א לשאלה האגררית:י

1): האספה יהכללית;+בשימה\ לב :אל :השאופה' .שהתעוררה |
בזמן: האחרון:אצל:/אנשים ‏ יחודים וקבוצות .שונות לקנות קרקעות
בא"י, = ממלאה":את "ידו הועד להתעסק: בהתהכזות:יעבודת .היחירים |
= | והקבוצות:האלה-ולסייע
אלה אל הפועל, |
= 2):"האספה:' הכללית. ממלאה ‏ את:'.ידי: /הועד : לברוא: בא"י,
| בהסכמה עם המוסהות האחרים העוברים שם; אורגן:מיוחד, שבאמצעיתו |
תצאנה. אל הפועל' כל הקניות; בין:של:חברות:: בין'ישל וחידים) = |
: 0 יבשום .אל'-לב;: כו. יצירת' אורגן :לקריט קרקעו = באיזה !

צורה שתהיה היא עכשיו דבר: שוש לו:-חשיבות ממהרגההראשונה, |

מטלת: האספה. הכללית:: על: הועד: את .החובה:לבוא: בדברים. עם,
חברות של ישוב' שונות: ועם: בעלי: הו פרטים בכהי ,לברוא בכחות
מאוחדים מוסד' של קרהיט. כזה 9 ₪ וְּ 8 |

4): לטובת:. הפונד <של ; קחדיטי. קו תמל -משתדל:הועה ‏ מצדו!
לרכוש: סכומים : מווחדים \ וּמקדָיש:למטהה' זה :על :פה ראות עיניוו
> חלק מכספיו המווחדים,

ב. לשאלת השס

1). מפני..שהאספה הכללית מוצאת, .שהתפתחותו - הנולְמאֶלות
של...הישוב. העברי. בא"י.. דורשת,..שישתרלו. באופן .סיסטמטי לחוק

ולבסם בארץ את עבודת הפועל העברי, ביחוד עבורת הפועל הקרקעו/י--
> = היא, מטלת ‏ חובה עלהוער ועל באויכחו בארץ ושראל, לש בתהורות

את הפרינציפ. הזה בחיים,

5) .על הועד -לפויע,, ,במרה - שכחותיו ואמצעוו. החמרוים
נותנים . לו.. את. האפשרות. לזה,. ,לכל אותם המפעלים. , הִכְלְכלוום
4% והקולמוריום של הפועלים, המובילים. אל .המטרה, והמבואום. תועלת

לעבורת הישוב. בא*י, כגון: סדור עזרה מריצינית,. וסוּד;,בתי- תַמחוי. |
> בוול..וכדומה.

8) האספה הכללית. בהכירה בעיקרו של רבר בתועלת שוש

בכל האמצעים שישנם בידו-להוצאת הקניות |
"| | המתחלת- זה .עתה- לחתפתח,. ואולם. בכל. אופן;צריך. הועד. להמנע

7 = חוות | של פועלים, = מציעה ‏ להועד -להמשיך: את עבורתו

דדפדאאסה

אמוס

ס\וו קל הוח ק 6000
ו ג
.השתהה א א|"/6 >8

.66מס ₪

=
6060045 1 8

9 אצק ם וע

במקצוע וָה, . בהסכמה. עם. המופדות. הקולוניזציוניים האחרים,
ובהתחשבות עם הנסיון של עבודתו בעבר.

4) בכדי לגשם בחיים את המפעלים המפורשים בסעיפים
בי/וניייש להועה הרשות להשתמש, עד':כמה שיהוה צורך ואפשרות
לזה;: בין.בחלק: מהכנסותיו הכלליות; בין: באמצעיה של קפת הפועלים,
ואולם -בבסף ‏ קפת.. הפועלים : מותר. , להשָתמש רק לקנית חלקות
האדמה הדרושות בכל.:פעם' ופעם למטרה. זו

5) האספה הכללית מציעה להועד. להתחקות אחרי האמצעים
המסוגלים להרבות את זרם הנדידה לא'י מצר האלמנטים המוכשרים
באמת להפתגל לתנאים ‏ הקשים \ של" עבורת פועל קרקעי בארץ

מלהגהיל. את האמיגרציה באופן מלאבותי.

ג. בדבר שרות--מודיעיןי

= 1) האספה הבללית, בהכירה את. ענין האינפורמציה. לאחד
הגורמים החשובים להתפתחות החיים הכלכליים והתהבותיים:מכל
צרריהם, מוצאת לצורך הכרחי. לפתח ולחזק גם להבא את לשכות
המוריעין הארצישראליות כמו בארץ:ישראל, כן גם בחו"ל,
מפני. זה
= 2) מבטיח הועד בכל האמצעים התלויים בו גם להבא את
| | קיומן של. לשכות המודיעין שיסר/ בעורתם של חברות ומוסרות
עבריים אחרים בין בארץ ישראל ובין בחו"ל,
3 לשם התפתחותה והתרחבותה של עבודת האינפורמציה
ע'ד ארץ.ישראל מציעה האספה הכללית לפני הוער לרכוש, כמו
בעבורתו בעבר, ‏ את תשומת לבם והשתתפותם, בין באמצעים
חמריים ובין.. בעיקר העבודה, של חברות ומוסדים עבריים אחרים
ברוסיא ובחו"ל, .
הי לענוני בתי,-הספר ‏ והחנוך:
1) ביסוד: עבוהתו של הועד/ במקצוע החנוך: וההשכלה בא"י
מונח הרעיון' העברי הלאומי.
2 הועד. שואף לבהוא: בא'י מופדות :של חנוּך ‏ ובתי. ספו
| 'ולהעמיהם על בסים: נכון; = כדי :למפור אותם \ אחרי ‏ כן, ‏ 'כשקיומב

|שיהוה"כבר. בטיח;: לרשותו של הצבוה. העברי המקומי,

68" א) :האספה ‏ הכללות מציעה להועד, שבהקדישו את כחות\.
, ולצרכי החנוך הכללי, בין-להשכלה אלמנטרית ובין: להשכלה בינונית,
יסיוע' יחד: עם' זה גם להבא לשעורום פרופיפיונאליים ‏ מסוגים שוניס

בהתאמה לצורך שיורגש בהם.
ב) האספה הכללית מציעה להועד לסגל את בתי הספר
במושבות, לצרכיו :ומטרותיו של \ משק' הכפר מאותו צר, שמומחים
לרבר יִמִצְאן . למתאים ביותר אל המטרה,
=4) האספה הכללית מציעה ‏ להועד להשתדל למשוך במדה
האפשרית שדרות'יותר: רחבות לעבודה לטובת הקרן הקימת לעניני
בתי הספר על שם הד'ר פינסקר, שיש בידי הוער.
5) הועד עובד: גם ‏ בערים גם במושבות.
6) הועד צריך לתמוך אף להבא את הגמנסיה העברית ביפו.
) על. הוער להשתדל גם להבא לפעול ע'י מוריו על מופדות
ההנוך, העברוים. האַחרים. בא"י ברוח לאומי.
8 הועד תומך באגודֶת המורים בא*י ומפייע לחזוקה והתפתחותה.
9) הועד תומך בהוצאות ספרותיות בא'י שיש להם ערך
קולטורי:חנובי.
י 0) האספה הכללית מציעה להועד ליפד ולהחזיק סמינריון
להכנת מורות בשביל גני:הילדים שבארץ ישראל.--

*!<האספח ‏ הכללות - החליטה ‏ ג'כ: למפור < את ה,גן:שמואל",
שנוסד' לזכר '"הר"ר: שמואל: מוהילבר ז"ל והעומד ברשותו של הועד,
במתנה. לצמיתות ל,קרן: הקימת לישראל", : בתנאי שזו תקבל עליה
את חובותיו של הועד' התלויות ב,גן שמואל',

.1
לחברינו העסקנים!

= החלטות' האספה הכללית ‏ אשר. לפניכם. בזה מראות. לכם,

כמה. עבודות חשובות, מרובות: הגוונים ומסתעפות לסעיפים רבים,
הטילה האספה על . הועד. שנבחר. מחרש,. ההכרה בחשיבות הרגע
ההיסטורי הגדול, שאנו עומרים בו והדורש בכל תוקף את הרחבתה
| והנדלתה. של עבודת, הישוב בכל מקצעותיה השונים, עוררה את
הנאספים למלא. את ירי הועד לעבודה ישובית רחבה .ע'פ תכנית
' מטיימה ומרובת הצרדים, האספה לא מצאה מפני זה לאפשר לצמצם
את חוג פעולותיו של הוער בהתאמה. אל הכנסותיו, שהיו מעטות עד
ה בערך לתעורותיו הרבות והחשובות, . ולהיפך שמה על הועד תפקיד
| של מוסר ישובי גול העוסק ב כ ל מקצעותיה של העבודה העומרת על
הפרק, ברור הרבר, ‏ כי החלטותיה של האספה הכללית מטילות
לא. רק על הועד, אלא גם על כל חברינו העסקניס, את האחריות
| הגדולה על הגשמת כל המפעלים החשובים, שנמנו בהחלטות האפפהי
בחיים, ‏ בעזרתם של חברינו ובהשתדלותם להרבות אח. הכנסות
הועד ככל האפשר בהתאמה לצרכיו הרבים והגדולים---תלוי הדבר

| אם יוציא הועד לפעולות את תכנית העבודה שהטילו עליו האספה'

הכללית והרגע ההיפטורי הגדול, או לא,

בראש כל עבורתנו. צריכה/ לעמוד. עתה, כפי שהוברר למר
צאספה'. הכללות,::.שאלת. ,ג אולת: הארץ".. במובן זה הטילה
האספה על הועד עבורות מסוומות, שמלואן דורש סיועם של חברינו
= העסקנים במקומותיהם': במדה ‏ מרובה: 1) על חברינו. לסיוע להועד
להוְציא את התועלת הממשית הכי גדולה מהשאיפות לקניתקרקעות בא'י
שהתעוררו בזמן האחרון בין אנשים. יחידים וקבוצות שונות. עליהם. לבוא
יבחליפות: מכתבים עם הועד, להודוע לו בקביעות .את כל פרטי העבודה
והתנועה: במקומותיהם ולעזר לו בכל האפשר ובהתאמה להוראותיו, כד,
לרכז ולאחר את עבודת. היחידים והקבוצות הבודדות על פי מטרה ברורה

'תכנית מסוימה *

יור את האיני:

4

בכל האפשר להגשמת המפעל. הזה,: מחייבת: את חברינו: לעשות
מצדם את כל אשר בידם, בכדי. לרכוש. את הלבבות לרעיון. זח,
לפעול כל אחד בחוג השפעתו ‏ ברוחה של החלטה זו ולהשתרל
להבשיר את הקרקע לעבורה הרוצה ואינטנסיבית במקצוע = זה,
8 על חברינו לזכור ג'כ, כי ע'פ החלטת. האַספה הכללית על
הועד להשתתף בעצמו ביצירת המוםד לקרריט. קדקעי ע'י רכישת
סכומים ספציליים והקדשת חלק מכספיו המיוחדים למטרה זו, ד בר
וה מחייב את חברינו לעשות את כל אשר בידם,
בכדי להרבות ככל האפשר את הכנסות הועד לקנית
קרקעות בא'י,

הערך. הגדול שהאספה הכללית נתנה .ל שאלת ה פוע לים
וכבוש העבודה בידי יהודים התבטא בהחלטות שנתקבלו בנוגע
למקצוע. זה, ע'פ ההחלמות -הללו. על הועד, קורם כל, להמשיך
את עבודתו במקצוע של יסוד חוות מיוחדות. לפועלים בקרבת
המושבות. מלבד זה נפתח לפני הועד כר נרחב לעבודה במקצעות
רבים של תקנת הפועלים: יסוד בתי תמחוי בזול, עזרה מדיצינית
וסיוע לכל המוסדות הכלכליים והקולטוריים של הפועלים. כל זה
תלוי, כמובן, באמצעים החמריים, שיהיו בידי הועד לצרכים הללו,
אחרי שבכסף קפת הפועלים מותר להשתמש רק לקניות חלקות
האדמה הררושות ליסור "חוות לפועלים, על כל חברינו, היורעום
להוקיר את עבידתו של הפועל העברי ואת חשיבותו הגדולה להתפתחות
הישוב ‏ העברי ‏ בא"י, לבוא: לעזרתנו בדבר. זה''ולהשתדל. להמציא.
לנו את האמצעים הררושים, בכדי לגשם בחיים :את כל המפעלים:
המנויים למעלה ולבפם את עמרתו של הפועל העברי בארץצ 5"

האספה הכללית. הכירה ג"כ בחשיבות הגדולה, שיש ל ש ר ותא
מודיעין. נכונה ומסתעפת לכמה פעיפים ובתועלת המרובה ששרת;"
מודיעין כזו מביאה לעניני הישוב: ולהתעוררותה .של האיניציטיבה. =
הפרטית, מטעם זה מצאה לנחוץ להחליט לפתח ולהרחוב. בעתיד >
את העבודה במקצוע זה,. גם גורלה: של החלטה-זו. תלוי, כמובן, =.
במצב הקפה של הועד ובעזהתם. של חברינו, = = וו

הכרת\ הערך ‏ הגדול: והמיוחד, * שיש בע בודת החנוך
וההוראה בשביל כל עתידות ‏ עבודתנו--עוררה את האספה
הכללית לקבל שורה שלמה של החלטות,: שמטרתן. היא לחזק
ולהרחיב את העבודה במקצוע החנוך. בא"י,. מההחלטות: האלו ראויה
להזכר ביחוד ההחלטה ליסד ולהחזיק. בא'י סימינריין למירות ב'שב יל
נני הילדים שבא"י, בכדי שאפשר יהיה להועד' למלא אחרי"כל =
ההחלטות ‏ הללו הטילה האספה הכללית- על הועד את החופה. =
להשתדל למצוא אמצעים להרבות את כספי הקרן הקימת לעניני
בתי הספר אשר על שם' חר"ר פינסקר, שיש בידי. חועד, ּ

ישתדלו נא חברינו מצרם לבוא לעזר לני בכל האפשר ‏
ויעשו את כל אשר בידם, בכדי לסייע להגשמתן של כל ההחלטות >
החשובות הללו, ביחור אנו מבקשים את חברינו העסקנים, ש יואילו
להוררזלהמציא לנו את הכספים והתרומות השונות
שבאו כבר לידם, כמו כן שיזדרוולגמור אתגבית כל
הכספים והתרומות השונות על חשבון שנת 1908
העומרות עוד לגובינאולהמציא אותן לנו בהקדם
היותר אפשר. .--

שימת לב והשתדלות. מיוחדה דורשת העבורה להרבות ‏ את"

+) מעורים אנו בזה, שהוער שלנו גכון מצרו. לסויע ‏ בכל האפשר להו
הקניות אל הפועל והוא ‏ מקבל עליו בחפץ לב את הקניות בין בשביל

6

הכנפות הועד מת רומות "השנתיות של החבוים. כבר
העירונו את חכרינו ‏ העסקנים, כי, לצערנו, ההכנסות ממין הזה,
שהן. העיקר. והרוב ‏ היותר גדול. של כל הכנפותינו, לא רק. שאינן
מתרבות. בהתאמה . לעבודתנו . ותעודותינו. במקצועותיו השונים של
הישוב, אלא גם הולכות ופוחתות במקומות רבים. ‏ מהראוי,. שחברינו
העפקנים ישתמשו. עתה ‏ בההתעוררות וההתענינות המיוחהה בעבודת
הישוב, המורנשת בעת. האחרונה. בשררות שונות: של. העם---גס בין
אלה שעמדו. עד |עכשיו מרחוק : או: מנגד לעבודתנו,-- בכדי לקרב
את אחינו- האמירים ‏ לעבודתנו ולהרבות ‏ את תרומות : החברים
במדה' הררושה,. בין: ע'י" רכישת: חברים חרשים. ובין" ע'י. חזוק
העבודה והגדלת התרומות של החברים 'הישנים, 'עד כמה שאפשר.
סימני = התקרבות. לעבודתנו = מצד חוגים 'שונים, שאנו. רואים בזמן
האחרון, מוכיחים. לנו, שאין הדבר תלוי: אלא בעבודת המעשים
ובהשתדלותם. של חכרינו העסקנים,. בכדי להעמיר את העבודה
למובת חברתנו על הגובה הראוי,--

יעשנאחברינואת שלהפ,בכדישיוכל גפהוער
לעשות את שלו!ימלאונאאת חובתם בשעה ההיסמו:
רית הגדולה שלפנינו,בברי שנוכל גם אנ למלא את
חוב'תנו-

ל צקה

רשימת הערים: שבאו מחן חברים וצירים להאספה חכללית.

אומאן טורספול
אקרמן יקטרינוסלב
אורהיוב יליסבטגרר
אובידיופול לובלין
אונגני -
אנניוב מינסק
אלכפנדרובסק מוסקבה
באלטא ניקוליוב
ברזובקה כ ז-אושיצה,
בנדרי סלבוטה
ביליסטוק פינסק
בייראמטשא פטרבורג
בילצי פרוסקורוב
בוריפוגליבסק קלמי
בוברויסק קרמנצ'וג
ברריצ'ב קישונוב
באחציטאריאי קיוב
גולטה קרינקי
ורשא רובנה

/ וילנא רזינה

וש וינצה רוגא

: ז'באנעץ רוסטוב ע"נ הן

, = ז'ימומיר שאמראיבקה

/ > חרקוב שפולה

0 טאטארבונארי

ידיעות שונות,

= מיפו - מודיעים..לנו,. כי - האגודה. ,אחוזת. בית" .נגשת עבשיו
| לעבודתה , . לבנות- שכונה - יהוקיח: ‏ חרשה. ביפו , בקרוב . יגשו. גם
לבנין. בת הגמנסיה. העברית ביפו, בנאים. באבן ובעץ יכולים למצוא
עכשיו. עבורה ב רפיו.
> למצב המושבה , כרון יעקב'" כותב לנו הד!ר הלל
ליפה את הדברים האלה :
= ,רַעתי. נוחה. מאד ו יעקבי מושבה. וו שרבים הסכינו
אליה, בלעג, פַ

0

האכרים,, ביחור צעורי המושבה , עובדים , אוהבים את עבודתם
ומאמינים בה, יש לנו פה ,בית:עם", פנם קםם, "יש לנו שלשים
ושלשה פועלים ‏ עברים, במושבה הנהיגו שעורי ערב בכל יום
לשתי קבוצות, בשני מקומות מיוחדים, למתחילים ולאלה היודעים
כבר את ראשית הלמודים.. קיראים שעורים בלשון העברית, הספרות
העברית, דברי ימי ישראל, חשבון, פיסיקה;: חימיה וידיעות הטבע,
יש פה אגודה לקריאת המשוררים העברים. חברי האגודה הם בני
האכרים ופועלים, מסתדרת פה מקהלת מנגנים. -- במושבה. הנהיגו .
אחריות! כנגד מיתת בהמות , יש לנו פה קפה למלוה ולחסכון.
היק'א נותנת למטרה זו ששה עשר אלף פרנק בלי רבית:. בס'ה
נתנו בהלואות. שמונים אלף פרנקים ואת כל,הכסף הזה קבלנן בחזרה.
אנחנו משלמים להבנק ‏ האנגלו: ליל ביפו רבית :/61/ו--:]71
אחוזים למאה ומלוים לה פה ברבית. של 50/6"

נסיעתו של הד"ר 5 בוכמיל ברוסיא,

מפני חשיבות הרגע. שאנו ‏ עומדים בו, הדורש עבודהי ישובית
תכופה ,ואנרנית, החלים הוער האודיסאי לישוב ארץ ישראל להזמין
איש מומחה ובקי. בכל השאלות המשפטיות והכלכליות של: טורקיה
בבלל וא"י בפרמ, שיבקר את הערים היותר גדולות ברוסיא לשם
תעמולה לטובת עבודה זו ע'פ הצעת הועד. נאות; הד"ר" לתורת
המשפטים י,. בוכמיל, שישב קרוב. לשלש שנים באזי והתעסק בכל
משך הזמן הזה בחקירת האהץ מצהרים שונים בעיון ובמעשה, לבקל
ערים אחדות ברוסיא, עיקר עבודתו. יהיה לעשות תעמולה לטובת
יצירת קרריט קרקעי, לחת לקבוצות השונות המפתדךות לשם קנית
קרקעות בא'י את הידיעות וההוראות הנחוצות ולהפיץ בקהל ידיעות
ברורות: ע'ד עבודת הועד האודיסאי בא"י,. חכרינו ‏ העסקנום בערים
הגדולות החושבים, שבקורו: של הר"ר בוכמיל: בעירם יוכל להביא
תועלת | מוחשית לעבורת הישוב, מתבקשים לפנות להועה. במוקדֶם
האפשרי ולהודיע. לו, ‏ מתי מוב, לרעתם, שיבקר הה"ר בובמיל את
עירם, כדי שידע הר"ר בוכמיל,.איך לפדר את נסיעתו,- > :

האספה הכללית של החברה וגאולה".

ביום 30 לחודש יאנואר היתה אספה כללית לבעלי המניות של
החברה ,גאולה". באספה השתתפו שלשים וששה איש, באו: כח של
שמונים ושלש מניות; ליו"ר באספה נבחר פה אחר הרב מואה. ממוסקפהן
למוביר---מר א, דרויאנוב, האספה קבלה את ההחלטות להני ו
1) האספה הכללית מאשרת את הרו"ח לשנת! 7 שָנתפרסם

כבר ומביעה את תורתה ‏ לההנהגה.. /
9 לתת לבעלי המניות של ,גאולה' דיוידנד בסכום האמור בדו"ח,

3 לעשות את האספה הכללית הבאה .לא יאוחר מחודש מאי
שנת 1910 ולפרסם עד הזמן. ההוא את הרו*ח לְשנות 1908 --1909,

4) האספה הכללית מציעה לההנהגה |לבלי לקנות * מעכשיו
ועד האספה הכללית הבאה אדמה בתחום ‏ הערים.

5) האספה הכללית נותנת: לההנהגה יפוי בח לקבל תשלומים
נוספים מאנשים שחתמו. על מניות ולא 'הכניסו עד עתה: את כל
תשלומיהם.-- ,

מר ח. אתינגר מודיע , שבא כח החברה בא'י, מר מ.
דיזנהוף, הודיע לההנהגה, שהוא מתפטך. לחלוטון ממשרתו ,
ואולם נכון הוא לגמור ,את עסקי החברה: ,גאולה",. שהתחיל. כבר,
בלי תשלומים,

מר י, רוזוב ואחרים מציעים להאספה הכללית להביע למר
דיונהוף תורה על עבורתו לטובת ,גאולה" ואת צערם של החברים
על התפטרותו ממשמרתו, ההצעה מתקכלת פה אחר ,

לחברי. ועדת הבקוהת נבחרו ה"ה מ. אוסישקין ‏ (אודיסה), ש,
5% (אודיסה),. ה.. לוין ו ח. רוזנט (אודיסה) , ו ברלין

מישיבות הועד האודיסאיי
: . | בם 12 לח ורש פברואל, היתה. ישיבת ‏ הועד בהשתתפותם
2 0 של חבלים עפקנים. אחרים, נקרא' הפרומוקול של הישיבה ‏ הראשונה
₪ 6 וי של .הועד ' החדש, שבה נבחר ח' ו לראש" הועדי, מר" ש:
| ו | | פדבש לגזבר' וד'ר צבי הימלפרב.: למוכיה:
55 ב || 3 = הועד דן בישיבה' זר בשאלת : בחירת ועחות'" שונות :על"" ו
יי ל | | חועה) = מפני: שלא' כל. הועדות'"שנבחרו*בשלש השנים הקוהמות כל
= : | | באופן הדרוש-, '. החלט :להסתפק< לפי.שעהי':בכחירת שתי:.\עחות:
ש | 1 ב | לענינר.החנוך-ובהי חספרי-בא"י ;: ולעניני ו לחברי.-הועדה
4 ₪ . |\ לעניני. החנוך. נבחקו-ה"ה- .ה" י, הוכם יפש,.\. חו. ה בנ צקי,
: 2 ה . 0 0 ל ה דה ו וריה . מ,
שַ 0-7 .גל יקןון.. לחברי ועדת הכספים, (בחרו ה"ה.:ד"ר. י,. ספ יה,. חי /
8 ו | 2 || אמינגר וג, לוי נסון.. לועדית. נתנה הרשות להרבות מצדם את 2'
3 8 0 8 5 | מספר. החברים בהסכמת הוער,. עבורת עדת הכספים היא להשתרל
ט ו ליל להרבות. את הבנסות הועד. מעיר' אודיסה , ביחוד להשהדל . בדבר'
שָּ : ל 56| ג רכישת חברים נכבדים המשלמים מאה רו"ךָ" לשנה ,
8 ב ו \ האספה"החלימה ‏ לקרא ליום"בי, /16 במאָלץ, לאספה. כ
- 8 שניה," שתרון. ע"ד' שנויי תקנות 'החפדה,
8 - ה שש * בישיבה :זי חן הועד גם ע"ד-שאלת ‏ בנון: בית! מיוחף ובשבים
צָ ! ה = |\ הועד ביפו בשבונת האגודה ,אחוזת בית', אחדים הוכיחו, כיילועד: יש
--% שר 2 ; || צורך בבית מיוחד ביפו בשביל מוסדותיו השונים: לשכת הועד הפועל,
ל פ ל | 5 הביבליותיקה - לוכה .ליונדה .,,שערי. . ציון",. . לשכת:מודועין. ומוסהות
₪ .1 *פ 355358 | 55 אחרים, העומרים. או הצריכים עור להברא" (בית:עם וכדומה), מתנגדי/ = /.
[₪ 5 6 | שש פטפם | 5% | ההצעה. הואת הראה 0על: ההוצאות הרבות. שבנין ‏ בות': מיוחד
4-ל 2 9 | .5 || דורש, על רחוק מקום השכונה ממרכז העיר, כמו. כן על זת; שבנן..
ו 5 יי ₪ || בית מיוחד ביפו מחייב את הועד למפרע לקשר את. הוער. הפועל. =
- 5 1 1 ו שלו גם בעתיר דוקא. ליפו, באחרונה הוחלט לכתוב. לבא בח הועול >=
ו א שבא'י ולבקש מהם תְכניָת: מפורטה .וברורה של הצעה בכרי |
ל | א ו || לשוב ולרון אח"כ \ בשאלה: זו.
4 5 , באותה ישיבת. הועד הוחלט ג"כ להוציא. דו"ח מפורט של
+ 4 ט ל האספה הכללית' האחרונה. בלשון הרוסית. לתכלית זו נבחרה ועדה
₪ טי 2 = | רידאקציונית. לחברי ‏ העדה נבחרו ה"ה ד'ר יק לגונר: א. מו
ץד ה ב רוכוב, ד'ר מ קור לינו
ו % 0 ב 7 י
2 נא א 5" 6 0008 ,| 5 וס = וש :| - 786 0 :
5 | 4 ו בוש 4 | "5" | תנועת היציאה לא'י:במשך ששת החדשים מח"ח. יולי 1908
ב 7 ו
: שש 5 )] י % ערר ח יאנואר 1909,
, | הרשימה , שנדפסה, פה בעמור 7 נותנת תמונה. םממיסטית
0 - ה ב ו מהיציאה לא"י במשך חצו; השנה שעבר, מספר הנודרים בכל חורש;.
5 ו דחוי שפשפבם) פא שנותיהם (ברובריקאות! מיוחדות לקטנים , צעירים, בינונים /וזקנים),
ב 3 ]2 > | משלח ידם ורכושם (בקטגוריות שונות), מאין באו, לאן נפעו, מטרת -
8 4 ו נסיעהם וכדומה, בכרי. לעמוד היטב על אפיה של תנועת הנדירה
₪ 8 - ו | הזו מצאנו לנחוץ לציין כפרטות את היחס המפפרי שבין הקטגוריות -
5 ו 5 השונות של הנוסעים ואת השנויים שבאו בנדון זה בזמן שאנו עומדים >
2 | בו לעומת הזמן הקודם, להכלות זו-נשוה את הרשימה הזו אל רשימת
4 ד | הנדידה במשך ששו החדשים הראשונים של שנת 1908 ושל שנת.
₪ לללה)| ו וס לופו" בכללו, (ראה ",יריעות ‏ הועד" ‏ מפברואר ומאנופט 1908)-- =
- ו ל | בכלל"אנו מוצאים; שהיציאה לא"י: התגברה בשנה הארונה למרות -
צ 0 ו | קושיי ההסגף, |שנהגו בר "מפני: חשש החולירע במשך כמה ‏ חדשום עם
ב | האניות שיצאו מרופיא: לא"י, ולמרות הקושי יהגדולי שהיה. מפני. זה
ל 95| עש רת ורי ן במשך ומן: חב' לחשיג כהמיסי נסיעה של האניות, כיחור מהמחלקה.
.9 6 8 "| ב סט השלישיה, בחציה השני של שנת 1908 יצאו לא*י בס'ה 178 ופ
אס 6 8 ואשהי, בחציה' הראשון: של שנה זו-- ,994‏ בפיה. 0 אפוא מספר
64 :

מה לחוסיא משום עפקי משפחה או מסחר, או צעירים שבוא לעמוד |

19% (בחצי:השנה. הראשון ‏ 06פפ, בשנת 1907--909)+ בני 90-15
שנה: 380--/900. (בחצי:השנה הראשון: 80% בשנת 1907--94/0)!
בני 80-30 :ישנה -288- 90% (בחה"ש הקודם -95%6, בשנת 1907
6) + זקנים מחמשים. שנה' ומעלה = 966=-:/3.9 = (בחה"ש הקודם
בשנת 1907--90%6) +

נתנו ידיעות ע"ד משלחידם:488 איש, שזהו 419 מכל הנוסעים
(בחה"ש הקודם 44% בשנת :1907--48%0),. מהם היו בעלי: מלאכה,
פועלים ועובדי אדמהי - 916 איש , שזהו ‏ 45%6--כמובן. מ א ל ה,
שנתנו. ידיעות ‏ ע"ד' משלח ידם-- (בח"הש חקודם ‏ 9% 988; בשנת
7) עוסקים ‏ במסחר ותעשיה ‏ --188 איש ==8%: (בח"הש
הקודם \/48, בשנת ‏ 1907 40%6) + בעלי: פרופיסיות חפשיות +84 איש
=) | (פח"הש הקודם 196 בשנת 1907 1096)+

נתנו ‏ ידיעות ע"ד: רכושם 298 איש ==\9. מכל. הנוסעים
(בח"הש : הקודם בשנת 1907--13%6) , = שהוציאו בס"ה: לאזי,
עפ 'הידיעות: שנתנו,. פך :1118800 רו"כ, שוהו במספר- ממוצע.8800
רו"כ" לאיש מאלה שנתנו:את הידיעות. (בח"חש הקודם --9750. רו"ב);
או 950 רו"כ "במספר ממוצע לכל נוסע. (בח"הש .הקודם 60%: רו"כ),

שנויים. ידועים באו ביחם' המספרי גם בנוגע: למטרת הנסיעח;

נסעו במשך ששת החדשים האלה להתישב-- 784 איש<-67%: (בח"חש
הקודם ‏ \70%, = בשנת /1907--60%6); לבלות. את' ימיהם ‏ האחרונים
באי --972--299%6. (בח"הש הקודם 19%6,: בשנת 1907 -90%6)). לזמן
(לראות "את הארץ, להתראות ‏ עם. קרוביהם, * עניני מסחר :וכדומה)
--89-= 41/20 (בח"הש הקודפ , כמו כן' בשנת. -1907- -18%6) | לבקר
בית. ספר---51--6/ 4 = (בח"הש הקודם %6:ופ, בשנת. 1907--106) 3
להתרפאות 19-14 (בח"הש הקודם 96 בשנת -1907 -1%6),

בון :הנוסעום: היו בני
כמעט כולם בני/רופיא, ‏ שהתישכו בזמנים שונים באזי ושבאו: לומן

לצבא. היו גם כאלה ‏ שוה רק מקרוב: השתקעו בא'י ושבאו' לגמור
את עסקיהם' ולקחת. את- משפחתם לא"י) -68=-6% = (בח"הש: הקודם

קרוב ל--19% בשנת /1907--6/) != מנפות ‏ הדרום = 999-340 |

(בח"הש הקודם 20/]:%0, בשנת -1907--9%/0/%פ9) | מליטא 498--/969
(בח"הש > הקודם 49% בשנת 9799-1907 )!: מפולון : 199-228
(בח"הש הקודם. בערך 189% :בשנת )16%--1907‏ מבוכרה 86-81
(בח"הש הקודם. בערך 18% | התמעמות: מספר הנופעום:: מבוכרה
בששת החדשים האחרונים מתבארת בזה, שהבוכרים. נוהגים' לנסוע

א"י (כמו בזמן הקודם היו גם עכשיו |

190

לא"י' ע'פ רוב לפני. חנ"הפפח)' מקוקז-18==>₪/9: (בחצי: השנה : הקודם
2. הנוסעים. מקוקז הוו:רובם אכרים ועובדי;ארמה מנוסים, שיצאו
לא"י על מנת' להתנחל שם על האדמה.. חוסר מופה לקהדיט. קרקעל
בזול, שרבים יוכלו ליהנות: ממנו,:!הכזיב,י'בנראה, את תוחלתם. של
רבים מהם להתבסס על הלרקע' ועצר:גם:בער"-תנועת היציאה, לאג
שהקיפה:-מקודם: חלק גדול. מהיהודים . ההרריום,) !- מיתר ‏ הנפות
שמחוץ לחחוט 09| (בח"הש: הקודם 40) .= מספר: הנופעים
מכל הנפות שמחיץ לתחום עלה אפוא הפעם.ל---%/ע/ו9 של המספר
הכולל ‏ במקום 98% בח'הש הקודם.:1--/17% | בשנת 1907+ ;
מן הנוסעים. נסעו לורושלים .470 אוש--40%. (בח'חש- הקודם

1 בשנת -1907--49%):. ליפו---476<=-419/6: (בח"הש הקוהס. 90%6.,
בשנת -1907--86%):: לחופה --36 (בח"הש הקודם 8-=8%) 4 לבורוט *
8 (בח"הש הקודם 9-8%)+, למושבות.--129--:/11%. (בח!הש הקוהם
19% בשנת. 1907--14%6) 1 לצפת ולמבריה- -24-- 9% (כמו. בחצי

| השנה הקודם),--לירושלים נסעו גם עתה. כמעט כל הוקנים והנופעים

להתפלל במקומות הקדושים' (אלה הבים ביחוד.בין היהודים הבוברום),
אבל'\'גם' מהמתישבים: החרשים ‏ נסעו בשנה האחרונה. במספר. הגון
לירושלים, המקום. המרכזי, > שאליו באיף ‏ הנכוניס לעסוק. במסחר
ובמלאכה. היתה גם עתה- ופ ו, אלא שלא כל הנוסעים ליפו נשארים
בה,: רבים גופעים ‏ אחזכ משם. להמושבות. ולעריס אחרות ,. במהה
הגונה התרבה. הפעם מספר.הנוסעים לחיפה ולבירוט, : לזו האחרוגה
נסעו ע"פ רוב צעירים על מנת להכנס .לבתי ‏ הספר הגבוהים אשר שם;

על פי קריאת קרוביהם הגרים בא"י נסעו במשך ששת החדשים
פה איש- ל (בח"הש הקודם. 80%6., | בשנת. 1907--94%). לא

| מעמים היו גם הנוסעים שהיו כבר. לפני זה פעם או פעמים:בא'י

ועכשיו נסעו להתישב שם.
במשך ‏ ששת: החדשים האלה נתקבלו מכחבים בלשכת המוהועין
8 (כארבע מאות יותר מאשר בששת החהשים . הקודמום וכמָאתים

יותר מב כ ל שנת 1907). במכתכים האלה. פונים ללשכתנו בשאלות =

ע'ד הנסיעה; אפשרות. ההתישבות, המפחר, חרושת המעשה, מלאכה
ועבורת ‏ האדמה ‏ בא*י; = תנאי -החיים. הפלליים. וכדומה, . בחדשים
האחרונים נתהבו ביחוד השאלות ע"ד אפשהות. קנית אדמה. בהשלומים
לשעורים -וע"ד קרדיט: קרקעו,: על השאלות בדבר ימסחר ומלאכה היו
תשובות:הלשכה במספר.הגון. חוובוות;. בעוד אשר על השאלות. בדבר
קרקעות. וקרדיט: קרקעי היו כמעט כל. התשובות ‏ שליליות. הנלי
חפרון מוסד לקרדיט קהקעו . ==

. יר

<> פינוס. 4 ר' .76 ק'

= 5 נפות-הועה

לחודש דיקבר 1908.

אדעספא, עי י. כהנא 97 ר' 20 ק' (תרומות ‏ חברים. 97 -ך/ נדבֶה. זמנות --
0 ק') ע'י ש. בעלפאר 7 ר' 80 ק' (לטובת בתי הספר בא"י) ע"י ב. לאדיזשינסקי
6 ר' (תרומת חבר) ע"י א, ראדום 8 ר' (לטובת כתי הפפר בא"י) אטאקי, , ע"י
ג סאקאלאווסקי 8 ר' 35 ק' (קערות) אינגולעץ, קאלאניע = חרסון = ע"י. ג.
(הוצאות- -15 ק', קערות- 4 ו' 90 ק') אלכסאנ?
דראוופק, יעקאט, ע"י א"מ הענשאפט 644 ר' 55 ק' (לטוכת הגמנסיה העברית--
07 רו ל למטרה מיוחדה--100 ר', מנשף--%'6 ר', ל בית למוד מלאכה
| אשר על ור התלמוד תורה ביפו--11 ר' ‏ 25 ק. נה 2 כ אלכסנדריא

ע"ו: ש פלאטקין 2 0 50 ק' (קערות) אסטראנ, ע"י פּי ו 5 רי: |

אקטאבר 18 ר/\ פיה 19 ר' 76 ק', קערות) = באנוסלאוו, ע'י"ד. = לוטשינפקי "
1 ר' 79 ק' 1 מניה של הבנק העברי 9 ר*50 |ק'פ"ה 61-ר, 29 ק', (קערות ‏ 61ר'
9 ק') באלגראד. בסרביא ע"י י. באראנאווסקי 15 ר' (קערות) באראדיאנקאי .
קיוב ע"י ב. הערמאן 6 ר' 25 ק' (הוצאות 15 ק' קערות 6 ר' 40 ק') בייראם?

טשא, ע'י הד"ר וו. באנדאראוופקי 41 ר' 50 ק' (תרומות חכרים 36 ר'/ לקנות

אדמה--8 ר' 50 ק', לטובת בתי . הפפר--2 ר') ו') באריסאנלעבסק, טאמבאוו
ע"י ז"מ לעווין 96 ר' (תרומות חברים) בעלאפטאק, ע"י. ש'ח היולפערין 56 ר'
5 ק' (הוצאות--6 ר' 65 ק', תרומות חברים--58 ר', מנשף--10 ר') בענדעהי

: עטראקאוו. ע"י וו ב: פושעל 2 ר'

141

1 כ' (לטובת הגמנפיה העכרית) יאמבךאווי, פעטר, ע"י ב. יאנאוופקי 11 ר!
(תרומת ‏ חבר-- 6‏ ר', קערות--8 ר') דובאספארי, חיפון ע"י שר המחוו
4 ר'90. ק' (הוצאות 15 ק', מנשף 1 ר' 05 ק) האמעל ע'י ל- חנוצ
ביטש 6 ר' 28 ק' (קערות) ע"י פ"מ רובינשטיין 14 ר' 86 ק' (הוצאות--15 ק'/
גדבות זמניות 15 ר') הוַראדנא ע"י ב. יפה 18 ר'. (תרומות חבריס) וְואליא=
קרישטאפארסקאיא ע"י. מ שערעשעווסקי 10 ר' (קערות) וואפניארקאי
7 ע"י ז. פאדווא 11 ר' 55 ק' (קערות) וואראנעזש ע"י הד"ר + לוגץ
1 ר'" 40 ק' (תרומות חברים 39 ר', קערות--22 ר' 40 ק') וְואףנע, קאוונא
ע"י: לוופער 5 ר' (קערות) וְוְאךשא, ע"י ב. פראנק 114 ר' 30 ק' (הוצאות
9 ר' 70 ק'ו תרומות חכרים 127 ר') ע"י י. ראמבערג 18 ר' (תרומת חבר--8 ר',
נדבה זמנית. 10 ר') ע"י הד"ר פאזנאנסקי 6 ר' (לטובת. הגמנסיח. העברית) ע"י
ע"י ו, ניסנבוים 60 ר' 06 ק' (ער לחשבון) וְוִיננִיצא, פאד. ע"י א. שאפירא \8 ר'
(קערות) זאווערצעי ע"י ו, ניסנבוים 29 ר' (קערות שנת תרס"ח 7 ר' 50 ק', קערות
שנת תרפ"ט--+1 ר' 50 ק') זאמעחאוהי פאד. ‏ ע"י מ, זיידמאן. 5 ר' (קערות)
[שאנארי, קאוונא ע"י ב"ג טאנקעל 19 ר' 47 ק' (הוצאות--86 ק/, קערות
9 רי 83 ק') חארבין, ע"י ח"א טשאפלינסקי 6 ר' 60 ק' (קערות) החארקאוו
ע"י. ג,. בעלקאווסקי מפטרבורג. 25 ר' (לטובת הגמנפיה העכרית) טאמאשפאל:
פאר, ע"י ל, לעווין 7 ר' 40 ק' (תרומות. חברים--38 ר/, קערות -15 ר/ נדבות
זמניות--2 ר' ‏ 40 ק') טאשקענטי ע"י מ, קאצמאן 3 ר' (תרומת : חכר)
טורעקי ע"י א. רומיאניק ? ר' (נרבח זמנית--1 ר' 40 ק', קערות 60 ק') משארני
אסטראון, ע'י מ. פערעל 90 ר' 45 ק' (הוצאות 25 ק', קערות 80 ר' 70 ק')
טשערניגאווקא, טבריא ע"י ש"ה קיסעלהאף 4 ר': (תרומות חברים ‏ 78 ר//
לטובת בתי הספר 6 ר') יוזְעפפאל, פאד ע"י י. טארגאוו 5 ר' י 5 ק' (קערות)
יעדינצי, בסרביא ע"י מ. חאלעוו 10 ר' 71 ק' (קערות) יעוופאטאריא ע"י
מ, שוחט 95 ר'50 ק' (תרומות חכרים 108 ר, לטובת בתי. הספר 17 ר, הרב
מארקום נ"ח 20 ר' 50 ק') יעזנאי ווילנא ע"י י. זילבער 5 ר' 13 ק' (הוצאות--15 ק'/
קערות--9 ר' 50 ק, לטובת בתי הספר--1 ר' 14 ק' לקנית אדמה--86 ק למטרה
מווחדה 78 ק') יעקאטארינאסלאוו ע"י מ, ברוק 741 ר'59 ק' ע"י ד"ר מופינזאן
0 ר' ובחרש נובימבר 100 ר', ס"ה 941 ר' 59 ק' (לטובת הגמנסיה העברית --

7 6 רו"ב, מנשף--168 רו"כ ‏ 96 קאפ' ‏ נ"ח 92 ר' 36ק.) לאדו: ע"י. מי

4

הלולא 278 ר. (תרומות ‏ חברים ‏ 72 ר'. לקנית אדמה--3 ר' ער לחשבון 200 ר')
₪ לאזאוואיא, ע'י. מ שוחט 90 ר' 56 ק' (תרומות חברים 74 ר', לטובת בתי הספר

= 2 ר' לקנית אדמה 14 ר' 50 ק.) ל אזאוואיא, פאוולאווקא. ע"י הרב +, לעוונער 8 ר'

(קערות) לוגאנפקי יעקאט' ע"י הרב ו לעוונער 50 ר' (בחדש ספטמבר 75 ר'/
פ"ה 125 ר' תרומות חברים 90 ר', ע"ח לאזאוואיא פאוולאווקא 8 ר' עד לחשבון
2 ר')לייןבאמיל, ע"י מ. א. פעלרמאן 25 ר' 78 ק' (תרומות חברים 9 ר',לקנית אדמה
8 ר' 08 ק', קערות 8 70 ק') מאהילוב, פאד. ע"י י, גאלדענשטיין 100 ר'
0 (קערות) מאסקוואי ע"י א. טשעונאמארדיק 10 ה' (תרומת חבר)

מאריאמפאל, סובלק ע'י א"י ראזענטאל 94 ר' 88 ק. (בחדש נובימבר 10 ר' :

7 ק' ם"ת 46 ר' 85 ק', קערות) מינסק ע"י א. חאנעלעס 25 ר' (לטובת הגמנסיה
> העברית) ע"י ח. חורגין ‏ 25 ר' (לטובת הגמנסיה העברית) מיחיילאווקא ע"ו מ
שוחט 48 ר' (תרומות חברים 42 ר', לטוכת בתי הפר 1 ר') מענא ע'י י. באלאטון
פר' (קערות) נאוואגרודאק מינסק. ע"י נ'א געצאוו 15 ר' (קערות) נאוואיא
בוחארא ע"י פלאקסמאן \/22 ר', ע"י הד"ר מוסינזאן 100 ר' (מנשף)נאוואמינסק
ע'ו מי קאפלעוויטש 0 ק' (קערות) סאווראן ע"י פ"מ שווארץ 12 1 ר' 96 ק'
(הוצאות 15 ק', קערות 12 ר'51 ק') סאפאצקין, סובלק ע"י מורנו 8 ר' 06 ק'
(קערות) טאווישטשע, קיוב ע"י י. קאפלעוואצקי 10 ר' 64 ק' (הוצאות 16 ק'
קערות 10 ר'80 ק') סטאראקאנסטאנטינאוו ע'י א. קאפלער 19 ר'35 ק!

7 .>090-0-- 0

|

(הוצאות ‏ 67 ק, קערות 90 ר' 09 ק') סטעבליעוה ע'י: ש, | רארפמאן, +,
שקאלניקאאור 6 ר' 08 ק' (קערות) סטרעטענסק "יי ": הערשהארן 5 ר' (קערות)
סינעלניקאוו. ע"ו מ, שוחט 45 ר' (תרומות חברים) שלאוואומא, וואהלין
ע"ו ל, חרוף 4 ר' 39 ק' (קערות) ע"י מ"פ בראנטמאן 15 ר' (נדבות - זמניות 45.ר'
6 נ"ח 30 ר' 76 ק') סלאנים ע"י י. ניסענבוים 82 ר' 74 ק' (תרומות חפרים
3 ר', נדבות. זמניות 29 ר' 74 ק') סלאווגאראד, יעקאט. ע"י. ב. הווולין 16 ר'
*50 ק' (הוצאות 23 ק', קערות 16 ר' 78 ק') סלוצק ע"י פ. קאראן:69 ר' 31 ק'
(תרומות חברים 21 ר', נדבות זמניות ‏ 18 ר' .50 ק', קערות -28:.ר' .81 קו)
ספימפעראפאל ע"י מ"פ חאווקין. 99 ר' 99 ק'. (קערות 20 ר' 89 -ק', נרבות
זמניות 3 ר' 50 קי) ‏ ע"י וו. זאגאראדסקי 85 ר' 28 ק' ‏ (קערות) פקווירא עי
ז. סגל 6 ר'74 ק' (קערות) פאמשעם, ע"י ק. פריינקיל.-1...ר' (נדבה. ‏ זמנית)
פאלטאווא ע"י ר"נ ווילענסקי 0ר' (לטובת הגמנפיה. העברית) ע"ד, ג.. ש,
מירקון 9 ר' (תרומת חבר) פאריחאוו, ע"י י.. מעלמאן 2ר' (קערות) פאס שאווו
קיוב = ע'י = ג. = ביאליק. 14 ה' 20 ק' . (הוצאות 6 ק', קערות. 14 ר' 65 ק')
פילאדעלפיא ע"י י. צאאוזמער 2 רי (קערות) פעטועריבוףיג ע'י ג"א בעלקאווסקי
5 ר' (לטובת הגמנסיה העברית) ע"י. א,. טאנענבוים 180 ד' (הוצאות 7 רי 42 ק',
תרומות חברים ‏ 185 ר', נדבות זמניות 2 ר' 43 ק') ע"י ש"ד גאטהילף 100 ר' (לטובת
הגמנסיה העברית) נאסף ע"י א, ‏ ווילקארייסקי 8 ר' 85 ק' (קערות) נ"ח 18 ר'
65 ק' פעטראפאוולאווקא. טבריא ע"י: פ, גארעליקאוו 30 ר' 90 ק' (הוצאות
0 ק, תרומת חבר 3 ר', לקנית אדמה 6 ר' 70 ק', קערות שנת תרפ"ח 9 ר'.68 ק!,
קערות שנת תרס"ט 4 ר' 82 ק', נדבות זמניות 5 ר' 50 ק',: לטובת בתי הספר .7 ר'
10 ק)קאוועל ע"י ה. העללער 25 ר' (הוצאות 1-ר' 19 ק!, תרומות חברים 6 ר',
קערות 20 ר' 13 ק') קאלא, קאליש ע'י ג. באביאצקי 4 ר'. (הוצאות 15 ק',
קעלות + ר' 15 ק') קאלוואריא. סובלק ע"י י. מושקאט 84 ר' 20 ק' -.(קערות)
קאלינאווקא, פאד, ע"י מ, ערמאן 11 ר' 80 ק' (קערות) קאלינקאוויטשי, מינסק
ע"י י'ח ראראשקא 10 ר' (קערות 9 ר', לקנית אדמה 1 ר') קאנסטאנטינאגראד,
פאלטאווא ע"י פ. נעמירובסקי 27 ר' 21 ק' (הוצאות 86 ק/ קערות 27 ר' ₪1 ק')
ע'י מ. שוחט 69 ר' (תרומות חברים 57 ר/, לקנית אדמה. 12 ר') קאסאסוואו
הורארנא ע"י. ג, פערצאוויטש 5 ר' (הוצאות 20 ק',. לקנית. אדמח 5 ר' 20 = ק')
קאראבעץי סמאלענסק ע"י. מ"ל. יפה 6 ר' (תרומת = חָבר--8 ר', לקנית. אדמה 1 ר!
0 ק', לטובת בתי הספר 1 ר' 50 ק) קונעוה וואהלין ע"י י. לוטוואק 12 ר' 74ק'
(הוצאות 93 ק', קערות 19.ר, 97 ק') קוב ע"י א, שטיינסאפיר 8 ר' (לטוכת הנמנסיה
העברית) קישיניו ע"י בערליאנד 46 ר' 50 ק'. (קערות) קריוואי"ראג ע"י. מו
שוחט 68 ר' 76 ק' (תרומות חברים 45 ר', קערות 52 ר' 56 ק', לקנית אדמה 1 ר!
0 ק') ראדאם ע"י ש. דימאנט 191 ר' 14 ק' (הוצאות 9+ ק',, קערות 123 ר' 03 ק')
ראוונא ע'י שר המחוז 149 + ר' 97 ק' (הוצאות 50 ק,, מנשף 150 ר' 47 .ק')
ע"י הד"ר אוערבוך 40 ר' (3 ר' מגיע ממנו, עד לחשבון 87 ר') ע"י גערשטיין 10 ר!
(לטובת הגמנסיה העברית) רְְאְמנִי, ‏ פאלטאווא ע"י וויטוחנאוופקי 48 ר' ‏ 81 ק'
(קערות) ראססיעני, קאוונע ע"י ב"י אבראמאוויטש 94 ר' 80 ק' (הוצאות 56 ק',
נדבות זמניות 18 ר' 81 ק', קערות שנת תרפ"ח 10 ר' 40 ק', קערות שנת תרס"ט
0 ר' 65 ק') ראציאנזש, פלאצק ע'י מ. ווייפ11 ר' (קעיות) ריבניצא ע"י
י. קונטורשטשיק 5 ר' 78 ק' (המגיע ממנו) רעטאוואי קאוונא. ע"י ל. פריסמאן
8 ר' 78 ק' (הוצאות 22 ק', קערות 13 ר', נדבה זמנית 1 ר') שאוולי ע"י צי
שפירא. 48 ר' 07 ק' (הוצאות 46 ק', קערות 48 ר' 58 ק') שארגאראד, פאדי
ע'י ש"ד בלושטיין 8 ר' 20 ק' (הוצאות 69 ק', קערות 18 ר' 89 ק') שיריאיעוואו
חרסון ע"י ג, גרינבערג 6 ר' 38 ק' (תרומת חבר 3 ר' קערות 3 ר' 88 ק')

סיה 5343 ר, 64 ק.

1

0

1

/

.

שויה רשוכו קו)לו- רדיר 0 /4ש--+ה-- ור + בא יצל - "9-0

הנפת הולה

לחודש יאנוואר 1909.

אדעססא ע'"י מ"מ אופישקין 34 ר' עיי ד"ר י"ש וואראשילסקי - 100 ר' ע'י
ל. לעווינסקי ‏ 15 ר' ע"י מ, פערילמאן 9 ר' ע"י א, מארקוס 24 ר' ע"י הד"ר ג,
שפאליאוסקי 8 ר' ע"י מארדער 6 ר' ע"י שווארץ 6 ר' ע"י בעלפאר 8 רי ע'י
מאטאליאנסקי 8 ר' ע"י פ, פרירמאן 8 ר' ע"י ש. שריוער 96 ר' ע"י י. בהנא 819 ר'
ע"י אנשים שונים 142 ר' (תרומות חברים) אומא] קיוב. ע"י 5+ טאשקער 48 ר'
(תרומות חכרים) ע"י א. מפווואק 3 ר' (תרומת חבר) אְִנַבְעני. בסרביא ע"ו. מ"י
פעלרעסמאן 9 ר' (תרומות חברים) אןשאמירי, וואהלין ע"י ז'מ = גלוזמאן 14 ר'
(תרומות חכרים 9 ר',.לטובת בתי הספר 5 ר') אחטירקא, חרקום ע"י ייש חלפון
06 ר' 67 ק' (קערות) אמזאקי, בסרביא ‏ ע'י מ, ‏ שווארצמאן 5 ר' (תרומת חכר)

איוואנאווקא ע'י מ. שוחט 124 ר' (תרומות חברים 109 ר' לקנית אדמה 91 ר) |

אלכסנדריאו חרסון, = ע"י ל.: לעווינסקי 5 ר' (תרומת חכר) אנאניום,. חרפוו
ע"י י"ז ריוולין 5 ר' (תרומות חכרים) ‏ אנָי, קוטאאים ע"י הרב ד. באאוו 5 ר'
(קערות) אפאטאוו, ראדאמסק ע"י: ח. וויוסבליוס 8 ר' 45 ק' (הוצאות 15 קו

למובת ‏ הפועלום 8 ר' 60 ק) אקערמאן. ע"י אנשים. שונים. 9 ר' (תרומות חברים) |
ארבאשעי וואהלין ע"י ש. קאפסמאן 2 ר' (הוצאות 20 ק', קערות 2 ר' 20 ק')- |

ארליא הורארנא ע"י י. ליאצקי 4 ר' 26 ק' (הועאות 1 ר'15 ק' נדבות סתמיות 5 ר'
1 ק') ארעהאוו, טכריא ע"י ז. אבונאוו 108 ר' 17 ק' (הוצאות 40 ק' תרומות

חברים 93 ר', קערות 18 ר' 97 ק', גדבות זמנית 2 ר' 20 ק') באזשעדאראווקא |

ע'י מ, שוחט 50 ר' (תרומות חברים 33 ר', לטובת כתי הספר 17 ר') באלמא ע"י
ק, סענדעראוו 72 ר' (תרומות חכרים) בעלאיאהצערקאוו ע"י ו. גרינפעלד
9 ר' 97 ק' (בחורש אוקטובר 50 ר' ס"ה 99 ר' 27 ק' מגוע ממנו 80 ר' 46 ק'

"ץ'ער לחשבון 68 ר' 81 ק') בעלצי, בפרביא ע"י ו יופיעוווטש 5 ר' (קערות)
בענדעריי בסרביא ע"י ה"ל בהן 402 = ר' 95 ק' ‏ ע'י הד"ר מופונזון ‏ 25 ר'

(הוצאות 12 ר' 50 ק' תרומות חברים 397 ר' לקנית אדמה 12 ר' 78 ק', קערות
8 ר' 15 ק' גיח 9 ר' 48 קל ב ערלין ע"י ש: הורוויטש 87 ר' (לטובת
הגמנפיה העברית) בערעסטעט קאי וואהלין ע"י ב. בערגער 88 ר' 61 ק'
(הוצאות 8 ר', קערות 41 ר' 61 ק') בעשענקאוויטשי, וויטעבסק ע"י מ. זאק

6 ר' 34 ק' (הוצאות 18 קי, תרומת חבר 9 ר', קערות 6 ר' 14 ק', לטובת בתי הספר. |

5 ק', לקנות אדמה 1 ר') בריאנסקו הוראדנא ע"י י. ‏ לובאשיץ 7 ר' 86 קי
(קערות) גאלאיאדפריסטאן ע"י י. פעלדבוים 14 ר'70 ק' (תרומת חכר 8 ר'
נדבות סתמוות 1 ר' 70 ק') נאַלמא ע"י אנשים שונים 6 ר' (תרומות חכרים)
גאניאנדז, הוראדנא ע"י ח, ניימאן 12 ר' (קערות 7 ר', נדבות זמניות 5 ר') נעליא:
נאווא, ע'י ל. אוזדין 1 ר' 50 ק' (קערות) גר איעוןא, ע"י א. פיינשטיין 80 ר' 98 ק'
(פדבות זמניות) דובאוןא, קיוב ע"י פ. זבארסקי 7 ר'8 ק' (הוצאות 18 ק' קערות 7 ר'

2% ק') דובאספארי, חוסון ע"י י. וויסאקי 10 ר' (מנשף)ךדןבנא ע"י נ. כהנע 10 ר

4 ק' (בחודש אוקטובר 77 ר' 79 ק' הוצאות 4 ק', פ"ה 88 ר' 60 ק' תרומות חברים
2 ר' לטובת בתי הספר 2 ר' לקנית אדמה 13 ר' 60 ק/, גרבה זמנית 1 ר') דווינסק
ע"י א"ז קלמנסאן 200 ר' (מושף 100 ר!, עד לחשבון 100 ר') דערבענט ע'י נ.
יצחיקאוויטש 19 ר'69 ק' (קערות) דרושקאווקא ע'י מ, שוחט 80 ר' (תרומות
חכרים 96 ר' לטוכת בתי הספר 4 ר') הייסין פאר, ע"י ש"פ זאגיקא 19 ר' 75 ק!
(הוצאות 15 ק' תרומות חברים 19 ר' נדבות זמניות 90 ק') וואלאטשיסק ע"י
פ"א מוטשניק 56 ר' 75 ק' (הוצאות 25 ק', תרומות חברים 27 ר') ווארשא
ע"י ח"נ: גינצבורג 8 ר' (תרומת חבר) ע"י ב, פראנק 108 ר' (הוצאות 12 בי
תרומות חברים 190 ר') ע'י הד"ר טאלאווייטשיק 75 ר' (לטובת הגמנפיה העברית)
ווילנא ע'י י, גאלדבערג 100 ר' (תרומת חבר) עיי ח. גרינבערג .3 ר' (תחומת
חבר) וְוְינְִיצָא, פאד. ע'י י"מ לוואווימש 25 ר' (לטובת הגמנסיה.העברית) ע"י
א שפירא .4 ר' 55 ק' (עור קערות 2 ר' 55 ק' למטרות מיוחחות 2 ר') ווושניעווא
ולנא ע"י מ, | זענרעל 4 ר' 68 ק' (הוצאות 15 ק' לקנות ‏ אדמה 4 ר' ‏ 88 ק')
> ואבלודאווא. הורארנא ע"י מ. ז. פעטלי 9 ר' 6 ק' (הוצאות 15 ק', ‏ קערות
ין ק) זאמאסטיע, ליובלון ע"י הד"ר י, געליבטער 68 ר' (תהומות חכרום)
: וב מלורו ‏ 7 ר' .0 ק' 6 ר' לקנות. אדמה

| וויצא ע'י ה. סטאווסקי/97 ר' 84 ק' (תרומות חכרים 45 ר', קערות 52 ר' 84
| םאקאלקא. ראונא ע"י "א נאלרשפוין 12 ר' 80
אקאלקא. חוואהא. ע:

1 ר', לטופת בתי הספר 50 ק') זנאמענסקאיעי אירקוטסק ע"י ש. קאפילעווימש
8 ר' (עד לחשבון) ושאשקאוו ע"י א דין 1 מניה של הבאנק העכרי 9 ר' 50 ק
(נדבות. זמגיות) זשוואניעץ/ פאר, ע"י מ, היילפרין 15 ר' 49 ק' (הוצאות 15 ק,
תרומת חבר 6 ר!, קערות 8 ר' 64 ק', נדבות זמניות 1 ר') זשיטאמיר ע"י י.
באטעלמאן 88 ר' 48 ק' (הוצאות 3 ר' 60 ק', קערות = 62 ר' 8 קי) ע"י מו
האנטמאכער 3 ר' (תרומת חבר) זשיטקאוויטשי, מינסק ע"י י, האמארניק 6 ר'
0 ק' (הוצאות 15 ק' קערות 6 ר' 65 ק') ושעלעונאיא ע'י מ, שוחט 152 ר'
(תרומות חברים 198 ר', לטובת בתי הספר 24 ר') חרפון ע"י מ, לוכט 8 ר'
(תרומת ‏ חבר) מאמאשפאל, פאר, ע'י ל. לעווין 4 ר' (תרומת חכר 8 ר',
גדבה זמנות 1 ר') טאשקענט ע"י מ. קאצמאן 6 ר' (תרומת חכר) מיפלים
ע"ו הד"ר ב. ראמענדיק ‏ 144 ר' 47 ק' (מנשף) טיראספאל, הרסון ע"י ב.
שוואַרצמאן 5 ר' (תרומת חכו טעמירהחאנדשורא ראג. אבל. | ע'י א"י
סקורסטימאנפק 9 ר' (תרומת חבר) טרישקי, קאוונא ע"י י. קאפלאן 5 ר' 80 ק'
(הוצאות 14 ק', לקנית; אדמה 5 ר' 44 ק') טשעמשעלניק, פאר. ע"י ב, וואקסער
8 ר' 3 ק' (קערות) ע"י מ, סאלגאניק 8 ר' (תרומת חכר) טמשערנאביל ע'י
מ. קעלמאן 7 רי 40 ק' (הוצאות 10 ק', פערות 7 ר' 50 ק?) טמשערקאססי
ע"י ש"א פערטשיק 80 ר' (עד לחשבון) יעדאוואבנא, ע'י פיאנטניצקי ודאמא:
וווטש מלאמזא 26 ר' 70 ק' (קערות) יעליסאוועטגראד, ע"י א"ל שקלאווסקי
פר' 93 ק' (עד לחשבון 91 ךר הוצאות 1 ר', פיה 94 ר' 58 ק'.--קערות)
ע"י י. טארגאוועצקי 8 ר' (תרומת חבר) יענאקיעווא ע"י מ. שוחט 101 ר' 80 ק'
(תרומות חברים 83 ר', לקנית אדמה 19 ר' 50 ק', לטובת בתי הפפר 6 ר')
יעקאטערינאסלאוו ע"י מ, מיודאנסקי 7 ר' (עד לחשבון 8 ר'1 ק', ם"ה.
5 ר' 1 ק', עוד קערות 44 ר' 87 ק', תרומות חברים 810 ר', נדבות זמניות 14 ק')
יפן, ע'י י. בערלין 16 פר,==5 ר' 75 ק' (נדבה סתמית) ל אךין ע"י י"מ שאפורא 74 ר'
0 ק' (תרומות חברים 94 ר' 50 ק', לטובת הגמנסיה העברית 95 ר/, קערות
0 ר' 10 ק/ נדבות. זמניות ‏ 5 ר') ע'י ב. גינצבערג 96 ר' (לטובת הגמנפיה
העברית) ע"י מ, מרחוב 45 ר' (תרומות חברים 40 ר', לקנית אדמה + ר', לטובת
בתי הספר 1 ר') לאמזא ע'י א. דאמאוויטש ונ, פיאנטניצקי 68 ר' 81 ק' (הוצאות
1 ר' 58 ק', קערות 65 ר' 94 ק') ליאנצקארון. פאד. ע"י ל. ראבינאוויטש 88 ר'
(עד. לחשבון) ליובלין ע"י ד. ראטבוים 93 ר' (תרומות חברים 18 ר/ לטובת
בתי הספר 2 ר/, לטובת בית נאמן 9 ר') לעאוואי בסרביא ע"י ש, רובינגער 20 ר'
(בחורש נובמבר 39 ר', ס"ה 59 ר' עד לחשבון) לענין. מינסק ע"י מ. ציקלוק 9 ר*
0 ק' (עד לחשבון) מא-זידום, גוב. ע"י פ"פ ב, גיסען 58 ר' 80 ק' (תרומות -
חברים 59 ר', לטובת כתי הספר 1 ר' 80 ק') מאזאוועצקי לאמזא ע"י י. ראצקי
1 ר' 18 ק' (קערות) מאסי ווא ע"י הרב י"י מאזה 108 ר' (הוצאות 25 ק',
תרומות חברים 60 ר', קערות 48 ר' 97 ל נ"ח 32. ק') ע"י ח, פאניזאווסקאיא
0 ר' (תרומת חבר) מאריאופאל ע יי מ. שוחט 7 ר' (תרומות חברים 6 ר',
קנית אדמה 1 ר' מינרע, יעניפעט ע"י + זוייסמאן 20 ר' (נדבות: סתמיות 9 ר'/
לקנית אדמה, 11 ר') מינסק ע"י א. קאפלאן 6 ר' ל ק' ית 214 ר' 77 ק'
ער לחשבון 441 ר' 30 ק') מעזשירעטשיעי סעדלעץ ע"י ש. יאווערבוים 45 ר'
(הוצאות 31 ק', קערות 45 רי 81 ק') ע'י ד, קאהן 113 ר' (תרומות חברים 108 ר'
לטובת בתי הספר 2 ר' 90 ק'. לקניו, ארמה 2 ר' 50 ק') מעחאוהי קעלעצק עו
א, סערצארזש 1 ר' 50 ק' (קערות) מעליטאפאל, טברוא ע"י ל. קראווצאוו 86 ר'
לק (תרומות חברים 71 ר/ קערות 9 ר' 17 ק') מערעטש ווילנא ע"י א,
צירעלשטיין 10 ר' (/ ק' (קערות) נאוואדארחאננעלסק, חרסון ע"י ש. ראזענבערג
5 ר' (קערות) נאוואגראזידוואהלינסק ע"י א, ארבויטמאן 84 ר'84 ל (הוצאות
3 ק', קערות 85 ר' 12 ק') נאוואנראד ע"י פיאנטניצקי וראמאוויטש מלאמזא 1 ר'
0 ק' (קערות) ניעזשין ע'י הרכ ב. בר"י 3 ר.. (תרומת חכר) נערטשינסק, זאב.
אבל. ע"י ר. סאדאוויט ש 25 ר' (תרומות חברים 18 ר' לקנית אדמה + ר') סאסנא?
/

15

\' (הוצאות 18 ק'

16

קערות 12 ר' 95 ק') סאראקאשיצא ע"י מ. קעלמאן 1 ך' 30 ק' (קערות)
טוויסלאטש, הוראנא ע'י ש. בעלק קין 10 ר' 36 ק' (קערות) סטאוויסקי
ע"ו פיאנטניצקי ודאמאוויטש מלאמזא 6 ר' 48 ק' (קערות) שניאדאווא ע"י
פיאנטניצקי וַדאמאוויטש מלאמזא 7 ר' 45 ק' שעת סעבעוש ע"י "ל פערלאוו
16 ר' 78 ק' (הוצאות 11 ק', קערות 16 ר' 86 ק') מערעיא סובלק ע'י. די
וואזבוצקי' 0 ' ר' (הוצאות 44 ק', תרומת -חכר 3 ר' קערות ‏ 98 4'/ 44 7
עיןגנים, פלשתינה ע"י א, דין 97 ר' (נדבה) פאביאניץ/ | פעטראק. ע'י ממ
לעוווצקי. ר' 48 ק' (תרומות חברים 6 ר//\ קערות:3.ר' 48 ק') פאלאננאיע
וואהלון ע"י אפער *90 /ר' 80 ק' (מנשף) פאלאצק, וויטעבסק ע"י ר. 'מאחעלואן
6 ר' 96ק' (קערות) 0 ע"י " א"ש מארעל 107 ר' (הוצאות 41 ק!
קערות 97 ר'41 ק', ער לחשבון 10 ר') ע"י | ל"ש .. 0 ר' (לטובת
הגמנסיה העכרית) פילאדעלפיא, אמעריקא ע"י י,. צאאוזמער 5 "ר' (נדבה 8 ר',
למטרות - מיוחדות"9. ר') פעטראפאוולאווקא ע'י' גארעליקאזו :68 ק'
(נדבות זמניות) ב ע"י י, חעלעמער. ד (תרומת: חבר) צאריצין
סאראמאוז"ע"י י"ב טיוטעלבוים 8 ר' (תרומת חכר) קאברין הוראדנא ע"י א,
פאלאנסקי'1. ר' 60 ק' (ע"ח תרומת חבר '1 ר' 50 ק', קערות 30 ק') קאדינאי
מאחילוב. ע'"י ג"י דומענטמאן 8 ר' 60 ק', תרומת חבר 8 ר', קערות פ 1 0 לק
קאווארסק, קאוונא. ע"י מ. לוריא 2 ר' 65 ק'. (קערות) קאוונא ע"י זה זאן
0 ר' 00 ק' (בחדשי ספטמבר ואוקטובר נתקבל 180 ר', הוצאות 18 ר' 58 ק',
* סיה 399 ר' 8 ק', תרומות' חברים 194 ר/,' קערות 8לר" 8 ק, לטובת' הגמנסיה
העברית 1. ר', לטובת בצלאל 1 יר לטוכת בתי הספר 5 ר' 00 ק', כ"ח 7 רי
0 ק) ו ע"י א: מאווערגאן 44 ר' 28 ק' (קערות 45 ר'

7 קי, ג"ה 1 ר' 0 קאנסטאנטינאווקא עייי מ: שוחט "6 ר' (תרומות
ה קא ססאווא, הוראדנא. ‏ ע"י ג, ‏ פערצאוויטש ‏ 8 ר' (לקנית אדמה)
6 כ 0 =

5-8 ₪ השש

₪ ער 1 חצ =

% ליו על שט - :

- + =

6 ו | 5 ס
פה הי ילייספי, | 99
ו 3 ב 58
1 = ( 0
שי הפ ב 3
| ל מש מ ב 2
ב + ב 0 9
סי רש "סי שי |
2 = דע . ו

יפי ל 3 ש
ש ש ל 5 שו

%6י וב 0% ו 0 ו
הר של ה 1 ₪

ּ 1 מן 5 1 עו שיצ 5
₪ 5 ג ה

ו + ב ד

1 = 5 0 שפצ
ו ו ,ו 0
יז עד * שו | 4

2 לש %: 5
5 ו ויב 3
0 ו ₪ וש
שת
- : :
מ ₪ 5
/ 5 5 צָ ‏ ס |
5 ל
| - ו ו | ו ב
ש ו ₪ 6
ו 0 5
5% | 0 ₪ 3
0 א ב
(2*5 2 4+ תב מו 5 זו
ו יע 5
4 ל 5 בכפכט סט
344494 5 ב3רכ 1
: ₪ .טל ב ו טר טי
ב ה לש 0578 עט
ור |
יי 5% פצם 5 50בם פצ|
% | 2% 54 7 ₪ כ שפסק
5 9 0
ב ₪ 2 0 ₪
ד 2 2 ב
4 6 22 5 ו ב
53% 3פטל 56
3 טרלטפרכ הטטט ל+>
-
החוברת השניה נמצאת בדפו

/ () , 1 0 |
מתקבלת חחימה על | ] ש ה ["] לשגת 9

,3, "141808 0780מת6ד8ת13ן" ‏ |
,25 16 מאַווה. הופפסדפס1ן | ז
.85008 /\ ,"0018581\/,. 86|ז6/ר

0608 ,06008 פע .111 0 נוי 0

16

קאפציאווא. סובלק ע"י ב, שימשעלעוויטש 12 ר' 89 ק' (הוצאות . 91 ק',

|תרומת חכר 8 ר, קערות 7 ר' 10 ק', נדבות זמניות 9 ר קאפרעשטיי בסרביא

ע"י י. מאטעוויטש 8 ף 00 ק' (תרומת חכר 8 ר', קערות : ר' 00 ק') קארע?
ליטשי. מינפק ע"י מ"א. וואלפין 5 ר' (קערות) יוב ע"י אנשים שונים 9 ר'
(תרומות חכרים) קיזליאר, טערסק. אבל, ע"י י. קאוואלסקי 12 ר' 43 ק' (תרומות
חברים 6 ר',: לקנית: אדמה:5 ה' 98 לטובת:בתו הספה 1 קישוניוב ע"י
יוסיעגויטש 50 ק' (לקנות: אחמה) ע"י: ש... בערלואנה 6 ב (תַרומוֶ. חפרים)
קלינצי, משערניגום ע"ו-א\: מלכון ספ ר. 67 ק' (תרומות חברים 4 קערות 1
יק קרעמענמשונ נאסף ע"י .פ. פריךליאנד.. 99 רִ' (תהומות חברים) ג"ח

9 ר' ראדאאי, בפרביא ע"י קירא 1 רי-90 ק' (קעהות) ראדאשקאוויטשי
וזילנא ע"י י. איזיכזאן 25 /ר' 71 ק' (עד. לחשבון) יאוונא. ע'י. הד"ר .י. אווערבוך

| 100 ר' (עד לחשבון 97 ר/ פ"ה 137 ר', מנשף 24 ר' 53 ק',. עד לחשבון 112 רי

47 ק') ראמאנאווקא: בסרבוא ע'י ז. טוליאנסקי 13 ר' 83 ק' (הוצאות 29 קי
קערות 14 ר' 5 ק') היאמאני ע"י ג.: זויטוחנאוופקי. 78 ר' (תרומות; חכרים' 70 ר'
קערות 8 ר') ראסטאוודדאן ע'י. חד"ר. מ. אייזענשטאדט 201 ר' (ער. לחשבון)
רינא ע'י ז. לונמץ 400 ר' (עד לחשבון). רִיְעזִינָא. עי. ב.. ניטשקא 21. ר' 81 קי
(קערות) ךי עמשיצא, מינפק. ע"י. ש"ב קאראטקן -3. ר'. (הוצאות 96:ק!, תרומת
חבר 8 ר', עור קערות 86 ק') שאמראיעווקא ע"י ה. בארסקי 3 ר' (תרומת חבר)
שארקאווטשיונאי ווילנא ע"יל. אוזדין.פ ר' 48 ק' (קערות) שמשומשין לאמזא
ע"י א, גאלדוואסער 26 ר' 75 ק' (קערות) שמשערבינאווקא ע"י מ. שוחט \ו11 ךְ'
4 ק' (תרומות חכרים 46 ה' לקנית אדמה 57 ר/ 74 ק'.לטוכת בתי . הספר 6 ה! \יפ.ק')
שפאלא ע"י ד. קאניעוופקי :95,ר' (לטוכת הגמוסיה העברית) שקלאוו עו א.
בערלון 42 ר' 18 ק' (תרומות חברים 15 ר' 50 ה' קערות 20 ר'/68 ק')
ס"ה 021 -ר..4 ק.

(השנה האחתהעשרה: הכרך העשרים) .

המחור ברוסיא. ובחוץ:לארץ :‏ לשנה 6 רובל , לחצי:שנה 8 רובל , וכפי. , ערֶך:
זה בכסף. חו"ל.--לזמן פחות מחצי:שנה אין החתימה מתקבלתו: ,. ע ‏ "

את החותמים. בחו"ל. אנו. מבקשים לשלוח לנו, . מלבד .המחאת. הפוסטא ,

גם מכתב מיוחד,: שנו

יודיעונו : את משלוח.. הכסף .ואת | כתבתם. המרווקת,
פרם להחותמים החדשים:

ארבעת הכרכום (ט"ז,. י"ז, י"ח ויים) של ,השלח" (בכל ברך. שש חובות)
במחיר 8: רובל, במקום המחיר. הקצוב. 12 הובל.

--) שני כרכים ‏ במחיר 5 רובל במקום. 6.ה.. (--
פדם להחוקמים לשנה שלמה:

-

החותמים לשנה שלמה, כלומר, אלה שישלחו ששה רובל, יקבלו חנם .את הספר

שר הדה.. יק מנר. ה
עם הקדמה מאת אחד:העם + :
עליהם 8 רק בעד המשלוף. 25 קאפ.

הכתובת למשלוח כפפים: יק ו ו :

-060008. ,0226008 שא ואנ מע ,א מ
6
0 ,5550 .זו יזא

.5 א מ80] 1 2678005%8[8)

הבתובת: של המערכת: והאדמיניסטרציה

ב וו ‏ ד .6008 תי ש ו ו

90 מ120511860 ,[6ח8|פפא] ב % 0 8 ה 7

2-ו

שנה

שלישית

ווילנא, י"א ניפן, תרפיט, ==

4 ;וע \ מ2-56 .4 א ]1

נ 0

יִצִיאַת מִצְרַיָם.

אין. אדם | צריך ‏ להיות: בקי בהירוגליפין של. המצרים
הקדמונים . למען. הבין, שתורת. עם ישראל היא ההפך: המוחלט
והנגור הגמור של רעותיו, חוקיו ומנהגיו של העם המצרי,. אלה
היו שתי השקפותדעולם, שתי. קולטורות, :שתי. נטיות מתנגדות,
מכחושות. ופותרות. זו: את זו לחלוטין,. מה היתה. המות פני מצרים
העתיקה ל - זאת הית ממשלה ‏ מפודרת ‏ בעוז, . בעלת השפעה
גדולה. ומצב. איתן, | ועומדת. על מדרגה ‏ קולטורית. ‏ גבוהה. לפני
ערך הזמן ההוא.. הטרעים והאמניות היפות | התפתחו. ותפרחנה
שם, יהאסכולה המצרית היתה אז למופת, לנקודת הצמצום ולצנתרת
ההשפעה ל5ל העולם הקרמון. חרטומי מצרים היו תקיפים בחצרות
מלבי. בית. פרעה האדירים, ‏ אבל בכל זאת. לא היו החיים ההם
חיים אמתיים , והאנושיות. ההיא לא היתה אנושית עד מה,
א זרְחים עפ'י המושג העברי, שהיה. יסוד ושרש המושג האזרחי
הקדמון, ‏ לא נודעו במצרום ; היו רק מושלים. ונבנעים .. אין צרך
להגיד, | שהיי העברים היו שלשלת של צרות, אבל גם חיי
המושלים לא היו חיי: אושר. חפרים היו את היפוד הנחוץ לאושר:
מנוחה, שלום, נחת, חלוקת. העם לכתות נטעה בקרב לבית
בניי האדם את הגאוה ואת הבוו ואת העזות, - הזילה :נטפי מרה
לתוך הלבבות, בלי יכולת לטעת רגשי חופש ואחוה, חוץ מוה
היחה מצרים אז ממלכת בהנים, ומפלגת הכהנים היתה החזקה
והעצומה בכל המפלגות, המפלגה השלטת אשר לרגליה תכו גם
המלכים ‏ והנסיכים, ער = כי גם המשנה למלך, שהיה לו שלטון
בלתי. מוגבל. (בראשית. מ"א, מ לא יכול. היה לנגוע | בנחלתם,
בעת אשר. העם המרוכא והעני. היה גוע. ברעב (בראשית מ'ו,
כייב).: אך. מלבר ‏ סהרי התהו ‏ האלה שלטו ‏ גם ‏ יסודות ‏ מזיקים
אחרים אשר. לא נתנו את ההרגשות הנאצלות. והעדינות "ואת
המחשבות הזכות והישרות להכות שרשים חזקים, מפלנות וכתות
דתיות לאין מספר ‏ עמהו אשה מול אחותה. נכונה . לקרב. תמיר ,
התגוללו ‏ כנחשים. עקלתונים בחיק העם,. התגולל. ‏ והלחם, כלה
ובלה את כחו והונו של. אדם לא רק בלי תועלת,. כי גם למרבה
המעקשים, ‏ התקלות והקטמות, הצער. והיסורים. התכונה. הכתות
הזאת היתה. תולרה מחויבת והכרחית: של שיטת הבוי האלהיות,
= שהיו לה אלפי. רבבות ‏ מעריצים ומאמינים במצרים ובכל העולם
הקדמון, השיטה. שעליה נופדו חיי העמים ההם, דעותיהם והשקפותיהם,

משפטיהם ומנהגיהם, סדריהם ושאיפותיהם, השיטה, אשר כל מי

שחפץ למחות כנגדה, לערער עליה אף ערעור קל נתחייב. כליה !

וכרה בלי חמלה. כמו בנחיל של דבורים המה שם הכל מרוב
אלים, טובים ורעים, זקנים וצעירים: פה אלהי האהבה ושם--
השנאה, פה אלהי. הפליחה והגמול ושם -- העונש והנקמה, פה

אלהי האש ושם---המים, פה אלהו האדם ושם--החיות והצטחים ‏ "
ואיש איש מהאדירים המדומים האלה,. מהשוָרים המפוטמים, או '

החתולים המיובשות, היו לו חסידיו המאמינים בו באמונה שלמה
ולוהטת, ויהיו לכל אחד בתי מקדשו וכהניו המוליכים את' העם
שולל בפולחן ‏ ודינים ומנהגים לאין קץ. ואמנם בשפוני טטוני:

פולחן כזה, בראשית עונת פריחתו של כל מנהג ‏ צפונה. היתה =

איז כוגה לא רעה, איזה רמז. מחוכם,. אבל בהמשך הזמן לא
נשאר מאומה בכל הקליפות והמסכות והלבושים הרבים האלה,
והכהנים המלומדים לא התחברו. עם העם וצרותיו וסבלותיו, אף
עשו להם מדור בפני עצמם בתור כת עליונה נוטרת. מסתורין
שלה וזכיות יתרות ושלטון ועריצות שלה ושוטמת ורודפת את כל
אלה שלא נכנעו לה ברצון , רבוי האלהיות, פרוד הכתוה, עריצות,
עבדות, פריצות התאוה והזמה, בהלה:להון, בהמיות, כשפים,
הבלים -- אלה היו אותות הרקבון והקלקול הגמור של הקולטורה

ההיא, שהיתה. לפנום עצומה מאד, ואשר את עקבותיה אנ רואים =

עוה בתבנית ‏ פיראמידות, - אוביליסקין . ... פגרים מיובשים ,

מן הפיראמידות. עד -- לוחות העדות,. מן האובילסקין. על -<
ארון הקרש, מן טיט היון עד -- המעין | הטהור, ‏ מן הטומאח,
התועבה, הגלולים של העם המצרי. ער הבהירות והמנוחה, החירות
והאמת, האהבה והחפד, השווי. והיושר, שהעם העברי זכה אלוהם
ע'י ההתגלות-- איזו תהום ענקית, איזה מרחק אשר לא
ימד! רינן כותב במקים אחר, שגלוי כל הכחות. הנעלמים של
המבע וכל חלקי העולם הלאדידועים לא השפיע אף חלק אחר

מאלף על רוח האדם כנגד השפעת ההעברה מעבודת . האלילים. >
אל אחדות<האל, אין. זאת--- אומר רינן --- תמורה . דתית, ‏ כו אם:

תמורה מוחלמת חודרת עד עומק הנפש ומשנה. אותה' ‏ תכלית"

שנוי,. מי שעומד על היסוד המצומצם של נוסחאות. דתיות\ רואה *

רק שנוי קטן, בחור בחר האל בעם אחד, ויגלה לו דברים
שלא/ גלה. לעם זולתו.,. נם. נדול, ‏ אבל ' עכ"ז. רק = זכיה: בגורל,
מאורע יוצא מן: הכלל, נכסים שנפלו ‏ בהיסח. הרעת! אבל כל"
אדם חודר לתוך פנימיותו" של סור זה, בשהוא חופש את הקשר
אשר. בין הסבות. והתולרות ‏ בחיו , העמים. והתפתחותם . ובתכונת
אותם. הכחות. שעל וריה בניי אדם מתחברים ועושים. עם, ובני:

א -ל לצ // ב ו

2 <> העולם 3 :

ו ייב

ארם. אחרים מצטרפים מצד אחר ועושים עם בפני עצמם , כשארם
מתחיל להבין, כי מה שנקרא בשם דת היהודים, תורתם, חוקיהם
ומשפמיהם, ‏ הוא פרחו ופריו של. חלק. אלוה ממעל אשר בקרב
העם הזה, הוא צלם:אלהים שעל פני נפשו וקלפתר = ציוריו
ושאיפותיו ורצונו ונטיותיו שנתבדלחו. באופן נשגב. ומפוים בדברי
ההתגלות. . שנשמעו ע"י נותן התורה בפי. ראש נביאי האומה, אז
אך' אז. יודע הוא להוקיר את הרוממות ואת ההור של יחוד הנשמה
העברית. עם אלהיה ואת קדושת הברית הלאומית אשר כוהתה
לערי ער.

בשאנו מתבוננים מהוך. נקודה זו אנו רואים את ההכדל
המוחלם בין המצריות ‏ והעבריות , המצריוה התאמצה למעך. ולשקע
בתוך נרבכיה ולטבוע בחותמה את כל כהותיה , ומפלגותיה, זה
היה כור | הברזל , בית | העבדים--ובית ‏ עברים. כוה היתה בל
הקולטורה של אלילים. רק הקומץ העברי שמר את מהותו העצמית,
רק הוא. חורה נהיבות אחרות, רק לו היו נטיותיו שלון וכרונותיו
שלו) יחוםיו שלו, מסרת. בית:אבות שלו, נטועה עמוק. עמוק בקרב
נפשו : פנימה: ,ויועקו ‏ בני = ישראל, ותעל שועתם אל ם ,
וישמע אלהים את זעקהם", זו היתה איזו צעקה איומה ואדירה
של נפש<עם, איזו מחאה. מוכרחה, מוחלטה, שאין להמלט ממנה,
איזה. נגוד טבעי בין שתי קולטורות. שאינן מתאימות. ‏ שום שבט
קדמון מהשבטים הנכנעים. לא ,ועק"; הכל נמעך, | נתלל, נדרם
לאיזה חומר לא-תמונה, ‏ רק הקומץ הרפה. הוה לא נהן את עצמו
להשקע בתוך הפיראמידות המצריות: ומן הדרמה ההופטורית הואת,
מן. הנגוד. היותר גדול הוה שהיה בקורות תבל, ‏ יצא העם העברי.

זאת: היתה , יציאת מצרים"...
/

והעם. העברי "לא קם לבעבור הופיף .עוד שבט אחד על
מספר ' השכטים. המתחרים והמתקנאים איש ברעהו, ולא יצא" העם

משה זילבורג;

--7-7----7--

+ פשאתה עולה על ההר השקוע , ההפור פה ושם שיחין : ובורות ,‏ מיר
נפגש מבטך במבטו האפל. והדוטם של היער.. . . נתיבהחול-צחר, שובב ועליו
מתחמק במורד, משתלשל ומרפרף , ברצועת משי וו באויר, עד העורה הזעירה
המצוצה במורך. מתוך מרגליותי\ של היער, .. ערים וחרדים , בכנופיה של
צפרי"וער, ‏ מושוטים אהליההעני מתוך הצל העגום את חורי ראשיהם הוקנים ,
חבושים כפות. של אוום ירוק וצופים נכנעים ודלים לתוך מרחבו העולם , סגר
עליהם המרחק הלבן, ובדממה הרותתת אפשר רק להקשיב לנשימתם השלוה
של האופקים. הוחוקים . . , רואה אתה לפניך את החלל. הפעור--ורגע קל
וע ונבהל בך הלב מפגי העון הצופה למרחק שכזה. .. ורחמוך גכמרים. על
עירה דלה וועירה זו , העומדת גדחה ומלת בחיק האדמה הדוממה, תחת
שמודרום לא-ידועים, בזרועות הנצח הקר +:*

עומדת לה בך העורה הצנועה חבויה בסורו של חיער, עומדת לה
מדורומ וומנים , בורדה \ועירה תחת שמי-הרום הגאיונים . אין זוכר את ראשיתהי
ואין דואג. לאחריתה , אגדות - חורות ‏ וקלות, פרוחות חרישיות , כבנפי הדמיון

- של. תינוק ,, תועות ומספרות עליה בעולם. הגדול. ואיש כי ובור שם את שמה

+ ככוזם. יצורוגו , : ערוי': עד תהום"נשמתו. עומד פה הטבע בקפוא
מחשבה \ אחת, המהארגת ‏ בתוכו זה אלפי שנים , , + חלום מרהוב. כו יולר ,
ו 0 / 2

עצפה היא ועולה ברמיונו, כעב"בקר קטנה המנמנמת. על פני האופק ..

מימים קדמונים עומד. על העירה חיער- העתיק , כזקן = ישיש וקפהן
שאשמורותיו מורדות ל1... . עומד הוא ואינג. גורע ממנה את מבטו האפל...+
דומה , באלו הוטל עליו 5ל ימיו לפקח על תםחלבה של העורה וצניעותה 1
נושם עלָיה בנשימתו. הקרירה ומנגן. לה את נגינת-הנצח . . . ערום וגלוידלם
, ומתמיר על

4

העברי למען. הקים כחותיו של ו., עריצות = שלו, למען בנות
פירוומידות ש לו וּלמען חנוט את פנריו = שלו. בהורת ‏ אחבה

המה וזכה לכל האדם, ברגש כבוד והודאה. אפילו ‏ למצרים, יצא
העם העברי בכח. הרגשתו הפנימית = להגשים ולגלם את דעותיו
בחוקים ולהוציא אה החוקים ‏ לפעולות. בחיי ‏ מדינה מפודרים, ברורים,
נקיים ותמימים. ‏ תחה. מפת ורי הערפל הכמוסים \ והמבולבלים .של
מצרים- -הדעות הברורות כשמש והבלתי<משהנות ‏ כאמת הנרפית
הכתובות בתורת משה; תחת הפיראמידות---הלוחות , אשר. גם אם
נשברו אלף פעמים, ואשר גם אם נכתבו, ‏ והגוילין. נשרפו, אותיותיהן
פורחוה. באויר וממלאות. את כל. חללו. של עולם. הישוב.

זה הוא. הערך. ההיסטורי של חג הפפח4 כל. החגים העברים
נמשכים והולכים מתוך. זכרונות לאומיים:היפטוריים, \ אבל אין. אף
אחד בהם כל כך יסודי וטפוסי, כל כך בחינת ,נקורת המוצא",
כל כך היסטוריינקי, כל כך רחוק מהפוחות. והרמזים , >< כחג ‏ הפסח,
כי הנה חוץ מהמפורה המקורשת ע"ד הנסים, חוץ מזהרי+הקשה
של האמונה... | מאיר כנוכב<מנהל 4 הַָמעשה ‏ ההיסטורי,
המאושר. ע"י כל עמורי הקורות והמקוים ‏ ע"י. קיום האומה והמשכה
הבלתי נפסק, הטרגי, הנפלא, החידתי, אך אל נא: נהי למומיות, כאותן
המומיות המצריות ה, ואל נא ההי לנו: היסטוריה שלנו כהירוגליפין של
מצרים! נחיה ונגשום בהוך חיינו הלאומיים את כל ההוכן המופרי, את כל
הנבלל בלוחות העדות ההם, כי בלערי זה אין אנו כדאים והגונים לכך
באמת ‏ להתימר בכל חזכרוג ות הנשגבים -- ובכל הסדרים והחגיגות
והחוקים שהם אמנם עתיקים כפיראמידות המצרים, אבל אינם צריכים
להיות מתים. וקשים ‏ ונולמיים כמוהם,,, ‏ כל המשטר. המורכם,
המפורט. והמדוקדק הזה של \ חוקים, " אשר " חושנו הטבעי המגין
על עצמו צוה לספות עליו סיג על סיג, בה במדה שהפזור הלאומי
הלך הלוך וגדל,: והגלות- -הלוך ותקף, הלא הוא רק אות חיצוני,
סמל, תבנית, אמצטי לשים לנגד עינינו את יסודנו העממי, .את

רגשראור כי. יתעורר בלב--מיד הוא. קולטו לתוך פודו ועומד בשלותו קפוא
ופתום כקדם . רגיל' הוא אל יצוריודילדיו, הרוחשים בהיקו גם הם משנות
א'פים, מחטטיט בחיק האדמה האלמה, כורעים לה ומתרפקים עליה, מלטפים
בל צמחדירק משלה. ומקדמים בצהלתרילד כל ציץ הצומח מחוה. +. ודאגה
הרישית , בקשת-נצח בעיניהם אל אמם מפונפתם ,..

יש, ששעמום גרול תוקף את העולם . יורדים השמים ומשתפלים גמוך
נמוך על פני העירה, אופק אל שני נועץ מבט חר מתחת אשמורתו השחורהּייי
עוגה לו השני. בקול רעם חצוף וצלול , כשחוק-פרא .. , + מתעורר היער,. מורעוע
ומניע בראשו השב על העולם שתש כחו. מתיפהים השמים, שופכים נחלי
דמעות אל חיק. חברתם ‏ הוקנה---האדמה, פורש. העולם 0 עצמו, מתלבט

. בתוך העמעום ומבכה את מזלו.:. ב

-- -- -- --- ושוב ‏ עולום השמים, נשאים "וגתלים מהותקים, קרים
ושקטים , , . ושב המרחק הלבן אל חלומו שאין לו פתרון... רוחשות הבריות
העלובות כשהן שרויות. בצפוי תמירי מאו-שהוא , לדבר-מה , ועיניהן-גשואות אל
על. דומה , פאלו יראות הן ונזהרות לבלי הפריע את מנוחתדמי... אין פוסע
פסיעה גסה ואין מרים קול רם, שישבית את המחשבה העתיקה... באין רואה, תחת
נגינת הנצח, בדממה האילמת , נולדים פה - בני-האדם וגדלים לאטרלאט.. באין
רואה, באותה הדממה , יזקינו פה, שחים, גוססים וגבלעים ( עוצם מי סהם
את עיניו-- מובילים אותו אל אחורי ההר (בית הקברות אין פה) אל איזו עירה
לא-רחוקה. נדמה : בני-אדם ‏ אינם מתים פה באותו המות המר, שבנפום
שחורות לו, אלא גפטרים \ ועוברים , אי-בוח קרוב, אל עולם | אחר, שהב
וודעים על אדותיו ' ואין איש רואה אותו . .+

יש לו לבל. דור, פה , מאורו הגדול" ! ישיש שב שמצח גלוי, לו, החי

היים. כשרים ‏ ופרושום , מרפרפום מעל פני. הארמה ולוטום | בסור קדושים
בארון וה תחת הפרכת . + . הואההוא המנחמם בדברים. וכים בשעת פקפוק
ורפיון הלבבות, והוא המליץ בעדם לפגוו, כביבול, לפני מי שקשה לצאת חובתו.י+
בל גשמה שבוות לאור. העולם הוא מקדס בברכה. על ורועותיו הכשרות וכל"
ומאורו

גפטר. הוא מלות. לבותדעולמר , בתפלה בער גשמתו.... דור 7

4

לי

.

%

נליון יא--יב

> העולם 3

0

החבור וההתקשרות. עם העבר. והארץ, ‏ את יחופנו ואת מטרתנו,
ובלעדי החבור הזה: ובלעדי: התוכן : הלאומי והתורני הכל. נהפך
למצות אנשום מלומדה ולמיחאניקה ‏ בלי. נשמה ובלי כונה. אל
נא נהי לאיזה. שריר : ארחיאולוגי * ששומרים ‏ אותו ‏ בבתי אופף
העתיקות, ולא לאיזה דיוקן רוחני פורח באויר דלית. ליה תפיסא
כל בעולם המעשה, אך נהי לעצמיות חיה ופועלת .על | הבמה

- האנושית, פועלת בלי. שים לב לאחרים, בלי סגת אחור, באהבה

ובענוה, בדעת את כל אשר היא חפרה עוד; ‏ אך בלי. זחלנות
ועבדות, ‏ בלי יאוש יושממון,: בלי אנחת העוני ויללת הדלות, בלי
אופי מרופרף, ממושטש ומתהפך לכמה. נוונים של התבוללות,
מתוך. הרגשה זו חוג המבט שלנו הולך ומתפשט ומתרחב, והזכרון
של העבר נעשה לא רק לגעגוע כמוס, | עמוק,. פיוטי, אך גם
לכח ‏ חיוני. עצום ואדיר דוחף אותנו ‏ לשעבד ‏ את מעשינו. ואת
שאופותינו- למעשה. גדול: אחד אשר. לוא נם ידמה לקריעת הרבה
ימים ולמלטול. בהרבה מדבריות --- אצל קץ היגיעות סוקרת ממולנו
מטרה. עדינה ואצילה, ‏ זכה. ומרוממת אשר בשבילה. . אנו. חיים
וקימים --- עם .ישראל בארץ ישראל!

הטיו

הכח הַחָה.

מאורע צ'יריקוב<אראבאז'ין, שאינו חשוב: בשהוא. לעצמו, קבל

ערך גדול: יותר מדאי הודות ‏ לחפרון. אינטרפים חברתיים. מענינים

אחרים ‏ בתוך חיי הסביבה שלנו , ואולי גם הודות לההתחדרות
הנפרזה. של הרגשת = האינטליגנט ‏ היהודי, ‏ החש באופן. חולני. כל
נגיעה בלתי ‏ והירה. וכל רמז עולב . והמאורע הוה נתרחב על

הגדול" ; בטרם: שאחד. נפטר והולך מהם- -יוצא חלציו.-- ישיש שב שמצח גלוי
לו--בבר עומד למלא את מקומו,. ומקבל בטהרה ובקדושה את הסוד הנדול..:

לעתים רחוקות יוצאים מוה בניחאדם יחיד ים , מטפסים ועולים. על ההר
בוגל אחוי סוס כחוש והולבים להם הרחק הרחק מפה... אחר הם חוזרֶים,
וניצוין-אור מוור לוחש ומנצניץ בעיניהם, איוה סוד-חלום כמוס. בקמטי בגדיהם,
בכל תנועות גופם, ומספרים הם אן, מספרים ‏ על איזה דבר רחוק, החי
ומפרפר באיוה. עולם מוור--עד שמתפכחים ולבם מתחול להמס בדבר. . . באון
רואה מתגנכת יד העת המתה, מרגיעה וקורמת את הכל בקרום חור . . . נדעך
ניצוץ=האור ‏ בעינים וקמות הן מביטות מחוריהן כנגדן ומסביב להן . נפסלות
המלים ומזווף צלצולן, ככדויות ‏ מלב . , , מתמתנות התנועות תחת הנשימה
הקרה הנזשמת פה מכל פנה... הכל יודעים פה, כי אידוה, שם במרחק יש
עולם גדול שאינו נה יומם ולילה --אלא שוה רחוק כל כך, רחוק כל כף ואין
הלב מאטין משוםדמה . , . אטומים , חוריםדבדויים , כמאחורי חומה עבה , אין
יודע איזו הדרך, תועים ובאים הנה הדי-החיים של אותו העולם הפואן. איש
כי יעבור דרך העירה--דומה כאלו עורב שחור חלף באויר בקריאה צורמת י* ,
מאורע בי נפל על פני שטח-האדמה--ואיש רעהו שואל ‏ ומספר , תמהים
ומתלחשים, תמהים ומתלחשים כילדים המספרים על מעשיות נוראות.,,

כך מתנמנמת לה העירה בחיק האדמה הדומטה, תחת שמי-הרום
המרוחקים, חבויה, בפודול של הוער... אי זוכר את ראשיתה ואון דואג לאחרותה,
אגדות חורות ‏ וקלות , כרוחות ‏ חרישיות ,' בכנפי | הדמיון. של תינוק, תועות
ומספרות עליה | בעולם ‏ הגדול . ואיש כי יוכיר את שמה--היא צפה ועולה
בדמיוּנו ‏ בעב-בקר קטנה ורחוקה המנמנמת על פנו האופק +.,

עמודי העתונות העברית והרוסית: והיה :לספרות: שלמה , היוצאת
בבר מעבר. לגבולות הענין הנידון , והמביאה אותנו | פמעט לירי
שכחת הסבה הראשונה ‏ שהולידה = את הפולמוס. ‏ אנחנו המביטים
על שאלת:היהודים ‏ בלי | אונאת:עצמנו ‏ ובלי מורך ,‏ ואשר לנו
היתה. הזרמנות = יותר מאחרים * לעיין בהפרובלימה: = הלאומית
ופהרונה---לא. ראינו כל דבר חרש ‏ ומוזר בעצם הטאורע, ואין
אנו מוצאים כל חדש גם בהויכוחים הממלאים עהה את העתונות
העברית ‏ והרוסית, כל ההשקפות. שאנו שומעים עתה ע"ד. הלאומיות
ועד ערך היהודים ותפקידם בהקולטורות ‏ והספרויות הזרות ‏ נאמרו
ונשנו. כבר בצורה יותר נמרצה : ורצינית = בספרותנו ‏ ובאספותינו ,
אולם. ענין צ'יריקוב. יבול לקבל בלי ספק ערך הגון . ע"י. זה, שיביא
לידי: הרהורים: ומחשבות. אותם. הפופרים = והאינטליגינטים. היהודים
אשר הכחישו. תמיד. את ישוחן של השאלות ‏ הלאומיות = אצלנו ,
או עברו, באופן היותר ‏ טוב, בשתיקה על השאלות. הללו, כן: הביא
לנו = המאורע ‏ תועלת ‏ בזה , שאליץ | אחדים | מהעומדים בראש.;
האינמליגנציה הרוסית המתקדמת. להביע בגלוי ובברור את דעותיהם
ע'ר השאלה, ההת ‏ שער כה מצאו. לנכון להחריש בכל ענין הנוגע
להיהודים,
השאלח \ עד תפקיד ‏ הוהודים = וערכם : בתרבות = העמים

וספרותיהם ‏ אינה חדשה עור גם בהעתונות: הרוסיה . המחשבוח,
שצ'יריקוב ‏ ואראבאזיץ ‏ רמזו עליהן | כלאחר:יד , נתבטאו. בבר לפני
שה שנים בערך בצורה יותר ‏ חביבה ויותר. ברורה ומקיפה ‏ ע"י
המבקר, הרוסי הצעיר ובעל<הכשרון ק. ‏ צ'וקובסקי. הוא היה הראשון
ברוסים הפרוגריסיבים שהוכיח , כי למרות שהסופרים היהודים משתדלים
לחדור. להספרות ‏ הרוסית ‏ בהמונים ‏ גדולים , לא יצלוחו = לעולם
להתאזרח ‏ בה ולהעשיר | אוהה ביצירות = בעלות = ערךינצתי,

בי רוחה הפנימי ישאר תמיר זר ובלתי מובן להם . איוה. מענלג =
קסמים. מבדיל. בין היהודים ‏ והספרות הרוסית, ובקרבם. אליה ‏ הוא. .

יָרָקות. ‏
; מאת
י. ד. ברקוביץ,
(המשך)

י

שפרה הופכת פניה לחלון הפתוח ‏ ומציצה אל הרתוב ‏ הריק והשוקט,
מסכיב. דממת:צהרים ושלוה וחום, מנגד, בצלו של בית ישן ונמוך, יהודות זקנח
מתבודחת, = יושבת כפופה, בליינוע על גבי ימלאכת פוזמק ונהאית כמנמנמת
במשקפיה. הכחולים והעגולים. באחת הפנות, הנשכחות מרגל אדם, מתחת לגדר
ישנה ורחויה. שעשבים ‏ עולום. בה, ‏ תינוקות = וחפים ‏ הומום ‏ ונטרדום ‏ ועושים

במלאכה, ‏ טורחים ‏ בבנון ‏ של שבבים על \ גבי עפר תחוחן ומחמת רוב עיון 7

/

וטרחה יתירה קלוחים דקים יוצאים להם מחוטמיהם וזנבות כתנותיהם מודקפים . 3

להם מאחוריהם, ושם, מאחרי ווית של רפת, ‏ על אבן מאבני החצר, ישב
לנוח. אכר זקן ויחף, שקומתו. מגודלת, .חזהו השעור חשוף כולו. ושרוולי כתנתו
מופשלים על זרועות. ודיו האדומות. . יושב לו אותו אכר ביחידות, ‏ סועד לבו"

בפת:קיבר, לועסה בפיו בלא טעם ותשק , ופניו המקומטום והארומים \ זועפים. > \]

ושרויים בחרהורים. מתוך הרהורים אלו הוא קם בחשאי מעל האכן, ‏ מצדר,
והולך בצדיידרכים ומתעכב ‏ בדרך-הלוכו ליר שלחנה של היהודית | הזקנה, /
המוכרת. מי:סודה ומוני ‏ תרגימה, ‏ הזקנה מרימה ראשה מן פוזמקה,. כניעורה
מתוך ‏ נמגומה, זוקפת על האכר .זוג משקפום אלמים, ‏ מביטה עליו שעה קלח "
באין אומר ודברים ורומות לו באצבע על חמדת שלחנה . האכך מתגרר
אחורי. אזנו, עומר ‏ רגע ומהרהר הרחוריו, = ואחרדכך שולח ירו | בתשאי לתוך
/בית-שחיו, מוציא שם חריטן. ומתורו, = תוחב ‏ לתוכו שתי אצבעות והופך ‏ בו

0 = > ומפשפש וחושב חשבונותן עד. שאחת המטבעות נופלת לארץ.. אז כופף. האר

ולה מ

ותוך. מתינות והתרשלות. מרובה, כמי שכפאו שר, סרים

2

4 > העולם 3 נליון יא--יב
==

2
משליך ‏ אוחם' לאחור בכח ממיר ‏ וכביר , באופן | שהם. נאלצים ‏ מכילה השקפה. ברורה ‏ על ערך. העבודה. של היהודים : בספרות
,להיות בהספרות הואת למאפפים, למתרגמים ולקוריספונדינטים. יורשי = זרה. : צ'וקיבסקי דן על השאלה לא מנקודת:ראות ההועלה. או
תהלות:דוד = יכתבו קוריספונדיציות ועושים ‏ אינמרזויואים: אצל = הנזק, > שהעבורה הזאת תוכל להביא. להספרוה הרוסית, ‏ אלא
קורופטקין .‏ להשמיע בכל קצות:התבל. אה ,שיר?השירים" , ולהכנם = מנקודת-השקפה יהודית. ‏ הוא מראה לנו אבדן הכחות. היהודיים,
א"כ בתור עוזרי<מקהלה לספרות זרה. וצעירה כדי להחזיר ולשנות = הבא מזה, שאחינו . עוזבים את אדמת*מטעם. הם. ומשתדלים להכות
מנגינות ורות ולשיר. ע"פ נוטות נכריות בקול בלתי נשמע כמעט. = שורש על אדמת:נכר. אבל בהשאלה ‏ אשר. לפנינו. יש עור צר
האם' אי זו עבדות:רוחנית , שפלות?, .. והיהורי הבא = לעבוד = אחר, הנוגע להשפעת היהורים על = אותה הספרות. הזרה = שהם
בהספרות. הרוסית: ממ"א ‏ בה את ההפקיד , היותר פחות. לא מפני | נספחים אליה. ועל הצר הזה דן צ'יריקוב, | אם כי באופן שטחי
שהוא מחוסר ‏ כח וכשרון , אלא מפני שהשפה אשר הוא כותב = ובלהי רציני למדי, ‏ ואחר כך החלו לעפוק בזה ‏ :גם ‏ בהעתונות
בה איננה שפתו. הוא, והאסתטיקה שהוא מכנים ליצירתו איננה = הרופות..
האסתטיקה. שלו . התמרמרות. יהועה. על התפקיר || שממלאום היהודים בהקול-
,מי יודע כמה שיקספירים מתגוללים בחדרי:הקוריספונדנטים ‏ של = מורות והספרויות הזרות נתכטאה. ככר בארצות | מערב:אירופה,
הרידאקציות השונות, כמה נפשות יפות ופיוטיות אובדות: בחשאי שהיהודים נספחו בהן אל ההרבות הכללית הסובבת - אותם;
ומבלי השאור הושם, = רק מפני שנעשו הסופרים היהודים לעברים = וההתמרמרות. הזאת. נובעת מסבות עמוקוה. הכרוכות במצב חיהודים,
בעולמם של פושקין , : גוגול. וצ'יחוב, ‏ במקום שצר וקשה. להם, = להשאלות של הלאומיות ‏ היהוריה, = לההתבוללות. שלהם * ולתכונת
ובמקום שהצער אינו דומה להצער שלהם , העליצות אינה העליצות : ההתפתחות. של. עמי-אירופה.
שלהם. וההומור. אינו אותו שלהס. שימו לב לענויי הנשמות האלה, אם נשמח. על החזון או לא אבל זו היא עובדה קיימת,
אשר היו יכולות להתפתח ולשיר ‏ לולא נפלו | שבי בידי לשון = בי בכל אחד מעמייאירופה מורגשוח עתה תנועה חוקה של
נכריה,. טעם זר ודרישות אפתיטיות. זרות ., ולולא: נאלצו לאבד את ההרכזות לאומית ושאיפה כבירה להתאחד לגוף לאומי שלם ולגלות
עצמן לרעת במובן לאומי בתור תנאי נחוץ. לחייהם הרוחניים. ...= את ,הפנים הלאומיים" המיוחדים שלו, אס נשתמש במבטאו של
,,הצעירים היהודים ,‏ המצטיינים: בתור בעלי:דמיון<ומחשבה, = סטרובי ,
כבירי-רצון ונוחים להתפעל, ‏ נדונו להשאר. עצייסרק. ‏ איזו. קללה ובמדה שמתקדמת הההפתחוה -הקולטורית | של כל עס,
שמנית :נחה. עליהם. ‏ הרגש. הארור. של הורות והפרור. עשה. אה והכרתו הלאומית מתגברה, ‏ במדה שהתרבות שלו מהחזקת ומתגדלת
בעלו?הכשרונות: והכחות הרוחניים ‏ היותר ‏ מצוינים ‏ אצל היחודים = בערכה והי נעשה יותר. ויותר. להמבטא. הנכון של החיים הרוחניים

| לבאנאליים .,‏ לחסרי>צבע. ולבלתי;רצויים ביותר, - והרגש. הזה גוזל אצל העם --- באותה מדה מופוף העם ההוא. להכיר ‏ את עצמו

מוחח. זעת:פניו במטפחתו ומעיף עין זעומה לצר שפרה, ‏ וו מרימה ראשה מעל

מתוך ידם את החומר שהיו. יכולים להניח. עליו את חוהם האישיות = בתור. אישיות ‏ אינדיבידואלית . מיוחרה ‏ והוא | משתדל להגן על

שלהם" . אישיות: זו ולשמור על. קיומה. ‏ מובן. מאליו,. כי השאיפה הואת

הבאנו את כל הציטאטה המפורטת * הואת, | מפני ‏ שהיא להקיום. הלאומי והתפתחות ‏ עצמיותו מניעה. את .כל עם להרחיק

את המטבע, משפשף אותה ומסתכל בה הסתכלות ארוכה, ‏ כאולו קשה עליו -- אהא עבשיו מבין אני? כלוטר: השבלה. מתמשכלת אה, מתבלבלת...
פרודתה מאד,---עד שיצרו תוקף עליו והוא מוסרה ליר הזקנה, מופר ואומר? = ובכן, איזה פועל. יוצא לך מזה, שאת מבולבלת)..,

,נא!" במחור מטבע זו חוא. בורר לו עוגת:סולת אחת, | נוטלה בדרךרארץ --- אוזה פועל יוצא? כך,. לא כלום..,. אפשר לבוא לבון הבריות, להכנס
ומעיין. בח, נושכה נשיכה קלה ומעיון בה שוב, ‏ מנענע בראשו אילך ואילך | בשיחה, להשמיע. דבר,י,

בנוזף בעצמו, ואוחז דרכו באמצע הרחוב, מתנהל לאטו מתוך הרהור ועצלות, אהא!יי,

ורגליו היחפות והאדומות רורסות בחול חרך ומשאירות אחריהן עקבות גדולום האב יושב רגע ושותק, ופניו זעומים, אחר:כך הוא: קט בכבדות. מעל
ונכרים,. ושוב עזוב הרחוב ‏ ובודר, | ושוב שלות ורממה וחום, | ובשמי:צהרים הספסל ונוטל שוב את מקלו:

זכהירים. עננים זכים תלוים בלי:נוע, עננים מוארים באור החמה, קלים ולבנים -= נו, דבורים =ריקים,.. = ואף:על:פי:כי, צורוך להשיג מעוח, * אה, תפח
ומזוקקים, כלובן השלג בנפילתו, רוחו של אותו רמאי צהוב!

וכשמוציאה \ שפרה מתוך תרמילה את ספרה, שהביאה אתה מן ה כרך ביציאתו חוא מתעכב בפתח ועומד כפוףדדאגה ומדוכא ונואש, ‏ ומתוך

ויושבת. על השלחן וקוראת. בן, חוזרת ‏ על כל כתוב ‏ וכתוב. בלחש. ובכונָה = כך היהו הופך ראשו לצר שפרה, ופניו הקוררים מתעותים. בבת;צחוק, ‏ שאינה
עצומה. ובטעם מיוחד --- מתפרץ. אז האב מן החוץ. עיף ומזיע. כולו, פנון-פנו > הולמתםו

נררף ומתיאש, והוא מציג את מקלו לתוך חזוית = ברעש ומרבר בקול = נזיפה --- כונתי,,,. אילו, = לכל הפחות, הבאת מן: הכוכים שלך לעת. .כזאת
בלפו. הכותל: דבר שיש בו ממש, מאות אחדות, דרך משל... נוינו, קראי. לך, קראי והתכלבלין ,

, אין איש מפריע אותך, ‏ חס ושלוסוי,

-- אה תפח רוחו של אותו רמאי צהוב! כל היום כולו אני חוזר 0 ו .
אחרוו, עשרה נסיוגות נתנסיתי. עמו --- ולא כלום,.. כלתה פרוטה מן העיר! קץ בעבור רגע נשמע מן החצר קולו הצרוד והרוגז!
מל בשר!, אוף, החטה לוהטת!י.. --- אברמצי! אכרמצי! הבחור איננו... | היכן אבד אותו בחורון, * תפח
.
\ רוחו?!

: אחר:כך הוא יושב מתוך עיפות אל השולתן, שואף רוח בכבדות
ן, שואף ואחרדכך הולך ‏ האב ומתרחק. מן הבית בצעדים כבדים, שועול קשה

ויכש מנסר בחללן של הרחוב הריק והשוקט, ובתדקול. בודרה ועגומה. עונה. לן

ספרה מסתכלת בפני האב וממתונה,
\ מתוך האויר הוך והחם. של צהרי. קיץ..:

-- במה את מעיינת באן?

כך, לא כלום,,. זהו ספר, שאני קוראת בו : (המשך וַבא)/י
= -- ספר? מאי משמע ספר? איזו תועלת. לך. בספר

> >= כך, לא כלום.,, . כל הקורא. בספר, ‏ זוכה לרברום הרבה, . נהנה. ממנן 3 =
בונהי והשכלה),, , ל 8

%

= ובלהי' תלוי ברשות. אחרים

גליון: יא--יב

> העולם 936 5

ממנו ולהוציא מקרבו. שלא ‏ בטובתו, באופן ‏ אינסטינקטיבי | אותס
היפודות הזרים שאינם יכולים להתעכל ולההבולל בו מבלי ‏ השאיר
איזו שארית ,| והמשפיעים עליו מצרם, בעככם את ההאחדותוּ
הלאומיה. ואה ההתגלוה הנקיה של תכונתו: המיוחדה.. ולהערובות
זרה. ובלתי. מוכשרה ‏ לההבוללות' ‏ כזו * אפשר לחשוב. את היפוד,
שהיהודים מכניסים להרבות אוהם העמים, שהם חפצים להאחד עמהם.

העמים הדומים זה לוהן שכל אחד מהם חי באופן חפשי
ומפהיח את התרבות שלו בשביל
עצמו-- עמים כאלה שואלים ולוקחים הרכה איש מאחיו על יסור
החליפין
שלו. ואת המהאים להכונתו, : וחוא שואל ממנו כל דבר המוכשר
להתעכל ולהיות לשלו לגמרי, | לחלק מהקולטורה ‏ שלו. = חלופין
כאלה. והתבוללות ‏ כזו, ,,ההבוללות הרתחרות", נחוצים להתפתחוהו
של' בל עם.

אולם בנוגע. להיהודים המצב שונה' מזה. ="בתור. נפוצים בין
העמים והקולטורות. השונות ‏ ובתור ‏ עם שאינו ‏ חי חיים לאומיים
מיוחרים, ‏ אלא מקריש את כחותיו ‏ להסביבה הזרה מבלי. יכולת
להתבולל * בה --- מוכים היחורום את שכניהם ‏ בדברים, ‏ שאין
האחרונים יכולים. לעכל ולעשוהם לשלהם, והם' מכניסים להתרבות
הורה הערובות שאינה מתבוללת. ונמפה. בה ועל. כן. יתרה ומזיקה.

" תחת לנגן -= נשתמש. במשל ‏ שגור --= על כליפהשיר שלו את

נגינתו המיוחדה !הנחוצה ‏ לההרמוניה ‏ של המקהלה הכללית, בחר
היהודי להוסיף צליל זר לקול כלי:זמר של שבנו, ‏ והיא מפריע ע'י
זה את. ההרמוניה הכללית., ‏ בשעה, שהיהודים .היו מרוחקים ‏ מיהר
העמים. והתבורדו ‏ בהגיטו \ הסגורה ‏ והמסוגרת, = לא - הגיעה = עור
השפעתם,: ע"פ ‏ מבמאו ‏ של סופר. אחר, למרוצתההדם של העמים
האחרים, ‏ ואז ‏ לא יכלו הוהודים למלא הפקיד מקלקל כזה. | אולם

אחרי. שהחלה תנועת השחרור וההתבוללות אצל. היהורים, התחילה גם

השפעת הסגולות - המיוחדות: ‏ שלהם. על שכניהם, | דבר שהוליר,
כמובן, התנגדות מצד העמוםן והתנגדוה זו מתחוקת במדה שתגדל
ההכרה>הלאומית: אצל העמים, שהיהודים. יושבים בקרבם, = ובמדה

| שיוסיפו היחודים להתקרב. להקולטורה ‏ הורה שבסביבתם. העמים

סבלו. את היהודים ‏ וקבלו שרוהם; כל זמן שהיהודים התאמצו לבטל
מעם מעמ. את אישיותם המיוחדה \ ולאבוד | אה ערכם ‏ המיוחה,
וכל: ומן ‏ שהעמים האלה יכלו. לקוות : עוד, = כו היהודים: מוכשרים
להגיע סוף סוף לידי התבוללות שלמה והתבְטלות ‏ גמורהן ‏ אבל
המצב נשתנה לגמרי, .מיד כשהחלו היהודים .להראות את עצמם
בהור. יהוהים. ולגלות . את. הצורה הלאומית- שלהם, = סטרובי. חאר
באופן ‏ ברור < את היחס . של היהודים -לתרבות. הסביבה. שבה
הם ‏ נמצאים, ‏ באמרו;- ,אי ברופיה ‏ לאומים זרים אחרים, שתפקירם
בהקולמורה הרופית .יהיה. גדול -כל.. כך,: כמו. זה של היהודים.
ואיינעימיהו: של הדבר. היא. בוה, ‏ ,שהם. ממלאים את התפקיד הוה
בהשארם .יהודים,. בלתי:מפופק ‏ הוא, למשל, הפקידם של חגרמנים
בהתרבות.. הקופית, : ביחוד. על שרהההמרע = ברוסיה, ‏ אבל = פעולת
הגרמנים , = שהפרתה. את. הקולטורה : הרוסית, . נבלעה. .בה מבלי
השאיר שארית. מיוחדה במובן - קולטורין בעוד. שהרבר. שונה. בנוגע
להיהודים, ‏ אם באמת ישנה לאומיות יהודית, כמו שאומרים הציונים",

העיקר. הוא ‏ איפא בזה, * שהיהורים ממלאים בכל, מקום את
התפקיד הזה בהשארם יהודים ובלי התבוללם בין העמום המקיפים
אוהם, ‏ באופן שלא ישאורו. שום. שיור, כי התבוללוהם הגמורה חיא
בלתי<אפשריח, .למותר להרבות עתה דברים ע'ר אידאפשרות הדבר

הזה,: היהודי. המתבולל. מהסק ורוצץ : את \ נשמתו, = אבל. הנשמה

הואת ‏ השאר כמעט תמיד יהודית, וקיא לא תהיה בכל אופן לעולם
לנר הי פראנצית ‏ וכהומה. החיים הנפשיים של היחורי

החפשום. כל אחד מהם לוקח. מחברו את הנאות לההרבות .

שהתבוללותם. הגיעה. אפילן: למדרגה. הוותר. קצונות, ‏ אינם הומים
ממש. לאותם. של בני: הלאומים, : שבהם. נתבוללו. \ לכל הוותר --
אומר. סופר גרמנין: אחד, = הקהוב | ליהודיההמערב: וידוע = לודיר:
ישראל--יכולים ‏ היהודים לרכוש. להם דעוה פראנציות ,‏ גרמניות או
של עמים אחלים ‏ ולהדמות: לשכניהם. בכל ‏ ענין: הנוגע" : להרעיון,
השכל והמחשבה,: אבל לעולם לא יקנו להם. היהורים את הרגשות
והאינסטינקטים. של הגרמני, ‏ למשלן וכידוע אלה האחרונים \ הם
העיקר ‏ בהחיים. הנפשיים.
/ הרגשות והאינסטונקטים הס ירושה. של עבר אחוך, ‏ וההיסח
טוריה. של הוהודים. היא שונה = לגמהי = מקורות?העבר = של עמי=
המערב,. היהודום נשארו בלי. אינסטינקטים: מיוחדים ,. זולתי. השכל
אין להם דבר ‏ ורק על פיו ‏ הֶם צריכים לחוות . ובאופן ‏ כזה היו
היהודים. ליצורים- בעלי+תיאוריה החפרים דבר?מה, ‏ והחפרון . הוה
מעכב. את. ישותם ‏ מחיות שלמה ומלאה. = להיהודים חפרה אותה
התקיפות השקטה והבטוחה,. שאין השכל יכול. להמציא אותה, להם
חפר: חוש של המהלך הטבעי ופלוס הדרכים. בחיים. ‏ ומכאן הפקפוק
הנורא שלהם ואי:האמון: בכחדעצמם. ‏ להיהורים -אין = אימפולסים.
הגרמנים. היותר. מובים שבין היהודים נראים להגרמנים האמתיים "רק
כתמונות+צללים, \ שנבדלו מאיזו גרמנים, היהודים = הועים: כאנשיםה
מקוטעים, ‏ שנשלל. מהם. ‏ הכח>חחיוני,., ?
התפקיד. הזה .של היהודים שנעשו לאירופאים ' ואיגם ‏ יכולים
להיות לנרמנים , = פראנציים וכדומה, בהשארם זרים להחיים הלאומיים
של שבניהם--התפקיר הוה הוא. הוא: סבה ,הההחקה ‏ חלאימית/)
סבת הכח הדוחה. התלונות ‏ האלה, .שהיהודים מכניפים את פגולותיהם
הנזעיות. להקולמורות. הזרות, ‏ נשמעות ביותר. ויותר ‏ תכיפות, בוחור
בגרמניה,. ולאו דוקא מפי אנטישמיים. ‏ על קרקע זו גדלה האנטושמיות" 2
הקולמורית - והגזעית של העת החדשה, והאנטישמיות. הזאת ‏ מוצאה
לה מחויקום בין האנשים. חיותר -גדולים. וחשובים.
אין. אנו.: יכולים לההעכם יותר. על השאלה החשובה והמקפת
הוו, | מופרחים היינו. לגעת = רק בקויה. הכוללים, ‏ ער: כמה שמרשה.;;
המפגרת ‏ הצרה של מאמר בעתון. שבועי. :
מהמון. העובדות המציינות: את יח העמים לתפקיד הוהודים
בהפפרויות . חזרות -נבחר \ דוגמה ‏ אחת := אופן. יחופה: של גרמניה
לאחד ממשורריה היותר.גדולים ,: היינריך:היינה. ביחוע, .לא הוקטה
עוד ‏ להיינה בגרטניה: אף: מצבת:זכחון אחת., ‏ וכל הצעה השואפת
למלאות: את. החפרון: חזה ‏ פוגשת :תמיד .התנגדות עצומה מצד דעה =
הקהל?הגרמני . העס הגרמני ששירי היינה שגורים בפיו, לא יחדל לראות >
בהמשורר את היהורי ,‏ [טעט0 ג [סעוו ם1000 וטו ,| כמו שאמר -
אחד ‏ מכותבי. תולדותיה: של. הפרות הגרמנית .
הסופר האיטאלקי 10160 כותב בספרו ,אורופה - הצעירה"
את הדברים . האלה. ע'ד ‏ יחופה. של -גרמניה ‏ לחיינה : ,כל גהמנו
קורא" את וצירות . המשורר ‏ הזה ומתפעל ‏ מהיופי שלהן, מחדורן >"
והאירוניה | המרה שלהן, < אבל במעט כל גרמני :מרגיש גם וה
בי בההגלות ‏ בת:השירה .שלו. צפון. איזה: דבר הפוגם. את הגש
הקורא. האחד. חושב אה היינה. לפריבולי, למצטיין. בקלות:ראש ‏ /
השני -- לממול . מרה דבר ,= השלישי --- למשחתה?במדות /
והרביעי מוצא, כי המשורר לא הבין את רוח גרמניה והתיחס
לארץ?מולדתו ‏ באופן בלהי צורק ואכזרי . הקוראום מביטים. על
שירי הינה כעל צמהדמתוק ומעלה ריחחבשם ,. אכל ארסי; 0
דוגמאות: כאלה אפשר היה. לציין בבמות ‏ מרובה . \
הרגש המתגלה עהה. אצל האינטיליננציה. הרוסיה. ובהחוגים
הספרותיים. בארצנו = ומבקש , לו: איזה ‏ מוצא. -- הוא. רק | המשך
אוחו | הרגש שראינו. כבר: במערב:אירופה 1 אותו. החזון. שפגשנו
ו | כשחחלו להתבלט, כאן 5 +

\

בכל

6 > העולם =3

השרמורים ‏ הלאומיים של היהודים, ‏ והרוסים החלו להרגיש את
פעולתן. של סנולות לאומיות זרות ‏ ובלהי מובנות להם. ההודמנות
הקלושה נתנה פתחוןיפה להרגשות, ‏ שועועו זה כבר את הלב
ונכבשו ער כה תחת מכבש:הרומיה. ,הכח המרחיק .מן היהדות"
החל להראות את פעולתו. החזיון. הזה אינו חדש בעינינו, וכמובן
אינו מבעיה אותנו. אין אנו זקוקים ,לאזהרות" כאלה,. והן אינן
מפהיעות. אוהנו. הן נראות. כבאות לפתע>פתאם וכנושאות סמנים:
מַבְשרים ידועים רק בעיני אותם האנשים, שאינם מוכשרים להבין
אוהרות = פחוה קולניות ופחות קשות. שמחים ‏ אנו על המאורע
שקרה. עתח , כי. אנחנו מוצאים, שהוא עלול לפעול פעולה טובה
ומבריאה ‏ על חלק ירוע מהאינטליגנציה שלנו , שנתקיימה. בו עוד
> איזו שארית של הרגש היהודי וגאוננו הלאומי .‏ המאורע הוה
יכול להראות להאינטיליגנטים שלנו על אותו דרך*ההצלה , שלא
חחלנו ‏ לרבר על -אודוהו ‏ זה שלש עשרות. שנה, ואשר. כל
המציאות \ של החיים היהודיים ‏ מראה עליו כעל המוצא האחד,
המוצא היחידי הזה הפשוט ביותר והראוי לכבודנו --- זו היא
השיבה לעמנו בכל ענפי העכודה החברתית, בפוליטיקה כמו
בספרות,, עלינו להמנע מלכת למקום,. ששם אנו פוחתים ערכנו
ומאברים. את עצמנו. שם אנחנו למעמסה לאחריס ונחשב לאנשים
= זרים ובלתי נחוצים, שם עלינו לכפות = את שרותנו על אחרים
בור מיוחרים ובלהי ‏ רצויים, ‏ ובזה מביאים אנחנו. את האחרים
להתמרמרות ושנאה.. עלינו לשוב ‏ להמקור שלנו, ‏ לאדמת?מטענו
העזובה והשוממה והמשוללה מיטב כחותיה,. עלינו' לשוב להמקום,
שאנו: נחשבים שם לקרובים ונחוצים ‏ ביותר, ' לרצויים = ומקווים
= מכבר, להמקום, שכל מפת:זיעה שלנו, ‏ בל קורטוב הרגש והמחשבה
שלנו נחוצים ויקרים שם מאד, להמקוס, שכחותינו ‏ יוכלו להתנער

שם מחדש , לההפהח ולפרוח , :
מובן מאליו בי ה לא ישביע רצון רבים מ, אפוטרופסיגו" שנתרגלו---

/ ובעורחנו--להביט. עלינו: כעל. חומר מיוחד. לשרות ‏ ידועה, : בכעל
אַמצעי המשמש לצורך המטרות הלאומיות והמפלגתיות | שלהם.

האנשום האלה מוצאים. כי לא הגיעה עור העת, וגם. מסוכן. עוד
הרבר : לדבר אצלנו. עד הרגש הקיים ‏ של ,ההרחקה. מהיהדות'/
מפני שלא הספקנו ‏ עדיין: למלא את: בל תפקיד:שרותנו. = אולם
להאדונים האלה אין אנו חייבים אפילו השובה ואם נחפוץ להעביר
על מרותינו ולהענות להם, אז נענה להם בדברי אחד. החלוצים
היותר טובים בתנועת תחיתנו הלאומית, ‏ בירנאר:לאזאר: ,מה הנכם
רורשים איפא מאתנו?ל אהם הפצים, שנוציא מקרבינו . הוגיידעות
כרי לפרנם ולהלביש' אתכם, ‏ שנתן לכם היסטוריונים ‏ אשר יכתבו
אה קורות. תולרוהיכס, ‏ שנמציא ‏ לכם משוררים ‏ כרי לשיר את
שיריכס. ולספר את אגרוהיכם, שנספיק לכם. חכמים ומלומדים שיורו
לכם תורתכם וינהלו אתכם בעצתם. אבל הן אנו. רוצים לחשוב,
לשיר,. לחלום, לברוא, לעבוד וליצור בעד עצמנו. ואז נגדל לכם
פרחים, שיהיו הרבה יותר יפים מאותם, שאנו מוציאים כעת, ‏ טפני
שהפרחים העתירים, יהיו נטועים במקום שיש בו די אורה, אוור

ומרחב".
2
0

ש\

4 לבנמין .
ררכי- ה ישוב,
מאמר ראשון,

תחְנות * לנְסיונוּת +

> | בכל ‏ הארצות. הנאורות: נתרבו בשנום.. האחרונות'. תחנות
בובו ם : / ב 6

נל יון יא- יב

התפתחות עבודת-הארמה ועל הטבת הזרעים; על גדול הבהמות
ועל בל התעשיה המקושרת עם האכרות..

יסור תחנה - אחת בארץ אבותינו הוא עתה דבר הכרחי
ונצרכי, ומבלעריה לא יוכל הישוב המתקים על האכרות להתפתח
ולצאת מן הערפל אשר בו החתל כאשר אבאר להלן. ואולם
מוצא. אני לנחוץ לבאר בדברים מועטים את פרשת התחנות הללו
ופעולותיהן בארצות-הברית. אשר באמיריקה הצפונית:

רק לפני עשרים שנה יצא ‏ באמיריקא חוק 18/62 ונתקבל
ע'י הקונגרס, כי כל מרינה ומרינה של ארצות-הברית מקבלת
מקופת הממשלה המרכוית חמשה עשר אלף דולר לשנה לכלכל
הוצאות תחנות-לנסיון, - וכל מדינה עור הוסיפה משלה כסכום
הזה כרי להגדיל את עבודת התחנות החשובה; ועל. פי. חוק
פווג!)\ משנת 1906 פופקת הממשלה המרכזית לכל תחנה הוספה
שנתית עד שלשים אלף דולר, בכלל הוציאו כל חמשים ושתים
התחנות של ארצות-הברית בשנת 1906 יותר. משני. מיליון דולר,
או לערך ארבעים אלף דולר לכל תחנה, בכל התחנות. עבדו
0 עובדים תמידים, מלבד הפועלים הרבים ושכירי-יום, בין העובדים
התמידים ימצאו חמשים ושנים מנהלים, 121 כימאים, ?4 מומחים
לעבורת שדה, 68 אגרונומים, מומחים לנטיעת גנים, לגדל עופות
ובהמות, מומחים למעשה חלב וגבינה, בוטניקים, רופאי-בהמות
אָנטומולונים, * מיטיריאולונים ,‏ עוסקים : בפיזיקה, ‏ בביאולוניה.,
בבקטיריאולוגיה, * מהנדסים מומחים לחפירת תעלות ובארות,
להשקאה וכו ,

לא למותר הוא המספר הרב של כל העובדים והמומחים
הללו, משום שעל פי חק :130 פעיף ב' כל התחנות-לנסיונות
מחויבות. לעשות. נסיונות ובחינות. בכל מיני. זרעים ובכל מקצעות
המזרע, ללמור ולעשות נסיונות בפיזיאולוגיה של הצמחים, הנטיעות
והבהמות, ללמוד לדעת כל מיני המחלות. של הצמחים ורפואותיהן,
ללמוד, לחקור ולררוש לדעת את המהות הכימית של: הצמחים
בפרקים שונים של צמיחתם וגדולם, לעשות נסיונות בזריעות שונות
לפי תכונת האדמה והזרעים, לעשות אַנליזים של. מעבה-הארמה
ושל המים, לחקור את המהות הכימית של כל מיני זבל. ותכונותיהם
לפי סגולתם: לאדמה שונה,. לעשות ‏ נסיונות | בכל ‏ מיני עשב
למאכל:בהמות, ובכלל, ללמוד לדעת את כל השאלות הנוגעות
למשק האכרות, תכונות המכונות שבעורתן תעבד האדמה ויזרעו
השרות. וכו' + ;

והתחנות * הללו מלאו את תפקידן באמונה ‏ רבה, ולפיכך
גם פעולתן. והשפעתן גדולה מאד, את כל תוצאות נסיונותיהן
המרובים מחויבות א התחנות ‏ לפרסם בביוליטינים המיוחדים לכך
ולהפיצם. בעם; המנהלים ועוזריהם מוסרים את ידיעותיהם לכל
השואל בעצתם, מלמדים את כל הבא אליהם, נותנים עצות
ועונים על כל שאלות האכרים. והפרמרים, ואם אלה לא יבאו
אליהם--אז נוסעים המה אל הפרמרים, קוראים שעורים לפניהם,
פוסקים הלכות, עושים נסיונות לעיניהם ומראים להם את תוצאות
נסיונותיהם, אשר רכשו להם, וגם האכרים עצמם יבאו תמיד
לעורתם בנסיונותיהם על שרותיהם.---ולכן יעשו חיל רב !

ומשרבו התחנות, ‏ גרלה עבורת:הארמה באמריקה והגיעה
למעלה גבוהה מאר, ובצרק יכול להגיר ‏ המיניסטר לעניני עבודת
האדמה ‏ בארצות-הברית,. ,כי אין: ארץ בתבל | אשר שם הגיעה
עבודת-האדמה למדרגה קולטורית' גבוהה כבארצות הברית".

והמופת . היותר ‏ נאמן' הוא, בי בשנת ‏ 190% עלה .יבול
האדמה שם לסכום של שבעה מיליארד דולר וחצינ"
וההתפתחות .הזאת היא נורמלית : ואיננה. תלויה: במקרה, שהרי. =

.1195 כלי או 80065 קילוגרם או,

גליון יא--יב

> העולם 36 7

ונפלא: בשנת ?190 היתה תבואת הארץ 5+9% יותר מבשנת
9509 יותר מבשנת 1904, 96 ל יותר מבשנת 1905
109% יותר מבשנת. 1906,

לפי החשבון הבינוני מכנים: כל היקטר קרקע בארצות-
הברית אלף פרנק, כלומר, פי חמשה ממה שמכניסים (לפי הרשימה
המובאה. בהעולם גליו 1') הקולוניסטים במושבה ימה, למשל,
שאין להם מורה ררך בתורת האכרות ‏ הנוסדה. על המדע
ועל הנסיון,

השאלה הואת חשובה היא במאה, ולפיכך ‏ הננו מרשים
לעצמנו להביא מספרים מקבילים אחדים,

במושבה ימה ורעו האכרים ‏ 9800 דונם | חטים וקצרו
לערך, ‏ 864 קילוגרם מכל
היקטר; בארצות:הרבות אספו בשנת 1906 מכל היקטר 1040
קילוגרם. וברופיא רק 588 קילונרם,

במושבה ימה נמזרעו שעורים על שטה של 808 דונם
והכניסו ‏ 1885 כלו או 65545 קילוגרם או, לערך, 816 ק.
מכל היקטר ; בארצות:הברית אספו בשנת 1906 שעורים 1400 ק,
מכל היקטר וברוסיא ערך 590 ק.

תבואת החטייתירם הניעה בשנת 190% בארצות-הברית
לסכום אדיר של מיליארר אהד ושלש מאות וחמשים ‏ מיליון
דולר; ברופוא מאספים מכל היקטר 650-980 קילוגרם תירֶס;
ברומניא -- לערך 1900 ק. ובארצות-הברית מן 8000 עך 10,000
קילוגרם !...

התבואה הזאת היא היותר יקרה וחשובה בנפות הנגב של
ארצותדהברית, ששם הגשמים מעטים כדי להרוות את האדמה;
ועלינו לשים לב בפרט אל העובדה הזאת. כי רק לרְגלי הדרישות
והחקירות שנעשו בתחנותדלנסיונות לרעת את טבע הצמח הזה
ותכונותיו הומב ורע התירפ, התגדל משנה לשנה היבול, נוצרו
כלי-מחרשה. וכלי"זריעה ‏ המסוגליס לעבורת התירס והתרבו תעשיות
חדשות. אשר לא שערון מראש ואשר מוּצאות הנה רק מן התירפ,
הנה כן, למשל, מוציאה החברה *1808/88 עטשוו1 018086 בבתי-
החרשת שלה ארבעים ושמונה פרודוקטים = שונים מהתירס,
נפת, = דקסטרין, | לינולאוּם, = עטילן | (קרחמל), | מאכלי-בהמה,
קונסירבים שונים, גומי מלאכותי וכו', הפרופיפור 81 הוכיח,
כי מקני השבלים של הירס אפשר לקבל אפילו פוקר,. ויש מינים
הנותנים כמות של סוקר לא פחות מקני-הנפת,

בשנת 188% עלתה בארצות הברית הבואת הפוקר הבאה
מן הפלק רק 566 מון, ומוצא הסוקר מן הסלק היה //18--10,

בראשות שנות התשעים החלו" התה נות-לגסוון לעשות בחינות .

וחקירות ' בצמח הזה--ופעולתן היתה, כי בשנת ?189 כבר עלתה
תבואת הסוקר מן הפלק ליותר מארבעים וחמשף אלף מון ובשנת
0% הגיעה לחצי מלל ון מון, ומוצא : הפוקר התגדל ער
/6%%, מדינות רבות בארצות-הברית החלו להתעפק, החת
השפעתן של התחנות, במורע הפלק, וקרקעות הרבה נעבדו והוכנו
מחדש רק לשם מורע הסלק, ולכן ‏ עלה גם מחיר כל אקר
קרקע שבמקומות האלה ממאה דולר למאה וארבעים ואחד ,
בשנת 190% הכניסה התעשיה של מעשה סוקר:מפלק 45 מיליו
דולר, ולתעשיה נשגבה ומעשירה כזאת. זכתה הארץ רק לרגלי
עבורת התחנות-לנפיונות ובגלל חקירותיהן החשובית,

התחנות * הלו הן שהביאו לארצות | הברית את העשב
קוצרנא, המאכל היותר טוב ונוח לבקר, והרבר הוה הביא עושר
רב. לבעלי-האחוזות. ער שמכר כל -התבואה של העשב הזה בשנת
לו נערך למאה מיליון דולר, ,

הן עוברה מעציפה היא, כי: עפק החליבה. כמעט לא נפרץ

כלל במושבות. בא"י, מחיר החלב והחמאה. נדול מאך, ובכלל
קשה למצא בא"י חמאה וגבינה מובות למאכל , ועיקר הרבר הוא,
שאין שם אנשים הבקיאים במקצוע החשוב הוה. רק תחנות-לנסיון
יכולות למלא ‏ את החסרון הגדול ‏ הזה. והא. ראיה = שבמרינת
דניה התפשטה מאר התעשיה בכל מיני חמאה והגיעה בשנים
האחרונות למררגה גבוהה, רק אחרי שהפקידה הממשלה מומחים,
אשר עשו. נפיונות רבים ואשר למדו את דרכי. החליבה. לכל
האכרים ואשר סררו את העבודה הזאת לכל פרטיה,

וכן רואים אנחנו כדבר הזה גם בארצות-הברית, במדינת
ויסקונסין נעשתה בשנת 1900 חמאה על סכום של. 60 מילוון
לימרא, ובשנת 190% בבר הגיע הסכום לתשעים וששה מיליון.
במרינת ‏ מיננסוט | עלה הסכום ‏ מ:-44 מליון = ל:89 | מיליון
ליטרא;במדינת | איובא -- מ-לל ‏ ער 98 מיליון = וכן | הלאה.
עשית. הגבינה. ג'כ מתרבה משנה לשנה : במרינת ויסקונסין מ-8?
מיליון ל-180 מיליון. ליטרא במשך שש שנים, וכן ‏ יתגדל. רבוו
הפרות החולבות בכל מרינה ומדינה : למשל במינניסוט היו, בשנת
1, 38 אלף פרות חולבות' ובשנת ?190 יותר מחצי
מיליון! והכי, נכבד הוא, כי במקומות אלה מתרבה גם. פמות
השומן המתקבל מחלב-הפרות. ובשנים אחרות התגדל. מ1457 עד
% ליטרא. --

וכל המעשה הרב הזה וכל העושר הזה באו רק. מירַי
התחנות שנופדו במרינות ‏ האמורות, ואשר עשו נסיונות | הרבה
הן בנתינת ‏ מאכל לבהמות,. הן במימודות של החליבה, הן בטבע
הפרות והן במבשירי:העבורה,

הורות לעבורת התחנות התפתחה תורת. הפליקציון של
הצמחים, ‏ והנסיונות החשובים והפוריים הביאו ברכה מרובה מ א ין
במוה לכל הארץ , -- עוד טרם עברו עשר שנים מעת. שהחלו
התחנות להתעפק ‏ במקצוע רב-הערך הוה, וכבר. יש לגו עדותו =
של מומהה נאמן--,שבעושר הֶרב, שהוציאו עובדי-האדמה בארצות
הברית מן הנסיונות שנעשו בפליקציון, כבר שולמו. כל ההוצאות
המרובנת,. שפזרו מדינות הארץ הואת לכלכלת התחנות הללו", =

ירוע הוא, כי טבע הצמחים ותכונותיהם העצמיות משתנים"
ונוטים לצדרים שונים, ואעפ"י שהנטיות האלה כשהן לעצמן
מצערות בהיותן נמשכות. מרור. לדור, הרי הן מביאות לידי גלוי
איזו תכונה. אופיית, ומן הזרעים יצמחו צמחים אשר להם. גטיות. '
מיוחדות, שבאו להם בירושה מאבות-הזרעים. ובכן. אם, נשתמש *
משנה לשנה בורע אשר לו תכונה מיוחרה חשובה ויקרה לזורע,
או נקבל צמח חדש המסוגל לתת פרי רב באקלים אותו המקום
ובתנאי אותו הקרקע ששם יגדל ויפרח, זה הוא דבר. הבחירה
המלאכותית | שבצמחים ‏ ובבהמות, שתכונתם העצמית. ואָפים
המיוחד המה תולדות-הבחירה,. זה הוא בקצרה דבר ה,פליקציון",
שלא פה המקום לדבר עליו באריכות.

מובן, כי הדבר הזה יוכל להעשוה רק. בידי. אגרונומים
מומחים אחרי חקירות ודרישות רבות ואחרי נפיונות רבים, ואת"
התוצאות המבוקשות אפשר להשיג רק בעזרת התחנות לנסיון,
שיש להן אחוזות קטנות למזרע שטחים שונים בזרעים שונים.

יש בירינו להביא ראיוה נאמנות לאין קץ לבאר. את התועלת
המרובה. הבאה מן העבורה הזאת, שהעשירה ארצות נאורות רבות.
ובפרט חשובה וצריכה היא העבורה הזאת. בא"י, בי טבע הקרקע
ואקלימה ותכונות הזרעים והנטיעות המפוגלים לצמוח ולפרוה שמה
מוזרים. גם ‏ למלומדים הנודעים באורופה+

ע"ו הסליקציון: של החטה הקשה אשר הובאה מאפריקה
לארצות-הברית. הגוע יבול החטח<לסכום אדיר של שלשים. מיליון

רולר , במדינת. מינניסוט הגדילה הסליקציון של: החטה הפשוטה

8 > העולם 36

את היבול הָבינוני על.115 קילוגרם. מכל היקטר ,. חורות לנסיונותיה
של התחנה שבניבראפקה, בסליקציון, של. תירם. ‏ התגדל. היבול
משלשה ער חמשה .בושל מכל אקר ,

ואל * יאמר: יהקורא,: כי. הנני מיעץ: לורוע תירס. או סלק
וכדומה בא"י ,. לא! אינני יודע, ואין איש יורע, איזהזרעונים טובים
ונוחים. לאקלים הארץ ולטבע הקרקע , אבל יודעים אנו, ‏ כי עשורה
ופוריה ארץ' אבותינו ותוכל לתת את יבולה לא רק להעובר את
ארמתו בזעת :אפו, כיי אם. ביחוד לזה אשר: ידע את דרכו אשר
לפניו ‏ ולא ימשש באפלה ולא יחקה. את מעשה. האבר שבנו הפלחי
ולא את מעשה. האכר של הארץ. אשר ממנה יצא,: כי גם זה
וגם' = זה בחשך ילכו ואור המדע .והנסיון ‏ לא ואיר. :את דרכם
ואת עמלם ,

הנה, למשל, כל איש יורע. את גרלדערך. הובל לעבודת
האדמה.. בלעדיו יעשה הקרקע רזה, ‏ ולשדה. ידל, הורעים ילכו

וידלו ‏ מדור להור, : והנטיעות תלכנה. לאבדון.. הוורע מבלי זל את

האדמה ‏ מלסטם את משמנו | הארץ. מבלי השיב לה את כחה
ואונה, ובימינו: אין מזבלין | את הקרקע. אלא רק אחרי. .נסיונות

= רבים \ושונים, ‏ וען כי. כל מין זדע יררש ובול. אחר,. וכל מין

קרקע. מסוגל. לקבל את השפעת זבול שונה.. וגם מיני: הובל רבים
ושונים המה בזמן. הזה: מלח-נתר הבא ממשילי, ‏ פוכפורטים,
טומשלקים,. ‏ חמרים המכילום. אזוּט. וכו', ולא הרי זבול מוצלח
ופורה של קרקע בארץ אחת כהרי זבולה. של קרקע בארץ אחרת,
והובל המביא תועלת במקום זה יוכל לקלקל במקום. אחר,. וגם
שונות. הן התחבולות. להשקיע. את. הובל. בארמהי ושונים: הם ‏ גם
פרקי. הובול,. פה השובה ונחוצה לא רק התירה. כי :אם. הנמיון.
ורק תחנההלנסיון. העומרת תחת הש נחתם של מומח ים הוכל
להביא. את. התועלת ‏ המבוקשה והאמתית + ==

> והרי: דוגמא אחרת, בארצות . הפינים והיפונים = זורעים,
כידוע, מין צמח אשר למשפחת. הפולים יחשב, ושמו סויה,
(0ןאוו1. ה[80), ומלבד המאכלים אשר יעשו ממנו, עור מוציאים
ממנו גם מין חֶלֶב, הטוב, לפי סגולותיו הכימיות. לכלכלת *האדם,
והוא מבריא, וטעמו כטעם החלב, בשעה שמהירו ימעט. פי עשרים

| ממחיר חלב-הפרות, כיוצא בוה נעשים מהלב הצמח הזה גם

מיני גבינות כנבינתדשויץ או רוקפור , ולפיכך פשטה הפויה בשנים

\ האחרונות. גם: באנגליה, גם בפרנציה ובפרט. באמיריקה: לפי

אקלים ארץ אבותינו נוכל לשער, כי הצמח הוה שתועלתו. רבה
יתפשט גם במושבות ארץ"ישראל, אם רק יבאו אנשים מומחים
אשר יחקרו את הדבר ויתנו להסויה מהלכים בקרב האכרים ורק
ע"י. המומחים בתחנה"לנפיון יעשה הדבר הזה,

(פוף יבוא)

הסגוך הַאֶסְמָטִ.

(המשף).
ג חנוך ‏ האלוזיה , כמוו כל הכוחות הטבועים באדם, כ
1

"דורשת. גם האלוויה להשתלמותה עבורה מתאימה המשמשת לה

בתור. מזון. תמידי, ‏ אם האלוזיה היא היפוד' לכל אמנות, הנה
מהצר. השני, כל התעסקות: אמגותית משפיעה על שכלול .האלוזוה,
כמו שעבודת כפים פועלת. על התחזקות שרירי ‏ היד. אבל. איזו
התעסקות אמנותית \ נוכל. לחת לילדים+ על זאת נען: יקורם כל
תנו לילרים ‏ לשחק ! : . :

המשחק הוא

"ל שר

לה היהי
המררגה. התחתונה . של; האמנות, וכל אמנות = הם עפ/ח. אלה המתיחסים

נליון. יא יב

היא משחק. רק פחות או. יותר משוכלל ,‏ וכן -אומר. שילר. אחרי
הוכיחו בראיות . נאמנות, שרק הצחוק. פביא. את האדם לשלימות
חגמורה: ,עם הנעים, עם הטוב, עם השלם ‏ האדם רציני, אך
את היופי הוא. מצחקי, המשחק והאמנות שניהם. רק מחקים את
החיים, ‏ ואינם החיים בעצמם). כל .הגבורים: והמעשים. והפעולות
שבשניהם. אינם ‏ אמתיים, ‏ כ"א מדומים, ורק האלוזיה.. בכחה
הגדול מחיה אותם, הילד לוקח. מקל, שם אותו. בין רגליו ורופב
עליו' ומתענג, בחשבו עצמו לפרש רוכב על סום: הילרה לוקחת
בובה. על זרועותיה: ומניעה. ומישנת אותה,. ואם תחלה. הבובה,
יושבת היא עצובה על. ירה ומחכה לבא. אחיה . הרופא,- כל
הגבורים והפעולות האלה. הם. מדומים : הילד. אינו פרש, והמקל
אינו פוס, הילרה אינה. אם, כמו שהבובה אינה בתה, ורק מחקים
הם הקטנים. את חחיים, הם רק: מ שח ק ים, ומה .עושה . האקטורית
על במת התיאטרון, בשבתה. על יד בנה החולה, והיא. כולה
סמל ינון, תיגה מגושמת+ הלא היא באמת. איננה. אמו של
הילד השוכב. לפניה. על. המטה,. כמו שהוא. אינו: בנה, היא רק
מחקה את האם האמללה. שבחיים,. היא.רק .מ ש ח ק ת; שתיהן--
הילדה. והאקטווית- -מציגות טרגדיה. לקוחה מעולם המציאותן על
שתיהן משפיעה האלוזיה. ובאותם ‏ הרגעים, שהן משקיעות עצמן
במצב האם, תשבחנה | לגמרי את החיים. ההויים והן. מרגישות
צער. ווגון, כאלו. ילד מפוחן ממש מוטל. לפניהן על. ערש דוי.,
ההבהל. ביניהן הוא: רק. זה, שהראשונה אינה מחקה. חקוי. גמור
את המציאות, והשניה מצלמת את החיים בכל פרטיהם ודקדוקיהם,
מבלי שיחפר כקוצו. של יוד, ווהי < האמנות השלמה, ‏ ובפן. נוכל.
לאמר בצדק, שמה. שהאמנות היא לגדולים, המשחק. הוא לקטנים,
והפקיד. ההנוך האסתטי. להעביר את הילד לאט לאט ע'י משחקום
ראויים ‏ לכך מהמדרגה התחתוגה של האמנות: עד. מררגתה. היותר
עליונה, המרחק. הרב. הזה הולך ומתקצר, ‏ בה במדה. שהמשחקים

הולכים ומתקרבים אל החיים, והחקוי אל המחוקה, אשך במציאות, "

הכל לפי השתנות גיל הילד והרחבת. הכרתוי. את פביבתו. ילדה.

בת שנה או שנתים מפתפקת. בגזר. עץ עטוף בסמרטוט,. ותיא
מניעה ומישנה את עוללה וה ומתענגת \ עליו. כאם ‏ על בנה, כי
לרגלי מעוט. הכרותיה,. אין האלוזיה - שלה מרגישה את ההברל
בין גזר העץ לילר. חי; משא"כ. ילרה כבת שבעדשמונה, . היא
תשליך. גזר עץ כזה. בשאט. נפש הלאה; מפני. שהאלוזיה שלה
לא תוכל עור למצא. קשר בִינו ‏ ובין אותו. הדבר.-מן ‏ החיים
המתגשם בו. היא תשמח רק על בובה ‏ הדומה: לגמרי בפניה
לילדה \ חיה ולבושה. כמוה ‏ ומניעה ‏ את ידיה. ורגליה ‏ ופוקחת

| וסוגרת את עיניה,. בקצור: פסל הקרוב ביותר. אל חבת הקטנה

שבעולם המציאות,. ורק אז מתחלת. האלוזיה .של המצחקת לפעל
את פעולתה ומשכחת. אותה, שווהי. רק בת מדומה ומשבעת. אותה
תענוג של אם אוהבת ‏ מפרי/ בטנה, וכן הוא: ברובם. הגדול של
יתר. משחקי הילדים: כפי שישתנה הגיל של הילד,: ותגדל. יריעתו
בסביבתו, כן תדרש לה האלוזיה למזונה משחקום. יותר: קרובים
אל החיים, לרוב עושה זאת הטבע בעצמו, תשוקת הצחוק הטבועה
בנפש. הילר מלמרת אותו ‏ באיזו / משחקים. לבחור: בכל תקופה

ותקופה משנותיו, ועבודת המחנך מצטמצמת רק כזה, שהוא בא"

לעזרת הטבע וממציא. את החומר הררוש, אבל יש. ולדים, שאין
בהם כח מניץ פנימי חזק די צרכו,. ואותם : צריך = לעורר: כח

ו

חיצוני, ואת יעשה המחנך - בנתנו. להם ‏ משחקים מוררגים. לפי >

שנותיהם והבנתם, משחקים, ‏ שיטעו בהם את הכשרון. להשקיע
עצמם בדברים או מעשים מדומים, כלומר יחזקו את האלוזיה שלהם,
משחקי הילרים, שהאלוזיה פועלת .בהם באופן היותר חזק,

/

אל האמנות : הדרמתית , הילדים. מצחקים'.

-

נליון יא--ב

7-2

בעגלונים, בחנונים, בחילים, הילדות משתעשעות בבובות, עוסקות
באפיה ובשול--בכל אלה ממלאים הם תפקיר של עגלון, חיל,
אם, מבשלת ומחקים את מעשיהם ממש, כמו שעושה האקטור
בתיאטרון, בבית האב מתגלה המשחק הררמתי, כמובן, בצורה
פרימימיבית, אך המחנך המבין משתמש בכשרון הזה של חניכיו
ונותן לו דחיפה עצומה לפנים ע"י שיחבר אליו את הדקלמציה
והמימיקה,תיכף אחרי ספרו להם איוו אגדה ופפור, או אחרי
קראם שיר אפי, הוא מחלק את התפקידים בין התלמידים,
מלמדם את תנועות הגוף המתאימות אל התכן, ותצא דרמה
שלמה, שכבר נוכל לקראה ‏ בשם הזה באמת. הנה, למשל,
אחרי שספר המורה לתינוקות את האנדה ,הכפה האדומה", הוא
בוחר לו כפעם בפעם אחחרים מהם, זה יהיה הוקנה, זה הכפה
האדומה, ‏ וזהההזאב, והם מעבירים את כל החזון לפני חבריהם,
ותהיה האגדה חיה נגר. עיניהם. במשחק כזה חוקה היא השפעת
האלוזיה. על המשחקים והרואים שבעתים, מפני שהשחוק מתחזק
ע"י רקלמציה ותנועות הגוף, כן חיבים לעשות בהרבה ספורים
מכה"ק, כגון. אברהם מציל את' לום. מכירת ווסף. וכדומה,
ממשחקים כאלה לררמה אמתית רק צעד אחה. מזמן לומן
מועיל מאר לבו את הילדים אל התיאטרון, את הקטנים 0
תיאטרון של בובות. ואת הגדולים אל תיאמרון מצוי. ובלבר, שיהא
התכן לקוח מעולמם וברור להם כראוי, והעקר--יפה ומושך את
הלב בחו"ל נהפשט המנהנ זה כבר להציג מחזות הנועדים רק
לילדים, ובעת האחרונה הבינו גם ברוסיה את הברכה הצפונה
במנהג הוה והתחילו מחקים אחריו, כי אמנם רבה היא פעולת
דרמות ממין אלו. על חזוקה של. האלוזיה והשתלמותה ‏ אצל
- הקטנים,. וזהו הדבר היותר. נכבר לחנוך האסתטי,
הצחוק והרוב. של יתר פעולות התינוק. המשפיעות ‏ לטובה
על החנוך האפתטי, מתחילים עוד בבית האב, וגן הילדים *) ובית
הספר ממשיכים את העבורה הזאת, בראגם להמציא ‏ לקטנים
את כל המכשירים הדרושים. שכבד לאיש פרטי להשיגם, ואם
נחוץ-- הם נותנים לפניהם גם משחקים טובים ומועילים, כי נכבר
לרעת, שלא כל המשחקים, שנתקבלו בין ‏ הילדים, ‏ הם טובים
ורצוים באמת, והמורה-המחנך יוכל בחכמתו להטות את לב
הקטנים ‏ אל. המשחקים, | שבחר הוא, בלי" כל מעשה אונס
והתערבות חזקה מצרו, כמובן, הדברים אמורים כבית ספר הראוי
לשם זה באמת, בית ספר, שאינו רק מקום לפטם את הילדים
ביריעות , כביכול, כי ‏ אם בית חנוך, הדואג להתפתחותם
הכללית של חניכיו, שואת היא באמת מטרתו העקרית של כל
בית ספר הגון , כן ראוי להעיר, שהצחוק, יחדו עם השפעתו
הגדולה על החנוך האפתטי, פועל לטובה גם על יתר מקצועות
החנוך: הוא | מחזק ‏ את החושים, מרחיב ‏ את הוג מבטם של
התינוקות ומכשירם אל הלמוד,. מרגילם לפדר ומשטעת, ‏ מפתח
את הכרתם הסוציאלית, מאמץ את השגתם, זכרונם, רצונם וכח
השופט שלהם ועור דברים רבים, שלֶא פה המקום לפרטם,
אחרי המשחק, שהוא האמצעי הראשי. לחנוך האלוזיה,
יחשב הציור. לרגלי תשוקת העבודה ותאות ‏ החקוי הטבועות
בנפש הילר, אוהב הוא לעור את העצמים מסביבתו. הלוקחים
בייהר את לבי, ועפ"ר--את האנשים. היותר קרובים אליו: ואהובים
לו רעת לנבון נקל, שבין הציור. ובין המצויך יש. הבדל מבהיל.

=>

+ *) מאמרי ,בתי פער של פרבל ונחיצות גני ילרים עברים" , ב הפדגוג*
תרס'ג חוברות א' ב--ג,

4 ו 6% 1 בוצק ("*
.1907 116 1

+ העולם 35 9

חוא עושה מיני קוים משונים וקורא : ,זוהי אמא !" הגדול מבקש
גם רמו של השואה ודמיון ואינו מוצא, אך אין בוה כל רע,
,הפעוט"---אומר אחד הפסיכולוגים ‏ של הילדים **) --,אינו מקיף
במבטו רבר שלם, כ"א חלק קטן ממנו, שעל פיו הוא מכיר
את כלו, לבד זאת, המלאה אלוויה שלו את התהום הרבה
הרובצת בין החקוי ובין המחוקה", אצלו זו היא אמא, זו הממלאה
את כל צרכיו, חצנת לו כל כך, ושהוא אוהב בל כך.. מעט
מעט, כאשר תתחזק ירו, והפרספקטיבה שלו וגם הכרתו תתרחם,
יהיה. גם הציור ‏ אחר ויתקרב. יותר ויותר אל מקורו, ממש כמוּ
שראינו במשחקי הילדים. מזה יוצא ברור, שעל הילר להיות
הפשי בוצירותוד, כמו שהוא חפשי במשחקיו, ורק או נוכל לקות
להתפתחות ‏ מודרגת. ומשוכללה, ועבורת מחנכיו כלולה רק בזאת,
שהם ממציאים לו את החומר והעצמים מן החיים והטבע,
המתאימים ביוהר לנטיותיו המיוחרות, אם כבר הספיקו להשתקף
במעשי ידיו, לראבוננו, לא רבים שמו לב לאמת הפשוטה הזאת,
וגם בבתי הספר,. המעטים המתוקנים שבהם הנהיגו את הציור,
מאלצים עפ"ר את הקטנים לתאר איזו קוים זקופים. משכבים ואלכפונים
איזו רבועים ועגולים, וסוף סוף אחרי יגיעה רבה הם מתחילים
לציר איזו צעצועים וארנמנטים, שלא ראו דוגמתם בחיים, ואינם
מושכים. לגמרי את לבם, ובמקום שאין הלב לוקח חלק, איך
תוכל להיות השתתפות - האלוזיה 4 ,רק לאותן התמונות"---אומר
האסתטיק לאנגע- -,,הלקוחות. ישר מהחיים ומהטבע, "יש כח חיוני
אמתי וכשרון ‏ להתפתחות ‏ בריאה". לכן יקח נא התלמיר. חומר
לציוריו | מהמקור הראשון, כפי שיורהו הטבע--המחנך. היותר
טוב, ולא יחטיא את המטרה. ,ככל אשר נרבה"---אומר פפנפר---
,לעורר. בלב הילד את התשוקה לציר רברים מושכים את '
הלב מעולם המציאות, כן יגדל בטחוננו, שברבות
נסיונותיו יתחיל | להתענין בכל סביבתו, וכן ילף ויתקרב ‏ יותר
ויותר אל העצמים שבחיים ובטבע". מההנחה הואת יוצא לנו
יסור שני, שכיון שהילר צריך לציר את הדברים הלקוחים
מהטבע. והמושכים. את לבו ביותר, צריכה הצביעה לתפום
מקום בראש במלאכת. הציור, כי, כירוע, ‏ מרהיבים את עיני הקטן
והגדול גופים צבועים ולא עכורים וכהים, ולא לחנם כה שמחים
הקטנים כמוצא שלל רב, בהנתן להם עפרונים בעלי צבעום
שונים, גם את היסוד הזה לא הכירו עור רבים ממורי הציור
ועד היום מבכרים הם את העפרון האפור והחשוך על הצבוע:
והמבריק, ולבד ההפסר, שהם מביאים בוה להפתכלותם הנכונה
של חניכיהם, הם משחיתים הרבה גם לרגש הכרת הצבעים
שלהם, דכר שנחיצותו כה רבה להנוך האסתטי, כאמור .למעלה . >
צריך אני להעיר, שתכלית מלאכת הציור,: כמו המשחקים הדרמתיים
של הילרים, אינה שיהיו כלם צירים ואקטורים, והעקר הוא. רק"
לפתח ולעדן את טעמם ולחוק באמצעותם את חוש היופי שלהם, .
ואם גם לא יהיו יוצרים, יבינו, לפחות, את האמנות על ב
ונעלה הוא. המבין הטוב על האמן הרע, 0
אל הציור שייכות הרבה עבודות כפים | המקובלות ‏ בגני
פרבל המתוקנים ואשר נחוץ מאר להמשיכן למטרת החנוך. בכלל
והאסתטי ‏ בפרט גם בבית:הספר; כמו: 0 רקימה,: הנחת
קמניות, יתדות או הדבקת פסות ניר ‏ צבועות, כי פוף פוף אחת
היא, במה מציר הילד, אם בעפרון ובמצבוע או בזגוגיות, ניר
וחוט, ביחוד נככרה היא מאד מלאכת עשית תבניות ‏ (מארעללירען)
מחמרים. רכים (דונג, חמר), שנוכל. לחשבה להמררגה התחתוגה

"של הפסלות (בילדהאוערקונסט), ויתרון: גדול. לה על הציור בזה,

שאין בה נחיצות הפרספקטיבה, והילד מקיף במבטו את התבנית
מל | צרריה, משאזכ = בציוח, > שלרקים היו מתקשה \ וושה

יא מש א ו

0 + העולם -3

למום, שהוא מצור, שתי. עינים, משום. שאין. ביכלתו ‏ להבין.
מדוע צריכה להיות לסופ המצויר רק עין אחת, כן אין לשכות
את חשיבות מלאכת הבנין, שהילרים עופקים בה בתשוקה רבה
כל כך, ושהיא הצעד הראשון אל הכניה (אַרכיטעקטור). הצר
השוה שבהן, שבכלן מתקה הילר את העצמים שבסביבתו,
ועבודתו דורשת את השתתפות האלוזיה,

לבד המשחק ומלאכת הפפלות והציור במובנם הרחב, יש
עור אמצעים לאין מספר לחנוך האסתטי : ולבלתי היות ארוך
יותר מדי, אראה עוד רק על איזו מהכי נכבדים שבהם והם :
המוסיקה, השירה וההסתכלות ביצירות אמנותיות,

ער כמה משפיעה המוסיקה על התעוררות הפנטסיה של האדם,
זוהי אחת מן המפורסמות, שאין. צריכות ראיה. השירה דומה
בכללה. אל המוסיקה, אִם. היא לירית ויסורה ברגש, והאפית
חשוה כמעט בכל דבר אל הצירות. והפסלות, ‏ כי מה שעושה
הצור במצבועו, הפסל במפסלתו, יעשה המשורר בשפתו. איך
שיהיה, שתיהן מרחיבות ומעמיקות ב ת כ נן את הרגש, ובצורתן--
הראשונה בהתלפרות קולותיה, והשניה בהריטמוס והחרוז שלה--
תפעלנה על חוש השמע ומרגילות את האון להרגיש ולקלט בתוכה
צלצולים ‏ הרמוניים ‏ דקים ועדינים המביאים את האדם ליי
התפשטות הגשמיות, כלומר אל התעוררות האלוזיה. מובן מאליו,
שבהתחבר שתיהן יחר (שיר. עם מלודיה) הן מצטרפות לכה אדיר
הפועל באופן נמרץ על האלוזיה, והארם טועם תענוג אפתטי. מיוחד,

כמעט בכל האמצעים הנקובים למעלה, הילד אקטיבי
בפעולותיו, והוא בבחינת יו צר. הוא בעצמו מצחק ומציר, פוסל
ובונה, ואם כי לדברת אחד הפרגונים הגדולים (לינדנר) ,חשוב
הוא מעשה החקוי להשתלמות הפתכלותו של האדם פי עשרה
מהתבוננות פשוטה בעלמא", אין לנו להקטין גם את ערך
אלה האמצעים, שבהם הוא פסיבי ומושפע, כמו ההסתכלות
ביצירות אמנותיות, למעלה נוכחנו, ער כמה משפיעה האלוויה
על הרואים במחוה על במת התיאטרון, וכן. הוא. ביתר. מקצועות
האמנות, התינוק פותח את אלבום הציורים אשר לפניו ורואה
כלב גדול עם פה פתוח. ולשון שלוחה , הוא כמו. נבהל. ונסוג
אחור,.ואחר ישוב ויושיט אצבעו אל פי הכלב. וכרגע. הוא. משיב
במהירות שנית: את ידו אליו, כאלו. ירא פן ישכנו | הכלב ,
אם נתבונן ‏ במעשי הילר, נְראה, שמהצר האחד הוא. מרגיש,
שהכלב המצויר ‏ אינו אותו הכלב, שהוא רואה בחוץ, המפיל
עליו אימה ופחד,' ומהצד השני הוא בכל זאת ירא ממנו, מפני
שהאילוזיה שלו מתארתו לרגעים לפניו ככלב חי היכול להזיק;
-זוהו. הלא יסור הכשרון להבין ולהרגיש את הציירות ויפיה, לפיכך
מועול מאד: לתת ‏ לקטנים אלבומי ציורים ותמונות. פוטוגרפיות
להתבונן בהם, גם לתלות כאלה על קירות חדר. הילדים ובית
הספר, ובלבר שיהיו מעשי ידי אמן ולא יעלו על מדת השגתם,
ר"ל. שיהיו מתוארים בהם דברים כאלה, שכבר קנו כהם הקטנים איזו
הכרה אל הפתכלות *) ממין זה נוכל לחשב גם ספורי אגדות
מעשיות ' המעוררות = ביצירותיהן ‏ הרמיוניות ‏ או הריאליות, את
עסקנות האלוזיה, ‏ ולכן רבה השיבותן להחנוך האסתטי,

(עור יבא)+

*) הסתכלות (אנשאאונג) אינה הבטה בעינים דוקא, ב"א. בכלל

, וטו
התמוננות | והתעמקות באיוה דגר, ובן הוא ,הפתכל בשלשה דבריס ובו"
(אפות , ג' א!)+ , ;

גלוון יאב

אִסְפַת העד הפועל הגדול . בְּלִןי

ארבע הישיבות הראשונות של הועד הפועל הגדול מיום
ב', 15 למרץ, בבקר עד יום ‏ ג' אחרי הצהרים היו פגורות, בהן
דנו עד מצב הענינים בתורקיה ועל התנאים החרשים, העושים
לאפשר שם עבורה לויאלית, שהומן גרמה, בהתאמה להשתלשלות
הענינים בארץ הזאת+

ביום ‏ ג', ‏ 16 למרץ," קרא הפרופ'. ורבורג | הרצאה
ע'ר עבורתה של הקומיסיה הפלשתינאית בברלין (011אפי 18101 ).
אחת העבודותה החשובות של הקומיסיה הואת היתה רכישת
אמצעי-כסף בעד החברות והאגורות השונות העומדות החת הנהגתה,

1) החברה להכשרת הישוב בא"י 6גג] הת31₪80?)
(.00 -)מ86זן26%010: לטובת המוסד הכי חשוב הזה "נעשה עדיין
מעט מאד, סבת הרכר מונחת. בעקרה בזה, שחברינו לרעה עור
לא בררו לה כראוי את הנחיצות הגהולה של החברה הוזאת,
החברה כבר נופרה ונתאשרה באופן רשמי, העבודות במקצוע המשק
הכפרי, שהתחולה. החברה בכנרת, מביאות לתוצאות מרנינות , עד
הראשון לינואר שנה זו הגיעה החתימה על מניות החברה ליתר
מארבעת אלפים. ל"ש,

₪ הפינדיקאט לחרושת המעשה בא"י ;888 /)
(0ה076וץ8 -1116פגוווו1,. הסינדיקט לוקה חלק בעבודות שונות בא"י,
נגמרו עבודות ההכנה ליסור עסק של טרנספורט, הסינדיקאט הזה
וקח חלק ‏ גם במפעל אחר, שיתעסק בהשקאת האדמה בא",
הסינדיקאט ביחד עם אחת הפירמות שביפו לקחו על עצמם
הנהגת. בית. למעשה:מלט, הנותן תקוות ‏ טובות לעתיד.

האגודה לנמיעת עצי זית, (ש6משעפתוומע!00).
הארומות. לטובת האגודה = הואת הולכות. ומתרבות, = והקומיסיה
הפלשתינאית משתדלת להנדילן ‏ יותר ויותר., | ברבוי | ההכנסות
האלה תלויה במרה גדולה השפעתה של ההסתדרות הציונית. על
המוסדות הקולטורים בא"י,

4) האגודה לנטיעות בא"י (8ת818801/-ת0701ץ8 8 חוושהג]1),: בקרוב
יצא הדו"ח הראשון של החברה הואת, במשך החדש הזה יקבלו
כל חברי האגודה את מנתם מפרי הארץ,

5 החברה לרכישת נכפי רלא נוודי בא"י ]8050188618 הזגיויז6 1/)
(11/89, מן הראשון לינואר עד 19 למרץ שנה. זו נתקבלו חתימות
למובת החברה הואה, העומהת להוסר, על סכום ששים וחמשה
אלף מרק. באופן שאפשר לקוות, כי הסכום שמונים אלף פר',
הנחוץ על פי הפרוספקט, כרי שתוכל החברה להופד---יאסף בקרוב ,

חקירת ארץ>ישראל, שקורם עסקה בה החברה, איננה תופפת
עתה את המקום הראוי. לזה. נחוצים אמצעים. מיוחדים , הפונד
הקולטורי, ‏ שיצירתו, עלתה כבר במחשבה, ושתעורתו הראשית ייה
יסור נמנסיוּת, ‏ בהי עקד, בתי-אפף ועוד מוסרים. כאלה, = צריך
לתת את האמצעים גם לוה.

אחרי קריאת הרצאתו של הפרופ'
ע"ד סדור ענוני האינפורמציה ‏ בא"י.

דנו בשאלה
שבהם

ורבורג
אחרי ‏ הוכוחים,

העירו המשתתפים על הנחיצות הגדולה' לשכלל. את עניני האינפור:
מציה בא"י וגם על הנחיצות. לעבור במקצוע. זה ביחד עם הוער
האודיסאי ועם הפתדרויות אחרות, נתקבלה ההחלטה הזאת :
הועד הפועל צריך להחליט בדבר השאלה על אדות
ההפתררויות

לשכה המודיעים
האחרות ,

בהסכם ‏ עם

ל

גליון יא--יב

יום ‏ ד', ישיבת הבקר!.
על סרר:היום: שאלת. הגימנסיה העברית ביפו.
הד"ר' םוד ינה יימ יר מקדים לברר, כיי באספה. הכללית
האחרונה / של הנציונאליפונד ‏ העברי נתקבלה החלטה, למלא
אה'ידי הדיריקטוריום להפריש מקופת הנ"פ את סכים הכסף
הדרוש לקנין ‏ חלקת:אדמה לבנות עליה בית להגימנפיה העבויית

< בופו, הנשמת ההחלטה הזאת התנגשה כמפריעים שונים, רובם

פוהמאליים, .התלויים / ביחופה. של הנימנסיה: העברית אל אגודת
,אחוות:בית", אבל מלבד. זאת קבל היעה'פ. המצומצם מחאה מאת
לשבת. מ זרח יי כננד הגשמת ההחלטה. הזאת, מפני שני הטעמים
הללו. מצאנו לע"ע לנכון. לדחות את הוצאת ההחלטה אל הפועל ,
ישיבתדהועהיפ של היום: צריכה לדון בשאלת המחאה הנזכרת
ולמפור: את מסקנותיה ‏ להאספה הכללית ‏ של : הנ"פ, והיא מצרה
תחליט. דכר. בנוגע: להגשמת ‏ ההחלמה . הקורמת.

לאחר. שנקראה. הרצאת ,מורחי" בנירון. זה, התשובות. על
ההרצאה זו מצר הפלשתינא-אמט. ומצר. הגימנסיה שביפו. ותשוכת
,מורחי" על זו של האחרונה, התחילו. הוכוחים בשאלה זו.

הד"ר גרונימאן מביע את צערו על חריפות-הפגנון היתרה
בתשובת . הגימנסיה העבהית על מחאתה. של מזרחי,. הוא. איננו
מסכים אמנם לרעתו הפרינציפיאלית. של מזרחי, כי אין. להציונות
הרשמית לעסוק ביפור בתי:טפר בפלשתינה ובתמיכתם; והוא
רוצה להחליט, להפך, כי אין להציונות תעורה יותר. חשובה
מהמצאת עזר ופיוע לבה"ם בפלשתינה , אולם עם זה אי אפשר. לבלתי
התיחס בשלילה לשיטה שאחזבה אחר ממורי הגימנסיה, הד"ר מוסינזון.
עפ"י הידיעות השונות וגם מהרוה"ח של הפלישתנא-אמט יוצא ברור,
כי המורה הזה הטיף לקח לפני נערים צעירים במקצוע בקרת:
המקרא .. אך למותר הוא. אפוא להוכיח. ‏ כי למוד ‏ כזה איננו

נאות כלל וכלל ‏ לתלמידים צעירים, מהרו"ח של הפלשתינא:אמט

נראה. כי גם המועצה הפדגוגית על. יר הגימנסיה העברית עצמה
לא הסכימה לשימת:הלמודים ‏ של הד"ר מופינזון , אבל למרות
זאת בא הועד הפלשתינאי לידי | מפקנה, כי בהיות | הגימנסיה
העברית מוסר מפייע להתפתחות הקולמורה בארץ-ישראל, כדאית
וראויה. היא לתמיכתו של הנ"פ, מפני: שצריך להאמין, כי השגיאה
שנעשתה " לא תשנה, ההחלטה | הקודמת | צריכה להשאר
בתקפה ,

אח'כ נתנה רשות הדבור להריריקטור של הגמנסיה העברית,
שהשתתף באספה בתור . אורת,

הד'ר בוגראצ'וב: פה יצאו | מערערים ‏ על חריפות
הסגנון שבתשובת הגימנסיה, אבל צריך לשים אל לב, כי מחאתו
של מורחי העליבה את הנימנסיה באופן גס ע'י חשדים קשים,
במכתב-מחאתו של מזרחי ‏ נאמר ,על מורי הגימנסיה, ‏ כי. אינם
מוכשרים ‏ לאומנתם, כי אינם מנופים: ומומחים ‏ להוראה ועוד.
כננד זה אני צריך להדגיש. הרגשה יתרה, כי. הגימנסיה ‏ העברית
רכשה לה את המורים. היותר. מובים, שאפשר ‏ היה להשיג/--
כולם אנשים מצוינים בכשרונותיהם וביריעותיהם המרוכות ומפורים

לאומנתם. בהתלהבות יתרה, כולם שקדו שנים הרבה על. בתה"ס

העליונים ‏ ועזבו את התקוות = היותר = טובות : לכונן | להם. מעמר
באירופה, בברי לעבוד/ ולפעול בפלשחינה לטובה האידיאל שלהם
בתנאי-חוים קשים ובקרבנות | מרובים,. כי במופד ‏ רך ‏ וצעור אי
אפשר לקבוע. בפעם אחת את כל הסדרים הנחוצים, זהו דבר,

> המובן | מאליו; מעשי שגיאה וקלקול נעשים לפעמים גם' בבתה"ס

האירופיים, שכבר יצא להם שם בתקוניהם ובסדריהם היפים .

= אבל אין זה צריך ‏ להיות יפוד ואמתלא. למעשה-אגיטאציה נמרצה,

מכוונה ‏ בעיקרה לא כ'כ

> העולם 32 1

אל הנימנסיה, ‏ כי אם אל רוח הקולמורה, היוצא ממנה. עכ'פ
עובדה היא, כי בכל העולם עור לא הביע איש מהאהה כנגד
הגימנסיה, מלבד הלשכה הפראנקפורטית, הרוצה לעורר את
האמונה, -כי | מאחריה ‏ עומדים ‏ המוני:עם מרובים,

הגימנסיה מתיחסת בניטראליות. גמורה אל הורמים חדתיום
זשונים שביהרות, ושום התנפלות לא תשפיע עליה להעביר
אותה .על דעתה בזה, אבל בשום אופן לא תסבול שום התערבות
זרה מן החוץ בתכנית:הלמודים | שלה. המועצה. הפרנוגית
של הגימנסיה ‏ קבעה את תכנית:הלמודים ‏ ע"פ. שומה. מסוומה
ומרויקת. והיא דואנת להתחשב. עם כל התביעות ‏ ולמלא אחריהן
לפי מרת האפשרות, אם יש שנעשות שניאות, דואנת המועצה
עצמה לתקנן, = הלא במועצה . ישנה = זכות של חוות:דעת גם
להפלשתינא:אמט , באופן. זה הלא יש מקום לההסתדרות. הציונית
להשפיע השפעה מרובה על מהלך הגימנסיה, עור אחת אני. רוצה
להגיד : כמעט שמעליב אותנו הדבר, אם מוצאים לנחוץ להטיל
עלינו לחובה, כי לא נפגע: ברגשות הדתיים ‏ של אחינו. הלא
זהו אחד. מיפודי הגימנסיה שלנו, אשר נחיצותו מובנת מאליה,
ואך למותר. אפוא לדבר על וה. אני מבקש מכם, להגשים את
החלטתו של הקרן:הקימת בלי. שום הגבלה.

אידלסון סובר, כי הציונים צריכים לתמוך. בכל המוסרות
הקולטוריים שבפלשתינה. בין. שהם מתנהלים ברוח החפשיים או
החררים, אם תהיה באפשרותו של מזרחי ‏ ליסד גימנאסיה, שתחי
מטפחת. את הרוח. הלאומי. שלנו,: אז נתמוך גם בה+

הדיר האנטקה: נקל הדבר מאר לבוא בטענות ‏ מן
החוץ ,= עכ"פ. > הוא <. נקל = הרכה יותר: = מיצירת ‏ מפעל : גדול,
בהגימנסיה | העברית בפלשתינה ,‏ את השניאות \ נחוץ : לתקן ,=
לאחר. שנקבל תשובה נכונה מאת א הגימנסיה, "כו השגיאות: >
תתוקנה, עלינו לשים קץ להענין. ולהוציא את החלטתו של חקה"ק >
אל הפועל.

יום ד', ישיבת-הצהרים.

מוזיר מעיר, כי שלא: בצדק מטילה מחאת. המזרחי ספק
בהערת הגימנסיה, כי נמצאו כמה ערים ומושבות, אשר הביעו
את משאלתן הנלהבה, כי יעבירו * את הנימנסיה. אליהן. הנואם
יכול. להעיד, . כי בהיותו בא'י פצרו בו בהרבה ערים ומושבות; >
בי ישתרל. בכל יכלתו, ‏ להעתיק את הגימנסיה העברית ‏ מיפו.

אליהן. מכמה צררים נטו. לקנות: במספר מפוים את מניות הגו"

מנסיה, ‏ בכדי שיהיה להם רוב בהאספה הכללית, ואז וובלן לבצע '
את חפצם בדבר העתקת הגימנסיה,

ד"ר שמריהו הלוי: יש לי הוכות המוסרית לדבר.
על. אורות = הגימנסיה מפני שבעת ישיבתי בפלשתינה, | עבדתי =
בה שעות אחדות בכל יום, אי אפשר לגדור נדרים ולקבוע. מפמרות
במקצוע בקרת:המקרא , עד כמה שיודע אני את רוח .הגימנסיה, עלו
להגיר, כי הייתי שמח, אלמלי שרר רוח כזה בקרב האורתודוכסים שלנו,
מעולם לא שמעתי כי יהיו מלמדים באיזה בית-ספר אחר את כתבי הקרש"
באותו הרוח העברי. שהוא. נלמד בהגימנסיה העברית ביפו. אבל אין
מחאה זו מכוונת כנגד בקרת;המקרא, כי אם כנגד הד"ר מיסינזון, שהוא
גם אחר מנושאי הקולטורה בפלשתינה. הוא קורא הרצאות, שרוח >
החופש מבצבץ מהן, ולפיכך לוחמים כנגדו. שוב מצאו קלקלה
בהגימנסיה, כי. מוריה * אינם : פדגוגים מומחים למלאכתם, אבל
הכי: דאגנו, ‏ כי ‏ יהיו לנו: מורים: שעטרתם הולמתם ? \ הכי. רבים
המה המורים העברים המומהים, ההולבים לפלשהונה ? לאט לאט,

₪ ל

. בהמשך. הזמן. תלך. הגימנסיה הלוך , והתפתה ן אל נא נפריע בעח

/ " עשי

-> העולם =3

גליון וא--וב

- ו
המוחת ה הוההט קה טסעהה וה הא ש ולוהל< כממקהוונאוא הש לחז הלטוה מהצ להאה -בהכצו בנשא מחוח טי : 7

ההתפתחות הזאת ע"י זה, שנתנה עמה תנאים ונדרוש ממנה
ערובית,. אני מציע, בי נעבור על פני הענין לפרר היום.

הנשיא ו אלפ סון מביע גם ‏ הוא את השתתפותו ורנשי
חבתו להגימנסיה. לפי דעתו אין לנו מפעל. יותר יפה מהנימנסיה.
אבל בשביל כך "איננו טוען כנגד אלה המוחים כנגד קלקולים
שנעשו ודורשים שלא יוסיפו לעשותם עוד. בודאי שיש לנו
הרשות לכך, ואין זה עלול אלא רק להיוה. לתועלת להנימנסיה.

בזה ‏ נגמרו. הויכוחים ע"ד שאלת הגימנסיה העברית, את
ההחלטה | בשאלה הזו הוציאה האספה הכללית של הקרן:
הקימת + (עיון למטה)

הקרידיט הקרקעי",

ד"ר בודינהיימיר: האספה הכלליח של הקרן-הקימת,
שהיתה קודם להקונפירינציה השנתית, קבלה החלטה זו:

,האספה הכללית של הקרן-הקימת מחליטה, למלא את ידי
הדיריקטוריום של הקה"ק לתת להאנגלו-פלשתינה-באנק ביפו הלוואה
בסכום עד למאתים אלף פראנק ביחוד ‏ למטרת קרידיט קרקעי
לאגודות ‏ משותפות בפלשתינה בערובתו של הבאנק. ובתשלום
של 4 פרוצינטי ,

למטרת הנשמת. החלטה זו הוחלט בישיבת הרידקטוריום
שהותה אחריה, למלא. את ידי הפלשתינא-אמט לעבד את התכנית
ולשלוח. העתק מִמנה לכל אחד מחברי הדיריקטוריום ‏ לאישור ,
הפלשתינא"אמט עבד הצעת:חוזה, והמציא אותה. להדיריקטוריום י
בינתים נתעורר. הרעיון בדבר .יפור באנק קרקעי, ‏ הד'ר צ'לינוב
פנה, על יפוד ההחלטות שנתקבלו במועצה ' המוסקבאית, אל
הקה"ק בבקשה נמרצה, לבלתי הוציא לפעולה: את החלטתה של
האספה. הכללית, כי אם להמתין. בדבר, עד שתתברר' שאלת
הבאנק. הקרקעי .
הד'ר צ'לינוב: השאלה, שאנו צריכים עתה להחליט
דבר על אוהותה, היא חשובה. מאד , תמיד הננו טרורים כ"כ
בהחלטותינו ובמועצותינו ע"ד שאלות ומאורעות. היום, עד שרק
' לעתים רחוקות מאר יש לנו שהות ואפשרות לשאול את עצמנו,
ער כמה עלתה = בודנו להביא באופן. כזה לידי התקרמות את
תעודתנו הראשית. אלמלי שאלנו את עצמנו שאלה זו, היינו
צריכים להודות, כי במשך 15-90 השנים האחרונות כמעט שלא
= צעדנו אף צער אחר קדימה בנוגע לרבויה ולהרחבתה של. ארמת
היהודים. בפלשתינה.. מיום-הופדה של המושבה האחרונה. בא"ו,
רחובות, כבר עברו, שמונה עשרה, שנים, מאז נוסדו . אמנם
מושבות אחדות. בגליל, אבל המושבות האלה כמעט שאונן מוסיפות
כלום על מספר המושבות שלנו, ‏ אחרי שהנן מפלות לאלה
הקיימות ‏ מכבר, בשנה האחרונה עשה גם הועד. האודיסאי
נסיונות ליסוד שתי מושבות, אבל הן קטנות מאד, וככה הוא
גם ערכן. וָאם מאמינים אנחנג כולנו,. כי התעודה הציונית. בא"י
0 עלולה. להתגשם במעשה, רק אם נתפום. לנו בסים אותן בארץ,
באשר תהיה לנו אדמה יהודית ומתישבים יהודים, צריכים אנחנו
להודות, | כי בתור ‏ ציונים ‏ פוליטיים ‏ עוד לא עשינו במקצוע זה
כלום, אל נא נשכח, כי שמח הקרקעות, שיש ליהודים בפלשתינה,
הוא = קרוב | רק לשני. אחוזים מכל סכום ארמתה, ויתר. ה" 89
שייכים ‏ לאחרים, וגם זה נככש רק בעשרת השנים האחרונות ,
איך נהיה הרבר, שתעודתנו הראשית לא התקדמה אפילו
במעט? על שאלה זו אפשר להשיב בנקל.
: להיהודים ‏ העשירים לא היה, עד העת האחרונה לכל
הפחות, הרצון . ללכת לא"י. העניים, הרוצים בכך, , הנם. מחוסרו. *
| יכולת ‏ להתישב \ שם. בזמן האחרון התחילה ‏ תסיסה בין. בנ :

/ /

/

הוחלט. לתתם. בהור

המעמר הבינוני, גם קורם, ופיחור עתה מורגש בתוך 35/3
השררה הואת שאיפה חזקה. ללכת לא"י, אלפי משפחות ישנן
ברוסיה, ובוודאי ישגן הר85 כאלה גם במקומות אחרים, שלכל
אחת מהן יש הון של 8000, 8000, 4000 דובל, והן רוצות
להתישב בפלשתינה, אבל בהון זה אינ. יכולות לכונן להן מעמר
בפלשחינה. נזקקות הן לקרידיט, אבל איפה. תמצאנה את הקרוריט
הוה, ולפיפך. הן נשארות יושבות. במקומותיהן. ואינן. חולכות לא'י ,

ליצות ‏ קרידיט:קרקעי לפרעון בזמן ארוך לשם התפתחות
השוב בפלשתינה הורגשה זה כבר. בימי הקונגריס האחרון נעשתה
אניטאציה נמרצה מאד ליסד מוסד כזה תיכף בכספי הקה"ק+
בהקומיסיה. הפלשתינאית הגדולה של הקונגריס קבלו מנוני הרעיון
הזה, הפרופיסור ווארבורג ‏ ואוסישקין, רוב דעות , אבל אנחנו
התנגדנו = לו מפני | הטעמים ‏ הללו, לפי. החוקים, שהיו. נהונים
בתורקיה ‏ ער עכשיו, היה חפר המושג של אישיות ‏ משפטית,
באופן שעל פיהם קשה היה לאיש זר לקנות אדמה בא"י,
עניני האפותיקא היו מסובכים מאד, בתנאים כאלה אי אפשר
היה להשיג. כל בטחון ‏ יורודי ובסים קים למוסד כבאנק לקרידיט
קרקעי, צריך היה אפוא להשתמש במעשי קנוניה, ובגלל זה לא
היה כמעט כל בטחון משפטי להלוואות,

בתנאים באלה לא הרהיבו להעמיר בסכנה את כספי חקה"ק.
להשתמש במצב כוה בכספים של שדרות אחרות לאותה. מטרה,
זה היה מן הנמנע, וכספנו אנו עצמנו, ‏ הלאי היה המיד מצומצם .
מאר, כידוע .

רק עתה אחרי השתנות. מצב הענינים בתורקיה, באה העת
לגשת ‏ להגשמת העודתנו זו, החשובה כ"כ, כמו שמידיעים
עיבדה | הממשלה 4 התורקית | הצעות:חוק, שתציע בקרוב לפני
הפרלמנט, המכוונות לברוא אותו היסור המשפטי. לפי התכנית
הנהוגה באירופה, כמו שמודיעים ממקורות נאמנים מאד עתידות
הצעות החוק הללו להתברר עוד בסיסיה זו הממושכה של הפרלמנט,
ולכל המאוחר בסיסיה. השניה, אם כזאת תהיה, אז תוכל הקרן:
הקימת לפתח את פעולתה בפלשתינה בכל הקיפה. אז נוכל
ליסר גם אגודה עותומאנית, אשר ההיה לה הזכות לקנות קרקעות,
לתת הלוואות ולנבות אות ע'י בית:דין, | באחת : כל. הוביות,
שישנן לבאנק קרקעי בכל הממלכות.

בתנאים. כאלה מקבל ענין. יצירת באנק קרקעי בפלשתינה
יסור | אחר לגמרי, -- בטחון יורידי . ואז תסור מאליה הטענה
כנגר השתתפותה של הקהייק במפעל זה, ואם תקדים הקה'ק להשקיע
במפעל זה סכום כסף גדול. אז יכולים אנו לבטוח. בסיוע. גדול
מצד השררות הרחבות של ההפתררות שלנו, אשר הדבר נוגע
אל לבן מאד, וגם מצד אותם החוגים הבלתי:ציונים, המתיחסים
לעבורתינו ולשאיפותינו בחבה מרובה.,

אבל הכי יש באפשרותו של הקה'ק להוציא. מכספיו, שבחובם
הוקדשו. כבר לענינים אחרים, סכום גדול לאותה. מטרה? חושב
אני, כו לשעת הנחיצות ‏ יהיה. לו סך .של מיליון ‏ פראנקים
מונחים בקופתו, אל. נא נשכח, כי על סכום של שלש מאות אלף
הפראנקים, שנועדו. ל,אחוות. ביתיי, עתיר האנגלו-פלשתינה באנק
להוציא אובלינאציות ‏ של 4:/06, אם נשים לב: אל במחונו. של
המפעל הזה, לערובתה. של האפ'ק, וגם לזה, שסך /4%/9: היא
רבית הגונה מאר, אז אין הדבר נראה לקשה כ"כ לחוציא את
האובליגאציות. על. הסכום. הקטן. הוה במשך. עת קצרה,. ברופיה
נפיץ. חלק גדול מהן, וגם באירופה המערבית תמצאגה להן מהלכים.
עוד. נשארו מאתים | אלף הפראנקים, = שבקונפירינציה. ‏ האחרונה. ‏ \

הלוואה. לאגורות. משותפוה, ‏ איני חוצח לטעון :

0 1

גלוון יא--יב

3

בנג האגודות . הללון : בווראי שהן מביאות. תועלת; והתפתחותן
בעתיד רצויה מאד: אבל אופן הקרידיט הזה הנהו רק חלק מהתעודה
הפללית, העומדת עתה לפנינו. ובעת, שיש לפנינו תעודה גדולה,
אשר להגשמתה צריכים אנחנו. לאזר את כל כחותינו, ‏ הלא אין
לנו לפורר את כספינו: ולהחסיר מהם מאות אלפי פראנקים. זה
היה מעמי ונימוקי, כאשר חויתיי את דעתי בהקונפירינציה הקורמת
כנגר נתינת הקרידיט הזה, והוא. הוא: הרבר, שבשבילו עמדתי
ברוב תוקף. על דעתי' אחרי כן לרחות לעת עתה את הגשמת
ההחלטה הואת ,

5 יש לנו הרבה שטרות-ערך,. חלק. מהם נצטרך להחליף
בכפף לממרה זו, אם נקצב לאותו צורף גם את הפגפת השנה
החולפת, שתעלה לכהפ"ח לרבע מיליון פראנק, או אין כל ספק
בדבר; .כי. נוכל ‏ לתת מבספי הקה'ק מיליון: פראנק לאותח מטרה.
או נפנה . בהחלטתנו זו אל כל ההפתררות שלנו. ונקרא. אליה
לעשות כמעשנו ‏ ולהיות לסיוע \ בדבר ‏ גם היא,. מקוה. אני,. כי
קריאתנו תמצא לה הר ותעשה את הרושם המבוקש.. אינני יודע
ברור, כיצר חושבים : בדבר בארצות' ‏ האחרות .‏ אצלנו. ברוסיה
מתיחסים עתה הכל בהתלהבות אל רעיון. יפוד באנק קרקעי .
בכל ‏ מקום. שוררת. האמונה, ‏ כי באה עת העבודה, וכי ‏ את
העבודה אפשר לפתח ולהרחיב \ רק -ע"י ‏ יצירת קרידיט קרקעי
לפרעון. לומן ארוך , הכל מחכים להחלטתנו אל האיניציאטיבה

- שלנו,. אבל מצרנו לא נעשה עריין, לצערנו, - דבר. כשנתחיל לקבץ
כסף לצורך זה, מובטחני, כי נאסף שני: מיליונים פראנקים.
עבורתנו. זו איננה מצומצמת. רק כחוגים * הציוניים, אחרי
הקונפיףינציה האחרוגה. היתה לי ההזרמנות להכנס בשיחה עם
נשיאה החרוץ. של אגודת .העזרה", הד"ר פאול נתן, ולגעת במרוצת
דפרי אתו גם בשאלה ע'ד נחיצות יסור באנק קרקעי בפלשתינה
וער ,כמה יש תקוה להשיג כסף לצורך וה, גם הד"ר. נתן חשב
כמוני, ‏ פיי אם תהיה עלובה יורידית ‏ לדבר, * אז יש לקוות, כי
ישתתפו בו גדולי ‏ הפינאניסטים \ היהודים = באירופה, ‏ כיחוד יש
לקוות בוודאות ‏ גמורה על סיועם של אותם ‏ החוגים ‏ הפינאנסיים
בארצות שונות, אשר בשעת יסור האיק"א הביעו את חפצם
להקריש את כספם ולפעול בכל כח השפעתם לטובת מפעלים
ממשיים בארצות המורח, ובנונע ל יק "א אמר : אם נפנה אליה
בתכנית: של עבודה ברורה. ומבוספת על יפור נאמן, ‏ אם אנחנו
בעצמנו נאסף לאותו: צורך שלשת מיליונים פראנקים, או תשתתף
אתנו: בכספה בוודאי, ואפשר. כי גם כסכום כזה,. מפני שכך היא
דרכה של החברה הזאת לתת. לבל מפעל כסכום, שמאספים
האיניציאטורים עצמם לטובתו, כן. צריך יהיה להטות ‏ אל הדכר
גם הסתדרויות. יהודיות אחרות.. הן לא תעמורנה מרחוק. לתעורה
כזאת. אני לוקח. לי את הרשות להחליט, כי אם נפעול באופן
כזה. אז תעלה בידנ לאסוף: בשביל הבאנק סכום כסף, כאותו
שאספנו בשעת יסור הקולוניאל:באנק ‏ בשעתו, ‏ ובהון ‏ כוה לא
יבצר מאתנו לבצע את תעודתנו הבי נכברה, שעתח נעשתה לחשובה
ונחוצה ביותר,. אל נא נשבח, ‏ כִי ‏ השתנות ‏ מצב:הענינים בכל
חארץ עלולה. לעורר חיים חרשים גם בא"י. אם לֶא 'נהיה שם
לעת אשר כזאת, אז יכולים אחרים לבוא ולבצר להם מעמד שם,
ואז נאחר את המועד.,.. לפיכך ‏ נוכח אני, | כי אין תעודה. זו
מוקדמת יותר ‏ מדאי, = כי: אם רבר בעתו, שאין לרחותו, במשך
שנה אחת. עלולים להתגשם השנויים. היורידיים, = הנחוצים ‏ לנו,
עד העת הזאת ‏ עלינו לגמור את עבודות:ההכנה שלנו, בכדי שלא
נאחר, :את המועד, = > ,
| אבל: הכי: אפשר = להתחיל . בקבוץ:פספים. לטובת ‏ הרבר,
שנותנו הבמוחות .המשפטיות. ובטרם: שנעבד, הענין כתקונו +

| בטרם

אנפר פובר, ‏ כי אפשר ואפשר. גם בשעת יסוד הקל'ב. החלונו
בחתימה למ ג*ת. פואת נוכל לעשות גם' עכשיו. עי"ז יתבר לנו
באופן היותר טוב, ער כמול אגחנר יפולים. לקוות לרגשי הסימ:
פאטיה ולסיוען החמרי והמוסרי של השרלות הרחגות, המנויים
על אקציות הבאנק הקרקעי ישלמו רק און התשלום הראשון,
שיעלה לערך 0 פרוצינט, ואת המותר. יהנל לאחט שיהי
נברא היסוד המשפטי,

יש מחליטים,. כי יכולים אנחנו להשיג את סכומי-הכסף
המרובים, הנחוצים לנו לעבודתנו בפלשתינה ע"י הפצת המניות
של האננלו-פלשתינה:באנק. אמנם נחוץ הרבר הוה, וגם עשה
געשה אותו, אבל צריכים אנחנו לשים אל לב, כי בכדי ‏ לעורר
אינורגיה עצומה היוצאת | מגדר. הרניל, בכרי שנגדיל לעשות,
צליבים ‏ אנחנל להציע. לפני השררות -שלנו ולפני כל העם איזה
מפעל גדול. ונאדר, לתת לו אמרה חרשה, ולפחת בו רוח של
התלהבות. חדשה. אם נפנה אל ה(₪ בקריאה להפיץ את מניות
הבאנק שלנו. ‏ הקיים. מכבר, ואפולו אם תועלתו המופה מומלת.
למעלה מכל ספק, לא נשיג' עי"ז את מטרתנר+

הד'ר צ'לינוב מסים. את נאומו בהצעת ריזולוציה,
שנתקבלה אחר כך בשנוים אחדים קטנים ע'י האספה.

הנשיא ואלפסון: על הרברים שאמר הד"ר צ'לינום. על
דבר נחיצותו ועלכו של קרידיט קרקעי, נכון אני לחתום בשתי ידי,
אולם, ככל שהיה נאומו מעניין מאד, צריך אני להוכיח על זה/ ,
כי. כנראה נחוץ יהיה לשוב ולשאת את הנאום הוה עור פעם,
היינו, בשתבוא באמת השעה הנכונה, שנוכל להתוכח בה בשאלה
ע'ר יצירת באנק קרקעי בא"י. הלא הדגיש. הד"ר ‏ צ'לינוב עצמו,
כי. בתנאים הנוכחים. יצירת באנק קרקעי . בא"י הוא \ דבר ‏ שאי
אפשר, אינני רואה. איזו תועלת תהיה ברבר לרון בשאלה זו
בתנאים האלה וגם. לגשת קיסוד ‏ קומיסיה, * אשר נטיל ‏ עליה
להתחיל. לעסוק במעשי:הכנה לרבר, שלא נתברר עדיון, לטובת
אותו ‏ הענין וגם לתועלתה של הפתדרותנו, | צריך ‏ אני להתנגד
למעשה נסיונות מוקדמים כאלה, העלולים להכשיל אותנו בשניאות,
החוקים. הישנים שוררים. עדיין כמקודם, ‏ ואיגם נותנים מקום לשום
מחשבה. ע"ד יכולת. יצירת קרידיט קרקעי, ואתה אומר לעבר'
תכנית של פעולה, ליסד קומיסיה, ‏ גם לגשת לקבוץחכספים. ע"י
מניות, ‏ וכל. זה על יסוד מצב-משפטי, העומר עדיין להברא,
דווקא מפני שאני חושב את רעיון יסור באנק:קרקעי. לנכבד. בל
כך, דווקא. מפני שאינני רוצה, כ הדבר הטוב הזה יעורר. אליו
יחם של אי:אמון עוד לפני יצירתו, דווקא. מפני שאני רוצה, כי
יתגשם. הרעיון הזה במעשה ברצינות ובאינירגיה, = שהוא. ראוי
להן, 4 רווקא מפניי כל הדברים האלה אני. יכול רק לבקש מכם |
לרחות. את הצעתו של הד"ר ‏ צ'לינוב ,

הר"ר צ'לינוב ‏ מציע ליפר קומיסיה, שתחקור ותדהוש את
התנאים המשפטיים, אשר על יסודם אפשר לברוא באנק קרקעי
בא'י, ‏ כשאני לעצמי איני יכול לצייר לי עבודתה של קומיסיה
וו מה אפוא תחקור ותדרוש * קומיסיה. זו? | האם את החוקים

הנהונים עתה + כי אי אפשר על פיהם ליסר באנק קרקעי, הלא |

בוה מודים הכל, ואך למותר הוא אפוא לָעַשוֶת חקירה. ודרישה
בוה. ‏ האם את החוקים המשפמיים החדשים! אבל הלא אלה'
אינם עדיין במציאות כלל, הלא החוקים = האלה עומרים. עדיין
להברא, הבה נחכה עד אשר יהיו במציאות ; אז. יהיה אולי איזה
ערך לקומיסיה זו, אבל עתה אין לה שום ממשות כלל . תורקיה
עומדת ‏ עתה. באמצע התפתחוהה למדינה מודרנית, = בכל מקצוע
נעשים מעשייתקונים, ואין מטיל ספק' ברבר, ‏ בי המהפכה עלולה
להביא בתוך הממְלכָה העותומאנית שנויים רבי-העליליה והתוצאות ,

2 : 4

אבל לחקירה וררישה היום מה זו. עושה + מה. יכולה. קומיסיה
לעשות. בשעה זו של התפתחות והתחדשות ?

ודכר. עוד מוקדם יותר הוא .הרעיון עיד חתימה. על מניות
באנק כוה, ‏ אשר לפי הצעתו של הד"ר צ'לינוב אנו צריכים
להתחיל עתה ‏ בהגשמתה, על איזה יפוד יהי קבוץ:כספים. זה
נעשה? און. איש יכול ‏ להגיד. ‏ כל. הבר. ברור בזה; - אי: אפשר
לעשות שום. דבר. בְפועל לטובת חתימה. כזו, = הר"ר ‏ צ'לונוב
מוכיר אותנו את. ומן החתימה הקורמת בשעת. יסור הקולוניאל:
באנק העברי, ‏ ורוצה,. כי נפתח. חתימה זמנית. בדומה לה גם
למובת. הבאנק הקרקעי.. אני,. אשר הייתי המנהל את עניני. קבוץ:
הכספים. בשביל. הקל"ב, ‏ אשר בצעתי. את בל הענין מתחלתו ועד

' סופו, . אנו יכול-ירק להזהיר ‏ אתכם: בכל. לשון של אזהרה. לבלי

לשוב, אל שגיאה זו,. יורע. אני כמה עבודה,. זמן. וכסף .ירדו. אז
לטמיון, עלינו לשמור. את עצמנו מלשוב. וללכת בדרך זה. עב'פ,
כשעריין לא רכשנו לנו. שום. נסיון במקצוע הפינאנסי, כאשר לא
ידענו עדיין, ‏ עד כמה מניעום כחותינו החומריים, אז היה מבחן:
הכח הזה נחוץ ובזמנו. אבל היום; כשהמוסרות הפינאנסיים שלנו
נמצאום. במצב של הפרחה וגם עסקו כבר בקרידים קרקעי,. היום
היתה זאת מצרנו שניאה לא נוכל כפרה, אלמלי באנו לשוב
לסדר קבוץ.בספים ע'י מניות תחת ללכה בדרך. המעשי היחיד,
אשר יש באפשרותנו היום ללכת בו,

והנה בא הד"ר צ'לונוב ודורש מאתנו, כי כבר נפנה בענין
זה = אל יתר ההפתדרויות. ואל - בעלי ההון. השונים,. צריך ‏ אני
להגיד, ‏ כי את החלק הזה. מהצעתו של. הה"ר טשלינוב. אינני
מבין. כל . הדבר האחד,. שהיינו. יכולים להשיג ע'י . מעשה. זה,
הוא,- -לאבד את הקרודיט, אשר רכשנו לנו. ע"י עבודה ממושכה
\בעמל. מרובה. = כשנגשנו בעתו ליסר: את הקליב. שלנו,. וכאשר
פנינו' אל ההסתדרויות הגדולות ולאילי-הכסף בבקשה, כי ושתתפו
אתנו במפעלנ. זה,. אז. שחקו עלינו. |נבאו: הריפה בטוחה להמוסר
הפינאנפי. שלנו . והנה אחרי. שנים ההבה. של עבודה קשה עלהה

| בידינג להוכיח, .כ איננו הוזים:חולמים במקצוע המסחר והעפק,

כמו: שחשבו אוחנו, לא רק הקולוניאל:באנק. שלנו, כי. אם' גם
האנגלו-פלשתינה-באנק, = שבשעת יסודו התיחסו. אליו. בספקנות
מרובה,-. נחשבים -היום. גם . בעיני . מתנגדינו ‏ למפעלים,. ‏ שרכשו
להם חשיבות גדולה. מאר בנוגע להתישבות. היהודים בא"י, והנה

אתה בא. ורורש מאתנו, כי נבוא עתה בהצעות כאלה. אל החונים

הפונאנסים, ‏ כי נמשוך. את לבם למפעל, אשר. אינך וודע. בעצמך
עדיין, .אם: אפשר יהיה. להוציאו לפעולה ובאיזה. אופן,
מה שאפשר. היה. לעשות עד כה לטובת הקרידיט. הקרקעי,

הלא כבר. עשינו, ‏ בנינוד גמור לדעתו. של הד"ר . צ'לונוב אני

: יכול: להביע רק את צערי, כי. הנסיונות, ‏ שכבר עשה. הבאנק

"שלנו: ‏ בעניני: הקרידיט הקרקעי, לא נהרחבו עדוין:: יותר, = וכי
מאתים. אלף הפראנקים, אשר קצב הנאציונאל-פונד לצרכי קרי*
דיט לומן: ממושך לאגודות. משותפות, ‏ עור לא הוצאו לתעודתם,
אלמלי. כבר. נתנו היום את מאתים אלף הפראנקים הלו להאנגלו:
> = פלשתינה:באנק,

אז. כבר ‏ היינו. עתה : יותר . עשירים בנסיונות
ווכולנו. לגשת. אל הדבר ‏ באופן. אהר לגמרי, הלא אין. לשכוח,
כי . בתיאוריות ‏ גרידה. לא.. נוכל. להסתפק. : הלא צריכים אנחנו
לעשות. דב במעשה ובמקצוע קשה ומסובך כמו.. קרודיט . קרקעי,

= ובתנאום באלה. השוררים . באייי, ‏ וע"ב. הלא. עלינו להתיחס ‏ אל

הרבר. במשנההזהירות,, וזקוקים אנחנו. לנפיונות. מרובים .. אני. מזכיר
אותך את הנסיון, שעשה האננלויפלשתינה:באנק ‏ באגורות-המלוה
המשותפות.. הורות ‏ להנסיון הזה -וכול עתה. הבאנק שלנו לעשות

העולם 36

במקעוע. זה מעשים וותר. גדולים ‏ ובהצלחה - מרובה. ‏ מלבד זאת .

7 ררש 2( ור ₪

גל יון יא--יב

שמת הרה שה הרחו הדי הודטה הדידמל הדי הכ דההגקשהקד הנבת מה דוקו חוכה היה דדיה ה .

עשה הנסיון | הזה רושם יפה מאר כלפי חוץ והביא. לידי: כך,
שגם ותר ההסתדהויות מתחילות ‏ להשתמש בהבאנק שלנו ‏ בא'"י.,
זהו: הדרך, שבו נבא לירי עבורה משותפת עם יתר ההסתדרויות,
עי"ז שעל יסור הנסיונות המעשיים שלנו נציע : לפניהן הצעות,
הניתנות להתנשם. בפועל ,

כי במעשה אין הדבר נראה כמו שהוא. מצויר בתואוריה,
זה יוצא מהרין:והחשבון ‏ ער שאלת הקרידיטו. הקרקעי, = אשר
קבלתי מאת מוסדות-הבאנק שלנו בא"י ,. בדו"ח. זה נאמר. בתוך
שאר הדברים לאמר:

,לפ רעתנו נחשב יסוד באנק קרקעי עפ"י התנאים השוררים
עתה. פה בארץ לדבר, שעוד לא הגיע-זמנו. ‏ בתנאים. של. היום
אי אפשר גם לחשוב ע"ד יצירת באנק. כזה, רק לאחרי שישתנה
המצב. המשפטי. במובן. האירופי, כשתפודרנה זכיות הקנין, כשרבר
רכישת. קרקעות. לא יהיה מסובך כ"כ,. כשיוסרו הסכסוכים, . ועניני
הגבולים. יתוקנו, באופן שיהיה אפשר לכרות במשך ‏ עת קצרה
אמנת קנין. או אפותיקאי, ‏ כמו שהדבר. נוהג באירופה,, רק או
תהיה. האפשרות לגשת להגשמת .רעיון. כזה, ‏ אבל אל נא נשכח
אפוא, כי באופן היותר טוּב. ימשך שנוי המצב הוה לימים רבים,
מפני שאת החפרונות והקלקולים המרובים, הנמצאים בענין רכישת
אדמה. בתורקיה, ‏ אי. אפשר, ‏ איך שיגבר החפץ בכך,. שאין
להטיל ספק בזה, - - לתקן. במשך. זמן ‏ קצר. באופן.. מתאים. אל
הדרישות האירופיות. בזמננו,

רבים חושבים, ‏ כי לבאנק קרקעי. יש .ערך. גדול מאד לענין
התפתחות. הקולוניואציה הוהורית בא"י, אין. להכחיש את הדבר,
כי אמנם כן. הוא. במקרים ידועים, אבל. אין לנוי להסיח את דעתנו
מזה, כי ‏ עפ"י התנאים דהאידנא עולה התישבות כל משפחה לסך
חמשה עשר אלף פראנק לבהפ"ח , שלחמשת אלפים פראנקים
מהם עולה עפ"י חשבון ממוצע. מחור האדמה.. נניח., ‏ כי יתן
הבאנק הקרקעי בהלוואה להמתישב את הסכום האחרון הזה, הדרוש
לו למקנה אדמה, הלא עדיין. דרוש לו עוד ‏ סכום של עשרת
אלפים פראנק לכהפ"ח, אבל, לצערנו, אנו צריכים להדגיש את
העוברה, כי אנשים שיש להם רכוש של עשרת אלפים פראנקים,
מלבד. אחדים ‏ יוצאים מן הכלל, ‏ עוד לא. באו עדיין | להתישב
בפלשתינה .

נכון . הדבר, ‏ כי | קריריט ‏ קרקעי = לזמן רב הוא' במקרים
מרובים צורך-הכרחי לעבודתנו בפלשתינה, ‏ אבל צריך. להתחיל
אותוּ בצורת פונד קרקעי ולהרחיבו אח"כ באופן מודרגי לאט לאט,
מטרת. הפונד הקרקעי צריכה להיות :

א) לתת. הלוואות. לקולוניסטים חדשים, שכבר רכשו להם
אדמה בכספם וזקוקים הם להלוואה מיוחדה. לזמן = ארוך. לצוהך
מכשירי. העבורה וכדומה ;

ב) לתת קרידיט לאנודות. משותפות. עם. ערובה . משותפת
למטרת הרחבת. שטח. אדמתם של הקולוניסטים.. . העומדים .כבר
על הקרקע, ואשר הכל מכירים את כשרונם. לעבודה. וכי. נאמנים
הם להשיב אח חוכם. ,

ג) לקנות חלקות:אדמה.. קמנות = בשביל ‏ הפועלים, : בכדי
לברוא. חוות של' פועלים אצל המושבות. הקיימות . מכבר, ‏ וגם
לבנות בתים בשביל הפועלים, העובדים שם,

ד) לתת קרידיט לזמן שש-- -עשר שנים להקולוגיסטים למטרת
הטבת מצב המשק הכפרי. שלהם.. כמו שנוהגין לעשות באירופה,
במקרים ודועים אפשר יהיה לתת הלוואות ‏ גם. לאנשים. וותר
אמידים, אם. לא יגרור הדבר ‏ אחריו מעשי . ספיקולאציות.. כן
אפשר יהיה לתמוך בחברות לבנין בתים, ‏ ועוד..

פונד ‏ קרקעי ‏ זה סול ,‏ לבסוף,: אח. הדרך ‏ לבאנק

7 ל לה 2

1 7-9 טי

<קרקעי, ,

שי < 08

נליון יא--יב

9

לאחרי שהתפתח והתקדם ‏ הקולוניזאציה. היהודיח במדה
ויפוד באנק קרקעי יהיה לדבר הכרחי הניתן להתגשם במעשה,

עוד. נשארה לנו השאלה, ביצר ‏ להשיג. את | אמצעיההכסף,
הנחוצים לכך, הצעד הראשון לכך כבר נעשה ע"י חצי. המיליון
פראנק (שלש מאות אלפים פראנק לאגודת ,אחוזת:בית" ביפו ובחיפה
ושתי מאות | אלף פראנק לאנורות קרקע משותפות) שהכניפה
הקה"ק להאפ'ק, אבל סכום-הכסף לא יספיק למלא בו לזמן הב
את דרישות הקולוניזאציה המתקיימת. את הפונד הזה צריך להגדיל
בעוד חצי מיליון פראנק בערך, ואז תבא רוח חיים בהקולוניזאציה
שלנו, ‏ את סכום:הכסף ‏ הוה לא נוכל למצוא. בשוק:הכספים
האירופי, אלא בין חברינו תמימי*דעה העשירים והאגודות היהודיות,
המתעניינות בהתישבות היהורים בא"י",

מלבד. זאת אני צריך ‏ להזכיך .עור, = כי. גם הה"ר. כהן+
ברנשטיין, ‏ העומר בווראי בער העבורה המעשית ‏ בא"י, = בותב
לי מפורש כדברים האלה:

,ער כמה שחקרתי וררשתי למצב הענינים פה, אי אפשר
הרבר להתחיל תיכף בקרידיט קרקעי במדה מרובה. לפיכך אני
מיעץ ברוב תוקף לבלתי פתוח בכאן באנקדקרקעי גדול ומיוחד ,
הושב אני, כי יותר טוב הוא. להחזיק בהחלטת האספה הבללית
האחרונה של הקה"ק ולקצוב. לע"ע מאתים אלף פראנק לקרידיט
נתון למשך זמן רב , אם יוכיח לנו הזמן, כי המפעל הולך ומתקדם
באופן. רְצוי, אז אפשר יחיה אחר כך להגדילו ולהרחיבו ‏ לפי
מדת הצורך" +

אדוני ! רואים אתם, כי הדבר איננו פשוט כ"כ, כמו שהוא
מצויר ‏ בכאן,: אל תכלכלו את מעשיכם בתחפון, | אל תעמידי
בסכנה את עניני תנועתנו וגם את דבר הקרידיט הקרקעי ע"י מעשה
מבוהל ובלתי:מתון + ,

הד"ר לוין: מעמר הרוחות ברופיה ובאמריקה נשתנה .
עד כמה שחקרתי את מעמד:הרוחות באמריקה,. אני. יכול לאמר,
כ ימצאו שם עתה הרבה סכומי:כסף לצורך יסיר באנק קרקעו.
מתירא אני, * כי יבאו אחרים ויעשו ‏ את הדבר הזה, אם אנחנו
לא נעשהו, בשקלים וכרומה \ אין לבוא | עתה ‏ אל העם
באמריקה, לומת" זה אפשר יהיה לעשות שם - אם נבא
במעשים גדולים,

אידלסון: רוצה אני להוכיח על מעמד:הרוחות, השורר
עתה. ברוסיה. בכלל מחזיקים עתה אצלנו ברוסיה בדעה, כי מצב
הענינים בתורקיה נשתנה כ"כ, ער שיש האפשרות לעסוק שם
בעבורה מעשית. זוהי הפעם הראשונה, שנאספנו בכאן יחד אחרי
הנהגת. הקונסטיטוציה בתורקיה, והעולם הציוני מחכה, כי הועד
הפועל הגרול ישמיע מכאן איזה דבר רבההערך . טענותיו של מר
ואלפסון הנן אמנם צודקות ‏ מאר; צריכים אנחנו להיות נזהרים
בתכלית הוהירות.: אבל עלינו להחליט את הדבר בעיקהו, כי אם
אין, אינני יודע מה נוכל *להגיד עתה להעולם שמבחוץ, בעת
\ האחרונה. הלא כל העינים נשואות לפלשתינה , אם באספה האורי?
סאית. השתתפו ציונים רבים, ‏ הלא זה רק מפני שחכו לדבר*מה
משם, רוצה-אני, כי: נקכל החלטה, שבה. נכרר את וחופנו אל
הרבר באופן נכון. ומדויק .

דיר האַנטקה: את הרידיט הקרקעי אי אפשר עדיין
להגשים במעשה. אבל צריכים. אנחנו ‏ לעסוק בעבודת:ההכנה,
היום לא נוכל. עדיין : לגשת. לקבוץ:כספים 6 באנק:קרקעי,
עלינו לקבל החלטה, המעירה, כי המפלגה עתירה לשים את לבה
ביחוד אל המצב והתנאים הקרקעים בפלשתינה, הריזולוציה צריבה,
> | להערך = באופן בזה, = שתהי | ברורה = ומובנה =לחוגי. : הסוחרים
| ואנשייהמעשה, ‏ היא צריכה. להרגיש, ‏ כי אמנם יודעים אנחנו,

4

מרובה ,

= שמח אני

שעלינו = לחכות. להתפתחות מצב:הענינים ‏ בתירקיה, אבל עם זה
עלינו לעשות את עבודת:ההכנה; עד כמה שתורגש נחיצותן משעה
לשעה, נחוץ נם, כי החלטתנו הקודמת ברבר האגודות המשותפות
תוצא: אל הפועל, על הדיריקטוריום לקחת ‏ בירו בהקדם -היותר
אפשרי ‏ את המפעל הזה ולהגשים. אותו במעשה;

טר יטש: הרוהה הפלשתוגאי שנקרא בכאן נערך בפיסי:
מיות. יתרה. על יפור הנסיונות ‏ הרעים ‏ שנעשו :שם. לא א"י ולא
מצב:הענינים אשמים בזה, פי אם אנחני, שלא הבינונו את הרפר
אל נכון . האנגלודפלשתינהדבאנק רכש לו חלקות<אדמה ‏ שוממות
וחפץ. למפרן לאחרים בתנאים קשים מאד, אבל צריך ‏ היה להטים
ולהשביח את הארמה ו ולמכרה אח"כ בתנאים. נוחים. בזה
היתה השגיאה. אין אני חושב את /מר ליוואנטין למומחה במקצוע
זה. אבל הבאנק כשהיא - הגדיל לעשות, ונחוץ | לסייע
להרחבתו. אבל אין החששות, שנשמעו בכאן, צריכות | להפריע
בעדנו מחוות דעתנו לטובת . מפעל ‏ גדול הנותן תקוות ‏ גדולות,
מציע. אני לקבל את הצעתי של צ'לינו בכללה,

5 ייוגול:: נם.פה. במערב:אירופה, מורגש. זרם. הצוי לכך,:
ואם ‏ נם איננו, אפשר. בוודאי לעורר. אותו, מהצר. הפרינציפיאלי
לא ההיה הגשמת וסור באנק. קרקעי גרול רבר שאי אפשר גם
במומנט. הנוכחי, בנוגע להריזילוציה של הד"ר צילינוב. רוצה אני
להעיר, כי אם לא תתקבלנה. הצעותיו במלואן, צריך לקבל: את
החלק הראשון של הצעתו ובנופח עור. יותר נמרץ , עי"ז יתעוררו
מעמר:רוה. חרש והתלהבות חרשה .

ב ינטוגי טש מתנגד ‏ ליסוד ‏ באנק:קרקעי, מפני שהוא
סובר,. כי המוסרות. שלנו הקיימים מכבר יובלו להנשים במעשה
את דבר. הקרידיט ‏ הקרקעי, /

מוזיר: סובר אנו, כי. צריך. ליסד .קומיסיה, אשר תחקוף >
ותדרוש את הרבר, ואח"כ תציע ‏ לפנינו. הצעות . ממשיות . בלי.
תכנות ‏ מסוומה במצריה איננו .יכולים לקבל שום. החלטה חיובית ,

הנשיא ואלפסון: כננגד הרעיון ע"ר הבאנק - הקרקעי
אין לטעון מאומה.. הרבר האחר, שאני דורש, הוא, כי נעפור שאונשי-
מעשה. אם רוצים אנחנו לעשות דבר מה, הלא. אין לנו להתחיל '
ברברים בעלמא, יותר. גכון: היה להחזיק לע"ע בהחלטה, שקבלנו
קורם, | שעל פיה צריך לתת ‏ להאפ"ק. סכום של מאתים אלף"
פראנק לצורך קרידיט לומן ארוך, ולהרחיב לאט .לאט את חוג
העבודה הוו. יותר ויותר. באופן. זה נוכל. גם = לרכוש. לנו. נסיונות:
בדבר. אם. ישתנו בהמשך הומן בתירקיה | התנאים. המשפטיים,. \
הלא נהיה. אז. מוכנים ומזומנים למפעלנו כמנופים. ומומחים באופן
יותר טוב. מאשר ע"י, יסור קומיסיה לדבר.

הבה נשמור את עצמנו לשוב וליפר מפעל חדש בלי.ישוב
הרעת קודם.. ע"י. יסור מוסדות. חרשום' לעתים. תכופות: מפוררים
אנחנו את כחותינו ומערערים את. הקריריט שלנו, הלא. טוב טוב
לנו לתקן,. ולשכלל ביותר. את. המוסרות ‏ הקיימים ‏ מכבר.. צריך
לדאוג לכך, שהפונד הקרקעי, העומר להוסר במאתים אלף הפראנקים

7

של הקה"ק, ; יתרחב ביותר, זו הותה מצרנו . התחלה :. מחופמה,. 7"

אבל הצעתו של הר"ר צ'לוגוב ‏ לא תצעיר אותנו, לפי הוכחתי >
העמוקה,. אפילו צעד. אחד. הלאה, והיא. עלולה, . להיפך,: להויק -
לכל הענין.

.

הרבו. לרבר. בבאן. על השאיפה. לא'ו. השוררת: בכל. מקום, ‏ "

מאד' על. התלהבות. זו+
ב"ב,

אבל אם השאיפה הזאת. חזקה

ברופיה כ'כ,. הלא צריכים אתם, -אדוני, | להשתדל, ‏ להפיץ. שם

| את. האובליגאציות ‏ בסכום. של חצו מיליון פראנק, אשר. קצבה

האפ'ייק לצהכי = האנורות | המשותפות ו,אחוזת.-בית". כפי: שאתם
מציורום: אה מעמר הרוחות, | השורר עתה ברוסיה, הלא. יקל לכם
/ 2 ש / 2 " 2

6

גלון 'א--וב

הרבר למצוא שם קונים לשטרות<הערך האלה. כאשר יצלח הרבר
בידכם, / אם ‏ תבואו אל הישיבה הבאה לאחר שמכרתם את
האובלינאציות; אז יקל הרבר לנשת גם ליפור הבאנק הקרקעי.
על דבר אחד אני צריךף עור להעיר אתכם :: אמרו פה,
צריכים אנחנו להביא אתנו דבר-מה לביתנו, דרושה לנו החלטה,
שיהא ביכלתה ‏ לשוב ולהלהיב. רוח חברינו שמבחוץ, אני. מזהיר
אתכם. מררך זה. = יכול אני להבין, * אם הקונגריס מפיץ למטרת
חזוק האגיטאציה והפרופונאנדה דבורים מפוצצים ומוציא אמרות
ידועות,. אבל הועה'פ נוער. לנהל את עניני ההסתדרות הציונית
ולעסוק. בעבודה מעשית. אין על הועה'פ להתלהב ע'י רבורים
מפוצצים ולקבל בשבילם החלטות, שאיננו יכול לערוב בעד הגשמתם,
אפשר, שאין ההמונים הגדולים. מבינים תמיד תיכף את נקודת:
המצב הזאת. אבל כמה יחזיקו : לנו תודה, כאשר תוכיח אח"פ
ההיסטוריה, מה מאד צרקנו במעשינו, אם לא נמשכנו אחרי תנועות:
הרגע-לרימונסטראציות מחוסרות-תועלת ובלתי קולעות אל המטרה,
ד'ר צ'לינוב: אמכשולים אינם כ'כ קשים עד שנרתע
לאחיר. מפניהם. = על המכשולים, שהראה. מר. ליוואנטין במכתבו,
אפשר להתגבר. בנקל . | מר ואלפסון העיר את השומההלבנו על
חשיבותן: של האגודות המשותפות; אבל ההעודה. הואת הלא יכולה
להמלא עוד באופן. יותר. טיב ע"י הבאנק הקרקעי, מה שרבר מר
ואלפסון על אודות הדברים המכבידים להתחיל בחתימה זמניה
שהביר. אותם. לרעה. בשעה יסור הקל"ב, ‏ משמש רק בתור הוכחה,
שצריכים אנחנו להכשיר את עצמנו גם אל השאלת הואה למוער
הנכון. ‏ אח"כ הראו מצדרים שונים על המכשולים הזרידיים הרבים.
המכשולים ‏ הללו בוודאי שהם הנם היותר נכבדים, ‏ אבל בזה און
לנו דרך אחרת בלתי אם לחכות להתפהחות המאורעות. | בכל
מקום. מחליטים ביודאות. גמורה, כי. עוד בסיסיה זו של הפרלמנט
התורקי יתפררו החיקים הקרקעיים ושאלת האישיות המשפטיה,
ולפיכך באה העת , שעלינו | למהר ולגשת ‏ אל עבורת:ההכנה,
ועבודת"הכנה זו שלפנינו היא מרובת"המקצועות, ‏ צריכים אנחנו
למור לרעת ‏ את כל ענין הקריריט הקרקעי ‏ בארצות שונות
> ולבחור ממנו את כל הנאות והיפה לנו. = את הקרידים = הקרקעי,
את מקצוע האגודות הקואופיראטיביות ואפני הקרידיט הנתון להן/---
את כל אלה אנו. צריכים להכנים ‏ אל התכנית ‏ שלנו, | רבר זה
רורש. זמן. לעשותו.
/ אם נקבל עתה החלטה בדבר, רק או נגש תיבף ובאינירגיה
מרובה. אל עבודות"ההכנה .‏ אבל. יוהר נכבד הוא, אם נרכותיכף
את כחותינו, ‏ היונו את אמצעי:כספנו, עלינו להתאמץ, לאסיף בהקרם
היותר אפשרי את שלש מאות אלף הפראנקים, | שנקצבו | לצרכי
ואחוזת:בית"; אנחנו לא נתן לצרכי קרידיט להאגודות ‏ המשותפות
מאתים ‏ אלף פראנְקים, לאחר שיהיה עלינו להפריש | את כספנו
בשביל תעודה מהאמת לזו, אבל יותר גדולה ומקפת. וגם | את
הכנסותינו במשך השנה הזאת נוציא בהקאם אל החלטתנו.
עור מענה אחת נשמעה בכאן: לא מוב הדבר, שאנו באים
| ליסר. אגורה חרשה. אבל אם הרבינו = כ"כ ליפר אגודות בשביל
מטרות. יותר קטנות, התפריע ואה בערנו ‏ עהה, ‏ בשעת שאלת*
חיים גדולה ועצומה כזו? מר ואלפסון חושב, ‏ בי ע'"י המוסד
החדש הזה הננו עלולים לגרום לידי כך, שרעת הקהל לא התיחס
באמון. אלינו. ואני סובר להיפך. הקרידיט שלנו כמעט שככר אבר,
מפני שרואים | אותנו = תמיד עוסקים בחברות ‏ קטנות ‏ ובדברים
פעוטים בכלל. הבה נוכיח פעם אחת, כי יש בנו התפץ | לברוא
גם גדולות, כי מרגישים אנחנו: בנו את הכחות לכך, = ואז נשוב
אלינו את הקרידיט ' הקודם ‏ שלנו. שימו נא אל לב, באיזו תנאים
> נוסד הקולוניאלי; ברוחו של הורצל. ננשו אל העבודה,

0

והמפעל הצליח, אותו הרוח צריכים אנחנו עתה לעורר בנו, ואז
נשיג את מטרתנו:

אחרי הוכוחים העמדה למנין ונהקכלה: ההצעה הזאה:

בשים לב אל הערך הנרול של הְשנויים,
העומדים להעשות בחוקי תורקיה,
אל דררישוה תנועתנו והזרמים, המורנשים עתה
בשדרות הרחבות, מוצא הועה"פ הגדול, כי באה
שעה:הכשר לגשה ליסור באנק:קרקעי גדול בא'י
ומחליטם להתחיל היכף לעפוק בכל האינירגיה
בעבורות:ההכנה למטרה נו.

כן: מחליט הועח"פ הגדול לים
שעליה מוטל:

א) ללמור לרעת את שאלה ים
מצרה המשפטי, הכלבלי והכפפי, ולהציע לפני
הישיכה הבאה הרצאה מפורטת כנירון וה.

ב) לדון ביחרד עם הועה"פ המצומצם והבאנק
ברבר התתימה על מניות ‏ לממטרה זו
הרצאה בשאלה זו.

בהור חברים ‏ לקומיסיה זו נכחרו הארונים הללו: ר"ר
צ'לינוב,: פרופ, ‏ ורבורג, "ד"ר פרנץ אופנהיימר, ד"ר האנטקע,. ד'ר
בורינהיימיר, ד'ר ‏ היימאן, ‏ פרופיסור בילקובסקי, ולאדימיר אידילסון,
בוריס. גולדברג וש. רוזינבוים .

קומיסיה,

ור בנק:קרקעי

בישיבה האחרונה / אספת. הועד הפועל ‏ הגדול נתקבלוּ
עוד ההחלטות האלו :

הועה"פ הגדול מחליט לקצוב בשביל ביה"ם ,ק רית : ספ ר"
של ישראל. בלקינד לצרכי חנוך | חמשה יתומי:הפוגרומים פך
שש מאות פראנק לכל אחד, ביחר שלשת אלפים פראנק מפונר:
העורה הרוסי, בתנאי,
מפפיקות; שהילרים יקבלו בביה"ם הזה חנוך הגון,

הועה"פ הגדול מקפל בשובע:רצון את ההודעה, כי האנגלו?
פלשתינה:ב
נמרצה לטובת הפצה מניותיה,

באספה זו אישר הוער הפועל הגדול בתיר. פדרציה מיוחדת:

את ההסתררות ,פועלי:ציון", ‏ שהכניפה שוברות שקלים במספר
יותר משלשת אלפים,

ביום. ד', 17 למרץ, היתה אספה כללית של הקרן הקימת
לישראל. באספה נהקבלה בנוגע לגימנסיה העברית ההחלמה הזאת+
אחרי אשר בחנה וברקה האספה הכללית. את | כל החימר

ושמעה אה בירורי דבריו של הר'ר. בוגראצ'וב, ‏ שיוצא מהם, בי .

חבורה<המורים עצמה כבר הכירה בשגיאוה האחדוק שנעשו וההן
את לבה להרחיקן בעתיר, מוצאה האספה הכלליה. לנכון .להשאיר
בתקפה' את החלטתה הקורמת ולמלא את ידי הדיריקטיריום להה
להגימנפיה העברית חלקת אדמה לבנין: בית ‏ בשבילה.

הר"ר בודינהיימר הרצה ע"ד המו"מ עם ,ההילפסדפריין"
בדבר החלטת האספה. הכללית העברה של הקה"ק לחת להחברה.
הנ"ל חלקת ארמה לבנין בית הטיכניקום.. מפני. שהעיר ההילפם:
פריין ‏ בתשובתו לר"ר בודינהיימר, ‏ כי אפשר הרבר, שאשור וכות
ה של. הקרן הקימת ‏ באופן. רשמי על הארמה, שהיא נותנת

למתנה, יוכל לגרום" למעצורים ‏ לטכניקום בעתיד---קבלת - האספה .

את ההחלטה הזו:

האספה ממלאה את ירי הריריקטוריום לבא ב 0

וגם בשים לב

עיצהלו‎

אם ימצא הפלשתינא:אמט, כי יש ערובות.

אנק, תגש לעשות בתוך שררות העם הרהבות אניטאציה:

-

גליון יא--\ב

ההילפס:פריין

בדבר | השתתפותה של הקרן הקימת ברבר ע"פ

אופנים אחרים. ביחוד מסכמת. האספה הכללית כי תנתן מקופת
, [

הקרן הקימת

להטיחניקום הלוואת כסף אפוהיקאית בסכום הדרוש

לקנין | חלקת:אדמה, ולא תביא אותה | הקה'ק לידי גוביינא כל
זמן, שיהי הטיחניקים ‏ משמש לאוהה המטרה, שנועד בשבילה.

> יעקב. לדנר +

אש

אֶח לְצְרָה.

קר וָאבָד חוא הָעַרְעַר

רבה הַנְרדְמָה.
אַתָּה אֶחִי, בַּדְיְשִימין,
מָמֶלינְצַח. שליְהדְממָה !

הַן כּרַתְוּ ברית. שֶל-אמְוָה,
וְהַמִדְבָר - אָב. לַשָנִינו;
שנינו תוחים (לאינדע
מִהדאנחנו, מה-חיינל,
יום-ְערְפל אֶחָד א

תחת כנפות שחק עכור,
הגר, אֶחי, אָם יְרעְת ה >
מהבין אֶתָמול וּבִימַחֶר?
א וְהַבְדל יום מִיָמִים =
ְהַיָמִים. כָּכָה דומים!
שְמְמָה אַחַת יָלדְתַ:

אַחִים הָמָה, אחים תּומִים,
לְמָה חַבָּט עור לשחק,
מהיענף מפוָה בדילו?
וְהַשְמָש מַילְף יַתַן
ומהזיוסיף גם בְּהָלו !

כָּל המאורות לוריניהי,
כלוּם יָבִיאו לְף תנְחוּמים !
עלֶם ל עִילם קְבִּיבָ --
מִי-ְבַסָה המערוּמִים !
קְפָא, טרְעָרִי, בְּבֶשְתְִּ
ו

עד שימק שריד עָףּ

או מִמִזָרִים תֶגַח סופה..,

%> העולם <> 7

יצחק ‏ מרגולין,

לא אפפר לְך, אַחותִי, הזכְהונות,. השֶכָחות ...

לא אֶסְפַר עַל הַמָאורות, שכְבֶר כְּהו, שִפָּבֶר פָּמו :
יה היו כוכְבראורָה, נְחו. נְְחו וְתָדלוּ,

תדל >

חָרָש נשָב שנִיטו, אַחוּת, בתוך הְַּמָמָה הַמְתְנִיקָה,
חרש נקשִיב מַה יסְפַר בּין הַצַלָלִים, צַלְלִיאפָל:
מְלְאִי סוד כלילות-חשָך שם מַתְלחָשִים כל הַצְלְלִים,
כל הַצַלְלִים, /
לא מ אד הם. בפפיריםיפתוך. האש ו
וִָם גם זהרוּר אֶחָד וש שם, הַטְתְחְבא בִּין הצללים (*
הדור אֶחָד מְאִיר. מבְחיק, קו שר כב אורו,
ְּבָה. אורו.., .

או נִתְעוְדָד, אֶחוּת, שנית, נוסיף .קוות וגיחלה,
חֶרֶש נשב שֶנִינו כָּבָה,. חולְמִים, חוזים מחוחק קפֶם:
לא נְִפָר עוד נשַכָחוות: אך בִרְמַמַה אט נְקוֶה,
אט נקוה. ..

7 -00-----

שאול טשרניחובסקי ;

שירת הַהְצִיר,
(משירי 61 ו 1 6 כ ו

יש שָדְמת זהָב מָלְאָה יבוּל,
ומרחב לָהּ וְאִין לה ְבוּל,
טחני, טְתְנָה, טְחְניו

ל ל עומרות שם.
טחני, טַחְנֶה, שחני!

הַעֶרֶב בָּא בָין עָבִי. דֶם,
לַלְחֶם קורא המון עַם,
טחְני, טַתְנָה. טחני!

וּבְחִיק הַלִילָה סער, ועוד
ממחרת יום זה לעבוד ..
סחַני, טְנָה: פְחְנִי!

הָרוּח תְּטַאָטָא שָדות חיש ,
ולא ָרְעַב עוד לְלְחֶם אִיש,
טחני, טְחְנה, פחני!
---0 0

ל יפ ל ב 5

עובר ' על פניה אכר הדר באותה שכונה,

8 > העולם 35

גל יון יא--56

משה סטאוופקי.
הַמְּסָפַחַת.
(חויונות ותמונות .)

מטפחת ‏ ארמרמת"כהה של אמון. פשוט עם פטורי ציצים
רבי הגוונים. ‏ לארבעת. ירכותיה ‏ מהפהלת : משבצה. בעלת שמונה
קצוות כהומיפיחומים | משולבים איש באחיו ‏ ומקולעים בתוך. בקו
ירוק, המהלכר בזוית עם קוו שני ונקלע עמו בעניבה.

מספרים..קטנות = הקשורות . בחוט אל שלחן החנוה גזרוה
והפרידוה: מעל. יהר אחיותיה וישלהוה אל הוך העולם. הרחב והגדול.

1

בערב פסח קנוה; היתה לנחלתו של יהודי, ‏ יהודי פשום --
חנוני,: מלמר, = בעלדמלאכה, ‏ מי יודע? יהודי שבבר הפיר מעליו
את בגדי ‏ החול, טבל. את בשרו במים לכבוד החנ והתעטף כזיו
האבים.

וכות היתה לה, כי השתמשו בה הכף לרבר
המצה?שמורה כרכו ונשאו. בה...

כל ארבעה כנפותיה מקובצות ‏ ומהורקות ‏ אל הוך כף יד
אחה, ומקרבה בולטות, ‏ ער כדי למנות, מצות עגולות כאלו מהחת
מחונה .יצאו: אחת, שתים, שלש,.. שש...

* | בזהירות רבה היא נשואה. מושטה קדימה,. כשחיא תמוכה
ביד. השנית, כאלו חפו להעמיס עליה, בטרם הסכינה עור, משא
בבר. בוה.

והפרחום, ‏ המשבצות והקוים ‏ כאלו ההלחשו' ביניהם: טתוך
חפש, קדושה. והוד, כאילו הכריזו: הוהרון פנו מקום, ‏ מצה שמורה
כרובה בתוכנו,..

כל אחר מפנה לה מקום, נוטה הצרה,. מביט אליה בחרדת
קדש, מנענע בראשו ומברך: יהי רצון שהזכי גם לשנה הבאה.

זה היה צערה הראשון העולה אל הקרש...

ומאו: הלכה הלוך ועלה; אך צעדה את הצער הראשון לא

וכבד. עוד הדבר ממך, מצוה גוררה. מצוה..,

מצוה, | את

לפנות ערב עטפו בה את היין לארבע כוסות, כשנשאוהו
דרך הרחובות,

בקבוק מלוטש עם פקק של וכוכית בולט מתוכה, כל העוברים
עליה. מכירים תיכף, שיין, יין-צמוקים * אדום בתוכה,

אולם לא לכל . עין מותר לראות את אשר בתוכה, הנה
כשהוא לבוש עור
אדרת עור כבשים , לבנה עם כובע של שצֶר גדול על ראשו,
מסתכל בה ושואל : ,א צא. טא, ווינא נא קידעש"+*6)

והיא קורצת אליו עין בלצון בפטורי הציצים שלה, מתגרה בו:
מגינה ומכסה אני, לא תחדור אל תוכי ‏ כל עין זר, לא הראה
בי מאומה.

בלילה, ליל התקדש. החג,

על השלחן המכוסה. לבן מבריקות מנורות: נחשת מרוטות,
ובהן: נרות דולקים, ובתוך ספל חדש נתונה ביצה צלויה, שרופה
למחצה, ועצם נחרה זכר לקרבן פסח.

הנה שבו מבית הכנסת, כל אחד. ישב על מקומו מסביב
לשלחן'. :

כופ. כל אחר עימהת. לפניו מלאה יין,: ובבקבוק עם וין*

= הפה ברבר עבורה--ומחרישים +.

הצמוקים האדום מצטלם כל אשר על השלחן ומסבים לו, כל כלי

הבית, המנורות והעששית, מתנלים בתמונות שונות מעוקמות ומפותלות""
גבנונים- -דקים וארופים עד שיכול. אתה להעבירם דרך נקפ של"

מחט, או כרפניים, רחבים כיצוקים על מחבת, לוה צואך. ארוך,
סנטר ופה שרוע וצר כסרק של דלת, ולזה הכל שטוח, חתיכת
חוטם שטוה, הראש, המצח, החוטם כיצוקים ‏ לאחד, ‏ והעינים
כאלו ‏ אברו = ואינן, פה רחב, לחי אחת גבוהה, כאלו צפה,
והשניה שטוחה, שקועה וככושה. חוטם כפוף וארוך המגיע ער
לאזנים, שפתים רחבות ודקות כחוטי. משי, או חוטם רחב כשפוך
על גבי הפנים, וזוג: של שפתים עבות גדולות וצבות,

המונות ומראות שונות+

ובין כל אלה מצטלמת גם המטפחת וקולעת את הפרחים
ופמורי הציצים מקלעות שונות, קושרת. ומענכת את המשבצות
עם הפסים הירוקים ,

בראש השלחן מקומה, המצהדשמורה מכוסה בה,.+

וביראת הכבוד ובחרדת ‏ קדש: מביטים אליה. יחוט של
קרושה קלוע בתוך המשבצות והפסים,

והפרחים ופטורי הציצים מתלחשים ומספרים על רבר עבר
רחוק, עמוק,. עצב ומלא ינון . הרבה, הרבה צער, לחץ, נגישות,
עברות ושפלות. ילדים מושלכים אל היאור, נהונים לתוך החומה
במקום לבָנה!..,

וגם על דבר אמץ, גבירה, נאולה, ‏ חירות, ‏ גאון ונקמה,
מספרים ומתלחשים .

הכל תקרא. מעל המטפחת,
נעלם ממנה....

ומתוך שמחה הם זוכרים ‏ ומפפרים; .הכל עבר על נפשם,
חלף וטבע במצולת הנצח. מביטים ומראים עליה בעל אות חי,
הנה היא, . חיא,. זהו הכל ;.

לקדושה, לרוממות כזו לא הגיעה אף ממפחת אחת, אפילו
זו של חג"הסכות, שבשעת ארינתה נתכונו לרב ר מצוה, לכבור
אותו החג, ועליה רקום כל הקידוש, ההברלה ‏ והאושפיזין, עץ
החיים ‏ ועץ הרעת, כל שנים עשר השבטים. והמזלות, הכותל
המערבי, קבר רחל אמנו, ואשר כבר עברו עליה עשרות בשנים,
ומלאה היא כתמים של יין קירוש, -- לא הגי עה לידי ‏ קדושה,
לידי רוממות כואת ,

הכל ירוע לה,

כתום ימי התג והיא נהפכת למטפחת של כים. מטפחת
של כים פשוטה,- אבל בפשטותה כל נהולתה.,.

ואז מתחילים לה ימי חייה. הנכונים, בלעדיה לא יצעדו
אף פסיעה אחת. לכל דבר ודבר משתמשים בה, ותמיד היא
תופשת את המקום היותר חשוב, היותר נכבד. ..

.1
הנה פנה היום, שעת מנחה הגיעה; ברשול ובמתינות מתאסף
ה,עולם" להתפלל בצבור., כל אחר ואחד עודנו שקוע במחשבותיו,
עסקיו ‏ ודאגותיו הפעוטות, שהשתרגו עליו | במשך. היום. ועיף
הוא מוחו ונלאה, עד שאינו קולט מה שמרברים אליו.,
הנה פלט מי שהוא איזו 0% מקוטעות, ועוד מעט והיו

לשיחה, וקם חברו ומפסיקו, פתאם כאלו נתמוטט הקרקע מתחתיו,

השיחה נפסקה, הקולות נפוצו | ולא ימצאו . עוד זה את זה.
איזה ספור עולה על זכרון מי, על לב השני עולה להוציא
דבה על חברו, מטים את האזנים ושומעים בחפץ לב,,,. נזכרים
פתאם, נפוגים, נושכים את השפתים, נזהרים "ל להכשיל את

אין דבר >

>

₪

| מנשאים ומפארים בכי

בלו" ניזון:

וב

> העולם -3% 19

והחמה שוקעת שקוע וירד עד אחורי. בית:המפגד. שופכת

י את קרני הפז האחרונות על ראשו המזהב, מסתתרת ונבלעת

בין העצים אשר מסביב לו. הרקיע מתעטף ארגמן עב ועצב,
וגעגועים ‏ חרישים עולים ממקום לא נודע ומשתפכים על כל,
רוח ערב קריר מנשב, רעדה עוברת, תנומה של ליאות מרחפת,

+ קול פהוק. משוך נשמע, כאלו חפצו לאמר : מי יתן. ועברה כבר

התפלה, סעודת הערב, ואעלה לנוח על משבבי ,
וכשמוציאים את המטפחת מן הכים אוחזים בה בשתי קצותיה
באלכסונה ואת השאר. מפשילים פעמים אחדות וחוגרים בה את

\ המתנים, ישתנה הכל בין רגע: ויקבל | צורה ‏ חדשה, כאלו. עור

חרש נמתח על הכל, ורם של קדושה ישטוף אל תוך הבית,
המתנמנמים והמפהקים .יתעוררו והיו ,למנין" יהודים, בית הכנסת,
"ולו גם החרר הפשוט, נהיה פתאם ,למקום:קדושי
והמטפחת האדמדמת-כהה ‏ עם הפרחים הקטנים היתה
/,לאבנט"י
כל הפנים מפיקים. איזה כבד:ראש, עמקות, חלפו הרברים:
בטלים, נגוזו הראגות, אספו האנחות, זרע קדש המה.
ומתנשאים ‏ למעלה, למעלה מן העולם השפל, עם ההשגות
הפעוטות, אל עולם רחוק, רחב, יפה ונשגב, עולם שכלו אמת,
חפד ורחמים, עולם של זמרה, שיר ושבח, עולם, שהמלאכיב
יום.
והמשבצות " הקלועות ‏ עם ‏ חקו הירוק,
זפטורי הציצים כאלו ישוררו ויעריצו גם הם:
קרוש ונשגב הוא עולמו של הקדוש ברוך הוא, אדיר
ונשא מאמרו,.. ‏ על הכל' נפוכה: רוח. קדשו, מזיו. אורו כל העולם

הפרחים הקטנים

יתברך ויתרומם. בורא: הכל,

ובשאוחזים אותה באמצעיתה כונסים. אותה. לתוך ‏ האגרוף
ועושים. ממנה כעין כיס ומשימים לתוכה פרוטות אחדות, ומעברים
תלויות . הקצוות - ומתנועעות; ‏ והמשבצות. בעלות ‏ שמונת הקצוות
הקלועות-עם הפסים הירוקים: כאלו מכריזים, ‏ מרברים. בלשון בני
אהם, : בנוגון. עצב.:הקורע. סגור. לב:

יהודים בני רחמנים! :

= בת ושראל עומדת להנשא, בוגרת שהניעה לפרקה, אלמת,
לא: עליפם, ‏ גלמודה ‏ כערער.: בערבה.י.

מקשה לילר, ‏ בעלה הלך למדינת ‏ הים, צריך לשלוח עגלה
"ולהבהיל. את. הרופא.י,

יתום: הנקרא בשם אמו.;. האב לוקה לצבא, .מינקת נחוצה
עבורו...

הינוקות: של ישראל חשקה נפשם בתורה, ואין מקלט להם...

הלמידי-חכמים ‏ מקדשים את שבתותיהם על פת חרבה,
השבתות' נשפתות,: חלול. השסו.יי

קצרום ‏ הם ימי חייכם, = תעיף עין ‏ ואינם, = מי יודע מה
ילר יום. חרדו ‏ מאימת הדין!י:,
וערפל. כבד' ועב ‏ מכפה = את פני הרחוב, = הכל משפילם

ראש ארצה, ‏ בין: רגע: חשו"->והנה = כלם \ קרובים, הכל נהיה
לאחד, יגון, עמוק חבר ואחד אותם יחד, כל אחד חושב את

= עצמו: כבעל-חוב. להבוגרת | האלמת, כל אחד ‏ חש את נפשו

באח, ליולְרת, כאב. ליתום; כל אהד ממהר לפרוע. את חובו,
הוא לדחותו, . מי: יודע. את. הצפון. בחיק. העתיך... ‏ אין שעור
איש איש כפי ל בפי נדבת. לבו,.\: :

ש;. מנוח. לתוכה .את נִרַבָתו

כמתחנן: הואילי נא וקחי,. יותר לא : אוכל, פרוטתי האחרונה היא..,

ובמנוחה הוא שב לררכו. ננולו האבנים המעיקות מעל הלב,
החוב. פרוע...

ובמטפחת מתערבות ומתמזגות כל הטפות, דם. אחד הוא,
דם אחים... והיא נשאתן והביאתן שמה--לתעורתן, הנה,. ‏ הכר
נא! מפות טפות אספתיו, קבצתיו; .ואולם עתה התמוגו והיו לאחתיי.

הנה לך ברכה מכל "הקרובים אל נפשך!...

והיא שבה והיתה למטפחת פשוטה, ושוב ‏ היא עם פרחיה
הקטנים מזוהמה ומגאלה שבה אל עבורת. החול. הפשוטה, . כאלו
לא קרה. דבר,.,

ו

צעיר וצעירה זרים ומוזרים זה לזו:.:

נערה צעירה תמה וזכה, אברך צעיר, תמים ומתביש,,. \

שניהם. אוחזים במטפחת. בפעם הראשונה תפגשנה עינים
זכות ותמימות, שלב טהור נשקף מתוכן כמתוך מראה:

נפגשי, הבריקו, איש נוגה הוהירה מתוכן, והן פונות הצרה,

ורגש מלבב של ילדים תמימים, שהיו זרים עד עתה,
מרחף ועובר. מן האחר אל. השני..,

אחותך, רעיתך הנני, בדרכך אלוך, ‏ צלך,. חלומך, חויונך.
את שהי: לילדיך אחלץ... שלך = אני, = חכל בשבילך, חוק,
אמץ, משול! :

אתה הראשן, היה גם. האחרון...

כנפי נשר צומחות . על = נבי, צפרנים חדות: וחלקות. לי,
את יונה רפת כח, בכנפי האדירות אהיה. למנן. לך, מחסה מפני
קרני- השמש הלוהטות, צפרנים חזקות ‏ וחרות לי, מות: יומת כל
הנוגע. בך! 0%

הכל בשבילך,., = הלב, ‏ האהבה, האמון, העמל, | הזעה,
החיים .+,

קשר' נקשרנו והיינו לאחד ,

ושוב באה המטפחת לתוך איזה כים, שבה אל מלאכתה,
מלאכת חול פשוטה.

ושוב שבה הנערה המתבישת אל חרר הנשים,

ואולם הניצוצות ‏ היו ללהב, מפיצים קרנים הרחק הרחק,
לא יבדיל ביניהם ‏ כל קיר, לא יפרידם כל שטח, לא ידעו. כל
עת וזמן, מבריחים את השנה וגורמים לילות נדורים .,.

בקשר חזק. ואמיץ נאגדו, היו השנים לאחר,

רחוקים המה וקרובים. זה. לוה,

גענועים כבדים מעיקים על הלב, אנחה מתפרצת, נשאת
ומגיעה עד למרחוק, עור: מעט ובתדצחוק. תרחף, רות על הלב,
לחש, קטעי מלים, הכל הכל אין ‏ איש יודע, אין איש שומע,
רק הכרים שומעות, סופגות לפת אל תוכן, מסתירות, מצפינות
בקרבן את הסורות עמוק עמוק ומחרישות, לא תשמענה אף. הגהיי.

רחוקים וקרובים. ,+

5

יהודים זרים ומוזרים איש לרעהו. כורתים ביניהם ברית מסחר, <
לכל אחר ואחד יקרה פרוטתו + ++
לכל אחר מהם אשה שלו ובנים שלו, כל אחר מהם שואל

להביא לחם לטפו, נעלים ובנדים לעורם,

ונעשים בני הארם לואבי טרף... \
שניהם אוחזים בממפחת והנה היו לאחר, כים אחד להם,
פרומת. חברי שלי הוא ופרוטתי היא גם של חברי, ' חדלה הקנאה
ה בדרך:: | אחת הם הולכים; לטרה אחת הם שואפים: .

90 > העולם >

גליון יא--וב

וו .המ--|

שניהם : רוצים לחיות, לשניהם נשים ובנים, לכל אחד
שלו, וכל אחד ‏ מהם | אוהב את שלו, רק את שלו, ואולם הנה
היו לאחד, דרך אחת להם...

זאת הממפחת, עם פרחיה. הקטנים והקו הירוק, ‏ היא היא
שקשרה אותם להיות לאחד +

וקדושה היתה האגורה. ++

* 4 *

הרבה, הרבה עברו על פניה בימי. חייה הקצרים...

הרבה רמעות ספגה אל קרבה,. הרבה לילות. עמל. מנו לה,
,תקון-חצות" ערכה, גזרות רעות השאירה מאחריה, נחמה אבלים.

בצער כלם השתתפה, סבלה, מחתה את הדמעות מעל
כל פנים עד אשר היתה. לנאר,.,

ואולם. נם לשמחה של מצוה זכתה:

נשאה. את הטלית, את האתרוג ‏ לבית:הכנסת, ‏ רקיקים
ומגדנות. לסיום התורה, לפריון*הבן, לבר מציה, ומי יוכל למנות
את הכל,,;

וברוב הימים נתמעכה, בלתה, ורק קרעים קרעים נשארו ממנה,

את החמץ בערו?בה באש,

מכובסת, נקיה, קשורה לכף של עץ עם נוצת אוזים
לבנה, שתים שלש פתותי לחם יבש, זהו החמץ האחרון,

בחרוה ישא אותה נער: קטן אל בית הנפח, ילדים רבים
מתאספים מסביב לראות. בבעורה..,

והפרחים שכבך היו לאפר, הקצווז הקלועות. עם הפפים
הורוקים כאלו: מתלחשים :

אתנו. יקברו ‏ סורות רבים כל כך, ים של זכרונות...

-

1 ברנר ,

מִן הַפַּצַר.

(מגלות. חתוכות).

יח,

סערת. הרוחוה. בין אורחי מיאסה .עולה על כל מדה, לא
מכונת סרור. אחת: מכנים סרטן' לבית רפוסו, אלא שתים; אחת
בשבול היומן: ואחת בשביל. השבועון ועבודות: ארעיות,. ה,אפרוי:
טור" של האחת היה .שטקטורוב, של השנית ‏ -- יעקבזון. - עורך
השבועון .והיה. -- טאלר.. נוראות ונפלאות!

ימ

קיץ, קיץ,. = האויר -= = היה לו, לכבוד להיות
קצת, יותר. פושר, קצת פחות ארי, אבל בכלל... בכלל -- קשה,
אבל לא. רע ביותר... כל כך. לא. רע, ער שכמעט אין שום חפץ
לרשום דברים בספר... ‏ לא! אפשר לחיות, אפשר... ודוקא ברחוב
נקי. ושלו, קרוב לגן-טיול, כאותו שטאלר מתגורר בי...

אידיליה. על אידיליה, כקומה התתחונה מתגורר אחד מכלי:
הקודש היהודים-האנגלים, ' אב להרבה בנות יפות, אשר הבכירה
מהן כבר נשאה בימים האלה לאברך מדופלם מאוקפפורר, והוא
סמוך על שלחן חותנון אבי.המשפחה הל הוא: אדם טוב:לבב
ושמח בחלקו, עוסק בחבור. על חמשה חומשי תורה בשם ,גיל
ורנן", שקצתו" כבר נמסרה לרְפוס, ‏ לגילו ורנונו. של רי. ליבוש

הוקן, אשר. נפשו נכספה וכלתה כל כך למלאכה. באותיות רש"י,
וגם. לרוחתו;ליש אשר, אם לא זה,: לא.

בוש
קייץן,

ּ ועתו של. אברהס שלי,

| החיים ‏ מוגבלים בהיקפם. ומוגבלים | ביכלתם, - אין לדרוש ‏ מה
ב ושי 4+ 1-41 3% ₪

חיה יודע מה לעשות: עכשיו הוא מתפרנס מהנהת. הפפר הזה,
ביחד עם הגהת השבועון, שנמסרה לו. בקצור, טוב. מכל. צד,
הכנות. היפות אמנם שמעו מאמן,. כי אבא ה,רברנד" ‏ משקיע
בוה כסף. הרבה -- ויהי הרבר. בעיניהן לחורה. מלאתי:צער..י
להשקיע .מאנו" בדבר בלתי מובן כזה, בעוד. שהצרכים האחרים
רבים כל. כך... אבל. צערן הוא. עד ארניעה:. פוף פוף יש אמונה
בלבן, שאבא ה,רברנד" לא יעשה לעולם דבר שלא יביא פירות,,,

ער כאן קומה תחתונה, למעלה. מתגורר ‏ הארון. טאלר,
עורך השבועון של פרטן -- הוא. וחיה רחל אשתו. חוה נשארה
לגור במזרח ‏ אצל אחת ‏ מרעותיה, ‏ כי רחוקה סטוק:ניואינגטון
מבית:הדפום, והיא עושה: שם במלאכת קפול:העתונים מן הבוקר
ער הערב, הצרכים במקום. החרש. מרובים, . ההונורר של עריכת:
השבועון לע"ע מועט -- ואי אפשר לוותר על. עבורתה - של
האחות:הניפה. בכלל, בלונדון אין הולכי:בטל. עלמה כזו צריכה
להשתכר לפרנפתה. פרוטה לפרוטה מצטרפת, ביחוד עתה ב,קורס
החדש", במקום החדש... מתרחשות אמנם אי:נעימיות שונות, איג
ההרגל שבמקום, ובחצר --- איזה בית:מדרש הומה, אבל בכלל --
ברוך שפטרנו מאיסט:ענד! שם הבריות כל כך מטרידים, באים,
ממלאים את הבית... מה מתוק. לחיות לבדד + ול,בל רק מבקרים
מובחרים מעת לעתו.. את ה,ליין" שבווענטווארטה:פטריט אין לה
לחיה רחל מעתה שום מנע ומשא, מלבד מה שהיא שולחת
לשם את השפחה לקנות צרכי:אוכל, אז היא מלווה אותה. ער
המעלות. ברצינות ובדאגה רבה ואומרת: ,לוק היר,.. ‏ הביטי הנהיי,
את הבשר תקני שם, במקולין הראשונים ו,בקרנר" תמצאי כרפס
ותקני,,.: אבל הכרפם צריך שיהא דק...: התבינין"

חיה רחל ממוללת באצבעותיה ומסבירה: את דקות:הכרפם
כבעלת:בית. זקנה, ענין ארוחת:הצהרים בשביל זה, שיבוא. בעור
שעות, אחדות מן הרידקציה, הוא, | כנראה, הרבה יותר. חשוב
מהמחלוקת. עם ,איפקרא" לפני רבות בשנים::--

* %*

ובחררו הישן של מנוחין --- קולוניה. ,רוסית" שלמה: הואו,
ליברמן, ‏ אנכי, אחרים,,, ‏ בעלת-ביתו הבלתי:נעימה אינה מקפידה
על זה: אוהבת היא, שהמון גברים יסתובבו לא הרחק מבתהי..
ואם נברים עניים -- הרוסים הכל יכולים.,. אנשים משונים,,. היום
הם עניים, ומחר --- מי. יורעיי,

לכלנו הרבה פנאי -- ואברהם אבינו (כך אנו. קורין לו)
אוהב לחיות ויודע לחיות. הוא אומר: לפני : עת מועטה דברנו,
כמדומה, על ההנאה, בעיקר. הדבר. ‏ אין לנו: בעולמנו, באמת,
מלבד העונג, אנכי, למשל, מתענג בתקופה. זו על' כחי, על
בריאותי, לפעמים, כשאני יוצא החוצה, והשמש מאירה, ‏ אני

מרים מאלי את ידי באויר, מתענג אני על כחן, על החיים"

שבהן -- על השלמות. שבי. --

והחוצה. אנו יוצאים ‏ כלנו לעתים קרובות מאד. יציאות
טיולים ארוכים על חיף ממזה:הנהר. ‏ מה לנו ולהאנגלים) את
הלחם אנו קונים בהמון, בחרוה, ברב. ענין, * מים חמים ולחם
לרוב. סבובים עליזים בחדר חלוצו:נעלים, , יחפים, ‏ מ,ניל . ורנן"
אנו ניזונים, נמשכים החיים, חא:חא... לעזאזל הכתיבה!

כשמנוחין יוצא לור --; יש שאני מעלעל באלבומי:
הצמחים שלו,. נפלא הרבר,. מהיכן ‏ ירק זה יונק. וחי,.,

--- גדולי:קרקע כשהם לעצמם הוא' חובב -- אמר לי אמש
בקולו: הצלול, הגמוך, העמוק. והשוקט, בשבתנו באכפדרת?הבית
לאחר חצות | הלילה -- יכול הוא. לומר: :/ מאֶד: חובב, = צמחים,
דשאים נאים, אביב, קיץ -- זה הלא הכל, שהחיים יכולים לתת:

]-

4

.
4

ג%וון וא--יב

> העול5ם 3 1

בכממחהטמהלטטקנטהאנאקזק הצכאמממצוונד הנטקו הטונו ובש המע הטיא הנקש ובנ שמאישבנטהיה. 1 שה בענ-שם ,יוסיע 078 5נהתלט חח ולפ טח יק פטוטקש- אע ונוט שג השענש

דברים אחרים, אושר אחרן אין לדרוש מהם יותר. ממה שהם
יכולים ‏ לתת. כך הוא הדבר, כך, בדרישות גדולות אפשר לבוא
אל הארם, אל עצמו, וכאן תתם ותשלם ממלכת הצומח, כאן גם
גבול החיה: עד פה תבואי! כך הוא הרבר, כך. אדם, הוא
אומר,: אדם--לא ארם:אל, ‏ לא אדם:עילאה. ולא אדם:חיה. להזהר
ביותר דרוש מפני האדם:החיה, אבל לא מעט גם מפני הארם:הצמח,
ילודיהאשה אינו צמח, . אינו יכול להוות רק צמח ואינו צריך להיות רק
צמח (הפסקה), האני, שומעו, איני יודע, לשם מה הוא מפטפטן וכי
לא מוב לשבת. דומם קצה% (שוב הפסקה) לו אירע פעם --
לפני שנות הרבה היה הדבר, והוא, כמדומה, כבר ספר לי זאת --
שהלך ושחרר מידי הרשות ילוד:אשה אחר, שהיה עלול לסבול
הרבה, ועתה,. אמש, נפגש בו, בשהוא עסוק בעלמה אחת,
וראה,. שזה לא אדם, אלא חיה:צמח, יחס ה אדם לכת:מינו
אחד הוא, אדם בריא הוא, מנוחין, בריא. ברמ"ח אבריו. ושפ"ה
גידיו, ‏ ויש לו הרשות להניד זאת, מובן, שלהתחרט על זה,
שהשליך אז את נפשו מנגד בעבור הלז, אין מה, אבל הטעות
היתה : טעות, ‏ האושר אז ‏ היה אמנם במעשה<השחרור כשהוא
לעצמו, במסירת הנפש שבשחרור ולא בתוצאותיוו.. ואף על פי
כןן.. אַח, \ כן, כן... חיי אושר. אין, אין אושר בחיים, גם: אם לא
יזכיור את המות, אבל יש אושר, ואושר אמתי, ברגעים ירועים,
יש אושר ברגע, הגבורה היא לא ברגע, כי אם בההתמדה, אבל
האושר,., כך הוא הדבר, כך,

חייו בסיביריה הורוהו: לא ברגע הגבורה,
תמירי, במעשי ובחיי יום יום, יודע הוא
להיות אמיץ לשעה, להתגבר. על נסיון
קשה, למסור את הנפש ולעשות פעם מעשה שלא יעשה, לצאת
בפלוגה של הגנה נגד קהל רוצחים במונדירים. ובלי - מונרירים,
ואפילו לצאת לגרדום, :אבל כשהתחיל :- לחיות בערבות ‏ סיביריה
יום, שני ימים, שלשה ימים, ארבעה ימים, ובכל יום ויום לדאוג
שלא למות ברעב, בכל יום ויום לראות את הכליון ‏ שמסביב,
בכל שעה ושעה להענות מגלות:סיביריה >בכל פרטיה. ובכל
קטניותיה, ובכל זאת, לא היות תוהה על הראשונות, ‏ לא נופל
ברוח, -- אז הבין, כי המדרנה היותר ‏ רמה היאג לעטור על
משמר של חשיבות האדם בלי הפסק, שעות, ירחים !ושנים,
להתיחם כאדם תקיף אל כל הנפנש גם -- וביחוד -- בפעוטות,
בנמושות, בשונות...: להיות בחינת אב לכל יתמות שבעולם, ‏ ואב
לא לרגע, אלא לימים ולשנים. היעמוד: בו לבו אם יפגש בוה
במציאותז -- על כנון דא, ורק על כנון דא יש. לדאוג, ‏ אלמלא
היחה הדאגה בכלל. מן המדות הבלתי מהוגנות. הצורך לוח --
וודע: הוא ברור -- נובע מעצמותו; ‏ צורך וה, ‏ להיות ‏ כך ולא
אחר, שלו הוא, לא מבחוץ. בא אליו, אבל "מה בכך--היכול יוכל
כחו המיוחד ‏ הוא. בזה, שאינו ,תלוי במפריעים ‏ קלים, חיצוניים,
שאינו מתירא מפני אי:נעימיות שונות, העומדות בדרך. כצר.,. אבל
בכל זאת,.. כלום די בזה?... אַח, ככָה1 השעה השנית כבר+... ברקאי..,

הגבורה.... כן, בן/
כ אם בהתמרה, בהן
מן הנסיון: נקל ואפשרי

הגמנסיה | העברית ‏ ביפו ,

מִכְתָבִים מְגְלִיל.

על פי פקודת הממשלה. הגבוהה ‏ התאפפו. חברי. מועצות
ערי: המחוז. אל. עיר' הפלך. עכו לבחר. ארבעה. חברים אל מועצת

> הגליל ‏ אשר. בבייהוט (,מג'לש. עמומי. של ואלית ביירוט),

בפקודה. שבְאֶה מקושטא. ע"ד קריאת מועצת. הגליל נאמר,
כי. המועצה הואת תדו ביחוד ‏ על - הענינים. האלה, - א) תקון
הרַרכְּיִם; ב) הרמת מצב עבוּדֶת האדמה; ג). הרמת . מצב המסחר;
ד) סדור ענוני: הורקו (מם. קרקעות), ועוד.

באספת ‏ עכו. נכנסו. לושיבה חברי מועצת. ,כל מחוז. לבר
ועבדו. הצעת . תקונים שמצאו. לנחוץ לתקן במחוזם, . בנוגע לענינים
שעליהם. תדון. מועצת. הגליל.

למטה. אביא :הצעות התקונום שעברו- מועצות צפת וטבריה
ושה וגשו: למועצת. הגליל ע"ש. הואלי, ‏ שהוא: גם נשיא. המועצה.
אך. מוצא ' אנכי לנכון ‏ להקהים; חברים. אחדים על הקלקולום
והפגעים השוררים : בסדר- ההוה, . ושעליהם. עמרו. עורכי: ההצעות,

א הדרב ים. בידוע; יש: בהורקיה . מפ מווחר,: ררבוה,
שנועד ' לסלילת דרכים חדשים:. הכנסת המס.הזה, העולה לספומים
הגונים; ‏ היתה: ער עתה. נשלחת מכל ‏ ערי המחוז וערי הפלך אל
עור" הגלול, . ואיש: מתושבי ‏ המקום לא ידע מה נעשה בכסף הוה,
המס הזה היה למשל ולשנינה בכל מקום, ביחוד. בגליל העליון.
במקום שאין כבישים ואין מסלות כלל, ועוברי ארח מסכנים
את נפשם: לרכוב--בנתיבות \ עקלקלות-- ולעבור- בין; ‏ סלעי=-הרים,
על פני: תהומות : ופחתים.. יבול. השרות וכל מיני. סחורות מובלים
שם רק על גבו פררים ‏ וגמלים, וההובלה עולה בקושי. גדול
וביוקר' נורא. מובן, . כי המצב הזה מעכב בעד התפתחות התעשיה
והמפחה 'ומדכא ‏ את עבודת האדמה,

ב) !עב ו דת האדמה עומדת במדרגה נמוכה. בא"י. כמו
ברב : מדינות : הממלכה : העותומנית: ‏ סבות. רבות: מעכבות. בער
התפתתותה. - עורכי ‏ ההצעות הבאות .למטה הואים. את מקור הרעה

בסבות: האלה!' א): מצב: ההרכום. שבבר נזכר למעלה;. ב) הגנבות

והגזלות ‏ המצויות בשדות ‏ ובכפרים; ‏ ג) המסים הרבים העמוסים
על האכר, וביחור- מס. המעשר.

המפ: הזה = כשהוא: לעצמו. (/+:14) : הנהו משא ‏ כבר על

= האכר; \ אך: שבעתים ‏ גדולה. רעתו בגלל' םדרר. ג ב יתו. כידוע,

נוהגת. הממשלה ‏ להחכיר. אֶת' המס. הזה.. החוכר, שחוא על הרב
איש עשיר. ותקיף ומקורב לממשלה, מתאנה לתאפר; בא עליו
במרוניות \ וערמומיות: שונות ומכריח = אותו | לשלם ‏ הרבה יותר
מהמם ‏ החקי. . ביחוד ‏ פובלים. הבורמים והגננים. ע"פ: החק ‏ נגבה
מעשר. הכרמים. והגנום ‏ ע"י.שומא, , והשמאים מטים, כמובן, את
הדין לטובת: החוכר, ועל "הרוב בוחה בעל הכרם או הגן להתפשר
עס בעל דברו-התקיף ממנוע%פ: התנאים אשר ישות עליו.
בשנת. ברכה. ירבו = הקופצים. על חכירת: המעשר, . ועיי
התחרותם. יעלו "את דמי החבירה, ובשנת: הזון. יתרחקו החוכרים,
כי און: להם חשבון לשלם את הסבום. של אשתקד, . אך פקידות
הממשלה. נוקטת ‏ את הכלל: מעלים' במעשר ואי מורידים. מה היא
עושה? היא חובשת את מחתר "זקן) הכפר וכופה. אותו. לחתום בשם
העדה .כי: היא: מתחיבת : להעלות. לממשלה ‏ את: הסבום, ‏ ששלם
החוכר: בשנה הקורמת.
כל החומרות והגזרות: האלה אינן נוהגות אלא. לגבי הפלחים
המסכנים; ‏ ואולם = בעלי האחוזות = הגדולות. התקיפים. מתחכמים

₪ העולם 96

חמיר לשל | הרבה. חן מבי שויו יו ל ה 1 החוכרים .

גל יון יא--ום

מעיזים. לחכור: את מעשר. אדמת. התקיפים ‏ ולהעלות. את \המחיר,
ואין הממשלה מרקדקת. אתם,. ואלה חוכרים על .ההוב נבעצמם
את מעשר. אַדמתם, ‏ ובסכום. מצער, ..לפי העהך, וגובים מהפלמנם
העובדים אותה, כבל. אשר יתנם. לבכם.

בון הסבות שעכבו את . קדמת עבודת הארמה תופסות: מקום
חשוב. בערות האפּהים: ומשמרותם.. הפלחים: אִינם ‏ משנים ".כקוצו
של יָוִד בסְרָרי עבודתם והנם. מחזיקים : במגהגים: ישנים, . שעברו
בירושה. מדור. לדור: במשך. אלפי שנים, ואולם מועצות ‏ חערים
שבפלך עבו לא- דנ על. הרעה הזאת. בכלל ולא עמדו 0 על
פרט אחד. מתוצאות ‏ הבערות,

הערבים אינם ‏ משביחים ‏ ואינם מובלים, את. אֶהמתם, ‏ וכל
הובל המוצא: מהבתים והרפתים-יערם.לערמה אחת. ענקית ההולכת
וגדלה. משנה לשנה, היא :ה מזזב לה, המשמשת למקום.. מוער
התושבים, .ש ער-העור,

בעלי ההצעות ‏ העירו. על חרעה = הכרוכה = בשמה ‏ הואת
לעבודת - האדמה ולבריאות יחד, ו

ג הורקו:. בשם הזה יקרא | המפ: המוטל ‏ על בל נכסי
רלא ניידי. לפ שוים, גם : במ הזה היתה שוררת: ערבוביא:נוראה,
העשירים |ְהתקיפים. חוו משחחים את השמאים הממונים מהממשלה
להעריך- את נכסיהם בפחות משוים, ‏ והעניים, : כנהוג, ‏ היו משלמים
יותך - מכפו: ערך. נכסיהםי;

הממשלה פקחה עין עתה על המעוות הזה והכניםה את
הענין הזה, לפדר הענינים שתדון עליהם מועצת. הגליל.

ואלה הן ההצעות, שהגישה מועצת מחוז צפת,

א כדי: להקל את: המשא- והמתן; : ובוחוד<: הובלת פרי >

הארמה ממחוז צפת, ‏ צריך ‏ לכבש. את;הכבישים. ‏ האלהו מצפת
לעבו ררך הג'בל (צפת, מירון, . פקיעין, תרשחה,. קברה, ‏ עכו)
וררך השגור (מירון,, פורדיה, רמיה,. מגרל-אל-כרום, ‏ עכו); מצפת
לטבריה; מצפת. ע3/ גבולות: מחוז עמק עיין ומצפת : דרך ‏ גשר
בנותקיעקב ער גבולות רמשק,

ב) בדי לשמור על מנוחת .העם ושלותו: דרוש לקבוע בעיר
צפת. ארבעה משמרות. שוטרים חהשות : וגם: להופוף 0 מספר
החילים והשוטרים הנמצאים, ‏ לקצוב. להם משכורת: מספקת אשר
תשולם ‏ להם מדי: חרש בחהשו.

ג צריך לכבש כבישים בין הכפרים ולקבוע :משמרות אנשי
צבא, ‏ גם להפקיר חילים אשר יעברו ממשמר למשמר להנן על
העוברים (סדר ‏ כזה ‏ נהוג בלבנון. הכותב).

ד) אפור להוציא . אף: פרוטה ‏ אחת. מהכנסות העיריה מחוץ
לעיר, ‏ ב"א כלן תהיינה מוקדשות להוצאות הנקיון, ‏ ההארה. והקשוט
של: העור עצמה,

ה) לתועלת אוצר" הממשלה ‏ וגם למטובת : האכרים והרמת
מצב: עבודת ‏ הארמה צריך. לשחרר את האכרים מהעשק, שחוכר
המעשר' עושקים אותם. לואת = צרוך לבטל ' לגמרי : את שמת
המעשר הנהוגה בנוגע לאדמת זרע ולממעים, ותחת המעשר יושם
מם קצוב על הארמה לכל .דולם, כמו מס הרקוי ו

0 צריך | לוסר = בי"ם בונוני = בעיה ' המחו' ובת"ס
למתחילים בכפרים כדי ללמד בהם את כל בני. העותומנים ילידי
הארץ, מבלי הבדל רת, תורקית, ערבית ומדעים. בתנאי', שהמורים
יהיו בעלי השכלה מילידי הארץ:

(לפי. עדות: חברי המועצה. נמצאה על גוף \ הכתב ההוספה,
כי מורים מיוחרים יהיו לכל דת"ורת; ‏ הכותב),

בהיות,- שחוסר. המים היא:רעת הבה לתושבו העיה בפרט

בימי . הקיץ, ע"כ ‏ צריך: להביא = מים מהמעינות: הקרובום ‏ כרי
5 להספיק לצרכי החושכים צקכוות ל חקופות. השנהן

8

+

4% הערים והכפרים שבמחוז,

4

ליון יאר-ים > העולם 3%

4

ח) בהיות, שהמובלות (ערמות הובל) הנמצאות בתוך הכפרים
מויקות מאד לבריאות ‏ ומקלקלות ‏ את הדרכים, ביחור, בימי
הגשמים,- ע'כ . צריך. לאסור. לערם : את הובל: ‏ בכפר. ‏ ולצוות. על
האכרום -להוציא את הזבל: אל הגנים והשרות,. = ועי"ז ‏ ווטב. מצב
הבריאות ועבודת הארמה יחר, =ולהשגיח. ע"ו בקביעות נמרצה:

ט) בהיות שישנם אנשים במחוונו, שאין להם כל מלאכה
קבועה. וררכם, ללסטם את הבריות ולבוז. בז. (פה ‏ יבאו | שמות
שבטי ברוים שוההים), ובעלות עליהם הממשלה ימלטו אל ההרים
ויתחבאו בנקיקי הסלעים, ע"כ: צריך לאפר את ראשיהם פרי למנע
אותם מעשות רע.. ויען כי | ישנם אכרים. המחזיקום. בירי עושי
השע האלה ומפתירים אותם. מאת הממשלה ושומרים. את כליהם
ורכושם בעת המלטם, צריך להכריז, כי לא יעיז איש להנן. על
השודרים, כייא להפך, . חובה לתפשם ולהסגירם לממשלה, ‏ והאיש
אשר יחזיק בירם ויסתירם מהממשלה או ישמר אתו את חפציהם
יחשב. גם הוא לשורר ורשע. צריך לתת פקודות נמרצות בנוגע
לוה לבל מחתרי הכפרים.

הכנסת :מס הדרכים (דרביה). צריך להשאיר במחוז עצמו
לתקון הררכים והגשרים, ואסור, להוציא אף פרוטה מחוץ למחוז.

יא) לתועלת קדמת גדול הטבק צריך לבטל את פקידות
חכירת מם הטבק (40616) כתום זמן ההכירה, וכל השותל טבק
ישלם מס ודוע לפי שטח האדמה השתולה,

יב) |בדי' לשמר על וכויות: אוצר הממשלה. וטובתו צריך
לחדש הערכת הורקו (מפ לנכסי דלא נידי) בהקדם האפשרי בכל
וההערכה תעשה ע"י אנשים נאמנים
מנכבהי. הואָליה,

ינ בהיות, שהעדר המנוחה ומקרי אפונות רבים הנם תוצאות
כלי הנשק המסוכנים (ברודות, ‏ מרטינות, אקרחים וכלי זין אחרים)
הנמצאים בידי השורדים והמהגרים המערבים.- -צריך לתת פקודה
נמרצה לפרק מעל האנשים ההם את כלי נשקם בלי כל אחור
ולהשגוח. ע'ז השנחה. מעולה,

מועצת ‏ מחוז: טבריה הגישה גם היא הצעת תקונים ‏ דומה
לזאת, בהוספת סעיפים אחרים הנוגעים לצרכים המיוחדים של
העיר ‏ טכריה ,והמחוז, ‏ והנה הדרישות היותר .חשובות.

א) לסלל . סניף. למפה"ב. חיפה-דמשק : מהתחנה סמך אל
טבריה.

ב) לכבש כביש מטבריה לצפת (בהפכם לדרישה. צפת),

ג להעמיר משאבה בתוך ים כנרת שתספיק מים טהורים
אל העיר, כרי שלא יצטרכו יושביה לשתות מהמים אשר על
שפתו המלאים סחי וחלאה. :

ד להחכיר: את חמי ‏ טבריה. לעשרים ‏ וחמש שנים ע'מ,
שהחוכר יתקן את המרחצאות, באופן שיוכלו למשך אליהם אנשים
רבים. ולהביא תועלת לעיר,

ה). כי ינתן. . רשיון.ליפר ‏ בית .חרושת לכבישת ‏ סרריניות
הנמצאות בים כנרת. לרוב,

ו כי: ינתן רשיון ליסד בית חרושת לסוכר, בהיות שלפת
הפוכר עולה יפה בסביבות טבריה +

<< אלה. הם התקונים שהוצעו מאת מועצות הערים צפת וטבריה,
הצעות דומות וקרובות לאלה הוגשו גם מחיפה ועכו (שתיהן תמכו
בדרישות. צפת ‏ בנוגע. לררכים. מצפת לעכו).. כמובן, אפשר לדון
הרבה על פרטי: התקונים האלה, אך בכללם הם טובים ורצויים,
הלוא שיזכו: להתגשם. במעשהי
ואולם לא אוכל 6 ב -

פרט : אחד חשובי /

כונתי ‏ לסעיף הנוגע. לחנוך העם והשכלתו. בל"ם' צרקו החברים
הערבים בררישתם, שהממשלה תפתח בת"ס. נמוכים בכפרים
ובת"ם בינונים: בערים: ללמד את בני ‏ העותומנים את השפה
התורקית. והערבית. אך ההיתה השות לנבחרי היהורים להשתתף
בההצעה הואת, | מבלי להעיר ‏ כלם. מאומה ‏ בנוגע לבני עמם
ואמונתם +

לפי רעתי לא! וחושב אנכי כי לא' אהיה. יחיר פרעתי.

לא ככל ,הגויום". בית. ישראל בא"י,

בין הערבים ובפרט. בין המושלמים נמצא יודע ספר אחד
בכפר או בשבט, ובינינו אין אף אחר גם הפחות. שבפחותים, גם העני
שבעניים ‏ שאיננו 'שולח: את בנו: לבית אולפנא ‏ לכה'פ. חמשרשש
שנים, * יש לנו \ חדרים, ת'ת "וישיבות = ובת"ס ‏ ממינים שונים
העולים לנו בסכומים לא מעטים. יש לנו חברות שונות שעור
לפני מתן החושמה דאגו. להפיץ. בינינו תורה ודעת: ‏ ,שומרי
תורה" ובגרשים ובלי גרשים),. חו"צ, ‏ עזרה, חכי"ח, אנורַת אחים,
ח' למל, יק"א וכו' וכו', ואם אמנם יש במופדות האלה מעותים
וחפרונות נדולים, ‏ הרי אנו יודעים אל מי לפנות בהצעות ובדרישות
הקונים, ואיננו וקוקים לממשלה שתפתח לפנינו. בת"פ ללמרגו >
כתב ולשון כמו לבני הפלחים והבדוים.

אמנם. לפי עדות אחר. מנבחרי היהידים הקדימו רפואה למכה
ויצועו, :כי. ילמ בבתה"ס העותומנים גם. את דת ישראל ‏ לילדו
היהודים,. יהיו לנו אפוא בת'ם עותומנים ,‏ שבהם ילמרו לילדו
ישראל תורקית וערבית ו,חכם" או רב יהיה ממונה ללמר הרת,
אך כבר ראינו הגדולים שגדלו בת"ם כאלה. בארצות: הגלות ולא
לגדולים כאלה נושאים אנחנו ‏ את .נפשנו .פה בארץ אבות.

אמנם. יורעים אנחנו. ומבינים,. כי בארץ הזאת : יהיה חנוך
בנינו תלוי בידנו, | אם אך נרצה, אך היא הנותנת, בי עלינו
להיות זהירים מאר במעשינו בנדון זה.

אך הנאה ליהורים לפרוש מיתר העותומנים +

לא נאה, לא נכין ולא ישר לפרוש מיתר. התושבים .בכל
הנוגע למלוי חובותינו ‏ לארץ ולממלכה, אך .זאת תפארתנו להבדל
מעמים אחרים בכל הנוגע לחנוך בנינו, | לתחית לשוננו ולקיום
היהדות . .

יכולים אנו לאמר בלי כל חשש ופקפוק לשכנינו הערבים
המושלמים והנוצרים: יד ביר נלכה אתכם וחד בכל הנוגע לחקון
הארץ. וסדרי הממשלה; אך בת" היו לנו מעולם שהחזקנו אותם
בכספנו וגם להבא לא נחשך כל קרבן-למען חנוך בנינו והשכלתם.
ואם בימי המשטר הישן זלולנו בהוראת השפה התורקית והערבית
בבתי ספרנו, נשתדל עתה למנות את החפרון, = כמו שמאירך
גיסא בוראי ימצאו הרבה ערבים משכילים שירצו ללמוד וללמר
את בניהם את שפתנו העברית, :

ע'פ הרברים האלה היו. החברים. היהודים. צריכים. להציע
(ובודאי היו החברים ‏ הערכִים ‏ מסכימים להם). לדרוש בת" רק
לאלה מתושבי הארץ, שאין להם עריין ‏ בתי: אולפנא. כלל,

הארכתי בענין הזה מפני שלא מקרה בודד הוא, כי אם
בבר. נשנה ועלול הוא להשנות אם לא נזהיר עליו בעור מועד.

כידוע לי רנו על. שאלת. החנוך גם. באגודת ,קדמה. ואחדות".
וגם שם התקבלו " החלטות במשמעת. ההצעה שרברתי.. עליה,
החברים היהודים הסכימו עליהן | או הודו בשתיקה. ההחלטות
האלה נותנות | כבור :לחברים הערבים, אך .כל וכלל. לא לחברות
היהודים הבאים לדו על ענינים שקיום היהדות ותחיתנו הלאומית'
הלויים בהם מבלי היות להם לזה ‏ לא המומחיות הדרושה ולא
יפוי בח, / ,

חברים. נכבדים. הזחרו. בדכריכסן ו

4 > העולם 3

מְכְתָבִים מִהוְרקְיָה.
.1
קוּשְטָא.

המצב הכללי .--המפלגות והיהודים . --- החכם-
בשי ב,אילדיז קיוסק" -ב,שער הגבוה" ואצל
ראש בית הנכחרים . -- לארץ-ישראל)

מצב המיניסטריום של חילמי-פחה רחוק מעורר קנאה , בית-הנבחרים
איננו פומק מתבוע הצעות לחוקים -- עפ"י הקונסטיטוציה הנוכחית אין: לבית-
הנבחרים זכות ,האיניציאטיבה" -- וראשי המחלקות השונות במיניסטריום
גרפים ורשלנים. כמו ,בימים הטובים ההם" של המשטר הישן, ואינם מספיקים
למלאות את דרישות האדון החדש שלהם, בית הנכחרים, שאינו חדל לקרא
,הב"הב ". ולא בלי סבה נרפים ‏ הם ‏ הארונים העומדים בראש ל
השונות של המיניסטריום . בית-הנכחרים אומר ל,קצץ" בתקציב של השנה
החדשה , והחשבון הראשון שאומויים לעשות, הוא בשכום הגדול של... ראשי
המחלקות ‏ המרובות = והשונות של המיניסטריום,.. ובפנים הארץ לא רק שלא
השתרר עוד הפדר המקוה, אלא שהמבוכות ואיההפדרים הולבום וגדולים .
גופות רבים ש ב ע רב יצאו במלחמת תגרה על המ ממשלה . השבטים הבדואים
. הורסים את מסלת-הבוול ההולכת ל היג'ם, בקורדיפטאן ובקיפריה
מתקוממים בממשלה ובפקידיה..ב טפריפולי, באסיה הקטנה ובנופות
אחדים של א ל ב נ יה שורר רעב, אנשים מתום כזבובים ; והממשלה העניה
והמדולדלה צריכה: לאוור את כל בחותיה. למען תמוך במסכנים הצועקים ללחם .

גוסיף לוה אי-שביעת-הרצון של בל אלה הפקידים , שגורשו ממקומותיהם
הבטוחים , והממלאים עתה את רחובות קושטא -- והעיקר, חופר פקידים,
שידעו מה משרתם דורשת מהם , ואו גבין את מצבה הקשה של ממשלת חילמי .

ומצבו התחדר פימים האחרונים לרגלי מקרה חדש, שכבר מפלו בו
בבית-הנבחרים, ושאולי תהיינה לו תוצאות מדיניות נדולות. צירי סמירנה
התאוננו על הואלי שלהם,. שהיה זקן ורפהדכח , ויחליפהו חילמי הנמר
בואלי חדש צעיר. עוד טרם גמר הואלי החדש את נאוטידה, שהחייגו" שלו
והבטחותיו המוובות, וביום הרביעי ל,ממשלתו" מתקבל תלגרם מאת
הממשלה המרכזית שבקושטא ,‏ כי פוטרים אותו ממשרתו, יען כי לא יבול
להושיב. על מקומו שר-פלך חדש, שתושבי אותו הפלך לָא רצו בו. ובמקום
אותו הואלי ממנים , ,.. את מי שהיה ויזיר גדול בימי המשטר הישן, את
פריך.פחה, שעד עתה הפתדר מחמת ההמון בימי יולי -- בחו"ל !

ולא רק וה בלבד., אלא ,בוחרים" בפריד-פחה וה לחבר. בסינט. כי
וה היה תנאי מ0ם הטף הו לקבלת משרתו בסמירגה .

מובן, שתושבי סמירגה אינם שמחים במתנה וו מאת הממשלה
החילמאית ; מתאספים המה ומוחאים . מוחאים. על אשר מגרשים מתוכם ואלי
שמצא חן בעיניהם ושולחים להם אחד משומרי המשטר הקודם . פערת-הרוחות
גדלה, וחילמייפחה רואה את עצמו נאלץ לקרא אליו את צירי סטירנה שבבותה
הנכחרים ולבקש את עורתם להשתיק את ההמון ‏ שבסמירנה .

ואחרי שחרוב בבית-הנבחרים הנוכחי הוא ,שהמליך" את חילמי-פחה ,
= עריך הוא לשתות את הקובעת עד גמירא. ולמרות איההנעימות שדבר וה
וכול. לגרום להרוב -- תומכים צירי הרוב גם במעשים כאלה של חילמי-פחה ,
וטוענים המה יחד עם חילמי-פחה : כל מה שהממשלה הנוכחית עושה -- לטובת
המדינה היא עושה. אם אין אנשים חדשים שיהיו ראויים למשרות חשובות
זמרובי האחריות , אפשר להשתמש גם באנשים כשוים מהמשטר הישן!

למחאות ה,אחרריים" (צירי ,האגודה החפשית") אינם שמום לב. כי
הלא המועט המה. אינם שמים לב גם לטענתם הצודקת, שעל-פי החוק
אפור לו לסינטור ללבוש באותה שעה אצטלא של ואלי בערי-המדיגה .

נעוברים אל , סדר.היום".

והו מצב המיניסטריום של חילמי פחה, שלמוות מרצו וידו החוקה
חושב הנהו מחשבות ע"ד יציאה בדימופ ; וזוהי התיחסותו של בית.הנבחרים
אל המיניסטריום הראשון שחקימה,

ביצד. מתיחפים היהורים למלחמת המפלגות בתורקיה (שעליה דברנו
בהגליון הקודם), ואיזה מקומנו בתוך מלחמה [ו?

יחס היהודים אל המפלגות בתורקיה וכול להיות רק אחד: ללכת
שלובייד עם ,האחוה והשויווף:

ווה מפני הטעמים הבאים :

א) רוב בעלי ,האחוה והשויון" המה חורקים . יחוסם הטוב של הֶתורקים

> אעל ראש המיגיסטרים., חילמידפחה , ויתר המיניסטרים ,
\

גליון יא--ב

אל היהודים ידוע. למדי . התורקים לא שללו את וביותינו ‏ בימי. הפדר הישן
של חוסר-בלהוביות , ומה גם' עתה.

ב) ובה בשעה כמעט כל חברי ,האחרר" (,האנודה החפשית) המה
ארמנים , יונים וערבים , שעל דבר יחופם הטוב אל היהודים עוד טרם שטמענו,
והחרם ‏ של יוני אנטוליה על סחורות. היהודים מראה אך את קצות צפרניהם
האנטישמיות +

ג) האוטונום יה המ מש לתית לא רק שהיהודים אינם שואפים
אליה עחה, אלא גם כשפרר-ממשלה כזה ישתרר בתורקיה החדשה , יקבלוה
היהודים ,,בהיסח הדעת". כי אין המה שואפים עתה לכך , ולוא יצאה שאיפה
כזו לפעולה, לא היו היהודים העותומאנים -- מפני מעוטם המחלט --- יבולום
להשתמש בה בפועל .

ומסבה זו תומכים היהודים ב, שויון ואחוה" . זו אולי הפעם הראשוגנה
וגם האריץ היחידה, שהיהודים בה ,מדוניים-מעשיים", ואונם עומדים בין
מתגנדי הרוב .

ובצדק 1

ה, צרמוניה" של עלית רבי חיים נחום על בסא החכם.בשי נגמרה בימים
האלה בבקורים רשמיים אל השולטן ב,אילדיז קיוסק", למיניפטרים ב,שער
הגבוה" ולראשי הבית התחתון והעליון שבבית-הנבחרים:

והבקורים האלה נעשו בכל ההדור והכבור, שבקורים באלח נעשום

במזרח,

ביום הששי בצהרים באו אל המיג'ליש היהודי שלש מרכבות מחצרי
המלך. במרכבה הראשונה ישב סגן שר.התצר, שבא לקרא להחכם.בשי, וחמשה
פוסים מאורוות השולטן נשלחו בשביל שמשי המיג'ליש,

התהלוכה היפה יצאה מהמיג'ליש בשעה הראשונה אחרי ‏ הצהרים ללכת
אל ה,אילדין", במרכבה הראשונה ישב החכם בשי, ליטינו סגן ‏ שר-החצר
ולמולם, מתורגמן החכם-בשי ופופרו, משה-אפפנדי פריסקון במוכבה השניה--
החכמום שבתי הלוי (אהי מי שהיה ממלא מקום החכם.בשי עד רבי תיום
נחום) ודי פונים , סגני ראש ה,בית.דין" , וחברי המיגל'יש הרוחני; ‏ ובטרכבה
השלישית -- האדונים אברהם פרחי וקרספי, ראש המיג'ליש העממי וסגנו,

סביב הטרכבות האלו ההרו שמשי המיג'ליש על סוסיו ‏ האבירים של
השולטן,

ויפה היה המחוה של התהלוכה הנהדרה, בעברה דרף הרתששת אמלאים
תנועה וחיים. לא בלי גאון הביטו היהודים אל ראשם הרוחני, ‏ המובל בכבור
כוה לחצר השולטן:

כשהגיעה התהלוכה אל חצר.המלך, קבל' את פני. החכם בשי שר
החצר והטקסים (0620110810) ויכניסו בלוית פרחי-אפפנדי, ראש המיג'ליש, אל
אולם-הכבוד . | שם עמד השולטן, לבוש בבגדיו השרד של אדמירל, ‏ לימינו
ולשמאלו שני בניו. הוא קבל בעמידה ובחבה רבה את הרב נחום, החכם בשי
פנה אל השולטן בנאום תורקי יפה, שבו הודה להשולטן על אשור בחירתו. בשם
היהודים הודה רבי נחום להשולטן על החפדים, שהוא עושה את העדות היהודיותי
במו כן הביע לו את הודתם העמוקה. של היהודים להשולמן על הקונסטי:
טוצוה שהכרון. בסוף נאומו הבטיח החכם בשי, שיחוק בלב היהודים את רגש
האמון, שיש להם אל השולטן ואל הממלכה, ויפים בתפלה, כי האלהים יאריך
את ימי השולטן. ַּ

בתשובתו הודה השולטן להחכם-בשי על ברכותיו , ביחור , אמר השולטן,
שמח הוא לשמוע את הבטחתו לחוק את וגשי האמון בקרב היהודים אל
השולטן ואל הממלבה . הוא בוטח בטחון גמור באמונם של היהודים, נתיניו
הנאמנים . הוא מאושר להוכח, | כי אמנם כנים הדברים ששמע ע"ר חכמתו
ושכלו של החכם-בשי החדש. ביחוד, אמר השולטן, שמח הוא לשמוע את
החכם-בשי מדבר בשפה תורקית צחה ולהוכח, | כי יש לו כשרון גדול של
נואם . ויפים השולטן בברכה , שהחכם-בשי ישב שנים רבות על בפא-הרבנות,
החכם"בשי ‏ הודה להשולטן . בעד קבלת-הפנים היפה, ‏ והשולטן הביע את
שמחתו לראות את ראש העדה היהודית מורחי-אפפנדי, סגן המנהל של
מחלקת העתונות +

ואו הובל החכם-בשי ובני-לויתו אל אולם אהר, ששם כבדום במשקאות
מתוקים . שם בוך השולטן עוד פעם, ע'י אחד משלישיו, ‏ את ההכםחבשי
ואת מלויו +

ובסדר שבאה שבה התהלוכה לבית המיג'ליש היהודי. רבים מנכבדי
הערה הכו שם לשיבת החכם-בשי ויברכוהו בשמחה רבה.

באותו הסרר., ובלוית מרכבות רבות , שבהן ישבו נכבדי הערה היהורית -
לבקורו הרשמִי
2

שבקושטא , הלך, ביום ב', ‏ התכםדבשי אל ,השער הגכוה"

4%

.

של

בליון יא--וב

גם אתמול ‏ ברכו אלפי יהודים בכבוד גהול ובשמחה רבה את רבם.
בבוא התהלוכה אל ,השער הגבוה" חלק משמר.הכבוד של החילים, העומד
שם תמיד , כבוד:צבא להחכם:בשי,

השר הממונה לכך קבל את החכפיבשי באולם הכבוד.

שם צריך היה רבי נחום לחבות כחצי-שעה , | כי חילמייפחה גקרא.,
לרגלי ענין מדיני חשוב, * אל היכל המלך; ומשם תלגרם לרכי נחום בבקשת:
סליחה, כי יחפה לו זמן מועט.

כשחילמייפחה בא , יצא אל החכם.בשי ויקבלהו בהבה רבה מאד +
החכם בשי פנה אליו בנאום ויביע לו בשמו ובשם העם היהודי את ורגשי
הככוד, שהם הוחשים לו החכם, בשי הבטיח להורות ליהודים את הדכך
המתאימה לתועלת המטלכה, לפתה את רוחם ולדאוג לחנוכם הלאוטי. ,מיותר
להוסיף, אמר, כי בבל כחותי אעבוד, בדי לחוק. ולאמץ את רגשי הרעות והאחוה
שבין עמנו ,ובין יתר עמי אריץ תורקיה כבודר מעלתך יודע את רגשי חאמון
של האומה היהודית, שוה שנים מאות מתיחסת ברגשי חבה להלאום העותומני.
ההתקשרות הואת לארץ.המולדת החביבה לכלנו תתחוק עוד יותר. עתה, ‏ אחרי
שהוכרזה הקונסטיטוציה - הנותנת זכיות שוות. לכל העדות". ‏ החכםיבשי גמר
את נאומו בברכה, ‏ כי יתן האלהים חכמה בלבות השוים והיועצום ‏ להוביל
את תורקיה בדרך האושר והקדמה:

על הנאום הזה ענה חילמייפחה ברברים הבאים.

,מכל הלאומים שבארץ העותומנים הלאום היהורי המפואר (₪0116)
הנהו מהמצטינים ביותר בשכל, בדעת, בכשרוגות ובשאיפה למדעים ובהתאמצות
לרכוש את המקום הראשון במדינה. היהודים, הוכיחו את טוב טעמם והשבלתם
המהובה בזה ,‏ שבחרו באיש משביל כמוך בתור ראש רוחני להם + בחירתך
היתה. ‏ לעונגדרוח | גדול <‏ לממשלה העותומנית .‏ כנים דבריך , = שהיהודים
הצטינו תמיד בהתקשרותם ‏ הגדולה ‏ ובידידותם . הרבה לאומה ‏ המושלטית
הגדולה, שני העמים האלה חיים. באחדות, כמו הגוף והנפש . העם ‏ היהודי
הנהו אלמנט וריז ומועיל, ומקוים אנו, כי עוד יביא תועלת מרובה לארץ-המולדת
והממשלה, ביחור הנני מודה לך בעד הבטחתך, לעבור לחווק הקשר בין
האלימנטים העותומנים השוגים ובעד החבה שהבעת לי בשמך ובשם בני עטך.
יעזור. לך האלהים במשרתך החדשה!

אחרי שיחה ידידותית לוה הויזיר הגדול את החכם-בשי בכבוד רב, או
בקר החבם בשי את סופרו הראשי של הויויר הגדול, את מינוסטר החיצון, את
ראש מועצת הממשלה. בכל מקום קבלוהו בכבוד גדול ובחבה גלויהו

בשעוב החבם-בשי את ,השער הגבוה" שלח הויזיר הגדול את שלישו
ללוות אותו עד המיג'ליש ,. שנם הפעם התאספו שמה רבים מנבבדי העדה
היהודית , וביניהם ארבעת הצירים היהודים שבביתדהנבחרים +

החכם-בשי. בקר גם את אחמידהריזה , | ראש בית-הגבחרים , את שרי
המלחמה, היםן הכספים , ההשכלה ואת השיך. אול אפלם, ‏ כלם קבלוהו בכבור
גדול וכסבר פנים יפות, ביחוד. מענין הבקור אצל רא ש בית-הנבחרים,
אצלו שהה. התכם.בשי בשעה וחצי. וירבו לדבר ע"ד השאלה היהודית:
אחמיד ריוה אמר להחכם.בשי, כי הממשלה רוצה עד מאד, שיהודי רופיה,
רומניה ויתר הארצות, ששם הם מרגישים את עצמם ברע, יבאו לארצות תורקיה,
פה יש להם די אדמה ודי מקום לאכרות, לחרשת המעשה ולמסחו. הממשלה
מרגישה אמון ‏ רב להיהודים ‏ וב שמחה תבוך את התישבותם
בתו רקיה. כתום הראיון = לוה האש בית-הנבחרים את החבם:בשי עד ירדם
עד המדרגה ‏ האחרונה של -בית.הנבחרים , הנמצא בקומה העליונה. מחר או
מחרתים ישוב = אהמיד-ריוח. בקור. להחכם:בשי ;‏ מלבד זה הבטיחהו לבקרו
לפעמום קרובות בביתו , החכםיבשי נמצא בוחס טוב מאד גם עם. ותר מנהיגי
,האחוה והשויון", שהתרועע אתם עוד בפרים, בעת למודיו שמה +

ל

וההגרה לארץ.ישראל הולבת וגדולה . האניה חרוסית האחרונה הובילה
לא פחות ממאה וארבעים והודים לא"י . חויון , שוה כבר לא הורגלנו לו. בין
הנופעים היו גם ,עולי רגל" רבים וביניהם ביאליק ורבניצקי . לצער העברים
שבקושטא שהו שניהם רק יום אחד בעיר, אבל מקוים שבשובם ‏ יכבחו
את עירנו; בבקור יותר ארוך . = כאניה ההיא היו גם בארבעים יהורים בוברים
וביניהם אחרים בעלי-הון---הראו לי על אחד, שאומרים עליו, כי הוא. מילווגרי-=
החלק הגדול טפהם אומו להתישב בארץ.ישואל.
א, חרמוני,
090-ה
ו
סלוניקי.
בודוע לקוראיגו, ממלא חקלוב 8 68 001016 תפקיד חשוב בחיו
היהודים בעורנו הגהולה, וגם בחיי היהודים בתורקיה. בכלל, ולפיכך ‏ לא למותה
וחיה דר ע'ר פעולתו של חקלוב הזה בע האחרונה +
, %/ | .

4 ל גו בה ו

> העולם

55 3

מספר חברי הקלוב ‏ עולה למאתים וחמשים איש ממבחר חרור. הצעיף
שבפלוניקי, בין חבריו נמצאים עורכי. עתונום, סופרים, מנהלום ופקירים ‏ גכוהים,
בנקירים, = פוחרים, קומיפיונירים ובעלי בתי חרשת., האמרה שלהם -- תחית
מופרות ולאומית , ראשות מעשי הקלוב היה לאחד,את כל הקורפורציות השונות
של הפקידים, בעלי המלאכה והפועלים וליפד קורפורציות חרשות מאלה הפוגים
שעור לא התאחדו, כל אלו נתאחדו תחת דגלו של הקלוב ולו הם נשמעים,
בעת ישנן תחת הנהלתו 58 קורפורציות, ומספר חבריהן עולה לערך עשרים
ושמונת אלפים איש. הקלוב ‏ עבר ופדר תקנות ‏ לכל אגודה ואגודה. והנהיג,
שיחא כל חבר מכניס מפ קכוע לקופת החסכון /המוקדש לתמיבת החברים בעת
חלים ובעת שהם חפרים עכודה. עתה החל הקלוב ‏ לאסוף ‏ מדי שבועים לבתי
תפלה שונים את האגודות האלו, ושם מבארים להם חברי הקלוב את נחיצות
האחדות, ההשכלה והמופר ומעוררים בלבם את הרגש הלאומי, וכן היה הקלום
הזה למבשר התחיה הלאומית | ליהודי סלוניקי. = מלבד זה מתאסף וער
הקלוב ביחד. עם ראשי כל האגודות השונות להתיעץ ע"ד עניניהם, את כחו
הראה חקלוב בעת חחגיגה. לכבוד פתיחת הפרלמנט, הוא ערך תהלוכה, שהיתה
גדולה ונהדרה יותר מכל התהלובות, שנערכו ע"י בני העמים השונים היושבים
בסלוניקי. הקלוב מתענין גם בענינים הפוליטיים, ואנו מקוים, כי הפוליטיקה שלו
תהיה תמיר יהודית ‏ לאומית. ‏ הקלוב | סדר גם שעורי ערב לשפה התורקית,
העולים לו לשלשת אלפים פר' לשנה. ויש לקוות, כי עתה אחרי שאחנו
בתורקיה התחילו. מכורים יותר ‏ ויותר את ערך. הלשון העכרית, בודאי. ימצא
הקלוב. לנחוץ לערוך שעורים גם בשפה העברית, :

עתה באשר. גדלה ההתחרות בין היהודום וחיוניס (כידוע לקוראי ,חעולם'),
התעורר הקלוב לעבוד ביותר מרץ למטרת. אחוד היהודום, כרי שיוכלו לעמוד
בפני ההתחרות של היונום, ‏ באחת מהאספות האחרונות של הקלוב הנו ברבר
יסור בנק יהורי לאומי. בפלונוקי, ‏ שובצר את מעמד היהודום ושיקל. עליהם את
תגרת ההתחרות. עבודת הקלוב מתפשטת גם מחוץ לפלוניקי, בערים. הסמוכות!
ששם אומר הקלוב ליסד בתי מסחר גדולים, שיעמרו להם ליהודים במלחמת ההתחרות'

ערך גדול וחשוב יכל להיות ליסוד פניף של הקולוניאל באנק העבו'
בסלוניקי. גם = במובן. החמרי גם במובן הרוחני,. מורגשת פה נחוצות רבה בבנק
והודי, ‏ וניכר רצון חזק, שזה יהיה בנק עממי, בנק כזה. יוכל לעשות עסקים
טובים, יהודי סלוניקי בודאי יקדמו בשמחה בנק כזה, וכל הפוחרים היהודים יפנו בטח
אליו בעניני עסקיהם, השפעתו של פניף כזה על הקהל העברי תהיה גדולה. מאר,

הקלוב החליט ליסר בית ספר עברי, שהשפות העיקריות תהיינה עברית
ותורקית, ומלבד זה ולמדו בו גם שפה אירופית אחת הנחוצה למפחר, בבית
הספר הזה והיה שורר רוח לאומי, ‏ הוקצב ביודז' ט של ארבעום אלף פר' בער
אלף הלמידים, שלשום ושנים אלף פר', ימצוא הקלוב. חסר רק' הסבום של ששת
עד שמונת ‏ אלפים פר'י הקלוב אומר לפנות אל החברות. היהודיות, ‏ העוסקות
במורח על שדה החנוך בבקשה לעזר לו להוציא את תכניתו אל הפועל, '

כר נרחב לעבודה לאומית במקצע החנוך ‏ ישנו פה להציונים, = ואין
להעריך את חשיבות \עבודה זו בעד תחית יהורי המורח ובעד תנועתנו,

מצב ההנוך פה שפל מאד, גם בחדרים ו,בתלמור תורה" :אי הלמודים
העברים תופסים את המקום הראוי. לה,,תלמור. תורה" הפלוניקי היה יכל להיות,
ערך גדול במקצע החנוך, בו מתלמרים ‏ כאלף ומאתים ילדים, מפפר המורים
העברים 24, מורי. השפה התווקית 0 (חמשה מהם הם מושלמים). השפות
העיקריות. בבית ' הספר הזה הן העברית והתורקות, אבל הלשונות: האלה במעט
זרות. לתלמידים, שביניהם הם מדברים השפניולית,

סבת המצב הזה --- חפרון מורים מומחים, רק מעט מן. חמורים עברית
ראוים לשם זה,

החדרים . הקטנים נמוכים, = אפלום = ומלאי זוהמאָ, באויר המחנוק. של,
החדרים. האלה יושבים מאות . ילדים וילדות, חורום וחלשים, ובקול המולה קוראום
הם וחד' בטדור שורה בעברית .ושורה ‏ בשפניולית, בעת האחרונה ‏ התעוררו
להיטיב את המצב חזה, וגם בזה ניכרת האינציאטיבה של הקלוב הנ"ל. 2

הקלוב ,דעס אינטים' התחיל עתה להוציא ‏ פעמום בחדש, עתון | בשפה
השפניולית ‏ בשם ,האומה". האמרה שלו. היאג ,כל ישראל ערבום | זה בזה",
בגליון הראשון מברר חקלוב. את: תכנית העתון, ‏ בותר דבריו הוא אומר : ,כל
ישראל. ערבים וה בזה"---זוהי האמרה של הקלוב שלנו, והוא תהיה גם האמרה
של עתוננו, האמרה. הזו שמרה \אותנו ‏ במשך אלפי שנים, והיא תשאר חרותה
על דגלנו לנצח,.. בימים האלו התחילו כל שררות ענו נוהרות אל התנועה

> הלאומית, ועתונגוי היה כלי מבטאה של הנועה זו, הוא יברר את כל שאלות לאומנו'ן = = .

8 "

6

בחוברת הראשונה . נדפסו מאמרים ע"ד תפקיד הנשום בתנועה הלאומית,
עד הפועלים. היהורים,, עד הקלוב. של הטוחרים היהודים, ע"ד גן הילדים, ע"ד
מצב. היהודים ברוסיה ‏ ואוסטריה. | העתון עושה וושם טוב והוא חביב על
קוראיו, הגליון הראשון נמכר . במספר אלף אקס, והדרישה רבה בל. כך, עד
שהקלוב מוברח להדפיסו מחרש. - אומר להוסוף על העתון. גם חלק ‏ עבריי
-- הציונות חולכת ומתפשמת בקרב אחונו פה. חברי הקלוב ,דעס איני

> טים" קונים. ומוכרים שקלים ומניות של אוצר התישבות [הוהודום, בוחוד חשובה

עבורתן של הקלוב ,בני ציון". ‏ לפני ימים מועטום ערכה אגודה זו אספת עם
רבח ונהדרה, שעשתה רשפ גדול על הקהל העברי פה נאמו מר יוסף עוזיאל,
מזכיר הקלוב, הפרקליט משה כהן ועוד.

--- האדון. דוד נחמה, נשיא הקלוב. ,דעס אינטים", נסע לארץ
כדי ללמד לרעת את מצב הענינום ‏ שמה,
בעבורתו בסלוניקי לטובת ושוב א"י.

-- ב שר ההשכלה של ואלית פלוניקי, בקר בשבוע העבר
בלוית הפרקליט משה כהן אפפנדי, את גן הילדים העברי של חכרת ,עזרה"
ויביע, את שבועת רצונו מן הסדרים היפים ודרכי ‏ הלמוד הטובים, | הוא בקש
מאת המנחלת, מרת. חנוביץ,. להרשות לו לשלח אל הגן הזה עלמות תורקיות
שתלמדגה. אה אפן ההוראה, כרי לפתח אח"כ גנים ‏ כאלה. לולדי. התורקים
אחרים מעשירי התורקים החלו לשלח את ילדיהם אל הגן העברי.

יהושע קנטורוביץ,

ישראל,
קורו זה יביא לו תועלת. גדולה

מ ה
הוּעידָה הַשָנְתִית של צִיוני גליל מְמַנִיסְלו.

אחרי הועידות הציוניות של שאר הגלילות הגליציים, נועדו גם הציונים
שבגליציה הדרומית ביום ז' אדר לאספתם השנתות, שהשתתפו .בה יותר מארבעים
צירים, שלוחי כ"ב חכרות ציוניות בט"ו ערי הגליל, מלבד חברי הועד הגלולי
ושנים מחברי ‏ הועד ,המרכזי בלבוב,

בשעה העשתי עשרה פותח הו"ר שור
ובברכה ובוחרים בהד"ר פכטמן (דרוהוביץ). לוו"ר,

מרת מלר, הממזכירה של הוער. הגלילי, . קוראת דו"ח ער פעולות
הועד במשך השנה,. מלבד העבודות. הרגילות, שהוטלו - על הועד, | כמו קבוץ
השקלים ראשתקד, שליחת ‏ נואמים להערים ‏ הסמוכות ע"פ לא

את הועידה בנאום קצר

דרישתן וכו',

| חסרה להועד האיניציטיבה גם בענינים ‏ היוצאים מגדר פעולתו השביחה, ‏ ע"פ

/

/ בתה"ם העברים (שול.פעראיין), שתקנותיה. אשרו כבר ע"י המוניסטריום,
: גם: לחפיץ את עתונות:המפלגה והפוצו כהוז מיוחד בדבר , העולם" וה,טגבלט",

השתדלות הועד בחרו הקהלות בגלילנן בצירים ציוניים לאספות הקהלות, שהיתה
= בשנה זו בוונא. שהטביעו את חותמם עלוה, מפה וצא הרעיון של יפוד אגודת
השתדלו

שהועיל לחרבות חותמי העתונים הללו. ביחוד עכדה הרבה הקומיסיה ‏ לעניני

. ההסתדרות;. היא ערכה גליון של שאלות, שהועיל לחזק את בדקי ההפתדרות

הציונית, ‏ במ'ג. מקומות קימות. חברות. ציוניות,. בכל הגליל נאספו שקלים. ע"ס
0 כתרים,

מתחיל המו"מ. ע"ד הדוה"ח, לא כל הצירים שבעים רצון. מפעולות הועה.
אחדום אונם גמנעים מלמתוח בקרת קשה על הוער, 7 מלא את ררישות

= החפרות בשליחת נואם,

הצ'ר פכטמן ממלוץ על הועד. הועד עשה מה שהיה ביכלתו.

| = בכל עור אף הוותר קטנה, יש למצער צעיר אחר, = שיכול לנאום לעת הצרך,
אין להוער : נואמיס מן. המוכן, : שווכל ‏ לשלחם ע'פ דרישתן של כ"א ואחד.

ימלא. כ"א את חובתו הוא ולא יצטרך לקבול על הועד.

מפסיקום את הויכוחים לשעה, ואחר[מרצה הד"ר רינגל מלבוב
ע'א המצב הנוכחי. של הציונות בגליציה והתפ קיר שלה,

המרצה. מראה על העוברה, שאי אפשר לנו לרכז את פעולתנו על שדי

- הציונות בלבד. אין להיהודים בגליציה שום הסתדרות, שתגן על עניניהם החמריום

והרוחניים, | ומשופ ‏ הכי עלינו : למלאות. את החסרון, | מטעם זה. עצמו. הכנסגו

אנחנו. את ראשינו. לתוך. הפוליטיקה. ‏ אבל כרי שלא לערבב. את המושגים נחוץ.
- לברוא

ו מיוחרת ‏ בשבול . עניגי פוליטקה , 0 לא תהיה, .לה

> העולם 0 : .

/ והמעצורים. היותר עקרים,

נ וון יא--יב

אח"ב וכסלר מלבוב את הרצאתו ע'ד פעולתנו
הפלשתינאית +

המרצה מחלק את העבודה במקצוע זה לשתים: לעבודה בעד א"י
בגולה, ולעכודה בא"י עצמה, הוא מראה ער כמה אפשר עתה לעבוד, קימים
כבר מוסרות שונים, המאפשרים לכל אחד ואחד להשתתף בעבודה, הכל לפי
יכלחו והאמצעים שיש לו, הוא מראה הלאה על העובדה, שגם בתוך שאר
ההסתדרויות לישוב נוטים כעת לעבוד בא"י, | לרוגמא: האיק"א, ה,הולפסחפר:
יין" ובשורה האחרונה גם היק"א.

בסוף הוא מציע את הריזולוציות דלקמן:

הועידה מוצאת את העכודה הנמרצה לטובת א"י ומוסדותיה הציוניום
לנחוצה.

הועודה הואה.נחיצות בבחירת ועדה מיוחדה לעניני א"י, שתשתדל ליסד
גם בהערים הסמוכות קומיסיות כאלו, שתהיינה עומדות ועובדות תחת השגחתה
היא: והשגחת הועדה לענוני א"י בלבוב.

הועידה. רואה נהיצות ביפוד פניף לאגודת הנשים, שמטרחה לתמוך
בהמוסדות הקולטוריים בא"י, והעומדת תחת נשיאותה של מרת ורבורג,

כתום הרצאתו של מר וכסלר קורא מר מ איר העניש, ראש ועדת
הגליל לקוה"ל, את הדוה"ח ע"ד' הקרן הקימת לישראל.

במשך השנה העברה נאספו בגליל פטניסלו לטובת הקה"ק 11926,67
כתרים, מעט פחות מהחלק הרביעי של הככום הנאסף בכל. אופטריה.
בדבר זה עולה גלול כטניפלו ‏ על. כל גלילות | גליציה,. בו אספו את הסכום
היותר | גדול, הן בנוגע להכפף עצמו והן ביחפ למפפר
אוכלפי היהודים שבו, בשני מקומות אפפו יותר מאלף בתרים, היינן
בסטניסלו 1814.91 כתרים, ובדרוהוביץ ‏ 1698.67 כתרים, ‏ ובט"ז. מקומות יותר
ממאה קר'. אם נביא בחשבון את הסכום הג"ל ביחס למספר הנפשות מיש-אל,
יעלה לנו 51/0 הלר לבל נפש.

מלבד. המספרים הנ"ל, המוכיחים למדי ‏ על עוצם הפעולה וטיבה, | וש
עוד להראות על. העובדא, שאנחנו גורמים הרבה לזה שתתקיים כיום באוסטריה
הסתדדות בריאה וחזקה בנוגע להקה"ק. .ע"ז ‏ יעירו הועדה האופטרית בוינא
והד"ר בודנהימר, שהיה בעצמו . בקיץ העבר בגלוציה בדבר הקה'ק.

אחר ההרצאה הזו, | שנתקבלה ברצון ובמתיאות כפים מכל הנאפפים,
התפתח ויכוח ע"ד שתי ההרצאות חקודמותי

מר ז דמן מדרוהוביץ מראה על פעולות הועד האודיסאי ועל פעולות
הציונים בעירו בתור מופת, הוא קובל על הציונים האמידים בארצנו, ‏ הרוכשים
להם נכפים ‏ הרבה בגולה ‏ ולא"י אינם שמים לב. מן הועדה לעניני א'י שבלבוב
אינו מקוה הרבה. הוא מציע שהועידה תחיב את הועד המרכזי בלבוב להקדיש
את ההצי מהכנפותיו לטובת הועדה הפלשתינאית.

מר קרומהולץ מציע ליפר. לשכתדמודיעין ע"ד. א"י בגלילנו,

מציעים עוד . שהועד שיכחר מחדש ישים את לבו אל ביה'ם מיפודו
של הכרון. הירש. בהרבה מהם החנוך, ‏ ביחור העברי, פרוץ. = נחוץ להשתרל
גם בעד אגודת:בתה"ם העברים, העומרֶת להופר כעת.

בעת מנין הדעות נתקכלו כל ההצעות, מלכד הצעתו של מר זידמן.

מתקבלת פה אחד ההצעה להודות. להועד בעד עבודתו,. ביחוד מביטה
הועידה את שביעתהרצונה למר העניש ולמרת מלר.

נגשים: אל הבחירות. בנוגע להאנשים העומדים על הכחירה גחלקו הרעות,
ואחר מלחמת דברים ארוכה בחרו סוף סוף בועד חדש.

בנאומים הקוראים לפעולה ולשלום, נסגרה האספה בשעה העשורית בלילה.

סטניסלו,
מכתב"חוזר 7 א,

תקופה חדשה. שלא היתה דוגמתה. בדברי ‏ ימי תנועתנו,
הניעה עתה לעבודתנו בארץ-ישראל, השנוי שבא עתה בחיים
הפוליטים בתורקיה מסיר מעל הרך עבודתנו את המכשולים
גם בימי: המשטר הקודם, בשעה שאשור
קנין כל אחוות קרקע. היה תלוי בדעתם של כמה. וכמה מוסרות
והיה נמשך שנים שלמות, ואפילו הקמת איזה. בנין היתה ‏ טעונה
טר ו גם בי ההיא לא ו מחוץ היו. וטיט

קוא : מר

נליון יא--וב

>= העולם 9 57

היחידים: בתוצאות \ הדלות של עבורתנו, אלא שמעוט" המעשה
היה תלוי במדה מרוכה ‏ כנו בעצמנו, אילו היה רצוננו גדול
יותר, אילו הבינונו יותר ‏ לעבוד כראוי עבודה מסודרת, הייני
יכולים גם בעת ההיא להתקדם הרבה למטרתנו -- לעשות את
ארץדישראל לארץ עמנו, היינו יכולים להרבות בתוכה את כחותינו
החומרים והרוחנים, ‏ ולהתקין ‏ לעצמנו הכרעה פוליטית | בארץ,
ועל אחת כמה וכמה שאפשר לנו לעשות. הרבה לטובת. ישוב
הארץ עתה, אחרי שהונהנ משטר קונסטיטוציוני במדינה.
המקרים האחרונים בארץדישראל, ‏ כגון הבחירות הראשונות
לבית הנכחרים התורקי, גלו את כל חולשתנו במספרנו הדל,
העושה. אותנו למעוט בארץ. עתה גלוי ‏ וברוה. לבל, כי, כדי
שתעשה ארץ"ישראל מרכז לחיים העברים, נחוץ שירבה שם
במרה גדולה הישוב העברי בכל מקצועות החיים, שרוב שטח
אדמת ארץדישראל יעבר לידי היהודים, שידי פועלים עברים
יגלו את מצפונות הארץ ויוציאו מחיקה את ברכותיה, שיהא
מספר | היהודים מכריע גם בעיר גם בכפר, ושיהיו היהודים
זוכים, לפי חוקי תורקיה, להשתתף בהנהגת הערים והכפרים,

המהפכה. הפוליטית קבעה בתורקיה סדר משפטי, שאינו
נופל מזה של.יתר הארצות הנאורות . הוא מצטיין רק בזה, שאיננו
מוציא את היהודים מן הכלל., בתורקיה שוים. היהודים בזכויותיהם
לא רק על גבי הניר, אלא בפועל ממש, שווי משפטם וזכויותיהם
של היהודים בתורקיה הוא. יפוד מוסר, שנוהנין על פיו בחיים,
הטרחנות המשפטית, -שהיתה למכשול גדול כל כך לכל הנתינים
התורקים (וביניהם, כמובן, ‏ גם ליהודים), בטלה. עתה, אחרי
כל אלה, יכולים אנו להחליט בוראות, כי הצלחת ישוב. ארץ-
ישראל, כבושה החומרי, ‏ הרוחני והפוליטי תלוים מתחלהם וער
סופם. בנו,. ורק .בנו. באינירגיה ובכח העבודה אשר לנו. עתה
אי. אפשר עור לסמוך על המכשולים המשפטיים בדי להצריק את
מעוט עבודתנו +

המושג ,אנחנו" לא אל הציונים בלבד הוא מכוון. עתה
אלא לכל אלה היהודים, הרואים את עצמם בנים לאומה העברית
וחושבים את מחשבת תחיתה. הרעיון = ע"ד יצירת מרכז עברי
בארץ-ישראל חדל עתה מהיות ענין לעתיר הרחוק. זהו עתה
דבר-עבורתנו המעשית היותר קרובה, הרעיון. הזה יצא עתה מן
המפגרת המפלנתית הצרה ויהי לשאלת העם כולו,

ולולא הגלות הארוכה, ‏ גלות אלפו שנים, | שהשמה את
העם במובן הלאומי, ולו הציל העם אותם הכחית החיונים המחויבים
בטבע כל עם, לו גם נררף ומעונה -- כי עתה היו כל המעמדים,
כל המפלגות, בל הכתות מבהילים. את כל אוצר כחותיהם הגשמיים
והרוחנים, הכמיסים גם עתה בקרב האומה, כרי להוציא את כל
התועלת משעת כשר מצוינה כזו, עתה הולכים ומתגלים בתוך היהרות
שבמערב אירופה ובאמריקה סמני יקיצה, ההכרה הלאומית, הכרת
המאויים והשאיפות הלאומיות. נעשית בהירה יותר ויותר, הציונים,
שהם היו המעוררים תמיד את ההכרה הלאומית הזו, שהעמידו
את הצרכים הלאומיים בשורה הראשונה, שלא חרלו. לדבר ולהוכיח,
כי רק יצירת. מרכז עברי: בארץ"ישראל --- הוא האמצעי הרדיקלי
היחידי, שיש בכחו לשנות שנוי גמור את צביונה של ל
היהודים בכל העולם ואת תנאי קיומם בכל' הארצות, -- הם. הם
ההיבים ללכת בראש כל השאיפות. האלו ולפנות דרך לכל אישי
האומה המתעוררים לעבודת: הכלל,

ואנחנו, הציונים המפוררים. צריכים להיות הראשונים בעבורה
המעשית בארץ:ישראל,. אנחנו צריכום להקדים. ולהראות, כי
שאלת ישוב ‏ ארץ:ישראל, :התרכזות. הכחות. העכרים. בה, איגנו

ל

לנו, הציונים, רק ענין תיאורי, רק הלכה מפלנתית, זוהי שאלת
החיים, שאלת חיינו הפרטיים,

הציונים האקטיבים צריכים להיות הראשונים המקיימים
בעצמם את עבודת הישוב ולהיות למופת לכל" אלה, שארץ:
ישראל מענינת אותם.

במשך עשרות השנים האחרונות נוצרו בפלשתינה מופרות
רבים המקילים במדה מרובה את ההתישבות בארץ, עתה ישנו
שם באנק, שבידו אפשר לכל אדם להפקיד את הונו במשך
ימי המעבר ‏ וההתאחזות, ישנה חברת ,גאולה", שעל ירה אפשר
לרכש קרקע מבלי לחשוש מפני סוכנים ופרסורים שאינם' בני
סמכא, "ישנם בתי-ספר מתוקנים לילרים, ‏ ישנן לשכות מודיעין,
המספיקות | ברצון = ובדיוק * ידיעות" שונות, = ישנן הפתדרויות
של פועלים, המשתדלות להמציא עבודה לפועלים היהודים ולהגן
על עניניהם, והעיקר, ישנו נסיון: גדול מאד כמעט בכל מקצועות
עבודת האדמה והתעשיה, ולא כחלוץ יבא עתה הבא אל א"י,
הוא ימצא לפניו דרכים טלולות בכל ענפי המשק. עתה קל הרבה
יותר מכפי שהיה להסתגל אל חיי המקום. מובן מאליו, ‏ שאי"
אפשר להראות לכל אחד ואחר את דרכו, אי אפשר לאמר
לאדם: כזה עשה ותצליח, כל אדם ערב לעצמו, והוא צריך
לקחת על עצמו ורק על עצמו את אחריות שכרו והפטרו, אנחנו
יכולים רק לתת חוראות אחדות כלליות. וסתמיות,

1) אלה, שהונם מגיע לפכום עשרת אלפים ויותר -- הנם
וסור רצוי מאד לישוב, וביחור, אם האנשים האלה יצרפו אל
הינם גם את כח ידם ואת חריצותם, סכום. כזה ‏ דיו לעסק של
מטעים,. עבודת אדמה, מכח- .או חרשת. לא גדולה. מובן מאליו,
כי בדי להתפרנס. בהבנסה .בלבד מבלי לשתף אליה את העבורה,
נחוצים: שם, כמו גם פה, סכומים גדולים יותר.

₪ את אלה החפצים. להתישב. בא"י :על הקרקע: הננו
יועצים, שיקנו חלקת אדרמה לא פחותה ממאתים דונאם. חכל
אדמה כזה. (חוץ מן הקרקעות שבתחום יפו והמושבות שבגלילה) ---
מחירו הממוצע 8000--9500 ר',

לפי ההחלטה שהוחלטה. באוריסה הסכימה חברת ,גאולה?
לקחת על עצמה רכישת חלקות אדמה כאלה ליחידים או לחבורות
שלמות על פי התנאים האלה :

א) כל החפץ לקנות חכל אדמה צריך לשלח, ביחר עם
הודעתו. ע"ר רצונו לרכש חבל אחד או יותר, דמי קדימה בסכום
של חמש מאות רובל לכל חבל,

ב) את שאר הכסף המגיע בער הארמה חיב כל אחר מן
החבורה להכנים במשך חצי. שנה,

נ) אם הקונה עובר לא"י מיד, אז הוא מקבל מידי ,גאולה"
חבל אדמה-מוגבל במצריו וגם תעורות הנותנות לו יפו כח של בעלים ,"

ד) אם הקונה איננו רוצה או איננו יכל לעבר לא*י מיד, אז
לוקחת | עליה גאה לשמר ‏ על החבל, למפרו בחכירה או לעבד
אותו בעצמה, אבל רק לזריעה ולא לנטיעות,

ה) ההכנסות המתקבלות מחבל האדמה. מושבות --- אחרי "
נכיון ‏ כל המסים לאוצר הממשלה ולצרכי הצבור, וההוצאות
לההנהלה - - לבעליו בסוף כל שנה.

1) אם תרצה איזו חבודה לעסק גם בנטיעות אז. היא צריכה
למפר את העבודה הוו לאחד מחבריה, שהחבורה תבחר בו להיות
נאמנה ובא כחה. ואולם. גם ,גאולה", כמוכן, . תעזר להם. בכל
אשר תוכל, הן באינפורמציה והן בהוראוהיה ובעצותיה,. וכן. גם
תבקר, אם, יהיה צורך בזה = את פעולתו של בא:כהם. יְ

₪ בלו בל ספק, ישנה עתה שאיפה. גדולה להתישב בארץ:
ישקל, השאיפה. הולכת ומתפשטת ו הבים. מן. השרות

8 העולם

7 נלוון יא--וב

הלאומיות של עמנו, בשאיפה זו נחוץ לתמוך בכל. האפשר. נחוץ
להשתדל, שתתבטא השאיפה הזו בצורה .מעשית בדמות: יפוד
חבורה של התישבות. מעיר אחת. או מגליל אחר, בעין. החבורה
,מנוחה.. ונחלה". שיצרה . בכחותיה. ועל ‏ אחריותה. את רחובות,
המושבה הפורחת היום .

חבורה זו צריכה שתהא קובצת את כספיה בבאנק האנ

גלודפלשתיני ביפו, ושתשלח אה אחד. או אחדים מחבריה. לא'"י
= לשם עבוד. התכנית לבנין המושבה והוצאת. תכנית זו אל הפועל
בהתאמה אל האמצעים החומריים של החבורה,. שם, בא"י, ימצאו
צורי | החבורה את באידכח הועד. האוריסאי, הבאנק האנגלוח
פלשתיני, ,נאולה", לשכת המוריעים ומוסדות אחרים שלנו. שם
ומצאו את כל הידיעוה וההוראות הנחוצות,. יוכלו ‏ להוציא את
בל התועלת. מן הנסיון העשיר של הישוב. בא"י,
לאגודות הישוב,. בין שברוסיה ובין שבא"י, חשוב. ביחור
סיועם של באי-כח. הוער האוריסי ומוסרותיו, אחרי שאלה קבלו
על זה יפוי כח מיוחד מאת האספה הכללית, שהיתה זה לא
כבר. באוריסה *).
ו
*) בכל השאלות הנוגעות לפדור חכורות ואגורות של התישבות צריך
| לפנות ע"פ אחת מן הכתבות האלו:
-₪03120 >'אאסק62 הו6610008₪ונסואסתטת 00188ןת06 קפסעמוגסת (1
,80א007הג[] א וקא מע 5'"הההטההסה06סק א 5ההתמהפה
.2 .60071 018 0אעממאנית0 ,00008
.8 88ח680מהסחוג] ,086008 ,:6788[> קמפ6מתקהמסך (2
.8 ,508 ץ6 ה1א6תסס ה טסה \. ההא 10858607 .ג .3 (8

\

כחות חדשים. לתנועתנו | והגדלת מספר

ביחוד,. תקבל ההתישבות בא"י דחיפה. גדולה, כאשר יעלה
בידנו ליפר בעתיר הקרוב ‏ באנק. קרקעי,. שיוכל . להלוות: כסף
בערבון. נכסי דלא נירי. בתשלומים לשעורים. קטנים..

יצירת מוסד .כזה מעסיקה. עתה. את כל. עפקנינו המפורים
לעבורתנו, אספת חברי הועד הפועל הגדול החליטה 5גשת ליצירת
מוסד. זה ובחרה בקומיסיה של עשרה אנשים, כדי לעבר תכנית
לבנאק אפותיקאי פּזה, על הקומיסיה הטילו. לברר את הבר המפעל
הגדול הזה לכל פרטיו,. הן מצדו | המשפטי. והן מצרו. הממוני
והאקונומי, התכנית תוצע לפני הקונגרס. בקומיסיה. לוקחים חלק
במדה מרובה גם אלה, שהכשירו את פרור הקולוניאל-בנק העברי
ויסודו, ‏ ולפיכך יכולים אנו לקוות, כי היא תצליח במעשיה. בכל
אופן, אי אפשר עכשיו לציוני לבלי ראות ברור. כי עבודתנו
לבשה צורה אחרת, וכי אנו עומדים עחה בשעה גדולה וחשובה
מאד , כל יום העובר לבטלה הנהו לתנועתנו אבדה שאינה חוזרת ,

כל אחר ואחד חיב לשתף את עצמו באופן ישר או בלתי
ישר, אל אחד ממקצועות העבודה בתוך ארץ-ישראל, או לבל
הפחות, לעזור לעבודה כזו, חובת הציוני עתה בכל מקום שהוא לברר
לעצמו ‏ ולהשריש בלב אחרים, קרוביו וחבריו, את ההכרה,
כי הצלחת תנועתנו תלויה רק בנו, ורק אנחנו החיבים עליה,
וכי במרה שנהיה נאמנים ‏ ומסורים לעבודה מסודרת ‏ ומתוקנה
בתכניתה, במדה שנוסיף לרכז את כחותינו הגופנים, ‏ החומרים
והרוחנים בארץ"ישראל---בה ‏ בטרה. נצלית ,

ניסן, וילנה, הועד. המרכזי של ההפתדרות הציונית,

וְבְרוּ אֶת הַשֶקֶל.

, הלימי השקל בקבעו ימי חולהמועד' פפת, |

הימים. האלח- ימי השקל--צריבים להיות. ימי עבודה. היותר נמרצה, ימי פרסוּם וכבוש לרעיוננו, ימי רכישת

השוקלים -- הבוחרים לקונגרפ הבא.

== הקונגרם חולף וקרב . ולמותר להזכיר לחברינו, עד כמה גדול וחשוב ערכו של הקונגרם הוה, הקונגרם התשיעי.

אל ההסתררויות והפידיראציות בכל הארצות,

: הועד הפועל פונה אל ההסתדהויות ‏ והפיריראצות שבכל
קארצות בדרישה הנמרצה.

| להתחיל תיכף ומיד בקבוץ השקלים,
' | העבודה. צריכה להעשות עתה בכל מקום בחריצות היותר
מרובה, צריך להמציא תיכף. להאגודות ‏ ולהמורשים המיוחדים את
ההוראות הנחוצות לדבר,
5 זמנו ומקומו של הק ונגרם לא נקבעו עדיין, אבל כמעט

תהי להוער הפועל המצומצם האפשרות, או יפרסם ברבים בעת
היותר: קצרה, מתי ובאיזה מקום יחיה הקונגרפ; אבל כבר עתה
= הננו \ מעירים, * כי בהתאם אל תקנות ההפתדרות שלנו צריכות
,= כל הבחירות להיות נגמרות --

לכל הפחות ארבעה שבועות קודם להקוננרים.
: עפ'י ספר התקנות שלנווש זכות הבחורה
רק לאותן הקבוצות, אשר המציאו למועד הנכון
יאת םכום כסף השקלים הדרוש אל הועד הפועל
המצומצם, 1 :
<< = אנו מדגישים הדגשה מיוחדת,. כי ערכו וכבודו של הקונגרים +

18 הסעמ ,מממ
ל ו

מטילים על הועד:הפועל לחובה נמרצה להקפיר על מלוא
התקנות האלה בכל חומר הרין, בלי יוצא מן הכלל
ינתן יפוי<כח רק לאותם המאנדאמים, אשר הבחירות שלהם נעשו
ע'פ התנאים הנזכרים למעלה לא מאוחר מארבעה שבועות לפני
הקונגרים וע"י יסור מאתים השקלים שלכל קבוצה, שנמפרו לועה"פ,
ובכן עומדת עתה לפני ההסתדרויות הארציות והפידיראצ:
יות, ‏ לפני האגודות והמורשים התעודה התכופה לגשת תיכף ומיד
ובכל מאמצי:כח אל קבוץ<השקלים, בכדי שאפשר יהיה לעשות
אח"כ. את הבחירות באופן נכון ובפדר הראוי,. רק באופן. זה תהיה
להם היכלת לרומם את הקונגרים לאותה הגובה, המתאים לרצונם
ולערכם . .
קל ן, א' בניסן, שגת תרס"ט (23 למריץן), ועד הפועל
הנשיא : דוד ואלפסון.

מחופר מקום מוכרחים היינו להשמיט את כל חלקי ,השבוע",
שהיו. צריכים לבוא. בגליון. הזה.

העורך:המו"ל + ו ל, גולדברג ,

7 > ער יום 16 לחדש מרץ נכנסו לקופת. הלשבה. המרכזית
של הקרן הקימת ברוסיה הסכומים. האלה !

א נדבות כלליות 4 רובל
ב, מם:עצמי 8
ג מפנקסי. שוברות 9
| ד מקופסאות ,
ה. מקרקעות 86 -,
= למובת ,ער הרצלי ו

על השבון ספר הזהב [תשלימים שלמום] 199,01 = ,

ח, 2 ל לשעורים] 104,90 .
: ט.. תוי הקה"ק נמכרו. ע"ס 0
1 ו נליונות=תלגרמה נמכרו. ע"ס 6

בס"ה 150%,86 רובל.

(אידישע צייטונני
שא גרויםע, נייע טעגליבע צייטונג פאר אינפארמאציע, פאליטיק -און ליער אטו
פרייז 6 רובל א יאהר, 8 רובל א האלב:יאהל,
0 רובל א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חודש,
א נומער אין איינצעלפערקויף ל קאפ',
₪ ₪ = ₪- = = = -
י ,אידישע צייטונג"
ועט געבען. איהרע אבאנענטען זעהר א וויכטיגע ‏ פרעמיע
ב
אירישע געשיבטע
(גרויפע אויסגאבע)
פן ש, דובנאוו
+ 4 בענדער, אין 39 ביכער (אלע. חרש --א בוך),
- און אגוטע ריבטיגע לוובט .פערשטענדלובע איבערועצונג מי= 8 הקדמה
: פונ'ם מחבר, געשרובען ספעצועל פאר דיזער אירישער אויסגאבע י
דער -פרייז פון: דער ",אירישער = געשיכטע" -- 6. רובל.
=צי אבאנענטען פון ,אידישר ציוטוננ" צאהלען פאר דער ,אירישער געשיבטע*
אלע 1% בובער מיט פארטא !
אי רופלאנד -- נאר 5 רובל : אין אויפלאנד - נאר 3 רובלן
: אררעם:
מז 11 116 דה 16
רעראקטאר:הערויטגעבער. ם. מארגאלין,

י"ש מבעי של נפנים לפסח -
תא רק היי"ש ההזק מארץ ישראל, אשר ימכר בבקבוקים
<שלמזים וחצ איים על ידי

חברת כרמל. ווארשה.

.הס 0ק6 10888 ₪595 5 ההחדת3
1

8 א <גזהזה 1+
:ה 0 .4 .2

1 :
7
5 6816 הזומה 0318ת1)0 החוסתסקתע (1
6 / 110811% 118607 סתפחג. (2
6 1110118 8 0-0162העה\ (3
. .מהז60ק6 6085 .808 מעהח -- הח1%8
0 6 .6עק מעתזג ,מסקהההותס8אפ הע6 מא6מחוום מקדך
: 8 68מזה[ההק06 הההוה0ת060ק1 05
והזו קתע ה וד

6

מרת. הולרילמאן מסראקא, גדב לטובת הקה"ק ח"י זחובים. (עפ"י:

מרכז הפתדרות המורים מודיע !

א) כי החבר פנחס שיפמן, מנהל הועד הפדגוגי והספרותי, ‏ יצא למפעיו
במלאכות הועד לסיר את בתי הפפר העברים +

ב) לשבת המודיעין שלנו ממציאה מורים. עברית מנופים לבתו=הספר
ולחדרים הצבוריים . מפקחי ביה"ס מתבקשים לחודרו בדרישותיהם לימי הפיוון
הבא עפ"י הכתובת : שא 0זותנס1 .31 ,14 ,ה האסקס] .31 ,מ80הסאאו].

ג) אלה החברום השולחים עשרה רובלים לפתיחת הסניף אינם נפטרום
מתרוטותיחם להסתהרות המורים עברית, שהוי עשרת הרובלים* *"הם גמסרים
לשלטון הלוגלי הכללי שהוא אורגן מיוחר כוללי ולא פפיצילי למורים עברית +

600 1416065 .יה טכה
0 .1 .> 930005 .קהתסהזוג עקה ,101085 . פם
0 5 זה קפח

וגו

דדח .ו .3 אמצ גק-ת ₪ סי ידה .ה א

0 610 מ 0זמוג 60007106800י זו 60800דימ תהק
1060 יפי מ'א-3 סכ 1 000
17 16800 דמ :60'5כה ג .סאההסף

6857 5 מנסהתמם 6020 קת 180708 ןד

וו

181109(

-11.\013 1171 60 אס וי 0 0
.000 00 0
00 05 .ת ,6 הקהתח1 20 ג 98 ,27 028065 פיב 0007041680 :
704 .ג .\. .קז ההונאותו6 ל .זר .זב :סו 1010 :פידצתמסב
תווצש .1 הץסזגווה הק-1 ,העסאלקסם .11 .4 [הציאמסאא6בע .16

8-ה ו 330 זו אפ .4קמהג0 .2 .1 גק- צ
.הח .1

ד 3 .מא9 90 38 ,הסח 90 60608601 65 ההש
.6 4---.98 40

-100 .888 5'אמ6%187800 018800708 סזהאתסטתההקתס קהחת 5
מ 06 380888081 602 מצהס
6 0000008 06 :5ססכת ה
עו 00‏ ₪5 ₪ אהת ה06וגסכ ₪ 5 וגה 8606 -
.5 165 .16 1 0501אמהמני ה ,06008 ,1860

-7 ה

/מר ברו לרנר מרוניבצי, * לאות הכרת תורה. לחבריהו,
הציונים שבאו לברכו ליום. באו בב רית הארופין את העלמה -

שוכר של ועד השוקלים. הדנניבצי נומך 14),

לאוהבי הרחוקים והקרובים ,

אני מקכל חותמים ומורעות לכל העתונלם, הירחונים העכרים.
והורנונים במחיר הרירקציות; והתותמים. על ירי לשנה יקבלו פרפ.
(נוסף על הפרס מהמערכת) את ספרי. ,גן פרחום". חלק שלישי, '
החותם על חצי שנה יקבל את ספרי ,עלילת שוא*, - והחותם לרבע'
שנה --- את ספרי ,אוצר חדש,
האדרעטע אלי :
הזזמת13 ,8 1ג81ת₪0610660 0 ,אה8ה6] .0
11 .0 2
ברגשר; - למל ו

5

3110 6מ811601201 (0ג01הזט

=

ה =דתלםקד

הוצאת. ל; עפעל 0

> חריסתומתיה ==

- לשנות. הלמודים. השניה והשלישית
מ אליצקי,

ערוכה ‏ וסדורה. ע"י. המורה. מ,

| עם, ציורים מאת ג. טשאַרני + |

|
כל. הספורים. והשירים, ‏ התמונות -והציורים המה. לפי רוח. |
הילר. העברי. גם עפ"י. סגנונם: הקל וכן עפ'י תכנם ורוחם.: |

הספר כלו הנהו מנוקר. -₪6

נם ההרור החיצוני הוא על צר היותר טוב +

|

|

| מחיר הספר 60 ק, עם פארטא 0ל בנ"נ ל8 ק, |
\

|

|

|

להשוג בבל בתי מפהפ"פ ומידי המו"ל :

,המע ,1סככם .1 [ .מה ,065 .7 |

ה 5 מהדורה שנית
של ספר אנדה חלק ראשון,

המחיר 1 רובל; עם המשלוה 1.16 רובל, מחיר החלק השני

6 קו"פ; עם המשלוח. 8 קופ',
מחיר שני החלקים בכריכה יפה עם המשלוח--- 5,855 רובל.
נמצאות למכירה אצל :
00 0- *110018, .המוד
-א 01 .דר "010 סופת
אופא "הספת הת

0 זך טונ-יד
(03₪060001₪ 5-ה )
63600 ג סההתהקצססהןך
6 ד הז ה
ו ל 7 |

8 6 11011070 - 86100010.

אפ .0 .2 1-6 , [ק ו ד א ,007

38 .זכ] גוהי :מסג|אטו
6 ,₪800 11000700

8
0

1

ו ו
0 זוע לדגת צי

3
8
ה
בע
5
=
=
5
== בש

])) נענווסשע פרייזען. בעסטע בעהאנדלונגן דער וו"ש
|| || ושפירש איז בעוואוסש מיט זיין נוטען נעשטאק,

| מיט הכשרים מהרבנים הגאונים הצדיקים א

דעם נעשמאקסטען יייש ושפירט של פס
+ | אויך רעקטיפיצירט (פיינשפריט)

שדק חס מוסטסא ספה סוטוויעת - ף
,ודסאויס הסההסםם ₪ .האופסס 8048 א מ"

קען מאן בעשטעלען ביי
== .204 ] ,392655 .5

ה ,

כ

פיט זזין קריפטאל געשטאלט.

אננענעמען = ריח,
9 אפר לק יפר 6

הוצאת ,הספר"
יצא. לאור

מהעבר הקרוב

עשרים וארבעה ספורים

בשתי מערכות

מאת מיכה יוסף ברדיצבסקי
תכן. הענינים :
מערכה ראשונה :

א) צללי ערב.

ב) נדויה של אתה.

ג) הקדוש,

ד) ארבעה דורות +

ו
ו
ו
ו
ו

*+
ה) ואשי אבות.
ו) עולם עובר.

כתום. ו

2 ו 300
ו ו
יא) שלום בית +

ו
0

יב) שלש מדרנות .

מערכה שניה: 0
יג) אהבת נעורים + 6 זב וצל וו
יר) לארץ. אבות : הווהה

טו) לפלגות עור +
טז) הבודדים.

8 קאמפלעקטען
,ראפ יודישע
פאלק"*
(1908--1906)
פאר 2.50 ר' מיט פארטא.:

* :

יו)לפרה אדומה.

יח) ממקום למקום .

יט) ואת הפעם .

ב) לא בא אל החוף.
*

בא) המחיצה..

כב) בינתים +

בג) ימי קיץ בסתו.

בר) וכה בגורל + :
מחירו/1,30 רו"ב , ע'פ 140 רו"כ

מכורך הדר 1.60 רו"ב, ‏ ע"פ 1,70 ר'.

אדועספע:
המכירה הראשית אצל חי אחיאסף 8 2
הפוקה 31072 תפוד 08
ו

.1ום50זה)\ ,*581ה1ג101, 0188
ְּ שמעו בעצת הרופאים,

ו

ההופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין

ה

מכיל את יפור הברזל באותה מדה שמכילים אותו הריציפטים:

היותר. מעולים של הרופאים, ‏ ויסור הברול. שביין. ,ברזלי יש בר -
בדי : לטהר ‏ את הדם ולהבריא \ את הגוף והוא ‏ יפה | לשתיה' '
לנדולים ולקמנים ומועיל. ביותר. וזול ביותר. מכל. שאר היינות-

המכירה. אצל. חברת. ,כרמל". בורשא, =

ה 1 2 ₪
ו ו ו ו

6%

הציונות שואפת לרכוש. מקלטדפטות
משפטננלוי | לעם ישראל, ‏ בארץ ‏ יש

|| ר'ר שמעון: ברנפלר,

יחיאל יוסף -לבנטין,

פמ

מ פ ו-ן :

וספ 6

0

| | ,מוליה:
םש תוקן. של<הלמודום. העברים;: קורס מתוקן;
יאיות. והפתגלות.אל" השוק, אלא מפורר:כלו בשטה קבועה/אחת, \
ונת לנקדהי מסומה<=וערוך| בדות- אחת/' רח) לאומית . אנושות,
ובהתאטה לכל. דרישות -הפרגוניקא | ותורת" החנוך ..בומימן. = 2/,

מנוסים וגעלי טעם סְפרוָתי, "ה"ה =
0 מצקי, ח::2יביאליק ,= ש) בןזציון. (או ושמ \
תְִמַטחו ה של הוצאת ,מוריה". מצטין. בוריזותו , בריקנותו
שב ובְישרנותו המפחרית, וכבר קנה לוּ:שם-טום-בעולם
מסחר:הספרים שבכל הארצות.. 4

2% = הכחבת. למשלוח,, מכתבים, ..כספים. והזמנות 7% %"

: 00000 5007191 מה יהת מז
7 .000888 , כ \1001> שה|זסץ

0 בארץ.ישראל לפנות על פי: כתבת. זו :

(8תו)8108/) ,131]8 (תחאות/00 .1 .8

רשימת ספרי. ,,מורית":

א) ספרו..>מוה> ==

2 קרו

1 שפת ילרים--פפור למוד לקריאֶהּ וְכְתִּיבת-עם צוורים ח"א, מאת

ח'פ ברגמן וש'ח ברכוו. .40--

2 ב|-עמי--פפר. מקרא לילדים עס ציורים ותמוגות , . ספר. ראשון ,

: מאת א, גוטמן (ש, כן.ציון ‏ 40-

10 -- 5 6 7

75 ₪
+,

7

מכתבי הקדש מאת הנ"ל
בןדעמי--ספר שני עם ציורים ותטונות מאת חנ'ל--,
₪9 שני חלקי בן+עמי מאושרים מטעם הרשות,. 669
פ רו , ילדום ‏ מאת נ. פינם . בהוסלת -שירים מאת

מפורסטים --1

הימים. 0

הדע

ו ו 4
- ( 0 לספורי המקרא א' -=

ו

רת ל וח ג בוא
ר זה, כמו "ששמ מעי1' עליף :05

.
ות 0 הרתיי של המוסרינם, המד ססות עם. כל
/ מדבר האוהחות והתוכחות ה | רעות ואמונה,

חקלה כ 6 אל 7-5 ו
שאין 1

ו הוּצאותִיה של (טוחיה*- גערכות. -עלפורי, חִבָר פרגונים//

חזוםם

7 6 אסיך- -נוטין מאת פ. מונקובפקו. 0270257 7-2 18
8 ספורי המקרא עם צוורים ותמונות ‏ ח"א (ספורי כראשית) |-- 40-=-
/ 0% . ח"ב. (ספורי שמות, ויקרא,
במדבר, רברום) | -- 7-80
" ה ,= ח'ג (יהושע, שופטים , רות) 40--
, ה ,| ח"ר (שמואל א יפ ה |
א' עד רחבעם) -- :50|
שש לע ,| ח"ה (מלבים א' וב!, רכרי

לפוה המקה /ב/ 0 1--אאי -1075%-%₪

דלי תורה עם דברי>" 396 ספורים: ו . מאת שלום.עלובם- -
%\ בולל בתוכו זה למטה. מזה, שני חלקים, שחם > אחף -//29.: ותומום (שני ספורים)--מאת ש. בן-ציון, וכטופו כאור המלים והמבטאי
"תורה" שלמעלה באים מפודרים. רוב חקי. תורתנו, 6

\ר 6
במ + ,דברי

0 מאמרי ל - 7 | חכמים",
תורה , מנוקרים, ; , : .

| קט ולת תרגוס" הפלות

ו

ו

יתו, / ,ברו קיר"
שרברי: הכמום" 0+
לוט המלות- (תרגום המלות קפ 2 תורה''?:עם ,דכהו
5 4 / ה .
8 הָברי גביאים ה"א--וְשעיה, יהמיה. ->
0 4 = -ח"ב--יחוקאל., ‏ תרי- עשר:, .<>
0. דברי כתובים---תהלים , משלי ואיוב 2
9 0 יי 4 המקרא -- מסודרים ע"י י. ח. ראבניצקי
וה נ. ביאלוק חוברת א'

מבחר האגדות. שבתלמוד ומדרשים
(לתלמירים)
:)= סדורות, מפרשות ומנקדות. על ידי
בשי ה-רבניצקי חנ ביאליק.
בספר ,דברי אנדה" נתכונו המסררים להת את היכולת
= לֶתלְמוֶר העברי להכיר' ע"י מבחר הדוגמאות את האגדה כמו שהיא

ב

4

.= בצורתה היפה ובלשונה הנוחה ושתהא עם זה ההכרה מלאה,

כפי האפשר, וקניה. בֶרְך. מתוקנה, ובסרר. יפה.
לתכלית. זאת חשתדלו המסדרים לאסוף לתוך ספרם זה מכל
ו ,האגדה:! שבתלמוד "ובמדרשים. את כל הטוב והיפה ואת
מפה"" ,דברי | אנרהי, " העשוי במתכנתו של ,ספר האגדהי
הגדול לגדולים | נחלק- אף: הוא!!לפי עניניו לארבעה חלקים.
החוברת של ,רברי.-אנְההּ" (מצאנה תכופות ,זו אחר זו,
בחוברת הראשונה, שיצאה עתה, באו כל האגדות לספורי בראשית,
ובראש. החוברת" ,פתוחה,: (מאמלי: האגדה על רבר האגדה עצטה).
הפפר ‏ הְָהָ,.. מלבר, -שהוא. חרופטומטיה. יפה ללמוד האגדה
בסגנונה, עור. יכול לשמש בירי המואה והתלמידים ‏ כעין מלואים
פום ללמוד. ספורי:/המקרא; \ בהיות ‏ דונ" האגדות , הנוחות. וקלות
מאד בצורתן. ובלשננן, ומושכות, את .הלב בתכנן, = קשורות: קשור
פנימי עם'" ספודי המקרא. ובאופן. זה יעבור התלמיר מאליר מן
הסגנון:-הביבלי' לסגנון: האגףה/ 'שהוא. השלימ בספרותנו החדשה.
כל הספר נרפם לְעַתז גדולות. ומנוקדות. ובהדוך. רב

מחיר החוברת 30 ק,

2. שירת ישראל--מכחר שורי ר' שמואל הנגיד, ר"ש בן גבירול,
ר' משה כן עורא, ר' יהודה 0 ר יווה ל

|

0
ל

- --

-98., ציורים]ורשימות---ששה. ציורים מאת ד. פרישמן | || ד ד-
- ל'נ: בעומר--מאת. בן-עמי מתורגם -ע"י ח, -ג,. ביאליק- =
+ -80, :בימומ+התם=-(ספורו: שלי"וקן)+>-מאם יהודת'"שטזונביפב-

41 בימר ל הסתוריום מאת ‏ א,"ז, רבונוביץ- -

--

ו

-

יר

והו0!3'ה13]

שנה : שלישית | |

רובת ס'ה-]

== ווילנא, כ"ז ניפן, תרפיט, ==

.49 ;ות 18-56 ,8 א,]1/

ד"ר שמעון ברנפלר,

בָּתִייהַפְפָר הְעִבְרִיִם בַּמדַה +

זה קרוב ל חמישים שנה, אשר אחינו שבארצות המערב
עסוקים בהנוך בני הנעורים "של יהודי המורח,. באמצעות
בתי-הספר השפיעו, כמובן, הרבה גם על התפתחותם, המופרית,
התרבותית. והכלכלית, כעת הוא כבר ‏ הדור השני, שרואים
אנו בו השפעת החנוך הזה, בשנת התר"ך נוספדה בפרים חברת
,כל ישראל חברים", שעיקר מטרתה היה. תיכף,. יסוד..בתידספר

| ליהורים במרינות: המזרח! בממלכת תורקיה. האפיאטית \ והאי:

רופית, ברומיניה, < בולגריה ‏ וסרביה, ‏ מפעלה זה לא. היה פרי
החלטה. פתאומית. של מיפרי. החברה הגדולה. הזאת --=- אלא כבר
עשרים שנה לפנים, בימי מ א ורע דמ שק הנורע,. כאשר עברו
השתדלנים . הידועים מונטופיורי, = כרמיח. ומונק ‏ בערי. המדינות
האלה וראו את חמצב המופרי והתרבותי של אחינו: במורח, עלה
במחשבה לפניהם, להחל ‏ בעבודה. הלאומות. הזאת ,‏ אבי הרעיון
החשוב הזה היה שלמ'ה מונק, אותו החכם המפכן, אשר
נשתכחח שמו ולא נזכר כלל על המפעל הוה, בשנת 1840 אי-
אפשר- חיה להוציאהו לפעולה מפני כמה מניעות --- ובעיקר הרבר !
יע כי זולת בארצות פרנציה והולנדיה עוד לא וכו היהודים בכל
מדינות אירופה (אפילו ‏ באנגליה 6 לוכיות אזרחיות. ולשויון גמור,
בשנת 1860 נשתנו כבר הענינים הרבה, שעת הכשר היתה או
לישראל מאין כמוה להתאחר ולהתאגד למפעלים לאומיים רצויים ,
או נופדה החברה ,כל ישראל חברים", אבל שלמה מונק היה

בימים ההם לקוי. כבר בעורון..

על הבר פעולת חבהת כיייח במקצוע הח נוכי: נדבר בימום
האחרונים הרבה -- לשבח או לגנאי, זה היה מנקודת יחופנו אל
אופן הנהגתה בבתי-הספר בארצות המזרח, אי את נפשי להכנם
הפעם בוכוח זה, שלפי דעתי אי"אפשר עוד להעמירהו. על משפט
אוביקמיבי ,+ בתי-הספר :של חברת כי"ח הם בכל אופן עובר א
היסטורית חשובה מאד,. עוברא: היסטורית ותרבותית לא רק
בנוגע: להתפתחות. יהודי. המזרח, ‏ אלא גם בתולדות ההתפתחות
התרבותית של הארצות האלה בכלל, עלינו לצרף כעת אליהן
גם את מרינות פרם, מרוקו ומוניס, כמְעט שצריכים אנו לפתוב
בשלמות תולדות המדינות האלה בחמשים שנה האחרונות, כדי
שיהיה משפטנו צורק וישר בכל פרטיו, אפשר לבקר את הפעולה

= התנוכית של המופד. הוה, ואני בעצמי :לא נמנעתי ‏ בשכבר הימים

05 ₪ ₪

.₪ 1909 ,ה הפיקת\. 0ע-5 , ה דסח

מלהטעים ‏ את המגרעות = והטעיות: שבה, אבל האמת. תחייבנו
להודות,. כי. בקרת כזו היא :רק לצורך השעה, כדי להשפיע על
הנהגת בתי"הספר לשם תכלית. יהועה, אבל משפט. אוביקטיבי
היסטורי: אפשר. לברר רק בספר גדול, מקיף ‏ את כל הפרטים
ומצייר -את המצב המופרי והכלכלי של יהודי המזרח לאמתו:

את אשר אנו טוענים על פעולת החברה במדינות המזרח,
כי לא העמידה את החנוך על בסים לאומי כפי השפפתנו, הנתה
נמצא סבת הרבר. כבר במבעו, מצד עצמו אין זה: מצם ‏ רצוי,
בי ימסרו עניני החנוך , הדורשים ידיעה עמוקה ומקפת בכל
הגורמים השונים , בידי אנשים רחוקים במקום וברוח,
עלינו להאמין, כי כונת האנשים שעמדו בראש ההנהגה המרפזית"
בפרים הותה תמיד. רצויה, שחרי. לא יעלה על דעתנו, כי במתכוון.
ובמזיד אמרו לקלקל את- החנוך,- או: פיי שחותה " להם = מטרת-
הטמיעה הגמורה והמוחלטת, האנשים האלה אמרו לזכות
את אחיהם מחופרי התרבוק בארצות המזרח באותה. הטובה, שהיו
הם נהנים ממנה ומתנאים בה : בתרבות אירופאית, בהשכלה אנושית
כללית, 4 ובנוגע לקיום היהרות, הנה לא עלה על רעתם אף רגע
אחד, כי הם, יהירי המערב, אינם יהודים נאמנים וכי תועום
הם מן הררך הישרה, אררכה, ברור היה להם, כי רק יהדות
כואת, ,יהדות צרופה ומזוקקת", | שאין בה שום עכוב לאחוה
אנושית כללית, רק יהדות. כזאת היא תפארת למחזיקיה. וברכה"
לכל המין האנושי, וכזאת + נאה. גם ליהודי:המורח,

אבל חנוך בני : הנעורים איננו רק ענין ל מודי, כי אם
גם ענין שמושי, ובכמה פרטים חשובים ועיקריים הוא משתנה
לפי. מבע התנאים הגורמים, : לפי השפעת המסבות, המקום והומף ==
מה שאפשר שיהיה חנוך רצוי מאר בארצות ‏ המערב, ‏ יוכל להוות. "
קלקול מרובה בארצות. המורח: אם אומר לפרט כל הענינים האלה
בריוק, = אין אני. מספיק אלא בספר גדול, אבל זה יובן. לכל
אדם. מאליו, = כי. חנוך רצוי ומתאים: אל. מטרתו- יוכל להקבע
רק במקומו, להשפיע \ מפריס. על מהלך החנוך ‏ במרוקו. ובפרס
ולרעת : משם את צרכי המקום: ותביעותיהם הצורקות. של "אנשי
המקום --= זהו ‏ הבר בלתי טבעי,

ועם כל זה אפשר, כי החנוך האי-טבעי: הזה היה בזמנו
הכרחי, ומטעם זה גם' מועיל, אם נאמין, "כי בלי השפעה. מן
החוץ, ‏ לא היה חנוך : בני הנעורים מתפתח כל עיקר, והֶמצם
התרבותי ‏ האיגרצוי | לא היה מקבל שום. שנוי, ‏ הנה אין ספק,
כי. סוף סוף דבר גרול עשתה חברת כי"ח ביפדה את בתי:הספר
לבני ישראל בארצות האלה. והנהיגה אותם על פי השקפתה היא

8 > העולם -3 גליון יג

בפרים, סוף סוף תרבות. וחנוך הביאה לאחינו בארצות המזרח, = עולם, וכן צריך להיות, | אם לפעמים הם נמלכים בי ושואלים
בומן' שלא היו נעשים מאליהם, בעצתי, אני מכוון בודאי תמיר להשיאם עצה טובה, אבל לא
אי אחר מעשי ההיסטוריה כלום, ולא בזה המקום להרהר, ‏ אוכל לדרוש, כי יהיו תמיד כרוכים אחרי ונתונים על אפטרופסותו,
איך: היה! אופן התפתחותם המוסרית והכלכלית של -יהודי המורח, | חושב אני, כי התפטרות אחינו שבמזרח מכל אפטרופסות מוסרית
אלו היתה חברת כי*ח קובעת שיטה אחרת בהנהגת בתי:הספר ‏ וחמרית. הבאה מן החוץ, צריכה שתעשה קימעא קומעא. ולא זו
ובתכנית. למוריהם + בלבר, אלא שאני חושב, שאפילו הפיוע החמרי צריך
אבל מה שנחוץ להטעים ‏ 2 ע ת הוא : כי טובת שיחדל בימים הבאים--זולת הסיוע החמרי בארץ ישראל, מפני
אחינו = במורח , לכל הפחות בארצות. תורקיה , והתפתחותם | שאני מוצא בו תועלת מופרית גדולה לא רק ל מק בלי הפיוע,
המופסרות | הטבעית והרצויה דורשות; ש תהחדרל מעתה אלא גם לנותניו. ואפשר כי תועלת הנותנים גדולה מתועלת
האפטרופסות, ותחל עבורה עצמית של אחינו, כי המקבלים, החבה לארצנו ההיפטורית היא חלק חשוב של היהדות,
יפקחו הם בעצמם על עניני החנוך על פי הכרתם והבנתם בטיב | עליה עומדת נצחיות היהדות. הפיוע בשביל ארץ ישראל מקשר
הענינים, דעתי נוטה, כי שנוי זה, הנחוץ מאד ,‏ צריך שיתהוה | ומאגד את איברי האומה הישראלית הפזורים,
בלי תגרה בהנהגת חברת כי"ה, אלא בהםכמתה ובעצתה אבל בארצות. תורקיה ובבולגריה על חכרת כי"ח להרגיל
ובפיועה. חברת כי"ח קבלה עליה לפני חמשים שנה פעולה | את אחינו, כי. ידאגו בעצמם לחנוך: בנייהנעורים = וימשכו את
לאומית. מאד נעלה: לחנך כמה רבבות מאחינו במדינות רחוקות | ידיהם מן התמיכה, שבכל אופן יש בה הרבה מן השפלות
שהוו צריכים לחנוך, ולפי מצבט לא היו יכולים או להתפתח המוסרית. אני מוצא גם סכנה עצומה במצב הנכתי,
במצבם המוסרי והתרבותי מאליהם, אפולו כי מעתה בכמה פרטים, | כמה מוזר הדבר ומשונה, כי הנהגת 4 בתי:הספר = באיזו מדינה
ובכל מפעלי בני אדם נופלת הטעות, הנה אין ספק, כי חבר ההיה בידי חברה חיצונית! כעת עוד אין אנו מרגישים את כובר
גדול עשתה, ושמה לא ישכח לעולם בהיסטוריה הישראלית, ואולם ‏ הדבר, מפני כי לרגלי השנויים המדיניים. הגדולים שהיו< בשנה
ברור הוא, כי: העיקר בעבורת החנוך | הוא תמיד, לפקה על זו בממלכת תורקיה, גברה השפעת פרנציה ‏ ודחתה מפניה את
ההתפתחות הטבעית של המחונכים, למען יעמדו אחרי כן ברשות השפעת ‏ גרמניה, ‏ ואולם ‏ הכי יודעים. אנו, | עד מתי. יתמיר
עצמם. וידעו ‏ להשתמש בכחותיהם. המופריים והחמריים שמוש המצב הוה?

מועיל ורצוי. ומעולם לא שמענו, כי ינהיגו אופן חנוך לאומי החנוך בבתי הפפר העבריים ‏ בארצות: תורקיה צריך
בתנאי, ‏ כי כל הימים יעמדו המחונכים. ברשות אחרים, ברשות | שיקבל צורה לאומית ותוכן לאומי, את זה אנו דורשים
אפטרופסים מן החוץ, לא רק מתוך השכפתנו הלאומית, אלא גם מתוך הצורך השמושי,

אם יעמדו ראשי חברת כי"ח על אמתת הדברים !האלה לעת עתה אנו רואים ‏ את הממלכה. התורקית ,בשעת חבה
בלי הקפרה ובלי רוגזה, הנה עליהם לפייע בעצמם בכל כחם, ראשונה"-- הכל היא עליזות ותקוה טובה לעתיד, ‏ אבל המצב
כדי | להביא. את אחינו שבארצות תורקיה למצב רצוי כזה, | הזה אי אפשר לו שיתמיר זמן מרובה, עור : מעט ותתעורר. שם
שיהיו עניני החנוך מפורים בידיהם וברשותם, ולא יהיו. המיד | השאל ה הלאומית בקרב העמים השונים, ואין אנו: יודעים,
תלוים בדעת אחרים, אין אני רואה בזה מין ,מרד ומעלי בהנהגת 4 באיזה אופן תפתר שם: הסכנה. היא קרובה, כי יהיה גורל אחינו
החברה, ‏ מין ,התקוממות" עליה, ‏ אלא מין כוגריות מצד יהורי | בארצות תורקיה. כגורלם של אחינו באוסטריה -- שיהיו מוטלים
המורת וכי. אקפיר על בני, על כי גדלו והצליחו ויצאו לרשות ומושלכים בכף הקלע מפנה אל פנה : היום יהיו תורקים, ומחר
עצמם ועושים באחרונה הכל על אחריות עצמם? זהו מנהגו של יהיו ארמינים, ולמחרתו יהיו יונים, או סרבים או בולגרים או

מימיה במימי הים, ‏ והיא בוששת, מאחרת פעמיה, משתוממת ומהרהרת טרם
. תעשה את הצעד האחרוןי

מן החורְבן החדש. ממעמקי המרחק גח ארמון-שילון ואז נגלה כולו נארר באפלתו הכבדה.
כל דמיונו למושל ערייץ נושא בסתר נשמתו הזועמת והקודרת גוחם משחית ומכלה
על החטאים הנוראים אשר חטא, גדולים חטאות העריץ, ורב הרם אשר נשפך
בקרבו: בנככי מרתפון החשכים והטהובים נשמעה לעתים קרובות גם אנקת
אפור יהודי --- אף כי מעט מאר היה מספר היהודים במקומות. האלה, לא אחר
היה. היהודי, ‏ אשר שכב בליל:חיוו האחרון על המשכב הקשה, שנחצב בסלע
המתנשא מבינות למום. קצרה ‏ יד הוהודי ממצוא לו מקום מנוחה בכל העולם
כולו, אבל את מנוחת ‏ המות ואת מכאוביו מצא בכל מקום שפנה..י

בןעמי +

(לזכר נשמת קדושי טרינוב).

אנני שבתי לביתי דרך ימה של ג'נבה. ירדתי מהררי לסבן, המתנשאום
בגאון יפום על פני מונטרה, ואשב באניה בבולנב --- עירה שקטה, ישנה וחולמת
במקום אשר הרונה נופלת. אל הים.
היה היום החמשי, יום החרות למתלמדים בבתי הספר פה, ראשי ההרים
המו מן התלמודום והתלמירות הרבים, ‏ אשר נאספו באו הנה בלוית מחנכיהם
ומחנכותיהם מן הערים ומן הכפרים השונים, היושבים על. גדות הים ועל מורדות והגה נפתחה נקרת:שררן, נגלה אשד ההרום המפתתר עמוק עמוק .בין
ההרים הסובבים אותו,. והעלמות הצעירות חניכות בתי הפנסיונים בשמלותיהן | סעיפי הסלעים, וגראו המים היוררים מלמעלה ובשטף מרוצתם הם מקפצים על
הלבנות. נראו מרחוק כעדת צפרות כרמים פורחות בון עשבים דשנים וָרעָננום, = הסלעים, מכתרום אותם ומתנפלים בכח גדול ממדרגה למדרגה, .ואז יצאו לקראתנו
< אשר המון גרציפום. לבנים כשלג הלבנון מתרוממים בגאון וגובה מביגיהם, איש אחרי אחוו סלעי. אבגה השעורים, = שגי ג'מן הענקים, = צורויניי | הנזעמים,
באניה היחה הוחה. שררה דממה מפלת שגה עמוקה. הכל מסבוב כמו = ועוד, ועוד. כולם הם גראים מרחוק קרובום זה. לוה ונערמים זה. על גכי זה,
צלל בתררמה נעימה, ‏ ים התכלת הקטן אשר מתחת לא גע ולא זע כום התבפת = ועל,כולם שרוי מורא הוד. השעה החמישית אחרי הצהרים כבר עברה, והחום
הגרול הנטוי עליו מלמעלה, מבער לחלקת המים השלוה ותצלולה נשקפה עודנו בוער בכל תקפו. ונעים החום ומלא קסט נפלא, האויר הצלול והלוהט
שלשלת ההרים המסתתרת בגבכי הים כממלכת כשפום געלמה. נרדם עמק משתפך מסביב כום. של כשפום, מותרים של זהב משתרגים בתוכו והם מנגנים
הרונ מתחת לקרנו השמש הלוהטות, ישן הוא בהשקט ובבטחה והשומר. הענק בלי: אומר ורברים נגוניס. ענוגים חשאים ומלאים הרמוניה רוממה וגשאהי
בעל שבע חגולגלות דנדמודי סובך לראשו, הרונה היפפוה הגאיוגה מפכה. את במעט בכל רבע. שעה סרה האגיה אל החוף ומשלכת את העוגן מבלי
מימיה לאט לאט בעצלות וכאיזו עצבות חשאית, דומה, שצר. לה לערבב את שאון, רק קול המלח המלריז את שמות התחנות ישטע, ‏ ובעמור האניה תקפוץ

ל :+ ₪

ג%יון יג

> העולם 3 8

אלבנים, רוגמת ‏ זה שעלה לאחינו. באוסטריה-אונגריה, = כי. היה
עליהם להחלוף את ,לאומיותם", לפי החליפות. והתמורות = שחיו
בארבעים שנה האחרונות ‏ בשיטה המדינית של הממלכה הואת:

על היהודים בארצות תורקיה להטעים. בעוד מועד את
לאומיותם הישראלית ולהעמיך עליה את חייהם הצבוריים,
וביחוד את עניני בתי:הספר, את עניני החנוך: בכלל, אם יאחרו
את המועד, כאשר עשו אחינו באוסטריה. ובאונגריה, תצא להם
תקלה נדולה, שאין לה תקנה עולמית. אין אני דן בזה מנקודת
השקפתנו הלאומית, שכל כך היא רואה התקדמות. תקותנו העתידית
על ידי השנוי הנדול שנעשה בארצות תורקיה תועלת: אחינו
בעצמם במרינות האלה דורשת בכל תוקף ועוז. ברור ההשקפה
הלאומית הישראלית, שלא יטעו את עצמם ואת אחרים בוה, כי
סוף הטעה כזאת הוא הפפד גדול נצחי ,

הקהלות הישראליות בארצות תורקיה היו מפודרות בכח
החוקים סדר חיצוני, ‏ אבל חפר להן הפדר הפנימי, וגם הפדר
החיצוני צריך כעת לתקון גדול לפי המצב החדש, אנו רואים
שם כעת תנועה. לחיים צבוריים ‏ לאומיים, = האופן היותר - רצוי
בההתפתחות. התרבותית הוא האופן הטבעי, שיהיו . הדברים נעשים
בכח עצמי ובהבנה עצמית. אין להאמין, := כי. יקבלו אחונו
הספררים במורח השפעה בדרך ישרה מצר היהודים האשכנזים,
כי מלבד הנגוד הפנימי שביניהם הנמשך והולך זה כמה. מאות
שנה, ועוד לא בטל לגמרי, הנה גם דרכי ‏ החיים שונים מאד
בין: ‏ היהודום = הספררים ‏ ובין | האשכנזים, נטיעים = זרים. על
האדמה חהוא, ספק גדול הוא, אם יצליחו ויעשו פרי, אבל די
יהיה. ומועיל מאד --- אם יהיה קשר וחבור ביניהם, אם. יתחזק
היחוס ‏ הרצוי בי הספרדים והאשכנזים, : הנה אנו שומעים, כו
בדעת. כמה | ממשכילי היהודים הפפרהים. ליסד ‏ עתונים. עברים
במרכזים הגדולים | של ממלכת תורקיה, במקומות שנמצאים שם
רבים מאוכלוסי ישראל , אין אמצעי יותר. רצוי לקרב את משפחות
ישראל זו לזו ולאחה את. קרעינו, כעתונות. טובה. רבת-התוכן .
היא תכשיר את התפתחות אחינו הספרדים, לקבל את. הה ש פ עה
הטובה מצר אחינו האשכנזים, כלומר הסלוים, בהדרגה ובמתינות,
ובאמת אין המלה ,השפעה" מסמנת את שאיפתנו כהוגן,. העיקר

הוא. יחוס וקשר ביניהם,. ואז תהיה ההשפעה שוה משני הצררים.
ההתחלה צריכה שתהיה בבתי-הפפר ובאופן
החנוך הלאומי,

את התגלמות תקותנו הלאומית אני רואה רק בדרך הל א מת
יהודי המורח, וכבר בררתי, ער כמה נקלה זאת, שבאמת
היא כבר במציאות, אלא שהיא צריכה לצורה בולטת. ומוחשית.
המטרה האחרונה. היא ארץדישראל, ארצנו ההיסטורית, אבל הדרך
המוביל. אליה. הוא בקהלות הישראליות ‏ בארצות המזרח. רוב
העכובים והמעצורים שאנו מוצאים בפעולתנו. הלאומית החנוכית
אינם שם, דבר. נדול יהיה, אם בתי-הספר העבריים בארצות
תורקיה = יהיו | פטורים וחפשים מכל | אפטרופסות \ שבעולם ,

" והרוח הלאומי יהפתח שם על פי תנאי המקום הרצויים | מאר

להתפתחות כזאת ,

--
6
יחיאל יוסף לבנטין .
רּרְכידחישוב.
מאמר ראשון,

תות לְנִסְיונות,
(פוף)
נפנה נא לענין אחר, שערכו גדול מאד לאכרות, ּ
ישנן. עתה מכונות רבות . ושונות לעבודת-האדמה, לכל פרט
ופרט של העבורה: מחרשות, מכונות לוריעה, לרישה, לאלם
אלומות ‏ וכו?, . בל בתי-החרושת הרבים באירופה ובאמיריקה מכינים
את המכונות. .ואת המחרשות לפי טבע האחמה ולפי. הצרכים
המווחדים אשר לכל ארץ וארץ, הטפוסים השונים של המכונות היותר
ידועות ‏ ומקובלות, ‏ כגון עקרמ או סק, | מקדקורמיק. או דירינג,
קליימון או לנץ וכדומה משתנים תמיר ומפתגלים לצרכי עבורת-
האכרות , והתחנות:לנפיונות ‏ עוסקות הרבה בבחינת ‏ המכונות
הללו. לחקור. את סגולותיהן, מיבן, מגרעותיהן ויתרונותיהן , גם
ברוסיה עושות. רוב ה,זימסמוות" בחינות במחוזיהן כמעט בכל

2 ...יי

כפעם בפעם על מכסה עדת עלמות. צעורות, ‏ פניהן ‏ מאדמות. מחום . ועיניהן
מבחיקות = משמחה ועמרום עמרים של נרציפים : ביריהן . המחנכות ‏ המובילות
אוחן נחפזות אחריהן והן תרות. בעוניהן מסביב באיזו יראה מפותרה וביריהן
הן מקנחות את הזעה מעל הצואר והמצח,

האניה הולבת ומתמלאת נופעים מתחנה. לתחנה, עד כי לאחרונה יגדל
הדוחק. מאד , ורבום עומדים על רגליהם מאין מקום לשבת.

הנה קפצה על האנוה חכורת נערים כארבעום במפפר, פניהם שזופים
ותמימים כפנום ‏ אשר. לבני הכפרים, מלובשים הם בגדי יו"ט, ‏ שקי ההרים על
שכמם וצרורות פרחים גדולים קשורים לחם מסביב למקלותיהם. ‏ בראש החבורה
נמצא המורה, .זקן בעל פנים חומים, חפורים : קמטים עמוקים. ומגולחים שלא
כחלכה, מרהוק נדמה לאכר אמיר כשהוא ווצא לשוק העיר מלובש בגדי. -יום
טוב, שצורתם נפסלה קצת וכתמי. זעה להם. אבל מקרוב. נגלו. תוי פנוו הנחמדום
המפיקים: שכל וחכמה --- חכמת. איש, ‏ אשר האלהים עשה אותו ישר, והוא
ממלא את חובתו. באמת ותמים, ‏ ברעת ואמונה מבלי כל התחכמות טפלה
ומזויפת,

בל הנערים עמדו במקום אחד סמוך לחוטם האניה, חטפו ואכלו בשמהה
רבה את שירי הלחם והגבינה שהוציאו משקיהם ושתו | מפעם לפעם לתיאבון
מבקבוקום של מתכות קשורים ברצועות של עור המושלכות. להם מעבר לשכמם,

גם. המורה הזקן גמע דבר מה מתוך בקבוקו ואז נתן .את לתלמודיו.

התלמירים .עמדו כחצי גורן עגולה,. מהרו לבלוע את הלגימות. האחרונות,. נגכו

את -השפתיט, חכחכו 5 , והמורה הזקן הגיף. את ידו ושורת: <מקהלה געימה

נשמעה. באוור:. ,ארץ הררי השלג! לך עד לשמים מתנשאים קולותינו" וגו
: המורה. זמר ביחד עם התלמידים בקולו הזקן והמרופק, ומדי זמרו אורו
פנין, ועיניו בערו. הוא הלך והתלהב לזכר ארץ המולדת היפה זחנעימה ולוכר
האבות הגבורים אשר נלחמו לחירותה, .והתלהכותו. הגיעה למרום קצה. בזמרו
את המליםו ,,במוהם (כמו האבות) כמונו. אנשום כנים ‏ אנחנו ומפני המלכים "
המפתערים עלינו נגין בעד -זכיותינו, בני חורין לעולם".
ככה מזמרום הימנון של ארץ מולדת יקרה וחביבה. מרגישים, שכל מלה
יוצאת ממעמקי הנשמה של בנים לעם האוהב את ארצו בכל כחו ואונו, המוכן
לתת את כל אשר לו בעדה. ואמנם יפה היא הארץ הנפלאה הואת, יפה ובת
חורון. כהררי השלג אשר בקרבה, ומי האיש אשר לו ארץ. מולדת כזאת והוא
לא ואהב אותה בכל נפשן ובכל מאודו?
אחרי אשר נפשו הנערים מעט נתן להם המורה עוד הפעם אות ובאויף
צללו קולות ,קרן חררי. אלףי: :
מחררי ‏ אלף ‏ הבוחרים
קול הקרן ‏ הערב ‏ ישמע
כהדי. תפלותינו: הנעימים
ותנשא. הקול עד לשמים. = וגו'י
שירת המקהלה נגמרה ,. הנערים ‏ נפוצו לארבע כנפות האניה שמתים
וטובי - לב , אבל בלבי אני היתה שמה ושאיה, מדי ראותי את חני הילדים
אשר בןה , את טיולי התלמידים ‏ והתלמידות ואת פניהם הנוהרום | משמחה '
וחיים, מִי | שמעי את שורותיהם ‏ הערבות לבָל אוון - שומעת--סערה נדולה
4 . 0% . \

4 -> העולם 3

שנה ושנה לדעת את המובחרות שבמכונות, לבור את הטוב מן
הפפולת ולבכר ‏ את מעשה. בית-חרושת ‏ אחר על משנהו, וגם
בעלי-התעשיה. עצמם. מוסרים את פרי מעשיהם לידי מומחים
שבתתנות:לנסיון, ‏ כדי ‏ שישפטו את פעלדירם אם לשבט או לחסר,
וכרי: שיוטיבו את מלאכתם על פי ידי משפט המומחים הנוסד
על הנסיונות .

ובמושבותינו בא"י ראיתי ‏ מחרשות ‏ מושלכות באשפה ככלי
אין חפץ, ‏ וען כי: האכרים קונים אותן מכל הבא בידם טרם
יבחנו ויחקרו לרעת, אם מסוגלות הן לצרך הקרקע שלהם; ולכן
גם ‏ בני המושבות,: כהערבים הפלחים, משתמשים במחרשות

שבהן. עבדו את ארמתם נח ובניו = בדור-המבול ,>= ב,עקרון", .

= ב,פתח"תקוה" ובמושבות אחרות: דשים האכרים את תבואות שדיהם
"במורגות ‏ כגדעון בשעתו . האכרים בארו לי,. שמכונות - הדישה
הבאות מאירופה נותנות תבן שלם, ולהם נצרך דוקא תבן מורק
היטב, כדי שיהיה. נוח. ורך למאכל הבהמות .
ואולם ‏ הן כבר יש הרכה מכונות לרישה .המוציאות. את
התבן כשהוא מודק ע"י הצנור ברחיפת הרוח יחר עם. המוץ,
והם נקבצים לערמה אחת או. לערמות: שונות כפי צורך המקום .
מכונות כאלו נעשות ע"י. בתי ‏ החרושת 8006 ע088 או פפט3
.0 6 באמיריקה או +00)0ע 9600 באנגליהן. ובתי"המחרשות
הנודעים זָז 16‏ או 110005 מכינים ‏ עור | מריקי ‏ תבן. מיוחדים
המספיקים להמשתמשים בהם מאכל טוב ונוח לבהמות+
על שרה מכרי ב,ראשון-לציון" עברתי וראיתי פיעלים אחדים
עודרים במערר, הקרקע יבשה מאר וקשה כסלע, השמש בוער
באש, והפועל העברי, אשר לא הסבין לא במלאכה קשה כואת
ולא באקלים החם, עובר את עבורת פרכו זו ביניעה וברב. עמל,
ומועת אפו תרטב הארמה , מכרי אמר לשמחני במחזה הנעלה,
לראות ‏ את צעירינו הטוכים עובדים במסירותדנפש ‏ את אדמת
אבותינו, * ואולם אנכי. תונתי ‏ והותי גרלו מאר: תחת העבורה
הקשה" הואת, המפרכת את הגוף והמטמטמת ‏ את הנפש, יכול
יבְלו: הפועלים לעשות מעשיהם במחרשות נוחות כמעשה האמריקנים
היושבים במנוחה על גבי המכונה העושה את שליחותה באמונה
ובמהירות, והפועל עצמו לא ייעף ולא ייגע לריק , הנה, למשל,

'

סערה גדולה אוחות' אותי, ולבי בקרבי יהמה, לפני עיני קמות נצכות התמונות
החשכות והאפלות ‏ מחיי ילדינו אנו, תמונות חסרות כל צבע , כל אור.: בתקופת
החדר היו גם לילד העברי חגים. משלו. היה לו חג ל"ג בעומר, והוא שמח בחגו
שמחה \גדולה אשר. לא תאומן כי תסופר , היו לו נדנדה לחנוכה, מרעיש
לפורים , דגל לשמחת תורה. החגיגות האלה. הוציאו את הילד העברי מעולם-
החולין , מלאו את לבו שורה גדולה, אשר לא נכחדה לנצח. מקרבו--ועתה
מה? מה יש לו עתה לולד העכרי בעולמו--והוא בעודנו באבו נתלש מקרקעו,
מורכב ‏ זמורות ‏ נכריות, מזויף וממולא בשפות ובמחשבות זרות, בהרגשות
וכומרות ‏ חיצוניות , אשר לא תקלטנה בתוכו לעולם , ומאומה לא תדברנה
לנשמתו האוטללה ? במה נחמם את לב הילד, לבל וקפא בל כך מהר, לבל
יתאבן בעודנו רך וענוג ? איה קרני האורה אשר יטהרו את הנשמה מאבק
החולין, יאירו את חשכתה, יחלימוה ויחיוה? לפנים בישראל היתה תקופה נוראה- =
תקופת החוטפים, חטפו את ילדי העברים מן הרחובות וטן הבתים ומסרוו
אותם לעכודת ‏ הצבא כדי להרחיקם מילדותם מן הסביבה העברית ולחנכם
לעבדים נאמנים להאדונים. הנבְרים--ועתה מה? עתה מוסרים האבות בידיהם
עצמם את בניהם ואת בנותיהם לנכרִים , בידיהם הם מקריבים את ילדיהם
לעבודה א זרה ! לב מי לא יתכוץ ‏ ולא יטפטף דם למראה. הנורא הזה ? אוי
ואבוי לעם שכבה לא :+

ובעודני הוגה נכאים הופיעה על מכסה האניה להקת מנגנום נופעים
מבני-איטליה , כעשרה אנשים , בחפוון העמידו את עמודיהם מתחת. ליריעת
בר בקרב ההמון הנדחק , וסיד נמלא האויר הבהיר והצלול. מנגיגות טרביאטה,
אורננו , סטנמכולה, : הקולות הערבים ערְבו עוד יותר = בסבובה הנפלאה, חדרו
לתוך הלב כקְְנָי שמש צוהלות ‏ וימלאו אותו זוהר- וחדוה : העלמות. הצעירות

גליון יג

במקומות. רבים עובדים עתה במחרשות של קיטורן בית-החרושת
ץוטז\ ‏ , הנזפר, מעמיר. מכונות אלה, אשר לפי הנסיונות הרבים
שנעשו בהן בתחנות ובפרמות ,‏ חורשות הן. עד עשרה היקטור
ליום בעומק של 18 סנטימתר וברוחב של שני מתר, ונער ק טן
נוהג בהן.: בית החרושת .0881-8606 = בונה ‏ מחרשות א גדולות
החורשות בעומק של 85--45 סנטימותן ואפילו בארץ-מצרים
משתמשים במחרשות אלה, והן יכולות למלא מקום עבודת ,הבחרה"
בא'י שהיא עבורה קשה מאר, ושבה מתרגלים ‏ הפועלים: הבאים
מחרש לארץ"ישראל ,

המכונות לוריעה ב ש ורות תפפו בימינו מקום גדול ונכבר
באכרות, | במשך שנים ‏ אחדות ‏ התחילו משתמשים. בהן. בכל
הארצות, ואפילו. ברופיה. נמכרות. מכונות: אלה בכל שנה ושנה
לאלפים, ובתי-החרושת אינם מספיקים למלא. את הדרישה הרבה,
ואין כל פלא ברבר, שהרי המכונה לזריעה ב שורות מביאה
ברכה מרובה להאכרים; הזריעה תעשה במרה ישרה ובשורות
שורות ישרות. על פני :כל שטח השרה, הורעים יעמקו ‏ בעומק
אחר במעבה-האדמה ולכן. יצמחו: הצמחים ‏ במדה ‏ אחת ובקצב
אחר,. יינקו את כל החמרים המבריאים אותם והנותנים להם את
לשדם וכלכלתם, יעמידו שבלים בצביון אחר ובקומה' אחת וכו
הבחינות והנסיונות ‏ הראו למדי, כי מכונה כזאת העושה, למשל;
עשתי-עשרה. שורות יכולה להזריע עד חמשה. היקטור ‏ ליום; = ואם
בוריעה פשומה נצרך לערך 160 קילוגרם זרעים על כל היקטור,
תוציא המכונה רק 80--90 ק,, והיבול. יגדל כָפְּלוּם, -- אבל
המכונות האלה שונות הן במיניהן לפי תכונת המקום ולפי תכונת
הזרעים. ולפי מיני התבואות, ורק ע"י: נסיונות נוכל לרעת. באיזה
מהן לבחור, ונסיונות כאלה נעשים ביחור ע"י תחנה:לנסיון,

הדוגמאות האלה שהבאנו רין להוכיח | לכל בר:דעת, כו
בבואנו להתישב בא"י דרושה לנו לכה"פ תחנה אחת לנסיונות, ובלעדיה
לא תעשה עבודת:האדמה חיל ותהיה תועה בעולם הטעיות והשגגות,
ואל כל אשר ירפנה הרוח לשם תלף בלי תכנית, .בלי משטר
ובלי מטרה נכונה ונאמנה, ‏ ובפרט שאכרינו רק מקרוב באו לארץ
נכריה ‏ ומוורה ‏ להם, והמה ואבותיהם ‏ ואבות-אבותיהם \ לא היו
מעולם אכרים, כי אם חנונים, פוהרים, ‏ פרסורים או רוכלים, ווה

0-7

סבבו את המנגנים מכל עברים, בלעו בצמאון את המנגינות הנעימות . וכאשר
החל המנגן על הכניר, איש גבוה וחום , אשר לו עינים חלקות כמשי ‏ ומראה
להן במראה השקדים , לחזור על הקהל בקערתו, המטירו ‏ עליו מכל. הצדדים,
וביחוד מצד העלמות הצעירות, המון מטבעות קטנות. בנות. שתים ואהבע. סו..

המנננים ‏ השמחים ‏ בחלקם רצו לעשות |נחת. רוח :להקהל ‏ ונגנו עוד
מנגינה אחת ממנגינות מלך ה,ולפים" יוחנן שטרויס, מה נפלאים קולות הקסם
האלה! כמה עצכות לוחצת, במה אָנחות ‏ דוקרות כמדקרות | חרב נשמעות
לפעמים מתוך טנגינת ה ולפ" העליזה !--כי על כן מנגינה יהודית היא טבולה
בדמעות ובדם: דמיונה ‏ כרקידת-חסידים, כ,פרייליכס" על חתונת"יהודים , אשר
יקרעו את הלב לגזרים מטכאוב אין קץ. 0

השמש ירדה על שלשלת הררי היורה: והיא עומדת להתעלם: מתחת
לדבשתה. השעירה+

מהררי סבויאה נפלו צללים ארוכום על הים, וחלק הים הקרוב לגבול
סבויאה השחיר כולו והיה בטם של נחושת קלל . וממולו לעבר-השויף גמשכו
לאורך כל הים רצועות של והב אדומות כדם .

עמק הוונה התחיל מתמלא ערפל. ההרים מסביב התחילו מתעטפים
בטלית של תכלת אפלה והביטו: נועמים , וראשי השלג אשר לאחדים מהם
אדמו מאד בנפול עליהם קרני השמש האחרונות. או הגיחה השמש עוד הפעם
מן הערפל אשר מאחורי דבשת היורה, וראשי השלג האדומים השחירו והיו
בחורבות ענקות מוצלות מאש ,

האניה.: התווקנה מעט מעט מנופעיה הרבים . הנשארים ישבו רוחים +
ורק העלמות הצעורות: חניכות בתי הפנסיונים ,.אשר כרובן ‏ בנות חוץ. לארץ
הן, ישו צפופות אשה אצל אחותה ,נבדלות למחנות קטנים, על-פי רוב, ללאומיותן.

נליוןיג

> העולם 3 5

קאחרת בבש המיאה הב הבה שמבעבממר הרה ד דה תנמ הקההההמההההרוחידה דחה איההההראהכחנ הקרז הרונ נלקוה טל השהחקמה" בכש בנ המרג הכלהכ רמ ממטג במ הב בגב כמ גבהבהנבנבבנבנמתט וכנהנר הנכוה הכבנמבמבמם הרהה הממאאמה ת .

עתה ראו בראשונה את הקרקע "ואת עבורת:האדמה, ואמנם. כן
נראה בעליל, כי. זה יותר מחצי וובל ‏ שנים' עבר,- ואכרינו עובדים,
שוגים ומשנים, | ממששים כעורים קיר, פונים ‏ לכל עבר למצא
דרך ‏ סלולה: ונכונה, . ורק בקושי ‏ ובהוצאות \ רבות. לאין: תכלית
יעלה בידם להתקרב רק מעט אל מטרתם, ובאמת כולם המה
רחוקים מאד מן האכרות ‏ לפי: מצב: המדע, ‏ ההשכלה והנסיון של
כל עמי: הארצות -הנאורות; . ובאותה ‏ שעה ינהרו. לשם. פועלים
חרוצים. ומשכילים,: שאינם ‏ יודעים פרק בהלכות האכרות האינ:
טינסיבית, לפיכך עתידות התחנה גדולות. וחשובות. לנו: מאד, כי
היא תהיה המרכז, אשר. אליה "יבאו הפועלים טרם. יאחזו בארץ
וילמדו ע"י המומחים פרטי. העבודה והמעשה או אוזה. פניף האכרות
כאשר עם לבבם, ‏ כי: חק התורה והנסיון: המה יתנו בידי העובד
החרוץ. והמשכול כלידזון ללחום בעד. הצלחתו, אשרו ועשרו, לכבוש
את הטבע ולהפריח את האדמה אשר תתן את כחה ופריה. רק
ליודעיה, --- ונקל לתת. מחרשה טובה. ומכונה. מובה בידי. הפועל
העברי, = ונקל "לו = לעבוד. עבודה - אינטינטיבית, וען כי: הוא. איש
מפותח-מבין דבר, והוא' יסגל.: לו בנקל את דרישות. המרע. והנסיון
ועור:ינצר | ברוחו בהבות : הימים :חרשות : בכל = פרטי העבודות
והמכונות, - ואו בהכרח. ימלאו ‏ הפועלים העברים מקום. הפלחים
הממלאים עתה' את המושבות-העבריות. בא"י, : וען: כי הערבים לא
יוכלו לכלכל את . המעשה החרש בשכל ובטעם ,

האומנם לא לפי כחנו הוא יפור התחנה האחת, התחנה הראשונה
במרכז מושבותינו ‏ בא"ו+ כי: יש מאתנו אנשים ‏ רבים מומחים
באגרונומיה, אנשים אשר. גם עשו להם שם בעבורתם ובספריהם
זאת. ודאי: ירע כל איש מישראל, כי את שמעם שמע ואולי. גם
על רבר עבודתם ‏ קרא,. ואולם עיקר | השאלה. היא, אם יש לנו
מוצא. לכסף, כדי. להוציא ‏ את הרעין הוה. לפועל %

דברי ימי = התפתחות: התחנות ‏ יראו. לנו לדעת,: כי'בראשית
התיסרותן ‏ היו כסניפים לבתי:ספר ‏ של עבורת הארמה, הנה כן,
למשל, היתה | התחנה באמיריקא. כסניף ל - -<818-001126ץ1131>
והתחנות- ‏ היותר: טובות = שברופיה (לע"ע ‏ רק לנסיונות במכונות
ובזרעים) ‏ נמצאות .על יד הפוליטיכניקום אשר בקיוב תחת השנחת
הפרופיפור ‏ שינדלר ‏ ועל" יד האינסטיטוט: לאכרות. במוסקבא תחת

הנהגת. הפרופיסור גוריאמשקין, לכן מחיב. הרבר, כי. גם: התחנה
הראשונה. בא"י תוסד על יר + בית<הספר והפרמה ,מקוהדישראל".
לא נדבר. על. אודות השגנות ואולי גם הזדונות ‏ שישנם בדברי-
ימידבית"הספר. הוה, אבל בכל אופן מוצאים אנחנו פה כר נרחב
לעבודתנו, ‏ בתים לעבורה וללברטוריום, פרמה גדולה ורי ארמה
לנסיונות שונות ולכלקציון, כלי-עבורה, בהמות וכו'. צריך: להפקיר
במקוה-ישראל. מומחים ‏ לאגרונומיה, = לבוטניקה, = למטריאולוגיה,
לומרינריה, למכונות: וכדומה, ונחוץ ‏ להעמיר בראש העבודה. איש
אשר לו. הפנולה : והמדע והנסיון | לעבורה רבה וחמורה . כואת,
ואשר יקח עליו אחריות של כל המפעל הגדול הָוַה. ומוסר אחר
יש בעולם - היהודי, ‏ שעליו ‏ מוטל החוב לעין ‏ בדבר. הזה--
הוא הועד הפ ועל של הציונים, השואף להרחבת ישוב הארץ
ע"י עבודת האדמה, ולפיכך מחויב הוא לבא במשא ומתן עם
חברת ,כל ישראל חברים",. להבונה ולהסבירה את נורל-נחיצות
התחנה הואת ואת התועלת המרובה שתביא להישוב. העברי בא'י,
ואולי ‏ תשים החברה הואת לב -לדברים פשוטים ונכונים,

ואם תמאן. החברה הזאת לשים לב לרבר הזה ותוסיף: לשבת
בחביק : ידים בעת רצון כואת ‏ כשיש. בידה להגדיל " את ישוב
ארענו, הנה יש מוסר ‏ אחר אשר. יוכל. להיות המתחיל בדבר
ליפר תחנה הגונה לנסיון, כונתי להטיכניקום העתיר להוסד בחיפה
ע"י חברת. ,עזרה" . :

אמנם כשם שאנו רואים תמיד עולם הפוך בכל. מעשונו
הצבורים, כך. אנו ‏ רואים. עולם הפו גם במופד הזה: ארץה
ישראל מסונלת. לפי מצבה ההוה רק לעבודת-האדמה, והתעשיה
עור | רחוקה ממנה, ורק מעבודת-האדמה- יכנה. ביתדישראל
בארץ ‏ אבותיו,: כי גם התעשיה העתידה תשגשג רק א חרי
השתלמות | האכרות,---ובכל ‏ ואת במקום ‏ יפוד ביתדספר ‏ הנון
לאגרונומיה אומרים ליפר בית ספר לטכניקום, שלא תהיה להם
עריון עבורה בא"י. אבל בכל אופן ‏ הלא. יכל יוכל המוסר. הזה
להרחיב את עבודתו, כי תהיה. בו גם מחלקה ללמודי האגרונומיה,
ואם. רק יעמד. בראש המחלקה הזאת. מומחה ובקי ‏ במקצועו. ולו
עוזרים, | ממורידבית-הספר, אז הנקל ‏ יהיה ‏ להניח אבן-הפנה
לתחנה:לנפוון, נחוץ ‏ רק, שהקרן-הקימת לישראל ,תשתתף בהדבר

ממולי ישב מחנה. קטן מעשר ועד שתים. עשרה עלמות , קצתן חבוקות
אשה כידי אחותה וקצתן ראשיהן. נשענות על לבות חברותיהן או על בתפותיהן.
יש גם אשר תחכק האחת בשתי ידיה את צואר רעותה ותלחץ בפעם כפעם
את שפתיה אל הכתפים: הערומות. עתום יתפריץ ‏ מביניהן קול רעש צחוק
גדול. והצחוק = מצלצל. ומתדבק - כצחוק. כל. הנערות :הצעירות,: אפל ‏ איזה דכר
מיוחד ‏ נודע לי מתמול שלשום, מפתתר בתוכו או התחילו. עפות לתוך "אוני
פעם אחר פעם מלים רופיות: מתוך דבור צרפתי מקולקל, ואדע בי לנו הן הנערות,

התבוננתי בפני הנעוות ואשתומם ליופי הגדול והנשגב אשר לאחדות
מהן., לאחת פנים = חורות כהות ,‏ עינים ‏ גדולות רטובות ומראה להן כמראה
הערמונים ועפעפים ארוכות תכסינה אותן, מצח לבן ובולט, אשר. גידים כחולים
דקים במאד מאר ישתרגו בו, ראש גאיוני מעוטר בעטרת של שערות \ מצבע
הערמון.. והנה. הועירה האחרת הצהובה, המשתעשעת כהתלתול כווועות
חברתה ומפטפטת בפטפוט של ולדום מפונקים , פעם היא מחבקת את הצמה
העבה אשר לרעותה ופעם מצחקת בצוארון ‏ הנחמד אשר לה; מה דקים, מה
אציליים' תוי : פניה! מה יפות הן עיניהיתכלת , אשר קו דק מן. הדק , ספק
יש בו ממש ספק און בו ממש , מקיף אותן. ונותן להן מבטא של עצב חשאי
עמוק . נועם נפלא. וטהור שפוך על כל היציר הרך ‏ והענוג הזה . והנה גם
הנערה השלישית,. אשר קומתה דמתה לתמר , חומה היא. ועינים לה שחורות
ובוערות כשתי גחלי אש, ומדי הבקה את צואר. רעותה יחדור: מבט.עיניה
לתוך המרחק הגדול, וכל פעם בשהיא שומעת דכור או צחוק גדול קעת ווצא
מפי חברותיה היא נרגות ואומרת בקולה המזמר והמלבב: חדלנה, פתיות, מה

= טוב עתה, מה געים +

ָ

גאוה מסותרת. על בגותדישראל. היפות. הַתְגְנְבָה ‏ אל לבי + מכלי משים

אנו. משוה את תויהן היפום והאציליים, את עיניהן ‏ המפיקות. חכמה. ונשמח
יתרה אל הפנים האחרות , אשר עלו = בזברוני , ואני אומר אל לבי : אומה:,
אשר גם על אהמת. נכר. תחת לחץ האויב הנורא והאימה הנצחת עוד כחה רב
לה :לברוא: בריאות נאות. ונחמדות כאלה, -אוצרת ‏ בקרבה כחות רעננים שלא
ייבשו לעולם,. ועתידות. גדולים גבונו לה +

והגה. גערה. צעורה. ומלאה קצת, אשר לה חוטם עבה מעט, וצמה צהוכה
ועשורה וורדת לה על ערפה, באה נתפוה אל מחנה. הנערות. היושב ממולו
ואמרה : אנחנו עורבות המקהלה, היש את לבככן להתחבר לנו? /

--ישויש--קראו בל הנערות היושבות ממולי קול אחד ותוך כרי דבור עמדו
ובוננו את צעדיהן. אל חוטם האניה, מקום שם עמד ככר המון עלמות צעירות +

בעוד רגעים שנום. נשמעה שורת המקהלה--אבל מה השירה הואת ?
האפשר הדבר ? ,לאורך האם הולגה" .+. *)

איני וודע משום. מה , אנכי הרגשתו, כי הטט עבר בכל וצורו גוו + ..

מה ורים , מה. משונים היו הקולות .. העצבים. של שירת.הבבי , = אשף
לעבדי רוסיח מושכי האניות על הולגה, עה בין גלי-הלמן, בין. חהרי . החופש
והדרור אשר טסביב ! אלפי רוסים עוברום פה, ומי יודע אם גם בלב אחר
מהם נתעורר החפץ לשיר את שורת אחיו הנכנעים במקום הוה. רק בנשמת
הנערות ‏ העבריות = יכלה הדרת הטבע ‏ הבבירה אשר בארץ ‏ הברוכה להעור
ולעורר געגועים אל ,שירתם הם", רק בלבן הטוב והמכור טובה יכלה להולד
המחשבה הגדולה לחבר את נהר הולגה אל. ומה של ג'נבה .

1 ובלעומת = שגברו = קולות המקהלה ‏ ועצמה ‏ ההתלהבות. של הנערות

המשוררות, רבו ועצמו הוכרונות. . והתמונות . הנוראים . והמעוררים זועה , אשר

0 שו עזג 0ע מהסת3 (*

6 0 > העולם 936

----- 8%

הזה לקנות אחוות. קרקע עם כל מכשירי-העבורו; לעשות הנסיונות,

ואי כל ספק, כי בא"י תוסדנה ברבות הימים גם תחנות:
שנייות :8מ8110ועוופ> = ברוב = המושבות, כמו שהיה ‏ באמיריקא,
והאכרים יבאו לעזרת התחנה הראשית בנסיונותיהם. ובעבודותיהם
על. אחוזותיהם,. והקשר בין המומחים בתחנה ובין האברים יהיה
אמיץ, ואיש את רעהי יעזור | למעט את ההוצאות, והמומחים
יבאו לומנים תכופים אל המושבות. לנהל בעצתם את האכרים,
לקרוא לפניהם שעורים במקצועות ‏ שונים,. לחקור: אחרי העבורות
השונות. הנעשות. בידי: האכרים ולבקר את כל תוצאות. הנפיונות.

נעשה עור צער אחד ונחקור לדעת את פכום ההוצאות
הדרושות בעויך, כדי לכלכל תחנה אחת, אפילו אם תהיה לא
כפניף ‏ למקוה-ישראל - או להטיכניקום נא תן, וגם הפעם נפנה
לתחנות: אשר בארצות:הברית. ונשאב ‏ משם ידיעות. כדי. שנובל
להשיב ‏ על שאלה. זו , האגרונום ב"ב ‏ יוסף רוזן, אשר הרצאתו
להזמסטווא = היקטרינופלבית-(,התחנות = לנסיון = בארצות-הברית")
שמשה לי מקור למספרים רבים ‏ שהבאתי ‏ למעלה, האגרונום
המומחה הוה, אשר חקר ודרש הרבה על אודות. התחנות לנסיונות,
אומר+ ,תחנות , שהכנפותיהן מועטות ודלות ‏ והן = מוכרחות
לקמץ בשכר. להמנהלים ועוזריהם:המומחים, לא תעשינה תושיה,
שמשום שיסוד כל תחנה הוא המ ומחה, אשר נהירים לו שבילי
המדע של האגרונומיה, ולא הבית הנהדר, ואפילו לא האפרטים
שבּהם יעשה את נסיונותיו + --

ולכן עלינו לרעת, | כי ראשית דבר. עלינו לבקש אחרי
מומחה ראוי. והגון לאיצטלא זו ואחרי. עוזרים : מנופים ונאמנים

ורק בשכר טוב נוכל למצא אנשים כאלו,

הוצאות \ ארצות : הברית = על התהנות גדולות ‏ מאד. והן
מתויבות משנה לשנה: בשנת 1901 עלו ההוצאות ל- -1991,8 אלף
דולר ובשנת: 1906 ליותר משני מיליון : דולר , אבל אם נתבוגן

| להוצאות תחנות מיוחדות נראה, כי התחנה בניברסקא הוציאה

בשנת ‏ 1906 לערך -ל8 אלף דולר, והתחנה באילינויסק.--96
אלף דולר,. ובראשית התחלת עבורתן- היו תחנות, שהוצאותיהן עלו
ל--15 אלף דולר לשנה.

נקח לרוגמא את השבון ההוצאות של התחנה המצערה

נצבו כמו חיום לפני עיני רוחי , קמו ויעמדו לפני תמונות כל אחיהן ואחיותיהן
הנענום, הנרמפים והנדכאים מן הולגה ועד הדניפר., זכר כל הקרבנות אשר
נפלו. מקישינוב ועד טרינוב, מאודיסה וקולוראש עד בילוסטוק וסידליץ. ואנכי
נשא. הלאה על גלי ים השחור \ הגדול, אשר עמקו. מי ידענו = ואחריתו-מי
ישורנה . הומים וורמים ‏ גלי הוכרונות = בשטף ‏ אף, באכוריות חמה +
והעלמה החומה והחולמה, אשר לה העונים השחורות. הבוערות בגחלי
אש, נפרדה מעל המקהלה. בד עומדת, ראשה כפוף לה מעבר. לשפת
האנוה ומבטי עוניה חודרים אל מעמקי הים המשחיר וחיא משוררת חיש ברגש .
60 060
3 06
10106 החור ד \
0 56 ק6אקד
ונעלה צהובה מלאה, אשר אפה כתפוחיהאדמה, נשענה על. שתי
צלעותיה והתחילה מפוזת ומכרכרת, כאשר תעשינה בנות רוסיה-הקטנה, וכאשר
קרבה אל הנערה החומה והחולמה חבקה אותה בשתי דיה בחוקה ושוררה במשובה :
,76 זוזג ,קה האג
הז
,צנמהק6 אוה ,80938105 האהע'
זי
מתחלה הדפה אותה הנערה. החולמת מעל פניה - בקצף, ‏ כאוש חסיר
העומר ומתפלל ופתאום נחתה עליו יד גסה והפסיקה את תפלתו. אבל מהר. עבר
קצפה ,‏ צחוק עליו נראח על פניה, וכולח מתהוללת. שוררה. עם רעותה. את
שורתה , ואן נעצבה עור הפעם אל נפשה. ותשר חרש !

,

גליון יג

בדקוטא: שכר להמנהל ולעוזריו המומחים לערך 8 אלפים דולר(
שכר פועלידוום - 4,8 אלף, פרסום. החקירות של המומחים
ונסיונותיהם- -1,3 אלף; חומרי-עבודה, זרעים, מכונות, כלי מלאפה
וכו' לערך ,5 אלפים; מאכל. לבהמות, קנית בקר לעבודה
ועור --- 1,9 אלף; הוצאות בית-עקר הספרים -- 0,9 אלף!
הוצאות שונות ונסיעות המומחים להפרמרים --- 0,8 אלף דולרן
סך הכל לערך 5% אלף דולר. מן החשבון הוה יראה כל איש,
בי בשנים הראשונות די בהוצאות של 5ל--6? אלף פרנק לבפם
את המופד הנחוץ הוה --

הלא נוכל לקות, כי החברה יק"א, שחיא היחידה בזמן
הוה הפועלת לטובת ישוב הארץ, לא תקמץ בהוצאות לכלכל
מופר חשוב וגדול כזה, רק נחוץ להשפיע עליה, ‏ כי תתן
את ידה לעבודה זו ואולי יבא לעזרת התחנה גם הנדיב. הגדול
עדמונד ‏ רוטשילר, אשר את גדלו וערכו הרם בענין | הישוב
אנחנו רואים על כל מדרך כף רגלנו בארץ אבותינו, ‏ אף כי
פעל, לראבוננו, ‏ רק כפילנטרופ וסכומים רבים הוציא לבהלה.

ה,קרןההקימת" תוכל להעניק מהונה את המוסד הזה באחוזה,
בית, ‏ כליחעבודה ומכשירי-הנסיונות; ועד חובבי ציון שבאודיסא
וחברת ,עורה" בברלין ודאי יעזרו גם הם לפי כחותיהם ליסור
בית-נאמן. זה. לטובת. כל הישוב,. ומלכד זאת תהיינה. גם הכנסות
לתחנה מהאנליזות אשר תעשה בער -אכרים, ‏ כורמים ובעלו-
פרדסים, ממכירת זרעים וובל וכדומה, הנה, למשל, באמיריקה, טרם
באה הממשלה לעזרת התחנות לנסיונות, קמו אנשים וייפדו ,אגודות
של אכרות" ומכספם העניקו את התחנות הללו; ‏ ובודאי תוכל
להתקים. גם בא"י אגודה. כזו העלולה ‏ בכלל להביא טובה רבה
לכל עוברי-האדמה, כאשר עוד נבאר במאמרינו הכאים, ואגודה
כזאת וראי תפפיק הרבה מצרכיה של התחנה, --

ומה חסר לנו+ רק האיניציא טיבה! והיא תוכל להקיר
רק ממעין נאמן, הוא הוער-הפועל של הציונים, ‏ שהוא נסמך
על דעת כל קהל הציוניים השואפים לוה, שישוב הארץ. יכונן
רק על בסים חי וקים. והקהל הזה. יודע ומבין, כי. אין בונה בת
בלי ארדיכל מומחה, יען כי. כל רוח מצויה. יהרס בית כזה עור
טרם העמדו הדלתות. האומנם נחפץ לעשות כמקולקלים שבאומות

800 (ה0ההחא 116
300 זתד 0ןזד
08801580 ,ה0מקעתה 116
00 זפ ס1זך
הנערה הצהובה שוררה עם. רעותה, ושתי הנשמות הישראליות התאחדו
והתדבקו בנגוני אוקרינה העצבים.
ועל יר חוטם האניה הלכה ונמשכה ומרת המקהלה. שם ומוו לא
מנגוני אוקרינה כיי אם משירי רוסיה +
ואנכי שכהתי איפה אני, שכחתי, כי הררי אלף המכוסום שלג עולמים
סובבים אותי, נעלמה מעיני שלשלת ההרים, ומכל עַבָרים סבבוני כתרוני
תמונות ‏ איומות, ‏ תמונות רבבות קוזקים מחמילניצקי ועד הנה. נגוזו גם
הנהרות המתנפלים משוא ההרים בין סעיפי הפלעים, ונדם קול שאונם, ואנכי
לא שמעתי ולא ראיתי בלתי אם נחלי דם ומוח רועשים קול רעש גדול, ועל
גליהם שחות שטות רבבות גויות מתבוססות בדמיהן , שם אנשים שחוטי.צואר,
נשים תפורות בטן שנמלאה חתולים חיים, שם עוללים רטושים קשורים לצואף
אמותיהם , נערות נענות חתוכות>שדים . : . והמית נחלי הדם הולכת וגדלה
באזני והיא משתקת את קול המון הגלים השחורים, אשר התרוטמו פתאום
והתחילו מכום בכל מאמצי בחם בירכתי האניה בהשתובבות נוראה, כמו
עוררו שירות הקווקים גם בתוכם את התאוות הפראיות. המפתתרות בחובם, את

תשוקת ההרם והכליון + ,
; תרגם מכ?י ברדטוביה,

(סוף יבא).

+

ּ

%

גליון יג

העוזבות | את האכרות לנפשה מבלי ‏ היות לה מורים ומומחים
לנהלה בררך נכונה וישרה % האומנם נופיף לבנות ‏ את ההיכל
הגדול, אשר כל תקוות עם ישראל תלויות בו, על יפוד רעוע,
בלי: משמר, בלי תכנית, באין מנהל ונוסיף על השגיאות הרבות
אשר נעשו בתקופה הראשונה של הישוב עור שגיאות שתהיינה
למשא על כל התפתחות הישוב% האמנם לא תחדל עבודת-
האדמה בא"י לפרפר בין המות והחיים, בין היאוש והתקוה, בין
עבודת הפרך והבטלנות? לא ! העבורה בא"י תהיה מיוסרה. על
אדני המרע והנסיון או לא תהיה כלל.,,

--

החנוך הַאֶסְתָמִי.

(פוף)

כל האמצעים הנקובים למעלה ודומיהם ישיגו את מטרתם,
רק אם בכל מעשי המחנכים ישתמרו במלואם החקים. הפדגוגים
האלה ,

א) הדרגה. כמו בחנוך הכללי, כן גם בחנוך האפתטי
נחוץ לשמור את חק ההדרגה הידוע, כמו שלא. יתנו לתלמיד,
שלא למד עור את ארבעת יסודות החשבון, חידה מכללי המשולשים,
כן אין להביא נער קטן בתיאטרון, שיראה בהצגת החויונות
אוטלו, המלט. או פויסט וכדומה, דבר, שלראבוננו גם הבים
מן ההורים המשבילים. נכשלים בו, וגרוע הוא הרבה יותר המקרה
האחרון מן הראשון, משום שהילר, אשר נתנו לפניו חירת חשבון
בלתי מתאימה ‏ לידיעותיו, ‏ יקראנה פעם ושתים ומהרה יוכח,
שהיא נשגבה מבינתו, ואז יסיע את הגליון ממנו וחלאה ויאמר:
איני: מבין", רבר. כזה פוף סוף אינו ‏ מועיל. אך גם אינו מזיק,
לא כן באופן השני: כל הכרה אפתטית צריכה להתרשם עמוק
עמוק בנפש, הרשמים, שמקבלים החושים מהגרוי ‏ החיצוני של
העצם האמנותי, צריכים להכנם ולחרור עד תהומו של הלב, ורק
בומן שיש קשר אמיץ. בינו ובין החושים, תהיה ההרגשה מלאה

נ פינס +

> והתענוג שלם, כי האסתטיקה. ליבא בעי. אך בנידון ‏ דיר אין

כל אפשרות. ללב להשתתף בעבורת החושים לרגלי קוצר המשיג
ועומק המושג וינתק הקשר. ביניהם: העין רואה והאזן שומעת,
והלב: לא חלי ולא מרגיש, ובואת כרוכה הסכנה היותר גדולה

-\". לחנוך האפתטי, כי החניכים מתרגלום מילרותם להפתפק בסקירה

שמחית. על מעשי אמנים ולקבל רשמים מוחשיים, | המרפרפים
ממעל לנפש או נוגעים בה רק נגיעה קלה, שבל עומת שבאה
כן תלך ולא יודעו עקבותיה, והרעה עור תגרל שבעתים, אם
ינונב אליהם שמץ דבר ממראה עיניהם, כי אחרי שלפי השנתם
יוכלו להכיר רק דברים חיצוניים וצרריים, יתרגלו לחשוב תמיר
את הטפל לעיקר ואת העיקר. לטפל וגם ביצירות היותר גדולות
ישימו לב רק אל הקלפה ולא אל התוך, אל הנוף ולא אל
הנשמה, אנשים כאלה. ישארו כל ימי חייהם מאחורי הדלת
והמזוזה של מקרש היופי, ואל ההיכל פנימה לא יבואו, ולפיכך
נקוט כלל זה בירך : אין ‏ מראין לו לילד אלא מהרחורי. לבו,
ומה שלא יוכל לבא בחוג מחשבותיו. לא ירצה לחנוך האסתטי,

ב) לא הכמות עיקר, רק האיכות, ה עתה הוכחנו,

+ שהחנוך ‏ האסתטי יחטיא. את מטרתו, אם יתרגל הילר ‏ לראות

| בעיניו ולשמע באזניו ולבבו. לא יבין,. אך לא רק בההבנה תלוי

ההבר, נניח נא, שהמתחנך כבר מפותח כראוי, ‏ שיוכל להבין

כ ל תמונה שנעביר לפניו, בכל ואת,. אם נביאהו במוזיה ונראה

> העולם 3 /
ו

יי

לו מאה תמונות חדשות בבת אחת, אי אפשר הדבר, שיקבל
מכל אחת מהן כל אותם הרשמים, שהיתה יכולה. לפעל עליו,
לו ראה רק אותה לבדה, כל הפתכלות אמנותית דורשת קודם
כל התבוננות אטית ומתעמקת, ופה- לרגלי ‏ רבוי. החומר הנופל
למשא בבת אחת על הרואה, אין לו כל אפשרות לעבדו בקרבו
ולטעום בו טעם אסתטי אמתי, ועור הפעם תהיינה אותן התוצאות
המעציבות. הבאות לרגלי חוטר הבנה והכנה. לפיכך אין להראות
לילדים הרבה תמונות וציורים, או לספר. להם אגדות אחדות
ולהשמיעם מלוריות שונות בפעם אחת, ואל ישפיעו עליהם רב
טובה שאינם יכולים לקבל . למטרת ההחנוך האפתטי נחוץ בכל
חומר לשמור את הכלל: טוב מעט בכונה מהרבה שלא בכוגה,

ג עבודה עצמית חפשית. כבר נמנו וגמרו הפדגוגים;.
שהעבורה העצמית של התינוקות. היא עיקר גדול בלמוד ובחנוך,
ואם כן הוא בחנוך הכללי, במקצוע האסתטי שלו, שכולו נוסד
על השתתפות הרגש ועבודה שבלב על אחת כמה וכמה, העבורה
העצמית צריכה להיות גם חפ שית, כלומר נובעת מהתשוקה
הפנימית של הילד, עבורה היוצאת מן הלב ומשעשעת את הלב,
וכל התערבות חיצונית שלא במקומה ושלא. בזמנה, ואין. צריך
לומר מעשי אונס וכפיה, משחיתים בזה כל חלקה מובה וישיגו
את ההפך מן המטרה הרצויה, את הדברים האלה חיבים לוכיר
יותר. מכל מנהלות גני הילדים ומורי הציורו. ==

אם נשים לב לכל האמוד ונהבונן במצב החנוך האפתמי
אצלני, נבא לירי מפקנות מעציבות מאד,. אם כי בכלל שוררים
אצלנו אי:סדרים וערבוביה נוראה בכל הנוגע למעשה. החנוך,
בכל זאת נוכל למצא. איזו רמוים למה שקוראים הפדגוגים החנוך
השכלי, המוסרי, הלאומי וביחוד --- הרתי, אמנם זה לא פרי
מעשה במחשבה תחלה ועבורה על פי שטה מסוררת ושאיפה
למטרה מסוימה, ‏ על כל פנים יש איזו תוצאות. חיוביות מצף
השקפה זו או אחרת. לא כן הוא בכל מה ששיך לחנוך האפתטי,
פה רואים אנו, כאלו המשפחה ובית הספר התחברו יחדו להלחם
בכל עוז עם התביעות הפיוטיות, | שהניח הטבע בנפש הילדים
הרכה ולשרש אחריהן. עד תומן. צריך להודות, שהרבה אשמים
בוה גם החיים שלנו: הגלות המרה נבלה וגולה את חיינו,
בהרחיקה אותנו מן. הטבע -- מקור היופי והשירה, הנותן נשמה
בכל הרגשה אפתטית ונופח חיים בכל יצירותיה. אבל תחת
להקטין את הרע הבא עי"ז כפי האפשר ולמנות פחות או יותר
את החסרון באופן וה או אחר, הנה רובם הגדול של הורינו
ומורינו, בכונה או ש .\ בכונה, עור תומכים במצב המעציב הזה
ומתאמצים הם גם מ-54 לחנק כל התגליות של נטיות ושאיפות
אמנותיות. בנפש חניכי,; ז ולהפסיק את חוט התפתחותן עור בראשית
צמיחתן,. את השחוק, שבלי כל הגזמה נוכל לכנותו כח הקיטור
של הילדות, הדוהף את התינוקות לכל מיני השתלמות בנוף
וברוח, חושבים אצלנו מאיזו סבה להוללות ושובבות. כל מלאכת
מחשבת, שהקטנים מתחילים לעשות בעצמם. מנטיה פנימית,.
פוגשת מצר הגדולים מעצורים ומכשולים על כל צער, כרבר
שאין חפץ בו הגורם ‏ לאבוד ומן לבטלה. והיחפ המשונה הוה
הביא פרי ישוה לו, = מי לא ידע, שלילדי ישראל. אין ילדות,
שרחוקים * הם מכל התענונים הילדותיים ועליצות החיים, ‏ שיש
לילדי: כל..עם ועם ‏ גם מהמררגות היותר ‏ נמוכות ?. בבית האב
און יודעים ואין יכלים ולרב גם אין חפצים להתחשב. עם הדרישות

-האפתטיות של התינוקות, שהן להם המקור היחירי לכל שמחה

וענג; גני ילדים אין לנו, ובהגיע זמן הלמוד, קופץ על העלובים
האלה רגזו של החדר עם ה,עברי", החומש והרש"י שלו או בית >
הספר מהמין הידוע = עם הגרמטיקה. והמתמתיקה. ויתר = המרעים

\

8 > העולם =3

שלו,. ‏ הצר: השוה שבהם, .ששניהם מרחיקים אותם מעולם. היופי
וחמדת. הנוער. שניהם. מיבשים בקרבם כל לחלוחית. של הרגשה
פיומות = ותמימות. ילרותית, < ובטרם שהפפיקו לטעום. מפרי: עץ
החיים שבגן עדן. הנעורים; כבר גרשו ממנו חפרי. דמיון וכבדי
רגש, והם ילדים שנזרקנו, ולרים. ,שיצאה נשמתם. מתוך גופם
ונכנסה. לתוך. הספר'.

קובלים. אנו, שאין. לנו אמנות: עברות, שבה יכלו להשתקף
כל. חיינו כבאספקלריה מאירה. אבל אמנות צריכה לעם, ואם
העם על ידי. חנוכו ‏ המקולקל רחוק ‏ מאמנות | בכלל, אין לה
להאמנות. העברית על מי להשען, ומה יש להתפלא, אם אמנינו
עוובים. אותנו. והולכים לרעות בשרה אחר % מתרעמים אנחנו. על
התיאטרון היהורי המקלקל, לבד באיזו מקרים יוצאום מן הכלל,
את טעמו, של העם, אך הלא צריך להורות, שעפ"ר ההצעה
מפתגלת. אל. הררישה, לו היה לבני עמנו חך טועם, אז היה
התיאטרון ‏ ריק, כשמציגים על הבמה איזה ,חינקעדפינקע" או
,קוני למיל",. וממילא. לא יכלו מחברי. דרמות כאלו. והמשחקים
בהן. להתקים ואולצו לפנות מקומם למחברים ‏ ואקטורים אחרים,
אבל חך מועם אינו מן: הנופל מן השמים, המעם. הוא פרי. חנוך
אסתטי, מה שחסה כה. לנו,

אך מה עלינו לעשות כרי למלא את החפהון. הוה+

אלה, ‏ שקראו את מאמרי זה בתשומת לב, ימצאו את המענה
על נקלה. ראשית כל צריך להביא בלב הורנו את הרעת, שכל
משחק אינו מעשה רע, שהצחוק הרוש . לילד כלחם לאכול, וכל
ילר שאינו משחק הוא אי-נורמלי וצריך לשאול בעצת רופא או
מחנך מומחה ולבקש תחבולות. לעורר בקרבו את התשוקה הטבעית
הואת, כמו שרורשים בהופאים, ‏ אם אין-לילר . תאות. האבילה..
אם מרגישים הם בתינוק, שאוהב הוא . לצוך, לרקום, לקלוע
וכרומה, אל יפריעו אותו. מעבודתו; אדרבה, יתאמצו. בכל יכלתם
לתמוך בו את החפץ הוה וימציאו. לו במוערו את החומר. הדרוש,
שמחירו \ פרוטות, ולתועלתו ‏ אין: ערוך, כל מה שנותנים. לילד,
הכלי שהוא ‏ אוכל בו והכום שהוא שותה ממנה, הצעצוע שבו
הוא מצחק והעפרון, ‏ שבו הוא מציר ‏ וכרומה, ‏ צריכים ‏ להיות
> כפי האפשר מגוונים ומבריקים. ולא אפורים ועכורים. בעלי היכלת
חיבים לשים לב גם אל חדר הילרים, לא רק שיהיה. נקי. ומלא
אור---זאת יררוש החנוך הגופני לא פחות מהאסתטי, אך זה
האחרון. דורש, * שיהיה. גם יפה, שהמפטים. של הקירות. יחזקו
את חוש הצבעים של העין בגוניהם ויפתחו את רגש היפי
בציוריהם, למען הקרב מעט את הילדים אל הטבע מועיל. מאד--
במקום שאפשר---לנטוע גנות פרחים על יד הבית ולשתף בזה

את הקמנים; ואם ‏ וה אי אפשר, יגדלו לפחות בעורתם צמחי

בית הנותנים פרחים יפים, רבר שיוכל לעשות גם העני שבישראל
במו | שעושים ‏ זאת. העניים שבאומות העולם, וכן : יש. עור
אמצעים = לאין | מספר | הרומים. לאלה המפורטים למעלה..
אך מפני שלפי התנאים הקולטוריים, וביחוד האקונומיים שלנו,
אי אפשר לסמוך לגמרי בחנוך הבנים על בית האב,. עד שיגיע.
זמן: הלמור שלהם, לכן נחוצים גני ילדים צבוריים בכל אתר
ואתר, שבהם תחת השנחת גננות מומחיות יתאספו הילדים לצחק
ולהשתעשע ולעסוק בפל מלאכת כפים ועבודת. הגן, ‏ תשע חידות.
מכל. הדברים, ‏ שמעסיקים בהם את התינוקות בגן:ילדים מתוקן
שייכות אל החנוך האסתטי, המשחק הוא הגלגל המניע. העקרי,
ואחריו יבאו זמרה, שירה, ציור, עשית תכניות מחמרים רכים, .
רקימה,. קליעה, בניה ועור ועור. כל אלה שייכום בעיקר : אל
מקצוע החנוך. הזה. ‏ גן הילרים. יוכל להרחיב הרבה את ההתחלות *
של בית האב, מפני שיש לו. מכשירים טובום, שאין ביר איש

. מ

גלירן יג

פרמי להשיגם,. המשחק.. מקבל. צורה.: חהשה. ורוב = ענין . לרגלי
השתתפותם. של ילדים. רבים: יחדו,. ע'י הנהגה שיטתית ומפוררת
של פרגוגה, שהתמחתה ביחוד. לטפותם. של קטנים, ועוד מעלות
רבות, | שלא. איכל לחשבן. פה לאחת. אחת,- ‏ מגן. הילדום. עגבר
התינוק לבית הספר;. לא ביה"ס של עבשיו, שבו. אין . בכלל מקום
לא לחנוך האסתטי ולא לחנוך איזה שהוא,. אך לביה"ס. החדש,
שהטפום שלו הולך ומתברר לעינינו יותר ווותר, ‏ ואנחנו. כבר
שומעים את קול צעדיו הראשונים, בית הספר הזה לא. יפסיק
את עבורת גן הילדים, להפך, ‏ הוא ממשיך . אותה ביתר. ‏ עז,
ביתר רצינות ופסטמתיות עד מחלקתו הגבוהה, ער שהמשחק
יקבל צורת דרמה, המשיחה בצבעים ועשית תבניות תתקרבנה
יותר אל הצירות והפפלות, הנחת -קוביות (ווירפעל)--אל הבניה
וכן ביתר העבודות. את התקרבות הילרים אל הטבע, שהתחיל גן
הילדים לעשות בעזרת עבורת הגן וגדול.פרחים, מגדיל ביה"ס יותר
ע"י טיולים תכופים בשרה וביער;. לא אותם: הטיולים ה,מדעיים",
שנוהגים עתה המורים המתוקנים שבנו, בצאתם עם תלמידיהם מחוץ
לעיר ל ב א ר להם את הטבע,, כ"א טיולים לשם טיול ותענוג אסתטי
בלבר הבא לרגלי הפתכלות ביפי מראות. היצירה וחמורותוה..
יצאו נא הילדים מחרריהם הצרים למרחביה של הטבע, יתענגו
על תפארת השחר בבקר ויפי שקיעת : החמה בערב; יראו הדר
צמחי הכרים וחמרת שדות תבואה; ישמעו זמרת. הצפרים, המית
הפלנים ולחש עצי. היער; יתפשו צפרות . ויקטפו. פרחים ‏ וישביעו
עינם | בשלל צבעיהם, וסוף הידיעה לבא, כי כל מה שמענג
אותנו יקר לנו, ‏ וכל היקר. לנו חפצים אנו להכיר ולדעת.. וכמוּ
במיולים כן בלמורים צריכה האסתטיקה לתפוש את הַמקום>הראוי
לה. המורה המבין מחבר את המשחק עם למור השפה ואת הציור
עם מלאכת. הכתב. :וכדומה. מרבם. הגדול: של : הספורים, שהוא
מספר לתינוקות, יוכל לחבר משחקים יפים ונעימים, במו מספורי
החול. וכן : מכה"ק, ומן : הציור. אל.הכתב .הלא צער קל אחד,
השירה ‏ והזמרה מקבלות זכות אזרח בתכנית הלמודים, בההתגוששות

מביאים גס. את: המחול, נחוץ לשים. לב גם לחזוק השרירים. גם .

ליפי תנועות הגוף - והנרציה שלהן,. בכלל. אין: לך - למור, שלא
נוכל להביא בו את האסתטיקה, וגם בלמודי ‏ החשבון ‏ והרקרוק
היבשים נוכל. לפחת. רוח שירָה, אם נעשה את התכן. של החידות
והתרגילים ‏ מלבב ומקסים את נפש הילדים,

אם כל הרברים ‏ האלה יתגשמו כחיים וירכשו להם את
מקומם הראוי. להם בבית הספר: העברי החרש, יש תקוה שהדור
הבא יהיה דור מלא כחות נעורים ועליצות החיים, דור עם חך
מועם ולב חם להבין ולהרגיש את היופי בכל מלואו, ‏ ואז בלי
ספק תקום ‏ אצלנו אמנות עברית חיה. ורעננה הנחוצה כל. כך
לכל עם החפץ להיות עם חי ורענן.

א
-

דור שמעונוביץ.

ערירים.

על שָן צְחִיח סְלע בִּמַדבָר לא אֶדֶם

אל עַל. מרים. או אֶת ראשו. השניא

ממה מצכחו. פין חי שרשילי= =
צץ פרח הור וְענ, ּ

-

0

גפיון 2

> העולם 3% 9

הַם שנִיהֶם פה וָרים, גלמודים, אבלים,
וניה מִתְנְעְעִים למור מְרְתֶם,

צך הומך הָאְָו צמרתו בְחְקים,
מִתְפַלָש הפרח בְּאָבְק.

ּבלילות. חג מִדְבָּר, עת דוהָר הישימון
ועָה תַאנְק על כפים עָנְקים,

משְתגע במחולות חול קדמון וְלוהָט
עִם לְילִית הסופה השישה -

או סא הָאָרו בְּאַלְפִי עָפאִיוי

ותקשיב הַמדְבָּר וּסְלָעם יו

אֶם לא שיא הלב זה הְרָא מְלְחָמָה,
אָם לא מִתִי עולֶם נעורוּ,

שך הצא השמש רסמה תרשו
המדבר שוקע בְּשָנֶת בְּלִי חלומות,
ומד כּבֶר שנית האר ַא אַבָל
ּמְכְָר ְּעַָרֶת ערְפלים.

רק בַּתקול. שְרִירִית וְרְפָה מַרְחְפָה
על מרְחב השממה ואובְדָח במרְחָק:
וָה בּוכֶה הפְהַח, מִתְגְעַַע לשרון

מְאָרֶץ אָכולת הַשְמָש.

וּמַאזין הָאֶרִ וקר הוא וְאֶלֶם,

לָא יָפנָה לְפָרח וּלְבְּכִיוּ הָעַגוּם ,

הוא מַעַרָה בְשָאֶגָה אֶת סופת תִּמְרוּרִיו,
הא שונא אנחות אִין אונִים...

וקית הפרח כְּפּלִיִם עְגוּמָה,

פִי שָבַע עַזוּבָה, יְתומָה מָרָה
מרחפה וְאוּבְדָה בָלִי וָכֶר וּשְאָרִית
בֶָּץ אָכולת הַטְמָש...

-שן

ההָלָךְּ.

(רשימה)
-. וכבר ‏ אמרתי. להציב ציון ‏ לאיש פלאי זה, שידעתיו

בומי עלומי---הבה אשלם את נדרי.
הוא. היה בן. רבנים, הבן השני. לרב גדול. ווקן ממשפחת
הבנים. ואצילים,. אחיו - הבכור יהונתן, בעל קומה. זקופה, בעל

מיכה יוסף ברדיטצבסקי.

מנחם, בעל גו דל ועינים ‏ טרוטות, היה הלמדן והירא והיה
מיועד לשאת על שכמו הכחוש: פבל-הירושה הכברה ולשבת
אחרי מות אביו על כסאו להורות ולהון בישראל ! תחת זה היה
הוא, אלחנן, אלחנן משה, שרבר מעט; התעצל בלמורו והתרשל
במלבושיו ‏ ובחיצוניותו, ‏ אדם שאין שמים לו לב, ואם דברו
בו בעיר, היה זה רק על אודות זרותו, ‏ כי לא ידע אלחנן כל
עול, אם כי כבר נשוא היה ובעל בנים חמשה, אשתו הכחושה *ובבר;
היתה קצת חנונית והיתה נאכלת כולה מצרכי הבית. והוא היח;
אם תרצו דוקא, שאסמן לכם מעמדו, מלמר; מעט מלמר; אם נוכל
לכנות בשם מלמר את האיש, שיבואו אלין שלשה או ארבעה
תלמידים ללמור, והוא מלמדם היום זה ולמחר אחרת; ובאמצע
הומן ימלט מהעיר, יעלם לאיזו שבועות ואיננו,, ; גם בביתו לא
ירעו איהו ולא ידאגו לו. למדו כבר בזה שלא לראוג לו, בי
כבר תכנו את רוחו, שבעת כואת הוא פובב על עירות, ‏ ששם
גרים קרוביו, ויושב עמהם, בעיקר היינו הך:+ גם ,בשהתאכסן"
בביהו---במלה זו סמן הוא בעצמו את יחופו לאנשי ביתו-- -לא

הועיל מאומה ולא נשא במשא הבית מאומה, הוא היה האב,:

בעל הבית, אבל לא התערב ברבריו,.לא כהה בבניו, אם עשו
שלא כרצון, הוא לא הראה בשום ענין את רצונו ולא האיץ
בעשית כל דבר,

הוא לא אכל מימיו בעתו ולא התפלל. בעתו. ארוחת
הצהרים, מעט מרק ותפוחי: אדמה או פולים' וערשים, היו ,מניחים

לו" בביתו על השלחן, כי כשהלך לבית המדרש, היה האחרון "

לצאתו משם, או גם השכים להתפלל בבקר, ואח"כ הלך לטויל
סביב העיר חצי פרסה, הוא למד את תלמידיו, בשעה שהיה
חררו קבע אצלו, פעם בביתו, פעם בעורת"הנשים של בית-
הכנסת ‏ ופעם בבית הוריהם. ואז היה יושב שם כל היום,
ורק בעמל. ידחקוהו הביתה, שיחותיו היו מקוטעות . על פניו
הלבנים, שסבב אותם זקן שחור דק, היה מרפרף תמיר מעי!
שחוק קל בעת שרברו עמו, כי לא | התעצב ולא דאג
מימיו , את הנאות לא ידע, כאשר תבינו, אבל גם לא
את הבטול, כלומר את הבטול הפנימי, גם הוכחות. היה: יכול לשמוע
מבלי להשיב, ולא ענה קשה, גם אם המטיר איש חרפות על ראשו
על לא דבר, הוא היה יכול לבוא ל,קרוב" אחד פתאום ולהשליך עליו
ועל ביתו יהבו במשך שבועות, לאכול | ולשתות שם ולעתים גם
לְלֶמד את הבנים שם, ובבקר אחר היה משכים ויוצא מבלי
אמור דבר ומבלי קחת פרידת-"שלום,,. וכשהיה רעב בלכתו
בררך היה מקבל ארוחה ומלון מכל ‏ מי שנתן לו, ולפעמים
גם נרבה פשוטה, אם ניתנה. לו בחשאי, והוא לא ספר את הפרוטות
ששם בצלחתו; -וכשראה עני אחר, היה יכול |לקחתן ולתתן. לו
מבלי השאיר לו מאומה .--כשעיף בצהרים, ביום קיץ, והוא: עובר
מעיר לעיר, היה מליט את פניו בין תבואתדשרי המלאה, ושם
בין השבלים העומרות צפופות מצאה נפשו מנוחה,

ואם לפנות ‏ ערב היה הדבר, והוא כבר התפלל תפלת
מנחה ובא לשפת נחל, היה משתמח פרקדן על החול, צופה
ומביט ‏ לעולמו של הקב"ה, המתאדם בוהב שמש יורר, ואין
חזון. -- --

במעמקי נפשו של גבורנו וה, במקום שמליבא לפומיה לא
נליא, לא היתה אותה השלוה ואותה העצלות שראינו בו. הוא
פרק את דרכי החיים מעליו, כִי זר. היה לו מהלכם, התורה
והאמונה עמרו. למראשותיו; בספרים, בספרי-עיון קרא לפנים,

שכל ‏ חריף ‏ וחד"הרבור, = היה איש. ידוע בעיר ובבתי מדרשיה - נסה לקרות... ואין פשר; בכל נוכל לומר ‏ ישר והפוך, השאלה
לאו שאלֶה, והתשובה. היא כאתרוג ‏ שנוטל פיטמו,--כל ארם

ורָאש המרברים ובעל השיחות הבטלות בכל. מקום, ואחיו הקטן ממנו,
ו ,

מתנועע בחייו ‏ כלולב, כלומר. מניעים אותו; וכל: תקותיו ומדותיו
של אנוש הנן. כ,הושענות", ‏ הגדלות בטח על פני המים ואח"ב
הן חבוטות,, ,. מדוע ישא האדם אשה ולמה. זה יוליר % בנין
קוראים לו אב,. וכן ‏ הוא לאביו, ,.. שלשלת ארוכה, ואין מסיר
ואין פורק,.. ובחרת בטוב ומאסת ברע, והטוב,. לכאורה, אינו
טוב בעצם,,. כל אהם עושה רק מה שיש לו בו תועלת, וגם
התועלת ‏ לאו \ תועלת - היא.., מרמה.. בכל איזו מרמה עצמית
ואחיזתדעינים , ,,: מרמום האנשים את עצמם במזיר ובשוגג,,.
וגם המרמים מרומים ‏ הם מאחרים, ,., המותר, שיש לראובן. על
שמעון ולפלוני על פלוני, הוא רק טעות, ואינו עולה על חפרונו
של אחר. הכל שוקלים בכף ‏ מאזנים ואינם מניחים מאומה,;+
השקים ריקים, ובמקום: ששם אפשר שיש מה, אין מפהח,,,

מחשבות, צל מחשבות * כאלה ואידברורן, כפו את רוחו
והליטו את רוחו, הוא מצא שקט רק בזה, שלא נסה לשאת
במשא של זיוף החיום ולתת עצמו לדברים עוברים. שוטה הוא
רק זה, השם באניה והוא עמל להביאה אל החוף, ומאמין, כי
ימצא: את : תוחלתו שם בחוף; אבל און כל עמל, אם תתעה
ותתעה אתה בן-אדם כל הימים, מה יש לאבר+ ומה יש למצאץ

בימי עמידתו, בהימים שבין ‏ עשרים ובין שלשים, היה
נמק זמן מה בחטא והיה מאמין בחטא, ואז, כאשר אמר להפש
לו דרך, צעקה נפשו לאלהים, ואין \ עונה . מה זה החטא,
ובמה זה יחטא האדם, אם לא ירע מה לו בכל המעשים%
עומרים אתם המחפשים והעמלים על דרכים שונות, נוטים. לכאן
ולכאן,,. : קהלת יאמר : הבל הבלים, איוב מקלל ומתנה, ובתהלים
נאמו" : 'אשרי, ובניינשי--זה שוכב על מטה מוצעה, זה שוכב על
קרקע קשה ואצילי. ידי מתחת לראשו, והל ער ועמל ‏ כל היום;
ובערב שלשתם ימצאו אחת. ----

כה היה חי משנה לשנה ומיום ליום ושם מסגרת. לרוחוי
'הוא לא השיב על דבר, גם במקום שירע להשיב, לא שטה
אחרִי בירור ענין והוכחות ענין; תמיר היה יושב ושומע. מבלי
משים למה 'שירברו אחרים ,. וכשהיה בא למקום שאין מכירים
אותו ומצא' כנופיא או חבריא עופקים ‏ בדברי עיון, היה משים
עצמו כשוטה מבלי. הבין,

בנוו. גדלו, אחד מהם נלקח לצבא ונשלח למרחקים, במקום
שאין שם גם .יהודי אחר, בנו השני: הבור מהראשון דבקה
נפשו בבת-תופרת וישא אותה למגינת לב הרב הוקן ויהי בעצמו
לפוחר . הבואה ‏ פשוט, יוכבד אשתו חלתה, וכל העול ניתן על
בתו: כבה שמונה עשרה שרה, והיא רכה וענוגה וגם מוכת לב
מעט. בכל הבית בקעים, ואם הבוא רוח פערה או גשמים
בעתם ושלא בעתם ימצאו להם בו רב נתיבות, והוא לא אבר
את מנוחתו. ולא נסה: גם יום אחר לחגור כחו לעבורה ‏ ולהקל
במשא ביתו, מה יפעל אדם--גם בעושר וברוח הן נמות. בימי
חג או בימים, שהיה מצוי | בעירו, היו הקרובים מדברים
על לבו-ווה עשו מאה פעמים. ואחת--לבספ ‏ לו חדר קיים,
ולהיות \ לעזר לבני בותו, והוא בהשמטה: התחת. אלהים אני,
גורלי לא אשנה, ובעיקר לא טוב לכם ממני היום,., יוכבר לא
תדָבר כלל עמו על אודות זה ואינה מוכיחה אותו כלום, יורעת
היא זה שלשים שנה, שהיא, בבחינת אלמנה,.. ה' רצה כך,
ובעיקר הרבר, גם לא תשנא אותו, את החי בצר, בלבבה, איך תשנא
אשה עבריה את בעלה% והוא הן גם ישר הוא, ישר לפי דרכו.

האיש. המוזר הזה היה גם קרוב ומורע לאבו, לא אדע
אם ,שני בשני" או. ,שני ‏ בשלישי? היו.. וב,ימי ההפקר" של

5

אלחנן : משה---כך: קראו לאותם : הימים, שבהם ‏ נשמט מביתו,

גליו ןי

כולו והיה נורר מקרוב. לקרוב וממשפחה למשפחה---היה בא גם
אל ביתנו והיה יושב אתנו כחרש ימים או יותר. ואוכל מלחמנו
והיה שותק כל אותו המועד יותר ממה שירבר., אנכי הייתי שונה
מאחי, ואבי התנאה בי לאמר, ‏ כי גם שאר רוח לי, ובאמת
הייתי אוהב את ההתעמקות בספרים ואחמיד ברעת ספרים ועמלתי
גם לתהות על קנקן אלה, ששגו בספרים, אבל כל יגיעי להתקרב
אל האורח הזה ולהוציא: ממנו דבר לא הועיל. לי הרגשתי את
ה,מה" בזה האיש, היושב אתנו. לפי אופקי. אז, והוא השתמט
ממנו בכל פעם, הבאתי אותו במצר שאלה עיונית. ואם הקשיתי
והעזתי ואמרתי למשל: הלא אין בתשובת ה,חבר" שייכות נכונה
לרברי הכוזר, היה לוקח את ספר ,הכוורי" מידי, פוגרו ושמו
בארון:הספרים במקומו, אין פתח ללבבו!--

היו ימי חורף, הוא לא בא אלינו זה שלש שנים. והורי כבר
התפלאו על זה ויזכירו שמו בשבתנו לאכול, והנה נשמטה הדלת
ממקומה, והוא: בא,. לא הכרנו אותו, הוא כמעט וקן במשך
הומן הקצר, ולחייו נפלו, הוא משתעל, מעמיד את מקלו, ענף
כרות, בקרן זוית--הוא הלך רגלי כדרכו--מתיר את חגורו מעל
בגדו העליון הישן ומסיר את בגדו מעליו,. צרור אין אתו, מלבר
טליתו בכים וה ותפלין בכים האחר, הוא נטל את יריו, נגבן
וישב לאכול.. ראיתי בפניו, ‏ והנה הם ירוקים, הוא משתעל עוד
פעם ומסתיר פיו במטפחת. אדומה, שקא ודעה מים עידן ועדנים.
הוא חולה, התקרר זה כמה. כחו אין עוד אתו לילך הרבה
כמקורם. ,הורף!" הוא אומר לי, כאשר קמו אבי, אמי ואחותי
ממושבם, ,אנוח מעט. על- הספסל" הוסיף והשתעל. הוא. הסיר
הפעם מנעליו בעת ששכב --- מין הרחבה שלא. ידעתי אצלו,

איזה. ימים עשה. אצלנו כך ולא חרל להשתעל, אמי בטוב
לבה נתנה לו חלב רותח, מהול בנופת, הוא היה שוכב ועוצם
עיניו, בפני אבי, שמטבעו לא היה בעל לב קשה כלל וידע
להיטיב עם הבריות, הכרתי, שאין רעתו נוחה מן המקרה הזה:
מה לו ולכל זה + וזה שצריך .לררוש ברופא, לא עלה על לב
אחר מאתנו, "מה שייך, אלחנן משה התקרר, ותו לא.--

לילה לפני חצות, והשעה הוו עור עתה נצבת לנגר עיני,
אבי ואמי | כבר הלכו לחררם לישון ואנכי נשארתי את החולה
לבדי, כי חלקתי עמו יחר את החרר, על השלחן. הארוך דלק
חרש נר של חלב, ובער החלונות נשקף האופל, כמעט אשמע
את הלב הדופק, של החולה ואנכי יושב על כפא, וראשי מתעמל
ב,שער ‏ היחור",

והנה קם החולה וישב במטתו, וחוהו השעיר נגלה מבער
כתנתו ‏ הקרועה, ויפנה אלי: ויבקש ממני "מים לשתות, קמתי
ואגיש לו צלוחית מלאה וישתה מעט ויעמיד אותה על השלחן,
ומשפמו נטפו המים. הוא מאמץ את ידו הכחושה אל לבבו
וקורא: לא ינופו הצללים,.., הלב בוער ואין שמן,.. הם באים,

ואני רץ ברחובות... יחף אני הולך,.. תן לי את מנעלי +

חורי עוניו נטוים אלי, פחר.מקשה אחזני, ובקשתי לקרוא לאבי,
אך הוא אמר אלי: הנח, אל תירא, וידום איזה רגעים : ויתחיל

שנית : הגדר פתוחה,.. והפולם רעוע,.. כי תגדל וירעת.., עמלים.

הם לריק,,. בהחבית חור,.. היא לא תמלא... עוברי:אורח. אנויי.
עוברים , , , הוא נשען על הכר ויאמר לישון, הנר בא עד קצהו
ויכבה. ויעלה עשן, ואפשט את בגרי, ואין תנומה -לעפעפי + > +

ואחרי שבוע ימים יצאה נשמת הבורר הוה באהלנו, והוא

או כבן חמשים שנה, ותהי טהרה ולויה קטנה בשכונתנו, ויקברו אותר >

בשורה הרביעית של בית העלמין בעירנו, המשתרע בתחתית הר מצלי
תהיָה נשמתו הערטילאית צרורה. בצרור. החייםן

0

0%

..

גליון יג <>

העולם 36

גו

1
...ו

מן חַמָּצַר.

(מגלות חתוכות).

כא,

תמוז. ,בין המצרים" מצר,

בעיקר. הדבר, לא אירע כלום, או אם אירע -- אירע מה
שהיה. מוכרח לארע, מה שהיה ידוע מראש, ואף על פי כן -=-
מצר, מצר.

אירע מה שהיה מוכרח. לארע, ‏ היא בת שמנה. עשרה,
בעלת דם רותח ולא חשבנית ביותר. סבבה, סבבה את הבחורים
העברים בבית הדפוס, באספות, בקונצרטים --- והם דחו אותה
בקש ובגבבאו ספר למקרא, הערה פוציאליסטית, ‏ קומפלימנט,
לכל היותר, קנית:ממחקים, היה זה == ליברמן -- באופק, ‏ וגם
הוא נתמזמו קמעא, קמעא,.. אפילו לנּע פה באצבע קטנה לא
נסה מעולם! את ,הערל" עשו האלהים אחר.4

אירע. מה. שהיה. ירוע מראש,

ההבטיה ‏ לה שמקטורוב ‏ רבר מראש, ועבשיו הוא. חר
בו, או כל הדבר. נעשה, כרגיל,. בלי הבטחות מסוימות, = אלא
במשיכה. עורת ‏ ובדברים נעימים ומכטיחים בעלמא, שהכל יהיָה
מוב. ונעים = למאי נפקא מינה + ה,כרקטריסתיקה" של שטקטו:
רוב אינה מן הרברים. העומדים ברומו של עולם, ‏ העיקר הוא,
ששטקטורוב עונה עת ה אחת ושתים, אחת; אינו בטוח, כי הוא

- האשם,,, שנית: אין בדעתו לישא אשהייי

נבלעה גם חכמתו של טאלר:האח הפעם, הוא היה אומר
תמיר. כמתמם : חבל, שאני נשוי, חבל, שאני נשוי,. אפור בעבותיםי
מזוטניסקטע, מה בכך שאני נשוי% אם יש לי גן לבדי -- משום
זה אפור לי למייל בגן אחר? כך. וכולה לחשוב רק חיה. רחל
שלי, ‏ האי עלמא, נכבדי, בי הלולא, חמוף עלמה! חטוף אשהו
הושט ירך וחטוף! המבע חכם ממנו, הטבע איגו רוצה לדעת
חשבונות סוציאליים. הטבע ברא את האדם ישרי

עכשיו כבר יחרה אפו אם שטקמורוב אדם ישר הוא =
הרי טוב, ואם. לאו אתבעו לדין!... = באנגליה ‏ אין עוברים >על
דברים. כאלה מבלי להענש...

די גרונו של שמקטורוב חוק ‏ למדי לירות חא:חאָחאָ,
יודע הוא. גם כן, בי לא נעים יהיה לו: לטאלר. לעורר שערורה
בפומבי! אדם שקנין הקהל הואו,.

עדיין הדבר אינו נשא על כל פה, אבל היא, המאושרה
האומללה, מגלה את סודה. לכל שלא ברצונה,. לפתותיה ‏ נפלו,
פניה לא היו לה ושרטוטי צורתה. כאִילו. נתמזמזו,. כבד: עליה
גוה ועיניה נתרחבו.

מצר, מצר, מצר!

כבו

מי יכול לראות בצערו של ליברמן ! -מי יכול לראות בצערו!
לאוש הזה און מקום, גם לקרוא חדל, גם לעפוק: בפתוחודחותמיו
שכח. גם מלאכתו ‏ בימים האחרונים לעשות ‏ תעונות ‏ על. גבי
מכתבים גלוים. מן הקלישה של צלם פניו אשר לו--דבר. שחיה
בא בשמוש רב---נעזבה ממנו, יומם. ולילה הנהו מתלבט בחדרו-=
בחרשים האחרונים כמעט שהחל לשכחה--ולהרגע. עורה

לוה הרבה דבקותו. במנוחין. עתה- -שוב נתעוררו הפצעים.- =
ברגע. הראשון לשמעו את הבשורה. היה כמי שהכוהו בגרון
על קרקרו, --. ,רבר. נפלא,. אני. ידעתי, | כי. כך יהיה!". -= הוצוא

ברע השני | מבין שפתיו = כבעין עונג,., = אבל ברע השלישי

נתכרכמו | שפתיו. אלו כל כך, = עד בי = נעוו = העומדים .עלוו
מראות!---אין. מפלט מפני ה,גוים", : אין מפלמ,.. ער הנה ירדפו
אחריגו, : אחרי. בנותינו,,. הוא, ‏ ליברמן,. אינו יכול כבר לשאתיי.
הוא: צריך לברוח. גם' מכאן,., קצת כסף עדיון יש לוו.. לאמריקא
ילך. לפלשתינה. יעלה/---

בבית :הרפום מתלחשים כרגיל-- וצוחקים, ‏ שמקטורוב נתעלה
בעיני הכל, אם כי אהב לא יאהבוהו. היחפ לחוה הוא כיחס
למוגדלב, : אשר ‏ הוכה לחי והוא. לא הגין על עצמו, ‏ קטלנסקי,
הרירקטור, ‏ ה,בעל-יועץ", הקונקורנט. של מאלר, מ:יח את הדבר
ער כמה שיש באפשרותו. סרטן מסוכסך עתה בשלו. (ענינו עם
בת האצילים ‏ העניה, ‏ אומרים, ‏ קרוב לגמר) ‏ ולא היח בבית-
דפופו \ זה ימים אחדים, אפלבוים המנג'ר, הפוכן על בית הרפוס
ודבר תוצאת העתון, אומר, כי. אך = יורע: סרטן מוה, .לא יתן
לחוה: להופיף לעבוד בביתו. זה, חלולדריפוטציה,

אצל אחיה היתה חוה רק פעם אחה וגם זה בהסהר;

מתבישים בפני המקום הנכבד, הצנוע והשלו, אשר הם מתגוררים. ,
בתוכו, בעל ביתם---מחבר, חצי-רב. וווב לבנות נשואות ובלתי ,

נשואות, המסכנה משלמת בער רגעי-ענגה רבית ‏ קצוצה ורבית
דרבית,. אחיה כפר העיר את אונה. על ה,אופירציה ‏ הררושה--
הכל כנהוגן---אבל היא רעדה: היא יראה, היא יראה.,. ,פתיה!
אחר כך תשובי לרוסיה, ‏ לאמנו". יותר ‏ לא היה דרוש. ‏ היא
התנפלה. על הארץ ותחבוק "את רגליו:

-- רק לאמא אל תפתוב. את הרבר, שמעיה'לע... רק לה
אל תודיע דבר,,. רק לא תודע אמא,, ‏ אמא,,.

סמל הבלהות של מצבה עמר לפניה. כמו חי בתור הודעה
קצרה. לאמא,..

אבל לצעוק לא נתנו לה: עור ישמעו מתחת:וי.

: כגו
ארשום. הדבר. כחויתו. ב
היום = יום. ה' בשבוע- -יום צאת. גליון השבועון של סרטן.

טאלר ישב על מקומו ‏ ותרגם מאנגלית. באופן חפשי מאמר. מפורט

על הרומן. ,הושאננעל", ‏ שהטיל: רעש, מנוחין ישב. נכחו. הביט -

בעלי. ההגהה ‏ האחרונים = אשר לפניו, . שאר = ,אנשידהרידיקציה,
ישבו זה בכה וזה בכה, פתאם נגש אל טאלר. האדון. סרטן
נגישה משונה, בטיסה, ביעף., ופור לפניו = צרור אמרות, אשר
קשר לא היה ביניהן:

- = יאמר נא לאחותו... לא יותר... אני פקדתי את זה גם

על מר העררי,.. על השומר , ,.. לבל יניחנה, ,, צר לי מאדייי >

חבל,,. איני יודע במי האשם,, אבל כבורי וכבוד בית רפוסי,.,
עלמה הרה,.. -

קטלנסקי התנודר על מקומו. מנצחון, הוא ראה באויבו--
בטאלר- -את | אשר. לא חוה בחלום .חזיון ‏ לילה, מענה. טאלר
היה בקול-מלחשים, ער. כי נבלע ולא נשמע ברעש. האופנים
וצלצולם, אולם כרגע היתה דממה בתוך המהומה, אברהם

מנוחין מבלי -קום ממקומו, החף מעל פניו את עלו : ההגחה, '

וופן לסרטן :
--דבר לי אליך, מר: סרטן!

ומח הוא: הרבר?
- -הדבר... ‏ רוצה הייתי להגידו בעורך לבדך..
- - סודות + !. אין. לי בל סודות.., כל סודותוא:
הכל. ראו. כי האדון. נתכוון להופיף ,אתך"--ולא הוסיף:
מנוחין צחק שלא ‏ כררכו, אין, סודוה+. אפשר שיש, לנו

%

-->,מר: סרטן"+- -נשתומם . בעל. הבית לרגעום -אחדים 7 | >

נ%יון ינ

> העול%ם ן

ב העבה היה הל המנק עשי ה גת כ ד הבכ הנעת המל החדהה חטהללחהחט הג האג בעדההמם הרב רהנה הנעטה הקדה ה הלחה לחת .

לכלנו, ‏ למשל, ידוע רק סוד הפרסים, שהוא, מר סרטן. מבטיח
לשלם למגירי החירות: אשר בשבועון, המגידים שולחים, כמצויה,
חוי-פוסטה. ‏ בהדי תשובותיהם, זה עולה לאיזו סכום,: ומר סרטן
עומד. ומוריץ, ששלח את הפרסים לפלוני ‏ ולאלמוני בהמבורג
ובאספטיא---ומי יכחישו % זאת ועור מיני תרגימא . סודות;..

--מה%!--לא האמין טרטן למשמע אזניו, אך את מקומו
לא עזב ומבטו תעה.

מנוחין ‏ המשיך. -- אולם דבר אין לכל זה ולשום איש. בהדי
כבשי. דקהלתא ג"כ אין לנו , אלא---אַל יצטדק מר סרטן הרבה!
אם אינו רוצה, שיוגד לו הדבר באזניו הוא--יוגד בפני כל עם
ועדה: אַל יצדק הרבה ., אילו היו אנ שים אצלו, היו כלם
כאיש אחד פונים אליו עורף ביום אשר הוא מגרש מן המקום
הזה אשה נקיה וטובה ממנו.

-- העשתה אותך אחותי. לאפטרופס לה+--הפסיק טאַלר
את' הדובר .

בבית הדפום הופסקה ‏ העבורה מאיליה., הכל הריחו את
הבאות, התקבצו ועמדו במעגל,

-- בעל"החברה הלו נותן את הדבר אל לבו יותר מדאי-- \

התלחשו. הפועלים---אפשר שהוא הוא המזיק ולא ה,גוי',..

-- שותף הוא. בודאי --העירו. אחרים ,

-- בעין אחת. הוא מביט לקבר, ובשנית.,.

- - מחו לא נתיבש |,,,--אמר. אפלבוים,

- לאן אתה הולך | מזה+--קפא. בתוך ‏ זה מנוחין לאדונו,
בראותו, כי הלו ינוע לצאת ממצבו הנכוך (,בשאומרים משוגע"--
דורש יעקובוון ‏ בהפבירו ‏ את התנהגותו המוורה. של סרטן
באפי!ור = זה)---אל תדאג ‏ לככור בִית דפוסך ולכבוד. עתוניך .
הכבור, כאמור, ‏ אינו גדול ‏ גם בלאו. הכי. ,אינף ‏ יודע במי
האשם"---שקר ! יורע אתה.,, הכל יודעים. .. הנה הוא עומד.,

ומנוחין ‏ הורה על שטקטורוב . וכאן קרה המחוה הבלתי-
צפוי , הפתאמי, שטקטורוב---בכתנתו הכחולה---חור בפעם הראשונה
מאז יצא הדכר לגלוי, ומיר חטף מאת יעקבזון את הפטיש,
שהיה ביד זה לישר את רף הסרור, ויאמר להורירנה על ראש
היהוראי המרבר, אז אחזו היהוראי בידו ויבט לתוך עינו :

--שטקטורקה--מיראבא... את כובעך המוחלף אינך. זוכר...
לא הכיתיך מעולם...

יש חזיונות מרעישים בחיי האדם,

ּ: (עוד יבא)..

ג

9 מַכַתְּבִים מִגִלִיציָה.
ְתָבִים מְגלִיצן
,זז

נכרא. לנו מוסר חרש במינו: בנק ציוני למען יהודי גליציה.

דבר וסוד הבנק הזה הוצע על האספה הכללית של ציוני גליציה שהיתה
בשנה העברה. הד"ר ברוירא היה מציעו וגם מוציאו לפעולתדידים, בעצמו יצא
לערי גליציה וסכב על פתחי עשורי הציונים, ועלה. בידו לאסוף חתימות על
מניות הבנק על פכום של מאה וארבעים אלף קרונות, ואז פנה הד"ר ברוירא
למנהלי הקולונואלדבנק בהצעה, ‏ שהוא ישתתף ביסוד הבנק הזה בסכום של
ארבע מאות אלף כתרים, ‏ אבל הק"ב השיב את פני המבקש ריקם, דבר שעורר
חתמרמרות רבה בחוגי הועך-המרכזי הגליצי, ואז בא לעזרה .מר לוציאן ברוגר
מוויגא,. הירוע בתור. יהודי:לאומי ועוד יותר. בתור מיליונר, ‏ וע'פ השתדלותו
התחייבו . בנקים אחדים בווינא להלוות להכנקרהיהודי החרש. הזה סכומים
גדולוםן ויציאתו לפעולת. ודיס בטוחת! -= ;

/

מ פ. 1--ן.

ואת היא בקצרה תולדת המוסר הזה,

מה הפב ליסוד הבנק. הזה? לאיזה מטרה שואפים מיסדיו? למי וָלמה
המה חושבים להביא תועלת במוסדם החדש הזה?

כי הבנק הזה לא יביוא שום תועלת ל הציונות ‏ במשמעותה
הפשוטה --- ודוע לנו מתקנותיו, ‏ שעל-פיה הוא מוסד קרדיטי פשוט ורגיל,
שמרכזו הוא. בלבוב, ויש לו הרשות לעשות עפקים אך. בארץ:אוסטריה..+

אומרים, שתעורת הבנק הזה לשחרר | את מפלגת הסוחרים מהשפעת
הבנקים הגליציים, שבראשם עומדים המתכוללים והם מאלצים את סוחרונו בימי
בחירות לתת את דעותיהם לה,פולנים בני דת משה", ‏ אבל הלא יודעים אנו,
כי גם התקוה הזאת ממנו והלאה, ‏ כי הוני הבנקים של המתכוללים ‏ עולה
למ יל יארדים, ולהכנק ,שלנו", שהונו מצומצס וקטן מאד, לא תהיה היכולת
להתחרות את אלה של המתבוללים, ולא תהיה לו האפשרות. לפתוח יפניפים
בערי:השדה, מקים אשר המתכוללום שולמים ממשלה. בלתידמוגכלת..,,

ובחוגי הועד:המוכזי שמחים מאד על הצלהת המוסר הזה, פה הין
יראום מפני יוםדהדין --- הוא האספה הכללית. של ציוני גליציה, | שתהיה
בחודש וה, וחושבים עתה, כי דבר הוצאת הכנק לפעולת:ורים "וכסח על כל
חטאי הועד:המרכזי,

וחטאותיו של הועד:המרכזי רבים מאד, במשך ימי ,ממלכתו', כשנה
זחצי, עזב לגמרי את העבודה לטובת המוסרים הציונים והארצי"ישראלים, הוא
לא עשה מאומה כרי להובות את מספר השוקלים וכדי לבאר' להעם את
חשיבות המומנט הנוכחי ואת נחיצות העבורה בארץ-ישראלן עד כמה שנעשתה
העבודה הזאת בארץ-גליציה' נעשתה ע'"י ‏ ה,פועלידציון* ‏ וע" ציונים = יחידים
שאינם חברי הועדההמרכזי, ועיקר עבורתו' של הועד המרכזי, ‏ עד כטה שעבה,
היתה. הפוליטיקה חמקומית,

ונחוץ. להודות, כי לפי מצב הרוח השוררת עתה בגלוציה, אפשר הִיִה
לעשות הרבה מאד לטובת הציונות, בכל עיר ועיר שבגליציה נמצאים ‏ ציונים
המפורים לרעיוננו בכל נפשם .במלוא מובן חמלה הואת. עדים המה הסכומים
העצומים, לפי הערך, שנותנת גליציה לטובת הקרן הלאומית, והקרבנות הרבים
שהציונים מביאים בערייהשדה לטובת בתי:הספר העברים, חפרה היתה אך
האינציאטיבה, חפרה היתה המ"ה האוטוריטטית של הועד-המרכזי, והעם היה
משתתף במדה רחבה בהעכודה הגדולה הנעשית עתה ע'י ציוני ‏ ארצות
אחרות ...+

מטעם ה,פועלידציון" סבבה בערי גליציה מרת פוזנר | הידועה ואספה
סבומום גדולים לטובת ביה"פ ,בצלאל", ומר יהושע ררלר (הפיפר הירוע בשם
ר' בנימין) בא מטעם הפרופ, ורבורג, ‏ וכירו עלה לאסוף, אך בשת ם"שלש ער ם,
יותר מאלף מניות לטובת ה,חכרה להכשרת הישוב בא"י" ואחר. חגההפפח ובקר
את יתר ערי גליציה, ויש תקוה, שמספר קוני מניות החברה הלזו יעלה בגליציה
לחמשת אלפים ויותר,

וברר וה וביט ש נוסדה חברה ,פלשתינאית", שהונה עולה ל מאת
א ל ף כתרים, ומטרתה ליסד איזה מפעל אינדוסטרי בארץ:ישראל:

אבל כל העבודות הללו הולכות ונעשות, בלי עזרת הוער המרכזי, זה
,טרוד" אך בפוליטיקה-הגלותית, בעניני. בחירות, וכדומהו..

ומובן, שהמצב הזה צריך ומוכרח היה לעורר את שררות הציונים לא רק
נגד הועד המרגזי, כ"א גם נגד אלו העבודות, שהועד כ"כ מוקיר אותן ומשתדל
עבורן +.++

ועתה , לפני האפפה הכללית, שלחה האגודה האקדמית. ,יהודה"
(,18608*) מכתכ:חוזר לכל האגודות הציוניות, שבו היא מציעה. לפניהן לשלות
את ציריהן ‏ להאספה, כדי שימחאו נגד כל עבורה:פוליטית בגלות ‏ ע'י הועד
המרכזי של הציונים..,

בכל. אופן --- מציעה האגודה, א אין ברעת ההפתדרות לפלק לגמרי
את ידה מן העבודה הואת, --- תיסד. נא הסתדרות. מוחרת, שתעסוק אך בעניני
הפוליטיקה..,

ובאום. המעש ם ומטפחים ‏ על פני אלה החושבים, שאפשר למסור את
העבודה הפוליטית בארץ:גליציה לאחרים, לאנשים, שאי:אפשר להיות בטוח
באהבתם ובמפירותם לעמנו ולצרביו,

חיים אנו בארץ, שאדוניה המה עם המשולל חירות לאומית, עס צועק
תמיר לעזרה ודורש משפטו, משפט צרקו :

והעס הוה הפובָל מחגרת ידי אחרים, | העובר עבורה גאמנה ‏ לטות

-

4

גליון יג .-.

העול5ם

98

כ הלוד היבכמב אהמרהלב בתכ אבה -תכבה הנוכ המומ תממחמה המה קנבה רה: הדל הגד ההכמהנהחדחההטקה נה הדמ מה מכטדטו חרואה וק החל חהה המה דה החד דהה דייה הדיחה הקההר וק הרדיהה

שחרורו הלאומי, מוצא לו לצורך ולאפשר. לגזול נפשות חיות, עלמות עכריות
בדי למסרן לשמד,

גזלת בנות-ישראל למסרן לשמד ע"י הפולנים בגליציה היתה. ל,מעשים
בכל יום", למקרים רגילים, שהעתונום היהודים כבר מודיעים אודותם ‏ באותיות
פטיט, ועצבי הקוראים אינם מורעזעים מהם,

ונגד המעשים המכוערים .האלה, המשפילים והמכזים את כבודנו באופן
נורא. וגם כזה, לא מחאו. עד היום כל אלה ה,אחרים", ‏ כל אלה היהודים
היושכים בבית:המחוקקים, אדרבה, כאשר חפץ הד"ר שטרויכר להביא לבית:
המחוקקים אינטרפלציה ארות זה, השתמטו ,היהודים בני דתהמשה" לחתום את
שמם על האינטרפלציה הזאת!,,

אבל סוף כל סוף הצלוח ה,כלוב העברי" להשיג' את מספר החתימות
הדרוש ובהאינטרפלציה של\ הוא' מונה ש ל ש ים ו אחר מקרים כאלה שנעשו
בשנה האחרונה, ובומים האלה ידונו' עליה בבית:המחוקקים +

והציר אדולף שטאגד הכיא להפרלמנט אינטרפלציה אדו.ז. בח רות ל,הקהל*
בעור קוטי,

בעיר הזאת התפטר לפני עמר שנים ‏ ,ראש הקהל" ממשמרתו, ושר:
השוטרום (בעצירקפ-הויפטמאן) מנה את" ידידו את משנהיהראש, לממלא:מקום
ראש:הקהל , בכל העת הזאת גהל ,,הממלא" ' את עניני הקהל. באיפי כוהי
שהרבנים, ‏ השוחטים והשמשים לא קבלו את שכרם,.. בית:המרחץ נסגר, ועוד
ועוד (אם כי העדה היא, בכלל, עשירה בערך, והכנסותיה לא מעטות). חברי
חקהל, כמובן, מחאן נגד המצכ הזה, אבל שר:השוטרים אטם את אזניו לשמוע
את המחאות הללו, אולם פוף כל סוף: נאלץ היה להרשות [לעשות בחירות
הבחורו ת היו לפני שנה בערך, ובין-הנבחרים היו גם חמ שה ציונים, דבר
שלא ה פיק רצון (מאת האדון השר. ולכן ביטל את הבחירות, וה,ממלא:מקום"
גשאך. על: משמרתו:

הלכו חברי:הקהלה לשר:השוטרים ובקשו ממנו שיזמין לבחירות חדשות
והשר ענה , שיזמין לבחירות , אם חנרי הקהלה ותנו לו את דברתם ש ל א
יבחרו בצוונים או ביהודים:לאומים,. הבר שרבים מחברי:הקהלה. לא יכלו
לא חפצו להככים לו,: ואין בהירות. ל,חקהל",. ואין כסף להרבנים , להשוחטים,
להחזנים ולהשמשים. = בית התלמוד:תורה נפגר, וכית:המרחין נהרם, ומצב הקהל
נורא. מאד.,,

הנוכל להיות בטוחים, ש,אחרים" לא יסכימו לררישות מעין אלה, שהציע
שר 'השוטרים?!

-- בשבוע זה חנגו ציונוהגליציה יום מלאת שבעים שנה לאחד מחברינו
היותר מציינים, ‏ הד"ר ‏ ראוכן בירר, חת|:היובל ‏ הוא ‏ ה ציוני הרא שון
ב גל יציה. ביחר. עם פרץ סמולנסקין. והד"ר. נתן. בורנכוים + יפד הדיר ‏ ר,
בירר. בווונא את האגודף הציונית ,קדימה", שהיתה האגורה. האקדמית הראשונה
בארצות-המערב, שנופרה. בשם הלאומית. העברית, ‏ ואחר:כן .יפר בלבוב ‏ אֶז
האגודה הציונית הראשונה בשם ,מקרא. קודשי,

בוום:ה ובל באו לברך. את הד"ר ר. בורר כל חכרי הועד:המרכזי של
ציוני גליציה וצירי אגורות רְבוֶת ונאמו נאוסים לכבוד היום, ‏ כנהוג,

הד"ר בירר הוא גם עתה אחד מהציונים היותר מצוינים בארץ גלוציה,
דבריו ונאומיו המה גם עתה מלאים התלהכות וחמימות, ‏ שקשה למצוא דוגמתן
גם. בין צעירינו,.

הישיש:הלוחם הזה ראוי" לתהלה ולברכה!

4

מִכְתָּבִים. אל הַמַעְרְכֶת .
1
בעתון הציוני הרשמי. *)01א\ 216 גליון (18 ש"ז) הובא

דין וחשבון מן הישיבה האחרונה של הוער:הפועל. הגדול, ‏ ובתוך
שאר הדברים מובא שם, שהוחלט ליבר. קומיסיה, | שתדרוש

*) הננו מדפיסום ‏ מכתב וָה באיחור וָמן, מפני שנתקכל לפני החג
אחרי חתיטת. הגליון הקורסי המערכת,

+ בשאלה\

ותחקור בדבר יפוד קרריט קרקעי בארץ ישראל, ולתוך קומיסיה
זו נבחרו:. ר"ר = י, | צ'לינוב, | פרופ, = ד"ר ווארבורג, = ד"ר. פרנץ
אופנהימר, ד"ר האנטקע; ‏ ד"ר בורנהימר, ר"ר = ה, ג | היימאן,
פרופ, בלקובסקי וול. אידלפון,. ביריפ. נולרברג, ‏ שמשון רוזנבוים,

הכל יודעים,. שהאספה הכללית האחרונה של הועד לישוב
א"י באודיסא, שנתאספה כחודש ומחצה קודם ישיבת הועה"פ
הגדול ושהשתתפו בה בארבע מאות. איש וביניהם הרבה מן
הציונים החשובים, כבר החליטה לעסוק ביסור קסריט קרקעי בא"י,
והרבה יורעים גם וזה, שבמשך כמה שנים הרבה להטעים את
נחיצותו של קרדיט זה ראש הועד לישיב ‏ א"י באודיסה וראש
האספה הכללית הנזכרת, ‏ חבר הועה"פ הציוני = מ. ‏ אוסישקין,?
לתמהוננו ‏ הגדול ‏ לא נזכר כלום בדו"ח הנזכה עייד יחוסה של
ישיבת הועה"פ הגדול אל החלטת האספה הכללית. בנידון הקרריט
הקרקעי בפרט ואל הועד לישוב א"י, שהוטלה עליו החובה
לנשם את ההחלטה הזאת, בכלל. ולא עוד, אלא שבתוך הנכחרים
להקומיסיה החדשה אין אנו מוצאים שמו של מ. אוסישקין כלל, --
כאילו אין שום ערך להועד ולהאספה הכללית והחלטותיה ואפילו
לא למה שמר אוסישקין היה המתחיל בדבר... = והדבר יפלא
ביותר, אם נשים לב אל הטענות והמענות, שנשמעו באספה
הכללית באוריסה מצר באי-כחה ‏ של האורגניזציה והעתונות
הציונית, שעתה יש צורך לעביר ,עבודה משותפת" לכל המוסרים
הציוניים וכל העומדים בראשה, שבוראי אין להוציא מכללם את
הועד לישוב א"י שבאודיפה ואת נשיאו, --

בתיר. חברי. האספה ‏ הכללית, ‏ אנו פונים איפוא לחברי
הועה'פ רגדול י. ל. גולדברנ וי. רוזוב, שהשתתפו -גם בישיבָה
הקילנית וגם באפפה הכללית האודיסאית, בשאלה:: מה היו טעמי

הבחירה להקומיסיה החרשה והאמנם רק אל הוער לישוב א"י

באוריסה. ואל נשיאו אפשר לבוא בטענות ע"ד ,עבודה משותפת",
או בטענה זו ראוי לבא אף אל האורגנזציה הציונית כולה
משה ליב לילינבלום, א.. לי
לווינסקי , = ד"ר. י,. ספיל ,
דיר י, קלוונר, מ. קליינמן.
אודיסה ו' ניפן תרס"ט,

ו

בגליון ‏ ה,רוסויט" נומר 1%8, נדפס מכהב אל המערכת
מאת ה' מ, ל. לילינבלום, א, א, ‏ לוינסקי, ד"ד י. ספיר. היר
י. קלויזנר. ומ, ‏ קליינמאן. בין: אלה, שהחתומים על המכתב פונים
אליהם בשאלותיהם, ‏ נמנה גם אנכי, לא הייתי מוצא ‏ לנחוץ
להשיב ‏ על שאלות שנשאלו באופן. כזה, ,לולא שמות החתומים
הנכבדים, אולם גם עכשו מוצא אנכי, בתור. חבר, הוער הפועל,
לנחוץ לתת תשובה-מעיקרא רק על השאלות | שאין להן
אופי פרסי,

השאלה ע"ד נח יצות מופד לקרידיט קרקעי בא"י איננה
חדשה לאלה האנשים והמוסרים העובדים על שרה העבודה הארצו *
ישראלית בתוך ההסתררות הציונית ומחוץ לה.. מוזר היה להחזיק טובה
למי שהוא, ועל אחת כמה וכמהןלעסקן מובהק ומכובד כייכ בהסתררותנו
כמו מ מ, אוסישקין: ולמוסד. כמו החכרה הפלשתינאית. האודיסית,
בעד זה, ‏ שמר. מ,. אופישקין ‏ דבר לא אחת | על הבר קריריט
קרקעי, ושהאספה | הכללות ‏ של החברה הפלשתינאית | דנה

: 01

והרי קשה להזכיר אף אספה אחת, קונגרס אחד, או מועצה=.

= 4

חשובה. ע'ד העבוהה בא"י, שלא. נגעו בהם בשאלה. ע"ד נחיצות
בנק קרקעי , ההבדל הוא רק בזה כי צד עמדה שאלה זו, והדבר
החה נכבד מאד.

אני. מעיד, כי רק עתה, רק בקילן, העמרה שאלה ז ע'ר
מוסר לקרידיט קרקעי על הבסים הנכון, ורק עתה. אפשר
לקוות, | כי יגיע | הרבר. אל הקונגרס, ‏ ולו, להקונגרס, תהיה
האפשרות ‏ לגשם בחיים ולסדר לטובת העבורה בא"י בכל הרצינות
הראויה אותו המוסר הממוני הגדול ‏ והנחוץ כל כך, מוסר שרק
עתה אפשר לברא .אותו, ושרק או יוכל ‏ להיות לו ערך, אם
תהיה תכניתו רחבה, התגשמותו מוצקה וקיומו: מבוסס,

מה שנוגע לשאלה. שנשאלתי ע"ר הפרינציפ של ,עבודה
משותפת" מוצא אני לנחוץ להוסיף, כי אל התכנית הריאלית לטובת
הרבר הגדול, יוומנו. עתה מעל במת הקונגרס כ ל. הכחות החיוניים
של הסתדרותנו בכל העולם ושל כל עמנו,

קבוץ: הכחות. וסדורם לעבידה - גדולה זו יכולה לקחת עליה
רק ההסתררות. הציונית שבכל העולם, ואל תחת דגלה צריפים
להתאסף ולהתאחד. כל אלה, שתחיתנו ‏ הלאומית בארץ?ישראל
קרובה. ויקרה להם ,
, ישראל רוזוב,

אוסקאר. מרמוריק ז"ל,

אחה אחד הולכים ומתמעטים בנידהעליה שבציונים הווינאים
הראשונים, תלמידיו של הד"ר הירצל ועוזריו היותר חרוצים בעבורתו
על שרמת. הציונות.

בשנה שעברה הובלנו לקברות את הר"ר קוקיש; עוד. לפני
ירחים מועטים נפקר מאתנו. הר"ר ליאופולר כהן, ‏ ועתה מת באופן
כ"כ מרעיש. בטראגיותו הצעיר שבחבורת זקני העפקנים הציונים
בווינה.--- האדריכל המפורסם אופקאר מרמוריק, בשנת
המ'ו לימי חייו.

אוסקאר מרמוריק לא היה מן התינוקות, = שנשבו. לבין
העכו"ם + וחזרו ‏ ושבו ‏ אח'כ לעמם. לאומיותו של. אוסקאר מר-
מוריק קדמה הרבה לציונותו. עוד משחר ימי ילדותו נתחנך בבית
אביו--יהודי נלהב, רופא בעיירה הקטנה סקאלה שבגאליציה.--
הוא ושלשת אחיו, שהאחד מהם הד"ר אלכפנדר מרמוריק, עשה
לו שם בעולם ע"י גלוי נסיובה למחלת המובירקוליזה,. חנוך עברי-
לאומי ברוח מורשתדאבות, : בימי עלומוו, | כשעקר. אביו דירתו
למטרפולין של אוסטריה, נהיה שם ביתם מרכז להשאיפות הלאומיות
הישראליות ‏ וועד. לכל מוקירי הלאום העברי ‏ ויצירת. רוחו.

לא נפלא הדבר, אם האחים מרמוריק היו מן הראשונים,
אשר. נמשך לכם אחר. הירצל ברעיון ,מדינת היהודים" שלו תיכף
לאחר שנתפרפם על ידו בקהל. וביחור נסחף בזרם התנועה הציונית
מיסורו. של הירצל איש-הרוח ובעל הדמיון הנלהב אוסקאר מר-
מוריק. מן: הרגע הראשון, אשר התודע אל הירצל, התמכר אתו
במחיצתו :אל העבודה הציונית בכל חום נפשו, ועד יומו. האחרון
של המנהיג הציוני לא. זה ידו מתוך ידו,

ער יום מותו של הירצל היה אופקאר : מרמוריק : חבר
לוער"הפועל. הציוני המצומצם, .והקדיש לטובת הציונות: את כל
כחו. וזמנו. והביא לה קהבנות. עצומים ‏ ומרובים. בחמר. גם ברוח,
הוא ‏ עמד' על ידו: של הירצל בכל הרגעים הקשים; שעברו. על
הציונות, ובהתלהכות עצומה תמך. אותו כמלחמתו את כל = אויביו
המְרוכים,

/

ל 7 וי מ 4 ( 0

העול5ם 9
7

נלוון יג

אוסקאר מרמוריק, שהיה נואם מצוין, הקהיל קהלות. ברבים
והטיף | לרעיון ‏ הציוני, ‏ והרבה שיות נדחות השיב אל חיק
הלאומיות. הישראלית, בימי בכורי התנועה עשה נסיעות, הרבה
בערי גאליציה וקרא אספות ויסר חברות ציוניות ואגודות להפצת
הלשון והספרות העברית ודעת תולרות עמנוי

בקונגריסים ‏ הציונים ‏ הראשונים ‏ עזר ‏ אוסקאר | מרמוריק
בהרבה מסירת-נפש אחרי הירצל לבצע את כל מחשבותיו הגדולות,
והירצל הוקיר מאד את כשרונותיו של אוסקאר מרמוריק והתיחס
אליו בחבה יתרה. בספורו הידוע ,אלמדניילאנד" צייר הירצל את
דמות דיוקנו הרוחני של מרמוריק בשם גבורו ,שטייניק".

אופקאר מרמוריק השתתף בהאיקפפיריציה, שנשלחה מאת
ההנהגה הציונית לתור. את חציההאי סיני. וועדדעל-עריש ולעשות
שם חקירה. מדעית, ‏ אם יכשר המקום להתישבות ‏ המונית של
יהודים,

5% שנתים, בשעת ההשתתפותת הראשונה של הציונים
במלחמת-הבחירות אל הקהלה הישראלית הווינאית, נבחר אופקאר
מרמוו'יק לאחר מחברידהערה, בכהונתי וו שמש עד יום מותו
ותמיר עמד על המשמר והנין על האינטיריפים העברים:הלאומיים,

בכלל היה לב אוסקאר מרמוריק ‏ ער ופתוח תמיד לכל
הנעשה בישראל. כל. עניני האומה היו קרובים לנפשו, ופזר נתן
ביד נדיבֶה לכל הצרכים היהודיים. כן תמך בכספו להמון אנשים
פרטים קשידיום, שפנו אליו לעזרה,

כשמת הפופר העברי ראובן כברורס והשאיר את אשתו
וילדיו בעירום ובחפר כל, דאג אוסקאר מרמוריק: לטובת המשפחה
האומללה. ויהי אפוטרופום. ליתומיו, |

בן. עשרים. ושלש שנים ‏ גמר. אוסקאר - מרמוריק. את חוק
למידו במחלקת הבנאות בבית-הספר הטיחני העליון בווינה, כעבור
חרש ימים אח"כ קבל את הפרס הראשון בהתחרות של האדריכליםי
בשנת 1889 השתתף בבנין שער-המצבה הפאריזי, כן היה סופר-
עוזר בעתונים וז'ורנאלים לאמנות ולאדריכלות באוסטריה, אשכנז
ופראנציה.

מרמוריק. היה בנאי אמן והעשיר את המקצוע הזה בהרבה
יצירות מצוינות. הוא בנה היכלים, טירות וארמונות-חמד, צבוריים
וממלכיים, ועל כל בניניוו האציל קסם של הוד ויופי משלו, הוא
קבל הרבה פרסים ראשונים בעד תכניות. שונות ‏ לבנינים, := וגם
בער ביתדהבירזה הבודאפישטי.

הוא היה עובד חרוץ ומהיר על שדה הארריבלות, לפנ

שנים אחדות קבל את תאר הכבור הגדול ,אדריכל קיסרי",

בימים האחרונים נעשה לו נתוח קשה מאד בחטמו, ומאז
הוכה במחלת הורעועות-עצבִים, שהלכה הלוך וחזק עליו. ביום
הרביעי לשבוע שעבר הלך אל בית-הקברות אשר ליהודים ושם אבד
את עצמו לרעת על קבר אביו. = תנצב"ה.

של
6

השָבוּע.

הציונוּת .

--‏ ועדי השוקלים, האגודות הציוניות והעסקנים הציונייים
למקומותיהם מתבקשים להמציא תיכף להועד. המרכוי של ההסתדרות
הציונית את כל סכומי השקלים הנמצאום י מְכבר בירי = הגזברים
ואת אלה שנאספו ב,ימי. השקל"ו

/

/

גליו יג

ביחר את הכסף צריך להמציא להועד המרכזי. דו"ח כללי
מעבודת ההסתררויות. הציוניות למקומותיהן ב,ימי השקל",

באספה הכללית. מן המנין, שהיתה בקילן ביום 16 מרץ,
נקבע לתת בעד שנת 1908 דיווידינר של עשרה פינס (89 קאפ')
לכל מניה של ליטרא שטרלינג על התלוש מספר ב'.

-- עבודת | מבירת. מניות חדשות של האנגלו-פלשתינא-בנין הולבת

ונמשכת , את המניות צריך להזמין אצל הועד המרכזי , מניות פתמיות נשלחות
בעד כסף מזומן או בוקיפה, ומניות שמיות נשלחות רק כשמתקבל מחירן למפרע.

- -יצאה לאור חוברת חרשה בשפה הרוסית+ ,הקרן הקימת לישראל?
(סקירה על עבודתה בעבר ובעתיד) מאת הד"ר יחיאל צ'לונוב , בהומנות צריך
לפנות ע"פ האדריסה :

.0 :0 מ'זטועו הותמסנטסם ,קַ03ה110' .₪ .₪ עק-ת ,המא6סו1

-- בהוצאת ה,ציוניסטישע קאפיקע-ביבליאטעק" יצא לאור הנומר 17
,די יורישע קאלאניאל-בנק. און איהרע אבטהיילונגען" מאת ב, גולרברג
0 אקס. המחיר 5 ק'.

ְּאֶרְץֶדישרְאֶל.

מא"י קבלנו את המכתב הזה:

אחרי. נסיונות שונים ביפוד מוסרות לפועלי א"י יסדנו כעת
חברה אי-מפלגתית ממאה חברים, שמטרתה לעזור להתיסרות חברות
ומוסרות משותפים. לצרכי הפועלים בא"י. החברה קבלה עליה
לחקור את תנאי התיפרות חברות משותפות בכל מקום והתפתחותן
ועליה להפיץ את הידיעות ‏ הללו בין הפועלים בא"י ולהמציא
להאגודות והמוסדות, שיוסרו בערי א"י ומושבותיה, את הקרידיט
הכספי הנחוץ לזה. הפרטי:כל של אפפות החברה, התחלת מעשיה
ותכניתה נדפסו בגליונות ,הפועל הצעיר" נומ. 5, 6 התרס"ט,

בין המעצורים שאנו פונשים על דרכנו נחשב גם חסר
נסיון וחמר להכנה, ובו בומן שלכל עם ועם ישנה ספרות
רחבה לוה, עלינו לגשש באפלה, וכל צעד. נקנה בעמל רב,
אי לואת נבקש את חברינו ברעה, שבארצות הגולה המתענינים
בשאלת הפועלים או שאלת הקואופרציה לבוא' לנו לעזר. בעצמם
ובנסיונם ולשלוח לנו, באיזו שפה שהיא, חמר פפרותי, תכניות
בתי-תבשיל, חנויות משותפות, קופות מלוה וחסרון, קופות חולים
וכו', מחברות ועתונים,בקצור, כל החמר השייך למקצוע זה,

ביחור מבקשים אנו את חברינו בדעה בארצות אנגליה,
גרמניה, שוציה ובלגיה לשום לב למכתבנו זה ולמלאות ‏ את
בקשתנו,

בשם החברה-מרכזית למופרות-משותפים לפועלים בא"יי
המוביר אלו" מינציק ,<
בתבתנו:

11810 11801072 עםו1 ,8ם10811ה , 18118 1180061201 6|-8

יפו , אדר, תרס"ט י

-- בימים האחרונים נעשה חוזה בין ממשלות תורקיה ומצרים לבנות
מיפו לפורט-פעיד מסלת ברול, אשר תעבור הרך ועד-על-עריש ותחבר את
ירושלים , חיפה ובירות, המפלה החדשה הואת עתידה להכניס וַרֶם של חיים
חדשים בהמפחו והתעשיה בארץ"ישראל .

-- הסופר וי ח,. בוגר, הגמצא עתה באריץ"ישראל , נכנס לוער
המערבת של העתון ,הפועל הצעיר".

|
במזרת.
ל
טופרנו התמידי מקושטא כותב אלינוו
-- כמו בכל השנים נתגה הממשלה המקומית גם בשנה זו ששת אלפים
פר, ,מעות חטים" לעניי היהודים. ומה שיותר מפליא הוא, כי הממשלה הרופית
מתחרה בזה את הממשלה המקומית, והקונפול הרופי בקושטא חלק לעניו
היהודים הרוסים שבקושטא בשר ותפוהי:אדמה לפפה,
--- האדון. דוד פלורינטין, עורך ה,אביניר" הסלוניקי, עבר דרך קושטא
בלכהו ארצה:ישראל, ,וינאם ב,האחוה" ‏ ע"ר ,חובת היהודי ‏ העותומני לארץ:

/ / /

> העולם -3 5

מולדתו ולעמו". הנאים היה ציוני מראשו ועד פופו ונשא חן בעיני השומעים
הרבים, ציר קושטא, מר פוררְג'י, שהוומן לנשף ההוא, הצטרק בתלגרם, כי איננו
יכול לבוא, /

-- יהודי ברוסה ידו חברה לישוב. חבריה פנו אל הממשלה, שתתן
להם קרקעות ושתעזור ‏ להם להתישב על אותן הקרקעות בתור אכרים,. זוהי
החברה הישובית הראשונה, שניטלה בין יהודי תורקיה,

-- כפי שמודיעים עתוני קושטא, משתרל, הארון פרננדוס בא:כח היק'א
וראש הקהלה של יהודי איטליה בקושטא, בדבר רשיון בנון מסלת"הברזל. בין
פורט"סעיר ויפו,

= עוד מוריעום העתונים , ששר:המלחמה פטר את יהודי תימן ‏ משלם
מפ האפקריה (מס במקום העבודה בצבא). החסר הזה נעשה את יהורי תומן
בגל עניותם ויען כי מהשנה הבאה והלאה יקבלו יהורים לעבור בצבא העותומנו,

-- החכס בשי בקר בימים האלה את הפטריארך הארמני ונתקבל בכבור
גדול, למחרתו בא הפטריארך ומלויו לברך את התכם:בשי בברכת חגיהפפה,

-- החפם:בשי בקר את הד"ר מרקוס, רב העדה האשבנזית, ווהי הפעם
הראשונה שבאי:הכח הרוחניים של שתי העדות מחליפים בקורים רשמיום... יהי
נא זה לאות אחוה ושלום בי" שתי העדות!

-- במונאסטיר (מקודניה) נוסדה אגודה ציוגית בשם ‏ ,חובבידציון" +
חברת ,בנ ציון" בסלוניקי שלחה לאגודה וו שקלים +

בְתְפוצות ‏ יְשְרְאֶל,
קבלנו את הקול הקורא. הוה ;

ישראל הוא' עם הספר! על ברכי פפר הפפרים גדל ויתפתח ובספריו אצר
את רוחו , הם היו שעשועיו ביום טוב ותנחומים לנפשו בעת צרהו ולכן אם
אצל בל עמי התבל, אשר השאירן אחריהם בנינים נשגבים, מצבות תועפות
ואבני זכרון למכביר, לא נוכל להכיר את תכונת רוחם ונפשם בלתי אם על
צרי ספריהם, הנה על אחת כמה וכמה יקר לגו לרעת, מה נוצר אצלנו בדורות
עברו, ומה הן התעודות המעירות, כי לא פסקו חיי הרוח בקרבנו אף הגע. ופה
אין כל חלוק אם גשום פנינו אל פפרי הגדה או הלכה, אל באורי כתבי הקדש. \
או אל ספרי מחקר ופור, אל דברי מליצה ושיר או אל קורות הימים והעתים,
אל ציונים ורשימות או אל מגלות נפרדות,---את הכל עלינו ‏ לקבץ. ולאסוף
מתהום הנשיה, כי רק באפפנו את הנדחות ובקבצנו את הגפזרות רק אז יהיה
בידיגו לבגות בנון בֶת חכמתנו ממסר וער הטפחות, לשכללו ולפארו כראוי,

ואמגם למרותת מה שהשתדלו תמיר להרפיס ספרי הראשונים וחבוריהם,
הנה נדע כי רב יותר ממפפר הספרים הנדפסים הוא מפפר הספרים. המונחים
בכתובים באוצרות שוגים והמחכים לתחיה, וביניהם רבים אשר נשמרו רק בכ"י
יחידו, ורבים גם כאלה אשר אם לא נצילם מהרה משן הכליה לנצח יאבדון ולמן"
החובה עלונו לגאלם ממחשכי מטמוגיהם ולפרסמם בקהל, ועם זה להשגיח גם
על גוסחאותיהם המדויקות, להופיע נהרה על מחבריהם וזמנם ולברר את תכונתם
על פי דרך הבקרת כמו שהוא נוהג בכל פפרות וספרות; : אף לשום לב אל
מראיהם החיצוני , למען ‏ יהיה כל ספר וספר לכלי מפואר. אשר גקל יחיה
לחשתמש. בו, 5 ,
והגה כידוע נתיסדה עוד בשנת תרכ"ד על ירי הרא"ל זולבערמאן בליץ
חברה בשם ,מקיצי נרדמים" אשר שמה לה למטרה לעורר ישנים ולהֶזכור.
גשכחים, אף הדפיפה כ"י שונים ויקרים, | עד אשר הפסיקה את מעשיה בשגת
תרל"ד, אחר זה נתיסדה שנית בשנת תרמ"ה על ידי, הרה"ח מו"ה אברהם
ברלינר הי"ו ותגדיל את פעולתה ותוכה את בית ושראל בהמון ספרים חשובים
ורבי הערך בכל פגות התורה והחכמה, אולם גם היא חדלה, את תנובתה אחרי
עבור עשרים שגה להתיסדוהה, הייגו בשנת תרפ"ה, מפאת. זקגת מיסרה, ‏ ומאו
במעט שנסתם נחל. גובע. לזאת הסכימו החתומים מטה לשוב ולחרש את געורי
החברה הזאת ולבססה על יפודות מוצקים, והרה'ח מו"ה אברהםברלינר
הניל אשר לא ירע רפיון וליאות: במקום שנוגע הדבר. לחכמת ישראל, הואיל
להיות לנו לאב ולפטרון לקבל עליו משרת ג ש י א הב ב ו ד ולעמור לימיננו
בכל דבר שנצטרך אליו,. אף כבר עשינו חוזה עם חכמים שונים אשר אל ידם
ימסרו כתְהָ"י לעבור. על פניהם ולהכיגם לרפוס כל אחד ואחר במקצוע שהוא
מומחה בוו ה

הספרים, אשר מגמת פגינו להרפיטם מיך בראשית פעולתנו חן

בל יון 3

פירוש על יחזקאל והרי עשר לריי.. אלועור ‏ מבלגנצי תלמידו | של
הרשב'ם, אשר את השובותו ש ענו רק בעת האחרונה,

פירוש על מסכת מועד קטן לר' שלמה בן היתום, אחד מהמחברים
המעטים אשר חין באיטלוא הדרומית ואשר פורושו זה ימצא. בכ"י יחודי בעולם
בפורינצי, ונתגלה. אך . זה מקרוב,

מעשה הגאונים, פפר הקרוב ‏ בתובנו אל. ספר הפרדס המווחס ‏ לרש"י
וחשוב מאד לקורות השתלשלות ההלכה בארצות הרינוס,

דיואן רביוהודה הלוי. זה הענק הגדול. במשוווינו אשר הדפסתי
החלה ע"י חברת מק"ג הראשוגה ואשר ‏ רובו גדפם ע"י השניה יגמר בעז"ה
על ירינו,

אולם אך אז נוכל להוציא - מחשבתנו ‏ אל הפועל, אם יתמכו. בידינו
בחמר וברוח, אם ימצאו לנו רעים וידירים במספר הגון, אשר לא לבד בעצמם
יספחו אל הברתנו, כי אם גם ורכשו לנו חכרים, הן בין אנשום פרמים, הן ביז
קהלות. ומוסרום. שונים, ואשר ישלמו ‏ לא לבר המחיר הקצוב (חכר פתם), כי
אם בחפץ לב יוסיפו עליו (חבר מוסיף). אל כלם נקרא! לכו ונלכה באור אשר
האורו לנו אנשי הרוח אשר מקרבנו יצאון ‏ נחיה את וכרם ונעלה את נרםי
אל נוי נשבח כי רק בנו עזרתנו, כי אין לנו לא אקדימיות ולא בתי תחכמוני
אשר ישימו לב אל פפרותנו הנעזבה ואם אין אנו לגו מי לנן, = תנו לנו את
ודכם ועמרו ‏ לומינגו ‏ להציל את הפלוטה הנשארת, כי אין לנו שיור רק
התורה הזאת!

ועד החברה: דוד סימאנסען, קאפינהאגין אהרן פריימאן, פפר"מ

יושב ראש שיפ הייה

שמואל אברהם פאזנאנסקי, ווארשא, (טלאטאצקא 7). = המוביר.

בנימין זאב ‏ באכער, בודאפעשט. ‏ אברהם. ביכלער, לונדון.

חיים בראדי, פראג, מרדכי בראנן, ברסלו, * דוד: גינצבורג,

פטרפבווג, אברהם אליהו הרכבי, פטופנורג. דור ילין, ירושלם.

ישראל. הלוי, ‏ פריש. שמואל צבי מרגליות,. פורינצי. אברהם
= עפשטיין ונא שניאור ולמ שעכטר נויארק.

התשלומים לשנה הם: 10 מארק==12 קראנען (בפפף אויסט'ה
אונג')==10. שיללינג==5 רובל==:/19'1 פראנק==:/9% דולאר==9
קראנער (בכסף סקנדיגוויא), ‏ ובעד וה יקכל בל חבר הספרים
הנדפסים. על ידי החברה. המשלם בפעם אחת 900 מאדק

0 קראנען וכדומה יחשב לחבר בכל משך ימי חיוו (חבר
עולם), כל אחד מאנשי הועד מקבל חברים, ואמנם ביוסיא
ופולין טוב לפנות אל אחד משלשת חברי הועד בפטרבורג או

בווארשא. הנקובים לעיל.

-- כידוע החליטה הממשלה להבדיל את אלה המחוזות בפלבי לובלין
ופידליץ, הנמצאים. על העבר השמאלי של נהר בוג לפלף חלמאי מיוחד, שיהא
שיוך אל החבל הקיובי , עכשיו ביארה מועצת.המיניסטרים , כי בל ההגבלות
הנהוגות בנוגע ליהודים בפלכים הרוסיים, אשר בתוך התחום , ושיהודי פולין
חפשים מהן, תקיינה חלות גם בפלף החלמאי החרש, היינו, שיהי אפור על
התושבים היהודים שם להתישב בכפרים , לקנות. אדמה או לקחת בחבירה,

--שר החבל ב פיא טיגורם ק הוציא פקודה, האופרת על היהודים
החולים לבוא לעונת.הרפואה הבאה לחתרפא במקומות מעינות ‏ מידהמיניראל
שבקווקו .

כן נאפר גם על המנגנים היהודים שם להשתתף ‏ במקהלותיהמוסיקה
של הממשלה +

-- מיגיסטרוום"הצבא דחה את השתרלותו ‏ של הדיפוטאט ניסולוביץ
לטובת יהו-י ארמאוויר, שנגורה עליהם גזירת גירוש, על יסוד החלטת אברי.
המקום, בי היהודים מביאים הפפד בכל המקצעות, שהם עופקים בהם,

-- אל הרומה העיוונית החרשה ב אודיפה, שהיא במעט כולה
שחורה, עומדים להבחר חמשה גלאפנים יהודים מקרב גבאי בתי-הבנסיות
עם הד"ר אבונוביצקי בראש.

-- בשבוע שלפני חג הפסת העבר נמצאו שרויים בפחך עלילת-דם
היהודים תושפי עיר הפלך ל וב לי ן, והעירה הקטנה גובוחווילייפק: הסמופה
לוילגה. +

--הארץ החהרשה של יט"א. בעת האתרוגה נתפשטה שמועה

ב =

5 \ ד ה 2 8 .% 1 0 :

*

בעתונים , כי האורגאניואציה היטאי"ת מצאה סוף סוף את הארץ המבוקשת,
הנאותה לקולוניואציה אוטוגומית של יהודים, בקרוב תפרסם הלשבה הלונדונית
דו"ח מפורט ע"ך האיקספידיציה , שעברה תחת הנהגת הגיניראל.גוברנא טור
מטריפולים בחוף הצפוני של אפריקה ובמצרים המערבית , על יפוד החקירות
ו זדרישות שתה שם הציעה ‏ את הטיריפוריה התורקית
ק ירי נ ייקה אצל הגבול המזרחו של טריפילוס למקום נאות להתישבות. הארץ
הואת נמצאת תחת שלטון תורקיה ,. ויש שחושבים אותה לנכנסת פשורת
הארצות , הסמוכות | לפלשתינה.. משפט יותר מדויק ‏ אפשר יהיה להוציא רק
אחרי פרסום הדוה"ח, לע"ע מוסרום בשם אנשום היורעים. את טיב הארץ
הנוכרת, כי בעיקרה מוכשרת קירינייקה לגידול מקנה.

סְפרוּת וְאמנוּת ,

אדולף' זונינתאל,

כל עולם. האמנות התיאטראלית' מתאבל ‏ עתה ‏ על גאון המשחקים
הא:כנזים באוסטריה וריריקטור התיאטרון הקיפלי בווינה, ‏ אדו ף זוניב:
ת א ל, אשר מת פתאים ע"י שבץ:הלב בשנת הששים והשש לימי חיין, "

מעניינות מאד הנה תולדותין של . המשחק המופלא במוגו הוה. ‏ נעף
עברי עני, בנן של חיט, ‏ זכה, הידות לכשרונו המצוין, | להכנס אל השדרות:
היותר עליונות של הצבור, נתעלה למעלת אציל אוסטריי, קבל את, ,נזר:
קכרזל", --- אות<הכבור ‏ היותר ‏ גרול במריגה, והיה ‏ יוצא ונכנס בבתי ‏ גדולי
האריפטוקראטים האוסטריים וגם מוזמן לשלחנות האירצ:הירצוגים עד לזה של
הקיפר ועד בכלל, אבל האביר פון זונינתאל לא שכח מעולם את הנער. אהרן
זוגינתאל אשר הץ יחף. בחוצות פרפבורג, ובחבה מיוחדת זכר את ימי ילדותוי

בעשרת. השנים האחרונות התקרב אדולף זונינתאל אל .חוגי הסטודינטים
העבריים הלאומיים בוויגה, הוא היה אחד. ממיפרי המוזיאום: לעתיקות. היהודים
בווינא, וסויע הרבה להתפתחותוי

ביום 21 אוקטובר שנת 1908 הקריא זונינתאל באולם האגודה המופ
סיקית את שירי מורים רוזינפולד בז'רגון לכבוד המשורר היהודי המפורפם,
שבא מאמיריקה להשתתף בעצמו-בנשף, לעולם לא יסוף מזכר. הגאספים הרושם
הככיו, שעשו עליהם השירים ה,פער וה,קבצן הנודר' בהקראתו הגאונית של
המשחק הגאון אדולף זוגינתאל,

ועוד לפני ירחים אחדים השתתף ארולף זוניגתאל בחגיגת האבל הנהררהי
אשר נערכה שם ע"י פועלי יציון לזכר המנוח ד'ר -הירצל, ודקלם לפני הקהל
אחרות מיצירות:רוחו המצוינות. של מנהיג הציונים, שהיה בחיין מידיריו חיותף
קרובים.

בצוואתו בקש זונינתאל, . כי יקברו אותו ע"פ. מנהגי. היהודים, * ,נולדתי
יהודי -- כך כתב בצוואתו --- ואני רוצה למות והודי",

וזה כמה אשר לא ראתה ווינה לויה גהדרה כזו, שגעשתה לאדולף זוע
נינתאל, זו היתה. לוית נסיך מורם מעם, הקיסר הישיש פראנץ יוסיף שלח
להשתתף בלויה בתור בא:כחו את האוביריהופמייסטור הנסוך מונטינואובה. בין
המון המספידים היה גם סגן ראש העיר, אותו הנואם הנוצרי:סוציאלי, יד ומינו
של לואיגר ‏ וגשיא שלטון-הקריה האנטישמיו, דבר על זונונתאל כעל א.מ ן
א ש בנז י, צבי האמנות ה א ש כ גד ית! נשיא קהלת היהודים בווינה, הד"ר
אלפריר שטירן, הרים על נס את הנפטר בתור בן נאמן לאמונת:אבותיוי

ספרים חדשים +

1) ולמן עפ שטיין. לשאלת תחית שפת עבר. מכת' גלוי לראשי
הסתדרות | עבריה", פטרבורג. -

0) צבי שרפשטיין . מה הוא ביליק ? חרקטריפטיקה . חוברות לעם
ולבני הנעורים , לבוב . המחיר 10 ק'+

68) ם. ב. לובניק, שירים. הוצאות ,שירה".- וישה, תרפ"ט, המחיר 1
רובל . המכירה אצל ,תושיה" ורשה ,

4) הרפ תומ טיה לשנות הלמודום השגית והשלישית מאת המורה מ, או
א ל יצקי. הוצאת ל. עפעל וילנה . מחירה 60 0'+

5) מוים קארפילאוו, אין די שמורם.טעג,. דראמא אין 4 אקטען,
ניו-יארק , פריין 15 סענט , .

העורךיהמו'ל + = י, ל, גולדברג ,

1 4 0

ספרים שנמצאים אצל ,מוריה* בקומיפיון.

0

, , בכריבֶה ו 0-0 4
/ 2 מהוררתהומ ה ל כ 2 ו
ספר אגלה. יא 4 רו"כ, היב 76 -קל, | בותף: 57 2277 1005
6 עם ‏ המשלות 2
0 , המכורך 7 פה - 20 2-0 980
כתבי = מנרלי - בעברית 1,50 עם המשלוח ‏ -- --- 105
. 2 --- יפה | ₪5

שבעה. ספורים מנדלו -מו'ם הוצ' רבנוצקי;-- := = --/1
(המלו|. א. כהנא. (רוסיועבר), דד ה 5
> במ ₪ הו 996
העומרו | כרך" א וחא: 1 רו"כן חב 1 רולכ; בוחד- 7-7 1,80 |
כתפליע-:ז- חטומובו + | ב הש תצב -העךן
ספורים ואגדות. לבנו-הנעורים. ‏ | ד = ית = 0 19876
חתן:דמים. == | 5 ו שוכ
אשכלות, - חוברות ביחר = | ₪702 2-2 00
בתבי. מירליק יעם הטונתטי ‏ --ן 0 העש הםם ‏ 60,-|
שירי קמינר עם תמונתף .= | 1
החדש יחשה ה גה | - 1060
שיחות. 5 לתמינת -מאף, י,-גלס.-ח"א 7 ק'; ח'ב 60 קיג" חנ 40

<תרגילי החשבו, הוצ',קהלת' חוב! א! 80 ק'; 60 ק'ג דוגמאות. 5

קול .הַמורָה ו קאפ גלין דהל ד ל 180

חוכרת : יפמן.. ו

יתקנון, ן
5 ,טל" קטעים 5 קאפ', יומו[==- = ה ה .8

לק ב', מאת. ברגמן ,

דקרוק לתלמירים. חלק .
= :התינוק מאת מאנין. ומישקים
= .משירי הועם, מאת ח, נ. ביאליק
אלע \ בתבים ‏ פון מענדעלי. מוכר פפרום,
| גאבע,. ערשטעם .בוך * =
-צוווי מוירטע--אויף פורים, פון שלום-עליכם.
- פאר פאלק ליו פסח -, |

כתובת למשלוח |כספום והזמנות:' -
ה 0 | 0

-4) פורת העברים (לבתי פפר

בויב 9 ,7

וצאת ספרי למוד\ ומקרא לבני ' הנעורים לם,

מש ער הנה יצאו לאור ונמצאים למכירה: -₪6
מהמחלקה ,,ספרו למןד*" + | מהכיכליוחיקה , הַקורָא הקטן"

- יה (ספר אלפא-ביתי לראשית| (מנוקדת ומצוורת) +
הקריאה העברית), 7 ?-1) ב אגדות העברים

/ 2
א, לובשוצקי ₪

מחירו 25 ק',. משלות 4=ק'!, (ערזכים/? -בסננון = ילרים ‏ ולרוח
6 ה ְּכְתָב (מתודה חרשה| הילדים , בלוית הרבה ציורים)+

לראשית למודי ע"י מערכת ,אביב" +

השפה)> ל, שאַצקי , 6 שיית ולי
8 05 שלחו 4 קל 4-) א וריסומעש ות( לדים)

מאת-י: ‏ קצנלסון +
--ולמתלטדים, /9) לת הברל (ספור המעשה,
ח לק רא שון, תקופת כתבי], ָ עס תמונת
הקדש , עם הרכה ציורים ומפות)., סטופינסון וצוורים).
ש.: דובנוב , מאת יעקב פרנקיל .
מחירו 60 ק!ץ משלוח 8 ק' > = /6)) \ שו חיות "פפורי ‏ זואו:

= לוגיה לילדום
4 כ הָעְבָרים (חלק שגי.,

עם" ציורים)"י
עד הגאונגס).- ₪

ב ש..ש. קנטורוביץ, =
עם הובה > צאירום ,חםו13<-<=-מחיר כל נומר 10 קאפ' + %
וטפות) + ו

מחירו 70 ₪ 1 משלות. 10 ק'.

תיכף אחרי חג הפפח יצאו:
מהביבליותיקה - , אנשי. שם" (לעם)?
345 -1) ב מלאדי חיוו , השפעתו

ו .ספרותיפה: , לג )\

ממעשיות ר' נחמג'קת)י ‏ , - 4 חקטגור מקאניץ ו ב 0

| עם תפונת המחבר :ה 4-------- )0
.2 ואגודותיו).: מאת ע: נ. 0
2 מחיר בל נומר 10 קאפ! בלו: משלות +
ו מאת.ד.. פרישמאן | =

: עם תמוגת המחבר , נמסרו לדפוס. ווצאו במשך הקיץ):
גדות א (מבחר ספורי הטי]1); תל הַַבָרִי (הםהדורהי
תולוגיה' היונית,, 3 המפור ות :

: / = מחרש של ,הילד") +
0

2 עובהום בסגנון ביבלו. מהמקורות. מאת א לטיו :
זראשונים. >ע":+₪: ב הוזנשטין- \

ו יצאת .לאו חוברת ‏ ראשוגה

(עתון עברי.- גדול ‏ מוקדש לפוליטיקה, לספרות, למדעים, לאמנות,

לבקירת ולכל ענין המעסיק את הקורא), :
כ יְ ּ : חמדה (גרְטָה) הִרְטַבְרוד הרן חרמוני

שהבקר" 0 | : = 6)
,

בערוכת. דוד פרישמא |
שמאן
ובהשהתפות בחורי. הפופרים בישראל. 0 מארשים
ג 0 3
מתקבלת החתימה. על העתון. היומי ₪ ב קר" מיום 7 / א
הראשון: לחודש אפריל שנה זו, : \
תנאי החתימה: 2

ברוסיה: בתול:, הוצאת ,הספר" 2
שנה .8 רובל ; לשנה .‏ 18 רובל, 7 חריסתומתית :
ה .
לחצי שנה 4 , לחצי שנה 6 , ה לשנות הלמודים השניה
הסיט .

0 ל = שמהעבר הקרוב

לחהש 75 קאֶפ/ ערוכה. ע"י המורה
עשרים וארבעה ספורים

ה א הת הו 0 מ מ אליצקי
. .00888 ,18 111 34 *005א60גת, .הפק 2 יצאהזה. עתה. לאור,
: ד 1 / [ ה : טאת מיכה י ברדיצבסקי
2 .8 011010008 16 ה ל פב 7 קר 1000 .100 מאת מיכה יוסף ברדיצבסק הספר כלו. הנהו. מנוקר..
תכן. הענינים ! .
. חר 8
יצאה לור מהדורה שניה 0 מערכה ראשונה : 0
5 --------- 7 ּ: ה ולבתי ספר. רבט
2 קר אודה ₪ 0 בל
של ספר. אגדה. חלק ראשון. : ו להשוג בכל מפ"ה זמידו ‏ המו"ל

המחיר 2 רובל ;. עם. המשלוח. 1,16 רובל. ‏ מחיר החלק. השני. | 0 הקדישי,

.8המההת "הפ .7

5 6 58 כו" עם. המשלוח .לפ קופ', ד) ארבעה דורות + .
| מחיר שני החלקים בכריכה .יפה - עם. המשלות --- 8.88 רובל., ה לאשריאבית * ,
נמצאות למכירֶה אצל ג / , ו)'-עולם. עובר ,
.0-8 7% . .1 סתים .
| ח), חג האות.
- ו ו סוטמה ו 1 1
אא חתפית הת : > ].6) השנים, / ,
2 0 : ו ו
ותהמזפה .תכ! נה :תסו)טתו. | 0 גח אא 0 א) 5 בות, ו
100 1 006" ה ה .

/ . : תת פזמזתהקדטסאוך מערכה שניה:
10 8119030188 -,6ג[טהזקט 0 80 | יג) אהבת נעורים .
1 וסיט ידט 1 181 אה יר) לארץ אבות + >
0 1006 ₪0 | | | אגמסתסמהם יו מו) לפלגות. עיר +

801% .0 מ 1-6 11 8007 טן) הבודרים ,
הליה ה הדח החדה הח החקההההקה הק הוה הדחה לקי ,

ו
ה
| ה .
ו >
ו
| רוא -
| ₪ 30000 =
| ומומ -
0

2

₪ 7
יו) פרה אדומה + -
יח) טמקום למקום:
יט) ואת הפעם.

ב) לא בא אל ו

בא) המחוצה +
כב) בינתום;+. >
בג) ימי קוץ בסתו +
כר) וכה בגורל :
. מחיהו 90, ויב , ע'פ 140 הו'כ
| מבורך הדר 1-00 רו"ב,. ע"פ 70, 1 ר'י:
המכירה הראשית אצי ח' אחיאסף

ו ו
ו ו
ב

שמעו בעצת הרופאים,.
הרופאים חשבן ומצאו כי כף אחת וחצי של %

/ ו 3 ז לי
ברול:

באותה .מרה שטכולים אותו. . הריצי

שבועון עברי,
5 9

הציונות | שואפת לרכוש מקלטרבטוח. ע"י
משפמרנלוי | לעם ‏ ישראל בארץ ‏ ישראל .
פהארמת בךל)

התכן:
1070000) אם לא עפשו = אימתי ? משה ליב ליליענב לוּם
₪ הגיעה השעה! אחד. העם,
8 האמיגרציה היהודית בארצות הברית בשנה :
* האחרונה, ּ: ב, ז,
לילה שחור נגע בי (שר),.. י יעקם כהן +
> 0 ו 7

ב

6 מן החורבן החדש (פף)," בןךעמי,

ל תמונה-- כנרת , הפרמה של החברה להכשרת הישוב באריץ-ישראל,

5 המאורעות בתורקיה ונצחון הקונסטיטוציה, ‏ ש. צ.

9 השבוע: (הציונות; בארץ-ישראל ; בטורח ; בתפוצות-ישראל ;
ספרות ואמנות ; ספרים חדשים),

<< מחיר ,העולם" ברוסיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה % רובל, לובע שנה 1 רובל, ולחרש 88 קופ'/
: 5 ל באוסמריה-אונכאריה ‏ 10 כתרים , בכרמניה. / 9- מצרק ן באנגליה -9 שילינג, באמיריקה. 5/2 ₪ דולר, -
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנצוה ובותר הארצות 18 פרנק , ופחשבון זה לחצי ולרבע. שגה ,
"= בער שגוי האדריפה 30 ק. 2
69

מחיר: מ\דעות !. בעד כל שורה פטיט מחילקת ארבעחים,, -- לל העמוד הראשון 60 קופ'. ועל שאר הקטודים 40 קופ'.
. %

האדריסה: :
.18 1 ם3604000 | [ .ההמהח2 ,"80ה180, הוהחהקסק ל -
מחיר כל גליון 10 קאפי א = =

ל ל

יצאה לאור זה עתה
,היפטוריא ישראלית"
שעורים . בדברי ‏ ימי ישראל, חלק. ראשון.
,מן התקופה היותר קדומה עד תקופת החשמונאים'
עשרים שעורים
מאת ד'ר. יוסף = קלוזנר,

,ההסטוריא ‏ הישראלית" נועדה: ל צעירים שיש להם
ידיעה שטחית בתולדות ישראל והם רוצים לקנות בה יותר שלמותן
למורים עבריים ההרוצים לתת לתלמידיהם לא רק ידיעות
היסטוריות ‏ אלא גם הבנת המאורעות וקשורם. הפנימי ולסתם
קוראים משכילים שיש להם חפץ לחדור. אל. פנימיות
ההיסטוריא | הישראלית ‏ ולהכיר | מתוכה את. השתלשלות ‏ חיינו
ההיפמוריים , :
,ההיםטוריא הישראלית" מציעה את המסקנות
היותר חדשות של החקירות בקרמוניות בני שם
בנלל ובתולדות ישראל בפרט, ואף על פי שהיא
מדעית לגמרי היא נותה למקרא וקלה להבין מאוד,
בי בחיותה ‏ ערוכה ‏ שעורים, שעורים היא מפלקת: את ההערות
היבשות ואת החמוט והנקור ‏ בפרטים. ופרטי פרטים. ב ש עה
שאינם נצרכים לגופי הענינים והיא משתדלת. להסביר
אף את הענינים היותר מופשטים על ידי דוגמאות, ומשלים לקוחים
מעולם המציאות ומן הנסיון ההיסטורי המאוחר ,
החלק הראשון של ההיפמוריא הישראלית
הוא דבף שלם ונגמר בפני עצמו, כי מקיף הוא את התקופה
= )| התנכ" ית במלא רוחב מובנה, בהיסטוריא שער חורבן הבית
באו כל. תוצאות החקירות החדשות. באשורולוגיה ‏ ובאניפטולוניה
ונתבארו דברי ‏ הנביאים והתנאים המריניים - הכלליים והרוחניים
שגמרו. להופעתם, בפרטיות יתירה. ובהיסטוריא שמתקופת. גלות-
בבל ועד תקופת והחשמונאים, שבספרי *היסטוריא ‏ אחרים הנם,
כמעט, ,דף חלק". מתוארים ימי גלותדבבל ‏ ושיבתחציון, יסור
המעלה ימי אלכסנדר מוקדון ויורשיו התלמיים והפיליקיים ‏ והמריבה
ישבאה. בעקבות. רריפותיו של אנטיוכם אפיפנום בפרטות יתירה,
> = כדי שידמה. הקורא בחוש איך הולכים ומתרקמים החיים הלאומיום
החדשים בלא עמירה והפפק..
= הספר מחזיק קרוב לעשרים גליונות דפום ונדפם בהדור גדול:
2 המחיר בלא המשלוח 150. ועם המשלוח באחריות
ו עור עשרים קאפ' ובכריכה--5 רובלים בלא המשלוח
. המכירה הראשית בהוצאת מוריה אודסה . על פי הכתובת .
.8 ,110215> 1188105018
,10111195 שג[ז6ק או

יצאה לאור ונשלחה להחותמים חוברת ד' של ,השלחי.
כרך כ' (אַפריל) +

תוכן הענינים:
ח) כתר מלכות. (שיר).

יעקב שמיינבוג.
ט) ,מתיי הקראים" ‏ (בקורת),

מ. מ, פייטלוון.
י) מעשה רֶב, ‏ מ שה קליינמאן.
ייא) השקפה עברית (81%א).

-א) תחית הגלות,
0 א ש, וואלדשטיין.
ם) בעיר (פפור), ‏ ד, ב, פלוצקה
) לשאלת:,לאן"? (צרור. מכתבים 1'),
; בןיי ש ראל
א א, קא באק.
ה) לחקר נשמת האומה.

-ד) חלום (ספור),

0 המשקיף,
4 ר'"ר רביאל פא ם אכ ?' | יב) מחשבות ומעשים (011א).
, בלולה יעבור סער... (שיר). בב 25

0 אנההםבן יצתק:
| :%) מלחמת המתנגדים בחסידים.

יג) אל מקורי חכמת ישראל.
רוד כהנא, |

ש, רובגובן פוואגסקי ועורי

מתקבכת החתימה. על ך] שְ רת לשנת 1909
(השנה האחתהעשרה, הפרך העשרים).

המחיר ברוסיא ובחוץ לארץ: לשנה 6 ר,, לחצי שנה 8 ר.., וכפי ערך

זה בכסף חו"ל, - - לומן פחות טחצי שנה אין. החתימה מתקבלה:

את החותמים בחו"ל. אנו מבקשים לשלח לנו, מלבר המחאת
הפוסטא, גם מכתב מיוחד, שבו יודיעונו ע"ד משלוח הכסף ואת
כתבתם המדויקת, :
פרם להחותמים החדשים .
ארבעת הכרכים מ"ז, י"ז, י"ח וי"ט של ,השלח" (בבל כרך
שש חוברות) במחיר 8 ר,, במקום המחיר הקצוב 1% רו
--) שני כרכים במחיר :5 ר, במקום 6 ה (-=
פרם להחותמים לשנה שלמה1
החותמים לשנה שלמה, פלומר, אלה שישלחו ששה ר, יקבלו: חם את הספר
= שירי הד"ר י קמינר =
עם הקדמה מאת אחד:העם,
עליהם. להוסיף רק בעד המשלוח 55 ק'.

הכתובת למשלוח כפספים:
38 ,"43180805 .113887 0 0008 .קמאמתםתסש .]2 .18
.5 206 פוהותה 110810218 .6 0000888

.ה 6זה 7 ,"018881 0186 / 8 .086 .זר

.5 5 0808901 .46 ההזהפתסמתסו01 (.[פפטת)
הגתובת של המערכת והאדמיניפטרציה:

9 הזד .דיס .086608 ,0755 117710 1 תס

.9 ב0ה])א0 . (6ה1105818) 006888 *801111,0.01 11 008 מ46080010

מ ולה לק הת לד של

.60008 ₪0888 575מ6 5ע הוחא

ב

8 א :גחה + 6מהה8ו

2. 4. 06

ו

6805 המה 16080818 הותסת6קטע (1

68105 (1]88007886%1 סהעא\ .(2

,68% 0-0162887880018הל\. (8

60003 6085 .סא מחאה -- האפ
.808ה6000ה 0 ,.6קן מזאח ,0085הההא30א8 618 פשסההזוס אד

:5 0681187508 1660288180 05
. 77081 , שיק 0 .ה ד

.השח <\ ]11 1 ג %[> 6נמההמוך

הז 0 00 9-06 .1188007116 35 .208028 .080001 ונהת 0 .1
יריעות. וועגען. ארץ-ושראל . צוואמענגעשטעלט פון דעם יפו'ער אינפאר. .2
מאציאנס.ביורא . דרוטע אויפלאגע .
,בצלאל", זיון צועל , טעמיגקייט און צוקונפט פון ד"ר ו, לוריא (יפו), .3
| די מוסדים פאר דער עקאנאמישער אויפלעבוגג פון ארץ<ישראל + 4
600 .1 ₪ -- 137 מגמקינסקה .1288622568 1800 סעזי .ל
.10008 8ממחע .4 5ק-7, .111607888 5 ה1הה דהה .6
8 .88 88 .סא 2 110 :מ'יקסה600 6 זז זג ₪ .הזהסחץ \ זזמידד
0000 05 .א 50 .ק 1>-.8א9 100 88 6060 -
האסקבסט .980303 .ה:הסוג08ת א .11008082 .הההדססתה1 .7
58 .18הההפא .עגפת 0ת0ד00זנ 05 110002085 .הציצהק' .ה
האס 5" 25 .988 100 075--.₪ 15 .19000 5
:1 0 0608187568 *גזהלהה, .הפא אה הגה88א98 09001
זה - 08560028 .1 .11

פוכן. ,העולם" :
בעיר נעושין (פלך. משרניגוב) ובסביבותיה:
מ ל, מ חיילפערין .

,

.9 ;ו ם27-56 ,011.8

משה ליב. ליליענבלום,

אִם לא עַבְשו - אִימְתַי !

אחרי המהפכה בתוגרמה .הננו שומעים לפעמים מצד אחר
דברי צער על מדהו המצערה והפעוטה של הכבוש שרבשנו לנו
בארץ אביתינו בשלשים השנים האחרונות, ומצר השני דאנה פן
יבואו אחרים בהונם הגדול ובידיהם החזקות: על ארץ אבותינו,
יכבשו אותה ולא ישאירו בה שריָר לנו, ההולכים. ומתקרבים
לממרתנו. הלאומית - בצערי ב
לשמע הצער והראגה האלה היָה. מקום. לחשוב. כי. אלה
אשר המטיפו. לנו בעשרים השנים האחרונות 0 : עבורת הרוח
במררגה הראשונה, ועבורת המעשה במררגה השניה או השלישית,
וכל הימים אשר לא יכבוש הרוח לפניו את העם לא תצלח
עבודת ‏ המעשה,--יודו עתה כי בשעה דחוקה כזו ,מעשה.גדול",
וראוי לבכר את עבודת המעשה על עבורת הרוח, ,מובן, שבשם
,עבורת הרוה" אינני מכנה את העבורח. להפצת ‏ הרעיון, שאנו
עוסקים. בה זה כשלשים שנה, וכבר יש לנו בה ספרות שלמה
בשם זה אני ‏ מכנה את הדרישה לחנך את העם ברוח חרש,
ביחור בגולה, כפי שיורו: מטיפי הרוח,

להוציא. מלבנו מחשבת פגול כזו בא עתה ה' אחר העם
במכתבו הגלוי 6 = לעסקני = הישוב בארץ-ישראל , תמצית: דבריו

בנוגעל עני ננו(כי עםצעירי גבורינו המזוינים, השובתים, וכל מיני

בעלי הסערה מומן תנועת החופש אין לי עסק) התן לנו את הלקח הוה:

ו התוגרמים הצעירים הצליחו בספעלם מפני ל ליסור
מעשיהם לא את הכח, כי אם את הרוח . הכלל הוה נהון. לנו
זה יותר מאלפים שנה על ירי הנביאו.,לא: בחיל ‏ ולא בכח כי אם
ברוחי אמר ה' צבאות". ‏ גם הם ירעו, כי לא בחיל ולא בכח:ינצחו
את אויבם, רק על ירי שנוי עיקרי | ברוח העם. הבא על ירי
החנוך . גם אנחנו מומן הבית השני ער הימים האחרונים. נלחמנו
על קיומנו לא בחיל ולא בכח (ומלחמת. המכבים+ ומלחמת. בר
כוכבא, אשר אם אמנם .לא הצליחה, הלא הפכים לה רי עקיבא
שהיה בלי. ספק מאנשי הרוח 6, רק הציונים נטו. מן הררך הזי,
ועל. כן. לא הצלותו. לא מעבודת | הרוח התחילו, אך מעבודת

\ המעשה, ועל בן כל השימה ‏ שלהם. היא מגדל - הפורת = באויר
מיום. היותה,. היא אינה רוצה להורות, כי. בל הפעולות הממשיות

3

1) יעוורייסקי מיר חוברת ג' +

שנה שלישית

<דחובּת טס" הּ יב"] 5

ב-0

בשי
0 ?>

1909 ,ה ה2'קח\. 0ע-14 ,37511
| תיח םע
םא ו ]ות
שלה אין להן. שורש ותלויות בנם, וכן יהיה כלרחאשייה/
ער שיצלה להביא מהפכה עיקרית בררחשהעם;"ח
להנך דור הדש אשר ירגיש בכל לבו את מראחוךש/
הקרע של ,נשמת האומה, ואת הנחיצות הגדולה:לבויואנת
מרכז. לאומי ‏ בארץ האבית,. אבל הציונות ‏ רצתה: תמיר"להיות:6
תנועה מעשית, ובאין לה האפשרות לזאת, מחפרון ויסוההאמיץ"
בנשמת העם, החליפה תמיד את שיטתה, בתחלה, בעת: שגקרא%!
שמה = ,חבת ‏ ציון", ‏ בחרה בבנין ה א ויר יהמ כל \
הקולוניות ‏ שנוסדו בארץ-ישראל, מלבר אולי ‏ ,משמה..חוחרןף)הן/ ₪ "
המחאה היותר תקיפה כנגד ‏ הדברים האלה), ‏ ואחרו, שלא יכלה
להפתיר את. אפיסות מעשיה ולהאריך. אותם נסעה לבל ושנהה/ ב "
את שמה ושיטתה (אם כן, יוצר הציונות החרשה, המנות. הרְצל,
לא רצה לחדש תנועה הדשה לפי דעתו, רק להבגא:. תקונות;;
בשיטת ,חבת' ציון"), ואחרי שגם היא לא הצליחה, הננו שומעים
עתה, אחרי המהפכה בתוגרמה, שירה חרשה, הננ ;
עתה ,תכניות" ‏ יפות כמעט חדשים לבקרים: על דבר קניח.
קרקעות בארץדישראל , ע"ד יסור מושבות, יפוך בנקים, חבף6תן5
למסחר וחרושת. ועוד | עסקים נדולים. אך לכל אלה חפר. רבר ;
אחר: יסור נאמן בהכרת העם, אפשר כי איזו מעשים פעוטים
יצלחו: בידנו, אך בשעה שנעשה את המעשים הפעוטים האלה,
ישתמשו תושבי הארץ בתנאים החדשים הטובים, ו גים-מיאיגהופ ה
ינהר ההון. בהריחוה מרחוק עסקים :שדביםץ וי
בטפות טפות אך כנחל שומף, ואנחנו נשאף""
המעשית באויר, ובקנאה. נביט. ממרומי מגרלינר
שם מתחת, על האדמה, 6
אמנם אין. הוא. רוצה ,להגוד .ב זה,. כי בל. הנעשה. עתחך
אין לו שום ערך, וכי. יותר טוב היה אילו. לא:יהיה: ינעשה ה?
ווצא כבר מדבריו, "כי ער המהפכה העיקרית" ברוחד אע כל
המעשים יהיו בלי שורש ותלוים בנס), אבל עלינ לחש לי"
עם הרעיון המ עציב, כי ההתפתחות האקונ א
בעתיר = הקרוב הבא ביותר שלא. על ידנו, אמת+ שאון-: ;
להתיאש ‏ מתקוה--שהרי אין מקום ‏ ליאוש בעבורה:-לאומית,.=-בו; '
בעתיר היותר רחוק, ‏ אחרי ‏ השנוי- ברוח = העםי"ווכלר=בנק עממזה
לתקן את אשר פגרו, ‏ וברב. כח ישיבו להם לי
אשר לא. יכלו לרכוש להם בשעת. הכושר בלרך. לס 48
העבורה ‏ הזאת צפונה. לבנינו.. או. לנכריגו. ולגו - עתה .לעבוף;
'עבורת ‏ הרוח,. שבזה. לא: נפגוש התחרות. עתחי:מצה-אחרים. עליגב
ליסר. שם בתי. ספר בינונים. וגכוהים,. אמגם זגם--עבודה זה הורשת?
0 9 אש (

8 %> העולם 3% : גליון 5

כחות. חמריים ורוחניים נדולים, אבל בכל. אופן לא כל כך גדולים = הנם, כן אמר ישעיה הנביא בראותו את חיל פנחריב. הולך וקרב
כמו הַררושים להכבוש ‏ האקונומי. עוד זאת, העם נמשך יותר | אל ירושלים: ,הנה ר' מסעף פארה במערצה". ‏ הפירוש השני
אחרי עבודה רוחנית מאשר אחרי עבורה מעשית, כמו שמוכיחה הוא לבטל את החמר ולהגכיר רק את הרוח. אבל ררך זה הוא
הצלחת החברה לתחית ‏ שפת עבר, שרכשה לה לבבות יותר ‏ רק פרי הגלות, והנביא שאמר כן הוא עצמו נולד או נתחנך
מהחברה \ לסדור ‏ האמיגראציה. עם זה אין מטרת. מכתבי זה = בגולה, אנחנו באורח חיינו קבלנו את הכלל. הוה בשני הפירושים,
להתוות תכנית פעולה, אך להוכיר את האמת. הפשוטה, בי אי | מיום שגלינו מארצנו לא רצינו לשוב אליה. בארח טבעי, וחכינו
אפשר לבנות. בנין: גדול וחזק בלי יפוד, וכי' היסור לכל תנועה = רק לישועות משמים, ‏ למרות דברי ר' אבא הברורים: אין לף

לאומית הוא. רוח העם, קץ מגול ה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם
זהו תמצית דבריו, שכפי הנראה איננו חושב אותם תשאו לעמי ישראל כי קר בו לבא" 6 נפתינו להאמין. באיוה
לתיאוריה, שהוא. מלגלג עליה לא בלי יסור. ,קץ" נסתר לומן קכוע, שהתחכמנו לחפש אותו לשוא בספר דניאל',

בהיות שאין הכנת המהפכה בתוגרמה מעסקת אותנו הרבה = ואשר מחשבי קצין בכל דור : ררשוהו ככל העולה על. רוחם,
לא אכנם ‏ בויכוחים, ‏ אם חיל ‏ סלוניקי, אשר אמר לעלות על ,השביעונו" שלא נדחוק את הקץ. הגנו מהפללים ,שת עלנן
בירת תוגרמה, היה ,חילי רק במובן אלענארי, ובאמת. רק ,רוח", בשמחה לארצנו" ,ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ", ואנחנו בעצמנו
או היה ,חיל וכח" ממש + אם היה הרוח משפיע על חיל סלוניקי, מה+ -- אנחנו ,מחכים לו בכל יום שיבא"!
אם היה החיל הוה מקבל שכרו וחקו' במועדו בזמן ממשלת וכה נשבתה מלבנו התשוקה לעשות בעצמנו דבר לטובתנו,
הורון% ואם היה הרוח ההוא מצליה שם, אם היו שם מצר | ער שגם אלה שאינם מחכים עור לישועות משמים אינם מוכשרים
אחד עשרות אלפי אצילים מאותם שאינם נושאי משרה, שהשיטה | לעשות איזה דבר לגאולת עמנו וארצנו , הנאורים שבנו גם עתה
הישנה נוחה להם,. ומצר השני--עשרות אלפי אכרים ופועלים | רואים את תשועת עמם רק בחינוך האזרחי, להפקגל להשכלת
(ובין האחרונים רבים מאד מאד. נערים שלא נתבגרו), שהחופש = אירופה, מורשה היא לנו עוד מימי הבית השני: לבכר את עבורת

. המריני בלבד אינו כלום אצלם והעיקר הוא להם לכבוש לעצמם = הרוח על עבודת המעשה, ‏ כמו שכבר אמרתי במקום אחר, שבעת
בכל. מיני הררכים שיוכלו את הקרקעות. ובתי החרושת הנמצאים = שהיו. בכל רור תלמידים לעזרא, לא היו בגו תלמירים לנחמיה 6.

בידי ‏ אחרים % את כל הויכוחים האלה אעזוב: למי שירצה בהם, ובזווג שתי התכונות האלה אפשר לראות גם את הקרירות
ואני אשוב אל הרוח, שבנו למראה המהפכה בהוגרמה, שהתפלא עליה ה' אחד"העם,

לרעתי, העיקר. ,לא בחיל. ולא בכח" היה לכלל גדול בחיים | ובאמת מעוררת הקרירות * הזו השתוממות נוראה, ‏ מיום שגלינו
לא להתוגרמים, כו אם לנו, מארצנו לא היתה שעה מוכשרת לשיבת. בנים לגבולם כימים

להרברים ‏ ,לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחיי ‏ יש שני | האלה. בכל. הזמן הזה היו לנו מעצורים חזקים.. זמן הב לא
פירושים. האחד -- באותו מובן, שאמר עור נביאנו הראשון: ,ד" * היינו רשאים לצאת מאיזו מדינות שישבנו בהן, ואפילו בשעה
ולחם לכם' ואתם. תחרישון", ‏ כראות הנביא כי אין. לושראל. שום || 0-7
אפשרות להושע בכ עצמו, לא נשאר לו כי אם לסמוך על

בשעה של עצבת חרישית וגעגועים נעלמים זכור. תוכורנה בנות ישראל את

בן?עמי + צרות כל העולם, התגעגע תתנעגנה אל הולגה הרחבה ואל שביריה מושכי
, אגיותיה, אל ינה וא יה-- א אחיהן ואחיותי ים בפ

מן החורְבֶן החדש, גיותיה, אל אוקרינה ואל קווקיה-- אכל זכר אחיהן ואחיותיהן הגרמסים בפרסות

ו כל הפוסים, המכורסמים בשני כל החזירים לא יעלה על לבבן! עוד טרם בלו

(לזבר נשמת קדושי טרינוב)א הגעלות והשמלות מעלינו, אשר בהן לוינו את אלפי הקרבנות שנענו באכוריות

(סוף) חיתו טרף, ‏ אשר בהן בוחנו אל כל אשר נשאוגו העינים, ברחגו משוגעים

וגאותי הגדולה על בנות ישראל הלכה גם. היא. וגדלה ועצמה משעה = מפחד, שבורים מריח דמנו, ‏ עור קול מצעדי האויב הרודף אחרינו ושאנתו
לשעה ומרגע לרגע, ואם וה מעט עורר יפין החיצוני בלבי תקוות גדולות מלאות השובכה והפרועה מצלצלים באזנינו--ובנותינו ואתיותינו אומרות שירה משירות
אורה רק. לעתידות עמנו אנו, הנח עתה, כאשר נגלתה לפני ההרמוניה הנפלאה ‏ תליניהן ומעניהן, תליני בל עמגו, מעניו וגוגשיו! ואחרי כל אלה יאמר נא בל
השוררת בנשמתן. בכל עוון יפיה, נמלאתי תקוות מוהירות ומבריקות לעתידותיה = העולם, יאמרו ‏ גא כל הגוים, כי אין לנו גקָלות הנפש , בי אין | בנשמתנו
= של כל האנושיות כולה, של בל הארץ והדרים עליה,. אשרי העולם, שנשמות = הרמוניה רמה וגשאה | יאמרו גא כל באו-עולם , כי און ‏ לגו הבח והפשרון
החכות מני ים כאלה שרויות בתוכו, נשמות המשיגות את הכל, האוהבות את לעבור כשפחה נחרפת, ככלבים נאמגים את כל האדונים מימין ומשמאל אשר
הכל ,. הפולחות על הבל! ואלפי פעמים אשרי האומה, אשר מאוצר נשמתה | הרככנו לראשנו, ‏ בי אין לנו הרצון. והיכולת להוציא ‏ את נשמתנו מקרבנו,
נבראז הנשמות הגפלאות האלהו לנוולה בשופפין של כל עביט, לבוספה בטיט כל חוצות!
ובאמת | בשעה שהמסך השחור המכסה על הכל התחיל יורד, ‏ ועצבת גדול הוא. רצוננו זה וכחו איתן , ומי ידע = ומי יגוד מאין בא אלינו ?
חשאית התחילה מתנגבת אל הגשמה וחוררת אל מעמקי מעמקיה -- בשעה מרוחב הנפש או ממורא החלש הזוחל על פפות ידיו ורגליו לפני מנצחו החוק
אשר כואת בל נשמה צרה סגורה ומפוגרת בחוג אומתה היתה ווכרת את עמה ומלקק ומנשק את עפרו -- מאותו המורא הבהמי האינסטיגקטיבי, אשר הגיע
ואת גורלו והיתה מתכוצת מכאב גורא... היתה זוכרת את רבבות הצרות הרעות = למרום קצה שפלותו בנשםת בני דורו של גירון קיסר, אשר אחרי השפט בניהם
והמרות אשר באו על עמה והשחו לעפר את נפשו מבלי תת לו להרים ‏ ראש | או אבותיהם משפט מות קשטו את בתיהם בפרחים והביאו קרבנות הודה
בעמים, את התפוצה הנוראה אשר נפץ איש לעכרו ואין גואל ואין מושיע, את = לאליליהם לבבוד התלין הנורא נושא העטרתן מאותו המורא של הנערה
ההתנונות המהלכת אימים אשר בל טעם וכל תכלית אין לה .-- כאלה וכאלה = האומללה מומן השחיטה הקרובה , אשר בעמדה לפני גויות אביה ואמה
היתה הנשמה הצרה ווכרת וגרתעת כנשוכת אלפי נחשים,. לא כן. נשמת בנות = שנשחטו וה מעט לעיניה, התנפלה לרגלי הרוצחים , חבקה ונשקה את ידיהם
יעקב! רחבה היא הנשמה הואת, רחבה מני ימים! מה להן לכל אלה החניכות = המגואלות בדם אבותיה , הבטיחה להם לעווב את עטה ואת אלהיה ‏ ובלבד/
בבתי הפנסיונים אשר בארץ השויץ, לכל אלה השומעות לקחים בכתי המדרשות = שושאירוה בחיים ? האין המורא הבהמי הזה אותו הכח הפועל בנשמת כל
אשר בבל העום ,' המבקרות את כל' האספות, הוצות אל כל הדרשות של = המתעטף בטלית פטריוטית , שחורה או אדומה , ככל אותם המסתגלום אל
מאורות כל המפלגות, מה להן ולאמותיהן המרחיקות אותן. מעל עמן, המפתירות > מעניהם והמבקשים. את הגאולה במקום אשר משם וצא תמיד הכליון,. העוובים
מהן את גורל עמן -- מה להן וליהודים ולשירת היהודים ולצרת היהודים 1 = את מחנה ישראל ובורחים אל טחנה האויב במדה שבמעט שלא היתה במותה

"

ב

גליון יר

-> העולם 96 9

...7 .7... ...ו

שגרשי אותנו | מאיזה = מקום ‏ היה הררך | לארץ"ישראל ‏ רב
מאר ודרושים היו חדשים רבים, טלטולים ‏ נוראים וגם כסף רב
להגיע \ אלה. נוסף על זה היו השעבור והתלאות בארץהישראל
עצמה לא פחותים, ולפעמים. עור יתרים, מאשר בארצות" הגולה.

עתה אין כמעט מדינה בכל כדור הארץ אשר לא תאבה
להפטר ממנו, ‏ מלבד תונהמה. הדרך. מכל קצות אירופה. עד
ארץ"ישראל לא יותר מעשרים. יום, ‏ ובארץ"ישראל עצמה זכיות
שוות לבני ישראל עם שאר התושבים, ולא עוד אלא שהם נכונים
להתקבל שם בפנים יותר מפבירות לעמת אחרים, ועם זה חופש
מדיני כמו בארצות אירופה. המערבית. ‏ האם. התעורר. העם עתה
אפילו חלק אחר מאלף ממה שהתעורר בערך לפני מאתים
וחמשים שנה+ העם באירופה שמע אז, כי במדינת תוגרמה נגלה
המלך המשיח בשם שבתי צבי. היש מספר להרקודים. והמחולות,
להשירה ‏ והומרה בבתי-הכנסיות, | להצירים | שנשלחו אליו
מקצות. הארץ ?

האם היה אז העם רוצה בגאולה יותר מעתה?. אי"אפשר
להחליט כן, אך או לא נדרשה מאתו שום פעולה, הנה בא לו
משיחו המקווה, הוא יהדוף את השלטון מכסאו, יביא את העם
על כנפי נשרים לארץ אבותיו, והכל יהיה: טוב ויפה מבלי שום
עמל מצד העם, עתה. הגנו דורשים פעולות, ‏ פעולות אמיצות
ותכופות, הדורשות גם זמן רב, גם עמל ‏ גדול. דבר כזה איננו
נקל לעם הרוח,

אמרתי ,איננו נקל", כי סוף פוף לא בזה לבר אני רואה
את סבת הענין. הוה. לפי דרכי לבלי להביט על כל דבר רק
מן הנקורה הרוחנית, | אבל למצא לו גם פבות חמריות, צריך
אנ להורות,. כו בני. עמנו, . לאפוננו, - אינם. מוכשרים. עור עתה

לעלות בהמון לארץ-ישראל, אבל לא מפני חלישות רוחנית, אלא

מפני חלישות ‏ חמרית:+
לעשרנת. אלפי ירים,

בארץדישראל. לא תוכל להיות. עבורה
בטרם. שיהיו ‏ בה דרכים ‏ מתוקנים, ‏ בתי-

חרושת וכיוצא. בזה, ‏ אך לדברים כאלה, ‏ שרק העשירים יכולים
לעשות אותם, - אין עשירי עמנו ‏ מסונלים, : בעלי : הון: באנגליה:
צרפת,: בלניה ועוד הם מלבד עשרם גם מומחים לפלילת דרבים,
ליסד בתי חהושת וכל כיוצא בוח, ‏ ועשירי עמנו כרובא דרובא
מוכשרים ‏ אך. למסחר. פשוט ‏ של מקח וממכר. או לבנקים, ‏ בעלי
הון, ‏ אינז'ינירים, מיכאניקים וכיוצא בזה מעטים בנו מאד, ולררוש
מבעלי הון ‏ פשומים שיסמכו ‏ על בקיאות אחרים להשקיע פסף
רב באיזה עסק זר להם קשה מאד . על פי. רוב משנים עשירים
את מקומם, ‏ בשעה שעפקיהם. אינם משתנים;. אבל. לא הורגלו."
לשנות עם מקומם גם את ערכי חייהם .

אם יתוקן המעוות הזה, אם לאנשים אמידים בינונים תהי
מצויה אדמה. לקנותה בכל ‏ עת,. אז ינהרו לארץ-ישראל. גם מאות
אלפי: עניינו הנודדים מדי שנה כשנה לאמיריקה גם כן | בלי הכנה
רוחנית ‏ ומטרה. רוחנית .

לאות על אמתת דברי אלה אביא, מופת אחד הירוע גם
להי אחד-העם, בשנת תרנ"ג עלה לארץ:ישראל איש אחר הרבוק
בשיטת הרוחניות בכל לבו ונפשו לא פחות מה' אחד:העם בעצמו,
בשעה שעלה היה עם לבבו להשתקע שם, ומצד הונו: לא היה
לוה שום מעצור, אבל. בבואו שם ראה, כי אין תנאי המקֶם
נוחים לו שם וישב לרוסיא.. ‏ אם לאיש. כמוהו. לא הועילה הרוחניות
להגביר \ אותו על התועלת החמרית, מה תועיל לנו ‏ הרוחניות
שנתמוך עליה את כל תקותנו %

אבל מלבר זה עצתו של ה' אחריהעם להמתין עד שעל ‏
ירי העבורה - הרוחנית תבא מהפכה. עיקרית. ברוח העם. ויתחנך
דור. חדרש אשר ירגיש בכל לבו את מרירות הקרע של: נשמת
האומה,. הרי. היא בעיני כעצת :שלומי. אמוני. ישהאל. להמתין עד
ביאת. הנואל . אני, ‏ לצערי, | אינני: רואה שום אפשרות. ‏ לחנף >
בגולה ,הור שכלו זבאי" כזה; דור אשר ירגיש. את מרירות
הקרע של נשמת האומה לא יוכל להיות : דור. בחורי הישיבות

00 2

עד עתה? -- אבל ההסתגלות אל המענים לא תועיל ‏ ולא תציל.. לא. חפה עין
הרוצחִים על הנערה האומללה, אשר נתנה את אלהיה בופר חיוח . הרוצחים,
ענוה ויטמאוה ואחרי כן קרעוה לגזרום. לא הצילו הפרחים והקרבנות את חוו
העבדים הרומאים, הכבד הכבידו את לב הקיפר הרוצח וביום' פקדו. ופקד על כל
המלקקום השפלים את חטאתם אשר חטאו ואשר לא חטאוו..

והלילה. הלך הלוך וקרב, וערפל שחור בסה את מטלבת-האופל השוקעת
בשנה עמוקה...

רק פה ושם נראו מתוך החשכה כצללים גדולים ‏ תמוגות : הגבעות
הקרובות אשר מסביב.

ובמרחק. על גדות. הים: השקועות- בתוך. העשב העב דמדמו. אורות רבות
עד אין מספר ויהיו כאלפי תולעי ‏ יוחנא. המזהירים מבינות: לעשב.

מן ההרים נשבה הרוח . האויר היה רענן מאד. הנופעים התעטפו איש
איש בבגדים אשר עליו. והעלמות הנשארות נדחקו. אשה אל אחותה ושוחחו
חרש, אחרות מהן. נשענו על כתפות חברותיהן ונרדמו. נרדם הכל מסביב. ולא
נשמע מאומה מבלעדי שאון. הגלים בהכותם כפעם בפעם אל ירכתי האניה.

והנה נראו מאורות 'האיליקטרון על גדות הים המשתרעות מסביב כחצי
גורן עגולה, ואשה צרפתית באה בימים פנתה אל חהברתה, אשה גבוהה וצנומה
העומדת כבר עמוסה .צרור. גדול, ותאמר בהתפעלות רבה: אין וה כי אם מעשה
בשפים!

ו מעור עינים!---הסביטה גם האשה הגכוהה והצנומה,

-- מה יפה, מה נעים!--קורא גם אשכנזי חום. גבוה ומלא, אשר מגכעת
טירולית מעוטרת נוצת.תוכים גדולה חבושה לראשו, אל אשתו המלאה ושזופתי
הפנוםי

והאנגלים הנמצאים. באניה מהרו להוציא ‏ את פפרְו של בדקר מכיפי
בנדיהם ולקרוא את כל הכתוב בו על אדות החויון המצורד. גפשות ביפיו הנפלא,

האנוה עמדה, והנופעים ירדו ממנה.ללכת אל. העירי

8 שבאתי. לחדרי ‏ והדלקתי. את הסגורה ְגְלֶה לעימר פתאם על

השולחן ספר עברי גדול הדור נאה בהירור שלא נראה כמוהו בספרות העברית.
מה ואת!. ,ח. נ. ביליק. שורים" --הזהורו מול עיני. האותיות הנאות והנחמדות
המתנשאות מעל המסגרת היפה,

בל שירי ביליק! ובתוצאה מהודרה כואת!

שמחה גדולה התפרצה אל לבי ותמלאהו על כל גדותיו,. לי נדטחן כי =
בל החדר בולו גמלא. איוה דבר גדול, גדול מאד. /

בכליון עינים פתחתי את הספר ובצמאון בלעתי את השיוְה הגדולה
אל קרבי, כמה פעמים אמרתי שירה זו, כמעט אין דבר בה, אשר לא ידעתי
וה בבר--ובכל ואת הכל כל כך חרש, כל כך חוק, נאדר ונערץ! .

העולם ומלואו נשאר מאחורי, ואנכי נשא לפנים, הלאה הלאה במרחב
וה,. במרחק ‏ עליון און. סוףי

הנה טבעתי כולי בגלי הלילה השחורים, במצולות צללים נערמומף וה
על גבי זה ויוצאים זה מתוך. וה, צללים גדולים, ארוכים, טכסים את פני. כל
הבריאה בולה.. וממעמקי תהום החושך הגדול, אשר רק כוכב קטן. אחד מדמדם -
על פניו, מביטות עלי רבבות עינים. אפלות, = מתנשאות לעומתי. רבבות. קולות '
אלמים, רזים נעלמים, סוד שיח שר של לילה,

וכמעט שהוצאתי את ראשי מלוע ‏ ים החושך השחור ואני חוצה כבר
עד צואר בים הגדול של קרני אורה מעורות, צורבות , לוהטות. שמחה ואורה '
משתפכות מסביב!. כל הבריאה שכורה מחדוה, רות יופי ותפארת| 5 עו ה

ובעודני. סופג אל קרבי בצמאון. בוער את כל קסמי. היופי הנדול
והשלו , בעודני מקשיב בחרדת קורש את לחש השדות והעשבים אשר על
פניהם ,
ומרגיו קורו באוני: לא לנו!. לא לנו!ו+

לפני עיני רוחי נתגלתה שבינה אכלה עטופה בבגדי אלמנותה , פניה
פני אשה מצרה מפיקים צער נורא וחמלה +רבה, | והשבינה שולחת את ידה

- הרכה והכהה אל טיפות חטל הוורדות מכנפיה הצחורות והטהורות. להשיב בהן

את לבה הנרכא והנחר. ולרחוץ. את ה ז אשר קפאה. פעיני. הטשורר: ן",

1

ו

או

את תעלומות, סתרי היערות והעצים אשר בהם -- והנה קול מחריר ל

+8

ט'זחובשי בית המדרש מן ‏ הימים הטובים שעברו, ‏ כי. באויר. של
.חחטשי כלואים כאלה לא יורגש לעולם שום קרע. דור כזה יוכל
. מלחותו. אך. דור \ נאור = הרואה ומבין את חוי עמי. אירופה. וחיי
%שדאל- הגרים ‏ בתוכם ומושפעים : מהם בעל. כרחם, אבל החנוך
"וא בי שאינו תלוי: ברצון מנהיגיו, אלפי סבות טמונות וגסתרות
טזשעין ,כל = רואה: משפיעות על כל. איש ואיש לתת ‏ לו השקפה
-צרועוףצ'והרבה קריאת. ספרים שונים עושה,. הרבה עושים חברים
ם'"שונטם "אבה הסביבה ‏ עושה,. כני : צדיקים גמורים ‏ עיזבים את
עמ אאת"+תם, ‏ בני. פקידים ‏ נכוהים נמנים עם מהרסים, ‏ ובני
והודום. מתבוללים. נמורים ‏ שבים ללאומם בכל ‏ לב, ובכלל, ‏ למה
ולאסטחיע לוו ה': אחר-העם, ‏ איך. נוכל. לחנך. דור כזה, בשעה
הזושהתנזך 0אי+מסור. בידינו כלל. ‏ בעל ‏ כרחנו. הגנו יישבים. בתיך
ח:מנמיסם אדנם, וכעל כרחנו : אנו. מקדישים. חלק. גדול. מומן: למוד
בנינו לשפות נכריות, לידיעות שונות, שאין להן ענין. עם לאומנו,
בעלןקרתגן/אנשקועים . בסביבה ‏ זרה ומושפעים מקולמורה זרה,
כ ות קללְתרבענין. זה מרובה משל. חברו, די לראות . את מצב
ו הלע וסשפהנן ינמצב. ספרותנו --- ולהוכח. עד. כמה. נוכל. לסמוך
היהעל,נגסים. כאלתא, מְּבָה - אני : שיהיו. לנו- בכל דור. יחידים, אשר
ב)אהקישג את הְהְרעַ:בְנשְמַת האומה, אבל יחירים. יש לנו. גם עתה,
הזאפ -בעוהש; שלָשים -אְג: חמשים שנה יהיו יחידים כאלה במספר
אוהה אלפגם טינתה. מה שעורנוי מוטל בספק),. סוף סוף יהיו: רק
וחידים, ולא דור שלם,

6 המהפכה "העאקרית/ צריכה להיות. ואפשרה להיות. לא כל
ו בף\ח העש -אך בבל%אות- גדוליו ועשיריו, הוא בעצמו אומר,
ב בא'רופה>*ריח)" שפחוק? עסקים טובים, והון רב ינהר. לארץ:
חש השיאל" לחוס8' את יצב להאלץ, ‏ אם באירופה יוכלו לעשות. זאת
]הלא 9% עצוהת הרוא כ::א₪. מריח ‏ עסקים ‏ מובים, ‏ למה לא
האופפ עשירינף להפיא" אא החון-. הזה בלי מהפכה. ברוח. ההון
| הנפו אחףיו גם" את הקרקע= אפ יבנו מסלות ייסדו על גבולותיה

4

> העולם 3

גליון יד

קולוניות להרבית. את הקובלה;- אם. ייסדו: בתי:חרושת --- יצטרכו
לורוע ‏ לפת, פשתן, צמר: גפן :וכאלה. ‏ העיקר לנו: הוא. חחון.
באנשים עניים \ אשר ישרתו את ההון הזה אין לנו 'מחפור גם
בלי | מהפכה ברוח, כמו שהם נוסעים ‏ עתה. לאמירי.ה ‏ בלי
מהפכה כזו.

ה' אחר"העם : מפצה. אותנו. ‏ ואומר, .כי יסוד בתי: ספר
בינונים. וגבוהים, ‏ אשר לפי: השערתו, שאינה מבוססת כלל, לא
יעסקו. בוה בעתיר הקרוב. אחהים, לא ידרוש. כסף וכחות הרבה
כהעבורה המעשית. והוא מוסיף, שגם: העם. מרגיש לזה. חבה
יתירה, והוא יותר ‏ מפור לתחית שפת עבר מאשר לסרור
האמיגרציה, = אבל אין. זה: אלא מעות, : לא לבד: שהעבודה
המעשית : מביאה. ‏ פירות. ווכולח למשוך. לב רבים. לשם תועלת\"
חמרית --- בשעה שיפוד בתי ספר לא יביא שום ריוח לאלה
שיתנו עליהם כסף,ודרושים לזה רק בעלי צדקה--- גם ‏ .בין: אותם
שאינם דורשים ריוח יתירה החבה לעבודה מעשית מאשר לעכודה
רוחנית, כמ שמוכיחה הקרן לשם החנוך. על שם הר"ר פנסקר
שנוסר על יר. ועד חו"צ, ‏ שנתן: במשך: שש שנים רק פרוטות.
אִם יש נואלים רבים לתחית שפת. עבר יותר ממה שיש. גואלים
לסדור. האמיגרציה- -הדבר ‏ פשוט מאד,. לשכות מודיעין. לנודרים
יש. בהרבה.: ערים ‏ גדולות, וסדור = האמיגרציה = דורש ידיעות
רחבות, עמל רב וכסף לא מעט, אבל לתחית שפת. עבר די הוא,
שאיזו מורים ופרחי משכילים יתכנסו לפטפט בשפת עבר או
לכל היותר---לקרוא. לקח,: מוב. או גרוע, על ארות. ספר. פלוני,

הי אחר ‏ העם דורש. להשלים עם הרעיון, כי
ההתפתחות ‏ האקונומית * בעתיד הקרוב מוכרחת להיות בעיקרה
על ירי זולתנו, רק הוא מנחם אותנו, שסוף כל. סוף- ימלאו בנינו
או נכרינו את החפרון וישיבו להם את היד העליונה. אבל און
סומכים על הנס, | רשות. בודינו: לקוות; אבל אפשר גם כן. כי
לא תכא. תקותנו . אם תמלא הארץ ‏ תושבים א זרים לָא יוכלו

"אוה בב ופתאוט קול 5% וששע לטל שביגתי,, אל טל! כוס של דמעות
הפיאו ,7850 של ה6עות חלשום; אש תחרדגה את כל הלבבות, תרגזנה את כל
הנשמות/י.. ה
ופתאום נעלמו כל 'החףומת "האלה38997%0 הקולות, והרוח החוקה נושאת
.₪ או הלאה הלאה אתביאני"לחוך" מע5ה *עריבוולה, אשר לא ננעה בו יד כל
אדם מעולם, ולא חרר אלי\ שבט כל" עין * מששת' ימי בראשית .‏ ופה בעבי
היער פצל אלון' עבות" עיני את ברפה ‏ מפתתףה1 שלוה הברכה, ‏ נכלמה וצנועה
יה\פבת' ישראל מיפים=קב4%%) נפחמת .הברפה ישף!פל היער כולו, > השחר טרם
עלה על האףו]) גל קוטוה לבפים "כגל\' 5-ו לים':על יפני האדמה, מתחממים
= ומתמתחיט לאור' קףנ5ה שמש הפאשוגות'יחבאות' מפרחקים , ובלעומת שיתקרב
השחר ותתגבר האורה, יתאבבו, יתנשאו הגלים כמשאת! העשן , יתמרו, יעלו
מעלה מעלה, פקועות "פקועות" ולה על חאש" העצים החפום והנשאים.. והנה
65 על השחף ב >השטש שובלת'את קוצות היער הפענק 5%55! אורה ‏ הלוהטות +
> "בערה יהעצים , -ק% הצפרים"' משנתן], והברכה: הצמועה נפקחה' את עוניה והיא
בטת הוותה השלו 6 ביבו +פתא+ם' מאח רוח "ערה מעבר ליער + על
פני השמים נערמו עננים 7 עצנים' לשהורים: הט :בופת ] איום מראם
"6>במראה > עצוטי ערוף" ₪ לחמה, ובפרקיט' שעור" עופיםאותות'ותנו וה אל זה:
"ואוו תפונים ההשחיר. היעף צולו וא עו5'יטרפ"ודעף מי/ הוא. האוי ומאין. הוא
בא, מאזין א הומקש\ברלבל "השאה קלחה" לפל "יאושת: הישות והוא מתעתד
לפגוש את האיב :כל אמצ כחו/<ותופןסגקורתו/. ‏ הק נהברפה: השוקטה חרר
?+ תחתל למהאה כלזופפק; למשמעופל רעפ;זכולד/נכהל-מפחה פתאום: היאיטתכוצת
= +]התפפמתה חחת - כנפלה אמתיאיראחץןחהדה היא מחפה ואפ העתיח/לבואת /ש. או
עברה הסערה, ערבה השמש, וליל קוץ!;של\ רה על/הארץ)/קרני יהלבנק-החורות
נמתננפותטמך 'הבהוסה מתמטקותוכיך הגזעיםוהך אוחגזת ועליפנוהיער והברכה
הז המסתתתפ/נבהוטו-מספת , כסף? והכלמ גפלאה,אטל. ‏ 8//2ב. חחצם

6

]ה 77976 חזי, ושאלת (הצלפוקי ט>מלל את בל גבורות")פיהף: חי"פטעין הצובק
לעולם לא -תפפקן "פס חלש תוא שטבה, >

")> שוחחי נצחת, "ואשר לעולם :לא "תתימ

=

שה א
5

= , 2

/

+

4

מלטפת ומכשפת בנועם שלותה, ופעם היא'מתגעשת, מסתערת כסופה. נוראח,
אדירה, איומה! מה קשה לעזוב את הפנה הנפלאה, שבכה היא מרגיעה. את הלב
הפוער ,‏ שבכה היא מחלימה, מחיה את הנפש הרצוצה! מה פוב להשאךר פה
לעולמי עד, לשבת ולהביט אל חלקת הברכה הנעלמת והנרדמת עטופה בטלית
לבנה קלה, שנָארגה מאדי בוקר קלים, מקרני זהב של שמש שחרית ומקוי כסף
של לבנה חורה! מז נעים :להשתרע על. העשב הדשן והרענן הפובכ. את הברכה
ולנוה בצל האלון. הענק: הסובך עליה, ‏ מציץ מחרכי כפת העלים הירוקה. אל
מעמקי תמלת-השמים,. מקשיב את שיחת העופות הנעימה, את צפצוף הצפרים
העלוו! 7

אבל הברכה נעלמה, גז הוער, ומרחם האופל נח נהר האבדון ! בחורו
ישראל ‏ ובתולותיו ‏ מובלים שבי, ראשיהם כפופים, : ועוניהם מורדות מטה,
דרף' חול |בוער בין פלעים: לוהטים. הם. נודדים אל אי נדְח צחיח, ‏ חסר עשב',
חדל לח, ולרגליהֶם רובץ. תהום האבדון, אשר למראהו יקפא הדם, ימות הלב,
תהום האבדון פותח את לועו השחור לעומתם - - והם. הולכום וקרבים אליו.
שם, בנבכי המצולה האיומה , הם מקוים לשבוח את כל. הצרה והתלאה אשר
מצאום בחיים, למצוא את המנוחה ואת המרגעה לגשמתם הגדכאה והנהלאה...

בחרדה נוראה נרתעתי לאחורי, הספר נפל מידי,

תהום האבדון רובץ לרגלינו , = סובב אותנו מלפנינו ומאחורינו, ‏ וחוא '
בולע, סופג אותנו אל תוך תוכו! למי, המשורר, שרת את שירתך הגדולה? --
צעק לבי בנרבי:

לבנות ישראל , אשר לבן ער לצרות כל העולם, אשר אוניהן קשובות
לבל האנדות, ראשן פנוי לכל הדרשות אשר נדרשו ואשר תדרשנה, ואת עמן
לא ידעו ואת שמע אנדותיו, ספרותו ושירתו. לא שמעו מעולם ?

לבחורי. ישראל המשרתים והמפרפרים לכל המפלגות האפשריות והפלתי
אפשריות ,. הלובשים אדרת כל אומה וכל לשון למען התכחש לאומתם. הם,
העושום מכל חתורות וְמכל המחשבות גשריס לברוח דַרכַם מַעל אומתס המושפלה
עד שָאול תחתית, ‏ > 3 ּ .

5

-
/

גליון יד

->- העולם -3 , 5

בנינו לנשל אותם מעל אחוזותיהם אפילו ‏ בהון רב, כמו :שאי
אפשר לנשל. יושבי מדינות אחרות, ומי יודע. אם במשך הזמן
הרב. הדרוש לחנך דור חרש כרצונו לא יתמעמו באירופה רדיפות
אחינו, והדור ההוא ישלים עם הרעיון, שאין להקפיד על הקרע
שבנשמת האומה, כמו שרכים מאחינו עתה אינם מקפידים על זה+

חושב אני, כי אך בשביל זה הוא. דורש. להשלים -עם הרעיון
הנורא, שבעתיד ‏ הקרוב תהיה ההתפתחות ‏ האקונומית. בארץ-
ישראל. על. "ידי זולתנו, מפני שהוא. הולך לשיטתו, שהמרכז
בארץדישראל \ צריך = להיות ‏ דוקא ‏ רוחני, וכי : על כן צריכים
העולים שמה לחיות אנשי הרוח ומלאי. אידיאלים ‏ במלוא מובן
המלה, ולא אנשים פשוטים וכל שכן גסים. אבל עם שתי
ההנחות האלה, היוצאות ממבט אחד, צריך להלחם בכל מאמצי
בח, בשום אופן אין אנו רשאים להשלים עם הרעיון, כי גם
בעתיד הקרוב תהיה. פעולתנו מצומצמת בארץ"ישראל לעמת
פעולות ‏ אחרים, וכי לארץ-ישראל. צריכים לעלות אך = יחידי
סגולה, אין. אנו רשאים לחכות. לדור זכאי, אשר. לעולם לא
יהי בגולה, אין אנוו רשאים. לדחות. ברצון את עבורתנו לרור יבא,
ואי אנו רשאים לעזוב את הארץ שיקדימונו בה אחרים, ושנהיה
אנחנו אחרי כן. מן הצועקים ואינם נענים, וממרומי הרוח
נביט בקנאה על הנעשה שם מתחת על האדמה,

נר לרגלנו צריך להיות פתגם הד"ר פינסקר בסוף ספרו ,אומו:
עמאנציפאציה": ,אם לא עבשו--אז אבדה כל תקוה"

את הפתגם הזה עלינו להטיף ולהטיף, עד שתפקחנה עיני
העורים ואזני החרשים תשמענה,

אחד העם,.,
הַנִיעָה השָעָהו "

(מכתב שני **)

אך כשנתים ומים עכרו מאז כתבתי אלוכם, חברים נכבדים, את מבתבי
הראשון --- וכמה נשתנו פני החיים בינתים ! רחוק הייתי בשתי השנים האלה- =
תחלתי ברצון וסופי באונס --- מן הבמה הצבורית והספרותית ‏ שלנו ,‏ ועכשו,
כשאני עומד לפניה ומסתכל בה, לא אכיר מראה, כאלו הייהי ,נום שבעון
שנין", כחוני המעגל בשעתו,

בתוך ,ים זועף" עזבתי את במתנו בגולת לפני שנתים , אניות אניות
נשברו וירדו תהומות לעינינו , ולא ,נחשון' א חד, כי אם אל פים מאחינו
,קפצו לתוך הום" בהתלהבות שאין דומה לה ובאמונה שלמה, שיגדל | כחם
לשחות בארבות יריהם לכל רחבו, עד שיגיעו לבסוף אל ,חוף האושר" המקוות.,
עתה ‏ נח הים מועפו, דממה דקה מסביב, ואך ,שבהי לוחות", " שארית כל
,הצי האדיר", צפים על פני המים בעצלתים , ו,השוחים" -- אים ? ,. +

ואתכם , הפליטה הקטנה בארץ אבות, עובתי אז מתלבטים בתוךף
ה,, בצה" השוקטה של המזרח הנרדם בכבלין , בצה שכל ה,רוחות' ‏ שבעולם
נראו כאלו אין להן בה שליטה עולמית . > ומי פלל אז, כי בעוד שנתים
תזרעזע הבצה כמו מאליה, לא בפערה ולא ברעש, ומתרדמת עולמים ‏ יקיץ
הענק המזרחי, -ינתק כבליו כפתיל נעורת ויקום על רגליו לדרוש חלקו. בחיי
גוי ואדם ?

עוד אין השעה' מוכשרת לנתח בדעה מיושבת. את החזיונות * הגדולים
אשר עברו על פנינו מזה ומוה ; עוד לא חלפה כליל ההתרגשות אשר מלאה
את נפשנו למראה כל אלה, ואין אנו מפוגלים עריין לבחון הכל בכח השופט
בלכד, בלי כל נטיה לצד איזה רגש של אהבה או שנאה, שנצת בלב בעבר
הקרוב ועוך לא ככתה' אשן, אבל משפט אחר נראה לי, בכל זאת, בולט
כל כך מתוך מהלך המעשים בעת האחרונה, עד שככר גם עתה אין אנו

3 1

*) המאמר הוה נרפס במאסף ,העמר" שיצא ‏ לאור בומים ‏ האלה
בארץ-ישראל , , |
**) מכתב ראשון נדפס ,,בהעמר" כרך א' חוב' או

או לאבותיהם ולאמותיהם של בחורי ישראל ובתולותיו- -לאלה האבות
והאמהות, אשר בעד כל תעודה מטעם הם מוכנים ומוומנים בכל יום ובכל
עת ובכל שעה למכור את עטם ואת אלהיהם, ‏ אשר בער בל כבור פעוט ונכוה
הפ מקריבים בידיהם את בניהם ואת בנותיהם. לכל מולך, לכל שקוין משומם?

או אולי לעדת הכלבים, השומרת את חצר ארוניה ועובדת בספרותו
בשקידה רבה וביגיעה עצומה , המשלבת את עצמה על צואר כל עובר אורח
לאמר[: שלי אתה! טולסטוי שלי ! דוסטויבסקי שלי ! בשעה שכל אלה בועטים
בה ברגליהם, הודטים אותה מעל פניהם בבוו, בשאט נפש?' =

לאלה, משוררנו הגדול, שרת את שירתך הגדו ה? לאלה, אשר עליהם
רובצת האלה הנוראה:

,ובעוד בשרכם מטפטף דם בין שני ווללוכם +

תאבילום ‏ גם אכול את נשמתכם . :

ובניתם אתם למנדיכם את פיתום ואת ועמפס.

והיו ילדוכם לכם ללבנים",.;

לאלה יצרת את יצירתך האדירה, ‏ אשר כל מלה ממלותיה. היא קהן
אורה, או נתח דם קרוש מלבך הפצוע, הקרוע לגזרים ,‏ או פטיש אדיר [וחוק
מפוצץ :לבות \ סלעום? :

מי ישמע את אנקת נשמתך, מי יהוש את מכאובך חגדול הלוהט, את
אהכתך הכבירה, את קצפך הפוער כהר געש מורה אש, את יאושך המר
והנורא ? מי ירגיש את קסמי שפתך הנפלאה, המתרומטת לשפת חחוזים
הנפלאים, את קסמי צבעיך, אשר בהם צירת את תמונותיך הנשגבות, הנצחיות?
מי מכל העדר הנפוץ יעמוד רגע ויטה את אונו לשמוע את קולך -- שר של
שירה ?

,

בקרן זוות יהיה מונח ספר נבואתך הגדולה , . נשכח מכל לב, כאשר
נשבחו !צירות ‏ הנכיאים הענקים , אשר ירוחם דובר כך ואת עבודתם אתה
ממשיך, ואם יש אשר יבוא איש אל היבל שירתך לא וראה את שכיות
חמדתו. ולא ישמע את קול. אלהים המתהלך בו, כו א גשש ינשש באין עינים

5 . ,+ ו

ו 8 ל /

וחטט יחטט כנשמתך הכבירה באותן הידים הגפות, אשר בהן יחטטו כפעם בפעם
בנשמות הנביאים, כמ שחטטו . בנשטה חרכה והעדינה של רבי יהודה הלוי,.
לא !
,את רצפת האש מעל מובחך ורה הלאה , הנביא |
ואת פטישך , פטי הכרול, אשר נשבר טרוב דפוק על לבות אבן לבלי
הועיל
תשבור שבר על פני שבר וכתות אותו למעדר וכרית לנו קבר"!
קבר ומות! האומנם? האומנם זאת המלה האחרונה של הגביא האחרון
בישראל, נביא החורבן השלישי והאחרון של עם ישראל?---או אולי מן המשואות,
מעוי --המפלה, ההריסה והשממה, עוד יולד דבר מה?

,נפל דבר בינינו, ואין יודע מה נפל
ואין רואה ואין מגיד
אם ורוח ווחה לנו השמש ואם שקעה -- 5
ואם שקעה לעולמים
וגדול התהום מסביב ונורא מסביב התהו
ואפם מפלט"... שמה ושאיה מסביב!
ובודד. עומדי הנביא. במדבר הגדול
ובדר דום מכל העולם פרוש
מגדלו נצב שם ומאיר על השממה
והכל כאלו מהרהר כאן ברממה!

למי'. ולמה?".
תוגם מכ"י ברדטוביה

6 > העולם 3

נליון יר

ו"

וכולים להתעלם ממנו. והמשפט הזה אמנם לא חדש הוא. ‏ עוד לפני אלפי
שנה נשמע ראשונה מפי איש יהודי בשעת משכר לאומי, ומני אז נעשה
יסור מוסד לחיינו הלאומיום, והוא. שעמר לעמנו להתגבר על כל תלאותיו
בכל הרורות , עד שבאו בדורנו ,מהפכי עולמות" בְהכָל פיהם ועשוהו לשחוק
בעיני הכרין.ז ונערים מתקלסים בו ,

,מה דבר ה' אל זרבבל לאמר: לא בחיל ולא בכח כי אם

עניה ודלה היתה הכנפיה הקטנה ‏ ששבה מבבל באותם
ההבטחות המזהירות של נביאי הגולה, שעוררו בלבות טובי הטם את התשוקה
לשוב לארץ אבות , --- לא נתקיימו אפילו במקצת , ועדת השבים ראתה עצמה
מוקפת אויבים תקיפים , החוסמים דרכה לפניה, והיא שפלה ואומללה, בלי
חיל" וכלי ,כח" , תלויה במאמרו של מלך נכרי, המושל בארץ כרצונו. וכי
לא היה מספיק כל זה לככות את הזיק ‏ האחרון של ,האש הקדושה" בלב
העולים ולהביאם לידי יאוש ורפיון ידים ?‏ והנה הנכיא בא וקירא להם: אל
יפול לבכם! החיל והכח הגשמי אמנם לא לכם הוא, כי אם לאויביכם, אכל
יש בעולם עוד כח אחר, יותר חזק ויותר מתמיד- - כח הרוח. את הכה
הזה הנחולו. לכם נביאיכם , בו תחיו ובו תנצחו +

שמעו אבותינו לקול נכיאם האחרון --- ותחי ,רוחם" ., ומן העת ההיא
ועד הדור האחרון היו כל חיי עמנו אך מעין התגשמות רעיונו של הנביא
בצורה מוחשית ,. לא בחיל ולא בכח הגין עמנו על קיומוּ נגד בל איתני
עולם \ אשר קמו. עליו לכלותו ן. לא. בחיל. ולא בכח שמר על קנוניו: הלאומיום
בארצות נכר ואף הצליח להמביע את חותמו הלאומי על קנינים ירועים : מן
הקולמורה האנושית הכללית ; לא בחיל ולא בכח הדרה השפעתו. לפני וָלפנום
של חיי העמים אשר בקרבם הוא יושב ; המתאבקים עמה בכל כחם ואנם
יכולים להשתחהר מטנה , ובכלל , הנה כל ההיסטוריה.. של עמנו, | מראשית
הבית השני ועד הדור האחרון , אינה אלא הימנון :אחר ארוך לבח הרוח,
בהתנגשו עם כחות גשמיים השואפים לבלעהו .

ברוחי",
הימים .

ואולם בזמננו , כידוע , הורירו את הרוח מגדולתו. והושובוהו , בעליה*
רעועה על ,גגה" של ה,איקוגומיקה", אף תינוקות של בות רבם יודעים עכשו

שאין ההיסטוריה נבראת אלא על ודי ,הכחות. הריאליים". היוצאים . מתוך

החיום. האיקונומיום ומלחמת המעמרות. בכל תקופה, וכל אלה הכחוָת ההוחניים
והאידיאלים הרוחניים , שמדברים עליהם סופרי ההיסטוריה מבית המדרש הישן ז
אונט אלא מלים ריקות שכרו להם ה,כורגנים" לשחק בהן מתוך שובע, על

"פי הכלל הגדול הזה מחפשים עבשו בנרות אותם הכחות הריאליים גם בהיסטוריה

של עמנן, הנראית כמוררת בתורת ,הבית והעליה", אבל לא נקל כל כך
למצוא ‏ את האיקונומיקה בתוך ערמות האפר של אבותינו. שנשרפו. חיום: על
,קדוש השם" דור אחר דור , כי הם לא דאגו להשאיר לדור. אחרון ‏ זכרון
אוחם ,האינטרפים האיקונומיים" אשר עליהם הורגו כל היום, ובכן. און החומר
הנמצא מספיק להביננו, איך הספיקו הכחית הריאליים שלנו להיות למתסה
לנוּ במשך אלפים שנה גגד כל הכחות הריאליים של כל האומות ובתנאי חיים
שוגים ,ומשתנים מתקופה לתקופה. וכה נשארה ‏ ההיסטוריה שלנן. ,בלתי ברורת?
עד היום. וכל | העמל. להעלותה ,על הגג". לא הצליח לעת עתה +

ואולם סתירה קטנה כזןו אינה באה בחשבון, ההורה -- תורה היא,

" והחיים מוכהחים להיות. על פי דין, אם יאכו ואם ימאנו ,. וכשהתחילה להתעורר

ברוסיא תנועת השחרור --- תנועה שנולרה באמת על ידו עבודה קודמת של
אנשי רוח, שהשפיעו מרוחם על חלק גדול מן העם והביאוהו להרגיש את
הצורך בחיים של ככוד = וחירות --- מיד - יצאו ממחבואם כל התלמידים שלא
שמשו בל צרכם , רחופים ומכוהלים ותורתם בידם., וקורם שהספיקה התנועח
להגיע. לגמר בשולה ברוח העם , התיצבו הללו בראשה , להוליכה בדרך ,התורה",
ואמנם אין להכחיש , שהצליחו באמת לעשות הכל , בתורה", ‏ ,האדיאלוסמוט
הבורגני" ‏ של. אנשי הרוח היה לבוז וקלפה, ותחתיו נתקבלה ההלכה הפסוקה?
שאין בעולם אלא מלחמת מעמד במעמד, אגרוף באגרוף, ואין החירות
שוה כלום אלא אם כן תכוא על ירי מלחמתו ונצחונו של | הפרוליטריאט

בעזרת הבחות חריאלוים , הצפונים. אך בו -- בו לבדו . וההמון החשוך. שמע

את ,הבשורה החהשה" והבין , כלומר, את הפלפולים .הדקים וחלוקי הדעות
שבין ,המרובים" ו,המועטים" ל א הבין אמגם ההמון ואף לא רצה להבין, אבל
די לו שהבון אֶת יהמפקנא האחרונה: שבאה שעתו לקחת לו הכל בזרוע..
וכה הלך ‏ ונמשך הדבר זמן מה, ‏ וכבר האמינו ‏ בעלי התורה, ‏ כי להם נתנה

הארץ . אלא שמרוב עיון ב,שלחן. ערוך", ‏ שיהא. הכל עשוי כְדין, : שכחן-

צּ

, , ל 6 ל
4 ,א 2 2 א

לעיין גם בח'ים , אם כאמת ככר כלן כל. ,הבחות הריאליום" של חצר שכנגד,,
וסוף. הדבר ורוע .

ובאותה עת עצמה ישבו להם ,אסואטום פֶראים" בפריז ובשאר מקומות
שנרחו לשם ועשו אף הם מלחמה בריפפוטיפמוס השולט בארץ מולדתם , אבל
הם, האסיאטים, לא ידעו את ,התורה", ובשכלם הפשוט הביגו, כי ,לא
בחיל ולא בכה" ינצחו את אויבם ,‏ ואם לאגרוף --- שלו גדול משלהם,
ואולם וחד עם זה הבינו כמו:כן, כי שני העמודים: החזקים ‏ שעליהם נשען
הדיספוטוסמוס -- מחנה מזוין,, לרבא בל תנועה חפשית , וחבר כהנים חשוכים ,
להוליך שולל את העם --- אפשר לערער ‏ יפודם על. ידי עבודה רוחנית,
חנוכית . סוף. פוף גם אנשי. החיל וגם בהני: הדת בניי עמם הם. ורוח אדם. להם ,
ואם מעט. מעט יתפשט האור במפתרים בכל. מפלגות .העם , = יבוא =יום -ויבקיע
גם לתוך רוחם של אלו, -- ומה נקל יהיה אז לנצח את החושך! וגם !ואת
זבינו האסיאטים, שעבודה כזו השמה לה למטרֶה להביא שנוי יפודי בהלך
רוחו של עם שלם, עבודה ארוכה וקשה היא, הדורשת סבלנות לאין קץ. מיום
ליום ומשנה לשנה צריך להמשיך את העכורה בדרך אחת, מבלי פנות הצדה:
ואל ייעף הפה לדבר,, ואל תיגע היד לכתוב, ולב העובר אל יפול , בראותו
ימיו ושנותיו עוברים כמו לבטלה ועבודתו אינה נושאה פרי נראח לעין. אנשי
רוח מאמינים, כי פוף הפרי להגלות , אם בדורם או בדור אהר, אשר ומשיך
עבודתם, -- אחת היא, וכה עבדו האסיאטים את עבודתם הרוחנית עשרות
שנים בלי הפסק וכלי ליאות, בשור ורצח לא השתמשו למטרתםן את האמצעים
,הריאליים" האלה הניחו. לאויביהם / והם. הפתפקו | בכלי-זיון רוחניים. "דברו. אל
העם השבם ודבר ,- השכם ודברן הטיפו. לאור, לחירות , לחיים יותר נאים, יותר
,אנושיום", לאהכת. אדם , ,,לאחדות. ופרוגרפ" ,. מושגום ‏ כאלה. וכאלה ,< שבדה
,האידיאליסמוס הבורגני", השתדלו לתכגיס ללבות. בני עטם,. ומעט. מעט נכנפו

דבריהם, ללבבות, ומעט מעט נשתנו | ההוחות | במעמקים --- ועין ‏ לא
ראתה. | וכשהגיע ' השנוי = במצב הרוחות ‏ עד למדרגה הרדרושה!
התפרץ פתאום החוצה: ביום אחד, לתמהונו של כל העולם. ישב לן

הדיספוטיסמוס שקט ושאנן ביום ההוא, כבכל יום ; רבבות אנשי חיל. עומדים
סביבו לשמרו, כבתחלה] המון מרגליו פובבים כשוקים. וברחובות',לכלות קוצים
מן הכרם", בבראשונה , והכחנים והעם קוראים לאלחיהם בבתי התפלה להורור
עלוו ברכת שמים מעל, --- הכל כשהיה. ,,הבחות הריאליים" לא נשתנו מאומה
מבחוץ | רק מבפנים נשתנה דבר קטן : הרוח ,בעליתו" פשט צורה ולבש
צורה , --- וכל הכחות הריאליום של הדיספוטיפמות היו כלא היו, והוא יושב
בדר, אין אוגום, בלי משען ומשענה,.. ואולם בזה. עוד לא תם החזיון, האסיא:
טים נשארן אסואטים עד גמירא, גם לאחר שנצחן לא פרו מדרך ה,רוח,
ובהיותם. עתה שליטים לבדם בכחות. חריאליים של המדינה, לא נפתה לבם
להשען אך על אלה ולהרגיז את ,הרוחות" בגאוה ובוז . יודעים הם , כי. אחר
כל מהפבה ברוח גוי. ואדם, עדיון נשארום' הרבה משרשי העבר בעמקי. מעמקים /
ואי אפשר לעקרם בבת אחת.. לכן לא דחקו את ,הקץ" והנוחו. את השרשום
האלה כמו שחם,. עד שובלו מאליהם. ברבות. הימים על. ידי הנטועות החהשות
שימלאו את הלבות יותר ויותר,, ,
כן, חכרום נככרים ,. שני החזיונות עברו לפנינו בעת אחת, כאלן היתה
כאן כונה מכון, להציבם זה לעומת זה, כדי ללמד בינה לתועי. רוח, אכל און
הרבר נקל כל כך , ,ללמד למלומדים" הבאים ותורתם בידם, תחת ללמוד דבר
מה ממה שעוניהם רואות, הם ,מבטלים" מראה עינם ורואים אותו כאלו אינו,
וכבר בימים הראשונים אחר המהפכה בטורקיה וצאו איזו ,,ממלומרינו" במפירת
מודעה, שמהפכה כזו לאו שמה ,ריבולוציה", לפי שלא. נעשתה ,כדין",4
אבל נניח את אלה. לא להם, כמובן, מכונים ‏ דברי פה, כי אם לשלנו---
,המחנה הנשאר לפלוטה" . גם אנו יש. לנו מה ללמוד מן, החזיונות האלה,
וכמדומה' לי, ‏ א י ן אנו למדיס . המהפכה בתורקיה אמנם עוררה. את הלבבות
במחננו במדה מרובה, וכבר דנו עליה מצדדום שונים, אבל מתוך כל מה
שקראתי על הענין הזה רואה אני, ‏ שאין אנו שמים לב אלא ל תוצ אות
ה מ ע ש י ו ת של המהפכה ביחוסן לארץ ישראל , | כחלק ממלכת תורקיה \
וכל מחשבותינו סובבות רק. על שאלה אחתו עד כמה מוכרחים אנו עתה. לקצין
ב ע'נפים של שיטת הענודה האציונית, בשביל לעשות את ה שורש
מוכשר לחיים והתפתחות בתנאים החדשים שיצרה המהפכה בתורקיה בכלל
ובארץ ישראל בפרט % אַכל און איש שם "על לב , כו תכונת המהפכה הזאת
מ צ ד ע צ מה -- אף אם נשבח רגע אחה, .שארין ישראל היא חלק ממלכת

תורקיה---נותנת . לגן. לקח טובן. המקצץ. לא רק בענפום, בי אס. בעצס, ה-ש ךר ש *

1
:

ּ

2% ,

9

של שיטת העבודה הציונית, אם בכלל אפשר לקרוא ,שיטה" למגדל הפורח
באויר ומשנה דרכו בכל יום ,לרוח היום".

בי אמנם במגדל הפורח באויר שטה הציוניות מיום הולדה ועד עתהן

וה קרוב לשלשים שנה, מעודה לא רצתה להודות,. שכל פעולותיה ה,ריאליות"ו

אין להן ,אחיזה בקרקע" ותלויות ועומדות בנס, כל זמן שלא הצליחה להביא

שנוי יפודי ברוח העם, לחנך דור חרש אשר ירטש בכל לבכו את הצער של

פזור חנפש הלאומית ואת הצורך המוחלט לשוב, ולכונן מוכז ‏ לאומי בארץ
האבות, רוצה היתה הציוגיות תמיר להתראות בתנועה ,מעשית', שאינה מבלה

זמנה וכחה ,ברברי רוח", אלא עופקת בפעולות ,ממשיות", שהישועה קרובה

לבוא על ירן, ובהיותה משוללת יסוד חזק ברוח העם מבפנים, לא יכלה לבפס

מעמרה ולהתפתה בדרך אחת מוגבלת ומתמדת , כי אם התגודדה לכל ,רוח"

הלכה ושבה, הלכה ושבה, היום לצר זה ומחר לצד אחר, בראשונה, כשהיתה

נקראת עדיין ,חכת ציון", ‏ מצאה לה פעולה ,ממשית". בבנין מושבות. באוירי
ואחרי כן, כשלא יכלה עוד להצפין את מצבן האמתי של המושבות האלה ואי

אפשר היה עוד להמשיך את העבורה בדרך זו, הלכה לה לכזוליא ושם שנתה
שמה וטעמה כאחד : קראה לעצמה ,ציוניות מדינית" והכריזה על פעולותיה
הקודמות שהן בטלות ומכוטלות ושמעתה תעפוק בפעולות ממשיות. באִמת --

בשתדלנות בחצרות מלכים ‏ ושרום על דבר יפוד ,מדינה יהודית".. ולאחר. שנים,
כשהתחולו הכל רואים, כמה מן ההזיה יש גם בפעולות האלה,. ובוגתים נתעוררה

ברוסיה תגועת השחרור והכל רצו אחריה, --- הלבה שוב הציוניות למקום אחר
(להלפינגפורס) ושוב שנתה שמה. וטעמה + קראה לעצמה ,צ'וניות סינתיטיתי
והודיעה לכל העולם, שעד שתוסד המדינה חי ה וד ית לעתיר לבוא, אין
היא, ‏ הציוניות, בת חורין להבטל משחרור המדינה ה רופ ית בהוה, ולא
פללה אז עניה זו, ?אחר זמן. קצר תהיה גם ,ממשיות" זו' לאפס, וממזרח יבוא
הרוח וידחפנה שוב לצד אחר. עתה אנו שומעום עור הפעם שירה חדשה, שם
חדש אמנם לא נשמע עיר, אולי מפני שלא הספיקו עור להתאסף בשביל לדון
בדבר, ואפשר שנזכה עוד בקרוב גם לציוניות ,אנאליטית",,. אבל בעצם הענין
כבר אנן שומעים כרוזים יוצאים ומודיעים, שמעולם לא חלמה כלל הציוניות על
> דבה ,מחונה. יהודות",. ושכל. מגמתה חיא. אך. להושיב. יהודום בא"י ,. שיחיו + שם
בשלוה וחירות ויעבדו יחר ‏ עם ‏ כל התושבים להצלחתה. של ארץ מולדתם
הכללית,. אלא שלעתיד , כשיהיו רוב התושבים שם יהודים, הרי ממילא תהיה
הנהגת. הארץ בידם ורוחם שולט בה. אם זו היתה באמת לשוגה של הציוגיות
,הכשרה" (ציוניות ,פסולה" אמנם השמיעה ‏ דברים כאלו לא אחת) מן הקוגגרס
הראשון וער הנה --- לא נשאל עתה, ונסמוך על שר של שכחה, שישביח את
העבר גם מלב אחרים ולא ישאלו גם הם. העיקר היא, שכששבה עתה הציוניות
על עקבה , למקים שעמרה שם לפגי חלום המדינה, ‏ הרי היא מתחילה הכל
,מבראשית" : לבנות מגדלים של ,ישוב" באויר , כבימים הראשונים , המגדלים
החרשים אמנם גדולים ויפים מן הראשונים ,‏ אבל יותר שיגדל הכנין , יותר
גרולה סכנת המפולת, כשאין * פ ו ד לו. כמה ,פרוגרמות" נאות גבראות עתה
חדשות לבקרים: על דבר מקנה קרקעות בא"י, יפוד מושבות, בנקים; חברות

מפחר ‏ | וחרושת המעשה ועור פעולות: גדולות כאלה --- פעולות ,ממשיות*
באמת כשהן לעצמן, ‏ יאלא שחפרות. הן דבר אחר עיקרי, שבלערו אינן .אלא
דמיונות: ‏ יפוד ממשי ברוח העם,

בל תנועה ,אוירות" אפונה היותר ‏ גדול הוא, כשמקרים נאותים מפיר'ם
מעל דרכה את המכשולים החיצוניים וכאלו אימרים לה הרי ,הדרך ככושה
לפניך, לכי בה!" אז תגלה חרפתה לעיגי הכל, כי לא המכשולים החיצוניים הם
שעצרוה במהלכה, אלא שהיא עצמה ,אין לה רגלים". לפנים, בימי המליצות
הרמות על דבר מדיגה אבטונומית, ,טשרטר" וכו', הייתי אומר בלבי: מה מאושרים
אנחנו, שכל המליצות האלה ישארו אך מה שהן: מליצות נאות ולא יותר, וכמה
גרול היה האפון, אלו נעשה גפ וה,טשרטר" היה לרבר שבמצ'אות, כי חלא אז
היה כל העולם רואה את ,הפסיכולוגיה הלאומית" שלגו עכשו בצורתה האמתית,
וכתב:ה, טשרטר" היה גזר:דיגנו הלאומי , לתתנו לרראון עולם, כאומח שיבש
מקור ‏ חייה ואיגה מוכשרת עוד לפעולה לאומית גדולה, עתה הגה הכיאוגו
המקרים לידי נסיון מעין זה, אם כי ,בזעיר אנפין",. ,טשרטר', אמנם לא גתקבלו
. והציוניים היותר ,מדיניים" כבר מכירים ומורים, שצריך למחוק מלה זו מתוך
,ספר המלים" הציוני, אבל גם בלעדי ,טשרטרי, הלא המהפכה. בתורקיה מפגה
את הדרך לפניגו במרה שלא יכלנו אף. להעלות על לב ומן מה לפני זה, אם
כל הסימנום אינם מטעים, עתידום שערי א"י להפתח לפגונו בקרוב. בלי מעצור,

וגם תנאי ההתישבות והעכודה ישתנו. לטובה בכל פרטיהם, מקנה. קרקעות ובגון
בתים לא יפגשו עור : מעצירים קשים, שיטת המפים תהיה אף היא יותר נוחה,
ובכלל, כל המכשולים החיצונים שעשו עד כה את ,הקולוניוציה הגדולה" \ בא"י
לרבר שאי אפשר, עתידים להבטל בעתיר קרוב פחות או יותר, ולא עוד אלא
שהשמועה עוברת, שמנהיגי המדינה עתה דעהם נוחה מהתישבות היהודים
ונכונום. לקבל ית האורחים החדשים בפבר פנים יפות. ועתה הגע בעצמך, אלו
היתה בעמנו באמת תשוקה חיה וחזקה לתחיתו הלאומית ‏ באריץ אבותיו---מה
היינו רואים עַתה? הלא כזרם אלקטרי צריך היה השנוי הפתאומי הזה להרעוש
כל הגוף הלאומי ולעורר בל עצביו לתנועה ועבודה במרה שאין למעלה הימנה!
אבל מה אנו רואים בפועל? הבשורה הגדולה נתקבלה בדממה ובמנוחת גפש,
ומשום צר אין אף רמז להתלהבות לאומית ,‏ נוסף אך ,נושא" חרש. לוכוחים,
למלא את הריקות בכתבי העת ובאספות, א ב ל ה ר צו ן ה ל א מ י לא נתעורר
נלל להוציא מתוך המאורע ההיפטורי הזה כל מה שאפשר להוציא מתוכו להשגת/
מטרתנו ‏ הלאומית בא"י, על ידי פעולה גדולה היסטורית, באחדות הכחות, כמו
שהיה. עושה כל עם זולתגו במצב כזה,

מדוע איפוא+

שאלו את הת ור ק ים ויאמרו לכס.,. ,

זה כשלשים שנה אנו עוברים. את העבודהי הציונות --- דור שלם! אבל
במה. זמן וכח: יצא לבטלה במעשים ,ריאליים" פחותי. ערך, ‏ שעשו את האירואל
,חולין" ,. ובמעשים ,מדיניים" אוחזי עינים, ‏ שתפשו את העם בלבו אך לשעה
קלה !ואלו הוצאנו. כל אותן. השנים וכל אותם הכחות בעכורה אחת תכופה
ונמרצה ‏ להביא. שנוי יסודי ב ט צ ב. הרו ח, להרימו. משפלות הגלות , לעורר
בו רגש הכבור הלאומי והכרת. עצמותו, לחזק. בו את הקשר. ההיסטורי -עם קנוגיו
הלאומיים בכלל וארי ישראל בפרט;. אלו עשינו כל זאת. עיקר עבודתגו!
ולא. אך טפל לאותם ,המעשים'", - לא אך א מ צ ע י להוציא פרוטה יתרה. מכיסן
של .העם. לצרכי ‏ אותם המעשוםן---אלו כ-ך עשינן, מי - יודע אם ‏ לא. היה. לנן
כיום מחנה גדול של יהודים בריאים ברוחם, ‏ שהיו מוכשרים. להרגיש, להתפעל
\לפעול במוכן הלאומי ככל ‏ שאר בני עמים בריאים,: ולהיות ככה היסוד. לבנין
בשעת. הכושר,

אבל ע ב שו -- אין צורך לרוח גבואה בשביל לראות מראש, מה יהיה
סופה: של האגיטציה לטוב העבודה האיקונומית בא"י , היוצאת עהה מתוך
מרכזום" ידועום. ,,גם בתקוע. השופר. ובהנשא הנפ --- היתעורר המת? היורעזע
המת)* ואם אלף כרוזום נוציא עתה לכלל: ישהאל, ש יי מ ה ר לכבוש את האריץ
באמצעות הרכוש והעכודה , ואם . גם, גוסף על. זה ,‏ יתאספו איזו מאות איש
מערים שונות. ויחליטו. ,החלטות" ליפד תכרות , = בנקים וכו', -- הבאלה גצלות
לעורר פתאום בעמנן תנועה לאומית לישוב הארץ במדה הדרושה לבצר עמרתגן
שם בזמן קצר בערך, ‏ שלא יקדמונו אחרים + תגועה לאומית. כזו אונה וכולה
להברא על ודי כרוזים ואספות, -אם אינה יוצאת. מאליה מתוך המקור החן של.
ר וח ה עם. באופן היותר טוב ימצאו אולי יחודים , זעיר :שם זעיך' שםי,
שוקנו. קרקע ויופיפו עור מושבות אחדות , ועור יחירים, .שובנו אולי איז בתו
חרושת, ואיזו עשירים יתגרבו אולי בשעת רחמים' לקנות איזו מניות של חכרה
פלונית ‏ או אלמונית ,‏ ועוד. כדומה לוה . ובאותה ‏ עת יהעוררן. יושבי. הארץ
עצמם , המושלמים והנוצרים , להשתמש. כתנאים החדשים להנאתם, = ומאירופה
יזרום הקפיטל --- בהרוחו. עסקים: טובום --- לא טפות טפות, בי אם כנחל שוטףו
להרים. מצב ‏ הארץ ולגלות ‏ מצפוני עשרה , ואנחני, ‏ עם כל עבודתנו הריאלית,
נשאר באויר גם עתה, מביטים . בעינים כלות ממרום מגדלינו על הנעשה שם
בארץ מתָחת +

מובן מאליו, בי אין כונתי ‏ בזה' לאמר, שהמעט אשר יעשה און. לו
שום ערך ומוטב שלא יעשה. אכל עלינו לדעת מראש --- ולהשלים בעל כרחנו
עם הרעיון המעציב הזה .-- שההתפהחות האיקונומית והחברתות של ארץ"
ושראל ‏ בעתור הקרוב. תכוא ב ע\ק רה לא על ידנו, = וחלקנו בה לא והות
אלא ,כשיבא מכשורא". אין אנו צריכים אמנפ: להתיאש מן התקוה---אין יאוש
בעבודה לאומית! --- שבעתיר יותר רחוק, כשפוף סוף תברא לה תגועתגן בפיס
,ריאלו". באמת, לא בדמיון, כי אם ברוח העם, יצליחו בני עמגו לתקן את אשר
עותו: עתה ולהשיכ לעצמם ברוב עמל אותה ,ההגמוניה" שלא השכילו לרכוש
בשעת הכושר בדרך |יותר קלה, אבל אז לא = אנו: נהיה: העובדים, ‏ כי אם בנינו
או בני בגונו, ולנו עתה נשארה רק דרך אחת לרכוש לנו בכל זאת בזמן קצר
מקום חשוב בחיי הארץ ולהגיע שם למדרגת. כח ריאלי שרשומו. ניכר.. והדרך

/

0

8 , > העו*5ם 0006 0

האחת הזאת היא גם פה--ישחקי ה,ריאליום" בכל מלוא גרונם!--דרך הרוח,

אם העבודה האיקונומית בא"י עתירה למשוך אליה בקרוב בעלי יכולת
זולתנו, הנה העבודה ,הקולטורית" תשאר שם עוד זמן רב בלי , בעלים", התושבים
עדיין לא התפתחו במדה הדרושה לעבודה זו | הממשלה תהיה טרודה עור
ימים ‏ ושנים בענינים הנונעים עד נפשה יותר הרבה ממצב הקולטורה באחת
ממרינותיה הקטנות על קצה הגבול, ומארצות אירופה יבוא. הקפיטל לשם , עסק',
אך לשם,השכלה" בלכד בודאי לא יעשו שם האירופיים בעתיר יותר ממה שעשו
ער כה, והנה איפוא לפנינו פה שדה רחב ידים לעבודה פוריה, ‏ אשר תגדיל
ערכנו והשפעתנו בארין ובסביבותיה במדה שאי אפשר לשער מראש ותתן לנו
יכולת לתפוס מקום בין הכחות הפועלים ולנצר לאט לאט גם את מעמדנו האוג
קונומי , נציור לנו בדמיוננו וגע אחד , שבעור עשר שנים ימצאו בא"י בתי
ספר ובתי מדרש ע ב ר י ם להשבלה כללית, למדעים ולאומנות היפה, ומן הבתים
האלה יצא אור הקולטורה להאיר על הארץ וגם מעבר ‏ לגבולה, -- האם לא
יהיה הרבר הזה ,כבוש הארץ" למחצה?

אמנם, גם הכבוש הרוחני הזה דורש כחות חמריים ומופריים במדה
מרובה, אבל, עם כל גדלם של הבחות הררושים, קטנים הם שלא בערך מאלו
הדרושים לכבוש האיקונומי, וכמו שהראה נסיון אחר במובן זה, שנעשתה התחלתו
בעת האחרונה ועדיין לא קכל צורה מוחלטת,---אין הדבר מן הנמנעות, שימצאו
לנו עתה הכחות האלה, גם אם לא ירבה מספר המשתתפים בעבורה לאלפים
ולרבבות ,‏ ואך חלק ירוע מבעלי הכח שבעמנו יהיה מפור לה בכל לבו, ולא
עור אלא שקרוב בעיני מאר , שרוקא מפעלים רוחניים באלו בא"י מסוגלום
למשוך אליהם אלפים ורבבות מישראל יותר מכל ההצעות הריאליות המוגשות
עתה לקהלנו על דבר העבודה האיקונומית שם, יאמרו ,הריאליים" מה שיאמרו,
ומ שאינו מעלים עין מן המציאות לא יוכל להכחיש , שאם עור חי בלב
עמנן זיק של רגש לאומי תחת אפר של גלות המכפהו, נקל הרבה יותר להגיאו
לידי. גלוי ולעשותו ללהב בוער על ידי מעשים לאומיים ר ו ח ג י יי ם, בימים
האלה הביע אחר הסופרים מבעלי ה,תורה" את המהונו הגדול על חוזיון אחר
הפותר ,הלכה פסוקה", בפטרבורג נוסדו לפני זמן. מה שתי חברות. חדשו:ז, אחת
לפדור האמיגרציה ואחת לתחית שפת עבר, על פי ,,הדין" צריכה היתה הראשוגה,
המכונת ל,אינטרסים ,ריאליים" למשוך אליה. לבות העם יותר מן השניה, השוגה
באידיאל לאומי רוחני. והנה הראה הנפיון, להפך, שהאורגניזציה הרוחנית העורה
תנועה ידועה בערי המדינה, בעור שחברתה ,הריאלית" לא עשתה רושם כללי
כמובן, ‏ השתדל הפופר ,לישב ברוחק" בהסכם עם ה,דין" .‏ אבל האמת היא,
שכח ,הרוחניות',. ששלט בתולדות עמגו בדורות שעברו עדיין לא בטל לגטרי,
עור גם עתה ישנם הרבה -רבבות בעמנו , שלבם מתחיל דופק בחזקה , כשאנו
נוגעים בנומים הלאומוים הרוחניים \ הטמונים ‏ שם עמוק עמוק', | בעור שענינום
לאומיום גשמיים, בין בחו"ל ובין. בא"י,. אינם. מעוררים את הרגש הלאומי. באופן
ניכה, ואין היהודי על הרוב מרגיש בהם ‏ אלא כשהם נוגעום ‏ לעצמו ולבשרו,
וראי, מצב כזה איגו 'פימן: של בריאות לאומית, ,התפשטות. הגשמיות" מחלת
הגלות היא וצריכה רפוי, אבל כל זמן שלא נרפאה, צריכים אנשי מעשה להתחשב
עם המציאות ולכוין מעשיהם לפיה:
ואולם הצעה מ ע ש ית זן לא באה כאן אלא מפני שהיא. ווצאת ‏ כמן
מאלוה מתוך הצעת המחשבות שקרמו לה, אבל מגמתי העיקרית היתה לא להציע
שיטח של ,מעשים" כי אם. אך להוכיר לעסקנינו את האמת הפשוטה הואת: שא"א
לבנות בנין גדול וחוק בלי יסור חזקו ושהיפור לכל תנועה לאומית הוא -- - רוח
העם, כמה לקינו כבר על שלא שמנו לב לאמת זו, --- ועדיין לא שבנו מטעותנון

ווודע אני אמגס, חברים נככרים, שבל האמור פה הוא בעיקרו ויפורו . אך
ח זר ה על דברים שכבר אמרתים וחזרתי עליהם בצורות שוגות פעמים אין
מספר, ושכגר רשו בהם רבים ודגו אוהם לזכות ולחובה---לחובה יותר מלזכות ---
פעמים און. מספר ,‏ ער שכל הענין נראח ,כישן גושן" , אבל כל זה אינו מונעני

+ מלשוב ולהזכיר את האמת הנשכחה בכל עת שאנו מגועים לפרשת דרכים ושואלום

לאן", לפי שכבר למדגי הנסיון, שרברים ,,ישנים נושנים', כשחוורים עליהס בכס
שעת הצורך , מבלי להתבייש בפני המלעיגיסן יש שנעשים לבסוף לקנין בללי שס
דעת הקהל, אם כי לפעמים בשנוי שמם והשכחת מקורם, שוהיו. גראים כחרשום...
ושעת הצורך בדְברים אלו הרי בוראי הגיעח, כו אם לא ע כ ש \ ,הגיעה השעהי:
לני לבחון. דרכינו --- איני יודע עור אימתי,

ל וברו כ" שבט תרס'ט,

נליון יד

הָאָמִינְרצִיָה היהודית בְּאַרְצוּת הַבָּרִית
ְּנָה הַָחָנָה.

בכל שנה יוצא בוואשיננטון דו"ח רשמי מאת הקומיסיה
הממלכית ע"ר האמיגרציה, שעל ‏ פיו אפשר לסמן בדיוק את
אופיו ותכונתו של זרם:היציאה במשך העת הזאת,

בשנת 8- -?190, היינו בשנה האחרונה, (שנת-החשבון היא
מיום 1 יולי עד 1 יולי), נכנפו | בם"ה אל ארצות הברית
האמיריקאיות 789:870 נודדים, לעומת זרם:הכניסה של שלשת
השנים האחרונות נפחתה האמיגראציה במדה מרובה עפייי חשבון
זה: פחות ב--5094?9 מאשר בשנת 190% (שעור ההפחתה
עולה ל--39 פרוצנט), פחות ב--81?,865 מאשר בשנת 1906
(99 פרוצ,), ופחות ב-- 943,689 מאשר בשנת 1905 (₪4 פרוצ,),

הדוה"ח מברר את סבת הפחתה זו: של האמיגרציה בשנה
האחרונה עייי שתי הסבות הללו: א) הסבות, הגורמות. עפיה"ר
אל הנדידה מאירופה לאמיריקה לא היו בשנה זו נמרצות. ותכופות
כ"כ כקודם, וביחור ‏ ברוסיה, וב) ‏ המשבר הכלכלי באמיריקה
המעיט את הררישה לפועלים-עובדים,

גם נדירת היהודים נפחתה, כמובן, אבל לא באותה
המדה של הנדידה הכללית, כמו שראינו נתמעטה האמיגראציה
הכללית בשנה האחרונה לעומת שנת 190% בסך (/899, אבל
האמיגראציה ‏ היהודית נפחתה. רק בשיעור של 880/0, ביחם
הפרוצנטי, בהשוואה אל הנדידה הכללית, עולה מספר הנודדים
היהורום בשנת ?190 ל---/11.60, בשנת 1908-- 0/0 16,6, מה
שהוא. פרוצנט ‏ יותר. גדול בערך , כל העובדות ה/לו: מוכיחות
ברור. למדי, כי הכניסה והנדידה ‏ היהורית הנן מיוחדות ‏ במינן,
ובענין הנדון מעיד זה, כי הכחות המכריחים את היהודים לנדירה
הנם חוקים הרבה יותר מאשר אצל = יהר ‏ האומות, ‏ וכי המשבר
הכלכלי באמיריקה לא יכול להשפיע באופן מעכב לטרי' על
האמיגראציה היהודית +

העובדה | הזאת אינה מפמנת. עריין את כל התכונות
המיוחדות: של זרם נדידת היהודים, בהרוה"ח הנזכר נמצא חומר
מרובה לבירור. עור כמה. הנחות ומפקנות אחרות.

האמיגראציה היהורית הנה בעיקרה אמיגראציה של
משפחות, בעור. אשר. בנדירה הכללית . עולות. על כל אלף
גברים\ 544 נשים, היה המספר היחוסי בין היהודים כ--?88:
0, אם נשים לב אל הסמאטיפטיקה של שנות חיי הנודדים
יתבלט לעינינו האופי ‏ המשפחתי של האמיגראציה היהודית במרה
יותר מרובהי. // 0 של הנודרים הכלליים הם מעמדות העובדים
מבני 14-45 שנים, (/14.80 של בנ פחות מ--14 שנים
ו-- 5,980 בני יותר מ--45 שנים, אבל אצל היהודים. היחס
המספרי הוא שונה | לגמרי, ,/1 מהנוררים ‏ היהורים הוא. מבני
4 שנים, וזה מוכיח, .כי בין הנודדים נמצא מספר גדול
של משפחות , התכונה המשפחתית: של האמיגראציה היהודית
גורמת בין שאר דברים גם לכך, כי הנורדים ‏ היהודים באים
להתושב בארץ . ישיבת קבע על מנת שלא לחזור ‏ עוד משם,
ובמקומות שיש להם בהם קרובים ומכירים, היינו ב מרכוי;
הכניפה הגדולים,

הרוה"ח נותן תוקף..לשתי ההנחות הללו, בשנה האחרונה
נדדו בחורה מאמיריקה 845007% נודדים, היינו, שיותר
ממחצית. הנכנסים שבו ועזבו את אמיריקה. וחזרו. למקומם, ביחור
התגברה נדירת האיטלקים: יותר מ--ן/ 9 46 מהם עזבו את אמיריקה,

יי

-

]

\

אבל לא כן היה בנוגע להנכנסים היהודים :: בפ"ה ‏ נדרו. בחזרה
רק 08לל, היינו. פ ר ו צינט קטן מ אד לפי הערך. רק המחסור
כשהוא מגיע למדרגתו היותר גדולה עלול להכריח את הנודדים
היהודים ‏ לעזוב ‏ את אמיריקה,. עובדה זו מאשהת את ההנחה
הראשונה, ‏ כי היהודים . מתישבים . באמיריקה , על מנת = להשאר
וושבים בה לעולם , ההנחה השניה, כי הנודדים ‏ היהודים. מוסיפום
עדיין להתישב ברובם במרכזים הגדולים, מוכחת. ע"י עובדה זו :
/0 60 מכל הנודדים היהודים, פונום. לניו. >יורק, | מטבע ‏ הדברים
הוא,. כי המון משפחות עם ולרום = רבים פחותים. מבני. י"ד. שנה
אינם יכולים לעשות את. הדרך ‏ הרחוקה אל הארצות המערביות,
מלבר ואת משפיע הרבה לכך גם זה, שבין הנודרים היהודים נמצאים
ב על ידמל א כה במפפר .רב מאד,. המוכרחים, כמובן, להתישב
בערים - הגדולות , על > מהלך האמיגראציה. היחורית ‏ משפיעה. גם
העובדה החשובה הזאת . 98%6. של כל הנודרים ‏ היהודים ‏ במשף
השנה האחרונה באו לקרוביהפ, /4%% לידידים ומכירים, ורק 8/9 8
באו לאמיריקה מבלי היות להם שם כל קרוב ומכר,. ויען כי המספר
הגדול של הקרובים והידידים נמצאים בניו:יורק ובהמרכזים הגדולים,
הסמוכים אליה, ‏ כבר מסוים מראש מהלך זרם הנדירה של היהודים,

כן מראה הדוה"ח. על החזיון. המעניון, כי נתמעטה. הנדירה
מרופיה ונתרבתה,. להפך, ‏ מאוסטריה ,. אנגליה. . ורומניה.. עור
בשנות 1905 באו 9:% מכל. הנודדים = היהורים. מרופיה,. אבל
בשנה האחרונה באו רק 1/4 מכל הנודרים. היהודים מהוסיה, ביחוד
נתרבתה. הנדידה מרומיניה . רבוי הנדירה מאנגליה. מתבאר. עו"ז,
שמשם. נודדים ביחור, אנשים, שעור ...זה לא כבר. נכנסו אל
הארץ. הואת. ובצאתם -מאנגליה ‏ לאמיריקה הם ממשיכים באמת
רק את . הרך נדידתם,

לבסוף. כראי הוא לסמן את שלשת החזיונות. האלה,. שעליהם

מתעכב הר"ר יעקב פגל במאמרו ע"ד. הדוה"ח. (עיון ,צייטשריפט ;

פיר דעמאגראפיע אונד סטאטיסטיק דער יודען" חוכרת ד)
התנאים | האיקונומיים בין הנורדים = היהודים . נראים ‏ רצוים

בערך. אם יביאו בחשבון אותם הנודרים היהודים, שאפשר לחשםם

לבעלי:בסף ‏ (יוצאים ‏ מן הכלל . נשום.. וולדים: במדה = ודועה)
ושמספרם הוא %/44,1. מכל הנכנסים היהודים,---אז ווצא, בי על
כל יהודי עולה סכום של 87,90 דולאר, על כל איטלקי. רק
0 ר', על כל אחד מן הנודרים הכללים ‏ 88,850 ד/ כן
יוצא, כי. מדר גת- ההש כלה של האמיגראנטים .הוהורים היא
יותר. גבוהה מזו של הנודְרים. מבני העמים. האחרים ,. הפרוצנט
של הנודדים, שאינם יורעים. קרוא וכתוב . הוא. אצל. האיטלקים
0, אצל הרומינים--87,00, אצל. הרוסים. -41,10, אצל
הרותינים- -51,20 ואצל היהודים רק--86, עם וה צריך לשום אל
לב, בי בין הנודרים היהודים גדול מאד הפרוצנט של הנשים,
בעור. אשר אצל האיטלקים, למשל,. רוב הנורדים הם גברים,
שמוה יוצא, כי בערך היחוסי גדולה מדרגת:ההשכלה של
האמיגראנטים ‏ היהודים עוד יותר . משמוכיח הפרוצנט . שלהם ,
לבסוף נתבונן גם אל החזיון השלישי, בשנה האחרונה. לא נתנו
להכנס לאמיריקה ל-- 10,908 נפש, בפ"ה, היינו . ל--1,8706
של הבאים, מן הנודרים היה וד ים נאפרה הכניפה רק על 679,
היינו 0,68//6, הסבה. הראשית של איפור הכניפה היתה מחלות
מתדבקות (98.40%/0), בשביל חוסר אמצעי מחיה לא נשלח מאמיריקה
בשנה האחרונה גם יהודי אחד, בעור אשר בשנת 190% הושבו
בגלל זה מאמיריקה 508 נפש, היינו 0,6496.,

יעקב: כהן.+

ללה שחור + ַ 5

ללה שחר נְגע בִּי בְְּנפו 3
לא, לא לילח שַחוּר - גְעְרָה 0 עומָה קודְרִים,
חלפ לי, רפרפה עס צללי שְמְלְתָה,.

שקה עִָי, הַשרְתָה בְמְמַתיהְָחָמִים

ַלְלִי שְמְלָתָה,., "ה

תהמות לִילָה נִפְּקְחוּ לפָנִי.בְּמְלא עִמְקם...

לא, לא תהמות ללה -= עוני נעְרָה שַחורוּתדאָפָל
עַמְדוּ בִי וְצַפו בִי וְחָדוּ לי חִידְתֶן:

כּמָה כוכְבִידפו ואוצרות"חשף בי שְפנֶים !,

חָדוּ לִי ית >.

לץ מִסְתִתַר צחק לי מִפְְִּרִי הלילה >
לא, לא לץ מִסְתַתֶר = נערה. טוּבָה .וקשתהרוח
רדה פְּבִיבִי, רְחַפָה. סְבִיבִי, וצחק: זֶ 8% זו
ענני עלְמַה כְלֶם קפאו בְעיניהָ,
לבה קרְבָּה רבץ תִחְתָיו, אֶלֶם מן הצקה
וצח להקה 69% א ו
חו, כּפָני פה היטב, לילֶה שַתור1 = ה
הו בְּלְענִי עמק: עמק, | תהמותהחשף ! |
לֶץ מִסְתַתֶר, קרע לְבָבִי אַלְפִי קְרְעִים ,=
ל 0 4 :

6

ל

נעְרָה קורְרָה! אי צַמָא אֶל שבל ו

כָּמַהּ אוִי, עיף ימי לצלְליר,.

הא לף אֶשָרִי! רַמְפִי. אותו פל דמיף,
רִמָסִי אותו!. י

.
מן הלילה חָרָש עולה קול מִעגות מְמִירִם המי \
רוים, .לא יָדָעַם שמש.: עולים עם. קול. הַמעיָנות ,
שולי עולֶם' כְּבְדִים,- מְענִים שְמרִי רעיון לא יַבְטָא.,
ללה שַחור"
הב לי כוסיהשמרים.. אַשְתָּה, אֶכְבַד מרונף לא

אלפ ציצִים' עַם וַכְבִיִם לוטים , ְמַיִם , כ
פָעָה, לא יַרְעָה. שְמָש, בַַּחַשַכָּום נְמַח ולְמָה, 7
פה ָשֶם יש וקיץ פרח, פה וְשָם יש יְצִיץ' מ /

נערה קוררה, : 2
עוררי - ָּל ְֶּ, כל או 6 חרליקי \

1

:הח דד

יש נם זו ובע חור מַבִּין מפלשי העַבים, "
לבנה רַכָּה תִּפָרש חַסדָהּ מִבִּין מִפּלשִי הָעְב₪)...
ִָּבָה אלמה | דְאָבֶת; ל ַרְחָמִים...
ְבָָה רַבָּה, אֶחות' טוּבָה; ‏ "
לי לי ְל-הַ8 פל-וְרְְּמְְְ. ₪6
7 2 חחש) -- הזחש השיש ₪4 ₪

/ השעי "0 ב

בשחה 7%

ו
חהחעת , ₪ הסח
י. ח, ברנר.. החשש 00%

סש לה 2 ל חש הוסחף
!ה 276[ התופפזף ה]שח א .א

חי ₪ חח ₪ וע ₪ פס
0/0 ₪ העד ההעזו) 601 ₪
מיאסה מכנים"אורח. הוא ‏ בוחן לבבות, גדול: הָוא "ומר ;
פ הנהו . הספפל ! ב,על הספסל" ‏ מגדוף ו את חרוק,
שהחלט בתוכו לישא,,אשה,-- קי, מה עיאפָה. בבר - מְכִירְוא,
מבלי אשר אפוו ₪ % ₪ לוי 1 2 מנום- -
אומר מיאסה86/1ני 5687סל.)איום ‏ אמק =מתה. אוא, י6קודם.
לאחר זמן; >> ופן הסַפּמלז,איןַנס. -חלוס] הרי אנט שומע'") מפי
איה בחור:. מ אנ 1 אנכ אש בי בעל + הפ של ובו
איני רואה את ההצלחה "של: טכרי, זקרימו נעשה, לנשמע ל
לכאורה, דברים ו המוא בעצמו
על הספסל! גם את ואת ראיתי, כלומָר,. חדְאֶת: חיא, חמשוסה :
> \ כשהבחור יושב על הספסל באמת, אין הוא מרקרק. או, אם
ראשון הוא לבחירתו ‏ ואם לאו ,‏ צקיצור, רבותי, ליכרמן הוא
על הספסל | | |ה/הע חס שש המ 0 .7
וליברמן ‏ חוא+-אמנם:נתון ,חמ בון'/שני):טננטים)ח מגניט
אחד: לצרור במפ ל -בשאר- בה גלנסננ, לארץ
ישראל, ,למרות. מה' שהוא. טריטוריא בפרינציפן | "מ ניט שני:
0 את המשרה בבית הדפוס של אמרפון%:אשר' אציעו לפניו,
ולהשאר לגור דוקא, במְעָןהָ. שמניחין, גר .בו ושיתה בתולה,
שרור"לבבה 7 פציעה ₪ם את ו
-- רבר נפלא.. 8% שהוא מרבר |למנוחין 2 לך, 5 אברהם,
= אני מגלה הכל ;"יל -שספון/אטמנן!:בקחבי;ע'/אתץ אנת מרבר
בהתגלות"לב גמורה, ‏ ממך, אברהם, אינן שְבְפָה,הבל,.. אגיר לך
האמת.,. איני רוק זקן,. אבל שעתי הגיעה... איני מפוער, כמרומה,
אבל חן מיותר. או לי בעיני ב ₪ אני, נפגש 0
שמא זוע אתה משום מה . :
, השלשה 8/1 ,סע 65צ3' אם3 שר
תחבק , 13%( אשה-ומשוך,. פשפפן: -, באשר: יהטסף אמא:אשר
ידיח המרח"השחורה שלך,. .נו,. רגל" קטן,, 0 פשוט..
שומע אתה +

80 קפך 6ת ל וף 293000 לה רות
לפנו אברהם-- הניה תסו של ההפתסה. בזמן, קרום,;מאר.י.
וה 86ל ות -5א), ‏ מספינא"לומר. נהיותי 1 שבע"עשרה,
הנני מש /חב//פטזות99נש ב9%8הגלמ זאָמללה 1 8בנת
איני רוצָה 0 הפנשומתגרת ללה ולמרבק
בה,., בשעה של דכרוך אנל משוה בנפשי, איך שגם היא דוחה

אותי מעל פניה.,. מכאוב,., צער מרובת* ₪ אישל אני חולם;
יקוס 6 ד 6 ל יחש

6ף ' 0 א הם'אפינגּ א 66%

להוציא איזו אשה מבית הפקר ולשאתה. לאשתי., מה הדבר
חח ]6 4 00
= איה צשזה "בעצמף > ילציף- 5 נעמע' מפהין" בראש9 6"
וזת/חע)שז חא חש 6ש ה ה ]חח ₪6 2]חצ6
החוחה- חע, אתהמאומד בהל חליטרמן-- הלא -החבר, ס'תוא'ח
הרשלגחזם ראכי השבתך"פזאת;, ולפובןהנשאףהלי-עתה.... סשאףתוה
לי נעמה "הדב השנית:\ז לנטזע= מכאןג, ‏ למסועך לנטד/ני, הלבהורסג""
1 6 לפלשתינאנ₪ ו תםם)חם מש
= לשטנהנקאן"ולפלשת ינא - לכל ו ואשר טישאוני. עפם..9%* 9 \0
ח6צי-="לא'נטהיך: "אנט מעל העצגת זאינכטורוחברך) א2ל, שלום?'ח
כך. ודמחנילה; הזלאאחצריך. הלאה"ועריך"ולהטלטל שממקום "למקוםיא
בעלמאמם "'"הקשהטשמוף פלשתיגא )עדת אזפה-3/%בהדמלב)₪06
כשאסם עובר שאדמה נאינז6קהזקטזמה,. "כל" מקטלאפזת +האחרות % ₪
נו,םאיף;\שזהיה , ואתהק/השלום%":אטוטך ‏ נופר"ארטה,/,'ובבית-תפזט\ם
מוטפיולך. פעבודחפה; השאר וקצוכסף רישה לך)וציוותר יאחושח
אנ שופרףיםלםק "0 "ק"אפיא , בח070 ₪6 )ההא חפצות
₪ זט ₪5 מ 8פ-68- הזוה 00 חיט 6
6 6 ה 7 2% ₪ ם'ח חח םיש סי 6זחות
' עשת - 2
מיפיפ' 5מצט 1 משפה ]555 אלה אין פבר"יצפף, ה0% [5
אכח6 מחפש אחלי עבורהכב'אין . היא אינר'69500ננלית'
ובבת* ה9פו₪ אא1פליט' "אין פוקבלין אפילו יהודי₪ "הש8/ים יאה"
הש5א ₪ מה'כשנוגע לצתי הףפוט- היהיים ‏ -ושם בבר 4/6 "5
אדותי ול58לשבת87:%%₪ 6 הזת יפה חי הח'חות הרסחה
7 מונס:לבינפ- נחיה לנושאלטבל 4 פה אתחים-
הו עויבאראת פלאכיף 548 שרמן/ ננפרה תעוראר הפו9ואלית 1
קרבנו. בעד האמת... עתה הוא מתכונן לתקף תקונים ]חרי ₪
"לצא -ביח גי נהאה פשום סה גם יעקבו, ב-509עים
ונשו' "אפ" לולה ופמ"ן זחוש 'ריחר וק 55 למלי להל'חידיחחם
עלמה 5 "לת השס כף' 6-5 | 6007400/1)ה ₪75
ס''"אתמול לעו לה בבוא ‏ אברתש מעבורתדיומל בשעההה
התשגעאת 7 בעהט/ל' מצא את כ הפתולה של -שעופנר מ צואה + אַתלס
ה,מנשיליה" "שלח מ האדוןהשבורי ה | 00
7 מנוחין? נת בה עימיי העי3+5כנס עמה'ברברים"במתפון = ₪
סתו""ב%', ‏ לא שוב "לל5ת , 06.5% 6 מש הפש ו 6ם
| + מ%*>עקבזון "ומד ,. ה | סח 6ם סש יק
%"ה-ם יעקמזון הישף 05551 קרא מנותין" ישר "ופגסות לא מצויח*.
אצלו2) בפית- הרפוש יש/535 שספלת עתונים אחרת0. זה כפר "הז"
לחנם/ איפ+א! נקפאת % לדיר :,, 7 שם' הכבורה'4'בעט ה ראש"
בריא;" בעפל, ' לא- ע%ך לשים' בעצש1)י 0" "זה 020 ב 99%
* 8ע6י הבחולה !אינהי'אוהכת לאת' 4 הועףי כ
הדפ 9% אברחם: ותל 8 שאשר "לדו ,5" וגם'" זעף -

תס ]יח

זי

0%

חי ₪

העפלה. יעשי ו 7
- 00אם 36/3 הכפודה"'רוצה באמת" לעבו 2 5 1
אזי ול" הוא'לה*ות' לה" לעזר ברבר מם' בפת "הפל שאי
אוכליט' בו, ‏ דרושה" משרתת ,י "אשת כ קרבה "ימ ו לפרה ה
אל 0408 בבית המ 3-5 ה אנשים * " הטבקרים בר 504נריצי
הם לא יאונת" לאשי בו 5ל"און > בית"6ו" זה"אינו- לופה בשום "7
דבר7 5585 בת*"מ\ך," אשילה לשחול. בקרטים א88- 3% + 0
שיא 'ולנ סה הא בתרעומות, זל ןז 1 ח: קתו ו
-- במחילה, בפחילח! ‏ מך מניחין,, וער [אברה8 אבינ [*
ממנו לא פללה, שייעץ לבתה, כי תהיה. למשרהת... ככה עוד

לא נפלו,.. ומר ליברמן שומע, יושב 6שותק... אַה, מר ליברמן ? --

%
\

> "וצח 3

8
שה

הח שב סש שו | ,הידמח | שסישחים, | ]השח "זט
הח 6 םחה םשאשם שקה 20600 תח השא השחז
"או וחק ל דוח האשה "אמעובפת לוט סיזיטיאה אעשונוטד
שבועהשלמו?\נאבצה" הוה "מע - )איש לא ףע ה ומקומ איף,
גםלעחזובסזיך ג רוטקה בי ששה מולי טישה וינה א צל 1 עטה,
אשח שם\גרה'מעד אשף מצע ה55%, לא'ההיתא/ס טסל האחיוו וה
אםרהם) לדרחש בלה צשם נורע. לר017 אלא םפש הפסא
רחל, כי חפץ הפצוולקטלה'אך'נבמנאי [שלא"קת ₪ הט
לעות ה הרשי טוצתה): בסעח :₪4 הלכה
משם א ,ילשטקמובגבטיהלכנט: , "לספה לוחכ טיה בעד לוי
₪ מושנקטנתם , לא)הזה"ציכלת ו הטסו הטאטעה
נתענדרה נבב=בכל\ תגמף זה מתגזלל) ושכהל במקננל! טל:הפי6/0ם.
ה מש אש ו שו
פה 550% עלח 85 שביע'/ה. 571 966" א0י"55פשי עמופטטה
על ₪ ל ללה 8%ע531 של 55867, %% שה
לא אלך) ל 8 ורצה/להפנש "מס אחףייאינף" ארע'937+ אֶה,
0 אש 371885 אלזבת >
בשי לופה עד - לשנעי), אהא ישוח 5 ואבוהו הפצהה
בה חו ב מו שמודע" לק הס --בל55 ,איה אינת
לה "לשא 06055 "את₪557 ע555, > -- בפניו 9
חשה 58 עצפה "ל הופ'את א כיקו!? 5% 9 יתמחט תיק
יפיל ההכ האיר 55 3 ה דחה
הכל=יהיה .לטופאלת -- 8 ₪ א5ל להי פתית 9 ו ה הל
פתיו 4 אנח 2 0 חפט חצ 5 וה בשש
ו - שחגורה9: 5965 ג" ארח - מצא
אה עלבוייה בת האשה פה 1 ואת 5ר5 אליםי 6"
ואמה,. הוא ספר להאם ולהבת. את כל ה%ב5, =וסיף)" עפ בפהל
הארת 9 הריפת השלופף0" פיי א+לתף/הפותט באר,
עלי35 ה00אא ו
ו שאמי, אמתועב) אצלתישבעין שפו, 35 "קור ה5מ'

₪06 חחח ה 02 הששם שא סח שם
₪ םהשהחם ם:' הר ₪060 שח. חמסתו
התא 007 400 ,השחט 6000 6

חמונה זו מתארת
2 ה

םל
ה הכשב
ה

. 2
בת ,בגר,, תפי
תו הרק
בע 0 סג ה שנוסרה

יק"א
ו

6 הזוח ₪ 1וםם6) | חז

0 םי

השח

: ₪ 7 0 1 חשחחן ם) זם
לי 2 : 2 של ב ה" וח ה נםזכרתכוטה

*.- 9-94

יכול ליהפך לטוב, כי אותה העלמה תוכל למצא את האיש אשר

ב האשה הסה חכ וי צרמ מ חשבו,
בי על ענינן הן' תח וב ב השיחה והתענינו , מהתענינות | רבה
שוח הספיט דר עה רפלא בלותא"לחיא ‏ ובי

מפיחם 0 עשי" בעל6ר כמצושת ולו יבמש5 בספי 1 יפות
לעור ברבר, אברהם נטל מליפראץ ה 2 ה" לוה בצלחתר..
שוטנה" יהי 1156 להא שה :המופה" בע הב ספת האורחים.
תיה = 5.709% 5 1
כ ו לשמ 5רפף, .₪ לוי
אשי חכו כב ואפ ח%0עה%:,)%= לקמו 0 7 =
והבחוף המעת\ אנסאעמים כאףצעתנם בהר ' אתל שש" ו

הרפה "של "הוה" -( כנ- 7 לו ו 90 0
גב בבדיה לקש ח1 איוה ובר יש ו 8
זדרט 08 חדר באפ ו ל

חאו השבוף" מב אל"
8 והעעיקף. מקומ). ב ו ו
שמצאה מקום להרוות את עצמה ק 5 עקה:

ממ אפי ושמחפא ,6670 ,70?אולס חל" פו - ל שש
הא ה'צמיף 869פה. 5 כתפ5 של 3 ל
מה חח
ו ב לי <-
5 98 טהב 0

אמח לוס טי | ה גוו

בע ות בפ ךרבה ] :דיבר "אליה אברה

בללחר) לעבוףו שבח א הלעתל מח"למתי לולה ל

אחי* ו סוי בא א הפר תות ל

6-79 תר1 ).האמח עלירי פ ירטה = בטיבירים.

לפנ %פות3/ ה/5ור 09 שה א 6
צי

לא13566 אתה חש 6 40 | ססח בח 00 םי
הסשת ה םזיש 06 םח00 השום 5 בם ם'"שףחת | נשת

שח םיףזחח (שףטומ6/מ0 , חם חש חי םס סטיק =
חא 0008 "שש םששח | השח ה ₪087

הסח 0 605 םח ףהחחס ]6 שם נח.
] %שעה ,המח שבימח.
חאם קימ חח ה הלטוה

'ויזםארצנו 00% ₪00

כמחה נוסחהטעלי"
['החלקת אחמה'הנקסאוק)
| ב'/דאלויקה:שמטגרז'זן
| ח"יאדמהיעו היתה לקציף
00857+, עשנת/1908
, הומה נותפת 'בחכיחה\
,לער קמימה. 0
ממשְקַהְעת,לַאָָן עברי

ה הלט 2+ קוה
בנקת ואצלקהגתה
הפי 20 "
מס הפול הליוה . >

ה בבהפרמק; כנמ

םלעת 88"
לר-,פועלוס עבותה
ג 0 576

07% ,]םחלה ₪66 םשהש =

הצ" ל

6. -

₪ צ

= | גדול, ולאט' לאט" נתערב

נליון יד

הַמָאוּרְעות בַּוּרְקיָה ונְצְחון הקנְטיטוּציָה +

במשך שני השבועות האחרונים \ היתה. תורקיה - גיאדחזיון
למעשים ולמאורעות ..כבירים ונמרצים מאר, שאין. למצוא דוגמתם
בבל - מהלך...ההוסטוריה. החרשה .
,עור הריבולוציה היולות,. שערערה כמעט בין-לילה את שלמון
האבפולוטיות העריצית. : בממלכה. העותומאנית, .. הרעישה. באופיה
ותכונחה :את כל העולם הנאיר. מהפכה. ריבולוציונית נמרצה כזו
בכל פררי: החיום. המדיניים בלי שפך. טפת הם..אחת, -- והו דבר,
שלא, היה לעולמים,. התורקים הצעירים התיצבו. לעוני. כל כצלמי-
אנדָה, ‏ עוטי הוך. קסם פאנטאסטי, מעטים היו עד כה היודעים
אותם ואת. מעשיהם בארץ ומחוצה לה, ופתאום. כמו מתחתוו צמח
בח נעלה ונארר ‏ כזה גִם בחמר גם ברוח! והכח הזה סחף אחריו
בזרם פעולתו את כל מובי-העט, את כל האילימנטים שבו, השואפים
לאורָהּ, לחופש ולהתקדמות,"
.= ונכוריְהָעם הללו לא זחה. העתם ‏ עליהם בנצחונם הראשון,
בענוות. ובצניעות. יתרה, . אבל בהתלהבות. עצומה. ובמטירתדנפש,
חתרו לבוא אל ממרתם.. ובמשך. שמונת הירחים . האחרונים הגדילו
לעשות ג: הִנהְיְגו. קונסטיטוציה. בארץ, ‏ יצרו . את. הפרלמנט, יסדו
קבוניט.,.מיניסטרי ‏ משלהם, אף שמן לב. לעקור ‏ משוהש. את כל
המגרעות ‏ והקלקולום. שבהנהגת. מוסהות השלטון האזרחי. והצבאי
ולבער אחחי כל. המונע והמפריע בעד התפתחותה החמרית והרוחנית
של המרינה, : שבאשמת מנהיגיה ומנהליה .הישנים. הגיעה -לידי
הריסה. מן המִסְרְ, עד הטפחות,. אולם ידעו והרגישו האנשים האלה,
בי עוד. סוף, דרכם מהם והלאה, כי. עדיון רבה. המלאבה לפניהם
להגוף את המון. המכשולים ואבני הנגף ממפלתם, כי אם. בגלוי
נשמעים ונכנעים להם הכל, אבל ישנם הרכה כחות. חשוכים בקרב
העם, הרוקמים ב סתר מזמות כנגדם לקרוע מידם את העמדות,
אשר כבשו להם ער כה, לפיכך: שאפו: התורקים הצעירים להחליש
למפרע את הכחות, העלולים להעמיר בסכנה את המשטר החדש,
הם מצאו לנכון להרחיק קודם כל את הכחות, ‏ שעליהם נשען
המשטר הושן, להוצוא מן הארמין את גדודיההצבא החשודים על
ריאקציה ולהחליפם באחרים, המפורים-אל הקונסטיטוציה; התבוננו,
בי 'אין לבג של :חויזיר הגדול קיאמיל-פהה שלם אתם ואת
שאיפותיהם והפילו ‏ אותו: מעל: כנו, ומנו על מקומו את אחר
מאנשי-שלומם, . אֶת/:חילמי-פחה ,‏ וכך הרחיקו מן השלטון, ‏ ויש
אשר\ באמצעום נמרצים ‏ יותר מדאי, ‏ את כל אלה, אשר מצאו
בהם * נימא: של : נטיה | אחרי המשטר הישן, ‏ ויען שמן הקא:
מארילה החצרוגית עד הפקיר הנמוך שבנמוכים, היתה. על המשטר
הזה 'פהנפתם, . לכן' רב : מאר מספר הנוהים אחריו והמתגעגעים
עליו, וכל אלה נהפכו, כמובן, לאוובים גמורים להתורקים הצעירים
ולהועד, ‏ העומד בראשם ,
<>" ומלבד. האויבים הללו התלוים. בכיס, רכשו להם התורקים
הצעירים. גם שונאים מוסריים, את בעלי מפלגת הליביראלים, או
ה,אחרארים", באמת כמעט שאין. בין שתי המפלגות הללו ולא
כלוּם,< אלא שהתורקים. הצעירים אינם רוצים להכנס. בסכסוכים
הופיותים ‏ של הלאומים כל זמן שלא יבצרו את הממלכה התורקית
בצרון: נמול" מבית ומחוץ, = והליביראלים דורשים תיכף הכרזת
זכות של אוטונומיה ושלמון עצמי לכל בני העמים השונים. אבס
הפירור : הקטן הוה נתרחב ע"י העתונים משני. הצררים והיה לפרץ
בו גם הרכה מן הנטיות האישיות,
הפרמיות, והאי הלך והתעמק יותר ויותר עד שנעשה מעשה ונרצח

/

> העולם 96 ו

מו"ל העתון. ,סירביסטי", האסאן-פיהמי, | איש בעל נפש סוערת
ולוהטת, ‏ אשר היה מתנפל תמיד במאמרים חריפים על וער
התורקים הצעירים ומנהיניו, וביחוד על אחמר"ריזה, נשיא הפרלמנט,
אז: הוציאו. את הקול, ‏ כי. היה זה רצח פוליטי: מצה: התורקים
הצעירים, ‏ והכהנים והשופטים. חניכי בתידהספר לתורת האמינה,
הפיצו את השמועה הזאת בתוך. העם ועוד הוסיפו עליה המון
עלילות ודברי שקרים ודבות בזויות, אשר מצאו להם. אזנים קשובות,
ועי"ז הפחיתו הרבה מן האוטוריטיט ‏ של הוער .

בפרץ ‏ הזה, שנעשה בין מפלנת התורקים ‏ הצעורים והלי:
ביראלים ‏ השתמשו - הריאקציונירים. עם ‏ השופטים. בראש ועורהו
תנועה \ למלחמה בעד האיפלאם כנגד חברי: הועד, ,הבונים החפשים
הכופרים בדת ומסירים את לב :העם מאחריהם". על בסים התנועה
הואת נוסדוּ אגורות אחרות כמו אגודת ,,האחדות המושלמית", ,אגורת
המחמדים. הטהורים'. וכיוצא. בהן, ‏ אשר. באמת היו. מכוונות : כולן
לא להגנה על האמונה, -אלא. כנגד ממשלת. התורקים. הצעירים ,

בהלוית ‏ עורך = ה,סירביסטי". שנרצח, השתמשו גם. הליבי:
ראלים. גם. הריאקציונירים ‏ לעשות. את. הדימוניסטראציה הפומבית
הראשונה - כנגד. ‏ הועד של. התורקים ‏ הצעירים , בדימונסטראציה
זו השתתפו הרבה מכהני:האמונה. ומושלמים - חרהים, . אגיטאטורים
נאמו נאומים מלאים. רעל כנגד. התורקים הצעירים, שהצחו נפש
האסאן. פיהמי, .מפני שגלה. את = שוליהם- .על פניהם. והוכיח, . כי
תחת למלא את, הבטחותיהם בדבר מעשה:תקונים, הנם .מנצלים
את העם, ביחוד האשימו כולם את התורקים הצעירים, פי. כבשו
לעצמם בחזקת היד את מושכות הממשלה, והכל. רק משום תאוּת
הבצע. המאשימים סמכו. את עצמם בוק על קיאמיל פחה הנדח,
וגרמו בנאומיהם. לעורר בקרב.העם התמהמרות גדולה מאד וסערת?
חמה על- התורקים. הצעירים,

מיום. הרצח ואילך התחברו יחד. הליביראלים והריאקציונירים
בעצה. אחת. למלחמה. כנגד. הוער, ‏ נכנסו. יחד לאספות חשאיות
וקבלו החלטות בפורי:סודות ,. התורקים הצעיריָם, אשר הרגישו
בקושי המצב עשו מעשה לפיים את מתנגדיהם, כי הלכו והכריזו
ברבים, כי מן היום. והלאה הם מפלקים את ידם מהתערב בעניני
הממשלה ויעמדו ‏ רק בתור כפלגה מדינית. אבל כבר אחרו
את המועד .

ביום השלשה עשר לחרש אפריל התקשרו חיולים | בבתי-
קסרקטין שונים ויאפרו בחבלים את האופיצירים שלהם ויצאו
במספר חמשת אלפים איש, ואליהם נספח המון עם רב מבני
האספסוף והקופו את הפרלמנט . כל הלילה נמצא חיל. הגארניזון
המתקשר ‏ על הככר וממחרת היום הֶציעו את הררישות הללו: כי
ישיבו את ה,שיריאט" , זהו: ה,שולחן ערוך" של האיסלאם,
בתור. הבסים היחיד והמיוחד לכל חוקי המדינה בעתיר, בי יתנו
פטורין ‏ להקאביניט של חילמי פחה וכי יגזרו גזרת גלות. על
מנהיני . התורקים .הצעירים.,

נמצאו שלשה באטאליונים בחצר מיניסטריום"הצבא, שאפשר
היה לדכא בהם את הקשר בראשיתו כהצעת שר המבצר הקונ:
סטאנטינופולי ‏ מחמוד-מוקטאר,. שאמר לצוות. לירות במתקוממים,
אבל הוויזיר הגדול חילמי פחה, לא הסכים לו, מלבר זאת עברו
אל הקושרים גם גדורי המורים הסלוניקואים, משגבם של התורקים
הצעירים,. לפיכך ראתה הממשלה את עצמה מוכרחת סוף פוף
למלא את דרישות הקושרים, אשר האולימים והכהנים היו להם
לפה, יצאו בדימוס בתחלה המיניסטרים, אחריהם נשיא הפרלמנט,
אחמד ריזה, ולבפוף גם הויזיר הגדול. חילמי-פחה, והשולטן מהר
לקבל את פטוריהם. מיניסטר"המשפטים, אחר הריפוטאטים ואופי:
צירים רבים נרצחו מאת החילים. הקושרים, ‏ והרבה מהם: בענויום

-

\ :

\

\' .
ו יד > העולם 936

19

שן השנהגרונזיוע ילטא הו 10 קת זכו0 ידט דעי ולור המטהוזר הצ א הדרחה העשת

ה קשים מאד , רק אחמדדריזה, דושאוויד. ביי, ‏ עורך ה,טא:
נין" וכמעט כל חברי ועד התורקים הצעירים נמלטו על נפשם בשלום,

ומאת היורעים את מצב-הענינים לא נעלם, כי: היו בקשר
הזה ידי הרבה מכחות החושך, ירי הריאקציונירים וצרורות כספם,
ביום הריבולוציה: היו לכל אחד מחחילים, ‏ הרעבים תמיר ללחם,
מחמש עד עשר מידז'ידיות, ‏ כמעט קרוב לליטרה תורקית, בכיסו.
אומרים בבטחה, כי לפני שבוע נתקבל על חשבון הארמון מבית
הבנק העותומאני הקיסרי סכום של חמשים אלף ליטראות תורקיות, גם
בתי-הספר של חניכי-הכהנים קבלו עשרת אלפים ליטרה מאת האילריז,

ככה התחברו יחר הבערות הנפה, הקנאות הדתית, הדי:
מאנוגיה הפוליטית, שנאת המפלנות וחמדת:הבצע של הריאקציו:
נירים לעולל בעפר את ועד ה,אחדות והקדמה";

נתמנה. מיניסטריום חדש, אשר נכנסו אליו עפ"י הצעת
הקושרים והריאקציונירים העומדים מאחריהם מזקני הגיניראלים,
הידועים בלויאליות שלהם, נתמנה גם ויזיר גדול חדש, טיוופיק-
פחה, דיפלומאט בדוק ומנוסה, לא נשאר מחברי המיניסטריום
הקורם בלתי אם מיניסטר החיצון, ריפאת-פחה. הממשלה החרשה
הואת, אם אי אפשר לומר, כי היתה ריאקציונית קיצונית, אבל
נאמנה ומסורה אל הכפא ואל הטראדיציות הישנות בלב ונפש.
בימיה הֶראשונים היהה נבוכה, תועה ומבקשת לה דרך, איש
לא ידע לאן פניה מועדות, = התקום ותכחיד בפעם אחת את
פרי כל העמל, אשר עמלו התורקים הצעיהים לעשות לתקון
המדינה בימיהתקפם המועטים, אם אין. וגם הממשלה בעצמה לא
ירעה את הדבר, קודם כל צריך היה להקים את הפדר במטרפולין,
כי השתובבו החילים הקושרים. שכורי=הנצחון, פרקו מעליהם כל
עול של דיסציפלינה ומשמעת ועשו כה שלבם חפץ. וביחוד התחילו
מבקשים אחרי גבורי המשטר החדש אחרי האופיצירים, בעלי-בריתם
של התורקים הצעירים, להשמידם מן הארץ, אח*כ נתברר, כי בשנים,
שלשת ימי הבהלה הראשונים הרנו החילים הקושרים כשתי מאות
אופיצירים מחברי התורקים הצעירים, אשר נפלו לידיהם .

צריך להעיר, כי אף על פי שהעיר נמצאה במשך שני

ימים בידי חיל: משתובב והמו פרוע,. בכל זאת. לא סבל ע"י זה
אף אחר מנתיני. חוץ לארץ הרבים, וגם אף נוצרי אחד, בערי
השרה החלו. פרעות, וביחור באַראנא, שבה נהרגו במלחמת
המושלמים עם הארמינים .יותר מעשרת אלפים איש ,

והדיפוטאטים הימ נים של הפרלמנט, -- כי. מכל הריפו:
טאטים השמאלים והקרובים אל האגף הוה לא נשאר במעט אף
אחד בקונסטאנטינופול מאימת הריאקציונירים- -נכנפו לישיבותיהם,
וראשות פעולתם היהה לקבל באהבה את פמוריו של נשיא בית
נבחריההעם הקודם, אחמרדריזה, : ולמנית אחר תחתיו, וגם לתת
תוקף: והרשאה להממשלה החרשה.

אולם אם :בגדה המטרפולין בהקונסטימוציה. לפי שעה, אבל
הפרובינציה נשארה נאמנת ומסורה. לה ומחוקת ‏ בבריתה ברב-
תוקף כבתחלה . אך הקיפה השמועה בערי-השרה ע"ר המהפכה,
אשר חוללו הריאקציונירים בעזרת החילים הקושרים ועל אודות
מפלת ועד התורקים הצעירים, ותהומנה ותזרעוענה כולן מהתמרמרות
נמרצה , ,הקונסטיטיציה בסכנה !" -- ואת היתה הקריאה הראשונה,
אשר פויצה מפיות מיליוני התושבים שבערי הפרובינציה, והאמרה
הזאה. הלהיבה את הרוחות ועודרה אֶת הלבכות לצאת שכם אחר
למלחמה כנגד הריאקציה בעד הקונסטיטוציה והחופש, ' ביחור
גרלה | הסערה ב סלוניקי. העיר הראשה המקידונית, שממנה
יצאה ראשונה תנועת ‏ השחרור אל כל ערי המדינה והיא נתנה
את האות הראשון למלחמה בשלטון העריצות. לסלוניקי. נועקו
בל ראשי מנהיגי < התורקים הצעירים, ‏ אשר. נמלטו על נפשם

בתומבי

מקונסטאנטינופול, ‏ וגם כל חבריהם גבורי-התנועה: שבחוץ:לארץ ,
לפלוניקי מהר גם הגבור הנערץ אינוויר.ביי, ראש מחוללי
הריבולוציה היולית, ‏ שנשא משרה במלאכות העותומאנית. בברלין,
ניאזי>ביי ועוד הרבה מאנשי שלומם, הצבא .קדם את פניהם
בתרועת שמחה ובקריאה נלהבת למלחמה נגד כל שונאי הקוני
סטיטוציה, והחופש והמשטר החדש,

מיד נמנה ונגמר ללכת אל המטרפולין וללחום שם בחרף:
נפש בנגד החותרים תחת הקונסטיטוציה. והמשטר החרש, להרסם
ולבלתי עווב את שדה:המערכה עד אשר ישיבי אותה לבצרון ותוכל
מעתה עמור בפני כל חרוחות הפוערים עליה להפיצה. והקור:
פוסים הסלוניקואים התחילו מזדיינים ומכינים את עצמם לדרך,

ובהתלהבות . והתרגשות | עברו במהירות-הברק ‏ מפלוניקי
לכל ערי 1 מקידוניה | ואלבאניה ‏ ופוריה = וליתר ‏ חבלי:המדינה
התורקית, ובכל מקום שהן מגיעות חדרו בכַח אל שדרות. העם
היותר רחבות. הסכנה הכללית המרחפת על הקונסטיטוציה והחופש
השביחה מלבות האלבאנים והיוונים והבולגארים את חשבונותיהם
וסכסוכיהם הישנים עם התורקים הצעירים, ומקרוב. ומרחוק נהרו
המונים. המונים חילים:מתנדבים להספח אל מחנה הצבא שלהם,
ההולך לקונפטאנטינופול,

וביחוד | רבתה. התנועה. בין ‏ יהודי ‏ פלוניקי, | אשר. היו
תנועת<החופש בראשיתה, וגם עתה בבא ימים קשים
להתורקים ‏ הצעירים נשארו באמנה אתם, יורעים | ומרגישים
היהורים, כי בבצרון המפלגה הזאת יתבצר מעמדם בארץ גם
הם, ובנפלה אין להם בטחון ותקוה ‏ בעתיר ." ויהודי * פלוניקי
מכל פנות התושבים קמו על נדיבות ויעניקו סכומי:כסף. הרבה
וצרכי מזון ובגדים להחילים המתנדבים, וגם מקרבם העמידו
גדודי<צעירים אחרים אשר עם נשק ביד נלוו אל הצבא היוצא ללחום
את מלחמת:החופש. בראש אחד הגדודים המתנדבים האלה התיצב
הדיפוטאט היהודי קאראפו. אך נשמע בקונסטאנטינופול דבר מסע
מחנה:הצבא המקירוני, ונפלה כל רוח בין המפלגות. השונית,
הצוררות להתורקים הצעירים. בקרב הליביראלים:האחרארים רבתה
המבוכה מאד. עוד מעט קודם לכך הכירו, כי הגדישו את הפאה, .
כי בהתחברם אל הריאקציונירים נוקשו ונלכרו ברשתם והיו גם הם +
במפייעים להריסות הקונסמימוציה ולנותנייר ‏ לשלמון האבסולוטי.
גם האולימים ‏ וגדולי:כנסיה-האמונה = האינטיליגיגטים * עמחו .על
שגיאתם והתחילו מבקשים עצות לתקן מעוות, התחילו" מחזירים
על בתי:הקסרקטין ומטיפים באזני. החילים הקושרים: דברי-מוסר
ומעוררים אותם לריסציפלינה | ולהכנעה אל הפקידים ‏ הגבוהים
עליהם, נשמעו דעות של אוטוריטיטים בדברי אמונה :ודת, כי
אין הקונסטיטוציה וה,שיריאט" ‏ מתנגדים זה לזה, וכי החופש
האנושי הוא,: להפך, אחר מעיקרי | הקוראן ; רפו הידים גם
באילדיו-קיופק, מבצר הריאקציה,

ומכל קצוי | המרינה עפו אל הפרלמנט המון טלגרמות
במחאות ‏ נמרצות כנגד מעוררי המהפכה וכנגד הממשלה החדשה,
שאון איש מכיך . בזכות קיומה ,| בין המוחים. היו. גם רבנו.;
היהודים, חברי הפרלמנט נכנפו לישיבות ודנו בדבר המחאות הללו
והמצב שנתהווה ‏ על ידם, דיפוטאטי:הפרלמנט. נמצאו בין. שני
מאגניטים : בין הריאקציה עם השולטן בראש. ובין דעת חקהל,
ההולכת וסוערת,. ומרגש הפחרנות הרכינו בראשם לכאן ולבאן,
נדמה. גם קול העתונות הפרוגריסיבית .

והתורקים הצעירים העתיקו את הוער שלהם לפלוניקי,
ומשם התחיל שולח. דיריקטיבים ‏ והוראות. וצירקולארים. ובירורי-
דברים במדינה. ומחוצה לה, ,לא ללחום מלחמת אחי : ולא לשפוך
דם אנְחנו הולכים -- ככה פרסמו בקהל -- כי אם לענוש את

\ , / 1

ה

: 1 - ה ו 0 את' כ

של שמ, ה 606 10 חח 6

החדש
0 0 ירי 0 6

ליפ ל 5 חזק שם בוה" אוקבי בילהחופש ולבתה החררה 5
"15 הלרק ל 4 0
כבאם אל. משאטאלדון, המב ו מ
0 ו לשו
גג ו הי ו שבל
5 ל 0

0 | -

ופט ןתיא 5 לא לעיל 6 מלריט ל ירי הפל סנס 9 הלל
861 085 הפי 5 ריפופאפי, הפרלס5ט ס3עלי כריהם ש5
ה ספל 0 7 התסה
לפת 9 ללמ 86 6 תשרל
ו - הסט , ולחי" 5 ב 59
8 8 ו 0 ו
ה ל" ות עס של כו, להלפה. סכתיננל
0 ו 0 0
50 ₪5 "לפרעה א
בזה ה ה - והתחילה ו ברפום
בור / " אומה" ופחו: 5 גם" ביתלהנכחרים הת עה 6
ל לבל כ 2 5
7 תל הלד 0757 כ ד" א

ו

ל
6 ו

0 כ

0 7 8 ו

% ₪ ב ו כס59פש = 2 ו 8 ו ם
ל על מטלנרמות. של תפריבי; ו
א ל שי 0 ה 0
0 וביום. המישי לי לשפי, שעבר 055 846 הסלוץ ל
ו ו ו 0 לשרים 5% ו
ב ב ל
ו 3 8 מנחי התורקים" הצערים וגם. אתמ
ריזת, סי שחיה נשיא. הפרלמנט 7 מ ל
ל ל הנרס לבל 54
| הְעתו אנת ץ ו
0 ל לפעצית ו בו אחר זר ויב
7 לספה "יר לומת חקונייטר בשע = הריבולוציה
הפראנצית,. באמת 0 הלל דנר בשאלה. אם' להשאיר, את
עבדול-חמיך יושב 7 *המלכותל "לאחר < שת עלובות. בוחל
0 3 ומ"טוציה, א למלירה המלו תחתו
אתל לפרינץ" לישאר ל ₪0 "מל ל
רפים קנה חנע האחרונ, 5% מז " שלא 0 קנט ואת
המ 0 אמדי" הש השלטן, אי את מל"
7 | דבל שנשמרו"ה שו "0 ירוס סמל "בבל 8אמצייה כ"
והדיפושאמים" יושבים ומתויכחים. *חר ‏ בשאלהו 0
ה וף אניות" המלה כ 0 ח
שנחשבו -. ו שצעירים, לצאר א ספה הלאל

והי לאש מעמלרים "6 עצסש לפקורפת א

"חחח סטש

העיריה

חצ

ומרת הט גנט כל לבא = 0%

א 0 ו אחלם" תפשו 8

0 .₪ אהי בלתשה

8 ה

שש 7 יי
מ על בת הקפרקני 0

0 2 שעים. רות גי אל ו לופ 6 /
8 ל ל רינל הל

5 0 ו ל 4 הפק הבשי +הוחאן
כ ב ג ל כגתו
7 ו לת 5

ה ו
אצי שש ו ה ו
8 הי ו ו ו 8 .2 7 |
0 ה א ו ₪ 2 ב

הז 1 והצנועים 0 8 ל

אותה
ו ו ה 1
₪ ו ו

ו

סי רופלב ל הכנ להחחש,
0 ה
0 0
ה 7 ו ל > ו 0 ב חח
שרי נצחונם. ל ה 0 המא ית

מות ל

ל 0 כ
ב ה מש ו הלא ב סבו
6 חחח םשש4חה | חישים
ה החא םשָמם חיהשה ‏ םי החש חש | שח 60
]0 הש םישלח לי חש ששח 60 7ב
% העש ה6%6שח מ( 00 הרייש החסה
0 "סח םח חל חל 6% מה , המחה ח9 חשחי
₪ ₪0 67 תל פיות שיח זםזחטת ₪
חחח "] 8 ב
ו ל ל

8 ו הי יוות 0 גי ית
7 - ו רפ
בש 9 6 7 חח השח םע
6 66 א רפרה תף לת כ א טשחס. שי
הז אש הנהנ סְבְעים -לכל\,אפה תפונים:אמוג בשאלופיםם מנעה
מ ההְבְרָה-לֶהבשהַת קלשוב-בא*י, ‏ פי/המןיות חולבוח ‏ והעשוק?
האקצוגנורים - ששלמרשאת, ,מחית המות במלואשעם
את המניות במְשה, חהּש5ַמִיַתָה הפוניםמקבלי) אותן)כ תרש טנ
.+ מנוגת סהמיות אפשהטההיהי השיא + מתפשנת:!נחקשו מאי,
חן מ)המניות/ש הסתמיות:-; כשלקיה סגם ם פוקופה, באחתנטי: שימקבלה
ופד קרגמה,:בסכום, לא .תמשנ חקפל לכל 0000/05 חח
= ועקהי יהתקנות -ופַרְסַפַקטיָה/מנר2מ5? ומקווב בחמושפ מפצתם:
בלשונו; לבכר "הוקת ףיהגטלת, וושבטמה א , בח בשתה""הם)
כרי. להקל את החשבונות .תג מבקשנם- כל מעלו")תמגוום/ה
שמַהֶם -שלָמו..את, מחוה. הטקוום | פפלואוהלתפגים ובמוקלם; היותר
אפשרי את המשמוטןם, האסרוקילסם! ‏ ה906) החאטם השחמה
--.-הַקוְמיסוה הפלשחיגאום קפלד כספים והתימו האפ מק
הְמִיְחתות האלה םסוחה ההז םה ססות השא
ה ו הש
א מקה כל- אקץהמם שמורם ימכו וכל 95 ק6:
למופזד ה ששחה ₪66 חז/₪3 חלו חטע
= חש הברק אקויתדבות/בהופה 0 ה
מחנך. המת 75,596 -בָבלח/6ף/" חי 6606 השחססט
9% \ הלכהוקל טר שלחהשתש-המעשה ‏ ו
30 קור המניה ו 4904 מאהקו-496 וקל ת6/ט/י. חאש"

ו
כ 2 וחופן. רב"

שי חחח ה השףםש חש

שו) כל.קןהנעות, הלחיצוה וקן-גם פרוספקטבם נשטחיס/לפל/הור טא =

יש קבסנמת .של, הקנמסְֶת, הפבשֶתית 6
קת 0 .4 .5 ,18 .הק סאה \ ה זופהך

1ולמחץ וקפלה *

₪. >

\ | = -- באספה , הכללית ‏ מן ו של האנגלו ;פלשתינא: איבנ = המאספים ברובריקה ‏ מיוחדת, ‏ וכולן תצטרפנה יחד לסכום אחר
שק 94םה/98/מרץ, לבל = לתת בער שמת 71908 גדול . גמר ל ה להיות לא
רי%0ף%9 של 896589 0 ה 996" יאוחר מיום ו לירח יולי

עלי-אתלא 48662 דמש" 8606 | שח ו לש הלומ 5 558 הש

חי הצא רפוס" פהו0פט = מצורט ה ואב" להת00ה3%ל פם 8 ללה" העתקים" מל לפל- אלה האנוחול"
עפ בכ האנומות הציוניות יכולים. פקב; % ' ולחברים חיחידים, 0 יגדבו לצורן3] ו שר חל שי
אות9"חפם ‏ בפפפר- הרוש 9 פאת חיער\ המרבו , ב לימלאית. שפרללנג, "מאה מאדק. אה מס" ה ל

-- בהתקבל היריעה" ע"ר 'פטורה4 של אלסקר. מרמוצים - | הובל, ₪אה" ולשריט" וזמשה פראצלים.. 0 ו

הועף: המרפ שי תרות יוות ב סיה 8 שפ0)3. ₪ לשכת הקה"ק מקוה, כו ישיפוש\ לציונים. חן 8
המנוא") לאח לפפנהל''"מרפוריק = תלנלמת ה ה לירם להביע הנשי כבוח"ות%ג ב ה\עלהף 0

והשתתפות בצערם 10008 סש 6/0 נהדר כרא 8 09 ₪ 5 0

ה 0 וד 1885וכה

[' 5 - הער להארכא* השס ' ההטתדרוח. ההציונית ברופי שלח .| שיח קלב הצווניםן המאוס: 0 3168123086 לומ שחנ או יותר
תלא: של ה -לועורחה "ונל לוה" שהיתה. בלמברכ" יבימי = :דוס מההקעוטלתגלועאנת-התפתט ל הדו 150104609 ודע >
18 08 חולו ללחו 5 ה 4060 000% ה/]חחאהחת 0 טח ה'5007-'הוה' . האפורה הפווטההעווטפאאן החטש
4 הא החא 08 ]16-95 חז שצבאהםס , ההאספה3 השנתהע ‏ שלי הפזרויאצ יה !=הציונית: בא מירוקה > 6% -%מוות"
מקום: 46 ,34/9 לחרש חמהוץ-'נכנסר הקופולימזהל שמת 0 ה בניריורק מיום 13 עד 16 יוני. בסדר. הזופ עזמחם מלכף וטיט
ה חי של=הקרךיהקומת 'בחוסיא" "אפכום הרגולים ג הרצאות ממשמעומה בבףהשיסותו 3 הצשאלות =מאדות -
הסנת 60 0 הציק בחהס6 '" ₪5 ה התנזעמ העיזנית6:טי '06: טט%ח'ההם חובה שש
ו ד גב ל זם. בח'יחזס'מציז טת'חלל זז ששח

סי םש מס)עצטי שח אזח טי 8/0770, 50 "וסחת ₪6 > ה)חים

פנקסי שוברות 9 זה הזיטבכף
איף , ל 6 > ,)]'0א 16 חום ו

2 שלוטים שוש הז וה ו

/ 1 . הוט)אף. קתת
א -- : א ה לי

6 צר
שי 0 "ובסושבות " בה תבות" ובהתרגשוּ !
ספולף | ח"ג השלוי חי ]ם)קעי )הת הזוה הבחת ב 5 - > בחר נש 0

תש (מום לשערום 0 3 "את המכתכ המפורט מא'"י ער | בקורו של ביאליק. והפניש .
4 חצ וח ו

0 0 שצי הח הסשה 18 לצ ה ש ו לו מופרחים" אפ, ‏ חוסט' מקים,. | לרחום " לג לכ 2
וצ יאתגויםהןההקומתז "ק'ש"שה , א'ף* 88,צזה ,ןדי הא שה? 7/7 בב תפיטוניום' לטויום בר ףש לי ם הופורר של ההילפם-פודאאאן" ףח
לכ ו . 8 שיח ליהו183533יה ו ו ל חק לטוים זכ הפקם/השלישית. לקיושות עה"
תלונות-תלמרמה :יס + תלמומוםחטי 6 = א .0סם סטים חף 509 הח שי

הסוח הזכ 908 הזחם 666 ופיה 6 | שב כלתצעה - הפמ ל בצ

68 וק יובלה חח = סק ההא :חח >> שהנ, יוצ כנמיף. גול בה = ונה המשה מהפ, פקקנ- גשלטמ בקוטוג
, ה נגוב, ‏ ל במלאבים ,חועה, המרכזר לפלך פולטם ה יות: המשה הם. חני ל ל בורושלים /-] כ .
-- לפלך. ,קה נהיטוקוהל אמק לצא המאם=0/ 6% זכ ₪1 ה'67:= לוניות יאו ספומישיבה יואה/ב הכימ את 1 8 ו לפנ
השיצ-> פיטה 247078 > באפרפלטה הווחש בקטיניץיפירולטק: אספה | הפימ%שום 877074 הוקת יחש הקשלה םח סשף 001 0 - -. |
פלבותחשלי> הציופיטי" בפזוליהל פאספט השתתפר שג צירים. מה זמ הנוע 13 מ שת שב עפ" הש סשו הפא |
חח)

בו

(יהום,.הללו- הבלה ,
₪ ערים, דו"ח מפורט יבא בנלינן. הבא., ו ה 7 3 מולום גפ בביהסשל/לוטול/הכבה"סם)'.
5 . שבהקו וניות ושל ההילפם-פיראיין. ו הז 6
חףל'. יצילינוב 0 ורִבּצר, כי בהדהו"ח של --מעינותההגפרית. החמים אצל טבריה , שהיו, מפוָג פעור ימ ו :
אספת הועד הפועל הגדו 5 0 6 בלל

נמפדח דיו "ףש אחצי שלא )בה ב; ה4"ר. לת נמסרון = שנהאלפי. 55קףם ומש א"ופלשתיג= . ה 5 0 א
על זז וטייף. עילנונופק הי האלהו 5 האיה לה יוליביתי" ה 0 ּ
+ ישתדלו מעתה, בי מקומות הרפואה הל ו, אשר בהיותם בחכירת; הענ בוש
לרמק/ או'שיש 0 פה ישתה5י 3 013 הפינאניס טמים, =
היתזףימ "ב אוופת" 185 ה ב" תס = כמעל 205 29% יתמגב, שככד כהם, סכ סקהום ל 9

3 עמ ה גקיון' במדה מרובה, ‏ יחומנו וישוכללן. מעתה עפ, הפה ו ג מ
של"ם המי לי , אסשעי חחח ה267 ה 7-5 הוח ₪ יש לקוות?", כי של ירבו. )תד הסבפרים. את המו- 0 0 0
8 7 רל פאק 0 77 057 סורוףה)פלשתונףה)פלב3 )"בי אם ₪ בין. עשו) "ורי אויופה: אש ו'לשם\

0 הי 5 ו 10 8 6 לבקשע לתסז מזוה:מצי בבלזאושן יח -טמאות מזפל\טי ב06תיהטרפא ש%הםה/

בהצעה אל האורגאניזאצוות ‏ 94יונוה" 7 - לטות 6 ה 1
וכתץנפורז ליי הל טש רל הא קל מל לו ל 8 5-0 ללה וס "ספה הוסתצת

1 ו 0 ו ו ל ה 9 6 ה לה לקהל | כהטת "
שחל לציום: 7 ל ל שאגולוה ציוג גיות. ההבה. נציינגם. ' - נה הונ 5548 עולה "למי ל ₪

ו ה 08 4 006 הט 4הליה:ה 7שק סט השח הס
יחידו. 0 ב בִ ₪6 ן' 6 שםש שג
ףיר ג את סט בהזב 667 ןש" "חח חא ₪0 חזם 0708.‏ 'ח "3 היחה ה זשחח. הטיחה יש החוה

ילכה והזיישל: תת"חטוב. חרמשייטלאותתפוח הפעולח?". ה -
הואפ-לפורוףיסיקנ מ ל ל -
הדב3פני. 4 0% א האחף"יחה " למעשה' קש אדב ל הבו"ה" אינגז. רוע כל' בך ,. כמו' שמתיאר בפכתבן. ו ש, מו |
0 0 ירי 690 8 יק העת | 505 + להתבלך 55 א 2 |
[ בית אומפד, השמהטהעפףט' מרוברת! :היא פאפה, בפין הלמיבר פאה 490 הנ "")
פל,פפהה, 8לה קאה וקמהבוות כ גם המחלקות) הנמובותןילרות ‏ הסקון ומזום )וברח והמווגש ישמ "זלמדותו וה
לספ נקכדןמקסו סה ₪ ולאק 4 0 2 שבבית. ספל של- האליאכם,- מל ו

יהודי תורקיה מתיחסים בחבה ללשוננו הלאומית , ובני עדתנו כמובן
הוהב -על-ידי-ההפתדרות-הציונית;=-הנדבות= ה "תרשמנה" 0 ודי היו מקבלים בשמחה כל תקון רו הרמת מצב ו העברים בבתי ספרן

07 ו 7

8 ב, - נומר 19-11 בס6לה של רשואה לאולה שחל ה\הקמאפוום והעו

בּתפוּצות. יָשְרְאֶל.

יום בי לאיר היה יום הזכרון לצעירי. ציודנוב הגבורים
שנפלו. חלל. בטרינוב בלכתם להחרף את נפשם בעד אחיהם,
שהיו שרוים בפחר פוגרום,

-- המיניסטר לענינים הפנימיים הוריע את הג"ג. הוילנאי,
בי הותר | לאגורת ,חובבי שפת עבר" ולפניפיה לקרוא את

הרצאותיהם באספותיהם בשפת עבר.

הבתבת של האגורה ,חובבי שפת עבר"

7 100ם06,. .3 .מא ,50 .תת ב ה הא0 סמ 0 10006
זה 6306808820 68ה6דת6ות

מהילויגגפורם מודיעים, כי פקודת איטור השחיטה ליהודים
עפ"י חוקי היהודום , בכר יצאה אל הפועל . בידי המשתדלים בפטרכורג לא
עלתה לעשות בוה גדולה או קטנה . יהודי"פינלנדיה הם אובדי.עצות | מבלי
דעת מה לעשות . יצאו אנשים לפטובורג להתיעץ שם, אולי אפשר הדבר ,
שושלחו משם' בשר בשר לפונלנדיה ,

-- שמועה נתפשטה, כי בית"העקד העבוי המפווסם ב עיר ווי ל נה
ע"ש המנוח מת תיהו ש טרא שון קרוב להפגר , מפני שגבאי העיר פסקו
מהמציא. לו פיוע +

-- ביום י"1 סיון הבא תמלאנה שלשים וחמש שנה מיום שהתחיל הרב
הד"ר י. ל. ק א ג ט ור לעסוק בעבודתו הספרותית בתור ז'ורנאליסט. עברי. לפי
הנשמע מתכוננים מכבדי ערך פעולתו הספרותית של הד"ר קאנטור בריגה,
שגבחר שם לרב העיר, לחוג את יובלו הספרותי ברוב פאר והדר כראוי לו+
האספה הכללית של ה, הילפ5 ם:פיראיין" ליהודי אשכנז,

בברלין ‏ היתה תחת נשיאותי של דו'ימס סימון האספה
השנתית של אגודת העזרה ליהודי:גרמניה . חברי האנודה הזאת
עולים עתה לעשרים אלף (בשנת-החשבון נוספו ‏ ₪000 חברים),
ויש לה 688 מחלקות באשכנז בלבד, אבל האגודה רכשה לה
שם:תהלה וגם. הרבה עוזרים . ומסייעים. בכל ארצות התבל. כספו
של ה,הילפם:פיראיין" עולה למיליון מארק, והכנסתו השנתית עלתה
בשנת:החשבון ל:₪64,000 מארק (לעומת 49,000 מארק בשנת
?0). בשנת 1908 קבלה האגורה שתי נדבות גדולות : מאת
אלף רובל /מאת יורשי המנוח וויפוצקי במוסקבה ליסור טיחניקום
עברי בחיפה ומאת אלף דולר מאת הבנקיר יעקב. שיף מניו<יורק
גב לאותה מטרה,

האגודה. עובדת. ביחוד לטובת הפצת ההשבלה. פעולתה זו
עלתה להאגודה בשנת:החשבון בסכום של 189000 מארק, אשר
הוצאו: על. יסוד -ותמיכת = בס בגליציה, ברומיניה: ובולגריה. ועל
כולם: בתורקיה,

בדבר פעולותיה של האגורה בממלכה העותומאנית "קרא
לפני ‏ הנאספים הרצאה מיוחדת הר"ר ‏ פאול נתן. המשטר

. הקונסטימוציוני החדש --- אמר הד"ר. נתן -- הקל במדה. מרובה

את עבודתו החנוכית של ההילפפ:פיראיין, לאחר שבירר המרצה
את תכנית -האורגניזציה ואפני התאמת המופרות של האגודה אל
הצרכים. המקומיים, דבר בשפת יתר על חשיבותה של הלשון
העברית בתור הבריח המאחר את כל יהודי ארצות הקדם. מוה
עבר לדבר על דבר הנחיצות לתקן ולשכלל את בתי התלמור:

"תורה ע"פ דרישות:החנוך המודירניות, ‏ מבלי הזיק, כמובן, בוה

להאופי הרתי שלהם, וכן גם על אורות הצורך המורגש בהשכלה
טיחנית בארצות?הקדם, אשר שם התחילו עתה עוסקים בעבודת

חבור הדרכים ומפעלי אינדוסטריה, כשיהיו בארץ יהודים אינז'י:

נירים, איליקטרו-טיחניקים ואנשים בעלי ‏ השכלה טיחנית . בכלל
עלול. זה להרחיב את שוק העבודה לפני היהודים ולהגדיל את
האמיגרציה. שלהם אל המזרח הקרוב . יהידי-המורח הם האילימינטים

35 6 .חץ הההמההטה0 , 1806078 .62 13)הקינסעע] (ההמהתם >

., 7
4 /

גל י ון יר

היותר רצויים להפיץ את הקולטורה האירופית. בארצות הממלכה
העתומאנית, המפגרות מלכת אחרי : החיים המודירניים, אומרים
ליסד בפלשתינה אינסטיטוט טיחני, שבנינו יעלה לסכום של שבע
מאות אלפים פר. בערך, וכלכלתו השנתית משמונים. עד' מאות
אלף. הרעיון הזה מצא לו --לפי רברי. הנואם--מכברים. ומעריצים
וחומכים בכל מקים ובין בעלי. כל המפלגות, כבר. נקנה. בחיפה
שמח אדמה. לצורך בנין האינסטיטוט הוה.

מפני שהורע מצבם של היהורים. כרופיה ‏ ומפני המשבר
האמיריקאי הוציאה. האגודה בשנת 1908 על צרכי: האמיגרציה
סכום של 980,001 מארק,

תודה מיוחזית הביעה האספה להד'ר שמריהו לוין
בגלל עמלו הרב להוציא את רעיון יפור הטיחניקום בפלשתינה לפעולה,

--ההתאחדות הבללית של כל הפתדריות העזרה היהודיות.

כידוע , מתאסצים זה זמן רב להביא באגורה כללית אחת את בל
המופדות , העוסקים בהמצאת עורה ליהודי-המזרח ולהטבת מעמדם ע'י קולוי
ניזציה רחבה. גם בברלין, גם בניו-יורק עמלו ויגעו הרבה לבצע את הרעיון
ההשוב הוה.. מפני שהכל הכירו, בי רק ע"י עבודתם המשותפת של כל המוסדות
יובלו לפעול לטובת מטרותיהם ושאיפותיהם בהצלחה מוובה, עד כה הדגישו
ביחוד , כי החבור של המוסדות הישראליים הוא דכר הנחוץ רק ביטים של
קטפטרופות גדולות +

עתה מודועים מפ אר יז, כי בימים האחרונים עשתה חברת יק"א
צעד גדול להגשמת הרעיון הגדול הזה. יק"א יסדה לשכה מיוחדת, שאליה
תפנינה במקרים ידועים ההסתדרויות. היהודיות, שחוברו יחד למטרה כללית:
הלשכה הואת תעמוד אתן בחבור ישר , וביחוד תשתדל להביא לידי אספת
קונפירינציה , שכל הפתארות תשלח אליה שני צירים , האורגניוציות, שבבר
נתנו את ידן אל הדבר. הן: יק"א, חברת כי"ח, ה, הילפס.פיראיין" של יהודי:
אשכנז , אגודת.אחים. בלוגדון, ‏ האליאנס בווינה ואגודת ועדי = יהורי-אמיריקה
בניו:יורקי

- בגליל גי וי ורק הוכרה הלשון העברית בתור לשון. מדעות, העומדת
על מדרגה אחת עם כל יתר הלמודים , הנותנים את הזכות להכנס אל
האוניבירסיטה , ואם יקכל האחד את מספר הציונים הנחוצים בעד הלשון
העברית או פטור הוא מהבחן באחר הלמודים הנהרשים מאחרים +

---נבחרי הנהגת הקריה. בברלין הפוציאל-דימוקראטים חציעו בישיבה
האחרונה , שיאסרו את השחיטה עפ"י אמונת היהודים משום צער בעלי.חיים ,
אבל הצעתם נדחתה.

ספרוּת וְאמנוּת +

ביום 8 לאפריל מלאו חמש עשרה שנה לעבודתה האמנותית
של היותר מצוינה על הבמה העברית מרת אפתר רחל קאמונסקי,
המשחקת של התיאטרון האמנותי היהודי הראשון,. ביום ההוא
הציגו להביניפים של המשחקת בפטרבוג, ששם שוהה עתה הלהקה
שלה, את המחזה מיר'לה אפרת, הקהל, שמלא את כל התיאטר
מפה לפה, ערך להמשחקת אובציות סוערות. האינטלוננציה
העברית בפטרבורג והסופרים העברים חוגנים ביום השבת, 18
אפריל, את חג יובלה של מרת קאמינסקי,

-- בקרוב יתחילו לצאת בוילנה קובצים ספרותיום בשפה הי הודית בשם

,יורישער אלמאנאך' הנערכים ע"י ש, גורליק. בהקובץ הראשון יבאו, מלבד
יצורוח בלטריסטיות של טובי הסופרים היהודים, גם המאמרים האלה + ,יודי*
שע מיסטיק" מאת הד"ר מרטין בובר, ,די ליעבע צום פאלק" מאת עפראן,
,דאס וועוען פון יודענטום" מאת בן-חורין, ,בריעף צו א פריינד (חמשה מכתבים
חדשים) מאת ש. גורליק, ,ל. שעסטאוו" .מאת ליאון גס, א,צוואה פון אנ'איוני
זאמען" מאת %*4. יבאו ג"כ מאמרי. בקורת על הספרות העברית , היהודית!
והכללית , ותרגומים ‏ מיצירותיהם של רודגבך , מולטטולי, אלא הנסון ועוד.
בבל עניני מערכת צריך לפנות,

.108080 2080 זנוטס ,0 | קאאה5קסע מז

העורך:המו'ל + י, ל, גולדברג.

0 1 000

2

: = ספרים חדשים,

1) ה קדם פפר עתי ליריעות שמיות ולחכמת ‏ ישראל . ווצא אחת
.ברבע שנה. בהשתתפות הכמים מובהקום ע"י וצחק דובער מארקאן, ה"ר
אברהם וארואוופקו, פ"מ פטרסבורג . שנה שניה. חוברת כפולה 6--8,

9) מקורות לקורות דיני נשים ועריות. אצל הקראים, יוצאים לאור
ע"פ בתבי יד עברים ‏ וערבים, מאת יצחק דובער מארקאן. חלק ראשון, חוברת
ראשונה. ס"ט פטרבורג ה' תרפ"ט,

8) יצחק דובר מארקאן מאמר על אדות מחוור מנהג בכא,
פטרסבורג תרס"ט.

4) מקרא מפורש הוצאה חרשה של בה"ק, נועדה למורים
ולתלמידים . פר מלבים א', ספר מלבים כ', עם באור קצר מספיק
ומדויק, מאת י. א, טריווש,. ד. נוטיק וג,. לוין וולנה תרס"טי
00 מה גותגו9 ,088ע0ום0 .ה מ 6 ב 6ועםו110 (5
- 70186 180180007 .1909 שוקו10 התמ ם801 ,00000 תסגטו0מן
0 ;00ַזההתו1880ה] ‏ 2100180800 .מז201 .\ (6

4 מס .11 80 708 ,0ַמספנה1

. ודי יי /

> | .אידישע צייטונג

א גרויסע, גייע מעגליבע צייטונג פאר אינפארמאציען פאליטיק און לימעראטור
פריוז ‏ 6 רובל -א יאהר, ‏ 8 רובל | א האלב:יאהר,
0 רובל א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חורש,
א נומער אין איינצעלפערקויף 8 קאפ',

₪ = = ₪ =₪ ₪ = =

די ,אידישע צייטונג"
וועט \ געבען איהרע. אבאנענטען ועהר. א וויכטיגע -פרעמיע

= :
אירישע געשיבטע
5 (גרויסע אויסגאבע)

פון ש, דובנאוו
8 4 בענדער, -. 8 ביבער (אלע חדש ---א בוך),

די אבאנענטען פון ,אידישר צייטונג" צאהלען פאר דער ,אירישער געשיבמע'
אלע 18 ביבער מיט פארטא :

-אין רוסלאנד -- נאר 2 רובל ; אין אויפלאנד - נאר 8 רובל
אדרעפם:
2 1133 6הדה11,, 01
רעראקטאר-הערויפגעבער /פ, מארגאלין .

]1
0 60 10100 .יד ההות הפיקה

- 10 .1 .< 989075 .038הזזוג חסת ,41085 יע פב
5 הקספה :

ו

הת .1 .3 אהגא הק-ה ג 0 \ יחה .ה .א

| 1100000 .מנתיה0פחג מצ-3 65קק ,ההצחג 00105
,7 01008 :פ'ססכה ג .ה

ה

אוהה 110 .יתץ) הפכ -- התפסת98הא .]3
(.1 066 .ה .קץ .הפתהפ08
000006-‏ א הההאתוהוג :]וז 0 זהנתפה הה8ב06 0486
ה א 08000 ה ה

אההסקפוגץ ההפזו .הבומתהפת הצס6ה

2

05 010 החור 000160006 ₪ 66606גימועטנה דד

9 אבב" 6

הוצאת פפרי למוד ומקרא לבני הנעורים ולעם
עד הנה יצאו לאור ונמצאים למכירה: -26₪

מהמחלקה ,,ספרי למוד" !

61 52 (ספר אלפאיביתי לראשית|

]+ -- הקריאה העברית).

א, ליבושיצקי ,

מחירו 25 ק', משלוח 4 ק'.

6 ברית בְּכְתַב (מתודה חרשה
סה למודי
השפה), ל, שאצקי ,

מחירו 25 ק', משלוח 4 ק':

- ולמתלמדים.

6 5 הָעַבְרִים (לפתי ספר

חל ק רא ש.ון, תקופת בתבי
הקדש , עם הרבה ציורים ומפות),
ש. דובנום ,,

מחירו 60 ק!, משלוח 8 ק'.

ורות הָעברים (חלק שני,

עד הגאונים
תמונות,
הל

עם הרבה ציורים ,
ומפות) +
מחירו 70 ק', משלוח 10 ק'.

מהביבליות' ,ספרות יפד", (לגדולים):
1) י. 5+ פר?: כתנים חרשים

(חוברת א'
ממעשיות ר' נחמנ'קה).,
עם תמונת המחבר .

3 ו (מעשה):

מאת ד פרישמאן .,

עם תמוגנת המחבר ..

4) אאנדות 1 (מבחר ספורי המי,

, תולוגיה * היונית‎ --------

עם ציורים. רבים ,|
מעובדים בפגנון ביבלי מהמקורות|

הראשונים ע"י א, ב. רוזנשטין

לע"ע יצאה לאור חוברת ראשונה

(5 אגדות בלוית 4 ציורים).

החיים (פפווים

6 המוי חחו

חוברת א'.

ורשימות

מחיר כל גומר 5 קאפ' בלי משלוח:

-= פרוספקט לי

5
הכתבת לבל עניני המערפת + '
.5 ,6מ88ה11080 ,98גזמק8 ,"41102 .ההמסעאת)י ‏

הכתבת למבי

.06 ורי ייס'ץ \ 8 1113 \ 1 .תהזה .זונוז,
פוכן ,ה ע ול ם"

למרינת . אמריקא בכלל ולעיר. נויארי

מר 0+ דרוקערמאן

1 0 0 50 08081 1.

כ
66 5 לדות., מאת א. ליבושיצקי,

מהביבליותיקה ,הקורָא הקטן"
(מנוקדת ומצוירת)..
5) הִפַבָחַר אנדות הַעְבָרִים

(ערובים ‏ בסגנון ‏ ילדים ‏ ולרות
הילדים , בלוית הרבה ציורים).,
ע"י מערכת ,אבים" ,
4 כ ומעשיות(לילדים)
מאת י.. קצנלסון +
/₪) ב הַבּרן5 (פפור המעשה,
. י<-עם תמונת
סטיפינסון וציורים) +
מאת יעקם פרנקיל +
6 ו חיות (פפורי ואו
---לוגיה לילדים
עם ציורים).,
מעובדים ע"י ש: ש, קנטורוביץ+
מחיר כל נומר 10 קאפ'.

תיכף אחרי חנ הפפה יצאו:
מהביבליותיקה ,,אנשי שם" (לעם): ' :
- רב מלאדי חייו, השפעתו
4 2 ואנדותיו

מאת הלל צייטלין +
4-5) גיד מקאָוינ מקאזיניץ. (חייה,
הרבס ו
ואגודותיו). מאת ע, נ, פרענק,
מחיר בל נומר 10. קאפ' בלי משלוח !

נמפרו לדפום ויצאו במשך הקיץ 1
לה הָעַבָרִי (המהדורה
₪ -- המפודות
של ,הילד") + 0
מאת א ליבושיצקי 2
הַעבָרים (חלק. ג',
2 סוף הספר

מחדרש

₪ סוחת מנד
8 20

נומרים ש לוה םחל ק ה
,ספרות יפה" >

---- ,הקורא הקמן":

19 6

,אנשי שם"

תמונותיהם) .

צויר נשלח חגנם . 6

ירה הראשית +

ק וסביבתה בפרי
(בימ"ם)

2-2

מאת. ש, דובנום + 7%"

נּמָרים של המתלקה א

נוּמָרִים של המחלקת "

(גדולי הצריקים והתפודיט ל 5

עס ווערט . אָנגענומען. דאס אַכּאָנעמענט. פון ‏ 1-טען אפריל
אויף די נייסטע אוּן פערשפרייטעסטע אידישע מטגליבע צייטונג

(צוויוטער יאהרגאנג)
אלע אִבאָנענטען פון ,היינט" בעקומען אומזיסט א וויכטיגע -און
גרויםע פרעמיע :
אַהויזדביבליאַטעק

אַבּאָנעמענטס:פרייון
איאֶהר 6 רוּבל, אַהאֶלב יאָהר 8 רוּבל, א פיערטעל יאָהר
0 רוּבל, א חורש 50 קאָפ',
די הויזדביבליאטעק" בעקומען נאֶר די אַכּאָנענטען. וּאָם
שריובען אוים רעם ,ה יו נש" ניט ווענינער ווי אויף אַ פערטעל יאָהר,
דער וואָם וויל אויך בעקומען די ,הויודביבליאטעקי דארף
בעצאַהלען ‏ נאֶר ‏ עקספעריציע:הוצאות :
8 יאֶהר--50 קאָפ', א האָלֶבּ יאָהר- -85 קאָפ',
א פיערטעל יאֶהר -- 15 קאָפ',
אדרעס.
ההא 1111775 .88 .ה ,ג 1
.001008 11101 166800002 ,גת ו

יצאה לאור ‏ מהדורהח שניה

של ספר אגדה. חלק ראשון.
המחיר + רובל; עם המשלוח 1,16 רובל, מחיר החלק השני
5 קו"פ; עם המשלוח ?8 קופ',
מחיר שני. החלקים בכריכה. יפה עם המשלות--- ₪85 רובל ,
נמצאות למכירה אצל :
.008 0--**11 10 .11388
- א 196 .ות 88 "סומח סיטת
. דגאסופאקץ .-דזזזזתפית החת -7

0 ד אכ
(0600(18ה) דק-ה)
הואסה6קמס ₪ ס6התתההק1ססהוך
6 061 0000 1 3
1 / 1 8 00010 068808810
יניס ופ וי

860 110070 6תט .ל

וא\ו .0 .ות 1-6 ,1פק\ ד- א 9

ה ,121 גוהיי1 -מסנווטיות
6 ,00 ה 3100070
111 110016 הק

ה

7 0
0

/

עמ
|[
?0

=
6 לש

₪
6
ב
-
=
=
1=
=
כ=.
1%
-]
כ
רכ,
ב
נש
-ם
-

ור וצ ו וו ותד

לאוהבי הרחוקים והקרובים .
אני מקבל חותמים ‏ ומורעות. לכל: העתונים, ‏ הירחונים העברים:
והזרגונים במחיר הרידקציות; והחותמים. על ידי לשנה יקכלו פרם:
(נוסף על הפר מהמערכת) את ספרי ,גן פרחים" חלק שלישי,
החותם על חצי שנה יקבל את ספרי ,עלילת שוא", והחותם לרבע
שנה -- את ספרי ,אוצר חרש",
האדרעפע אלי:
.המתח ,8ו30012060288 70 ,160885 .0
,0811080806 ,1101880[1 .0
ברגשי בבוד ובברכת ציון
יהושע הלוי מזח,

הוצאת ד חריסתומתיה
0 לשנות. הלמודים השניה
והשלישית ,

מהעבר הקרוב

עשרים וארבעה ספורים
בשתי מערכות

ערוכה. ע'י המורה

מ. מ, אליצקי
יצאה זה עתה לאור.
הספר כלו הנהו מנוקר.
המחיר ‏ 60 קאפ, למוייס

ולבתי ספר רבט
להשיג בכל מפ"ה ומידי. המו"ל*

מאת מיכח יוסףפ ברדיצבסקי
תכן. הענינים +
מערכה ראשונה +
א) צללו ערב.
ב) נדויה של אתה.
ג) הקדיש.
ד) אהבעה דורות +
*

.המח 98085 .40

ה) ראשי אבות. ו
ו) עולם עובר, שצת
ז) בתים. 00 113
ח) הג האות. בו
מ) השנים.

י) השאלה. \

וא) שלום בית..

יב) שלש מדרגות ,
מערכה שניה:

יג) אהכת נעורים .

יר) לארץ אבות +

טו) לפלגות עיר .

טו) הבודדים ,

8
ל
ו

ו
ו
1
ו
00
ו
0 ו

יו) יפרה אדומה . 2

יח) ממקום למקום.

יט) ואת הפעם .

ב)' לא בא אל החוף.
*

בא) המחיצה .
כב) בינתים +
בג) ימי קיץ בפתו.
בד) זכה. בגורל .
מחירו 1,30 רו"ב ,‏ ע"פ 140 רו"ב
מבורך הדר 1.60 רו"ב, ע"פ 1,70 ר'.

המכירה הראשית אצל ח' אחי .
0%
ו ד | ו ו
. : . ו והש המקהה

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין

4 ף [ 7

מכיל את יסור הברזל באותה. מדה שמכילים. אותו ‏ הריציפטים%
היותר ‏ מעולים של הרופאים, ויסוד הברול שביין. ,ברולי יש בר
כדי לטהר את הדם ולהבריא את הגוף והוא ‏ יפה לשתית"
לגדולים צולקטנים ומועיל. ביותר. וזול. ביותר מכל שאר היינות:
/ . = המכירה אצל חברת. ,כרמל" בורשא,

4

0 / .

שבועון עברי.
הציונות | שואפת לרכוש מקלמ-פטוח 2"

משפט-נלוי ‏ לעם ישראל ‏ בארץ. ישראל 0

(פחנרמח ‏ ביל
ו
5 א
0 > :
: התכן:
.= נצחון החופש בתורקיה והציונות + = > ל'י. .
₪9 לתולדות. הפועלים במושבות א'"י, ₪ : 50

מלכת האביב. (שיר)., אברהם סולודר +

5 2 ביבליוגרפיות 4 נייע לעבען") + מ 5 0
6 = עד פעולת החברה ,עזרה ע"י עבודה" בוילנה, אמן +
ביאליק בארץ-ושראל. א בןדמשה .

8 מכתבים מגליציה (האפפה הכללות. של ציוני גליצוה) ,| מ, ם. ז-ן.
9 ועידת ציוני פלף פודוליה,
0 השבוע: (הציונות ‏ בארץ-ישראל | במרחן בתפוצות-ישראל ן

%- ספרות ואמנות 1 > ;

מחיר ,העולם" בוופיה+. 6 4 רובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה "17 רובל, ולחדש 88 ל
בחו"ל + באוסטריה-אונגאריה 10 כתרים , בגרמניה 9 מארק / באנגליה /9 שולינג באמוריקה 5 דולר,
: פויץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון וה לחצי ולרבע שנה.
בעד שנוי האדריסה 30 ק.

6

מחיר מודעות : בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים; -- על העמיד הראשון 60 קופ'. ועל שאר הקטודים 40 קופ'י

האדריפה: :
0 1 \ .8 ב ל וה וגה את ואונס

ווומורה עברי מנופה1
וורע /גם את השפה הרוסית

מבקש קונדיציאה,

לפנות למערבת ,ה ע ול ם" בעד .0 .4

הוצאת מרכז , עבריה"

הקונפרנציה ההאגית .
א---ט, אלול התרפ"ב

דין וחשבון של עבריה.
(חמישה בויגען דפום, המחיר 20 קאפ)

מסבות חצוניות שונות. (ביחור מפני שקשה היה לפדר את
"החומר. המפוזר) נתאחרה הוצאתו של הרין-"והחשבון עד עתה,. אבל
-הרעיונות השונים על תחית הלשון העברית בכלל ועל הרבור העברי
בפרט, ‏ רעיונות שיש ביניהם מקוריים וחשובים. מאוד; ‏ והווכוחים
= המרובים כמעט על כל שאלות חלשון והספרות העברית, כל אלה
עושום את : הדין והחשבון למלא. ענין וחפץ. גם זמן מרובה: אחרי
= הקונפרנציה . ההאנית, ‏ ואפילו לאלה שעומרים עדיין. לעת. עתה
= מלחוק להתנועה ההיא, 777 7 ה 0 7

: יתר הוצאת ,,עבריה".

א ,הלשון. והחנוך". מאת אחד"העם, ה"ר קצנלסון וש, . דובנאווו

מחירו 90 קאפ.
החנוך העברי--והו הצעד. הראשון להפצת לשוגנו הלאומית .

על כן מצאח עבריה לנכון להוציא את שלש הדרשות הללו, שדרשו שלשה >

-אנשים גדולים ומפורסמים על ערך הלשון ‏ העברית: בחנוך העברי. בהן יבול
הקורא למצוא לא רק דברים חשובים על חשיבותה ונחיצותה של
לשוגנו בחנוך העברי, אלא. גם על אפ שרותה.

ב) ,מה לעשות +" לשאלת המשבר בספרות העברית . מאת

ריר :יוסף. קלוונר. מחירו ‏ 10 קאפ,

- הקונטרס הוה שנכתב לפני שנתים הנהו בעתו עוד עתה. עוסק הוא
שאלת הספרות היותר. חשובה -- לשאלת - המשבר, מומן לומן בא משבר
בספרותגו, לוטן וותר מרובה או טועט. | המחכר מכאר את הסבות ‏ הגורמות

"לוה והאמצעים איך לרפא את המשבר + 2
' .,בספר",. מאת ד"ר' מ י. ברדיטשבפקי.
חקירות. ועיונים

מחירו 10 קאפ.
בעניני הספרות ותנאי הספרות, דברים שראוים להשמע,
4) ,החנוך. העברי בא"י ובגולה".. מאת המורה בראשון לציון
מר. ויתקין. מחירו 5 קאפ,
המחכרת נכתבה בפקודת מרבז המורים בא"י, אשר מלא את ידי המחבר
* לבחוב. בשמם את הצעותם על דבר החנוך העברי בגולה ובא"י.

ה ,חבלי לשון". מאת ח, נ, ביאליק. מחירו. 5 קאפ.
= חקורות והסברות בדבר תחית הלשון .ו,תחות הפגנון" ע"י הרחבה
| מפנים --- היונ מתוך הלשון גופה, ומחוץ -- משאר לשונות.

שאל העבריים*,. קונטרס פרוגרמתי,

הקנטרס מבאר את היסודות והעקרים של עבריה, כתוב בסגנון חם
-- מאוד.

| הרבור העברי נחיצותו ואפשרותו מאת. הד"ר יוסף. קלויונר .
. מחירו 5 קאפ,
שמו של הקונטרס מעיד עליו, הוא מבאר בטוב טעם ודעת את נחיצותו

ואפשרותו של הדבור כ שני הקונטרפים האחרונים בראים שה בבל
בות-עברי; 5 -

הכתובת לממחבים ובספום זו

מחירו. 5 קאפ,

-- ו 0 0 - ל 1 2

עס ווערט. אָנגענומען דאָם אַבּאָנעְמענט : 8
פון 1:טען יעדעס מאנאט 1909
אויף די פערשפרייטעסטע. אידישע. צייטונג

,ד ל ל ב מז סא

(צוויומער יאהרגאנג)
אבּאָנעמענטס:פרייז:
-א יאֶהה 6 רובל,: א האלב יאֶהר ‏ 8 רוּכל, ₪ פיערטעל יאֶה
0 רובל, א חודש. 50 קאָפ'.

= אלע אפּאָנענטען,. וועלכע ווילען. בעקומען. די :₪0 ב יב ער פון
רער ,הויו-ביבליאטעק", ‏ וועלבע. אוז. גענעבען. געוואֶרען. אֶלם 4
ביילאָנע צום ,ה יינ ט" אין פערגאנגענעם 1908 יאחר, דארפען
צוּצאַהלען 1 רובל אֶהן באַנד; נעבונדען אין צוויי בענרער (98
ביכער א בּאַנד) --- 1,985 רוּבל,
די אבאנענטען וועלבע. האבען שוין איינגעצאהלט פאר די ,הויויביבלואטעק*
זענען טיר מודיע ,‏ או קירצליך וועלען ‏ ארויפגעהן פון דרוק לי לעצטע. דרין
בובער, . און דאן וועלען זיי בעקומען אלע - 50 ביבער צוואמען .
אדרעםס.
00 11111755 .288 .ת6 ,ג ג זז 34
8 ,0010088 ,> 110 600000 ,\ שו 108011 שר

,אידישע צייטונג". =

א גרויםע, נייע טעגלובע צווטונג פאר אינפארמאציע, פאליטיק און ליטעראטור
פריון 6 רובל א יאהר, 4 רובל א האלב:יאהר,
0 רובל א פיערמעל ואהר,. 50 קאפ' א חורש,
א נומער אין 0 9 קאפ',
= ₪ ₪ ₪ ₪ -
י ,אידישע צייטונג"
וועט. געבען איהרע אבאנענטען זעהר א וויכטיגע פרעמיע

ד -
אידרישע נעשיכטע
(גרויסע אויסגאבע)
פון ש. דובנאו 2
+ בענרער, אין 38 ביבער - (אלע חדש א בוך)ת
און אגוטע ריבטינע לייבט.פערשטענדליבע אובערועצונג. מיט 8 הקדמה >
פונ'ם מחבר, "געשריבען מפעציעל פאר דיוער אידישער אויסגאבע.. ו
דער פרייז פון. דער ,אידישער ‏ געשיבטע"--- 6 רובל,
די אבאנענטען פון ,אידישר ציוטונג" צאהלעך פאר דער ,אידישער געשיבטע"
אלע 1% ביבער מיט: פארטא :
אין רוסלאנד - נאר 2 רובל : אין אויפלאנד -- נאר.8 רובל
אדרעסם:
8 0 "הזד 16 אוה תי
רעדאקטאר-הערויטגעבער -ם. מארגאלין,
שעלתראקיעשטפצו עורק כ-נהסצו טיב טר הפנ 1 ה אנט בצח הצפה עד לקי 0 סקמו תפ בשחי =

- אפ זר .זז 8 | = <דהזוסוסממה וותסמקפס
.אופא .מהזדעתמי החת

ש

1 01 1 אאנ-ת
(300018 פת-ה)
הןא6תסקמס א סהמההסדס0םו1 >
6 0016 0806קאדו ,37188 קז מאנדסת. 6
5 616 מקה 0088098116

,2 גו :0ג\וסותת
6 ,860 31000780
,1108 0ת1180001ה. ,00הזק8
1 שנס ומר
6 8
.801010 0ע0ג01ג 6מנד 1 - ו ל
8 יו שר ו ₪

שנה שלישית

2 ה

.9 ,1 4-66 ,ג א, 711 5 מ

לו,
נצחון החופש בְּתוּרְקיָה וְהַציונוּת +

המשבר. הנמרץ והקשה, שעבר זה עתה על תורקיה, ואשר

הביא בסכנה לא רק. את הקונסטיטוציה, ‏ אלא היה יכול גם להרוס
| = = אֶת הממלכה. התורקית. ולפוצצה לרסיסים --- הביא לחורבן הסדר

הישן - ונגמר | בנצחונם ‏ המזהיר | של התורקים-הצעירים. נושאי

דגל"החופש של עמם,

בההרגשות. גדולה ובהתענינות עצומח,. עוד יותר מאשר בימי

- | העבר, : התבונן. כל העולם. אל המלחמה הזאת .המלאה. הור

וגאון, המתגלה. כחוון. אגדה מזרחית,. המוזרה כמעט לעמי. איג

רופה , התורקים הצעירים הפליאו. את העמים הקולטוריים ועוררו
== = אצלם ‏ רגשיההתפעלות. לא רק באומץדלבם ‏ המתמיה, = בתוקף=
= העתם. ובכחם לשאוף. למטרתם בלי מורך ופקפוק -- אלא גם
בהמתינות. והטאקט, ‏ הניכרים בכל צעד שלהם, ברצונם להמנע
משפך-הם שלא לצרך, ובוה שנקו מעריצות ומאהבת הנקמה
הבלתי נחוצה, ‏ הכרים המצויים ביותר אצל המנצחים..

בני ‏ אותו: העם. שנחשב עוד. זה לא כבר בעיני כל האנשים
התויבותיים לסמל העריצות והפראות., שתארו אותם כפראים מרושלים
או באשיבאזוקים. צמאוםילדם --- הופיעו ‏ לעינינו * בתור. אותם
הרזיגמילמינים של המזרח, שעל אודותם דבר עור ביקונספילר-
דיזראילי לפני איזו /עשרות שנה,. הם התנשאו פתאום. לעוני כל
העולם וחרתו בספר-התולרה של מלחמת-החירות אחר ‏ העמודים
היותר יפים והיותר. נעלים, שכמותם מעטים גם בקורות עמי אירופה,

גם אותם הספקנים, ‏ שהתיחפו. זה לא כבר - בחוסר-אמון
להמהפכה. התורקית, = אינם יכולים ‏ עכשיו להטיל ספק ‏ בבטחון
הקונסטיטוציה. ובקיומה האיתן ,= המאורעות האחרונים. היו לכור-
מבחן נעלה לקונסמיטוציה זו, לאותה האש-המצרפת, שבה הוקרש
ונתחוק החפש של התורקים,

אין ספק, שהתורקיםההצעירים, אדוני המצב, ‏ שהיו מיושבים
ברוחם ומצוינים במשמעתם הפנימית באופן נפלא גם ער עתה, ילמדו
הרבה מהמאורעות הללו. הם ישתרלו. עתה בוראי לבסס בסוס
גמור את ממשלתם, להבטיח את הסדר החרש ולאחוו בהאמצעים
הררושים, ‏ בבדי. למנוע בער נסיונות של קונטר-ריבולוציה ‏ כזו
בעתיר. התורקום הצעורים ינשו תיכף בלי ספק לפרור התקונים
| הארמיניסטראטוביים ‏ הנחוצים. כל כך. לתורקיה. ואשר בהנהנתם
התרשלו. ער" היחו .

המקרים האחרונים את התורקים:.

. רובת סה"

ווילנא, י'ג אייר, תרפיט,. ==

.₪ 1909 ,היק 0ע-91 ,ג דוס ה

\ >

הצעירים להחליש קצת את. שאיפותיהם להתרכזות-הממשלה,
ולהתחשב ‏ יותר עם הדרישות והצרכים "של הלאומים השונים,
שעניניהם מתנגשים יחר בתורקיה החדשה, ובודאי לא תשובנה
כל אותן השגיאות שנעשו ע"י : התורקים הצעירים שכורי. הנצחון
היולי הקל,

בהתענינות מיוחדה ובהתרגשות רבה הכיטו יהורי כל הארצות
אל המקרים בתורקיה; ובחרוה מיוחדה קדמו את כל צער שהקריב
את התורקים הצעירים ‏ לנצחונם. מלבד האהבה ומפירת:הלב. , שעם
היהודים טראה המיד להחופש ‏ והצרדק בכלל, ישנו ביחס היהוחים
לתורקוה. עור מומיגט . אחר::. רחשי. ידידות. פנימית: ורגש. הכרת: ‏ "
תורה 2% התורקי .‏ העם העברי. לא יוכל לשבוח, : כי תורקיה
היתה במשך כמה מאוח שנה פנת-האורה האחת, ‏ שבה מצאף
היהורים | מגן ומחפה, גם בעת ששרר בתורקיה הפרר הישן,
לא נבדלו היהודים בזכיותיהם מכל אורחי הארץ,. ולמותר. הוא"
להניר, בי מצב היהודים היה \ יותר. טוב תחת. חסות ‏ השלטון ?
האבסולוטי | הקורם בתורקיה | ממצכם ברומיניה | הנוצרית
והקונסטיטוציונית, אחרי שנשתחררה. מעול התורקים.. יחיד במונו '-
הוא. מצב היהורים בתורקיה, ונפלא הוא ליהודי אירופה, ‏ וחמצב '
המיוחד. הזה הטביע את. חותמו. גם על. הפפיכולוגיה. ‏ של. והודו"
הארֶץ הזאת, תורקיה אינה מכירה את- שאלת-היהודים,- ושאלה
זו קשה גם השערתה שם, היחם של התורקים. ליהודי ‏ ארצם.
מתגלה ביחוד ‏ כעת, אחרי שחרור הלאומים בתורקיה. ‏ היהודום >
קבלו את החופש בארץ זו לא בתור מתנה, הנתונה ‏ להם ע"י "
איזה ‏ מפלגה: שלטת או עם מושל, ‏ ולא במחיר. קרבנות לאומיים
גדולים, --במול העבר שלהם וכפירה בעתירם, כמו שקרה ברוב
ארצות אירופה, יהורי תורקיה הם אחד. העמים השונים במדינה
שיחר אתם נשאו עד כה בעול האבסלוטיות. בארץ. זו מבלי הכיר;
שום שעבוד מיוחד. בתור יהודים, ויחד = עם כל. הלאומים האלה
נלחמו: והגיעו לשחרור המרינה וממילא לשחרור עצמם,

העותומנים * משתרלים להביע. בכל עת:מצוא ‏ את. רנשו:
חבתם וידירותם להיהודים, ‏ הס שמחים. על זה, ש,הלאם העברי
המפואר .מצטיין ‏ ביותר בין כל עמי .תורקיה בשכל, ברעת,:
בכשרונות, בשאיפה למדעים ובהתאמצות לרכוש את המקום הראשון
במרינה" ‏ (רברי הוויזיר הגדול חילמי-פחה ‏ בנאומו. שנשא. בעת.
קבלת-הפנים הרשמית. של החכם:בשי). > ה

און . אופא 7 ההתרגשות . הנלהבה 0

:

העולם =

גיון טו

ההתענינות ‏ הגדולה, | שמאורעות הארץ. הואת עוררו בקרב. כל
היהודים. הפזורים בעולם,
ושבעתים יגדל ערך המאורעות. האלה לנו הציונים. בנצחון
החופש בתורקיה קשורה האפשרות לעבוד בער תחית ארצנו,
הגשמת שאיפותינו, בנפש סוערת עמרנו כלנו ‏ לפני המאורעות
האלה, ובברכה ובשמחה קדמנו את נצחון החופש,
וכמובן, שרק בודרים היו אלה בין הציונים, שמתוך דקדוקי
עניות | של פוליטיקה עלובה מהרו תיכף אחרי המהפכה להשלים
מנקורתם הציונית גם עם הרו'ים. הישן בתורקיה, אין איש מסופק,
כי המצב החדש של הענינים יפתח לנו דרך לאפשריות גדולות
מאר, שאין לשערן עוד, כל זה, שלא יכלנו. ער עתה. גם' לחלום
עליו, כל זה, שהיה עד עהה רק נושא לחקירות תיאוריות בתור
הלכתא-למשיחא---יכול | להתגלם עתה בצורות. ממשיות ולהיות
למקצוע של עבורה חיה, אפשר לאמר בלי הגזטה,. שפלשתינה
נפתחה עתה לפני ‏ העם' העברי, ועתידו. בארץ:אבותיו תלוי. רק
ברצונו הפועל, בהכשרתו להשתמש בהרגע הרצוי הזה ובמרת
התאמצות ‏ כחותיו .
היחפ ‏ להתנועה. הציונית. מצד תורקיה המתקדמת--יחם
שאיננו. תלוי ברצון איש פרטי ונטיתו, אלא המתבטא ע"י העם
התורקי, -ע'י. אותם ‏ היפודות, השולטים בפועל בהמצב. הנוכחי
והנושאים. את שאיפותיו ומגמותיו: של כל העם---מתגלה. לעינינו
יותר. ויותר, והיחם הוה הוא טוב ורצוי באופן שאי אפשר היה
גם לשער. מראש, העתונות התורקית והמנהיגים היותר משפיעים
של תנועת התורקים ‏ הצעירים משתמשים בכל הזדמנות נאותה
בכדי להביע ‏ את חבתם להציונות, ובכדי לגלות את רצונם
לראות את האמיגרציה היהורית נוטה לתורקיה ואת היהודים מתישבים
בפלשתונה בתור היסוד הקולוניזציוני הנחוץ כל כך להעם התורקי +
הקוראים, ‏ העברים ‏ יורעים את ההשקפות, שהביע , כמה
פעמים אחר המנהיגים היותר ‏ מצוינים = של התורקים:הצעורים,
הד"ר ‏ ריזה:טיוופיק-ביי , הוא ‏ מכיר, בי פלשתינה שייכת לעם
העברי, ‏ וכי התישבותם בהארץ העזובה הואת ‏ תחשב לברכה
לתורקיה, הוא הבטיח. לעזור להתנועה הציונית, להקדיש את
כחותיו להרעיון הנעלה הוה ולהיות לאחר הלוחמים הראשונים
בער התגשמותו , לפי רעתו של ריזה:מיוופיק?ביי מחויבים. כל
היהודים להיות. ציונים, והוא מתפלא, שהציונים עוסקים בויכוחים,
במועצות : ובאספות ,| בשעה שעליהם לגשת. תכף' לעבורת
= ההתישבות בפלשתינה, הפתוחה כבר לפניהם,
כן השתמש. המנהיג. של תנועת. התורקים:הצעירים . ונשיא
הפרלמנט, * אחמר:ריזה, בקבלת:פניו ‏ הרשמית של ראש יהוי
חורקיה, = החכםדבשי ,‏ כרי להודיע >?היהודים = ולההסתדרויות
היהודיות בחוץ לארץ, שתורקיה היתה מקבלת ברצון נודדים
והודים, היוצאים. מהארצות שהם נררדפים בהן, כמו בארצות
רוסיה ‏ ורומיניה, וכי הממשלה העותומנית היתה מביטה בשמחה
על היהודים המתישבים בארץ בתור היסור היותר רצוי לישוב ארצה,
הרברים האלה מצלצלים באזנינו. באופן. מוזר ונפלא בעת
הואת, בשעה, שהמדינות--אלו הוחקות בלי חמלה ובכל האמצעום
את יהודיהן. לעזום. את הארץ, ואלו, שנחשבו. עור זה לא כבר
להמקלט. היחירי של המוני. הנורדים היהורים,. הולכות ונסגרות
לפניהם. יותר. ויותר, ‏ למרות דאגתן של הארצות האלה ,לשמור
את דגלן לבל. יכתם" ,
כמו לפני ארבע מאות שנה, אחרי גרוש ספרד, כן גם עתה
= היתה. תורקיה --- הפעם ארץ חפשיה המכינה עצמה לקראת חיים
חרשים --- הארץ. היחירה = הקוראה ‏ להיהודים \ המשוללים. ארץ"
מולדת' לבוא ולחסות. בצלה .

ב

2

והיחם הטוב, שגלו מנהיגי התורקים-הצעירים למפעלנו, מתבטא
גם בהעתונות התורקית. עור לא נשמעה ער כה בתורקיה אף
דעה אחת מתנגדת להציונות ,

החזון הזה מתבאר. לא בנימוקים של הומאניות ואהבת הצרק
בלבר. התורקים יורעים להעריך את חשיבות היהורים בעד ארצם,
הנצרכה בעת להעשיר את ישובה ביסור חדש, יודעים הם כי היהורים
וכולים להיות היפוד היותר רצוי לזה, התורקים מבינים, ‏ עד כמה
גרול ערכם של היהורים בער תחית פלשתינה, העתידה להתעורר
בקרוב לחיים חרשים, העם התורקי מתחיל להרגיש, שהיהודים הם
הידידים הטבעיים והאמתיים שלו, וכי הם יכולים לשמש לו גם
בתור תריס נגד כחות זרים אחרים, החודרים לפלשתיגה, השואפים
שמה למטרותיהם ‏ המיוחדות ‏ לרעת תורקיה והמבקשים להבנות
מחלישותה. והתפוררותה של תורקיה +

עוד סיוע חשוב ורב ערך תמצא לה תנועתנו בתורקיה: היהודים
המזרחיים --- אחינו אלה, ‏ שכמעט לא היו ידועים לנו כלל. ער
כה, המלאים עוד-כחות רעננים, הדבוקים בעמם ושומרים בנפשם
את תקות עתידותיו,

שונה. היתה. התפתחותם. של יהודי. המורח ולכן. נבדלים הם
מאחיהם שמערב. הרגש הלאומי שלהם נשאר שלם ובריא, וכל
שאיפת. של התבוללות עוד. לא פגמה אותו, וכשנשתחררו בכלל
כל העם התורקי, וכשהגיעה לאזנם קריאת התחיה, ‏ מיר נספחן
אלונו = היהודים = מתוך תמימות : הרגש הלאומי | שלהם, מתוף
שלמות הנפש שביהודי שבהם, בלי חקירות תיאוריות והתחכמות
יתרה.. אחינו המזרחיים עוד לא הספיקו לשקוע באותה ,העבדות
בתוך חרות" , | האוכלת | את היהדות, שנהבוללה | למחצה
באירופה | המערבית: הם אינם קוקים להתנצל ‏ על הרגש
הלאומי שלהם ועל הקשר שיש ביניהם ובין יהורי שאר ארצות
וארץ"ישראל, והם אינם צריכים לפחור פן יאשימו אותם בסתירה
בין הפמריומיות והציונות שלהם . כשערכו התורקים-הצעיויים משתת
לבבור נסים-מצליח, ‏ שנבחר לדיפוטאט בפרלמנט, ואחד הגואמים
בקש ‏ את בעל השמחה קהביע בשמם הודה ליהורי תורקיה --
השיב. לו הלו בשם כל עמו המפוור בתבל.

העיר סלוניקי, ‏ מרכז תנועת החופש התורקי, העיר הזאת,
שהיהודים | המה רוב מנינה = ורוב בנינה --- היתה ‏ גם ‏ למרכן
התנועה הציונית ‏ בתורקיה , והריפוטאט קאראפו, אחר מראשי
התורקים-הצעירים ומבחר כחותיהם --גלה את דעתו בער הציונות,
והוא. משתרל עתה לטובת. הועד, העתיר לקחת עליו עבורת
ההסתדרות. של האמיגרציה היהורית, הפונה לתורקיה,

אין ספק בעינינו, שיהודי תורקיה עתירים למלא תפקיר גרול
וחשוב במהלך תנועתנו. העם התורקי חושב את היהודים, היושבים
בקרבו לבעלי-בריתו היותר נאמגים המסייעים לשחרורו בחרף:נפש
והמשתתפים בצערו ושמחתו; ועל כן יתחשבו התורקים. בודאי
עם שאיפותיהם של היהודים האלה ודרישותיהם,

אחרי ‏ שעברו עלינו, על" המעוט הקטן של העם העברי,
שנים רבות של עבודה קשה ומיגעה, למרות שרק הוא, המעוט
הזה, הביע את שאיפות העם ותקוותיו: אחרי עבודה ארוכה
וקשה בסביבה המלאה חופר:בינה, שויון:נפש והתנכרות--הגענו,
לסוף, ‏ לימים יוּהֶר טובים ומשמחים,

רגע רצוי כזה לא היה עוד להציונות, ואולי גם' בכל
משף ההיסטוריה ‏ של נרודי היהודים וגלותם לא היתה עור
שעה מוכשרת ‏ כזו לרכישת ארץ-ישראל בער העם העברי.

בעתים. היותר קשות, | בכל שעות -החירום, =נשאנו אנחני
הציונים בסבל התגועה לשחרור העסולא הזיזו אותגו = ממקומנו
2 : , :

נליון טו

> העולם

2

כל המעצורים והפגעים, -- נשאנו אותה נשוא ועבור ער הלום . = באמה, מנהלי חשבונות וכדומה, כלם התנדבו לעזוב את משלח

עתה הגיעה שעת העם,

בעת האחרונה. אין לפגוש ‏ עוד ‏ כמעט מתנגדים לעיקר .

תכנה של הציונות והכרחיותה, כל תוכן של הטענות העיקריות
וכמעט היחידות נגד הציונות בעת האחרונה לא היו אלא המעצורים
החצוניים המעכבים את התנשמותה, ביחור הראו. מתנגדינו על
המשטר הדפפוטי השורר בתורקיה ועל יחם ההתנגדות המרומה
לרעיוננו מצד העם התורקי. עכשיו בטלו המענות והספקות האלה,
וכל הספקנים והפקפקנים, כל המפגרים והמצפים יכולים להספח
עתה למחננו, לשורות המערכה שלנו צריכים לשוב עתה גם
אלה מחברינו, ‏ שעזבו אותנו מתוך פחד. מפני המכשולים הרבים
ומפני העבודה הקשה והארוכה, --- אלה שחשבו, כי ,כל תקוותינו
וכל . השתרלותנו לרכז את העם העברי המפוזר בארץ אחת נופצו
עד כה אל סלע העריצות. התורקית, והנוכחים עתה, כי בטלה
הסבה שעבבה, לפי דעתם, = ,את פלשתינה והארצות חסמוכות
לה מהיות למרכז טיריטוריאלי לעם היהודים" 1),

כל איש יהודי | החי עם עמו- וחושב מחשבות על דבר
עתידות עמו צריך לתת כעת יד לתנועתנו.. במדה שיגדל במחננו
מספר * היהודים ‏ אמיצי-הלב ותקיפי-הרצון, = השואפים ‏ לשחרורני
הלאומי --- באותה מדה ימהר רעיוננו להתקדם ולהתקרב -למטרתו,

יותר מבכל שעה אחרת צריכים אנחנו לזכור עתה את דברי
מנהיגנו : ,אנחנו בראנו את הזרם האליקטרי של אחדותנו, ואין
גם החלק היותר קטן צריך. להפרר. ממנו".
= = העם העברי המאוגד והמאוחר יצליח להשיג מה שהמעוט
4. הקטן שלו --גם בקרבן שארית בחותץ -- לא עצר כח
להגיע. אליו,
אחריות גדולה מאד מוטלת כעת על כל העם העברי,
על כל החי והמוכשר לחיים בעמנו, לטראגיות | נוראה ואירוניה
אכזריה היתה מביאה אותנו ההיסטוריה הארוכה שלנו, לו הוכרחנו
ברגע כזה לקרוא: באנו עד משבר וכח אין ללדה! ההתרשלות
והפקפוק | בשעה כזו יכולים ‏ להיות | לשגיאה שאין לה תקנה
ולעון. פלילי ‏ לפני תעודת העם ועתידותיו . הננו קוראים עתה
ביותר אומץ וביותר בטחה מאשר עד כה לכל כבירי הרגש
הרצון בעמנו, שיבואו להשתתף בתחית ארצנו, בהשגת שחרורנו
הלאומי ,

ככ >
זים.,

לתולְדות הפועלים בְּמוּשָבות א"י,

עוד בהתקופה הראשונה, כשהופיע רעיון חבת ציון בקרב עמנו,
החליטו מנינים אחדים מצעירי עמנן שבנולה לבוא ארצה ישראל
בתור פועלים יהודים לרוות את אדמת ארצנ בזעת אפם
ולהפריחה בעמל כפיהם, .כמעט כל החלוצים הראשונים שבאו
לא"י על מנת. לפול דרך בעד. עבודת. היהודים,---כמעט כלם
.לא היו פועלים לפני בואם. לא"י, ורק הרעיון של" שיבת. ציון
השפיע עליהם ויביאם לירי הכרה, כי כדי לבנות את חרבות ציון
ולקומם את הריפותיה נחוצים. לא רק. אכרים יהודים אלא גם
פועלים יהודים, | לכן רבים ‏ מהם, שלפני איזו חדשים. הו
יושבים על ספסל בית המדרש, ואחרים שוקלים במאזנים, מודדים

) , ועצטוגער מאמענט און ציונוום? -- מאת "ה נ. סורקין. ,האס
יודישע פאלק" נמ 7, ניודיורק ץ. : 2

0

ידם ולבוא לארץ אבותינו להשתתף בתחיתה בידיהם ממש,

הם הסכימו לשאת במנוחה את כל התלאות: והמצוקות
שסבלו, ויפקירו את עצמם לבלי: לבגור במשאת נפשם. ההתנדבות
והתשוקה לעבור על שדמות ציון היתה גדולה כ"כ ביניחם, ער
כי לא נמנעו | לפעמים גם מעבוד אצל ערבים (לרוב בערך
בשליק ליום) למען יוכלו להתקים באהץ אבותיהם., אפס רצונם
הכביר להשאר בא'י בתור פועלים ממש הלך ורפה מומן: לומן
לרגלי השפעת השמה הפילנמרופית ששררה או בכל המעשים של
חובבי. ציון בימים ההם, הבילויי"ם עבדו זמן רב במקוה ישראל
בתור פועלים שכירי יום, אבל מצד אחד הציק להם מאד יחס
ה' הירש. (מנהל ביה"ס מקוה ישראל), מצר השני עבר גם עליהם
רוח התמיכה שקרע את דגל = הפועל. היהודי, = דגל, שהרימוהו
קודם כל כך ‏ בגאון ובאומץ לב, ‏ והתנרבותם לעבור נתטשמשה
והתנדפה מתקופה לתקופה.. אלה שוכו לקבל שכלול של אכר. נשאחו
במושבות, ואלה שלא הצליחו להשתכלל בחרו לעזוב את הארץ,
ואחדים מהם עברו לערי א"י ויפנו לפרנפות אחרות +

בכל אופן, למרות. כל החפרונות של החלוצים הראשונים
בתור פועלים, הצליחו אלה במשך. הומן הקטן לפנות ררך צר
ולכבוש מקום קטן בעד הפועל היהודי; כי. גם: אחרי שהחלו
לשכלל את החלוצים הראשונים לא נפסקה העליה לא"י, ולפיכך
הוסיפו כפעם בפעם לבוא מספר קטן של צעירים על מנת
לעבור במושבות והיו מתאמצים להשיג עבורה במושבות ,. ביחוף
קבלה תנועת הפועלים צורה. ממשית משהתארגנו בשנת תרמ'ף
להפתדרות * מיוחדה | בשם 4 ,אגודת = פועלים". בהפתדרות ‏ זאת
נמנו הפועלים האידיאליסטים ‏ וייסדו בית תבשיל משוהף ונם
הנהיגו ביניהם חיים של קומונה, באנורה זו נמנו אז משלשה ער

ארבעה מנינים חברים, וכמעט כלם ‏ עבדו בראשון-לציון; ורק <>

אח'כ שלחו מתוכם חלק קטן לפתח : תקוה.. רוב החברים. שכרו
להם בר"ל ארוה שבה גרו, ורק אחדים שכרו. להם חדרים
בבתי אכרים, חלק גדול מהם עבדו אצל אכוים פרטיים ויקבלו
שכר. עבורתם ל גרוש ליום ולהערבים היו משלמים בגרוש אחר,
פחות. האגודה הואת שאפה ביחור לכבוש העבורה בירי היהודים

וכך מביאה גם הכרוניקה. של הישוב. החדש ,בכנסת ישראל".
(שנה ב' עמור 90%) לאמר: ,אגורת פועלים צעירים נוסרה
להיות פועלים. ושכירי יום בהקולוניות, = כדי שלא. יאמרו על.
הקולוניסטים, כי עובדים הם את אדמתם בעזרת הערבים ילידי
הארץ ומבלערם לא יוכלו להתקים". ער כמה עבדו בחשק, אפשר
להוכח מוה שספר לי אחר מאכרי ר"ל, שאינו נמנה בין חפירי
הפועלים היהורים, כי אחדים מהם הצמיינו כ"כ בעבודתם, ער
כי הפועלים הערבים ‏ לא יכלו להתחרות אתם. בשנת. תרמיז,
בשהתפרצה המחלוקת בין אכרי ר"ל ובין פקיר הנדיב. ה' אופובצקי,
השתתפו חברי אגודת הפועלים באופן אקטיבי במלחמה זו, ואז
הרגישה. הפקירות, ‏ כי לפועלים היהודים, ‏ וביחור למאורגנים, ‏ יש
כח ממשי להצר את צעדיה, ובפרט. שהפועלים הם חפשים
לנפשם, אינם קשורים למקומותיהם כאכרים ואינם מצפים לתמיכות
הנריב, ‏ ותמצא לנכון להפסיק את התפתחות. כח מסוכן כזה, ולכן :
שמה את לבה בראשונה לחסום את הדרך בעד הנועת הפועלים

בתון המושבה , כאשר התפרצה המריבה בין: הפועלים וחפקיר,

והאחרון הביא ,חילים" לגרשם מן- המושבה, ‏ התרגשו\ .האכרים

מאד. ויגרשו את הפקיר יחד עם החילים מהמושבה, אח"כ כשנמנה

ה" חיים ‏ לפקיד במקום א, . הודיע בו בוום, כי במצות הנדים >

הוא גוזר ג' נזרות: א) ,שלא יכוננו כל חברה במושבה, בלתי.,

אם יסכימו לוה. בפריזן; \ ב). שלא. יְכְנִם: אדם. לכיתו. אורח. לא" -
2 4 . ש , +

א

-

מבני. המושבה,. בלי רשות פקיד. המושבה, ‏ יותר. מכ"ר \ שעות
ליוםן .ג). שלא. יקחו פועלים לעבודתם בשרה בלתי. אם ברשות
הפקיד". מובן מאליו,. ששלשה הגזרות האלה הועילו ‏ להרחיק חלק
גדול מהפועלים שעבדו אז כמושבות, גם אלה שנחשבו לכבשים
תמימים, או שעוד טרם נפגמו בעיני הפקירות בכלל. לא נתקבלו
לעבורה בזרועות פתוחות, אחרי ששני הגננים הראשיים היו אז
נוצרים, שמלבד שכרם הטוב והנאתם הפרטית היה הכל זר
לנפשם ורחוק. מלבם ,

הפקידות. קותה, שבגזרות הנ"ל תצליח להפמר" מהפועלים

"היהודים,. אבל האחרונים היו. מתחכמים להשיג עבודה במושבות

הנתמכות . ע"י. הנדיב באמצעים שונים, כמו תעודות מהאכרים
וכדומה, = ועל. אפה וחמתה. של הפקירות היתה. מוסיפה. לתת
להיהורים לעבור במושבותיה, ‏ ולא עור אלא. שגם לעבודותיה
היתה. מקבלת. יהודים, דוקא \ באותה השנה, שפרסמו את שלשת
הגזרות ‏ הנ"ל | בשם הנריב, קנה האחרון ‏ שמח גדול ע"י ארמת
ר"ל. עיו ויוריע: ,האיש, אשר בני משפחתו. רוצים. ויכולים
לעבוד ‏ בידיהם את הארמה, וא שר יקבל עליו ל שכור
פועלים עוורים יהודים (הדגיש ז'ם) ושלא יתן מקרקעותיו
בחבירה. להערבים, . יוכה בשטח וכוי" 1), אולם . בומן שהברון
הומשולד. היה מצוה \ כפעם בפעם ‏ לקבל פועלים. יהודים, ‏ היו
פקידיו משתמטים למלא אחרי פקודותוו במלואן והיו נותנים עבודה

= ליהודים בלי רצון , בבואי לא"י בשנת תרגיא סח לי אחד. מבני

פתחהתקוה,. שכשבא הברון בשנת תרמ"ז וראה שבשרות. עובדים
ערבים במספר יעצום, ‏ בעם מאד. ויצו | לגרשם. ולקבל יהודים
במקומם.. הפפור. הנוכחי נחשב. אז בעיני מעין דברי אנדה, כי

אמרתי, = אטו" לא ידע הברון, מי הם פועלי. המושבות + אח'כ

נוכחתי. בהמשך. הומן שנשארתי בא"י,. כי גם הספור. הנ"ל. אינו
יכול להיות. בדוי, אחרי שגם בשנת תרנייג בבואו. בפעם השנות
לא"י. נורע לו בזכרון יעקב,: כי בה עובדים. וותר | מאלף ‏ ערבים,

וגם לנגרים וסנדלרים. יש עוזרים נכרים,: בשעה שמספר הפועלים

היהודים. מניע. רק למאה, ויתרגז מאד, וידרוש מהפקידים להחלי
[ ו ף

את הערבים ביהודים. אבל במקום שעל פקידיו: היה להתאמץ
/ ץ

= למלא את רצונו עשו את ההפך, בי כעבור ימים אחדים,. אחרי

בפאה ‏ שר. לו היג,

שעוב הברון את א"ו,. פטרו עוד עשרות אחדות' מהפועלים היהורים

> שעבדו: בזברון-ועקב.. כבה. קרה. עור פעם בשנת תרנ"ט, כשבא:
הברון בפעם השלישית, פטרו אחרי סיורו פועלים רבים מהמושבות,

והפקודים. הטעימו, כי הנדיב חפץ לקמץ בהוצאות, . בכלל היו
הפקידים. פוטרים פועלים יהורים כשהיו מתעוררים לקמץ בהוצאות,

* ובאותו .הומן . היו מפקידים על זוג פועלים פקיר, | שהיה מקבל
שבר גדול..

הפקידות . היתה נותנת | עבודה. ליהורים ‏ בלי חשק, כאלו
לכל. הפחות,. הפועלים היהודים. אנשים
פשוטים, :שקשי יומם. הכריחם לבקש עבורה למען בלכל את

נפשם, היתה הפקידות פוכלת אותם, ‏ אבל בין הפועלים נמצאו

אנשים. משכילים. ובני אמידים שבאו לעבוד לשם האידיאל. של

= עחבת ציון", וצעירים כאלה. היו זרים ולא רצויים בעיני הפקירים,
-לכן ‏ הרבו להציק להם בדרכים שונים .‏ היא היתה מצננת את

התלהבות. הפועלים. המובים, | שחפצו לעבור באמונה. ובחשק,

/ בשטתה לשלם שכר אחד לכל. הפועלים, ‏ בין לצעיר. בין לוקן,

בין לחלש בין לחזק.. כל פועל נוכח, כי לחנם יחגור את כחותוו,
אין. איש שם לב לא אל. איכות. עבודתו. ולא אל כמותה,. וכן

= היו מתרגלים. לעבוד כלאחר :יד בלי: מסירות. והתמרמחות ובלי

1) ,כנסת ושראל" ספר א עמוך:943, ו

גליון טו

תקוה להצטין בעבורה ,. היחס האינדיפרנטי ‏ אל עבורת הפועל
היהודי והרז'ים הקשה, ששאף להכניע את קוממיות הפועלים
המשכילים, ‏ כל זה היה משפיל את ערכם ומחליש את רצונם
להשאר פועלים במושבות לזמן רב. לפרקים קרה, שבכונה היו
נותנים ‏ ליהודים עבודות קלות כלקיטת עשב, גרוד במגרפה
וכרומה, ‏ וביחוד ‏ בזמן האחרון כשבאו הפקידים הראשים. שייר
והירמנם. הם נתנו לפועלים הערבים את העבודות. היותר חשובות,
והפועלים היהודים. היו מתבישים מאר, כשהפקידים באו לבקרם
וומצאום עסוקים בעבורה של ילדים, חלק ירוע מהפועלים. לא
היו, בכל. זאת, 4 נסוגים אחור מפני התנאים הבלתי נעימים האלה
והיו מוסיפים לעבור במושבות .

(המשך יבא).

עפ
אברהם פולודר.

מַלְכַּתקְאָבִיב.

ו

עִם שירָת הַפָּנוּנִית
עם תְבָלֶת השחק
היא בָאָה וַתצָכַ5
ביר הַמְצְחָק.
ומרפרך בְַּמק
תעמ על גְבְעָה
ַתֶרן צוּהָלָה,
נהָנית. מִיוָה:
לי ענת-עַלוּמִים
וננהותתַלְתַלִים 0
| לספוני, הַפְּרָחִים,
חפְלְ, הך גלִים!..
.פָחִי, רוח חַמִימָה,
בּיריעת-הַדְשָאִים,
שבְריני בַעַנְבַף
על ְרִיעְרִיים.
קְרָא, זָמִיר, ללבות:
ְמִיעָשָף, צַלעכִים,
ְזְרְמינְעעִים
וחלומות-אַהָבִים".
/
1 2
ו חי ברכר ,
- מַן הַמָצַר.
(מגלות חתוכות).
(פוף)
כבי 0%
> שוב חורף, שעוריההערב ונאומי-הצבור = מתחילים,. אפילו. .
מרת טאלר. קצתה. כבר ‏ נפשה, כנראה, לשבת בי

4

גליון סו

בפני . הבריות בטוינביהל ותדרוש ‏ על
באננליה".

ליברמן עובד אצל אמרפון ;| משתכר לא רע , נפשו
מתחילה | שבה למנוחתה. תחת \ יד:האם ‏ הרחמניה של אברהם:
אברהם וחוה מבקרים אותו. בנשפים במעונו. ההרש. יתר הקולוניה
שלנו--אברהם, ‏ חוה ואני--נרדה למיאסה. לחרר העליון אשר
בבית:מזונו. | מאותה דירה נפטרנו בבזיונות, >בכל .החצר ירעו,
כי אשה הרה מתגוררת אצל ,הרוסים", כי העלמה הרה מגוי,
וכי אחד---היותר עשיר שבכלם -- ישאנה לאשה.
איני יכולה. לסבול ‏ דברים כאלה --- דברה האם
הוקנה באזני השכנות--הנשמע. כדבר הוה,,, | חרפה וכלמה.... לא
כך+... הן גם לי בת... בתי. אומרת: אמי,. זה. לא ולפי כחי
לסבול; הראי. להם את הדלתן אינם אלה אנשים כללי,.
"| אחת השכנות העירה:

-- את האחר.. מהם .- ראיתי
המיפיונרים...

--- אויה. לי !---ננחה בעלת. ביתנו---בתי ! שומעת אתף עתה
מובן. הכל,,. עתה. ברור. הכל...

אולם הכל, באמת, -- עדיין ‏ לא ברור . ליברמן תוהה
ומהסס. ‏ לרגעים.--הוא. מתאונן---היא. מאופה עליו ‏ כל. כך !,.. הוא
אוהבה, הוא,. אוהבה, . הוא: לא . חרל ‏ לאהבה,.. אבל כשהוא
נזכר, כשהיא נזכר...

-- אני. וורע, שלום, אני. יודע...---מרבר. מנוחין. על לבי- >
קשה. לך... כעין -כתם ‏ עליה בעיניך.... אבל, העיקר, אל תינה
את עצמך, שלום, ‏ אל. תונה,,. צריך. אתה. לה, והיא. צריכה לך...

,תנועת | שחרור:הנשים

של

יוצא מבית המקרא

ועיקר: הקושי. הוא. בוה, שיאמרו. הבריות,.. פלח לי... . הבריות

יאמרו,,. נו, אתה משוה ‏ בנפשך, מה יאמרו. הזוחלים הללו..+
פלוני לקח את הבכורה. והשאיר את הפפולת לליברמן,.. נו,. העל
זה, העל וה, שהבריות. זוחלים ‏ הם, תשבר חייך. וחויה +

- = אותו . או אפשר לשכוח,.. אי אפשר,,. אותו,. הערל ...>

יש שליברמן גונח מעצמת. מכאוביו,

-- מיו% אתה+.,. מה לעשות..: מה לעשוה.., גם אהה
תשכחו... ‏ בזכות : ילרו תשכחו,.. יל נעים ‏ יהיה, . ברוא, חזק,
נחמר,.. הן רואה אתה, שלום... לך בעצמך נראה. לפעמים הרבר
פשוט בל כך.,, רק כשאתה. רואה. אותה,. מתעוררים בך הרעיונות
המרים,,. אבל וכור: כשאתה חושב לברר אתך--הדבר ‏ הלא
מובן לך אז כל כך... פשוט כל כך.י:

=-אוי,--מתפעל ליברמן-- אמת, אמת.,. כל זמן שאני רחוק
ממנה--אני ‏ חמה על עצמי,,. אני תמה על מה יקשה לי הרבר...
אוי, אברהם! מהיכן אתה. יודע כל. ואת +"

ואברהם ממשיך!! ,

-- קצת התגברות עצמית נחוצה, קצת התגברות. עצמית,
קצת נשמה .יתרה, קצת נשמה. יתרה... מן הטבעיות: התחתונה
אל הטבעיות. העליונה,.. מן הדרגא הפחותה אל המדרגה. שלמעלה...

= אנ נו, | אני,,--מגמגם ליברמן--אבל ‏ היא היאו,

-= היא !כבר שכחה אותו, שלום, כבר ‏ שכחה. אותו,: אני
אומר. לך... נמחה. זכרונו מלבה, נמחה... היא אונה דומה ל אותה
אשר אמרת ללכת אחריה... זוהי אם, רק אם,.. כל מה שעשתה
לא עשתה בכונה החלה,,, האם שבה דחפהה לוה... והוא,., בידי
הטבע העור היה היא לכלירשרת,. רק לכלישרת, לכלידשמוש,.,
לפוכך, שלום, בן"אדם,. היה אדם...: ילך ‏ הכל. על פי ררכו...

-תגור. היא לעת-עתה אתי... וכשיבוא. יומח---תובא ‏ לבית:חולים,
תלר, תבריא--ותבוא ‏ אליך,: היא וחילד. מה. הוא. אותו. פר, כי
לור הש אינה מולירתו ₪ כמר :ו

א תשכחו + זכר לא יחיה.

> העולם 3 5

וחוה אמנם אינה מזכירה את שטקטורוב כל עיקר לא
לשבט ולא לחסר, השכחה אותו באמת + - - מי יודע לבבה. אבל
היא אינה מזכירתו, כאילו לא היה בלל בעולמה, יוכל היות,
כי כסילותה, הבאה לה עכשו מרפיון גופה ובובר:נופה, גורמת
לזה , , , אפטיה! בכלל ‏ פניה ‏ נעשו. בסיליים כל כך ואבדו
חיוניותם ‏ וחנם , , . לבי לליברמן... ‏ לבי גם למנוחין.. מה כבר
הדבר גם לשניהם !

היזכור ליברמן, איך שנתן לי את ,הסוניטה. הקרייצרית",
היזכורץ- -חוזרת חוה בכל פעם ופעם אחר אמרה בודדה זו,
כאילו כל אמרה אחרת לא יוליר | לבה הריק. וכאילו: באמרה זו
כל תשועתה,,.

בסתר לבה היא מחכה לאושר---בסתר הלב הכל מחכים
לאושר---אבל בגלוי היא מודיעה, שאינה מאמינה, כי ליברמן
יסוכך עליה בכנפו. באמת, ‏ בתום לבבה היא מספרת: יעקובזון
פגש אותה והציע לפניה לדאוג לה.. הבריות | מדמים, מכיון
שנפל אדם--הכל רשאים כבר לנגב בו את הידים.,. לולא ,אברהם
אבינו" היה מסוכך. עליה.,. ‏ מפניו. יראים,,,

ומה. תעשי את הילד, חוה?

-- את הילר 4.. אודיע בעהונים... אפשר שיקבלוהו אנשים
טובים,,, לאל ידי אין לפרנסו,,. דיי אם אפרנם את עצמי.,

כרסת, בין שניה. -ולקבל עליה מיד איזו משרה, להשתכר
בה את לחמה, אין היא מוכשרה, כרפה בין שניה, והיא. אינה
נושאת אותה בגאון אשת-איש מעוברת, אבל גם אינה עושה
תנועות-הטתר = יתירות . הברתנו החפשיה משפיעה גם עליה--

הפשוטה, ה,בלתי מפותחת"---לבלי להתביש בהריונה יותר מדאי,

ההיפנוו. של אברהם, כי העובר: שבמעיה היא עובדה חשובה,
רבת-אחריות, ‏ עובדה נעימה, גקול מרעת הקהל אשר בביתה
המזון ומעבר לבית המזון של מיאסה, ואברהם עור יתרה יעשי
הוא. אינו אוחז באמצעי-שתיקה, כלומר, לעבור בשתיקה מכוונת
על זה הדבר שצריך, בל לשחוק ‏ עליו, כי חהפה מהומה
בו לא, אפילו לא חרפה מדומה, כי אם כבוד, כבור ואושר
אין קץ. בכל שעת הכושר. הוא מחליק שערותיה ואומר :

--נו, חוה שלי, כמה נשאר. עוד... מתי | תאשרנו ‏ בפרי
בטנך המבורך... ראית את הקטן של מיאפה, ראית 4,. קטן כזה
יהיה. גם. לך... תיניקיהו, תטליהו: על כפים,.. התלמרי, התלמרי...
תגדליהו ‏ למעשים טובים... ועיני | שלום שלך רואות. .. מתי,
חוה, מתי יהיה האות הוה +

כחו:

כתוב. בספר בראשית: ויקרא האדם שמות לבהמה ולחיה.

מלמר, שמררכו. של האדם לקרוא .לכל רבר. בשמו. הנכון,

| ואברהם מנוחין -- אד ם. הוא+

שעורה של מרת טאלער. במוינבוהול, שלא נקרא, למרות
ההמון הרב,, שבא. לשמוע,: והופעת. הקוראת ‏ במועדה --- בסבתו
של מנוחין לא נקרא,

מצד זה. לא ירעתיו. עד היום : הוא בתור מחולל-שערורות !

חיה החל היתה: עטופה במגבעה. קטנה בעלת שולים כפופום'::
למטה, שרמתה קצת למגבעות, שלובשות הנשים. מחיל-ההצלה,:*
ומקושטה בפרחים ובנוצות. .היא אחדה. בתוכה באותה. שעה
אמנציפציה, השכל ודעת. עם -שימתדלב. לטואליט וחן: של אשה.
,לפנים ‏ חשבו -- - עגבה על שומעיה. לפני. לכתה אל. הבמה -- כ
האשה המתקדמת צריכה. להיות ‏ דוקא מכוערה, ‏ כברה, ,פיומק
כחול", ,תודה. לאלוה ! עתה עברו הומנים הלו" | 9

אולם בלכת , הנואמת. אל הבמה, ומר טאלר. על ימינה,.
בחור וושב"בראש, - נגש הוא אליהם שואמָר | בלאט: וכי | אין

, 1

6 : > העולם =3

הדרשנים הנכבדים שמים לב כל עיקר לעשות דבר מה בשביל
עצמם ובשרם, שתהיה לאם בקרוב, ושעתה אין לה מקום להניח
בו את ראשה?

-- אה, קרבא. טבא,.. מנוחין...

מנוחין ‏ היה כלו מכופה בקמח אשר נשא לפני שעה,
האשה הערויה הסבה מעליו את תלבשתה, לבלתי תתלכלך,
ואמרה: נעים הוא מאר מצר בר מנוחין לבוא לשמוע אל נאומה.
ידודום ישנים לעולם ידידים הם...

-- נאומה% לא בא לשמוע. לנאומים,
אשר שאל..,

-- האם לא ייטיב = מר מנוחין --- השתמט. הזוג בתנועת
איחרצון --- לבוא לביתנו,. . כאשר עשה פעם... עתה לא עת...
עיניו הרואות,, . ובכלל, מה שאפשר לעשות -- יעשה. ,.. למרות
הכל, למרות איומיו וחברת מרעיו --- שטקטורוב יחבע. לדין,..
סכנה היא לתבעו לרין -- שמקטורוב = יוכל ‏ לתקוע. סכין בגוף
אויבו -- אבל הוא יתבע ...

--מוב,.; --- העיר מנותין אגב -- לדין... אבל מה ענין
דין לכאן+,, מה יועיל חרין ?

-- נוצריות1. . --- לא | התאפקה הנואמת -- לבלי | לתבוע
> בדיני אדם,.. ,אל תתנגד לרע",., ,אל תשפטו ואל תשפטו",..
אַח, בשביל ‏ זה אין ‏ מר מנוחין רוצה גם לשמוע. לנאומי..,
הנוצריים המוררניים מתנגדים כלם משום-מה לשחרור הנשים...

-- לא לשחרור | הנשים, מרת מאלר-- המה אברהם
מנוחין --- לא לשחרור הנשים.. ההתנגדות היא --- לונות ולזונות...

!%--

-- כן, * לזנות ‏ ולזונות --- הרים אברהם. את .קולו-- לא
לחרות, לא לשחרור.

הלא שמעו את

כם,

עוד שני חרשים עברו, הכל כלה. הכל,

ואחרי: ככלות הכל -- מצר-עולמים, מצר עולמים.

לא,

לב,

= = --,וכך הוא הרבר, כך", כמו שהיה הוא אומר, הוא,
בכשל כח הסבל, כשל בק הסבל.

מבלי אשר, לאו. -עיני --- בקרוב | תמלאנה שנתים. להיותי
כאן, עולם. ומלאו, כשל. כח הפבל,

מחלתי מוצצת, מנצהחת, תפסה את החזה. המקה את
הריאה. זהו התוכן האמתי! זוהי האמת היחידה!

נהייתי ‏ מרוגז. עור. יותר ואיהצודק בוחם לעצמי ולאחרים.
צדק !. צרק | -- לעזאזל .+,

וראי עבשיו רק דבר אחר : הויתי הדלה תפוף במהרה,
במהרה., ,‏ ירע לי מרגע לרגע --ירע עד לבלתי נשוא...
ונשוא אשא,,, וחיי יתמו. לא ביופי. ולא ברוב. ומים, ,. יופי--
מה זה יופי +,.. לאמנות ‏ היופי,,. רוב ימי -- אֶה, רוב ימיםיי,

והוא, ‏ אברהם מנוחין,.. חיי אברהם מנוחין... לא ארע
את כל החיים ההמה.,., אבל מה היו+. הונאה, | הונאה .+
קושי בלי הפסק... צ..- בלתי רצוי ,, ולו גם היו איזו ניצוצות-=

2%

גליון טו

מה בסופם+ מה היה יכול להיות בפופם + התנונות ואפיסה,..
הרף' עין - - וחשכת-נצח, ,.

טוב האדם, רע האדם -- שקר! שקר! אין טוב האדם
ואין רע האדם ,., יש רק מצוקת האדם, אבדן האדם,
מצר האדם...

אבל לקולנו אין שומע, אין שומע לקולנו,

וחזר. הרין,

ל

הושב שטקטורוב. לארצו ולמולרתו מטעם בית המשפט --
והשאיר כאן שלשה: חולה אחת מתהפכת בציריה, תינוק אחד
בחתוליו ובריה אחת -- כל עוד בה מתום,

רנע איום היה אותו רגע, בעת אשר להב הסכין של בית
המבשלות נכנם חציו לראשו של המנין -- רגעדוועה,

חרר בית' המזון של מיאסה.

אבל החיה השכורה לא הפתפקה בוה: היא חפצה דרוקא
גם לפצוע את מנוחין בלבו.,.

--- מוסרים אותי לדין, לעבודת פרך... למה גזלת איפוא
ממני את שלי+ השב לי לשעה את שלי,,. את יהוריתי הנה
לי,,, דמי בראשי,,. את היהודיה החזר ‏ לי,.. איני: צריך
לה,., אבל את שלי -- אל תקח !... אהרוג!:,.

צריחת חזיר מיער היה הקול; התפרצות להבתדנסרת היו
התנועות.. לפני שלשת ירחים היה האפון,

ליברמן המסכן. בינתו לא הפתתרה, 4 בעור ‏ ,שעיניו נפקחו
פתאם בנהורא. מעליא", בי בטעות כלבל את עצמו כל העת,
בטעות ובאשמת ,אדם זה, ‏ אדם זה", ‏ יחוסוה לשמקטורוב לא
נפסקו אף ליום אחד, אף ליום אחד, אלמלא שכך, לא היה
הערל מעיו פנים כל כך. מהיכן שאב כחות-העוה כל. כך הרבה,
להשמיד ולהרוג, אלמלא היה בטוח, | שהיא שלו, שהיא שלו,
ושמנוחין גוזל אותה ממנו בהגנתו ?

מנוחין, מנוחין -- הוא שחת את חייו, | את חיי ליברמן.
לנסוע למחוו חפצו לא נתן לו, | לעשות. את הישר בעיניו לא
נתן לו, במרמה השיא את נפשו, את הפרוטה האחרונה נמל
ממנו, עד אשר גם במה לברוח מצרותיו אין לו. אין לו במה
לווז מטקומו, במה לנסוע.,.

אבל הוא נסע, סוף, סוף, מזה. נסע ליברמן, הלך,
גם אני הולך מזה, :

ל

חוה בכתה, מובן, | לא בפעם הראשונה, הוא. אוברת
עצות , הילד אינו בקו הבריאה. מבית החולים נשאתו למעונו של
מיאפה כמעט ערום -- ונתקרר . ובכלל אינה. יודעת מה לעשות
עמו, אינה יודעת איך להתנהג עמו , מבכירה צריכה בעצמה
לאם מפקחת . ימות חילד,. ימות.

אבל הילד אינו מת. חוטם עב, חוטם של אביו לו, פנים
רחבים. גסים.,. נמצא מקום בשבילה, דרושה מינקת באותו
הבית, שטאלר מתנורר בו, בשביל בת הרב הנשואה, טאלר
ואשתו אמרו אמנם, כי יעזבו את המעון, * אם רק תהין חוה
לבוא לשם ולהשחיר את פניהם,. אולם מי ישגיח בהם% ברם,
מה לעשות את יונתן, : את יונתן בן פיודור שטקטורוב ?. חוה
אינה יכולה להפרד ממנו, על מי תעובו+

לד.

אברהם מנוחין עודנו. חי ! חולה יצא מבית החולים, ומום
בראשו -- אבָל חי הוא, משענת בידו, אבל יש תקוה, כי בקרום

7
.

גיון ט

> העולם -5% /

ישוב לאיתנו לגמרי ולא יצטרך לה. איהן האיש. עור פניו
הושחר, הושחר צבע פניו. דומים הם פניו עתה לדמות דיוקנו
של אותו האיש כתמונתו: של מרילו, כשראני, אמר: יה,. יה--
מן המצר,

לך]

אשת מיאסה פרשה כפיה ואמרה בקולה הרצוץ: מה היא
יכולה לעשות, מה היא יכולה. את כל העולם של ילדים עזובים
אינה יכולה להכנים לתוך ביתה, להאכילם, להיניקם ולטפל בהם,
מה רוצים ממנה % אינה יכולה לראוג לכל העולם...

על זה התחנן אברהם ואמר: שרה צודקת, צודקת. אבל
אנו הלא אין אנו הולכים לחפש ילדים עזובים בעולם בשביל
לאספם אל ביתנו, הקטן הלו הלא אינו פתם מן העולם. הוא
שלנו, לו אין אב של כלנו הוא; כל זמן שאנו פה -- צריך
להיות פה גם הילר,

שמע מיאסה את הרברים האלה ומצא בהם רמז, על פי
דרכו, כי אם לא תסכים מרתו להשאיר אצלה את הממוזר,
נעזוב את בית מזונו -- ויחר ‏ אפו, ‏ ויודיע, ‏ כי הטובות שאנו
עושים לו בכלל ובוה שאנו גרים אצלו בפרט, יכולים אנו לשקול
ולורוק לפניי,.. -- ולא כלה.

לו,

נעלמה חוה שוב, גם זה אפשר היה לנבא מראש, מרוגזה
וחולה הלכה להיות מינקת לילד זר, למרת מיאפה הבטיחה לאצול
שלשה רבעים ממשכורתה בער קבלת יהונתן --- אם רק לא תפסל
שם ולא יפטרוה ממשמרתה. אבל חיא ברחה משם בעצמה,
היא, "פוף סוף, כבת שמנה עשרה, ושם, בבית ה,רברנר" דרשו

ממנה גם כי תבשל ותכבום, והיא לבשל ולכבום אינה ‏ יכולה 7

וגם לא התנו אתה מראש על זה! אין צרק במין האדם! היא
לא יכלה להשאר שם עוד!

= נעלמה חוה האם -- ועקבותיה לא נודעו. לאן יכלה ללכת +
לאמה, אשר ברופיה + --- מהיכן נטלה להוצאת הדרך + לא, יותר
קרוב לשער : לבירת ארגנטינה הובלה עייי אנשים טובים, המסחר
בנשים גדול שם,

לו,

עודני, הכותב, על מקומי, שב המקור לפכות את מימיו,

וחזר. הדין .

,הסכום אינו עולה, החשבון מקולקל" --- אבל למה חשבונות +
מי מאתנו בעל חשבון, כל זמן שה ג ש מה בקרבנו .- - מודים אנו..,

הסך-הכל של חיי אברהם מנוחין אינוו כביר --- התרעמתי---

אבל המפפרים הבורדים,,.

ומספרים בודרים, אחדים, עור
אבל מה נשגב!

עורנו חי, חולה הוא וחי; עורנו חי,

-- מתפלל אני עתה - אמר לי האיש -- רק לשני דברים,
למען אברך את הויתי, ‏ לשני נסים אני צריך, | אחר בשבילי
ואחד בשביל יונתן, ושניהם בשלילה. לי,.. כתנת אין. לעורי,
ואני ישן באדרתי, בקיץ, -- אל תפרח בי הצרעת, ונגעים אֶל
נא יגעו בי לרעה,,. אבל לא, כל זמן שלא יחלה יונתן -- איני
ירא גם מפני זה, ובלבד שלא יחלה הילד ! אל יחלה הילד.
בטוח אני, שכחו של אביוונשמת אחי אמובו, אל

יש. ויהא מספר אחד --

נא יחלה, באדרת אחי אמו אני ימכסהו יעשה נם . יגדל,

= כל היום הילר. על כפיו, ,תנועה. אחת ילדותית. שלו---

4% : לב ל 30 4 = 24

אומר אביו המאושר -- שקולה כנגד עולם כלו ותלאותיו". יונתן,
הילד המלא עם עיניו החיות, ‏ צוארו הרך, ‏ שערותיו הצומחות,
מוחו הרופם.,,

בגלוי אחר שב אלינו הקיץ דאשתקד,

נמוכים האילנות הרכום בספריננפלרס, הגן הרהיק בצפון
העיר, אבל יפה הככר. נסגר הוא בשמנה. שעות. בערב ---ועל
דא ודאי אנו מצטערים, מהליכה רבה עלו גבשושיות באצבעות
רגלינו -- וקשה לשוב.

בלילות = מקומותינו | שבבית מיאפה שכורים. לאחרים,
למשלמים, .אבל חמים הלילות - - ואני ומנוחין מטיילים בקומרשל:
סטריט ורואים | את כל בני גילנו שמה, המההלכים. בלילות,
רבים הם,.,

וגילה אחרונה, :

רבר אברהם אשר היה אלי בספרינגפלרם, בטרם אשר
נפגר הגן מאחורנו, לאמר: 3

-- שואל אתה אותי, החושם אני על המות ומה. אני חושב
על המות לא רחוק אני מן המות -- וחושב אני עליו, אבל מה
יכול אני לחשוב עליו, אשר הוא הוא המוחה כל מחשבה עליו+

מות אמות בתקופתדטבת, בליל-קרח. = נסתר מעין שוטר
שכוב ‏ אשכב, סמוך לגדר-- ונשמתי תצא בטהרה. בי יהיה
הכאב האחרון, והשלג הרק ווכרון ילרותי יישנוני עד אגועה.
זכרונות קשי-חיום לי מימי. ילדותי, -אבל באותה שעה של נצת- "
נצחים יצא הטוב שבהם ללוותני, אבטח בו,

מחופרי-לחם היו אבותי, ואנ למרתי בתלמוד-תורה, אשר
בעורת-נשים של ,בית הכנס : הקר". עניים מחוירים על הפתחים
שכנו שם, באותה עזרתחנשים -- הם ונשיהם וילדיהם, ‏ יום
הששי היה, ערב שבת, למור-תורה מעיק רק ער חצות היום- -
חי רוחי. ‏ או ראיתי בפנה פנים מכורכמים - - אשה בוכיה,
אשה! אשה| אשה טיכה! מה את בוכיה% רעבה את? לכי
ונלכה עמדי, לארוחת-הצהרים אני הולך. קשואים מבושלים היום
בביתנו, אמי תתן לך מחצית חלקי.. ותלך האשה עמי. .. בן
שש שנים הייתי אז,

,וכבן ארבעים היה האיש הנמצא" -- יכתיב שפינר ,עושה-
החרשות" בעתוניו ‏ של סרטן וימפור את החרשה לטאלר, כי '
יקצר את הפגנון וימחוק את המיותר -- ,מלבד הילד אשר בכפיו
לא היה דבר אתו",

אני ישן אישן אז באופל, ולא יהיה איש, ‏ אשר ‏ יוסוף
בהגהה: ,הילד היה מורבק אל המת הנמצא וישן שנתדילרים
מתוקה",

והוספה זו נחוצה היא.. הילד אשר יתום ישאר \אחרי,
הילר אשר לא יבוא תחת השבט של מורים ומחנכים, הילר
אשר אנכי נטלתיו בזרועותי, אשר אנכי השקיתיהו חלב, אשר
אלי היה מורבק ברגע היותר גמור של קיומי החולף, אשר על
כפי. ישן שנת-ילדים מתוקה- - הוא וגדל 2-5 2-

בה אמר אלי בגן-שרהההאביב, בטרם תשקע החמה,
אברהם המסדר -- המגיה -- הנושא -- האב . :

והחמה שקעה: נשקעה בשמגונית ארמרמה ושקעה, האילנות
הנמוכים שתקו, כגר השומר את הגן.

%

,

8 : > העולם 3
00-ל -ו=>)ור--)--פרה- 2-כ 38 עבטוה

מ שאָלוט ,
רְשִימוּת בִּיבּלינְרפיות.

,אפ נייע לעגען.

,דאס נייע לעפען", ירחון בלשון היהודית, ערוך ע"י הד"ר
חיים ‏ ז'יטלובסקי : ויוצא בניופיורק, ‏ חוברת א--ג' (מריצימבר
שנת 1908 עד פיברואר ש' 1909),

כבר יצאו שלש חוברות מן הירחון ‏ הזה, ועתה אפשר
כבר לעמור על אפיו ומהותו, קודם כל הוא ז'ורנאל מקורי.
כמדומני, שבזה כבר. נאמר הכל . ואם נדבר ביתר בירור נאמר !
כי. זהו. ז'ורנאל, הרחוק מכל שאבלונה ומדברים שכבר דשו בהם
רבים, אלא משמיע מלה חרשה, שלא נאמרה ער כה. לפיכך
אנו מוצאים בהחוברות הקטנות והדקות. של ,ראס נייע = לעבען"
כ"כ הרבה חום, נוער ורְעננות:החיים. אבל הכי לא הפרונו בזה
על מרת שבחיו?

לא ולא?. כשאנו באים להעריך את הז'ורנאל המונח לפנונו
בהקבל אל כל "מצב פפרותנו העתית דהאירנה, ‏ אז לא הגזמנו
במשפטנו - על אודותיו כלום, זהו באמת זורנאל מלא. חוים
ומעוף:הרעיון. החוקר. והחפשי.

ואם רוצים למצוא. את המפתח לכך--צריך לפנית אל העורך
שלו,. להר"ר חיים ז'יטלובסקי : הירחון ,,ראס נייע - לעבען" והר"ר
חיים ז'יטלובסקי הם עצם אחד שלם, כפתילה. ושלהבת הקשורות
זו בזו, כחזיון הזה אנו רנאים אך לעתים רחוקות מאד,

עשרה מכ"ה המאמרים, השירים וההשקפות, הגמצאים
בשלש. החוברות. של. ה,דאס. נייע ‏ לעבען", | נבתבו.- ע"י
ז'יטלובפקי עצמו. ואם המאמרים הללו מכילים בכמותם יותר סט'ו
הנשארים, ' יוצא, = כי יותר ממחצית הז'ורנל חופשות יצירותיו
של הד"ר ‏ ז'יטלובסקי גופו, | אבל אין זה חפרון, אלא מעלה
יתרה, כל מאמריו הנם מעניינים ומקוריים, ואם הוא תופש מקום
נדול. כזה בהזורנאל, ‏ בוראי שאינו תופש בו מקום יותר ‏ קטן

' ממנו באיכות, היונו: ב,ראס נייע לעבען", מרחף בכל מקום,

בכל שורה ושורה שלו, רוח : עורכו,. והכל בו מומבע בחותם
שלו, ואם יעזוב. זייטלובסקי את ה,דאס נייע לעבען", אי אפשר
לו'ורנאל. כ זה להתקיים כלל.

מהו אפיו ‏ של ז'יטלובפקי + קורם כל הוא איש בעל. מזג
חי, בעל נפש ערה, איש שופק החיים דופק בו בחזקה. איש
שכל רבר אנושי לא זר לו\, אבל אם כל דכר כך קרוב ללבו, כל דבר שיש
לו שויכות = אל האנושות--ישנם שני אידיאלים בחיי האדם,
הקרובים לו. ביותר: הריבולוציוניות והלאומיות-- הלאומיות

היהודית. ובאופן יפה מאד התאחרו בו שני האיריאלים הללו ;-

הוא = ריבולוציוני:עברי:לאומי . נלהב | ועם זה גם. עברידלאומי-
ריבולוציוני נלהב, וכאופן קולע ‏ אל האמת מאד. צייר \ עתון
הומוריסטי אמיריקאי אחר את תמונתו של ז'יטלובסקי : זיטלובסקי
עומר על הבימה ב טלית ותפלין נושא נאום נלהב עפ"י
הנוסח. היותר חריף של הריבולוציה הפוציאליסטית,
אבל הכי אפשרית היא בכלל סינטיזה של שתי נשמות
| באלה בלבו: של אדם אחד+-- זהו ענין פפיכולוגי מעניין מאד,
היוצא מחוץ לגדר ‏ רשימתנו זו, אבל. ברור הדבר, כ פה עלתה
הפינטיוה הזאת ‏ יפ ה במרה מרובה, מה שעושה את אישיותו
= של זייטלובסקי לוותר מעניינת ולוותר. עמוקה.. צריך לזכור. עור,
כי. זייטלובסקי הוא. פובליציסט. בעל השכלה, ופלוסופיה. יסוריות
למרי. ומלומר > במדעים ‏ הפוציאליים:איקונומיים, -; מעלה, ‏ שאין
חזיונה נפרץ,, ביחור אצלנו בספרותנו, שב"כ מעטות. בח יריעות

ג יון יף

יסודיות, ‏ השכלה וקולטורה.. השאיפה ליופי, המתבלטת במאמריו
של ז'יטלובסקי, ‏ יש שהיא נראית לפעמים גם: במאמרים, שאון
רגילים לבקש אותה בהם : במאמרים מרעיים. מעולם אין ז'יטלובסקי
כותב: דברים יבשים, ברוב. מאמריו המדעיים (ביחוד ואולי | רק
באלה הכתובים ‏ יהודית) ישנה התלהבות החיים ושאיפה
ליופי כברוב. מאמריו: הפובליציסטיים:אמנותיים ,

ובכל זאת, .למרות כל. מעלותיו אלה, ‏ לא. יצר ז'יטלובסקי
כל שיטה, כל שיטה משלו. מה שיצר אחד-העם במאמריו,
מה שכל מלה. וכל רעיון ‏ שמשמיע ‏ אהע מחובר = חכור:אורגני
בשטה יסורית אחת, בשיטה אחת, בשיטתו שלו מתחלתה ועד
סופה, --- את זאת. לא יצר ז'יטלובסקי. וזאת אין ביכלתו לברוא:
יצירתו היא: מפוורת. יותר מראי, | כשרונו מנומר יותר.\ מדאי,
והחיים מפכים בו בחוקה יותר. מדאי,. שיהי. יכול להתרכז ברבר
אחר, שיוכל לצמצם את כל תשומת-לבו ביצירת שיטה יסודית
אחת, רעיון-יסודי אחר, לוה | זיטלובסקי פלוסוף. פחות | מדאי
ואגיטטור-ריבולוציוניר-לאומי במדה מרוכה יותר מדאי. אפשר
שיראה זה כפרדוקס, אבל )יש בוה הרבה מן האמת: אין לו,
פשוט, העת הצריכה לכך !

בשלש החוברות כתב. זייטלובפקי ע'ד ,הועידה הציירנובי:
צית", ‏ ע"ד = ,אזוב", = ע"ד ,המאורעות = הפוליטיים והסוציאליים
בשנת .1908", ע"ד ,כתכי .מורים ‏ רוזינפילר", ע"ד ,לאומיות
ופרוגריסיי, ע"ד ,האמנות החפשית והבקרת. החפשית'", ע"ד ,המות
והתחיה של אלילים ואמונות" . . +

כל אחר מהמאמרים המכרים הוא מקורי ומעניין, ומעיד
בכל אופן על אופי מחברם, המצויר למעלה, ביחוד יפים באמת

וכתובים באמנות מרובה שלשת המאמרים האחרונים, האחר מהם:

,התחבריותדהאידיאות ‏ ההיסטוריות" הוא פרק שלם של פלוסופיה
והגיון, המבואר באמנות וביריעה מרובה להקורא העברי בשפה
יהודית עשירה ,‏ בכל אחר ממאמרי זייטלובסקי פזורים פה ושם
רעיונות עמוקים, דוגמאות חריפות לקוחות מן ההיסטוריה, מן
הספרות, ועל פני הכל מרחף הרוח העברי הנלהב והמלא גאון.
יש שאפשר לטעון כנגד דעותיו הבוררות של ז'יטלובסקי, ולפעמים
אי אפשר להסכים. אליהן כלל, -- יש שהן יותר פרהוקסליות
משהן אמתיות, או תמימיות וסנטימינטליות - יותר מדאי, | אבל
תמיד אתם מרגישים את השפעתן. זיטלובסקי כותב -כמו שהוא
חושב, ואך לעתים רחוקות תמצאו פובליציסט בעל רוח א מי ץ כמהו,

מלבד. מאמריו של ז'יטלובסקי עצמו, מעטים. מאר בירחון
פובליציסטים מקוריים , אחד מהם -- י. עפרון --- שהוא סופר צעיר
עריין , מבטיח הרבה לעתיד, כמו שיש לשפוט עפיי שני מאמריו
,שאלות הזמן", שנדפפו בחוברת א! וג' של הירחון.: בשני המאמרים
האלה מורגש רעיון עמוק, חפשי ורענן-- כל המעלות,
המעירות על אישיותו המיוחרה של הסופר . הוא. סוצואליסט עברי
עפ"י. השקפותיו, ובמאמריו הנהו מדבר על אודות המשבר. בתנועת

הפועלים היהודים, ומסיר את נזר התפארת לא מעל ראש אלול אחד, *

שהאמין בו הסוציאליזם. העברי ושהביא. לידי המשבר של זה
האחרון, המפקנה היפורות, שבא אליה. המחבר, .היא, כי הפו-
ציאליזם העברי יוכל לשוב ולהבנות,רק כשיהיה לפרודוקט של החיים
הפוציאליים היהודיים ההאודנה וחלק אורגני מן הרוח העברי שלנו,
מכל הירושה. ההיסטורית. של העם העברי, אין ספק, כי בוה
השפיע עליו המומינט, שאנו חיים = בו,. והנאות. מאד ,למעשי
בקרת" ול,חשבון הנפש" אבל מר עפרון. השמיע את רעיונותיו
יפה בעתם, בגלוי וברוח עוז, ‏ וזו תהלתו . בשלש החוברות נמצאים
גם ‏ המאמרים הפובליציסטיים והבקרתיים * הלו + ,המאורעות

4%

:4-

בתורקיה. והציונות". (ע"ד המאמר הוה כפר גדפסו דברים בפני 60

עצמם ב,העולם" גליון 4) מאת מ, ב ר א טג יר, ,הנדידה היהודית"
מאת דיר ק, פורינב יר ג, ,שלום:עליכם" מאת ב על-ר מ יון,
,ברוניקה ספרותית" מאת. א ב ר ההם ריייזין; הדרמה של שלום
אש ,שבתי צבי" מאת. ל יאון הים ו,התיאטרון ‏ היהודי. בניו-
יורק" מאת ד"ר י, ווארטסמאן .

החלק ‏ הביליטיריסטי: עני וערוך במקרה. ‏ ישנם בשלש

החוברות הללו שירים וספורים מאת יהואש, ‏ משה טייטש, י,
אדלור, + בלייכיר ‏ (תרגום = ,טשיילר = הירולד" - לביורון, * השיר
הראשון, חוות העת ברבר ההרגום תהי אפשרית רק לאחר
שיוגמר כולו)ן ש, ‏ אנ--פקי, ‏ מ. בלונקין, וצבי גירשקאן. מהם
אין שום יצירה מוצלחת אחת. מצטיין בהם רק שירו של יהואש,
שעלה יפה; ה,רין-תורה" מאת אנ--פקי הוא הוא האגדה שלו
*2בקס, , שנדפם בה *5כ) .עפון'

וזהו ה ח םר ון ה עיקרי בהויורנאל של ז'יטלובפקי + חפרה
בו ביליטיריסטיקה, ספרות יהודית ‏ יפה; אם יתיחם ביותר
תשומת:לב למחלקה זו ויטפל יותר אך בשאלות יהודיות
(תנועות:לאומיות ‏ יהודיות, הספרות. היהורית, הקולטורה היהודית) ,
אן יהיה ‏ יותר מעניין ומלא חיים, וירכש לו סימפטיה ‏ מרובה
בין. כל חלקי העם העברי ההוגים,

אמן .

עיר פעוּלת הַחֶברַה עוְרָה ע'י עבורה" בְּילנָה.
( 11010 610

בהרוה"ח של החברה ע"ר פעולותיה במשך שלשת השנים
האחרונות, משנות %-1905, שנתפרסם זה עתה, מורגשת העובדה,
בי החברה רכשה לה נסיונות מרובים בפעולתה במקצוע נתינת
עורה ע'י. עבורה , | בעברנו על. פני. הדוה"ח. רואים ‏ אנחני, כי
אמנם השתמשה החברה בכל האמצעים, שנמצאו ברשותה, למלא
את תעורתה הנכברה על צר היותר' טוב ומועיל, מפני שהאידיאת
עצמה של החכרה --- לתת. עורה לעניים ע"י עבורה---עורנה כמעט
חרשה לגמרי, ואין לה דוגמה. בכל החברות היהודיות השונות
לעורת. כובלי:מחסור, ‏ לא יבל עבירתה בראשיתה למצוא לה את
הצורח. הנאותה. ואת הררך הנכוגה אל התועלת המעשית.במדרגתה
היותר גבוהה. גם היתה החברה בורדה בעבורתה: שררות
הצבור. עמרו ועומדות עדיין מנגדה מבלי המציא לה שום השתתפות
וסיוע מצרן . מפני כל הסבות הללו תעהה החברה זמן הרבה
בחפוש אחרי דרכי עבודה רצויים. ‏ אבל עכשו, אחרי חמש
שנות ‏ עבורה והנסיונות: המרובים, אשר רכשהילה במשך העת
הזאת,: מצאה. סיף פוף את הדרך. אשר בקשה לפעולתה,

בנשתה אל העבודה נסתה החברה להתעסק בשני אפני
העזרה בבת אחת: בעזרה של צדקה לעניים ‏ ובעורה המכוונת
> להגן מפני המחפור. ‏ היא פתחה -לשכת.מורעין = למצוא מלאכה
לפועלים. הולבי<בטל וגם. בתי למור לאומנות התפירה, ‏ הרצענות
והנגרות בשביל אלה הנצרכים. לעבודה והמחפשים אחריה.

בתי:הלמור ולשבת:המודעין הוכרחו להסגר תיכף, מה שהיה
ברור להחברח עעמה מראש, הלשכה נתבטלה מפני שאי אפשר
היה למלא את בקשת כל המון דורשי עבורה, בוילנה אין במעט
לגמרי שום דרישה. לפועלים : יהורים ‏ מחוסרי אומנות = קבועה.
היהודים = הפועלים הללו נדחקים ע"י הפועלים הנוצרים, * מפני
שבגליל הצפוני מערבי מרבים לבוא אל הערים עוברים מן הכפרים .
-הפועל ‏ שכיר:היום, הבא מן. הכפר הוא. יותר. נוח. ורצוי לנותן

העבורה,. מפני שהוא. חזק בגופו יותר מן היהורי ומסתפק בשכר
מועט יותר, ועוד, ובתי<הלמוד הוכרחו להפגר, מפני שחסרו
להחברה אמצעי:הכסף הנחוצים. לכך, וגם לא היו. לה די הזמנות,
החברה הפסירה על בתי:הלמור כמה אלפי רובל, הפסר גדול
הטב להחברה. גם בית-הלמור למעשה חכיות והמחלקה. לבירור
גזרי<ניר, גם שני בתי הלמוד הללו. בטלו.. בכל בתי<הלמוד כיחר
מצאו. להם עבורה. מאות אנשים = סובלי:מחסור, ‏ ואלמלי הו
להחברה אמצעי:כסף יותר. מרובים צהיכה. היתה ‏ להתאמץ בכל
כחותיה. להחזיק את בתי-הלמוד הללו ער בוא ימים יותר. מובים,
או, בשעת הרחק היותר. גרול, להפחית את העבודה. בהם, אבל
לא לסגור אותם לגמרי, אולם מפני שקופת החברה היתה ריקה,
לא נשארה לפניה כל דרך אחרת בלתי אם לסגרם.. בנוגע. לבית:
הלמור ‏ למעשה חביות. שנפתח בשביל המטרה המיוחדת להנהיג
בקרב יהורי וילנה סוג חרש של עבודה, מקוה עריין. . החכרה
לשוב ולפתוח אותו, ‏ כמעט יהיו לה האמצעים הדרושים ‏ לכך,
בשנות 6--1908 נתבטלו נסיונותיה הראשונים של החברה,
ובאותה העת גם' נמצאו. על .ידה אותן מיתודות ‏ העבורה,: שהיא
מחזיקה בהן. היום, החברה העבירה את פעולתה למקצוע ההשכלה
הפרופיסיונלית. ‏ בעת הואת ישנם להחברה המופרים הללו: א)
בית-ספר לנערות ל מ ל א כת הת פ יר ה, ביחוד מתכוונים להביא
בלב התלמירות את דעת אמ נוות. העבודה, בביה"ס הזה ישנן שתי
מחלקות --- לתפירה. ולמעשה רקמה = אמנותית , = אל ביה"ס. הזה -
מתקבלות. נערות. עבריות | מבנות י'ג ומעלה, ‏ שכבר גמרו חוק
למודן בבי"ם | למתחילות. או בבי"ם-לעם (או אלה היורעות את
שועור הלמורים של בי"ם כזה). בשנת 1906 למרו בבי"ם הוה
חמשים נערות, כמספר הוה היה גם בשנת ?190,ב) קורסים .
ללמור מעשה רהיטי-עץ ובנין, מטרת. השעורים ‏ חללו. >
היא להקנות לתלמירים יריעות ‏ טיחניות תיאוריות = וגם להרחים <>
את חוג הידיעות המעשיות ,4 הפרוגרמה של הקורטים רחבה ומקיפה
את כל היריעות | הגיאומטריות ‏ והבנין הנחוצות, ‏ ונם שרטוט
ולמודים אחרים תיאוריים מיוחדים ועור, בעזרת יק"א הוזמן בשנת "
6 בתור. מנהל הקורפים הללו אמן?אינסטרוקטור , בשנת ?190 :
היו להקורסים 6 שומעים, ג)בית:מעשה נגרות למופתי
בבית הזה עובדים ששה עשר נגרים. יהודים צעירים, = שומעי
הקורסים, שבר העבורה הוא מחמשה ער תשעה רובל לשבוע,
בבית הזה נעשים ‏ רה יטי- עץ. מתקבלות . הומנות. גם. מאתי
אנשים פרטיים, אבל רק כאלה שיש, תועלת בעבורתן לעובדים,
היינו שנעשות ‏ עפ"י מיתורה אחת וצורות ‏ שוות. ד) מחסן של
רהיטים וחפצי:בית מע שי ידי שומעי הקורסים,
שערכו להחברה נככד מאד, בשנת ?190 מכר המחפן הת
סחורה (רהיטים) בסכום של תשעה עשר אלף רובל. ה) מחפן.
של חמר בלתי>מעובר לנגרים. ההחברה באה במחסן.
זה לעזרת. הנגרים, בתתה. להם. כחירה טובה במחירים זלים לפי
הערך ועפ'י * תנאי" תשלומים נוחים, 6) ל שכת>מודעין
בשביל אמיגרנטים, זהי מחלקה של יק'א, הלשכה
עוברת באופן רצוי ומועול מאד, בשנת 1906 המציאה 810
וריעות, ‏ בשנת 190%--91106) שני בתי:מחפה ליום.
לילדים עברים, בשנת 1906 נמצאו בהראשון. מהם מ657
ער 91 ילרים: בכל חרש, בשנת 190%--65, בבית<המחסה השני
מוצאים מקום מחמשים עד. ששים ילדים, כל המוסרות הללו של. .
החברה קבלו תמיכה ‏ ביחוד מיק'א, ‏ במקצת גם מאת. הברון
גינצבורנ, ‏ מאת ההילפס:פיראיין. ליהודי גרמניה. ומחברת המסחר
הוילנאית,
אבל

1 5

החברה. הנכברה הואת. אינה מסתפקת עדיין במעשיה .

4 העולם 3%

אלה והיא משתרלת להרחיב את הפרוגרמה ‏ שלה ולמצוא לה
מקצועות. עבודה חדשים. והחברה כבר פמנה לה איזו מקצועות
חדשים, והיא נכונה לגשת אליהם בקרוב. אבל חובה מוטלת
על כל הרואג לטובת הכלל העברי להמציא פיוע להחברה ולבלתי
עובה לנפשה. ראויה. היא החברה, כי יהודי וילנה ‏ וגם יהודי
התחום כולו - - וביחוד השדרות האטידות שבהם -- יתעניינו בה
ובמעשיה המועילים ‏ ויתנו לה ירים להרחיב את חוג ענודתה
ולהעשיר את ענפי פעולתה,. לחת עזרה לנזקקים אליה ע"י השכלה
פרופיסיונלית ועבודה, --- זוהי הדרך היותר יפה וגם היותר
מעשית ומועילה למטרת הטוב והחפר.

בן"משה.

בְּיָאליק בְּאֶרְְדישְרְאֶל .

אם יש אמת בפי אלה המחליטים, שכחות-החיים של כל עם נמדים
\נערכים. לפי כמות האהבה והכבוד, שעם זה מרגיש ומראה לסופריו ומשורריו
-- עלונו לקבל תנחומין , בקבלת-הפנים החמה והגפשות, שקבלה ארץ"ישראל
= את משוררנו הגדול +
התלהבות בוו , חדוה בוו, של כל השדוות, של בל הבתית, של בל
העדות--מפופק אני אם זכה לוה פופר עברי מימיו!
ההתחלה נעשתה בבירות . התלגרמה, שנתקבלה שם מקושטא בדבר
\ 1סיעתו של המשורר ובני-לויתו ‏ זעזעה את כל הקולוניה העברית הקטנה:
הכינו הכנות, בחרו בועדה, של פגישה, המשורר בקר בבירות כל הראוי
לבקור, ‏ התענג על התנועות הגמישיוח של חבורת המתעמלים בהקולודג,
והספיק במשך הומן הקצר גם לראות ולהראות בבנקט , שנערך לכבודו בביתו
של הסופר גרןובסקי . בחזירתו על האניה לותה את המשורר חבורה גדולה
של מכבדים , בפירות מיוחדות , בשירים עברים +
קבלת"הפנים האמתית ‏ התחילה רק מכניסתו של משוררנו לופו . קשה
למפור לבני-הגולה את רשמיה של הלולא ארצישראלית, ושבעתים קשה וה
בנוגע להלולא וו, שתקפה את ארץ-ישראל עם ביאת משוררגו.
בדי שלא לאחר את הפגישה התחיל העולם מודרו להגמל עם בקיעת
הוהרורית הראשונה +
מלבד הקהל הגדול של יחידים, נשלהו גם דיפוטציות שלמות, דיפו-
טציות בשם אגודות, דיפוטציות בשם חברות, וגיחוד דיפוטציות ‏ של בתי-
הספר : חבורות , חבורות של תלמידים ותלמידות , טהגמנפיה העברית, מבית-
הפפר לבנות,, מ,עורה" וכו' , בל חבורה עם ורי-הפרחים שלה, ועל הפרחים
רשומות רק. שתי מלים : ,למשוררנו הלאומי |" ++
' בשהתקרבה האניה, נפעו לקראתה הקרובים ביותר להמשורר, והדגל
העברי התכול מנפנף לפניהם בראש הפירה , שממנה נשמעים השירים העברים,
עברו רגעים אחדים , והסירה שבה עם האורחים. ומתקרבת יותר ויותר אל
הקהל שעל החוף, שבלו צפוה. דומם וברעדה נגש כל אחר להמשוור ולחץ
את ידו ; דומם וביראת הכבוד הביט על המראה נם כל הקהל הנכרי, שנמצא
באותו המעמד +
נגמרה קבלת-הפנום , התחיל כל הקהל מלוה את המשורר להאכסניא
שלו לביתו של הסופר ש. בן-ציון, ומכיון שבות זה נמצא בפרור ,נוה צרק",
בקצה ‏ השני של העיר, העבירו באופן ‏ זה את המשורר בכל רחובות יפו,
והקהל הולך וגדל סבובו , והרג העברי מנפנף לפניו.
ובין: רגע היה משוררנו לגבור היום בכל יפו. בחוצות ובשוקים,
בחנויות ובבתי"המדרש דברו אך בו, במשך כל היום לא פסקו הכנופיות
לסובב. לפני בותו בבדי לראותו בלבד .+,
נזררו ושלח מכתב-ברבה למשוורנו הגדול גם רב העיר והמושבות,
רא"י קוק, ומשוררנו השיב על המכתב בבקור אצל הרב,
: ברחובות העיר הדבקו וגחלקו מודעות גדולות ע"ד הפגישה הפומבית ,
. שתערך לכבוד. המשורר בו בערב. נבחר לערך וה אחד האולמים ‏ היותר
גדולים והיותר. יפים שבעיר,
במעט בל העיר הפיחה דעתה מדאגותית וטרדותיה ובאה לחלק
בבוד לאורחה היקר..
הדחק היה גדול כל כך, עד אשר אולצו המסדרים לקפל את פני
אורחם בגן , תחת בפת השמים ,
; על אחת הגורות בגן העמידו שולחן והדליקו נרות, והבטה נכונה ,
ובעור בה וכה הופוע

המשורר בלוית בני. לויתו הפופר י"ח רבניצקי, ש. בן-

ציון ועוד י להתרגשות בוו, שבה פגשו את המשורר,. בודאי לא וכה עוד
בל סופר בעמנו,

מהרה התחילו הברכות --- הרשמיות. מטעם הועדה המסדרת נתנה
רשות הברכה, רק לבאי-כחיהן של הסתדרויות ואגודות. ברכו מטעם הציונים
הכלליים ,‏ מטעם ,הפועל הצעיר", מטעם ,פועלי-ציון" , מטעם ,העדה
הספרדית", מטעם ,צעירי-הספרדים", אגודת המתעמלים, , אחוזת בית" ועור, ועוד.

הברבות היו קצרות , מפוימות , וה, לייט-מוטיב" של כלן היתה תחינה
להמשורר, שושאר בארץ-ישראל . שושאר בארץ ויחזה לנוּ את חזון התחיה,
את משא ורושלים , פשם שחוה לנו ברופיה את חזון הגולה, את משא נימיי
רוב . והקהל מסיוע לבל דרישה ודרישה ברעם של מח'יאות כפים ובקריאות
ממושכות .

סוף סוף עלה גם המשורר בעצמו על הבמה. הוא מדכר על החיים
החפשיים והעצמיים של הישוב הארצישראלי החדש, אלא, שלרעתו, חלילה
להקל ראש גם בהעבר. ,בלי וכות אבות לא נגאל !" .| העתיד שלנו צריך
להיות נעוץ בהעבר . אותם הזקנים-הרצוצים , שהיו מסבנים בעצמם לעלות
לארץ הקדושה ולהקבר בה --- הם שפנו את הרוך בשביל דור התחיה,
והמשוו'ר מתאר את נסיעתו על הים, את חלומותיו על הים, את געגועיו על
הים , כיצד השתדל לחדור לעמק הסור של הנגינה הימית העצובה והנצחית ,
כי הים, בגליו ומשבריו, : הלא הוא סמל הכח הנצח' והחיום הנצחיים, וים
וה, באותה השעה שהוא שקוע בתוף תוכה של אריגת חייו, | באותה השעה
הוא שולח את גליו עד החוף בכדי ללקק ולחבק גם את הקברים...

וחוור המשורר שוב לפימני=התחיה שבארץ-ישראל. בסגנון. של געגועום
טמורים מופר הוא את רגשותיו במשך כל הזמן , ששעשע על בוכיו את אחר
התינוקות, < שדבר עמו עברית טהורה, עבוית חיה, עברית טבעית . רק
תינוקות באלו , רק הם, שגם הורתם וגם לידרתם וגם טפוחם היו בקדושה ,
רק. הם יכולים להחזיר את העטרה ליושנה . \מי יודע ? אפשר שאחד התינוקות *
הללו בכר נושא בלבו את חוון-התחיה, החוון, שכלנו כל כך צמאים ומתנעגעים
לו, ושבשום אופן לא יחוה ע"י שום משורר גלותי + :

בכלות את דבריו הלך המשורר בלוית ידיריו אל שפת הים . אבל דעת
הקהל המולהב לא נתקררה בוה, הלך ושיר, הלך ורקר, לוה- כל הקהל הגדול
את המשורר לביתו, סמוך להים . הקהל לא חפץ להפרד מחביבו. ועד כמה
שהיה המשורר מרוגז ועיף מעמל-הנסיעה ומקבלת-הפנים הארוכה נאור בכל
ואת לבטל את רצונו ולצאת פעמים אחרות אל הקהל, שנצפף סביבו, ותבקו
לטפו , והריטהו למעלה ...+ 0

למחרת -- היה יומם של הפופרום והמורים העפרים שביפו. מרכן*
הטורים החליט לקבל את פני המשורר -- מי שהיה מורה לפנים -- במסבה
מיוחדה של חברים קרובים פחות או יותר להספרות , בנקט נהדר נערך בשביל
המשורר בטרקלין. מפואר , הוומנו אל בנקט וה רק כשבעים איש, הכל היה
ערוך בטעם עברי, על הכל היה שפוך חן עבריי.,

גם הוןמ6][ היה טבוע בטעם עברי מעניני דיומא. המאכלים נקראו
בשמות שירים שונים של המשוררי

ובין מאבל למאבל שירה, חדוה והת\ל, חתיכה של שיבה היה נם
נאומו של הסופר. ש. בן-ציון ; וכרוגות פיוטיים מחיי המשורר , וביחור משעת
בקורו את נימירוב אחרי הפוגרום . . +

ואחרי מבול של תשבחות, שנשמעו מהן ברצינות ומהן מתוך לצנותא
דחביבותא, לכבורו של האורח דבר גם המשורר. אין הוא רואה את עצטו פסופר
כלל ובלל . . . לפי דעתו אנום כל בעל-נפש על פי הרבור למצא בטוי לוסורי
גשמתו -- איש-איש לפי דרכו , כיהודי פשוט בעל יפורים וגעגועים וכליון-
הנפש בקש לו גם הוא בטוי לנפשו, במקרה ע"י השירה, אבל בל וה געשה
רק בשבילו , רק בשביל הקלת המשא מעל לבו , ומעולם לא עלה על דעתן
להיות סופר במובן הרגיל, ‏ להיות מורה ומחנך לקהל . . . ע"ד ארץ-ישראל ,
לא פסק לחלום אף הגע . הוא חי בה וגשם את אוירה וחלם את חלומותיה
גם בשבתו בגולה . .. אבל אהבה בוו איגה טבעית , היא יותר מדי אוירית ,
יותר מדי דמיונית, לאהוב את ארץ-מולדתו כראוי יכול. רק וה שנולדר בה
וגדל בה, וה שאוהב אותה כמו ‏ שהיא בלי בחל ושרק פנטפטיים , וה שווג
את נשמתו הודוגות ממשית עם סגולות הארץ, זה שלטף וופ"יום את הצוצים
והפרחים שלה, מה שאי-אפשך לאוהב כזה, הוואה את הארץ מרחוק, רק
בדמיון . לא לחנם יחסה האגדה את מיתתו של ר' יהודה הלוי סמוך לכניסתו
להארץ . משורר גדול זה , אמת, אהב את ארץ-ישראל אהבה בערת , אהבה
עזה, אכל אחבה וו לא היתה טפעית , היא נבעה ממעין. הדת והדמיון.,
ומפיון שמצא המשורר אריץ אחרת מוו שתאר לו בדמיונו, מזו: שספרו לו בתבי-
הקדש, מוכרח היה למות---למצער מיתה רוחנית..,

המשורר מרבר אַ"כ. על והרורי החנוך. העברי. בא"י. בהגאה מיוחדת

ב

מצרף המשורר את עצמו למפלגת המורים, נושאי הקולטורה העבריתויא 8 0 8

דָבר באותו הערם גם הסופר י"ת רבניצקי,. הראשון, שגלה את כשרוגו :

נליון טו

של ביאליק, וגם הוא וכה לאובציות מצד הקהל. ואחרי הסעודה, בשעת חדוה,
התחילו הרקודים,. הרקור הארצי ישראלי ,
ביום' הרביעי יצאו. האורחים בלוית ידידים אחדים לסייר את הטושבות,
מתחילה מקוה ישראל, אח"כ ‏ ראשון לציון , רחובות, וכו' וכו'. ובכל מקום
נפגש משוורנו בהתלהבות, בחיבה , בבל מקום , אם אך ידעו מראש ע"ד
בואו, הכינו לו הפתעות ופגישות נהדרותך אבל מכל המושבות הצטיינה וחובות
העברית. בכניפה--קבלת פנים. פומבית ביריות זלפיות, בדגלים, בזרי פרחים,
בתהלובה, ובערב הכינו בשביל המשורר' בנקט אינטימי בההוטל הגדול
שבמושבה : אותו הערב היתה הלבנה מלאה , והסביבה של וחובות,
הגבעות החוליות הצהובות מקרוב והרי"יהודה. המעולפים בוהרורית בהה כהה
מננד----ומי. יכול לשבת לעת כזו בבית 1.,+
והוציאו את כל הכבודה לחוף, והשתטחה כל החבורה על אחת הגבעות ,
השתטחה כחצי גורן עגולה והמשורר באמצע . נתמלאו הלבבות יותר, והתחילה
נערה אחת שרה ,משאת נפשי", והחבורה מסייעה לה , והקולות עולים ויורדים,
רצום ומשתפבים ומגיעום עד ההרים + ;
ביחוד רבו ההבנות בירושלים . שם בחרו בועדות מיוחדות של סדור,
. חשבו ע"ד תהלוכה של עשרת אלפים איש , כשנורע להמשורר דבר ההכנות
הפומביות, שמכינים לבואו ביום הואשון של השבוע הבא, הלך והקדים את
עצמו ובא לורושלים ביום 1" עם דמרומי-חמה -- בחשאי, בצנעא... וגרם
הדבר גם לקוריוו : בגליון ‏ ,הצבי" ‏ של יום הראשון התנופסה עדיין ההכרוה
הקולנית : ,יהודים , באו להתחנה לפגש את משוררנו]' י+,
ובכל ואת עשתה ורושלים את שלה ,‏ אם בי כבר במדה יותר קטנה ,
אספו אספות , ערכו נשפים, נאמו ,נאומים , ועוד , ועוד מן הדברים המקובלים
במקרים כאלו, בירושלים חגגו האורחים נם את יום הראשון של החג, בראשון
לחולו של מועד בקרו את חברון , וע"י זה נשבת החג בפתח-תקוה, שהבינה את
עצמה באותו היום לפגישה נהררה לכבוד משוררנו . המודעות הצעקניות, שבשרו
מעל כתלי הרחובות ביפו ובמושבות את ביאתו של המשוור לפ"ת, משכו
לשם ‏ קהל גדול , חכו, צפו , הביטו לצדדין, ולבסוף נתקבלה ידיעה, שעכבו
את המשורר בירושלים ופתוהו לבקר באותו יום את חברון +++
אבל למה שלא וכתה פתח-תקוה, וכתה רחובות פעמים . יום החמשי,
-חשני. לחולו- של מוער בארץ-ישראל , נועד במושבה ןו להלולא מגוונת. אריבתא,
.| הפרוגרמה היתה עשירה : תהלובה גרנדיווית עם כל התנים, התחרות במרוץח
סופים , התחרות בהתאבקות , התחרות ביריות . מגוון ומנומר היה שם גם הקהל
הגדול , שנתאסף לבבור ההלולא. מכל אפפי ארץ-ישראל (אפולו מהגליל |) 2
פה קבוצה של יהורים הררוים מקוקז | בתלבשתם הלאומית, שם הבורה של
פועלים בבלוזות תכולות ,‏ אצלם = יהודים מגוהצים בפראקים שחורים., סמוך
: להם כנופוות של אכרי המושבות +
: את הימים האחרונים של החג בלה המשורר עור פעם כיפו. כאן מכינים
ו מחרש נשף בשבילו , נשף ספרותי בהשתתפות המשורר, שפריו יהיה קדש
לטובת הוצאת קובצים ספרותיים בשביל בני הנעורים ,
זהו הפרק הראשון של ,ביאליק בא"י", הפרק של יהורה, בשבוע הבא
נופע המשורר לגליל

ג מ. פ,. ז--ן.

ו

מַכַתָּבִים מִנִלִיצִיָח.

ה אפפה הנללית של ציוני גליציה
בימי 18, 19 לאפריל (לפי המספר. החדש) היתה בלמנרג אספה כללות
של ציוני. גליציה +
האספה היתה בהאולם הגדול והמפואר ,יר חרוצים". בה השתתפו מאה
ושמונים וארכעה צירים.
- היו"ר של הועד-המרכזי, הד"ר מרדכי ברודא, פותח את האספה בנאום
= קצר ומזכיר את שמות החברים האוסטרים שנפטרו בשנה זו וגם. את הר"ר ליאן
כהן ואת הציר שמואל הירשנברג (הנאספים קמים ממושבותיהם),
לנשיאות נבחרו: הציר אדולף שטנר---יו"ר, הד"ר יהושע טוהן (קרקוי),
הד'ר אכרהם זלץ (טרגוב), הר'"ר גרשון ‏ ציפר (לבוב) ומר קוגיטנר (רוהטין)
לסגנים.
<> מזכיר. חועד , =מר ל, וקפלר , = קורא דו"ח. ממעשי הועד:המרכזי מזמן
האספה האחרוגה עד היום הזה,
רטקל היו במשך. עה קיומו. ( וחצי) 07 ישיבותו הוא קרו

-

.

> העולם 3

לועידות<חשאיות את חברי. ערי=השרה הידועים לו ארבע פעמים,. מכתבים גתקבלו
על ודו---860 ונשלחו --- 1014+

מפרוטוקולי הישובות אפשר להוכח, שהועד עשה הרבה פחות מזה
שחפין לעשות.., ולא עשה --- מפני חסרון אמצעים . החברים בעריההשדהה לא
שלחו די כסף, וכמעט את כל הוצאות. הועד:המרכזי נתנו החברום. מלבוב,

ע'י ‏ הועד:המרכזי נופדה קומיסיה פלשתינאית , שאפפה סכומים עצומים
לטובת. המופדים הארצי:ישראלים והוציאה לאור ירחון פופולרי למען ההמון בשם
,זרוכבל", שכולו היה מוקדש לשאלות ארץהושראל,

הנואם מרכח דברים ע"ר הנצחון הגדול שנחל הוער:המרכזי בופוד חבנק -
הציוני בעד גליציה, שעוד מעט ויתחיל פעולתו.

בהבחירות להסיום הגלוצו לא נצתנו, | אף אחד מאתנו לא נכחר, אכל
אפשר לנו לשבועהרצון מהעובדא, ‏ שכל הקנדידטים הוו מוכרחים להביע גלוי
את יחפם להיהודים ולהציונות.

ביום 17 מאי שנה עברה , באותו יום שבו נצחנו את הנצחון הגדול
בומיההבחירות לבית:הנבחרים, סדרנו בכל ערי גליציה אספות פוליטיות, * שעשו
רושם גדול על התושבים היהודים,

בכה היו גם- אספות ציוניות ‏ בכל ‏ ערי גליציה ביום:השנה לפטירת
מנהיגנו הגדול הירצל. ז'ל (כל הנאפפים קמו ממושבוזתיהם), ובאותו יום נאספו
סכומים ‏ גדולים - לטובת, ,,יער:הירצל",

גם חגייהמכבים הביאן תוצאות חשובות לטובת המוסדים הציוניט,

הנואם מרבה עתה. דברים ע"ד ענוני הסתררות:קהלות גליצוה ויחפ
הועד המרכזי אל הרבר. הזה, דברים הידועים כבר לקוראי ,העולם",

שקלים נאספו בשנה זו א ך 4500. הכנסות הועד:המרכזי הוו. 8687/
וההוצאות עלו. עליהן | בערך חמשה כתרים", .

עולה על הבמה הציר אדולף שטנד לקרוא: דו"ח ע"ד עבורת ,הכלוב
היהודי",. הוא נפגש מאת הנאספים במחיאת:כפום נלהבה מאד,

הנואם מונה אחת לאחת את חובות . צור:ביתרמחוקקום - ביתפ לשולחין
וביחפ. לעמו ומראה לדעת, ע'פ המעשים שעשו חברי הכלוב, כי הצורים הציונים.
בבית-המחוקקים האוסטרי מלאו את . משלחתם באמונה,. הם עשו הכל, ובמקרים.
שונים הצליחו להיטיב את מצב בנ"י באוסטריה בכלל ובגליציה בפרט, ולא אף
טובת יהורי אוסטריה היתה מגמתם , | ב'א גם בעת ידועה ובמקרים אפשריום
יעשו גם לטובת יהודי ארצות אחרות, הנה יש כבר ת ק וה קרובה לודאו,
שבקונגרס השלום שיהיה בשנה הבאה ברומי, יע פקו גם בשאלת יהודי
רומיניה, והמרצהיהיה הנואם בעצמו.

עתה פונה ‏ הנואם כלפי המבקרום את. הפוליטיקה ‏ הגלותית = והאומרים
שהעבודה הזאת מתנגדת. להציונות,

ישנה, אומר הנואם, ציונות מכנית וציונות אורגנית, ‏ חסירי הראשונה
חושבים ,‏ שאפשר לפחור שאלת:היהודים אך ע"י סוד ,מדינהדיחודית', שתבא
ב,בקר. לא עבות אחד". הם אינם ‏ מכינים את כל הצורך בעבורת:ההפנה של
היהודים עוד. בגלות עצמה, הם אינם מרגישום את נחיצות העכורח ל בט5פ
את הגלות בגלות ע צמה, האצורך להכין את ההמון שלנון. כדי שיהית
ראוי ומוכשר לעבודת חכנין, בנין ארצנו, הצור לתת להארץ הטובה גם עט
טוב!- -וכל העכודה הזאת הלא היא עבודת הציונות האורגנית, עבורה המקשרת
והמאחדת את היום והמחה, את ההוה המר עם העתיד המוהיר,.: ,

בי אי אפשר להביא את עם ישראל כמו שהוא עתה לארץ:ישראל ---את
זה אנו מבינים כולנו , שהרי לשם ההכנה הנחוצה אנו עופקים א זה: כבר ביסור
בתי:ספר. עברים וחברות להתגוששות --- לכן נחוצה לנו. גם העבודה הפוליטית
בארצות:מושבותינו עתה ,‏ נחוץ ‏ לשחרר את המונינו מההשפעה ‏ המזוקה. של
המתבוללים, אלה עוכרי:עמנו, שגזלו וחמסו אותו, שהשפילו אותו ער לעפר,

ולו גם לא עשינו דבר בהפרלמנט לטובת אחינו, כדאית היתה בחירתנו
להפרלמנט , שע'י זה שללנו את היכולת מארבעה מתבוללים לשבת בבית*
המחוקקים 5 בשמנו! -= י .

מיום שנוסד ה,כלוב היהורי", חדל. השם ,יהודו" להיות לבנוי של בזיון
וגנאי, * אמגם. השנאה לישראל לא חדלה, אכל היחס אלונו הוא. בכל:אופן. -
יחס של כוז וחרפה,

אומרים, | שהעבודה ו מפריעה. להעבודה הציונית , = אבל אנכי
בקרתי. במשף שנה' זו 42 אספות ובכל | המקרום, הלו דברתי אך על הציונות
4 על הבודה הפקו

גליון טו

אבל מלבד העכודח הציננית הפנימית בין המוני אחינו, הלא תורו שנחוצה
וצרובה גם עבודה ציונית כלפי חוץ, וחכרי ,הכלוב העברי" דברו פעמים רבות
עם שרי-חממשלה ועם באי:בח ה,פריפה" ע"ד הציונות, אנחנו נתנו לאלה הכחות.
החיצונים ידיעות נאמנות ע"ד תנועתנו ושאיפותיה ,‏ יריעות, שער כה קכלו
אותם. מ,באי:כחנו" המתכוללים, מהלונשטיינים והקולישרים, והלא. תכינו, = עד
בַּמָה מן האמת והטוב למעננו היו ,,היריעות" שנתנו מתנגדינו עד תנועתנו!---
ואפשר הדבר, שעוד תהיה כאיזה זמן מן הזמנים אספה האגית, ואז הלא
נחוצים וצריכים יהיו לנו צירים יהודים,..

אתם קוראים לכל עבודתגו באירוניה בשם
דברוכם היו צודקים, ‏ לוא אמרנן, ‏ שהגל ות היא תכליתנו. וסוף תקותנו..,

ע*י" עבורתנו נקל יהיח יותר: לכבוש את הקהלות, ‏ עכורה שבציונותה
און. מי. שיפקפק יותר; עד כמה שאנו מצל חים בהעבודה הזאת אנחנו מכואים
הועלת: לעבורתנו הציונית!

הגואם גומר את דבריו ‏ ואומה, ‏ שהוא בטוח, כי און נגוד וסתירה. בין
העבודה הפוליטית בגלות והציונות , = אבל אם האספה הכללית תחליט. אחרת,

= אז נכון חוא: וחבריו להתפטר ממשמרתם בתור ציריההפרלטנט ולשוב לעכוד
עבודת הציונות הַטהורה,- -(מהיאת:כפים רועשת מאד. מאה),

עם חנאום המצוון הזה נגמרה הישוכה הראשונה ואחרי ארוחת-הצהרים
מתחלת הישיבה השניה בריפיוט של הד'ה' מיבל רינגל עיך העבוחה
האיקונומית,

רוב דבריו ‏ היו מוקדשים לשם הצרקת העבודה הזאת ע"פ חשקפת

> הציונים . דברים שזה כבר -נאמרו ע"י החברים ברופיה ובמקומות אחרים , והוא
מציע. לסדר ולארגן ‏ חברות פרופיסיונליות לכל מיני בעלודמלאכה וסוחרים,
הנאום היה יפה, והשקפותיו. היו להרוב חרשות לגמרי,. ועשה רושם חוק
על הנאספים,

מתחילים הוכוחים בדבר שלשת הנאומים הללן.. ראשונה דבר מר הייזלר
מקוסוב, הנותן צדק לדברי הנואמים הקודמים ומראה, שעירו היא הראשונה בכל
דבר: ציוגוו היא קנתה הרבה מניות ‏ של האוצר:הלאומי, נותנת סבומים עצומים

,פוליטיקה : גלותית"., ‏ אבל

> >לפי. הערך ‏ למובת כל המוסדים הארצידישראלים , = והדבר הוה לא הזיק. כלל

לחברי: >האגודה בעירו לעסוק גם בהעכודה הפוליטית,

מר מומכך, אחד ממנהיגי המתנגדים להפוליטיקה. בגלות. ירבר. אך ע"ר
בחיצות | החלטה. גמורה בענון זה, כדי שנרע ..סוף כל - סוף, הצוונית היא העבודה
הזאת אם לא% -=

מבקר קשה את הועד ‏ המרכזי. הד"ר - פלהבלום. מקרקוי:, | שלפני. שנים
אחחות היה. ממנהיגי ה,פועלידציון" .‏ הוא מראח לרעת, שהועד לא ידע את
חובותיו הציונוות, יחפן אל הבנק לא היה כראוי וכשורה , לטובת. הקהן
המפלגתית* לא: עשו. 'מאומה., = חד"ר < ברודא + אמר.. בועידה . הקלנית., שהקרן
הזן איננה. פופלרית בגליציה, < אבל באמת לא חפצו המנחיגים לעבור למענה,
הם גפ לא נקפו: באצבע לטובתח ,: הפוליטיקה. הגלותית . טובה. ונחוצה ,‏ אכל
באופן שחיא נעשית. עתחו. הוא --- אומפוליטות,., הוא מציץ לפדר למען העבורה

הפוליטית. הפתדרות מיוחדה, כדי שאלה, שאינם מסכימים להטקטיקה. של ה,כלוב

היהודי', יוכלו בכ" להשאר ולעכור בההפתדרות הציונית, במצב כזה נמצאים

'חודי. מערב-גליציה, : שע"פ אינטרסיהם המיוחדים אין. להם חפץ ללכת שלובוי

זרוע עם. הרוטינים . : ה,ועד. המרכזי" מצטהק,. שלא עבד. כראוי. --- מחוסר כסף,

אבל אלה האדונים היושבים .בהועד נתנן או אספו אלפים ורבבות בעת מלחמת*

הבחירות,,,. לעגל נתנו, אבל למשכן לא הפצו לתת,,. לסוף. הוא מודיט, שהוא

לא. ישתתף במנין-הדעות להביע רגשות-אמון להועד הישן +

עולה על הבמה היו"ר בהועד המוכזי, הד"ר ברורא , הנפגש מאת

הצירים באובציה סוערת ואוסר, ‏ שבדעתו חיה. לבלו לדבר כלל ולבלי השתתף

בהוכוחים הללו, ‏ אבל בכ"ו הוא מוצא לנחוץ להשיב להנואם הקודם , רבריו

* שורבר הם , אפשר, האחרונום שהוא מדבר בגליציה, מפני שהוא עווב את
הארץ הזו לבלי שוב אליה (חד'ר ברודא נתקכל בתור מטיף לעדת הנאורים בלודז).

הוא אומר, שהיחפ בין הפוליטיקה הגלותית והציונות ,הטהורה* דומה

הוא לזה שבין הציונית ההרצלות ודעות ה,חובבי:ציון", ‏ הירצל חבין, בו עיי

נדבות או:אפשר לברוא עם, ע"י קולוניוציה פעוטה לא נגאל את ארצנו, נחוצה

עבודה גדולה ורחבה, מלאה ושלכה, וגם אנחנו אומרים, שע'י נרבות. מקיבוץ:

= בספים לא גברא עם, נחוצה לנן ארין להעם , ועוד ינתר עם למען הארין, וחפן:
לימיקח, " שבה אנחנו עופקים, התן. לנן את העם הזה... = אדוני : עליכם. לזכות!,

בי אנחנו הייגו. מוכרחום. לעסוק בחְעבודת הואת, בי הלא לא או בראגו את מִצֶב

> העולם 36 5 ל
ו ו :

המלחטה. בין. הפולנים ‏ והרוטינים, ‏ ועל המוני היחודים הלא היה להביע את
יחסם לעם זה או אחר,.. אומרים אתס, שלרגלי עבודתנו הפוליטית הננו מוכרחים
לעווב את העבודה. הציונית ,‏ אכל מי ‏ מניא ‏ את אלה החפצים להקדיש את
עצמם אך להעבודה הציונית, אנחנו נכונים תמיד לעזור לאלה, אבל אך בימי:
שלום, בעת שאין מלחמה של בחירות, לנו אין פוליטיקה אחרת מלכד פולו:
טיקה ציונית , אין אנו חפצים להפקיר את המונינו בידי שונאינו בנפש המתבוללים
והסיציאלוים,. עלינו, חציונים, מוטל חוב אחד ומיוחד: לשמור את העם היהודי
למען עתידו!.-- .
מדברים עוד ניאמים שונים,. וסוף כל סוף בוחרים ‏ בשני נואמים ראשים,
את מר שלמה שולר -- נגד הפוליטיקה הגלותית, ואת הד'ר ישראל. ולדמן--:

בעדה.
הראשון ‏ דבר דכרים קצרים ונמרצים .‏ הוא: דורש בשם העשר ובשם

הציונות לבלי לכפות את ההר כגיגית על אלה שאינם מסכימים להפולוטיקה
הגלותית והחפצים בכ"ז לעבוד עכודה ציונית, צריך להפריד בון שתי העבודות
הללו וליסד שתי הסתררויות, כרי שכל אחד ואחד ימצא מה שלבו חפץ,
הר"ר ולדמן אומר, שבינינו שורר בלבול המושגים ,. לא בפוליטיקה
גלותית אנחנו עופקים ב"א בעכודת:ההוה , והדבר הזה הלא הותר לנו, ומזמן
ידוע היה לאחת מחובותינו, אצלנו מתירים אך מה שנאמר בפירוש בהפרו:

טוקולים, ‏ ושם נאמר, כי ,כבוש הקהלות* מותר, והרי הפוליטיקה הגלותית. היא
מעין. ,כבוש. הקהלות", -ז, א, , שהיא נותנת. לנו היכולת לככוש את כל ההשפעה
על העם,

הנואם מרבה דברֶים = על דבר מלחמות:הלאומים השונות וגומר ,= כי
מלחמתנו שונה מכל מלחמת:לאום אחרת, אנחנן איננו. חפצים, ואין. לנו. יכולת,
לנצח: את מי שיהיח, להתעשר על חשבון אחרים ; מלחמת מגן לנו ,= עלינו
להגן על עצמנו מאחרים החפצום לבלוע. אותנו חיים... את הדבר הזה עלינו
גם לבאר להמוננו כדי שירע ויבין, כי עבודת ההוה הזו היא אך למען ההוה,
ועתידן הוא בציונות] =

מדבר עור הד"ר רינגל ואומר, שהוא שמת מאר לשמוע את הנאומיםו
של מתנגדי . הפוליטיקה. הגלותית המלאים אהבה וחבה לארצנו בעתיר ומסירת
נפש ‏ להצוונות. --- זהו אות, כי. ,הפולוטיקה הגלותית לא הקהתה את
ףגשותונו ]: --

עומדום. למנין .
הציונים לעטוק. גם ,בפוליטיקה גלותית",
ההפתדרות,

ישיבות יוסההשני מתחילות בהורעת היו"ר ער טלגרמות:הכרכה שנתקבלו
מהועדים-המרכזים של ציוני רוסיה , אונגרן , אשכנז, מהתכרים בארץ:ישראל ,
מראשו:קהלות, ועוד,

על סרר היוס שאלת. העבורה. לטובת המופרים בארץ.ישראל ,
הוא. הד'ר פכטמן. מדרוהוביטש.

הנואם מרבה דברים ע"ד נחיצות העבודה הואת וע"ד הצורך שעבודת
זו תחיה מפודרה, אם ה,פוליטיום" = אינס חפצים בעצמם לעבוד עבודה זו >
הננו דורשים שתנתן לגו הוכולת לעשותה, הוא. מציע לופד הסתדרות מיוחדת'
למען העבודה לטובת המוסרים הארצי"ישראלים, שבהיותה אמנם תלויה בהועד:
המרכזי תהיה בכ"ז אויטונימית בעבודתה ובתעמולתה,

אף שהנאום הזה היה מלא רגש ועצמה, בכ"ז לא הסכימו לו הנואמים
שבאו אחריו, כי הלא תכליתו היתה. לשחרר את הועד:המרכזי מהעבודה הציונית
וליסד הסתדרות חדשה להעבודה הזאת.

לסוף בחרו בקומיפיה מיוחדת שתעבד את ההצעה הזאת ואת יתר
ההצעות ושתציען לפני האספה הכללית.

במשך הוכוחים נכנס אל האולם הד'ר פרנץ אופנהימר, שבא הנה לקרוא
ריפורט ‏ על נשף:פלשתינאי , שסררו ח,פועלידציון",. הוא נתקכל מאת הנאפפים '
בתרועות הידר ובמחיאות:כפים רועשות מאד.

היו"ר מברך ‏ את האורח החשוב הזה בתור איש ציוני ומלומד. ודוע.

הד'ר פרנץ אופנהימר מודה להיו"ר ולהנאפפים על קבלת:הפנים הנהדרה
שנערכה לכבודו , הוא לא חכה לקבלת:פנים כזו, האוכציה הזאת מצר טובי
ציוני גלוצוה ‏ תחיה. למענו כפקורה לשוב אל העבורה! (מחיאות. כפים),

היו"ר מברך עתה את יתר האורחים שבאו אל האספה, ה"ה מרת פוונר

מתקבלת. ברוב דעות -גדול הצעת. חך"ר ‏ רינגל ,: שעל
ושהאחרונה היא חובה על כל חברי

הנואם

< מארין: :ישראל והד"ר ‏ ע, צווייג מווינהו

הלל ה קור 7 ריפירט. ל ה עבורה הקלפורתי

.

| ואין שומע לו,

ה

גליון טו

היו ימים,. אומר הנואם, שעל כל קונגרס וקונגרפ חיינו: שומעום ריפירט
יפה ע'ד נחיצות העבודה הקולטורית. ואחהיחכן בוחרום כקומוסיה. מיוחרת שתעיין
בדבר,,, ער שנקכר הדבר, ‏ היו. גם ימים, | שלא נתנו .גם מקום לריפירט כזה, כי
יראו אח תעמולות המזרחים, חיו רבים בינינו, שלא הבינו את צורך העכורה הזאת,

חסבה פשוטה! האנשים האלה לא באן אל הציןנות הרך ‏ הלאומיות
העברות, לא צרת. היהדות הכואתם לרעיוננן, הפ היו ללאומיםדעברים, * וען כו
היו ציונים, יען כי ראן ‏ בציונית * מרפא לצרותיו החומריות של. העם, לא חבוני
את השאלה הגדולה שאינה נותנת לנו 'מנוח- --שאלת האדם:והיהורי,

בכל. אופן, לא נעשחה. העבודה הואת. מעולם ע"י ההפתררות. הציונית.
ההנהגה לא עזרֶה בהעבורה הכ<חשובה הזו , ובב'ז רואים אנחנו, כי רוקא
העבודה הלזו עושה חיל ומביאה פרי מוב למכביר. במשך העת הזאת נתיפתה
ונתרחבה שפתנו העברית וספרותה.. האמנות:היהורית קכלה צורות חדשות ורצויות,
ציורינו המוררנום נותנים לנו תמונות יהודים מלאים הכרה עצמית,. גאון ויופו,
ועיניהם מלאות תקוה ועצמה!

| וכל הדברים הללן נעשן כמן מעצמם בלי שום עזרה מצד ההסתדרויות
של הציונים, ונחוץ הדבר, שהציונים לארצותיהם, יעשו גם הם את המוטל עליהם:
יעבדו גם הם' את העכודה הקולטורית, יעשו גם ‏ המה לפעמים איזו. עבודת -
ההוה, שיש ל ה גם ערך ל מ ען ע'ת יי דנו! (מחיאית:כפים הועשות מצר
מתנגדי העבודה הפוליטית),

הנואם מציע אחרי:כן שורה שלמה:של הצעות בדבר העבורה הזן,

מחויבים אנחנו להמשיך גם הלאה את עבודת המשכילום הראשונים,
עבודתם המועילה להרבות השכלה בעם נהרסה, כמן שהולכות ונהרסות כל
ההתחלות. הובות בגלותן להביא בינה בלב העם, לתת לו הידיעות. האלמנטריות
הנחוצות לאדם באשר הוא אדם -- נחוץ ואפשר לעשות,

אומרים' לנו, שאין עבודה להאגודות הציוניות, אם לא געסוק'בפוליטיקה
גלותית --- הנה לכם עכודה ‏ רבה וחשוכה שתוכל. להעסיק את כל האגורות
הציוניות ]

אמרו, ‏ בי נחוץ לעסוק-בפוליטיקת. כדי..שלא לתת. להמתכוללום. להשפיע
על העם, ועוזבים את העבורה הקולטורית, עבודת החנוך וההשבלה דוקא בידי
אלה המתבוללים העושים אותם ברוחם "ולפי השקפותיהם,

נחוץ ליסר בתיהספר עממים, ‏ ביבליותיקאות, שעורים לגדולים, ועור ועוד,

ישנה לנו הסתררות. ציונית של בחורים:חסידים, : הם מוציאים גם ירחון
עכוי. המוקדש לחפצם. בשם ,השחו". הצעורים הללו היו יכולוט להיות מקור:
ברכה לרעיוננו --- לו בא הוער:המרכזי לעזרתם!

וצרוך לעזור להצעירים הללו , יהודים טובים המה ,‏ יודעים המה את
היהדות, ‏ אבל חסרה. להם השכלה כללית, ועל הועד:המרכזי לעשות איזה. דבר
לטובתם ,

הנה לפניכם דו:עבודה שאפשר. ושנחוץ: לעשות בגליציח עצמה,

אכל עלונו: גם לדאוג למען העבודה הקולטורות בארץ:ושראל,

והנואם ‏ הולך ומונה את המופדים הקולטוריים ‏ בארץ:ישראל, מספר
תולדןתם ומטרתם, ובדברים גמלצים ונמרצים עד מאד הוא דורש מאת ההפת דהות,
שתעזור להמוסדים הלל ו ושתעבור לטובתם.

מתחילים הוכוחים וההצעות , אחר מציע ישייסדו. בתי:ספר פרופוסיונלים,
השני מציע, שלהועד:המרכזי יהיו: מטופים. בשכר, ‏ השלושי,.. :והרביעי,... כולם
באו. בהצעותיהם, עד שמחליטים למפור את כל הרברים האלה לידי קומיסיה מיוחדת.

על הפרק == שאלת ,ההסתררות., | התעמולה והעתונות", אבל רבים
מהנאספים | עוזבים את האולם בחפצם להשתתף בהאספה הכללית
הראשונה של ,הבנק הציוני הגליצי, שנופד זה עתה, הנואס א, פ. ושייץ מדבר
זנשארים עסוקים כבר בהבחירות להועד-המרכזי, שרבים. רואים
בזה, ובצדק, את הכטחון היותר נאמן להצלחת הציונות באר גליציה,

עפ הצעת הר"ר פכטמן. הוחלט לקרוא בקרוב לאספה ‏ מיוחרת. שתדין
בשאלת ה,הסתדרות. תעמולה והעתונות" ות הארצי:ישראליות , האספה
צריכה. לחיות. עוד לפני הקונגרס הציוניו

נגשים אל הכחירות. נכחרו: הציר אדולף שטנד בתזר יו"ר, ‏ הר"ר מיכל
רינגל למשנהו; לחברי הוער:המרנזי נבחרון. דר אברחם קורקיס, ‏ ד" אלכפנדר
הויזמן,- שלמח שילה,. דיר הנריך: לונהרין,. יעקב. שלמה -פהיליפ, ‏ ברוש. יאחר,

בנאום. קצר , יפה וגמרץ, סגר היו"ר ,‏ הדיר יהושע טוהן. את האספה

ללית. של צווני גלוציה/ +: :

במשף ימי האספה היו גם ועידות: חשובות אחדות, שהביאן לידי תוצאות

חיוביות .נכברות ,‏ כגון הועירות > של ראשי בתי:הספר ‏ העברים, * של גזכרי

הקרן: הלאןמית, האספה הכללית. של. מיפדי ‏ ה בנק הציוני הגלוצי",

7-0 -

ועִירת צִיונִי פּלֶּ: פורולְיֶה.

בימי: כ"ד , = כ"ה וכו ניסן. היהה סק ועירת
הציונים של פלך פודוליה, שבה השתתפו עשרים ושמונה. צירים
משלשה עשר מקומות : (בלין, דונאיבצי,, הורינין, ‏ ויניצה; זבניץ,
חטין, ירמולינצי, לנצקרוני, מיָנקובצי, סמוטריץ. קמנץ-פורולסק,
קופין, קיטאי-גורוד), באי*כח הועד המרכזי של ההסתדרות. הציונית
ברוסיה, ‏ ח,. גרינברג, ובאדכח הועד הפלישתנאי האוריסאי, יעקב
רבינוביץ, מערים רבות נתקבלו- הרצאות. והצעות בכתב, יען. כי
הצירים שנבחרו שם לא יכלו: לבוא מפני קלקול. הדרכים בחבל,
הנמצא הרחק ממסלת הברזל, אל הועידה. באו גם 18 אורחיםי
ליושב: ראש נבחר העורך. דין המושבע מר רור שליפר,

שלש הישיבות הראשונות היו מוקדשות. להרצאות. הצירים
עיד מצב העבידה הציונית בעריהם,. ההרצאות הראו. . לרעת,: כי
מצב. הציונות בהערים, ששלחו צירים. אל הועידה, ‏ בכלל, איננו
רע. במעט בכל אחת מהערים האלה ישנן קבוצות ציוניות, העיברות
לטובת כל המוסדות הציוניים וגם לטובת הועד האודיסאי, מפיצות
את ספרותנו. ובכלל משתדלות. להפיץ את רעיוננו. אפשר ‏ יהרים:
ברה הגונה את המצב ע"י אניטטורים בשביל. הצעירים. וע'י
נואמים עממיים בשפה המרוברת בשביל החרדים,. לראבון. לבם
של רבים מהצירים, אין הועד המרכזי שולח בעת ‏ האחרונה
נואמים מן הטפוס השניי . .

תחת השפעתם של המאורעות בתורקיה (אחדים. מהצירים
רואים את הסבה גם בחוקי-ההגבלה בנוגע לכניסת הגרים לאמריקה
הצפונית) ניכרת | בעת האחרונה ‏ התענינות נמרצה: בא"י. \בתור
ארץ להגרה יהודית. במקומות שונים. כבר: אפשר. לראות ‏ נסוונות
ליצירת :קבוצות של קוני אדמה בא"י, העשירים אמנם. מתיחסים -
אל הקבוצות האלה בארישית, אך את האלמנטים הבינוניים אפשר
משוך אליהן. לו התחילו. מופדותינו הציוניים לעבור. בנירון. זה:

אחרי ההרצאות ע"ד מצב העבודה ‏ בהערים ששלחו. את"
ציריהן, ‏ נשאו ונתנו ע"ר: המצב בכל הפלך בכלל. ‏ הוברה; .כו
ברוב הערים, שאין להן באייכח בהועירה (מספרן -58), אין ציונים:
אקטיביים,: והעבודה מתנהלת "שם בכברות. ישנן ערים רבות,
שהעבורה נפסקה שם לגמרי, ועל המכתבים, שנעלחו שמה מאת
הועד הקמנץ-פורולפקי, לא נתקבלו כל תשובות.

את סבותיה. של ירידת. המצב בארו הצירים באופנים שונים,
לרעת אחדים. מהם, אביה לציונים הזקנים האמונה באפשרותה "
של עבודה רחבה בא"י, והצעירים. הלכו מאתנו: בתקיפת. תנועת ".
השחרור.---במקומות אחדים מתחילים הצעירים עור הפעם להתענין
בתנועתנו, ‏ ועליגו: לפתח ביניהם. תעמולה החבה. בכתב ובעל*פה,
צירים אחדים ‏ ראו את = סבת ,הירודה" בפכסוכים = הפנימיים.
האוכלים . בלי הרף את מרכזי ההכתדרות, ‏ ובמרה. ידועה; -גם
ברוע התנאים. האדמיניסטראטיביים. ביחוד בערי:השהה. רבים הראו
גם ‏ על בטול. האגודות, ‏ שהביא. לנו . נזק: מריבה ועזר . לירוהת-
העבורה המעשית.. כמעט. כולם רברו ע"ר נחיצותי. של עתון וומי
בשפה המהוברת,: שיהיה. לכלי-מבטאָנו בהוך השהרות ‏ הרחבות *
של ההמון וירים את קרנה של הציונות,

אחרי:: הוכוחים השוב בא:כח הועד ,המרכוי. על השאלות,
שנעורו ע"י הצירים ופדסם ידיעות רשמיות אחדות,

8 : 2 2%

>= העולם 3

נליון טו

שתי הישיבות האחרונות ‏ הוקדשו להרצאותיהם. = של יעקב
רבינוביץ. וח, גרינברג ע"ד העבודה הישובית בא"י ועל אדות מצבם

של המוסדות. ‏ הציוניים , --- בהוכוחים ‏ על אדות | ההרצאות
השתתפו כמעט כל הצירים, ומהם אנו רואים, כי. רוב הצירים
מתמרמרים ‏ על הסכסוכים והחכוכים השוררים במרכזיה | של
ההסתדרות. ושואפים' לשים. להם ‏ קץ, ביחור, | עכשיו, | בשעה
אחראית. גדולה, כשלפנינו עומדות תעודות. מעשיות חשובות,

כשנגמרו הוכוחים, ‏ נתקבלו ההחלטות הבאות מטה, ובא:
כח' הוער. המרכזי. ויושב ראש הועידה סגרו את הועידה בקריאה
לעבודה. משותפת / נמרצה,

החלטות הועידה,.

ומע ל ה ע ב הד ה--ב ערי הפלך:

1 הועידה = בוחרת ‏ וער פלכי, שתעודתו למוא בכתובים
עם כל ערי הפלך, לפקח על מהלך העבודה בהן ולשלח אינס:
טרוקטורים ונואמים, ‏ כפי הצרך והיכלת,

₪ אל הועד הפלכי נבחרים ששה חברים: שנים מקמנץ:
פורולסק, = אחר. מזבניץ, אחד ‏ מהרונין, * אחד מדוניבצי ‏ ואחר
מויניצה ‏ (נבחרו : שליפר. ר,, גולדמן +,, | בלנק י., אלטמן ש,,
דרכלר י,. ואיפרזון ג,). חוץ מזה, צריך. הועד בעצמו להומין. עור
חבר שביעי מאחת משלש הערים האלה: בלטה, מוהילום ‏ אוּ
פרוסקורום,

8 לשכת הוער הפלכי נמצאה בקמנץ:פודולסק,

4 התקציב ‏ השנתי: של. הועד הפלכי. הוא. לא פחות משש
מאות רובל, ‏ 800 רובל | מהם משיג הועד ע"י הערכת הערים
שבפלף ומוציאם. על בלכלת הלשכה, ועור 800. רובל על הוערד
להשיג: מאת. הועד המרכוי. ולהוציאם. על נסיעותיהם | של חבריו
ומורשיו ‏ המיוחרים,

5) הועידה מחיבת. את הוער הפלכי לגשת. מיד אל עבורת:
ההכנות ‏ אל הקונגרם ---לחזק ‏ את העבודה המעשית בכל. מקום
ומקום. ולפדר את הבחירות אל. הקונגרס,

6 הועד. הפלכי מתחייב לסדר את הבחירות אל הקונגרס
באופן. כזה, שמחצירים = העתידים להבחר בהפלך, יהיו לכה"פ,
חמשה מהעפקנים חתמידיים. בערי פודוליה. 2

9 הועד ‏ הפלכי צריך. ליפר: פונד ‏ בשביל - הצירים. ע"י
הערכה פרופורציונלית של הקבוצות הפועלות שבפלך.

8 הועירה מחייבת. את העפקנים. הציוניים למקומותיהם
להשתדל בהפצת. המניות: של האנגלו-פלשתינא:בנקו

9) הועידה. מוסרת לועד | הפלכי את דבר סרור הקבוצות
של קוני: אדמה. בא"י.

]| בנוג'ע אל ה היפתדרות בכלל.

1 הועודה. מכירה בנחיצותה של הוצאת. עתון. יומי בשפה
המדוברת ‏ ומבקשת את הועד ‏ המרכזי ‏ להגן על ההצעה הואת
בועידה: העתידה. של הציונים הרוסיים,

₪) הועידה מציעה. לועידת הציונים הרופיים: להחיות את
שמת : האגודות, ‏ שהיתה מקודם, בהכירה אותה למתאימה ביותר
לתנאו:העבודה . הנוכחיים,

8 הועידה מוצאה, | כי \ החכוכים ‏ השוררים בין | חברי
מוסדותינו | המרכזיים ‏ מביאים נזק מרובה להתפתחות. תנועתנו,
ומביעה את רצונה, ‏ כי כל. ההכוחים יבוטלו בקרוב,

4 הועירה. מכירה. למועיל בשביל התפתחותה. הנורמלית
של העבוהה הישובית בא"י להכנים עסקנים ‏ אחדים מהוסיה אל

הוער-הפועל המצומצם ‏ ומציעה. לצירי: הקונגרס. התשיעי\ מערי:

פודוליה. להשתדל במובן. וה,

4 ה : 2

₪ הועידה. מציעה לצירי הקונגרס מפלך פודוליה לדרוש
מאת הקונגרס ליסר בעתיר היותר קרוב מופר של קרדיט קרקעי
בשביל א"י,

6 בהבירה, בי פעולת הקרן הקימת צריכה ‏ להצטמצם אך
ורק בהרחבת משק - הכפר. בא"י מציעה הועידה. לצירי הקונגרס
התשיעי מפלך פודוליה. לדרוש, ‏ כי כל כספי הקרן. הקימת ישמשו
רק לרכישת קרקעות בא"י, הצריכום ‏ להמפר ‏ ליהורים בחכירהי-=

?) הועידה מבקשת את הקבוצות הציוניות בפודוליה לעבור
באנרגיה לטובת הועד האודיסאי הפלשתינאי, ובזה חיא גם מביעה
ומדגישה את רצונה, כי המוסרות ‏ הציוניים והועד ‏ הפלשתינאי
יעבדו באחדות ובהסכם גמור,

8 הועירה מביעה את אי:רצונה על העברתם של סכומים
ידועים ‏ ע"י הבנק הקולוניאלי מהאנגלו < פלשתינא:בנק ‏ לארצות
הגלות ומציעה לצירי הקוננרס התשיעי לררוש את העברתם של
כל בספי הבנק לא"י בעתיד הקרוב, .

9 הועידה מבקשת את הועד המרכזי להשתדל למלא. את
דרישותיהם של אלה, שרכשו מרקאות של השרם:קלוב.

+

השָבוּע.

הציונוּת ,
על כל ועדי השוקלים, האגודות ועל חברינו בכל

מקום ומקום. להקדיש: את שלשת ימי ההגבלה, ג ד' וה'..

סיון לעבודה היותר נמרצה לטובת קבוץ השקלים, קרובה
השעה,. שבה נחוץ יהיה. לגמור את העבודה הזו עד סופה
ולהביא במספר את כל השוקלים הבוחרים לקונגרס, מקום
הקונגרס וזמנו יפורסם בעוד עת קצרה, ואנ צריכים להיות
נכונים ‏ ועומדים לו,

= וצא בתוצאה מיוחדת בעברית ויהודית. החוזר השביעי
של הוער המרכזי, וישלח לכל במספר שידרש,

--- המהרודה. הרביעית של החוברת ,ידיעות. ווענען. א"י"
נמכרה במשך יי אחדים, וכעת נמסרה לדפוס המהדורה החמישית,

הקומיסיה הקרקעית שנבחרה בהאפפה האחרונה של הוער
הפועל הגדול שהיתה בקילן צרפה לחבר לה פה אחד את חבר
הועה"פ הגרול. מ, מ, אוסישקיןי

מיום ₪1 לחרש מרץ ער 6 אפריל נכנסו לקופת הקה"ק
ברוסיה הסכומים האלה :

נדבות כלליות 0 רו"ב,

מם-עצמי 0 5
פנקפי-שוברות 9 -,
קופסאות 1445 ,
תשלומים. שלמים -95 0
ספיו | ,= לשעורים -880 ,
,קערות" 0 ,ר
וערההרצל 0
תוי קרן-הקימת ע"ס 0
ל ן גליונות תלגרמה. , --9%

ו

- פ'ה 608,16 רו"ב ו

גליון מו

מיום 6 אפריל עד 18 לאפריל נכנפו לקופת הקה"ק
ברופיה הסכומים האלה !

נדבות כלליות 19
מס"עצמי 85
קופסאות 14
ספה" תשלומים לשעורין --95
יער:הרצל 1
נמכרו תוי קרן הקימת ע'ם 10

"> גליונות תלגרמה ע"ס --10

ס"ה 685,88 ר

-- בהחוזר האחרון ששלח,ועד השוקלים" באודיפה אל האגודות המקומיות
הננו מוצאים את המפפרים האלה: בעד שקלים לשנה 11 נכנסו 21.50ת
ולשנה - 19 נכנסו לע"ע 115.50. הועד הטיל לחובה על בל חבר וחבר לרכוש
לא פחות מן 10 שוקלים . לטובת צרכי הפתדרות שונים נכנפו 1168.65.
למובת הנ"פ--1561.97,] בעד ,יער הרצל"--208,76, לטובת , בצלאל"- -189 ,

בעד המוסדים הפלשתינאים נכנסו במשך. 15 ירהים 2147.14. מניות
החברה ל, הכשרת הישוב בא"י" נמכרו ע"ם 514.50. דיבידגד בעד תלושי
המניות של הקו"ב שלם הועד 419,74. תשלום הריבידנד הועיל הרבה לפרסומו
של הבנק; בס"ה נכנם להועד במשך 15 הירחים האחרונים לטוכת מופרים
ציוניים שונים 4049.87,

חוברות ציוניות מתוצאת , הקופיקה ביבליותיקה", הועד המוכזי ותוצאות
אחרות נפוצו- -12861 אבזמפלר. חוורי וברווי הועד המרכוי--3150 אבזמפלר .
הועד עסק בהפצת ה,ראוסוועט", ,העולם", + 016,, ו/הפועל הצעיר" .
גלויות מצוירותנמברו--4592 אכומפלרים ,. התעמולה הציונית בע"פ לא היתה
שביחה לגמרי בשנה האתרונה באודיפה מטני התנאים הידועים +

יש לציין את העובדה,;כי בעת האחרוגה נתגלה בין הציונים באודיסה
הרצון עור הפעם להתארגן באגודות , שבה לתחיה האגודה ,אם אין אני. לי",
גומדה. אגודה הרשה ,יהודה. המכבי", ועומדה להופד עוד אגורה שלישית+

'-- הועד הציוני בחרקוב מבקש להרפים את חשבון הכנסותיו לטובת
מוסדים ציוגיים שונים/במשך השנה האחהוגה: בעד שקלים--119.80/ מפןמפלגתי--
0, בעד הנ"פ- -177.88, לטובת ,בצלאל"---139, ,וער הרצל" --19, לטובת
הפוגד המיוחר בשנת הי"א לקונגרפ--.100, בעד מניות האפ"ק (15 מניות)--
83, בעד ,חברת הכשרת הישוב בא"י (86 מניות)--.108, בעד הגימנסיה
העברית ביפו (83: מניות)--,1900 , לטובת הפונד המיותד בשנת הי"ב
לקונגרט -- 985, בעד הועד האודיפאי: משנת ‏ 1907--תרומות-חפרים- -
2, ממקערות--102,72 , נדבות סתמיות--,8 ; משנת 1908--תהומות:חברים
(חלק מה[--.250, מקערות- -137,74, בם"ה היו הכנסות הועד 4946.04 ,

-- האגודה ,,צעירי:ציון* בביליפטוק המציאה לורגו את הדו"ח של עבודתה
במשך העת האחרוגה. האגורה מתהלקת לשלש קבוצות, ובשורה הראשונה
עומדת אצלן העבודה התיאנרית, בחגוכה ובפפח ערכה הקצוצה. נשפיםן אשר
הביא לידי תוצאות טובות, האגודה עוסקת בקבויץ שקלים לטובת הג'פ, בקופת
האגודה נמצא פך קרוב למאה רובל ובכסף הזה הוחלט לרשום את האגידה בספה"ז,

-- מגרודזיפק, ‏ פלך ורשה, כותב אלונו" מר ‏ א, י, לוין != ביום כ"ב
בניסן נערכח ע"י הועד\של האגודה ,ציון" אספה, אשר מטרתה היתה לופר קופה
לקנית קרקע בא'ו, אחרי הנאומים נוסרה חברה כזו, מספר השותפים. איננו
מוגבל ,‏ ציונית אחת נדבה באותו מעמר להקופה את צמיר ‏ ירַה, שמחירו
חמשום רובל, החברה כחהה בועד מיוחד,

- הקומיפיה האגיטציונית שעל יד קבוצת הציונים הצעירים בויניצה
פלך פודוליה | מבקשת אותנו להדפים את דו"ח עבודתה בשנה האחרונה +
הקומיפיה ערכה שני נשפים לאומים \הרצאה: אחת של ש. גוריליק . בעורתו
של הועד המרמזי באה הקומיסיה בקשר עם העירות הסמובות לווניצה ובירי
הקומיסיה עלה להפיץ בהעירות את הספרות והעתונות הציוניות . פיה נפוצו
ע'י הקומיפיה במשך ומן קיומה 744 ספרים וחוברות ציוניים , 556 אקזמפל.
של העתונים הציוניים, ‏ 1300 חוורים וכרוזים שונים. לכד זה ערבה הקומיפיה
שורה שלמה של קריאות ע"ד הציונות, דברי ימי ישראל ובו ,

-- הלשכה של ההפתררות הציונית באשכנז מכרה מיום 86
מרץ. עד 96 אפריל 450 מניות של האנגלו:פלשתינה:בנק.

-- ממקור נאמן נורע לגו, :כי חברי לשבת ,בנידברית" בווינא החליטו
לעשות בשנה זו מ יול לאר ץ יש ראל, ולתכלית וו שברה כבר את האניה
הוותר יפה של ,העסטרייבר ללויך? אשר בשם , איטליה" תכוגה, הלשבה פגתֶה

גם אל חברותיה ‏ בערי-השדה בהצעה ,‏ שגם חבריהן יקחו חלק בהטיול. ויש
תקוה, שגם רבים מאלה יקחו חלק.

בידוע, חברי הלשכות הללו המה היהודים היותר עשירים, ואין ספק, בי
הטיול הוה יכול להביא גם לתוצאות מעשיות

בְּאֶרֶץְישְרְאֶל.

מחכרת ;אחוזת בית" ביפו קבלנו את המכתב הזה!

אחרי שבאו: בומן האחרון ידיעות בלתי נכונות. בעתונים שונים על דכר
,אחוות. בית" , שהביאו את. הקוראים ‏ לידי טעויות ,‏ הננו חושבים לגו לחובה
לפרסם את הדברים האלו : החברה ,אחוזת. בית" נתיסדה מששום חבר, שבל
אחד ואחד מהם לוקח חלק בהלואה של החברה, ששים אלה החברים ישנם בבר
כלם -- מובן. שהם דוקא תושבי הארץ -- ואין מקום לחברים חרשים בחברתנו
שישתתפו בקבלת ההלואה מהערן-הקימת ע"י האפ"ק. אולם המגרש של החברה.
מכיל בקרבו וותר ממאתים וחמשים אלף אמות, שמהן רכשו כבר החברים
ביחד עם הגמנסיה-העברית במאה ושלשים אלף אמות אדמה,. והמותר. עומד
למכירה לחכריָם חדשים (בלי הלואה). תנאי המכירה הם לע"ע אלו כל אמה ')
מרובעת בפרנק אחר ותשעים פנטים,( עד ההעלאה הבאה),. מוה 8ן1 פרנק בעד
האדמה עצטה לע"ע ו,:01 פר' בעד ההוצאות הכלליות, כמו: רחובות, צנורות
למים ושופבין ובדומה , אין החברה מוכרת אדמה לתשלומין לפרקים, אלא
במוומנים בבת אחת, ולא פחות מאלף אמה לאיש. הקונה מגרש מתחיוב
להכנע לבל התקנות של החברה. ולשאת בעול ההוצאות הבלליות השנתיות ן
הוא מתחייב גם לבנות עליו בית במשך שנה וחצי מבספו הוא (ואם לא --
מעמוסים עליו בהוצאות הכלליות, ‏ באלו היה ביתו בנוי). תקנות החברה רובן >
דואגורת בשביל להבטיח לגרי המושב החדש את הנקיון האפשרי והאויר הנחוץ
במדה מספקת. רוחב הרחובות יהיה 19 מתר, והרחוב הרָאשי -- 14 מתר+
וגנות בנות 9 מתר ביוחב תהיינה אצל כל בית ובית משני עברי הרחום; גם
בנין הגמנסיה<העביית יוקם בתוך המושב חחרש הוה. המגרש נשען מצהו
האחד אל דרך המלך העולה שכמה (₪10008), בתוכו עוברת מפלת-הברזל ופוח
ירושלים; מחוף הים הוא מרוחק 500 מתר, ומקצה הרבע העברי של העור --
מהלך 0 דקים. המקום היותר גבוה הוא 18 מתר והיותר נמוך -- 15 מתר
מעל רמת הום. הקושן נכתב על שמו של יעקובוס הגריקום כהן מהאאנ, ובא
בחו של הא' כהן בארץ ישראל הוא הדיריקטור של הבנק. העברי ביפו הא'
ליבנתין, וכל מי שקונה מגרש יקבל מהבא.בח הוה שטרימקנה על חלקתו. בראש'
החברה עומד ועד של 7 אנשים. הפתבת בשביל ,אחוות בית"ז ‏ .)| 1 18]]8
8

המגהל: עקיבא אריה ויס,
המוכיר: ש, ורשבפקי.

-- בשגודעו ב י פ ו המאורעות האהרונים ‏ בקונסטנטינופול, התגפרה שם
וגם בירושלים סערת-הרוחות במדה מרובה , המוני=עם גדולִים | הלכו אל בתי
מוסדות הממשלה וידרשו מהם דרישה נמרצה, ‏ כי יעמדו | בכל תוקף' בעד
החופשיות שנרפשו וקיום הקונסטיטוציה. מוה הלך ההמון אל בית-המבס, ששם
הודיעו אותם הפקודים , בי מכאן ואילך לא יוסיפו לשלוח עוד את הכנסות
המפים לקוגסטנטיגופול,. עד אשר לא ישוב המיניסטריום הקונסטיטוציוני ליושנו;

-- יהודי קווקז במחנים, לפניי חצי שגה בערך ניתנה האפשרות,
בעזרת האדמיניסטרטור של יק"א בראש פנה , לשמונה משפחות יהוריות
מקווקו להתישם ב מ ח ני ם. מחנים , הרחוקה מהלך חצי שעה מראש פנה
היתה לפנים קולוניה יהורית, אבל לפני שנים רפות נעופה מיושביה. הקולו:
גיסטים, והבתים עמדו רקים. יהורי קווקו כונגו להם במחנים מעמד טוב,. ובמו
שיש לקוות יתעורר עתה המקום הוח לחיים חדשים.

-- סיורים יהודים /בירושלים, מעולם לא ראתה ירושלים פקרפת
המון סיירים בוה שבא בשנה וו למוער חג הפסח, מרופיה, אשכנז, אוסטריה
ואפריקה הדרומית . באו האגשים האלה, \ביניהם גם עשירים ההבה, במלון
קמיניץ ,| ששם מתאכפנים רוב האורחים , ישבו יהד בלילות הפדרים משמונים
עד מאה נפש, אשר אף בי היו בני ארצות. שונות , : הרגישו את עצמם תיכף
כבני משפתה גדולה אחת, ובלו יחד את זמנם בשיחות ובנאומים. מעניגי
דיומא ועל עתידות האומה,

הפיורים האלה בקרו כמעט את בל המוסדות אשר ליהודים. בירושלים.

מקווים , בי המנהג לעלות לחג הפכח לארץ-ישראל יתפשט בין היהורים
יותר. ויותר +

ה מלקוש בא"י, המלקוש, שכבר נואשו ממנו, "ירד בכל האריץ

%:) האמה או הפיק. היא 75 פנתימתך .‏ ולפי החשבון עולה, ‏ שהמתר
המרובה מפיל (1,7 אמות מרובעות: ‏ אלף אמות מרובעות מפפיקות. רק לבית
ולחצר ביגונית,

ואם בי לא וכול להשיב את כל ההפסר

בשפע רב בימי חוה"מ ש%' פסח',
המרובה "של הבצורת שעברה, בכל זה הועול. לתקן- ולהטיב' הרבה := בכמה
מקומות , שהקדימו שם לורוע, עתיד הקציר להיות. רע מאד, אבל בחלק היותר
גדול של. הארץ יש לקוות לקציר בונוני,

-- מטעי עצי צמר-גפן.. אחר שבשנים הקורמות נעשו בהקולוניות
היהודיות > נסיונות קטנים במטעי עצי צמרדנפן , התחילו בשנה זו עוסקים
במקצע וה במדה יותר מרובה . בעל האחוזות הערבי סורסוק נוטע. עצוי צמרח.
גפן מנגב לטבריה על שטח גדול, ‏ אשר השקה אותו ע"י מימי נחל. יארמוק
ומסרהו לעיבור לעובדים מובאים ממצרים, קולוניסטים יהודים אחדים, אשר
עשו עד כה בפתח-תקוה איזו נסוונות במטע עצי צמרהגפן., העתיקו גם הם
את עבורתם | בקובת עור טבריה , ושם הם נוטעום מטעי צמרדגפן על
שטח של הרבה מאות דונם., אשר לקחו בחכירה מאת הקולוניה מלחמיח; בכל
מקום מחבים בכליון עינים לתוצאאות טפוח מקצע המטע הות+

--- אחוזתדבית , ביום האחרון של חוהמ"פ נעשתה ביפ ו הגרלת
מקומות-הבנין. ברובע העור החדש ,אחוותדבית" בין ‏ ששים. החברים . בשבועות
הקרובום יחלו לבנות את הבתים.. מלאכת הבאר,. הנועדת להספיק.-מים- ע"י
תעלות לתושבי רובע"העיר הזה, כבר נגמרה..

-- אורחים. ‏ יהודידרוסיה
ופטובווג בקוו בדוך עבים בקולוניות היהודיות גם את המושבה גדרה .
הם. התעניינו מאד לרעת את מצב והודי תימן, שאכרי גדרה לקחום אליהם
> בחור פועלים ‏ עוברי.אדמה ,‏ ובטרם צאתם מאת. הקולוגיה 'גדבו \ סכום כסף
לבנין: בית למעון בשביל הפועלום הללו.

= תעלות דמים ברחובות ,. ע"י. הלוואת סכום בכף לזמן. ארוך
שקבלו הקולונינטים בוחובות מאת יהודי עשיר אחר, שבא לשם טאמיריקה ו
עלתה להם עח לבצע את מחשבתם הושגת. בדבר הקון תעלות לרבנסת מים
דרך' צנורות | אל הנתים,. הצנורות כבר הונחו, ועוד במשך השנה הואת
תוגטר המלאכה . באופן זה תהיה. רחובות הקולוניה היהודית: החמשית , : שיש
לת תעלות-מים , ל באלה נמצאות ‏ לע"ע בראש.פנת, בוכרון-יעקב , בפתחי
תקוה. ובראשון-לציון ,

בּמָוֶרֶח.
המצב בתורקיה.

לאחר שנכבש האילריז לפני: חיל התורקים הצעירים שבו
הריפוטאטים ‏ והסינטורים חברי האספה הלאומית. מפאן-סטיפאנו
לקונסטנטינופול, ‏ ושם התחילו ממשיכים את ישיבותיהם החשאיות,
באחת. הישיבות ‏ הללו הוחלט. ברוב רעות. להוריד את עבדול-
האמיר ‏ מעל כפא המלוכה ולהמליך תהתיו לשולטן את אחיו
רישאר-איפינדי :בש מחמר החמישי.

בקומיפיה, שנבחרה להודיע לעבדול-האמיד את דבר הורדתו
היה גם: הריפוטאט היהורי עמנוצל ‏ ק אר אי ו מפלוניקי,

ראש כהני המושלמים, ‏ השייך-אול-איסלאם ‏ פרסם. ברבים
את פתשגן כהב הרת (פיטווה), שבה הוא מונה לאחר אחר את
פשעי. השולטן ‏ עבדול-חאמיר ואת. כל יהרעה אשר עשה לעמו
ולארצו, = והולך ‏ ומוכיח | ע"פ השיריאט,. כי א"א. להשאיר. אותו

= על כסא מלכותו, -וכו+ צריך למסרה. לרעו. הטוב .ממנו,

> היהודי

וממחרת היום הזה הכריזו ע"י יריות מכלידתותח, ‏ כי. עלה
| רישאך-איפינדי בשם מחמד החמישי לשבת. על כסא העותומאנים,

הידיעה הזאת נפגשה ברצון גדול מאת כל פנות העם,
מפני שהשולטן. ידוע מכבר לאיש טוב ומטיב בעל השקפות לִי=
בירליות. ומפור: אל. הקונפטיטוציה בלב. ונפש,

והשולטן החדש נשבע אל. הקונסטיטוציה ולהמשטר החרש

שבועת-אמונים.
ביום שלאחר זה הועבר השולטן המודח מעל כסאו, ‏ עב:

דול-האמיר, מקונסטנטינופול לסלוניקי, שם הוקצה לו מדור לשבת
בארמון-הקיץ היפה, - אשר להיהורי השפאניולי: העשיר . אלאריני.
בזה. נגמרה הררמה. הקונסטנטינופולית.
. ננשו ליסר. קבינים ‏ של מיניפמרים, והטלגרף. כבר > הביא
נוסחאות אחדות: של רשימות. המיניסטרים.: באחת ‏ הרשימות נזכר

בגדרה ,. הסיירים היהודים ממוסקבה,

טאֶלי : סטרונדוה | בהור = מיניסטר = לעבידת 7 האדמה, :

אחד הז'אווידדביי. בתור. מיניפטר
והקביניט \ המיניסטרי

וברשימה שניה. נזכר ‏ עוד יהודי
הכספים, אבל עדיין = לא חוברר: הדבר;
עודנו תלוי: ועומד באויר,

בשעה שאנו עורכים את הטורים האלה הביאה הסוכנות
הטלגרפית .הפטרבורגית ‏ יריעה מקונסטנטינופול,: כי וער הטורקים
הצעירים הודיע ברבים, שאון דעתו. נוחה ‏ מהקביניט החדש,
שנופר ‏ ע'י. טיוופיק פחה, = וכי בישיבה: הבאה של הפרלמנט
עתירים. לבטל אותו.

אבל הודיעה הזאת. צריכה. ברור,
הימים: הקרובים,

אשר יביאו אותו בוודאי

השפה הרשמית של החכם:בשי מקונסטנטינופול,

החבם:באשי מקונסטאנטינופול, רבי חיים נתום, שלח
אל הרבנים הכוללים בכל הקהלות העימדות תחת פקורתו, מכתב:
חוור, ‏ שבו. היא מציע. לפניהם, כי ישתמשו בכל המכתבים
והתעורות ,. שהם. מריצים ער רק בלשון העברית, > במכתבו זה
הוא מעיר על הקל;ול, כי רוב האגרות. והכתכים הנשלחים אליו
בעפקי כהונתו כתובים בכל הלשונות וביניהן נם פרבית, ‏ אשבנזית,
הולאנדית .ועוד. ורק לא עברית; - וקשה. הדבר למצוא בקינסטנ:
טינופול מתרגמים לכל השפות הללו,

מארם-צובה: כותב אלינו מר' מ,. נחמד? 2

סוף סוף עלה ביד העסקן האדון שעיו, ליסר אגודה, שמטרתה
לעבור בתור. לשכת מוריעין, להביא. רבים ממהגרי רוסיה להשתקע
פה, לעזור לאיזו בעליהמלאכות בכסף ולגכות מהם הכסף מעט
מעט,
רוח חלאימיות בי אחינ תישבי חלב. הנררמים ער כה, ‏ 0 ללמר ?.
מלאכה ואומנות ‏ לילרי בני: ישראל הושבי עירנו, ‏ להטיב מצבם
הגשמי והרוחני, ‏ כי לצערנו דל מאד. מצב המלאכה והאומנות בין
היהורים פה, האגודה שמה לה למטרה להפיץ את שפתנו פה
וליסר בית-ספרים עברי, כי ער כה לא נמצא פה אף עתון. עברי,
פנדלר. אחר בא אלינו מרופיה וגם ע'י לשכת. המודיעים שביפו
הבאנו לנו עור אחר שגמר את מלאכת. הגזרה בפריז, הם. התחילו
כבר לעבוד, והקונים ‏ שבעים רצון, * פה נחוצים ‏ עור סנדלרים
טובים, אין. ידי שני הפועלים: היהודים מספיקות למלא את כל
הררישות הרבות. הסנדלרים הנוצרים נתעשרו ממלאכתם, בני להם בתים
וקנו אחוזות, | הפועלים יוכלו. להרויח פה כעבר זמן מה לבואם,:

בגליונות :,העולם". הננו קוראים, ‏ כי ‏ מאות יהורים. מהגריי,
רוסיה, | באים לארץ ישראל להשתקע שם ועמם אלפי רובלים,
לפלא. בעונינו, מדוע לא יבאו אחרים מהם לארצנו ארם צובה
אשר נקרשה בקדושה שניה בימי. חור המלך.. הלא עירנו עור
גדולה, ‏ ומסחרה רב מאד. פה אפשר לעבור. ולסחור בהצלחה, כי*
מאתים. אלף נפש נמצאים פה, וביניהם כשנים עשר אלף יהודים.
המושלמים המה אנשים מפותחים, ואנחנו ‏ חיים ‏ עמהם בשלוה.
ממשלתנו. אינה ‏ מברלת בין ‏ מושלמים לשאינם מושלמים, ‏ עירנו
מספקת מפרי. הארץ. לערים הרבות אשר פביבותיה ,‏ לערי. קור:
רפתאן ‏ ולקצת מערי. ארמיניה. .הרבה מיבול ארצנו ותנובותיה
נשלח לערי. אירופה. ולמצרים: חטים, שמן, אפרסקין. (פסתיק),
ביצים, כבשים, : ועורות:: כבשום, ועוד.. ‏ מובן, כ פה יש כר
נרחב למפחר, לבתי חרושת, לעבודה. ולאומנות , מחיר הנסיעה
במסילת. הברזל מבירות לעירנו הוא. חמש מג'יריות, לערך ששה
רובל וחצי,

בוול יותר מבירושלים ויפ

4

התועלת היוצאת :+ א) להמציא. -מנוחה. להגרים, ב) להפיץ

2
.

אקלים הארץ הזאת טוב. ופה כמו בירושלים, ה
+ אהבע תקופות פה בשנה;: אביב, ‏ אסיף, ‏ קיץ ‏ וחורף, החיים

גליון מו

: מפלוניקי. כותבים : בימי הפפח. שעכר שחה. בעירנו שלשת = ימים הדיריק:
שור של האנגלו-לווואנטין=בנק קומפאני בקונסטאנטונופול, הד" יעקובסון, ונתקבל
בסבר. פנים יפות ובידידות - מאת. הפרקליט המפורסם .עמנואל סאלים, הבאנקיר
+עקוב מודיאנה וועדו ,הצירקל ‏ די אינמים" ואגודת בני-צוון,: ביום: 11 אפריל לפני
הצהרים. נשא הד"ר יעקובסון בבית ה,צירקל די אונטים' הרצאה- ע"ד הציונותי
במעמד יותר% מחמש- מאות איש מן השדרות העליוגות של הצבור היהודי
-הפלוניקאי , * על הנאספים עשתה הההצאת. רושם כביר , וככלותו לרבר רעם
האולם \ לקול פערת ‏ מחיאות:כפים +

בימי שבת הד"ר יעקובסון אצלנו היו בכאן מועצות אחרות ע'ד יפוד
בנק עברי בס ל וגיקי, כמו שאומרים הביעו עשירי היהודים פה .את חפצם
לחהו על חמשום אלף ממניות. הבנקי
אומרים,: כי בקרוב ווסד :פה ועד שומפל. בענינו בניסת היהודים לתורקיה
צביחור .לפלשתינה; "
בוום = 11 אפריל אחר הצהרים ערך ,הצירקל די אינטים" אספה עממית,
שהשתתפו בח יותר משני אלפים - איש, בבית הכנסת של התלמוד:תורה. הגדול,
הנואמים עוררו את הנאספים, להשתדל לתת לילדיהם חנוך עברי:לאומי הגון
בון הגואמום. היו הדי פוטאט היהודי מפלוגיקי, עמנואל קאראסו איפונדי, [הפרקליט
מ. כהן אופונדי, ‏ פ, | מודיאנו = ועוד. באספה זו הודיעו ‏ בי [בקרוב = ופתח
עהקלוב. בית:ספר גדול. לעם, \
בערב של. אותוהיום ‏ בקר הד"ר יעקובפון ‏ את אגודת בני-ציון "ונשא
שם נאום קצר,
ביום שבועי של פסה קרא ההצאה באגודה עורך העתון ,ז'ורנאל די
יסלוניקי" וה,אופוקה" ע"ד. הלאומיות והציונות, ההרצאה המצוינתצתקבלה בתשווית:
חן, וכח גם. נאומו הנלהב של חאדון יוסף עוויאל ‏ בדבר נחיצות תשלום השקל.
+ :האספה, שהשתתפו בה ארבע מאות איש, נגמרה. בשירת ,התקוה".

. ב
| בְּתַפוצות יִשְרְאֶל,
שאלת השב ה-היהורום,
ביום הששי שעבר; 18 | אפריל,
קצבת המיניסטריום להשכלה, השתמש מנהיג הקדיטים, ‏ טיליו:
קוב, בהזדמנות זו לדבר על ההגבלות הנהוגות. ליהודים בבה"ם
+הבינונים והעליונים, ‏ אשר בימי שווארץ התחילו לרקדק בהן
בכל חומר הרין . מיליוקוב מכקר קשה את בירורו האחרון של
המוניסטריום, -כי. לפקודת ‏ הרוממות, ‏ המתרת. לקבל אל בה"ס

ילמעלה מן הנורמה את ילרי היחודים, שנשאו משרה ושעבדו במלחמה >

וכנגד. יאפוניה,. היחה תוקף רק בשעת המלחמה, ועתה כבר בטלה,

מזה עבר מיליוקוב לרבר על שיטת המטלכה בענון השכלת
יהיהודים לפנים. והיום . במשך מאות השנים האחרונות השתדלה
הממשלה למשוך את היהוים לבה"ם הבינונים והגבוהים, ועתה
<< היא נועלת דלתותיהם בפניהם, אפילו בבה"ם הפרטים המתכלכלים
-בכסף היהודים הונהגה. הנורמה הפרוצינטית ,

מיליוקוב סיים בדבריו, כי. רופיה: צריכה לקחת. לה למופת
:את. תורקיה המחודשת, אשר תעודתה הראשונה 6 לברוא ב"ם,
יאשר ל בו בלי הברל לאום ואמונה,
. בכדי שיתגשם המשטר החדש ברופיה, נחוץ להגשים מקורם
את רעיון השויון האזרחי הכללי, כי הממלכה, אשר היהורי'לא
נחשב בה 0 אינה יבולה להתחשב לממלבה, שעברה אל

-המשטר החרש ,

. באותה. הישיבה דבר כ ג גד מיניסטריום ההשכלה ובעד
היהודים גם. הדיפוטאט הפוציאל-דימוקראמי גיניצ'קורי,

--- באחת הישובות האחרונות של רומתדהממלכה וצאו. הומניים בקובלגות
בנגד. הממשלה. על שהיא מוסרת את הקכלנות לחפפקת כל צרכי ה אינטינ:
אַנפפפבה בידי. היהודום. הרמאים והנוכלום . נמצאו ‏ דיפוטאטום אחדים

> העולם 0000 : - ה

2% 2
, בשהתבררה בדומת-הממלכה -

ו גם מיתר ב שבטלו את טענותוהם של הימניום +

.

-- בקומיסית השאלות: של הומתההממלכח. נתקבלה: ברוב. דעות שאלת.
הימניים ברבר הצירקולאר הידוע. של .סטוליפין מיום 29 מאי: שנת 1907 בגוגע:
לעיבוב ‏ גורוש . היהודים : ממקומות ‏ שמחוץ לתחום, למרצה בשאלה ור נכחר =
הריפוטאט גולולובום .

- ביום ג', 91 לאפריל, נפתחה. בוילנה אספת הרבנים, !
בה לוקחים. חלק. רבנים. ירועים מערים שונות. ואדמורי'ם אחדים, | =
ישיבות: האספה סגורות , :

-- לשכת המשפטים. במינסק. בטלה. את פפק. הרין: של = ,
הבי"ר. הגלילי, ששלל לחצי שנה. את הוכות. להיות: טוען. בבות" ‏ "'
המשפט מאת העוה"ד רוזנבוים, מי שהיה דפוטאט בדומת הממלכה = :
הראשונה ואשר הרצה את עונו על חתימתו הויבורגית.

פרעות נגד חיהזדים בגליציה. בעיר המצערה פשעב-!
ווארפק -(גליציה) התאספו בשבוע העבר כשלש. מאות ‏ צעורי האכרים. והחלר
להבות את העוברים ‏ וקשבים היהודים, ואח"ב התנפלו על חנויות הוהודים ובאו" /
ושללו ע"פ ‏ כל חוקי תפוגרום,.. ‏ בכש ל שים יהורים בפ צעו. השוטוים /
ושר-השוטרים בראשם ראו את כל. הנעשה, אבל לָא מחו בדבר,. למרות בקשות >
היהודים. ותחנוניהם. היהודים. מהרו להודוע אתיחדבר למערכת , הוסחוד" (העתו
הרשמי של הציונים), והם הודיעו את הנעשה לציר בית המחוקקים , | שהלך"
> תיכף לנציב-המדינה הד"ר. בוברושינסקי . האחרון נתן פקודה. לפקירי. המקום.
לעשות קץ. להפרעות ולתבוע את הנאשמים לדין. סוכן, כי הפקורה נסלאה,
ופקיד המקום הבטיח, שמעתה תהיה מנוחה בעיר, ובקש סליחה ומחילה מאת:
עדת. היהודים על הנעשה. :

הסבה להפרעות היא תעמולת האנטישמיים שהתגברה נזמן האחנון..

-- קרוב. לחג השבועות הבא תהיה בב ה ל י ן האספה הבללית ההביעית "
לחברי האגורות היהודיות לחלוץ-עצמות ,‏ עפ"י היריעות שנתקבלו תשלהנה ',
לאספה וו גם החברות לחלוץ.עצמות. שבקילן ,‏ פוונה, ‏ גראץ , וינה ועוד-
התנועה לחלוץ עצמות התפשמה בשנים האחרונות במרה.ימרופה, ועתה עולה
מספר החברים ליותר משלשת אלפים , הנמנים על כ"כ אגורות + בשעת האספת .
| הואת יוחג גם חג מלאת. עשר שגים למיום הוסד ‏ החברת לחלוין עצ
בברלין בשם ,ברזכוכבא", = =

ספות ואמנות ,

-- הולך ‏ ונכון לרפוס, קובץ ‏ מאמריו של משה לוב ל
הקובין הזה יכיל את רוב המאמרים שהדפיס מל"ל במשך ארבעים ושתים שנהי
-- בהוצאת , מוריה" יצא לאור ספר חרש ,היסטורוא ושראלות".
ד"ר יוסף קלוונר --- שעורים בדברי. ימי ישראל,
היותר. קדומה. עד תקופת החשמונאים , עשרים שעורים + 0
-- ביום 12 אפריל היה בפטרבורג נשף של. מוסיקה יהורית. עמטי
שנערך ע'י החכרה למוסיקה היהורית העממית , הנשף היה עהוף. ע"פ תכניתג
והנהגתו ' של המבקר המופיקאלי. י, ד, ענגעל ממוסקכה , שדבר בתחלת הגשף
:על בר ערבה של המוסיקה העממית. הנשף עשה רושם עו מאד על כל
חוגי החברה היהודית. בפטרבורג,
-- הוצאת הן[207 ,[80\ תו8מז560 תהתוי110 , - שהוצואה >
את ,מדינת היהודים" של הרצל , אומרת עתה להוציא בלשון האשכנוות בשם
,אוצר הספורים" = את היצירות היותר < טובות של הפופרים . היהודים ‏ בשפות"
שוגות, בכרך הראשון והשני תבואנה יצירותיהם של המפפרים היהודום הגן
במו, וורק שטיונר, מרטין בוכר,הרצברג, פריינקל ועוד. בכרך השלישי ובא ספורו של..
שלום עליבם ,רחלה", ברביעי ספורי שלום אש, נ. ברוירס, דוד פינסקי , מנדלוה.
מוכר ספרים, י. ל. פרץ, א. ריוזין ום. ספעקטאר, בכרך החמישי יודפפו ספורור
של זאבר מאוך ,‏ ספיר ועוד, . בכרך הששו, -- ספורי ‏ ליוח: ארו
הווה פומרנץ, בכרך השביעו -- יצורות הפופרים הרופים. מקסים גורקו ,
קורולנקא ועוד . בכרך השמיני --- ספורי סופרום צרפתום. -- אנאטו
ועור . הכרך התשועי מוקרש בולו. ליצירותיו של ישראל ונגביל +
בא הרומ של. המשורר והמספר הידוע לודויג. יעקובובסקי, "
---בשבוע העבר הציגו בברלין בתיאטר ,,ניוע פריוע פאלקס"
המחזה. הביבלי ,מכתב אוריה" מאת. ערנסט בער ארד. . בשם הפו
בותב הד'ר עמול. בהן , מי. שהיה .רב לעדת היהוךים בברלין,. ושקה
פטרתהו- ממשסרתו. בגלל היותו ציונוא ל רייו

להבק

(עתון. עברי גדול. מוקדש לפוליטיקה, ‏ לספרות, למדעים, לאמנות,
לבקירת ולכל ענין המעסיק את הקורא),

בעריכת: דוד פרישמאן
ובהשתתפות. בחירי ‏ הפופרים: בישראל ,
מתקבלת. החתימה על העתון היומי. ,,ח ב קר" מיום
הראשון לחודש אפריל שנה זו,
תנאי החתימתהת:

ברופיה: בתויפ:
לשנה = 8 רובל, לשנה - 18 רובל.
לחצי שנה 4 , לחצי שנהה 6 - ,
ה לבץ,-*,.,
לחרש = = 5ל קְאָפ',

האדרפה:
ה 0ה0א ,3/1111 *05סא460ת, .קסע
000 0 2 8 8 | 100 .100

מתקבלת. החתימה על העתון העברי

חיצאת. ל, עפעל ווולנא

> חריסתומתיה =

לשנות הלמודים השניה והשלישית
ערוכה וסדורה. ע"י: המורה. מ,. מ,- אליצקי;
עם ציורים מאת נ. טשאָרני,

כל הספורים והשירים, ‏ התמונות והציורים המה לפי רוח \
הילה העברי. גם עפ"י סגנונם הקל וכן עפ'י תכנם ורוחם.

הפפר כלו הנהו מנוקד. 26

גם ההדור החיצוני הוא על צר היותר טוב ,

0 | מחיר הספר 60 ק. עם פארטא 0ל בנ"נ ל5 ק, |

להשיג בבל בתי מפהט"פ ומידי. הטו"ל !
.ות ,8ת11\\ ,[6ק .1 ] .המה ,הסח .ה

0 שמעו עצת הרופאים.
ער הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של שן

וו
2 ד
מכיל. את יסור הברזל באותה מדה שמכילים. אותו ‏ הריצופטים
> הוותר מעולים של. הרופאים, ‏ ויסוד. הברול ‏ שביין. ,ברולי יש בו
בדי: לטהר ‏ את הדם ולהבריא את הגוף והוא = יפה לשתיה
= לגדולום = ולקטנים, ומועיל ביותר. וזול. בוותר. מכל שאר. היינות
המכירה אצל חברת ,כרמל" בורשא,

יד הז 1 ה הקט

עסו .תץ) . 8זומה2 -- הזיוות 9380 .]1
(.1 6 .חץ .הפתגסה8ה

0 06000 840901 מה 60 3 |
0 > ו כ 0 .

-010006א א רז 0 ג הווהה | 08800 -

!ווה ו ופווגה
1% ₪663 6ד86ה6אכ את6
1
שו
3

ווק 16 66/76 דסח

וו

4
ו / 0 / 5 \ ', ו ו ב

ו ה 0 ה ה את ה-7110 3080 "018 311 ה א סק

ו 0 68 בוו וס ₪ זסההפת ה 0 ות מקזל
50 11101108 ₪ א 1 סו ואו סו הנטקה

-70 111 ה הסח 0"הזושהק אטח זפמ זו הש דוו ה דה סקה 6 וסטוה :אהו 10 1
,800ו300'070ון 0166הד00ת6 670 38 "| א | 3 ה א וקה
060906 אוו ו 201 ₪ 11 0וווה ו

ה[ווהאוהקתסח ‏ -אומו6ההומבהסהת ‏ האהץוסח >ד0 ה666 הווסתאוהקזס הה1
וה דווויות ד 6וווסוה ה 8 6והוהוווו 060606 6ז\הווהק06 = מסדהאווו 6 תה את
68 5 ווסקסד6 |ווווטק דעוו או (1 :203 קטאהדט\ת >1 1 11 3 ה ,| הוסק)) וווהוובווק

ווח הווה 6-2 2

דופ 0500001600 0ומ6ווהתאה 65 8]אףמתהא האמסהסז שאסהעטוו (3
00 א ל אסועסווק ‏ 6808 מ ו (4 ".= 1806

4 3 55 38 .18( ₪ .1077 .דק3ח16, ה ופווווסת אנקטפדץ.

שגה "דד וני צר

ו

שוג 0
ממןת זט תיע צ ‏ תסאסמועתסץ
סוק ג מ 00000

,25 085א0מה0ה0ה-15ג00 0 הקסמעסק
וס ןסוהיהתקאץ | אסההסעהווות ‏ 0 הא
4 360-ה ,סה סקט 5866800 א 7

הת 660 0 0768 זו

וו 0 סועוק60מה6כן ,610

סקא גזד 0הה0א06סה6סה. סנס
00 000508

.וזכ 7816006 ([סה(קהת-.86 גצ 61 סוהשהקת 60

.המה <\ ]11111 ג > 16ההת3וך
הפוג 0 0 2-00 .1181007885 שי .08008 ,9:00 זפנאפק 0 1
ידיעות וועגען ארץ.ישראל ,. צוואמענגעשטעלט פון דעם יפו'ער אונפאר. .2
מאציאנס.ביורא . דריטע אויפלאגע +
,בצלאל", זיין: צועל , טעטינקייט און צוקונפט פון ד"ר י, לוריא (יפו). .3
די מוסדים פאר דער עקאנאמישער אויפלעבונג פון ארץ<ישראל + 4
0 .1 ₪ -- 187הוהג סק .13880508 78600 110 .פ
.18 ,הממח .4 מיק-1, .1131001886 מס הומהצתההח .6
8 .888 8 ,₪0 2 110 :פיקס 600 6 זמ זמ ₪ ההזגסחץ \ זמיזך
600 65 ₪ 50 .2 1--.8א9 100 88 .0000
.30870068 .1י0א98080 .0088ג₪08 זז .11006082 .ההא601ה18 .7
8 .הןתההפת .גפ 1007020 5 תסמסכ116 .הצצמע' .ה
אהא 0" 25 .988 100 015--.א 15 .16000 סי
0 008 "תמהה], .קפ התה 388089801 06
.זה ח- -8ת600 מס .1 .11

8

,ברמל" ;

7
שתו. רק 2

2

הציונות = שוא = >רכוש מקלטדבמות . ע"ל

שבועון עברי.
משפט"נלוי לע(\\ ישראל בארץ

- 2 ל (פחגדמה | בל)

6 9
להתכ
- -- ₪ 5 19 המועצה של שלשת המפלגות הלאומיות

: להפחישוב , מאמר שני, ד הסוציאליות חיהודיות ;

> 11 מחאה עברית-לאומית בהרייכסראט האוסטריי.

ו 0
מעשה באדם,,, (פוק מפפוה):
6 = זורז'. רודינבאך . ש, גוריליק .
ל רשימות ביבליוגרפיות. (יוושלים) םי -..
: 0 5 מכתב אל המערכת, דר' י, ספור .>
יפכתבים. מהגליל ,וש הח ה

: 0 ; (הציונות ;: בארץ-ישראל ; בתפוצות=
₪ מכתבים מתורקיה. סלוניקי - 2 1 השבוע: (הציונות ; בארץ-ישראל ; בסזרח ל ישראל ;

היהודים ומלחמת החפש 1 שיחה 7 וימאלים-

סטרומסה < קנטורוביץ +

לחג יובלו של הדיר י, ל, קנטור;

+ ידיעות בעד המהגרים לארץ-ישראל,

ספרות ואמנות ן)

מחיר .העולם" ברוסיה; לשנה 4 רובל , לחצי שנה 5 רובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחדש 86 כופ/
בו"ל : באוסטריה-אונגאריה- 0 כתרים , בגרמניה / 9 מאָרק , באנגליה ‏ 9 שילונג , באמיריקה ‏ 1/2 ₪ רולר,
: באריץ. ואל 10 פרנק, > בפרנציה וביתר. הארצות 18 פרנק, וכחשבון זה לחצו ולרבע שנה. >
> <בעד שנוי האדריסה 80 ק. :

,

מחיר מודעות + בער כל שורה פטיט מחילקת ארבעתום, -- על העמיר הראשון 60 קופ'. ועל שאר הקמודים 40 קופ'.

. האדריפה:
1 600 ( .8 הת 00 ומאק ו ,

מתקבלת. החתימה לרבע השני. מן אפריל ץ.. :
מאת האדמיניסטראציה של .העולם". *

1 אל החותמים:

%) הרוצים לחתם על העתון יואילו נא להזדרז במשלוח כסף החתימה, כרי שאפשר יהיה לרעת כמה אכזמפלרים להרפיס מכל
גליון: וגליון . החותמים ‏ אשר יתמהמהו בחתימתם ל א יק ב לו אח'כ את הגליונות שיצאו עד זמן חתימתם, יען כי. הגליונות
נדפסים במספר מצומצם והמעט הנשאר הולך וכלה מפני רבוי. החותמים .

כדי להקל את משלח הבסף בעד החותמים מהו"ל פתחה האדמיניסטראציה שתי. מחלקות בחו"ל, אחת בקלן ע"פ האדריפה 3 מוסגןהן|ה 07
.6 הז[ סה ,0/5 0 01,, מ0081010 1% ושניית -- בסטאניסלאוו (כליציה) ע"פ האדריסה :00נהע0 .11 .יס ת110 ,85151811, ומעתה
יופלו החותמים בחו"ל. לשלח את בסף התימתם לאהד משני המקומות הנזכרים, ‏ אפפ שנוח להם ה מקום הרא שון מפני הקמוץ בפורטה, כי הכסף
ע"ש מערבת ,די וועלט" מתקבל בבתי-הדואר , באוסטריה-אונגריה וגרמניה , באמצעות טופפי תעודות-הדואר (188-8010₪16ש2084-0),

ג מאת החותמים כחו"ל מקבלת האדמיניסטראציה של ,הען2 ם" ב ויל גה כפפי חו"ל : פראנקים , מארקים וכדומה ובלבד שיהיה הכסף ב ש טרות
ולא במטבעות . האדריסים צריבים להיות נכתבים ב ככ תב ברור ונקי ויוסיפו גם את שם מדינתם +

)‏ החותמים כמו בחו"ל..בן- ברוסיה. יבלים לשלח את כסף חתימתם בתלושי המניות של הקולוניאל-באנק העברי,

)= החותמים שיש להא //איוו שאלה או טענה אל האדמיניסטראציה יואילו נא לרשם במכתביהם את הנומר שלהם הנרשם על גבי הכנדרול ולכתוב כטו

, כן אם הם מן החותמים הישנים או החרשים +

]) < = החותמים בהו"ל השולחים את דמי-התימתם ‏ ישר להמערכת בוילנה, צריבים להודיע מיד עד מטרת כספם והאדריסה שלהם במכתב מיוחד, מפני שמתלושי-

המחאות הריקות המתקבלים מהפופטה אי אפשר לדעת מאומה בשביל וה בא עכוב במשלה גליונות העתון במועדם . והחותמום. מתלוגנים אח"ב עלינו .

אל הסוכנים,

+ כל הסוכנים מתבקשים להשוות מיד את חשבונותיהם עם האדמיניפטראציה , בדי שלא יהיה עכוב במשלח הגליונות אל החותמים -ולמכירה לאחדים‎ )8

ב) ‏ הפובנים מתבקשים ג"כ להוהר לבלי להוביר במכתביההומנותיהם שם חותם אחד שתי פעמים .
לקמץ בהוצאות הם שלוח יכולים הטובנים לשלח את שוברותפההומנה על העולם לא במעטפות מגורות כי אם במעטפות פתוחות
ולהדביק עליהן מרקאות בנות שתי קופ' +

הנהות גדולות + -

א) הוצאת ,אחיאסף" נעתרה לבקשתנו להמשיך בשביל חותמי ,ה עול ם" את ההנחה על ספריה גם להרבע הבא וכל חותמי
,ה ע ו ל ם" הקודמים שאחרו את זכות ההנחה, בפעם הראשונה וכן החותמים החדשים מן אפריל. והלאה, ‏ יכולים לרכש להם ‏ ;
מעתה את כל הספרים או מקצתם במחיר הנמוך עפ"י תנאי הה נחה הגדול ה המבארת בהפרוספקט המיוחר, 2
ב" שלשה קומפלקטים (משלש שנים) ,דאם יודישע פאלקי הנורעים בתכנם הספרותי. העשיר - - למחיר 5,560 ר' יחד עם. הפורטה.

עס ווערט. נגענומען. ראָס אבּאָנעמענט - : פף 2
פון ₪1 - : ממ 109 ,אירישע צייטונג
ן ש< ערע 0 א גרויפע, גויע מעגליבע צייטונג פאר אינפארמאציע, פאלימיק און ליטעראטור
- אויף. די פערשפרייטעסטע אידישע צייטונג פרייז ‏ 6 רובל איאהר, ₪ רובל א האלב:יאהר,
0 רובל א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חודרש,

4% ,
,ה - גָ ב 6 א נומער אין איינצעלפערקוים 5 קאפ',

₪ = = > = => = ₪

(צווייטער יאהרגאנג) : די ,אידישע צייטונג" .
0 אבּאָנעמענטם:פרייוו וועט נעבען איהרע אבאנענטען זעהר א וויכטיגע פרעמיע
איאֶהר 6 רוכל, אַהאלפ יאָהר 8 רוּפל, 8 פיערטעל יאר ' די
0 רוּבל, א חורש 50 קאָפ'. אידישע נעשיבטע
אלע אַבאָנענמען, ‏ וועלבע ווילען בעקומען די 50 ב יכ ער פון (גרויפע אויסגאבע)
+ דער ,הויזיביבליאמעק", ‏ וועלבע איו. גענעבען. געוָּרען אלם פן ש. דובנאוו
ביילאגע צוּם. ,ה יי נט" אין פערגאנגענעם 1908 יאהר, דארפען 4 בענדער, אין 18 ביבער (אלע חדש-- א בוך),
צוּצאַהלען 1 רובל אה באנד; געבונדען אין צוויי בענדער (8₪, אין אגוטע. ריבטיגע ליובט-פערשטענדליבע איבערועצוננ מיט א הקדמה
ביכער א בּאָנר) -- 1,95 רופל. פונ'ם מחבר, . געשריבען ספעציעל פאר דיוער אידישער אויסגאבע .
, : דער פריוז פון דער ,אידישער געשיבטע"---6 רובל.
די אבאנענטען וועלכע האבען שוין איינגעצאהלט פאר די ,הויו-ביבליאטעק* 0 0
+עגען מיר מודיע , או קירצליך וועלען. ארויפגעהן פון דרוק די לעצטע דריי די אבאנענטען פון ל 4 ו - 7 ,אידישער געשיכמע'
ביבער, ‏ און. דאן וועלען ויי בעקומען אלע 50 ביבער צוואמען + ב
8 אין רוסלאנד -- נאר 2 רובל ; אין אויפלאנד -- נאר 8 רובל /
. אדרעם:

8 סה 11115 .אע ,תס ,ג הזוזת 8 )ידד 1
5 ער ל

מ הרט ה בדדי ל הת ל שר ו רעראקטאר:הערויסגעבער ‏ ם, ‏ מארגאלין,

/

תסל הל לשל קפה. עדי סי

0 םא ₪ = הההסעת השומח היח בסה םיש

1 חא ₪ | בששאם 5
ששח ,ח6467 חהחשחת 06 0 והלנאכי , ל 0 - --

ו ₪ זמ חזס/סטת ה
לתה : . - נוי

כ

םזם םז 6 םיששה ם?

כ -. 378-1007 5 -
ו + סשת 6 ]שש חם 3
הח" | ")ה הטיח | 4. ב יחת ם'השעת-םיףה החש חש
עו הצפ₪ פלטחזבתנןהלתולקים-אנפנה, נכגלה. להטעות אותנטילתהז:
לחם עטתח שאינה +הולמתפק לָאמהק לפשל :משהסח:קולונינטסיםה
חהוצנם:"בהָאנגלזם;? או|שהם"אהמינוסטרטורים: ההוצים? כהֶפרוסום/ = "
2 ה אה;:כְהאונגארְיםת/-אנלי עתזסות : המכוגות האלה וולהתפתמזיםהם=<.
5 מה שנשנו - ו 6 את התא המל ו עבות עת'?עתם: הי'חרקומגבורנפק"אנשי 'מהנה;ק"פעלוהתפטזם ,‏ מבחפקים' >
ה' צבאות, אלהי צבאות,, ב, אנ צריכים. לתת למופע חופיק ממועטט מגוניםי/על: נהלתםה בההףדנפש\ רזםי:ההוהקדם!רהצעטים '
הצעילים, 0 מע פיפ שעשר "של לו הו התאר | חםאופיצורים דבפועלה:236 מזפשחים:/לשמש זיבאופיצגחונו: בשעת:
8 * הגבולה, , חצרך.= ממשלת; השולטןטוהיתה""אמכם תשעכת עלב/האמונד ")על -
א ה יי | הלופש ל המפוחת; עלה היסושח/,עלי ואפשהיגת ‏ השלהמהה\הקטושה:ט'עע)
שלא נעם ו ולע יע בכ לי ש לכל האדוקות: חחתות,הזאבל) בפועלטהיתה" שפוססחח על> הזיל , בקוסגת:
4 להעשות, רש כל מלחטת רל בל הלת חות 3 ,| תוחקיה התה בק''הממיהה"האחת )5 והיאפההותה, זטורי הֶתז =

]זייה ₪
ב חח 000 6

קחש חשת -

החשש הששח הקשה ש" 1 ו |
בשות 06 ]₪ שש כ 2 ח6חט , הזוע

ויו
8
=

ב

4

התבכרות קב -- ות אב ו בצה > באופןן = חהאטי מש אמ פוה" המדהמהפתה" נסה נלהניג זקזנמטפמוציה ע"? > .
ב ונר לעי ענ הנד שי החר 0 עול 1 הקחותהעממממם הזע'ף"הנקטים;-זהממוקקים ו זונרקם/ התה המאו" .

0 מ 0 ו 9 0 ל שמאחורי, ‏ חשימָחאלדאוסלם;היתהאשר7'פעלה הכתי וכוקוט'"להשןט" תמיחל >
8 יעמול ₪ העט אם לא כל לו יפ לוכר. 4 א8ל/-השומון:החוא אל מום+ הזה+:ב אנפפטהו בבילנוה;/באפלוהח

זת 2 2
לקוות, כי. מאחורי הצבא המנצח עומר חעם בלובו * אם אלנגר = ולא במרינה ‏ של חיילות<<>-צפוך-- הוה - להחחיל ‏ מן ,הארמיה", >"

עגמר--עגה-=-סופו--ל עמגר..---הכת.-הוא--גגרם=-בגר- א 0 -- והתחולו--מן-, חארמיח";-זלע"ע-גס-יסוימד-כה:--קונסטיטוציה -של- .
בוח כארצום. המוקח. חפצים..אנג- לקונת, שמהגרקימְקָצעיְרְיָם, = תירקיה - גבורים = סביב ‏ לה! ,הארמיה", ‏ שהיא:אפולובארעי.

שקהאו-.עה. עתתייגפוהה:-וחפמהה+פלאה ובג הסקההגח . ותהבות = חפשית. והפובליקנית כצרפת. מוםר. קונפרבטיבי והרבה- פעמים" >
זהזותימאין= פמוה/ט ישלוחד? גסיצל משול טפכח צבוושה"'הבהשכלה? גם ריאקציוני, = ואין, צת ומר באשכט -] ששם היא ריאקצוה >
ולהפאות"את 5ל הקפים זיושב* תורליה * בפועל 5 שבשם" "שהרפך שבריאקציה, אשר אף' רק ישרוק לה המושל, נכונה היא בכל'
8 רכה ה 4 ל ל רגע להפוך את חקונסט ואת הפרלמנט .לתל -- בתורקיה. >

0
1 ו 2
תעלה.,בילם ‏ ליל "סה גם. נבוים. וחפשים. בכל' מקצועות המשה היא לא רק ה,אבן. הגלרה, של החופש, אך גם רוב מננו ורוב =
ההנהגה. = הכלבלה, המסים, ולעשות. את כל התקונים בי מו של במנן. בצומה" צריך\ היה להחריב. את ה,באפטיליה"; = בתורקיה
ל לחה רקיה הכנל לאימליה לכל אל תפש = הרסה'ה,באם ל | בשהמיפאשבנו.
מתוקנתה: ומינשבת, ומנוספת.,. מגם, בארצוה: קה ית = ,יתקרים", בצרפת"קלדיקלים וחירי בק
הוצמאהמעבהות. לחצרוסיבנבהל: ןא הפברי-שלאונוהכעת | בתהלקנהוה -. אש 7 שאב של. החופש"
בצרפת"ט) יריה ה 2 ו וצב טנמשף ‏ ה יק - א ו בהל שחת שאה

ב "באירופה יהרפף "קטפ לאמפה, ו אש 0

4%
שי

וא לי ל וי ל ו

₪ 0 תי סש תח ציחם 27 4 וו

כ 3 גת העמיסט.-גומים אלה ארקנ א נשול 8 תרבות | עשה" גם את הפהפבת: בפקה. 0 חובולוצות:

נבדלף-בתקינתה מארצות: אתהוקאה שחו הוהההלרופה להשתחרה: עממית +-היא. פמועח ::וותה;> אפיפו >+כשהיאה" ו 0
ינה באב 0% | הט [הבטטי 000 א0.אזה חמזת השב השיטם הטוב | (להאהזה שקב =עש); א מ נ"כשאינת ה לבא חק

5 סטת מחרפר 5 ואךיימפמי שתויקיהה *מול הואייאומת "של המצרית |" שנטתחררה חיק בו 0 ו -
בא ו ו יין ל בופן. יו 1 הכלוה ל הפונת הי ית" שבתובקיה,, אעפנה :

ה

צי ית

התורקים ‏ בבשו את מעמרם ₪ באירופה "ב בעצם וראשונה = שהחריבה' את הקסרקטין של הבוגדים, ההאתה. גם. רוח. נדי

> העולם 3

שמציינת את הגבורים , עבדול-האמיר. נתפש; הורר. מכסאו ונשבה
באותה סלוניקו אשר ממנה יצא אור החופש, רצה להכלא
בארמון אשר בו היה מוראד כלוא כל ימיו--לא! אפילו החלום
האחרון. הזה של הפארישאה לא נתקיים , קונסמנטינופול, ‏ כיון

שכבר נתפסה פעם אחת במינות, היא חשודה מעט. העבר
התורקי. נקבר חי באהמון אלאטיני בסלוניקי,

ונסתם הגולל על העבר התורקי , הנפיון האחרון. של ריאקציה
ובגידה. לא הצליח.. בתורקיה האירופית ‏ יד התורקים"הצעירים
תקיפה. ‏ באםיה"הקטנה * יש איזו זעוועים, אבל גם שם יכולה
הריאקציה רק לגרום שערוריות ‏ זמניות, ‏ כמו. באדאנה, | ששם,
כשהותרה. הרצועה, הכין האספפוף טבח לארמינים, אבל אין אנו
מאמינים, ‏ כי. איזה קנדידט-למולטיאן ‏ יצליח להתמיר שם את
המבוכות. כמו במרוקו. = בנוגע לוה יש לסמוך על גבורת החיל
התורקי, אלה שכבשו את קונסמנטינופול יכבשו גם את הקורדים,
גם: את הערביאים : המורדים, * ואם לויתן-האמיד בחכה הועלה,
מה יעשו. דגי הרקק +

מה שהתורקים-הצעירים חסרים הוא היפוד הפיננסי, ביאת
המונים אל הארץ, = ישום, עבורת אדמה,: חרושת מעשה. זהי
המקום ‏ הרפה, ‏ אבל את החפרון הזה ימלא הומן, ‏ יעבור עור
איזה. זמן, ‏ ומלכותו של מחמד החמישי תכון, והיה נאמן לשבועתו
ונוהג ביושר- ‏ ובחופש, ‏ והפרלמנט. ישמש בעבורתו, = והתקונים
יעשו בבל ענפי ‏ הממשלה וחיי האזרחים - - אז יהיה. גם מוצא
לכסף,. ותוגרמה תמשוך אליה המונים המונים, ומקוים אנו, שאחינו
ועמדו. בהאש, ‏ וארץ ‏ ישראל. תעלה מעלה מעלה. | התורקים-
הצעירים ‏ שואפים לעבודה קולטורית, הם הראו. ער היום פקחות
פוליטית | נפלאה , := אפילו את עברול"האמיד ‏ לא היו = מורידים
> מבסאו, ‏ אלו לא חזר לסורו, מתונים היו עד הקצה האחרון,

ורק כשראו, שהנחשים אשר. בחיקם מתחילים לנשוך. ולהטיל
ארם,.: אנופים היו | לחנקם או: לכלאם, פקחותם ואת היא ערובה
= נאמנה, ‏ שלא. יתמידו את מעשי הגבורה. רק עד כמה שהשעה
צהיכך: לכך, הריאקציה שנענשה ועור עתירה להענש קשה תשום אל
החורים. ואל מחילות. העפר, -ונקוה: שלא תשוב עוד להרים ראש,

שמריהו. גוריליק,

ריא
ורד רוּדִינִבַאך.
,יפי-היגון | נעלה. יותר
מיפיההחיים" +
(רודונפאך ,)
אם רוצים לדעת את המשורר, צריך קודם ללכת לארצו , -- [הו מנחג
נבון וישן , שאין לשבוח אותו ביחוד בשאנו נגשים לאישיות כז'ורו' רודינבאך ,

| ,הברבור של בולניה הצעירה", כמו שקוראים לו, משורר ה,דומיה. והיגון" .
,רק ערים יפות בוראות נשמות יפות" אמר רודונבאך. אם אמנם נכון

> > הדבר, או נכון גם וזה, כי וק פלאנדריה העתיקה , השקועה בוכרונות-קדומים

שלה,. עם' תעלותיה המתות, ‏ אשר על פניהן מרחפים. דוממים. ותפושי-
מהש בות. הברברבורים הלבנים, פלאנדריה, אשר ,רק הצלצול המילאנכולי של
ו"פעמונים הרבים מפריע את דומית המות השורר בה, הצלצול,. הגרדמה
לרודינכאך . כהמית מפתחות, אשר ,הנזירה" מלוה בהם את העת אל תהום
הנצח, --- רק פלאגדריה וו הקונסירבטיבית מאד, הנשארת נאמנה להקולטורה
-הישנה שלה, וכלה להוליר פייטן כרודינבאך..
כמה אנו צריכים להצטער על שאין בספרותנו תרגומים מספרי .רודונ.
באך, על שאין שמו ידוע אצלנו בכלל . רורינבאך ראוי. לתשומתדלב מיוחדת,

מפני שממנן אפשר ללמוד. את השירה ואת החכטה, הכלולום במנוחה, בדוטיה, .,

בשתיקה, | ,באהבה לעצמים";: אנו היהודים הננו טרוּדים ‏ תדיר בחבישת

- חפצונו, הגגו | מעתיקום ‏ את מושבנו ממעון | אהך. אל השני, סוכנוםד

ג יון מו

יחיאל יוסף ‏ לבנטין.

= הרפי- הישוּב,
: מאמר שני,
ואופְרְצִיוַת;

חפ
חק

: ,

אי-אפשר להשיג את המטרה הנשגבה--- הגשמת הטוב
והאושר בחייההעם---רק ע"י התרוממות. הרוח וההתלהבות, כי אם
גם ע"י מלחמה. המידית. וסיסטמטית, ע"י פעולות נגלות וריאליות
המתאימות לההתפתחות ההיסטורית. ולהגורמים האמתים של משטר
חיינו, = לא רק יחודיהסגולה = יוצאים במסירות נפש. להגין על
הרעיונות הנשגבים הפוללים. תחית האומה והצלחתה, כי אם גם
כל המון העם,: כל הצבור הגדול, כל החכרה הנאגדה, מחויבים
ללחום בעד קיומם, בער משפמם ואשרם; לא רק מפעלים
אדירים ‏ יניעו את גלגל החיים של העם להביאו. לההשתלמות
החמרית והרוחנית, ‏ כי אם גם המעשים הפשוטים מדי יום ביום,
המעשים הנערכים. בטוב .טעם והמתאימים ‏ לצרכי*הכלל ‏ ולמצב-
החברה --- המה מחרשים לאט לאט את כל מנהגי חיינן ומביאים
אל כלילת השתלמותנו, --

ובין המעשים האלה תופם לו את המררגה. העליונה מעשה:
הקואופרציות, שהנה. הכי ‏ נכבדות וחשובות ‏ בין כל הגורמים
הרבים. הנותנים. לעובדים ולפועלים נצחון. גמור על כל אויביהם
מסביב ,

המאה החמשים ושבע למניננו .היא הרת מהפכות. עצומות,
הרת חגיונים רבים ונשגבים, ‏ הרת מפעלים, אשר לא שערום
מראש ומקדם; ובין ההמצאות הנפלאות של המאה הזאת, בין
הרעיונות >המהעישים = והפואנים ‏ כמים' אדירים; "אשר' כגלי. ים
גרול שמפו. וסחפו בזרמם לאומים והמונים, --נולד על סף המאה
הואת. גם רעיון הקואופרציות אשר פלל לו דרך חרשה: ומבלי
- שאון. והמולה, כמי השלח ההולכים לאט, חודרות הקואופרציות
אל תוך העם, אל השררות הרחבות של כל העובדים, נוקרות
עד תהום חייהם ומפכות, כמעין מים חיים, אושר נצהי, הצלחה
מרובה וטובה. הבה למחזיקי-בה, --

נופעים אנחנו, היהודי הוא נודר בכת, ולהפסיחיקה שלנו זרה האהבה
,למקום", האהבה אל , עצם" ,. כל התנאים הבלתי-טבעיים של החיים ההוים
בבלל ושל חיָינו בפרט גורמים לכך , שאין אנו מרגישים את כל היופי האצור
במהלך אטי ובצעדים חרישים , מפני כך אין אנז הואים הרבה דברים , שראוי
לראותם, בשביל כך ניתן לגו ללמוד רק את הגלוי המיחאני של ה,עצם" ולא
את ,נשמתו". ‏ בכדי לראות את הנשמה, צויך להתעכב לעתים מרובות
ולהסתכל עמוק עמוק .. : אידאפשר לברוא במרוצת הדרך שמה פנתיָאיסתית .

להאדם שבומגנו כל דבר קרוע, מובדל ומופרד מן השני, אין שום
קשר וחבור ,‏ שוררת = האינדיבידואליות הברברית, שאין לה שום שייכות
אל המושג האמתי של מלת ,אינדיבידואליות" . להאדם דהאידגה , להקולטורה
ההאידגה אין. המלה ,קדושה" במציאות כלל, מפני שאין מקום לעצם שבוה,
מאחר שהכל נמכר, מאחר ש, הרת" נחלפה בפוליטיקה והיופי בלוקסוס +*.

= = ובתוך עולם השאון. והמהומה, ‏ בתוך הצבעים הצעקניים , | הזלוול
והמהירות הפלילית נצב. ז'ורו' רודינבאך בתפלת-לחש על שפתיו ; עולמו אינה
במת-המלחמה , לא השוק, כי אם היבל ובית-מקדש : לכן אין למצוא בשורתו
של רודינבאך אפילו שמץ מן המוטיבים הצבוריים, בית מקדש אוננו לא
טרקלין ולא בודואר , לפיכך לא תמצאו בהשירה של רודינפאך חלון"ראוה
עם אבנום טובות ומרגליות נוצצות , עם ארגמן ומשי. הוא מתרחק בכוונה
מן הפימפוניה המנומרת בשלל צבעיה וגווניה., ‏ בשפתו הוא מצטוין באסקיטיות

מופלאה במינה . וסבת הדבר הוא, לא מפני ששפתו עגיה, לא מפני: שתסרים:

לו מלום ומושגים . גבריאל ד'אנונציה , שיש אצלו דפים שלמים ע"ד אבנים
ופרחים שונים ,‏ הוא פייטן יותר פחות - מרודינבאך ,‏ אף בי ידועים לו כל

הסגנונים של כל התקופות, אף כ' עשיר הוא. במלים ,. הלא יש אשר אוצרות.

7

- 4

0. -

> | הפעוטים מחבלט תמיד המומינט האישי גלוי לעין ,, ותמיד הוא מבצבץ ועולה, אל שמוההתכלת , אבל שם אין מסבימים , בי וגיעו 'המום אליהם ,. והפ חוור

גלוון טו > העולם -3 8

האגודות האלה קבלו צורות. רבות, גוונים:שונים לפי תנאי | השתעבדותו ומן. עבדותו. אל נומליהחפרים ‏ אתו, נותנת .לו עור
המקום והזמן, לפי דרישת הצרכים המרובים והשונים של העובדים = עצמי להיות עומד ברשותו ולכונן צעדיו לאשורו. לפי הבנתו
והעמלים, אולם יסודן רק אחד : לעזור לכל אישי החברה עורה = ולפי אמץ רוחו, ‏ וכל מה שיתגדל חוג עבודת ‏ האגודות המשותפות
עצמית, ל היות כל יחיד עובר בעד הכולל והכולל. בחיי האכרים, וכל מה שהשפעתן תתרחב ותתעמק, כן תנדלנה

עובד בעד היחיר, מובותיהן שמביאות לחבריהן וכן תפעלינה רבות ונכבדות | לאין
,רעיון ההשתתפות וההתאגדות", אומר הפרופיפור המנוח | קץ לכל המון עובדי-האדמה לאשרם ולהצלחתם. --
משופרוב, ,בתיי האכרות הוא משובח ונכבד לא פחות מההמצאות ומלבד זאת הודות ‏ להקואופרציות מתגדל למעלה עושר

החדשות ‏ של הטבניקה". -- והאיש אשר הקדיש את כל ימיו בל האומה אשר האכרות אשיתה. והלא אין אומה ולשון
להפצת. רעיון ההתאגדות, פאול וגנר, אומר: ,מטרתנו לא לשלוט. = בעולם -- מלבד. עם ישראל ‏ המרולדל --- אשר. לא תשען ראשית
כי אם לעבוד". -=- עוזה וגבורתה ‏ ע* עבודת-האדמה , ואמנם הרעיון. הציוני. נופד
ואמנם בקואופרציות כל איש ואיש שורר באחוזתו ובחלקת = על ההחלטה הבהירה והקימה, כי תשועת ישראל תוכל לבא, רק
שרהו : ובנכסיו | כישר בעיניו, וכל האנורה תעבור רק למענו, = באשר יכבוש לו עם ישראל מקום נאמן. בישוב * הארץ, כלומר
לאשרו ולהצלחתו. ,איש את אחיו יעוורו" -- זה הוא הכלל הגרול = בעבודת האדמה בארץ אבותנו הברוכה והפוריה.
בקואופרציה , -- וכל זמן, שהמתישבים היחידים ‏ יהיו בודהים בעבורתם,
הקואופרציות מתפשטות רק בין החקלאים הפעומים, וזה | תועים בעולם האכרות,. כל זמן שלא יתאגדו לעבור שכם אחה
מובן, מפני כי האכר, שיש לו אחוזה קטנה ושצריך לו למלא להפרחת הארץ, להעמיד קיומם על בסים. נאמן, על כחם ועל
את כל צרכיו המרובים מתוצאות שמח אדמתו הפעוט, מוכרח | זרועם, ולא יסמכו ‏ על הנדיבים ‏ ועל ‏ המתלהבים ברעיון. חיבת >-
לבקש עזר ופעד בחברת בני-גילו לבל יפול בנופלים בידי עושקי = הארץ, התלהבות פיוטית וריקה, לא יתנחלו בארץ, לא ימצאו >
כחו = ואונו, = בידי = המלוים | ברבית ‏ ובירי התגרים, | החנונים | להם מעמד ומצב חי. ובריא !+
והפרפורים, אשר כולם יחד ימוצו את טובו ופרי-עמלו , הקואופרציה החכם הרברט ספנפר בחקרו את האבולוציה של הקואופרציות
תתן לו היכלת והתחבולות. להוציא מאחוזה קטנה יבול רב יתר, | אומר: ,הקואופרציה הנובעת מישוב. הדעת, מההכרה. הפנימית;
מאשר תתן לו אדמתו את תכואתה מבלי השתמש בזבול, בחמרים ‏ מקושרת ‏ ומאוחדת , בעודנה * על המדרגות . הראשונות ‏ של
ובכליהעבורה. ובאינטיסיביות של האכרותת. הודות. השתתפותו. עם | התפתחות החברה האנושית, עם ההכרה של נחיצות הקיבוץ
שבניו ורעיו והודות ליריעות הנרכשות בתחנות-לנפיונות ‏ הוא,. | למלחמתדמגן", ואמנם בבואנו לדין על נחיצות ההתאגדות במצבנו

האכר. הבודד. והיחידי, מקבל זרעום ממינים המשובחים לזריעה, . עתה, חיבים אנו להטעים את דברינו לקוראינו, כי. בל האגודות,

הוא. מגדיל ומרחיב את כל קולטורת. אחוזתו, * היא משתלם את שמיסדים האכרים בארצות שונות. ו שמו כ ר חים ליסד גם אכרינו
חקלו הפעוט וגם יצעד צעד- לתעשיה המיופרה. על תבואתו: | בהתישבם בארץ אבותנו,--מגמותיהן. לחת. כליהזיון. בידי חבריהן
עבודת-כרם, הכנת קונסירוים מירקות ומפרי עץ, החליבה ותוצאיתיה, = הבודדים ‏ והיחידים ‏ להלחם ‏ עם אויביהם המתנקשים ‏ בנפשם
גדול עופות ובהמות,. קבוץ | בצים למכירה וכו'. < האגודה תתן קקחת מהם את כל פרי עמלם, ואויביהם - אלה--המה. המלוים
קרדיט לאכר בעל אחווה של שלשה-ארבעה היקטר, כמו לבעל | ברבית, נושכי נשך, ואחריהם. כל הפוחרים והחנונים הפעוטים,
אחוזה גדולה, ע"י השתתפותו בקופות מלוה, הקואופרציה משחררת * הפפפרים והפרסורים וכל כת דלהון אשר יפלו אליהם כארבה לרוני
אותו מן האפטרופסות הנמבזה של בעלי-ההטוב, מוצאת אותו מן והלא די לנו לפרש את העובדה המעציבה (הובאה. ב,העולם"

ממשמנם תנסא בהבכזכנערגמגנ טג נצםהה יצע ששל וצצ וצה נאמנצנצרמטצצבטקצונננ טח

המלים אינם אלא רק פסלתם של האמנות האמתית ושל רגשות עמוקים אמתים . = הלוך וגדל אצלם עד שהיא מגיעה למעלת. טראגידיה עולמית . הודות לכשרונם,

0 הודות ‏ לשאר-רוחם. הכביר הפ מנשאום את הפיסימיות עד אל המדרגה היותף

: ו 1 0010 שר גדולה של הי א ו ש, כמו שאנו רואים אצל ביירון , ליאופארדי וסטרינדבירג.,

.ו ₪16 201% מ60100ע עול %ו0ץ\ םו6 8661]6 גת או עד אל המדרגה. היותר גדולה של האירוניה, כמו שאנו רואים אצל

רורינכאך מקמץ במלים ובצבעים, מפני שמה שגדול ונעלה באמת | אנאטול פראגם ואחרים ,

אינו מתלבש מעולם בלבוש ארגמן , בת-שורתו של רורינבאך. לבושה תמיד רודינבאך איננו יודע לא את הטראגידיה של הפיסימיות ולא את האו*

בגדים פשוטים , , . לבנים . הצבע הלבן חוור ונשנה תמיד אצל רודינבאך בכל | רוגיה שלה .‏ על פניו אינם אותם הפרכוסים הקונבולסיביים מצעקות מר ,

ספריו: ,חבצלות לבנות", ‏ ,ברבורים לבנים", ,,יריעות לבנות", ,שביסים לבניםי = ובוודאי לא תראו אצלו אה הגיחוך | המלא אורוניה זועמת, ‏ הרוצה להסתיר
על ראשי הנזירות .. והבגדים הלבנים מתמוגים בהרמוניה נעימה עם הצעדים = מעיני העולם את צרותיו והרפתקאותיו הפנימיות +

החרישים והאטים של גבוריו, עם התפלות החרישות , אשר אין בהן התביעות פני רורינבאך מפיקים יגון ועצבת, וכך היא גם השורה שלו,, לא ,הריפת"
הנמרצות. לאל , ושנשמעת בהן רק בתדקול של ינון. אלונים ‏ גדולים , כי אם ,גבילת" פרחים קטנים ‏ מכפה רודינכאך . מפני כך אין

פשמדברים על אודות הודינבאך נצרכים לפעמים להשתמש במלת | אצלו יללה, כי אם דמעה חרישית, :
דומיה" , מפני שווהי כמעט שרש נשמתו. רודינבאך. הוא הפייטן היותר בכדי שיבא רודינבאך לירי הלך נפש של יגון,, אין הדבר נחוץ, בי

חרישי , שהיה עד כה. היותר ,חרישי" ולא היותר. ,לו". מפני שבבדי להיות = תודע לו איוו קטסטוופה עולמות נדולה, או שוהי נעשה עול נורא.. אי
,שלו" במלוא מוכן המלה הואת צרוך להיות גאון, צריך להיות לגיתו, להביט = זה נחו/ן, ‏ מפני שבדבר היותר קטן רואה רודינבאך את היותר נעלה, את
מלמעלה למטה, לעמוד על הר האולימפ .: רורינבאך היה ,אדם" יותר מדאי | היותר עצב , רודיגבאך הוא פיוטן הפאנתיאיזם , הוא איננו יורע. דברים פעומיה,
מהיות שלו, ‏ אבל בחיותו אידשלו היה רחוק ממחאה , | מטראגידיה, ‏ מועם + = הערך ומחוסרי-נשמה , הוא איננו יודע את הקטנות . הכל גכבר, הבל געלה,

עוגבו עשיר רק בצלצלי יגון חרישי, בבל יש נשמה , ולבן מתעוררים אצלו. רעיוניהיגון לא רק בשעה שבדור האריץ
הוא לא רק היותר חרישי ,‏ כו אם גם הפייטן היותר ‏ עצבני, שהיה = מורעוע על יסודותיו , לא רק בשעה שמן השמים נופלות ומתגלגלות אבניה

עד עתה + אש, ‏ וברקים מבריקים , וקול הרעם בגלגל = גשמע:. די לו שובול, שייבש
ותוגתו שלו אינה נובעת. אצלו ממקור הפיפימיות, הפיסימיות., זו המרה =" עלה ירוק אחד.. ++ ל

שבמררות ,‏ גדלה ומתפתחת. ברובה. על יסוד האסון האישי, - אצל האנשום רודינבאך מטייל על פני הגן ורואה את המורקום. מקלחים מימיהם ער

הוא אעל האנשים הגדולים... הפיסימיוו

זנובעת מסכות. אישיות. הולכה = ונופלים. לארץ
0 2 /

כו אונים ומנוצחים ץ 255
. 2% .

5

= 7 0 0 עך זה
7 זע ₪ ו אושר, 0 "ואת = 0 6

ה
מילות. ‏ חסרום,
ו 2

, הכמת ב

חצ 0 ו ארמת' האבר ות
ממגלגלום?מיה'יליד; מקונה למנבה/והמתטה! לתגר,-עד שיבאחאל
ו הצסטן :המצטהךלההבואה הכיא הוכל"אלהח בשי זהבונזם וקה
למםיטאתף הלק הגד ממחזרה/בשוק;/חפק החלק הקט" ושאף
"בידי: העובר, נכן"נשחכלה:ההבחים :רפט החמחיט הנלומלי-עבוה;
| כפ-צלכוהנפש/ק-אשר,, הלעפה .לא יופל- מאפר; מלתיןמו, ‏ מתנלגלים
מבקי-המהשה/,ממקוםקמוצאפ/ מחסימונות ,הזיהפוחרום)/שמגהגלוםה
א 'תאההסותריםןנהתגתום גאלשיהי-הסרסוחנםהוהחננים וע וילעו
= לבות האסהג גלפ מומחה. חא לשלמוה שבעתים::מעה/"'המרחות
שממו ל אה לשפה-ולכקודר. ה חישיים הושחסחה | "את
= = ולפוכך. באנו לירי ‏ המסקנחי' אפשוטח שמחוץ "להאכרים
לפ ולע הקלא ופ הצאות ‏ ל:8ב צ5= את פרי-גניהם
והפו31₪שדותיחם באופן צלתי אמגעי להקונה הצף3ף או על השוקיש
ששם מפשוצוםלפר 1969 וכן ל ק את יאת כל המיחשרופף
מהמובח 5695 א אפלףחנם [שבתיחחרטה ל

| ה8מ%₪ חח:אהחת חץיח) | ו מ 0 הח
ופרט השוב 8 ב הו לא הש >
בארץ/ אפותפי? 52 זהך עה" חופהי ל בק46ר/ 7923 מ-0%'מפי

₪

ושוג

הה, כר, גם. ב"י קל חל קה בהגבר
] 0
ל | ובערית ‏ רות ראה = 1 גת .סאד
הנונים. הפעומים והמוחרים. > קְונים, ל לטיני לת תות ל
מיום" ליום, ואתה תגדל. הרלות,. העניות, המת ה הלת התה
לינו = כיב.. במאמרו

5 סראל כ לסחסס לסב למכיח לכמפמה
קמולפים, הפתיפ ה ורתוקית .בעריב אל אהו /
2 ל ₪ בלל לה ה וח 7
שאיפת . המתישבים' לתגרנזת פעומהן. \במובן, | בנון,
ו לפ לק
ל תעלות ו ורצ 1 היכלת 0
השאיפה למגרנות. בארץ. תקותנו,. והאיש. אשר' ביכ תה -והקצוגר
להחזיק במחרשה ולעבור את אחוזתו, הוא. יתנחל" בארץ; | והאי
אשר. 5 שעת הפה" לעבורם" 906 56ב על" עלביר אך
לא" יבא אל הארץ3לל \' רעיון. הישום ידו ה כ
האוסה 0 ושוברשל ו םה הח ישת
18515075 = והחלש. הנד מ האפת" ה
להולך' הוה שלא שוב אלינו" ה וה לקו מ הלל
ווק צאמו בח "אשר5 ייפ ראתל ב ד זע
ל וט 0 קמה ה 8 0
עוברי"הארמה זבעלי-מלאכה "המיל '35ל. חרשת העשה"
אי 305 הסתללר ' לד%טות" "הפצ נש ו
חודה 0 השקה הוותה שה יצ
0 שיחסשיט םי ב "ז'חהה ‏ הט הסמח
חא בפחשש יח ‏ | זהה תק ו 4 0 םח" ₪076 אית

וכו'.. ולראבו

ה .

זט
שש

| ישנא :מע הק 35957 מניש הלבתף/שכ'חפסהם = זיש"םה "6 הסיטה הילטש 9 ח%עי בוק שפח ףה
האנופת : צאקיטי ובפלאפת*ר בוג חי ענו טשמה | חח שח הםשחה .087 ה₪ ט"י הח , מחסההחיס
רתס ההאלה5/ם כל קארצית אשד לשמ" ימ לצלש המ | ה ה ול 7 הפועלים: במ שבות א הש --

== מפת4 58בעיחם אמ ו = 0+ ב היה השח ו תווח 260 ₪067 שחחף
קה וררש את סחי /ה5460 הסה" ל 0 1 0800 ל
"בשח האם'ה) הם' ששה החפשה ה ₪7 שי שח 4 0 א

2 ּ - חק 5 0

ֶּ אצל הודינבאך יש קובץ ש ירי ,מזרקי=מים".. כל חוסר= י ] . 2
4 האגום מש הדאון 7 ו ל 0 5% ל 7 ו 7 לת

מתמשום לישאופה הנקה מובמףטה רמל דמ שאה ומצלאה לקספ נמשמזח
2 בשי הלל 03 000775 ,ו סא בימוה טאצ זם= | אית סש הסח)
= שא בפלוזש)עשמחנ). , חחשושנה ש> אף5 758 ובלח" צלמר -ה4צו, 8
>< בי אם משתעלת היא כנפש חיה, היא משתעלת , ועליגו -צועל'/פח%/. 0
לותעת: את לבנ וכאאשב/טראמטבספזל:/העלום ונופ ליפ /', 60 ו
ו 1 הז
7 ה 1 בוד = אבל הבדידות. אוננה מטואג
: 0 ותל המיר ו ה -. 0 --
<< המיואנטרופי 5% דידרו ל ול הריס ּ ים את 8 י
: --. ו 0 (0 ל לסנא בר בגה ,7
ו לא 0 הגלו הצודר" "חמופות. שננות, ₪ ב / %
| נמצא בתוך. חבורה גדולה. של פרצופים \ טול שורה
| להשתעשע עם'> קרוט לו /. בחגלו 5 5
עלז'בל ו חטיטות לבב

: ית

> = סוףאבל: 6 ל בפרת' וכלת בקה 0

. )- בושו מ ל
חח שת 7 ₪ הבח חל 0

5 ב הפנוטן -האשבנזה: ליג ול הורננפאהיהאטר: על . עצפומו עםל50
= צעף, מבי ה בלה צסח'יףלצ" הטצים .חי 6% | ]םי 66 שזטחום

שםזימשב'ל סמה ₪ אפשר)נמפני ‏ שהוופיםאאפת/מהום 0 מדועת 6לק5תחותוי

> מוכרח לעורר נשטה רכה וענוגת-העצבים עד לדמעות ‏ וטילאנכוליהחוגון הואה"%
ו הווהה נעדצוט זהוממיטט ןש פוא)
0 הגקואי ו ו

,מפני אה אתןאוחפת |]ת טכה ?" --- שואל אחר מגבורי רוריגבאך
את ארושתו . עָמפָגג מ ה >או]היתה! תשובתה.

ואנחנו עצמנון אנפנו כו כולג,ן הקוראים, האם, אנגנן מ(הבים, את הפונטנים, בשביל
ו ה פייפנים | 3 ופ" ם בציית ו
הם שמחו" ו בו ל כית, הקפיס ,‏ מנסם, מנקיגים:=
0 0 ל ופיה ו ינטיו ךלש 0 המ הש
מפני שהיה ותל פיי לחר אמ הלכלו ,שפנ ל הקשה ופה שמת >

₪ ₪ 0
ה לי בק 20750 שחו ביואה
בכל הפיוטנים הגדולןפווכפמי תףנמט רןדונבאך בענהנטעמעל פוה השח
לסב להפרה'נחינם - פארין: הקלם?>= בךו/וטסום מיזבתפאף ‏ את
אחקךק ןה אזת ‏ המםקזה | והסצת ש-₪ ש06ש "חש ₪40 | "חם
הז .לכי שפ/:הפייטךי | מפעצה וי ישאלזה, כאלוף אוחאימצ ל עציה
0 מכ עלא" 7 ₪ ]16 20078 4

חז! ה ה

הט הת 0 ו - חזיח
ו וי הנָפאָם ו ועט השש

,שח תק 08 "00/7017 0 אות

- הנשמה האיליגית של רודיגבאך. ראתה. לא םי וח

+ אם 5 הה55ץ ה 0 ₪ את הפבול ו ו - 4

דכת 88 מחלבקים "5 ש48, ה % .2 0 - :
מל ל

חיחצ

3

וש

> הַפובָף 3%

חאש הרצ לעב וחב מטשבום0: ער הכיאוכשנת. נהדמיה'ועלה

הפעלים שמ שפותוגו לכאלף10מאתוסחנפ שם')פון הפצעלים
אלה היהמחלק "גגה שלם/צעירימט-נלתבום) שעפבהצכתשק זורב
חוד הצט(כם- אי ,פמעלה-/רקובות ‏ (במ'עעלמם ואה מספרטטלארבע
0038 ששטק ה שררוםיפהףומה; ₪ רימ :מס במטטות "הכימ
הקוח קופעומ ינור מלולןלפועלמהההחזציםהמאשרזזלפזעלים
חלשים בּפַלתי ההגיליסהםכל/-הוספמ קמנחהשל)עחצו בסוש-ופפהט
₪ שלפ הנתובטוקיףו לפועל- אומוץ?+לם)ןוהתמספמזות! לעבוכתזה)
-הפנוסץ ב שטוקוצוים/ב;השבון נועפי התממת? טפ -תףנ"ת העגוית
094% שגמ טהיותיגלול:עלאחת? מפועליםז= םיומנפחה העסהה
ברפופות\ז אהא כלים שנמצאה-א3 ב סחומותייהמקרבו ואל:הפזעלום
ממ ה באתםאהלותיהם ץומועלוותזהפו ללון בבל פעםה שהיחת
מו תננגה או-אטחה ההשההפועליפ והאכרום'וטפהנללום ומשתזפטהם
ההוב החזיםם הקברתיום הַתפתה0באו ונת ַבִיןפנְעלו דחובזת מאשרף
בי פנעלי, שאר המלשבותץים [סכטולהסזיסטיטיםםשול/קטום 8
שמאותז:פועלוֶם- אלה ]בטדב שמפינשלשה נחחש ליומס/לממ-ותטשיל
פעמוףבהיומ ד וקש שש לפנומושרם)מהעטוחה וחים הולבים משועה
שמשי שנימ6/המער רומ טנהפלותותעלז:שבמיהם ?זר צונף בעאלם שי
עם2ה' נמח) ]מו גנום-לפ ניחם;;ולפעמטם: נפנפהגסופהגל:ם5 ונטופמחף
הפועלים היו נפגשות. לפני המושמח! ונענפצת "םל |זשיהחהסד%
של אנשי, עב . בורו הפועלים ה הוקפטימהתטצפ אתימחובות
כצסום, השפת .פומהותהם- שוצאהאטאות ןמממ מקפלו. המוטפה:
הנבות נגכסגבאש;בי-טובת בהמושבהטהורשף פהפו -שְתעפתּ האחמה"
.ודיס תכן-הגצני הקול קוו פןשל. נפנרגשלים ;לָטָר;צלי
;המב קשך שבורה-וכגאהקרחופות העבגל נטנעותים-פמביהטפבפי
בוה ב שבָה,. גשככנהגבין:-לפנימ-1) -נעכים -תגססם נהתיוחשסת שי
אקנדת ,"ב עלק ,אה אהוהם-0פע לגה ל\פצוהה גפהרךי; תס
הנקנכים -הא/בגזום ה) הפל .האגוהם למע צמון)/הוהכנפה- כוחותום
< חש 66 הששם 0 השש חטשהש 7 00568 הש ₪007

0₪וש0) 662 הב ,₪0 ,ב חאש ₪40 660 ההסז

1-00" ב"ק טימ תוכר .הצירץ/רת? 0 עורת8יבפו המלו
ב קיפר" ארלז אפרשופלר,

מע ות ההשגי
0 ישמה חש בישם7/₪, ם'0 םשסטט = 6'השחס

%

8 : ו
בוש זמרל קל הקצין!: ומלזמ חקו :מע א9) שואהחלעון ,הנפוה
= היי2/שלפי, מ'אשיחת הווח תנותמיבקלק:נעלס- מ יה/זשאתו ורוקמ שזם">
קירפה הלח *כףיבמיס חפל טימ
| ח6ם חהתחם הסח 5% ה חא | ו ור

ודומה , שאותו אי"נלוי ה 2

0 ע העדבררמה, ה תנ נור , וה
8 6 1 8
ול ל מק 9 וס? 39 קסיר 8688 ,610 | בחם הח
אבד. דבר-מה", (88%70/6%כת - הראשית , שרור6/6859וק600/0

= פרחים וסמלו-הוד, שהם תמיד מילאנכוליים, תמיד רכים (מפיקים תוגה:
חאש ₪5 'ם]ח ‏ שויה הק 676% עשי

| =

חמ לפקנממיסיעול. בקוגקה השמהטאינםףלוכוסה לתחול , מאלצל7מ:מפנ3זשנשממחה

הפגפם.אנק. יְוְעֶתמניחהש-ותכיהימאאהשקועה; בע צפח ,‏ ומ מגת/ןהיאת-שוטלת :יח

טח החטל/מי הפה ןה מא הקשה חי 6 םטוט החז/ה 60 שת

ציבם על פגי-מושינפאך, מיחז מתחה נחןנה שג דל וה עס מ | רמת בגוה ונס !>

* החושביש; -פיאצהזףי-לצאף הלאשםעולםהצזוון 'משדילזם צהוקיטצ'מכרוחללאוםר%

ולהויוסזן טרפו ואתה בְוחינםאף לאנתו טזגהפנטדהארגם/פשה מובקוראצם ‏ המ בשחי

,עיקצפ/ש אמפטהע לאה' ועףזה היךח:ממהדנותזו<אדים ומוס הווא אלוום ;צש שפוחה %>

לכפך)זלחוקיסשם: העבס-5 און+העתק ,צלענ)ה היח עלמאהפטונת המסאדיםוסטי

= שאונ מניההשחלאחפיזלהתמכד אל= ההכם והיופה]% ח4וריטףמצל פטח, - שף"ף

ה לחת ץז חק מצא 0 ת מידלהמטברם טלנו ד 9% אא בוצי מצי מז הלונןלירח ה

לרולונםאף=היסימאסון להחלוט ,]נבי .תעוווה החאשית"של האףצחוצר:%) לתואת ₪

לא נחקהעל עבצה" ,זכ אםקם לחשום; למגה הואפי\ה עו5. ה?שה\קצןף בושח

| את ה שתיקה" לא יבול לשהות הרהבה בפרין ]5/ששם/רםה :ומ בי ץףש0 10

עה לפלאפרפזתי6 אלופרונכתח הקמההן:לה העלוף=טנחורקתצלה] = עס
%

9

|

פעמועיחס/ס ולפי השעיו טליו זנ טשהולפצהמ היק יפהארים/חם
כי שת אלקם יר 0 0

מירבטור ב

שרואה את"אפיסת.

מב ו 06 על 5857700 ה הבר55 וכע ה וצא7) ות" ₪4 א

מיקר בסול, ושארמתו המושפם תעבה עי=יחורופאהממכךיצאה לשּרֶת
הפועלים ם/063 המושבגת ומשכות? מעוה? המלחו):מעוגנ ל מפיחז
הזומהטבהתזם1ו ,הבשח , היחי חפששם חחוסצה ב₪%6 44
= החוריאלפפוים שט7פ5/0י להזבות "+פההטתורת" טתופשם
[אפודת"-אחים"\ "לכל מני4 "של שזברוצ ופא שר עשצה) שספ>
ריפ פע -59 'ששים) שב>אשם הה"שוה המשים)םועסיו וטס
5-55 היהפאקבל "55 שנובחו, המי:הוא! מזפשר למיות
מא וליח היא לקראם'פשח א0ו9% שלההשבעותק' פמתוג סאד
5 6 +אנ סיה פה" אחרות ל הצ%/5%ה"" שלש 6
לפש כ" 5ופון "שההם חי שקל\ם . שמויצח 360-260
חורש 09 .הי שפהודיםהה>פשכילהמ'>לקת!אלעוה:
ה 0% 68 שלרס משורף,. לרורלתפצר קט הפצ
בי 4₪הם ,] אםנת5 ג" 5מ/%6ימ לקטיאי5 נחלות. מעטקי
429% בקיות "האלה השקיע/פשנים'העשף טאלו טופק ₪ ורקי
מ 60 הל5 8תנו מכיפ5 יאת 6 > הפש 0/קבף185% עד

5וסה 1" הפיעלים ת5פו ההצ5ללפוקום עצברב-בישום ההלשף
ע"5 שאל על הג לאחת'/השאלותיוחבועהות ,מעתונאה
הפלל הת > כשנה-התו5 א רני8 )5/5 שפא שיר האופחים היףלעא"

ב 1 הט הקספה 8וטקבה, . הפצו להתת5צף =

בשאלה אא 5% אוצי 'הו%%) ש"פרםשנפתיח
שאלח הא פליט א"ז עלא הפע הז8 5559 יבשא לור הטועלים צי

הפא ' 3500" ה₪ול5:ממ %0עש "עפ בי הפועלישאתהתופט. >

55565 527877 80%" יפצר" ל5ן 0 58589 חיו"\טאספות=
ופשחות 8918 ה ה ₪ "א | שף"ף 006 ויה השם
בזמן ההוא. גדל מאד החשק לעבור"פמושפות מאמוףפועלים /י
ל5] 5% 319" המפ1ניםהצוהחומו ללפההצ'עבודהפמושבותוה. חלק
7700567 %0פו6לקטום, ם עשופה במפמ שטא >החלהטה//עורה מה"
לעשות ]= ומאיך35₪1ט הת חקל פף הלעת קת םדל עפזה> מעמ6טי
אלש ש%אס"ה6/ בנ" ףהחרים ט ה המויונחוע, > שכחם חל א>וקטן , טי

ב טכ נהיב'וקוה משלמים. ספצעלים).//₪5 פהכקולווםדופהחבות:6%) -

29 91% ל89 , הפע שפול הטהטועלים :מ ₪2 אנשום:מאטורים)ף
₪5 השבלה החוכ אי והלברולעמוף בכדי ,לקנותהאהוום;ח
לחה ה40 .%6שש6 ₪9₪/66 ם₪00 6 םסח שחשסת
הוה השחמה חי החוש .

% ב 8

ו יר ד 0 חס
קקפה" ,לבל. בניבהאדם ע. כל הכל" לרודינבאך , "הוא "היה קוב
₪ ל וי

סקר מלרע00 46475 השפ הפתום כל'אשעשוטחה

המ)פ!)של7 4598 .הפי ממטי- ‏ הקצטורוטה קישושהב קפני בסקאטיבל -"
החך ₪%-1לפג השמבוממעומד -אפקקלה בפשיל אפופפופ/ה כיפהץ-אפצר לענ /;
בעם,מק הפלח סט יחו

חחח הטאה "חח יי
ו 7 בור ו 5

ה

עדינבאך. איננו אישחם

. חמה
ו

000/86 5305 עפ 0ה, ]6 0660 השש6ח ה שיב
ו

כל ]חן עהאן , ואפל בלס אמ תע טילקהו ל הפטה תשולם: ‏
ל ווק וק
לקי
6 הסט שי הוויש אחא חש ₪080 חח" ישחה הפצים!,
5% םח ששה 2:00

ו ות

י מם, גם א ק ה כו:..
חא מ הפ" | חח זו טחמה

יצ

2081 7
6 ]8יטה ההטצזםם פוש וצ שמח םוש

ה 0 מאה >
לופ ומ 160 6נ1ש ₪750 הכ1887, )הפר ה/5 ה*וף1 , 0/0מ טי
אולמ משם" "0ב 66 , 660 החהם. טסט סו

זחט , חחש ז הז "6 0400 ה "062 ]א ,החשש 1060

\

6 > העולם 3

נמצאו ‏ כאלה שחפצו לרכוש נסיון בעבודה זו. את כולם רחף
הרצון לפנות' לעבורת ארמה או, לכל הפחות, למעום איזה זמן
את טעם העבודה במושבה פלשתינאית . השאיפה לעבודת הארמה,
הנטיה. לריח : השרה גרלו כ"כ בין האנשים ההם; עד כי אף
שירעו מראש, כי עבודתם זאת. היא לזמן -ארעי, = בכ"ז. חפצו
להתרגל ‏ בעבורות השכיחות במושבות ולרכוש לכל הפחות מעט
נסיון. מפני זה נראה, כי ברחובות, שבה היו נותנים פנקסים
לכל פועל יהודי, ‏ ניתנו ‏ 1500 פנקסים, ובאותה השנה עברו
בקביעות רק כארבע מאות איש, כי רבים מהם היו ממהרים למאופ
בעבודת: המערר, שהנחיל להם יבלות על הידים, וכח סבלם היה
מתפקע. בשבוע. השני, ונחפזו לסגת אחור, ואחרים היו. מסתפקים
בעבורה של. איזו שבועות, או, לכל היותר, חדשים אחדים, הבולמום
, לעבוד בתור פועלים: במושבות כ"כ נדל. אז בין ‏ האמיגרנטים,
עד כי. בינוהם אפשר היה למצוא, לדונמא, איש .זקן, פבריקנט
בביליסטוק, שבמקום: לעפוק במקצועו. הוא, או לכלי הפחות ‏ לקנות
נהלה, : בהר גם הוא לעבוד בשרה שני חדשים יחר עם כל
הפועלים , בכלל. נקל היה אז. למצוא בין הפועלים ההם אנשים,
שמפרו לראש. הוער ‏ הפועל שביפו אלפי רובלים ובעצמם הלכו
לעבוד במושבות , להאנשים ההם חפרה שטה ידועה,. שהיא דרשה
מהם. להיות דרוקא לפועלים, זו היתה פשוט אהבה לעבידת אדמה
שבארץדישראל, לפיכך אפשר היה למצוא. בין האנשים ההם.גם
אומנים שבאו לא" ולא הפצו לעסוק במקצועם ויבחרו לעבור
בתור. פועלים קרקעיים שכירי יום, ובשאלי פעם את אחד הנגרים
סבת היותו לפועל קרקעי, ‏ ענני, כי חפץ הוא בראשונה לעבור
/,אדמת הקורש" בידיו הוא.,
התקופה ההיא נברלה לרעה בזה. שרום הפועלים פנו אז
לעבורת. האדמה. לא מפני חפצם להתקים בתור פועלים ולא מפני
שפרינציפום. ידועים דרשו מהם להיות דוקא לפועלים, כי אם,
פשוט, מפני: חבתם ל,אדמת הקוהש" - - לקיים = את המצוה. של
עבורה קרקעית. בא"י. ‏ לכן נבין את תולדות: החזיון, שרק חלק
קטן מהפועלים. היו נשארים לעבוד ‏ במושבות גם אחרי. ,יִרח
הדבש" הראשון, והחלק היותר גדול -- היו ניצוצי אהבתם לאדמת
הקורש ל וכבים בלבם משבוע לשבוע. אלה החלו 2
,לתכליתם", ומפיהם היתה מתפרצת הטענה הידועה באיי: ,ער
מתי: יענו את עצמם" (פלאגען זיך) % ואלה שצפו לקולוניזציה
בחלה. נפשם בתוחלת ממושכה, שנולדה רק מתוך הרהורי לבם
בחלמם את שיבת ציון.. הצירים שנלאו להמטיר מכתבים לאגודותיהם
שבחו"ל ‏ על דבר משלוח כסף, התחילו להרגיש, ‏ כי הקרקע
הולך ונשמט מתחת לרנליהם, וכל נפיונותיהם ובקיאותם המדומה
ההיה מעין. בףכה לבטלה. האמידים חשבו, כי כבר יצאו את
ידי חובתם לקים מצות חבת. ציון, בהיותם שבועות מספר עובדי
אדמה ‏ במושבות; ‏ האינטליגנטים - - התקררה. אהבתם לעבודתם,
ונמשכו. יותר אחרי האפפות וה,התקהלויות" ‏ שביפו והיו מרבים
* לנהור ליפו לפנוש את האניה הרוסית, שהיתה באה בכל יום
גי, והיו נשארים איז ימים להכיר:את האורחים החדשים, להריח
ולתפוש את הנעשה לפנים מן הקלעים. בעולמם של ,,חובבידציון" .
> וחס הפקירות והאכרים לפועלים היהורים שבמושבות. הנריב היה
גם הוא. גורם. נכבד למאוס בעבודה.. וכך הלכו מחנות הפועלים
הלוך והתרוקי, הלוף והתקטן, בסוף הקיץ של. שנת תרס"א, כשנגלה
- הקריזים ‏ בומן ההוא, הרבה גם הוא לנפות את שרידי הפועלים,
ובשנת תרנ"ב. ירד מספרם עה ארבע מאות איש, שבתוכם נכללו
גם פועלי היקבים, מהם ‏ 550 ביהורה ו--180 בגליל,

.- רבים שהפועלים שנשארו עוד לעבור במושבות הוסיפו להתאסף :
7 עצות, איך לבצר את מצכם בא"י, ווסרר אגורת, שתראג "

נליון טו

לעתידותיהם,. על אגודה זו נמנו כל" אלה, שקוו, כי יצליחו עור
בררכים שונים. להבנות ולהתאחז בא"י. ביחוד גדלה תקותם
בראותם, שהמנהג לנדב נדבות לטובת. הפועלים בא'יי --: שבא
ע"י התעוררות : ה,חובבידציון": ש' ברלינד מקישינוב ‏ ומ מידנסקי
ואוסישקין. מיקטרינופלב: בפוף ‏ שנת תרנ"ב --- התחבב ‏ והתפשט
בין היהודים, והנרבות התרבו מזמן: לזמן ויעלו לסכומים הגונים.
או נולדה גם ההצעה היהועה על דבר יסור אגורה בשם ,הארץ
והעבודה" ונתפרסמה על ידי הי דיזינגוף 4), כפעם בפעם היתה
מאגודה קוראת לאספות, ששם היו דנים ומתוכחים על דבר כל
ההצעות החדשות, במה להטיב את מצב הפועלים שנשארו בא"י, אלה
הציעו לבנות בתים ולחבר להם דונמים אחדים לגרול ירקות ועופות,
אחרים דרשו לקנות פרות , ואלה היו בעד נחילי דבורים, חלק גדול
מהפועלים ‏ היו מוכיחים, ‏ כי: רק אז: יתבצרו בארץ, - אם יקנו
למענם נחלות קטנות על מנת לסלק לשעורין, ‏ אחרים צרדו בוכות
הפבריקאות המוכשרות. להעפיק פועלים במספר גדול, וגם שכר
הפועל האינדוסטרי יותר. גדול משכר הפועל הקרקעי. היו גם או
הצעות ‏ ללמד סתת אבנים : ומלאכות < ביתיות אחרות. הפועלים,
ששאפו. לבבוש. העבודה הציעו הצעה. משונה, ‏ שהאברים. ישלמו
להם רק פרנק אחר ליום, : כשכר. הערבי, ומקרן. הפועלים ווסיפו
לכל אחד. עוד חצי פרנק. ליום ,

ה' בינטשוק שהיה א ראש הועד ביפו הציע לשכלל
בראשונה עשר משפחות מהפועלים ב.בני יהורה" שעל יר ים
כנרת, אח"כ דרש ליפר מושבה למופת של 55 פועלים רוקים,
שיעלה לכמאה והמשים אלף פרנק, לזה התנגדו אז 88 פועלים,
שררשו לשכלל את כולם ולא רק. חלק מהם, לקנות בעדם בגליל
שטח גדול המוכשר לזריעה, והם יסבלו ויחכו במנוחה, עד אשר
יהיה די כסף להנחיל את כולם. ה'ה שלעפין ואפשטיין, שהיו אז
בצפת, דרשו להושיב את הפועלים בקולוניות שונות הנמצאות
מכבר ולקנות לתכלית זו כחמשה עשר 9% משטח כל קולוניה
ולתת לכל פועל מאה. דונם, בית, ‏ רפת וכלים ולעזבם לנפשם
בלי כל תמיכה, ואם אחרי 4--8 שנים לא יצלחו בעבודתם
יחליפום באחרים, ועד חו"צ החליט בראשונה להסתפק במועט
להנחיל | רק לשלשים פועלים מארבעים עד חמשים דונם לכל
אחר, אח'כ דחו את השאלה מפני שאלת משמר הירדן, כי
חפצו: להושיב שמה. פועלים 5). בזמן. ההוא: נולד. הרעיון הידוע
ליד את ,נן שמואל" בכרי להעסיק בו את הפועלים שנשארו
בלי עבורה , הי פירקין ‏ הציע לקנות את קוסטיניה ‏ ולהנחילה
לבחירי הפועלים, וכן באה או הצעה לחכור ארמה בחדרה בעד
הפועלים העברים, ובכן הננו רואים, כי הפועלים יחד עם העסקנים
שהתענינו בהם כולם חשכו איך להפוך את הפועלים, שעבדו או
במושבות. לאכרים, (המשך יבא)

1) בקבץ ,מירושלים" שוצא ע'י יעבץ שנת תרג"ב חוב' ב' באת
ההצעה הזאת בפרוטרוט , תמציתה היתה, שמטרת הישוב ,איש עובד אדמתן
וחיי בעבודתו, וואת עוד לא וכינו לראות בא"י". והנסיון הורה : ,כ העברים
הם. הפועלים היותר ‏ טובים ‏ בשביל בעלי. אחווות עברים, ‏ כי באמונה הם
עובדים עם אחיהם", לכן הם רוצים ,,להקים דור חדש , דור עובד בידיו ממש
את אדמתו אשר רבש לו בא"י": צריך למצוא . ,דרך חדשה אשר על פיה
יתאחדו הקנין עם עמל הכפים". לתפלית. זו נופדה האגודה , הארץ והעבודה".
בל חבר ישלם תרומתו וגם את הוצאות ההנהגה, ‏ חו"צ .ילוו להאג': במשך
שבע שנים: -105 אלף- פרנק | (בכ"ש 15 אלף פרנק) \ ובבסף זה יקנו
קרקע. את הקרקע ‏ וחלקו לנחלות. בגות. כ"ה דונם,, ‏ ושום: חבר. לא יקבל
נחלה, אם לא עכד במושבה לכה"פ' שנה ומחצה.. :מלבד. האחוןה. יתנו
לו עור 900 פרנק : בתור עורה לנטיעה. מן השנה החמשית יכנים לו
הברם | כשש מאות. פרנק לשנה, "וכל גם להוסיף לעבוד אצל. אחרים
ולסלק קמעא ‏ קמעא את חובן+
---5)עיין 8 וער התמִיכְח' 0 8 שוצְא כשנת תרנָ"י

גליון טו

> העולם 3 ף

יהורה. קרני.
מָשִירִי הַחִיכָל.

א,
בָּהַתְקְדָּש הֶעְּלֶם אֶת פָּנִי יִָירָת. לשחר
בנע בְכפות המנעול של שער הִבִָת =
א הפ הַעָלֶם לְאְחַר,
ִּי קָרֶן אור פָנִיו, ְּפְלָה חָשָאִית
ַתְפַלָּל בַּפרוזְדור וַיִשָא אֶת וְכְרָה על שָפַתו,
היָה כְכֶרע הַכּהֶן בְּבאו לֶפָנִי וְלְפָּנִים
בּקדָש עשות עַבודָתו, :
כף כַּרַע הִעַלֶם בְּהִיכָל וַיַצְמָא לָאור אֶלְהִים.
וכף הָיָה אומָר : השם,
ו
ויקם הְעַלֶם מַכֶּרע רק אחָרִי ששַקע חיום: ₪
מהָרָה יד גַעָלָמָה. אֶת. שער הַהִיכָל לגר +
ְרְגְעִים עוד חֶרד ההִיבָל מוּל עִינִי הַעַלֶם

ועד הָאַשָמורָה השָלִישִית עוד רְעַד לְפָּנִי הַצָלֶם
של. פנִי יְחִיְדָתו בְבִיתו,

2-5

מַעְשָה בְּאֶרֶם,.,

(פרק מספורי)

בעירה אין. איש יורע -מי הוא, ‏ מאין ולשום"מה בא אליהם,
אל בנידאדם דלים וחלשים שכמותם. רק שלב כל אחד הגיר לו
- מיר: איזו מחשבה סתומה נקרעה מעל העולם הרחוק והטרור
ותועה נתגלגלה הנה...

בשנת עשרים ושמונה לימי חייו, לחשבונן של הבריות,
גפל. אותו המאורע בעולמו פתאום (אולי רק נדמה כך. לאחרים),
באחד הימים. החורים, נשתתק ופפק מרבר עם בני-ארם. תעה
והתלבט. ביניהם כשהוא חי בעולם. אחר, ואוניו קשובות לאיזה
הר"קול - רחוק , ,.. ורגש קר נשא בלבו: ,הוא" אינו אלא רק
חלום של המרחק הלבן שבו נולרן: פופו לשוב לשם ולהבלע
במרחב הפעור, בתוך אותם החלומות, שרוממים הם-נולדים ורוממים
גוועים,, ," פעם, כשנפל מבמו על. פני הומות-האבן ‏ העמומות
והקשות, נחך לו גחוך קר בזוית אחת משפתיו המהודקות, הלך,
עוב את העיר ויצא ‏ מבלי הביט לאחוריו... הלך ובא הנה.
ורומה היה, שגראה על פני שלשת המבואות של העירה בבת-
אחת, .,. לעיני כולם' בצבץ ועמר: גבהדקומה ודק"הגוף, כתפים
בולטות כמגובנות מקור, שביניהן, בעמקן, יושב לו ראש קטן
מגורל פרע שערות שחורות . מתוך פרע השערות. הציצו פנוד
ילד חורים, שתי עינים שחורות. קפואות. בחוריהן, שפקרו. = מבלי
נוע סביבן ‏ ולפניהן סקירות שחורות. וקרות. כמות. באותה שעה
הרגישו כולם, כי שונה הוא. אדם. זה .ומחשבותיו הסתומות מהם

2

משה זילבורג.

וממחשבותיהם, , ,. האנשים היחידים, שהיו פוגשים בו, .או שראוהו
מרחוק -- לא יכלו לגרוע. עין ממנו; הלוכו. עורר בהם תמהון:
החלק העליון של הגוף נשא ‏ ישר ווזקוף, מבלי זוז, על רגליו
הדקות,. דומה: גולם"עץ ‏ לבוש בגדי אדם יצא שלוח במצותו
של צדיק,,.. לא רשות נתנה. לו ולא רצון עצמו ; עושה הוא
רק את רצון. בוהאיו והולך בדרך נעלמה ופלולה לפניו,..

דומה, כאלו גם האויר. הותת ‏ מנניעתו של גוף בולט. זה,
החוצה אותו מתון. וחתום בהלוכו המשונה.,.

אחר מצל בכף ידו. על -עיניו כשהוא עומר על מעקה ביתו,
מפתכל. בקצה הרחוב. ושואל בקול אטום וצרוד את חברו :

-- מי. הוא אדם. זה?.,

-- מי יודע?,+ .

הד % 5%

ב

מאז רואים אותו יוצא בכל יום מתוך ה,אכטניה" הכרסנית,
הנבדלת מיתר הבתים בגגה. הארוך והמגורל. אזוב. ירוק,. כשבה
מיוחסת. זו חבושה. שבים משי יהוק בין בעלות-בית פשוטות , %
ידיו הרזות והארוכות תחובות ורבוקות בכיפי מעילודהעליון -.
כך הוא ווצא דומם, חתום וסגור בתוך עצמו, כמזלו של במר
האדם, ובוקע את האויר בגופו. הבולט, ... יש, שרואים אותו
מתקרב. אל חורבה, העומרת בקצה הרחוב על פני. בכר: ריקה
ושממה, עומר ומסתכל זמן רב - בחורי החלונות, בסרקיה השחורים.
ונקפא על מקומו כשהוא כפוף קצת, כעץ זה על מצבתדקבר,.,
ויש, שהוא בא ועומדר באמצע השוק, מביט הבטה מתונה זמ| רב
על הפרות הכחושות האחרות, התועות להן כשצואריהן נטויות >
למטה, ,. ורגע קל מתעורר גחוך. קר ועמום בזוית אחת משפתיו
הדבוקות ואינו סר גחוך זה, מרפרף ורועד כל היום,.,

מי הוא ?,,

כעשן רק \סמוי של קוסם נגררת אחריו, בעקבותיו, ‏ אלמה.
ועורת, החירה הסתומה, מציצה מתוך עיניו, כלילה: מתוך אותה
החורבה,, , ומבליטה את גופו החר ומוזר,,,

הוא, כשהוא שואל עתה את עצמו ,מי הוא)" מיד הוא
חוור ומשיב : הוא --- זהו ,חלום המרחב",, , הואחהוא גם עתה אותו
התינוק, שחי פה לפני שנים, בחורבה ההיא העומדת בקצה
הרחוב,. הנה פעור לפניו המרחב הלבן שהולירו, עבשיו הוא שם
אל חיקו, הנה הוא עומר לפני אותו הנצח, שער עתה עור לא
זו.., אלא שכאלו -התקרב אליו נפתר ומובן ביותר; כאלו. הוא.
מרגיש את נשימתו עליו, ,. שנות הפחד והרגז, שעות הטירור
של העולם הגדול נסוגו, נתמשמשו ונבלעו, ועתה הוא חפשי,
כבת-קול זו ביער, .. עכשיו ברור לו, שאחריו אין כלום, ולפנוו
הכל פתוח ופעור עד תחתיתו,.. עכשיו הוא רואה את עצמו.
כחלק. מאותה המחשבה האלמת המתרקמת בחלל. העולם ,

מאחורי העירה, במקום: שמתחמק נתיב ישר ועליז ונתקע
בעצם לבו של היער ופודותיו --- לשם הוא הולך. לו ומתעלם...
בא ועומד בין האילנות העבותים, מזרקף ישר, מניף את ידיו,
עוצם את עיניו ואומר אל נפשו : ,הריני אילן". .. וכך הוא נשאר
עומד זמן-רב קפוא ואלם, כמקולל . אחר הוא תועה בין. האילנות
הגבוהים והרצינים קר ואפל, כסודו של היער.,. ולאט, לאט,
ראשו מורר כשהוא מביט עמוק. לתוך עצמו, ‏ הוא יוצא מתוך
עמקי"האפל אחוז סודותיו,.. צר לו לעזוב את היער,,. רוצה
היה להשאר שם במצב. הרומם, אילן באילנות. תשורנה עליו
הצפרים את שירתן, יתהולל לו הרוח בענפיו -- נצה ונצחים
היה עומד פה דומם, נצח על מקום אחר, ונופו בלב השמים
הכחולים. והקרים , + > 0 :

א 7

8

ו ושעת ציךהשמשות כשהוא יוצא "91 האכסנא רש שאי"
ב 5 ' והולף לאות5י54, "שמשם: בא ה
באיוה. 35 קל וטלק "38585 גל הרול ל 6 אלה
ב הט : לשעלה -למעלה בנתיצ וול : והצק ומ
לטו ו באטות*א1>רפוא"כנש: וה" ומנילן את יאש" על. לצ ההר:י
צעד. אחרי:9ער/הף'מתע%"למעלה, זלטעלת /9למת"יל1, רהה
מתלרב "אל שארוא' של\ הפתום האל האוש משוי9%%פ שז6! השורר
בלי מחשבה ובלי על הטע שעשיעלמך יבל פתוף ילוה
ה5%95 16במרחב %107ט716ל +קלוף %\מחשבוףהלאלהתעור . > .
כשהוא 'עלה '/ל ל5"?הה5'מ\א 4502 45?טמצליף "התה +ף6 באוחפם
כדרך הצפרים בכנפיהן, ומרבר אלי עצמ ומת מניםט: עוף .+
התרומם !,. העלם !.. ו
המעגל השחור של האופק מתכוץ ,, . צללים אלמים זרצינים,
כנזירים לבושים מעילום שחורים, מחליקים ומרשרשים, -מטפסים
מ ל על:53ו .המש תויפ על-פנל א רשה/האל6ת , 'פאכנסים
מפוים מחפות לו" הוסי56םוהבויות ונקפאים"ושטה, ;ה סכל עצאה
הררש השלית ףהענוים םקר עה ו
2 ב ה תחת בשחה"
עפוק "ושנועו נהולים ‏ 0890 בוחה .58% לי 6%
השמו בופול מנהוג>לזעול5וטענק'מעל6ף%55%, ואפחאה
מפןלים257 ו/5, 1% מוריף אתל שמויוהי% הכסד6ת "הש ורו₪76
תאלולה'85טמומופא'" אתו ה ‏ ה הח5ק4 הקפט"
כצוז 69017 תצרן ,6% , השף 65 אהש6 ₪8 6 0684
5 ב חר הצפת שש הש 9% חש אם חש ,שי
7 אמאל 0 לאהו
ו "בלותה,פלֶה. עברה ישא אא הצער תקנעה
חר לתוך לבה בג אסם/נהקפסם-בפכשוף בגת:. ב
בו, הניעו ראש אחריו ונזכרו ו שנגלה' כ שנלחןךאביו...
0 לה לבאנם; לבם, לתשוש, 8 אממוזרה
פירט לער מכקף ג מתרי סמו. סתקלבכל הבל טנטס
ל ה ₪7]. חחת ]₪0 הא 00668 ...השיחה

4 -הפחילן לקש נמים עס ה בהאי שיפ אחטם | אה

אס ל א ה
5% 979 הע%-ל = ילא 5" השול עמ .> 0 ה
נקל'5, |בהטה"הלע ל רקל. שת ₪לים. פציר: ולעה השפהיה
ות שק 565 ב פד :8 2 ו שו ב

בלו '8ר-ארא1/ = ]הלעה "698 הפצרל" לש "55 ראש"

- הי כ 6 אותז וו 0

ו ו לקמ הפל
השעי 3 להשעָה ו לא סק ששו | אתמ 0
שש היפה ל מל ו ותה הקול הממ גו

0 השע . עה מב חח הח %

ב 6 אום' ו 0 ה בק אחת
--- ]הזח חשיה ₪6 08 מעט

- 0 ה הדבוקות הוחו חקל 5
ששה השסישת ₪ חטש 8

,חש ו 8

0 ₪8 = חל 4 עה מפ מש לא
הפ ושח" 5 תש 4 חחח , 6 מ 4 ה ₪ הש
0-5 שלש ימיט עה 146% אא ששב עפ שפתה
הנל .₪5" שלשה ימים + 8 ל ואוב 9 שב ה
אזר 36 טמהמ מ את 915 אל הסה%' [גול
עליפם להבון 8 8 ד טש האשח6 חח
אב

סנררם אנירו: תה" את ו
בא ענלת *פוגו וביל את הלתחים בלרך יהה1 59 3

י מלוים נשאר עומר,. תמחים ה ל 7

-% הע457ח .ל > ל

ומאן-רהוא אלם ועור נשאר ביניהם, עבר מאיש-א5 איש"
גחן ולחש ללב כל אק ות ה 5 2

-- הכל הבל ., "הכל חבל.;: הכל הבל..

שואל איש את חברו:

מק

ורגע, נבחל איך'טדש שנדעל עממ0ה ואחחף הפה
מתחיל מספר 0 606שה ₪680

-- מעשה באדם : --= 9
פטס סל 8

- ןק ₪

₪ סש החש ₪4 אשי 37 ספ
בשתבבִיבלעתנטת .> 2-
רוש של ו חש שח

0 0 ב - 2
שו[ .םוחו "תה 2 ו 8 -
1 חח
.8 ל 0
הפרופיפור דזוררז. פמיט ו אחהשכטנטְחַבוללים,
חוקר כתבי מל ומִבְקר., מד ב זוב תייר
5 בנטוע ל לא 9 0% 0 ול ₪ חוקי
הערות והמנקגיט) בל 858 השו80/* יי שפום ות 1" מפעסהלעלומות '
רוכב ומנהיג ל -גגן,בכוה הלמג תת ב הרש מכיר
ומודע לכל המומחים: ו "שונים החיים ברורנו זה - הנה את תוצאותיכשרונותיו
המרובים ונסיונותיו הארוכום במשך שבע ועשרים שנה %5₪שנינל חמלמדקואה בשני
ה = הרב שנפני פה 8% חומ לקת בע אְמַחַָר את
הענין, שהזא עופקי פו עד עומקו , ולא ת יודע הוָא אותו; ‏ אבל,גם* בשרון
גדול יש לו לשים לידיעותיו פנים מסבירות ה מס ה ו פופו
אעפ"י שהוא כולל הרבה רשומות סטטופטיות יבשות וקשות ,‏ איננו מיוגע את-
הקורא ,‏ אלא מלמדהו דט ה ומות +
המחכר הזה חיבר מככר את ה ,הגיאוגרפיה ההיפטורית. שף.
הארין הקדושה" (186 101 416 ]0 00 1116 ואפשר
לחשוב את הכרכים הנכחים ש 'תגמפת גפה, ,5 הו הנ"ל , שני הספרים הם
שוים במעלותיהם., יש 45 וי // 5 רל על תה ובחונה של גיאוגראף ,
שרואה בדיוק ובכהירות את ות ואת בל התכונות = של

תמשרנ מתאהרפפלש ל יו-חוּוה. ;שמוּרמַת/לתות? מפלש\: הצללים
: קנה תנחת ופעפוסוריסי ] .

קלה

הציורים ואת הפפורים ות ורין שי ע פקלו
שש ו ה " ו -. . 2 ל -
0 0 ה

סיום נכון. צריך: היה לגי ער הרב ירו; לים ע" 6 לסיטום, וכן גם חשב הו
0 2 ה
6
ה 080 56-66 של לבוחה מצעית ג סעשות
חי לוח פאלף. 2052 גפהיה) ‏ ופקצפר את הש)עה*נר ופה אתב א8ה
של" הקלעטם. שפושוה'מפשך ה 4 שראו8) -5אגה. תשא נכסום הלפמ
(מ3ה 86 טאהזימהנו )0/נצריה הות: לקטע, בק עלארטוה וטוף מעשה.
בשומ הז חל ה6 אבל דתי מכהעה, וקטנה הלט בק לג ב המעלרת ופפוגנתזטם.
ההקְְַבהַקְליר [8לקה טיה ₪06 66 זמםם 06186 462 5/, 6
שח ה הזק-פעווה מקווקןשלך וצ 0
] הגכולנבהעייס ל תעיהצאת עכוקוהימטח וקני
ו 5 0 ו
האדמה שע ו בנויה, ו 7 ה שמת ושמנסיה ייה 5
הושפו1 פאה ה ד ים ו בל הטבע השונות, הת השני 1
ב)אקונומים. ובפולימיקה", 0 ה ל יוחד הפצו 8 0 הי
ב %
60 ייה/996 05870 קת 5ב'חקרע". -
ומצשעט הז₪/א5 רגס קיפות צאףון ו ב

2

שה הק ]ןטב שודרטל 87 נמפההבבטקום?ש בנתחטמשום. השושפ: 'אמ/ה =
בתור אם:הדרך לאורחות ‏ פוחרים, ‏ אלא משום חשיבותה בתור מקום נאמן-

-

.

ג יון מו

(חזק),. בי ההרים, שאפשר לבצר אותו ולהגן עליו ולשמור בו לבטח את קדשי

| האומה ביתר עז ובטחון משהיה זה אפשר במקומות אחרים שעל הדרך אשר

מן ארם ומצרום, המחכר מוכיח,. שאריץ. ישראל שייכת לפי טבעה יותר לארם
ופוריא משהיא שייכת למצרים, לפיכך הוא רואה את התקופה הקצרה- -לערך
מאה שנים---של שלטון מלכי בית תלמי המצרים בארץ ישראל כתקופה עוברת
ומקרית, מאריך המחבר לחקור את שאלת הספקת חמים ליהושלים, לפי דעת
הקדמונים רואים מצר אחר את חופל המים בפביבות ירושלם כמעלה
וכשמירה מעולה, משום שהדבר הוה היה מכשול גדול לעמים זרים שנלחמו
אל ירושלים ויצורו עליה, אבל מצד השני היו עמלים ומתיגעים בכל כחם
להספיק באופן מלאכותי מִים ליושבי העור. למען תת לקורא מושג דוגמא
מאופן השתמשוה חמחכר במקורותנו הידועים, די להביא פרט אחד, הוא כותב
באחד מפרקיו, כי בירושלים:קדמוניה אפשר היה לראות המון-עם רק על הגגות,
בלו שהמנחג' לא היה להתאסף ברחובות , כמו למשל ברומי . אך יושבי
הבתים עלו על הגגות , מנא ליה הא ?. מן הכתיב : עלו כלכם על הגגות.
אם קבלה היא נקבל. -= אכל יש גם כתובים מזכירים , שהעיר הומיה ‏ ומלאה
ארם, על יסור קלוש כזה אי אפשר לבנות, אבל בפרקים אחרים, במקום שדברי
ההיפתוריה עשורים, מצטיין המחכר הזה בשפעת ‏ חומר, כן למשל בתקופת הורדוס,

מעולה הוא החלק הטופוגרפי, ‏ כאן אנו רואים את כל הדיוק, במעט
את הוקוקות | של חוקך. שמונה וסופר כל מלה. מה הם המקורות של יריעות
הטופוגרפיה? תוצאות החפירות שנעשו ‏ עו חברת החופרים וחוקרי ‏ הקרמוניות,
האנגלים והאשכנזים וַע"י הדומיניקנים הצרפתים ועוד אחרים, אבל החפירות
עוה לא נגמרו, ‏ ויש מקומות שהם מלאים בנינים עומרום צפופים ולא ניתגו
בשביל זה להחפר ולהחשף, השאלות המתעוררות. בתחום שָל חקירה קשות הן
מצר עצמן,. חוקרים. ומוצאים בעמק האדמה שכבות שככות, וצרוך לדייק ‏ לאיזו
תקופה ‏ כל שכבה שייכת, ויש שהשכבות אינן מתוללות ורבוצות זו. על גב זו
אלא מעורבבות. ומפובכות, וגם יש, שהחוקרים , מעלים במצודתם" איוו השערה,
ולמחרת---חפירה חדשה נעשית, ומתגלים דברים שנעלמו, והם הופכים את בל
"בנ ,ההשערות ‏ למשואות; = על" כן = זהיר. הוא: המחבר. הזה \ בהשערותיו ואינ
קובע או דבריו כמסמרות, ‏ אלא מרצה הוא ‏ את תוצאות. דחקירות. לע"ע, * עד
כמה שנגמרו עד היום:

כנוצרי נותן המחבר את לבו בכוגה יתרח. אל הצדדים הנוגעים לדתו,
אבל באנגלי, שספרי ,הכרית הישנה" שגוהים לו לא פחות מפפרין שלו איננו
מבליע את הצר העברי, בטוח אני, שאלו היו לגו מומחים, ‏ והעיקר: אמצעוום
לעשות חקירות והפירות, אזי היה גם לחכמה זו טעם עברי מיוחד, | אבל. מה
געשה --- אנן צריכים עוד בנוגע לעתיקותיגו ולקדשינו, להשתמש בשל אחרים?
עב"פ הספר הזה הוא מהמעולים של אחרים,

%

הדגל +
מִכְמּבִים מְהִגָלִיל .
.ז ,
הרב האמריקני מסלוצק הנקרא בפי מעריציו בשם ,הגאון
הרדבן" ‏ רוצה .לוכות ‏ את בני המושבות באפור עבורה לשנת
תר"ע,: שנת השמיטה, לתכלית ואת הוא משתרל מצר אחה
להשיג הסכמה מאת. רבנים ‏ רבים לאפור, ומצר אחר להשיג

כסף מאת עשירים ,יראים" לכלכל את כל האכרים בשנת השמיטה,
למען ינוחו הם ואדמתם ובהמתם והחרתים הערבים אשר בקרבם,
כנראה אין הררבז. בומח ב,ספוח" ובברפת השנה הששית והנהו
חפץ לתרץ את קשית ,ואם תאמר" כארח ארעא דישראל
,בחלוקה" חדשה , והאכרים, שבגללם טורח הגאון את כל הטרח,
מביטים על כל הענין. הזה בחמלה ובמנוד ראש,

ובשעה, שרבנינו וגאונינו מבקשים למצא אסור לעבודה והיתר
לקבצנות, מבקשים כהני הגוצרים למצא שרידי חרבות תפארתנו מקדם.

בתל-חום (כפר. נחום. או תנחום) אשר.על שפת יִם ‏ כנרת

עומקים בהנים פרגציפקנים' זה שנים. אחהות בחפירת גבעה אחתן =

> העול5ם 35 9

וככר הצליחו לגלות שרידי בנין נהדר עתיק, שארכו 84 מתרים
ורחבו ?1 מתר , לאורך: הבנין | באמצע : נמשכה שורת עמודים
נהדרים, שאך חלקיהם - התחתונים = נשארו במקומם, וחלקיהם
העליונים נערמים: שבורים מסביב, עליהם מפותחים פרחים וציורים
אחרים מעשי אמן. מצד אחר מדרגות יורדות אל חוף ים כנרת,
כל אבני הבנין מפליאות בגדלן הענקי וביפי מחצבתן,

הנך עומר משתומם למראה האבנים הגדולות: שאין עתה
רוגמתן : איככה ‏ יכלו להניען ולהשתמש. 4 בהן + ביותר = יגדל
הפלא, | באשר האבנים האלה הן אבני גור, = שאינן: מצויות
בסביבות ‏ המקום, שכל אבניו אבנים שחורות, אבני בזלת. איזה
הררך ובאיוו אופנים ‏ היבאו הנה מרחוק הפלעים המהוקצעים
האלה ?

מה היה הבנין הזה+: הכהן הפרנציסקני אומר, וכן סוברים
מומחים רבים, כי היה בית תפלה יהורי, אך מה הם המכבשים
וותר ‏ הכלים הענקיים המתנוללים בין החרבות האלה + אומרים,
כי הרבה אבנים נשברו, נננבו, :ונמכרו לבנין . מי יורע אם 2
האבנים הננובות, שנמצוד בגובה הבנין, לא היו כתבות, שיבלו
לגלות לנו תעלומות דברי המקום הזה+ עכ"פ ברור הדבר, כי
לפנינו שרידי: בנין יהורי עתיק,

היו אפוא ימים, שעל שפת ים כנרת ישבו יהודים, השונים
תכלית -שנוי מצאצאיהם יושבי טבריה בזמן הוה, והיהודים ההם
מצאו כח, חפץ ורצון להקים בנינים נהדרים, ששרידיהם מפליאים
אותנו כיום הזה בגדלם, בהפנם ובתפארתם.

הנך פונה משם מלא מחשבות, 4 רגשות, ‏ חירות. ופליאות,
עולה מעלה מרחק רבע שעה, והנה לפניך לא שרידי חרבות. ימי
קהם ‏ כ"א: תחלת. ישוב. חדש. בתים ‏ נבנים, עצים נמעים, מים
מועלים בכח הקטור מים כנרת אל גבעה גבוהה. תנועה ועבורה. <

פה מתיסדת מושבה אטלקית !

הפרנציסקנים בקשו לקנות את המקום הקדוש. להם,
מקום ‏ ביה"ת העתיק, ולמען השיגו לא עמדו על המקח, ויקנו
את כל אדמת הכפר תל-חום במחיר אשר הושת עליהם, ועחה
מכרו את האדמה כארבעת אלפים דונם לחברה ישובית אטלקית,
ולהם השאירו רק את מקום מקדשם.

והאמלקים מתישבים במקום. הזה, ‏ בונים ‏ בתים, זורעום '
ירקות, נוטעים כרמים, מכינים משתלות לעצי פרי שונים, ועתה
הם נושאים ונותנים בקנית קרקעות סמוכות אחרות, והגם מתפארים,
כי. יעבירו את היהודים העובדים בגליל זה עשרים וחמש שנים,

חנם נגשים עתה להקים בנין, שיעלה להם בשנים עשר
אלף לירה אנגלית, מה יהיה: טיבו של הבנין הוה+ קשה להציל
מפיהם ‏ דבר. ברור, אך: בודאי לא בכדי - מוציאים : פכומים
גדולים כאלה,

הנך מעיף' עינך מהמושבה האטלקית דרומה מזרחה, ולפניך.
טבחה, מקום מושב באידכח חברה. גרמניתדקתולית; = שכבר
הספיקה לפרוש רשת של בת"ס בכפרים רבים. פה על שפת ים
כנרת בנוי גשר יפה וחזק. העתיר. להיות לנמל' חשוב , למקום הזה
מנבאים עתידות ‏ טובים לעת : אשר יכבש כביש לצפת, וסירות *
קטור תלכנה מסמך לטבחה,

מדרום. למושב. הוה מתכוגנת מושבה. גרמנית חרשה בכפר
מנדל,. העשיר בשפעת מימיו,. וכביש נמשך והולך. משם, בדרך
העולה. לטבריה ,

ככה. מוקף ים כנרת כאזור: פרנציסקנים, אטלקים, ‏ גרמנים, ="
קטולים וגרמנים פרוטסטנטים או חיבלנים. ,

ואנחנו + אנחנו, אין כחנו: אלא בפה,

-.5-- 0

מ שיען , ' 4

\

| להביע. לך. ביום הוה את ברכותינו הרבות",

> מעשיך
= האומה
סטריום

מִכְְבִים מִהוְקַיָה.

סלוניקי,
( היהודום ומלחמת החופש נ. שיחה עם .ויטאליס סטרומפה ,)
פלוניקי, מצילת ‏ הקונסטיטוציה, ‏ חגגה בצדק את חג החופש בימי ז',
ח' וט' איור, בחגיגה זו לקחו כל הלאומים השונים חלק. כל אחד הביע את

שמחתו ע'י קריאות שונות. כל אחד התהלך בגאון ברחובות ,‏ בדעתו, כי
עירו היא היא שהיתה מולדת הקונסטיטוציה , והיא היתה בימים האחרונים

'מצילתה מכף אויביה, וברחובות הרעימו התזמרות ,‏ הרעישו הקריאות : ,יחי

השולטן מחמד החמישי, תחי הקונסטיטוציה, יחי הועד ,אחדות וקדמה* ! ויותר ויותר
גתחבב הועד על הקהל , וחביבות זו בטאו כולם , לרבות. גם חילדום והילרות
שמלאו את הרחובות , גם הם השמיעו קריאותיהם + ,יחי הועד" ! והועד חזה קבל
עליו לערוך בעד סלוגיקי חגיגה ופה, נהדרה, כמו שראוי לח , וביום. ז' אייר סודרה
תהלוכה. של. יותר ‏ מעשרים אלף' איש,. שביניהם. היו כל הקורפורציות השונותו
בולם עכרו. דרך ‏ השוקום - הגדולום וישאו נאונים וישירו ‏ ווקראו ‏ ,הידר",
והתזמרת "לותה. אותם בכל. צער וצעד. בלילה. חיתה העיר טובעת בים ש5
אורח, ומרחוק הזהיר | הים, ונוצצו ‏ המנורְות שעל האניות , שהתקשטו
לכבוד חחג ,

והיהודים -- הם לקחו חלק בראש החגיגות, חגיגתם הצטיינה מכל
אלו של האחרים, ה,קלוב דעס אינטים" אסף את כל הקורפורציות היהוריות
והקלובים , שמספרם עלה כמעט לעשרת אלפים איש, וכולם עברו בתהלוכה
מסודָרה באופן יפה מאד דרך השוקים הגדולים של סלוניקי , לפני הקלוב של
אנשי הצבא ושל ,אחדות וקדמה" נאמו הארונים יעקב. גזים, בשם הקהלה,
ומשה כהן נאומים נלהבום ויפים מאר, ועליהם ענו מחכרי הועד ,אחרות
וקדמה". דברים מלאים תהלות לקהלה היהודית של סלוגיקי בפרט ולכל היהודים
העותומנים בכלל , בראש הההלוכה לקחו חלק. הקלובים האלה %. הקלוב של
הסוחהום חיהודים , הקלוב הציוני ,בני ציון" , ה,קלוב דעס אינטים" , ,חברת
התלמיחים הקודמים של כי"ח ועוד .. שתי תומרות יהודיות לוו את התהלוכה
הואת , ומכל. צד קכל אותה ההמון הרב בקריאות הירד ובמחיאות. כפים,

היהודים לקחו חלק חשוב לא רק בחגיגת החופש, כי אם גם במלחמת

החופש . מאות צעירים יהורים. מתנדבים משדרות שונות התחברו אל גדודי:
הצבא שהלכו | לקושטא. להלחם במוררים ,‏ מפלוניקי

הלכו יותר משש מאות
צעורום וממונסטיר , אוסקוב ועוד, ‏ הלבו יותר משבע מאות יהודים + ח,קלוכ
דעס אינטים " יחד עם ועד העדה ענה לועד ,אחדות וקדמה" על שאלתו,
אם יוכל הועד | להיות בטוח בעזרת הקהלה היהודית , = - כי הם נכונום
להמציא. לתנועת החופש גם כסף וגם אנשום, ובאמת עזרו מכל צד, ולכן שלח הועד
ואחחות וקרמה" אחרים מחבריו אל ה,קלוב רעס אינטים" להכיע לוהודים את
תודת הועד על שלקחו חלק חשוב בתנועה האחרונה ‏ לטובת הממלכה. ולסוף
הראה הקלוב הג"ל עור הפעם את גאמנות היהודים לארץ המולרת, בהתעוררו
לאסף כסף, והוא נדב בראשונה חמשום לירה תורקית, = כדי להקים ‏ מצבת:
זכרון לאנשי הצכא שנהרגו בימום האחרונים במלחטה עס המורדים , ועוד
הפעם הביע: הועד | ,אחדות וקדמה" את הוחהו, וישלח. אחדים מחבריו להיות
בוערה, שהקלוב היהודי בחר לתכלי חג"ל ,
: ,הקלוב דעס אינטים" שלח אה התלגרמות הללו בשם הקהלה היהודית

של. סלוניקי :

לשר הצבא. מחמור שיבקט-פחה + ,הננר מכיעים ‏ להור ‏ רוממותו את
ברכותונ. מעמק לבגו בעד הנצחון של הימים האלה , בורו ראוי לחקרא הכן
הוותר חשוב של האומה העותומנית והגהו ‏ ראוי לתואר ,מציל עור הבורה" בי
החריב | את העריצות והציל. את. עיר הבירה",

לנפום אפנדי מצלוח , מורשה. מסמירגח ו , אתה שמת את חווך בסכנה,
אמה נאמת בבית הנכחרים נאום מלא מרץ, שהפב תשומת לב רבה בכל
תורקיה ואירופה . | אומץ לבך הוא. כבור להאומה היהודית , = והנגו מאושרים
לעמנואל אפנדי קאראסו, ‏ מורשה -מסלוניקי ! ,הגנו מברכום אותך בער
לטובת ארץ המולרת - בשעת המקרים ‏ האחרונים + הואל נא למפור בשמ

החה

> העולם 3%

היהורית ‏ את | ברכותיג = \רגשי > מפורותגו ‏ להדר. מלכותו. ולהמיגוג ="

גליון טו

בשבוע העבר פרסמו העתוגים היהודים והתורקים את רשימת
המיניסטריום החדש. בין המיניסטרים גמנה בן עטנו ויטאלים אפנדי סטרומסה,
המוכיר הראשי של הועדה המקדונית , בתור שר עבודת האדמה, יערות
ומכרות , העתונים התורקים והיהודים דברו הרבה בשבחו של ויטאליס אפנדי
וכלם הביעו את דעתם , כי הוא הנהו האיש הראוי למשרה החשובה הואת .
בחפצי לרעת אל נכון , אם כבדו את בן עמנו וה במשרה החשובה הואת ,
ובין כה וכה לשאל את דעתו אודות השאלות שלנו בכלל והציוניות בפרט,
בקרתי את האדון \יטאליס סטרומפה במשררו וברכתיו למשרה החרשה . אולם
הוא ענני , כי הידיעה איגה נכונה, וכי המיניסטריום החרש אינו בטוח, והוא
מצטער מאד , על אשר מהרו העתונים לפרסם את החדשה הזאת, בעת שהוא
חושב את עצמו. לאידראוי למשרה כל כך חשובה כזו, בכל אופן בקשתיו
להגיד לי את דעתו אודות השאלות היהודיות, והוא מלא את בקשתי,

בראשונה ספר לי, עפ"י בקשתי, את תולדות ימי חייו :

,הביוגרופיה שלי אינה מענינת ביותר . נולדתי בשנת 1865 בסלוניקי
ונשלחתי בהיותי בן אחת עשרה שגה לקושטא. שם בקרתי את בית הספר
התיכוני גלטה"פריל , אחרי גמרי את חק למודי. שם , נסעתי לצרפת, למונטפוליר,
ושם למדתי בבית המדרש הגבוה את תורת עבודת האדמה. בשנת 1887
קבלתי משרה במשרד לעבודת האדמה בסמירנה ואח"ב היותי שם למנהל
ביה"ס לעבודת האדמה ואשאר במשרתי ואת עד שנת 1880. אן קראוני
לסלוניקי והפקידוגי למנהל ענוני עבודת האדמה של כל עלך סלוניקי , ובשנת
6 מנו אותי למזכיר הראשי של הועדה המקדונית+תחת חילמי פחה, ואת
המשרה הואת הנני נושא עד עתה".

-- האם התענין אדוני בשאלות היהורים ?| ]

-- בשאלות היהודיות הכלליות לא התעניגתי, כי משרתי לא נתנה. לי
אפשרות וזמ לוה אולם בשאלות הקהלה המקומית התעפקתי בתור חבר הועד
של בתי הספר א טר לכי"ח , בומן האחרון ' שמעתי את נאום האדון. הדָ"ר,
יעקבוון ב,קלוב ‏ דעס אינטים" והתענינתי מאך ברבריו.. דברתי גם בפרטיות
עם האדון הד"ר יעקבזון אודות הציונות ,‏ והיא הבטיח לי, כי אין בציונות
בל שאיפה ספרטית בער ארין ישראל . גם אני. מאמין בוה, בי אנחנו הלא
צרובים אנו לחיות באחדות עם התורקים, אשר פתחו לפנינו את שעוי ארצם
ונתנו לנו שווי וכיות, בעת שיתר אחינו גרדפים בארצות מושבותיהם השו נות.
אולם אם הציונים ‏ ידרשו בעד היהורים את ארץ ישראל ‏ דוקא, או יחשדו
אותם התורקים, כי הם שואפים לספרטיות, על כן טוב יותֶךְ להשתדל בער
הגירת היהודים לארין תורקיה פתם, ווה אפשר להוציא לפועל, בי בטוחה היא
תורקיה בנאמנותם. של היהודים.. אמנם מובן הדבר, כי היהודים, אם לא תהיה
להם תקוה לבו לא"י, לא יסבימו להגר = לתורקיה,. כו היהודים \ קשורים עס
א"י ע'י דתם ודברי ומיהם, ורק שם יולו לעבוד לטובת תרבותם. ולטובת
הממלכה העותומנית. ‏ בכל אופן , עתָה אי אפשר לדבר אודות הציונות. ראשית
בל, צרוכים הציוניים להוכיח לתורקים ‏ ע"י עתוגות, כי אינם שואפים לשום
אוטונומיה, לשום התבדלות ולהביא להם ראיות מרברי ימינו) כי כל ומן שנתני
ליהודים שווי וכיות וחופש להתעסק בתרבותם לא השתדלו בלל להתקומם נגד
הממשלה הראשית, ‏ במו היונית או הרומות, וחיו | בשלום ‏ אתה. באופן בוה
אפשר להגיע לאט לאט אל המטרה -- א"י בתור ‏ מקלט בות בעד היהודים,
שוהיו באותו זמן גם עותומנים נאמנים, בקיצור, אני חושב, כי צריף להשתדל
בהגירת היהודים לתורקיה, שתובל להביא תועלת גם לאחיגו וגם לממלכה
אך לא לדבר לעת עתה אודות ארץ ישראל +

-- מה חושב כבודו אודות הלאומיות היהודית ?

-- מובן הדבר, ‏ כי היהודים צריכים לשמר את אחדותם ומפורתם, אשר
בעדם סבלו כל כך הרבה. ראשית כל. צריך להיות ‏ יהודי ואח"ב עותוטנו ,

-- כבודו וורע בודאי ע*ד העבודה להחיות את הלשון העברית .---מה
רעתו בעגין זה1 יֶ קְ

-- בודאי | הלא נעווב פוף פוף את הז'רגון שלגו וגרכש לגו שפה ופה
ומצלצלת במו לשוננו הלאומית, אולם עלינו ללמוד גם את השפה התורקות,
למען נובל להועיל על ירה לנו ולממלכתנוי

הבעתי לו את: הורתי על דבריו ותקותי, 'כי סוף סוף תכיר הממשלה
את בניה הנאמנים וההגוגים, והוא יהיה לשר עבורת ‏ האדמה, וא בודאי
ישתדל לטובת עמנו, כי צריבום אגו לאנשים כמוהו+

-- , אינשלה"! (אם ירעה השם!) ענה לי איש. שיחי ובוה נפרדתי ממנו,

יהושע קנטורוביץ,

%

גלוון טו

הַמוְעצָה שַ* שָלשֶת הַמִפְלְנות
הלאוּמיותדְהַפּוצִיאֶלִיות הַיְהוּדְיוּת +

ביום ‏ 4 אפריל היתה ‏ בניודיורק ‏ מועצה ‏ לבאי-כח שלש
המפלגות ‏ הלאומיותדפוציאליות הללו: פוציאליסטים-טיריטוריאלוס-
מים, ‏ פועלידציון וסוצ,-ריבולוצ,דטיריטוריאליסטים. (סירפיסטים),
שנתבררה. בה השאלה ע"ד התאחדותן. הכללית .

חברי הט"ם, שהם היו מכונני האספה, שלחו הזמנה גם
לה,בונד", ‏ אבל הוא' ענה, שצריך תחלה להתיישב ברבר, ואח"כ
יודיע את החלמתו. בכן נפקד מקום ה,בונד" בהמועצה,

אך ננשו לרון בפרר-היום הובנסה הצעה, שתרין המועצה
בשאלה, אם אפשר הדבר לברוא' פרוגרמה כללית של עבודה
> לכל שלשת המפלגות ,

עפ"י הויכוחים שנתעוררו. נתברר, ‏ כי כל הנאספים הבינו
את גודל הערך ההיסטורי, שיש להתאחחות כזו, של יצירת
מפלנת פועלים. עברים סוציאליסטים אחת, אבל אחדים מהם
* חוו. את דעתם, כי השאלה הואת היא מוקדמת. עדיין, וכי. יותר
מוב הוא לרון. לע"ע בשאלות של סדר היום ע"ר העבודה הלאומית
בנלות שהכל מסבימים לה.

אבל רוב הנאספים מצאו לנכון, כי צריך להעמיד תוכף
את השאלה הואת, ומעמם ונימוקם אתם, כי ההחלטה או הפרוגמה
שתתקבל. מאת האספה ‏ אינה ‏ מוטלת לחובה על המפלגות, והן
יכולות ‏ לקבל ‏ אותה או לדחותה, ולפיכך אין לה אלא ערך
מופרי. בלבר,

הדייר ז'יט ל וב פקי (פר"ט), נשיא: הקונפירינציה, מרבר

= = ראשונה = ומוכית, : כי כל העת ‏ היו לשלשת. המפלגות ‏ נקודות-

מאחרות, אבל תחת להבליט ולהרגיש את הדברים, שהן מתאחרות
בהם, העמירה, להפך, כל מפלגה על הפרק את הרברים, שהן
נפרדות בהם אשה. מעל רעותה, הסירפיסטים הם עכ'פ גם
טיריטוריאליסטים ומנקודת. מבט זו היו יכולים לעבוד ביחד עם
הטיריטוריאליסטים והציונים ולהתאחד למפלגה אחת, אלמלי התחיבו
האחרונים לעפוק בפועל בעבודת-הגלות, שהכל מודים בחשיבותה,
נשען על זה מציע הד"ר ז'יטלובסקי, כי שלש המפלגות
תתאחדנה ‏ יחד למפלגה אחת מבוססת על העיקרים הללו :
פלשתינה, מיסופוטמיה (ארם-נהרים) והעבודה הלאומית בגלות,
הד"ר נ. פירקין (סיט) מדבר ע"ד המהפכה הגדולה,
שנעשתה בתורקיה, על. נצחון הריבולוציה שם מן הצד האחר,
ונם על נצחונם של הריאקציה ברוסיה מהצר השני. המאורעות
החיצוניים הועילו ‏ הרבה לקרב את כל המפלגות הללו זו לזו.,
יט"א שמה. זה כבר את עיניה במיסופוטמיה בשביל השנויים
= החרשים, בוכותה של מיסופוטמיה נעשית גם פלשתינה חשובה
מאד להטיריטוריאליסטים, אשר באמת לא הכחישו מעולם בערכה
הלאומי. הגדול. עתה נעשתה פלשתינה חשובה מאר במובן הטי:
רימוריאלי, . והיא יכולה. להיות באמת למדינת-היהורים המבוקשת.
אבל בשעה שהאמינו, כי עור מעט ותנצח הריבולוציה הרוסית,
לא חפצו: הסירפיסטים לשים לב אל העבודה הטיריטוריאליסטית,
וחפצו להגשים ‏ את רעיון הפיים תחלה. אבל החיים ‏ הכריחו

אותם לוותר מעט ועתה. יעברו ‏ בשביל הטיריטוריאליות,
ל חזנוב יץ פוע"צ). אומר, כי הוא מאושר. מאד, שנמצא

₪ במועצה, שהיא היפטורית. לפי : דעתי, היא סובר, כי ההתאחרות

תצא. אל הפועל. ‏ פוע"צ \ ברוסיה . היו בשביל הפיים ועבודה

= לאומית, מפני' טעמים הרבה הוא ‏ מחווה :את דעתו. גם בעד

4
>
/

מיפופוטמיה, באטת נוטה לְכך גם. רעת. ציוגים ‏ חרבה, אין. לשכוח

> העולם -3

בי ילו הפְרְוגרמָה הבוולאית מִדבָרת על אודות. הארצות הסמוכות ן

זו

ער כמה ‏ שהכיר | לרעת את. הפ'ס ‏ :מטפימים ‏ כולם לבקר את
הפרוגרמה שלהם, הוא; פובר, כי. יקבלו את הפרוגרמה. החדשת
בשמחה, והוא מנבא לה עתיד מזהיר, יען: ש,מאוחדים ‏ יחר הגנו
הכח היותר. גדול שביהדות",. ולא נשאר לו: בלתי אם לקדם
בברכה נלבבת את הצער החרש.

ח, אפ ל ב וים. (פוע'צ) שואל: מפני מה הווקא מיסופוטמיהף
מרוע לא ישאר כמו שכתוב בהפרוגרמה, הכזילאית + פלשתינה
והארצות הסמוכות, בגדר הארצות הסמוכות. נכנסת גם מיסופוטמיה,
ומעלה יתרה יש לדבר, כי אם אין מיסופוטמיה נאותה למטרתנו,
אפשר. יהיה. לבחור בארץ סמוכה אחרת,

אב, גרלדברג סיס) אומר, כי מפלגת. ס'ם עמדה תמיף
בער עבודה. לאומית בגלות . הוא מודה, כי אחרי | המאורעות
האחרונים ‏ בתורקיה שנה את דעתו ע"ד פלשתינה, פלשתינה
יבולה במרה = ידועה לפתור ‏ פתרון מיריטוריאלי את שאלת
היהודים, אבל בלי הארצות הסמוכות ‏ אין פלשתינה יכולה לפתור. ,
את שאלת:היהודים ‏ פתרון טירימוריאלי, ולפיכך הוא מחוה את
דעתו. בער מיסופוטמיה,

אם יכניסו ‏ הציונים בגלוי אל הפרוגרמה שלהם את
מיסופוטמיה, ‏ אז היו הטיריטוריאליסטים ‏ יכולים להכנס | אל
האורגניזציה. הציונית ,

מר גרינאדיר מדכר בשם הספירפיסטים, גם הוא רוצח
בהתאחדות, ‏ אבל אין | צריך למהר בדבר, כי אָם להנשימו
במתינות ‏ ובהדרגה ‏ יתרה, ‏ הוא סובר, כי = הטיריטוריאליסטים
והפלשתינאים רחוקים עדיין אלה מאלה; אבל לא כן הוא בנוגע
לעבורה בגלות, שבה ‏ יכולים הכל לעבוד ‏ ביחד , לו, בתור
סירפיסט, -נחשבת- שאלת. העבודה. הלאומית. עד. היום . לשאלח >=
היותר חשובה. הוא: עומד בעד העבורה בפלשתינה, מדוע תה* ‏ "
פלשתינה. גרועה מארץ אחרת שבגלות?

דווידוביץ מדגיש, כי הס"ם עומדים בעיקר: רק בער
מיסופוממיה, מאשר בער סעיפים אחרים של הפרוגרמה. | הוא
מבין. היטב, כי פוע'צ והציונים יעברו באותה אינירגיה בפלשתינה,. .
אבל פוף סוף יהיו מאוחדים כולם. אמנם .יהיו או שלשה זרמים
במפלגה,: אבל המפלגה תהיה אחת,

וואלרשטיין פוע"צ) סובר, כי ,תפשת מרובה. לא
תפשת". נחוץ עתה. לעבוד בער דבר אחר,. בער פלשתינה, ולאחר
שתחבצר הפוזיציה הזאת אפשר יהיה לגשת אל השניה, אבל
לא קודם לכך + \ /-/

עוד נואמים אחדים מחווים את רעותיהם בהבר ,

הד"ר ‏ סירקין מוכיח בנאום"הסיום. שלו,. כי אם קרוב הרבר
באמת ללב פוע"צ, אז אין להם להתיחם אל השאלה. בתור
מנצחים,. יש להם הזכות ‏ המוסרות ‏ .להיות בער מיסופוטמיה,
השאלה. היחירה, העלולה להכביד. על הענין היא אולי : איזו מהן
להעמיר במעלה ראשונה : אם. את מיסופוטמיה או את פלשתינה+ '
אבל את פתרון ‏ השאלה. הזאת. צריך = להניח לפועייצ, ‏ וכאשר"
יחלימו, כן. יקום .דבר.. בכן תלוי עתה הרבר בפוע"צ,

הישיבה. נפסקת לשעה קלה, פוע"צ נכנסים אל האולם :
הסמוך. להתיושב בדבר. את תוצאות המועצה מודיע מר. אפלבוום'" '
בדברים הללו+ במומינט. זה חרשה היא השאלה לפוע"צ לגמרי, =
לפיכך הם מבקשים להם ארכא. של. ימים אחדים לישוב הדעת
ולקבלת החלטה. צריך לרחות את הרבר אל המועצה הבאה, >

בקשתם של פוע"צ. נהמלאה, /

אבל הוצעה ונתקבלה פה אחד הריזולוציה הזאתל ו יי
המועצה מוצאת, כי רצוי הדכר וגם אפשרי עתת.

+.

גלוון טו

לאחד את כל שלשת. המפלגות. הלאומיות:הסוציאליות למפלגה
יהודית לאומית סוציאליסטית אחת,
כן נתקבלה החלטה לשוב ולהתאסף בעור ימים אחדים
ולהביא את הדבר לידי גמר,
7-09

מִחְאַח עברית לְאוּמִית בְּהָרִייכְסְרַאט הָאוסְטָרִי.

בימים. האחרונים דנו בהרייכפראט האוסטרי ע'ר שאלת
המיניסטריום הארצי בגליציה, בשאלה זו דברו נשיא המיניסטרים
והמיניסטר. הגליצאי, והרבה. פעמים קרא בשם את שני העמים
יושבי נליציה: את הפולנים ואת הרותינים, ועל היהודים עברו
בשתיקה מוחלטת .

הנבחר הציוני דר גאביל השתמש בהודמנות זו להעיר על
ההנהגה המוזרה והאי-לויאלית מצד הממשלה בנאום המעניין הוה;

אספה נעלה! במלאכות חברי בקלוב העברי הלאומי אני

בא להעיר הפעם את ההערה הנחוצה הזאת:

האדון המיניסטר הארצי בנאומו שנשא. בקלוב הפולני
לרגלי עלותו למשרתו וגם ‏ נשיא המיניסטריום פה בהרייכסראט
אמרו שניהם, ‏ בי בנליצוה ישנם רק שני לאומים. הדבר
הזה איננו מתאים אל המציאות, בליציה יש לאום
שלישי: הלאום העברי. הלאום העברי שלח אותנו בתור
באידכחו אל הבית הרם הזה; אנחנו ‏ נבחרנו על יסור הפרוגרמה
העברית-לאומית, מוטלת עלינו החובה לברר בזה. את הפרוגרמה
העברית-הלאומית הזאת של בוחרינו, כי היהודים = נכנסו אל
החיים כלאום, כחטיבה לאומית מיוחדת, | על זה מוכיחות
הבחירות האחרונות אל הרייכסראט,

רוצה אני להעיר אתכם, אדוני, כי משבעים גלילות-הבחירה
העמרנו את הקנדידטים שלנו רק בארבעה עשר, ובהקנדידמים
הללו התאחדו שלשים אלף דעות של יהודים, שזהו יותר
ממחצית מכל דעות היהודים בגליציה, ‏ זה מוכיח, כי היהודים
קיימים בגליציה; ‏ בתור הטיבה לאומית, * וכתור חטיבה לאומית
נכנסו > אל החיים הפוליטיים, נם עובדות אחרות מעידות על
הדבר, יש. לנו עתונות: לאומית, היוצאת בשפתנו, בלשון העברית
וגם בלשון היהודית. יש לנו בני הנעורים העברים הלאומים,
שבאוניבירפיטאות הם מכירים את עצמם לחברי הלאום העברי
ומפמנים את הלשון. היהודית בתור שפת-המולרת שלהם, יש לנו
בתידספר. ללמודים העברים, ‏ יש לנו אורגניוציה עברית-לאומית,
שישנם לה באידכח בהעיירות היותר קטנות.

לפיכך לא נכון * הדבר ובלתידצודק, אם האדון המיניסטר
| הארצי. וגם (האדון ‏ נשיאההמיניסטרים ‏ עוברים. על פני העובדות
- הללו לסדר היום. אם ‏ עוברים הם בשתיקה על העוברות הללו
ואין מתחשבים אתן בספירות השלטון,: מספר היהודים, שהם
כמעט. החלק התשיעי מכל תושבי הארץ, נותן לנו' את הזכות
לררוש,. כי יהיה בהמיניפטריום הארצי פקיד באדכח האינטיריפים
' המיוחדים שלנו. אינטיריסי היהודים, מצכם הכלכלי, הקולמורי
והלאומי המיוחד, דורש, כי תמנה הממשלה בהמיניסטריום איש
מומחה. לכך, אשר יבאר ‏ ויברר לה את כל הדברים. הנוגעים
למצבנו ולתנאי חיינו.

את הררישה הואת עור נציע לפני הממשלה בשעת הכשר,
לע"ע אנו מדגישים בזה, כי האדון המיניפטר הארצי
הגליצי והאדון נשיא המיניסטרים סטרו להצרק
על פניו, אם עוברים הם על פני העוברות
< הקיימות, על פני קיום הלאום העברי לפדר היום,
הלאום העברי | מתקיים | זה אלפִים שנה, הוא איננר נוקק

> העולם =3 : י מ

כי המיניפטריום יכיר אותו לעם, והוא יופיף
להתקיים בעתיד גם בלי וה. הלאום העברי. הולך
ומתפתח, הולך ומתארגן, אבל מפאת היושר אנו דורשים, כי לא
יעברו ‏ המיניסטרים בשתיקה. על. המציאות, = וכי. יתיחפו : אלינו
במרת החסר.

---- 1000
אַסְפַת הֶרְבָנִים בָּוְנָה .

ביום ‏ ג', י'ג אייר ,: נפתחה בוילנה אפפת הרבנים,
שבה לוקחים חלק כארבעים 4 רבנים ‏ ואדמורי"ם שונים מערי
רוסיה. ופולין, ‏ ביניהם הרב רי דור פרירמאן מקארלין, ר' חיים
סולובוציג, ר' ישראל מאיר (,חפץ חיים") מראדין, ועוד; האדמורי"ם
מליובאוויץ, מגור ועוד. לאספה הוזמנו גם בעלי בתים אחדים
מערים שונות . הישיבות סגורות, פרוטוקולים קצרים אחרי כל אספה
ניתנים לפרסום ,

האספה נפתחה ע"י הרב קצנלנכויגן מפטרבורג, לנשיאות
נבחרוז לנשיא הכבוד הרב רי דוד פרידאן. מקארלין, ליו"ר
בפועל- -הרב א ר' חיים עוזר גרודונסקי מוילנה, לסגנו--הרב. ר'
יצחק ראפאלוביץ, נבחרו גם מזכירים ומסדרים, על פדר היום
עומדות השאלות האלו; 1) ע"ד צינז לרבנים, 9) שאלת החנוך, 8)
שחרור התלמידים היהודים, הלומדים בבתי-הספר הכללים בחלול
שבת ויו'ט. 4) יסור אגורה כללית לחזוק הדת, 5) מנוחת השבת,
66 שאלת השחיטה בפינלנריה, (ל פרטים ברבר הקומיפיה הרבנית
העתידה ,

הרבה "דנו | בדבר שאלת הצינז ‏ והרבנות ‏ הכפולה, חכל
הסכימו, כי במקצוע זה נחוץ להביא שנוים. רק הרבנים הרתיים
צריכים להיות עומדים בפועל בראש הערה. אך בנוגע לשנוים
נחלקו הדעות. אחדים מחברי האספה חוו את העתם, שנחוץ, ‏ כי
יהיה | לרבנים צינז, אך על האספה להשההל, כי ימעיטו את
הצינז הזה ויעמידוהו על המדרגה כמו שהוא.בפולין, ואז תבטל
הרבנות הכפולה לגמרי, אחרים מצאו, כי הרכנים הרתיים אינם
צריכים להיות זקקים לצינז, עליהם להתעסק רק בעניני אמונה
ודת, ולהיות בהם באי-כח העם לפני הממשלה, והרבנים הגשמיים
צריכים להיות ממונים רק על עריכת ספרי המיטריקאות. אחרי
וכוחים ארוכים נתקבלה: החלטה זו, :

נחוץ להשתדל לפני הממשלה, שתכיר בזכותם של הרבנים
הרתיים בלי שום צינז, להיות שייכים להם כל הענינים ‏ הרתיים,
ההשגחה על הכשרות ועל כל המוסדות הדתיים וגטין
וקדושין, עריכת ספרי המטריקאות וכדומה צריכה להשאר
ביד הממונים על זה עד עתה.

באחת הישיבות הקרובות > דנו ברבר הקומיפיה: הרבנית
העתידה ‏ להיות, מפני, שבחוקי הממשלה על אדות הקומיסיה
הזו הותר לבחור לקומיסיה אפילו אנשים שאינם רבנים רוחנים,
והנסיון הוכיח ,‏ כי לפרקים נבחרו אנשים, שאין להם כל יריעה
בתורת ישראל --- קבלה האספה פה אחר את ההחלטה הואת !

,אספת. הרבנים מציעה ומבקשת מאת הממשלה, שתבאר
לפני העם בהצירקולארים על אדות בחירת. חברי הקומיסיה, שיש
לבחור רק באלה שיש להם בקיאות בידיעות התלמוד. וההלכות,. עד
כדי לרון ולהורות בשאלות ‏ דתיות, אנשים -הודועים להעם, אשר
על:פי ידיעתם בתורה האויים הם להיות רבנים הוחניים ‏ בישראל"

האספה החליטה ליסר ‏ אגודה לחווק ‏ הדת. מעין האגורה
שבנפת. ישראל", שתקנותיה. תהיינה לוסוד גם להאגודה החדשה.

כדי להגיה ולעשות שנוים אחדים בספר התקנות. גבְחרה. קומיטיה

נליון טו

משבעה. רבנים, לקומיסיה יש רשות לצרף אליה מומחים בענין. זה.

ביום ה', ט'ו אייר, דנו בישיבת. הערב בשאלת. המנוחה
ביום השבת , לישיבה זו הוזמנו גם אחדים מנכברי הקהלה בוילנה.

אחר מהם, מר ליפעץ, מרצה לפני האספה על מצב
שאלת. המנוחה ביום-השבת בדומת:הממלכה.

מר טריינין מפטרבורג אומר, כי אין לחכות ער שאפשר
יהיה להשתדל בדבר זה ע"י הקומיסיה הרבנית שתאסף ע'"י
הממשלה, פן תקבל דומת הממלכה עד העת ההיא בשאלה זו
חוק, שיתנגר לחפץ בקשתנו, על הועידח בעצמה לבא לפני הממשלה
בבקשה לשלוח את דבריה להקומיסיה של דומת:הממלכה ולבאר,
כי שמירת השבת הוא אחר מעיקרי הדת היהורית, החוק שלא
יתחשב. עם דתנו יכריח את. היהורים לחלל את השבת, והעם יהיה
אנוס לעבור על דת, או לסבול נזק, וחייו הכלכליים יתערערו ער מאד .

מר ג עץ (וילנהא להועידה יש הרשות רק להרצות. דברים
לפני הקומיפיה : הרבנית. ולא יותר,. אך חברי | הועידה. יכולים
בתור רבנים פרטיים, ולא בתור' חברי הועידה, להגיש בקשה

כזו ולהשתדל, שגם יתר קהלות היהודים והרבנים יגישו הרצאות
באלה. לפי דעתו נחוץ | לשלוח דיפיטאציה ‏ לפטובורג : וחברי
הריפוטאציה צריכים להתראות עם חברי הדומה ולבאר להם את
כל הנוק החמרי והרוחני, = שיסב ליהודים חוק+המנוחה ביום הראשון,

האדמו"ר | מליובאוויץ | מביע את דעתו, כי על. היעירה
הרבנית כולה, ולא על הבריה בתורי רכנים בודדים, להביע את
דעתה ולהרצות את דבריה, אחת היא לאיזה מוסד יתכוונו,, אם
להדומה, ‏ או להמיניסטריום, שהריחלול = השבה מרופף את כל
עמודי היהדות .
מר יעקב. הורויץ = מריגה = מוצא, -כי: הרבנים:: הרוחניים
צריכים. לחון על השאלה הואת רק מנקודת ההשקפה הדתית
ולא לבוא בהרצאות. כלכליות,

הרב מאדייעוופקי הורול) אומר, שעל הרבנים
להראות על מנוחת השבת כעל אחד מהאמצעים, הנחוצים
להרמת הדת, מפני שביום השבם יערכו שיעורים להמשרתים
והפועלים, ולכן הרוש לשחררם ליום הוה.

הרב משוויל, מוצא, כי נימוק וה מחליש את כביר
קדושת השבת עצמה, :

אחרי המשא:ומתן הוחלט: למלא את ידי הנשיא של
האספה, שיבקש את המיניפטר בשם הועידה, להכניס את הרצאת

0ררגנים בשאלת המנוחה. ליהודים. ביום השבת להקומיסיה של

/ השבת, \ לפי

הרומה, ספניי שהשאלה תפתר עוד בטרם תקרא אספת הרבנים,
ליסוד ההרצאה יונחו נימוקים דתיים ובדרך אגב יתואר. גם המצב
הכלכלי הרע של היהודים, ‏ שיורע עור יותר, אם תתקבל חובת
המנוחה ביום. הראשון. גם. ליהודים ,

ביום: הששי ט"ז אייר דנה אספת הרבנים, ברבר שהרור
התלמידים. היהודים, הלומדים בבתי הספר הכלליים מחלול שבת.
הרבי מליובאוויץ התנגד להעמרת השאלה. הזאת על הפרק,
| שהרי אם יחברו הרבנים . כנגד הבקור: ביום השבת. הרי
ואשרו ממילא את עצם העובדה של הבקור. בכתי:הספר, וזהו
דבר, שאי הרבנים צריכים להסכים לו . אחרים טענו, שיש להגיש
השתרלות ,רק שלא יכתבו ילדי. היהודים ‏ ביום השבת, אבל אין
לררוש מהממשלה לשחרר -לגמרי את הילדים מכתי הספר ביום
שזוהי ‏ גזירה, שאי:אפשר. לעמוד : בה. = סוף:סוף

- נצחה הדעה השלישית, המבקשת מהממשלה לשחרר. את ילדי

היהורים לגמרי מכבקר את בתי<הספר בימי השבתות והמועדים,
האספה עוד' לא נגמרה,: >

> העולם 36

8

לח יבל שָל הַד'ר י,. ל, קנְטור,

הספרות העברית ומוקיריה חגנו את היום החמישי לחרש
אייר, הוא יום מלאח שלשים וחמש שנים לעבורתו הספרותית
של הר"ר יהורה ליב קנטור וששים שנה להולרתו ,

יהודה ‏ ליב קנטור נולד בעיר וילנה בשנת תר"ט בחמישי
לאיר, לאביו, -- החון הראשי בבית-הכנסת הגדול שם,

את ימי לח ונעוריו בלה י, ל. בחררים ובבתי-ה, ישיבות",
כמנהג הימים. ההם, ,וימלא את כרסו. בש"ם ובפופקים". אולֶם
נפש הצעיר הזה, בעל הכשרונות הגדולים, ‏ לא מצאה את ספוקה
בד' האמות של ההלכה היבשה,. רוח ה,השכלה" הוציאתהו מבית
מררשו ותביאהו ‏ אל ביתדמדרש. הרבנים. בז'יטומיר ,: בגמרו את
חק למורו שם בשנת %8ל18 הלך לברלין וילמד שם את תורת
הרפואה, אולם כשרונו הספרותי, שהחל לפעם אותו. בעודנו צעיר
לימים, הכניפהו לעולם הספרות, שלה הקדיש הד"ר קנטור' את
עבורתו. עבודתו זו התחילה בעודנו תלמיד האוניברסיטה. כבר
בעת ההיא היה עורך את ה,הצפירה", שיצאה אז בברלין. ע"י
מ. פלונימפקי,. וגם ב,השחר" של פ, סמולינסקין. הרבה אז ל
מאמרים ושירים , בשנת 1829 הוזמן הד"ר י,: ל. קנטור \ להוות
עורך השבועון הרוסי-עברי *תסקאם אווססקק, , שיצא לאור בפטר:
בורג ע"י ה' רבינוביץ וי, ברמן. אחר זמן מה היה עורך גם
את הירחון *060805816 686₪06קמםר + בשני העתונים האלה כּתב
הרבה מאמרים, פיליטונים וסקירות,

ללשוננו הלאומית חשובה, . ביחוד, עבודתו של הד"ר י, לו
קנטור בשנות ל - -1886, זו היתה התחלת תקופה חדשה. בספרותנוי
בשנה ההיא התחיל. הר"ר קנטור להוציא לאור את ,היום". ד
העתון העברי הראשון, שיצא .בכל יום, קשה היתה העבורה
ה מחר שת הוו וגרמה הרבה עמל ומלחמה, אבל היא היא. שהוציאה
את הלשון העברית ממהבואה בירחונים ופשבועונים, הפשיטה מעליה
את בגדי השבת ועשתה אותה ללשון פשוטה, ללשון שבני אדם
נזקקים לה. ‏ העתון הוה התקיים שתי שנים, בעת ההיא הוציא
הד"ר ‏ קנטור. גם את הירחון. ,בןדעמי"..

בשנה 1890 התחיל הר"ר להשתתפ" גם ב,המליץ" וב,ופחוך"
בפיליטונים ובמאמרי בקרת שונים ,

הרייר י, ל, קנטור לקח חלק גם כספרות היהודית . בראשונה
בשבועון ,יורישע פאלקס-בלאט", שהיה גם, עורכו במשך זמן ידוע
ואחרי. כן ב,פריינד" היומי, ב דער "יור" וב,דאס יודישע פאלק',
בכל העתונים האלה הרבה הר"ר קנטור תחת מסוה פפיברונימים
שונים לפזר ביר רחבה את מאמריו ואת פיליטוניו,. בעת האחרונה
הנהו אחד מן המשתתפים התמידים בהאינציקלופדיה העברות
היוצאת. בלשון הלוסית,

בשנת 189% נתמנה הד"ר י, ל. קנטור לרב בליבוי ובשנת
6 נבחר לרב בוילנה.. לפני: שבועות אחדים בחרה בו למשרה
זו העור ריגה. :

הר"ר. ו ל קנטור הוא אחר משרידי תלמידי החכמים
המצוינים ‏ של דור ה,השכלה", שבו התאחדו תורת הוהדות
וההשכלה האירופית ברחב משמעותן של המלים האלו,

ביחר: עם כל מוקירי לשוננו הלאומית ‏ וחובבי : ספרותנו <
הננו מכרכים את חתן היובל, ‏ כי יאריך ‏ ימים ‏ ויופיף להעניק
לכפרותנו מפרי חכמתו ואוצר ידיעותיו. הרבות.

9%

4

העולם 3

גלוון טו

ָדִיעות. בָּעַד הַמְהַגָרִים לְאֶרַקיָשְרְאֶל.
: : 1
במ קצוע עבודת:האדמה,
במקצוע עבודת:האדמה והמשקרהכפרי יכולים. והודים הרבה למצוא
להם את מחיתם בפלשתינה.. כמות. הפרנסה. תלויה. בהונם, ‏ במספר שנותיהם
ובמצבם המשפחתי (נשואים או הוקים] של האנשים הבאים לאליי

א אנשים בלי הון.
אנשים כאלה יכולים למצוא להם עבודה בתור פועלים או בהקולוניות

למטעים: שביהודה או במושבות למזרע:השרות בגליל, תחלה עובדים הפועלים
הללו בתור. שכירידיום , = אח"כ יכולים הם להשיג עכודה גם לירחים, מפני
קושי: העבודה מוכשרים אליה רק אנשים צעירים, בריאים בגופם, זמן . העכורה
הוא שמונה שעות ביום, שכר עבודת הפועל ליום בעת הראשונה הוא 1/25
פר' (50 קופיקות); פועלים מנוסים מקבלים בהמשך העת עד לשני פר' (שמונים
קופ!) ליום. בעד עבודת כ"ה ימים בחרש .מרויח הפועל. הזה בתחלה 82 פר'
. ואח"כ. עד ל507 פר'. השכר הזה אינגו מפפיק לכלכלת משפחה שלמה, כי
משפחה של איש ,‏ אשה ושני ילדים דורשת לצרכיה 75 פר' לחדש, היינו 15
פר'. דמי דירה ו:60 פר' לצרכי אוכל. אבל פועל פנוי יכול לפרנס את עצמו
בסכום וה , מפני שלכלכלתו של פועל שכמותו מפפיקים 40 פר'., ובשעת
הדחק גם פחות מזה,

הבא לארץ. מוב ‏ שיביא ‏ אתו מ-200---100. פר/,. להיות מוכנים. לו
לצרכי פרנסתו ‏ בעת. הראשונה, כשעורנו ממעט להרוית , ויש שיושב בטל
בלי עבודה.

פועלים, = שעסקו שנים אחדות בפלשתינה במשק הכפרי.ונתנסו כתור
אכרים. חרוצים, \ תקוח נשקפה להם לעמור על הקרקע בסיוע . אגודה ‏ קולונווצ:
יונית יהודית בתור חוכרים או קולוניסטים. ולהגיע עו"ז למצב של בעלים
בפנו עצמם.

ב אנשים שיש להם הון של אלפים אחדים פראנקים.

גם אנשים כאלה וכולים למצוא ‏ את חית- ידם. בא"י- רק בתור. פועלים,
אבל "יש להם האפשרות להביא אליהם גם את = בנו<משפחתס , כי גם האשה
הילדים יכולים להרויח באופן זה:

א) עו גדול בהמות, מחיר פרח אחת הוא 150 פראנק בערך, ובתנאו
מפוח. מעולה אפשר להרויח ע'י מכירת חלב', המאה וגבינה סך של 10--5
פר' לחרש.

ב) ע"י. גרול עופות. ערוכת חצר גדולה של תרנגולים ותרנגולות עולה
לסך מחמש מאות עד אלף פר' ,| בהמשך. הזמן אפשר להרויח ע"י. מכירת
ביצים ותרנגולות מעשרים ער שלשים פר'. ,

ג) ע'י מורע גניפירק (תפוחי:אדמה, ‏ קשואים ,‏ אבטיחים בצלום ועור),
גנוכחירק (וכך הוא גם עסק החלב והתרנגולות) אפשר שיצליחן, רק למי שיש
לו בית קטן לעצמו עם גן ובאר, מה שעולה במחיר ארבעת אלפים פר', ‏ אז
אין' המשפחה צריכה להוציא כסף לדמי דירה ויכולה היא להרויח ע"י מכירת
הירק עשרים פר' לחדש ויותר מזהו

ג אנשים בעלי הון של המשה ע שר אלף פר' בעוך.
הם יכולים להתישב 4 בתור קולוניסטים. ‏ מפניי שקשה הדבר בפלשתיגה
לרכוש אדמה בחכירה או על מנת ‏ לשלם מחירה לשעורין במשך שנים ההבה,
צריך הקולוניסט לשלם את מחיר האדמה כמזומן ולהוציא את הסכומום הללן'
בעד 280---200 רונם אדמה במחיר40--80 פר' כל אחד---10000---6000 פר'
בית עם ארוה 0 --8000 "
מקנה, עופות ושאר מכשירים 0 --1000. *
זרע למורע השדות וצרבי כלכלה עד הקציר הראשון 1500 --1000 "

0 פר'
מושבות למזרע:חשדות הנן המושבות שבגליל וביהורה : חדרה, שקרון
ארטוף, גדרה וקסטיניה, | באחדות מהמושבות חללו עוד ישנה מעט אדמה
לקניה , מחוץ להקולוניות היהודיות אי אפשר לאנשים יחידים לקנות אדמה,
מפני שהמו"מ בדבר הקניה קשה מאד, ומלבד זאת עומדות למכירה רק חלקות
אדמה גדולות, בכדי לקנות אדמה מחוץ להמושבות היהודיות צריכים להתאֶחר
וחד מט"ו עד כ' איש לכה"פ לאגודָה מיוחדה,
| הקולוניסט, ‏ שיש לו 250 דונם אדמה מוכשרת לזריעה, יכול. אם חוא
*עובד חרוץ ומנוסה, ‏ להרוית. אלף וחמש מאותיפר' לשנה,. הסכום הזה מספיק
במושבה למחוה ‏ ברֶך. של כבוך לכל משפחה שאינה רורפת. לחוי מותהות,

ה אנשים בעלי הון של 95000 פראנקים.

הם יכולים בתור קולוניסטים לזרוע שדות:רגן על שטח של 950--200
דונם ‏ ולטעת על שטח של 0 דונם גם מטעי שקדים, אפרפקין ועצי:זית,
מטע כעין זה דורש הון של עשרת אלפים פראנק במשך תשע שנום, והוא
מכנים בעבור 12---9 שנים אלף פראנק לשנה למשק מעורב כזה (מזרע?שרות
ומטעי גנייפרי) ‏ ישנן הרבה מעלות טובת:

ה אנשים בעלי הון בפכום של 60,000 עד 80000 פראנק.
הם וכולים לטעת מטעים אוראנז'ים על שטח של 70--60 דונם. עסק
של מטע כזה הורש מחמשים ער ששים אלף פראנק , מלבד סכום מי"ב ער
עשרים אלף פראנק לצרכי כלכלה במשך משש עד שבע שנים, אחרי שש או
שבע שנים עושים הגנות פרי ומכניסים ‏ מששת ער שבעת אלפים פר' לשנה,
םח
במקצוע המפחר ועפקים שונים.

המפחר הפלשתינאי איננו נותן ‏ אפשריות = מרובות. ב'כ למקורייפרנטה
בשביל הנודדים הבאים להתישב בארץ.

המסחר הגדול ,| שהתפתחותו מועטת עדיין, נמצא ברובו בידי הערבים
והיהודים הספרדים, ‏ אשר אתם לא וכל >היהודי הבא ממזרח אירופה. להתחרות
בעת הראשונה מפני שאיננו יודע: את תנאי הארין ואת שפתה (הערבית),

לשכות וקונטורות של מפחר ישנן במספר מועט מאד, ולפוכך
מועטות הנה גם המשרות במקצוע זה. ‏ יותר תקוה לקבל משרה יש לקוריס:
פונדינטים , הוודעים את הלשון הצרפתית ,‏ יש שדורשים גס יריעות השפות
העכרית, האנגלית או האשכנזית, שכרו של המשמש במשרה זו הוא מששים
עד 250 פר' לחדש,

גם בענפי "ה מפח ר חק טן אין מקום להרוית, כי רבום יותר ‏ מדי
המחזיקום בהם מקרב המון הנודרים ממזרח אירופה , שבאו אל הארץ בשנים
האחרונות. בעוורים ומשרתים בחנויות משתמשים רק במקומות מעטים, וביחור
לוקחים למשרות ‏ כאלה ‏ רק את ילידי:הארץ = היורעים את הלשון ‏ הערבות
ומשלמים להם שכר מועט. מאד--משלשים עד ארבעים פר' לחדש,

במקצוע העגלונות עוד. יכולים אולי יהודים למצוא את פרנסתם אם בתור
בעלי כרכרות בערים או בעליהעגלות מולוכים נוסעים ‏ ממקים. למקום. בארץ,
לביחוד בין הקולוניות היהודיות,

ב תי מ ל ון כבר ישנם אמנם בערים ובהמושבות היהודיות הגדולות,
אבל את המקצוע הזה אפשר עדיין להרחיב ביותר. בערים אחדות, כמו בחיפה
ובטבריה, יכולים בתי:מלון מתוקנים ומשוכללים בטעם אירופה ומצוינים בנקיון
ויופי למשוך אליהם אורחום רבים. ‏ גם בקולוניות אחרות עוד מורגש. הצורך
בבתי:מלון קטנים, אכל נקיים, = כן אפשר לעשות עפקים טובים ‏ ע"י יפוד בתי
פנטוריומים ‏ למר פא ולנופש במקומות היותר יפים שבארץ,

בהרבה מקומות אפשר ליסד בתי:מרחצאות ‏ חמים ‏ וקרים, שנחיצותן

מורגשת בארץ מאד.
2

מַכְתָּב אֶל הַמערְכת +
חברים' נכבדים!

מחפצי ‏ האדיר להקים זכר חברנו הבלתי נשכח, הד"ר ליאו
כהן, אספתי בעת האספה הכללית של הוער. האוריסי. לישוב ארץ"
ישראל 900 רובל לפי רשימה זו : ל. מינץ (רוסטוב) 80 ר',
ש. מ ברבש. (אודיסה), = מ,. פינס | (מוסקבה), ‏ ישראל = הוזוב
(פטרבורג) וי ל | גולרברג | ילנה) -- כל אחד -- 88 ר',
מ גרנובפקי ‏ (אודיסה). וד"ר. י, סלונום. (קיוב) כל אחר 15 יר
מ, אוסישקין. (אודיסה) 10 ך', ד"ר י. ספיר (אודוסה), ב. גולדבחג
(וילנה), ‏ א. קפלן. (מינסק), ‏ מ. ברוק ‏ (יקטרינופלב) וא.. ל. לוינסקי
(אודיסה) -- כל אחד. -- 5 ר', ח, אטינגר (אודיסה) -- 8 ר',
5 פרידמן ‏ וג. | פרנקפילר | (אודיסה) -- כל אחר -- 1 ר,

הסכום הוה ₪00 ר' הוכנם אל אוצר הוער. האודיסי ועומד
להצטרף אל הסכומים שככר ‏ נאפפו בא'י ועוד יאספו למטרת
וסור : בית-עם באחת. המושבות היותר עניות. בא"י לזכר הר"ר.
לכה[
ו

אנכו,

₪

כי. זכר חברנו המנוח, ‏ שנקטף ‏ בעמרו על
, ו 1 0 %

4

משמרת עבורתו הקדושה, יעור את. חברינו ברעה להוסיף עבור
לטובת הרבר. הזה, ‏ כדי שנוכל, להוציא אל הפועל את רעיון
יסוד בית עם לשמו ולוכרו של המנוח,

בגרכת ציון
ליההיספיר,

8
השָבוּע.

ש 5

* הציונות .
הקונגרם הציוני התשיעי,
בשים לב. אל השאיפה הכללית והצורקת לכוון: את עבורת
הקונגרס הבא אל מצב הענינים ותנאי | המשטר החדש במורח,
ות שיתפררו שם בירור. גמור, החליט הוער הפועל. המצומצם,
לאחר שרן בעבודה העומדת לפניו ובההכנות. הנחוצות, שמפני
המאורעות | המפתיעים האחרונים, מן ההכרח היה לדחותן,
לקרוא את הקונגרם התשיעי במשך חרש דצמבר
א ה
הומן המדויק והמקום המיוער לקונגרס יתפרפמו בהורעה מיוח דת.
: בכרי למנוע מטעויות, אנחנו מעירים הערה נמרצה, כי
הבחירות. אל הקונגהס התשיעי, תהיינה נעשות, כמובן, ‏ על יפור
תשלום השקל ב שנה זו (לשנת:הקונגרס השתים:עשרה, תרס"ט),
%? מפני. ששנת:השקל נגמרה ביום 86 ווני, צריך. לגמור את מכירת
השקלים לאותו היום ,
יתר הפרטים ע"ר זמן הבחירות ואפניהן יתפרסמו בקרוב ,
הועד;הפועל:

אודוסה

קילן, 5 מאי, 1909.

על כל ועדי = השוקלים, האגודות ועל חברינו בכל מקום
ומקום להקדיש -את שלשת ימי החגבלה, ג', ד' וה' סיון לעבורה
היותר נמרצה לטובת קבוץ השקלים,

אף על פי שהקונגרם נדחה לחדש. רצמבר שנה זו, בכל
זאת. צריך קבוץ השקלים לשנת ו"כ להגטר עד 7/8 יוני. (כ'ט

תמוז), בהתאמה להקנות הפתדרותנו +
/ הלשכה המרכזית של הקרן הקימת לישראל ברוסיה הוציאה
% בלשון הרוסית כרוז בשם ,מה יכול וצריך ‏ כל איש יהודי
לעשות לקרן הקימת".: הכרוו הזה ישלח חנם לכל דורש,
לפנות ע"פ הכתבת :
0 5 דנ 001 ,10088
-- יצא ביהודית ורוסית פרוספקט ע"ד האנגלו:פלשתינא:
בנק וערכו בעבודת הישוב בארץ:ישראל, הפרוספקט ישלח לבל
דורש במספר הנחוץ +
-- הוצאת הספרים ,קדימה" בוילנה מכינה לדפוס חוברת
חרשה בשם ,מוסרות התחוה". החוברת תכיל מאמרים ע"ד. תולרות
יסורם | ומחות ‏ עבורתם של כל המוסדים ‏ הציוניים = העובדים
בפלשתיגה ובעד פלשתינה. | בהחוברת ישתתפו עפק.ים ציונים
חשובים מארץ:ישראל ומחוצה לה.
--ל, רובינוג = בקר בימים ‏ האחרונים | את האלא-פריסטאן, ‏ גיקופול,
9 קאבעליאקי, קריוקוב. וחורולי
--1. טור יצא במלאבות הועד המוכזי לפלך צ'רנוגוב:

עורך נכבר מאד!
טופה יתרת היחה ות מצד ה;ולט" הרוצה 6 האחקון לקרוא

= העולם >

= ב,הולט". גו', 18. נרפס המכתב. הוה אל המערכת מאת חר"ר מקס נוררת:,

גליון טו

את יום הולרת הששים שלי, שלצערי מפרוך. אותי ממנן רק משך של שלשה
חרשים, בשם ,יוםהשמחה", יום הולרת העשרים אפשר שכך הוא , אבל את יוֶם
הולדת הששום לא ירגיש איש בתור יום של. שמחה. ואני הייתי אפיר תורה,
אלמלא עברו על היום הזה בלי שום תשומת:לב. אבל אונגי יכול להפריע
בעד זה, שידידי וחברי-לרעה יזכרו את אותו היום. אם \רוצים אתם להשתמש
בהודמנות זו להרבות את הכנפותיה של הקה"ק. שלנו, ישבועני הדבר רצון:
התרבות הקופה שלה מרנינה את לבי תמיד, בין שאנכי או אחר או איזו סכה
ירועה גורמים לכך, מי שרוצה להרים איזה סכום כסף להקה"ק ליום הולדתי יבא
ויעשה את הרבר, ואני נותן לו את תודתי על . ככה למפרע, מי שרוצה לחיות
עושח ומעשה ולעורר גפ אחרים בחוג שלו על הדבר, זה ראוי להכרת<חודה
מווחדת. אבל מה שאינני יכול להרשות בשום אופן הוא, בי יפתחו בעתוגים
קבוץ נדבות בשביל הקה"ק על שמי וידפוסו את הרשימות. במשך יהחים הרבה
על הפהר. בר כזה עלול לפגוע באופן מלעוב. ברגשותין ואי אפשר שהתכווגו
לכך ודידי , שפרסמו את קריאתם נכוונה היותר רצויה, אבל מבלי להקדים
והודיע אותי ‏ את הדבר מקודם ולשאול את רעתי כזה.

אני מקוה בודאות גמורה, כי י .ימו לב לדברי אלה וימלאו אותם:

ּ: דיר מ,. נורדה,

מהפתדרות ,ה ת חי ה" ש ב ני וד י ור ק קכלנו את הדוה"ח של עבודתה
מראשית שנת תרפ"ט עד ר"ח ניסן בה +

בראשית השנה נמנו על ,התחיה" 60 חבר, במשך העת הואת יצאן
מהאגודה 15 חבר, ונוספו עליה 95. עתה יש לה ל,התחיה" שם 70 חבר,

אספות בלליות היו בחג הפוכות, בחנוכה .ובחמשה עשר בשבט, אל
האספות באו מ2007 עד 700 אוש.
במשך. החורף גקראן 15 הרצאות , שאליהן באו מ-75 עד למעלה
אוש .
ות הקרן הקימת נאסף 194,125 דולר + /
לטובת הפונר הקולטורי המציאה ,התחיה" לע" 5 דולר .. ע'י ‏ חברו
,התחיה" נאספו מציונים שונים 20! שקלים , מלבד זה יאספו עוד שקלים
בתוך האגורה עצטה. בחמשה עשר בשבט נאסף לוכר: הד"ר .8+ מ. האדין 5
5 הולר לנטוע על שמו 10 עצי זית בא"ו, להפידירעיה שלנו הכנסנו
0 דולר.

לקופה המפלגתית -- 7 דולר +

,התחיה" רכשה חותמים בעד ,דאס וודושע פאלק" על סכום 64 דולר +
הפיצה גם חוברות הקופיקה.ביבליותוקה.,

מ- 90

--עפ"י הומנתם של פועלי-ציון בלבוב בא לשם, הד"ר פראניץ אופינהיומיף
להרצות ע"ד התיאוריות האיקונומיות ,שלו וביחוד על אודות הצעתו בדבר וסור
ישובים-חברותיים ומשותפים לעבודת-האדמה בפלשתינה ה.

ביום 19 אפריל ‏ ערף הועד המקומי של פוע"צ באולם הגדול של"
הפולהארמוניה נשף-פלשתינאי נהדר, הד"ר פראניץן אופינהיומיר נשא. נאום
במשך שתי שעות, שבו בקר קשה את הזרם השורר עתה בציגנות, הרוצה
ע"י עבודות. פעוטות. לעשית את פלשתינה מקום לאמיגרציה היהורית | והרצה
בוחבה ע"ד התיאוריה המפורסמת שלן,

אחרי הקונצירט הנערך ע"י מקהלת-הצבא , הראו תמונות וציורים
מפלשתינה ע"י פנסי"קסם , באחוונה נאם מר גרוס מקילן, אשר הוריע, .בי
הדיריקטוריום של הקרן-הקימת מתיחפ בפומפטיה מרובה לרעיון יסוד ישובוט
משותפים של פועלים בפלשתינה,

בוום הרביעו, 91 אפריל , ערכה גם אגודת פוע"צ הסטודיגטים ,חורות"..
גשף לכבודו של הד"ר אופונהיומיר +

בְּאֶרֶץיַשְרְאֶל. .

מיפו כותבים אלינו:

בימים האלה היה לנו חג הנוכת הבנין החדש לבית הספר.
לבנות פה, :

כל התלמידות של בית הספר התאספו, לבושות בגדי חג,
שעות אחרות. לפני התחלת החגיגה על המגרש שלפני הבית :,

לפתיחת ‏ ההגיגה | מפר ‏ ועד הבנין עם מר דיונהוף ודיר. -
חיפין בראשם את מפתחות ביה"ם החרש למנהלו הד"ר נ, טורוב , 7
בפתחו את הבית באר האחרון. לילדות, בי הבנין הנהדר. הזה
עובר מעתה' לרשותן + 2
שתים שתים ‏ נכנסות הלות אל חבית לקול שירת - :

16 + העופ5ם 3%

בל יון מו

ה לוקה הלל הה הדידי ההיהקיה הלהלללקדל< שווה-הצלט---2ג-שוום רבנע נבטג- בשש לורט עו מכ איה להי א יקודקד ההדדדדה הלחה /

ההקוכת-הכניסה \ הנהררה,
רושם עמוק על כל הנאספים,

בחצר הפנימית המחברת את שלשת אגפי הבנין סוררו הילדות
בחצאי"עגול . המורה מר פפר ברך בלוית המקהלה ברכת שהחיינו.
אח'כ נשא הר"ר נ. טורוב נאוּם לפני התלמידות, הילהות
דקלמו שירים שונים אחת אחת לכל מחלקה, התחילה היותר
קטנה וגמרה הגדולה.

אח"כ. נפתחו. חדרי הבית, והילדות סבבו אותם בשירים,

רושם החגיגה ‏ לא ישכח לומן. רב. ,

ב בורושלים ערבו קונצרטים אחדים בהשתתפותו הואשית
של המנגן י. פורוז'ניקוב , שבקר את אריץ-ישראל . הקונצרטום עלו ופה מאד,

--בקרוב תצא תנמל חבורה של שלשה מנגנום לערוך שם שורת
קונצרטים . בדרכם יעוכו קונצרט גם בקונסטנטינופול ובעוד אחדות מערי
תורקיה. אחר מהם , שהוא עסקן: בחברת המוסיקה היהודית ‏ העממות
שבפטרבורג, ירשום ע"י פונוגרף את שירי העם והמנגינות המתהלכות בין
יהודי א"י.

-- הועד הפלשתינאי באודיפה ההחליט להפריש , מלבד
התמיכה השנתית כסך. 1900 פרנק שהוא נותן לביה"ם ,ב צ' ל א ל" בירושלים ,
תמיבח שנתית שניה בסכום של שלש מאות פונקים ליסוד תמחוי בזול
לתלמידי בוה" הנזבר +

שארכה כחצי שעה, עשתה

ובופן

בּמְוֶרֶח.

\ מסופרנו. | בקונסטנטינופול | קבלנו את התלגרמה הואת!

אופקר שטרוים, מי שהיה לפני שנים אחדות
מלאך אמיריקה בקונפטנטינופול ואחר כך שר
המפחר באמיריקה, ישוב לקונסטנטינופול בתור
מלאך ארצות הברית באמיריקה,

נספים מצליח. יתמנה לסגן מינים
המשפטים או של עבודת האדמה,

בְּתְפוּצות - ַשְרְאֶל,

לה

טריום

> -- בישבת דומת הממלכה, שהתבררה בה קצבת המיניסטריום-
להשכלה, העיר הריפוטאט היהודי פ ריד מן על זה, שרוסיה
היא המדינה היחירה, הקובעת חוקים מיוחדים ומגבילים להשכלת
העם,. במדינה, שהמשפט והצדק שוררים בה,. פתוחות דלתית
> בות"הספר ‏ לא רק לאזרתים,. כו אם גם לבני-הנכר, ‏ החוקים
המגבילים, ‏ הנהוגים ברופיה ביחס להיהודים, ‏ גודרים את הדרך
הק בפני השכלת העניום שביניהם, | שהרי העשירים מוצאים
סוף סוף לפניהם פתיחים הרבה בתי-ספר פרטים. ההגבלות האלה
מניחות. על ילדי היהורים משחר ילדותם חותם של משולליהוכיות,
ילרי-הרופים מתרנלים אל המשטמה הלאומית, אל פחותת הכבור
של האישיות-האנושית, ‏ ובאופן זה מפרות ההגבלות אי-סבלנות
ושנאה"לאומית, ‏ ההגבלות מהפכות את בית-הספר הרוסי לבית-
ספר, המשניא את עצמו על העם,

דבר בשאלה זו גם הדיפוטאט בילואופוב, הוא אמר,

בי און נוחנים ‏ ליהודים ‏ לרכוש להם השכלה אפילו בכספם.
בכמה מקומות מוציאים מקופת מכם-הבשר של היהורים על. צרכי
: ה הנהגת. הנורמה הפרוצנטית איננה. עפ"י הק וצריכה
הבט

--בוום 92 אפרול התברר בישיבה סגורה שאלת קריאת הצבא , הימני
ואמיל וב ספקי יצא בנאום ארוך להוביח באותות ומספרים, כיי הפבה הראשית

?2 לגרעון שבצבא הוא: השתמטות היהודים מעבודת-הצבא . היהודים משתטטים

מן העבודה לא רק בשעת הקדיאה, אלא גם אחרי התקבלם אל המתנה. הם

, שטולים מומום = בגופם ונטלטים המונים המונים , .גם מחליפום הם אנשום

בריאים בחולים.. התושבים היהודים נותנים למהנה הילים פחות משני פרוצונטים
בימי מלחמה . ,

המרצה חווא ש צינפ קי (אוקטיאברי) אמר , בי כל עוד שיהיו
היהודים מוגבלים כ"ב בכל זכיותיהם., לא יתכן להראות על מספרים פטטיסטיים
במו שהם. אי אפשר להוביח בדברים קשים את העמים , שמבל צד הם מוגבלים
בוביותיהם האזוחיות .

פ יר ג א מינט מוכיח, שלא הבין זאמילובסקי את המספרים, שהשתפש
בהם, הנרעון מוסב רק עי"ו, שהיהודים נקראים לצבא במספר גדול יותר מדאי
בערך לותר העמים . רק מי שמתיחפ אל המספרים בל" יושר-לב , יבול לאמר,
בי היהודים משתמטים מעבודת:הצבא..

קרופי נסקי הציע; שיפסקו .מקבל יהודים אל מחנה-הצבא, וכי
יטולו עליהם כופר פדיון נפשם.

פ א ב לובי ץ מוצא , כי היהודים בעצמם היו שמחים שמחה רבה,
אלמלי שחרוו אותם טעפודת הצבא, מפני שמוגישים הם בנפשם, כי אין
עבודה וו מתאמת לטבעם ותבונתם י

ב וב יא נפקי מכחיש את מפפריו של ואמיסלובסקי +

-- עפ"ו: הצעתההחוק. בדבר. שלטון הערום ב פ ול יי ן בוחרים היהורום
במקומות , שהם שם מחצית התושבים , חמשית אחת של כל הגלאפנים , בכל
ותר הערים הם בוחרים את החלק ה ע ש ירי של חגלאפנים . עפ"י ההצעה
הנוכרה אין ליהודים הרשות להיות ל-אשי.הערים ,‏ לגלאפנים רשאים יהודים
לתכחר, אבל לא יותר מבמספר :/! של חברי האפיאווה.

- - חבר מועצת-הממלכה וו יי ני ל וב יט ש הכנים הרצאה אל המועצה,
שבה הוא מוביח, כי נחוץ הדבר אד לבטל את תחום המושב ליהורים לגטרי ,

בהרצאה זו הוא מברר , כי הגבלות וכיות הישיבה של היהוּדִים הגן
בלתו"צודקות מצד המוסר וגם משפיעות מאר לרעה על פחר-הארץ והתעשיה
שלה..
--גורושי הוהורים ‏ הולכים ומתרבים, למרות הצירקולאר הידוע של

מיום 22 מאי שנת. 1007 +
בשבועות האהרונים גורשו הרבה משפחות של יהורים מפלכי וויטובפק
אורעל , יקטירינסלב , ירוסלבל , מאיקופ ועור +

-- מפטרבורג נשאלו ל שבעוי התחום, אם אמת בפי
השמועה; שנתפשטה! בעתונים, בי אחרי הנהגת המשטר הקונסטיטוציוגי
בתורקיה התגברה בין היהודים האמיגרציה לפלשתינה.

-- מוניסטר-המסחר מצא, בי אי אפשר\ להגיש עתה השתדלות ע"י
הרוממות בדבר נתינת ‏ רשיון ליהודום לבוא למעינות המיניראל שבקווקו למשך
עונת הרפואה +

--- הריפרטמונט למפי:המסחר הוציא פקודה על יפוד החלטת הפינאט
להיציא ממעמד:הפוחרים את היהודים הדאנטוסטים וסגני:הרוקחים , מפני שנספחן
אליו כנגד ‏ החוק . אבל מיניסטריום ‏ המסחר מצא, כי מתוך שנעשה הדבר
פתאום עלול הוא להסב הפפר מרובה. להמפחר ולחרשת המעשה, ולכן. צריך
לרחות. לע"ע את הגשמת הפקודה הזאת ,

סמוליפין

--= ועד אספת. הרבנים שהיתה. בורשה = מפר להאובירפוליצמיוסטיר

הרשי , את רשימת ההחלטות בנופתתן האחרונה שנתקבלו באותה אספה
ושנתפרסמה. בעתוננו בשעתן במכתב סופרנו מורשה +

-- הסונאט ביאר, כי יש הרשות יליהודי לקבל. את אמונת המושלמים,

אבל עם זה נשארות 7 עליו כל ההגבלות המיוחדות הנוהגות ביחס ליהודים.,

-- במוצ'ש, ‏ 96 אפריל, * נערך בוילנה ‏ ע"י מוקיריו = של
הד"ר י, ל, קנטור נשף הפריחה לכבורו. ביום ‏ לט אפריל יצא
הר"ר י,. ל קנטור לריגה, מקום כהונתו החרש,

ספרוּת ואמנוּת +
1 נ יק
-- נתקכל העתון הציוני ,די יודישע פאהן" היוצא לאור פעמים בחרש
בשפה המדוברת ביוהניסבורג שבאפריקה הררומית . העורך בן-ציון. ז.. הערש .
בתבת המערבת !
.8 ,20 .0 .7 שי 050מתהו40
---שורתו של ביאליק ,מגולת האש" תוגרמה ליהודית ע"י י. י, שווארץ
'וצאה בהוצאת ש. דרוקערמאן. בניו.יורק , בחופרת. רצופה ‏ תמונתו
של המחברי

: 4 , "

קול נולדברג.
מ

ל 0

ה 5
0 5 2 ?< ] המערכת הקודמת. של ,העולם" בקעלן
3 ה תות 1 זק רו קעלן
₪ 6 בה 5 .1 ,
5 ככוה. 7 5 )ית י% מקבלת. גם עתה חותמים ומודעות +
0:5 52 פה > -*
8 ₪ם 95 8 ו || בשביל ‏ ,ה ערל ם". הוילנאי..
| ל 8 לתו -
1 5 +
= 5 ם, 5 0 ל 2
8 ת ו ₪ = :ה ב האדויפה:
ל ה
ו ם שב 5 = * ₪ 1 0 0
פמת ה 4 ב - 5 4 .א 215 008000
ו = 0 ות . 1יה 0
0 5 3 8 : , 1 + מ 4 רו .06 .9-1 וא 801
פוכן ‏ ,הע ול ם" בעיר טוכן ,העולם' טוכן ‏ ,העולם"
= ב ריפק- הליטא ובסביבותיה: מר בנציון ניומארק, (לקבלת חותמים ולממכר עלים בודדים) | (לקבלת חותמי ם ולטמכר עלים בודרים)
: בעיר ברריטשוב. ובסביבותיה בעיר מ ינםק ובפביבותיה
4 סוכני ,העולם: מר יצחק בן חיים של דייבעס
| בעיר מם קוי ובסביבתה ופעלשמיי 0
ה' ד'ר מ ראזענטהאל 1018 פיפעי שם ו .הץ .38287 ,1005680 ,06
וה' דיר י+ צלענאוו 0608 .1 .10 05 10) ; סוכן ,העולם"
0 5 זוה תציסם :ונקת '200018 למדינת. אנגליה. בכלל ולעיר לאנדאן ולסביכותיה בפרט
סוכן ‏ , ה ע ו לם" טר מאזין ושותפיו (בימ"ס)
. בעור וויטעפסק ובסבובותיה: = | סוכ ,ה על ם' .5 080 |6קההש6)וגן/\ 141 ,10000 ,תועגון .תת
עו גילקון, בעור ‏ ל א מ וש א ובסביבותיה : . סובני ,העולם"
יחץ חפה אטא20 סח ,השאה סנס טר ןו 2 דראזדאווסקי,+ (לקבלת. חתימות. ולמכירת. עלים בודדים לאחדים)
סג חעולם | ₪5 העולם' |
י בעור דווינסק וכסביבותיה: בעיר ם מ א לע פ ק. ובסביבותיה : א) בימה"ס של מרת ל, כמ 5 ץ ובנה,
8 מר- 6 י = , ה' אפ ורי
הפר א, ז. קאלמאנסאן. | 1 א 3 דאבקון. = ו
4 (בומ"ם , רחוב אופיצירסקי) סוכן ,ה ע ולם" לפוכן ,ה עול ם"
שש - ל 0 .בארץ-ישראלי |גמנה מר קי 7 סילמן ביפו.,
טוכן ,ה ע ל ם* מר אלימלך פאמעראנץ, . בתבתו:
ך אוה (108018ה)- ,1311 (תהוחו1ום 1 א
בעיר נעזשין ,‏ פלך צערניגאוו , -- :
ובסביבותיה + 8 אלל סוכן 7 - יי
/, 0
מר ל. מ, היילפערן. [ עקטען בעיר ם מ אר נאן פלך וילנה). ובסביבותיה :
2 דאם יודיש מר ב, ב. שימשלויץ,
פוכן ,ה ע1 ל םי 0 שע ה
: " / מתקבלת החתימה על ,העולם":
ב פא ק : א) אצל הד"ר י, ספיר (66 6 98א0מ0פהסומ).
מר א גאלרמאן, (1908--1906) | ב) במערכת ,השלח" (819 26 5אאזמ ההנמסציס1).
- ו פאר 2.50 ר' מיט פארטא. ג) | חברת ,כרמל", רחוב (.3 1 .מספהסומוץ .ע
/
ו סוכן. ,ה עולם : (.66 10806811 .ה ,88אסדצהחק
אדרעפסע: :
:בער ב ענדין, פלך פעטראקאוו 5
: מו 0 .תס סוכן יהעולםי :
מר י, יאוויץ, וד בעיר 1 ל (פלך משרניגוב) ובסביבותיה : 2
מ יולפערי 2
סוכן העולםי : ר 2+ מו ה לפערין + 0 | 2
בעיר זשוואַנעץ (פלך פודוליה) ובסביבתה. 600 110888 5ד57'מ0 מ ההחזט
2 יי ב 0
, המורה מר אלתר גאלדשטיין, 8 הנה םת מהתסוד
בווארשא. מתקבלות. חתימות. ומידעות ו
ביל העולם', ה
אצל. חברת ,אחיאסף" (.6 ,מהאצאפעיה) ,68885 מונצמה020818 תואסתסקטע (1 כ
, הוצאת ,תושיה", ,ז68 11880018808[8 סהעה\. (9 :
-- 7 65 ה 1ו0זנתדההתס0-סתעמ\. (8
-למדינת 0 זו 0 2 ו - . ל 6 6085 .ם0א פשאח --- הִהמתָך ו
5 . ו אמרי קא 2 ולעיר נו 0 ו .1609018808 05 ,.6ען מע ,מ'פסקהההואספתפ ה67 פשסמחוגת אקז1
הר דרוקערמאן : א ה6מהןוהק06 הההואהמ060קד ‏ 05.

001 80 811-1088 תמועסשוטטום. .8 10 ה 15 -

ה ב ק ר"

עפ עברי גרול- מוקדש לפוליטיקה, ו למרעים, לאמנות,
לבקירת ולכל ענין. המעסיק את הקורא)+
0 בעריכת. דוד פרישמאן
ובהשתתפות בחירי. הפופרים בישראל ,

| מתקבלת. החתימה על העתון היומי ,ה ב קר" מיום
ְּ הראשון לחודש אפריל שנה זו,

תנאי החתימה:

- יה מובל. לשנה - 3 5

לחצישנה 4 , לחצי שנה 6 7 .|

ל ל 5
לחדש = 5ל קאפ

האדרפה:
.8 ,הההסהסא ,33 311 *ּקסאס6גת, .הפק - >
.011010008 16 זר 2 8 | ו 110 .1060

מתקבלת החתימה על העתון העברי

הוצאת. ל, עפעל ווילנא

- הריסתום תיה 2

לשנות הלמודים. השניה והשלישית
= ערוכה. ופדורה ‏ ע"י. המורה ‏ מ, ‏ מ אליצקי, ן
עם ציורים מאת נ. טשאָרני +
2 הספורים. והשירים, התמונות. והציורים המה לפי רוח
הילד העברי. גם עפ'י סגנונם הקל וכן עפ" תכנם ורוחם:
4 הספר כלו הנהו מנוקד, -₪6
גם. ההרור החיצוני הוא:על צר היותר טוב ;

| מחיר הספר 60 ק. עם פארטא 6ל בנג 8 ק. |

להשיג בכל בתו: מפהס"פ ומידי הטו"ל :
-0 הפו ,התזגז\ ,[סקקף .1 ] .הט ,90 .31

שמעו עצת הרופאים,
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יון

הברו

מפיל. את. יסוד. הברול באותה. מדה. שמכולים אותו ‏ הריציפטים
ר: מעולים של הרופאים, ויסור הברול שביין. ,ברוליי יש בו
למהר ‏ את הדם ולהבריא את הגוף והוא = יפה לשתיה

: המכירה אצל חברת ,כרמל" בורשא,.
ל

0 ו :
ור .תץ) .הומת -- בזימ מסההבהא. .11
א ₪ חל 9

נדולים ולקטנים; | - ומועיל. ביותר. \זול. ביותר. מכל. שאר. היינות-

א ה 0 אתה 8 2

ות ₪ תווהתה
6067875 ₪608 6צסהתשאר 6
10
,0-ו
,310700515

וו 6676 דסח

חוזוה 8

/ 4 =
וו ו

₪0 .דדסהתהתץ ות האוות הק-0010ח30שם יז הזד 3 ב זז וסור

.10 1 62:86 בחוות. לאוטא מזסהתפת א זפ1ו1 ות וקול
אטווה5 75ם1/111/110:10 5 1 סהסויט טאצ 0ווהתסעה

-70 57 110018 0תהזוטה וטק זו ומוס הט סק סטוה ה 10 8
00 ,3062070006 6060780106 0ז6 38 "זז ור א .ןז בזהתגת
.0688016 שאו שו ה ות ג

ונהקה 0 >אומהסהמופבפהמגוו האהעהסה ‏ 01 6608 אווטתאנהקזס אהת
וו הדוי הד 0וטוסוץת:הס הוה 6הווהאווזות 060606 1116 הווה ק06 סד הקופתה ו
"60 5ווסקסד6 [טוהווטו ו וו הור (1 :000038נהד9\ "111 11 3-ה 16 הוהסק )1 )ופקת

דופ דח 6 ותתוו ג ( 0/0 ווח תסו סנקווק)6מה6ק ,סוצת6%

101 2000000100 קמסההמגו 6 הווצישתהא והומסתסד ו 3
*1מ3607/א ,16070900005‏ =אסועסוק 68805 מא תההטאנסהמקם (4 א *.ת 1896
3 8 10 ו ות קט ד

1 דלקה ודי לה

ו

אא 0708 התה הת6קת

1 ממזחסונתפקתע מסאסמצאת 0
0זו ג טעה 0000

מע 508005ה 0635-0/3086‏ 0 הקסמתסק
הזת טנהנננפ'קאץ ‏ מא0ה5הסנמצחת ‏ 0 מטוהא
6-24 ה-ה ,6620185 510680015 א '

600 0 068 ההוז6דוע
6 8 680030780 0זס
0 068

.6 7810000 ,[0הםקה\-.86 תוד ‏ 6 0ומשהקמו00

.ההמהחם ‏ <\ ]0 11171 ג > 6זההמזך
0 0 2-06 .1188001 שי 30800 .901031 זפווה תק 0 .1
יריעות ווענען ארץ.ישראל . צוואמענגעשמעלט פון דעם יפו'ער אינפאר. .2
מאציאנס. ביורא , דריטע אויפלאנע ,
,בצלאל", זיון ציעל , טעטינקיים און צוקונפט פון ד"ר י.. לוריא (יפו). .3
די מוסרים פאר דער עקאנאטישער אויפלעבונג פון ארץ>ישראל . 4
30600 .1 5 -- ?בק תס .128808508 18600 סעזי .5
.18 המח .4 שק-1, -11316078'8 ₪ הוההצתהתן .6
8 .888 88 .סא 2 110 :מיקסוחזסק6 6 זז זג .התזנסגץ (\ ןמיז
000 65 .א 50 .ן 1--.8א9 100 88 6000
3030 900 -חנסזגה0 ה .11000808 .הההת60הגץ .7
החפ[ .878818 .528 11601020 65 5ה0מסק110 .הציצמקד .ד
הת 0/" 25 .988 100 5ד0--.א 15 .10000 סיס
נקססקתה ₪0 68מעגןםהק06 *הוכעת1)3, .הפה ההת תוגה8התהה גמגפשי
מה - - 5608 הט ,ה יז

0 0 8

: ברמ

₪ שתו רק
- ן

1
כ
=
|
|

,א

שנה שלישית:

-
!

שבועון עברי,
7 9

הציונות | שואפת לרכוש מקלטדבטוח ‏ ע"י
משפט"זנלוי לעם ישראל בארץ. ישראל ,: -
(משצ רמת בל

ההתכ ] :
כבוש ארץ ישראל . ד"ר ש. ברנפלר +
6% דרכי הישוב, (מאמרשני). הקואופרציות , יחיאל יוסף לבנטין +

לתולדות הפועלים במושבות א'י, ז"ם,

0 - 0 0
אם הבנים (פפור), - צ א ביילון ,"
6% מכתבים. מארץ-ישראל . ' = = בן"משה,
% מכתבים מפולין. נרינבוים ‏
8 מכתבים מגליציה, : מ ם, ז--ן.

9 אספת הרבנים בוילנה,
9 ועידת חברי אגודת הקהלות הישראליות באוסטריה .

1) יט"א ומיסופוטמיח.
4 / - % הסתדרות עממית לסדור האימיגרציה..
| 3% ידיעות בעד המהגרים לא'י,
, . 4) השבוע (הציונות ן בארץ-ושראל ; במורח ; בתפוצות"ישראל ן
5 - ספרות ואמנות ; ספרים חדשים ])

0

מחיר ,העולם" בוופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 88 קופ
בתו*ל : באוסטריה-אונגאריה 0 בתרים , בגרמניה / 9 מארק , באנגליה 9 שילינג , באמיריקה 3/2 ₪ דולר,
באריץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתך הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצי ולרבע שנה, ג
בעד שנוי הארריסה 30 ק.

6

מחיר מודעות : בעד כל שורה פטיש מחילקת ארבעתים, -- על העמיד הראשון 60 קופ', ועל שאר העמודים 40 קופ'י

"הסג הוומות6ק ‏

: : האדריפה:
| .גם!1\ ,"ומג11301,, ת13603100 (1 .9 ההאסצהת2 00 מטונומתע1 (ההמהא

%

.דאס יורישע פָאלק' -

% 9 קאמפלעקמען פאר דאם יאהר 19%%, זופו, און 9 ווערען ארויסי
| געשוקט ואויף פערנאבנאהמע) צו + רוכל א קאמפלעקט. פאר אלע
2 קאמפלעקטען 0 רוכל, מיט פארטא. אין אויסלאנד--מים 5 קאפ.
| אויפן קאמפלעט טייערער. '
(נעבליבען שוין גאנץ וועניג)

זיך ווענדען: אין רעדאקציע ,העולם"' 35 600048 ,וז זות
אדער: .10 "1015991 .זב זו

בעד הנופעים ארצה--ישראל.
פפר.

₪ כ ₪
לידיעות: ארץ ‏ ישראל,
מאת דוד טריטש
מעבר וממְרגם

ע'י ו גרזובסקה: >
ו"ל ע'ו. מ, שיינקין .
ל : עם הוספה
- > תרגילים בדבור. הערבי,
תכן הענינים:

א גבולות. ארץ"ישראל; ב. מראה הארץ) ג, שטח הארץ,
חלוקתה.: המדינית ‏ ויושביה; ‏ ר, ‏ יושבי הארץ; ה אקלים הארץ,
ההוחות. ועתות | השנה). ו שנוי האקלים בארץ וטיב אדמתהן
ז. מערני הארץ; ח, חיות הארץ; ט, צמח הארץ; י, עכורת האדמה;
א גדול בקר וצאן; יב, הריגח; יג, גרול עצי פרי; יר. בנין המררגות;

-מצב. הבריאות) ‏ מו ארץ ישראל---אריץ. משקהן) יז הדוארן +

הטלגרף; יט מסלות הברזל; כ, בתי מלון: לנוסעים; כא. חופי
ארץ; כב. חבור הדרכים בין החופום; כג, מפע חתירים לארץ-ישראלן.
תמרה והמשקל; כה, מטבעות; כוּ,. הקונסולים כז.. מכם הגבול;
מסי הממשלה; בט, מסעות לארץ ישראל; ל, המקומות ההיםמורים;
המסעות בארץ; לב, מצב ההגנה בארץ ושראלן לג, המשפטים;
הנת. הצבורים; לה. רופאים, רופאי שנים, בחי מרקחת; לה

החולים העברים בא'ין לז. בית מרקחת לדרך; ; לח, בה"ם בארץ ‏
ישראל; לט, אופן החיים וצרכיהם; ם, מחיר צרכי אוכלן מא, חקים.
ָם הנוגעים לקנית ארמה; מב. מחיר אדמה בא'י; מג. אופן בנין:

הבהיםן מד; המושבות העבריות בארץ ישראלן ג מה המושבות הגרמניותן

קלופ נך. פפריות; =נה, - עתונוםן. נו. לוח ערי א"י ויושביהן;
לות התפתחות "הושוב - בעריםן נח. לוח עבודות האכר. בשנהן
לוח הפחורות ‏ שנכנסו ליפו ס, :לוח הסחורות שהוצאו. מיפו;
זספר. 16 ו עם חמ טלוח :
אל לרברג ,ויל

זמסחר = בא"ין - מז, התעשיה בי מח, התעשיה הביתית;. מש *
מת התנועה; נ. הבנקיםן. נא. חברות מלוהן. -נב,. חפרות לאחריותן-

עתון שבועי ‏ מצויר. לילדים. לתינוקות ולבני הנעורים, ווצא
5 בריוק בכל יום א' בשבוע,
0-20 העוהף. והמאל--יימייל בנדי :
מחיף העתון לשנה 5 רו"כ וכעוך וה לחצי ולרכע שנה.
אפשר לחתם גם על ודי הצ"ק בוילנה עפ'י האדריסה :

המו 60100078 1 4
מ 1 *מזו 001 118כ, .160 |

| המת .צ2ק5160בסת .7 .11
בתבת המערכת :
*'זרעצסק1ה 1 הסנ ,305 העצה

עם ווערט אָנגענומען. ראָס אַבּאָנעמענט
פון 1:טען יעדעס מאנאט 1909
אויף די פערשפרייטעסטע אידישע צייטונג

,ה י יר הז א

(צווייטער יאהרגאנג)
אַבּאָנץמענטס:פריין:
א יאֶחר. .6 רוכל, א האלפ יאָהר 8 רוּבל, א פיערטעל יִאָהר
0 רוּבל, א חורש 50 קאָפ'.
אלע אבּאָנענטען, וועלבע ווולען בעקומען די 80 ב יכ ער פון
רער ,הויודביבליאטעק", ‏ וועלבע ‏ איו. געגעבען געוואָרען. אֶלם
ביילאַגע צוּם. ,ה יו נט" אין. פערגאננענעם. 8 יאהר, דארפען
> צוצאָהלען :2 רוכל אַהן כאנדן. געבונרען אי צוויי בענדער (פפ
| ביבער. א באנד) -- 1,965 רוּבל.
די אבאנענטען וועלבע האבען שוין איינגעצאהלט פאר די ,הווזיבובליאטעק"

זענען. טור מודיע ,. או קירצליך וועלען. ארויפנעהן פון. דרוק. די לעצטע דרי
ביבער, ‏ און. דאן וועלען: זור בעקומען. אלע .50 ביבער צוואמץן +

אררעס.

5% אל גת
8

שנה שלישית

%ל] .התסה"

%===== ווילנא, כז אייר, תרסיט. ==

9 ;18 מ18-66 , .]1

ד"ר שמעון ברנפלר.
בוש אֶרִץיִשְרְאָל .

עיניי כל העטים התרבותיים נשואות עוד הפעם אל הממלכה
התורקית, שעברו עליה. בימים האחרונים ‏ מאורעות מדיניים גדוליםי
ברור הוא, כי שאלת הממלכה העוהומנית, שזה כמה מאות שנה
אינה מתקיימת ‏ עוד ‏ בכח עצמה, לא נפתרה עד היום. פתרון
גמור ומוחלט.. מה תהיה אחרית אותם המאורעות, שהרגיזו עתה
את כל העולם,. קשָה לשער מראש,: בענינים כאלה טוב לו לארם
מבין ללמר את. לשונו לומר: -איני: יודע, ובפרט בשעה שהוא
חושב לקבוע את דבריו ברפוס .‏ שמא יחבדה ץור: טרם יבש
הדיו על הניר, את זה למרנו בימינו אלה למור מספיק: כי ער
כמה, שקרובים אנו כעת אל עמי המורח על ידי חבור הדרכים
וקשר הענינים המשותפים, ‏ עריין אנו. יורעים ומכירים רק את
חיצוניותם בלבד .

ובשעה, שנרברו בני אדם בימים האחרונים.על. דבר עתידות
הממלכה העותומנית בכלל, עלה לוכרון לפניהם גם גורל
פלשתינה.בפרט, חושב אני, כי אנו, היהורים המשכילים,
מועים הרבה בהבגת היחס שבין העמים התרבותיים. וארץ"ישראל,
מפּני שאין אנו יודעים לשער אל נכון את תוקף' הזר'ם הדתי
והחהנוך ההיסטורי המשפיע על העפים, נדמה לנו, כי
עומדים אנו בתקופת שלטון הכחות החמריים, הגברת התביעות
החמריות על המופריות, ומה ' היא ארץ-ישראל בתקופה הזאת,
ביחופה אל החיים המריניים של העמים + ,ארץ. שוממה וחרבה",
,ארץ הקברים ועיי מפלה", היא נושאת ענין של איזו זכרונות
היסטוריים. מטושמשים, ‏ היא שייכת לימים" שעברו, ‏ ומה תסכון
ארץ כזאת בימינו אלה לבני אדם, אשר/ יעמידו את כל עמלם
על התועלת הממשית, על הישות המוחשית + אבל באמת אין
הרבר כן. השפעת הדת, באזו צורה שתהיה, גדולה היא גם
על רוב המשכילים והמלומדים,: וארץ-ישראל היא מרכז הזכרונות
והרגשות ההרתיים; של אלו הרגשות, שאינם נופלים ‏ בנדר
החשבון ההניוני, ‏ היא מושכת' אליה ‏ עור בכח עצום: את לבות
העמים המשיחיים. אי-אפשר לבטל את השפעת. החנוך .ההיסטורי,
שהיה נמשך והולך אלף וחמש מאות שנה ויותר, כל החקירות
המרעיות, וגם כל אופני הזזיים המדיניים, אינם מספיקים להסית

מלב אומות העולם את גענועיהן ‏ לארץ הואת, מולדת הרתות "

החיוביות,. החקירה המדעית בוחנת ומבטלת כמה הנחות מוסכמות,
מכחישות. כמה אגדות מקובלות; ‏ אבל הרגש האנוש, הולך וגמשך

6ש.

1909 ,0188 5-0 ,זה ועו

'\ 1

בכה נפשי נסתר אחרי המקומות הנזכרים: בספורי ההיפטור'ה
והאגדה ,. העמים המשיחיים לא יסיחו את רעתם מהם, בספרות,
בשירה, באמנות וגם בחיים הצבוריים נראה אותם עסוקים
בזכרונות האלה .

מובן, כי בימינו: אלה לא יאספו חמון קנאים נלהבים לעלות
על הארץ הקרושה לכבשה, כאשר עשו בימי מסעי הצלב, אבל
הכבוש יוכל כעת /להיות באופן. אחר, ‏ והכבוש האיקונומי הוא
קשה ויותר מוחלט: מן הכבוש בכח הסייף , אפשר, שאותם הכובשים
בעצמם, אינם נותנים דין-וחשבון. ברור לנפשם, מה היא התכלית
במעשיהם, אינם מכירים הכרה מספקת. בכח הרעיון ‏ ההיסטורי
המשפיע עליהם, אבל אין: צורך 'ברבר. דוקא תנועה עממית,
שאין חשבונה ברור, והכח המניע שבה הוא. איזה. רגש נעלם,
אינסטינקטיבי, מתגברת ומצליחה ביותר,. אנו רואים כמה פעולות
משתתפות למטרה זו, פעולות שלא באו עליהן ב ה פכם מקודם,
אלא כי. מוצאן מאיזה כח פנימי, שהוא המשתף אותן ומאחדן
כלפי מטרה אחת.

הנה, למשל, החקירה המרעית, היוצאת מתוך חכה עצוטה,
בחקר הארץ הואת, רעת גבולותיה: ורשומיה: ההיסטוריום . אי
נקודה בארץ, שלא שמו החוקרים את עיניהם בה, לחקרה \לבררת
מכל צד, אין רושם היפטורי, שלא יפרו עליו ספרות שלטה \'
אין זאת עבודה מרעית גרידא, עכודה של השכל הפועלן אלא
עבורת-הנפש, ‏ עבורה שיש בה מן השתוף הנפשי,. ‏ מן. החבה
המופרית העצומה, ובדבר הוה, כלומר : בעבוהה. החיובית. משום
חבת א'י, אין ספק, כי שלהם גדול מ שלנו, המעט שאנו
עושים במקצוע זה בארצות המערב, הוא גם כן רק בכח ההשפעה
מן החוץ ,. אבל אנו מאמצים את כחנו: לעשות. מה, ‏ והתלהבותנו
היא -- לטה נכחר" את האמת+ -- רק מלאכותית, ‏ עשויה, מן
השפה ולחוץ; בעוד שהם עושים פעולה שלמה בהשאי בכת
מוסרי פנימי. החוקרים בכחם הרוחני, ‏ ובעלי הכסף בסיוע של
ממון, כמעט שאין עם תרבותי בעולם, שלא. ימצא' בו מוסר
לחקר הארץ הקדושה, לידיעת עניניה . הגיוגראָפיָיִם. והֶהיפטוריים +
הספרות הרחבה והמרובה; שכמעט אי-אפשר לסוקרה, ‏ אשר
יסדו על יריעת הארץ, היא מתחלקת לכמה גוונים + מן ההרצאת
המדעית העמוקה ער הפפור הפשוט,: חשוה לכל נפש, ‏ ומושך
את הלבבות בקסם מיוחר אל אֶהַץ"הפלאות הזאת; ומכל: הכתות
העמטיות עושה היא נפשות. לחכת הארץ+. 000 |

זהו כב וש הא רץ, כבוש מוסרי, הולך ומתפשט,. הולך
וגובר, בכל שעה, בכל רגץ, ואם אנו, ‏ היהולים הלאומיים,

- במעשום. ער פסיעות ‏ קטנות, /ועל "כל ; פסיעה ופטיעה
במנהכממןימופחל .להתופז, < ,לברר ולב[ '-להעלות שש
| 8 בפלפולנו ו העצום == אם אנו. עושום. כן, ‏ אין
- לן, כ"ה ם- יקרמו אתנ ויעבירן* בהרכם. את כל : שאיפותינו.
ה טףָם\ינפוא- לירי"הטכמת ונמרדדְעת ,+ במה! עלוגג' להחל + ואיזה
הדרך\ "שיבור. לו עם ישראל, כּי! לבוא אל' האףץ .: מה הוא
ורס מדרש :א" מעשה + > = יתפשו יה ם'.שם' מקום. ויתישבו בה,
ומביון שותישפו חֶם בְהָ, אִין להעור" גאולה- עולמית;' ימינו
אלה חמ ימי המע שה שי אירופה, ימי המאורעות והעובחות,
רבוו הכחות, ה חמ רייים.וה מ ום רי יים, מה שהם' עושים בהגברת ,
הכחות האיקונומיים והכחות. הרוחניים ‏ *חד,. היא. פעולה. ממשות
ושלמה, = רבת התוצאות . ואנו+ עוד, לא בררנו לעצמנו, מה
אנו חפצים , שי

התכלית המבוקשת -בעבודתנו הלאומית. = -בולנו. וודעים" -

ומכירים אותה,. כולנו מודים בה,, מלבד אלה, שעדיין. הם עחולפים
לתור. להם. ארץ"- באפריקה;-או באמריקה או על 0 מאדים,
שאיפתנו""הלאומית "היא הגדלת הישוב העברי בא"י ב מהירות
מצר "אחד וב מחון גמור מצר השני, - הישוב: העברי באיי
צריך,, שיהיה : מרובה..ה כ מ ות וגם, :גדול -האיי כורת, = שיהיה: לו
בפים חח מרי ו רוחני בטוח. אבל. התגלמות: שאִיפְתָנו הלאומית,
במח. קשה היא ! בחיינו ‏ הלאומיים ‏ אירע פעם אחת.אםון:גדול
+ מאין, כמהו : בתולקות .הַעמים. התרְבותיום : . כי ‏ עקרנו: את גופנו
מארצנו. ההיסטורות ונתרחקנו. מעל אדמקנו.. שאר העמים החויקו,
לכל הפחות חלק. שוב מהם, . מעמר בארצם. ההיסטורית: בכל-מה
טעבר. עליהם, ‏ בעת. שהיו .נכבשים והדויום ,= מח. שאין-כן. בעם
ושראל,, ועבשיו אנו עמלים בדבר. שאין. דוגבתו -במאורעות ההים:
*ום): ב שיבת בנים. לגבולם,
ובשעה. שאנו מסכימים לתכלות המבוקשת, ,למלה האחרונה"

> ה עלם <>

ליו

> ושל. שאיפתנו. הַלָאומית,. הרעות מחולקות על הבר האמצעים,
ם'/ בימים ‏ האחרונים- נתחרש. במחנה ‏ הלאומיים, הוכוח הנלהב
בדבר השאלה: מה קורם.% עבורה איקונומית "או עבודָת הרות ?
שאלה זו נתעופרה בביתרמההשנו מחףש על ירי +דבריו ‏ של אחר-

העם (הנִיעה השעה !") שנדפסו בבת אחת; ברוכית ובעבהות,

| אי-אפשר עור ל חר ש עור מה בברור השאלה. הואת, אבל
יש באן ‏ ענינום' מובנים, מאליהם, ורוקא" מתוך: פשטותם מסיחום
הבים\ בקרבמו). את ירעתם. מהפ ,:. העבורה ‏ האיקונומית :בא"י,, אם
; נעשית. היא בחשבון.ובכשרון, היא בוראי עבודה מועלת, ובאופן
[אחר . אי-אפשר. לנו : לצינר :במוחנו ‏ מציאות: ישוב- עברי:- ממשו ,
המחלוקת בזה" אפשרית "רק בפרטים, באופן העשות העבורה
האיקונומית.. זוהי שאלה"שמושות, שאין אני בקי בטבעה ומהותה,
ויכולה ‏ היא להפתר רק על ידי מומחים לה, הבקיאים בתנאי /.
החיום ‏ הכלכליים: בארץישראל ,
אבל הכח המניע בתחיתנו הלאומית, בהנדלת הישוב
העברי בארץ"ישראל,. למסע את המחנות,. להעיר. את- פלבבות,
להחיות את העצמות. היבשית --כל זה אפשר רק בכח מוסרי
ורוחני, ופלא בעינינו, איך: אפשר שימצא בקרבנו אדם' חולק
על זה, וה כמה שנים,. אשה שמענו קצת 9 אהם | ,מתעפקים"
(כלומך : מדברים) בענין תחיתנו: הלאומית, ק מתוך השקפת
הסיוע-.החמריש הנצרך' לעמנו, + ,רוב אובלופי: בני שה נמצאים
בארצות- שונות |בצרה. גדולה -- וכדי. להוציאם מאפלה. לאורה;
נשתהל .להפיעם אל אי" ונושובם ‏ שם: על אדמתנו ‏ ההיסטורית",
פבך .ראינו,. מה פעלה :ציונות זו. של ,קבצנות",: אין ציונות ממשית, ‏ :
באמת;. אלא זו של /ת חיית: חיר \ח, ‏ של: תחית ‏ הכחות' המוסריים
בעמנו,- בבל אופן' עלונו- להורות, " כיי אפילו" שתהיה ‏ עיקר פעולתנו
באמצעים איקונומיום, ‏ בלי: הכחות : הרוחניים והמוסריים, שבהם
נמצא :את הכח המנוע' למעשינו, : לא נעשה כלום, = צריכים" אנו

פָלִָי עב עח שְמָט-פרויָם
0 ו ִפַרְרֶת מ ה ה 0

לשָעות תה ההוממות ,
ו מקְנגָבִים אלי ההלומות;., ,

0 הועם אי חש
מ ָצִים וְמִיחלִים, מִצִיָצִים מבי 3

אלל ה רדים, ה הודָכִים םאל בי
וקרב מלְהִיבִים ניצוצי אש אָבִי

נָשָמות ל ליו לבות כל שְבְרִי
איש אִם 2 מְעןּ לְעַד לא רנע ו
חוא כ הא ל ע- אחרון הָרְבַעיי.

לא או מִשתַה עליוים בַּלַבָבִי,

לא הַזֶה בַּמוְהּ ל קוסם, כל נְבְְא.:
לְצַלִילְו הפל מִתקְבָּצות מִסָבִיב

. רות הכקר; כָּל תקוות 7 /
העדו פּהָאוּם מִיתָרִים עלמיםי

מהוחות און ספורות , מָאפסִי. עלָמִים ,
לבות ו וטללים על

4 גליון תת

לכח מוסרי, * כדי' שתהיה התישבות ‏ אחינו בא'י. בככל אופן,
בלי שום "תנאי, | שתתגבר ‏ על כל. העכובים ‏ והמעצורים.. אנו
משתדלים להקל ואת,. לסייע' בפל האפשר להעולים, אָבל, ברו"
שלא יארע לנו עור הפעם, כי באיזו רוח שאינה מצויה. יעקר >
הישוב העברי מא'"י, ‏ כרי לקשר את הישוב העברי חה אפ
ארמתנו ההיסטורית בקשר של קיימא, אנ צריכים בעיקר: לבח

מופרי .
אנו צריכים לישוב גדול של יהודים בא"י. עור קודם
להפרחת הארץיבמצבה האיקונומי. אֶם תפרת הארץ.
ותהיה לכח. מושך,. למשוך אליה במצכה האיקונומי הרצוי את
% בני אדם, הנה לא רק יהודים ‏ יבואו שמה, ‏ אלא גם משאר
העמים, אפשרות ‏ יסוד ישוב. גדול של. יהודים. בא"י. הא תק, אם
נהיה. אנו העולים הראשונים, = זה יהיה " רק בהתגברות הכחות,
המוסריים, ‏ הלאומיים, שתהא הארץ חביבה. על רבים מאחינו גם
במצבה הנכחי, ושירבו בעלי היכולת לסייע בהגדלת הישוב מתוך
השפעת הבחות המוסריים. אם אנו. באים. אל אחינו המבקשים
עבודה ואומרים להם: הנה בא"י עבורה מספקת ומביאה שכר
טיב ואם נאמר לבעלי הממון + הנה עסקים ‏ טובים. בארץ. הזאת
להשקיע בהם את כספפם, שיביאו לכם. פירות - - הנה עד ש נא מר
אנר כזאת, ואחינו יא מו נו. בדברינו, לשמוע בקול עצותינו, הם
ירא ויכירו מאליהם, ועל יהודי אחד שיתישב. בא"י, = יתישבו
מאה מ הם, אם אומרים כ עת לאחינו ג בא"י יש עבורה מעטה,
ולהרבה אומץ"הלב ‏ וסבלנות: אתם צריכים כדי להשתרש בארץ;
על הרבה עליכם לותר, כדי להשאר בה, אנו אומרים לעשירי
,| היחודים :. בוראי. יש עסקים טובים ומעולים. בחו"ל,. להשקיע. בהם

/ = את כספבם, אלא כי באיי שכרכם הוא רוחני. וצפון. לעתיד לבוא,
כרי להגריל כעת את הישוב העברי בא"י. אנו דורשים קרבנות
מעמנו, וכח מוסרי מניע משלים את ההפרון החמרי, לחבב עליהם

או ביולין ,

אֶם" הַבָּנִים

א, .

כשנסתלקה. נשמתו של ך' אברהםדיצתק הפופר פת"ם, יהודי. חלש וצגום
שהשתעל כל ימיו, | ספדה ובכתה עליו. מרה אלמגתו. שרה-רבקה כיאות. לבת
ישראל כשרה, התכנסו גם שכנותיה ,ויעורו לה, סבבו ‏ במקהלה את הנפפר!
+ ששכָב מתוח על הרצפה ,מכוסה אדרת שחורה, ומתחתיה. נתבלט חוטמו שנתחרר
ובטן. גבוהה,. שלא ‏ התאימה כלל אל הגו ההל והרוה של ר' אכרהם. יצחק :
2 הנשים עקמו שפתיהן, הריקו מיץ אפיהן לתוך שולי מטפחותיהן
הגדולות שחין עטופות. בהן, הקשיבו. לטעגותיה. ושורותיה של שרה-רבקה ,
שושבה על הרצפה וטענה לה,רבוגו של עולם" בנגון ובסגנון המקובל, נענו
ראשיהן, והעטיסו על הנפטר תלי. בקשות'" ותחנונים ופריסות ‏ שלום לקרוביהן

= = ומכריהן בעולם האמת. 22

בכו גם הנרות , שעמדו סביב ראשו של הנפטר והורידו טפות חטותן
התאחרו גם שמשות ההלונות, ורמעותיהן התגלגלו למטה. 0

, [ אליבא דאמת לא ננע. מאד דבר מותו של ר' אברהם-וצחק. ללבב
2 אלמנתו שרהדרבקה. ‏ להיפך, בשוכה מבית הקברוח חשה כמו הוקל לה מעט,
= ולא משום שהיו לה תרעומות על. בעלה. חס וחלילה! במשך חעת של ארבעום

". ושלש שנים ‏ שהיתה' חיה. אתון. לא התפרצה * ביניהם. כל מריבה. אמנם, היו
7 הגעים, שלא היתה' שבעת רצון. הימנו יביות5ן. ואורע, שגם קשות ברה אליו,
אלא שדבר זה; אירע: בשביל. הולדים ולא: בשביל: עצמה צר היה לה שלא"
פסו הילדים בלכו את המקום הראוי, וכשהיתה מציקה לו שובקר ‏ אותם, היה
תחיל ‏ לבטלה\ ‏ בתנועות = דיו ; מנענע \ ראשו באירוניה / ועוגה ‏ בבת.
ק מרגוןה + 8 כ

ובשכילם היא נכונה ‏ להכיא. את יפ

2 1 -

-=-==

את, הארץ. גם. בתנאים בלתי. רצויים, = בכלל כל -תנועה::מדיניתוש : *
צרוכה. לכח .רעוון,. לכח. מופרי--- ותנועתגו: הלאומית -תבופס. כולה?"
רק על חשבון. ההגאה. האיקונומות + אין: אני.. מאמון.: שאפילו ,
התנועה. הסוציאלית. היא כולה ‏ מטהיאליסטית, - חס שהם. מתפארים :
בזה.. הגזימו בימים. הראשונים והעמידו > את: פל :-העולם. התרבותו;?
על. הגורמום. ההוחניים,: ובזה.-טעו + אבל = גם: הקיצוניות' המחובה >
מצר השני,. להעמיד. את הכל. על. בסים איקונומי. ולכחוש - במציאות >
כחות. מוסריים,. היא. טעות גרולה.. אין הארם: בתויו -חנפשיים :רק
צרוף. חשבונות: בלבה , . לחת

= ופלא הוא.לראות,. עד.. כמה אנו מפונלום. לעצום את- עינינג':
מן | המציאות = בפלפולנו..,החריף. .הנה - אמרנו. -תמוה;- כי. שאחי=
העמים בחושם הבריא.והטבעי. הבינוּ. להשתמש בכחותוהם/חחמריים: >
לצורך. קיומם ולצורך . התפתחותם - עשו והצליחו.- ולעומת .זה היינו--
אנו. שקועים כל הימים ברוחנוות. לפרזה, . ולכן-אוהמוצלחים הויו >
בהיינו.. ואולם. באמת -יוהעים. חפ -בבירור; .מה הוא. -פח = הרעיון:
אפילו. במוסדים. איקונומיום,.. חרי לנוּ. ראיה.-מן--המציאות ; +בשנים; >
האחרונות . שמו. הגרמנום .אל לבם,.. לכפוש..את, אהצות ‏ חקדם;<:%
מיסופוטמיה ‏ ופוריה,.. כבוש.- איקונומו, - יוהעים אנ -כמח היו
עמלים ומשתרלים.עד שקיום. השולטן.. עבד. אלחמור: בירם :את בנין <
מפלת הברזל. בארצות. ‏ האלה, בבמה. יגיעות ריפלומטיות: עלק
ההבר בירם.. ולאחר. שוכו- במקחם,-. הלא; חיו | צריכים'-לבעלי
הכסף, שישתתפו בעפק זה,. כסבוהום אנו, - כי. הרבר. פשוט מאה
בנין מסלת הברול. במרינות ‏ מוסופוטמיה. וסוריה הוא: פודאי" רק
עסק. איקונומי. ולא יותר. וְבאיְזֶה ‏ אופן ימשכו: את: חבריות לעפק %
זה,. כי. ישתתפו בו. בממוגם +. בודאי..רק. בחשבון \ ברזר \:ומברוק .>
כך,, וכך. צריך..-להשקוע. . בעפק. זה, - וכך. -וכך יש ה:לקוות:"
יבא פורות. . מי. שיתן. כספו-לבנין- מפלות . הרול יקבל. אחהי: |
את הקרן במלואו ופירות במדה חשובה, יותר ממה שמביאים "

. שי

-

-- חרלי, אין,. לנו. ְְרָם . , ... שומעת. .את,..- שרח -. רבקה? -:<- און' +
לנו = ילדוםי,, --
דם לבה היה צף לראשה לשמע מענה כזה. הותכן? אב וקשוח פה ".
לבו!, בשבול מי. סבלח, כל ימי -חיוה?. למי : הקדישה כל כחותיה ושנותיה,. אם".

לא להם? הנשמע כואת ? ב
| אלא שכל טענותיה ותבועותיה לא. היו מועולות לה :ר' אברהם יצחק
תומך את ראשו על שתי וריו עונוו: עצומות" בחוקה "כמו מכאב עו והוא 7 '
שומע ומקשום, ובין: שעול ושעול-הוא מסנן: א
, 5 5 0:22
-- אין לנוּ ילדים,,." אין. לנו ילדיםיו. ג
מתפקעת סבלגותה של חפוו
ועוובת את הבית בתור מחאה.

שרה"רבקה, מתעטפת . היא במטפחתו

ובשובה--כאילו נשבח הדכר, הָיא, מתפיסת, סולחת. לו וגכנעת, . ושןם. .
מתחולים ווחלום ימים, ארוכום. של שלום . ושל שלנה . כברה,. בימיו. של עץ
גובל ערירי שבבר נשרו עליו, וא רנקב,. והוא. רוקב + מ 1 ,

כך, היא היתה נכנעת, אלָא שלבה, לב אם אוהבת, לא שקט אף רבען ה
ואהבתה העצומה. לילדיה, הו שגרמה. שתתנחם, אחרי, אושה,.ובפרט, שחייג +
של ר' אברהם"וצחק בנמיו.. האחרונים. לא. הין, חוום. כללן. ולא, אחת.. בקש את "
המות. שיבא ,ויגאל.. אותו. ממבאובוג ,הקשיםי. = ;= 2

ו

במשך ימי. מחלתו: הותה תדור. ינמצאת - אצלו וכפותה:למטתו ,: לסעהו:
למלבלו, להגוש: לר.בל. יהנחוץ,"לגזול = שיגה = מעינוה.: בלולות, -שמא: יאחזהו "
שעולו העז, שעל "ידו פניו: 'מוריקים; ועיגי מתבלטות 'מחורוהן. מלאות"דם. אלאי:
שלעצמה. לא דאגה, העיקר. הוא, :שלא חיה' לה -פנאי. לבקר :את הילרים :אלא
לעתים רחוקות, וזה' לרגעים. אחדים, חבר: שהסב: לה צער. טרובה: וכלום אפשו
להפקור:הכל. בשביל'יחולה;- שומיה כבר הוצצו?ם)15ח0 -5כ

עכשיו הרו היא בת חורין גטולה. ‏ עכשיו יבולה
שעתה , הפגויה | כשביל. ,גווליה מרומי

/ %

ל"

4 > העולם 96 , נפיון יז

עסקים אחרים, שהרי זולת זה על מה ישקיעו הגרמנים את כספם | ישראל וכבר ותרו על עתירנו הלאומי. כח כל אומה היא באוכלוסָה
בכנין: מסלות/ הברזל במרונות הללו + : מה להם ולמדינות מיפו: | וגם ברכושה החמרי, עד גבול זה גם אנ מודה בחשיבות
מוטמיה ומורוהז . ועם כל זה היה מהלך הענינים באופן אחר לגמרי, הכחות החמריים, אבל באיזה אופן נקשר את כל אוכלוסי ישראל
גם בקבה הוה בקשו ומצאו את' התוך, את הרעיון אל תנועתנו הלאומית + איָך נרכז אֶת כל רכושנו החמרי. לצורך
המופהי, את ההשפעה' הקולמורית, טרם כל דבר השתדלו התכלית הלאומית + הלא רק בסיוע הכַחות המופריים,
להגדול:את הכ רת ה א רצות האלה בגרמניה על ידי חבורים במקצוע וה היתה פעולתנו עד הנה מעטה. מאר. אמנם
מכל: המינים,: עלן ירי" דרשות: ברבים, אפילו דרשותיו המדעיות = יש בזה כמה מניעות ועכובים הנמצאים בתנאי חיינו בנולה--
של ריויטש ברבר ,בבל וביבליאה" פייעו הרבה להעיר את | אבל המצב הזה לא יחייבנו ל ב וז לכל פעולה רוחנִיית, להרחיק
הלבות ולחבב ' את: המזרח בלבות העם, לא שמו די פפוקם | את עבודת-הרות , יש לנו כמה גורמים חשובים, אפשריום פחות
בהרצאות המצב האיקונומי של המדינות, בספור הענינים,הממשיים", = או יותר גם בגלותנו, ובהם צריכים ‏ אנ להשתמש עה כמה שוהנו
אלא': שתפו לזה: את הזכרונות: ההיסמוריים הקשורים בהן, את מנעת, איני אומר, כי עלינו לצמצם את עבירתנו רק בתחית
העושר הקולטורי. ואת יחוסם ההיסטורי אל המקומות המסומנים. = הרוח, בהכשרת הדור הבא שיהא. ראוי. לכך, לחכות עד שיהא
לא: רק: עסק. איקונומי: אמרו: ליסד :בבנין מסלת הברזל, אלא גם | הדור כלו זכאי, ומודה אני בדבר, כי הצלחת. מצבגו החמרי
מפעל ! קולטורי' חשוב * ורב הערך. הפרופגנדה היתה מסתעפת בא"י הוא גם כן גורם גדול, לחבב. את הארץ. על. עמנו. ‏ יש
לכמה. פרטים' חשובים, ‏ וקשה היה להכיר תמיר את עקבותיה. | בני אדם, אשר באופן אחר אי-אפשר למשבם לחבת. האהץ,
איןספק לי ;'כי בעלי ה ע סק ם האלה גרמו הרבה בשנים האחרונות | ואפילו אם אתה מהבר על לבם כל היום, לברר להם חשיבות
לתגדול: גם. את" ,חבת הארץ". בקרב ‏ הגרמנים , ואנו בשמענו את = א"י בנוגע ‏ לחיינו הלאומיים והמוסריים, אין הם נשמעים לך.
'מלת. ,חבת ‏ הארץ", יפלצות. תאחונו. מפני ,הבטלנות" הואת, אבל הקטנת ערך העבורה הרוחנית והמעטת, חשיבותה היא חסרון
רק בטלנים נמורים מוצאים בכל' כח רוחני ,בטלנוה"; = גדול, אשר תוצאותיו והשפעתו לרעה נרגיש. בודאי, אם: נתמיד
הטעמת ‏ הגורמים האיקונומיים, ורק האיקונומוים, בכל ענין, והשפלת < בטעותנו זאת . ,
ערך. הכח המופרי --- זוהי השקפה דררקאיח, וכי באמת | באנו כבר עד הלום, כי יש. צוהך ‏ בדבר
ברור "הוא, כי: התנועה. הלאומית =תצליח. רק בהגברת כל להטעים בקרבנו את הערך המרובה של עבודת-הרוח בתנועתנו
הכחות הלאומיים,: המוסריים והחמריים , כרי לשתף ‏ את כל הכחות ‏ הלאומית + באיזה כח אנו חיים ומתקיימים ביהדותנו עד היום,
התמריים בעפורה הזאת צריכים אנו לכח מוסרי מניע, נחוץ לנו = ומעלים. עוד את זכר ארצנו ההיסטורית על לבנו, אם לא בכת
ל הל איים "את כל היהודים בארצות פזוריהם, להעיר את לבם הרעיון, בכח השפעה מוסרית + האם צריך להזכיר. אותנו, כי לא
הנקפא והמטומטם ,'עלינו לחדש את ההכרה הלאומית, ההיסטורית, < רק פתרון שאלת היהודים אנו מבקשום בא"י, כי אם גם
בלב" חורב אחינו, לחרש! את הרגש הלאומי. הישראלי, לאפוף את פתרון שאלת היהרות, וכי אם אפשר לנו לעקור מלבנו את
,הנדחים" במובן הלאומי והמוסרי, את אלה שנתרחקו מעל בית = שאלת היהרות, תְפתֶר שאלת היהודים גם בארצות הגולה. מאליה 1.

ה

בי נגשת היא לכל מצבה, דופקת עליה ומבשרת את בואח, בורקת כל

באילו נשמה \ חרשה היתח טתחילה 'לפרכס בגופה של שרה-רְבקה, | חור וסדק, מתקנת ומנקה את העפר ומישרת את המשעול סביב סבים +
בשעה שהיתה באה לפקוד את נויהם של ילדיה. הפל כה חביב וכה אחר כך היא תומכת על יד המצבות ומשיחה את לבה, מתנה במנוחה
קרוב ללבה: על קורותיה ומאורעי היום, וכל החדשות, שקלטה אונה בעיר, יש לה מן

בין שורות. עצים. נטועים. בפדר,. מתנוססות | מצבות שיש יפות, קרות, המוכן בשביל כל ואחד . לועקב היא מספות אדות הבריו האברכים וחי*
ועליהן פתוחים שונים עם אותיות זהב מוהירות, מספרות.משבחיהם וביחופיהם ‏ משפחתם, לרחל'ה- אדות הנשים הצעירות ופודותיהן, לדינה'לע--על הבתולות
של . הנפטרים , הטמוגים . בקרקעיתן, מתחהוף, הן. המצבות , וכל.אחת .מגזימה = ובגדיהן וארחן ונשוואיהן, לווסף'ל--על רעוו הבחורים, לר' אברהם יצחק--על

לפני. חכרתת על מעלותיו. ויתרונותיו של החוסה בה. הפופר סת'ם החדש שבא בטקוטו, ותורתו שנמצא בה פסול בשעת קריאה,..

נפרדות זו מזו הן עומדות מוקפות. שבכי. בהול, ומוכירות הן. משום מה ולפנות ערב, כשהחמה גוועת, וצללי המצבות מתמתחים ורְועדים חרש
אולמים גדולים נשענים על עמודים עבים, חלקים וראיָים נבוהים. , ועלמות = כמסתירות סור המות בכנפיהם | השחורות,---וושבת שרה-רבקה על יד קברו
חוות תועות. בהם נוגות, אלמות, עטופות שחורים; של אלתר'ל, משכיבה ראשה על מצבתו בדממה, ולואטת ‏ פניה. הלב נוהם

וכמורד--קבוי דלת העם. נרחקים הם וה לות. גל על גל, מצבה : ומתמלא נענועיםן גופה מתחיל להתנועע בלט, כאילו מנענעת היא את עוללה
למצבה ותלי עפר ערוְמים בלי כל מצבות, גזרי עץ שבורים, שיורי מצבות | בעריסתו, ובקול חלש וצרוד, וכמלות קטועות הנובעות מפה חסר שנים

שנפלו ונהרפו ונרקבו. משני העת, מורס וממטר. היא משוורת:

נודף ריח יער ארגים. ליאות מפעפעת בכל האברים, רשת מוורה לפני שלאף-- ושע,: שלאף--ושע
העינים, והדמטה מעיקה" כבדה ומספרת זי עולם אחר, כה קר וור, כה זוהניוניו \ .+

נוגה וקרוב:

והמצבות האלמות שומעות ומקשיבות להקול הור, ועשבי פות. הקברות

אל-חמקום. חזה. כונגת שרהדרבקה את צעדיה. מרכינים ראשיהם ומאזינים לקולה קול אדם חי, המצלצל כה משונָה בתוך

בעונג מיוחד ה בין ו המצבות - ח'וחר יפות ולית הרטמה הכבדה והאלמה,
בפנת / לולדיה. הם. לבל. אחד במין"אפנ של"עץ רבוע משות בששר ארום בלב שאנן היא שבה העירה ללון בשביל לבא ביום המחרת עור הפעם.
עם גג: שפוע, -עם. רעף: על. אחד מקורותיו. ועליו כתובת קצרה,

הנה בשורה '-השנית:.:מצכתו. של הבבור. 'ועקב, מת. בשנת העשוים ג.
וארבע לימו. חיוו, שם בשורה ‏ הששית ‏ הקבר ההביעי הוא. קכרו של רתלה; לאט-לאט. חדלה \ שההדרבקה להתענין ‏ בחיי. העור ובחיי . האנשום
הוא ‏ מתה. פהקשותה ‏ .ללדת, בער ימין- -דינה'לע. מלמטה יוסף'ל, נפטר שני = הפובבום. אותה. השאון והרעש. הרגוזוה. ויועוועו. את עצביה. היא לא. מצאה לה
שבועות קורם לתתוגתו..- קרוב אליו---אלתר'ל בן. זקוניה,. הוא מת כאותה. שגה פה, כל תוכן , והתחילה. להוקור את. רגליה. מכות שכנותוה. יש שלקחה. חלק
שמת בה יוסף'ל, וקכריהם קרוכים: זה לוח.: במורד--קברו. של -ר'.-אברהם"וצחק = בשוחותיהן | לפעמום | לא. משום . שהוה. לה צורך.- פנומי- לוה. אלא . מתוך
בעצמן,. הוא. ראה כקבורתם. של.,בל. יוצ חלצון.. סמו הרופאים ,. שלבל בניו = ההרגל. הישן.
ובנחיו, הוריש.. את מחלתו, מתְלֶת. השחפת; אותו, השעול. ואותה. גת הד > | גם מכירותוה. מצדן. הן. התחַילו. להתרחק, מסגה. כומים האחרונים. וו
דרף הגרון, אלא שהס הקהיטו אתו בסלתתם = > =" = משחמטות סטגה אחת אחתו

% [

4%

%

גליון ו <>

כמדומה. לי, .לאין הרברים. האלה צריכים להוכחה, אלא המעשים.
והעובהות . מוכיחים | אותם. ‏ למדי. < הוכוח על דבר ‏ אמצעי
התחיה, אם בעבורה איקונומית קודמת, או בעבורת הרוח, הוא רק
למורי. ולא למעשה. אמת היא, כי העם. נמשך יותר אחרי מוסהים
חמריים. בא"י, ‏ ומן. עבודות. רותניות יסיח את רעתו. אבל חושב
אני. כי. אין זה מונח בטבע הענינים, : אלא באיזה סבות מן החוץ.,
בכל אופן . ברור: לי, .כ קיום. תנועתנו: הלאומית כעת,. עד כמה
שתפשה מקום. בעמנו, ‏ הוא רק בבח הרעיון. שהיה מושל ער
עתה בישראל, ‏ היא. קיים בלבנו את הגענועים ‏ ואת התשוקה
לארץ אבותינו; הוא היה. הקשר. בין העבר הישראלי ובין העתיד .
ומי שמאמין בכח הרעיון ומוצא בו כח מניע להתפתחות:ו, אל
יתיאש מן עבודת הרוח, אפילו אם כעת נראה, שאין השעה
מפוגלת. לה.. בעבודת הרוח אין הפסקה. ומה. שלא. יפעל תיכף
באופן מוחשי יפעל באחרית הימים, = עבודת:הרוח הוא הקשר
ההיסטורי בכל עם ועם, קיום הנשמה שבו וכחות. הנפשיים; הוא
התכלית. האחרונה. לכל פעולה צבורית.

2%
יחיאל ווסף לבנטין .

רִרְבִי--הישוּב.

מאמר שני,
הַקואופָרְציות.
(המשך)
= = ראשית עלינו- להקדים ולהציב. ציונים. נאמנים, למען: נדע
את תכוּנת: הקואופרציות האמתיות ואת אפין, ‏ לבל יבאו אחרים
לטעות ולמלא. את הקנקן הזה ישן נושן. "

העולם 36 5

החד מראשוני. היוצרים . אשר. יצרו את הקואופרציות,
האנגלי 11011080 אומר: ,האגורה. הקואופרציית האמתית והטהורה .
מכניעה ומשעברה את הקפיטל לעבד להן האודה
איננה נותנת לההון, להקפיטל, | שום. ריוח ‏ בהכנפות
האגורות; ‏ היא משלמת בעד הכסף המובא לה רק הרבית
זמועטה לפי ערכה בשוק הפיננסים בעת ההיא, וממעטת אותה
(את. הרבית): עד הריוטא האחהונה. הריוח. יתחלק -ר ק. בין חברי
האגודה, בין עובריה ופועליה בשוה: ובערך. לפעולות שהביאו להו

החכם הנורע הפרנצי, ‏ 6166 18166[ ,= אומר!: ,תכונתן
היותר. נכברה \ של האגודות: הקואופרטיביות אנו מוצאים. בוה,
שהן = אונן | משביתות ‏ את הקפימל, כי ‏ אם נותנות "לו את
המקום. הראוי לו לחיות ל כל יחי וצר בידי ה ע מל יים והפועלים,
ולשלם בעד טרחתו לפי תועלתו,

בעת. אשר במקומות. שאין. שם קואופרציות. יקח לו הקפיטל
את. כל הרוחים, = והעמלים יעברו רק לטובתם ולהפרחתם של
בעליהההון, אנו מוצאים, = שבקואופרציות, = להפך, יק בלו
הרוחים רק העמלום, ובעליהחהון יעבדו לטובת = הפועלים
והעובדים.

הסמנים המובהקים. האלה אשר גבלו. גרולי: יוצרי: הרעיון
של ההתאגדות, יהא לנו למורח דרך להבחין, בין האגורה: הא מתית'
הנוסדה לטובת. האכר הפעוט. והאגורה אשר מנדנציותה להגדיל
הונם של בעליההרכוש. --

החכמים. מנו חמשה. עקרים. בקואופרציות ,

העקר הראשון, כי כל חכר האגודה משתתף בעצמו
בעבודתה ובפעולותיה שהתותה לה. ‏ לא המניה, ‏ לא החלק. של
ההון, שהחבר. מביא. בראשות. ‏ התיפרות = האגודה, ותן. לו משפט.
\ חבר, | כי אם ההשתתפות ‏ בעבוחה. התמירית. הממלאה. את כל:
הצרכים. המיוחרים ‏ של אישי-החכרה, -- היא תתן לו חלק. בין'

איזו עול פעלה להן? מדוע הן. עוברות, לצד אחר של הרחוב כשהן
פגשות. אתה? מדוע. הן נחבאות. כשהיא נכנסת אליהן? --את זאת. לא הבינה
בשום אופן.

-- צפרא טבא , בתיה, מה אצלך. בחבילה וו?--היא פונה לאחת
ממכירותיה כשהיא נפגשת אתה ביחוכ--מה סחרת?

--.ברן--עונה ‏ בתיה--קנותי . אצל בריל. האדופ.. בשביל בתי תתיה,
בעוד שני. ורחים: אנו: חוגגום את חתונתה בשעה טובה ומוצלחת עד מאה

> ועשהים שנה.

-- אמן, = הראונו. בד לא = רע.. וכמה שלמת ‏ מחיר - האמה?--שואלת
שרה-הבקה בהוצואה קצה הבד ומשמשת ‏ בו והופכתו מצר אל צד +
-דרש רק עשרים אנורה ולא זו שעה שלמה,גרוני נחר, אלא שברוב
עמל עלה לי להוציא מידו בעד שמנה עשר,
--- המ , , : הפחורה איגנה רעה כלל . . . נכונה אני בכל זה להשבע,
שהבר. שקניתי לתכריכיה של דינה'לע לא היה גרוע מוה ושלמתי רק
שש-עשרה י .+
בְתִיה נשארת .על מקומה כקפואה ועיניה לטושות מלאות בעתה . היד
האוחות את הבד הועדת והיא קוראת חורה מבעס !
-- הנך מטורפת!... התדעי מי את?
והיא בווחת +
" שרה רבקה מבטת אחריה בתמהון ואינה וכולה להבין מה קרה. פתאום
את בתיה. ,
וכשהן נפגשות אחר-כך מפנה' בתיה את ראשה ועוברת בחפזון +
-- אצל. מי קנית: את הנרות ?--- שואלת שרהחרבקה את שכנתה, בשהיא
נבנסת לביתה -בליל שבת אחרי. ברכת הנרות +
-- אצל לובל אפתר'ם. ובי מה ?
-- מצאת לך מקום טוב לקנות , .רותיו מעלות תמיך עשן וצחנה, גם

אני הייתי לפנים אחת מקונותיו, אלא כשמת יוסילע שלי, | בערב שבת היה

הדבר, ושלחתי לקחת גרות אצל שומעלע. הוקן והדלקתו למראשותיו והאירו,,
האמיני לי ער מוצאי שבת אחרי ההלויה, ומאו אני קונה תטור אצל שימעלע,

/ ו

רעד עובר בכל גופה של השכנה והיא טמהרת להפטר ממנה + .

-- לאן. כק תחפוי מבוהלה?-- עובכת | שרה"רבקה ‏ בעד אשה צעירת >
אחת. העוברת על יד חלונה, ₪ 6%

-- אללי לו!. .. מה את פחה ? . . . מווו הבוקר. עובתי ‏ את' הילדים
גלמודים , . . עוד. לא אבלו כלום , אויה. לי !

-- הו, ילדים., ילדים !-- קוראה שרה-רבקה באנחה -- ובי' כלום יש'
לי רגע של מנוחה > בשבילם ?‏ הלב רועד. תמיד . היום מצבה , מחר'נרות/
קדיש , חון, שמש .,. כן כן, יקירתי + + 5

אלא שואשה הצעירה אינח יכולה לשמוע יותר +
עליה והיא מתעטפת ורצח הימנה +

ופחרפכזה. היה נופל. על. כל

פחר נורא. נופל

איש שהיה נפגש אתה . היא חדלה; כבר

לעורר רחמים +
-- ויח בית הקברות היא מביאה אתה! -- היו הנשים מתלחשות +
-- בר מינן. נודף. הימנה,. רחמנא. לצלן !

ו
בל מה שהתקרבה אל. המתים התרחקו ממנה החיים, וכל "מה שהתרחק
ממנה החיים נעשו לה המתום אהובים וקרובים עוד יותר..
היא לא חשה עוד את ו/כאב של לב אם שבולה , הילדים הו שלה
כמו שהם עכשיו, | הסצבות היו ילדיה., היא שכחה -ולא. הוכירה עור את +
הימים שבהם היו ילדיה חיים + 0 הףָ
מים דלוחים. היו. רמעותיה, | הורידה . אותם מתוך. ההרגל. אלא. שלא "ו
נגעו: עוד. ללבה , היא בכתה לפעמים ‏ משום שגם אחרים ‏ נוהגים'. לבכותי
על מתיהם +
ומוור : היה הדבר לוא שאלו אותה פתאום אם רוצה היא בתחיתם
של ילדיה + 7
ויש שהרגועה לפרקים את נפשה, שבאותו היחס שמתיתסים אליה
הבריות. יש קנאה כבושה, 2 2 ל
\\ מגפה אם התפרצה ותפיל חללים, או כשהד. החיים ‏ הסואנים הגיע. גסי
לאוניה, ותשמע על דבר בהלות ואסוגות ומלחמות - וקרבנות \ אדם , == אן. היו
1

קל

6 > העולם 3 גליון יו

הלק רו רהש .שד הבלא טיב המהכ קש הבמב ה מבמבמככם בבמ ומד דצ ו המה יל טל ו הרטטנה במתשם משבל- מק שג מכם- .קצב 2.1 השק שב-שש

בוניה ובין מחויהדעת באספות. האגורות שיר אבי-הקואופרציות העקר ה של ישי. כל החברים משתתפים באפפות הכלליות,
בנרמניה, ריפאיזן, לא לקחו אפילו מניות ראשונות מחכריהן, = ולכל חבר או חברה יש רק דעה אחת : אחד המרבה במניתו ואחר
קרן-המלואים (פונד רזרוי) יאסף בכל האנודות מהרוחים, ‏ והוא הממעיט, כל החברים שוים בזכויותיהם ובחובותיהם
שייך. לכל האגודה, ולא: לחבר פרטי ולא לאגורה מרכזית ולא | המוטלים עליהם. הרעה שיש לו באספה לא תוכל להמסר
למוסד אחר, ‏ אפולו מוסר = עממי. השתתפות החבר ויק בהונו = לרעהו, חבר האגורה, כי אם לאחר מכני. ביתו, אם הוא בעצמו לא
ובכספו, וכמו כן השתתפות איזה מוסד צבורי, אפילו בנק עממי, = יוכל להשתתף באפפה. -- אספת כל החברים בוחרת בכל שנה
במעשה האגורה, לא תתן להם הצרקה להיות בין מיסדיה ‏ ובין = ושנה ועד של הנהגה, וגם ועד לבקרת אשר יבקר לא פחות משלש
מחוי-דעתם : החבר ‏ ההוא או המופד ההוא יכל. לקבל רק את | פעמים בשנה את כל עניני האגודה, חברי הועד לא יוכלו לקבל
הרבית. הנקצבה בעת ההיא. ולנו חשוב' הדבר הוה בפרט, יען | שכר בער מרחתפ; רק בפוף שנת העבודה, אחרי שערכו חברי-
בי בודאי תצטרכנה האגודות ‏ לעזרת-כסף מהמופרים הצבוריום = הועד וחברידהבקרת חשבון פרטי מכל פעולותיהם וממצב האגודה,
שלנו כמו יק'א, קה"ק לישראל, אפ"ק וכו', ועל ‏ פי. העקר הזה = תוכל האספה לקבוע לחברי ההנהגה סכום. מצומצם מריוח האגוחה
לא יוכלו המוסדים האלה לשלומ באגורות ולהמותן כפי חפצם | בעד עבורתם לטובתה. החברים שהופקדו ‏ להיות ‏ רואידחשבון,

ורצונם הכביר. -- גובר. ומוכיר, מקבלים שכרם כאנשים פרטים המשרתים בעבורת
העקר השני, ההוחים אינם מתחלקים בשום אופן לפי האגודה, והאגודה ‏ קובעת להם שכרם ,--
"כמות המניות, כי אם רק לפי סכום הפעולות ותקופת העסקים העקר הרביעי, כל חבר של האמרה ערב בער

שעשה. כל אחר מחברי האגודה, ‏ כלומר כל מה שפעל איזה חבר = כל עבודתה והוא אחר אי ב רכושו וב נפפיו. ישנן אגודות,
יותר. לצרביו. ע'י האגודה, כל מה שלוה יותר מחברו, כל מה שאחריות החברים מוגב לה, וישנן כאלה, שאחריות החבהים
שהכנים תבואה למכירה יותר מחברו, כל מה שקנה חמרים" בלתי מוגבלת, חקר דברי הקואופרציות יראה לנו לדעת,
וצרכי בותו: או צרכי חקלאתו יותר מרעהו, -- כן יגדל הפרוצנט כי האנודות תשאפנה לעבוד ‏ באחריות בלת-מוגבלת,
של הריוח שהוא מקבל מכל הרוחים שקמצה האגורה, וכ הרבר" יען כי הבנקים והפוחרים הגדולים. יתנו אמנה למעשה אגורות,
באגודות המרכזוות, שהרבהה אחת מהאגודות הנאגדות למלא את = אשר יסודן בערבות שלמות של החברים,

צרכיה\ ע"י האגודה המרכזית, יותר ינדל נם סכום הריות על הראשון. אשר החל ליסר קופות של מלוה, קופות משותפות,
| חלקה. בהתחלקות. הרוחים ‏ מנכים בראשונה סכום מוגבל לקרן- = בין המתישבים באיי, מנהל האנגלודפלשתונה בנק, ז.. ה, ליבונטין,
המלואים של האגודה, ‏ כי כל מה שהולכת. וגדולה הקרן הזו , = אומר במאמרו ,אגורות ‏ משותפות בעולם. ובעולמנוי + ... ,אצלנו

כן. יתוסף עוז ועצמה להחברה להגדיל את פעולותיה משנה לשנה, | החברים ערבים כל אחר לפי מדת הסכום של הקרריט הנקצם.

אחרי"כן משלמים את הרבית. לחברי האגורה (הרבית שמשלמים בעד = לו. התנאי הזה להגדיל ‏ את מרת הערבות של החברים,. היה
הכסף הלקוח מהבנקים או מוונשים פרטים תבא בכלל ההוצאות של = מוכ רח, מפני. כי קשה היה למשוך את החברים. לקופה של
.= עסקודהאגודה), והנשאר ימסר להחברים לפי ערך עסקיהם, כאמווי, .= ערבות ‏ בלתי מוגבלת... ולהלן מתאונן ‏ העסקן ‏ הזה, כי הסרה

זורמים בלבה גלי אושר, שבטוחה היא בילדיה וסביבה הם כולם. ומאחורי החורשה התחילה זוחלת עננה כבדה , חשפה, מעיקה בעופרת

-- אללי לי!--היתה משיחה למצבות--גוולום ילד מזרועות אמו ושולחים = |תגחן לארץ; ורוח: אדיר הלך לפניה והרים ענני חול, ‏ קרע נגות מהפתים,, ‏

> א הו למלחטה רחןקה, והוא נופל שמה ואין איש יורע קבורתו. לב אם צריך = שבר דלוות מהעצים והכל התערב וישרוק ויפתובב
> להוות חוק מברזל בשביל לשאת כל הצרות הללו, ויכס הענן את השמים, ותשוכ הדממה, דממה אלמה, מחניקה + חדל
והיא הודתה לאל, על אשר רחם אותה. ויתן חגה בעיניו ולא הביא, | הכל מלנשום :

ו ויברוק ברק ויבקע את העננה , ויפתחו השמים וגשם שוטף נתך ארצה ,
ואחר כך. האירה השמש שוב, והחליקה על הארץ בקרניה ברוף, וטהורים

2 ה, היו השחקים, והקשת עם צבעיה המזהירים היתה נוחה ומלאת חן . = לעומתה
ימים רבים. כה עברו עליה בטנוחה + שחקה הארץ כשובב שנתקל ונפל בהשתובבותו וקם וצוחק > ,
רק לעתים רחוקות, רחוקות ‏ מאד, היו מתעוררים ‏ בחביון לבה איזה מהבתים התפרצו האנשים החוצה, וילרים יחפים הדליחו ברגליהם את
רנשות לא ברורים, איוו נימין נסתרים התחילו נוהמים וימוצו ויעיקו לה יש | האגמים החמים ויזו אגלי מים בתרועה וגיל + /
שהיתה \ יושבת. ביום הג או שבת ליד החלון בשעת בין השמשות, בשעה באותה שעה נראה שרה-רבקה. 4 רצה בחפוון בדרך המובילה אל בית
= שהשמש שוקעת מאחורי בית הקברות, הבל טובע בנהר ארגמן , ואנשי העיר = הקברות +
יוצאים לטיל מלאי חיים ושמחים ומקושטים. דרך חלונה עוברים ‏ אנשים. עם העצים הפיצו את ריחם המיוחר . המצבות של שיש התחרשו, הסירו

נשיהן, הורים עם ילדיהם, בחורים ובתולות, והם מתלוצצים ושוחקים ומטלאים. ‏ מעליהן את האבק ונוצצו , והשמש לטפה באותיותיהן ברמחום של והב

את הרחוב. חיים ותנועה, ורק הוא יושבת ‏ בודרה, גלמורה ורחוקה ‏ מילדיה . = וחטמן וצחקה.

צללים שחורים עומדים עצובים בזויות חדרה, גדלים ומתארכים, נגשים בדמטה ושם במורד עמד ככר ריק ועליו שמיכת טיט חלקלקה שטוחה לנובח

אחר לאחד ומתלחשים ומשיקים בפחר, ובאותה שעה היה איוה דבר מתח'ל = השמש ומתיבשת, נתישרה ‏ הארץ, מהמצבות. לא נשאר אף שריד ומתוך. הטיט

להבביד על לבה ולכוצו, ודמעות היו מתחילות ‏ ווחלות על הלחיים הקמוטות: | בצבצו רק עצמות. ;
בשנים האחרונות החלה לחוש אפיסת בחותיה, רגליה ‏ צבו ומתגררות שרהדרבקה קרעה את בגדיה ורצה ברחובות. העיר בקול צעקה נוראה!

ה בעמל רב, ובלילה ‏ תנוד שינה מעיניה ומתהפכת היא מצד אל צד. היא ,

, -- גולד ! ולי ! ילדי |
החלה' לחוש את קרבתו של המות העומד ואורב לה על כל צעד, וקריאה מרה 0

/ 0 ה שה שערותיה ושאגה :
מלאה כאב היתה מתפרצת מחוה: היא ו ה ה 0% ַ זֶּ
--אי
-- על מי אעווב את גוולי? מי ישים ‏ עליהם - עין? מי ידאג למענם? ו ו
<< = ור בשבילם היתה. רוצה לחיות, לונדון , תרפ" +
+ ה

היה יום קיץ , יום שרב . כצללום הסתופבו אנשום , התעלפו חעצים,. 1 : חב יש
העשבים נצהבו והתכוץ הנחר -*‏ ששו הש לכו : % ב 8

נפיון ו

לנו האמונה איש ברעהו, וכל אחד חפץ לבנות ב מה ל ע צמה...
ורכים לא הפצו להכנם אל אגודות כאלה. מיראה, פן יהיה
עליהם לשאת בהפפד שיגרמו אחרים",

ההברים המרים האלה יראו לנו בעליל, ער כמה עור
רחוקה. הבנת מתישבי-ארץ-אבותנו מהתועלת העצומה והכבירה,
היוצאת. מעבורה משותפת ומעזרה עצמית , חשבונות הקואופרציות
מראים לנו, כי האחריות הבלתי-מונבלת לא הביאה
שום הפסר להחברים, ולהפך -- העקר הזה נתן להקואו:
פרציות כח ועצמה להגדיל ולהפריח את. עבורתן : מנהלי החברה
יורעים את האחריות הרבה המוטלה עליהם ולכן יעברו בעסקי
האגודה בזריזות יתרה ובזהירות רבה, נוהרים המה בכל עסק
ובכל מלוה ובכל הקפה. ולא יעשו דבר ער שיחקרו ויבחנו לרעת,
כי הוא נחוץ והכרחי לחבר האגורה, כי ההקפה או המלוה תביא
תועלת נחוצה למבקשה, ומלבד זאת עומדות תמיד האספות
הכלליות של חברי האגורה על המצפה ומשגיחות בעין פקוחה,
כי: לא יפול שום דבר מעילה בקרשי-החברה. --

העקר החמישי הוא ההסכמה החפשית של כל חבר
האנורה, הוא. נכנס אל האגודה בלב שלם ובנפש חפצה, והרשות
בירו לעזוב אותה בכל עת ובכל זמן, אם לא מצא חפץ ורצון
בפעולותיה או בהנהגתה, רק עליו מוטלת החוב להיות ערב בער
פעולות האגורה לשבועות אחרים, ער שיתפשרו ביניהם וער
שיבואו בחשבון עסקיו הפרטים שבינו ובין האנודה. וכן תוכל
האגורה באספתה להוציא ממנה את החבר, אם. יש טעמים חשובים

מאר. לוה,
(המשך יבא)

ונ 6

זיים,

לְתוּלְדות הפועלֶים במושבות איי,

(המשך)

גם פקירות הנדיב שהיתה מופיפה לפרקים לתת נחלאות
לאיזו פועלים שהיו רצוים לה ולצעירי ‏ המושבות כמו בבנות
זכרו יעקב, בר"ל, בגליל העליון, וגם פועלים שהתנחלו במוצא
בעזרת חברות אחרות, כל זה השפיע על הפועלים הנוטים אחרי
קולוניוציה להכריע את ההצעות שעפקו בענינים אחרים. ביחור
גדלה קנאת הפועלים, כאשר ראו, כי פקירות הנדיב קנתה את
השטח הגדול של. מתולה ותושיב בה פועלים רבים בש' תרניו,
וכעבור חרשים אחדים הושיבו. גם חו"צ חלק מחבריהם בקוסטיניה
בכסף אשר אספו לטובת הפועלים, לפיכך כל צער מצר הנדיב
וחו"צ, (ואחייכ ,עורה" ויק'א) להנחיל אדמה למשפחות אחרות
שבין הפועלים, היה מגדיל את תשוקת הפועלים לבקש אמצעים,
שעל ידם יוכלו' גם הם לקבל אחוזות, אף אם תהיינה. קטנות.
לכן: הוסיפו כל הפועלים, שלא הפצו להפרד מהרעיון ע"ד
שכלול, | להתאגד למטרות קולוניוציוניות, . אך בפועל אושרה
מטעם הועד האוריסאי רק בראשית ש' תרפ'א ע'יי אחד העם
בבואו אז לא"י, מספר הפועלים בכלל אז 506, מהם 348 בעלי
משפחות, ו--168 רוקים 6 גם לא כל המספר האחרון היה
פועלים קרקעים, כי מהם רק 84 עסקו בעבודות קרקע, ויתר
4 הפועלים ‏ היו עפוקים ביקבים. בתור = פועלים תמידיים,

חרְשי ברול, הבתנים וכדומה, *כעבור -זמן החל מספר הפועלים

) ,,בספר השגה" שנה ד' מבוא ה' קומהוב רשימות ע"ד כל הפועלים
שנמְצאן במושבות שנת חרפ'א ! : : :

> העולם -35

4

להתמעט מאר, כי אז עברו המושבות לרשות החברה ‏ יק'א
ונפחתה העבירה, וגם יק"א. העניקה כסף רב לאלה שעזבו את
המושבות, * וחלק ידוע מקרב הפועלים בחרו לעזוב את הארץ
בהוכחם, כי: לא יוכו בקרוב לשכלול, וכן הלך מספרם הלוך
ופחות, ער כי נשארו רק כארבע מאות פועלים, ומהם כמאה
היו חסרי עבורה,

בין הפועלים שנשארו באיי נמצאו רבים, שעור הוסיפוּ
לחלום ע"ר קולוניזציה, ‏ אחרי שהנרבות לטובת הפועלים לא
נפסקו, ‏ והיו נדפסות למכביר בעתונים ונאספות בראשי הומיות,
ועור פעם הגיעו לסכום הגון. זה השפיע על הפועלים לשלות
שני שליחים פריזה להשתרל לפני יק"א והברון לשכלל אֶת טובי
הפועלים, והועד האודיסאי מעא לנכון לתמוך לעת עתה בכך
0 פרנק לחרש את הפועלים, עד אשר יהברר גורלם. אחרי
שהצירים לא הצליחו במשלחתם, פנו הפועלים ?וער האוריפאי,
כי הוא יקבל עליו לראוג לגורלם, והוער החליט להשתתף בסכום
של ₪00 אלף פרנק, אם יק"א והברון יוסיפו עוד מיליון. פרנק
לקרן הואת, למען שכלל חלק אחר בתור אכרים וחלק -שני
בתור חרשידבית, בבוא צירי הפועלים לאספה הכללית ‏ של הוער
האוריסאי (בש' תרס"א) התנגדו לחרשת בית וידרשו לשכלל'
מאה פועלים על הקרקע, אחרי האספה נסעו שליחי חו"צ ובני
א"י להתיצב לפני הנדיב, והאחרון הסתפק רק בהבטחה לתת
לפועלים נחלות בגולן, כאשר תתקבלנה הזכיות הרשמיות. סוף
הרבר היה, כי בפועל, רק חלק קטן מהפועלים קבלו נחלות <<
ביהורה . 6, גם פועלים אחדים שבכליל היו בין הזוכים,
לשכלול, אך מסבות שונות נתעכב ‏ הרבר ואיזו מהם. לקחו. את
דמי שכלולם ויתאחיו ביהורה, אגורת הפועלים הישנים מוסיפה
להתקים גם כעת, אבל סימני חיים אינם ניכרים בה, אף ‏ על פי" 3"
שהיא מונה בתוכה יותר ממאה חברים, ואף כי הועד האודיסאי >
נתן להם 15,000 פרנק ליסוד קופה לעורה עצמית,. אחרי שבמעט
כולם חרלו .מהיות פועלים,

אף כי כמעט בכל שנה, משנת תרנ"א ואילך, היו באים ‏ "
צעי-ים חדשים לעבוד במושבות, ותוצאות הפועלים הקורמים ;.
לא עצרו בעדם מהוסיף ללכת בררך שסללו הראשונים, בכל
זאת לא נראו סימני צמיחה במהלך תנועת הפועלים גם כשנסתדרו
לאגורה, ע"ד יחס הפקידות לפועלים כבר הברתי למעלה. יע"י
להוסיף הפעם, כי גם בעיני האכרים היתה, לרוב,' /.ודת
הפועל היהורי גרועה ופסולה, נם כשנמצאו אכרים יוצאים. מן
הכלל ונוטים לקבל פועלים יהודים, לא נמשפה נטיתם זו לומן
רב, גם הם היו מתחילים להשתמט מקבל פועלים יהודים;

החסרון היותר בולט וניכר של הפועלים ההם, אשר עברו
במושבות בשנים הקודמות הוא, שהחלק היותר.גדול מהם לא
שאף להתקים בא"י בתור פועלים, הם נסחפו אחרי הזרם של
חבת ציון, והיו | חושבים את עצמם למאושרים בזה, שבידיהם
ממש יעבדו את אדמת אבותיהם, ולפעמים מפני שלא היתה
להם ברורה אחרת היו נאלצים לעבור במושבות, וכהראשונום
כן גם האחרונים לא יכלו להסכים להשאר פועלים. לזמן רב,
מפני זה חסרו להם הרצון והנטיה להתמחות בעבורתם, כדי .
שיוכלו להתחרות. עם הפועלים הערבים בכל מקצועות העבורה,

,

בעקרון 25 פועלום , ברחובות -- 96., בודי חנין -- 16, בראשון" >,
לציון--103 , בפתח-תקוה--89 , בחררה--20, = בזברון"יעקב--101 ,. בעין ' ,
זיתום-- ,99‏ בראש פנה-- 40, במחנים--4,, במשמר הירדן-- ,4‏ ביסור
המעלה--14 , במתולה--12. , \

2) בחדרה הנחְילוּ 4 פועלים , בפתחהתקוה - - ,4 ,בתל - אבוב"
קנו על יד ודיי חנין -- 91" /

לחי 4

,ו

+ . 7

ו 0 2-4 \

8 % העולם 3%

ה מ רה שש בה -‏ התה וע

ולא עוד +אלא שחלק ידוע: מהם היו: חושבים את עצמם לבחירי
האומה, < שבאו: לעבור. למובת הרעיון הלאומי, ולא' יכלו לסבול
את הדבר. שגם אותם -- הץובדים לטובת כלל ישראל -- יערכו
ע"פ'. כמות עבודתם: ואיכותח," כמו שעורכים את הפועל הערבי,
עור >-חסרון | אחד היה * לפועלים | הקודמים-- וכן גם כעת--שלא
ניתן ‏ להם להתקדם כראוי, והוא, שלפני בואם. לא"י היו חסרי
הרגל בעבורה גופנית ‏ בכלל ונסיון בעבורה קרקעית בפרט, ועל
כלם ‏ קושי: ההתאקלמות' ורבוי ‏ המחלות. 'כל' אלה היו לאבני נגף
בדרך הפועלים, ולכן: גדל צבא הנחשלים, שהיו: מרבים לעזוב את
המערכה. = לפי זה נקל ' יהיה ‏ להבין, איך התיחפו האכרים
לפועלים כאלה.

\ \ האמת ניתנה ‏ להאמר, שלו היו האכרים ירוצים להשתמש

רק בפועלים יהורים לא יכלו להוציא ‏ את מחשבתם לפועל,
אחרו שחפרו פועלים יהודים במרה מספקת, ומלבר זה שהאכרים
היו מוכ רחים לתת עבורה ' לפועלים ‏ ערבים, היו האחרונים
מצמינים בכח גופני, בהרגלם להאקלים ולעבורות הארץ, בכשרינם
לסבול: ובשכרם המועט,. גוסף לזה חוננו הערבים עור במעלה
אחת השקולה מאד בעיני האכרים היהודים, והיא, חסר התפתחותם,
שלרנלי. זה אינם יורעים מה לדרוש. מנותני: העבורה, הפועל
הערבי. היה לאכרים לעבד מוב, המפכים ללון בארוה עם הבהמות,
להוציא ' את השופכין מן' הבית, | לישן את התינוק, לרוץ. כל
הדרך. אחרי החמור. או העגלה. הערבי מסכים לעבור. כל ימות
השבוע. וגם חדשים שלמים ורצופים ולבלי לנוח אף יום אחר,
ובעד כל:זה אינו דורש הוספה לשכרו הרגיל, ובכן, מצר אחר העדר
פיעלים והורים במדה מספקת, ' ומצר השני כל המעלות של עבר
נבנע. ורגיל בעבודה הרבו. להשפיע על האכרים, פי יבכיולרוב את
הפועל הערבי, על היהודי, וכל כך התרגלו האכרים בפיעלים ערבים,
עדיבי לא רק את: העבורות הגפות הדורשות רק כַח גופני, כייגם את
העבורות היותר. קולטוריות כמו הרכבה, זמירה. וכדומה, הדורשות
מהפועל "יותר תבונה, שימת לב ועין בוחנת, גם עבודות כאלה
החלו למסור ‏ בירי הערבים . ואף, שהאברים בעצמם מודים, כי
לעבורות עיוניות, ‏ הרורשות ביחור התמכרות ואמון רוח, מסוגל
הפועל ‏ העברי | יותר מהפועל | הערבי, -- בכל זאת כח ההרגפ
והנמיה להשתמש בפועלים | ערבים כל כך חזק בין"האכרים
היהודים, ער כי לא על נקלה יותרו לקבל פועל יהודי לעבורוז
באלה, ‏ והי מקרים, שהיהודים ‏ מנו גם משגיחים ‏ ערבים על
\ פועלים. יהודים, :6
תקופה חרשה בתנועת. פועלי המושבות שבא"י התחילה אחרי
הזועות. שהיו. בקישיגוב והומל, מאז החלו לבוא לעבור במושבות
צעירים מטפוס חדש, ביחור באו מהומל, הם לא באו רק לספק
> את הרגש הלאומי. לעביר את אדמת. הקדש, ולא מתקותם
להשתבלל. פנו. לעבורה, כי אִם בחפצם להיות. פועלים ממש,
החיים. מעמל כפיהם. אמגם בימים ההם התחילה מלחמת יפיניה,
וחלק ידוע שברחו מפני הגיוס התגלגלו לא"י ויפנו גם כן לעבודת
אדמה, והאחרונים -- מלבר מתי:מעט -- לא. עבדו לשם העבירה,
כי אם מן. ההכרח, ‏ מאין ברירה, בכל זאת | הכניס. הקומץ
הקטן של הפועלים החרשום -- רובם ‏ היו פועלי ציון --- שהחלו
לעבור בחשק ובשקידה,---זרם חרש של חיים בין שדרות הפועלים,
והבורחים מפני הגיוס. היו בטלים ומכוטלים ביניהם, ‏ הפועלים

-ק

= 1) ברחובות קרה בש' תרנ"ג , שאחר האברים הפקיד משגיח ערבי על
פועליו , שביניהם נמנו גם שני יהורים, והמשגיף הערבי הכה את הפועל. היהודי,
ל שדגר את רעהו בשפה הו'רגונית. שאיגה מובגת לו + > ג

א

נליון ו

החרשים הוסיפו לעבור בחשק ובהתמדה, ויתאמצו להצטין בעבורתם,
ויחלו: להסב עליהם את רעת האכרים, שכ"כ התרגלו לפסול את
עבורת הפועלים היהידים ולהמנע מקבלם לעבורה, הפועלים
החרשים הצטינו לא רק בהתלהבותם אלא, וביחור, בהעדר שאיפתם
לקולוניזציה, הורות לוה, שלהם היתה מטרה ידועה ולא שנו
בדמיונות ויסתפקו בחפצם להיות פועלים בא"י, יכלו לעסוק בעבורתם
כרצונם. ולסבול באמץ לב את כל פנגעי המקום ותלאות הפביבה,
הם לא נסוגו אחור' מפני | ההתנגרות שפגשו מצר הקליריקלים
שבין האכרים , קושי העבורה והחום הלוהט לא הוגיעו אותם,
שכרם .המועט לא הבהילם, גם מצוקות המחלות לא הרפו את
ידיהם, ולמרות כל המכשולים הרבים שעמרו לשטן על דרכם,
לא נמאפה עליהם העבורה ויוסיפו להשאר. פועלים, ההתגרבות
להאבק עם המכשולים ולהופיף לעבוד בתנאים גרועים, וביחור
ההסתפקות בשכר מועט וההתנגדות לתמיכות מן הצד היו למורת
רוח להפועלים הקודמים, שהיו מוכיחים, כי אין אפשרות להתקים
משכר העבירה בלבר, ולא חדלו מחלום על דבר בתים, גנות,
נחלאות. וכדומה. גם בין האכרים נמצאו כאלה, שלא יכלו לסבול
אה הפועלים העברים שהיו למופת חי של אהבה. ומסירות
בהתרצותם לעבור בשכר שמקבל הפועל הערבי, ובקבלם באהבה
את היסורים של העבודה המפרכת אז הגוף, בומן שרוב האכרים
נאנחו על תנאי חייהם, וכמעט שהיתה להלכ; פסוקה, שקשה
להם ליתר על הרגליהם ולשנית את דרכי חייהם בהתאמה למצבם;
בזמן שחלק גדול מהרור הצעיר שבמושבות שואף לנדוד לחו"ל
בפסלם את חיי א"י ופרופת האכר בפרט--באו הפועלים החדשים,

שביניהם נמצאו. נם בני אמירים ובעלי השכלה, .וקבלו. עליהםו -.

רק הודות \. לרצונם. הנמרץ, להפרר. .מאירופה הקולטורית ולחיות
בתנאים גרו;ים כמה וכמה מונים מחיי ‏ האכרים; ולא עור אלא

שגם אינם מתאוננים על רוע גורלם ועל כל הסנופים שוסבלו, >

מאליו מובן, שבעבור זה היו" הצעירים האלה לצנינים בעיני בני
המושבית, ‏ גם ‏ נשי ‏ האכרים לא יכלו להשקט בראותן, כי גם
עלמות שבאו מאירופה אינן מואסות בעבורות קרקעיות ובהעבורות
הגסות ‏ שאין נשי המושבות נטפלות להן.

כשהקעוררו בשנים האחרונות חו"צ וציונים לתמוך בידי
הפועלים בסכום של ארבעים' אלף פר. לא מהרו הפועלים
להושיט יד ולהקדים אחר את השני להנות מהתמיכה. חלק גדול
מן הפועלים החדשים התנגד לגמרי להתמיכה החדשה ויתיחפו
בשאט נפש להצעה זו, שרק תפריע את הפועלים ‏ מעסוק
בעבודתם כראוי, וחלק ידוע היה פוספח על שתי הסעיפים אם
לקבל או לרחות את התמיכה, גם אותם שנטו. לקבל את התמיפה
התבישו וימנעו מהביע תיכף את הסכמתם, התמיכה הנ"ל היתה
לסלע המחלוקת. באספות ואגודות הפועלים, והיחה מולידה. וכוחים
נלהבים בין בעלי | המבטים. השונים, והמתנגדים לתמיכה. היו
לרוב ‏ מנצחים ‏ את המסכימים . האכרים והפועלים הישנים לא
יכלו ‏ להבין. ולהשיג את עקשנות הפועלים לבלתי קחת את
התמיכה, זה היה אולי. החזיון ‏ הראשון, שימצאו מנדכים הרוצים
לתת ואלה, שעליהם היה לקבל את התמוכה בסבר פנים, ישתמטו
מהנות ממתנה הגונה; לפיכך קפצו הפועלים הישנים ויוריעו, כי
מכיון שהכסף מוקדש. לפועלים : שבא"י, הם מוכנים ומזומנים
לקבל את התמיכה בנפש ‏ חפצה,,, אחרי פשרות וותורים שונים
מצד המתננדים לתמיכה. הכריעו המסכומים, אך בתנאי כי הכסף
ינתן. לבנין : בתים שישכירום. בזול להפועלים,. אף ההחלטה ‏ טרם
יצאה לפועל, אף כי כברי עברה עליה יותר משנה, מפני

-

שהפועלים ‏ לא נטו. לחיות מן הזריזים ונשכרים, ‏ אח"כ. הופוע בין,

הפועלים קומץ קטן, ששאף ‏ גם כן להשתכלל ‏ על ארמת פינ'ה

הברו ,אחחות וקדמה' בעיר. זו לאספה רבתי והחליטו,

> העולם 3% 9

שע"י פתח תקוה, אך גם האחרונים ‏ התרצו: רק בתנאי, שתנתן
להם. הלואה על שבע שנים בערבון האפ"ק, כי הם חפצים מאד
לשלם את כל המגיע מהם. בזמן האחרון יצא הדבר לפועל,
ואדמת פ' שנקראה בשם ,עין גנים" נחלקה בין 80 פועלים, גם
בבאר יעקב התנחלו בחרף העבר אחרים מהפועלים החרשים,
שהיה להם מעט. כסף, הפועלים האחרונים נכהלו מהראשונים,
שהיו שואפים רק לקבל את השכלול .ולא שמו לב לסלוק החוב,
בוה, | שהם,: להפך, מהצער ‏ הראשון ‏ נותנים | בעצמם סכום
ידוע ודואגים, שיתר הכסף שינהן להם בתור הלואה ולא בתור
נדבה ינתן להם ע"פ תנאים כאלה, שאפשר יהיה לפרוע את החוב,

(פוף יבא)
₪
06
בן:משה., 2
מכתבים מו רץישָרָאל.
בימים. האלה קרה. בסג'רה. מאורץ, שגרם | להתעוררות
גרולה. פיפ .ובמושבות. ‏ אצל פג'רה נרצחו שני צעירים עברים,
המעשה ‏ כך היח : | אצל - ערבי: אחר = פמוך לפג'רה, = חמפן
ודוע ורגיל \ בהטלת ‏ איכה. על- כל הסביבה,- שברו.. שני יהודים
צעירים סוסים: לבא בהם לפג'רה. היהודים קצבו לו שכר והתנו
עמו, שיביא אותם לסג'רה בשעה קצובה . בדרך. התחיל. הערבי

מתאנה להם, נפלח ביניהם קטטה, החמסן חשב' שיש לו עפק
עם ,ולר:אל:מית" והתחיל מתנפל על בני-לויתי, התחיל חומם

את הפציהם, ואז, רק אחרי הרבה דתראות,. הוציא. יהודי אחד
אקדח וירה בו והמיתו, עוברה זו ודאי שהיא מעציבה מצד אחר,
אבל צעירים אלד, למצער, לא עשו מה שעשו אלא מהיך הגנה

על חייהם, ובמקום א זה שלמו ‏ להם. כלומר : להיהורים, ‏ ודוקא
ליהודי סג'רה, שאין להם שום שייכות ‏ לצעיר ‏ המורה--שלמו
במארב. ארבו להשומרים. העברים, העומרים ‏ על משמרותיהם

עלילה. זירו: בהם מתוך הסבך והמיתו שנים. בהם,

את החוב. לזכר ‏ שני החברים ההרוגים שלמו בכָל ארץ2
זשראל ' באמונה, אבל ביחור הצטיינה בחומה אזכרה וד שביפו,
באולם גדול מקושט שחורים ההאסף קהל גדול מאד, וספדנים
שונים מכל המפלגות הורידו דמעות חמות על קבר הקרבנות,
קרבנות-התחיה ולא של הגלות, הספדנים בכו אבל גם מצאו
לנו תנחומים. בעזמתם של שני הצעירים הללו ובמפירותם לעבורתם
הקדושה---עבורת. כבוש העבוהה. יודעים ‏ היו אלו, שערבי הסביבה
שונאים : אותם כמסיגי. גבול, יורעים היו, שחייהם בפכנה ביחור
עבשו אחריי ההריגה' של החמפן-- ובכל ואת נשארו על משמרותיהם
ולא עזבו את הנטירה, שכבשוה -בכל. כך. עמל והפצרות: דוממים
ואבלים. עמד כל הקהל הגדול, אבל נכר ‏ היה, כי. לא ינוטו
עובדי .התחיה מן המערכה אפילו אם תגרלנה האבדות ‏ פי שבע,
,שנים נפלו ‏ ועשרות יבאו על מקומם"- -צללו = באויר | רבריהם
של הנואמים,

ובאותה השעה כבר רחפו באויר = ראנות יותר. עמוקות,

> מקושטא \ נהקבלו. ידיעות ע'ר המהפכה ומרר הצבא, הועדים

המקומיים של. ,אחדות וקדמה" קבלו פקורות לחזק את הקונסטי:
מוציה. ולשמור. את המקום מבלבולים ופרעות.

ירושלים נתבלבל'ז לגמרי, למרכוההעבודה נעשתה--יפו, ‏ זו
העור, ‏ שיד ,אחהות ‏ וקרמה". בה על העליונה, .שהתריעה. בכל
כך התלהבות לקראת ,החוריה" ‏ בימים הטובים. ראשתקד, נתכנסו
ראשית,

7

לפדר בעיר רמונסטרציה גדולה כלפי המהפכה הפתאומית, ולעורר
את העם מחדש לטובת הקונסטיטוציה.---הועד של ,אחדות. וקדמה*
פנה גם בבקשה להחברה. היהודית ה אחרות הישראלית הלאומית" *)
(החברה הרשמית היחירה הירועה להם), שתואל להשתתף
בדמונסטרציה .זו בכל ‏ חבריה, ‏ יהודים ‏ אלו היו היותר = רצויום
להועד ‏ לצרך דמונסטרציה פומבית זו, מאחר \ שכלם. ירועים
למתקדמים, כלם מדברים ערבית ורובם לבושים נם תלבשת
ערבית, אבל החברה היהודית לא רצתה לקבל את ההומנה, אלא
אחריי שהתחייב הועד ,בהן" שלו, ששום דברי גנאי ובזיון כלפי
השולטן (עבדול-המיד) לא יהיו נשמעים ברמונסטרציה זו יודעים
הם יהורי ‏ המקום כטה קדוש השולמן להמאמינים ויודעים הם
ג"כ כמה' קל הדבר להלות את כל הקולר. בהם, בהיהודים;
ולעשות -אותם אח"כ לשעיר. לעואזל,

| הרמונסטרציה עלתה יפה, נואמים שונים הלהיבו את העם
לחרות ולקדמה, הקימקם נשבע בהקורן להשאר נאמן להקונסטיג
טוציה, ראש בית-המכס (ג'כ ‏ ,תורקי צעיר") נשבע, שלא ישלת
לקושטא גם פרומה. אחת כל זמן שלא. תתבסס. הקונסטיטוציה
כהוגן. סיועם ‏ של היהודים = היה נכר. ברמונסטרציה זו ביחוה.
חברי החברה ה,אחרות הישראלית הלאומית" באו כלם בבת-אחת,
מסודרים ורנלים ביריהם, בשעת הדרשות התערבו אלו בין
ההמון הערבי והסבירו לו את מהות הענינים, הסבירו. לו מה:זה
קונסטיטוציה ומה זה חרות, ולבסוף, ‏ כשנפו איזו בריונים לעורר
מהומה ‏ בי הקהל (שכורים. היו ע"י כתת המשמרים) הפתדרו
החברים ולקחו | את הרגלים בידיהם והפיעו | את כל הקהל

לתהלוכה. ברחובות, | תהלוכה. מולהבה = לבבוד' הקונסטיטוציה,
הר"ר ‏ ש, | מויאל קבל. אח'כ הרבה מכתבי ‏ תורה = מראשי
היעד ‏ של ,אחדות. ‏ וקדמה", | מהקימקם *ועוד, = כלם, ‏ הבליטו
את התבגרותם ‏ המדינית | של היהודים והתנהגותם | הטקטית

באותו. היום,

המעשה השני של ועד ,אחדות וקדמה" ‏ לבטחון הפרר
המקומי---היתה ‏ ההצעה של. יסוד ‏ מיליציה ‏ עירונית, גם הפעם
פנה הועד ראשונה להיהודים וגם הפעם נענו לו אלו ראשונה,
נענו ואחוו בהצעה בשתי ידים. במשך של יום אחד נרשמו
כיותר מחמשים צעירים עברים, שהביעו את חפצם ‏ לעמור. מוכנים
ומזומניס. להנן על הפררים בנשק ביר, לפי ההצעה צריכה. היתה
מיליציה זו להבחר מתוך כל הלאומים השונים שביפו, תחת'
השגחתם של אופיצירים תורקים, צריכה היתה להתחול . בלמורי
תכסים, בלמורידיריה, ועוד, אלא. שבינתים ההחיל האופק מתבהר"
קמעא, קמעא, והמיליציה יררה לע"ע מן הפרק.. וצריך. להודות,
שגם הפעם היו היהורים השמחים ביותר = בידיעות ‏ שהתחילו. +
באות ‏ מקושטא,

למחרת"יום המלכו ‏ של מחמך החמשי נערכה חגיגה
רשמית. הפעם כבר נפנפו הרגלים. על כל בתי העיר, הפעם'
כבר התקשמו כל מוסדות הממשלה (את בית פקורות העיר "
קשטו תלמירי ,מקוה ישראל"), כל- חיום עבר בהלולא וחינגא,
שחטו קרבנות, עשו עור טקסים שונים, ולאט לאט התחילה
השלוה הקודמת לוקחת לה שוב את מקומה בהלב, וגם ביום הוה
לקחו ‏ היהודום . נדול, מלבר באי-כח רשמיים שבאו ליפו"
מכל המושבות הסמוכות באו באותו היום להשתתף באופן רשמי
בחגיגה באי. בח הבנק, ,גאולה", | לשבת:המוריעין* ועור. ‏ במעמר
קריאת הפירמן. נמצאו כל רבני. העיר ‏ והתומרת. העברית ,נ".

לֶ *) חברה וו נוסדה ע"י הד'ה מויאל מתוך היהודים הספרדים ‏ במטרה
לחרים את רוחם, אבל יש בתוף החברה גם הכרים אשכנוים אחדיםי 2

10

ציון". ובערבו של אותו היום נערך מטעם היהודים, או. יותר
נכון: מטעם החברה ,האחדות הישראלית הלאומית", בנקט מיוחד
לשם נצחון. החרות, בהבנקט השתתפו מלבר כל תושבי:היהודים
שבעיר (והרכנים בראשם) ,הסלת" של הנוצרים, עשרים איש
מהיותר ‏ חשובים. שבחברת ,אחרות וקדמה" (בהם שנים עשר
אופיצירים), המופתי, (הכהן הגדול של המושלמים), הכהן הראשי
של היונים, ועור הרבה מפקירי הממשלה.

הבנקט נערך בביתו של הד"ר מויאל, נערך באופן מצוין,
בטעם. בחן. ‏ ראשונה הקריאו את הטלגרמה הרשמית. בדבר
התכתרותו של מחמר. החמשי, ונשיא החברה, הד"ר. מויאל,
הציע לפני. כל הנאספים לקבל עליהם את מלכותו של מחמר
באלה. ובשבועה.. הרבנים שנמצאו באותו המעמר. ישבו בתור
בית"הדין. והיהודים נגשו אליהם אחר:אחד לקבל את עול המלכות
בחקיעת-כף, ובקנין סידור. אח"כ נשלחה מטעם החברה להשולטן
הטלגרטה הלקמן + --- ,אדוננו השולמן הקונסטימוציוני מחמד החמשי!
= אנחנו חברי החברה ,האחדות הישראלית הלאומית", מבני בניהם
| של אותם ההרוסים. והשרודים, שאבות:אבותיך קבלו לפני ארבע
מאות שנה תחת. הפותם. בכל כך. אהבה ורחמים, נתאכפנו היום
-לחוג ולשמוח. ביום עלותך. על כסא מלכותך .. קבענו. בי"ד יהודי
מהרב. של ירושלים, הרב. של היהורים העותומנים והרב של יהודי
אירופה. ביפו וקבלנו עלינו את מלכותך באופן דתי אמתי, שלא
היה כמוהו מיום גלות ‏ ישראל מעל אדמתו, נשבעים אנחנו
להיות . לך. נאמנים בנופנו ובממוננו במשך כל הומן שאתה תהיה
נאמן להקונסטימוציה. שלנו, ואנחנו כפצירים בהוד. מלכותך
שתקבל.. ברצון. את ברכותינו = הנאמנות", : ועל 0

= ש, = מויאל -- ראש = החברה; = מאיר ‏ דיזגנוף -- הפנן; = יהושע
= אברביה -- המזכיר +

אח"כ התחולו נואמים נאומים כענינידדיומא., הגברת מויאל,

סופהת. ירועה בספרות הערבית, העבירה לפני הנאכפים סקירה

בללית ‏ מחיי: שני | השולטנים?האחים. הרש גם הרב ר' א"י

קוק --- הרש בשבחו. של העם ההורקי, המקבל גרים באהבה.
| ממילא מובן, שהמושלמים והנוצרים דרשו יי בשבח היהודים,
בשבה: מדותיהם הטהורות. וכו" וכו', הבנקט ארך עד השעה
השניה: בלילה . 0
-->-06 7-90
י. ‏ גרינבוים.
: מכְתְבִים. מפולין.
4
יאן. ילינסקי והאנטישמיות הקליריקלית +

בחודש אפריל שעבר מת יאן ילינסקי, ‏ יוצר האנטישמיות חקליריקלית

עורך השבועון ‏ ,ראלא", שהיה כלי מבטאה במשך עשרים ושש שנים,
רשימות קצרות | גדפסן אחרי מותו ברוב | העתונים הפולנים - היוצאים
בעירְנו , וכמעש. כולן | פפרו בקצור היותר ‏ נמרץ ‏ את תולהותיו, הברו

דברום אחדים על כשרונו הפובליצוסטי , על גנוגו החד יותר מדי,. על מלחמתו
ביהודים -- ונזה. הסתפקו , רק עתון יומי אחד ,דוין, התאונן מרה, שילוגסקי

| בפעולתו הרס את כל. בגין ההתבוללות , שנכנה בשגות הששים של -
העברה , מהעתונים הפולנים השבועיים רק שנים הקדישו להמת מאמרים יותר
גדולום + ,מישל ניפודליגלא" -- כלי מבטאם של החפשים ברעות ו,שטאנדאר*
-כלי מבטאה של ,הדימוקרטיה ‏ הנוצרית", והנה נפלא הדבר, ב שנוהם
נדון ‏ ילינסקי לכף חובח. בראשון מתואר הוא בתור גוכל ורמאי, ‏ ארם שלא
חת לפני 6% בימים ‏ היותר גוראים לפולון , שעשה ,געשעפט" על השנאה
ליהודים , שהמיט חרפה וקלון על הספרות הפולגית ועל כל העם, ובשני: -
בתור דימגוג שהשתמש בחנא. הרתיות ‏ וגבא. רק לשגאה ולרריפות היהודים,

: ובכל פעולתו. הפיט 77 חרפה 0 הנוצריות ור לה רעה. רבה + ה שטאגראר" :

תמיד בהשפעתה המזיקה של ה,ראלא*" . רוצה אפילו ‏ לקוות עכשיו,

שנלחם
שאחרי מותו של ילינסקי יבא שנוי לטובה במצבה של התנועה הדתית
בפולין , שעל ירי מעשיו נתעכבה בהתפתחותה .

ובאחד העתונים המוקדשים לשחוק ' ולסטירה נדפסה תמונה של חגיגה
'הודית ברחוב נלובקי (רחוב שבו גרים רק יהודים) אחרי שהגיעה שם השמועה
עיד מותו של 0 ותחת. התמונה רשום --- הגיגה שנית של פורים ,

העתונים שלנו הקדישו ככר רשימות יותר גדולות ואפילו: מאמרים
שלמים להמנוה ופעולותיו , אמנם לא נרגשה בהם רוח של חגיגה , שהרי
פעולתו של ולונסקי הביאה פרי, וקשה לקוות, שבמותו תמות. גם שוטתן
האנטישמית . בהשקפותיהם על אפיו של המנוח , על עוך פעולתו ‏ כמובן
קרובים הם להשקפתה של ,מישל גיפודליגלא" וכמה מתארים אותן בתור איש
בליעל , שרצה להוציא עתון מתקדם והוציא עתון אנטישמי תחת השפעתו
של יסקייחוינסקי, * ומפני החשבו בתור איש רודף בצע , שכל האמצעיום היו
טובים ‏ לו עד --- להתקשרות ‏ עם הרוסיים האמתיים, ‏ על החזיון הצבורי רב
הערך , שמתגלה בפעולתו של יליניסקי , פעולה נמרצה של 26 שנים, פעולה
של אדם שהיה הראשון שזרק מרה ביהודים, אחרי שהושוו בזכיותיהם ט"י
וילופולסקי ובששטת ההתבוללות משלה ממשלה בלתי מוגבלת , --- על חזיוז
זה לא עמרה כלל העתונות היהודית כמו. שלא עמדה העתונות. הפולנית +

וב,ראלא" עצמה הוקדשו, כמובן , עמודים שלמים בגליון , שיצא אחרי
מותו של העורך: למבתביהם ותלגרמותיהם של עוזריו: במלחמתו , מוקיריו
וקוראיו -- זר דפנים על ארונו של המת . והמכתכים והתלגרמות חתומים

רוגם בשמות בישופים וכמרים קטוליים,, ואפילו שם הארכי:הגמון הורשאי
אינו חסר, ומספרים הם בשבה אדם זה , שנלחם כל ימי חייו. עם האוים
הפנימי היותר. מפוכן של הפולנים , המוצץ את דמו של חמון העם , המרעיל
את תפ .

ונפלא הדבר,. בנו של ולינסקי ויורש כסא העורך שלו, בדברן על
פעולתו ‏ האנטושמית של אבין , מוצא לנחוץ , להרגיש ; שכל ימי פעולתו של
אבון. לא היו פרעות ביהודום בפולין,. כי העם הלך ‏ אחרי. האמרה- שנתן
אביו: ,לא נכה את היהודים אך לא נמפר את עצמנו בידם" + ובכן מצד ידוע
הגדול ולונסקי להיטיב לא רק אתגו, אלא גם עם עמו לכל הדעות, שהוי
מימי הפרעות ברוסיה לא חדלו הפולנים להתגאות ולהתהלל בזה, שלא
התחוללו פרעות בפולין +

יאן ילינסקי יסד את עהונו פראלא" בשנת 1888 , בלומר כשנתים אחרי

הפרעות שהיו בורשא , שהרפו בפעם אחת את האידיליה. של החיים המשותפים
של היהודים והפולנים , בגי ארץ:אחת , כמו שהם נקראים בפי האוחזים בשטת
ההתבוללות משני הצררים, אולם עוד קודם לזה בשנת 1876 הוציא את
מחברתו האגטישמית הראשונה : ,היהורים הגרמגים ואנו" .

במחברתו זו וב,ראלא" בשנותיה הראשוגות , לא התרחקה האנטישמיות
שלו כל כך מאותה הרגילה בפולין , אפילו מהשקפותיהם של אוהבי ישראל
מפורסמים ‏ על צררים ‏ ידועים מחיי היהודים , ולא קבלה ‏ עדיין את צורתח
הקליריקלית והשחצנית . = יאן ילינסקי יצא למלחמה לא נגד היהודים והיהרות
בכלל ,‏ לא ננד התבוללותם בעם 8 אלא נגד התגרנים היהודים המזיקום
תות הארין, המוצצים את דם האכר, ונגד הפיננסיפטים היהורים שפן
מקדישום מהונם לטובת האריץ, ובכלל נגד כל המנהגים המפרירים ‏ בין. שנו
העמים , בראשונה היה גם הוא בין מצדרי שיטת ההתבוללות. הגמורה ,
ובהתפתחות ‏ המסחר הפולני., ‏ בחברות המשותפות , שמראשית פעולהו הטיף
להן, ראה אמצעי לא לדחף את היהורים מן הארץ. אלא להכריחם לעבור
לטבורות יותר פוריות ,. היהודים צריכים להטמע טמיעה גמורה, שום יחס וקשר
ביניהם ובין יהודי חוין:לארץ אי:אפשר לפבול , לפי דעתו, וחשוד היה בעינין
הרבר, כי העתין היהודי בלשון פולנית ,איזראעלימא", שהיה כלי מבטאם
של המתבוללים , ה יה רגיל להביא יריעות מחיי היהודים בחוץ "לארץ , כשהצטין
איזה. יהודי באשכנז' או באנגליה , עטק בעברס של היהודים בככל הארצות , '
ומעט מעט בא ילינסקי לידי מסקנא, שהתבוללות זו אינה +לא תחבולה חדשה
של היהודים להכניע את הפולנים , לנצל את הארץ,

ובהשקפות ‏ כאלה לא היה ולינסקי ‏ חיחיד ,= אוהבי ‏ ישראל , = עורכי
העתונים המתקדמים , אותם האנשים, שקרא. להם וליגסקי ,עדי חיהודום" +
גם הם ררשו מהיהודים טמיעה גמורה, ובמציאות מנהגים מיוחדים ,‏ עדות

מיוחדות , במלה אחת ,‏ בכל מֶה שמבריל אה היהורי מהפולני ראו לא רק

גליון יו

> העולם 36

זו

של השנאה
האחרון היה
ממש לרומת

מפר ע, פהות ‏ או יותר חזק של ההתבוללות , אלא גם סכה מובנה
ליהודים , של הפרעות . אפילו שוינטוחובסקי, זה האיש שבזמן
נחשכ למגינם של היהודים, והיה צריך להכחר על ידם. בחרף נפש
הממלכה ,‏ אפילו הוא הביע לא אחת השקפות דומות לאלה ביחוד אחרי
הפרעות של 19591 בורשא. גם לפי . דעתו דרך אחת לפני היהודים : להזנית את
בל מנהיגהם, ,,בפיסם האסיי" כמו שהוא קורא למנהגידחיינו, להרום את העדות
הנבדלות ולהכנס בלי שום תנאי לעולמם של הפולנים , אם לא ילכו היהודים
בדרך זו , לא תפסק השנאה ולא הפפקנה הפרעות, ‏ שתתלקחנה מזמן לזמן,
והשקפה זו מצאה את בטואה היותר שלם ומצוין בדבורו ‏ החד של שוונטו:
חובסקי בתשובתן לציוני צעיר אחד ששאלהו ע"ד הציוניות : ,אפילו אם זמיר
יחיה בקיבה זרה, ואם ‏ יזמר אפילו = שם את זמירותיו היותר יפים יזיק מאד
להאורגניזמוס" , המפקנה היא ברורה , אלא , שאוהבי היהורים" לא הוציאוהו
בעצמם, רק היו מראים, שהמון העם מוציא אותה,

יאן ילינסקי לא רק שהוציא את המסקנה הזו, אלא הרחוק ללכת , הוא
לא היה משתמש לעולם בהשויה כזו, ‏ שהשתמש בה שוונטוחובפקי, היהודים
לפי השקפותין. היו לפרזיטים על גוף העם הפולני, בהתבוללות שלהם לא
רק שחדל ברבות הזמן להאמין,. אלא שלא רצה בה, היהודים המתבוללים ,
אלה שנכנסן אל חיו:העם מביאים | אל החיים האלה רקכון, משחיתים את
העדות, משתמשיס בתגא' של מתקדמים ומתקני עולם להנאתם,

ילונסקי נלחם ‏ קודם כל המפחר. היהודי, נגד * המסחר הפעוט
שאינו פוריי ושהוא מנצל את הקונה---את הבעל מלאבה ואת האכר, הוא
לא רק הטיף להתחכרות הקונים. לאגודות משותפות, אלא גם. ליסוד בחי מפחר
פולנים- -קתוליים . ובכלל ‏ לזה שהפולנים, שהיו רחוקים מהמפחר, יתהילו
לעסוק בו, האנטישמיים ‏ נלחמים לא נגד המפחר. הפעוט בכלל, מפני ההפסר
האיקונומי שהם מוצאים בו, אלא נגד המפחר הפעוט היהודי, שהוא ורק הוא
מסחר של ערמה ומרמה. ובזה היה יליגסקי למרות כל למבטא את. השקפותיה
ודרישותיה: .של מפלגת ‏ הסוחרים ‏ הפעוטים. בפרט ומפלגת ‏ הפוחרים בכלל
| שהתחילה להתפתח בפולון ביחוד אחרי המרר של שנת 1863 , אחרי שהשתחררן
האכרים ובתוך הצבור הפולני התחילה, למשל, הפרוגרמה של העבודה
האמית , האורגנית , שצריכה לחזק את גוף האומה על ידי חזוק כל אבריה,
ה,ראלא" נשענה על החנונים הפולנים ,‏ על העורונים הפעוטים, ובכל חנות
וחגות קתולית , ביחור בהקטנות , אפשר היה למצוא את ה,ראלא" ,

(סוף יבא)
בי -------

----9 61%
מ ₪ ו-ן

מכְתָּבִים. מגליציָה.
ו /

בית:הספר העברי. הלאומי = הוא מוסד צעיר בתפוצת הגולה הגליצית
מיסדין היו פלוטי צעירינו מרוסיה, שבאו הנה בימי המהומות בארץ מולהתם"
ביריעות הנונות בשפתנו, באהבה רבה לעבודתם ובאנרגיה' מרובה החלו
פעולתם-- ליבש מעט מעט את בצת:גליציה ,‏ להביא זרם חי לאומי בהחיים
האלה שהעבדות הנמבזה של המתבוללים והבערות המכוערת של החסידום
עשו אותם לרי נים ומשועמים.
מובן, כי לא קלה היתה המלאכה ליפר את בתי:הספר העברים, . ועור
וותר קשה וכבדה היתה המלחמה עם כחות השחורים מכל המינים, אבל
הצעירים הלאומים לחמו, והודות להעזרה הרבה והקרכנות הרבים על טובי
הציונים בבל עיר ועיר -- גם נצחו! --
ועתה רואים אנו כבר בתי:ספר רבים העומדים ומתקימים בערים שונות
בגליציה ,‏ שומעים אנו את תלמידיהם --- ועוד יותר תלמידותיהם ,‏ כי רוב
מבקרות בתי:הספר העברים חנה ה יל ד ות ו הע ל ממ ות ,-- המדברות עברית
כהוגן. בערים אחדות ישנן כבר אגודות ,,עבריה" , שחבריה הן הנה העלמות
שגמרו את חוקדלמודן בבית:הפגר העברי, וע"י האגודות הללו. נכראה פביבה
עברות במלוא מובן המלה הזאת, סביבה המשפיעה לטוב גם על אחרות, על
אלו העלמות שמפני סכות שונות לא בקרו את בית:הספר ולא שמעו שעורים
\ מפי מורה עכרו ובכ"ז --- ראה זה פלא! -- הן מדברות עברית, אם כי
> אונן יורעות לכתוב. אף מלה. עברית 'אחת כהוגן , = וככר ‏ אפשר לראות. ילדוס
טנים ששפת אמ היאישפת. החוזים והוביאיטוין

ואפ עוד , נוסיף, בי" ישנן גם שפחות נוצריות , = מאלו- המשמשות ‏ בבתי
עברים לאומים המרברות עברית, ושאף ברחובות לבוג המתבוללת אפשר לפגוש
ילדים המדברים בינם ובין עצמם בשפתנו חלאומית, ושצעירי הגמנסיה היודעים
הוטכ ומדברים בראוי עברית איננו חזון בלתי נפריץ בזה--הרי לפניכם תמונח
שלמה ונאמנה מהמצב המשמח של הצלחת שפתנו בארץ זו,

ומובן הדבר, שכל אלו העובדות | המשמחות הנן אך בורדות. מעטות
הנה הערים, שבהן כבר קנה לו ביתההפפר זכות אזרת, ועוד רב החרך לפנינו
עד שיכירו ‏ גם שדרות:העם של החסידים והאדוקים את נחיצות בית-הספר
ותועלתו.

ולכן, --- מלבד אלו שתים:שלש ערים , | שהציונים המה בהן מנהיגי
הקהל, --- עומרים בתי:הספר ומתקימים בנם, בכל עת וזמן המה עלוליס לההרם
ולהכחר ‏ מן העולם.

טובי העסקנים פה הבינו זה כבר את אי "נורמליות המצב הזה, הרגישף
את הצורך ללחום נגדו ולבפם את קיום בתיההספר , לאחוץ באמצעים נכונים
לעזור -לבתי:הספר במקרים פתאומים ואי:שכיחים , ולכן לתמוך בירי אלה
החפצום לפתוח בתי:ספר חדשים,. 2

החליטו., כי כדי להוציא דבר זה לפעולותחידים, נחוץ לוסד הסתררות
מיוחדה, שחבריה ישלמו תרומות שנתיות, ושגם ועדי בתי:הספר ישתתפו בח
בבספם .

הדבר נמפר ע"י ועידת ציוני גליל לבוב למר שלמה שילר, שהוא יעשח
ההכנות הדרושות ושהוא יקרא לאספה כללית את מנהיגי בתייהספר העברים
בגליציה. כדי ליפר את ההפתדרות הזאת, %
מל שילר מלא את משלחתו באמונה, * אך ‏ שנים:שלשה חדשים עבוו,
וכבר אנו רואים תוצאותחעבודתו , התעמולה האינטינסיבית בפה וככתב ע"י עתוני
המקום לטובת יפוד ההפתדרות,

והיה בימי האפפח הכללית של ציוני גליציח --- חיתה גם האספה
המכוננת הראשונה של שלוחי החברות המקומיות המנהלות ותומכות בבתי"חספו",
ושלוחי אגורות המורים העברים ועסקנים. מפורסמים אחדים, והצעד. הראשון
געשה---דבר יסוד הסתדרות קולטורית, שמטרתה חראשית תהיה לתמוף בבתי"
הפפר העברים -- בטוח! -- ,

האספה היתה באולם הח' ,תקות-ציון", ‏ כשלשים צעיריט השתתפו בח
מלבד אורחים רבים.

את האפפה פתת מר שלמה שילר בנאום עברי,
הנאספים בברכת התחיה ואמר,
לאומית מורגשת עתה במחנה ישראל, תקופה, שתוכל להביא לתוצאות טובות
ומשמחות, אם נדע להשתמש בהמצב הזה ולהביא את הרגשות ליד מעשום
ופעולות, עלינו לאחוז באמצעים כדי לשמור את היהדות ‏ מטמיעה והתבוללות,
והשמירה היותר מעולה נגד המחלה הגלותית הזאת היא -- החנוך ,‏ הנוך
עברי ואנושי, יש לנו- אמנם בתי:ספר עברים, שעשו אמנם הרבה ללאומיותנו
ורעיוננן, אבל גם הם מלאים חפרונות, אין לכתייהספר הללו פרוגרמה קבועה,
אין סדרים ואין משטר בפדור הלמודום -- ונחוצה אפוא הפתדרות חזקה, שיהין
לה. גם סגיפום בכל ערי. גליציה ובוקובינה.. הסתדרות\ זו תשגיח. על. הפדרים
בבתי:הספר וגם תעזור להם באמצעום חומרים, כשיהיו צריכים לזה, הפתדרות.
כזו תהיה אכן:הפנה; שעליו נכנה את עתידנו ואת חנוך בנונות -=-

אחרי הנואם הזה ברך את האפפה בדברים קצרים ויפים הד'ר יחושע
טהון בשם הועד:המרכזי של ציוני גליציה ונגשו לבחירת יו'ר ומזכירום,

מר רפאל פופרמן, ראש המרכז של אגודת המורים מדבר ע'ך
מצב בתי:הספר הקימים בגליציה , בפ"ה ישנם 24 בתי-ספר עברים בגליציה
ובבוקובינה (נחוץ להוסיף, ‏ כי הנואם מביא בחשבון אך את אלה, שמוריהם
המה חברי אגודת המורים, ‏ אבל ישנו עוד מספר הגון של בתי:ספר שאינם
תלוום באגורת המורים) מספר המורים המשמשים בהם הוא -- 48 ומפפה
התלמידים /2123, רוב התלמידום המה ג עָרות, אך כארבע מאות
נבערים מבקרים את בתי:הספר העברים,

הנואם\ מספר ברחבה ע"ד מצב החומרי הרע של בתי:הפפה, ע"ר רדיפות
החפידים ועוד ועוד, ונגד כל אלה המכשולים, המעצורים וחמפריעים להתפתחגת
החנוך | העכרי הלאומי בגליציה הוא רואה אמצעי אחף, ה דבר יסוה
ההפתדרות הקולטורית,

הוא ברך. את

אחרי שקלא וטריא ארוך הוחלט | ליפד את ההפתדרות הקולטורית, \

ונתקבלן. החלטות. שונות , כמ ,‏ בדבר ‏ חובות וןכויות: החברוט - שותנו יד

%

שתקופה חדשה של חיים לאומים והתעוררות "

נליון יו

> העולם 3 , 9

לתהסתדרות וכרומה, ונכחר ועד של .אנשים חשובים. וציונים נאמנים, ‏ שבראשו
עומד מר של מ ה שולר, שיתחיל בעבודה, ,

-- הועד?הטרכזי הציונן שנכחר באספה הכללית האחרונה ככר התחיל
בעבודה, בישיבתו ההאשונה, שהיתה. בשבוע זה, חלקו החברים ביניהם את
העבודה, והשות. נתנה לכל אחד ואחד ‏ ליפד קימיסיה מיוחדת שתעזור לו
בעבורתו, הוחלט לעשות בשנה זו את יום ל"ג בעומר ליום השקל
בגליצ יה ולסדר ביום הזה לבל ערי גליציה אספות פימכיות ולבאר להעם
את המצב החדש בארץ:ישראל ואת מטרת. השקל! הוחלט להשתתף בהבחירות
לבית-המחוקקים, = שתהיינה בעוד שני חדשים בגליל בורשטין-בוברקה, לרגלי
פטירת. הציר:הפולני , מי שהיה מיניסטר, אברמוביץ, ממשמרתו.

בהגליל הזה אין אמנם רוכ מוהלט של יהודים, אבל ביחד עם דעות
הרותינים יש תקוה שיבחר יהודי:צווני.

בעת הבחירות לפני שנתים עמד שמה על הבחירות חברגו. הד"ר מלץ,
ומצר הפולנים ‏ ראש:הכלוב הפולני ‏ אברמוביץ , ומובן הדבר, כי שרי?המשטר
המקומים עשו הכל לבלי תת את ראש הפולנים לנפול ‏ במלחמת:הכחירה הזו,
אבל עחה וש תקוה שהמלחמה מצד הפולנים לא תהיה כל כך איומה

> אכ זר ית, ואז יבחרו היהודים והרותינים של הגליל הזה בצייני להיות

צירם בבית:המחוקקיט האוסטרי,

-- הקומיפוה הפלשתינאית = ב דר וה וב יץ (גליציה): יסדה בחדש
העכר אגודח בשם ,פלשתינה', אגודה למסחר ולאינדוסטרה , | שתהא ישיבתה
בדרוהוביץ +

מטרת האגודה הזאת היא ליפד בפלשתיגה מפעל אינדוסטריאלי, האגודה
חושבת לנשת להגשמת מטרתה לאחר שיהיה ‏ לה סכום של 180000 קרונות,

באספה המכוגנת רשמו המיסרים, שהם כולם ציונים, מאה מניות במחיר
מאה קרונות כל אחת:

המיסרים עושים בארץ אגיטאציה נמרצה לרכישת קונים חדשים להמניות
ומקוים לסיוע חשוב גם :מצד הציונים שביתר הארצות.

האגודה הפלשתינאית היא המוסד הראשון בגלוצוה, השואף אל
המטרה לחמוך באינדוסטריה בארץ ישראל.

0
אסְפַת הֶרִבָנִים בְּוְלְנָה.

<> בישיבה הראשונה של היום הראשון, ל'ג בעמר. דנה
אספת הרבנים בדבר שאלת החנוך בבתי התלמוד-תורה .

כמעט כל חברי, האספה. באו לידיו דעה, שאין לת"ת כל
תכנית מסוימה, ולכ נחוץ להראות לממשלה המרכזית. את טפוס
בתי הת"ת הרצוי לנו, שבהם יחנכו בנים נאמנים לעמני וברוח
חרת, נבחרה קומיסיה משלשה רבנים לערוך. ריזולוציה ברוח זה:

מר געץ. סובר,. כי. נחוץ ‏ לראוג גם לתקון \ החנוך של
הנדולים.: הוא מציע לתרגם את הפפרים המובחרים של הסופרים
הוראים. מגרמניה, . מזמנם של הרכנים הירש וליהמאן עד עתה.

לדעה ‏ זו מתננד הרב מבריפק , = אחרי שהרבנים. ברוסיה
חיום בתנאים שונים מ,מחזיקי-הדת" .באשכנז, - אי הם. יכולים,
לפי. דעהו, להפתפק בספרים מתורגמים, אלא עליהם ליסר וער
מיוחר \ מנדולי ישראל, שברשותו תהיה קופה מיוחדת להוצאת
ספרים מְקורייֶם ומועילים להרמת הדת. וכן צריך לקצוב פרסים
מיוחדים. ולתמוך במחברי הספרים ממין. זה.

גם הרב מליובאוויץ מוצא, שהרבנים הרוסיים אינם יכולים
= כלל להשתמש ברוסיה באותם האמצעים ובאותה ההגנה, שמשתמשים
= בהם רבני אשכנז וצרפת במלחמתם. להגנת הדת. . הם צריכים
לעמוד. על המשמר ולהשתמש באמצעים הרגילים, בתורה ובעבודה,
ולא לבקש דרכים חרשות .

האספה הקדישה שתי ישיבות: לשאלת אסור השחיטה בפינ:
לנדיה, אהדים התנגדו לקבלת החלטה בשאלה זו, וגם. יראו לנגע
= בה, מפני שמצאו, כי רְבֶר זה. יוצא מן הגבולות, שהציבה הרשות

להועירה. ‏ אך הרוב עמד בכל תוקף. על קבלת ‏ החלטה איזו
שתהיה ‏ בנדון. זה, אחרי ‏ ניכוחים ‏ ארוכים נתקבלה. הריזולוציה
הזאת !

,אספת. הרבנים החליטה פה אחר ולהביע את צערה הגדול
על : האפון = הנורא שהמיטה גזרת. .אמור > השחיטה. ‏ על אחינו
בפינלנדיה. ובחשבה, כי. .הגזירה ‏ הזאת יצאה ‏ מחפרון. ידיעתו
של הסינאט. הפיני, כי הדבר הזה נוגע לאחר ממיסדי הדת
הישראלית היותר. עיקדיים,---מצאה האספה נחוץ. לפרפם, כי. רין
השחיטה. הוא : אחד ‏ מעיקרי ההינים האמורים בתורה שבכתב
ומפורשים בתורה שבע"פ, ועם זה מבעת האספה את תקותה,
כי כאשר תתברר ‏ השאלה. הזאת שנית. יהיו לנגד עיני ‏ העם
הפיני חוקי חופש הדת, השוררים במרינת פינלנדיה, ולא ירשה
להכרית. אוכל מבריא. מפי אחב"י תישבי המדינה וישוב. להתיר
ליהודים את השחימה על פו דיני תורתם".

בין השאלות וההצעות. שנתעוררו במשך הישיבות מענינת
היא הצעתו של הרב ראפאלוביץ, שהעיר על דלהול הרגש הצבורי בקרב
הרבנים ובעלי-הבתים, שכל אחד פונה לעברו מבלי שום לב לענוני
הכלל. זה. גורם. הרבה לשפלות מצבנו הנשמי והרוחני של עמנו,
נחוץ לפי דעתו להוציא בשם הועידה קול קורא, כי לא יסתפקו
הרבנים רק בארבע אמות של הלכה וכי : ותענינו יותר. בצרכי
העם, חובה מוטלת גם על בעלי: הבתים לעבוד יותר. עבודת
הצבור . מהועידה צריכה לצאת. הקריאה לחזוק. הרגש הצבירי.בון
הרבנים. והעם, ‏ גם האדמו"ר .הליובאויצי ‏ תומך: בהצעה זו. היו"ר
מציע לבחר קומיסיה, שתדין: בהצעה זו לפרטיה,

ננעו באחת הישיבות ‏ גם בשאלת מצב הרבנים, אחדים
דרשו, כי. ימילו אפור לקנות ,רבנות" בממון, רבר המשפיל את
כבוד. הרבנות. בעיני העם. ;

ויכוחים עוררה החלטה אחת בדבר תינוקות שלא. נמולו
באשמת ההורים, בנוסח של ההחלטה ,נאמר, כי אלה שלא
נמולו מוצאים מכלל קהלת היהודים. מפני שהסעיף הזה עורר
פקפוקים וחששות: הוחלט להוציאו מתוף ההחלטות.

פה אחד. נתקבלה הריזולוציה, שהוצעה ע"י הרב. ר' דור
פרירמאן מקרלין :

,אספת הרבנים, ‏ בהוגה. על הסבות הכלליות שהביאו לידי
ירידת הדת בעמנו, באה לכלל הכרה, כי הסכה הראשית לוה
הוא המצב החמרי הנורא של עמנו. הגכלת תחום המושב וההגדרה
מחרבה ענפי: פרנסות ‏ הביאי לידי: עניות נוראח,: והעניות מעבירה
את היהודים על רעתם ועל העת. קונס. ולואת החליטה האספה
להביע את גורל. שברון לבבה. על המצב. החמרי של עמנו פכלל,
ועם זה לעורר את הקומיסיה הרבנית, העתירה להאסף, שתבאר
לפני הממשלה את אמתת הדברים האלה, כי יריחת המצב החמרי
של העם בהכרח שתביא לידי תוצאות מעציבות בנוגע לקדושת
הרת.. ובאשר כי אספתנו הנוכחית "לא נתאשרה אלא לשם מטרת
חזוק הדת,. לואת, לצערנו, ‏ עלינו להסתפק בדברים המעטים
האלה, בעוד אשר באמת החוכה עלינו לדכר ולהציע בזה הרבה
פרטים".

לפני סגירת האספה נבחרה ‏ קומיסח: לעריכת. הפרוטוקול
עם כל ההחלטות. בנוסח | האחרון: בעבהית. וברוסית.. מר. טריינין
מפטרבורג . מוכיר ‏ את. הנאספים, כי ‏ ועידת. הרבנים = הזאת
תוכל להחשב' לועידת ‏ כל רבני ‏ רוסיה, מפני שהשתתפו. בה
גדולי = הרבנים ‏ והאדמורי"ם * מרוסיה ‏ ומפולין.. ולכן | מחויבים
משתתפי הועידה לקחת עליהם את * העבורה: לטוכת ‏ הרבנות
ברופיה . ולנהל אגיטציה: נמרצה, ‏ שיבחרו אל הקומיפיה הרבנית

= רכנים שומרי דת והורה, ;

ל 4

0

+4

%-
.:

גליון יז

> העולם 3

3

2

הוא: מודה ‏ להיו"ר ‏ ולעוזריו ‏ בער הנהלה. הועידה. ומציע
להדפים. את הפרוטוקול ‏ המפורט. של האספה בחוברת מיוחדת,

היושבדראש, ‏ הרב ר' ה"ע גרודזינסקי משיב תידה
להמתחילים בדבר הועידה להאדמו"ר מליובאוויץ. ולמר טריינין .
אילו גם לא פעלה הועידה דבר, ‏ גם אז יש לה ערך גדול
כשהיא. לעצמה, כי היא אחדה רחוקים והשכינה שלום ואחדות
בין הרבנים.. אבל אין כל ל כי הועידה תביא. לידי . תוצאות
טובות. ‏ ואם היו לפרקים חלוקי-רעות בועידה---הרי. היו מחלוקת
לשם-שמים וסוףהסוף ו 0 הדרכים מוב-לים לנקודה אחת וכל
הלבבות דופקים ברצון אחד ושאיפה אחת להרים את קרן הדת והתורה,

בהבעת | תודה | להאדמיניסטרציה המקומית, שהתיחסה
להועירה בכבור, להמיניסטר. שנתן את הרשיון להאספה, ובהבעת
רגשי נתינות נאמנה להיר מלכיתו הקיפר נפגרה האספה:

90/58 5/3

ועידת ַכְּרִי אָגודת הלות הַַשָרְאָלִיוּת בּאוְטְרְיָה.

ביום הארבעה במאי למספר החדש נפתחה בוינה הועידה השניה של
הקהלות הישראליות באוסטריה .

נשוא. ,אגודת הקהלות היהודיות", הד"ר אלפריד שטירן, פתח את
הועידה בנאום, שהרצה בו קורם בל את תולדות ההסתדרות היהודית באוסטריה.
בהארכיון של הקהלה הישראלות בוינה ישנן תעורות, ‏ המופיחית , | פי ‏ עור
בשנת 1849 נעשו נסיונות ליסד הסתדרות כוו . בועידה , שהיתה בשנה שעברה
הונחה אבן הפנה להסתדרות יהודית בללית, ועתה כבר נערכה תכניתה לפרטיה.
בבר היתה להנשיא מועצה בדבר עם פקידי המיניסטריום ‏ לעניני האמונות,

ואחרי ' שביהרו ‏ את תכנית ההסתדרות, הבטיחוהו, כי תתקכל. בספירות
הממשלה ב-צון . בכדי שתהי לועידה זו, הנצרכת להחליט החלטה מכרעת
בנוגע לעריבת התכנית, יפויהכה אוטוריטיטי , הוכרחנו לראוג לבך , כי תנתן

בה זמות ‏ הדעה רק לחברי הנהגות הקהלות . אף פי ההסתדרות שלנו בטעט
שאינה נוגקת כלל ביחוסי הרבנים אל הקהלות,. בכל. זה הומינו לכאן גם את
ראשי ההסתדריות ‏ של הרבנים ‏ וההסתדריות ‏ האורתורוכסיות שבוינה , | בכדי
להוכיח, ‏ כי אין שום יפוד להתנגדות האורתודוכסים הגליצאיים להפתדרות
שלנו. מגליציה | קכלנו הרבה מחאות. מאשימים אותנו משם, בי אומרים
אנחנו לשלול את חופש הפעולה מאת הקהלות המיוחדות . כן לא נכוגה היא
התלונה , * שנתקבלה מקרקוי, ‏ כי דחינו את כל הווצעות הגליצאיות . הנואם
מוכיח , בי חכרי הקומיסיה מגליציה הפתלקו למפרע מהשתתף בעבורוזיה .

הד'ר ג א ביל יצא הראשון במחאה כנגד זה, שהקומיסיה, אשה
נמסר לידה' לעכר את תכנית ההסתדרות , עשתה יותר. משהורשתה עפ"י יפווח
הכח חניתן. לה ולא. הניחה :להשתתף בועידת זו לצירים, = שאונם נמנים לגבאי
הקהלות +

הציר הויפ בויר מחה בשם האורתודוכסים הוינאים ‏ פנגד יצירת
הסתדרות של בפיה, והביא ראיה מפרנציה ומיתר האיצות, שנמצאות שם
קונסיסטוריות יהודיות , בי אין להיהודים האורתורוכסים להסכים. להסחדרות כזו .

הציר ש טיוניר הציע, בי בכיהם תתאחדנה הקהלות הישראליות
לשתי אגודות:גליליות , צ'יחית ואשכנזות +

נאום גדול נשא הדיפוטאט ש ם א נ ד. הוא הוביח, בי בשעת קריאת

הועידה נעשו הרבה דברים שלא כהוגן לא רק בנוגע לעבורת כללי ההפתדרות'

מאנדטים בחוסר שמות
הנאלוצאית

בי אם ‏ גם בזה,
בעליהם , שנתחלקו

שנתקכלו ‏ מאת. הפרובינציות
בוונה,.. אח"כ בירר את מוצא האופוזיציה

ל תכנית ההסתדרות, והוכיח כי לא. יהיה כל ערך לההסתדרות הכפלית,

" אם לא תובנם גאלוציה. אליה.

הר"ר שטורן. הודוע, ‏ כי מ-906/ קהלות גאליצאיות נתקכלו מחאות
כנגד ההסתדרות ,‏ טפגי כך ובשביל נאומי צירים אחדים נשמעו דעות הרכה
שיוציאו את גאליציה מתוך ההסתדרות,

או הודוע ‏ הד"ר שטרויכיר, כ אם תוסד ההסתדרות
לא תוכנסגה אליה. גם הקהלות הישראליות שבבוקובינה.

הדיפוטאטים של הקלוכ. העברי אמרו, כי הם יצאו בהרייבסראט כנגד

בלי גאליציה,

*ש' תכנית ההסתדרות , אם לא תוכנסגה הקהלות הגאליצאות אלוה,

ההודעה הואת עשתה רושם נטרץן על חברי הועידה, וכאשר : העמידו
למנין. הדעות את ההצעה בדבר הוצאת. גליציה מתוך ההסתדרות -- נדחתה +
מפני הרושם ‏ הקשה שעשתה ההחלטה -המוכרחת הואת נפסקה לפי

--59 9+ הד 7

שעה עבודת חועודה -.‏ > 0%

ישיא ּמִיסופוטְמִיה .

למן היום, שלא הצליחה ההצעה הקירינייקית נאם. זה עתה
זנגביל בפעם הראשונה באספה. היטאי"ת, , שהיתה. בלונדון ביום
0 לחדש מאי. היו"ר באספה זו היה מה מאור שפילמן, נשיא
הפידירגיה היטאי"ת באנגליה, בנאום הפתיחה שלו הזכיר היו"ר
את הנאום, שעומר זנגביל לשאת באפפה זו, ושבו נכללה פרוגרמת
העבורה היטאי"ת בעתיד. ונגביל רבר בקצרה על אודות ההצעה
הקירינייקית, שלא עלתה יפה, ואמר, כי לאחר שנתברר הרבר,
כי אין קירינייקה מוכשרת להתישבות של יהודים, לא נשאר לשים
לב בלתי אם למיסופוממיה, בארץ הואת צריכות. להתרכז. מעתה
בל השאיפות הקולוניוציוניות של היהודים. בטרם שבירר -זנגביל
עִיָד מעלותיה ויתרונותיה של מיסופוטמיה בתור מקום של קולו:
ניזציה. יהודית רחבה, דבר בארוכה ע"ר המצב הנוכחי של הנועה
הציונית. הציונות - - אמר זנגביל -- יש לה. רק. פרונרמה, אבל
לא תכנית. של עבודה .‏ אבל ליט'א ישנן תכניות. של עבורה,
אף כי ער כה לא הצליחו כולן. אולם עתה באה יט"א. לאחר. את
העם לתכנית של עבורה א חת במיסופוטמיה, עור לפני ירחים
מועטים ‏ עיבד מר ויליאם וילקיקס הרצאה ע"ר אפשרות של
התישבות במיסופוטמיה. האינז'יניר ‏ המפורסם בא בהרצאתו זו
לידי מסקנה, כי בסכום של 150 מיליונים מארק אפשר לעבה
מיסופוטמיה יותר משלשת מיליונים מעניות ארמה באופן, שיכניסו
בכל שנה ריוח של עשרים מיליון מארק. ההצעה הזאת: מונחת
עהה ‏ אצל המיניסטריום התורקי לעבורת הצבוך, שהוא מצדו
כבר מסר את הרבר להויזיר הגדול.. המפעל הזה צריך ‏ להתגשם
ע'י העם העברי, שיכול לתת להממלכה התורקית את ההון הררוש;
את כחות-העבורה ואת המוני-העם. גם אחמרדריזה ‏ הביע. את
הסכמתו אל הדבר בפומבי, אבל העם העברי צריך. לדהוש, כי
תנתן. לו האפשרות של קולוניזציה רחבה עם. זכיות של שלטון:
עצמי.,. כן צריך לבטל את איסור הכניסה לפלשתינה, אמנם עוד
לא נחקרה מיסופיטמיה על ירי הקומיסיה הגיאוגרפית של יט"א,
ולפיכך אידברור עדיין הרבר אם אפשר יהיה להוציא תכנות זו
לפעולה, אבל כבר נתינה לו ההבטחה, כי אם תתברר הצעת
מיסופוטמיה כמוכשרת להתגשם במעשה, או ימציאו לה סיוע
מחיגי ‏ גדולי בעלי-היכולת ביהודים, גם הירצל בשעתו כבר שם
לב למיפופיטמיה, והציונים הכירוה באופן רשמי בתור אחת הארצות
הסמוכות לפלשתינה, הוא מקוה, ‏ כי: כל ההפתדרויות. היהודיות
תתאחדנה יחר בהגשמת ההצעה הואת.
מר ל ום יען וואלף הכניס ריזולוציה, המקרמת ברצון
את ההצעה המיסופוטמית ופונה בקריאה אל כל ההסתררויות
היהודיות | להקדיש לה את כל האינירגיה שלהן, ההיזולוציה
נתקכלה מאת האפפה ,

6

הַסְדְרוּת עַמָמִית לְָסְדוּר הָאָמִיְרְצִיָה.

עוד בחדש פיברואר שנה זו היתה בנוי:וורק מועצה,
שהשהתפו בה 550 צירים ממאה חברות ואגודות יהודיות שונות
מכל ‏ המפלגות. מטרת המועצה הואת היתה. יצירת \ הסתררות 1
לסדור הנדידה היהודית אל ארצות:הברית של אמיריקה . אחרי >
ויכוחים, שנמשכו במשך שני ימים הוחלט ליסר ,אנודה אמיריקאית
יהודית לסדור' האמיגרציה",

נתקבלו הריזולוציות הללו, המסמנות את טיבה של ההסתררות ..
החדשה הזאת: /

א) האגורה החדשה. צריכה להיות. בלתייספ לגתית

4 > העולם >

ןוילג‎

ב) ההסתדרות ‏ לוחמת = בנגר ‏ כל המופדות,
להוציא חוקים המגבילים את כניסת הזרים. עם זה תהי האגודה
מהרת מעשות שום תעמילה לאמיגרציה מארצות אחרות.

ג) בכל ערי אמיריקה תוסדנה חברות מקומיות בתוד מחלקות
להאנודה לסדור האמיגרציה, בכדי למשוך את השדרות הרחבות
של התושבים היהודים' לעבודה זו,

השואפים

ד) האגודה ‏ החדשה תבא בחבור עם המוסדות. שבערי
היציאה ובערים, שהנודרים עוברים בהן על דרכם, אשר למטרה
זו צריך לקרוא לקונגרים ‏ עולמי לפתור את כל השאלות, הנונעות
להאמיגרציה, י

ה) המועצה פונה אל העתינות העברית בכקשה לתמוך
בהאנודה החרשה,

נוסד וער:הנהגה של מ"ח חברים, שבראשו עומר הר"ר
האלפרין, ונכנפו אליו באי-כח מכל המפלגות הפוליטיות היהודיות;

זה עתה פנתה האגודה בקול קורא לכל העם העברי, שבו
היא מבררת את ערכה של האמיגרציה בחיי העם היהודי. לחץ
איקונומי והעקות. לאומיות:פוליטיות מכריחים מיליונים של יהירים
לנדור ‏ למדינות ‏ הים, ומיליונים | אחרים עומדים ‏ הכן לצאת
בעקבותיהם . הנדידה היהודית הוא .חזיון ‏ עמוק ומתקיים תדיר
בחיים הלאומיים, ובכל זה לא הושמה. אליה ער כה לב כראוי
מצר המפלגות. היהוריות ‏ והאינטילינינציה, קול הקורא מצייר את
ענות. נפש האמיגרנטים, הפובלים בארצות הנדידה. ע"י סוכנים
וחברות של אניות, הגוזלים את כספם וגורמים להם את העלבונות
היותר ‏ נדולים,: לאמיריקה -באים . האמיגרנטים ‏ היהירים עזובים
לנפשם, ומכלי דעת את תנאי:העבורה בפנים הארץ הם מתנפלים

| על מספר ‏ קמן : של. ענפי.העשיה ‏ במרכזים = הגדולים. תוצאות

האמיגרציה המבוהלת הואת ‏ הנה: התחרות. גדולה מאר. בין
היהורים, ‏ ירידת המצב. החמרי של הקהלות הישראליות, גריעות
תנאי. הַכלבלה : והרירה. ובריאות ‏ הנוף, האגודה שואפת להטות
את זרם הנדירה היהודית למקומות חרשים ולענפי:עבו דה חדשים,
וביחוד לעבודת האדמה,

== .==
יְדִיעות בַּעַד הַמְהַגְרִים. לְאֶרְקְיישְרְאֶל.

זנ
במקצועות עבודה בער בעלי פרופיסיות יותר. גבוהותת.

א, רופאים.

רופאים טובים אחדום, וכיחוד מומחים למח לת העינים והאזנים ולמחלות
של נשים וילדים, * יכולים למצוא להם פרנסה בא"י, ביר שלום נמצאים
רופאום. במספר מפפיק , מפניי שבה מרוכזים בתי-החולים של כל בני הדתות
השונות. ל ח יפה עומד לבוא בקרוב רופא יהודי.. לעומת זאת עור יש צורך
ברופאים בהערים יפו , טבריה וצפת , בהקולוניות היהודיות הגדולות כבר ישנם
רופאים, ‏ אבל אפשר, שבהקולוניות הקטנות מהן וש עדיין מקום לרופאים +
המסתפקים בשכר לא רב ,

החוקים. התורקיים. הורשים -מרופא , .הבא לעסוק באומנתו. בתורקיה , בי
יעמוד למבחן לפני קומיסיה, הממונה לכך בקונסטנטינופול ; אבל אין מקפידום
בחוק. זה בחוטר הדון , וושנם בפלשתינה רופאים הרבה, \ שלא עמדו במבחן
זה אולם. לאלה: שעמדו. במכחן יש חשיבות. יותר מרובה. בעוני. פקידי השלטון,
לאלה . שנבחנו. באירופה ושיודעום את. הלשון הצרפתית על. בוריה , אין
המבחן הזה קשה כל כך..

הוצאות המכחן יחד. עם ישובת. שני = ורחום בקונסטנטינופול - עולות
לסכום של 1500 פרנק. בערך .

להרופאים ,. שיושבים זמן ירוע בא*י וכבר נודעו שם, יש תקוה לחשיג
להם משרה בבית:חולים או במושבה יהודית בשכך משנום עד ארבעת אלפום

פרנקום לשנה מלבך זכות הרפוי בבתי אנשים פרטים , אבל קשה הדנר

לרופ

2

ואים היושבים
. 2

בתי:מרקחת נמצאים בכל. עור | וכמעט בכל. מושכה. חובשים נמצאים
במספר מרְוְבה כין תושבי פלשתינה.. לכל רופא מספיקה ידיעת הלשון האשכזית
או היהוחית ,. עם זה רצוי הדבר , כי ידע גם את הלשונות העברית, הערבית
והצרפתית .

שכר של רופא בשעות:הבקור שלו במעונו, הוא מפרנק אחד. עד
פרנק וחצי , ובעד ‏ בקור בבית החולה משגים עד ארבעה פרנקים.

ב. רופאי:שנים

השגת עבודה לרופאי:שנים קשה היא בעת הזאת , בכל עור, שיש בה
מספר הגון של יהודים נמצאים כמה רופאי:שנים יהודים וערבים , להראשונים
ישנם על פי הרוב דופלומים של בתיהספר ה רוסים .

בהמושבות היחודיות ‏ אין ‏ רופאי:שנים כלל ,‏ ומסופק הרפר, אם יכול
רופא:שנים. לכוון: לו: מעמד במושבה, יען: שמספר התושבים במושבה היותר
גדולה. איננו ‏ מגוע ליותר מאלף ער אלף וחמש מאות איש,

תושבי פלשתינה. אונם ‏ מכינים | עדיון להקפיד ברפואת השנים . בכל
זה אפשר הדבר, כי ביפו או בחיפה. יוכל רופארשנים למצוא לו את פרנסתו .

אין הממלכה התירקית דורשת דיפלום לעפוק ברפו.את השנום .

ג, אדריכלים.

מלאכות:הבנין מרוכות בפלשתונה מאד, בתו:החולום , בתי:הספר ותפלה
הולכים ומתרבים משנה לשנה, וגם בתי אנשים פרטים,, הוכם קטנים. שמחירם
לא רב ,| נכנים במפפר רב ,| עד כה הוזמנו ‏ לצורך בנינים ‏ גדולום אדריכלים
מאירופה , בעוד אשר האנשים הפרטים בנו ברובם. את בתיהם בלי עזרתם של
אדריכלים ‏ כי אם באמצ?ות ‏ הבנאים המקומיים, <אכל בכ'ז אפשר הדבר,
שאדריכל בדוק ‏ ומנוסה ימצא לן דו עבודה ביפו , * בחיפה או בירושלים ,‏ עד
בה ישנם רק בירושלים ובגליל שני יהודים, העוסקים בארריכלות +

ד. חהימאיים,

לחימאיים אין בעת הואת כל תקוה להשיג להם עכודה בפלשתינה אם

אין להם עצמם הון, אנשים, שיש להם מעשרה עד חמשה. עשר אלף פהנק /%

יכולים למצוא להם פרנסתם ע"י חרשת של מעשי:רוקחום
מלאכות" באמצעות מכונת:הקרת +

ה טיחניקים ואינ'ינירים.

מפני שהאינדוסטריה התפתחה עד כח בפלשתינה אך במדה ‏ מועטת
מאד , לפיכך אין שם לע'ע צורך כ"כ גדול בטיחניקים ובאינז'ונירים .

טיחניקום ‏ ואינז'ינורים ‏ נמצאים לע"ע :

וע"י עשית קרת

א) אצל מפה"ב העתידות להבנות או שבכר התחולו עופקום בבנונן..
אל מטרה. זו מחמנים אנשים ע"י ממשלת. . תורקיה התקוות. היותר גדולות
לקבלת משרה יש לעותומנים , לצרפתים ולאשכנזים. דרושה ידיעת הלשון הצרפתיתי

ב) בבתי:החרושת למכונות של שטיין וואגניר ביפו , עתיר בלור וחיפה +
בעת הזאת אין שם מקום פנוי .‏ הצורך . באינז'ינירים וטיחניקים יתרבה, לאחר
שתתקרבנה יותר. אל התגשמותן. המון ההצעות בדבר השקאה מלאכותית, הכנת
מאור. של גאז ואיליקטרין , בנין של טראמים , מס"ב קטגות ומפלות של חציץ,
לע'ע אין ‏ טיחניקים ‏ ואינז'ינזרים ‏ מחוסרי הון מוצאים. להם בפלשתינה שדה:
פעולה נאות להם'.

רופאי:בהמות. 2

לריפאי:בהמות - מומחים אחדים ‏ יש מקום עדיון להרויח בפלשתינה,
לע"ע יש בפלשתינה רק: רופא-בהמות. אַחר,. שנתמנה ע"י ממשלת תורקיה ,
אבל הוא בא אך לעתים רחוקות: מאד לבקר את המושבות.. מפני שגם במושכות
היהודוות גס באלה: של האשכנזים יש מקנה הרבח | והמחלות בקרב. הבקר
והצאן מצויות מאד ,‏ יכולים רופאי:בהמות למצוא להם עכורה במדה מספקת
ביהודה ובגליל העליון והתחתון , בכל אופן צריך יהיה: לרופא:הבהמות בעת
הראשונח להוכיח להקולוניסטים, עד כמה השובה ורבת:התועלת היא רפואת:
הבהמות, בשעה שהיא באה בזמנה. אם יצלח הדבר, אז אין ספק, כני גם
המושבות היהודיות תמנינה להן כל אחת רופא:בהמות בשכר ירוע לשנה .
אפשר הדבר , כי האגודות הקולוניזציוניות היהודיות תמצאנה סיו למטרה
זו. אולם אין לקוות , בי תעשינה עתה המושבות הוהודיות | הוזה ברבר עם
רופאי:בהמות ‏ שבאירופה .ע"י הליפת מכתבום . 5

> העולם -%

ג יון ו

5 - ב 8

השָבוּע.

הציונּת ,

-- על כל. ועדי השוקלים, האגודות ועל חברינו בכל מקום
ומקום להקדיש. את שלשת ימי ההגבלה, ‏ ג',. ד וה'. סיון ‏ לעבורה
היותר- נמרצה. לטובת. קבוץ. השקלים,

אף על פי שהקונגרס נרחה לחרש רצמבר שנה זו, בכל
זאת צריך קבוץ השקלים לשנת י"ב. להגמר ער 29/80 יוני (ב"ט
תמוז), בהתאמה לתקנית הפתדרותנו.

% -- האגודות הציוניות מתבקשות לדרוש מאת הועד המרכזי את הפרוס=
פקטים והכוווים ע"ד האנגלו.פלשתינא.בנק שיצאו ביהודית ורוסית. את
הפרוספקטים צריך להפיץ בין הקהל ולהדביקם בכל בתי-הכנסת ,
-- מניות פתמיות ושמיות של הקולוניאל.בנק העברי ושל האנגלוי
פלשתינאדבנק ‏ אפשך להשיג אצל 1 סממתאם .'עק66הפתס ]1 :1
מניה סתמית מחירה 10.22 ושמית--9.50 , סתמיות תשלחנה גם בוקופה
ושמיות -- רק אחרי שמתקבל בחירן למפרע..
-- הועד הציוני בבאקו הוציא זה לא כבר כרוז אל התישבים היהודים
על דבר הקונגרס התשיעי והשקל ,
-- בל'ג בעמר נשא מר ארלוזורוב מכברויפק נאום . ציוני בולובין ,
פלך = מוהילוב . הועד ‏ הציוני ‏ בולובין מביע את תודחו למר ארלזורוב בער
התועלת שהביא בגאומו זה.
-- מר ח, גרינברג קרא בשבוע העבר בטשרקסי ברשיון הרשות הרצאה
ע"ד הורמים היפודיים בתולדות ישראל בעת החדשה!
-- ש. פומרנץ מרעוועל בקר בימים האחרונים את נרווא, ובה; תדלוחו
נופדה שם קבוצה ציונית, אשר נגשה לפרר את העבודה הציונית לכל סעיפיה .
-- יצא בעברית דו"ח של הכספים שנכנסו מרופיה לטובת , הקרן הקימת
\ לישראל" ע"י הדיריקטור ‏ ד"ר יח יאל צ'לינוב מן 1 במארט 198 עד 1 בינואר
9% 1909 (עשרה חדשים): :
-- וה לא כבר היו בקובה, חכל דגסטן, אפפות ציוניות, | שבה
השתתפו ג"כ אורחים של האגודה הציונית בדרבנד האדונים נפתלי יצחקי,
יופף אגרונוב ויוסף פנחסוב. באספה נאמו פנחסוב, אגרונוב , מאירוב ,
אליוביץ , = מרת. אגרונוב , ומר גלילוב. נבחר ועד חדש ונסתדרה העבודה
הציונית המעשית . נתארגן בית ספר מתיקן ולמטרה וו נאסף כחמשת אלפים
רובל, וגם לצרכי ההכתדרות הציונית המקומית נאפפו בשבע מאות רוב" ,

בְּאָרֶץְיָשְרְאָל.
הפתדרות חקלאית של. מושבות. יהורה,

- בראשון לציון היתה אספה פללית מבל מושבות יהודה, היא נמשכה
שני ימים ד' וה' אייר -- ונגמרה ביסוד הסתררות | חקלאית למושבות יהודה +
ה האדון גלופןין נבחר לראש ועד הפועל ומר לובמן לסגגו +
באספה וו נתקפלו התקנות האלו!

1) מטרת ההפתדות, הטבתו והרמתו של המצב האקוגומי,
הקולטורי ‏ והפוליטי של המושבות העבריות ביהודה ע"י התאחדות כל הכחות
העובדים במקצוע וה.

9) הא מצעים להשתדל להוציא אל הפועל !

א) יפוד סינדיקטים שונים לתכלית פדורה של מגירת תוצאות
אדמת המושבות +

ב) הפצת בלים וטבשירים שונים להקלת העבידה. והשבחתה +

ג) הכנת שדות-בחיגה לוריעות ולנטיעות חדשות תחת השגחת
אגרונום מומחה .

ד) יפוד הברה של אחריות נגד מחלות הבהמות, |הומנת רופא-
בהמות מומחה,. קבוע..

ה) הטבת המצב הסינטורי וההיגיעני של המושפות +

1) הרחבת גבולותיהן של המושבות ושטחי אדמתן, ולתת היבלת
= לולודי המושבות ולאנשים מן החוץ להתישב בהן בתנאים נוחים וקלים .
; ו) הפצת ידיעות. חקלאיות בבתי הספר שבמושבות , ויפוד גנים
ע'י המוסדים האלה. /

ח) הפצת ידיעות חקלאיות ‏ רחבות בין כל תושבי המושבות על
ידי שוחות = וקריאות = ועל = ידי יפוד עתון ‏ מוקדש. לשאלות. באלו, ע'י
חוברות. ועור + -

ט) ההסתדוות תעמוד על המשמר ותראה שהמושבות תהגינה
במלואן. מכל הוביות האזרחיות והפוליטיות של המדינה .

הערה. מובן מאליו, שועדי המושבות מצדם מחויבים לעור תמיד
לההפתדרות בכל אשר יוכלו .

8) הנהגת ההפתדרות, עניני ההפתדרות נחתכים עפ"י שלשה
אורגנים : א) האספה הכללית, ב) הועד הגדול, ג) הועד הפועל.

4) האפפה הכללית. האפפה הכללית היא הכח הראשי להנהגת
ההפתדרות, בה משתתפים נבחרי המושבות , שנבחרו במקומותיהם איש איש
לעשרה בעלי וכות דעה .

5) וכות דעה בהסתדוות זו יש לכל אלו, שיש להם וכות דעה
במושבותיהם .

6) אספה וו תקרא לכל הפחות אחת לשנה או לעתים יותר ‏ תבופות
בפי שידרוש מצב הענינים..

7) האספה הכללית מאשרת את תקציב ההסתדרות, נותנת דירקטיבות
בלליות להועד הגדול , בוחרת את הועדים, ודורשת דו"ח מהועדים על פעולותיהם .

8) ועד הגדול הועד הגדול יבחר מתושבי המושבות בהאפפה
הבללית במספר שנים עשר; שנים שנים משלש המושבות הגדולות. במו
פתח-תקוה , ראשון. לציון, רחובות, ואחד ‏ אחד מיתר המושבות- -נסדציונה ,
גדרה, קוסטינה , באר-יעקב , ולכולם יושב .ראש ..

9) הועד הגדול מתאסף לא פחות מפעם אחת לשני חדשים. או לעתים
יותר תכופות עפ"י דרישת הועד הפועל.. --

0) הועד הגדול מצין בפרוטרוט את תכנית עבורת ההטתררות ער
האכפה הבאה ומטיל את הגשמתה על הועד הפועל ,

1) הועד הגדול יכל לקרא לאספה כללית בכל זמן שומצא לנבון+

2) הו עד ה.פועל. הוער הפועל ימצא במקום מושבתו של
היושב ראש , ויהיה איפוא מרכב משלשה חברים ,

ה ער ה, היושב ראש יבחר על ידי האספה הכללית.

8) היושב ראש בוחר לו סוביר בשכר, בהסכם שני חבריו:

4) הועד הפועל מחויב להוצוא לפועל את כל החלטות. הוער הגדיל
כפי האפשר.

5) הועד הפועל קורא לאספות את הועד הגדול בכל עת שומצא לנכון .

6) ה ב ב ם ו ת. תקציב מיוחר מאת המושבות המשותפות בההכתדרות
בערך %6 1/5 מההכנפות הבלליות של המושבה. - -

7) השתתפותם של אנשים ומוסרות שונים -- בההוצאות ,

8) לי ג לי וצ יה. ההפתדרות צריכה להתאשר ע"י ממשלתנו בתור
אגודה עברית עוהומנית .

---האגרוגום א ר ונס ון, שעשה לו שם בעולם המדעים ע"י צמח החטה
הטבעית הקדמונית שגלה, בפלשתונה, נפע במלאכות הועד, ליצירת תחנת:נסוון
למשקיהאדבה בפלשתינה העומר תחת נשיאותו של הפרופ' ורבורג , ושעל חבריו
גמנים הרבה מגדולי המלזמדים בארצות שונות, ---נפיעה מדעית לצורך תחגת:הנפיון
הנזכרת לפרנציה. הררומית, ‏ לאיטליה ; לטונים ולאלג'ור , בפרנציה. נלוה. מר
ארונסון לחברה פרנצית , שנסעה למטרה. מדעית לטוניס , בטוניס היתה בעת
הזאת קונגרים לחוקרי תורת הבוטאניקה , שנכחר. בו מר. ארונפון | תור פגן
הנשיא, בקונגריס זה חלקו למר ארונסון כבור מרובה. ביחור גתקבל ה:ורח: ברוב
ירירות מאת מועצות:השלטון הערבים, ששמחו -מאד לראות את המלומף
המודירני, יורע את הלשון הערבית על בוריה, מר ארונפון, שהוא ציוני נלהבי
והעמל בכל מקום לרכוש נפשות לרעיון הציוני, הטה גם פה בטוגים את לב
הרבה מגדולי הקיגגרים אל הציונות.,

הקונגריס הבוטאניקאי הבא עהיר לחיות בורושלים \

-> בבית החרושת של ,ע,תוד", אשר 3חיפ ה, קרח בוום החמושי
אכון, שלישה פועלום ספרדים עכדו, בערב נתפקע הדוד ונתלקת הבנזון
והלהכה \חזה את בית החרושת. אחד הפועלים ‏ מת מיר, הנשארים נכוו . אחר
מאלה נמצא גם כן במצב מסוכן + ֶּ

האש שרפה חלק חשוב מבות החרושת והגזק עולה, בפי שמעריבים,
לסך חמשה עשר אלף פרנק +

סבות הדבר לא ירועות עור ביפו, יש אומו ים, כי הפועלום עבדו ועשגו
באותה שעה ונפלה האש למקום מסוכן [וש. אומריםן שהוור נתפקע מעלות
חום הבנזון + ְ

-- בירושלים התהיל. לצאת לאור שנועו עבוי חדש בשם ,הפררפ",

-- העתון הז'רגזני הספרדי ,פרדיזו", שוצא לאור ירהים אחדים בעריכתו
של ה' ש, ו שריזלי,. חדל לצאת. לאור +

הבישיו

16 ּ > העולם 3

7

ַּמַוְכֶּח.

מקושטא כותב אלינו סופרנו:

בין ‏ גלי ה,דז'ורגלים" (המסירות)-ההולכים ומתגלים באולמי
הנאילדיז", נמצאה גם תעודה שביחוד תענין :את הציונים, והיא
מסירה. על חיהודים, : הרוצים לכונן ממלכה יהודית בארץ-ישראל,
תחת מלכותו של הברון. רוטשילר .

תעודות מהמין הזה היבלו כבר בשקים ובעגלות למיניסטריום
של המלחמה,

זו היתה עבורתו הראשית של עבדול-המיר: קריאת
ה,דז'ורנלים". עתה מעוררות התעורות האלו רק אינטרם של ,קוריוזם".

-- המתנדבים, שבאו יחר עם צבא-התפש לקושטא, שבו
לבתיהם, שנים מהם נשארו על שרה-המלחמה. אחדים שבו
פצועים, אבל בהכרה היפה והמרוממה, שסבלו בשביל חפש ארצם,

טרם שובם לבתיהם בקרו כעשרים איש מהמתנדבים את
החכםדבשי, מובן,. שהמה נתקבלו בחבה רבה, לבל אחד ניתנו
בשתי מג'ידיות כסף, חליפת למנל סיגרטים וכו', בין המתנרבים
היו גם ציונים, ועל התרבוש הלבן שלהם אפשר היה לראות
את החרמש העותימני ואת ה, מגן-דוד" שלנו, (אגב, ציונים
כאלה עשו המתנדבים הציונים יחד עם האמרה- והתורקית ,חפש או
מות" גם לחבריהם התורקים שלא ירעו כתוב ושפנו אליהם 3בקשה
לרשום את האמרה על מצנפותיהם) את המתנדבים הציונים כבדו
ציוני קושמא בעצי-זית ביער הרצל, ואת צבא-החפש כולו, ובראשו
את הגבורים אָנבירדביי וניאזידביי ברשימה בספר-הוהם +

--- נעשות עתה ההכנות לחגירת חרב האופמנים על ירך
-השולטן (חגההכתר העותומני) והחכם"בשי הוזמן לחגיגה הואתי
בימים האלה יוזמן לבקר את השולטן החרש,

-- כשישובו ימי המנוחה אומר החכם"בשי להתחיל בעבורה
המרובה המחפה לו, בעור 18 יום יתאפף ה,מיג'ליש | העממי"
(הוער. הפועל הגדול של הערות. היהודיות בתורקיה) לאפפותיו ,

-- לרגלי מות אחר החברים מה,מיג'לוש ‏ העממי" יבחרו
בימים האלה בחבר חרש, החבר הזה יהיה יהורי אשכנזי, במקום
הספררי, שהיה עד. כה, בוה רוצה החכם-בשי להראות | את
שאיפתו לאחה את שתי העדות. זה יהיה החבר האשכזי השני
ב,מיג'ליש העממי", המונה עתה שמונים חבר. ב,מיג'ליש הרוחני*
(מהרבנים) יושב מהאשכנזים הרב ד"ר מרקוס,

= - החכםדבשי מסר לסופרכם, שהוא פנה להמיניסטריום ברבר
,הניר האדום" ביפו, ‏ כשתתקבל התשובה אוריע את הפרטים.

בְּתְפוּצות. יָשְרְאֶל,

-- בהקומיסיה להשכלת-העם, אשר על יה דומת-הממלבה בשעת
בירור הצעת-החוק ע"ד ביה"סדלחובשים ‏ המרכוי שבוילנה , התעוררו ויכוחים
מעניינים על אודות הנורמה הפרוצינטית ליהודים. בחצעת-החוק של המיניסטר
גבצאה הערה, שהתלמידים היהודים אין צריכים להיות בביה"ס הוה יותר
מעשרה אחוזים . בנגד וה מחו הריפוטאט פרידמאן ועוד אחרים, בפההאחר
החליטה הקומיפיה. למחוק את ההערח הנזכרת מהצעת-החוק..
. = בין הגלאפנים הימנים. שבדומה העירונית ‏ האודיפאית החרשה
נתעורר הרעיון להגיש השתדלות לפני השלטון העליון, שיוציאו את אודיפה
מתחום המושב , וכי יגרשו את בל היהודים מן העיר.

-- הסויווניקום ב י ע ל ע ץ הגישו אל הדיפארממינט לענוגים הכלליים
= : השתדלות ועליה שלש מאות חתומים, כי ינרשו את היהודים מעירם.

-- דיפוטציה של יהודי חי ל ם התיצבו לפני הארביביסקופ ויבלוגי,
ובקשו ממנו , כי ישתדל, שבעת הבדלת חִילם לפלך טיוחד לא ישללו את
זכיותיהם משכבר הימים ,. ההגמון הבטיח להם למלא את בקשתם . דעת הקהל
היהודי התיחסה, במובן, בהתנגדות נמרצה להשתרלות הואת +

-- הממשלה בבר הכניפה אל דומת-הממלכה את ו בדבר

גליון יו

הפרדת חילם. לפלך מיוחד . הדיפוטאטים הפולנים מתכוננים לצאת במחאה
נמרצה כנגד ההצעה הואת +

-- הפרוקורור של בי"ד הגליל הגרודנואי הגיש השתדלות אל לשכת
המשפטים הוילנאית , כי ישללו. את הוכות לעסוק בפרקליטות מאת חבר דומת-
הממלפה הראשוגה עוה"ר המושבע יעקובסון, בשביל שחתם על
הקריאה חויבורגית. אבל הלשכה המשפטית דחתה את השתרלותו ש* הפרוקורור.

-- האדמיניפטרציה הקיובית נשאלה מאת מיניסטריום-הפנים, אם אמת
הדבר , כי בפלך הקיובי נמצאות הסתררויות ‏ ציוגיות ,‏ ואם כן הוא,-או צהיך
להפסיק. את פעולתן..

עלבונם של יהודי בוסניה והירצוגובינה,

בומים = האחרונום -נורע הרבר, ‏ כו ככר נסררו ע"י ממשלת אוסטריה
הבחורות אל הלנדטג הכוסניי, העומד להפתח בקרוב , ואת היהורים הוציאז
מן הכלל ושללו מהם את זכות הכחירה האקטובית והפסיכית . רק מקום אחר
בלי בחירה ובלי זכות. של חוות:דעת נתנו בהלנדטג. להרב. מפאראונ: בון
כהני ותר האמונות , וכל זה אח! י ההבטחות שקכלו יהודי בוסניה והירצוג!בונה
גם מאת הקיסר פראנין ווסף , גם. מאת מונוסטר:הכספים בזריאן ! -

,האגודה הלאומית ‏ היהורית באוסטריה" החליטה בישיבתה האחווגה
למפור לחברי הקלו- העברי שבריוכפראט האוסטרי את מגלות:הספר הזאת !

,עפ"י העהונים נורע לנו, כי בבוסניה . והירצוגובינה , נותכה ‏ זכות. ש
בחירה אל הלנדטג להסרבים, הקרואטים וההורקים, ‏ ורק את היהורים בלבר,
הוצואו מן הכלל +

היריעה הואת מעודה, כי לטות הבטחותיה. המרובות הולוכה הממשלה
את היהורום שולל, וכל זה אחרי עמלם המווכה להרמת המצב הנלכלו
והקולטורי של הארץ +

אמנם ניתן מקום בהלנדטג להרב הסא-איובי, ובול
בשום אופן להוות בא:כחו הלאומי של העם , !אין הוא, החלוי בחפד הממשלה,
יכול להיות לפה אל העם ולרבר את כל אשר ישימו בוחרוו בפיו.

העלבון הזה , שהעליבה הממלכה האוסטרית את יהודו:בופניה הוא מעשה
אלמות נעשה לכל יהורי חמדינה הנפפחת, השואפים למלוא שאיפותיהם
הלאומיות +

לא רק האהבה וה<מון אל אהינו. היהודים שבא!פטרוה ‏ החדשה , כי
אם חפץ הקוום הנטוע בנו, הוא הוא המכרוח אותנו ללחום כנגד מחשבותית
של הממשלה.

במומינט החשוב הזה אנחנו פונים לחברי הקלובי העברי, באי:הכת
הוהירום של יהורי אזסטריה , בבקשה, ‏ להגוש תוכף אינטירפולצוה בדבר אל
הממשלה ולדרוש ממנו בורור:רברים מפני מה לא עמרה בדבורה, ולמרות
הכטחותיה המרוגות, שנתנח ליהורי בופניה להשוותפ בחוק הכחורה החדש אל
בל הושבי הארין , הוציאה אותם מן הכלל"+

-- בישיבת ‏ חברי הנהגת שלטון הקריה בצ'ירנוביץ נתמנה נכחר
הרייכפראט , הציוני ד"ר ש טרויביר לאורח נכבד של העיר צ"רגוביץ
בג לל פעולווזיו לטובת בוקובינה והמטרפולין שלה +

ספרוּת ואמנוּת.
ו ו

-- נתקבלה החוברת הראשונה של הטאסף ההיפטורי ההא6תסקטפי
"המאק , היוצא לאור בכל שלשה חדשים על ידי החברה ההיסטורית-
איטנוגראפית ,‏ בה נמצאים מאמרים מאת ש, דן בנוב (,השפה המדוברת
של היהורים ברוסיה ובפולין במאה הט"ז ותי"ז), ‏ מ, וויגאביר (,כוצר
עסקנו בהיסטוריה +"),. ב א ל א ב א [ (,מצבות הזכרון של . יהודים בפולין")!
ש. א ג-- סקי (,לחשים לעיני בישא")., ג אל א ג ש (,החכרו היהורים את
בתי<התפלה הנוצריום באוקריוגה ?")..

מלבד המאמרים האלה נדפסו בהמאסף תעודות היסטוריות שונות, בהן
יש לציין את החומר בדבר הפוגרומים כנגר היהורים בשנות 82---1881 מתוך
הרצאת הקומיפיה של הגראף פאלין, עם ההקרמה של מר דובנוב , והפנקס
של וער הקהלות בליטא, בתרגום ‏ רופי ובהערות מאת מר ש, דובנוב .‏ "

ל, גולדבּרג,

עם הגליון הזה נשלחים ,יריעות הועד" לתמיכת: עוברי-ארמה
ובעים בסוריה. וארץ. הקדושה.

אכל הזא אוננו

העורך:המו"ל :

.03860 .ה .ו 1-ו

: ספ ר ים חדשים,
1 ספר יכב שוגו של עולם, מאמדים על מציאות ה', ההשגחה
שהשארות - הנפש , מספר ,הדת הטבעות" להחכם הצרפתי ₪ סימון
הוצעו . באיזה | קצורים ‏ וחלופום ‏ ע"י- אל יהו קואו (מכני מקרא)
יופאטוריאה תרס.

2) ספר תורת האדם , ראשי פרקים מחכמת המהות העוונית והמעשית ,
הוצעו ‏ בלשון עברית על פי ,יסודות מוסר" להחכם הצרפתי פ' ז'אניט ע"י
אליהו קזאז (מבני מקרא) ווארשא תרמ"ט

9 ספר אמת מארץ, והוא קצור ספר החכם הצרפתי וויגורו.,ספרי הקרש
זהמציאות התדשות = אשר נמצאו בארץ ‏ ישראל בארץ מצרים זבארץ אשור*
צעשה ע"י א ל יה ק ו א ו (מבני מקרא) מחברת ראשוגה = אודיפא,. תרס"ט

4 צ יצרו, (ציור ביוגרפי) מנחה אהבה וידידות לתלמירי בית טדרש
אלכפנדר - להונים אשר לבני מקרא. בעור יופאטורואה : מאת | מלמדם
אליה קזאו אוריסא, תרפ"ט.

מיום 18 עד 50 לחדש אפריל

' נבנסו. אל קופת הלשבה
2 המרכוית = של" הקרן.. הקימת:-ברופיה

הסכומום. ‏ האלה על פי

<הסדר הזה:
נדבות. כלליות 8 רו"ב,
מסהעצמי 2.0 2
פנקסידשוברות 8 -,
קופסאות - 8 ,,
תשלומים. שלמים 0
0 לשעורים ל
,קערות' - 0
| יערההרצל 0
תוי קרן-הקימת ע*ס 1 +
גליונות תלגרמה. , 0

ס"ה. הר ה רוב.,

נדבות כלליות
פנקסיהשוברות
קופסאות
תשלומים. שלמים
= תשלומים לשעורים
<> יער:הרצל ==
תוי קרן-הקימת ."םס .
-גליונות לתלגרמה. ע"ס 2

ס"ה 887.99 רו"כ

יש מקום מרווח ל ש ני נע ר י ם. שהגיעו לחנוך.

ספוק צרכוהם החמריים וחנוכם הלמודי והמוסרי

ו יהיה. ע צ'ה יו"ט בדיוק. ובחבה, בעיר שרלו:

9 > שנבורג. נמצאים. בתידספר מצוינום בשלמותם מכל. המינום,. ובהם

< = מקובלים. תלמידים. בלי ישום הגבלה, על דבר המחיר ושאר
7 התנאים אוריע לכל שואל. במכתב',

1 .0 00010 ,00 10410 הצ

לוכהון יום כלולת. קריינע. דאווידואהן עם ב"ג. חיים. בריסקין
וחיתה בקארעלימש ביום. ו' תרומה ה' אדר נאספו. עיי. מ, א,
ואלפון. וזאב שארף לנטוע. שני. עצי. זות בגן הירצל. מאבי. החתן "
שמואל ו מאבי הכלה. ה' נפן 0 ומהחהן

0

0

2 0 הג ( 0 ו

גד

הזת שה המח ג סו דססה הזד גו המת ומוום גד

זה 5קא0ת00עע גד
ומיד 'אזהד0 סמ ההה
-.
יי זזה ( 1))])
5

ו / |
060 7וג606₪680 מצהת-- \ זו \ ןיש קיז
ה ,מה סוטסקס שחת סוץ0סקתס
-0100. 05015 6601005כך 5 הסני 100 מ חבפית.
0 זז 5ק0ס3זד מ'צסזותסן 0 6נוצהוסת 81000806 פרלטד
11017 105 ה0מההההממקוד ,אה 1506 שיאותה הו >
-875 11875 0 הכח זווזוא ה סכ 5 סגה 220 .020 05 סנהסם ‏ "
-ה0 0065 87095 1115 1130 10011 ספצ 098
הט הוקטו מ ונה זרת יד ספה זה שת "

06
9 יה 0 ,ה ההז עו לגנא 5הססד סוה 1 "
ו | א 056 בי

0 2011 ימה 0011 1וום =
-0+ מ פלת זו 660 ,91020 שאק0ם6 ,סהמסהסע ה
-00 פאו 00 כ'מסקטעה - 08080 הפע

0 -
:הס זזה הסח
2 ו 8 ו 6 הא 0 ב

ב כו ה

60 068 הזת 600 0 ה

ו
אין. פלאשען אוּן טינטערם,. אויף ‏ אנגראָ און דעטאל. צג
קומען. בו הרש מאיָר ווושנעווסקנ + קאונ, ל
הזיו גיגזבורג ,
די טינט צוופענט זיך אוים. מיט איהר גוטען קוואליטעט ,. ווערט נוט גערובט
און פערלירט ניט די אמת'ע 5ארב +
אין: רעמועלבען - כעשעפט ‏ און ‏ צו בעקומען. פערשיעדעגע = וארטע
קלעיאָנקע. לי ע) אין רעסטען , = אויך : געפלאבטענע צעראטע
קאָשיקעס . צו ועהר. בילוגץ. פריווען,
עס ווערט. אויף. אַרייפגעשיקט פער. נאכנאַהמע ביָם ערהאלטע
האנרגעלר נכין ערף - פון. בעשטעלונג.;

האדהע סג /
בה 6638קזסומקאע ,1402110 .תע | וגס0ה6מ6חותחת .]1 %ך
.(פגסת .אקסקאה ממדסקת) זקע46אא .ה

- א 281 | = גוסהמ 0
0 פה התה

אוה ג5ג ,זכ] נופינ :ח66)10זו

0 0 6 8 ל 0
תו[ 1100010 הק | 6 6 06 %
ו ה 0

06

סקא מהפוד .הההמותפת ה607הע

.860 ₪ :66000 8888801 פיסה ה 00 ו

-6 ה א הההאותגוה תותבז3ם 10 אותפמפהו 088603038

-

1 החהההץת10] .ץ) הפה -- הציהמסההבבה א .1
(-1 2.36 .הץ .המה8898.

-
-

%
4
ד

1 יח

ולקטנים ומועיל ביותר וזול ביותר מכל שא
- המכירה אצל חברת. ,כרמל"

לשתיה
ר היינות
בורשא.

> לגדולים

= היותר: מעולים של הרופאים,. ויסוד ה
| כדי. לטהר את הדם ולה

0

בריא את הגוף

ברול. שביין: ,ברזלי יש בו
והוא

יפה

₪ 0026628605 10/5005.

2

5סמגה8 ,5ה0685-78)089 האצת מוההותגס)[ 20| 0אמהסעי

-106 .קמההממוהעק0 הותההסקקחפת 25 מטפה מפהססהת 080 מהפפה.

תחת 0628000880 צ[הסמ76 הקח 10ה6ק8פ6זותד

= מכיל את יסוד הברול באותה "מדה שמכילים אותו ‏ הריציפטים

נה קן)) ‏ מיובסכה,

0
.

כ

ומרןל

הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין

00-

01060607 ,0 קפ 8 סאק סאססת6ק ,5 זהסהט ה סכ רהוסה הכ

שמעו בעצת הרופאים.

+

-0081 ו סיכ ץד מ זה 0 ונד זהתותסכ סצ 6708ההגה-

80 *00ו20' ך)טסככטי 5 \ 0נןט8 ")סנוסף,* 0 ק0פפט ([בתפפןטטק+
.6:6 ,00" שאהובס---4.1א₪ טס ססט

טש יא ₪

0

01 דטההההץ 1510 האזות הק-₪63600780 "!ו
-0 5 084 9

א 55 5 040)א 5 הס-)6 ,ו ס-00 6 בו ס\ופ6 -\
₪000 )אה 56 8ם? 288 שא
300% טסל 66 0 סא

ו

שמ שו 5.600א בו

0-ו
3100

10

8 860018 30638676 תשק
מ 60 וד

ופה ווציוות דט 016וע ה

ש

ופדה .0 והות (2
2001 070

ואו 6 5וו0ק0ד6 הזוע וו הו (1 :038 ההדות ו 3 ה 1

0 הב

ב 06.0) 105 א ₪
6 11 ש0א5 טאסה בה-סם\ ם,
0 3 אוה 00.08 660 שו ,5 םאש 060 55 60 או ם.
.86080 200)%8.0ש ש₪0:8 604168 ש
יש 53 * קבט וס 060-ו 65.0 טס

0.0 ו.-60 5% 0-0 צ\-- סה טוא 56 ואס 0080 שת 6 א

6 26 36 א ₪.40%0:ם ש:0\ם. טיט א סש
. 5

0וווה6קחטוו 668016 קדסחץ

!וה ₪ גת

0

₪

הו 8816 וו 00606

וזו
06 6000766 670 38

ווה 1011075 אש סהס 5

0 | 6000001 הגזות איסא ₪ ז6ההת וו [מזהוזווס כו ,וו דהה ,תקזצ

5107 8 8087000110 0 סו םהה 65 5או4פתהא וואמסא0 אס
>אסוועסאק 68005 שא | אסאס

.3 5 38 דאב 133 א .108 -דקהח6

ּ"

וו 3 ה א

ה מאועווסהקופ3הקהון אאהץאסח %דס 6068 הווטתאוהקזס הה1

סק אק ה 1 וו 6 דוומהדטת6קה >אססום 0 %ב168%פ1 85
.0686 אוו שטעום צוועם הו סוה ו

סו
ו

0 צואסוו ו 3 06 500.0 טשה םח טא טא -06ט6 נה הטרח א.ם) סק
4 680 48.02 :-5660 סה-ם-.לרוטו ם.ה-66 .066\ סוסט שא\ 2.600 שח
שא 00604 או 6-0 600% טסו 8 טנ
א ' ל ד אק .5 6 טא 6060 0-6 לסו 6066 םה 6 0 60
נסם 66 0 א סבה טא 08 ,6.0 א סוט ₪+0ו0ם.כים

סט 06
טלוס 006 טש שא טסט 66.04 96 ו 0640 ם: 'ם. 64
םא 0 00 0) שש ם-500) ואפ צסשם מז אא יצ סט טרמ סכר אש
600 60 6 'ם .5 םב 00 0 6 00 םא סו 4-86
ו א 60 6-0 מא .5 0% 16 8ו20)0.טם

ל 0 טק

ו

6% 0 10עווקוס6הטק ,0ועה6%

.₪ פוהקגת

וק (3
4" ₪ 0
ות קסד

0

ווק |

ב שת |: -

4 5 6-' 2

| מה מש ] א שא

-- יכ-40 ה%

4- גת | 80/ש0םם 005 7 ש06 באם 22086 ₪
> יּ 00

בש 2 ) .1 ל

- ושי ל 5
00- 4-1 == 0‏ ש=

סוכן ,ה ע 51 ם"
למדינת ‏ אמריקא בכלל ולעיר נויארק וסביבתה בפרט
מר ם, דרוקערמאן (בימ"ס)
₪5 0301 50 ,1088-]\ם\ מהמנעספטטע ,8
2%

מח ה בכ העמטה .בשק שאר ימת הלה חן אש הילע + הד פו השממ לשמה דיו החילש | עובנל הד לי הנוט 5 במנשט בוטח ההל הקד המיאה דהה החדה החדת ><

הציונות | שואפת. לרכוש מקלטרבטוח ע"י
משפט-נלוי | לעם ‏ ישראל בארץ ‏ ישראל, "
(פהכרפה ‏ בל

₪ בדרף אל הציונות, ליי,
בחיינו: א) מצב היהודים במדינה .
= ב) על דבה נאוטו של ונגביל,
נ). שלטון הקחלה בפראג והקרן הקימת. לישראל ,
ח) קריאה למפע צלב חדש..

שר היכן. הניעו. ההברים, + גיינבוים,

: החפי ות, . . ש, א. חזורורצקי . :
> דרכי הישוב, (מאפר שמ). הקואופרציות , > וחיאל. יוסף לבנטין, \

2.

6 לתולדות הפועלים במושבות %י. ה

?7 משירי ההיכל (שיוים), יחורה- קרני .
68 בכהמים. 2 תלוש +

9 הגיעה. השעה ! (מכתב אל המעוכת),

10 מכתבים. מתורקיה, א, חרמוני,

ג ועידת. של צירי קהלות. היהודים באשכנז.: 8
9 שמואל \בן יוסף גרוזינברג יקיל , 2 ,

- 1 השבוע: (הציונות 1 באהץושראל ; במזרח : בחטוגותיושראל 1 ו 77
0 ספרות וי

מחיר .העולם" נווסיה: לשנה 4 רובל , לחצי שגה 5 וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 88 כופ'י
: בחו"ל : = באוסטריה.אונגאריה ‏ 10 כתרים , בגרמניה ‏ 9 מארק, באנגליה -9 שיליגג,. באמיריקה .5/2 ₪ דולך,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות" 18 פרנק, ה זה לחצי ולרבע שנה.
0 בער שנוי האדרוסה .90 ק.

בר |

מחיר מודעות : עד כל שורה פטים מחילקת אובעתים, -- על העמיד הראשון 60 קופ'. ועל שאר ה;מודים 40 קופ'י
\ 2

/ :הסירדאה‎
2 א‎ 8 - 0 ₪ 7 8

,ראפ יודישע פאלק".

0 קאמפלעקטען פאר דאפם יאהר 19%6, 1907, און 1908 ווערען ארויס*
געשיקט אויך פערנאכנאהמע) צו 1 רובל א קאמפלעקט. פאר אלע
. קאמפלעקטנן 90 רוּבל, מים פארטא. אין אויסלאנד--מיט 35 קאפ,
אויפן קאמפלעקט טייערער.
(געבליבעז שוין גאנץ וועניג)

זיך ווענרען: אין רעדאקציע , העולם" 3 סייא 601 ,10 הזו
אדער: .10 וז ,"זמ סי .זר זו

מתקבלת. החתימה על. העתון. העברי

ה בקר"

- חן עברי גדול: מוקדש לפוליטיקה, לספרות, ‏ למדעים, לאמנות,

2 לבקורת ולכל ענין המעסיק את 0 : עתון שבועי מצויר- לילדים, לתינוקות. ולבני הנעורים, יוצא
: בעריכת דוד פרישמאן 6 בדיוק בכל יָוִם א' בשבוע.
ובהשתתפות בחירי הסופרים יי העורך. והמו"ל. ייב לבנר.

5 0 י/ 0 ג לשנה 5 הו"ב. ה לשגת 5-ה5ב ובטכה-ה-לקג- לבכ מנה----==-- =
מתקבלת. החתימה על העתון חיומי ה בק ר" ‏ מיום" 7 אפשר לחתם גם על ידי הצ"ק בוילנה עפ"י האדריסה :
הראשון לחודש אפריל שנה זו, 60100078 11 | 0 ו
. [ בת המערכת
תנאי החתימה: 1 1 00( ל
= ברופיח: / בחויס - . :

8 4 רובל, ל 1% רובל, עס ווערט. אָנגענוּמען. דאֶס אבּאָנעמענט
לחצי שנה 4 7 2 ! חצי שנה 6 , כ /
לרבע ,‏ 5 , לרבע .₪ שו : פון במען יערעס מאנאט 1909
[חש .של קאם, 7 ) . . אויף: די פערשפרייטעסטע אידישע ציימונג
האדרפה: 2 , \

2 : כ 7 45 4% .
ל .008 ,13 12/11 *360800י א " , ,ה שָּ 5 6

2 0 1 ו 0 ה 6

(צווייטער יאהרנאנג)
אַבאָנעַמענטס <-פרייון
אַיאֶהר 6 רוּכל, א האַלכ יאָהר 8 רובל, א פיערטעל יחה
0 רוּבל, א חורש 50 קאָפ', :
אלע שבטָנענטען, וועלכע ווילען בעקומען די ₪0 ב יב ער פון
דער ,הויזיביבליאטעק", - וועלבע. איז גענעבען. געוואֶרען אַלֶס
ביילאגע צום ,היינט* אין פערגאנגענעם 1908 יאהר, דארפען
צוּצאָהלען. 2 רוכל אֶהן באנד; געפונרען אין צויי פענרער (ספ
ביבער ‏ א פּאנר) --=- 1.95 רופל.

ו 0 8

אע 0 0
יקאל הד 0+ + שא
3-ה הק-ה ,פסעסתסקט 5806805 זר -
0 : - - די אבאנענטען וועלבע האבען שוין איינכעצאהלט פאר די ,הויו-ביבליאטעק*
.01110 מ660קי 00 וענען מיר מודיע , או קירצליך. וועלען ארויפנעהן פון. דרוק די לעצטע דרוי
+ ביבער, און דאן וועלען זי בעקומען. אלע :50 ביבער צוואטען .
שא ריקמ

.8 ההתזנתסה0 1.1117 .288 .הס | הזע 34 0
01006 ד 1 0000 0 ו

6 הת 0 0

יאותם, כמו

> במועצה. זו הורה במקום אחר, שאין

וווהּ!ס'בּ\] שנה

יי

רות ס'ה-]

ו . כר/ [
ו
.

אל 0

שלישית 0 8

ל 5 תרפיט. ==

9. ,ג 24-60 ,ג א ]1

₪ =

ל"
ל"י

בֶּרְך אֶל הַצִיוְנוּת.

שני מאורעות. בחיינו העבריים נתנו בימים האלה לעתונותנו
ענין מיוחר. כונתנו אל מועצת שלש המפלגות. הלאומיות<הסו?
ציאליות, שהיחה זה לא כבר. בניודיורק, ואל המיטינג בלונדון,
שבו נשא. ישראל זנגביל. נאום-פרוגרמה, המסמן. את השקפותיה
ואת דרכיה החדשות של יט"א, משני המאורעות האלה חשוב
ביותר, כמובן, הראשון -- מועצת המפלגות היהודיות הסוציאליות,
המועצה הראתה לנו את הרך ההשתלשלות, שבה עברו ראשי

מפלגות הפועלים שלנו בשנים האחרונות; היא הראתה, כי השנים

האלה, שנים של אידעבורה מאונם וחשוב מחשבות לא היו רק
אבור זמן. גרידא. הן, השנים האלה, הכריחו ‏ אותם ל
לשוב ‏ ולבקר הרבה והרבה דברים, שנחשבו אך וה לא כבר
בעיני רבים מהם לעיקר שאינו צריך בדיקה, ‏ ליפור מופד בפרו:
גרמות ‏ שלהם ולחיץ מבדיל. ומפריד ביניהם ,. במועצה האחרונה
עוסקים ראשי המפלגות האלה רק באותם הדברים, שיש' בהם
כדי לאחר אותם במלחמתם על חופש עמם ועתידותיו, ‏ והדברים
האלה המאחדים אותם נמצאים עתה יותר חשובים בהשקפותיהם
מאלה שהפרירו. ביניהם והרחיקום זה מוה. הם. מעלים בראש
וראשון את כל מה שיש לו בפרוגרמית שלהם ערך קים ועומר,
לאפוקי כל. זה, שהוא ארעי וחולף, כל זה שנטפל להם בעידנא
דריתחא, ‏ בשעות החירום שעברו על רופיה. ועל תושביה היהוחים
ביחוך, בעוזדרוח ובתמימות-נפש קונה<לב הם מספרים בהשנוי שבא
ביחוסם אל הרבה דברים, ווהי בקורת : עצמית גלויה שרק אנשים
בעלי רוח חזק מכוגלים ‏ לה יבהכירם את טעותם. על המררגה
הראשונה. עומדים עתה לא עניני המפלגה וחלוקי דעות המפרידות
שהיה ‏ נהוג, אלא. עניני הבלל, ‏ עניני האומה., מן
הויכוחים של המועצה נראה, כי נוצר הקרקע לאחרות. שלש
המפלגות, ‏ כי אין חלוקי דעות פרינציפיאליים ‏ בשני הסעיפים
העיקרים המשותפים לכולם והעומדים עתה במעלה. הראשונה,

"והם --- יצירת מרכז עברי בארץ-ישראל ובמיסופוטמיה, ובצרון

הלאום העברי בארצות הגלות, ‏ כל עיקר השאלה היא רק: מי
קודמת \ לעבודה ?, פלשתינה. או מיסופוממיה, | ופתרון שאלה זו
נמסר לפועלי-ציון, שהם מעמירים את פלשתינה בשורה הראשונה,
נשתנתה ‏ ההתיחפות .אל פלשתינה. בקרב. בל המפלגות. = היו"ר
לבטל כלאחר. יד אידיאל
עממי כמו ארץ"ישראל, ושאי אפשר לבלתי התחשב עם ‏ רגשי

ו

כב

.₪ 1909 ,1188 11-20 ,11 תע

געגועים, שטפח העם במשך אלפי שנה, עם אמונתו, שאין. קצה
של גלות אלא בארץ"ישראל. .6,
צעד חשוב צעדו גם הטיריטוריאליום \ הכלליים על דרך
התקרבותם. אל התנועה. הציונית והתאחדותם. עם הפתדרותנו.
בנאום. הפרוגרמה שנשא בימים \ האלה זנגביל. | במיטינג
שהיה בלונדון הוא אומר, כי עתה הניעה שעת ההתאחדות של
הארציים * והציונים, ‏ וכי מיפופוטמיה. יכולה | להיות לנקורת
אחדותם, | אחרי שארץ זו נחשבת גם לציונים לאחת הארצות
הסמוכות. (ע06הג!וואוגטגאן) של ארץ-ישראל, אחרי השנוי הפוליפי
שבא' בממשלת תורקיה, מיסופוטמיה, היא הארץ | היותר. כשרה
+ לכניסת היהורים וליצירת מרכז עברי אוטונומי, הישוב במיפופוטמיה
צריך לאחר את כל ההפתררויות והמוסדות של עמנו, גם הציונים
אינם יכולים להתנגד לו, מפי אחמרדריזה קוראה לנו תורקיה
הצעירה לבא אליה, אנחנו | היהודים ‏ הגנו להם היותר = רצוים
לישוב ארצם, אבל תורקיה צריפה גם לבא אתנו ברכרים על
אדות ארץ ההתישבות בממלכתם, צריכה לבטל את אפור
הכניסה לפלשתינה, להקל את מצב האכרים במושבות העבריות שם,
בשנוי שבא בהתיחפות יט"א. מוחגשת, ‏ כמובן, ' ביותר
דחיפה מחוץ---מצר אחר נכובו החשבונות והתכניות של הטירי:
מוריאליים, ומן הצד השני. בא שנוי. בתגאים הפולימים בתורקיה,
גם לשנוי היחם בקרב מפלגות ‏ הפועלים אל פלשתיגה גרמה
הדחיפה מחוץ, ‏ אלא שמלבר הגורמים החיצוניים פעלו- על
השקפותיהן סבות יותר עמוקות, והן -- התעמקות המחשבה ושנוי
הערכים, שאליהם הביאון השנים האחרונות,
בכל אופן, השנוי הוה הוא ‏ הב . ערך ובא. ללמר. הרבה,
מיפופוטמיה. היא בלי ספק עוד צעד אחר והאחרון בררך המובילה
אל הציונות: האמתית, ממנה עור צער אחר אל ההכרה הגמורה
והמוחלטת לפי הפרוגרמה הכזילאיתי

בשימת:לב מיוחדה הננו מקדמים את היחם החרש לתנועתנו, "

בין של אלה שנפררו. מעליה + ובין של אלה שעריין לא הניעו

2

אלי אנחנו' היינו מכירים תמיד ומאמינים באמונה ‏ שלמה, מ

עמנו הולך הלוך והתקדם, הלוך והתקרב ‏ אל אחדותו הלאומית
ואל ההכרה, שאין לשאלת היהודים פתרון אחר אלא טירוטוך:
יאלי, ובטוחים אנו גם כן, ‏ כי כל ההולך בררך. הכרתו/. זו,
מבלי נטות ממנה, ‏ דין הוא שיבא. עד פופה האחד. והמיוחר,
עד---ארץדישראל, % 7
| כ

1) בונדיום ‏ און ציוגיום. ד'ר ח, ושיטלאווסקי, ,דאס גיוע: לעבען"ן:

4 > העולם 3

הרבה היינו מצטערים, בשעה שנרתעו רבים. מחברינו

2% לעבורה מפני המכשולים והדרך הרחוקה, כשנסוגו ממנו ופנו

| אלינו . יותר
וחשובות. יותר--הבנת הציונות בבל מלואה ועמקה, שלא תשוער

לררך, * שאין < בה | ולא' כלום | מפוליטיקה ‏ עממית := ערוכה
בתכניתה ,| מותוה ‏ ע"י | הכרה לאומית | צרופה | לדרך
המביאה אותם | בעל כרחם | אל ויתורים = ופשרות \ במובן

הלאומי, אל פחיתות המטרה העקרית שהציבו להם בראשונה
ומעוט \ רמותה.

בשמחה יתירה נקדם ‏ את השבים ומצטרפים אלינו
בוחור, עתה, בשעה שכל כך נחוץ, כל כך יקר לנו כל חלק
וחלק. מן האנרגיה שלנו, בשעה שכל כך חשוב לנו כל משהו
של הכח העברי, בשעה שלפנינו תעודות כל כך גרולות, שרק

העם במלוא-אחדותו .יכל יוכל למלא אותן.

אנחנו. מקוים, כי אל אותם ‏ הגורמים | מחוץ, המקרבים
ויותר את הארציים, תצטרפנה גם סבות. רציניות

אלא אם כן יש עמה ארץ ישראל.
אז יתאחדו. אתנו ‏ אחוד גמור ושלם והשתתפו גם בשמחתנו

> גם בחבלי מלחמתנו מבלי להפרד מעלינו גם בעת רעה לתנועתנר,
= בשעה שמתרבים המכשולים, יחד אתנו ישאפו ויתאמצו להתגבר
= עליהם,

ויחד אתנו יקריבו את כחותיהם. ליצירת חיים לאומיים

לעמנו בארץדישראל.

אב פימוגייף באמונפ.
מיום ליום מתגכרת הריאקציה בארץ, ובכל צער שהיא
צועדת. קדימה נעשה מצב היהורים יותר קשה. מעולם לא רבו

+ כ"כ הגזרות. על היהורים כבעת האחרונה, .ומעולם. לא - התחזקו

פיב: הרדיפות. כמו. שהנן עההי

יהודה. קרני,

משירי ההיכל.

=

בְתיף...

וְאֶת סוד ישותך
גבְנסָתי לבקש בְּטרקלין, ולטללי פיף
אי

צְמָא הָיתִי ולטְחָרַת המותֶךף.

אשר אֶהַבְתּי אַשָר ר אבה .

ְאִם הַשָמִימָה עָלִית =
שובי

: להיות כְּמותַךּ אֶת אשר הָת
לי בְחַ ּמוּת עַמי רוב .

4

אי אפשר הדבר. כלל למצוא ראשית ואחרית לכל הגזרות
והרדיפות. הללו, הגזרה היותר קטנה. והרריפה. היותר גדולה כולן
ממקור אחר הנה, ושוות הנה כולן באיכותן ע"פ. ערכן האובייק:
טיבי מנקורת:המצב של היחפ דהאירנה אל היהורים,

בפרט האחרון הזה שוררת אחדות מופלאה בין. כל בעלו-
השלטון: מיניסטר-המסחר ה,ליבירלי" טימיריאזוב | הנהו ביחס זה
ליבירלי כשווארץ. ואין שום הברל ליהודים עתה, אם מיניסטר
פלוני. יורד. ומיניסטר \ אלמוני עולה ל דוכנו תחתיו. הפוליטיקה
שלהם בנוגע ליהודים: אינה משתנה אפילו שגוי כל שהוא,

הנה לפנינו המופת החותך הזה: נתמנה מיניסטר חדש
למסחר --- הליבירל. טימיריאזוב. המיניפטר החדש נושא ,נאומי:
חופשיי נלהבים עייד התפתחות' תנאי המסחר ברופיה, והוא הולך
ומברר, כי הפרחת המצב האיקונומי של המרינה צריכה. לעניין
גם את יתר הלאומים, וצריך לתת להם בזה זכויות ידועות. וכו'.
אבל תיכף אחרי נאומו ממהר המיניפטר החדש לתקן את עותתו:
קודם כל-: אמר---צריך שישתמר כבוד מעמד-הסוחרים . הרוסי,
ובשורה ראשונה. מתעניין המיניסטריום באינטיריסי-המסחר הלאומיים
של העם הרוסי, לכל נעשה ברור הדבר, כי אוך שיהי יחוסו
בנוגע לאחרים, ‏ אבל בנונע ליהורים בווראי ש,ישמור" ‏ על
האינטיריסים הלאומיים, על ה,יסודות הלאומיים" של האומה
השלטת .

ואמנם כן היה: מימיריאזוב עבר מן המחרש .אל ,המטשה'.
הצער. הראשון שלו היה בדבר. הסוחרים-היהוהים. הדנטיפטים,
סגני-הרוקחים ועור , כמדומה, שהשאלה הואת גוגעת בוראי באינ:
טיריפיההמסחר של הממלכה, ולוא. יהי: רק מפני התועלת המרובה
גרידא, שהפוחרים היהודים מכיאים להמסחר חממלכי, צריך היה,
לכאורה, מיניכטר-המפחר. לעמוד על. צר היהורים. אבל טימי:
ריאזוב מצא ליותר יפה להשתמש בהתחכמות דיפלומטית ולענות,
כי באמת: ההבה תלוי רק במיניפטריום-הפנים ,., שזהו,: פשוט,
הסכמה לאפור על היהודים הדנטיפטים, פגניההרוקחים ועוד לעפוק
במפחר ,. בימים האלה הרחיק. מיניפטר"המפחר ללכת מזה בהפו:
ליטיקה שלו ביחפ ליהודים, כידוע יצא האפור על היהודים להתרפא

- ו 2

ְעל סף הטרקלין יש אָבֶן, עַם שקיעת
ה אנ בָא ול הָ
אֶשָכב וְאֶחלם תְּהִיהֶ
עמ הַמָּת...

ג,
שרִים. רתי ביום, שִירִים

אִיבָה אֶנָמר אֶת שירִי+
היא לא פַּנְָתָה לשיר, הָיא
הפוקע מִדְבָירִי . '

שרְתי

בליל,
לא בְאֶה לקול

לְבְדִי אֶשָא בלב אֶת

צּ

אֶלוּמות ‏ הָאור
את ים הלוּמותִי ג
הלק הם ובע קגר =

זורעות. אור אַלוּמוְתִי.
ביר צבתי. מצורי נְאִין. לק לור

בּהוך קר/

| קדשי:
-

-ג5יון יח

במעינות-הרפואה שבקווקז,: שלטון מקומות. המיניראלים הַשתדל
לטובת. היהורים. וביסם את השתדלותו בזה, שהאסור הנזכר עלול
לגרום הפפר מרובה ל,אינטיריסי-המסחר". אבל מיניסטר"המסחר
הליבירלי. ענה, ‏ ע'פ ידיעות העתונים, על זה, ‏ כי איננו מוצא
ל,נאות" למסור את הבקשה לפפירות. הגבוהות, אשתקד, כשלא
היה .טימיריאזוב ‏ משמש עדיין בכהונת מיניסטר-המפחר, השתדל
שלמון. מעונות הרפואה שבקווקז. להשיג רשיון הרוממוח לטוכת
היהודים החולים, : והשתרלותו עלהה יפה, אבל מה שהיה אפשר
בשנה שעברה נהיה לבלתי-אפשר עתה, אחרי שנה שלמה של
ריאקציה שאינה פוסקת!

ואם עור צריך היה לתת. איזו בירורים לליבירליותו של
טימיריאזוב, - - מיותרים המה לגמרי בנוגע -- לשווארץ, זה לא
כבר ‏ התעוררו ברומת+הממלכה. ויכוחים ברבר שאלת ההשכלה,
ודיפוטטים אחדים דברו ביחור על אודות ,הנורמה הפרוצנטית".
הפוליטיקה. של מיניפטר-ההשכלה נתבררה למדי, עד כמה שצריכה

היתה ,בירור". עדיין , בנוגע ‏ להיהודים, ‏ שיטתו :של מיניסטריום
ההשכלה א יותר מצטיינת בקשיותה מזו של יתר המיניסטריומים,
לשוא כל השתרלות, לשוא כל האמצעים, ‏ ואפילו המרת-הדת

אינה מועילה כלום,.,

וממיניסטרי | המסחר וההשכלה. למיניסטריום:הפנים, --
מרכז המכונה הממלכית, מיניסטריום:הפנים, ‏ וביחור ברוסיה
ובמומינט. הנוכחי, היא הבריח:התוכון בין כל המיניסטריום. אין
אף ענף אחד בחיים הממלכיים, | שלא תהיה לו שייכות זו או
אחרת אל מיניסטריום הפנים, ואפשר שצרק אמנם. טימיריאזוב
בשלחו בכל פעם למיניסטריום הזה...

וכאן קשה הדבר באמת למצוא ראשית ותכלות : להגזרות
ולהרדיפות , די לסקור רק על העת. היותר אחרונה, ולנגד . עינינו
עוברת. שורה שלמה של רריפות וגזורות . ההתנפליות = בלילות
בעשות א בקיוב באופן המזכיר לנו את ימי הבינים, נשים יהודיות
הרות נסחבות מבתי-המלון והן כורעות. ללדת בין גנבים ושכורים,
מהרבה ערים ועירות. מחוץ לתחום מגרשים את היהודום כבימי

הָבֶה אֶחָצוּב אֶת שירת הָאוּר 5 הָהָר-

וְָּם לא עבשו אִימתַי +
ַנָה יום , אֶתָא ליל , יָרַד = ענן עַל פל,
ולי אור- בּתוך דְכִירִיג
שיריס שרְתּי כיום, שירִים אֶשיר בלל =

תָּמוּת נפשי עִם שיבֶי.י.

תלוש .

בַּבָּרָמִים.

באגדת-מזרח עצובה , מעולפת שושנים חורות , שגדלו על גדות נהרות
עצובים, ופרחי סתיו , שצמחו על קברי נערים ונערות, שמתו באביב ילדותם,
באה אלו אלילת ‏ היופי בלילה-של-לבנה אבל . := דומם הביטה לתוך עיגי,
חוננה את נשמתי החולה בלטיפה עדינה, נשקה לי והתנשאה ברוח קל אל
החרמון הלבן לתוך ארמונה הירוק הנהדל+ = וי

בא ללה עדין ורומם והתחיל. בוכה ,. בשהוא

, לבוש בגדי אבל,
מתרפק אל האדטה + '

>= העולם -3 : 3

גרוש מוסקבה, במשכנות-הקיץ שאצל קיוב. אין היהודים רשאים
לגור. | אפילו מאת היהודים, שיש להם וכות:הישיבה ‏ בקווב
הורשים את זכות:הישיבה בנאות?הקיץ. " רק היהורים, = שמותר
להם לשבת בכל רחבי:המרינה | רשאים לשאוף את הרוח הצח
שבנאות:השרה אשר בקרבת קיוב ! הגזרה הואת חרשה היא
במינה, פרי תגבורת הריאקציה של העת האחרונה. היהודים '
החולים והעניים, אשר נשאו את נפשם אל הקיץ ולאוירו הצח, הנם ".,
עתה אובדי:עצות כמתיאשים, הרבה מהם כבר יצאו, כבכל שנה, אל
משכנות הקיץ, ועתה פנו בבקשה תלגרפית. ע"ש הרוממות, בי
ינתן להם הרשיון. להשאר יושבים בנאות הקיץ עד פוף. הסיזון,
ולע"ע מספרים העתונים פרטים מרגיזודלב ‏ ע"ד ‏ גירוש היהודים
ממעונותההקיץ ‏ שאצל קיוב.. ‏ עד כאן גרושים מערים ועיירות: = /
והנה עתה קמה צרה חרשה של פלך שלם. הקוראים-יודעים ‏ "
בבר ע"ד הצעת-החוק, אשר הכנים מיניסטר-הפנים אל דומת" ‏ :
הממלכה על אודות הפרדת החלק המורחי של פלכי פירליץ. ולובלין
לפלך רופי מיוחד --- לפלך החילמי. בהצעת-החוק הואת ישנם
שני: סעיפים בנוגע. ‏ ליהודים --- שתי נזרות חדשות :‏ א) איסור
לעשות א מנות-קנין או כתבי-אפותיקה ע"ש איש והודי
על נכסי רלא. נוידי, הנמצאים מחוץ לעיר; ‏ ב): איפור לעשות.
עיש יהודי אמנות של חכירה או תעודות. יפוידכח להנהגת !
נכפי | דלא. ניודי ‏ הנמצאים .מחוץ לעיר, ‏ ואיסור : זה, שרוצה

המיניסטריום להנהיג עתה היא נזרה הר שה; קורם, פשהיה |
הפלך. הזה שָייך לפולין, היתה ליהודים הרשות לקנות שם אדְמה =
או לקחת. אותה ה כמו. בשאר ‏ ערי פולין, = אבל עכשיו
באה הממשלה להגביל את זכויות היהודים. ומי יודע אם הצעת-
חוק זו, --- הצעת-החוק הראשונה כנגרד היהורים --.
לא תתקבל מאת הרומה עתה, כשהרוב שבה הוא ריאקציונו :
נמור+! הצעת-החוק הואת. היא מכה הבה גם להעם הפולני,
מפני שהיא. קורעת לעולם שמח נדול מאדמת. פולין, ‏ והדיפוטטים.
הפולנים החלימו להפתלק כולם מן המנדטים שלהם, אם תקבל.
הדומה. את הצעת-החוק הזאת . ואיך -נביע אנחנו ‏ היהודים את "
המחאה שלנו 3 מי יקום לנו להגן על משפטנו% ה,פרקציה" שלנו,

בעשיתי עצב.. 2
הרחק ‏ מן המושבה. על יד הסומה של הכרם,. שהיותי נוטרו ביחד עם
ערבי צעור, ישבתי על הארץ , ולבי חולם על אהובתי היפה. והחולה , התועהי *
עבשיו בעולמ במוני -- 0 מטרה, בלי דרך בחיים.. ,.. נתמלאו עוני ,
דמעות , ולבי התחיל מתכוץ מכאב דוקר... |" /
ובתלומל : ,לילה סוער ואפל , תחת שמים שחורים. בלי בוכבים , נופל. ,
על הערבה שאון-לה-גבול , העירומה והעגומה .. גלמוהים , בודהים, אנו תועים.
שנינו בחשכה ; הרוח הומה באזנינו את המיתו הממושכה , ואין קין לדרכנו"... "
בסוכת הכרם וושב לו אשח7 הנוטר ,, עטוף במטפחת לבנה עם שפה .
שחורה על ראשו הנטוי קצת על צדו, ומביט דומם אל הכוכבים. חחורים
המתנוצצים כספירים בתוך לילה אפל. יושב הוא ושר במנוחה על אשתו.
הישה שמתה \ קומתה דמתה לתמר על הר גבוה, ויפה היתה ב -
ויגון בעמק השרון +
ובשעת בין השמשות:אחת, בששקעה האריץ בשנה קלה, מלאה חויונות'
נעומים וחלומות נפלאים , באה אלוו הישה אל הכרם. אז האיתי אותה ,
השחרחורת , ודמתה לי או כחודת-פלא, בסור ערפלי,
-- היא מרחפת עכשיו ב שמים ,. תחת כסא הכבוד של אללה "
היא נעשית קדושה -- כך אמר לי אשחר. .
-- הביטה נא השמימה וראה את הכוכבים. : אלה הן עוניה, המביטות =
לתוך נשמתי. לילה, לילה, בשעה שאני יוצא על גבי הכרמום , היא חולבת ="
אחרי בצל , השמים ושמי השמים נשקפים מתוך עיניה.. הה, (שללה !-> הוריד
אשחד .את האשו. עוד. יותת,שהשתים 2/1 כ ות ד שו 4 א
חרש המה הרוח בין העפאים ן גלים קמנים וקלוס :הכח בין העשבום >
והניע לאט את צמהותיהם: של עציזהשקד, -בשהוא מישנם. באגדות. פלא. של, =
. \

:
|

בהרומה. היתה בעת ‏ האחרונה ‏ ליותר קמנה ועלובה, ניסילוביץ
איננו, ולא נשאר לנו בלתי אם פרידמן בלבר.

הנה הגזרות והרדיפות החדשות כנגדנו, ‏ אבל הרשימה לא
ננמרה. עדיין, והכרוניקה העתונית מסמנת אותן. בלי הפסק מיום
לוום, אפשר להביא עוד שורה שלמה של גזרות. קטנות ונדולות,
החל מגירושים שונים, שמקורם בפקודות של הממשלה וגם
במלשינות ובהחלטות | של אלה מהנהגות הערים והכפרים
המטורות בידי הרוסים האמתים, וכלה באיסור הישיבה במוסקבה,
שיצא בעת היותר האחרונה על החילים היהורים, | ששפכו את
דמם. בעד ארץ-המולדת במלחמה הרוסיתדיאפונית. אבל למה כל
הפרטים. הללוז: המצב הכללי שלנו בארץ הוא. קשה עתה כ"ב,
ער שכל ‏ שנוי, וגם היותר רע, שיחהווה במצבנו, לא יהיה אלא
רק עוד פרט אחר נוסף על הכלל,

3 מו | ונמי .

לא לשם פולימיקה ובוראי שלא מתוך רגשי שמחה על
שנתקימה נבואתנו אנו כותבים את הרברים האלה.

רושם מעציב עושים דברי זנגביל ‏ באספתה האחרונה של
יט"א בלונדון. הותה ארץ ואין, אפשר שעוד תהיה, אלא שררושים
מיליונים, ‏ הרבה מיליונים, ואף שעשירי ישראל. אין לבם רחב
וירם: פתוחה,. בכל ואה יש. תקוה, שהמיליונים יהיו לנו, .מפני
שהיהודום הנם' פוחרים טובים ויבינו, ‏ שהמיליונים שושקיעו בארץ
כמוסופוטמיה ‏ יביאו ריוח, . ריוח גם הוא. של. מיליונים. ובכן, אין
להתיאש כלל : על יט"א, כמאמרה של מרת זנגביל, אין: לקרא
כלל. ,עליה השלום", אפשר בפה מלא לברכה ברכת מזל. טוב,

היתה ארץ -- ואינה, והנה יש כבר ארץ הדשה,

והארץ ‏ נמצאה בגבולות. תוגרמה,. גם קורינייקה, = הארץ
שהיתה. ושאינה כבר, היתה. בגבולות תוגרמה,. איזו: טרגיות
בחויון. זה !

אנשים נפרדו מעל מחננו, התנגדו ‏ לעיקר. הארץדישראלי,
הלכו לחפש להם ארצות אחרות, והכל בשביל = שארץדישראפ

גליון יח

זו נמצאה בגבולות תוגרמה = - והנה הביאם גורלם, אחרי. ארבע
שנים של חפוש ברחבי כל כרור הארץ, שוב לתוגרמה וארצותיה.
ואל תחשבו ששמו הארציים עינם בתוגרמה אחרי שהוכרוה. כבר
הקונסטיטוציה , לא, בקירינייקה שמו עין, כשהיה. עור הסה" הישן
קים, וכשעוה ‏ לא חלם. איש .ע"ר קונסטיטוציה: בתוגרמה.

כן, אין החמים. בחיים !

אמרו. או בימי. הפולמוס. נגד. ציוניהציון, | שהמסורות ההים:
מוריות אינן ולא כלום, היו גם ‏ אנשים ‏ שהוכיחו, שהמסורות
ההיסטוריות הללו אינן אלא מפריעות---והנה הביאם נורלם המר של
הארציים האלה לידי כך, שהם' מרגישים את המסורות. ההיסטו:
ריות המקשרות. אותנו עם קירינייקה, ‏ עם. מיסופוטמיה,

מיסופוטמיה. היא: ערש-ילרותנו. ‏ וארץ-ישראל) אבל בארץ-
ישראל חלשים אנו, רק ₪6 מכל אדמתה בידנו, רק 86 אלפים
יהודים יושבים. בה, ‏ הכניסה -עדיין לא הותרה,. בירושלים יושבים
שנוררים, ואפילו יהודי אחר לא. נבחה. שם לפרלמנט התורקי,--
ובכן איפא צריך לשים לב למיסופוטמיה, שאין בה אפולו מה
שיש בארץדישראל,

ובמיסופוטמיה. צריך קודם כל להוביל ‏ צנורות ‏ של מים,
שלזה. דרוש הין של 86 מיליון רוב',. מלתא. זוטרתא --- שמונים
מיליון ‏ רובל, --- אבל יש תקוה, שהרי היהודים ‏ הם ‏ פוחרים
טובים. ויורעים, שההון שיושקע בארץ יביא ריוח, וזנגביל מונה
כבר את הריוח לעשרים ושנים מיליון ליטראות. >אכל, איזו
יהודים? העניים, האמידים או העשירים? מהעניים אי-אפשר לקוות,
שהרי יט"א מראשית ימיה לא על |המון העם היא בונה את
קיומה, רוצה היא רק להושיע לו העשירים --גם מהם לא תבא
תקותה, ‏ למרות מה שבחקומיסיה הגיאוגרפות יושבים בעלי-מיליונים,
שהרי ‏ זנגביל "הרחיק ‏ כל כך ללכת בנאומו עד שאמר, ‏ כי
עשירינו נותנים כסף לטובת כל דבר שהוא זר לעמנו. וגם מזיק
לעניניו, אבל לא להשנגת ‏ טירוטוריה - עם. אוטונומיה,

מהגדולה. צריכה. להיות המרירות ומפח הנפש, ‏ כשמשמיעים
דברים חריפים כאלה! נשארו האמידים, שהם צריכים להביא. את
שמונים * המיליון וגם להוציא שם מדי שנה בשנה. 0ל מיליון

ועריהעך . ירח מלא יצא יקר מאחורי הרי יהודה והאיר באורו המלא גלנועים
את שורת. עציההשקד , חורש הזיתום , ערבות"הזהב , הכרטים, ושפך על הכל
ציורו-פלא ורזודרוין >

מן הסובה נפל על העשבים צל עב, שחור ושטות -- נשמת נוטר
תועה בלול-סגהיר +

ורוצה הייתי באותה שעה להדבק, להתלכד באור הלבנה החור, להשתפך

> כחול=של-בסף על ההרים ועל הגבעות,, על העמקים והשפלות +

באותו לילה-של-לבנה רוצה הייתי לשחות על פני רקוע=השמים התבול-
כהח כשירה בוכיה רועדת, מלאה יגון קודר וצער עמוק.

ועור פעם חשבתי על אהובתי .+

נתמלאו עיני ,עור פעם דמעות, ולבי התחיל מתכוץ ‏ עור פעם
מבאב דוקר ...+ 4

ישבגו דומם +

ורומה היה הלילה לפוד אחד נדול , לאגדה עתיקה של דורות קדומים +

. הוא עטף את הנשמה בלחץ מעיק ונשאה לעולמו, ‏ עולם האהבה והיופי .

ואיני יודע ,‏ משום מה החחילו עולות על לבי מחשבות על דבה המות, על
דבר פרחים נובלים של קברים עתיקים .
נמשבתי אל הנוטר הוקן , אַבְָהֶס, ריבה נפלאה היתה אצלו, = ומדרה

שמה,. שהיתה קופטת אותי ביפיה הגפלא ובחנה המלבב. את אביה הרועה
הרג פדואי פרא, והיא גרה אצל זקנה על הכרם. שירותיה הנפלאות היו

גשמעות תמיד בכל הסכיבה הירוקה ובאויר התכול . הרבה לירות בקש וקגה

בעדה ] לשוא חכו לה הבהורים - האומללים ;
על החלול +
,אשחד "| אמרתי: ,קום וגלך. אל אברהים חוקן |" +

לשוא יִצָאח נפשם, בהשתפכם

,יב ') |" ענה לי אשחד, ובת-צחוק נראתה על פנין : ,ללה 5) 1"

לקחתי את רובי ‏ על שכמי והלכנו. ‏ דומם הלכנו בין עפאים. גבוהים
לאורף השביל הצר. על הדרך הכבושה המשתרעת בין ההרום הלכה אורחת
גמלים של ערבוים +

עדון, דין, דין !" נשמע מן הפעמונים | שעל גבי. צוארי הגטלים ,
וקול צעיר וחוק שר על אהובתו שמתה, על ביתו שחרב . .+ על מולו חרע:יי
על גלמודותו + . +

ואחרי כל חהון וחרוו! -- ע'--ל--לי 1 =

ונשמע היה מתוך שירה זו עצב שאין להביעו, עצב הבא מתוך ליאות,
עצב ושן-נושן, כשמש של סתיו מאיר. יער אפל ומכלה. על צמרותיו את
קרניהןהבו האחרונות .

עמדנו . אשחד שקע במחשבות .

-- ,'--א--א--א--ל--לי !" נאנח מעומק לבו ועיניו השחווות הועמו

ל

בדמעות + 1

-- דין, דון, דון! -- נשמע. עוד פעם קול הפעמונים ,. והשירח הלבה
הלך ושקוע., הלך וגוע , כאגדת קדם בפי מספר וקן +

-- ופה הוא שר, אשחר?! -- אמותי לו, רק כדי להפריע. את

הדממה הסעיקה: :
איָנה 51) ענה הערבי ועוניו נמשכו לצד הדוך , *

אפרהים ענה על ברבתנו בםבר פנים. יפות, - הרים , את ידו מול

לבו ואמר !

:)טוב 1) נלך,
6 כ

\
.

נליון יח | > העולם 9 5

בכדי להרויח -10 מיליון: רוב', המאמין יאמין ביכלתם, כמו שיאמין וה לא כבר. פנתה | הלשכה של הקרן > הקימת ‏ לישראל
בפקחות. המפחרית. שלנו, בקול קורא אל הנהגות: הקהלות באוסטריה ובו היא מציעה
עיפות מורגשת בנאומי של ונגביל. נראה. כי עבודה קשה | לפניהן ‏ להשתתף בתמיכתן לטובת הקרן הקימת, בקול | הקורא
היא -- חפוש ארצות בשביל יהודים ועסק עם עשורידישראל, | הזה מבארת הלשכה את ערך הקה"ק, שהציבה לה למטרה
ויש שתעלה על לבנו המהשבה, שכבר נלאה זגביל לחפש לרכוש את אדמת ארץ-ישראל בעד עם ישראל והצריכה להטות
ארצות ורוצה הוא לעמוד על הארץ שכבר נמצאה ולשים קץ אליה לב כל איש עברי, איך שיהיה יחוסו אל הציונות. קהלות
לחפושים האלה, ואמנם, האפשר למצא ארץ שתהיה כלה מובה, | אחדות קבלו את הצעת הלשכה ושלחו לה את תרומותיהן. רק
ושקומיסיה, שתצא לחקור אותה, לא תמצא בה מגרעות? מר | אחת מהן, זו קהלת פראג, לא קבלה את ההצעה, ולא עוד,
זנגביל אינו שבע רצון מהחלטת הקומיסיה ע"ר קירינייקה, והוא. | אלא שדחתה אותה באופן מעליב . ע'פ הצעת. היו"ר, הד"ה
רק מרכין לה ראשו, והצרק אתו, למצוא ארץ מתאימה לכל | הוזינבאכר, | עברה הקהלה, מבלי לרון | בשאלה הואת,
הררישות, ‏ אידיאל של ארצות, הצריכה להיות בלתי נושבת | אל סדר היום. סופר העתון ,זעלבסמוועהר", שהודיע ‏ ע"ד
וצריכה להנתן ‏ ליהודים ‏ יחד עם אוטונומיה- - למצא ארץ כזו | המקרה הזה, מציע לפני ‏ הציונים ‏ הרבים בקהלה הפראגית
הרי זהו דבר' היוצא מגדור" האפשרות, והמכניסים לקופת ההנהגה. את מם הקהלה להפסיק את תשלומיהם
לא, ארץ לעם אי-אפשר לחפש. אנו יכולים . לשנות | אל קופת ההנהגה העברית ולהכנים מעתה את המם הוה לבית
אחָרִי דבריו של מר זננביל, אם יש ארץ בשביל עם ישראל פקידות העיר בצרוף נמוקם, כי הם מתיחסים] באי אמון גמור
ישנה--וידועה. הוא, נוסיף, ואין. צורך. להפשה, ואם לא -אין ואי. = ומוחלט להד'ר = רוזינבאכר, | שלצערם. אינם יכולים להדיחהו
אפשר למצוא אותה. ממשרתו, אחרי שהוא מוצא לו חסות בחוקי הבחירה של הקהלה
אכן מחזה טרגי: הוא, אבל מקוים אנחנו, כי. לא יארכו הנאותיס. לימי הבינים , המציע מקוה, כי ציוני פראג ידעו להשיב
ימיו, כי למנהיני התנועה הארצית שנפרדו מעלינו: ימצא אותו | תשובה' כהלכה בעד העלבון שהעליבה את הלאומיות העברית ואת
אומץ. הלב הנחוץ כרי להורות, כי רעיון כוה איהאפשר לו שיצא = התנועה. הציונית כנופית מתבוללים זו הפוסעים על ראשי העם
לפעולה,. כי תנועתם, ‏ כמו שבודאי הספיקו להוכח, פרחה נשמתה , = והמדברים בשמו, מבלי שתהי להם הזכות לוה, הרחוקים מחיי העם
במוחים אנו, כי כל אלה הנושאים את נפשם והעובדים ליצירת חיים | והזרים לכל מפעל הנוגע לעתידותיו ,
לאומים וחפשים לעמנו יבאו סוף פוף אל הדרך היחידה המיבילה

לתחית. עם ישראל , ה 30 9ב ח.
ה קול קורא. משונה בנינו לעמים הנוצרים נדפס בימים
ו הו ופנ = סנאה [שחזן!. האלה בעתון האשכנזי. ,אָאּן" מאת, איוה + צ, קארטים, = הוא
ו ו מציע ‏ לפני העמים הנוצרים. לקרוא למסע צלב חדש לפי רוח

בעתון היהודי האשכנזי *ץו[0או861081, היוצא לאור בפראג אנן = הזמן, כדי לרכוש להם את ארץדישראל,
1 מ /

קוראים ידיעה מענינת המראה את טיבם של היהודים המתבוללים ,האידיאל. הנשגב | שמשך במאות שנות האמונה את כל .
באוסטריה, שהם הם המנהיגים הרשמיים וראשי הקהל הכובשים | אירופה לירושלים--אומר קול הקורא- -לא חלף כליל עם נושאי

להם את השלטון בחיי הקהלה למרות רצון העם ומבלי להתחשב | הצלב האחרונים, הוא נשאר אחריהם קים. ורחף לפני העמים
עם שאיפותיו. ותקוותיו. הנוצרים גם בעתות הספקות ורלדול האמונה, זה שלשת אלפים

,ברוכים הבאים !"

ישבנו על ידו על הארץ , כשרגלינו מקופלות תחתינו .
אברהים ,עמד על ברביו , כטתפלל ,‏ מול המדורה , שהולבת וכבה ,

אברהים |" פניתו . אל. הזקן : ,הואל נא לתן לי מעט מים 1"
-- חהרה ! תני. הנה את הכד |--- קרא הוקן -- יש מום קהים ,. חוג'ח.) ,
יש מים לשתות! --

והביט באש , שוקע במחשבות: ובכד קטן בידיה יצאה מן האהל חדרה, אותה הריבה השחרחרת.
,מה שלומך ?" שאל אשחד מאת אברהים + הנפלאה, אותה ‏ החידה , .יצירת המרחביה של הערבה; :
,תודה לאללה ! ושלומך אתה ? ! ענה הוקן, בשהוא תוחכ בעצלות את שפכה עליה הלבנה ‏ את נגהה המילנכולי ‏ ונעשית. יפה עוד יותר ן

הנבוט. !)לתו המדורה , פליאה יוָתר. היא נחנה אלי בגרציה מיוחדת, כתנתה נקעה מעל בשרה ולעיני

בקשתי בעיני את חדרה ולא מצאתיה. התחיל לבי תוסם בי, הוא | נגלו שתי. שדיה ' השחהְחרות, דמלאות והגמישות ;‏ היא מסרה לי את הבד,

באלו נתרוקן . , כשבת צחוק מרחפת על פניה היפים + :
אל המדורה ‏ נגשה וקנה ‏ מגואלה. ומטונפה,, = חציחעירומה, לבושה -- הנך ופה , חררה ! -- אמיתי. לה 0 . /
סמרטוטים , וושבה נגדה. -- הכל מאת אלהים הוא! -- ענתה לי , ואודם קל כסה את לחייה +
נשפך עליה. אורה של הלבנה מצר אחד ושל המדורה מצד שני, ודמתה | היא לקחה מידי את הכד, נטתה אל הצד, ישבה תחת עץ שקד ונעצה בי
למכשפה בלה, ללילות של אגדות הוער , את שתי עיניה הגדולות , הבוערות כנחלים, שחאוה משונעת , יציאת"נשמה
פתאם הגיעו לאוני קולות רכים ועדינים , ככנפים צחורות של צפרים | מתוך אהבה ואומץ פראי נשקפים מתוכן + /
לבגות , הפובכות באויר הוך ‏ והצלול .‏ והתחילו קולות אלו מלטפים אותי, איוה כח נסתר חוק. משבני אל אותה ריבה, החשיך את רעיוני , בהשקועו.
מנשקים %י, מחפקים את נשמתי ופורחים אחה אל האור, אל השמש אל = אתו יותר ויותר. בעולם של דמיונות: והזיות + .
השמים הבהירים הרחבים בלי ק'ן, בלי תכלית .> + הרגשתי .קור בגופי ונלחצתי יותר לאשחד, עצמתי את עוני, .ה
בא אלי מלאך ‏ טוב בשעה וו של געגועים ,‏ התרפק. עלי, חבקני, ...והנה חדרה לפני ,. היא לבושה: בגד של קוי. הלבנה, ‏ וכתר! של הור"
הבוט לתוך עיני. ולחש לו : שבנצח על ראשה השחור, המוכתר פפירים נוצצים. היא הולכת בנתיב השמים.
אהבתוך אחי , אהבתיך 1 -= . לקראת נגה השחר ולקראת השמש המוהירה היוצאת על פני הארץ , וד' צבאות
,אה ,ו . 7
ואת היתה חדרה , ששרה שם בתוך המלונה : וושב על בסא בבוחו ונחגה. מבריתו, + + |
-- אללה | אללה | - = נאנח אשתר והשתיק ,‏ אחרי שהתעטף בפוררו, ומסביב לכסא הכבוד עומדים במלאכו השרֶת ושריםו ,
\

,פרחה. חבצלת השרון , -- חדרה. הולכת!"
1) מקל. 1) אדון +

שנה, שהשאלה הבוערת. הואת מעסיקה את הממלכות... בימים
האלה נשואות עיני כל העולם אל המזרח. האם לא עתה היא
השעה הראויה: להשמיע: השכם. והשמיע, כי הארץ ‏ הקדושה

צריכה, סוף סוף, לעבור | לאותן | הידים, | שרק הן. ראויות
למפעל ‏ של הנוצרי ‏ ולרחשי ‏ כבוד | של | העמים 4 הנאורים ,
היש. בעולם ‏ דרישה צודקת יותר מזו? זה כמעט עשרים

מאות שנה לא. היתה. פרובלימה שנודעה לה חבה רבה כל כך
כמו זו. אל נא נשכח, כי פלשתינה. : ובראש וראשון. ירושלים,
לנוצרים ‏ הן, ואין כל אמונה ‏ אחרת, ואין כל עם אחר יכולים
לבא בהביעה ‏ עליהן . גם. היחודים . אין. להם. זכות זו, אחרי
שתעודתם היחידה היתה מאת ההשגחה להכשיר את ביאת הנוצרי
ולעמוד לער הופעתו, ‏ כמו שמעידים הנביאים והאבות. זה כמעט
אלפים | שנה . שירושלים איננה כבר, לפי דעת: כל .העולם,
בירת \עם ישראל; היא, נחשבת יותר לארץ מולרתה . ולערשה
של הנוצרות, ,.. עכשיו נכרת בקרב הנוצרות ‏ התלהבות חדשה
של מסעהצלב, התעוררות ברוח שאיפותינו העתיקות, .היא נובעת
מאליה ‏ ממצב. הענינים, ואין מי שיעצור בעדה, מפני שוחו חפץ
כל העולם הנוצרי. והציביליזציה שהיא- נוצרית לפי מהותה, ולכן
מן הדין הוא, שתשימנה הממשלות לנגדן את הדבר. הזה, מפניי
שבל אירופה. תרגיש: את" זה הרגשה מכאיבה, כל זמן שהדרישות
הצודקות של הנוצרות. לא המצאנה את ספוקן. ' היו = התורקים
עוזבים את מכה בירי נוצרים + התורקים. הצעירים צריכים למהר
בפתרון . השאלה, שעור תוכל להיות להם לאבן ננף על הדרך
שעברו .אותה אחרי. יגיעות קשות. כל כך,

ירושלים ‏ ופלשתינה' להנוצרים! הנה המטרה, שאליה
צריכים לשאוף כל הנוצרים, עשירים בין. עניים, בין נאורים
בין שאינם נאורים, בשקידה, במסירות נפש ובארך-רוח".

גם לפני שנים אחדות היה מתעורר לפעמים בין. הנוצרים
המאמינים: בעל הזוה זה או אחר, והיה בא לפני הקהל בהצעות

וקריאות משונות כאלה..
4

רוז
בין

ומנפנפים ‏ המלאבים בכנפיהם * הלכנות הרחבות וטובלים בים של
אויר תכול ,
+ ומתאמץ אני להתרומם אל על, לשמים, אבל מי.שהוא חזק ונורא קשר
אותי בידו הגדולה והעצומה אל האוין.
ומסביב לי מדבר שמם , ועום ועגום. ואני, הלך עיף וצמא , הולך רגלי
מים המלח ליריחו, החול חם מאד. השמש לוהטת בלי חמלה . כחותו הולבים
ורפים ,+ הולבום. ודלום . > + אני נופל על החול הלוהט...
-- אהה ! מי יתן לי מעט מים פה בארץ ציה ושממון!? --
ופתאם קם רוח חוק והפך את המדבר. השמם, העירום , לע עמק פורח,
מלא ברכת ד', מסביב נראו הרים ירוקים + על כל צעד ושעל מפבים טעוגות
וזורמים נחלים , כשפניהם. מבריקים ומחליפום את גוניהם לעין: השמש , הרבה
דקלים ממרום גבוה , גבוה . שמי-התכלת עמוקים , עמוקים ומוארים בהרבה
אורות של בסף, הפזוףות בהם לבל רוח. רוח קלה, משובת. נפש ומלטפת ,
עוברת על ,פני. העמק .:>
,קומה. נא.,. בחורי!' נשמע קולה המלבב של חדרה היפה : ,קומה נא !
,שתה וחוק | חבובי ! רק אני ואתה כאן -- ואין איש מבלעדנו ! שם בפינות
,הטישור משתרע עמק קטן ,‏ מלא פרחיה, אדונית", ‏ נברחה נא, יקירי, שמה!
,שם אתן לך לנשק את גוי השחרחר,. שם אתן לך את דודי -- את אהבתי
,הסוערת , הצורבת באש |" ,
היא מכריקה בעיניה השחורות העמוקות , -- וכולה -- תאוה בוערת.
פתאם אחותני בידי -- ואנו נשאים באויר במהירות נפלאה .+.
- -- -- הקיצותי . גבוהה , גבוהה עמדה הלבנה בשמים והביטה | על
הארץ ביגון דומם , המדורה כבתה לגטרי. אברהים, הוקנה ואשחר ישנו ,
בשפנָיהפ מוארים באורה הפנטסטי של הלבנה , מוזרים. היו כולם , ודמו אן

גליון יח

גרינבוים .
עד הַיכן חגיע ִדְבָרִים.

אכן עשו: הרבנים בפולין מה שזממו..
הגישו | להרשות את הפרוטוקול של אספתם המפורסמה,

מתורגם רופית, עם כל החלטותיה. ודרישותיה, [

כמעט שנשכח. הדבר, שמועות. שונות נתפשטו, שאבד
הפרוטוקול, ‏ שנפלה מריבה בין חכרי הקומיסיה ‏ הרידקציונית,
שאחדים מחברי הקומיסיה, הידות להשפעתה של דעת-הקהל,
הבינו מה הם עושים, ועד היכן הדברים מגיעים, ‏ ורצו לשנות
דבר מה, אולם כנראה, שמועות שוא היו. הקומיפיה שקדה על
מלאכתה, מצאה ‏ לה עורך-דין, שתרגם את ההחלטות רוסית,,
ובמנוחה. ובשלום הביאה לידי גמר את אשר המילה עליה. האספה 4.

ולא הועילה דעת-הקהל שנתעוררה כנגד ‏ מעשיה של האספה
והחלטותיה,. לא * הועילה ‏ העתונות = העברית., ‏ שיצאה | בזמנה
במאמרים. חריפים ‏ כנגד ‏ הרבנים, המבקשים. עורה מן החוץ,
כנגד מחללי שם ישראל אלה, כי מה להרבנים ולרעת הקהל
המתבטאת בעתונים? מגינים הם על השפעתם, על קיומם, ובמלחמה
כזו : איָן משגיחים בדעת הקהל, בצרכי הרבים ובכבוד האומה.

הרבנים הלכו בדרכם שהתוו להם, וביד הרשות נמצא
עכשיו דוקומנט. נפלא. וחשוב מאד.. הדוקומנט חתום: בירי באי-
כחה. של הרבנות. הפולנית, באיהכחה של. התורה, של החדת
היהורית,. ונאמרו ‏ בו | דברים כאלה, הובעו ‏ רעיונות = כאלה,:
ששמשו ער כה. ליסור לחוקים מגבילים ‏ את זכויות ‏ היהורים, "
ושאוהבי ישראל מכל המינים לא פפקו לערער עליהם,

והנה הודאת. בעל דין!

עיקר אחר שעליו נבנה כמעט כל בנין ההגבלו:%
היהורים = חנם = אלימנט אנמידסוציאלי, ‏ היהודים : מהרסים. את
אשיות = החברה. הקימת, עכשיו נתאשר. עיקר זה במלא מובנו
והקיפו בשם-- הדת. היהורית.

שהרי הלך:מחשבתה של האספה הרבנית כך הוא:

כל מי שאינו שומר את מצוות הדת, הרי ,הוא מהרס את

ישנו,

לגבורי אגדה עחיקה. נגשתי בלאט אל המלונה, ‏ על גבי מחצלת של קנים
שכבה חדרה אפוקדן מתוחה במיתר. היא נשמה במנוחה, בשידף הימנית
מונחת על שרה השמאלית, וידה השנית -מדולרלת על ירכה.. הדק. הרוח הקל
את שמלתה אל גופה ויצאה בולטת תבנית רגליה היפות. קרן הלות נזרקה ,
לתו המלונה דרך הסרק שבמחצלת הקרועה והאירה את פניה. היפום, ואת"

בת-הצחוק העדינה והמקסימה שעל שפתות יה הפתוחות למחצה, עיני ה

בתאוה קדחתנית ו מנשק את שפתותיה, ‏ את עיניה , את צוארה. .+
היא הקיצה וכבמעט שנרתעה, אלא שראתה, שאני הוא שמנשקה ,
ולחצה אותי עוד יותר אל חזה הסוער ,

ובחלומי : אי ירוק בלב. ום
מחבקת אותי ומלטפת את

...ועם עלות השחר חלמתי עוד הפעם,
סוער ,| בארמון של בדולח על מטת: ענני ורד ,
פני -- חדרה + . +

באגדת מזרח עצובה , מעולפת שושנים חורות, שגדלו על גדות נהרות
עצובים , ופרחי סתיו, שצמחו על קברי. נערים ‏ ונערות , שמתו בשחר ילדותם,
באה אלי אלילת היופי, | בליל-של-לבנה אבל. ‏ דומם הביטה. לתוך עוני ,
וענקה את נשמתי החולה בי'טיפה עדינה , נשקה לי והתנשאה ברוח קל אל
החרמון הלבן לתוך ארמונה הירוק הנהדל +

צדחובות , תרס'ח +

נשתתקה "

האחרונים מבינים את צרותיו ומצוקותיו,
= ובמחסוריו.

אשיות. החברה, ומכיון ששמירת המצוות הולכת ורפה, והצעירים
אינם מקפידים ‏ כלל בענין וה, הרי המפקנה ברורה היא, ולא
עור, ‏ אלא שמסקנה זו נאמרה בפירוש בנוגע לצעורי חדור,
ובכן איפא אויב אחד להדת היהודית והמשטר חקים; ובכן
איפא. מתלכדים ומתאחדים אחחדות. גמורה. אינטרפי הדת והמשטר
הקים, וכמו שהרבנות רוצה להסתמך אכתפי של הרשות, כ
צריכה זו האחרונה להשען עליה במלחמתה. עם אויביה היהודים,
הדברים הם ברורים. יותר: מדי,
הדת ‏ היהורית \ היא אחד מיסודות
מפרסמים באי-כחה הרשמיים, המגינים עליה.
זאת ‏ אומרת: הדת היהודית ,היא אחד. מן היסורות של
הגצלת זכויות היהודים היותר אלימנטריות.

* ' ואחת. היא עכשיו, אם תהיינה | תוצאות = ממשיות. לכל
החלטות. הרבנים, או לא, אם תשו:רנה--לא באשמת הרבנים--
רק על הניר לרראון. עולם למחבריהן, או תצאנה לפעולות, כולן

או מקצתן . הרבה יותר חשוב . הוא אותו החזיון ‏ של חיינו
| הפנימיים, שנתגלה באופן כל כך בולט, חויון. של נושאיהרגל
התורה והמסורה, של מחזיקיההדת והמגינים על כבורה והשפעתה,
ווצאים כנגד העם, מתיצבים בשורה אחת עם אויביההעם הקוראים
להגביל ‏ זכויותיו, ומאשרים באוטוריטט הרתי שלהם את הרריפות
וההגבלות = בכלל.

ממה נתעמק ונתרחב. התהום, שבין העם החי
והמתענה,. ובין מגיניהתורתו ומסורתו ‏ הקדומה! פשוט אין

אין מרגישים בצרכיו

המשטר. חהקים--כך

קסובל

אמנם מה הן ההגבלות | לגבי | הרבנים החיים בד'
אמ של היהדות | הישנה+ לא כלום, מגבילים את זכות
הכניסה: לבתיההספר, והרי בתי:הכפר ‏ כולם אינם אלא מחריבים

את עולמם, מגדילים ומחוקים את השפעהה של הרוח החדשה
\האפיקורסית.. מגבילים את זכות-הישיבה ‏ וסוגרים ‏ את היהודים
ב,תחום", -- והרי = צר הוא. היקף: עולמם, = ואין ‏ הם מרגישים
צורך גדול "כל כך לשנות את תנאידחייהם | ע"י יציאה לפנים
הארץ, ‏ יהורי פולין הם, שעור לא נשמט הקרקע מתחת רגליהם

כליל , שווי זכויות -- והרי: יש להם ליהודים שווי זכויות שלם ;
אפשר לסחור, להתפלל, ללמוד תורה -- ומה עוד +

| האנטישמיות, הפרעותי-- כל זה בא. לנו בעונותינו הרבים,
-כל' זה הוא. עונש מן השמים, על שאין. אנו מקיימים את מצוות

7 כהלכתן, = ובאנטישמיות ‏ אין: הם מרגישים כלל, כי מה
להם וליחוסם של כני אומות העולם + ופרעות, שפיכת דם, הרי

יחוע הוא, שוה ‏ הוא פרי הפקרות הרור הצעיר,

שני. עולמות! ‏ עולמות ‏ לא רק נברלים אלא שנואים וה

לוה, ‏ עולם של היהדות הישנה והיהדות החדשה,

1" ובאידכחה של היהדות. הישנה מקדישים מלחמה על החרשה

[זה מאה שנים, ובמלחמתם זו באו עד הנקודה: האחרונה -- עד

אשור ‏ המשטר הקים, הגבלתחזכויות היהודים בשם הדת,

עד היכן הגיעו הדברים!

₪

₪67
א, = הורורצקי ,
חן
הַחַסִידוּת.

7

וההפידות, אחרי מות ה,ממלא מקומו" של הבעש"ם, רי

ו
/ 5 שלשת. המאמרים. הראשונים. נדפסו: ב העולם" של השנה הקודמת.

אלה:

שגל יון יה 2 > העולם -<2- /

בער ממעזיריץ, ותלמידיו ‏ השונים ‏ שבו לארצם \ולמקומם, ותחת
המרכז ההוחני. האחד נעשו. מרכזים ‏ רבים, וכל אחר בנה היכל
מיוחד ‏ לאלוה החסידות--החלה האחרונה. לקבל צורות שונות,
הכל לפי המקום וטבע היהודים שפנשה על דרכה, ככל רעה-
דתית חדשה אהרי שתצא מחוגה הצר ותכבוש לה דרך בחיים
בין שררות העם הרחבות, ואנו רואים בתקופה. ההיא, משנת
תק'מ עד תק"פ בערך, תקופת התכססות ההסידות וקבלת צורתה
ואפיה המיוחד בכלל,--את. ההבדל שבין חסידות מקום זה ובין
חסידות מקום אחר, אבל, פוף כל פוף, לא היה ההברל גרול
כל כך,. עפ"י רוב היו הצורות = שונות רק מבחוץ, ופנים ותוכן
אחד היה לכל הברל גדול ועקרי, הן מבחוץ. והן בפנים, ושאין
למצוא ‏ דוגמתו בין יתר חלקי. :החסידות, ואשר . רושמו ‏ ניכר
במהלך ‏ ההיפטוריה של החסידות \ בכלל, אנו מוצאים: רק בין
החסירות ‏ הא ה ל ינית , שגם אוקריינה ופורוליה נכללות. בה,

ובין החסירות ה ליי ט א ית, שגם רייפין. נכללה בה. ועל שתי אלה

חפץ אנכי. לדבר בוז

ואהלין לא היהה מעולם אכסניה לתורת הרבנות ‏ עם
פלפוליה וחלוקיה, כשאר המקומות שהיהורים גרים בהם. לא
הוו לה ישיבות להרביץ. תורה, ותלמידי חכמים ה,מננחים. זה בזה
בהלכה" מעטים היו בה. פה ושם אנו פונשים, אמנם. בה בגאון זה
או אחר, וביהוד, ידועה העיר אוסטרהא כברוב גאוניה, שושבו
בה על בסא הרבנות, אבל רוב הגאונים האלה מרחוק. באו,
והשפעתם על "העם ‏ ברובו היתה. מעטה ‏ וחלושה, והעם נשאר
רחיק מתירת' הרבנות ‏ ולמודיה ,

הדבר הוזה. הערר השפעת הפלפול הרבני, שהועיל להחריף
את המח ולחרר את השפל,: אם. בי + ע"פי- רוב לא לטובח- >
מראה, שבני ואהלין בכלל ‏ לא היו מפוגלים מטבעם ותכונתם
ללמורים כאלה,. והם היו אפוא. היותר מוכשרים' לקבל בנקל זרם

דתי רנשי. ומפתרי, אשר הנפש הישראלית משתוקקת
לזוה .מ א םק הל םה ה רש הק מ פת רל הם הת רנ הוה
ואפיה האמתים, ורק מסבות הזמן ומקרים שונים, שאין

פה המקום לרבר על ארותם, הכבידו עליה את עול הלמוד
היבש והפלפול | הצנום של הרבנות. אשר לחמה. תמיד בהרגש
והמסתרי שביהרות לגרשם מנחלת ישראל,

ואין כל פלא איפוא, שהחסידות נתקבלה בואהלין, שהשפעת
הרבנות היתה שם חלושה, בזרועות פתוחות,. מבלי. שום. התנגדות

במעט מצך מי שהוא, וקבלה: היכף: צורה המתאמת לנפש
היהודָים שנשתחררו, ברב או. במעט,' מעול הרבנותה: צורה
המחיה את הנפש ומנשאה ‏ את הלב: רגשית ומפתרית, ולא
רק המעשי שבה: התפלה ויתר עשיות המצות, כי אם גם

העיון שבה: תורתה ושיטתה, כולה רגש, כולה דמיון ומסתרי,

לשוא תחפשו בכפרות החסירות הואהלינית בתקופת. ההיא =
חריפות השכל ועמקות המחשבה, כי לא תמצאו, לעומת. זו תמצאו
בה פיוט ודמיון, סור ומפתרי, אגדות וספורים | נפלאים ‏ מחיי
הבע"שט ותלמיריו,

הפיו של החסידות, המסתרי שבה, נוצר בואהלין וממנה
הלך ונתפשט בכל הארצות, וכה נעשתה ואהלין לערש התסידות:
בה חי הבעש'ט ובה נעשה למה שנעשה: בה סבב המורה
בעצמו | את כל הערים והכפרים + ובעצמו, לא ע"י = תלמידיו
ותלמידי תלמידיו כבשאר המקומות , הפיץ את תורתו, בה/חי ה,ממלא
מקומו" רי בער, ובה חי האפופטול של החפירות, ר' יעקב יוסף הכחן, <

וחרבה. עזרו להתפתחות. החפידות. הואהלינית ‏ ולהתגברות *
היסור של: הרגש והמפתרי שמה, שני תלמידי ר' בער, שעמהו

8 | 2 > העו

או בראשה: רי נחום מטשרנובילורי לוי יצחק, הרב
מברדיט שוב.

שניהם. היו בעל רגש חזק ודמיון נלהב : שניהם היו בעלי
כשרונות ‏ נפלאים,חסידים ‏ נלהבים, : מפורים לחפידות בכל לבם
ונפשם, ושניהם חבבו את החפידות. על היהורי הואהליני, שהעריץ
וחבב אותם כל כך.

ר', נחום. מטשרגוביל,. שהיה. ,למרן" ומקובל. לוריני טרם
שהכיר. את החפירות, .עווב את הלמדנות. ואת הקבלה הלורינית
יחד. אחרי שנעשה לבעש"טי, הוא שוכה להיות שתי פעמים אצל
הבעש"ט, ‏ והאחרון אמר עליו, שחפץ הוא לרכוש: את כל העולם
הבא --היה : מסור. בכל גופו. ‏ ונשמתו לחסידות, הוא היה: סמל
התום. ‏ והענוה, מסתפק.. במועט . ושמח . בכל. דבר, הוא הואה
בעולם רק' טוב, -לנגד "עיניו . היו דברי. רבו: אין רע בעולם,"
,הרע ,הוא. כסא. לטוב" 1),. וגם הוא, ר' נחום,. היח אומר ‏ ,יש
טוב בכל. דבר"5).

והאיש הצנוע הזה, היה הולך ונודד, פעם רגלי. ופעם
בעגלת אכר, מעיר ‏ לעיר ומכפר לכפר, והעיר. את העם. העיר
בו את רגשו הנרדם, את נפשו הנרכאה.

והוא לא הטיף לעם ללכת. ל,ישיבות" ללמוד תורת הרבנות
וחוקיה. הוא ירע היטב את טיב .רוב ה,תלמירי. חכמים" בזמנו :
,במה אנשים לומדי: תורה בפלפול גדול--יאמר. ר' נחום--והמה
רחוקים ‏ מיראת ד' ומטבורתו, והיצה"ר שלם אצלם שלא נימוח
ולא נתפוצץ בלל" 68 -- הוא לא הטיף לעם לעזוב את עסקיו
ומלאכתו. ולצום. ולבכות, כאשר הורתה הקבלה הלורינית, ואשר
הוא. בעצמו, ר'. נחום, עשה את כל זאת טרם שנעשה לבעש'טי,
לא, לא כל אלה היחה משאת נפשו עתה, הוא העיה בעם
הגשים = נעלים רוחניים; הוא ‏ העיר. בו אהבה לאלהים ולכ5
הקדוש .והטהור ,. הוא הלך והטיף את יפודי החפידות: חלילה
''לך לפרוש ‏ אה עצמך ‏ מן החיים, עסוק: במסחר, עשה את
מלאכתך, ‏ אבול ‏ ושהה, היה שמח באור השמש וההענג על זיו
החיים, רק עליך לרעת, להאמין ולהרגיש את רוח האלהים
המרחפת על כל הרברים האלה; עליך לדעת, להאמין ולהרגיש,
כי אלהים ואתה וכל אשר אתה עושה וכל הנעשה על ירך--
הכל. אחד, ,הכל אחרות, אחר סור אלוהותו. י"ת" 4), : ,הכל - גילוי
אלהותו" 5), ואז, כאשר תבוא לכל זאת, מובן מאליו, שגם: מתוך
ארציות שלך תוכל לילך בעבודת השם" 6),. כי אין חולין, אין: רע
בעולם, הכל טוב, הכל קדוש, הכל אלהים,

והעם התעורר. ובכל מקום שבא ר' נחום במקלו ובתרמילו
| התכנסו. לשמוע את דבריו, פעם בבית הכנסת, פעם בשוק וברחוב
| ופעם בחברת מרעים,

(עוד ‏ יבוא)

1) הבעש"ט בכתר.יום טוב ה"א.
0) מאור עינים וירא ,
3) שם יתרו,
6 שם לך *
5) שם אמור .
6) שם בלקוטים +

לם 3

נליון.יח

יחיאל יוסף לבנטין.

דרכייתישוב.
מאמר שני,
הַקואוּפָרְציות.

(המשך)

נפנה נא עתה ונחקר איזה המה ם ו גי -הקואופרציות .

]1 הפוג הראשון--האגודות למלוה בערבנות
מ שותפת. האגודות האלה מתפרדות ל של שה ראשים: אגודות
מקומיות שבכל כפר וכפר, כלומר. אגודות קטנות ‏ המאחדות
את כל אכרי הסבובה או, בלשוננו, את עובריההאדמה ‏ ואת
הנוטעים ‏ ואת הפועלים היושבים במושבה אחת; אגודות
מ רכ זי ות המאגדו את כל החברות. למלוה בסביבה אחת או
במחוז אחד (ביהורה, ‏ בגליל וכו)ן הבנק המאוחר והמרכן
אשר לכל המדינה, --

א, ריפאיזן אמר, כּי הממרה הנשגבה, אשר אליה. ישאף
כל מבקש אושר העוברים, היא, ,שבכל כפר תהיה. קופת מלוה",
ואין כל ספק, כי ומים מעטים יעברו, והאידיאל הזה יתגשם גם
בא"י, ‏ יע כי. בכל | מקום יתבלט הצורך. הגדול ‏ בקרידיט, שרק
האנודה המשותפת תוכל למלאתו, מוצאים אנו, ‏ כי בגְרָמניה היו
בשנת 1899 רק 1989 אגורות למלוה, ובשנת 1905 כבר הגיעו
סכום של 18811, וכמעט כולם 0 89,7) נאגדות . בשתי קואו:
פרציות. מרכזיות 6 מספר החברים. באגודות . שונה הוא. מאד !
משבעה חברים עד אלף ויותר, ומקדים אני להטעים, כי לפוכך
מיסדים אגודות מרכזיות, מפני שהן באות לעזרת. האגודות. הפעוטות
הפוורות: במקומות. רבים והדלות. בכחותיהן החמריים , בגרמנית
התגדל מספר החברים באגודות המקומיות ‏ והנאחרות ‏ באגורה
חאימפירלית במשך ‏ של שמונה שנים מ--98.4 אלף חִבָר ל=-
,4% אלף, ומחזור הקופות התגדל מ--46? אלף מרק ל- -1887
אלף מרק, ובאותה.עת אנחנו רואים עוברה מענינת, כי ב\רבות
מספר האגודות כפ חחת הסכום הבינוני. של החברים. לכל' קופה
וקופה: ממאה ואחד עשר-חבר שבשנת 1894 ירד למספר 84,
וסכום של מחזור החשבונות אשר. לכל חבר וחבר ‏ הלך = הלוך
וגדול: מ--181% מרק. הגיע ל- -9898 מרק!,.+

הלא המספרים ‏ האלה ילמדנו דעת, כי לא במספר גדול
של חברים תלויה הפרחת. האגודה ורבוי מעשיה למובת חבריה,
בי אם באינטינסיביות של מעשה האגודה,. בזריזותה ובאמונתה,

בנוגע אל עבורה-בנקים אנחנו מוצאים, כי מחזור החשבונות
של האגודות מצער הוא; ובגרמניה הרוב .הגדול שלהן (ער 8%
מהן) עושים עסקיהם בסכום של 50 אלף ימרק לשנה עד 960
אלף; ומזה אנו לומדים, ‏ כי כולן בפרט. ממלאות צרכים. קטנים
ופעוטים אבל חשובים ויקרים מאד לכל אכר, לכל עובד ופועל
המצטרך לממון בשעת רחקו: --

עתה נסמן עוד ‏ דבר חשוב אחד. האגודות בארצות הנאורות -
פועלות ברוב. ע"י קפ יטל זר, הנקבץ לא ממניות החברים, כי
אם מהפקדונות והמלוות בבנקים, ובכל שנה ושנה יתמעט הפרו:
צונט של הקפיטל העצמי לערך כל ההון אשר לחברה, ובאותה
עת מתגדלים הפקרונות מהחברים ומאנשי הסביבה, ונפחתות המלוות
הנלקחות מהבנק. בשנת 189% היה מחזור הקפיטל העצמי של
אגודות גרמניה 6/%? והקפיטל הזר 98%6; ובשנת 190% בערכם
ו--95,7/0, בשנת 1896 לוו אגודות גרמניה מהבנקים

ו

= *) רובי"המספרים שבמאמרי לקוחים מספרו של הפרופיסור אנציפורוב:
הקואופרציות בחקלאות אשר. בגרמניה ‏ ובפרנציה" ; :7 )

/

גליון ₪

> העולם 3% 9

% מיליון מרק, וסכום הפקדונות כבר עלה ל---₪8 מיליון. מרק,
אבל בשנת 1908 עלה סכום הפקדונות ל.- .98 מיליון ‏ ולוו
מן הבנקים רק ת ש ע ה מיליון .

וכמחוה הזה נראה גם ברופיה, לפני מונחים החשבונות
של קופות-מלוה אשר בפלך ריאזאן עיר מושבי. אם כי שנות
קיומן מעטות עור הנה, בכל זאת רואים אנו, כי בארבעים הקופות
של המחוז הוה היה הקפיטל העצמי של החברים בראשית שנה
זו רק "10.7 אלף רובל או ?₪6 רובל לכל קופה, ‏ קרן-המלואים. -
לערך 86 אלף רובל או לצט לכל קופה, והקפיטל הזר הגיע
ל 380 אלף ר' או ל--8000 רי לכל קופה,

לפי השבון המלומר אנציפרוב, על כל מרק גרמני של
ההון העצמי מצאה לה החברה ,/933 מרק מקפיטלי-זרים, ולפי
חשבוננו על כל רובל של הון עצמי של הקופות הנזכרות עולה
לערך ‏ 16 רובל של הון זר, ,והלא אין בנק בעולם , מוסיף
המלומר הנוכר, = אשר יכול להשיג רוולטטים כאלהן ומזה נראה
מה ג דול הב טחון להקופות האלה, אשר ערבותן לא הק פ י ט ל,
כי אם החברים המוכשרים לעבודה ולעמל והמקושרים
בערבות משותפת לקופה הכללית", --

בשנת 190% היה השיעור - הביגוני של מניות החברים
בקופות ‏ גרמניה | 910% מרק, והשיעור הבינוני של הפונדים
הרו'רוים -- 999% מרק או פי שלשה מהשיעור אשר בקופות
רוסיה. הנזכרות ,

אם נפנה עתה להחשבונות של הקופות למלוה הנוסדות
בא'י, נראה מחזה אחר לגמרי, שתים"עשרה אגודות הכניסו
קר-קימת על סך 99,948 פרנק או בשיעור ‏ של 8840 פרנק
לכל אגורה, וקבלו מהבנק על פי חשבין של סוף שנת 1900,
8 אלף פרנק או על כל פרנק של ממונם קבלו רֶק שבעה
פרנק,. הון. זר,

הוצאית האנודות אשר בגרמניה מצערות מאר, בשנת 1908
הוציאו. כל 4 הקופות הנאגדות. לערך ₪31 מיליון מרק או
לערך 888 מרק לשנה לבל קופה, וההוצאה הואת תערך ל--
מהמחזור הבינוני של כל קופה (לערך 988 אלף מרק
בשנה ההיא). --

החון הזר מתקכץ להאגודות מפקדונות של חסכון של החברים
עצמם ושל אנשים פרטים אשר בסביבה ומההלואות שלוקחות
האגודות מהבנק , לפי מצב הענינים בא"י בעת הואת ומפני הדלות
של יושבי הארץ ומפני החוקים השוררים לע"ע בתורקיה. או"אפשר
למצא פקדונות של חסכון, אבל אין ספק, כי כאשר תעבורנח שנים
אחדות של התפתחות האגודות והתגדלותן, וכאשר תגדל האמונה
והבטחון אליהן, וכאשר יגדל גם הישוב בא"י ויוסיפו ‏ לבא אנשים
בעלידהון קמן או רב, כן יגדל סכום הפקדונות בקופות האלה,
בפרט אחרי אשר ישונו חקיההממלכה לטובת הקופות במשטר החדש
הנוסד על הקונסטימוציה, -- לכן יש לאגודות רק דרך אחת לקבל
מהבנק העממי, ‏ אנגלורפלשתינא"בנק, את הכסף הדרוש למלא
צרכִי חבריה, ולשלם 4 רבית כאשר יושת עליהן, ולהיות. ערבות
בכל נכסי חברי האגורה לפני הבנק הוה.

וכן ראינו, | כי גם בגרמניה לא יכלו האגודות > בראשית
התיסדותן. להתקים מבלי עזרת הבנקים, וגם ברוסיה נותן הבנק
של. הממלכה סכום מוקצב לאגודות מלוה המתיסדות בכפרים לפי
צורך המקום ולפי שיעור החברים המשתתפים, ומקבל רבית ;6/4
בערבות כל החברים, אולם הבנק איגנו דורש כלל,
שגם ‏ החברים ישתתפו הוקא ב מני ות יהם, והרשות להועד של
האגורה להלוות לכל אחר מחבריה, כפי ראות עיניו, מבלי שאול
אוזה. רשיון מיוחר מהבנק, האגודות מקבלות, ‏ כמובן, ‏ גם פקדונות

של הסכון ומשלמות רבות מעטה יותר מאשר משלם הבנק, של
הממלכה בער הפקדונות = המובאים אליו,

האפ"ק. בא"י כונן ‏ את מעשהו על עקרים אחרים לגמרי,
ראשית, ‏ הוא מציב ‏ גבול ‏ למספר החברים, שלא יהיו פחות
מעשרים איש, ולכן לא יתן היכולת להתפתחות אגודות קטנות
במושבות ; והלא ראינו, כי הגבלה כזאת אין כשום אגודה בעולם,
שנית, הוא מחיב כי כל חבר יכנים מניה, והמניות האלה מונחות
דוקא בקופת הבנק עצמו, ואם כן אין פה שום אגודה כו:
אופרמיבית, ‏ כי אם וער מקומי אשר ברשותו רק ל הציע לפני
מנהלי-הבנק ‏ על אודות קרדיט ול בק שם, כי יבא הבנק לעורת
פלוני אלמוני, שהכנים כבר את מניתו, -- שלישית, הקרדיט של
כל חבר יקצב בדיוק פי עשרה מסכום מניתו, שהביא לקרן-
הקימת המונח לפקדון בהבנק; ובכן, האיש אשר הכנים,
למשל, עשרה פרנק יוכל לקבל רק מאה פרנק, ואשר הכנים 500
פרנק יקבל חמשה אלפים פר', והיוצא מזה, כי האיש האמיד אשר
יש לו הון עצמי יוכל לקבל בערבות חבריו, אפילו העניים, סכום
גדול ויגדל | את חקלאתי ואת עפקי-אחוזתו, ‏ והעני יהיה. נדחף
ולא יוכל למלא אפילו את צרכיו ההכרחיים, ‏ כמו לקנות .מספוא
לבהמתו או זרעים לזרוע את שרהו. -- ולא יפלא : בעינינו, כי
,בעלי-האחוזות" העקרונים לוקחים כסף בנשך מבהיל מהפלחים, וגם
לא נתפלא כי ימים יבואו וקמו הפלחים ,העברים" ויגרשו. את
,בעלי-האחוזות", בעלי חוביהם, וינשלו אותם מעל ארמתם : --

וברביעית, ‏ אחרי אשר יבדוק ,הועד" את הבקשות ואחרי
הציעו את הבקשה לפני מנהלי-הבנק, הרשות להם להשיב ‏ ריקם
הצעת הועד, אם ,ימצאו כי ההלואה איננה בטוחה',., ועור. כי
אפילו ,איגנה וקוקה חברת אפ"ק לתת להחברים או להועד טעם
למעשיה מדוע רחתה את ההלואה",

אני פונה לא אל גרמניה הנאורה כי אם אל רופיה זממעים,
כי גם שם הבנק של הממלכה איגנו מתערב בעניני ההלואות,
רק הפקיר של הממלכה בירק ומבקר מפקורה לפקורה את כל
מעשי הועד של האגודה; וכאשר. ימצא דבר חטא ואשם, או הלואה
שאיננה בטוחה, או הנתונה לא לדבר חשוב בחקלאות של האכר,
או לו המשפט ל אסוף א ספה מכל החברים ולהציע לפניהם
את כל אשר מצא ולבקש כי ישפטו וירונו מעשי-הועד, --

אבל האמת דורשת מאתנו, כי לא נשפט קשה/ מעשה
המנחלים ' של אפ"ק, יען כי האשם לא בם, כי אם בשיטת
התמיכה ‏ שאחזו בה גם הנדיב וגם חברת ,חובבידציון" הקטנה,
ותוצאות השטה הואת, ‏ כי הבנק, במצבו עתה, לא יוכל, כפי'
הנראה, לתת אמון באנשים, שבעלי-הטובות הרגילו אותם לבקש
נרבות ולא עורה עצמית , ומאמינים אנחנו, שהימים האלה הולכים
ועוברים; ואחרי אשר יופר מאנשי המושבה עול : האפטרופסות,
או יקומו האנשים ויסולו להם מסלה חרשה ובכחם ובחפצם האדיר
יתנו יד להקואופרציות האמתיות, שעקרן אמונה ובטחון, זריזות
ועורה עצמית,.. י

(המשך . יבא)

| 6

זיים.

לְתולְדות הַפועַלִים בְּמושבות איי,

(המשך)
הפועלים החרשים הסתדרו לשתי הסתדרויות, שאחת נקראה
בשם ,הפועל. הצע" וכל חבריה הם רק בני א"י, והסתדרות
,פועלי ציון" שהיא סניף מהסתדרות זו שבארצות הנולה.. מסבות.

6
א /

\

10

ידועות שונות ‏ איננוו יכול הפעם לנגוע בערך שתי ההסתדרויות
ובתפקירן בחיי - א"י והנני שב לגמור את דברי על דבר יחוס
בני א"י להפועלים החדשים.

מהרברים שנאמרו למעלה התברר לנו קצת עד כמה לא
היו האכרים מרוצים מהפועלים החדשים בהתנהגותם הרה
שעוררה תמהון ‏ גדול, במושבה פ"ת שבה מרובים הקלריקלים
ורבים | מתושביה אינם נמנעים גם מקבל מכסף הקלוקל של
,החלוקה"---דוקא במושבה זו התרכ החלק היותר גדול של
הפועלים. ‏ נקל להבין. איך התיחפו האכרים בראותם, שהפועלים
האלה אינם חפצים כלל להיות ‏ נכנעים ומתרפפים לפני נותני
העבודה, ושואפים להיות בני חורין, שאינם תלויים בדעת בני
המושבה, ואינם חפצים להתחשב עם השפפת נותני העבודה.
הם לא יכלו לתאר. בדמיונם, כי פועלים יהודים ישאפו להתקים
רק בשכר העבודה, ומה גדל תמהון בעל פררס אחד, שלא היה
כלל נוטה. אחרי פועלים יהודים, בהוסיפו לאחר .הפועלים החדשים
גרוש אחר עלי השכר הרניל ששלם לערבים, בא הפועל וררש
ממנו שיגיד לוג אם הוא משלם את הגרוש הנוסף בתור מתנה,
יחזיר לו את הכסף, ורק אם הוסיף לו מפני שעבודתו יותר
שוה. יסכים לההוספה. בעל הפרדם הוכרח לענות, כי הוסיף לו
מפני שהוא. מצא חן בעיניו וחפץ שלא יעזבהו,

האכרים החלו לחשוב, שאלימנט כזה בתוך המושבה מסוכן
מאד ויכול. להזיק. לדור הצעיר שבמושבה ולהרחיק את לב הבנים
מהאבות, וביחוד הלך וגדל התשר בלבות האכרים, כשמרקו
לפעמום מפי הפועלים הרבורים המפוצצים: פרוליטריון, בורזואי
,קלאסען-קאמפף" וכל הני מילי מעליותא, שכ"כ שגורים כעת
על פי | הצעירים שברופיה. כל זה הוסיף להגדיל את מבוכת
האכרים ולהוליד מחשבות זרות על דבר שאיפת הפועלים. החדשים
וכוונותיהם, ודי היתה הרחיפה היותר קלה מצר הפועלים, שהאכרים
ובאו" אתם בהתנגשות גלויה. איוו שמועה, שאחר הפועלים נסה
לרבר. עם הפועלים הערבים או לרמו לקצר את יום העבודה
(אף כי טרם ראו שהערבים מלאו בפועל אחרי עצת. הפועלים
היהורים), איזו שמועה שהפועלים העברים אמרו, כי. הם יוצרים
את הקפיטל ‏ העברי שבמושבות, שמועות באלה ומעט ,לשון
הרע" על הפועלים מהרו להפיח את ויקי השנאה, שהיו כבר
כמוסים בלבבות האכרים ויתלקחו לאש בוערת, שבקשה לה מקום
להתפרץ החוצה, בימי ‏ החנוכה הרשו להם הפועלים החרשים
בלי הסכמת וער המושבה לערוך נשף ולפרוש דגל שחור לוכר
הזועות שקרו לפני שני חרשים בתרליו קהלות שברוסיה ולהתנחם
בזְכֶר המכבים הקדמונים, הצער הזה היה די, שהאכרים .יאסרו

מלחמה. על הפועלים העבהים ולהחרים את המסוכנים שביניהם,

וגם להוציא בגנבה את הספרים שנמצאו בביבליותיקה שיסרו הפועלים
ולהרוש, כי שום פועל לא יקובל לעבורה רק ער אשר יחתום
בבתב יִרָו, שהוא נכנע לועד המושבה, אכרי המושבה הרשו להם

ביחם לפועלים מעשי כפיה ואלמות, אבל הפועלים עמרו במרדם ,

ולא חפצו לחתום מלבר חלק ידוע, שרובם היו בורחים מהגיוס הרופי,

> החרם נמשך זמן רב, עד אשר האכרים בעצמם התחילו להתחרט

קצת, ואחרים נאנפו מפני חיפר פועלים לקכל פועלים יהודים
שלא נתנו חתימתם, וכך הלך ורפה כה ההרם משבוע לשבוע
ונשאר רק בתור חומר לדרשנים וסופרים ולכתם היסטורי בדבהי
ימי פית,

כבר ראינו,: שפתח-תקוה עמרה ועומדת גם פעת במררגה
הראשונה בנוגע לקבלת הפועלים החדשים, סג'רה היתה אז השנית,
,השלישית נחשבה. החובות. בראשון-לציון קבלו--מלבד הפועלים
הקבועים שביקב---מספר גדול של פועלים בזמן. הבציר, בודי-

%

> העולם -3

.

ג יון ית

חנין: היו מקבלים מעט מהפועלים החדשים לעבורת הטבק. בנוגע
ליתר המושבות רובן לא דרשו כלל אחרי הפועלים החדשים,
ורק אחדות דרשו אותם לזמן שמירת הכרמים, הבציר או הקציר
וביחוד ליקבים, והעבודות האלה היו נמשכות רק איזו חדשים, בזמן
האחרון | החלו לדרוש פועלים חרשים גם לחהרה ולמושבות
שבגליל ‏ התחתון ‏ וגם למתילה, והאחהרונות ‏ מספיקות ‏ לפועלים
עבורה לכל השנה , בנוגע למושבות יהודה נראה, בי בומן
שבפ"ת. במעט כל הפועלים עובדים אצל אכרים פרטיים, ברחובות
רק חלק קטן מוצא לו עבודה אצל אברים ‏ פרטיים, ובראשון
לציון מלבד המוסדות הצבוריים, שמחויקים. פועלים יהורים, חזיון
יקר המציאות ‏ הוא, שאכר פרטי יחזיק פועלים ‏ יהורים. ואין
ספק, שלו נתנו הרבנים הכשר להיין גם אם יעשה על ידי נכרים,
כי אז מספר הפועלים שבמושבות הכרמיות היה כאין. וכאפם,
ובכן הננו רואים, כי אותה ‏ המושבה פ"ת שמתנגדת כ"ב
להפועלים היהורים שמקרוב באו, דוקא במושבה .הואת מכריע
מספר הפועלים היהודים את מספרם שבשאר מושבות יהודה,
סבת החזיון הזה הוא הצרך בפועלים יהודים, פ"ת היא כעת
המושבה. היותר ‏ גדולה שבין מושבות א"י, מה שאפשר להוכח
מהעוברה, : כי בשום מושבה שבא"י אין מספר הנערים והנערות
הלומדים עולה יותר ממאתים נפש, ובפ"ת יותר משלש מאות
וחמשים, ולא רק שמספר אכריה היא היותר גדול בערך לשאר
מושבות א"י, כי גם שטה אדמתה. שיעבד ע"י האכרים. גדול
מאד, ובמקום שבמושבות אחרות מחכירים חלקים הגונים לערבים,
אכרי פ"ית להפך, חוכרים ארמה מהערבים, נוסף לבל אלה שביחה
העבורה במושבה זו כמעט כל עתית השנה, אחרי שבה משק
מעורב, ביחוד חיבת פ"ת לפררפים שהתפשטו בה במדה היותר.:
רבה, שעור טרם. נראה. בחזיון הוה בשום מושבה שבאיי, :ולא
זו בלבר.. שהצרך בפועלים יותר -גדול ‏ במושבה זו מאשר ביתר
המושבות, אלא שכפרי הערבים הנמצאים בסביבת פ"ת רחוקים
מאר, ובהכפרים האחדים הסמוכים לפ"ת אין די פועלים, חופר
הפועלים במדה נצרכה. גרם, כי שכר הפועלים שבפ"ת יותר גדול
מאשר בשאר המושבות, וגם שעות יום העבורה פחותות, כי
לפועלים הערבים צרוך ללכת זמן רב ער אשר יבואו למושבה,
וכן הרין בחזרה, הודות ‏ לכל זה הרבתה פ'ת להכנים פועלים
עברים במדה יותר רבה מאשר בשאר המושבות, ואת היא
הסבה, שבפ"ת מרבים. גם אנשים פרטיים לקכל פועלים יהודים,
ומפני. זה קשה היה להם לעמור ברבורם להמנע מהפועלים
המחורמים, גם בשנה העברה, כשאירע האינציגדנט של פועלי
היקב בר"ל, ורובא רמנכר של הפועלים החדשים עבדו אז בפ"ת,
דרשו אכרי פ"ת שנקראו לבוא אל ראשון לציון, לתת להם להתנפל
על הפועלים ולעשות בהם שפטים, ורק בעמל רב הצליח בידי
אחדים לעצור אותםם משפיכת דמי הפועלים, ואע"פ שרבים
מאכרי פ"ת דרשו אז להחרים את הפועלים שבאו לר"ל, מבלי
להבחין בין אלה שבאו להשתתף באינצירנט או רק להתבונן, בכ"ו
בשובם לפ'ת הוסיפו לקבל את הפועלים על אפם ועל חמתם,-
עלי לציין הפעם, שבפ"ה מרכים, ביחום למושבות. אחרות,
לקבל את הפועלים החדשים לא רק מפני חוסר פועלים בכלל,
בי נם מפני שנוכחו, כי הפועלים החרשים מפורים לעבורתם
ואינם מואסים בשום עבורה, לפיכך נותנים כעת אכרי פ"ת. ערך
לפועלים כאלה ומתחשבים אתם כעם פועלים הראוים לשם זה,
כשנעיף מבט רטרוספקטיבי על כל מה שהבאנו ער כה
נראה : א) כי מומן הראשון להופר המושבות בא"י עד עתה הותה
מתגלה כפעם בפעם ההכרה ברבר הנחיצות. בפועלים יהודים,
אך מצד נותני העבוךה---לאפוקי הברון. ופקירי ,מנוחה. ונחלה"-=

/
י

לא נראתה שום השתדלות להשתמש דוקא בפועלים עברים, ורק
היהודים שחפצו לעבוד בתור פועלים היו מתפרצים וחודרים אל
תוך המושבות ‏ כאורחים. לא. קהואים. והיו מפנים ‏ וכובשים להם
מקום ‏ ידוע ‏ בין פועלי המושבות; אך הא עקא, בי הפועלים
הקודמים, שעליהם. נמנו גם הבילויים ‏ ואף גם חברי. ,אגורת
פועלים", ששאפו לכבוש העבורה, לא עמדו בנפיון זמן הב; והיו
ממהרים לסגת אחור ולפנות ערף לעבודה הקרקעית שבמושבות;ן
ב) חסר אמונה מצד האכהים. ביחוס לפועלים הקודמים,. וכיחור
היחום | השלילי והרדיפות \ מצר' הפקידות ‏ הרב להשניא את
העבודה הפשומה על הפועלים היחורים: אולם קרוב לודאי, שלוּ
היו הפועלים מוסיפים לעמוד על דעתם, כי אז היו משפיעים
על נותני העבודה לשנות את יחוסם אליהם ואל עבורתם;
גם להתנועה | הרבה של הפועלים הקרקעיים ‏ שהיתה. בימי
האמיגרציה ‏ הגדולה חפרה שטה ברורה וקבועה, והתעוררותם
לעבוד במושבות היתה לרוב לא על מנת להשאר פועלים, כי אם
לרכוש בקיאות. ידועה בעבודות הנטיעות לשם מטרות פרטיות או
לספק את הרגש הלאומי שהתלהב לשעה -קלה;ד) כעבור. ,ימי
הרעש" שבתקופה ההיא, הרבו מחנות. הפועלים לשטוף בחורה
ולשוב ‏ לארצות הגולה, ובא'י נשארו. כמעט כל אלה שצפו
לקולוניזציה חרשה, שעל ירה יזכו גם הם להתנחל בתור אכרים,
ומפני וה נראה, שבכל פעם ופעם -כשנולדו הצעות שונות
למובת הפועלים, היו האחרונים מגינים ביחוד על ההצעה
לשכללם בתור. אכרים, והיו פופלים אותן ההצעות שדרשו מהם
להשאר פועלים; ה) הודות לוה שמצר אחר חלק הגון מהפועלים
התנחלו על הקרקע, ומהצר השני הרבו יתר הפועלים לצאת
מהארץ, נתמעט מאדר מספר הפועלים העברים שבמושבות,
והאכרים מתיחפים אליהם כאל פועלים ארעיים; ו) אחרי הטביחות
שהיו בקישינוב והומל.החלו שדרות. הפועליס העברים שבמושבות
להתגדל ביסודות | חרשים, שהודות למטרתם הברורה ועקשנותם
הנמרצה לכבוש את העכודות הקרקעיות, להתקים בתור פועלים
החיים מן העבורה ולהמנע מכל תמיכה, הצליחו להפב. אליהם
את תשומת לבם של אכרים רבים; 0 אף כ גם הפועלים
החדשים לא נתקבלו בראשונה ברצון, ולא עוד ‏ אלא שרבים
מהאכרים מאי יכלתם: לסבול את התנהגותם המוזרה והחשודה,
רדפו והציקו את הפועלים העברים החרשים. בכדי להפטר מהם,
בכל זאת. לא מהרו האחחרונים לעזוב את המערכה, וימשיכו את
עבורתם בחשק רב, עד כי גם מתנגדיהם שנו את יחוסם 'הקודם
לפועלים החדשים,
על יסוד המפקנות האלה בדבר תנועות הפועלים העברים
שבמושבות א"י, התברר לנו, עד כמה גדול ההברל בין הפועלים
שעבדו במושבותינו בשנים הקודמות ובין רפועלים שבאו בשנים
האחרונות, ועלינו | להוסיף ‏ עוד: קו אחד. רק ,בימי | הרעשי
הידועים. היו הפועלים הקודמים שמחים לקראת חברים חדשים,
אבל אח"כ, כשעברו ,ימי הרעש" והמשבר הידוע, לא שאפו
הפועלים שנשארו במושבות, הודות לצפיתם לקולוניזציה, כי יבואו
חברים חדשים, כי הרי. יותר' שיגרל מספר, הקנרידטים לשכלול,
יותר, תקטן האפשרות להתנחל, לעומת וה נראה, שתפועלים
החרשים, הודות לוה, שער כה היתה מטרתם העקרית להתקים
בתור פועלים, לא רק שעינם אינה צרה. בחברים. החדשים,
אלא להפך, הם שואפים בכל לבם, שמספר הפועלים העברים
שבמושבות יגדל כהנה וכהנה. האמת נהנה להאמר, כי: גם בין
האחרונים. מרובים כבר הנוטים ‏ להתנחלות,: כי מצד אחר כבר
עברו. עליהם- 3-4 : שנים, וכחות חרשים איגם באים מן החוץ,
וההכרה, ‏ שהם ישארו. קומץ | בוחד ‏ של איריאליסטים,: מְרבֶה

להציק להם, מצר השני קשים עדיין תנאי הקיום של הפועלים
העברים, והפגעים עדיין ‏ מרובים, וכל. זמן שלא יתוקנו כל אלה
התקונים והמוסדות | המקילים" את חיי הפועלים, יכבד. עליהם
להשאר פועלים לארך ימים. אולם נם בנטיתם אחרי התאחזות
רב המרחק בינם ובין הפועלים הקורמים בזה, שהם אינם
דורשים דוקא רבבות פרנקים לשכלול, כמו שדרשו הפועלים
הקודמים, כי אם מפתפקים בחלקות קטנות כדי שווכלו להיות
גם אכרים, ולו רק למחצה ולשליש, ויתר הזמן יעבדו אצל
אחרים; ולא עור, אלא שגם חלק ידוע מההוצאות. על ההתנחלות
יתנו מכיסם הם ואת יתר הכפף יהיו זהירים לפלק בשלמותו ,
וגם בוה נבדלים הפועלים החרשים המתנחלים, שהם שואפים
להשתמש רק בפועלים עברים.

בלי ספק הרבו הקיצונים שבין הפועלים החדשים להזוק
בוה, שהתנגרו לכל תקון ומוסד שק לטובתם מן הצר, וזה
גרם לרבוי. הנחשלים שביניהם, ויש לקוות; ‏ כי כשיחדלו. מהיות
נזירים יותר מהפועלים שבמדינות הקולטוריות הנהנים מן המוסרות,
שהממשלה ‏ או חברות. פרטיות או פילנטרופים = מיסרים. בשבילם
כמו: מעונות בזול, בתי תבשיל וכביסה משותפים, חנויות משותפות,
קופות הלואה וכיוצא באלה--כשיסכימו. הקיצונים שביניהם להנות
גם כן מאותם התקונים המקילים את תנאי הקיום בתור פועל,
ולבלי לחשוש מפני אבק של תמיכה, . יצליחו לסלול דרך בער
המוני. הפועלים העברים שובואו מארצות הגולה, בעד. היהודים
המורחיים, ובער הצעירים שבערי א"י הבלתי פרודוקטיביים בכלל.

הִגִיעה הַשָעָה!

(מכתב אל המעוכת.) ,
כל יהודי בין שהוא גר בארץ ובין שהוא גר מחוצה לה
יודע. ומרגיש היטב , את הצורך. המיוחד, ולכן ‏ איפא
היכולת, להוציא. לאור עכשיו עתון עברי חשוב בארצנר,
החיים בארצנו. זורמים עכשיו במהירות ומפתיעים. אותנו
יום יום בחדשות נכבדות לנו /גם | בתור ‏ אנשים בכלל. וגם --
וביחוד =-: בתור עברים בפרט , אין לך יום, שאין בו חדשות
הנוגעות פחות. או יותר: לרעיוננו ולתקותנו בעתיד. - רוצים וצריכים
אנו לרעת ‏ את כל הנעשה פביבותינו בין. שנוגע לנו באופן ישר
ובין שנוגע' לנו באופן בלתי. ישר;. רוצים וצריכים אנו לדעת,
ביצר להשתמש ברגע הנכבר והחשוב הזה ולהוציא ממנו תועלת
לרעיוננו; רוצים וצריכים אנו להביט על כל הנעשה סביבותינו
והנוגע לנו מתוך אספקלריא יהודית, מתוך השפפתנו, אם עד
עבשיו היה עור מקום לשאלה, הנחוץ עתון עברי בארצנו אם לא--
הנה עכשיו אין שום מקום לשאלה זו.. והצורך ‏ המיוחר והמורגש
עכשיו בארץ בעתון עברי יומי חשוב, הוא הוא הערכות היותר
טובה' גם בעד היכולת ,. יש עכשיו צורך ולפיכך וש .גם יכולת!
הניעה השעה, שאנחנו המיסרים ‏ עתונים בשביל אחרים נברא
גם לנו בשבילנו במה עבריָת פה בארצנו, במה, שממנה. ישמעו
ענינים ‏ עברים בשפה העברית, במה, שמשם לא ישמעו חרפות:
וגדופים ‏ על עמנו מצד אחר וחקוי מעשי: ברלין ופריז עם כל
מגרעותיהם וגם נבול פה בכלל מצר' שני,
הגיעה. השעה ! דרכו של העתון. היומי היחיר = שיש לגו
בארצנו \ בימים. האחרונים בכלל ‏ ושהתבלטה במאמרו. ,אנחנו""

(,הצכי" קפיג) בפרט הראתה לגר כי. אין הוא, ‏ העתון. חזה, יכול.:

גם את .

נליון יח

-> העולם 3

גו

למלא את דרישותינו, אין חפצנו להקניט ולחרף בזה את מי שיהיה,
אולם בזה הננו פונים אל המוסדות השונים הנמצאים בארץ והדואגים
להפרחתה,. כגון המועצה הפלשתינאית, הסתדרות מושבות יהודה,
הפתררות המורים וכדומה, לגשת תיכף ומיד אל יסור עתון ?ברי

בארץ-ישראל, על המוסד הלוקח עליו את העבודה הזו להוריע

תיכף בקהל על אודות זה ולררוש מאת תומכי הרעיון הזה להוריעהו
במהירות. היותר אפשרית את סכום המנויים שהם חושבים להמציא
להמערכת. מעירם, מקוים ‏ אנו, כי חובבידציון, הציונים, ,עזרה",
ואולי נם יק"א תמלאנה את המגרעת שתהיה בזמן הראשון
בתקציב ההוצאה של העתון הזה, ער אשר יוכל להיות נושא את
עצמו, ועל כל יהודי מוטל החוב להשתרל להרבות את מספר
המנויים בעירו ולהבטיח בזה את קיומו של העתון,
אנו החתומים מטה בהכירנו את גודל נחיצותו וערכו של
הרבר הננו לוקחים עלינו לעשות מצרנו כל מה שאפשר לעשות בעירנו
למובת הרעיון הזה, הן ברפוּשת חותמים תמידיים והן בהפצת הגליונות
הבודדים, ובטוחים אנחנו, כי גם חברינו לעריהם יעשו כמונו.
נגש. אל העבודה ובוראי נצליח!
מאת מו"ל העתונים העברים נבקש להעתיק דברינו אלה
בעתוניהם ותורתנו נתונה להם למפרע.
בברכת. הכרמל,
אשר אָרליך, : נתן שיפרים, אילה ויונבלט, שמעון וייסמן,
יעקב גרבר, שמעון לוין, יעקב נחמנפון, יוסף ליפשיץ, יוסף
קהול, אהרן שלמה פרידמן, יעקב כץ, מררכי בספי, ליב
גרד, יצחק פורמר, יצחק מונשטר, א, דוסטרובסקי, מ.
חיים, ב,. בנדרלי, = ב, מכלים, -ר. ויינר, אפתר קרוצבסקי,
= משה נוטל. לוין, ‏ דוכ. חנוך לונץ, לאה מאירוביץ, ‏ יוסף
ברגר, ‏ שמעיה קרייזבוים, ש"י פובונר (מנהל ,עתיד") אבא
לוין, נתן כהן, ‏ א, א, ספקטור, = נ. קיזרמן (מנהל. אפ"ק),
אברהם זרחי,
חיפה איר א' תתם .

א, חרמוני, \
ַכְתִָים מִוְקְיָה.

חג הגירתההחרב . --- בבותדהנבחרום .. -- הסגנום + --

המשמרים ‏ והיהודים . -- סופו של הקיימקם המפורסם

מיפו . -- במיג'ליש היהודי. -- אחמיר-ריזה ‏ אצל

החבםדבשי . --
אחרי שהמנוחה, שלה שאפה הארץ, החלה להשתרר, מהר השולטן
החדש , מחמד החמישי, לחגור את חרב האופמנים על ירכו: חרב וו הנה סמל
השלטון בתורקיה . נושא החרב הואת כבש את ביצנץ לפנים, ווה שחגר
אותה בשבוע שעבר קבל אותה מידי אלה, שבבשוה עתה . הטקס של החגירה
היה יפה ופשוט כאחר. עתה, בימים שבל תושבי הארץ. יודעים את מצבה
השפל של ארצם, לא היה שום מקום לאותן החניגות הנהדרות. והמוהירות,
שכה הצטיין בעריכתן עבדול-חמיד. :

הצירימוניה נשאה חותם צבאי. הצבא הפלוניקי .הביא את תורקיה
לחגיגה הואת, והיא גם שהיתה המשתתפת הואשית בה. ואחוי כל אלה
נפלאה היתה החגיגה הואת ותשאיר רושם עמוק על כל אלה שהשתתפו בה.
ביחוד קבל העם הרב, שהתאסף באיוב, ‏ מקום קברו של אחר ‏ מנושאי-דגל
הנביא, שנפל חלל במלחמתו את הביצנציים, בשמחה ובעליצות את השולטן
החדש , שאיגו רוצה בכל גדר וסיג בינו ובין עטו , ואת גבורי המהפכה הנוכחית ,
השולטן החדש , הפשוט, שאינו מתהלך בגדולות, שסבל בעצמו יותר

> = מדי בשביל שיהיה לעת זקנתו. עריץ כאחיו הבכור, הולך ומתחבב. על בני

עמו . ההמון. מהר ווכנהו' בשם. ,השולטן הטוב" . :
/ * + %* י
\
וגם בית-הנבחרים עבר סוףיסוף אל ,סדריהיום" שלו,

תשעת הירחים הראשונים שלו עברו לרובות-אנשים , לסבסוכים ,
לחכוכים של מה.בכך וללא-עבודה ; רק כעבור ירחי.לירה | אלה, וכשהארץ
באה עד . משבר, שב בית.ינכחרים צעיר זה אל העכורה.

וראה זה פלא! משך שלשה שבועות עבד הבית הוה את החוקים ער
העתונות , הנעים-והנדים, תקן את בדקי ה,קונסטיטוציה" , הסרת-הראש והרגלים,
של מידחט-פחה, קבלה את התקציב לשני החדשים הבאים ועור נשארים שני
ירחי-עבודה לבית-הנבחרים +

אמנם זה לא נעשה בדרוך נס. כובש קושטא, שיבקיט-פחה , | הודיע
לבאי-בח העם התורקים. דברים ברורים , שאם לא יעבדו במשך ה,פסיה" של
הקיץ חוקים כאלה וכאלה לא יסיר את מצב-המצור מעיר הבירה. וכמו
שרואים , הועילו הדברים +

אמת הדבר, שהחוקים שנתקבלו עתה. בבית.הנבחנים ע% רגל אחת
ובחפזון יוצאודמצרים אינס 6עצ0500-]6[16 של מחוקקים . חותם השעה נכר
עליהם , ואינם. מצטינים כלל בליברליותם היתרה .

עד עתה לא ידע , למשל, החוק התוגרי את עונש:המלקות. בית-הנבחרים
הנהיגו בחוק ע"ד הנעים-והנדום , וכן גם חוק-העתונות ,. אבל שגיאות כאלו
אפשר לתקן על נקלה, וכשהארץ תשוב למנוחתה , ובית-הגכחרים יוכל לעכור
בישוב הדעת יתוקנו . אבל העיקר, שישנם עתה חוקים , וסוף ,בין השמשות"
בחיים המדיניים הפנימיים של תורקיה החדשה בא +

בעוד ימים מספר ידונו גם בדבר. חוק החברות ,
זכות ,אישיות משפטית".

ועל הצעדים האלה קדטה יכולים ידידי תורקיה רק לשמח. מהצעדים
היותר חשובים של בית-הנבחרים בשבועות האחרונים יש עוד להוכיר את
,הקצור" בתקציב הפקידים הגבוהים ומנוי הסגנים ‏ להמיניפטרים . את שכר-
השרים והפקידים הגבוהים המעיטו בלי חמלה . רבים מהצירים התאוננו אטנם
על זה , באמרם, \ שאם עתה מרגישה הממשלה קושי גדול בבחירות ומנוי
פקידים הראוים למשרתם , כשיקטינו את השבר --- על אחת כמה וכמה!

אבל פריד-פחה ענה בשם המיניסטויים, ---שהדבר נגע ל כ יפ ם,--שהם
מסכימים לצעד הוה , אחרי שהארץ נמצאה עתה במצב דחוק מאד.

מנוי הפגנים יכול להביא רק תועלת

תורקיה לא חנכה עד עתה אנשים בשביל המשרות הגבוהות שבטמלבה,
היז לוקחים: בין"הפחות. והקרובים * אל החצר מכל מה שיעלה המולג . עתה',
בשהחלו ב תורקיה חיים פרלמנטריום אמתים, ווצים למלאות גם את החפרון
הוה , וייצרו את המשרה הזאת. של סגנים למיניסטרים המתאים ל---1₪)00
6 בגרמניה , מבין היותר מוכשרים שבין צירי-בית-הנבחרים
ימנו סגנים למיניסטרים , שבמשך שגים אחדות ירכשו להם את הנסיון הדרוש,

הסגנים ילקחו מכל בגי הלאומים . כמו שתלגרמתי ל,העולם" לפני
ימים אחדים יתטנה צירנו ם צ ל יח לסגן שר-המשפטום או האכרות . דבר וה
עוד טרם יצא אל הפועל, פי בית-הנבחרים עור לא עסק בשאלה זו . אבל
בשבוע וה תפתר גם השאלה הואת +

* +. *

שרוצים לתת להם

כי המשמרים הקושטאים , שתפצו לערוןך ב--94 לחודש העבר הרג
בכל ה,כופרים", חשבו מחשבתדפגול גם ע"ד עריבת , פוגרום" יהודי לבל פרטון
והלכותיו תעיד העובדה הבאה, שנתפרסמה בה,ללויד אותומן" :

ביום החמישי עמד באחד ממרכזי"המסחר, בשוק המורחי ,פרשטבה"
אחד הרוכלים ועתון תורקי בידו ויקריא לפני קהל סקרנים, מאמר, שבו היה
כתוב , שהחכם-בשי ועוד נכבדים יהודיים יתלו . במקרה עבר פקיד-ו'נדרמים,
ויקשב גם הוא למקריא, הוא עמר ובקש, שהמקריא יראה לו בעתון את
הדברים האלה . הלו נבוך , כי גתבדה . פקיד-הו'נדרמים הוביל את הרוכל
למשטרה , שם נוהע להם ע"ד חברה קטנה שנוסדה במטרה לערוך ,פוגרום"
יהודי . חברי האגודה הזאת נאסרו וישאו את עונם +

ואותו הקיימקם מיפו, אסף"ביי, שערך לפי שנה וחצי בפורים את הפרעות
ביפי, ושבין כה עלה לגדולה, (לרגלי המלצתו של אקריםדביי, מי שהיה. שר-
הפלך בירושלם ועתה הולי של הארכיפלג, שגם הוא לא הורד בזכות אבין
אחר המשוררים היותר גדולים של הספרות התורקית הצעירה).---ונמנה. למוטי:
סריף (גוברנטור) * בג'יבל בירקט, קרוב לאדנה, נפל פוף-סוף, כמו שמתברר

סדר הוא עתה את-,הפרוגרום" הארמני במחוזו, וְכנהוג, ‏ האשים בתלגרמים
אל הממשלה המרכזית, את הארמנים, שהמה עוכו את ,הפוגרום". ויתנפלו
על המחמדים, כמו שנורע . לי במיניסטריום | הורד הנבל הזה וימפר
למשפט:הצבאוך--

ב,מיג 'ליש היהודי" מתכוננום עתח לאספה הגדולה שתקרא. בעוד שבוע,
בימים | האחרונים כבדו את החכםדבשי בבקוריהם: אריפיטידיהפחה
/
המיניסטר ליערות. ומכרות<ההרים, וְאחִמִיר:ריָה, ראש בית"הגבחריס ,

-

גליון יח : .

> העולם 0% 8

גם שיבקומ:פחה , המפקד הראשי של הפלוניקיים , הודיע ,להחכםד
בשי כי ובקרהו בשבוע הזהי

ע"ד בקורו של אחמיד;ריזה אצל החכם:בשי נודעו לי הפרטים הבאים:

ראש בית:הנבחרים נשאר במיג'ליש קרוב לשעה. דברו עד המצב הכללי
של האריץ ויגעו בשאלת ההגרה היהודית לתורקיה, אחמיד:ריזה, חזר על דבריו
שאמר להחכם:בשי לפני חרש , ויוסיף , כי עתה, כשהארץ תשוב למנוחתה,
תראג הממשלה להגדיל את הגרת היהודים ביחוד ‏ מהוסיה, החביבים עליה עד
מאד, צריך לחכות זמן:מה, בימים הקרובים תעבד הממשלה תכנית מפורטת +
דברו גם ע"ד ,הגיר האדום", אחמיד:ריזה ‏ לא ידע , כי הגזרה הזאת עודנה
קימת, * ובהודע לו התמרמר ויבטיח להשתדל לפני המיניסטריום להעבירה +

= 3-%---

ביום 16 מאי נפתחה ב הועורה האחת:עשרה - צירי אגודת
קהלות היהודים באשכנזי

עוקר מטרת הועידה הזאת היה בירור השאלה ע"ר תכנית-חוק של
הפתדרות. כללית. לקהלות היהודים בפרוסיה,

נשיא וער:ההנהגה, = הפרופיסור. פיליפסון, ‏ הרצה דו"ח ע"ר פעולות
אגודת:הקהלות במשך ארבע שנים האחרונות,

המרצה ‏ הוכיח, כי בתקופת העת הזאת הגדילה אגודת-הקהלות לעשות
במקצועות שונים, בהאונסטיטוט לחנוך ילדים אידיוטים נמצאו כ"ג נערים ‏ וי"ג
נערות, הארכיבן הכללי התחיל פעולתו ביום 1 אוקטובר שנת 1906. מאתים
קהלות ישראליות שלחו את הארכיבים שלהן. אל הארכיבן הכללי, הארכיבן
משמש .לא רק חומר לסופר ההיסטוריה, ‏ או ליורוסט עופק בדת ודין, כי אם
גם מסייע להרבה משפחות של יהודים למצוא פתרון נאות למובתן בכמה
שאלות מסובכות, ‏ בהארכיבן השתמשו כבר קהלות רבות ומ"ח חברות מדעיות.
שני המוסדות לחנוך הילדים העזובים עשו חיל. במופד שלנערים
מתחנכים 165 תלמידים, ובזה שלנערות בפליצוגזי 48.---‏ תלמידות; = תועלת
מרוכה הביאה ביחוד הקולוניה לפועלים יהודים בוויוסענזיי, ‏ בשנה האחרונה
היו בה 635 חניכים, ובשבע שנות קיומה נתחנכו בה 8195 צעורים והודים
משולחים לנפשם ופרועי:מופר ויהיו לפועלים חרוצים. מזה עבר המרצה אל יתר
המוסדות השונים ובתי הצדקה והחסד של אגודת הקהלות, הון האגודה עלה
עד וום 1 למרץ שנת 1909 לסכום של 965,716 מרק.

אח'כ נגשו לבירור השאלה ע"ד תכנית חוקי הפתדוות לקהלות
הישראליות בפרוסיה, הפרופ, פיליפסון ‏ ונבחר הלאנדטאג וואלף מליפה הציען
לבלי עורר וכוח כללי בשאלה זו. אבל ההצעה הזאת עוררה כנגדה מחאות
נמרצות, מפני שצירים רבים דרשו, כי יוחלט דבר ע"י ויכוח כללי, אם הסתדרות
של בפיה כזו רצויה היא בבלל.

יועץ:המשפטים פרידמן ‏ מנלוגוי \ וסר ליוו מפרנקפורט טענו, | בי. בלו
ובוח כללי אי אפשר לברר תכנות המכילח 183 סעיפים, לסוף נדחתה ההצעה
ברוב של 278 בנגד 202 דעות, 4

הפרופיפור פיליפפון והדיריקטור ד"ר מינדין קראו הרצאות ע"ד שאלת.
ההשכלה, יסוד קהלות ‏ ובטולן , חוקי הנהגת שלטון העדות , מנוי פקידום
ומשרתים וכדומה. רבים הציעו,: כי 5 שפרנסתם על הקהלות ,‏ לא תהי
זכות הבחירה. המורים והרכנים דרשו, כי תנתן להם זכות הבחירה . הפסיבית,
כמה צירים הביעו דרישה , כי. יהיו הרבנים תלויים בדעת:עצמם, בכדי שתהיה
תורתם' חפשות, ‏ כל ההצעות נמסחו להקומיסיה | בחור חמר להרצאה כללית,
אשר המציא הקומיסיה. על אודותן ‏ להועירה,

בריפצין
1

הפרופיסור. ד"ר בלאשקן הרצה ע"ד סעיפי התכנית, = הנוגעים להרבנים,

להחזנים ולמורי<הדת., רבנים אחדים מחו כנגד הפעיף השולל מאת הרבנים

את הזכות להכריע בשאלות דתיות.

מפני שדחו החברים את הסעיפים היותר ‏ חשובים שבתכנית, נתעוררה
שאלה בועידה, אם כדאי הדבר בכלל להמשיך את העכודה בענין ההסתדרותת
של הקהלות, אחרי וכוחים. ממושכים החליטה הועידה למפור את התכנית. יחד
עם הריוולוציות שנתקבלו בתור חמר אל ועדדההנהגה, אשר יוסיף לברר וללבן
את השאלה הזאת, ובזה נגמרה הועידה.

מהציונים השתתפו ‏ בועידה הד"ר קלעע , לעשצינסקי, ד"ר צוירן, ד"ר
ויטקובסקי, ד"ר פראנק (אלטאנא),: הרב העפנער, דיר. לוי (נושטעטין). ועור,

מעניינת היא הריזולוציה, שנתקבלה באספת אגודת החבורות הציוניות
המאוחרות שבכאן בישיבתה מיום 12 טאי בנוגע לועידת:הקהלות.

,ציוני ברלון --- כך נאמר בהֶריזולוצוה --- מכורים | לטוב את אגודת
קהלות היהודים באשכנז בהשתדלותה לפניי הממשלה, שתעשה שנויים בחוק:
היהורים הפרוטי משנת 1847.

הציונים מבקשים מאת הועירה העשתי:עשרה של אגודת הקהלותן כי
החליט דבר. על אודות מעשה השנויים הללו:

א) הנהגת:חובה של בחירה כללית, שוה, ישרה וחשאית ‏ בכל הבחירות,
וכטול כל ההגבלות, שהיו שוררות. בהן ער כה,

ב) בחורה ושרה של צירי ועידות הקהלות הפרובינציאליות ‏ והועירה
הארצלת ע"י חברי:העדות.

ג) בטול ההנהגה מצד הממשלה על מופדות השלטון העצמו של
היהודים וגם את הקונטרולה מצדה בשעת בחינות רבנים ומורי:הדת וגם קכיעת
ספרי למוד ומקרא,

ד) לתת ע"פ החוק זכווות. מספיקות לרבנים ולמורים",

צריך להעיר, כי ריזולוציה זו לא באה לכירור בועידה כללי

---- 1060
| זג ו ב 9
שמוּאָל בֶּן יוסף גְרוּינְבָרג.
ו 00
בפמרבורג מת פתאום הך"ר שמואל בן יוסף = גרוזינבירג

בשנת החמשים וחמש לימי חייו,
הד"ר נולר ‏ להורים מגזע היחש. בימי נעוריו הרבה ללמוד

עברית.. אח'כ קבל השכלה כללית בינונית וגבוהה, לאחרי. שגמר !

בהאוניבירסיטה ‏ את הפקילטיט | ליריעות | הטבע נכנם ‏ אל
האקדימיה. הצבאית ו ויצא משם בתואר ד"ר למידיצינה ,

עור בשבתו. על ספספל האוניבירסיטה התחיל עוסק בספרות >

החופית:עברית, ‏ והסב אליו את תשומת לב הקהל בכשוונו
המצוין. \ מאמרו הראשון היה, על הבר המצב הגופנו של היהודים,
שנדפם ‏ במאסף ,יבר, | אוביזורניה"".: הוא | כתם גם. ב,המליץ"
מאמר' מדעי בלשון. העברית ‏ על אודות ‏ הצרעת, שבו השיב על
מאמרו. של הר'ר' קאצינילסון בענין. זה.

כן עבר, עבורה ספרותית. קכועה - בז'ורנלים ‏ המידיציניים
ובעבודת. תרגום. מאמרי:מרע באינציקליפדיה. הפללית לרפואה,"

' שנום רבות חיה העורך הבלתי:רשמי של ,הוופחוד", ונהל
בו את המחלקה. ,בחו"ל" ‏ (בפסיבדונים ‏ ,לעטאפיסעץ"). | בשנת
0 התחיל. מוציא בעצמו את ה,בורושצ'נאסט", שהיה ‏ מוקדש ,,
להפצת הרעיון. הלאומי ‏ והציונות. | בעת הזאת ‏ צמצם את כל .
זמנו וכחו -בהוצאות העתון הוה, שכתב בו בעצמו את הובי

מאמריו, ‏ על העתון הזה, שהפסיר בו יותר מעשרים אלף הובל,:

מסר. את נפשו ‏ ממש ‏ בהיותו הלאומית
הגדולה, שנכנס בה ראשו ורובו,

הוא חדל להוציא את ,הבודושצ'נאסט" רק אחרי חמש שנים
של עבורה, בשעה שחובותיו עצמו מאר, ולא היה אפשר לו עור
בשום אופן להמשיך את עבודתו. הפפרותית. מאז חדל לעסוק
בו 0 וגם להתערב בעניני הצבור היהודי, שהין קרובים,
ללבו מאד, ושב אל. עבודת הרפואה, להפובליציםטיקה * העברית

כרוך אחרי *\ העבודה

בשפת רופיה, העניה כ"כ בכשרונות, אבד עובד חרוץ ומצוין מאד,. ,

ואבדה גדולה היא מיתתו גם להרעיון | הלאומי. העברי,
המנוח מלוחמיו הנאמנים.
תנצבה,

שהיה:

/

. / / +

הציונוּת ,

-- הועד המרכוי מציע בוה לכל ועדי השיקלים, האגורות
הציוניות והעסקנים הציוניים למקומותיהם לעבור עבורק נמרצה
למובת קבוץ השקלים בעד שנת. הקונגרס. הזו ולהביאה לירי גמר
בזמן היותר. קרוב ,

אף על פי שהקונגרם נדחה. לחרש דצמבר שגה זו, בכל
זאת ‏ צריך, קבוץ השקלים לשנת י"ב להגמר ער - 17/80 יונו (כ"ט
תמוז), בהתאמה לתקנות ו הפתררותנו.

-- פרוספקטים ביהודית ורוסית ע"ר האפ"ק. נשלחים לכל
איש במספר ‏ הנדרש. = את הפרוספקטים צריך | להפיץ בקהל
ולהדבוק בבתי. הכנפת. בחרבה ערים נשלחים הפרוספקטים. ע'י
הפוסטה. לכל בית יהודי,
-- מניות פתמיות ושמיות של הקולוניאל:בנק העברי ושל
האפ"ק אפשר להשיג אצל :
.ומתח 5עק560ה0ן .4 .ןך

מניה סתמית מחירה 10.85 ושמית---9,50, סהמיות תשלחנה

גם בוקיפה, ושמיות --- רק אחרי שמתקכל מחירן.

.

-- מיום ?9 אפריל ער 4 לחש מאי ש"ז נכנסו אל קופת
הלשכה המרכזות של הקרן הקימת ברופיה | הסכומים \ האלה
על פי הסדר הזה:

נדבות ‏ כלליות ל 3 רו"ב,
מסהעצמי 1"
פנקסי-שוברות ה
קופסאות 8 ,,
( תשלומים שלמים 100
לפק | : לשעורים 98
אגודות עצי זית (יער-הרצל) - 50,84‏ ,
,קערות" 1.06 2
תוי קרן-הקימת ע"ס 5 --,
הפ | גליונות תלגהמה. , 0 -,

ס'ה 801,856 ר"ב 7

-- בטמיר-חן-שורא נוסהה בהשתדלותו של מר ווסף פנחפוב מדהבנד
אגודה ציונית של צעירים . נוסדה | ג"כ אנודה של יהודי-רוסיה היושבים
בעיר הןאת.

-- ע'ד יסור אגודה ציונית ‏ מודיעים ג"כ מרומנובקה,

-- מאוליבפק מודיעים אותנו, כי האגודה הציונית הולכת ומתפתחת.
נופדה קופה להלואה וחשכון, שמטרתה לקנות קרקע בא"י. לע"ע נכנסו. אליה
שלשים ‏ חבר,

-- ביקטרינוסלב נוסדה אגודה ציונית של צעיריםי

-- מנובואלכפנדרובסק כותבים אלינו: עירנו מוגה בשבעת אלפים איש ,
המצב ‏ האיקונומי של היהודים רעוע. יש פה מוסדות צדקה. שונים: בקור
חולים, תלמוד-תורה, בנק להלואות פעוטות ועוד. בראשית החוף נתחדשה
האגורה הציונית המקומית. התחילו לקבע אספות בכל שבת (שבת. זה לא כבר
בקר את עורגו טר ז. פיטר מדוינסק ‏ וינאום בכית הכנסת הגדול וגם: באספת
החברים. האקטיבים,

בּאָרְֶדישרְאֶל.

-- מפני. שבעת האחרונה הולכים ומתרבים בארץ ישראל גני הילדים;
מורגש חסחון גדול במורות בעד מוסדות:החנוך הללו, אולם אל וב המשרות
מתקבלות עלמות מבנות תושבי ארץ ישראל . החלק היותר גדול של גנו-הילדום
בפלשתינה נתמך ע"י ההילפם-פיראיין האשכנזי. הרוצות לקבל משרות. מורות
בגני הילדים שבא"י צריכות לפנות בוה אל האגודה. הנזכרת, שכתבתה היא ?
5 , רחוב שטיגליץ מספר "ב +

צָ
> העולם 3 ְ

נליון יח

שפת הדבור בגנידהילדים הוא רק הלשון העברית , והמורות. מחויבות
לרעת אותה על בוריה .

-- בירושלים ישנם שני בתי.חולים ליהודים , ואחד אחר ביפו , בצפת
ובהמושבות היהודיות ראשון-לציון ועקרון . בי"ח אחך בירושלים ווה שביפו
הביאו אליהם מאירופה אחיות רחמניות מומחות לאומנתן, ויתר בה'ח מרגישים
בזה עדיין חפרון גדול. עלסות שהתלמדו להיות שומרות לחולים יבולות למצוא
להן שם משרה במחיר חמשים פרנק לחדש עם מעון.

מספקת למשרה זו דעת הלשון היהודית או האשכנזית ,
היא גם ידיעת הלשונות הצרפתית והערבית . :

-- נתקבלה החוברת ,בר-כוכבא" , הוצאת ,פועלי.ציון" בארץ.ישראל ,
אחדות, 8 236

-- נתקבלה החוברת ,ניצוצות", ‏ קובץ יוצא לאור - ע"י אגודת ,הדור
הצעיר" בארץישראל .

אבל רצויה

במורח.
ל
מקושטא בותב אלונו סופרגו +
-- נסים ‏ מצליח ‏ מיסר עתה שני. עתונים, = אחד תורקי
ואחד פרנצי. (וַ0ום1/0). שניהם ‏ יהיו = יומיים, = ובהם | ישתתפו

המדיניים הכי חשובים שבתורקיה. וצורי ‏ בית-הנבחרים . והסינט,
בה ,)> תהיה מחלקה מיוחרה לעניני היהודים; לעורכה נמנה
מר. הוכברג, מי שהיה. מנהל ‏ בית-הספר בטבריה וא"כ באחר
מבתי-הספר בפרם,

ה *ח0ומ0, יחל להופיע בעור שבועים ובטח יכבוש את
המקום הראשון בעתונות הצרפתית פה. התיחסותו החיובית של
מצליח לתנועתנו ‏ ידועה.

מאיומור כותב אלינו ה יעקב קאבולי :

היום" ב"א איור. נערכה ‏ חגיגה: בבית = הת"ת. החדש. לזכר
היום ‏ המאושר אשר בו עלה השולמן מחמר רישאד החמישי
על כסא המלוכה תחת אחיו, כארבע מאות איש לקחו חלק בחגיגה.
האולם היה מקושט בדגלים תורקים אדום ולבן, אל החג באו
רבים משרי החיל. בעירנו.

הרב יוסף בן פיביור פהח את הארון. ויוצא ספר תורה
ובאחוו. אותו בידו באר לפני כל הנאספים את תכן היום, הוא
דבר על דבר החוב. המוטל על כל. אחינו יושבי תורקיה לעבוד
לטובת ארץ מולדתנו .ולדאג תמיד לקדמתה ולאשרה,

אחרי כן עלה על הבמה האדון רפאל פנטרימולי, מורה
שפת תורקית בבית הספר אשר לח' כי"ח, = וירבר ‏ בשם הערה
היהורית בשפת תורקיה הוא נטה קו. מקביל בין המשטר הישן
ובין | המשטר, החרש, המשטר הישן הביא לחורבן המדינה
ולהתפוררותה, רק גבורת לוחמי-החפש הצילה את. הארץ,

עתה בימי המשטר החדש נוכל להוכיח לעין כל, כי לא
נופלים אנחנו מיושבי אירופה, וכ גם אנחנו בני חרבות כמוהם,
רק יר העריצות היתה בעוכרנו.

גם האדון קלימנן גורגי, אחר מעורכי העתון ,לה נוביל
תרכי" היו"ל בסלוניקי, אשר היה בין הקרואים, רבר על הנחיצות
לעבד במרץ לקרמ ארץ מולרתנו תורקיה הברוכה, ‏ היא הארץ
היחירה, ששנאת היהודים לא מצאה קן. לה בה.

כבלות החגיגה קמו כל הנאספים על רגליהם. ויברכו. את
המלך החדש, כי. יאריך ימים על ממלכתו,

התְאחדות הקהלות בקונסטנטינופול.
בעת האחיוגה מורגשת בתוך [הקהלות ‏ הישראליות | בקונסטנטינופול
השאיפה. להתאחר יחד. ביחוד שואפות לכך הקהלות האשכנויות, שהיו עד כה
מופרדות ומובדלות אחת מרעותת +
חחשובות שבקהלות האשבנזיות שבקונסטנטונופול. הנן :
א) קהלת ו רטש ית. לפנ" 0 שנה. באן

4

> העולם 32

גליון יח

הקירטשים לקונסטנטינופול וכעבור עת קצרה בנו להם בית:כנסת מיוחד ושדה-
קברות' לעצמם , ובהמשך הומן היו לקבוצה של הרבה מאות משפחות.
: ב) קהלת ,אור.תורה". לפני שש שנים התאחדה עם הקהלה
הקירטשות ומנו להן רב אחר לשתיהן , לקהלת ,אוריתורה" יש וה כעשרום ש
בית תלמודיתורה , שעבו זה לא כבר לרשותו של ההילפם.פיראיין הברליני
ונעשה על ידו לבית.ספר חשוב מאר.+
ג) ק הלת ,אג ורדת ה חיט ים" המונה גם כן מאות משפחות אחדות
של יהודי ווסיה, העוסקים במלאכת.התפירה, גם לקהלה זו יש בית:
בנסת מיוחר. לפנים היתה לה גם חברה.קדישא שלה. לקהלה ןו יש חכרה
לעורה משותפת וקופה לתמיכת חולים. ועניים.
ד) הקהלה האשכנוית.האופטרית הישראלית על קהלה
זו נמנות מאה ושלשים משפחות, ויש לה ביתיבנסת גדול .
מלבד ארבע הקהלות הללו ישנה עוד קהלה חמשית, שלה בית-
הכנסת היותר יפה שבקונסמנטינופול . אבל מפני שחבריה הם יהודים העוסקים
במפחרים בוויים אין ווקפים אותה בחשבון ואין מתחשבים אתה כלל.
--לפגי שבועות אחדים עבר דרך ביירוט אהינו, האדון ם נטו ם מו, אחד
מראשי התורקים. הצעירים , שגתטנה להיות עוזרו הראשי של סיר וילקוקס, הסולל
האנגלי , שהוומן מטעם הממשלה התורקית לכונן תעלות השקאה בארם-:הרים +
,בהצבי" נדפפו מהעתון הצרפתי ,לה ליברטה" ידיעות אחדות על דבר
תולדות. סנטו סמו + /
פנטו סמו הוא אחד מאלה אשר פעלו והצליחו להביא את מדינתנו
למצבה הנוכחי . שכלו המפותח , טוב אפיו , ישר לבו ונמופו הנעים עזרו לו,
לסנטו סמו, לפרסם את תנועת התורקים הצעירים בעולמות המדוניים העליונים,
במשך עשר השנים האחרונות בקר את ערי הבירה הראשיות של מערב-
אירופה ובברלין , בפריו, בלוגדון , בהאג , בשטוקהולמה ועוד , השתדל להשתמש
בכל הודמנות לנאום באספות פומביות או באספות יחידים ,‏ כדי להוביח עד
במה נחוצה התנועה של התורקים הצעירים ,‏ אשר הנסיך צבח אלדדון היה
לאחד מראשיה .
פנטו סמו נולד ברוסצ'וק, בבולגריה, בשנת 1878 וקבל חנוכו
הראשון בבית הספר של חברת כי"ח ואח"כ ב,גימנפיה" הבולגרית בעיר מולדתו,
שבה קבל תעודת בגרות + בהיותו איש השתלם בלמודים וצמא
0% לחבמה הרגיש , כי נחוין לו שדה יות" רחב לפתח בשרוגותיו וילך לאורופה +
4 ובאוגיברסיתה אשר בגנט בבלגיה, למד שי שנים חכמת ההגדסה .
0 למען השביע רצונו הבביר לעבור לטובת התנועה שבערה הקריב את
עמלו | התמכר' אל למודי הפפרות ואחר הרגיש בנפשו הנחיצות ללטודים
מעשיים, וילך פריזה, ויכנס לבית הספר לפוללות , שממנו יצא. בשנת 1903
מוכתר בתאר ‏ סולל מסלות ,‏ אחר כך למד בפריו במשך שתי שנים בבית-
מדרש המדינה ושם השתלם והסתגל לפעולתו המדיגית +
פעולתו המדינית של סנטו סמו התחילה בשעת הכנפו לביהמ"ד הזה.
הוא חבר ספר באנגלית בעניני ה,פוליטיקה" בנוגע לשאלת ארצות המורח
בשם , לורד ביקונספילר וסטפן סשמבולוף". חבורו, וה נחלק במספר מאות אחדות
אקסמפל. בין חברי בית האצילים ‏ ובית מורשי העם , ועל ידו החבור הוה
התקרב אל רבים מחכמי המדינה הבריטנים, רבים מאלה האחרונים הביען
במבתביהם למר סמו את מאוים הכביר לראות את חורקיה נכנסת לתקופה
של חיים חדשים .
פנטו סמו עבד בלונדון בתור מורשה של התורקום הצעורים במשך
שלש שנים . בשנת 1906 נאם בבית המורשים למפחר בלונדון ובנאומו וה
עשה לו שם גרול . הוא השתמש בההזדמנות של אפפת השלום בהאג להראות
לארבעים ושלשה ציריו מהעולם הישן והחרש את המצב הרעוע של הממלכה
התורקית ‏ אז. והוכיחם לדעת , כי הפתרון היחיר לשאלת המורח תלוי אך ורק
בהתחדשות המרינה האומללה הזאת בבחה העצמי , בלי התערבות של נכרים
ובדרך. משטר קונסטיטוציוני +
דרשתו זאת הקימה סערה בחוגי המדיניים שפרשו אותה ב;תונות של
מערב-אירופה בפרושים שונים . ואין פלא , בי בעת פגישת מלף אנגליה וקיסר
רופיה בריבל , הוכיר גלידוב , ציר רופיה בפריו, ונשיא אספת השלום, לאחר
מחבריו מאנגליה, שהיה בועידה הואת, את הצעיר סמו, שעורר תשומת
לבם למצבה האומלל של תורקיה ואל פתרוגו היחיד והאפשרי , נלידוב אמר,
כי סמו הוא מנופה בענין הוה יותר מהמדיגיים בעלי הנפיון ,‏ שעסקו בענוני
שאלות המורח בטשך חמשים ושש שנות עבודתם,
פנטו סמו לא צמצם את פעולתו רק בעניני המדיניות, כי אם עבד
הרבה גם בשדה הפפרות. וה עתה גמר את חבורו החויוני ,דון אברבנאל" ,
שבו הוא מתאר את התקופה הכי. נוראה והכי עזה בתולדות ישראל, שהוא
סוף ישובם של היהודים וגרושם מארץ ספרד.
/ מר פמו יוציא לאור בקרוב רומן כשם ,טורגה", המדבר על מנהיגיהם
| ודרכיהם של היהודים הספרדים.

המשתוקק ' ל

-- בנוגע ‏ להשקאת ארם-נהרים ולתכניות סיר וילקוקם הביא ,הצבי"
אחד ממכתביו של סיר ו' וילקוקם לאחד מידידיו במצרים, בו כתוב לאטר :
,עתה גמרגו את מלאכת ההכנה ,, ברור לנו עתה, כי בגדד היתה במרחק
של שש מאות קילומתר ממפרץ פרס במדת ארך הנהר . העיר יושבת בגובה
שלשים וחמשה מתרים מעל פני הים, והעיר בבל בגבה 30 מתר +
,בל אנשינו עסוקים עתה כסמון הדרך ובבחינת החומר שחושבים
בו בסלילת המסלה . ,
,אף טפת גשם אחת לא ירדה פה מחדש מרץ של השנה שעברה,
הארץ יבשה מאד , כל מיני המווגות יקרים מאד, אף על פי שעוברים דרך
המדבר שני הנהרות פרת וחדקל , והם נותנים, אפילו בשנה היותר שחוגה,
די מים להשקות שטח של ששה טליונים פדן שדהדלבן שאון על פני כל כדור
ארץ משלו. כל המים שוטפים בליי כל תועלת לחוך מפרץ פרס".

-- העתון הארמוני

להשתמ!

,סאגוג" הדפים זה לא כבר מאמר של הפתה:

כנגד היהודים, העתון השפנוולי היהורי , כורלאן", היוצא בקונסטגטינופול .מפר

את המאמר הזה במלואו ודן אותו ברותחין כראוי לו, עורך העהון הארמינו

הנזכר, אם מיראתו מפני המשפט או ע"פ עצת ארמיגים נכונו:דבר, שלח אל

כל העתינים היהודים שבקושטא מכתב בבקשת פלוחה, הוא הצטרקן. בי מסבת

מחלתו ועסקיו הפרטיום לא התערב בעת האחרונה בעניני הרידקציה והבטיחי

כי ידפום מאמר בעתונו, שובטל יאת דברי: הראשון,. אכל ‏ המאמר המיבטח ה זה '

לא נדפס ער היןם. ,
לפיבך מצא ועד קהלת היהודים בקונסטנטינופול לנכון להתערב. בדבר

הזה ובישיבתו האחרונה. החליט לתבוע את עורך ה,ם גוג" לדין.

בְּתְפוּצות יְשְרְאֶל,
ברוסיה,
-- גתקבל רשיון הרוממות לחולים היהודים לבוא להתרפא במעינות
הרפואה שבקווקו,
-- יהודי: קיוב
לשבת בשנה זו לכל

שו בקשה* על שם הרוטטות, ‏ שינתן להם הרשיון
קפחות כמשכנות הקיץ אשר מסביב לעיר.

-= מנובוסיליצה , פלך ביפרביה , מוריעים,. כי הו'נדרמוריה האוסטרית
תופשת את כל האמיגרנטים היהודים מרוסיה העוברים את הגבול בלי
תעורת-מסע ומשיבה אותם. לארצם , האיפפראווניק הנובוסיליצי הוציא פקורה
להשוב אמיגרנטום כאלה למקומות מולדתם עם \גדוד"האפירום ,
, -- בקאמינוץ-פודולסק קבלו חניגה טאת הרוממות. י"א אכרים , שנדוגו
לענשום שונים בגלל מעשיהפוגרוים ביהורים ,

-- בקרוב תוקם מצבת-הוברון ‏ להמפסל המפורפם ‏ ם, מ. אנטוקולסקי
על שרה הקכרות אשר ליהודים בפטרבורג,

-- בוילנה נפתח פניף לחברת ,מרבי-השבלה בין. יהודוחרוםיה" ,

--- מיניסטריום ההשכלה בטל את פקודת מי שהיה טיניפטר להשכלה
גלאזוב , שהתירה לילדי היהודים , שעבדו במלחמת רופיה.יפוניה, ‏ להתקכל
אל בתי.הפפר בלי הנורמה הפרוציגטית +

-- הגרדונצ'לניק ‏ האוריפאי טולמצ'וב שלח לקרוא אליו את ראשי
האינטיליגינציה היהודים ואמר להם , כי יודע חוא, שכל המאמרים, הנדפסים
בנגדו בעתונים השמאליים נערכו ע"י האינטיליגינטים העברים , והנהו מוצא
את הדבר מצדם כהומנה למלחמה . המוגי היהודים רחוקים מפוליטיקה ויושבים
במנוחה , ועל כן יוסיף להגן עליהם בשהיה,

-- ועד חברת מפוצי השכלה בין יהודי ‏ רוסיה ‏ מודוע, = כו בר9
לאוגוסט שנת 1900 תהייגה הבחיגות לאלה החפצים להכנס אל הקורסום
הפרגוגים בהורודגה .4 הקורסים נמשכים שתי שנים ,

שומעי הקורפים מקבלים ‏ למור:חגם ותמיכה כסך ‏ 20 רו'ב לחדש ,
התלמידים העומדים בבחינות:היציאה, | מקכלים את התאר מורה ‏ למתחילום
ללמודים העקרים והכלליים , | אל הקורפים מתקכלים צעירים שמלאן להם.
לפחות ‏ 16 שנה, היתרון לאלה שנשתחררן כבר מעבורת הצבא. בקורפים
מלמדום את הרברים האלה: הלשון הרופית ,‏ תורת החשבון. (אריתמטיקה.,
אלגברה וגיאומטריה) , דברי הימים, גיאוגרפ יה, = ידיעות חטבע , פרגוגיקה ‏ >
(פסיחולוגיה ,‏ תולדות הפדגזגוקה , דירקטיקה , מהודיקה ותורת ההוגיעינה שפ\ "| "

ביה"ם) ; הלמודים העברים (תנך , דקדוק, דברי ומי ישראל :וספרותו), שרטוט /

זמרה. וגומנסטיקה + /
מלבד זה נותנים התלמידום שעורים בבית:ספר למתחילים ולומדים' את

חורת. ההוראה למעשה , / 2-27

החפצים להתקבל אל הקורסום צריכים לפנות בה ודעותיהם לעיר הורודנה
(הקורסים הפדגוגיים) . אל ההורעה נחוץ לצרף א) תעורת לידף או העתקת
רשימת המשפחה, ב) תעודת המעמר , וג) אוטוביוגרפיה ברופית ובעכרית .

הקנדורטום ‏ יקראר ע"י הזמנות שונות ,| אלה שלא קבלו הזמנה איגם
נמ סום לבחינה , העומדים בבחינה יחשבו לתלמידים אחרי בקרת הרופא +

תכנית בחינות הקבלה.

הלשון הרוסית : א) קריאה מהירה והרצאת המקרא. לפי חוקי הדק
ב) הרצאת כתכ של הענין המוצע ,‏ יריעת אתימולוגיה. וסינטקסיס ,

ארותמטיקה: עד הערך המשולש ,

הלמודים העברים : א) הרצאות המקרא לפי חוקי הדקדוק, ב) הרצאת
בתב של הענין המוצע , ידיעות הרקדוק .‏ ידיעה חשובה בתנ"ך , ידיעת דברי
מ ישראל בדרך כלל, ידיעה בספרות התלמודית , = במיטב פפרות ומי הכינים
והספרות החדשה +

1
1

בול
מלונדון מודיעים, כי בון יטיא וחברת יק"א מתנהל מו"מ עד עבודה
" משותפת במיסופוטטיה, אומרים, ‏ כי יק"א, אשר קנתה זה כמה שטחי:אדמת
גדולום במיסופוטמיה, ‏ החליטה עתה, לאחרי הנהגת הקונסטיטוציה בתורקיה,
להחל. בוסוד = ישוב קולוניזצייני * של יהודים | במקום הזה, המתווך ‏ במו"מ
המתנהל בין -יט"א ויק"א הוא הפילנטרופ ,האמיריקאי הידוע יעקכ שיף, השוהה
באירופה. זה וותר. מורח. ימום.
באספה הוט'אית, שהותה בשבוע העבר כלונדון, שגה נאם זנגביל
ע"ד הצעת מיסופוטמיה , הודיע המיליוניר היהודי הירוע יופף פיל ס, א
מחבריה. הארוקים ‏ של יט"*, כי נכון הוא להקדיש את המחצית מהונן למקנה
הטיריטוריה החדשה. הנזכרת בשביל עם היהודים ,
= המיניסטריום האמיריקאי לעניניכחוץ פרפם זה עתה. קובץ של תעודות
בדבר הקונפירונציה האמריקאית האחרונה, = ע"פ הקובץ הזה יוצא, |כי הצירים
האמוהיקאיום .עוררו בקונפורינציה את שאלת. היהודים וחציעו, ‏ כי יכניפו אל
האמנה האמריקאית פעוף ברבר נתוגת. שווייזבוות ליהודים\ = אבל הסעיף הזה
לא נתקבל /,. והקונפירינציה הפתפקה רק בזה שהביעה את תפצה , כי יתיחס
השלטון ליהודי מארוקו באופן יותר ‏ טוב, קובץ<התעודות. מוכיח, ‏ כי הצירים
האמיריקאים, אשר לחמו בתחלה בער זכויותיהם של היהודים, הפתלקו לבסוף
בעצמם מדרישתם, סבת הדבר הותה,. מפני שהדיפלומטים הפראנציים והאנגלים
פצרו. בהם לבל יעמדו על הרישתם בכדי ‏ שלא. לעורר פכסוכים ‏ ע"י ענינים
חצוניים, בשעה שהשאלה הראשות מסובכת כ"כ , מלבד זה הבטיחו הצירים
הפראנציים והאנגלים ‏ את חבריהם האמיריקאום ,‏ כי הגזירות | כנגד ‏ היהורים
במארוקו מתקיימות ‏ על גבי הניור ‏ יותר מאשר בפועל,
האנטישמיות במתנה:הצבא הא שכנזי. לפי זמן מועט

נמסר. לרין במילהויזין מפקד אחר האיפקדרוגום מחיל הרוכבים האילזסים, הגרף"

גירטרודף, הנאשם. בזה, ‏ שהיה מעליב תדיר באופן גס מאד את חחיל היהודי
הצעיר בלאך, ומרוב צער ויגון אבד הצעיר הזה את עצמו לרעת, ביה"ד' ענש
את הגרף גירסדורף למאפר:בית לשני ימים, העונש הקל הזה של הגרף האני
טישמיי הרעיש .מאד את רעת | הקהל במילהויזון , בי הכל ידעו, את הצעיר
בלאך, שהיה מפור לעבורתו בלב ונפש, ‏ ובי רק העלבונות והחרפות אשר
נשא בגדוד שלן הוציאו אותו מן העולם בימי עלומיו, התובע מצד אבי בלאף
הגיש קובלנה. על פסהיר, והמשפט נתברר בימים האחרונום בבו"ד הצבא העליון,

הגרף גירסדורף הכחיש בבי"ר את בל האשמות שמטילים עלין. קורם
כל --- אמר --- אונני אנטישמיי , ואם התמלטו מפי איזו דברים , שלא היו
צריבום. אולי להשמע, עשיתי זאת למראה רפיון המשמעת במהגה:הצבא, שהביא
אותי לידי גרוי עצבים, טענות כאלה וכאלֶה טען מפקד הגדוד, ודבריו הבריעו
את הכף לטובתו, כי הוצואו השופטים את פסק:הדין הזהו

פפה"ר הראשון מתבטל . הגרף גירפרורף נענש בעוון העלבה קלה
בבבןָד הפר לפקודתו למאפר ביתי במשך חמשה עשר יום. בעלבון אבי החיל
הצעור ביה'ר מכיר אותו לבלתי נאשם, כן מצא ביה"ד, ‏ כי. און: שום. שיוכות
לעוונו של הנאשם אל מותו של החיל,

מב רלין כותב אלונן מר.א, ג )

אם אמנם הרעיון ע"ד ,בבוש הקהלה" לא התגשם עור כל צרכו. באופן

-

5 6 המה , 608 .2 וי"

> העולם 3 :

(8פהט

ית 7
רא . ,

גליון יח

\
רשמי וגלוי לכל הרי א"א פוף סוף לבלי. להכיר את השפעתו על חיי הקהלות
גם במערב אורופה ,‏ ולוא. גם בהררגה ירועה. עד עכשיו היה הטיפוס המצוו
של הפקיר ‏ והממונה היהודי המשמש בכחונה צבורית במערב אירופה -=
המתבולל. מן המין. היותר גרוע, ממין זה שככר עלה בידו לטשטש במתכוין
את כל צורתו הלאומית (אפילו החיצונות ‏ ואפילו פרצוף הפנים | רושם כזה
ושים רוב הפקידים היהודים במערב, מן השמש והשוער בביהכ'נ עד הרב

המטיף מעל הבמה)), אבל הרוחות החדשות המנשבות פה ושם בעולם העברי
הביאו גם במקצוע זה שנוי גדול לטובה, שרשומו כבר ניכר היטב., הפקידים
והממונים החדשים, שהקהלות העבריות במערב ממנות, הנם עכשיו ברובא דרובא
יהודים לאומים גמורים, אפילו הדור החדש של הרבנים יוצאי הישיבות הגכוהות
לחימת ישראל הם עתה במעט כולם יהוִים ‏ בעלי הכרה לאומית עמוקה ,. ויש
מהם גם ציונים , בפרהפיא או בצנעא, על אף מוריהם ורבותיהם. מבני החור
החולף. וגם עתה, כשנפנתה בברלין----הקהלה, העברית היותר חשובה שבמערם---
משרת דירקטור ראשי להנהגת הקהלה, נכתר בכהונה נכבדה זו הד'ר משה
פריעדלנדר-- יהודי גלכב ולאומי בהמובן היוחר עמוק של המלה,
אחד מיחידי סגולה בין. יהודי אשכנז, ‏ שנהירין לו גם שבילי הפפרות העברית
החרשה, והוא הוגה. בה בכל עת. ‏ ו,יהדותו. היתירה". זו, שמעולם. לא עלתה
על רעתו להעלימה ולהפתירה בעיני רואים, לא עמדה לו הפעם לשטן על דרכו
בהנתן המשרה היותר חשובה הזאת על שכמו בקהלת ברלין, שהיתה תמיךד
מבצר ההתבוללות הגמורה בכל בטויתי

-- העתונים היהודים באמיריקה מפמנים את התגברות כניסת היהודים
מגליציה ,. בשגת 8--1907 באו לארצות-הברית = יותר מט?ו אלפים ‏ יהודים
מאוסטריה-אונגריה . צרוך להעיך , כי מאופטריה המערבות ומבוראפישט אין
היהודים ‏ נודדים כלל, וגם ואת, שהרבה מהיהודים יוצאי אופטריה בבלל
הולכים לאשכנז , לפריז ולאנגליה .‏ אחרי הנכוי הוה אפשר להחליט, כי
היציאה היהודית מאוסטריה דומה בכמותה לוו של יהודידרופיה ,‏ עפ"י הרשימה
הסטאטיטטית הרשמית משנת 1908 יוצא , כי האמיגרציה היהודית ממזרח-
הארץ מרובה יותר מן הרבוו הטבעי של התושבים , עפ"י רשימות הנצובות
הגליצית ‏ נמצאות. בגלוציה 958 קהלות ישראליות, ‏ אשר מספר חבריהן עלה
בשנת 1008 לסך--798,360 נפש . בשנת 1900 עלה ‏ מספר יהודי גליציה
ל-811,0.0 . אחרי שבמשך שמונה שנים צריף היה מספר התושבים להתרבות
בסבום של 1306 לבהפ"ח, צריך היה להיות מספר היהודים ‏ בגליציה בשנת
8 --- 910,000, באופן וה החפירה הנדידה 117,000 יהודים מגליציה במשך
שמונה שנים , היינו פי שנים מהרבוי הטבעי, וגרמה לפחיתת מספר היהודים
תושבי הא-ץ בפך 18,000 נפש,

-- בימים האלה אורע בגליציה מעין מאורע צ'יריקוב-אש בפטרבורגי
בגליציה = יש יהורי, פילדמאן שמו, הידוע לאחד מגדולי מבקרי הספרות
והאמנות הפולנית. פילרמאן זה הוא ‏ מתבולל ‏ קיצוני , פולני מכף רגלו ועד
קדקדו, ואון לו שום שייכות אל היהודים והיהדות. כל ימיו עטל ויגע למצוא
חן בעיני הפולנים,, ועד כה עלה הדבר בידו, אבל בעת האַחרונה נימא מצאו
בו הסופרים והפייטנים הפולנים , והתחילו רודפים אותו באף ובחמה , בתחלה
מפה לאזן ולבסוף גם בספוות. ‏ ביחוד התנפל על פולדמאן הפופר הפולני
המפורסם יורזי ז'ולאוופקי , במאמר גדול יצא להוכיח, כי , מאשקה המבקר"
פרץ בחוקה אל הספרות הפולנית להזיק לה , ובי פילרטאן ,הור" מחלל את.
קדושת האמנות הפולנית,, והוא מיעין אותו , = שיעזוב את הפרות הפולנית
ויהי לתגרן , כראוי לו +

ספרות וְאִמָטּת,

נתקבלה חוברת ה', פיון תרס"ט, של ,השלי.". תכן הענינים : א) העברי
הצעור --- ד"ר. יוסף קלוונר , ב) פופתי -- מגדלי, מו"ס . ג) לחקר נשמת האומה -
(פוף) > ד'ר ד.. פאסמאניק . ד) בעיר, ספור -- ד. ם. פלוצקי .‏ ה) מלחמת
המתנגדים בחסידים -- דוד בהנא . 1) חלום , ספור - א. א. קאבאק , ז) בלא
וודעים , . . (שור) -- אברהם פרימן , ח) ילקוט קטן--אחדההעם . ט) הוצאת
בעל דין. (מעון בקרת)--א. לוטאו. י) נמוס ועבודה (לפני הקונגם התשועי)--
יחוקאל בן חיום, יא) השקפה עברית--המשקיף . יב) מחשבות ומעשום ה
רבי. קרוב + /0 ,
0

העורך-חמו"ל + י, ל, נולדברג, 5

/

הש

10 7 70 הת

א0ו5א0 אד 608 המ
סיווא .וש הערןי 0 ות
0

8 גר ₪ ח8111000\. 160) 5071 .1611108110 46פיוד

6 016 ,31806100 - 86 תג - -1802ע8161 זמור מ16זה 0 |1תר 1180

80 ו ה \, 661315 80 11 656116 18186 תה-8 3110

8וו[60מ\. 66 חסו[11886 שהוון 6שוטונ .2001 מל !הנומטה
ו 1 ת פוה

16616 3100.

= יש מקום מרווח ל ש ני נע ר י ם שהגיעו לחנוך.
שבי ות ספוק צרכיהם החמריים וחנוכם הלמורי. והמוסרי
== יהיה. ע צה יו" ט בדיוק. ובחבה. בעיר שרלו:
:מנבורג נמצאים. בתידספר מצוינים בשלמותם מכל המינים, ‏ ובהם

מקובלים, תלמידים בלי שום הגכלה, על דבר המחיר ושאר
ן התנאים אודיע לכל שואל במכתב',

00106 06 ם0ו101עהו01 ,010 העט .ענת

מוּרָה מְנְפָה

היודעת ‏ את השפה העברית על בוריה. נאת: הלמודים. הכללים לפי
יהקורס. של הנימנזיה. מבקשת - קוגדיציה.. היתרון ליושבים \ במעון
קיץ. האדרוסה:

7-5 .1 .1 ויד .3 67 ה הזמזה13

.א .1 ההה
: -
09 האמהו 7 ו

- סוס 9-06. ו 2 0 ות
ידיעות וועגען ארין-ישראל . צוואמענג עשטעלט פון דעם ופו'ער אוג;
= מאציאנם.ביורא , . דריטע אויפלאגע . : ֶּ
,בצלאל", זי צועל , טעטינקייט און צוקונפט פון ד"ר י. לוריא (יפו),: %
"די מוסדים פאר דער עקאנאמישער אויפלעבונכ פון ארץ<ושראל , 4

5

6

>

-0 60 .3 3 -- 187 הגגקתסקוז .128805006 - 188006 פד .
108 מוחחץ .\ 1-6 118160 ₪ הגהה .ג
.68 .888 88 .01 2 110 :מיקסזמסק6 6 זג הגע .ההזגסטץ 1[ ד
05 .תע 50 .ן 1--.9888 100 88 .6060
0 00 010 1 11000 .8מד60הה1 .7
: ו הת 13 .]3פו 662070ו 65 5ת030ק16ך וק .ה
גאח 6" 55 .888 100 5צ01--.6 15 6
0 0 067568 *ה ות הת .הפע 188 38488808 08
.15118 8- -8 16007 05 ה .זי

> -אמה6פג 1 ו
ו

מז סוסה וואסטפטת
זוז תיה את

7 גוזו 0
0 5800 11000706
0100 11000100 (6טהזק8

1 אי

= (3₪060018) =ק-ת)
0600 א 6תהתהק00הןך
6 0011 000 168 ו זה
0 17 ה | 5 0 0

השה6ספ ההתסעת א הועהסקס

8010 110070 6תג 8 :
אוא\זופ ו .9 .יז 1-6 , [סק ו ד א 500

-

נ | לת ית 4
100 7 -

: 0 0 אא
סע 4 1 פי. מדמ01א6סה פידסת

ו

0 ה זרזו ויו
מ צא: מה סקס 10 מס המיה שחת הו יי
הפמה מיאסתססצק גאד
זומידם ה ₪ אוו )וועתם ההה

וז !וו

סק 608000 מצהת- -\ ]2 \ וז 3 ם 1 זד

8905 7060 ה אטוז סנס וסקס
-1016 005 266001005 5 ,ובס 160 שור =
0 זג 118005 ש'ואסזוהסנן 0 416הןסנ 38020806 מצדצחד
7 ה6מידה ה וו דצה ד6סחה האמכ רפה וי
-875 118,775 0 הכ חוטשה כ פישסהם סעכ 0000
-10 660 075 זה **כ1 ג 113 ו 0
0 ההא 1 היה חורו דספהו ₪ סה 0

5
2 0 ,ה הזע )טא | פהצסת

ויס םה טח

- 600
01 00
- 678% ההק 660 ,0ע0ע9 %5ק686 ,6המסהסע ה
-ק0 פצוו 00 80700085 5אהת0מ6קטס |1 ומד
0
זז 1 00
5 .₪ 1--.3086 3 ,כ ל--.0מ 6 הז ,כ 4--הסי 11 0

.3087008806 ,פשסמהתץע01 .םת [מס6סקה ב

ו וח:וההס
ו 0

א

0 0 קר 0 ו

ו 19 ות סק
00 טל
אש שוארצע 7 מאשתאנתשמאם 0
און 5לאשען און. טינטעלם, ‏ אויף. אננרא און העטאל, צו. בע:
טפט יי הורש מאור ווישנעווסקי ,. קאָוּנּ, ווילקאְמירְעָר. גאם, =
הווז. נינזבורג. , 0
די טונט ציוב ענט זיך אוום ‏ מים איהר נוטען קוואליטעט , ווערט. נוט. געדיבי
1% און. פערלורט ביט די. אמת'ע. 5ארב.
= און דעמועלבען | נעשעפט און צו בעקומען. פערשיערענע ‏ וארמעו
> קלעיאנקע (צעראטע) אין. רעסטען, = אווך - געפלאבטענע צעראטע:
. : קאָשיקעם . צו ועחר בילינע פריווען +
עס ווערמ. אויף. ארויסנעשיקט : פער נאַכנאהמע בנים. ערהאלטען
האנדגעלר נאָכ'ן ערף פון בעשבעלונג,

. אדרעם:ה
חק הת 00 .1 סא סמ6הזזא .31
8 8 10 0 א

5 א
לי םש
0 7 ל
₪ שד ה 0 5%
1 שי 0 2
8 1 ל ₪
- שר 1 1 0
ל
ה ו ו
* שו ה 5
- 0 ב ו
₪ 5 ו
8 1 1
8 0
%: עה 0 "1
ו צ כ 5
0
2 <

- 0 5 -ים ד ה תרם
35 ה 5% > *] א ₪ עה = 2 5
. 3 %2 הפק" <ה,,
2 < 2 פי .+ ו "
5 ₪7 75 = 7 8 ם ₪ םב ₪ 29 ₪ ת.-תם םי ₪ 5
5 :/ 84 א 2 2 5% 7-2 5 םב ם ם- ₪6
5755 ).5 :2*ת.ם 57 ל 25
95 5.28 ₪
" 7ם 52 85 2222 59 52 5 ם 0 ₪
₪ 5 == 52 ית 3 8 > ב 4 5
יי 1 רש 0-ו ה -
2 ₪ ₪ 0 % ₪ ₪ 8 6 תת 5 שעת םרת 2 2 כ
8 5 8.22 = ₪ |
פה ₪ הש 5 25 + 987 ₪ ₪ 2 ₪ ₪ 8 כ .רז 5 7
7 שי ה 2 9 5+ = 5 כ ₪ 8
5 רת" ₪ 97 0-25 95 ד םה ל ₪ 1:7
5 ד ם ₪5 5% 6 םה 2 תת השום. ית 5 ] ר 2
רכ ור א יי 7 ,ה
ימ את + 8 ₪35 ה > . ו . / 4 %
3 2 2 : 6 5
ו 5 857 ם 5 ו ל : 0 ב =
?+ ₪4 שת 5 א 22 7 > ₪ א ₪ 5 8% ב /
25 *5 225 .82752257 2122 755 ה 5 4
5 בת ₪5 558-ב 5 ₪ ₪ 25-57 ₪ תשר פיי צר ]> 1 שן
0 5 5% ק ‏ תי הרת ב ,ית 2-2 ו
5 3 אכ ית 5 ה שת א ₪5 ]8 ש כ ים ית 8 7 תי | שה יו יי
2 8 255 ה ה .7 2 ₪2 ית ו 8 ]₪ טק הש
ית 5 ₪5 9 78 75 פ תפי כ םסה .+ ה ו 2
וו ו כ 8
55 2 5 שא545ת5 58 תע 555 ד יה יא
'בם 275 5 בם; ת5:255 א%: + 8
שי 25 295 הת 7 םיש 5 תת םּ 4
ה י10 ₪( = תים נש ו - |
8 5 ה ו 2 5 [ -
5 > הל -7 8 ₪ תת א 8 2 * 2 5 5ב 1
- 2 ירי 5% 55קם א
א ץכ = רו כ ו ציר פ ה 2
7 א 2-8 2 2/9 5-2
2 ;)] 2-:?
2-5 ש%=*,5ק 298958 2 5
ל
אידישט צייטונני
: א טונג
םוז 1 ₪ בק % ה 9 2% א גרויסע, נייע. מעכלובע ו פאר שאי ו און לי טעראטור
: 1 1 0
86678 8076 ה6אכ את )= ) 0 / : של ו א יאהר, 3 רוב א האלב:יאהר,
0 | ( / 0 0 רובל א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חורש, .
0 י), א נומער אין ו פ 7
3 . , : =>>-->=>=
ואט קהט 6דהפה66קדסחץ | >זושזוה 7 1 אירישע ציימןנף"
/

ו ל ל 4 5
וו | 8 הז ו וועט. געבען. איחרע ו זעהר. א וויכטיגע | פרעמיע
ו דט הוה הץ 110 הת הק. ו 2 ה זע 1 -

0 וו 649,060 כ 1 תג
5 00 : י "ו =
-470 1 3 ות ו 0 ו ל 5 א ד שע געש כט ענ
ות 603 ,06ו6ד5ק306 א ששגה דסטה 1 ו ו , , 0 סע אויסגא. בע)
1 1
ו | ש. דובנאוו
אוו 5 61001 השווווסק ו עו הור (1 :ה3סק)קטוכה וטוה 01115 11 3-ה א האסקא וואהוופווקת ודו י 7%
: 4 בענדער, אין 18 ביכער ‏ (אלע. חדש -- א בוך).
דהה .א ותזווה 2 0 0 6% אין אנוטע ריבטיגע לייכט-פערשטענדליבע איבערועצונג טיט 8 הקדמה
ו פונ'ם מחבר, נעשריבען ספעציעל פאר דיוער אירישער אויסגאבע +
5( 38 -זאהקעו018 א .10 .דקהחסא. ות אוקסט ד ו ודו שו 1
8 + : דער פרייז. פון רער \ ,אירישער ‏ געשיבטע"-- 6 רובל, 5
די אבאנענטען פון ,אידישר צייטונג" צַאהלען פאר רַער ,אידישער געשיכמקי: 6
שמעו בעצת הרופאים, אלע 1% ביבער מיט פארטא :
, 0 ה 0070180000 דבכ
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין אין רופלאנד -- נאר 2 רובל : אין אוילאנד -- נאר 8 רובל |>
בר - אדרעפ: |
7 6 6
מכיל. את. יסור הבהזל. באותה. מדה \ שמכילים. אותו. : הריציפטים הזמהה3 5 תה 113111 סהדמתת,, ו
"₪ 0 ₪
חוותר. מעולים של הרופאים.. ויפוד הברול שביין ,ברזל" יש בו > רעראקטאר:הערויפגעבער. ם. | מארגאלין

6%

ב
לטהר את הדם ולהבריא ‏ את הנוף והוא יפה לשתיה |
ו

לנדולים:: ולקטני ם ומועיל ביותר .וזול ביותר מכל. שאר. היינות
שתו רק 3
₪ מאההה קעס1] ,ידץ) ‏ ההמה 0 -- הט פסההבה א .זר ו 4 = .
--

המכירה . אצל. חברהֶת:,כרמל": בורשא.
א
. - יי
(.1 16 .ה .הץ .9898888 1 [
=
%

=6₪0006אק ₪ הופוחמ8ה זב1גע סז תומהבה ההה0) 086
5 0 ₪ 66000 888888 פידסהההסוסם האהואטה
2 לי ה 8 8

כ

8

נה שליסית

שמועו עבהי.
₪ 0-0 9 מ

משפט-גלוי ‏ לעם. ישראל. בארץ ושרה

(פחג רס בל

התכן:
0 הציונות ‏ והארציות, = + 5 ר"ר ד. פאַסמאָניק,
| ₪ נצח' ישראל. = = ) כר-מוביה > -
: החסידות (סף) + ש,. א, הורורצקי., 1 1
- 4 דרבי הישוב, (מאמר שני). . הקואופרציות , יחיאל יוסף. לבנטין , , .

אברתם, פולוקר.. ;

-משה. סמאווסקי +

4 מכתבים : מתורקיה. > 8 0 ן 7-0
: : קושטא ו 0
0 : 5 \ : = = ד סלוניקי. יהושע. קנטורוביץ ,
- : ו אוזמיר > > ּ: 0 יעקב. קאבולי, . /
6 רשימות. ביבליועדמות ל ל : 7
טוקצ ה צנ כ ,

/

0 השבוע: (הציונות ‏ | בארץ-ושראל | במורח | מחפוודישואל |
ספרות ואמנות) +

| מחיר 2 ברוסיה :לשנה 4 רובל להצ שנה % וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש ‏ 88 קופ'י. .
₪07 בחו"ל 2 באוסטריה-אוננאריה ‏ 10 כתרים , בגרמניה 9 מארק | באנגליה ‏ 9 שילונג , באמיריקה יפ דול

| בארץ ישראל 10 פרגק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצי ולהבע. שנה.

25 ₪ ּ על שגוי האדריסה 0 ק ה

יו

מחיר מודעות : בעד כל שורה פטיט מחילקת ארְביתיס , - על העמיד הראשון 60 קוס'. ועל שאר ה;מורום 40 כום///.

האדריסה:
3 0 ₪ 0 זוע מזומהזו,

הוצאת. ,שירה?

מ. ב לזבנים> שירים.

דוב. השירים (שירים ליריים ופואימות) שבקובץ' זה הם חרשים,
הפפר נדפם ב הד ור, מחיר הספר 1 רובל, עם המשלוח 1,18 ר',
: הממכר הראשי אצל הוצאת ,תושיה":

ה )1 * ם8וספם1, שה[ | "ה וחד 1 05030 הד

לחג' היובל של מכס נורדו,

2 "נמצאת למכירה חוברת ברופית : -6ע
,גאומים ומאמרים" למכפ נורדה ווה תוכנה :

א) המצב הנוכחי של היהודים. ב) הציונות ומתנגדיה.
) מצב היהודים בשנות 8--189%, ד) אידיאל הכרחי,

וה) שאיפות הציונות.
מחיר החוברת 10 קופ/ :

בהומנות לפנות אל:
ספה ,10566077 .7 .1

לוכר הנאום הציוני המצוין והנלהב בעברית, שנשא הסופר

2 1 הגדול. מר נחום סוקולוב

באולם הרמוניה בורשה בחוה'פ --- אנחנו. ציונים ו | נומעים
₪ עצי-וית ‏ על שמו,

קבוצת ציונים צעירים

: בורשה.

.

מתקבלת החתימה על. העתון. העברי
---/ קהבקר

- | עחון עברי גדול ‏ מוקרש לפוליטיקה, לספרות, למדעים. לאמנות,
לבקירת ולכל ענין המעסיק את הקורא).

בעריבת דוח פרישמאן
ובהשתתפות. בחירי. הפופרים. בישראל ,

תנאי החתימ

מזסיה: בהויל:
ב 8 רובל, לשנה . 5
לחצי שנה 4 -, לחצישנה 6 ,

ל 2 לרבע. 84
לחדש ‏ 5ל קאפ

האדרפה:
הס ,ג 3 *005א460, .תס
0010008 10 ו 8 2 8 100 6"

0

א
|
ןה
אן
ן
%-

00
ל .הממתחם ‏ :ג ]1 1 ג %> 6

4 8 606 ו 5 0 ה הק -,

ידיעות. וועגען ארץ: שושראל . צוואמענגעשטעלט פון דעם ופו'ער. אינפארי 2
מאציאנס.ביורא . דריטע אויפלאגע +
,בצלאל", זיין ציעל , טעטונקיום און צוקונפט פון ד"ל י. לוריא (יפו). .3
די מוסדים פאר דער עקאגאמישער אויפלעבונג פון ארץ<ושראל + +
0 .1 3 -- 187 התג 0 .128808508 988600 190 .פ
.18 ההחחץ ,ג מיק-1, .113160785 מ הוההדתההה .6
8 .988 88 .₪0 2 110 :פיקסוה0ק6 6 זז ₪ .האהאסהץ \ זסידד
סה 65 מז 90 .ן 1--.8א8 100 88 .6000
.ה₪903000 .0800 .0001ג08 א .110008089 .ההתצססהה11 .7
8 .ה[8788א .אפיע 11601020 05 ת0מ6ס110 .הצצחקד .1
5 .ח0א 5 1578 ,05860028 .ג .ם-- 241168 ]1141117 :8
65 .76 5 .החזג86א8 100 08 ,6006186
אחא 0/" 5ל .988 100 075--.א 15 .16060 65
:ה ₪0 505צעהןנהק06 "גתתה)], .הפ ההת 1כ38%888 3053
מה ז- - 70510028 .1 .171

יז\ 0ז0נמ וספ
מזדותמית הת

- גר .דד 8
.דג אופא

0 11 זאנ-י
01106018 5-ה )
630600 א 6מהההקד00ה11 *
6 06116 000 3168 זה
0000 0600
הלק ההתסתם ‏ ע ו
8

זכ 1-6 ,זו 1-61 611 8001

לה דלי רוד ד

ו ות

00 6סח

1 ממוחסות הסיסת מסאסטגיעת סי
0 ו 3

15 00-0506005 0 אפסמתסת ו |
סה תא | 'א0המת0צהצעה ‏ 0 ופא
8-ה א-ה ,660102 586680975 א

\ומהם2851 .זכ] גוהי :ת10סעות
5400 11000920
1100 811001010 (016הזק8
1 00 סוזר
.80110 1100676 6מג
.ןופ .2

.811110 12660 10 0108 116188
.2סצאע 88 0080א68060קת 080
0 0 0008

.6ונ0ע2 60ת6[ה) ([6בווקה-.80 מוץ) 68 6ום86ק00 '

| ות ₪ ופווהה
דה 06788ע 6ד6הת6אג את
,0
,0-ו
,300

7
ו 0676

! ₪ /
.- : 6 0 . 1 -- ו א

0 >דטההבתץ 610 ההות תק-0₪0ה36קם יגוה ו 3 ה א,. טקור
.01 1 האס 08 החוות ץאוס ז6הה5ת זר [מזוו מו סו הזודהוד ,מקחל
0 1101105 א 5 000 ו סוה סק
-₪170 8ה0ח 0זהווט8קא6קח ופםווהפתסדוופה דט ת6קה סטוה אהי ה16מד ד
מ 00871 070006ק300ו 66הוהדססת6 0ז6 ה3 > 6 | 3 ג א, .ן מדהקהת
00896 ו וה לו סמות ה
0 אומווסהפומבהמהון הההקהסה הרדס 0668 ההוסתאנהקוס הח .
יוהד 6וומסוץתפיתס הז 6!זוהוהווום 060606 6דוו הווה ק06 ד מסדהאו)ווסמהה א
אאזו68 8ווסקסדט \6והווסקדעום 18 (1 :6183070038 ררל 8 וק

ודה אוה זוות (2 ₪ 2220 והות סו הס ,0וץ69

10 00000018 סומסמההאא 65 האהצפההא האה0ה0? >אסהץ )ווק (3
*₪210071 1010805 5אסהקטוק 05ה68 5א |הסאגסו (4 א ית
.5 5 38 -.דאהפעטה]1 א .זעסד 0

== ווילנא, כזב סיון, תרפיט,

9 ₪ פ.

(|ומט[. מ0ט-1. , ג אן, 11

דיר ד, פאסמאניק.

הציונוּת. וְקָארְצִיוּת +

הכח ההיסטורי של היהודים סובב: מסביב. לפלשתינה, לעתום
הם מתרחקים ממנו, אבל פוף פוף הוא מושך. אליו כאבן:השואבת
את מבטיהם ותקותיהם ‏ של היהודים, מי אשר עינים לו רואה
את אמחת. הדברים. על. כל צעד,
לפופך' לא יעורר. אצלנו שום. פלא השנוי. הנמרץ, שנתהווה
בעת ועונה אחת. בין הארציים ובין המפלגות הפוציאליסטיות
העבריותהלאגמיות,. כל הקבוצות. הללו, שההרחקו לפי שעה מפלש:
" תינה, = חווחות. שוב. אליה, = אמנם: לא בצעדידאון, ‏ אבל באופן
> בולט.למדי, פלשתינה חוזרת ונעשית: למרכז האידיאל שלהן, כותב
הטורים ‏ האלה חזה את הדבר מראש זה כבר, ולפיכך. חוה תמיר
את דעתו,. כי. אין מן הצורך ללחום כנגרו, וכי עבודת יצירה
בפלשתינה היא האמצעי היותר. יפה למשוך אליה. בלי עמל מיוחר
את תשומת לכם והתענינותם ‏ של כל האילימינטים הבריאים
שבין היהודים, לא ריזולוציות, כי אם פעולת ומעשים. יורו דרך
לחוי היהודים .
בנו, הציונים, הדבר תלוי, כי המיריטוריאליפטים ‏ ויתר
האילימינטים העברים-לאומיים יספחו לגמרי אל הציוניות, אנחנו
בעצמנו נתנו את האפשרות לזנגביל להוריע כפומבי, כי ,להציונים
יש פרוגרמה, אבל אין להם תכניה של עבורה" אמת. הדבר,
בי ליתר המפלגות היהודיות +גם. להארציים בכלל, אין לא פרוג-
רמה רמה. ולא תכנית של עבורה, אבל הלא אנחנו, הציונים,
רוצים. וצריכים ‏ להיות מלח היהדות, הלאי אנחנו -רוצים. וצריכים
להיות. לראשי העם, הלא אנחנו מדברים המיד 'ע"ד תחיתה של
האומה. כולה,. לפיכך צריכים אנחנו להיות למופת לכל העם, אבל
און. פרוגרמה בלבך. מספקת לכך: נחוצה לכך. הגשמת. ,תכנית
של עבורה".. מפוימת. בהתאם : אל הפרוגרמה. ‏ לא די להורות
לקצרידיר" את הדרך ילכו: בה, = אבל צריך. לפול : אותה, וצהיך
ללכת בעצמנו בדרך זו, ולמשוך אחרנו במעשנו את החלשים,
ויכולים, אנחנו להיות בטוחים, כי אלמלי פסקה הציוניות להיות
פעוף של. הפרוגרמה. ושל. הנאומים הקונגריסיים. ונעשתה לחלק
מחוי. היהודים,: לחלק מן המציאות. שלנו, ולוא. יהא ‏ גם במדה
מועטת, ‏ וא]= היו גם | הארציים. גם: יתר- המפלגות ‏ העבריות-
הלאומיות, אשר נתעו לפי ‏ שעה ‏ בדרך ‏ אחרת,. שבו. בתשובה
שלמה אלינו בלי שום תנאים ואמתלות,

/ והשליטיה, | ה

ב

| >והמתסיםן

יק

.₪ 1909 ,1188 19-20 ,ג ד ו

לפיכך ‏ נחוץ הרבר, שתשתחרר הציונות. ממצב-הקפאון,
שנמצאה בו במשך שלש ארבע. השנים. האחרונות. ותשוב. להיות
לחלק מן החיים, רבר וה היא וכולה להשיג רק בדרך. האחת
הזאת :. להגדיל ‏ ולהגביר את האמיגרציה. היהורית לפלשתינה, |
לברוא: ערכים. עבריים כלכליים וקולטוריים בארץ?ישראל ולבצר .
בלי הפפק את המרכז העברי בציון,

מעולם :לא נמצאה הציונות במצב קשה כזה של עכשו,
מעולם. לא היתה אחריותם של הציונים בעלי<ההכרה לפני העם
גדולה כל כך, בשהיא עתה, יען כי עתה יכולים הם. עלנקלה
מאד. לאחד מסביב להם. את כל *האילימינטים הכריאים. שבתוך
היהודים,. עתה, ‏ בעת. אשר כל האיריאלים. של ההתבוללות, של
הלאומיות | הארכיבית ‏ שנתרוקנה מתכנה, של הטיריטוריאליות *
שמחוץ לציונות ושל הפוציאליזם הבלתי:יהודי, התפוצצו לרסיסים,
אבל הציונות צריכה להמצא על גובה תעודתה, היא צריכה ',
לעמוד בראש ההולכים עלא בראש המבקשים) בררך |
לציון, היא צריכה להיות ליוצרת חיים עבריים חדשים, ואם לא '
תעשה כזאת, אז תהי היהדות הולבת בצעדי-ענק הלוך ‏ וכלה,
אז תבא שעת הגסיסה הגמורה שלנו, או יהפכו כל החיים שלנו
לארכיבן. או לבית:מוויאום בשביל פהקנים פקרנים , .

להציונים צריכה. להיות תכנית של עבורה, אין אנו יכולים
להמצא עור במצב של צפיה , .דבל אחד ברי. לי: אפשר וצריך '
תיכף ומיד להפוך. את. התיאוריה של- הציונות למעשה, ‏ ושלשה "
דרכים ישגם עתה לכך : לברוא פונד גול לצורך כצרון הקולוניזציה
האכרית בפלשתינה, להעביר לארץ:ישראל עפ"י: שיטה. ופדר
את כל הציונים בעלי: ההכרה ולהביא את יהודי פלשתינה
לידי הסתדרות, הררכים הללו. יביאו במשך העת היותה קצרה
ליסוד מרכז. יהודי כלכלי ורוחני בפלשתינה, אשר יהיה ברבות
הימים מרכז גם לארצות הגולה, היינו לכל העם העברי , בהגשמת "
כל. תכנית העבורה הואת אפשר להתחיל תיכף בכחות הנמצאים
ברשותנו, אם רק יבואו הכחות הללו לידי מעשה, בכל אשר'
הרבה אמונתנו בהשגת מטרתנו האחרונה, בכל אשר תעצם '
האינירגיה, שנגש בה ליצירת הפונד. הקרקעי, בה במרה נוכל
ביותר מהירות לאסף' את האמצעים הנחוצים : להתחלת. יצירת-
מושבות עבריות בפלשתינה, אבל מושבות המיופדות על העבורה
העצמית של הפועלים. היהודים, לפי מרת האינירגיה שהציונים:
בעלי:ההכרה יפסיקו בה את יחופיהם עם הגלות. ויצאו: להתישב
בפלשתינה, בה במרה ירבו לצאת בעקבותיהם גם' היהודים הבלתיה:
ציונים. ‏ וככל שתחזק. ההפתדרות \ של. ייהורירפלשתינה, | אחרי

> קול >

.

יו יט

כ ;

היותם לנתיני הממלכה העותומנית, ככה תרבה ביותר האפשרות
ליסר. ישוב. קולוניוציוני של יהורים בארץ-ישראל עפ"י תנאים
יותר קלים ונוחים, אז תהיה הציונות לכחדיוצר באמת בין היהודים,
אז. יספחו ‏ הארציים ויתר. האילימינטים הרומים להם אל הציונות
לא רק בריזולוציות, ‏ כי אם גם בעבורתם, החיים יבררו להם
את הרבר הזה: מרכז עברי מאוחד, שיהי משמש יפור לכל
העבורה ‏ העתידה להעשות לתחית העם העברי, אפשר לברוא
= עפ" התנאום הנוכחים ביתר קלות וביתר מהירות בפלשתינה
מאשר במיסופוטמיה, ראשית, מפני שבפלשתינה ישנם כבר איזו
אילימינטים יהודים מאורגנים, והשנית, מפני שהתנאים החמריים
של הקולוניוציה ‏ העברית הם נוחים ביותר בפלשתינה מאשר
= במיסופוטמיה., ‏ החיים יבררו, ‏ כי כל קולוניוציה הוא. פרוציס
היסטורי, ‏ שאינו נעשה בפעם אחת, כמן שמצויר הרבר ברוג
מנום, = וכ במיפופוטמיה , אפילו לאחר שתתגשם הצעתו של
ווילקוקם, הדורשת סכום של מאתים מיליונים פרנקים ליצירת
אפשריות ‏ קולוניזצוונית בארץ הואת, אי אפשר יהיה לישב לא
מאות. אלפים וגם לא עשרות אלפים יהודים, ולפיכך. לא תוכל
הקולוניוציה של היהודים בפלשתיגה לצאת לפעולה במיפופוטמיה
בעת יותר קצרה מאשר בפלשתינה.
אבל החיים יבררו גם מצר אחר, כי לפי מרת תגבורת
האמוגרציה "של היהודים לפלשתינה, בה במדה יתפשט ביותר
מהירות. וביותר = קלות. הזרם האמיגרציוני של . היהודים על פני
כל אזיה המערבית, היינו במיפופוממיה. במדת המהירות שיהודי
פלשתונה \ יתבצרו במעמרם. הכלכלי ‏ ויהיו לאילימינטדקולטורי
יוצר, באותה מדה ישתתפו בהכרח השתתפות אקטיבית בהפרו-
צים של תחית מולרתם הקדומה מיסופוטמיה, באותה מדה ירבו
ליסד. קולוניות בתורקיה ‏ האזיית בכלל ובמיסופוטמיה בפרט, זה
יהיה פרוציס | הכרחי של שיבת: היהודים"השמיים ‏ לסביבה,
המתאמת למררגת התפתחותם ותוצאה מוכרחת של נחיצות נדירה
זמונית. יהודית מאירופה האזיית, | אז ימלאו מיפופוטמיה ביחר
עם "פלשתינה את מקומה. של אמיריקה בתור. מרכז. אמיגרציוני,

אברהם פולורר.

0
לְאורִימַערֶב ...>

לָאור"מעָרֶב. עס הַשְִיְעָה
בּוּמִי בואִי,. לצה נָאוֶה.

. צללו"אפל מְלֶא הַדְִי

.. לְְבי"לְְָה. ==

| עם הַ0ֶבָנָה א הְְָמִים,

ְָה לי מִתְכַלֶתְְמָה,

שלֶטי, שלֶטי בִי, ּהִמָמָה.

ּבְעורָנִי, בור בּלִי,

מלא בור ְְַָּ:

קל

ְאַלִינִי. שיק

יען שאין ספק בדבר, כי עתידות גדולות ‏ נצפנו לתורקיה האזיית:
אלה השופטים את הריבולוציה התורקית מנקודת-הראות' של
מעשים בכל יום הגם--קצרידראות, הריבולוציה התורקית היא--
התחלת. תקופה היפטורית-עולמיה, פה מתעוררים לפנינו לתחיה
המרכזים התורקים אשר היו לפנים להציביליוציה העולמית במזרח
הקרוב, ערש הקולטורה האנושית, אירופה המבופסת על. האינ-
דוסטריה אינה יכולה להתקיים בלי הפרחת המרכזים האגרי-
קולטוריים, | ותורקיה. יכולה אפילו במררגת:קולמורה הבינונית
שלָה, לתת מקום למאות מיליונים נפש. תירקיה: האזיית, ממגורת
הרגן העתיקה של אירופה, נעשתה בדרך הטבע לחוליה המחברת
את אזיה, | אירופה ואפריקה, ארץ אשר כזו צריכה להתעורר
לחיים חדשים. לזאת מוליכה התפתחות חבור:הררכים בין שלשת
חלקי:התבל האלה, שהם, הדרכים הללו, נפגשים זה בוה באזיה
הקטנה, והודות לאפני חבור:הדרכים ההולכים ומשתלמים מעת
לעת עתידה מיסופוטמיה להתקרב במרה מרובה לפלשתינה.
זהו הרבר, אשר אין הציוני בעל-ההגיון צריך להוציא את
מיסופוטמיה ממרכז מבטו ,. אבל הציוני צריך להוכיח בפעולתו,
כי המרכז הראשי של תחית-היהודים צריכה להיות פלשתיגה
מפני מעמים חמריים, רוחניים, טאקטיים ואפילו ביאולוגיים. ואם
יראו הציונים מצדם פעולה אינירגית, ‏ אז יהיה הדבר כמו שאמרנו
מראש : הארציים והסיימיים ישובו אל המחנה הציוני בלב נאמן
ובכל כחם יסייעו לברוא במהירות היותר אפשרית מרכז עברי
בריא בפלשתינה, אשר ממנה יתפשטו קרני אורה של חיים
יהודיים על פני כל תורקיה האזיית וגם מיסופוטטיה בכלל,
אבל נחוץ לכך, כי אנחנו לא נשבע רצון מעצמנו יותר
מדי ולא נסתפק בשמחה ובשביעת רצון למראה החזזון, :כי
הארציים והמפלגות היהודיות הסוציאליסטיות התקרבו. אלינו ברי:
זולוציות שלהם, רק ע'י עבורה תכופה נעשית באינירגיה יתרה
אנחנו יכולים לקרב אותם אלינו קרבה גמורה ולקדם בפני ערבוביה
חרשה, שההצעה ‏ המיפופוטמית עלולה להכנים לתוך חיינו בתנאי
ההתרשלות ורפיון-הידים שלנו,. צריכים אנחנו להשתדל, כי הקונ:

זאת תְפַּלָתִי, יַלְדָה נַאוָה.
אֶשְקָע נָא על אְבָתִי.
ְבְמְעְרָ הלהְבָה.
גר ו ו ו
משה סטאוופקי .

בכר

לפנות ערב, בעוד חיום גדול, התחילו החגויות להפגר . אנשים יהודום
אצים להסיר מעליהם את החול ולהתעטף בקדושת החג. בנים וכנות וכרו. את
אבותיהם הוקנים והם רצים לקבל ברכה מהם, מי יודע, אם לא האחרונה
היא... שונאים בנפש הושימו יד זה לוה, שבחו את כל מה שהיה ועשו. שלום
ביגיהם; הכל התיחד באהבת-נפש ובאחוה, כולם בני אב אחד המה, ובל אחר
פרש את ידיו, נשא את עיניו למרום בתום,--אבי שבשמים! עזבתני והשלכתני
מאחריך; קטונתי ופשעתי , פשוט לי ירך , מחה דמעה מלחיי ותנני להיות
קרוב אליך:.+

ואני, אך התחיל היום לשקוע , וצללים, צללי לולה, צללים ‏ קלים
בעלי בנפים כהות החלו לשוט באויר ולמלאותון---הקיפוני וחרדו אל תוך לבי
גענועים, גענועים לוחצים ונוקרים, עווב אנכי ונתלש מבותי וממולדתי, נשבה
מאמי , מאם אהובה ונאמנה , = ומה. רחוק אני. מאלהים , מאלהי . בדר
אנכי פה.,. גלמוד וור,.. ושם... תועה ה,אני שלי; פה אינני כולי, שם באיוה ‏ "
מקום, בבותי, גשאר חלק ממני,.. החוט לא נפפק, חוק הוא, והלב גלחץ מיצרו.
קורא, מושך, מקום לא אוכל למצא. לי, ואיוה משא מכבוד עלו, וסה צי
<> לי פה,.. מה צר,ף ו ו

4

גרים התשיעי יתן לכל אלה הצמאים לכך פאמת ובלב תמים
,תכנית של עבורה" מפוימת בפלשתינה. ורבר זה דורש, כי כל
ציוני באמת ימלא את כל חובתו המוטלת עליו, אלמלי נגשה
ההפתדרות הציונית, בעת היותר קרובה, באינירגיה הראויה. לכך
לעבור לטובת יפוד הפונד הקרקעי, אז היה נעשה על ידי
כך צער גדול מאר לעבוד ,תכנית מסוימת של עבורה". שכל כך
צמאים אליה הארציים, ‏ ושלנו, הציונים, היא כל כך נחוצה,
היבינו הציונים את ערך המומינט הנוכתי +

0%

בר טוביה,

נְצַחייִשְרְאֶל.

א,
סובבת הולכת רוח האדם מן הגשמיות אל. הרוחניות. ומן
הרוחנוות אל הגשמיות. ועל סביבותיה שבה הרוח . סובבת הולכת
רוח האדם שלא בטובתה, כי חזקה עליה יד היאוש הקשה והיא
הורפת, רוחפת אותה תמיד הלאה, הלאה. שואפת, שוקקת הרוח
אל הוופי הנעלם המרחף לפניה בתהום המרחק; היא מבקשת
להסתכל בו פנים אל פנים ולהתאחד עמו יחוד | שלם,. והיא
חופרת, חותרת בקרבה פנימה, חוקרת, דורשת. ואיננה מוצאה את
החזיון: אשר חזתה לה, נואשת, נרנזת, רעבה ותאבה היא
קופצת. אל נבכי העולם. אשר. מחוצה ..,לה, ‏ בחומר הדומם. היא
מדמה לגלות את משאת נפשה, למצוא את. האותות הקדושים
הפורחים לפניה, ‏ והיא טובלת במצולות הגשמיות; יורדת, טובעת,
שוקעת -- עד אשר תנחת עליה עור הפעם יד היאוש, | להעיר
ולעורר אותה, להוציאנה מטיט היון ולהעלותה אל שמי-על.
הרוח הנואשת מן היופי הנעלם מבקשת שם, בתהומי. מרומיה,

נחפו אני אל חדרי. עברתי, רחפתי דרך חדרה של בעלת-הבית , לבל
אראה את החג, את האור המוהיר והקדוש, את השלחן המכוסה לבן; טגרתי
אחרי את הדלת, סבבתי את המפתח במנעול, והנה אנכי בהד.... אצלי ועמי.,*

העליתי את המנורה, אור רפה ואפורי למחצה חדר אל תוך האפלה
והתערב בה.

על פני השלחן מתגוללים דברים שונים באי-טדר, וה כבר לא נגעה
בו יד איש, ווה מרגשני . נגשתי אל החלון , בחפזה הורדתי את המסך על
פניו לבל. אראה את אור התג בחלונות - ממול חדוי . מנסה אני לקחת פפר
בידי, הופך את עליו כאלו מכקש דבר מה, חפץ אני להרגיע את רוחי, חפץ
אנ להשאר עם עצמי , לבדיו ,

הנה ראה! וה החדר -- חדרך-עולמך הוא, פה על יד הכסא עם האגן
לרחצה הוא. מתחיל, והולך ונמשך הלאה 0 עם הכותל האפורי,,. ושם
על יד הסטה עם המכסה הלבן-אדם המווהם הוא נגמר, /זה הוא הכל, יותר
> און, השאר הוא ‏ רק פרי הדמיון---דמיונך... אחותי את ראשי בשתי ידי חפץ
אני לגרש מפני את הכל, מנסה אני להתעמק בספרי, אף עוני נעשות כחות,
כל דף הספר כאלו כוסה בכתם שחור אחד, והשלחן ובל אשר עליו מתערבום
בוחד, שטים ומופרפים לפגי עיני: כו חה קר משויר למחצה, חתיכת לחם
יבש, שורים של סעודה, הגליונות ‏ הטתגלגלים, מכתבים, כרטיסים מצוורים +
ערלית צעירה נושאת דליים על שכמה, תמונת סופר עברי שמת,--אוזו מודודי
| הישנים העלו אותי על לבם וכתכו לי דברים אחדים לבבור 7

| ונאחו רעיוני בידוד משבבר. הימים, פנים חביבים עוברים וחולפים
, בלבי. מתעורר | וכרון פנה אהובה ישנה ו צלצולו דברים,
0 .

את האמת הערומה, היא רוצה להפתכל באמת העולם, לראות
אותה כולה כמו שהיא, והיא מתחננת : הראיני נא את כבודך! >
דופקת. על כל השערים --- והם נעולים, סגורים על מפגר, אבלה'
וחפוית ראש היא שבה על עקביה אל העולם הנשמי, ‏ בוחנת
בודקת את כל' הנגלה, מרגלת, מנתחת את כל הגראה--ונחת:
רוח איננה מוצאה. בעמלה הרב, הנגלה והנראה צולל במעמקי
הנעלם והנסתר, האמת הערומה מלומשת בגרים על גבי בגדים
אין אדם בעולם מספיק לפשוט מעליה את כל הבגדים הרבי
האלה, ואין אדם בעולם מכיר מה יש שם תחת הבגדים ואם'
יש שם דבר:מה חוץ לבגדים. חלשה הרגשת-היופי, חלשה ‏ .
הכרת-האמת --- התקצר. גם יד הרצון מהשיג את מטרתו + הרצון

הולך ישר ואי"ישר אל המטרה אשר הציב לו, כל האמצעים ‏ "
כשרים לו והכל נעשה כלי שרת בידיו -- אפס כי המטרה היא
ממנו והלאה. מי מעכב + איה המכשולים 1 בחומר הנחשל המפגר
ללכת אחרי הרוח ברוח המס מעבר למטרה * -- וחור הדין.

ב

אבל עד שרוח ספקנית ונקרנית סובבת הולכת סביב. סו
ההויה סחור סחור, ועל סביבותיה שבה--הולכת לה ההויה:
עין האדם ועוברת בררך אחת וממנה לא תווע, = גלויה = אותו
הדרך לאדם ונראות לו מראשית הימים ובודאי כך תהא
לו עד אחרית הימים, מה. ההויה + רוחניית או גשמיית ? זו וו
בבת אחת או לא זו ולא זו+ מה לפניה ומה לאחריה% מה"
דרכיה בי נרע% נעלמה היא ונעלמות דרכיה בסתרי אין
רק משעול אחר צר פתוח לפנינו, וררך המשעול הוה אנו חו
את ההווה עוברת. ממררגת. הרומם אל הצומח,. ובשתי, המררו
אין. עינו של ארם ‏ תופסת ‏ אלא נשמיות ‏ לחור, ‏ גשמיות
רוחניות, אז הולכת ההויה ומתהוממת. אל מררגות החי
ובשתי המררגות הללו היא' מתגלית לפנינו בשתי צורות. קי
זו בזו -- בצורה גשמיית ובצורה. רוחניית. פה בממשלת >

להשאר עם דבר מה, להשען בדבר מה, להשען ולהאהו בחוקה, 0 ש
אחל להרגיש את עצמי,..

הנני לוקח את עטין מתאמץ ‏ אנכי להעלות על. וכרוני,:
לבתוב. בעתן ו חיב אניי מענה, וחוור אני ומניח את העט הננ פוו
תיבת השלחן, חוור וסוגרה--קופץ מכסאי, מככה אני את המנורה, עור .
אחדים הנני רץ לארבו של החדר על פני עולמי החשוך. .)ו
דבר מה ומתאמץ לוכור ‏ אותו והנה שוכם אני במטתי..י

נקודות לילה בשות אלפר רבואות ‏ צבעים, | לאון מספר : מסתובבו:
מזה והלאה ושבים שנית. דממה, חשך ומשא כבד ומעיק. נדמה לו, כו"
עלי כותל כבד ושחיר והוא לוחץ ‏ לוחץ,.>

מן: החדר השני, הולך, בא ונפסק--כמו מעולם אחר קול - ל
מן הרחום נשמעים כלולום נפסקים של עגלות נוסעות על פני -- ו
שומע אני את קול בעלת-הבית בדברה דבר מה למול חדר"הבשול.. סבות'
הכנסת שב בעל הבית, הנה פתחה לו את הדלת, נשמע ,תג טוב
ועליו, קול גשיקת לרומ

קפצתי ממטתי, בחשך מששתי ומצאתי את כובעו, בקשתי
את מקלי בפנה על יר מהלת, עכרתי על פני הבית, מהרתי. לרדת מן
עובתי את החצר, והנה אנכי ברחוב..,

מעוני נמצא עמוק עמוק בתוך השכונה היהודית הצרה ...
מרחוב. לרחוב 0 שוררת. דממת /- של חג. והודים לבושי קפ

ו ₪ העולם ₪ 0 5 בלים

> גוף: ונשמה מורכבים זה בזה, אמת, האדם רואה בעיני רוחו ‏ רוחניית, נזהרת: מהוצאת כח לבטלה, מהריגות ורציחות אכוריות
עד מדרנה. עליונה, שההויה. מגעת. אליה ונעשית שם. רוחניות | השכיחות | בשעת מהפכה. . מחוללי ‏ המהפפה התורקית .יהוו: כל
חורה מבלי שוהיה. לה גוף ודמות-הגוף. ‏ אבל מדרגה זו היא = כך בטוחים בכחם הגשמי, .כל כך מכירים ‏ אותו עד. שלא מצאו
נמצאת כבר למעלה מן הארם ומעבר לאדם, אותה יראה, | כל צורך להשתמש בו קודם שהכריחו .אותם מתנגדיחם. לכך +
אלוה תכלה נפשו ועריה לא יקרב, כללו של דבר: למטה מן הי
האדם רואה האדם בחוש גשמיות בלא רוחניות, = למעלה ‏ ממנו המהפכה. התורקיה הצליחה ‏ לפי ‏ שהיו לה גם ‏ כח הוחני
= הוא רואה | ברוח רוחניות בלא. גשמיות, ‏ אבל בממשלת החי ‏ גם כח גשמי, משום מה לא הצליחה המהפכה במוזהח הקרוב 3
- והמרבר- -על הכל בממשלת המדבר-- הוא רואה גשמיות | משום שלא היה לה אלא כח גשמי? מפופקני, | מסופקני, אם
ורוחניות מלוות זו את זו, מתאימות זו לוו מדובקות. זו בזו. ‏ היה לה כח בכלל וכח גשמי בפרט. היו לה הרבה בעלוד
0 אגרופין, היו לה גם הרבה הרשנים ולמדנים, אבל להיוצרים
לנו אומרים: צא ולמד ספר דברי הימים לבני האדם ‏ הרוחניים של המהפכה- -לא לכולם ולא לרוב מכריע בהם--לא
> וראית מה גדול כח הרוחני וממשלתו בעולם! בוא וראה מה = היתה תכנית קבועה ומסוימה, שעל פיה היו רוצים לתת לארצם
: שנעשה לפניך ולעיניך ! הנה אותיות כתובות בדם -אדום על גבי | צורה הרשה,. בלל ה' את שפת האנשים האלה ועל הכל "את
"דם: שחור. פורחות באוירך, מעורבות בקרעי ספרי תורתך, בפאות | רצונם, הללו אמרו: אין כחנו נדול אלא לפסוע פסיעה קטנה,
זקן: אחיך. ואחיותיך, בראשי חוטמיהם ובפטמי דריהם. מן המזרח ‏ והללו פתחו את פיהם בחכמה וצעקו : כולנו נטולי ‏ טחולים
הקרוב. נושא. את כולם הרוח,. משרה המהפכה. עדות המה לכל וחקוקיהכפות-רגלים ומרוצתנו כמרוצת-הנשר בשמים, ושוב אחרים
אי עולם, כי אין מהפכה באה בחיי האומות על ידי: הכח | כסבורים היו : פסיעות ומרוצות הלו = למה הן באות + מוטב
נשמי," כי רק הכח הרוחני לבדו הוא המהפך את החיים, | שנעמור במקומנו, והארץ תקפוץ לנו = ארבע: מאות'-פרסה על
המפשט את עקמומיותיהם ומתקן. ומעלה אותם. משל למה הדבר | ארבע מאות. פרסה. ‏ והיו גם: מתלמידיהם :של -הרוצים.: בפפועות
דומה, = להמהפכה התורקית שנעשית בכח. רוחני והצליחה = ובמרוצות או בקפיצת הארץ שאמרו : באטת אין אנו מוקקון:כלל
צלחה. גמורה, : לא לפסיעות ולא למרוצות - ואפילו לא לקפיצתההארץ אלא אם
8 אבל עדיון. מקום "יש לבעל. דין לטעון ולומר, | שבל כן יחזירו אותנו מעט אחורנית, -לפחות לזמנם. של: חקומוניסטים \,
אותה הרוחניות, = שנתגלתה | במעשי האדם בין במלחמה ובין | הראשונים שקדמו לבריאת העולם התרבותי , "היו אמנם :פה ושם
-בשלום, בין במהפכה ובין בהתפתחות, ‏ היתה בשעת התגלותה ‏ יחידים, שגם בשעת הפלגה. ובלבול. לשונות ‏ כזו-שמרו עדיון+את
הכךח גם גשמיית וקודם התגלותה. מותנית מכמה וכמה גורמים = שכלם הבריא או חלק ממנו. וידעו. מה שיש לרצות. +אבל:מועט :
גשמיום = ורוחניים כאחד. \ ואותה המהפכה התורקית | תוכיח, = זה בטל. ברוב - הגדול = והמכריע." וכשיצא- רוב: זה יאל, מעהכת -
לכאורה חיתה כל עקרה רוחניית, וכך נראית לרבים מבני האדם | המהפכה להנשים את תורת רבותיו במעשה קיים.זה.'מה/שכתום
בחרשיה. הראשונים, אבל חצי השנה טרם נמלא לה, והיא ככר = בזו -- כלומר : = גזר על. ימין "ועל שמאל וקצץ בידו ‏ חאחת+מה
לתה לנו את צורתה השניה ולמדה אותנו לדעת מה גדול הוא | שנטע בידו. השנית ,‏ הגשמיות והרוחניות מתאימות. היו זו :+ )|
כחה ‏ החמרי, = ולא זו בלבר: דומה, ‏ שדוקא זה הכח החמרי = כאן ערבוביה של מחשבות = ושם ערבוביה: של \מעשים,. :מה
דול הנמצא מאחורי המהפכה התורקית הוא שעמד לה שתהיה = נשתומם אפוא, כי הארץ ‏ היתה תהו ובהו-וחשך .על יפנו התהום + "

באלו נפלה מן השמים , -- עגלה דרך הרחוב, וכאלו צר לה פתאום הטקום | אנו, ‏ מבינים אנו וה את זה, פאב אחד ‏ תקף את לבותינו , =-חפצנו לברוח

/ מתחילה היא להשתמט בלוית מבטי הרחוב האלמים: נעלמת היא -- | מפנינו -- והנה נשארנו עם עצטנו , נטלטנו מקננו , והנה: תועום -אנחגו. מבלי

הי אשר. נוכל למצא לגו מקום ,‏ התרחקנו ‏ מתוך אם :דחמניה ,‏ את ורועותיוז
ואני הולך ונס מוה, הולך ועולה שמה !. .. לאלה הנמצאים שם, אל | הנאמנות הפתוחות לרוחה דחינו מעל פניגו, התרחקנו הלאה הלאה והתנפלגו

חוכות הרחבים והמלאים יופי.. הדרף ידועה לו, לְבִי נמשך מן החג אל | אל תוך הבדידות .++

ול, אל השאון, אל הטרוצה, השואנת והמפובכה. מהקדושה העדינה -- הנני מרגיש משא מעוק עלי, צר לי פה. רוח קר וזר נושב עלי 2

התגפל אל תוך הפריצות המברקת . לבי נמשך: שמה,, לבות מולדתי, לשוב אל אנשי. . . אין ואת בי יקרה דבר | |

3% *

0

וברחובות הרבה אןרה , מרבבות-טרם הדורות , הולכות ובאות, הורשות ‏ מה, ‏ אין ואת כי אשוב -אל אלהי , הוא ישוב. ויקבלני , כי טוב הוא, וחום
בשלום רעותה על ידי צלצול ארוך ומונוטוני -- חולפות וחוורות , וחנון. חפץ אני.לשוב ולהיות ילד על יד אמי, תחליק גא את שערותי..
כרברות. לאין מספר, כאלו נארג ונקלע דבר מה ברחוב, עניבה מכאן = בחיקה אסתיר את ראשי ואבכה ואבכה בדמעות ולדים טהוהות, רכות וחטותי..
יבח מכאן , נתרות ונהדקות --- חולפות ועוברות. . + ושוב הנני עמכם,. מחר בא אבא אליכם, כי עלי לחוות ‏ את פני
ום של אנשים, . . והגלום אצום, ‏ מטהרום, עוכרים ‏ האחד על פנּ * אלהים, חפיץ אני להיות קרוב אל אחי, ‏ למען ותאחדו לבותנו בתפלה חטה, .
, ואגי הננ בוחר עמהם , ביניהם,, מתנפל אל תוך. הזרֶם, נשוא על פנו ‏ וכה וכח ...+

חגגי. עובר. על = פני רתובות ,‏ וצא וגכנס מרחוב לרחוב, ועל ומר 75 + > שא הש השש השע השאר
בובו אנשים כמוני, בני דורי ומעמדי. + . גלמודים. . . ככד עליהם המשא, נדמה לי, בי רוח לי מעט .‏ דפיקות לבי נעשו נוחות ושוקטות ;‏ הם
עוק עלוהם, וברחו משם . . . והביאו אתם גענועים, נענועים כני אלפי שנה = יקבלוני , מוכרחים לקכלני , לא יוכלו לרחותני, --= את הכל אספר להס, הכל,
ם ונוקרים , ומלאו בהם פה את הכל,+, לא אכחד להם דבר, בדמעות על עיני אתחנן אליהם להושיט לי ור. .+
עצוב הוא מראה הרחובות המלאים ברק וחדר; ‏ הגן היפה מפוץ קור הנה חדלתי לָהיות. לבדי, גלמוד . הנה שבתי אל בותי , לבית ‏ מולדתי,
לום כבדים על סביביו ; דמטה תשרור בו, ומלא הוא בדידות, רק פה ושם | בתוך קרובי ואהובי + .+
אה על ספסל בעבי" הצל איש צעור: בעל פגים חורום, .לבוש מעול דק, א א מ ההשש א ו
ובה לבושה שמלה קלה , הם יושבים ,‏ שותקים ורועדים .. + והעצים שקוע ברעיונותי החדשים עברתי מרחוב ‏ לרחוב ‏ הלוך וקרב אל אנשו ‏ "
ב מתלחשים, ‏ כאלו שופכים וגון לבם לפני האורח
העור החמים בלבם : השארו נא על ודינו, אל תעוב
: \

1 הו
: בעיקר : החבר, אין | ערבוביה. זו יונקת אלא מן הערבוביה
הגזעיית ‏ שבמזרח הקרוב. השאיפה אל סדרי ‏ המערב פונשת
מכשולים ‏ ומעצורים לא רק במופדות הטטריים ‏ שנשארו. בארץ,
אלא קודם כל--בחלק הנשמה הטטריית של האומה - הפלביית
אשר גדל -את. המוסדות האלה, טפח ורבה אותם :עד אשר:הכו
שורש למטה ‏ ועשו פרי -למעלה, גדולה 'מזוו כל אותה השאיפה
אל המערב. ואל :סדרי המערב ‏ היא כל כך פגומה: בתוכנה
ובצורתה עד שעתים קרובות -אינה נראית כל עיקרה אלא
מלאכותיית = ומזויפת ‏ מראשית צמיחתה .ועד "עתה--כלומר;: ‏ מן
| הנסיונות הראשונים של פטר הגדול להכניס את ההשכלה בלבות
נתיניו בשוט וברצועה ועד הנפיונות האחרונים של רבים מאנשי
המהפכה .להוריד .את מלכות השמים אל .ארצם .בפוצצה ובאקדח,
כל אלו הנסוונות ‏ יותר .משהועולו להכנים. אל הנוף . הקבוצי שעליו
נעשו את החדש, הועולו ‏ להוציא את הישן ולרוקן -גוף .זה
-מנשמתו,. החדש. לא וצא -מתוך ‏ הישן , ולא היה .מחובר -אליו
חבור אורגני ועל .כן לא וכל .להקלט ולהעבל.. היו אמנם.מי
שחשבו. לחבר .את הקומונה שעלתה. במחשבתם של המערביים
להבראות .לעתוד .לבוא . אל .שרידי . הקומונה ‏ שנשמרו בארצות
= = המזרחיות :מתקופת. הפראים ‏ הקדמונים, אבל יותר ‏ משאי .אפשר
לו לאדם לקרב את המורח אל. המְערב אי אפשר לו לקהב את
= העבר הרחוק .אל העתיר ‏ הרחוק ולקפוץ .בקפוצה .אחת ‏ על
> דר .זמנים,

0

9 בוא וראה, שלא רק:הפדר הקומוניסטי, שנם במערב
= אינו אלא : הלכתא למשיחא, אלא אפילו : המשטר הקונסטיטוציוני,

"להקלט במזרח. הקרוב. :זה יותר משני. יובלות "שנים:הולכת:ונמשכת
.,המהפכה", נחנקת : ומתעוררת,. מתעורהת ונחנקת :בעהבות :השלג
-אשר במזרח הרחוק, בערפלי ‏ המבצרים :אשר ‏ מרחוק :ומקדוב,
= באדי :עליות ומרתפות. "יריות ותליות, -נודאים :חבלי 'הלידה--וכח

הנה גם חצרי , <בחבהיפתח. לי-השוער את השער ,. במפתח':שבצלחתי
פתחתי את דלת מעוני, ‏ עברתי -את החדר. הראשון .על האשי . בהונות. רגלי ,
| לבל אפרוע. את שנת המאושרום , בנעומות ובוהירות, כאשר ועבור איש על
יד מטת אחותו החולה.:. יֶ

נכנסתי אל חדרי, מהרתי לפשוט מעלי את בגדי, ועיף ונדכא התנפלתי
אל תוך ‏ המטחי

אתך -אני, -בידך אפקיד - רוחי, ‏ .סכוך. עלי ופדני , לושועתך -קוותי. -=
ונררמתי.

דומם עבר הלילה, דומם, ‏ חרש וברוך. כאלו ושבה ‏ אחות על. יד מטתי,
עצמה את. עיני וושנה. אותי בשוררה לי שירי:ערשן נרדמתי בתרדמה חרישית

המחשבה ‏ הראשונה ‏ שעלתה על לבי. היתה: אחרת. המועד. הרבית

ישון,. אמלל!,. ‏ אבדת... הזמן לא ישוב עור עליך היה לחוות ער כל הלילה, '

ְּ רגליך במים,קרום, לשמור לוום, ‏ לעשות. חשבון..נפשך, לרכוש לרלבי,

וחִת,. לא הקשבת להבר. אלהים. עתה תשוב להיות. לבדך, בדה,
, ֶּ :

0 60% 1

טהוא "שורר -במערב ‏ זה עיהן ‏ ועודנים, אי <אפשר לו עד :עתה"

% . . /
אין ללרת. האך מקרה הוא הדבר ולא תוצאה מוכרחת מנשמת
העמים היושבים ‏ במזרח. הקרוב ומכל ‏ תולדותיהם?- -המשטר
הקונסטיטוציוני ‏ הוא חלק מפדר. העולם החרש, הוא המבטא.
המדיני של סדר עולם זה, היש לנו עובדות מוכיחות, כי. האומה
,הסלביית" - יכולה ‏ לעבור מסדר עולמה היא אל פרר-העולם
המערבי ולצאת מן המעבר בשלום? להפך. ‏ בקשו שבטי -הפלבים.
חיושבים בבהמן לעבור מהשקפת עולמם אל השקפת העול
החרש "והיתה -תבוסתם כמעט שלמה: מזמנם של הום ותלמי
מתחלת הגסיפה -המדיניית של השבטים האלה, שוב בקשו ישבטי
הפלבים. היושבים בפולניה לצאת מעולמם אל העולם. המע
ויצאה נשמתם ‏ המדיניית. :עכשיו מבקשים גם הסלבים האו
את ההרך אל המערב והם מתחכטים ומתלבמים זה זמן רב
מוצאים את: אשר הם מבקשים,. משעה ששחררו את הא
שרפו את האניות . המובילות ‏ אחורנית,- -אבל. איה האניות א
בנו +כדי >להובילם | לפנים)--,האומה הפולנית לא נתנה ‏ לנו
אפילו ‏ אות. אחד, ‏ שהיא ‏ מוכשרת לצאת מן המצב . הפואורי
הנוסד על השתעבדותם של עובדיההאדמה"---כה אמר ‏ לא:אש
שוביני, :כי אם קרל מרכם, -יאמרוז עכשיו נשתנו ככר ההג
כן! שת נו הדברום, ‏ אבל על ידי -מי? הפולנים והצ'
יצאו מעולמם, הם הוצאו ממנו ביד חזקה. ומה יה
ומום = ינידו, :

ה 0

אלה הן "העובדות ופירושיהן בתורקיה . ובמורח הק
ואנחנו ימה + "מה: הן -עובדותונו: אנו .ומה טעם יש להן
אומרים ‏ באמונה. ובתוםלבב: ישראל. עם עולם ‏ הוא, >
ומתקיים בכל התנאים. החמריים ‏ שבהם. הוא נתון ו
ילהם "ואינו תלוי מהם, בכח ‏ הרוח היה חי וקים ‏
ובכח ‏ הרוח יחיה /ויקום :לעולמים . לכאורה אמירה /
אמת וצדק, וישראל.הוא. מחאה חיה כלפי כל בעלי החומו

רבים המה: בתי?האלהים, ‏ ל,מנינים" ‏ אין. מספר, כל >
מתפללת :בפני -עצמה; "כל אחר ‏ ואחד הזמין: אלוו-את. חקדוש .ברו
שלחנות במעונו, קרא לחזן מן הרחוב, המציא לו ספר. תורה
ויהי הבית -למקום קדוש..,

ופה הם רוצים שותגלה אליהם האלהים,,.

ואני הולך מכית:תפלה לבות-תפלה . בני. אדם 1.

איה הוא המקום הנכון אשר אליו יואיל. האלהים לוו
הנני מבקש את המקום. הקרוש, היפה והצנוע. אשר שם .או
אך הנה באתי אל אחת החצרות, קרבתי אל איזה. מעון צר. ו
מבעד החלון ראיתי, כי מתפללים שם... אנשום יהודים, יהודום .
טלותות ‏ עד ממעל. לראשיהם, - באו לשפוך את לבם לפני |
אלהיהם , אלהי אבותיהם, אשר ינחילוהו -גם. לבניהם. חם קרו

אותם על כל צער ושעל,..

פה נשארתי, בקשתי ומצאתי את ההלה, באתי אל סף
ועמדתי. הלאה לא אעיז לבא, קטונתי, יפשעתי -והעויתי.., ₪
מבעד. הרלת הפתוחה חדר וחגיע. לאזגי

₪ 0 העולם 3

במשך. כמה מאות. שנים, החומר, שבו הכתוב מדבר, !הו סדר
הכלכלה המיוחד. שהיה לו לישראל בנולה ושהיה ממלא את
תפקידו של החומר העיקרי ,נושא תולדותיה של כל אומה ואומה--
של. ארץ המולדת. כל זמן שישראל בגולה היה ,המעמר השלישי"
המיוחד בתוך שאר האומות שאליהן ‏ גלה, נכדל מעל אומות
העולם הבדלה מעמדיית והבדלה לאומיית וחי במדה ידועה חיים
עצמיים, כך היה בימות-הבינים במערב-אירופה וכך היה במאות
האחרונות ‏ בארצותדפולין . וליטה ולאחרונה. גם ברוסיה, ‏ משעה
שהתחולו. הגוים ,מתיהדים" והעמידו להם ,מעמר שלישי" מקרבם,
נשתנה מצבה של כנסת ישראל באירופה תכלית שנוי-- קודם
כל נעשה פתח פתוח כפתחו של. אולם לממיעת ישראל בעמים,

חו

אמת הדבר, מי שבא ותורתו בידו, שהיהודים לא נתקיימו
בגולה. אלא בוכותו של סדר הכלכלה שלהם,--הוא טועה טעות
רבתי,: אותו ‏ הדבר, שהיהודים הביאו עמהם מארץ-מולדתם אל
ארצות הגולה ושמרוהו מכל משמר,--לא היה פדר הכלכלה

= שלהם. שאין מררכו להמלטל ממקום למקום, אלא מה היה? צורתם
= = הלאומית, שמרוב בליטתה קשה היה לה להמחק ומן מרובה
בכל המים. הזידונים אשר עברו עליה, אלמלא היו בישראל
בעלי צורה בולטת זו היו נכלעים זה כבר במצולות הערבוביה

שהביאו ‏ לעולם ‏ אלכפנדר ‏ מוקדון ‏ ומלכות רומא/בשעתם, ולא

= היה נשאר לשונאיהם של ישראל: שריד. ופליט זמן רב קורם

שנעשו. לרוכלים מחזירים בעירות אירופה, אלמלא היה ישראל

,מין אנושי שני" (משתט)1\\ 08מ00). -- כמי שקראו אותם בעולם

העתיק \ בניגוך \ להיונים, הרומאים והפרברים-- ככר באפיה. לא

= היה נעשה מעולם ל,מעמר שלישי" באירופה, ‏ ראשו ורובו של
ההמון. היהודי ירד למערב לא באניות פוחר אלא בשלשלאות

של ברול,. רק אחרי הרבה גלנולים שונים נתגלגלו ורע אברהם

יצחק. ויעקב. בגופות של רוכלים וסוחרים, אומנים. ופועלים, והיו

לענ" אשר לו משק של ממון. איננץ שיפר אומר: ,הלחץ, אשר

מבלי דעת, בצעדים קלים נכנסתי לאט לאט אל הכית,
הנה אנכי .פנימה, דומם התקרבתי לוחודי מתפלל בפנה בהה,. ועונתי

במחזורו---הנה רק. זה עתה החלו ב,תפלה". בבית:אלהים עומדות רגלין הוא

קבל "לתוכו' בן נרח, ונסך עליו רוח חם, אני קורא את התפלות. --- והרברים

בה נעומים וחוררים אל הלב;י + י

,ככודו מלא כל הארץ.
,בהשמיעך קולך מן השמים רגזה ותרעש הארץי
,בבא יום המשפט חרדו וחלו תהומות הארץ
,צבי לצריק. זמירות נשמעו מכנף הארץ, :
,סלו סלו, ‏ פגו דרך, ינובבו חרדים מחרדת הארץ".
"הנני מופיף לקרוא --- והדברים ‏ נעשים. יותר ‏ עמוקים ‏ ויותר = חודרים
הלב.
טוב שובן. עד ==* :
בשעלו טפח שמי ער :
כשלמה עוטה אור לעדוי:
תוקף: תפארתו.... קדושיו. להב...
הנני מעבור. באצבע על פני השורות, על כל מלה ומלה, בולע אני
צמאוןן .כל תיבה, כל אות קדובה אלי. ויקרה .לי כחוי,
בבות הכנסת נשמע לחש חרישי, ולעתום קרובות - - אנחה נפסקת. --
אבו שבשמים -- וקול בכי חרושי ורך,..
היהורו אשר על. ירי שקוע ‏ הוא בתפלתו, = עטוף בטלותו ער ב
אך הגה הרגוש - בי, | הוא קס ויצוע. לו את מקומו. --= אנכו. רתי

כאלו נגע |

לחצו העמים תמיר את הגרים, הוא היה הכח, אשר הניע את
היהודי ‏ הנרדף לבקש | בכל כחו את ,אבן"החכמים". * היהורי
למר לרעת את הכח הגדול של הממון .: הממון נתן לו כבוד
וחשיבות. הממון. היה כלי-זיינו המיוחד במלחמתו עם העמים
החמפנים". מן הדברים האלה אין לגרוע ‏ ועליהם יש להוסיף :
הממון ‏ היה כלי-זיינו של היהודי לא רק במלחמתו על קיומו
הפרטי, כי גם במלחמתו. על. קיומו ‏ הלאומי., בדרכים שונים
נלחם היהורי על קיומו בעזרת ממונו--ושר; עייי תשלומין מרובים בעבור
פירורים של זכויות לאומיות, אי-ישר ע'י המשק הממוני, אשר הבדילו
זמן רב מעל האומות בעלות המשק הטבעי ונתן לחייו צורה מיוחדת,

מו

אולם החומר העיקרי, שבו נתגלה ועל ידו נשתמרה הרוח
הישראלית בגולה כמה מאות שנים, היה -- הגוף של התורה :
המצות המעשיות בין אלו שהן בקום ועשה ובין אלו שהן. בלא-
תעשה. הרוח הישראליית לא היתה. רוח מרחפת בחללו של עולם
ואף לא מצומצמת בארבע אמות של בתי-כנסיות ‏ ובתידמררשות--
אלא רוח פועלת והיה בכל המעשה אשר עשה היהודי, בשתי
מאות ושמונה וארבעים מצות-עשה ובשלש מאות וחמש וששים
מצות, לא תעשה, בהמון חומרות וחומרי-חומרות, ‏ שכל אלו שנזהרו
אפילו בקצתן -- ,אפילו ‏ ריקנין שבישראל" -- היו | עומדים כבר
פרושים ומובדלים מכל העולם כולו ואיהאפשר היה להם להתערב
ולהתבטל אפילו באלפי אלפים. ‏ צא ולמד מה עלתה להם
להשומרונים, שלא רצו להכנים את ראשם בעול הפרושים ? כמה
מהם ניצולו משן הזמן+ איזו עשרות דלות שהן עומדות לעבור

.

מן העולם. בעוד. זמן. מועט!. והקראים - שפרקו >-מעליהם" את עול -.

הפרושים איה הם+ כמה מהם נשארו לפלטה וכמה יארכו. עור
ימי השרידים הפליטים+ ומה הוא עתידם של נושאי היהדות
,המתקנת" במערב אירופה ‏ האינם הולכים לפנינו ‏ ולעינינו בעקבות
אחיהם. הנדולים, השומרונים : והקראים, לתהום האבדון הרובצת
סביבם ? ומי ימנה מספר להשמות ‏ אשר עשתה הטמיעה אפילו

הדבר עד לחיוו. עשיתי לו גחת:רוח---וישבתי, תמכתי את ראשי בשתי ודי--
הושוט לי את ורו, איש זר ומוזר, וכל כך קרוב אלו,

יהודים זרים. ומפוזרים הָאחדו, ‏ התרפקו זה על זה, חבקו זה את וה
בחם ואנו -- גם אני. עמהם וכתוכם...

שוב שבו הבנים הנעים ונדים אל אמם העזובה והנרחה,.:

זה עת כבירה אני יושב--נדמה לי, בי עבר עלי רק רגע: אחד, ראשי

עודו תמוך על זרועותי, חבוק בכפות ידין קורא אני ובוכה ובוכה...

וללבי חודרים שקט, מנוחה ורוך---אחת אחרו אחת נגולות האבנים
הכבדות,- --הוקל .לי, רוח לי וחם לי,י,

ומפני חטאינו גלינו מארצנו, ‏ אבינו מלכנו הופע גא, הגלה, (יראו נא
הכל. וידעו,: קכץ. את. הנדחים והמפוזרים,

הנה הגועו לכורעופי

הגנ יורד, שח לארץ, הגני כורע לפני הגדולה, לפני היופי, כי אלהי
האלהום. הוא, מלך המלכים, הגדול, הגבור והנורא.י:

מרגיש אני, בי נרפאתו,. הלב שוקט, בל ספקותי נעלמו.

ודממה. בקרבי, = זהר ויופי, | כמו אחרי חלום געים, כמו אחרי שנה
נעימה, כסהר בחצי החרשן כנשוקת אהובה בלול החופה:יי

גליון יש"

> העו

במרכז ההמון היהורי, במזרח אירופה, משעה שהתחילה היהדות
העתיקה מתרופפת והתרים העיקרי מפני פורעניות השמד מתפוצץן?
גורל השומרונים בימות-קדם, הקראים ‏ בימות-הבינים והיהודים
המתוקנים בימותינו --- הוא אוחרה נוראה לשארית ישראל, הוא
מחאה נמרצה כלפי השאננים המתברכים בלבם: אך עם עולם
הוא ישראל ושן הזמן לא תגע בו לרעה..

וי
.

אתם אומרים : אנחנו מאמינים בנצחיות האומה הישראליות ,
אבל ילמדונו רבותינו: במה יתגלו הח'ים הנצחיים של האומה
הישראליית בעולם הזה שאינו אלא עולם של התגלות והתלבשות ?
כיצר תחיה האומה הישראליית לברה בלא נוף בעולם הוה, שכל
החיים בתוכו כולם מעוטפים בגופות + המשק ממוני, שהיה מיוחד
לישראל ‏ בגולה נעשה זה כבר משותף לכל באיקהעולם התרבותי
ועל ידו עור לא יתנכר ישראל במעלליו, והתעשיה. הלאומיית
שנגלתה לו לאחד הפופרים בחזיון לילה, אין אדם בעולם יודע
מהי. וכיצד תבוא לעולמנו, תרי"ג המצות המעשיות, שהיו מיוחדות
לישראל, מתרופפות ביהיו של ההמון הנדול ומצות לאומיות אחרות
אין מי שיתנן ואין מי שקבלן עליו ,. שפת ישראל אפילו בבחינת
שפה ספרותית, ואין צריך לומר מדוברת, היא לאו דוקא, וארץד
ישראל בבחינת. נושאת ותו לעתיר לבוא היא רבר שאון
בו צורך ושאין לו תועלת ! למדונו, אפוא, רבותינו: מה החלום
הוה אשר חלמתם על נצחיות אומתנו העלובה, ומה פתרונו+!

יא,

אחד אני יורע: אחר הוא הפתרון לחלום החיים הנצחיים
של אומה ישראלית רוחנית, .מרחפת ברוח בלא מצות לאומיות,
שפה לאומית,. כלכלה לאומית וארץ לאומית.. חלום: חיים :נצחיים
אשר. כאלה איננו כי אם חלום"המות ופתרונו: \ השארת הנפש
הלאומיית בעולם אחר, אשר להיהורים לא יהיה עור חלק בו,
השארת היהרות באוצר הנשמות העולמי לאחר שהַיהורים עצמם
יעברו מן העולם, בה במדה שהחומר הישראלי מתרחק. יותר

" ווותר מלבנו באותה מדה עצמה מתקרבים הגוים אל החומר שלנו
ובולעים אותו באופן זה או באופן אחר, ובאותה מרה עצמה
הרוח הישראלית עוזבת אותנו ופורחת לתוך תרבות הגוים. לא
רק הכרת-תולהותינו העתיקות, חקירת כתבי-קדשנו עברו זה כבר
לידיהם של הגוים, לא רק ההתעמקות בפפרותנו המאוחרת, תלמור
תורתנו ‏ ותולרתנו ולאחר. החורבן הולכים ועוברים. לפנינו ולעינינו
לידי הגוים, לא זו בלבר! רבים מוכירים את העובדה, שאל
4 הכרוז שיצא מעיר הבירה ליפר אגודות חובבי שפת עבר וספרותה
נענו רבות מערי השרה, בשעה שאל הכרוז שיצא משם ליסר
= אגודות ‏ מסדרי אמיגרציה כמעט שלא שמו לב, אחד מגדולינו
שמח גם על זה וראה בזה את נצחון הרוחניות על הגשמיות *
אבל לשמחה מה זו עושה+ יש לשמוח על מה שנעשה אם רב
או מעט הוא, אבל כיצר יש לשמוח על מה שלא נעשהל
אדרבה, הרבה יש לנו להצטער על חופר-המעשה. בשעה שיעקב
אינו דואג. לאוכלוסיו, עשו בא ודואג להם. ביאתו של עשו
מהיץ -- אם יבוא עשו אל המחנה והכהו: אמת! במן
שושראל זוכין מלאכתם נעשית על ידי אחרים! אבל אוי ואבוי
לוכות אשר כזאת !

.

.
בעיקר ‏ הדבר. כל אותה התורה. של ישראל. הרוחני היא
הקריקטורון העתיקה של חלום הנביאים הגדולים . הנביאים הגדולים
חזו בעיני. רוחם: את ישראל יושב. על אדמתו, ו ומטהר
בעבודת אלהידישראל, הולך ומתעלה בדרך הקדש העולה למעלה,
יר את השפע האלהי מלמעלה למטה -- אל. הררי. ציון ואל

ר < לחסידות.. ולא היה מתנגד, אף היותר גדול, מספרת האגדה '

0

1 5

נבעת ירושלים, והשפע מתגבר ומאיר באורו הגדול לכל העמים
כולו ,והלכו עמים רכים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית
אלהי יעקב ויורנו ‏ מדרכיו ונלכה באורחותיו - כי מציון. תצא
תורה ודבר ה' מירושלים !", זה היה חלום הנכיאים ומשאת נפשם :
לא ישראל רוחני טס באוירו של עולם, אלא ישראל ,מוצב
ארצה וראשו מגיע השמימה", משל לפולם שראה יעקב אבינו
בחלומו. באו העניים והאביונים, אשר קצרה נפשם מיחל אל
היום הגדול ואמרו כמחמד בשעתו : לא רצה ההר ללכה אל מחמר,
ילך מחמד אליו, והתחילו משתמטים מקרקעם, מתפשטים מגשמיותם
ומתפזרים בכל ארבע כנפות. הארץ, ומצודרים נפשות, וסוחרים
בפירורים שנפלו מעל השולחן אשרי לפני הי , מעל ,ישראל הנשמי"
נקרעו, אבל אל מדרגת ,ישראל הרוחני" לא הגיעו, כי אחר אחר
נבלעו בגוים, לא רצו היהודים הנוצרים לקבל עליהם עול מלכות
ישראל, נמנעו להשהתף במלחמתדהרוחות. לעמם ולערי. אלהיהם
-- וקבלו. עליהם את מרותו של הקיפר הרומאי! ---- כך היה וכך
יהיה, והדברים עתיקים .

יג

קשת עורף' היא הרוח הישראליית. אינה רוצה להתגלות

בלא נוף והיא הולכת ומתעלמת הלאה הלאה בבתי-כנפיות ובבתי-
מדרשות, בספרות העברית והיהורית לא נותר לה רק שריר
כמעט, ‏ גם ב,מרכז רוחני" -- אם יהיה בזמן מן הומנים בארץ-
ישראל - לא תתגלה הרוח הישראליית בכל עצמה ועזווה: כל
זמן שלא תצמח מתחתה, מ,מרכז גשמי", הרוח הישראליית. --
ככל רוחות העולם -- היא רוצה ותובעת חומר מוצק - עם חי
וקים, ‏ מכה שורש באדמתו ומדבר בשפתו, דומה שכל החרטומים
והמכשפים. לא. יעבירוה על רצונה זה ולא יכבשוה להתגלות
ערטילאית . ואפילו אותו .הנביא, ‏ אשר הודיע ' לעולם את הבר ה'
אלהיו: ,לא בחיל ולא בכח. כי | אם ברוחי" -- לא על גדות
הרונה והולגה .נפקחו ‏ עיניו לראות את קרוש-ישראל ולרעת במה
כחו. גדול, -כי. אם על גדות-היררן, על אדמת-הקודש. שם, תחת
השמים המורירים את מל-חרמון על הררי ציון, בצל ארזי הלבנון,
בין : רועי ערר העוים שגלשו מן הגלער, בין הבוקרים = ובולפי
השקמים, הבוצרים והיוגבים, ‏ החורשים והקוצרים, דורכי הענבים
ומושכי הזרע על אדמתדישראל, בין בנות ירושלים ‏ המחוללות .
בכרמים בתוך עלמות תופפות, שרים ונוגנים --- שם שרתה רוח'
הקורש על נביאי ישראל, שם ,נגלו אלהים לחוזיך וציריך",

2 %

ש. א הורורצקי .
הַחַסִידוּת +
(סוף)
ומעין איש כזה ועור ‏ בהתלהבות. יותר גדולה וחוקה היה =
חברו הלוי ר' יצחק מברריטשוב,

הוא לא היה נוסע להפיץ את החסידות כחברו ר' נהום, הוא
השפיע הרבה ממקומו. על הערים הסמוכות שהתכנסו כפעם בפעם.
לעיר ההיא, מרכז המסחר ומשא ומתן, לרגלי מסחרם, וכולם רא
את האיש הפלאי הזה וכלם שמעו בחפץ לב את תורתו וא
תפלתו הנלהבה ושב כל אחד למקומו מפור ‏ בכל חום לבו,

בתמימות, שלא נהפך לחסיר נלהב, אם אך שמע, 5 פעם אחת,
את ה' לוי ו מתפלל ,

הוא היה כלו רגש, כלו מסתרי, כלו. ,בוער באש. ד",
כאשר מתארת אותו האגדה. בסגנונה, תמיד מתהבק עם קונו;
פונה תמיד אל אלהיו ומדבר עמדו כאיש אל רעהו, פעם בתחינות
= ובקשות, פעם בטענות ובתביעות ופעם. גם בקול רוגז. וכעם,
ולא בשביל עצמו, לא בשביל צרכיו החומריים או גם הרוחניים,
בי אם בשביל עמו שאהב מאד, שהיה נכון להקריב בשבילו את
גופו. וגם. את נשמתו וגם את כל הקדוש והטהור. לו,

והפנטסיה של החפידות הואהליגית מתאהת אותו בתור , סניגור

= ושראל", בכל דור ודור, אומרת החסידות ישנו: סניגור לישראל
= פה מתחת, כמו: שישנו ‏ סניגור שם מלמעלה: המלאך מיכאל..
מנגוריא: של מטה. מכוונת ‏ תמיד. לפננוריא של: מעלה, רק לא
= בבל פעם. זוכה. הדור לראות בעיניו: ולשמוע. באזניו את הסניגור
= והסנוגוריא, עפ"י רוב | הוא, הסניגור, אחד מן הל'ו צדיקים

= הברדימשובו היה ה,סניגור" הנגלה. הוא מלא את התפקיד. הזה
באופן היותר. טוב ,
2 ר' לוי יצחק אינו : רואה רעה בעמו,. אינו מיצא בו שום
דבר מכוער ואף / הדומה ‏ לכיעור, על כל רבר שבעמו הוא
מביט. רק מצדו הטוב, ועי"ז הוא בא תמיר ב,טענות" עם אלהים
= ותמיד הוא מוצא שהצדק עם ישראל ולא עם אלהיו, פעם,
מספרת האגדה, נסע עם ,בעל-עגלה" יהודי,
ראה את בעל-העגלה מוכתר בטלית ותפילין ‏ מושח את אופני
עגלה בופת, הוא התלהב תיכף, בעיניו נצצה אש, והחל
| לצעוק: רבונו. של עולם, כמה עמך ישראל אוהב אותך ועובר
המיד, ‏ גם בעת משיחת האופנים אינו שוכח אותך ומברך
אתה בא עליו בטענות ובמענות !

הוא לא השאיר מקרה אחד שלא השתמש. בו לפגגוריא
ישלו, פעם, מספרת האגדה, בעת השוק הגדול בעירו, קם:ר'
י. יצחק אחרי חצות הלילה ויקח. אתו בשר ויי"ש. והלך. לשוק.
קט ורממה.,. הפוחרים היהוים והנוצרים, שוכבים, וה

עב: אני, . יען אין מגם ה את הידים פגי
הרב. אורו * תיכף . וילך ליהודי השני. והשלישי, וכלם השיבו לו
הברו קאלה, ויפן הרב אל נכרי אחד ויעוררהו. לאכול ולשתות,
תעורר היכף ויאכל וישת,. פני הרב נעשו כפני להבים,
' בוער, באש, ויפרץ אל בית. הכנסת שלו ויניח את ראשו
דון 0 ויצעק: ,רבונו של עול ! ראה את עמך ישראל,
, ראה את ההבדל. שבינו ובין בני חם; ועוד
תה גוור. עליו ‏ גזירות כל. כך רעות% ועוד אתה חושב כי

וצרות ישראל מררו את חייו מאד, הוא לא יכול לשקוט
. ובהתפללו פעם בראש השנה לפנו התבה פגה באמצע
ה אל אלחיו: ,רבונו של. עולם! אִם. תכתוב את/ עמך
בספר החיים לשנה. טובה ומתוקה. טוב ואם לא, אני לוי
רב מברדימשוב. אומר. לך. שאפור. לכתוב. בראש השנה";

כה יורעת החפירות הואהלינית לתאר את אהובה וחביבה ,

פיעו הרבה 2 החסידות הואהלינית ועשו או

נסתרים: שבהור ‏ ודור, שהעולם נתקיים על 0 ור' לוי: יצחק
[ 1

ולעת תפלת. הבקר .

נר ו האלה! ר' נחום ממשרנוביל ור' לוי יצחק .

אחר ויהודים. אחרים לגמרי פגשה שם החפירות. וגם. מורה ומנהל
אחה, ר' שניאור זלמן מלאדי,

ליטא, מקום. הישיבות הרבות, מקום. החריפות. והפלפול,
מקום אשר תורת ההבנות משלה שם ממשלה בלתי. מוגבלה,---
מקום. כזה. לא יכול. לקבל. חפירות. כזו המיוסדת. בוחוד. על הרגש

והלב, ורי שניאור זלמן. ה,למהן". והחריף גם אחר. שנעשה
לתלמיד מובהק של המגיד ר' בר, גם הוא הבין את החפירות
במובן אחר לגמרי מחבריו ר' נחום ממשרנובל ור' לוי יצחק
מברריטשוב, הוא החריף הרבני נעשה גם לחריף חסידי, הוא
התעמק בחפירות. ועשה ממנה . סינטעוי מן ‏ החריפות הליטאית
ומן הרגש הואהיליני וקרא אותה בשם חב"ד: חכמה, בינה,
דעת. ובעוד אשר החסידות הואהלינית היתה כולה רגש, גם
העיוני וגם המעשי שבה, הנה החפירות החברי"ת--רגש היא בעבורתה
וחריפות והתעמקות בעיונה, בתורתה, החבר"ות היא הפילוסופיה
של החסירות, בעוד שהחסירות הואהלינית היא הרגש, הפיוט
שבה, אין החסירות הליטאית חב"ר, יודעת לספר, ספורים קדושים",
כמו שהחסידות הואהלינית יורעת לספרץ אין היא יורעת לאגר
ולרקם אגרות כה נפלאות וכה יפות, כמו שיורעת האחרונה,

רי שניאור זלמן התעמק בחסירות יותר מרבותיו בעצמם,
אם כי היסוד שבנה עליו כל בנין החסידות שלו הוא' בעש"טי,
הוא עומר ברשות עצמו ואינו אוהב. לפמוך על כתפיה דאחרים,
בכל ספריו הרבים הוא מוכיר ‏ רק שתי פעמים את הבעש'טי
ומעט מאר את רבו ה,מגיר", בעור אשר יתר חבריו השתמשו
עפ'י רוב רק בדברי רבותיהם,: וכל ספריהם הם ברובם רק
פירושים וביאורים לדברי מוריהם,

ובעור אשר חבריו, בעלי הרגש, לחמו נגר הלמוד. הרבני =
והביטו עליו רק כעל אמצעי ולא בעל עקר. ותוך, ‏ ובעור שיף -

יעקב. יוסף מפולנאה, ‏ זקן תלמירי הבעש"ט, כותב מפורש: ,לא
ירגיל: האדם : להיות מתמיד בלמודו תמיד" 1), ורק' התפלה. הוא!

העקר, אשר התכון בזה לדבהי הבעש'ט בעצמו; שספרישמה; .

שוכה שנתגלו. לו רברים עליונים : ,אינו ‏ מפני שלמד. הרבה
מססתות' ופוסקים, ‏ רק משום. תפ לה שהיה. מתפלל תמיר בבונה'
גדולה, משם זכה למעלה עליונהי 9) --- הנה ר' ‏ שניאור: ולמן
הלמרן והחריף ‏ לא יכול' להסכים: לוה: בשום \ אופן,
את הלמור. למעלה מעלה. 8), וכשחפץ. הצריק: ר' שלמה מקרלין
להתישב: סמוך. לגבולו ובקש ע?ז: הפכם ורשיון מר' שניאור זלמן,
הסכים: האחרון ע"ז רק בתנאי, שלא ישפיל את הלומדים והלמור
הרבנו. 4)+

אחוהה הבכירה, מן הקבלה המתנגחת כל כך ללמוד' ‏ הרבנים
וחוקיהם, קבלו. האחרונים, ע'י אחר מן המקובלים דוקא, את

ג

החזוק היותר- גדול+ מחבר ה,שלחן ערוך" היה ר' יוסף קאר4

המקובל, תלמיר' מובהק של ר' משה קורדאירו. המקובל, שאמף,
,בי מעלת' בעלי קלא גרולה על בעלי מקרא. ובעלי
משנה חלק רב" 6,-והחסיהות גם היא המתנגדת כל כך. להבנות
ולמודיה- וחוקיח---הנה " האחרונה, ‏ הרבנות, ‏ נתחוקה עור הפעם
ע"ו: אחר מראשי' החפידים ‏ דווקא:. ר' שניאור ולמן חיבר ,שלחן.
ערוך" 6), :
0

1) תולדות יעקב. יוסף , ויצא.,

8) בתר שם טוב ח"א+

והוא מויםי '

8) תניא: ח"א פרקים : ה', נ'ב, נ"ג, עיין ווסחוד ‏ הירחי. 7 ₪

במאמרו המצוון. של החכם דובנוב: על אדות הרב +

7"

על ירי ר' שניאור. זלמן קרה לחפידות: מה שקרה לקבלה *

5 שלח ערו" חרש! אמעט כל הישן: :

ר' שניאור זלמן. הליטאיי, בעל החריפות והחירוד שבחסירות,
הוא. רק הוא ‏ יכול היה לחבר ספר חוקים חרש, "ואצלו נגעו
שתי. הקצוות, הרבנות. והחסירות,. זוּ: בוו,. יען. כי. נקורה אחת
| מרכזית. היתה. אצלו. לשתיהן. יחד + המוח, החריפות .

ואין שלום, ואי אפשר. היה שיחיה שלום בין שתי החסירויות
הללו. וזו לעומת. זו עמרה כל אחת וטענה והוכוחה שרק. לה
הצרק .. הואהלינית טענה: החסידות היא תנועה דתות רגשית,
תנועה. דתות' עממית, שבל העם יש לו חלק בה, ובעבור. זה
התקוממה ומחאה נגד ‏ הרבנות ‏ ולמוריה וחוקיה, ‏ יען: כי האחרונה

> היא רק נחלת . יחידים שבעם, ,בעלי המח". +החסידות החברי"ת "

גם' היא נעשתה. לפלפול. ולחידור חדש, וגם בה אי: אפשר לעם
ברובו: לקחת. חלק. והחברי"ת טענה נגדה ; אי אפשר לעשות את
החסידות. חולינית פשוטה, המונית,: אי אפשר לה להתקיים יבלי
תוך פנימי, מיוסר: על המחשבה והתבוננות עמוקה,
- והחבדי"ת > החלה להביט בגאו כ הואהליגית, ‏ ויש. אשר
בנחה את האחרוגה בשם: חסירות .גסה,- כפרית. כשם שהדת
= בכלל נוכל: לחלק. לשנים: העיוני: והמחשבי שבה לאצילי הרוח
שבעם, והמעשי שבה להזב ההמון.: כן החסיהות בכלל; החברי"ת
הביטה על עצמה. כעל האצילות ‏ שבחסירות שגועדה "רק ל,יחידי
= פנולה", ‏ ויתר ‏ החסידות. לרוב. ההמון ,
ובאמת הפריזו שתיהן על המרה.
= והליטאית מצר זה, שתיהן הרחיקו ללכת, הראשונה נעשתה רגש
= = וחמיון. יותר מדי עד שהחלה לאבור את צביונה האמתי, והאחרונה,
החבדי"ת-הליטאית, נעשתה לפלפול ‏ חרש, פלפול. חסידי, := ומי
>ורעו,:: עד כמה היו שתיהן. מרחיקות ,ללכת, .לולא קם. בכל.. אחת
: מהן מבקר ועומר בפרץ, אצל החסירות" הליטאית קם. החסיר. ר'
אהרן משטראשעל, תלמיד. מובהק של. ר' שניאור זלמן,
ואצל החפידות הואהלינית : ר' נ חמן פברוס,
2 ר' אהרן משטראשעלע, ששמש את רבו שלשים שנה,
היה = הראשון. בין חסידי ‏ חב'ר שהתזיר את" הרגש. וההתפעלות
לחפידות. הליטאית ובספריו שכתב. היא לוחם נגד אלה המרחיקים
= כל זה "מן. החסירות, ע'י דרכו: החדשה זו הסב. עליו מחלוקת
ורריפות מצר החסידות הליטאית הרשמית, וגם רבו הסב את
> פנוו ממנו | בכשנים האחרונות, אבל רוא לא השניח על. כל. זה
והוסיף. ללכת בררכו שבחר,: ואחרי /מות רבו התהלקו. החסידים:
הרבה נשארו אצל ,,האדמו"ר. האמצעי" והרבה הלכו אחרי ר' אהרן
ומצאו את החסירות שלו וותר מתאימה לחפצם , 7)
ר נחמן מברצלב ג"כ ראה, שהתפירות. הואהליגית: תולכת
ווורדת,. ופה ושם ,התחילו החסידים להתקרר" 8); ההארה שהָאיר
הבעש"ט נפס;ה ולא נמשכה הלאה 69 החסידות נמחקה צורתה
ונשארה. חלושה, כהה, והוא, ַ' נחמן, חשב להחזיר לה את
כבודה = הראשון, | לעשות ‏ אותה ,דבל הקיים לער". :מצד" אחד
= היה הוא הראשון שיצא בגלוי נגד החפידות שהיתה. בימיו, ואין
אחר. זולתו ‏ שהרהיב. בנפשו לבקר ככה, ומצר שני. השתדל

ע"י אחד מףאשי החסירים, לא הועיל = - לזכות את, החסירות = בעיגי הגר"א ,
ומספרום ‏ שהבעש"ט הזהיר לבלי = ללמוד בשו"ע של ה,רב". ובוראו פן וכשלו

/חוי אדם" ‏ ,וחכמת. אם" על כל דיני. אויח ויויר, וכל הנאונים אז בווילנא
> חמכו בו לפסוק במותו + . ;
| 7) בית רבי 194 + ,

8) חיי מהרן ח"א. ספורי מעשיות ח'

הואהלינית: מצר. זה

בו התלמידים צוה את מחותג ר' אברהם. האנצוג לחבר ספר כזה, ‏ והם הספרים 7

לתת לה פנים. יותר מסבירות ויותר עמקות. והתבוננות, כ על =
יסור הרגש והמסתרי, הוא. היא יסוד החסידות הבעשטי"ת, ובעצמו. ="
הוא. אומר : ,אני הולך. בדרך חדשה, שעריין לא הלך אדם בה
מעולם, ‏ ואם שהיא. הרך ישנה = מא"ר: אעפ"כ היא % חרשה
לגמרי" 10), ו

הִּרְכִי-חישוּב.
מאמר שנו,
הקואופרצִיות,
(המשך)

נוסיף נא לחקור את האנליז של הקואופרציות 4-ה
מהחברים יותן: הקרדיט ? .
ההלואה. נתונה לחברי האנודה "רק למטרה כ
מדויקח, ואת המטרה הואת יבאר הלה בבואו לבקש לו הלואה

אנשי הועד מחויבים ‏ להשניח, כי הקרריט. אשר. המה מתי
יהיה באחריות: גמורה ,‏ לכן רגול הוער. לררוש ערבות. של שני
חברים, שהם אחראים. בנכסיהם,. אם- נכסי-הלוה איגם ‏ מספיקים
לערוב | את ההלואה לפני האגורה. וכן יבורק ומבקר הועד "או
תנאי-המלוה, ‏ כלומר. מתישב ומעמיק. בדבר. איכותו: העי
הלוה. ואיכות נכפיו, וידי אם באמת תביא תועלת: ההלוא
ואם לטובתו תהיה. העבורה הזאת לפי ההשערה או אולי. תו

את טיב כל איש מהם ואופן חנהגתו, לא וקשה להועד
בישוב"הרעת ‏ על מעשי חבריהם, ובמשפטם הצורק
הועד ‏ אפ החברים, בכל ‏ אופן יש לו יותר ‏ אפשרות >
א מאשר פה אשר בבנק -/-

(פיזשגיט. ה(ותעאסצ), = או באופן הלואה 2 מוגבל,
ו ו הש כל חבר 0

את קיפ ואת, אשר ממנה תוצאות. טובות תמיריותת
ביתו והנהגת: אחוזתו, =- : :

האופן השני -- הוא | ההלואה שנותנים . לכל חבו
להרחיב את גבולות כלכלת-אחוותי, כלומר, לקנות בהמו
את. ננו. לירקות שונים, ‏ לנטוע עצידפרי, * לקנות. [
תבואתו, או, במלים אחרות בלשון החכמים, | אם יבג
,קרדיט. מליאורטיבי",--האכר לפי חשבונו ‏ ישע
המעשה הוה יתן לו פרי. טוב ויתן לו רוח נאמן ומ הכנ
הטליאורציה הזאת ‏ ישלם את חובותיו = להאגורה . בזמן מו

המומתים בתחנה לכם ונת ויתנו לו
אם יבאו לירי | ההחלטה, כי אמנם הענין. הוה ל
נולד, כי אם נוסר. על חשבונות נאמנים, וכי מו
את אופן. הטבת. בלכלתו בדבר הוה, וכי. ברכושו
העתידה. הי. לו ו אחראי

ההלואות על פי ,חשבון-חוזר" תגדלנה משנה לשנה. הרבה
יתר מההלואות לזמן מוגבל כמעט בכל האגורות, במדינת העססען,
אשר שם רובי-האחוזות של האכרים קטנות מאד, קבלו הקופות
בשנת ‏ 1890 על פי ה,חשבון-החוזר" ‏ 9.8 מיליון מרק ונתנו
9 מיליון, ובשנת 190% קבלו 96 מיליון ‏ מרק ונתנו 896
מיליון; = והלואות. זמניות ‏ נתנו על סך 10.4 מיליון וחזרו לקבל
טך. של 6.7 מיליון מרק.. וכן החשבון הביגוני לכל ארץ גרמניה:
על פי חשבון של שנת 190% נתנו הקופות למלוה 184.8 מיליון
לחבריהם ‏ ל,חשבון-החוזר" | שלהם וקבלו =198.9 מיליון, ועל
חשבון ההלואות נתנו רק 118,4 מיליון וקבלו. 69 מיליון. --
האגודות | המרכזיות משפיעות על מקומות רבים, ששם
תתבפפנה. אגודות ‏ קואופרציות, = אשר בכחן העצמי לא תוכלנה
עמור = ממעוט ‏ חברים או ממעוט. מניות החברים; = האגודות
המרכוזיות | משפיעות הש פעה רבה על התפתחות הטבתד
ע ב ודתדה אד מה, כלומוי, המליאורציה, יען כי לאגורות קטנות
אין. די. בסף' ואין די קרריט להמציא להן את הקפיטל הנחוץ
להלואות לומן מוגבל, לכן באה האגורה המרכזית לעורתן, אם
+ רק ראוי. הדבר. להתענין בו, ‏ ממציאה כסף בערבנותה. מהבנק
= | הראשי, ובאופן. זה יצאו לפועל דברים נשגבים וכבירים במושבות
קטנות, אשר בל עדי האגודה המרכוית אי אפשר היה
לה שיגם, וכמו ‏ שהאכר. היחידי עומד : בורר ‏ באחוזתו מבלי
עוזר. ופומך, רואה תחבולות להפריח את אדמתו, להגדיל את
-עשרו ואשרו, ‏ ואין לו הסגולות הנצרכות להוציָא ‏ לפועל את
מחשבותיו עד- שיתאגד עם כל שכניו לאגודה אחת, כן' עומדת
= בודרה. אגודה קטנה מבלתי יכולת להפיק זממה -למובת. חבריה
עד ישתתאגר ‏ עם ‏ האגודות ‏ האחרות, ‏ וגם לבנק. הראשי יקשה
"לבא במשא ומתן. עם. אגודות רבות אשר צרכיהן שונים, ‏ ונקל
"לו לרכז את מעשיו בענינידכסף כאשר הוא נושא ונותן עם
אגורה. גדולה, הנשענת בעפקיה על אגורות רבות האחראיות על כל
= ההלואות של האגודה המרכזית + --
= האגודות: המרכזיות מתיסדות באופן כזה, כל אחת מהאגורות
המקומיות" מביאה -מניה להאגורה המרכזית ויש לה דעה אחת ,
האחרוגה מאחרת רק את האגורות אשר לעוברי-הארמה ואינה
| מקבלת. לחברים. את האגורות הנופרות לבעלי-מלאכה או לסוחרים
וען: כי. מטרותיהן. שונות , --- האגורה המרכזית מגדילה את הקרהיט
שלה- ע"י ערבות. כל האגורות בבנקים שונים או בבנק העממי
וגם היא מקבלת פקדונות מאנשי הסביבה, ואחרי אשר מקום
מושבה עיר גדולה, ‏ יש לה היכלת \ לאסף. אליה פקדונוס רב
יתר. מאשר בידי אגודות מקומיות, מותר לה להלוות רק לאנשי
= בריתה. ואסור. לה לעשות עפקידממון מלבר האגודות הנאחרות
חן למלוה ‏ או למטרות ‏ אחרות כאמור \ להלן), \ הועד | נבחר
בכל האספה השנתית הק לשנה אחת, ומקבל שכר לפי צרך
> המקום, הוא ‏ בורק ומבקר את כל השאלות הבאות אליו מן
האגודות המקומיות' וממלא את דרישותיהן לפי סכום הקפיטלים
אשר לו אחרי בחינה ובריקה רבה, הוא נושא ונותן עם הבנקים
ויש. לו הזכות לחתום על השטרות. המספורים להבנק . הריוח הנשאר
תחת יד האגורה יתוסף אל קרן-המלואים. מדי . שנה בשנה למען
= תהיה לו. הקרן למקור. כסף להרחיב. את פעולותיו, | ורק אחרי
שנים אחדות. לעבודתו יותן מן הריוח איזו חלקים גם להאגודות

הנאחדות +

8% נ- הראש השלישי-- הוא הבנק המרכי,: הבנק
העממי. ‏ העומד. על גבי-כל = הקואופרציותן ‏ הוא. הצנור הגדול
הממציא את כל האמצעים הנחוצום. לכל האגודות, . המשפיע על
על' כולן = השפעה. הבה בכל. עניניממון, ‏ המרכז בתוכו את כל

גליון יט

קפיטלי-הארץ, והמספיק ‏ כסף להאגודות בעת דחקן. ולאושר ישוב
הארץ יש לנו מופר. נכבד ונאמן, ‏ אשר גדל-רוח. מנהיגנו המנוח
תיאודור הרצל כוננו, הוא הבנק העברי, אשר עוד ימלא. את
תפקידו הכביר בימים הקרובים ויהיה למקור אושר להמתנחלים
בארץ, אם כל המון בני ישראל בגלות וכל המתישבים. בארץ
אבותנו = יוקירו = אותו, ‏ יגדילו את הקפיטלים שלו ובפרט אם
יוהרו בו ובמעשיו .--

[- הפוג השני של הקואופרציות הנה האנורות
לקניה ולממכר, קודם כל ננתח את כל מיני האנודות של
הפוג הוה לחלקיהן ואז נלמר לרעת את מהותן ואיכותן ואת
התועלת אשר נוכל לקכל מהן לישוב:הארץ: --

גם האגודות האלֶה תתפררנה לשלשה ראשים: אגודות
מקומיות, * מרכזיות = ואגודה אחת המאחדת את כולן . למיניהן
במדינה ההיא, ‏ לפי הלך עניננו | ומצבנו נצרכות - להמושבות
אנודות מקומיות ואגודה אחת מרכוית לכל הארץ, אשר
ההנהגה הראשית של הקואופרציות | הללו תחת ידה, והיא
מאחדת גם את האגודות לקניה. וגם לממכר.

.4 האנודות לקניה מתפררות לשני מינים,

א) האגודות אשר מטרתן לקנות בעד חבריהן כל צרכי:
אבל וכל צרכי-בית, האנודה מסדרת במושבת חנות:מכלת,
ששם ימצאו כל בני<המושבה את הדברים הנצרכים להם מדי
יום ביום: הה, סוקר, טבק, קמח, דגים וכו' וכן גם מיני מטוה
וארג, חוטים וכדומה, מן הדברים אשר לא יוכל האדם לסדר
את ביתו מבלערם, האגודה מיסדת גם מקולין להכין בשר לצרך
המושבה וגם נחתומר להמציא לחם לחבריה,

אין צרך לנו להביא ראיות רבות ומספרים שונים לבאר
את מחשבתנו בדבר האגודות: האלה, כי התפשטותן רבה וגדולה
בכל הארצות, גם בערים וגם בכפרים. בראָשונה נופדו אגורות
אלה בין הפועלים בבתי<החרשת אשר בארץ-אנגל, והמה הראשונים
אשר התאגדו וייסדו ,חברות:לצרכנים" ויפתחו חנויות | לצרכי:
אכל נפש. וגם | לכלי:בית ולמלבושים וכו',---התועלת המרובה
אשר הביאו החנויות האלה לחברי האגורה, | הריוח אשר נתנה
להם פעולתם, הגדלת. מחזור הסחורה התמירית, העזר הרב אשר
הושיטה האגודה לחבריה בעת דחקם, ההנהגה הישרה והזריזות
שבה הצטינה הנהגת הפועלים בעצמם,--כל זה היה לסימן
מבליט ונגלה, כי יסור האגודות | מתאים לדרישות הפועלים
והעובדים, ‏ לכן נמצאו ‏ רבים' אשר חקו את מעשה החלוצים
הראשונים ועשו כמוהם, ובימינו כמעט" כל הפועלים. בבתי-חרשת

גדולים או. העוברים במפלות הברזל נאגדים לאגורות ומיסדים
להם חנויות כאלה או חברות"צרכנים, וכל חכרה וחכרה המגהלת

באמון ובישר את עסקיה תצליח מאר במעשיה,--פרטי הדברים
האלה יוכל כל החפץ להתענין בפעולות האגודות למצא בספרות
הגרולה. בכל לשון (מלבר, לראבוננו,. בלשוננו),

ורק משל אחר -אביא לפני הקורא, . ולוקח אני אותו מהחשבון
המונח לפני, זה חשבון של האגורה בעיר מושבי, שגם משפחתי משתתפת
בה, -- היא מונה רק שלש שנים לקיומה, בשנה הראשונה החלה את
עבורתה, והיו לה 9 חברים, וכל הקפיטל שלה ממניות החברים חגיע
ל- -8%0 רובל, ע"פ החשבון של השנה השלישית נראה, כי היו לה ?88
חברים, ורכושה ממניות החברים ומקר["המלואים הגיע
ל-. 10118רובל, היא מכרה בשנה ההיא חורה של צרכי-אכל על פך
יותר מ--160 אלף רובל; ההוצאות (שכר: דירה, שכר להמשרתים
וכו עלו. כדי 5.4% מכל מחזור הפחורה. הנמכרה, וקבלה ריות
8 רובל, מזה. גראה, ‏ כי מחזור הפחורה גדל פי ש ש הדע שר

םלוע‎ 0

על הונה העצמי של החברה ובשנה אחת קבלה ריוח במעט
שוה לבל הונה,
בראשית התיסדות- האנודה מביא כל חבר מניה אחת
בשיעור לפי הנאי המקום ולפי :יכלת החברים. (משלשה עד עשרה
רובל); האספה בוחרת בועדל של שלשה אנשים, המנהל את כל
המסחר, וגם וער של בקרת, המבקר את מעשה ועד ההנהלה
פעמים רבות בשנה, לדעת סכום הסחורה, מצב הקרריט, לעין
בההוצאות, ל ב ד וק את טייב ה פחור ה וכו', כל הריוח יחלק בכל
שנהושנה לשני חלקים: החלק האחר יתוסף לקרן-המלואים, והחלק
השני יותן לכל חבר לפי מ כ ם ת מחיר הצרכים שקבל לו בשנה ההיא,
ומוסיפים לו רבית מוגבלה בער סכום המניה אשר לו, הועדים
אינם מקכלים שכר טרחתם, רק באספה מקציבים להם איזה
פרוצנט מהריוח,
האגודות האלה עושות חיל: בעסקן, אם בחנויותיהן תמצא
רק הסחורה ההכרחית הנצרכה. תמיד לבניההמושבה אבל
לא הדברים אשר למותרות יחשבו; אם יקנו רק סחורה
מובה ומשובחה ולא יָכניפו סחורה רבה העלולה להתקלקל; אם
יקנו רק מהפיטונות במחיר נמוך ובתנאים קלים ונוחים; אם יקצבו
מחיר כל צרכי-אכל. לחברי האגודה בשויון ובערך למחירם בשוק
המדינה, ואם בכלל תהיה ההנהגה ישרה וזהירה,
כל האגודות אשר במושבות מוכרחוה להתאחר באגודה
מרכזוית אחת הממציאה להראשונות את הפחורה הנצרכה .להן
במחיר מועט מבתי החרשת ומחוץ לארץ; היא באה בקשרי
המסחר עם הסוחרים הגדולים והבנקים, הועד שלה מוסר שטרות
לאחריות עד ימי השלום, אם מצב העסק דורש זאת ממנו, וכל
הנהגתו עומדת תחת הבקרת של האספה הכללית ממורשי-
= האנודות המאוחדות,: 2
ב)--אנודות אשר מטרתן לקנות כל צרכי העבודה
של האכרים, העקר הראשי באגודות אלה הוא ,להמציא לחבריהן
אח הקפיטל הנחוץ להעבודה המשוכללה במשק האכרות לא
בכסף אלא בחמריההעבודה"--העקר השני הוא לקנות
את החמרים רק מן המינים. המשובחים, אשר תועלתם. הוראית
הראו הנסיונות ורק כאשר נוכחו לרעת כי איכותם טובה ואינה
מוטלה בספק . ולפיכך | משתרלים האכרים ואגודותיהם, שתהיה
במקומם תחנה" נסיונות, שהיא מורה דרך להם .בענינים
חשובים אבל מסוכסכים אלה,--
הן ידועה לרבים המהפכה הענקית אשר התחוללה בעבורת
= האדמה הודות להמצאות גבורי המרע כמו ליביך, שוברט, טאיר
וחכמים ואגרונומים רבים ההולכים קדימה להביא את האכרות
להשתלמות מדעית, שטחי-אדמה זבורית או מרברית: נהפכו למקומות
פורים ומפריחים, לְשרות חטה ולגנים , החקלאות ‏ האינטינסיבית
הנדילה את יבול האחוזות ואת ההכנסה מהן למעלה גבהה. החלו
לזרוע מינים חרשים של תביאה, וע'י הסילקציון הוטבו הזרעים
באופן ‏ נפלא מאד, זורעים ‏ עתה מיני עשבים שונים ‏ למאכל
בהמה הנותנים ‏ אזוט, מזבלים ‏ את השרות במינים שונים של
זבול | המכיל : בקרבו פוספור, נתר, ‏ אזוט וכו',. ומעיד ‏ החכם
אנציפרוב, כי הרזולטטים הכידנדולים והכידנכבדים באינטינסיביות
החקלאות נראו ונגלו בפרט. במקומות הללו שבגרמניה, ששם
האחוזות קטנות והחקלאות פעוטות --והדבר הוה
חשוב לנו. מאד, ‏ יען כי עד היום יאמרו רבים מעסקנינו בישוב
הארץ. אשר לא חקרו. ולא דרשו משק האכרות בארצות הנאורות,
כי ארמה. רבה נצרכה לכל המתישב. בא"י. למען יוכל לחיות
> = בריוח. ולא בדחקו 2

האכר לקכל תמיד חמרים רבים ושונים

להטכת אחוזתו, זרעים שונים ונטיעות טובות, כלי עבודה ומכשירי-
המלאכה. והלא אי-אפשר לו ללכת ולחפש אחריהם בחנויות הסוחרים,
ואם נם ימצאם ישלם אז כפלים וגם יקנה את המקולקלים
שבחמרים ההם או שבכלי-העבודה ההם, ושבעתים וקשה הדבר
הוה לאכר העברי היושב בארץ שוממה, רחוק ‏ מארץ נאורה, |
ממקום תורה וחכמה וממקום תעשית החמרים האלה. וכלי-העבורה = =
הלל 2-5
(עוד ‏ יבוא): :

3

מִכְתָּבִים מִתוְרקִיָה.

1
קושטא.
נא

(המצב הכללי, - > המשמרום הערבים בירושלים, -- השאלה
הלאומית . -- תלונותיהם ‏ של הגרמנים ‏ מיפו. --- אנאטול

לירוא בול'ה עד ההאלינם, --- בערה הקושטאות). --
זה כשני ירחים שאין לך שבוע , = שיעבור בלי מקרים ווצאום מהכלל ‏ "
או בלי חגוגות מדיניות, שיש להן ערך היסטוריי 0
המאורעות החשובים של הימים האחרונום היו --. השבעת צירי ביתי
הנכחרים. והסינט ‏ ע"י ‏ השולטן החדש וטקס ההצגה של צירי שני הכתים.

הנזכרים, ‏ ראשי הרתות ובאי הכח העתונות, לפני מחמד החמישו, -
הטקפ הראשון הנהו חדש לגמוי בתורקיה. ‏ דרש דרש שמ בתי.
המח וקקים, - כי השולטן יבא אליהס ויחוור על שבועתו שנשבע ברגע עלותו-
על בסא השולטנים להשאר נאמן לעם ולקונסטיטוציה,. הם דרשו בזאת לא מפגי.
שהם מתיחפום ‏ באי-אמון לשולטן החרש, אלא שרצו לעשות את זה למנהג
קבוע, שכל שולטן ושולטן. ובא וישבע באזני באי:כח העם שלא יבגור ,
ובקונסטיטוציח, ל לקי
מחמר ‏ החמישי מצא את עצמו קצת נעלב. ע'י דרישה זו, ואחרי מו"
ארוך קבעו נוסח, שע'פ ידרוש השולטן מהצירים, ‏ אחרי שיזכיר, כי הוא נשבי
שישבעו גם הם. .
בית:הגבחרים והפינט קכלו נוסח זה, . וביום החמישי של השבוע שעכר
בא השולטן לבות:הנבחרים ‏ וישביע את באי-כח העם. הצרמוניה היתה ופה "
בפשטותה, ובכללה עשתה רושם מרומם, השולטן ישב על כסא הין"ר , וב
הראה שאין כל מחיצה בינו ובין באי:בח טמו, לאמר: בינו. ובין העסי

בבר,

לרגלי צרמוניה זו קרא הויויר-הראשי, | במעמר השולטן, נאוםהבטא.
ארוך, אבל ברור ובהיר. בנאום הזה קורא השולטן את בני כל הלאןמי
לאחרות, אחוה ושלום, מבטיח לכולם משפט, צדק ולכת בררך הקדמה.!

וושומו אליו לב, ושכל ההבטחות שהבטיח אותו הנאום תצאנה לפועל,
אבל דא עקא, כי באותו = בית ובאותו יום שנשמעו ‏ התכטחות היפו
האלו. ע'ד ‏ חפש ומשפט, מעכדים עתה חוקים ‏ הרחוקים מרוח החפש ברי
מזרת ממערב. : -
אחרי המאורעות הירועום ‏ שנה בית:הנבחרים את טעמו , וכל החוקיו
המתקבלים בו או המעובדים בקרבו מקבלום צורה של חוקי: עוגנ ש,
ההתקוממות של. החולים ב 13 לח' אפרול נסכה בצורי ביתההנבחרום אי
רוח של איבה ושנאה, כל החוקים המעוברים עתה בועדות השונות
הפרלמנט נושאים עליהם חותם ידוע. של ג קמה באותם הנבלים
בצע בסף חפצו להפוך את הקערה .על פיה. ‏ ובשביל אותם ‏ הנכלי
ששוכחים,. כי החוקים ההם נבראים. בשביל הארץ כולה. ובשביל כל = הו
היושבים בתוכה, כ
ביחוד ‏ גדול בעסם של המחוקקים על העתונאים, :
בידוע, היו בין גורמי ההתקוממות עתונים אחדום שקכלו תמוכה מאוצי
האילריון ובמו שהעירותי במקום אחרן לא היתח התיחסותה של כל. הז
הקושטאית, משך ימי המחפכה,. אל הוער של ,האחרות והקרמח", יפה
-

-

גליון יט

פחד .ומורך' בשבוע היאשון---אחרי ה 13 לח' אפריל,. זחילה והתרפסות, הכנעה
וחנופה---אחרי כן, כשהחוס הסלוניקי התקרב לחומות. קושטא,

ובוררים . עתה צירי בית-הנבחרים את חוקי:העתונות היותר קשום
שבאורופה כולה והוצים לשים את. העול "הזה על העתונות. התורקית הצעירה,
שח עתה החלה להתפתה, והכל אפשר למצא בחוק החרש, שזה עהה נגמרה
קרואתו: הראשונה + עונש כסף ומאסר, ‏ סגירת העתון, = עונש למו"ל, | לעורכום
ואפולו למוכרי העתונים (ע"פ. רוב ילדים מבני . שבע ער עשר)ן ואם בקריאה
השניה לא ימתיקו גזרח רעה זו--אז לא יהיה זה חוק-העתונות, : אלא, כמו
שהעיר אחד העתונים המקומיים, חוק בג העתונות: אפור יהיה לבקר את
הממשלה ומעשיה,, ‏ אסור- יהיה לדבר בגנותם' של פקידים , אסור יהיה לספר
דברום המטולום צל על שרים ומלבים של ארצות ‏ זרות וכו" וכו'.

מוכן,* שהעחונות הרימה קול צעקה. אחדים מהם דורשים שישיבו את
הצנזורה במקודם אז, אומרים המה, ווטב להם מאשר עתהי

עתון אחר מדבר משפטים את הצירים ואומַר: האדונים הצירום בועפים
עלוגו על. אשר לא התנהגנו בגכורה באותם הומים. אבל איפה היתה גבורתס
של האדונים. הצורים. עצמם? ‏ מי .מהם הע ז למחות - נגד מעשי הנבלום. שכורו:
הנצחון?. הלא הק אחד (גסים מצליח)! . וגם העתונים דברו ‏ אז בלשון ‏ אחר
מאשר שבוע. לפני זה, 0
אבל מסופקני, אם. כל הדכרים הנכוחים האלה יעשו רושם על בית:
הנבחרום.. הלא נמצא ‏ גם בבית:הנבחרים מועט, | שההנגר ‏ לחוק זה: בכל הוקף
ולא 'ובל. הרוב: נמצא עדיין ‏ תחת השפעתם של המקרים, . וגס = הלוקטטורה
החיולית . של : שיפקיטיפחה ‏ תכריע.

אפשר רק להתנחם בזה, שהחוקים אינם : חיים, וכאשר תשתרר בתורקיה
המנוחה האמתית ולאורך"ימים, אפשר יהיה. להפיר מעל. העתינית את החחים
שושימו עתה באפה.

והמצב. בערוכהשדה הולך וטוב, ‏ ואם ‏ נאמון. לדברי שר:הפנום, = הוצב
הנהו מצוין, ‏ שקט ומנוהת באירזירום, .-בוטליז. ובאלופו. ‏ באדנה הוברז. .מצב:
המלחמה, ובתי המשפט של הצבא החלו ‏ את עכוותם. הממשלה עוזרת
ומצולה. את "אשר וש לחציל בארץ:דמים זו ומכמוחה שמב ונות ופרעות כגל
אלו שהין בחרש האחרון. לא תהיינה עוד . נשלח. מפלוניקי ומקושטא חילדרגלי
פרשים ורוכבום, ואלה ידכאו. את המהומות. עור בראשיתן.

/

המעשה הזה של הממשלה .בודאי טוב הוא ‏ ומתאים אל הרגען וזה
בבר שהממשלה התורקית לא הראתה, אמץ. ומרץ באלה, ‏ גם בזה. הואיט את
ורההברזל של שובקיט:פחה, שגמנה עתה לראש הצבא בכל תורקוה האירופית,

וגם' א ל ב נ יה שממנה פחדו ביותר, ‏ מפני שהאלבנים המה שעמרו
"בראש המהפבה של ה:18 לח' שעבר, אלבניה זו שקטה, ועוד וותר--האלבנים
שלחו שלשה עשר מראשוהם לועד המרכזי של ,האחדות והקדמה'ן ואחרי
מומ ארוך נבנסו שנים מהמשלחת הזאת בתור חברים תמידים ‏ לועד ,האחרות
והקדמה"). וותרם. שבו. לבתיהם בהבטחה לשמור על הסרר,

רק מתימן. באות: שמועות. עד מהומות
שרר בפנה רחוקה זו סדר ? --

והתקוממות דתות. | אכל. מתי

.
* +*

== השאלה חלאומית עלתה שוב על סררדהיום,
הפעם היו היונים בין השואלים, והפכה לשאלה זו הפעם היא העבודה
בצבא של האינםהמושלמים, היונים הארמנים והיחודים הראו במקרים האחרונים
את אומץהרוחם ויצאו למלחמה בשונא הכללי שלובי יד את אחיהם המושלמים;
והשאלה, שרחפה. זה כבר באויר, שאלת |העבורה. בצבא.: התורקי ‏ של האינס
מושלמים, קכלה צורה מוחשית . המפקר הראשי שיבקיט:פחה, רצה להוציאה
מוד לפעולהן ונוערים כיהודום---מלבר השנוררים כירושלים, בשוה ב,גזרהי---
שמחו לקריאת השמועה הזאת . אבל היונים דרשו שיקציעו : לנוצרים גדודים
מווחדום וובירו. ברשמיותה של לשונם , מובן , שהתורקום: הצעירים לא וכלו
לחסכום ‏ לררישה ‏ קצונית ‏ זון כי אם ימלאו ‏ את חרישת ‏ חיונים: הלא יהיה

זה התחלת. הסיף. של האחרות ‏ העותומנית, :

= ומסעוף זח של השאלה הלאומית עברו אל. השאלה הלאומית. בכסל,
= ה,תנין", שהחל בימים האלה. אחרי הפסקה של ששה שבועות להופיע
מחרש בקושטא, מביע באחר מגליונותיו האחרוגים את דעת ה,אחדות והקדמה"

על. אותה שאלה,
/
1

0

צריך להוסיף כי הפעם א'עם נלחמים באותה ריתחא שעד המהפכה של
3 לת' יולי,. אלא מתוכחים בנחת ומביעים רע ות,

וגם. זה. לטובה!

ואלה דברי. ,

תנין":

,..,אין בתכנית שלנו כל יעודים ל, תרק" את יתר. התישבים של ממלבתנו,
נלהפך ‏ הנגו מתחשבים עם הזבויות הדתיות שיש. לכל לאום ולאום,

בשבקרו. בועדה של בות:הנכחרים. את הקונסטיטוציה לא עה אף
בקר ת כל'שהיא בדבר הזכויות הדתיות: של הלאומים השונים,. זה מראה למריי
שאון התורקים ‏ הצעירים . מתיחפים באיבה לזכויות הללו,. אמנם, ‏ ש א לית =
הל ש וגרת חשובה היא ער מאד, אם רוצים לשלול טאיזה עם את לאומיותו
צריך לשלול. קורם:כל את לשונן, והתורקים. הצעירים \ קכלו עליהם, = בתיר

פרינציפ: להנחיג בבתייהפפר למתחילים את שפת:
המקום בתור שפת:הלמודֶן לאמר, התורקים. הצעירים
מתחיבים לכבבד את זכויות כל השפות שבהן מדברים

בממלכה העותומנית'.

מנס, מודה העתון ההוא, התורקים הצעירים רוצים להנהיג את השפה
התירקית. בתור' שפת:למור פר | הבינונום \ והג:והים. ‏ אבל את שוויג
הזכויות שהם נותנים לכל השפות רוצים הם להוציא. לפעולה.

וגומר אותו העתון?

...ומה. רוצים התורקים. הצעירום + רוצים "המה להביא. את הממלכה
העותומנית למדרגה כזו, = שבני:. כל הלאימים :יהחשבו לבני ארץ:מולדת. אחת
ושודעו להקריב ‏ את עצמם בשבילה בשעת. הצרך, + לאומים השונים של
הארץ אינם צריבים לעמוד וה נגד זה כמו שונאים ‏ אלא. צריכים להיות. אחים
בני: ארץדמולדת: אחת. ההכדל בין הרתות, השמות והלשונות יכול להשאר גם
לומום הבאים, = אבל צריך : ש רג ש ות בני הלאומים השונים יהיו -- אחד"

על: זה עונים היונים | בדרישה , כי אותו: שויון-השפות שככית:הספף
למתחילים יוכר | גם בנוגע לבתידהספר ‏ הבינונים = והגבהים. ‏ דורשים המה את
הזכות לופר "אוניבירסית ה יונית, שאת הדיפלומים שלה י5ירו. כמו
את דיפלומי האוניבירפיהית ‏ תתירקיות, | ושאת | השפה. היוניתיג"כ. יכורו בח
לרשמיה (מבטיחום חמה,. כמןבן, < ללמרי פה גם את השפח. התורקות), בקצור,
הם \ דורשים, שבמקומות שהם הנם שם הרוב יכירו את שפהם לרשמית:
א ותונרמיה לאומית. בתור ראיה. והוכחה לררישותיחם מביאים ‏ חמה
את אוסטריה ואומרים: ,

,אוסטריה:אונגריה. היא הארץ הדומה ביותר לפי רבוי לאימיה. לארצנו.
הקינציסיות. השונות שנתנה הממשלה המרכזית. בוונה לבני הלאימים .השונים
לא הפייע ממשלה זן מהיות נחשכת על הממשלות האדורות'.:.

וראש דרישות היונים הוא, שייסדו ‏ בשביל חילוהם גדודים מיוחדים
ושפת -הפקורות. בהם תהי. היונות:

ההורקים: הצעירים ‏ אונם ‏ נכונים: בלל. ברגע
דרישותיהם הטרובות של היונים הם עונים:

-- תפשת מרובה!,,

הוכוח התורי הוה, שלפי מצבה הנוכחי של הממשלה המרכזית עתה, לא
יצא עוד. משך ימים רבים מגכולות ה ת ור ירת הוא מהיות- אופוים ומענינים
ששמענו בשבועות האחרוניםי

בבתי:ה

זה לפשרות באלו ‏ ועל

% + *

אנטול לירוא בוליה. שכקר זה לא כבר את המזרה ואת :א"י מפרסם

בהירחון הצרפתי ,008 סגו וגוט 00 סצ1. הו[ מאמר ,עד השפה הצרפתות
והמהפכה במזרח": כמובן הוא גומר את ההלל על האלונס ואומר בסוף מאמרו :
בתי-הספר. האלה (של , האלינס") פרחו. כבר בימי מלכותו של עבדול

המיד, ‏ ועתה, | בימ! ‏ המשטר הקונסטיטוציוני, עוד. יפרחו' שבעתים. כמו
בתו"הספר של הישועיים שלנו, כך גם בתי"הספר של האלינם פתוחים לבני
כל הדתות, לפרקים ‏ קווכות ‏ פנשתי בהם מחמדים.. בתידהספר. האלה לא
יעוררו, לא מצדם הדתי .ולא מצרם הלאומי, כל חשש בעיני הממשלה
הנוכחית, ביחוף ‏ בעוני התורקים הצעירים (נשוה את הדברים האלה לחברי
ה),תנין", עתונם של התורקים הצעורים ‏ היותר שוביניים, * ונראה כמה: יש בה
מאידהאמת והגוומא), הלמור בבהס"פ הללו הוא מודרני. באמת (1). ובסבלגות
דתות ‏ מרובה ‏ (816) ,. ער שהרבנים - הוקנום והאורטוד וקסים. מחרימים אותם
לפעמים. יש: מאשוטים ‏ את בתידהספר 0 האלינס. שהמה. . סגורים. = לפני
הציונות"; וום. אומרים, שכתי"הספר אלה. מכונים את. הדור הצעיר. להתבוללות
עם יוושב האריץ המחמרי. או. הנוצרי , בשעה שהין יכולים לפתח בקרמו. את רוח-

-

להפוח בקרבו את החלום , 5 הרצל ותלמיריו בקונגרס הציוני האחוון
בבזיל (810) ע'ד בנין ממלכה יהורית (!). להממלבה התוגרית ולכל העותומנים
הוהורות הואת מפני הציונות היא רק מעלה ולא חסרון +
בנוגע לוה אין התורקים: הצעורים נבדלים מהתורקים הַוְקנים . . : אין
להם כל רצון לראות את היחודים העותומנים , או נם טחוץן לתורקיה, מתיצבים
בערכות ‏ החרבות של סוריה ‏ (ודברי אחמד-ריזה, ‏ ריזהיטבפיק - והאחרים ?),
להפך, הם יביטו בדאגה. (!) אל כל הנודדים האלה, הבאים מדי אביב באביב
בקנאות, דתית להתנדר ברגשות ע"ד עבר מזהיר וכו" וכו'.
בל כך מעור אי-הרצון ואינו נותן. לראות את הדברים כמו שהם.
מר ו'ק ביגר , המושל בכפת האלינם, בטח ישטח לקרא את דברי
,הסופר המפורסם, החכם המדיני , וכו' וכו'", ואין שום ספק, שהדברים האלה
ורפסו ברבכות. אפסמפ לרום. לחלקם. בתפוצות. ישראל +
אבל, השפעת ה כל וה -- לא תארוך ימים. במזרח :
אנו שומעים ככר את קול המחאה העוה של היהודו המורחי המתעורר והמביר
= בלאומיותו , ורואה וות דור-התהפוכות , = ,שאינו לא לאלהים ולא לבני ארם",

\ שטפחה האלואנס \ וס ל ונ יקי, העדה היותר גדולה במורח , החלה ל
| מצוה זו בהאליאנס .

0%
מירושלום כותבים ב:9 לחדש זה לאחד העתונים היותר חשובים בקושטא ;
= בימים היותר אחוונים גלו פקידי הממשלה בירוש לים קשו של
ש מר ים, שמטרתו היה לערוך בירושלים וביפו פרעות | באינם-מחמדים ,
ין אלו שהיו באדנה , התורקים המשמרים (הערבים ?) התקשרו עם חבריהס
דעה היושבים בחברון וכסביבותיה ויאמרו להוציא לפעולה את מחשבות
הבליעל שלהם ב.7 לחדש . הפרעות צרוכות היו להתפשט בכל הארץ, כיגם
ירוט התכוננו ‏ המשמרים להתחיל ביום ההוא. בפרעות , "ורק ביאת אניות=
| מלחמה של הממלכות. הורות הפריעתם מהוציא את תבניתם לפעולה.
*- ובאמת שלחה הממשלה הסקומית היום (ב 9 לחדש) לפנות בקר
פלוגות + אחר ות של חילים לחברון., ‏ להוכיח למשמרי-חברון , שאם רק ואמרו
ללבת לורושלום- -דמם. בראשם. יחה ,
זה משערים , שמרכו התנועה היה בחברון , | בי עוד. בימי ממשלתו של
עברול-חמיר החלו להבוא לעיר. ההיא כלידוין מרובום ,. עבורתם של המשמרים
| פה קלה ביחור בגלל וָה, | שבפלגת האכרים (הפלחים) אינם | מרגישים ער
היום כל שנוי לטוכה במצבם. ‏ להסך ע"ו הכרות ה,חורית* הורע מצבם יותר
ומלבר שנאת-הדתות ,‏ אין שום ספק בדבר, בי נם במורחה של פוריה היה
בֶם הרע של האכרים גורם חשוב-הערך לפרעות ולמבובות .
והלא. ידועה ‏ חברון ‏ מאז לקן-הקנאות ‏ ולמרכום של כל המעוורים
מהומות. ומבוכות .2 +
= ומיפו כותבים, ב 11 לחרש ‏ להעתון הגרמני ,אותומנישר ‏ לליור"
* המופע בזה:, בדבהים האלה!
: וה שבועות אחדים שבסביבות יפו נראתה חבורה מאורגנה ומסודרה
של שודרים. בעצם היום היתה החבורה הואת ,עובדת". לעין-כל., ‏ ובלולה
באים לתוך גני-תפוחי-הוהב. והיו עוקרים ‏ עצים וביחוד נטיעום רכים,
היו מאימים על בעלי-הגנים האלה כי יחריבו את כל הגנים, אם לא יתנו
> להם , בקשיש', פדיון"העצים . החבורה. הואת הצלוחה ,בעכודתה", ועסקיה היו
| מוהירים עד מאד. הודות להתעובותם של התורקים הצעורים חושם קץ
לעבודת ראשי החברה הואת. שנים מהראשים האלה נעצרו בירושלים , ששם
מרו להסתתר .. אבל למרות דרישות המשטרה להודיע לה את שמות השודדים
ומקומם -- אין בעלי הגנים מודיעים , כי יואים הם מפני נקמת השודדים +
והבותב מודיע ע"ד מכתב-אוהרה שקבל אחד מאכרי ,שרונה" הגרמנית +
אם לא ישלם עד יום ידוע עשרים נפוליון לפלוניחאל פוני,. יגנכו. את פרותיו +
| בהמושב ,וילהלמה" החריבו השודרים שדות הפוחי=הארמה . 8
ועוד מודיע אותו. הכותב :
,לפני שבועום רצו פה הערבים ו לעורר פרעות בנוצרים. רק
ודות להתערבותו של וער ,האחדות: והקדמה" (המונה פה רק ,80 חברים)
פרעה מחשבתם זו, כי ראשי המעוררים נאסרו +
לרגלי דרישת המושבה האיטלקית שביפו. באה הנה אנית-מלחמה
איטלקית להיות לטגן בעה הצורך . מחכים. גם לביאת אנית-מלחמה , גרטנית" +
%+ א%

לפי
היח הפטריארך היוני

המנהג. השורר פה משכבר הימים היה הוא הרביעי בסדר,
, והאחון באדבח 7 ו

= ודנו: על אורות \ הענין ‏ הנ"ל וסוף סוף החליטו ,

תפקידים חשובים מאד : חזוק המסחר בין יהודי עירנו והרמת

ביום השבת נתקבל החכם"בשי מאת השולטן וחד עם באי"כת. כל-

באותו. יום נתקבלו לרעיון גם באודכח העתונות, וביניהם הוה "טר
פר יסקו, עורך ה,טימפו" ההיספניולי +

- - השולטן שלח מכתב תודה אל החבם-בשי בשביל התפלות 7 :
בקושטא וביתר עריההממלכה ליום עלותו על כפא המלובה.

-- אפשר לקוות, שהסבסוכים ו אחרי הכרות החפש ע"ד
(מם"הבשר , ההכנסה הראשית לצרכי הקהלה היהודית) יגמרו באלת הימי
ואשי הקהלה החליטו ליסד מפעם הקהלה חברה קואופירטיבי
ל . הקצבים יעבדו בחברה. זו ויקבלו שכר ידוע לחדש , וה
הראשית תשאר בידי הקהלה לצרכיה המרובים.

-- הקהלה היהודית נגשת ע זה לבנין בית-ספר גדול של הע
ספר זה תהיינה 16 מחלקות , ובו ילמדו יותר מחמש מאות תלמידים . התכגית
'שלו, ‏ כפי ‏ שאמרו לי ראשי הקהלה, תהיה לאומית, ‏ שפת הלמור תהוה.
עברית , וגם לתורקית וקדישו שעות רבות מאשר ביתר בתו-הספר , זה יהיו
בית הספר היהודי -ה ל א ו ם י הראשון בקושטא . להוצאות. הבנין לותת
0 פ"ר מהאלינס ותשלם לאחרונה 81/2 למאה +

מנהל. בית-הספר ‏ יהיה האדון ‏ בנכנישתי , מי שהיה מנהל ביף

של האלינס בירושלים, : 7
א חרמוני +

= >94006 >
1 /
פלוניקי, +

רעיון ‏ יסוד הבנק. היהודי ה הולך וקרום | אל הנשם
שבקר הד"ר ועקבזון את עירנו: כימי חג: הפסח , ונשא ונתן עם חכ
,דעס אינטים" ועם עור מנכבדי העדה, באו לידי החלטה ליסד את'
הוה באופן , שפלוניקי תמציא עשרים וחמשה אלף לירה תורקית
יתן הבנק הציוני, לאמר, החכרה ,00 ₪ מוו1ההל 810-1088180
אבל חלוקי דעות היו ביניהם בנונע לשמו. של הבנק ואופן עמידתו
בנק מיוחר או כתור סניף . חכרי 6 הביעו את חפצם ,. שוהוה
דעתו, שהבנק יהיה סניף למוסד הנזכר, שמרכזו נמצא ב והנה. בש
זה. נכנסו -חכרי. ועד הקלוב = הנ"ל ועוד ‏ מסוחרי. קהלתנו לושובה .מו

בי הבנק הוה יהי
לאותו המוסד הציוני שבקושטא, ושהם,' יהודי סלוניסי, ימצו
של עשרים וחמשה אלף לירה תורקות + לתכלית זו נבחר
שתתעסק בקבוץ הכסף הנ"ל. את טוה הוו הודיעו להד"ר !!
הבנק הציוני בקושטא. אפָשר לקוות, כי פתיחת המוסד הוה לא
"מפני שאליה מחכים כבר ‏ יהידי סלוניקי ‏ בכליון עינים .‏ לבנ

אם נתבונן אל שמחת אחינו פה לבשורת יסוד הבנק הוה גוכל.
כי מלבד ‏ וה שימלא שני התפקידים הנזכרים, ‏ יעשה פה גם"
מאד, בי בלי שום ספק יעמדו. כל הסוחרים היהורים בקשר אתו.
הטסחר -הסלוניקי הלא הוא בידי אחינו !

ועוד בנק יהודי לאוטי עומד להוסד פה . הקלוב של.
נגש עתה במרץ אל העבודה. להגשים. את רעיונם על דבר
לאומי , שרכושו יעלה לחמשת. מיליונים -פרנקים .‏ שלש טאו
כבר נאספו ע"י חתיטות, והעבודה הולכת ונמ שכת ,‏ אול
היה לו התאחר הקלוב הוה יחד עם הראשונים בנוגע לעכודה הח:
האם לא חשוב יותר היה לו עברו יחד עם הקלוב ,דעס אינטים
אחד גדול ? אמרו לי, כי אפשר, שבאמת 6 יפד הקל
היהודים ‏ מעל הקלוב. חראשון בנוגע לענין הזה ועבדו שניהם יחו

-- בשבוע העבר הֶיתה האספה הכללית של האנודו
ציון". האדון דוד פלורנטין עורר את הנאספים להתחיל בעבוד
אחרי שהסדרים הושבו ו - השיג את 5 שאחרג

פרנסיו + יצחק יהושע .
האגודה החליטה לרשום את הד"ר מקס נוהדוי- בספר
ל השבת . בימים האחרונים התעוררה

0

החלו הוהודים לפתח. בתי קהוה, וכמובן, שהיהודים נמשכו אל אחיהם: בימי
השבתות ‏ והמועדים ‏ היהודים, כטעט . רובם, מבקרים את בתי הקהוה ‏ ואינם
מקפידים על איסור משא ומתן בשבת ובמועד. בתי הקהוה של היהודים נשארו
גם בשבת ובמועד פתוחים למען התחרות עם היונים, ולאט לאט נעשה הדבר
היתר. פתוחת הבתים האלה בימי המנוחה אינה עושה רושם קשה כל. כך בטובן
הלאומי מפני שהיה כל הקהל היהודי יושב בשבת בבתי הקהוה. של אחיהם ,
הרב לא התנגך לזה, מפני שנוכח, שאי אפשר להפריע בעד פתיחת בתי
הקהוה, אולם ל אט לאט החלו גם חנונים שונים לפתוח את חנויותיהם ביום השבת
באמתלא, שהפ מתחוים במתחויהם, וצעירים רבים מהמשכילים שבעם תמכו
בהם, הרב ראה בוה, ובצדק, סכנה לשמירת השבת, זה חותם הלאומיות של
אתינו הסלוניקיים, ולא נשא פני שום איש ויעמד, על דעתו ויצו את החנונים
ההם לסגר את חנזיותיהם. או פרצה: מריבה בין הצעירים שראו בוה מעי!
מלחמת מצוה נגד האדוקים , אבל החכםדבשי ר' יעקב מאיר. עמד בפרץ וינצח.
במקרה של ניברוקוס , שמושלמים גולו נערה יהודית והעבירן אותה
אל הדח המושלמית , קרה בימים האלה גם באישטיב, פלך אוסקוב . מושלמים
אחדים הוציאו עלמה יהודית ארושה מבית הוריה, בעת שאלה האחרונים לא
היו בבותם,, ‏ וישמרוה אצלם ויאמרו להמיר את דתה. ההורים פנו תיכף אל
החכם-בשי רבי יעקב מאיר בבקשה , שישתדל לפני הממשלה להשיב להם את
בתם, וסוף סוף. עלה בידו לפעול , שהעלמה תשולח לאוסקוב . ראש הקהל
של אוסקוב דבר. הרבה על .לב הנערה וסוף סוף שבה אל דת אבותיה.
המקרים ‏ האלה מוביחים למדי,. עד כמה מקולקל החנוך ‏ הלאומי של בנינו
וביחוד של בגותינו בתורקיה . = אשמים הרבה בוה | ההורים .בכלל ובתייהספר
בפרט, אשר אינם משתדלים לתת חנוך ‏ יהודי לאומי לבניהם, ולכן הולכום
רבום ואובדים לנו, כמו העלמה היהודית שבניברוקוס, שלטרות כל ההשתדלויות
עמדה במריה ועברה אל הדת המושלמית +
בימי חג הפסח בקר חבר המרכו הציוני של כולגריה האדון ד"ר לורוף,
> את הקהלה של מוסטפה-פשה, לא רחוק מקושטא , כהי לעשות תעמולה לטובת
- הציונות בין בני עמנו יושבי המקום הנ"ל . הועד של הקלוב ,סירקל איזרא:
לוט" אסף לתכלית וו את בני הקהלה, ‏ וגם את הנשים בתוכם, אל בית=
הכנסת . האדון ד"ר לורוף דבר אודות צרות. היהודים ברוסיה ורומיניה, באר
את מטרות העיונות. והוכיח ,‏ עד כמה נדולה החובה' על היהודים בתורקיה
לקחת חלק בתגועה הציוגית, ‏ למען הביא תועלת לממלכתם ולאחיהם +
הנאום הוה הלהיב מאד את הקהל ואחרי אשר שרו התלמידים שיר לאומי,
ננשו לאסוף בסף לטובת הקרן הלאומית, 4 וכל אחד נתן כפי יכלתו. נאסף
מכום של מאתים וארבעים ושבעה פרנק , ותיכף, עפ"י הצעת האדון יום טוב
בן: בושת, נוסדה אגודה ציונית בת ששים חבר.
בעור החוף קולה , בין קושטא וסלוניקי ," שמספר תושביה היהורים
עולה לער ששת אלפים נפש , נוסדה בימים האלה אגודה ציונית בשם ,אור
ציון" ,= אגודה זו פנתה אל אנודת ,כני .ציון" ‏ בסלוניקי בבקשה. שישלתו
להם שקלום +
. גם מהעור אושטיב בקשו מאגודת ,בני ציון" כחמשים שקלים בעד
חברי האנודה הציונית החדשה שנוסדה שם וה עתה+
בסלוניקי נמכרו עד הוום באלף שקלים, ויש תקוה למכור. עוד
מספר הגון.

יהושע קנטורוביץ,

1 -

זז

8
גם השנה הואת בבכל שגה ושנה נעוך טיול מצד חבות מי שהיו
תלמירי בית הספר אשר לחברת ,כל ישראל חכרים". למקום הטיול נבחרה
עור ,מורִיה" ‏ הסמוכה לאיומיר ,4 ביום הראשון, כ"ה איור, בבקר, מלאה
התחנה המון יהודום מצעירי העם , אשר השתתפו בטיול הזה . המחוה היה
ופה מאך, כחמש מאות איש, כולם יהודים, ‏ עטדו לבושי פאר כמו ביום
מג' נכונים לנסע. בשעה הששית בבקר עמדה הרכבת מקושטה פלה בדגלים
> תוּרְקיָם , כאשר ווה הרכבת ממקומה ,- נשמעו אלפי קריאות, ‏ יחי החפש !

| יחי הדרור ! יחי הטלך שלטן מחמר החמישי !
= | רבים מנכבדי העדה היהודית אשר בטיריה יצאו לקראת הרכבת הבאה
ויקבלו את פניהם בשמחה. הנוסעים הלכו כלם בסך לבקר את בבוד סעדת
הפחה. האחרון קבלם, בסבר פנים יפות , ויחלק להם לימונאדה . או קם מתוך
הנוסעום האדון רכנו קוריל , עורף העתן ,איל פריגונורו" אשר גם משרה
נתונה על שבמו--מ"מ התובע. הכללי בעיר איזמיר, וידבר לפני הפחה ע"ד
| ערך היום, ויאמר : כי מאשרים הננו * יהודי ‏ תורקיה הברובה., אשר ‏ איננה
שמחה הכל בין: כל יושכיה, כיהורי, כִיוני, כתורקי, כארמיני, גס. הפחה ענה

העולם -3 | :

2 4

לעמתו: בדברים נלהכים ויאמר כדכרים האלה: הנני שמח מאד בראותי
אספה. גדולה - בואת ‏ מצעירי העדה היהודית. קוה אקוה, כי יהודי תורקית,
יתפתחו ויצטינו ככל העמים חחוסים בצל ממשלתנו, כי.נודעים המה היהודים
בחריצותם בכל קצוי התבל ,

אחרי. כן הלכו לבית הספר אשר לחברת כי"ח הנבנה כעת, והמנהל,
האדון אברהם פוליטי, דבר , בשבחה , של האליאנס הנותנוג תמיבת 3000
פר' לבנין הספר וההואגת תמיד לחנוך בני ארצות המזרח.

משם יצאו וילכו. לחדר חברי הועד ,אחדות וקדמה", וגם שם נשמעו
נאומים נלהבים משני הצדדים, ככלות הבקור הלכו כלם אל המקום הנוער,
זיבלו שם את היום ברב שמחה וענג ולעת הערב שבו איומירה.

יעקב - קאבולי,
7-10

רְשימות בִּבְּליוגְרפַיוות.

0 6יו[ה7 008 8016 התו|פה[ה ם1 ת1006 607 0(16ומ6080 שו
0 את
(קורות. היהודום = בפלשתונה משנת 70 עד היום הזה). מאת הד"ר הילשור,
ליופציג ,, 1909 +
המחבר מעביר לפנינו את שלשלת הצרות והאפונות | שבאו על אחונו
יושבי פלשתינה מחורבך הבית השני עד כה , ואנו מוצאים בזה במדה ירועה-
פתרון להשאלה הבלתי:נעימה המחרידה אותנו לפעמים : מדוע נעזבה -פלשתינה
מבניה במשך כמה מאות שנה יותר ‏ מכל הארצות הנככשות ע"י עמים זרום 1
יותר משהחלישו: שפלת הגלות. הארוכה והקוסמופוליטיות המטחרות את החגש
הטבעי של אהבת ארץ:האבות בלב היהודי --- הקהו :את הרגש חזה החרבנות
והמהפכות הנוראים והמרובים שכסו את פלשתיגה .בחול. ישימון שכבה על
גכי שככֶה, שרידי עם היהודים | שנותרו בפלשתינה. חיו = ופרפרו עור. זמן. רב
אחרי החורבן העם והארץ במלחמת טיטום = והפליאו את העולם. במרורותיהם "2.
העזותן ועוד בתחלת המאה השביעית , בחמש מאות וחמשים שנה אחרי החורבן /
ואחרי כל הגזרות והרדיפות --- נותר: בתוך השרירים המעטים האלה די מרץ
לאומי ‏ כדי להתקומם נגד מושלי ביצאנץ הלוחצים אותם ולהתחבר לעבאות
בוזרו השני מלך פרס. העולים על הארץ. | אבל סוף סוף גברה יר הכלוון ,
השנאה והנקמה , וקרושתה של פלשתינה בעיני הנוצרים השמה אותה ודלדלה
בה לגמרי את היפור היהודי ,‏ אחרי הרדיפה הנוראה של הוראקליופ המתנקם
תש כחם של יהודי פלשתינה --- ותהי מעט מעט לארץ הקכרים, הקבצנות
וה,כוללים" +
אולם גם אז לא נתק מעולם הקשר חחי בון ישראל וארצו ההיסטו:

רות , וגעגועי היהודים לפלשתינה קבלו צורה מפתרית ; בהיות הדת והלאומיות
כרוכות ‏ תמיד יחד אצל היהודים , קכלו שאיפותיהם הלאומיות אוזה צבע דתיצ
מסתוי, בכל פעם שלא יכלו השאופות האלה להתגלות בהוך טבעי, העם \
העכרי הוליד ופתח את תקותו. המשיהית מתוך = יפורים ודלרול:הכחות, קורות
היהודים בפלשתונה בכל משך הגלות הארוכה. מגלים. לעינינו מחזה מענין
ומעורר. לב של עם. מתאבק עם מותתו ‏ הלאומית ומתרפק על ארץ:אבותיו
באהכה היסטורית ומיסטית , איזו נצוצות של הדמיונות האפוקאליפטיים ,
שהציתו. את רוח חלאומיים:הקנאים בתקופת טיטוס , נתזו ונפלו לתוך הקבלה
של ימי:הבונים, | המהשבת' חשבוגות וצרופום של הגאולה , ושואפת. תמיךד
לקבוע את מרכזה בהארץ:הקדושה . המחכר מראה לנו איך נמשכו. תמוד בעלו
חכמת הנפתר. לפלשתינה , | מאגודת | הקראים שנופדה בסוף המאה השמונית
(יחס הקראים להקבלה והאפוקאלופטיקה לא הוברר עוד כל צרכו) עד הרמב'ץ !
ר' יצחק לוריה וחיום וימאל ; והוא מבאר את הפריחה ‏ של המיסטיקה בא"י
בזה ,,שהזכרונות ע"ד הימים הטובים של היהרות מתעוררום שמה בנקל ומנלודום
דמיונות פרועים ומסתריים" . ובאמת שאפו תמיד כל היהודים החולמום על דבר :
שיבת ‏ ציון ,. באיזו חמונה שתהיה , לפלשתינה, מפני שהיא היתה נושא חלומם
ומשא:נפשם , החלק החי והטרגיש בעם היהודים נהה בכל משך הגלות לארץ
האכות , ושם נתגלו כמעט = כל משיחיההשקר מפירונה עד שבתו:צבי , שמצאו
להם בנקל אזנים קשובות אצל בני פלשתינה המצפום תמיד לגאולה ותחית:הארץ .

| = הרופק הלאומי החל | לרפוק בחזקה אצל חיהודים אחרי כל אסון וגזרה
קשה = ובכל. עת צרח. בקשן נחומים אעל האם העזובה .‏ אחרי. גרוש ספרד '

0

פלשתינה. להתישב. במהירות. לאה על ודי היהודום: המגורשים

מן השממון שהביאו נופעי הצלב לפני שנת 1493 נמצאו בירושלום רק

= שבעום משפחות עבריות , בשנת 1495 הגיע מספרן למאתום , ובשנת 1851 -
= לט" מאות .4 ובמדה זו גדלו או גם יתר העדות היהודיות. בפלשתינה , כמו
כן. נתרחב בוותר חישוב ‏ היהודי בא'י אחרי | גזרת ת'ח .‏ דבר זה מעור על

| הקשר הטבעי שלא נתרופף ‏ מעולם בין ישראל ‏ וארצו. ההוסטורות, = אולם

= = אפילו שורה אחת להישוב. החדש בא"י, תולדות ‏ הציונות יבתבו, לפי רעתו
= ,בני הדורות הבאים" , ההיפטוריה של פלשתינה איגנה עוד,. כנראה, בעיני
= המחבר נושא חי, אלא ענין של ארחיאולוגיה --- והוצאות:המופר של דילוטש
= בליופצוג לא טעחה בהרפיפה את ספרו בין ספרי החקירה. ער עתיקותונו.

+

מועְצָה ציונית,

בימי א' וב', ?1 ו-18 לחרש מאי. היתה מועצת חברי הועד
/ הגדול מרוסיה ביחר עם הועד המרכזי, 2 עסקה

וקבלה שורה

שיקל של החלטות בל בלשל
בהם, ,

> במועצה של חברי הועד הפועל הגדול ברוסיה. ביחד עם
המרכזי. נתקבלה היזולוציה. זו:

בשים אל לב, כי. יצירת: מוסר לקרריט. קרקעי בארץ
ושראל, | שהיא עהה אחת מן התעודות היותר חשובות והיותר
קרובות. של התנועה. הציונית,. הנה ענין כל ההפתדרות. הציונית
: לם, וכי. אפשר להעמירה על הגובה הראוי, ‏ הן מצרה
/ מצרה הממוני, < רק בהשתתפותם | של ציוני | בל
| הארצות, מוצאה המועצה לנחוץ להוריע לחברינו: ,
א) כי הקומיסיה ‏ הקרקעית, שנכחרה ע'י הועד הפועל
, הגדול, עוסקת עתה בחקר יפודות מוסד כזה הן מצר המשפטי
| מצר הממוני, בהכנת החומר הררוש לקונגרס הבא ובעבור
קצעת ספר תקנות שיהא מתאים אל דרישות ההתישבות. בא"י"

המחורשה,
ב) כי רק אחרי שיגמרו כל עבורות-ההכנה ‏ ואחרי
שתתקבל החלטה המתאימה' לתכלית זו מאת
הקונגרס הבא, יזמנו כל הכחות האקטוביים של תנועתנו
הציונית לעבודת סרור החתימה וקבוץ כסף לטובת המופד
לקרדיט קרקעי על פי תכנית רחבה ומפוררה ובמדה. המתאימה
שיבותו של המוסר,

%

=
השָבוּעַ.

הציונוּת +

- יצאה מן הרפום המההורה הח מ שית של החוברת
וועגען ב בשפה. היהורית ,

המחבר אינו מוצוא את המפקנה מהמאורעות שהוא מעביר לפנינו, ואיגו מקדיש.

> מרובה

האחרון. במכתב סופרנו מקושטא) שאל הנשיא אוהו,ן

וכמו. כן אל התנאים המשפטיים והכלכליים של ארץ תורקיה >

> התכם"בשי

= בשני השבועות האחרונים בקר. מר 1 טור את הערים:
קלינצי, . נובוזיבקוב,. סטרורוב, ‏ ניבגורור-סברסק וקונוטופ + =
-- נוסרה. אנודה. ציונית בפולטוסק, פלך "ורשה..

של הקה"ק ברוסיה הסכומים האלה ע'פ הסרר הזה

נדבות כלליות 1 רוב
קופטאות |
פנקסי-שוברות יק .
עצי:זית 4
תשלומים שלמים --,995 |
ספה" )= תשלומים לשעורים 1%
| תוי הקרן-הקימת ע"ם 1
נמכרו
= גליונות ה ע"ס 00

9,93 ה"ס‎

בּמַוְרָח,
נוסדה קימיסיה מטעם הממשלה העתומנית, ‏ אש
הצעת חוקים חרשים ע"ר אפני רכישת נכסי דלא
הישן, שהיו נוהגים על פיו בימי המשטר הקודם, ה
להאוצר " הממלכי ‏ והפריע | בער 0
של המרינה.
אין כל ספק ברבר, כי החוקים החדשים. ישפיו
לטובה: גם על התישבות היהודים, כי ‏ יקלו "0
קנות האדמה, שהיו קשים ער כה מאר,

האחרונה את החכם:בשו ר' חיים נחום עיין ה

מלא מה שבקש ממנו בשעת הראיון הקורם, 'כי"
בין הממשלה התורקית ובין ההסתדרויות. האמיגרציוו
ואיזו צעדים עשה להוצאת הצעתו אל הפועל, =
' על זה ענה אותו החכם:בשי, כי כבר כתנ
האורגניזציות, אבל עור טרם קבל מעגה מהן. הוא יופ
את פעולתו בדבר. הזה בכל: כחו, והריהו ‏ מקו
עמלו בירו,
-- בומים האלה בקר את החתכםדבשי
אחר מגדולי. מנהיגי התורקים ‏ הצעירים, נאזים:ביי, ה
בעניני ‏ האמיגרציה. הוא נכנס בשיחה עם ר' חיים חוג
יסודי: תכנית כניסה המונית של היהודים לתורקיה, בקרוב -
ונאזים:ביי * שנות | בדבר ויעבדו הצעת?
לבירור הפרובלימה של האמיגרציה, שתוכנם אל הפרלי
ה לא כבר: בקר החכם:באשי,: | פיי תל
הרבים, את המיניסטר ‏ לענינייהפנים פיריד;פחה,-
ברבר הפתקאות האדומות, | הנמסרות בידי. היהודים,. |
לחוף יפו. המיניסטר הבטיח אותו להוציא פקורה. בדו
הפתקאות, אם מלא המיניפטר: את הבטחתו, --
ידוע, | תעורה רשמית. בזה לא קבל עדיין הרב ךר"
ממנו, אבל כנראה | אפשר לחכות לת התעורה.

5%

| טוביה = קצונלנבויגין

3 העולם 03

נליון יט

וי ==

המפע של יהורי:הנכר. זהוּ כעין סימן טוב גם לבטול הפתקאות
האדומות .

--- למרות המאורעות האחרונים והמהומות בקונסטנטינופול הולכת. עבורת
בנין מסלת:הברזל הבגדדית ונמשכת בחריצות יתרה, הכנין בשטח שבין התחנה
האחרונה בורגולי אצל המורד המערכי של הר תבור ובין המשור. הזוליסי ככר
נגמר, ‏ שלש מחלקות של. אינז'ינירים ממשוכים. את המלאכה מפאת. מזרת
לגיורדראג ומעבר לנהר פרת, המהומות השוררות בגליל אדנה תגרומנה בוודאי
לאיחור השלמת עבורת הבנין, אבל עם זה לא יפריע הדבר בער גמר הבנין

"עד- לקרבת מופול אל המועד שהותנה באמנת החוזה של קונציסיה זו,

0 --- בחוגי, היהודים בקונסטנטונופול מורגשת התמרמרות עצומה מאד כנגר
עורך ,הצבי" בגלל המאמר הראשי, שנדפס באחד. מגליונותיו = האחרונים,
המאשים את היהורים בכלל ואת יהורי א"י בפרט, על שהתוחסו בקרירות:רות
אל האסון, שהשיג את הארמיגים באדאנה, בעוד אשר בימי הפוגרומים שנעשו
ביהודים השתתפו הארמינים כמעשה-"העזרה במדה מרובה, הארמינים נחשבים
| בעוני היהודים | לעמלקים. זלפיכך: הם שנואים עליהם.

יהודי ה העותומנית מוצאים את ההערה הזאת לטפשות גדולה
מאד, העלולה לעורר שנאה בין שני העמים הללו, ולעלבון ‏ גדול, שצריך
למחות בנגדו. המופר היהודי, לא רק התיאורי, ‏ כי אם גם המעשי, וביחוד זה,
עמד חמיר למעלה, מהאשמות כאלו, בארץ-ישראל כבר הובעו מחאות רבות

- כנגד בעל ,הצב *. הציונים במט-פולין מתכיננים גם המה להביע. מחאה כנגדו.

-- האמפה הכללית של היהודים. האשכנזום בקוגסטנטינופול העמירה: על

הכחירה. שגי קנדירטים לחברידהנהגת שלטון הקהלה הישראלית, קרוב הרבר

לווראי, כי מן השנים הללו עתיד להבחר הציוגי מר .46 רייפניר.

בְּהְפוצות. יַשְרְאֶל,

-- באספה שהיתה. בימים האחרונים לחברי הנהגת שלטון הקהלה
הישראלית בפטרבורג נתקכלה החלטה להציע שאלה לפני הרב שם, ר' דוד
ביפוי ‏ כחן של מי נסע לווילנה . להשתתף . בועירת
הרבנים שם.

-- המיגיסטר לעניני-הפנים אישר שוב את. האגודה הטירוטוריאליפטית
העברית : בשם החרש ‏ אשר ניתן לה, ‏ ה,חכרה] האמיגרציוגית היהודיה" תחת
נשיאותו של הר"ר ווחילמאן בקיוב,
, מת מיתה חטופה הדיפוטאט של דומת:הממלכה השניה והשלישות
סופ ועקוב'ליוויין "פירגאמינט, הדיפוטאט מעיר אודיסה.
, חוא מת מהתמרמרות ומכאב:לב, כשני ימים אחדים קודם לכך הזרע
מונוסט* המשפמים לנשיא דומת:הממלכה, ‏ כי הריפוטאט האוריפאי פירגאמינט
עתבע לדין. ע'פ סעוף, העלול לגרור אחריו שלילת:זכיות, ולפיכך דרוש להוציא
אותו לפי שעה מתוך. הדומה,

והמשפט הזה הוא בגלל האשה הנובלת אַולגה שטיון שנתפשה במעשי,

| זווף ומעולה ‏ ונמלטה לחו"לן ‏ ופירגאמינט ‏ למד סניגוריה עליה בבי*ד, | עתה

מאשימים אותו כי הוא גתן לה יר למנוסתה מאימת המשפט,

פירגאמינט יצא הרבה פעמים ברומת:הממלכה בנאומים מצוינים לטובת
היהודום,

-- בידוע נאסרה בשנה זו על הרבה מיהורי:קיוב הישיבה במשכנות:

- > הקיון, אשר בסביבות העיר, בשבוע. שעבר נאספו. היהודים האינטיליגינטים שם

> לאספה. וקבלו. החלטה, - כי איש מהם, אפילו אלה שיש ל הם זכות הישיבה,

"לא וצאו בקיץ זה לשבת - בנאות:שרו,

-- ביום כ"ג לירח מאי נפתח בעיר ק א ג ש מ א ר ט יבאשבנז | פסלה

= הוכרון , שהוקם שם להפיטן בירתולד אויאירבאך, חגיגת הפתיחה נערכה ברוב

שאר והרר במעמר המון של אלפי אגשים, וכהם גדולי הפופרים והחכמים
+ באשכנ +
וכמעט באותה העת גמכר ע"י ממשלת אשכנז במחיר עשרת אלפים

= מרק. פסל הזכרון., שהקימה. לפנים הקופרית האוסטריית ייליפאוווטה בגן?הביתן
= שבארטון אחיליון על האי קורפו לפיוטן החביב לה, הייגריך = היינה, ושהורחק

משם לָאחר שבא הארמון הוה ברשותו של הקיסר ווילהלם. פפלו של היונה
קם למקנה להמו"ל ההאמכורגי קאטפה, בנו של המוציא לאור את ספרי ‏ הייגה,

במטרפולין ‏ של אונגריה , | בכודאפישט, | נתפשו זה לא כבר ‏ ע"י
הפוליציה ‏ תיכף ברדתם ממסלת:הברזל | מ"ה משפחות של יהורים | שבאו
מאוריפה, ‏ בני הקפוצה הואת, במספר מאק. וחמשים איש, | אמרו, כי מפני

טעמים פוליטיים עזבו את רוסיה ללכת לאמיריקה, אבל לא נמצא אצלם הכסף
הדרוש להם להוצאות דרכם לארצות:הברית, ועל כן אפרה אותם הפוליציה
הבוראפשטית בכדי להשיבם מעבר לגכול , הפוליציה ‏ הרשתה לנודרים היהורים
לשלוה מקרכם ריפוטציה אל הקהלה הישראלית לבקש ממנה עזרה . אבל מפני
שלא נמצא בקופת הקהלה הישראלית פונד מיוחד לצורך שכזה, ורחתה את
בקשתם . אולם איזו מחברי הבירזה ‏ המקומית ‏ התעוררו לערוך הגרלה לטוב
הנודדים, ובין כך בקשו מאת הפוליציה , בי תוזן: ארכא. לנודרים היהודים עור
לימים אחדים עד אשר יעלה בירם להשיג ‏ בשבילם את "סכום הכסף ‏ הנחוץ
להם, שהוא מסוים מאד,

-- בשבוע שעבר היתה בברלין אספה בללית לחברי הסניף של חכי"ח
שם. נשיא האספה, יועץ-הסתרים המפחרי. גולדבירגיר, הרצה דו"ח ע"ד פעולותיה
של האליאנס בכלל ובמשך השנה שעברה בפרט. ביחוד ‏ התעכב על פעולות
האליאנס במקצוע יסוד בה"ס בארצות.הקדם +

גם סבום של אלף מרק--אמר המרצה--לא. נמצא בידי האליאנס,
באשר יסרה בשנת 1818 את בית-הפפר הראשון שלה בטרוקו. בשנת 1875
בבר היו לה כ"ד = בתי-ספר, בשנה חהיא נתן לה הברון הירש ‏ בסתנה מיליון
פרנק ליסור ב"ם חדשים בתורקיה. הודות. לנדבתה של הברונית הירש

בסכום קרוב לששה עשר מיליונים פרנק וכלה האליאנם להעלות ער לשנת
8 את מספר בתיההספר . שלה ל--143 עם 41,000 תלמידים. בשנת
89 עלתה ההוצאה הבללית לצרכי בה"ם לסכום יותר מ--9,800,0)0
פרנק. מוה השתתפו הקהלות כ 0 פרנק, ואת המותר נתנה

האליאנם מקופתה היא.

מלבד בה"ם יסדה ה 3 מוסרות. ללמודי מקצועות שונים ‏ של
אומנות ל --1400 נערים ונערות , וגם שני. בתיהספר ל; עבורת-האדמה , האחר
אצל יפו בפלשתינה והשני בדיירידה בקרבת טונים, בשני בה"ם הללו
נתחנכו עד כה 386 אכרים יהודים .

מחיר בניני | בה" ומכשיריהם. ושטחי.האדמה- - השייכים ‏ להאליאנס
בבולגריה, ‏ מרוקו ,‏ טונים , . טריפולים.,. מצרים , = פרם ובתורקוה ‏ האירופית
והאזיית עולה לסבום של ,1 8 מיליונים פרנק .

כן נוסדו ע"י האליאנס בתי-ספר ‏ וצדקה שונים, שהיו יכולים להחשב
למרובי-ההון ,‏ אלמלא רבו הצרכים והמחפורים הרבה יתור ממדת האמצעים
הנמצאים. בקופתם..

הוצאות מופרות החנוך. באלג 'יר, באוראן ובקונסטנטיני גיתנות בפני
עצמן מאת אחרים מבעלי.הממון בפאריז. האליאנס -אינה מוציאה מקופתה
עליהם כלום, והיא רק המנהלת אותם. להאליאנס יש אחת ‏ הביבליותיקאות
היהוריות = היותר | עשירות ויפות שבכל העולם, שהוקצה לה מדור. טיוחד
ב--[ַשָ | שבקרבת פאריז . בספרי ביבליותיקה הואת משתמשים לא רק
בני המקום הנזכר, כי הורשה גם להלו' ממנה ספרים עפ"י תנאים ידועים
גם ליושבי מקומות. אחרים.

ספָרוּת וְאָמנוּת ,

-- בחוגום הספרותיים של הוהודים באמיריקה הוחלט עתה להוציא
היסטוריה חדשה של העם היהודי, ‏ שתהי כוללת את תולדות הדת, הספרות
והקולטורה הישראליות .

המתעסקום בהוצאה ההדשה הם:
פיליפסון ‏ ומר איזידור זינגר ,‏ האחרון הוציא.,
היהוהית בשפת אנגליה, :

ההיסטוריה היהודית החדשה תהי ערוכה ע"י הרכה מלומדום והיסטור:
יונים מפורסמים , לכל אחד מהם ומסר המקצוע, שהוא מומחה לו, בתקופות'
ירועות מן ההיסטוריה ,‏ ארצות יהועות ואנשים ידועים , בעבודה הפפרותית
הגדולה הזאת ושתתפו גרולי המלומדים והחכמים היהורים שבכל העולם ,

הד'ר פולו מינדיס שלח זה לא כבר מכתב:חוזר על אורות הדבר הזה
לכל הסופרים והחכמים והזמין אותם לסייע: לו בההוצאה החרשה , ההיסטוריה
תהיה בת י"ב ברכים, ‏ כל פרך. בן שש מאות עמודים , | בערך , עם תמונות
וצוורים הרבה,. היא תצא במשך שנים אחדות,

הד"ר. די. פולו מינדיס , = דיר רוד
בירוע ,| את האינציקלופיריה

: העורך:המו"ל : 9 ? גולדברג.

0 1180 11 100

4 |

צאת ,תושיה ורשה. :
5 : = מלון רוסי"עברי"אשכנזי.

-100מטם-00 עק [ה הס
0 ההזההומי

[9266. עמודים].
בן:יהודה בהשהתפות י, גרזובסקי+

במלון הזה שעבודת עריכתו, שכלולו ותקונו, הגהתו וסדורו ברפוס
גמשכה כע שיר שנים רצופות, נשקעו כחות רבים, עבודה רבה
ודמים מרובים, והוצאת ,תושיה" לא חשכה שום עמל ממנה, בכרי
לשכלל את החבור הנחוץ הזה יותר ויותר, ואשר
על כן עלה בידה לתת במלון הוה ספר עזר עממי, ספר שמושי
, נחוץ ומועיל, מתוקן ומשוכלל די צרכו,
התרגומים העברים למלים ולמאמרים הרוסים הם מדויקים
| בתכלות. הדיוק, השפה העברית שבמלון היא השפה העברית
התדשה, המודרנית, המכילה בקרבה את כל אוצרות
הלשון מכל הדורות ומכל התקופות, שפת כתבי הקדש,
התלמוד והמדרשים, ספרי הגאונים וחכמי ספרר, .ספרות המקובלים
זהרבנים המאוחרים, הספרות העברית החדשה עד הימים האחרונים
+עד בכלל, וכל המלים המחודשות בעשרים וחמש השנים האחרונות,
וכל הבטויים. העברים היותר. מודרניים נכנסו בו.
התרגום האשכנזי הוא ב אותיות עבריות,
בנוגע לדיוקי התרגומים של המלות והפראוות. הרוסיות
ומבעיות השפה והפגנון העברי עולה המלון הזה
על כל המלונים האחרים מלועזית לעברית, הישנים
הרשים, במלון הזה לא ימצאו כלל אותם התרגומים ה מ ל י ציים,
> הערפליים, הקפנדריים ש לונים הישנים, וגם לא אותם
התרגומים ה ש טחייים' יוההשערתי

מאה +

ם,

שאנו מוצאים באיזה מהמלונים החדשים, הלהוטים אחרי החדוש
והפנסציה הבלשנית יותר. מדי,
חשובים ונחוצים הם הציונים המיוחדים שבצד המלים
והמבטאים ‏ התלמודיים או המחודשים והמלים
המלאכותיות הזרות, שאינם נמצאים במלונים החדשים
> האחרים, ---הציונים האלה נותנים את האפשרות למשתמשים במלון
חזה. ל ד עת מקור כל מלה. וכל מבטא לאדביבלי. רל ב ק ר אחריו,
מבלי השען על אמונה. עורת בלבר,
8 [נרפס בפורמאם הנהוג במלונים השמושיים שבכל
הפש ונות, פורמאט של מלונים כיפוניים, פורמאט
צוה בשביל המשתמשים בו ובאופן שה מועם מחויק
את המרובה בכל שורה ושורה,
חמלון נדפם על נור. עבה, יפה ומשובח. ובאותיות ‏ בהירות ויפות,
/ אינן מעורות את העינים, ובהנהה משובחת ומדויקת--
= שנעשתה על ידי מגיהים מומחים, -- והוא נקי משבושים
| ושגיא ות המציים לרוב. בטלונים אחרים ,

מחיר המלון 3.60 רובל, מכ' הדר 3.90 רובל,:
]אפשר להשיג גם את המלון השני
-- מלון שליכיס ---
, עברית-רוסית-אשכנזית
גר וובסקי בהשתתפות. ד"ר-% , קלוזנר:
ם הללר ביחד הם דב של בעברותיללועויה,

לרי 4 וווהשה ילט

ררל אחר ל .
ולכותבים עברית ב רוח אחד וב שפה אתת, תיה וטבעית

שאין להם שום
מקום ויס וד ושאינם נפגשים כלל בספרות המאוחרה והחדשה, -

ומדויקת.
מחיר. ה,מלון של כים" לבד 9,856 ר', מכ' הדר 5,60 ה',
הקונה את שני ה מלונים ביתחרישיגם

במחיר 5 רובל, מכ' הדר 580 רובל,

להשיגם בכל בתי מסחר ‏ הספרים העברים

38 ,1111015 17 ₪080 הסירה 113
התה" ,1ג08011[1> שה6ץ 1
בע"פ : נובוליפקי ?, מעון 9, או במחלקה. נלבקי, איבנוב בזר 1,

,תושי ורשה:

הוצאת
ביפליותיקה :גדל

מבחר הספרות העברית הישנה, החרשה והצעירה,
חמשים (58₪) ספרים
== בכל שנה. == :

ספר בכל שבוע, בפורמט 16 גדול , 5 בוגן בערף = ספר;. =
(בערף 4000 עמודים - שנה).

אחרי שנות הכנה אחדות הננו' נגשים עתה להנשמת מפעל
ספרותי. נדול, שאליו נשאנו את נפשנו זה כמה. ,

הננו. ננשים להוצאת ביבליותיקה עברית חרשה. =
שתהיה מוקדשת לספרות המקורית של בעברית, שתכיל "
ה של טובי חכמינוופופרינו ,
ולפנים והיום -- מכל מקצועות הספרות; הפילופופיה, ,
החקירה והמרע העברי) ההיסטוריה, הפובלי- =
ציסטיק והבקרת, המליצהוהשירה, הספור ו
ועוד ‏ ועוד.
הביבליותיקה הגדולה תמלא את הצורך הגד ול המורגש |
וה כבר בספרותנו: לאפוף את כל "
הנבחר והטוב שבספרות העכרית מכל התקופות שלה ומכל "
המקצועות שבה -- בקבוצה גדולה אחת, כהבנית אחת-
ובפרר אחר ובצורה עממית פופולארית.

הביבליותיקה הגדולה תתן את היכלת לקהל העברי ל
ל ו קלים. את מיטב"
היצירה. העברית המקורית בשפתנו הלאוטית; מכל הרורות. 7
ומכל הזמנים, ימימי הנאונים ועד היום, וגם מה
שתחרש ותברא. בימינו. ובומים חבאים,
כל הספרים הטובים יקרי המציאות. שאין להשיגם כע
או שמחירם רב מאד, גם כל הספרים והענינים שיש להם ער
ספרותי חשוב, הפזורים במאספים, ירחונים ועתוני
למן ,המאסף הראשון שבימי בן-מנחם ועד עתה, שנשכחו כמעט
מאת הקהל, יקומו לת חיה רוחנית ע"י הביבליותיקה החרי
הזאת, ויהיו מעתה לקנין הקהל הגדול בצורה נאותה
צורת כתבים מאוספים בפדר נכוןועריכה מומהה
מדעית ופופולרית כאחת, בנופחאות מדויקות.
מבואים מאירים, תולדות המחכרים גם עם תמונותוה
(במדה האפשרית) והערות. מבארות.
= = הביבליותיקה הגדולה. חהן כפעם בפעם לקוראים העבה
גם פפרים חדשים בבל מקצועות הפפרות שלא נהפס
עור בשום מקום.
<> הביבליותיקה. חגרולה
בתגנית גרולה וכאה וכניר ם

הביבליותיקה. הגדולה ו האש כול ית הואת תהיה למקור
| מזון הוחני לעם, לאוצר של עשירות ספרותית
ולפאה ולנוי לכל בית.קברי;
= הספרים יחלו לצאת ‏ מביהד"פ ‏ בקרום:: ==
מחיר. כל ספר. 50 קאָפ', עם המשלוח 86 קאפ"

ולחותמים יעלה א
כל ספר רק במחיר 90 קא9 * ,

החתימה מתקבלת:

ברוסיה : ל שנה במחיר 10 רובל, עם המשלות
לחצ- שמת של ₪ 6
לרבע שנה .0 560 ,‏ , ו

בחו"ל :‏ בהוספת 1 רובל לשנה בער המשלוח..

הנחה גדולה לחותמי הביבליותיקה הגדולה
במשך. שלשה ורחים מהיום :
- כל אלה שיזדררזו: להתום על הביב ליותיקה הגדולה
החדש הבמשך הנזכר
₪ וכל לחתום ג טל הביבליותיקה העברית
כ (מ את ים ספרים. בכל -מקצועות הספרות)
1 לקבלה. במשך שנתים. בתשלומין. לשעורין:

בה בח ה של 409 טן המחיר הקצוב : :

במחיר 94 רובל תחת 40 רובל עם המשלוח,

לשלם בכל רבע שגה 3 ובל.
2% החותמים ההפצים לוכות בהנחה וו צרובים לצרף לדמי התימתם עוד
3 הובל,, ‏ בתור תשלום ' ראשון בעד. הרבע הראשון, בשביל. הביבליותיקה
= | העברית ,זיקבלו את 25 הספרים הראשונים תיכף, וכן הלאה בסלוק המגיות הבאות.

₪) לקבלה בבת. אחת (בפלוק בל המחיר מראש) !
ב הנחה של 50/8 מן המחיר הקצוב : :

: כמחיר :₪0 רוכל תחת 0 רובל עם המשלוח.
== (בחו'ל : בתשלומון לשעורין, בהוספת: 4 רובל בעך המשלוח

בבת אחת 5 6

ההפצים בכת אחת ב ביבליותיקה עברית מכ' הדר בחמשים כרכים.

עלוהם להוסיף 10 ר' בעד הכריבות , --- בתשלומין לשעורין. אפשר להשוג גב

וכורכים , אבל רק ב א ר כ ע ום כ ר ב ים, כפי סדר הספרום שיצאו ובהוספת
דול על הבחיר.

41 קאפ',

בתבת ,תושיה": :
שה | 13111151 מס התג
| 80 ל זל :

8:ָ נובוליפקי ?, או במחלקה : נאַלעווקי, איוואָנאָוובאוּאַר 1,
5 אפשר לחתום בכל במה"ם העברים בבל אתר ואתר, ‏ "

\ 0 < 3 ו ג

2 הוצאת ,,תושיה", ורשה,

ל ספרים חדשים. = > :

( הקריאת [הכתיבה, להוראת הקריאה ותכתיבה העברית ע"פ השטה

. , > = הטבעית. בדרך. חדשה, כב' ספרים!

א שפר. המורה, מורה. הוך למורים. בהוראת הקריאה והכתיבה על פי

השטה הקולית באופן שמושי. מאת ש, /5, גרדון וי, גרזובסקי,
2 מחירו ‏ 90 קאפ', פארטא 8 ק'. :

) ספר: התלמיד, תוגילי כתיבה וקריאה בהדוגה מסויטת על

ודי מאמרים וספורי ‏ ילדים קלים ומלבבים, עם פרקי הבתיבה

פראשית תורה הל שוןעם תמוזנות וציורים רבים.מאת הנ"ל,

מחירו 50 קאפ', פארטא 8 ק', 7 ו
) ראשית הקריאה , למור הקריאה העברית ע"פ ה ש ט ח ה ק ו ל ית

בהדרגה קלה ונכונה עם תמונותוציורים:

ל מאת ו, שקודסקי מחירו 30 ק. פארטא 6 קי

3 דרך. חדשה, 6ית נ, פינם. פרוזדור לדקדוק. ולארתו.

; גרפיה: העברית עם תוגילים. חס' בלו מנוקד
ונדפם בהדור מצוון. מחירו 40 קי, פארטא 10 ק'. -

מאת נ,. פינם, חקי. הארתוגרפיה העברית

| עם\ תרגילים \

6 הדקדוק המעשי.

עד לשמושהמעשי. בבית. הספר.

ספר דקדוק. ללמד ‏ ע"פ: השטה הטבעית וגם

התרגומית) ‏ עם תרנילים -ודוגמאות - רכים,

בשני חלקים, מאת מז = בז, = מנוסביץ, הלומר : מתוך הפפר. ירבש לו בנקל

את ידיעת הדקדוק. העברי באופן נעלה. הספר כלו מנוקד ונדפם בהדורי
חלק ראשון. מחירו 60 ק', פארטא 8 ק'. '
חלק = שנל"., מחורו 80 ק', פארטא 15 ק',
6) -6 6 ב אי ]רורג קית 1 א סוי קז :מא 6 .6 .16
8 030608850 . דקדוק ‏ מודרנו, טלא ושלם של השפה העברית
בשטת. רוסיה, טוב | ביחוד למען בת"ם. העברום למתחילים וגם למתלמדים
9 בעצמם, מחירו 10 ק', פארטא 8 ק'.
ד למען הקטנים, חרסטומטיה מצוירת. -לילרים :מבני ‏ שש ושבע
שנים, ערוכח ע"י פדגוג עברי.
מחירה 40 ק'. פארטא 8 ק'.

68 מקרא למןך , (חיפטומתיה. מצוירת) עם תרגילים רבים
: בדקדוק ושמוש ‏ הלשוןן מאת פסת
קפלן. עם תמונות.- וציורים רבים מעשי ודי הצור ג, טשורני .

מחירו 60 ק', פארטא 12 ק',
9 מל שחרות, חרסטומתיה מצוירת לילדי ישראל. מאת י,: ברקמן.
החומר מלא. קסם, והשפה טבעית, קלה ופשוטה, עם
באורום למלים הדורשות באור. מחיר הספר 60 ק', פארטא 10 ק'י

10) נמיעים, תרסטומתיה לבני הנעורים, -מאת א, ‏ 1, = רבינוביץ,:

הספר- בא - להכשיר את. בנינו: ובנותינו נעוריהם
להבנת הספרות העברית. חומר הקויאה שבו מובחר ומענין .

מחירו 50 ק', פארטא 6 ק': 2
1) חרסטומתיה היסטורית , פר לוד חולדות ישראל על פי
5 | ביוגרפיות עם שאלות. ותכניות
הרצאות היסטוריות. לתלמידים .. ספר ראשון : אבותינו (מאברהם אבינו
עד אחר חורבן. הבית' הראשון) מאת של מה ברמן , מחיר הספר 75 קאפי
פארטא 19 קאפ. 0
59) הנ"ל במהדווא מיוחרת, בחוביות בודהות, למקרא ילדים , מחיר
כל חוברת 6 קאפ: :
8) מנבּורי האומה, תולדות-ישראל ע"פ ביוגרפיות. הנ'ל+
וצאו לאור עתה עוד =-ח מ ש ע ש רה תוברות
חדשות : מן מר זוטרא השני עד רבי אברהם אבן עזראי. "כל. חוברת 6 קאפי ‏
מכורכים' יחד- בכריכה יפה (ברך ‏ שלישי) 1,20-, פארטא. 12: קאפ: "ל
4) כנור קטןי אסף שירי ילדום בלוות טעמי זמרה לגני ילדים ולבתי ספר,.
2 ע'י א. פרנק, ספר א', מחירו 90 קאפ, פארטא 4 קאפ,
5 עין יעקב

ביטי

=

לבני הנעורים , מכחר האגדות שבספר ,עין. יעקב',
עם באור. קצר וברור לחלמידים ,= נערך ונפדר על ידו
י. ב, לבנר, מחיר הספר 1 ר', פארטא:16 ק'.
6 מלון רופייעברייאשכנזי, (ניותיות עגריות). מאת א, בן-
: יהודה נהשתתפות. י, גרזוב-
סקי. מחירו 0 רובל , = מכ' הדר 3.00 רובל , פארטא באחריות 40 קאפי.
ביחד עִם ה,מלון של ביס" (עבריתחרופית-אשכנוית מאת ו, גרזובסקי
בהשתתפות ד"ר \, קלוזנר) רק 5 ר', מכ' הדר 5.00 ר', פארטא 50 קאפי
7) תולדות היהודים , היפטוריה פופולרית לעם ולבני הנעורים . (מאת
יעקב פרנקל). ח5 ק ש ש י* (מתקופת גאוני בכל האחוגנים עד תקופת -
הרמב"ם).. מחירו 78 קאפ. פארטא 8 קאפי א
8) פרץ הירשביין: מתוות. 0
א) מרים, (מחזה בארבע מערבות) 25 קאפ. עם פארטא 29 קאפ, 4
ב) נבלה, (דרמה בארבעה אקטים) 20 קאפ, עם פארטא 29 קאפ,
ג) | הולכים וכבים.. (מחוה בארבעה מעוכות) 25 קאפ. ע"פ 20 קאפי
ד) עולמות בודדים . (דרמה באקט אחר) 10 ק', עם פארטא 19 קאפ
= | כולם בקובץ אחר במחיר 80 קאפ. עם פארטא .'
9) שפראבען פיהרער, > שנעלסטע = ערלערנונג פון שפראבען אהך;
ו קְ א לעהרער. נאך דער מעטאדע פון שאי :
ליגלאט און קונצע . פאלניש . פוייו 55 קאפ: פארטא + קאפ
קטלוג. מפורט. של כל ספרי. הוצ' ,תושיה" ושלח חנם לכל דורש..
20 3 ,:11111 1 > 080 התד ;
0 ו[0פש םל 855 1080111 שה[ :
בע"פ: נופוליפקי ל עמון 9. או במחלקה: נאלעווקי, איווַנאוו באזאר זי -

תושיה.

3 1 ד 1 80 דהה 13
"ו [ 1 מ םשהו ל
צובולופקה 7 וגם גאלקווקי

כל: מיני. ספרים , = פרטיסים - מצוירים,,
אלבומים. ותמוגות ‏ שוגות. אפשר להשיג. אצל

שבועון עברי.
| -- 200 5

התכן:

איך. עושים היסטוריא ;= > : > אחרההעם:

הציונות = שואפת ‏ לרכוש .מקלטהבטוה 92
משפט"נלוי | לעם ‏ ישראל | בארץ. ישראל.

מאוסה בךל)

כ / + אלכסנדר הומבלדט, <> דר ש, ברנפלר.
= דרכי הישוב, (טאמרשני).. הקואופרציות (סיף) , = = יהיאל יוסף לבנטון .
- 4-2 שרטומום. : = עקב פיכמאן + =

תבים. מפולין,

8 מכתבים. מתורקיה.
. 1 קושטא ו א חרמוני, -
ז פלוניקי,< 0 קנטורוביץ., 2
2 ₪ אל ההסתדרויות. הציוניות, 0 2

?

0 השבוע : (הציונות; בארץ-ושראל בטזרח | בתפועותדישרא |
ספרות 0

ה 9% רולר,
בארץ ץ ישראל. 0 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, ו וה לע ולרבע. שנה, ,

0 באוסטריה-אוננאריה 10 בתרים., , בגרמנוה 99 משרץ, באנגליה 9 6 באמיריקה.

בעד שגוי האדריסה 50 קי

= מחיר מודעות: בער כל שורה פטיט מחילקת ארבלתיס , -- על העמור הראשון 60 קופ!. ועל שאר ה;טורים 40 מופ',

2 2 האדריפת:,

.וו 10 600 1% 0 מ

להחותמים עדיי

עםהגליון הזה 90

% נגומרת חתימתם של החותמים

שחתמו על ,העולם" רק לחצי שנה, החל מן
חודש רצמבר שע, והללו מתבקשים שיואילו
איפוא לחדש ב לי איחור את החתימה, בכדי

שלא יפסק להם המשלח מן הגליון (81 א) הבא.
0 האדמיניסטרציה של ,העולם" .

מתקבלת החתימה על העתון. העברי ‏ החדש ,

,הבקר"

היוצא בורשה מיום 1 יְאַנוּאַר שנה זו

מיכה דוד פרישמאן ינהשהחפוה בחירי הסופרים העברים.

== > מערכת ,הבקר" נגשה לעבורתה, עבודת יצירת. עתון עברי
ספרותי-אינפורמציוני במיטב משמעותן של המלים האלה; --
בשעת חירום והרס בלי שים לב לקריאות-היאוש מעברים שונים,
כי. אין. עתה. מקום. עור. לעתון עברי. הגון .
. עורך ,הבקר" ועוזריו היו בטוחים,. כי קהל הקוראים עברית
= עוד: מחבה לעתון עברי חשוב. שיעמוד ‏ על - מרום-תעודתו, ‏ ואו
= אמצא לו: את קוראיו. ומעריציו.
ולכן. לא הרבה ,הבקר" בריקלמות למפרע. מערכת ,הבקריי
אמרה לעורר ולמצוא את קוראיה לא על ידי הריקלמות הצעקניות,
כ אם על ידי גליונות העתון עצמם, לעשות כל גליון של
הפקה" לריקלמה בפני עצמו, -
2 ,הבקרי בתור עתון נתן במשך כל הזמן שהוא ווצא, מאמרים
= האשיים, שהם מדברים על כל שאלה העומדת על הפרק.
. .הבקר* הקציע מקום מיוחד לחיים הכלכליים של ישראל,
= בתור עתון, שאינו משועבד לשום מפלגה וחפשי מכל
-השפעה. צדרית: והשקפות של מפלגות, נותן ,הבקר" מקום לדברי
בעלי - מפלגות ‏ השונות. ודן. על: כל שאלה בלי נטיה משוחדת
צבלי ‏ צרות"ההשקפה.
,הבקר" העמיד לו קוריספונדנטים בכל הערים הגדולות
שבאירופה והפ אנשים סופרים מן המדרנה הראשונה.
/ ובהיות ש,הבקר" יוצא במרכז היותר גדול של חיי היהודים
= == בורשה, מקום שם מורגש תמיד דופק החיים של היהודים,

מבדיל הוא. מקום מיוחד לחיי העיר והקהלה העברית היותר גדולהי
>= ,הבקר", בחלק הפיליטוני, שלו, עומד יחיד ומיוחד
על מרוםינקודתו !

בכל יום הוא מביא פיליטון, או גם שנים, מאת אחד מן
הפופרים המפורסמים והחביבים . . :

כמעט כל הסופרים העברים המפורסמים השתתפו ער
עתה. בעבורתם הספרותית. ב,הבקר", והם: אלדד. = ב, אשר, בוקי
בן. יגלי, ב. בנימין, בעל-מחשבות, ר"ר מ, י, ברדיטצ'בסקי, ר,
בריינין, ‏ ד"ר שמעון ברנפלר, יצחק. גרינבוים, ‏ א, מ ווייפנברג,
א חרמוני, י. ח טביוב, א, ל. יעקובוביץ, י. א. ליזירוביץ. א, ל,
לעווינסקי, = פריבאט:דוצנט -פ, ליפשיץ, דר ג. לעווין, ‏ ה, ד.
נומברג, ש, ניגר, מ, פטאווסקי, זלמן עפשטיין, ענ פרענק,
הלל צייטלין, יצחק קצנלסון, ‏ י, ח, רבניצקי, יונה ראזענפעלר,
ג שופמאן, 1 שניאור, : יעקב שטיינברג...

ובאופן כזה לא יפלא, כי חיה ,הבקר", במשך זמנו הקצר,
לעתון החביב על כל קוראיו ובשמחה נוכל לציין בזה את העובדא,
בי. רב יותר מאשר חכינו הראו הקוראים, כי הכירו בקשי העבודה
המוטלת עלינו ויתמכו. בנו,

עבודת השכלול של ,הבקר" עוד לא נפסקה, בי אם נמשבת
מיום ליום, ‏ כמו שעיני הקוראים רואות, " ובכל כחנו נתאמץ שיאמת
,הבקר" את התקוות ששמו בו לכתחלה. מיסדיו, ‏ ועתה -- גם
קהל קוראיר,. "

מחיר החתימה ברופיה + לשנה. 5 | רובל, לחצי --+ רי, לרבע - - 9 ר', לחודש -- 55 קאפ',

בחו"ל :

. .

לשנה 1% רובל,. לחצי -- - 6 ר',. לרבע -- 4 רובל ,
10088 הקפור ו -- .8 00 ,המהחזקה 0 ה

הפיל תנחום לעווין, =

'

שנה ‏ שלישית

== ווילנא, י"ט פיון, תרס"ט.

לה הת סיה"

0

.4% ,ומט[ ם8-60 ,ב א ]זע

אחר:העם .
.אֶיךָ עושים הִיסְטוּרְיָא".

בימי ילדותי שמעתי הלצה זוג

מעשה במלמד דרדקי באחת מערי השרה, שנתגלגל
אחד מתלמידיו. לעיר ‏ גדולה. ונכנם. לגימנסיא, לאחר שנים שב
הנער לעיר מולרתו והלך לקבל פני רבו מלפנים, והלה הקיפהו
בשאלות על דבר ה,נפלאות" שבעיר הגדולהו

-- האמת. השמועה- -שואל המלמד---שיש שם באותו. כרך
גדול דבר הנקרא ‏ ,טלגרף", אשר על ידו מוסרים | הברים
למרחקים \ בשעה קלה?

-- אמת- -עונה | הנער,

-- ואיך נעשה הפלא הוה?

-- מכונה יש שם,., התחיל הנער לפרש, אך המלמר
הפפיקהו ולא נתנו לכלות דבריוו

-- ,מכונה "יש שם"--אתה: אומר + אם כן הדבר פשוט
ומובן, ואני ' חשבתי, מי יודע איזה סוד צפון שם, מכונה,
ולא יותר!

ושלא בטובתי עולה על. זכרוני אותו המלמר עכשיו, בשאני
רואה,. איך / חכמי ‏ הפוליטיקא" שלנו מפתכלים בחזיונות החיים
-ואיך הכל פשוט ומובן להם: ,מכונה ולא יותר".

הנה היתה מהפכה ב ט ורק יא, ימהפכה שעליה. השתומם
כל העולם הנאור, וכבר נכתבה כפרות שלמה על החזיון. המפליא
הוה, שא דומה לו בתולדות העמים, אבל כמה פשוט הדבר
בעיני. ,חכמינו"! בעלי-אגרופין הם הטורקים הצעירים, כלי תותח
יש להם, ונטלו כלי התותח. והפנו את החללים כלפי השולטן,
ומה יכול אומלל זה לעשות. אם לא להכנע, באין. ברירה+ וכי
יש לך דבר פשוט מוה%

אלא שעדיין. יש בקרבנו, כירוע, מפולפלים חנוכי הגמוו
שאין. מוחם ‏ סובל ,פשטות" כזו. ומבקשים הם את ,התוך" הנסתר
תחת הקליפה הנראית. לעין, רואים. הם את ה,אגרוף" המכה: ולא
די להם בכך, אלא באים . ושואלים :3 מה הוא הכח הנסהר,
שמניע את האגרוף + רואים הם כלי תותח פונים לצד ירוע
ובאים ושואליםו מה הוא. הכף הנסתר שהפנה אותם, לצד וה%
ומפני : מה במקומות ‏ אחרים ‏ ידועים, שגם שם יש כלי תותח,
פונים חלליהם ל צר אחר ל גמריא,... אומרים להם : הרי זו

= \ עמכונה", ולא עור אלא | שקוראים * לפניהם גם בשמה: ,מכונה

5

.2 1909 1183 0ע-96 , 111

זו---,פרונונציאמנטו" שמה,---והם עריין בשלהם ,הכח הנפתר"..,

ה,מלמר" העני ! מעודו לא היה לו עסק עם ,מכונה" ואך
את שמעה שמע מרחוק, ועל כן היא מצטיירת בדמיונו כאלוה
כל יכול, ‏ שאין שואלים, מה למעלה ממנו ומה לפנים ממנו.,,
ואולם הללו שוכו להיות בעצמם בעלי:,מכונה" ולמדו להשתמש
בה כראוי -- הם שואלים ושואלים, לפי שיודעים הם מתוך נסיונם,
כי ‏ ,המכונהיי אינה ,עלת העלות", אלא רק כלי שרת לאותו
,הכח הנסתר"...

האנגלים, למשל, וראי יורעים להשתמש בכח האגרוף
ובכלי. תותח, עולם מלא כבשו להם באלה, וממלכה יסרו להֶם
שאין השמש שוקעת בה. אבל יחד עם זה יורעים הם כמו כן,
כי ממלכתם תאריך ימים ,לא בהיל ולא בכח, כי אם ברוח", .
ועל כן, בכל מקום שאפשר, משתרלים הם להחליף כח האגרוף
בכח הרוח. היו ימים, שלא ידעו האנגלים את האמת הואת -=
ואבו ,,ארצות הברית" באמיריקא , הנסיון הקשה הוה לא עכר
עליהם בחנם, מני אז הם יודעים סור קיומם ושוב איגם שוכחים
אותו, עתה יושבת המטרפולין הזקנה בשלוה ויורעת, שאין. לה
להראות אגרופה ל,בנותיה" הצעירות בשביל שיהיו נשמעות לה,
לפי שקשורות הן עמה ברוח ונשמעות לה מאהבה. רק שנים
אחרות עברו מעת שכל העמים האירופיים נדו בחמלה רבה
לאסונם של ,הבורים האומללים" בררום אפריקא, אשר כבשו
אותם. האננליים ,לעבדים". והנה אך שקטה המלחמה,---והאנגליים
השיבו אחור את האגרוף ואת כלי התותח, ובמקום אלה שלחו
אל ,המערכה" את רוח ם--רוח של ,חירות, שווי ואחוה", והרוח
עשה נפלאות, אשר לֶא יעשו בכל כלי תותח שבעולם, הלבבות
נתקרבו, ‏ ה,עבדים" וארוניהם נהיו כמעט ‏ לעם אחד, החי על פי
חקים שקובע לו לעצמו ותחת ממשלה מיותחקת לו, שבוחר לו
בעצמו, ובראש הממשלה עומר אחר ,הבורים" שהיה מפורסם
בגבורתו. בימי המלחמה עם אנגליא. (₪0)00), וכלם יחד, העם
ומושליו, מתיחפים בכבור וחבה להמטרפולין הרחוקה ולא יעלה
על לבם להשתחרר. ,מעולה". = ומי יורע, כמה מן. ,ההחמנים"
האירופיים של אוהם הימים מבימים עתה בעיני. קנאה על חיר
הבורים והיו רוצים להיות תחתיהם ,, , בעוד שמצר אחר, כששנאה
ותחרות ‏ של שנות מאה, שנשרשו בלבבות מדור דור, עומדות
לשטן על דרך הכבוש ה רוחני,-- עמלים ועמלים אלה האנגלים
עצמם ,להשקיט" את. אירלנד באגרוף, ‏ וכל עמלם ‏ אינו
עושה פרי + /

ועל ‏ כן אין = להתפלא, שהאנגלים, המלומדים. בנסיונות -

2 ,

/

98

9% העו ל ם >

גליון 5

כאלה, לא ,נתפעלו" בלל ,מכלי התותח" של הטורקים הצעירים
אבל נתפעלו לאין שיעור מן הכח המוסרי וניע את כלי
התותח. "עור בשנה שעברה, בראשית ימי המהפכה, לא נמנעו
טובי כה"ע ‏ האנגלים להביע תמהונם והשתוממותם' על תכונתה
המוסרית של מהפכה זו, היחידה. במינה. אבל, כדרך האנגלים,
לא הפתפקו בחקירה. מפשטת מהחוק, ונמצאו. אנשים שהלכו
למקום. המעשה, ‏ בשביל לראות. דברים כהויתם ולשפוט למראה
עיניהם, ואחר ‏ מאלה' האחרונים--איש שעסק. בענוני טורקיא
וראה אותה בעיניו עור גם לפני המהפכה; בתור חבר ,הוער
הבלקני". ([₪1806זמזס0 - 18ג/), ושמצבו החברתי. והמריני. נתן. לו
יכולת. לראות ולשמוע עתה דברים נסתרים מאחרים --הוציא באלו
הימים ספר מיוחר על המהפכה הטורקית (1,

כמובן, אי אפשר למסור במאמר קטן תכנו של ספר שלם,
ולא. זו היא מגמתי ‏ פה. רצוני ‏ רק להודיע לחכמי הפוליטיקא
ולאנשי המעשה שלנו, שטעות היא בידם מה שחושבים בטול:
הרוח ורוממות-האגרוף. כסימן ‏ מובהק לחכמה יתרה בפוליטיקא
והבנה מרובה ‏ בהויות ‏ העולם. יכול אדם להיות עפקן מדיני
באננליא, ולא בתחום המושב, לראות מסביב לו אניות מלאות
כלי תותח של עמו וארצו, ולא של אחרים,--ואעפ"כ (או מפ ני
כן) לא יתבייש להודות בפה מלא, כי מה שנעשה בטורקיא הוא
דבר שלמעלה מכלי תותה.י,

,יודע אני- -אומר המחבר- -כמה נקל הדבר, ביחוד במזרה,. -
להוליך שולל את הזר הבא להתבונן; יורע אני גם את האשמות
שמפלו על הטורקים הצעירים, ומכיר אני במציאות הסכנה, שמא
אפריז בשבחם של אלו שאני משתומם על מפעלם, אבל גם
אחר נכיון נדול ביחס לכל אלו התביעות, כשאני. שוקל. דעות
המחייבים. והמזכים, אינני יכול להמלט מן: הרושם, שמה שנצח
במהפכה זו הוא--כח מוסרי בלתי מצוי", (עמור ?18),

והכח ‏ המוסרי הוה -- לא ייעפף המחבר להטעים ולחזור
ולהטעים בכל חלקי הספר--נגלה קוד כל בעצם האורגניזציא
של הטורקים הצעירים. (,הוער לאחדות ופרוגרס"), אשר מראשיתה

19097 000ה0ם .1200101108 גו זט , 10 צו3 80608 61168 (1

יעקב פיבמאן,

פיטן ‏ לאומי ופיסן עממי. אין בדעתי להגדיר הגדרות
ולעשות. סייגים למושגים אלו: עד כאן גומר הפימן ‏ הלאומו ומכאן ואילך
מתחיל הפיטן העממי: יודע אני, בי כמעט כל הגדרה מופשטת בדברים שבשירה
ממעוטה את דמותם ואת היקף תכנס. רק לפרקים רחוקים מאד אנו מוצאים
בתולדות הפואזיה העולמית דוגמאות מדויקות של פיטנים עמסיים טהורים או
של פיטנים לאומיים גמוריט, על הרוב תחומיהם יונקים זה מזה. המשורף
הלאומי הוא במעט תמיד במדה ידועה גם עממי, ופן. להפך . ובכל ואת כיון
שמצוים אצלנו שני מושגים אלו, כדאי הוא להתעכב עליהם ולברר את תכנם.

/ בשנים האחרונות ‏ כבר ;ישבו על מדובה"וו אחדים ממבקרינו , ואני חושב לא

למותר לטפל גם כן קצת בענין זה, התשוב, לפי דעתי , בכמה וכמה בחינות ,
בדי לעמוד על אָפים של אחרים מסופרינו..

פגולתו המיוחדת של הפיטן העממי היא כמעט
התבטלותה השלמה של עצמיותו הוא כפני עצמיותו של
ה.עם. הפיטן. העממי האמתי הוא משולל. כמעט אינדיבידואליות פרטות, לאה

עממית. נפשו. סופגת כל כך את פגולותוו הרוחנוות של עמו, עד שאין מקום

בה עוד לסגולות פרמיות , שאיגן. נובעות ישר מתוך אופיה של האומה כולהי

ו % /

שמה ‏ לה ליסורה העיקרי: ב טולשי שותו של היחיד,
תועלתו וא הבתו העצמית, מפני המטרה הכללית.
רק היסור המוסרי הזה הוא הוא, לדעת המחבר, פוד נצחונם,
כי ,פקחות מדיניתי בלבר לא. היתה מספקת לנצח את הממשלה
התקיפה ‏ ולהעביר את המדינה לסדרים החרשים בלי: מבובה
מרוכה (ע' 184), והולך המחבר ומתאר מהותה של האורגניזציא
הזאת, ער כמה שאיש מן החוץ יכול לרעתה, כי חוג ההסתר
השולט בה מביא את חבריה לגלות. אך מעט ולכסות הרבה (ע'
4, אבל גם המעט שמודיע. לנו המחבר --מן סרר כניסת
החברים באלה ובשבועה ובמוראים גדולים, עד לאופני העבודה
בקרב ‏ העם והצבא במסירת נפש ובטול הישות --- גם המעט
הוה די הוא להראות, שבטרם עוד עשתה האורגניוציא הואת את
הפלא ה מוחשי הגדול. לעיני כל. העולם, ‏ הצליחה לעשות
במסתרים פלא מ וס רי עור יותר. גדול, בעקרה מלבות עשרות
אלפי איש את שאיפותיהם האישיות הפעוטות, את האהבה העצמית
והרדיפה. אחר הכבוד, ויצרה מכלם יחד לב אחד גדול, המלא
שאיפה אחת. נעלה, = לעבור בלי קנאה ותחרות להשגת מטרה
אחת כללית ,
,מנהיגים" רשמיים אין לה להאורגניוציא הזאת.. כל החברים, *

כקטן כגדול, שוים בוכיותיהם וחובותיהם, ואיש מהם לא יאבה
בשום אופן להסבים, "בי ,מנהיג" הוא וערכו גדול משל אחרים
(ע' 94), ענותנים הם כולם וכמעט שאינם. מרגישים כלל, שעשו
דבר שאין דוגמתו בהיסטוריא (ע' 93), אי אפשר להביא. את
מי מהם לירי. הודאה, שהוא או איזה חבר אחר עבר יותר משאר
החברים, אם תהלל לפניו אחר מחבריו, ישיבך : ,כן, הוא היטיב

לעבור, עבודתו לא היתה גרועה מזו' של האחרים", ואם תאמר" >

לאלו שעברו במקדוניא, שעבורתם שם היתה קשה ביותר, ישיבו
לך: ודאי, אבל עבורת החברים שבאסיא הקטנה היתה
מסוכנת יותר" (ע' 144), ,אנחנו למרנו תולדות מהפכות אחרות-=-
אמר. לו להמחבר חבר אחר מן היותר מפורסמים (ץ86 עצפ)--
וראינו, שפעמים רבות היו לאפס באשמת אנשים אשר השתהלו
להתיצב. בראש, באמרם, כי הדבר היותר נחוץ הוא--מנהיג..+
ואז שאלנו את עצמנו: מה צורך יש בכלל באיזו מנהיגים שיהיו%

הפיטן העממי כולו מושפע מסביבתו, ואין מנופ לו טמנה . היא בולעת אותן
בולו . מחוצה לה ראיתו מיד נפגמת, ולכן הוא אוהב כ"כ את הבסים הבריא
שלה , את שלמותה ובטיחותה . המשורר העממי הוא. ועורההאנפין של סבובה
ירועה, ‏ עעם מעצמה ובשך מבשרה, והיא מטביעה עליו את חותמו, חותם *
צר , אך בהיר ושלם.. בהשקפת-עולמה של סביבה שלימה יש תמיך הרמוניות
ידועה, אך יחד עם זה גם צרות-האופק והעדר חירותה והחבותה של ההסתכלות
האינדיבידואלית .

ההבדל בין הפיטן הלאומי והעממי הוא מצד אחד במדת ההיקף של
שמחיראיתם ושירתם, הפיט העממי מקיף את חייו ושאיפותיו: של ההמון, * על
הרוב -- של מפלגה ידועה של העם, בעוד שהפיטן הלאומי מכיע את רוחו
של ב ל ה ע ם במלוא היקפן, שורתו של הפיטן הלאומי -- [וחי הפינתיזה
של בל שאיפות העם ומפלגותיו-- של שאיפות סותכות זו
את וו ומפלגות צוררות אחת את ח ב רתה. לפיכך עשור הפיטן
הלאומי בל בך בפתירות וניגודים פנימיים, העושים. את שירתו לבת.קולם של
היפודות הכי-מתנגדים של | העם. כל אחר מוצא בו את צערו ואת תקותו.
הפיטן הלאומי עומד למעלה מסביבתו, ובהיותו מושפע ממנה לא פחות טן
הפיטן העמטי," אין עצמיותו בכל-ואת מתבטלת מפניה, ‏ במו וו של האחרון.
לתוך נשמתו של הפיטן הלאומ* משתפבים, ‏ במו לתוך ים רחב ועמוק, ‏ והמי
המחשבה והרגש, של כל פנות העם, ולכולם יש מקום, וכולם מתיחדים בה
להרמוניה עליונה אחת של שכיגת העם ושאיפותיו הנצחיות.

הפיטן הלאומי: כולל. בתוכו גם. את פגולותיו של הפיטן העממי, ‏ והק\ '

מאחר שהוא, לפי מהותו, ‏ יותר איגדיבידואלי, יותר מורכב :מן האחרון, לפיכך
יש , שיצירות ידועות שלו איגן קרובות ומובנות ב"ב לההמון הרחב, מה שאין ,

4

%

.

0

-

נליון/כ

> העולם 3 0

בנ בה שו שבאטה/ שהנאבני א ,ב לט ובץ גיהחו הש הממו ה דדיה הההה-דחר-ההזשקדיוהצחהזהנחודהט הנפואה וזמ" ער ועט גב- ינשכ שעת = .

נעבדה | נא יחד--זהו רעיוננו. ‏ וזו היתה: הדרך | לנצחוננו"
< (ע' 185),

אנשים כאלה אין ספק שעושים רושם עמוק על כל הבא
עמהס ‏ במגע ומשא, ולא יפלא על. כן, שבזמן. לא רב בערך
הצליחו לקנות למטרתם לבותיהם של טובי העם ואנשי הצבא,
אחר המהפכה היו מציגים בתיאטרון בקונסטנטינופול חזיון המתאר
,איך נהיה הדבר", המחבר .מביא איזו קטעים מתוך החזיון הזח,
ומהם נראה. איך מצטייר בלב העם הטופס האידיאלי של בני
אותה ‏ החבורהה: איש שאין לו בעולמו שום ,אינטרפ". זולתי
המטרה הכללית, שעובד וחי. כל .ימיו באיזו פנה חשכה, צפוי
לסכנת נפש בכל שעה, ואינו מבקש לעצמו כלום, לא שם ולא
ולא כבור או שלטון, ואף לא את הגמול הרוחני, לראות סוף
סוף את פרי עמלו. ,אפשר---אומר ‏ גבור החזיון---שאנו לא נראה
פרי עבודתנו. אבל אחרים. יראוהו". (ע' 011,

ועוד הרבה והרבה פרטים מלאי ענין יכול הייתי להביא
מתוך הספר הזה, אבל מה בצע בכל אלה? ילמדו האנגלים
מן האסיטים, ,איך עושים היסטוריא", אנו לא מפיהם אנו חיים.
אנו יש לנו הרכים אחרים. ל,נצחונותינו", דרכים ‏ יותר. קלים
וקצרים, הנה, למשל, באנגליא עצמה ,מנצחים" הציוניים- -אלו
את אלו, לפני איזו. שנים נצח מנהיג פלוני את המנהיג אלמוני,
ועתה, אחר ,עבורה" של שנים אחדות, חזר ונצח אלמוני את
פלוני, ואם לרגלי הנצחונות האלה היתה הציוניות עצמה בארץ
הואת למשל ולשנינה, אין בכך כלום, ובארצות. אחרות ,מנצחות"
זו את זו אורגניזציות ציוניות ידועות ו,חוטפות" חליפות. זו מידה
של זו את ה,המצאה" של ,ביצה שלא נולדה", מפני שרוצה
כל. אחת, שיקרא שמה על בריה. זו לכשתולד...

,ומנהיגים" ירועים ,מנצחים" זה את. זה ב,בחירות", ובאים
אחרי כן פופרים שונים ומנצחים וזה את וה במאמרים על
ה בחירות". הללו עומדים מצד ,הנעלבים", והללו מצד ,העולבים",
הכל, במובן, בשם האומה ובשם. האידיאל. הגדול,.. ועולמנו מלא
חיים ותנועה ,ועבודה",.,

והאם לא. ,חלולדקודש" הוא, פשאתה. בא ומדבר על כחות
מוסריים ענקיים בתוך אטמוספירא מחנקת של שאיפות אישיות

קמנות, המתאבקות זו עם זו בשביל צל לשל כבור מדומה?

ואם ‏ חללת ‏ את | הקודת ודברת, אין לך להתרעם, אם
ישחקו על חלומותיך. ויענו ויאמרו לך: ,הטורקים הצעירים? ודאי
חכמים גדולים הם, כי אגרוף להם וכלי תותח להם, ואלו היו
כאלה. גם = לנו".,.

אלו היו כאלה גם לנו--היינו מכלים בהם את עצמנו,,

לונדון., י"א סיון תרס"ט ,

2%

ד"ר שמעון. ברנפלר,
אלְכַּנְֶר המְבלֶדֶט.

בששי, לחדש מאי, למנין בני מערב, מלאו חמשים שנה
ליום מות אלכפנרר הומב לרם. בגרמניה העלו ביום הוה
את זכר האדם הגדול, המפואר. בידיעותיו המרובות, במדותיו
החשובות. ובמעשיו המובים, שעליו נוכל לומר במלא מובן המלח, "
כי העולם נתון בלבו, לא רק חוקל נדול היה, רב היריעות
וגהל המעשים, אלא גם אדם גדול, שעשה את כל החקירות

המדעיות בסים לשלמות המופרית של המין האנושי, בימינו אלה | >

במעט שאין מקוס לנפש יקרה כזאת,
הומבלרט. היה- בעיקר . חוקר הטבע, בוחן ובורק את

הכחות הטבעיים ואת מחזות הטבע. אלא שהוא עשה את מחקריו . |

כלל ולא העמיק רק באחר הפרטים, כדי להבינו ולהשתמש בו,
כררך שעושים חוקרי הטבע בימינו, בי לא השמוש היה לו
העיקר בידיעותיו המרובות, אלא ההבנה, ולא את הפרטים,
שהיה מפתכל 4 בהם, ‏ חפץ להבין ולהפביר ‏ ידיעותיו לאחרים, '
אלא החבור המופרי בעולם, יחם האדם אל המציאות הכללית;
השפעת היריעות האמתיות על ההתפתחות המוסרית של האדם,
לפי השקפתו \ מוסיפות ‏ היריעות בכחות הטבע שלמות. מופרית
באדם, החקירה המרעית היתה יקרה וחכיבה לו לא רק מצד
הנשוא, אלא גם מצד הנושא--זה היה לו העיקר,

ם=-=/-/-/-/-/- ...יי

כן בפיטן. העמטי, * אשר בו רואה ההמון רק את עצמו. הפיטן הלאומי עומה
ביצירותיו הכידגשגבות למעלה מכל סביבה ומכל מפלנה, אף כי רוחו מלאה
את כולן,

ויש עוד הבדל יות" גדול ויותר עמוק בין שני > סוגי הפיטנים האלה.
הפיטן העממי נמצא רק בתוך סביבתו, ‏ ואין לו כמעט כל יחס ישר לחייהם
של ע מ י ם אחרים, הוא רואה את אומתו כחטיבה אחת שלימה חייה, שאיפותיה,
מנהגיה והשקפותיה - זהו בל עולמו, שהוא חי בתוכו ויונק מתוכו את יניקת!
היצירית, הפיטן הלאומי רואה את אומתו כאבר אחד מן האורגניזמוס העולמי,
לפיכך עינו מפוגלת ביותר לתפום ‏ את מגרעותיה של אומתו, ‏ לטרות שהיא
חבובה עליו. כל כך. הפיטן הלאומי חפץ לראוז באומתו את הטוב שבכל
האנושיות כולה, לפיכך הוא מתמרמר. כל כך, לפיכך שירתו מלאה רעל כל-
כך, ויאושו גדול ועמוק כל כך, בראותו את עמו בשפלותו. חפיטן העממי גם
בשהוא מתטרמר ומטוף מופר אינו מתמרמר ומוכיח אלא את מפלגה ידועה
שבתוך העם, סביבה ידועה או מפלגה ידועה נשארת אצלו תמיד למעלה
מכל תוכחה.,, הפוטן הלאומי רואה תמיד = לפניו את כ ל האוטה -- פעמים
שהוא כולה וכאית ופעמים שהיא כולה חייבת.

הפופן הלאומי האמתי נולד אצל כל אומה כמעט תמיד בשעה שהיא
עומדת על מפתן חיים חדשים, בשעה שהיא נעשית מסוגלת לקבל השפעה
מן החוץ, בשעה שבחירי בניה שואפים להחיים החדשים ודואגים באותה שעה
לחורבנם של החיים החולפים ועוברים. השאיפה לסינתיוה מולידה אז. את חפיטן

= הלאומי--מי שיודע להראות על .וה, שראוי להשתטר , שנחוץ להשתמר לקיומה

של האומה, ועל זה שסתירתו יפח. לה, .
> הפיט הלאומי שומר את פוד קיומה הנצחי של אומתוי ‏ הוא מנחמה

יי

ומוביחה באחד. לפניו גלויות בלהות תהוטה, אך אין יודע במוהו, גם את. גנזי
גנזיה .

בימים רעים לאומה קם לה משורר כזה, את בל ענותה בהוה ותקוותיה
בעתיה הוא נושא בלבבן. ובגבור החשכה מסביב ‏ ואין מפלט, כשהכל הולך
ואובד, ‏ ואפסה כל תקוה--יעלה ויורח לה כוכב המשורר הנוגה והמלא תנחומים ,
הרומז לה ממרחקיו הרמים, ‏ מה עוד שמור לה בעתיד, כי לא הכל אבד)י,,

0

הפיטן ו הפב יבה. יש משוררים הגדלים בתוך עמם, כאילן זה,
שגדל בתוף יערו, בשהוא יונק את יניקתו מאותו הקרקע ששאר חפריו יונקים.
שרשיו מפובכים בתוך שרשיהם של שאר אילנות, שאינם נותנים לו לשלוח
אותם אל אשר יהיה חפצם וטבעם ללכת , ואם גם יגדל האילן ‏ ורם ושלח
ענפים לבל עבר -- הוא לא רק משרה את צלו על חבריו, אלא שרוי גם
בצלם הם .. , ' משורר כוה משפיע ומושפע, מנהיג ומונהג כאחד ,. מי וצום
גבולות בין רוחו וכין רוח סביבתו ? מי יבדיל בין רצונו הוא ובין. רצון+ הרבים
המדבר מתוך גרונו , והוא לא ירע 7 ואם גם הלהם ילחם. הפיטן בסביבתו.,

מהשפעת הברול. אשר לה לא ישחחרר ,‏ כי על כן הוא גדל בת וכ ה וח 7

את חייה . במשורר אשר כזה קיום גם ההוה וגם העתיד של סבובתו- -צורות:
החיים של המצואות מתלכדות עם נגוהות הערפל של האידיאל. הרחוק, צורות
נמחקות ‏ לשם יצירת הצורות החדשות . - אך מי. יאטר' לפותר :עד פה תבא
ולא תופוף ! מי. ופריד בין ורע העתיד הבריא ובין זרע הרקבון , אשר מת תוכו
ולא תהיה לו עור חקומה ? על כרחך יש שאתה דן לחיים גם את וה, שבבר
נגזר עליו הכליון , כדי. להציל אֶת. וה שנושא בתוכו את פָּרִי החיים הכאיםייו. ,

0

4

> העולם 936

גליון כ

אלכסנדר הומבלדט היה חכם וחוקר. מבית המדרש הישן,
אין ספק, כי בימינו אלה החקירות המרעיות, ובפרט אלו של
דעת הטבע והכחות הפועלים בה, הן יותר מדויוקות, = ודאיות,
עמוקות ,. כעת טפל. הארם החוקר לנושא ענין מחקרו , הוא מקדיש
את כל כחותיו = הנפשיים והמוסריים כדי להביא את מקצוע
מחקרו לירי שלמות; לבאר בו כל סתום, לגלות את תמציתו, את
תוכו,. הענין איננו משפיע כלל עליו. החוקר והמחקר הם שני
נמצאים נפרדים; החוקר הוא הנושא, וענין מחקרו הוא הנשוא, בדורות
הראשונים לא היה הדבר כן, אלא החוקר שאף להוסיף רעת, מפני
כי היריעה האמתית, ההשגה הצרופה, היא בפים השלמות המוסרית,
איידעת היא טעות, וזוהי לקוי ומגרעת כנפש האדם, לא התועלת
השמושית היתה מטרת התקירה, אלא המוסרית, הידיעות בכל
מקצעות ההבנה האנושית היו מופדי האתיקה, בהשפפה זו
חי. גם אלכפנדר הומבלדט, ולכן לא נתן אל לבו להעמיק במקצוע
אחד של חכמת הטבע ולבוא עד תכליתו, אלא להקיף בהבנתו
את. כל העולם, ואותו | העולם היה נתון בלבו, כחות הטבע
שוגלו לו היו בעיניו כחות מוסריים, הדעת היא השלמות האנושית ,

נודע ומפורפם הוא בנסיעותיו הרבות בכל הארצות והמרינות ,
הוא. הרחיק ללכת והפליג בימים וטפם בהרים גבוהים, כדי לראות
את הכל בעיניו, הוא יפר את החקירה המרעית בחכמת המבע
על מראה:עינים, על הדיוק הנקנה בעמל וטורח גדול, אבל באמת
אפשר לאדם לרעת ולהבין בכל | אלה גם בלי נסיעות מיגעות
ומטריחות כאלה, ובפרט אם אין לו הפרט העיקר אלא הכלל,
ואולם לא לוה נתכוון הומבלרט בנסיעותיו למרחקים . לא את
מחזוה:ה טב ע, את הכחות הרוממים שבה, חפץ לראות בעיניו,
אלא מחוות:ההיים, יחום האדם אל המציאית,. את האדם
במדרגות השונות של התרבות, של ההשכלה," של ההתפתחות
בכחותיו המוסריים והחמריים. דברים כאלה מובנים לאדם מבין
רק במראה עינים. כי לא הפקירה הפשוטה מספקת בוה, אלא
המשפט האמתי, העיקר הוא, איך יתיחפ הסיקר אל המחוות
שהוא רואה בעיניו, מה הוא חפ ץ לראות. הומבלרט בקש בכל
סקירותיו את האדם, ולא את האדם בבחינת בהמה נושאת משא
ועובדת אלא בבחינת פועל שכלי,

ימי חנוכו והתפהחותו המופרית היו בתקופת ה שאיפות
האנושיות בחצי השני של המאה הי"ח, אז נתנו טובי החכמים
והמשבילים את לבם, ‏ להבין בחיים ולשתרר את המין. האנושי
משעבור ומשפטים קדומים, משעבודו לבערות ולעריצות; להרגיע
את החיה. הטורפת ולהעיר. את האנושיות. את כחות הטבע
אמרו. להבין,: לא כדי להשתמש בהם, "אלא כדי להוציא' על ירי
ההכרה הברורה מלב. בני. אדם השקועים. בסכלות " את האמונה
הטפלה, את הקנאה הדתית, את שנאת הבריות. המחקר בחכמת
הטבע היה סעיף להשכלה אנושית כללית, להשגה מוסרית צרופה,
לשלמית מופרית, להשקפה חפשית,. אז שאפו ל חב ר את העמים
ואת בני הרתית השונית, לקרב בני אֶרם זה לזה, ‏ להסיר. טינא
שבלבם, להגדיל ‏ את האחוה האנושית.. הומבלדט חונך והתפתח
באידיאלים של רופו ובולטר , של ניטה ושילר, :של כל: המבשרים
תקופה. היסטורית חרשה -- תקופת הגברת המרות הטובות באהם,

חנוכו וגדולו היו בתקופה שלפני המהפכה בפרנציהן
חייו המופריים בימי עלומיו היו מושפעים הרבה ,מצד השאיפות
המוסריות, שהיו אז משאת נפש כל המעולים שבעמים, אבל
עודנו במבחר ימיו נחרב ‏ העולם\ הזה, ועל מקומו בנ עולם
חדרש, עולם של קנאת:העמים וש:את הבריות, אחרי מפלת
נפליון קמה, כנודע, ריאקציה איומה בארצות. אירופה, אל הפירור
הרתי בבני אדם, שהוא. אמנם נמחה קצת. בימים הֶהם, + נלוה
פירוד אחר, נדול וארסי מן הפירוד הרתין הפירור הלאומי,
הדת היא לכל הפחות דבר שבבחירה, האדם נולד ומתחנך ברת
פלונית ‏ או פלונית, אבל כאשר יתפתח בשבלו ובהבנתו * יכול
הוא. להבחין. ולבקר. אם עליו להשאר ברת מולרתו, | אפשר לו
להחליפה באחרת, אם. מוצא הוא אותה. עולה "באמתה ובתמציתה
המוסרית על זו שנולר ‏ בה, אבל הגזע ומקור המולדת. זהו דבר
שבמקרה, שאיננו ‏ תלוי ברצון ‏ ובבחירה,. אין לך משפמיקדום
יותר ארסי, | יותר מפסיר ומעכב. את השלמות המוסרית | של
האדם כגאוה הלאומית, זו התולה את המעלות. המוסריות
שבאדם במקרה . !

במפבה כזאת, אשר ‏ השפעתה הלכה וגברה בשנות המאה
הי"ט, חי אלכסנדר הומבלרט, אבל הוא עמר. בהשקפתו. הקורמת

רו

וישנם משוורים, ‏ הגדלים בתוך עמם כבנים חורגים, ‏ מחוץ ליער
המולדת יש שופול גרעון בודד במרחב הערבה וצמח לו ועלה, ואת אחיו לא
ידע ולא יביר .‏ באמצע השדה הוא עומר לו בורד וחי את חייו וחולם את
חלום הערבה אשר אין לה גבול ואין לה תכלית. רק השמש שופך עליו את
אורה., ואליה הוא נושא את ראשו הבודד, ובאו ממוחקים הרוחות, בנות
הנכר, * רוחות מצפון ורוחות ‏ מדרום, וכולן לואטות לו את סודן גשתות לו

' בחלקות, ‏ והוא את סוד כלן הוא שוטר בלבבו ובכל דברי. חלקות הוא מוצא

לו תנחומין י + +

לבדו , לבדו. גדל האילן , ולא ידע בלתי אם' את אמי הערבה; אשר איו
לה גבול ואין לה תבלית . זר ומוור לו אביו היער, המשחיר ממרחקים, את
סוד צלליו לא ידע , וורה לו השירה , העולה ממעמקיו. שירות רבות | שונות
טפחוהו. מנעוריו ; אך שירת מולדתו לא רפרפה על ערש ילדותו, ותהי שירתו
בת-חורין | ברחבי הערבה, אשר אין להם גבול וכרוחות המרחק, אשר אין
להן מולדת י+. /

בתדחורין. ורותחגיל היא שירת האילן הבודד + ששון השמש הלבן לה
ושקט. הלילה העמוק והשבע ,. מעבר. להרים תביאנה לה שי הרוחות: הצעירות,
ובל. פרח. בן-רגעו וכל פרפר בן-יומו מוזגים | לתוכה את גוניהם. הרעננים . *י
הלא היא שירת המרחם, ‏ הנולדת ‏ עם כל זריחת חמה ועם בל נשיבת רוח

> ועם בל משקדכנפים. של צפור פורחת,. +

שפובתדווהר ורבת-צבעים היא השורה. אך בערב בערב, בשקוע
השמש, ובא ממרחקים אותו הדבר, הזורע את העצב הכבך על פני כל הערבח,

ואה הָאילן את עצמו והנה הוא כורר, בורד . ובאו הצללים זה אחר נה, וח\

אחר זה, ואפפוהו מסביב ושכנו על גועו ועל בדיו ועל צמרתו עד אשר יהיה
לנציב-עלטה אחד, האובד בחשכת הלולה,.. או יש אשר רוח הנכאים
והבדידות , התלויה ממעל להאילן כל הימים, תרד עליו פתאום
וננעה בו בכנפיה הקרות , הקרות -- ורעד האילן בכל ענפיוו, וודע, בי בודר
הוא , גר ובודד בערבה הגדולה... והשתפכה שירתו אז עצבה וחרדה, ובושה מן
האורות ההבים , אשר טבלה בהן כל היום , דוממה ורכה תול בדממת הלילה
ועם צלליו תצא לבקש את אבדתה +:,

ובהיות הפערה וקשרה ליער כתר שחור של עבים, ואלפי. בדים יפתחו
פתח לרוח"הפרצים, ואלפי ‏ בדים יסגרו לפניו את הדרך, ובד עם בד ואבק
ובד על בד יגן בפנו הבא ומתפרץ לתוך. היער בחוקה , והרעש יבא מעמקיו
ועלה וגדל מרגע לרגע--

אז יעמוד האילן הבודד מרחוק,. וטפהו ‏ הרוחות ‏ על בדיו מכל עבר ,
והוא. לא ודע, לאן יפנה את ראשו,.. וראה מרחוק את היער השחור והגיע
הרעש אליו. מטעטקיו, והוא. לא יבין, אם בשורת-נצחון עולה אליו ואם אנקתי
נכאים,,. ועמר היער הגדול והעמוק. לפניו כחידה. שחורה וורה , ובעצב יטה
הבודד את ראשו והקשיב ושאל?

מה משפט. הרעש, העולה מעמקי היער?,.:

%

נליון כ

בשאיפותיו : המוסריות, ‏ בהבנתו ‏ הצרופה . הוא ‏ לא היה מין
פרופיסור. גרמני מגוהץ, אלא אדם. אוהב את הבריות, ביחוד
ראוי- לשימת:לב מצרנו יחוסו אל היהודים, כראי הוא. האדם
הגדול. הזה, שכל גדולתו ‏ ואשרו. לא העבירו אותו על דעת. היושר
והצדק ואהבת. הבריות, ' כי. נקריש :לו דף .בהפטוריה. הישראלית.
הומבלרט זכה לוקנה. מופלנת "ומת' בן תשעים שנה (הוא
נולד ביום ‏ י"ר ספטמבר שנת 1769 ונפטר ביום ו' מאי שנת
8 הוא ראה בעיניו את מסבות ‏ הומן ‏ המתהפך ואת שנוי
הרעות. בעולם המוסרי אבל הוא לא שנה את טבעו ואת אידיאליו
האנושיים לא החליף ער זקנה ושבה. זקנהו המופלנת לא ביישה
את ילרוהו, עד יום ‏ מותו ‏ לא כחתה עינו = הרוחנית ולא עומם
שכלו החפשין ברכיו לא כרעו .לבעל | השנאח, ופיו לא נשק
לו, בימי נעוריו ראה עוך את האור הזורם בכרלין, אור ההשכלה
והאחוה ‏ האנושית , " אשר ‏ יצא מבית משה ‏ מנרלפון
וממפבתו, הוא היה מבאי "בית מרדפי הירץ ואשתו
המשפלת, שם לא היו בני \ אדם. נפררים. ליהודים = ונוצרים,
לגרמנים :ועברים--אלא שם נתאחדו בעולם ‏ הרעות והמוסר' בני
אדם טובים ומשכילים, שואפים להשכלה ולהבנת המציאות.
וכאשר קם דור" חדש בגרמניה,. דור של גאוה לאומית
ושנאת הבריות, חשו, בעיקר, היהודים בשנוי זה: נתפררה החבילה,
נהרסה המסבה, בבוז ושאט:נפש התיחפו רוב המשכילים. הנוצרים
אל היהודים, ‏ הם הביטו עליהם כעל דוחקים את עצמם לעמור
במקום: שלא נאה' להם; נרחקים לעולם 'שאיננו שלהם, קשה מן
השחרור המדיני, : שלו היו היהורים בגרמניה מתאוים/: היה השחרור
החברתי.. איך יתפרץ היהודי להכנס אל המסבה' האנושית + בדור
של רְעה. והשכל משלו. המשפטים הקרומים. בעצם. תקפם. כבימי
הבינים החשכים. .
בימים ההם היה בית אלכסנדר ‏ הומבלרט. פתוח. תמיד
לרוחה לפני כל משבילי: ישראל,. אשר היו באים לשאול בעצתו,
ולפעמים גם כרי להסתייע על ידו. ‏ הומבלדט היה יוצא ובא
בבית המלך ווילהלם השלישי, ובנו, המלך ווילהלם. הרביעי, היה
*נחשב בתור תלמידו. אי<אפשר היה להומבלרט להשפיע על' חצר
המלוכה לטובת כלל ישראל,. הגם שכל ימיו היה נוח ‏ לוהודים
ודובר שלום להם; אבל כפעם בפעם פייע ליחירים, להפיר מכשול
מעל. דרכם,. הוא' לא התיחס אל היהודים בתיר ארם בעל מזג
טוב חומל על רצוצי:משפט, אלא כאח ורע היה מההלך עמם והשתתף
בצערם, שאיפות היהורים המשכילים ומשאת נפשם היו ירועות
לו, היהודים נדמו לו" גם כן כמחוות חיי ‏ הטבע." העם הנפלא
הזה היה חוון יקר בעיניו, על ידי יחוסו לחכמי ישראל בדורו
ושיחותיו עמהם - ידע, בערך,: הרבה על דבר היהדות והזרמים
המוסריים שבה, צונץ ווכפ. היו מבאי ביתו, אברהם ניגר נתקבל
בעיר = ברסלוי ‏ בהור. דיין ודרשן, * אבל האורתורוכסים : הקנאים
שמו לו: מכשולים ועכבו את התמנותו, ‏ בתור יליד. ,העיר החפשית"
פרנקפורט היה נחשב אז בפרופיה בתיר זר צריך היה להתקבל
בין: נתיני: ממלכת ‏ פרוסיה, | כשנה ומחצה ארך המו"מ בדבר
הזה, | האורתורוכסים: משטינים ‏ על גינר לפני המלך. הקנאי,
. והומבלדט מלמד זכות. ומסייע לחוקר היהודי החפשי, אשר ילב
בברלין, ולא זו משם, עד אשר עלה חפצו בידו, בימים ההם
היתה הישיבה. בברלין קשה ,ליהודי: מן החיץ", ‏ ובפרט לאלו
שבאו ממדינת פוונא, כמה מן החוקים והגזירות ‏ הידועים לאחינו
ברוסיה על דבר ,זכות הישיבה" היו נוהגים גם בפרופיה. וכמה פעמים
היו. יהודים משכילים באים. לברלין בלי ,וכות: הישיבה" ונפתייעו
בהומבלרט. שהרי בוראי נודע לכם, קוראים נכבדים, כי הפרקליט

ו

- האחר: השחר, איננו: נוהג: בפרוסיה, ומטבע של כסף או של

> העולם 35

זהב. אינה. כתרים ליהודי זר בפני הפורענות. ידוע הוא גם יחוסו
של הומבלרט לר'. חיים זליג | סלונימסקי, | אשר באמצע שנות.
המאה הי"ט נתעכב. בברלין, והומבלדט הציגו לפני המולך,
המהנדם והתוכן. היהודי מפולין מצא חן בעיני החוקר המפורסם
הגרמני, ועל ידו זכה למשאת מאת המלך. הומבלדט הבין גם
את היהודים הפולנים השואפים לתרבית והשכלה; הוא לא דן
עליהם. על פי חיצוניותם ועל פי שפתם הנלענה, אלא על פי
תוכם, על פי שאיפתם לשלמות ודעת. כמעט שלא עבר יהודי
פולני משביל דרך ברלין מבלי להתיצב לפני אלכסנדר הומבלרט,
וזה היה מקבל. כלם בסבר פנים יפות, ואם היו נצרכים לעורתו
היה עוזר ‏ ומסייע. כפי. יכלתו , ביחוסו אל היהודים לא היה. ניכר
כל עיכר איזה הברל שבינו וביניהם, הוא בעצמו לא היה מכיר
ומרגיש בו, הארם שבו היה נמשך בחבה וברגש כבוד ויקר אל
האדם, לא היה צריך להרניז בלבו את היצר הטוב על היצר
הרע, כי. בלבו. לא היה נמצא מעולם אותו. היצר הרע, המסית
בני אדם בבני. אדם, אהבת הבריות בלא שום הבדל היתה

.סבעו,

ובדור ההוא נמצאו קצת בני אדם, שלא היו יורדים. לפוף
דעתו וחשדו את האדם הגדול הוה באהבת הכבוד: כפני
מה הוא מקבל בסבר פנים יפות את כל הבא' בצל קורתו,
ומפנו מה הכל משכימים לפתחוץ כפני כי הוא, רודף אחר הכבור
קמדומה ומתנאה בזה, כי כל איש משכיל הבא לברלין הוא. מבאי
ביתו.. כן היו אומרים ‏ אלו, שקשה היה להסביר לעצמם את
החוון המפליא הזה, אהבת ‏ הבהיות' בלי שום פניה--זהו רבר
מתמיה, צריך לבקש. לה איוו סבה פסולה וגרועה, אצילות. הרוח
צריכה. לאמתלא והתנצלות,

%

ו

נורע היה אלכסנדר הומפלרט בתור אדם המעשה, מצוון )|

במדות \ תרומיות,. על כרחם. הודו כל בני דורו, כי בתכונת
נפשו ‏ אין שמץ ודופו . אף /קו או נקורה ‏ של פסול
מופרי: לא מצאו. בו, אבל: בזה לא הניחו | את רעתם, בקשו
ומצאו ! בימיני אלה, כאשר החלו לדבר שמנה על היהודים, וקצת
חכמים. יצאו במחאה נגד הנבלה הזאת, אמרו עליהם, כי שכורים
הם, ‏ כי שכרו אותם היהורים, ‏ כדי להפוך = בזכותם : זהו בימי
ההתקדמות. האנושית. בתקופתנו הנכחית . לפני ששים שגה ויותר
לא היו אומרים עור כרבר הזה על חכם גדול, אלא הניעו ראש
ואמרו: הנח לו לשיטה הזה ! הוא מוצא ‏ קורת רוח באורְחים
כאלה. ובכל זאת, בימים ההם היתה נפש. יקרה. כזו של הימבלדט
עור בנדר האפשר--בימינו אלה חושש אני, כי היא בגדר הנמנעי

הרנש ‏ הלאומי ‏ הוא. בוראי: טבעי בבני :
הצורך | להעירו 4 ולחזקו, כשם שאין ‏ מן הצורך ‏ להעיר ‏ ולחזק
את האהבה -העצמית בלב. האדם. התנכרות | לעס. מולדתי אינה .
שביחה בעולם, זולת מה שאנו מוצאים. קצת. יהודים ‏ נמשבים.
אחרי הטמיעה ומתאמצים להתנכר לעמם. את הרגש הלאומי"
לא נגנה באדם, כמו שלא נגנה. את הרנש הטבעי של אהבת
האדם לעצמו, לבניו ולבני משפחהו, את רגש שאיפת. הקיום,
הנמצא בכל חי. השלמות המוסרית בווראי אינה שואפת לבטל
את הרגש הזה, כי אין מתכלית ההתקדמות המוסרית לכ בוש.

ארם, ואין: מן%

את הטבע. אכל היא שואפת לטעת בבני. אדם את ההכ רה

המוסרית, כי לעת הצורך על האדם לבטל את תועלת עצמו
מפני תועלת משפחתו, ואת תיעלת משפחתו. מפני תועלת ‏ עמו,
תועלת עמו מפני תועלת המין. האנושי, ובכל אופן לזכור חמיד, בי
כל אדם' נברא. בצלם = אלהים, והשתוף ‏ המופרי ‏ של כָּל בנ )|
הארף. קורם לפירוד. הלאומי והדתי, ו

/

%

4

6 > העולם ₪

מכת אנשי. המעשה. האלה המעטים. מאד. בכל הור, מבני
עליה. אלו, ‏ מלכי העולם. המוסרי, היה. גם אלכפנדר הומבלרט,
לא בתור חוקר גדול. וירען עצום נכבר את זכרו, אלא בתור
ארם גדול. בדעות. ובמוסר, מצבנו בעמים זה אלפים שנים ויותר
חדר. הרבה את הושנו המופרי, אין אנו יכולים לעמיר אלא בהגברת
היושר והצרק ,. באנשים גדולים אנו מבקשים את טבעם. המוסרו,
אפשר כי מתיך ‏ השקפה זו קשה לנו. להבין | בטבעם מצר
הא פת טי. השנתנו . בענינים ‏ כאלה אינה משוחררת ממשא
פנים, אבל נוטה. אני להאמין,. כי תכלית השלמות. האנושות היא
באחדות המופר והאפתטיקה, הטוב וה יפה, זו תכלית היעורים
האנושים לאחרית הימים,

-%

יחיאל יוסף. לבנטין . 5
הַּרְבִיְחַישוּב,
מאמר שני,

הַקואוּפְרְציות,

(סוף)
צריכים. אנו להביא עובדות אחוות ומספרים אחדים כדי

= לבאר ‏ ולבסס את חשיבות הרעיון של האגורות האלה .

ער שנוסדה הקואופרציה בגרמניה נמכר וגון של קמחה
תומפ. במחיר. 1.76 מרק הצנטר, ואחרי שעשו אנליו בתחנות-
לנסיונות מצאו, כי הקמחדתומס הזה מכיל בקרבו רק 6% חומצן-

| פוספורי. ובכן יוצא לנו, פי כל פונט של חומצן-פוספורי הנצרך

לובול האדמה עולה במחירו. ל--97,75 פפיניג, ‏ ובאמת. שיעור
מחירו. אז בשוק, גם בתוספת ריוח לסוחר, יָהיה רק 11,25 פפי:
ניג',. ובכן שלמו אז אכרי-גרמניה ‏ 14494 ריוח. להסוחרים, ‏ אולם
צריך להמעים, כי קמח-הומס טוב מחזיק בקרבו - 17,596 חומצן-
פוספורו,: כלומר, פי שלשה מאשר קבלו האכרים בפחורתם, וּבכֶן

* זבלו את ארמתם'לא בפוספור הנצרך, כי אם בזבל מקולקל,

בימים אלה מכרו. סופרסופטים. שונים, * שהיו מונחים זמן .הב
בחנויית, ‏ וע"י זה המה הולכים ומתקלקלים ומאברים' את תכונהם
היקרה,. עוד בשנת 1898 הוכיח קלינגנדיל באספת האגורות. של
ריפאיון, ‏ כי הפוחרים מרויחים מהאכרים, במכרם להם חמרים

נחוצים המתגלגלים ועוברים מתגר לתגר, מ--19596 עד 0 1400

(אלף וארבע מאות פרוצנט !, .) = והמרצה מוסיף, ‏ כי זה הוא
מן המעשים בכל יום או בלשונו <8הוום090שה]' 001 48 --
ברופיה החלו לזרע מין צמח המובא ‏ מארץ יפון למאכל
לבהמוה. הנודע בשם "תט0ות18, ומינים שונום יש לו, בעלי-
האחוזות: משלמים ער ע ש רה רובל בכל פור, ובאמת מקבלת
אותו: הצמח, כלומר זרעידהצמח, תחנה לנפיונות ברוסיה ישר
מארץ יפון במחיר רק שני רובל הפוד, אבל. הקונים
מקבלים. לפעמים גם. הזהעים של המינים הבלתיהחשובים ורעים,

= | ומאבדים את. ממונם ומביאים רעה רבה לשרותיהם !. . *) המומחים

|
*) מענינת העובדה חזאת . בשני עתונים המוקדשים לחקלאות קראתי
שני מאמרים :. הכותב האחד מחלל מאד את ורעידפניקום, \ מקלל. את היום
שהחל להתעכק בורועתו, בי דביא רעה לאחוותו אחרי נסיונותיו; והשני. מהלל
את הצמח הזה, * מרים: את תועלתו ‏ למהומי-מעלה - ומברף' את \נסיונותיו +
והפליאה הואת פסקה ,‏ אחרי שבא המאמר השלישי והכליע ביגיהם + מלומר
נודע. שהיה בעצמו בארין-היפונים ואשר חקר ודרש את מהות הפניקום , עשה
נסיונות בתחנה-לנסיונות ולקח את ורעיההראשון המחלל ואת זרעי-השני המחלל
זבא. לידי \ מסקנה פשוטה, ‏ בי הראשון ‏ קכל | מהסוחר והעורפניקום. פר אי
והשני קבל מסוחה אחר זרעים טובים!. מזה: נלמר, מה חשובה התחנה לגפיונות
בארץהישראל. * :

נליון כ

יעידו הרבה פעמים, בי אצל הסוחרים הפשומים. ימצאו תמיר
חמרים מזויפים: קמח של עצמות מעורב. בחול. שיעור הפוספור
בסופרסופטים מגיע רק ל-- 6 8, הגואנה מזויף ברובו וכו', המלומה
אנציפרוב מביא חשבונות פרטים. ומוכיח, ‏ כי הודות להקואופרציות
הוזל בְגרמניה מחיר החומצן-הפופפורי מ---51 פפיניג עד 15%,
וכן נוכל להוכיח את אמתות המסקנה הואת בראיות הבות לאין"ק/י---

זרעים ‏ מובים למזרע נחוצים מאר לכל אכר, כי צמיחת
הזרע תלויה כולה. בתכונתו המיוחדת; לכן. אם אין אגודות קואו:
פרטיביות. ‏ ואין ‏ תחנהדלנסיונות, ‏ אז יפנה האכר. אל הפוחרים
השונים הממציאים. לו .זרעים כלבבם ומכל הבא. בירם ולוקחים
להם ריוח. ככל העולה על רוחם. אבל הן האכר, אם לא יקבל
את הזבל המכיל בקרבו אזוט או פוספור או קלי כנצרך, או אם
אין. לזרעים התכונות הטובות. -- שוא. כל עמלו והבל כל עבודתו,
יען כי לא ישיג את מבוקשו. והאם יוכל. בכלל לסמוך על איש
סוחר, שגם הוא. יודע. רק. הליכות המסחר ולא תכונת החמרים
והזרעים,. ושמטרתו. כמובן, רק להרויח + אוך. יוכל לסמוך בענין
כזה אשר ממנו תוצאות לכל הצלחתו ואשרו על איש. זר לו
ולעבודתו ‏ ממילא מובן, כי רק בעזרת. אנודתו, שיש לה מומחה,
ושהיא בעצמה תשען על הנסיונות של האכרים ושל התחנות
המיוחדות אשר. עליהן משניחים המלומדים המומחים, ימצא את
מבוקשו וילך בטח בדרכו הקשה.

ואמנם רואים אנו, כי הודות להאגודות האלה, מתרבה
הצרך והשמוש בחמרים. נצרכים וחשובים ובכליהעבודה
נחוצים, ‏ וכן מתגדלת התועלת ‏ לאחוזות = האכרים,. כן. למשל,
בשנת 1898, בשנה הראשונה להוסר האגודה המרכזית בגרמניה
לקנית חמרים, קנתה האגודה ההיא מלחדקלי בעד חבריה. בסכום
של 918 אלף צנטנך ומפרה לחבריה ריוח ,/5% אלף מרקן
בשנת 1904 קנתה 465 מִיל יון צנטנר מלחדקלי ומפרה. ריוח
לחבריה ‏ סכום של 8886 אלף מרק . בשנה הראשונה קנתה
5 אלף וגון קמחדתומס, ‏ וכְבר בשנת 1908 הגיעה הקניה
לערך 84.8 אלף וגון!

האם יפלא בעינינו, אם נקרא מספרים מבהילים המראים
לנו,. איָך התנדל הצרך. בחמרים ההם,. עד כמה התגדל אחרי כן
אסם. התבואות. (בגרמניה פי חמשה), ואיך התרחבה התעשיה,
אחרי שהתפשטו האגודות. הללו? האם יפלא בעינינו,. כאשר נוכח
לרעת, כי האכרים בארצות. האלה עושים חיל רב? --

גם האגורות האלה מנהלות את עסקיהן בשיעור גדול של
קפיטלים זרים,. וכן נראה מחשבונות האגודות. בגרמניה, שבשנת
3 עלה סכום מניות | החברים בכולן לפך ‏ של 2.09 מיליון
מרק,. הסכום של קרן-המלואים. (פונדים. רזרוים) ל--5,18 מיליון
והקפיטל הזר ל- -85,66 מיליון, כלומר. בערך 15.6% ל-40/6 87,
הריוח, שמחשבות להן האנורות, יעלה רק לפרוצנט אחד או
ל שני פרוצנמים מהמחיר שהן משלמות, יען כי לא הריוח הוא
העקר, כי אם היכלת להמציא חמרים ‏ טובים ונחוצים להאכריםי--

לפי תנאי. ישוב ארץ אבותנו די לאכרינו אם יתאגדו וייפדו
לע'ע רק אגודה אחת מרכזית לקנות כל החמרים, כלי-
העבודה וכו', כי, כמובן, אגורה אחת תוכל להספיק את כל
צרכי-המושבות ,. אם תוסרנה במושבות. גם אגורות קטנות לקנית
כל צרכי-אכל, כאמור. למעלה, או תבאנה.. כולן באחוד
להאגורה ‏ הראשית הזאת, למען תפפיק להן גם כל הסחורות
אשר להן מצטהכים. האכרים מדי יום ביום, ‏ ותתאנהנה פעולות
האגודות. השונות לאחתי-- ,
6)--א ג וד ות ל מ מכר, כי חשובות מאד אגוהות כאלה להאכרים
תראה לנו העובדה, כי בא"י ככר נוסדה אגודה כזאת, היא

/

2

גליו 5

> העולם 3 /

אנודת ‏ ,פררס", שמטרתה למכור את כל האורנזים = מנטיעות
אפרי:ארץ אבותינו ‏ להובילם ‏ לשוק הגדול אשר בא רופה ובחלקי
התבל האחרים, ופעולת האנודה -הזאת תהיה. ברופה. ורצויה
אם נוסרה על אשיות רעיון הקואופרציות האמתי. והבהיר, כלומר
אם כל הריוח ‏ יקבל העובר לפי ערך השתתפותו בפרי
נטיעותיו, ולא. הקפ יטל, אשר לו מקציבים ר בית כוגבלה.
וכן מעירים לנו המעשים בארצות נאורות, שנחיצות אגודות
כאלה חשובה מאר לא רק לממכר פרידנטיעות. שמוצאם: רב,
כי. אם גם לממכר תבואות אחרות.--בארצות רבות באים האכרים
העירה לימי השוק ומביאים תבואהם ומוכרים אותה או להפוחרים
או גם להקונים הפשוטים, האכרים מתחרים איש ברעהו, הפוחרים
יוזילו המחיר; ואם האכר מצטרך לכסף, הוא מוריד. את המחיר
"ער הריוטא האחרונה. לא כן אם הוא חבר לאגודת הממכר,
התבואה של החברים תאסף אל האסמים, שמה. יבורו את התבואה
לפי מיניה השונים ומוכרים. אותה לפי ‏ מינה להפוחרים הגדולים
בארץ או בחוץ-לארץ . האבר מקבל ‏ דמי:קרימה מקופת האגורה
לפי ההאמרה, וככלות השנה או אחרי. כלות כל המכירה. הוא
מקכל את הריוח לפי כמות התבואה ולפי איכותה ‏ בנכוי: ההוצאות
המועטות,. נקח. נא, למשל, זריעת ירקות, ארץ אבותינו מסוגלת
לזריעת ירקות. שונים ויקרים: ולצמיחתם הטובה. מראשיה השנה

עד אחרית השנה יוכל חאכר ‏ לזרע. כל מיני ‏ ירקות, כטו
אבטיחים, קשואים , כרוב, | קטניות, תרבתר, תפוחי-אדמה.
עגבניות,. עדשים, אספרגום, בצלים. שונים וכו'. החלק האחר

הוא מוציא למחית בני ביתו והחלק הגדול הוא מוציא אל שוק
העיר, אם מרבים האכרים להביא את הירקות אל. השוק, יורר
מחירם, וגם הרוב יתקלקל. בררך. ובמקום ממכרם, אבל האגורה
מסדרת את ההובלה אל השוק ואת איפני המכירה לפי צרכי המקום;

היא מומנת לה חנות אחת ושמה תמכר במקת שוה להרורשים '

מבני*העיר' או גם מכיאה ישר אל הבתים בכל יום' או פעמים
בשבוע. האגורה מסדרת את המכירה גם באניות, הבאות אל חפי-
הארץ ממרחק, וכן תשלח ירקות ‏ למדינות: הסמוכות (למצרים
לסטמבול ועור), ומלבר זאת תאַרגן גם מעשה הקונסרבים מהירקות
הנשארים ואז תכחר גם בארצות החוקות ‏ ותשלחח את פחורהה
למרחקידים, האגודה ‏ דורשת וחוקרת איזו מן המינים שבירקות
משובחים בארצות אחרות. עושה נסיונות בזרעים שונים המובאים
מארצות שונות, לומדת, לרעת. את תכונתיהם ואיכותם, את טעמם
> וטיבם המיוחדים, ‏ ע"י התחנות<לנסיונות, ' ונותנת היכלת לאכרים
לורע את הירקות הנחוצים, ואז מצליחים האכרים מאר במעשיהם

נקח נא עור משל אחר . בכל בית אכר יש תרנגולות
הממליטות .ביצים, בארצות החשוכות מביאה הכפרית את הביצים
העירה ושמה המכור אותן ותבלה יום שלם להבל , האגודות
לממכר נותנות לכל האכרים את היכלת לאסף את הביצים אל
מקום ‏ אחד. (בפרטיות .עור נדבר ‏ בהמשך מאמרנו על אודות
הכנת. מקום לאוסף הביצים), ומשם הובלנה לארצות רחוקות
ואיי-הים,

בשנת 1906 הוציאו מש יב יר לאירופה ביצים על סכום
של 148 מיליון פרנק, בשנת 190% מכרו רק בארץהאנגליה
ביצים המובאות. מרופיה במספר 500 מיליון על סכום של 598
מיליון פרנק , בארץ"פרנציה ימכרו ביצים במחיר מד,/%? פר. ער
565 פר., בער כל מאה, - - הלא נראה מהמספרים המעטים האלה,
כי: יש כר נרחב לעבורה באכרות מלבר תפוחידוהב, | המעשים
בא'י הוכיחו למדי, כי אי-אפשר להאכרים לבסם את חייהם רק
על ענף אחד של האכרות, וכבר רחפה פכנה על כל המתישבים
= עקב הדבר הזה, אלא מוכרח הוא להשען על כל ענפיההעבורה

בחקלאותו ועל. כל גוניה המרובים והשונים, ‏ ואין: מעשה באכרות
אף הפעום שבפעוטים אשר לא יביא לו תועלת ואשר לא יחוק
את מעמדו ומצבו,

נחזור נא. לעניננו, אל האנליז של האגודות.. הנה כן הואים
אנו, כי איהאפשר לאכר יחיד להוציא טובה רבה מחקלאותו, אם
פעולתו 'בודרה, = ונופל ‏ הוא. בידי הסרפורים ומוכרח הוא למכר
במחירים שונים, פעם בזול ופעם ביוקר; וכן זרה לו המהות
של השוק הגדול אשר בארצות נכריות; לכן לא ידע מראש,
אם יש שכר לפעולתו, ‏ או כל יגיעו ‏ לריק. אבל לא. כן אם
מתאחד הוא עם שכניו ורעיו לאגודה אחת; אז ידע את דרכו
הנכונה לפנוו, האגודה תורהו את המחור הקצוב בשוקים הגדולים
על תבואתו וגם תורהו איזה פכום של תוצאת עבודתו בשדהו
יוכל למסר ‏ להשוקום האלה, לכן יש לו דרך לחשב ולמנות, אם
נכון. . לפניו לתל בענף זה או אחר; ואם הוא בא לבקש
משען כסף מאנודת-המלוה להרחבת עבודתו,
יודע הוא מראש, באיזה ענף יחויק ולמה יאמץ את
כחו. -- האגורה | המכרזית * עומדת על " המצפה לתור' בשוקים
הגדולים ולעת את צרכי-האדם. המתחדשים מתקופה לתקופה ואת
הודיעות | האלה תמפור לחבריה, | למע יעשו נסיונות: לעשות
בנתוקנים בי אכרי אומות: אחרות ,

האגורות :לממכר ולקניה מקושרות בקשר המשא ו
עם האגורות למלוה אבל אינן מה א חדות לעולם ביניהן למען
לא הערבבנה פעולות שונות. האחרונות נותנות להראשונות סכום
מוגבל למען הוכלנה לעשות את מלאכהן באמונה ובזריזות ,

בראשית עבודתו מציע כל וער וועד של האנודות, הן
לממכר והן לקניה, תכנית מיוחרה ומפורטה. לפני הועד \ של,
האגודה המאוחרת המרכזית, והאחחרון, על יפוד החקירות.-
של המומחים בתחגות לנסיונות ועל יפוד הצרכים אשר נתבררו
בפעולות בעבר ועל יסור דרך ההתפתחוה באכרות אשר כבשה
לה העבודה בזמן ההוא, מקציב פכום מוגבל לכל מעשי - אלה
בערבות כל החברים של האגודות; אבל באופן אם תפסיר איזה
אגורה, למשל האגורה לממכר ‏ ירקות, במעשיה אין החכרים
של אנורָה אחרת אההאים.
ומתן עם הבנק העממי ברבר עזרתיממון בתשלומי רביח מוגבלה
להפרחת העבודה של כל האנורות, ולפי שיעור העזרה הואף
ולפי שיעור סכום הפחורה שיוכל הוער לקבל בהקפה מאת
הסוחרים הוא מרחיב. או מצמצם בעבורת:כולן ,

ואם נעמיק בכל הרברים שאמרנו הלא נראה." כי פ שוטים
המה מאר; ולא בשמים הוא המעשה הזה לאמר: נחכה לנו עד =
שיבא המלאך הנואל אותנו מכל רע ויריק לנו שפעת ברכתון
ולא מעבר לים הוא לאמר: יבא נא הנדיב ויארנן את פעולתנו :
וימטיר עלינו גשמי-ברכה, כי קרוב אלינו הדבר מאד ובידינו
ובכחנו לעשות לנו את כל. החיל הזה, ‏ רק איניציאטיבה נצרכה,
אומץ:רוח והכרה פנימית כי הצלחתנו מידינו תבא.

ועלינו עוד לזכור את דברי החכם: הגדול הרברט ספנסר :
,יסור טפוסים חברתיים מ שו כל ל ים, כלומר העומדים במררגה .
עליונה של השכלה והכרת היושר והצרק, מוסדים היותר. טובים, >
אפשרים רק בידי א שים היותר מובים", ואמנם אנו רואים
בעליל, כי האגורות השונות מתפשטות ומתפתחות למוב רק
בארצות, שאנשיה המה בעלי:ה ב נה, מיושבים ברעתם,
בעלי.השכלה, וההברה העצמית גך ולה ומפותחה בקרבם.
בין העברים והנכנעים,: בין האנשים ההולכים בחושך או המחכים
לתמיכת. הגדיבים או לנדבת הקצינים --- א י- אפ שר שתתרבה !
ושתתפתח ע זרה > ע צמיית .‏ אנשי:ישובנו, שאחרי שנות מהפכות

וער האגודה המרכזית בא במשא

3

ויסורים: באו בנסיונותיהם המרים לידיי עבודה אינטינסיבית, פועלנו
החרוצים. הנכונים: להקריש את נפשם .על: מזבח. הרעיון הנעלה
והנשגב של תחית עמנו בארץ אבותנו ע"י. עבורה כשרה ובגן,
האנשים החרשים המוסיפים לבא לארץ:ישראל. בהונם ובכחם
ובאומץ:רוחם, ‏ ועל כולם: הרעיון ‏ הגדול, הרעיון הציוני, שהוא
הבריח ‏ התיכון. בכל' עבודתנו :בארץ. הואת, שהוא: כולל. בקרבו
את: האידיאה: היחידית של כל הצבור ‏ הישראלי, ‏ של כל האומה
המרולרלה. והסחופה: המבקשת נאולה שלמה מבל פגעיה, .כל
אלה ותנו לנו תקוה; ‏ כי. יופיע הרצון הכביר. ליפד. מוסדים נעלים
להגשמת. ההצלחה. הכללית, .כל אלה יעודדו ‏ אותנו. כולנו. לחוק
ולאמץ \ את = האגורות, | אמנם, = ,הצלחת | הקואופרציות: כרוכה
בהנהנה גם ישרה. וגם חרוצה" כמאמר ‏ החכם -- אכל. אין איש
אשר. ימיל ספק בכשרון ‏ אחינו לפתח: מוסרים. גרולים : ולנהלם
בצדק, ‏ במשפט, :ביושר, : בזריזות. ובחריצות,

לכן. יעשו נא המתישבים בעצמם את הצעדים הראשונם,
וארגנו: המה את. האגודות: הראשונות, והבנק העממי. יהיה בודאי
בעזרם. וירעתם בי עליכם ‏ להשען על בינתכם, ‏ על נסיונותיכם
ועל. אומץ.: רוחכם! : עוד = מכשולום ‏ רבים . על דרככם המלאה
חתחתים, ‏ אבל הדרך הואת תביאכם למחוז הפצכם, והדור הבא
יברך את שם החלוצים האלה, אשר הניחו את היסור הנאמן
לבנין. בית:ישראל ולהצלחת" החמרית !

עור לפנינו לבאר את: הסוג השלישי שבקיאופרציות,
-- האגודות לתעשיה, ולענין החשוב. הזה נקרש מאמר. מיוו.רו---

₪
ה

|

ב
פְּעוּלַת לְשָבַּתדהַמורְעין. לְנודְדִים,
אֶשָר לְחָבָרַת יק'א .

הועד המרכזי של יק"א פרסם זה עתה דו"ח לשנת 1908
על רבר לשכות-המודעין * שלה. לנודדים,. הדוה"ח מצייר באופן
ברור למדי את המעשים השונים. מרובי-התועלת, שלשכות-המודעין
של וק"א. עושות לטובת האמיגרנטים, . מלבר זאת. מפיץ. הרוה"ח
אור. גם. על כמה קוים. ושרטוטים כלליים -מעניינים ונכבדים מאד

של זרם האמיגרציה. היהורית, ההולכת ונמשכת עד היום ביחוד
לאמיריקה. ‏ הצפונית, כמובן, ערב. בעד דיוקן ‏ ואמתותן של כל

/ ידיעות הרדוה"ח. אורגן בר-סמכא בהועד המרכוי. אשר ליק"א .

%

לשבת-המורעין. של יק"א נכנסה בשנת 1908 אל השנה
הרביעית לקיומה: בתחלת שנת 1908 היו להלשכה באידכח
(ועדים \ מקומוים, מורשים וקורוספונדינטים) ‏ ב--₪95 מקומות ,
במשך. השנה. נוסהו ועדים בעור הדבה מקומות --- אבל באותה
העת' חרלה העכודה \ בכמה. מהם -- ובאחרית | השנה עלה
מספר. = המקומות,. שעבדו | בהם | מחלקות.. לשכת.. המודעין
לאמינרנטים ל- -860,. רובם נמצאו בששה מפלבי החבל. הצפוני-
מערבי (185) ובחמשה מפלכי החבל הררומי-מערבי (13% מקומות),

האמצעי הראשי ליפוד המקומות החרשים היו מפעותיהם .של באי-

א

כח הועד המרכזי, מטרת המסעות הללו. היהה גם להכיר לרעת

את. עבודת הועדים המקומיום. ולהביא ביניהם אחדות בפעולתס.

הצירים. הנוסעים היו האדונים: ש, י. ינובסקי, י. נ: טפליצקי,

וו,. א, גרוסמאן ולפעמים גם ד. ל. באריגאלץ. בתשומת לב

מיוחָה. התיחפו ‏ לליבוי, שחמש פעמים בקר אותה חבר הועד

המרכוי. ד, ‏ פ, פיוגבירג ופעם. אחת. היו"ר. בהקומיסיה. האמיגרצ:
1 א

+ העולם -3

ו

גליון כ

יונית : א. מ גוררון. מלבר ‏ ליבוי שמה | הלשכה המרכזית: את
לבה גם למקומות-הגבול ‏ (ווירזיבולובה.: ווילקובישקי, :סובאלק,
סוסנוביץ, גראָנוצה, 4 ראדויבילוב ועוד).. הלשכה. עמדה: בחבור עם
הרבה מוסרים בהומה. לה בחו"ל. (באשכנז, ‏ אוסטריה והולאנר),
ביחוד רתקשרה הלשכה עם קורפורציות ומופדות שונים בארצות-
הברית, שהביאו להנדידה היהורית תועלת. מוחשית.

בשנת 1908 הוציאה. הלשכה .עלונים וקונטרסים אינפור:
מציוניים במדה יותר פחותה: מאשר בשנה שעברה, סבת הרבר
היא, מה שכל. מערכת. הקונטרסים ע"ר ארצות-האמיגרציה. השונות
נגמרה בדפום. אחרי צאת. ‏ הרוה"ח. הספרות ‏ .האינפורמציונית
הזאת. נפוצה | בהרבה ‏ אלפי איקזימפליארים, אבל המקוה הראשי
של האינפורמציה. בשביל. הוערים: המקומיים, בשביל: המורשים וּנם
להאמינרנטים, ‏ היה הז'ורנל. המיוחד, היוצא פעם בשני. שבועות
,האמיגרנט. היהורי",: תחת | השגחת ‏ הועד ‏ המרכזי. ‏ במשך':שנת:
החשבון. נדפסו. בה,אמיגרנט ‏ היהודט'מערכת ‏ שלמה של. מאמרים
עד האמיגרציה, ‏ ארצות:האמיגרציה, נמלים, ‏ תחנות:הבקרת,
מחלות, ‏ יריעות ' שמישיות : ועוד , בס'ה ‏ נשלחו. אל. ערי השדה
במשך שנת 190% לא פחות מחמשים אלף איקזימפלוארים קונטרסים
ובי"ג ‏ אלפי): עלונים,

הלשכה התעסקה גם בעזרת רופאים, הז'ורנאל האודוסאו המיוחד
,ייעוור, מידיצינ, נאלאפ" בא לעזרת הלשכה והרפים שורה שלמה
של מאמרים. נחוצים. ע'ר האמיגרנטים ורפואת. מחלת. הטהאכומה.
המאמרים הללו נשלחו ' אל רופאי הערים. והעיירות, ‏ הנמצאים
בחבלי האמיגרציה, בכלל. השתרלה. הלשכה .להפיץ בין: הרופאים
הללו : ידיעות ע"ד: טראכומה ומחלות:העור : אצל האמיגרנטים
וחוקו האמיגרציה. מלבד ואת נתנה "תמיכה -לביה"ת ‏ אשר למחלות:
העינים: בהופיל.;

כן עסקה : הלשכה ‏ בהכשרת . האמיגרנטים ‏ אל - המקומות
החרשים, שהם הולכים. לשם , למטרה זו הפיצה הלשכה קודם
כל. בין ההמין ‏ היהורי ספרי:למור. הלשון. האנגלית:.ומלונום. של
כים: בשפות: האנגלית: והספרדית. (האחרונים +בער. אלה, הנודהים
לאמיריקה ‏ הררומית), אמצעי: יור ממשי . להפיץ. בין: האמוגרנטים
ראשית יריעת השפה. האנגלית היו: שעורי<הערב בלשין האנגלית,
שיסהה הלשכה במינסק באחרית שנת ?190,

מהצר. השני מצאֶה: הלשכה לנחוץ. מאד להגן על אינטיריסי
האמיגרנטים בדרכם מפני. הפוכָנים והסרסרים השונים ועור. דבר
זה הוא,. כידוע,. אחר, מן: הרפים ‏ היותר. נוראים ‏ ומרים של: חיי
האמיגרנטום היהודים , הדוה"ח: מביא: אחרות ‏ מהמון. ההוגמאות,
איך שהיתה הלשכה לעור מרובה. להאמיגרנטים בררך ‏ נדודיהם,
המקדים הללו ‏ מוכיחים ברור,: ער כמה\ נכבדה ‏ עבודת הלשכה

במקצע זה, וגם את זאת, כי ע"י עבורה אינירגית אפשר להמציא.

להאטיגרגמים סיוע: מהובה.: מעשי ‏ וממשי 000

הלשכה ‏ עזרה ‏ להאמיגרנטים ‏ במקרים. אחדים. יוצאים מן
הכלל גם בכסף (ב:148 מקרים בסכום של 9449 רובלן. בשנה
שעברה --ב:986 מקרים בסכום של 6560 ר),

עפ'יי הצעתה של המועצה הפאריזית לקחה לשכת-המורעין
עליה כבשנה ‏ שעברה לשלח. לאמיריקה את הלמירי בה"ם ‏ למשק
הכפרי, שיק"א. תומכת אותם בכספה ברופיה (כבה"ס שבמונפק,
בצינסטיהוב = ובנובאיה:פולטאבקה\ ,. תלמידים . כאלה. היו---46,

הרוה"ח. נותן ‏ ידיעות מדויקות ע"ר כל האורגנים המקומיים
בכל. גליל בפני = עצמו: (בגליל = הצפוני=מערבי, : בגליל הדרומי:
מערבי, ‏ בגליל הדרומי,. בפולין.
= אנחנו מוסרים בזה את סך הכל. בשנת 1908 פנו האַמיגרנטים

אל הלשכה במפפר. מועט. יותר | מבשנה שעברה, פבת ההבר!

.-

ג ןכ

> העולם -3% 9

מובנת מאד + המשפר האיקונומי הקשה באמיריקה הצפונית
הפחית הרבה את האמיגרציה היהודית , הרשימה הזאת נותנת
תמונה: מדויקה וברורה מפעולת הלשכה במקצוע היותר. נכבר
בעבודתה האינפורמציונית :

מספר היהודים
שבאו לאמיריקה

היחס הפרוצינטי
של המספר

אלה שפנו אל לשבת-המוד עין

8 מספר האנשום ;
דרף החוף הניו. | < 5 > -|מספר הנפשות | האחרון למספר
"ורקי *)< = | הלשכת הבאש | בקירוב **) .| האמיג. היהודים
106 14 0 00 4
?07| 106,968 0 10 4%
18 0% 10 2000 0

כמ שמוכיחה הרשימה הואת, פונה עתה אל הלשכה המון
האמיגרנטים ‏ היהודים החושבים ברובם לצאת למדינות הים.
באופן זה כבר ידועה הלשכה למרי בין שררות היהירים הרחבות ,
ומשנה לשנה מתפרסמת. הלשכה יותר ויותר, ‏ ומן הצר השני
רוכשת. לה הלשכה נסיון. יותר ‏ ויותר..

ביחור .נכברה היא עבודת הלשכה בערי-השרה. על זאת
מעירה ‏ העובדה, ‏ מה שהאמיגרנטים ממעטים לפנות. אל. הועד
המרכוי והם פונים ‏ וותר : ויותר אל הועדים - המקומיום, מובן
הרבר, ‏ כי חזיון זה הוא נורמאלי מאר, מפני שהלשכות
המקומיות. יכולות לעבור. באופן יפה ומדויק ‏ יותר, מפני שהן
בְאות בנגיעה ישרה עם האמיגרנטים.

בס"ה הוציאה יק"א בשנת 1908 על כלכלת לשכות-המודעין:
על לשכת-המורעין ‏ המרכזית הפטרבורגית - - 17,864 רובל, על
. הוער. הלובויי. (מבלי. הביא. בחשבון. את, התמיכה החמרות ‏ להא:
מיגרנטים) 4990 ר', על יתר המחלקות -- - 18,479 רובל,
: א למוהר הוא אפוא להופיף. דבר עור ע"א רוב התועלת
והנחיצות הכרוך בעבורת הלשכות, ההוה"ח מדבר. לעצמו: בשפה
היותר ברורה ‏ ומדויקת +

פס\?

מִהֶעָהונוּת. הַיִשְרְאָלִית .

זה לא כבר. היתה, ‏ כידוע, * באמיריקה מועצה ‏ למטרת
התאחדות כל המפלגות הפוציאליסטיות העבריות הלאומיות. כמובן,
לא המועצה היא העיקר, כי אם הא יר יאה הכלולה בה, ברור
הדבר, ‏ כי איזו ואיך שההיינה תיצאות המועצה הנזכרת, היותר
חשוב הוא -- הד רך להתאחרות הכחות העבריים"הלאומיים, אשר
ההאתה. לכל שררות = הפרוליטריון | היהודי. ‏ אפשר הרבר,. כי
אצלנו, במקום ששוררים כ"כ הפלפול ובמול היש, התעורר על
בסים ההתאחדות. גופה מלחמת-המפלגות, וותכן, כי. נשוב לראות
בכאן. מפלנות. מיוחדות ‏ עם -תיאוריות מיוחדות בבר השאלה :
כיצד. צריך לבפם באופן ‏ יותר. ,הגיונידקונסיקווינטי" ויותר פרינ:
ציפיוולי את ה,פלטפורמה של ההתאחדות". .,

בכל ‏ זמן שיארע כרבר. הזה ישוב ויוכוח אותנו, ‏ בי עדיין

*) את המספר הוה אפשר לחשוב למתאים בקירוב למספר האמיגרג:
טים הוהודים מרוסיה :: דרך החוף הניוייורקי ‏ נכנסים לאמיריקה הצפונית ‏ לא
פחות משמונום אחוזים של. כל האמיגרנטיט.. מן הצר השני נכנסים אל המספר

הוה גם יהודים מארצות אחרות (אוסטריה , רומניה), שהנם בכלל 80/6 של
כל האמיגרנטים הוהודים. ,

| 6+) בחשבנו על פי חשבון בינוני כי בכל פעם פנן שתי גפשות
| אל הלשבה , 0 |

א , ב 2 >

רופף אצלנו למחי = הרגש העברידהלאומי ‏ שבנו, ‏ כי מעט מאר
אנחנו ‏ מרגישים עדיין את המצב. הגלותי שאנו ‏ נמצאים. בו.
ולפיכך אנו: צריכים לברר וללכן ביותר | את הערך הגדול. מאד
הצפון בההתאחדות הכללית של הכחות לעבודות עממיות כלליות
לעתידותינו +

המלה האחרוגה והקונקריטית בנוגע לנסיון-ההתאחרות באמי:
ריקה נשארה להאמר ע"י פועלי-ציון , בחוברת הששית של הירחון
,דאס נייע לעבען" פרפם הד"ר ח, ז'יטלובסקי בנידון. זה /מכהב
גלוי לפועלי-ציון באמיריקה", המכתב הזה מעניין אותנו ביחור
ער כמה שהוא מברר את הטינדינציות הכלליות של ההתפתחות
הלאומיות אצל. האינטיליגנציה שלנו,. הד"ר ח, ז'יטלובסקי מוכיח
לפוע"צ, ‏ כי הואיל והם מפלגה מיוחדה של הפרוליטריון היהודי
צריך שתהיינה להם \גם תעודות מיוחרות בעבורת הגלות מכלי
היותם. תלויים בנידון זה בההפתררות הציונית הכללית, ‏ וען. כי

,ההסתדרות הציונית הכללית איננה מפלגה, כי אם. לי גה, אגוחה "

של אנשים שונים ממפלגות ומהלכים שונים, שיש להם רק נקורה
משותפת אחת --- העבודה בעד פלשתינה", לפיכך צריכים פוע"צ
להספח אל ההתאחרות. גם לענין עבודת הגלות ,
כל מכהבו של ז'יטלובסקי מלא אהבה נלהבת. אל האידי:
אה הציונית ובהתיחסות .של כבור לפועליהציון, מי שהיה. אישז
המפלגה. אומר :
אינני חושב : כלל, כי ההתאחדות צריכה לצאת אל הפועל תוך כדי
דבור. עור חוום גדול, ואמנם דרוש לכך זמן הרבה בטרם שגברר כולגו
יחד את כל פרטי העבודה הציונית , הטיריטוריאלית והעבודה המעשות
הגלותית אבל במקום שיש הרצון, שם יש גם דרך . והרצון להתאחדות
מוכרח לצמוח ולשגשב בקרב הפהוליטריון היהודי, מפני שצומחות צרותיו
וצומחת בו הברתו, כי. בכחות מפוררים לא יעשה דבר . וצרותיו אחדות
הן בכל העולם , ולפיבך צויבה ‏ גם ההתאחרות להקיף ‏ את כל חלקיו
בעולם בולו,

עור אחר מי: שהיה איש:מפלגה, הד"ר נ. סירקין, ‏ כותם

ב,הפריינר" דברים ברורים כאלה באמון רוח כזה, אף כי סגנון
דבריו עושה בחריפותו המרובה רושם בלתי:נעים יותֶר מדאי,

,ביחוד עם תורקיה הקונסטיטוציונית ניתנו תנאים נותום. לברוא. מרכו

פוליטי יהודי מסביב לפלשתינה ובקרבתה ע'י קולונוזציה יהודית המונית

גדולה. אבל שאלה היא: אם ירא היהודים את עצמם ראויים ומתבגרים

בל צרכם אל אותו המומיגט ? מה היה קודם ? ,תיאוריות". משונות ,

פסיחופטיות, מגוחכות ובלתי-צורקות לגמרי של האינטיליגנציה הסוציאליסטית :

הלאומית-העברית. ‏ מקורן היהיהחפץ להסתגל אל ה,היום" הרוסי. בשעת
הריבולוָציה , בשעה שהיתה לה,היום" קצת ממשות. בדרך הזה הלבו כל
המפלגות הלאומיות והציוניות -מבל הגוונים , ויען כי סחבו אתן את'
צרורם הציוני-הטיריטוריאליסטי מקודם הוצרכו לעשות אותן ההעויות
המכוערות, שבחורי הישיבה. וגערום שלא נתבגרו קראו להן בשם ,תיאוריות",
ובל ה,תאוריות" האלה הוכיחו, בי לא צדק הירצל באמרו: ,אם אינכם
רוצים, הרי זו אגדה". היהודים ל א חפצו, ותנועת-השחרור שלהם נשארת
בכל ואת לא אגדה, כי אם--קריקטורה מכוערה"י.י

,והנה נראתה שוב אפשרות ליהודים לנגור בידיהם את החופש שלהם,
בל הספיקות , = הקשיות והחקירות צריכות ‏ לחלוף, ‏ כל הריבות והקטטות.
בשביל שטותים ו,תיאוריות" צריבים להבטל כנגד העופדה הגדולה -- כִּי
בל הלאום היהודי ‏ יכול להתאחר ולברוא ארץ יהודית חפשית מירושלים
ער בגדר ומנחל מצרום עד פרת, שופר ההיסטוריה העולמית תוקע על
חרבות היהודים ,.: התרגיש האינטיליגנציה היהודית את הדבר? הישמע
העם העבוי!"

בנוגע להאינטיליגנציה שלנו --- עונה על זה ,הבקר" (במאמר

,אספה מצוינה"). גליון 108: -

,יש רק להצמער על החזיון ‏ המעציב., כו המועצה עשתה רושם קטן. \

בל-בך אצלנו . יכולום אנו לחבין את היאוש הפתאומי וההתקררות הגְדוּלָה
שאחוו את ההמונים. ההמונים איגם מתיתפים לדברים' ברוח הבקורת,
גם אמונתם גם יאושם עורים הם , מתלהבים: וככים פתאום , אבל אפיסת

?

2

לפרובלימות של חייגו, ניכרת עתה אפילו
בספירות אותם האנשום, שאנו רגילים להפרידם מהמושג. הבללי של
ההמונים , גם ,האינטיליגנציה" שלנו, בביכול, ‏ משוללת זוינטרסה לפרוה
בלימות. האלה , ודבר וה מעור ואומר : כמה מן ההמוניות ‏ יש באינטי.
ליגנציה זו" +
ואמנם היה זה מעציב אלמלי היח מצב ‏ הענינים = כמו
שמצייר ה,בקר". אבל אם קרוב הציור אל האמת,. אז צריכים
נם אנחנו לשאול ביחר עם הד"ר נ. פירקין:
,האם יראו היהודים; כי ראוים הם ונתבגרו אל המומינט ?"
רק העתיר בלבד יוכל להוכיח ‏ את הרבר.." אבל
תעודתה. של האינטליגנציה היהורית הלאומית היא במומינט של
חוסר:אונים זה אחראית עוד יותר :: היא עומדה עתה יחידה על
שדה<החיים של העבודה היהודית בער העתיד' היהודי.

+.

: מַכַתְּבִים מפולין.
בי
יאןילינפקי והאנטישמיות הקליריקלית.
(פף)

במלחמה זו עזב לאט לאט ולינסקי' את הדרך הרגילה והלך מרחי אל
דחי והרחיק כל בך ללכת, עד שעבשיו העתונים של הדימוקרטיה הלאומית,

< שבעיק- השקפותיה על היהודים לא רחוקה היא כלל מאותן הרעות שתארתי,
מוצאים ‏ לנכון : למעט ברברים על אודותיו ולציין, שפגנונו היה הד יותר מרו+

= ובאמת אין כמרומה. בשום ‏ לשון עתון כ,ראלא", כל גליון וגליון: היה קתון
של שופכים על היהורים -במלא ‏ מובן המלה, היהודי בתנר איש היה מתואר' כאיש
בליעל ; המתכון תמיד לרעתו של הגוי, לנצלו ולהציגן. ככלי ריק, היהודי
בתור יהודי היה לסמל בלהות, ל כל רע ונשחת . החגוני ‏ הפולני +
שמצא ‏ על ררכו את היהודי ועל כל צעד ושעל הוכרח להלחם אתו , דבר
מתזך גהונ +

0 ולא רק החנוני אלא גם. הכומר הקטולי , מובן מאליו, שאדם כולונסקי
צריך היה להחזוק בדעות קלירוקליות . היהודים השנזאים לו ביחד עם אויביהם
חרימו את דגל הפוזוטיביות , את דגל חפשההדעות, ותחת הפותן של השקפות

אל נכנסו. לתוך החיים ‏ ובצרו להם את עמדתם | בעוד שאותה המפלגה של

הפוחרים הפעוטום , של האכרים, שעליה נשען ביורעים ובלא. יורעים. ולונסקי,
החווקה עדוון באמונתה ומסורתה בכל. טההותיהן . ובכלל. רק הקטוליות ביחוסה
הנוחע ליהודי המחזיק ביהרותו ,‏ בהשקפותיה על היהדות של עבשוו בעל
מקור כל רע, יכלה לשמש בשבילו בתור בסיפ כללי ותיאורי שבלעדו סוף

+ כל סוף. אוהאפשר להחזיק. מעמר במלחמת הצבור + ל

ולינסקי אפר איפא מלחמה גם על המחשבה החפשות בשם הדת, עַל
הערכון ‏ החדשים ‏ בשם המסורה,, על פולין הצעירה הפוזיטיביסטית הסוציאלית
בשם פולון הקתולית הלאומית ,‏ כמובן, גם פה לא שכח את היהודים, וכל
אלה הדעות החדשות ‏ הנפסדות, ‏ המביאות : רעה. גדולה = כל כך. לפולין היו

להמצאות היהודים נגד ‏ העולם הנוצרי בכלל ופולין בפרט +
' לא ופלא ‏ אופא שהוא מצא ‏ את הסיוע היותר ‏ גדול בתוך ‏ הקלירוס

הקתולו, והכמרים. עזרו בכל כחותוהם, ‏ הפיצן את עתונו, = הטיפו לוסוד בתיד
מסחר ‏ קתוליים, ‏ על פי שיטתו של ולונסק. י, ובכלל ‏ תמכו בו ונשענו: עליו

ועל עתונו,

ב,הגנה" ‏ שלו עשה ילונסקי 4 חיל. כל כך, = עד כי ברבות הימים. היה

עתוגו ‏ לרבר שאין מדברים בו 7 אנשים מהוגנים, למוקצה מחמת מאוס,
| הוא היה נקרא בכל בתודהקהוה ‏ שבורשה. אבל לא דברו בן. ולא גלחמו
בדעותיו . בראשונה = עור גלחמו בו העתונים | המתקדמים וה,איזראעליטא" ,
אבל ברבות. הימים הניחו לו, ורק בשנים האחרונות. לפני המהפכה התחיל עור
הפעם ,גלאס": הרדיקלי במלתמת זו והוקיע = בשורת מאמרים. את כל. הגבלה
שבעתון. זח, --- אבל \ איהאפשר להגיר כלל שמלחמה. זו הביאה -ל,ראלא?
רעה כל שהיא, ‏ לא גתמעט מספר חותמיו ולא מספר ‏ מודעותיר, הממלאות

האינטרפה לחיים הצבוריים ,

.| בכל. גלוון וגלוון. כמעט חצי עמנריל 5% ו . 3

+ העולם =

נליון 5

היהודים שההמידו לקרא את העתון בפתי זהקהוה. אמרו, שזה הוא עתון
הומוריסטי ‏ ושחקו' עליו מטוב לב, אולם ‏ ,עתון הומוריפטי" זה הלך - לדרכו
ומלא את כל גליון וגלוון בחרופים ובגדופים של חנוני קתולי. פעוט, המתנפל
על יהודי המתחרה אתו'י !

והאם אפשר לתלחם נגד חרופים כאלה +

האנטישמיות הפולנית משוללת. השפעה מדינית וכולה היא תנועה
צבורית טהורה, הרוצה להשפיע על הצבור ולסדר אותו למלחמה עם היהודים.
אין היא דורשת בפה מלא הגבלת זכויות היהודים ע"י החק , כי הוצאת חוקים
לא בידי העם הפולני היא, ומלחמתה גם היא, כמובן, אינה אלא מלחמת מגן:
העם הפולני צריך להגיןעל עצמו מפני היהודים המכניעים את ארצו ומוצצים
את דמו,

בתמונתה המודרנית הזו התחילה האנטישמיות הפולנית להתפתח בְשנות
השבעים, כלומר אחרי מתן שווי-זכויות ליהודי פולין ע'י. וילופולסקי. דבר זה
הטביע עליה חותפ מיוחד. לפני מתן הזכויות 'משלה בפולין ההשקפה, שמובת
חארץ דורשת לעשות את היהודים ‏ לאזרחים פולנים הלוקחים חלק בחיו:הארץ,
משתתפים בצערה ובבנינה . ההשקפות על אפים' של היהודים ותפקידם בזמן
שזכויותיהם היו מוגבלות. לא היו שוות, אבל הכל הסכימו, שפכנה היא בשביל
הארץ להשָאיר את היהודים במצבם המיוחד והמונדל ולהניחם לחיות בעולמם
שלהם ולהשאר זרים להעם הפולנו, משאלותיו ותקוותין. האקט של וילופולפקי
צרוך. היה לפנות ‏ את הדרך, | להפיל : את המחיצות המבדילות ‏ בין: הפולנים
והיהודים ולקרב את העת, שבה יהיו היהודים פולגים ‏ גמורים,

צריך. לציין עובדה אחת, שהיא שופכת אור גדול על התפתחות היחוסים
שבין הפולנום והיהודים,. בסוף ‏ ימי קיומה בתור ממלכה. חפשית. היתה פולין
נשענת במעט רק על מפלגת האצילים, בשנות קיומה. האחרונות התחילוּ כבר
להבין, שבסים זה צר הוא ואינו מספיק בשביל הממלכה, וכדי להחזיק מעמר
צריך להרחיב את הבסיס ע"י הכנסת כל מפלגות הושבי:הארץ ‏ לתוך החיים
הצבוריים, פרוצס זה של הרחבת בפיסו של הצבור. הפולני, במובנו = המדיניו<
הלאומי, ‏ שהתחיל במהן הקונסטוטוציה ‏ של 3 מאי לפני: נפילתה ' של פולין,
הולך ונמשך גם אחרי כן. פמעט כל המאה התשע:עשרה, באותו זמן שפולין
היתה צפויה ‏ לסכגות רבות. וגדולות. הפכנות הללו גם הן, כמובן, השפיעו על

מהלך הפרוצס, ויש שהכריחו להחיש' את התלבדותן של מפלגות תושבי הארץ"

לעם אחד ויש שהפריעו. בערה.

בין בל תושבי פולין היו היהורים -האלימנט היותר זר והיותר ‏ חשור,
אך להפטר מהם היה אי:אפשר אפילו לדעתם של אויביהם היותר רעום,
תפקידם בחייה. האיקונומיים של הארץ , מקומם בתוך צבור החי ע"פ רב על
האברות,. שמפלגת העירונים בתוכו התחילה זה רק להתפתח -- כל זה הכרית
את העסקנים המדיניום הפולנים לאחו באמצעי התקרבות בנוגע ליהודים,
הפוליטיקה שלהם היתה בחכרח פולוטי קה של טמיעה גמורה, צרוכים היו לאחז
בכל האמצעים ‏ להפך את היהודים לפולנים ‏ גמורים, ‏ בכדי שלא יהיו אותו
האלימנט, שעלוו ווכל להשען כובש:הארץ, כשהיתה עור אפשרות. לחק חוקים
געשה כל זה ע"י החק, ואנו מוצאים באקט של וילופולפקי פעיף, הגותן זכות
הבחירה רק ליהודיט היודעים. קרא וכתב פולגית, המבטל את זכותן המשפטית
של התעודות הכתובות בלשון יהודית. או עכרית או אפילו באותיות עבריות,
וכשאבדה יכלת זו, התחילו פועלים כחות עבוריים ‏ בלבר, שבעיקר הדבר
המשיכו \ את הפוליטיקה הקודמת \ ולא פסקו מלהכריז ‏ ולשוב. ולהכריו שכל
ההגבלות המשפטיות הן גגד רצונם, והנן מעשי ידי אחרים,

מפוליטיקה. כזו של טמיעה גמורה, פוליטיקה של חשר, שהאלימנט הבלתי
מתבולל בין היהודים הנהו או עתיד- להיות לבלי:זין | בידי הכובשים, מפולוי
טיקה זו של אהכה ליהודים פולנים : או עתירים להיות פולנים ושגאה כבושה
מתובלת בבוז להיהדות וליהודים שאין ברצונם להתבולל ער פוליטיקה אנטיש:
מית גמורה---רק צעד. אחד. והצעד א הזה נעשה. קורם כל. ובאופן ‏ הפהוגרמתי
ע'י הדימוקרטים:הלאומיים, אותה המפלגה שכתכה על, הגלה בראשות. ימ'
התפתחותה את חרות. פולין . ורק במשך העת הפהגלה לתנאו:הזמן זהמקוסו
מפלגה זו הוציאה מעיקרי הפוליטיקה הפולנית ‏ בנוגע ליהודים את המפקנות
הקוצוגיות. ודורשת היא, שחפריה היהודים יהיו כל כך פולנים ער שלא ותנגדו
לפעולות צבוריות שתרחינה את היהודים טאיזה מקצוע. של. מסחר או עבודה,
אם רבר זה יהיה דרוש בשביל חזוק האלומנט הפולני הטהור במקצוע זהי

טמיעה ‏ גמורה ‏ או דחות. היהודים | מכל מקצועות | העבורהָ
המפחה. וחרשת המעשה = זו הוא! המומרא, שבעיון אפשר עור להלבישה צורה.

לור

> העולם 36

|

שלא תהיה אנטישמיותה ‏ דוקהת כל בך. את העין, אבל בפועל מיד מקבלת
היא צורה של אנטישמיות גמורה, של אנטישמיות. כאותה של ילונסקי,. חחבדל
הוא ' רק, שילינסקי וסיעתו לא רק שפעלו את פעולתם האנטישמית. אלא גם
נתנו. לדבריהם את הצורח. המתאימה. לפעולות ‏ כאלה. הכדל הפגנון -- לא
לחגם מצאו עתוני הדימוקרטיה הלאומית אחרי מותו של ילינסקי רק. גנאי אחד
שהיה כגנונו חריף יותר. מדיי

מיום נפילתה של המרידה האחרונה והשתחורותם של האכרים ביך
הרשות הרוסית מתחילה התפתחותה של הבורז'ואזוה הפולנית. יחד עם זה
הולבת ומתפתחת תורתח---תורת העבורה האורגנית, * עבודה לחזוק אשיותיה
של החברה, צבור של אצילים מתחיל להתיחפ יחו אחר לגמרי להמסחר,
לחרשת המעשה,. והספרות היפה מתחילה לרומם את טפופי הפוחרים ובעלי+
החרשת, ‏ מפלגה זו ההולכת . ומתהוה פגשה ‏ ופוגשת עוד,
הנמוכות, את היהודים על כל צעד ושעל ואנוסה היא להלחם אתם מלחמת-
ההתחרות, בתנאים האלה הפתעפה תורת. העבודה האורגנית = כנוגע. לוהודים
לשני סעופים, ששניהם דרשו ‏ מאת היהודים טמיעה. גמורה, ‏ אלא שאחד האמין
בטמיעה זו שתבא בזמן מן הזמנים והבליע בנעימה: את ההתחרות וההדיפה
ההולכות וחזקוח, והשני עמר על החזיונות הללו ולא רק שלא העלים עין מהם!
אלא יפד עליהם. את. השקפתן. על היהודום ופתרון שאלתם בארץ.

כך. נולדה האנטישמוות אפולו בצורתה השחצנית של ילינסקי ‏ מחורת
העבודה האורגנית , שמחזיקים ‏ בה הפולנים ‏ זה יותר מארבעים שנה. את
ההדיפה, שהמפלגה הפרוגרסיבית מבליעה אוחה בנעימה, וכשמראים עלוה יודעת
היא רק, אם אפשר לומר כן,. למשוך בכתפותיה ולהמטיר בפראזות בלליות של
הומניות, הכניפה האנטישמיות לתוך תכנית פעולתה וקראה את המטרה בשמה
הנכון, ‏ והאמצעים היותר מתאימים, הוותר מובילים אל המטרח, הרי הם אלה
הגותנים לשמצה ‏ לא את מושג היהרות אלא את היהודי החי, המתחרה, הרי

" הם אלה" שמפתמכים על' רגש האיבה הדתית, --- וכאמצעום אלה השתמש

באמנות רבה כל כך וגם בהצלחה ואן ילינפקי . יוצר האנטישמיות ‏ חקלירוקלות
בהמונתה ‏ המודרנית כפולין,

מִכְתָּבִים מתורקיה,+
1
קוּשֶטָא.
שבוע מענין בבית-הנבחרים: נאומו של ראש המיניפטרים
והבעת-אמון = להממשלה ; ובוחים ‏ עד וכות הפועלים
והפקידים להתאגד. ולהכריז ‏ אמור ; חלוקיקדעות ‏ בין
| הבית התחתון והעליון,-- שונות,- -ברוניקה יהודית , |
השבוע. האחרון היה אחר. השבועות. היותר. מענינים. שבחיי
בית-הנבחרים התורקי, .בית-הנבחרים עזב את הרגלו להוציא את
החוקים. באופן מכ ני כאלו קבל איוו פקורה נמרצה מגבוה לעבר
כך. וכך חוקים ברוח זו או אחרת, והחלה ‏ בקרת ההצעות
מצהדים שונים; הושם לב לדעות, שנשמעו אולי בפעם הראשונה
בער העתיקה. סטמבול; הצעות הועדות: לא נתקבלו הפעם על
רגל אחחן: שתים ‏ מהן--כמו שיראה הקורא להלן---הושבו. בשביל
שיעבדון מחדש וברוח אחרת; ונוסף על זה הוריע באהכח הממשלה,
ראש המיניסטרים ‏ חילמי:פחה, : את תכניתדעבודתו ‏ וינאם ‏ נאום
= ארוך וחשוב ע"ה מצב. הרגע בתורקיה,
אמנם,. עבודה. חיובית: לא נעשתה בשבוע שעבר : לא
נתקבל אף חוק אחר, אבל בעיני חשובים. דברי: הבקרת והוכוחים
שנשמעו \ מאלפי. חוקים ‏ מעין ‏ אלה, 0 לפנ שבועים
ניג ד. העתונות .
ועל מנוחה. זו. שב,,מכָונה לעבור חוקים" המתנגדים לחניון
ולחפש אפשר רק לשמח,
'כי--נדמה ‏ למתבונן מן. הצר--בשבוע וה של = הנאומים
ו ו בחוצאת חוקים מהירים = עשה ביתדהנבחרים

ביחוד בשדרות +

חח שב ון-ה נפ ש. בראותם את פרי שקידתם ואת אשר. היו נכונים
לעולל. לעתונות המסכנה. נרתעו. צירי בית-הנבתרים. ‏ לאחוריהם,
חדלו להיות לעדר, הנשמע לפקורות. ראשי הועדות, ויחלו להביע
דעות ולהשמיע. רברידבקרת.

ואידהעבורה של השבוע שעבר בטח שתשפיע לטובה על
העבידה. החיובית ‏ של בית"הנבחרים ,

וחילמיהפחה, הויזיר הגדול, התחיל בדבר. ביום ב' שעבר
הציע את תכנית-עבורתו לפני חבר בית-הנבחרים והפינט, זו לא
היתה תכנית-עבודה מחולקה . לסעיפים וסעיפי-סעיפום, זו היתה
הרצאה מדויקת ולא חסרתדענין ע'"ד מצבההרגע בתורקיה ושורה
של תשובות. על השאלה: מה הפרה. תורקיה בשביל שתוכל
להתקים ולהתפהח,

חילמי-פחה ‏ גלה את מקום הנגע בלי כל מורא ופחר,
הוא "רמז על המצב הפנימי של תורקיה, המראה עדיין סמנים
רבים של אי-נורמלוות, עוד צריך. וצריך להתחשב עם המשמרים,,,
לשאלה זו של המלחמה ב,ריאקציה" הקדיש חילמידפחה. חלק
הגון מהרצאתו , ברחבה רבר ע"ד המבוכות באדנה., הלפת
הממשלה היא לענוש את אלה שעוררו לפרעות, יהיו מי שיהיו ,
באדנה רואה הממשלה את השאר שבעיסת ה,ריאקציה" ושאר
זה צריך לבער מן הארץ, הממשלה רוצה להכנים בארץ צרק
ומשפט ולהכחיד. ע"י זה את שרידי המשמרים,

אבל לא רק בפעולתם המזיקה של המשמרים רואה הממשלה
את סבות המבוכות והפרעות . אחת הסבות למצב החולני. הזה,
שבו נמצאים רבים מנפות תורקיה, היא הרמת המפים, שנעשתה
ער עתה לא במשפט ולא בצרק. וער שבית-הנכחרים. יעבר שטה
יותר חדשה ויותר מתאימה אל החוק והמשפט, שלחה הממשלה
פקודות נמרצות לפקידיה הגבוהים בואליות שישניחו בשבע עינים
לכל יפריעו בהרמת המטים את החוק. הנוכחי, |

אמנם אין זו אלא מה שקורין ,פאַליאָטיבה".. אבל. יותר"

מזה \ לא יכלה הממשלה הנוכחית לעשות.

יותר חשובים המה דברי ראש המיניסטרים ע"ר העבורה
הצבורית, שהממשלה רוצה להיות המתחילה בה, ,עבודה שתכליתה
לברא מרכזים, שכהם ימצאו בני ארצנו לתועלתם ולתועלת ארצם
שרהרפעולה מספיקה",

גם בשנויום האדמיניסטרטיביים ‏ נגע הויזיר הגדול, ויראה
על הסכנה שבדבר, אם ירחיקו בכת אחת אלפי פקידים: וישאירום
בלי כל מקור למחיה, ל ובשטה" הנה האמרה שלו בנוגע
לשנויים ו

וגם בשאלה היותר חשובה אולי בתורקי בשאלת בתי
הספר, ‏ נגע,. הוא הודה. בנחיצות השכלה אלמנטרית בללית,
אבל. .+ האמצעים מאין יקחו% לפי מצב-הדברים עתח לא יבלה
הממלכה להקציב לסעיף החשוב הזה. יותר מקמץ; שבטח לא
ישביע את הארי,

ואפילו בשאלת ‏ חופש-העתונות, ‏ שבית-הנבחרים התעסק
בשקידה יתרה בהגבלתו, נגע; ויאמר שהוא וחבריו המיניסטרים
ל הם בער חופש-העתונות.

את הרצאתו הארוכה פים הויזיר הגדול בהשקפה שטחית
על מצבה החצוני של תורקיה, שאינו מעורר כל חשש, והביע
את חקותו,. שבאידכח ‏ העם, הצבא והממשלה,. יעכדו שכם אחר'
להצלחתה והפרחתה של תורקיה,

ובית-הנבחרים הביע 0 המיניסטרים של חלמו-פחה את
אמונו ב 191 דעות נגד 5,

* *

* .
בפעם ‏ הראשונה ‏ נשמעו . בשבוע. העפר : מעל במת. בית

ו
/ 0

נליון כ

>= העולם 3 ו

הנבחרים: העותומני. ויכוחים ע"ר הפוציאליות .‏ דברו, התוכחו: ע"ר
התנועה ‏ הסוציאלית, = הפרינציפים. הפוציאליים,. החוקים. הפוצי:
אליום - - ולא. נעו: למשמע הדברים האלה אפילו החוג'ות והשיכים
שבין. הצירים ,

התוכחו עור זכות: הפועלים והפקידים הנמוכים להתאגד
ולהכריז אמור, . והרוב הגדול :של הנואמים, מלבר אחד או שנים,
היו בשביל חוקים סוציאליים קצוניים, הרכה יותר. קצוניים
מאלה, שנתקבלו אחרי מלחמה ארוכה בארצות-המערב הנאורות,
0 דברו ע"ד ,אקספלואטציה", עלוקות וכו' וכו', עד שהמי:
נוסטרים לעניניההפנים ולעבודה. הצבורית צריכים. היו להתערב
בדבר; ולולא. נאומיהם --- בטח שתירקיה היתה נהפכת בין-לילה
לממלכה סוציאליסטית : הראשון, שר הפנים, הראה על הסבנה
שיש בקבלת החוקים האלה בארץ, שאין בה עדיין: כל תעשיה,
ושההון. לא התחיל עוד להתפתח בקרבה מצד אחד; ומצר השני
הראה על חוסר התרבות וההשכלה. בין המון העם, שלא ירע
להשתמש. בזכויות היפות שיותנו לו, ועל הסכנה הכרוכה בוה
למנוחה: הפנימית של הממלכה. הוא הזכיר ג"כ את העובדה,
שאמור. הפועלים ברומוליה המזרחית ‏ בשנה שעברה היה אחת
הסבות לכבוש מפסלה זו על ידי הממשלה הבולנרית.

חכם ממנו המיניסטר לעבודות הצבוריות (ארמני),: שבראותו,
בי נכונה הצעת-החוק הסוציאליסטי להחקבל, בקש מאת הועידה
המציעה, שתתן לו ארכה של ימים אחדים להוסיף מצרו. חוקים
אחדים, בקשתו זו נתקבלה, בין כה וכה נסע המיניסטר הזה
לאירופה להודיע באופן רשמי לחצרי. הממלכות את דבר עליתו
של מחמד החמישי על כסא העותומנים, ועד. שובו בטח שתתקרר
השלהבת הפוציאליםטית. של צירי בית"הנבחרים ,

בין, ה וכה --- והעתוניםי המקומיים מתנקמים בצירי בית-
הנבחרים ‏ בגלל החוק ‏ נגד העתונות; מוכיחים הם במאמרים
ארוכים על גודל' הסכנה, ‏ שיכול היה להביא החוק. הפוציאליסטי,
שחפצו הצירים לחוקק. כמעט כל העתונים מביעים דעה אחת,
שבעלי-ההון לא יכניפו אף פרוטה לתורקיה מפני פחד האמור,

אנב, הודיע בימים האחרונים המיניסטר הממונה על העבורות
הצבוריות, כי בכל יום. ויום הוא מקבל חבילות-חבילות של בקשות
על דבר רשיונות וקונצסיות, אבל, כשהוא פונה למבקשים ודורש
מהם ‏ שיוכיחו ‏ את /אפשריותיהם בנונע לכסף -- אין האדונים
הללו שבים אליו. יותר.,

% .*

, 7
היחס בין ‏ ,הבית התחתון". ו,הבית העליון" שבסטמבול היה
יחם ידידותי: מאך ' עד הימים היותר אחרונים, לא לחנם קרא
אחמררריזה, ‏ ראש ביַת-הנבחרים, לסינט בשם היפה. והמתאים
,אחינו. הבכור", בשום. ארץ. אחרת ‏ לא זכו ליחם. כזה, בין ‏ שני
הבתים.האלה , בארצות-המערב יושבְום על פי רוב. בסינט פקידים
גבוחים, | נסוכים ‏ ורוזנים, | המביטים בעין רעה על כל הבא
מלמטה, מבאי-כח. ההמון ,. גם פה, טרם שנפתח בית-הנבחרים,

הביעו חבים. את חששם, פן יריבו שני הכתים: האלה ביניהם

ויעכבו על ידי זה את נאולת תורקיה,
הפחר ‏ הוה היה ער השבוע האחרון פחרדשוא : אמנם, ער

הְנָה לא הותה. כל סבה שיכלה - לעורר ריב בין ‏ שני הבתים

האלה, החוקים שנתקבלו ער החורש האחרון בבית-הנבחרים לא
יכלו לפגוש שום התנגדות. בין. יושבי-מעלה. ‏ החוק. ע"ד ההלואות
בא בומנו: בלעדו ‏ לא היתה. יכולה מבוגת הממלכה להמשיך את

> עבודתה, גם החוק על הבר הנודרים שנתק קבל בשני הבתים (חוק

הרפום עור. מרם נתקבל בסיגט, כ עדיין לא גמרו: את ,הקריאה
הראשונה" של כל הסעיפים בבית. התחתון) נתקבל. בשעה מהוטה

ו 0

1

ומבוכה, כשצריך: היה לטהר את. הארץ וביחור. את עירדהבירה
מכל החוטאים. ואנשי. הבליעל ,

והיחס הטוב שבין שני / הבתים עוד התחזק,: כשבאו ימי
הרעש, הישיבות בפןדסטיפנו, שבהן ישבו הצירים הצעירים מהבית
התחתון כתף בכתף את הזקנים מהבית. העליון. ושבהן התיעצו
על דבר שאלות החיים והמות של תורקיה, הישיבות ההן. עור
אמצו את הקשר ותשארנה לזכר-עולם בדברי. ימי תורקיה

ובכל זאת.., כעבור עשרים יום מיום הפרד ,האספה
הלאומית" והזקנים טפסו לעליתם, ,עבר חֶתול שחורי' בין הצעירים
והזקנים .

והנה הדבר:

ביתדהנבחרים. החליט. להמעיט את החפרון. של התקציב ,
עבורתו הראשונה היתה לקצץ בשכר הגדול. שהיו מקבלים הפקירים
הגבוהים; = בין שנשארו במשרתפ :ובין שהתפטרו. ואחרי שהתיעצו
על דבר קצבת שלשת ‏ הירחים. מאפריל ‏ ואילך, ‏ החליטו לקצץ
גם את שכר שלשת הירחים האלה,

החלטה זו נתקבלה בבית-הנכחרים. ברוב \ גדול ‏ ונשלחה
לביה העליון לאשור. הזקנים ראו בקציצה יתרה זו עוותדהרין
אם אומרים אתם לקמץ להבא --- הרשות. בירכם; אבל =
לעבר (וירחי אפריל ‏ ומאי. הלא עברו ככר) אין חוקקים חוקי
הבית התחהון קבל תשובה זו באידרצון,

ויחליטו ל ועדה משותפת ‏ מבין ‏ חברי בית-הגבחרים
והסינט שתבא לידי פשרה,

אחרי עבורה במשך שבוע ימים נמצאה הררך -לפשרה זו,
והיחס: שבין שניי הבתים האלה. טוב כמו. בראשונה.

% %

הוכוח ע"ר השתתפותם של האינם-מחמרים בצבא התורקי עור
טרם חרל בהעתונים הקושטאים, היונים עודם עומדים בדרישותיהם,
שהאינם-מחמרים יעמדו בגדודים מיוחרים, מבססים המה את דרישתם
ואת בנימוק הזה: לו היו קוראים לצבא את כל התושבים, ‏ בלי
כל יוצא מהכלל. ובלי שיקבעו מספר מיוחד, ‏ לא היינו. הורשים
מאומה; אבל, כיון שקבעו ‏ את מספר האינם-מחמדים ‏ להבע
הצבא הקורקי,. הלא בזה כבר. שמו הבדל בינינו .ובין: התושבים
המחמדים, ולכן דורשים הגנו, כי: יבדילו גם בין נדודי מחמרים
ושאינם מחמדים.

על זה טוענים ‏ עתוני ,האחרות. והקדמה": קבעו את מספר
האינם-מחמדים | לרבע. הצבא. כולו, מפני שכך הוא, בקרום,
מספר האינםהמחמדים. בכל. הארץ , גם בבית-הנבחרים : מספר
הצירים שאינם מחמרים הוא 41 מ--944,,,

על. זה עונים ‏ בצדק העתונים א היוגיים: 41 איננו רבע
מ- -544 ומבית-הנבחרים אין מביאים ראיה , מספר . היונים היה
צריך להיות . הרבה יותר ‏ גדול | בבית-הנבחרים ‏ משהוא\ עתה,
לו נעשו הבחירות בצרק וביושר..,

אבל אין לתת לוכוחים האלה ערך גדול יותר. :מדי,: תנאי
קבלת האינם מחמדים לצבא נעבדים רק עתה, ובשבוע הכא
יוגש לביתההנבחרים, ואז יורע מצב הדברים כמו שהם.

אבל בכל אופן לא הסכים הממשלה ליפוד נדודים. נכדלים,

בתימן. -= לחליטה לשים קץ לאיההסררים
והמבוכות בתימן. אבל איך: תשיג מטרתה זו, ותימן: כה ‏ רחוקה/
והוצאות משלח הצבא שמה כח רְבית +

שתי שמועות ‏ סותרות זו. את זו נפוצו

בנידון: זה ביָמים

' האחרונים בקושטא . עפ"י שמועה אחת. אומרת. הממשלה. לתת
לאומן = יָהיה,: שהרוס. אה דגל. המרר, ,מעין, אוטונומיה, בתנאי,

0

2

:

גליון:כ

שיבנע: וישלם "מס לממשלה .. ונוסח : אחר. מספר, : כי הממשלה
שולחת עשרים ‏ אלף איש לתימן, שידכאו ‏ את המרד, יורירו
את כל הפקירים .מכנם. ויכניפו סרר בתהוובהו שם,

גם' העתונים: הקרובים : ביותר\ אל הממשלה כמו ‏ ה,תנין"
וה,איטיחר" לא יכלו להוכיח ‏ את אמתת אחת השמועות האלו,

בחור ] - באותו זמן מתקבלות גם מחורן שמועות רעות,
שהררוזים מתנפלים על כפרים רבים בנוף הסמוך לחורן ומטרתם
לכבוש את. חורן. הַחיל ‏ המקומי אין-אונים הוא. נגדם, ויושבי חורן
דורשים חיל. חדש ורב כדי לעמור בפני: הררוזים,

% %
%

בימים האחרונים ‏ מרבים פה לרבר ע"ד. אופיציר תורקי
הרוצה להתיהד, הדברים אינם משוללים ענין, ורוצה הנני לספרם
לקוראי ,,העולם".

כשבא צבאההחפש. לחיידרדפחה (עירה סמוכה לקושטא),
הלך אחר הציונים משם לראות אם אין ‏ פיניהם יהידים. הוא פנה
בשאלתו ‏ לאחד החילים, והחיל שאל את חבריו, | אם אינם
מנירים בשורותיהם יהודים. אחר. האופיצירים ענה כי. הוא יהידי.
הציוניי תמה עד מאד לשמע הדברים האלה, אחרי, שכירוע
לא עבדו. היחודים ‏ עד עתה בצבא התורקי,: ויספר האופיציר, כי
הוא: הנהו: בן להורים יהודים, שמתו עליו בעורנו נער. כשנשאר
יתום וחפר-כל לקחה ‏ איתו אליו אשה מחמדית אחת, אלמנה
עשירה, ותחנכהו ותגדלהו, ותמר את דתו ותשלחנו לבית-הספר
של הצבא, ,אבל, הוסיף האופיציר, ‏ אני חושב. את עצמי ליהורי
ורוצה אני לשוב. ליהדותיי. בימי ‏ שהותו בחיידר-פחה. הכיר גם
עלמה אחת יהוריה ויאהבנה ויארשנה לה.

הוא. פנה. אֶל. השיך-אול-אסלם - שותיר. לו לשוב ליהדותו .
השאלה הואת ‏ המורה עד מאד, כי. הלא אפור למחמדי. להיות
ל,כופר", ‏ ותשובה עור טרם נתקבלה.

א, חרמוני,

- 00096 7-90
זו
םלוניקי.
(תנועת הנשים. --- יפוד ליגה לאומית. --- עלילת הדם בעתונים
היונים,. - התנועה הציונית. --- הבחירה בקהלה),

בימים האחרונים ‏ מתחילים להרגיש פה שנוי בחיי הנשים. של קהלתגו,
איזה רוח של. תנועה לאומית ‏ החל לנשב בחוגיהן, | מתחילות. הן לאט לאט
לשום לב יותר לעניני החנוך, וגם לקחת חלק בתנועה הלאומית שהתהותה
פה ע'י הקלוב ,דעס אינטים", להקדיש את = זמנן ‏ יותר ויותר | לעניני הקחלה,
לענין השכלת חברותיהן. לא כן היה עד כה, רק במקרה יוצא. מן-, הכלל היו
רואים איזו נשים באות לאספות עם לשמע נאומים לאומיים,. עתה'החלה ההתענינות
בדברים ‏ כאלה להתפשט וותר ויותר ‏ בין. חוגי' הנשום האריסטוקרטיות. שלנו,

את ההתחלה עשה העתון ,לה נאפיאן", כלי המבטא של. הקלוב. ,דעס אינטים"

היוצא פעמום בחדש.. פופרים לאומיים החלו. לפנות. ‏ במאמרים. גלהבים | אל
הנשום ולעזרר אותן לקחת. חלק בעכודות הלאומיות . העתון. הקציק. חלק מיוחר

לזה. לאט לאט החלו: גם הנשים 'לקחת יחלק. ברוכריקה. הג'ל, וסוף סוף התאספו

ביום הראשון. שעבר בשש מאות נשים מהשררות הגבוחות. אל בית הכגפת של
הת"ת. הגדול .לשמע ‏ את הנאומים, . שנושאם היה חובת הנשים :ל חת חלק
בהנועה הלאומית, אמנם לא רק למטרה זו נקבע יום' זה, בן היתה חגיגה
כללות לרגל חלבשת ארבע מאות ותומים, ‏ תלמירי שני בתי הת"ת ,ירדה"
,וקלמריה", < את העבורה החשובה ‏ הזאת, להמציא בחנם מלבושים חדשים
לארבע. מאות היתומים הַנ"ל,: קבל. עליו הקלוב. חנ"ל, אך בה לקחו. חלק במדה
חשובה גם הנשים, ' באותו יום' נאספו כאלף' גברים ובשש מאות נשים בביהכינ
של חת"ת לקחת ‏ חלק בחגיגה ‏ של צרקה זו. = התכם:בשי, . ר' יעקב מאיר,

ובל ,פני העיר". נמצאו באותו ימעמדן התזמרת של ,חברת. תלמידי בח לפנים"

כ +מסגינות שונות, אח"ך עלה הפחק"וט משה אפנדי. בהן = וכנאום יפה מַאֶד

> העולם 3

ומלא התלהבות פנה אל הגשים ויעוהר אותן : לקחת חלק. בכל. ‏ עניני הקהלה
בפדט והעבודות הלאומיות בבללן הנואם דבר על אודות מצב היהודים. בארצות
הגלות, ‏ על אדות השאיפה הגדולה לחפש שהתעוררה בלב רבים מן העם ועל
ארות השתתפותן של הנשים בתנועה. זון הוא דבר על זה , שהנשים היהודיות
בסלוניקי ובכל ארץ תורקיה לא נקפו עד עתה אף באצבע קטנה בעד העבודה
הלאומית. הנאום עשה רושם חזק וגמרץ מאד על הנשים.

הזרע שזרע מר זבוטינסקי בנאומו ע"ד הליגה הלאומית החל לעשות
פרי, עתה שבו לדבר ע"ד נחיצות ליגה לאומית שתאחד את כל היהודים
העותומנים, בגליון של שבועות מפרפם האזרגן של הכלוב ,לה נאסיאן" מאמר
בתור קול קורא אודות הענין הזה, מלבד חשיבותו של המאמר כשהוא לעצמו
מענין הוא ביחוד מפני זה שהוא פרי עטו של הפרקליט אלב רט אפנדי טריקיו
נשיא הקהלה היהודית. בפמירנה. האדון טריקה. מעור על קרירות:הר וח השוררת
בין יהודי תורקיה" שאינם מתאחדים לעבוד עכודה לאומיתן איננו בטוחים, ‏ כי
האנטישמיות לא תפרץ כם בתורקיה. כל הקהלות, כל היהודים שבתורקיה. צרוכים
להתאחד וחד, כדי. להגן על עניניהם הרוחניים, החמריים והלאומיים, ובראשם צריכה
לעמד הליגה הלאומית שתפחר . כבר הגיעה השעה, וצריך להזדרו בזה. ה,קלוב
דעס אינטים" שהיה הראשון בתורקיה, אשר חרת על דגלו את הלאומיות היהודית
הוא צריך וחיב לקבל עליו את האינציאטיבה חזאת ולהוציאה לפועל, המערכת
של ה,לה נאסיאן" מעירה, כי הקלוב התעפק כבר בשאלה הואת, והוא מבטיחה
לדבר בגליון הבא אורות זה בפרטות. :

כמה הרפתקאות עברו על בני קהלתנו בימים האחרונים לרגל מלחמת
ההתחרות בינה ובין היוניס! עוד לא שקט הריב בנוגע לעגלונים ‏ היהודום
והיונים, והנה קפץ עליהם רוגום של בעלי הגנות (בפי שהודעתי. במכתבי
הקודמים); כמעט ששקט גם הריב הזה ובעלי הגנות היונום ‏ באו לבקש ממוכרי
הירקות היהודים שימשיכו את המשא ומתן שהיה ביניהם עד כה, והנה נגלה
ענין חדש ויותר נמבזה ושפל מצד היונים / ודוקא מצד דמשבילום שבהםן שני
העתונים היונים של סלוניקי, האחד ,פרופ" (לאָמר; פנס) והשני---,אליטיה (האמת),
מפרסמים זה. כחדשום ‏ אחדים ‏ רומן בתור פילימון ‏ בשם ה,שטן של תורקיה",
שאחד מפרקיו, שנדפס בשבוע שעכר, עופק כלו בעלילת הדם. בו מפופר, כי
היהודים גונכים ילדים יונים, מביאים אותם אל בתי תפלותיהם, מפטמים אוָתם
בדבעי ואח"כ שמים אותם בחביות מסומרות ומנענעים את החביות עד אשר
הדם יוצא, ואת הדם שולחים לכל בתי הכנסיות. של היהודים להשתמש כן
לצרכי חגם, אי אפשר לרעת, המצאו העלונים בעצמם לנחוין לחדש את העלילה
כרי לעורר את ההמון היוני הפראי המאמין לכל דבר נדפס, או איוו: הפתדרות
חשאית נגד היהודים בחרה לה דרך מלחמה זו ביהודים עתה, אחרי שלא
הצליחה במלחמת ההתחרות עמהם. אכל איך שהוא, נקל. להבין, בי ישנה אוזו
ידיסתר, המשתדלת בכל כחה להשבות את השלום בין היהידים והיונום,. הרבה
הבח יש לוהורים לעבר עתה, עליהם להתאחד ולהתקשר קשר אמיץ, למען
יוכלו להשיב לאויביהם דבר.

מובן, | שפרסום הרומן הזה עורר התרגשות עצומה בין בני קהלתנו,
העתוגים ‏ היהודים, הספניולום והצרפתים,. וכן גם העתונים התורקים התנפלן' על
העתונים הנ"ל ‏ בגלל הנבלה הזאת במאמרים קשים וידרשו בכל תקף, ששני
העתונים היונים ‏ יחדלו ‏ מהרפוס את הרומן ויענשו לפי: המשפט הישר, \ העתון
התורקל ,ינ אסיר" כחב בחריפות ‏ רבה ויגנה את שני העורכים היונים , על
אשר הם משתמשים באמצעום שפלים, כדי להפריע בער: השלום כין היהודים
והיונים ולעורר ביניה? תגרות, ‏ תחת שהם היו צרוכום לפבר באחור הכחות"
לטובת הארץ והממלכה.

החכם כשי ר' יעקב מאיר, חתיעץ עם מועצת הקהלה. והפ הודיע
את הענין. להרב הראשי החכם בשי רבי. נחום ויבקשו ממנו, שישתדל לעשות את
כל הנחוץ, וכן פנו אל שר הפלך של פלוניקי, הוא הבטיח לעשות את כל
הדרוש וְיצו תיכף על שני העתונים היונים לחדול מהדפוס. את הרומן, = ובמומן
הוכרחו האחרונים למלאות אחרי הפקורה הזאת. בון כה וכה פנה הרב ר' נחום
אל הפטריארך היוני, והאחרון שלח תכף תלגרמה למטרופולוט של. פלוניקי
שיעשה את הכל למען השיב את השלום, ‏ כן הודיע החכם ‏ בשי של קושטא
את בל הענין לשער העליון ויבקש להשתמש באמצעים ‏ הדרושום, ‏ למען. ענש
קשה את מחוללי הכלבולום, ‏ ולהראות, כי לא תורקיה החפשית. הוא | המקום
לעלולות' כאלו,. גס המטרופוליט היוני של עורכו חביע לפני: העורך הראשי שפ

0

ה איפוקה" | את התרגזותו. על \ חדוש . העלילה שבשקר ‏ ופודה, ‏ ועל פרסומה
בעתונים:

קאני. עצוב מאד על ז\4 = -אמר ‏ המיטרופולוט---כל. היונים בעלי חרעת
חושבים ‏ כמוני, לא. תארנו. לנן, כי: דבר כזה: יקרה, | ה;פרוס" לא נכנס מעולם
אל ביתי, ‏ ואת ,ח,אליטיה" אנו 'מקבלים וקוראים , אך. לא עלה על דעתי לקרא
את הפוליטונום, גם לאלה שבסביבתי אין. זמן לקרא. רומנים, ובבלל לא שערו,
בי בפוליטון. ישתהלו ‏ להתנפל על היהורים, העתונות ‏ היא בות ספר, | ואלה
שמתעפקים בעבודה. הואת צריכים לאמר להמון דברי אמת וצדק,. בפרט ברגעים
האלה צריכים אנחנו לאחר את כחותינו, כדי שההרמוניה והסדר לא יופרעו.
עניני חדת אינם. צריכים להיות: מוצאום מחוץ | לכתלי בית התפלה, -אני וני
בבית .תפלתי, אתה יהודי בקהלתך, והתורקו הוא מושלמי במסגד, אך. בחוץ,
בהיום הכלליים, . הגנו צריכום להיות כולנו ‏ עותומנים. ‏ אינני מרשה בלל וכלל

התנפלות. אי צודקת נגד עם או גם נגד איש אחד. קהלותונו חיו תמיר בהרמוניה, *

ומאר. מאד. נצמער,. אם החהמוניה הזאת: תופרע".

אח"כ. מדבר. הוא. דברום קשים. נגד עלילת;הדם בבלל.

העתון היוני ,אלוטיה" מנסה להצטרק בדברים האלה!

,אנחנן: לא נוכל. לא לבטא. את צערנו. על אשר נתן חברנו .ה,פרוגרס
דעס. סלוניק". חשיבות :רבה לה,אפיזורה? של רומן הבתוב לפני ארבעים וחמש

שנה, אשר .מחברו. רחוק = מן הרעיון ‏ להפיץ . דעות אנטישמיות ‏ ולהשתמש

בבדוחא של יעלילת ההם, רק פרק אחך. עוסק בעלילת . הרם,. והשאר מדבר
בענינים אחרים.

ל האליטה" ‏ לא היתה שום מחשבה רעה. ‏ והרי לו חפצנו בפולמוס,
לא היינן כוחרים ברומן, ‏ כי. הלא ישגם אלפי אמצעים לתכלית זו, עד עתה
.לא השתמשנו אף באחד מהם".
הצטרקות . זן לא הפריעה בעד העתון
מגליונותיו את הקלוב ,רעס אינטים" בשאיפה לעורר רוב בין היהודים והיוניםי
חקלוב ,דעס אינטים" מחה נגד זה. בכל חוקף בעתון ההוא גופו,

היוני הניל | להאשים באחר

התנועה הציזנית הולבת ורכשת לה נפשות חדשופ בעוי
אמנם בהגיע הבשורה הרעה אודות המהפכה האחרונה בקושטא, נכהלו רבים
בי חשבו, | שהמשטר הישן יגְבֶר ועור הפעם יוכרחו לשוב אל תהדמתם, והנה
עתח חדשו את כחותיהם ואגורות ציוניות חדשות הולכות ומתיסרות בערים
השוגות של תורקיה האירופית,. האגודות הקודמות שבכלוניקי, אוסקוב, | טונס:
שיר, אדרינופול וינינה, | הולכות וגדלות, ‏ גם ואת .החדשה שבמוסטפה פחה
מוריעה, כי היא עושה צערים קדימה, ועתה בימים האחרונים .נופדו עוד שתי
אגודות ‏ ציוניות חדשות, האחת בקולה, עיר החוף אחרי סלוניקי, | שם האגודה
,אור ציון", ומספר חברוה עולה לע"ע לארבעים איש. השניה נוסדה באישטיבי

מקדוניה:

פלך אופקוב, שתיהן פנו אל הקלוב הציוני ,בנו ציון" אל עורנו בבקשה לשלח

להם שקלום, בקשתם נמלאה,
במונסטיר סדרו בתג השנועות הזה נאומים ‏ שונים אודות הציונות
| בהקלוב ,ציון", בין: הנואמים היה גם האדון משה בן בנישתי מנהל ביה"פ. לה!
כ"ח נושא. נאומו. היה --הרחבת. הציונות בין ‏ יהודי תולקיח, מענין. הוא, כל
נם אנשי האליאנס אינם מפחדים - מפני ‏ הציונות ועושים לפי רגשי לבם ולא
לפי. ה,פקודות ‏ מגבוה".
ּ: גם העתונים השפניולים של סלוניקי החלו לדבר אודות הציונות בתכיפות
יותר ויותר, ביחור העתון ,איל אביניר" היוצא פעמים בשבוע, הוא הקרוש רוב
ריקה [מיוחדת | להצ יוות והנהו מבטוה לעורר מעל הכמה הזאת את יהודי
רל לקחת חלק בתנועה הזאת, גם ל,ה נאסין", = כלי מבטאו של חקלוב
,דעס אונטום" שפקפק עד עתה, הלגשת לתעמולה בעד הציונות אם'לא, ההל
סוף ‏ סוף להתעסק בציונות, הוא מכטיח ‏ לתת שורה שלמה של מאמרים שובארו
את הציונות, והמאמר הראשון, שהנהו כעין הקדמה, הנהז מלא תכן וחתלהבותי

-=----190001? = ד
אֶל ההסתררויות - הציוניות,

| הוער הפועל. המצומצם ביחד עם הריריקטוריום (של הבנקים
. שלנוי קבל את ההחלטה, | לעשות מעשה נהול לטובת. מכירת
המניות | של הבנקים ‏ הציונים, * וביחור את אלה של האנגלו:
פלשתינה:קומפני , - 2 |

> העול%ם -3

מלרד ןש =

הועה"פ ‏ המצומצם ‏ חושב. למלא ע"י החלטה זו לא רק
דרישה, שהובעה פעמים הרבה, וביחוד ‏ בעת האחרונה, באופן
נמרץ מאת ציוני העולם. כולו, כי: אם ‏ נם את תביעות המומינט
הנוכחי, הנראה למוכשר מאין כמהו למשוך את החוגים = היותר
רחבים ‏ של . הציונים והבלתי:ציונים | כדי שישתתפו במוסדות
הבנקאים = שלנו וישקיעו | קאפיטלים בעסקים : הנעשים בארצות
המורח.

יום. יום אנחנו מקבלים ידיעות מכל הארצות, שמהן יוצא,
בי שנוי מצב הענינים במזרח משך לתנועתנו נם את
השדרות היותר רחבות, אשר עמרו עד כה הרחק מאתנו או
שהתיחסו. אלינו מתוך / יחם של שנאה. גם עפ"י: הרבה חזיונות
אחרים. אנו. יכולים להכיר, * מה מאד גדלה עתה התעניינותם
של היהודים בכל הנעשה במורח, וכי הרעיון ע"ד יסור קולונווציה
של יהודים שם מצא לו המון מחזיקים ‏ גם בחוגים הבלתי:
ציוניים. ובאמת כבר התעורר ‏ בארצות שונות החפץ מאליו לקנות
את מניות האנגלו-פלשתינה. קומפני, | וביחוד מיום שנתפרסם
הדוה" האחרון שלה, המודיע, כי בער שנת:העסק של 1908
היא נותנת. דיווידינד של עשרה פינסים. לכל מניה, מה שעולה
ל--%: 4 פרוצינט. בתנאים כאלה מחייב. ההגיון הפוליטי. להפיק
תועלת. ממעמד:הרוחית היפה הזה ולהשתמש בנטיה המהבלטת
בין. חוני היהודים ‏ הרחבים. למשוך. אותם להשתתפות מעשית
בעבורה הקולוניזציונית העברית. ותקוה. מובה נשקפת עתה ביחוד
להפרופוגנדה הנעשית למכירת המניות, מפני שרכישת האקציות
היום איננה. עוד ‏ דבר שבצרקה גרידה, כי. צריכה. היא להחשב
כעסק טוב, שמתן שכרו בצדו.

אבל גם האגודות הציוניות והציונים עצמם משמשים עריין

כר:נרחב, שלא נעבד עד כה באופן מספיק, ‏ למעשה אגיטציה
למטרת הפצת המניות של הבנקים שלנו, ‏ למן היום' שהתאמצו
כל הכחות. אצלנו התאמצות. מרובה מאד ביסוד. הקולוניאל:בנק
התמעטה חריצותם של חברינו ‏ בענין הפצת מניות הבנקים
הציונוים,. בינתים קם דור ציוני = חדש, ‏ שברובו. הגדול. אוננו
עומד עדיון בקשרי-ברית עם הבנקום שלנו. פה מתגלה לפנינו
הודמנות. חשובה מאד לקרב את החברים הללו לתנועתנו ולהוסיף
אקציונירים חרשים להבנקים שלנו,

הפרופוגנרה הזאת נותנת להאורגניוציות ולהאנשים הפרטים
כר נרחב. לעבורה. רצויה ופוריה, פה ניתנה ההודמנות ‏ לעורר
כחות נרדמים | ולהשתמש בהם למלוא תעודה גדרולה מאד.
האגיטציה ‏ הזאת, ‏ אם תעשינה ההכנות הנחוצות אליה ותהי
נעשות באינירגיה ‏ ובחריצות ‏ יתרה, עלולה. היא להכנים. חיים
חרשים אל האורגניוציה הציונית. ולמלא אותה בכל מקום ‏ עוז
ומרץ של כחות. רַעננים. וחהשים..

אבל הגשמת התעוהה הזאת מותנה. בתנאי אחד, והוא:

בי תוכן הכנה מוקדמת ותוצא. אל הפועל. באופן, . שבכל
האופנים תהיינה תוצאותיה = המוצלחות. בטוחות לְמפרע.. התנאים
החצוניים הוכשרו לכך, ועתה אין הרבר תלוי אלא רק בחריצות
העבודה .

הוער. הפועל והבנקים שלנו יעשו את כל המוטל. עליהם
לתת להפרופוגנדה הנעשית למכירת -המניות את העוז והתוקף
הראוי. לה,. הבנקים ‏ מוכנים לחת ,להאורגניוציות אשר תתעפקנה

במעשה פרופוגנדה. גדולה ‏ ופוריה" דמי קומיסיון בסכום של 86
מהאקציות, שתהיינה נמכרות על ידן, באופן שלא תעלה פרופוגנדה
זו 0 בהוצאות מיוחרות. (
תעודתן של האורגניזציות והפידירציות הארציות תהיה מעחה
| לגשת: אל עבודת-האניטציה ה 0 האמצעים | החשובים,

\
/

,

ו % 2 2 ו

4

הנאותים לכך, = ע"י הפצת | חומר ‏ אניטציוני ,= פרוספיקטים,
קולות?קריאה ‏ ועוד; ע"י עריכת אספות, מאמרים. בעתונים; ע"י
השתדלותם ‏ הפרמית | של אנשים מפורסמים ואנשידשם; ע'י
נסיעות למטרת משא. נאומים והרצאות ועוד,

בכדי למלא את התעורה הגדולה הזאת לכל דרישותיה,
נחוץ הרבר מאר, כי כל האורגניזציות תיסרנה ועד מיוחד לרבר,
שהוא. יהיה המנהל. את כל העבורה,

חברי. הועד צריכים להיות אנשים עפקנים מנוסים. רבי:
פעלים ואנשי:שם. בעולם ‏ המפחר, והוא, הועד, צריך יהיה
ביחור להדגיש במפעלו. את הבסים המעשי אשר לרבר. כן
צריך יהיה ליסר קומיסיות נמוכות בכל עיר בפני עצמה,
כמובן צריכֶה כל העבודה להיות מאוחדת ולהתנהל עפ"י כל
האמצעים, שיש להשתמש בהם להנשמת מטרו, כזו,

הררך היותר פשוטה וקלה להשגת האקציות היא באמצעות
מכתב שלות ע"י המרכזים הארציים אל הקולוניאל:בנק. העברי
בלונדון . כן אפשר לשלם את מחיר האקציות בבתי:הבנקים
הרשומים מטה. אבל באופן זה צריך להוריע בשעת מעשה מפורש,
כי. התשלומים ‏ הללו ניתנים על חשבון הקולוניאל:בנק ‏ העברי.
כזה יש לעשות גם בשעת קנית: מניותיה של האנגלו:פלשתינה
קומפני, מפני שחשבונותיהם של מקומות:התשלומים המיוחדים
עם הבנק קשורים באיחור זמן מרובה . להאורגניזציות הארציות
שמעבר לים יהיה יותר טוב ונוח לקנות את האקציות ע"י המחאות
על לונדון:.

אנחנו מבקשים מכם, כי תואילו להוריע אותנו את אשר
עשיתם בכדי למלא את דרישתנו זאת, כן תואילו בטובכם להודיענו,
אם אפשר לכם ‏ הדבר, פעם, אחת ב שבוע, ולכהפ"ח פעם
אחת. בכל חרש, : ע'ר תוצאות פעולתכם במקצוע זה. אנחנו. מצהנו
נתאמץ ‏ ע"י קריאות מיוחדות לכך. בה,וועלט" ‏ להיות לכם לעזר
בבל יבלתנו,

בצפיה לקבל מכם את יריעותיכם ובברכת ציון

הועד:הפועל

3

השבוּע.

הציונוּת +

, -- ועד השוקלים של ההסתדרות הציונית בבריסק דליטא מבקש אותנו
להדפים את הדוה"ח של עבורתו מתשרי תרס"ח עד תשרי תרס"ט : ע"ח שקלים
לשנה 31 נאסף 924-20 ר', פונד מפלגתי-- 86, מ מפלגתי 98.70,
יער הרצל"--.6, דמי קדימה על מניות של ,החברה להכשרת. הישוב" 28.50 ,
ע'ח הועד המרכוי--,100 ע"ח הקרן הקימת: מנדבות 179,84, מקופסאות
7,, ע"י שוברות--,94, תוי הקה"ק גמכרו בסך 26.69 , לצרכים ציוניים
שונים נאסף סכום של 232,86 בפ"ה : 998.36 , מחוברות וכרוזי הועד המרכזי
נתחלקו בעיר 2950 אבומפלרים, מהוצאת ,הקופיקה-ביבליותיקה" נפוצו 3000
אבומפלרים. לטובת הועד האודיסאי נאסף פכום של 897 רובל.

-- מרובנה כותבים אליגו: בכ"ש באייר הרצה מר ח, גריגבףג בתיאטרון
העירוני הרצאה אודות המשורר ח. נ. ביאליק . לאחר שנתן המרצה כרקטרוט-
טיקה קצרה של המספרים ברדיצ'בסקי , 4 פייערברג , אש ורייזין תאר את
המונתו ואפיו של ביאליק בתור משורר התחיה היותר גדול בתקופתנו +

-- בשבוע העבר בקר ח. גרינברג את העיל סמורגון וישא שם נאומים
אחדים באספות ציוניות וגם. בבית"הכנסת לפני קהל גדול + :

-- לשבת המודעין בשביל פלשתינה ותורקיה בווינה מבקשת אותנו
לפרסם את הדבוים האלה 1 / ו

כל האסיגרנטים הנוסעים לפלשתינה ‏ דהך ווינה | מתבקשים | שיבואו

| ₪

דוד וואלפפון .

ו 2%

גליון 5

לפנ צאתם לדרך בדברים עם לשכת המודעין בשביל פלשתינה , ווינה 1,
טירקענשטראסע 9 הלשכה מספיקה ידיעות בדבר תנאי החיים בפלשתינה
ונותנת לחברינו את ההנחות האלת 1

הנחה של 50 פרוצנט ממחיר הנסיעה במסלת הברול. במחלקה השלישית
מוויג ה לטריעסט.. (מחיר ברטים-הנסיעה אחרי ההנחה הוא 1% בתרים)..

הנחה של 30 פרוצנט ממהיר הנוסעים באניה של הלויד האוסטרי
במחלקה הרביעית, השלישית והשנית.. מחיר הנסיעה מטריעפט ליפו אחרי
ההנחה הוא !:

באנית הקטור המהירה (ומן הנפיעה ארבעה ימים וחצי)
במחלקה הרביעות (בלי מטה ומזון) 61 בתרים עם 80 הלר ; במחלקה השלישות
(עד. אלבסנדריה ן ומן הנפיעה. שלשה ימים וחצי ; עם מטה ומזון)--94 כתרים
עם 50 הלר .

באנית קימור רגי לה (המפלה הפורית, ומן הנסיעה: עשרה
ימים) :: במחלקה השלישית (בלי מטה ומוון)--51 כתרים עם 60 הלר ; במחלקה
השנית (עם מטה ומזון)--169 כתרים +

אניות הקיטור המהירות יוצאות מטריעסט בבל יום חמישי, האניות
הרגילות -- בכל יום ראשון , על.. האמיגרנט לבוא. לווינה = ולהלשכה שלנן
לפחות שלשה ימים לפני צאת האגיה, כדי שיספיק לקבל כרטיפים ולתת לבדוק:
את הפספ רט שלו.

לבסוף הננו מעירים ביחוד את אזני האמיגרנטים וגם את ההפתדרויות
שלנו ואת אנשי ברותנו , כי: כל מוסדות הצדקה שבווינה אינם רוצים. לתמוך
באמיגרנטים שלנו, ולבן עליהם לדאוג ב לי ש ום ת נאי שיהיו להם הוצאות
הדרך , ואם לא -- נשקפת להם סכנה להשאר בחצי דרכם ,

בּארֶץדישרְאֶל.
ל .1

מראשון-לציון כותבת ‏ אלינו הגברת 0 פ, !

אבל גדול. במושבותנו, היום בארבע שעות בבקר נפל חלל
עצמו אחד. בידי- החלוצים הראשונים, האכר בנימין פיין, בן 48
שנה בערך.

הוא ירה בראשו מתוך קנה:רובה, באמצע פרדס האתרוגים,
שלו,. שהוא. הָביאו. לידי. כך.

איש. ישר. וחרוץ, בעל מרץ ואינציאטיבה חיה פיין, אך. גם
בעל הזיה,--והנה זה כשש עשרה שנה שעלה בדעתו רעיון
אחד, שנראה לו כה גדול וענקי!- =

הרעיון.--- להוציא משוק העברים את אתרוגי קורפו ולהחליפם
באתרוגי = ארץדישראל!

בלי | אמצעים נגש לפעלו, בועה ובעמל נטע |פררם
אתרוגים אחר, אחרי כן את השני, במרץ שאין כמהו נסה
לפלול ‏ לאתרוגיו ‏ ולאתרוגי = מושבות : יהודה. בכלל ‏ דרך \ בשוק
העברי, ‏ אשר ממנו מיליונים פרנקים של יהורים עוברים לידי
צורריהם לתשמישי קדושה,.. נסה, אבל לא הצליח,

ער הרגע האחרון נלחם המסכן ‏ עם פגעי הומן. הוא
השקיע באתרוגים את - כל כחו ואונו והון הכבים,...עה."כו: .בע
בין המצרים]

ברעה צלולה -ערך. מכתב /לפני שלשה ימים, הוא שלח
בו. שלום לאחיו האכרים, באר להם את. סבת מותו, מגה שלשה
אפוטרופפים לילריו--בן, כחמש עשרה שנה, בת כשש עשרה., |
בו הוא מבקש לשלם את חובותיו בכסף הנחלות ולראוג' לבניו,
שנם אם אין להם (אמם מתה זה כבר), וגם אב לא יהיה.

רגעים אחדים ‏ לפני מותו. נכנם ‏ לחדר הילדים במנוחה
מדומה. נשק לילדיו באהבה ובחיבה ונפרד בשלום!יי,

נכנם אל הפררם ויור ברובה בראשו,

שלום לך חלוץ ישר וחרוץ! בגבורה נלחמת וכנבור נפלת. חלל,

שלום ‏ לעפרך ! 0

ראשון לציון יום א', ג' סיון תקם"ט ,

הסתדרות הקהלה הישראלית כיפו. הועד, ‏ שנכחר מאת. השררות
השונות של התושבים היהודים ביפו לסהר את הקהלה הישראלית שםן ערך
ספר:תקגות \ לפו שעה. ועשה את הצעדים הנחוצים להוצוא אל הפועל את

>

+ העולם 3

נליון 5

התאחדותם של כל היהודים תושבי העיר לקהלה אחת.. ע"פ \ספר:התקנות הוה
יהוו נחשבים לחברי. הקהלה ביפו אותם היהודים, שהם למעלה מעשרים שנהי
היושבים ביפו וותר משנה ומשלמים את מס"העדה. הנהגת הקהלה תהי נבהרת
באופן זה, שכל קבוצה בת כ"ה חברים, שנופרה רק למטוות של בחווה או
המתקימות בתור חברות ואגודות מ והרות תבחרנה מקרכן בור אחד, והבוררים
הללו. יבחרו אח"ב את הנהגת שלטון. הקהלה,

הנהגת הקהלה צרוכה ‏ לדאוג, מלבד למופרות-הצדקה, להנהלת. עניני
שרת:הקברות, ‏ בתי:הספר. ועוד , גם להנקיון = ולמצב הסניטרי ברבעי היהודים
ובמשכנותיהם, לשמירת. הפדר והבטחון ברחובות היהודים, ‏ להחוקת השלום בין
היהודים, להקלת בניסת היהודים וגם להתערבות לטובתחברי הקהלה לפני הממשלהי

על הקומיסיה: של הערכה, הנבחרת מאת האספה הכללית, מוטל לקבוע
את סכום מפ הקהלה, שעל כל אחד מן החברים. לשלם,

מלבד המפים הישרים יש להקהלה הכנסות מיוחרות מתעודות לירה
ומיתות, נשואין וכדומה,

ידיעות הועד. ליפוד תחנה' של נפיון ‏ למשק-הכפרי בפלש:
תינה , לאות החשיבות הסרובה שישנה בגדול החטה הקדמונית , שגלה
האגרונום. ארונסון בפלשתינה, להמשק-הכפרי בטוניס, מנה הביי מטוניס ע"פ
הצעת הנציב מצרפת את מר ארונפון למעלת ,אופיציר דו נישאן איפטיקאר"
- אחד מאותות-הכבוד היותר גדולים בטוניס ,

במו שכבר הודענו לקוראינו עשה מר ארונסון זה לא כבר מסע למטרה
מדעית לצרפת הדרומית, לאלז'יר ולטוניס. מר אוונסון כבו שב ממסעו
מרובה-התוצאות ‏ ועתה הוא נוסע במלאכות הועד העומד תחת השגחתו של
הפרופיסור ד"ר ורבורג למטרת יפוד תחנה של נסיון למשק-הכפרי בפלשתינה
לקאליפורניה , לאריזונה, . לניבראסקה ולמדיגות הידועות במטעי צמר-הגפן
שלהן בטוחאס , מיכיםיפי וקוד , בשים לב אל השתוות האקלים ומזגההאויר
שבין פלשתינה וקאליפורניה, יהיה כוה ערף גדול מאד לעתידות המשק-הכפרי
הפלשתינאי אם תחקר חקירה מדויקת התקדמות המשק-הבפרי בקאליפורגיה,
אשר כידוע הגיעו שם המטעים הגדולים במקוטות קרובים לאוור=החם למצב
של הפרחה מעולה. ביחוד ישים מר ארונכון אל לבו להכיר לדעת ידיעה
שלמה את החניות-הנסיון שנזסדו ‏ בקאליפורניה עפ"י. תוצאות-המחקר היותר
חרשות ,‏ את בתי-הגדול . הגדולים והמצוינים של מטעי ‏ אוראנז'ים, ויתים ,
שקדים ושאר מיני עצידפרי , שיש בהם, כידוע, ערך גדול מאד לפלשתינה,
כן ילמור מר ארונסון לרעת בקאליפורניה את חרשת הקונסירווים , אשר כמוּ
שצריך לקוות יהיה לה בקרוב בפלשתינה ערך מעשי גדול מאד. מלבד זה
יחקור ‏ וידרוש -מר ארונסון. בחבלים הממוצעים (בניבראפקה ועוד). אל אופני
'עבודת הארמה במקומות היבשים ע"פ שיטת המלוטד האמיריקאי המפורסם
קימפביל ובאחרונה יתכונן אל טפוח עצי צמר הגפן ולעבודח הבציר. שלהם .

בחודש אוקטובר ישתתף. מר ארונסון בהמועצה ‏ העתידה להיות בניוד
וורק לבעלי האחווות והאכרים היהודים > שבאמיריקה הצפונית , והוא אומר
להרצות שם ער המשקיהכפרי בפלשתינה ותוצאות חקירותיו המרובות והשונות +

מברלין ‏ נוסע. מר ארוגסון לוושינגטון להכנס שם במו"ם. ע"ד מטרת
נסיעתו המדעית באמיריקה עם ראשי הדיפרטמינט שם, שהוא עומד אתם
מכבר ביחוסי-רברים וקבל מהם לפגי עת קצרה את ההומנה לקבל עליו
מעשה חקירה אגריקולטורית מדעית בסוריה.

בשים לב אל גודל חשיבות נסיעתו המדעית הואת של מר ארונסון
להקולוניוציה ‏ בפלשתינה , מן הראוי הוא, שחובבי ארץ.ישראל באמיריקה
יהיו. לעור למר. ארונסון , עד כמה שיכלתם מגעת.

0 בְּתְפוּצות יְשַרְאֶל,

--- הגוגורל-גוברנטור ‏ הקיובי טריפוב ‏ קכל ידיעה מאת נשיא פוד
המיניסטרים, כי אפשר להתיר ליהודי קווב את הישיבה לפי שעה במשנכנות:
הקיץ ' אשר בסביבות העיר,

---בוויטבסק ובדווינסק נתקבלה פקודה צירקולארית מפטרבורג לבלתי
התור ליהודום "לשבת בנאותדשרה אשר. מחוץ לעור, האכרים בעלי משכנות:
הקיץ,. אשר מהם לחמם נמצא, פנן * בטלגרמות ע"ש הרוממות ‏ בבקשה ‏ לבטל
את האיסור, שנאפר על היהורים, ‏ מפני שעלול זה להווס אותם ממעמרם,
לע"ע לא נתקבלה תשובה על הטלגרמה הזאתי

--- ביום 8 מאו גוער להתברר בעיר גרודגח ע"י סיסות לשכת המשפטים
הווילנאית משפט עוה"ר המושבע א,. הילרסון, ‏ הנאשם ‏ בגל" נאומו, ‏ שנשא
בבי"ד בשעת בירוו: משפט הפוגרום הביאליסטוקי, אבל מפגי שלא באו שני עדום

ל מה 7 .0 תמ (הממהפת
/ / ו %

מצד הסניגוריה , עוזרי ה,נוב,: וור," וה,רפיה" נדחה בירור המשפט לעת אחרת:

--- הגראדונאצ'אלניק הפטרבורגי הוציא פקוהה, כי. מכאן ולהבא גיטלה
הרשות מאת פויסטאכי חבלי הפוליציה שבמטרפולין להתיר על דעת עצמם
ישיבה ארעית בפטרבוג ליהודים באים. מתוך התחום, והדבר תלוי בלשכת:
הפופרים של הגראדונאצ'אלסטבה |אם לאשר את זכיות הישובה של היהודים
ט"פ התעודות שישנן בידיהם, אס און:

-- בסינט נתבררהּ השאלה, הצריך לחשוב" את רופאי:השנים ‏ לבעלי
זכויות של הגומרים חוק למודם בבתי:הספר העליונים, אם לא. מפני שנתחלקו
הדעות בשאלה זו נמסרה לפתרונה. של ישובת הסינט הכללית:

- - חרב הפטרבורגי ר' דוד מכלי קצגלנכזיגון מלא. את אשר הוטל עליו
ע"י אספת הרכנים בווילנה ויבקר בהילזינגפורס או הגונירל-גוברנטור ביקטאן
וימסור לו את השתדלןת האפפה בדבר אפור השחיטח בפינלנדיה.. הגינירל:
גוברגטור הקשיב לדברי הרב קצנלנכווגין בתשומת:לב והוריע ‏ אותו, כי לאחר
שתתברר השאלה כסיים, יציע הרצאה על אודות הרבר לפני הרוממות באופן
מתאים להשתדלותה של אספת הרבנים,

ספָרוּת ואָמנות,
הוכרת .נשמה. ערטילאית .
מזכירים אנו בוה נשמה ערטילאית , נשמת בן אדם אשר חיה מרעיש

בשעתו את עולם הספרות שלנו, ואחר כך היה'ימים רבים באלו מת ועבר
ובטל מן העולם . /

אורי קא וה נער היה שמו של בן אדםזוה , אשר מת וגקבר בומים
הללו בלוטזה, ואיש לא בכה לו, איש לא קוגן עליו וגם איש לא שטח בסותו ,

אלמלי מת האיש הזה לפני ארבעים ושלש שנים , בודאי היו: גדולי
הפופרים העברים שבאותו הדור שמחים שמחָה גדולה, המבינים היו מתאבלים,
והספרות העברית לא היתה זוכה או לבקרת ראויה לשטה .

בן אדם וה שנולד באחת העוים שבפלך קובנה, בא לפטובורג
בשנת 1866,. ושם הוציא את ספרן ,חקר דבר",. אשר בו יצא בבקורת חריפה
על הפופרים צווייפעל ,‏ גאטלאבער, חיים צבי לערנער , שלום יעקב
אבראמאוויץ ועוד .

המהומה, אשר עורר קאוונער בפפרו וה בתוף מחנה הפופרים העברים
בימים ההם, גדולה היתה מאד.

,,המגיד" בליק דן /ברותחים את המחבר ואת ספרו, הסופרים הדפיסו
הוברות מלאות מליצות של נאצות על קאווגער ועל ספרו .והמבינים המועטים
שבין הקוראים העברים באותם הימים הצדיקו בכל זאת את אורי. קאווגער ,

ואמנם בעל כשרון גדול היה קאוונער, ובחכה ורצון היו מאמהוו מתקבלום
בעתונים ‏ רוסים. 4 ב,יעוורעיסקאיא ביבלותיקה" ,‏ אשר יצאה בימים ההם
בפטובווג, ‏ הדפים אחר כף גם בקורת נאמנה וחריפה על הספור ,התועה
כדרכי החיים" של פרץ סמאלענסקין. .+

הוא נספח אחר כף לאחר הבנקים שבפטרבורג, אך מתוך קלות ראש
מעל בממונו של הבנק ונשלח לסיביר .

בדי להקל את מצבו המיר שם קאוונער את דתו, וכששב משם התגורר
באשר התגורר, התפרגם כאשר התפרנס, ואיש לא ידע ואיש לא שם על
לב אם חי או מת הוא +

נטול היה מן היהודים ,-אשר נפרר מהם, נטול גם מן הגויים, אשר

לא ורעוהו,
גשמה ערטילאית .

(,הבקר")

תקון טעות.

במאמר. ,ררכי הישוב", מאמר. שני, הקואופורציות, נפלו,
לצערנו, השגיאות האלה:

1 בגליון י"ז,: רף ו' עמוד שני, שורה 96, תחת להגדיל
צ"ל- -להגביל,

₪ בנליון י"ח, דף ח' עמור שני, שורה 16 תחת המספר
,₪9 צריך לקרא // 95,7,

-- אחרי חתימת הגליון. קבלנו מן הוער הפועל המצומצם
תלגרמה, כי הידיעה שבאה בעתונים ע"ד זה, ‏ כי הקונגרס
הציוני. נועד = להיות בהמבורנ. - ביום. ייב דצמבר--אינה נכונה,
קום הקונגרם וזמנו. בדיוק לא נקבנו: לעת: עתה.

העורך:המו"ל + י, ל, גולדברג.
יחך עם הגליון הוה נשלח' לכל, חותמינו פרוספקט. ‏ ע"ר
ספרו של הד"ר יוסף קלוונר ‏ ,היסטוריה ישראלית:

קתפה 10 .01 .11 סע 110-פ אהת 6

4

=

, 48
. ; .
ולא
ד
ג , 8
. | רו
ו : 1

, 7 ₪ "ב

ב 2 % ד תב

בו פס ז.. צ 8 5 5

ב ₪ ש שש

של גת \'* 3% ב 4 וט

5]- ל עבר יביר + קיפה
| 5 8 6. 4 בל
0 0 ב ו

ו שיו 2 1
1 5 6 1 ₪ הצ 2:5 ב
ב 1 5 צא ו ה

+ . | ו 5
צנ = 1 1 ז 0 1 > 5 4
ד כ םן| | ו ו
== 3 ש| א-4 ]. ש ו ו

- ב . 1 1
תת ]ה רק ו ו 7 א לי 2
₪ 4 %] א מ + הרת ז רש
₪ טי., שן ,; [₪) 2 1 פרק 2

0-1 1 |

1ר,* ₪ ₪ ב שרוש ₪4

= א שק + 4 5 ₪ צי

ש ₪ <=- 6 > זבו שיש ד שבי

| 3 ד 55

5 5 בי שר 1
> . 3 ב =

66 4 584 ₪

4 5-6 ב :1

3 : 4

ָ = 4 עתר
4%
3 476
85 ק 4

מורעה

בעור ירח ימים יופיע בפלוניקי, העיר האם ליהידי תורקיה
שלקונסטיטוציה התוגרמית, שבועון עברי בשם ,התחית".. >
"> השבועון הוה יתעסק בשאלות היהורים בכלל יאשר בתורקיה"
בפרט וכמובן במצב הממלכה התוגרית בוחפ ליהודים ולשאיפותיהם .

> = בשבועון ,התחוה" ישתתפו בחירי הפופרים העברים שבגולה

במו כן בותבים מומחים מכל ארץ תורקיה, איי וכו",

בחיות שהוצאת עתון עברי במלוגיקי כרוכה בהרבה הוצאות
:מחכום אנו עד אשר יאסף מספר המנויים הדרוש ואח'כ נוכל לגשת
אל העבודה,

במח ימהרו אחינו שברופיה, המתענינים במצב הענינים של
תורקיה ואחיהם היושבים בה, לחתם על השבועון הוה ,

מחיר המניה בעד רוסיה שלשה עשר פרנקים לשנה, שבעה
זפרנקים לחצי שנה.

האדריםה למשלח כפף!:
וו[ספהמזהו[0הג[0 ,זו316 (סשה[ וטעהת .םת .8

עתפועל הצעית"

בלי מבטאה
ישל. הסתדרות ‏ הפועלים. העברים בארץ-ישראל ,

.הפועל הצעירי
ייוצא. לאור פעמים בחדש על. ידי ועד. המרכזי,
8
מחיר העתון!
פרנק,: לחצי: שנה 2.78 פרנק,
8%

/

:בא'"י: לשנה 5
בחו"ל': 6

-בא"י. גליון. בורד 4 מתליקים,
5 סנטים,

" "

ו

2 1 ב צ
339434483 47 4 >
ה שהה -ך 10 = ב
> ו גר ב ב ש
₪ שי רש 84% יש לש 1
יט ליל ₪ 6 14 : ל
ל ה ו 5
ל במ וא לפ הי ו כ ₪ 5
3 1% ז ₪ רש ה ₪ ₪ 5+ יש
1 6 טש שש שש אכ 5
4 5 ₪ רת צבט 5 ₪ 6 ד טפ "₪ =
+ 3 16 ₪ ו 5 - לוכ זי
ב" - שכם 5% צי 5 5 5 ב 2
₪ ₪ 5 1+ ל 1 5
1 .1 ב סה 9% צר
צא 6 2 52 > לב 4 8 ד -₪
מ" 5 ל כ 4 3ד על
2 5 2 = 1 5 .ב 5 ל 35 1 ו 41 9 5
0% 1 דד ₪ קש דה, קה כ ה כ ו
4 5 ו 4 הש 8 52 פא
₪4 5 4 שש 9% ב
543% 5
₪ של שו די ₪ תה / 2 ₪ 26 2 2
+ ₪ שר ו ה שר טר 3 3 4 צש צ 50
. וי שו רל 5 : 4-1
0% "3 כ ב ל צפרם ה א 16 קב,ה
5 5 ₪ 4 צ ‏ 12 ב 518
א ו > ל 3 1 4 5 404 5685
ה 4 8 ה 1
ו 3 1-1 0
1 5 ו בב6 ב שר ו טש
5 + 1 3+ / ג ארש 0 -
ו
ק 44 2 42 צש
5 5 4 3-4 2- 5 5 4 995
.5 3553 4 2
44
0 13 3 6 5 1 אש שר ָ \
ד כ 20 > 22 ו צ
₪ ב בה
9 33438435 1 :5
ש 1 ₪ 4 ל צר ש

בירי הוער המרכזי נמצאות תעודות ספר הוהב של הקרן
הקימת האלה, ‏ שאין כתבות בעליה| ‏ יריעות. לנו, :
שם הנרשם. המנות דר הערצל, ו עדת היהודים ב ע ל יי,
תרפיד (תתת"י) 1810 א
תרנ"ב) 659 ,:
(תרס"ג)(תרע"ה) 675 ,=
(תרס"ו) ותנצ"ו) 1696 ,=

הרדרהמקרא בגוואודויץ
> חיום בן זאב דע מ ב א
צבי חורש ב רא
המנוח ד"ר הר צ ל ע'י ,צעירי:
ציון* בקוסמינקאוויטשי.
אברהם יצחק בן משה ולמן
עפ שמיין ו"ל,

(תרס"ו)(תשכ"ט) 1299 ,

(תרס"ו) (ב'ב"ה) 5095 ,

3111-ו 11.01 1/1 =
אסן5א א 00 0
ו 1 ,(.?) 850078ום 0

-

1.

16 ג שמ לפג\ ₪0ו)₪06881 .101160 סופיות
0 016 ,ם21800[16 86תט1 .)80101018 6מט ם0זה0 |גמ 11805
- 80 .1110 \. 6001318 ת11866 ת68116116 818110ת הש תנו 0 ה >
.8611088 \; מ006ם1 ת0 11306 6שתטן 6שומו .20701 ו |[הגו1ת6 ה

ו מ ועספו ה

6 31001

שמעו בעצת הרופאים,
הרופאים חשבו ומצאו כי כף < אחת וחצי של לן

וברול

מכיל. את. יפור הברול באוזה. מדה ‏ שמבילים אותו ה
היותר מעולים של הרופאים. ויפוד. הברול. שביין. ,ברולי יש בל
כדי למהר ‏ את הרם ולהבריא את הגוף \ וחוא = יפה" לשתיה
לגדולים > ולקטנים ומועיל. בוותר ‏ זול בוותר מכל. שאר היונות::
"= המכירה 8 | חברת: ו בורשא;'.

בית מפחר הספרים מממהקג :]גת ה ב + תפהפות :

ה ו ש י - הח 0 ה 700 9-06 .13860785 0 תק 0 34 6
7 . יריעות. וועגען ארץ/ישראל ,. צוואמענכעשטעלט פון דעם יפו'ער אינפאר.. .9:
וחשה., נאלעווקי 0 באזאָר מעָלעָפאֶן (81:99) ו פינפטע אויפלאגע . .
₪ = צוע ,בצלאל", זיון ציעל , טעטינקיום און צוקונפט פון ד"ר י,. לורוא (יפו).
ומצא חמיד מבחר נדזל של כ 5 ל מיני. ספרים. בכל מס > שי ה / 0-3 ו
הספרות, בעברית, ביהורית, ובלשונות לועזיות שונות. 0 .18 5 -- ?הזתתהקתסקה .128808508 18800 10 .5
בבית מסחר הפפרים. ,תושיה" יש מחלקה מיוחדה, רחבה ועשירה , .108 ההמחץ' .4 מק-1, .1181002085 מ הומהצמהה1 .6י
לכל - ספרי. החנוך. והלמור. ומכשירי הלמיר; ספרי המקרא לילדים 8 .908 88 .₪0 2 110 :מיקסחסק6 6 זג זמ ם .צנהזגסנץ \ דמזד
הלבני':: הנעורים --- של' הוצאת. - ,תושיה" ושל: יתר ההוצאות 65 50 -ק 1--.888 100- 84 .10006
וחמו"ל השונים , 308 .1₪8ה8600 .08000 ו .11606809 .3האעססהג11 .7
בבית מסהר הפפרים ,תושיה" וש מבחר נדול של ספרי תשורה, | 19888 ה תפי 601020זם 05 ה0מ0ק116 .הציעחץץ .1
ספרים ואלבומים. שונים, : מכורכים הדר--בעד ילדים וגדולים , 5 .ה0א 5 1888 8 5 7 -
בכות. מסחר הפפרים \ תושיה" וש אוסף גדול .של תמונות 05 .6 5 -ה 880 100 38 מש11ססק6ם
ציורים, פרטיפי פוסטה מצוירים, כרטיפים עם שירי-עם ותוי ומרה' :82607 סק 508תַ8ןמ8ק06 *גוגתהה)[, .תפז ההה 218כ888א38 62ב
שעמי. נגינה זומרה (נאָטען) -- מהוצאות שונות ברוסיה וחו"ל + זמ - -60078ה5ה0ע ,7 16 .6
בית מסחר הספרים , תושיה" ממלא את כל ההזמנות מערי השרה ו -
2 ו 0 מצוינח, ּ: 9
ל מחבּהים . המופרים. את ספריהם. לבימה"ס תושיה" = בקומיפיון ה | - - ₪ּ 5
ְ ו חשבונותיהם ופלוקיהם. בומנים קבועים ב דיוק נם רץי : 9 .
ּ הקטלוג. ‏ הגרול :+ של בות מסחל. הספרים. ,תושיה" נשלח חנם/ 2 ,
ל ב ל דר ש.
2 0 בקרוב תצא הוספה חרשה להקטלוג ב עתון שבועי. מצויר לילדים, לתינוקות ולבני הנעורים, ווצאי

האדריפת: ‏ - בריוק בכל יום א' בשבוע,
המתחוה 5 11 צ ץע - ו = העורך והמו"ל. ייב לבנר

0 *1 ג 11 11 8.0 ₪ 1 01 הסט 9 4
מחיר' העתון. לשנה 5 רו"כ ובערך זה לחצי ולרבע שנהי

ו א ו מ 010 01 פמ אפשר לחתם גם על ידי הצ"ק בוילנה עפ"י: האדרוסה :
אפאפ זוזמית. הה ה 076 60100 1 המדאה 60 ת5הסת 1 תה
8 . סיו ה1ד, .1860 0 2
םה .2 נוהז :תסוווטנם | שא ]הח אאית ‏ 00 400-‏ ( סמ הס עקת ל

00 הון8 - 10000 ה
0066 ₪ 6מהההקנססאוך

פמגו011 םו0 1161 ,8610 | 6 06 06אסקתחד ‏ הזה לור הטמה :
1 57 2 | 0680001060
4 ו 0 המממ6ספץ המהסותת ‏ ג ה[ןמהסקט ] !ווה ₪ הפוגה
6110 10076 הגו 8 0 5 :
פדגזלטה6 בתז6)ה 6ד)הת6א אתשם

: א |אגוופגץ .2 זת 6ם-זר ו 0 ל 0
1 ד וה דזודני 1 0
וו

וזו זט קחסוו 6דההה66קדסתץ | וחדוה 8
משהא 0108התהההסקת

3 /] !
0 / / 8 \ 1 0 ו ו
| סחי מסאסטית טי

ו הת סומ אוו תת |-283670780 > 1 ה 3 ה א ה6קוי
0 0000

ו הפאום 68 הגוות עאוטא ד 6התש ה ה זמנןווווי סו הזודהה ,הקדל
.507 085 סו ות 5 א ב סתסטוס קל סו ההסקה
5 065-0150601 0 הקסותעסקד
היאק | 5הסםפהסצהדחת 0 הא

-5710 ההסח 0זהזוסהקא6קח ומוומהסדווטהד6ה6קה >אססאח האהןה0!פד 25
8-ה ב-ה ,0105ת6ק6 5ג6680ה5 זי

א

008 בונ 66 670 38 "ןז 71 3 ה א .ן מדהקגת
6 את וו יוות ת

התסה >אומוסהםומבהמגו האתץווסה וס 6068 ה|וסתאנמקזס ‏ אהת

6ומזופת סד ות דס 6\מזסוץת5 תש גחו 6וווםוא וזו 000606 6[|הוה8ק06 .המסדהאוו )תג א

ב ב וטק וו גוו (1 0 ווה 31 ה א, בא6קא הגובווקט

דדח זג 2 6 077 0% שמת סועזוק60שת6ק ,6510

אפהד010ק 8ג80070001100, סהשמהתגה 65 המימתה האמסהסז שאסווץ )ווק (2
*ומד47100 1010%88%40, =אסמקטווק 68005 ₪5 (ומהמסאנסהווקה (4 א ".ז 1896
4 .4 5 34 ,דווגק)ץ וגוה א .זקסד רו תק ד

6 0 0708 ה הזת
שפסעתם גצ 0180א6800קת 030
0008

ֶּ 1660 0 םג 6 6ומשפקמ0) 0

| = "כל מונו ‏ ספרים, = כרטיפים - מצוירים, = |
| אלבומיס ותמונות ‏ שונות אפשר להשיג אצל תושיה | 5 שתו רק \ | / / אע
.גפהווקהת ,הו ד ו : 5 -] 4

ה[ 01 08 ה
לקי ד 7, וגם גאלעווקו 8

]-

טנה שליסית

הציונות | שואפת לרכוש מקלטרבטוה ע"* ‏ 0 ,
משפטרנלוי | לעם ‏ ישראל ‏ בארץ ‏ ישראל ,‏ '
(פהארמת ‏ כל .

1 הברים שכבר נאמרו, : א כרמלו.
מקולם החלומות (מנחכ מא%י), 2
. 8 אוריאל אקוסטה.. = רה ש, ברנפלר,
ו . 0-5 >* (שיר) 2 - 0 ָ יהורה. קרני .
5 פדקה (פפו). 0 י, : דבורה. באראן +
6 מכתבים מתורקית. 8" 8, חרמונ,. :
6% מפתבים מגרמניה. - ממ פאזיין , >
8 מכתבים מבולגריה. תבה , --
א : ד
= 6% אל הקונגרם התשיעי, = .
= 11 יעקב גארדין (ניקוולו ,
, : "18) השבוע: (הציונות; בארץ.ישראל ; במזרח ; בתפוצות-ישראל ;
/ . : . ספרות ואמנות ; ספרים חרשים).

, בחו"ל : באוסטריה:אונגאריה 10 בתרים , בגרמניה 9 סטרק , באנגליה 9 שילינג, באמיריקה ‏ 5/2 ₪ דולד,
2 5 בארץ ישראל 10 פרגק, בפרגציה וביתר הארצות 19 פרנק, וכחשבון וה לחצי ולרבע שנה. |
. בעד שנוי. הארריסה 30 :

| פחיר מודעות : בער כל שורה פטיט מחילקה ארבַעקיס, -- על העמוד הראשון 80 קופ'. ועל שאר ה;מודים 40 כומ'

ססר ,העולם" גוופיה: לשנה + וובל, לחצי שנה ל וובל, לרכע שגה 1 וובל, ולחרט 58 קופ,

/ האדריפה:. 2
14603600 1 .8 א ממוסדהתת00 ומאק ,הווהה "מה ספין, הוהתהת6ק

%

| ,דאס יודישע פָּאלְק"

% קאמפקעקטען פאר דאם יאהר 1906, זפו, און 1908 ווערען ארויסי
געשיקט (אויך פערנאכנאהמע) צו 1 רובל א קאמפלעקט. פאר אלע
% קאמפלעקטען 25 רובל, מיט פארטא. אין אויסלאנד.. מוט 5 קאפ.
אויף יעדען קאמפלעקט טייערער.
(געבליבעז שוין גאנץ ווענינ)

זיך ווענדרען: אין רעדאקציע ,,העולם" 3 סג 001 ,0וומהזחת
ארער? .115110 ,יז 0 .זז .ו

וד 6 ודוי
זי על 1 00 יס סוד ו
מ 0%75א00סעע גד
ו - ו אחה

ויו |וווווו.

| 66088 686868007 שעפה- -\ זכ \ 1 1 ₪ זז

י

ה ,מזזהה ע0ת66ק ג קאסהתחת 0%870מ6קבס
-10100 013075 2660805 6קיד ,5'וסמהניסינ0 שוגפי

6700 ₪ 380075 מ"אסההסק 0 סועההסת 81000806 פצקטח
,307 165 ה6מפגהמהקה ,15110678% 5הבמחק צפת קת

-מ758 110 0מ גכ הגזטזה הסנ 8075 920 .620 מצח6סוהסח

-0 0068 סה גה 11 180 1ם1011, סעט 08

0 מ חומה 6 11803015 ג קלספת
-5 6

2 ;יגציץ ה 0 ,ה ההא טא 8אסאד ,תימתס

: א 000

0 010011 001מ קפוד
-098%0 5א8תח0ק 660‏ 9100 שאק0מ0 ,סמסתסע ה

> -₪00 פא 65 ממסקסעמה 5א0ת0ת0ק62 250726818

ד
:זיז 1 תסו הסח
1--.156 8 ,- 2--.56ג 6 ₪8 ,- 4--פהסי הזד

ו אוחאהתסת (.6עע 0 (מאסמהתץ1ה יע :מסססת ג
; 3 סה

0 ה 06010 0 00

1 .0 12 מומסניקהסה קה 5יקסוגסצ 006840
בצ ה וו 0 0 הק

1 ימה חס
שמחה 110 יצץ) . שחת -- בציע פ0ההההא ד
(.1 6 .ה .קץ .הפה898ה

-680006חקת א תאהאעוגור ה 10 זההתת8הכ 0386008888
ה 68000 885088 30808801 גאהומסה

,וסקס הפו .ההתווהפת 86098

,אידישט צייטונג"

א גרויסע, נייע טעגליבע צייטונג פאר אינפארמאציע, פאליטיק און ליטעראטור
פרייז ‏ 6 רובל א יאהר, 8 רובל א האלב:יאהר,
0 רובל, א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חודש,
א נומער אין איינצעלפערקויף ‏ קאפ',

- = ₪ = ₪ ₪ ₪ =

וועט געבען איהרע אבאנענטען זעהר א וויכטיגע פרעמיע
די
אירישע געשיבטע =
(גרויסע אויסגאבע)
פון ש, דובנאוו
4 בענדער, אין 1% ביכער (אלע חדש--א בוך).
אין אגוטע ריבטיגע לייכט-פערשטענדליבע איבערועצונג מיט 8 הקדמה
פונ'ם מחבר, געשריבען ספעציעל פאר דיוער אידישער אויסגאבע .
דער פרייז פון דער ,אירישער געשיכטע"---6 רובל,
די אבאנענטען פון ,אידישר צייטונג" צאהלען פאר דער ,אידישער געשיבטע*
אלע 19 ביבער מיט פארטא :
אין רוסלאנד - נאר 2 רובל : אין אויפלאנד -- נאר 8 רובל 1
אדרעס:
.הממה 3‏ מיתמץיד1]9 6זנמת11,, הוהאהה6
רעראקטאר-הערויסגעבער /ם. מארגאלין,

מממא ל | א +(" !?= משמההמממתתמממאתה
אין פלאשען אוּן מינטערם, אויף אנגראָ און דעטאל, צוּ בע.
קומען בי הרש מאיר ווישנעווסקי. קאָוונא, וילקאָמִירעֶר. גאַם,
הויז נינזבורג,
די טונט צייפענט זֶיךָ אוים מיט איהר גוטען קוואליטעט , ווערט ניט געדיכט
און פערלירט ניט די אמת'ע 8ארב +
אין דעמועלבען נעשעפט אין צו בעקומען פערשיעדענע וארמען
קלעיאָנקע (צעראטע) אין רעסטען ,‏ אויך געפלאבטעגע צעראטענע
קאָשיקעם. צו ועהר ביליגע פרייוען +

עס ווערט. אייף ארייפגעשיקט פער נאכנאהמע בּפם ערהאַלטען

האנדגעלר נאָכ'ן ערף פון בעשמעלונג,

אדרעם: |

תץ אהא6תמסאפהאם ,000110 .2 ,קוסה0מסהואע .א 7
.(מואסת .מקסקגא פבעמנסקם) בתקק6באאי ית :

\

די ,אידישע צייטונגי---->>>>=--. 5%

9

ופה

מט[ ם15-46 , ג א. זע

א, כרמלי,

דְבָרִים שַכְבָר 2

1
בקשנו לישב בשלוה, להתעדן בויום של התורקים הצעירים,
ליהנות מנצחונם ולדרוש תלי תלים. של הלכות על שערי ,הפוליטיקה"
החרשה ,והעבורה" החדשה שנפתחו לפנינו בהיפח הדעת, -- בא
אחר"העם, ארם קשה וה, שכך דרכו תמיר לורוק טפה של

ָמַ, "

>= מהה. ולערב את השמחה, ו,הפך.-קערה. על פיה". = ולא הספיק

מכתבו. האחרון, שערך לעסקני ארץ ישראל, ‏ להתפרסם במקורו
העברי, וכבר נתגייפו ,בעלי תריסין", מאלו. העומדים בתיך העוגה
הציונית ‏ ומאלו = העומדים : מחוצה לה, להלחם בבעל המכתב
ובדעותיו ,הנפסרות", = ,הא כיצד"+ -- מתמרמר. וכועם אחר מן
,הבפורפמים"---גם עכשו, לאחר שהכל, לגמרי הכל, כבר נעשה
,ברור * ומובן" אפילו לתינוק דלא חכים ורלא טפש, לאחר
ש,פלוסוףי גדול העיד על אחר-העם שאין עור מלה בפיו, עדיין
זה במרדו עומד !" ולא נתקררה דעתו של ,המפורפם" עד שמפר
מודעה. רבה, שכל מכתבו של אחד-העם. מראשו וער. פופו אינו
אלא ,חטא כבר" (,ראזסוועט" נומר 16). השני נפרע בתיך כדי
כעסו על אחד-העם מאת הפובליציסטיקה: העברית בכלל . והיא
גוזר ‏ כליה. על עלובה זו, לאמר שהיא = ,אברה. ואוברת את
השפעתה. על הדור שעבר. בדרכו את מוריו מלפנים (,הבקר"
נומר 9?), ובא השלישי נרעש ונפחר מאימת ה,רוחות", שעורר
אחר"העם ‏ מקברם, -ובקול מלא .יאוש הוא מצוה. עליהם שישובו
למנוחתם ולא. יו להטריר: את החיים מעולמם (שם, נומר 96),
ורשימת הכועסים ‏ והמרוגזים. עריין לא נגמרה, והפולמוס אפשר
שגם הוא עדיין: לא נגמר,..

בקצרה : הכל כראתמול, כמו לו כבר נעשה אצלנו הרבר
ל,מחוים. המציאות" שיהיו מאמריו ומכתביו של אחר-העט גורמים
לא רק לפולמום ספרותי, אלא ביחוד לכעם ורוגו ,. דומה שלא
שכחנו כלום ושלא למרנו כלום,

ואולם מניח אני את הכעם ‏ ואת הרוגז, את התורקים
הצעירים ואת שערי הפוליטיקה החרשה, והנני פונה לנקורה
אחת,. שנראיתי לי עקרית במכתבו של אחה"ע, ושרק' לשמה

*) מבלתי חפצנן להגביל את חפש-הדעות הגנו גותנים מקום למאמר

הוה אף . פי שאינגל מסבימים להנחות שונות שבו +
המערכת

פרחוה וס 'ה"]

בי ,ג"

.2 1909 ,118 סע-9 ,11 זע

נכתב, לפי השנתי, כל אותו המכתב,- -לאותה. הנקודה שלפני
ימי דור אחר ידעו לקרוא לה ,חבת | ציון" = ועכשיו, משגברה
השאיפה לריאליות "לשוברין דחול, חורו וקראי גם לה שם של
חולין: ,העבודה הריאלית בארץ ישראל," .

הקצוות = נפגשות ,‏ גם אחר"העם וגם הרצל,--אין ל
קצוות ‏ יותר ‏ מרוחקות -זו- מזו כשנים הללו,-=העמידו את קיום
הציונות | על אחת--על הרצון , אחר העם ‏ פתח את מאמריו
הראשונים = ב,התעוררות. הרצון" ‏ וה,החלטה - הלאומית". .ומסים = :
גם במכתבו .האחרון, שעליו. אנו דנין,: ב,רצון. הלאומי"..והרצל" /
התחול. גם הוא בהנחה, שהיהודים,. אם ‏ ירצו, יזכו למרינה,=:
והגיע לרבורו היפה : ,אם תרצו--אין זו ברותא', ּ;

ואולם לא מתוך אוצר אחר אמרו שניהם 8 את. כלי
זיינם, כדי ליצור את רצון. העם.

אחר העם>מעיר בפינסקר, אביה של הציונות, שהוא אמר
לברוא את ההחלטה הלאומית מתוך ראיות והוכחות ‏ הגיוניות,
כלומר,: שאם העם הטובע בים צרה יכיר את צרתו. ויבין. את
סבתה,. דין. הוא שיברא בקרבו. רצון כביר. להגאל ‏ ולהושע, ואת
הררך. הוה התוה. לעצמו גם הרצל, נביאה של הציונות, וכשגמר
את ספרו ע"ר ,מדינת היהודים", וחבריו התחילו דואגים לו, שמא
נמו שכלו וכח הגיונו< מן המסלה, מצא הוא את בטחון נפשו
בטעות של חשבון אריתמטי ‏ שעמר. עליה. באותה. שעה (עי' >
,הערצלים ציוניסטישע שריפטען", אויטאביאגראפיע), ‏ ואמר אל
לבו: כיון שמשפטי והנחותי הגיונים הם, שוב אי אפשר שלא
יביאו את האחרים לידי הכרה, ותיכף להכרה--רצון ומעשה,
וכל כך גדלו במחונו ואמונתו באמתו זו, עד שהוא. מעיר ‏ על:
עצמו. שחשב את כל הענין רקי. לרבר שבמעשה ושאין. בו שום
צורך ומקום לחלוקי רעות.י.

ולא עור אלא שהרצל הרחיק עור ללכת ברמיונו -- ולטעות: -
פינסקר. האמין .(או, ביתר דיוק, רצה להאמין) רק שניתנה היבולת-
לברוא. את הרצון הלאומי עפ"י דרכי ההגיון בלבר , והרצל האמין. =
גם בזה, שי;גותו הרצון כבר ישנו במציאות. ואין הא חפר א
גלוי, רצונו הפרמי, שלא ירע גבול וספוק, נראה לו כרצון העם,
וכל אותן היצירות, שיצרה הציונות בימי תקופת הרצל, באמת
לא נוצרו :אלא בכח רצונו שלו, ונדמה לו, שרצון העם יצרן +
ולפוכך ‏ לא. היו כל' אותן היצירות מכוונות . כלפי. פנים, כלומר,

בי לעורר . ולגדל בקרב העם גופו את ההחלטה הלאומית, את

גליון נא

רצון . הנאולה והפדות, שהרי אותם ראה הרצל כאלו כבר ישנם
במציאות ושהם פורצים להגלות מתוך עמקי הנפש של אישי
האומה, אפשר שמשום שלא ידע הרצל את עמו, משום שלא
ירע איש הפלאות הזה עד כמה מקולקלים: הם הלבבות אשר אליהם
פנה לפיכך לא דאג גם לתקונם, ולפיכך דאג רק ,לתקון הדרכים",
המובילים לכבוש הארץ. ויפוד המדינה.

אלמלא קדם המות. את הרצל קודם זמנו, מי יורע. אם לא
היה מכיר לבסוף את טעותו, ואפשר שהוא בעצמו, ברוחו הגדול,
היה חוזר ומתחיל את הכל מבראשית, עכשיו שמת בלא עת נילתה
מיתתו את מקום התורפה שבציונות.. כמדומה לך, שכל מה שברא
הרצל חי וקיים עדיין, הרי הסתררות, וערים ‏ וקונגרסים, הרי
בנקים ופונדים ואפילו ‏ ,עבורה ריאלית בארץ"ישראל" שהרצל
התנגד לה כל כך,. אלא שבל הדברים המובים והיפים: הללו
דמות ‏ נשמות דאזלות ערטילאות להם : ניטלה מהם נשמתם, נפסק
כחם החיוני -- אותו הרצון הפרטי שהיה מחיה ומהוה אותס
בשעתו -- ונתגלה שרצון אחר, יותר חשוב ומתמיד, רצון לאומי
חפר להם מתחלת יצירתם.. + +

ואפילו- אם: לא תרצו--אין זו ברותא ,. ואפילו . אם אלף
נצחונות = ינחלו = התורקים הצעירים, ואפילו ‏ אם. לערמה. גדולה
יערמו. כרוזיכם והבטחותיכם. שהשערים נפתחו, העם, אשר. אלוו
אתם .פונים, אם נם ישמע לא יבין, אם גם יקשיב לא
ורגיש שהגיעה שעתו, כי על כן לא הכינותם אותו, לכך, לא
רפאתם את לבו ההרום ורצון ואמונה לא בראתם לוי

י ,לא זו היא הדרך" הורה אחר-העם משעת כניפתו הראשונה

לתוך - של הספרות העברית , ואמנם צרקו מריביו ,עקשן" הוא
האיש, < בוטח באמתו, לא יבנד בה ומדרכו. לא יסור; ‏ וכי
ירד ברחובנו גשם של אמתית חרשות ,מאירות. עינים", הסותרות
זו את . זו ובטלות . זו מתוך זו בתוך ברי ,הארה" ומשאירות
אחריהן חלל ומקום. פנוי ‏ וצער ‏ גרול של ריקניות. זעומה --לא
עליו יהיה:- הגשם ולא אותי ישטפו המים..,

יהורה. קרני +

רָשַָת שָל לָבְַת הפָהֶר צְדַתְנִי. בַּשָעַת הַשְתִים עשרה

2 ללה מִדָרֶף חלוני,

ודמוּיות לְבָנוִת

לי רומזות בְּהַסְתֶר. מִי יעב לְצְאת בְּשָלום מִפְתַח מְעונִי,

לְהָיכָן בּשָלום לבָנֶם! : :

ויוצא. אָנְִי. בי

ְּשְעַת השְתִּיםְעָשָרָה בּלִילָה מַבִּיתִי--

וְזָה אֶל וָה דובְִים ככָבִים, זו עם זו רוחות מַסַפָרות ,
מ וה יפר בּפדי,

אַחותִי רוּמְמָה, אַהוְתִי-

לבנה התְעמף הַליל כל תְבְלֶת,

קלש וָרֶם, כִּי קדוש ָה' הוח מִהְאָמַר ו תְפְּלָה
או שירָח,

מ אֶפשָר, כִּי ליל וָה - הנדול, אוה מְלִילות,

אפר ללה ליל לְֶת מלי, הקולה קראשון ַציָה,

אחר"העם יורע שה,החלטה הלאומית" אינה עשויה להיות
עומדת. פתאם מאל יה, ב,נזרת פתגמין קדישין", אלא שההחלטה
המתמרת וקימת לרורות, -- לא זו שמיתתה סמוכה ללירתה,-=
היא הסכום של עבודה נפשית קשה ועזועי לב מדובי. פנים
שקדמו לה; שהרצון, --- הרצון ולא הגרוי, -- הוא הצרוף האחרון
היוצא מתוך שורה שלמה של הרהותגּם המצטרפים לתקוות, של
ספקות הנעשים לוראיות ושל שאיפות -ותשוקות הגדלות ומגיעות
למדרגה של חפצים, אין אומרים לו לארם : ,חפץ"! משום שכך
מצוה . ההגיון, שהרי ,מה יעשה אם בכל ואת לא יחפוץ, כלומר
לא ירגיש חפץ כוה+ או עוד יותר -- מה יעשה אם. חפצים
אחרים, החיים: באמת בלבו, מתננדים לחפץ כזה ומביאים אותו
לעות נם את משפטי ההניון, כרי להוכיח שאין עליו לחפוץ כלל,
שאין לו גם רשות לחפוץ כללץ" (עפ"ד ‏ חיא, עמור =
וָלא עור אלא שידוע לנו גם מצב נפשי משונה ומצער כזה, שרוצה
האֶרם: לרצות --- ואינו יכול, מפני שמשולל הוא באותה שעה
מהתנאים. המוכרחים. להתעוררות הרצון בטרה ההרושה בשביל
שיהיה לכח פועל" (,הגיעה השעה" א', ,העמר ה"א, עמ' ת):
הרי שהצווי | המפשט של ההגיון ‏ בלבד אינו מחיב עדיין "את
הרצון ואת ההחלטה, ‏ ואין דרך אחרת אלא לגדלם ולחנכם
הנוך טבעי ומעשי בתוך לבו של אדם ולעשותם לכח
חיוני, שהכל יש בו : גם הגיון וגם שירה, גם תשוקה וגם אמונה...

זו

בכונה מיוחדת הרגשתי. אה. המלים ,חנוך. טבעי ומעשי",
כרי להוציא מלבם של המנגלים. בדברי אחה"ע פנים שלא כהלכה
ומיחסים :לו, :
לעשות את. הרוחניות המפשטה ,דלית מחשבה תפיסא בה כלל"
בסים ‏ לחנוך = הרְצון = וגדולו, | ,סובבת הולכת רוח האדם מן
הגשמיות. אל הרוחניות ומן הרוחניות אל הגשמיות ועל סביבותיה
שבה. הרוח" כותב ‏ אחר מן החולקים על אחר. העם (,העולם"

עַלְתָה נְשְמַתוּ. שָל עולםדחויה בשחק תמה

ור לא' אְר, אִימְתִי

כה הַיִתָח הַנשְמַח שַבִי בְּמלואֶח, הַנָּשְמָה שָלִי בְּלְתִיפָּומָה;

הלילה - ליל קדושהַלְבנָה, החדשות נִשָמָתִי,

וטובל אִנְכִי בָאורות. הַלְבֶנָה הַזְכִים

ּבָאור שָל המות :

בע הַשְמִיעָשרה כּלִילָה מו בָּאָה וְקרְאָ. לי
לצאתאַלתַחוּמַיימַרחקים ,

יוא וְתועָה אְנבִי קְבַדי עַם שִיי-הְעולְמות...

0-7

רבורח. באראן,

----- ל

פַרְקת.

עם הנין החטה, בשעה שבל ררי העוה. שרוים הט עריין בפתיהם ,

| פשהנם שקועים בשגח עמוקה -- ממהר הוא פדקה, יוצא אל מרפסת בית-

הדואר ומכין את פניו מזרחה. לפניו משתרעת דרך ארוכה-צרה, הכבושה בין

שני שדות רחכיפן | פדקה מצמצם את שתי עיניו הגדולות החתרניות, מכוץ. .

,

אם' בכונה או מרוב תמימות, דעה מוזרה שאפשר-> =

5

ביר כא : > העולם 3 9

נומר = ,)19‏ תמיהני: אם לא היה אחד-העם ‏ עצמו. חותם על | דרכים לפניו: דרך החיים וררך המות", ולידי רצון ,לבחר בחוים---
הדברים האלה, אלמלא היתה המליצה יתרה. על הכונה שבהם. | להקריש מיטב כחותיו החמרים והמופרים להצלתו ואת האחת:
דוקא אחר-העם, הרואה תמיד את החומר והצורה מובלעים זה | לתחיתו בארץ אבותיו", ‏ הרי זה דבר הלמר מאליו שאי אפשר
בזו וניזונים זו מיה, אי אפשר שלא יהיה. בטוח: במחון גמור להתחיל ממה שעתיר ויכול לבוא רק לבסוף, כלומר מן ההחלטה
שרק מע שים טובים הם האמצעים היותר. נאמנים לעורר ‏ והרצון. נופם, אלא מאותן ההכנות החנוכיות שצריכות לקדום להם,
אמונה ואהבה" ו,כי רק בשע שים טובים, ולא בדבר שפתים. מהכנת הלבבות ותקונם, והררך היותר בטוחה להכין. את הלבבות
בלבד, יש לנו תקוה לנצח את הלבבות" (עפ"ד ח"א עמ' ד' ‏ ולקרבם לארץ ישראל היא חבת ציון המעשית נופה -- העבורה
ח'). השאלה היא רק זוו. מה יש לו הזכות להקרא מעשה+ אם | בארץ ישראל והטפול התמידי בתחיתה, העבורה והמפול המודרגים
נקרא מעשה ל כל דבר אשר יעשה ואפילו לאותו שאון עמו. והמסודרים המתחילים בקמנות. ומסיימים בגדולות, המעוררים ‏ את
כונה. ותכלית. אחרות אלא רק זו שלא חהיינה. הידים נחות, אם | האהבה ומביאים לידי אמונה ורצון,

בל עבודה ואפילו זו שאינה צריכה לא לגופה ולא לגוף אחר חולקים ‏ אלו שאינם מודים | בהעיקר הגדול של. הכנת
א ג"כ שמה עבודה, וראי שאחד:העם. אינו מעשי לגמרי. אבל הלבבות ומגלים קרן זוית ,אפלה" בשיטתו של אחד-העם,
אם נקרא מעשים רק לאלו, שעשיתם יש לה כונה ותכלית והן הם מוענים: הן אחה"ע גופו נמנה. על ,משוללי. הגלות",

מוכרחות מתוכם, והם, המעשים, יש בידם לשוב ולהעשות \ כלומר אין זוא מאמין בדבר שבומן מן הזמנים תהא כנסת
נורמים למעשים אחרים נחוצים ותכליתים כמותם, אין כל ספק ישראל שבגולה נתינה בתנאי קיום כאלה, אשר יספיקו לה את
שאחר-העם הוא המעשי ביותר. ולפיכך רבה היא אמונתו של אחה"ע ‏ היכולת להיות לבבה שלם ורנשה הלאומי בריא, אלא שתמיר
בכחה והתמרתה של ,אהבת. הטפול", משום שכל העופק בדבר | ובכל המצבים עתירה הגלות. להיות ממעטת את דמותה. של האומה
ומשקיע בו את כחו וחוזר ונהנה ממנה, פופו שתעשינה | ולעשותה כפופה ומשועברת לא רק בגופה, כיי אם ב יח וד ברוחה
האהבה ומפירות הלב לבר מפולו זה הלק גדול מנשמתו ו,לפי = ונשמתה להסביבה והתרבות. הזרות. לה ומעיקית. עליה בכל אות1
רבות תשוקת לבבנו ‏ אל הדבר, ‏ כן תגדל אמונתנו באפשרות | הדרכים הפתוחות בפני. הרוב התקיף וסגורות בפני המעוט החלש,
השנתו וכן תחוקנה ידינו להתגבר על המעצורים העומדים לשמן = נמצינו למדין, ‏ שכל זמן שתהיה הגלות שולמת בנו אידאפשר

לנו" (ררך. החיים", עמ' .ה שיהיה לבנו מוכן הכנה גמורה ושנזכה לרגש. ורצון לאומים *

ורק מכאן, מצד הכרתו את ערך ה,חומר" כשיש. ,צורה* = בריאים ושלמים, ומאידך ‏ גיסא עומר אחה"ע ורורש. כל ימיו,
נאותה. עמו, מצד היותו = כרוך אחרי ‏ מעשים טובים, הטובים ‏ שאין תקוה לציונות אלא אם כן יבריא רגשו הלאומי של העם
לעושיהם ומהנים את הבריות, בא אחה"ע לידי שיטתו הקבועה ‏ ולבו ירפא , הרי שדבריו פותרים אלו את אלו,
בחבת. ציון,. הנה אנו נושאים. את. נפשנו.-לארץ. ישראל. (אם לשם ואולם שוכחים. או, ביתר דיוק, משכיחים הטוענים הללו

שר

שאלת היהדות -- מחלוקת זו. אין ענינה לכאן) ואנו רוצים שישא ביחם לתקון הלבבות ותחית הרוח, הציונות ה מ ע ש ית של אחר-

גם העם, או, לכל הפחות, חלק חשוב ממנו. את נפשו אליה, ‏ העם קדמה לזו של החולקים עליו ולחנם הם רואים ברבריו,

כלומר שיבוא לידי החלטה, בלונו של אתה"ע,. ,ששני ‏ ולא בדברי עצמם, רק. איזו ,מיטאפיסיקה" בלבר, קיומו של
ן 1 1

ועושה את ירו כעין שפופרת, מגביהה וסוקר בעדה שעה ארוכה. מבהין הוא | השניה הרי היא מרפרפת עליו על תרמיל זה וממשמשת, נשמע רשרוש. קל
בנקודה שחורה מתנענעת, ההולכת ‏ וקרבה אל העירה -- מרכבת הפוסטה | של מעמפות ניר, גלויות. לבו של פדקה מפרבם:
, \
החוזרת מתחנת מפלת-הברול -- והרי הוא. וז ממקומו, מפשול את שתי ידין -- אלמלי ידע כבר את מי ישמח היום ואת מי יצער!...
0 יה
2 מטיל 5 לךּ 5 על גבי המרפסת, 4 קומתו. הענקית וקופה והרהורו זה -- כלו מכוון הוא כלפי, מאת המשפחות העבריות , הדרות.
ל שא ,
היא אצלו וישרה. מעילונו -- מעילון נושא-מכתבים, ‏ המקושט בשת' שודות = שם, בתוך השפלה, שכולן אינן אלא תינוקות, וקנים יבשים, ריבות. ונשים---

= ָ
של כפתורים תכופים ונוצצים , מושך - עליו חוט של חן. פנוו השחרחר'ם = שבעלוהן ‏ נטררו. למדינת הים . ל שי 2%

.= מרוחצים-רעננים. הם, וכלוריתו--רטובה, שחורה-מבהיקה ומפובכה קצת, ממנה
שערות. נבדלות ועומדוח וקופות -- קפואות כלפי מרום, וממנה שתים שלש
קווצות משתלשלות ומתבדרות. על מצחו, על רקותיו . תלתלים. אלו מתנפנפים
הם עכשו אצלו מתוך. הליכה , מטפחים לו על מצחו, פורטיםימדגדגים

מצלצלת היא השעה התשיעית. פדקה נוטל את ילקוט העור שלו,
מפשיל את רצועתו על גבי שכמו , מותחה באלכסון על חזהו, קושרה ומפרפה
מתחת לבית שחיו ויוצא אל העירה,

יק"

ומגרדים-מלטפים בבת אחת . פדקה מצליף את מבטו כלפי מעלה , תולה בם את רחובו -- רחוב הנוצרים--עובר הוא מתוך וריזות יתירה . מתעפב
את עוניו ומחיך. . : הוא. כאן רק לרגע סמוך לביתו של הרופא, מוסר איזה גליון מקפל של יומן,
הופך . את פניו ומרחיב את צעדיו, משרתת הרופא , כפרית שמנה וגחכנית,

ְּ פתוך. העות מתמולה. בוגתים: הגועה. אינם תרגגול קוכא/ וקולו. הולך מלוה אותו במבט ארוך , תאוגי. דרך החלונות הפתוחים נראים ראשים בעלי
מפוף העירה ועד סופה . שערים חורקים מתוך פתיחה וסן הרפתים האפלות : די ו : ה

שערות פשתות וצהובות -- בחורות מדרי הרחוב נותנות בו עיגיהן .
מתפרצות פרות בודדות, המתכנסות אחת אחת אל הרחוב, בשהן מעלות גרה שה : ו
. משגרות לו גם נשיקות. אויריות ממושבות . * פדקה -- אין הוא מהנאן אפילו

מתוך התרשלות, מגביהות ראשיהן, מכשכשות בזנכות המשמיעות בעיה, ללוטעת ‏ בכורה אחת .- בומיף הוא לפסע את פסיעותיו התכופות ‏ נפות- בשהול
ל הקוכה. ותקיעה של הצוגרת רועם הנאמן. אלזו אשת בע רגלום ל ל המרצפת ומ שיר הריו עמור ו א :
יחפות,. התחובות ‏ בסנדלי"עץ , מושכת בכל בחותיה את קילונו של הבאר, 0 : ל כו

ההולך ומתמומז בתוך האויר , קומתו הגבוהה כולה וקופה היא , כולה ישרה,

שואבת , ממלאה את הדלי המכופה באיזה ירקון רירי ומריקה אותו אל ביבחת את לקו העור הלא ו
מ : זמלא-
בדוה ,. המים' נשפכים ברעש, כשבמה וכמה טפות נתוות מהם , מפתלקות 0 , 9 ו

לעדרין ונוצצות כלפי השמש העולה כספירים קטנים. תיש העירח עומד סמוך
4 לאיזה פרגוד, חובק את אחת מכלונסאותיו בשתי כפותיו הקורמות, מפצל ממנה ומכיון שמגיע הוא לקצה רהובו המשופע ולפניו מתגלה השפלה
חתימות חתיכות של קלפה ולועס. תריסים. נכתחים, מתוך הארובות מתחיל מתמר | הרחבה -- הליבתו נעשית טפיפה ומבטו-חיוך : מעל גבי. רוב האכפדרות ,. דרך
= ועולה עשן, ועל אבני המרצפת נשמע קשקוש של גלגלים : מרבבת הפוסטה = החלונות ומעל יכל האפקופאות נוקפים אליו עכשו אל פרקה ונתלים בו חרבה
מתעכבת - סמוך לבות הדואר, פהקה נגש ‏ אליה אל | מרכבה זו בקפיצה = ווגות של עינים , יהסוקרות ‏ בו מתוך צפיה של תקוה ופחר . נשים קופצות
-אחת, טונק אל. תרסיל. העור הגדול , חוטפו: ביר אחת וסופְלר אל לבו היך = מקל. הטעקות,. פוסחות על כטה וכְמָה סדרגות בפסְיעֶה אחת. ומכונות. את
- , 0 /

קבוץ גליות ופתרון שאלת היהודים. או לשם מרכן הרוח והתחת | את התפקיר הגדול שחלק אחה"ע בעצמו לחבת ציון- המעשית "

האידיאל הציוני בכל היקפו בעתיד והציונות | המעשית התלויה
בארץ-ישראל בהוה, בכל עת ובכל שעה, כרוכים. ורבוקים הם
זה בזו: אליבא דאחה"ע, כשם שכרוכים ודבוקים הסבה והמסובב זה
בזו, ‏ אמנם גדול ורב הוא כחה של הגלות, אדמת נכר כופפת
את הקומה וממעטת את הדמות, הלבבות מתמעטים והלגשות
נכהים ונקהים . אבל גדול: ורב. הוא. כחו גם של טל התחיה-הבא
משם, מאותה הפנה הקטנה שבהוכה עתידים להקלט שירי
הכחות. הטובים והרעננים, שעדיין לא נפחתה איכותם הלאומית,
הרוצים .ויכולים להיות צומחים מתחתם ונעשים לעברים אמתים
ושלמים בצביונם הטבעי, עד כדי שישמשו בחומר כברות
דמות וצורה לכל אדם מישראל שבגולה להרמות אליהם ולהיות
כמותם. נופץ מחנה ישראל והוא. שוכן בגלותו אהלים אהלים,
ומי. יאספם % הוכתה נשמת העם ותשבר לרסיסים. ומי יקבצם+
מורדת האומה בעצמה, בעברה ובעתידה, ומי יכבוש אותה, מי
> ושיב אותה אל עצמה%--אין דרך אחרת חוץ מ,התרכזות ‏ רוח
האומה בחבת ציון", ולפוכך ‏ ,כל מעשה אשרר יעשה בדורנו
(ומי: יודע. עור כמה: דורות אחרינו) לשם חבת ציון, ‏ בי בחוץ
לאריץ וביןך בא רץ ‏ ישראל, צריך להיות מכוון. לא להתרכזות
האומה, כי אם למה ש לפניה, להתכרזות הרוח',,. (עפ"ר ח"א
עג' זא ). ותמיהני אם בכל הספרות הציונית הרחבה נאמרו דברים
באלו שאמרם אחה"ע (עפ"ד ח"א, עמ' פי--פ"ג) על ערכה שפ
חבת ציון המעשית וגדלה כתרים בפני צרת הגלות ופורעניותיה,
\ תמיהני אם כל ,המעשיים" שלנו הרוגלים בשמה של ,השעה
| הגדולה". ומרברים ‏ גבהה גבהה בשמם של ,המעוף" ו,הטרע", - =
אם. כולם ידעו ווודעים ‏ להגיר בהקיץ אותם הדברים : הברורים
אשר הגיד אחד"העם בשעה שחלם את ,חלומו" הנהדר, שיש
בו :גם מנחמותיה ‏ של האמונה וגם מיסוריה של המציאוה...

.יו
. וכבר. אני רואה מנור ראשכם' ולעג שפתותיכם: ,אהד

-> העולם 93

נליון כא

העם, שבמוהו כהרצל התנגד לעבורת הישוב. ודבר ‏ בו סרה,
בְתור נכיאה של חבת ציון המעשית, ‏ הא כיצר)!"--

מועים אתם, רבותי, טעות גדולה. הצר השוה הוה שמצאתם
בהרצל ואחר העם. אינו שוה כלום ואינו אלא שטחיות. גמורה,
הרצל לא ידע ולא חפץ כלל לרעת את העבודה הישובית
פנימה" בארץ ישראל, אם יפה ה69 כולה ומום: אין | בה או

רעועה ומקולקלה היא,. לו לא היתה נחוצה שום עבורה בא"י,
תהיה איזו שתהיה, ‏ שהרי יבוא. יום,: והמכשולים ‏ שָאינם תלוים
ברצונו של העם אלא ברצונםי של אחרים יפורו מעל ‏ דרכו,
ה,שערים יפתחו" ואז יקום | העם ויתעורר וכנחל שוטף ‏ ישטוף
בנעריו ‏ ובזקניו, | בגדוליו ‏ ובקטניו,: אל מדינתו, ותחל העבודה
הגדולה: אשר התם במשך שנות מספר, וא"כ הצעדים הקלים,
הפסיעות ‏ הקטנות למה. הם באים ולמי יש צורך בהם?

משא"כ אחר-העם, ‏ היודע. ,שלא. מצינו ברברי הימים עם
זוכה לממשלה מדינית --ולא ביד חוקה--בארץ שלא עמל החלה
בעבירת ישיבה" ועפ"ר ח"ב, עמי ל"ט), הוא: בא לידי התנגדותו
ו,אמתותיו" רק משום שנילה את המומים שבענורה וו של
עכשיו, משים שלא מצא בה: את אשר ‏ בקש--גשירת גשר
בין העם ובין ‏ הארץ, | כרי שיוכלו = שניהם = להיות. יונקים
ונהנים זה מזו וזו מוה; משום שנפתכל וראה שהכל הולך ונוטה
רק לצר אחד- -שתהיה. הארץ מקבלת. השפעה ונהנית מאת העם
ואון מעשה אשר יעשה כדי שיחזור העם ויהנה ויקבל השפעה
מאת הארץ; משום שראה את חבת ציון, אותה חבת ציון שראויה
היתה שעל-ירה ינהנו להעם הרצון להגאל והאמונה בגאולתי, והנה היא
הולכת. ונעשית חולין. גמורים. ומגיעה. למדרגת עבורה ,ריאלית";
משים שצפה וראה, שאם תהא עבודה כזו' הוללכת ונמשכת ,לא
העשה חבת ציון ל,שבולת"" של. היהרות ‏ הלאומית", | וכשתבוא
השעה המוכשרת לעבודה גרולה ונמרצה ישאר העם עומר במקומו,
לבו לא יחרר בקרבו ונפשו לא תמלא תקוה ואמונה ו,לא יהיה
לנו ביום ההוא מחנה נדול של יהודים בריאים ברוחם, שיהיו

| פנוהן אליו , רובות מסתלקות ממלאכתן , משלשלות ומורידות את שי
המפשלים, ‏ וכשהן מעמידות. לו לפדקה פנים סמוקים הוי הן מסתכ

ת בו
| מתוך חיוף של המתנה ומטהוות לקראתו אף הן, כששולי שמלחן מהבדרים
להן מתוך ריצה . מצרי הרחוב צצים ומבצכצים פעוטות וחפים, המפירים את
בובעיהם המעוכים מעל ואשיהם ומתכוגים ?קבל את פניו: של גושא
המכתבים . והאחרון -- במתינות הריהו הולך ומכניס את עצמו אל בין כנופית
הנשים והטף ההולבת :וגדלה מרגע לרגע, מבטו המרושל מתעכב פעם על

. פנום אלו ופעם על אחרים , ידו נתונה היא כבר בתוך. הילקוט,
במכתבים , מקפלתם, ממעכתם ... רואה הוא שכל העינים תלויות. עב

, זו ומטתינות בא זו איחפבלנות משונה , והרי הוא משהה אותה בתוך
בכונה . קומתו וקופה אעלו , משכמו ומעלה גבוה הוא מכ% 1
הפובבתו , גופתו הגמושה, העטופה שחורים, בולטת ביותר מבין צבעי ה
הבהירום של. הנשים, בובעו שמוט לאחוריו, ובלו"יתו השחורה מבהיקה כלפי
השמש. פדקהן מרגיש ;תה בכהו ויפיו, מוציא הוא פתאם מבין שפתיו. איזו
שרוקה מפולפלת ומגחך : יְ

ית

-- באמתו של דבר הרי אין אני בא אלא לבשרכן , שעדיין. ש, למן"
מטפלים :שם בכתיבת המכתבים +

מדבר הוא יהודית משובשת , כשהוא מאריך ,בריש" ומבטא את ה הא"
ב,חית" . = הבריות שטסביב. לו צוחקות, ‏ מצביָעות עליו מתוך איום יבשה
גם יחד! 1 7

-- אי, ארכן, ארכן , עד היכן מתיש אתה את בחותינו בהלצותיך ?
פרקה צוחק אף הוא. מוציא הוא מתוך ילקוטו מעטפה גדולה ומנדנדה באויר ,
= בשמבטו תועה ומחפש לבין. הכנופיה : /

-- הוכן ‏ היא שם. הגועה א?-חרי ,שלך" משגר לך את ,פרצופו" +
פניה של הצעירה משתנים לכמה וכסח גונים כרגץ אחרן ווקפת היא את כל

עשר אצבעותיה כלפי מעטפה זו,. בשכל דמיה תוספים בתוך עורקיה. החבורה
מסכיב מצטמצטת | עכשיו- ומכנסת את עצמה לשטח קטן , וקנות מזדינות
במשקפים ומגבוהות את ראשן למעלה, אפילו ועירים תוחבים את עצמם לבין
הגדולים, עומדים על בהונות רגליהם ומביטים מתוך צפיה של פקונות,
הראשון שקורע את המעטפה היהו פדקה. במתינות מערטל הוא
צת התמונה חפוטיגרפית מתוכה, מסתבל בה וצוחק:
-- בלי פאות ווקן בשם שאני הנני והודיי..
ושוב מכנים הוא את ידו אל תוך ילקוטו!
-- פסול , הובן ‏ היא באן פסיל--לך בעלך שולח קפיטל של שלשים
הבו 2 .
וש שאל תוך הכנופיה נועצת פתאם את עצמהשאיזו אשה, כשנשימותיה
הכופות הן- מתוך ריצה , פניה מתולעים ‏ ומזיעים כלם, שתי יריה הרי הן
חובקות דבר מה מתחת לסגורה המזוהם :
-- פדקה- -אח, הרי אני זקוקה לעורתך, הסתכלן
ומנענעת היא בתוך ידה בקבוק גדול:
- - כמה ידים טפלו כבר בפקק זה, אלא שאין להזיזו ממקומו, נתחב--
וחטל , פדקה. משמיט. לרגע את בקלן : לקרקע, נומל | את הבקבוק, מניעו
ומחזירו ‏ תוך ‏ כדי דבור, כשבין אנודלו וזרתו נתון . פקק של וכוכית נוצצת.
הוא מנענע בראשו!
- = אי, נשים, נשים...
הבריות מקלפות אותו מתוך תמיה של בבוד:
ה
> פדקה שומע. את שמחו ושותק, בשי עיגיו צנ רק איה ברק לח !

נליון כא > העולם 3 : 5

מוכשרים להרגיש, להתפעל . ולפעול במובן הלאומי ככל שאר אמנם דור אחר, שלשים שנה אינן עוד תקופה גדולה בחיי
בני עמים בריאים ולהיות ככה היסוד. לבנין", ו,באופן היותר טוב = עם, ‏ ומכש"כ ‏ בחיי עם ‏ כעמנו, המונה את שנותיו = לאלפים
ימצאו. אולי יחידים, זעיר ‏ שם ועיר שם, שיקנו קרקע ווופיפו = ישעצמותיהם של ששים ‏ מדורותיו: כבר בלו באדמת נכר, אבל
עור מושבות אחדות, ועוד יחירים, שיבנו אולי איזו ‏ בתי חרושת, < הלא תורו, שהיתה לנו הרשות לקוות, שאם במשך ימי דור
ואיזו עשירים יתנדבו אולי בשעת רחמים לקנות איזו מניות של חברה : אחר לא תכבש הארץ לפנינו , יספיק האידיאל הארצישראלי לכבוש
פלונית או אלמונית",. . (,חגיעה השעה" ב', ,העמר" ח"ר עמ' ז). = לו את העם. או, לכל הפחות, חלק השוב ממנו, אמרנו; אם

וכשאנו נעשים בעצמנו ערים. חיים לאמתותם של הדברים ‏ עבידת הישוב בארץ:ישראל איננה עלולה להעשית בתקופותיה
האלה, און בנו אומץ הלב להודות על טעוהני, אלא על אומרם = הראשונות נורם חשוב ומינכר בחייו החמרים של העם ומי יודע
יזעף: לבנו, ,והרתחנים" שבנו לובשים ,נקמה וגבורה". ומכריזים = כמה. דורות | יעברו עוד עד אשר יכה חופה של א"י לקבל

עליו: שהיא חוטא. ומחטיא את הרבים.., בסבר פנים. יפות = אפילו כחצי מספר.- היהודים המתקבלים שנה
. עור לא הספיק | מכתבו האחרון של אחה"ע להתפרסם שנה כפנים זעומות בחיפה של אמיריקה, עתידה היא, : העבורה

במקורו. העברי, וכבר קמה הזעקה במחננו : ,הנה היא. האדם הקשה, = הארצישראלית ,‏ להשפיע על רוחו של העם, להתיות. את
שגם בהגיע השעה המוכשרת, אשר אליה. נשאנו את נפשנו, = לבו ולעשותו מדור לשירה חרשה. ורוממה, להכינו ‏ ולהכשיר!
הוא אומר לרפות את .ידי העם ולרופף את אמונתי".., לקדושתה והורה של מפירת נפש, כשתניע השעה הראויה
הלא תודו, רבותי, שועקתכם זו זעקת שוא היא ואין בה | והצריכה למסירת נפש. והנה אנו ,עובדים" ו,עובדים" זה קרוב
שום ממש, הלא תורו שאין אחה"ע בא לרפות את ירי העם ‏ לשלשים שנה, והנה הגיעה השעה הגדולה באמת שאנו קימין
ולרופף את אמונתו, אלא הוא קורע את -עיניכם העצומות בכונה. = בה היום,. ומה אנו רואים?- -אין כאן לא אידיאל ולא שירה,
ואומר + ,הביטו וראו, ‏ הנה הגיעה השעה וירי העם רפות ואמונתו = לא עם ולא מסירת נפש, לא קדושה ולא יופי , אלא מה יש .
רפויה, הכיטו וראו את אשר עוללתם לכם ולעם" !,.. כאןץ- -חולין בזוים, קרירות איומה וזעומה, צרצור יבש ומשעמם
הלא תודו, = רבותי, שסוף פוף הגיעה השעה שתפקחנה * של צירקולרים וכרוזים ‏ ו,מנין" עשירים, המתנדבים. ,בשעת
עיניכם לראות את צביונה האמתי של אותה העבודה ה,ריאלית", = רחמים" לעלות לארץ ישראל ,ליום ולילה אחד", וכנגדס ,מנין"
שכל. כך אתם מכריזים. ומתריעים עליה, ‏ ולהבין שעבודה ש כזו | של ,מנצחים על העבודה" היוצרים בכוונה, כרי לתפוש את
לא. היתה יכולה בעבר ולא תהיה ‏ יכולה גם בעתיד להגיע = ,העשירים. בלבם, או שלא בכונה אלא רק מחסרון. ידיעה,
למטרתה העקרית -- להביא את העם שבגולה לידי חבת ציו[ = אגדות חדשות ו,מזהירות" ע"ד האפשריות הגדולות התלויות עכשיו
ולהכשיר אותו לקראת השעה המיכשרת.. בארץ, שהיום הוא זמנן ומחר כבר עבר זמנן : לעולמי. עולמים,.,
/ זה. כשלשים - שנה. אנו-.עובהום---את-.העבוהה. הציונית. == ואל תתפלאוג. זהו. ענשה ‏ של כל עבורה | שאין בה רות >
דור שלם! אבל כמה זמן וכח יצא לבמלה. במעשים ,ריאליים" = ונשמה, וזהו גם ענשה של עבורתנו ,הריאלית" שלא ידעו עובדיה = >
פחותי ערך, < שעשו את האידיאל חולין, ‏ ובמעשים ,מדיניים" = להרימה למררגת חכת ציון!-- ל
אוחזי. עינים, | שתפשו את העם בלבו אך לשעה קלה!.." ‏ אל סיון , תרס"מ , : .
תרגזו ואל יכעיפוכם הדברים. הקשים הללו, כי אמתים -הםי .

רגעי , במהירות מריק הוא את יתר הטכתכים מילקוטו, נוטל את מקלו ומתרחק, = סובכות אותו נשים, הפורשות אליו כפים, מתחננות אליו ומברכות אותו באחד,
:
מרגיש. הוא, שהרבה. זוגות של עינים תלויים בגבו, מלטפים אותו מגפפים. | פרקה מרגיע את כל אחת ואחת: '

הוא משתדל ללבת בקומה זקופה, : /
: -- אל תחששנה , טפשיות -- שמא און אני עמכן ? . +*

ובשמפציע ועולה אחר לילה כוה שחר חור, הרי האש שקועה
כבר . מתוך שיורי החורבות מתטר ועולה עשן, בתוך האויר תועה היח של
4 יש שחשכת אחד מלילות הקיץ נהפכת פתאם לאורה. בתוך השפלה ‏ עורות חרוכים, חלב שנתמסמס . על גבי האחו מתנוללות ערמות של מטלטלים
נופלת דליקה, מככים און בעורה . הנוצרים , דרי ההר, מכיון שהם רואים. את = צרובום , רהימים שבורים . על גבי כרים. וכסתות = מלוכלכים ‏ בוטלים תנוקות = \
שמיה של העירה מתאדמים , הרי רם מזחילים מטפלום קודם כל בהצלת שקועים. בשנה, פדקה אף. הוא כאן. בלוריתו פרועה . פניו מכוסים ברקק |"
מטלטליהם, והאש, כבת חורין. גמורה, הרי. היא זורק ביגתים אנדָום גדולים < של וְעה , הוא מנקה באיזה סמרטוט את חליפתו ומספר עם כנופית דנטום '/]
וקטנים לבל עבר, שולחת לשונות ארומות, ארוכות. , ההולכות ומשתרכבות + הפובכתו ן האחרונות הרי הן משהות עליו מבטים חמים :
הולכות ומתמשבות, מגיעות עד הגגים הקרובים, מלפפות, מלחכות ומכקשות -- אימתי וביצד נוכל לגמול לך בעד כל חסריך, פדקה -- שמא פיום
לבלע באזו רעבתגות שקשונה עור בנינים ועוד ; נשמע קול נפילתם של החופה שלך ? פדקה מתלוצץ :
מרישים; קורות מדרדרות ונופלות מתוך רעש. הנה נכפף אחד הקירות ונתפור
לכל רוח אחריו נשמט הנג ונחבט מתוך שאון בקרקע, בשהוא מתיז גחלים
ונצוצות לבל עבר . בתוך | השפלה מהומה . פרות נפחדות , שהוצאו מהוף
= רפתיהן, מתקבצות ממקום למקום, בשהן מתחככות זו בוו וגועות. תרנגולים
בעלי נוצות | פהועות תועים וממשמשים בסומאים בעינים פקוחות , בשהם | בלולה בוה עדר של נשום יי,

-- ובוצד אבנם לחופה ואני --- מטופל הנני בעשרות של נשים !
ומצביע הוא בלפי כל רחבורהה, כלן צוחקות, מניעות. את ראשיה; :

-- נו, ומה אתה סבור, פדקה -- אח, אלולי אתה -- מה כחותינו

משטיעים קרקור הצורם את האונים. כלבים נובחים ומיללים. מעל החר משמיע פדקה עושה את עצמו. באינו שומע . מודרז הוא וכובש לו דרך בין י
את צלצולו העצוב - פעמונו של בית ‏ כנסת ‏ הנוצרים . גשים וחפות. וערומות = תלי המטלטלים , הטמלאים את האחו, כשהוא מכון את פנוו אל בית הדואך +
למחצה ווקפות בפיהן = בלפי ‏ מהום, מטיחות ‏ דברים ‏ קשים בלפי מולן , -- ועכשו ההיני הולך להביא לכן בשורות טובות ממדינת הים +.+

מקללות את יום * הולדן. אחריהן ‏ נגררים ‏ תנוקות , המורעועים מתוך קור ,

4 מתגרדים = ומיבבים בקול . ברגע כוה. עולה כמו מן הארץ גופו הגדול של (סוף יבא)
פדקה, מרחוק הרוהו מנענע עדיין בידיו בשחוא משתדל להשתיק את .,צריחות

= והיללות , דעתו היא צלולה \ ומיושבת עליו , מפני -הסכנה אין הוא חושש, +

> בוחר הואי את הבנין היותר ‏ קרוב. אל מקום ‏ האסון, מתכנס. אל תוכון מעמיס רעש

על שכמו. כּמֶה וכְמה | מטלטלים בכָת אחת. ומסלקם אל האחו. מַכל על הי , - |

4

6 אש

מַעִלם החלומות,
(מכתב מארץ ישראל)
א, 2
,דורשי ציון'---זה השם הרשמי של ,אגודת האלף" במינסק,
אחת האגודות אשר צמחו ככמהין וכפטריות אז, בימים הטובים
ההם, בשנת תר'ן, בעת אשר אך נתאשר הועד האודיסאי,
ובכל עיר מערי התחום. חלמו על דבר נחלת שרה וכרם, העיקר---
כרם, עם גפנים וענבים, אלה הענבים אשר כה יקר חזיונם
בערי. התחום בליטה ופולין . אז נמצאו אברכים בכל הערים
הנדולות, כמינסק, וילנה זיטומיר ועוד, מן ,הקוראים. הנכבדים"
של ,הטליץ" המנוח, והאברכים האלה יצרו פרויקטים איזו הדרך
לכבוש את ארץ ישראל. אז נולד ‏ גם הפרויקט של ,אנורת
אלף", אשר על פיהו אלף איש יכולים לרכוש להם בית ושרה
וכרם. בָּא"י במשך. חמש שנים, בהכניסם,., ארבעים רובל לשנה,
> לא יותר, ומפני כי נמצאו אלף חברים, אלף אנשים, וזה היה
רק לפני: שמונה עשר שנה, ובכן עוד רבים מהם חיים אתנו
כיום, ‏ לכן. ירע הקורא. כי אין בדברים האלה כחש או גוזמא,
ורק רברים כהויתם | אנכי מספר . ארבעים רובל לשנה במשך
חמש שנה--ולכל חבר בית, שרה, כרם, וכמדומני < עור סכום
כפף. במזומנים,,. ,הלב מה לך עודן"
זה היה על פי התכנית, אשר ערכו במינסק, כאמור,
בשנת תר"ן, ובשנה ההיא או בשנה שלאחריה הלכו במלאכות
,אגודת האלף" המינסקאית שני צירים לארץ ישראל לרכוש אדמה
בשביל אגורהם. מובן, כי הצירים נבחרו מקרב יוצרי התכנית,
שני מלמדים, שם האחר חפץ ושם השני סליפיאן, מלמדים
,במה שנאמר", אשר לא ראו מעודם לא שדה ולא כרם, ואינם
= מכירים. בין חטה לשעורה, שני. אלה באו לארץ ישראל ויקנו
בשביל האגודה כברת ארץ בגליל העליון, ארץ הרים ובקעות,
אבני. סיר ואבני גיר, ויטעו גפנים ויעשו בנחלת האגודה. כפי
אשר הורה אותם רוח מכינהם, ובכן הביאו את האנודה עד
משבר. במשך - שנים אחדות, והחלום אשר חלמו בני האנודה
לבוא באלפיהם אל הנחלה הלך לו כמעט רגע,
ואולם זה היה בימים הטובים ההם, כאשר הנדיב הירוע
עורר בארץ יעראל תעמולה רבה עם. המון פקידים וגננום מכפ
-המינים ‏ והמדרנות , אנשי עצתו של הברון ,היו :אז ‏ שויד,
* עחליינגר, צדוק כהן, וכל צרה וכל תקלה בארץ ישראל באה
אז עד הנדיב, והיא היה מושך את חסדו והיה מושך מן המיט
ומן הבוץ את כל הענינים, אשר כמו באו עד משבר, אשר
היו נכונים \ לטועדי - רגל, נשיא החברה ,אגודת אלף" במינסק
היה הסופר והעסקן הצבורי, רבי יהושע. בר"י: סירקין, איש נכבר
ונשוא. פנים, והוא. פנה לעזרה מאחזי פני כסא. הנדיב) ויעתר
הברו לבקשת האגודה, ויקח את הנחלה אשר רכשו בשבילה
ציריה ‏ בגליל -העליון: תחת פקודתו, והוא צוה. עליהם פקידים
= ומנהלים, ויבנו שמה כתים למושב פועלים וגדרות למקנה וצאן,
וימעו ‏ שמה זיתים-- הלא היא הנחלה ,עין. זיתון" ‏ אשר על יד
העיר. צפת בגליל העליון, מהלך שעה מהמושבה. ,ראש פנה",

ב
חלום ,האלף" גז ככל ‏ הלום, עין בעין ראו גם בעלי
ההזיה ‏ אשר בקרב החברה, כי אלף איש לא נוכלו להתנחל
חחת דגל החברה ,דורשי. ציון", שני המלמדים, אשר קנו את
= הנחלה /וינהלו אותה. עד אשר. לקחה הגריב תחת חסותו, שבכו

העולם 96

:5 יון כא

למינסק לבקש. להם מעמרים -- לקבץ תלמירים חדשים, הבים,
רבים מהחכרים של ,האגורהּ" חדלו להביא את תרומותיהם,
בראותם כי מטרת האנודה מהם והלאה, עוד נמצאו ‏ שרירים,
אשר הביאו איזו: סכומים, והיה הכסף המעט הזה לכלכל את
הפופר והמזכיר של האנודה, דבר אגורת-האלף, כלומר ,חורשי
ציון", הלך הלוך והשתכח מקרב הקהל, שקרב ,חובבי ציון" ברוסיה.

והנחלה של ,דורשי ציון", | נחלת. ,עין"זיתון", אך באה
לירים אמונות, ביחור לירים מלאות כסף ואמצעים לכלכל נחלה,--
קבלה ‏ פנים | אחרים, המנהלים והגננים נהלו את הנחלה בכל
אשר חסר לה, הגדילו את נטיעותיה, שפרו את אהמתה ויגדילו
את רכושה, עד כי במשך עשר שנים לא היו להנחלה. הזאת
פניה הרעים עור, היא עתה נחלה ככת ששת אלפים דונם,
ועליה = נטועים כשמונת אלפים זיתים ושבעים וחמשה הקטר
ענבים, אמנם הארמה לא חדלה להיות את אשר היתה -- אבני
סיר, ועל גבעותיה לא תהיה מפלה = לעולם ועגלה לא תעבור
בה; אבל המקום. יפה, עד מאד, אוירו: טוב: ובריא. ומימיו זכים
ומהורים ומתוקים, והוא קרוב אל העיר הגדולה צפת, | במקום
אשר הנקל למכור. כל פרי משק הבפר, ולכן כאשר עברו כעשר
שנים , זכרו בני. האנודה ,דורשי ציון" את נחלת ,עין זיתון",
הנמצאת ברשות הנדיב,. ולא שכחו. כי הנחלה הואת להם היתה
מבראשונה , ומפני. כי גם הנדיב ‏ מפר את עניניו בא"י לבעלי
חברת יק"א, והחברה ‏ ההיא שמה לב לגמור את כל ,העפקים",
אשר אין כל תקוה מהם כי יתיצבו. בזמן מן הומנים. על רגליהם,
לכ שמו לב גם אל הנחלה ,עין זיתון", התבוננו, על מה ולמה
משקיע הנדיב שנים מספר כסף רב בנחלה, הזאת,---זאת הנחלה,
אשר בעליה המה--אגודה שלמה, חברה בת אלף איש, אשר
אין יודע מי ומתי יבאו להתנחל על הארמה הואת, ולכן הציע
ראשי יק"א לפני הנשיא :של ,רורשי. ציון" ‏ לקחת את נחלת
עין. זיתון" ‏ מאת הפקירות,

הנה כי. כן החוירה | החברה ,דורשי ציון*. את. גרושתה,
ותשב ותקח את נחלתה ,עין זיתון" מיד הפקידות,. אבל מי. מן
החברים יכלכל את הנחלהף אז--זה היה לפני שנים אחדות:-
קראו אספה כללית במינסק;, ומכל האלף איש באו אל האספה
רק איזו עשרות אנשים, והמה ‏ החליטו להוציא קול קורא אל כל
החכרים באשר הם שם, כי יבאו ויכניפו כסף די כלכל את
הוצאת הנחלה ,עין ויתון". וכל מי. אשר לא יבוא לקול הקורא
במשך שלש שנים ולא יביא. את התרומה, כפי אשר הקציבו,
אז: אבר. את זכותו, ובאספה: הכללית ההיא בחרו, בועד חרש
מאנשי. עיר רעזיצא, עיר. מחוז בפלך וויטעבסק, מאלה האנשים
אשר הוריעו בעת האספה, כי המה נכונים לקבל על עצמם
כלכלת הנחלה על פי התנאים, אשר החלטו באספה הכללית.

ובכן, באספה ההוא. נולרה בת לחָברת ‏ ,דורשי. ציון"
ונקראה. בשמה ,שותפי: עין. זיתון" : אשר לאגורת ‏ ,דורשי. ציון",
והבת הזאת החלה: לעשות את מעשיה בנחלתה:

ג.

ראשית מעשי הועד. החרש בקרית. רעויצא. היתה; כמובן,
לשלוח מנהל לקבל את הנחלה מיר. הפקידות: של יק"א ולכלבל
את הנחלה,. את מי שולחים + ברעזיצא ‏ היה. איש חנוני, = ולו
היה בן יחיר, חולה מחלת השחפת, אשר. הרופאים. יעצוהו
ללכת לארצות החמות.. והנה. הכל יודעים כי: ארץ ישראל מקומה
באזור חחם, -- ובכן הציע האיש ההוא את שרותו לפני. הועד,

.ומובן, כי הועד מצא. לטוב לפניו להשתמש במקרה הזה, האיש
ובנר הציר החולה בָאו: לארץ. ישראל וִיבָאו אל. נחלת ,עין זיתון'ן.,

גליון:כא

והנחלה. היא בגליל :ה ע ליי ון, ובימי החורף יש אשר גם השלג

ירר: שמה, ‏ ובנחלת = ,עין זיתון" ‏ קריר. האור גם. בימי הקיץ:
מחלת הצעיר ‏ גברה. עליו, ‏ ולא -ארכו : הימים. ורוחו שבה אל
האלהים,

התנוני מרעזיצא, אשר בא להיות מנהל אחוזה בארץ ישראל,
מצא. שמה בעמק עין-ויתון: בתים אחדים, ‏ ושמה יושבים פועלים
עברים, שני אנשים צעירים בעלי משפחה, זולת שתי המשפחות
האלה לא היה איש. בכל ‏ האהוזה, | אשר סביבה יושבים רק
ערבים, מן הפלחים והבידואינים. הממלאים את כל עבודת השרות
והנטיעות אשר בנחלה. החניני הזה איננו שומע אף הברה
ערבית אחת, אין הוא יודע את מוצאי = ומבואי המקום: ההוא,
בורר הוא בין סלעי גיר, גבעות עולם. ועמקי ‏ תופת, | וסביבו
אנשים אשר. לא ישמע לשונם, ‏ כראות את התאנים במדבר ראה
את שתי משפחית. הפועלים, ‏ היושבים. עוד בתוך הנחלה, בטרם
יצאו גם המה מקרבה. ושני דפועלים ומשפחותיהם אתם מחויבים
לעווב את הנחלה ולצאת | מתוכה, :יען כי קבלו כסף הענקתם

> מאת ‏ הפקידות ‏ של יק"א, | ועליהם. לעזוב. את מקומם לבעלי
הנחלה החרשים--לפקידי ומנהלי ,דורשי ציון",

+ = אז הסכימו ביניהם,: המנהל-החנוני. של ,הורשי ‏ ציון" מצר
אחד, ‏ ושני הפועלים מצר ‏ השני, כי שתי המשפחות תשארנה
לשבת על. נחלת. ,עין זיתון",: וכי. יסופחו גם המה: לקהל החברים
של ,דורשי" ציון" : וחלק:כחלק יתחלקו = בנחלת. ,עין. זיתון". עם
יתר: החברים ביום אשר תחלק הנחלה, מני או היו שני הפועלים
המנהלים | האמתים ‏ של הנחלה, והאדון החנוני רק אישר את
חשבונותיהם ואת מעשיהם של שני הפועלים, הועד ברעזיצא
לא היה שבע רצון. ממנהלו, = "שלח מבקר. לבקר. את פעולות
המנהל, וימצא בו און וגם את אשר עשה להביא. פועלים זרים
לגבול החברה, המנהל. הופר ממשמרתו, ‏ ועל מקומי בא להיות
מנהל המבקר, אשר גלה את העונות והפשעים של ההנהלה הקודמת,

המנהל ההרש, אשר בא מטעם הוער ברעויצא לכלכל

את הנחלה, מצא על המקום את שני הפועלים, -- אבל המה
כבר חדלו: להיות פועלים, אנשים פשוטים הכאים. על שכרם
במחיר עבורתם, אך המה ,חברים", ‏ ככל חברי. האגודה ,דורשי
ציון" וכותר , שותפי עין זיתון",. ועיר יתרון להם על יתר החברים
- ועל יתר השותפים בזה, אשר השנים האלה יושבים להם על
המקום, מתאחזים בנחלה, בעת אשר כל החברים ואף האדון
הועד יושבים להם נפוצים," אובדים ונדחים בכל ערי הקחום
| אשר. ברוסיה הגדולה, שני הפועלים -- ראוי וצריך לקרוא אותם
= בשמותם: שם האחר לעווינסאן. ושם השני. ראוענכלום -- הבינו

= כרגע. את מצב ‏ הענינים, ‏ כי ער אשר ימצא ועד ,דורשי ציון*

דון ‏ ומשפט, כי ער אשר תעשה דרכה מכונה נושנה, רבת
| הגלגלים וכברת התנועה, כאגודת-האלף -- יעברו = ימים ושנים,
ובין: כה אפשר ואפשר להאחז בהנחלה , כי ראו הפועלים ונוכחו,
כי כל הועד ברעזיצא חרל אנשים הוא, ובמקום החנוגי אשר
הפירו שלחו מנהל חרש, קן כבן ששים וחמש שנה, חרש
ואיננו שומע, המתפאר בזה, כי ארבעים ושלש שנה היה מלמר
אצל הבע'ב היותר חשובים בקהל רעזיצא, עם ועד כזה,' אשר
: לו מנהלים כאלה, אפשר מאר לנסות את ההצלחה, אולי תהיה
היכולת לקחת את הנחלה ,עין זיתון", לרשת אותה לאט לאט,
ד בת אה: בה +
0 יבא)
2%

2

(סוף

+ העולם 3 /

דר שמעון ברנפלר,

אוּרְִיאֶל אַקוסטה.

ער כמה שהיה רחוב היהודים, הגיטו, סגור ומפוגר בשנות
זמאה הי"ו והי"ז,. סגור מבית מצד היהירים ומסוגר מחוץ
מצד הגויים; עד כמה שהפקידו אז שומרי הדת בעמנו שומרים
על חומתיה לבלי לתת לרעות ,חיצוניות": להכנס אליו, והקיפוהו
בתלי ‏ תלים של סייגים. וגזירות---הנה אי-אפשר היה לכלוא. את
הרוח, למנוע את הזרמים המוסריים שהיו מניעים בהתפתחות עמי
התרבות. מלהפרץ. אל בתי ישראל , השפעת הרוחות המנשבות
במחנה העמים אנו מוצאים, אם הרבה או מעם, בכל ארצות
פזורי היהורים,. איזו חוטים נעלמים היו משוכים ממחנה למחנה;

הומים ההם היו ימי תסיסה מופרית בקרב העמים, = ימי
הבינים, תקופת העמידה ברוח המין האנושי. חלפו ועברו,
והעמים התעתדו כבר. לחיים חרשים, לחיים עליזים. ומלאי-תוכן,
לחיים: של הנאה ושל חפש. רוחני, מתחת לערמות -עפר. הוציאו
את שרידי. הקולטורה. הקדומה העליזה, פרי הנאת החיים. בדורות
קדומים; חפשו אחרי היצירות. היפות והנעימות ‏ של היונים, ‏ ער
כמה שנצולו. מן הכליהן החיו את רוח האדם העולה למעלה,
אשר זה " כמה מאות שנה. היה שקוע. באלפי: אמונות מפלות
והבלים דתיים אין מספרן זקפו את קומת. האדם, אשר זה ימים
רבים ‏ הלך ‏ שחוח וכפוף תחת עול כבר של עבדות ‏ מוסרית..
בראש. התנועה הואת, הנועת השחרור הרוחני של עמי המערב,
עמדו ‏ אנשים נלבבים, בעלי שאו-רוח, אשר נפתלו במסירת
הנפש עם כמה מניעות ועכובים כדי להוציא את המין האנושי
מעולם החושף אל עולם שכלו אורה, כדי לשחרר. את רוח בני
אדם משעבור השקפות רנילות ודעות קביעות, ברמם ובנפשם
עמרו: על השחרור המוסרי הזה, ,

אותה הרוח. הפסקנית חדרה גם אל רחוב. היהודים בימים
ההם. ‏ צר היה לכמה אנשים מישראל המקום בגיטו הרוחני.
ויאמרו. לצאת ‏ למרחב. עול המנהגים הדתיים והדעות הדתיות
המקובלות והקבועות. מימים ‏ ראשונים היה ככר כבד מנשוא. גם
השעבור למנהיגי הקהלות ופרנסיהן היה קשה מאר. נסיון תמירי,
להוציא את צוארם מן העול הזה, אנו מוצאים בחקופה ההיא
מצר כמה יהודים בני כשרון, ‏ מאנשים חושבים, שפפ;ו להאמין
באמתת הרעות. המקובלות, הקהלות הישראליות חרלו ,לקפא על
שמריהן"; המנוחה הגמורה, . מנוחת הקברים, שבתה כבר, באו
בני ארם ,פורצי: גדר" ויאמרו לפרוץ ‏ ,גדרו ‏ של עולם"; לבטל
מנהגים קדמונים; להטיל ספק באמתת דעות דתיות, שהיו למסורת
מימים. ראשונים, גם | ברחוב היהודים. נשמע קול: משק החיים '
החרשים,. גברה התפופה, ‏ רבו החכוכים והנגודים,

אחד מאלה האנשים, שבכל אופן נתיחפ אליהם בסימפטיה,
היה אוריאל אקוסטה, אשר אחרי מלחמה תמידית עם אחיו,
בני הקהלה המפוארה באמשמרדם, שארכה בעשרים ושלש שנה,
אבר את עצמו לרעת בחדש אפריל שנת 1640,. מאורעות האיש
הוה, אשר לא כגבור נפל במלחמתו עם החיים, הטרגדיה האישית
הואת, | הם גם ציור קולטורי של הימים ההם; ציור. קולטורי
מרובה. הגוונים,. האיש הזה .לא היה פלופוף מעטיק, לא הצטיון
ברעיונות מקוריים, ‏ לא חרש כלום בעולם הרעות. והמחשבה,
וגם אפיו. הנפשי: לא היה מוצק.. הוא. היה באמת רק ארם משביל
פשוט, ‏ אשר בימי. שלום ושלוה היו חייו מפכים. ונוזלים לאט
ובנחת: תכונת נפשו היתה. יותר שלילית מאשר. היתה
חיובית. הוא היה אדם. רך וענוג, בעל הרגשה והתפעלות, נוטה
לקבל דברים נוחים ובורח מן המחלוקת, ודוקא איש כזה, שלא

/'

היה בו שום כשרון לעמוד בקשרי-מלחמה, = הביאו * המאורעות
לירי: כך, בי עברו עליו רוב. ימיו במלחמות פנימיות ברוחו ובריב
קשה עם בני. אדם,

לאוריאל אקוסטה האמלל קם בימים האחרונים גואל, סופר
מבין, א לפריד קואר, אשר נשא את נפשו לפעולה רצויה,
לקביע לנחשל האמלל הזה, שנפל במלחמת החירות, את מקומו
הראוי, | לברר את הגורמים שהשפיעו על מאורעות חייו, ‏ להבין
במסתרי נפשו ולעוהר בלבנו חמלה על ארם צריק שגוע בצרקתו
בלי. עתו, אחרי אשר סבל בחייו יפורים קשים, ואחרי : אשר

הכניעו אווביו את נפשו. עד עפר, הציור שהמציא לנו אלפריד-

קואר. מחיי אוריאל. אקוסטה ומלחמתו. התמידית יפה הוא ומושך
את הלב, אלא כי חפרה. לו יריעת = היהדות = ועניני הקהלות
הישראליוז. בימים ההם, שבלעדם לא יובן לנו המאורע המעציב
הוה על אמתתו, בלי פניה לשום צרי
אוריאל אקוסטה נולר בעיר אופרטי אשר בפורטוגל
לערך בשנת -1590, מולדתו היתה מגזע היהודים האנופים, אשר
כתשעים ושלש. שנה לפני זמן לידתו קבלו. את הדת המשיחית
באונס, ‏ ידוע. היא, בי כמה מאות שנה היתה. היהדות מתקיימת
במשפחות האנופים, אשר בימים הראשונים היו מתחתנים. רק אלו
באלו. שפינווא מעיד (בספרו ,על הרת והמריניות" פרק שלישי),
כי באספמיא באו האנוסים בזמן קצר לטמיעה גמורה, ‏ יען כי
היה מצבם המריני. רצוי מאד; אבל בפורטוגל אחרה הטמיעה
לבוא, ‏ מפני כי: הבדילו: אותם חוקי המדינה לרעה,. ואנו. יורעים,
שגם באספמיא החויקו כמה אלפים] יהודים בדת אבותיהם ימים
רבים; וכאשר היתה להם אפשרות להמלט' על נפשם ולקבוע את
דירתם בארצות. אחרות. (בפרט במרינות תורקיה ובהולנד), יצאו
מארץ מולרזם ושבוי אל דת ישראל בנלוי, אין ספק לנו, = לפי
זה, כי במשפחת אוריאל אקופטה (בניותו נקרא' שמו. גבריאל
אקוסטה) היתה. עדיין מסורת אבות, * כי מישראל ‏ היא, אמנם
העיר. אקוסטה. בורויו = שכתב לפני מותו, כי אביו, אדם חשוב
ועשיר, "היה חי כקתולי לכל דבר. אבל אין זה פותר להחלטתנו,
"אביו: זה .מת. והניח את בגו גבריאל. הבכור עורנו. נער, וקרוב
הדבר, כו בפניו: התנהג ‏ למראות ‏ עין כקתולי אמתי, | אקוסטה
יספר. לנו, כי בימיו היתה סכנות נפשות לדבר על דבו" נטיה
להיהרות. אפילו עם |אנשי הבית היותר קרובים, כאשה עלה
> במחשבה לפניו. לצאת לפורטוגל ולהמלט לאמשטרדם, כרי לשוב
אל "היהדות, נמלך באמו ובאחיו הצעירים --- הגם שירע, כי
סכנה גדולה. היא, = לדבר מזה אפילו בחדרי חררים. בכל אופן
מספקת לנו: העוברה, כי הסכימו אמו ואחיו לרבר הזה. אף כי
עלה: להם בקרבנות ‏ גדולים, האנוסים היו חשודים. מאד בעיני
הממשלה, ולכן היה קשה להם לצאת מארצם, למכור את כל
נכסיהם ולאסוף את כל רכושם לא עלה בירם, מיראתם שמא
וודע הדבר לרשות, את ביתם באופורטו עובו והפקירו מטעם זה,
> = כאמור, אביו של אקוסטה היה אדם חשוב ועשיר באופורטו
וחנך את בנו בדרך האצילים העשירים. גבריאל אקופטה למר
בימי נעוריו * תורת"המשפטים, גם היתה לו אחרי ‏ כן שירות
מרינית:. משרת. מורה תורת-המשפטים - הרתיים, < אשר. קנה לו
> בדמים (כמנהג בימים ההם), ‏ מטבעו היה בעל ‏ רת גדול, ולבו
מלא התפעלות דתית ‏ מרופה, ‏ ,כל = ימי חיי סבלתי מה שאי
אפשר להעלות על המחשבה בשביל. הדת". כתב באחרית. ימיו,
הוא בקש תמיר את האמת, ובעד אותה האמת, שלפי ‏ הבנתוּ
-עמר עליה, היה מוכן להקריב: את 'נפשו. אקוסטה לא היה אדם
חושב, אלא מתרגש,. את מעשיי לא. עשה על פי שקול
הרעת,. אלא בהשפעת. הרגע, ‏ בהשפעת הרגש ששלט. בו באותה
" 1 ל : 0% . "א . .

גליון א

שעה. הטרגדיה היותר. קשה בחייו היא, כי סבל כל. כך. בעד
,אמתיות", שאחרי כן עמר בעצמו על | טעותן ונלחם בהן. הוא,
אשר חזר אל דת אבותיו, מפני כי: נדמה לו, שאך היא אמתית
ואין זולתה אמת, כתב בסוף ימי ענותוו: ,הלואי, שלא הייתי
מתקרב. כל ימי אל היהודים!" אלה היו | דבריו האחרונים | של
איש, אשר הפקיר את עצמו ממש, כדי להרבק בישראל וברתוי

בן עשרים ושתים. שנה היה נבריאל אקוסטה, בזמן שעלו
בלבו = הרהורום וספקות על דבר אמתת. הרת הקתולית . את
היהרות כמעט שלא ירע כלום. זולת איזו זכרונות קלושים, שהיו
שמורים / במשפחת ‏ אביו , לא היה קבוע | מאומה. בלבו
על רבר: רת מולדתו. 'אפשר שקרא בספרים מה בדבר היהדות,
אבל עלינו לזכור, כי ספרים כאלה היו מדברים בודאי ‏ רק ;>
ב גנות היהדות. בפורטונל, בימי ממשלת האינקיויזיציה, לא היו
נמצאים ספרים מדברים ב שב ח. היהדות, אפילו ‏ להודיע. מהותה
בהרצאה פשומה. בימים ההם לא נמצאו בכלל ‏ באיזו שפה לועזית
שתהיה ספרים עוסקים בהבנת היהדות- על פי הנחה. מרעית;
ואת השפה העברית בוראי שלא ידע אז, וכנראה לא ירעה כל ימיון.

\אחר שעברו עליו יותר מעשרים וחמש שנה הפליג: בספינה,
הוא ואמו ואחיו ובן אחותו, ‏ אשר אסף אל ביתו ויהי לו לאב
(לפי ערותו | שלם לו בן אחותו ‏ רעה תחת טובה. והיה. הגורם
העיקרי, במאורותיו הרעים), ואחרי כמה הרפתקאות באו לאמשטררם,
שם התודע תיכף אל. היהודים וגם נכנם בדת ישראל, הוא נמול
כדין;: אז הסבו את שמו בשם אוריאל, אלא כפי הנראה גם
שמו הראשון נשאר לו במקצת.

אבל תיכף, ימים משפר אחרי הכנסו בדת ישראל,
נתעוררו בלבו ספקות גם על אודות הדת הזאת, בתחלה החל
לפקפק באמתת ,תורת הפרושים", בחשיבות המנהגים הרתיים
של תורה שבע'פ, הרבר לא. יפלא בעינינו , בעיר מולדתו קרא
אקוסטה רק את ספרי הביבליה בתרגום לעז. את שאר ספרי
ישראל לא ירע. מתורת | הסופרים והפרושים ידע רק מה שנאמר
בספרי.הבשורה בגנותם. ‏ עד כמה שהתרחק מן הרת הקתולית
ורבק בדת ישראל, אשר על אמתתה הפקיר את חייו, הנה בלבו
נקבעו אותם הציורים הדבוריים, אשר פפרי.הבשורה משתמשים
בהם כל כך, כפי- הנראה היה בימי גיותו עיקר הרהוריו. וספקותיו
בדבר האמונה בהשארת הנפש וחיי עוה"ב, בדת המשיחית הלא
האמונה בזאת עיקר גדול, וגם הפרושים התאמצו, כנודע, לחוק" =
אותה ולקיימה בריבם עם הצדוקים . אוריאל אקוסטה ירע את
המחלוקת הזאת מפי המבשרים, אלא, כנראה, לא ירע כי בישראל
נצחו הפרושים, וגם היהודים בימיו מאמינים בהשארת הנפש
ובחיי עוה"ב,. וה היה לו חדוש נרול, שהרי בכתבי הקדש לא | -
מצא רמז לאמונה זו הרמזים ‏ הקלושים בדניאל מובנים רק
למי שרגיל בחקירה דתית זו. בכלל היתה כל היהדות המעשית
פליאה בעיניו. במלאת לו עשרים וחמש שנה ויותר היה עליו
להרגיל את עצמו בקיום כל מצוות היהדות, הייגוג המנהנים
הרתיים: להוהר מאכילת מאכלות אפורות, מלשאת משא ביום
השבת וכדומה. זה היה לו לעול ולמשא,

שהרי רק על אמתת היהדות מסר את נפשו, על התוך
שבה, על תמציתה המוסרית, על הכנה הרוגמטי, ועכשו עליו
לשאת ,בעול החקים", כדברת פולום, אין ספק, כי דברי. השליח
פולוס כלפי. ההורה והחוקים היו מצלצלים מעכשו תדיר באזניו.

אוריאל אקוסטה לא היה, כפי הנראה, ארם מתון ושתקן, לקי
זהָר: ברבריו ובמעשיו, אלא בתמימות גדולה היה מגלה .כל
מה שבלבו, הרהורי:הרגע, לכל ארם, מבלי להבחין בין. אוהב
ונאמן:רבר לאויב והולך. רכיל , אלו: היה יודע. להצפין הרהוריו

7

של

בלבו, לא היה צריך לנלות מארץ מולרְתו, לקבל על עצמו
מלמול קשה ולהכנם בדת ישראל , אוריאל ‏ אקוסטה לא היה
חוקר, מבקש את האמת המרעית וצופנה בלבו. בשהוא מוצא
אותה, אלא אדם הרגיל. לגלות ‏ תמיד. את לבו, היום מצא איזו
אמת לפי הבנתו, אשר אתמול היתה נעלמת ממנו, ולמחר היה
מסיח אותה לכל אדם שנפגש בו, כזה אירע לו גם ברבר פקפוקו
בהשארת הנפש ובחיי עוה"ב, נראה, כי תיכף אחר הכנפו ברת
היהדות כבר החל להציע ברחיב הניטו האמשטרדמי את אי-
אמינתו. לכל עובר.
וענין האמונה ב קשארת. הנפש וחיי עוה"ב. לא דבר. ריק
היה בימים ההם--בישראל ובעמים ! הלא זהו בסיס. כל דת חיובית,
. אילו נמצא אז אוריאל אקוסמה באחת הקהלות בגרטניה
או בפולין, והיה מקיים כל המצות הרתיות וכל המנהגים: היה
רוחץ את ידיו לכל סעורה, ואיננו הולך ארבע אמות בלי נטילת
< = ירים, וכדומה. מן המנהנים האלה, לא היה ארם מקפיר בדבר,
כי. היה מטיל ספק בענין השארת הנפש וחיי עוה"ב, שוטה הוא
זה ונוטל את חייו מן העולם הבא, ראוי לרחם על האיש הזהָ--
% הוא. זהיר במצוות ונם הפקיר ‏ את חייו כדי להיות. יהורי, ועכשיו
* איננו מאמין | בתחית \ המתים, .וענשו . מפורש, ‏ שאין לו חלק
לעוה"ב. אבל באמשטרדם נמצאו אז יהורים ספרדים ופורטיגיוים,
אלו היו בקיאום ‏ פחית או הרבה בספרי דפילוסופיה הדתיתן
ידעו כי מלבר המנהנים הותיים "יש גם דעות דתיות,
והכופר ,בעיקרי | הרת" הוא מין. ואפיקורם וראוי לאבחו.. ודבר
שאין צריך לומר, כי מטילין עליו נדוי ושמתא.
בניטו האמשטרדמי נורע. כי אקוסטה עוסק. בסדור טענותיו
על היהרות. התלמודית, על תירה שבע'פ ועל האמונה בהשארת
= חנפש, ‏ בחיי | עוה"ב. - ובשכר = ועונש' אחרי : המות,: כמובן, הסב
הרבר .הזה רעש גרול בקרב היהורים. רופא אחר, שמואל
= | דה:ם יל ווה, הקדים אותו וכתב חבור לקיים את האמונה בהשארת
"+ הנפש ובחיים נצחיים (נדפס בשנת שפ'נ, 1698), אקוסטה קובל
על איש ריבו הספרוהי, בי זלול אותו וקרא. לו. מין. יאפיקורס,
כופר במציאית הנפש הנצחית וכמעט גם במציאות האלהים .
חבורו של הרופא רה:סילווה עשה רושם גדול באמשטררם, שמו
של אקוסטה נתפרסם לגנאי, ונערים. התקלסו.בו.. לפעמים. נזעקו
לפני פתח ביתו וזרקו: בו אבנים, המלחמה ‏ החלה,

(סוף יבא)

- /

מִכְתבים מתורקית+
קוּשֶטָא.
המצב חפנימי והחצוני..-- -שאלת הפגנים והעבורה בצבא של האינט
מחמדים -- -קריטה והלבנון.---אויבי תורקיה הצעורה,- -העתוגות
הקושטאית וחציונות. - הבו ל.1 עתון ציוני,- -,,האתוה".- -החכם:
בשי והספירות הרשמיות---באבח וק"א מא"י בקושטאו- -
הטערה קמה לרממה. חדלו המקרים. המפתיעים, הגדולים,. המהפבים .את
= הקערהן וחיי. תורקיה המרינים: נכנסן: לתחומיהם. הרגוליםן. תחומי. ימות:החול,
גגמדה, = או כמעט. נגמרה, הריפת. הישן,- ההיפה: רעשנית, שואגת, צווחת, ‏ והחל
הבנין... 2
וקשה. הכנין, קשה פי שבעוס ‏ מההריפה! - והוא נעשה בלי: רעש, בלו'
= שאון. ובלי צוחה, - ואם יגוע עדינו קול 'הכונום -- לא קול ענות גכורה. הקופ
הזת 2 /
שעת מנוחה הגיעה עתה לתורקיה הצעירה, זו המנוחה' שאחרי הפערה

> העולם :3 %. 9

שועועה את כל גופה של האומה הזאת, גוף שכה נחלש משלשים שנות עבדות
תחת הממשלה החמידית,

ורוצים טובי האומה להשתמש בשעת-כשר זו ולהניח יסור לאותו הכנין
שהם רוצום לבנות במקום הנהרפן ומרכזים את כל כחותיהם ומנוחים אבן על
אבן, לבנה על גכי לבנה, אבל העובדים אינם מרובים, חפר גם מספר מסוים
של ארדיכלים ומבינים בבנין, והשונאים מבחוץ---מה עצומים המה ומה רבים)---

ווש שיזכרו הבזנים אותם ימי<העבדות, את הנרגנות האישית של אותם
הימים, את הרדיפה אחדי הבצע, השום והבצלום---[יעמרו רגע, ורוב חרישי
יתחול ביניהמן וכל אחד ופנה לעבר עניניו הפרטיים . אבל לאשרה של תורקיה
הצעירה, ‏ מעטים הרגעים האלהן וכשיגיע רגע לא נעום שכזה, ימצא אחר
העוברים הקורא את חבריו לפדר ולעבודה:

זוה התמונה הכללית של המצב הגוכחי בתורקיה:

+ +.
+

עיד שתי שאלות חשובות דברו בשבוע שעבר בפפירות הגבהות פה\
ע"ר סגני-המיניסטרים וע"ד העבורההבצבא של אינם:מחמדים.

על שאלה ראשונה שפכו כבר הרבה די!, ולא מעט קולמפום נשבר!-=
ועדיון לא מצאה שאלה זו פתרון נכון, ועדיין היא תלויה ועומדת. :

הכל מורים, שאין לתור יה הצעירה אנשים משלה, שיוכלו לעמור בלאש
המדונה ולקחת את רסן"הממשלה בידיהם, יש בין חברי ועד ה,אחדות והקדמה"
אנשום בעלי רצון טוב , בעלי שאיפות טהורות ונשגבות, ‏ בעלי:כח, אבל אין
בוגיהם אנשים ‏ בעלי גסיון מרוני, > שירע את המכונה הממלכתות ‏ המורככה
והמכובכה על בוריה. גחוץ, אומרים כל יודעי תורקיה, לתורקיה הצעורה ,כית
ספר של מינוסטרים", ואין לך, מוסיפים הפן ביתהספר טוב מזה של המוניסטריום
עצמו, עד עתה. נאלצה. תורקיה הצעירה -- אפילו = היותר צעורה--לקחת את
המיניסטרים שלה מתוך שרירי המשטר הישן, פנו עד עתה לאנשום, שאינם,
פפחות, מתנגדים לסרר החדש. אבל תנאי זה אינז | מספיק- -דברי הימום
היותר אחרונים הוכיחו את זה באופן בולט --ויפלו על המצאת ה,סגנים", משרה
זו נהוגה בממלכות הוותר ‏ מסודרות, אנשום ‏ צעירים בעלי כשרונות--ע'פ רוב .
מבין צורי = ביתהמנבחרים- -מתמנים ‏ לסגני-מונוסטרים, * ואחרי שנים אחרות של
עבודה. במיניסטריום רוכשים להם נסיון וידיעת המכונה הממשלתית, ובנפול
,מיגיסטריום"---פונים אל מודשהיו פגנים.

השאלה ברורה, ‏ ואין מי שיטיל ספק בתועלת ה;קון ‏ הזה בתורקיה,
בהתלהכות נתקבלה ההצעה למנות סגנים, ‏ אבל מקכלת ההצעה ער הוצאתה
לפועל הדרך רחוקה---ביחור בתורקיה...

גתמנה סגן אחד, קראו גם בשמות סגנים אחרים, הדבר לא היה עור >
מוטל בספק. והנה פתאום---החלו שאלות ממררגה שניה: ל מה ימנ סגנים רק
מבין ‏ צירי בית:הנכחרים, ‏ הן אפשהי הדבר ער מאד שגם בין בני:תמותה
פשומים, ‏ שלא זכן להכנם אל המיג'ליש, ‏ ימצאו ‏ אנשים בעלי:כשרון הראויום
לאצטלא זו?

ומה הן זכויותיהם של הפגנים? המשתתפים הם רק בעבודת המיניפט,
רים אם גם מקבלים חלק. מהאחריות של האחוונים, ובכן יש להם גם ,דעה"
בסור-המיניסט: ים?

והשאלות האלו עוד טרם גפתרון וכסאות הפגנים עודם ריקים,

ועור שאלה אחת, לא פחות מענינת, מחכה עדיין ‏ לפתרון,. הלא היא
שאלת העבורה בצבא של אינם:מחמדים,

במכתבי הקורמים כבר נגעתי בשאלה זו, בשכוע האחרון. קבלה שאל
זו צורה חדשה, : היונים, = שהרשו, ‏ כי יופדו ‏ גדודום ‏ מיוחהים ‏ בשכול האינם
מחמדים, ותרו. על ררישתם ‏ האי:אפשרית. מסבימים לעבוד בצבא ‏ העות!מני
בתף בכתף את המחמדים, אבל הם אצום. שוקבלום בתור אנשו צבא, אצום
גם הארמנים. ולשניהם ישנן סבות = מספיקות המכאוות את חפצם להוכיח את
מסורותם לממלכה העותומנית, לראשונים --מפני ‏ שעגין. ,קריטה"---כמו שיראח
הקורא להלן- -הולך ונהיה ‏ לעניןיהיום ול,שאלה בוערת", וחוששים הטה, פן
יאשימום עתה בנטיה ל-זמלבת יָון, והארמנים רואים בעכודת*הצבא העותומני
סולה מפני ,פוגרומים",

ואחרי שהצעת:החוק ע"ר העבודה בצבא נמסר זה אך בימים האחרונים
אל בית:הנבחרים, ועוד טרם דנו שם על אודותיון---התליט שיבקוט:פחה לרגלי

השתדלותם של היונים והארמנים, לקבל לעת עתה מתנדבום-לצבא מבון היונוס
1

0 > העולם 3

גליון כא

וחארמינים , שלעת עתה יקכלד עלוהם ‏ את מרות:הצבא כחוולים התורקים ,
וכשיצא החוק ע"ר הצבא, יחשבו לחיילום לפי החוק,
לאשרנו, אין היהודים בתורקיה צריכים להביא הוכחות מיוחדות ל;נאמנות",
ובמנוחה מחכים הט לקבלתרהחוק.
* + *
ובשהונח קצת לתורקיה מפ ג ים; החלו מטרידים אותה בשאלות > חוץ,
שאֶלת האי קריטה נוף הלבנון צפה על פני החיום המדינוום
בתורקיה ודורשת פתרון מיר:
אחרי המלחמה ביון: שלחו הממלכות האדירוה את חייליהן למשגיח על
הסדר, פדר לא שרר אמנם באי, אבל מן היום שדרכה ‏ בו רגל החיילים הזרים
חשבו את האו הזה לירושה של ה,אדם ההולה". וכשהתחיל ,האדם החולה"
להבריא וצאו החילים ויניחו אחריהם אותו אי:הסרר ששור לפני ביאתם
אל הא
אבל במשך השנים האחדות שעברו בין מלחמת 98 עד הוום הספיקה
יון להתחוק ולחזק בקרב יושבי האי את הרצון להפתפח אליה,
ועוד טרם שעזבו חיולי אירופה את האי, הכריזו תושבי קריטה , כי הם
חושבים את עצמם לנתוני מלך יון ואת צורתו קבעו על חוי הפוסתה ובשמו
הוציאו משפטים.
כשהיתה תורקיה עפוקה בעניני עצמה, ‏ לא שם אוש מאנשי:הממשלה
5ב למעשים האלה, עתה, כשהמצב הפנימי היה לבטוח פחות או וותר, וכיחוד
כשהחלה ממשלת יוו לעשות את ההכנות הדרושות, שיבירו באירופה את
האי לנוף יוגי, קראה תורקיה! אוני רוצה בכך---1 70806 ['1 -- פופ 4% +
ובשבוע האחרון הקדישה העתוגות הקושטאית את רוב מאמריה
הראשיים לשאלת קרוטה. כמעש כל המיניסטרים ורכי:הממלכה אמרו;
בשבילנו און כל שאלת:קריטה, האי הזה לגו הוא, ולא נמכרו ב מחיר.
"די הפסרנו בשנה שעברה, ולמדי הראנו את שאיפתנו לשלום, אם יון רוצה
במלחמה, אן אם יאבו תושבי קריטה להכגע---הננו!
ולפי מה שאפשר לרון ע"פ מצב-הרוחות בספירות הדיפלומטיות. פה,
\ לא יתרשה אירופה. לחרש את השאלה המזרחית ע"י התפין המוזר | של יון
לזכות במציאה,
וגם נוף הלבנון נתן בשבוע שעבר ענין לדבר. בו.
סבת הרבר---מרר של משמרים והתנקשות בנפש הפחה.
זה חרשים אחדים שבנוף ההוא, שיש לו אוטונומיה והנמצא תחת
חסותה של פרנציה, גרגשה התעורהות ‏ עצומה +
מיד אחרי הכרזת הקונסטיטוטציה בתורקיה נרגשה בלבנון תנועה לשתף
= את הנוף האוטונומי הזה בחיים המדיניים הכלליים של תורקיה. מחנה ה,לוב=
רלים" עמד בראש התנועה הואהן והם הפיצו בקרב תושבי הלבנון את הדעה,
שהנוף הזה צריך גם הוא לשלח צירים לבית"הנבחרים, ‏ בשביל שיוכלו ‏ גם
תושבי הלבנון להנות מהחפש והקדמה הכלליים. וחפש וקדמה היו גחוצים
ללבנון, כי גם שמה, כמו בתורקיה הגדולה, גוצרה ,קמרילוה". של הפחה, שהיא
היתה ממנה את חברי ,מועצת:הזקנים" (משרה שעכרה בירושה מאב לבנו),
וחעשק והשחד משלה גם בהר הזה ממשלה בלתירמגבלה, וגם תושביו סבלו
מעריצותם של עבדול:חמידים קטנים.
נגד המחנה הזה התאגד מחנה כל העריצים הקטנים, קרוביהם וכל אלה
שתפצו ב,מצב כמו שהוא" ולא בושו לקרוא לעצמם בשם היפה , משמרים', ויקראו
למלחמה על כל בעלי הדעות החפשיות והחדשות, כמובן, התנגדו המשמרים
לשליחת צירים | לבית:הנבחרים העותומני, התחיל ריב:אחים, ‏ שנמשך ורחים
אחדים, הללן דרשו שישאלו את פי העם, אם הוא רוצה לשלח עירים לבית:
הנכחרים העותומני, והמשמרים החליטו לשאול את ,מועצת הזקנים",
וה היה רק 8מזז0] 0זן. בי הלא ידע ירעו מראש ש,מועצת הזקנום"
תתנגד לשליחת צירים , וכן היה. לבנון לא שלח צירים לבית?הנבחרים שבסטמ:
בול. אז נרגעו קצת הרוחות ועתה, אחרי המאורעות האחרוגים בחורקיה, גברה
שם מחדש ההתרגשות, שסופה היתת, השלכת פצצה אל היכלן של נציב החיף.
השמועות שהגיעו הנה עד התנקשות זו פותרות אחת. את השניה,
בשער הגבה אומרים, שהמשמרים עשן מעשה:גבלה זה בשביל להנקם בפחָה,
התומך ב, לוברלים", ובעיר מספרים את ההפך מזהו
בכל אופן הניעו לשער הגכה תלגרמות, שבהן דורשים להפיר את
הנציב מעל - כגוו .

איך 'יתפתחו הענונום עוד טרם ורוע, בכל אופן חשובה מאד התיתפותם
של תושני הלבנון אל הממשלה המרכזית ברגע הנוכחי, כשהתנועה הערבית
בסוריה, מיסופוטמיה ותימן הולכת וגדולה, ומי שהיה פופרו הפרטי - עבדול:
חמיד, אוזט:פחה הערום, מנצת על תנועה זו ממצרים.

אל
%

ואחת הסכנות הצפויות לתורקיה הצעירה היא ה ש א ל ה ה ע ר ב יי ת, זו
השאלה שהתעוררה לפני חמש שנים, שנראה היה באלו היא מכוונת כלפי
עבדול-חמיד ובאמת היתה ערוכה ע"י אורבוו ומרגליו, כמו שהובח עתה ע"י
,המסירות" שנמצאו בה אילדיו" +

התנועה הערבית השואפת , לכאורה, ל.:וטונוטיה נופית והרוצה לשלול
מאת השולטן התוגרי את בח ה,בליף" ולמנות. כליף ערבי, התנועה הזאת
מכוונת ‏ להבדיל את ערב מעל תורקיה ,4 רבים מצירי בית-הנבחרים הערבים
נושאים דעות אלו בחובם, אבל עור טרם מצאו את השעה ראויה לפרסומן
ברבים, בבירת תורקיה +

תנועה וו נשענה עד עתה על מרגלים אחדים מה,אילדיו" ,
לגלות , מרד" חדש, ועל קנאים ממשכילי ערב . חסר להם ראש-מסדר ,
נאמן. לדגלו .

עתה נמצא לערבים הקנאים ראש גאוני בתור מסדר.

והוא אותו איוטדפחה שהוכרתי .

עד כבמה ישאר וה נאמן לדגל--שאלה היא . והלא פנה מי שהיה
העטור התיכוני של עבדול-חמיד אל ועד ,האחדות והקדמה" בבקשה שירשו
לו לשוב לתורקיה, ‏ אחרי ,שהוא הגין תמיד על הקונסטיטוציה והיה דורש
את טובת התורקים. הצעירים" +

בכל אופן לקח הוא את ענין הערבים בידיו. רוצה הוא. להנקם בוה
נקמת מפלתו ומפלת אדונו,. הוא. קנה את אחד העתונים הערבים היותר גדולים
בערב וישלח את שליחיו לסוריה, מיסופוטמיה, ‏ תימן, הודו- ויתר ארצות
האיפלם, כדי לעורר את דעת העולם המחמדי נגד השולטן החדש ונגד ועד
האחדות. והקדמה" .

לפי השמועות האחר נות, -עושה איזט-פחה חיל . דעתו לקרא. לקונגרס
מחמדי גדול ולבחור כליף חדש מצאה לבבות, ואומרים, שנכון הדבר הוה
לצאת לפעולה +

אבל קצרה ידם של התירקים הצעירים להלחם בשונאה וה היושב
בקאירו. אמבעיהם היחידים --- להכנים סרר בארצם ולהיטיב את מצב
היושבי : בה +

ובוה החלו +

שרצו
שיהיה

* * +

בעתונות הקושטאית שבשפה הצרפתית ירד בשבוע שעבר גשם של
מאטרים ע"ד הציונות והארציות. +

במעט כולם החנבאו בסגנון אחר, ויביעו חבה לשתי התנועות, ונדמה
היה, שבל העתונים שאבו את ידיעותיהם ממקור אחר ,

ובאמת, כ-->פוןתזס'1', , שנתקבל - באור לוותו יום מפריס, מצאנו את
כל אותו המאמר, שנכתב לוגלי באו של איזה ,אדון דוידויטש, ראש
הארציים" (+) לפרים , להשתדל שמה אצל ה,גבירים".

לא הייתי מספר את העוברה הואת, שאינה חשובה ביות", לקוראי

העולם" ,‏ לולא מחשבות מרות אחדות , שעוברה וו עוררה בלבות הציוגים

המקומיום ,

וה כשנה שבספירות הצווניות מדברים ע'ד נחיצות עתון ציוני בקושטא.
בל משלם-שקל צויך, לכאורה, לדעת בעל-פה את כל התועלת, שעתון
בזה היה יבל להביא לנו פה .

אמנם, נמצאו בין ציוני קושטא שאמרו, כי צריך להתחיל בהדפסת
מאמרים ציוגיים בעתונים שישנם. אבל נמצאו אחרים שעכבום -- ואולי
בצדק.- בחששות ! פן ואולי .> +

והנה התנפלה העתונות הקושטאית על המציאה הציונית-הארצית ו
שנפלה לידה בהיסח-הדעת; ועשו עורבי העתונים מטעמים לקוראיהם לפי
הרגשתם ולפי רותם +

אמת, שבכל המאמרים שנדפסו בשבוע שעבר התיתסו לנו בחבה
פחות או יותר . אבל , למקרא המאמרים ההם איגך יכול לעצור בעד הצחוק
הפורץ מפיך : איוו אי-הבנה ! איזה סרוס עוברות ומעשים |

בכל ואת שמחו הציונים בקושטא : הגיעה השעה, אמרו, שנופיע על
הבמה העתונאית פה. העתונות הקושטאית התענינה. מעצמה בשאלה הציוניח:
עתה יתנו בניחסמכא מבין הציונים מאמרים. ע"ד תנועתנו . יקראו התורקים
הצעורים המשבילים את רברינו אנו על דבר תנועתגו. -- ויובחו,. בי סרה
דברו באוניהם... :

גליון כא

-> העולם <3

עובר שבוע = ימים , מעלעלים -הציונים בכל העתונים הקושטאים,
ואי קול. ואין קשב !

האמנם , שואלים המה ביאוש, מחכים. בניההסמבא שבקרבנו -
הציוני ? ומתי וופיע סוףחסוף וה +

בי אין לך שבוע שהעתונות הקושטאית לא תתעשר בחבר חדש : עתון
חדש יומי או שבועי, צרפתי או ספניולי, ‏ יוני או ארמני של בת זו או 0
מפלגה אחרת +

רק העתון הציוני עוד טרם הופיע .

ושעתו הגיעה זה בבר !
א, חרמוני,

קפס
ִכְמָבִים. מְִרְמַנִיֶה:
1

בי היהדות הגרמנית במעט שמתה בהמאה האחרוגה,
וחיים יהודיים בארץ הזאת, כי יהודי גרמניה, אלה מהם המקיימים עוד מצוות
ווחירים עוד במנהגי ישראל - - עושים זאת בעין אכטומטים בלי רוח חיים,
בלי לחלוחית של קדושה, בלי נשמה והודית ידוע ומפורפם להקהל העברי!
אכל פחות מזה ידוע, שאלה היהודים היו עלולים גם לכליון במובן הג ופגי'
שסכנה רחפה עליהם להבחד מן הארץ במלוא מובן המלה הזאת.

גרום המה. יהורי גרמניה בע רים, ‏ מקום שהאויר ‏ רע
הנפש, עוסקים אך בפרקמטיא ובפרופיסיות חפשיות,---אלו ה עבודות" המחלישות
את הגוף ואת העצבים, ‏ הם התחתנו תמיד אך בינם לבין עצמס, ‏ (כי ביהודי
המזרח חלא ,חרפה" להתחתן, כי אלה אך ,פלאים" המה, ויהודי צרפת --
הלא שונאי אריץ *מולדתם המה),,, ותוצאות כל אלו העובדות היו יהודום: בעלי
גופים חלשים, בעלי:מומים יותר | מן המדה, ‏ ומשוגעים וחולי:העצבים ‏ במדה
מהובה. מאד.

מספרים. מדויקים = ונאמנים ‏ מוכיחים, ‏ שמפפר חשוכידבנים ‏ מרובה בין
היהודים בגרמניה פי שלשה מאשר בין שכניהס הנוצרים, ובכה גם בנוגע
למחלות אחרות , ביחוד שכיחים בין היהודים הרבה, הרבה יותר מאשר אצל
הנוצרים, חלושי העצבים,

והמצב המעציב הוה הולך ונמשך זֶה עשרות בשנום, ולולא ה צווגות,
כי אז, אפסה היהדות בגרמניה, ונכחדו היהורים הגרמנים מן הארץ,..

באה הציונות ‏ ונתנה טעם לחיי היהודים האלה. ‏ הם החלו להתענין
במצבם הכללי, ראו את המצב הנורא, הבינו כי נחוץ לאתוז באמצעים נגר
הפכנה האיומה המרחפת על ראשם,

צעירי המשכולים בברלון היו המתחילום בדבר, לפני עשר שנים בערך.
עמדו וייפדו את האגודה הציונית הראשונה להתגוששות כרי לחזק את הידים
הרפות, את הברכים הכושלות. את העצבים החלשים,

ולא קלה. היתה המלאכה. מלחמה עצומה לחמו ולוחמים הצעורים
האלה בעד רעיונס,. כי המתבוללים מניחים מכשולים שונים על דרכי . המתגוששים
מלשינים עליהם לפני בעלי:האולמים:להתגוששות , כדי שאלה האחונים לא
ישבירו ל, שונאיההמולדת" את האולמ ם. ועוד\ג,

על-אחות מקרים. רבים: ממין זה מסופר בהספר שיצא זה עתה לאור
בשם ה,תחיה הגופנית ‏ של היהודים", שם נאמר, ‏ כי בסבת המכשולים האלה
נתבטלו אגודות אחדות להתגוששות, ואין להן תקומה עד היום הזה,

ובכ"ז, = למרות ‏ כל הרדיפות ,‏ למרות | מעוט | האמצעים שהיו
המתגוששים הראשונים, הולך הרעיון הזה ומתפשט בין הצעירים במעהב ; ובמזרחה
של אורופה, ואגודות חדשות מתכוננות, והישנות הולכות ומתחזקות ומתרבות,

וישנן עתה כבר אגודות ציוניות של מתגוששים בערים רבות בגרמ:יה,
באופטר ה המערבית. ובגליציה, | בבולגריה, בשויציה ובתורקיה ובעת היותר
אחרונה גם בהבירה האונגרות ובארץ דישראל,

ולכל האגודות | הללו ישנו ועדדמרכזי אחד, שמקום מושכו בכרלין,
הועד הזה מוציא:לאור ירחון מצייר המוקרש כולו להרעיון הזה, ואחת לשתי
שנים מתאספים שלוחי האגורות הללו להתיעץ על השאלות של ההפתדרות
ובדומה העומדות על הפרק,

: אספה:כללית כזאת. היתה עתה בברלין, בה השתתפו,. מלבד חכרי הוער
= הטרכזי, עשרים ותשעה צירים של תשץ-עשרה. אגורותו

בי אפסה כל תורה

ומחניק. את

בידו

האספה ארכה שלשה ימים. ביום הראשון והשני לפני הצהרים. הראו
הצירים וטובי המתגוששים הברלינים את כחם ואמנוהם בבל מיני התגוששות,
קהל גחול מטובי הציונים הברלינים והרופים הנמצאים עתה בבירת גרמניה באף
לראות במחזה,. שעשה רושם נעים וככיר = על הנאפפים וביחוד | על חברינף
מרוסיה.,

ביום השני אחרי הצהרים נכנסו הצירים לישיבה לדון ע"ד השאלות
העומרות. על הפרק בההסתררות הכללית.

את האספה פתה הד'ר הרנדט. הוא הראה על חשיבות האספה דהאידנא
וע"ד חשובות ההתגוששות לציוגים וגמה, שעל המתגוששים לראות את עצמם
כאלו הםהמה חלוצי ה ציונים, ובמוכן זה עליהם להמשיך את עבודתם
ולעמור תמיד. על המשמר,

בוחרים ביו"ר ‏ ובפגניו, ליו'"ר
ירמיהופ---פוזן והד"ר בהנר--ווינה.

קוראים דו"ח על דבר מצב ההפתדרות וע"ד חשבון הכספים ‏ של

הועד המרכזיו
מספר המתגוששים נתרבןו בשתי השנים האחרונות, נתרבו הארצות,

שבהן ישנן עתה אגודות, ונתרבו האגירות בהארצות, שזה כבר מצא לן הרעיון
הזה מהלכים בקרב הצעירים שם, ונתרבו גם החברים בכל אלו האגודות עצמן

ולא רק בכמותה צעדה ההסתדרות צעדים לפנים כי אם גם
באיכותה.

לפנים עבדו למען | הרעוון הזה אך שנים:שלשה אנשים בכל ‏ אגורה
ואגודה, ואם אלה התפטרו ממשמרתם או יצאו לעיר אחרת---נתבטלה האגורה,
עחה-נשתנה הדבר לטוב, כל חברי האגודה מרגישים, וודעים ומבונים את ערך
העכודה החשובה הלזו, ומצב האגודות איתן ותזקו

ועתה עלינו להשתדל גם לחזק את הקשר המאחד והמאגר את האגודותי
צריך שבין האגודות ישרור רגש אחוה, אחדות ורעות:

נשתנה לטוב, במשך הזמן האחרון, היחפ של הציונות. האופיציאלית
לההפתדרות של המתגוששים, .

החרבה מקוה. הועד-המרכזי להצלחת ההתגוששות בארץ:ישראל, שמח
עובד עתה מומחה לאותו דבר, המפור להרעיון הזה בכל. נפשו, הוא מר אורלוב,
שקכל את ידיעותיו בהתגוששות - כברלין,. וע'פ פקודת הועד:המרכזי. הנהו עסוק =
עתה ביפוד ספר. למוד בעברית למתגוששים,

הוצאות הוער המוכזי עלו לערך ארבעת אלפים מרק, שנאספו
מתשלומי האגודות ‏ ומנדבות פרטיות,

וע"פ הצעת הר"ר ירמיהו'ס מכיעה האספה פה אחר את תורתה להוער
המרכזי בער עבודתו הפוריה והראויה להיות. למופתי

מר ש לום מציע להעלות את תשלומי החברים מ--1,20 מרק. על
0 מרקי

הד"ר כ"ץ:ברודי מתנגד להצעה | הזאת ואומר, שהחברים בגליציה '
אינם יכולים לשלם מס גדול כזה, אחרי וכיחים ארוכים קבלה האפפה את
הצעת מר שלום, ורשות נתנה להועד המרכזי לעשות הנחה ‏ לאלו האגודות,
שאין ביכלתן לשלם מס גכוה כזהו

היה מי שהציע, כי הועד המרכזי. = יפנה ‏ אל ,הקהל" הברליני ויבקש"
תמיכתו בבסף לטובת ההסתדרו.ז, אכל מנהיגי ההסהדרות מתנגדום לזת: ,מאת
אלה המתבוללים, שונאינו בנפש, איראפשר לנו לבקש תמיבה!",

על הפרק --- נאום הד"ר ב"ץ:ברורי ע"ר המצב בגליציה,

נבחר הד'ר הרנדט,. ולסגניו הד"ף

הניאם מרבה דברים ע"ד הצורך הגדול שיש ליהורי גליציה בהפתררות =

כזו, היהודים ‏ הגליציום חלשים הם בגופפן 4 ביניהם שוררות ‏ מחלות ‏ מיוחדות,
שבבר היו ל,לאומיות יהודיות"... הילרים מבלים כל יומם ב,חרר" הצר, החפר
אויר לנשימה, ‏ ועוד ועוד, והוא מציע שורה שלמה של אמצעים, איך להפיץ
את רטיון ‏ ההתגוששות בין. יחודי : גלוציה: כגון הוצאית קולות:קריאה ‏ כז'רגון,
עתון. ז'רגוני להתגוששות, והעיקר יפוד גנוחילרים.

הצעותיו ‏ נמפרו להוער. המרכזי שידון עליהן וישתדל להוציאן לפעולה,

הד'ר ברנר (וויגה)' מרבר עד חג:היובל של נוררוו, זה שהיה הראשון
שרבר מעל הכמה הקונגרפית ע"ד הערך הגדול של הההגוששות למען הרעיון
הציוני, ‏ ומצע שההפתדרות תשתתף בהצעת מר קרמ ג יצ קי מווינה ביסור
קולוניה עברית ‏ בארץהי:ראל בשם ,נורדוו",

ע'פ ההצעה הזאת ‏ נחוין לאפוף מאתים אלף פרנק, ‏ ואם ועלה. בידי
המאספים לאסוף עד ימי - חג-היוכל למצער ‏ ה ת צ י, אז יוציאו אח"כ קו"ק

נליון כא

לההסתדרויות הציוניות, | שתשתותפנה גם הן בהוצאות דבר זה אל הפועל.
חלק. גדול. מן הסך הזה כבר נאפף, ועל האגודות. וכן על הועד המרכזי להרבות
בתעמולה לטובת ההצעה הזאת:

האספה מחליטה לתת תומ"י מאה מרק לטובת ההצעה הזאת, ושבל
אגורה ואגודה תהן גם היא כפי יכלתה לטובת הדבר הזה.

מר. שורץ (גרץ) קורא הרצאה ע"ד הנחיצות להכיר את השפה העכרית
בתור השפה הרשמית של ההסתדרות ושהיא. תהיה גם שפת:הקומנדה,

הד"ר קורצר מראה על המעצורים המונחים על דרך זו "ע"ע אין לנו
המלים הררושות, ועד אשר לא נקכל את המחברת של אורלוב, העובר בענין
זה, אי אפשר לנו לקבל החלטות, וגם כאשר תהיינה הצעות ‏ מר אורלוב
בידינו, גם אז קשה יהיה להנהיג את השפה העברית בתור שפת:הקומנדה, כי
ישנן אגולות, שמוריהן ג ו צר ים, ואי:אפשר לדרוש מן המורים ההם שילמדו
את הלשון העכרית, אבל בכ'ז מודה הנואם בנחיצות הדבר ויודע הוא, כיבל
ה,התחלות "קשות", וכשתהיה השאיפה החזקה--תכוא גם ההצלחה המלאה!--

מדברים עור נואמים אחדים, וסוף כל סוף בוחרים כקומיסיה מיוחרת
שתדין על הדבר הזה ועל האמצעים. איך להוציאו לפעולות.

על סחר:היום --- הרצאה מאת מרת טומשבסקי ע"ד ,רעיון ההתגוששות
בין הנשים העבריות', אבל השעה מאוחרת, הצירים עיפים מעמל היום, וביום
השני עליהם לקום בבקר השבם לנסוע מסע של טיול פוטסרמה, וע'כ "מבקש
היו"ר את הנואמת שהדפים את הרצאתה בהעתון של ההפתדרות, "דבר שהסבימה
לו הנואמתי
1 בשעה הראשונה אחרי חצות הלילה נסגרה האספה המענינת' הזאתו---

ממ. ‏ פאזיין,
ברלון, .

= 900000 -

מַכְתָבִים מְבּוּקְנריֶה.

(הפרוגרמה. החרשה של חכי"ח. בבתיהספריה שבבולגריה,)

בחדש ינואר ש"ז עברה דוך בולגריה הקומיסיה של בי"ח, ששולחה,

לבקר את בתידספריה של החברה במורח.
ימים אחדים לפני בוא הועדה קבלו ,ועדי בתיההתפלה' -[8 001118)
(80₪[0גון הומנה לשלוח את ציריהם אל הועידה שתהיה בסופיה ב--98
ינואר, שבה ישתתפו נם מנהלי בתידספר בי"ח שבבולגריה .
ההזמנה בשהיא לעצמה כבר הטילה רעש במחנה הציוגים והמתקדמים,
= עמדוע את ,ועדי בתי-התפלה" ולא את ,ועדי בתי-הספר" 1
שאלה זו שאלו המורים , שאלה וו שאלו הציונים וכל איש מכין +
: בתשובה על שאלה וו בא ,מעשה" המועצה של צירי ועדי בתה"פ
והחלטותיה , שעליהן נדבר להלן +
\ למען יתברר לקוראים המצב, -- דברים אחדים על ,הועדים"!
שני ועדים הם: ,ועד בית-התפלה" ,ועד ביה'פ" . הראשון הוא ועד
הקחלה , והשני עוסק רק בעניני ביה"ס: עריכת הפרוגרמה , הפקדת מורים
וכו" ובו', ולפגי הממשלה ערב הוא ועד זה על מהלף ביה"פ ; תקציב מיוחר
אין לו לועד זה, עושה הוא את תקציב ביה"ס בכל שנה ומציעהו לפני
ועד בית-התפלה ; לאמר : הבל ביד ועד ביה"ס חוץ מהכסף , ולכן חושב תמיד
ועד בית"התפלה את עצמו כאפוטוופפו ולפעמים הוא מתערב גם ב;נינים
הפנימים של ביה"ם, והועד, ברצון או באונס, מביט ושותק +
רוב ועדי ,בתי-התפלה" הם מסוג אותם ה,פונסים" המתנגדים לבל
חרש , ישנם כאלה הנכחרים בעורת. איזו סיעה מסיעות הממשלה , תחת
אשר ועדי" בתה"ס רוכם אנשים צעירים מתקדטים, ורובם דרובם ציונים.
חבי"ח אינה פונה לעולם לועדי בתה"ם. אלא לועדי. הקהלות ‏ שהכסף'. בירם.
וכן פנתה גם הפעם לועדי הקהלות.. ותזמינם אל הועודה.
בין חצירים היו במקרה איז ציונים כמו: טר יקיר רומאנו--נשיא הועד
= הסרכזי של הציונים, | ד"ר אשירוף--נשיא החברה. הציונית בט. באוארדו'יק
> ונשיא ועד ביה"ס,. ‏ מר ח, פרחי--נשיא המכבים ונשיא. ועד ביה'ס בסופיה,
| וותר הצעורום היו ,אליאנסים".
הפרופיסור הלוי פתח את האספה בנאום נלהב , בין יתר- דבריו אמר:
שמעתי מוננים פה בבולגריה אחרי הכי"ח, כי | מטרתה היא להפיץ את
= הצרפתיות; הגני אומר לכם בפורוש, כי דברים אלה אין להם כל יסוד, לפנינו

רק שאלת הלחס. וכו ביום שתכואו ותגירו ‏ לנון ‏ כי השפה הצרפתית אוננה >

-> העולם 36 ו

אותה הַשפה, שבה יוכלו תלמידינו למצוא את לחמם (כמו שהוא באסת, כי
הגרמנית נחוצה עכשיו בבולגריה, ולא הצרפתית,--הכותב), אז הרינו מוכנים
ומוומנים להמיר את הצרפתית בשפה אחת". ‏ על אודות העבוית אמר:
,בנוגע לעברית הננו בטוחים, כי שפה זו לא תוכל להלמד פה לעולם. אמנם
אין אנו רוצים להפריעבם מהוטיף בנסיון שהנכם מנסים זה כמה שנים ואינכם
מצליחים ושלעולם לא תצליחו, אולם יכול לא נוּכל לעור לכם בעבודה בשעה
שהננו בטוחים שלא תשא פרי.

אחרי הנאום הזה החלו ההצעות מצד הקומיסיה וההחלטות בהרמתדירי
ומכיון שהמצביעים היו מנהלי בתי הספו, צירי ועדי בתי התפלה וחברי הקונסיס.
טור יום הרבני (שהנם אליאנסים לכל הדעות) נתקבלו כל ההצעות ברוב. מחלט,

הצירים הציונים אטרו להם, אמנם, כי כל החלטותיהם אינן שוות כלום,
אם ועדי בתי הספר לא יקבלון, אבל לא השגיחו בהם. ולפי הצעת אחד מחברי
הקונסיסטוריום. הרבני החלט, כי הפרוגרמה תעשה בפרים ע"י חכי"ח ותשולח
הנה. הועודה נסגרה, והועדה נסעה:

לפגי שבועים באה הפרוגרמה; כמובן לועדי הקהלות, ואלה, בדעתם
את אפיסת כחם בענין זה, מסרו את התכנית. לועד ביה"ס. אולם הפעם ענה
להם וה האחוון: ,טכיון שאנחנו הגנו הערבים בעד מהלך ביה"ס, תפנה
הכי"ח ישר אלינו, | ואין לנו כל צרך במתוכים באלה שציריהם החליטו כבר
בסופיה לקבל פרוגרמה זו". ואת היתה תשובות הועדים המוכזים מחברים
ציונים, ובפיליפופולי שועד ביה"ס שם גם הוא אליאנסי החלו שני הועדים ביחר
לעין בפרוגרמה ול, למדה" (6110167,[). התוצאות טרם ידועות.

אלה תולדות ה,פרוגרמה החדשה":

בשנים כתקונן היתה השפה הצרפתות השלטת בכל בית הספר ט,גן
הילדים" עד המחלקות העליונות,. בה למדו גם את המדעים; הבולגרית היתה
נלמדת רק בתור שפה, והעברית היתה כאופן החמשי לעגלה,

בעת שהחלה הממשלה לפקח על בתה"ס. העברים , והתלמידים חפצו

תמוד לעבור. מבית. ספרנו אל הגימנזיה = הבולגרית, קוצצו. כנפי הצרפתות
,

והשפה הבולגרית לקחה את המקום היותר חשוב בפרוגרמה, בכ"ז עוד. נש א רה
הצרפתית בגן הילדים ובכל המחלקות.

אולם מאת שהחלו להבחר ציונים אל ועדי ב"ס התחילו דוחפים את
הצרפתית מכתה לכתה ויטלאו את מקוטה בעברית. בראשונה גורשה הצרפתות
מגן-הילדים, אחר כך נתבטלה בכתה הראשונה. ולסוף גרשוה גם מן הכתה
השניה והתחילו ללמד צרפתית רק מן הכתה השלישות ומעלה, והיו קהלות. ,
כמו וידון, יאמכול ופיליפופולי , שגרשו את חכי"ח כלה מבתי ספריהן ,
הצרפתיות שחה עד לעפר, והכי"ח ראתה און ולא דברה דבר. הבוטה ושתקה

אך לא לעולם חסן. הועד הציוני בפילופופולי נפל. במקומו. נבחר וער
אנטי ציוני (ככה קוראים בפיליפופולי לאלה שאינם ציונים), וזה האחרון כרע
ברך לפני חכי"ה ויתחנן אליה לשוב לבתי ספריה . וחכי"ח ברב חסדה נענתה
לועד ותבוא . מפי. מנהליה ‏ נודע לה לחכי"ח, כי בבחירות - האחרונות ‏ נבחרוּ
במעט בכל הקהלות ועדוהקהלה" לא-ציונים . ותמצא את שעת הכשר ותקרא
לועידה, שם נוכחה. המלאכות לדעת, כי עכשיו היא באמת שעת הבש- להפות
את הציונים מכה אחת נמרצתן ראתה הקומיפיה הפריזית , בי בל הצירים
(להוציא את הציונים) מקדימים נעשה לנשמע ומוחאות כף לכל הצעותיה- -
ותלך ותכן פרוגרמה משונה וו ותשלחה הנה, והנה לפנינו.

צדה הפדגוגי של תכנית זו הוא למטה מכל בקרת: הידיעות היותף
צהוצות לחיום חסרות בה, פדר הלמודים הוא זר ומוזר, שעות הלמודים ארוכות
מ 50-.90 דק . ההפסקות קצרות , ורק אחת לפני הצהרים ואחת אחה"צ.
לאמר לעבוד שתי שעות רצופות בלי מרגוע, ומן העבודה לילדים בני 6 הוא
כמו זה של תלמידים בני 14 ועוד, בקצור: ,מ פלצת פ דנוגית".

והעברית?-- שטעו נא :

אחרי עבודה ‏ ומלחמה לטובת העברית במשך יותר מחמש. שנים ,
אחרי שאפילו בגנ הולדים מלמדים רק עברית (מורים ומורות הביא מא"י),
אחרי, שהודות לעבודת הועדים הציונים , המורות והטורים העברים העובדים
במסירת נפש , החלה שפתנו לחיות בפי התלמידים , אחרי שהתלמידים יודעים
כבר להביע בנקל את רגשותיהם בעברית, ואחרי שהועדים מתאמצים לפתת
עור מחלקות בבתי הספר אך ורק בדי שתלמר העברית על בוריה, אחרי שכבר
קרבנו אל מטרתנו לעשות את העברית לשפה מדוברת- -באה. חבי"ח ותגזור:
0 ח0000ו/18. (למוד דת)י

והרו הפרוגרמה!

בתה 1--קריאת אותיות וברכות; בתה 11--קריאה ותפלות; 111-- תפלות
ו תר ג ום איזו פרקים. מהתורה, בתה. 117- תפלות ומנהגי הדת, מוצאי החגים.
מחלקה"\--תרגום. התורה וכו ובו'.

לבנות אין צרך בעברותו די להן שתרענה לקרא, לתרגם איוו פסוקים
מהתורה ואיזו ברכות. בע"פ", : 2 4
- ו

\ "%

גליון כא

בי יקבלו פרוגרמה זו המורים העברים והועדים הציונים

וחכי"ח חפצה,
הדורשים ללמד לבנות עברית לכה"פ באותה מדה שמלמרים לבנים +

בנוגע לעברית אומרת פרוגרמה וו

,עשרים שנה אחורנית"!

הדבורה,
--><===) (==9%>-*----

קול קוְרְא.

בקול-קורא ‏ היוצא מן. הלב. אנחנו פונים אליכם, אחינו
ואחיותינו, הנושאים בלבם את האידיאל הציוני, עתה, כשממשמש
ובא יום:הוכרון החמשי למות מנהיגנו הבלתי:נשכה תיאודור
הרצל, :

בצעדי:און התקרבה האידיאה שלנו אל מטרתה בשנים
האחרונות, כמעט לכל החוגים, שמתעניינים בהם בפתרון השאלה
היהורית או בהקלת צרת היהודים, | פלם לו הרעיון נתיב, .בי
רק המזרח היליראלי עלול להביא להם הצלה לדורות, האורגניזציות
הציוניות = והבלתי:ציוניות הרחיבו עתה פעולתן בארץ-האבות
באופן שלא היתה דוגמתו עד כה, והנה עתה היפיעה בהררת
| נאון שמש:החופש על שמי הממלכה העתומנית, ולא יארכו הימים
אשר תאציל מקרני:האורה שלה גם על מפעלנו בארץ ישראל
להפריחו ולהצמיחו ולהפרות ישע על ידו לעטנו.

מנהיגנו המנוח לא זכה לראות את המהפכה הנמרצה
הזאת בעיניו. על דרכו הפוגה בחוחים נחל יאושים הרבה, אבל
ברגש אחד היה בטוח -- ברגש האהבה והתורה של כל אלה,
אשר יצר בשבילם אידיאל מלא תקוה, אשר הכנים אל לבם
את. רעיון החופש, ואשר הורה. להם מוצא. יפה מאד. מן המצב
הנורא, ‏ שעמנו נאנח בתגרתו בגלות.

לא בדברים אנו רוצים להביע לו את תודתנו. בשעה
הרצינית הזאת צריך העם העברי להוכיח. כי מפור הוא אל המפעל
ברצון כביר, הוא צריך להתאמץ. בכל כחו להפיק תועלת. מן
המומינט ‏ הנוכחי, ‏ וכי העבודות, המחכות לנו/, ‏ אינן מעטות,
בי צריכים אנחנו לררוש מכם עורה להרבה מטרות ציונוות; --
דבר זה הלא ידוע לכם, 2

אבל עכשיו, ‏ לפני יום: זכהון מות / הרצל \ שלנו: צריכים
אנחנו להקריב קהבן:נדבה לפלשתינה. שיהיה גם לכבור רב להאדם
הגדול,. זה שנים אחדות שמקבצים נדבות כפף לצורך נטיעת
יער:הרצל, שיהיה מכיל מאת אלפים עצים, וער היום לא
נתקבל אפילו הסכום הדרוש להחלק החמשי של נטיעת היער
הוה, אלמלי מלא כל אחר מכס את חובתו, אלמלי היה כל
אחה נוטע עץ אפילו רק פעם אחת בשנה,. ביום זכרון מות
הרצל, כמו שצריך ה כל בן ביום זכרון מות. אביו,. כי
אז כבר קרוב היה הרבר להתגשם במעשה.

ונדבת:הכסף המצערה הזאת, שאנו דורשים מכם, היא
לא רק מתן כבור להרצל, כי אם גם סיוע ‏ למפעל קולוניוציוני,

- אשר גם הציונים עוד טרם עמדו כראוי על ערכו הגדול,

הנדבות ‏ למטעי עצי:הזיתים . נותנות לנו את האפשרות
להוציא מאדמחנו שיש לנו בארץ ישראל ריוח מרובה .ובטוח,
אחרי משך שנים מעטות כבר יהיה יער:הרצל עם מאת אֶלף
העצים שבו עלול להכניס סכום גדול של קרוב לשלש מאות
אלף. מרק, באופן זה יהיה המפעל המטעי הזה פיוע כביר לא
רק למפעל ההתישבות ולהתחדשות. צמיחת. היערים בפלשתינה,
כי. /אם גם יהן לנו אח האמצעים ‏ להשפיע ‏ על : ההתפתחות
הקולטורית של הארץ ולהשניא באופן זה מקצוץ,: שער כה לא
א אליו מצר הצִיונות לב כראוי, ו

> העולם 36 3

לפיכך :אנו ‏ פונים אליכם בק יאתנו :: ערכו ביום ‏ מותו: של
הרצל. לא רק חניגות של אבל, כ* אם "גם קבוץ כסף בחריצות
יתרה. לטובת. יער- הרצל, בכדי ‏ ?וכל זכרון-נצח. זה "למנהיגנו
המנוח. על ארמת:אבות ‏ לפרוח. ולשגשג בקרוב. באהץ : ישראל
ולהיות בכחותיו הפוריים משען-עוז להאידיאל שלנו,
אל יסתלק נא כל. אחד מחובתו המוטית עליו! זכרו את
חובתכם. לתיאודור -הויצל, את חיבתכם להעם העברי !
האגורה לקבוץ נרבות. למטעי \ עצי-הזיתים,
הפרופיפור ד"ר א. וארבורג, יו"ר; בירטראנד המבורג, גוברן
דוד ואלפסון; אינז, -י, קרימיניצקי; עוה"ר ר"ר. א. האנטקה,
סנן: היו"ר;: ד"ר האנ היימאן ממלא. מקום הגזבר; .דייר מו
בודינהיימיר; ד"ר ם.. פוסקין .
ג ו
אֶל חַקונְנְרִיס הַתִּשִיעִי,
בגליון האחרון של ,ולט" (84 נומ,) נדפכו הדברים דאלה?
ההחלטה לדחות את הקונגריס עד לחדש דיצימבר היתה תיצאת
התפתחות. מאורעות ידועים, אשר לא יכל איש מאתנו לראות
אותם. מראש וגם לשנותם. . כידו':, נתקבלה ההחלטה הנוכרת. על
סמך הטעמים השונים הללו+ צ יך לשים לב לתנאים. הטיחניים
של עבורת-המפלגה,. לתקוות הפרופוגנדה, ‏ למשאלות ‏ הקכוצות
המקומיות וגס, ‏ עד -כמה שאפשר הדבר,. לרווחת . זמן-המסע!
אבל למעלה מכל הטעמים ההשובים הללו עומד המצב הפו:
ליטי,. ברור הדבר, כי בשעת בירור השאלה חזאת צהיך היה
לשים לב לא לפראזות, לא לפברות ע"ד האניטציה ולא לדבורים:
מפוצצים ריקים,. כי -אם אך ורק להמצב. הפוליטי ; \ לכל היודע
הימב את אינטיריסי המפלגה שלנו יספיק הטעם הוה להבינם
כמי אח ההכרח שהיה בדבר לקבל את ההחלטה הנזכרת.
לפיכך. לא נכון הדבר כלל, מה שהתחילו עתה. אנודות
ואספות שונות. לשלוח. כנגד ההחלטה ריזילוציות, המיוסדות על
מעמים ונימוקים בלתי חשובים כ"כ הלא אך למותר הוא להניד,
בי כל אותם הטעמים הידועים לבל בעד קריאת ‏ קונגריס בימי
הקיץ היו ידועים לההנהנה גמ בלאו הכי, ובכל אותן. הריזילוציות
לא היה צורך. כלל :
עוד יותר מוזרים הם. הביאורים, -שנותנים עתונים שונים
לההחלטה. הנזכרת, ‏ עתון אמיריקאי אחד סובר, ‏ כי. נתקבלה
החלטה. זו בכרי להרחיק ‏ את ,הרוסיםי. מן הקונגרים , אמנם
גדולה היא הפנטסיה ההומבוגית של העתונים האמיריקאיים, אבל
דעה תפלה שכזו יוצאת גם מנדר ההשערות היותר סינסציוניות ,
עוד טענה מגיחכת אחת נשמעת ממקום. אחר, והיא, כי ההנהגה
הציונית מכלכלת ‏ דבריה. ב,עצלתים", כי ,עד לחדש דיצימבר
תצא אורגניזציה אחרת עם ארץ גדולה מונחת אתה בקופסתה",
אנחנו ‏ חושבים, כי בשאלות הנוגעות | לקונגרים. צריכים
לדון ביתר. הצינות, בשביל מה כל חצי הריזולוציות הללו % מה
צורך יש בתותחי:המהתלות ‏ או בהתעוררות . ,שאלת:הרוסים +
כל איש' יורע, כי: טוב היה לקרוא את הקונגרים בימי הקיץ,
אבל הקוננריס של שנה זו דור ש עבורות ידועות למפרע,. אש.*
בשביל מאורעות חיצוניים, ‏ שלא ראו אותם מראש, אי אפשו
שתהוינה ‏ נעשות עד לחדש אווויסט. ישלחו אפוא . ריזולוציות
כנגד המאורעות האלה!

והואיל שלא יוכל הקונגרים להיות בירת אווגוסט. אז הלא"

ממשמשים. ובאים הימים הנוראי . והחגים, אחריהם הבציר,
ובשביל כך. נהיה חדש ריצימביר | >קעת היותר ‏ יפה. ‏ לא יפה
בשביל אורחי מקומות וי בשביל הטילים, - ואולי קשת.

4 > העולם >

מעט לאלה הצריכים. לנפוע הרך רחוקה, אבל הלא כבר היה
לגו קונגרים בירח = דיצימביר, | ובקונגרים זה הלא נעשו רוב
המפעלים היותר חשובים, כמו. יפור הקה"ק לישראל ועוד מעשים
הרבה. אמנם מספר המשתתפים בקונגרים זה לא היה גדול כל
כך, אבל לעומת זאת היתה העבודה: יותר נמרצה, אלה הפאים
בימי החורף אל הקוננרים, באים רק להקונגרים. ההשערה, פי
לא יבאו ,הרופים" אל הקונגריס, ‏ מוכיחה, עד כמה אין. בעלי
ההשערה הזאת = יודעים ‏ את מפירותם. של חברינו ,הרוסיםי אל
הציונות .

אי להכחיש, וזה היה ברור למפרע, פי. דחית זמן הקונגריס
מוכרחת. היתה לעורר איזה אי:רצון אצל העוסקים בקפוץ השקלים
וביתר העבודות המוקדמות " להקונגרים , אבל מפני שרחיה זו
היתה נחוצה מפני מצב+הענינים, מפני צורך השעה, לפיכך חובה
מוטלת. על ועדי<הארצות, ‏ על הפידירציות, ‏ על האגורות שבכל
עיר ועיר ועל העתונים לבלתי התפש בלבם ע"י מעמר-הרוחות
הזה ולבלי. עורר ע"י ריזולוציות את הדעה המוטעת, כי דחתה
ההנהגה. את זמן הקונגרים ברצונה המוב, אלא ללחום באינירגיה
יתרה נגד ‏ כל הבעה "של אידרצון ולעבור שכם אחד ובאופן
נמרץ את עבודות*ההכנה אל הקונגרים התשיעי, צריכים אנחנו
להשלים עם מצב הענינים כמו שהוא ולהפיק חועלת ‏ מצר הטוב
שבהם, עתה יש לנו יותר -עוז לעבודת קבוץ השקלים, להאגי-
מציה, לעבורת-ההכנה, ‏ והקונגרם התשיעי הלא עתיר להיות רק
תוצאות העכורות האלה. ככל אשר תרכה חריצות. העבודה שלנו,
בה במדה תצלחנה תוצאות הקונגרים התשיעי,

י.

יעקב נארדין.

אחרי מחלה כבדה וממושכה מת בימים האלה בניופיורק
בשנת -הששים לימי חייו הררמטורג היותר מפורפם בין שררות
עמנו, ‏ יעקב גאררין.

המנוח היה יליד רופיה הדרומית. את עבורתו הספרותית
התחיל בשנות השמונים בעתונות הרופית. ימים רבים היה עוזר
ביליסבטגרר בעתון המקומי ובז'ורנל ,נערעליא", אולם הוא לא מצא
את ספוקו בעבודה הספרותית. ‏ לבו המתלהב נמשך בכל חומו עם
הזרם הטולסטויי שתקף בימים ההם רבים מן האינטליגנציה. ובהיות
יעקב גאררין, רברן מצוין אסף סביבי רבים מן הצעירים ויפר בעת
ההיא את ה,אחוה הביבליתיי, שמטרתה היתה לברא איזו יהדות
צרופה, לעשות בה תקונים ‏ על פי שיטתו של טולפטוי. ולהעמירה
> .על שתים: = ,ואהבת לרעך כמוך" ו,בזעת אפך. תאכל לחם"- -
זוהי כל התורה כולה. בכל כחו התמכר להפיץ את הרעיון הזה
בין צעירי ישראל, אבל הרדיפות מצר הממשלה הכריחוהו לעזוב
את רוסיה, ואז הלך יעקב גארדין אל אמיריקה, נפשו המחוננת
והשואפת התחילה מחפשת דרכים חדשות, ואו מתחילה עבודתו
הספרותית. היהודית,. הוא נעשה לררמטורנ,. לאבי הריפירטואר
של הבמה היהורית, ‏ הריפירטואר שנתן להכמה היהודית צורה
ספרותית-אמנותית פחות או יותר, הוא יצר בעד הבמה העברית יותר
מחמשים דרמות, מלבד תרגומים, שכמעט רק מהן ניזונה הבמה
היהודית באמיריקה וברוסיה, אך, המנוח לא הצטמצם בעבודתו
רספרותית, הוא היה בניודיורק גס עסקן צבורי. חביב. על הבריות
< המשתתף . בכל עבודות הכלל, ,לעסקן צבורי | לאומי אף על פי
שהוא בעצמו לא הודה בוה,

גליון כא

מיתתו. היא אבדה גדולה לצבור היהודי שבנוו"יורק בפרט -
ולהבמה היהו דית: בכלל, חנצב"ה,

+
השָבוּע.

הַצִיונות ,
אנחנו מפרסמים בוה את חשבון השקלים, שנתקבלו מיום
1 נובימבר שנת 1908 (ומן פרפום הדוה"ח האחרון שלנו) עד יום
1 מאי שנת 1909:
הכנסות השקל לשנה העשתי עשרה.

נתקבל עד ליום 1 גובימבר שנת 1908 88 ק', 10,881 ר'
בעד ירח נובימבר שנת 1908 5 , 989 -
ל 6( 996 ,
שב ינאה 1909 41( 80ל .
שפנבו אך. = 8 3908 7
ל תמרץ ה 6 19% 0
אפרל ו 0 600 2
או במרקים. אשכנזיים %8 9
הכפנסות השקל לשנה הי"ב,

בעד ירח נובימבר שנת 1908 ור
,הוצמ בר יקי 0

ואר 1909 8 ק', 500 ,

1 פובהואה ל :בי 6

מה 0 8,-994,
ל ?ל 885 ,

בס"ה 84 ק', 169% רל 77

או במרקים אשכנזיים 6 5%

מזה. נראה, כי מרוב המקומות עור לא המציאו להוער
המרכזי את כסף השקלים לשנה הי"ב, ומפני שבסוף חדש יוני
נסגרים פנקסאות החשבונות של' הכנסות השקלים, אנחנו מבקשים
בקשה נמרצה. למהר ולהשיב. את כל סכומי השקלים, שנאספו
במקומות שונים ,

= = עפיי הידיעות שקבלה הקומיפיה הפלשתינאית | מחכים,
בי יעלה קציר-השרות בהחוה כנרח בשנה הראשונה באופן מספיק.
עפיי ההערכה, שנערכה שם בתחלת חרש מאי על יסוד צמיחת
זרע השרות בכנרת, אפשר לשער בקירוב את הכנסות הקציר
המחוכה לסכום של 88 אלפים פרנקים, עפ"י הרשימה הואת:

חמים | מ--1800 דונמים במחיר 15 פר, הדונם--19.500 פר,
שעורים ‏ , 700 . 5 0-, 5 0 -,
פולים , 980 . 0 0, 9 0 -,
קטניות ‏ , 180 . , 0., 1 0 -,
שבולת-שועל

ותפוחי:אדמה90 / , 9 0 00 "

בסייה 0 פר,

אם יושם. אל לב, ‏ כי אוסף קציר השדות ‏ בארץהישראל
נעשה הרבה קודם מאשר. במקומותינו,. היונו בחדש מאי,. צריך
לחשוב, בי נעשתה ההערכה הזאת על יפוד תוצאות. נראות לעון,:

היינו צמיחת התבואות בשדות, ובאופן זה הן קרובות אל האמת. <

\ יק

-- מ ש ב ל י (פלך קובנה) כותבים אלינו: בירחים האחוונים התחוקה
אצלנו העבודה הציוגית לכל ענפיה, ההתענינות בציונות. גכרה. בחוגים כאלה!
שער הנה עמדו מרחוק לתנועתנו, גם הצעירים שעבדו לפני שנים אחדות
בהמפלגות ‏ הפרולטריות הולכים ומתקרבים אלינו , בשבוע האחרון שהה
אצלגו מר ח, גרינכרג, הוא קרא הרצאה בתיאטרון המקומי ע"ר עתידות הישוב
העברי בא"ו, הדרישה הפינאנסית של הוער המרכזי נתמלאה בריוק,. לפני ימים
אחדים נסעו מפה שני יהודים אמירים לא"י לקנות שם אדמה.

לחנ יובל הששים. של מקפ נורדוי שיהיה ביום י"א אב,
9 יולו, עורכת ה,יודישער פערלאג, הוצאת כל כתביו. הציוניים ,
ההוצאה ‏ הואת, שבה ובאו כל נאומיו ומאמריו. של מ. נירדוי,
תכיל יותר. מ--96 גליונות דפוס, המחיר (עם המשלח) שני מרק
ושלשים פניג. | בניר ‏ וָלֶנִי--- שלשה מרק ושמונים פפניג, הוצאה
מיוחדה. לחובבים בהדור מצוין שתודפם במספר לא יותר ממאה
אקסמפ , ושלא תצא במהרורה חרשה מחירה, לאלה שוחתמו
עליה עד 99 יולי ח"ח, יום חנ יובלו של מ, נורדוי -15 מרק,
מ--₪9 יולי יהיה מחירה 90 מרק. ‏ "

-- בעתון 10 18ו[108,, בקובי (יפוניה) נרפם בגליון מיוס 8
מאי מאמר מעניין מאת דוד דילבורגד על דבר,תקוותיה של התנועה הציונית
בהוה. העתון הנזכר. נפוין מאד ביפוניה . | מחבר המאמר הוא חבר האגודה
הציונית בשנחיי .

בְּאָרֶץיְשְרְאֶל.
מיפו כותבים אלינו:

בשבת שעברה קרא ועד הציונים לאספה כללית של השוקלים ביפו,
באספה נתברר יחכ:הציונים לההסתדרות הכללית. באותה האספה נבחר גם
ועד מיוחר של שקלים, שעליו להניא לורי גמר את חלוקת:השקלים. הרבה
שקלום נתח:קו כאן גם ע"י ,המזרחי", ששלח לא"י את המניף צ-יקוב לשם זה,

-- אתמול הפליגו. בים בחזירהֶם ‏ להופיה ‏ המשורר. ביאלוק ‏ והסופר
רבניצקי, במעמר חבורה של מכבדים ומעריצום, שני ימים לפני הפרידה נערך
כאן ,,נשף ספהותי נגינותי', ‏ שביאליק קרא | בו יצירה חדשה שלא נתפרסמה
עדיין. ברפוס,. שם. היצורה!- -,מרינקה", ‏ תמונה מחיי ‏ היהודים בעירה רוסית.
הוצורה עשתה רושם גרול על השומעים והשומעות, אלא. שקם באותו המעמר
קנאי אחר והתחיל קובל על המשורר על הכניפו צלם בהיכל, ר"ל, כלומר:
על שקרא ,רבר" גלותי על נשף ארצישראלי.

הכנסת הנשף הוקרשה לטובת הוצאת ספרות לבני הנטורים,

ביום הראשון העבר בקר את המושבה ראשון לציון הפחה הירושלמי
בדרך נטיעתו לעזה ולבאר-שבע, המושכה הכינה לו קבלת-פנים של כבור'
זהפחה סייר את המושבה, בקר את היקב ואוצרות:היין = ונשאר אצלגו ללון.
בלוית הפחה באו ראש המחוז של באר:שבע, המופטי הירושלמי, פקדי וקיא
האדונים אנתבי ובריל, ועוד, למחרת נסעה בל החבורה לגדרה,

גדרה היתה מקושטת. ומפורכפת. כולה ,. רמכוא המושבה הוקם שערכבור,

לקראת הפחה יצאו חמשה עשר צעורים על פוסים יפום ויהורים, שהקיפו
את מרכבות האורחים ‏ ועשו לפניהם להטי:רכיבה שונים. הפחה פטר הביתה את
משמר:החיולים שלן, ,עכשיו -- אמר --- אין לי ככר כל צרך בכם. הרוכבים
העברים. ילוו אותי הלאה"...

תערוכת בית הספר ,בצלאל". בותיהספר ‏ ,בצלאל", ‏ אשר בעת
האחרונה התפתח באופן מצוין מאד ומספר בתי:האמנות שלו עם הפועלים
העובדים בהם התרבה במדה מרובה, חגג גם בל"ג בעומר של השנה הזאת
את חג-בצלאל הטרדיציוני , וגם השתא הציג ביום הזה תערוכה מתוצאות
עבודתו. מלבד המון קרואים יהורים הופיעו אל התערוכה גדולי פקידי השלטון
שבירושלים: הגינירל:גוברנטור הירושלמי (מוטיסאריף), ראש אזרחי העיר ועור
שרים גדולים וחברי הקוגסוליות. התערוכה עשתה על כל מבקריה רושם יפה מאד,

רובע חדש בירושלים. הקרן:הקימת הלאומית העברות רכשה בשביל.

ביה:הספר ,,בצלאל" בתים אחרים על אחת הגבעות היפות והבריאות שבעיר
ורושלים, במקום הזה לא ישבו יהודים ‏ עד כה, ועתה לאחר שקם למקנה
להנציונל:פונד, התעוררו והודים רבום וקנו את הככר הגדולה, הנמצאת בקר:ת
בתי הנ"פ, יוהם אומרים לבנות עליה בשנה הראשונה שלשים ואח"כער מאתים
בחים, את הכסף הדרוש לבגון הבתים האלה תתן להם בהלוואה הח' ,גמילות חסר",

גליון כא

הרב הישיש ר' שמואל פאלאנט הניח את אבן. הפנה לרובע-היהודים
החדש הזה.

בּמוָרַת.
ל

-- בשבוע האחרון היו לתכםדבשי ראיונות את הוויר הגדול ואת
אחמיד"ריזה , ראש בית-הנבחרים.

--- אחרים מפקידי הוליות הציעו ל,שער הגבה" להגדיל. את , מם הצבא"
לאלה שפטורים מהעבודה " בצבא,; ביחור בקשו להגדיל את המפ הוה,
שמשלמים היהודים . הממשלה השיבה את בקשתם ריקם , באמרה, כי גם
היהודים יעברו בצכא, וכל תושבי תירקיה שוים בפני החוק,

-- בשבוע שעבר בקרה האגודה הציונית לרתגוששות ,גבור" מפיליפופול ,
(סניף לאגודות ה, מכבי" בבולגריה) את אדרינופולי , שבעים ושנים בחורים
ועלמות באו לעיר זו להראות את ידיעתם ויכלתם. ‏ לכבודם נערכו שני נשפים;
המון גדול , וביניהפ גדולי-העיר, הולי , מפקדחהצבא , הקונפולים , ראש הרבנים
וכו' וכו', באו לראות במחוה הנהדר של התגוששות והתעמלות , מפקד-הצבא
שלח תומורת של חילים, והעם לא .יכל להשביע את עיניו במחוה היפה.

הכנסות הנשפים הוקדשו לטובת קרבנות ‏ מלחמת 24 לח, אפרל +
אחרי החגיגות ערף ועד ,האחדות והקדמה" נשףדפרידה ל,גבורים". ראש
האגורה , טר מרדכי , באד בנאום יפה את תועלת ההתגוששות בין היהודים ,
והרב הראשי נאם בשם הולי ובשם בני עדתו נאום-תודה לאורחים החביבים
מכולגריה . . %

ביאתם לאדרינופולי עשתה רושם יפה ער מאד, וכבר נגשו הבחורים
היהודים של העיר הואה ליסר אגורה יהודית להתגוששות .

ה מכבים" הבולגרים ‏ רוצים לבקי עוד ערים אחדות בתורקיה = ולוסד
אגורות מתנוששים בקרב היהידים +

בְּתְפוצות. יְשַרְאֶל.
ברוסיה,
-- האונובירסיטה-לעם, | אשר על שם שינואיופקי.: בפטרבורג. הזמונה
את מ, ווינאיר לקרא שעורים בתורת, המשפטים הא ."ים,
. --- נתקבלה פקודה צורקולארית ‏ מאת נשיא ‏ סוד הניניסטרים להתיר
בשנה זו את הישובה במשבנות חקיין אשר בסכיבות קיוב, . וויטבסקי
דווינסק ועודי

ליהורים

-- מ ב א ק 1 מודיעים, כי התעוררה תנועה אנטישמיות בין הבורז'ואזיה
הארמינית שב,

- ראש השטאב של גליל צבא קווקו היריע את שר החכל, מו הוד
הקיסר ‏ הואיל ‏ לצוות ‏ לדחות את ההשתרלות ‏ בדבר נגתונת הרשיון לו זודים,
שאין להם ע"פ החוק. זכות הישיבה. בחבל הטורי, להשתתף במקהלות הנ נגנים
אשר במקומות הרפואה הקווקזים.

--- בחוגו היהודים בורשה שוררת התמרמרות נמרצה כנגד ה,קא א"
הפולנית ‏ יען שבהדיקלרציה שלה על דבר פלך חולם לא נגעה בשא
היהודים כלל,

-- הדומה העירונית באודיסה דחתה את בירור הצעתם של הסויוזני:
קים .לעורר השהדלות לפגי הממשלה, גי יבדילו את יהודים לקוריה מיוחדת
לעגין בחירת דיפוטאט אל דומת:הממלכה מאודיפה במקום פורגמיגט שמת,
הדומה לא מצאה את השעה בשרה להשתדלות זו, :

-- ע'פ הצעת דומת:הממלכה בדבר הנהגת הערים. בפולין בוחרים
היהודים בערים, ‏ שהם מחצית התושבים בהן | שליש מכל. הגלאפנים, בכל ותר
הערים הם כוחרים ‏ 0ג/'. ע"פ ההצעה הנזכרת אין ליהודים הזכות. להיות:
ראשי:הערי;, אבל רשאים הם להיות חברי האופראווה ורק במספר שליש מכל
החברים +

-- ביום 27 מאי היה במיניסטריום-ההשכלה מועצה מיוחדת תחת
נשיאות א. נ. שורץ, שהשתתפו בה בל באי-כח המיניסטריום, שבתי"הספר
הנבוהים גמצאים ברשותם, המועצה היתה מוקדשת לבירור השאלה בדבר
קבלת יהודים אל בה"ס הגכוהים בהתאם אל ההחלטה, שנתקכלה בוה מאת
מועצת המיניסטריום בשנת 1908 . 0

המועצה בי ררה את השאלה ומצאה לבלתי רצוי לעשות הפסק בקבלת
היהודים. אל בתי-הספו הגבוהים . באחרונה באה לידי מסקנה, כי צריך לקבל
את היהודים אל בה"ם הגבוהים עפ"י האופנים הללו : בערי-תבירה -- בכטות
של 3 פרוצונט, בערי הפרובינציות --- בכמות של 5 פרוצינט ובערי תחום"
המושב --- בכמות של 10 פרוצונט ממספר בל התלמידים החדשים המתקבליםי
המסקנה הואת תמסר למועצת.המיניסטרים +

>= העופם -3

, \ ה 2

נליון כא

בחו"ל.
האליאנם והציונוה.
זה לא כבר היתה: בברלין האספה הכללית של מחלקת
הכי"ח באשכנז, היוייר באספה, ‏ הד"ר גולדבירגיר, ‏ נגע ביחס שבין
הציונות ובין הכייח . בין יתר דבריו אמר: ,התורקים הצעירים
רוצים להיות אדונים בביתם ולהניח להורים רק אותה ההשפעה

המביאה. תועלת לאינטיריסיה של. תורקיה.. האליאנס ‏ לא טעתה .

מעולם בנידון זה, אחרי המאורעות: המעציבים. ברוסיה וברומניה,
כשארגנה, הציונות את הקונגריסים שלה והנהיגה תעמולה נמרצה
ונלהבת לטובת שאיפותיה א שר בפועל נתקבלו ברצון
גדול מאת בעלי הרגשות היותר עמוקים שבתוכנו,
הכירה. בכל. זה האליאנם. את. הסכנה העלולה. לצאת ע"י תגבירת
פרופוגנדה. זו גם לפעולותיה > בתורקיה ‏ וגם ליהודים התורקים
בפלל, לפיכך הניחה להתנועה הציונית להתפתח מחוץ' לחוגיה,
התחקתה אהריהם בתשומת:לב ובעין פקוחה אבל מעולם לא
החלימה בנפשה לעשות צעדים או להוציא מפיה רברים, שאפשר
היה למצוא בהם הסכם או סיוע לציונות, יחס-הוהירות. הוה עורר
\ כנגד האליאנם ‏ את שנאת. הציונים ולהגם , אבל המאורעות
הוכיחו, ‏ כי היה הצרק':.עם האליאנם. עתה הונהג בתורקיה
משטר : חדש, קונסטיטוציוני, = והציונים הנבונים ומובי"הרְאות
צריכים" עתה. להודות, כי מחשבותיהם. שהם. חושבים על תורקיה,
תמצאנה -להן התנגרות עצומה מאד מצר הרגש .הלאומי, שנתעורר
עתה. בקרב. העם העתומני. ברוב ‏ עוז , אמנם הרחיבה האליאנס
את פרוגרמת הלמודים העבריים בפלשתינה וההוראה
עצמה נוהגת שם עהה בשפה העברית () מה שמתאים למשאלותיהם של
הציונים, אבל יותר מזה לא צערה האליאנס אפילו צעד. אחד, והיא
מוסיפה. עד היום לשמיר במוסדותיה אשר בתורקיה על האופי היהורי
וגם העותומני. ההיסתוריה תוכיח, כי רק הפולימיקה הזאת בלבר היא
מחוכמה וממשית , ישתמשו להם אחרים לעבורת הפרופגנדה שלהם
בהכחות חמוסריים הצפוגים בהציונות באמת; ינפו להם אחרים ללכת יר
ביד עם הציונים על ידי יצירות דמיוניות, המתאימות לשאיפותיהם
של. אֶלון: תהיונה עיניהם סמויות . ולא יראו, ‏ כ משחקים הם
משחק מסוכן גם ליהודים -העותומניים וגם להם עצמם--אנחנו לא נחקה
| את מעשיהם, ‏ אנחנו ‏ נשאיר להם את האחריות. בעד מעשיהם,
בהבעת. התקוה, כי האנשים המיושבים בדעתם יתנו לעצמם סוף
סוף דין וחשבון ממעשיהם ואז יכירו וירעו, שבדרך שוא הם הולכים".
אחד. מן הציונים שלקח חלק באספה, הר"ר היומאן, מחה
נגד ‏ נאומו של היו"ר, הוא הראה, כי יחס תורקיה החרשה אל
הציונות שונה הוא. לגמרי. מיה שתאר היו"ר, הוא דבר גם על
- יחם זאליאנם אל הצעת התאחדות כל ההסתדרויות הישראליות.
החת :;שפעת נאומו של ר"ר היימאן. הביע היו"ר, .בי הוא. נכון
לחזור בו מדברים אחדים ולהחליש. מבטאים. אחדים בנאומו ,
אבל למרות הבטחתו זו- נדפס. בהרוה"ח. נאומו . של היויר
= בנוסחאתו. הראשונה,
--- הועד. הפועל ‏ אשר להועד. המרבזי של האגודות הציוניות
באשכנז .קבל ‏ בישיבתו מיום ? יוני את הריזולוציה הזאת :
הועד = המרכזי של האגודות ‏ הציוניות = באשכנזית" מוחה
בהתמרמרות -יתרו, כנגד הדברים, שהשמיע האדון יועץ"הסתרים
גולדינבירגיר באספה הכללית. של האליאנס ע"ד ‏ הציונות;
היעד ‏ המרכזי מביע ‏ את תמהונו. על הדבר,. כו איש,
התופש. מעמד ‏ אחראי כזה בהפתדרות יהודית. כללית מצטיי| במרה
מרוכה. כזו באי<יריעתו את יחופיהם של - הציונים. אל ממשלת
תורקיה ולתושביה ואת אפים של היהודים. העותימנים,

א התפהא ה 60 .)> נמ המ 5 ;

חסרון רגש האחריות ‏ שהסתמן ברברי היו"ר באספה הכללית
של האליאנם עושה רושם מעציב ביותר אם יושם אל לב, כי
חברת כי'ח צריכה עפ"י העבר שלה ושמה להיות דואגת לכל
האינטיריפום ‏ הכלליים של היהודים.- אם תחת זאת. מרגישים
בהדוה"ח ‏ של היו"ר ‏ עייר פעולת החברה. דווקא את היפוד המפריד
והמבריל ופוגעים: בהרגשתם: של הרבה חברים, השייכים עם זה
גם להסתדרויות ‏ יהודיות ‏ גדולות \ אחרות, אז: צריכים לחשוב
את הרבר הזה כנסיון להויק לההסתדרויות. היהוריות | האחרות
למובת. האליאנם,

בטוחים אנחנו, ‏ כי חנסיון הוה להפריע בער עבורת:השלום
המאוחדת של ההסתררויות היהודיות ישאר בודר בתולדות חברת כי"ח,

- - סוף = סוף החליט השלטון המדיני ‏ בבוסניה ובהירצוגובינה לתת
ליהודים שבשתי הפרוביגציות האלה את וכות. הב ירה אל הלנדטג, העתיד
להפתח בקרוב .‏ לפי זה יהיו ליהודים בהלנדטג הבוסנאי שני דיפוטטים :
האחד , עפ"י התמנות מצד השלטון, הוא הרב הכולל הפיראיובי , והשני --
זה שיהי נכחר ע"י הקוריה של היהודים + :

-- אל הרייכסראץ האוסטרי הוכנפה בימים האלה הצעת-חחוק. על
דב" מסחר הרוכלים. ע"פ הצעת-החוק הזאת גתנת הזכות לבל קהלות הערים
והכפרים לאפור אצלם את עפק היכולות. בי הצעת.החוק הואת מכוונת. בעיקרה
בנגד חיהודים,--על זאת מעידה. ההְחַלטה הואת: , למועצת הקהלות רשות נתונה
לתת גם להבא רשיוגות לרוכלים, ‏ אם /הם אנשים ישרים, שאפשר לתת. אמון
בהם, ול עסקם בפרנסתם , מובן הדבר טאליו, בי מועצת הקהלות באוסטריה
שברובן רנן אנטישמיות, ‏ לא תטצאנה את היהודים .מעולם לאנשים ישרים,
ש,אפשר לתת אטון בהם". אם תתקכל הצעת.החוק הואת אן עלולה היא להסב
ליהודים הפסד איקונומי מרובה מאד. 2

-- ה,נויע נאציאנאל:ציוטינג" הווינאי מביא בגליון האחרון את חוות:
דעתו של הפרופיסור וואמבירי ע"ד מיפופוטמיה, שהביע אותה עוד בשנת
7. הפרופיפור וואמבירי הוא מתגגד גמור להתישבות היהודים במיסופוטמיהי
מפני שהארין הזאת ‏ מרובה באיכלוסין של בודואינים שיעמידו ‏ תמיד את
מושבות היהידים בסכנה,

מְפָרוּת וְאָמָנוּת,

באולם ה,אגודה היהודית לאמנות, לספרות ולמרע" הרצו
בשבוע העכר מרת' ר, גילדברג, מר ב. עפשטיין וי. שסקין
ע'ר נסיעתם ‏ לאיי, שממנה שבי וה לא כבר, הראשון קרא
מר ב, עפשטיין ע"ד מצב הישוב בא"י ועבודת המופדות העברים
בה מר י, שסקין דבר ע"ר חיי המושבות, עיד הפועלים העברים
שם וע'ר יחס האכרים אליהם, מרת גולרברג דברה דברים
אחדים ער בתי הספר שלנו בערי א"י ובמושבותיה .‏ האספה
היתה רבת עם.

ביום. ה' 98 למאי, ערכה האנודה הניל אספה, שבה
קרא הח. גרינכרג הרצאה ע'ד ‏ ה, 3 ביאליק. באיתה האספה
נקרא הרוה"ח. של עבודת האגודה במשך השנה העברה,

-- המשורר ש. פרוג העתיק את מושבו הקבוע לעיר חרסון.

--בימים האלה יצא לאור, ספר ,שיר חשירים" בתרגום רופי מאת א, אפרת,
הספר נדפס בהדור מצוין.: בראשיתו באה הקדמתו של הסופר הוופי המפורפם
ו רוונוב. מלבד וה נדפסו בו מאמרים והערות ע"ד ,שיר השירים" מאת. רינן,
הררר, ‏ גיטה, ‏ קרפלס, פרופ' אוליסניצקי, סנדרי'נד, קיסף, דליץ' ועור. אחרי בל
אלה באה אנתלוגיה--, שיר השורום" בשירה הרוסית. בספר נדפס גם התונום
העתוק של ,שור השירים" בלשון הרוסיתיהדרומית ומשא ע"ד ,שור השירים"
של תיאופן פרוקופוביץ, בן דורו של פיטר הגדול. בספר באו גם הערות
לתרגום מאת המתרגם וביבליוגרפיה. בו צורפו גם תוי נגינה של טעמי שיר
השירים", שנכתבו ע"י י, ענגל. | הקשוטים. לקוחים ‏ מגוילים עברים. עתיקים
הוצאת ד, גינובורג וו, סטאסאוו. מחיר הספר 2 ר.

-- וצא קבץ שורים של דור איינהארן"בשפה המדוברת בשם ,שטילע

געואנגען": (ליעדער) הוצאת ,די וועלט" וילנה; מחיר הספר 80 קי

העורך:המו"ל : ל גולרברה,
6 תה 10 .7 .71 10-ה

4

8 7 2
= ₪ תיצה 2-ה רפוה 1 = + ן
םס יהת : .5
םרת 5 5 ₪ ₪ 5 פה ..
.2 28 ככ ן
25 55 25 9 .
2
8ב 525% 2-2 רתי ב 5 םרת
4 ₪ 5 5 5 1 8 8 ₪ |
5 2 0-0055:7 9 -ם -
5 9 ו הרס ם 6 5 ₪
שםט 3 25 1
= ה כ ו .
₪ 8 ד הדפ ת הת 5 8 ₪ :רו .
5 25508075 2 ה ואי
₪ 5 2 2 5 8 בם פס ₪ 75 ₪ 2 % 2 !
ב 5 5 |
פורת 525 8 תפ ית ו
םר יבש
וי -ם בת ית 5 ם, - 5 הת 3
52382057 8 בת 7 5

ַ

41

אס ניע לְעַבְּען"

א מאנאטפשריפט,
רעראַקטירט פון ד"ר, ח, ושיטל אָוופקי
איז צוּ בעקומען ביים הויפט<אַגענט +
ו לידסקי, ווארשוי, ‏ נאלעווקי, 46,

. סוכן ,ה ע 51 ם"
למדינת ‏ אמריקא בכלל. ולעיר נויארק. וסביבתה ‏ בפרט
מר ס, דרוסערמאן (בימ"ם)

.ו 68381 50 ,1038-/וע\ ,תהתע0סנת2 .9

מורעה

בעוד ירח ימים יופיע בסלוניקי, העיר האם ליהודי תורקיה
"ולקונסמימוציה התוגרמית, ‏ שבועון עברי בשם ,התחיה".

השבועון הוה יתעסק בשאלות היחורים בכלל ואשר בתורקיה
:בפרט וכמובן במצב הממלכה התוגרית ביחס ליהודים ולשאיפותיהם,

בשבועון ,התחיה" ישתתפו בחירי הסופרים העברים שבגולה
יבמו כן כותבים מומחים מכל ארץ תורקיה, א"י וכו".

בהיות שהוצאת עתון עברי בפלוניקי כרוכה בהרבה הוצאות
.מחכים אנו עד אשר יאסף מספר המנויים הדרוש ואח"כ נוכל לגשת
+אל העבודה,

בטח ימהרו אחינו שברוסיה, המתענינים במצב הענינים של
:תורקיה ואחיהם היושבים בה, לחתם על השבועון. הוה.

מחיר המניה בעד רוסיה שלשה עשר פרנקים לשנה, שבעה
-פרנקים לחצי שנה,

האדויפה למשלח כפף:
86 זוו[80ה 01801181 3101 8000[ ולעה .8
מו

שתפועל הצעיה"

בלי מבטאה
של הסתדרות. הפועלים העברים בארץ-ישראל,

₪ -

,הפועל הצעירי

*וצא לאור פעמים בחדש על ידי ועד המרכז",
0

מחיר העתון!
בא"י: לשנה 5 פרנק, לחצי שנה 95 פרנק.
למל רקע 8
בא*י. גליון. בורד 4 מתליקים;
שבחו"ל , 00 95 מנמים,
0 - האדריפה ,
(081030186). 084101 107--- "110201 [0סקה1, .60

ד

בער הנוסעים ארצה--ישראל,
ספר.

- 07 ---
לידיעות ארץ ישראל,
מאת דוד טריטש
מעָבד וְמתרגם
"יי גרזובסקי",
י"ל ע'י מ, שיינקין.
עם הוספה
תרגילים: בדבור הערבי,

תכן הענינים:

א, גבולות ארץ-ישראל; ב, מראה הארץ; ג, שטת הארץ,
חלוקתה המדינית ויושביה; ר, יושבי הארץ; ה. אקלים הארץ,
הרוחות ועתות השנה; ו. שנוי האקלים בארץ וטיב אדמתהן
ז, מעדני הארץ; ח, חיות הארץ; ט. צמח הארץ; י, עבודת האדמה!:
יא, גדול בקר וצאן; יב, הדיגהן יג. גדול עצי פרי; יד,, בנין המדרגות:
טו, מצב הבריאות; טז, ארץ ישראל---ארץ משקהן יז הדוארן
ית, הטלגרף; יט. מפלות הברול; כ. בתי מלון לנוסעים; -כא. חופוּ
הארץ; כב, חבור הדרכים בין החופים; כג, מסע התירים לארץ-ושראל;.
כד, המרה והמשקל; כה, מטבעות; בו, הקונסולים כז, מכס הגבול;
בח, מפי הממשלה; כט, מסעות לארץ ישראל ; ל, המקומות ההיסטורים;
לא, המסעות בארץ; לב, מצב ההגנה בארץ ישראל; לג, המשפטים;
לר, הנהגת הצבורים; לה. רופאים, רופאי שנים, בחי מרקחת;. לו,
בתי החולים העברים בא"י; לז. בית מרקחת לררך ; לח, בה"ם בארץ
ישראל; לט, אופן החיים וצרכיהם; מ, מחיר צרכי אוכל; מא, חקים
אחדים הנוגעים לקנית אדמה; מב, מחיר אדמה בא"ון. מג. אופן בְניָן

הבתיםן מד, המושבות העבריות בארץ ישראלן מה,המושבות הגרמניותן .>

מו המפחר בא"י; מז, התעשיה. בא"י; מח, התעשיה הביתית;. מט,
מכונות התנועה; נ. הבנקים; נא, חברות מלוה; נב. חכרות לאחריות;
נג, קלוב; ‏ נד, ספריותן נה, עתונים;- נו,. לוח ערי א"י ויושביהן;
ז,. לוח התפתחות: הישוב בעריםן נח, לוח עבורות האכר ‏ בשנהן

נט, לוח הפחורות שנכנסו ליפו; ם, לוח הסחורות שהוצאו. מיפון ‏ "

מחיר הספר 35 קאפ. עם המשלוח

לפנות אל י. 5. גולדברג , וילנה +

== 0:1 (==

א0סןא עד 0 0 6פט
.1 .30ת00עו .מ6הל1 ,(.ע7) ₪ת506פות6
ב
910 6תם ₪ מ03000\. 5010180 .8160יהום 0 66פעד

6 010 ,מ 11800[10‏ ₪6מט4 0
80 0 הנ 1118 60 00 11 10 10ומ כ ת116ה)ת הש תנו0 1

.8 1100 ת0ו[11806 6שתנן 6שוםות .200006 תו |[המות0וטה >
.186 וו מועספווה? ‏ ,

.3100 16מ86ט

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין

7 ₪ ז 0

מכיל את יסוד. הברזל. באותה. מרה. שמכילים אותו = הריציפטים =

היותר. מעולים של הרופאים,. ויסוד הברול שביין. ,ברזלי יש בו-

כדי לטהר את הדם ולהבריא את הגוף ‏ והוא. יפה לשתיה.
לגדולים ‏ ולקטנים ומועיל: ביותר וזול. ביותר, מכל. שאר חיינות, >
: המכירה אצל "חברת ,כרמל". בורשא,. \

ספרים חדשים,
1 נתקבלו במערכת הספרים האלה :
ד"ר א, קאטינקא . ,צהרים",: שירים חדשים גם ישנים, ווינא,
תרס"ט.. מחור הספר על ניר יקר 1,20., על נור פשוט 75 קאפ'.
)52‏ רשפים , חוברת ב"א .
3 ח ו ון ל מ וער יפיע בכל תג ומועד , יו"ל. ע'י ועד. גליון של
פפח תרס"ט שנה ראשונה גליון א. יאספי 1909 +
4 המק יף ירחון. עברי ציוני יו"ל -ע"י ועד. שנה רַאשונה גליון. ב'
פואטרא 1009..
5) ותגוז מ000] [0011001 18 6!הזות1 זס[סתנטופ 868008008
34 ווח \ םו הום8 110 611 2101841102

0
חיה פאםם ישראל גאלדמאן
מארשים
כ"ח אייר תרס"ט +
טשרנוביל (פלך קיוב) קמניץ"פודולסק

מיום 11 עד 18 לחרש מאי. נכנפו אל קופת ‏ הלשכה המרכזית
של הקה"ק ברופיה הסכומים האלה ע"פ הסרר הוה:

נדבות: כלליות 6 רו"ב, /
מפ"עצמי 0 4
פנקסידשוברות 9
קופסאות 8
| תשלומים שלמים 9
ספה 2 לשעורין 78 :
\ . ו ב עתון שבועי מצויר לילדים, להינוקות ולבני הנעורים, ‏ יוצא
שקערות - . בריוק בכל. יום א' בשבוע,
אגודות עצי זות (יער"הרצל) - 188,10 , ו יש
/ תוי קרן-הקימת. ע"ס 1 -, / 0 רך והמו 2 5
נמכרוּ 6 > מחיר העתון לשנה 5 רו"כ ובעוך זה לחצי ולרבע שנה.
גליונות תלגרמה. , , 5 אפשר לחתם גם על ידי הצ"ק בוילנה עפ'י האדריסה :
: : ס"ה 887,99 רו"כ 60100078 .1 1 .פא -.27ק66ת5הסת .7 .71
ימיו 18 עד יום 55 לחודש מאי 1909 נכנסו הסכומים האלה : 100-118 ( ורס -- 5
: לליה ב בסה 1 הס ,וס ההק
מס:עצמי ₪50 : ; 2
: ודו 0
פנקסי-שוברות 50 ,ראסם וד שע פאלק |
קופסאות בופקפ1ה -, איינציגע ציוניסטישע וועכענטליבע צייטונג
ספה!ז. = (תשלומים. לשעורין) 0 : אין אמעריקא און קענערע
אגודה עצי:זית --98 , .
, , ו ארויסנעגעבען אונטער דער אויפזיכט פון דער אמעריקאנער ציוניסד
תוי קה'ק. ע"ם -> 58 -, , : 0
ו 0 טישער פערעראציאן +
ס'ה 69758 ר'"כ, פרייז :‏ 1 פאל. א יאהר, ‏ 60 0 א האלב ואחר
קענעדע: 1,40‏ , בסה של ,0 "
אויסלאנד ,1,60‏ ...0 , 0

ו

. הא 0108 ה הסקת

הת מחזתס על 0א0מדיתתסי י
, ו 0000 תס

ווה ₪ הפוגה

0 4 6
4 '2080%ה 0085-7080‏ 0 הקסממסק ל

הפיקע | 5'ע0המהסלהדתתה ‏ 0 מטהא 0
3-ה פה סה סק 5806305 את 0
0 600 0 ההות 3100 ְ
0 080030880ק 00 60 66016 דסחע | וזו
50 0 008 וי ו 8

0 רדא תההץ 1510 ה ות ה0080-7ח36ם "8 וו 31 ה א,. =אסקא

.00 ו שאנ 60 המות ץאוסא מז6הה5ת וה זמזוח וס הזודהה ,הקזל
0 7 110110 ה א עו הסוס וצ סווהתסקה

-0 ₪111 ב הסח 0זהווסםקא6קח [טם אזוטתש רווטהדס תנטקה האסטוום א \ ]יה0[פד 5
8 |\)8700066ק306א 80106ז60ה6 670 38 "| | | 3 \ א .ן שדהקאת
" 06886 אוו קוו וו זה סו ןר

סה >-ו600ההוע3הגון האהעאסה =דס 6668 הוושתאהקזס אה
6 הד ונוע 65 בו 6!ווהואאוום 060606 6דהווו8ק06 =מסדהאה5680תבק א
634 6700085 הסווסק דצוום גוו (1 :038קסוגבדסו/ י]ן 11| 3 ה ₪,- הא6קא האגמבוקה

,=זומזגת .א6הותזאת 2(‏ = 0 תס .6510

8510 805000010088,. )תתא 66 פאמוימתאא האמסה0] באסוועטוק 3
*זמ₪21001. 010918 =אסווץשווק ‏ 630885 שש | הומוטאגסתוקה (4 א ".ז 1806
: 4 3וה וו א קט דה 6 אד

] | = פל מיני. ספרים, ‏ כרמיסים מצוירים, 6 יה

אלבומים ותמונות ‏ שונות אפשר להשיג אצל תוש -

/ : 2
| .המהחוה3 ה וז ץק 1 סמע סמ הסע ההג

ןו 0 1 שת
= | מבוליפקי-7, וגם גאלעווקו 1 |

1

,העולם" בוופיה: לשנה 4 רובל

מחיר: מודעות 1 בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעחים ,

שבועון עברי.

9 8

התכן:

-757-

לשאלות' הרגע:

מעולם. החלומות (מכתב מא'י). סוף,
אוריאל אקוסטה סף),

ירושלים. העתיקה וחמודותיה.

מפתבים מתורקיה : :
.1 קושטא,
₪ ארם צובה,
8
9

הועידה הכללית של הציונים באונגריה,
הועידה העשתי-עשרה של הציונים. ברומיניה,
9% קונגרים לשפה ולקולטורה העברית קול קוו ,

1 השבוע : (הציונות; בארץ.ישראל ; בטזרח בתפוצותדישראל ג
ספרות ואמנות).

,| לחצי שנה % רובל, לרבע שגה 1
בחו"ל :

בארץ ישראל 10 פרנק, בפרגציה וביתר הארצות 18 פרנ
| בעד שנוי האדריסה 30 ק?

. :

האדריסה:

ב = נולדברג ,

שנה שליטית.

הציונות | שואפת לרכוש מקלטרבטוח ‏ <"ל
משפטחנלוי | לעם ישראל ‏ בארץ. ישראל + =
(פח רסח כל

-

ד"ר ש, ברנפלר ,

א,

ש, הרשברג.

א ח-י,
מ נחמד..
רובל, ולחרש 58 קופ'/

באוסטריה:אונגאריה 10 כתרים , בגרסניה -9 מאָרק, באנגליה ‏ 9 שילינג, באמיריקה 3/יפ הולר,

ק, וכחשבון זה לחצי ולרבע שנה,

= על העמוד הראשון 80 קוס'. ועל שאר ה מודים 40 קופ'.

ראפ יודישָע פָאלק". ,
3 קאמפלעקטען פאר דאס יאהר 1906, ז9ו, און 198 ווערען ארויסי
געשיקט (אויך פערנאכנאהמעו צו 1 רובל א קאמפלעקט. פאר אלע

3% קאמפלעקטען 35 רוכל, מיט פארטא, אין אויסלאנד--מיט 5 קאפ.
אויף יעדען קאמפלעקט טייערער.

(געבליבען שוין גאנץ ווענינ)

זיף ווענדען: אין רעדאקציע ,העולם" 35 ה \זנסידג60 ,ספות
אדער: .11715110 , 105575 .זה זו

בעד הנוסעים ארצה--ישראל.
ספר.

שפוש ==
לידיעות ‏ ארץ. ישראל,
מאת. דוד טריטש
! מעָבר וְמתַרגם
ע'י = גרזובסקי,

יל ע'י מ שיינקין.
4 עם הופפה.
תרגילים בדבור. הערבי,

תכ תכן - העני נינים: -
= א גבולות ארץ-ישראל; ב, מראה הארץ; ג, שטח הארץ,

מעדני הארץ; ח, חיות הארץ; מ. צמח הארץנו. עבודת האדמה;
גדול בקר וצאן; יב, הדיגהן יג, גדול עצי פרי; יר. בנין המררנותן
"מו, ' מצב. הבריאות;. מז ארץ ישראל--ארץ משקהן יז. הדואר;
ח. הטלגרף; ים. מסלות הברזלן כ,. בתי מלון. לנוסעים; ‏ כא, חופי
זארץ) כב, חכור הדרכים בין החופים; כג, מסע התירים לארץ-ישראל
"המרדה והמשקל; כה, מטבעות; כו. הקונסולים כז,. מכם. הגבול;
ז, מסי הממשלה; כט, מסעות לארץ ישראל; ל. המקומות ההיסטורים;

המסעות בארץ; לב, מצב ההגנה בארץ ישראל; לג, המשפטים;

החולים העברים בא"י; לז. בית מרקחת לדרך; לח, בה"ם בארץ
יאל) לט, אופן החיים וצרכיהם; מ מחיר ערכי אוכלן מא, חקים
דים הגוגעים לקנית אדמה; מב, מחיר אדמה בא"י; מג. אופן בנין
מר. המושבות העבריות 6 ישראלן | מה.המושבות הגרמניות;

ח' התפתחות הישוב בעריםן נח, לוח עבורות האכר ענת
לות. הפחורות .שנכנסו ליפון ס, 0 הסחורות שהוצאו : מיפון

- -אידישל צייטוגה

ה המדינית -ויושביה; ד, יושבי הארץ;: ה. אקלים הארץ,.
ועתות = השנה; ו שנוי. האקלים בארץ. וטיב. ארמתה;

א גרווסע, נייע טעגליבע צייטונג פאר אינפארמאציע, פאליטיק און ליטעראטור
פרויז ‏ 6 רובל א יאהר, 8 רובל = א האלב:יאהר,
0 רובל, א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חורש.

א נומער אין איינצעלפערקויף : קאפ'י .
בש = ₪ שש ה רו
די ,אידישע צייטונג"
וועט ו איהרע. אבאנענטען ועהר. ו 5
ו
אירישע נעשיבטע
(גרויסע אויסגאבע)
פון ש, דובנאוו
= 4 בענרער, אי 18 ביבער. (אלע חדש-- א בוך),
אין אגוטע ריכטיגע לייבט-פערשטענדליבע איבערועצונג מיט א הקדמה
פונ'ם מחבר, געשריבען ספעציעל פאר דיוער אידישקר אווסנאבע .
רער פרייז. פון. דער ,אידישער ‏ געשיכטע"---6 רובל:
די אבאנענטען פון ,אידישר צויטונג" צאהלען פאר דער ,אידושער געשיבטע?
אלע 1% ביבער מיט פארטא :

אין רופלאנד -- נאר 2 רובל : אין אויפלאנד -- נאר 8 רובל
אדרעסם:
המה וו ות ו
רעדאקטאר-הערויפגעבער. ם.. מארגאלין,

:ומתח <ג זז ה ג %> 16 המו
ה 00 2-00 .1186075 08 0 זה הצק 0 .1
ודיעות. וועגען ארץ-ישראל , צוואמענגעשטעלט פון דל ופו'ער אינפאר:. .2
מאציאנסיביורא . פינפטע אויפלאגע .
,בצלאל", זיין: ציעל , טעטיגקיים און צוקוגפט פון ה"ר י. לוריא (יפו),
די מוסדים פאר דער עקאנאטישער אויפלעבונג פון ארץ?ישראל +
0600 .ד 8 - - 31ההגקת טסה 128805086 18800 0ע1ד
.18 האמח .4 1-5 .1131001888 5 הונהדמהח .6/
0 08 .888 .0 2 110 :פ'ססוחסק6 6 זם זכ ₪ .ההזוסוץ הנפד
600 65 50 .ן 1--.8א9 100 88 .6060
.80300 .י18ה080א0 .0800008 3 .110008089 .ההמצססהגוד .7
3 .808018 .5% 11001020 05 5ת0מ11000 .הצצעכי .ה
2 .המא 0" 25 .988 100 075--.א 15 .6000 5 -
5 .ח0א 5 1]588 .78ק60ה5הסת .ג .ם-- ןווג ה .8 \
| .0ה0031ק6ח 65 ,6קק 5 .הזהוגספאפ 100 88 שה נמססק6
| :צ60סה3 ₪0 68מפגנמהק6ס *הזסות הת הפ אהת 88הה9888 ה /
ה ד

%
+
>.

.9 ,ומט[ ת22-00 ,א א 11

ב,: גולרברג.,
אֶוּת-הָרְנע +
או
על ידי: אחמדדריוה פונות ספירות-השלמון של הממלכה
התורקית. אלינו בהצעה, לסרר אימיגרציה של יהורים לתורקיה,
ולא אימיגרציה שק יחידים, נודרים כמקרה, כִי אם המונית, אי:
מינרציה של קפיטליפטים יהורים,: של מומחים ומלומדים, אומנים
ובעלי-מלאכה = יהודים. ואחמר-ריזה. מרבר -אלינו לא. בתור. איש
= פרטי, המתיחס בחבה ‏ ליהודים ‏ והחושב: את כניסת היהודים
לתורקיה: לדבר שיש לה בו תועלת מרובה והצלה, ואת האידיאה
הזו הוא מופר לאיש פרטי אחר--לא מיניה ולא' מקצתיה, אחמר-
ריזה הוא מנהיג פוליטי, התופש בממלכה מעמר רשמי, הוא-
נשיא הפרלמנט התורקי, עומד בראש אותם החונים העותימניים,
אשר כבר הפפיקו להוכיח את בגרותם הפוליטית, את יכלתם
להיות קברניטי החיים הממלכיים, ושבצרו. איתן. לשנים הקרובות
למצער, את עמרתם הפוליטית.
ואחמדדריזה. איננו רק נשיא ע'פ השם גרידה, הנוהג את
מהלך הויכוחים בישיבות הפרלמנט התורקי, כי אם גם אחר
מיוצרי המשטר הקונסטימוציוני החרש בחיי תורקיה ואחד ממנהיגי
הפוליטיקה התָורקית. חיותר משפיעיס והיותר אקטיביים. ‏ ואותו
אחמרדריזה פונה זו הפעם השניה אל בא-הכח הרשמי של ,הלאום
העברי", אל החכםדבשי הקונסטנטינופולי,. רבי חַיים נחום. הלוי,
- " בהצעה ברורה, מסוימה וקונקרימית, ‏ הוא אומר, ‏ פי. הא מי+
נרציה של היהורים לתורקיה היאנחיצות מוחלטת
לתורקיה, והממשלה התורקית השואפת להרבות
את מספר היהודים בארץ, נכונה לעשות להאמי:
'גרנטים היהודים את כל מיני ההנחות וההקלות.
הממשלה תדאג לכך, כו יהודי רוסיה, רומיניה
- 2 להיות תיכף לאזרחים עותומניים,
י לפנוהם יהיו פתוחים כל חבלי המדינה להכגם
0 ולהתישב בהם,
זוהי מהותה של ההצעה הרשמית, שהציע המנהיג הרשמי
| של נבחרי העם. התורקי להמנהיג הרשמי של ,הלאום. העברי".
\ אחמר:ריזה ‏ מבקש את הרב רבי נחום, שופנה אל בל
\ ההסתררויות ‏ היהוריות | העוסקות, בצורה ‏ זו או אחרת, בסידור

= האמיגרציה היהודית, בהצעה, שתעברנה. תכנית של ב

.

שדווזהּתס 'ה"]

שלישית

= ווילנא, ג' תמוז, תרס"ט, ‏ ==

.1 1909 ,108 0ת-9 ,118 זע

יהודית המונית לתורקיה וכי תקחנה. עליהן את העבודה. להוציא
אל הפועל את הצעת פפירות הנהנת השלטון התורקי, שבוראי,
היא מתאמת גם לשאיפותיהם של היהודים הנודדים . האזיים
התמימים! בתמימות לבם הם חושבים, כי המנהיג הרשמי של
,הלאום' ‏ העברי. הוא באמת מושג כולל" אותו התוכן הפשוט
שיש למלה זו ולמושג זה אצל כל עמי:התבל, אין האזיים יכולים
לצייר' בנפשם כלל, כי האינטילינינציה שלנו, הבורז'ואזיה שלנו,
המנהיגים ‏ הרשמיים שלנו, נשיאי = ההפתדרויות:היהודיות-כלליות
שלנו מתיראים כמפני הארי מכפל מה שיש לו יחס אל ,הלאום
העברי',. פסה מלבם ‏ לגמרי הכרת . האחרות. הלאומית היהודית,
הכללית, ואם פונים ‏ מחוץ .אל האחד מהם, בצרק או ע'ם "
טעות, כאל בא:כח. הלאום העברי, מיד הם באים כולם במבוכה
וחושבים את חדבר לטעות וחותרים בכל כחם לבטל את האילוזיה "
הזאת. לפיכך אין להתפלא כלל, אם יכל החכם:בשי, ר' נחום,
להוריע לאחמר:ריזה, כי הוא שלח מכתבים להאורגניוציות,
אבל לעת עתה עוד לא קבל מהן כל מענה,

תשובה = ופה ומכובדה, אבל | אם ‏ ראשי האורגנווציות. >
היהודיות = הגדולות, * היוצאים | מתוך אותם החונים הוהורום,
שההכרה הלאומית נקפאה אצלם, יכולים להסתפק בשתיקה,- =
צריך לחשוב אה תשובת:השתיקה הזאת על הקריאה הנמרצת =
של השלטון : התורקי מצד. העתונות. העברית לטעות שאין. לה "
סליחה, העתונות צריכה היתה לתת בקולה, ‏ קול-עוו,: להופעת.
המחזה ההסטורי המצוין ו.זה בחיי היהודים. היא צריכה חיתה.,
לעורר בלי:הפסק את דעת הקהל, וע"י התעוררותה של זו אפשר
שעלה הרבר להמס אל הלבות הנקפאים של המנהינים הרשמיים .
העומדים. בראשי האורגניזציות ‏ שלנו.

מאליה. עולה על. -לבי קריאה שניה בארץ: אתרח,
שיצאה. מפי עסקן-ממלכי אחר,. ושהיתה: לפרוגרמת ‏ הפוליטיקה
הממלכית. ביחם אלונו זה משך. שמונה ועשרים שנה, ושבוראי:
תהי הולכת ונמשכת עוד. שנים רבות.

ביום 16 ינואר שנת 388% אמר הגראף א, פי אוגנטיוב, "
מי. שהיה אז מיניסטר הפנים,. בשיחתו . עם: הד"ר. י,: אורשנפקי,

את דבריו הראוים. לעמוד לנס, כי. ה,גבול: המערבי. פתוח לפני'
היהודים", ועם זה הוסיף לאמר, ‏ כי. ב,כל פעם שיוצאים יהודים

2

0

מרופיה: הם צריכים ' לוכור, כי לשוב, \ לרופיה. .לא יניחו להם ="

בשום. אופן". : / ,
הקבילו את הרברים. הפרוגרמתיים ‏ הללו, שלא נשאהו
פצלצול ריק.. אל הדברים הפרוגרמתוים של. אחמר-ריזה; הקבילן:

\

|

את ההבדל הגדול שבין פתיחת שערי-היציא ה לרווחה ובין
הפתיחה החביבה של שערי הכניסה, והכרתם הכרה פגימית,
גם מבלי היותכם בעלי. רגש נלהב, את החשיבות המרובה,
שצריך לתת לקריאתו: של העסקן הממלבי התורקי, המנחילה
כבוד = גדול ‏ כ"כ לערכנו האנושי ‏ והלאומי,. ואחמר-ריזה איננו
העפקן הממלבי התורקי היחידי, אשר הודיע גלוי לכל בקול רם
את התועלת. הצפונה בהאימיגרציה של היהודים לתורקיה, ‏ עוד
עסקן השוב אחד :בהפרלמנט התורקי, הריפוטאט הארריאנופולי,
הד"ר. ריזה טיוופיק"ביי, חווה את דעתו בדברים הללוג

,בשביל-מה. כל המון הקונפירינציות שלכם, וכל הויכוחים
הריקים+ רב לכם במלים, הגיעה השעה לגשת לעבורה. הבה
הבקר קומיפיה של מומחים את ארצנו ותעבר תכנית ליצירת
מרכזו?כניסה למרינתנו ולשלח אליהם. את האמיגרנטים שלכם,
הכל צריך להעשות עפיי שיטה מסוימה, בכדי שיביא המפעל
לידי תוצאות ‏ מוצלחות" ועור, :

אם נמכור עוד, כי בשנים האחרונות .הרבו. גם באנגליה
גם באמיריקה להוציא חוקי:הגבלה כנגר כניפת היהודים אל
הארצות ‏ האלה. מפני היותם אילימינטים בלתי:רצויים, צריכים
העפקנים היהודים של כל המפלגות והורמים לחשוב את דבר
פתיחת שערי תורקיה לפנ הזרם האמיגרציוני | של
היהודים להמאורע היותר. מצוין ‏ בחיי היהודים | של עכשיו,
ואם ישאירו אותו בלי תשומת:הלב הראויה, מכלי שאוף להשתמש
בו: לתועלת. הרבים, יהיה זה חטא.היסטורי גדול,

לי אין כל ספק בדבר, כי אם תתחיל תנועה אמיגרציונית
| נדולה | לתורקיה, תהי מכוונת קודםיכל | לאותם המקומות,
שהמכשולים יהיו מועטי ם שם יותר מבשאר מקומות, ‏ ובמקום
שהבסים. יהיה יותר מוכן ויותר מוכשר, ומקום | אשר כזה הוא
= בראש וראשון---פלשתינה.

מלבד הנעגועים ההיסטוריים אל מולרתנו העתיקה, העבודה
היהודית ‏ במשך כ"ח שנים בארץ, הנסיון הגדול במקצועות רבים,
המוסדות הרבים. ולבסוף, האטמופפירה העברית:הלאומית שנוצרה
שם, רבר שגם הוא תופם בוראי לא המקום האחרון,- כל אלה יחד הנם
מעלות גדולות כ'כ ער שבכל תכניותיה והצעותיה של האמיגרציה
היהורית לתורקיה, היה תהיה פלשתינה אחד המרכזים הראשיים, אם
לא ראש וראשון להם, בין אם יהיו העומרים בראש המפעל
האימיגרציוני יהודים לאומיים או יהודים אסימילאטורים. הכח

גל יון

ב ב בב ב ב ל

ההיסטורי. מוליך את היהודים ציונה. לפיכך היתה עתה התאחרותן
של האורגניזציות היהודיות שבכל העולם למטרת הוצאת תועלת
מן המומינט: ההיפטורי הזה לצורך סדור אמיגרציה המונית של
יהודים למרינת תורקיה, -- לאחת התעודות היותר נחוצות. ובלתי
סובלות דחוי בחיי: היהודים,

העתונות ודעת הקהל העברית אינן רשאות לשקוט, כל
ומן שהכחות המרוכוים בההסתררויות היהודיות הבלליות שלנו,
כמו. יק"א, חברת-העורה אשר ליהודי-אשכנז (ההילפספיראיין),
חכי"ח בפריז, ‏ אגודת יהודי אנגליה, האליאנס. הווינאית ועור,
לא יוצאו ממצב הקפאון שלהם ולא |יתעוררו לעפוק ‏ ברצינות
הראויה. לכך בפרובלימת האמיגרציה ‏ של המוני היהודים אל
המורח. הקרוב,

מובן הדבר מאליו, ‏ כי אנחנו הציונים, שעברנו זה משך
שלשים שנה בדרך זו ושהתחלנו באותה עבודה בתנאים הפוליטיים
היותר קשים בתורקיה, צריכים להיות. לא רק הראשונים במפעל
הזה, כי אם גם לאותו ההמר התוסם, המעורר תדיר ושאינו
מניח לחבק. יד. תגבורת יהורי תורקיה בכמות ובאיכות זה הבר
גדול, המגביל מאר את האפשרות להוציא אל הפועל את התעודות
הציוניות שלנו. ,

אוי להם ‏ לאותם עמים, שאינם יכולים להשתמש לטובתם
בהמומינטים ‏ ההיסטוריים. ושיכולים רק לבכות ולהתיפח מרה
על גורלם. בהגיע ימים קשים, ימי עוני ונסיון.

-

מְעולַם החלומות,
(מבתב מארץ ישראל)

(סוף)

ל
" המלמד"המנהל ננש אל עקרבים , שני הפועלים עשו כל
אשר היה ביכלתם להנים אותו | מתוך הנחלה , שלחו בו את
הכ"בים, הסיתי. בו ; ערבים, הוליכו עליו. אימים. בירותם על. יד
חלונו | מקנה:רובה, גם חלקו ‏ לו מכות נאמנות ‏ ויגולו = ממנו
תעודות ומכתבים, אשר היה להם צורך בהם, ואולם האיש. הוה

דבורה: באראן.

0-7

פַּרְקה.

(סוף) .
ביום השבת נוהג הוא לסדר את המכתבים בשעה יותר מאוחרת. מתכון
הוא לרדת אל השפלה בשעה שכאן סועדים את סעודת הצהרים. ברחוב
היהודים שוררת או דממה, שמשה של שבת משהה. כאן עכשו את קרגיה,
משפיעה רוב אור וחום לכל פגה. עזים מטילות מתוך התרשלות, תולות עיניהן
צחללו של עולם וחולמות. בתוף ‏ האויר נודף ריח של פשטידה ולפת. פדקה
פופג רית זה אל קרבו בהנאה יתירה וכשהוא פוסע. פפיעות. חשאיות הריהו
מקשיב לקשקוש. הכפות והמולגותן ‏ המתפרץ דרך חלונות הבתום הפתוחים:
מתוך הליכה מוציא הוא מילקוטו איזה מכתב, פותחו ומתכנם אל איה בית:
-- שבתא טבא|
מקבלים את פניו ‏ מתוך הסברת פנים. :בעלת הבית ממלאה פנכה
פשטיךה, מעמידה אותה לפני פדקה ומזרות!
-- הרי וָה מצטנן!
פדקה מגיש כף של פשטידה אל פיו ומברך:
'-- ברררוך אתה וכו' חמוציא לחם טן חארררץ.

של

צחוק. בעלת הבית מטפחת לו על שכמו!

-- נו, הלא תאמין, פדקה, = ויש שאני מהרהרת: אלמלא היה: פדקה
שלנו יהודי, אלמלי -- כלום לא היה בא ביום השבת ומוציא. את נשי השפלה
בקדוש על היין?,.

פדקה מסיר את ילקוטו ומניחה לפניו. מסיחים על עניני השפלה,. על
עסקי משפחה. בעלת הבית מספרת בשבח בניה, או בגנותם!

-- הנה בנה וה, שהוא רואה כאן סמוך לשלחן, הרי הוא גדל טיןום
ליום, ושאל --- לאיזה תכלית?

+ פדקה מסתכל במדובר, ופניו נעשים פתאם רצינים!

-- והרי הוא בבר בחור באמה... ואנכי לא התבוגנתי עד עבשו,

ומודד הוא. במבטו אה גופתו של הנער מתוך איזה אי.מנוחה בלתי
מצויה +

-- איון כתפום... והרי כבר חתימת וקן, כמדומה לי,..

ובעבור רגע הריהו זורק: :

-- ונשי השפלה אינן חוורות עדיין אחריו?..

הוא מלגלג, ‏ אלא שבתוך. עיניו תלוי :| ומחלחל איזה ‏ ברק משונה,
בלתי טוב: ,
-- הוצה את לשמע בעצתי -- שגרוהו לאמיריקה, שגריהווי.
ואי דעתו מתקררת עד שהוא רואה את עצתו מתקבלת על הלב.
עד שהוא פא למסור את אחד המכתבים לבית אחר, פאן כבר מתכוננים

ו : 4

ונל שק 6

[
ו

מלוון פב

קשההעורף, ‏ מן הטפוס הישן של. חובביהציון הישנים, ‏ היודע. כי
אין ארץ ישראל נקנית אלא ביסורין, ולכ לא נסוג אחור. ואת
מקומו בעין-זיחון לא הניח. : אמנם, מלמדהעקשן, לאהחכם, ---אבל
איש ישר, נוטה שכמו לפבול ‏ חרפה ומהלומות, וחפץ. להציל
את הנחלה מיר עושקיה, זהו האיש, המנהל החדש, וזאת תכונתו.

אבל גם הפועלים משתדלים לבלי לשלוח ‏ מידם ‏ את
אשר בלעו,

ונחלת ‏ עין-זיתון, כאמור, | קרובה ‏ היא | אל העיר צפת,
והעיר הזאת קדושה היא, ובה רבנים ובעלי שטריימלעך כילק
לרוב, שמה תמצאו רכנים עם חותמות מכל המינים, וגם חותמית
בלא רבנים. שמה, בעיר צפת, יושב. לו גם הרב רידב"ו, הירוע
גם בסלוצק, גם. בוילנה, ואשר ‏ גם אמיריקא הקיאה. אותו
מקרבה, ויבוא ‏ וותישם גם הוא בצפת, מחזיק שמה ישיבה של
שנים"שלשה אברכים, ותוקע ומריע עליה. כעל ,ישיבה" גרולה .
בקהל הלומדים גדול שם רידב"ז כאחר המומחים בתלמור ירושלים;
אבל בתור. איש באנשים--לאו דין בר נש כלל: מחרחר ריב,
חונף עשירים, דובר שקר גם בפיו גם בספריו, מלוה ברבית באופן
גם, יבשנה הזאת, ערב שנת השמיטה, הוא חפץ ומשתרל לעשות
סחורה באיפור ‏ השמיטה, אליו פנו שני הפועלים, לעווינסאן
ורוזינבלום, הוא הלוה | כסף גם להמנהל:התנוני, | אשר היה
בעצה אחת עם הפועלים, והפועלים הבטיחו להרירב"ז כי יספחו
נם אותו לקהל החברים, למען יתנחל גם הוא על. אחוזת ,דורשי
ציון" . הרידב" לקה תחת ידו את כל העסק הזה, ואמנם עסק
לא קטון הוא--לגזול. אחוזה גדולה בת ששת' אלפים. הונם מידי
החברה ,דורשי ציון".

אז החלה שורה ארוכה של פסקידדינים ‏ וקנוניות. ‏ שני
הפועלים. השיגו בעיר ‏ הקודש צפת פפקדדין ‏ מאת איש אחד
אשר לו ,חותם" כי הוא רב, ועל פי פסקדדין הזה נתחלקה
הנחלה עין-זיתון לעשרה חלקים, כמו. רק עשרה חברים ולא עשר
מאות. לחברת ,דורשי ציון", ‏ ומיבן, כי שני הפועלים לעווינסון
ורוזינכלום היו בתוך העשרה, בקנוניא בין המנהל-החנוני עשו
דין"תורה, בקנוניא עשו\ להם חלוקה בהנחלה, בקנוניא. קראו
לשמאים להעריך את הכרמים ואת הזיתים. ובקנוניא הפילו. גורפ
ביניהם, כל זה חיה אך מעשי קנוניא ואחיזת עינים עם הבית-
רין ועם המנהל, מעשי תרמית' וגול רבים, ‏ והרידביז ‏ הקרוש
בצפת הקדושה האפיל ‏ בטליתו על כל הנבלה הזאת, והרמיה

-- העולם <+ ל 9

הזאת עודנה. מחרכת את צידה ‏ גם היום,,. המנהל החדש אמנם
גלה את הערוה = הזאת ‏ ואת כל קלון \ הנכלה הזאת, והועד
ברעזיצא | מעמיד קול זועות ודורש ‏ את משפטו, פורש בידיו
לכל עובר, כי. יצילו אותו מיד עושקיו בשקר. ובמרמה. אבל עד
היום עוד תשועה רחוקה ממנו,

בחורף העבר, בצר למנהל, פנה אל אחר מן' העפקנים
הצבורים ביפו בבקשה, כי ישפיע. על פקודי. יק'א אשר בגליל
העליון להציל את הנחלה מיד הפועלים ולהשיבה לרשות ,דורשי
ציון", העסקן הזה--הסופר. מררכי. בן הלל הכהן---בהיותו אחר
מחברי ,דורשי ציון" לפנים. ומידידיו ומכבדיו של. נשיא החברה
ומיסדה, הר"י סירקין, נסה אמנם קלשום שלום בעין-זיתון, .א
לא עלתה בידו, פעמים הלך מר כהן אל הגליל העליון, ובפעם
השניה הביא עמדו. גם ביתחדין | מפשר, כפי שהותנה בין שני
הצרדים ונכתב ונחתם לעיני ‏ הפקירות | של יק"א בראש:פנה,
אבל עושקי הנחלה מאנו להביא את הענין. לפני הבי"ר, מבלי
חפץ להקיא את החיל. אשר בלעו, בשוב. מר כהן בפעם השניה
מראשדפנה, לפני הפסח העבר, קרהו * אפון, כי | הפוס אשר
רכב עליו השתובב והרוכב צנח ממנו ‏ ונשברה אחת. מעצמותי
מני. אז: עסק. עין-זיתון: מונח כאבן שאין לה הופכין. הנגע בעינו
עומד, ואין יודע מי יציל את הנחלה מיד. הפועלים. אשר עשקוה,
נחלת ,דורשי ציון" היא עתה בירי זרים, ועיני הועד ברעויצא
מנהלו. בארץ ישראל רואות. וכלות כבלוע. זרים את אשר להם.י,

הו

עור אז, כאשר לקח הנדיב בחפרו את נחלת ,עין-זיתון"
מידי האגודה ‏ ,דורשידציון" לנהלה ולכלכלה, לא אבו פרנס
האגודה להודות, כי רעיון ,דורשידציוןיי- -לשכלל אלף איש על פי
תכנית: מיסרי האגורה---בשקר יפודו, וכי החלום: הוה דבר. שוא,
נשיאי, ,דורשי-ציון" לא חפצו להודות כי רעיון לבם פשט את '
הרגל,. ועור שעשעה את לבכם תקוה, כי עוד. יעשו ויצליחו "
ולכן, ‏ כאשר מפרו לרשות הנרים את נחלתם ,עין-זותון", בקשו
מאתו נחלת. שדה במקום אחר, ,לא הצלחנו | בהרים-- אמרו=-
הבו לנו ארץ מישור,. ואז ‏ נוכל ‏ ונצליח" . ויתן | להם | הברון
אלף ושש מאות הונם = במושב חידרה, אדמת ‏ זרע = ונטיעות,
והחברה ,דורשי ציון" החלה עבודתה מחדש, קריאה יצאה אל
כל החברים , ואם כי רבים ‏ היו בנחשלים ולא הביאו. את תרומתם
אל הקופה. יען כי נואשו בחברה ובפעולותיה, וגם נוכחו. כי

לשנת הצהרים, התריפים ‏ הם סגורום, ובבית ‏ שוררת השכה מחניקה. נשים
וריבות, שאינן לבושות אלא בתנות. ושמלות קצרות, מבקשות להבריח את עצמן
מפדקה מתוך בושה פדקה משתיקן, כשהוא מניע בידיו:

-- | ש-- ש---ש--ש,4

במו בהיפח הדעת נתקלת ידו באיוה חוה גבוה ורך , על פניו מרגיש
הוא פתאם נשימה לוהטת, המרתיחה את דמון

= פ--ד--ק--ה..+

. וכשהוא. חוור מהשפלה, השמש נוטה כבר. לצד מערב . בבית-כנסת
הנוצרים מצלצלים הפעמונים 4 ומבשרים ‏ את ביאתו של יום חראשון - - חג
לנוצרים. מרחוק רואה הוא פדקה, שהרבה מדרי רחובו, הלבושים בגדי חג,

' נוהרים בבר אל כית כנסתם, ‏ פדקה- איגו שם לב אליהם.. לבו מלא עתה רגשות

מנוחה וענג אין קין, במתינות עובר הוא בין שתי שורות הכנינים הנטוכים,
שבהוך השפלה. כאן על גכי האכסדרות יושבות כנופיות כנופיות של -נשים
ומשוחחות.. מדברים. על אדותיון. על אדות פדקה. איש איננו. יודע. מהיכן בא
זה לבאן, מה הוא ומי, יש שמפקפקים גם בנוצריותו:

-- והו מי שהיה יהודי, אח דתו המיר רנ: בשביל שיהא לו שרי לקרוע
את מעטפות המכתבים בשבה.,,
אחרים. מוחים!
-- פרקה לא היה מעולם יהודי אלא ששרת ימים רבים בבית יהודום

\ 5 ו

.

א = %

עשירים, פעם היה שרוי בסכנה = גדולה והצילוהו בעליו, מכאן ואילך נשבע
להיטים עם היהודיםי.,

מבטיחים גם!

-- מיום שנטל וה עליו את משרת נושא המבתבים בעירה, לא נודמן
עדיין שאיזו בשורה רעה תבא ע"י הפוסטה ממדינת הים,..

פדקה מרגיש שמסוחים על אדותיו. חש הוא שהכל מלוים אותו במבטיהם,
לפעמים שומע הוא גם את שמו יוצא מאחד הפיות. הוא פוסע פסיעה דקה,
מנקש. במקלו באבני המרצפת ומחייך.. דרך חטמו מפתנן שלא בבונה נגון ‏ של
איזה מחול ידוע. 7

קול יש. לו לפרקה רענן וצלול,

ויש אשר רואים את פניו מקדירום -- מתכרכמים. ווה מתארע דוקא +
בשעה שיושבי. השפלה שרוים הם בשמחה: שנים.שלשה. ,אמריקנאים" חוורים
לשבת-בהירה-אחת הבותה. כל השפלה צוהלת או נשים מתפרכסות, מתכנפות
אל כתי האורחים, מברכות את בעלות הבית!

-- יתחבב עליך אורחך!

-- הלואי שיהיו חביבום עליכן חיוכן...

הבית הומה, תיגוקות מביאים בקבוקי יין לכבוד הבאים.. מפצחום אגוויםע

= בוסות מקשקשות. האורחים מוסרים דרישות שלום ‏ לדרות השפלה ,משלהן".

בשבת כוו צקלון הפוסטה מונח הוא. מקופל וטבויש ‏ על גבי ‏ תחתית

המרכבה. פדקה -= לבו מנכא לו שכך יתארע, ואון הוא יוא בָּלל אל המרפסֶת

4
\

\

7 ו 2 5 2 .

4 > העולם 3% = 7 גליון כב'
0-2 .ו יי - - 0

רעיונם עלה: בתהון ‏ נמצאו בכל. זאת אנשים, אשר נתנו די לא נכונים היו הרכי. נשיאי האגודה ‏ ,דורשיהציון" ‏ בימים
המלאכה, והר"ר פופקין, אגרונום מקומר, היה המפקח על הנחלה, ‏ ההם, ולא נכונים המה גם היום.
כאמור,. הנחלה הזאת. היא במושבת -חידרה, ואת . המושבה על מיסרי .ופרנסי האגודה היה לזכור את מאמר חו"ל: ,כשם

הידועה ‏ בארץ. ישראל, ואשר. מבין ‏ תושביה הרבתה הקהחת | שמקבלין שכר על הררישה, כך מקבלים. שכר על הפרישה",
הירוקה להפיל חללים, בחרשי הקיץ האחרונים היתה המושבה ‏ וכשם שצריך. לדעת עת ומשפט ליסר אגורה, כ צריך. לכון את
במעט סוגרת : ומסוגרת, וכל. תושביה היו עוזבים * אותה ללכת | השעה לגומרה, לסגור. אותה, לעשות ליקווירציה,. היחה שעה->
לוכרון+יעקב ," לפתח-תקוה , = ליפו ;= לכל אשר. הלכו, מחמת = והלכו ויסדו אגורהן אבל מכיון שנוכחו, אחרי הנסיון בנחלת
הקדחת,,. באופן. כזה. אי אפשר היה לקוות, כיי מן החברים אשר עין-זיתון, כי אגודת:אלף לא תצא אל הפועל, לכן דרוש היה
ברוסיה, ‏ מאלה אשר. נשארו. נאמנים ‏ לחברת ‏ ,רורשי-ציון", = לחשוב. תיכף מחשבות ע"ר גמר העפקים של האנורָה, ולסרר
יבאו. לחידרה וידאגר < לנחלת אגודתם. שמה, גם המנהל, הר"ר = את הענינים . באופן כזה. צריך היה למכור את הנחלה להנדיב
פופקין, חלה. פעמים אחרות, וכל עמל ותלאה ‏ נשא עד אשר | או ליהודים אחרים, לחלק את הכסף בין החברים לפו מכסת
הצליח בירו, לעשות איזה. דבר : בחלקת. הנחלה, אשר נתנו. על | הכספים אשר הביאו אל הקופה,--וננמר. וכן היה צריך ‏ לעשות
ידו לעבדה ‏ ולשמרה , הוא נטע פרדם על שטח חמשים דונם ‏ לפני שנים אחדות, כאשר השיב הנדיב את נחלת -עין-זיתון לידי
וגם. כרם. על שטח ‏ שבעים ‏ וחמשה. דונם,. אבל הכסף מקיפת ‏ החברה. הן נחלת עין-זיתון בכל ששת אלפי הדונמים אשר לה,
האגודה חרל. וה כבר, והמעין, אשר בתוך הפרדס נם הוא חדל ‏ בכל. זיתיה וכרמיה, תוכל להספיק רק, לכל היותר, לשתים
לתת מים .די השקות את עצי הפררס, ורגפנים גם הן לא עשרה או להמש עשרה משפחות אכרים, הוינו לאלה אשר
הביאו :כל הכנסה, יען. כי חדלו. לקבל אל יקבי הנדיב ענבים = יסכימו לחיות חיי אכר,. לעבוד ולחרוש. ולבצור,---ויתר המון
ולשלם בעדם מחיר. יקר, בפרט אשר כרמי ,דורשידציון" בחידרה = החברים ‏ מה יהא עליהם + האם כל עבודת ,דורשידציון", כל
נמנו על מספר הכרמים ,טרפה", היונ שאין היקב מחויב לקבל | השאון והכספים אשר אספו והסכומים אשר הוציא. הנדיב במשך
אותם גם במקחם השוה. יתר האחמה מחלקת ,דורשידציון", 2 ימי כלכלתו את הנחלה--היה בשביל קומץ אנשים, אשר גם
שמח הפררס והכרם, לא נעבר ולא נזרע.י. אחר כן עור טרם ידוע, אם יתבספו שמה, על ארמת עין-זותון,
במצב כזה הלך לו. הריר סופקין ויעזוב את משרתו, וינער = בסים נאמן. ושכלול גמור ל

את חצנו מעבודתו אצל ,דורשידציון. את פקודתו, פקודת משניח והנחלה בהיררה% הפרדם. והגן בשנים האחרונות. לא
עליון: על הכוש הוהשי-צוון בחירְרה, לקח מר אהרנסון מזכרון = הביאו מאומה, ונהפוך | הוא--- יש איזו עשרות אלפים פרנקים
יעקב, אחר מן המפורסמים בארץ ישראל בידיעות רחבות בכל חובות, שהנהלת הנחלה חייבת לשלם. ובכן הכנסת הנחלה היא
ענפי > הכלכלה החקלאית , אבל באין. כסף. אי אפשר לכלכל שלילית, וכן. הלא תחיה. תמיר, כל עור שאין. הנחלה נמצאת בידי
נחלה, בפרט פררפ וכרם, ולכן היה. על מר. אהרנסון להביא- את | בעליה, ורק פקידות --- ארמיניסטרציה: בלע"ז --- מכלכלת ‏ אותה',
צוארו בעול חובות,. ויש אשר, היה. מוכרח לשלם הבית קצוצה. = גגין בדעתנו ב הלילה שום חשר על הפקידים בחידרהן
לפני שנתים בקר הר"י פירקין, נשיא ,דורשי-ציון", ‏ את נחלת ‏ מר אהרנסון איתמחי וידוע לאיש ישר. אבל כך טבע. הרברים
האגודה. גם בחררה, ולראבון לבבו אמנם ראה כי רבה העזובה, | תמיד. אם נחלה מתכלכלת. לא על ידי בעלים, רק ע'י שליח,
ועול. חוב. גדול, איזו עשרות אלפים פרנקים, . רובץ. על הנחלה , "ץק פקידים ,. בעלי ,מנוחה: ונחלה" אשר ברחובות יאשרו. לכם
אמנם, .נסה נסו. ראשי ,דורשי ציון", לבקש כסף בפאריו; אבל את העובדה האת בכל תוקף. ובכן אין ספק, כי הנחלה
השנים' הטובות. עברו לבלי שוב עור,.4 בחידרה, כל ומן אשר תמצא ברשית החברה, ואז הלא המלאכה
<< ומח יהיה גורל הנחלה בחידרה? שמה תעשה ע"י פקידים ---מוכרח הדבר כי. תביא רק . הוצאה,
ומה יהיה. גורל עין-זיתון 3 + . + ולא הכנסה, זאת ועוד אחרת: נאמר, למשל, כי גמרה החברה

: 8 למשול בעצמה בנחלתה זאת ולחלקה בין חבריה... אבל איזה

0

>= לקבלו, טפלת יורד הוא בשעה עוד יותר מאוחרת מבכל. השבתות. מרחוק | נראהח' ברחוב הפוסטה עמוד של אבק גדול: דרי השפלה יצאו לטיל. האורחים

עדיין רואה הוא את דרות הרחוב, ‏ כשהן יושבות צפופות על גכי אכסדרות | בשורה אחת עם נשיהם. הולכים בראש, אחריהם נגררת כנופיה גדולה של
= האורחים. ‏ בגדי הצבעונון שלהן מבהיקים כלפי השמש, ‏ שרשרות. של. שעונים. . נשים, ריכות. נראים גם שנים-שלשה זקנים כפופים ויבשים. תיגוקות מפזוים,

> וענילום נוצצים ומפמאים. את העינים בברקם, ומבין הכנופיות הללו מבהירים על אחד מספסלי מרפסת בית-הדואך יושב פקיד בית הדואר, ממולו--
ובולטים ביותר ,פרקים" שחורים, מגבעות: גבוהות, פנים מגולחים ונוהרום -- ל ופדקה. הפקיד מפתכל שעה ארוכה בכנופות המטילים העוברת וזורק:
גברים +, -- אומרים, שממון רב הביאו ,הללו" מאמיריקה.

לבו של פדקה. נכוה, | במהירות מוסר: הוא את שתוםדשלש. הגלויות פדקה מתכעם:
שבילקוטו והופך. את פניו, נשים מקושטות חוסמות בעדו את הדרך, מבקשות -- נקוט. כלל וה בירך: אין סומכין לעולם על מה ש,אומרים".
לְעבבו ! > אשת הפקיד אומרת:

-- בא ושמע. מה שמספרים על הניך של ל0/וררבו, קבל גם אתה -- ממון -- אלא במה וכולים ,כגון אלו" לעסוק כאן, במה? ‏ יתם
מעט נחת... הכסף ואו מה?

פדקה מצליף בה מבט מלא תודה ואחר. הוא אומר:

בחורות קופצות כנגדו, אוחוות בכפתרי מעולונו:
-- ,ואבי מום" אלה! אלו היתה מתחילה כאן פתאם איזו: מלחמת --

-- לא, הפעם לא תשתמט, הגיע ומנך ליהנות משמחתנו,,,

הוא שותק. . חיכף היו מבריחים את עצמם מכאן.,

תולים בו עינים מתמיהות: : ותולה הוא את שתי עיניו בפניהם של. האורחים. מצחו הוא. סיר

-- פרקה, מה אתך? חושש אתה באחר מאברוך? הנך חולה)., ומבטו -- אש שחורה, וקללה השאית מסתלקת משפתיו ורודפת אחרי הכנופיה
-- הנחנה לוו = = בלה, ההולבת ומתרחקת מהעירה.

ובפנים זעופים ופסיעות. גסות עווב הוא את ב לד אשי דר דא ו ד ו

ו - 6 9 -.

לפנו לרב, כשפעמון בוה בנסת הנוערים. משמיע את ו התכוףו.

/
\
8

מ

גלוון כב

הדרך. מחלקין פררס בן חמשים דונם בין: אלף או. גם בין מאות
'חברים + הלא אין בוה כדי חלוקה, הלא זה הבל ורעות רוח ].
אשר על כן אין הרך. אחרת לפני ‏ ,דורשי ציון" רק לשור
את עסקיה פעם אחת, לעשות ל יק ביד ציה. תמכיר את נחלותיה
בארץ ישראל, את ,עין: זיתון" ואת פררפה בחידרה, 0
את חוביתיה ‏ להועד ברעזיצא. וליתר נושיה אשר בחידרה, ואת
המותר. מן: החובות תחלק בין החכרים הנמצאים, אשר ידרשו
את חלקם במשך זמן ידוע. ואם לא ידרשו מספר חכרים את
חלקיהם, ‏ או תכנים החברה ,דורשי ציון" את הכסף הנותר
לקופת הועד ‏ האודיסאי או לקופת ‏ האוצר ‏ הלאומי, והיה שם
ושארית לחברת ,דורשי: ציון". בדבר הזה יגמרו ראשי ,דורשי
ציון" את עניני. החברה. בכבור ‏ ובסחר,. כנהוג בין אנשי הישוב .
בי הלא כה אמר ‏ גם הקהלת : ,עת ‏ לנטוע. ועת--לעקור נטוע"...

2%

אוּרִיאָל אַקוסטה,

אפשר כי נשאל את עצמנו: על מה פוכל אוריאל אקוסטה
את הבזיונות והרריפות האלהף וכי :כל כך היה קשור כבר. אל
היהדות, כי אי-אפשר היה לו להפרר ממנה+ מה שעשה שפינוזה
אחרי החרם בחדש אב שנת תי"ו, ‏ כי נפרד בקרדרוח מן הקהל
האמשטררדמי ובעיקר גם מן היהדות, היה אפשר גם לאוריאל
אקוסטה , אבל. הוא. מפביר = לנו סבת ‏ הרבר, כי. סבל כל. כך
וקבל על עצמו חומר הענשים של עדת אמשטררם, הוא היה נר
בארץ. נכריה, את המוזרחים ההולנדים לא ידע, וגם את שפתם
לא הבין. מטבעו היה איש רעים, דבק בבני אדם ונצרך לחברתם,
אפשרות חייו היתה רק במסבת בני משפחתו,
בימי. עניו, ובמסבת. אחיו היהודים, שהיו לו לאויבים ,

הוא לא יכול למשול ברוחו, על חבור הרופא שמואל
דה:סילווה השיב. הוא בספרו שכתב פורטיגיזית : ,בחינת קבלת
הפרושים בהשואה אל התורה הכתובה, עם השובה למחרף
המזייף שמואל דהדפילונה (נדפם באמשטררם בשנת 1654), תוכן
החבור הוה אפשר לשער משמו. ומן הדכרים המעטים שמביא
אקוסטה בודויו. כי הספר בעצמו נשרף אחרי כן על פי פסק
דין של שלטון העיר, ומאז ‏ לא ראהו איש, אומרים, כי קרוב
הרבר, שנטצאי אכסמפלר אחד. בארכיון של הקהלה הספרדית
באמשטררם, אבל שלטון. הקהלה הזאת סרב עד היום הזה, להראות
| לאיש את הכתבים המתיחסים למשפט אקוסטים הגנוזים בארכיוון.

חבוחו | הסב רעש נדול בקרב היהודים, ‏ תיכף לפרסומו
נאספו אנשי ,המעמד" ופרנסי הקהלה (הוא קורא. להם ,8608107080
(10081008 סז 1 וקבלו / מחברו 6 שלטון ‏ העיר:
אקוסטה פרפם ספר לטוה בהשארת הנפש, וזה סותר לא רק
את היהדות, אלא גם את הדת המשיחית. שלטון העיר צוה
להביא את אקוסטה במאסר, ושם נשאר כשמונה או עשרה
ימים. ורק אחרי אשר נתן. ערבון סכום אלף ומאתים זהובים,
ושני אנשי העיר : מיכאל אסמניז די:פינה וזואן פרץ דה:קוניה
ערבו בערו (כן נראה לי, שמלבד בטחון הכסף ערבו עור. אנשי
העיר בעדו). יצא לחירות עד חתוך. גזר-דינו (קלאר בספרו עמור
106), לבסוף נפסק הרין, לשרוף .את ספרו של אקוסטה ולקנום
₪ את המְחִבָר | בסכוס של סו זהובִים דמי עונש,. זה היה

ד"ר שמעון ברנפלר.

,
/
ּ
1

אשר רחקו ממנו.

> העולם 3 ' : 5

מצד דוני המרינה, ‏ אבל היהודים הטילו עליו עוד בשנת 1618,
לערך, ‏ נדוי, ומן העונש הזה לא פטרוהו, ער אשר יתחרט
לפנו: בי"ד. ויחזור בתשובה,

אבל המאורע הזה לא הכניע עור את רוח אקוסטה. ‏ הוא
הוסיף | להרהר ‏ בעניני | הדת האלהות. ובלבו ל ספק בענין
תורה מן השמים. בהההוריו בא לאחרונה ל ידי הכרה, כי
תורת משה לא מן השמים. היא, אלא נימום דתי ומדיני, שכמהו
נודעים כמה וכמה בעולם. בימים ההם, כאשר נקבעה הכרה זו
במחו, ‏ עמר עריון 4 בגדויו, = אשר ‏ גזרו ליו מנהיני .קהלת.
אמשטרדם. ‏ אלא כי בו ב זמן, שלפי עדות עצמו כפר. כבר'
בתורה מן השמים, גמר בדעתו להתפיים עם בני דתו ‏ ולהפנע ,
מפניהם.. אחר מכני משפחתו ויה מתווך את השלום בינו ובין
הקהל, לאחר שעמר אקוסטה חמ ש:ע שרה שנה בנדויו. הוא
התחרט על דבריו וגם ‏ כתב וחתם את חרטתו ‏ על פי הצעת
אנשי. הקהל , אז נפלח לו.

אין ספק, כי זה היה רפיון גרול בתכונת נפש אקוסטה, חולשה
מוסרית, ‏ לא היה לו ,לחזור בתשובה" אחרי חמש.עשרה שנה של
,מרד. ומעל", אחרי שדוקא בימים ההם גברו הספקות בלבו: יותר
ויותר, ‏ וכבר הגיע עד הנקודה האחרונה, אבל לא נמצה עמו את
עומק הדין. אוריאל אקוסטה היה אז כבר כבן ארבעים ושלש שנה,
והוא נכרי בארץ, אשתו שרה מתה עליו. ביום כ"ט הצמבר. שנת
8 (על זה העיר מ נ ס מ ה בספרו ,שפינוזא ומסבתו" שנדפס בשנת
6 בני משפחתו. רחקו ממנו, אם מיראתם את תקיפי הקהל,
או מפנל. כי גם הם הרשיעו את אקופטה והיו לו לאויבים. וכן
נראה מדבריו ‏ בעצמו), ובימים ההם חשב אוריאל אקוסטה לקחת
עור הפעם אשה. כל זה, וגם מזג רוחו החלש. מטבעו, הסב
הדב-, בי ,קבל +על. עצמו את ההין. וחזר. בתשובה למראית. עין ,
בודויו | התחרט על ,התשובה" הואת, ,הלואי שלא. היה עולה
רעיון. זה מעולם על לביי! כהב לפני מותו, חייו היו: מלאים
חרטות.

רק ימים מעטים עברו אחרי השלום, וכבר העיד עליו בן
אחותו, שאסף אל ביתו, כי אוריאל אקוסטה אוכל טרפה,
ובכלל איננו מתנהג כיהודי בתוך ביתו. עתה התלקחה המלחמה
עליו בפעם השנית, גם אחיו נפרהו. ממנו בכעסם עליו, וגם קרובו,
אשר תווך את השלום בפעם הראשונה,; היה לו לאויב , להגדיל
את המדורה. אירע בימים ההם, כי באו מלונרון ‏ ואמשטרדם
שני משיחיים, אחד איטלקי ואחר. אספני ו האנשים לא
היו מזרע יהודים, אלא מבני הנכר. הם נועצו תחלה באקוסטה,
איך יחוברו אל היהחות. והוא, אשר או כבר התחרט הרבה על,
מה שעשה בעצמו, השיא להאנשים הנמלכים. בו את עצתו,
לבלי להתיהד; שהרי בעול כבר מנשוא הַם שמים את צוארם,
הם הבטיחו לו, שיה'ו הדברים עמם בפור, אכל אחרי כן
הלכו בו רכיל, לפי עדותו עשו זה מאהבת הבצע . הדבר נודע
ברחוב היהודים, וחמת הקהל עלתה עליו עד להשחית. תקיפי
הקהלה בצרוף חכמי. הערה (אז שרתו בקדש הרכנים. שאול
מורטאירה, מנשה בן ישראל ודוד פארדו; אבל לפני שנת שנ"ט
לא היו עור שלש קהלות -לקהלה. אחת) נועדו ‏ עלין, ולפני בית
הכנסת עמד המון. סוער וקרא .בקנאתו הקשה: ,צלבוהו! צלבוהו!"---
כן מסר לנו אקוסטה בודויו, ואין ספק, שקריאה זו אפוקריפית::
היא. מליצה ידועה מספרי הבשורה הפש,

אוריאל אקוסטה נקרא לעמוד. לדין לפני תקיפי הקהל.,
בקול מרעיר ומחריד קראו את כתב השטנה לענ כאלו הרג
את הנפש, הם איימו. עליו ‏ להמיל על החוטא את ,החרם הגדול",
אם לא יקבל על עצמו את גר דינם להתחרט בפומבי,. וחרטה

ל

6 > העולם 3

זו מה טיבה עליו ‏ ללבוש שחורים. . ולעמור בבית הכנסת ביום
הקהל ונר דולק בידיו, להתחרט ‏ על עונו כפי נוסח: התשובה,
אשר פררו תקיפי הקהל בצרוף חכמי העדה נוסח התשובה
היה קשה מאד, מלא דברי הכנעה ובזיון לעצמול חטאיו הגיעו
עד לשמים , אחרי כן ילקו אותו ארבעים חפר אחת בבית הכנסת,
ולבפופ ‏ עליו להשתטח על מפתן. הבית, וכל הנאספים יעברו
עליו בצאתם: מבית הכנסת,

לא. לחנם היו אבותיהם של אלו קתולים זמן רב וישבו
בקרב. עובדי - האינקויזיציה הרומית. הם למדו את מעשיהם של
המחבלים האלה, להכניע את הנפש החוטאת. עד עפר, להבזותה,
להשפילה, לדכאה, לשימה למרמס. ולא רק את זה למדו,
אלא נם את הסגנון המלא רחמים וחבה . כלום אכזרים הם
וחפצים במות המת? כלום לרעתו. ולחרפתו הם מכונים+ הלא
רק להציל את נפשו,.לפרווג אותה. מרדת שאול, להעלותה מאש
גיהנום,. הכנע, בן אדם! שחי, נפש אמללה, ונעבור עליך. את
נפשך, חוטא. אמללי. אנו מצילים,

אוריאל אקוסטה, זה האיש החלש, רפה:ירים ושפל-ברך,
כאשר שמע את פפק דינו, עלה אש באפו, ובכל זה משל
ברוחו והשיב, כי גזר:דין ‏ זה איננו מקבל עליו , תיכף הכריזו
עליו * את החרם הנורא,

נוסח החרם האמשטרדמי הוא ‏ ידוע לנו, עשרים ושתים
שנה אחרי: כן (ביום. ז' אב תי"ו) הכריזו אותו בבית ‏ הכנסת
בשם ,לוש סיניוריש דיל מעמרי על האדם הגדול ברוך שפינוזא,
אז היה אותו החרם מאורע הפטורי גדול, רב הערך , בפעם
הואת רמסו לארץ " נפש חלשה, רחפו באיבה איש רפה ידים,
אשר סוף סוף הלא לשמע היהדרות עזב את ארץ מולדתו ואת
מצבו הטוב ויבוא ‏ לחפות בצל ישראל, והאיש הזה הלא חטא,
אפילו. לפי מושגם, ‏ רק בדברים שבין אדם למקום,

שבע שנים עמה אוריאל אקוסטה ,במרדו", כל העדה
| רדפה אותו, וגם בני משפחתו קמו עליו, בחליו לא סעדו איש

על משכבו, ואם באה צרה עליו, שמחו לאידו--זהו גמולו. על"

מריו' ועל מעלו . הוא נפה להביא משפטו וריבו לפני השלטון
העירוני, אבל עמלו היה לשוא, מה היה אפשר לעשות, אם
בני דתו ואחיו הרחיקוהוץ ובינתים העתירו עליו קצת בני משפחתו
את רבריהם: הכנע וקבל עליך גזרדרין הקהל. הלא רק לטובתך
הם מכונים, להטיבך באהריתך, להציל את נפשך החומאת. הכנע,
וכור. אֶת' בוראך, לבפוף נלאה וקבל ‏ את ענשו,

בית הכנסת היה מלא אנשים ונשים וטף. הם באו לראות
את. החוון | המשמח. בשעה קבועה עלה אוריאל אקוסטה על
הבימה וקרא בקיל רם לפני הקהל את ורויו. | הוא חלל. את
חדת הישראלית. וגם הריח אחרים מאחרי היהדות, הוא מצדיק
על נפשו את הדין ומקבל את העונש, אשר שמו עליו, כאשר
בלה לקרא את ורויו ירד מעל הבימה. אז נגש. אליו ראש הקהל
ולחש לו באזניו, כי ילך אל קרן-זוית של בית. הכנסת, שם
פשט את בנדיו ער מתניו, חבש מטפחת לראשו וחלץ את נעליו;
אחרי כן חבק בורועותיו את העמוד ועמד מוטה, ושמש בית
הכנסת אסר. את ידיו מאחורי העמור. אז נגש חזן הכנסת
והכהו ברצועת .עור ארבעים חסר אחת, כתום ה,חזיון" הזה. ישב
לארץ,. ואחר ‏ מחכמי העדה בא להתיר אותו מנדויו. . אז לבש
את בגדיו, בא והשתטח לפני מפתן בית. הכנפת, וכל היוצאים
עברו עליו,. זקן: ונער+

ולא משנאה ומאכזריות עשו זה. חלילה ! אחרי אשר יסרוהו
מלקות = ארבעים. והתירו את נרויו, ‏ באו לנחמו ולפייסו, רברו

.

נליון כב

אליו ‏ דברים טובים ונחומים והראו. לו פימני חבה. ורצון : אחיני
אתה ! אחינו אתה !

ככן חמשים שנה. היה אוריאל אקוסטה ביום ההוא, כאשר
נרצה עונו לפני הקהל הקדוש, כאשר שב אל ביתו זכר. את
הבזיון, אשר נעשה לו בפומבי גדול כזה, בודאי. לא חבבו עליו
את היהדות במעשים כאלה, כתורה. מן: השמים ובהשארת הנפש
ובחיי * עוה": = ובשכר ועונש אחר. המות לא האמין :גם עתה.
הרצועה אינה. מופת מוכיח. לעקרי. הדת; השתטחותו על המפתן,
למען יעברו = עליו. זקנים ‏ ונערים, לא הטעימה לו את אמתת
היהרות. יותר מעשרים וחמש. שנה נלחם = בפפקותיו : והרהוריו,
עתה בא לידי חרטה -- לא על ספקותיו, אלא .על עזבו את הדת
הקתולית. כדי להפפח. אל דת ‏ ישראל, בדת. הקתולית לא האמין
גם עתה, אלא הפעם נעשה בן-חורין באמת, ובמחשבה. לפניו
עלו רעות דתיות חפשיות, עתה ‏ ידע, שחייו היו טעות ארוכה,
ובשביל הטעות האיומה הואת נשא וסבל יסורים קשים. המאורע
האהרון השפיל את נפשו יותר. ויותר. עתה נלאה האיש החלש
הזה, האיש הרך והענוג, לשאת עור את משא החיים, הוא
הסתתר בביתו ורשם בדם התמצית את ודויו, פרט את מאורעות
חייו ואת אשר עבר עליו, וכהתימו לכתוב את דבריו סיים: שמי
היה בפורטונל, כאשר הייתי משיחי, גבריאל אקוסטה, ובישראל---
הלואי שלא הייתי מתקרב אליהם לעולם -- הייתי קרוא בשנוי
קצת אוריאל דה:קוסטה". אז ירה אל עצמו באקדח וימת,

לקול היריה, מספרים, פרצו אל חררו וימצאוהו מת, וכתב
ודויו לפניו, וה היה נעלם ארבעים ושבע שנה מעין כל אדם.
בשנת 168% נתפרפם על ידי לימבורג בתור ,דוגמא של חיי
אנוש', לא מרוב המלה לאובר זה פרפם הכהן הפרוטפטנתי את
הורוי הוה אלא כעין אזהרה. והתראה לכל אדם ,שוכח אלהים",
אשר יקשה את לבו מלהאמין בתורה מן השמים, בהשארת הנפש,
בחיי עוה"בי ובשכר ועונש אחרי המות ,

בימים ההם, ימי הכנעת אוריאל אקוסטה, = היה ברוך
שפינוזא ‏ נער ‏ בן שבע שנים. קהוב הרבר, = כי. גם עיניו האו
בחזון וה, שהרי אז נתאחדו כבר שלש הקהלות לקהלה גדולה
אחת, ואביו מיכאל היה אחד מחשובי העדה ופרנסיה , בכל אופן
שמע הנער המבין את המאורע המבהיל. הוה, ונקל"לשער את
הרושם שעשה עליו. כאשר החרימו אותו אחרי מות אביו, שש
עשרה שנה אחרי מאורע אקוסטה, לא נכנע לבו לחזור בתשובה
ולקבל על עצמו עונש כזה, אשר שמו על אוריאל אקוסטה.

לא אדם גדול היה. אוריאל אקוסטה, לא חוקר ‏ מעמיק,

מרקיע שחקים ברעיוניו -- גם לא אדם אמיץ לב בגבורים להלחם , "

מלחמת. החירות ‏ המוסרית, אלא ארם משכיל מבקש את האמת
לפי הבנתו והשגתו. כמהו היו אז רבים בישראל, אבל הוא לא
ידע להוהר בדבריו ולהתחשב עם החיים הנהונים והקבועים.
אי:זהירותו ורפיונו היו בעוכריו, ‏ ולבסוף מת לא מות. גבורים
הנלחמים בחרף:נפש בעד רעותיהם, אלא נרמס. אחריתו המרה
העיר: רנש חמלה בלבנו, מאושר היה האיש הזה בחייו, אלמלי
היה דורש מעט הרוחה בעולמו המופרי; ומאושר היה האיש
הוה, אלו נולר בדור אחר, בקרב בני ארם שאינם מדקדקים
עם איש על דברים דתיים המסורים ללבו.

בהסטוריה הישראלית רשומה מרטירולוגיה ארוכה, רשומים
שמות אנשים ונשים שקדשו את השם ומתו על אמונתם באלהי
ישראל.. המרטירולוגיה הואת ארוכה מאד, ולחללי הקנאה הרתית
מצד אלו שבנגדנו אין ‏ מספר. אבל עור מרמירולוגיה | אחת
רשומה ‏ בתולרות ימינו, = רשימה שמות האנשים שמַסָרו נפש

ל

1 רחבו

על האמת. לפי השגתם ועל החירות ‏ המופרית, וגורל האנשים
האלה, אשר עור לא. זכו למשפט צדק וישר בהסמוריה הישראלית
היא טרגדיה ‏ מרה, טרגדיה שתקנית, ‏ נוקבת ויוררת לעומק הלב ,
גבורים שנפלו במלחמה, וגם קבורה/ בכבור לא היתה להם,,,

פס

א, ש,. הרשברג.

יְרוּשָלִים הַעַתִּיקה וְחַמוּדותִיהָ"),

(המשך)
ב;

- לפי הידיעות שבאו אלינו ממקורים ערבים, בבוא אמאר
לירושלים צוה על הפטריארך הנוצרי כי יוליכנו למקום מקדש
שלמה, בבאו אל המקום הזה מצא אותו מכוסה באשפה אשר
צברו: עליו הנוצרים כדי לבזות את היהודים,

מקום המקדש נקרא בפי הערבים. בשם בית:אל:מקרש,
או חרם אש:שריף, בקצור הוא נקרא היום: ,החרם", לאמר הקדש,
המובדל, הוא מתפשט כמעט על כל הר המוריה---אחד מארבעת
ההרים אשר עליהם עומרת ירושלים, והוא מקיף שטח העולה
בגדלו לחלק ששי מן העיר , תמוגתו איננה מרובעת מרויקת אחרי
כי איננו שוה ברוחותיו, מדתו לפאת מערב היא 490, לפאת צפון
1 לפאת דרום 88%, לפאת מזרח 470 מתר, פאתי מערב וצפוז
מוקפות קצתן בתים, מורח ודרום מוקפות - חומה. דר שבעה

שערים, אשר ברוחו המערבית. נכנסים מן העיר אל הקדש, על

כל שטחו מפוזרות הרבה. מפטויות או מסטבות גג (רמות). המשמשות
למקומות ‏ תפלה, וגם סבילים (בארות) לרחיצות דתיות, הלק
נדול מקרקעיתו מרוצף אבנים חלקות ויתרו הוא: ממראה שחרחר,
ורק באביב, אחרי הגשם, הוא. ירוק. גם נטועים עליו בלי פרר
מספר עצים, ביחוד ברושים, במקום אחד נראה פלע ההר,
באמצעיתו מתנשאת רמה מרובעת מרוצפת. אבנים חלקות העולה
לחלק ששי מכל המקום, על הרמה. הזאת. עומד בית המסגר הגדול
והקדוש למושלימים הנקרא בשם : ,אל פכרא" לאמר : ,הפלע', מדת
הבית הזה בפנים ‏ היא במדה. הממוצעת חמשים ושלשה מתר.
אהבעה שערים בו לאיבע ‏ רוחות השמים, הבא אל הבית -ישל
גליו מעל רגליו, כל מבקריו משתוממי: על העשר. חגדול הצפון
בבנינו, ביחור הוא מצטין במלאכת המחשבת של המזיקו שלוי
כתליו. מצופים שיש, רצפתו. מְוִיק ‏ שישי. הבנין ‏ הזה הוא של
התקופה הערבית (על פי כתבת הנמצאת בו, נכנה בשנת 691
הסלע ‏ אשר ‏ על שמו, נקרא | הבית מוקף. פורג ברזל,
שארבעה פתחים לו, והוא עצמו. פגור במפגרת' עץ. ארך הסלע
8 וגבהי מן הארץ 155 מתר, לפי המסורה
המושלימית. זה הוא. אבן השתיה,. שהיתה ‏ אבן ‏ קדושה מונחת
בקדש הקדשים, ומשנגנז הארון היה הכהן הגרול נותן עליה את
מחתות הקטרת \ ביום: הכפורים, ולברי אגדת ישראל הושתת
= ממנה העולם. המסורה הערבית הוסיפה לעלף את הפלע באגדות
נפלאות : על פיה אין לסלע כל משען תחתיו. והוא מרחף באויר על פי
התהום, במערה אשר מתחתיו הוא מראה מקומות תפלה (הדומים

*) עיין העגלם. נומ. /9,
8) מפטבא בערבית --- היא המה בעברית , הוראתה': מקום .מושב
מיוחד לאומן ( לחגוני ‏ ולמתפלל , הוא גבוה מעפ מעל הארץ. נמצאת נוברת
בשהש'ר, פ' לא ירְעתי: ושרי: מסתכל לההוא מ ם ט ו ב ית א דהוה נהיג. ותיב
ומחיוט. עלה, ובירוש': כלאים פ"ט : בנתון ע"ג מפטווה, והקבוץ. מפטויות. נמצא
= בירושלמי פסחים ספ"חי,

> העולם 3 /

קמנים) לאברהם, לרוד, לשלמה ולאליהו. מחמד אמר : טובה תפלה
אחת על יד אבן השתיה מאלף תפלות במקום. אחר, באחרית
הימים תבא הקאבא ממיפא אל הספרה, אחרי כי בה ישמע
קול השופר אשר יקרא למשפט, וה' ישב לכסא על הפלע חזה, גם
מראים המושלימים שם את מקום החלל, אשר דרכו עבר גוף
נביאם ברכבו על סוסי בוראק בעלותו השמימה. האבן פתחה
או את פיה ועל כן יש לה כדמות לשון בפתח המערהן גם
הפצה האבן ללכת אחרי הנביא ולא נתנה המלאך. גבריאל , ועוד
היום ‏ נראה רשם ידי המלאך באבן, לפני המבוא הדרומי קבוע
בקרקע לוח ישפה/ אשר נתן; בו מחמר. תשע ‏ עשרה יתדות ‏ זהב, *
אחרי עבור תקופת ימים קצובים תפול אחת היתדות.: ובנפלן,
כולן יבא קץ: העולם, באחר הימים עלה בידי אחת. הרוחות
להפיל את היחדות זו אחר זו, עד כי לא נותרו = מהן אלא
שלש וחצי, ויפריע ‏ אותה המלאך. גבריאל מעבורתה ויצל. בוה
את העולם מכליון. הלוח הוה מכפה לפי אגדתם את קבר שלמה
אשר תחתיו, גם שערות הוקן של מחמר ממונות בבית ‏ הזה,
כמו כן רגליו ודגלי אמאר,
הבנין העתיק הוה עשה רשם גדול על כל האירופיים

בימי הבינים, כלם האמינו כי מקדש שלמה לפניהם, ועל. כן
נקראו: אגודות הפרשים על שמו, ליתה. הבנינים הנמצאים עליו,
כמו בתי הספר ללמודי הקורן ובתי מעון, אין: כל ערך, נכבדות
מהם הנה הבארות העמוקות הנמצאות שם,--רובן הנה עתיקותי

בעברנו את הבמה הננו יוררים במדרגה של עשרים. ואחת
מעלות. הרומה והננו באום. לאגן מים עגול גדול, אשר מימיו
נמשכים ובאים מברכות שלמה, אשר על הררך העולה חברונה:
לפני האַקסא מורחה נמצאת באר המלך (הנקראת גם בשם ,הים').
עמקה 1%, הקפה 984 מתר. היא חצובה. בסלע, כנראה היא
מתמלאת מים גם כן מברכות שלמה. טציטוםס וכל התרים הראשונים
כבר. ידעו ממציאותה, כנראה נחצבה עוד לפני. ימי הוררופ,

בית המפגד השני נקרא בשם!ן אל אַקְסא (המקדש היותר
רחוק). ארכו שמונים" מתר ורחבו חמשים וחמשה, בראשונה
נבנה | לבית תפלה לנוצרים , = אחרי כן נהפך. לבת מסגר
מושלמי, "בית התפלה הוה עושה גם היום רשם גדול. בגזרת
בנינו ‏ המיוחדת.. גם בבנין | הזה קשורות אלפי אגדות. נוצריות
וערביות, אשר אין לישראל חלק בהן, פפי הפרְשים היה נקרא
בשם: מקדש שלמה, בפי היהודים הוא נקרא גם היום בשם:
מררש שלמה.

כל המקצוע הררומי המורחי של מקום המקרש. נשען על
בנינים תחתיים, אשר לא היתה להם מטרה. אחרת, כי אם
לישר ולשוות את פני שמח המקום המונח על גבנון הר הבית,
את שני עבריו הגביהו בררך. מלאכותית ואת חלקיו ‏ הבולטים
במקצוע. צפוני מערבי. הסירו, המבוא אל הכנינים התחתיים האלה
נמצא על יד אולם קטן. אשר במקצוע הדרומי המזרחי של
מקום המקרש, בררתנו שלשים ‏ ושתים מעלות הננו. באים בבית
תפלה מושלמי קטן אגרות נוצריות אחדות קדשו את המקום
הזה מפה עולים | לבנינים תחתיים מרווחים הנקראים בשם !
ארוות שלמה , לפי תמונת - הבנינים | עתה (כנראה מלאכת. ידי
ערבים). הנם חקוי. של בגינים עתיקים, כאלה שהיו במקום. הזה,
חמר בנין העמורים, אשר על פי רוב. הוא של אבני גזית מהוקצעות
בקצותיהן, מעיר על עתיקותם. תחת הכפות האלה מצאו יהודים
רבים מפלט בימי מלחמתם עם הרומאים, עדים. רבים מעידים,
בי בנינים תחתיים. כאלה חיו פה. גם בימי. קדם.. בימי. הביגים

היו פה ,ארוות | פוסים של \ המלכים. הפרנקים = וההיכליים + עור

ו

:

8 , > העולם -=>-

היום נמצאים נקבים בקצות ‏ עמורי. האבן, ‏ אשר אליהם נקשרו
סוסיהם,. הכפות מתפשטות ‏ ממו-ח למערב- -8%8 מתר, מררום
לצפון-- -60. מתר, בכללן. הן שלש עשרה כפות, אשר אינן שוות
לא בארכן ולא ברחבן, הנשענות ‏ על שמונים ‏ ושמונה: עמודים
בשתים עשרה שררות מקבילות. מלבד כל אלה עוד יש שם
הרבה בנונים, תחתיים ‏ שלא חשבנום ואשר ‏ עוד לא נחקרו
כל צרכם ב).

בחמר. הבנין של. החומה . המקפת את הר הבית -מסמנים
ארבעה מינים; א) אבני ‏ גזית מהוקצעות בקצותיהן ופניהן בלתי
מסותתים, ב) אבני גזית מהוקצעות בקצותיהן, ופניהן חלקים, ג)
מופתות חלק, אבל בלתי מהוקצעות.-ד) חמר בנין פשוט מאבנים
בלתי מסודרות., השנים האחרונים המה חדשים, המין השלישי
הוא = לפי סמנים מובהקים = מימי יוסטיניון. = המינים. השנים
הראשונים המה קרוב לודאי. מומן. הורדום. המין הראשון. נמצא
' בעמק ‏ 18-11 מתר משטה פני הים, המה. בלי | מלט .
בכל. זאת: מתאימות האבנים. אלה לאלה עד כי אין לתחוב סכין
ביניהן . רחומה אינה בנויה בקו אנך, אלא כל נדבך אבנים
| קבוע. לפנים מנדבך שלמטה ממנו.

ע"פ < חקירות ‏ חדשות מיופדות על חפירות רבות במקום
המקדש ‏ מצאו גם שרידים ‏ של בנין שלמה. למשל בנדבכי
האבן התחתונים אשר מתחת לקרקע בפאת מזרחית. דרומית
של הומת הר הבית מצאו אותיות צוריות בצבע אדום, אשר
' רשמו וחרתו הבנאים הצורים אשר עסקו בבנין שלמח, ג)

פעמים הרבה עליתי על הגגות הסמוכים להר הבית להתבונן
אל המקום הקדוש הזה מצדרים שונים, הוא נשקף היטב
להעומדים על גג ביה"ב ,תפארת ‏ ישראל" לחפידי וואהלין. על
שם רבי ישראל מרוזין הנקרא בירושלים בשם ביהב"נ של נסים
בק. --- בית הכנסת הזה הוא השני בהדרו החיצוני אחרי ביהכ"נ
,בת יעקב", אבל נופל הוא. ממנו הרבה בפנימיותו, ‏ כי. מקום
התפלה מיוחד בו רק במכפלתו השניה, ‏ ואין לו בפנים אותו
הגודל והגובה של הראשון. הוא עושה ‏ רושם של לשכת חסידים
אצלנו.. בכאי מצאתי בו חסידים זקנים יושבים ומספרים ספורי
מעשיות... השמש הושיט לאחר מהם יי"ש מארגזו, | הכל כנהוג
אצל חפידי ארצנו,. אחד מהם נתן לי שלום ויקלל באזני קללות
נמרצות את אחד. ממבקרי הארץ, משולחו של אחר מעשורי ארצנו,
אשר בשובו. לביתו, הרבה לגנות את הלכלוך והאי נקיון שבבית
= הזה ובאמת רבה שם הזוהמא עד לגעל. נפש, הירושלמים המה
דקי הרגש בכל מה שנוגע לכבוד ‏ העיר ולתושביה, מאמינום
המה, כי לא: ינקה כל איש המבקר אותם ואת מעשיהם לרעה ד).
השמש שהיה מבוסם מעט פתח לי בשכר קטן את הדלת, אשר
דרכה עליתי במעלות על הגג. מפה היטבתי. לראות את כל
מקום המקדש ‏ ובנינין הראשים כאלו היה כולו שמוח לפני.
השמש ספר. לי: ,לפני: שנבנה. בידי הרוסים ‏ בית התפלה על

ב) הבנינים התחתיים האלה נחשבו בעיני חכמיגו לחול, כאשר אמרו
בתוספתא כלים ב"ק א, י"א: מחילות שתחת היבל. חול.

ג) בחקירות האלה הצטין ביחוד הפנאי ד"ר שיק אשר העלן בספר
,בית אל מקדש" בגרמנות . במשך בששים שנה עסק בחפירות ובחקירות
ורושלים, עד כי היה לאחד המומחים היותר גדולים בחקירות קדמוניות ירושלים
ועתיקותיה, הוא העמיד בתמוגה קטנה, מלאכת. עץ נפלאה, את תכגית חר
הבית ובית ‏ המקדש הרא-ון והשני וגם את מלאבת המשבן, אשר בקרתיה
בשבר-כניסה קטן בחברת תירים ‏ אחדים , ויורנו חתגו את פרטי הפנין וכלי
המקדש, ונשתומם מאד על יפי המלאבה ודיקנותה,

ד) ככל שהתרגשו גם רבותיגו חכמי התלמוד מכל המבקר את מומי
ורושלים ‏ וקראו אליו בכעס: עד שאתה בודק בתועבות ירושלים, צא ובדוק
בתועבות אמך, מגולה . כ"ה)'+

הבהן

הר הויתים ממול הבית הוה, ‏ היה רבי שמואל'קה שיחיה מאה
ועשרים שנה (הרב. רבי. שמואל פלנט) עולה\ על הנג הוה שלש
פעמים בשנה לראות מפה את הר הבית". ‏ גם נשקפתי עליו בער
חלון בית מושב זקנים, ‏ גם בער הלון בית: הכנסת ‏ של ,בתי
מחסה", גם מעל. גנ החצר הררשקביצי ה), המקום היותר קרוב
אליו, מעל גג החצר הזאת נשקפתי, עליו בפעם האחרונה ביום
הראשון של חג הפסח, מנהגם של בני ירושלים לעלות בימי החגים
על הגגות הסמוכים להר הבית ולראות את פני מקום המקדש --
זכר למצות ראיה בזמן הבית, ואעל גם אנכי בלוית פקיד חובב
ציון על הגג הזה, מצאנו שם שני/ וקנים נכבדים עומדים
ופניהם מול הר הבית וקוראים לפי מנהגם! ומפני חטאנו גלינו
מארצנו,,. ונפשותיהם משתפכות עליהם בקול בכי חוק.--
כמו שיתגלה לפנינו לנגה הברק באפלת הלילה כל היקום אשר
מסביב, כך נגלו אז לפני כל דברי ימי עמני, ‏ מיום שנבנה הבית
במקום הזה שלפנינו בידי שלמה ער ימינו אלה, בכל אוריהם
וצלליהם, כפי שהצטירו בנפשי ברגעים האלה במקום הזה
ובשעה הואת הרגשתי הרנשה מיוחדה את גדל ערך האברה
שאבךה לנו פה, ואת הפכנה הרבה שבה נמצא קיום עמנו,
כל ומן שנהיה כאבן שתיה זאת באגדת הערבים, מרחפים על.פי
תהום ‏ נוראה באין תומך וסועד.
(סוף יבא)

יעקב פיבמאן.
שךטוּסים.

(ב)

מיכה יופף ברדיטצבסקי,
(קוים אחדים ,)
4

ינון האלים המתים האפיל על ברדיטצבסקי מן הרגע
הראשון, אשר עיניי נפקחו לראות את מאור החיים, בתדחורין
ורחבה ושפוכת זוהר השתרעה לפניו הארץ הגדולה ותקרא לו
ליהנות מזיוה ומהורה, אך רוחות העצב השחורים. לווהו מימו
ילדותו ‏ ובתנועותיהם הסמויות ‏ מן העין קרא את תוכחותיהם
האלמות, ולא ירע אם לרחם על נפשו הצמאה לחיים ואם לרחם
עליהם,- על: האלים המודחים אשר. חלול. גאונם ‏ נגע. עד לבבו...

לא את ידם הקשה הרגיש ברדיטצבפקי, כי יתעורר ככפור
לקרא: דרור. לנפשו בחזקה.. הטרגיקה שבנפשו היתה. בזה, כי לא
אווב עמד. לפניו, ‏ אשר ילחם בו ויכריעהו. או יפל שרוד לפניו,
כי אם אלהים עלובים על משואות היכליהם. ותחנה. דוממה ואלמה
בעיניהם הנדעכות...

לא היה עם מי להלחם.., במקום שיש רח/מים, שם אין
ה) החצר הואת היתה לסלע המחלוקת בשנת תרב'ג בין הרש"ב
מראראשקוווץ ‏ וכין אחדים מרבני ירושלים . גם וקני רבי לוב
יעב"ץ וצ'ל נסתבך במחלקת וו . נדפס ‏ על אדותה קונטום ; ,אמת
ומשפט", ,מכתב גלוו", ועיון : המגיד. תרכ"ג נליון 15 מאמר משארי המנות הְבי
אברהם יעבץ כוכות וקננו. המחלוקת הזאת, אשר עוררה בשעתה רעש גדול. (
קמה לרגלי דברי התעודה אשר נתן ראזאן קונוול גרמני בירושלים אז לקוני
החצר הואת, כי מטוותם. להחויק ‏ בהכנסתה את\ הישיבף ,עץ חיים" , אשר
תכליתה היא ללמד. את צעירי. ישראל ת ור ה, ובשפתו הגרמנית אמר : אום
די יורישע יוגענד צו ב ילד ען, והנה. התחולל. סער גדול על ראשי קוני
החצר, כי. המה רוצים להחריב את ירושלים ולעשות. בילדונגען בה . אם בי
האחרונים לא היו נופלים , בתמימותם. ובקנאותם - הדתית. מן. הראשונים, ער
כי נתכררה הבוונה האמתיה של הביל דונגען, ואו שקטה המחלקתי

ל

גליון 5ב

מקום. למלחמה, והלהב אשר. אין. לו מוצא, אוכל מקרב. רק את
הנפש, החיה על עצמה ויונקת: מצערה ומנעגועיה,. ,

עם צללי נפשם נלחמים תמיר ‏ גבוריו של ברדיטצבסקי,
אך יודעים ומכירים הם, כי אין מנוס מזה, שהיה לחלק מעצמם.
מהויתם, ,. לפיכך היא המלחמה פסיבית וחרלת מעשים כל כך.
לנפים הם מחכים, לבת-קול מן השמים, לצווי מגבוה, אשר
ינחום בדרך החיים האפלה, אשר יקלו מעליהם מעט עולה של
רנש. הא חריות בעד הכל, המונח תמיך כמשא כבד עליהם,
כי מי יזכה ומי יצרק במשפט חחיים ?,,,

את האמונה הם חפרים, גבורי ברריטצבסקי הם כמעט
כולם אנשים. ריליגיוזיים, אנשים שיש בנפשם צורך. עמוק באמונה,
אמונה באלהים נדולים ואדירים, אשר יפוכבו . בכנפיהם על נשמת
האדם התועה, האובדת במחשכי החיים, האמונה. לא רק כשעכךת,
היא גם משחררת את האדם, היא משחררת את האדם מעצמו,
מסבל עצמו, ‏ מסבל האחריות ‏ בער הכל,.. כי ההכנעה היא. לא
רק קבלת מרות, כי אם גם הסרת העול, הטלתו על הכח
העליון הבל:יפול, כשם שהחירות השלמה היא קכלת האחריות
בער הכל,.. ומיייכול לשאת את סבל הכל על עצמו, הק
על עצמוף,,,

אך. היכן הם, האלהים הגדולים והאדירים? איך נמצא בהם
מחסה, אם. הם עצמם טעונים רחמים).. וחפץ אתה בכח. אמונתך
להשיב להם את גאונם מלפנים, את עוזם ותפארתם, אשר אבדו
להם זה כמה, ואולם מביט אתה על סביבותיך---מה רב ההרסן
מי. יש בכחו להקים לתחיה את זה, שנגור עליו כליון ?

והנשמה ‏ משתוקקת. לאיוה משען שהוא. עון פלילי ‏ הם
החיים והטאת שאול ‏ הם לא:החיים, איה המוצא + על מה יש
להשען, אם לא על. רחמי שמים?

,קח רצועה ויסר בה את בשרך--קורא. אחר מגבוריו--
הנח עצמך על הארץ, למען ידושו בך העוברים והשבים, הנח
את עצמך. לפני ספסל = בית-הכנפת למען ידרפו עליך: הבאים
להתפלל, הבנע ובא לבית<הכנסת... בן אדם, לך ושוב אל אלהים'...

השיבה \ אל האלהים -- זהו המנום מעצמו, מן החירות
המטילה אחריות ‏ גרולה כל. כך על בעליה... זהו המנוס. מכחות
הטומאה, הפורשים להם פח מסביב בדרכי החיים החדשים, מה
יתן ומה יוסיף להם השחרור מן האלהים, אם השטן אורב להם
על בל שעלא.

לשוא יאמרו להמלט מן הצללים המלוים אותם אל החיים
הרחיקים ‏ והיפים, אם שרש נשמתם יונק מקרקע אחר,. לשוא
הם משתוקקים לסינתיזה, ‏ לשלמות נפשית , הפינתיזה דורשת
גם שלילה וגם חיוב, אך הם מוקירים יתר מדאי את ספקותיהם,
כדי להשתחרר מהם שחרור גמור, הפפק הוא מקור חיונתם
הרוחנית, ‏ כשקיים ‏ עור - הספק, ‏ אין. האמונה: עור \ בטלה. לגמרי,
להפך, קיום הספק מוביח על הויתה של האמונה,
לפעמים,---ועל. ניצוצות האמונה. לא יותרו. לעולסי..
. החיים הם ערבוב של אור וחושך, טהרה וטומאה. האלהים
והשטן מושלים בהם כאחר, נלחמים זה בוה--ומשלימים האחד
עם חברו, איפהיכלת. להשלים הכחות המתנגדים, שהם הם מהות
החיים, הצורך בהתמכרות שלמה לעבודת אל. אחד והעדר עבודה זו,
הער מובנה \ והכרחיותה -- זוהי הטרגיקה | שבחיי ‏ האנשים,
העוברים לפנינו ביצירותיו הראשונות של ברריטצבסקי,

ה
ברריטצבפקי נשאר כמעט בורר, כחזיון ספרותי ער היום,

4 1

> העולם

9 3%

למרות השפעתו הגדולה על הרבה מסופרינו, ‏ הוא אחד מאותם
המעטים שיש להם כח הפראה ברמו השירה, ביכלתה הכמוסה,
שאין לה הבעה בעצמה, אך שהיא יוצרת בנו את הבעתה..
כנשיבת ליל רכה ורחוקה ‏ נוגעת שירתו במיתרי נפשנו, ויש עוז
וקסמים נעלמים ‏ בבתדקולה ‏ יותר. מבקולה,.. כמה הוא עני במלים
וצבעים; כהולך בישימון הוא מבקש את פרח הציור הרענן, אשר
יביע את הרגשתו, בקושי הוא מוצאהו, וגם אז רק רמז הזי
לו, רמז רחוק ומובן לחצאין; האור אור רועד וחור, מתגלה
ומסתתר חליפות, כאיר. כוכבי הערב. הרתוקים,.. אך אור. זה הוא.
שלו, של נשמתו, לא מהרתו מועמת ומטושטשת, כי אם שלהבתה,.
שהרוח. זורקה את לשונותיה האדומות לכל עבר ומחוירן.י,

אל מעמקי נפשו הוא מביט ואל עצמו הוא מקשיב, אל
הקולות המתהלכים בנפשו ומתפרצים החוצה, אלפי קולות--ואיזה
הוא ש ל ו, האמתי ?,,. בכלם הוא מאמין ובכלם הוא. מפתפק , '
,עולמו. הוא של כל הרורות, של כל הזמנים"--הוא קובל. בודויו
השירי העמוק. ,המשורר", הנוגע עד הלב בתהום יפיו ובמחשכי
עצבונו- -,ערב אני בנפשי לבל אלה. אנכי הריתים, אנכי ילדתים,
אנכי הנני | נושא אותם. בחיקי וסובל את עונותיהם",,. את כל
צער העולם קלט לתוך נשמתו, אך רוצה הוא לפעמים להבקיע
לו דרך בתוך ‏ עצמו, להקשיב רק את קולו: הבודר, להשתחרר-
מנטל ‏ דורות ‏ ועולמות אין מספר, ולתנות רק את אבלו," אפל
היחיד + ,

גבוריו כורעים ונופלים תחת משא הקולטוריות = שעליהם,
תחת נטל חלומותיהם הרבים, לשמש אחד הם כמהים, ושמשות
רבים רומזים להם ממרחקים, וכל אחד מושך אליו, ולכל אחד
אורו שלו. איך יתנו את היתהון לאחר על השני, וכלם טהורים,
כלם בהירים? כל אחד קורא רק אליו -- ואי חגבול. בי אורות
לאורות + > י + :

וו

לאיזה חוף שקט חתרה אנית. נפשו של בררימצבסקי בימים
האחרונים הסער קם לרממה, וממרח;י השמים הרחבים חופפים '
דומם על ראשו ענני הטוהר הרכים, ברדיטצבפקי כותב האגדות
ומעשיות-העם ‏ והספורים ‏ ,מהעבר הקרוב" -- כמה רחוק הוא
ברריטצבסקי שקט ואפיי זה, שהתחיל כותב בםגנון ביבלאי תמים
ויפה, מאותו הפימן הפוער מרוכדך הלב והנפש, שכתב בסגנון
לירי שבור ומעורבב את ,מעבר לנהר" ו,מחנים" ו,עורבא פרח"1
האמנם זוהר השמש וירק ההרים הם, אשר רפאו את לבבו
ו,יאחו את קרעיו" וישיבו לו את מאור-העינים | ומנוחתההנפש,
שהחשיכו לו ,דפי הספרים הצהובים" ורוחות הקדומים. הענומים/
או סוד אחר הוא, אשר בכחו שבר את כבליו וימצא את המפתה,
לשערי החיום הבהירים +

מי. יורע+ מי יציב גבולות בין האורות \ והצללים \ בנשמה
עמוקת הצער ורבת האמונה הואת+ יש אשר תרר עלינו ברכת ,
השמש, ונפשנו עיפת העצב תחרר לקראת קרני האור הבאות,
ורבצו הצללים בפנה עזובה, נשכחים כלא:- היו, עד אשר ירר
הערב ויגונו ושב לשפוך עלינו את ממשלתו,., /

בשעות המעטות, בי ישכח הלב את אשר היה לו, תרוקם
שירת. השקט בנשמה, ועד אשר ירד היום ובאו הצללים, ‏ ישפן
האור באין מחריר והשרה על הכל את ברכתו הנצתית,+,

6

מַכְתבים מתורסיה.
8
קוּשֶטָא.

המצב הפנימי! גמר:הטכסוך עם חכרת מפלת-הברזל המזרחיתו--

קרוטה,---בתומן, --- ביתרהגבחרים,---מצב המלחמה והעתונות,

שבוע יהודו חשוב. --- הציונות על במת העתוגות בקושטא,-

אספת המיג'ליש והחלטותיה,---שוגות.

המצב. הפנומי של תורקיה מעורר. יותר. ויותר' בטחון, ‏ השאלות הארורות
והבוערות מחוץ מוצאות. זו אחרי זו פתרון. והממשלה הנמרצה של חילמיהפחה
ופריר פהה בהשתתפותו של וד שובקימיפחה החזקה יכולה להתעסק בלי מפריע
ומעצור בהכנסת פדרים ובדכוא הפרעות והמבוכות, המתפרצות פה ושם,

התמונה הממלבית של תורקיה בשבועות האחוונים היא תמונק של

<< ממלכה פחות. או וותר גורמלית, | שבראשה ממשלה, היודעת מהי רוצה ולאן

,

9

היא הולכת,
בשבוע. שעבר הסירה הממשלה. התורקית שתי אבני:נגף מעל דרכה,

| נגמר הפבסוך עם חברת המפלה המזרחית וגם שאלת:קרימה נפתרה לזמן פחות

אן יותר. ארוך.
- המפלה המורחית מקשרת את קושטא עם מערב אירופה ועוברת לרך
פרביה. ובולגריה, אחד מראשי בוניה היה הברון הירש, ירועים הסבספוכים
שהתעוררו. בי הברון הירש והממשלה התורקית אחרי שנבנתה המסלה, לא פה
המקום לחזור עליהם, וזה לא. מעניגנו הפעם, אחרי. הכרות הקונסטיטוציה ב:94
לח' יולי של השגה שעברה, כשהממשלה התורקית היתה עסוקה ראשה ורובה
בענוגי ארצה הפנימיים , תפשה. בולגריה , שלטשה זה כבד עין על מסלה
זו שעברה דרך ארצה. את חלק המפלה הנמצא: בגבולותיה,. התעורר פכסוך בין

חנרת. מפלתההברזל ‏ ובין ל התורקית בדבר הקטנת. הכנסות הממשלה. *

בולגריח שרצתה להיות פזרנית על השבון תורקיה אמרה לפצות את החברה
בסכום של ארבעים מיליון פר,, אכל החברה תפצה לבא בדברים ‏ עם האדון
האמתי של המפלה, לאמור . עם תורקיה,
אחרי מו"מ ארוך --- וכל המו"מ בתורקיה ארוכים המה גם כיום --
| באו לידי הפתרון הבא
א, החברה של מפלת:הברול המזרחית נהיתה לחברה ען תומנית,
' סעוף זה חשוב לתורקיה. עד מאד, ‏ הן מנקודת-"המבט הלאומי והן
| מהצר הדיפלומטי,
ב הממשלה נותגת להחברה---אחרי גכוי חובות מהחברה להממשלה- =
בשבעההעשר מיליון פרגק, מהסכומים שהממשלה התורקית מקבלת מאת הממשלה
> הבולגרית,
ג הממשלה מקטיגה את הכנפותיה מהמפלה (במקום (/560 שהממשלה
| הותה מקבלת מהריוה שעלה על 10,800 פר, מקילומטר תקבל רק 80%/0),
להותורים: האלה של הממשלה ‏ גרמה: התיחפותה. הטובה של החברה
| לתודקים: הצעורים בימי+המהפכה האחרונים. ‏ בל ליאוָת: ועיפה ‏ עכדו אז פקידי
החברה ובמשך שבוע ימים העבירה מפלוניקי ‏ לקושטא כארבעים אלף חיילים,
תותחים, וכל הנחוין למלחמה.
. ]
.גם בשבוע העבר הכתה העתונות התורקית בתופים
| באוור"קושטאי החלו להריח ריח אבק:השרפה,
--- למלחמה! קראו מכל צר ועבר, בשום הון שבעולם לא נותר על

ותתקע ותתריעי

קרוטה שלגו, דיגו באבדן בופניה, הרצוגוביגה ורומוליה המזרחיתי
0 ובמשך ימים אחדים התרכז צוההמלחמה התורקי במימי הבוספור קר
הזהב" ויפליג ליםההשיש להכין את עצמו לקרבן וממרכזי:הצבא, פלוניקי, ואד-

ריגופולי הגיעו שמועות, שגם בצבא מתכוגנים.
ההכנות האלו,. הקריאות. למלחמה מצד העתוגות, ודעת:הקהל התורקית
שהתרגזה על חוצפתה היתרה של יון פעלו. את פעולתם. :
הממשלות. ,המגינות על קריטה" שתפצו לקרא את צבאיהן מהאי ההוא
חזהו מהחלטת|! הצבא ושאר באי:
הפתרון הזה איגנו שלם. ואיננו משמח את התורקים ביותרו. על ורי זה
שהאי אינגן עובר לרשותה של ' יון -עוד:לא נהיה לנוף תורקי,; כמ שרוצים
מתורקיםן, ו של הצבא המעורב באו איננו ב את יון מעורר את תושביה

/

> העולם -
ממאם-תשמבומנמ אטבמה ממההמתמקהםהמנוותהנותכ האנהה ה הההבוכהההבבאםםממהםבבהמההמהההמההאואת ההמאשה ה==

גליון כב

היונים של האי נגך הממשלה ‏ התורקית ונגד. שכניהם התורקים, אבל החלטה
זו הפירה לזמן בלתי:מוגבל "את פחח:המלחמה:

אבל שמחים הפטרְיוטים האמתים שבתורקיה, בי בשעה הקשה הנובחית,
כשנחוצה להם התוכזות כל הכחות בארץ עצמה, לא תצטרך להסיע את
מחנותיה לעבר תיסליה.

*

והמצב כתיטן ובערב איננו חדל מהעסיק את מחות ראשי הממשלה,
ומעורר הוא דאגות וחששות מבופסות בלבות אוהבי תורקיה..

האקלים של ארץ זו שונה מאקלימן של בל יתר הארצות בתורקיה,
חוסר הדרבים הפלולות , אופן חייהם של השבטים הנוהדים ,| שאינם יושבים
בארץ זו אלא .עוברים בה , לארכה ולרחבה, ושרירות לבם של השבטים האלה
ומאונם לישא עול מלכות וחוקים , כל אלה עושים את הכנסת הפר בנופים
" האלה לאי אפשרית .

למדר אלמנטים כאלה בארץ כו באיוה סרר מטלבתי שיהיה הוא דבר
היוצא מגדר חאפשרות.,

גם ממשלת עבדול-המיד השתדלה לא פעם לפתור שאלה קשה זו
והעלתה חרם, לא הועילו לא -הערמומיות והדיפלומטיות של אותו מושל , לא
מנחות וקרבנות כסף ואנשים . הארצות האלו לא נכנסו בפועל תחת נתינותו
של אותו העריץ+

ואם הממשלה העריצית של עבדול-חמיד לא יכלה להכניע את השבטים.

הפראים. ההם -- הממשלה החפשית עתה על אחת במה ופמה !

נסה דבר אל ברואי המרבר ע"ד שויון החוק לכולם . דבר אתו ע"ד
החפש והאחוה +

ולוא נם רצתה הממשלה הנוכחית , ליסר אותם בשבטים ובעקרבים"--
והיא היתה רוצה, לו רק... הותה יכולה -- גם בשטה זו לא היו משיגים
את המטרה : רחבה הארץ יותר מדאי , ופוורים יותר די השבטים הקמנוּם
הנודדים בה +

הוא הדין בתימן, בערב וב מ סופוטמיה, האהץ החדשה שגגלתה
עתה ע"י הארציים +

ויושבת הממשלה החדשה על מדוכה זו של תימן ואינה. יודעת באיזו

אמצעים תאחז בשפיל להרים קצת' את מצב האריץ הזאת ולבלתי תקרע. מעל--

,הע

העותוטני" +
נמצאו חבמי מדינה המיעצים לממשלה להציל את הנופים האלה ע"י
הרכבה. של חפש , אותו החפש לעמידה ברשות עצמה , שהארץ ההיא נלחמת
בשבילה וה כמה. מיעצים המה את הממשלה לתת לתימן ולגוף היג'ו
,אוטונומיה" ולקשר את הארין ההיא לתורקיה בולה רק ע"י הפקידות הצבאית .
אומרים לרכן את כל השבטים הגודדים סביב השבט היותר גדול, שיבחר
מקרבו ‏ ראש, ושהממשלה המוכוית צריכה תהיה לאשר אותו. גתנו עין
בהאימם היה , | שהרים לפני במה שנים את דגל המרד. מיעצים להרים את
ערך האיטם הזה בעוגי יתר השבטים ולהבירו בתור ראש רשמי. הצבא,
שהממשלה תשלח לתימן, צריך יהיה, לפי ההצעה הואת, לעוור ‏ ע"י יהיה
לחוק את ממשלתו. .
להצעה וו מתנגדים , : במובן , כל התורקים הלאומיים ;‏ טוענים הם,
מעשה וה יהיה התחלת הסוף של שלמות תורקיה . יהיה ישתמש בכח שהממשלה
תתן לו להקרע לגמרי מעל תורקיה . ומלבד זה, טוען עתון תורקי אחר המדבר
בשם המתנגדים לאוטונומיה , עור לא אכשר דרא בתימן לממשלה אוטונומיתי
לא בחופש, מסימים אלה, אלא ב בח.

והממשלה מחפשת את שביל-הוהב, ועוד טרם מצאה אותו ומי ודע ,
= אם ימצא שבול בוה בנוגע לשאלה כה קשה וכה מפובפה? -- |

8

וכשהמנותה התלה (להשתרר בארץ, " שב בות-הנבתרים לצערי-הצם
שלו , למרות הישיבות המרובות והתכופות של באי-בת העותומנים מעטה
היחה ע ב ו ד ת ם . הוכוחים מהובים וההחלטות מעטות . רוב ההצעות מושבות
לועדות ,‏ כדי לשוב ולהתוכח בעת מצא, ככר בתדקול מנהמת שימשיבו את
ישיבות בית-הנבחרים עד סוף הקיץ. אם יש ידים לשמועה זו -- עבודת בית-
הנפחרים לא תגדל על ידי זה. התום השורר פקושטא. בומי הקיץ, ‏ וקטנותו
של אולם-הישיבות וחוסר-האויר בו יפיקו את שלהבת. העבודה , שיש עור
לשרידי בית-הנבחרים (חלק גדול מהצירים נפע לגאות-הקיץ) +

ובובוחים שהיו בבית"הגבחרים בשבוע שעבר הרגישו את השפעת החום +

היו שתי ישיבות פוערות עד מאד . האחת ע"ד דת-הממלבה וע"ד בתי-
הפפר. שאיגם תורקיים והשניה. ע"ר.. . מנין השעות +

בהצעת הקונסטוטוציה, שנעבדה עתה יש חוק האומל, בי הממשלת

מחויבת להגין על כל הדתות, כל ומן שאינן ‏ גורמות | לתשש קלקול המוסף <!

הצבורי א1 למנוחת הצבור. ‏ הצירים. הנוצרים :מצאו בזה. עלבון לרתם, .ויצעקו
7 0% ו

גליון כב

> העולם =

זו

לעורה, ואין | מושיע להם,. הממשלה ‏ וההוב ‏ טוענים שלא רצו להעליב את
דתם. במקצת צודקת ‏ הממשלה. הנוצרים נוהגים בתורקיה לירות | באקדחים
ובקני-רובה. בעת התהלוכות. הרתיות. (היונים בחג הפסחא), = ובכל שנה ישנם
קרבנות. אדם .מהיריות. האלו,. עד עתה לא הועילו בוה כל האמצעים, שאחזה
בהם הטמשלה. הארמנים נושאים את מתיהם בראש בל חוצות, ופני הטתים
גלויים וכדומה...
ביחור גדל שאון היונים כשהחלו להתוכח ע"ד בתיה"ם. ‏ אין היונים
רוצים לותר על זכויותיהם. ‏ הם דורשים שהממשלה לא תתערב.כלל בענוני
בתי<החנוך שלהם; והממשלה עוְנֶה: בתי-החנוך למתחילים המה בידי העדות
הדתיות, והממשלה לא תהערב. כמעט כלל בעניני הבתים האלה; במקום וה
רוצה הממשלה להשגיח על בתידפפר. הבינונים ,והעליונים.
למרות ‏ מחאות ‏ הצירים היונום והארטנים נתקבלה הצעת הממשלה
ברוב. גדולי
ראשי.הדתות. של היונים והארמנים (גם הבולגרים יעשו |כזה) ימחאו
במרץ נגד ,העלבון בדת הנוצרית" ונגד התערכות הממשלה בעניני בהפ'פ.
אופית ביחוד היתה הישיבה האחרונה, שהזכירו בההבה את. ישיבות
= = בתי-הנבחרים בוינה ובבורפישט.
% הוכנסה הצעה לשנות בתורקיה ,את מנין השעות. עד עתה מנו פה
את השעות ע"פ החשבון התורקי מצאת השמש עד באו; השעה הראשונה
התורקית הקבילה לשעה השביעית 18060 8:18 בימי החורף ולשעה החמישית,
בקירוב, בימות החמה). וה הכנים ערבוביא נוואה בממלכה שבה חיים כל כך
הרבה אירופיום.
אבל הצירים התורקיים, כיחוד ,מכלי הקדש" שבהם, הקימו שאון נורא,
| הכו. בספסלים, חפצו. להתנפל על ה,אפיקורסים" ולקרע, אותם כרגים: ערכו
,אובסטרוקציה" לכל פרטיה והלכותיה.
ואחמיר.ריוה שישב ראש עזב את האולם, והישיבה נסגרה,

ל

התלונים נחים, ובית=המשפט של הצבא מוציא. פסקירדינים ,קלים"
- בערך: מאסר לכל ימי חיי הנאשם, שליחה לארין גזרה וכדומה,. ובעורחהבירה
שאינך מרגיש כמעט את מצב' ה

0 במקום זה מוציאים את רע גור-הדין על העתונות ,

% בשבוע שעבר

נסגרו פה שני עתונים ארמנים על כתכם בדבר פרעות אדנה דברים ‏ מרים
יור מדי , ואתמול. חתמו משפטדמות על זקן העחונים = היונים = , ניאולוגוס' ,
בשביל שהטיח דברים קשום כלפי הממשלה, בנוגע לוחסה לדתות הרת
ולבתי"הספר +
לא קל עתה תפקידו של העתונאי התורקי הישר , וגורלו אינו נעים ביותר.
* *+ *

בהיסח-דעת הציונים בקושטא, וכמעט למרות רצונם. *) עלתה שאלת
הציונות על גליונות העתונות המקומית לבלתי רדת מעליהם. כל עתון המכבד
את עצמו בקושטא מביא עתה מאטרים על ,הציונות" , = | הציונות והארציות"
,הציוגות ותורקיה. הצעירה" .
בשביל מבול המאמרים הוה, שיועיל לא מעט להבנת דעת-הקהל
המקומי בשביל הדעה הציונית, ושאולי יוציא לא מעט עקמומיות מלבות
חברי בית-הנבחרים והממשלה. עלונו להודות לאיזה ‏ אדון. י. בהן , מפלונוקי +
האדון הזה, הטכריו על עצמו ב מאמרו", שעל אדותיו ידובר הלאה -- ,היה
| גם בפרים", לא יכל נשא את החרפה., ‏ שעתונים ‏ גויים ,| הנדפסים בשפה
הצרפתית ובאותיות לטיניות יקדישו-. מאמרים ‏ ראשיים ‏ לשאלות כה יהודיות
במו הציונות והארציות , :
4 ויחגור את מתניו ויכתוב מאמר לאותו העחון הגויי , ויספר ,שהוא היה
בפריס", שבפרנציה ובאנגליה אין היהודים ציונים ואינם רוצים ליםד ,ממלכה
| יהודית"; ואלה הרוצים ליסר ממלכה כואת מעטים המה ורעים ותמאים,
וצריך לבער ‏ אותם מארץ תורקיה וכו וכו ויסים את ה,טאמר" בקריאות :
ירידה. לציונות ! יחי הלאום. העותוטני ! ובו'.
/ המסירה הגסה והטפשית הזאת, שהדפים עתון צרפתי, שאונו נקי
> מאנטישמיות ,. הסכה. להתרגשות נוראה. בין כל חיהודים. 2
= התרגזו גם שאינם ציוניים . רבים מגדולי היהודים פה , שאינם יורעים
את הציונות, הביעו לי את בעסם והתרגוותם על המאמר השפל ההוא,
ּ, | וממחרת הופעת המאמר ההוא , וכל העתונות הצרפתית שבקושטא
מלאה :מאטרים על דכר הציונות ,
בעתון סונו נדפסה תשוכבה קצרה וחטה מאת אחד הספרדים
= בתור מבחב גלוי לד'ר ריוה ‏ טבפוקביי, - ציר ‏ אדרינופולי, : בותב המכתב

,

% עיין: מִכְתבִי יהקדם ב, הקולח" ,

קנרא לציר האדרינופולי שיקום. לחגן על הציוגות, שלפני חדשים אחדים
החל להפיצה בין היהודים המקומויס, ומסום את מכתבו : מנו. כבוד. להרצל ,
מיסד הציונות | תחי. הציונות !

אותו העתון ,,00001מ58181, שהדפים ‏ את מכתבו של י,. בהן, הדפים
תשובה יפה מאת שנים מנכבדי היהודים ‏ המקומיים , הם מבארים את מהות
הציונות ונחיצותה, מראים על האפשרות להיות ציונים טובים ועותומנים טובים
כאחד ומסימים את מכתבם בזו הלשון:

,איננו רוצים. להבגס הפעם בובוחים מה עדיף: ציונות. או ארציות,. את
הריב הזה נניח. לאלה, שאחזו בודם את דגל ‏ חפש:העם. . אבל - אל:נא ‏ גנית
ע"י חששים אישיים אבנוחמבשול על הדרך. הכבדה, שבה הולבים הציונים
והארציום, ואל נא נגדיל עי"ז את קושיה של העבודה הקרושה הזאת,

תחת משטר א וט ונןמי אן אחר נוכל לשמור תמיד את רגש אהבתנו
לארץ -מולדתנו העותומנית שלם, וכשיהיה צרך בדבר נדע. להקריב לה את דמנו"י

ומערכת אותו. העתון, החושש מפני ההתחרות, מבקש להתנצל. על אשר
הרפיס את מכתבו של י, כהן, בזה לא רצה לגרום, חלילה, ‏ רעה לעם חיהודאי
שהוא, בידוע, מחבְבו, אלא רצה לברר אחת השאלות היהודיות היותר מענונות*
והוא, ,סטמבול", יהיה מאושר, אם ע"י וכוח זה יתקרבו רבים מהיהודום
העותומנים לרעיון הציוני. ובעין תשלום. בעד הצער שגרם הוא מבטיח. להדפיס
באחךד מגליונותיו הקרובים מאמר מאת אחך מעוזריו הנאמנים, האדון פלוגו +
יהודי מומר 811₪11011081‏ 880018 ,

ובעתון 0707104 000110 דן הד"ר י, אוירבך ברותחין אותן י. כהן,
והעורך המדיני של העתון ‏ ההוא, .תורקי | התחיל היום בשורה של מאמרום
עפ הצוונות. ,

כפי שסופר לי, גהם ‏ הרבה -הוכוח.. הןה. להתפשטות. הציוננת בין יהורי
תור קיה. אמרו לו, שבאחת המערכות המקומיות נתק קבלה מחאה. מיהודי סלוגיקי
נגד .ה סטמבול" ‏ על הדפוסו את המכתב הנזבר,: ועליה. חתומים = עד. עשרה
אלפים. איש,

בכל ‏ אופן, ברוך יהיה לגו האדון. י, כהן, שעור לגו ליצור. עתה אט:
מוספירה ציו גות. כזו: בתורקיה.

* ל * %

בעתון התורקי ,םבח" שואל ,אחד היהודים", - מה נתנה הקונסטיטוציה'
ליהודים, ‏ ואומרו

בימי המשטר הישן היו היהודים האלימנט היותר עובד, היותר חרוץ,
הוותר נושא בעול, * ובכל זאת מעולם (%) לא שלמו להם בשביל זה באזו
משרה חשובה בממלכה.

המה לא התאוננו ‏ יען כו ידעו כי דרבר לא נעשה אז ברצינות, וכי
במשטר ההוא לא יכלו לעבוד לממלכה בתצונם,

אבל. ממשלת. העריצות נפלה, ‏ הוכרזה | החרות.: והמה אינם. ובולום'
להתגבר על הצער, שהממשלה החדשה גורמת. להם ומכאובה את אהבת:עצמם,
הלאומי,

ב, מועצת ההממלכה" הכניפו את בני, כל. הדתות, חפהים. שמה רק היהוהום,
במיניפטריום אנן מוצאום גם כן בני לאומים. שונים, רק בין הוהודים | לא מצאן
שום איש . מוכשר. למשרה 4 רמה כוו, ‏ לשום ‏ והורי לא נתנו. משרה חשובה
בממלבה. ובבל זאת הלא שמר שמרו על כבזדם, הם נשארו נאמנים. לממשלה,
והם אינם פחות משוללי כשרון והשכלה מיתר בני הדתות בתורקיה,

אין ליהודום ההרגל לחפש משרות. לתועלת עצמם. אבל בח ,האוגצוא:.
טיבה" והפעולה לא חסר גם להם, רוצים. המה שותנו את המשרות. החשובות!
לאלה שכדאים לזה ע"פ חריצותם ‏ וכשרונותיהם, ולכן . הלא צודקת. דרושתם "
שיתנהגו אתם ע'פ חוקו-השויון כאת. יתר בני:הלאומים, שאינם. מחמדום,

הקונסטיטוצוה אינה אומרתן ,היההות הגה אבן , נגף על. ההרך העולה.,
למשרה חשובה', ודורשום הנגו במפגיע שותהלכו אתנו לא כמו בהסהר הישן, *
כי לא יעשונו. לאנשים בנ מדרגח. תהתונה, וכו. יהנהגו. אתנו. כמו. שמתנחגום
את יתר הלאומים העותומנים",

אמנם, משרות : גבהות' לא נתנו ‏ בשנה שעברה. ליהורים,: בכל זה"
מגזם קצת כותבההמאמר, ‏ הרבה אשמום. בזה היהודים עצמם, + שמעמים. ער
מאד ביניהם ‏ יודעו. תורקית כרבעי. /

בכל אופן, אפשר. רק לשמח על ,חוצפה יהודית". כזו,. בארצות אחרות."
לא נזכָה. לשמע. דברים גאום. אלה מפי והודו" . ,

נליון כב

>< העוקם ב

ל

אתמול. התאסף ‏ ה,מיגל'יש האוממי" בפעם הראשונה אחרי עלות הרב
נחום על כפא התכם:בשי, ‏ כששים איש מחברי המיג'לוש באו אל האספה,
שנמשכה מעשר בבקר עד השעה השלישית אחרי הצהרים, התיעצו עד התקציב
של השנה הבאה.
זו הפעם הראשונה שהגישו לאספה הזאת תקציב מעובד.
אחרי וכוחים מרובים נתקבל התקציב שהוצע מטעם הועד:
*) גרוש 99,800 לצרכי החכם.בשי (דירה, בקורים רשמיים, פופרים וכו')
0 "-" לשבת.הסופרים של המיג'ליש.
0 "". הטיג'ליש הרוחני (דמי פצוי למי-שהיה חכם
בשי, לשמשים, לחמשה חברי המיג'ליש הרוחני וכו'.)

0 * גבילה,מכם הבשר(שוחטים,מנקרים,משגיתים וכו')
0 >" מכם היין והגבינה (משגיחים וכו')
0" תשטיבה לעתונים.

0 "" בתידספר.

0 " שוותי

0 " לצרבי צדקה.

00

4 ביחוד באו תקנות בפרק ה,הבנסות". עד עתה סבלה העדה מחוסר-
ההכנסות .: כעת. ישימו לב., שההכנסות תהיונח מסוהרות ושלמות.. הממשלה
הבטיחה את עורתה . מלבד מכס הבשר, הגבינה. והיין יופיפו עתה את מס-
"העדה ,. ההכנפות שתביאנה ממפ"העדה תוקדשנה לצרכי בתי התלמוד.תורה
החרשים, שהעדה אומרת ליסר (בלי עורת מופדות מחוץ) .

נגשו גם לעבוד תכנית העדות ,‏ נבחרה לשם וה ועדה , שבה נכנסו

<מלבד 4 חברי בית-הנכחרים היהודים (ששון , קרסו , פררג"י, מצליח) ה"ה
מנשה ו"ק, דוד פריסקו, פיוה מאדרינופולי , ד"ר שיינמן מקושטא .

הועדה הואת תעכד תחת ראשותו של החכם-בשי תכנית כללית להסתדרות

העדות , את התכנית ‏ המעובדת ישלחו לבל העדות היהודיות שבתורקיה , וכאשף

תתקבלנה ההערות השונות, ‏ יקראו לאספת המיג'ליש הגדול שבו ישתתפו

מלבד 80 הצורים התמידיים עוד 40 באי-כח מהערים האחרות +

עוד. דברו- ע"ד . חוק"הצבא ונבחרה ועדה. של 6, שאליה -נכנסו גם
3 ,חכמים",. שתשתדל אצל הממשלה ע"ד ההקלות בנוגע לחיילים ‏ היהודים
מנקודת המבט הרתי

בכה החל , סוף-פוף ,‏ המיג'ליש הלאומי למלא את תפקידו. נברכו
שיראה ברכה מהובה בעבודתו ושיעלה בידיו לפדר את היהודים התורקיים +

א, ה-י,

3399
ח

ארם-צובה -- חלב (אלעפא).
ביום שבת נערכה פה חגיגה לכבוד הצולטאן החדש מחמר רשאר
החמישי בבות ‏ הכנסת הגדול ברוב פאר והדר, בית הכנסת כולו הואר בעששיות
: שמן מגוונות שונות. בכל הבית טפנום ועל הפתח הורמו מאות. רגלי עותומנים,

| התיבה היתה. מקושטה בפרחים. שונים. ובדגלים עותומנים, | בראשם רמוני כסף

ובתוכם 4 דגל החרות מארג ‏ משי ארום ולבן, ‏ ועליו כתוב באותיות גדולות,
| ואהבת לרעך כמוך". האולם היה מוצע במרבדים של קטיפה, הקירות מכוסים
בפרכות של -משי, ‏ לפני ההוכל ‏ מונחים שנים ‏ עשר ספרי תורה לתפארת. היום,
בשעה המיועדת באו הקרואים הנכבדים שהוזמנו מאתמול מטעם ראש הרבנום
הרה"ג חוקיה שבתי שליט"א: פחת עורנו רשיד בי, פחת צבא המלואים חסאן
בצרי פאשה, פחת הצבא וממלא מקום ' הק'ומנדאר שכרי פאשא, ראשי ועד
,אחדות וקדמח", ‏ וביניהם ראשי המג'לסים. המה ישבו באולם, ולפניהם מימין
| החכם בשי ומשמאל ראש הועד ההרותני. למטה מהם, מימין הועד הרוחני וכל
הרבנים, ‏ משמאל הועד הגשמי וכל הנכברים, בית הכנסת היה מלא מפה לפה,
כולם. עמרו צפופים מאפם מקום, בעזרת הגשום ועל הגגות נתאפפו. אלפו. נשום
= ונערות לשמוח בחגיגה, הרב קם ואחריו קמו כל הקהל והקרואום. אחד מנכבדי
העהה מפר ספר תורה לראש הועד הרוחנו, ‏ אחרי תפילת הנותן שהתפלל הרב

: . החכם:בשי, נשא נאום בשפת תורקיה ויבוע את שמחתו וברכתו בשם הקהל

למלך, לצבא, ולאגודת ,אחדות וקדמה* אשר נלחמו בכ גפשם לקיום את החירות,
ויחתם את דברין בקריאת יחי הצבא, יחי העם, תחי ה,אחדות והקרמה".

מחיאות כפום לאין סוף נשמעו למרחוקי אחרי כן קם חסאן בצָרי פאשא וושא
, ְ יִ /

*) הגרוש הנהו %/14% קופ',

נאום אי וך בתורקית. ויהלל את החירות, השויון והצדק. הוא הביע את אהבתו
ליהודים, :ויאמר: הנני נושק: את הרב לאות. חבה לבל = היהודים, ‏ ובדברו. את
הרברום האלף, נגש להרב וישקהו לקול מחיאת כפים רועשות, אחריכן קם אחד
מנשיאי , אחדות וקדמה", וינאם בשפה הערבית, הוא הביע בשם האנודה תודה
ליהודים אשר הרא את חבתם לחירות, להשויון, האחוה והצרק. הקהל יצא
מבית הכנפת בארבע שעות שמח וטוב לבב. יום שמחה בזה לא היה לקהלתנו
זה ימים רבים.
מ, : נחמר,

5%

הוּעִירָה הכַּלָלִית שַל הַצִיונִים בָּאוְּרִיֶה,

ביום 806 מאי היתה בעיר בורפישט ועידה כללית. לציוני
אונגריה, שהשתתפו בה 94 צירים. מל"ו מקומות. מאת ההפתדרות
הציונית ‏ האסוטריית ‏ באה דיליגציה מיוחהת, ‏ ובראשה נכחרי
הרייכסראט אדולף שמאנד. והיינריך ‏ גאביל.

הד'ר לאיאם. הרצה רו"ח מפורט ע ד פעולות הקה"ק לישראל
באונגריה, במשך השנה שעברה נכנסו לקופת הקה"ק נרבות בסבום
של ₪141 קרונות יותר מבשנה הקוהמת, המקור הראשי של
ההכנסה הוא בהקופסאות שבכתים, שהכניסו לקופת הקה"ק חמשים
אחוזים מכל- הסכומים שנתקבלו,

אחרי כן נקרא הדוהי"ח של הוער המרכזי, שעל פיו יוצא,
כי בשנה החולפת התפתחה. ההסתדרות הציונית הרבה באונגריה,
התנועה הציונית שהתרופפה באונגריה מסבת מיתתו של הד*ר
הרצל והפירור שנתהווה. בין הציונים בקונגריס השביעי. שבה
והתחזקה ‏ במשך שתי השנים ‏ האחרונות לאחר שהעתיק = הועד
המרכזי את מושבו מפריסבורג לבודפישט ונתרבתה הרבה ההתעניינות
בציונות: מצר ‏ השדרות. השונות של היהודים: באונגריה. ‏ הוער
המרכזי החדש התחיל /וסק במרה מרובה באגיטציה ובפרופוגנדה,
נפוצו יותר מעשרת אלפים. חוברות וקונטרסים ציוניים, אל כ"ה
ערים גדולות נשלחו אגיטטורים . הועד המרכזי עבר בזה עפ"י
שיטה מסוימה: בתחלה אימץ לעבודה את האגורות הציוניות
הישנות, חזק את הידים הרפות במקומות, שכבר נקפאה הציונות
בהם,. ורק אח'כ נגש ליסוד הברות חדשות , ובשיטתו זו הצלית
וגם עשה פרי, עתה יש באונגריה 150 אגודות ציוניות; מהן
נוסרו 58 במשך השנה שעברה.

הרבה מכשולים ומפריעים פגשה ההסהררות הציונית האונ:
גרית מצר המפלגה העממית האנטישמיית, אשר חתרה בבל כחה
ע"י הפצת דבות שוא ועלילות על. הציונים להטות את לב הממשלה
להוציא = חוקום. מגבילים את זכויות * היהורים, המלחמה ‏ הואת,
שנעשתה ע"י אניטציות באספות ובעתונים, מצאה לה בטוי גם
בהאינטרפילציה הידועה, שהכניס הדיפוטט האנטישמיי שמירצאני
אל הפרלמנט . האונגרי . על. הבר הנהנתם הבלתידפטריוטית. של
היהודים. הציונים, לבשתם של המתבוללים נמצאו ביניהם כאלה,
אשר תחת להתמהמר כנגד ‏ עלילותיהם | של האנטישמיים מהרו
להסתלק מאת הציונים, שהם ,אזרחים בלתידהגונים". אבל הסכנה,
שרחפה על ההסתררות הציונית באונגריה. לבלתי. קבל אישור מאת
הממשלה, עברה מהר, ראש הועד המרכזי הציוני, :מר. איסטרכיר,
הרצה לפני נשיא סור-המיניסטרים, הגרף אנדראשי, בירורידרברים

על אודות מהותה של הציונות. בפרלמנט הגין. באינירגיה מרובה:

על הציונות. אחד ממנחיגי המפלגה הקשוטית -- הגרף בוטאני,
כל" האילימינטים היותר. טובים שביהודי-אונגריה מלאו התמרמרות
גר כנופו המתבולליפ-הבוגדים, ‏ וסוף הבר היה, כִי אחרי גטר

ו

1

הסכסוך. מלבר שלא התרופף מצב הציונות, ‏ גם התחזק. הרבה,
והתנועה רכשה לה הויבה כחות חדשים ממובי יהודי אונגריה .

באותו היום אחר הצהרים נערך באולם הגדול אשר בבית
מועצת העיר מיטינג עממי גדול במעמד אלף איש ואשה מכל
שררות העם.

האספה נפתחה ע"י הנשוא. ר"ר בילה איסטרייכיר , בנאום-
הפתיחה שלו. הראה על ההתפתחות. המרובה של התנועה הציונית
באונגריה, מזה עבר להוכיח את נחיצות יפוד מקום"מקלט לעם
היהודי , מפעל-הגאולה אינו יכול להעשות ע'י יחידים, ‏ כי אם
על ידי העם כולו,

,אנחנו הציונים --- חתם הנואם בדבריו -- מקוים, .כי פלש:
תינה איננה רק ארץ העבר של היהודים, כי עור נצפנו בה להם
עתידות. יותר מוהירים, ‏ ?א רחוקה היא העת, אשר יכירו היהורים
הכרה ברורה ושלמה, כי פתרון רדיקלי ‏ לשאלת היהורים אפשר
למצוא. רק בציונות .

אחרי שהחליטה האספה לשלוח תלגרמה של הכנעה להקיסר
הישיש פרנץ יוסף ומכתב-ברכה לראש הנהגת הציונים בקלן, התחילה
קריאת התלגרמות = והמכתבים : של ברכה, ‏ שנתקבלו מטקומות
שונים, בראשונה נקראה ונתקבלה בפערתדרצון * אגרת הברכה
מאת נשיא הציונים מר דור וולפסון. נקרא גם מכתכ מהגרף
תיאודור כוטאני, סנן הנשיא במפלגה הקושוטית, המלא חבה להתנועה
הציונית, אח"כ. נקראו. יותר מחמשים תלגרמות,: שנתקבלו מכל
חלקי אונגריה ,

נבחר. הרייכסראט האוסטריי, הר"ר" אדולף שטאנד, נשא
נאום מצוין ומבריק בסגונונו ובתכנו על מהותה של הציונית. הנאום
ארך כשעה. וחצי,

,הציונות---אמר - הנואם--היא: אבן:הפנה

האחחונה של

--היציחות הקולטוריות, שיצרו אבותינו במשך הרבה מאות בשנים.

על השאלה, מדוע ‏ לא הקדים רעיון ההשתחררות מן הגלות
להתעורר בקרב היהודים, ענה הנואם;המצוין : עוד לפני עשרות
שנים היו היהודים רחוקים לגמרי מן הקולטורה האיו ופות, מלבד
זאת היתה רק מאת התשע:עשרה. למאת. התנועות. הלאומיות :
התאחרותן. של האומה האשכנזית והאיטלקית,. של עמי.הבלקן
יכלה להתגשם רק במאה הזאת, גם: היהודים אמרוג רוצים. אנחנו
להיות לעם! אבל כל אידיאה דורשת להתפרצותה. דחיפה מן החוץ,
ישנם יהודים ‏ המחליטים, כי הציונות: היצ בגידה בארץ:
המולדת., אנחנו: ממלאים בארצות מושבותינו את כל החובות
האזרחיות . היהודים | מחויבים. להחזיק, לאונגריה טובה. מרובה,
אבל אין ‏ אהבת ארץ המולדת. אוסרת עליהם לעזור לאחיהם
האומללים ברוסיה, ברומניה ובגליציה, ‏ לברוא: להם מקוםימקלט,
מחליטים גם כן, כי הציונות: אינה אלא דמיון; אבל הדמיון.
של היום הוא. המציאות של יום המחרת: גם. קולומבום וסטיפינזון
היו בעלי-המיון , את מהלך:הנצחון . של אידיאח: אפשר ‏ לעכב
לאיזה זמן, אבל אין האפשרות. להפפיק אותי. לגמרי,
הציונות ‏ חיתה. עור לפני הירצל, ‏ ברופיה. פעלו. פינסקר
ואחד:העם,\ באוסטריה-- בירנבוים, באונגריה הד"ר ריינאי, אבל
לתנועה -עולמית נעשתה. הציונות רק ע"י הירצל, גם הוא היה
בעלדדמיון, ‏ ובכל זה הבוא. לידי כך, כי אחרי אשר. מנעו אילי
הכסף את תמיכתם ממנו, אסף לטובת הבאנק שלו במשך ירחים
מועטים' מקהב. העניים שבעם סכום ,של חמשה מוליונים פרנק!
הרבנים טענו כנגד הירצל:: תעודת היהדות בסכנה! תעודתו של
היהודים. היא להפיץ את רעיון- אחדות-הבורא , בין. העמים, 'כן
| אולי אפשר: הרבד בין. ההוטונטוטים 'והביטוקירים, אכל לאי בין
> עָמי*אירופה הנאורים, העודתנו היא רק קיומני:העצמי, אָם. ריצים

אנחנו | להפיץ ‏ קולמורה, | או לא אירופה ‏ המקום ‏ לכך, כי
אם--הקדם,

כשמת. הירצל אמרו,. כי אתו: מתה גם הציונות . סוף אדם
למות, | אבל האידיאה היא בת אלמות, ‏ עצמות מנהיגנו ‏ נחות
בשדה-הקברות שבריבלינג, הגופניות שבו פרחה, אָבל נשמתו חיה
היא בלאום העברי. ‏ עמים אחרים מקימים לגהוליהם מצבות-זכרון
ממתכת ואבן --- בודפושט ויהודידאונגריה ‏ תעבירגה. להגשמת האי:
דיאות ‏ של הירצל, -וזאת תהיה ‏ מצבתדהזכרון היותר יפה שלו",

נאומו של שטאנר עשה 4 רושם. נמרץ מאד. על הנאספים ,
ברגעים. הללו היתה. רוחו של הירצל מרחפת באולמי בית מועצת-
העור הבודפישטית ,

אחריו ‏ נאם -נכחר ‏ הרייכסרט הד"ר ‏ גאביל. . אחרי נאום"
הפגירה של. הנשיא קבלה האספה פה אחד ריזולוציה, המביעה
מחאה כנגד ‏ עלילת. האנטידפטריוטיות ‏ ומעירה את תשומת לב
ההנהגה. הציונית, ‏ שמפני שנוי המשטר בתורקיה תתחיל מעתה
להרחיב. ולהעצים ביותר את פעולתה בא"י,

בישיבות: יום המחר. הוקדשו, הייכוחים ‏ לשאלות ההסתדרות
והאגימציה , השאלה האחרונה. היא חשובה ביחור. בשים ‏ אל לב',
בי הציונות חיא. התנועה הלאומית היחידה. בין ‏ יהגדידאונגריה,
והיא. נזקקת לנהל מלחמה ‏ על שתי מערכות : כנגד המתבוללים
וגם בנגד. האורתודוקסים החרדים . שיטות-המלחמה על. כל אחת
המערכות הלו שונות הנה ולפי זה שונים הם גם אפני האניטציה,
בין האורתודוקסים. עושה ‏ חיל האגוטציה מצד מזרחי.

הרבה דנו בשאלה. שנתעוררה ע"י ,המזרחים" ע"ה המחאה."

שלהם נגד הסדרים בהגמנסיה העברית ביפו, אותה המחאה שהוצעה
על ירוהם לפני איזה. זמן בישיבת הועד הפועל הגדול , נתקבלה
ריזולוציה המביעה תקוה, ‏ כי חלוקי:רעות. אלה יוסרו. בדרך שלום
בקונגריס. הבא. /

ע"פ הצעת האינזיינר = ביסיליכעס נתקבלה החלטה ליסד
קומיסוה. פלשתינאית, = כעין הקומיסיה הפלשתינאית = הנרמנית,
שתעודתה לעורר תעמולה לטיבת המוסדים. בא"י .

באחרונה נבחרו חברים אל הועד המרכזי., לנשיא:ההפתדרות.
נכחר ‏ שוב הד"ר וו, = איסמרייכיר. ‏ ליתר "חברי
האונז'יניר .א ביריני, הד"ר נ,. כהן,. ד. כהן, ל. ליבוביץ. והד'ר
י, שיינפילד.. האחרון נבחר גם לעורך העתון המפלגתי : של הציונים
האונגרים <8/0770766 18)8ת010> > לשכת הועד. המרכזי והרידקציה
של העתון הנזכר תהיינה בבודפישט. :

ביום הראשון בערב נערך. לכבוד. צירי הועידה בנקיט,
שהשתתפו בו מאתים איש, היו"ר בבנקיט היה חבר הוער:הפועל
הציוני מר שמואל ביטילהיים, את ברכת-הכום ' הראשונה. נשא
הנשיא = ד"ר איסטרייכיר. הוא. זכר את הירצל ושתה את כופו
לבבוד. ועה"פ ונשיאו וולפסין . הר"ר ניפן כהן: ברך את נבחרי
הרייכסראט היהודים, הדיפומאט גאביל ברך את ציוני-אונגריה,.

הועד נבחרו: '

הריפומאט שטאנד---את המזרחוים, ‏ נאמו גם שמואל ‏ ביטילהיים "

ונוהאזיר | בעבר ית תלמידי האוניבירסיטה שרו שירי ציון . |

הבנקיט נמשך ער שעה מאוחרת. בלילה, :
. הועידה של ציוני אונגריה עשתה רושם יפה ונעים בהרבה
משררות היהודים ועוררה. ביניהן. רגשי חבה' להרעיון הציוני,
העִידָה הֶעַּשְתִיהְעָשָרָה של הציונים בְרוּמִינְָה.
ביום הראשון, ‏ 15 מרץ, נפתַחה ‏ באולם אורפיוס בעיר

גאלאץ הועידה הי"א: של ציוני:רומיניה, ‏ באו אל: הועירה ששים.
ציר. מכ"ג' עחים , > :

%

4 > העולם 39

בשעה ' העשירית לפני הצהרים נפתחה. הועידה. ע"י ראש
הוער ‏ של ציוני רומניה, מר היינריך שיין, הוא ברך את הצירים
ונתן את רשות?הדבור להר"ר ‏ ק, ליפא. מיאפי, | שעורר את
הנאספים לעבורה כללית ושלוה לטובת הציונות,
מר מ שיין הלצה דו"ח = ע"ד מצב: הציונות = ברומיניה.,
ממנו יוצא, כי התנועה הציונית ברומיניה התרחבה במרה'מרובה;
.ההכנסות הכלליות בשנת 1908 עלו לסכום של 88,857 פר.,
בעור אשך בשנת ?190 עלו רק ל:86,084 פר, ובשנת ‏ 1906---
רק ל:ל91, 18. פר, מכל המוסדות הציוניים מביאה:הקה"ק.לישראל
את ההכנסה היותר נדולה, בשנת 1908 נכנס לקופת הנ"פ
יסכום של 80,085 פר,, אשר 5808 מהם היו -לנטיעות ‏ עצי:
זיתים.. נחלקו .באר אלף קופסאות. של הקה"ק, : שהביאו. לידי
תוצאות טוכות, בשנה שעברה רשמו 38 אנשים. את'"שמותיהם
בספר הוהב, המס המפלגתי הכנים בשנת-ל190, 8874-פר: ובשנת
8 פר.
מר שיין מסר להנאספים את הידיעה. המרנינה, : בי: עפ"י
השתדלותו' של הר"ר בורינהיימר נאות. הברון= רומשילד -למפור
לקופת. הקה"ק: את החמשה ועשרים אלף פרנק, <שהופקרו. בירו
לפני שנים. הרבה מאה ,חובבי:ציון* ‏ הרומינים: בשביל-הקולוניות
בוסטרה. וגירגיס,
הד" נימירוביר הרצה ע"ד עתידות ‏ פלשתינה: ואמר בסוף
דבריו: חובתנו היותר קדושה היא עתה. לעסוק בחריצות "יתרה
* בעבורה המעשית בפלשתינה, תהיה. לנו ההסתדרות הרוסית: בזה
למופת, ‏ צריך ליסר ‏ גם ברומיניה ‏ קומיסיה פלשתינאית, אשר
חנהל בעצה ובפעולה את היהודים ‏ האמידים - והבלתי:אמידים,
הרוצים להתישב בפלשתינה. הציונות הרומינית צריכה-לתפוש
איזה מקום. בהקונגריסים,
בישיבה הבאה הרצה הר"ר נ א ב ט ע"ד שאלת הקולטורה+
הוא: עורר. על נחיצות | תקונים = בחנוך. הבנים : והבנות' ברוח

הלאומיות העברית;. על. נחיצות הרחבת הלשון העברות וההיפטוריה..

העברית, ברוח זה נאמו. גם הד"ר ליפא ‏ ואחרים,

> = בפערת רצון קבלו הנאספים את הצעתו של הד"ר מוסקוביצי,
כי הסכום של כ"ה אלפי הפרנקים, שמפר הברון = רוטשילר
להנ'פ ‏ יהיו מוקדשים. לצורך : בנין ‏ מעונות | בשביל הפועלים
בהמושבה הרומינית: העומדת להוסד. בפלשתינה,

= | באחרונה ‏ נכחרו ‏ חברים. אל ועד ההנהנה, ובזה נסגרה
הועידה,
קונגריס לשפה ולקולטורה העברית,

ּ < מבקשים מאתנו להדפיס את הדבוים האלה:

אחרי תסיסה וירידה בחיינו הרוחנים-הלאומיים , נתגלו שוב באומתנו

בחות חיוניים עצמיים ומקוריים, שהם הולבים עכשיו +מתכנסים. מתחת -ערמות

. החרבות מציצים שוב פה ושם נצניהתחיה | מרובי"גונים המחבים לטפוח
ולהפראה, פה ושם הולכות ומתגלות - שאיפות | לחיום עברים חדשים . הכל

= מרגישים שאיוה תוכן חדש הולך ומתרקם, הולך. ומתהוה בעולמנו. הרוחני. .

|" אפולו באותן = הארצות ששם לא מצא לו הרגש הלאומי כמעט כל בטוי עד

הוטן האחרון, סתגלה לנגד עינינו עבשו איזו התעוררות לקבוץגליות רוחני,
להתרכזות נפש ישראל הכללית, הרצון העליון של הקיו הלאומי הולף וכובש
לו דרך וכובש לו לבבות ביודעים ‏ וכלאדיודעים , והוא מתגבר ומשפיע על
רצון האנשים הפרטיים מבני אומתנו לקומם את הנהרסות ולהפרות ולשגשג

את נצנידהתחיה הוכים.

אולם כל כחות ‏ התחיה הללו עובדים את עבורתם בלי תכנית קבועה

> ומסוימת, בלי פרוגרטה מקיפה ואחדותית . נוסדו אמנם בזמן האחרון אגורות
שונות?ומוסדים שונים להטבת החנוך העברו, להרחבת השפה והספרות העברית,
ליצירת ערכים קולטוריום עבריום מקוריום. אבל כל. המוסדים והאגודות. הללו,
לפי שאין לכולם תכנית אחת מוצקה, ולפי שלרוב, הם תלויים. זעומדום. בחסד

.

יהידים ומאורעות, הרי כחותיהם. הולכים ומתפוצצים, הולכים ונפרדים וה מוהו
כל אחד. עובד על דעת עצמו ועל אהריות: עצמו, = ולפיכך אין. עבודתם של
אלו שלטה, מקיפה, אחדותית וראויה לשם של עבודה לאומית במובנה היותר
מעולה, אלא היא לקויה, ופגומה,. רצוצה ומרוסקה.

ולפי שאי כל תקוה גם לעתיד להקולטורה העברית לתפום את
מקומה הראוי לה בעולמנו, להשפיע על רוחות בני-עמנו ולהיות לנשמת חיים
לשאיפותיה המקוריות של אומתנו, . בל זמן שתהא עבודה זו מחולקת ומרוסקת
על ודי אוניציאטיבות שונות והשפעות שונות, שהן לפעמים פותרות ומבטלות
זו את זו, לכן עלינו ללכת בדהך הנועדה לכל הצבורים המהלכים עם חחוים--
לברוא הפתדרות-כול לת אחת, שתחבר את כל כחות התחיה והיצירה
העברית הנפוצים באומתנו, ולהביאם לידי. בטוי וגלוי בתוך היקפה ש%
עבודה מאורגנת.

בדי לברוא את ההסתדרות ‏ הזאת , אנו קוראים את בל המכירום
בנחיצותה | אל

קונגריפ לשפה ולקולטורה העברית

שיהיה בירח דצמבו 1909.

על הקונגרים העברי הוה יהיה:

א) לעבד את התכנית להפתדוות כללית בשביל עבודה
מקיפה ומאורגנת לצרכי תרבותנו, להרחבת השפה והספרות. העברית, לחנוך
עברי. מתוקן ומפודר ולהפצת הדבור העברי החי.

ב) למצוא בסים ריאלי בטוח--כמו יפוד קהן קימת מיוחדה- -שופרנס
את כל סניפו אותה ‏ העבודה, למען. שלא תהא זו מקרית : וארעית,. אלא
קבועה ותמודית .

קונגרים עברי וה אינו ועידה של מפלגה זו או זו, אלא ועידה
לאומית כללית . וכל אחד | מישראל, הטודה שהשפה העברית היא
לשוננו הלאומית והוא חפץ להשתתף בעבודה מאורגנת לתחיתה ולהתקדמותה,
יכול לקחת חלק בקונגרים זה,

עלינו להקדיש את כל בחותינו לא רק לקיומה ‏ המדיגי והחמרי של
אומתנו, כיי אם גם לקיום נשמתה במקוריותה ושלמותה. אי אפשר לה לאומה
העברית בלי קולטורה עברית, ההולכת וממשיכה ואורגת את חוטי ‏ המחשבה
העברית, ‏ ובלי הסתדרות. קולטורית לאומית המקשרת את החוטים האלה עם
חיו העם. ,

פרטי ההרצאות שתבאנה בקונגרים זה, כמו כן סדר היום והגבלת
הומן והמקום בדיוק יפורסמו בעוד מועד.

ש. ו אברומוביטש (אודיסה) (מנדלי מוכר ספרים), ‏ מ, = מ, אוסישקין
(אודיסה), אחר העם (לונדין), ח. נ, ביאלוק (אודיסה), א. ל בן-אביגדור. (ורשה),
א, - בן:והודה ‏ (ורושלים), | ש, בןרציון (יפה). דר מרדכי ברוידא. (למברג),
יהודה | גרזובסקי ‏ (בורות), שמעון. דובנוב (פטרבורג), ‏ ש,. א, הורודצקי (ברן),
פרופ. ווסף הלוי. (פריז), ד'ר חיים זיטלובסקי -(ניו<יורק), = ד"ר ו חזנוביץ (ביא:
לוסטוק), פרופ,צ, פ, חיות!(פלורניץ), ד'ר יהושע טהאן (קרקוי), דוד ילין (ירושלים),
מרדכי. בן הלל הבהן (יפה), יעקב כהן (ברן), א. ל. לווינסקי (אודיסה), :ם. לי
ליליענבלום (אודיסה), ד"ר י, ל. מאגנעס (נויארק), יַעקב | מוא"ה (מסקוי),
ד"ר י,]נומירובר (יאפי), ד"ר מ, נרדוי (פריז), ג. סוקולוב (קלן), ד"ר, ג. סירקין
(נויארק), ד"ר נ. סלושץ (פריו), ד"ר מ.. עהרנפרייו (סופיה), ‏ ולמן : עפשטיון
(פטרבורג), יצחק'עפשטיין. (לוון), דוד פרישמאן (ורשה), ד'ר י. צ'לנוב (מסקוי),
ד"ר יוסף. קלוונר (אודיסה), פרופ' ליאון קלנר (צ'רנוביץ), ד"ר י, ל. קצנלנסון
(פמרבורג), י. ח, רבניצקי (אודיסה), שלמה שילר. (למברג),. שלום עליבם (גרבי),
ז. שניאור (ורשה), פרופ, ב. שיץ (ירושלים) +

מרכז ,,עברוה", טרכו אגודת המורים בארץ ישראל, הסתדרות המורים
העברים באוסטריה ,: הסתדרות המורים עברית ברוסיה. ,הוטיר" בורשה +

הועד המבין בבולין:

ד"ר מהטין בובר . ד"ר יחוקאל בנעט , מורה בבימד"ר. הגבוה. לחכמת<
ישראל ,. ראובן בריינון , ש"י איש הורוויץ , ד"ר מרדכי ווארשויער, . רב. ד"ר
עמיל לעווי, רב. ד"ר היונריך לאווע . ד''ר שמריה הלוי לעוין . א, ל. מאצקון..
ד"ר יצחק אבגינוס מיטוואך , מורה בהאוניברפיתה . ברתולד. פייוועל +

פופרי ה ועד: בןךציון גוטליב.. יוסף ליאן +

הכתבה לכל עניני הקוננריפ:
088-000 10 ו 04 ה .₪ ת10ת0070 העת6וך
18 טא .0 [שוך :

נליון כב '

1% / > העולם -3 גליון כ

2 ומ ש בוג בין כתלי הישיבה ונכנס לתוך עולמנו הכללי, אחרי שהיה לו כבר בפים מוצק
/ עְ צ בספרות העברית העתיקה:
המנוח הצטיון. בהרגשה עברית שהיתה בולטת. בכל מפעלין לטובת
הַצִיונוּת + הרעיון הציוני, שפתנו וספרותנו הלאומית, אשר אהבן בכל חם נפשן. לבו
0 9 ל ערש דוי |
ביום ו', כ' תמוז (56 יוני ח"י, 9 יולי ח"ח) תמלאנה | היה ער ופתוח לכל הנעשה בישראל, וגם בשכבו על ערש הוי--חולה במחלת.

: זכלוות- -א. חדל ‏ מלהו יון התחיה, שהיה. 5 ;
חמש שנים מיום פטירת מנהיגנו תיאודור ‏ הורצל ₪ = לות--לא חול מלהגות כרעון התחית, שהיה לענס מעצטו
אנחנו מציעים לועדי השוקלים, לכל האגודות ולכל חברינו

אכדה גדולה היא מיתתו לכל חבריו ומעריציו, וזכרו לא ישכח מקהב
לב כל מכורוו שמותתו עשתה עליהם רשם מדכא מאך.

לעריהם להקדיש ‏ את יום האבל ואת עת ההזכרה ו
שתער ביום ההוא לקבוץ תרומות לטובת. יער חרצל, ה
הנטע לזכרו על אדמת ארצנו. בְּאָרֶץְיְשְרְאֶל .
8 אנו בטוחים; כי חברינו ישימו לב אל .קול הקורא' ב
--- האדריכל היהורי המפורסם וילהלם סטיאפני בוי נה קבל ברכת:

: ו
שנדפס. בגליון: ,העולם' בשבוע העבר ‏ מאת האגודה תודה מאת החברה ,אחוזת:בית" ‏ בי פו בגלל התכניות השונות. שעבד וערך
ה תריבו למתעי,. עצי = מותים, .וילעבל לא לת שבל המקם הטלק לתפטה ע"י תתסלת הכוכרת. סב כ וקו

חובתם לוכרון מנהיגנו המנוח, האדריכל | סטיאפני ערך את תכניות הבתים באמנות יתרה וברח

ל % ל , הלאומיות העכרית, באופן שיהיו לפאר בתוך הפכיבה היהודית החרשה בארץ
--בלשכת הועד המרכזי אפשר להשיג את החוברת -אסע08+ ישראל. צרוך להזכיר, כי האדרובל. הנזכר הוא אחד מגכאי הקהלה הישראלית

יפמפמשג הגאס לחדש אוגוסט שנת 1904, המוקרשת כולה לוכר ‏ בויבה
תיאודור הרצל, ‏ ושני גליונות ‏ ,דא יודישע. פאלקי שיצאו ליום /

פטירתו של הרצפ 8 1 0 -- בהמושכה ימה נרצח הקולוניפט היהורי בלום ע"י ערבים . הנרצח,
/ ב ו ב בנו של אחר האכרים האמידים מראש-פנה, נשא לן לאשה את בת אחר

ההם נמצא חומר רב המוקרש לוכר המנוח, : הקולוניפטים בימה, הוא היה בן כ"ו שנים . הרוצחים הם שנים מבני המשפחה

/ מחיר החוברת " אמאל .ספם, 80 ק'. מחיר כל גליון של | הערבית האלאייקה:איסה, אשר השייך שלהם , איסה שטו, היה קודם שומר
דאס יורישע פאלק* % ק' עם המשלה אדמת הקרן-הקימת ויק"א בדאלייקה ובאומילדיוני , בני המשפחה הואת חיוּ
0 4

בשלום עם היהודים בימה ובכנרת, מפני שהורשה להם להחויק את אהליהם

מיום 95 לחרש מאי עד 4 לח' יוני נכנסו. אל קופת: הלשבה על גבעות אדמת יק"א והקה"ק . בקרבת האהלים האלה היווה להקולוניסט
הגרצח בלום ‏ חלקת-ארמה גדולה . העדבים משכו אותו בערמה' אל המקום

המרכוית של הקה"ק ברוסיה הסכומים האלה ע'פ הסרר הזה! הוה באטתלה, כי הוצים. הם לעשות חווה ‏ אתו בנוגע אל חלקת:האדמה
נרבות. כלליות 4 רו" הואת. כאשר בא ביום 19 מאי כלוית שומר ערבי אל המקום חהוא, ירו בו 9

4

-. מסדעצמי 14 ' שני: ערבום ‏ יושבים: במאום. עוד בטום שהשפיק לרדת מעל עגלתו, חוא ' |
פנקסיהשוברות 18 נשאר תיכף שוכב מת בעגלתו.. עבדו הערבי לא חפץ תחלה לגלות את שמות
קופסאות 11 2 הרוצחים, טיראתו את נקמתם, ועשה ואת רק לאחרי שהכרית אותו הקיו.
ו : : מאקאם לכך.. משערים, בי מטהת הרצח היתה חפצם של גני משפחת איפה
/ , תשלומים שלמים --95% 0 להטות את חמת הרצח כנגד בני משפחת סיכה הקרובה השנואים עליהם
פד 8 לשעורין 8 -, ולהרחיקם באופן זה מסביבתם. הם האמינו, כי יצלח בידם לעורר כגנדם
אגורת. עצי:זית 0 את החשד הזה , מפני שלפני ומן קצר נפלה קטטה בין הקולוגיסט בלום ובין.
2 אחד מבני המשפחה הנוכרת . הרוצחים גמסרו לדין +
תוי קרן-הקימת ע"ם 0 |
ו | גליונות תלגרמה , ל
: ה בּמָוְרָח.
ס"ה 566,09 רו"כ

מק וש טא כותב אליגו סופרנוו
. ְ -- ע"ם הורועות המתקבלות בועד המרכזי מתרוגנות אגודות רבות בשבוע ‏ שעבר ערכו העברים המעטים הגמצאום בקושטא חג"פרירה -
> לחוג את חג יובלו של נוררו. ע"י אפפות ‏ אגיטציוניות / אסף כסף לרשם את ,לחביביהם ביאליק ורבניצקי, שעברו דרך קושטא בשובם מנסיעתם לארץ:ישראל,

* > שמו ב,ספר הזהב" וְע"י עריכת הרצאות בפומבי ע'ד עכוחתו הספרותית
והצבורות של גורדו.

-- בהרבה ‏ ערים ‏ הולכים. ונגמרים בעת חשבונות השקלום לשגה

השתים:עשרה, ובאחרות כבר התחילו לעשות את ההטגות. להקוגגרס התשועי ,

הועד הפלכי. בקמיניץ:פודולסק שלח בימים האחרונים שגי. חוזרים

: אל האגודות בפלך ההוא ע"ר הנחוצות לגמר את חשבונות השקלים ולעשות את
ההכנות אל הקוגגרס.

בעשרים איש התאספו לבית:המלון היהודי ,תבון" ושמה נערך בנקיט
לכבוד האורחים, נשמעו נאומים חמים. ע"ד ערך ביאליק, ‏ ערך השפה העברית
וארץ:ישראל, וביאליק דבר ע"ד הרשם החזק שעשה עלין הדבור העברי התי
בארץ:ושראל,

---ביום א' האחרון ערכה האגורה להתעטלות ,מכביי טיול מהוץ. לעורי
בטיול השתתפו במאתים ‏ איש ואשה, אחרי התגוששות, התעמלות ומשחקים

שונים נאמו ה"ה אכרמוביץ, ‏ ראש האגודה, אכרהם פגנו וחרטוגי. ע"ד ערך
--- מקולקי פלך וואהלון כותבים אלינו: ההתעמלות בין היהודים,

וה לא כבר. ערבי הציוגים אספה ‏ אגיטציונית בביהמ"ד, | והארונים ‏ ,'

/
ימפולסקי ופרילמן נאמו ‏ על התפתהות הציוגות בשנים האחרונות ועל מצבה ,
, : בתפוצות ישרא
החדש של תנועתנו,. רבים מהחסירים וגם שני הרבנים דפה נספחו אל האגודה ה ,
הציונות המוגה כעת מאה וחמשים חבר * ברוסיה, 6
" --מ אר גי יע וו בותב: אלונו מר ו, ספיוואק: --- החלטות .(עירות=הרבנים, . שהיו ‏ בעת | האחרונה.- בורשה, | בוילנה "

בשבוע העבר נקטף ‏ בשנת העשרים וחמש לומי חיוו, ‏ האַברף ח, א = ובערים אחרות כבר נמסרו למונוסטריום; יהפנום. והן עומדות להתברר. בקומיפוה
= מגדרוון, המנות הוה אחר משרירי צעיריגו המשמילים מהדור הישן:חרש, שנתחג ך = הרבנית, אשר תגש בקדוב לעבורתה ' בפטרבורג,

, / ָ % %

מאת הקומופיה. הרבנית תוכנסנה כל השאלות הללו ‏ לרומת:הממלכה:
עתה החלוטו ‏ עפקנים-צבוריים = ידועים לפנות אל הממשלה בבקשה,
בי תתן את הרשיון לקרוא גם ועורה של עפקנים צבוריים יהודום, לפני שבועות
אחרים נתקבלה ‏ במיניסטריום"הפנום בקשה כזו מקובנה, | קבוצה של עסקנים
צבוריים בקובנה עם מר איסר וואלף בראש מבקשום מאת המיניסטריום את
הרשיון לקרוא בורחי:הקיץ ועירה ‏ של עפקנים צבוריום יהודים ‏ מפלך קובנה
וממקומזת ‏ אחרים,
להמיניסטריום כבר. נמסרה הפרוגרמה של הועירה, ‏ בועירה תתבררנה
השאלות האלהו א) מצב בעלי:המלאכות היהודים בערי החבל הררומי:מערבין
ב) אמצעים להטבת מצבם והכחות הפרודוקטיביים שלהפן ג) מכס הבשר
= והגרות בנוגע אל התקונים בקהלה הישראליתן ד) איך להיטיב את הלמודים
בבתי הת'ת אשר להיהודים; וה) ברבר סדור עבודת חברות:הצדקה אשר
ליהודים,
המוניסטריום. פנה. אל הגוברנטור הקובנאי בשאלה, אם אפשר להרשות
קריאת ועידה שכזו בקובנה. מאת הגוברנטור כבר גתקבלה תשובה, כי אפשר
להרשות את הועידה הזאת, והוא חושב, כי גם נחוצה היא ועירה כזו, ובכן
און לחכות ‏ לשום. עכוב בזה מצר המיניסטרים,
-- מר. מ, ווינאבור אמר לאחר העתונאים,. כי ע"פ הצעתן יעמידו
הקדיטים על הבחירה. באודופה קנדידט יהורי במקום פירגאמינט, מספר דעותיהם
של הקדיטים והיהודים בהקוריה האוריסאית הראשונה עולה לשמונה מאות
(ובס"ה. ישגם 1700 בוחרים). כפעם האחרונה באו אל הכחירות 1200 איש,
מהם היו 800 דעות בעד פירגאמינט = ו--400 בעד הסויוזניק.
-- בשנה .זו יתק:לו : תלמורים. יהודים = אל . האונסטיטוט. הפולוטוחני
- בפטרבורג בכמות. של = שלשה אחוזים, : אך ‏ ממספר התלמידים החדשים, ‏ ולא
מן המספר הכללי של הסטודינטום,

ל

-- ב ק ורס ק משתדלים הסויוזניקים לפני הגוברנטור, כי ירשה לפוחר ם
היהודים לבוא אל ווםדהשוק, העתיד להיות שם בקרוב, יען שהעדרם יגרום
הפסר. מרובה. למצב. המסחר- בעיר,. אכל הגוברנטור דחה את השתדלותם,
--- אחדים מגבאי בתי:הכנסיות באוריפה פנן אל המיגיפטר לענינו:הפנים
בהשתדלות/ כי. יקבעו. באודיקֶה בחירות להב מטעם, בהוכיחם,+בי אע"פ שמשרה
= = זו ניתנת ע'פ בחירה בכל זה היתה האדמיניסטרציה ממנה במשך עשרים
השנה האחרונות קנדידטים לה. תוצאות | ההשתדלות הזאת היהה, כי בפקודת
הגרודנצילגיק נפסלו שנים מהחתומים * עליה מהיות לעתיר חברי. מועצת בתי:
הבנסיות. באודיפה, י
[ -. העלמה היהודיה. מרת ייקאטורינה פליישיר, שגמרה חוק למודה
בהפקולטיט ‏ היורידי * אשר בהאוניבירסיטה הפאריזאית, קבלה מאת לשבה*
הפופרים ‏ אשר להאוגיבירסיטה הפטרבורגית . תעודה, = בי עמדה בנסיון | בכל
מקצעות. הורת:המשפטים.. מרת פליישור נרשמה בתור ‏ סגנית לעוה"ר המושבע
מ, /ל. גולדשטיין והגישה בקשה ‏ אל מועצת עוה'ד המושבעים, כי תקבל אותה
אל מעמר הפרקליטים.
-- ביום הששי לשבוע שעבר מת מיתה חטופה עורך ח,דרוג" פא:
בולאקי. קרורשיבאן.
| קרושובאן ידוע: בתור אנטישמיי נלהב, שהמלחמה כנגד, הוהודים היתה
מטרת חיין, במאמרי:ההסתה שלו כנגד היהודים היה הגורם בהפוגרום הקישוי
גובי המפורסם והסב בשפיכת הרבה דמי נפשות נקיות מישראל,
ראשית עכודתו בהפובליציסטיקה האנטישמיית ההחיל ‏ בה,ווילינסקי
וויסטנוק",. בזמן. שיצא ע"י ביוואלקוביץ הירוע ביחפ:השנאה שין לישראל.
: מוילנה עבר קרושיבאן לקישיגוב ונכגם למערבת ה, ביסרב. = וויסטגיק".
אבל כל עוזרי העתון הנזכר הביעו מחאה כנגדו ולא חפצו בשום אופן לעבוד
אתן במחוצה אחת.

אז התחול קרושובאן מוצוא עתון בעצמו, שהקדיש אותו כולו להתנפלות'
על היהודים והיהדות: אחרי הפוגרום הקישינובי בא ע"פ הזמנתו של מיניסטר>
הפנים פליבה לפטרבורג, והתחיל מוציא שם את עתוגו ,זנמיה", שקבל תמובה
מאת הממשלה, /גם ה,זנמיה" היה מוקרש אך וחק למאמרי:הפתה נגד היהודום.

באחד הימים ההם התגפל הסטודינט העכרי ' הצעור. פנחס דאשיבסקי

0

.

. 0 0 2 4

ד ופה המה הק60הי1 .62 ה נףהקיטתמ1' ,ההא

על קרושיבא| בלכת! בחוץ ועשה לו בסכינו שרטת קטנה בצוארו, שבשביל
כך נדון מאת ביה"ד לישיבה חמש שנים בגדוד"האפורים, כידוע יצא דאשיבס:

קי לחפשי, אחרי שבתו במאפר שלש שנים, ע"פ המניפסט של הרוממות,

קרושיבאן נבהר לריפוטאט מקישינוב אל דומת:הממלכה השניה, ‏ וְגם
בה לחם במרירות. יתרה. כנגד היהזרים,

אחרי פזור הדומה שב קרושיבאן לקישונוב והתחיל מוציא שם את
ה,דרוג" ומחרש את המלחמה על היהודים ביתר עז.

בימום. האחרונים נפסלה בחירתו אל הדומה העירונית בקישינוב.
עוד לפני חג הפסח שעבר נסה לעורר ,בדרוג" שלו עלילת דם כנגר
היהודים.

בחו"ל

-- נשוא הפרלמנט התורקי , אחמד"ויזה, קבל מאת נשוא ההסתחרות | ">
היטאי"ת בלונדון ,‏ ישראל ונגביל , טגלת"ספר מבארת את התנאים שלפיהם
היו היהודים נאותים ליסד ישוב גדול במיסופוטמיה. נשיא הפרלמנט ‏ הציע
קודם כל' את מגלת<הספר הזאת לפני הדיפוטאטים היהודים, ועתה כבר נוסדה
קומיסיה מאותם הדיפוטאטים וגם מנבחרי הפרובינציות הערביות , שנמסר לה
לעיין במגלת-הספר של ונגביל ולחוות את דעתה בענין זה +

-- ביום | הששי: לשבוע " שעבר הומין אליו נשיא סור המיניסטרים
האוסטריי , הבארון בינירט, למועצה את נכחרי הרייכפראט היהורום הדרי"ם
שמוזוכיר ושטאנך . במועצה וו דן אתם ראש הקביניש המיניסטרי ביחְוָד ע"ד
השאלה בנוגע להשתתפות היהורים בהלאנדטאג הבופנאו . בהודטנות ו השתמשו
הדיפוטאטים היהודים הנזכרים להרצות לפני נשיאיהמיניסטרים את תלוגות
היהודים ודרישותיהם בענינים שונים +

-- נודע הרבר, ‏ בי כל הידיעות* שהתפשטו בעתונים , כי כבר ניתנח
ליהודו בוסניה והירצוגובינה זכותיהבחירה אל הלנדטג, העומד להפתח שם,
הנן מוקדמות לעת עתה , 4

== ביום העשורי לחרש זה חנגו יהודי ‏ אנגליה ברוב פאר וההר את.
הג הולרת השבעיםם של הרב הכילל, ד'ר הירמאן אדליר, כל הקהלות הישראליות"
באנגליה שלחו דיפוטציות ללוגדון ‏ להביע. ברכה בשמן לחתן היובל, והרבה / !|
מהן מסרן על ירו ‏ אדרופות יפות מקושטות מעשה ידי אמך ותשורות יקרות,
נתקבלו מלגרמות. ואגרות של ברכה מכל קצוי המדינה וגם מחו"ל, בין המברכום
את חג' היובל בטלגרמה היה גם מלך אנגליה, אודוארר השביעי, ורבים מגדולי
הכנסיות. הנוצריות. הלורר ליאופולד רוטשילד ערך במשכן:חקיץ ‏ המהורר ‏ שלו
אשר מחוץ לעיר לכבוד חתן:היובל קבלת:פנים נהדרה, אשר השתתפו בה /
כשלשת אלפי איש. ₪

הר"ר אדליר הוציא ליום חג יובלו כרך גדול, המכיל את דרשותיו, אשר
דרש בקהלדעם בזמנים שונים, בשם ,זכרונות ' אננליים*יהודיים". אל הספר הוה :
גכנסן 5700 מנאומוו, שנשא. במשך חמשים השנה. האחרזגות. |

עול ור

-- בעת האחרונה נעשה, בגליל הכחירה בוברקה בגליציה מקום פנוי
לקנדידט אל הרייכפראטה, הציונים: השתמשו ההזרמנות זו שבאח לירם, והעמידו = =
אל הבחורה את הציוני הד'ר גרשון ציפר, והתחילן ‏ עושים אגיטציה לטובתו,. >
בכל האספות שנעשו ער כה, החליטו כל הנאספים פה אחד, לחוות את דעהם >
בער הקנדירט הציוני, ‏ בכל מקום של בחירה נוסדו וערייכחירה, שנכנסו אליו
בוחרים מכל שדרות הצבור. צריך ‏ להעיר, = בי גם מתנגרי הציונים מתיחסים
בסימפטיה * לבחירתו של הד'ר ציפר, | גם הרותינים החליטו לתמוך בבחירות
בידי. הקגדיר ט העכרי. הלאומי חנזכר, = מה שמגביר את התקוה, כי יבחר הד"ר .
ציפר ‏ אל הריוכסראמ, ועל הקלוב העברי יתוסף עוד דופוטט יהודי אחד, * 7

ספרוּת וְאָמָנוּת , 1

בהוצאת קרל רונקר בברלין יוצא בימים האלה ספר חדש מאת סקפ ',
נורדוי *101)00ו66801 0061 תחו₪ סי 2

העורך.המו"ל : 4 ל גולדברנ,

0 1 ₪. 0

, : קסע 1909 08 1-00 מס האסמםתסת |
0 0 1 אד 4 ג
ציש היז סזעד ויוי ה חמ ויד ה קיז ה ד 0 :

שת 0 המ המ הטוע

575% 30גע, ה
, -688 קה סנקוא 0אזתת ,15ג60008תז 5'זהתאסתסקמס 00
" 0 - 0 א .₪ .₪ 11315001 .3 .4 : מודסגפץ ₪ תות הת

.10 אא הזוס גח .0 .ה ,גמ הםהסת .ב .ם .0ס
זה 0יד .ג .ג ,הזו 81 .0 .ג ל

0ח) מוגצה6סקתסם ₪5 . | ידמ 16 .0

0 ו וו
3 38058 62 06 התמד ! -288, ,10070008818מק0 620020 קסע 1160102 פיב 8 ,
7 : 8 - -076 18 72286078 62652 ה הח ה63ה זה 6--5ז5ת

. 0 טס 5-ה 95 -0080 0208 8 6105 0 סקס 075 ק6---5 ₪ זע 8 ה 5 זב 0 06

600 ₪ .א ,180 ה). -\. .0 פסהה3\. .]7 .3 -60 קאסונסקהסם 6דסת ק6 ,המוגההקתסקם 62008 סתתנתחקת גזומע
-התה ד .11 .0 סאק .ג .11 ,שזימתסהההקהס .0 6[ -בא ה ו

0 / מחפמ קהחזקה / /
ו ה 0 8 %5א05 ₪0 8ק8ר 620885 5אותההג 6728ת6קת6 0 ורס 00
1 .3 ,07600 .0 .00003 .11.1 -08008 308310110 062קחסע 865 18 מ6ההאההאד0 .מצהוהסהפהסקת
0 .סע ₪ 6 1 מ פ'צמססס זוז הסאה מיסה 6 *5יד5 23800 .סתדסתקנ ז מה צר
13 .1 .13 6 100 .\. .60 ,1402768018 = 5+5ספ ,01₪8סטי הההה סקס 606211 ההתפיסת 00 מסהסהמדתר
.0 דה 6סו .11 .11 ,01:05 .11 .11 ,יה ההש מ טה18 6ט וטס ג והזרעזוה דהה ימס קפתסה צופה וק

: 06 50168 8ז זתזג ,מידפיה שיאזפןנוסוה מוגסא:תסע 6המחחסקה 60
0 00קסה עוג60 (פאפץ 05% ץ פסוהמנס תסמזות תצאה צגהה קזוסה

סט 0 .4 .1 ,פיזווצדתק11 .1 .38 ,110000 .ג .ה -68 ₪5 ה6מן1מוו00ג88 6680075קדסזה צסקמצסמעני סע (0מפ6ת6ק6
1 א ,12600808 .\. .11 ,6786 .2 .11 ,3010765 צ ה -688 ה נמוטנוה א10סק000פגת ₪20 (סנמצססנמהסדהמפסתפה תסאסמטת
ד 6 .07 .0 ,650 .11 .11 סו60קס .דד .פד קז 0 א 60‏ ונת הג ד מוהה ו
07 ,1108008 .1 ג ימ הזה הז ימס דד .1 "0 1 .1 עס .1 .10 65עחחלסם :ו 00 >

.4 תוסמ ,5זק28267 .0 .סק .0 .2 860085 .2 פיתסאסך
ו 0 1 11 מ ק868זן 1 .0 ההות 16 היק 18 (ס'זד הק 6

6 -846071 .11 .4 ו ת0וחה5הס'ן ,.4 .כ 160025 פנס 4% ו
2 א ו 5 עצב = 0 ₪ 7 ב ₪ .5 ₪

-

3 יח 0
| ְצָעת ות

6 ור

-060 ,פ'ויומסכץ 71.1 .01 ,תק 0060 .1 .11 ,טסה .4 ו 0 ו ו עת ו 1
שדקה .13 ,110188065 . \ 6 סקס 511 | 5תסאהה0ו 0 - 0 1 7 0
| 1 00801085 .1 5קאה68 ,(5מההק .6 פותמסאטמה .1
-779 .11 .71 ,1100115 .11 .11 ,הדדוע תה .63 ה 1 5 0 0 (5ה6ת)
4 119 180 ,'מ6זיהאה1 .13 ,וס סכה 18 המנם10 ,(מ88) .ה חק 31 מתאצתטתסה00 ,כ
ה" .13 .11 0 .11 00 .ג 06008018 .123 -אתפק1 .0 .₪ פמסטטגני .זר טע .4 .11 מסקמק
-178' 0 11680 וטא ,00800763 075ה6" -גה) .1 5צמהק906 זר 11 11 שק 11180 , (21008) .1( וד
1110 .זי" הד 0 ד 8 05 -קה ,8 - 0 ו 0 תת (משונתו

סה ה ( 1600 .01 .77 10 0 2 5 7

זפ גחסוונותטת

.06 6 ד 8 0 4
דכנ 8 0 --.50זג 8 ₪8 א 50 2 8ה0זהסם ₪8 ככ 5 7075 גא :00010 5
ו עקש ם'11007 הקהפ1 1 סח ההסן 1 60 .ן 3 ההסתתסם הד (.0קק 6 5ה0ת גח המתהסד 38 .תסא 25 .
0 4 00 05 .םא 50 .6עַס 1 .56 אקל א 2 ,
8 2-4 כ 6---8 6 כ 19 5 1 הז 50 5.3 1010 הקהתמה 0ע-1 סח אהסך 2:0[ 05 -
= 10 1 1% 1 5--.א 9 .אק6הצא0 1 ח אתסו 1 הסח 1,הקהפתת 1 05 2₪0תסצ 6908ב )תתתקם מע6תם] 2
5 כא
- 4 ,6-11 20 078 :קה הההס ה 8 ו 2

. 8-2 1 בק 4 ג 2 כ 6--ג 8 : : /
0 דצהוה6הספהפ האפה6סניץ מאההסזות מע ה6אתונהטץ 8גז1 7 7 ו ₪ 0
00 30 דה 608500870 ,0601007 מ'אמא50ה60 3 פצנת | לקד 5 ג 9 מ 9 .
: 4 6 ₪88 ,.ם 8 2015 8 מ קז ה ג האוניק א
₪ 0 1 .א 50 .ק 0-1/ 2 א 25 2 2--ג 8 בע 2-8

- יי

0 ה 1 5 008 ]הח תסו
92 1108010 01066
1 0 ב ה אהת

יצא לאור ונמצא למכירה
-==- העתיד

היצאת ,סיני": בהשתתפות. ,תושיה"

סימע וינצקיא נתןויינר

-- ספר שני --
מחירו 1,50 רובל, פארטא 16 ק, מארשים
שני הספרים ביחר 8.50 ר', פארטא 80 ק, ,
ח' פיון תרס"ט ..
- 4 הממכר הראשי אצל הוצאת ,תושיה" בורשה :

.התהועקה *11118,. 50180ב0צהת8ו1 | אושמיני (פ' וילנח) סלונים (פ' גרוד:ה)

6% 1086117 הר
(ל > >

הגנו מברכים את. ירידנו וחברנו מר אלתר דרוינוב
ורעיהו : ליום ‏ הכנוסם את בנם. יהונתן בבריתו של א"א,
ולוברון. הננו נורבים לנטיעת. שני עצי:זית. ב,יער ‏ הרצל",

ב גולרברג. (8 רו"כ) נאטיק (50 קאם), /
ל, עפטטיין ₪ , ) א רובונשטיין (50 = , 6
ל עפעל "2 , ) י, וואלאועלסקי (50. -, )
-ל' ופה ( 0
וילנה ב"ט מיון תרס"ט

- עהון שבועי מצויר לילדים, לתינוקות. ולבני הנעורים, יוצא
ליום הכנפת. ידידי וחברי מר אלתר דרוינוב את בנו בריוק בכל יום א' בשבוע.

והונתן בבריתו. של א"א (ב'ט מיון תרפ"ט) נדבתי 8 רוכ' לנטוע | העורך והמו"ל ייב לבנר,

עץ"זית. בוער-הרצל על שמו של הנולד ומביע אני את ברכתי

לההורים , [ב פרם חנם+ ממלון. רופייעברי לתלמידיס,

ות ל, נולדבּרג מחיר העתון לשנה 5 רו"כ ובערך זה לחצי ולרכע שנה+
0 == ב בתבת המערכת! 6
ו אפ 8 סומח ןאס קפ ההשו 1806 .106 | .*דוהמצססט ג הס שוסאיועה יי
אופא ו אפשר לחתם גם על ידי הצ"ק בוילנה עפ"י האדריסה :
ל /
12 ו חסואטפוק | גת את -

ל ה (10000018 פיה ) :
0 0 7 686%קמס א סזמזותהקצססאןך שמ ע שש ע צת הרופאים,
110 6ה01ח0ש11 ה ,010הזק8. | 00006 סמות ,הזתה וה תצוה

0 1 001 0 ,א ופטזר | 5% 0 הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של 5
2 הניו ₪ 8918ה6ק
0 10000 גג . 38 5 ה 3 ז 5

מכיל. אה יסור הברזל באותה מדה שמכולים אותו ‏ הריציפטים: ==
היותר ‏ מעולים של הרופאים, ויפוד. הברזל שביין. ,ברזל" יש בו
כדי ‏ לטהר: את הדם ולהבריא ‏ את הגוף. והוא ‏ יפה לשתיה:
לגדולים ‏ ולקטנו ם ומועיל ביותר. וזול ביותר ‏ מכל שאר היינות
המכירה אצל חברת ,כרמל" בורשא,

: . גג .9 פמ-זר , [קר ג 61-11 ארפ
| גצ ל ידלי ודדזורני לה

ו

0108 סח

| 1 מטהדס הז הפיקע 0 סי 0
וז ה חן תס עס טס

15ג080מה0גה-008 0 הקסמתסקנב

נ]

8

ווסכת ₪ גת

שזפז)אה0 גת8607 6ז6הת6אא את

| ס"זגסמנטוהההיקאץ | 'אסהםהסעהדהת 0 םא ו
70 0-34ה הק-ת ,0060705 58068095 את 0
: 3070

0600 0 008 סו
וק 6 6ד00ה66ק דסח

סקנוודוו ייו] ו 3 ה זן,, חקו

0501 =דטהתהתץ 0 הזת ה -0ק0ח36קם "זו 3 ה א וק 1
1 0008מ-08 גווות ץאוסא 5ז86ה5ת זה [פזוזווקסו ,הונדהם ,ווקדל
.5085 1111107107 5 א 000 פא סווגבסקה

-10\ 5 088ח 0תהזוסהק/ו6קח זפם ווווםה6דוומהד0\נ6קח מא6סאח אהה6[פך 9

8 ו10 6080/0117 ,6]ו6ד5ק6ס3א 6סנמואזססה6 0ו6 33 "ןז ו 3 \ א סזהפגת
.06006 אוו שקזווט לוקס ₪ רוטוו ו

|ווהאנהקת0ח 5או9א)המובהחה)ו האה/אסה ‏ פוט 6068 |הוושאנהקזס אהת

וד יוות דס 16וו0ו 618 בוו 6[ווהואאוום 060606 6דו/הוווהק06 רמסדהאאוו6ת8 א

6 015 קסד 6 הווש דעוום. הור (1 :הבסנשקטוגהד6\ת "1 \ 11 3 ה )ו הא6ק אאהוובוקם

זו 5 007 התסה 00 תקסועה

0500000 תו הס \אסוונשוום (8
*₪7160701. 5 א1010%81, >אסווששווק ‏ 68005 בצ הווה6אוסתווקת (4 א *.ז 1896
לא 38 .דוה !ה ₪ -זקסד יד( קפ ]

.70א8 38 00%0080מ6קה 0הס
0708

" "פל מיני ספרים,. פרטימים מצוירים, 6 ּ

אלבומים ותטונות שונות אפשר להשיג אצל תוש 8 ]
הכ

ההזה ה | זח 1 05080 הד

.סה ו ב [ 1 0 03 1, אהוס
נובוליפקי 7,. וגם נאלעווקי. 1.

,"

2
/ 0-2 0 7 6 7 5

שי

שנה טליטית

שבועון
3 65

הציונות ‏ שואפת לרכוש מקלמרפטוח ‏ ע"י
משפט-נלוי | לעם ישראל | בארץ ‏ ישראל ,.

(פעוסה כ

התכן:
1 היהודים באונגריה . ד"ר ש; ברנפלר .
₪ לשאלות הרגע, ב | ב נולדברג ,
5 מחיי אחינו בגליציה , א. המשכילים העברים, ‏ צבי שרפשטן,
4 עם שקיעת החמה (שי), כרוך:
55).. לדקות יר ה)-ברקוביץ+ 0
6 תיב והארי (מישית), <> =מ, ו פררימצבסקי, :
6 נאום עברי-לאומי בהרייכסראט האופשרי , ,
8 מכתבים מתורקיה :
.1 קושטא, א חרמוני +
.1[: סלוניקי . י. קנטורוביץ ,
- << 68 מכתבים מגרמניה+ ממ, פאזיין +

ו 2

0 כרמל-מזרתי,

1) ו (הציונות ; בארץ-ישראל ; במורח ; כתפוצות-ישראל ;
ספרות ואמנות)..

קין = חשבון מפעולת החברה),

בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון וה לחצי ולרבע שנה.

₪ בעד שנוי האדריסה 30 ק.

(-י ו

האדריפה!:

> מחיר ל בוומיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחדש 88 קופ'.
- בחו"ל :‏ באוסטריה.אונגאריה 10 כתרים , בגרמניה ‏ 9 מארק, באננליה -9 שילינג, באמיריקה ‏ 5/2 ₪ 0

1

,

מחיר מודעות : בעד כל שורה פטיט מחילקת ארבעחים , -- על העמיד הראשון 60 קופ'. ועל שאר ה;מודים 40 קופ/י

/ ה

0 יר צָ .% 0 מו ק01 ,הזמהה132 ,"מ'אההסג],. הוהאהת0

9 מחיר כל גליון 0 קאפ 6

מתקבלת החתימה על .העולם' לחצי שנה הבאה-
1 ולי עד 1 יאנואר שנת 1910 .

בשביל כל החות מים נמשכת ההנחה על כל ספרי אחיאסף גס להבא (התנאים מבוארים בהפרוספקטום המיוחדים הנשלחים לבל רורש),

0 ועד יולי).
| עם הגליון 94 א הבא גומרת חתימתם של ההותמים
| שחתמו על ,העולם" רק לחצי או לרבע שנה,
| החל מן ינואר או אפריל ש'ז, והללו מתבקשים
שיואילולחדש בלי איחור את החתימה. בכדי
שלא יפסק 7 להם המשלח מן הגליון 695.

1 של השולם, ,

ליום ההלרת הששים של ב ו 5 % יש מקום מרווח לש : י נערים שהגועו לחנוך,
: יא מנחסהאָב א' תת"ם; ₪9 וולי, -109 5 \ [י ספוק צרכיהם החמריים וחנוכם הלמוהו- והמוסרי<=

יצאו עתה לאור: ₪8 היה ע צ ה יו "ט בדיוק ובחבה,. בעיר שרלו:
ל : : טנבורג- נמצאים. בתי-ספר מצוינים בשלמותם מכל. המינים, ובהם
בים. חציוניום של מסם י -.
> = הכתבים הציוניים של מקם נורדו 5" = מקובלים-תלמירים. בלי שום הנכלה:' על רבר המחיר ושאר
: ו = = הת נאיים .אוריע: לכל. שואל. במכתב , :
וויל \ 4%
בהוצאת חוער הפועל הציוני 1 א 100116 08 מ10110עה\. 2011010 .8 מו
0 עמודים, עם תמונת המחבר, המחיר 5 מרק:-- - . -
הוצאה לתשורות. עם כרוכה. יפה, המחיר 8.50
₪
ספף המכול.- 25 עמודים. בדפוס, הנמצא בעת לדורשוו במחור חצודחנם , בכדי
ומות בו את הרבים, הוא. כולל. את כל הכתבים ‏ והמנאמים ‏ וההרצאות. של
הפופר הגאוני וכל להחשב במקור כ \ לקורות ו

דידי-..

= פאש4- פרוספקט מפורט ישולח חנם וחפשי -]
,את הספר הזה. יש לתשיג בככל בתי מסחר הספרים וושר מאת-
> וורושער " פערלאנ ,‏ קלן אם רחיין, קאהאליננערר. יכנ 6

0 /ן

2 7 0

עון שבוע מצויר לולדים, לתינוקות. ולבני הנעורים, יוצא
בדיוק בכל יום א" בשבוע.
> = | העורך והמו"ל. ייב: לבנר,

ל מוני ספרים, ‏ כרטיפום | צוירום ] [נבשר פרם חנם+ ממלון: רופייענרי. לתלמורים,
| תושיה 0 -

לבומ ו ותמונות ‏ שונות אפשר להשינ אצ מחור העתון לשנה 5 רו"כ ובערך וה לחצי ולרבע שנה.

תזזה 5 ו ץצ ול 0008 כתבת המערבת:
"1 [ 11 6 8 1 שהתט\ : ו ו | -*יוגו צסק ה 1 ו 2
גובוליפקי 7, וגם נאלעווקי 1. < ה "= אפשר לחתם גם על ידי הצ"ק בוילנה עפ"י האדריסה :
א . . . 5 . ה 60100078 -/ .1 | ,המתח .קכק66ת5ה0 .ה .ד
שמעו בעצת הרופאים: | ל
= הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של יין שון : 0

קת 3 0 (אפ, - שתו רמ 5
של | את יסוד הברזל באותה. מרה. שמכילים אותו ,הריציפמים שיו := 4
| הוותר. מעולים של הרופאום, ‏ ויסוד הברול. שביין. ,ברולי יש בו .5 ו 4 ₪ ! / - 2

ברי : לטהר | את הדם ולהברוא = את חגוף | והוא ‏ יפה לשתיה
ולקטני ם ומועיל. ביותר -וזול ביותר. מכל ‏ שאר. היינות

| המכירה. אצל. חברת ‏ ,כרמל". בורשא, -

שש ללה שי

,1909 תג[ 29-06 ,ה א ]1 [ ב

ד"ר שמעון ברנפלר.
\ הַיְהוּדִים בָּאוּנְגְריָה.

אלו נתנו לבני עמנו = עינים לראות במחזות החיים. ולב
להבין לאחריתם, כמה. היו יכולים ‏ ללמוד ממאורעות
הימים האחרונים באונגר יה בנוגע לאחינו. ומצבם -המדיני
והחברתי בממלכה הואת,
אם יש בעולם, תחת כפת השמים, ארץ וממלכה, אשר
90 תנאי:החיים שבה יכולים וצריכים להיות נוחים וטובים ליהודים --
הגה זאת היא בלי. ספק .ארץ.-אונגריה,: אם. אפשר. בכלל. לשני
עמים, או לבני דתות שונות, ‏ לשבת יחדו בשלום. ובאחוה, הנה
זהו בוראי בארץ הזאת בנוגע ‏ ליחוס ‏ המדיארים. אל היהודים,
נסיח לשעה קלה את דעתנו מן הבדל הדת והגוע. שבין היהורים
הברל וה מעכב ‏ מט בעו, בי ישבו
שני עמים יחדו, בלי תחרות ושנאה ביניהם, שיהיו נוחים זה
לוה, הנה היהודים והמדיארים, צריכים להיות במקצוע וה לאות
ומופת לכל בני:עולם . בכל. אופן, .מה שהיה. ראוי להעשות
מצד היהודים, כדי להתקרב. אל המדיארים, שבתוכם הם יושביםן
מה שהיה להם. לעשות ל הדמות לש כניהם, עשו הם בודאי,
יותר מוה אי אפשר היה להעשות מבלי למחוק. את הקו האחרון
של הבדל הדת והגזע. התקרבות במדה יותר גדולה אינה אלא
טמיעה ‏ גמורה , היהודים באונגריה באו ברבר הזה ער הגבול
האחרון, . עד -הנקודה. האחרונה, מעבר. לנקורה זו,. כבר מגיע
= במול המציאות האישית, בטול היהדות בתור חזיון דתי, מה שלא
הוה מונח כלל בטבע היהודים בארץ. הזאת,
ומה שעשו היהודים באונגריה, לא עשו מתוך חשבון של
תועלת, ומכל שכן מתוך אונס וכפיה מן החוץ, אלא מרצונם,
ובלב שלם, מתוך נטיה פנימות, מתוך אהבה. שאינה תלויה
\ בדבר, בלאומותם הרגישו את עצמם מדיארים,
0 אמרו .על איש ואשה החיים. בזווג מוצלח זמן מרובה, כי
= לא רק נטיותיהם הנפשיות ואפים הטבעי יתקרבו- זה לזו, אלא
+ | שגם קלסטה פניהם מקבל צורה דומה, החבור הנפשי יראה גם
בדמות דיוקנם, בזוונ זה חיו היהודים והמדיארים ומן. מרובה ,
= = הוהודים באונגריה היו למריארים גמורים--בגופם ובנשמתם, על
= כמה קנינים לאומיים ותרון כמה סימנים לאומיים מחקו, : כבר
היה מי שהחליט, כי אין אלו בני אברהם \ יצחק ויעקב, אלא
= > מבני בניהם של הכוריים, ‏ אשר: התגיירו, = אין: אני נכנס כאן
= בעומק החקירה האתנולוגית הזאת, שווי<פרצופים איננו סימן מובהק,

= ובין המדיארים . אם אין

ה

ות סיה

1==== ,טיסרת ווילנא, י' תמוז,‎ ===%>-
\

.₪ 1909 ,1088 0ע-16 ,11 יע

לפי השקפתי, להחלטה כואת, אבל זה ברור הוא: ברבות הימים
כמעט שבטלו היהודים באונגריה את כל שתוף. לאומי ביניהם
ובין שאר אחיהם בארצות הנולה, ממש כנהוג מא בין. הגוייםי
אנו: רואים בקרב העמים, כי אין שתוף המנהגים הדתיים. והחיים
הדתיים מעכב את הפרוד הלאומי ואת השנאה הלאומית , כזה
ראונו גם בקרב היהודים באונגריה, כל כך היו דבקים בשכניהם
המריארים, עד כי שכחו כמעט לגמרי את יחוסם לעם
ישראל, הם היו באמת ,מדיארים בני דת משה'. מה שחשבו
אחינו בשאר ארצות המערב להיות ולא עלה בידם, היו הם
בהחלט;

ומה שהוא נפלא ביותר: לא רק היהודים החפשים בדעות

התקרבו כל כך אל המדיארים ‏ בכל ענפי החיים התרבותיים, +

לא רק ,הניאיליגים"---כפי = שהם = נקראים | שם--היו כל' כך
למריארים, אלא גם האורתודוכסים , ההבדל שבין אלו לאלו,

כלומר בין הניאילינים והאורתודוכפים,: היה נראה רק במנהגי

הרת, כשם שיש הברל בין מדיארים בני הרת הקתולית ובין
מדיארים בני הת הקלוויגית, אבל ב ל א ן מות היו כלם בעצה אחת,

ומלבד הנטיה הפנימית מצד היהודים באונגריה לשבניהם '

המדיארים, מלבר האהבה שאינה תלויה בדבר (לכל הפחות מצף
היהורים), הנה גם התועלת ה מ משית מצר המריארים היתה
מצרכת. את האחוה והרעות בין שני העמים האלה: זווג של
אהבה ושל הועלת ביחד!

המדיארום ‏ הם, * כנורע, המעטים באוכלוסיהם בממלכה
הואת, ועם כל זה הם שולמים בה, השלטון נמצא בידם באופן
אי-טבעי, בכח האלמות והתקיפות, ‏ הם שולמים בשאר העמים
(הפלווים, הרומינים והגרמנים) בזרוע. ולא רק ב הוה אין להם
זכות טבעיית לשלטון זה, אלא אפילו בע תיד, הם אינם פרים
ורבים, | בכדי שבאחרית הימים .יהיו הם ‏ המרובים.
הנכבשים תחת ידיהם אינם נושאים בעול זה באהכה, אלא
תמיד הם משתדלים להשתחרר משעבורם להמהיארים, וכשם שלא
הצלוח לאלו לקבוע את ממשלתם המדיגית בשאר העמים,
כן לא עלה בירם-- ואפשר שוה/ עוד במרה יותר ‏ גדולה- =
לשעבר את העמים אל ממשלתם הת רב ותית; הנכבשים אינם
חפצים ‏ לבטל את לאומותם מפני. הלאומיות המדיארית ולהשכיח
את שפתם הלאומית מפני השפה המריארית; ובכלל אין בתרבות
המריארית ובשפת יהמריארים כח הכבוש הרוחני, רק היהורים
קבלו עליהם ועל זרעם ברצון ובלב שלם את התרבות המדיארית ואת
השפה ‏ המריארית, עמלו המדיארים לעקור את השפה הגרמנית

והעמים "

/

- ו

ַ ו , >= העו5 ם 4

גליון כג

מארצם- --רק היהורים נאותו להם, הגם שהיו נזונים לפנים מן השפה
הואת בתרבותם הרוחנית וגם ביהדותם , לשעבר היתה רק שפה
יהודות אחת בעולם --- הגרמנית. בה נמצאה כבר פפרות יהודית
עשירה, ‏ וער שיבראו כזאת בשפה המריארית, יעברו ימים
רבים, ומי. יורע, אם בינתים: לא יגלו היהורים מארץ זו,..

היהורים היו למדיארים גמורים לא רק בשעת. הצלחת
העם המריארי, משנת 186 ואולך, אלא גם קורם לכן , מזמן
שהחלו \ המריארים | להלחם בחרף:נפשם על לחרורם. הלאומי
והמדיני, השתתפו להם היהודים במלחמה זו, ואחים היו להם
גם בצרה, ולפיכך, כאשר. הגיעה לאונגריה שעת חירות והצלחה,
זכרו המריארים ליהודים את חסדם ואת עמלם, ויאמרו להטיב
עמהם בכל. הטוב אשר זכו הם בו,

בשנת 188% היה מאורע עלילת הדם הנורע, אשר
התברר בחרש מאי שנת 1888 במשפט ‏ טיפה:אפלר. אז
ראו כל באי:עולם, ‏ כי ממלכת אונגריה שקועה עדיין בפראות
האכזריה של ימי הבינים, מאורע' טיסה:אסלר לא היה מקרה
בעלמא, אלא גלוי:דעת העם. יודע אני, כי מצד השני אפשר
להטעים את מאורע ק סטן ואת מאורע קוני.ץ בגרמניהן אבל
איני מסרב, אם גם מאלו ילמדו :על פי היקש המעשים
בכגון. זה...

בכל אופן רוב הגרמנים ‏ ,האמתיים" לא פסקו. מלהבריז,
כי : זרים היהודים ‏ בארצם, מה שלא טענו המדיארום, שנאה
עצומה כואת מצד המריארים להיהורים, עוררה אז תמהין גדול

,טובי" המדיארים, שהיו מתביישים בחזון זה, מצאו שתי
אמתלאות לן, ‏ א) מאורע טיפה:אסלר אירע בצפונה של. אונגריה
באחר המקומות, ששם עוד לא בשלה הטמיעה די צרכה , בצפון
אונגריה עוד: = היהדות. , ,הזרה" היהרות. ‏ הגליצית",
* משפיעה הרבה, פה עור אין רוב היהודים מריארים. גמורים,
ולכן מתיחס עם הארץ עליהם בשנאה, ובכל אופן זרים הם. לו,
ב) עוד לא חדלה השפעת הקלריקלים המסיתים את העם

עַם שקיעת הַַמה.

הְמְדוּמִיַעַרְבָּיִם. עָנּנִים

אַט שטים על פני האדמה,
₪ 5 2-3
לְבָדָד בק שָרִירִי
עוד לוחשים

לב בת נְנָה

קו אורֶה מְהְבְהָב, גוָע:
ָּמוּ מְרָש של מָשִי שְחַרְחַר
על שחק בַּפָט מַשְתָרע.

בָּאוִיר ךצָנַת ה עָדָנִים
מִנְשָב מַרוּכְסִי הבעות ו
שַתְרֶת של רביחו חָרִיפִים
מִתַמְרָה מַכְרִים ובקעות .
בְּפוּמִים נְצָבִים אִילְָנוּת
ְּעְצֶם לכב הָרענֶןי

בהיהורים, ' אונגריה נשתחררה שחרור. מריני ולאומי, אבל עור
לא נשתחררה שחרור תרבותי.. ולפי זה צריכים | באונגריה
להתקרבות. יותר גדולה ‏ משני הצרדים. עריין ההבדל הרתי מעכב,

או החלה השתדלות. ראשי העם ומנהיגיו, לבטל את השפעת
הקלריקלים, לקבוע חוקים חדשים המקרבים את בני הרתות
השונות. אלו לאלו, המחלישות :כח הקנאה הרתית, כעשר שנים
ארכו. ימי הפולמום הזה, אשר הפליא את עמי אירופה, ובימים
ההם התגברה כבר הריאקציה המדינית והדתית בכל הארצותן
העמים הנאורים הלכו בהרבותם האנושית . לאחור. ולא לפנים,
ורק באונגריה עמדו המשכילים והמעולים שבעם בקשרי מלחמה
להגביר את החירות. המוסרית:

וכמה עכוכים עמדו להם לשטן בררכם! באוסטריה גברה או
התנועה הקלריקלית, האנטישמית, במסבת המושל גברה השפעת
התנועה הואת . כהני הדת הקתולית השתמשו בכל האמצעים
האפשריים/ כדי לבטל את מחשבות הליברלים. ראה ציר | האפיפיור
אשר ישב אז בוינה, כי יש צורך בדבר לבוא ‏ בכבודו ובעצמו
לאונגריה * כדי ,להלהיב את הלבבות למלחמת:מצוה זו", ולא
התעצל לכתת את רגליו ‏ וללכת שמה, הממשלה האונגרית לא
נכנעה מלפניו--אלא רמזה לו, כי ימהר לצאת מן הארץ, ,מעשה
רב" כוה'נגע כבר בענינים המדיניים המשותפים לשתי הממלכות!
אוסטריה ואונגריה . איך נועוה ממשלת אונגריה לפנוע בכבור
ציר האפיפיור שר החיצון התערב ברבר, אבל ממשלתו אונגריה
לא נבעתה; גם שר החיצון חיה אניס להפטר משירותו . העם
המריארי היח אז רצוי נפש כל בני חורין באירופה : אך זהו
עם הגלחם על חירותו המוסרית, שאיננו חפ? לשים את צוארו
בעול. הקלריקלות! :

החוקים הליברלים נקבעו, לא רק היהורים זכו שם
לשווי-זכיות גמור, אלא גם היהדות, הדת הישראלית נחשבה
מאז בתור אחת' הדתות ה,מקובלות" באונגריה, ‏ ואין. ביניה. ובין
הדתות הנוצריות בנוגע ‏ לזכויותיה המריניות ולא כלום, התירו אז

ָּמְרמִי הָאוִי הט

מצִ

ָר אָט שיאָם

ְּמרְחָק עַטוּפָה אדִיתֶכְלת

ְעוּתֶם. יָעָרִים.
ְלְבָה הָָרֶץ וְקודרָה
וְהוּלְבָה. עִין שחק וְקְמַה,
יהָלָל של עול לָאָטו
מַתְמַלָּא עַצְבָת בַעַלְמַה.

+
על גבִּי גנ הַגְבְעות

ּבְְתֶר רוצי עַמָקִים ,ו
ירק הָעצִים הַקפְמִים,
השקים, =

ַּּל מֶרִפְרְפָת וָשָטָה
עַצָבָת זו חרישית וְרִבָּה + -

%

להמיר את הדת. המשיחית ברת היהורית, : בעוד "כי. קודם לוה
היה אפשר ליהידי להתנצר, אבל לא לנוצרי. להתגייר',

מה שהיה אפשר להיהורים והיהרות להשיג בארצות הגולה,
השיגו באונגריה. כמובן קוו, שמעתה הבוא גם התקרבות. חברתית.
וכזה היו דניםו כל הימים, אשר יש איזה הברל כל שהוא בין
היהודים. והמריארים, בין היהרות והרת המשיחית, כי מברילים
מצר חוקי המדינה את היהורים והיהרות לרעה, טורגש זה גם
בחיום החברתיים. העם מ-גיש, כי אין היהודי: רומה לו, איננו
חברו,. איננו במררגה אחת עמו, זה יוליד איזה. נגור פנימי בלב וי
והנגור מוליד שנאה דתית :ולאומית. זהו. מקור האנטישמיות. עתה
נעקרה הנטיעה הארסית הואת עם שרשיה, לא הפתפקו ברפואת
המכה, אלא הרחיקו גם כל סבה וכל גורם להתהוותה. מחדש,
העם המריארי. לא יהיה עור עלול למחלה מופרית זו.

ראינו ושמחנו. ופקחים שבנו היו אומרים: מאורע זה. בונה
אב ליחום היהודים אל העמים בכל המרינות,. רוצים היהודים
לשבת בשלוה ולהנות מחייהם, יעשו. כאחינו באונגריה בשתים:
א) ישתהלו גם הם לטובת החירות המדינית הגמורה, כי. אין
שלות. היהודים אלא בהצלחת החירות; ב) יתקרבו: בכל האפשר
אל העמים, אשר בתיכם הם יושבים, איזו זכותההקיום יש ליהדות
פרטיקולרית?. מקום היהרות. הוא. בכית. הכנסת, ובשוק החיים. לא
תראה :ולא תמצא. כל מין תרבות יהודית מיוחרת, באיזה אופן
שתהיה, גורמת לפרוד הלבבות ומביאה לבסוף לידי שנאה דתית
ולאומית.

לא ארכו. הימים, ובאו המעשים והמאורעות וטפחו על פני
כל הפקחים שבנו. 4

מובן: מאליו, כי הקלריקלים, בראותם שיד 'ישראל באמצע
בנוגע לקביעת החוקים האידרצויים בעוניהם, נטרו איבה להיהודים
והוסופו להסית את העם בהם, ואין ספק, ‏ כי לב העם המריארי
היה נוטה. לזה,. החירות ‏ והאחוה האנושית היו רק כרוזים נאים,

> העולם 3 3

מן השפה ולחוץ, האנטישמיות החברתית לא תמה מן הארץ בסבת
החוקים. המריניים, אלא אדרבה גברה עור יותר ויותר, כמעט בו
בפרק, עור לא נתיבשה הריו על הכתב, שכהכו את חוקי החירות,
החלו תלמידי: האוניבירסיטה בעיר הראשה להראות את שנאתם
הקשה לחבריהם היהודים, ‏ מזזשים מכוערים ‏ אירעו אז לעינו
הממשלה, אשר. ראתה און והחרישה, קשה לברר, אם היה בירה
למחות. ולא מחתה, ‏ או חכירה, = כי אין בכח ‏ כל' הין שבעולם
לקרב רחוקים, ‏ החוקים החרשים. היו גם מכשול גדול לקיום
היהדות באוננריה,- כי התירו | נשואין בין. יהודים ונוצרים, מה
שהיה. הולך ומתרבה משנה לשנה, גם ההתרה היתה מאז כעין
מכת. מדינה, הממשלה חדלה למנות יהודים לאיזו שירות. מדינית
אם' לא המירו תחלה. ‏ היחום בין | הממשלה ובין היהודים ‏ היה
תחלה מוזר מאר, עוד לא חפצו להורות על שנאתם להיהודים
ועשו בה שעשו בצנעה, בהערמת וגנבת רעת. הבריות. הממשלה
התביישוז עוד להראות בפומבי כקלריקליה. ‏ אבל באחרונה הרגילו
בזה,. בשנים האחרונות נעשו כמה מעשים, ‏ כדי להרע ליהודים
לא רק בחייהם החברתיים והמריניים, = אלא (וזה בעיקר!) גם
בפרנסתם, בחיי-הכלכלה, אין מן הצרך לפרט את כל התחבולות
המשונות, שהשתמשו בהן שרי-הממשלה בימים האחרונים ‏ לרעת
היהודים,. כבר ‏ יודעים אנו למדי, איך כורתים אוכל מפי יהודים
בכח חוקים ונזרות, שאין מזכירים ‏ בהם שם היהודים מפורש,
היהודים באונגריה, אשר תחלה חשבו, כי אין זה אלא דכר
עובר, ‏ ,התאמצות אחרונה מצר מורדי האיר" כדי לקיים את
הפראות של ימי הבינים, נוכחו: בינתים, כי כאונגריה כאוסטרי ה
נמכרו לזמן ‏ ארוך. בידי ,מורדי אור", בידי הקלריקלים, נפלא
הרבר, כי אותו הדיר וויקירלי, שעמד בראש הממשלה.
הליברלית, = כאשר ‏ קבעו את החוקים הליברלים למרות נטית
המושל, ומטעם זה יצא נזוף מחצר. הטלכות, הוא בעצמו עמד
באחרונה בראש הממשלה הקליריקלית, אשר הביא את האנטישמיות
המדינית לידי ,שלמותה" ,= +

בְּמְדוּמָה :
בּמָתַר רספר מְבַפָה. .+
כְּמְדוּמָה, שחלוּם ההדלון

זו נָעור עם שקיעת הַהַמָה
וב : שממית
הוּא רוקם רַקְמַתוּ הנשמָה. >

6%

ירקוַת).
:4
מאת
י. ד. ברקוביץ,'"

הי

הניעו ימי | לקיטת קישואים . אותם | הימים ימידרעש הין , משונים
וגבדלים ‏ משאר ומות השנה,. ימים שמן הנץ-החמה ועד חצות-הלילה היה
תלוי ועומד בחללו של בית שאון הוטה ומטריד, ‏ מין אנדרולמוסיה ובהולות
גוראה. ורתיחת-הדם וריצת-רגלים וצוחת-נואשים ורדיפה מסוכנת של בני"אדס
ענוום ורקבים אחרי קרן של תקיה , שנצנצה להם מן הטרחק . .. יותר מכולם
היתה בהולה האם. בימים ההם היו פניה של אשה קטנה זו נראום טתוך
הסער כפני חיה שכולה .‏ לא אכלה ‏ ולא שתתה, ,לא נחה ולא שקפה ולא

ב

*) המשך מגליון. 15--11.

ידעה שנה בלילות . כל העולם כולו. לא היה כראי עבשיו בשבילה, כל חיוה
וחושיה נצטמצמו עבשיו ונעשו כולם נק דה אחת : קישואים . -* לי

ברמדומיהבוקר, ‏ כשמקיצה שפרה משנתה עם והרידשחר ראשונים '
הרי חיא מוצאת את אמה ערה מכבר, מתכודרת ומפשפשת במחיצתה האפלה.
יחפה, פרועת-שער וחשופת-חוה מופיעה דטות האם מתוך מחיצה 1ו, פוסעת "
פסיעה השאית ומרפרפת בחשפה ,‏ נראית ואינה נראית ,| כחלום בוקר וה
מתיצבת ליד הדלת והמזוזה ומהרהרת שם הרהוריה. ביחידות , שולחת עשר
אצבעותיה וצפרניה לתוף שערי-ראשה ומתגרדת בו להנאתה מתוך כונה
יתרה. וצטצום בל החושים . אחרי-כך היא עוברת בחשאי, בצל עוכר, לחדרה
הבשול , עומדת שם כלפי החלון הקטן ומהרהרת שוב הרהוריה ביחידות
ונאנחת בפני עצמה ; ואו נדמה לה לשפרה, שהאם לא ישנה כלל. כל
הלילה כולו היתה זו עוטדת חבויה באפלה, ערה ובודרה, טעונת דאגה
וובות ‏ מחשבות בלבה , עומדת 4 ומצפה. ער כלות - הנפש : מתי יעבור = לולה
וובקע אורדשחר ? ...+

אבל לא כך הוא דרכה ‏ של האם לעמוד בחבוקדידים ולהציץ ם
החלונות . כעבור רגעים נשמע קול שפך-מים לתוך עכיט של שופכים. |האפ
נוטלת ידיה בזריוות , חוזרת ונכנפת לתוך המחיצה האפלה, ותיכף לכניסתה
היא מתחילה מעוררת את בעלה הישן. מתחלה קולה נשטע בלחש ובזהירות
מתוך תחנונים וחנופה רבה, אלא שבמשך הומן קול וה משתנה קימעהדקימעה
בהדרגה מדויקת, עד שהוא נעשה מאליו קול רם ותובע וזועם, קול מר צורח
המנסר בחללו של 5ית ומרעישו ממפד עד הטפחות .

-- אליה , קום"נא ! אליה, די. לך לישון. אליה, עורה, למה תישן +
אליה, כבר הגיע ומן של קימה . אליה , רצונך ‏ לישון---הרי נכונה לך שיגה
בשבת! אליה, ראה-נא. פריין זה שלון האיך הוא מוטל אצלי | בפישוטדרגלים
להנאתו!,.. אליה, למה עתה עושה עצמך חהש? אליה, השומע אתה שמדברים
אליך? אליה, מין נחרה משונה נפלה עליו פתאום מן השטום, כאילו לא' יש
וה חמשה לילות ‏ רצופים 1.., רבונו של עולם! עור מאתמול. מתגוללות בכ 1 >

/

4 > העול*ם 9

גליון כג

לפני ימים מספר אשרה הממשלה את דבר. הקמת נימנסיום
מיוחר להיהודים, גם מאורע זה בא ללמדנו הרבה,

בימים ,הטובים הראשונים" נדב. יהודי עשיר סכום גדול
להקמת ‏ גמנפיום . יהודי. בעיר ‏ הראשה בודפשט, ‏ אבל. הממשלה
הליברלית לא חפצה אז לאשר את המוסד הזה, כרי שלא לעשות
פירור. עתה, בימי משול הקלריקלים, עשתה השתדלות היהודים
פעולה רצויה,. אין ספק, כי לא לטובת היהודים בוונה הממשלה
אלא כדי למצוא אחרי. כן פתחון פה, שלא למנות יהודים בתור
מורים בבתי?הספר. הצבוריים. שהרי להיהורים בתי-ספר לעצמם,
אבל בכל זה, אנו מצרנו נשמח על הדבר הזה, אין לקוות,
כי הגימנסיום היהודי יהיה בקרוב בית:ספר. לאומי, ומשם תצא
דעת השפה העברית ואהבה לאומית ליהודי אונגריה, אבל סוף
סוף גורם בית ‏ ספר יהודי ‏ ב מ עט, אפילו בקרם. המתכוללים,
לקיום. היהדות ולקיום. עמנו. די הוא, אם ילמרו. שם מעט עברית,
אם יהיו ימי השבת וימי חני ישראל ‏ נזכרים ונעשים; אם
יחנכו מוריָם יהודים את בני הנעורים; אם לא יהיה שום. צורך
לתלמידים ‏ היהודים לכחוש למולדתם ולרתם, ביתדספר ‏ יהור'
בלתי. לאומי אפשר לו שיתהפך בימים הבאים לבית:ספר. והודי
לאומי, לבית:ספר עברי.

הנסיון. הלא הורה למדי,. כי. אין היהרות. מתקיימת . בגולה
מרוב .טובה, * מתוך השקפה = זו אנו אומרים בנוגע -למאורעות
המעציבים באונגריה: חביבים יסורים !

והיהודים באונגריה,. אשר. לאומיותם העברית. נתמעטה. כל
כך. בדורות ‏ האחרונים, מצויינים ‏ גם בכמה. מעלות טובות +
באמץ:רוח ‏ ובכח. נמרץ, באהבה. לעבודה צבורית, ברוח נדיבהו
בחוש צבורי,: במדותיהם אלו = השתמשו. עד' הנה. לטובת אונגריה
ולטובת. העם המריארו, מה עלה. להם חלף עמלם. וחלף אהכתם
לעם. זה, הלא ראינו למדי, אין ספק לי, כי העם העברי יאריך
ימים ויגדל באחריתו על . העם המדיארי, שחציו ‏ אירופי -וחציו
אסיאטי, חציו תרבותי וחציו פראי, אבל ההבטה לאחרית הימים

לא תוכל להוציא. את המרירות מלבנו לראות, איך עבדו אחינו
את המריארים כמאה שנה בכל לבם ונפשם--ומה גמלו להם
באחרונה. זו אהבה נאמנה וזה שכרה!

אחוד איברי עמנו, אחרי ימי הרסוק והפזור, הוא עובדה
היסטורית., ‏ אין ההיסטוריה עושה את פעולותיה | תמיד ‏ בפנוק
וברוך, ‏ באמצעים נעימים ונוחים, אלא לפעמים קשים מעשיה
ואמצעיה , את עמנו היא מעמרת על טעותו, ‏ על השאיפה לטמיעה
ולפוור, אחרי שנכשל בה הרבה. וכמה מכאבת הכרת הטעות
הואת !

קשה צער חבלי התחיה לעמנו,

שרליטנבורג, שילהי סיון תרפ"ט +
₪

₪07

ב גולהב הגו
לשאָלותְהָרְנַע +
ב

במאמרי הראשון אמרתי, כי אחת התעודות היותר חשובות
ודוחקות את השעה בחיים העבריים ברגע זה, שאנו עומרים בי
עבשיו, צריכה. להיות התאחדות ההסתדרויות. היהודיות הכלליות
הקימות לממרת הגשמת תכנות של יציאת חמוני היהודים לארצות
הממלכה העותומנית ‏ ע"פ ידי שיטה ברורה ומסוימה במצריה,
השתדלתי. להוכיח את התועלת המרובה הכרוכה באמיגרציה כזו
לתורקיה ‏ גם מצד הציונות המהורה, היינו. למטרת. יצירת. מרכ!
לחיים היהודיים בפלשהינה, וער כמה היא עלולה לסייע להתפתחות
הקולוניזציה בארץ-ישראל , כנגד זה טוענים, כמובן, ועוד. יוסיפו
לחזור על טענה זו גם להבא, כי כל עמלנו אך לשוא, כי. כל
המעשים המלאכותיים האלה יעלו בתהו, כי קודם כל צריך לברוא
דור אמיץ ברוחו, בעל הכרה לאומית חזקה ורצון כביר אל

שלש עגלות של קושואים , וזה סרווז על ממתו ואינו חושש ואינו מרגיש...
א--ל----ה!. .+

-- הא ! מה | -- מתעורר = האב משנתו , | כנופל ‏ ממרומים , ושואל
בקול ‏ נחר +

-- הא | מה !-- מעקמת עליו ‏ ווגתו את שאלתו,--ברוך ‏ הבא, אורח
אתה... מריפי עוניך = ניכר, שכבר שבחת את שלש עגלות. הקישואים מיום
> אתמול? הא!),.+

= -- קישואים--ענויים,.. עד חצות-הלילה בחוץ!

-- הרי לך! ,קושואום" נעשו. אצלו פתאום ,,ענויים"... כלום מצאת לי
'פרנסה. אחרת. נאה הימנה ., מפרנסי = ונותן-לחמי היפה? וכי. ראיתם מימיכם
תאוה מגונה כוו אצל בן-אדם: לשבב. בפישוטדרגלים ולנחר?... דומה, שבכר
הרבות ‏ בשונה כל הלילה כולו.. די לך! שאם לא כן--הרי: אין לדבר פוף !
כלום באמת חייב. אדם לטבול ער צואר. בתוף שינה?...

האם מפסיקה רגע בשטף-לשונה ומשתתקת . אחר-כך נשמע שוב
דבורה מתוך המחיצה האפלה, אלא עכשיו נשתנה קולה פתאום ונעשח רך
וחנון. ולוחש, דומה, שהאם רואה לפניה מהרהורי לבה ומדברת לנפשה.

-- ברוך השם, הרי אני וה דרכי תמיד, שתדד שנתי ממני כל
הלילה ,‏ כלום יודעת אני ?‏ ודאי ירושה היא וו לי מאבותי,: כסבורה את !
אדִרבֶה,. מביון שהגוף עמל. כל היום. וכורע תחת סבלו. .. ואףדעל-פוהמן ,
רחקה שנה מעיני .‏ מיני רעיונות באים ומבלבלים את המח , מיני חלומותי..
באמת אטרו :4 החלומות אינם אלא דְברים בטלים, \ ואףדעל-פוחמן . .+ הנה
שוכפת אני במטתי ,‏ שובבת. ועוני פקוחות ; דומה, ‏ שאין אני ישנה כלל י
ופתאום נפתחת הרלת כמו מאליה, ואני רואה מתוך החשכה את אבא שלי,

עליו השלום, ‏ נכנס בחשאי ,‏ ירסולקה: חבושה לראשו ופוומקאות ‏ לכנום . על

רגליו, = וכך הוא מהלך. לאטו, 4 חובשי במקלו בקרקע ,‏ לפי שכך. היתה דרכן
של אבא מעולם , .במחילה ממנו , .+ אליה! שוב אתה ישן?, לא! אחת
דברתו. -- אין אני . הולכת ‏ עור אל חגן1,. + לדירי -- והא הכל הפקר ?

א ל פב

/

לדודו --- ובואו החוירים 4 ויסחכו. כל מה שיש שם! לדידי. -- ילך לטטיון:
כל העמל בולו! לדידי --- תרקבנה שלש ערמות של קישואים אחווי הגדר
שלש ערמות של קישואים |, , . מניחה אני את הכל והולכת מזה --- אין וה
עניני. ואחן לו את בניו היפום ‏ ויחד עמם יבה ראשו אל הכותל ! אליה |
השומע אתה מה שאני מדברת אלוך ? :+

נצחה האם, והאב יוצא מבוהל ונדחף מתוך המחיצה האפלה. גכנס
הוא ברעש לאותו החדר , שבו ישנה שפרה, פוסע ברגלים יחפות פסיעה
גסה, בולו לבן., כולו רוג, ‏ וקומתו הוקופה מפולה אימה . תריפי -החלונות
מוגפום עדיין, ואפלולית שרויה בחדר, האב משתעל ורוקק. מתוך רוגוו, מפשפש
ומפשפש בחשכה עד שהוא מוצא את מבוקשו -- את הטבק שלו, וטתחיל
מגולל ציגרה. עבה. ‏ עומד הוא נשען אל. השרה שבווות החדר, עומד בלו"
נוע,. בקומה וקופה, מעשן ציגרתו העבה ושותק, ‏ אורג שנאה כבושה בלבו
וחורש רעה בחשכה, ובכל פעם אש ציגרתו מנצנצת מתחת לשפמו הוועם
ומאירה לרגע את פניו הוועפים והקודרים עם וקנו הארוף והפרוע +

באותה שעה טורחת האם במסדוון הביח, פותחת את הדלתות לרוחה
ונטפלת לשקים מלאים , פוחבתם אילך ואילך ואינה יודעת מנוחה. אף רגעי
רוח צח של בוקר פורין בער הדלת הפתוחה וטנשב מתחת לשמיכה, פסו-אור
מתגלים בחדר ‏ האפל ותועים על פני אחר הכתלים--ושפרה מתהפכת על
משכבה, כובשת פניה בכר ומתאמצת ?גרש את הרהוריה הרעים, המתרגשים
ובאים עליה +

מן המפדרון נשמע קולה של האם !

--- השומע אתה שם ? כבר רבקת אל הפעפוע שלך ? אוי לו לפעפוע
זה !... הולכת אני אל הגן .‏ הבדל תיכף מעל הפעפוע שלך ומהר. ובוא
אחרי . וכור ואל תשכח : שלש ערמות של קישואים מתגוללות אַחורי הגדר:,

-- נו, וטה מה תהא עליו? מי יכין לי טה? -- שואל ‏ האב בקול
צרוד ושואף עשן. מציכרתו העבה , והאש מנצנצת מתחת לשפמו הזוע וּמְאירֶה
את קומתו הוקופה הלבנ ואת פניו הזועפים' והקוָרים ץ. >

4 0 2 +

גליון כג >= העולם 3 5

החיים הלאומיים, ואז יהי נעשה הכל מאליו. על צר היותר מוב, = הצביריים מתגשמים בחיים והאנושות היתה. מוסיפה לקפוא. בכבלי
אז יזרום למקום | שצריך הרכוש היחודי, ‏ העבודה היהודית | העבדות האזרחית, הפוליטית והלאומית , אלמלי דחה ועד התורקים
והאינטיליגנציה - היהודית. ועוד כחות אקטיביים יהוריים ‏ בדומה ‏ הצעירים את הנהגת המשטר הקונסטיטוציוני ‏ עד שיחונך. העם
להם,. וכל קריאותיכם תהיינה מיותרות לגמרי, אם תעבדנה גם ‏ התורקי ברובו ‏ חנוך פוליטי ומוכשר כל צרכו, כי אז נשאר
יק'א גם ותר ההסתדרויות בפלשתינה או לא -- אחת היא; עוז = המשטר העריצי הקודם בכל תקפו, ובגורלה של הממלכה התורקית
רצונו של העם ישמש במקום כל אלה ויסול בשבילו מאליו את = היו מוסיפים לשלוט ולהטותו לחפצם סריסיההחצר השונים. ויתר
הדרכים הנחוצים, אבל הסכסוך התיאורי הזה לא חדש הוא, | חברי הקמרילה החצרונית . ההיסטוריה היא היא המלמדת אותנו,
ועוד יותר מזה, גם מקורי איננו. הוא חוור ונשנה. אצל כל | כי כל המהפכות הפוליטיות, | כל התקונום ‏ הצבוריים הגדולים
העמים בשעת כל מהפכה גדולה, המתחוללת בחיים הצבוריים, = התגשמו רק בזמן, שעל במת העבורה הפוליטית יצא המיעום
ההיסטוריים או הממלכיים, בשעת כל מעשה-נסיון לשנות את | האינטיליגינטי, האיתן בדעותיו, המאוחר כולו בההכרה הברורה
המשטר הממלבי,. בכל תקון פולימי גדול, העומד להעשות, כמו | והמסוימה של נחיצות המהפכה או התקון. הזה, ‏ ברצון. וביכולת
הנהגת זכות הבחירה הכללית, הרחבת יפוי כחם של נכחריההעם, = לעבוד עבורה תמה ומועילה ולמשוך אחריו אותם חלקי העם,
ובכל ‏ תקון סוציאלי גול ,. --- תמיד ‏ תשמעו | טעם ונימוק = שאינם מוכשרים לכך כדי הצורך, ‏ שאין להם לע"ע הכרה מספקת,
אחד, המתבטא בפגנון אחר. כן; התקון הזה בווראי שהוא. טוב \ ושלא. הוכשרו עדיון הכשרה פולימית במדה הראויה , מובן הרבר,
וופה ‏ וקולע אל המטרה, אבל עמנו עוד לא הוכשר. כי מלבד העבודה האקטיבית והנעשית מתיך הכרתו של המיעוט
* אליון חנכו קודם את שררות העם, הרימו. קודם. את העם | ההולך בראש, נחוץ מאד גם תנאי זה,. כי אותם השנויים הפוליטיים
למדרגה קולמורית גבוהה, ורק או ההי אפשרית הנשמת תקון ‏ והצבוריים, ‏ ששואף הנדוד החלוץ הוה להגשים בחיים, יהיו
זו או אחרת , אבל אלה הרוצים בתקונים: מחליטים את ההפך , | מתאימים אל האינטיריסים הממשיים של העם, אל השאיפות
כל (מן. שלא. יתרחבו יפויידכחן של העם בעריכת חוקים, בל | הטבעיות של כל עם לחיים יותר חפשיים, יותר טבעיים,' יותר
ומן שלא יונהגו התקונים האילימינטוייים ‏ של הארצות הקולטו. | בלתי-תלויים באחרים ויותר צודקים /מן הצר הפוציאלי, תעודתם
ריות, עד העת ההיא לא יתכן לחשוב. כל ע'ר חנוך משוכלל = של אנשי-הרוח שבעם העומדים בראשו לחפש ולמצוא את הדרכים,
של המוניההעם ועל דבר הרמת המצב הקולטורי של העם בומן אשר באמצעותם תוכלנה השאיפות הללו, המונחות בטבעם של
קרוב, ובוודאי שצדקו שני הצרדים יחר, ‏ אבל ההיסטוריה הוכיחה = כל בני"הארם, ליהפך לכחות אקטיביים, תעורתם ‏ נכללת בזה,
זה כבר והשכילה להבין את כל אלה, הרוצים לקחת תורה מפיה, = שבשפת תורת הפהיזיקה רגילים לאמר : להפוך. את האינירגיה
כיצר להחלץ ממעגל-הקפמים הזה . הנפיון ההיסטורי מלמר אותנו, = שבכח (השאיפות שלא-מדעת הנעלמות מן העין. והנרדמות. בקרם
כי אם יאמרו לרחות את הגשמת כל תקון גדול ממלכי או צבורי = המוני"העם) ‏ לאינירגיה ‏ שבפועל (להלביש אותן. צורות. גלויות
ער העת, שהעם כולו, ‏ או אפילו. הרוב שלו, ‏ יהי מוכשר אלין = ומעשיות), -ובנסיון ההיסטורי האילימינטרי הוה בכל הקיפו. יש
ומרניש הרנשה עמוקה בנחיצות הנהגת התקון הזה, אם יאמרו להשתמש גם בנוגע להתנועה הציונית שלנו, .
להחזיק על הסדר בדרך זה, שהוא הגיוני בוודאי, אז לא חיה להתעס; בעבורה החנוכית, להכשיר את העם, לטפח בו
אף תקון גדול אחד, אף מהפכה אחת בחיים הממלכיים ‏ או | רצון ‏ עממי חזק לאהבה עמוקה אל ערכיו וקניניו הלאומיים,:

-- בווך הבא! פתאום חשקה גפשו בטה..!. כלום חפר וה אלא ומנסר , שניעור הוא עם בקיעת אור ראשון של שחו חייה אלו מה חקא
טה| אני טוענת לו בקישואים והוא מודה לי בטה... ניכר, שלא העירותי | עליהם 1...
את הפריין שלי משנתו אלא כדי שישב אצלי כאן, וישתה להנאתו טה ! אין ובאותה שעה מרחפת רוח-בוקר קלה וצוננת, ומאחורי הכתים והרפתים ,.
לאדם וה לא חרפה ולא בושה לגרגכותיו + בשעה כוו טה... וכי קלה היא | ממקום השרות הירוקים והטלולים , * האובדים במרחקי השמים, נראית החמה! > .
זו בעיניך -- טה ?! בסבור אדם, שהורתו ולידתו היו בטה ! נודנו, לבש שם | ביציאתה. ראשי אילנות וגגות נצתים בלהבות אש אדומה, מסביב וק דממה

בגדוך ומהר ובוא . עוד מעט יקיצו בניך ויעָשו לך טה וגם אבוי לשונאי... | והשקט ותרדמה נסובהן דלת בי תשרוק או תריס אחד החלונות בי יסוב על
| הוי, רבונו של עולם ! מה יהא סופו של וה?... צירו--ונשמעה בתדקול יוצאת ועונה בכל הרחוב כולו וגועה באויר השוקט,
-- איוה בנים ? מנין לך בנים ? בנום נאים העמידה לי -- תפארת | ושוב רק דממה והשקט ותרדמה נסוכה על-פני כל, רואה שפרה גלגל-חמה

לעון ושמחה ללב..: וה, הטובל ועולה מקצה השמים השוקטים והחורים, והיא עוצמת עוני ויושבת. *

דומיה משתרות . האב עודנו עומד נשען בקומתו הוקופה אל השדה | בלי-נוע ‏ וכולה נדהמת מרוב רגשותיה בה. נדמה לה, שחמה זו הבוערת.
שבווית החדר ומהרהר הרהורי-רוגז וחורש ‏ רעה בחשכה ומעשן ציגרתו, ‏ זו = מופיעה עכשיו לבאן ‏ מעולם אחר ורחוק, והיא נזכרת בכרך הגדול שעובה ,‏ !.
הציגרה העבה , שאין לה סוף. שפרה מתהפכת ומתהפכת על משכבה, כובשה ‏ אותו הכרך ההומה טאדם, והיא רואה במו בחלום אותם הרחוכות הארוכים .
פניה בכך ויסוריהנפשה הוקפום עליה : מי ימצא לה מוצא מחייה אלו ?,., * עם צדי"הדרכים הרחבים והנקיים , עם השוערים הזורקים ‏ מים מתוך

הבנים ניעורים וקמים ממשכבם אחד אחד, וחד עמם ניעור שאון שפופרותיהם, עם המית הבוקר העליזה והנרגשה ועם הריח החם והרענןן | '.
מטריד ומהומה ומבוכה בבית . הללו זוחלים מתחת לשלחן ומתחת לפפפלום, = העולה ונשא מתוך בתי"המאפה 4 הנטובים,.. ולבה | בובה בקרבה, בי בכל ‏ >
מחפשים פוומקאות שאבדו, שמלות , מעילים, תחתונים , כובעים , , . והללו | מקום בודדה היא ונשכחת ואין איש פונה אליה, וחייה הולכים וכלים ואין
פושטים ‏ ורועות לאויר., ‏ מעמודים קולדוועות ,= וועקים זעקת-שבר , .קוראים = איש משגיח בהם... 0
לרב ומראים ‏ אגרוף"רשע. האחד .כלפי. חוטמו ‏ של חברו.. וכולם ביחד ‏ הם והיא קמה ונכנסת לתוך הבית, סוכבת בורה אילך ואילך בתוך השאון
עומדים בתוך הבית = חצים \ ערומים - ומתגרדים בשערות ראשיהם מתוך יאוש והדחק, בתוך כרים וכסתות ממועכים שניטלו מעטפותיהם מהם, בתוך שמיכות
רב. רק אחת היא פרדקא השוקטת והשאננה, שאין חלקה עמהם. פורשת היא קרועות, שהמוכים מבצבצים מתוכן, ואז היא נגשת ועומדת בלפי. האפפקלריה
לקרן-זוית שלה ,. מרוחקה ‏ ומובדלת מכל המהומה והמבוכה, פורקת קווצתה | הפגומה והכהה , שוהה אצלה שעה ארוכה ומפהקת מתוך. דמעות ורואה את -
החלקה כנגד אספקלריה קטנה ופגומה באמצעיתה ועושה מעשיה בדמטה | פניף הדלים והמוריקים ואת חוטמה הארוך ואת עיניה הוועפות ואת "
ובהשקט, מתוך הרהורי לבה . היאוש' בהן.

שפרה יוצאת א החוצה, יושבת על מעקה הבית הרעוע, חשהוי בתוך לתוך השאון הוה מתפרצת פתאום האם. הבהולה, והיא כולה. שרויה
צללי. בוקר קרורים, ומהרהרת ביום-הקייץ ‏ ההולך ובא, ו שכולו ארוך וחם | בועה ומנשטת בכבדות , מטפחתה החמה שמוטה מעל ראשה ומרוב חמתה 0 ,
וריק ללא הכלית וללא קרן מוהירה של תקוהן ומהרהרת היא בערב ההומה, ‏ בה אין הדבר בפיה . רגע עומדת היא נטועה | במקומה כנדהמה. ועינית ‏ '
שְעְתיד לכוא אחרי היוסן, וכלולה - הקצר ובמשככ הקשה ובקול האס הבוכה = מכליטות, וברגע השני מתמלא חָלל הכית קול יללה איוסה ‏ טחררת-לככות ל" "

, קן 4 / 2 / 0 + 3 /

/

6 , 1
, ,

6 : > העו%5ם 9 גליון כג

לשפתו, ל מולדתו ההיסטורית ואת הרצון הטבעי הפשוט. לחיות בשפטנו ע"פ התוצאות של הושוב האו צוחישראלי בתקופה
חיים = עממים = לאומיים -- כל זה הוא טוב ויפה. מאד, אבל הראשונה, הרלות, בערך, בכמותן, אמנם נדמה' לנו אנחנו,
להסתפק רק בעבודה זו של הנוך והכשרה, לא די שאיננו מוצאים ספוק בהתפתחות האטית של ישוב ‏ זה, כאלו
שרבר זה לא יתכן, אלא שהיה. זה שגיאה ענקית, וגם חטאת | באמת אין העם שם לב לעבודתנו,. אכל אם נחדור ביותר עמקות
לאומות, הלא בצד עבורת:ההלאמה. שלנו ‏ זורם גם זרם מתנגד | אל תולדות ‏ תנועתנו, בוודאי שנבא . אז לידי מסקנות ‏ אחרות
לה'-- זרם השפעת ההתבוללות. של כל הסביבה, המקפת אותנו, = לגמרי, בכל משך הזמן. של הקקיפה הישובית שלנו. לא עשינו
והמכריעה. אותנו גם בכמות גם באיכות. ועדיין שאלה נדולה, | בלתי אם זה, שהרחקנו את העם מן הארץ ע'י איומים שונים,
כח' השפעתן של ימי יגבר. ביותר. לפיכך צריכה להיות תעורתו- ‏ שעכבנו בער היציאה לפלשתינה, עד היום אנו מחליטים, כי רק
העיקרית. של החלוץ, המנהיג אותנו, לבקש אחרי דרכים בחורים, = אלה האנשים, שיש להם סכומידכסף גרולים (החל -מ-8 --6 אלפים
שבאמצעותם: יוכלו: רצון<העם מחופר:ההכרה והשאיפות הצפונות | רובל) יכולים לקוות,: כי יכוננו להם מעמר בפלשתינה, ועד הוום
בנשמת העם למצוא מ וצא ברור וריאלי, רק אז, רק לאחרי | משמשות יותר לשכתדהמורעין = שלנו לעכב בעד היציאה לא"י,
< = שנבראות צורות. של עבודה. מסוימות ומעשיות, ‏ מתגלים הכחות | מאשר לתמכה ולסערה. עד היום אין. אנו יועצים לאנשים בעלי-
העממים הצפונים והנרדמים. החוצה ‏ ונהיים: לגורם גדול וחזק | אשה, שיש להם משנים ער שלשת אלפים רובל, לנסוע לא"י
בחיי?העם. ואפילו אם מוכשרים האנשים הללו לעבורת-הארמה. עד כה אין
האם אינה צפונה בעמקי נשמת האומה הישראלית השאיפה | הרוצה לצאת לא"י מקבל שום עורה חמרית, ‏ גם באותה
להחלץ' מן. החיים ‏ העלובים של נודד מחוסרדביָת ועבר:עולם המדה המצומצמת, שנהגו לתת ושנותנים למי שיוצא לאמיריקה, "
בכל. מקום+ האם אין החפץ להשתחרר. מן החיים ‏ הללו, ‏ חי | ובכל פעם, שהתחיל זרם הנדידה לא"י מתגבר, כמו שהיה הרבר
רצוציימשפט וכלבים, מספיק לעורר בו את השאיפה, המונחת | למשל. בשנת 1891 ובשנת 1904, מיד התחילו בעתונות העברית
בטבעם של כל בני-הארם, ‏ לחיים ‏ נורמאליים ‏ על בסים.עצמי = מרעישים עולמות. על זה, די לוכור את המאמרים, שכתב בנידון
איחן ואת האפשרות. לבלתי היות כל ימיו תלוי. ועומר בהתיחסותם = זה מר מ. ל, לילינבלום. ב,המליץ',
של בעלים אלה או | אחרים, שאפפוהו אליהם בהסדם+ האם בכל משך ומן תקופת הישוב הא"י שמענו רק פעם אחת
= השאופה' הטבעית של כל בן-ארם ושל כל עם לשמירה:עצמית ‏ קול קורא לאנשים מחוסרי הין לבא לא"י, זו היתה קריאת אנודת:
אינה מספקת כדי לשאוף לחיים עצמיים, לחיים חפשיים, לשמירת ‏ הפועלים הצעירה ,הפועל:הצעיר", וכאשר נשאלו יתר המוסחות
= שפתו, ‏ המסורות ההיסטוריות שלו, מנהגיו ויתר הקנינים העממים, | אם אפשר להשען על קריאתו זו של ה,פועל הצעיר" ואם אפשר
' היקרים. לו והקרובים לנשמתו? באמת להטות את זרם יציאת אנשים בלתי:אמידים לא"י, נתקבלו

זה תשובות, ותרות זו את זו
לא, לא העבודה החנוכית. היא העיקר עתה, כי אם יצירת א קיו

אופני-פעולה מוחשיים, בירור כל התנאים האפשריים, הניתנים בעור אשר ,הפועל הצעיר" דבר ע"ד היציאה של אלפי
את היכלת לשעבר את ה-צון הלאומי הנמצא בכח לתנאי איש (אחר מראשי האגודה הנזכרת אומר, כי במשך השנה הבאה
החיים האישיים, יוכלו לצאת. לא"י ‏ משמונת. עד עשרת. אלפים פועלים), ,החליט
קש ההק ו - 5 0
הבחור איהן?!,., היכן נעלם פתאום הבחור? אין אלו כגים כלל, אלא ,שוחטים", האם כבר נפטרֶה מתפוחי האדמה ועומדת בפחת ושקה עמה,

\ הכל שוחטים ! הומן קצר והמלאכה מרובה וצריך לאפור תיכף ומיד את הסוס -- לא, הולכת אגי אל הגן. מאחר. שהכל עובדים...

= = בעגלה ולהוביל את הקישואים השוקה--והנה עמד זה ונעלם פתאום ואיננו 1

(עור יבא)
וראי תכף יצרו עליו והלך לרחוץ בנהר--הלואי שיהא רוחץ מכאן ולהבא :
בנהרי נחלי דם, רבונו של עולם!.. 6
מתוך קללה נמרצת זו היא מודרזת ומתחילה קולפת תפוחי-אדטה יש\
בחפוון רב, ופניה פני חיה שכולה הטורפת באפה, הקטנה בבנותיה, תינוקת
כבת ארבע, נגשת אליה מתוף בכיה בכונה להתחטא-- ומיד היא מקכלת חרב והארי +
הימנה מתנת"מרפק. הגונה, ו
: . -- סורי | מטני, פן אביא ‏ עליך מיתה משונה במקום הוה!... וכי מעשיה. *)
חולה בתולה שכמוחך. לשל
, קְּ 0/0 וך לשלוח ידה בסלאכה? לא כלום ! האם נקרעת לגזרים, את מיבה ו . ו
והבתולות הללו, מפלי"בשר... 1

ו שפרה מובבת אילך ואילך בשמלתה הלכנה והנקיה , מובדלת מכל
הנעשה בכית. ופתאום מנצנין רעיון במחה והיא מחליטה לעשות דבר, ומתוך
החלטה וו היא נגשת אל אמה:
-- אמא, הולכת אני היום לעבוד בגן !
האם מציצה בה מתוך תמהון.

,ובור את יום השבת לקדשו, כי בו בחר אלהים לנוח בו מכל מלאכתו.
התבל כלה מבקשת מנוחה מעבודתה. ישבות ביום השביעי כל וצור ובל חי
מעמלו, לא יצא האדם בו לפעלו ולא יפריע בר-נש דמם ,> 1 ולם".

לפני מאה וחמשים שנה היה ההבר, ויהי בעיו אחת וב אחר חסיד

% -- מאי משםע--הולכת את אל הגן? מה לך ולגן? והוא שומר שבת מחללו, לא עבר כל ימיו על מצות חכמים ודקדק בחוקי

-- אם כן יתנו לי להוצאות דרכי ואפע מכאן... יום המנוחה הרבים, ויהי היום והיה הרב צריך ‏ ללכת אל מקום אחר רחוק
/ -- מאי משמע--להוצאות דרכך?--שואלת ראם בטבובה, לדבר מצוה. והדרך דרך 'מדבר' גדול מהלך שנים עשר יום . ושם חית שדה
6 --הרי און לי מה לעשות כאן. קצתי בחויי.. , ושודדי אדם | רֶק שירות שירות עברו שם, כולם מווינים, ולהם צדה הרבה.
8 -- ובכן? כלום כופים אותך, שהסעי מכאן? מרברת את דברי רוח + + | וישכור לו הרב פרר לרכוב עליו במרבר. וישם עליו צרור חפציו, ועטו וצא

חבי, בתי, | כְמעטדרגע. הרי עיניך הרואות, שכולנו עפוקים פה... הן/ לכשיו, = לדרך עור חברת אנשים ‏ רוכבים על פרדות וגמלים; ותנאי הותנה את \ ראשן
\ראוי לומר, אנ חיים כולנו ‏ בעולם-התוהו . והכל ‏ מפני הקישואים... הנה = השורה .לגוח כוום השבת, וכער היום. ההוא ישלם ‏ לו משכורתו פי. שלשה
יעברו ימים וגראה, כי ייודעת אנכי? אפשר ישוב האלהים ויושיענו,.. כלוסר: = !וצאו לדרך:,
הרי עלוו , ברוך-השם , אין לנו לסמוך . מה? לא כלום... הרי אין ‏ זה, ראוי
> רלוט, אלא בן אדם...

*) עפ"ו .מזשיות נוְרְאים ונפלאים",
, \

1

,

לק מאמתחתו את בגדי"השבת

מנהיגי. יתר: המוסרות | הארצי ישראלים ע"ד מקום לעשרות
פועלים, לכותב הטורים האלה ידוע. יותר מאשר לכל איש אחר,
מה עצום, מה ענקי' הוא מספר האנשים, השואפים לצאת לא"ו
לעומת מספר האנשים שיצאו לשם בפועל, וההבדל הזה מוכיח
הוכחה נמרצה, כי עד כה. לא יכלנו, או שלא ‏ ידענו, כיצר
להכשיר אותם. התנאים, המסייעים להפוך היציאה ההמונית של
היהורים. לא"י מן הכח אל הפועל,

אמנם אמת הרבר, כי עד העת האחרונה. הפריעו מכשולים
חצוניים בער עיבור תנאים נאותים ‏ ליציאה המונית, וביחור על
וסור עבידת-האדמה והמשק-הכפרי, .ג קנית-האדמה. ‏ גם. בצרון
זכויות. בעליה- עליה, יצירת: קהריטדקרקעי ,‏ תנאי מפההארמה
ועור, .היו כ"ב: אידנוהמליים, ‏ עד שקורם כל צריך: היה לחשוב
על דבר: הרחקת המכשולים הללו, ורק אח"כ, ‏ בהמשך הומן,
על רבר העבורה בארץ גופה.

והנה הגענו לאותה השעה, בעת שאפשר לחשוב את רוב
המכשולים. החצוניים לבטלים, או שהם עומרים, לכל הפחות.
להבטל בתוקף מצב הענינים הפוליטיים, שנברא בתוחקיה בלעדנו,
ועתה: אנו עומדים וממתינים, כי בקרוב תנתן לנו אפשרות גדולה
להשתמש בכחותינו לרווחה, ער כמה תמ שך תקופה וו של
אפשרות עבורה ישובית רחבה וחפשית, שגדולי
מנהיגי הספירות העליונות שבארץ מפבירות
לה פנים, דבר זה אין איש יכול לרעת מראש, ויען כי בכדי
להפיק את התועלת הר א ויה משעה זו דרושה התאמצות הכחות
החמריים וגם ‏ הצבוריים במדה מרובה מאד, לא תהיה. ואת

"השפלהדעצמית מצדנו, אם נודה בגלוי, כי תעודה וו אין בכחות

עצמנו לבדם למלא אותה, והגשמת תעודת-הרגע תלויה בזה,
אם תעלה בידנו לאחד בעבודה לשם יצירת תנאים נאותים
כל ההפתהרויות

לנרידה המונית . של יהודים ‏ לתורקיה את
היהודיות הקימות,

. > העולם 32 0

מה שאין לפי כחו של חלק אחד מן העם ולו יהי גם
היותר מסור והיותר מפוגל ‏ ונבון לכל קרבן--את זה יעשה כל
העם באחוד כל כחותיו , העם המאוחד - המאוגד יוכל להגשים
אותו הרבר, שלטובתו הקדשנו את כחותינו ושיצא עתה מחיג
מפלגה אחת והולך ‏ ונעשה יותר ויותר לנחיצות מוחלטת וודאית
לכל העם,

לפיכך, מבלי שים לב לפי שעה להתעורות. החשובות
המרובות, שישנן לפנינו בעת הקרובה, כמו:. א) יצירת. בנק
קרקעי על יסורות רחבים; ב: שכלול מופדותינו המרכזיים באופן
שיהיו מסונלים אל התנאים החרשים של העבורה בא"י ובתו.'קיה;
גו יצירת מקור חדש להמון אמצעי-הכסף הררושים, העלולים
לסייע | למפעל | הקלוניוציוני, בצורת חברת:אחריות = יהוריתן
ד) הכנת התנאים להרחבת שרה:העבורה בשביל הפועלים היהודים
בפלשהתינה ועוד,-- -צריכה להיות עתה עבורתנו הראשונה לאחד
את ההסתדרויות היהודיות כמו יק"א, ‏ חברת כי"ח, ההילפם:פיראיין,
אגודת אחים באנגליה ואפילו את יט"א בדבר האמיגרציה ההמונית:
של היהודים לתורקיה.

מודים אנחנו, כי אין הפרוגרמה ‏ הציונית שלנו: בכל
הקיפה יכולה לשמש לנקורת:ההסכם הכללית, אבל גם ההתאחדות
בתעורות הקונקריטיות, ‏ הקשורות | בשעה זו שאנו: עומדים בה,
כמו ‏ קנית שטחי:אדמה כרובים או רכושת קונציסיות - גדולות:
נחשבת ברגע זה לנחיצות היסטורית, שאינה. סובלת דחוי

היו ימי שרב. חום גדול ונורא מלא את פני האדמה לענות אדם ובהמה,
וכל אשר הולבים ועוכרים רק שמי נחשת ממעל וערמות חול מתחת, אין צטח
ואון מעון, וובלו להם בבר ביום החמישי המים טן החמת ולא אבו לנוח ביום
הששי ולחכות עדי תעבור השבת.

3% היום רד, השמש נטה לבוא , הרב הפציר במלויו עד בוש, בי יעמד;
עמו, כי בנפשו הוא: לחלל יום כזה, וימאנו האנשים שמוע לו ויתנו בתף
סוררת לכל בקשותיו.,. ויאמרו, כי אם לא ילך עטהם , או יעזבוהו לנפשו ,
כרגע עמד הרב נדהם מעוצב ודאב רוח , ויתרוצצו בו הדעות, אם ללמת עמהם
בשעת הסכנה, ‏ בי ירא מאד להשאר בדד ותדבקו הרעה ומת, -- אן גם
ללכוו עמהם , והמנהל אץ בו לאמר: גמור בדעתך ואל נא תעכב אותנו
בזה, ויקם וירד הרב טעל הפרך ויקח צרורו מאתו ויאמר : טוב, אשאר בבאן
לנוח, * וה' יעמוד לי. זישחקו עליו אלה , אשר במחנה, ועל משבת לבו;
ואחרום מהם דאגו ואמרו , הולך הוא זה למות בעבור אמונתו. ותעזוב אותו
השירה. ותלך לדרכה, וישאר הוא לבדו במדבר .

והשבת. באה ותפרוש את כנפיה בכל רחב עולם. גטו צללי ערב, והרב
וישם אותם ‏ עליו ויחגר באבנטו וופן פניו
למורח ויתפלל ויומר תפלת הערב בקול געים ווקבל את השבת השאננה
בכטחון לב +

ובכלותו ‏ להתפלל , לקח מצרורו שתי עוגות: חלות אשר אתו. לקדש
עליהן את היום, ויאבל ‏ טהאווחה המעטה אשר לפ.ין, ושפתיו תהללנה

בומירות את יום השבת כי קדוש, 3

ובישבו על צרורו מזמר ‏ לכבוד קונו ויסב עיניו וירא, והנה ארי אדיר
לומד. ממולו, ותפול, עליו חרד זדמות למראהוולא האמין כחייו. אך הארי רבץ
לפנוו זיבט עליו כחמלה כאומר:אל תירא. להי עליך באתי ולא ופול משערת

ואשך אוְצה. והפחד חלף לאט לאט מלב האדם וותרגל כמעט קט אל מלך

החיות, ווקח ימלחמו ויתן. לרעהו הגדול, ‏ וישב. לארוחתו ולומירותיו ויברך. בכונה

את ברכת המוון, וישם אחר וה ראשו על צרורו ויפקוד את נשמתו בצל >
עלוון. וגם ‏ הארי גרדם ויישן, וחלום לא בעתהו. באה בעפרות המדבר נבואת
חוזה. ישראל, אשר חוה: נחה שקטה כל הארץ! 2
ויעבור הלולה והשחר הבקוע אורו, וייקץ הרב משנתי, זירא את שומף
שובב וכורע למולון וגם הארי התנער, ויברכו שניהם לאלהי הבקר איש כדרכו. 7

ויתפלל הרב תפלת שחרית ומופף ווהלקו | את איוחת השבת, האךם |
והארי, חלק בחלק ויאכלו וישבעו וייטיבו לכם.--ויקם הארי ויטייל מעט סביב"
הרב, וההב מבלה את יום הקדוש בשירות ובתשבחות, ה' שמח ביצוריו, כבים
עולם וכבשנים קדמוניות!

ובכא השמש, התפלל הרב תפלת מנחה וערבות ויבדל בין יום שכל
קודש 4 ובין הבא אחריו . ויחל הארי ככלב נאמן להניע. ונבו וילקק וד
החטיד בפיהו ובלשונו ויכרע וירבץ עוד הפעם לרגלו, כמו מבקשהו לרכוב. על >
גבו . וישמע הרב לקולו וישם עליו צרור חפציו , כעל פרד, וישב נם הוא
עליו, ויתנשא הארי בדהרות ‏ אבירים, וירץ כסוס דוהר בהריחו ריח מלחטה ,= |
הרב אחו בשערות צוארו הרחב ויהיו לרסן בידיו. וישאהו הארי במרוצה בל
הלילה, ותנהמנה ‏ החיות -מכל עבר , והרב. בטח. לבו . ויהי בעלות השחר "
וישיגו שניהם את בעלי השירה, רובצים על יד הגמלים והפרדום. ויתמחו אוש /
אל אחיו וישתוממו , וינח הארי, וירד הרב ממנו בשלום ‏ ויברכו,. והארי. נהם >
בקול תרועות עו . קווצות ‏ שערותיו התעופפו ‏ והוא -הרים את וגבו,. וושב
המדברה, וחיש התעלם מעיני רואיו ואיננו. ויפלו האנשים על פגיהם ויאטרו'
עתה ידענו כי גדול אלהים !

8 4 העולם 3%

צבי שרפשמן,

מחיי אחינ בְָלִיציֶה .
א,
הַמשָכִּילִים הָעְבָרִים,

כשמסתכלים. לחיי אחינו בגליציה, . כפי שהם מתגלים
בההנהגה הביתית*הפרטית ובפעולה הצבורית, פוגשים על כל
צעד ושעל את המשכילים העברים ואת רשומם הנכר. גליציה
מופיפה. עוד עד היום הזה -- ויש לקוות שחויון. זה יתמיד גם
בעתיד הקרוב, --- משכילים עברים מן הטפוס הירוע בתקופת
ההשכלה, בתוך. עומק החיים היהוריים שבגליציה שורר עוד גם
היום אותו צביון החיים הפטריארכלי-הגיטואי, שברוסיה נשאר
לו עבשו רק |כר בספרות משנות הששים, בחורים למאות
יושבים ‏ עור בבתי הבנסיות ובתי המדרשות כפופים על. גבי
כרכי התלמוד העבים והוגים בו יום ולילה, תחת השנחת הוריהם
ולמדני " העיר, החיים הביתיים מתנהלים על יסודות החקים
הדתיים, ‏ הנשמרים בכל פרטיהם ודקדוקיהם בכל עו ותקף,
במדה שאין לתושבי ‏ ארץ אחרת גם מושג מהם,: מובן ‏ מאליו
שהאלימנט הזה הנהו הבי מסוגל ליצירת המפוס המשבילי, מן
הצר האחר למוד מפולפל ויבש,. בלתי מועיל = במלחמת ‏ הקיום
ומשמעת דתית קשה ומעיקה, ומאידך ‏ ניסא--אור ושמש ושאיפות
חיות להתחרשות. האומה.. מתוך. חמר זה נוצר * המשביל. העברי,
שמהותו ‏ וערכו ‏ הפנימי | מתברר אחר כך בהכנסו. לתוך. עולם
העשיה +

ובהכנס המשכילים. הללו = לעולם המעשה, -- הם. הולכים
ונפררים. לשני דרכים, הרוב מהם-- הנכנפ ‏ לעולם. המפחר--
נשאר גם להבא באותה עמרה, ובדיוקנו הרוחני נשארים בבליטות
גמורה. כל אותם השרטוטים והקוים האפיים, שסמנו את צביונו
הקודם. ‏ הוא. אמנם משועבר למפחר, מוכר לו את רוב עתותיו
והגיונותיו, אבל לפרקים קרובים תוקפים אותו געגועים לאותם
הענינים הרוחניים, | שלהם הקדיש את שנותיו בימי שחרותו
ובחרותו וחפץ עו להמשיכם, המשביל הזה שומר עור את חבתו
להספרות העברית, קורא קצת מן הספרות החרשה וחוור לפעמים
על הספרים הטובים שבספרות ההשכלה, ‏ את ההברה להלתם
את מלחמת הקיום לכלכלת ביתו -- הוא מקבל בתור. עול קשה,
האונפו | להשתעבר למעשים פעוטים וחסרי ערך קים, בעור
שרוחו שואף לעולם האצילות ולפעולה צבורית לאומית.. הרומנטיקה
והפנטימנטליות, שבהן התחילה עונת השכלתו, תופסות גם
עתה מקום חשוב בהלך-נפשו. הפנימי ‏ ובעסקנותו | הצבורית,
המשכילום ‏ הללו : הם הכחות האקטיביים והעמודים ‏ היחידים,
שעליהם נשענת התנועה. הציונית בעירות, בתור מחונכים משחר
. ילדותם: על: ברכי היהרות שינקו את ליח נשמתם מתוך. מעמקי
היצירה העברית המקורית ושבלו את ימיהם הכי מאושרים. בחלומות
עומי זוהר ורוויי נאון לאומי של חיים לאומיים בארץ אבות,-- בתור
בעלי לב עברי. חם כאלו. היו הם הראשונים אשר שופר הקריאה
הנלהבת. להשתחררות האומה ועוע אותם ער עמקי נשמתם. הם
באו אל הציונות לא מתוך ההכרה של אי-האפשרות האוביקטיבית
להמשכת הקיום הכלכלי והלאומי בגולה ולא מתוך. צרך ריאלי,
אלא | מתוך | התרגשות לאומית = וגעגועים . וצרכים = נפשיים --
אינדיבידואליים, שאין ‏ החיים הגלותיים מספקים אותם, אותם
המשכילים הם גם' מיפדי בתי הספר העברים ותומכיהם ‏ בחמר

וברוח, 'הם' הנם: גם חברי האגודות לתחית הדבור. העברי. ויתר '

| החברות שוש להן מטרה עברית לאומית,, ּ

גליון כג

רובם של המשבילים הללו הנם |בחייהם הפרטיים---פשרנים,
בתור מתהלכים. בתוך: העם ימים ושנים. ובתור אנשים, שאותוּ
ההמון הפשוט חביב עליהם והנהו האוביקט של דאנותיהם
ופעולתם הצבורית, אין הם רוצים לקפר ביר אותם הנימים
החיצוניים המקשרים אותם. אל אותו ההמון ומסמנים את אחרות
חייהם, אבל גם לנצור דקדוקים קיצוניים שאין טעם להם אינם
יכולים, והלכך יסדו להם את חייהם על מין סינטזה שבין הצורה
הפטריארכלית הדתית ובין המודרנית,. עוברים המה על אפורים
קלים ומתירים לעצמם לפעמים גם לבלי חבוש שטריימיל בשעת
התפלה, ‏ אבל ,עברות. חמורות" לא יעברו, כרי שלא להקניט
את העם. כך היא צורת חייהם הפרטיים של. רוב המשכילים,
אבל מספר הגון מהם, מאלו שאין להם אומץ הלב לחיוח עיפ
הכרתם הפנימית. או שהוכרחו. ע'י סבות חיצוניות, ‏ נוהגים מנהגי
חיום. דתיים. עם כל הפרטים והרקדוקים, למרות הכרתם והשקפת:
עולמם האפיקורסית שנקנתה להם ,ממורי נבוכי. הזמן", ,תולרות
הפילופופיה החדשה" ן,חקר אלוה", יש אשר תראה את אחר מהם
הולך בערב שבת לבית הכנסת לקבל את שבת מלכתא לבוש
ז'יפיצה של משי רחבה, חבוש שטריימיל בעל זנבות ארוכים,
פאיתיו רטובות עוד ממימי ‏ המרחץ, והשכינה, כביבול, שרויה
על פניו,---וחשבת שאיזו רב או אדוק אמונה לנגד עיניך, והנה
אחרי איזה זמן. ימצא בכרך שנסע שמה לרגלי עסקיו. והוא סוגר
את דלה חדר מלונו בבריח ומעשן פפירוסה בשבת ברפיקת לב של
פחר ובהנאה משונה, על שהוא מרעים את הרבונו של עולם.,,

הכת. השנית של המשכילים הבוררים להם את הדרך השנית
הם --המשבילים ע"מ לקבל פרם. אלו דומים ברב או במעט אל אותם
המשכילים הראשונים ברוסיה, שהיו אחר כך למנהלי בתי הספר
לעברים או שקבלו את חכירת חייש והיו לאפיקורסים ומומרים
להכעים. המהפכה |\.רבה שבאה ברעותיהם הניעה להם ע'"י השנוי
הרב והפתאומי שנתהוה. בעולמם הכלכלי. בכל אותו הומן של
למור בספרות היהדותית העתיקה וההשכלית היו חיים בתוך עולם
אצילי. זר ורחוק, עולם שיש לו נגיעה עם עבר רחוק ואנשים
מתים ואין ‏ לו כמעט שום שיבות עם ההוה וראגותיו, למלחמת
החיום לא היו מוכנים כלל, והנה פתאום-- ע'י נשואין- -הוצגו
לפני: העולם. הגדול, | ובלי ספינה וגם בלי ידיעת = הקברניטיות
הוכרחו לשוט על :פני ‏ ים החיים ולהלחם את הגלים, | הימים
הראשונים הללו של חופר תקוה ותסרון מוצא, שערפל היאוש

והפקפקנות כסה אותם במעטהו העגום, הביאו אותם לידי הרהורים :

ומחשבוה. זרות. ולידי: שנוי ערכין. המשכילים הללו התחילו להביט
על ימיהם הראשונים כעל בלוי. זמן בדברים בטלים, ועל למודיהם
והשכלתם. העברית--בעל .בטלנות גרועה ופחותה והתחילו להשתדל

להתרחק מעולם ‏ זה שרלות וקבצנות ומסגרת. צרה של חברה.

בלתי חשובה תלויות בו, ולשאוף לחיים חדשים,. לחיי המתבוללים
שהשיגו: עושר ותקיפות ‏ ומצב. גבוה ‏ בחברה. | המשכילים הללו
שהנם. חוכרי המכסים. השונים, בנקירים, ‏ נכחרי. מועצות הערים
וראשי הקהלה היהודית ‏ בכל | מקום: הולכים ‏ ומתהוים מרוחקים
בכל פעם יותר \ מעניני | היהדות, שואפים לבוא' בתוך חברת
הפקירים הפעוטים ויתר ,השמן והסלת" של האריפטוקרטיה הנוצרית
בעירות ‏ הפרובינציאליות: ומחנכים את בניהם : בכונה | לטמיעה
והתבוללות ‏ והשגת עוהיז,

אלו הם שני המפופים העקריום של המשכיל הגליצאי, אבל
צריך להורות. שהטפוס השני הנהו מועט מאד, בערך וגם בהחלט,
לעומת הראשון, הנפוץ בכל גליציה, כל ההתעוררות הלאומית החוקה
שעברה בשנים. האחרונות בסופה בשדרות. ההמון היהורי בגליציה
יכלה להגיע. לידי נקודה נבוהה זו רק אחרי פעולה הבה פנימית

+

ג

גליון כג

ומתמדת ע'י המשכילים העברים, וכל הפעולה הלאומית ההוית
הנה נשענת אך ורק על כתפיהם של האחרונים, ותבל רק
שההתבטלות מפני הרוקטורים קננה כל כך עמוק בלבם, עד
שבראש כל אגורה ציונית בגליציה העמדו רק הם, שקבלו חנוך
בלתי יהודי והנם רחוקים על הרוב מעמם, בעוד ‏ אשר הם הנאמנים
והמסורים בלב ונפש, נשארו רק חילים פשוטים. אבל גם אלו
ואלו נדחקים עכשיו ‏ להשורות האחרונות ע"י הצעירים. נושאי
דגלנו, שלהם. נקדיש את אחר. המכתבים. הבאים,

נְאוּ-עַבְרִי לאוּמי בְּהְרִיכֶסְרַאט הַאוּסְמָרִי.
(בשאלת הבורז'יט מיום 18 יוני),

ביום 18 יוני נשא הר"ר היינריך ‏ גאביל | בהרייכסראט
האוסטרי נאום לבירור שאלת הבורז'יט, אחרי הקדמה קצרֶה
עבר הנואם אל סדר היום. בכוונו את דבריו ביחוד אל מצב
היהודים בנליציה, הוא אומר:
.הממשלה עושה את עצמה חרשית, בשעה שפונה אליה
,עם קמן בתלונות, הממשלה יורעת היטב. את צרותיהם ‏ של
הלאומים. הקטנים, אבל היא אינה עושה רבר. למנוע ב"דן,
מה שנוגע לתלונותינו אנו על מצב הלאום הישראלי המעורר
יאוש. עליהן עוברת הממשלה בשתיקה נמורה. היא יודעת היטב
מאד את המצב הזה -- הלא אנחנו תאר.ו או תו לפניה לפרטיו---
ובכל זה לא הבטיחו אותנו ‏ אפילו: במלה אחת מעל ‏ ספסל
המיניסטלים, לא נתנו: לו שום הכטחה פומבית, כי סוף סוף
יושם קץ להמצב הנורא הזה, אין. אנו רואים אפילו שום סימן
של רצון טוב. לחקור ולהרוש אחרי המצב הזה.
בשעה שאנו מבררים את הבודזייט, רואים אנחנו את החזיון
הוה בכל ‏ מקצועות-השלטון, אצל כל המיניסטרום. בכל מקום
- רמפו ברגלים בנוגע ליהודים אפילו: את היסור- עצמו של המדינה
האוסטריית, את שוויההזכיות, שניתן. ע'י היסורות העיקריים שפ
המדינה, ושנשבעו לו המיניסטרים שבועת-אמונים . מתחיל אני
ממיניסטריום האמונות וההשכלה.
עול גדל היא, ‏ כי עניני אמונת היהודים מתנהלים במיני:
סטריום-האמונה ‏ ע"י פקיר בלתידיהודי, וכי הנותן דין-וחשבון על
אודותם הוא מרצה שאינו יהודי, ‏ האם לא מן הראוי הוא --
וכמדומני תודה כל מפלגה בזה -- שעניני אמונת היהורים יהיו
נחתכים ע"י פקיר יהורי % (הנבחר הציוני הד"ר מאהליר : וקהלות
היהודים ! -- הנבחר ד"ר קוראנדא (יהודי): על איזו קהלות מדברים
בכאן : על האורתודוקסיות או על. אלה של המתקנים)) אנחנו
היהודים הננו חטיבה שלמה, אנחנו איננו עושים שום הברל
בין אורתודוקסים למתקנים (הנכחר ד"ר מאהליר : את הטענה
כננד ‏ ררישה זו טוב טוב לנו להניח לאנטישמיים!) או לאלה,
שאינם מרגישים את עצמם כיהודים , מחזיקים אנחנו תורה למי?
ניסטריום"האמונה ‏ ולהאדון המיניסטר על אשר קרא ביבליותיקאי
יהודי אל מיניסטריום-האמונה, ‏ ומודים אנחנו, כי הביבליותיקאי
הוה הוא מצוין בידיעותיו ומומחה למקצוע שלו, אבל מדוע לא
ימסרו להאדון הזה לחוות את דעתו בעניני היהורים בגלוי% מה
צורך. יש להאדון מיניסטר-ההשכלה להשתמש באיש הזה לבסות-
עינום, אם הוא מתכוון בכך -- ואני אינני יוְרע, אם אמנם זאת
היא כוונתו -- למלא פוף פוף את ררישותינו הצודקות %
הבה נשים. לב אל הפקיר לעניני אמונת היהודים בגליציה..

2

> העולם 35 9

שם נתנו לנו פקיד לעניני אמונת. היהודים, ‏ אבל מנויו. נעשה
באותו: אופן, שנתמנה בו. הארון . הביבליותיקאי,. לא שאלו בזה
לחיות-דעתו של שום מורשה יהודי, כי אם לקחו פרופיסור,
אשר אפשר שמומחה הוא לענין יריעת השפה הרומאית והיונית,
אבל על עניני<היהודים אין לו מושג כלל, לא שאלו איש דבר
בנוגע למנויו, גם לא בחנו בתכונתו המוסרית... הבה נתהה
על תכונתו המוסרית: הפקיד הוה על עניני אמונת. היהודים
איננו עוסק בשום דבר, . בלתי אם בעסקי רלטוריה ומלשינות
על המורים היהודים, שהוא חושר בהם, כי הם עברים:לאומייםי
הדבר הוה כבר איננו ראוי לתהלה כשהוא לעצמו, יען כי הרעות
העבריות<הלאומיות אינן גורמות הפסר לא להממלכה ולא להארץ,
אבל בכל זה חושבים את האנשום האלה, כי הם. עכרים:
לאומיים,. כאלו. היו אנשים כמותם שונאי הארץ והמולרת,

הפקיד לעניני היהורים. בנליציה. גם אינו מעורר את
המורים על החשר הזה, הוא. אינו ‏ נותן להם שום ‏ אמתלה
להצטרקות, ואם הם מעירים אותו. על דבר המלשינות,. אז הוא
מתנצל ברברי<שקר וטוען להר"ם. הוא עוד. הרע לעשות. מזה:
כשנתקבלה החלמה ליסר בהוצאות. היהורים סימינריום למורים,
דרש בפה מלא מאה התלמודים והפרופיפורים, העומרים להתקכל
אל הבית הזה, כי יודועו = בכתב, ‏ כי אינם. מכירים בלאומיות
הישראלית ‏ וכי הם שונאי הנמיה הזאת. הלא זהו חטא
גדול מנשוא כנגד המוסר, אם. הוא פותח לפני התלמידים והפ:
רופיפורים את דלתותיו ‏ של -- בית:ספר מדיני,. .של אינסטיטוט:
מרעי מריני,: רק אם מתכחשים הם ללאומיותם ובוגדים בה.

מזה עבר הנואם לדבר ע'ד. מעשיהם הפקנראליים
וכרכוריהם של פקירי שלטוני הגלילות .והנציבות בגליצוה. בשעת '
בחירות ‏ חברים אל הנהגות הקהלות . ועוד, ‏ והוכיח את אמתת
טענותיו באותות. ומופתים חותכים, אח"כ הוסיף. לאמר:

עתה | אדבר.. בקצרה ע'ד. הדרישות, שה צעירים
היהודים מציעים לפני. מיניסטר ההשכלה, הררישות. הללו הן
מצומצמות ‏ מאד. = אין הן נוגעות = לנימנסיות, ‏ אין ‏ הן. נוגעות
לאוניבירסיטאות --- אל נא תירא = מזה, . אדוני ‏ וועץ-החצר,
קוראנדה! --- כי אם נכללות: הנה בכך, שתנתן. האפשרות לבנו<
הנעורים ללמוד את תילרות = עמם, את תולדות היהודים, .ואת
שפת עמם, את השפה העברית . בשנת. 1904. היו. באוניבירפיטאות
ובהטיחניקומים = בערך ‏ 4000 תלמירים. יהודים,.. בכתי-הספר
הבינונים כשנת 1908 -- 15,880 ובבה"ס אשר לעם בשנת 1900,.-
היינו עור לפני עשר. שנים--- 110,964 תלמידים יהורים,

הלא טוב וישר הוא, כי תנתן היכלת. להצעורים. ‏ הללו
ללמור את תולדותיהם ואת. לשונם, כי ייפדו לכל הפחות. בבתיפ >
הפפר הגבוהים שבלבוב ובקרקוי | קתדראות ‏ לתולדות . היהודים
וללשון העברית וכי בבתי-הספר הבינונים ינהיגו בשביל התלמידים
היהורים שעורים ‏ של חובה. במקצועות. הלקו אבל לבר-: שאין
נותנים לצעירים. היהורים את היכלת -ללמור לרעת אותו- החלק
המובחר שבחיי היהורים, עוד רודפים אותִם. בשעה שהם רוצים
לעשות : את הרבר ‏ באמצעי-עצמם, ‏ בעיר. סאמבור, ‏ למשל,
הוציא. דיריקטור הגימנסיה פקודה נמרצה, כי לא יַבקרו הצעיים
היהורים את בה"ס הפרטים, שמלמרים שם את הלשון העברית. :
אם רוצים הצעירים העכרים ‏ לחשוב את עצמם לבני הלאום
העברי, נחשב להם הרבר לעוון. גדול, קורם היו נוהגים בבה"ס
הבינונים = והגבוהים = האוסטריים = לרשום. את ,לאומיותם" - של
התלמידים, אז אסרו. על התלמירים היהודים לרשום ‏ את המלה
,עברית", כשהתחילו ‏ רושמים במקום. המוקצה. לכך ‏ את המלה
,ערבית", ‏ ראו ‏ אז, ‏ לאיזו | מעשים * מגותחכים מכריחים . אותם,

רע

ובטלו מנהג וזה של רשימת הלאומיות, ‏ אף שהוא נוהג בכל
ארץ אחרת, בשעת גמר חוק' הלמיר בבה'ם אין מרשים להצעירים
להרשם בריפלום בתור בני הלאום העברי, כי אם בתור ,מחופרי:

לאימיות". *086ווג. 6ח81, > באופן זה הודיעו | בפומבי, כי יש
באוסטריה ‏ לאום, * הנקרא בשם ,מחוסר:לאום" (צחוק), הלא
מנוחך הרבר באמת וגם. מכאיב לצעירים היהודים ביחור, אם
שוללים: מהם את לאומיותם שלהם, ומכריחים אותם לתת את

עצמם לבני העם הפולני ולבני עמים אחרים,
עתה אני עובר אל מיניפטריום-הפנים.
קובל אני, | כי: גם מיניסטר-הפנים מתיחס אל היהורים
כמיניפטר-ההשכלה . אנחנו רואים. גם במיניסטריום -זה ‏ את המנהג
לבלתי הכיר בלאומיות העברית ולרדוף באף ובחימה את היהודים,
המחויקים ‏ בלאומיותם. * אנחנו מציעים לפני. מיגיסטריום"הפנים
את הררישה, כי בשעת מפקד-העם, העתיר להיות. בשנת" 1910
ינהיג את המחלקה לרשימת הלאומיות, הנותנת את האפשרות
לכל איש להודיע בגלוי בן איזה עם הוא, באופן זה אנו רוצים
להוכיח הוכחה נאמנה ‏ עד היכן מגיע כח עמנו על ידי מספרים
רשמיים מצד הממשלה, ולרכריח אוזה להכיר בלאומיות העברית
אבל אין מרשים לנו את הדבר; אין רוצים להודות, ‏ כי דרישתנו
הצורקת הזאת. צריכה להתמלא , מזכירים אנחנו: את הבחירות של
שנת ל190, כאשר נועזו אז היהודים להוריע על עצמם בגלוי, כי
הם חושבים את עצמם לבני הלאום העברי, לחמו אתם מלחמה
חוקה וררפו איתם בכל. מיני רריפות קשות, סגרו את מחסניהם
הרו אוהם ממעמדם וכ"ז, רק בשביל שהרהיבו לחוות את רעהם
בעד. קנדידט עברידלאומי, פנינו אל הממשלה בתלונות למאות,
אבל התלונות הללו נחקרו ונדרשו. ע"י: אותו שר=הגליל, אשר
בתור באהכחו של מיניסטריום"הפנים ררף את היהודים הללו, וכמיבן
נשאר שר-הגליל הזה בלי עונש, מאז עברו שתי שנים, ולהממשלה
| היה די זמן. להוכח. ‏ כי - אנחנו = איננו = בעלי 9 טרחנית
בתלונותיה, המרבה בדרישות שאי-אפשר למלאותן, כי הרינו מרצים
את קובלנותינו במרה צודקת, ובכל ואת אין פוסקים ‏ עדיין מלררוף
את היהודים בשביל שהם מבירים את עצמם לבני הלאום-העברי.
ובוברקה. תיכיח, ששם נעשות עתה בחירות חרשית, שם עומר
על הבחירה קנדירט, הנמנה על המפלגה שלנו. וביום הראשון,
באשר'. נתפרסם ברבים. דבר הקנדירטורה ‏ הזאת, קבלנו משם
מכתב. עם חתימות ‏ של אנשים. הרבה, המתאוננים על הרדיפות,
הנעשות: להבוחרים היהורים . והארון נשיא סוד המיניפטריום הלא
הבטיח אותנו, ‏ כי תהי. בחירה זו נעשית בכשרות גמורה.
הגואם מציע את דרישות הקלוב. היהודי: על דבר. כערות
הבחירות במחוו. הנזבר .
.= כיצד מתיחסים פקידי-השלמון אל היהודים בנוגע לזכותם
היותר פרימיטיבית להכיר | את עצמם לבני הלאום:העברי, - -
את זה אוכיח ‏ בכאן. ע'י עוד שתי דוגמאות אחרות.
בעיר סניאטין אסרו על היהודים בכלל לדבר באספ
יהורית בלשון היהורית. ‏ זכותם של היהודים. לדבר ‏ בינם לבין
עצמם בשפתם נשללה מהם ע"י פקודת שר:המחוו (קריאות -
תמהון),. בולומשוב, ששם משמש, לצערנו,: יהודי מתבולל בכהונת
ראש:האזרחים \הוא. גם הבר הלאנדטאג, החרימו ‏ את מודעות<
ההומנה. לבוא אל האספות, שנדפסו בלשון היהודית (קריאות של
תמהון). רואים אנחנו, איָך רומסים ברגלים את הוכויות הפרינ:
ציפיאליות: של היהודים להשתמש בלשונם.
משאלה עברית:לאומית. זו אני. עובר אל השאלות היהודיות
הכלליות. .בנוגע לשאלות. הללו, = בוודאי שלא. ימצא : אף יהודי
אחך' בבית' הזה, שיטעון כנגדי. עוברה גלויה. וירועה. לכל היא,

> העולם =-

כי ההמונים הגדולים של הלאום העברי בגליציה נמצאים במצב
כלכלי נורא: מאר, ומיום -ליום ‏ מעמדם הולך ונהרם יותר -ויותרו

עובדה מפורסמת היא,. כי אף שהמרינה הולכת. ומתפתחת
יותר ויותר, דכר שאי אפשר להכחיש בו, הולך מספר היהודים
בגליציה, ואפילו בערים. הגדולות כלביב וקראקוי, הלוך ופחות,
באיפן שמשנת 1890 ער שנת 1900 נרדו מגליציה קרוב לעשרה
אחווים מתיך היהורים.. הרבר הוה יוכל להעיר לכם, כי צרת:
היהירים ‏ הולכת. ומתרבה מיום. ליום +

כיצד מתיחסים פקירי = השלטון אל היהורים% אף כי. יש
האפשרות להנציבות הגליצאית להוציא לפעולה את החוק ברבר
מנוחת הוום הראשון, הגורם הרבה להריסות מ;מר היהורים,
באופן הומאני, בכל זֶה איננה עושה את הרבר למרות בקשותינו
המרובית. בנירון. זה.

אם דבר איזה מפחר ועפק תלוי = בנטילת \ קונציסיה: לכך
מאת. הממשלה, אז אין היהורים. מקבלים. את הקונציפיח מעולם,

הנואם מביא עובדות אחדות. המיכיחות את אמתת. דבריו,

פוסח אני על מיניסטר:המשפטים, ‏ אם בי יש לו לדבר
הרבה גם על אורותיו, * יען בי בנוגע. למיניסטריום * זה. עתיה
חברנו. הר'ר שטרויכיר להציע את דרישותינו בשמנו,

פובר אני, כִי הצרות הכלכליות | האלה של .העם העברי
צריכות ‏ להניע | ולהמריץ את נבחרי היהודים מכל' המפלגות
להתאחר. יחר, = לעשות ביניהם אגודה או הסכם, לכל הפחות,
בכרי = שכולנו יחד. נוכל לעשות איזה דבר חיובי ולהגן הגנה
נמרצת על אינטיריסיו של העם. העברי, אבל לצערנו נשאר
קולנו כקודם כקול הקורא במרבר, אולם אנחנו מנחמים את עצמנו
בוה, כי העם העברי ימצא גם בלי הנבחרים. היהודים:האסימילטרים
את" האמצעים,והדרכים הנחוצים לחלץ את עצמו ממצבו המעציב
עתה, האמצעי העקרי לכך הוא: הפתדרות תיהורים
הצעירים עם תעורתה הכפולה בנוגע. להפוליטיקה של הארץ
מן הצר האחר ובנוגע להעבירה הפ ל שתינא ית מן הצר השני,
ע"י ההסתדרות. הכלכלית והלאומית. תעלו: בידו היהודים להטיב
את מצבם הסוציאלי המעציב "פה בארץ מושבם מן הצר האחד,
ומן. הצר השני -- להניח במולדתם העתיקה .וההיסטורית את אבן
הפנה לעתידנו היפה והמאושר +

בזה אני מסיים: את דברי, (איתותדרצון פיערים),

4

כש--/כ >

מִכְתְּבִים מתורקית.

1
קושטא,.

ה מ צ ב הפנימין קריטה, | -- שאלת.הסגנים . -- החוק
על דבר האגודות , --- שאלת בתי:הספר, -- הציונות
בתורקיה: מבול:המאמרים ב עהוגות הקושטאית +---פצצתף
של גרונברג,--המהגרום ארצה:ושראל ,---במיג'ליש. האוממן,

וודעי-דבר החלו להתכונן. אל מצבה הפנימי של, הורקיה. הרך משקפום
שחורים, עבודת בית הננחרים רחוקה ממי 'אות את דרישות הפטריוטים התורק קיים
האמתים , והמנוחה בארץ פנומה עוד מרם השתררת למרות הריפריסיות שאהזה
בהן הממשלה, הבים רוצום לראית בשקט השטחי עתה. את הרומיה שלפני הפער:

אפשר כי ומי<זרעש שלפנו שני ירחים למדו ‏ את ,ההואים שהור" ‏ לחכות

להפתעות ,ולפערות, ‏ שאילי לא תכאנה. ‏ אכל אפשר מאד כי יודעים האנשום
/

ההם את אשר הם מנבאים, בכל אופן קשה ער מאר לאיש השוהה פה אך

ירחי-מספר להתגבא ולראות מ אש את המקרים. העומדים. לבא כחיים : המדיניים

,

[
ש

.

3 הנל כ

שבארצות ‏ ויותר מסודרות, ושהחיים \ בהם וותר טבעיים, נפזלקה הנכואה--ומה
גם בתורקיה!

יבול הנך רק לרשום את. המעשום שנעשו, הדברים שנדברו, | ה-שמים
שנתקבלו-- ולפכם 0 ואם כזאת תעשה.--ת-א לידי החלטה, כי המצב הנוכחי
ינול לעורר חששים.

אתר הדברום היכול לשמש בתור גפריז שתנעיר את הכערה הגדולה
שמריחים ,רואי:שחור* תוכל היות שאלת: קר יט ה, השאלה הזאת, שנתעוררה
פה זה כחדש ימים,. אינה : רוצה לההת מעל. עמודי-העתונים ‏ ומעל פסדר-היום
של החיום המדיגיום בתורקוה. כל העתונאום והדיפלומטים מסיחים בענין הזה.
והיה גם עתון בעיר:הכורה (אמגם --- עתון פרנצי) שלא. בוש לכתוב באותיות
גדולות בראש עמודיו ‏ את השאלה התמימה והארורה! ל מי יחיה "האי
קריט ה+-- השאלה הזאת כשלעצמה -ב;ופן : האידנמושי שהוצגה מראה, כי

,איזה דבר רקוב בתורקיה".

כי שאלה היא, ששואלים גם התורקים את עצמם, אמנם בפתר לבם
הם' שואלים את וה. כי ב ש פת ות יהם-- אנם רוצים גם להודות על ישותה
של שאלה זוו למי יהיה האי?---מה השאלה? תורקיה הנה בעלת האי!

ועל כל מקרה שלא יבא מזדינום ‏ התורקים. העבורה. במטות:הצבא
מרובה, מעולם, אומרים, עוד לא עכדו בתורקיה. בחפזון כזה. אכל יותר מאשר
מפחדים התורקים מפני תוצאות המלחמה הישרות, מפחדים הם מפני ‏ תוצאותית
הבלתי ישרות- ומה יהיה, שואלים המה בחררה את עצמם, אם תפרץ
מלחמה, וה ש ונא מ פנים יתעורר גם הוא?

* 0

ויותר שהאלימנטים המתקדמים של ביתההנכחרים רוצום לצעוד קדימה
ולגשת סוף סוף לשנויים ממשיים ולהכניס רוח חיים ואנשים חיים וחדשים אל
תוך התהו:והבהו של ,,השער הגנוה"---יותר מוצאים חמה על דרכם מכשולים
שלא הרגישו בהם קדם,

עד עתה הצמין בית:הגבחרים. העותומני. בזה,-שבו. לא היו מפלגות של
חפשים (ליברלום) ומשמרים, ולא מעט הללו ושבחן את ההוג'ס והאולימפ,
חיושבים במיג'ליש על דעותיהס החפשיות.

והנה. פגעה ה,עין ,הרעה" במיג'ליש.. הצעיר,.. ורותות ‏ משמרים: התלו
לנשב גם בבית הזה. וכנראה לא יועיל להם שום לחש.

העתונים התורקים ‏ מדברים כימים ‏ האההונים ‏ ע'ד. מפלגה הרשה של
משמרים. אפשר שגם הפעם רואים את צל ההרים כהרים,"ומפלגת משמרים
אולי עוד טרס הסתררה,

אבל למעלה מכל ספק הוא, בי קכוצה יקטנה של ציהי. בית+הנכחרום
עצרן לפני ימים אחדים את תורקיה במהלכה קדימה עצירה ממשית ומוחשית.

הנני מדבר על אדות שאלת"הפגנים.

נמנה וגמור היה בין חכרי הרוב של בית:הנבחרים. (וכל חברי בית-
הנכחרים היו: א בין ,הרוב") שצריך להנהיג בתורקיה את משרת פגני:המינים:
טרים, = באופן זה יחנכו בתורקיה מיניסטרים ואנשי:מרינה ‏ מבין צירי. רותר
הנבחרים, .לאמר,. מתוך אלה, שהעט הוצה בה ובחר אותם,. הצעה יותר מתאימת
למצב:הרגע לא יכול היה להציע ‏ אף החכם שבחכמי:המדונה. = זה היה פתרון
נפלא. לשאלה הקשה של חופר:אנשים לממשלה, בשעה שנאלצים לקחת. מכל מה
שיעלה המזלג,

וכבר מנו שלשה פגנים מבין צירי בותההנבחרי: ואת שמות. ותר הסגנים
הודיעו בראש כל חוצות, ואיש לא יכול היה לחשוש, כי הסגנום המח ,ביצה
שלא נולדה" ושגם לא תולר.

והגה באה בשעה מיצלחת שאלתההפגנים. לפני כית:הנכחרים וההצעה ,,
נפלה. היה לה רוב גדול- -ובכל זאת נפלה.

אכן, נפולה זו היתה מקרית. במקרה חסרו רבום מבי[ חברי בית:הנכחרים
שהיו מכיעים את רעתם בעד ההצעה, ובמקרה לא מצאה ההצעה רוב של (/?,
במו שרורש החוק,

אבל העובדה, שההצעה נפלה, על מקומה ‏ עומדת,
המנוצחים מתנחמים בזה, שבאשר אך יהיה להם רוב---יכניפו מחדש

את ההצעה הנחוצה הזאת---וינצחו,
0 * *

ובה ב עובד בית:הנפחרים בשקידה לשים. חחים על העס בדמות

ו .ינגד העתונות הידוע ו מבתביי בשבוע וה נגמרה ה,קריאה השגיה*?

- העולם 3 זו

של רו: סעיפי החוק העריצי הזה ולמרות המועט -- הפעם היה המועט בעד
החופש, וזה מוכיח למדי את חוסר:הפרינציפיות של צירי בית:הנכחרים---וצאה'
החיק הזה גפ הפעם בשלום ---ולא הקטינו את העונשים הקשים בעד ה,חטא*
היותר קל. ‏ עתה שמים העתונאים אֶת כל תקיותיתפ בסינט, שכדעתן המיושבה
יחזיר את ההצעה זאת לעבור חדש.
אבל כית:הנכחרים לא הפזפק בטובה א זו שרצה להעניק לעם התורקי,
הוא יוושב על האכנ'ם לעכד. חוק ע"ד האגזרות.
והתדעו באיזה חוק כחרו? -- כחוק הרוסי!
ואם יתקבל החוק הזה, ‏ אז לא תוכל שום אגודה שיש לה אוזה צכיון
מדיני להתקים, מלפל תל אגודות לקריאת ,תהלים* והקורן.

אתמול קראן הצעה זו בכית"הנבחרים;

צירים אחרים הקימו שאון ויפסיקי את ראש הוערה שענדה את ההצעה
הזאת. הלז הראה, כמעט בגאון, בתור ‏ תשוכה על דברי המקטרגים על החור

ועתה

שנשי ר' באחד מכתלי בית:הנכחר ם מהיריות, שירו החילים המתקוממים ב:18

לח,. אפריל,
אפשר לחשוש ש,מנאדמנא, תקל ופרסון" ,זה של המיג'לוש העותומנו
יספוג לתוכו את כל החפש, שהארץ מחכה לו זה כמה.

+
ושאלת העבודה בצבא. של האינם מחמדים ושאלת בתוד,;ספר לא מצאןו
עריון פתרון גם הן.

ביחוד מטפל ם עתה בזו האחרונה, לרגלי שאלת חופש הדתות ושייונן.

שהתעוררה, כמוו שכתכתי במכתכי העבר, לפני שבועים +

רוח השוביניות = נתגכרה, כנראה, בספירות הממשלה, וכמו שמפפרום
היא אינה: נרתעת לאחור, - אלא, להיפך---דורשת,. שבכל בתי:הספר ‏ הבינונוט
תהי שפת הלמוד השפה התורקית,

למלאות. דרושה זו הוא כמעט מן הנמנעות,
היונים והארמנים בחפ

ואלה לא יסכומו לזה לעולם:

ואיך יפכימו---ולתורקים און כמעט שפה, | שבה אפשר
מדעים. ‏ איך וסכימו---ולהם יש קולטורה, מה שחפר לתורקים,

והולכים הוכוחים בשאלה החשוכה חזאת ונהיים = יותר ווותר | חמים,
ותר ויותר בוערים. נמשך אל הוכוח הזה גם התכס-בשי, השתתף בה גם

אפילן לו הסכימו לה

יהיה להירות

הטימפן",

והנה איך לקח בה חלק התכם:בשי, שלכאורה, אין לו ענין. + ₪
זו, כו ליהודי תורקיה הלא אין בתי-ספר ביגונים, ושמחים הס שמקכ
בניהם בזרועות פתוחות כַבתי:הספר של ה,אחום הישועים" הטונים ?

הלך הלך אחר העתונאים. היונים אל החכם:בשי לשאול את דעתו ע"ד
שאלת. בתי:הספר.

ויען החכם:בשי תשוכה דיפלומטית. לגו אין בתיי ספר ביגונים ובכתיי

הספר הנמיכים לא יגטו לרעה, זאת ראשית, שנית אין מלמדים בבתי:הספר
שלנו בשפתנו הלאומית (למה?) ולכן אינני מוחאים נגד הממשלה. אבל אם
והיו לנו בתי:ספר בי:וגים ושפת:ההוראה תהי בעכרית---אזי בטח נמחה, כי
תמימי:דעום אנו עם הפטדיארך...

כך, בקרוב, | ענה החכם:בשי,

וית"עם מר פריסקו, עורך ‏ ה,טימפו" היהודי, החצי:רשמי ‏ (של הערת),
ויעיר על דברי העתון היוני:
דעום. עם הפטרוארך היוני, ליונום +

כך דבר האדון פריסקו, האוהב את השפה העברית והרוצה בתחיתהי
היש להתפלא על ההתיחסות ‏ הזאת? ברוסיה, בגליציה, | בארץ:ושראל---כןן
בתורקוה---לא, שלשום ‏ ושלש שנות. מלבות עברול:חמיד וארבעים שנות מלכות
האלואנס השאירו אחריהן - שמים עמוקים. שלא במהרה ומחו,

מענון: הדבר שבוכוח ההוא. השתתף גם אחר

והכיע את דעות האדון פריסקו.

ועל זה אפשר היה להתפלא, לולא כתב אותו התירקי לפני 15 שנום
או יותר מחברת ע"ר היהידים,. ויביע בה רעוות שאינן נקיות מאנטישמיות,

כן, גם תורקים כאלה ישנם, לא לחנם שאבו רבים מהם את יריעותיהם---
באירופה. 0

טשפה "אומות = ולגו און +

5

8
*

והשאלה הציונות מכיון שעלתה. לפני שלשה שבועות לרגלי המאמרים /"

ב 5 % 5

התכם:בשי לא וכול להיות בשאלה זו תמיםה *

העתונאים הקןיקים >

בלירן כב

בעתונות הצרפתות המקומית שנגנבו מה:8ק0מ16 ולרגלי המכתב הטפשי שפ
אותו ההדיוט---שוב אינה. יורדת, אין 6 יום, שהעתונים המקומיים לא יביאו
אוזו ידיעה, איזה מכתב או איזה מאמר ע"ד השאלה הציוניתי
ומהעתונות ‏ הצרפתית והאשכנזית שבפה עברה השאלה אל העתונות
התורקית , וגדולי העתונים החלו מקדישים מאמרים ארוכים ע"ר שאלה זו,
בין עשרות הטאמרים שהיו עד כה היו רק שנים נגד הציונות, ושניהם
לא הצטונו לא בחכמה מרובה ולא בספרות יתרה.י
קהל הקוראים --- ביחוד ‏ היהורום -- בולעום כל מלה ומלה. על רבר
הציונות . כיחוד מוצאים הד"קול המאטרים שהם בעד הציונות +
אי ספק ,. שלו נוצרה פה כעת הסתדרות ציונית, ‏ היו אלפים יהודים
גכנסים בהתלהבות תחת דגל הציוני, אבל עור טרם הגיעה ‏ השעה ליצורת
ההסתדרות מפני חוסר כחות מסדרים , טובי הציונים החליטו לחכות ומןחמה
לרכן את בחותיהם,' למשוך אליהם את הכחות שישנם בין היהודים פה
ולצאת אז אֶל המחנה:
ההתלהבות הציונית גדלה כל כף בין ההמון היהודי, ‏ עד שהעתונים
ההיפפניולים המופיעים פה, שפכו בימים האחרונים ‏ קתונים של שופכין על
אחך מחבריהם, שחפץ לעבור על שאלה. זו בשתיקה ; ויבריחוהו ‏ לנגע
בשאלה זו +
אבל לפני וומים נפתעו ציוני קושטא ע"י פצצה שבאה מלונדון מעורך
ה דושואיש קרוניקל" , אל סופרו הקושטאי ושנדפסה בכל העתונים המקומיים
בזו הלשון :
,בא להבטיח בכל מקום באופן היותר פוהמלי, כי שום הסתדרוח שבמערב
אוגנה ממריצה. (7860גו6060'ם) את ההגרה לאיזה נוף שיהיה בתורקיה,
מבלי שהטגרים יקבלו עליהם את הנתיגות העותומנית . דעות פוליטיות ובפור
([6ממ'0]'סעון) - של איזו ארץ אינם נכנסים ג"כ בשום אופן (בעבורת
ההסתדרויות").. 6
' אם החלק הראשון של תלגרמה וו ע"ד קבלת הנתינות מתאימה אל
האמת, ואם בנוגע ל,דעות הפוליטיות" ג" אפשר להסבים לשולח התלגרמח --
הנה המשפמ האחרון ,ע"ר משפט הבכורה לאיוו ארץ" אי-מובן וסתום לגמרי ,
ויכול לגרום נזק רב לעבורת כל ההפתדרויות +
< = ומי ומי הוא האדון. המו*ל של ה %[010010/ 10181 המעיו לשלח
תלגרמות ‏ מבולבלות | כאלה לעתונות הקושטאית ?| האמנם נתנו כל
ה ה סתדרויות את יפוייבח לאדון המו"ל ?
ציוני קושטא. מסופקים בדבר זה והמה ‏ מובי-תמהון מצעד בלתי מדיני
שבזה,. שאין לראות את תוצאותיו. .
* * %
בימים האחרונים שלח הפינטור בכור אפנדי את כתב-ההתפטרות שלו
להמיג'לוז- האוממי , שהיה אחד מחבריו+
המיג'ליש קכל בצער את הפטורין , אחרי שבכון.אפנדי היה אחד
החברים היותר מכובדים והיותר מנוסים +
סבת הפטורין עור טרם נודעה ל", ומקוה אני שבמכתבי הכא אוכל
להודיע. פרטים אחדים על אודות. הענין הזהי

א חרמוני,
---- 3900301

גר

סלוניקי.

גם בפלוניקי מורגשת אוזו התעוררות של התנגדות. לציונות, כמובן. מצד
המתבוללים זגם מצד הפחדנים , הנרתעים לאחור אף אם אין גם קול עלה
נדף. בעיר החפשיה הזאת , אשר יהודיה הם אלה היהודים החפשים שלקחו
חלק במדה מרובה בתנועת החרות ואשר אינם מתבישים עדיון בשם ,יהודי"
גגד' שבניהם , היינו צריכים לקוות, כי הציונות תתפוש מקום חשוב בין בל
השדרות, הן בין. ההמון -והן. בין ‏ המשכילים והעשירים, והנה גם פה החלו
לשבה. את עצמם, אמנם הציונות עשתה פה חיל בומן. הקצר, מספר רב של
שקלים גם של מניות הבנק הלאומי נמכרו פה, והרבה הרבה טבל מפלגות
הקהלה נמשכו אחרי הציונות , אולם כמו שאטרנו , עוד רבים הם העומדים
מרחוק, גם מורגשת התנגדות, בה בשעה שמקהלת סלוגיקי קוינו. הרבה יותר +
חמצב הזה הכוית את ועד ,בני ציון" לפרסם בכל העתוגים הפפניולים
ברורי דברים , ואני חושב בי הדברים האלה יענינו את קהל הקוראים -.

,למען הפיר בל מיני שניאות ולהעיר את דעת הקהל על הציוגות
בבלל ועל עבודתנו בפרט , אנו מבארים בוה על הצד. היותר ‏ ברור את אשר
יבא להלן :

> העולם 36

:ו

להציונות לא היתה מעולם מטרה אחרת, כי אם לעבוד בעזרתו ובחפות
תוגרמה., לטובת הממלבה ולטובתה עצמה., בעד ישוב א"י וסביבותיה. ע"י
מהגרים יהודום +

בשום ומן ובשום הודמנות לא היה שום ציוני מבין חושב להחנגד ,
באיזו צורה שהיא, לתוגרמה. האחת והאי.מתחלקת ולנגוע באינטרסים שלה .

ציוני העולם כלו שואפים לחוק את מטלכת תוגרמה וכלם חשבו את
הכרות הקונסטיטוציה בתור האמצעי היותר טוב לחווק תוגרמה . הנאמנות של
כל היהודים , בכל מקום שהם, לממשלת תורקיה היא דבר מוכח מבבר+

ישוב | א"י ע"י מהגרים יהודים הוא לתורקיה עצמה טובה גדולה מאד ו
בפי שמביעים את וה בכל עת מצא נדולי הלאומיים הנודעים, אחטד ריוה
ביי, נשיא בית הנבחרים, ‏ וד"ר ריזה טכפיק ביי, חכר חשוב לועד, ,אחדות
וקדמה",

אנו מבינים , מי ישנם אנשיט פרטים או מוסדים החושבים את עצמם
מחויבים להתיחם אל הציונות בזהירות יתרה ,. כי מאמינים. הם, שעבודה זו
מתנגדת לעניני הממלבה. ע"כ, למען מנוע את הקלקולים ששניאות כאלו
תובלנה לגרום, נגשנו אל עבודתנו להעיר את דעת הקהל.

מעטים היו בינינו אלה שידעו את הציונות היטב , ע"כ סדרנו הרצאות
שונות ופרסמנו אאותן בחוברות ובאופן כזה מצאנו גם כן לנכון להודיע את
אופן מצב אחינו בא"י , בשבת וו סדרגו הרצאה אודות א"י בבית הכנסת של
בית הת"ת הגדול" ברשיון וער הקהלה . גדולה היתה תמיהתנו , בראותנו בי
ההרצאה הואת שהיתה רק אורות מצב. היהודים בא"י, נעשתה לשאלה שיבולה
היתה. להביא. לורי סבסובים .

על כן הננו מודיעים גלוי בוה, ‏ כי תמיד = היינו ונהיה ישרים גם
בהתיחסותנו אל אופן העבורה של האנשים הישרים שנחשבו עד כה למתנגדיגו +
יען לא היתה להם ההזדמגות להכיר אותנו, ואנחנוי נתמיר בעבודתנו ‏ להעיר
את דעת הקהל, עד שלא ישאר אף צל של ספק לא רק בנאמנותנו אנו , כי
אם גם בנאמנות ‏ ואהבת כל הציונים לתורקיה הצעירה הקונסטיטוציונית ,

בשבת שעברה הרצה האדון דור פלורנטין , עורך העתון ,איל אבינור"
לפני. יותר מאלפים איש בבית הכנסת של הת"ת הגדול את רשימות מפעו
בארץ ישראל .| האספה נסדרה ע"י ועד ,בני ציון", ובה לקחו חלק מכל
מפלנות הקהלה וכראשם החכם-בשי הרה"ג יעקב מאיר, ראש הקהל האדון ש:
דניאל \ מודונו, יהר חברי ועד הכולל , חברי הועדים של הקלובים ,סירקל
דעם אינטים" , וסירקל איזראליט" ועור , המרצה תאר לפני הקהל בדיוק גמרץ
מחוות אחדים מהחיום במושבות א"י ועריה, דבר בהתלהבות אודות ‏ המוסדים
הציוניים , הגימנסיום העברי, ‏ הבנק, כן ע"ד בתי הספר של ,חברת עזרה
ליהודי גרמניה", בית חנוך עורים וכו'. הביע את דעתו. אודות. תקוות העור
חיפה בתור עיר החוף של א"י, התפתחות החרשת בא"י, והעיר לפוף את הקהל
לעבוד | בעד ‏ א"י, ‏ בי בעבודה זו חיב כל יהודי: עותומני לקחת חלק , כי
לטובת אחיו היא ולטובת הממשלה התורקית . אחיי כלות. ההרצאה שהו
תלמידי בית התלטוד תורה. את ,התקוה"..

מלריפה (יון, על גבול תורקיה) מודיעים ל,בני ציון" בעירֶנו, בי נוסדה
שם ‏ אגודה ציונית בשם ,ציון". כן מודיעים ,ממגניסיה (אויה הקטנה)
אודות יסוד אגודה ציוגית בשם ,בני ציון".

,החכמים" (הרבנים) הצעירים יסדו פה אגודה בשם ,תעודה בישראל",
ומטרתה היא לחזק את מוסר הירדות בקהלת סלוניקי , הם התאפפו בבית-
תפלה, והחכם הצעור מיכאל שלם נאם אורות נחיצות השפה העברית וכן עורר
לעבודה בעד חנוך יהודי לאומי ,. אגורה כואת, אם תלך בדרכה שהתותה לה,
נוכל \ להביא תועלת רבה ליהדות \ בסלוניקי ,‏ כי לדאבוננו היהדות הולפת
ומתנונת פה, ואתה יחד הולך גם הרגש הלאומי ונעלם, ואם לא. יעמדו בפרץ,
או קשה תהיה העבודה להחיות את הלאומיות :

הרה"ג ועקב. מאיר, ‏ חכם בשי של עורנו, ‏ נסע לחודש. ימים לוינה
להתרפא בבתי-המרחצאות + . קנטורוביץ.

1-00

מִכְתָּבִים. מְִרְמניָה:
.1

דברי האדון גולדבורגר בנאומו אשר נשא באספת בי"ח בברלין. נגד
ההילפפ:פיראיין ‏ והציונות, ‏ שתמציתם היתה, כי עבודת אלה אינה מתאימה
למטרתה, מפני שהיא נגד האינטירסים של מסלכת תורקיה (עיין ,העולם נומו
0), עוררו התמרמרות רבה בין יהודי גרמניה וביחוד בין החוגים הציוניים,

= ווודעים פה היטב את מקור בל הענין, . פוד גלוי, כי אך הקנאה
בה,הילפס-פיראיין" מרברת מתוך גהונו של ה,אליאנס" בגרמניה , וזה ההילפם:
- פוראיון,: שלמרות ציונותו, כביכול, הוא הולך ומתפתח, הולך ורוכש לן ודורים

נלוון כג

רבים בין כל עשירי יהודי גרמניה, ועסקי האליאנס סובלים עי"ז , השפעת
ראשיו ומנהיגיו נחלשה +
והחלה פרשת המחאות נגד נאוטו של האדון גולדבירגר. מחה ההילפס:
פיראיין, ‏ מחה הועד המרכזי של ציוני גרמניה, ‏ מח 1 אנשים וחידים וחברות
ואגודות. שונות,
נאספה גם אספת:מחאה עממית גדולה ב ברלין.
האספה נקראה מטעם הועד המרכזי של ציוני גרמניה, ונערכה בהאולם
הגדול ,טירגרטנהוף", שהיה מלא אנשים ונשים, כשמוגה מאות בערך, מכל
שררות העם היחודיות,
- את האספה פתח הד"ר גרונמן. הוא מוריע, כי. קבל מכתכ ממף
גולרבירגר שבו הוא מודיע, ‏ כי. איננו יכול, לרגלי ענינים פרטים, לבוא אל
האספה ומוסיף, כי על עורכי האספה הזאת היה בתחלה להתיעץ (!). אתו ע*ר
ווםההאספה כדי שיובל גם הוא לקחת בה חבל.
רשות:הדבור נתנה להד'ר אליהו אויערבך,
והאמת נתנה להגיר, כי למרות מה שה:ואם אהוב ותכיב בהחוגום
הציוניים והיהודיים בזה ולמרות שהנהו דכרן מצוין ובעל כשרון לא עשה
, הפעם אה הרושם המקווה ולא הפיק רצון מאת שוטעיו. :
הסבה פשוטה, מר אויערכך דבר דברים ,דיפלומטיים" יותר מדי, הוא
איננו מ<שים כלל את הארון גולרבירגר על. מעשהו, מפני שאחרים שמו את
הרברים ' האלה בפיו, + ומראה לה,אליאנס" לדעת,. כי בדכרים כמו אלה היא
גורמת רעה לא אך להציונים כי-אם לה לעצמה,, יען כי היא מוכרחה עתה
במקרים שונים לעכוד ברות. הציונות, והרי הנהיגה חברה זו בכתי:ספר רבים
שיטת , עכרית בעברית". ועוד מראה הנואם, כי התכסים הזה של ה,אליאנס"
היא נגד היסודות, שהתוו לה מיסדיה שכתבו על דגלה: ,כל ישראל ערבים זה
בזה", הוא מוכיח את ה,אליאנס" על שהיא מחנבת פטריוטים צרפתים, וכו' וכו',
על הבמה עולה מר ק ל וזנר, המזכיר של ה,אליאנפ", ומוריע, כי
8 מר נולדבירגר דבר מה שדבר ‏ בשם כל מנהיגי , האליאנם'
> ובהפכמתם, ומכחיש שה,אליאנס' חושבת ‏ מתשבות להנהיג את השפה
העכרית בתור שפתההלמוד בבתידספריה, ,דבר כזה. לא היה ולא יהיה", ‏ ומגון
על ה,אליאנס" ועל מעשיה, זאת היא--הוא אומר--ד עת ידועה, וגם
,לה,אליאנס" הרשות להכיע דעחה".:,
על הכמה עולה הד"ר היינריך לוי, זה חביב-העם היהורי בגר:
מניח. הוא נתקכל הפעם במחיאת-כפים רבה מאד, הכל הרגישו, כי הו א
ודע לאמר עחה את המלה הנכונה, היא ידע למחוא :גד הנכלה באופן הראו!
ואמנם --- לא שגו, ;
,לא דעות, ‏ אמר הנואם, פרסמתס, כ"א. מלשונות פשוטה, וכזה הלא
<< הין מעשיכם תמוד במלחמתכם נגד הציונים, עודגו זוכרים היטב,. איך הלשנתם
עלונן שפטריוטים רעים אנחנו, שונאי:ארץ-המולדת, ‏ אבל אז לא הועילו
רברוכם, לא הביאן את הפרי שאליו קויתם , ועתה---עלילה חדשהן פטריוטים
רעים בתורקיה אנחנו, מקור אחד לכל העלילות הללו!
זְּ ואנחנו?---אנחגו נלחמנו אתכם לא בעלילות, כ"א במעשים. מעולם לא
נגעני בככוד אנשים פרטים מכם, לא חשדנו את מי מכם בכוונות רעות , אך
בקרנו את ממ ע ש יכ ם, הראינו, כי מעשיכם אינם מתאימים ‏ לאינטרסי היהדות.
עדים המה כל גליונות ‏ ה,יודישע רונדשוי" שוצאו בעריכתי. התמצאו
שמה חרופיט וגדופים, ‏ עלילות:שוא וחשדים נגד ה,אליאנס"?, - אדרבה. באותו
הזמן שנגשו אחדים ליפר את ה,הילפסדפיראיין" הייתי אני הראשון שלחמתי
נגד הדכר הזה, אמרהי אז, שאין צורך לופר חברה חרשה, במקום שישנה כבר
ה,אליאנס",. זה מתנגד לרעיון האחדות של .היהודים,
אמרו ל,האליאנס", שחניכיה אינם לאומים, שהחנוך בכתי:ספריה איננו
יהודו כדבעי, והיא משיבה, שתלמיריה מתחנכים ברוח האמונה, דבר
שהנהו שקר גמור. בעיני ראיתי איך מורי האליאנס מעשנים בשבת, ודוקא
בפרהסוא, יודע אנכי גם, מה פעל ועשה ה,אליאנס" בכתי-הספר לבנות ברמשק,
ובמה עוסקות עתה מי שהיו חניכותיו,.. | חרפה וקלון חן ממיטות על עם:
ישראל,..
אבל תחת לשמוע היטב את דברינו ובקרותינו- -היותם באים תמיר
בעלילות:דברים. ובחשהים נמבזים, נגשנו ליפוד ‏ הקולוגיאל:בנק---אמרתם ‏ אז,
שהירצל ונורדוי חפצום להתעשר ‏ על חשבון העניום, ‏ דברנו ע*ר הציוגותן--
עניתם לנו, כי מקום הירצל בבית:המשוגעים, ‏ ועתה, ‏ כאשר אנחנו נגשים אס
עבורה גדולה ופורוה, שמתם לגו עלילות דברים, כי כונתנו לרעת. התורקים..

> העולם -3

והדכר. הזה הוא. סכנה גרולה לא אך להציונים , ב"א לכל. יהודי
תורקיח, ביחור בעת כזאת, שהרוחות נרגשים שם. וכל חשד קטן יכול לה כיא
ל ורי תוצאות מעציבות.

וסכנה. גדולה. גם לה אליאנס" בתור. מופר. היא לוחמת עתה נגד א"ה
העתירים להיות מנהיגיה, בדור הכא, כי הלא אתם זקנתם, ועור מעש ואחרום
יהוו: מוכרח ם למלאות את מקומכם, וכי הדור הצעיר לא ילך בעקבותוכסי---
זה ידוע לכס. ,הדור הזה אתני הוא, הוא ציוני במ-וא. מוכן. המלה"!

אחרי הנאום הזה, שנתקכל במחיאת:כפים ממושכה ופוערת מאד, דברו
עוד נואמים רבים, ביניהם הכנקיר היימן, בויער, ד"ר ויטקיכר וברתולד פויביל
מצד הציונים, ושנית מר קלוזנר ועוד אחד, וילנר, בשם האליאנס , וכאשר העמירו
את החלטת"המהאה למנין נתקכלה בכל דעות הנאפפים נגד ש ל ש ה,
בשעה השניה אחרי חצות הלילה נסגרה האפפה הסוערת הזאת,

ברלין,
ממ. פאזיין,

0%

כְּמָל. מרְחַ.

דין וחשבון מפעולות החברה במשך שתי השנים האחרונות,
(מן 1 ונואר 1907 עד 1 ינואר 1909).

עם סוף שנת 1908 נגמרו. חמש שנים. לפעולת -כרמל מזרחי | בהחוג.
שגכלו לה בערי הקדם,

קשה מ*ד היה מצב כרמל מזרחי. בהשנים הראשונית לקיומו. ‏ המחירים
המגזזמום שקצבה וק"א להיינות --- מצר אחד, | וההפסדים המרובים באסמים
אחדום --- מצר שני, הגדולו משנה לשנה את ההפפר של חכרתנן עד כי גדל
מאד בסוף 1906 והגיע לסכום עצום של 46000 פהנק בערך. ורק משנת
7 החל המצב להשתנות לטיב: ‏ האגידה המאוחדת ‏ (8[061081) שקכלת
את הנהגת היקכים בשנת 1906 בטלה, כידוע, את המחירים של ההנהגה הקורמת
ותקצב מחורים ‏ רגילים העוברים לסוחר, מחורום המתאומים כמעט לתנאי. אלה
הערים והמקומות שנכנסו לחוג פעולתנו. כן הוטב במשך הזמן. מהלך העפקים
גם באלה האפמים שהכיאו ‏ מקודם היזק רב, ומאז התיצב המפחר של כרמל
מזרחי על בפופ טבעי והחל לשאת: גם פוי, אולם ההוחים ‏ משתי השנים
האחרונות לא הספיקו עור לכפות כלה את ההפסרים: מהשנים הקודמות ‏ גם
אחרי שנכתה החברת יק"א 81874 פר' מהחשבון האחרון שעשינו עמדה ורק
אחרי תם שנת 1900 יבוסה. כנראה מותר ההפסר ונוכל. לקות כי בעלי המניות
יזכו באיזו רוחים.

המצב הנוכתי של אגודתגו, אם בי בהשנים האחרונות
התפתח המפחר של כרמל מורתי באופן בולט וחשוב בכל זאת לא הוטכ המצב
הכללי שלו בהתאמה להתפתחות זו, ושתי פבות. ברבר; אחת---יען כי ההתפתחות.
עצמה | תסכ הוצאות ותרות כמו ‏ הרחבת. הדירות, = השבלול = וכדומה, גם
ההוצאות הרגילות מתגדלות משנה לשנה, הודות להיוקר שיתחזק בארצנו, ופקידי
ועוורי המסחר לא ווכלן עור להתקים על שכרם המצער שקבלו בראשונה ,
ושנית-- יען כי ההתחוות עודנה תקיפה במהגנן. ולא חרשה. להטיב ‏ את המצב
באופן מתאים ע"י איכות המכירות, :

ובכן לא עלתה בירנו עור לכסות את כל ההיזק טהזמן הקורם , והפסרנו,
כיום הזה מגיע לסכום 1618,33 פרנק, לפי החשבון רלקמן!

ההפסר בפוף שנת 1906 היה -- -- -- 68 ,46218 פר" :
הפטרים שונים בשנת 1907 -- -- - -- [4 ,180 " 04 446399פָר'

הריוח בשנת 1607 = -- -- -- -- --- 98 ,7085 פר'
% = 1908 שממו
נכיונות מהמקחים לפי החשבון האחרון עם יק"א 66, 81374 = " 71 ,44780 פר'

0 ו

8 פר

שארית הפסד בסוף 1908

ההפסר כיום ‏ הזה הוא אופא מצער ואין לו שום ערך טמשי לעומת

הקרן של כרמל מזרחי וגם הוא יעבר ווכלה בטח בקרוב, וחברי אגודתנו יראו
בלי ספק ברכה בעפקי כ"מ אם מעט ואם חהבה,

=

0 0 " "| 1908 " 7

> בה ושוכלנו להם באהרונה, הננו שמחים לראות כי עמלגו. הרב

גליון בג

בשנה האחוונה השפיע לרעה ‏ על עפקנו הכללי פתיחת אסס חדש
בפורט:סעיד (במצרום).

העיר הזאת מצערה היא ומספר
יושכת היא על תעלת

אחְ:יו שם מעט מאד, אבל, וען בי
,סועץ" ואניות ר:ות תעברנה מדי יום. בומו- -החלטנו
לנפות שם דבר אולי נצליח, בפרט אחרי כי קרובה העיר לנן ואפשר להשגיח
על העסק ולבקרו על נקלה,. הנסיון הראה אמנם כבר לדעת ‏ בי הבטחון

בהא:וות הרגות לא נתאמת, וזה וען כי האנוות האלה הה לכות כולן למרחקים
תצטירנה. בבל הנחוץ. להן כמקום צאתן משם ורק לעתים' רחו;ות יחפר להן
המז: ‏ בעברן על פני פורט:סעיד ואז ופול גם בגורלני איזה פדיון לא חשוב,
לעומת ‏ זה עמר לנו ריוח מתישכי פירט:סעיר
באופן רצוי, המניץ להתפ ;חית עסקנו בעיר
,האגודה המאוחדת" שלנו, | הן

שמביאום לשם מחן"ל.

עצמו והעסק יזפהת ג שם
נכדיה זו הוא היתרון של -.
באיכותם והן במהירם הנאית, על כל אל
בעת האחוונה למדו כמצרום בכלל לבכר את יונות
יקבונ: על אלה שמוצאם ממקור אחר, כי שמם הטוב הילך לפניהם ומפנה
לוום בשוק מצהים. כר נרחב ההולך וגדל באופן שלא פללו מעולם,

התהלה. של יוגותינו עשתה פעולתה גם בפורט:מעיד, ‏ אשר סוחדיה
הוונום והאיטלקים אינס נוטים רב חפד לתוצאת א"י בידי ישראל, אלא בע"ב
ענו אמן לררישת הקהל,

זה העסק של פורט:סעור סבל במשך 15 החרשים לקעמו הפסד של
0 פר, אפס ההפכד הזה חל. ברונו, ‏ לפי ההשבונות החדשי:ום מפ"ס, ‏ על
החרשים הראשונום להתיפדותו וככל ' אשר נתבצרה עמדתו בהחדש ם האַחרונים
כן הוטב מצבו ולפי החשהונות מהעת האחרונה אין שם הפפר כלל,

התפתחות פעול תנו. כאמור לעיל התפתחו והתקדמו

אגורתנו בהשנום האחוונות
בהרשימה שלפננו,

עסנו
בכמות ‏ ניבדה מאד, כמן

בשנת 1906 מכרנן יינות שונים בסכום 197.700 פר'
0 + "918,000 8
0"

אמנם בין המכירות - הניל ובפרט בשנת 1907 היו גם מכירות מקריות

= שאון לחשבן לתרורות ולרגילות, אכל ג בלעדן | היחה כמות המכירה וותר
" לת מאשר בשנים הקודמות , ונקות כו מהפדיון האחרון. לא נגרע. גם בהשנים

הכאות. והפדיון ‏ החשוב הזה יביא פרי ישוה לו ואצ"ל ‏ כי לא נוסיף לסבול
עו היזק,. אם לא במקרה יוצא: מהכלל.

קר ן הח ב רה. אחרי שחלק גדול מהכורמים כבר' שלמו. בשלמות את
מנוותיהם שלקחו ‏ על מנת. לשלם לפעראי עולה כיום מכסת המניות שלנו
למפפר 613 ומתחלקות בין 113 חברים באפן וה!

8 | חברים בפרין עם 800 מניות ְ
8 --- ברוסיה. -- 199/ --
7 - באפ ---1[₪4 -

ובהתאמה למספר המנוות. עולה הקרן של חבותנו ‏ 613/ מניות
א 65 פר' | 163,445 פרנק , הכדל בקורם 06 ,117

6 ,169565 פרנק

חויץ מהפכום הנ"ל גמצאים עוד בידי כרמל:מזרחי 9400 פרנק ששלמו
כורמים אחדים בתור קרומה על מניות ושבטהרה יעברו ג"כ לחשבון הקרן

כמן. בהשנים שעברו כן גס הפעם לא החפרנו את שארית ההפסד מן
קרן. החברה,. הטכום ‏ המצער של+ההפסר עפר לחשבון ,ריוח והפסר" עד אשר
מחה בולו. ע"י ההוחום שעתידים לבוא, והקרן (1!81(ן08) נשארה בשלמותה +

ת+צאות ‏ פעולתי כרמל מורחי. בהכיטנו כעת על הדרך
הככדה שעברנו במשך חמש השנים לעבורתנו, ועל המכשלום הרבים שפגשנו
גחל זר הוצחון
.וכי סוף סוף השגנו את המטרה שאליה שאפגו מעת התיסרות חברתנו.

באמצעות. כרמל:מזרחי ימכר החלק
האגודה. המאוחדת. מכורמי המושבות,

החמשי. לעוך מכל. היינות של

\ המחירים שמשלמת חכרתנו להנהגת המרתפים בעד היינות מתיחפים
לסוג: המחירים הבינונים שיפרו בער סחורות. היקבים ‏ הנ"ל. בכללן.

החברה ברמל: <מורחי מתמדת להגדול ולפאר- את השם הטוב של יונות
היקבים ולהו ורחיב את המסחך בפרי גפני הטושבותו

ובאשר תוגח: לה מההפטדום שנשאה הברתגר עו היים תחשוב ו

שמעידים = המספרים+

כרמל. מזרחי לשים את לבה-גם. לשאר תנובת המושבות, כמ שקדים וכדומה
ותשתדל להגן באופן זה על השער ש5 פרי הטושבות ננד ההתחוות,

ואם נוסיף לזה בי עשרות משפחות עכריות ח:ות בשרותן בעפקי כרמל:
מזרחי ---אז וכולוס. להיות אך שמחום בתוצאות העבודה של חכרת כרמל מזרחו
מי"יתן ופעלה ישגה כהנה (כהנה,

5

השְבוּע.

-

הציונוּת .

ביום. ו כ' תמוז 6 יוני. ח"י, 9 יולי ח"ח),. תמלאנה
חמש שנים מיום פטירת מנהיגנו תיאודור | הרצל ז'ל,
אנחנו מציעים לועדי השוקלים, לכל האגודות ולכל חברינ
לעריהם להקדיש את יום הָאבל. ואת- עת ההזכרה
שתערך .ביום ההוא לקבוץ תרומות- לטובת ‏ יעד: הרצל,
הנְטע לזכרו. על אדמת ארצנו.

אנו בטוחים, כי חברינו ישימו לב אל .קול הקורא"
שנדפם. בגליון .ה;ולם" נומ, כ"א מאת האגודה לקבוץ
תרומות ‏ למטעי ‏ עצי - זיתים ‏ וידעו למלא ‏ את חובתם
לוכרון מנהיגנו המנות,

-- המהדורה הראשונה של החוברת. "ואזו68 ה לב,
גולדברג נמכרה כילה, נגשים לרדפכת המהדורה השניה, האגורות
מהבקשות לעשות הזמנות על החוברת הזאת.

= - מהרבה ערים מוריעים, בי בכ' כתמון, ‏ יום מלאת חמש
שנום: לפטירתו של מנהיגנו. ז"ל- תערכנה אזכרות בבתיההכנסת,
אספות, ‏ אנימציוניות והרצאות ‏ רשמיות ,‏ מהארגן ג"כ אסף תרומות
בער ,יער הרצל" ,

= אוהנו מודיעים, כי הקרן הקימת קבלה. בימים ‏ האלה
מתת גדולה, זוהי המהנה ‏ הגרולה השניה, את המתנה הראשונה,
0 פר. קבלה הקרן ‏ הקומת. על פי צואתו. של ה' זאקס
מרוינסק ; ועתה הכניסה מרת רבקה קליור. מאוריסה בעצמה לאוצר
הקרן. הקימת 1800 לימרא. ש., היינו, 40,000 פרנק,

מרת ‏ קליור ‏ ובאהכחה -א, ‏ אומאנסקי ‏ מצד אחר והד"ר
צ'לונוב, ‏ בהסכם ההיריקטוריום של הקרן-הקימת, ‏ מן הצד השני
גמרו. ביניהם ‏ ע"ד התנאים המפורטים בנוגע: למהנה. הזו היותר

קהיים ‏ מהם ‏ הם: "מרת קליור מכניסה את סכום כספה וה
קול קרן קימת לוכן א-וך אבל לא לצמיתות. הקרן הוו תהא
מונחת ונותנת א פירותיה במשך 500 שנה, הו המקסימום
של. הומן. :

אם במשך העת הזו יפול דבר, שיעמיר בסכנה את קיומם
ובטחינם של כספי הצרקה או את הוצאתם על דברים המתאימים
אל מטרות הקופה הלאומית, או אם יקרה,. כי להכלית. הגשמת
ו של הקופה הלאומית, ידרשו סכימים ‏ גדולים, אן יש
לקופה הלאומית, ‏ ע"פ החלטת שני שלישי רעות, הוכות להשקמש
בבל עה וזמן בכסף הקרן של -מרת קליור. וברבית שוביא.
וער הומן. ההיא רק שליש אחר של הרבית בא בחשבון. הכנסותיה
של הקופה ושני = הש שלישים מצטרפים ‏ אל. הקרן:

כל. מה שתברא. הקיפה /הלאומית ‏ בא"י בכספי מרת קליור.
צרוך. להקרא. על שמה\'>

א

1

גליון נג

.

, ביחר ‏ עם היריעה הזו מצין הר"ר * צ'לינוב. בענג = מיוחר,
בי העובדה המשמחה הו מאשרת אשור. מרנין את בטחו.ו
שהביע. במחברתי. ע"ר. הקה"ק, ‏ כי: אלה המפרישים סכומי כסף,
לפעמים גם גוולים, לדברים שבצרקה, יוזכרו גם את הקופה
הלאומית. ‏ אנו יכולים "אמר בבטחה, כי במתנתה זו, צרפה
מרת קליור אק שמה אל המוסר היותרי. נצחי, | היותר מהולל
שבולו עמגי באמת,
הבה נקוה, כי נדיבות-רוח ‏ זו תהיה למופת לרבים בעמנו.
מקובגה כותב אלינו מר יש"ר:
אבדה גדולה ובלתי נשכחה אבדה לההסתדו"זת הציונית פה במות
עליה אחד מחבריה היותר מסורים לקבוו תנו, ה"ה ועליג בר' שמואל קהן ז"לי
צעיר ורך לימים היה המנוח , עור לא מלאו לו שבע עשרה שנה,
בתוך הסתררותנו אנחנו מכירים אותו כבר וה שלש שנים בזור חביה היותר
אקטיבי והיותר חרויץ . באינירגיה מצוינה ובמסירות בלתי רגילה התמפר העלם
מצוין: הוה ל ולאהיה פרט אחד של עבורה שלא הקדיש לו את
בל מפירותו המצוינה - למרות מעוט בריאותו. ויפיון גופו. המנוח לא הניח
מקרה אחד שלא השתמש בו לטובת. הציונות .. העבודה. הוו היתה תוכן חיוו..
עור בחג הפורים העבר סכב את העיר ומכר הרבה שקלים . המנוח ידע היטב
את הלשון העברית ותולדות ישראל, וזה שנתים שיסר קת קבוצות של
בני הנעורים מתלמידי בתי-הספר באן ללמד אותם עברית ותולדות היהודים +
צער גדול ויגון עמוק מרגישים הציונים פה לרגלי מיתתו הפתאומית, וומ!
רב עוד נרגיש חסרונו, ‏ וזכ ונו לא ימחה טהר . לפני שבועות אחדים חלה
במחלת ‏ הטיפום ובוום ‏ ב' פ' קרח מת ביפורים ‏ קשים. על קברו קשר
עליו מספד מר חברי חועד \ הציוני העירוני :: הר'ר שורץ, הד"ר לאפין ועור
אחרים מחברינו .
-- בסלוצק מת לפני ימים אחדים חבינו יצחק קארפמאן , +.מנוח'היה
עסקן' צבורי נכבר , הוָא יסד בעירו ביתדעקד, קופת חסכון והלואה ,. ,פומך
ב ועוד ועוד. לההזכרה שנערכה לו נאסף המון רב. נשאו גם נאומים,

מיהתו הוא. אברה שאינה חוורת. לעורנו .

מגנוו-ו ורק כות: אסינו. ה' הראהביאנאון

אגורת. ,התחית" בג ק ערכה נשף ספפהותו
השבועות. היו"ר בנשף היה הצינני חירוע מ ברורפקי, ‏ נאמו הד"ר ל.. קפילו:
בייץ על דבר ,הג השבועות בתור חג לאומי" והר"ר ש, ביבלער על הבר
,חג שבועות הושן והטפוסי". הגשף הזח, שחיתם ציוני-חכרותי:לבבי היה טביע על ו,
עשה רושם גמרין.

זמרתו. במוצאי | תג

מלבד הגאומים היפ ם היו גם מנגינות, שירים, ורקלמציה.

אגודת ,התחיה" נופדה ע"י חבורה של צעורים ‏ יוצאי רוסיה שהכיאת
אתם אל הארין החדשה את החבה לציון ואת התשו:ה לעבוד לטובת הרעיון
הלאומי,. רבים מחברי האגודה מפורים בככל האנרגיה שלהם לעבודתנז הלאומית.
בבלל מצמינת האגורה הזאת בזריזותה, .תמיד. יש לה קתררה:קבועה שמעליה
ישמעו פרקים בשאלות היהודים מתוך ה<שקפה הלאומית והציונית,. בין השעורים
שנערכו בחרף העבר הין גם השעורים התשובים האלה: שתים עשרה שנים
של עבורה ציוגית---י, אפעלבויםן תעודות הצירים האמירוקאים---ברגרד רים:
שהדטן חנכה---אם גולרברג; הציונות באמריקה = א. גרייזלן ארבע שנים של
עבודת ‏ הטריטוריאליסטום --י, ‏ מאלטין | העבודה הלאימית בגלות- -י- זארן
הציוגות. בפוליטיקה---רעוו, יוסף. יסון ה השפות אצל הציונים ש, ה, ניפ
הויזען; התקיות האחרונות בתורקיה---י, ליברפקין תורת-החקים של התורקים- -
רעוו. יוסף זעץן הועורות ‏ הציוניות באמיריקה---מ, ברודסקין ‏ הקונגרס הציוני
התשיעי---ד"ר יחזקאל ווארטסמאן. בחמשה עשר בשבט גאם באגורת ,התחיה*
נאזם יפה -אורות. הציונות מר שמואל. שטרויס עורך* העתון האנגלי המפוהסם
עדי גלאוב" ‏ 0102 -16]/): היוצא לאור בניוייארקו

בעד המוסדות הציונים אספה ,התחיה" מן הועידה הציונית של ציוני
אמיריקה ה-31. עד עתה הסכומים הנוכחים: לטובת הקרן הקימת 96,807 דולר- =
להקולוגיאל בנק 820.0 דולר--יער הרצל 80.50 דולר -- לטובת הבית.נאטן
בירושלים 5.90 דולר---להקופה המפלגתית 48.60 דולר---לטובת הפונד הקול
טורי 55.00 דולר. שקלים נאכפו ע"י ד ברי ,התחיה" ע"ס 61,75 דולר--להפי
דירציה הכניסו 18.75 דולר--להועד הכללי של ציוני ניודיורק 8.00 דולר--
לה,קהלה" העברית בגוו"יורק -5.00 דולר--לגן-הילדים. העברי 500 הולף- =
ספות 87.00 דולר---,,התחיה" היחה האגידה הראשוגה שנתנה סכים קצוב

4

לטובת יפוד עתון ציוני באמיריקה, וע" שני מתכריה נאספו יתר הסכומום ואז
יסדו את העהון ,דאס יודושע פאלק" הכופיע. מדי שבוע. האגזרה רכשה לע"ע
95 חותמום בער העתון. הנ"ל---הפוצו 0 חתוכרות - ה,קופיקהדביבליותיקה",
את ה,:ועל הצעיר" וה,ראזפוו עט". ,,התחיה תערוך הזכרה. למות מנהיגנו הד"ר
הירצל ‏ כמיצאי שבת ‏ 10 להדש יו"י כההיברו. אינסטיטוט 0068110081)
0), ביום 55 לאוגוסט עורכת האגודה -פיק:ניק בליבירטי' פארק, .25
פרוצנט מההכנסה ינת לטובת

בועון הציוני ,דאס וורישע פאלק".

אגודת ,עטרת ציון"
לעבור בזריוות לטובת
בכתי בנסיות; אל
שבלאו:הכי

תחת הנהגת נשיאם, מר מררכי גראסמרק, החלה
הק ן הקומת, ‏ היא עורבת מעת לעת אספות כלליות
אספות. האלה יבאו תמור יהורים ‏ רבים מן .האורטירקסים,
קשה להציןגיום ‏ לה-יף ולהפוץ ‏ בוניהם את רעיונגו. העכורה
הואת חשוכה ותועלתה רבה.

הציונים פה עושים הֶכנות גדולות בשכיל הועירה. ש* ציוני אמיריקה
העתידה להיות. פה,

ביום ב' 14 בחרש יונו תהיה רמונפטרציה גדולה בתוצות
ניו: יורק לכ:ור הצירים והאורחום שיבואו הגה להועידה הציונית,

ביום ה', 18 לחדש מאי,
אחרי וכוחים (מו"

היתה אספת האגורה הספרותית ‏ ,אחועבר",
מ החלט להשתרל לטובת העתונים העברים, כדו שתהיה להם "
האפשרות לה זקיום באמיריקה, להפיץ את השפה העכרית וספרותה ע"י אספות
כלליות, קריאות. ובוחים, קכוצות. ללמורי ה"שון, קונטרסים, שעורים ועוד, לתמוך
בספרות העברית וביחור בפפרות הארצי ישראלית, נכחרו אב,
גולדברג ---נשואן דנואל פרפקי - -פגן; = פ, מזיא---מזכירן והושע בלאך---פופר.
אגידת ,רארביאנער ואיגג מען. ענר לייריעס ליטערארי ענד בענעוואל-
ענט אסס'ן" מוציאים לאיר מאסף שבי יבאו כל השירים הציוניים שגדפסו
בעתונים ‏ וקובצים בכל השפות מן הקונגרס הראשון עד עתה ולהגושו. מנחה.
ליליר עירם, נשיא ההסתררות. הציונית -מר דוד ונאלפפון.

אֶרֶץָהישְרְאֶל 9

-- יצא ,איררה' מהשולטן המאשר את יסור ,הכנק
הארצישראלי " למסחר ‏ בירושלים'.. מיסרי | רבנק | המה ערבים,
יהורים ונוצרים, מהיהורים משתתף בו האדון אנטבי מירושלם,

מהערבים שני צירי בית-הנכחרים. אומרים שגם ה ,אנגלודפלישתין.
קומפ. ‏ ישתתף בבנק וה בכספיו. | מטרת הבנק לעורר את
האיניציאטיבה הפרטית ולהגדיל את המסחר והתעשיה בארץ-
ישראל , :

-==ביום השבת, ט' סיון, היתה ביפו בבית. הספרים , שערי .
ציון" אספה פימבית שנקראה עיי ועדי אגירות .,הפועל הצעיר*
ביפי. | באספה השת;פו כ4007--500 איש, האספה רנה ביבר
,(אחוזת בית", אתרי נאומים, שבהם בררו את מצכ הדכרים
נתקבלה פה אחר ההחלטה הווג

,האספה \ורשת מאת הבנק הציוני, (אפ ק) שלא יתן את"-
הכסף לחב י ,אחוזת-בית" ער שלא יהיה בסיח, כי. הבתים יבנו
בירי יהווים, מאלו הפועלים הנמצאים בארץ",

-- ,בהצביי נומ, ‏ 189 נדפסו הברים מענינים אחרים ע"ר .פעולף. וער
.אחדות וקדמה". שבעזה . ראש הועד הוא הערכי מוסטפה מוזה אפנדי,. ילור
ארין בכל, לפני שלש שנום היה מוסטפה פקיר האחוזות של עכדול חמור

קושטא. אך אחמר איזט פאשא. הורירהו ממשמ תו הגכוהה. מפני שהבוע

דברים קשים נגד פעולתו של איזט פאשא, הוא נתמנה אז לפקוד הג'יפטלוג
(אחוזת רמלך) בעזה. שם ופר פניף=חשאי לועד ,אחדות וקדמה". בביתו. היו =
החברים מתאפפים לדון על עניניהם. ושם מצאו מקלט כל אוהבי החירות בעוהי
הוא היה הראשון שקדם את הכרות. הקונסטיטוציה בשמחה גלו ה, בזמן שאיש
לא הרהיב להאמין, כי נתן החפש לעם העותימנו,

מוסטפה מוזה בקי וכן:טמך בעבורת ‏ האדמה, והוא מכאר, ‏ פי אחרי
התבוננו: לעבודת האדמה בשטה. הנהוגה, מצא, כו אין תקוה להקמת. הריסות
הארין, אלא אם יובאו יהודים ‏ לעברה ולשמרה. היא מוצא, כי אךָ היהורים, בפי

שהראתה עבידת חצי היו ל האחרון,. עלולים להפוך את המדבר, את ערבות

16 >= העולם ₪6

גליון בג

החול. לגני עדנים . והוא משתדל בכלל להכנים אל עבודת הארמה את התרבות
האירופית. ושבלולה, * ולכן יפר הועד המקומי של ,אחדות וקדמה"---שבראשו
עומד מוסטפה זה ---בית. ספ" לעבודת אדמה, ולמירה. העבודה היבא מר יוסף
בהן. מבאר:טוביה, לעת עתה משלם לן הועד מאה ועשרים פרנק לחדש,
זריעות הובאו מצרפת .
מוסטפה אפנדי הציע לפני הממשלה למכור את האדמה שלאוך שפת
הים, מגבול מצרים ‏ ער - יפו לאנשים שיעברוה, ישמרוה ויפריחו אותה. לפ'
הנשמע קכלה הממשלה את הצעתו ותשלח הנה ועדה שתעסוק בחלוקת הקרקעות
ובמכירתם,
הועד, בחפצו להפיח הוח חיים בעצמות היבשות של עה מוצא נחיצות
להתחיב. בה ' את: חרשת המעשה. למטרה זו הוא. משתדל להשיג מכונן יהודי
לוסד בות חרשת של. יציקה וכל מעשה מתכת, והועד יעזור לו, אם יהיח נצרך
לזה: גם בהלואה של כסף,
ער' עתה סבלה עוה מאד מחפר בית חרשת של מתכת, כי לרגלי זה
לא יכלו להתרבות פה מכונזת הקטור, וגם בעלי המכונות שישנן עתה בשנים
עשר הפררסים פובלים מזה מאד, בי בכל פעם לכשיקרה איזה מקרה במכונות
און איש שיתקן אותן.
הוער רוצה לתמך בנשים חייטות שתרצינה לעכד עבודתן בעזה,
-- זה כמה אשר בין היהודים בא"י מורגשת התמרמרות נמרצה. כנגד
,הצבי" חירושלמי, מפני שאינו לפי טעמו של הקורא המשכיל והוא נערך בקלות:
דעת. הבאה. מתוך הפנה שטחית במחותה של ערובת עתינים,
זה לא כבר התאחדו ‏ יחר. יחירי<פנילה ‏ מתושכי יפו והחלוטו ליפר
עתון: חחש. בלשון העכרית ולאסף מניות לצורך .זה באיץ ישראל. ובחוץ לארץ.
מקוום. לרכוש. לעתון חחרש חותמים במספר הנחוץ להגשמת המפעל הפפרותי
הזה,. את עבורת הפרופוגנדה בזה קבלו עליהם האדונים מררכו. בן הלל הכהן,
הד"ר ,+‏ לוריא וש, בןדציון. (גוטמן).
--- המלחמה שהקדיש ,הצבי" על מר ענתבי, מנהל בית:הפפר של חבי"ח
בירושלים, ‏ הולכת ‏ ונמשכת. בכל יוּם מתפרפמים בו מאמרים חדשים, 'המציורים
את הנהגתו העריצית | של ענתבי בכהונתו. באספה פומבית היחלט להגיש
בקשה אל הועד המרכזי של האליאנם בפריז, כי ידרחה את ענתכי ממשרתו.
| לעומת ‏ זה פרסם הדיריקטור של האנגלודפלשתיגה קומפאני מכתת. בעתוני ירושלום
שבד הוא מגון על ענתבי ומפזר לו תהלה בתור עסקן חרוץ, שהביא בעבודתו
. תועלת ‏ מרוכה להקולוניוציה של ה הודים בפלשתינהי
--- הפרופיפור. גוטהייל. מניו-יורק יבא בימים האלה לירושלים ‏ ויקכ
עליו את הנהגת. האינסטיטוט הארחיאלוגי האמיריקאוו
פלח |
-- ההגרה ‏ לארץ-ישראל שוב נתגדלה, כל אניה. רוסית
מובילה. עתה לארץדישראל איז עשרות. יהירים, ‏ ביניהם. מספר
| הנון של צעירים .
-- לה,ניוע. פרייע פרעסע" מוריעום מפריז, ‏ בי בקונסטנטינופול ‏ עומד
להופר בימים האלה בנק לאומי,. חברות הבנקירים אשר התחרו קודם. זו בזו,
הפרגצית תחת הנהגת הבנק העותימני, הבנק לא פארי והסוצ, ג'יניראל והחברה
הבנקאית האנגלית, שבראשה עומד פיר אורניסט קאסיל, התאחדו וחד ליפר
בנק: לאומי בקונסטנטינופול ‏ עם הון של חמשה מיליונים לטראות, וגם הבנק
האשכנזי בברלין ‏ נתן ידו אליהן. בהבנק די פאר, כבר היתה האספה המכוגנת
הראשונה תחת נשיאןתו של המארשל מוקטר:פחה, וכמעמר פגנו הגרף קימונ:
דוי הוחלט, כי ‏ ראשות עבודת הבנק הלאומי תהי: לוסד בנק ‏ קרקעי
ת ורק י. הבנק הלאומי יסדר. את עניני<הבספים בתורקיה ווברא ‏ את הבסיס
להתפתחות. הקרידיט האיגדופטריאלי והמסחרי בארץ,
= -בעהון הצרפתי הגודע , להיתורקי" היוצא לאור בקושטא הולבים וגדפפום
מאמרים ע"ד הציונות ‏ מאת ‏ א. ‏ חרמוני, : המערכת קדמה את המאמר ה-אשון,
הראשי, בדברים חמים אחדים, המאמר הזה עזרר שימת לב בין חוגי הקוראום.

בּתְפוּצות ‏ יִשְרְאֶל,

מבקשים אוחנו להדפים את| המכתב הזה:
חברה הספרותית הוהודית" פותחת עתה את פניפיה בערים רבות,

-

לכן מוצא הועד המרכזי הפטרבורגי של החברה לנחוץ ולמועיל. לבוא. ביחופים
קרובים עם כליתר החכרות. היהוריות לספרות, הקימות גה כבך ברופיה, וגם" עם
אלה האגודות לאמנות ולזמרה, שיש בהן מחלקה לספרות, התחברות כזו יכלה
לתת להחברות. השונות, | השואפית למטרות צבוריות, את האפשרות. להפתייע
פיוע משותף בענינים דבים, שיש להם ערך כללי,

הועד המרכזי פונה איפוא ע'י עתונכם הנכבד בבקשתו א" האגודות
והחברות הנ"ל, ‏ כי תודענה לו את כתבתן הטהויקת.

הועד המרכזי. של ה,חברה הספרותית. היהודות" בפטרבורג,

בתבת הועד:
,ינ 1100067-. 0-0 0פצ כ 8 10 861080( יסויא ורס 5עך
.8 .מא ,15 .ה קץ ההאסטסואסתס:[
-- בשבוע העבר היו בקורסים הפרנוניים בהורורנה בחינות

שומעי הקורסים הגומרים את למורם בשנה זו, משלשים הנבחנים
עמרו במסה 98, שנים נשארו לשנה הבאה,

ע"י התלמידים שגמרו, העוזבים עתה את הורודנה, נערכה
חגיגת-הגמירה והפרידה , החנינה והפרירה היו נלבבות מאד,
התלמידים ערכו לפני צאתם מן העיר אספה, שבה דנו בשאלה,
איך לבצר לימים הבאים את קרבתם ויחוסיהם, :

בשלישי לחדש יוני (ח"ח) היתה בברלין תחת נשיאותו
של רז'ימום סימון אספת הוער של חברת ,העורה" ליהודי גרמניה..
האספה היתה מוקדשת ‏ לשאלת הקצבה לטובת. המופרות שלי
החברה ברופיה, בנליציה, ברומיניה, בתווזקיה, והעקר בפלשתינה
למובת - המוסרות | של ,עורה": בא"י הפרישה רחברה יותר
מ100,0007 מרק,

בנוגע לרבר זה נשמע באספה חלוף:רעות על הבר אופי
פעולתה של החברה. בא"י.,

נשמעה דעה, שהעבורה הזו, הצעירה בומן; הביאה כבר
פרי רב ונתפרסמה לתהלה ‏ בארצות המזרח, ‏ בכל מופדותיה
משתדלה. החברה, בנגור ‏ לשאיפות טנדנציות פדניגיות ‏ אחרות ,
לנטע בלב חניכיה את האהבה לארץ מולרתם ולעמם. לכן
הוקצע בבתי הספר המקום הראשון, מלבר הלמורים השמושיים,
ללמור ‏ לשונות: הארץ, | מבלי. להביא, כמובן , גם כל. נזק
ללשונות אירופה,. הלשון העברית, שבמורת מצאה לה אֶת ביתה
הטבעי ושבבית הפפר שם הנה הלשון היחידה המאחדת את כל
בני ישראל ללשונותיהם השונות, ‏ קבלה שם את מקומה. הראוי
לה לפי ערכה בחיים ולפי חשיבותה ‏ ל מטרות פדגוגיות. מטרה
זו של ההילפסדפיראיין --- לתת ליהודים במקצוע המרעים ויריעת
חלשונות השכלה כזו, שתתן להם את האפשרות הגמורה להיות
משתתפים בחיים: הצבוריים של תורקיה ובמשק הארץ -- מטרה
זו חשיבותה נכרת ביחיר עתה, כשתחית הארץ נהפכה מעטן
של עתיר לרבר-היום, וכרי לפתח פתה רחב להשתתפות
היהורים בהתפתחות הארץ לקחה ,עורה" עליה את האיניציאטיבה
לפתח בחיפה מוסר טיכני וכבר ננש להנשמתו,

באותה האספה הורצה גם זה, שהמועצה | שנקראה ע"י
ההילפם:פיראיין. בעיר ‏ קניגקברג ושבה. השתתפו באי כחה של
הלשכה המרכזית לאמיגרציה בברלין ‏ ולשכת המורעין ‏ של יק"
ברופיה, קבלה: החלטות חשובות בנוגע לפדור האמיגרציה, ביחוד
ע"י עבורה מסודרת ברוסיה, .

סְפָרוּת וְאְמנוּת ,

- = בקרוב יצא לאור באמיריקה. קבץ הררמות המובחרות של ועקב
נארדין בשני פרכים ע'י ידידי המנוח, 2

העורך:המו"ל + = י,. ל, גולדברג.

1060 1 .1 81625ה113-ק0עאהת6

=

מו
הקולוניאליבנק העברי

(.ס דפטת-1ג1א6010 נפזזומה מחז')

בוה הננו: מפרסמים ברבים, כי. האספה. הכללית
השתים. עשרה שעל פי הפהר- של בעליהמניות הקו-
לוניאל-בנק ‏ העברי תהיה בשלישי. לחדש. אוגוסט
. (חיח) שנת 1909 בשעח 9 בצחרים בלשכת החברה
: -. .5 ,תס0תס.1 טסט[ ע\ 6 ן00ע3. על פי

פיר היום הזה :
א פרדר היום: 26

קריאת . ההרצאות. של. החיריקטורוום . ורואיההחשבון
ו חשבון של שנה י 1908,

₪) > בתירת. הדיריקטורים :ורואיההחשבין ,

₪ קבלת החלטה. ע"ד. הריוח; הנקי משנת

4 הנהלת סחר הָיום: הנְהוג. ושוגות.

ע'פ התקנות ספרו. הבנק -ורשימות : החברים. של . החברה
וחתמו -מיום. 91 ליולי : עד השלישי. לאוגוסט ‏ 2909 (שני
הימים: האלה בכלל) . \

עלי פי. תקנות : החברה. צריך: להמציא,. ללשכת. התברה
0.0 20000 ,0/1008 110080 00%ע]) את ההרשאות,
לכל הפחות, .אם. אחר שלם לפני. היום ‏ הנועד. לאספה.

"עפ התקנות ‏ וע"פ. ההחלמות שנקבלו. בנידון. זה מאת
- ו בעלי. המניות ‏ הסתמיות : החפצים
"להשתתף : באספה הכללית. ולהשהמש. בזכות' הרעה שלהם
להפקיר את המניות. בלשכת . החבהה -741\ ,110086 \00עת
.6 .₪ ,100000. כאטפיו!: ולקבל. על זה תעודת. פקדון הנותנת
להם ‏ את רשות. הכניסה וההשתתפות . במנין. הדעות.,
= . בשם הדיריקטוריום

נ. ניימאן:

- המוכיר.

.,0'

| | 8100010 \\ ,110056 זוססזגך"
0
= ביום 54 לחרש יוני. (ח"ח) 1909..

שדהדשאה6 8הז06ת +ד6הת6)א את6ם
: 10

-- 000
3100

ב ו = מוזוה.

ה / 0 :
. וו ייןן א / 3 \ וו ו

,ד6פ תה תץ 1110 )וזו הק-30807110ם *ו1 ו ו 3 ה א מאסקו

.0110 ₪ הוחו 6₪ הוווות. צאוסא %|סההפת 0 ,הווהה ןקזל
50 5 11.710110₪ 1 5 1 סוס וכ סווההסקח 1

10 ה תסמ 0זהזו6הקא6קח זא פה 6 דוופה דש שקה סח ו 5
60 516066 ק306וו 6שוותד60ה6 סז 38 "| | | 3 ה א .] מדהקגת
0606 באו ו כ גוו ו

||ווהאנהקהסם >אווו6הפומבהמהון והההעאסה .רדס 6668 ה|קשתאוהעזס התן
ווה 6דווניוותדס 16ווסועת 65 הזו 6]ווהוקוזוום 060600 )| הוווהק6 0 הסדה )וספת א
0 0 ווק דקוום. הור (1 :038קוקטאה ו האס אהוובוקם

וחוור

0% ו 200205

יובסדר אהד ובצורה

' ומכל הזמנים,

|למן: המאסף הראשון שבימי בן-מנחם ועד עתה, שנשכהו כ

1 הזאת, ויהיו מעתה לקנין הקהל הגדול בצורה נאו

הוצאת ,תושיה" ורשה. "
- ביבליותיקה נרולה

מבחר הספרות. העברית: הישנה, החרשה והצעירה, 5 =
0 :

חמשים (6₪) ספרים :
== בכל שנה: :

ספר בכל שבוע, בפורמט 16 גדול , 5 בוגן בערך בפל ספר ;
(בערף 4000 ים בכל שנה),

עמוד'

אחרי שנות הכנה אחדות הננו .ננשים עתה להגשמת מפעי
ספרותי גרול, שאליו נשאנו את נפשנו זה כמה. .

הננו נגשים להיצאת ביבליותיקת עברית חרש
שתהיה. מוקדשת . לספרות" -המקוריה שלנו בעברית, שתכיל
ספרים.וקבוצות כתביּם של סובי הכמינהפהפח)!
מלפנים. והיום -- מכל. מקצועות הספרות: הפילוסופ
ההקירה והמרע ה! ,? ההיפ=ר הייה פהמ ל
ציסטיקוהבקרת, המליצהוהשירה"הספור וההול
ועור. ועודי 5 5
הביבליותיקה הגדולה המלא את הצורך הגדול המורגש.
זה כבר. בספרותגו : לאסוף ‏ את' כ ל

-

הנבחר והסוב שבספרות העברית בכל התקופות שלה ומכל
המקצועות שבה -- בקבוצה גדולה אהת, בהבנית אה

עממיה פופולרים. -
הביבליותיקה הגדולה. תתן את היכלת. לקהל העברי לתכו
לו בתנאים קל ים את מים

חיצירה :העברית המקורית בשפתנו הלאומית, מכל ההודו
המימי הנאונים ועד היום,"
שתחדש ותברא בימינו ובימים הבאים, :
כל. הספרים. הטובים יקרי: המציאות שאין להשיגם: בעת

או שמחירם רָּב" מאר, = גם. כל הפפרים והענינים שיש לה
ספרותי חשוב, הפוורים במ אהספים, ירחונים.ר

מאת הקהל, יקומו לת חיה רוחנית ע"י הביבליותיקה

צורת כתבים מאוספים בסדרנכוןועריכה מומ
מדעית ופופולרית כאחת, בנופהאות מדויק
מבואים מאירים, תולדות המחברים גם עם תמונותי
(במדה האפשרית) והעהות. מבארותי
הביבקיותיקה: הגדולה ‏ התן כפעם' בפעם 0
גם ספרים חרשים בבל 7 הספרות שלא
עוד בשום מקום,. 6%
הביבליותיקה הגדולה תופס באותיות של היל
בתגנית גדולה ונאה ובניר מודרני טוג ויפה.
הביבליותיקה הגדולה והא ש כול ית הואת: תהי
מוון רוחני לעם, לאוצךָ של עשירות ספ
ולפאר ולנוי לפל בית קברה.
= הספרים יהלו לצאת מביהד"פ. בקרוב, ==
מחיר. כל. ספר : 50 קאָפ', 7 המשלוח 6 קאפ

ולחותמים יעלה ! 0
כל ספר רק בטחור-20 קאפ יש ,240 קם
יהחתימה -.
= ברופיה: ל ש גה במחיר .30 רוכל, ‏ עם' המשלו

הנחה גדולה לחותמי הביבליותיקה הגדולה
במשך שלשה. ירחים מהיום:

כל אלה שיזדרזו לחתום על הביבליותיקה!הגדולה

הט הביבליתיקה הקברית
(מ את י ם ספרים. בבל מקצועות. הספרות)
%) לקבלה במשך שנתים בתשלומין ‏ לשעורין:
בה גחה של 4095 מן המחיר הקצוב:
במחיר 54 רובל. תחת 40 רובל עם המשלוח ,
לשלם בבל 0 שנה 3 רובל.
החותמים החפצים לזכות בהנחה זו צריכים לצרף לדמי חתימתם. עוד
8 רובל., ‏ בתור תשלום ראשון בעד הרבע הראשון ,‏ בשביל הביבליותיקה
העברית,ויכבלו את 25 הספרים הראשונים תיבף, וכן הלאה בסלוק המניות הבאות,
, 5') לקבלה בבת אחת (בסלוק כל המחיר מראש)
ל בה גחה של 50.6 מן המחיר הקצוב :
במתיר ‏ 90 רובל תחת 0+ רובל עם המשלוח.
(בחן'ל ; בתשלומין ל שעורין, בהוספת 4 רובל בעד המשלוח
בבת אחת 9
החפצים בבת אחת בביבליותיקה עברית מכ' ה הדר בחמשים כרכים
+ עלוהם להוסיף :10 ר' בעד הכריכות . --- בתשלומין לשעורין אפשר להשיג ג'כ
מכורכים, אבל רק בארב עים כרכים, כפי סדר הספרים שיצאו ובהוספת

8 הובל על המחיר..
בתבת (תושיה":

0 שה | :1111121 080 ה הד
ו[ 30 ל 3

בע"פ: נובוליפקי ל, או במחלקה + נאלעווקי , איושנטו באר 4
אֶפשר לחתום בכל במה"ם העברים בכל אתר ואתר.

| זז "דעי ודי 1

ו

מאהא 0108התהההסקת

| 14 המיע סוי סיד
0 ג ה 00000

5 5א 0685-080801208008‏ 0 הקסממסק
| 5 0זסואהמפיקאץ | 5'יאסהמהסצהדעת ‏ 0 <מוהא
3 0-3 08-ה ,ת6ת0ק0 5306005 תד

.1660810 0 0108 הזת
.2170 ₪8 630040180 .080
11050 000508

.06 7816006 ,[6הגוקה/1-.81 = הגד 6 סותשהקת00

| בממההרכנהי)

= -א וגוה ,זוז גו

הד 010 \1מת
אופא

.ש"זוזמיה, הת

0 זז אא -יד
(000018המ 5-ה )
הוו6ת0קמ6 א 6תהההקצססהוך

0006 00 סקאז 168 ות ספת

6 1 ו מופגוזר | 25 08 0

התפצ גהות)עת א הופתסקס
.801010 070 110 הת 8

אןאגוופ\ץ .0 .זכ 1-6 , [תקו\ 6 א 7
יד ג ידה המיס
1 אוהה עי0[] ,תץ) התפהעכ -- הממתסתהפהא .]1
(.1 א.ת .קץ פתת98
-0₪0006אק ₪ אההמתנבוה הז 0 ההתהה 0886008888
0 א 69000 0 60 זוהוחסת
צומה6קצץ אה5עד - ו 1

-תכ] גגה :חסגואטזות .
50 1006
21008 00010ש!1ה (6ג[טהז8

1 - : - 3 :
גי ו 0 שיר

- ל

0 1909 ג 0 0זד ד 0 וג

0ע יחי סה 0110 סדע הומת ה טאנס גג
שיד סבעגו יר ה חפט

וו

0) 8₪א8ה06קהסת 5'
-6 0( 87 6110

וו

.3805 68 065 זחגהיף
61606 סה זרמצוהוכת 5 הגע מכ
0605 \. .16 .1% ,'מסההוסת 0 .ג .0 ,פיפסההטג .7 .9
-מעץ .1 ,8685הק6כ .\ .11 ,שזיהת6הההקה .0
0 286060 .ב ,הס .11.14 ,085
הק )1 .13 .ג ,0660" .0 .00013 ,1 .11
11001005 .)0 ,14038 .₪ .4 1608816301 והמסה].
-פ'ו 107 .]1[ .12 ,1908686111 .4 .6 סמה הס
.13 107 ה6סו01 .71 .11 ,1500985 .11 .11 ,80מההוך
1.1100 ג .ןת ,116005 , כחכ). כ 1 , זה הגה
זס ה ) .4 .1 מההתצתהס1 .1 .21 ,110060 .4 .ה
.צנ 2006808 .ב .11 ,00786 .כ .11 ,3630 הצזקהעיכ)
,שזזוהק62 .0.01 ,פיה ג .71 .11 ,6680%קכי .11 .א
.1 ,10008 .19 ,ג ,גוסה 1117 .11 .1 ,פפסתמד .11
קה ₪ 0600005 .1 .1 ,ספה סת0ה16 .1
0
סה 0 ות 01060 .כ ,3 חאה .3 .11
.יולה ה החסס 1-1" , (יה 08 20) מימפתי

-זווזק 055 005 060ה צ-סהקץ וה סוה 5
ו
ור

-060 ,פיניעמ0נ17 .31 .11 זט 2060 .1 .11 ,טסה .ג
6 1 30 .4 .4 | הב
ד 1 6
4 1 זו 180" ,5מסזיהצה01 .2 ,88056018
הח .19 .71 0 .11 ,761180 . \. ,0060801 .3 -
-ה17' 16001 ,255ך116880 מ1כידוהוגץ ,000802768 5'קסת90
-הו0זה1116 .01 ,1 ,מהג111 .0 ,ההוואצ1' התפה0 ,סא
תקסה ₪ (010075085) 5 מ0הע116 .01 .11 כ
.5065 6 מז החפזד 8

סע 11075 הקהמח 1 ₪0 המסן 1 0
.606021608ה ₪ 00788807 05 :
8--.ג 8 ,כ 4--. 4 7 6---א 6 ,ו 19 5הסע 1 הו
₪ 10 .ל 8-1 1 א 15 .כ 9---א ל
-8--- 4 כ 8-11 6 ,20 פאס גה :קה הגקע 83
---.א 1 ,כ 4 .א ל ב 6--.א 8
-3000009 (דצה[6ה0תג9 מאתהפפץ מאתסוות מע הסאתווהפץ התץ,
וני 1730608 6008508820 ,061100736 6050 א אוו
*4 ב 4---.זג 6 ₪8 ,םק 8 2015 38 ממסקהנת5ה6) מ =המהפבסדאלץ על
.₪ 80--.א 1 ₪ 50 1-- 2 א 25 ₪ 8-2 8 2 8-ה

1005 01א8ההי1 5 ה0ד6האמהמקה הא6התהסת
.2 .ה ,116808 ,65 0-10
600 00 סד 80 לא ה הפס ה ה

3
טסה .א .זא

60
גוו ב .0

%

טנה טלישית

שבועון עברי.
= הציונות | שואפת לרכוש מקלמרבטווז - ל
משפט"נלוי ‏ לעם ישראל ‏ בארץ ‏ ישראל ,.

(פתנרסה ‏ כל
: 4 5
התכן:

4 תיאודור. הרצל (תפוח), .

| 9 -לשנת. החמש לפטירתו, מצכט. נורדוי ,
: ₪ אחרי חמש שנים. ליי.
0-2 4 ספינתדהאויר. המונהגה (פפוו). תואודור הרצל ,
0 8 המושבות במחוז טבריה:: 9 ל

6 לשאלות-הרגע, ל דבר הקרריט. הקרקעי, ב נולהברג +

?< ברק יוסילביץ ובנו (דף מד"י היחורום בפולין), 7 נרינבוים .

6 האספה הכללית של אגודת ,,חגמנסיה

ו = העברית" (מכתב מארץדושראל) , בןךמשה, 0%

9 מכתבים. מתורקיה, = | = א
9% מכתבים מגליציה , 0000008 מ העמש
= 11) מחר פלשתינה (הדוה'ח של הקונסול האנגלי לשגת 1908) >

| פחיר ,העולםי : ברוסית: לשנה 4 0 לחצו. שגה" ₪ -0 לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 88 %
| בחו"ל : באוסטריה. -אונגאריה 10 בתרים., בגרמניה ‏ 9 מארק , באנגליה 9 שילונג, באמיריקה 1/4 8 דולר,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה ובותר הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצי ולרבע שנת+
= בער שנוי האדרוסה 80 קו
מחיר ‏ מו דעות 1 בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים , --= על העמור הראשון 66 קופ'. ועל שאר הקמודים 40 קופ'\

\ האדריפה:
.מו חזה11801,. ם0ו36080 עך .4 00887008 ,מאזמהא017 ,ההפהאם ,"אההסה], הוטההת6ק
. /

ר כל גליון 10 קאפ:

מתקבלת החתימה על ,העולם" להצי שנה הבאה
= = מן1 "לי עד 1 יאנואר שנת 1910.

בשביל כל החות מיס נמשכת ההנחה הגדולה על כל ספרי אחיאסף גם להבא (התנאים מבוארים בהפרוספקטים המיוחדים וזנשלחים לכל דורש) ,

עם הגליון הזה גומרת חתימתם של

והחותמים

שחתמו על ,ה עולם" רק עד יולי.

ו

2 556119908 1/12650[1810[10[6 816 10 65011186 תסזר
.18588
= הורחון היהוהי היחידי המוקדש לחקירת פלשתינא,

'מחור. הורחון. לשנה על ניר פשוט 1,80, ועל ניר טוב -8'ר,

ל לומן פחות משנה אין החתימה מתקבלת,
5 ברוסיה אפשר לחתם על הירחון אצל :

- ,1588 67 0₪18תס0ההה0ה0ם\. (0מ5התע ,8עק66תפבסת ...ל

(310000018) מ-ה)

110718010 - ,88060 11000786 62008618 1 סמ ממסדס טמ

10 10180ת180[ה. (6בסהעק8
10 1 01 יס 1 ה
> .0110 0ע0 01 המט תסמה
> אןא\זופ\ .2 .ופ 6ת-ז\ ,, זתעו ג ד 6- א 0

חקי
ל 8 זוה ה ץע 110 .תץ) .התמהת -- הסתמסההפהא זר

: (.1 6 .ת .חץ .8פת89898

.0מתהקקוחה ה 08000 ]8האה8 ת6הההסחסה האהוחסת
וג | פיז | הזחה ות 6028
שי 0 \

,קוב 'ידעי ד ההדוזדוי ד.

, ות

ג פהתה6כת

פוה תפיקע מסאסמרתתסד
ו מ 5
000-מ 0 הקסומנסקנד
מסןמטוההת5קאץ משגסהמהסצבדמת 0 מחהא
= 6-20 הק-ת ,מזסת6ק0 58068095 גד

6600 0 00 סז
| .0קחת ג 0630030780 00
0 0 00068

שמת 0 00816

צא

6 )06111 006כוז , 8אזפט ו 381
פמ 16 010886עסח 060830981116,‏ 5
א 0013

פיי טִ יי ו"
,אידרישט ציימונג
א גרויסע, נייע טעגליבע צייטונג פאר אינפארמאציע, פאליטוק און ליטעראטור
פרייז 6 רובל א יאהר, 8 רובל א האלב:יאהר,
0 רובל, א פיערטעל יאהר, 50 קאפ' א חורש,

א נומער אין איינצעלפערקוים 5 קאפ.
| די |אידישע צייטונני 7-7 7
וועט געבען אוהרע אבאנענטען ועהר א וויכטינע פרעמיע

די
ה אירישע געשיבטע
-אםאספאות ד זה סזסצוה 1[אסאמקפת (גרויסע אויסגאבע)
אופא ופה את . פון ש. רובנאוו
, 7 4 בענרער, אין 1% בי - י
5 .12 גוהעל1 :תסג)68צות 0 ד אנ ו ו ב

< און אגוטע רובטיגע. לייבט-פערשטענרליכע איבערועצונג מיט א הקדטה
פונ'ם מחבר, געשריבען ספעציעל פאר דיוער אידישער אווסגאבע .
דער פרייז פון דער ,אידישער. נעשיכטע"---6 רובל.
די אבאנענטען פון ,אידישר צייטונג" צאהלען פאר דער ,אידישער געשיבטע*
: אלע 1% ביפער מיט' פארטא :
אין רוסלאנד - נאר 2 רובל : אין אויפלאנד -- נאר 8 רובל | :
אד וע ם ! .
1388 ,'יתהקדה]1 סהדתת11,, הוהאהה0
רעראקטאר:הערווטנעבער /ם, מארגאלין,

:ההפהחם :10 הַ >> ס6נתהמו

תת 3 התהההענמהות ג זג ג 0 תהוות8הק 808ה6200ה0₪ | תפ. חס מהסחסת 9-00 .118860785 מים ‏ סק 09 .00801 הזוק 0 .1

יריעות ווענען ארץ.ישראל . צוואמעננעשמעלט פון דעם יפו'ער אינפאר. ,2
מאציאנס.ביורא . פינפטע אויפלאגע .
,בצלאל", זיין צועל , טעטינקייט און צוקונפם פון ד"ר י. לוריא (יפו). .8
די מוסדים פאר דער עקאנאמישער אויפלעבונג פון ארץשישראל. 2
.20600 .5 3 -- 7 ]ונ הק סק .13880350 0 6"
.18 ,האחחץ .4 7-5 .114100188 5ם ה|ההדמההח .6
8 .988 88 .סא 2 170 :0 0ק6 6 זת זפ .ההואסחץ ג ופיד
.600100 65 .6 50 -ק 1--.8א8 100 88 .0060
.ה308008 .08080098 .האסזגהסמ א .ע08ה0ק110 .האתז60ההץך .7
8 .הןההת8א -אם 601020זם 65 11600805 .הצדאק .7"
הקאס 6" 25 .8א8 100 05--.₪ 15 .10000 מ
85 .חא 5 1]588 .התק60ה5הסת .4 .ם-- 411% הז ג 1 .8
זה 5 .076 5 -הזא80א8 100 88 ,006031388
:קססקתה סם הספזגזנהק06 *האמתהת], .הפה ההת 88888808 08
.האמהעם--78ק60המהס7 .] .ד .
ההמההטאאאאאאטט'.'']''']''''''''''''ח'ט.ה, ה רה
סוכן .ה עול ם""
אמריקא בכלל ,ולעיר נויארק. ופבובתה . בפרט
מר ש, דרוסערמאן כיפיפש

1 7
90 08 50 86ת10-\\ א ,מהתמע0\סטע .8

.

למרינת

, 8 2 כ 1 : - : . 4
צי + /

שנה ‏ שלישית

9% ות ס'ה"ז

9

₪0
, כ ק-%
שיר 6% 7

1909 ,1038 0ע-28 ,ג ךס תע

4 | : > העול ם 3

מאכס נורדוי,
לְשנת הְתָמָש לְפְמִירָתו,

עברו חמש שנים מא נלקח מאתנו,

בעוד' איש המופת, הגאון, חי, עלולים אנו לנכר את ערבו +
אולם לאחר מותו יתרחש. בו פלא, המרומם אותו למעלה מעל
המו העם \ומראה אותו. לעוני הכל בצביונו האמתי, בתור מפלס
נתיבות, מורה דרך, מפרה, משפיע-אונים ויוצר ערכי מוסר חרשים,

פלא זה הוא. שנוי הפרספקטיבה.
: אדם. מן השוק החוק-האופטי שולט בו: המרחק. הומני
.והמקומי מקטין אותון ככל שהוא הולך ומתרחק מאתנו כן הולך
מראהו. הלוך והתכוץ וכן הולכום רשמי-תבניתו הלוך והתמשמש,
ער שלבסוף הוא שוקע לגמרו ונעלם מן העין.

אולם הגאון הולך וגול ככל שהוא הולך ונסוג אחוּר אל
העבר. הוא. הולך ונעשה יותר מרומם, יותר מוהיר, ושרטוטי
מראהו הולכים ונעשים בולטים ביותר, עד כי הבאים אחריו
רואים אותו ביתר בהירות וביתר זהר מכפי שראו אותו בני דור\ ,
: ואת הפלא הזה אנו רואים בהרצל, :

היום, חמש שנים לאחר מותו, עומדת לפנינו דמות תבניתוּ
גרולה. ומזהירה. וקרובה לכלנו, מתנשאה למעלה מעל כל אותם
האנשים, אשר לפנים נדמה, כאלו הם שוים אליו בגדלם או
גם עולים עליו. והוא טרם הגיע ער לשיעור קומתו היותר נעלה!

מי: יפקפק ביום ‏ הזה, כי היה גאון, אשר כמותו. חוליר

| ההיסמוריה היהודית "רק אחת למאות בשנים?

הוא קם לישועת עמו. לצערו ולאסונו של העם היהירי
גלקח מאתו הרבה קורם זמנו. אולם. זכרו שופע. עדיין ‏ ברכה,
רעיונותיו משמשים - לעמו מקור-עושר ‏ שאינו פוסק, ואת הרכוש
הזה, . שהנחול לו הרצל, לא יאבד לעולם, כל זמן שיחיה
ויהיה מוכשר להיות. נוחל גחלה,

פארין 19 יוגי 1909,

גליון כר

לייי,

מָמָש שָנִים.

(הגיונות). . ו
באחר מנאומיו אמר- הרצל כדברים האלה: מפעלנו פל
כך נעלה, עד שיש לרבר. עליו רק במלים. היותר. פשוטות .
והוא אמנם. כן דבר, כל אשר שמע את דבריו עודנו זוכר את
הפשטות הכבושה של. נאומיו, את שקט-ההברה, את .צניעות
הְבְר. ‏ וברגעי התלהבותו הגדולה, המתלקחת, היה הוא, נרמה;:
משפיל את קולו, משקיע את העווו, את האש התוססת במליו?
כאלו חשבה לפוצץ אותן, ולעומת זה. עור. יותה חוק הרשם של.
הפח הבלתי מצוי הזה שהיה. מתבקע..מתחת. -קלפתה. של- פס
מלה ומלה עם כל פשטותן השוקטת למראה. עין, ,מנשמת
רעיונו, זיוו והודו, שאב אותן!".
ורק במלים פשוטות יש לדבר גם על הרצל, כי כל מה
שיש לאמר עליו, 5ל וה בעצמו ממלא תכ עו ועמיק את
המלים ולו תהיינה גם חיותר פשוטות.
אמרו. על שיריו של המשורר האנגלי פרנם, שאין לחפר

להם מנגינה מפני שהם הם פולם מנגינה \

% %
% ₪

חמש. שגים עברו מיום מות. הרצל, במשך העת הקערה
הוו השתערו על עמנו צרות. אין"ספורות, נסיונות: אין דוגמתם ,
כל אלה ירדו: ער דכרובה של נפש האומה ‏ ועקרו. הרבה
מזכרונה,. רק תמונה אחת נשארה חקוקה בוכרונה. חיה, בהירה
ער היום הזה -- זהו דמות ריוקנו של הרצל, זה האיש שכבר
בחייו הי ה. לגאון העם ומשושו, - לגבור-אנדתו,. זה האיש שכל
עור היה. חי, יותר שקטה תוגתו של העם, יותד הזהיר. עתידו.
וביראתדכבור מיוחרה שומרים את זכרונו ‏ אותו קומץ האנשים

.

שהיו עובדים עבורת התחיה עד בוא הרצל, שנפשם היתה כמהה
וכלה, מבקשה ומצפה לנביא ומנהיג, שנתמלאו גיל ביום. הופיעו,
שבמפירות ובאהבה למנהיגם עבדו יחר עמו, שאכולי יגוןקודר

תיאודור הרצל,

-----

פפִינַתְהָאוּיר הַמִנְהָגָה.

בדמדומי ערב ישבה תחת אילגות חבורה הגונה של נשים וגברים ,
הנשים היו כבודות, בכל מה שאפשר היה להכיר על פי כל תכונתה של

השוחה , שהשתתפו בה רק הגברים . אף על פי שנדברו בענינים שונים באין"

אונס ,. בכל ואת לא נשמעו שום דברי ליצנות נסום ואיש לא עפק ברבילות
או בחרשות הוום הפחותות. הגשים אחראיות תמיד בעד פגנון-השיחה במסבת
רעים, מפני שהגברים מכוונים לקרא את הכל בחזות עיניהן, גם את הנעלה
גם את השפל, ברם במסבה זו יש אשר נועוו להוות הויות בקול ולספר
ספורי"בדים מודרניים , אשר במסבה אחרת היו נראים מגוחבים +
אחד מבני החבורה, שבא וה עתה מפרין סח על הדברים שראה
בעיגיו. הוא דבר על המודות החדשות, ‏ אבל לא כחיט, אלא התאמיץ לברר
את מוצאם ומובנם של החויונות. הוא החל באופן-הרכב, אשר שנה את מראה
פני הרחובות . מי פלל כואת לפני שנים אחרות, בי בליההמשתק הוה עתיד
לחולל מהפכות גדולות כאלה 7 עכשיו הגה מופיעות העגלות בלי פוסים: מה
הן התמורות שהללו עתודות להביא 1 כל חרשה במקצוע חבור-הדחכים עלולה
להביא לידי תוצאות כבירות ובלתי=צפויות מראש . באופן מוור מתגלה החויון
הוה בחייו של המון העפ, במעמדו החמרי ובמדותיו.,. מציצות ועולות מחלות
חדשות , או מין האדם משתבח ומבריא יותר . תנאי הקיום משתנים בדורנו
זה במהירות יתרה מבבל תקופה הוסמורית אחרת +
< | גענין זה היו מסיתים שעה, קלה . והנה אמר הדוקטור פלצון :: תמה

1

אני, על אשר איש מאתנו לא הוכיר. עדיין את ספינת-האויר העשויה המונהגה: .
,ונתנו בולנו חשבנו על אודות וה" ענה הציור רובירט במנוחה".
,אמנם כן" אמר הפריוי, ,,ההמצאה הזאת תצא פוף סוף אל הפועל +

אפשר, שהאיש אשר יתמיה את המין האנושי בחדוש-הפלאות הוה, כבר חי

בקולם. מתאוה אני לרעת, מה יהיה. מראה העולם לאחר שתתנלה המצאה וו",

,ואני" אמרה אחת הנשים ,הייתי מתאוה לראות את האיש, אשר
יגלה את ההמצאה ! זה יהיה בוראי גבור, בן. אלים |".,

,סבור אני להפך" אמר הדוקטור בצחוק ,זה יהיה. בן אדם מגותך ,
בעל-הויה מסכן ולאחיוצלת . את התעמולה שלו יגנבו ממנו . אחרים יעשו בו
עושר והוא לא יקבל מאומה מלבד מצגה -- לאחר מותו . אולם את חיון =
ימררו: בלי ספק מרבה להביל, ובצדק ! ההמצאה תהיה פשוטה עד מאד \קרובה
אל הדעת . מדוע עברנו עליה כולנו בלי: שים לב 1 כמה גדול העלבון שלגו1
חושב אני, שבשעה שאשמע, שאחר מטבירי המציא את ספינת-האויר המוגהגה
אכהו על הלתי. מדוע היה הוא הממציא ולא אני ?',

והנה נשמע קולו העמוק של הצייר רובירט, אשר אמר : ,ספינת-האויר
המונהגה כבר המצאה ואני יודע את האיש הממציא אותה".

בבר שלטה אפלה , עד כי אי"אפשר היה לראות ברור את שרטוטי
פנין של האיש המדבר. הוא אהב לפפר ספורים ,‏ אשר לצון ובבד ראש
משמשים בהם בערבוביה. הנשים ידעו ואת ולפיבך בקשו ממנו : ,אנא ספר
לנו את הדבר".

והצייר ספר את הדברים האלה !

שמו היה יוסף מילר: שם זה איגו חשוב.ביותר, ‏ אולם הוא קבל
אותו מאביו . הוקנום שגגרי הרחוב. לוידאן , = אשר בגליל' השמיגי, ‏ עדיין

"% יו 8

נליון כר

= הלכו :אחרי ארונו ושגם עתה הם ‏ ממשיכים את עבודתו. אחר
מידידוו של: הרצל, לא-ציוני, | כתב. אחרי: מות הרצל כרברים
האלה : = ,ואת = דרכי = בחיום. = יניח = האושר, = שהייתי | חברו
: בספרות", את האושר הזה מרגישים. ביחוד. אנחנו, שעמו. יחר
עברנו וכאחר: נהבקנו. ונלחם. בער משאת נפשנו, וההברה הזו,
בוּ: בני: דורו היינו,: כי ‏ אתו חיינו ומוי עבדנו, היא היא הזורעת
אורה. ואושר: על. דרך = חיינו ועבורתנו וממלאה את לבנו גאון,

חי חי הוא לנגד ‏ עינינו בימים האלה. הנה היא בת?
צחוקו=המקסימה, ‏ הצנועה = ונוגה .| הנה הן ‏ עיניו = הכמהות
ועורגות עריגת-נצחים,-בהן. הנה נשקף כל צערו. העמוק ותקות
עמו: הנושנה. הן הן העונים: אשר נשאו מבטן מעבר למרחקי
חחיים וקורותוהם, לעמקי זמנים והורות, : העינים אשר חזו עוּלם
אחר,. עולם פלאי ‏ לאחרים ואינו נראה,

,בל העינים יפות, ‏ כשהן פונות: אל השמים", ועיני הרצל
יפות היו בכל עמק מובן המלה הזו. ואשר ראה את עיניו,
ואשר קלטה נשמתו מתוכן. לו גם זהרור אחר. לא ישכחן לעולם,
והתלקח: הזהרור: בקרבו, ונצתה הנפש וערגה לאותו = העולם
שחוו העינים ההן, לאותו העולם, שאליו קרא הוא, שאליו
משך- משכה גם הויתו: לעצמה ,

ובכל ומן, במשך חמש השנים האחרונות, שנות ההתבררות
והמבוכה בקרב היהרות, בימים הקשים, בשעה שהיתה מלחמתנו
נטושה בסביבת קוריקפאון, התנכרות וחפר-הבנה; בשעה שמסביב
"ובו כל כך שלוי-הנפש ופקחי הדעת, אלה שכל ימיהם
תוכם חולין באין חזון ומשאת נפש, באין הבין כל שאיפה שאין
עמה חיידשבע חולין נהנים מעצמם, אלה, הפקחים והמחוכמים, שגם
מוראות חיי העם היותה. איומים לא יכלו להחריר אותם מרבצם
השאנן ולהפריע את מנוחתם הנעימה; אלה שהשם ,בעל דמיון"
הנהו להם הגרוע בשמות הגנאי, שהמלה איש הרוח היא להם
<> שם' נרדף. עם ,משוגע", באותם הימים, כשהיינו רואים טטביבנו
אלה בני. האדם, ‏ והנשמה היתה משתוחחת ומתקדרת -= היה
עולה אלינו דיוקנו של אותו מנהיג, של אותו חולם שגיא.ונהרר,

> יזכרו בודאיי את אביו, ‏ אשר ישב במרתף קטן סמוך לרחוב. המבשלים ועסק
בטליאת נעלים בשפניו היו מאירות בשעת מלאכה כפני אחד הפלופופים
היונים. אני מציין: במתכוין את השם יאת הרחוב כל כך בדיוק., לבל תחשבו,
בי" הספור הזה הוא. כולו קלוט מן האויר.: אדוני הדוקטור, ‏ עשה נא חקירה
ודרישה ברתוב ל\יראן , אם לא גּךָ' שם לפנים רצען אחד ושמו מילר .
/ יוסף מילר למד אצל חרש אומן את מלאכת המכניקה . במשך הומן
, נעשה לשוליה :ובאחד היטים המציא את ספינת האויר המונהגה, נראה
<< הרבר, בי את מהות ההמצאה גלה מתוך עיון ושקול הרעת מרובה . יריעתי
בתורת הפיזיקה איגנה גדולה ולפיכך ארָמה , כי הביאור שלי יהיה לקוי ,
רק"את האחת ‏ יודע ‏ אנבי, ‏ בי יוסף מילר לקח לו למוצא חקירתו
את התפוח , הוא התבונן , בי. מצבו של התפוח באויר שוגה , למשל, ממצכו
"של כרור הארץ . אם אין' אנו רוצים , שהתפוח יפול על הקרקע צרוך להניחו
על | השלחן . לעומת וה מרחפת הארץ חפשית. בחללו של העולם . התנועה
\ משמשת איפוא בטקום מפעד ומשענת, ולפי זה יכל כל גוף להשאר פורח
באויר באין מעצור, אם התנועה וחסבוב שלו יהיו מכוונים בשעור ידוע לפי
שדת משקלו, יוסף מילר חשב את חשבונו של השעור הוה וימצא, גם את
חסרי הנפץ, ‏ אשר שמותיהם נתעלמו ממני ברגע וה, ואשר בהם אצור הכח
הרוש להוליד בליחשך) את התנועה , כי בשעותיו הפנויות הוה עופק בלמוד
החימיה, ‏ לפי. ששער זה כמה, כי את התנועה באויר אפשר לחולל רק על
. ורי שורה בלתי פוסקת של התפוצצויות קטנות , שיש לנו "אם אפשר לוטר
כך , שליטה עליהן . כיצד שעבר לו את כה ההתפוצצויות , כיצר השתמש
אדים של חמרי הנפץ, טרם נתן להם לנדף,. למטרת פבובה והטיתה. של כל
כונת. הספינה, את כל וה לא אפרש לפניכם . ענין זה יוגיע את הכבירות ,
מלבד זה, הרי אין אני רוצה כלל לתאר את ספינת האויר , אלא את הגורל
מיוחר - של מְטצִיאח ן

>= העולם 3 8

של אותו בעל הלב הגרול שנְגע ביסורי העם החומריום והרוחניים,
של וה שהיה עונה את שואליו שלא ‏ הבינו,: מדוע : התמכר
ה וא לעבודת. העם היהודי, הוא, שצרות חיהורים ‏ אונן נוגעות
כלל בו בעצמו -- לאמר : ,אם יולד בלב אדם ‏ רעיון, ‏ והרעיון
ממלא את כל נפשו, מרעיד ‏ אותו. כולו ואינו נותן לו מנוח;--
אות הוא, כי. אמת הוא. הרעיון הזה.. ומאליו מתגלה. אז לעינינו
כח רמיונו ואמונתו = שלא ידעו ולא הודו בכל מכשול ובכל מעצור,
,אין דבר אי-אפשר. בערנו", ,כשתרצו, לא תהיה זו אנחה',

ובשעה שטמטוםדהלב והשפלות היו שפוכים מסביב, בשנות
העדר הבנה ואמונה במסירות לשמה, בשעה שעל לוחמי חפש
עמם היו טופלים חשדים ודבות שוא ומעפרים לעומתם בעפר,
-- והיו הידים רפות, והנפש מרה ומתענה ושואלת : היש להם
לאלה תקנה, השוה. לעבור בער שכמוהם + -- אז, בימי ספק
וממרורים, דמותו של מנהיגנו היא שעמדה לנו והיא שלמדתנו
להשכיל ולפלח, זכרנו וזוכרים אנו גם עהה את דכרתו אשר
שם בפי אחר מגבורי ספורו ,ספינת-האויר המונהגה" , כאשר ספרו על
אדם אחד שהרס ואבר לרעת את המצאתו הנפלאה ,ספינת-אויר >
מונהנה",. כי. ראה את בני האדם מפביב והנה אינם כראים
וראוים להנות ממנה, ,כי אין אלה ראוים לעוף, כי יכולים חם רק
לוחול"- --,אמר אחר השומעים: הוא שכח כי לא לבני-דורו ולא לפחותים
בהם עבר עבודתו, כי אם לדורות הבאים . האנשים המעולים. בוא
יבואו".---,ורבר אחד היה חסר אותו אדם לאצילות נפש---הופיפה גברת
אחת מן = השומעות---מדת הפליחה" ,

ובימי | עבודת-החולין הפעוטה, שלרבים היא מתרוקנת
מעט ‏ מעט מנשמתה, מפיגה את הודו והדרו של הרעיון >
שלשמו היא נעשית, בשעה שרבים מפיחים
אין עבורה זו אלא אמצעי, דרך אל מטרה | הנשגבה .
ממנה לאין שעור, בשעה שהרגעי, החולף, מאפיל ומשפיח: את
הקים ‏ והנצחי,--אז יקום לפנינו וה האיש אשר רק האידיאלים.
היותר נשגבים של האנושיות היו חלומו. על עתיר ‏ עמו, עולים
בזכרוננו * רבריו = שכתב זמן מועמ ‏ לפני ‏ מותו. אל הצעירים:

ארבע עשוה שנה חשב יוסף מילר מחשבות, הגה בפפרים ויעשת
חשבונות ונסיונות . וככל ואת לא בטל ממלאכתו ויחי פועל = חרוץ. לבעליו,
רק לשיחות רעים ולמעשי אהבים לא נטל לו פנאי. אך בהגיעו \ לשנת
השלשים והחמש לימי חייו, בעצם השנה שבה גלה את ההמצאה שלו, התודע"
אל בתולה קנתרנית אחת שגרה בשכנותו ושלקחה את לבו . בכל ותר הדכרים
היה אדם גבון דעת . זה ניכר היה ביחוד על "פי אותו האופן, שמו דבר אחר"
כך הוא עצמו על דבר ההמצאה שלו. לרבריו לא גלה אותה אלא במקרה
ובעצמו של דבר לא לו לצדקה תחשב, כי הוא מצא אותה, בשהיה מכשש"
בעור קור. אמנם אותו הרגע, ‏ אשר בו הכיר, ‏ כי פתר את הפרובלימה של
הפריחה היה בשבילו רגע של התרגשות נמרצה. מעיניו פרצו דמעות והוא "
בכה גלמוד. במעונו הדל . ברם, מה שמצא לא היה עדיין אלא הלבה גרירא ?
רק מילודיה ולא יותר, אפס הוא ידע תיכף גם את מערכת כלי השיר - אשר
ינגנו את המילודיה הואת והוא שער מראש , מה נהדרה תהיה המנגינה ומה
גדול יהיה שכרוגו ומצהלותיו של הקהל , 9

ואו הבליג על סערת רותו והתחול לעבד את תכניותיו לפלטיהן . שוב
עבד עבורה ארוכה ורבת עמל . כאשר גמר לבסוף את מעשי השרטוט, א
החשבונות וקצכת ההוצאות הגיש את כל אלה לפני אדוניו האומן.. הוא חפץ, =
כי אדוניו יתאחר לאגודה עם אומנים אחרים וכי האגורה הואת , אשר אליה =
יצטרף עור מנין של טיכניקים מלומדים, תוציא כרוו אל הקהל" ככדי
להמציא את סכום הכפף הנצרך , הסכום הוה היה גדול , סמוך לשני מיליונים:
גולרן. כי מן הצרך היה לבנות בית חרשת ימ יוחד למעשה החלקים (השונים
של הספונה . מלבד וה דרושות היו לבורטוריות מיוחרות למעשה חמרי הנפץ..

כללו של דבר, נחוצים היו לא פחות משני מיליונים +

אדוניו צחק לו בפניו ויאמה.: מוטב שיגרש את השטות הואת מלבו +

וָהו ענין שגעוני ; אשר שוס ארם ברהרעת לא אכה לטפל כָוּ, יוסף מילף

ל 5

מלבם, בי 5

4 -> העול%ם 396 גליון כר

פע אמרתי. כי ‏ חציונות היא = איריאל : נצחי, ואמנם, מאמין = אסון זמננו, כי עני. הוא מגביר, ולכן הוא: קודר ושומם, אהי
אנָו,: כי : גם אחרי : שתהיה ‏ א"י בידינו, לא תחדל | הציונות ‏ תמיד נודר ותועה במרחבי-האמנות, ‏ ועיני כלות לתור- ולבקש את
מהיות = משאת נפש, מפני שהציונות, ‏ כפי שאני מבין אותה, = ההיד שבגבורה. הבו לנו רעיונוח-אלים, הבו לנו. גבור. בארם !
איננה רק שאיפה. להמציא לעם היהודים מקום מקלט, כו אם כמה פעמים קראני. את חקריאה הזאת, והנה. נתנו לנו היהירים
גם שאיפה. לשכלול. רוחני. ומוסרי". את זה! כולנו התאיננו, תלונה אחת היתה ‏ בפי. כולנו : -- אנשים
ונם עתה, כשקמו לפנינו תעודות חשובות וקשות, כשאנהחנו קטנים סבונו, = כתרונו רוקידנפש; אפורי-קפאון קטנונים, ואדם
מחענים - ומבקשים - ררכים חרשות, הנה בכל. מקרה ולכל אין. ואין גבור,.. והנה הנם! ולמראה הגבורים האלה אנחנו גם
מאורע תתעורר. בלבנו מאליה מחשבה, איך היה הוא מתיחפ \ אנו מתנשאים ומשתפרים" ,
אל זה, מה היה עושה הוא, מנהיגנו מאציל-הרוח, שגם עתה
רוחו קוראה אלינו - מבית קברו לחיות ולהלחם,

% %

4 *
ואדם זה בעל האישיות האינדיבידואלית המיצקה ער-להפליא,
0% % בעל הרצון הכביר שאין לפניו ‏ הכנעה,. בעל ההכרה הבהוהה,
2 היורע. ומכיר | את נודל: תעודתו ‏ ואת אחריותה, אדם שבוראי
ויש שהוא נקדש בעיניך לא רק בתור בחיר העם, סמל פליטת | היתה בו נטיה של שליט ומצוה, נטיה המצויה בטבע כל אדם
יפיו: ועזוזו, לא'רק בתור מנהיג למפעל משאת:חייך, בהור משיב | נדול - - ארם זה היה לפעמים נפלא בענותנותו. ביכלתי לשבח
לתחיה את תקוות העם -- בו מצודרת האישיות. האינדיבידואלית = ,למשמש את אישיותי, כשהיה. חרבר נוגע לעבודת העם, הוא השתדל
השלמה. בכל מלוא: יפיה, ואלו על ירה הפץ הטבע להראות והתאמץ המיד להפריר את הרעיון-מן האישיות --,איש זה או אחר
ער. היכן, ער. איוה גובה בלתי מושג. יכל. להגיע. האדם . יח"וף. ועבר, והרעיון. יעמוד" .

הנפש מתמלאה. גיל = וגאון | בזכרנו , כו בקרבנו ואצלנו ידידו וחברו היותר קרוב של הרצל, מאכס נורדוי, . מספר,
הוה חי ועובד איש אשר כזה, בי עור יש אשר בקרב אותו: = כי היא אמר פעם אחת במעמרו של אלכפנהר מרטוריק כרברים
המון. בני : האדם. זוחליהעפר,. מעוטיההרמות ‏ ודליההנשמה, שקומה האלה אל הרצל : לו הייתי אני מן המאמינים ולו הייתי רגיל לרבר
אחת לכולם ומראה: אחד לזה כמו. לזה, כאלו במרה ‏ אחת נמדו | בלשון מיסטית הייתי. אומר, -כי בואך | אל העם בימי. מצר ועני
כולם,- -כי יש אשר יופיעו אישים אשר כאלה. הולכת וגדולה האלה--יר ההשנחה היא שעשתה את זה. השעה הקשה והרעה
האמונה באדם, בזיו נשמתו ותפארתה. מאליה מתחילים מפכים ונובעים = הזו היתה חסרה איש מופת, אדם בלתי-מצוי, והנה באת אתה להשיב

בענועים עזים לנהדר, לנשגב. מאליה מתחילה הנפש מתרפקת ‏ תקיה למתיאש, להבטיח עתיד. לידים הרפות.

על יפיה. שנוער לה והמועב והעומם תחת אבק-החיים, נפתוליהם פני = הרצל ארמו מתוך ענותנותו התמימה | שלא ‏ ורעה
| ושאונם . התחפשות, הוא: גם התרנז, ל
אחד. המבקשים ערכי יופי חרשים, סופר נוצרי ירוע בספרות -- לא ולא, ‏ איך אתה יכל לאמר דברים כאלה, אתה המבין

> האשכנזום. | שירע את הרצל. ואער התורע אל הציונות, אומר: | לפרושה של מלה, אין כל דבר. לאדמצוי, | לא רגיל במקרי

הרגשתי, -כי זהו. חלוםדוופי . מקסים. ומצודר, כי רק אומה. רמה אני, ולו היום אני. חולף, = ובאו על מקומי למאות. ולאלפים
זוכה שיפָאו לה מראות. כאלה, ועוד ראיתי ויהי בעוני לפלא : . והגישו את עצמם לבחירת העם והמשיכו את עבורתי:מן המקום
כל ימי ערנה ‏ נפשי. וכלתה.. לרעיון-גבורים ,. אמרתי, אך והי ששם הפפקתיה,

- ה = ---- ו

הלך מאתו בכשת-פנים, אולם מן ההמצאה שלו לא הסתל ק כל עיקר . הוא = שעשה: סמציא שכמותו אינו רשאי להיות רתחן; כי הבריות דנים לכף ‏ חובה
. וק אמר לנפשו, בי אי אפשר לו לצפות ‏ לחפדיהם ולעורתם של אחרים. | את כל טעשיו של האיש , החושב מחשבה גדולה . את פועל. אחר ודאי שלא
(מתוך ארךָ-הרוח ‏ הכביר המיוחר לו התתיל לחפפש אחוי אמצעים מעשיים, | הין שסים בעד טעשה-הכאה כוה אל בית המשוגעים. - יוסף ‏ מילר היה,
בכדי להוציא את מחשבתו אל הפועל , לאשרו, בעל רוח עליזה במדה מרובה . הוא נשא את גורלו במנוחה.. בקורת
בין בה וכח נודע הדבר בכית המלאכה, בי רוח שמות נכנסה ביופף | רוח היה מכלכל את הצפרים שקננו בגן הִיפַה | אֶשר ליך. בית המשונעים,
מילר, חכריו הפועלים" התתילו לקנתר. אותו על דבר ספינז האויר הטונהגה, , הקשיב אל רננת האביב. שלהן ויתכונן אל דרכן, כיצד הן פורחות . התבוננות
והוא צחק מטוב-לב ‏ על הלצותירם רנסות . בין * הפועלים נמצא ליצן | זו עוררה אותו לעשות תקונים אחדים בהמכונה שלו. טיכן מאלין, שלאט
אחד, דוגמת אותו הברחן, שאפשר לפגש בכל מקום, שאנשים אחרים חיים | לאט עלתה בידו להוכית להרופאים ,‏ כי כבר שבה ביגתו אליו וכפה הוציאו
בחכורה אחת, הלו הרע להתעולל בממציא שלנו יותר מכל חבריו. זמן טה | אותו מקץ ורחים מספר לחפשי, כארם שכבר שב לאיתנו:
סל יוסף מולר ‏ את עקיצותיו, במנוחה. אולם פעם אחת התקלס בו הברהן יוסף מילר לא היה כסיל , אף על פי שהיה אדם גאוני. הוא היה
בפני הבתולה הקנהרנית והיא צחקה על הלצותיו בקול, עד בי נטחץ לבו = מחונן בחוש המציאות ויפתכל בעינים בהירות אל צרכי החיים הפשוטים, הו
של הממציא האומלל , היא הוסיפה מהתלות אחרות משלהן אולם גם בער | אמר לנפשו , כי עליו להשפיל את כח דמיונו למטה, בכדי להיות למה
וה הפול יוסף מילר בנפשו את האחריות על ראש הכדחן , מפני שעדיין = שקוראים הבריות הכר מועיל של החכרה האנושית . ולפיכך הלך אל. חרש
אהב את הכתולה הכתוטה ולא חפיץ להודות לעצמו, כי קשת לב היא. למחרת | איליקטרי ובמשך עת קצרה השביח לו מכונות אחדות, ‏ עד כי הלו מהר
בבקר כאשר נטפל אליו הליצן שוב בדברי ברחנותו , הת:פל עליו יוסף מילר | לעשות אותו לשותף בעסקו, בכדי שלא יעזוב אותו . על אודות ספינת-האויר
ווכחו מכות נמרצות, ער שְכְמְעט שלא נשביו גרמין. הוציאו את הליצן כל המונהגה לא הוסיף עוד לדכר, לעומת וה יצר מוציא-פקקים חדש,
עור רוח חִיים בקרבו אל החצר; בֶרם, עד מהרה. התעודר ויחי. יוסף מילר | מחלץ-מבנסים , גליל של ככסים , מגהין לחיטים ; כללו של דבר,. הוא עסק
שב במנוחה לעבור את עְבָודתו; בשהוא מוקף רחשי ככוד ידועִים מצר הכריו. = בהמצאות כאלה, המככרות את בעליהן על הבְריות , ההמצאות האלה אמנם
בעבור שעות אחדות קרא אותו אדונו אל חדרו; שם נמצאו שנִי אנשים זרים, = לא הכניסו לו הרכה, מפני שלא השתרל לקבל עליהן פטינט בכל המדיגותי
אשר שמעו על דבר ספינת האויר המונהגה וחפצו לדבר עמו בענין ‏ אפס בשעה שהמציא מעכב הפועל מאליו בשביל מפלות-הברול השתחרר גם
וה. בחפץ לב ובהתלהבות הציע לפניהם יוסף מילר את כל הענין, נראח - מן השריר האחרון הוה של אידיאליומוס. הוא מכר את המעפב הוה בער
הדבר, בי הענין מצא חן בעיניהם והם בקשו אותו ללכת עמם. הוא עלה אל = חמישים אלף גולדן לאחד. הקבלנים , שהתעשר מזה, כשנודע הרבר לאותה
מרכבתם והם הובילו אותו. אל בית המשוגעים: הבתולה הקנתרנית ,‏ באה אליו בלב מלא אהכה והערצה לו. הוא גתן לת
שם גמצאו ממציאים ‏ אחרים של פפינות אויר ‏ המוגהגות ‏ ויוסף < מעט כסף ובקש. מאתה, לבלי להטריר אותו יותר ,‏ הוא הלך הלוך והעשות

מילר התרועץ עמם בִידִידוּת ובפקחות, הוא הפיר וראה עד מהרה את המשגה | מעשי יותר ומכָּובָד יותר, אחר כן המְצִיא שפופַרת של גומ בלתי גקרץ >

ו

ניון כד > העולם 3 2

מה נדולה ומח נוראה היתה: שניאתו! כמה טעה הוא אָם: הרי בָשָף עָלִינו ְָָמוּ;
> האחד, שאין דונמתו, האחר, שאין תמורתו, לא כו כל הניצוצות, לא הָמו :
0 0 מרי הנש עור נתָצב לְהָבָהה
הוא מספר ע"ר שובו אל = עמו, ע'ר חפצו ‏ לחנך את בניו, יקי הַסְכָעִים-ספירים. לַרַכַבָהי
שיהיו ‏ יהודים שלמים ונאמנים, ולמענם התחיל. מדליק בחג המכבים = על.קבקע הָעָס וּבְתַחְתִיוּת. נשְמָתו-
את המנורה --- המאור העתיק והנושן של: העם. המנורה שעברה עור חנה וּהְנעִיץ שְכִינָתו.."
מיובל ‏ אל יובל--מנהנדעם -עתיק, שמאות שנים לא הריקו את 1
תכנו, ולא הניסו לחלוחיותו, נר הדליק נר, אבוקה אחת את . .
רעותה . המנורה היתה לו לסמל התלקחות ‏ האומה. הוא חפץ אפשר שכָבר עברו הימים היותר קשים. לתנועתנו, ימי
לחדש תבניתה הקפואה, להשקות את שרשיה, כהשקות ‏ את נסיון וברידות נרחת, מעום קטן שאין כל. כחו אלא באהבתו
] שרשי העץ, מבלי לנגע בצביונה. העתיק, ‏ העדין. לעמו, באמונתו בצדקו ובנצחונו של משא-לבו, נשא את רעיונו
נשא ועבר את דרך הימים הרעים, ולא נפל לבו, ולא בשלו

הוא חשב, כי שיבתו לאחיו הוא ‏ רק מעין מלוא רל פַ
האדם לעמו, כי זה הוא. עושה. רק את חישר. והטוב, | אבל = רגליו מפנו חכת סופה וסער שהשתרעו על. ראשנו, בשעה שחקפו

הוא. מצא. ג ספוק. נענועיו: ליופ",: הסנורה היחה יפה את העם בהלה ומבוכה, ורבים מאלה התועים לתור ‏ ישועה
: , קרובה,- בראותם את דרכנו והנה ‏ היא ארוכה וכבדה. וירתעו
הוא הצית את האורות; ומתוך. זוהר. האורות האלה עלתה ימינ מטגו ילבו לקדם. בל צאולה-טדומה . הוותר. הקומץ הנביל
עלה והתלקה האהבה הגדולה, אהבת הפלאים לעמו, זו אכלה לעמור במלחמתו. מבלי אבוד דרך ומבלי. הרפות מדגלו גם. או
; :
ושרפה את לבו, ונאמן הוא אותו הכחן שהיה:מדליק *ת גרוח . - = כאשר. היו קרני. חופשהזרים ‏ מעורות - עיני: רבום, כאשר גברה
0 שאו אשד :אלא להלוק ו תרועת. המלחמה הזרה וכאילו ‏ החרישו כליל את קולנו הקורא
בער נר אחד, ועור שור מפביב | החשך . מהבהבת. אב'/ = לתחיה, . ויגרפו ‏ ויאבדו הנחשלים. והכושלים, ‏ אלה, שאבדתם,
נלמודה ונונה, אחרי כן תלוה אליח עור אחת,: לד אחתייי כמו שאמר מנהיגנו, איננה אבדה
3

החשך חלוף יחלוף... ועתה זכינו. לומים טובים. יותר, לימים שבהם השקפותינו

בין הצעירים ובין האומללים יתלהב האור בראשונה, אחר | פורצות וחוררות בלי חשך אל לב הקהל העברי. ויותר ויותר

. כן ילוו אליהם גם אחרים, אוהבי יושר וצדק, חופש וקדמה, > מתקרבים ובאים אלינו מאפסי העם ומקצותיו, ובקרב העם, בקרב כל
אהבת-אדם ויופי, וכשיעלו כל הנרות, נפשך שמחה ותמהה | אלה המוכשרים לחיים, בקרב כל אלה שלא נשרו כמו עלים נובלים
למראה פועל"יריף, ל גורל : חביב ‏ ומוהיר: מגורל כהן-האור,,." מן האילן בימי סער, אנו. נוחלים עתה נצחון אחרי. נצחון במובן/

| -והוא קם ויהי אותו משפיע-האורה, אשר הרליק לעמו את הכרת צרקת רעיוננו, נחיצותו ‏ ואמתו,

אורות התחיה, אורות חנוכת חעם, ווש שכאב ובושה. יתקפונו בזכרנו: את אלה שעמרו מנגד

וראה כל אחר וקם ועשה כמוהו והיה לכהן האור, למדליק > באותם ימי האפלה, כשהיה דמנו שותת, שארית כחותינו כושלת

= נגוהות באפלת חיי העם, לחוצב מתחת ערמות הסלעים שכבות- = ואנחנו גלמורים מאין. מבין; בזכרנו את אלה שלא היו עמנו, -

זהרה, כמוהו נם אנו צריכים לזכור ולהאמין, פור-= כשהיינו . עוברים את כברת הדרך היותר קשה, בשעה, שכדי =
= בשביל הוילוסיפידים והשתכר בה את המיליון הראשון. עששית של גאַו חדשה ,,ספונת האויר |" ; 2
שהמציא הכנופה לו שניי מולוונים בצרוף' פרסום עולמי; | לבסוף כונן. בות נגרשים ונרעשים חכינו שעות הרבה לשוא. לתשובתו של העוף הפורחן

חרושת גדול למעשה מכונות , אשר מתוכו יצאו הלוקומוטיבים היותר ענקיים ' = לבסוף תקפה עלונו העיפות ואנחנו נרדמנו תחתיגו. עם קרן השמש הראשונה
בשהגיע. יוסף מילר עד הלום, ‏ מסר את כל עניניו למנהלי העפקים = העיר אותנו יוספ מילר ויאמר בבת-צחוק :
שלו ווסע למסעוו, הוא. כנה לו אניה. נאדרה, אשר קרא לה בשם ,אוגיאון". .
אצלי הומין את קשוט הכתלים אשר בחדר-האוכל והטרקלי[: או הכרתי אותו ,הראיתם כבר את ה,האלקיאונה" שלי1 בלילה הוה עפתי בה מעל.
לרעת . הוא היה ארם עליו רוח, אשר בוה את בגי האדם ואשר יצר לו את | לקונסטנטינופול וקפריפין . עתה אראנה לכם לאור היום".
אשרו בעצם ידיו. באניתו היפה היה גופע לעתים תכופות מטריעסט אל אחר
האיים הדרומיים, מה מעשהו שם, לא ידע איש . אפילו למתי סודו לא הגיד
דבר, זולתי שהוא בונה שם בית-חרושת חדש. :אלמלי כבר ידעתי. את מאורעות
2 חייו הקורמים , = כי או אולי שערתו, ‏ מה הוא עושה שם בסתר, ‏ אי לואת
= נגלתה לי התעמולה רק בשעה שהזמין אותי ביחד עם -עוד שני אנשים אחרים
למסע-אביב באניה ,איגיאון" . בדרך ספר לנו את קורותיו . הוא חפץ להיות
ממציא. מאושר ולא. אחד מאותם ה,קדושים" של הפרוגרים, שמענים אותם כל
ימי חייהם . ולפיבך הלך בדרך המעשי, למן מוציאחהפקקים עד הלוקומוטיב.

הוא הוליך אותנו על ראש ההר. בבנין שעמד על גב המורד הוקוף
של הסלע ‏ ושהיה דומה. לתחנתהסורות נחה ה,האלקיאונה" על פסי ברול.
בצורתה נדמתה לילק, חַלקיה המוצקים היו עשויים אלומיניום וחלקיה הרכים
היו של משי לבן כפול מאה . יוסף מילר עלה. על הרכב הנפלא. הוה ויפנה
אלינו בפנים של שאלה . אנחנו עלינו אחריו. לבי דפק בקרבי בחוקה.. שני |
בחורים יונים, שכבר היו מצויים אצל מפסע-האיר הוה, הצמידו אותנו הרק
הומב אל מושבותינו ואחר קפצו במהירות גם הם אל אחורי הרכב. אדוגם

בלילה הגענו עד האיי. על מרומי הפלע הכרנו את רשמי-התבנית של | נתן אות ואנחנו הוחלקנו מתוך הבנין הלך והתנשא למעלה .. מתחלה פחדתי
בנינים ,‏ אשר. מתוך אחדים מהם התנוצץ מאור איליקטרי. יוסף מילר בקש ‏ פחד גדול, אולם אחר כך ‏ גבה ורחב רוחי בקרבי. אנחנו ישבנו מאחורי
אותנו ללכת לשכב . הוא עצמו ישב בסירה ונפ אל היבשה . אולם שלשתנו | המחסהדמרוח אשר צורת. פסל (קיול) לו ושהיה עשוי מגביש הרים ולא הרגשנו
נשארגו עדיין בשעה על מכפה. האנוה ושוחחנו., פתאום השמענו שלשתנו | שום אי-נעימות, ‏ עד כמה שלא טסנו בסהירות נמרצה., אפם לעתים היינו
בבת אתת קול צעקה. קיר החומח. חקודר, אשר לפני אחד הבנינים שעל | מוחפים בלי תנועה או היינו משוטטים במעגל הלך ורדת למטה,. וכאותה
הסלע, שקע, ורם של אור השתפך על הים ומתוך המפתח הרחב של הבנין = שעה נדמו כנפיה הנוצצות של ,האלקיאונה* לכנפי גשר. אם השפלנו או
התפרץ בקול נהם , בשאון ורעש איזה עצם גדול בעל עינים לוהטות. העצם | לרדת עד לראי הים , אז דיה היתה מועקה באחד הכפתורים , בכדי להעלות "
הוה מכר הספיק להעלם בחשְכָת הלילה בטר נָתִישבָה רְעַתנו לינו ונרשים = אותנו שוב בקו ישר למעלה . לאחד היונים היה בנור. וחב והוא נגן עלוו
קראנו את הקריאה | > שר שירים קדומים + אני לקחתי מִידוּ את הכנור ואשיר את שירת האביב.

.א 2%

= צא שר ו יחצ -% וטו הר
5 5

6 : > העולם 3

נליון בד

ו

ללכת ‏ עמנו היה נחוץ ‏ לשחות נגד הזרם; בוכרנו את אלה
העומדים ‏ גם עתה מפקפקים ומחכים | למאורעות | הכאים
מבלי מצא אמץ בלכם להסתפח אלינו, ‏ אבל ידע ידענו, כי
בולם ‏ כולם ‏ יבאו אליני, כי כולם יהיו באותה האניה, שפניה
מועדות. מורחה ,

הרצל מספר על רבר אניה. המפליגה אל המזרת,

היו רבים ‏ שמאנו לרדת | כאניה :בנמל הראשון, שמשם
יצאה , אלה -- קשה להם נסיעה ארוכה בים, יראים הם
מפני ‏ המית | הגלים וטלטלת:אניה ‏ בלב ים, ואלה -- אין. לבם
בוטח בטיב האניה וקכרניטה, חפצים הם להוכח, המנוסה האניה,
המונהגה היא היטב. ‏ ויש גם שאחרו לבוא לשעת-ההפלנה, או
שלא ‏ עלה על דעתם, כי בדרך זו אפשר לנסוע למזרת,
ושונים הם הטעמים ‏ והפבות שבגללם. אין = יורדים אל האניה
בנמל הראשון ‏ רבים מאלה שילוו . אחרי. כן בדרך, ושסוף סוף
יתאספו גם כולם ‏ אל האניה ההולכת אל המורת,

ויותר ויותר הם באים ונלוים אלינו אלה הנופעים שפגרו
מבוא, ,וכשיבנעו הפנעים והמעצורים,. היותר. קשים, ושרצו והמו
כל אלה ,מושיעי ‏ העם", אך ידוע = ידע העם, מי הם' אוהביו:
באמת - - הם אלה שלא את טובתם הפרטית בקשו בציונות, אלה
שלחמו וסבלו בשעה, שהעבודה ‏ הנחילה קלון תחת כבור,
בשעה שהעבורה לא נתנה. תועלת פרטית. לעובדיה. כי. אם
הרשה קרבנות".

ובשמחה ‏ ובגאון ‏ אנו יודעים ומכירים, ‏ כי אנחנו היינו
הראשונים באניה המוליכה לחפש. העם ולישועתו, ‏ כי אנחנו
נשאנו וסבלנו את כל כובד הדרך, כי אנחנו ‏ הראשונים פלונו
אותו הדרך, שבו יקל לאחרים ללכת.

ם %
.

ויותר מבכל עת אני: מרגישים בימים האלה את העדרו,
עחה, כשיותר ויותר מתכוץ החוג שבו נאנק ונחנק העם, ובחיריו
מתלבטים ומאבדים. את כחם למצא לו מוצא מצר, עתה כשהופרו
מכשולים ויבים, ‏ שעמרו. כקיר ברול בפני מנהיגנו,. בימים האלה,

בשאנחנו רואים את עצמנו לפעמים. נכוכים. ושחים תחת כובר
העבורה הקשה, הדורשת כחותיו. של. עם. שלם ‏ וחו, שמשאת
נפש אחת כנסה ואחדה את כולו, כשאנחנו רואים אותה העבורה
מעמפה על המעוט הקטן של העם--בימים האלה הננו מרגישים
ברגש | מענה | ונוקב = עד תוכה \ של נפש,. עך . כמה הוא
נחוץ לנו, הוא.. בלבו. הגדול,. במעוף... רמיונו . הנובע, . המרקוע,
בכשרון"הפלאות לכנוס ..ולאחר,

רב פְּעלִיםו איש םיו אַשָר יפָעם בו 5ם,

ובלב יַבְער יקי זיק מַרְתִי' הַבֶם.

ובראש וגה שָביב. מאיר ב הָעם.

אַשָר מָעַט משָאדלב, הרְבָּה. אמתי עָזּזו
שנְאָה עזָה. לְמֶנֶת מיי, עַבָדוּת. וְבוּזו
חִמִלָה נְדולָה ביס בחְמִים בַכֶּים: בָּנדול
שָבָר עמו. המכל ככ הָע =

כל ה
בָּל זה

ְהמָה. כלב. המה חר פּיף.
בער בְּאָשו. ובער. וצית. הףֶם.
בָּל וָה יָרְעַם כָּחָד מָּמִיד יוּמָם על
קוּם עבודו קום עשה, פי עַמָנוּ יראל"
* * !
.
ישנה אנדה לאחד הפופרים. חרופים, העולה. על .וכרוננו
תמיד בזכרנו את. הרצל, :
חיו ‏ היו /בימי קדם = אנשים עליזים, גבורים. ‏ ואמיצי .לב,
ויהיו האנשים שמחים בחלקם..והנה הגיעו - להם/ ימי רעה:
שבמים זרים ‏ באו וינשלום = ימאדמתם ויגלום -אל-. עמקי וער .
עבה. ואפל ‏ באין ‏ קרן שמש להאיר. ולחמם,. ואדי.. רעל. היו
עולים ‏ עד להחניק, והאפלה > העיקה ‏ ער נפש.. וכשעברה רוח
סערה וגבר עוד יותר. הפחד,-ויהיו- האנשים. נופלום חללים חללים;

4
אשר ב הואלקורים". כלנו שרנו, לא יכלנו לרבר . רק אדונה של האלקיאונה
שתק מתוך מבדחראש במשך בל הומן שהיה מפריח אותנו באויר +
בכה עפנו שני ימים מעל כל חפי הים התיכון . על ראשי הרים אחדים
קבע יוסף מילר תחנות ושם כלכל את רכבנו | בחמרים ‏ חימיים, בפרק-הומן
ההאלקיאוני הזה הכרנו לדעת עולם חדש מלמעלה.
ביום השלישי נטל עלינו לרדת שוב ,באיגיאון" ולהפליג בים . לתמהוננו
ראינו והנה ה,האלקיאונה" קשורה בשלשלת אל אניתנו ואנו סוחכים אותה
מאחיינו כפגר מת,. איש מאתנו לא נועו לשאל את אדון האניה, מה זה
על מה זה. מראהו היה כל כך משונה, ‏ עד כי אי אפשר היה לגשת אלין.
באשר באנו בלב הים, צוה להתיר את השלשלת , ספינת האויר הצפה היתה
מחוברה אל , האיגיאון" רק בחוט איליקטרי דק,. שנתגולל בלי קץ מעל סליל .
> בבר התרחקנו מעל שיטתרהאזיר הנהדרה מרחק רב . מרֶומה היה , שאותו הרבר
המפזו שם על הגלים ‏ אינו ‏ אלא שחף מת. עכשין. נגש אלינו. יוסף: מילר
וואמר +
,באן אני עווב את ,האלקיאונה*. אני עמדתי ברבורי, ‏ והו העיקר ;
אחדים מירידי, שאני מככד אותם, יודעים זאת .: לטובת כני הארם בכלל
איני רוצה לעשות מאוטה,\ מפני שענו אותי כשהייתי. עני ועוררו בי געל
נפש ‏ באפסותם, כשגדלתי ושחזקתי .. די להם לבני אדם במוציאי-פקקים ,
במגהצים ובעששיות. הם אינם כדאים לפרח. יצורים שכמותם אינם ראויום
אלא לוחילה" , [

הוא ‏ לחץ בבת צחק על אחד הכפתורים : נשמע קול רעם וגל מים
מכופה קצף התרומם לטעלה במקום שנחה ה,האלקיאוגה'; עד לאניתנו התעופפו
ובאו גורים קטנים של כנפיה הלבנות כציצים . ובלבות עגומים נפענו הלאה
על פני הים, אשר עיגו כעין היין. , *

\

הציור וובירט נדם. שהות הרכה החשו בני החבורה, עד שנאלם
בלבם הרו של הספור.

לבסוף אמר הדוקטור !

,אמנם יוסף מילר שלך לא היה שוטה כל . אין פל מפק, שהבריות
היו מקלקלים את ה,האלקיאונה" שלו. ‏ מתחלה היו משתמשים צה בודאי
לרעה לצרכי מלחמה, אחר בן היתה משמשת להרבות את הנאתם של תקיפים
ונטילי כסף אחדים, ובאותה שעה עצמה היתה מגדילה את סאת העוני בעולם".

, סוציאליסטי - אתה יותר/ מדי., : ידידי החבוב" השוב. הפריני,; ,יוסף
מילר. לא צרק, והעיקר הוא, שלא הבין את תפקידה של המצאתו. הוא: לא
היה רשאי. לשים לבו אל בני. דורו ומכל. שכן. אל . הבריות - הפעוטות. אשר
בסביבתו . האיש היוצר את העתוד צריך : שיהיה לו הכשרון. להבוט מהלאה
לההוה, האנשים הטעולים בוא יבאו" + ,

או פנתה אחת הנשים אל המספר ובקול מצלצל בנעימות באפלת
הערב אטרה : ,בכדי להיות לאדם גדול חסרה לגבור המעשיה שלך וק מדה
אחת , הלא היא : מרת הסליחה".

או יחל הילדים והאנשים : לבכות ולקונן,: והאבות. ישבו שקועים
בעצבת, גבורים. היו האנשים ההם ואמיצי רוח ויכל: יכלו לערות
נפשם למות: במלחמה עם ‏ אלה שנצחום והכניעום, אך: הם לא
יכלו לקפד את חייהם פשרה -קרב, כי. רעיונות"סנולה = ודפרות
קחש היו: להם, ובמותם ואבדו הדברות. והרעיונות האלה אתם \
ויהיו יוושבים בתוך אדידבצות מרעילים בלילות החשך הארובים,
ביליל רוחות-אימה, וחושבים מחשבות, ויכשלו כחותיהם במחשבות-
דאגה, ותעבר על נפשם בלהה, ותרתק הידים החזקות, והנשים חוללו
אימח ביללתן על פגרי האנשים שמתו באדי-רקמון ועל גורל אלה שחיים
עדנה אסירי פחד,. וישָמעו דברי מהך. ,.. וואמרו האנשים ללפת אל
האויב, לחוביל ל למתנה את חייהם. וחפשם, והנה הוא בא והצילם,
% הוא: הוליכם אחריו, כולם כאחד הלכו אחריו והאמינו בו, קשה
"= היה הררך, וחללי אדם נפלו בו =- ומן רב הלכו, והררך הולכת
וקשה, והכחות הולכים ופלים,. \יתלוננו על מנהיגם :+ למה הוליפם
אחריו הוא ‏ הצעיר והפר"נפיון פררך לא ידעוה. והוא. הולך לפני
המחנה. ופניו נוהרים ולבו אמיץ,. אך פעם, כאשר התחוללה סופה
והדרך קשתה מאר ויפל לב האנשים חיגעים, אך בוש בושו הנחשלים
להודות, כי חסרי*אונים הם לדרך הזו, ובכעסם התנפלו על מנהיגם
ההולך לפניהם, ויאשימי אותל ויאמרו; אין זה *ודע לנחל אותנו,
--אתם אמרתם אלי + נהלנו ! ואנהל אתכם, קרא אליחם מנחיגם,
--נהלתי אתפם, כי היה לי האומץ לנהל אתכם, ואתם + מה עשיתם
אתם לעורתכם? אתם רק הלכתם אחרי מבלי דעת לשמור אומץ לפכם
לררך. יותר: ארופה, וחמה לוהטת התלקחה בלבו, אך מרחמיו
לבני אד שככה חמתו. הוא אהב את האנשים האלה ויירא פן
יתמו בלעדיו.. ולבו נצת באשדרצון להצילם ולהובילם לדרך פלולה...
ופתאום \ קרע. את חזהו - ויוציא ‏ מתוכו .את לבו. וירימהו
[ הרם ממעל. לראשו , ויתלקח הלב ויבער. ויזהר | כשמש, ויהי
אורו גדוּל מאור השמש, והחריש היער מואר בלפיר האהבה
= = הגדולה הזו לבני אדם, ויגז החשך,..

ויזנק קדימה בהרימו למעלה את לבו הבוער ויאר להולכים
את דרכם, והם רצים אחריו אמיצים ונלהבים למראה המחזה
הנפלא של הלב הבוער, והוא הולך בראשם, ולבו לוהט,
-לוהט, ,+ .

ופתאם נחצה לפניהם היער ויעמר מאחריהם, . ואת כלם
עטה ים-שמש ואויר. זך...

ועל המרחב הגדול הפרוש, לפניו העיף הגבור הנהדר
הגופס את מבטו, העיף את מבטו הצוהל ויפול וימת..,

ואפשר, כי ברגעי המות ראה מנהיגנו בעיני רוחו מראש
פסגת תקוותיו והתלהבותו אותה הארץ, ארץ החפש, שאליה נשא
את נפשו,,.

% %
%

לא הרחק מירושלים, בין כפי הרים וסלעים נטוי מושב
עברי, ומתחתיתם בעמק מפכה ושוטף פלג"צורים. על שפת פלנ
זה היו קוטפים בימי קדם ענפי ערבות נחל, ‏ שהיו נושאים אותם
בלכת העם הלך וחגג אל בית. המקדש. על שפת הפלג גבעה ועל
= ראש הגבעה ברוש, ממרחק רב נראה הוא באויר ארצנו השקוף.
| לפני עשר שנים נטע אותו מנהיגנו בידיו על הגבעה הזאת, וצומח
ומשנשג הברוש ביפיו ובקומתו הנהררה,
אהבתי לשמע את ספורי האכרים העברים בארצנו ע"ד
גקורו של הרצל בארץ"ישראל. כחלום"שמש הבריק ועבר בארצם
ובחייהם, וכתוך קדשי נשמתם הם שומרים. את בקורו, את
דבריו, את הדמעות, שהוילו עיניו למראה ‏ צעירי ישראל---דור
העתיד---שיצאו לקראתו רוכבים על פופים = דוהרים . ויפגשוהו

> העולם -5

בפנמסיה ערבית, ואהבה ויראת:הרוממות. כל כך גדולה. וגעגועים
כל כך רבים נשמעים בפפוריהם. הפשומים, ער כי לשמעם תרער
הנשמה ביגון. ודמעות,

ואל הברוש הזה. יבאו מדיי שנה פשנה לוכור. את נשמתו
ביוםדהאבל , היו

ולפעמים היה הברוש. בעיני ‏ פסמל ‏ אותו הרעיון שהחיה
מנהיגנו בלב עמו, שהשקהו. בדמו ושמת על קדושתו,---פמל הרעיון
שיוסיף להכות- שרשיו, = להצמיח צמח ולפרח; ער שיגיע. למרום
שגשונו ויפיו בארצנו הנפלאה, בארצנו הקמה להחיה,

0%

7%

המושבות בְּמְחוז טְבְרְיָה \
.1
רְברִי יָמִי המושבות ;

המושבות: במחיז. טבריח פחות ירועות לקהל חגרוּל ‏ מאשף
מושבותינו ‏ האחרות בארץ"ישראל, ‏ אף על פי שהן היותר בריאות
והיותר. נכבדות בתיר נסיון לעבודת הישוב , המושבות האלה בנויות
על וסודות אחרים לגמרי מאשר המושבות שקדמי להן. גם ביהורה
גם בגליל . הן הנן פפרים אמתים על פי מראן החיצוני. ועל. פי
חייהן הפנימיים, ‏ וכפרים מתוקנים ומשובחים ההולפים \מתקרבים
אל משאלותינו לראות. ישוב אכרים עברים בארצנו, חקהל הגדול
לא התענין בצמיחתן ובנירולן ‏ של המושבות בגליל מבריה, מפני
שהן נוסדו לא בהשתתפות מיסדות לאומיים. אי חברותיים, | כן
אם רק על ידי הפקירות של יק'א, ובו בזמן, ‏ בעת שדעת הקהל
הלכה בשאיפותיה הלאומיות אחרי נטיות הרחוקות מעבורה מעשית
בארץ-ישראל, ‏ גם ריחוק המושבית האלה ממרכז הישוב הופופי
גרם ‏ לזה, שידעו רק מעט על אורות. כפרינו מסביב. למבריה,
שהלכו והתפתחו על ידי עזרת יק"א, או יותר נכון, על ירי עורת
הברון. רוטשילר, ער אשר עלה להיהורים להעביר תחת יריהם
מחוו גדול המשתרע ממזרח לנצרת ער שפת ים כנרת מדרום
וממערב. על שטח של יותר מ--100,000 דונם,

אחרי = שיק"א ‏ לקחה עליה את הנהלת המושבות בארץ"
ישראל קנתה בשנת 1900 אדמת סדז'רה והחליטה ליפר שם
חוה. לחנך פועלים עברים וללמד אותם את עבורת האדמה, בשנות
8, 1901 קנתה. יק"א עוד אדמה מסביב סדז'רה, ועל הקניות
האלה נתוספו. גם חלקי אדמה שנרכשו בשנות 5 --1904 ובשנה
שעברה, הקניות האלה נעשו בשביל בני המושבית זכרון, ראש,
פנה, ‏ וסור המעלה. ומתולה, אשר התאוננו על חפרון הארמה
שהכריח רבים מהם לעזוב את הארץ, מלבד זה היה עוד. צריך
לקנות ארמה בשביל 18 אכרים אשר התישבו על אדמת חורון
ואשר הוכרחו לצאת משם, מפני שהאדמה. בחורון נמכרה לרוט:
שילד בתנאי, ‏ שלא יושיב עליה תישבים חרשים ושלא ינרש
את הערבים היושבים שם מכבר, כל הקניות. בגליל התחתון
מנצרת עד ים כנרת נעשו לא כבת אחת, כי. אם חלקים חלקים
במקומות. שונים, וכבר בראשית העבודה במחוו. הזה. נולר. הצווך
לאחד את כל החלקים המפוזרים בין חלקי אדמה של הערבים,
וזה גרם הרבה להרחבת אחוזות. היהודים, הארמה נקנתה ברובה
אצל אפנדים שונים, בעלי. הכפרים הערבים, אשר הפלחים היו
שם אריסים או פועלים, העברת * אדמת האפנדים לידי | היהודים >
השאירה חלק ‏ הגון מן הפלחים = בלי כל אמצעים ופלי עבודה,

3 םלועה‎ > 8

נליון כר

ולכן לא חפצו האחרונים לעזוב את הארמה אשר הם עברו אותה
הרבה שנים, וצריך היה לבקש עזרת חיילים כדי לגרש את
הערבים מעל האדמה הקנויה, הערבים שמו מכשולים רבים

ב מפרוז", | בקביעות הגבולות, וצרות רבות סבלו היהודים עדי

שעלה בידם לרכוש את הארץ בפועל, אחרי שכבר רכשו אותה
על ידי הקניה. הערבים בקשו אמצעים שונים לבלי תת את
היהודים ‏ להאחז, והם הגישו. קובלנות אחת אחר השניה לבירות
ולקונסמנטינופול ושלחו שתרלנים אל ראשי הממשלה. אך רק
הודות למרץ הגדול שההאו פקידי יק"א, וביחוד האגרונום קוב-
ריסקי, עלה סוף סוף בירי היהודים להאחו בארץ הקנויה במיטב
כספם, אבל גם אחרי שנעשה המפרוז פבלו עור היהודים הרבה
מהערבים השכנים שישבו בין אחוזות היהודים, בכעסם על היהודים
שלחו לפעמים קרובית את מקניהם על אדמת היהודים והשתרלו
בכל מקרה ומקרה לשחוד ולהתנפל. הגנבות,. הגזלות והסכסוכים
התכופים :מררו מאד את רוח היהודים שנאלצו להגן על רכושם
על ידי שמירה מעולה שעלתה ועולה גם ער הנה בכסף רב,
בראגות תמידיות וגם בקרבן נפשות, ולפיכך הכריח המצב הבלתי
בטוח את היהידים לשאוף לאחר את המושבות הקטנות באוכלוסיהן,
לגדל ולהרחיב אותן בשביל להפטר מן השכנים הרעים, הפקידות שמה
לבה למצב הזה וראגה להשתמש בכל הורמנות הבאה לירה לקנות
עור ארמה מסביב ולחזק בזה את המושבות המיופדות. ואם עד
הנה לא עלה. עוד הכל בירי הפקידות, ואם במכחה עור נמצאים
שבנים המפריעים/ את המנוחה והבטחה במושבה, ואם סרו'רה
עוד נמצאת ‏ תמיר בסכנת מלחמה עם הכפר הערבי השוכן על
גבולה, בכל זאת היטב המצב כבר במדה גרולה על ידי הרחבת
הישוב \ העברי, מפני שמסביב למלחמיה, ימה, כנרת ומצפה
משתרע כבר חבל אדמה של יהורים המרחיק את המושבית
האלה מן הישוב הערבי, אבל העבורה בנוגע להרחבת המושבות
בגליל התחתון עוד לא נגטרה: יק"א משתרלת. לקנות עור אחוזות
מסביב. למושבותיה * ובונה עור בשנה הזאה בתים במקומות
החדשים שנרכשו, כמו 6 בתים ,במצפה", 4 בררך בין ,מצפה"
וטבריה, ‏ 10 ,בכנרה". על יר החיה ,כנרת", המתנהלת. על ידי
הפקירות = הציונית, ועשרים בית בבית ‏ גץ או בסביבותיה על
יר המושבה ימה, מצב. הדברים בגליל התחתון יביא לידי זה
שכל הקימאקמיה של טבריה תהיה למחוז יהורי, מפני שלא רק
תועלת. היהידים ובכחונם דורשת מהם לאחוז בכל האמצעים בשביל
להגדיל . את ישובם בסביבה הורה, .כי. אפ גם. הערבים בגליל
הזה אינם. יכולים ‏ להתקיים יותר: במצכם. הקודם , באיוו כפרים
בין המושבות ‏ העבריות ‏ נשארו ‏ לערבים \ סכום. ארמה כל כך
מצומצם, עד שאינם . יכולים להתפרנס ממנו, ולכן מבקשים גם
הם לפעמים את האפשרות. למכור את חלקי ‏ אדמתם הקטנים
וללכת ‏ לחורון או למקומות אחרים, אשר שם הארמה מצויה
בוול גדול, חלק מן הערבים ‏ שישבו במחוז טבריה כבר. הלך
לעבר. היררן, ועור קבוצות שונות: נכונות ללכת שמה, מסביב
למושבות. היהודים נמצאים ארבעה כפרים של ערבים אשר באו
מאפריקה אחרי המלחמה בין אלג'יר וצרפת ועבשיו הם נתינים
לעזוב את הארץ ולכן פנו אל פקידות - יק"א בהצעה שיחליפו
אתם את ארמתם במחוז טבריה באדמת הברון בחורון, אבל הם
דורשים בער החלף שני. דוגמים. בחורון. בער. כל דונם. בנלי'ס
ולכן. השיבה הפקידות את פניהם ריקם, אבל סוף פוף יבוא מצב
הרברים. הטבעי לירי כך, שהשכנים שאינם ‏ יכולים לשבת יחדו
יפרדו לשביעת רצונם. של שני הצדרים,

ביחוד אידטבעי. הוא המצב בפרז'רה, ובאמת. הוא מחודר
ער מררגה כזאת, שהמושבה העכרית איננה לוקחת לה פועלים

מן הכפר הערבי הנמצא על ירו, וגם היהודים וגם הערבים אינם
יוצאים הרחק השדה. בלי כלי. זין. החוה סרז'רה. בנויה על ראש
גבעה, המושבה. העברית לרגליה מצר אחר, והכפר העברי לרגלי
הגבעה מצר השני, יבסרו'רה יש עור נם כ חלקים מעורבים
בין ארמת היהורים והערבים, ‏ ומצב. כזה מוליר. תמיד סכסוכים
עם הערבים, היהורים פובלים מזה הרבה, ורק אמץ לבם של
היהורים והתקוות. לעתיר נותנים להם את הכח המופרי להתגבר
על הלחץ ולהרגיש אותה התרוממות הרוח: אשר. מרגישים. בעת
סכנה רק חלוצים ‏ המפורים לרעה נשגבה,. היהודים כבר בנו
בתוך הכפר העב יי 14 בתים. ובהם יושבות 5 משפחות יהודיות ,
אלה הם איזו ‏ יהודים מקורריסטן : שבאו | לארץ ישראל. ואיזו
ספרדים , הם יושבים 4 בבתי. הערבים שאין להם. חלונות. ושאין
בהם כל כלים וחיים בכפר הערבי כמו הפלחים, מצב היהודים
בכפר הערבי העומד תמיד במלחמה עם המושבה הקרובה לא
כל כך נעים, רק יהודים. ערביים וספרדים יכולים לחיות בתנאים
כאלה. הם הולכים כל יום בבקר לעבורה אל המושבה העברית
ושבים בערב אחרי העבודה אל הפפר הערבי. אני בקרתי את
היהודים הא:ה בבתיהם ולתמהוני לא שמעתי מהם כל תלונה,
הערבים. לא נגעו בהם גם בימים האחרונים, בעת שנואלי הרם
מן סרו'רה הערבית חפצו לנקום בפדז'הה. היהורית ונם הרנו שני
יהידים, בכפר העברי בגו היהודים לא רק בתים, כי אם גם נטעו את
הויתים הנמצאים שם וגם את הבאר חפרו הם, כמיבן, נותנים היהודים
לערבים להשהמש בכאר, כמ שהם. נותנים להם תמיד. מים '
בלי כל מפריע ‏ גם במושבות . כל הרברים האלה הם אופיים
ומראים, שמצב. כזה לא יוכל להמשך זמן. רב, הערבים. שנשארו
בסרו'רה ‏ (בערך כחמש מאות נפש) לא יוכלי להחזיק מעמר על
חלקת אדמתם המכילה רק כאלף דונם ויאלצו לעזוב את המקום
הזה וללכת לעבר היררן ששם ישנה הרבה אדמה לוריעה ומרעה
רחב לצאן ולבהמות.

במחוז טבריה גמצאות המושבות האלה; חות פרז'רה
יחר עם המושבה שנוסרה בשנת 1905, ימה, מסחה
ומלחמיה שנוסדו בשנת 4--190%, כנרת--החוה השייבת לציונים
והמושבה בשם הזה העומרת להבנות עור בשנה הזאת, מצפה
הנכנה עכשיו ובית נץ הנמצאת אצל ימה. שטח כל האדמה
עולה ער 108594 דונם לפי החשבין הוה:

מלחמיה 1 ד'
אבידיה (ימה) 6,,
דליקה (בית גן) = 11,654 ,
אום ו'בל (מפחה) 8880 , \ החבלים האלה נקנו בשנת 1901,
מסחה 0 ,
סרז'רה 7 ,
ימה 8 ,,
סירי. (ימה) 8% ,
שמשיה (ימה) ‏ 31888 ,
בית. ג'ן 75,,
איזבח 0
דליקה. םחו (ימה,

בי 0 " ) נקנו ברובם בשנת 1008.
לאביה 0
> אטושה 0
חיתין (אדמת. הקרן

הלאומית) ‏ 0 5000 ,
בנרת 0

,.0

מצפה וטבריה

של 40,000 פר' ותחת

גליון כר

הישוב הכפריי הראשון במחוז. טבריה. היה בחות פרו'רה +

היא הנחלה היחירה של יק'א בארץ ישראל, = וכל הנחלות

הָאחְרות,. ובכלל, . כל העבודה האחרת בארץ. ישראל רק. נעשות

על שמח של.יק"א ועל ידי פקיריה, אבל בכספו של הברון. רוטשילד

שווקריש ליק'א סכום ירוע בשביל המשך עבודת הישוב בארץ

ישראל, בחוה הואת החלו לעבוד עור בשנת 1900 ורק אחרי

שקנו אדמה מסביב. החלו גם ליסר מושבות חרשות.

שנות העבורה הראשונות. היו קשות. גם מלבד. הסכפוכים

- התמידיים. עם הערבים, היהורים באו למקומות שלא. היו עוד
מוכנים, . לא היו להם בתים, וצריכים היו לשבת. בתוך השדה

באהלים או בבנינים זמניים של קרשים, הם, נשיהם וילדיהם

יחד עם הבהמות, ובסביבה שהיתה מלאה שונאים, גנכים

ושודדים, בסביבה כואת היו נאלצים לחיות בני האכרים של

מושבות. הברון שהפכינו ‏ מכבר. לקבל תמיכה ביד רחבה ובער
כל דבר נחוץ. ומיותר, אל המצב הזה נתוספו עור פגעים שדכאו
את האכָרים, בשנת 190% באה החולירה והפילה חתתה על
המושבות .\ החרשות באופן כזה, שהרבה אכרים ‏ ממלחמיה,
מסחה וימה. עובו את הכלים והבהמות לנפשם וברחו לטבריה.
הערבים. המגורשים השתמשו בזה ולקחו להם עוד פעם את ארמת
הוהודים הנעובה. בלי עוברים וחרשו אותה. הבהמית הנעזבות
נגנבו, רק הודות למרץ הפקידים שהראו שהפכנה מפני החולירה
אונה כל כך גדולה, שבו רוב הבורחים לבתיהם. אבל כל המושבות
סבלו | הרבה מן החולירה. הקרנטין הקשה נתק את הקשר בין
המושבות ובין העולם מחוץ, אי אפשר היה להשיג את הדברים
היותר. נחוצים לעבודה, מפני שוה היה עוד בראשית. התיפדות
המושבית,. ואי אפשר היה לעבוך. במרה. מספקת, אחרי החולירה

שלקחה לה גם איזו קרבנות אדם בא פגע חרש בצורת:עכברים שבמספר. '

עצום מלאו את השרות ואכלו אה כל היבול, האכרים מתרגשים
גם היום בעת שהם מספרים על מחנות העכברים שאכלו את
כל פרי עבורתם, מצב התבואות בשדה, מספרים הם, היה טוב.
קוו לשנה טובה, | אבל מה גדול היה שבר לבם כשבאו לקצור
ומצאו. הק שבלים. ריקות, והסאה עור לא נמלאה, אחרי העכברים
בא הרבר על הבהמות, הרבר נגע: בכל מושבות הגליל, לא היה
אף אכ" אחר שלא פבל פחות או יותר ממכת הדבר. היו אכרים שכל
בהמותיהם מתו, | אחרי כל הפגעים האלה היו הרבה אכרים
שנשארו בלי בהמות ובלי כלים, לא היה להם לחם לאכול,
ותבואה לוריעה. בקמצנות גדולה | אבל מוכרחה ומועילה נתנה
הפקידות קרדיט לאכרים, אבל לא בסכומים שררשו, במלחמיה,
שבה סבלו יותר מאשר במושבות אחרות, דרשו האברים קרריט
זאת נתנו להם מ:5 עד 66 אלפים,
האברים שוכרו עוד הימים הטובים של התמיכה עשו שביתה ולא הלכו
> לעבור בשביל להבריח את הפקידות לתה להם את כל הסכום, אבל
לאושר המושבות עמרה ופקירות על דעתה ולא שמה לב
לשביהת האכרים, הפקידות חפצה, ובצרק, להראות,. שהאכרים
הם עומדים. ברשות עצמם ועליהם בעצמם לראוג להם, הימים
. הנחוצים לעבודה הלכו עברו, השרות חכו לחרישה, והאכרים
לא יצאו השרדה בחכותם לתמיכה. האכרים ראו שסכנת רעב
נשקפת להם, וחדלו מהשביתה הפרועה, אבל הם כבר אחרו
את. הומן. ומפני' זה היתה ‏ השנה ההיא להם שנת בצהת, כך
למדו האכרים לקצור רק מה שהם זורעים.
התלאות הרבית שעברו על האכרים בראשית ההישבותם
| שברו: את כח הסבלנות של היותר חלשים מהם, ואחרי המגפה
= נמצא חלק הגון שנואש מכל תקוה ועזב את המושבה,. כך יצאו
ממסחה 11 אבר, ממלחמיה יצאו ‏ 8--5 משפחות, ומימה 16

>= העולם 3% . 9

משפחה. זהו אחוז. גדול, אבל בחמש השנים האחרונות לא יצאה
מן המושבות אף משפחה אחת, ובכלל, כַח הפבלנות. התחזק,
המעמר הוא. איתן, ואם יש עור אכרים המתאוננים על מצבם
הם דואגים רק איך להיטיב אותו בהטבת העבודה ובהכשרת האדמה.
הם יודעים, שרק פה בארץ כל תקוותיהם.

2%

ב, גולדברג, .

לְשאָלות הֶרְנַע+
₪
על דָּבַר חקרדיט. חקרקעי.

מסביב. להמוסד-העוזר החרש- הזה | לעבורתנו בפלשתינה,
הנמצא עדיין במחשבה,- נתעוררו במשך מחצית השנה האחרונה
כ"כ הרבה ,אונצידינטים" וכל מיני סכסוכים, נכתב- כ"כ הרבה
נייר ונשברו כ"כ הרבה קולמופים * והיבעו תקוות - מוגזמות כ"כ
מרובות, ‏ עד שבמחו. של הקורא. הבינוני, ‏ שאיננו בקי בפרטי
השאלה הוזאת לכל רקותם, ‏ צריכה היתה. בווראי = להברא. ע"י
כל אלה רק ערבוביה משונה +

במאמרי זה אני רוצה לנפות לברר את השאלה על דבר
יסור בנק-קרקעי על בסיס. אובייקמיבי ומעשי,

בברירות יתרה ובווראות גמורה אפשר להחליט, כי כל
האמצעים וכל המכשירים, שנמצאו ער כה לההתישבות. הארצו-
ישראלית, לא הספיקו. כדי רדרוש, וכי למען שתצא ההתישבות
בא"י ממצריה המוגבלים והמצומצמים דהאידנה ותתפשט במרה
יותר מרובה ותוכל להיות. לגורם חשוב ‏ בחיי היהורים,= נחוץ
להוסיף על השימות והתכניות, המוכנות אצלנו מעובחות: מכבר,
מכשירים חדשים ואמצעים חדשים, שיוכלו להרחיב. ולהאריר את
הקולוניוציה ‏ הא"י ולתת לה את האפשרות להיות ‏ יותר. ויותר
למויכז -המינכר של החיים היהודיים,

בתור ‏ דרכים חדשים כאלו צריך לחשוב ‏ את ההצעות,
שנתעוררו במשך השנים האחרונות בדֶבר יפור שני המוסרות
החרשים האלה !

א) מוסר ‏ לנתינת. הלוואות-כסף לומנים ארוכים = באפותיקי
של קרקעות ובתים. בא"י,

ב) אגורה להכשרת הישוב. בא"י,

להמוסר ‏ הראשון ‏ נקרא מפני. הקיצור = בשם בנקדקרקעי ,
רוב יהודיההגלות מכירים היטב מהותו של בנק כזה, מפני שלכל
בעלדבית מן היותר קמן ער היותר ‏ גדול = ידוע הדבר, כי. בלו
הקפה, או, אם לרבר ביותר פשיטות, ‏ בלי ,כסף" הבנק איד
אפשר לבנות ואי-אפשר לרכוש אף בית אחד, אף אחוזה אחת
וכל נכסא דלא. ניירי בכלל.. ‏ דבר זה ידוע : במדה. שוה ליהורי
ולשאינודיהודי, ‏ מפני שנתבצרו הבנקים בחיים כנחיצות ‏ גדולה,
אשר. בלעדיה לא תצויר כל עבודה טיכנית ‏ בחיי-המשק ‏ בזמננו,
לפיכך. מתיחסים אל הצעת יפור בנק-קרקעי בתשומתדלב מרובה,
וכמו \ שנהוג ‏ הדבר ‏ אצלנו, \ אנחנו. נוטים ‏ להפרזה ‏ ולקיצוניות
ומתחילים רואים במוסד זה את ה א ל ף. וה ת יו" של כל מפעלנו,
מפני: נטיה ‏ מופרזה. זו לצר ‏ אחד צריך להוהיר. בעוד . מוער, "יע
כי. היא עלולה, כמו. כל נטיה מופרזה, כמו כל קיצוניות, להביא
לאחר ומן, לכשתתגשם בחיים, לירי המון יאושים, לידי המון
תקוות. נכזבות, הבנק-הקרקעי הוא אמצעי חדש רבההעהך, העלול
לסייע לההתישבות: של אנשים א מידים אם רב אם מעם,

הרוצים להתישב בא"י אם יחפוץ האחד לכונן לו משק בסכום
של 18--10 אלפים פרנק ויש לו במזומנים רק 8--6 אלפים,
אפשר לבנק-הקרקעי לסייע לאיש אשר כוה. מובן הדבר מאליו,
כי אלה, שכבר יש להם הנהגת משק בפלשתינה, השייכת להם
בוכויות של קנין פרטי, יכולים לקבל באפותיקו של המשק שלהם
סך 60--50 אחוזים משויו בתור הלואה, ובהוספת אמצעי-הכסף

החרשים האלה בוודאי שישתמשו. האכרים ובעלי-הבתים. הא"י ,

לשכלל ולהרחיב את המשק שָלהם, אבל כשאנו קוראים ב,הר-
הומן" את המכתבים. מהמון עיירות בפלכי ביסרביה ופורוליה,
" המציירים את המצב הכלכלי הקשה של תושבי העירות, החולך
הלוך ורע מיום. ליום בגלל- החנויות ‏ המשותפות = לצרכי-מכולת,
המיוסרות. ע"י הסויוזניקים ובגלל עור פבות אחרות, -+מודיעות
אח"כ) כי השאיפה לנדור לא"י מתגברת בין בני השדרות העניות
יותר. ויותר, והם עומדים ומחכים רק לפתיחת הבנק הקרקעי הא"י,
אשר ותן להם את האפשרות לרכוש להם אדמה "על מנת לשלם
מחירה לשעורים. ארוכום, | חושש אני מאר, כי. רוב השואפים
הללו ישארו גם. לאחרי פתיחת הבנק. הקרקעי. עומדים על תקותם
ריקם. מסוכן הרבר: לעשות משחק. בשאיפותיהם של המונידהעם .
הבנק. הקרקעי. איננג אגודה להתישבות,. הבנק הקרקעי נוסר. רק
בשביל אלה, שכבר יש להם איזה הון, בשביל אלה,
שעפ"י. מצבם הסוציאלי הם נחשבים על השררוה. הבינוניות. של
האנשים האמידים ולמעלה. מהן, שיש להן ‏ שתי שלישיות או,
לכל . הפחות,. מחצית - מאותם. אמצעי-הכסף המרובים,. הנחוצים
להנהגת משק-כפרי בא"י, בשביל העניים או לאלה שאין להם
אפילו. מחצית ‏ הפכום. הדרוש לוסוד. משק. בא"י, --- הבנק. כאלו
איננו: במציאות כלל..
מזה יוצא: גם. כן, -כי. הבנק. הקרקעי: יוכל. להיות. לאמצעי
חשוב. להרחבת = דבר ההתושבות ‏ בא"י והתפתחותה רק. או אם
ותוסד. באופנים. הראויים ככל מוסר. אירופי. .כל שהוא.
וכמעט .כל המופרות ‏ בדומה. לו לנתינת - הלוואות - לזמנים
ארוכים נוסדו באופן, שאמצעי. הבנק נבראים משני. חלקים : מן
ההון היפודי של. האקציונרים ומן ההון . האובלינציוני,
ההון. האקציונירי הוא זה, שמתאסף מסכומי. בעלי . המניות,
המשתתפים במפעל, כמו שיפדנו . את : הקולוניאל:בנק .- העברי
מסכומי ‏ הכסף,. שנתקבלו ‏ בעד המניות, שנמכרו- בכמות של
אחת, שתים, חמש. עשר ובשעורים ‏ אחרים. (במחיר. ליטרא
שטרלינג המניה האחת), בעל. המניה הוא. עפקן, המשתתף. בעפק
רק בסכום המניה שלו, הן. בריוה והן. בהפסר, אם העסק מתנהל
\ יפה, הוא. מקבל ריוח. גדול,. ואם: הוא. מתנהל. באופן- גרוע, אז
הוא: מקבל ריוח קטן, או שאינו מקבל ריוח. כלל.
לא כן. הוא בנוגע לההון ‏ האובליגציוני,. ההון הזה נאסף
עיי\ זה שמוכרים ‏ בבירזות, ‏ בבנקים, בקונטורות \ של בנקים
ולבעלי. הון פרטים אובליגציות (היינו. גליונותיהלוואה, המובטחים
ע'י ההון של בעלי המניות-וגם ע'י: כל הרכוש, המושקע. בהעסקי,
המביאות = ריוח ידוע. ומותנה מראש. ‏ תלושי האובליגציות
איגם מתנועעים במחירם, כתלושי. המניות, התלויים במהלך. העסק,
כי:אם קבועים הם למפרע, בעל-הון. המשקיע את כספו באובליגציות
יורע. בבירור מראש; כמה הן עתידות לחכניס = לו.,. האנשים,
הרוכשים להם אובליגציות הם בטוחים מ הפ ס ד,. מפני שלכתחלה
הם שמים לב רק לבמוחות. הכסף ולכמות. ההכנסה, שהוא עלול
להביא ,
ומפני, שכפי שהוכיחיהנפיון בכל הארצות, הבנקים
הקרקעיים הם. אחד העסקים. היותר. בטוחים, .לכן. יש קופצים
על האובליגציות שלהם בשוק ‏ הכספים, והבנקים ‏ הקרקעיים

ו

10 > העולם 3

גליון כר

מושכים | אליהם
משוק הכפפים,
אם נקח שתי דוגמאות ‏ מנסיון החיים ברוסיה, אז רואים
אנחנו, למשל, את הדבר הזה: להבנק הקרקעי הוילנאי יש הון
ממניות בסכום ‏ קרוב | לתשעה מיליונים וחצי מיליון רובל, והוא
מוציא אובליגציות בסכום של 140 מיליוןד', להבנק הקרקעי הפולטבי
הון ממניות בסכום של 5:6 מיליונים ואובליגציות בסכום של ,88%
מיליונים, להבנק הקרקעי הקיובי יש הון ממניות בסכום של ששה
מיליונים רובל ואוכליגציות בסכום של 0גל* 89 מיליונים, ועוד.
באחת : כל סכום ההלוואות הניתן לשעורים ארוכים נאקף
מסכומי הכסף, המחקבלים ממכירת האובליגציות.. ההון מן המניות
הוא רק הון חוזר, המבטיח, כי התשלום של הרבית וההון
עפ"י האובליגציות. יהי משתלם תמיר כסררו באופן. הראוי +
מה אפוא היא סבת ההתפשטות המרובה כ"כ של האובליגציות
אשר להבנקים חקרקעים בשוק הכספים% הסבה הוודאית היא,
ששלמות | הכסף המושקע בהם בטוחה בטחון:איתן . סכומי
ההלוואות הניתנות במשכנתא של אדמה, בתים, אחוזות = ונכסי
דלא ניודי אחרים, נרשמים במלוא מדויק של כל החוקים וסיגי
סיגיהם' בפנקס:התעורות ‏ של נכספי "דלא ניירי הללו (בפנקס,
שנרשמות בו הזכוות שיש לבעלים על נכסיהם) ‏ ע"י פקירים
ממונים לכך. (ברופיה--ע"י זקני הנוטאריונים), וההלוואות הללו
נזקפות אז בתוקף ‏ משפטי על נכסי דלא ניידי האלה (חוב של
אפותיקי) ,. כשעוברים הנכסים האלה מבעלים לבעלים: במקרה
מיתת בעליהם הראשונים ‏ או מכירה או מסירה במתנה, ‏ אן
במקרי' החרמה בער חוב, בעד שמיטת \ כספים לנושים ועוד,
ובמקרה כל חלוף בעלים שיהיה; תמיד . נשארות.. ההלוואות
מקפות ‏ על הנכסים הללו, והבעל החדש, שלרשותו נכנסים
הנכסים האלה, מקבל אתם יחר גם את החוב הוקוף עליהם,
אם בעל הנכסים. איננו פורע את חובו בדיוק, אז נעשים הנכסים,
עפ'י אפני החוקים הקבועים בזה, לקנין הבנק, שמכאן. ואילך
יש לו הוכות לעשות בהם מה שהוא מוצא. לטוב, כנהוג מוכרים
הבנקים נכסים כאלה מכירה פוטבית או מחלקים את הנכסים
הגדולים לחלקים קטנים ומוכרים כל חלק: וחלק בפני עצמו,
ומפני = שלפי תנאי * החיים = הרגילים ‏ עולים. נכסי. דלא ניידי
מעת לעת. במחירם ע'י התרבות מספר התושבים, ‏ אין להבנקים
הקרקעיים נשקפת כמעט סכנת הפפר כלל, בטחון איתן זה
בשלמות כסף ההלוואות. הניתנות מאת הבנקים ‏ הקרקעיים,
הוא הוא המבצר את המופדות הללו והגורם לכך . כי האובליגציות
של הבנקים הקרקעיים מתפשטות בשוק:הכספים במדה מרובה מאד,
על פי הרברים הללו, הירועים לכל איש מעולם המעשה,
צריך לבוא לירי מפקנה. כי אי אפשר ליפר בנק קרקעי, אם
אין החוק נותן לו זכויות * של אפותיקי, היינו, את יהרשות
לוקוף את החוב על הנכסי רלא ניורי ולעשות בקרקעות כרצונו
להעבירם מבעלים לבעלים, וכדומה, לי הוזכיות המ שפטיות
אין שום אפשרות ליפר בנק קרקעי הגון ולקוות, שאפשר יהיה
למשוך אליו סבומי כסף גהולים,
מובן הדבר מאליו, ‏ כי בימי המשטר הישן של עברול"
חמיד, בעת אשר לא ידעו החוקים התורקיים | לא אפני-מלוה
ע"י אפותיקאות, ‏ לא מעבר חפשי של אדמה מבעלים לבעלים,
ולא זכויות של איזו אנודות, אז לא יכלו לדבר כלל ע'ר יסור =
בנק"קרקעי, : בלתי אם בצורת קבלת-וכות מיוחדת (בצורת צ'ארטיר
או קונציסיה), זוחי סבת הרכר, שבתורקיה. אין בנקים קרקעים
(מלבר הבנק הממלכי 8116086 טווף8 למטרות מיוחדות), ובמצרים
הקרובה. * מן היום שהיא נמצאת תחת הנהגתה של אנגליה,

משנה | לשנה יותר ‏ ויותר = המון | מיליונים

א

נליון כר

> העולם 96 זז

אאאשאאאאההההמההנהההההמהמההקאטהההמההאהנההמהקהקהנממתהק'תתהטקמהמההההההטמהההנהמהטההקקאממהההוהקטנכבהמהבההתבב[אמהטמהנטטממהמקההההטהההההמהההההטהההההההההההממ]הטההמנטהטאהההההההההההבהומאההההההההמהננכואהההטההטההההאהאמהאהההטהההאטהאההההטהמהההההההההההה‎

נוסדו ‏ הרבה בנקים. קרקעים ‏ עם הון ‏ אקציונירי ואובלינציוני
בסכום. של מיליונים הרבה.,

אך. נשב הוח הקונסטיטוציה בקונסטנטינופול. ונולדו תקוות
להנהיג בארץ את התקונים הנחוצים, עמרה על הפרק הראשון
השאלה בדבר מעשה תקונים בחוקים הקרקעיים, על דבר. חופש-
המעבר של נכפי דלא ניירי ועד זכויותיהן: של אגודות ‏ אקציו:
ניריות לרכוש להן נכפי דלא ניידי,. אז עוררו. החיים עצמם את
שאלת יסוד בנקים קרקעיים , בעתונים: הקונפטנטינופוליים הולכות
ונדפסות ידיעות ע"ד הרבה בנקים קרקעים שעלו במחשבה להופר,
וההצעה שלנו היא רק אחת מהמון ההצעות בדבר יפוד מוסר
לנתינת הלואות. לזמנים ממושכים, ,

תקוותינו התחזקו עוד יותר בתחלת ההורף שנה זו, בעת
אשר בתכנית התקונים של העתיד הקרוב, אשר הכנים המיני:
סטריום הקונסטנטינופולי הראשון אל הפרלמנט התורקי, נסמן
גם התקון של הנהגת פנקם לרשימת שטחי-הקרקעות שבארץ
בהצעת חוק לענינים הקרקעיים, המו.לך השלו של. עבודת, עריכת
חוקים התורקית, שתוצאותיה. הנן ב"כ חשובות. לחיי. המשק שבא"י
ולכל עבורת ההתישבות שלנו, הופרע. בכח בירחי מרט ואפריל
שנה זו ע"י מהומות. מתנגדי. הקונסטיטוציה ומאורעות"הדמים של
הקונטרדריבולוציה, ‏ וכבוש האילדיז והוררת עברול-חמיד מכסא-
המלכות וע"י עור מעשים פוליטיים הרבה בתורקיה, ומובן הדבר
מאליו, בי בשעת-המבובה הזאת נשכחנו אנחנו, המתעניים בתקונים
לנמרי,. וגם בשעה זו קשה עדיין להגיר, מתי תבוא העת הראויה
לייבודת הרמת מצב חיי המשק, שיש לה ערך מרובה לא רק
לנו, כי אם גם לתורקיה. כולה .

השאלה נעשית לקשה ולמפובכה ביותר ‏ גם ‏ עי"ן, = שחקון
עקרי בהחוקים ‏ הקרקעיים בוראי שינרור אחריו מעשי הפרעה
ושנויים באיזו * מן העיקרים היפודיים של | השאריעת ( שולחן-
הערוך" המושלמי), מה שעלול לעורר במהה ירועה את הרוחות
בחוגי המושלמים -ארוקי:האמונה. הבטחון המשפטי הזה, ‏ הוא
העיקר היותר ‏ גדול באפשרות יסוד בנקדקרקעי | חשוב לנתינת
הלוואות לזמנים ארוכים, מפני שכנראה לא בומן קרוב .כ"כ תוכל
תירקיה לעסוק במנוחה בעכורת עריכת חוקים, = ולהשפיע על
מהירות הגשמת התקון האגרארי, זהו דבר הקשה מאר, למרות
ההשפעה הפוליטית ‏ המרובה, | שישנה לארבעת הדיפוטטים
היהודים, ‏ המפורים לעניננו,---מתעוררת השאלה, אם לא יכשר
עחה הרבר לפנינו להגשים את הצעת יפוד בנק. קרקעי בדרך
הישנה. -- בררך ‏ הקונציסיות, מפני שיצירת ‏ החוקים. מתנהלת
באטיות יתרה כבר נעשים ‏ עתה מעשים. רבים. בתורקיה = ע'י
קונציסיות, = באמצעות חוקים פרטיים, = וספרי:תקנות | מיוחדים,
בדרך הזאת היותר קרובה הולכים עתה גם יתר המיטרים בנקים
גם אנחנו ללכת אחרי

קרקעים, ובדרך הוה נצטרך כנראה
> התבררות. הענין. מכל. צדדיוו
(המשך ובא),
רש

י,. נרונבוים.

ברק יוסילביץ ובנל.
(דף אחר. מדברו- ימי היהודים בפולין,)
זה" עתה אם כי שלא בזמנו. חנגה' פולין = הלאומית,. פולין

| הרוצה בהתכוללות ‏ היהודים, יחד, עס היהודים המתבוללים, ‏ את

3 \

זכרונו של אחר מהיהודים, שהשתתף במלחמות חירותה של הארץ
ונפל על שרה קרב. העתונים הביאו ידיעות מפורטות על דבר
החניגות. בקראקא ובלבוב --- בורשה אי-אפשר היה, כמובן, לחוג
חג כזה -- ספרו בשבחו של הגבור, הורידו דמעות על קברו של
יהורי-פולני זה, שהיה צריך להיות לסמל לדורות הבאים ובעונותינו
הרבים. לא היה.. :

ואמנם מלא ענין הוא דף זה של דברידימינו בפולין וכדאי
הוא. לספרו בשביל. הקוראים שלנו,

לפי השקפותינו המצויות ‏ היה עולמם של היהורים בפולין
בפוף המאה השמונה-עשרה נברל לגמרי מעולמם של הפולנים,
ושום קורבה. רוחנית. לא היתה. ביניהם, הפולנים,. שנלחמו : בימים
ההם על קיום מדינתם, ‏ היו מתוכחים בכתב ובעל-פה בהסיים
של ארבע ‏ השנים על רבר שאלת היהודים, ‏ רצו להרים את
מצבם, לקרבם אל תושבי הארץ, להביא שנויים נכבדים ורבי-
תוצאות - בסדרי. חייהם,. בשביל שיהפכו מאלימנט זר לאזרחים
מועילים, ‏ לבנים נאמנים של הארץ, והיהודים במעט שלא לקחו
חלק בוכוחים אלה -- רק שתים שלש חוברות נכתבו על ידי
יהודים. ותו לא,

ובכל זאת נראה, שאין השקפה זו מתאימה לגמרי אל
האמת , מעובדות אחדות נראה, שבחיי היהודים בימים ההם היה
ניכר רישומם של המהפכות, של שנוי הדעות שהתחולל בפולין,
אחת . מהעובדות הללו --- הוא. ברק יוסילביץ, זה היהודי שקבל
רשות. מהמצביא הראשי של צבאות פולין, תריאוש קוסציושקא;
לוין. פלוגה עברית מיוחדת. והוציא. אל. הפועל מחשבתו זו ונלחם
בראש פלונתו על חומות פראנאן זה היהודי שהלך בגולה יחד
עם גבורי: פולין ונכנם יחד: אתם. אל. לגיונות. הפולנים, שעבדו
בצבא \ צרפת .הריבולוציונית ואחרי. כן הנפוליונית, ‏ זה היהודי
ששב יחד עם הלגיונות: לפולין ונכנס לצבא הנסיכות | הורשאית.
שהקים נפוליון, ובמלחמה עם אוסטריה נפל על שרה קרב בקוצק
העיר, ‏ ועוברה זו -= לא זה שאיש והודי לוקח חלק במלחמותיהם
של הפולנים,. ששמו חרות על הדף היותר נפלא של דברידומיהם,
על דף, המספר את גבורות הלגיונות, הרפתקאותיהם, תקוותיהם
ושאיפותיהם, ‏ שהרי. אפשר. לציוך . שימצא איש אחר. כזה בתור
יוצא מן הכלל, אבל העוברה של פלוגה יהודית שנתאספה בזמן
קצר להלחם בעד חירותיה של פולין וכמעט ‏ כולה נפלה. על
חומות ‏ פראגא, -- עוברה זו היתה. כל כך זרה, כל כך בלתי
מתאימה לההשקפות-המצויות,. עד שהיסטורי. מובהק כקורזון שחקר
תקופה. זו, -הביע. את דעתו בפירוש, ‏ כו היריעה על דבר פלוגה
יהודית. אינה. אלא אגדה.,

אולם. לא. אגדה היא ,

לפי העובדות שאסף ארנפט לונינפקי, שהוציא ספר מיוחר
לוכר ‏ ברק יוסילביץ. ובנן *),< כבר ברור הוא שטעות היתה
בירי קורזון ושצריך. לתקן. מעט .את השקפותינו המצויות | שלנו.

ברק יוסילבוץ ‏ נולר בקריטינגא שבליטא והיה למתוך,
לפקמור,. ‏ של. הארכי הגמון ‏ מאפאלסקי. בתור פקטור, שנפע
בפקודות אדונו במדינות חוץ לארץ, התפתח, כנראה, ברק
יוסילביץ ובא. באיזו נגיעה .עם ההשקפות הריבולוציוניות, ‏ ששררו
אז במערב אירופה, | בשעה, שהסיים של ארבע שנים התוכח
ער התקונים . בסררי. חייהם ‏ של היהודים, = כבר ישב, ברק
בפראגא, פרור ורשה; ונשהתמילה ורשה. להורין ולהכון כנגר
האויב,. כבר. היו היהודים לוקחים חלק בעבודת ההכנה ועומרים

5 ,זא 000 000 :1011 )פסה (*

1909 ,הזוה80עה)\. ,180070701

גליון כד

-> העולם 3 . : 9

בשורות הראשונות של המנינים על ורשה, שבה היה מותר להם
לשבת רק חמשה. ימים בזכות כרטים מיוחר, שהיו צריכים
לקנות, בשנת ‏ 1994 הנישו ברק יוסילביץ. ויוסף אַהרונוביץ
בקשה אל המצביא הראשי לתת להם רשות ‏ לאסף ולזין. לגיון
יהורי. מיוחד ,. המצביא הראשי הפכים בשמחה להצעה זו והוציא
כרוז, שבו דבר דברים אחדים על רריפות היהורים וצרותיהם,
הוכיח, ששוים הם ליתר. האזרחים, הזכיר את גבורות: היהירים
בימים קדמונים במלחמות-חירותם,. אחריו. הוציא: ברק יוסילביץ
כרוז. מיוחד ‏ אל אחיו, כרוז שהוא תעודה נככדה של ראשית
התקרבות. היהודים לעם פולין ושל-ההתבוללות , בכרוז זה קורא
ברק את אחיו היהודים לקום למלחמה בער חירותה של ארץ"
המולדת : ,מי שעל לבו חרות שם אל שדי, מי שרוצה לבוא
לעורת ארץ-המולדת במלחמה; == מה שמחויבים ‏ לעשות כל בני-
אדם, -- לו הניע עתה ‏ הומן להקדיש את כחותיו, כן הוא, אחיד
הנאמנים, מעוררת. אתכם לוה אהבת-ארץ"המולרת שלכם, כדי
שתמלאו דם חדש, ‏ שזה שנים רבות. נחשים מוצצים. מכםי, הוא
מספר בשבח המצביא הראשי, שצריך להדמות אליו ושואל :
ומדוע זה לא נזרין אנחנו הנענים, שאנו נענים וותר מכל. בניד
אדם עלי ארץ+' מדוע לא נעכר להגיע. אל החירות, שהובטחה
לנו באופן הבטחה כל כך נאמנה ובלב כל כך טהור, כמו ליתר
בני-אדם % אבל צריך להיות ראוי: לחירות זו". הוא מבטיח, שילך
לפני אנשיו בקרם, שכבר הגיעה: השעה למגר את האויב.
שאלהים רוצה בזה ונתן כבר את אותותיו וקורא לאחיו שיתעוררו
להלחם ער מפת דמם האחרונה, ואל נא יחכו. ער שיקחו ‏ אוהם
אל הצבא בחזקה כי אם יבואו ברצונם הטוב"*).

כרוז. זה, שפבר מוצאים אנו כו את אחר מרעיונותיה היותר
מצוינים של הההבוללות,: את זה שצריך להראות שראויים. אנו
לחירות, שצריך. לוכות בה בשכר השתתפית במלחמה, לא החטיא
את המטרה, במשך של שלשה שבועות נאספו כבר תחת דגלו
של ברק. יוסילביץ ‏ כחמש ‏ מאות יהודים, ‏ ועמרו ‏ מיד בשורות
הראשונות " של מניני פראנא, לפי עדותם: של בנידהזמן הצמין
הלגיון ‏ היהודי: בגבורה, בחריצות ועל הכל בהתלהבות. פראנא
נפלה, = ולגיוניי של יוסילביץ. נפל במעט. כולו על שרה קרב,
ברק נס מהמהפכה ויחר. עם מצביאו ‏ הגנרל זאיאנציק: נסגר. ע"י
הרשות. האוסטרית במצורה ‏ אוטומוניץ,: אבל לא ארכו. הימים
והם הצליחו לנום מן המצורה והלכו לפרנציה, שממנה קיו
פטריוטי. פולין: לתשועה,. ברק יוסילביץ: ‏ נכנס. כמו. יתור האמי:
גרנטים "אל הלגיונות הפולניים ולקח חלק במלחמותיהם באיטלוה

ל ואחרי כן באשכנז ושוב באיטליה בתור אישדחיל פשוט בראשונה עד

שקבל את אות לגיון הכבוד והיה לקפיטן; לקח אחרי כן חלק
במלחמות. נפוליון עם אוסטריה ופרוסיה ונכנם אל צבא הנסיכות
הורשאית ‏ כבר בתור פגן-פולקובניק. .היו לו בצבא הפולני עוד
חברים יהורים, שהצטינו בגבורתם, אבל הוא היה החשוב בכולם,
הכבור שנהגו בו היה שכרו בער הצרות שפבל בלניונות, הרריפות
מחבריו הפולנים האצילים שסוף סוף ראו בו יהודי והכריחוהו
להתחיל את הכל מחרש,

בנסיכות הורשאית הורע מצב היהורים ממה שהיה. כשעמרה
הַארץ תחת רשותה של פרוסיה. רצה אפילו הנסיך. פוניטובסקי
להשוות את היהורים עם יתר תושבי-הארץ ולקחת אותם אל
הצבא, אבל אנוס היה להשיב אחור את הפקורה שהוציא מפני

*) 12000008 ה)0/ה0 = עמוד 371--872, גליון 92, שנָה 1794*
לפו .הספר. הנוכר עטוד 116--117.,

במס-כסף. כל זה הרים עור את ערכו של ברק, ער שקבלו
אותו בתיר חבר אל לשכת המסונים ,האחים הפולנים המאוחרים",
שהיה להם תפקיד חשוב בחיי. הארץ, ועוד בתור ,אח. ממררגה
גבוהה" ,

במלחמה עם אוסטריה בשנת 1809 לקח. יופילביץ. עוד
הפעם חלק, במלחמה זו נפל הרוג בחמישי במאי, כשתתנפל
במתי. מעט על פלוגה אוסטרית,

מותו עשה רושם, נדולו פולין הספידוהו,

וברבות הימים היה ברק. יוסילביץ, ‏ זה חיהידי שאהב את
פולין: כל כך עד שהקריבם את דמו על מזבחה, לאנדה, לסמל,

(סוף יבא)

6

י. בן-משה,

סְפָה הַכְּלְלִית של אַגוּדת הַגִמֶנסְיָה הָעָבָרִית,
(מכתכ מארץ ישראל), :

במעמד של חבורת חברים, של באי:כה מופדות שונים (הועד האודיסאי,
הפקידות הפלשתינאית), של מורי הגמנסיה ושל סופרי עהונים, נפתחה בעשרים
השנתית. הכללית של אגורת הגמנסיה 'העפרית ביפוי

וחמשה בסיון האספה
נקין, הוא מרגיש

את הישובה הראשונה פתח ראש הועד:המפקח, מר שיינקין.
את הערך הגדול, שיש לאספות השנתיות של האגודה, כי הן מועילות: הרבה
לברור המצב וגורמות הרבה טובה להתפתחות. הנורמלית * של המופד. | צרוך
להתחשב באספות הללו לא רק עס מספר החכרום הארצישראליום, = הנמצאים
בשעת האספה, אלא גם עם אלו שבגולה, החרדים למצכו של מוסדגו ובהולים
על. כל. יריעה שהם וכולים לקכל ממנו, | אח"ב מזכיר מר שיינקין את הדיר
לאו כהן, חבר היער המפקח על הגמנסיה, שהיה אחד העוכדיט כמסירתההנפש
בשביל הגמנסיה העברית. ה:ואם מציע לתלות את תמונתו של הכר נבכר
זה באולם הגמנסיה וליסד על שמו סטיפנדיה בשביל תלמיך עני. הנאספים,
שכלם הבירו והוקירו את המנוח, קמים ממושבותיהם ומסכימים לההצעה ע"י

שתיקה של הודאה.

עוברים לבחירת יו"ר לאספה, נכחר הד"ר ו, לוריא, שנתן רשות. למר
שיונקין לקרא את ההצאתו ע"ד ,,המצב החומרי. של הגמנסוה",

המרצה מתחיל. מהמקום, שעמדה. עליו האספה ראשתקר, כלומר: מתחלת
הקיץ של השנה העכרה, | המצב החומרי לא היה אז בטוח ביותר , והועה:
המפקח על הגמנסיה החליט לשלח לרופיה שני חברים, את מר שיונקין. ואת
הד"ר מופונזון, בכדי לפתח שם תעמולה גדָולה ולהבטית ער כמה שאפשר את
קיומו של המוסר, לה זועלת הראשונה. והעקרית, ‏ שהביאה משלחת. זו, צרוך
לחשוב את הצלחת השתדלותה לפני הועד האודיפאי להופיף. עור אלפים פרנק
לשנה על שלשת האלפים, שקצב הועד קודם, ולקחת על עצמו את האחריות
בער כל התקציב. ע"י זה שהיה הועד האודוסאי לגזכר אחראי בער התקצוב
נתן דחיפה גדולה להתפתחותה של הגמנסיה, שני הצירום בקרו אח": ארבעום
עיר ברוסיה, ובכל מקום פגשו פנים מסכירות, בכל מקום מצאו חבה להמופר
שבשמו באו לדבר, מצכ-החנוך של עמגו | ברופיה הוא כל כך פרוע וסדוק,
שאין כל פלא, אם בעלי הרגש שבאחינו ‏ שם תולום עיניהם בשביב של אור,
המציץ לעיניהם מן המזרח, מאות צעירום. לומרום ומכינים את עצמם לפי תכנית:
הלמודים של הגמנסיה העברית, כרי שווכלו אח"כ להתקכל לתוך המחלקות
העליונות שלה. המשלחת אספה בשביל ‏ אגודת הגמנפיה שלש מאות. חברים!
חדשים, שמאה ושלשים מהם פלקו את כל כפף מניותיהם ‏ בשלמות (מאה
רובל המניה) והשאר לקחו. מניותיהם על מנת לשלם לשעורים. ביחר הגיעו
הכספים שנקכצו לסכום כולל | של שמונום אלף פרנקי :

המרצה ‏ מוסר ‏ מפפרים \ מענינים ‏ המראים את התפתחותה של מכירת
המניות, ואת אומרת: התפתחות הקה"ק של הגמנפיה. ‏ בשנת ‏ תרב"ז | השנה
ההאשונה של האגודה,. הותה כל הַחתִימה על המות רק באהץ-ושראל. כלכך

נליון כד

> העול*ם 3

19

והגיעה. אז. לסכום .של .6000 פרנק (במזומן. רק שלשת. אלפים);. בשנת תרס"ח
עלחה ‏ החתימה: לעשרים אלף: פהנק. (במזומן---שבעת אלפים), ‏ ומהם בארץה
ושראל ‏ אלף ומאתים. פרנקי. אל בשנת . תרס"ט, ‏ באשר אמרנו לעול, | הגיעה

החתימה לשמונום. אלף פרנק, ‏ ומפני = שאיזו אלפים - פר' . לצרכי מכשוריחלמוד
וספרים היה מן ההכרח לקחת מהקרן:הקימת, ‏ ומכיון שמקרן . זו נלקחו גם
איזו אלפום: פרנקים לפרוע בהם את הרופיציט של תקציבי שתי השנים הקודמות,
לפיכך ‏ משער. המרצה, שהקרן:הקימת. של הגטנסיה העברית מגיעה עכשו לסכום
קרוב למאת ‏ אלף' פר' (החשבון וגם הכספים של הקה"ק | מתנהלים ע"י הועד
האוריסאי, וחשבון מפורט לא הפפיק להתקכל לזמן האפפה), אנית, בשביל שתהיה
הגמנסיה- בטוחה -לגמרי בקיומה. ולא תצטרך להפמך יותר לא על נדבות ולא
על תמיכות/: הוא. צריכה. לקרן ‏ קימת של חצי. מוליון פר', שכפרותיה בלבד
אפשר יחיה. להפפיק את. כל. הצרכים, ‏ אבל היפוד הונח, וצריך לקוות שגם הבנין
בעצמו לא יאחר לבא,

מנוחה את הדעת גם הטבלא של מפפריההתקציבים .השנתיים, העולום
למעלה עם כל שנה ושנה. מוצאים אנו-כך: בשביל שנת. תרפ"ז נקבע תקציב,
של חמשה עשר אלף פרנק, = :והדיפיציט- של אותה השנה ‏ הגיע. לאלפים פרנק,
התקציב של שנת תרפ'יח עלה - לעשרים. וחמשה. אלפו פרנק, -והדיפוצוט \ של
התקציב---לשלשת = אלפים פרנק, :בשביל שנת- תרס'ט. השנה האחרונה, | כבר
עלה. התקציב לשלשום ושנים אלפים .וחמש מאות פר', בה בשעה שהרפוציט
הוראי של השתא יגיע רק -לאלף וחמש מאות פר'.

בשבול * שנת תר"ע מציע המרצה בשם וער המפקח תקציב של שלשום
וששה אלפי פרנק, הוספה זו נחוצה בשביל פתיחת' המחלקה: החמישית,
ההכנסות. הבטוחות. של שנת תר"ע. הן: שכר:למוד- -15000 פר/ מועיד. חו"צ<=
0 פר,, מועה"פ הציוני---0000 פר,, מהקרן הקימת של הגמנסיה. למכשירי
למוד- -5000 פר,, ובכן. חפרים לע"ע רק' חמשת אלפי. פרנקים. שאפשר לקוות
שיתמלאו ע"י נדבות זמניות+

את הדיפיציט של חמשת אלפי הפרנקים הללו היה אפשר לפרוע גם
בהרבית של בספי הקרן הקימת, אילו היל התמוכות המובטחות להגמנסיה
משתלמות. במלואן, ‏ אבל רא עקא, שיש תמיכות, המסובלות בעצמן בדפיצוטים.
הועה"פ הציוני קצב לטובת הגמנפיה בשנת תרפ"ח תמיכה של ארבעת אלפים
פרנק, והסכום הזה נכלל אז בתוך ההכנפות הבטוחות והוראיות ‏ של התקציב,
ובכל -זאת לא הכנים הועה'פ יותר ‏ משש מאות פרנק. ואותו "הדבר גם בשנת
תרפ"טו---הבטחה של חמשת אלפי פרנקום והכגסה של איזו מאות,

המרצה מציע לפנות בבקשה להמרכזים ‏ הציונים שבכל ארץ וארץ
א) שיחזיקו בועה"פ בסבומים מיוחדים ‏ לטובת הגמנסיהן/ב) שיגבו מהחברים
שבמקומותיהם את חוכותיהם על המניות ויאספו חברים חדשיםן ‏ ג) שישתדלו
בקבוץ : תרומות מקריות לטובת הגמנפיהן ר) שיקבלו עליהם להחזיק על
חשבונם מספר ידוע של תלמירים עניים, ,לא צלצול' של פרוטות אנו מבקשים
מחברינו לדעה שבגולה- -אומר המרצה הנכבד---לא צלצול נבוב שאינו אלא
מרבה רעש והמולה בלי שום תועלת ממשית, אנו מבקשים מהם עבודת
אנרגית, / עַבודָה מתאימה לנסיון חשוב כיפיד הגמנפיה העברית הראשונה
בארץ:ישראל",

המרצה עוטר לבפוף לשאלת הדירה של הגמנפיה ובנין = בית קבוע
בשבילה.. רצו חכרי הועד:המפקח של הגמנסיה לישב בשלוה ולהמשיך את
עבודתם רבת. האחריות," והנה קפץ עליהם רגזם של ה,מזרחיים". ‏ אלו לא
הפתפקן בזה,. שהתחילו | לחלק את המחנה לשני חלקים ולפרפם כרוזים ע"ד
גמנסיה אורתודוכסית שלא באה ושלא תבא לעולםן לא הפתפקו בזה,
שהתחיל ו בודים עלילות על הגמנסיה העברית, אלא שהתאמצו בכל האמצעום
להפריע בעד קנית מגרש לבנין הבית מכספי הקופה הלאומית; הפרטים ורועים,
האספה האחרונה של הועהיפ. הציוני הגדול. הפתפקה בביאור. שניתן מאת
חבר: הדיריקטוריום. של. הגמנסיה. הד"ר: בוגהצוב והחליטה למפור מיד סכזם
ידוע- בשביל. קנית. המגרש... בסכום זה נקנה מגרש ופה של חמשה עשר דונם
-בתוך..השכונה- העברות . החדשה ,אחוזת:בות" . ובקרוב. יגשו לעבודת. הכניה,
אמת,. לפי: התכנות. של. הבות,. שנערנה. ע"י-מהנדפים וארדיכלים מומחים, צריך
להוציא. על. הכנין | לא פחות. ‏ ממאה ושלשים אלף פרנק. אבל הועד:המפקה
החליט. לבנות לע"ץ. במאת אלפו הפרנקים מנדבתו של מ ו זר בלבד, ולהשאיר
איזה אגף לזמן, שיקובין שאר הכסף הדרוש, ובכן תפטר הגמנסיה בזמן היותר
קוב משאלת הרירה, שנטרדה וגטררה בח בלי הפפקי

והמרצה הנככד מפוים: ,,שלשים התלמירים, שנשלחן אלונו מפל קצות
הגולה, עשר האמהות שעזבו את קניהן בגולה ובאו להתישב. בארץ = ישראל
לשם חנוך ‏ ולדיהן---אלו ‏ מטילים עלינו אחריות. גרולה, אבל נותנים. לנו. מרץ
עוד. יותר גדול, ולפיכך. אנו = מלאים גם תקוות וגם אמונה בעתירה המוצלח
של עבורתגו"י

אחרי שעה קטנה. של וכוחים | מתחיל הד"ר מטמן מרצה. את הוצאתו
המענינת ‏ ע"ד המצב הרוחני של הגמנסיה. העברית, מעביר הוא אחד לאהד
את הלמודים שבהגמנסוה העברית, מראה ער כמה גדול כחט של התלמידום
בלמוד זה אן אחר, ומה הן הסבות שגרמו לקצת התרשלות בלמוד זה. או
אחר, ביחיר חשוב הוא ברורו של המצכ הרוחני ה שת א, מאחר שעם גמר
המחלקה הרביעית נשארו התלמידים עומדים לפני פרשת דרכים, מועצת המורום
והמנהלות ‏ ראגן. לכך, שחלוקת הלמודים תפתיים במחלקה זו סיום ניבר ובולט,
באופן שגם אלו מהתלמידים, שאינם יכולים או אינם רוצים להמשיך הלאה את
למודיהם, יצאו מתוך הגמנסיה כשתורתם מפוימה ושגורה בפיחםו

המרצה מדגיש. את קצת הבלבול, שגרמה למהלך:הלמודים נסיעתם של
איזו מהמורים לאירופה ‏ לשם קנין-שלמות = במ קצועותיהם, ‏ נפיעה ‏ כזו אמנם
נהוגה בבל בתי:הספר המתוקנים באירופה. כי הדידקטיקה והפדגוגיקה ‏ אי
עומדות על מקום אחה הן מתפתחות בלי הפפק, ולפוכך ‏ הרי זה מן ההכרת:
שהמנחלים. של בתי:הפפר לא יפגרו את עצמם בתוך ד' האמות של בית:
ספרם בלבר, אלא ישתדלו. לבא תדיר ביחופים משותפים עם שאר בתו:הספר,
בכדי ללמור מה שיש ללמור, | בכדי לתקן מה יש לתקן, ולדעת המיד את
המלה האחרונה שנתחדשה בבית המדרש. אבל פה, בהגמנסיה העברית, מאחר
שחמר:הלמודים גדול. פה בערך לשאר - בתי:ספר -תיכוניים, ‏ ומאחר שלא לכל
הלמודים בהגמנסיה העכרית נמצאו = מיד. מורים מן הסוכן למלאות את מקום?
הנוסעים- -משום כך גרם הדבר בהכרח לקצת בלבול, ונצרכה .היה הרבה
התאמצות-הכחית מצר חבורת המורים והרבה שעות ותרות על הפרוגרמה בכדי
להחזיק את הפרר ולגמור את הקורס,

ועוד פעם הקושי שבהבנת חמר "הלמודים! קושו זה, שמרגישים. מורי
הלמורים ‏ הכלליים של הגמנסיה = (ובמדה יהועה: גם: שאר - בתי<הספר שבא"י)
,בשעה שהם. צריכים, לברא יש מאין בהכנת השעורים- -קושי זה אינו, כגראה,
רק מן השפה ולחוץ, | כי ‏ כל המרצים ‏ בכל האספות הכלליות של הגמגפיה
מתעבבים עלין. ודנים בו גוסף לזה, או ב ש ביל זה, החליטה מועצת המורים
של הגמנפיה, שכל מורה מחויב ‏ להכין ‏ ולהמציא להמועצה מראש הכנית
מפורטה ומעובדה: של שעוריו לשבוע שלםן וחובה זו ודאי שמעוררת עוד
,ותר את המרץ ואת הזריוות של המורים, 0

אבל עבודה זו של המורים היא עבודה לרורות ולא של עתה בלבדי
חמר:למודים ‏ זה, ‏ שהמורים. עובדים עליו עכשיו ‏ בשעת הכנתו, ישמר ויהיה
לעיגים לאותם המורים עצמם, או למורים אחרים, בשעה שיחזרו על הקורס
בשנים הבאות, הטוב והמנופה שכחמר זה גם יורפס על חשבון. הפוגד. להוצאת<
ספרי למוד מנדבתו של יעקב שיף. נבחרה גם ועדה פפרותית מיוחרת בנוגע
להרפפה זו, שמלבד המנהלות של הגמנסיה. נכחרו. לתוכה גם ‏ הד"ר לוריא,
הד"ר ניסן טורוב והאדון יצחק וילקונפקי. מן החמר המוכן לרפופ אפשר ככף
לציון ספר חשבון של מר רוזנשטיין וספר ללמורי הטבע (לחמש השנים הראשונות)
של הר"ר ל, מטמן, ובודאי יעכדו בקרוב. גם שאר המורים. את חמר:למודיהם
לרפום. +

הגמנסיה אינה מפתפקת .בכלל רק בגמירת:הקורפ, שמטילה עליה תכנית
הלמודים אלא היא משתדלת בכל אופני הפרגוגיקה המודרנית לפתח ולטפה
את כשרונותיהם וסגולזתיהם של התלמידים, ‏ היא משתמשית. לזה, ראשית,
בטוולים שונים, המסוגלים ביחוד לעורר את הסתכלותו של. הילד,. במשך. השנה
האחרונה - ערכה הגמנסיה שלשה עשר טיולים, ‏ בהדרגה, = בתכנית = מפורטה,
ואפשר לומר בבטחון, שכל הצמחים -והשרצים והרמשים שבפביבת יפו ירועים.
עכשוו להתלמורים לכל פרטיהם ולכל סיגיהם. שנית---הקריאות של התלמידים,
הקריאות הביתיות, המתבקרות אח"כ ע"י המורים, ‏ והקריאות בביה"ס הנוהגות
בכל שבת ושבת ‏ בתוך הגמנסיה, ע"פ הרוב קוראים | אז התלמיחום. ,ולדי >
רוהם" הם, והמורים שבאותו המעמד עוזרים לנתוחן ובכרורן של היצירות
הללו. מלבד. זה הונהגה גם קרי א ת < ח ו ב ה, ומספר ידוע של. ספרים, המתאימים
לכל מחלקה ומחלקה ולכל למוד ולמוד,---קרואתם חובה על .הילדים.

לבסוף מזכיר המרצה גם את שעוריההערב ‏ ומדעום ‏ שונים, הנערכים
בהגמנפיה בשביל גדולים, ושגם הם משמשים בְתוֶר סיוע להתפתחות התלמידים

ג כ ב *

4 העולם 3

ג%וון:כר

ו

מאחר שהם מראים לפניהם. סביבה : עברית, | המתעסקת ג'כ באותם. הדברים,
הרוחנייםן הקרובים ללבם הם, ללבות-התלמידים,

ההרצאה המלאה, שהמנהל הנכבר של הגמנפיה, מפר. בה: תמונה שלמה
של הגמנסיה, ‏ עשתה רשם טוב על הנאפפים, ניכר היה, שאי זה: בא לעשות
רקלמות בדבריו, ‏ אלא מוסר דברים כהויתם, בלי כחל ובלי סרק מפני השעה
המאוחרת נדחו הוכוחים והבחירות למחרת, אבל הישיבה השניה לא הביאה
כל חדוש:---איזו ‏ וכוחים ‏ רפרופיים, -אוזו שנויים קלילים בספר:התקנות, בחורה
חרשה של אנשים ישנים -=- וחסל.

==
מִכְתָּבִים מתורקיה+
ה מצב הפנימי: מלתמת:הלאומים.- -בבית:ה בחרים:
התקציב וחוקיהאגודות,--- כרוניקהיהודית ביאת ולפ:
זון וסוקולוב לקושטאן -עתון..יהודי -חדש,-- -שונותו- =

שאלת ‏ קריטה שעליה ‏ דברגו = במכתבנו. הקודם, : נדתתה עתה מפני
שאלה וותר חמווה, ש אלת ההיונים במקדוניה ובתורקיה האו:
רופית.

אמנם, גם שאלה זו אונה חדשה בתורקיה, זו הארץ העשורה בשאלות
והעניה * בכסף ‏ ובפתרון:השאלות, שאלת:הלאומים במקדוניה היא שהביאה
לתורקיה את ה-24 לח, יולי, שאותו הכירו עתה פה לחג לאומי באופן רשמו.
ושחפצים, ‏ למרות העתים הרעות לחוג בהרר מזרחי, ‏ אבל המהפכה של 24
לח, יולי לא פתרה את השאלה הזאת באופן. רצוי, | גם משך ימי:החורף
הגיעו לעור:הבירה ממקדוניה תרועות:מלחמה. בון הלאומים. השונים, היושבום
בנוף ההוא. = היו מלחמות דתיות. בין היונים * והבו"גרים ומלחמה כלבלות בון
התורקים והיונים, היהודים והיונים וכו', ‏ ולא פעם דנן ‏ או בבית:הנבחרים ‏ על
קלקול. מדיני זה חברי ,,האגודה הליברלות", * עליה השלום, הציעו אז את
תרופתם -- א וטו גומ יה ל א ומ ית, אבל הכת של הנסיך סכחדין ‏ הותה
אז המועט בבית:הנבחרים, ‏ והצעת חברוה. לא נתקבלה:

בא יום ה- 24‏ לח, אפריל, ,,האגודה הליברלית" ‏ נתפזרה לבל ארבע
רוחות השמים, המשבר שעכר או על תורקיה השכיח את כל השאלות הלאומיות,
בני הלאומים השונים ‏ התחרו. או איש באחיו וכל אחד השתדל להוכיח שהוא
אוהב. את ארץ"המולדת יותר מהשנין ‏ ונכון להעלות ‏ על מזבחה יותר קרבנות
מחברו. או משכנו,

חשב חשבו שתור:הזהב של אחרית:הימים, שבהם יגור ‏ זאב: עם פבש,
שב לתורקיה, וכי | שאלת:הלאומים הופרה לאיזו שנום, ‏ ער שהממלכה כולה
תשוב לאיתנה.

והנה אך עברו ימי הרעש 1 השאלה הלאומית" יצאה מפנתה שהסתתרה
זתקרא. , הנני!",

אכן, התורקים הצעירים אשמים במקצת בהופעתה הפתאומית והמהירה
של שאלה ארורה זו על הבמה המדינית,

0 שכורי:נצחון היה ויחד את שרידי המשטר החמידי חפצו לבער מארצם
גם את השאלה הלאומית, שהיתה כעשן לעיניהם, לא התחשבו עם זה שהם
אונם הרוב. המחלט במדינה, גם לא הלאום היותר תרבותי, ויגזרו אומר: לאום
אחד נהיה! שפה. א חת ודברום א הדרים!

השגתח לא השגיהו בזה שלארמנים וליונים יש חרבות פחות או יותר
עתיקה, שיש לאלה בתי:ספר ‏ בינונים לעשרות, | שיש להם ספרות לאומית,
פחות או וותר חשובה, ושלהם, התורקים, הרוצים להיות: האדונים של הארץ
בחומר וברוח, אין במעט מאומה מכל הרכוש הזה, הנצרך. בימום האלה, שלא
על החרב לבחו יחיה = האדם וימשול בסביבתון לא = שמו ‏ אפילו לב שאין
להם, אפילו לצרכיהם הם, שפה מרעות, שאין להם אפילו החלק
האלף ממספר המורים, הנצרך לבתי:פפר למתחילים,

וגזירה רצו לגזור ששפת:הלמור בבתו:הספ ר הבינונים תהי---התורקית,
הדרישה הזאת עוררה מחאה עצומה בין בני כל הלאומים,. היוני נתן את ידו
לשונאו התמידי הבולגרי, והלו למתנגדו הארמנין. וכולם החלימו למחות מחאת
עצומה גגד גזרה רעה זו

(על התיחסותם הפשרנית של היהודים לשאלה ההשובה הזאת, התיחסות.
שחקימו נגד היהודים את התורקים ואת בני הלאומים הזרים, ‏ כו לא השביעה
רצון: לא את אלה ולא את האחרים, כבר. דברתי במכתבי האחרון),

וכך נתעוררה השאלה הלאומית אחרי ה:24 לחן. אפריל,

שולל שולל הוחה-רער,- +

המלחמה, אמנם, לא החלה. כי האות עוד טרם נתן. | הצעת הממשלה
לא קבלה עדיין צורת חוק, אבל ההתמרמרות גדלה עד מאד, ביחוד. בין היונים

והמלחמה הכלכלית בין היונים והתורקים התחדשה גם אחרי 24 לחי
אפריל, ומלחמה היתה גם ליונים בבולגרים בדבר בתי:התפלה. סכסוך -עתיק:
יומון שיחדל, כשתחרל. גם הקנאה הרתית.

וידוע הוא שתושבי מקדוניה אינם נלחמים בפה בלבד וגם לא בעט
בלבד, לפרקום קרובים המה אוחזים גם בקני:רבה, ‏ וגדודים גדודים מתנפלים על
שונאיהם, ונופלים חללים מצר זה או מצד זה, פונים אל הממשלה והיא שולחת
חיילים, ‏ המפילים ג"כ חללים. וכך חוזר חלילה.

בימים האחרונים נפלו חללים אחדים מבין יוני מקרוניה, = כי בימים
האלה של שאלתדקריטה אין הממשלה המרכזית | מבוטה בעין: יפה יותר מדו
על היונים---וגם ‏ אין להתפלא, מרגישה הממשלה,. בי סכגת : קיומה בגדודים
היונים ובתעמנלה ההילינית, שמרכזה באתונה,

אבל. איש לא יתפלא. ג"ב, | שהיונים: מרגישים . את עצמם לא בטוב
זרוצים להגן על זכווותיהם ולתכע את עלבונם.

עתה הגוע הדבר ‏ לירי ‏ סכסוך ‏ בין ‏ מפקדההצבא מחמד שיבקיט פחה
ובין הפטריארך היוני. הסכסוך הזה הידוע כבר לקוראים מהעתונום הכללים
חדר. עור יותר את היחפ בין התורקים זהיונים.

+ *

ובה בשעה שרעד פנימי ‏ עובר בגופות האומות העותומניות. ובאויר
תורקיה כולה מריתים ‏ את הסער הבא, | וושב בית:הגבחרים ועוסק בעבורותיו
המרובות, נגשים לקריאה. השגיה והשלישית של הצעות החוקים, שהוכנסו וה
כבר ומכניפים חוקים חדשים.

בעוד ומ מועט צריך בית-הנבחרים ‏ להפגר. מדברים שיאריכו את
ישיבותוו עד סוף הקיץ. אבל רק מעטים מאמינום באפשרות הדבר. הישיבות
באולם הצר אינן אפשריות גם עתה ומה גם בחום הגדול של החרשים הכאים!

ובשבוע שעבר שמע בית:הנכחרים נאום ארוך ויפה מאת אחר מצעירי
צורוה, רגביד:ביי מסלוניקו, ע"ד התקציב לשנה הכאה,

פוף:סוף ‏ יבול בית:הגכחרים לגשת אל שאלת:התקציב לבל השנה
אחוי שקבלו משך חדשים אחדים תקציב לח ש.

דגבוד-ביי מפורסם בבית:הנבחרים בסטמבול בתור מומחה בענוני:הכספים
ובתור ‏ נואם בעל:כשרון.

כשנאם את נאומו הראשון, בחורף שעבר, פערו כל הצירים את פיהם
(,חכמה זו מגיון לציר סלונוקי, הוא מדבר כאחד ה...אירופאים!) חראש, אחמיר
ריזה, ברך אז בקול ובשמחה ברכת ,שהחיונו לשמע. נאום מרעי שכזה בבית:
הנכחרים שלנו!" וכל הצירים ענו אחריו בהתלהבות גדולה ,אמן"! --- מחזה
שלאו כל ,פרלמנט* זוכה לזה!- -

בנאומו של שבוע זה לא גלה אמנש כל אמריקה, באמרן בי מצב:
הכספום רע ואי:אפשר לתקנו מיר, אכל, אך החל לדבה, והתלהבות חבריו
גדלה מרגע לרגע ער שהחלו הקריאות מעין זו: אשרני, שזכיתי לחבר מצוין
שכזה! וכדומה, קריאות שעוד טרם נשמעו ולא ישמעו בבתידנבחרים אחרים.

ולא עברו שלשה ימים מיום קראו את ההרצאה ע"ד התקצוב ו הוא
נמנה ל שור-הכפפים!

היתוקן מצב הכספים של ארץ מסכנה ע"י המנוי הזה, על שאלה זו קשה
לענות בחיוב, המצב הוא כה מפובך,|-חובות כה מרובים הצרכים, כה שונים זמשונום
וההכנסות כה אי מפוררות עד שגם מנין שלם של דגבירים --- לא יועולו הרבה .

את הקורא העברי בטח תתענין העובדה כי שר-הכספים החרש הנהו
,דונמי", מאותה הכת, שהלכו אתרי שבתידצבין בני הכת וצאו מתוך יהדותם

ולמחמדים גמורים לא הי!ייי 0

ותמול דנו בבית:הנבחרים ע"ד חוק"האגודות.

הצעת:החוק נערכה ברוח של משמרים קצונים. ‏ עיפ ההצעה הואת
במעט. אי"אפשרי קיום של איזו | אגוהה שחהי. מובן הדבר, שבית *הנכחרים
לא יכול היה לקבל הצעה כזו. חוק כזה היה סוגר אפילו את ועד ח, אחדות והקדמה",
אחרי שגם לאגודה זו יש מטרה לאומית, וע"פ החוק החרש אגודות כאלו אפורות +

בית:הנבחרים דחה הצעה זו כמעט פה:אהד. שר:
הפנים, מי שהיה פעמים אחרות ,\יזיר גדולי בימי ממשלת. עבדול:חמיר, חפץ
להגן על ההצעה, ויאמר להוכוח. כי ארץ:זמולדת תהי בסכנה, ‏ אם ההצעה
ילא תתקכל, חין"ר יעץ אותז. להבִיא את הוכְחותיו בעת ,,הקרואה. השניה/ץ +

ּ
:

במקום זה בשר, חולמי:פחה, הזיזיר הראשי, שמועצת:המיגיסטרים החלימה
להכניס לבית:הנבחרים הצעה בדבר נתונת האפ שרות לאגודות לרכוש
על שמן קרקעותונכפידלא:ניידי,

* %
%

בשבוע זה התעשרה העתונות היהודית שבתורקיה בחבר חדש בשפה
הפרנצית,

מר לופין שוטו, ‏ עוזר בעתונים צרפתים שונים, נגש להוציא שבועון
יהודי בשם ,השחר",

קטן ,,השהר" ודל. רק על ארבעה עמודים קטנים ישתרע, נכה, שהעורך
היה עד כה רחוק מעניני היהודים והיהדות, אבל בשורות המעטות של הגליון
הראשון המונח לפגי מורגש רצון כביר להיות ליהודי ‏ טוב ולהגן על עניני
היהודים,

אם יעלה בידי העורך למצוא עוזרים הבקיאים בעניני היהדות ותמיכה
חומרית, אין ספק, של,השחו" והיה תפקיד חשוב ונכבד בהתפתחות הלאום
היהודי שבתורקיה,

יפה המאמר הראשון שב,השחר"---,תכניתנו".

,בראש הגליון הראשון של ,די וועלט"---מתחיל המאמר---כתב גבורנו
הרצל, עליו השלום!:

,העתון הזה יהיה עתון יהוהו. הגנו מקכלים את התאר, שכשביל
אחרים הנהו שם גנאי, והננו רוצים לעשותו לתאר של כבור",

הדברה הזאת הגה כל ,הפרוגרמה" שלנו, | והיא מספיקה לתאור
שאיפתגו.

היינו יכולים לסים במלים האלו ולעכור לפדר:היום,
למפור עוד מורעה: עתונגו לא. יהיה עתון=למלחמהי

אם וכות:הקיום של עתוגנז ‏ תראה לו איזו דרך מפוימה- -ימלא תמיר
עתוננו את חובתו בדרכי שלום ובנמוס, שמור גשמור ביחוסנו לאלימגטים
האחרום של תושבי ארצנו את הגמוס, ‏ וביחוד גשתרל לחזק את קשר החכה
שבין היהודים והלאומים בני הדתות האחרות,

בלי הרף. ישאף העתון לאיריאל הזה, וגם בלי הרף ובלי = מורך:לב יגן
העתון על הענינים היהודים.

ובעשותנו כזאת,. נשאף תמור למטרתנו | אנון אבל שכח לא נשכה
כו קדם לבל ועל הכל --- שם תפארתה (186)א6עץ 16) של ארצגו, שאנו
היהודים מתגאים להיות בניה", וכו'.

אבל, אם אחרי ההקדמה הואת, יחשבו הקוראים כי העתון הגה! ציוני---
יהיו שרוים בטעות, במאמרים אחרים הן של העורך והן במאמר הקצר של מיודענו
הצור מצליח נמצא דברים שציונים ואף יהודים לאומיים לא יחתמו עליהם בשום אופן.

בנוגע לזה ,השחר" הנהו ראי גכון ממצנ:הרוחות של הדור הצעיר
של יהודי תורקיה : אנדרלמוסיה ברגשות וערבוב בדעותן ציונות והתבוללות
ימשמשות בערבוביה- -משפטים קרומים ע"ד |,התעורה"---במובנה היותר קדמוני
--- ושאיפות. למרכז:רוחני,.,

הדור הזה דורש ‏ הנוך יהודי. = וצריך להתחיל מאלפא:ביתא. היובל
,השחר" הקטן להעמים עליו. את העבודה הזאת והיצליח בה%

-- הלואו!

והופעתו הפתאומית: של ,השחר" על שמי היהדות בתורקיה גרמה
להתעוררות ‏ עצומה, שמחים הצעירים, ‏ שגם להם יש עתון ש ל חם , עתון
*הודי -- ]101 ולא 187801116 | וזקני"הדור מתרגזים : מבול המאמרים
ע'ד היהודים והיהדות, השאלה היהודית והציוגות בעתונים הכלליים, ועתון

'מיוחר לנו -- למה הם? מה ואמרו הגווום -- -- --

* *
.

לפני שלשה ימים באו הלום האדון והגברת ד. ולפזון בלוית הפופר נ,
'סוקולוב, המה השתקעו בנאות:הקיץ שעל חוף הבופפורופ טירפיה. ראש
-הפתדרותנו אומר להשאר פה כבששה שבועות. אם כי לבקור הזה אין ערך

א ל צ יכים אנו

'רשמי---ישתמשו ב מנהיגי התנועה להוציא החלטות ‏ שונות לפעולה, : ביחור

אומרים לגשם את ההצעות ‏ ע'ר העתוגות הציוגית בתורקיה, ‏ מחכים לביאתם
של שני חברי הועה"פ מרופוה למען ערוך מועצה על אדות הענין החשוב הזה,
% +

. *
היחודים ועבודתם בצבא העותומני.

* כמו שהורעתי בשעתו נצחרה באספה הָאחרוגה. של המיג'ליש. ועדה

3 יון כף

בדבר משאלות היהודים להממשלה בדבר -העכודה. בצבא,. היהודים,. כמו ‏ כל
האונם מחמדים ילקחו לצכא רק בשנה הכאה. אחרי שבית:הנכחרים יקים את
החוק ברבר העכורה בצבא של האינם?מחמרים.

הועדה של המיג'ליש עינה בדבר ותחליט לענות. לממשלה .על שאלתה,
מי ומי פטורים מהעכורה כצבא, כי בסוג זה נכנסים ה,חכמים" ותלמידי:החכמים
מהישיבות שעמדו במבהנם,. עוד תשתדל הועדה לפני הממשלה כי בכל גדור
וגדור, שכו יהיה מספר יהודים, ימנו ,,חכם" שהוא יהיה גם: ,שוחט', ושהיהורום
ישלחו לאותן הערים, שיש בהן עדות יהוריותו

בנוגע לשאלת. ,הכשרות". דורשת הועדה, | שהממשלה תשלם לחיולים
היהידים שירצו בכך, כסף:מאַכלם, למען ווכלו להכין להם מאכלו:כשר,

הועדה. תבקש מהממשלה, שיתנו לחיילים ‏ היהודים חופש בימים
הנוראים ובימי-הפפח, ושבכל שבת -ושבת יפטרו +ותם בעת התפלה מהעבודהי

7
+

בין צורי בית:הנכחרים העותומני, שובקרו בומים האלה את פריז ולוגדון
ישתתפו, בתור סופר החבורה, גסים מצליח וגם האדון ששון מבגדר.

-- צורנו ע מ ג אל קרפו נמנה לחכר הוערה השניה ההולכת לערוך /
חקירה בדבר הפרעות בארגה,

א ח--

מִכְתָבִים. מְִלִיצִיה.

אחרי שהחליט הוער המרכזי של ציוני גליציה | להשתתף בהבחירות'
להפרלמנט., שתהיינה. ביום. 30 וני בגליל בור טטין-בוברקה-רוזרול , - לרגלי
פטורת המיניסטר אברמוביץ, מי שהיה ציר הגליל הזה, נגש להוציא את
החלטתו אל הפועל והעמיד בתור קנדידט את חברגו הד'ר גרשון צופר מלבוב +

ההשתתפות"בבהירות הואת, הנעשות עבשוו לא תחת מסוה היהדות"
הלאומית , כמו בעת הבחירות הקודמות בשנת 1907, אלא על טהרת הציונות
ותחת דגלה ,. נכבדה. היא לנו., הן מהצר.החיובי ‏ והן מהצד השלילי שבה,
ע"י התעמולה העצומה , הנעשית ע"י הועד"המרכוי ‏ בהשתתפותם של מיטב
חברינו מבל קצוי. גליציה, בהערים והכפרים. חשויבים. לגליל=הבחורה ‏ הג"ל,
חודר הרעיון הציזני לתוך בל חחוגים של עמנו ‏ ורוכש לנו נפשות הרבה,
שעמדו עד.- הנה מנגד לנו , ומאידך: גיפא. עורה השתתפותנו זו לגלות פגי
הלוט על הצפועים והחנפים משני המחנות גם יחד, מטהנה החשוכים טכת
,מחזיקי הרת" וכמו"כ טמחנה ה,פולנים בניי דת משה", שכאלו כן אלו טובת
עמם בפיהם, בעוד שבאמת. למובתם הם מתבונים, אע"פ ששברם יוצא
בהפסד אינטרסי. עמם . 1

אבל בעוד שהראשונים מסתפקים רק בה,קול. קורא", ‏ שהדפיסו
בסטרטוטם ,קול מחווקי ההת" לטובת הקנדידט הפולני, ב"ב של ה, ררה נרודובה"
ואנטישמי ידוע , ממלאים פה המתכוללים תפקיד מגוחך ומעצים כאתר : נוסעום
הם' בכל ערי הגליל לעשות תעמולה לטובת הקנדידט האנטישמי ונגד הד"ר
ציפר , אלא שאין די להם בזה: אם יבואו להמתין , עד. שהבוחרים היהודים
יניעו לידי ההכרה, שטוב טוב להם ולבלל ישראל לבחור בציר פולני-אנטישמי
מאשר בציר יהודי-ציוני, אז יצטרכו להמתין ערן ועדנים . ובכן הם באים
במאמריהם הנדפסים יום יום בגליוגות ה,סלובו פולסקי", בלי-טבטאס של
ה,נרודובו דמוקרטים", ודורשים מאת הממשלה ההפולנית להציל את
המגדט הפולני מידי עושקיו(אגב: הפלנים איגם הרוב בגליל
הבחירה ‏ הג"ל|) עו"ן, שתכוף את היהודים הבוחרים בבל
האמצעים שיש לה, לרבות גם ט יר ור, לבחור בהפולני . וכי הממשלה
תשמע להעצה הטובה הזאת ותציית להם -- בזה אין להסתפק בלל ...

מן הראוי לציין גם התיחסותם' של הסוציאל.דמוקרטים להבחירות הללו
ולהעומדים עליה , למרות מה שמתימרים הם הפוציאל-דמוקרטים למתקדמים, -
לא נמנעו בכ'ו לדבר בעתונם ,גלופ" בשבח הקנדידט. הפולני \ הריאקציוני
ולגנות בהקנדידט המתקדם והדימוקרט המיוחד, הד"ר ציפר. גם פה השנאה
להיהורים מקלקלת את השורה ואת הפרינציפים. של. הסוציאליות > . +

ראוי להרים. על נם רק את התיחפות ‏ הרותינים . הם פרסמו באורגנם
,דילא" ברוז- להרותינים , שיבחרו. בהד"ר ציפר,. ואגיטטורים. רבים מהם.נוסעים
וסובבים בבל ערי הגליל ובפריו לעשות תעמולה בשביל. הקנדידט: היחודי+
בין האגיטטורים נמצא גם ציר-הפרלמנט הרותיניי ד"ר טרילובסקי *), *

*) וה עתה נודע לגו, כי בכחירות האלה נצת הקנדידט הפולני באי
פאדיצקי, שקבל 4105 דעות. להקנדידט הציוני הד"ר גרשון ציפר היו רק
6 דעות . הקנדידט האוקרייני הד"ר ליויצקי קבל רק 896. דעות,,

נליון כר

בקשו היחודים.הפולנים שבבירת ‏ גליציה הודמנות ‏ בשביל ‏ התגלות-
לבם ‏ הפולני ‏ ומצאו את -- ברק יוסלוביץ . : ביום 5 מאי נמלאו מאה שנה
למות הגבור היהודי הוה, שלקח חבל בהמוד של הפולנים תחת הנהגת
קושצאשקא ובמלחמות נפוליאון . המה מצאו שאת היום הזה צריכום לחוג
בשורה הראשונה היהודים-הפולנים , משום שיוסלוביץ נלחם ומת במלחמתו
פשביל -חירותם של. הפולנים. והם אמנם חנגו אותו, אך ההג הוה נהפך
פתאם לדימונסטרציה אנטי-ציונית בזויה י. מהלך-מחשבותיהם של האדונים
הללו הוא, כנראה, כוה: מפני שעמד יוסלוביץ לימין הפולנים , בוראי
התיחם , במוהם , על הלאומיות הפולנית . ומן הלאומיות-הפולנית, ב מובנם
הם אל האנטי-ציונוות רק צעד אחר. אך הנחותיהם מופרבות הן מעיקון,
0 שמסקנותיהם ‏ מוטעות = הן .‏ יוסלובייץ השתתף בהמרר הנ"ל לא בתור
פולני ב"א בתור יה ודי. מעידה ע'ו העובדא, שאסף ‏ אל תחת דגלו חיל
מיוחד של יהודים, שהיאה נפלאות בהנינו על פרגה , ומעידות ע"ז
דרישותיו ‏ היהודיות של ווסלוביץ מתחלהן עד סופן, ובראשן: שווי
וביות מבל הצדרים בש ביל עמו. הוא שואל: ,מדוע לא נעמוד
אנחנו , שהננו בגולה , שהננו המובים והבזויים ביותר על אדמת ל מדוע
לא נעמוד לימין הלוחמים בעד החפש, למען נשיג גם אנו אותו חחפש,
שמבטיחים אותו ‏ לנו והמגיע לגו כמו לכל"? = בסגנון כוה ובמלים כאלו
אינו מדבר איש, הבווה ליקהת-אם . כך מדבר איש , שלבו דואג לשבר עמו
והוא מקוה , שהטרר הוה יביא מרפא בכנפיו גם לעמו, שע'כ הוא משתתף
בו בעוו ובמרץ ב"כ. בקיצור ,. כך מדבר יהודי-לאומי, ‏ ציוני. מובן, ‏ שלוא
הביטו המתבוללים שלנו על ההפטוריה בשימת-לב ‏ הראויה,, ולא בשטתיות /
כי אז הבינו, שיוסלוביץ הוא. בשבילם' אך -- מעשה לסתור ולא ות בי אן
הבינו אולי עור יותר -- ושבו מדרכם הועה...

בשבוע העבר, ביום 10 יוני, אבדה היהדות העתיקה שבגליציה את
אחד מבחירי בניה בוניה , ע"י פמירת הרה"ג ר' אריה ליבש הלוי איש הורוביץן ,
אב"ד בסטניסלוי.

המנוח היה רב-אוותודוכסי גדול בתורה ,‏ עדום המה ע'ן שני
חלקי שו"ת שהרפים בחייו ‏ בשם ,הרי בשמים". במעט כל רבני דורו הכיהו
אותו לגאון והריצו אליו את שאלותיהם, ולא אחת נחתבה הלכה על פיהו,
אף לא רק בגאוניותו הצטיין מכל רכני דורו, ‏ כ"א- בשאר"רוחו, = בטרותיו
התרומיות - ובסבלנותו ,‏ חזיון ‏ לא נפרץ הוא , = שרב אורתודובסי גלוציי ידע
להשתמש בלשון אחרת , מלבד עברית , על בוריה , והמנוח, ‏ מלבד שסגנונו
העברי היה יפה הלוטש, ידע גם אשכנזית על בוריה והשתמש בה בהודמנויות
שונות , הוא היה סבלן גדול ולא הבוט און באיש. בגל דעותיו ‏ החפשיות .
עפ"י הכרתו היה יהודי לאומי ולא פעם הביע את חבתו אל הציונות, שבגלל
זה רשמו ציוני סטרי --- המקום , ששמש בו בכתר הרבנות. לפני סטניסלוי -=
את שמ בספר הוהב של הקה"ל . הוא הבין היטב את תפקידו של הרב
בישראל לפנים והיום , ופעם התאונן לפני כותב הטורים האלה על שהתואר
,מדברנא דאומתא" נתרוקן. כבר. מתכנו ואינו הולם עוד את הרב דהאידנא, .+

המנוח היה גם בר-אבהן נד ל הוא מיוצאי חלציהם של השל"ה
וה,חכם צבו", אבותיו ואבות אבותיו שמשו ככתר הרבנות בסטניסלוי ולבסוף
הורישוהו לו, והוא שמש בו ער יום מותו, היא מת ככן ס"א. חבל !.]
מאיר. העניש,

(הדוה"ח של הקונסול האנגלי לשנת 1908),
א,
אחר המקורים היותר חשובים, שאנו שואבים מהם את ידיעותינו ע"ר
- חמצב הכלכלי. של. פלשתיגה, הוא הדוה"ח השנתיום של הקוגסול. האנגלי
בפלשתונח, ‏ מר ע. צ. בליך, המצטייגים ‏ בפרֶטיותם ‏ ובדיקנותם, בשביעתדרצון
מיוחדת אנו קוראים את הדוה"ח שלו לשנת 1908, שנתפרסם זה עתה בדפוסי
חרוה"ח הזה מוכוח, = עד כמה גדולים אמונתו = ובטחונו של אותו האיש, זה

האיש הבלתי מפלגתי, המומחה והמתבונן למצב הענינים בפלשתינה. בהתפתחותה
המתקדמת ובעתידותיה של הארי הזאת:

בראשית השנה הי! תקו(ת המפחר. שובות מאה: הגשם ירד במדה
מספקת ומצב הקמה. בשרות היה יפה אבל אי:הבטחון הפולומי בסבת המאורעות
בקונסטנטינופול בסוף חדש יולי והחרם שהוכרז על סחורות אוסטריה:אונגריה
השפיעו לרעה על התפתחות המפחר והפרקמטיא, וגרמו. לירי כך, שהרבה קוני:
סחורה דחו את הומנותיהם. לפיכך היה ה אי מפורט לשנת 1908 פחות
לעומת השנה שעברה בסכום של 5600 לטרא שטרלינג, ‏ היינו קרוב לאחוז
אחר, אבל תחת זאת ע ל ה ה א יי ק 500 דר ט למרות -התנאים. הפולוטיים
הבלתידטובים לסבום לא פחות מ:79/000 ל"ש, או ט"ו אחוזים לעומת השנה
החולפת, והיה גדול במעט פי שנים מוה של שנת ‏ 1904,

בהאימפורט הכללי ליפו בסכום של 808,400 ל"ש השתתפה אנגליה
ב.4,400 ל"ש והקולוגוות -האנגליות ‏ בסכום 44,000 ל"ש, מלבד זאת גכנסו
סחורות. אנגליה בסכום של וותר ממאת אלף ל"ש דרך ביורוט | (שעל כן גראו
עפ הסטטוסטיקת כאלו באו מתורקיה), אשר עי"ז עלה החלק האנגלי בהאומר
פורט. לכ"ז אחיזום =מן האימפורט הכלל ליפו,

האימפורט מאוסטריה:אונגריה נפחת, כמובן, ‏ מסבת הבויקוט, אבל ע"פ
המספרים שעד כה צריך לקוות, בי בשנה החרשה יתמלא ‏ החפרון.

מותר הארצות התהבתה ביחוד השתתפותה של רופיה בהאימפורט בסכום
0 ל"ש או כמעט ל:96 אחוזים " לעומת השנה שעכרה, ביחוד נתרבה
האימפורט של סוכר מרופיה תחת הפוכר האוסטריי, שהוכרז' עליו חרם,

הדוה"ח מדגיש בשביעתררצון את העובדה, כי הרכה סוחרים = אנגלים
ותוצאות נסיעתם זו היו להם לקירת:רות
בדרך

בקרו בשנת החשבון את ירושלים
מרובה, הוא. יועץ להפוחרים האנגלים לרכוש להם הומנות לפחורתם רק
זו ולא באמצטותם של פיכנים בביירוט, כמו שנהוג הרבר עכשין, ‏ בון הקונים
מורגשת הנטיה לבלתי השתמש בסוכנום אנשי"הכינים ‏ ולקמץ. עי"ז ‏ בהוצאות
הסרפרות, כי אם להזמין את הפחורות הנחוצות להם ישר מאת בעלוהן.

הקינסול | שבעדרצון מהתפתחו: המפחר האנגלי בפלשתינה. אף "כו
ביחיד במפחר סחורות צמי:הגפן גדולה ההתחרות מאר, בכ" מצב השוק האנגלי"
אותן בסחוהות ‏ ה,פלאניל" ביחוד אטליה, = וכסחורות ‏ צמר:גפן
מתחרה בילגיה באנגליה.

אורו ‏ מתקבל ביחוד ‏ מראנגון , אנגליה טוצואה לפלשתינה;בכמות
מרובח תופינים , ממתקים , סוכריות ודגים: ממולחים . מעת לעת מתרבה הבאת
דגים ‏ יבשים מאנגליה. מפחורות הברול מובאים ‏ סאנגליה | מבשירי טבשל,
כלי,בשול ,‏ קע יות וקדרות של מתכת ועוד חפצים ‏ בדומה להם. ומטות:ברול +
כלי-מלאכה ‏ באים ביחוד מפרנציה ובמקצת גם מאשננז. מגעולים מובאים
מאשכנז, ומטינום יוק גם מאיטליה]. בחפצים כאלה ובדומה להם דורשים
רק את המין היותר זול

סבת פתיחת האימפורט של סחורות צמר גפן היא הקניה המופרוה של
סחורות אלה בשנה שעברה , | באופן שהן נמצאות עדיין כחנויות ובמחסנים
במספר מרובה.

רבוי האימפורט של קורות-ברול מובוח , כי מלאכותדהבנין לא נפסקו.

כמות הפחמים שהובאו ליפו בשנת 1908 עלתה במעט פי שלשה
לעומת שנת ..1007‏ הצורך = במכונות מתנועעות ‏ ע"י. נפט. הולך הולך וגהל +
יותר ממחצית הטכונות באות מאנגליה . ביחוד משתמשים במבונות לשאיבה
גודול האוראנז'ים , . גם הגפש הנחוץ לכך טובא בכמות גדולה יותר. ויותר +
בנגד שנת 1907 גתרבה האימפורט במעט במחצית..

גיור לחבישה בא ביחוד מאוסטריה, נייר יותר טוב ומעטפות--מאשכנו .
המקחים הנם ב"כ זלים, עד שלא יכלה אנגליה להתחרות = בפחורות ‏ הללו +
למינים יותר טובים אין דורשים מרובים +

האיקספורט נתרבה בסבום של 72,000 לטרא שטרלינג או קרוב
לט"ו אחוזים , ביחור גדל האיקספורט של מיני בורית שונים, אבל גם בשאר
מיני. סחורה נתרבה. האיקספורט. מכפי שהיה .

: (סוף. יבא),

מתחרה

צטקה הווהת טעב ורטאווק וז 0 מס מה
| זכרו את ,יער הרצלי, אספו תרומות למטעי עצי זיתים בארץ ישראל לזכר מנהיגנו ז'ל! |
לו הווה הרה )המהההההטר המוהמה ריר

מחוסר מקום לֶא יכלנו לתת בגליון הוה את כל חלקי השבוע.

א הךץ ה 168 .62 10080018 (ההפהע

העורךיהמייל: ל גולדברג ,

- 1 % ב 0

אתסת 09 תס 1-20. 05 8ה0וחה0 הבקע 0
א .

10 שק מ 7 0 פי - 0ס מס

עצעטבגת 0 עמ המה םדמ הנר

0 ו

6 אתה קז 0אזפם ,1176060825 66101075 סנקהמסזהססם
ָ 0 ₪ .5 ,ג₪110150011 .7 .4 :מדספפץ ₪ הסחותפות
ּ .0 ,א אז סח .0 .ה ,אתמ הסת .ג .5 ,0סגאס
₪ אצומה ה 0 .זג .4 הז הזוזומ8411 .0 .ג הסטחנעקם
. החמ .16 :0

-88, (0008818ת00ו07₪ 020620 שהסת מ0ד60ת ית ההמקתסת
-76כ גה 3132380718 6502602 83 6 ד0ז ה ס- "5פתס
0000 הק 118 0 0 0 0 ק6---5 א זפ 8 8 םי זג 0 06
-60 686₪7קח0ם 67015 ,תומההקתסק 68068 מ'מסה₪תהתקה וזח
6800008820 3080080810 1 576510075 010 38 ה6מצסך
מאפמחל קההדקהה סנקההסם מצהמהג, קסוטהסקחסת 5ש6תל6 ,התס
680 3084 - ₪0 התמה מזנהקצס אומהההק התצ0מ0קת6 סוק 60
0 6 הס ססקת0ת 005 זז 865האמהאצ0 ,מאהומסהמהסקה
אפס שידסת ק6, "5ד88005/,. . סתדס קט ₪ פה6זו סנקס
. 08% ,06018 ו 6060 00621718 זר 6 00 מ6ה0דהדתנר
0 00 סדה 100 יאזנט ו לא
+ 6 חח 50108 8 זתזר יפוה ש'בזפה וסרה 0530 0זממ0קה60ס
0ת00ת 0% ,אניד ₪653 ץק פשומהודס הסממה מדמהסאהה ץוהסתא'
-69 5 64מ1אנ₪0המה 05 המקנו ₪10 ,000780
3 1006070108 ₪20 (0תמ001המה סצטתדטתםת מטא6תסק
\ > .התסהה 60600קת0 זחההת אס הז ו תורפות
0 3 זוע 4 3 0
.4 18א6ה0הא0 ,5צת882670 .0 .שסקד .71 3868085 .5 פ'מסצס
מק 16 .600 1 .א הנכמ | (מיזואה 00)
0 ,1 ל זזה הס ,-4 5 8ע5600ה10 1:0 מ'יזאצאיך
, .5 0,985 .0 0,385 - םי .2 01
ד .4 50085ה6ת11 ו 0 (818

ב . 6 1 וק 0 1 פַַסא68
(פשוק11510-10) , פיז תה .1 1601 זר 11 110130115 ומכ
אא 10 ,10905 .0 18( 10) .1 688 הזתאן
).0 דר 00 עד ה018ה0)]) .1 .11 ש'אב0ת116 21.0
0 "0 .1 אאהגוה0ה] ‏ (מ'אממק00) .סע 0
0060809 1.0 מקאחה0 ,(פממהק6ם) משחה0אטתה 17 .0
-9א8ז110) .11 הואסההה5 0 .(שְשָ1) .ה מוא6אהה5וס 9
4 אה 10 ,(8008ת) .1 פצאקך 000 | המאת
16 .2 .₪ פּתסחסתדי ,1 פיחטאחנ ל ,-2 .11 6קפחפ ,11
16 .11 00 18 זר הדוד וק התד ,(31008) ל
- 0 0 (ףת₪החת )10‏ .0 סט (פשנאת

6% 8 0
06 8.3 וא 00 2 .018ז01 8 ,0 5 2075 ₪0 :2060100 מ
התסה 8 .6ע 6 מהסת ג ונת 8 .חסח פל - 1
: .חח 50 .6ע 1 .0 מקד ג

9.50 ₪ 1910 הפ | 0 סמ 8 0 0

מס 1 התסך 1 םב 1 ,הקהפמה 1 5 ות האסאתת0

0
5 0₪107א א אותמההסס 605קה

7 זי ו 1

ומת"

8 0 ה -1 ה חה\],.11 .1 הסט , (5'ק116166) =

< ה 2.4 7 8106 .1 תש '

8 58 ם 5
5% 5 , ל | 0
כ 7 ם 1
פ ה 3 :
ממ שר אב 0 צ עלס בול 1
היה כ
בש 05 8 5 2 8 יד 0
- 2-5 םתה 8 54
מ .= ית פפצ םד ו
| ו ד םי =-9 /)
- ו ו -ן ות ב
2
₪ ₪ ]1
8 1 = ית
5 5 5 ו
יק 2 + 5
: -

0 1909 סוד
100 0110 10 ממ דדת תאו ז
9 סנעד\ ו חמסת

2

ו

|
3805 08 06'5 זחואה
:ד 1100 6 <י סה זרודודווכרת "מבי 35
.0608209 \. .4 .4 ,5 פסהחוק ה .\. .0 ,5 פסההתג .7 .8
8 ץכ .11 .0 הק ...11 ,ימתס הסה .0 .16
200 \, מ6ה ה .ב טנסה כ .11.16 ,מס
הס 1 .13 .ג 6005 הס .0 .3 8 ז6ת סאה 0ב ...דד
1000 0 0 080 בהר ,
-פיננו 3 1 .]7 .12 19005011 .\ .0 ,680117כה ה 00 '
.2 ,0 ה6סו1 .11 .11 ,'מסמ01 .11 .11 (רפסהמהקהו =
זה 00 11.110.. ג .10060 055 1102 ,מה 6. כ 1 ,1605 ה הסנה ]1 >
ה .\ .1 ,11 .51 .[. ,110606 .ג 3
.דד ,80008016 .ג .11 ,02786 .12 .11 ,מזוסונסגּ אכה >
,הס .0.01 ,ספה הכ .11 .11 ,6010011דס' .דד .ד
-7 ,11086818 .19 \ זזה מה ת111 .11 .1 ,ממסהאד .11
2 06000085 .31 .1 ,סמה 0הסה16? .11 ' -
65 :

ו .3 0 0 1 ו .3 7
מצסת תת | 1 130085 ) וו

ל

הוח 0965 006 0 תד צ- סוכה לס ו צדה. בו .
:18010 8105ב

-000 ו .1 12060 .17 .11 ,שנט הכ" 1
.0 ,108 .13 ,1191811705 .\. .ג ,1000011 פיד
-78 .1 .71 ,0811080818 צנס)1 .11 .11 ווומטרע תמו 5
(₪01018ח6הה11 זץ6ה הי" סני האמה .00 |
ימח 1 וק .11 ,75 630 .ג 0000018 .
-178' 160011 ,005 11618 וסינו ,0065 -
11 ,5 קעתה111 .0 ,ההוחגלדד ו 0
.תקסה זו (0160808%5). 1 .ה 1
0 6 18 הזד ה :

.המע יסמ 1 0 אס 1 05

. .8סאהתססקסת ע הסאממחססת 05
3-8 8 2 4 4 כ 6--- 6 0 12 קסע 1 5
. 1-1 15 > 5--.ו 9 ,
ף---.ג 4 ,ה 11-.א 6 0 0 הח :ה ומ הפקת 8
.ך 2--: 1 ,0 4 .זג 2 כ 6---/ 9

-508001 ,989070018%5 מאכה86ע מאתהסזעס מת הסאתוההפץ ההז
00 0-קה 00561020 ,0611007 'אא6מה60 וד יפו
6 4--- 6 ₪ ל 8 075 ₪8 'תסקסחנת5ה0) ב ₪
- 6 80 01 1 2 6 25 3-2 9 8-ב

5-97

2 -/

ל

0 כ 40108 המקה 8א6החתס
97 1160070 0 2
8 ות ו 6 מ

יצא לאור ונמצא. למכירה
סָפַּר הַאגְּרָה כרך שני,

(חלק שלישי ורביע),
מבחר האגדות שבתלמוד ומדרשים
סדורות. לפי הענינים ומפורשות

ע'ו ;יח רבניצקי וח 0 ביאליק.
תוכן הענינים. ספר שלישי: הקרמה:
פרק א, ישראל ואומות-העולם : חנתפ של ישואל, בון שריק
5 לעמים,, טיבם של ישראל, ישראל
ווסורים , סמניהם של ישראל , פושעי ישראל,, ישראל אנודה אחת, שונאיהם
ואוהביהם ‏ של ישראל, אין מול לישראל ,‏ ישראל קימים לעולם, טהרת
המשפחות ‏ בישראל , - גרים ‏ בושראל , גרי אריות (בותים) , אומות העולם ,
פרק ב, ארץ ישראל: הארץ וישראל, הארץ וישובה, חבת הארץ, תורת
: הארץ , אריץ. זבת חלב ודבש , ורושלים..
פרק ג, לשון: לשון הקדש ,‏ לשון הקדש ושאר לשונות , דקדוק בלשון:
פרק ד,. גלות ; קשי הגלות, ‏ ישראל לחרפה בוים, הקב"ה שותף
בצערם "של ישראל , שומר ישראל , שוטר מה מלילח +
פרק ה, גאולה וימות המשיח + גנוי צרות וגנוי ישועות, וכות אבות,
הקץ, ‏ עקבות המשיח, נאולה וקבוץ
גליות ,‏ יום חשך ואור, משיח +
פרק 1 לעתיד לבוא: הטובה העתידה , סעודה לצדיקים , תתית המתים .
פרק ז, תורה :: שבחה של תורה ותלמוד תורה, ‏ במה התורה נקנות. ובטי
מתקימת, תורה לשמה, מלמרי תורה זררכי למוד, לומדי
תורה ורוכי תלטוד, רב וחבר, שמושה של חורה, כבוד התורה ולומריה ,
תלמיד חכם ועם הארץ, תורה שבעל פה, כתבי הקדש ושאר ספרים, לשון
חורה ותרגום , * תלמוד ומעשה, מצוות התורה, סיג לתורה, ‏ פתרי תורה +
פרק ח, חכמה ונבואה ! חכמה, נגואה ורוח הקדש. פרק ט, שבת
5 וומים טובים! שנת, קדוש החרש ועבור השנה, ראש השנה ותם
הכפורים, ‏ רגלים , חנובה ופורים +

--- /

ספר. רביעי. פרק י, הקביה ובין אדם למקום: הקוש ביוך

הוא, פמליא של מעלה , עבודה זרה, מינים, בין אדם

> למקום, תפלה. ‏ פרק יא, טוב ורע] יצר טוב ויצר רע, מצוה ועברה,
צדיק ורשע, תשובה, שכר ועוגש, העולם הבא, גן עדן וגיהנם +

5.9 -*7--

מחיר הכרף השני, 1 ר' .5 ק'; עם המשלוח--1 ר' 48 קי.
| מחיר הכרך. הראשון, ספר ראשון 1 ר', ספר שני 75 ק'י

ביחד עם המשלוח --2 רו -
הממכר הראשי אצל ,מוריה" באודיפה:
"ה הו110,, שה]ע70 | .026008 ,0018%,. סמדספתסדהת3ת

בהפינטוריום. העברי שבמקום המרפא לומות ההרף
פש. בלאזיען, הנמצא תחת ה שגחת רופאים, יש
עור מקום לחולי: ריאה. ועצבים , ם
פעולת"הרפואה. שם משובחת. מאשר באיטליה: בות' זה, המיוחר
במינד, : מצטיין: בשכלולו ; >
הומן המאוחר לפנות מנידן וה הוא. עד 1 בספטמבר ,
(10מ לוה זוג80) 22810 .84 01006010 10188 \\ -זפת
ּ : : ו

<פשר

שר

כל מיני: ספרים , - כרטיסים ‏ מצוירים , 0 -
אלבומים: ותמונות. שונות . אפשר. להשיג: אצל תוש 0 1
. . הל
.המהזמכן8 ה וז ץ 1 080 ה התמד
ופה ו ה [ 1 6 18 18
נובוליפקי 7 , וגם נאלעווקי-1..

> 1088081 <מ001קה1> .360

עתון שבועי מצויר לילדים, לתינוקות ולבני הנעורים, יצאט

בדיוק בכל יום. א' בשבוע.
העורך והמו"ל .ייב לבנר

פא פרם חנם + מלון הפי עברי. לתלמידים.

מחיר העתון לשנה 5 רו"ב ובערך זה לחצו ולרבע שנה>
בתבת המערכת ! ,
.זב אסןםה1: .הס ,שוסמהפק1 .ה

אפשר לחתם גם על ידי הצ'ק בוילנה עפ"י האדריפה:
הח1ו7\\ 00100018 .1 .1 | .האפהאם .7ת600ת5הסת .ה .1

ביתו יש מקום מרווח-ל שנ יי גע ר ים שהגיעו לחנוך:

ספוק צרכיהם החמריים וחנוכם. הלמודי והמוסרי..

משפאטה חתמש יהזיה ‏ ע צ ה * ו" ט- בדיוק ‏ ובחבה , בעיר שרלו: .

טנבורנ נמצאים בתידספר. מצוינים בשלמותם מכל המינים, ובה

מקובלים תלמידים בלי שום הנבלה. על דבר המתיר ושאר
התנאים אודיע. לכל. שואל במכתב,.

.)8 000126 ,0013ו80[1811000000. ,3671010 .₪ .ע >

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאו כי כף אחת וחצי של 5

הכל

מכיל את יסור חברול ‏ באותה מדה שמכילים אותו הריציפטים,
היותר ‏ מעולים של הרופאים, ויפוד הברול שביין ,ברולי=יש בי
כדי לטהר ‏ את הדם ולהבריא את הגוף וחוא ‏ יפה לשתיה
לגדולים ולקטנים ‏ ומועול - ביותר. וזול- ביותר : מכל - שאר חיינות.,

המכירה אצל. חברת ,כרמל" וארשא, =

ליום ההולדת : חששים: של מאקם נורדוי--
ויא מנחם-אב א' תת"ס, 29 יולי, 1909
יצאו עתה לאור

= הכתבים הציוניים של מקס נזרדוי =|
. (בשפת אשכנז) ]

= בהוצאת .הועד. הפועל הציוני
0 עמודים, עם תמונת המחבר, המחיר % מרק. --

הוצאה, לתשורות עם כריכה יפה + המחיר 50, 8
/ וט :

הספר המביל 8 עטודים בדפום , הנמצא כעת. לדורשיו במחיר חצי<חנם, בכד'"
לוכות בו את הרבים , = הוא כולל את בל הבתבים והמנאמום וההרצאות של"
- הפופר הגאוני ,: ויכול להחשב. במקור רב-התוכן לקורות: הצוונות +

2

פרוספקט מפורט ישולה חנם וחפשי ₪6 -
את הספר. הזה יש להשיג' בככל בתי מסחר הספרים- וישר.-מאף
-- יורישער פערלאנ, קלן אם רחייז /‏ קאראליננעררינם, -6, --

ו
-

8

- הי

( ",ברמל" :

ב
0

%| שתו רק

, ש 2 ו עון ע בר ; . הציונות | שואפת לרכוש מקלט-פטוח ‏ ע"י

משפטרנלוי | לעם ‏ ישראל בארץ. ישראל .
1 (מתנרטת ביל

התכן:

-+--י--

המושבות במחוז טבריה, המצב החמרי. 5 :
חברת ,כל ישראל חברים" ופעולותיה, -א. = מ שאליט, של
8 ברק יוסילביץ ובנן דף מד'י היהודים בפולין (סוף), = *. נרייבוים , .. :

₪ > 6 מחצח על מחצה, זכרונות משפחה (פפור). מ,. בן-אליעזר.,.
כ יי : ר. ברקוביץ. 7
, 6) םחר פלשתינה ל של סל האננלי לשנת 1908 (סוף), . 2 =

?₪ | מכתבים מתורקיה , א חי :

₪ מכתבים מגדמניה . "ו ל ממ, פאויין.,

9 הועידה השתים עשרה של הפודירציה הציונית
- באמריקה , :
: 0) השבוע : (הציונות; בארץ.ישראל ; במורח ; בתפוצות-ישראל ;

5 2 ספרות ואמנות ; ספרים חדשום).

6 פחיו ,העולם" בוופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחדש 88 קופ'י
בחו"ל :‏ באוסטריה-אונגאריה 10 בתרים , בגרמניה =-9. משרק, באנגליה ‏ 9 שולונג, באמיריקה 1/2 8 דולך,

בארץ ישראל 10 פרנק, בפרגציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרבע שנה.

--
0
=,

בער שנוי האדריסה "90 ק,

6

פחיר מודעות : בעד כל שורה פטיט מחילקח. ארכעתיס , --- על העמוד הראשון 69 קופ'. ועל שאר ה;מודים 40 קופ'י

האדריפה: 2
.14 0 ה14608600 ( .8 870%88תה000) משתתטתק01 ,ההפהע2 ,"מע8ה30], ה|מההתס

ור כל מל 1

4

מתקבלת החתימה על העולםי לחצי שנה הבאה >
מן 1 יולי עד 1 יאנואר שנת 1910.

בשביל כל החות מיפ נמשכת ההנחה חגרולה על כל ספרי אחיאסף גם להבא. (התנאים מבוארים. בה ו המיוחחים וזנשלחים לכל דורש) .

הגליון הנוחכי (95 .) הוא הראשון להחותמים = =
על ,העולם" מן הודש יולי.

: ף עס ווערט אַנגענומען ראֶם אַבאָנעמענט. אייף די איינציגע גרייפע
הח צ - . -----=--- מטעגלובע. בילוגסטע

(זתוו יי . 1
עתון יומי אידישע צייטונג
של ענוניי ארץ ישראל כמי. שהם מתגלים בחיוהם של כל וום ניום, פאר פאליטיק , לימעראטור און. אינפארמאצוע .

מי -. לדעת. ולהכיר את הלשון העברית החדשה כמי = רי אַבּאָנענטען פון דער ,אידישער צייטונג בעקומען אומזיסט דעם
שהיא. מרוברת בארץדישראל, בנני הילדים ובבתי*הספר, במסבות מאָנאַמליבען זשורנאל ,מאדערנע לוטעראטור". יעדעס מאָנאַטלי:

רעים, בשוקים וברחובות. , = = בעס כוך וועט ענטהאלטען ניט וועניגער /פון 64 ויימען.נרוו.
2 - ימנה על העתון. היומ . םען פאֶרמאם, וואו עס וועלען קוּ מען אָריגינעלע ער.
0 , הצָבִי. צעהלוּנגען, פוּבליציסטיק אוןוויםענשאפ טליבע

'.הצבי" משתדל למלא תפקור של עתון. יומי מדיני ולתת לקוראיו > צרטיקלען. :

מהגעשה והנשמע בכל התכל הגדולה והרחבה בתלגרמים מיוחדים אין ,אידישער צייטונג" האָבּען בּיז אהער זוך בעטייליגט פּאֶל:

> וומיים. ובכתבות ‏ מיוחדות, :
,הצבי" מטלא את חפקידו בוחוד בנוגע. לעולם המדיני של הממלכה גענרע שריפטשטעלער \ >

העותומנית - חגדולה, ‏ העומדת עתה בשעת הותיעולם, בשעת התחוללות , גל ד
, 0 י , 5 . *ך + .
מהפבות. גדולות .ועצומות . א, איזנור, י. דה. בערקאָוויטש, הזר י"ל ברוכוביץ, ש. גאֶרעליק, א,

בשלשת - השבועות האחרונים , : מיום התפרצות המוד כנגד השלטן י. גאלרשמידט, ם. מ, רטָליצקו, פ. היילפערן, . צבי היהשקאן, דניאל

החושמאי עמר (הצבי על המשמר למען ‏ ירעו קוראיו לא טחות מאשר | טשארני, ש, טשערנאוויטש, ב, כ"ץ, אליהו לעווין, ליפמאן-לעווין,
בנ קושטא, בירת תורקיה, בעצמם, יום יורם גתנו פרטים רבים. מעניגים | ועקב לעשטשינסקי , ר, מארשאַק, ש. ניגער, יעקב פיבמאן, ש, /
בתלנרמים ‏ ובבתבות. מיוחרות, צימראן, דוד קאסעל, ‏ א. קאָטיק, הו קאַלמאנאוויטש, ד"ר מ. רא:

ל ,הצבי" בא בימים האלה במו"מ תמידי, עם באי =כח מנהיגי התנועה 8
כו יז י
החושמאות: שבירושלם, וימסר לקוראיו 5 יום ביוומו פרטים ב , ז, שנייאור, מ. שאלים, ו

-שעגינום וח שובים. דער פרייז פוו דער ,אידישער צייטונג" צוושמען. מיטין זשורנאל
והצבי" הי בלי בל תמיבה;,הצב" הולך ומתפתח מיום. ליום = איז יעהרליך נוּר 6 רובל, א האַלב יאָהר--3 רובל , אפיערטעל:יאָהר

שמנוע למטרתו רק על חשבון עצמ ו על ה שבון הכנפותיו ‏ --1,80 רובל, מאָנאטליך --- 50 קאָפ,ן דער אַבּאָנעמענטס:פרייו

"הווטיות; לאמו: עומד הוא, ,הצבי" על בסום טבעי שואל להבטית אויפן ושורנאל אליון איז יעהרליך 5 רוכל מי 40 הַאָפ.

נו את קיומו?. > / : 0
= = הצבי". מתחיל להרחיב את החלק הפפרותי ,. שבו : ישתתפו, לבד ול

= הפופרום הקבועים ‏ שהשתתפו בו עד כה, סופרום רבים מהטובים שבארץ- | א חו? רעם בעקומען די אַבּאָנעמענטען פון רער ,אידישער. צי ,
אשראל ובתוץללארץ. טנג" די גרווסע ‏ פרעמיע: ,אלגעמיינע אידישע געשיכטעי פון. >
מחיר ,הצבי* ברופיה- -36 רו'כן בוחר עם. הירחון. החתולי ש, דובנאוו, און 2% בענדער, פאר 8 רובל,

2 טר של 50 1 מחיר = ה,חמר:גמל"" לבר---שני = רויכ פּאַר ניט:אַבאָנענטען איז דער. פרייז פון דער .אידישער געשיב- חל
לשנה. לפי. ערך. זה לחצי ‏ ולרבע , טע 6 הובל,

המען של המערכת: רי ערשטע ביבער פון רער ,א יד יש ע ר גע שי ב טעי וענען שוין

ו 471 00 אָרויס פון דרו און פונאנרערגעשיקט געוואָרען,
ברופיה אפשר להמנות על ידי סוכנו :

=ן.

8 .0 היהתש ווה 0פ ה זה 1356 : 2 ועדת וו -- 0
ב אפ וו < .8 סתוו 0 תח 7 ז עמ סדווסוו מם --

מעיר ורשוי התקבל בחמרכז לת המוסדים חאלה ;

0 ר". בשביל הקומיסיה הפלשתינאית , ע"י ,תפארת. ציון".
8 ,> >" ,בצלאל"-ממרת חנה נוסנכוים ,

0-כ ,7000 ,| ממר פאלאווייציק,

--*' ר' ‏ = , = ה,קרן המפלגהות בקלן, ממר האלבערשמארט. =
.= = ,= הקבינט. הפיויציוני . של הגמנזיה: ביפו, = ע'ר,:
8 ₪" יְ הוורקין + .

שנה

0%
-

ישית

59 ,101 18-66 ,ג א.]1[/\

ל

זמ )3 - זהוז - +
המושבות בְּמְהוז טְבְרִיָה
.ו
המב הַחֶמְרִי.
במושבות שבמחוז טבריה שמה לה פקידות יק"א למטרה לברוא
משק כפרי שיוכל להתקיים ‏ בלי תמיכה ובלי פקידות, ‏ ביסור
המושבות \ האלה עובה הפקידות את דרכיה הראשונות וקמצה

בהוצאות, אבל. היא לא נמנעה מהת כל האמצעים הנחוצים לחווק
הכפרים והתפתחותם. בבת אחת נתנו לאכר את הכל, ובזה נתנו

"לו את היכולת: להשען רק על חריצותו ועל כשרונותיו,. על פי

התקציב שעשו מקורם צריכה היתה לעלות התאכרות -כל.- משפחה
ל--18,000 פרנק, אבל מפני ההיצאות שלא שערו מראש ומפני

השנים הרעות בראשונה עלו. ההוצאות למשפחה עד 90,000

פרנק . לכל אכר נתנו אהמה מ--850 ער 800. דונם,. בית טוב
ומרווח, אף שבלי המותרות. המזיקות, ודי: כסף : בשביל. זריעה,
בהמות ‏ למחיה עד הקציר הראשון , לפעמים נתנו לאכר רק אדמה
וכסף במוומנים, בכרי שהוא. ידאנ לו בעצמו לכל הנחוץ. לו.,
כך נתנו לכל אחר מאכרי מלהמיה 8000 פר' מלבד. אדמה,
והאכרים בעצמם בנו. להם בתים, קנו להם בהמות, כליי עבורה,
זריעה ואילך , הפקידות הנהיגה שיטות שונות בהתאכרות. בפרז'רה
הושיבה רק אריסים, במקומות אחרים גם אריסים, גם אכרים,
בתור אכרים הושיבה את התושבים ששבו מחורן ובני המושבות

שהתאוננו על חפרון אדמה, וכתור ‏ אריסים הושיבה פועלים, 9

אשר היא בחרה אוהם, את הנסיון הראשון באריפות עשתה יק"א
בסדז'רה, לפני שבע . שנים הושיבה שם. 10 אריסים,. אחרי. כן

| הוסיפהן עליהם. 10 ולבסוף עוך 5₪, במסחה יושבים 19 אכרים

= ו--8 אריסים, בימה ובביתדגין אכרים ואריסים 58, האחרונים

ער 85. במלחמיה הושיבה הפקידות 91 אכרים ואחרי שאחר
מהם מת לפני שלש שנים, | הושיבה על. אדמתו. אריס,.בזמן
האחרון. נוהגת. יקא להושיב אנשים חרשים רק בתור. אריסים,
כך היא נוהגת עכשיו בבית-גין, במצפה, בכגרת ובאטליט המחודש,
האכרים לא שלמו. עור עד: היום: כלום. מחובותיהם ליק'א .
הם משלמים. רק ובריוק את הכסף שהם לוקחים ממנה בהקפה

| לצרכים. ירועים,. אבל : חלק' גדול \ מהאכרים, כבר יכול .וגם נכון

לשלם את הכסף שהוציאה עליהם הפקידות. וְאם הם נמנעים

= מָשלם ער בה הם נותנים טעם לרבר הזה בחפצם שתהיה להם

.₪ 1909 10 0ע-30 ,11 ה

האדמה על שמותיהם הם ושיעשה חוזה עם הפקידות , עכשיו

עומדת הפקידות בשאלה זו במשא ומהן עם האכרים, והרבר .

כבר קרוב לידי גמר';

התנאים עם האריסים לא בכל המקומות שוים. | על פו,
הרוב נתנה הפקידות לאריסים ארמה, בתים, ו--8000 פרנק'"
במוומנים לקנית בהמות, ‏ כלי-עבודה וזריעה . האריסים בפרו'רה
משלמים ליק"א ‏ 10 אחוזים ‏ בשנה על חשבון הכסף שלקחו
במזומנים וחומש- בתבואות השרה. האריסים חפשים מכל מם, | גם
מעשור, שהפקידות לוקחת אותם עליה. ערך החומש עולה בקהוב
ל --980 עד 800 פרנק לשנה. במסחה ‏ משלמים - האריפים
לפקידות. במזומנים ‏ 906 פרי לשנה, אבל הם בעצמם משלמים'
את מסי הממשלה. ‏ בימה ובבית נץ. יש 18 אריסים? המשלמים
0 פרנק לשנה והעשור הוא על חשבונם, 8--4 אריסים
משלמים. ליק"א. רבע תחת החומש, ו--₪--4 משלמים הומש
בעד האדמה והם משתמשים לעבורתם בהבהמות והכלים שלהם:

האריסים | כולם משלמים. את חובותיהם | בזמנם,
והאריסים, שמצבם בסרז'רה רע יותר מאשר בכל מושבות הנליל
התחתון האחרות, ‏ לוים כסף ומפלקים את חובותיהם לפקידות ,
יש בסרזירה אריסים החייבים כבר ער 600 פרנק למוסדות
שונים ולאנשים פרטים, המצב בסדו'רה. הוא יותר רע, מפני
שאדמתה היא כחושה ומלאה אבנים. החטה נותנת בסהזירה רק
6, פול--4, בעת שבכל מושבות הגליל התחתון הארמה
טובה מאר ונותנת באותן ההוצאות והעבודה. אשר. בפרוירה הרבה
יותר., = במלחמיה, למשל, החמה נותנת לפי = החשבון: הממוצע
פי 14, בחלקים היותר טובים גם. 18, ובחלקים .היותר. גרועים
בבל אופן לא פחות מ--6; שעורים נותנות במלחמיה 50,

המראה = החצוני של המושבות במחוז טבריה הוא לכלן
אחד, הבתים כולם בנוים מאבן ועומדים. בשורות. ישרות, ההבדל .
הוא. רק בזה שלא בכל המקומות נמצאות ‏ אבנים ממין אחד,
ולכן. צבע. הבתים במושבה תלוי. בצבע ‏ האבנים. ‏ בסביבותית . !
ברוב המושבות הבתים בנוים מאבני סיד, ורק בימה הבתים
בנוים מאבני בולט השחורות שפסי הפידר עוברות ביניהן, הננים "
הם בכל המקומות. מרעפים אדומים,. הכתים נבוהים ויפים אם גם.
פשוטים. לפני הבתים נמצאת תמיד. גנת ירקות.. לפעמים אפשר
למצוא לפני הבית 82 עצים הנותנים את הדרם על הבית אוּ
גם גני פרחים: יחר = עם הבית מאחריו בנויה ‏ חצר גרולה עם
אורוות טובות, אם אין גנת ירקות לפ ני הבית אז היא נמצאת
תמיד אחרי הבנינים. ברוב הגנית 'נכרת השנחה מעולה, ביחוה

0

במושבות שיש להן די מים וצנורות בכל חצר וחצר, כמו בימה
ומלחמיה, בסרזירה אין צנורות מים, ולכן יש לאכרים ירקות
הצומחים בחורף, = ובקיץ יש להם- רק. ירקות שאינם נזקקים כל
כך למים,

הרושם הראשון שעושה המושבה בגליל התחתון הוא לגמרי
אחר מאשר במושבות הנטיעות., פה איננו מוצאים אפנדים עברים;
כי אם אכרים פשוטים ואמתים, פה איננה שפופה רוח הארנות
והעצלות, אין פה נכרת יר הפקירות שקלקלה כל כך הרבה
במושבות הקורמות . פה און יושבים אנשים בעלי דרישות גדולות,
בעלי אחוזות לפי רוחם ושאיפותיהם העובדים במוחם ולא בידיהם,
כי. אם אכרים. העובדים ואוהבים את עבודתם, אכרים מלובשים
בגדים פשוטים, ופניהם בריאים ושזופים ‏ מן השמש, ויריהם
חזקות ומורגלות בעבודה.. ברחוב. אנחני פוגשים אכר. הולך מעון
כלי. עבורה על בתפו, פה אנחנו; רואים. צעיר ‏ נוסע בעגלתו
הרתומה לזוג סוסים חוקים מוביל עשב מן השרה. לפני הבתים
איננו = רואים שפחות ערביות כמו במושבות הנוטעים, בגנות
אנחנו רואים אכרים. או בניהם ולפעמים גם נשיהם או בנותיהם
משקים את הירקות. במושבות שאין מים על יד הבתים הולכות
הצעירות ‏ ונוהגות חמוריהן להביא מים מן הבארות הרחוקות .
המראה הזה הוא כל כך חרש וכל כך נברל ‏ ממראה. מושבות
הנטיעות, ‏ ער שאם ביהודה מתחילים. לפעמים לחשוב שהיהודים
אינם מוכשרים אולי כלל לעכודת האדמה, אז בגליל ‏ אפשר עור
פעם לרכוש את האמונה בכחות העם וביכלתו לתת גם מפלגה
בריאה של אכרים..

כמובן, לא - האכרים שוים ביניהם בנוגע להפתגלותם
לחי אכר., - עור חלק. הגון. גם בין. אכרי . הגליל שקבלו את
חנוכם המופהי. תחת ב הפקידות ‏ בזכרון, ‏ ראש פנה ויסוה.
המעלה, ושהתרגלו להשען לא על הוצאות: עבודהם, כי אם על

ְרָקות

מאת
ו. ד. ברקוביץ,

ג
(המשך)

ושפרה מתחילה: פוסעת. ומהלכת ברגש לאורך החדר ולרחכו. רעיון
זה, להכנס לגן ולהשתתף 4 בעבודתו,. הולך ומתרחכ אצלה לאט-לאט, עד
שהוא לובש צורה חדשה, צורה נהדרה לוקחת לב, בדמיונה והנה היא עובדת
בשדה כל היום, למן הבוקר ועד הערב; עובדת היא ביחר עם שאר הפועלות
בנות"הכפר, * ואף"עלדפי"כן ‏ רואה בה כל אדם בטביעותדעינו סיר, שמקומה
לא יכורנה פה, כי בתדכרך היא;ומעולם אחר באה לכאן, מעולה שבולו טוביי,
הפועלות בנותההכפר מקכלות אותה לחברתן. בורועות פתוחות, כולן מביטות
עליה ביראת-הכבוד, כולן כרוכות אחריה וחובבות אותה חבה יתירה וקוראות
לה | גבירה".. בכניסתה לגן תתמכרנה הפועלות הללו לעבודתן בשקידה רבה
ובוריזות שאין למעלה הימנה, כי מי עוד כמוה יודע להתהלף לפי רוחן של
,נוצריות"?,.. ואחרדכך..: ואחר-כך יעבור כל הגן לרשותה ורק על פיה ישק
בל דבר, הקושואום יעלו יפה ביותר... כל מעשיה תכלכל בדעת ובינה יתירה
> לה להשניח, שלא ילך לטמיון אפילו פחות משוה פרוטה, ואמנם הפדיון
יגדל 'שבְעַתים ‏ ויאספו ממון לרוב... ואו תקח בידה גם את הנהגת בל הבית
ותקשטו בכלים נאים ובוילונות מקולעים, הכל כמנהג הכרך. לאחיה לאברמצי
תקנה נעלים לרגליו... הכל יהיו נשמעים לה ויחכו למוצאדפיה. אביה ואמה
יראן וַיְשמחו בסתר-לכם. ופעם אחת יתלחשו שניהם בצנעה אחורי המחיצה
האפלה, ואמה תאמר לאביה: ,ראה, מה ביגנו לבינה, שהיא היתה בכרך
וראתה תבל ומלואה", ואביה יענה. אף הוא חלקוט ,אמנם כן.. אלא שאין אני
רוצה להגיר לה שבחה בפניה. הרי תינוקת היא"...* 3
ובשבאה שפרה. אל הגן וסוכך-המשי. בידה, הרי היא מוצאת שם את
אביה ואמה עומדים באחר הטבואות, סמוך לערמת קישואים גדולה,. אברמצי
אף הוא. כאן, עומד הוא בתוך עגלה עמוקה, כולו אדום ושווף"שמש, \וווכר

גל יון בה

נדבות הברון ועושי רצונו; ‏ יש עור ביניהם אנשים המבקשים
עסקים צרדיים, המבקשים קרבה עם הפקידות, יש, וביחור בימה--

המושבה היותר ל בין המושבות החקלאיות והיותר .גרועה
ביניהן על פי מצבה המוסרי -- חלק גדול בין ‏ האכרים שאינם
עוברים בעצמם את ארמתם ושמבכרים להיות, |כמו בימים המובים
של הפקירות, משגיחים על עבורה הערבים ומנהליה, והדבר
הרע שנפרץ ביחור בגליל הוא הטפום של החרתים; הם הערבים,
שעוברים על אדמת. היהודים לא פתוך פועלים בער שכר ירוע,
כי אם בתור שותפים המקבלים בעד עבודתם חימש מיבול
השדה. על ידי התנאי הזה חפצים האפרים לענין את הערבים
העובדים אצלם בהוצאות העבודה. שהם יעבדו בחריצות ובזריזות,

מספר החרתים הערבים הוא גדול עד מאד בגליל, במסחה
הקטנה נמצאים 10 חרתים, יש גם שם שלעה אברים (מהם
אלמנה אחת), שלכל אחד מהם שני הרהים. וזה מראה,

שהאכרים במפחה אינם. עובדים ‏ די הצורך. הנחוץ . ביחור. גדול
היא מספר החרתים בימה. כמעט שאין אכר שאין לו חרת, שם נמצאים
גם אכרים שיש להם שנים שנים חרתים. רק בפדז'רת ובמלחמית
און חרתים 'כלל, החרתים הפ אפון. נדול למושפה: מפני שהם
מבטלים את תוצאות המלחמה הכבדה שהיתה בער כבוש הארמהי
הם מבטלים את התפקיר הלאומי שלנו לברוא עוברי אדמה
עברים שיוכלו לרתפרנס בעצבם מפרי עבודהם ושלא יהיו תלוים
בעבורת אחרים. החרתים במושבה הם האלימנט המהרס ומבטל
אותה., למה/ כל העבודה הרבה הואת, אם היא מביאה רק לוזה
שיבא. יהודי. וינצל כ אחרים + מושבה שבנינה נעשה ברובו על
ידי ערבים איננה מושבה עברית) אכרים החיים. ומתקיימים על
ידי העבורה. הערבית אינם הגורם הנחוץ. לנו לבנין המעמד החרש
הררוש להקמת עמנו ולהחיתו. בין מושבות הגליל מצטינת לטוב
בנוגע לעבירה המושבה מלחמיה .. שם עוברים האכרים בעצמם

יחף בעל זקן-תיש מחורר מגיש לו שקים מלאים קישואים ומריק אותם ברעש
לתוך \ העגלה.

אברסצי מעיף על שפרה מבט טרפרף של עין אחת, כוה של אדם
ששעהו יקרה לו ופונה אל האכר וקורא לו בקול. ג בלשונו.

-- אי, האדי טעבי, זאכאר ! דאוואי שורי, פריטקא ! (רב לך, זכר !
מהר והבא הנה!)

שפרה עומדת כנבוכה מבלי לדעת את המעשה אשר עליה לעשות,
רגע היא מביטה סביבה בגן הגדול ורחכ-הידים ורואח את הערוגות הארוכות,
המכוסות ירק, המתיבשות ולוהטות בנגד החמה, ואת הפועלות, העומדות

מרחוק חבורות-חכורות, בולן כפופות למלאכתן במבושים. שבידיהן, וברגע. זה \

גטוגים פתאום בל דמיונותיה הבהירים, נמוגים ובלום בעשן בלה תחת השמים.
דממה מסביב , דממה רבה וחום והשקט. וק לפעמים תופרע הדמטה בומר
של פועלות . חבורה אחת מתחילה בומר וה, ומיד מצטרפות לה גם שאר
> החבורות שבגן. האברות מניחות לרגץ עבודתן, תומכות ידיהן במכושיהן,
מריטות ראשיהן בלפי מעלה--ושירה עוה צווחת, שירת-הבפר, משתפבת
ביללה = עלדפני מרחב השרות מסביב, החת שמי-צהרים 4 בהירים, היוקדים
בחומו של קיץ, עוד רגע והשירה נפסקת פתאום באמצע, אחת הבתולות
מפיומת. בקול דק ומשוגה | לשם בדיחות-הרעת, נשמע, קול צחוק עליז ורם,
בתדקול יוצאת ועוגה לעומתו. מן המרחק, ואחר--דממת-השקט מסביב , נשתתק
פתאום העולם כולו, ורק השמש בגבורתה מושלת יחידית בתוך הרמטה , ..
האב עומד ליד ערמת הקישואים שקוע בההרהוריו ומקלו בידו. טפות וְעה
כבדות מתגלגלות מעל מצחו, פניו השעירום זועפים ושרויים בעצבות, והוא
עומד ומביט לאויר העולם ומקשיב רב קשב,
אבל האם אינה מניחה לו לעמוד בחבוק-ודים, 0
-- אליה, שמענו, הכבר שקעת בהרהורים!... ומי ילך לשוק 3
שפרה מתקרבת אל האם בכונה להכרין על עצמה,
-- אמא, הרי באתי לבאן על-מגת לעבור.
האם עומדת טעונתחדאגה ואיגה משגיחה בדברי שפרה,
-- חמש עגלות של קישואים. בפר הובלו השוקה, וו תהא הששיתי

2-

. 4

גליון כה

יחד עם בניהם. שם עובדים כל הצעירים, ופועלים תמידים --
והם. כולם. יהודים -- ישנם ‏ רק לאלה שאין להם בנים, ‏ בני
האכרים לא רק שהם עובדים על אדמת אבותיהם, כי. אם עוברים
עוד גם בתור פועלים על חלקת אחרים, כעת שהם חפשים
מעבודתם בשדותיהם הם, בככר שורעה המושבה מלחמיה צמר
גפן עבדו בתור פועלים כל צעירי המושבה. ומפני אהבתה
לעבודה -ובאהבתה לארמה שבה מצטינת כל כך מלחמיה, היא
המושבה היותר טובה והיותר ‏ בריאה גם בנוגע לכל הצדדים
האחרים, | היא המושבה היחירה שלא שמעתי בה אף מאיש
אחד. כל תלונה והתאוננות. לא על מצכם בכלל ולא על חפרון
קרדיט, ולא על הפקירות המתערבת במושבות אחרות בענינים
הפנימיים ‏ וגם לא על מחלקות ומפלנות. המושבה. היא ממין
אחד, מטפוס אחר, שלום ומנוחה שפוכים עליה, בה שוררות
שביעת. רצון, אמונה בעתיד ובכחות העצמיים, בריאות מופרית
ובריאות ‏ נופנית. גדרה ביהורה. ומלחמיה בגליל הן מושבותינו
היותר מובות המנחמות ומשעשעות את הנפש,
עקר העבודה. במושבות שבמחוז טבריה היא זריעה. לכל
אכר או ארים יש 850 דונם, רק לעתים רחוקות נפגשות משפחות
שסכום אדמתן מניע עד 3800 דונם. אף על פי שגדול הוא
מספר האנשים שסכום אדמתם נחשב לד800 דונם, אבל סכום
כוה נמצא על הניר ולא בפועל, ואם גם נתנו לאכרים 800
דונם, | הלא צריך = לנכות. עוד ‏ מן הסכום הזה חלק על חשבון
| הבנינים והגן, רק לאחדים מאכרי. ימה נתנו חלקי ארמה גדולים
יותר גם עד 400 ו5007 דונם, וזה נתנו למשפחות גדולות, אשר
היו להן גם. בנים = גדולים: שיכלו | כבר ‏ בעצמם. לעבוד ולעזור
לראש המשפחה,
החלק של ₪50 ער 800 רונם הוא החלק שאכר אחר יכול
לעבר אותו בעצמו, אם הוא. יעבוד. בזוג סופים. או בזוג פרדות,

-- העולם > 9

רק בימי הקציר, ‏ בעת שהעבורה מרובה, ‏ יצטרך. האכר לעזרה,
והעבודה הזאת יחד עם עבורות אחרות. תוכל להעסיק פועל לא
יותר משני חדשים בשנה, אבל בתנאי שהאכר בעצמו יהיה
עובד חרוץ ומפור, לאכר כוה מלבד העורה המכרת. נחוצה
תהיה עוד עזרה בעבודה בבית, להשניח על הבהמות, על הירקות.
אכרים טובים ומנוסים, שיש ן להם גם עורה קמנה מצר הבנים
הקטנים ‏ ומצד 4 הבנות. והאשה. (בנוגע ‏ לעבודות מסביב לבית),
אין צרך בעזרה צררית, אכרים כאלה יכולים לנהל את משקם
על צר היותר. טוב. בלי כל עזרה. אך אם' חורשים בשורים אז
נחוצים שני. זוגות בשביל לעבר חלקה 95075 ער 300 דונם,
ולכן נחוצים. גם שני. עובדים: האכר ופועל תמירי, לפעמים גם
שוה לעבר את האדמה בשורים, כמו במקומות המלאים. אבנים
או על ההרים. אכר צריך. גם להביא בחשבון שכלכלת שורים
וגם: מחירם איננו עולה בדמים | מרובים, כמו זה של סוסים,
לכלכלת. זוג ‏ פופים | צריך להוציא 5 בישליקים = ליום = (יותר
מרובל), בכל: מושבה ממושבות הגליל ישנם אכרים המעברים
בעצמם את כל אדמתם, אם הם חורשים בסוסים, או ישנם אכרים
העובדים רק עם פועל אחד, אם הם חורשים בשורים, אבל
צריך להודות, | שמספרם הוא קטן, ורק אלה האכרים,' שיש
להם = ילרים היכלים לעוור בעבודתם בשדה, אינם משתמשים
בעבודת פועלים, כמובן אין מצפם החמרי' של האכרים שוה, אף
על פי שבמעט כלם החלו בהנאים שוים ובאמצעים שוים, גם
במשך השנים המעטות כבר נראה ההברל הגדול המתבלט. בין
אכרים ‏ חרוצים, * מנוסים ומפורים ובין אלה שלא חוננו | במרות
האלה

ההכנפה נטו הנשארת אחרי נכוו כל הוצאות העבודה בשדה
(בלי הוצאות צדדיות ,‏ כמו: שבור ‏ כלים, מות בהמות, הוצאות
צבוריות) עולה לאלה. העוברים בעזרת חרתים בערך 87900 פר'ו

-- אמא..,

0 - שפרה ! חיוך ,, שמדברת את כדכר התינוק . הרי. עיניך הרואות,
שעסוקים אנו...

-- מה הדבר?- -שואל האב שאלת אדם מן-הצד.

-- כלום יודעת אנכי? פתאום. השקה נפשה לעבוד בגן.

-- אהא!... ְּ

אברמצי, העומד בתוך העגלה, מרים אל שפרה זוג עינים, המבליטות
מחום. אחר-כך הוא מציץ בפני האב ופורץ פתאום בשחוק.

הי -= הי --- הי | .,

= אחריו צוחק גם הערל וכר, שאינו יודע עדיין לצחוק מה זה עושה .

מרים הוא מעל השקים את וקן-התיש. המחודד שלו, מגלה את שניו הלבנות
ומביט אל שפרה. לפי תומו בעיניו ‏ הטוכות והשוחקות. שפרה עומרת רגע
כנדהמה, ופתאום היא מפנה ראשה ויוצאת את הגן. הערל ובר, שעכשיו כבר
ירד לתוך. עומקו של דבר, קורא אחריה בקול:

-- אודהי ! ניע נאשאוו אשצע באטקא ושעניחא! ניחאי סאטא שוקאיע י
וואט יאק | . . . (ראה, האב לא מצא. לה עדיין חתן . תלך נא ותחזור עליו
> בעצמה 6

שפרה פונה לדרכה בלב הומה. מאחריה נשמע קול האב הטפייסה:
-- שמעיני, שפרה ! מוטב לך שתלכי הביתה ותכיני כום חמים. חי
נפשו, שלמצוה - גדולה תחשב לך ואת!י,:

: -- בודאין בודאי,,.--לוחשת שפרה לעצמה ואש נצתת בקרבה, והיא
ממהרת ומרחיקה מן הגן בפסיעות נסות, כבורחת ממקום סכנה, ואינה יודעת
את דרכת לפניה . תועה היא בשדות שטופי-זוהר, בין שבלים גבוהות
המנמנמות בחום-היום, השמש לוהטת ומכה על פניה, ועה מכסה אותה, ראשה
סחרחר ולבה עובה. ואו היא עומדת בדרך-הלוכה ומחננת קולה לטרום:

, -- מה אעשה? מה אעשה?

: והיא. שבה הביתה עיפה ורפת-אוגום, פגיה אדומים ובוערים, עיניה
-מבליטות, ותיבף לכניסתה ‏ הוא. נופלת על ספת-התבן. הקשה,. כובשת פניה
כה, פורשת יהיה המרושלות לכותל הקר ושוכבת בליהנוע, = יי

, 0 | 0

נכנסת פרדקא מן החוץ , שפרה הופכת פניה כלפי טעלה ונלעצת
עיניה הדלוחות בתקרה:

-- פרדקא'לי!

פרדקא נגשת. אליה ועומדת סמוך לספה, כולה שאננה וטובה, כולה
גאטנת לאחותה הבבירה ונכונה לעשות. רצונה,

-- פררקא'לי , השומעת ‏ את?,.. מר ‏ לי, מר לי מאד. הכל עסוקים,
באן וטרורים, ואני בודרה לנפשי ועזובה... ואין אני יורעת, מה. יהא בסופי...

פרדקא מבימה אל אחותה בתמהון ואינה מבינה דבר. ואף-על-פודכן
היא חורדת ממקומה ושואלת בדאגה רבחו

-- שמא חולה את, חלילה?

-- לא זאת, אלא סתם... לבי. מר לו מאד..י

עיניה של שפרה מתמלאות. דמעות.

--מה ? מה חיי? הגה ראי, שערותי בבר התחילו נושרות..,

פרדקא עומדת לפניה | מבולבלת ובולה אדומה, מובשת פניה בקרקע
ומתחילה מטפלת בהנורתה | המקולעת , ממשמשת בה עת רבה באצבעות
רועדות, ער שחגורה וו נפתחת מאליה ונופלת ברעש לארץ.

בעבור שעה עומדת שפרה כלפי האספקלריה הקטנה בפנום. מרוחצים
למשעי ובחוטם. ארום ונוצין ולבה' טוב עליה. מפרקת היא את שערות"ראשה
ומשדלת את פרדקא בדברים, שכראי ‏ לה ללמור את הלשון הרוסית | לפי
שכל הלומר את הלשון הרוסות--אשריהו. וטוב חלקו. גם בשעה שיסורים
באים על האדם, הרי היא עומרת לו כתרים בפני הפורעניות.

-- אני מעצמי חזיתי ואת . פעמים ‏ שטר לי ללבי מאד, ואז אנר,
יושבת לקרוא בספר. וכשאני יושבת לקרוא בספר, מיד אני מפיחה את דעתו
מכל דבר והכל נשכח מלבי. וכל וה הוא מפני שקוראת אני רק בספרים
טובים יומובחרים,. בספרים הללו, מסופר ‏ מעשה שהיה באנשום אינטליגנטים ,
חבמים ונבונים, כיצר הם חיום. חיים שיש בהם עושר וכבוד, כיצר הם יפום
ובעימיס, ביצר הם מדברים גבוהה"גבוהה ומרברם גנאוה מאד... וטלבד ואת דרכם
של האנשים הללו לחוור' אחרי אשה ולאהוב אותה . הא הבה יקרה
בעיניהם = מכל, ואפילו אם נוטלום את חייהם. בשבולה , וש שבני-אדם אלו
ווצאים. מדעתם ‏ מאהבהי וטוב ויפה הרְבָר הוה. להבתולות . אשר ישם. בתולות

4 !1 : > העולם ?9

ואם ‏ אכר עובר בלי. חרת, אז הכנסתו נטו עולה. עד 1809--
0 פר. לשנה לפי החשבון הבינוני, והכנסה. כזאת מספיקה. די
והותר לחיי משפהה בכפר. האכרים מוצאים שאם רק- הכל בסרר
וכשורה ואם אין הוצאות. גדולות צהדיות, ‏ כמו נשואי בת,
נסיעה, מחלה ממושכה, מות בהמות, ‏ אז ההוצאות. עולות 507
פר' >לחורש, | מפני שלכל. משפחה יש בית,. די ורקות, חלב
ועופות ,

מלבד ‏ ההכנפה \ הואת מיבול. השהה יש לכל. אפר עור
| הכנסות, הם מוכרום ‏ עופית, ‏ ביצים, ירקות, חלב, ' ישנם. איזה
אכרים, שאצלם נמצאות עכשו גם מכונות לגדול עופות, הנותנות
תוצאות ‏ טובות, | בגרול. . העופות. מתעסקים הנשים. והילדים,
במושבות ‏ עושים. גם נסיונות | להתעסק מעט. בנטיעות, ‏ בכדי
למצוא ‏ גם מהן הכנסה נוספת. כך נטעו. בסרו'רה. עצי שקדים
וזותים, בימה שקדים ובמלחמיה זיתים, במלחמיה. זרעו ‏ המושבה
בשותפות עם תושב אחד מפתח תקוה 86 הקטר צמר גפן.
הנפיון. הזה בעצמו . הדורש. הרבה .כסף וההבה. עבורה והנעשה
בלי. כל עזרת אחרים הנהו - מופת חותך למצב הטוב של אכרי
המושבה . יש לקוות, שהצמר גפן במלחמיה. יעלה. היטב, מפני
שהמושבה נמצאת בבקעת הירדן: העשירה. במים, והיא: איננה
נברלת. מן הארמה ממזרח. ליררן המצטינת בצמר גפגה והשיופת
לערבי. עשיר. אחר.. במלחמיה מקוים הרבה. מן העבוהה החרשה
הואת,. מפני שמצמר גפן אפשר לקבל הכנסה ‏ נקיה.. כמאתים
פרנק מכל. דונם ‏ ודונם, בנטיעות עוד: לא. עסקו. בגליל . התחתון
במרה מרובה. והנטיעות ‏ עודן. כלן. צעירות, אבל הן ‏ תהיינה בלי
ספק לעזר גדולל למשק הכפרים, ביחור באותם המקומות שהאדמה
שם. איננה: מוכשרה לזריעה, כי ‏ אם לנטיעות,: כמו. על צלעות
החרים 'ואדמת. פלעים:

הכנסה. טובה אפשר .לקבל בגליל. מגדול. בהמות.

אפשר

אלו--הכל. חובכים אותן, הכל כרוכים אהריהן, הכל מסורים להן. מנהג
העולם שם, שהכל מתקוטטים ביניהם בשביל בתולה יפה ומחרפום : ומגדפים
איש את |רעהו, עד שלבסוף הם באים בולם לבלל דעה , להזדמן ביער
ולורות האחד בחבירו ‏ לשם דואיל,.. וחיים הם כולם בטוב ובנעימים. הכל
יושבום. בנאות שדה ויער, ומשרתים. רבים להם ופוסים ומרככות. בימות הקיץ
הולכים הגברים. לצוד ‏ דגים, והבתולות לובשות את מעיליהן הלבנות, הדקות
והקלות, ורצות בחכורה. לרחוץ בנהר. ולעת ערב מתכנסים כולם ויושבים על-
גבי המרפסת, מסבים לשלחן ומדברים צרפתית ושותים יין-שספניה, מין יין
יקר המציאות, שמחירו אין לשער בלל...

פרדקא עומדת ושומעת ושמחה בכל לבה, שיש לה יד לשפרה בבל
הרברים הטובים. האלו, ומטעם וה היא כובשת פניה בקרקע, גחוך רך ושאנן
מאיר מתחת לעפעפיה השחורים והארוכום, וַתוְא. עונה טתוך בושה:

-- אני. כבר הגעתי בחשבון לידי ,חוסור',. אבל או עמדו ומפרו את
המורה כהן לעבורת הצכא. אבא אומר, שהי לה לנערה כמותי גם. בזה,

- דְברִי. אבא. אל השוטי לב. כלום אונך יודעת. עדיין, שאבא פנטיק
גטור הוא?...

ושפרה לובשת את מגבעתה ואת נעלידידיה | הלבנות ,‏ מכסה פניה
בהינומה, נוטלת את ספרה בידה ויוצאת ללכת' לבית"עקד. הספרים ‏ שבעיר.

בבותדעקד ‏ הספרים שבעיר יושב בתמידות = אוש" צעור וקטן-קומה,
שתלתליו שחורים = ונוצצים ‏ ועיניו הקטנות אף הן שהורות ‏ ונוצצות ‏ ונראות
בשתי טפות' דוו. פניו העגולים אדומים ומבהיקים, כאלו נמשחו בשומן המבהיק,
זאל מצחו דבוקה תמיר תחבושת קטנה, עגולה ושחורה, העשויה לדבר. ומדבר
האוש הקטן ‏ הוה בקול צרוד | ובחשאי , מטעים כל מלה ומלה ‏ ומטתוקה
במתק לשונו, ומביט ‏ הוא בשעת. רכורו על כל קוראיו בבתדצחוק. של רצון
ואושר וברגשי ידירות רבה. אף על שפרה הוא מכיט בידודות. רבה וקורא לה
עמדיטואזיל" .

- איזה ספר, למשל, מדימואזיל, אתן . לך היום?

=: תנה לו היום, חרי יורע. אתה, ספר אטתי וטוב , שיהא. טלא ענון.
/ -- במטותא ממך, סדימואוול... ובכן אתן לך סוציולוגיה+

גליון כה

גם לעשות עושה, צלעות. ההרים התופסים. חלק. גדול בגליל. ורבוי
המים בכל המקומות הם. תנאים מבורכים למקצוע. הזה, ביחוד
מתעסקים בגדול .בה:ות בסדז'רה ובימה.. יש אכרים בעלי עדרים
גדולים המוברים עזים, בבשים וגם סוסים, פררות ופרות מגדולם.
האכרים. האלה רואים ברכה במשלח היר הזה, יש. עכשיו גם
כאלה. החפצים לעשות את גדול הבהמות לעקר. עבורתם, יש. אכרים
שקבלו מהעסק הזה ₪ 30 ריוח. בשנה שלא כתי. בהמות, אבל
לא בכל המושבות יש רי מרעה. על יד מפחה נמצא. כר נרחב
למרעה. על הריתבור, - והככר ‏ הזו. נקנתה. זה מכבר ‏ על- ודי
היהורים. רק עד כה עוד לא נעשה המפרוז והמקום עודנו נמצא
בירי הערבים ,. מלבר זה יש עור מכשול גול לפני | התפתחות
גדול בהמות במושבות היהורים, המחלות הפונעות לפעמים קרובות
בבהמות ארץ ישראל, | מספר. הבהמות המתות מניע לפעמים
למררגה נוראה, איש אחר מפרו'רה קנה עוים ובומן קצר מתו
שלשת רבעי העדר. להאכרים. אין ‏ די ידיעות ‏ בנוגע. לשמירת
הבריאות של הבהמות.. רופא לבהמות. אין. בארץ, = ונותני עצות
בעה מקרה רע הם האכרים שהנם רק תלמירים. פחות ‏ או. יותר
גרועים. של מוריהם. ‏ הערבים, * שגם-: בהמותיהם. מתות. במספר
עצום. וכאב הלב בראיתנו, איך האבר, הוא אובד:עצות בעת
שיקרה. אסון את בהמתו | המכניסה לו חלק = גדול. של. פרנסתו
ושהיא. כל. עשרו ורכושו, | אכר. אחד ספר לי שהוא. אינו ישן
מפני שהרבה. פעמים בלילה הוא יוצא לראות את שלום בהמותיו--
ובאיזו ‏ אהבה. הבר האכר הזה על אדותיהן, כמובן. אין. מושבה
אחת יכולה להחזיק. רופא בהמות,. והמושבות אינן מפוררות עוד
שיוכלו לעשות צעדים. כלליים. ושיזמינו. יחד רופא, טוב שיסע
ממושבה למושבה, אבל אם המושבות אינן יכולות: %מנות. את
החסרון הזה אז צריכום;המוסדים המתעסקים. בישוב לשלוח רופא
בהמות, שהוא ילמר היטב את תנאי המקום, את מחלות הבהמות

ב באר המרת ם הח העד ההשש הכמה וידה רות אק ממהחרויה: ה והו הלחו הלה קיו -הוהרה ו

-- כלום אין זה טורגניוב?

'יני האיש הצעיר הקטנות . והשחורות . יטביטות על שפרה. ברנשי
ידידות רפה, שאין למעלה הימנה.

-- לא, מדימואויל , הפוציולוגיה היא חכמה העוסקת בשאלת-הפועלים,

אולם אני רואה בך , מרימואזיל , שכל כונתך אינה אלא רומן,, רומן מוב +

-- בודאי, אין כונתי אלא רומן טוב . לפי שעל-דבר הפועלים כבר
קראתי די והותר עוד בשבתי בכרך . שם הדברים הללו מתגוללים ממש ע
פני חוצות . + .

קבלה שפרה את הספר, והרי היא עומדח, רגע כנגד. האיש הצעיר ,
עומדת ושותקת . רוצה היא להגיר לו איזה דבר טוב, אלא שאינה יודעת
בטה להתחיל . האיש הצעיר וקטן-הקומה עומד אף הוא סמוך לשולתנו ושותק
לעומתה וממתין ומכיט אליה כבת-צחוק של רצון ואושר.

-- מה, מדימואזיל, חם היום בחון ?

-- חם מאך . מטש כחומה של איטליה. . . כמדומה לי שאין. טוב
בחום שכוה אלא לישב ולקרוא בספר מלא ענין .

שפרה עומדת עור רגע, ואחר"כך היא נגשת מתוך החלטה לשלתנו'
של בעל-דברה ומגלה לפניו את כל לבה :

-- אילו ידעת . . . אסירת-תודה אגי לך בעד ספריך הטובים, : הגורמום
לי הנאה מרובה כל-כך , כמדוטני, ש ל י אתה נותן את. הטובים. שבספרים...

פני האיש הצעיר העגולים מאירים מתוך. אושר, ונחת .

-- גו, ואת היא חוכתי! ובפרט ל,כאָרישניה"" -- זה
לתמוך , ברישניה" בכל לבבי ובכל נפשי!

-- האמנם?-- מתפלאה שפרה ומכונת לעומתו . תנועת-חן ‏ ואין היא
יודעת עדיין, מה יהיו דבריה הבאים.-- המבין אתה... אבותי הם טבנו. הרוה
הישן, ההולבים בחושך...

הרכי תמיר

-- גו, ממילא מובן: האבות... ,ה פ וק ל י ג יה" הישנה...

-- אוחך אני רווגה מדי. ערב בערב... הולך אתה לטייל מחוץ. לעירי

-= באמת? דומה, שגס אני רואה אותך בַכל ערב. האת היא היושבת
הטיד על המעקה?. = 00 . ,

9

\

.

9

22

/

י

2
0

נליון כה

> העולם 96 5

והעופות המתהלכות. בארץ וילמד את האכרים איך להתנהג. צריך
רק שישלחו. לא רופא מתחיל, חסרזנסיון, כי אם רופא מנוסה
ובקיא,, רופא כזה. יביא. תועלת. גדולה. לכל הישוב.. ואם אמנם
שברו ‏ יהיה גדול, אבל. הישוב. ירויח | בכל. זאת מהוצאה. כזו.
הרופא. לא רק שיציל ‏ רכוש נדול. של האכרים ההולך. מדי. שנה
בשנה לאבור, כי אם גם יתן את היכלת להרחיב את ענף העבורה
הזה,. הנבבר כ"ב. בארץ -ושראל.

%

הַברַת .בָּל. יִשרְאֶל חָבְרִים' ופְעוּלותְיהָ.

מ, | שאַליט ,

א,

מיום .שנוסדה חכי"ח. הרבו. לכתוב ‏ ולדבר על אדותוה,--
פעם ברגשן השתהפות: וחבה מרובה, * פעם בפגנון חריף ויש
אשר גם בדברי:תוכחה ‏ קשום, הכל לפי ‏ זמןדפעולתה. שנדונו

בו אבל כמדומה לא העריכו מעולם את פעולותיה. של ה,אליאנס"-

באוביקטיביות ‏ גמורה, היינו,: כמו" שהן. או שהרימו ‏ אותן עד
לשמים ותלו. בהן תקוות. מזהירות: מאר, או ששללו: ממנה. אפילוּ
את הַתהלות. הראויות .לה בצדק, ככה היה גם יחפ ההיסטוריה
אליה: או נצחונות מופרזים. או. מפלות, שלא היתה. ראויה להן .

שמה עצמה של ,חברת כל ישראל חברים" כמו נהן לה

אופי עברי:אינטרנאציונאלי . בעתונות | האנטישמיות הרופית

מתחלת ‏ שנות השמונים לא היה לה,אליאנסיי כל שם אחר מלבד
,אינטרנאציונאלקה

ז'ידית", | שמטרתה' לכבוש את כל. העולם;

העתונות ‏ הנוצרית. אדוקת<האמונה : כ,הצירקובני. ‏ וויסטניק?. ועור
האשימה את ה,אליאנס", כי היהודים. שואפים להשמיד. בעזרתה
את הכנסיה הנוצרית, כ"כ נוראה היתה אז בעיני שונאי-היהודים
ה,אליאנס" העברית:אינטרנאציונאלית התקיפה. והכל יכולה.. .

מן הצר השני עשתה ה,אליאנס" רושם נמרץ על היהודים
עצמם, הכל נשאו אה עיניהם אליה בתקוה. מרובה, ‏ ומכל
עברים קוו לראות עזרה ממשית מצדה, העוברה גיפה, כי בראש
ה,אליאנפ" - עבדו עפקנים מפורסמים | כאדולף כרמיה ‏ ,
ואלבירט כהן, כי באה ה,אליאנס" ‏ בראשית שנות. קיומה
במוימ עם מלכים וקיסרים ע"ד מצב היהודים, וכי לעתים הצליחו
גם. השתרלויותיה ‏ ביריה ע"י משה מנטיפיורי .ואדולף כרמיה,
כמו בשנת 65--1864 אצל השולטן במרוקא ועוד. יותר בשנת
8 בשעת הקונגרפ הברליני, שנתן שווי:זכיות ליהודי רומיניה,---
כל זה הרימו את ערכה בעיני היהודים ועשו לה שם של
הפתדרות חְשובה ותקיפה,

' והנה באה שנת 1881 הנוראה והתחילו נעשים פוגרומים
ביהודידרוסיה ואחר כך היציאה ההמונית של היהודים. הכל. חכו
לראות' ולשמוע, מה תאמר ומה העשה עהה ה,אליאנם", כשבא
בא-כחה של ה,אליאנס" קרל ניטר לברודי, ששם נאסף המון 2
של עשרים אלף משפחות של אמיגרנטים שדודים ורעבים, --
התנפלו. עליו מכל עברים. בידים פשוטות לעזרה... אכל ניטר :
נעלם, הוא נראה שנית וחזר ונעלם , ה,אליאנפ" לא יכלה. להושיע,

וכפוד שמה של ה,אליאנס" יורר. אחר העתונים העברים
החשובים בלשון. רוסיה יצא אז כנגד ה,אליאנם" במאמר-ראשי
חריף' מאד, להוכיח אותה על פניה, כי בגדה במטרתה, כי
פעולהה \ באה עד משבר, כי קצרו יחיה מעשות. דבר. לטובת
האמיגרציה היהודית, וכי יהודי-רוסיה גופם צריכים לקחת בידם
את סרור הזרם האטיגרציוני, ומכלי השען על איש בזה, כי אם

.

- אין לי עם מי לשיח שיחת אינטלוגנטים, והרי אני יושכת יחידית
על המעקה. נו, ענוני ,הטבע" אף הם מן הדברים...

-- טאפ-ם!---מפיים האיש הצעיר על טהרת הלשון הרוסית, ‏ והוא
מביט על שפרה וממתין, ועיניו = הקטנות והשחורות מתנוצצות ברגשי ידידות

רבה .
שפרה יוצאת מביתדעקד הספרים. ומהרהרת בדרכה באיש הצעיר

הנפלא הזה .ומחויקה' טובה לעצמה , שדברה :אתו דברים של טעם, והיא
מופיפה. ומהרהרת בו ודבריו, שמשגיח הוא בה בשבתה בערב על-גבי המעקה
והיא חומדת בלבה את תלתליו השחורים והנוצצים ואת קולו הצרוד והנעים.

לעת ערב שבים בני-הבית מן הגן, כולם. עיפים ונחשלים מעמל היום:

מכניסים שקים נדולום ומלאים, ובחללו של בית נשא ונודף ריח של עשב
לח ורענן . האב פושט קפוטתו, מתפלל תפלת ערבית, פוסע בחרר אילך
ואילך. ומכין עצמו לשתית חמים. אברמצי , כולו אדום' ומויע, יושב כנזוף

וגזול על קערת הקרופניק שלו וגוטע מתוכה לתיאבון . ואז מתירה האם מעל
סינורה את חריטת"הבד שלה , המלאה ,נחושת" כברה, מפנה לעצמה אחת
מזויות השלחן-ויושבת למנות את מטבעות-הנחושת הגדולות והחלורות, מונה
היא מעותיה בלחש , שפתיה נעות וקולה לא ישמע , חושבת ‏ חשבונות. על-
גבי אצבעוחיה, מתאמצת. .לוכור גשכחות ‏ ומתוך | מחשבתה היא טסתכלת
הפתכלות: : מרובה | בעששית הקטנה והמעשנת. ופניה הצומקים והמקומטים
מאירים . באותה. שעה. באור, רך ומרפרף של וגון ודאגהי

שפרה סוגרת את ספרה, משפשפת. עיניה וקטה מלפני השלחן, והיא
מלאה דמיונות: הרבה , מבולבלת ‏ מחמת ‏ ווב קריאה, ובמחה עופל, בבית
דממה והשקט. ושלוח מרובה. בעד החלונות הפתיחים מרחף ובא ליל-הקיץ החם,
נשמע קול שיחת שכנים, הטאחרים שפת לפני אחר הבתים. בחוץ, הר שריקת
המוט שעל-גבי הבאר הישנה ובכי ילד עזוב,. הכוכה לנפשו בקול רם וביאוש
רב , ואין מנחם לו... הוח קלה מתרגשת ובאה בער החלון הפתוח--והנה
חרדה ורעדה אש העששית ותררו וועו פתאים אף הַצללים על-גבי הכתלים
גדה מסביב. ריח השדות הקרובים. /

ולו על-גבי הכוריםן הותח: - בק הקוטקום. הגדולן

/ / 0 ז
1

שמרוב יטים נתחרך והשחיר כולו . להבות האש הבוערת מתיזות ‏ ניצוצות = = |
מתוכן, מאירות את הכותל שמנגד ומרעידות את הצללים מפביב. כלפי' אש >
זו עומדת עכשיו פרדקא, פניה פני להבים, כולה מוארת, כולה שאננה ותפושת"
מחשבות ועיניה מושפלות לקרקע. האב נגש בפסיעה חשאית. אל התנור
והכירים לחקור בקומקום---ותיכף הוא שב על עקבו. שבעררצון , דעתו וחה
עליו והתקוה | משחקת לפניו, והרי הוא מתהלך בחדר לארכו ולרחבו,. גוהם
בנהימה חרישית את אחד הניגונים, נגש ועומד מאחורי אשתו, מפתכל רגע
במעות שהיא מונה ושואלה:

--נה?...

-- מה ,נו"?- -נוופת בו אשתו ודנה אותו 4 ברותחים.--הנה נתעלמו
ממני כאן חמשה שקים של קישואים... ,נו" הרי וה בא להשמיעני!,..

שפרה יוצאת את הבית, יושבת יחידית על המעקה, תומכת ראשה בידיה |"
ומרימה עיניה למרום, לאפלת. השמים , הורועים בוכבים. בודדים:- מחה עדיין
נתון בערפל, לבה מנתר. בקרבה ורועד בתוך כאב חשאי. ורך ולפני. עיניה
מרחפות ‏ עדיין אותן הנפשות , שתיו משחקות ברומן . הוא--בעל קומה
זקופה, כולו הדור ונאה ומלא כתחעלומום; ה י א--שערותיה הרכות והכבדות | |
מתפורות ונופלות על ערפה החשוף. עיניה | האפורות מתיזות רשפום, רשפו= | >
אש, וכולה צעירה וסוערה ומקנאה קנאה גדולה לאהבתה, אהבה אפורה של |"
אשתדאיש,.. ועוד נפש אחת: ה ב ע 9 אדם שכולו מחמדים, אלא שעובר הוא / !
כצל... ועדיון תוהה שפרה על חידת-פלאים זו ואיגה מבינה: מה מום מצאה ן
אותה האשה בבעלה, שנקעה נפשה מעליו וחייה עמו חיו עליה למשא 1 "
לבאורה, ‏ הרי אדם * הגון הו ונחטד למראה | ועשיר מאד : ואף-על-פידבן. /
נתגלגלו המון החמיה בה ולבה בוכה בקרבה על עניה של עלובת-נפש זוי

-- שפרה ! שמא רוצה את בכוס. חטים? בואי ושתי. עוד רבים החמים
בהקומקום!--הקול ‏ קול האב , קול רטוב. ורך לאחר שתית : החמים. בדומית
הלילה נשמע קול זה , כאילו הוא מפיום ומשדל וטלא רחמים וחנינה, ולפ = .
שפרה רועד רגע בקרבה ומתמלא הרגשה. חמה = ועדינה,. ואולם. ברגע השני
תוקפת אותה רוח עקשנות | מרובה--נגלתה עליה פתאום ‏ דמותחדיוקנה ה של
אותה. האשה הצעירה. והקנאות - וגאון-רוחה הסוער... ופתאום. נטאפים. עליה

על כחותיהם עצמם*), א זו היתה קטיגוריה ‏ חריפה יותר. מדאי,
שלא. היתה. ה,אליאנפ" ראויה. אליה כלל., אבל התעודה ההים:
טורית הואת ‏ מוכיחה מאירך גיפא באופן: נמרץ, מה רבו היו
התקוות, ‏ אשר שמו. אז היהודים בה,אליאנס", ‏ אם יכלו לבוא
אליה בדרישות גדולות כאלה ואם יכול. היה. היאוש להיות כל
כך ‏ חזק.. .+

אבל מאז בטל לגמרי ערכה של ה,אליאנס" בתור. הסתדרות
עברית-אינטרנציונלית תקיפה. איש לא חכה כבר, כי תבא
במו"מ ‏ עם מלכים וקיפרים, ואיש לא קוה, ‏ כי המו"מ. הוה עלול
יהיה להביא ישועות ליהודים. אולם אז נכנסה ה,אליאנס" לתקופה
השניה ‏ של פעולתה. -- היא מתחילה לטפל ביחוד בהשבלת-
היהודים בארצות-המזרח. היא הפתלקה :מן הענינים המרעישים
של הפוליטיקה. והריפלומטיה ונהותה להפתדרות חזקה. ונמרצה
עוסקת בעניני השכלה. כיצד היא ממלאה את תעודותיה ואיך
עופקת בעגיני השכלת היהודים, --- זוהי שאלה אחרת,

% %
%

נמפור בזה ברברים קצרים את תולדות התיסרותה. של
ה,אליאנם" .

עור בשנת 1851 הציע אינז'יניר פאריזאי אחד, היהודי
קארוואלה לקרוא קונגרפ של באי:כח. היהודים. מארצות
שונות. לדון בענינים הכלליים של היהודים , בשנת 1888 נעשה
נסיון כזה ע"י איזידור כהן, עורך העתון הצרפתי אטצוג[טז\*
"98011008!, להצעתו נענו. יהודים רבים מארצות שונות באירופה,
לבסוף החליטה בחרש מאי שנת 1866 קבוצה קטנה של יהורים
ליסר ,אנודת היהודים שבכל העולם ואלה היו מיסרי

*) עיון ,רוסוים" גליון 51 שנת 188%, מאמר הראשי.

> העולם 36

גליון כה

0
האגורה: הרב אסטרוק, עורך העתון ‏ 18780[1008 68טוו6ע1. כהן,
האינז'יניר קארוואלה, הפוחר קרעמאנט, הפוחר מ, ערלאנג'ער, ההייר
מ, ליווין, הפרקליט נ, ליווין, הפרופיפור לוי אלוואר ע., לוי אלוואר
ג. הפרופיסור מאנואיל. א., מאנואיל ע, , הפוחר ניטר, הר"ר שלוס,
הפרופיפור = שורנשטיין, והמפתח פתוחים שטירן. ‏ כל האנשים
הללו נועדו יחד והאספה הראשונה של האגודה החדשה עסקה
בעריכת קול קורא ליהודים, שהיה מבוסם על האידיאה הראשית,
כי היהודים צריכים סוף :סוף ללחום בער זכויותיהם, וכי לתכלית
ו צריך לאחר את הכחות, כי אם יתאחדו יחד הכחות
המפוזויים והמפורדים של היהודים' לשאיפה אחת, אז יהיו לכח
כביר, אחר מחברי האספה. הדגיש אז, כי האגודה נוסדה. ע"י
צעי רי היהודים הצרפתיים , זה מוכיח, כי חיים עדיין הרוח
העברי ואמונת היהודים (את המלה עם, לאום, לא העיזו הצעירים
היהודים של העת ההיא להעלות על שפתם) בקרב השדרות
השונות ‏ של היהודים, וזה שהצעירים עומדים בראש, ערובה
נאמנה היא, כי האגורה תהי עומדת על גובה המטרות האנושיות
כלליות, הפרוגריסיביות ‏ וההומאניות. בכלל בולטות בנאום הזה
וגם בקול הקורא הראשון של ,אגודת-יהודי: כל העולם" (אליאנס)
ובקריאה אל היהודים" המאוחרת של כרמיה,--מלבד המון
הרגשות ‏ יהוריות אמתיות. וגאון ‏ יהודי, גם המון השקפות של
התבוללות - פטריוטית. דומה, כי. עוד בנאום הראשון ובחקריאה
הראשונה של ה,אליאנפ" כבר. נפתמנה מהות. כל העבורה העתידה
של האגודה הזאת....

בחרש ריצימבר שנה זו (1860) היתה האספה השניה של
האגודה , המעשה האחרון של האגודה הואת היתה בחיפת וער*
המרכזי מוקדם, שנכנסו אליו האנשים הללו: הרב אסטרוק,
הפרופיסור של הסימינריה היהודית כהן, האינז'יניר קארוואלה,
הפרקליט כרמיה, חבר האינסטיטוט פראנק, חבר. האינסטיטוט

אבוה ואמה עם ענים ורחקותם .ועם חיוהם הדלים, העוברים תמיד בחושך
ובמהומה, והיא. עונה | ממקום-מושבה בקול רם ובהחלטה. גמורה וברגש של
גקמה גלויה:

-- אין אני רוצה בחמים!

ובאותה שעה הולך הרחוב ומתרוקן. עובו השכנים והשכנות את שבתם
על"גבי הזיוים | ונכנפו לבתיהם לישון. תריסי החלונות הוגפו כבר, ורממת
הלילה יורדת \ ועוטה שדות ובתים כחשבה ומשרה שלותה עליהם. שפרה
עדיין יושבת על המעקה, תומכת ראשה בידי ומהרהרת הרהוריה, מהרהרת
היא עכשיו בוה, שיהידית ‏ היא יושבת בלילה. על המעקה, יחידות ובודדה
בבל הרחוב הישן, וגם בזה, שהיא האחת בכל הרחוב כולו, הקוראת בספרי: טובום
\ומחשבות טובות בלכה. ובאותו רגע היא מעלה על זכרונה את דברי האוש
הצעיר, המפקח בבית-עקד הספרים, והרי היא מגחכת בקרבה ומשוה לעצמה
את האיש הצעיר הזה ואת קומתו 'הקטנה יאת תלתליו השחורים והגוצצום
ואת קולו' הצרוד והנעים... "מי יודע? אפשר, שאותו האיש הצעיר עצמו יושב
אף הוא בשעה זו על מעקה ביתו והוגה בה?,..

ומענין לענין היא עוברת ‏ בדמיונה ‏ לאותו. ענין שלגבי איש צעיר
במותו הוא דבר שבוח ומעשים בכל יום . בדמיונה והנה היא יושבת בפעם
בפעם על מעקה ביתם , כולה נתונה להרהוריה הטובים . הלילה ההוא יהא
אחך הלילות היותר יפים של קִיץ... עוד היא נתונה להרהורי-לבה, והנה תראה
את האיש הצעיר עובר ומטייל ארוכות וקצרות לפני ביתם. אחר-כך תשתרר
דממה רבה ברחוב. ואן יגש פתאום אליה וישאל אותה, באדם השואל לפי
תומו, אם יש לו הרשות לשבת אצלה ולנוח רגע. לבה יחרד בקרבה וינבא
לה דבר... ואף"עלדפו-כן ‏ תעמיד פנים שלוים. ותתחיל בשיחה על ענוני
חכמה והשבלה ודרך-ארץ, ורק כשיגיעו לעצם שיחתם, יאחונה פתאום בירה
וואמר לה בקול רועד: ,שמעיני , מדימואזיל ! לא אוכל התאפק עודו.. לא
אוכל נשוא עור את הסוד ‏ הבמוס בלבי,.. רואה אני אותך = יוםדיום, והנה
שונה את מכל הנערות אשר ראיתי לפגיך. כל הנערות נבובות-לב הן ושוגות
בהבליס, ורק את עלית' על כולן . + . את--עינים | נפלאות לך : עמוקות הן
ומושכות את הלב'... ואו תנגפה בלב נפעם להוציא את ידה מתוך ידו, ואולם

: /
. % , , ' ָ

הוא לא ירף ממנה" ויאמצנה . בכל חומו ועוזו. ופתאום,.. יגש את'ידה ‏ אל
שפתיו: ,האמנם אין את מבינה. עדיין, סדימואויל?"... וכאן לא תוכל אף היא
להתאפק עוד ותניח את ראשה על חוהו ותפרויץ בבכי חשאו. והוא יחלוק לה
על. שערותיה ויגחם אותה וידבר על לבה בקולו ‏ הצהוד והטוב. ואו ישאל
אותה בקול מלחשים: \,היש לי תקוה?"... והיא לא תשיב אותו דבר, ‏ ורק
תחבק אותו ‏ ותאמצהו אל לבה ותנשק לו גשיקה ארוכה במצחו . התחבושת
הקטנה, השחורה והעגולה, לא תהיה לו עור באותה שעה...

ואן יגיעו ימים לה, ימי אורה ושמחה וחדות-הלב.: בקלוב. יודע ‏ הרבר
לבל יושבי הרחוב והכל ישיחו בה ובאהבתה, וכך תגיע. השמועה גם לאביה +
אביה ישמח בלבו, אלא שיחפוץ לראות את הב חור פנים אל פנים. והוא
ימצא חן בעיני אביה מאד: איש הגון וגבון מאין במוחו... ותיכף יתחיל האב,
לרבר בעניני ‏ נדוניה , אבל או יכנס הוא ברבריו ‏ ויפסיקהו ויאמר: ,אדוני
ליפשיץ , פארדון! נקוט כלל זה בידיך : מביון | שאני. אוהב ,ברישניה", אין
דרכי לדבר בנדוניה"... האב במנהגו תמיד, יצחק לו: ,אוהב--תועב... דברי
הבל! אני יש לי בלל שלי: מכיון שאנשים צעירים נכנסים לחופה, מיך הם
וקוקים לבסף". על זה יענה הוא: ,כסף יש לי לעצמי די והותר , וטה
שאמרת בדבר האהבה--פארדון , אדוני ! גדולה אהבה ותשובה מאר!"..+

וסוףדכלדסוף ‏ יבוא. לה. יום כליון-נפשה ושעת אשרה הגדול. חתונתה
תהיה ברוב פאר והדר + מקהלת מנגנים תנגן לפניה, בחורים ובתולות יצאו
במחולות כנגדה , קרובי החתן העשירים יהבו עליה ‏ מתנות הדרשה... ואחר
כך, כשישאךו שניהם בחדרם, חדר רירתם החרשה, והם נרגשים וגלהבים
ועיגיהם בוערות ואיש אין אתם---אז תפול על צואר בחירה, תחבקו בכל כה
ותנשקו בכל חום ותנפפו בכל גופה הצמא לאוש ותלחש לו על אזנו +
היקר לי -שמו המפורש אינה יוְדַעת לעת עתה--הביטה עלי וראה !
הן אשה צעירה אני עדיון, בעצם ומי עלומי אני, בעצם ימי עלומי הטובים"..,

גליון כה

> העולם 3% /

הלוי, חבר-קוריספונדינט של האינסטיטוט קינינפווארטיר, הפרקליט
ליווין, < הפרופיסור ‏ מאנואיל, ‏ הסוחר ‏ ניטר. = והיו"ר | בהאגודה
המיריצינית בפאריז אוטירבורג *).

ליום 41 מאי של שנת 1861 היו להאגורה 850 חברים, במשך
שנות 1868-1564 ננמרה| עבודת: הסדור. הפנימי של ה,אליאנס",
בקור נשיא האליאנס נכחר א ד ולף כרמיה (186.---סינאטור
ומי שהית מיניסטר המשפטים בפראנציה, ששמש. בכהונתו זו עד
יים מותו (בשנת 1880), מספר חברי ה,אליאנס" נתרבה במשך
העת הואת עד לסך 1886 . המספר ‏ היותר מועט של החכרים
חיה ברוסיה: | שלשה בס"ה. מפני סבות בלתי:ידועות נשאר
אותו המפפר בהופיה במשך עור שנים רבות, בעת. הזאת---הרבר
היה בתחלת שנות הששים של המאה שעברה--- נעבד ונתאשר
ספר התקנות של ה,אליאנס", שנשאר בשלמותו ער היום הוה,

מטרת רחברה מנוסחת בספר:התקנות באופן זה:

סעיף א': מטרת ,חברת כל ישראל חברים" 86חאו!!1,))
180166 היא:

א) לעבוד בכל מקוםבשביל האימאנסיפאציה
והפרוגריס המופסרי של היהודיםן

ב) להמציא סיוע בפועל לאותם היהודים,
הסובלים רק מפני שהם יהודיםן

ג לסייע לכל התעודות, העלולות להוליך אל
המטרה הואת.

יתר כ"א התקנות של החברה מופבים על ההסתדיות,
הועד-המרכזי .., | הועדים | המקומיים | וע"ד = מעשה | שניום
בספר:התקנות ,

עור נחוץ. להזכיר, כי כרי להיות לחבר האליאנס. די להסכים
לתעודת החבהה,. להגיש בקשה ולהכנים 0 פרנק. לשנה, לא פחות,

5

5
י, גרינכוים .

בְּרֶק ליכי ובנד,
(דף אחר מדברידימי היהודים בפולין,)
(סוף)

ברק יוסילביץ הניח אחריו בן. שרצה ללכת בדרכיו ולהמשיך את
פעולתו. אולם הבן-יוסף ברקוביץ---לא הצליח. כלל במעשיו. תולדותיו
ער התקוממות ' הפולגים בשנת 1880 הן' שלשלת ארוכה של
הרפתקאות, של בקשות ע"ר פנסיה, עייר עבודה, הצטדקות מהאשמות
שהאשימוהו שונאיו, ומצוין הדבר שחומר לתולדותיו שאב המחבר
ע'פ רוב מגנזכי הקומיסיה המושלת שהיתה בפילין ממחלקת ההכנסה
וההוצאה, עכשיו ,קאזיאננאי פאלאטא". האין זה לעג מר%..,

גם הוא עבר בצבא פולין בקאשונה, לקח חלק במלחמת
8 ואחרי כן במלחמותיו ‏ האחרונים של נאפוליאון, ואחרי
שנפצע הרבה פעמים במלחמות אלֶה, הוכרח סוף סוף לעזוב את
המערכה ולבקש לו משרה.

עבודה זו לא היתה קלה כלל, אף שוכות אבא פיעה
לו; איזו שונאים נעלמים חתרו תמיר תחתיו. והוא אנום, היה
להצטדק כפעם בפעם לפני הרשות שנתנה לו משרת משגיח יעריה,

חייו אלה אינם כלל מענינים ואין הם מצטינים בשום
דבר, מורגש בהם רק דבר אחך, שנבדל היה ברקוביץ מקהל

*) עיוןך במאמרו של הד"ר א. אורשאנסקי 680080818 8פהק13601
"00100 בהשבועון > 1080 וסט ץ1,,. בגליונות 45, [38,30,4 של שנת 1880

ובגליונות 13,15 של שנת 1881 , המאמר הזה מכיל השקפה ע"ד כעולתה. של ,

: > ה אלואנם? במשך בל העת ע פ "י הדוה"ת הרשמיים של החבוה,

הפולנים ‏ וכנראה גם מקהל אחיו, | ברשימות הפקידים הוסיפו
תמיר שהוא יהורי, כאילו בזה היה איזה חטא אשר. חטא, מעיף
בתמימות מחבר הספר שלפנונו,
כך נמשך הדבר עד שנת 1840, שאו התקומם העם
הפולני עור פעם. ‏ לפגי התקוממות. זו, כשהתחילו | מובי העם
להרהר אחרי פדרי החיים בארץ, נתעוררה עור פעם אותה
השאלה הנצחית, ‏ שהיתה למכשול. לפולין, | לאלת. היהודים.
אולם הפעם בכל הספרות הגדולה, שנכתבה או בשאלה זו, לא
נשמעו כבר אותן הדעות החפשיות, שנשמעו בזמן הסיים של
ארבע שנים, וכל ההצעות של תקון סהרי. החיום של היהורים
בוונו או להחיש את הטמיעה ולו גם באמצעי אונם וכפיה, או
לעשות את היהורים לבלתי מפוכנים, = לבלהי מזיקים, : נשמעו
גם כן רברי שנאה חזקה, שנאה עורת, | שלא האמינה לא '
בהתבוללותם וגם לא בהתנצרותם של היהודים וררשה פשוט,
שקיסר אלכסנדר 1 יגרש את היהודים לאיזה מקום בלתי.נושב,
בערבות אסיה או רוסיה הררומית. רק אדם אחר, לוקשינסקי,
שעמד אחרי כן בראש. המתקוממים, ‏ דבר בזכות היהודים,
הוכיח ברברים חמים את שונאיהם והגין על השקפות הפיים שפ
ארבע שנים. היהורים גם כן לקחו חלק במלחמת דברים. מצר
אחד וצא אל המערכה איזה משה בן אכרהם שבמהברתו
,קול העם היהודי אל הנוצרים | הפולניים | האמתים". הגין
ברברים ‏ חמים על עמו לפני אותם התקונים, לעג לההצעה
למשוך את היהודים אל. עבודת הארמה, בשאלו, שמא רוצים
להשתמש ‏ בהם. לעבורהם. ולהתנהג אתם כמו שמשתמשים,
ומתנהנים ‏ עם האכרים, ומן הצד השני ‏ יצא דוד פרירלנדר "
בהרצאה מפורטת שהתאימה בררישותיה. לאלה של לוקשינסקי,
אוּלם כל המלחמה הזו לא | הביאה כלום: \ הסיימים .לא חקקו
שום חק חרש, ואלה שעמדו בראש המתקוממים. בזמן. הראשון
עמדו | עור בתחומן של המפרות העתיקות, ‏ וכשבקשו. היהודים
רשות להכנס אל הצבא, ‏ ענה מוראבסקי מיגיסטר ‏ המלחמה,
שאין להרשות זאת, בכדי שלא יתערב. דם אבירי-פולין. עם דם
היהורים ולא יהיה זה בעיני אירופה לקלון למלחמת החירות,
השקפות אלה כמובן, לא חזקו את רוחם של היהודים
הפולנים, אולם הם לא אטרו נואש, ויוסף ברקוביץ הגיש בקשה
להריקטטור שירשה לו לאפוף ולזין פלוגה. יהורית, כאביו ‏ מלפנים
הוציא גם הוא קול קורא אל אחיו להתיצכ תחת דגל. לוחמי
החירות, הממשלה הפבימה למחשבה זו ועיבדה תכנית | שלמה
של הלגיון ‏ היהודי,. כל יהורי שיכנם אל הגדור ‏ יקבל = וכות
אזרח ואחרי מותו במלחמה תעבורנה. הוכויות גם אל אלמנתו,
שנוי. זה ברעותיה של הממשלה בא מפני זה, שהיהורים המשכילים
העשירים שנרחו באופן ‏ גם כל כך לא התרחקו, אלא נרבו
סכומים גדולים לטובת הארץ ועור הפעם הנישו את בקשתם,
שירשו להם לנדב גם את חייהם ודמם, גם דעת הקהל נתעוררה
והתיצבה. על. צר היהודים: תלמידי האוניבירסיטה. קבלו 11
חברים אל הגברריה. של כבוד. שיסרו, |
הממשלה 4 רצתה להוכח, אם אין הצעתו. של . ברקוביץ
וחבריו אלא הצעת יחירים ושאלה את ,הראזאר הורשאיי, כלומר
את מנהלי העדה בורשה. התשובה 'היתה. שלילית, למנהלי העדה
נודע רק מכתב הממשלה ‏ ע"ר מציאותה של הצעה כזו,
ובכלל אין דעהם נוחה ‏ ממנה, כי אין הם רוצים להבדיל את
היהודים | מיתר התושבים והושבים לבא:כחם רק את הוער,
שנבחר לקבוץ נדבות בשביל הנכנסים אל הצבא מרצוגם הטוב ,
תשובתם של מנהלי העדה היא תעורה.: נכבדה ומצוינה,
התעורה השנית של ראשית ימי ההתבוללות, בה הננו ‏ מוצאים

1 > העולם 3

נליון כה

= דהה הר להחדההאו הח היליהקה הלה-ח. חולה הו הלחה ה חקלה ל החלדה הקהלה > הקד החקל החידה הד הלל דדח ל החד ילו חן 6 46 מ - - 0

,בבר את הרעיון; שסכנה היא לברא מוסדים מיוחדים, להבדל
מתוך העם הפולני;: שבשביל ההתקרבות בין היהודים והפולנים
יותר ‏ טוב שיכנטו היהודים לתוך הגדורים הפולנים ויחי יחד
עם חבריהם הפולנים; שצריך לפחר, שבהיות עוד הרעיון | של
קבלת. יהודים אל הצבא חהש, יאשימו את הגדוד היהודי, אם
יקרה. איזה. אפון, הם נכונים להוציא קו"ק אל היהורים שיכנסו
אל הצבא וכי יתנו כסף להכין "את כל הנחוץ להנכנסים. *) בימי
ברק יוסילביץ ‏ עדיין לא: היה מי שיאמר דברים כאלה.
אולם ברקוביץ לא עזב את מחשבתו, וגם הממשלה לא
חדלה. לתמך. בו כי כנראה, לא הסבימה לטענותיהם של מנהלי
העחה \ ברקוביץ קרא לאחיו, כי לא יאמינו לאלה האומרים שלא
תועיל ההשתתפות במלחמת החירות, שהרריפות ‏ וההגבלות לא
' תחרלנה.. התלהבותם של הפולנים בני דת משה עְצמה, ומספר
הרוצים להכנם ‏ אל גדודו של ברקוביץ היה רב ; בשורות
הראשונות. עטדו. הלמירי. בית הספר הרבני שהיה קים בורשה,
שממנו יצאו וקני ההתבוללות הפולנית, הנדבות התרבו וכמו כן
הקריאות, ‏ הכרוזים בעתונים, | שבה נקראה פולין בתור ארץ-
מפרנסת, = ארץ, --- שבה \ נקברו. אבותנו, = ארץ בית-מקלטרציון
השנית, מנהלי העדה גם הם קראו לנדבות ‏ ודרשו מן היהודים
שיתנו את עטרות ‏ הפסף והוהב של הטליתים, פנו גם אל יהודי
ערו המרינה.
הממשלה גם היא נסחפה בהורם והוציאה פקורה המשוה
בבוכול" את היהודים. בוכויות עם הנוצרים, אם נכנפו אל הצבא
והצטינו ברבר מה או עברו כו עשרה שנים לא פחות. מובן,
שפקורה זו הועילה ‏ יוהר מכל הקריאות הנלהבות. אולם למרות
על אלה = לא נמר - ברקוביץ. את. מעשי ולא עוד ,= אלא שגם
לבסיף . האשימוהו ,שונאיו שמעל בהכסף, שנקבץ לטובת הגדור,
הוכחות לא. היו, אבל החשדים וההאשמות הפריעו בעד הוצאתה

= לפעולה של מחשבתהברקוביץ,
יותר. הצליח אנטוני אסטראווסקי ראש הגברדיה. הלאימית,
= הוא. היה מושפע מרעיונות המהפכה הפרנצית ורצה להיות בפולין
| כעון

לא:פאיעם בפרנציה. הוא השתרל קודם כל, שתרשה
הרשות .ליהורים, ‏ שכבר נדמו ליתר התושבים בהיצוניותם להכנם

אל הנברריה. מספר. ההוצים להכנם היה רב, אלא שקדמו'

אותם חבריהם לא בזרועות פתוחות כלל, הפעם יצאו כנגד
היהודים ‏ לא האצילים אלא העירונים שיראו שמא יבטלו את
ההגבלות, ‏ ותגבר ההתחרות מצד היהורים, אולם התלהבותם
והתמדתם. של החילים היהודים השפיעה אפילו עליהם וכעבור
זמן. מה נבחרו מתוך היהודים פקידי-צבא אחרים +

גם מצר היהודים התנגדו למעשהו של אופטרובפקי,
החרדים יצאו למלחמה נגר חיבת גלוח הוקן . אופטרובפקי לא
רצה שמלחמה זו התארך, וישתרל שתנתן ‏ רשות לאסף גדור
מיוחר. של גברדיה מבעלי הוקן, הרשיון נתן, אבל מספר
חילי הגברדיה. בעלי. הוקן היה לא יותר מ-850, גם הם הצטינו
בגבורתם בהנינם על ורשה, כמו גם אלה החילים שעבדו
במחנה הצבא,

\ ובכל ואת הוציא הסיים בהחלטתו מיום 81 של מאי שנת
1 את היהורים מכלל התושבים המתקבלים אֶל הצבא ושם
עליהם מס : כבדר, פי ארבעה מוה ששלמו עד כה,,. מנהלי
ההתקוממות לא יכלו להשתחרר מהשקפותיהם על היהורים,. כמו
שלא יכלו להשתחרר מהשקפותיהם על האכרים עבדי-האצילים,
| ודחפו את הראשונים, כן את האחרונים,

*) נמצא באחר טגנזכי ורשה .

/

יוסף ברקוביץ. ובנו ליאון. נכנסו אל הלניון הליטאי ולקחו
חלק במלחמותיו ואחרי שעבר יחד -עם חבריו את גבול אוסטריה

וישב זמן מה במצודה. יצא לפרנציה. וכשישב יחד עם חבריו
האמיגרנטים בפרנציה נתעוררו עוד הפעם| חשדים שונים,
האשימוהו שהוא מלוה. לחבריו ‏ ברבית | וכדומה. | בימי * שבתו

בצרפת כתב. ספיר פנמסי ,סטאניפלאוו ‏ הולאן. פולני: במסבתו
של נפוליאון באי אילבא", ‏ את הספור כתב צרפתית ותרגם
אותו אחרי. כן אננלית אחרי שכבר התישב בליברפול, | ששם

מה בשנת 1846, שני בניו. יצאו לאמיריקה ושם נעלמו.
כן. נגמר חהף ו הראשון של תולדות | התבוללות = היהודים
בפולין, הדף המספר ע"ד השתתפותם של יהודים = במלחמות

החירות. של. הפולנים,,,

שום, מסרת חיה ‏ לא נשארה מיוסיליביץ ובנו, = בניהבניו
של ברק אבדו לא רק ליהורים, = אלא גם "לפולנים, = ויעלמו
באמיריקה, ובפולין לא נשאר ממשפחה זו שום שריר. ופלים,
בין | היהודים וכמו כן בין הפולנים כאילו מת גם זכרונם,
וכשרצו בשעתרחירום, כמו לפני ההתקוממוה של שנות ‏ 186%4,

לחרשו, כבר עשה הספפור רושם לא רק של אגרה | אלא
של בריה .

יופילביץ היה לאגדה אבל רק לפולנים ולמפלגת המתבוללים
הקטנה -, ההמון | היהודי | לא ירע אותו, הוא היה לסמל

ההתקרבית בין היהודים והפולנים, לסמל הטמיעה הגמורה, אבל
עור הפעם רק ליהודים המתכוללים ולפולנים : הרוצים בהתבוללות
של היהודים --- להמון היהודים היה שמו. זר לגמרי,

ותנועת ההתבוללות. של יהורי פולין לא ינקה כלל ממקור
וה, מהלכה היה נתק מפעם לפעם, כי ראשי התנועה בתקופה
אחת כבר יצאו א באופן זה או אחר מהעולם היהורי ואבדו לו
לגמרי ומקומם לקחו אנשים אחרים, שהתחילו. הכל מחדש וגם
הם לא השאירו בתוך היהודים דורות חי עם מפרת חיה, והלכו
להם ואבדו ליהודים ,‏ דומה, ‏ כאילו איזו מפלצת קורעת כפעם
בפעם מן הנוף היהודי חתיכות חיות, בולעת ושבה וקורעת.

תנועת ההתבוללות לא הולידה שום .אריסטוקרטיה בת
קימא, מפנו שהיא אונה אלא פכום פרוצסים מובדלים ושלמים,
אלא שמתקופה לתקופה מתרחב היקף הפרוצסים הללו לפי
תנאי החיים שבכל תקופה ותקופה, לפי גדל כח משיכתם של
היהורים לתוך חיי הצבור המקיף אותם וקולטורתו,

מ.. בן-אליעזר,
מחצה על מחצה,

(זכרונות * משפחה)
לדבורה בארון

לאחר תפלה שחריה היה סבא יושב בבית:המררש עטוף
בטלית-ותפילין ושונה ‏ את פרקו, שעה זו היתז כולה קדש.
סבא היה רניל . ללמוד בעיון 'בלבר ‏ בלי השמעת קול ומרחוק
היה נראה ‏ כמפומר אל מקום. אחד. השיחית: בכותל ‏ המזרח
במקום שהיה ‏ יושב, לא הגיעו לאזניו וההמולה שמאחורי , הבימה
לא עוררה אותו. הלימור היה בולע: את כל. הוחו.

גמר את פרקו, היה סוגר את הגמרא. ומביט. על סביבותיו
באדם שבא מן הדרך ורוצה. להכיר את המקום שהניע אליו.
היה כורך בנחת את טליתו ותפליו, זוקף .את קומתו. ויוצא מבית

גליו פה

+ העולם 3 : 9

המדרש ‏ בפסיעות = קטנות'< ולבו טוב עליו, כאדם שפרע כל
חובותיו. ויודע ‏ כי ,נאמן" הואו
אותה. שעה היה "סבא מתרכך ומתעדן והיה נוח. לבריות,
אף על פי שמטבעו היה קפרן. התורה האצילה עליו. מנדיבותה
וצרפה את לבו, כל העולם נראה בעיניו ‏ ראוי לאהבה מתוך
חמלה, כך מסתבל. בעולם אדם הרואה את עצמו עליון ומרוחק
מן. הבריות : והמונן. .,
הוה פבא פוגע בתינוק הרץ אל ,החרר", עצר בעדו;
צבט בלחיו בחבו;, שאל בן מי הוא ונתן לו אגורה לקנות אגוזים,
בא אל ביתו ולא מצא את סבתא היח מוציא את מקטרתו
ובנחת היה ממלא אותה טאבאק, יושם על יד החלון ומעשן במין
\ קורת. רוח, | כאלו היה בטוח, ‏ כיי הנאה קטנה ‏ זו מעולם:הוה
. מותרת לו. לכל הדעות אחרי שלש שעות של עבידת-הבירא,
לאחר שעה קלה היתה נדחפת אל הבית אשה גוצא
בעלת פנים מקומטים, ובהעיפה עין. על היושב. היתה. נבהלת אל
בית-המבשלות. ‏ זו היתה. סבתא.
בעור רגע ‏ היא עומדת ‏ לפני
שאחרה לבא.
-- הן עיר שכולה גזלנים היא,,. שמעתי שחנה האלמנה
חולה ונכנסתי ‏ לבקרה... | מצאתיה שוכבת באין אונים, | בכית
קה, הילֶים ביכים.... והרי שכנים גרים שם ואיש לא בא לסעדה,,
יכול. ארם לגוע ולמות. ואין פוצה. פה... הסקתי שם את התנור,
האכלתי. את הילדים, הושטתי. לחולה קצת מרקחת להשיב נפשהי..
בין כך וכך. עברה. הש"ה.י,
סבא' שומע. את כל הטיראדה. במנוחה שלמה. רניל | הוא
בכך ויורע, בי אשתו ,קובצת" מצוות . על פי. רוב הוא. שותק
בשעה שסבתא מספרת. בענינים כאלה, על פניו מרחף לגלוג קל.
כך. מביט. עשיר:נכפין. המכנים בכל' יום. מאות ואלפים' על העני
המלא שמחה כשהרויח איזו פרומות:
ואולם יש שהוא פונה לסבתא ואומר:
= מה בצע לך בכל המצוות שאת צוברת, ‏ אם הכל:הכל
שייך לי,,. ‏ כך נאמר בנמרא: ,כל מה שקנתה אשה קנה בעלה".
וב |
סבהא שומעת יחיוך. קל עובר על פניה,
-= הן. לא:תהי אכור כל כך עד. כדי. לימול ממני את,כל
רכושי,. לא כך?.. אין רע, אין רע, עוד אתבע אותך לרין-תורה...
לעת-עתה מול ורחץ, ‏ ארוחת הבקר נכונהי -=

סבא. ומתנצלת לפניו | על

וביתו של \ סבא עומד בקצה בכר:השוק, *הו בית:חומה
שהדרת וקנה חופפת עליו, ממולו גם מימונו ומשמאלו. עומדים
בתים חרשים שנבנו אחרי ,השרפות" או בנינים מחודשים שנתקנו
לפי רוח הזמן", ‏ אך הוא לבדו נשאר איתן ולא שנה את מראהו.
> לפנים, בעת ש,הפריצים" הוו יושבים באחווותיהם, הררך אל
הכרך היתה ‏ מהלך שני ימים ולילה אחד, ‏ היערות = בסביבות
המקום היו רבים, וגדולים, ‏ ואמיריקה היתה רחוקהדרחוקה. בקצה
חבל -- אז בימים ההם היה בביתו של סבא -- המלון
הגדול -- צינור ,פרנסה" שהיה משפיע על חצי העיר,
בימים ההם היתה פבתאטרורה מן ‏ הבקר ער הערב,
החרה, הגדול |הפונה אל השוק היה בית>מרזח; ,והחדרים הפנימיים
שמשו. מעון ,לפוחרים". ול,פריצום". שהיו באים אל העור לרגלי
עסקיהם, ‏ כל. היום. היו. נכנסים. ויוצאים אל המלון סרסורים,
חוכרים, . חנונים, ‏ בעלי:אומנות, השאון היה רב, הרלת סבבה
על צירה בכל רגע, והכל נשאו עין אל גרי. המלון /
> םבא. לא התערב מימיו ‏ בעסקי פרנסה, ‏ על פי. רוב. היה

1 1 ,
. ג /

יושב בחדר המיוחד לו, שמעולם לא השבירו אותו, ומעיין בספר
או ישן שינת צהרים, הוא היה: ,האורח" הכי:חשוב. במלון וסבתא
היתה ממפלת. בו תמיר ביתר. דאגה מאשר בכל ה,פריצים",בעיר
היו מקנאים בסבא שיש לו שני עולמות: עוה"ז ועוה"ב,

כל זה היה לפנים. ‏ עכשו שבאה אנדרלמופיא ‏ לעולם:
ה,פריצים". נעלמו ואינם, מפלת:הברזל קרבה את העיר | הקטנה
אל הכרך, | היערות. נהפכו ‏ לאדָמה צחיחה ‏ ועליה ‏ פפי ברזל,
ואמיריקה נתפרסמה בעיר והכל רצים אליה --- א ירר גם כבור
ה מלון. בית-המרזח שמם, כפעם בפעם בימות השוק אכרים זקנים
פרים אל הבית, שואלים ‏ לשלום סבתא, : מנענעים בראשיהם,
מעלים את. זכר הימים הטובים שעברו, ‏ שוהים שעה קלה ויוצאים:
ושם בהחררים ‏ הפנימיים מתגורר לפעמים ,מגיד" ‏ או ,משולח*
במקום ה;פריצים" ו,הסוחרים",

ואולם. ,העתים הרעות" באו לבעלי ה מ לון בומן שבניחם
ובנ תיהם כבר יצאו לרשות עצמם, נשארו רק סבא וסבתא,
שצרכיהם אינם מרובים ופרנסתם מצויה להם גם היום מן הבית
המכיל בקרבו ‏ ,דירות" רבות,

סבתא/ מביעה. לעתים שבח והודיה להבורא יתברך. המנהיג
עולמו בחכמה רבה. שהרי אלמלי היו השנים כמקדם, כי. או
היתה שקועה כל ימיה ב,פרנסה" ולא היתה מספיקה לרכש לה
עולם הבא.

וכל אותן השנים האחרונות עסוקה סבתא בצבור ,מצוות"י
היא זריזה לעשות כל דבר שיכנים לה משהו. ,עולם הבא',
נראה הרבר, כאלו היא רוצה להשיג עתה. מה שהקסירה בימי
,השפע".

ובכל. אלה. אין די לה, היא מקנאה. בפבא. המסובל בתורה
ובמעשים. טובים, מפי הספרים = הקחושים. שקראה יורעת סבתא,

כי. השכר . בעולם. הבא שנותנים ‏ בשביל תלמוד תורה = אין. לו '

שיעור, ואישה הרי עסק ועוסק בתורה .כל ימי חייו, ומה. רב
ועצום. אפוא: השכר המצפה לו
לעתים היא מהרהרת ‏ אחרי מדותיו של הקדוש:ברוך:הוא

על אשר נתן את כל התורה לגברים. ומה היה איכפת לו, אלו ?

היה גם לנשים חלק בה ?
= = והיא. באה לירי מסקנא,. כי. כשם שאין אנו מבינים בעניני
עולם:הזה, ‏ מפני מה יש לו לאחר רבוא רבבה ולשני אין כל,

כך קשה לנו להבין "דרכי אלהים, מדוע האשיר את הגברים:

והעליב את. הנשים,..

לאחר שינת צהרים רגיל.: סבא לשתות ‏ חמין. בהרחבה,
יש לו מלבוש מיוחד למשתה וה, הקבוע בכל יום בשעח מיועדה,

כשהוא יוצא מחדר המטות. | הרי הוא מוצא \ על" השלחן
מיחם מוכן. ועליו כוסות וקערות קטנות, אז הוא נגש אל הארון,
מוציא משם ספר ומניחו. על. השלחן. ‏ מוזגין לו כוס ראשונה
והוא. פותח. את הספר. 0

סבתא יושבת. בריחוק. מקום ממנו, ‏ סורגת פוזמק -ושפתיה
נעות. מביטה היא לעבר פני סבא המעורר בקרבה. בשעה זו
יראת:בבור. .

כבר הספיקה סבתא להכיר בפני סבא את תכן הספר שהוא
מעיין בו.. אם מצחו מתקמט, ‏ ראשו מתנועע אט:אט. וידרו הימנית
אוחזת ‏ בזקנו---,גמרא". הוא לומד. וכשהפנים שקטים, רק העינים
תועות, ‏ ומפיו = יוצאות ‏ הברות - קמועות: = ,כיצרי?, = ,האיך",

> ,פשיטא!" -- הרי, זה ,שלחן-ערוך". אם סבא מעיין בספר ופניו

אינם רציניים -- אין זה אלא ,חבור" של הרבנים הרגילים, = ,

הרבנים המחברים העוברים. דרך העיר רנילים. לסור = אל.

/ 1 2 ל

90

> העו

בית סבא ולסער על שלחנו בשבתות, ‏ ויש אשר. סבא. מתחיל
לרון עמהם בדברי תורה; מעט-מעט מתלקח ריב, העינים
מתנוצצות, = הקולות. מורמים.. ‏ העומר מרחוק. יאמה: בלבו, = כי
אנשים נצים. כאן, אך סבתא רגילה במחזות. כאלה ויודעת. כי זו
היא מחלוקת של תורה,,,
השם ,תורה" מעורר בלבה של פבתא. את הרגשות. היותר
עדינים,. איז קסם נפלא. שורה על המושג הזה. הדמיון של סבתא
מתאר לה את ,התורה" בדמות דבר נאצל. שאון. עהוך לקדושתו
ולופיו,
יש לה הרבה ספרים קדושים ב,עברי-טיימש" שהיא בקיאה
בהם ומתענגת עליהם,. אך כל אלה אינם מגיעים בעיניה: למדרגת
,חורה". כלם הם רק צל ה של התורה ולא יותר.
הנה על פני (כתל המזרח תלויות = התמונות | של. בנה
ונכדיה, בכל ערב שבת, אחרי הדלקת הגרות, הרי היא רגילה
לגשת אל הפרצופים החביבים, לנעוץ בהם את עיניה: ולקרא:
,שבתא טבא, מהחמריו'
אך כעבור רגע לבה מתמלא געגועים רבים.,. ,הלאי אלה
| הם רק צללים", : אשרי עין. הווכה. לראות את הצורה: האמתיתי.,

(סוף. יבא)

6%

חַר>פּלְשְתִינָה.

מ

(הדוה"ח של הקונפול האנגלי לשגת 1908),

(פוף)

קציר האורנז'ים אשר נתן תקוה טובה בראשיתו התנזק. ע"י הברד,
ולפיכך :לא הרכו לעשות פרי, גם החבישה לא: נעשתה. כראוי . ואם בי הוצאו
בשנה ןו מ"ה אלפים תבות יותר מבשנת 1907 , אבל מחיר הפחורות המוצאות
נפחת בסכום של יותר מעשרת אלפים ל"ש ,

,נואח לי -- כך נאמר בהדוה"ח -- כי אם יוציאו באנגליה איוה סף
כסף להדפיס מודעות בעתונים ע"ר האורגז'ים. היפואים, או תתרבה הדרישה
עליהם , ואנכי יעצתי כמה פעמים את בעלי-הפרדפים לעשות את הדבר.

האיקספורט של היון התרבה שוב ,‏ אף כי לא הגיע עוד לכמות של
שנת 1906.
8 מחיר ,תשמישי-הדת" שהוצאו היה כמעט פי שלשה. יותר מבשגת
4, התעשיה הואת פורחת מאד, באמת גדול האיקספורט יותר, משטמוביאה
% הרשימה, מפני שהרבה משלוחים נעשים כצורת מכתבים ואינם נרשמים
בהסטמיסטיקה ‏ של פחורות*המבר +

החלק היותר גדול של הוצאת האורנז'ים מובל, לאנגליה, וכה מובא
לשם גם חלק גדול מן התבואה המוצאת , אבל התבואה נשלחת מעזה ולא מיפו.

גם חבור<האניות נתרבה ‏ הרבה, כן בנוגע למספר האניות וכן בנוגע
למרת ‏ הטונים שהן מכילות +

רושם יפה מאך ‏ עשה הדבר, שבשנח 1908 בטלו כמעט הקאראנטינום

הארובים והמכפודים, | אשר נסגרו בהם קודם לעתים כ"כ תכופות הנופעום

הבאים ממצרים, וגרמו להם הרבה ענויים והסבו הפסר מרובה להמסחר.

ההחלטה האחרוגה של המועצה הקונסטנטינופולית המפקחת על הבריאות
,

" כו אגשי האגיות הבאות מנמלים אשר במקוטות שלא/ היו בהם ‏ מגפות, רשאים

לבוא בחבור עם היבשה עד שתי שעות אחר שקיעת החמה. ואלה שיש להם
השיון מיוחד. על זה יכולים לעשות | ואת ער בל שעה בלילה שהם רוצום ,
בעוד אשר יעד כה הורשה החיבור עם היבשה רק עד שקיעת. ,וחמה-- -החלטה
זו עלולה. בלי. ספק להביא תועלת מרובה למפע:האניות .

כן עוד נזכרו בהדוה"ח ההצעות שעלו במחשבה בנוגע לישוב גלול
באר:שבע, = שהגשמתו היתה. חורשת הזמנות. ‏ מרובת. של מכונות:משאב,
צנוחות ‏ ועוד .‏ ההצעות הללו גדחו מפני המאורעות בקונפטנטינופול , אבל
וש תקוה, כי עתה ישובו לשים עליהן לב.

,שמח אנר מאד. להודיע --- נאמר בהדוה"ח -- כי הודות להאונירגיה
של האנגלר:פל שתינה:קומפאני, אשר מצאה לנכון. לפתוח בופן
מחלקה מיוחרת ‏ לאימפורט , | התרחב הרבה המפתר. האנגלי במכונות:חרישה
[במונים ‏ שונום של סחוהוָת: מאנשיסטר" . \ 6%

יו

9 + גפיון 85

הרוה"ח ‏ מביע. תקותו,, ‏ כי יתרבה. האימפורט: של מכונות= איליקטריות;
של מעשי רוקחים, נשק, מכונות של כתיבה;ועור, לַאַחהִי שיתבטלו-האמצעים '
שנאחזו ער כה ע'י: שריחות- לב השלטונים. לתפריע-. בעה. הפנסתם לארץ +
מפה"ב היפואית-והושלמית. מנהלֶת. מו"מ ‏ עם. השלטון בְדְבר. בנין.. נמל. ביפו
והמשכת מִסֶה"ב, עד. החוף, אשר יקל הרבה את החבור המסחרי ער הבנות
הנמל .4 בנין נמל. היה קשה מאך ודורש הוצאות:כסף ענקיות, | אכל המסחר
הופואי , אם יהיה הולך ומתפתח כדרכו עד כה, ומצא לו את היכלת בזמן
קרוב לשאת במשא צרכי הנמל , מפני שע"י הנמל ותפטר מתשלומים אחרים,
שהיו מוטלים' עלוו עד בה .

עפ"י הרשימה המוצעה בכאן אפשר לראות את התפתחות המסחר
הפלשתינאי ‏ במשך חמש השנים' האחרונות +

1.008 1907 |י‎ 1906 | 190 | 64

ל"ש
אימפורט . . . . | 478,890 | 460,000 | 660000 | 809,000 | .808,400
איקספורט. ‏ .. . | 295,800 | 870,000 | -500,000 | 484,340: | 566,870
ביחד | . . . . | 768,690 | 880,000 | 1,160.00 | 1,208,340 | 1,859,770

רואים אנו בזה התרבות שאיגה ‏ פוסקת, שהעכובים המקריים אונם
משפיעים עליה לחמעיטה +

אח"כ מרחיב הדוה"ח את הרברים על אודות המו"מ המתנהל בדבר
קונציפיות שונות. בעל:הון' אטלקי אחר הגיש בקשת קוצוסיה לבנין
מפ"ב מיפו דרך עזה לגבול מצרים ; מציעים בנין מסלה- אחרת מחיפה לאורך
החוף ליפו ומפלה' שלישות ‏ מירושלים ‏ לאוס זאלטי עד מפה"ב חהירו'אסית,
בבר נותן ‏ הרשיון / לחפש. אחהִי חומר הפוספאט. בעמק ים המלח לאונז'ונור
איטלקי אחר, שחברה פראנצית. מלאה את יחו לכך . הדוה"ח מרום: על גפ
את החשיבות הגדולה, שוש: לאוצהות: חמהי. המיניראֶלוּם של האהיץ, = ומזהיר
לבלתי המעיט את ערפם +

בשבועות האחרונום נפתחה ל ש כ ה. מ פ חרי ת. בירושלום , שבווהאי
תשפיע הרבה לטוגה על המפחר הפלשתיגאי .

המשבר הפינאנסי במצרים ובאמורוקה השפיע. להמעוט. את.כמות התירים
ועולי:הרגל , | שבאן לפלשתיגה בשנת:החשבון... עפ חרשומה המואה בכאן
אפשר לראות את מספר התירים ועולייהרג ל מהשררות היותר עליוגות, שבקרן
את פלשתינה בשנת 1908,

מיום 1 יוני 1905 | מיום 1 יוגי שנת | מיום 1 יוגי 1907

הע מים עד וום 81 טאו | 1906 עד.31 מאוי|: עד 31 מאי שנת
| שג 1906 | שגת 1907, 0
אנגלים 1 101 18
אמיריקאים 9 18 16
פרנציום 08 1 1-9
אשבנזים 000 08| 98
מאוסטריה-אונגריה 7 106 7
משפאגיה 8 200 50
מאיטליה 6% 7 0
שוגים 14 11 208

במפה"ב מיפו לירושלים נסעו במשך שלשת השנים האחרוגות +

| שת 1906 |[ 1907 | = - 1008
000 1000 000
נוסעום. במחלקה הראשונה 00| | 132000 | 318000
00| 000 | 9500 7

סחורות = נשלחו במסה"ב ‏ הזאת ‏ בשנת 1908 מיפו. לירושלים במרת
0 טמון לעומת 31,500 טון שבשנה העברה , ומורושלים לופו במדת 4000
/
טון לעומת 4500 בשנת 1907,

|

%
יי

נליון כה

הוויצהיקונפול האנגלי ב-פ 1 מוחיע גם את הרברים הללו:

פחר יפו גדל 'פשנת' שעכרה כמדה מרובה ,‏ הפוחרים והקונים היו שבעי:
רצון מן התוצאות ‏ -המושגות ,‏ מקרים -של ‏ התרוששות הין חזון ‏ בלתידנפרץ.
מחיר ‏ האדמה | התרבח בעשרים | -אחוזים , לפיכך ‏ עלה ‏ בשיעור כזה ‏ גם
מחיר החכירה ,

גם מספר התושבים גדול ככטוף שנת 1907 ויחד עם תושכי הכפרים
והקולוניות הסמוכים מערוכים' אותם לסך יחמשים אלף נפש , ביניהם ישנם ט"ו
אלפום יהודים , שהם חרוצים מאד ומפייעים הרבהי להתפתחות המפחר והמשק
הכפרי של הארץ הזאת וגם להתפתחות האינדוסטרית ‏ העניה. בערך +

ארבעת רבנקים הגדולים הקימים -פה, ‏ הבאנק העתומאני הממלבי,
הקרידיט ‏ הליאוני , 'אנגלו:פלשתינה:קומפאני = והפאנק * הפלשתינאי ‏ האשכנזי
הביאו הכנסה הגונה וריוח יותר גדול מכשנת 1907, י

הקציר עלה באופן משביע. רצון, מה שנתן את חיכלת להנוטעים להרבות
את מטעיהם ביותר .

הדוה"ח מזכיר את הנסיונות | שנעשו מצר היהורים במטעי עצי צמר
גפן , שהביאו עד כה לידי תוצאות רצויות +

הסוכן של הקונסול ב ע זה מודיע: | ₪

גליל ‏ עזה מוכשר רק לעבודה:האדמה, האדמה פוריה מאד , אבל

הכנסתה תלויה ‏ בכמות הגשם היןרר . עד היום ‏ משתמשים עריין. בכל מקום
בהשיטות היותר פרימיטיביות ‏ של עכודת-האחמה .

התקוה האחת להטכת המצכ היא כניפת אירופיים אל. הארץ , שיביאו
אתם את השיטות האירופיות של עכודת"האדמה , אני דברתי על לב יהודי
אנגלי * לוסד ‏ להם קולוניה בגליל זה, והם מלאו את ירי לקנות בשבילם
שטחי:אדמה במרה הראויה לכך, השתדלתי לקנות בשבילם חלקת:אדמה
בקרבת גבול מצרים , אכל המצב הכלתי:מפודר של הממשלה הנוכחית הפריע
אותי להביא את הדבר לירי גמר , אבל מקוה אני להשיג את האדמה בעבור
איזה זמן"

מזג ‏ האויר בעזה הוא כאותו של המקומות, אשר באזור החם, והוא
נוח לבריאות בכל מקום, יש שתקרינה ‏ פה מחלותדעינים, מחלת המאלאריה
ויתר המחלות המתהלכות באזור החם.

הסחורות ‏ המוכנסות ‏ באות דרך ביירוט וופו., אם בדרך היבשה ע"י
גמלים, או באניות , יש תקוות טובות לקשר יחוסידמזרח ישר עם אנגליה .

הדוה"ת מביל גם ידיעות גיאוגראפיות מעניינות מאד , העיר עזה מונחת
במרחק שני מלים מן החוף, על גכעה בגובה מאה רגל, ומספר יושביה
עולה לארבעום אלף, ביתר מקומות ‏ הנליל יושבים ‏ לעיך שלשים אלף נפש ,
עזה נמצאת לפאת מזרחית-דרומית מפלשתינה ,‏ רחוקה רק מרחק ו'ב. מלים
מרפה , שהיא מקום הגבול שבין תורקיה ומצרים , בגליל זה נמצאים עור
ששים עיירות זכפרים .

מיאדאל !הוא העיר היותר גדולה שבטביבה, היא נמצאת במרחק ו"ב
מלים לצפון עזה, ויש בה תחנה של טלגרף. מפפר תושביה ו"ג אלפים
נפש, העוסקים מלבד בעבודת האדמה גם במלאכת האריגה.
/ באר:שבע נמצא במרחק כ"א לפאת דיומית:מזרתית נמצאת נמצאים
בה 130 בתים, בה השלטון המוכזי של הגליל , שהעומד בראשו נקרא בשם
מוטוסאריף . ערכה של העיר הואת הולך הלוך וגדול, כל הכירואינים,
היושכום בבקעות החבל הזה במספר שמונים אלף נפש, נכנעים ‏ אל
השלטון הזה,

בעיר העתיקה איל:האפיק = יש קיימאקאם , של הממשלה. העיר נמצאת
עשרים מיל לפאת דרומית:מזרחות | מכאר:שכע, על יד הגכול . הממשלה
התחילה לבגות 'שם בית-שלטון, גם כבר ‏ נופרה שם תחנה טלגרפית . = לע"ע
יושבים שם פקידייהממשלה באהלים, בבנון המבצרים, שעלה במחשבה לבנות
על ידי הגבול, עוד לא התחילו לעסוק.

לפורמות מסחריות. אנגליות יש"תקוות מרובות לעשות כמקום הזה
עסקים טובים, בשנת 1908 פתחה שם חברת:אניות אשכנזית מחלקה של סוכנות,

גם לבאנק היה אפשר .לעשות פה עפקום טובים ,‏ מפני שהלוואת:בסף
מושגת. .בכאן אך .ברכית ‏ .גהולה ‏ מאֶד. | במשך -הקיץ שעכר היה להבאנק
הפלשתוגאי האשכנזי.סובן בעזה +

> העולם 3 1

מִכְתָּבִים מתורקיה,

המצב. --- בבית:הנבחרים, --- השנויים ‏ במיניסטריום' --- האיש

החדש,---אנשירהעתוד.---הממשלה והארמנים.---הגרת הארמנים

מאדנה, -- סגירת ‏ עתון. ארמני שונא ישראל.---הממשלה וישוב

היהודים בארץ:ישראל.---הניר האדוםי- =

בעוד שבעה:עשר יום יחוג העם היושב בתורקיה ‏ את חגו ,הלאומי"
החדש, חג:הקונסטיטוציה, ‏ עשירה היתה שנה זו במקרים יוצאים מגדר חרגיל,
בהפתעות, 6 פות ושנויים, לו היה שכ לתורקיה איש שישב בה לפני שנה
ושמשך שנים:עשר החדשיס האחרונים לא קרא כל עתון ולא שמע כל שיחה

מדונית---בטח ‏ שלא היה מכיר את תורקיה, שולטן -חרש, ממשלה. חרשה,
בית"נבחריםן וכארץ שוררת רוח חדשה.
ואם ישב אותו האיש כחדש ימים בבירת תורקיה ויטה אוזן קשבת לכל
[ק

מה שמדברים בבית:הנבחרים ‏ התורקי ובעינים פקוחות יתכונן לכל הנעשה
סביב ‏ בספירות:הממשלה ויחטט] וינקר בת ו ך הכורת המדינית---ידע ויבין,
כי המהפכה עוד טרם נגמרה, ‏ כי הסדר והמשטר החדש שאלין שואפים ‏ טובי
בניה של תורקיה החרשה, עוד טרם השתררו, ואם יש לאיש ההוא די ,מנוחה
פילוסופית" וסבלנות מדינית---יראה וירגיש איך עוברת מדינה שלמה מתקופת >
עריצות ושלטון ‏ בלתי-מוגבל לתקופת החפש ושלטון:החוק.

שנה ראשונה זו של חפש תורקיה היתה השנה הראשונה של שנות
המעבר, עם לא ישנה את השלטון המדיני של ארצו ביום אחד ולא בשנה
אחת. את הצורה, את השטח אפשר לשנות בן:לילה, אבל לא את התהוך*
והמהפכה ה פנימית של תורקיה זה עהה החלה.

בכל. אופן, מובטחני מראש,, שהחג ‏ ה ר ש מ יי שיחגו בעור ‏ שבועים:
שלשה שבועות, שועלה אולי. ביפיו ובהדורו חחצוני על חג:החפש הפתאומי
שהוחג בשנה שעברה ---לא יצטון הפעם ברוב שמחה: הרבה צללים יתערבו בהמון
האורות והאורים שלהחג הזהיי.

% *
+.

אורות וצללים...
למרות ,בנליותם" של שת המלום האלו, אי:אפשר לא להשתמש בה |
י לציין את הנעשה עתה בבית:הנכחרים. ובספירו הממשלה הגכהה בחורקיה,,

ובנוגע לבית:הנכחרים יש שמרובים הצללים על האורות: /

בי אם מצטין בות-הנבחרים העותומני באיזה דבר--אוהו הדבר הוא
חוסר:עיקרים. ויש שבישיבה לפני הצהרים תשמע במיג'ליש ‏ העותומני נאומים
אדומום שבארומים נגד השלטון, ‏ נגד ההון ונגד כל מה שבמערב-אירופה
הרגלן לקרא ,עמודי החברה החדשה", וכל הצירים מ,הפוציליסטים" האחהום ער
האחרון שבחוג'ס והשוכים הערבים מערבות. תימן מוחאים:כף לאותם הנאומום | 8 /
האדומים,., ובישיבה של אחרי-הצהרים של אותו יום תצלצלנה אזניך למשמע |
גאומים שחוריםן ‏ והחלטות תתקבלנה, המצעורות את תורקיה עשרה צערים ‏ "
אחורנית.

אמינם, לא צריך למור את עבודת בית:הנכחרים התורקי. באמת:מדה
אירופית, = אבל יש גם שאמת-המרה. המזרחית, העותומנית, ‏ מראה ‏ מפפרים' =
מבהילים ‏ ומפתיעים, +

ירוע הדבר, ‏ למשל, כמה סכלה תורקיה מהשלטון הבלתידמגכל 9 /
השולטן ובכמה קרבנות עלה לתורקיה הצעירה להגביל אה השלטון הזה, והנה. =
בשבוע שעבר בשנגעו בכיתההנבחרים בשאלות זכויות השולטן למנות ולפטר
את הוזיר הראשו, ‏ החלט ב ר 1 ב מב ר :ע, | להת לשולטן -אה. הזכות הזאת
מכלי גם שישאל :את בית:הנבחרים (בימי:החפש של ביתרהנבחרים),

אמנם, כל תורקיה מתיחסת באמון רב אל השולטן הנוכחי. ה וא בטת 5
לא יפגע פקונסטיטוציה התורקית לרעה, ואוָלי לא ישתמש ‏ כלל בוכות הזאת
הנתונה ‏ לו מכות-הגבחרים. אבל, האם מעכרים חוק:שלטון ל :נה אן לשנתים?
מי זה וערוב, כי השולטן הבא לא ישתמש בזכות:הפטורין לוזיר הראשי בירתו
החפש לערוך )6*018/ ע1ו00 5 -- /

משל שנו--החוק. נגד העתונות, כל אחד יסכים שבטהפכה של 18"
לה, אפריל הוו אשמים ג ם. עתונים אחדים, שהתעו את החיל ואת העס, מה עשה
בית:הנבחרים? הלך ועיבד חוק קשה גגד העתונים בכלל, חוק שצריך\ להגן על
החופש, ‏ ושלכאורה, ‏ יעניש קשה את העתוגים שידברו ‏ רעות על' הממשלה
הקונסטיטן ציונית,

4

.-

גליון כה

> העולם 36 גו

אבל כיון שאין שום דבר נצחי בתבל, ובאחר הימים יכנל החפש לעכור
מבית:הנכחרים ומאולמי המיניסטרים לבתי:המערכת---תוכל הממשלה המשמרת
של הימום ההם להשתמש באותו החוק. בשביל לדכא.כל. הת:גדות מצד חעתונות
לנסיגה לאחורו

אבל גם -נקודות:אור: אינן חסרות בבית-הנכחרים. שבסטמבול. ואחת
מהן היא בלתו:ספק החוק ע'יד האמור א ואגודות:הפועלים.

עוד לפני | חרש ימים רצו להכניס. | הצעת:חוק עד זכות ! הפועלים
'הפקידים להתאגד ולהכריז אמור *), ואז נשמעו נאומים ,,אדומים", שהיו משמחים
לב' כל ,סוציאל דדמוקרט" נאמן,. אבל באו אז שר:הפנים ושר. העבודה הצכורית
ויקלחו במים -קרים את ראשי הנלהבים שבין חברי המוג'ליש, והממשלה לקחה
בחְזרָה את: ההצעח כדי לעבדה מחרש. בשבוע שעבר הכניפה הממשלה מחרש
את ההצעה המעוכדה, שוב נשמעו נאומום לא רעום רערך נגד ‏ ה,אקספלואטציה"
של. בעלי:ההון וכדומה. שני צירים ארמנים התעטפו ביום ההוא בטלית
שבולה אדומה ויגינו בכל כח על זכות הפועלום להפסיק את עכודתם,

שך העבודה הצבורית נמצא עתה באירופה -- וחברו, שר הפנים;
פריר:פחה, שלמרות בקיאות!. בהלכות הפקידות ‏ התורקית ונסיונותיו המרובים
(חוא היה כשש פעמים ויזיר ראשיי בימי עבדול:חמיד), ידיעותין | בכלכ"ה

המדינות מעטות הן, צריך היה להגין ,על הסדר הצבורי". על ידו עזר אחד

והפקורים הצעירים מהמוניסטריום לעבודות הצבוריות,] וגם הוא איננו עוקר:הרים
בממכת ,העבודה וההון",. הוכוחים היו מעניגים, פעם יתרה גלה ביתההנבחרים
העותומני את פשטותו הקדמונות וחוסר אנשים חרשים בקרבו,
; אחרי הוכוחים ‏ הארוכום נתקכל חוקדמפשר, ע'פ החוק הזה און אמנם
לפועלים ולפקידים הנמוכים, זכות להתאגד, ‏ אבל בכל | פעם שופול סכסוך בי1
הפועלים ונותנוההעבודח, עריכים הפוע לים לשלח ת בורה מקרבם. למיניסטר:
המפחר, המיניסטר שולת מפשר, ואם נותני:העבודה אינם מקבלים את פסק*
חרין ישלמו עונש-כסף.

וכן, ווכלו מקבלי:הענורה להתאגד בפוטל, בי עליהם הלא לבחו .
בתבורה, שתכא בדברים את הממשלה, ‏ אכן, אין החוק הזה ברור ושלם ב '
צרפו, אבל. ראה הוא למדי על חפץ המחוקקום = לשים גבול. ופיג: לכח. ההון*

* *
*

מנוי הנכְחר.הצעיר רג'כיד ביי, | שהיה ראש הועדה לעניני התקציב

| בבית:הנבחרום ושהצטיין ‏ בנאומיו ‏ הכהירים ‏ והיפים ע'ד ‏ מצבה ‏ הכלכלי של
תורקוה (עיין. מכתבי הקודם) למשרת זיזיר, עורר בתורקיה וגט חוצה לה תרועות

שמחה וצהלה; כמו שנחיג במזרת, | הגזימו ויתארו את ' ךג'ביד:ביי בתור קז
לומכוס ‏ וגלולוי = בעולם:הכלבלה ,‏ ולמרות = המאמרים ‏ הארוכים = והמרובום
שהקרישו לככורו עוד טרם גמרו את ההלל עליו, הציגוהו גם בתור מצילה
של תורקיה, ואחד מידידיו תלגרם לו: ,אינני יורע את מי אברך. את הורקיה
או אותך".

מוותר היא להוכיח בי דג'ביד:ביי איננו: גאון בחכמת. הכלכלה המדינית,

ומניון: לו הגאוניות בענף זה, שהיה עד כה/ זר ואידירוע בתורקיה?. אכל

חורקיה אוננה זקוקה ל ג א דדנ ידת ו של דג'ביד:ביי, אס יעלה בידי. המיניסטר
הצעיר הזה לסדר את ההכנסות וההוצאות של הממלכה, להגדיל את הראשונות
ולהקטין את האחרונות, = ולשים קץ לתהו:ובהו,. ששרר עד כה במיצע זת --
ורכר זה אינו למעלה. מכח ‏ איש המפור. אל עבורתו,. ושיועצים מומחים כמו
לורן הצרפתי וגרבפור האנגלי ועמדו לעזרתו --- תוכל תורקיה לאמר: דינו! >

אבל, גם אם נחסיר תשעים ותשעה למאה מכל ‏ התהלות. והתשבחות,

= שיררו בימים ‏ האחרונים בעין מכוליעל ראשו של שר:הכספים. הצעור : (חנהו

בבן שלשום), ואם נזכור את ה עו ב דה ע צמה, כי עורך:דין פשוט ומורה
צעיר, שאין לו כל תאר ושלפני ירחים אחרים שמש בהור מורה באחר מכתי:
הפפר של סלוניקי, ‏ עולה ע"י נאום. יפה בבית:הנכחרים, ‏ לגדולה ועומר בראש
הממשלה, בתוך פחות ושרים, בעלייחוס, אותות ככוד ועושר --עובדה זו עצמה משמחת:
אנן, בתורקיה החדשה אנו תיים!..,
* +

ועד .האחדות והקרמה",
הפגנים, שהוא רצה לשלת
הממשלה. ע"י מוניסטרום,

ביון שרלתות ‏ ,השער הגבה' ‏ נסגרו ספני

-*) עיון מכתבי. ב,העולם", גלוון 90

לאולמי-הוזורים --החלוט: לככוש את בית-=

מגזי = דג'בידהביי הנזכר. היה רק. אות, = דג'ב:ד *ביו, . מלבך.. מומחיותו
בעניני הכלכלה המדינית. היה לו -גם ותרון אחר:. הוא היה חבר. הועד. המרכזי
של ה אחרות והקדמה",. וועד -זה. חזר מטעותו למפור את הממשלה. בורי. הפחות
מהמשטר הישן, הפחות הא ₪ --גבשרים. שבהם . הנני מדבר---אפשר שפקידים
טובים המה ויודעִים לנהל את אנית:הממלכה לפי המפורת שקבלו מהקודמים
להםן אבל אינם ,ראשי . ממשלה; קונסטיטיציונית.

קשה לו לאדם, שרוב ימיו = עברו עליו בעבדות והכנעה. כלפי. מעלת
ובעריצות. ושלטון. כלפי. מטה,. לשנות. את. רוחו. וטעמו, ולתשוב את הנכחרים
הצעורים, שבשנה שעברה. לא הין. אף משרתי אותם הפהות מכבדים אותם
במכט. ישר, ‏ לחברים ולרומום להם.

והגיעה השעה, אומרים חברי ,,האחרות והקדמה", שאנשום משלנו יקחך
את רסן-הממשרלה בידיהם,

עד בח פקפקו הצעירים הללו. ברבר,. פן לא. וצליחו, פן יעשו משגה,
עתה נוכחו כי הזקנים אינם טוכים מהם בנוגע לזה. המיניפטרוום של קיאָמיל:
פחה ושל חולמי:פחה : לא. הרב לתקן. את המצב,

ומרברים עתה. ע"ד שנויים מחלטום במיניסטריום,

מלבד השנני במיניסטריום:הכפפום, [החלו לעשות תקונים. במיניסטריום
המש:טים, ן קראו. שני. מומחים, שאף כי בנ חו"ל. המה---מפורסמים הַמָה בתור
יורעי המשפט ההתורקי, אחךר מהם הנהו אהינו העו"ר. עמנואל סלים,. יועץ משפטי
מפורסם בפלוניקי, שיסד בעיר. ההיא- את הבנקים הוותר גדולים.

מרבום גם..לדבר ‏ ע"ד מנוו: הצור הוהורי. ש שו ן מבגדר. שהלך לפני
ימים אחרים לאירופה עם יתר = הגכחרים. שיבקרו ‏ את פריז ולונדון, ‏ למיניפטר
המפחר והעכודה הצבורית,

* *
*

מרכז:הכבד. של שאלת-הלאומים. בתורקיה היה לפני שבוע במחלקת
שנפלה בין היונים ‏ והתורקים, לאמור, = בין | הפטריארך. היוני ושיבקיטהפחה.
המחלקת קבלה צורה. בלתיידופלומטית ועכרה. את חוקי הנמופ המקובלים,כשראו
שני הצדרים המריבים שפולמופ. זה נכון לההוס את הנשאר. מהיחפ הטוב פחות
או. יותר בין בני הלאומים הנזכרים נרתעו אחורנית, ואות נתן לעתונים היונים
והתורקים לא להגדיל את השלהבת, ולמרות ש ענין קריטה הלך השבוע
העבר הלוך והפתבך עכרו על שאלת היונים בתורקיה אל סרר:היום,

ובמקימה התעוררה השאלה ה אר מנית,

בשבוע שעבר בקרו מיניסטרי המשפט והפנים את הפטריאוך הארמני "

החדש, הלז הביא לפניהם את תלוגית הארמנים באדנה הנשפטום לא לפ,
החוק, עור מתאוננים הָארמנים | מהנופות. שנפגעו ‏ לא כבר ב,פוגרומים" כו
הממשלה המקומית. מפריעה בעד עבודת ועדיההעזרה מתוך הארמנים, והפט:
ריארך .מצדו הניע את מחאתן ‏ על אשר שפטו כהנים ארמנים ואת פיו לא
שאלו, וכן לא יעשהי ;

שני המיניפטרים הבמיחו |לשים לב לתלונות, לעשות חקירה. ודרישת
ולמנוע בער מעשים באלֶה;

כפו שרואים יש לממשלה הנוכחית, בנוגע לשאלת הלאומים אכן ואבן,
איפה ואופה. את היונים היא מתהלכת בקושי-עורףן ולתלונות היונים, הצורקות
לפעמים, אינה שמה לב.

ברור הוא שבהתיתפות| פוביקטיבית כזאת לא יפתרו פה את
שאלת-הלאומים ‏ המסובכה לעולם ורק יגדילו את הקנאה והשנאה השוררת גם
מלבד זה. בין בני הלאומים השונים, קנאה ושנאה שהן המכשול היותר גדול
להתפתחותה. של תורקיה

והארמנים אינם מִתוחפום. באמון ‏ רב לדברי:הממשלה. על זה מעידת
העובדה שהגרת הארמנים מאדנה, מרסינה, סיליציה ואליפו ‏ הולכת וגדולה:
העחונים חוששים, כי הנופות האלה ישארו בזמן קרוב בלי תושכים ‏ ארמנים.

8 %
%

לפני שני ירחים נתרגשו יהודי קושטא לרגלי פוליטון אנטישמי מעליב

= שנדפם ‏ באחד העתונים של. עיריהבירה,. החכם:תשי. צוה ‏ לתרגם. את הפולימון

ההוא וישלחו- בלוית הערות אל שר-תפנים. ‏ הלו מסר את עורך:העתון למשפט.
לפני עשרה ימים נסגר העתון, העורך ‏ חדש אותו העהון ‏ וציו תחת

שם-חדש, ,שגוי שם זה ג"כ לא הועיל,. מחדש אפר עלוו' שר:הפנים ‏ מכא
בקהל, ובשבוע שעכר. בא עורף העתון ההוא אל התכסיבשי, ווכרע ‏ אפום

2 (

8 2 וצו 1

גליון כה

ארצה,. וינשק את רגלי הרכ, = ויבטוח לחזור ‏ בפרהסיא בותשובה--רק יעבירו
מעלון. את רוע. הגזרה.---אמרהי לו, ספר לי החכם:בשי, כי ידי קצרות. מהועול
לו. צריך שהמשפט יתכרר. :
* %
*

בימים האחרונים מרבים לרבר ע"ד שנוי לרע שבא ביחפ הממשלה
התורקית. לושוב היהורים בארץ:ושראל, ‏ סופר ה- 017081616 :76181 מקושטא
שלח לעתונו ,מכתב:תוכחה". הלז הרפיפון = באו אז עתונים ווינאים אחדים
שהפיצו יריעות:שקר ע"ר ,,התנגדותה של הממשלה התורקית אל הציונות", וגם
עתון עברי אחד מצא לנחוץ להדפיס את מכתבו ,החשוב" של ה,דז'ואיש
קרוניקל" בלי. כל באורים,

וַהגיְעָה השעה לברר את האמת,

ואחרי שסבת כל השמועות הבהויות חללו הנהו מכתבו של פופר
ה,רז'ואיש קרוניקל", כראי---עד. במה שלא מענין ולא חשוב ‏ הדבר כשלעצמו--
להראות על אישיותו של ה,סופר". ההוא.

בתבו של ה,הז'ואיש קרוניקל" בקושטא הנהו כנו של עורך עתון קטן
אחד, הקרוב עד מאד למתכוללים ולחברת כי"ח, ה,פופר" הזה הנהו ,קומיס.
וונר ---בכל אופן אין לו מהלכים בספירות הממשלה והירדיעות מגיעות אליו
ע'י צנורות שניים ושלישוים- -ע"פ רוב אלה של האליאנס --

האדון הוה, שהנהו חניך האליאנס ונשאר נאמן לה, עוין את הציונות
ואת הלאומיות העבריתן ‏ וכיון שהחלו להדפיס בעתונות הקושטאות מאמרים
בער הציונות- -נזדעזע ויערוך את מכתבו המפורפם לה,דו', קר,'. עורך העתון
היהורי"האנגלי, שאינו מכיר, כנראה, את כתבו הקושטאי, נזרעזע אף הוא
וימהר לשלח לכתבו תלגרם , בשם ההסתדרויות | היהוריות", שאין ליהודים
שאיפה מדינית מיוחדת, ‏ שהיהודום שיבאו לתורקי.: יהיו לעותומנים, ‏ ו,,שאין
ההסתדרווות נותנות משפט בכורה לשום ארץ'", הכתב מהר לפרסם תלגרם זה
בעתונים הקושטאים, (אבל ראה ות פלא! בעתונו של אבא ל א נד פס
ה מ שיפ ט ה א חר ו ן : ,עד משפט הבכורה לשום ארץ". וכמו שנורע לי
אח"ב מהמקור היותר גאמן הוסיף כתבו ‏ של ה,דז'.קר," | את המשפט ההוא
ב עצם ידו, והמו"ל של ה,דז'.קר" לא כתכו! וזה בשביל להפיר את
ל את השפעתם..,

מחשבות הציונים הרעים ולק

זוהי צורתו הרוחנית של פופר ה,דז' קר." ואלו הן ,,ידיעותיו מהמקור
הראשון"! אמגם, דברו ע"ד שאלת הישוב היהודי בארץ:ישראל. הברו לרגלי
בקשה שבאה מטעם החברה ,אגורת נוטעים", | שחפצה להרשם בתור אגורה
עותומנית, אבל את השאלה לא פתרו לא בחיוב ולא בשלילה, במועצת:
הממלכה ובמועצת.המיניסטרים נמצאו גם. מצדדים וס מתנגדים,

וכי זוהי חדשה מפתיעה שוש בין אנשי.הממשלה התורקית מתנגדים
לישוב יהורים בארץ:ישראל? ומי לא ידע את זה?. ומהי עבורתם המדינית של
הציונים ‏ אם לא להתגבר על המכשול הזה? ‏ אבל לבא ולהוריע ‏ ,מהמקור
הראשון", שבספירות הממשלה מתיחפים באיבה לעבודת היהודים---זהו, בלשון
פשוטה , = להגזים = ולשקר . ואיך לקרא | לאנשים | המרפיסים | תלגרמות
מפורפות)-- --

בעצם הדבר לא השתנתה השקפת הממשלה על. הישוב היהורי בק
לרעה. להפך, רבים בין שרי הממשלה מודים בתועלת המרוכה שיביאו היהודים
לארץ:ישראל ולתורקיהן. ואם הממשלה אינגה ממהרת לפתור: שאלה זו כחווב- =
אין זה אלא מפני שיש לה חששים אחריםי

ומהי עתה עבורת הציונים' אם לא לפזר את החששים הבלתו:מווסדום
האלה?---

% %
%

בשבוע שעבר שוב התעוררה > במיגיסטריום שאלת ה,פתקא האדומה"
שנותנים ליהודי ‏ רוסיח הכאים ליפו המו"ל את ה,רוסיויעט', ‏ מר ב בק וב,
בבואו לופו. נאלץ ג"כ לקכל ניר:קלון זה, וישלח תלגרם ‏ של מחאה לתכם:
בשי,. מר ‏ נחום, ויבוע את מחאתו ,על הגזרה, שנגזרה רק. על היהודים.הרופום;

בי הרופום: האמתום שכאו. יחד. אתו הורדו' בלי וכל חקלות".
התכסיבשי שלח את סופרו עס ות בלוית ,תקריר". (הערות)

> העולם ?9

18

לפרור.פחה, שר הפנים, וימחה גם הוא על הגזרה הזאת הנהוגה רק נגר
י הוד י רופיה, רומניה, אוסטריה וגרמניה (אמרוקה ואנגליה מחאו בשעתןן
וליהורי שתי הארצות האלו אינס נותנים את הפתקא האדומה),

פרור-פחה לא היה באותה שעה במיניסטריום, ‏ וסגנו שקבל את סופר
דתכם.בשי אמר שבמינוסטויום אין יודעים מגזרה שכזו - (?) וכי הוא שולת
מיד תלגרם לשר-הפלך בורושלים לדרוש. באורים,

עד עתה עוד טרם נורעו תוצאות הרבר,

מִכְתְבִים מְִרְמנִיה:
וו

אספה מענינת. היתה: בשבוע ‏ העבר ‏ בברלין. מענונת ‏ בנושאדענינה,
מענינת בחבירה שהשתתפו בה.

בהוטיל ,אדלאן", זה ההוטיל היותר יפה והוותר עשיר בברלין, התאספו
כחמשים. איש. מפלתה ומשמנה של הבורז'ואזיה היהודית ‏ בברלין, כולם, מלבר
הציונים האחדים שהיו באותו מעמד, = בעל-שמות-תואר ‏ מצלצלים, " ,וועצים*
מכל המינים, למשפט, | למפחר ולהממשלהן ודנו ‏ ע"ד מצב. היהודים : במזרת
אירופה ועד ההתישבות בארץ:ושראל,

האספה היתה חשאית, ואך ‏ ,המובחרים שבמובחרים" קבלן מכתבו
הומנה, לסופרי עתונים לא נתנה]הרשות לבוא. היא נערכה ע'פ האינצואטיבה. של
הועד:המרכזי של האיק"א בהשתתפות עוד אנשים אחדים ממיליונורי ברלין.

את האספה פתח יועץ:המשפטים מר פרידמן, הידוע בתור מתנגד
גמור להציונות, הוא אומר כי המצב הנורא של אחינו במזרח:אירופה והמצב
הטוב של הקולוניוציה היהודית בארץ:ישראל מוכיחים. לנו? כי הדרך היחורת
לפתור את שאלת:היהורים (בלומר, שאלת והורי רוסיה, גלוציה ורומוניה). אפשקות
אך בארץ:ישראל, ו %

אבל, מוסיף הנואם, לההחלטה האמורה אין שום וחס להציונות,. ואת
האחרונה היא תנועה פוליטית:לאומית, ואנחנז איננו חפצים לעסוק בפוליטיקה יהודית
ולא בלאומיות עברית, כ"א בהתישבות ממשית כדי לעזור לאחינו הנדחים והעניים
אשר במזרח:אירופה, ואלמלי היתה העבודה הזאת. ציונית היה הנואם מתנגדה הגמור
אנשים מעשיים אנחנו ומתוך השקפה זו באנו לירי החלטה, כי העזרה היחירה*
שאפשר להביא ,לאחינו האומללים', היא רק ע'י עסקנו בעבודת התישבות
רחבה וגדולה בארץ:ישראל,

לסוף מוריע הנואם, כי בהאספה הזאת נמצאים אנשים אחדום שבאו זה

עתה מארץ:ישראל והיורעום היטב את מצכ:הענינים שם, הם נכונים להשיב על.

כל השאלות שיציעו לפניהם.

ואמנם נמצאו רבים שהציעו שאלות שונות, אדות המצב המשפטי,
הכלכלו, הפוליטי והתרבותי,

אופי מעשי וסריוזי היה כמעט לכל השאלות שנשאלן, ניכר היה
שהאנשים האלה הת ע.נינו כבר במצב:הרברים וש מחים המה על המקרה
שנתן להם אפשרות לקבל ידיעות נאמגות אדות השאלות שלא ירעו פתרונן
ואת התשובות ששמעו רשמןו בפפריהםי |

על כל השאלות השיבו הד'ר פוסקין, הד"ר רופין, אונג'נר טריודל והחבר
לבית:מועצות עיר ברלין, העורך-דין. זלזשינסקי.

אח"כ דבר האינז'ינר גינסבורג, = ג'כ ממיליונרי ברלין, הוא מעורר. את

הנאספים שלא יסתפקו בהתענינות גרירא וגם לא: ב נד בורת פחות או וותך
גדולות,. כ"א להתחיל בעבוהה ‏ גדולה מפחרית בהארץ שעתיר כ'ב יפה נשקף
לה , ובזה יעשז גם טובה רבה עם אתיהם,
עבודה ואין.

את הנאום היותר ופה ומענין ‏ נשא הפרופ, בהפולוטיכנוקום השרלוטני
בורגי מר קולישר, הוא: דכר כיהודי-לאומי נאמן, וברבריו עד העבודה בארץ.
ישראל. הרגיש ואת ההשקפה הלאומית ובכ"ו. אפע"פ שרוב הנאספים | טרִיעים
תמיר. ע"ד אידלאומיותם העברית, עשה רושם תוק, וכולם, מבלי יוצאים מן הכלל
מחאן:כף לרבריו שנאמרו. ברגש-חם. ובהתלהבות. נמורה,

העניים ‏ הרבים המבקשים .

1 0

4

היועץ-למשפטים, ד'ר איגנץ פוקס, מספר ע"ר הרושם החזק שעשו עליו
המושבות בארץ.ושראל, ‏ ש ב מקר הִַ בקר אחדות מהן, מעולם לא חשב
שהיהודים \הין. מסוגלים באופן כזה להמשק הכפרי, :

בנאזס ארוך. ממלא את דברין. העורך:דין זלזשינסקי השב זה עתה
מארץ-ישראל, הוא מתאר בדברים יפים את החיים ‏ בהמושבות העבריות, | את
הצלחת המושבות וכו" ומספר, שטרם נסעו ארצה-ישראל השתדלו תמיד הציונים:
מכוריו ,להשיגו" לעשותו ציוני, ‏ אבל--בלי כל תוצאות, ‏ מפני שהוא, ‏ הנואם,
ידע ע"ר מציאות מושבות בארץ.ישראל שנוסדו במיליוני רוטשילר ושמע תמירי
כי מילוונו | רוטשילד | המה כמושלכים על פני ‏ חוץ, מי אין שום עתיד
להמושבות , אבל הוַא הלך שמה, ראה הכל בעיניו ובא לידי החלטה, בי
ההתישבות בארץ"ישראל היא היותר מצליחה בעולם ושעתיד מוהיר נשסף לה .

ציוני---איננו הנואם גם עתה . הוא חושב את הציונות. ל,ענין פרטו*
של כל יהורי ויהודי והוא איננו מאמין ביפור מדינת היהודים , אבל הוא הנהו
עתה ,חסיר ‏ גדול של ההתישבות בארץ:ושראל ונכון הוא לעבוד בעדה
בכל בחותיו +

התוצאות ,,חרשמיות" של הייספה היא, כי נאספו אלפים אחדים לטובת
האיק"א, שלשה וחמשה איש מהנאפפים נתנו באותו מעמד את ידם להחכרה
הזאת, והאחרים בקשו שיבאו עוד אליהם הביתה,

התוצאות -ה,כלתי רשמיות" ‏ היו, ‏ שאנשים והורים אחדים. בעלי הון
ויריעות רחבות -מתענינים עתה בענוני. ארץ.ישראל ויש תקוה: שבשנים הקרובות

= נראה. הוצאֶות מ ע ש י רת ג דולו ת מההתענינות הזאת!- =
% , %

-- היתה אספה כללית של האגורה , עזרה"---לתמיכת בני-ישראל עובדי.
ארמה בארץ ישראל". היו"ר של האגורה מר מוריץ דורן קורא דין-וחשבון ע"ד
עבורת האגורה בשנה החולפת. הכנסת האגודה בשנה העכרה עלתה לסך
7 מרק, | והקרן לטובת המושבה ,כני יהודה" עלתה לסכום של 59000
מרק, בון ההכנפות ושנו גם הסכום 981 מרק שנרבה הקהלה היהודית ב פ וזו

= לבנין בית בעד פועל-עכרי באחת המושבות, . היו"ר מוד ע שאחדים מהאכרים

החלו לשלם את חובותיהם להאגורה,. דבר משמח המראה לדעת, כי מצב
האכרים אותן וכי יורעום המה גם את חובתם לכלל.ישראל,

האגודה תמכה בשנה זו א) את ביה"ם ,קרית-ספר" | של. בלקינד בסך
000 מרק,. בעד הסך הזה נתקבלו ארבעה נערים לכות-הספר, ב) בסך של אלף
פרנק בירי שני צעירים, בני. אכרים, תלמידי הסימינר למורים | של ה,החילפס.
פיראיין. אשר בירושלים,

האגודה עפוקה עתה ביפוד בנין בתים לפועלים העברים ב ארין-ושראל.
לתכלות זו קנתה חלקת אדמה של 675 הקטר ב,בפר סבא" ובשנה. זו יבגו את
הבתים ויחלקו אותם. בין פועלים אחדים, ‏ שיקבלן גם חלקת.אדמה קטנה לגן

ירקות, ובזה תהיה להם היכלת להתפרנס מעכודתם בתור פועלים | במושבות
> הפמזכות ומפריחגניהם. |
7 בשנה זו נעשו הקושנים על שמות האכרים | בהמושבה ,בני ‏ יהורה",

שעלו להאגורה בסך 1600 פרנק, המושבה הואה גמצאת בעכר הירדן, ורחוקה
היא מהמרכזים העברים, וע"כ קשה הדבר. להביאה לידי השתלמות גמורה:
בה נאחזים עתה ששה אכרים שאינם נצרכום עתה לתמיבה מן החוץ, והאגורה
חושבת עתה. להרבות מספר תושבי הקולוניה הזאת.,
לפוף נבחרו עוד הפעם כל חברי הועד שהיו גש בשנה העכרה,

ש

הועירה השתיםעשרה של הפידירצִיה
הַצִיונִית. בְּאָמִִיקָה,
ביום 1% יוני נפתחה בניוייורק הועידה השתים:עשרה של
הפירירציה ‏ הציונית באמיריקה, | בועירה השתתפו 19% צירים
מ1077 אגודות. ב-61 מקומות. מ-%1. גלילות.
לפני פתיחת הועירה נערכה אספת עםנהררה שנפתחה עיי מר

שמואל שטרוים עורך. ה**'6נן010,, = בניו-יורק, בנאומו. המצוין אמר
בתוך יתר. דכריו : 0 :

3 םלועה‎ <>

נליון כה

ער כמה התפשטה התנועה הציונית באמיריקה, --- על זאת
ירצה לכם בפרטיות נשיא הפידירציה, אבל תנועה רוחנית גדולה
אי אפשר להעריך עפ"י קופת הכסף שלה או עפ"י אורך רשימת
חבריה, מאושר אני מאד, כי ישנם במאת:העשרים שלנו דברים
כאלה אשר לא נתנו למוד אותם באמת:הפוחרים, והריני שמח,
כי הציונות היא:כאחר מהם+

שומעים. אנחנו. לפעמים אומרים, כי הציונות והאמיריקאיות
מתנגדות. זו לזו, אבל מי שמחליט <כדבר. הזה -מעיר'-עליו, ‏ כי
איננו יודע את מהות שתיהן, יודע: הוא הציוני היטב הפטריוטיות
מה היא, ודווקא מפניי שהוא ‏ ציוני ‏ הוא יכול להיות אמיריקאי
יותר פטריומי,. הציונים מבינים יותר מאחרים את קריאתה "של
אמיריקה לכל אחר מתושביה, כי. יעניק לטובתה את היותר טוב
שיש בו כבר אמר וואלט. ווייטמאן: = ,הפימפוניה האמיריקאית
האמתית יכולה להתמזג להרמוניה ‏ נעימה רק בעת, ‏ שיהי כל אחר
שר את השירה שהוא יודע אותה באופן ‏ היותר. טוב" , = והפייטן
האמיריקאי הגדול הזה בוודאי שהיטיב לדעת את הארץ החדשה
מאשר מחבר החז'ון ,כוריהמצרף" הבלתי:אמיריקאי.. (מכוון כלפי
ונגביל),

מזה עבר מר שטרוים לרבר ע"ד מחשבותיהם של הארציים
ואמר: ,הציונות אינה רוצה בבית של ארבעה כתלים וגג, כי
אם במולרת . היא אינה שואפת לארץ, כי אם למולדת, הציונות
אינה מבקשת מקום בארץ, שיהא היהודי נשלח לשם, כי אם
מקום, שיהא שב אליו,

בשם. העיר. גיו<וורק,. ,העיר שיש בה יהודים במספר וותר
מרובה מאשר בכל עיר אחרת",. הביע. ברכה. להועידה . במלאכות
ראש העיר = מר נ, טיילור ‏ פיליפ חבר לפקירות ‏ הקוגטרולה
בניו-יורק, הוא אמר על עצמו שהנהו ציוני נלהב, שנפחף בזרם
התנועה עור. מימי הירצל, אבל עם זה הוא. גם אמיריקאי. אדוק,
פרצוף של אותו אמיריקאי, ‏ שאבותיו באו אל חארץ לפני מאות
שנה, ולמרות ‏ ואת או דווקא בשביל. כך הוא. ציוני 'מפור. אל
הרעיון בלב ונפש, המקום להגשמת הציונות הוא ציוי ולא בשום
מקום אחר .

התלהבות הנאספים עלתה לנקודת הרתיחה , כאשר עלה על
הבמה. הר"ר ל. מאגנום. פגן נשיא. הפידירציה. הכל התנשאו
ממקומם, והאולם נבקע כמעט לסערת מחיאת-הכפים ‏ הכללית,
שהוכיחה, עד כמה חביב מגנום על הציונים ועל הצבור בכלל .
נאומו היה יצירה פיוטית מעשה ידי אמן בצורת קריאה לטובת
פלשתינה, הוא נגע גם בתכניותיהם החדשות של הארציים,

,הארציים. אינם מבינים אותנו, מה שהם רוצים לעשות, הם
רוצים לעשות בשביל אחרים. אבל אנחנו איננו עוברום בשם
אלה, הפובלים מעבר לים, כי אם בשבילנו עצמנו, | בשביל

+ שנוכל להיות פה בעיר הגדולה והמהוללה הזוות יהודים. ב לי קרע

ברוחנו ובלי: מורך בלבבנו" ,

אח"כ נשא נאום נשיא הפידירציָה הד"ר פרידינוואלר. .זה:היה
נאום"הפתיחה של היעודה , בתחלה הוכיר. את הציונים שמתו בשנה
שעברה : את הדרי"ם ליאופולר כהן ואוסקר מרמוריק, וגם את
הר"ר ‏ רארין, אחרי כך הביע בדכרים חמים את ברכותיה של
הפירירציה לד"ר מכם נורדוי ליום מלאת לו ששים שנה, הפי
דירציה גכונה לחוג את יום הולדתו בפאר ובכבוד. הראוים לכך,

אחרי *כן: דבר הנואם ע"ר מאורעות השגה שעברה והזכיר
ראשונה את יצירת. הקהלה הישראלית. הכללות. בניודיורק. ‏ המון
היהורים ‏ היותר. גדול: שבכל העולם ‏ והטורכב: מהאלימינטים היותר
מתנגדים * מצא לנחוץ להתאחר ‏ לקהלה מפודרת, -והנסיון. עלה
יפה מאר, לנו הציונים נכבד הרבר :ביחוד, ‏ מפני. שבכו התבטאה

56 > העולם 3

גליון כה

2 מו וידה >

התחזקות. רגש .האחהות. וגם. בשביל כך, שהם. היו יוצרי הרעיון
וסייעו הרבה להוצאתו אל הפועל .

התנועה. הציונית. התקדמה. באמיריקה. באופן רצוי מאד,
במשך: השנה- שעברה. נתנשמה. במעשה . ההצעה. שבבר ‏ עלתה
במחשבה זה: כמה: בדבר ‏ הוצאת. שבועון .ציוני עייי הפורירציה .
כספי השקל, הקה"ק ויתר ההכנפות הציוניות: עלו" בשנה החולפת
לסכום של-15,000 דולר, אבל ההתקדמות היותר חשובה אפשר
לראות' בתקון ושכלול הצר: הארמיניסטרמיבי של האגודות ובסררים
האורגניזציוניים .של הפידירציה., מפעות-התעמולה של מר פרו:
מינזון הביאו תועלת מרובה, גם עבודתו החרוצה והקשה של
המזכיר ד'ר יאסון במקצוע הבאת סדרים בחיים הפנימיים של
הפירירציה היתה מוצלחת מאר.

בשיבע רצון: מוכיר הנואם את התפתחות. העבורה. הציונית
בפלשתינה, הוא מזכיר בראש וראשון: את .הטיפניקום העברי העומר
להוסר בחיפה, אשר אף כי אינו נמצאו בירי ציונים, אבל קרוב
הוא אל הציונות . הפידירציה הציונית מתגאה בזה, שהיא היתה
המעוררת את הר"ר שמריהו לוין לבקר את אמיריקה, שבקורו
זה הביא לידי יסוד הטיכניקום בפלשתינה,

ההתענייגות הגדולה בפלשתינה התבטאה גם ביסור חברות
רבות לקנית אדמה בא"י, שנוסרו בעת האחחונה ' באמיריקה,
וביחוד: חברת = ,אחוזתדנחלה". בניו"יורק, ‏ והחברות ‏ בס'טדלואיס
ובטיכאם , החברות הללו עהידות לעשות / בהמשך. הומן גדולות
לטובת הישוב בא"י, גם מספר המבקרים. את א"י ההולך הלוך
ורב מעת לעת. מוכיח, עד כמה מרבים יהודי אמריקה להתעניין
בפלשתינה +

המאורע. היותר גהוּל,: המאורע ההיפטורי של השנה שעברה,
הוא --- הריבולוציה התורקית,

עתה באה-ההורמנות להציונים לפתח את: פלשתינה ולהפוך
את שממותיה המרובות לארצות. פוריות, ‏ יש לנו האפשרות לחזק
ולבצר . עתה. את . ישוב. היהודים בא'י יותר ויותר,. עתה הדבר
תלוי. ביְהוּדים: עצמם. להשיג את מטרתם, ביהורים שבבל העולם,
כי. בלי: עזרתנו לא יצליחו: כל: חנסיונות, היהודים שבכל. העולם
צריכים להשתתף עתה ברכישת אדמה ועיבורה ובהגשמת. המחשבות
והתכניוח הגדולות להרמת המצב הקולטורי ולהטבתו, ועוד, המוסרות
הקימים בא'י. מכבר צריכים להתבצר ביותר, ורק אמיריקה צריכה
להמציא את סכומי-הכסף. היותך. גדולים להמופדות שלנו, ביחור
להבנקים ;:

הר"ר פרידינוואלד מראהעל ‏ השנוי שנעשה בהשקפותיהם
של הארציים," אשר כנראה רוצים הם לשום ולהתקרב. אלינו,
אבל אין זה צריך. להניע ‏ אותנו לוותר ‏ אפילו כמלוא השערה
מרעיוננו , הפרופגנדה הפלשתינאית שלנו צריכה להתבצר יותר
ויוחר, להתפשט ולהתעמק; בקהב היהורים שבכל העולם ,

אח"כ. נקראן: טלגרמות ומכתבים של ברכה מאת הנשיא
וואלפסון, | ,בהן פרופיסור ווארבורג, ר'ר מאקם נורהוי, ד"ר
בודינהיומיה .מ,. אוסישקון, נ. פוקולוב. ועור.

אחרי נאומו של. המטיף. מאסליאנסקי. והרצאה. מצוינת של
הפרופיפור מאקס מרגולית בשם ,הציוני הגדול של הגלות" נגמרה
אספת ‏ העם. הנהדהה. בשיהי-ציון,

יבא)

(פוף

השָבוּע.

הציונות +

-- הלשכה המרכזית של הקרן: הקימת בהוסיה הפיצה בימים
האלה את הקול:קורא נו, %. הקול<חקורא הזה נותן דו''ח מפעולת
הלשכה בעת האחרונה, בו אנו מוצאים ע"ר חג יובלו של מקט
נוררוי: את הרברים האלהן

כבר בתחלת. צמיחתו של רעיון הציונות הטדינית: בפריז;
בשעה שאך התחילה להתרשם תכנית ההסתדרות. הציונית, . חיה
נורדוי משתהף השתתפות קרובה. בעבוד \ תכניותיו | של הרצל;
נאומו בקונגר הראשון הרעים קול = הרועת | מלחמה הקורא
ומעורר לחיייכבור ומלחמה. עקשנית, עד כמה היה נאום. זה עז,
ער כמה היה גדול: הרשם שעשה, יעידו עדות נאמנה דברי
אחר : העם | על ארותיו -- ע"ד | ,כרון השעה הגדולה
והקדושה, בעמדם כלם,- -נדחי ישראל אלה אשר באו מפל קצוי
ארץ--כאחים יחרו, לבם מלא רגשי קדש ועיניהם נשואות
באהבה וגאון אל אחיהם הגדול העומר על הכמה ומטיף נפלאות
על עמו, כאחד. הנביאים בימי. קרם", ומאז: היתה: שעת נאומיוּ
של נוררוי לשעה היותר נעלה, היותר מרוממת של כל קונגרס,
נורדוי .הל במשך השנים הלך ונדול בהבנתו את הציונות, כמו
שגדל גם הרצל וכמו שגדלנו גם אנו, ער שהגיע לגבהו. היותר
נעלה בנאומו האחרון ההאגי, בנאום הנפלא. הזה נפתחת. לעינינו
הפרובלימה הלאומית. האמתית בכל עוזווה, בכל ‏ רחבה והקיפה,
זו איננה: כלל. וכלל = פרובלימה של: אמיגרציה, : גרירא;
איננה. גם. רק מרינית או איקונומית, | כל הטרגידיה . הגדולה
של האומה. הקמה. לתחיה,: האומה, שהכרתה. מראה'. לעיני
את גדלותה של. התחיה הבאה, שלבה חש ומרגיש" אותה,
ורגליה טובעית ב ביץהעבדות. ויריה: אסורות בשלשלאות --- כל זה
מסתמן לעינינו בכל ‏ הורו: האיום: במשבצת | הנפלאה של אמן-
המלים הגדול,: אבל אין: זה מספיק כלל כרי להראות את תפקידו:
וערכו של, נוררוי = בתנועתנו. = כל כך נצמר לבנו אליו במשך
שתים עשרה השנים האחרונות, עד כי מקרי חייו היו למקרינו
אנו , ולכן הננו בטוחים, כי ביום יובלו הששים יהיה כל א חר
ואחד מאתנו מרניש בלבו צרך להראות בפועל באיזה הבר
ממשי את רנשי הכבור והתודה בעד כל זה שעשה לתנועתנו,
לעמנו, לכבד את נוררוי נחוץ באפן מתאים אל אותו המפעל,
שלו הקדיש חתן היובל | בחבה נאמנה כ"כ 18 שנים, הרבה
והרבה תעודות עומדות לפנינו בארץ ישראל שבהן יכולים אנו לקשר את.
חפצנו לכבד את היובל הוה, נראה בזה על אחרות מהן הקשורות בקרן
הקימת , הרבר הראשון, המצוי והרגיל בינינו, הרשימה בספר הזהב, = =
ברשימות האלה אפשר לשתף גם מאלה שאינם נמנים על הציונים, :
כי לא רק לנו ובינינו גדול שמו של נורדוי ותהלחו.. האמצע
הממשי. השני הוא: להפוץ. ככל. האפשר.: את תוי הקרן: הקימתי
המיוחדים : לחג היובל, ‏ על כל תו מתנוספת- תמונה. יפה--של
חתן-היובל, ‏ ממעל לה המלים ,קרן קימת לישראל". ומתחתיתה
שם חתן-היובל , ישנם פנקסים קטנים בחוברות מהודרות, שכל
אחר מכיל 60 תוים, מחיר כל תו -- קופיקה אחת. הכנת
התוים. נגמרת בימים האלה, והננו מבקשים למהר בהזמנות,

הלשכה מציעה גם להקדיש. את תשעת ימי. אב בכלל. ואת:
התשיעי בו בפרט לעבורה נמרצה. לטובת הקרן-הקימת .: לתשעה
באם תוצוא .הלשכה: מגלה עפה. מיוחדה ,

- = במשך השמוע הזה נתקבלו. הרבה ידיעות ע"ד האזברות שנעשו
בכ' בתמוו לוכר. מנהוגנו ‏ הד"ר הרצל בכל הערים. בעת האוברות נערכו. ג"פ

היא ":

נאומים וקראו הרצאות ע"ד ערך היום הזה,. יש לצין, בי בשנה זו נערכו האזכרות
ביתר פאר והדר והקהל שבא לכבד את יום-האבל היה יותר גדול מאשר
בשנה העברה. בעת האוכרות הפיצו ‏ הציונים ספרות ציונית , קבצו תרומות
,ליער הרצל" ומכרו תוי הקרן הקימת +

-- לוום. פטירתו של תיאדור. הרצל נערכה ביום השבת , ב"א תטוו',
אוברה לנשמתו פמעט בכ' בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבוילנה ובפרבריה,
הושם עז ביחוד עשתה המוכרה בבית הכנסת הגדול שנערבה ע"י החון
מבאבמוט, שנתמנה עתה לחזן בבית הכנסת הזה,

-- ביום א/, כ"ב תמוו, נערכה ע"י הציונים ‏ בוילנא בבה"כ ,טהרת
הקדש" אזכרה לזכר מנהיגנו ו"ל, ביהכ"ג היה מלא מפה לפה. החון ברנשטיין
ומקהלתו שרו שורי אבל. נאמו ה"ה ב. גולדברג ול. יפה.

, --יצא ‏ מן הדפוס, הפרוטוקול של האספה השביעות מן המנין
לחובבי. ציון שהיתה באודיסה בימי 97-8-9 יאנואר שנה זו, הספר, נדפס
ברוסית, הוא בולל ג"כ הקדמה מאת. הד"ר י. קלוזגר,

-- בכ"ז בתמוז קרא מר גרינבוים בלובלון הרצאה ע"ד ההתשות
והמפחר בפלשתיגא, דבריו עשו רושם חוק על השומעים:

-- ל, רובונוב בקר בימום: האחרונים את הערים נובוגרד וואלונסאן
והאראדניצא ועתה הוא יוצא במלאכות הועך המרכזי לפלך מוהילב,

- - חיגרינברג קרא הרצאות בסובלק, הורודיק ומריאטפול.

-- נ, מילייקובסקי יצא במלאכות הועד המרכזי לפלבי פולין.

ּ, --מדובנא ‏ קבלנו תלגרמה, בי שם מת העסקן הציוני וחפופר זלמן

אשבנזי ,

--בפרייבורג מת פתאום בשנת המ"ם לימי חייו העפקן הציונו
המפורסם בודה מ חורה ל המנוח היה מסור לתנועה הציונית בלב ונפש
והרבה פעל ועשה להתפתחותה . הוא חיה גם אחד מחשוכי ראשי הקהלה
בעירו ועסק בצרכי צכור הישראלי בחריצות יתרה, תנצב"ה.

בנזיל היה זה לא כפר ועירת חברי, האגורות הציוניות בשווייציהי
> חבר הועד המרכזו, = הד"ר הורן מציריך, הרצה דו"ח על מצב הציונות בחבור
עם המעוראות. האחרונים. בתורקיה. דו"ח ע"ר פעולת הוער המרכזי. קרא. הד"ר
פינקוס, אגורות חדשות נוסרו בג'יניבה, בלוואנה ובבזיל . חבר הועה"פ הגדול
הד'ר לוי גביל הרצה ע"ד פעולותיו של ועה"פ. ההרצאה עוררה וכוחים מרובים.
: הד"ר בירלוביץ מבירן הביע את הפצו, כי הועה"פ יעבור עבודתו ביותר חריצות
= וכי יורוע כפעם בפעם להמפלגה את הדברים אשר הפפיק לעשות,
הציר אי ו מציריך. מביע מחאה כנגר זה, שהועה"פ נותן תמיכה להגומ.
נפוה. העברית ‏ ביפה שבו מלמדים המורום לתלמידיהם את בקרת המקהא,
= הוכוחים, שהשתתפו. בהם גם יתר הצירים, נגמרו בנאום של תשובה מאת הד"ר
לוי. לאחר ‏ בירור =יתר ‏ הענינום שבסדר היום ‏ נעשו בחירות ‏ להועד המרכזי,
לגשיא. הועד נבחר הד"ר מוריץ לוי מליסטאל.

בְּאֶרֶץָדיִשְרְאֶל. :

בעחונים באה ודיעה | על דבר פגירת ‏ ביה"ס ,קרית.ספר"
של מר ישראל בלקינד, טתה. מודיעים ‏ אותנו, כי הפגירה הזאת אינה אלא
לפי שעה. עתה נופד. בברלין ועד מאנשים מפורסמים, אשר. קבלו עליהם
להשיג את אמצעי-הכסף הנחוצים לכלכלת , קרית-ספר".

-- שוטר מושלמי בביתיהספר לעבודת.האדמה מקוה.ישראל אשר
= בקרבת יפו תפש גנב ערבי וימיתהו בנריה על מקומו. תושבי כפר מושבו של
הערבי המומת נאמפו. והתנפלו על' בית.הספר . בשעת מלחטת.-האגרופים
שפרצה נפצעו אהְרִים. מתלמידי בית-הפפר, בינתים שלחו להודיע את הדבך
ביפו, ותיבף באו משם חילים, אשר הקיפו את הערביאים המתנפלים. עתה שבה
שם המנוחה,
-- לפני זמן ‏ מה באו לירושלים בלוית הד"ר. פייטילוביץ שני
צעורים מבני היהודים הפאלאשים. שני הצעורים נמסרו אל הפומינריום ‏ למורים
של. ההילפס:פיראיין לרכוש , להם שם השבלה ודעת ולשוב | אח'כ לאחיהם
בתור מורים ומפוצי השכלה. האחר מהם כבר למד קודם במשך שנה, וחצו מפי
| הדב ד'ר מרגולית בפלורינץ, ‏ הוא יודע ‏ את הלשון העברית וגם מדבר בה יפה
ועושה. בהליבותיו ובנימוסיו רושם של. איש אינטיליגונטי, ‏ השני. איגנו: יודע

/ 1 0

<> העולם -3

9 25 6 ץ 08085888 ,106008 .62 הנ)הקתסממ'' (ההמתט

גליון כה

עריון מאומה ומביט על העולם ועל בני:האדם ‏ הזרים אשר בסביבתו בעוני:
תמהון +

הר'ר ‏ פויטילוביץ נשא בירושלים נאום מעניין ‏ מאד ע"ד = רדיפותיהם
של היהודים הפאלאשים היושבים בארץ אביסיניה, ע"ר השקפותיהם הדתיות
ושייכותם אל הלאום העברי, שני הצעירים הפאלאשום הם שחורידפנים ודומים
בקלסתר צורתם אל הכושום. האביסיניים,

= = ע'פ מניגנו נחשבת השנה הבאה לשגת השמיטה, ע"פ חוקי השמיטה
צריבה, = כידוע, לשבות האדמה בשנה זו לבלתי העשות בה כל עבודה. אבל
אלמלי באו למלא את החוקים האלה, ‏ היה גורמום בזה | להאכרים היהודים

שבמושבות הפפד חמרי מרובה מאד. הזרעים והנטיעות היו עולים בתהו

והמושבות היו צפויות לרעב. בכלל אי אפשר לצייר מצב שכזה, שתהיינה,

בל עגודות:האדמה השונות אסורות במשך שנה שלמה, בעור אשר הרב קוק
ביפו ואתו עוד כמה רבנים בא'י מצאו סמך להתיר את העבורה בשמיטה,
(והתירם של הרה"ג ר' יצחק אלחנן מקובנה, הנצי"ב. מוואלוזין .ור" מרדבי על:
יאשבערג מבופק ז'ל---איהו?) נמצאו רבנים אחרים, האוסרים את הדבר, הם
החלימו לשלוח דיפוטציה להברון ‏ רוטשילר בפריז ‏ וליתר ערי אירופה ‏ לאסוף
גדבות כסף למובת הקולוניסטים, שישבתו מעבודתם בשנת השמיטה.

בּתְפוּצות יִשְרְאֶל,

--- הפונאט הפינלאנדי התיר להבנים אל האיץ בשר בשר מרוסיה
עפ"י התנאים הללוז

א) לבל משלוח של בשר צריכה להיות תעורה , כי הוא משחיטה
שנעשתה עפ"י חוקי היהודים.

ב) בשר-חויץ וה צרוך להתיר רק. ליהודים,
/ - -ניתן הרשיון למן" ולמולי"ם היהורים להשתתף בועידה הבללית
למו"ם ולמולי"ם בכל ערי רופיה שתהיה בשבוע זה בפטרבורגי

= --מיניפטר.הפנים שלח פקורה צירקולארית, כי יתירו ‏ מעתה ליהודים

הלטידי בה"ם השונים להשתתף בכל האיקסקורפיות ‏ המדעיות אפולו. בערים
שמחוין לתחום ‏ המושב,

--בישיבת סוד הטיניסטרים מיום = 93 ליוני | נתבררה - הרצאתו. של
מיגיסטר ההשכלה. שווארץ בדבר קבלת תלמידים יהודים אל בתי הספר
העליונים +

סוד המיניסטרים ‏ הסבים. להוות-דעת מועצת המיניסטריומים השונים
בי לא גכון לעשות הפסק בקבלת יהודים אל בה"ם העליונים והחליט לחשוב
הנורמה הפרוצונטית עפ"י מספר ‏ התלמידים החדשים ולא עפ"י הסך הכללי

שלהם +
בפר נשלח צירקולאר בבירור-דברים ‏ וה לכל הטפקחים על גלילות=

הלמודים +

מיניסטר ההשבלה החליט לבטל את הנורמה הפרוצגטית, שהיתה
נהוגה בנוגע. ליהודים בבה"ס הטיכניים הנמוכום +

>= בילוסבטגרד התרבו בעת האחרונה מקרי המרת-הדת בין הצעירים
היהודים , שלא. נתקבלו אל בה*ם העליונום, ומעצוב מאד הרבר. לשמוע , כי
בולם קבלו לכך הסכמה גמורה וסיוע מופרי מהורוהם שבולם הם אינטיליגנטים
ובעלי -בהים ‏ חשובים בעיר. קרו מקרום שההורום עצמם הציעו לפני בניהם

לבוא כברית האמונה הגוצרית.

ספרוּת וְאָמָנוּת ,

> = וצא לאור בהוצאת ,אודישער. זשורנאל" בלונדון המאסף ,וועלט
לוטעראטור" - -- קבץ פפורים מתורגמים משפות שונות, בקבץ הזה באו פפורים
מאת לעאניר אנדריועוו, ארמהור שניצלר, אנאטאל פראנס, עדגאר פאע, ביער

סטערגע ביערנסאן,. התרגומים' נעשו ע"י פ. דונגאל, 0
= --נתקבל = הירחון. הציוני ,דער וועקער" היוצא לאור. ע"י
קבוצת. צעירים באנגליה, הירחון עושה רשם מוב גם בפנימיותו גם
בחיצוניותו , בכל לבני הגנו מברכים את הירחון החדש בהצלחה רבה,
ה
העורך.המו"ל + י, ל, גולדברג.

1 ₪ 000

5 %

וו

-0780 .4 .\. הונס80צץ 5זוסזת 68008 ה א6096ה8הוך
"ה6ץ7,, 5פ0אתהה 60207 5אההתה0ד00ה ₪ החמ

2 זז 00807 65 582 ההה6מההסה
,8 25 ו 10--.10% ,א 25 .כ 11-11 ,-ק 12--.2הסת 18
ב --- 4 ,א 10 . 6 -- 5 6-7 הו 8--.ז 7 ב 9--ג 8

| 50 .כ 2-2 6 70 3-8
:ו תז38.
8% ,170 --925 ,כ 18 --.ג 10 ,םק 19--חג 11 ,רק 20--.5ה0ת 118
6--.ג 8 ,כ 8--.41 | 10 .5 ב 11 -- 6 ,בק 18--ג 7 בכ 15
4-ו 9

0 הההתטהז ,הן5031'זר ₪67 פד608] ₪8 הא6מהתסם
וס ד ה5ה0 35 ה07צ6ק6ם 6085) ההסגי 620 6000סה
₪8 0 50--60608011 צ 5( 0 מ
.0 70--8ן508ות0ח

-060 11168610 אנ 00ה00 ,7085ת6 6/2 הה1
-ה0 01600865 ה6ן) 'א5000ה00 ,המוסהסתסצקה סעהאתס
.0 ל-- יי 8 0-0 5 ההז ההחסאה

2
- -316 110 5"מ0 ית 0 5'אזזתניזו6ס סע מל
הס ה070ה[המגטה סזהה6ז 5 שה אעאה 66
36 201 הצ קזג0ך 010 אה ה0ע3ה6 ,*יופסק עווא 80
-1 0 0 מה דמניהזם 60388 8 60310 פידסוהויץ ה סד
06 0י ה הס זמ 0רת כ 6זמהגיוה הכ סיור 5 ץוב
8805 5 00 א 1600 0 סד זג אסא
-8ה6קת שנס
-010 1 הזיה ה הט הזוה 006
0 הת מ 11 אד
0 סה 0 הוקת 085 0 פי0 --מנא6קה
ה 0178 ג 1016816 שי ותמוה המכ ,000 פאס
תת 51611 >'אותונ5ת 0160180 6051160
-מץ וג 8 .5630 ₪ 6 > "סח ואסכ 100
הקומ 6110 00 ה 0ו1> קה5 קדס 0 5 ה6פר המוד
8 005 0 ד 1 0 0/8
-8חתה 0 התדוה :"6 גנב - תגסי שיר
0 11 ה יר 00 ה הזדמכד 1 צדרהר
-80005 1 105701 ה דה 1000ה הכ ,3166025 ,הדצנס)10ב
זן 8 6זההזרסה זבה סכ ממקינ ,067 הז 0119
סד זו ד 6 0600 0
-6 1 0 הסה ה ות 00 התמ
לפונה שי "6 ה5ות זור

8 חס :0 הת ] .10 רהה 8 6
|

1
אה ו זומת ות
פא :

א אהת

וז 1 1 א
(2100001₪ 5ק-ה)
₪ 6המההתד00הוך
0616 6006 0כזוז 8 ב דה
| 105 10116 ינע ,0608801116
' העע6ספץ הנעת א אותהסקס
8 /

ו ה

מע זט 1 י

0 060 |
. ו ו 0

0 תח כ לדה קסדוות תה ונת 60 ,הה ססות סאום"

8 .ו 4--.86א 6

ה .א 0 .ות .ה ₪ 8 |

יצא. לאור ונמצא. למכירה:
כפו הארה כית שני.

(חלק שלישי ורביעי,
מבחר האגדות שבתלמוד. ומדרשים
סדורות. לפי הענינים ומפורשות
עו ה ה ריב ניצ ק יי וח נ, ביאליק, .
תוכן הענינים. ספר שלישי: פקדמה:
פרק א, -ישראל ואומות-העולם | חכתם של ישואל, בין ‏ ישראל.
לעמים, טיבם של ישרְאל, ישראל "
ויסורים , סמניהם של ישראל , פושעי ישראל ,בישראל אגודה אחת, שונאיהם !
ואוהביהם ‏ של ישראל, ‏ אין מול לישראל , ישראל קומים ל טהרת
המשפחות ‏ בישראל , | גרים ‏ בישראל , גו ווריות (כותים) , אוטות העולם ."
מרי [ בו ארץ ישראל: הארץ ל הארין וישובה, חבת הארץ, תורת
הארץ , ארין זבת חלב ודבש , ורושלים :
פרק גו לשון ; לשון הקדש, לשון חקדש ושאר לשונות , רקרוק. בלשון..
פרק ד, ‏ גלות : קשי חגלות, | ישראל ‏ לחרפה בנוים, הקב"ה שותף
בצערם של" ישראל , שומר ישראל | שוטר מה. מלילה .
פרק ה, גאולה וימות המשיח + גנזי צרות וגנזי ישועות , וכות אבות ,
חקץ ,‏ עקבות המשיח , גאולה וקכוץ
. -גליות , = יום חשך ואור, משיח +
פרק ה 5 לבוא: הטובה העתידה בה לצדיקים , תחית המתים , ) .
פרק ז, תורה : שנהה של תורה ותלמוד תורה, | במה התורה נקנית. ובמי
מתקימת , תורה לשמה, מלמדי תורה ודרבי. למוד, לוטדי
תורה ודרכי תלמור, רכ וחכר, שמושה של חורה, ככוך רתורה ולטוום, 9
תלמיד חכם ועם הארץ , תורה שבעל ‏ פה, כתבי הקדש ושאר ספרים , לשון ‏ !"
תורה ותרגום ,‏ תלמוד ומעשה, מצוות התורה, סיג לתורה ,‏ פתרי חורה .
פרק ח, חכמה ונבואה ; חכטה, גנואה וווח הקדש. פרק ט, שבת
וימים מובים! שכת, קדוש. החרש ועבור השנה, ראש השנה ויום
רגלים., חננכה ופורים , 4

הכפורים ,

קב'ה ובין אדם' למקום: הקדוש
הוא , פמליא של מעלה , עבורה הח מינים ,. בין אד
פרק יא, טוב ורע: יצר טוב ווצר רע ,. מצוה ועברה, ,

ו א
צדיק. ורשע 0 שבר ועונש, ‏ העולם הבא, גן עדן וגיהנם +

+ידיד*.

מחיר הכרך השני, 1 ר' 5 ק'; עם המשלוח--1 ר' 40 ל
מתיר הכרך הראשון, ספר ראשון .1 ר!, ספר. שנן 75 קש 7
ביחד עם המשלות --2 ר', , 6

הממכר הראשי אצל ,מוריה" באודיסה :+ 0

.000888 18ש110כ | שה|ץ0) | .06008 ו ו

ופוות5 ₪ ואת

פזגז90ה6 גתז00ם 6 יג
000
|
,81000 -
60 666 דסח הזוה

/ : 6
ומטוהו | || 3 \ זו ה 6

ו ו והזו תהפ-3680780םם ייוו ו 3 ה א א
.1000 ו ואפ 00 גנוו עאוסא ז6ההפת וה [מנוקוו סח ,הור /
.507 10105 .1 א 1 הסוס פא סווגתסקתי
> -70 51 ה 0 הו סק ה וו ווה תשק 00 0 4% /
0 6 00 3 > אק ו 3 א דתי
06 אוה מ זוןי רוטוו
%תוטא6הפומכהמבן אאהעאסת ‏ רז 066 הוא)(אמקזס אא
6 הדות ד 6 מו וע תת 6 הא 16ווהואאוות 060006 ל 0 0
0005 ו 8 (1 0 3 ה א 8אסק)ו ואה

ם 6זחג 2 7/2220 0027 ונגסל 8

ו טההאהתגט 6 האמ4פתהא האמטת0ו ד
00 ו >אסווץווק 695 מא | וזמוטאסת וקה (4.
5 8 ל

ספרים חדשים.
1) הש ושגום, קונטוס א' לילדים ולכני הנעורים, נערךג[ויו"ל. על. ידי
בן"ובם , לוגנסק +

2) בנור קטן. אםף שורו ילדים בלוות ‏ טעמידומרה. לגני. ילדים. ולבתיח
ספר (השירום הם ביחוד מאלה ששרים בגני. הילדים ובבבתי-הספר בא"י),
ערוך. על ידי א כ רה ם פר נק, ספר ראשון . הוצאת ,תושיה" , ורשה ,
תרס"ט, מחיר הספר 80 קאפ'.

8 ,ר שפ ים". ערוך ע"י דוד פרישמן. הוצאת ,ספרות", חוברת כ"ם. וחוכרת
ב"כ, ורשה, תרפ"ט . מחיר כל חוברת 10 קאפ'.

4 הה תח לה. ראשית למודי לשון עבר, מאת הלל מאלאבאווסקו, ניוייורקי

6) ה גסיון ה רא שון, והוא מורה לשון. עבר לילדי ישרון בדרך קצרה
מאת הלל מאלאכאווסקי, ניו-יורק . :

6 במה נרים את רוח הדת בקרב נשינו ובנותינו ? פרופ. דוד קויפמן. תרגום

" ם, קאמיאנסקי , ז'וטומיר, 1909
7 061160288 הוהסהמהקה א58002ה6ז53 0 75 01%6

-0 1008 .ע 1908 88 28]28008< 200018 60008075 פזתתחה65

יצא לאור

===קול המורה חפ==

עולה. באיכותו 0 החוברות הראשונות, ו ר א וי ל ע ל ות ע ל
שלחן כל ם ררה ואב המתענין בשאלות בתי הספר וההוראה,

י תוכן הענינים,

8) זווג הנסיונות פ. שיפ מ ן, | יג) לך ואמרת (מעון שורים בפרוזת):,
ב) לתעודתה של הפתדרות מורי עברית שה גולדיסנהד,
בן ציון פרדקין;| יד) גורלי (שיר), א ל. חייטוב.
ג) החנוך הדתי בביה"ס העברי . טו) למורום (שור. מעין חוזר)..
מ, פולוגקגבפקי, מ, זרבבל.
ד) חנוך הבנות (פרופ, ד, קויפמן) תרגום, | טז) להתפתחות השפה ושטת למורה .
מ, קומינפקי. לצביר= |

.")1 061100788 6072088818[
מיום 8 עד 48 לח' יוני נכנסו אל קופת הלשכה. המרכזית
של הקה"ק ברוסיה. הסכומים: האלה ע'פ הפרר. הזה :

נרבות. כלליות

8 רו"כ.

ה) שמירת הבריאות. בבוה"ס (ד"ר
ליאוקומוביץ) תרגום,. א, ג דל ד י ןי

1) בוה"ם החדש (ז. אפלנדר) תרגום
טב הר מיןך,

₪ דרכו התורה , ג מתותוב,
יח) לאחי המורח (שור), יע קב קפ ל ן-
יט) כרוגיקח למורים ובח"ס +

ב) ממצב תנועתנו,

פנקסי-שוברות 1 -,
קופסאות 4
| השלומים. שלמים --0098,
" . 1
0 0 לשעורין 0 -,
אנודת ‏ עצי:זית 8 |
הוי קרן-הקימת ע"ס 6
למס )= גליונות הלגרמה , 0
ס"ה 518.9% רו"כ
מיו 15 עד יום 95 לחודש יוני" 1909 נכנסו: הסכומים האלה;
נדבות -כלליות 8 רוב
מס*עצמי 0 :
פנקסידשוברות ו
קופטאות 4
| (תשלומים . שלמים 100 :
5 ) תשלומים. לשעורים 0
אנודת עצי"זית (יער הרצל) | 100,588 -,
. תוי קה"ק "ע" 0.10 :
= נמברו ב 6
גליונות לתלגרמה ו
. 0
0% ס"ה ‏ 897,24 רו"ב,

שמעו בעצת הרופאים,
הרופאים חשבו ומצאו כי כת אחת וחצי. של יון

קברזלי

של את יסור הברול באותה מדה שמכילים אותו -הריציפטים:
ך מעולים של הרופאים, ויסור הברול שביין ,ברזל" יש. בו
די" לטהר את הדם ולהבריא. את הגוף ל יפה לשתיה
לי ולקטנים ‏ ומועיל ‏ ביותר: וזול. ביותר ‏ מכל שאר היינות

המכירה אצל חברת ,כרמל" וארשא,

= בל מיני. ספרים, ברטופום- מצוורים , -
> אלבומים ותמונות שונות אפשר להשיג אצל + תוש יח

הזנה 11 7 התמ

ו "ה [ 80 1 פגחס |
לי 7, וגם גאלעווקי 1+

1) השקפה. על הקורסים למורים - | כא) המקורות לבלכלת. בתה"ט +
בהורודנא + ל, יחיא לצוקי דיר ל טנד לבג
ח) מספוריו של ורותם, מי שהיה מלמד
(ב). ציון פררקין.
ט) בקרת של מה בכך + ליב רמן:
י) תפקיד המורה בביה"פ (ב) מרחב,
יא) לסדור כחותינו . מ, קפון:

יב) מכתב להמערכת , המטיף לוי
יצחק ליצמן.

כב) תכנית לקופת חסכון .

בג) סקירות הפוקו,
בד) הוספה לקול המורה (אנקיטה חוזרים)
כה) שונות ,

בו) הורעת המערכת..

בז) מורעות..

בן

מחירו 80 קאפ. עם המשלוח, הקונה ארבעה אכז. = ישיגם
במחיר רובל אחר,
להשיג אצל ,, מוריה* באודיסה.
לפנות בורישות + 006608 ,,1101/121'‏ 1138706080
אלה שיש להם השבונות מההזברות. הקודמות. יפנן. למר- מ,. הוזגכ לט בקווב.
| 3

כל "דעי ודדוזדצי לה

ו וו

מא 0708 הת6סוד

1 מס תפיקע ₪080 סד
0 00000

8 008-4085005 0 הקסתתסקר
005 חס ל 'זן0מה6זאזת ‏ 6 פאגאא
3 4 -6ה 8-ה ,5מ61ת6ק6 506680275 א

.6609810 10 0708 ה הזסזדב
.סקא גת 0780א6800קה 080
1050 067508

.06( - 816866 1-0 מו 01 6ותש8קוד60

בביתו

יש מקום מרווח .ל שי נ ער י ם שהגיעו לחנוךי
ספוק צרכיהם החמריים וחנוכם הלמודי והמוסרי
שמת מממא יהין; ע צ היו"ם בדיוק ובחבה, בעיר שרלו:

מנבורג נמצאים בתי-ספר. מצוינים בשלמותם מכל המינים, ובהם

מקובלים תלמידים בלי שום הנכלה. על דבר המחיר ושאר

התנאים אודיע לכל. שואל במכתב,
.18 .ו 0010 80100 ,018 מדסת ,₪ יז

| שבועון ע טברי,
הציונות > שואפת לרכוש מקלט-דפטוח ‏ תע"
משפט"נלוי ‏ לעם. ישראל ‏ בארץ = ישראל ,

: פשוסה ךל
6 5
התכן:
2 1 לשאלות הרנע, ד. על דבר הקרדיט הקרקעי , = = ב, גולרברנ ,
חברת ,כל ישראל חברים" ופעולותיה, ב, = מ. שאליט,
ּ: מחצה על מחצה, זכרונות : משפחה (ספור). מ, בןךאליעזה , : .
0 4 השימות. מממעי לארץ. חק ל %) = נווחיץ + :
5 : % 0 -, 5 תיאוטור הרצל, 2
6 יום % ברחבות פה 2 מש ממילנטק".
מכתבים מתורקיה . 0 א חי .
8 מכתבים מגליציה, - מ העניש,
/ ₪ הועירה השתים עשרה של הפידירציה הציונית ה
. באמריקה, . .-

9 קול קורא.

= 11) השבוע : (הציונות ; בארץ-ישראל ; במזרח ; בתפוצות-ישראל ;

ן ספרות ואמנות!; ספרים חדשים).
/ %

מחיר .העולם* ברוסיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 88 קופ'י
בחו"ל + = באוסטריה.אוגגאריה 10 כתרים , בגרמניה -9 ארק , באנגלוה -9. שילונג,. באמיריקה 9/5 רולר,
בארץ ישראל. 0 פונק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצי ולרבע שנח. 7
בעד שנוי האדריפה 30 /
6

> מחיר מו דעות : בעד כל שורה פטיט מחילקת ארבעתים , --- על העמיר הראשון 60 קוט'. ועל שאר העמודים 40 קופ'.

הארדריפה: .
.0/4 ,'ם1180[31,, 14608002 1 08 00) ,017008 | המפהע ,"גה 30 ןת הוואת

| מחיר בל גל בל ל גליון 10 ב 0

לחותמי חו"5!

האדמיניסטרציה של חעולם" מודיעה. כי
האופן היותר טוב ונוח, ליושבי אוסטריה-
אונגריה. וגרמניה , לחתום על .העולם" הוא
באמצעות מחלקות-הדואר. המקבלות את
ההזמגות מיד החותמים וממציאות לנו בלי שום
עבוב , ומעלה יתירה. לאופן החתימה הזאת
בשתים : ראשית , כי החתימה גופא עולה

לחותמים ב זול והשנית. כי הגליונות מתקבלות

ביתה היד | 9
₪6 הד"ר מ. ברוירא בסטמניפלוי וגליציה) חדל, בגלל החליפו
= את עיר מושבו, להיות סוכן ל,העולם" ומעתה בל יוסיפו לשלח
דמייחתימה על שמו לשוא.

י

בהוצאת מרכז הסתדרות המורים עברית יצא לאור ונמצא למכירה
יצאו במשף שנת הועידה הראשונה הספרים האלה: ספר האגדה כרךָשני (חלק שלישי ורביעי). |
א) ,קול המורה" "ה + 8 . \ . .‏ . . , 95 קאפ', \ מבחר האגודות שבתלמור ובמדרשים פרורות לפי הענינים ומפרשות
0

ע'י י. ח, רבניצקי וח ב ביאליק.
הו הטורה חדט ש - 500 : - ו
ה) להטבה המצב החמרי של המורים מאת שיפמן ‏ 5 3 ,‏ | מחיר הכרך השני ‏ ר' 95 ק'; עם המשלות 1 ר' 40 ק.'

ה). חנוך הבנות (מאת הפרופ: קופמן) תרנום מיקומינסקי 5 " מחיר הכרך הראשון, ספר ראשון 1 ר', ספר שני 75 ק, >
5

0 התקנון ‏ בשפ"ע להפתררות המורים ,‏ .00.00 5 0, ביחד עם המשלוח 8 ר',
1 התקנון בשפ"ר + + ל ו 6 הממכר הראשי אצל ‏ ,מור יה" באודיסה:
ה) האנקיטה בהוברת מיוחדות עם המשלות . 8 . 000 ,101175 18 | 026008 ,"ת1!001,. סמדספתסדהם3
/\ " , 2
ט) דו"ח\ מעבודת ההפתדרות במשך שנת הועידה 5 ף =ף
הראשונה פורים. תרפ"ח --- תמוז תרס"ט 0 קאפ', , ג מנאז ום עבר :
להשיג ‏ אצל. ,מו ר יה". באודיפת + (8תנו0ו1) 8101077006 שת[ .2 608 םוופהונמדץ>-.ע .180

00 10171 080 הפה ד

כל מוני ספרים ,‏ כרטיפים. מצוורים , 6 ₪
אלבומים. ותטונות שונות אפשר להשיג אצל תו ן !
ב

ההז "ה נ חנ ץצ 1 0280 הס הת 13

ועמוק. בכל שטחי התורה הקדושה: תנ"ך, . רש"י, . גמרא. ותוסי.
שלחן ערוך. וכתב ולשון: עברי,: מנהל ללימורי. קדש : הה'ג. מו"ה

השנחה. פרטית !. רעזולטאטע נפלאות ! פרטים. תוריע
161 שו

גובוליפקי. 7 , וגם גאלעווקי 1 .>

חינוך עמוק: בכל לימודי הגימנאזיא לכל המפלגות. כפי הנדרש ‏ '
מחקי. הממשלה דאוסטריה לנסיון פומבי, ‏ חוץ -מזה חיגוך. רחב '

"ה [ 1 6 8 ד הנר משה דוד. גראם לפנים. רב בק"ק לוצערן מחיים ,דע מה שתשיב". ="

שנת

4 זט[ ם28-66 ,ג א.]1/

5

לחר

שאלות הַרְגע,

\ ה
על דִּבָר הִקְרֶריט ‏ הקרקעי.

ְ ערבוב המושנים ער הבנק הקרקעי והפונד הקרקעי מכביר
= ומסבך הרבה את הבנת הענין , הד"ר פסמניק, למשל, מחליט
במאמריו, כי אין לנו כל צורך בכנק ומלבר זה אי אפשר יסוד
= בנק כזה, ואפשר לרבר רק ע'ד פונד קרקעי, הוצה. אָני להעיר,
"כו פה\ הסבסוך וחלוקי-הרעות לא עד עצ'ם השאלה, כי אם
ע'ר צורתה, ע"ד הטיכניקה ‏ של המוסר, שאנו באים ליסד.
פה ההברל רק בכמות, ולא באיכות,
בתור פונד קרקעי רגילים לחשוב סניף ט פל לאיזה
מפעל של עסק או למוסר ממלכי,. העוסק. בנתינת הלוואות
לומנים ארוכים במשכנקא של נכסי רלא ניידי, עם זה נתנות
ההלוואות הללו רק בכסף מזומן.
בנק קהקעי הוא מופר קרחוטי מיוחר, ‏ העוסק כמעט
רק בנתינת. הלוואות | לזמנים. ‏ ארוכים | במשכנתא של. קרקעות,
בתים, בתי-חרשת, מטעים, יערות: ועור, ועם זה נתנות ההלוואות
לא בכסף, כי אם באובליגציות של אותו הבנק, והלוה עצמו
% מחליף. את האובליגציות בבירזה, בבנק או אצל שולחני בכסף
כפי השער הבירזאי: של. שטרי האובליגציות הללו. עפ" כל זה
. נקל לראות, בי ההבדל פה הוא רק ב צו ויח ההלוואות: הנתנות
| (בכסף או באובליגציות) ועד כמה שאותו המופד נתון ברשות עצמו.

/
ּ
.
ּ)
0
ש

אבל אין זה עיקר גדול, אם יהיה הקרידיט הקרקעי שלנו
מוסר בפני ‏ עצמו ‏ עם ‏ ספר-תקנות | מיוחר, עם הנהנת:שלטון
מיוחדת ‏ ופקידים : מיוחדים, ‏ או שיהא. נקרא. עפ"י שמו מחלקת
האנגלו-פלשתינה:בנק,---לדירי = אין שום הבדל עיקרי בדבר ,
הקריריט הקרקעי הוא מפעל גדול בפני עצמו, הנכרל הרבה
> | מאת עפקי:המסחר הרגילים, הדורש. הקפרה מרובה במלוא. הרבה
/ פורמאליות משפמיות, אנשים. בעלי ‏ יריעות: טיכניות - (שמאים
ומוררי-ארמה), .וממילא יהיה ‏ צורך .גם בדיריקטור:מנהל מומחה
לאותו. דבר. יוצ מזה, כי השאלה: בדבר עמידתו החפשית. של
המופר או יפורו | בתור | מחלקה על יר האנגלו:פלשתינה:בנק,
הוא. לא שאלה, הנונעת לעצם | הענין, כי. אם ‏ לצורתו, . שאלת

4
3

,

2

| שלט זה או אחר, ביפו | ישנה" נטיה יתרה בחוגים הבנקאיים ‏

שלישית ווה ס'ב"!

-%===== ווילנא, ה' מנחם אב, תרס"ט, ==

.2 1909 ,108 0ע-10 ,11

כ \.

לאחד ‏ תחת הנהגת הבנק את כל מה שיש לו יחפ לעסקי
קרדיט ואדמה בפלשתינה, אבל אני. סובר, כי זו שאלה בלתי
ממשית כלל. כך היה ביפו בשעה שרנו בשאלה, שנתעוררה
בדבר הצעת יסור חברת אחריות יהודית בהורקיה, אז הובע
ביפו ההפץ, ליפר לע"ע בתור התחלה חברה קטנה לתכלית זו
בתור סניף נטפל אל האנגלו-פלשהתינה:בנק.

נכברה ‏ יותר מעט-- אף כי נם זה הוא רק לצורת
הדבר ולא לעצמותו --- היא השאלה .ברבר מהותן של ההלואות,
כל לוה, הנזקק להלוואת כסף, פונה לבקש אותה רק בשעה,
שהוא. יכול ל תיכף את הסכום הדרוש לו ב מעות מוומן
מובן. הרבר,. כי- ללוה. כזה. לא. יסכון. לקבל - אובליגציות, | שלא =
יוכל לתת אותן בכסף, ולכן ‏ נהיה המיד | חלוף. האובליגציות.
בכסף מזומן לעבורחה היפודית של הבנק. בנק קרקעי. אינו
יכול לנשת לפעולתו, כל זמן שאין האובלינציות | שלו עוברות
לסוחר בבירזה או בין החוגים הבנקאיים. וזוהי אמגם עבורתם
הראשית של מיפרי-חב נק . יודע אני מוסר אחד לנתינת ‏ הלוואות
לזמנים ארוכים, שנופד על ירי אנשים, שלא היה להם גם הכסף
הנחוץ ‏ לעריכת ושכלול לשכת:סופרים הנונה ואשר גם פעולתו
הפעוטה נמשכה רק הודות לאיש פרטי אחר, שהיה קונה, בזול
גדול אמנם, את האובליגציות שלו. והנה עבורתו של המוסר
הקרריטי הפעוט הוה קבל כמעט בן רגע מהלך אַחר, אך עלה
הרבר בידי בעליו להכנים את האובליגציות שלו = אל הבירוה':
הפטרבורגית ולתת להן מהלכים בשוק הכספים, או נתעלו
האובלינציות בפעם אחת והוצאו בסכום של עשרות, מאות
אלפים רובל. וכך הדבר. הולך ונוהג בכל הבנקים הקרקעיים +
משקבל הלוה: את ההלואה באובלינציות, מראים לו, להלוה, אם
באופן רשמי או באופן בלתי:רשמי (אין שום נפקא מינא בדבר),
איפה ובאיזה מחיר יוכל להחליף את האובליגציות הללו בכסף.
ולכל בנקיקרקעי הנון "יש שלשה. ארבעה, וגם. יותר. מזה,
מוסדים בנקאיים, | המשמשים בתור מתווכים. ופרפרים בשעת
חלוף האובליגציות והוצאתן אל שוק-הכספים.

אמנם -בארצות. העניות בקולטורה עם תושבים חצי-פראים,
ששם חפר קרדיט ממונאי מפורר, נותנות. האגורות הקולוניזציוניות :
הלוואות ‏ בכסף. = זהו, בקירוב, בעין הקרריט, שנותנת יק"א
להקולוניסטים. אבל זהו לא אותי הקרריט, שאנו מכוונים אליו,
ושפרעונו המפודר צריך להשמר בכל חומר הרין.
הקרריט ‏ האחרון. המיוסד .על יסורות: מפחריים - הגונים, מתגשם '
עפיה"ר ע'י | הוצאות אובלינציות לשוק:כספים זה או אחר, ואם

שש
ש
וער
5
7
%
שש

כן אין בין הלוואה: הנתונה מאת הפונד הקרקעי ובין הלוואה
נתונה מאת הבנק הקרקעי אלא זה, אם המוסר הוא. גם המוציא
את ההלוואה האובליגציונית גם המחליף אותה בכסף, או כי
בבל. הלוואה ‏ הוא ‏ נותן רק להלוה. את = האובליגציות ‏ בהוראת
מקום להחליפן שם בכסף ובאיזה מחיר, בעצם הדבר כך הוא:
באופן הראשון מחליף המוסר את כל ההלוואה ‏ האובליגציונית
בכסף ‏ בפעם אחת, ובאופן השני ‏ נעשית הריאליוציה חלקית
ומודרגת, קימעא, קימעא. כבר הוכיח הנפיון לא רק באירופה,
אבל גם ברוסיה, שאינה מצוינת בקולטורה שלה והעניה בממון,
כי הדרך = הלניה היא | מעשית יותר וקולעת אל הממרה. רק
המוסדות ‏ הממלכיים ‏ והעירוניים ‏ מבכרים. את הריאליזציה ‏ של
הלוואות אובליגציוניות ‏ גדולות בפעם אחת, בעוד אשר למוסרות:
קרקעיים. מן הטיפום. הרגיל נראה דרך מעשה ההלוואות החלקיות
ליותר ‏ יפה להתגשם במעשה, יוצא מזה, כי השאלה בדבר מהוהה
וצורתה של ההלוואה הניתנת: אינה גם כן אלא רק שאלת שיטת
העבורה ולא עצמותה ,

חשובה ונכבדה מאך. היא השאלה בדבר גבולות המפעל
המקוריים, שיהיו נלקחים מהם סכומי-הכסף הררושים. ההבר
האחר, כהשני,: הנם "שני צררים. של. פרובלימה. אחת,

אותם . האנשים ‏ ואותן החברות: שלנו. החושבים, ‏ כי. אין
בפלשתינה. לע"ע ‏ האילימינט - הקולוניזציוני. . הררוש ‏ ליסור בגק
קרקעי ‏ גדול, ופוברים, כי לא כ'כ מהרה יהיה. שם האילימינט
הזה. גם בעתיד הקרום, -- אלה המה מוצאים, כמובן, את דב

יסוד. בנק:קרקעי לבלתי. עיקרי ‏ כ"כ, ואם גם יאמרו. ליסד מוסר

לנתינת .קרקעות. לזמנים ארובים, ‏ צריך ‏ שיהיה. לא . מוסד. גדול,
כי. אם פונד. קטן, ותו לא.. את הרעה הזאת, שיש נוטים אחריה
גם בפלשתינה גם. בחו"ל, אני חושב- למויקה . ולמסובנת:.. מאח,
היא מוכוחה ‏ על הופר:אמון:אל.עצמו, אל הארץ,

משה סמעליאנסקי.
יס הֶרְצָל בְּרְחבות,

לחמש שנות האבל,
(מזכרוגותי)
10

וה היה. בשנת תרנ"ט .+

תקופה קשה היתה לנו אז., לנו לבניההישוב . שמועות. מקוטעות רחפו
באויר, ‏ כי הנדיב יבוא לעשות את המושבות החשבון האחרון,.. הללו
שמחים והללו מתעצבים + הללו אומהים : יבוא הקץ, ‏ יתבררו הדברים, --
מות או חיים ! והללו אזמרים 1 עוד לא הגיעה השעה , עוד הילד בחתוליו...
ועור שמועות חדשות באות + הנדוב מוסר. את המושבות ל,חברה" חדשה. אלו
אומרים ליק"א ומתרגזים ושואלים: באיזו ‏ רשות ? מבלי ‏ לשאול את פינו ?
ואלו אומרים : לחברה חרשה שתופ מבל ה,חוכבים" שבעולם... ועוד
אומרים, .. אלא מה ל א אמרו אז ?|

ואנחנו ‏ ה צ עירים יותר ממה שמטוידים אותנו שיחות הבריות
ושמועות האויר --- מטרידנו היחוש שבלכנו. הוא נוקב עמוק, עמוק עד
התהום... ובתוך התהום מתהוה איזו ריקניות וחיא עולה למעלה וטמלאה
את הלב שעודנו תוסס, ' את המוח שעודגו חולם. .+ ,נדיב -- לא נדיב" ,
שקץ'-- לא קץ". מה לנו בכל אלה? ‏ הכואת בקשה נפשגו?.,.| מה היא
מבקשת "אוחה הנפש העלובה לא ירְענו בעצמנו: אבל ואת ידענו: צר לה
המקום בתוך ד' האמות של ,מקל הענבים", של ,מבתב מפריז", של
,גרגנות * הפקידות והזקנים". . . ויאוש שחור פורש את כנפיו לבלוע את
הקודש שבנר ...>

בחוץ-לארץ כבר ירעו את הרצל .‏ הציונות החדשה כבר הלכה הלוך
וכבוש. את. הלבבות. אנחנו עוד לא ידענו את הרצל, הציונות. עוד היתה
חשורדה בעיגיגו.

ג יון מ

=

אל כחותינו ואל האפ שרות של עבודה גדולה ורחבה.
ואלמלי הכריעה דעה זו בחוגי-ההנהגה שלנו, אז היתה מעמירה
את כל דבר המוסר הקרקעי בסכנה, ‏ בי היתה. הופכת את
השאלה על אדות יסור גלגל:מניע גדול ‏ ונמרץ ‏ מאד להעבורה
הקולוניזציונית ‏ לשאלה פעוטה, שאין . לה עכשיו ערך. מיוחר,
ע"ר בצרון קיומם של אותם הקולוניסטים, הנמצאים כבר בארץ
והסובלים כבר מזה, שאחרים דואנים יותר מרי לבצרון קיומם,
ושכבר התבצרו: במדה מספקת, עד כמה שאנשים חיים יכולים
לבצר את מעמרם בכלל,

אמנם אפשר להרגיע את כל הפחדנים הללו, ‏ אותם
הדברים ואותם הטעמים נשמעו בגלוי גם בפלשתינה גם
מחוצה לה בשעת יסור האנגלו:פלשתינה בנק. גם אז לא פסקו
מהחליט, כי. הארץ עניה, וכי לא יהיו עפקים לבנק:מסחרי חשום,
כי ההלוואות תרדנה לממיון, ‏ וכי | כל זה יהפך. למין חלוקה
חרשה, למין חדש של תמיכת הברון ועוד, .גם המיונו העו. של
מ, אוסישקין לא הרחיק אז ללבת יותר מסכום של ארבע מאות
אלפים פרנק (מאה וחמשים אלף רובל) בתור הון יפודי של
האנגלו:פלשתינה:בנק, עברו שבע, שמוגה שנים מן העת ההיא,
והקפיטלים ,| שהשקיעו | ההאנגלו-פלשתינה:בנק ‏ לבד . שלא
אבדו, לבר שההלוואות לא ירדו לטמיון, אבל גם הפרוצנטו
של הנזקים, שאינם מן הנמנעות בכל עפקים קרדיטיום, אוננו
גדול מבכל בנק שיהיה ביזר הארצות ולא עוד אלא שהוא גם
פחות ‏ מוה . עסקי הבנק מכניסים ריוח -טוב, ‏ ולאט. לאט, בתוקף
התפתחותו הטבעית של מהלך הענינים, כבר הספיקה לעבור
להאפ"ב מחצית נדולה | של קפיטלי הקל'ם. העברי, וכולם
מוצאים להם מהלכים' בשוק המסחר הפלשתונאי, שבע, שמונה
שנות.----עבורת = = האנגלו-פלשתינה:בנק = הוכיחו ,‏ כי- ‏ פלשתינה
והקולוניסטים אשר בה ראויים שיתיחסו אליהם באמון, וכי צריך

ה האמהממהההוהמאה, המאתהה הא הה-הבקנקתהעםנםבמת את נוו: כ המקוה המעהנהמקהומא ה הנ ההא נמ הנמנה מההטההההההההההההההההאנהה ו ה יר די י<=.-- שא

פקידות הנדיב מצד האחר, חובבי.ציון שביפו מצר השני -- אלה תרתי
דפליגו -- באלו השלימו ביניהם בהסכמתם נגד הציוניות . הפקידים אסרו את
השקלים. במושבות , הרופא המשביל שבראשון-לציון כתב ונאם על הסבנה
הכרובה בציונות ‏ הרש מית, הוודפת אחרי פרסום: כל בן א"י הלוקח
שקל הוטא בנפשו ובנפש האומה. וגם החוקקים שביפו -- שנשטת מעשיהם
היה ה,פוד", ‏ שכל היום היו ,מתלחשים" חרש -- צעקו חמם על הפיסום של
הציונות + האפשר ? היתכן ? אבדנו ! אבדנו !

הצבור התיחס בשוין נפש גמור לכל הֶענין החרש ,

אנחנו הצעירים קנתה את לכנו התיחסותם השלילות של הפקודום שנואו-
נפשגו , וגם התנגדותם של החובבים ‏ הפודיים -- שגם אותם לא אהבנו --
הוסיפה בעינינו אות חן על הציונות, . . ובכל ואת לא לבב אותנו החוון
החדש הוה... ,מרינת היהודים" לא לקחה את לבנו, ‏ ה חיוניות חפרה
בה . .. ואת הקסם , שאותו ‏ בקשה נפשנו, מבלי אשר הרגשנו בעצמנו בכך,
לא ראינו מרחוק,,. ופתאום באה המהפכה,

2

באחד מימי. כסליו הראשונים, לפנות ערב, היה הדברי
הגשמים טרם היו בארין ‏ והעבודה עוד לא התחילה.. אנכי וחבורת
צעירים עמדגו על אם הדרך הבאה מעקרון וגעסוק בשיחה בטלה. פתאום
ואראה: מעל גבעת המושבה הץ אלונו נערו של ראש-הועד בחץ מקשת +
ובעודנו ממניי והלאה קרא בחטיפה:
--אל אבא , מחרה, דבר נחוץ!
--מה יהבהלה? פניתי בתמיה. אל חברי,
--איזו , פוליטיקה". חדשה! אמר אחד מן החבריא..
הימים ההם ימי הפולמום בין ,הוקנים" וה, צעירים". היו בות=הספר
היה לפלע המחלוקת ביניגו. ואש הועד---חצי-צעיר , חצי-וקן- -היה במתוף
בין. שני הצדדים,
בעצלתים.
,הפעמון" .

הלכתי אל הבית אשר על ראש הגבעה למול

נליון כו >= העולם 3 /

לנו מעתה להסתלק לגמרי = מאי:האמון ‏ הפחדני, שהיה מטביע = ולתת את האפשרות ‏ לאנשים. בעלי: הון = בינוני: לכוון = להם
את חותמו ‏ על פעולותנו, ‏ אבל אם' את האנגלו:פלשתינה:בנק, = מעמד בפלשתינה.
המיוסד כולו על כספי הקל"ב אפשר. היה ליסר. בתחלתו בגבולות אם באים, אנחנו ליפר בנק קרקעי, חוכה מוטלת עלינו
צרים ולפתח אותו לאט לאט , נשען על המקור הקבוע .של הקפוטל | ללכת בררך הכבושה לכל הבנקים ממין זה. ‏ צריכים אנחנו לבקש
המונח ‏ מוכן ומזומן. אתנו< בקופסתנו, --היתה ‏ זאת ‏ אך ‏ טעות | ולמשוך. אלינו את הספירות הפיגנסיות, ‏ ואז יועמד: המצב הכספי
מצרנו. להחליט, * כי * כאופן. וה אפשר ליסד. נם בנק: קרקעי = של הגורם המניע החדש הזה בכפעל הקולוניזציוני: שלנו על
שיש לו ערך קולוניזציוני מרובה, מהותו של בנק קרקעי: בתוך | הבסיס המפחרי הנאות ולא יהי מצומצם. רק במילוון. ואפילו: בשני /
מוסד ‏ לנתינת הלוואות - לזמנים ‏ ארוכים דורשת ם כומי:כ סף מיליונים פרנקים,
יותר גדול ים משדורש בנק מסחרי הנותן הלוואות הנפרעות בוה צריך. לבאר את טעמי ההחלטה, המוזרה קצת בסקירה
בזמן ‏ קצר.. ההון. של בנק מסחרי סובב:חוזר ‏ של ש, ‏ ארב ע הראשונה, שנתקכלה מאת החברים הרוסים של ועה"פ ושנתפרסמה
פעמים במשך שנה אחת, בעוד ‏ אשר הפפיטלים של בכליון י"ט :של ה,עולם" ובגליון כ"א: של. ה,ראזסוויט", המציעה
6 בנקיקרקעי ‏ מושב רק פעם אחת. במשך 80- -80 שנה, ויש | לפני הציונים, שימנעו לע"ע' עד הקונגרס, ‏ מקבץ - כסף לצורך
אשר.נם רק פעם אחת ב--60--50 שנה, פה אין הקפיטל, יסור בנק קרקעי.
שכבר הוצא. פעם ‏ אחת, חוזר עור לעשות. בו עסקים ‏ אחרים, אמנם אין לנו להניח את המפעל הנכבד הזה מירנו
ובמשך שנים ארוכות כמו איננו: נמצא: במציאות. כלל, ופה;: אם = ולהשאירו כולו בידי בנקירים,:בוודאי צריכים אנחנו לרכוש לנו
יתחילו בהון קטן בלי בטחון זרם תמידי של קפיטלים השפעה בהבנק האגררי, ובשעת קבוץ ההון היסודי | צריכים
חדשים, לא יוכל המיפד להתקיים בשום אופן. מוסדותינו להשתתף בו יותר מבמחצית, ‏ וכנהאה יצטרך הבנק
אם נסתפק, למשל, בקבוץ פונד :של מליון פהנק בין = שלנו לערוב בכל הונו את פרור תשלום הפרוצנטים ל
החוגים. .הציוניים ‏ (וזהו בשעה זו הסכום. היותר ‏ גדול, שאפשר ‏ וסכומי האובליגצוות היוצאות. בטיראו', אבל המקור הוסורי אפשר
לקבץ בהתאמצות כל הכחות), אז. יהי הסכום הזה מספיק לעבודה וצריך להיות הוצאת | האובליגציות בשוקי:הכספים שבלונרון,:
של. חצי שנה, של שנה. שלמה ‏ לכל היותר, ובוה התמו, המוסר | ברלין, פריו, קונסטנטינופול , = ובהמשך הומן גם ו
יוכל לתת. הלוואות. על - אפותיקו של ב"ה--ל' אלפים. דונמים = בביירוט וביפו.

אדמה או משנים אלפים עד שני אלפום וחמש מאות. דיסיאטיניות, רק באופן זה אפשר ויצויר הדבר ליפר בנק קרקעי מוכשר
חושב: אני ‏ מחיר = דונם אדמה עם הבנינים הנחוצום לששים | לעבורה ועומד.-על מרום תעודתוי . 2
פרנק. לכהפייח, ‏ ואת ההלוואה. (עד לשתי שלישיות) לארבעים בכשאני לעצמי הריני | מצייר ‏ לי את הדבר ע"פ הקוים
ָ פרנק הדונם, היסודיים הללו: מוציאים לצורך הו[ייסודי מניות, ‏ 980 פרנק מחיר
+ כמובן. אין ‏ מדברים. על. אודות. , מוסד ‏ שכזה, -כי. אם-על: המניה האחת, אשר המחצית מהן לוקחים המופרות שלנו. (חקו> .
> מוסר, שהיה עלול להפרות בפועל את העבוהה הקולוניזציונית = לוניאל-בנק והקרן קימת לישראל), ומחציתו השניה מפיצים בין
- - וקמקההמהטהאאהחתוחאה - ו 0 == מש ד = מצד ובדנתה מק << =
רק פתחתי את דלתי החדר של ראש. הועד ואביט אל פניו--ידעתי --עוד מעט יבא הרצל,.. אולי הוא בבר הולך לבא ואנחנו טרם הכינונו = )
כו און כאן ענין של ,פוליטיקה', כי ,חרשה" רבת הערך בפיו.., מאומה | > % 9
פנָווּ היו חורים , וכלו קְדְחת.... הוא. מחר לסגור את הדלת מאחורי, --זרו נא את הצעורים!
וופנה ‏ אלו מתחנן אלי איש שיחי והוא קורא שנית כמכתב כאילו מבקש כו את
--הרצל ביפו! פתרון. החדות , פתרו, הסערה שבלב.,. .
פרץ מפוו הדבר שהעיק לוי בצאתי מן הבית נתקלתי. בחבר הצעירים. המחבים לי.,.
-- הרצל ? 41 --מה ,חדשו" הוקנים?...
וארגיש כי קולי. נשתנה ופנו חורו. אחדים פניהם נועמים ואחדים. מלאים סקרנות. + ,
: --הרי,. קרא, -- הרצל ביפו !
א והיד החרדה הנישה לי מכתב : הרצ ל | /
> = ,הוום. בבקר ורד. הרצל. ועמו. חברי ‏ ועדההפועל מהאניה, עור היום זרואה אנכי. איך ‏ הפנים. נעשים מארכים , רעד קל עובר בחוך |בפק
ול לראשון-לציון . לרחבות ובא ללון". העינים הצעירות, ‏ הנוצצות . + . והחבורה הולבת וגדולה. כויק חשמלי. עברה

הידיע,; במושבה, מכל צד נמשכים אנשים בודדים -וחבורות, איזה צעור שאחר
לבא רץ כל עוד. נשמתו. פוי.+

וכל הפנים מלאים התעוררות וכל העינים מלאות תמהון..:

רוב בני המושבה עומדים על הגבעה- וראשההועףר באמצע ודטיון 4
,הקומבינציות". שלו מתלהב ומתרחב..,

בכה כתב אבר מראש-פנה , שהיה בא בכתובים עם הרצל.
,הרצל ביפו! מנין? איך? מתי?"
אנחנו היינו רגילים כי כל ,סוד" של החובבים היה מתגלה בראשי-
= חוצות אהבעים וום לפני שהוכרזה ילידתו,.. ופתאום : הרצל בא. ליפו ואיש
לא ודע מזה לפני שעה אחת... וגם ראש-הועד, שכל ה,פודות" גלוים לפניו

ה

: \ -- הנדיב נתן אֶת ידו להרצל . , . מלא את ידו ללבת" בשמו אל |,
לא ידע,.. ,וגכורה" כזו מצד אוש הפרסום! השולטן,.. ועכשיו הוא: בא הנה ואחריו ובוא הנריב...
, עמדתי בנדהם. מחשבות ממחשבות שונות התרוצצו במחי... עקבות ה,נאולה" נראום. על כל פנים\..
ואיש שוחי רץ בחדר אחת הנה ואחת הנהַ: צר לו ה מקום בתוך ועוד הפעם שכחנו על ה,הכנות".
כתלי. חדהו ... ופתאום ורֶץ: בא אל המושבה , מן הדרך העולה לראשון-לציון בא.,

--היודע אתה פשר דבר ? . . . אנכי מבין ! הרצל והגדיב עשו יד | סוסו. כלו ויעה, פני הרץ חרדים ‏ וכעורנו. על סוסו. ‏ הושוט \ מכתב ליר
אחת... כן ! מעכשיו יעבדו שכם אחד. את עבודת הישוב. ממקור נאמן ידוע | ראש-הועד +

לי, שבעוד חודש ימים יבא הנדיב... ועתה בא הרצל... התבין? הוא פותח. את המכתכ וקורא בקול. רועד:
הקומבינציה הזו נראה לי קומבינציה יפה! ,הרצל. ילון בראשון-לציון. ‏ הפקיחות : עשתה לו. * גישה נהדרח; בכות =
ד והלב דופק בחוקה: אתחלתא דגאולה?,.. הד"ר וערבו לו משתה. מחר בבקר. ב, רחובות".

וכמה פעטים כבר רפק הלב לצל של. אתחלתא!.,, הפקידות עשתה להרצל פגישה. נהדרה| משתה בבות הך"ר... זה
ופתאום.. התעוררְנָו שניגוּ פאחד? , מתנגדו התקיף ואוים הציונו !

/ 01 -80110וס דג 157301110 111806 "1 00 םג)טונוות 20

4 / > העול5ם 3

גליון כו

הפיננסיסטים הציונים * והבלתי:ציונים. < עם ‏ זה מוציאים סריה
שלמה של אובליגציות, כל אחת של שני מיליונים פרנק, וסריות
כאלה אפשר להוציא לפי מדת הצורך עד לעשר בסכום הנזכר. את
האובליגציות מוציאים באופן הנהוג עתה בבנקים: הקרקעיים, היינו
של 4:/:96. הפצת הפריות הראשונות בשוק:הכספים צריכה להיות
מובטחת בראשית. יסודו של המוסר, ובלעדי זאת אי אפשר
לגשת להתחלת עבודת הבנק. הקרקעי.

כמדומה יהיה יותר טוב ליפר את הבנק בגבולות תורקיה,
בקונסטנטינופול, ‏ אולם. זהו. כבר פרט, הנכנס לגדר חוות רעתה
של הקומיפיהי

אבל העיקרים הכי נכבדים ביפור בנק קרקעיהם: יצירת
יסוד יורידי ואפשרות הפצת האובלינציות שלו
בשוק.הכספים.

%

מ שאַליט .
חָבָרַת .כָּל יִשְרְאֶל חָבְרִים" ופְעּלותֶיהָ.

ב
מוה נעבור אל ה,אליאנס" של עכשיו ונתבונן לפעולותיה
עפ"י הדוה"ח הרשמי לשנת:החשבון האחרונה, *)
כבר עפיי חשבון.הכספים יוצא, כי יש לנו פה עסק עם
הפתדרות היפה ומבוססת ורבת:פעלים . נתעכב בכאן על כּרמים

,בל ושראל ערבים זה בוה" .781 .1908 6חת\. .83 06 .501100

פני ראש-הועד נהרו, הקומבינציה שלו מתאמתת... ,הפקיד קבל צו
מפרין לפגוש את הרצ9|"

והקומבונציה האמתית לא עלתה אף על לב אחד מאתנו. שכחנו את
הקיסר ווילהלם ואת באו,
ואנכי אין הקומבינציות לוקחות ‏ עוד את נפשי . . , לבי הולס,
חולם .+ . יִ

=

באותו ליל לא ישן אף איש ברחובות:

יחד עם שקיעת החמה יצאו כל בני המושבה. אל עבודתם :. לנקות
את החצרות, את הרחובות, הצעירים בורקים את פוסיהם, המורים והתלמידים
עורכים מקהלה....

אחוי חצות הלילה נשתתקה המושבה, אכל לא נשתתקו. הלבכות,
האנשום מתהפכים על מטותיהם...טאיך תישן והלב ער?

עמ קריאת השכוי הראשונה יצאתי מפתת ביתי...

בחוץ על.יד הפתח עמדו שני צעירים. הכרת. פנוהם ענתה בהם !
עקרונים הם + :

-- אדוני , -- פנח האחד אלי -- עקרונים. אנחנו, הנוכל. לקחת חלק
בין הרוכבים הרחובותיים ? . +..
-- בודאי 1

ומבט של אושר היה שכרי ,. שני הצעירים פנו עורף ללכת ...+

,מי הוליך את הקול לעקרון ?*

מואש הגבעה יורדת במהרה תמונת איש זקן -- קטן וכפוף והטלית
והתפילין מתחת לורועו . . . זה הוא ,ר' יעקב" שלנו, חביב הצעירים. ממהר
הנהו אל בית-התפלה להקדים את בא היום . :+

ומתוך החצרות כבר נשמעת שריקות השערים. צעירים אחדים. הולבים
אל הכאר להשקות ולרחוץ את סופיהם,..

ופאת המורח מתאדמת , מתארטת +++

אחדים מחשבון:הכספים הזה,. ההכנסות הכלליות של הועד המרכזי
אשר ל,האליאנס" ‏ בשנת 1908 עולות לסכום ‏ 1,680,105.84
פרנק, = וההוצאות = הכלליות -- 499.98 1.74% . = החברה קנתה
ושכללה. עור בשנת:החשבון. נכפי: דלא. ניידי בשביל . בתי:הספר
בסכום 88,961,45. פרנק. ‏ מלבד. זאת. היו. לבוה" המזרחִי. של
ה,אליאנס", הנמצא. בפריז, < הוצאות מיוחרות בסכום יותר ממאת
אלף פרנק, באופן .זה היתה לועד:המרכוי:. בעצמו בשנת:החשבון
קצבה של שני מיליונים פרנק. ואם נוסיף. על זה את חשבונותיהם
של | ועדי.הפניפים = (ברלין---405,169.89 מארק; ‏ בודאפיסט--
68 קרונות1: קלן -- 5,684.12. מרק; פרנקפורט ענמ --
5 מ מרקן = מאנהיים -- 5,986,57 : מרק; = נירנבורג --
60 מרק; הולאנד---584.66,? ופוזנא- -090,88,% מרק) --
אז יצא מזה, \ כי. החוןיהחוזה. של. ה,אליאנסי בצירְוָף חועדים שלה
עלה בשנת 1908 ל:/+9 מיליון פר, : ביחס לחברת-השבלה פרטית,
כמו ש,האליאנס" ‏ היא עתה בפועל, ‏ הוא | סכום עצום מאד זו
המרבר בער עצמו, !

מעניין לסמן בזה סעיפים אחדים של ההכנפות וההוצאות,
הכנפותיו של הועד המרכוי בשנת:החשבון מתשלומים ‏ יסודיים
ושנתיים, מתנות ‏ ונדבות, שהכניפו אליו חכרים ‏ ושאינם:חברים,
היו בערך 880 אלפים פרנק, והכנסות שונות---890 אלפים פרנק;
תמיכה. מיק"א - - 968 אלפים "פר., תמיכה. מאת ממשלת טוניפ- =
0 אלפים פר,, ‏ לטובת עבודות:החנוך | באלז"ר -- 86 = אלפים
פר,, ‏ הוצאותיו של הוער המרכזי בשנת:החשבון היו לצרכי בית:
הספר להכנה לנערות --88 אלפים פר, "בערך; לב"ם ‏ לראשית:
למורים לנערות ולנערים- -85? אלפים פר,, ב"ס בינונים ועליונים -- >
אלפים פר; מזון והלבשה לתלמידים עניים--98 אלפים פר,,
בתי:ספר. לחרשת ולאומנות בארצות:הקדם לנערים = - 61 אלפים
פרנק, לנערות- -11 אלפים פר,, ביה"ם הפרופיסיונלי. בורושלים=

= יחד עם זריחת השמש היו כל בני המושבה ,על רגליהם". החצרות
והרחובות נקיים , העלמות לבושות שמלות לבנות וכל הפנים מוארום ונעורים.
הכל מדברים ומתיעצים על הפגישה : : הזקנים מתוכחים -- וה אומר! וק
לחם ומלח ווה אומר : גם ספרי"התורה , ור" יעקב צועק : בודאי ספריההתורה!
ר' יעקב לבוש ה,קפוטה" של סמיט שלו והאבנט של משי והמצנפת של שבת
על ראשו. בבוקר בתפלת השחרית לא אמר. ,תחנון": -- חג לנו היום --
יום"טוב !

הנערות מתלחשות , צובטות זו את זו ומצפצפות : עסוקות. הן בעשית
פרחים ,.. בעוד לילה הביאו מן הגנה של הפקיד בעקוון... תלמידי
ותלמידות ביה"ס מסתדרים בשורות . +17

אנכי וחברי ששה-עשר במספר יוצאים את המושבה רומבים. על סופיגו :
שנים , שנים בשורה . . . ושני העקרונים על המאסף +

דוממים אנו עוברים עד לגבעת החול, אשר על גבול- אדמת. מושבתנו.

-- פה נשב ונחכה !

אנו וורדים כולנו מעל פוסינו ועומדים. במעגל. .

,מתי יבוא" ?" שואלים כל הפנים החרדים והעינים פונות. אל הצפון,
אל עבר. הדרך. הכאה מראשון-לציון..

אחר הצעירים עומד על המצפה.

כשתראה. מרכבה פונה מדרך העוברת ליד ועדיהחנון שטאלה) --
תודיענו |"

ואנו יושבים פמעגל על גבי החול וסוסינו עומדים מאחורינו,

-- דבר נא, הגד נא לנו איזה דבר !

פונים אלי אחדים מהיותר צעירים ...+

אבל מה אומר ומה אדבר לה ? כשהלב מלא וגשות קודש -- הפה
ריק.. . . כשהנפש מרפרפת וסוערת -- הלשון אלמת..+

אין אנו מדברים כלום, ‏ רק מביטום אנו איש אל פני רעהו ומבטינן
מדברים יותר מכל הדברים שבעולם .

,ברל'ה הנפח", איש קטן ודל הבשר עס שריטה עמוקה לרוחב חוטמו
= שריטה וו, תהלתו | כסלחמת רחובות. עמ ערב-סטריה - נפצע חוטמו ואן.,

גליון כו ..

העולם

5 , , --

8 אלפים פר.: ביה"פ : לעבודת:הארמה - כיפו --= 96 אלפים
פר,, ‏ בי"ס:החוה בהז'ידיאידא- -68 אלפים פר,, ‏ הוצאות האחוזה
בריגה איא ‏ (אלז'יר)---88 אלפים פרנקים; האיקספידיציה לאביסיניה
אל הפאלאשים--98 אלפום. פר. סכומי:כסף שונים בתור קצבית
ופרסים---99 אלפים פרנק; הביבליותוקה -- 5 אלפים פר,, ‏ עניני:
דפום--1% אלפים פר, הוצאות שונות- -6% אלפים פר, הלשכה
הברלינית--50 אלפים פר, ‏ הקופה הפינסיונית--- 69 אלפים פר,,
ההוספה התמידית אל ההון היסודי--- 341 אלפים. פר,; ‏ הוצאותיו
של הועד הברליני-היו: על העתון ,אפט אונר וועסט"---16 אלפים
מרק; ‏ עזרה לנודרי:רוסיה 9% אלפים מרק; תמיכות לחברות
שונות. לעזרת. נודדי רוסיה---עשרת אלפים מרק..

באופן זה מוכיחים גם כן פרטי חשבון-הכספים של ה,אליאנם"
לשנת 1908, כי: מרובה.. מאד פעולת. האגודה כמעט אך ‏ ורק
בתור חברה עברית להשכלה וביחור. בארצות:הקדם,

.% %
%

אמנם.. עסקה. ה,אליאנס". גם בדברים,. שאין. להם. שייכות
להשבלה,. אבל פעולה. זו אינה אלא צל אותה. העבורה היהורית
האינטרנציונלית:.. הצבורית*פוליטית, | אש עמרה בראש שנות
קיומה הראשונות, כך, למשל, שלחה ה,אליאנס", הנאמנת לספר<
התקנות ‏ שלה,. איקספידיציה לחקור ולהרוש למצב. הפאלאשים
באביפיניה, והרוה"ח לשגה ‏ שעכרה. מכול הרצאה מדויקת. ע"ר
המפע \ והחיים. ‏ המדותיים,. הרתיים. והכלכליים ‏ של הפאלאשים
עפ"י. ידיעותיהם .של שני ‏ הצירים, שהשתתפו בהאיקספיריציה .
מטרתה:; של -ה,אליאנם" . במשלוח איקספיריציה זו היתה : לקבוע
בערך את מספר היהודים. הפאלאשים, מצבם הפוציאלי. והכלכלי
וצרכיהם.. אל.. האיקספיהיציה. נכנפו .מר- חי ים. נחום, מי. שהיה
תלמיד בית : מדרש.. הרבנים = בפרנציה. ופרופיסור. של. ביטרה"ר

בקונסטנטיניפול = (החכםיבשי דהאירנה)/ = ומר = איבירלין, = ד"ר
צעיה מרוסיה, ‏ האיקספידיציה עזבה את אירופה בחדש. יאנואר
שנת 1908; ביום :16 פיברואר ‏ באה אל עיר המטרפולין. של
הניגום, לאדיס:אביבה, וביום 6 מרץ נתקבלה לרעיון מאת הקיפר
מיניליק, שמסרה ?ו אדריסה מאת ה,אליאנס". האיקספידיציה השיגה
את המטרה, אשר התותה לה, וכמו: שבבר הובא למעלה, הביאה
דו"ח מפורט ‏ ע"ד הפאלאשים וחייהם (אל הדוה"ח. הנדפס נוספו
גם מפה- גיאוגרפית: של המקומות שעברה . האיקספידיציה: בהם
ותמונה ‏ מנשי הפאלאשים, אחר מכהניהם, ‏ בתיהם ובה"ס),
האיקפפידיציה : מבטיחה. ‏ לפרסם. מחקר מיוחד ויותר. מפורט ‏ ע"ר
הפאלאשים , בהדוה"ח שלה היא באה לע"ע אל המפקנות. הלו :
א) הפאלאשים ‏ הובאו. כנראה, בברית האמונה הישראלית. ע"י
קבוצה. של והוהים, שבאו ‏ למצרים במאה. השניה או השלישית
בערך ‏ לפני. ספיה"ג- -וקרוב. לוודאי = שהיה ‏ וה בתקופת \ תלמי
איוערז'יט, בשעה שיסר את מדינתו; ב) הפאלאשים נמצאים עתה
במספר. מששת עד שבעת אלפום . בערך, והם נחלקים לקבוצות
של חמש, עשר משפחות, שמוצאן משבט גרול ; ג) אבל בכ" קשה
הרבר, ואולי. גם בלתי:אפשר ‏ כלל, לרעת. אותם ‏ כולם ולאחרם
בכרי להשפיע עליהם השפעה נמרצת, וד) הפאלאשים ‏ עומדים
עדיין. על מדרגה ‏ רוחנית . נמוכה,. ושאי:אפשר. להשתמש בנוגע
לה. בשיטות:החנוך, ‏ שהנהיגה ‏ ה,אליאנס" במרוקו ובתורקיה, פה
נחוץ לפעול בזהירות. מרובה, אם רוצים לקהב אלינו את הפאלאשים
קרבה מופרית . ורוחנית *>

מפעולותיה של. ה,אליאנס", ‏ שאינן נוגעות למקצוע ‏ ההשכלה
*) במסרנו בבאן את רעותיה של ה,אליאנס" בדבר הפאלאשום הרוגן
להעור, בי ישנם בשאלה - זו חלוקו-רעות. מכוונים. אנחנו ‏ בזה ‏ ליריעותין. של
קר"ר. פייטילוביץ, ‏ המתנגדות. לאלה ‏ של ה,אליאנס". :

במלחמה ז', הצטין על כל אחוו --- איגו פובל את מנוחת חבריו -- מנוחה
של סער -- הוא קופץ לרגעים | ומביט אל העומד. על המצפה !:
מה?... :

-- מנוחה ! -- לוקש לו -בקצת רוגז / הגבור. שבחבורה :‏ עלם חסון
באלון עם פנים טובים ותמימים ועם עינים שחורות). עמוקות ... עוד. טל
הילדות על פניו ועוד הדבור הרופי בפיו . מ,פנים הוסוה" בא רק לפני שנים
אחרות . והוא אוהב ,,דיסציפלינה" .

-- חי נפשי, מעט קוניאק. .. צרוך להשתיק את הנשמה.,. היא
מתפרצת |.. . חי נפשי.., מה ?

מדבר מתוך גמגום ,צעיר" אב לחמשה
מקומט ועם עינים קטנותת, שחורות ונוצצות. .+

אנכי מסכים לו מתוך שתיקה והוא קופץ וצועק : האח , +ששון. החיים!...
ואחר. ,הקטנים" כחור ‏ בריא וחלק ‏ עם שפם שחור. ועם צחוק. נצחי קל. על
שפתיו עולה על פוסו ורץ אל המושבה וכהרף עין. שב ושני בקבוקים. בידו;.,

שותים לחוים: לחיי הרצל, להיי התחיה,, לחיי רחבות , לחיי הצעירים...

ה,אדמוני" איש בבן שלשים , רוח החיים של החבורה עם נשמה של
ילד, עם שירה נצחית בפיו מתחיל לסלסל בקולו . . . אלא שירתו נפסקת . .+
אין לשיר כשהנפש סוערת!...

-- מוכבה באה !

שומעים אנו את קול העומד על המצפה, קול פחדים... כרגע אנו
וושבים כולנו על .סוסינו! >י.

-- הלאה !

סופינו צועדים צפונה ...

בנים עם פנים דקים ועם מצת

4

מן הגבעה מעבר. השני לועדי-חנין, צפונה, בררך הבאה מראשון-
0
לציון ירדו שתי מרכבות. הכרגן. אֶת המְרְכְכָה. העוברת כראש: מרככת הפקיד..,
בה נוסץ הרצל !

עצרנו את ספוספיגו.

-- לחכות עד אשר תצא המרכבה מועדי-חנין !

ונעמוד..

רק רגעים מעטים נעצרו המרכבות בועדי-חנין ושוב אחוו את דרכןיי+
והרי. הן פונות שמאלה בדרך לרחבות!

-- הלאה |

דפקנו את סוסינו ונעף לקראת המרכבות . סוסינו דוהרים , נומאים
את הקרקע...

רואה. אנכי מרחוק כשהמרכבה נעצרה מעט, רלתה נפתחה, ראש איש
נשקף אלינו , ושוב נסגרה...

בפשע בין המרכבה עצונו את סוסינו וגם המרכבה נעצרה +
אחר. הרוכבים ‏ עמד לרחכו לעומת | הפוסים ונקרא למחמד--רכבו של
בלוק!--עצור!

יחי הד"ר הרצל!

פרצה קרואה מפי בולנו, ,+

כרגע ורדנו כלגו מעל פוסינו. דלת המרכבה נפתחה עוד הפעם ומתוך
קפיצה של נער קפץ אלונו איש גבוה. עם זקן שחור. מרובע -יורד ‏ על - מדותיו,
עם עונים שחורות, גדולות = ועמוקות.,. ועם. צער עסוק, עטוק.בתוך העינום
ועם עצבות. שפוכה על המצח ועל הפנים. וגם הצחוק הקל המרחף על השפתים
נובע ממקור של צער... פניו קסמוני... מעודי לא ירעתי פחר של התרוממות,
הפעם נתמלאו ברכי חלחלהי..

--רחובות שולחת את ברכתה לד"ר הרצפ! /

אמותי בשפה רפה'. .. חברי שמעו לקולי ורעם של קולות נשמע
מאחורי :

-- יחי הד'ד |הרצל., הודד !

והקולות היו קול צעקה, צעקה של פחד... וידעתי מבלי ‏ להביט אף
אחרי, כי פניהם חורים ורועדיםי.,

וכלם לא חי מוגי | לב.:.

אנכִי לא הפרתי את עוני

6

מעל איש-הקפם העומד. לפני. ., ואראה

6 > העולם 3 גליון כו

צריך גם להזכיר מה שעשתה. במשך השנה שעברה לטובת היהודים. ‏ של יהודי תורקיה מדגישה ה,אליאנפיי שוב את השתדלותה הנמרצת
במקרי-אפון שונים ועוד. בהדוה"ח אנו מוצאים. השקפות. על מצב | לטובת בחיהתו של ר' חיום ‏ נחום לחכם:בשי. ביחור -- אומרת
היהודים ברוסיה, רומיניה, תורקיח, מרוקו ופרס בשנת:החשבון. = האליאנס---לחמו כנגד רי חיים נחום הרבנים החררים באשכנז, בכל

כך. למשל, נתנה ב רוסיה תמיכית לקהלות. ישראליות = האמצעים השתדלו, ‏ כי החכם:בשי המצוין בהשכלתו ‏ האירופית
שונות, ‏ שסבלו מבערות \ גדולות, ‏ ביניהן ‏ הקהלות ‏ בקוטאאים, ‏ ינוצח בבחירות.: אבל למרות כל המלחמות---כותבת ה,אליאנסיי נצח
בוואלקאוויסק (פלך גרידנה) ובטילז. (פ, קובנה), היא: המציאה עזרה. ‏ הצר שלנו ‏ בעייד: דעות מפיו בוחרים נכחר "הי חיים נחום
למופדות שונים של צרקה, וביחור באודיסה, שבאו לידי משבר לתכם:בשי ובחדש מרץ שנת 1909 (הדוה"ח' של ה,אליאנפיי נרפם
ושקיומם נמצא בסכנה, כן : תמכח בירי סטודינטים יהודים אחדים באפריל שנת 1909) נתאשר גם מאת השולטן, בדבר זה, בבחירתו

ואמיגרנטים יהודים. של רי חיים נחום לחכם:בשי, יכולה ה,אליאנס". לשבוע עתה רצון
ברומיניה חלקה ה,אלואנס" עשרים אלף פרנק = בין יחד עם הציונים,..
משפחות היהודים, שנורשו מן הכפרים, כן השתדלה ה,אליאנם", בנוגע ליהורי מרוקו ‏ כתבה ה,אליאנס" מכתבים להמיניסטר

בי גם חברות יהוריות אחרות הכאנה לעזרת היהודים האומללים. | הפרנציי ולהמלאכות הפרנצית ‏ בפיץ, שבו הראהה להם ע"ד
בתורקיה עורה ה,אליאנסיי לבחירתו של ר' חיים נחום | מעשי:האלמות המרובים | שנעשו במרוקו בעת האחרתה כנגד
לחכם:בשי, והיא מוכיחה. בהדוה"ח, כי רק הודות לה השתתפו היהורים. ‏ עם זה הוכירה אה הפירמאן, שקבל המנוח משה
היהודים השתתפות נמרצת בתנועת:החופש התורקית , | מפני | מנטיפיורי בשגת 1864 טאת השולמן ושנתאשר בשנת 1874
שהכניסה אור והשכלה בון התישבים היהודים שם. תלמידי ה,אל: ממולייהאסאן . = הפירמאן מבטיח ליהודי ‏ מרוקו, ‏ כי לא יעשו
יאנסיי היו נושאי-הקולמורה, ולא פעם אחת נשמעו בהמיטינגים | להם שום מעשי:אלמות ,‏ אבל בעת האחרונה \ לממשלת ‏ מולאי:
והאספות של לוחמי-החופש התורקים: קריאות: , ,תחי האליאנם"! | האפיד אין הכטחה זו מתקימת ,‏ ה,אליאנם". קבלה. תשובה מאת
הדוה!יח מזכיר. את הַ,אליאנס" לטובה. גם בגלל זה, שמארבעת ‏ הטיניסטר הפרנציי , כי ישתדל, שתשתמרנה הוכויות: של היהודים .
הדיפוטטים היהורים שנבחרו אל הפרלמנט התורקי בשעת הבחירות | אח"כ פנתה ה,אליאנס" ישר אל השולטן המרוקואי. ע"ד. הוויזיר ה
של דיצימביר ‏ 1908--ששון מבגדר, | פאראג'י מקונסטנטינופול, = הגרול במרוקו. ‏ גם השולטן מהר לענות, כי היריעות ע"ד ימעשיה
קאראסו * מסלוניקי, -- שני האחרונים = הם מתלמידי ‏ בהיים ‏ של" האלמות. אינן. נכונות וכי השולטן. מולאייהאפוד ‏ נוטה . רצון: לכל
ה,אליאנסיי, | מלבר ואת בקרו אחדים מהדיפוטטים ‏ התורקים והוא אוהב להטיב לכל ,‏ וכל ידיעות העתונים. ע"ד. הרעות שהוא
הבלתי:יהורים את ביהיים אשר לחכי"ח. האחד מהם' ריזה מיוופיק: = עושה, הנן שקר מוחלט". ‏ הרוה"ח מחליט, "בי ההערבוקה של
ביי, נמנז: לחבר לאגודת ,התלמירים הישנים של האליאנס" בסלו: = ה,אליאנם" הביאה סוף פוף טובה להיהודים. * הלואי שיהי הדבר
ניקי, ובאפפות ההבות שהיו. בפלוניקי, בקונסטנטינופול ובארריא? | לאורך ימי ...
נופול, דבר טיוופיק+ביי בהתלהבות מרובה עייר התועלת הגדולה, באחרונה | מספר | הרוה"ח ‏ ע"ד ‏ פעולותיה של ה,אליאנפ" >
שהביאה ה,אליאנפיי בפעולותיה להפצת ההשכלה, בסוף השקפתה ‏ לטובת היהודים ב5 רש . גם פה שלחה מכתבים להמיניסטר הפרנציי

והנה רעד עבר על פניו ובתוך עיניו | נוצצה . . .- דמעה ?. , . האמנם ? ! כל הסביבה הקרובה והרחוקה רעמה ,
הוא מושיט | את ידו לי, הוא מושיט את ידו לכל חברו -- הלאה !
הדוחקים את עצמם אליו . . , הוא מדבר אליגו ‏ גרמנית, אנחנו ‏ עונים לו ושוב רוהרים וקופצים הפוסים, ושוב מתנהלת המרכבה לאטה, והעינים

עברית.... גם יחר חבריו ‏ ירדו ‏ אחריו ויגשו אלינו, האכר מראש-פנה לוחש | העמוקות והשחורות מביטות אלינו והן נעשות יותר שחורות, יותר עטוקות,י+
איוה דברים ל אוני ואין אנכי רואה איש ואין אנכי שומע דבר... רק את = והדמעות זולגות, זולגות,:,

עוני הגדולות והשחורות , העמוקות והענומות אנכי רואה וכתוכן. נוצצת.,. עלינו על גבעת-האבנים :

דמעה?,.. היתכן?,.: : וחובות נשקפה לרגלינו.,,
-- על הסוסים ! ,
אנחנו עלינו על סוסינו, הרצל ישב במרכבתו, את הדלת אינו פוגר 5

שוב, ראשו צפוי אלינו ועוניו מביטות אלינוי.:
, עוני מבי לינו ברחוב. ,עקרון" היתה כל המושבה.

בראש. עמדו. חברי-הוער עם וקני המושבה. בידי אחד הוקנים לחם
מרעימים קולותינו את האויר וסוסינו משתגעים מתחתינו : קופצים , = !מלח ושנים מחבריו. מחויקים ,ספרי-תורה", מאחורי הוקנים עמדו כל בנ
דוהרים ושוב קופצים... ופוסתו של הגבור בחבורה--אפילה: -הריחה ריח של = המושבה ובאחרונה כל התלמידים שתי שורות זו לעומת זו+

-- יחי הרצל ! תחי רחובות ! יחי הרצל ! תחי רחובות !

התוזרות ותעף כחץ בעיגול מסביב, מסביב. למרכבה.., רוכבה נדהק אליה הרוככום | דהרו עד לעמדת. הוזקנים ויחצו | לשתי: שורות משני עברי
ויהי לבשר אחד... ופניו חורים ועיניו נוצצות וחרדות... הדוך ומוכבת הוצל נכנסה באמצע, ;
הרצל אינו טסיר את עיניו: מעלינו. מרגיש אנכי בכל עת את מבטו. הרצל ירד מן המרככה ואחריו כל חבריו. ראש.הועד נגש אליו ברבהו
ובכל פעם שסוסו סבב על אחורו רואה אנכי את ניצוצן... יציג לפניו את כל חכרי הועד ואת הוקנים , הוא הושיט את ידו לכל אחד
, - עמדו! ואחד ויביט אליהם מתוך סקרנות יתרה,
ושוב הכל עומדים על מקומם וגם המרכבה עומדת וראשו: של הרצל והנה יצא מתוך הוקנים ר' יעקב בקפוטתו של סמט ובאבנטו של משי
עד חצי גופו נשקף אלינו מן החלון..+ ווגש עד להרצל ויושט לו אף ידו הקטנה והרוה וירם את כפיו ויאמר
-- הרי לפניכם גבול אדמת רחובות, תחי רחובות ! בקול רם: , /
קראתי אל האורח.., איני יודע אם הבין את קריאתי העברית. או רק ברוך אתה ד' אלהנו מלך העולם שהחינו , וקימנו והגיענו לומן הוה"!

ויפנה אל הקהל ויקרא שוב :

הרגיש בי ובקולי,., אבל ואת ואיתי היטיב : הדטעה הנוצצת בתוך העונים 1
-- ,א גוט יום-טוב יודין , 8 גוט יופיטוב !...

ירדה פתאום על הפנים , ירדה והתגלגלה למטה ואחריה עור דמעה ועוד

, 1 3 ומצי א ב

דמעה,,, שתי העינים וולגות דטעותו., ₪ מוניש ‏ אנכי בווק | האש היוצא מפו הוקן ומצית את כל
הלבבות + .+

וגם חברי. ראו את הדמעות וקריאותיהם היו לרעם של צעקהן מביט אנכי אל פני חמסובים ורואה אנכי שפנו כלם חודים... איןן

-- .יחי הרצל! תחי רחובות! נִימים דקים, דקים בעומק נפשם התעוררו, התעוררו ויכו גלום + +

פי

גליון כ
ם-י
ולאנשים אחרים, אבל השתדלותה. לא הביאה אה הפרי המבוקש,
מפני המהומות , הישוררות ‏ בפרם . מעשי-האלמות , שנעשו ליהודי
פרם. בשנ : שעברה. עדיין ירועים ‏ לנו היטב. = ה,אליאנס" > שלחה
אז תיכף. אחרי קבלה את התלגרמה הראשונה ששה. אלפים פרנק
לטובת נגועי הפרעות.,

בזה | נגמרת | ההשקפה ‏ ע"ר פעולות * ה אליאנם" לטובת
היהורים במקצע החסר והעבודה הפוליטית<צבורית .‏ מקצע זה של
עכורתה נשאר לה מיום הראשון לקיומה, ‏ אבל הוא הופס עתה
מקום. מחוסר:ערך ‏ כמעט לעומה. עבודתה הגדולה ‏ והנמרצה של
ה,אליאנס". על שרמה ההשכלה והחנוך בין היהודים. בארצות<הקדם .

מ בן-אליעור,

חַצָה על מחַצֶה +

(וכרונות | משפחה)
לרבורה 'בארון:
(פוף)
ששה בנים וחמש בנות. ילדה. סבתא. אך מכולם לא נשארו
בחיים כי אם בתריחירה נשואה. לאיש עשיר ובן-יחיד: היושב על
כסא הרבנות בעיר רחוקה;
ואף .על פי שהבה -מתגוררת ‏ בעירה, ‏ אין סבתא : שכיחה
אצלה,. קצת מחמה שבת זו אינה. חביבה. עליה ביותר, וקצת
מפני שסבא אינו: אוהב. את -בעל"בתו +
ואשר לכן שמו. ההורים כל מעינם "בבנם. היחיד, היא הוא
גאון. המשפחה, והוא. הוא ממלא. את לבות: סבא. וסבתא. רגשות
עדינים . :

> העולם 3

יש שהם יושבים: שניהם לפני השלח ואין ביניהם שום
שיחה. שותקים שעה ארוכה, ‏ כאלו נזדמנו שני אנשים = זרִים
לפונדק. אחר, ואיש. איש מהם' חי ברשות היחיד. שלו. ואולם
ביון שעולה זכר הבן, מיד הם מתקרבים זה לזה ועולמם נעשה
משותף ,

-- כמדומני, שוה שלשה שבועות אין מכתב מאברהם
שלנו --- פותחת. סבתא ,

-- מה יש לו לכתוב% -- עונה ‏ סבא,

והשיחה הולכת ומתגלגלת על אודות א ב ר הם. סבא מספר
בשבחו ומפליג את גדלו, וסבחא מזכירה ‏ את ימי ילדותו, את
מנהגיו והרגליו., :

אותו. היום שמתקבל מכהב. מ א ב ר ה ם יוםדטוב הוא, סבא
וושב. וקורא. מקרא ותרגום. ‏ הוא מתרגם ומסביר את הדברים
באריכות , וסבתא שומעת כל דבור בהקשבה רבה, ויותר ממה
שהאוזן שלה קולטת הרי העינים מבינות על פי: תנועות הפנים
של סבא, ועל כולם בא הדמיון שלה ומשלים את פגימת התרגום
של סבא ,

ואחרי .כל קריאה וקריאה, ‏ אחרי כל שיהה ושיחה סבתא
מתפללת תפלה קצרה: -- הלואי שאזכה לראות אות ו בחיי!

אותה הבת ‏ המתגוררת בעיר אחת עם הוריה. יש לה גם
היא בת יחידה, שזה. שנים רבות משרכים לה שרוכים ואינם
עולים יפה.,

ולכן כאשר אנה אלהים את המיועד היתה השמחה הכה
מאד,. ההתן היה. בן עשירים ומיוחס והדור ‏ במנהניו עד אשר
השביע רצון .גם. את
עצמה + ,

מובן, כי ההכנות אל החתונה היו רבות וגדולות , כל אחר

הרצל אינו ‏ מעכיר את עיניו מעל פני הזקן ורואה אנבי: צער
משתפך ‏ על פנין,.. ‏ אינו שומע. להבריו,.. רק הרגש ורגיש לו אבל הבין
לא ובין,..

ראש.הועד מתרגם לו גרמנית. את דברי הזקן ופניו נהירין::.

-- יחי הרצל ! תחי רחובות !

רועדת כל הסביבה לקול רעם הקולות +

שתי שורות התלמידים נגשות עד להרצל, אחת התלמידות לבושה
לבן ובחול עם פגים צחורים, ‏ עינים ‏ תכלת. ותלתלי:זהב מגישה להרצל זר
פרחים... הוא אומר | לה תודתו ונושק לה על מצחה,.. הילדה מתחילה בשיר
התקוה, קולה הרענן מצלצל כפעמון כסף וכל התלמורים עוגים ‏ לעומתה וכל
הקהל אחריהם... , .

,מלך איל ‏ יהור!* .

מתלחשים הערבים העומדים מבון לעצים...

הרצל הולך קדומה למעלה ברחוב ,ועקב" וכל הקהל אחריוויו

וובא עד ראש הגבעה,., והגה חבורת ספרדים מרמלה באים.,. מכיאים
הם את ברכתם,.. שנים מהם אנשום זקנים נגשים אל הרצל. בורעים ‏ לפניו
על ברכיהם מכרכים אותו ונופלים על פניהם ,. הם גושקים את סימני עקבותיו
בחול,,. ‏ הרצל נבהל, גסוג אחורנית וכלנו נבהלנו.י,

-- בכה. יעשה למשיה. בן ווסף!

מבאר אחד הפפרדים הזקנים,,.

הרצל נכנס אל דורתו של ראש:הועד וכל הקהל אחריו עד שנתמלאו
כל חדרי הבית מפה לפה ושורה אהוכה של אנשים עמדה מחוץ לבית...

- - הד"ר הרצל רוצה לנוח מעט,,: רק כחצי שעה ירדם ווצא אליכם,..
שובו אל בתוכם,,. מדבר ראש:הועד-על. לב הקהל,

-- ולך לושון, ‏ ינזח --- אנחגו. נתכה. לו!

. ואין איש זז ממקומוי

רק כחמשה' רגעום נעלם הרצל' מעיני הקהל ושוב חזר אלוגו

ושוב מכיטות אלונו עיניו העמוקות , הלחות מדמעה, . . = ושוב עיני כולנה

דבוקות. בו,

וושבו = האורתים ‏ ובעלי הבית לאכול , ואנחנו | עומדים ומבוטום
אלה :

באמצע הפעורה קם הרצל, בוס יין לקח בירו וישם את פנין אל
הקל וודבר,.+

גרמנית. דבר, / קולן ‏ הועד , הרמעות שמות מחנק לגרונו,.. = לרגעום
יתעכב יעצור בקולו ושוב ידבר,.. את דברין לא שמעגו ולא" הבינונז... | אבל
מה לנו לדבריו?,. האין קולו מפפיק לנו? האין ‏ קולו מרבר אלינו. יותר. מכל
הלשונות. שבעולם?,.

ויותר שהוא מדבר יותר גדולה התעוררותו של הקהל...

רעם של מחיאות כפום מכפה את סוף דבריו, הקהל לא הכין את
הדברים אבל י ד ע את הרצון!

-- יתי הד"ר הרצל!

לאחרי הצהרים יצא לפובב בבתיהם של חברי:הועד, וגם אל ביתי בא
כי גם אנכי בון חכרי הועד אז. ויהי כי ראה את תמונת. הקונגרט. הראשנן
ויקרא בעליצות:

-- הרי כל חבריגו פה!

וכשברכתיו על הבופ ענני שאינו מבין את דברי, אבל יתאמץ לכשובא
בפעם השניה לדבר כאחר העברים...
ולפנות ערב יצא. הרצל. את פנִי המושבה..: |
ושוב מלוה אותו בל המושבה. ושוב דוהרים פוסיג. אחריו עד לגבעת
חחול > י ן

פה עמדה. מרכבתו והוא ירד אלינו ויבקשנו לשוב אל המושבה,,,

המחותן והמחותנת וגם את הכלה ,

+

8 : > העולם 3

מבני המשפחה השתדל להציע רבר, אשר יגדיל ויאדיר את
הפארת החתונה, למען ישאר זכ" היום הזה לארך ימים.

אז באה המהותנת, א הכלה, אל סבא וסבתא ואמרה,
כי מן היושר הוא, שיבא אברהם אל החתונה.

מתחלה העמיר סבא פנים מתרעמים וסרב בהבר. ‏ ,זוהי
טרחה יתרה לרב לנוע ממקומו לשבוע ימים". ‏ אך כאן עמדה
סבתא והוריעה, כי כראי הוא להשתמש בהודמנות. זו. ,זה כעשר
שנים שלא ראיתי את פניו, ומי יודע. מתי אזכה לראותו".

אפשר כי גם סבא השתוקק לראות את פני. בנו יחידון
ואולי רצה לעשות נחת רוח לסבתא; אך בין כך ובין כך. נתן
את הסכמתו והבטיח להזמין את אברהם ליום החתונה של נכרהו,

ואותו היום שקבלו ההורים את פני בנם היה חג גדול
בחייהם , הוא בא יביחר עם אשתו ובניו, ‏ הנה כי כן נתחלקו
האורחים אחרי שאילת-השלום לשני מחנות. הויב. נכנס לרשותו
של סבא, וסבתא התחילה מטפלת בכלתה ונכריה,

מי שלא ראה את פני ‏ סבא בעמדו בבית-המררש על יר
בנו הנאון, לא ראה פנים מאושרים מימיו, רבי אברהם היה
אז כבן: ארבעים, בעל קומה, ובעל בשר, פניו העדינים ועיניו
הטובות. הפיקו את האצילות של סבא ואת הנדיבות של סבתא,
על כל תנועותיו ‏ היה טבוע חותם של רבנות.

סבא היה זורק מבט לעבר פני בנו והרהור קל היה חולף
בלבו: ,זהו: אברהמי"ל שלי", - ומעין חיוך ‏ היה עובר על פניו
בהעלותו בדמיונו, כי אותו האיש הרציני העומר על ידו הוא
הוא. אברהמייל בנו ,

ואולם סבתא התמכרה בכל נפשה ומארה אל הילרים בני
אברהם, אל בנה יכלה רק להביט מרחוק, . וכאשר חבקה ונשקה
"את נכדיה,: עמר לפניה אברהמי'ל שלה,:,

נליון כו

בבר עברה השעה של ,קבלתדפנים" ביום החתונה; המחותנים
משני. הצררים כבר נתקוטמו ועשו שלום ‏ ביניהם; הבית מלא

אנשים ונשים ומף העומדים צפופים ומאזינים את נגינות: ה,כלי-
זמר" ואת חרוזי הבדחן; ,מחותנים" עדוים ומקושמים נכנסים ויוצאים.

באוהה שעה שקורם החופה יושבת בחדר קטן חבורה
קטנה: סבא, סבתא ורבי: אברהם, שלשתם שותקים שקועים

במחשבות ,

סבתא מפסיקה את הרממה+

-- זה היום שצפיתי. לו, ..‏ לא אזוז ‏ מכאן עד שיבטיח '
לי,. בי. כן. יקי,. +

- אין אני

אברהם ואמר.

, | -- מה יש כאן להבין+ רצוני שיתן לי כתוב וחתום, כו
כל המצוות שעשותי בחיי שייכות רק לי, ומן השכר שוקבל
לאחר מאה ועשרים שנה בער התורה שלמר יתן גם לי חלק..,

סבא שישב במנוחה קפץ ממקומו. והניע בידו לאות כעס,

עיניו נעשו נועמות ומפיו יצא. דבור :

-- שטותים!

על פני רבי אברהם הופיע צחוק קל. בעינים מלאות חבה
ורחמים נסתכל בפני אמו. המקומטים. אז אחז בירה וענה:

-- אמא, אל תראגי, | הקדושדברוך-הוא לא יקפח ‏ את 2
שכרך,., הוא יודע את המעשים הטובים שלך.:.

אך סבתא לא נרגעה ובהחלטה נמורה הוריעה:

-= בחיי, אם לא אקבל את הכת ב, לא אלך אל החופה..י

-- תהי אפוא החופה בלעדיך !.-- ענה סבא בקלס,

אז נשתתקה סבתא, ובעיניה נראו דמעות.

'רבי אברהם הפנה ראשו אליה והתחיל משרל אותה
בדברים :

מבין כראוי, ‏ מה אמא שואלת -- ענה

ּ:בג"-:מ:*':/מ/.נ|>=שסת==שץ=ץ];ננ םי

וגרד כלנו מפוסונו ונברכהו איש איש,
ויוושט לכל אחד את ירו,

האחרון נגש אליו ברל'ה הנפח ויאָמר יהודית:

--- נוכה לראות את הד"ר הרצל---פריזידגט חריפובליקה העברית!,,

וגיחוך קל :עבר על שפתי הרצל ווכה בידו הימגית. על שכמו,\,

ועור הרבה זמן עמדגו ועיגינו נטויות אחרי המרכבה ההולכת. ונעלמת
מעינינו וויה
: שבנו אל המושבה,

הלב כבד, בבד,.,

== עור לא אכלנו היום!. ‏ קורא הארמוני,.,

כן, כל הוום לא אכלנו,,. וגם בערב לא יכולתי לאכול וגם לישון לא
ימולתי... לא ירעתי את נפשו, מוכה ורצוץ הייתי...

והוא הביט אלינו מתוך חבה

6. /

למחרתן ורענו:

הרצל פגש את הקיפר ווילהלם במקוה"ישראל בלכתו מיפו. לירושלם,
הקיסר ראה את הרצל בין הקהל הגדול ויט את פופו מן הררך אלין ויברכחו,
וידבר עמו רגעי מספר,..

למחרתו ידענו:

הרצל ‏ הולך. לירושלים לעמוד לפנו
הרעיון הציזני:

הקיפר | ולדבר באזניו בשם
נגלה ה,סור", וכל ה,קומבינציות" מאתמול. פור התפוררו,,,
ונפלא הרבר: היריעה המפליאה הזו לא הקסימה את דמיוננו. ולא העירה
בנו שום רגשות חזקים, עיפים היינו, עיפי הרושם מאתמול, הקסם מאתמופ

שם הרצל נעשה מני אז קרוש ונערץ במושבות, בשנפתח. הבגק גמכרג

בראשון:לציון חמש מאת מניות וברחובות שלש מאות. מאות שקלים היו נמכרים
במושבות על אפה ועל חמתה של הפקורות,

החרבה שנים עברו, הרבה מים נפלו מן הירדן אל הכגרת ומן הכנרת
אל ים המלח,,, הרבה נשתנה מני אז וקדושתו של הרצל לא נתמעטהו,,

חבורת הצעירים הקטנה שלגו נפוצה לכל רוח, חדשים קמו ויקחו את
מקומם וג אלה נפוצו.,,

מן הראשונום: ברל'ה הנפח בארגנטינה, האדמוני באמריקה, הגכור החפין
כאלון באוסטרליה, והנערה תלמירת ביה"ס, שהרצל נשקה על מצחה, ,בונדאית"
באחת מערי השרה שברוסיה,,. וגם ראש:הועד באמריקה,,. ואנכי לבי פצע על
פצע, נפשי חבורה על חבורה.,.

ונפלא הדבר: ציוני ,מדיני" לא הייתי מעולם ואיני עד היום... הקונגרס
הששי היה בעיני לחורבן שלישי, ואת ,מרד" חרקוב חשבתי לקדוש. המאורע
אחד:העם:גורדוי השחית ‏ לא מעט ‏ מרמי,,, ואחרי כל אלה נשארה אעל- =
האחד- העמי-- תמונת הרצל: התמונה היותר קרושה, היותר נעלה, וקפמו
צורה את נשמתי עד היוםוי:

ודבר אחד ברור לי כשמש:

את כלגו, את חבורת הצעורום. את ,רוכבי הרצל", הנפוצים ‏ בכל ארבע
כנפות | האריץ , מאחד רגש קדוש. אחר : זכרון הווט היותר בהור בחיינו ---
יום הרצל ברחובות... ומתוך חרדת' קדוש נזכיההו ‏ ער
יום המותי..

-
,

גליון כו

> העול%ם 3% 9

-- למה תבכי, ‏ אמא. אבא נכון לותר על. חלקו בהמצוות
שלך ולך. לברך תהיינה, לא כך, אבא+

סבא נענע: בראשו. אך סבתא לא נרגעה.

-- הוא מחויב ‏ לחלק לי מן התורה. שלו...

- אי אפשי! -- פסק סבא,

שעה קלה שררה דממה, לאחרונה התחילה סבתא מרברת
כמו אל עצמה :

-- חמשים וארבע שנים עברו מיום שנשאתי,., יאמר נא,
כלום יש לו טענה אלי +,., האם לא עשיתי: כל מה שבכחי
לנהל את הבית בשלום ובמישור ?.,,

-- הלא זוהי חובתך! -- לא התאפק סבא,

--- חובתי + כלום כל העולם נוהג כך להטיל את כל העול
של פרנסה על האשה+ האם בחיי ‏ ירעתי תענוגות אחרים מלבר
,התענוג" ‏ לעמוד. כל היוּם ולשרת. את ,הגוים".

-- מי כמוהו יודע -- הוסיפה סבתא --- כמה. ימים רעים
עברו עלינו בשנות חיינו. ואנכי השתדלתי תמיד להרחיק מעליו
פל פגע וכל דאגה, היו ימים שה,הובות" שלנו עצמו ומוחי
היה מתפוצץ מפני החשבונות במה לשלם להנושים -- והוא לא
ירע מאומה, צער גדול בנים+ הה, רבש"ע 1 כמה לילות נדודים,
כמה ‏ דמעות, ‏ כמה בלהות -- שבעתי כל אלה -- ועליו הייתי
חפה להפריעו מלמורו. וכעת הוא אומר, כי לי אין כל חלק
בתורתו. .+

נשתתקה סבתא , ראשה נשען על יד הכסא שישבה עליו,
בעור רנע התחילו עיניה זולנות דמעות.;.

רבי אברהם פנה אל סבא:

- = אבא, הבטיח לה..,

-- כועם אני על התביעות,.. וכי. אין אני יודע כי ראויה
היא לשכר בער תורתי+,,. אלא שונא אנכי את הטענות...

דלת החדר נפתחה, איש בא לקרא את רבי אברהם.

סבא נשאר יושב על מקומו לפני שולחן קטן. עיניו הפיקו
מחשבה וידו החליקה את וקנו הלבן: סימן לפדור - הרעיונות,

לאחרונה קם ממקומו לצאת, אך בעברו על יד הספה,
שעליה ישבה סבתא תפוסה בשרעפיה ועיניה מלאות דמעה,
גתעכב רגע, נסתכל בפניה ואמר:

- - קומי, גלכה, לא נאה, . מה' יאמרו הבריות ?...

שתיקה,

-- שרה,. -- פנה סבא ‏ אליה -- יש לי צער מוה::,
הרלי נא...7 2

סבתא העיפה -עין. עליו, אך לא זוה ממקומה,

-- שרה -- התחיל סבא -- וכי: כך. אני. בעיניך + אין את
מאמינה ‏ לי בלי כתב,,. האמגם קמצן אני עד כדי: לקחת
הכל בשביל עצמי ,+

קולו של פבא. היה רך ומלא חמלה בהוסיפו:

-- אלהים בשמים יורע וער; כי כל ימי הגה לבי שבח
לן בער כל מה שעשות למעני,.. תמי שמרתי בלבי את
הרעיון + היא עמלה לעולם-הזה לשנינו ואני עמל לעולם"הבא
לשנינו, ,, , חלק כחלק לנו, מחצה 0 מחצה,.+

אחרי החופה התחילו המחולות . הצעירים והצעירות ,הראוּ
נפלאות" ברגליהם,: אך ‏ בשעה/ מאוחרת: בלילה, ‏ פשהמחוללים
והמחוללות ישבו לנוח מ,עבודתם הקשה", פקדה סבתא על ה
זמר" לננן, והיא לֶברה יצאה במחול:..
בל הקהל עמד. מסביב לה בעגול, ובדוצה. רבה התבוננו

הכל אל הריקוד הנפלא של סבתא.. אך איש לא ידע ולא הבי
/ ן

את הכח הצפון. בריקוד. זה: שעורר בלב הרואים. רגשות. בלתי-
ברורים של הערצה וגעגועים לעולם עובר > +

-%9
יו א, נוודיץ,

רשימות מַמִפָעִי לאָרְיהקרָש.
מוקדש לאחותי. ר,-ניידיץ. ,

מפורטיסאיד -- ליפו ,

האניה: כבר הרימה את העוגן שלה, חליל, .. אחת, שתים
ושלש , שריקת המכונה והמית ‏ המים מסבוב. הננו עוזבום את
החוף האחרון של ארצות נכריות, מחר כעלות השחר נראה את
חוף ארצנו --- חוף יפו .

שמש מצרים הלוהטת- כבר יררה לפאת ים, ובתכלת רקיע,
התכלת העמוקה של שמי המורח כבר. הלבין. כשיש חצי-הסהר .
הנני עומד על מכפה האניה ומתבונן. אל. יריעת. התכלת. ממעל
ואל מצע התכלת. מתחת בגלי: הים. מחר אראה את רקיע התכלת
בארץ אבות, ורוח מסביב בא, רוח צת, רך וקל. אט ינועו גלי הים
כמו יתלחשו חרש ,,, והרוח בא גם לעמקי הלב ויך ‏ שמה גלים,
גלי תכלת, של ילדות, שחרות ונוער .

הנני | מתקרב אל הארץ שהיתה לי בחיים ראשית הכל
ואחרית הכל,: ארץ ,אבלי ומשושי, יאושי ותקותי",

הנה ימי חיי עוברים לפני במחזה, והנני מסתכל בהם,
מאזין ומקשיב המית הנימין היותר. דקים. שבלב,
קלם 53 :

רחוקים, רחוקים מאד הימים האלו!

ואנכי אז ילד קטן, קטן מאד!

שבת אחרי מנחה,

בחוץ ייליל הפער ויביא בכנפיו ‏ מטרות נשם ושלג. יחר, -

הקור והלחלוחיות בחוץ גדול מאר, בחדר חצי 7 של בין
השמשות ,

שם מסביב לשולחן. העגול יושבים כעשרה אנשים, בראש
השולחן אבי זקני, בעל וקן ארוך היורד לו על חזהו, ‏ מימינו
איש"שב ועל ראשו מצנפת בעלת זנבות, האיש הזה הוא שך"ר
לארץ"הקדושה,

ובין זמירה לומירה -הוא מספר ע'ד אה"ק, אודות קברי
הנביאים והמלכים, קבר רחל, ע'ד מערת-המכפלה אשר כל

הבא אליה לא ישוב עוד לחיים, ע"ד הכותל וחורבת ר' יהורה'

החפיד ועל הבתדקול המנהמת כיונה. ‏ על הרבה דברים בנסתר
ובקבלה,. . הקהל שומע ומתאנח, וגם אנכי הילר הקטן שומע
והדברים נכנסים ער עמקה של נפש, ובעלותי על. ערשי, המיוני
ישוט

נפשי צמאה לראותה,

וערבי שבתות אנכי זוכר בעירי ובחדרי, אחרי עמל שבוע

תמים ימים ולילות, היום נלמד רק חצי היום, היום ערב שבתי

וחצי. היום נלמד לא גמהא כי: אם נכיאים, מה קדוש היה"

לי היום הזה. בו לא הרגשתי את החדר שהיה לנו לוועה בכל
ימי השבוע, ביום הזה כמו התקדש החיר בעיני, הלא דברי

נביאי אל אשמע ! ודבריהם יררו כטל ללבבי וישקוהו ‏ בתנחומות, .

ומרככים, מרככים הדברים האלו את לב. הילר, ומשוטטת

/

וידאה לארץ הפלאות הזו, לארץ תחית המתים , וכבר או.

סודות. מגי

לי

הפנטסיה שלו למרחב. אין קץ, דמעות גיל תרדנה עיני: עוד לא אבדה
תקוה, עוד = ישובו ‏ בנים. לגבולם, ‏ צהלו ‏ לפני השמים,: הארץ,
התולדה. כלה, ויהיו אז חלומותי וחזיונותי על דבר הארץ אשר
שוב תשוב לתחיה !

והרוח ישאני הלאה הלאה אל תהום העבר!

ערב תשעהדבאב היום,

אנכי יושב בחדר ולומד = ,אמר ר' יוחנן". החום לוהט
בחוץ, | שמש אב בוערת, ובפנים -- מה מתלהט הלב לשמוע
כל אשר. סבלוו אבותינו, | ע"ר חרבן העיר, המקדש והארץ.
כמה דמעות חמות ‏ ירדו אז מעוני, = כל קרבי בכו כל היום,
ובערב אחרי הקינות, כאשר נתאספו בבית המדרש ללמוד מדרש
איכה, הקשבתי כל הפפורים ע"ד נחלי הדם ששפך האויב,
בביתי -ברר, בכיתי ברממה. ,כי ‏ באש אתה עתיד לבניתה",
ואנכי חכיתי לרכב אש, חכיתי לענני שמים ותהי לי זאת נחמתי
- האחת ביום האבל.

הימים ‏ האלו, ימי חום ואמונה, עברו או
ללבבי, וישם שמות באמונתי בנסים ונפלאות .
ונואל חדש .או בא: ההשכלה, בין איש ואיש ובין עם
לעם לא תפריר +
מתהום העבר אנכי שומע צלצלי שירה:
,הקיצה ‏ בת עמי, ער מתי תישנה+
= > הן גז הליל, השחר האיר !"
והשירה. הוו שרו בכל תפוצות ישראל, שרוה הדור הצעיר
עברית. ויהורית > -
, ,שמעה אויף מיין פאלק
עם איז ראך שוין. טאג*!
ויחכו. לאור היום ההולך ובא. אך ימי התקוה האלו לא
ארכו, באו הפרעות ויראו לנו את החלום ושברו, או ראינו כי
הלכנו לא לאור היום כי אם לנוגה עץ רקבון, ועור הפעם
בא או המלאך הנואל מציון אך לא עם ענני שמיםו העם הקם
לתחיה. יחיה את ארצו,
יותר מחצי יובל עבר מן היום ההוא, אך עד עולם לא
אשכחנו, עוד' נצב לנגר עיני החדר הקטן שבו התאספנו,

בא השפק

< אנשים שונים ' לפי שנותיהם, רוחם ומצבם, וקן. ונער, אנשים,

שער כה לא ידעו איש את רעהו, רוח אחד קבצם. קול הקורא

לתחיה [ זוכר אנכי את מרברותיהם הלוהטות, הלב פעם בעוו,

המו. בו רגשות: חרשים -- לחיים גדולים ולעבורה גדולה! --
האספה נגמרה -- האגודה התכוננה.. החברים החדשים התנפלו

איש, על צוארי. אחיו, אחים לאמונה באל תקותנו,

ומני או אלי זה לא עובני ויהי לי לחזון חיי, ווהי לי
להניני * יומם ולחלומי לילה ויהי לקרש הקדשים עמוק עמוק
במעמקי הנפש..,

אל ארצי זו, אל ארץ אשר כמעט מיום החילותי דבר
שמה נשא על שפתי, אל הארץ הזו אנכי הולך עתה.

מחר אראנה ! :

ומסביבי. יושבים ‏ אחדים . משיירתנו, כני הרור הצעיר,

> העול%ם 34

ואנכי מתבונן בהם, היחושו המה אף אחר מאלפי הרגשות..

| אשר. ירחש לבבי עתה% היבינו מה היתה לנו ,בני החרר" הארץ
הזו בחיים+,, היחושו, | היבינו+ לא! להם הארץ הזו, אולי
ארץ ‏ עתידתנו. עפ"י ההניון. אך לא ארץ חזות הכל וחוון החיים !
הלא למרו כחרר, הם לא. סגלו להם את האהבה בחלבם ודמם!יי,

: גליו בו

מחר אראה את ארץ הגיני ותקותי! | התביא. לי תקוה
ונחם+ התאזרני עוז וכח לפעול ולעבוד בשארית חיי ביתר
שאת ולהקדיש. כל כחותי לתחיתה+ האמצא. בה רגלי מבשר,
משמיע ישועה, וצללי אורות: של שחר הפרוש. על ההרים+. ,.
אט ינועו הנלים כמו. ישקו איש את אחיו. השחר הולך ובא,
פושט לבנוניות על הגלים כמו מלבישם במעטה:בד, רוח קל
נושב ובושם בכנפיו: ריח נצני הדרום, ריח פרדפים וכרמים
מחופים רחוקים, והרוח חם ומחמם את הנפש, וממלאה נועם,
אור-טל ותקוה וכמו ילחש באזני! ,משאת נפשך. תבא"!

ארבע שעות בבקר,

הנה נראה החוף, חוף ארץ מולדתי , מרחוק נראו הרי
יהודה, הם לכנים ורוחצים את ראשיהם בטל בקר, מאחורי
ההרים תתבקע השמש, שמש מורח לוהטת, אדומה. מקרניה
מאדמים ראשי האלונים על הרי יהודה, כמו בוערים באש
לוהטת. ריח הפרדסים מביא לנו הרוח, \

הנופעים הקיצו כלם משנתם ויעלו על מכסה. האניה
העליון, הכהנים הפרוטסטנתים. עומדים דומם על מכסה האניה,
כמו נאפרו למקומם. הם קוראים ברממה פרקים מ,הברית החדשה",
גם הכהנים הקתולים הדשנים ועביההכרם באו וספריהם בידיהם,
עומרים ומתנועעים,. אך אחינו הניסעים באו בלי ספרים, עומדים
הם ומתבוננים ועיניהם. תררנה דמעות, דמעות בן אשר יפגוש את
אמו בפעם הראשונה, והוא ער עתה לא ראה אותה, אך את
שמעה שמע, והרמעות נוזלות ונופלות חרש,.,

הנה מרחוק נשמע מסירה קטנה צלילי שיר ,התקוה": וה
קול אחינו הפוגשים אותנו .. אנחנו עונים להם: מאניתנו | חרוזי
שירת ‏ ,עור לא אבדה" מהולים בדמעות. שטף ההמעות | מקרב
יחניקו את הקול !,.

הנה חוף ארץ מולרתי, הנה יפו ופרדסיה, גניה וכרמיה!
שלום. לך ארץ משאת נפשי, ארץ שירת חיי, ארץ הרתדעולם !...

יפו, ניסן תרס"ט,

שבוע הָאבָל,

(לתשעה באב)

תיאודור הרצל .

שבוע אבל, מקור קברים עולה העבר ומתרה. והופק על
פתחו ‏ לבנו, = ומתוך. חיי החול. אנו מודעועים נרתעים ומביטים
נפחדים. אל פניו. פניו יגעים: וצומקים מיגון, ומעיניו ; כמו מתהום
אלפי שנות ‏ נשיה , מציץ האפון הגדול שלפניו תכנע כל לשון.

אין קולו נשמע, אין. לשון ליגון+העולמים ‏ אבל מכטו האלם
המלא יגון עמוק מרעיד אותנו עד עמקי הנפש . אין שפתיו נעות ,
אך עיניו ‏ מעירות = בחביון הנשמה הר:קול, ‏ צליל:רעד, ‏ כצליל
הנוגע אל אזן השיט הכובש נשימהו ומקשיב, בשסירתו נשאת
בדומית - הלילה על פני שחור:נתיבות ‏ גלים -- צליל ‏ תמרורו:
גענועים של פעמוני עיר. קבורה.

עיר קבורה. יובלות. נופעים, ‏ יובלות = גזים, משיקים חרש
בכנפיהם. ‏ מעל = חרבותיה. הקודרות, אך רועד עדנה בנשמה ההר
ונגינהו העצובה: ,על נהרות בבל שם ישבנו גם. בבינו, על
ערבים. בתוכה תלינו. כנורותינו".

* *

*%
,על נהרות. בבל -שם = ישבנו. גם בכינו, תלינו . כגורותינו

%

1
.

5.

> ונקפאים

נליון כו

על הערבים". א זו היא מנגינה קורעת לב, דמעות שנתגלמו לשירה,
כאב שנחרז. חרוזים, ‏ הנוקבים את המח ,על נההות. בבל ישבנו
גם בכינו', ‏ זו היא ועקת:באב הנשאת והולכת * ואיננה * נפפקת ,
הנמשכת וחוצה אפלת אלפי שנים .‏ זו היא מגלת?הגלות שהיתה
לשירת החיים, ‏ למנגינת-לויה של דודות:אומללים אין מספר.

ובחדור המנגינה אל עמקי נשמתך, ואתה את עיניך עצמת
ובהוך. ההוכל אקה יושב, וההיכל | עטוף שחורים, * וצללי לילה
מלאי:סור מרחפים | במלא חללו הגבוה, והנרות בטרם יכבוּ
מהבהבים ‏ וזעים --- בתשעה ‏ באב -- או החזה מדבר שממה,
עמודים נהצים נשקפים אליך באין נחם, וחלכות ציון --- תלי ציה
עומי שיבה, ‏ וועוך ‏ יאושיפרא להתנפל על החרבות הקרות ,
לבבות. ולקונן.

מהבהבים ‏ חרדים הנרות בהיכל, = בחלון ‏ הפתוח פורצת
לרגעים כנף:רוח. מהירה . נטפי שעוה ‏ יורדים על התיבה, יורדים
בשויוןיקהה<ענותני. = צללים. מו,רים ‏ על הקירות - יזועו .
מלפני ‏ התיבה נשאים מזמורי האבל, ‏ וכולם קול אחד להמה,
ובג 'גלי ‏ העגלה | הכבדים, החורקים חריקת מחזורם המדורה,
מתגלגלים ‏ ושורטים בנשמה. ושכנך היושב לשמאלך הולה בשלהבת
את עיניו באין בהן זיקרנחם מעודד : זה הוא הערב לשנת החמשים
הוא יושב באבלו וכואב. כאבו האלם . כה ישב. במקומו גם אביו
גם זקנו, ‏ כה ישבו אבות אבותיהם גם המה למאות השנים הרבות--=
שדרה ארוכה , : ארוכה, ‏ מביטה בעיניה הקמות. אל תוך השלהבת
המהבהבת, ודמעו צורבות ‏ נופלות: על העמור השחור --- רמעה

אחרי חמעה.
* *
*

,על נהיות | בכל = ישבנו. גם בכינו", ‏ נהדות בכל אים ?
בכל, במקום עם רצוץ מהנה לחופשו. | באפריקה, | בפרס,
באמריקה, ברומניה .‏ מימי בבל בכל, במקום בני ישראל נפוצים.

% *
*

נהרות בבל בלי. הרף הם שוקקים , הומים נגרים ועוברים.
והרמעות ‏ נבלעות בנבבי משברים ואובדות ונפוצות לימים רחוקים .
והכגורות הם תלוים עדנה על ערבי:היגון , אך. נתקו עליהם מיתרים.
החלורה אכלתם והאבל האלם, ורק בחצוה סערותרחיים ‏ זועפות
את צמרות. הערבים --- ירעדו -עוד צלילים. יתומים יגעים ונחרים,

* *%
*

זה מקרוב עבר ההלך על יד חורבות=השיבה, על יר עמודי
החרם, וחרשה נפלאה הוריד אל אחיו. * מתחת- לסלעי<הקדומים
תנועה לא:היהה הנוע . כמו רטט של חיים הרעיד עמודי ההרם.
בכה ירעדו רגבי האדמה הקרים כגעת בהם בראשונה | נשיקת
שמש האביב.

= רגשותההיים, ניחוחי חלומות אביב , צומחת חמימות ופורצת .

צומחת ‏ ועור מעט ותהפרץ = בהוד. הדר פרהים. נחפים בצבאות
שעשועי:צבעיהם . רועדת ופורצת בין רגבי<השיבה, ומעירתם ומניעהם,
ועמורי. ההרם ננערים על פני האדמה המקיצה לתחיה.

וערבי<האבל ?‏ הם טובעים בורי הפרחים, = העומים ‏ זהרי
הצבעים ‏ ומשתרגים ‏ מסביב. לגזע ולעפייו במלא הור תפארתס ,
הכנורות = לבשו נימי מועד , משתפבים צלילי ‏ רנה זכה , שירת
נפלאות, ‏ הללוית<הודיה.

תרנם
א, ם.

> העולם 3 1

מִכְָבִים מִוִקְיָה.

נסיגה:לאחור אצל היהודים,---החכם:בשי ‏ ושאלת בתי:הספרי---
שיחה עם התכם בשי.--נאום חדש של ריזה טבפיק, ער ,הניר
האדום"י- -

במחנה היהודים שבתורקיה מרגישום הננו בימים האחרונים בעין נסיגה
לאומית. השאלה. הלאומית שהתעוררה בימים האחרונים בתורקיה ביתר. עוז ותהי
לשאלת:היום הבוערת של תורקיה היותר ‏ חדשה פעלה פעולה הפוכה על
,הספרדים הגאים" שלנו, שאותם היינו מעמידים בעת האחרונה בתור משל של
יהודים. לאומיים. ע"פ טבעם והלך:רוחם,

אות הוא שתהום נוראה רובצת בינינו, ולמרות כל נסיונותינו לנתח את
רוחם הזרה לרוחנו העלונו חרפ בוריגו---101גו2 -16ז 1108 80 ₪180 ונונ

אותה התנועה שגרמה" לתסיסה לאומית חזקה ולדרישות לאומיות מוגדשות
אצל היונים והארמנים השחה את קומתם הזקופה של אחינו הספרדים,

וישח הוהודי הספרדי, ‏ וישפל העכרי התורקי, ותחת ההלוכה הישרה
ראש מורם ונשא, עינים שישר תבטנה---זחילה, התרפסות ורמישה על גבי הקרקע;

לא ראינו את ראשיתה של הנטיה הואת כלפי הכוץ והקרקע, לא
הרגשנו את התפתחותה של ,התנועה" הזאת ואיננז יודעים הארוכים יהיו ומיה
כימי הגלות או ספורום המה כימי מחלה עוברת,

הופעה כזו נראתה בחיי היהודים שבתורקיה , וחטא יהיה מצד בותכי
הרשימות אם לא וראו עליה.

ואת חובתי. הגני ממלאי

וסבת מחלת:הוחילה --- הפחדן ‏ היראה מפני ,מה יאמרו". הרגשתם
הלאומית והשובינית של אדוני הארץ התחדדה ‏ עד מאד כימים האחחונים,
ודוקא להבעוס הרבו לטפל בעתונות התורקית בימים האחהונים בשאלה היהוךית:
[ודברו ע"ד הציונות ועוד דברים נוראים,

ויחרדו המושקה'ם שבין הפריפקו'ם ‏ והדלמדיגופ ויחלו להטיף להתבוללות
גמורה עם... התורקים, חיש במי להתבולל? החפצים התורקים בהתבוללות? א ו ך
יחבוללו עם התורקים, ופפרות תורקית, תרבות תורקית , אין+

אלו הן שאלות. צדדיות, העיקר---,להתבולל", זוהי ,רפואה ברוקה? שבה
השתמשו כבר ,בני דתנו" בארצות אחרות, והסגולה הזאת הועילה, פחות אן
יותר, למראית:עיןי

וראש העתונאים ומדברנא דאומתא, עורך ה,טימפו", צנור ההשפעה של
המיג'ליש הלאומי, פותח בשורה של מאמרים ,על אדות ירידת היהדות
בתורקיה", ואחרי הקדמה ‏ מליצית ודברים כתובים בטעם ה!א בא במאמרו
הראשון להחלטה המפתיעה , כי הנהגת השפה התורקית בתור שפה רשמית'
ושפת:המבתבים ‏ ב, בתי:הקהל" שבעדות היהודיות תפתום את כל הבדקים.,\

כי: בין: ראשי העדות ישנם יותר. יורעי-עברית---למרות ‏ מעוט = ורועת
העברות בין היהודים הספררים -- מיודעי תורקות, לזה אין העורך הנכבד שם לב,
און הוא שם לם גם לְזה, שהתורקום ‏ אינם. דורשום-- -ואינם ‏ יכולים: לחרוש. דבר
בוה משכניהם היהודים---שוכניפו את השפה הזאת בכתו:הקהל ‏ היהודים, א ון
העורך הנכבד ‏ שם לב גם לזה שישנם צרכום אחרים, הדוחקים. הרבה וותר את
השעה, מאשר הרצת. מכתבים רשמיים :בין העדות היהודיות בתורקיה בתורקית:
היש קהלה מסודהה, בכלל, בתורקיה? = הישנם. לקחלה הלא:מסודרה. שבתורקיה
המוסדות. היותר' הכרחיים, היותר אלמנטריים? הלא גם בבירה; למרות ה,עו שר"
באנשים ובעפקנים צבוריים , עוד לא נסדרו ההוצאות וההכנפות, ‏ והקופה ריקה.
במו שהיתה בימי משה הלוין ובכלל ‏ שמענו עד עתה רק הבטחות יפות
ותכניות:עבודה פחות או יותר מענינות -- וע בודה עוד טרם זבונו
ל ראות, והתהו"והבהו שורר בכל,.. והנה בא הלו ובאמרת:הקסם שלו
,חליפות:מכתבים בין הקהלות בשפה התורקית" רוצה לתרץ את בל הקושיות
והאבעיות. ולרפא את כל המחלות:

ואמצעו. מיוחד ‏ במונו ישנו לאותו העורך הנכבד. יורע הוא להמתיק
את ,רפואותיו"; וכמעט תמיד אחרי מאמר כזה ברוח ההתכוללות "ה ותר. טהורה
הוא מדפוס דברים אחדים נלהבים ,ע"ד השרידה היחידה', שהוא אוהב באמת
ובתפילב, ‏ ובסופם שור מאת יל"ג בעין ,הקיצה, עמי!" ובזה הוא חושב לאחה
את הקרעים שבנפש..,

התמימות ‏ הקדושה!.

כזה עשה גם. אחרו המאמר הנזכה. ועומר הנך ותמה = על קדמוניותס

גליון כו

> העולם 36 ו

= - 2

של מתבוללי תורקיח. ויותר ‏ שחנך. מתבונן ‏ אל ה,המתבוללים" האלח- -יותר
הנך מכור בהם טפוס שהיה ידוע. לך משכבר הימים ושנשכח... אה, כן,. זה היה
,המשכיל", .ה,אפיקורוס" שלנו, = שראח. בלמוד הרקדוק הרופי או הגרמני את
נָזר:היצירה, תכלות:הכל ופתרון כל השאלות.
ואם ה,מתבוללים" החדשום של מאת העשרים. לא למדו מאומה---לא
שכחו מאומה. ‏ רוח מנהלפון---או. יותר נכון הרוח הרעה של יורשיו---מרחפת
על 'פני המשכילים היהודים בתורקיה , והם חולמים ‏ ער תקונים ‏ בדת , תרגום
התפלות והתלמוד. בשפת הארץ. (היש שפת ארץ בתורקיה).
וסח לי והודי צעור לאומי: ממכורו, שבקר באחד. הימים בלוית מוניסטרי
את אחד מראשו הקהלה: והאוש ידוע ב,מודרגיותו", והלאומום מקרב היהודים
התענגו. על לאומיותו. והחלח שוחה - בין המוניסטר ואותו נכבר הקהלה ע"ד
תקונים בחייהם התרבותיום של היהודים, ויאמר הנכבד, שהתקוגים שהוא חושב
להנהיג בראשונה המה תרגום התלמוד ([10א), :התנ"ך והתפלות בתורקית, כדי
להפיץ ידועת שפה. זו בון. היהודים +
התקונים האלה מצאו חן בעוני המיניסטר, ויבוע את שמחתו על הנתינות
הנאמנה של היהורים.
כך עושום עתה טובי יהודי תורקיה ,פוליטיקה".
, וההמון הגדול, שבשמו מרברים ועושום הפרגסים מהטפום. הישן. ושרים
את ה,מה יפות", ההמון טובע בים של נוולות חומרית ובערות רוחנית. לא
בתי:הספר של ה,אלינפ" ולא תרגום תפלות אחרות בתורקית,. שפה אי:מובנה
לרוב מנינם ובנונם . של * היהודים: פה--יחזקו בקרבם. את , ההכרה. הלאומית
והאנושות ‏ (ע"ד תרגום התלמור וכתבי הקדש אין מה לרבר עתה: אין מתרגמים,
ומלאכת תרגום ספרים כאלה מלאכה קשה היא 8 למומחים תורקים. שעדיין
לא נולדו).
. ודועום הררמים והאמצעום שבהם אפשר. היה להרים את מצבם הרוחני
> של המונינו בתורקיהן אבל לא פה המקום לדבר ע"ר. זה. = צרובום אנ לדעת,
ש, ברוחניותנו" ‏ לבר נשיג פה אך מעט, נחוצה רשת. של בתיחספר לאומיום *
| של עתונים טובים ונחוצים עסקנים ‏ בעלי השפעה, ‏ והעיקר---נחוצים אמצעים
חומריים: כסף, כסף וכסף.
בסוף. אעור כי. הנסיגה:לאחור של היהודים פה הנה גם הדדקולה של
הנסיגה לאחור שם, בפריו, ‏ בחלונות ה,אלינס"; ואין ספק כי אחת מסבותיה הנה
| המריבה שפרצה זה לא כבר בין ה,הילפפ:פיראיין" ו,האלונס" בדבר החנך חלאומו
במורח, או בלשון יותר פשוטה---הנהגת. הלמוד. העברי בבה'ם שבמזרת,
זה מראה לנו, כי השפעת ה,אלינס". גדולה פה עד מאד, ואם .רוצום
אנו בתקון היהרות פה עלינו להתחיל בהריסת מבצרו:ההתבוללות של ה,אלונפ"י
ואת זה. לא נשיג. ע"י פולמוס בעתונים וגם לא. ע"י אספות:עם. בפרוז. ובברלון,
אלא ע'י יסור בתייספר ‏ טובום למתחילים פה, שבהן גלמר את שתי השפות

עברית ותורקיתו
0
% *

בשבוע שעבר הודיע אחד העתוגים המקומיים, כי החכפחבשו בקר את
הפטריארך הארמני וישוחחו ער התיחסות היהורים לשאלת. בתורהספר . לפי
דברי העהון ההוא, אמר החכם:בשיו. ,ההצעה החרשה של הממשלה בנוגע לבתו:
הספר איננה נוגעת לבתי:חספר של היהודים, אחרי שהדור החדש מב קר א ת
בתי:ההנוך הפרנציים. ובנוגע לבתי:הספר של היהודיםן אלה
"הם בתי:חנוך שנופדו רק בשביל רבנים, והגנם אךורק
דתיים',
= = השיחה בין החכם:בשי והפטריארך---ספרו לו---היתה:.; ‏ בע ברית,
כי הפטרוארך, כרוב הכהנים :המשכילום של הארמנים, יודע' עברות:
ההברים שהעתון הנזכר יחס להתכם:בשי ‏ ,הדור החדש מבקד בתו-
חנוך פרנציום" (של ה,אלינס" או של -האחים הישועיים?) וההגדרה של בתוה
הסָפר הוהורים ,,שנוסדו רק בשכיל רכנום ושהנם אך ורק: רתיים" היו תמוהום
בעיני, ביחוד אחרי שאותן התכם:בשי :אמר. לו במעמד עתונאים אחרים וומים
אחרי עלותו על, כפא חכם:בשי. דברים לגמרי. אחרים ע"ד התקונים שהוא. אומר
לעשות בבתי:הספר ‏ היהודים ושפרסטתי בזמנם ב, העולם'" - (עיון ,,העולם". שיז,
> גליו ד', > ,התכם:בשי. ע'ר. תכנית עבורתו).
ואלך אל החכסיבשי לברר את ספקותי. כשתי שעות דברנו ע"ד השאלה
חזאת. לצערי נוכחתי שגס במחשבותיו היפות של החכם:בשי באה נסוגה לאחור,
| הוא נוטה עתה להתורקית הרבה ווחר. מאשר לעכרית--פה רואה ותב הטוריס

חובה לעצמו לחעיר שלא הוא ולא יתר חבריו הלאומיים אינם מתנגדום ללמוד
השפה. התורקית . בבתי:הספר היהוריים,. להפך, < עד: עתה זלזלו ער מאד בלמור
השפה הזאת,. ‏ ועכשיו הגיעה. השעה. לתקן את המעוות. . אכל. מכאן. עד --
תורקית ‏ בתור שפת דבור ולמוד. כבתיהחספר. למתחילום ---ההרך. רחוקה.. ‏ אבלי
למרות הפרור בדעות, צריך אני להעיר -כי ,אין השד כה נורא" כמו שתאין
העתון הנזכר.

ואלה דברי החכם:בשי ע"ד שיחתו עם הפטריארך הארמניג

,העתון שיחס לי את הדברים המוזרים ע'ר התיחסותם של היהודים
לשאלת בתי:הספר מפורפים המה. ‏ לא דברתי כדברים האלח ע'ד בתי-הספר
ליהודים ולא עד לשון-הלמוד, אמנם. דברנן ע"ד שאלת-השפות מנקורת:ראות
שפת:הלמור בבתו:הספר, 4 ואומר לפטריארך, ‏ כי היהודים אינם. יכולום להתיחס
לשאלה זו כמו שמתיחסים לה היונים והארמנים, - לאחרונים יש שפה. לאומית
שהמה מדברים בה זה שנות מאותן וליהודים אין שפה ,לאומית" .בוו מדברים
היהודים בתורקיה ספרדית,. ערבית זיונית. ואת חשפות האלו איננז. יכולים להכיר
לשפתנן הלאומית. אמנם ‏ בין יהורי: ארץ:ישראל החלו ‏ להכיר בעברית- בתור
לשון:אם ולשון ,לאומית", ‏ אבל בתורקיה און ‏ מצב הדברים כך. חפרה לנו
לשון אחת ומאחדת, ילדינו למדו ער עתה בבתי':הספר בפרנצות, ‏ גרמנית
ואיטלקות. ‏ בנוגע לשפה שבה גבחר בעתיד בכתי:הספר שלנו לא דברתי כלל
את הפטריארך, אבל וכול אני להגיד את רעתי הפרטית ‏ בדבר זה, וזוהי--
חושב אני---גם דעת רוב יהודי תורקיה. השתדל נשתדל להכניס ככתי התלמיד:
תורה ובבתי:הספר של העדה---טפוס בתידפפר, ה ע תי ר להברא--את למור
שפת:עבר באופן רציונלי וחרש, ילמד נלמדה בתור שפה חיה ולא רק בתור
שפת:תרגום להבנת התפלות. ועוד יותר, בעברית נשתדל ללמד גם למודים
שיש להם גגיעה לידיעת היהדות. כמו: דברי ימי היהודים, למוד:הדת.

בנוגע * לבתי:הספר ‏ למתחילים, הנה | החלט ליפד' בית:פפר
ל מ ורים, להכין מורי עכרית, שירעו את השפה, את הלבות ההוראה החדשים
ושיוכלו ללמד ע ברות "בע ברית, עד עתה פבלו כל בתי:הספר מהוסר:
מזרים עברים, אצטלא זו לבשו ער עתה חכמים זקנים, שידיעתם לא היתה
גדולה לא בעברית ולא בהלכות:ההוראה, בית:ספר. למורים זה יהיה בקושטא,
אי אני יכול לפרט יותר את הלכות הבית הזה כנ אין זו אלא תכנות, אבל
הנני מכטיח להשתרל שיוציאוה לפועל.

ואם יחיה לנו מחנה מורים ‏ עברים טובים, ‏ אזי נוכל ‏ קוות בי השפה
העברית תכה פה שרשים, והלמוד בה יביא תוצאות טובות. במקום זה אונני
יכול להגוד מאומה ‏ בדבר עתירן של יתר השפות הנהוגות. ברתייהספר שלנו
עתה. אפשר מאד כי ההכרח ואלצנו להנהיג למודים אחדים כתורקית. רוב היהודים
דורש עהה את זה, מפני שכתי:הספר העליונים של הממשלה מקכלים אך תלמידום
כאלה היודעים את שפתההמדינה על.- בוריה".

-- ירשה נא. כבודו. לשאלו. היש. אמת בשמוטות שמפיצים בהוכרת
שמן, כי יכורו את התורקית בתור שפה רשמית ובה יריצו מכתבים בין הערות+

-- לא ולא! יראה:נא אדוני --- והחכם:בשי מראה לי גל מכתכום --
בל המכתכים שנשלחו אלו מהרכנים ומהעדות נכתבים בעברית. בעברות טובה
או גרועה, אבל בעברות: כל השמועות שמפיצים. בשמי. ער הלחקת העברית
מהמיג'ליש אינן אמתיות: אלו הן רעות של אנשים פרטיים אחרים והם אחראים
על זה: יראה:גא. בכודו, = במוג'לוש קבעגו אפילו ‏ משרה מיוחדה לפופר. עברי,

הלא הוא אשר אמרתי ,אין השר כה נורא" כמו שתארו העתון הנזכר,
אבל בטח יוכחו גם הקוראים, הזוכרים את דברו התכם:ב שי, שהבאתי בגליון
ד' של ,העולם" , כי עתה זהיר החכם:בשי הרבה יותל: בדבריו בנוגע לעכרית.

ובנוגע לבות:הספר = למורידעברית---ומדברי הרב הבנותי, כי הצעה זו

נולדה במחות ה,אלונס', אולי בשביל להתחרות ב,פמינר" הירושלמי של ה,הילפס:
פיראיין" - אם אך תצא הצעה זו לפועל, --- חרי היא המחשכה היותר מוצלחה
שנולדה במחות ‏ אנשי ה,אלינס" בחצי:היובל האחרון, ועתידה היא להיות לברכה
רבה ליהודי תורקיה.

% %

מאיזאמיר כותב לי אחד מחברינו ברעה !

בשבוע שעבר. היה לנו: יום חג'. את עירנו בקרה. אורחת' הנבהרים
ההולבת לבקר: את. לונדון ופרוס,. ובוניהם = מיורעינד מצליח:אפפנדי ,‏ והד"ר
ריזה טכפיקדביו, האחרון השתמש בשעות .חאחדות שבלה בקרבנן. לשאת לפניגו
נאום ופח עד הציונות. +

גליון כו

בבנין ה,תלמוד ‏ תורה" החרש, שהיה מקושט. ופה, התאסף המון. גדול
שעלה לשלשת אלפום איש, בשעה העשירות בבקר היתה ההגיגה היפה הזאת.
באשר נכנס חכיב ההמון, ריזה. טבפיק .ביו, | בלוית. שני. הצירים היהודים, רעדו
קירות האולם ‏ הרחב ממחיאות:הכפים. ‏ ומקריאות:השמחה , ראש העדה שלום
מזרחי, אומר בשם העדה, לאורחים הנעלים ,כרוכים אתם בבאבם [" ונבחר
סמירנה, מצליח הצעיר, מציג לפני הקהל את חברו החביב, ד"ר ריזה טבפיק.

ואז מתחיל התזרקו הצעיר, ריזה טבפיק, את נאומו בשפה הישפניולית
צחה מתובלת. במלים עבריות , בדברוו ‏ הראשונים הוא כובש את הקהל ,
שבלבות. פועמים הזא בולע. כל מלה ומלה. רבים לא רצו, לא יכלו להאמין , כו
תורקי מחמדי מדבר אליהםן: כה נקי הוא מבטאו וכ"כ יהדות שפובה על פניו,

אחרי הביעו את הודתן לאספה בשביל קבלת:הפנים הנהדרה הוא
אומר : מאושר אני לחכירכם , אהבתיכט עור טרם ראותי אותכם, כי אוהב
הגני את עמכם אהבה נצתת ולעולם לא אשכת את ימי ילחותי
היפים, שבליתי באחד מבתי:הספר שלכם וכו'.

ואז עבר לדבר על הציונות, ,

הציונות. ומיה כימי צרות היהודים, מאז אכדו לעמכם חופשתו ועמידתו
ברשות עצמו הוא שואף לשוב ‏ לארץ:האבות שלו, יותר שהדריבוהו ‏ מנוחה
העמים שישב בקרבם, יותר ‏ שהציקו והעיקו לו יותר התחוקו ‏ געגועיו לארץה
עברו, יזכר הארץ ההיא לא פר. מעינו אף לרגע ,אם אשכחך ירושלים--תשבח
ימיני!" נשבע, וכו'יי,

... הנני ציוני, אבל ציוני לפי טעמי ורוחי. ורוצה הייתי, שבל
היהודים בתורקיה = יהיו ציונים כמוני. תעודת הציונות, לפי דעתי היא,
להבשיר. את התנאים. הנחוצים ‏ בשביל להרים את מצכם החברותי .והמדיני
של ההמונים הרחוקים מתוך היהודים, שלצערנו אין להם האפשוות להנות
מוכויות אדם , למרות הקדמה ‏ והתרבות עוד ישנם ביום .מיליונים של יהודום
הנלחצים והנאנקים כמעט בכל הארצות, ‏ מלבד יוצאות מהכלל שביניהן גובל
למנות לשמחתנו גם את תורקיה, בשביל יהדותם. אחד האמצעים שבהם
אפשר יהיה להרים את מצבם החברותי והמופרי של ההמונים האלה הוא לתת
לחם קרקע , בסיס תחת רגליהם , והייתי רוצה שקרקע וו תהי בתורקיה : א')
יען בי יש לנו הרבה ארצות בלתי-מעובדות ,‏ אבל פוריות למדי, ב') וען: בי
בטוח אני שהיהודים אוהבים ארץ יפה זו, ג). יען כי מעולם לא סבלו היהודים
מהתורקים , והיום נתגשם באותה החבה של אתמול ואולי גם בחבה יותף
גדולה מאשר אתמול. וד). יען כי אונם: טפשים בשבול ,לשחק בפוליטיקה?
והמה' יכולים להיות לעזר לחווק המצב הכפפי של תורקיה.

תורקיה הנה הארץ היותר מכשרה לישוב היהודים, ובטוח אני בי
ממשלתנו לא תשים שום מכשולים לפני ההגרה היהודית, אבל אם הציונות ההי
ליהודים. רק למקור שירה ורגשות חושש הנני כי תנועה וו תהי ‏ להותם ,
בי אד יגרמו גם בתורקיה ,לשאלה היהודית" שתביא לתוצאות מהופכות"י

מרעם של מחיאות כפים הודתה האספה הענקית לנואם , והאדון כהן ,
חבר האגודה הציונית שבאיומיר, הודה בשם כולם לנואם בעד דבריו. היפום ,
ויקרא את תקנות האנודה ,אהבת ציון" שבסמירנה , המתאימות לעצות הנואם +
צווני תורקיה אמר, ווצים רק לתת האפשרות ליהודים הצריכים להגר
ל זורקיה לבא הנה ולהתישב לתועלתה של תורקיה ולתועלתם הם . גם הציונום
התורקים , סים הנואם , המה ראשית כל עותומנים נאמנים לאֶרצם , 'שבשבילה
יקריבו את חייהם ומאודם ,

= דבריו האחרונים של הנואם הביאו את. האספה לידי התרגשות קצונית,

מבל עבר צעקו ,תחי תורקיה החפשית |", והרגע ההוא הזכיר בהרבה את
'היום הראשון של גתינת הקונסטיטוציה בתורקיה '

מענין הדבר , שעתונון היספניולי של איומיר , בהביאו דו"ח מהאספה
הואת ערבב את ,דַעותיו" הוא בדעות ריזה טבפיק , הדו"ח בעתון ההוא וכל
לעשות. על קוראיו רשם מהופך, כאלו דבר ריזה טבפיק גג ד הציונות +

כך נלחמים בנו מתנגדינו! א. ח--י,

--- 19010
מִכְתָּבִים מִנְליצִיָח.
:
הבחירות אל הפרלמנט במחוז הל"ד נגמרו כבר, ונבחר, כמו שאפשר
היה לראות מראש, הקנדידט של ה,רדה נרודובה", האנטישמי ביפירצקי.

תוצאת הבחירות הללו לא הביאה לנו שום הפתעה, ביחור. מעת
שראונו ונוכחנו, שאין בין נציב<המדינה הקורם, = הנסיך פוטוצקי, שהומת ע"י

= הפטורנט הרותוגי, ובין. זה של עכשין, בובז'ינפקו, ולא כלום, נתחלפו רק האנשים,

-אך לא נתחלפה השיטה. אף במשהן: אותן הרדיפות ביהודים, אותן העקות

> העולם 3

מו וצ ב ה 0 ד ד המו הנמנה םל = שלבה ג לא המשאה שדקהה מ הד טנאה טעמש עה לבז 5 ך ,פאו קמ 7-5 549/02 ושמ שב-שש הנ ג בשמ בצ וט

8

והלחיצות, ‏ אותם. האיומים והיסורים הנוראים, > ממש כמו בעת ‏ פוטוצקי, ‏ בעל
ה,יד החוקה",. לא נמנעו גם מלאיים בפוגרומים, כמו לפני שנתים,

ולשבח היהודים הכוחרום ‏ צריך לצין את העוברה המשמחת, שכמעט
כולם (מסופקני אם היו ,/%"5 יוצאים מן הכלל) לא שמו את לבם אל הסכנה
הכרוכה. בשבילם בעקב. השארם נאמנים לעמם, בבהרם בהציוני ד"ר ציפר,

בין חיוצאים מן הכלל, שוצאו. בריש-גלי ‏ נגד הקנדירטורח ‏ של הד'ר
ציפר, ‏ נמנים בשורה ‏ הראשונה, כמובן, ‏ ראשי הקהלות, אלו האנשים, שהגיעו
לורי ממשלתם א רק בתוקף וכזכות זה שצרו. לישראל .+

והואיל ‏ שפה. הוא מקור ‏ הרע, ‏ הוטיב הועד ‏ הציוני המרכזי לעשות
בהפנותו כעת את תשומת:לבם של. היהודום בגליציה = לצד ‏ זה ובהעורו ע"י
כרוז, שפרסם בעתונות מור ‏ אחרי הבחירות, | לצאת למלחמה על האויבים
מבפנום ו,לבכוש את -הקהלות",. אלא שכדאי. להעור את הועד:המרכזו, שלכרוזום
יש רק אז אוזה: ערך מוחשי, כשאחריהם באה הפעולה, המכונת אל המטרה.:

לא חסרו. ימלחמתרתחירות זו גם פרטום מגוחכים, שאחד מהם כדאי
לציון בזה: האדמן"ר מבעלז, זה. העבד הכפות של ה,רדה. נרורופה", פרפם קו"ק
אל היהודים ובו העיר ש,הננו יהודים ‏ נאמנים לד' ולקיר"ה. = אך לפני הממשלה
ור"ה חהלולה לנו להתנהג ביהודית כיותר, נירא את ד' ומלך,
נעשה כאשר נצטוינו ע'"י שליחי המלך. (4) יר"ה, אשר תחת כנפין אנו חוסום
ועם שונים אל ,נתערב", כלומר: בחרו בהאנטישמי ולא בהיהורי, הקו"ק הזה
נתפרסם בהרבה אבזמפלרים, שנשלחו לכל הערים שבמחוזההבחירה להדביקם:
במובן. טרב היהודום להרביק אותם ונאלצו | למפור את דבל ההרבקה לשוטר
נוצרי, ‏ והוא: מצדו הופיף ‏ בראשם אות ה צל ב , למען לא יהפוך אותם בעת
ההדבקה, והרביקם בכל המקומות. הגלווום, וכתוכם על שערי ב תי *התפלה
ל נרצר ים. וכה זכינו לראות את הקוק של הצריק מבעלון עם צורת צלב
בראשו ‏ דבוק ‏ על שער ביה"ת לנוצרים, ‏ המזהיר אותנו ‏ ,לבלי התנהג
ביהודית ביותר".

וצחוק המקרה הוא, שדוקא בעת | שהד'ר אשכנזי עושה כונים ומכרכרף
כרבורום | בשם הלאומוות - הפולנית. ולטובתה,. הוקא. בעת. שהוא גופע. ומקהול
קהלות לטובת הקנדידט של ה,רדה נהוהובה"- -רגה = אתו העתוגות הפולנית;
ביחוד האורגן. של ה,נרודובה:דמוקרטים", ברותהין,. על ההינן לעמוד. על הבחירה
בתור הפגן השלישי של נשיא. עיר לבוב. המשרה הזאת---טוענים הם---היתה
מאז ביד ה נן צר ים-- פה מדגישים כבר את המומינט הדתי, ‏ מפני שלענין
הלאומיות חושב א"ע הד"ר אשכנזי לפולני---ואיך וה מעין יהודי לבא
בדרישה,. שתנתן לו?-- , :

ומה עושה הר"ר אשכנזי? הוא הולך ומופר מודעה שגם בנוגע להרת

אין. כל .מנועה: מצדן, משום שאיגנו יהודי ע"פ - דתו, = כ'א , כן:בלי:דת". | איך
שוהיה, ‏ והדבר הזה הוא אופי. ומענין כאחה, ‏ נכונים הם האדונים ‏ הללו ‏ לכל
הותורים שבעולם,. ובלבד שתצא להם מזח ‏ תיעלת פרטית, כדאי רק לרעת/

איזו שויכות. יש לה. עדיין ‏ לבריה כזו ולחיהדותן ברוה, ‏ שע"פ - לאומוותה
הנה --- פולנית, וע"פ דתה --- לא כלום... הפולנים יאמרו בודאי .גם להבא
יהודי הנהו, ומדוע תשא היהדות חרפהו?..

בעת שנתבונן למעשי מתבוללינו דהאידנא ותעלוליהם, עלוגו להתוחט
ביראת:כבוד ‏ אל דור המתבוללים העבר, ‏ אל אנשים כגולדמן, ‏ רפורט ובו',
איך שנתיחפ אל דעותיהם ומעשיהם של אלו, עלינו להודות, שהם היו . אנשים:
ישרים --ולוא גם תמימום!---והתכוללותם. היתה להם למשא:צנפש. כ"ז ‏ וכולים
ליחפ. גם להד"ד פרוכטמן, צור:והודייעיר סטרי בהלנדטג הגליציי במשך עשרים
שנה ויותר, "שמת בשבוע העבר בשנת הע"ר לימי ‏ חויו, | המנוח | היה אולי
השריד. האחרון ‏ לדור ‏ המתבוללום העבר,.,

ולמרות. שעבד המנוח. את האדונים ‏ הפולנים בלב ונפש משך הרבה
שנים, בכ"ז אינן | מורידים אלו האחרונים אחריו רמעות, אדרבא: משתמשים הם
הפולנים בהזרמנות זו לגזול גט את הטנרט [היהודי ‏ הזה ולהקטין עו" את
רכוש הוהודים, חקטן ‏ גם בלאו:הבי, ‏ מוד. אחרי סתימתההגולל ‏ חשו להודיע
שהמיניסטר דולמבא יעמוד על הבחירה במקום הר"ר פרוכטמן.

זו היא מצבת:הזכרון מצר הפולנים וזו היא תודתם להד"ר פרוכטמן
ולהעם היהודי. ואחרי כל אלה עור ישנם כאלו האומרים, שהפולנים כפווידטובה
המה בנוגע ‏ להיהודים!..

0.

0,

> העולם -93

גליון כו

ולא רק אה המנדטים בלבד ‏ גוזלים מאתנן ‏ פה בגליציה, ‏ אלא אף
את בנותינו, על מקרי:גולת. בנות ישראל מבות הוריהן למען: הביא אותן. אח"כ
לחיק. הדת הקטולית, חזיון הנפרץ מאר בגליציה, נתוספו בימים האחרוגים עוד
שנים, אחר בכפר בורקה אצל טרגופול והשני בכפר הלחו'ש, מחוו פורהיץ,
בדבר שניהם משתדל, ע"פ בקשת ההורים, נכחר היווכפרט ד"ר גכל, להשוב
את הבנות הנגזלות, הנמצאות. בבית"הגזירות בלבוב, להוריהן..

כמה אפשר. לקוות מההשתדלויות הלל אצל פקירו:השלטון. ומדרישת-
משפט בנידון זה, הראונו ככר המקרים הקורמים + לשוא בל ההתאמצות מצד מו
שיהיה, פה איגן מועילות גם האינטרפלציות בהפרלמנט, שהכנים כבר הר"ר
שטרויכר. דברי המיניסטר פיענטק, שנאמרו עוד בשנת 1900 בעת מקרה אראטן,
ש,לפני חומות. בתי:הנזירות ‏ פוסקת. תקיפית:השלטון", יכולום. להשנות עוד היום,
לע"ע כל מה שבולעים בתי:הנזירות ‏ אינס. פולטום,

להביא שנוי לטובה בענין זה יש "רק דרך אחת! עמודה בפנים,
חנוך:הבנות נמצא אצלינו, ‏ כירוע, במדרגה מאד גמוכה, ולכן אין כל פלא,
אם נמצאות אצלנו ,נדחות", הרבה, פה צריך קוחם כל לשנות את החנוך בעיקרו
ולהפיח בלב: בנותינו, ביחוד בלב אלו שבעירות הקטנות והכפרים, את ההכרה
הלאומית, החוב הזה מונח בשורה הראשונה על החברות:הציוניות לגשים, הן
תוכלגה להועיל. הרבה במקצוע זה, לוא רק תתפוצנה,. על הועד המרכזי מוטל

| החזב. של האינציאטיבה בנירון. זה,

בראשון ליולי נפתח בלבוב הכנק חציוני בשם ,קרריט. אוניון",: אפשר
לכל אוש. להתיחפ אל עבודת-ההוה. בגולה מצר הציונום כחיוב = או בשלילה,
אך בנוגע: להמוסר הכפפי הזה עליו להודות, שמעשה:רב הוא מצדם,. הפוחרים:
הקטנום. ובעלי המלאכה היהודיום בגליצוה, שהם הם הרוב המכריע של היהורים

בארץ, צפויום בכל עת ורגע להרס ואבדן, מָצכם הכלכלי הרופף טצריך

אותם לעתים ‏ תכופות, לקבל הלואות בסף. והם, שאין להם דריפת"הרגל
בהבנקים הגדוליט, נופלים בהכרח לידי מלוה ברבית, הפושט את עורם והמביאם
במשך זמן קצר. עד ככרדלחם, והציוגום, בחפצם להרים את המצב הכלבלי של
של היהודים בגליציה, ‏ יסדו את הכנק הנ"ל, ‏ שע"י אובלו בנקל \ במשך חזמן
להוות לבעלי-השפעה גם במוכן הפולוטי והחברתי, מובן, שבענין זה נצרכים
אנחנו לזהירות יתרה, כי גדול הכח המושך של הכסף, מה שיכול להפחיר
אותנו, "לבל יבואו, זרים בנחלתנו, לבלע את מעשינו.,

2 אל פתיחת הבנק באו חברי הריריקטוריום, ‏ חברי הוער-המפקח, באו
בחו של הועד-הטרכזי ‏ הציוני והרבה ציונים מלבוב ומערי ‏ השרה. הרבה
ציונים הרוצ את ברכותיהם: ע"י מכתבים ותלגרמות,

הד'ר לואון רייך, מי שהיה העורך. של חשכועון הציוני הרשמי ,ווסכור"
השוהה עכשיו בפריז, = מוציא לאור ‏ בקרוב = ,אלמנך" בשפח הפולנית, ‏ כעין
ה:%' /010108101 ,,]1062₪18‏ שי"ל בלבוב משך שנים אחדות. בעריכתו של נבחר
הרייכפרט ש ט נ ד , בה,אלמנך" יבזאו: מאמרים ודברים ספרותיים מאת המצוינים
שבסופרום . היהודיים. את השתתפותם. הבטיחו כבר הר"ר נורדוי, ‏ פיליכובפקי,
הד"ר אהרנפרייז ועוד.

לרגלי המשטר החדש בתורקיה נתרבה , כמובן, התפץ גַם בלב הרבה
מציוני גליציה לצאת ארצה ישראל. אלא בעוד שהיוצאים שער הנה היו כמעט
כולם צעירים, שלא ‏ שפעת:האמצעים ההחמריים וגם לא התקוה המיוסדת
ששם ווכלו ליסד להם מעמד בחיים, הביאום ‏ לודי היציאה, ‏ כ"א האידיאליות
המרובה שלתם,- -הרינו פוגשים עכשיו ביוצאים מסוג. אחר,. זה עתה מתכוננת

שיירה גדולה' בבעלת חמשים נפש, ‏ לצאת. לארץרישראל, ולופד שם קולוניה

שלמה. המפדר של הדבר, שהוא הוא גם הוגה הרעיון, הוא חברנו ליב בלעך
מסטנוסלוי, בעעמו איש אמיד, שנכון למכור את נכפיו פה ולצאת שמה, הנ"ל
עם. עוד חבר לדעה מסטניפלוי תיירו לפני הפסה העבר את הארץ ושהו שם
כירח ימום,- עתה. הם מפרסמים בעתונים את החלטתם לצאת א"י וליפד. שם
קולוניה, ומראים ככר על כברת ארץ, אצל מפלת הבוזל, מהלך שעה וחצי
מיפוו וכמו"כ מירושלים, המכילה לערך 5500 דונם, כפי שמודיעים הלאה
גתחברון להם כבר אנשים, שהונם עולה לארבעים אלף כתרים לכל אחד, אלא שגם
אלו שיש. להם 10,000---8 כהרים יכולים להשתתף בדבר, כפי שנודע-לי הביעה
גם יק"א, שאליה פגו בנידון זה, את חפצה, לתת להם קרקע בתשלומין לשיעורים
אלא מפני שהמהגרים הללן שמן כבר את לבם. להאחוזה שציגתי לעול, שאינה

אי

שיובת. בלל להיק"א, מקוים הם, להשיג ממנה הלואת כסף בתנאים נוחים. בכל
אופן כדאי לציון, שיק"א מתיחסת אל הדבר ברצינות ובשימת"לב הדוושה
שלא כמנהגה מאז, מה שמוכיח על שגוי:היחס ‏ מצד יק"א לההתישבות בפלשתונה,

מאיר העניש,
הערה השְתִיםְעשָרה של הפידירציה
הַצִיונִית. בְּאַמִירִיקָה,
(סוף)
הישיבה הראשונה של המועצה היתה ביום הראשון לפני
הצהרים., נקרא מכתבו של נשיא. ההנהגה ר, וואלפסון , אח"כ
נקראו | מכתביהם של הפרופ , ווארבורג ‏ ואוסישקין, המוכיחים
את נחיצות יפוד בנק קרקעי באיי,
הועדים השונים. נתנו דו"ח פעולותיהם,. הרוה"ח של הועד
לטובת הקולוניאל-בנק העברי והק"ק לישראל נתבקרו מאת הצירים
בבקרת קשה ופוערת מאד, האשימו את הועד, כי לא עשה את
עבורתי כפי חפץ הצירים, אח"כ ‏ הוכנסה ‏ ריזילוציה, המביעה
את צערה של הועידה, כי מפני ‏ עבורתו הבלתי:מספקת של
הועד לטובת הקל"ב לא עשה כל פרי , ביחור האשימו את הועד
בזה, שלא השתרל להוציא אל הפועל יסור פניף. להקל"ב בניו:
יורק, בנגד. זה טענו,. כי הרבר הוה. לא יצא אל הפועל רק
מפני חוקי המדינה, שאינם מתירים לבנק, שיהיה: פגור . בומי
השבתות, לפיכך. נרחתה הריזולוציה ‏ הזאת, והובע ‏ הרעיון, כּי
מעתה אין ליסד שום: מופד בלתי אם רק בפלשתינה: הצעת
אחר החברים למהר בפתיחת פניף להקל"ב בניו-יורק נדחתה,
אחרי כן. נתעוררו ‏ ויכוחים ברבר הרוה''ח של הועד להקה"ק.
במשך. הומן שמיום 1 יוני 1908 ער 81 מאי שנת ‏ 1909
נאספו הסכומים. הללו:
בער מרקאות הקה"ק 8ל,5,808 דולאר,
מקופסאות | הק"ק - 1,252,14‏ ,
רשימות בספר הזהב 01, 1,715 ,
ע"י נדבות 8 --,

םיה 249715

בישיבה שאחר הצהרים קרא מר לוין אפשטיין הו"ח ע"ר
הועד. הפלשתינאי, בהרוה"ח. שלו נסמך על מסעו האחרון בפלשתינה
והנסיונות שרכש לו בזה, הוא. אינו יכול לצייר את הרושם הכביר
שעשתה התקדמותן ‏ של יפו
הפלשתינאי ‏ הישן. הוא כמעט שלא הכיר את המושבות, ואך
זה כשמונה שנים ‏ עברו מיום בקרו את א"י: בפעם האחרונה, *

הוא מרבר. באריכית ע"ד התקדמות הישוב העברי בא"י,

אבל כל זה אינו אלא רק התחלה, ‏ כל איש יהודי. צריך
לרכוש לו אדמה בא"י., למטרה זו משמשת אגורת נטעים, שגם
הבלתי-אמידים. יכולים להשתתף בה , אבל היהודים ‏ העשירים
צריכים לנדב סכומידכסף גדולים בכרי לרכוש בשביל העם העברי
שטחי-אדמה בא'י יותר ויותר, הוא עוסק עתה בעיבוד תכנית
של הצעה בנידון זה ומקווה לפרסם אותה. בימי החורף הבא
ברבים .

נתעוררו ויכוחים בדבר עבורת הועד הפלשתינאי, שנתבקרה
בקוית קשה גם היא, האשימו את הוער, שלא הביא את
התועלת הראויה , יְּ

מעניינת. היא הרשימה הפטטיפטית הואת:

בשנת. החשבון נאפפו גג

למטעי עצי-זית 8 דול הו ,

והמושבות ‏ הפלשתונאיות ‏ עליו,

1

ל בצלאל" 4 -,
לאגודת נטעים 00, 2
לביבליותיקה הלאומית ‏ 18.50 :
לגימנפיה העברית 0 8
לפונד. הקולטורי 0 -,

סייה 1969,45 דולר.

לעומת 1560,58 שבשנה שעברה. הרבה התאוננו ‏ על
מיעוט הפכום. הנוסף והוכיחו, כי יש האפשרות לאסף באמריקה
סכומי כסף יותר מרובים לצרכי פלשתינה .
ויכוחים חריפים נתעוררו ע"ר הריזולוציה, שהוכנסה ע"י
הנהגת הפידירציה, המעוררת את הציונים, שיאחדו את כל
% כחותיהם בהמצאת תמיכה להמוסרות הציוניים, הקיימים בפלשתינה,
מס"מ-לואים הכניסו הצעה, שייפרו בכל מקום באמריקה אגודות
לרכישת קרקעות בא"י ויוציאו מניות בת מאה דולר מחיר המניה
האחת לשלם מחירה במשך עשר שנים בסכומים של עשרה
דולר לשנה. בכסף שיתקבל בער המניות יקנו אהמה בא"י, הפי<
דירציה תבחר בועד מיוחד לרבר, אשר יפקח על הענין כולו.

מצד אחר טענו כנגד ההצעה הזאת, שהיא עלולה להביא
לירי התפוצצות הכחות, ולפיכך יותר טוב הוא להקריש את כל
האינירניה לטובח. המופדים. הרשמיים הקיימים: מכפר ,
גם האנרונום ארונסון, השוהה עתה באמריקה ושהשתתף
בהועירה, ‏ היה כננד הצעת הציונים | מס"טדלואים | בשביל
< הטעם המובא למעלה, אחרי ויכוחים נמרצים בשאלה זו נתקבלה
ריזולוציה של פשרה, שהוכנסה ע'י הד"ר מאגנופ: ,הועידה השתים
עשרה של הפידירציה: הציונית ‏ מוצאת לטוב יפוד הסתררויות
באלה, אשר תתנה את האפשרות. לכל איש יהודי. לרכוש. לו
ארמה בפלשתינה, ומציעה ליסד וער בן חמשה אנשים לעבד
= תכנית מעשית מפורטת למטרה זו",
. בישיבת היום ה ש ני נמשכו הויכוחים ע"ד וער ההפתדרות,
שגם הוא לא מלא את תפקידו כראוי, והצירים ל א אישרו את
הרין-והחשבון ‏ שלו ,
אח"כ. התעוררו ויכוחים. על דבר פעולותיו של- וער חנוך
הצעירום,, הכל הורו, כי הועד הוה הגדיל לעשות מכל, הוכנסו
= הצעות ‏ רבות איך ‏ ובאיזו ‏ אופנים להפיץ את החנוך הקולטורי-
= לאומי = בין: הצעירים היהודים שבאמריקה,. הוחלט להרבות את
מספר הציונים בהנהגת שלטוני בתיההספר.. ראש הועד. החנוכי,
. מר דור שנייבירג, קבל תודה מרובה מאת. הועידה בגלל עבורתו
* = הפוריה + .
= | הישיבה שלאחר הצהרים עברה בויכוחים פוליטיים, הנהגת
הפידירציה הכניסה הצעה, שבה היא מוצאת לבלתי-רצוי את
= ההבר, כי בקונגרם ‏ הבא יעשו שנויים בפרוגרמה הבזילית. אבל
= אם יהיה הרבר נחוץ בתוקף מצב הענינים ‏ בתורקיה, | יצטרך
= הקונגרס לפרסם הורעה רשמית על דבר מהלך הפוליטיקה שלנו,
= ההצעה הזאת עוררה ויכוחים הרבה, נשמעו דעות בעדה וכנגדה,
= מר כהן הציע, שצריך להרגיש בהפרוגרמה הבזילית ‏ בפגנון יותר
חריף את המטרה הלאומית של הציונות ולררוש מאת ועהייפ, כי
יסתלק מכל. עבורה פעוטה בא"י ויתמוך רק בהתישבויות, שיש
= להן ערך. פוליטי, עור נואמים הרבה הדגישו את האופי הפוליטי
= של התנועה, אבל הרוב שבין הצירים נטה אחרי העבודה המעשית
> בא"י,: ההצעה בדבר מעשה שנויים בהפרונרמה נדחתה ברוב של
-0? כנגר 54 דעות, תחת ואת נתקבלה הצעת ההנהגה ב--66
> כננד 51 רעות, 5
== אח"כ. התעוררו ויכ וחים בדבר הפרוגרמה הבוילית : איזה

הו > העולם 3

גליון מו

מהלך. צריך להיות מעתה להפוליטיקה של הציונות + בשאלה זו
נשא הר"ר מאגנום נאום מצוין . הוא אמר, כי צריך יהיה להתחשב
עם שנויי הזמן , צריך לשים על לב. כי חבת:ציון טובה היתה
בעתה וכי גם הציונות ההירצלית יפה היתה: בשעתה, אבל עתה
הגיעה עת חדשה . מן היום שהתחוללה הריבולוציה התורקית,
התחיל הוא, הנואם, מכריע את הכף לצר חבת ציון, הציונות
הפוליטית ‏ הביאה תועלת מרובה, בלי עבודתה לא היה העם
העברי שב לפלשתינה, כמו שהוא. עושה היום. אבל צריכים
אנחנו להתהשב עם שנויי המצב, מה אפוא הבסים הלאומי
והפולוטי של תנועתנו % האם אין ישוב היהורים בפלשתינה תחת
ממשלה חפשית מספיק למלא אחרי כל דרישותינו בדבר + הנואם
מבקש מאת הועידה-להוריע, כי היא רוצה בשלמותה של הממלכה
העותומנית,. וכי. אין התנועה הציונית שואפת לשום מטרה של
התברלות והתפרדות. מחובתם של ההאציונים היא למצוא
מינתיזה בין חבת ציון והציונות ההירצלית, גםהוא
חושב, כי אין לעשות את ההסתררות הציונית | אחראית בער
עפקים ומפעלים של אנשים פרטים,

הנואם = מציע, כי | תשלח. הועידה. מכהב:ברכה ליט'א,
על אשר התעוררה סוף פוף לשאת את עיניה | אל המטלכה
העותומנית., אבל עם זה צריך להניד, | כי אין הציונים יכולים
להסכים ‏ לההצעה. המיסופוטמית ‏ וכי הם מוצאים אותה לבלתי-
מעשית ולמחופרת כל ערך לעומת פלשהינה, הציוגים ‏ צריכים
לדרוש מכל ההסתררויות לעסוק ‏ רק בעבורת הישוב. בא"י,

לבפוף קבלה המועצה את הריזולוציה הואת :

,הועידה מאשרת את הפרוגרמה הנזילית . אם המצב
הנוכחי בתורקיה. דורש בירור-רברים. מיוחד, . או יקבל הקונגרס
הבא ריזולוציה ברבר, שתברר את תעודתה והשקפותיה של כל
ההסתדרות הציונית ביחס אל תמיכת העבודה הציונית בפלשתינה,

אנחנו | מביעים את שמחתנו על נצחון | כחות החופש
בתורקיה, שבה יהי מובטח לכל בני הלאומים השונים ‏ חופש
לאומי בממלכה המאוחדת, :

שולחים אנחנו ברכות<אחים לאחינו היהודים העובדים במחנה:
הצבא הקונסטיטוציונלי, ואנחנו מברכים בשובע-רצון את התקבלותם
בתור אורחים עותומנים חפשים של הלאום העברי החפשי על
חבריהם העותומנים",

אח"כ . נעשו בחירות אל הנהגת הפידירציה לשנה הבאה,

בשעת הבחירות התנגדו אחרים לבחירתו של הר"ר מאגנוס אל
הנהגת הפירירציה מפני וה שהוא, לפי רעתם, דבר בנאומו לא
לפי. רוח הציונות המדינית, אבל למרות זה !פח/* מאגנופ לחבר
היו"ר, ‏ ליו"ר נבחר שנית הריר פרידינוואלר,

ביום השני בערב נערכה תהלוכה נהדרה ברחובות. רובע
היהודים, שהשתתפו בה יותר מאלף ציונים ותשע מאות ילדים,
אחרי התהלוכה. נערך מיטינג עממי תחת כפת השמים,

בועירה השתתפו ?19 צירים מ:?10 אגודות ב:61 מקומות
ו-998 גלילות שונים ,

החלט לערוך. בכל מקום. חגיגות ביום הולדתו של הר"ף
מאכם נורדוי. וליסר אגודת ‏ נשים ציוניות ,

בהתפעלות והתלהבות מרובה נגמרה הועידה השתים עשרה
של הציונים האמיריקאים,

2 צר / 3 - \

/

6 > העולם 4 גו מו

קול ק ורא"

בכדי להקים מזכרת:נצח ליום מלאת ששים שנה להולדת האמן הגדול מכם נורדוי + היום ‏ הנכבד ‏ כ'כ. להציונות ו

החליט. ועד הפועל. המצומצם ליסד בארץ ישראל
אונפםי-ום. כ קרוי ארב

שחטרונו ‏ מורגש ‏ במרה: מרוכה. להמושבות הקימות. מכבר + העתידות .להופד. ולכל ‏ תושבי הארץ. בכלל. ,

מטרתו. של המוסד ‏ הזה היא חקירת המחלות המתדבקות ‏ גם של בניההאחם /‏ גם. של חיות:חבות ‏ ושל ‏ המטעים
והצמחים ,‏ מנפות הבהמות. ומהלות הצמחים. גרמו להקולוניוציה נזקים' גדולים מאד , * המכשול העיקרי, שהפריע ברוב
המקרים ‏ ללחום כנגד המחלות ,‏ הוא, מה שלא הכירו לדעת את הסבות המולידות את המהלות. הללו ואת התנאים
הנוחים | להתפשמותן , /

תעודתו. של האינסטיטוט המיקרו-ביאולוגי תהיה להפיץ אור על הדכר ולמצוא את האמצעים הנחוצים לעכב בער
התפרצות המהלות. לעתיד לבוא.,

אך למותר הוא לברר -את. גודל ערכו: של המוסר ‏ הזה בהיי. המושבות ‏ ושל אלה העומחות להוסד ושל. תושבי הארץ
בכלל.. ="המופד . הזה , שבו תברא הציונות עוד מפעל השוב אחד. העלול להדש את ארץ ישראל ולהחליף את כחה
יסייע ‏ הרבה להפרחת מצב הארץ ,

האינסטיטוט הוה יוכיח לתושבי פלשתינה ולכל העולם, עד כמה. רצינית היא שאיפתנו להכגם לפלשתינה בתור נושא
ומפיצי הקולטורה וחלוצי ההתקדמות המדעית ‏ והאיקונומית ,

אנחנו פונים לכל אלה , המסורים בלב ונפש להקולוניוציה ולהפרחתה של ארץ ישראל בקריאה , להשתתף השתתפות
נמרצת. ביצירת ‏ המפעל. החדש הוה לטובת ההתקדמות וההתפתחות המודרנית, ומקוים אנחנו, כי מפעלנו . יתקבל: ברצון
מאת השדרות 4 היותר רחבות ,

הועד הפועל
דוד וואלפסון, י, ה, בהן, פרופיסול דיר ורבורג,

9 ------------------------------7-7"7-

ה שָ בו טְ 2 במועצה ‏ לקח חלק גם בא כחו של הוער המרכזי , את פרטי המועצה ואת.,

הוזלטותיה נביא כגליון הבא +
---הקומיסיה הפלשתינאית מבקשת לפרפם, כי היא קבלה כבר

הציונות + את קבוצת המניות הסתמיות הראשונה של החברה להכשרת הישוב
- = לחג וובלו של נורדוי+ ו 6הוגסוגק והיא מחכה לקבל בקרום נם '
5מו שכותבים לנו, מתכוננים הציונים בהרבה. מקומות למוג את תג = את המניות. ‏ השמיות של כל: אלה ששלמו. את מחירן במלואו.
יולו של מכ נוררוי שוהיה ביום ‏ י"א אם, 15/29 יולי , בעריכת נשפים, המניות הסתמיות ‏ נשלחות. גם. בוקיפה אחרי קבלת דמי

ברשומה בספר הזהב ועוד . הננו נותנים פה את בתבתו של נורָדוי על פי קדימה בסכום לא פחות משני. רובל +

שת. ובים מחברינו 1 3
2 - -מוום 98 עד 59 לח' יוני נכנפו אל קופת הלשכה = המרכוית

11000 6גרג 9 18וה .וההעסא. .₪ ו 0-5 0
/" וה ה . 1
--הפידורצוה הציונוח בפאריז עושה הכנות מרובות לחגיגת וום הולדת הששום של הקה'ק ברוסיה הסכומים האלה ע"פ הסדר הוה

< /
של הד"ר מאכם גורדוי , העתידה להיות ביום *?/9 יולי , כבר נוסד שם ועדי נדבות ‏ כלליות 4 ;
יובלי תחת נשיאות+ של הד'ר אלכסנדר מרמוריק לעריבת חגיגת-היובל + פנקפי-שוברות 8 -,
החגיגה תמשך שלשה ימים , ביום 99 יולי יערכו בנקיט, ביום 80 תהי אספת קופסאות 1 ,
חברים בהאוניבורסיטה לעם וביום 81 וערף מיטינג גדול. / תשלומים שלמים ו
מחכים לבוא ראשי הציונים מארצות שונות . עד בה נודע, כו לחכ ספה"ז לשלולו
הוול = ובאו -ד. וואלפסון ,‏ א. ורבורג, מ. בודינהיימיר וג. סוקולוב מאשכנז ן . , שעורין ו
קובין וגריגבירג /מאגגליה , וייך מאוסטריה , ז'אן כישר מבילגיה ואחרים . אגודת עצי:זית: יער הרצל 86 ,,
גם הפידירציה הציונית באמיריקה מכינה את עצמה לערוך את יובל תוי קרן-הקימת ע'ס ,
השש קד" קז ֶ
ם של הד"ר מכם נורדוי ככל הארץ בוב פאר והדר, נמכרו א 0
-- במערכת ,העולם" \ מתקבלות"" תרומות | לטובת יסוד אינסטימוט | גליונות תלגרמה. + ,
מקרו.ביאולוגי ‏ על שם הד"ר מ5ם נורדוי , כל תרומה. היא של 40 ר'/ ס"ה 618,292 רו"כב
התרומות מתקבלות מאנשים פרטים, מאגורות ומקבוצות. תקון: טעות .
0
ו בגליון : האחרון ‏ ,די ולט" נופר = 29 כבר נרשמו תרוסות על סבום במאמר ,חבוית כל ישראל ‏ חברים" עמוד 6, שורה 29, צריך לומר:
ו ו קאראסו מסלוניקו, ם צ ל ייח מ סמ יר נה-- של ש ת האחרונים הם ובו',
--ביום 7 לחדש יולי. היתה באחת מערי פלך סעדליץ מועצת ציונו ₪
חגליל , במועצה השתתפו עשרים וארבעה. אנשים, באי כחם של 9 ערום . העורך:המו"ל: ו, כ גולדברג,
5 6 הק 08388588 ,106008 .62 ננ)הקינסתמי ,האמהמ 1066 .01 .11 00-ה

, יי 1

לג 6% = ו 2%

4
המערכת ש5 ,77 1291/10" בקלן
6% 126 .060 ,6 001 ם3011 .8|3 ,1661
מקבלת חותמים. ומודעות בשביל ,,העולם* בוילנה,

.0-40-.

יושבי מדינות ‏ אוסטריה-אונגריה. וגרמניה יבולים לשלוח את
דמי חתומתם על ידי טופסי תעודותההדואר (0ם8-80161 ה]ע)
הערוכים על שם' כתוכת המערכת הג"ל ומקמצים עו"ן בהוצאת
הפוסטה .

-פון 3 (14) מען יולי האט אנגעהויבען ארויסגעהן אין. ווארשא
א טעגליבע צייטוּנג

5 % =
= -= .די נייע וועלם" =
-אין וועלבער. עס. וועלען. מיטארבייטען דִי: בעסטע יודישע
שריפמשטעלער .
>
,דר נויע וועלט" וועם זיין
- זפון: א גרויסען. פארמאט .
,די נייע. וועלט" וועט זיין פול מיט די פרישעסטע נוי
-עם, גענויעסטע . און: ריבטיגע וע מעלעגראמען, ספעציעלע
.פון אייגענע קארעספאנדענטען און. פון טעלעגראף-אגענטורען,
,די ניוע וועלמ" וועט געבען די רייבסטע יודישע כרא:
-ניק אין רופלאנד. און ‏ אין. אויסלאנד, = די אויפפיהרליכסטע. און
נענויעסמע. נייעס פון יי און לארז, ‏ די וויכטינסטע ידיעות
-פאר. געשעפמסליים /א,. ה גל,
: און. ,די נייע: וועלש" וועט. אלעם זיין געדרוקט ‏ אין א
ריוטליבער פערשמענדליבער שפראך. או אין. א שענער פארם.
,די ניוע. וועלמי =וועט געבען: ליובטע. פאפולערע. און
ערנסטע פובליציסטיק, ‏ וו אויך. א גרויסען פלאץ פאר ליטע:
יראמטור, קריטיק און וויפענשאפט,
צווישעך פיעל אנרערע ‏ פעליעטאגען -פון אונוערע. בעסטע

א אינפארמאציאנס ‏ צייטוננ

<< שריפמשטעלער, הרוקט. זוך ‏ אין די ערשטע נומערן ‏ א גרוי:
<םען פעליעטאן פון >

0 <-י השלוםיעליכם.

/ ,פאר וואם גיעב. איף ניט. ארוים: קיין צייטונג' +

- און באלר דערנאך. וועט. זיך אנהויבען. דרוקען = א סעריע
- א אונטער אנ'אלנעמיינעם נאמען;
אי וענבאהן-געשיפטעף ;
ו פון א קאמיהוואיאןשאר .
ארויסנענעבען פון שלום-עליכם
די ערשמע ו ,קאנקור ענטען.

.
.

אבאנעמעטס, יפריוז :
ון הופלאנר: 6 רובל א יאהר, 4 רובל א האלב ואהר, 1480 ר.
פיר 8 חרשים, 50 קאפ, א חודש, א אוונצעל:
נומער 5 קאפייקען.
צו שיקען טעגליך :‏ איאהר 16 רובל, א האלב
ואהר 6 ר,, 8 חדשים 3 ר,, א מאנאט 1,20 ר,

<אין. אויפלאנר:

שיקען 8 מאל וועבענטליך + א יאהר 9 ר,, א האלב,

יאהר 4.50 ר,, 3 חרשים 555 ר, ,> א חורש 1 ר,
אררעם פון רעדאקציע און אדמיניפטראציע +
.88 00ו08ת13] ,0870884 ,₪ ד ת ₪0 ₪30 התה הווובתסק
3 81 50 ל 86 . 60800

דאקטאר : ל ספעקטאר.
לוסנעבער 2 מילשטיון -- ספקקטאר,י ל ח, זאגאראדסקי,

= מצומצם , כל הרוצה = בו יואיל. לפנות: אל ביתהמסחרההספרים

- הוצאת חנופי
ככ כ ריבכ ה

2-ב
מקרא. עברית אחרי. האלףדבית,
מות י, ברקמאן +
הספר נועד. לילרים מתחילים היודעים. רק קרא ומכינים קצת. גם
את" השפה, בשביל להרגיל את הקטנים אל מקרא. מאמרים
ספורים .ושירים בהדרגה אטית.
הספר הוה שהנהו. יחיר במיגו נפרץ במשך זמן. קצר ואלפים בין
תינוקות של בית רבן, ‏ יצא עתה בהוצאה חדשה ויתיקנה עם
הוספות רבות וציורים חדשים. מחירו עתה 50 קאפ,
ל השיג:
10 ההז "800 ],, .הזר שה

= 7] 3 % 2 ]] ==
עתון שבועי
(עם הוספה ספרותית. חרשית)
העורך. ש, -מ,. לזר (קוקוי),
מחיר החתימה:
ל ש נה -- באוסטריה-אונגריה --- ל כתרים; באשכנ -=-- ₪ כתרים) |"
ברוסיה --- 8.50 רוב'ן בשאר הארצות - - 9,50 פרנק
ובערך זה לחצי ולרבע שנה,
הבתובת:
(.מו[08): א 80 ו 0%

אחך מבתיההדפום היותר גדולים להרפסת ספרים עבריים. בורשה "

מקבל. בל מיני. עניני דפוס בשפת עבר ובושרגון וממלאה את
רצון. דורשיה על צד היותר: טוב,

בתית-הדפום נמצאים הרבה מיני שריפטען. שונים עם אורנמנטים =
יפים, מכונת ההדפסה עוברת. בכח האילקטרון.

,5ב 111362717 18 8 סי 066 הפ
.9 .707 .40 118108080 ההזה

החלק הראשון של חספה תולדות היהודים
להפרופיסור גרעץ בהרנום ‏ ב,. סוקולוב ,
שנספח בתור תשורה. לחותמי ,ה צפור ה" נמצא עור במספר

של ,הצפירה".
מחירו. 5? קאפ, עם פורטה 90 קאפ,
אפשר 2 את המחיר במרקאות +
.3 ו הד 810 יזר ו
או: 40 ה8ה6הב11 *ה ה 38000,. ה נףה עסחתי"

הוצאת ,אסף" : 0

ננשת להוציא -- מזמן לזמן -- באר ץ-ישראל

ממיטב. יצירותיהם של הפופרים. העברים. ותרגומים
ממבחר הספרות הכללית .0
500660 02881 50 ,ות אסנרנכ 6/0 116 .13
.שו 8 6-4 >

קר קוסיתיאטרון | וילנה שר ה | 0 0 1 ו , \ 1 5 1 \ 1 1

-
== --=-החבורה = האוקרינית: שלב=-==-= - = -----085ד00ד0 070800065 0פיד
ה אה הירים קי ואי 1 פ וסלאָוו .0 זר גת גיד 00
0 החדהה הרוהה הרקוה
ד מעלה יום, יום מחזות בשפה האוקרינית:+ 6 ,אתאהדהפת6 = פהפפהה:ה; -6<%
בהמשתתפים נמנו בחירי המשחקים הנודעים : :5 00חויה אזה0פ'מגג הונסהניץך חק
מרת *, פ, זאַרניצקא ומרת שאַסטאקאווסקא, 5. כ מאנקא ‏ | | ,פוה .₪ ,הסווספסווהדס 10 .0 .10 מסוווווווקה3 .=
ד. א, הידימקי וא ז, סוסלאוו, .08 .3 .0 ו מווהזוה םחה ] .ה .תת .
== להקת. שרים, = מחולות ורקודים, ==-= זה דמ ה 118108 * .ק0א התה 00
ההתחלה בשעה 9 בערב בדיוק+ .3 מ%40085 9 ס8 המסק סתהאה :
שמעו בעצת הרופאים. בער הנוסעים ארצה--ישראל, יּ
הרופאום חשבו ומצאו כי. כ אחת וחצי. של יין ספר, :

בירל == 3 ==

מכיל. את וסור הברזל ‏ באותה מרה . שמכילים אותו הריציפטים :
לידיעות ‏ ארץ. ישרא
> היותר. מעולום של הרופאים, ויפוד הברול שביין ,ברזל" יש בו -. ץ ישראל,

כרי = למהר. את הדם ולהבריא אה הגוף והוא יפה לשתיה מאת דוד טריטש
לנדולים ‏ ולקטנים ‏ ומועיל ‏ ביותר וזול ביותר ‏ מכל שאר היינות מעָבּד וּמתֶרגם
המכירה. אצל חברת ‏ ,כרמל" וארשא,

עו כ נרזובסקי,
י"ל ע'י מ, שיינקין.
עם הופפה
תרגילים . בדבור. הערבי,

מחיר הספר 15 קאפ עם המשלוח

לפנות אל י. ל,. גולדברג , וילנה +

הכרד דוי 1ב

וו

0104 ה הסקת

ש ממזסה ההיעתע 05א0ס₪געת 0
. ו 0

2 5 00082000275/-'ת00 0 הקסותסקר
| פּסשסוההה5קאק 5'אסתמה0צהעחה ‏ 0 <מוהא
1 ₪ 0-4 8-ה ,61₪5ת0ק0 15ג280680 זז י

סוכן: ,ה ע ול ם"
למדינת - אמריקא בכלל ;ולעיר נויארק ‏ וסביבתה ‏ בפרט

מו ם, דרוסערמאן כימיס
.)₪ 0881 50 (1088-/\(א (מהומע0אסטעת .8

.8110 10660 110 0108 118 זמ

080 6800%0780 ₪8 705.
0007508 0

.06 16060 ,01הוקהת-.86- תוצ ה

| וספת ו ופווגה

פזהד)מת6 בתז00ת 6ד6הת6את קתש |

0

: ז מאהה הד 110 .ינץ) . חמה -- הציעמסההההא. .זר 0 -
5 (.1 6 .םת .הץ .אפההמ8ה 7
,00

-0080006 ₪ וההההאותגזה זז זה מ 0 הההמתההק 0863008888
.ץחה ה 08000 8988א98 5צסההה0ה₪0 תאוהותסה

יהמההסק5גץ זפה5ד .הההווהפת 86018

6 0

וי ו -
ו \, ו
0 8 וה הק- 30070 ו וו 3 ה ו 5
.100 ₪1 השאם 0 המות ץאנסא ז6התפת וה זפזומוווק סו דר ו
ו וו 15/5 0הסוו0 מאנל וו הת סק

-5170 התסה 0ז8וושהקאטקח זמהאמופת6 דוומהד0 ה6קה 664אה 0 5
שמז 000 ,6ו6ד 3000 66מוהזש6ת6 6:0 3 "| | ו 3ב א כ +
06086 מאו המזזו צוו מ ןוו ה

]ווה אנהקתסה =תועא6םפומבהטהה האהץאסה 5ד0 א666 ה|ושתאוהקזס אה
וו תויוות ד0 6|מוסועת5תס הז 6!ההוהווום 060606 6ד|הומהק06 -מסדהאאקה0פת03 ₪
6 5ווטק0ד6 |סוווסק דעוו הח (1 :1613000030 *1 31 \ וב הא6ק אוגוובטקם

שך
כ ₪
קש

ל
י 0

,

זמפדהם .א6\ותזאג (2 60/6 0 50080 הפק 6
ו 0 )ההא 65 האאצמתהא האפסת0] 1
יי ₪1 ו 5 מא הה6)נסתטקה (4 א ".תד

2 38 .דאהַָעונ218 ₪ -זקסד .דק8ם: ד

וו

שנה טליטית

שבועון עברי,
7 9 |

התכן:

---5+7-

הציונות | שואפת לרכוש מקלמדבטות ‏ ק" ‏
משפמדנלוי ‏ לעם ישראל בארץ ישראל,

(מעופה ‏ בל

מכבם נורדוי -- הציוני (ליוגל הששים שלו), ד,: פסמאניק +
₪ לנורדוי, 2 צ'יזארו . לומברוזו.,
₪ פגץ מ,. נוררוי +
4 תולדותיו של מ, נורדו",
9 6 ההחילוטום והשפרתאים. 7
6 מוסד מיקרו-ביאולוגי בא'י על שם נורדוי, = א. הבורנ,
ל ,הפועל הצעיר", משה ממילנסקי +-
8 מכתבים' מתורקיה , א ח-י,
9 מכתבים מפולין. ווו. נרונמוום +
9% מכתבים. מבולגריח, מ לבמעי,

1 גוסטב קארפעלים (יקוולו ,

%) השבוע: (הציוגות + בארץ.ישראל ן במזרה ; בתפוצות-ישראל ‏
ספרות ואמנות)',

פחיר ,העולם" בווסיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 וובל, לרבץ שנה 1 וובל, ולחרש 88 קופ'י
בחו"ל : באוסטריה-אונגאריה ‏ 10 כתרים , בגרמניה 9 משרק , באנגליה -9 שילינג, באמיריקה 8/2 רילך,

בארץ ישראל 10 פרנק, בפרגציה וביתר הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצי ולרבע שנה.
ּ. בעד שגוי האדריסה 30 ק. :

מחיר מודעות : בער בל שורה פטיט מחילקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 66 קופ'. ועל שאר הקמודים 40 קופ'י

האדריפה:
.4 14013 60300( .8 08 ה 00 1 ,המה ,"8175ה180, הוהחהת0ך

| 3 מחר כל גליון 10 קאפ ₪ 0 5

יצאה לאור ונשלחה-להחותמים, בימים הראשונים:לחדש זח. הוברת
ו' של ,השלוח" כרך כ' (יוני,
תוכן הענינים:
א) יראת-הככור, ד"ר יו סף קל ו וג ר. | ח) על ההתאחדות, מ ש ה ק ליינם ן+
ב) פופתי (המשך), ט) מכתבים מצרפת (ב), אבק.
מ'נדלי מ וכ רדפ פר ים.| י) היהודים והיהדות ברומניה (ד').
ג) מה אנו? -- בודטובוה. ד"ר יעקב באבט,
) בעיר (ספור, סוף) ד. ב: ס ל ו צ ק י. | יא) מספרות ארץ/ישראל (בקורת).
ה) מלחמת המתנגדים בחסידים (סוף). איש עבוי.
דוד כה נא. | יב) הלאומים הרוחניים זתרופותיהם,
1) שחרור בגלגאריה, מו פ. ן יי ד ם א ןי משה ליב ליליענבלום,
1) לפני עלות השחר (שיר). יג) הערה קטנה. שמעון יהודה
דוד שמעוגוביץ. סמאניפלאבפקי,

מתקבית החתימה על רע ליי ך]

החוברת ‏ הנוכחות. היא האחרונה לכרףף העשרים ,
מי שרוצה לחתום. על חצי<השנה. הבאה. (ברך כ'א) יואיל. נא
להוררו במשלותח רמ=החתימה.
עור הפעם אנו מעירים, ‏ שאין ,ה ש ל ה" מקבל שום
תמיכה חמרית מאיוה צד שיהיה הוא מתקיים רק על
ח שבון ח ותמי ו. ועל-כן חושבים אנו, שחוב מוטל על כל הרוצים
בקיומו גם להבא לחתום עליו ולזרז גם אחרים לוה:
תשוקתנו הוקה להרבות לא רק את מספר השורות של , השלח', אלא
גם את מ ספר ג לי ונ ותי ו, וכלום הדבר תלוי במוקיריו, שיתנו לו את
האפשרות לכך על:ירי השתדלותם להרבות את' מספר חותמיו.
: ובכן אנו פונים אל סוכנינו הנכבדים ואל חובבי<שפת עבר בכפ
מקום שהם להשתדל בזה ולרכוש חותמים ל השלח" ב מס פ ר היות ר
' גדול שאפ שר, ואנחנו מצדנו נשתדל להגריל את כמותו
בשאךתהיהלנוהאפשרות הראשונה.

לשנת 1909

בכרך הבא נשתדל להרחיב את חלק בקורת הספרים.

החדשים בעברית ובלועזות.
עלפי בקשת הוב החותמים שלנו ולפי שעוד נשאר בידינו
= מספר מצומצם משירי הדיר קאמינר, החלטנו לתת את הפרס
הזה גם להחותמים לחצי השנה הבאה, ומי שיקד ים לשלוח
5 לנו את דמי החתימה על ,השלח" כרך כ"א יזכה בהפרס הזה
= חנם + עליו להוסיף רק בעד המשלח 25 קופ'.
: הפר מכיל 26 עמודים ונדפם בתוצאה מהודרת עם
הקדמה מאת אחד העם ותמונת המחבר.
המחור ברופיה ובחוץ לארץ: לשנה 6 ר, , לחצי שנה ₪ ר,, וכפי ערך
זה בכסף חו"ל, -- לומן פחות מחצי שנה אין. החתימה מתקבלת,

יידידי-+..

הנחות: להחותמים:
א) ארבעת הכרכים (ט"ז, יז י'ח וי'מ) של ,השלח" (בכל כרך
שש חוברות) במחיר 8 רי, במקום המחיר הקצוב 18.ר/
--) שני כרבים במחיר 5 ר. במקום 6
ב) ,הדור" שנה ראשונה (50 גליונות) במחיר 5 רובל
= במקום 8 רובל, :
הנכתובת למשלוהח כפפום:

עבוקה ,"הגוא ו 08 וננ יא

.25 20 פשחותה המתסנפס .6 8

---

הפוה ?\ ,1% הפהוגוט\, 0 )6 08088 .מהוםספץ98ם .זג .זר
[ .5 05 - 080/80 6 .46 ,818 אפתסגתס011 כ [פפטת)
0 הנכתובת של המערכת והאדמיניפטרציה:
2% 0 .026008 יכ א 1110 1 הס
-319 08101 0 0 01 11800 0068 608000

2

---

עיי ה' קלמן בריכחן מגאנויפק ות' דאבקין מוארשא
נאסף בעיר ‏ דובעלן. (פלך קורל.) ביום ‏ זכרון:האבל. של הד"ר
הרצל א ו"ל לטובת ‏ ,יער. הרצל" מאת הנקובים :

ווענדראוופקי, יוסף. דאבקין כ"א 8 ר/. וועליקאוופקי,. קלמן
בר-כהן, ‏ כ"א 9 רו"כ, ‏ מרת אלישב, :גרינסאן, בנדר. ורמקווסקי,
גראדזענסקי, חארל, ניישולר, ‏ צ, פאדאוויץ, = העלמה קאפלאן,
ש, גלור, א, ברוסין, ש, וואלפסאן, ‏ מרת ‏ רבניקאוו, | ברעסט,
פרנקל, א, מורבאוויץ, = הערץ, ר, ש, ווילענקין, מרת. זנלמאן
כ ג היוסה מל רה

סוכן ,ה ע 5 ם"
למדינת אמריקא בכלל ולעיר נויארק ופביבתה בפרט

מר ם, דרוסערמאן כימיש
.8 03081 50 ,108-ש\א , מהותססטע .8

יצא לאור ונמצא למכירה
-----העת הר -
(הוצאת ‏ ,פיני" בהשתתפות. ,תושיה")

-- ספר שני ==
מחירו 1,50 רוכל, פארטא 16 ק/
שני הספרים בוחר 5,50 ר', פארטא 80 קיו
הממכר הואשי אצל הוצאת ,תושיה" בורשה !

.אמומקאת *19118, 0180מה0דהה13ך
ה 10801115 0186

יצא לאור ונמצא למכירה
ספר האגדרה כרךשני (חלק שלישי. ורביעי)

מבחר האגודות שבתלמור ובמדרשים סדורות לפי הענינים ומפרשות
ע'י: י ח) רבניצקי וח 2 ביאליק.

מהיר הכרך השני + ר' 55 ק'ן עם המשלוח 1 ר' 40 ק'
מחיר הכרך הראשון. ספר ראשון 1 ר', ספר שני 75 קי
ביחד עם המשלות 5 ר+
המכל הראשי. אצל. ,מ וריה" באודוסה:
,1101115 קה[ס 7 | 026008 008%!,. ספדספתסדהת3ע

גימנאזיום עברי!
(המווס)ו) 0מץסעסו8 השמו .תע 668 מטואהםמץש-.ע .180
חינוך עמוק בכל לימודי. הגימנאזיא לכל המפלגות כפי הנדרש
מחקי הממשלה דאוסטריה לנסיון פומבי, חוץ מזה חינוך: רחב
ועמוק בכל שטחי התורה הקדושה : תנ"ך, רש"י; גמרא ותוסי,
שלחן. ערוך. וכתב ולשון עברי. מנהל ללימורי קדש : הה'ג. מו'ה
משה דוד גראס לפנים רב בק'ק לוצערן מח'ים ,דע מה שתשיב",
השנחה פרטית ! רעזולטאטע נפלאות ! פרטים תודיע
.1108 16

תוּשיָה
.הזתה "3 בק 1 00 ה הו

ה[ 6 ו הסור
גובוליפקי 7 , וגם נאלעווקי 1 +

כל מיני ספרים, כרטיפים ‏ מצוורים ,
אלבומים ותמונות שונות אפשר להשיג אצל

, א

10 וג[ 29-56 ,א 1

1

ד פסמאניק.

מַכָּס נורְדוי - הַציונִי,

; (ליובל הששים שלו).
ההיסטוריון, העתיר לכתוב את תולרות הציונות, *כשיבא
להפיץ אור על מוצא התנועה הזאת ומדרגות התפתחיתה הראשונות,.
יצטרך להקדיש לא פרק אחר להכרת. דעת. אישיותו. ויצירתו
הצוונית של מכס נורדוי,
הירצל הוא הסטאטיקה של הציונות,
הכח-הופודי הקים שלה, הציונות שלו
דמיונה כפסל שיש נארר, המתנשא ממעל >
לרָאשי כל בני. זמנו, נורדוי מַסַכּם את
הדינאמיקה של הציונות, הכח:המתנועע
שלה, הציונות שלו. היא כציור:מקובץ
מעשה ידי:אמן עם המין תמונות, מחזות
וסמלים, המציירים את המציאות בבליטות
יתרה, פרצופו ‏ של הראשין, ‏ בהיותו
חטיבה שלמה מתקימת בפנים אחדות
בלתי - מתחלפות, אין הרמות נמצאת
לתאורו; לא נקל הרכר להטביע איזה
חותם ‏ ידוע ‏ גם ‏ על השני ‏ מפני
חליפות - הפנים | שלו , | אבל דווקא
מפני אותה התחלפות-המראות = ימציא "
מכס נוררוי לההיסטוריון: הבא = יפודות
ללמוד לדעת על פיהם את הציונות
| זותר | מדויקים | מאשר הירצל, שטרם
יעברו ימים. רבים יהיה לאישיות הגדית
צלתי-הסטורית +
" מה הוא אפוא מכם נורדוי בתוף
ציוני ? -- -
/ בתחלה ציונותו | באה מתוך מחאה פנגר האנטישמיות.
בהיותו יושב בפרנציה, בארץ, אשר גם על בתי:האסורים שלה
חרותות המלים: ,חופש, שויון ואחוה", ‏ שטע פתאום את האספסיף
קורא בקול:מאום. 1 10186 108 ווסוו ג,, כמות לז'ידים !) הקול הוה
הלמהו, ‏ וכאיש בעל נאון נפש ענה : (יהודי. אני"!
בעת הואת. עלתה על הבמה הציונות, שאישיותה המקסימה
של הירצל האצילה עליה מהורה,. ומכם. נורדונ- היה. לציוני *6,

עמור 1 .70 0 0 8 כ

שנה שלישית ‏ -

-%=== ווילנא, יא' מנחם א3, תרפ"ט, ==

= 1

שדווהתס 5%

ב |"

3 10 6-0 , ג 11 3

ממש כתולדות צוונותם של ציוני מערב אירופה ושל רוב הציונים
הרוסים מקרב האינטלינגציה, ‏ הציונות ‏ הזאת מבספת הכל על

האנטישמיות, אשר ,לא תחלוף ב'כ מהר", יען כי ,הכתה שרש:

עמוק מאד בנפש האדם" 6, בתחלה נצטיירה גם האנטישמיות
עצמה בצורה היותר ‏ גסה של ברבריות נוראה, הגורמת
ליהודים ‏ צרות ויסורים, בתקופה זו ,אין

הציונות ‏ של נוהדוי%

שואבת את מעמיה ,לא מן התורה ולא מן המשנה" 6, ולפיכך.

כל תעודתה. של הציונות ‏ היא, ‏ ,להושיב את היהודים. העניום
בפלשתינה", | באחת-- הציונות היותר
באנאלית , = הציונות = הפילנטרופיה,

זו היתה. המדרגה הראשונה בהשתלשלות
התפתחות ‏ הציונות | של מכם נורדוי,
אבל ככל אשר הרבה להודמן עם ההמון

ביותל | אל
היהודית, | וביחוד, ככל אשר הוסופה
צורתה. זו הראשונה של הציונוח, צורה
פשוטה למדי

מתרחב לפניו יותר ויותר היפוד ההיפטורי

לצלצל בנפשו פנימה ברוב עוז קולות
נשכחים עולים ובוקעים ממקור הספרות
העברית, כך. נעשו קרובים אליו. יותר

בוכבא, וצריך | להידות :
נוררוי את הפרובלימה היהודית בכל רחבה ועמקה ההיסטוריים,
נתח אותה מכל צרדיה, באופן שלא הניח מקום להתגדר בו,

הרבה מאתנו עמלו על יצירת התיאוריה של הציונות, ולרבים >

מאתנו נדמה, כי הנם מגלים רעיונות חרשים, שלא נאמרו ער
כה, אבל לא כן הוא באמת, כל יסורי התיאוריה הציונית -=
וב5לל זה גם 6 המצב הכלכלי, הרוחני והמוסרי של היהורים-=
נמצאים בנאומיו. ובספריו ‏ הציוניים של מכפ' נורדוי,. אנחנו: רק

6 שם עמור 199 , 3) עמור 55

המכוונת. רק לטובת ה,אחים האומללים",".

היהודי על הקינגרסים, כך הופיף לחדור:
מהותה ‏ של. הפרובלימה.

, לעורר מחאה כנגדה מצד =
היהודים האסימילטורים ו( כך מוסוף נורהוי. =
לגלות את אפי-המלחמה שלו, כך הוא" ‏ ?
מעמיק לנתח את המציאית היהורית, כך* "

של הציונות, כך התחיל מתגדל בעיניו .
תפקירן של ,התירה והמשנה", כך התחילו ,-

ויותר פרצופיהם של ה,מכבים" ובר:.
באשף. עורר?"

ג

הרחבנו, ויש שרק העמקנו את אש- כבר הביע נורדוי באמנות
מרובה ‏ ובפורמולות ‏ מדויקות, אם כי. קצרות.. המדרגה. השניה
בהתפתחות. הציונות. של נורדוי היה אותו המימינט, בעת אשר
בשרטוטים בולטים וצבעים בהירים צייר את תמונת: יהודי<הגלות
בומננו ‏ וינלה את כל צדרי חייהם, ‏ וציוריו | הגיעו באמתותם
למעלת יצירות פיוטיות נשגבות ,‏ יצירותהחזון, במררגה זו מבסס
נוררוי. באופן אחר לגמרי את הציונות שלו, שנהיתה אצלו ,שם
חרש לרבר ישן מאר", יען כי ,המשיחיות. והציונות היו במשך
שני אלפים שנה מושנים נרדפים",. בתקופה זו אין: הציונות שלו
מצטמצמת ביהודים העניים, כי אם שואפת היא ,לשוב ולעשות
את עם היהידים ‏ לעם נורמלי"; לפיכך כבר נעשות עתה אצלו
למקור ‏ הציונות לא רק האנטישמיות, כי אם נם הטינדינציות
הפנומיות של הנפש הישראלית. והתפתחות רעיון חופש הלאומיות
במאה התשע עשרה, והוא בא לאותה ההבנה היותר רחבה של
הציונות בדרך בקרת הגלות, קראו בשום:לב את נאומו בקונגרס
החמשי ותתפלאו לראית מה מאד העמיקה לחדור עין חוקר דק
מן הדק זה של הגלות ‏ הישראלית ! בפראזה אחת. סמן. את עם
היהודים ‏ כולו, : ,עִם היהירים הוא -- עם אוירי (101808), וכל
מה שהחוקרים. - הספיציאליים יכולים לעשות, ‏ הוא. רק לעבר,
להעמיק ולהרחיב את ההגררה. הואת, יען שהיא מקפת את כל
צררי חיונו בגלות, גם את החיים הרוחניים, התלושים מן הקרקע,
שאון להם יסוד ושרש במעמר סוציאלי עצמי, גם את החיים החמריים
והמוסריים,. וכשהוא | מתחיל ‏ לברר בירור מפורט את הצררים
והשונים של חיי היהודים, אז נרעשים ‏ אתם למראה = דיקנותם
של ציוריו. כל מה שנתחרש אח'כ על ידי חוקרי:חיינו השונים
הוכח את אמתת. המסקנות, שבא אליהן נורדוו. בקונגרם. הציוני
החמשו, בדברים קצרים ובהירים, מדויקים וקילעים אל המטרה
סמן את אופים של המפחר , העברי - והאומנות העברית ושל
הפרוליטאריון הרוחני שלנו, ולבסוף הוא. מנסח את הריאגנווה המלאה
| ישלו: ,רק העם העברי איננו. גוף. כלבלי שלם, מפני שחפר הוא

מכם. נורדוי .

הַהולוטים וְהַשפְרְתְאִים,

(נאום בחנוגת הפטורינטים היהודים בויגה בש' 1809).

פשלמדתי לרעת את תולרות העם ההיליני בתקופת שחוותי, משכו
עלוהם ההולוטים של לאקידימוניה את מעיני באופן מיוחר ע'י מסתרי חייהם.
\ אנו יודעים רק מעט ע'ר העם המאופל והאומלל הזה, מקור מולדתו הוא
בלתי ברור, וחיי הרוח והרגש שלו כמוסים ממנו לגמוי. הידיעות המעטות
שהגיעו אלינו ע"ד ההילוטים גמסרו לנו ע"י לוחציהפ ובוויהם השפרתאים +
והם בעצמם מחרישים ,‏ בימי חיוהם לא יכלו ההילוטים להשמיע את קולם
+ להרורות ‏ הבאים לא פלשון הגאיונית של ההיפטוריה, החצובה בעמודידוכרון
של אבן וברזל, ‏ ולא מתוך הצלילים הנצחיים של חחווי המשורר. ובמותס
הושטו בקכר-האחים ‏ הדל של ההיסטוריה, שאין לו שם וזכר:
קרוב לשער , כי ההילוטים השמיעו אנחותיהם וצעקותיהם, ככל היצורים
הפובלים והנענים , כי דמיונם רקם להם אגדות ובדיות המתארות אותם ‏ בתור
אדונים ואת השפרתאים בחור עבדים, וכי היו להם משלים ופתגמים, הנוקטום
מנוגשיהם בחדודים בעד ענויים, ושירי יגון, מר שבהם השתפך יאושם . אולם
הועזועים האלה של נשמת העם האומלל לא נתגלו לנו. ההילוטים שפכו
-אולי את הגות"לכם רק בלחש, בהתגגבם בין-השמשות למרתפים וחדרום
פנימיים, ובהוהרם שאזן של שפרתאי לא תקשיב להגיגם. ההילוטים הם
נאשמים שנדונו שלא בפניהם ‏ ואשר לא יבלו ללמד זכות על עצמם.
וזו היותה אולי הספה שקרבה את לבי לההילוטים + אמרתי: מי ותן
והויתי סנגורם ‏ של הנאשמים חסרי-ההגנה האלה. או לא חשבתי עוד על
דבר הרמיון שבין גורל ההילוטים לאותו של בני-עמי | המחשבה הואת לא
העסיקה עוד. אותי לפחות מתוך דעה צלולה., ימי נערותי ‏ ולמודי בהנימנזיום

4 % -

/ : > העול ם 3%

0 ושפחת -= ב

גליון ו

את היסור היותר. נחוץ לכך : ארמה. אין לו בקרבו אנשים,
המוציאים מן הארמה צרכי אוכל. נפש. וחמרים בלתי:מעובדים'.
ותוצאת ‏ הדבר. הזה היא: ‏ יהורי הגלות נסבלים רק ער כמה
שהם מביאים תועלת לעמים אחרים, ‏ ,אנחנו איננו
מטרה בפני עצמנו, כי אם רק א מצעי, בואת מונחת
הטרגיות. היותר גדולה של מצבנו הבלתי:נורמלי, בזאת | מקור
כל צרותינו -- הכלכליות והרוחניות, . יען פי העם, הפוסק להיות
מטרה בפני עצמו, אין לו גם הרשות גם האפשרות לברוא ערכים
עצמיים: והוא חסר את היכלת לרכוש לו כבור-עצמו, | הוא
צריך להיות ריאקציונירי בכדי להיות ראוי לחסר בעליו הריאקציוניר,
הוא. עושה ריבולוציה בכרי למצוא חן בעיני אדוניו הריבולוציוניר,
וסוף דבר הוא, כי צריכים ,אנחנו לפחר' מפני הריאקציה. ואין
אנו יכולים לשמוח על נצחון הפרוגרים",

אלמלי היה אמת הדבר, כי הכרת המחלה היא חצי
הרפואה, ‏ אז צריכים היו -נאימיו ‏ של נוררוי לקרב אותנו הרבה
בדרך להבראתנו, יען כי כל איש לפניו ולאחריו לא יכל להנדיר
כמותו באמתיות כ"כ מרובה את מחלתי של העם העברי, אף
כי אין אתם מוצאים אצלו לא. המון לוחות סטאטיסטיים, לא
השקפות מרעיות ארוכות, לא פראזות מארקסיסטיות או אנטי:
מארקסיסטיות . הכל נאמר אצלו באופן ב"כ פשוט עד שנראה
בסקירח? ראשונה ‏ לבאנאלי. נדמה לו לכל אחד, כי השמיעו לו
בברים הירועים לו מכבר, אבל אם תקראי את כל הפפהות
העברית בנוגע למצב עמנו, אז תוכחו לרעת, כי היא חוזרת
ושינה ‏ על רעיוניתיו ‏ היסידיים ‏ של נוררוי, קחו למשל, את
הויכוחים, שכבר רשו בהם רבים, ע"ר השאלה, אם אפשר
לעשות את הציונות. והפוציאליום מחאימים, וקראו את הנאום
שנשא נוררוי בשנת .3899 באמשטררם, במקום שישנו, כוהוע,
פרוליטריון עברי. גדול ! תיכף תעמדו על רוב נדלו של החושב
היוצר הזה! בפראזות אחדות. הוא מסמן את הערך. היפודי שיש
להשתתפותו של הפרוליטריון העברי ‏ בעבירה הציונית, ומברר

חלו פשנות הששים . ובעת ההיא לא היתה עוד האנטישמיות לתנועה גלויהי
אדרבה בכל מקום התכוננו או לתת ליהורים שוויהוכויות ובשום אופן לא יבולתי
לחשוב את עצמי בימים ההם להילוט, ואת נורלי -- לאסון הילוטי ,

הגערים האחרים חלמו בשבתם על ספפל בית-הספר ע"ר כתיבת דראמה
מחיי הרומאים ; ואנכי החלותי לחלום, מיד כשנתעוררה בי התשוקה הסתרותית,
ע"ר בתיבת טרגידיה מחיי ההילוטים, מעיני גשתקינו כ"ב בעניני ההילוטים ער
ששבחתי תכל ומלואה , שנאתי את המותאקים הגאיונים הנולרים מאם הילוטית
ואב לאקידימוני. ובוזים ליקהת. אמם , = ותעבתי את הניאוראמורים , החילוטים
המתכוללים בין השפרתאים, אשר בחשכם את עצמם למעולים מאחיהם
הנדכאים יפנו להם עורף. דמעות של קצף אין אונים שפכתי למראה
הקריפטיאה --הפרעות השנתיות, שהביאו שטמון, יפורים ורצח על ההילוטים ,
ואשר נסחדוו על ידי הממשלה כדי להמשיך את יחוסי הפרוד והשנאה. בין
השפרתאים וההילוטים ; ורגשי בושה נוראה. זקפוני לוכר כוס השברון המפואב
שהשקו את ההולוטים , כדי להראות לצעירים השפרתאים עד כמה מכוערה
הסביאה היתהה. ובהעמיקי להתבונן לכל המצבים השונים של הנפש ההילוטית,
גתעוררה. בי יום אחר מחשבה גוראה ביותר שהפחידה אותי + :

מי יודע -- אמרתי בלבי -- אולי היו גם הילוטום באלה ששמתו
בחלקם וגם התענגו על מצבם ,‏ הילוטים כאלה שאהבו ו:ת היין וחשבו. את
המשקה המוגש להם בחנם לברבת-אלהים , ובעת שערכו את החויון החנוכי,
המתאר את ההילוטים השכורים בתור בריות שפלות ונטבזות, ‏ בדי להבליט
ע"י וה בעיני הלאקידימונים הצעירים את גאון עצמם ואת עדינותם המוסרית
-- נדחקו אולי כמה הילוטים בתוך ההמון ,‏ כדי שיבחרו בהם בתור מופת
להשבוון הגס;. הם שתו אולי את היין המוגש להם בהנאה רְבה ובשפתים
ממצמצות, השוכו את הכוט. בקריצת-צחוק כרי שימלאו אותה מחרש, ובטרם
שבלבל המשקה את. רוחם היתה אולי ' מחשבתם האחוונה : ,הוי , שפרתאים
שוטים | האם אינני יותר ערום מכם ? בוו לי כאוות גפשכם, ואגי שותה בחוך

לוו ןכ - העולם 3 : 8

את יחס הסוציאליזם ‏ אל הציונות, כשני ורמים, שמלבד שאינם = אלמלי יכלו המבקרים שלנו להסתכל. בנפשנו פנימה, אלמלי יכלו
מתנגדים וה לזה, ‏ הם גם נכללים ‏ זה בזה, עד כמה | לשמוע ‏ את אנחותינו = הנסתרות, כי אז- הבינו, כי רק אחרי
שהסוציאליזם הוא ע ב רי, ששרשיו יונקים מתוך החיים העברי ‏ יסורים פנימיים במשך זמן הרבה הוצא המשפט החרוץ הוה,

והקולטורה ‏ העברית, יען כי התוכן היסורי של היהדות הוא הועד-הפועל שלנו, ‏ המקדיש לנירדוי אֶת הוצאת ספריו
הצרק הסוציאלי, וכל הספרות שנבראה אח"כ בשאלה זו מפתחת ‏ הציוניים, ממשיל אותו. להנביא. ירמיהו. נירחוי איננו ירמיהו,
ומרחבת רק את רעיונותיו היפודיים של נוררוי, כשם שהגלות שבימינו | אינה פלשתינה ‏ שלפני חורבן. הבית

אבל בזאת אינה מצטמצמת עריין * השתלשלות התפתחות = הראשין, אבל בכשרונו לצייר. את מצב היהודים בני זמנו. היא
הציונות של נורדוי, בא משבר, מת המנהיג, היריד החביב; הרבה מוכיר אותנו באמת את ירמיהו. יוצר ה,איכות".
מהנוטים אחריו עובו את המחנה. הציוני, והנה מחשבתו של עור ברבר אחר הוא דומה לירמיהו: יכול הוא. להטיף
נוררוי מוסיפה לעבור , וככל שנעשה רחוק יותר המומינט: של - דברי:נהומים, לחפש ולמצוא צררי:אורה: גם בחזיון היותר קודר.
שיבת החולה לאיתנו, כך מגדיר הרופא את מחלתו ביתר = בהרגישו את העוברה, כי. אנהנו - הציונים. הננו עד כה המועט
ברירות,. בקוננרס השמיני הוא מגדיר בנאומו ‏ את הציונות = שבקרב היהודים, הוא מוכיר, ‏ כי בשנת 1789 לא נמצאו בכל
באופן. היותר מקיף והיותר אמתי לפי דעתנו. הוא מודיע כבר, | פרנציה אפילו ‏ עשרה ריפובליקאים,: והיסטוריון ‏ מפורסם. אחר
כי ,האנטישמיות היתה לכל היותר רק אמתלה, אבל בשום אופן | כתב כי בשנת 1854 לא מצא באיטליה. גם אימלקי אחד. (היינו
לא היתה מעולם ,סבתה של הציונות", והנהו. בא. לידי מפקנה | גם לא איש אחד., שיהי. נומה לאיטליה המאוחדת), אמנם בנוגע
נוראה מאדו. ,או הציונות או ליקבידציה לאומית!" הוא כמו ראה | להציונות העסקנית הרי זו נחמה קלושה מאד, אבל בתיאוריה
מראש. את טענותיהם של הלאומיים שלנו בנלות, והוא שואל | היא מכיספת למדי, ונורדוי הוא: רק איש של תיאוריה. בכל ,
,בשביל מה אנחנו שומרים על קיומנו כתור עם מיוחר בגלות+ ‏ ואם נסתלק מכל הָיקשים ומשלים,. אז נאמר בפשטות: בהשתלשלות
בשביל איזה עתיר? לאיוה ל במה התכלית. האחרונה?,י, התפתחותו הממושכה היה נורדויליוצר המהשבת

אתם מרנישים פה את ההתפעלות הגדולה של היצירה | הציונית במלוא מובנו של המבטא הוה, אם כי רק
המלאה ואת עמקי נוראות המות המקפיאות את האברים, הציונות = עד כמה: שהמחשבה. הציונות | מבוססת. על. הגלות: ועד כמח:
איננה אמצעי לעזור בה למי שהוא, להציל מה שהוא, לעשות | שמחשבה זו יוצאת מן העבר. . וההוה של עמנו, יען, כ שום
רבר טוב; הציונות היא---שאלת החיים והמות של האומה הישראלות, = איש אחר. מלבד נורדוי ל א ה רגיש עפ"י נסוון עצמו את כל
יבאו אחרים עם התיאוריות. השנונות שלהם בדבר נצחיותם של | חויונות: הגלות. איש לא חרר כמיהי אל כל הפנות התשכות של
הגלות, של היהודים והיהרות,---באמת אין כל אלה אלא שניות | חיי הגלות. ולכן. יכול להשתחרר ממנה בפנימיותו: ולנתח אותה
וחצאיות, או שיחיו היהודים בכל העמים, אז כי. לא. וחיו.-כלל, = נתית. אובייקטיבי,. לפיבך כל מה שהשמיע ע"ר חיי היהורים בגלות
יען. שבגולה התערעי* יתערערו. כל. מוסדות- החיים ‏ העבריים, בח = היא כ"ב מלא אמת ויוצא מלם רגש; ו

| במדה שחיי העמים המקיפים אותם יוסיפו להתפתח, ובה במרה אבל יותר. מזה אל תררשו ממנו, ‏ בשעה שנוררוי: הבר
שיתמעט. סכום כחות-היצירה הלאומית של היהרות באופן המיוחר | על רבר היצירה בפלשתינה ‏ עצמה, ע'ר הקולוניות = שלת "

לה, ואל נא יחשבו, כי נקל הרבר כ"כ לבוא לידי מסקנית כאלח, ‏ וחייה, ‏ היינו עד \ הגשמת מחשבתו במעשה, -- אז הוא. אובד

כך את ייני הטוב ונהנה ממנו |" השקפה וו, החושבת את ההשפלה היותר | נראים להם לא רק כעגין מתקכל אלא גם כצהוק המקרה, כהתול נסתר של
גדולה למקרה מאושר ומוצאה תיעלת בהעלכון היותר מבוזה -- הראתה לי ההשגחה !

את המדרגה היותר נוראה כמחוה-התוגה של ההילוטים + לעלבון כבד מנשוא היתה יכולה להיות לי קרבת-המשפחה של ההילוטים
המתעשרים האלה , לאשרי , לא אחרה התנועה הציונית לקום באופק-השקפתי

מחשבתי לכתוב טרגידיה מחיי ההילוטים לא יצאה מעולם לפעולות.
וחצצה ביני וביניהם . הרעיון הציוני התגלם לפני בתמונות בעלות , +שהיותר

בשנדלתי והייתי לאיש נדחתה מחשבה ןו מפני שאיפות אחרוח ונתטשטשה
מעט מעט ברוחי בתור חל ום=הנעורים + החלותי להשהתף בהמלחמות הרוחניות
של התקופה , מכלי חשוב הרבה ע"ד מקורהמחצבתי , כי היַתִי טתגאה בערךְ-
האדם שלי ובהתרבות ( ו שרוחי ינק ונתמלא ממנה . אולם
יום אחד פרץ פתאום שאון- -המלחמת. של האנטישמיות ‏ גם לחרר-עבודת!, היהודום הציונים אינם הילוטים כלל, שפרתאים הם. ,לחלום עם
וולוולים גסים כנגד היהודים חדרו לאזני; קפצתי ממושבי ומהרתי החוצה - המגן, או למות עלין" , הפתגם הזה נעשה עתה ציונידיהודי, כמו שהיה לפנים
בהיות לבי בטוח, כי אמצא את בני עמי הנעלבים מזוינים ונאספים בכל | שפרתאי, ההכרה הגאיונה החיה בלב הציוני היא: כבור גדול הוא להיות
מרמוו-הקבון שלהם, בתור מוכנים ‏ לפעולות ‏ כבירות של אנשים הנפגעים = יהודי, מפני שכמה חוכות קשורים. בזה , וערכו המוסהי של הארם יגדל בטרה
בכבודם. באופן נורא.. אבל לעוני נגלה חוון אחר לגמרי.. ראיתי רק לוחטים = שהוא מובן לשעבד עצמו לחובות ידועים .

בורדים העומדים על נפשם בעוז-רוח יפה, בעוד שההמון הגדול של היהודים רשומת-המצבה. היותר יפה בעיני גיתה היא !

נשתמטו לצדי-הדרכים , כפו קומתם והביטו מסביב בעיני פזוד ותחנונים . או
קמה פתאם לנגד עיני. הטרגידיה של ההילוטים , שעל אודותיה חלמתי בימי
נעורי, בכל מציאותה החיה., ראיתי את הקריפטיאה , הפרעות כנגד היהודים, וו ,וש 11884 8 וו
המתחוללות בכל קצות אירופה ; ראיתי את המותאקים, חציהיהורים, החפצום
להחשב לאריים כפולים ומהודרים ; ראיתי את הניאוראמודים , גבורי=התתפוללות,
המגיעים בהתבוללותם עד האנטישטיות היותר. ארפית והיותר שפלה ; וראיתי

ממין אחר, אשר השלימו ביני ובי עמי . ומעת שהיהודים האלה נצבים לנגר
עיני לא הוספתי עוד לחשוב ע"ד טרגירית-ההילוטים של .

000 ו[16080 610 0611

(בי הוא היה אי ש , היינו -- ל וחם),
כמה היה צריך איפא גיתה להלל את היהודים-הציונים החרשים 1 כי
היות ציוני היונו -- היות לוחם כפול ומשולש ...

-- הוי בושה שאין לבלכל אותה ! -- גם הילוטיםדיהודים כאלה ,. הקורצים

בעיני. ערמומיות ‏ וצוחקים כשסוחבים אותם לסביאת-הראווה המשפילה . כן ,

עיניי ראו יהודים כאלה המתופפים על כיסם ב:חת ואומרים + ,האריים. חושבים : % .
את עצמם. למעולים ממנו ושוללים ממנו את ערך-האדם .‏ מה איכפת לנו 5

ואת? הלא אנחנו הכמים טהם, כי בתוך. כך אנו מרויחים ‏ אצלם פסף" +
העלבון - המבוא ריוח והשפלות שעל ודה אפשר להכנות -ולהוות למלווגר ,
: - / 0

רוממה שבהן היא אותה של ידידי הירצל, בקונגרסי בויל למדתי להכיר והורום' >

4 > העולם 36

גליון כו

דרך, יען כי הוא איננו איש-המעשה, -כי אם נושא המחשבה,
הוא. איננו ווצר העתיר. וצורות חרשות. של החיים, מפני שעפ"י
טבעו הוא. ספקן גרול | ומצמצם את המיונו: בתכלית הצמצום,
לפיכך איננו נושא בקרבו את כח חרצון היוצר, כמו שהיה הירצל ;
בו מפותח מאד כח:הנתוח ותיכף הוא. מוצא. את צררי<השלילה
של . תכנית-העבורה , העתידה. ‏ בכדי להיות יוצר חיים חרשים
צריף לחיות. בעל אמונה. עורת בכחות:עצמו, בבני:אדם, בחיים,
ונורדוי לחם בכל ימי חיוו בכל צורה של אמונה עורת, שלא ניתנה לשום
נתוח, העוצמת את עיניה לפני נגורים ופתירות, ושאינה רוצה לראות
| את המפריעים החיצוניים. כל ציוניותו של נורדוי יוצאת לא מאת
האידיאל החיובי ע"ד יצירת חיים עבריים חדשים בפלשתינה, כי אם
מן: החזיון השלילי של אי-האפשרות להמשיך את. החיים היהודים
| בגולה:, לפוכך הוא יכול רק לעורר. רצון בלב אחרים, עד כמה
שניתן בכלל לרצון להברא ע"י מחשבה, הוא יכול ‏ למצוא;את סימני
המחלה, ‏ לפמן את הריאגנווה שלה, אבל איננו. יכול לרפא, הוא
איננו: משפיע ע"י מופת"עצמו, כי אם מאיר את הדרך; הוא פועל
מבחוץ: ולא מבפנים, ובשעה שבא לידו לחהור. לפנימיותו - של
"רבר, ‏ ללב - החיים. הציוניים, * הוא כמו אובר דרך; אובדת לו
שלמותי, ואסונגו הוא בזה, כי עניים אנחנו בבנידאדם גדולים,
ולפוכך: ההינו רגילים לדרוש מאת אותם האנשים הגדולים המועטים,
שיש לנו, כי יהיו מושלמים במדה שווה בכל המעלות והסגולות- =
גם במקצוע המחשבה--התיאוריה--ובמקצוע = העבורה המעשית,
נורדוי הנהו אך ורק התיאוריטיק של הציונות . אל תדרשו מאתו
ציונות<מעשית. פה מוכשר הוא להורות ‏ רק את התנאים
הכלליים והיותר פשומים של המעשה, ,כראו רצון עממי !" זוהי
הסיסמה שלו בְמקצוע. העבורה. המעשית, אבל. אל נא" תדרשו
מאתו, כי הוא יהיה יוצר אותו הרצון העממי, יען כי הוא -איננו
מנהיגם של המוניההעם, אשר קול שאונם מחריש את אזניו ומביא
אותו 'במבוכה ,

אשרה היותר גדול ש" הציונות היה זה, שמראשית צמיחתה
עמדו בראשה שני אנשים גדולים כהירצל וכנורדוי, האחר היה
השלמתו של השני, תוצאת הופעת שניהם היתה, כי משכה הציונות
אליה תיכף את עיני העולם כולו,

על רפי ההיסטוריה הישראלית יזכירו לנצח שמו. של נורדוי
בצר. שמו של הירצל ,

ג'ונדב ה, 8 (16) וולי, 1909*

₪

שי

₪
צ'וזארו לומברוזו,

ו

האיש, המשקיף כמוני על מאורעות:החיים בעמדו בערוב
שמש חלדו, רואה לצערו, כי הטוב והצדק אינם ‏ כלל בבן-אדם

אלא כפרט היוצא. מן הכלל,, ואיתו פרט. חזוון. יקר מאד הוא

ביחוד .אצל. האדם-הגאון,

במשך ימי חיי הארוכים מצאתי רק שני אנשים בעלי רוח
יתרה ולב-מוב כאחד.: מארצולו ונורדוי,

שמו של מארצולו לא חרר מעבר לחוג תלמידיו, אשר
ימותו. עַם שמו על שפתם, ושלא וכלו בכל. זה להעלותו למרום
אותה התהלה:העולמית, שהוא ראוי לה; - -- לעומתו נורדוי, אדם

ישר, . נדיבהלב | גאון ‏ רוח - 636116000 ון, אשר הקריש. חלק
מחייו לטובתם של הנענים והנדחים, ‏ מבלי אשר אברה בזה לבטלה
אפילו שעה אחת למחקריו המדעיים; נורדוי רואה את שמו
מתפשט בכל העולם מיום ליוםן זה פרט גדול, נעלה, היוצא מן
הכלל, חזיון נאדר בלתידמצוי, - המשלים אותנו עם. האנושיות,

(,דו. ולט")
0

מיכם- נוהרור- ,

6 1

במאמר אחר בשם 905 706 (הוי לבורר) הנדפם בה:
ו מתאר מכס נורדוי את גורלו של הסופר הבורר
החי. בארץ נכריה, ‏ הגנו להביא קטעים אחרים מהמאמר הזה:

,באמת -- כותב. מכם. נורדוי --- נאלצתי תמיד. לחיות. חיי
בורר, ‏ בתיר בן פרוטי אחר הנולד בפיסט לא מצאתי לי חבר:
ברוח בעיר זו, שבליתי. בה ימי . ילרותי ונערותי | = גדלתי מכלי
התערב ‏ בחברת. קרובים ורעים, למדתי להביט "על פביבתי
בעיני אבי, שאחו בהתרבות. הגרמנית בשיביניות ובקנאה עזה,
ולבי . נתמלא נעגועים לארץ:אביתי האמתית = שעשוני | לאי-סבלן
ואולי גם. לאידצודק ביחופי ‏ לארץ:מולרתי,. בזמן | מאוחר. הניעוני
התנאים המקריום של פרנסתי להתישב בפרין, וגם: שם הייתי
ונשארתי בהכרח זר עד היום הזה, מפני שלא חפצתי לוותר על
רגשותי העצמיים וערכי הפרטי, שרק במחירם יוכל הור לכנוס
לחוג: האורחים, המקבל ם אותו | לחברתם אחרי איזו הגבלות'
נסתרות. וקצת השפלה מצדם. בודד היותי בפיסט, ובודד אני גם
בפריז,. הירירות השמחית שהיתה ביני ובון חברי. = בכית:הספר
נפסקה בעובי את פיסט, ורעים חדשים. לא ירכוש לו בנקל איש
כמוני העוזב. את תקופת השחרות, ואשר לא הרגיל בתור מתבודד
תמידי ‏ מיום / הולדו: לצאת: בנקל מהתרכזותו. הפנימית, = וככה
נאלצתי. לותר לחלומין על זכויותיו של האיש השייך לאיזה סייעה,
האופר מלחמת:הקיום. וחר. עם חבריו, ומגיע עמם יחר ע"י עורה
משותפת לנצחונות פחות או יותר. גדולים,

ובתארי לי עד כמה. יקל | יותר המעבר כדרך-החיים
להאנשים. היותר מוצלחים ‏ ממני. מצר הנאי קיומם, ‏ ועד כמה
היתה יכולה. גם פעולת-היצירה שלי להיות יותר מצליחה לולא
התקומם. נגדי. גורלי המיוחד של איש זר בכל. מקום בואו--הייתי
קרוב להוציא ‏ אנחה. חלושה ומרירית : חבל על עצמי!

אולם מצב הרוח הקודר הוה לא ארך אצלי הרבה, ואחרי
שקלי ברעתי. בעיון רב את עניני חיי 'באתי. לידי החלטה, כי
בדידותי ‏ הביאה .לי טובה. רבה במיבן רוחני. ומופרי, וכי היא
באמת הנאי מכרח לקיומו ‏ ופעולתו, של כל סופר אר אמן השואף
למטרות. יותר רמות מהפפקת צרכיו של רגש הכבור:המרומה ,
ההשקפה הזאת יצאה אולי מעומק הרגש הטבעי שלי, בתור
התגלותה של שאיפת האדם להפתגל למצבי חייו ‏ שאין בידו
לשנותם כחפצו, להפתפק. בחלקו אף על פי שהוא מעציב,
ולהיות שמח בהצהרים ‏ הטובים שבו, ‏ אבל כמרומני אין: הרבר
כך. בנוגע. לענין זה, והשקפתי. היא נכונה ואוביקטיבית,

יותר נעים הוא בלי פפק, מנקורת:הראית של האיש
הפרטי, לחיות בחוג הם וחביב של תהלות, קטרת. ואהבה,
אבל. אין. חוג כוה מביא ברכה לפעולת:היצירה, תאוהי היצירות
החדשות מתחילים להתלכד ברוחו של האמן עם תאורי התגלות
השבחים, או = גם רגשי:ההתפלאות, \ שהיצירות האלה תולדנה
לפחות ‏ בחוני ‏ ירידיו היותר ‏ קרובים; ‏ ומתוך. כך ‏ עלול האמן

-

2%

מבי שו

נליון כז 2 ,

לטעות ולחשוב לפעמים את תשוקתי להתשבחות ולהמהללים להתביעה
הפנימית של. צורך-הגלוי ‏ האורגאני והאמנותי . ואז עובד האמן
ההוא. לא מפני שיש ברוחו איזה דבר השואף בעוז להתגלם
בצורה אמנותית, אלא מפני טחאות הנצחון הקל תשים בידו
את המכחול. או את החרט, ככה נולדות. יצירות שאינן מעשרות
בלל. את האמנות והספרות, מפני שאינן נובעות משים הכרה
פנימית, פעולת - היצירה תהיה אז להרגל, והאמן הולך ונשנה

בכל. פרי:כשרונו בחקותו את עצמו, הוא. לא יפגוש. בדרכו שום

נסיון: קשה שיוכל להיטיב. את דרכו, וגם אם כשרונו מקורי הוא

נבלע בתוך. המהל שסלל לעצמו,

סכנה כזו אינה נשקפה להבודד , הפופר -- אם נרבר רק
בו ביחוד -- החי במצבים הרומים לאותם של חיי, מדבר את
הבריו כמו במכונת-הטיליפון , הוא אינו רואה את פני בעל-דברו,
שאליו הוא מכונן אמרותיו, ואינו פוגש שום מבט חביב, שום
הפברה ירירותית בתור רושם טוב של דבריו, שהיה יכול להחניף
לאהבת-עצמו ולעוררו להמשיך את שיחתו, ועל כן הוא משוחת
רק במרה ההכרחית, ואינו מאריך ברבריו אף רנע מיותר .רק
לשם תענוג הפטפטנות .

נגד הסופר ‏ הבורר. קמים --- מחמת. הסבות. הפפיבולוגיות
המבוארות בהנתוח היפה של מכתב ירירי--בל ‏ המבקרים מיני:
הלב, בעוד שכל מעריצים וחינפים, כל ידידים ורעים. לא יעמדו
לימינו, ‏ הפופר הזה, שמוח בקדקרו, יודע, כי כל יצירה היוצאה
מתחת ידו יכולה להתקכל רק באחר משני אופנים: או הקהל
יתיחס אליה בשויון-נפש והעתונות תעבור עליה בשתיקה. גמורה,
או הקהל יתעניין בה, . והעתונית, שלא תוכל להחריש אז, תמצא

= בוה הזרמנות להתנפלות חרשה על: המחבר ולהוצאת דבות:חחשות

נגדו: ושני האופנים האלה אינם מלבבים ביותר... היריעה הוראית
מדאש, כי יאבד את זמנו וכחו לבטלה ‏ בשוחחו לעצמו מבלי
אונים קשובות כמטיף מגוחך. במדבר, או. כי כבודו יעלב. ויחולל
מבלי יכולת. להגן עליו --- תעורר בהסופר הזה את החפץ לדום
כל עור שיוכל להתאפק .,. הוא ישמיע מלתו רק אז, כשלא יוכל
לעצור עוד ברוחו באופן פשוט, ובכל פעם שיוציא ספר חדש
לאויר העולם ידע מראש כי נכונו לו ירחי עמל, ואולי גם שגות
יגון של חרחור:ריב שפל, ועל כן אין ספק שלא יכנים את
ראשו בצרה זו אלא על ידי הכרח -פנימי, : בשמעו בקול פקורה
נמרצה,. קשה וגם.נוראה. הרבר הזה הוא. ברור: היצירות הנולדות

= באופן כזה : אינן. יכולות להיות. פרי השבלוניות. והחקוי- השגור ,

בהן מתבטא הכרח סוביקטיבי, וערכן האוביקטיבי תלוי בהחשיבות
הרוחנית של מחברן.. בכל אופן לא יכשל סופר כזה בהעלאת:
גרה, והבתבנות המרובה מתוך הרגל כדי לעשות: סחורה בנצחונות
מוקדמים היא בלתי אפשרית. אצלו ,

בנונע: אלי אני. יכול להוכיח את אמתת דברי. ע"י מספרים ,
את ספרי הראשון פיסמתי בראשון לחודש מאי. ש' 1878, ומני
או עברו כמעט עשרים שנה, במשך העת הזאת היצאתי לאור
עור שלשה:עשר כפרים, שבהם נכללים חוברת בת 9% עמורים
הנדפסת בהביבליאיתיקה-האוניברפאלית של היקלאם, שלש דרמות
לא גדולות ‏ וקובץ : המכתבים ‏ הנבחרים שכתבתי. בפרין, לפי
החשבון. הממוצע נכתב איפא כל אחר מספרי במשך שנה ומחצה
ואין. ספק אצלי, כי: הייתי יכול לכתוב פי: שלשה יותר. מזה. בלי
התאמצות יתרה, לוא היו מקרי ספרי. יותר רצויים הייתי. בודאי
משלש את מספרם, ומי. יודע--אולי הייתי עושה אז עול, במעט
אחרי כל כפר שאני מדפיס אני מחליט לבלתי כתוב. עוד והחלטתי
זו היא נמרצה ביותר ‏ אחרי הרפסת אלה מיצירותי הנקראות

= = בוותר והמעוררות ויכְוחים רבים, היינו אלה הזוכות למה שקוראים

> העולם 926 5

,הצלחה".. כמה פעמים- -כמו אחרי פרסום ,הפרחוקסים", ,מחלת
הדור" ,והכליון"---שמרתי את הבטחתי לחדול מהיות מחבר במשך
ארבע וחמש שנים, נלחמתי עם הנטיה לחרש את יצירתי והתאמצתי
לעקור. מרוחי כל. גרעין מחשבה ע"ד ספרים חרשים, יצירה חרשה
לא יצאה מתחת עטי אלא כשנתטשמש מעט כלבבי מצר אחר
זכר פגעי העבר, וכששפך עלי מצר השני איזה רעיון את
ממשלתו במדה כזו שהייתי מוכרח לבטא אותו ‏ ולהיות מוכן
שנית. לסבול מאנשים שפלים ולפחות בלתי:צודקים,

הלקח. היוצא ‏ מנפיונותי. הוא. איפוא, כי רק אותי. הסופר
שאינו ‏ יכול. לצפות | לחביבותו של הקהל ורואה את כל אחר
מהספרים היוצאים | מתחת עטו כפורעניות חדשה בשבילו --
מוציא ‏ את. כל כח כשרונו ביצירותיו | ומציע לנו את | מיטב
פרי-רוחו ,

אולם, ‏ כמובן, אין הסופר יכול. לחיות ולברוא במשך ומן
רב בלי כל הרגשות נעימות, וההרגשית האלה אינן חפרות גם
להבורר, אם כי תכונתן שונה מאותה של רגשי המוצלחים החיים
באהבת החברה, היצירה בעצמה, הנולרה ומתפתחת החת השפעת
ההכרח הפנימי, מביאה תענוג נעלה להנפש ומכניסה ללב המחבר
את ההכרה הנעימה, כי הוציא לפעולות ענין נחוץ, ואם היצירה
הואת עשתה את פעולתה על הקהל למרות כל הולזולים שנשמעו
כנגדה, אז יראה היוצר באופן גלוי שיש לו השפעה יוועה על
רוח בני. הורו, ולבו יתמלא אותה הכרת:התקיפות, שאינה ידועה
כלל להסופרים: היכולים לחשור אולי הגיעו לנצחונותיהם רק הורות
להשתדלות. יד ידידיהם ו,לרוח:היום" שנולד ממנה,

71 ג -- לא ולא. גם להבדידות ישנם ‏ יתרונות
מיוחדים,. היא מגדילה' את תנובת היוצר בשעה שתרבותה החמורה
ממיתה כל ציץ חלוש בעורו ‏ בגרעינו, = והיצירה שהבדידות
משאירה בחיים -- היא בלי ספק בת:קימא",

6%

תולדותיו של מ. נוררוי, ,

ד"ר מכס (שמחה מאיר) נורדוי נולד בבורפישט ביום 89
יולי 1840 חמר מענין ע"ר מוצאו, הוריו, חנוכו, השתלשלות
השקפותיו, = הננו | מיצאים במכתב שכתב מ, נוררוי לפופר ר,
בריינין: ע"ד תולדותיו *) +

בני משפחתי מצר אבי היו ספרדים,. אבותי גרו לאחרוגה
בעיר שיגוביה. (ַ8680) בספרר ומשם גרשו, בני משפחתי גרו
שלשה דורות, אחרי. הגרוש הזה במוניפ; משם הלכו נדדו
לתורקיה וישבו בארץ. הזאת ארבעה דורות.. בסוף המאה השבע
עשרה נקרא אחד מאבותי לקראטשין. (ג0)0611ע₪) מחוז פוון
להיות ‏ נאמן --- רענדאנט -- בעדת ‏ ישראל | של העיר הואת.
ומהעת ההיא, זה כשתי ‏ מאות שנה, | נשארה
בקרב בני משפחתי, כירושת אבות וכנחלת הקדמונים | ההולכת
ונמפרת מדור לרור, מאב לבן, | גם כיום הוה ישא עליו אחר
מדודי משרת מזכיר לעדת ישראל בקראמשין , אבי נולד בקראטשין
בשנת 1799 ושמו היה גבריאל ב עוזר בן שמחה נאמן, וכנויו
זירפלר (את הכנוי. הזה בחר לו אבי זקני, בשעה שנגזרה גזרה
על היהודים בפוון לקבל עליהם כנויי משפחה), אחי אבי זקני
הבכור בחר לו את הכנוי וויענער , את הכנוי נורדוי בחרתי לי
אנכי בעצמי בהיותי נער בן שש עשרה שנה, בהסככת ‏ אבי
וברשיון הממשלה. יְ

*) אחיאסף שנת תרנ"ח +

המשרה הזאת >

6 = העופ5ם 3

אבי: הלך. בהיותו. נער. ללמוד. תורה בישיבת ליססא במחוז
פוזן, ויהי לחריף | ותלמיד אהוב. לבעל -ה,חוות רעת", = ומירי

הנאון. הוה קבל. אבי את התאה/ ,רב",

מורה מורנו הרב ר' גבריאל. בן רחבר רב עוזר- וה היה
תארו וכנויו) שנא. את הרבנות, ולא חפץ להורות ‏ ולדון, להכשיר
ולהטריף. בתיר רב באחת הערות, כי. אם בחר. בעבודת. מורה
ומחנך. לילדי ישראל , אחרי אשר שמע אבי בלמודים בהאונברפיטים
של ברלין ושל ברעסלוי לוקח ‏ בתור : מירה:. לבית. הרב רבי
שי"ל ראפפורט בפראג, ומשם ‏ לבית משפחת הרב הבי משה
סופר בפרסבורג.,. מבית החת"ם סופר נקרא. אבי להיות מורה

ומדריך. בבית פישהאף באלטאפען (06ו[\), חכם המדינה ד"ר
אדולף פישהאף היה תלמידו. וחניכו האחרון של אבי.

מספרי אבי אקרא לפניך : א) ,יסור = שפת עבר" (רקדוק

לשון עבר) . ההוצאה הראשונה נדפסה בפראג בשנת ‏ 1581
ואח"כ. יצאו מספר זה מהרורות א רבות ושונות, ב) העתקה אשכנזית
מספר. קהלת עם הערות תולריות ופלוסופיות, ג) ,לקוטי פרחים",
שני הספרים האחרונים נדפסו בפראג בשנת 1850. 7) שירים
רבים ' בשפת עבר, מקוריים ‏ וכן גם מתורגמים משפת אשכנז,
אשר נדפסו ב,בכורי העתים",

אבי מלבר שהיה בקיא בחדרי התורה וסופר עברי ממררגה
העליונה, היו ידיו רב לו גם בשפות. ומדעים, הוא. ירע יריעה

עמוקה את השפות. המופתיות, את: השפה. הצרפתית. והאיטלקית,
הוא. כתב שירים. וחזיונות גם בשפת אשכנז,. אחד. מחזיונותיו--
דרמה -- בשם 8[88חספ. 66!וואז. נדפס, ואם. וכרוני ‏ לא יטעני
הנה גם הוצג על אחת הבמות,

אחרי. כל אלה היה אבי עני: מדוכא. בכל. ימי חיוו,: וכל
יריעיתיו ‏ הרבות והשונות ‏ לא הועילו לו, הוא מת בחדש אפריל
שנת ‏ 18%8, עור בטרם תמלא לו שנת השבעים ושלש

לימ חייו.,

אמי. רוזליה ‏ (שרה) לבית. נעלקין היא בת רינא, חיא
נולדה בשנת 1818, לאשרי אמי עודנה חיה והיא יושכת אתי

בביתי | בפריז,

אבי היה שומר -מצוה וחרד על כל מנהגי ישראל במלא
מובן המלה, והיה משחדל לחנך. גם אותי. ברוחו, * להיות. זהיר
במעשים ובמצוות. כיהודי נאמן. לאלהיו ‏ ולעמו. ‏ למרתי. בנעורי
תנ"ך, דקדוק שפת. עבר וגמרא.. כאשר .נעשיתי בר מצוה לבשתי
טלות ותפלין. בפסח הייתי מקיים. את הסרר כהלכתו ובסכות
היותי יושב = בסכה; צמתי ‏ והתעניתי. בימי הצומות והתעניתים
ושמחתי בשמחת הורה, הנך רואה. איפוא, כי שנות. נעורי עברו
עלי בתורה ומצות כשנות נער. יהידי בבית יראים וחרדים, אולם
> אבי; בכל היותו קשור ודבוק בהיהדות. ההיסטורית,. היה הוגה
דעות חפשי ברוחו, לכן לא הניח מכשולים על דרך התפתחותי
הרוחנית., = במעשה ‏ הייתי צריך להיות: ככל ‏ היהודים ולהתנהג
כמוהם, ‏ אבל איש לא שם מעצור. לשכלי לחקור ולדרוש. פכל

העולה על רוחי,

ו במלאת. לי חמש עשרה שנה, עובתי את אורח חיי היהודים
ולמור התורה. * היהדות היהה לי מעתה\ ר;' זכרון, בכל. אופן
זכרון נעים , דפיוט של שנות ילדותי ‏ וחלומות ‏ שנות. נעורי עשו
מסגרת. אור' להוכרון הערב הזה. אבל הרגשהי את עצמי מעתה
באשכנוי, ‏ ורק כאשכנזי,. חברי ורעי, = מכירי. וידידי, ‏ מו"י ומאורי

היו מעהה רק אריים ולא עברים, וכלי ספק :הייתי. מגיע בשטת
'ההתבוללות שאח.תי בה למעשה עד הקצה האחרון, אולי ער
מקום משם לא אשוב ,‏ לולא הייתי מהעב, = מצר אחד, בכל
נפשי את השקר והכחש לקבל רת אשר לא אאמין בה, ומצר

גליון כו

השני נכמרו נחומי על אמי לבל אמרר אה חייה בעזבי את עמי,
ולבל אחלל "את זכרון כבוד ‏ אבי החרות. עמוק. בלבי.

וכן חיותי ‏ משנת השש עשרה ער שנת. הארבעים לימי
חי בלי כל קשור וחבור אל היהדות. על פי דעותי, השקפותי ורגשותי
היותי אשכנזי לאומי מכף רגלי. ועד קדקרי. רגש מולרתי נרדם
בי, עד בי דמיתי כי בבר מת בקרבי וגם. עקבותיו: נמחו מעל לוח
לבי, שא"ות הקולטורה. בלעו את חיי רוחי ולבבי :ער אפס מקום
לגעגועי הולרות ‏ ולוכרונות הנער, | בספרות התכל עברתי בהור
סופר ‏ אשכנזי, ‏ מבלי אשר היו נכרים. בי-רשומי. גזעי , האנטישמיות

היא היא אשר פקחה את עיני לשוב ולהבים. ‏ על יהדותי אשר '

שכחתיה, השנאה אלינו. היא אשר למדהני: לאהוב = את. עמנו.
ומשנה: לשנה הגדל בי התפעלוהי. והתלהבותי. לעמי, | הרב בי
גאותי: אשר ‏ אני מתגאה במולדתי.. עתה יודע. אנכי. כי. אח אני
לכל בני. ישראל.. ‏ וכאשר הרפים ירידי הוקר הירצל את ספרו
(מדינת. היהודים", ‏ והוא. ורעי ‏ האהוב ‏ השני ‏ זנגכיל ‏ דרשו מירי ,
כי: אהיה. לעור: להעובדים לתחית ישראל. וארצו, -אז הקרבתי את
מעוט. כחותי. וכל אשר בי על מזבח ררעיון הזה, ‏ אשר לקח את
כל לבי ולכל בו חיי רוחי",

מאביו קכל נורדוי את חנוכו הראשון. וגם את יריעת הלשונות
למינית , יונית = ועכרית | בעיר מולדהו בודפישט ששם נכנס אח"ב
אל האוניברסיטה. הוא הקדיש את -עצמו למקצוע הרפואה אך
התענין: גם בספרות, ‏ והדבר הזה השפיע. הרבח על מצבו. לומים
הבאים .

עור בהיותו הלמיד האוניברפיטה בשנת 1864 התחיל את
עבודהו הספרותית , בשנה ההיא. הדפים פואמות אחדות ,‏ מאמרי
מחקר. ‏ וספורים . = בשנת * 1865 היה לעוור ‏ תמידי של העהון
,פעסטער ללויד". אחרי ‏ גמרו. את = למורו באוניברסיטה בשנת
8 "יצא למסעיו שנמשכו כשש שנים. הוא בקר אה גרמניה,
רופיה , סקנרינביה, ‏ אנגליה , איסלנדיה ,‏ פרנציה , היספניה ואיטליה.
בשנת 3878 שב לבורפשט ושם התחיל לעפוק ברפואה ובשנת
0 בא לפריז והשתקע שם בתור רופא.

הספרות ‏ היתה ‏ מושכת. אליה. תמיר את מעינוו של נורדוי
ולה קדיש הרבה מעתותיו ואת מיטב כחותיו. כבר. בימי מסעיו היה
סופרם. הקבוע: של ה/פרנקפ. ‏ ציים,' = ,פאסיש. ציים,', ,פעסטער
ללויר', ,וויענער ‏ מעדיצינישער ‏ וואבענבלאט". היריעות שאסף בימי
מפעיו שמש לו חמר לפפריו הראשונים. בשנה שוכו אל בודפשט
יצאו לאור בלייפציג ספרו 18006מ11111/2700 םעו[ הזר 06 408 בשנר
כרכים (המהדורה השניה יצאה בשנת -1881), ספרו |חסו) 0
הז מז8ו!1 18 בשני כרכים (לייפציג, המההורה השלישית בשנת
1) הוא ההוצאה השניה ממסעיו. ‏ באותה השנה יצא גם
ספרו 800ג(מ80116. (הוא. יצא. בהוצאה. ריקלאם).

בשנה הראשונה לשבתו בפריז כתב את פפרו מ1))0 007 עס)ווש,,
"ות (1580, המהדורה הרביעות 1890 וספרר -!ו[אווסשאזו\
86 יוזה 6) (1887, המהדורה השנית 1885), בשנת 1880
כתב, ‏ הוא | ביחד. עם פרריננד ‏ גרוסס, את יצירתו הדרמתית
הראשונה ‏ *'מ0)₪[ההעמ10 6ו0,, | אשר נתפרסמה אח"כ בשם
!וש ה201/0 +06. פט\. כעבור שנה יצאה הדרמה החרשה שלו
11110 0 6 זסס,,. הראשון בקבוצת. הספרים הראשונה
שפרסם את שמו והנחילהו כבוד ותהלה בספרות<העולם היה הספר
10 667 מסש0ם 6[6ת10)מ6צמ0ם 16 (לייפציג = 1888,
המהרורה ה-19 בשנת 190%) הספר הזה נדפם כמעט בכל לשונות
אירופה. והטיל בזמנו סער גדול, בכח' עז לבלי. חת הוא מערער
והורפ. בספרו זה. את. השקרים המוסכמים של האנושיות, הנחשבים
ליסורות מוצקים של הצבור בכל מקצועות חייו,: ברוסיה ובאוסטריה

% שו

יו -

> היה הספר הזה אפור לבוא בקהל, את האקסמפלרים שמצאו

היו מחרימים, ‏ באופטריה יצאה פקודה רשמית שאסרה את הספר
בער חטאיו השונים. היותר חשובים בהם הם: העלבה בשלמון
המלך, העלבת הדת השלטת ועור.

הספר השני המפורסם של נוררוי. הוא 6אטְאַהַזהץ (לייפצינ
8 המהדורה השמינית 1908, תירגם לעברית ע"י ר, בריינין

= ויצא בהביבליותיקה העברית הוצאת ,תושיה),

מיתר ספריו של נורדוי נוכיר עור את הספרים האלה 26
381 868 |סמ[\מגיהן (לייפציג 188% המהדורה השניה
8 0611130800 = נובלה (ברפלוי 8% 81181508 מ8060[6
(בוילין 189%), 120000 גל )600 8ה0,,. -- דרמה בארבע
מערכות, הוצגה בליסינג-תיאטר בברלין ובתיאמראות | הגדולים
ברוסיה ובאיטליה, שימת לב .מיוחדת, שאו גדול ‏ ו.ם פולמוס
של התמרמרות ואי רצון עורר ספרו שתטועגווז שיצא בשנת
%, בספר. זה מעביר. נורדוי תחת שבט בקרת חריפה. וקשה
את ספרות סוף המאה ואת נושאיה. הוא מודר במדה אחת את
הסופרים היותר ‏ נדולים, ‏ גם את יצירותיהם של פופרים ‏ כמו
טולסטוי, מטרלינק, שאינם מתאימים לאמת:מדתו ולרוחו,. הוא
רואה ביצירותיהם מחלת נפש ושנעון.

בשנת 189% יצא הרומן של >)\שג!ווספוושחוזטיון,, ‏ ובשנת
8 יצאה הדרמה שלו ד"ר כהן (המהדורה השלישית 1900),
שבה כבר השתקפה . השפעת הציונות ‏ והורמים ‏ החדשים. בחיי
היהודים ,

עוד \ מזמן לפני הקונגרם. : הראשון הננו רואים את מ.
נורדוי. עימד בשורה אחת עם תיאידור. הירצל על שדה הציונות
ועד היום. הנהו בתנועתנו האישיות. היותר בהירה ונאדרה.

א ורבורג .

מוסד . מיקרו * בּיאולוני בא'י על שם נורדוי.

הננו מביאים ‏ בזה מהגליון האחרון של ,ולט" את החלק
היותר עקרי. ממאמרו של הפרופ. ‏ א, ורבירג ער האינסטיטוט הזה,

המיקרו:ביאולנו, ‏ שהחליט ועה"פ הציוני ליסר בפלשתינה
לוכר. יובל-הששים של הר"ר מכם נורדוי ,

המטרה הקולטורית הואת, נמצאת מן הצד האחר בשייכות
נרולה אל מעמדו של בעל:היובל בתור רופא חולים ומן הצר
השני צפונה בה תועלת מרובה להכשיר את אדמת פלשתינה
למקום התישבות, לכתחלה חשבו ע"ד יפוד. אינסטיטוט של רפואה
בכלל, אבל אח"כ כשנמלכו בדבר עם הד"ר נורדוי עצמו, באו
לודי הסכם כללי, כו יותל חשוב יהוא ליסר בפלשתינה אינסטיטוט
מיקרו-ביאולוגי, מופד ‏ זה איננו נזקק לבכונה גדו:ה, אפשר לו
להצטמצם בדירה בלתי מרובה בחדרים, ומכשיריו אינם אלא
המיקרוסקופים, המירמוסטאטים (מכונה להחזקת מונ*האויר במצב
אחר) וחדרי.הצטננות, שכל. אלה אינם עולים בהוצאות מרובית,
ומספר " המלומדים הלא אפשר להגדיל או להמעיט לפי מדת
היבלת. החמרית,

במובן דורש אינסטוטוט שכזה סבימי:כסף מרובים, אם
חוצים להבטיח את קיומו. לימום. רבים, היינו. אם אומרים לברוא
פוגד. גדול ‏ שכזה, שיהי ‏ האינסטיטוט יבול להתכלכל מן ‏ הרבית,
שהוא עלול להכניס,. אבל אין. זה נחוץ. כלל אם יהיו בידנו חלקת:

הארמה הררושה לבנין הבית וכל כלי המכשירים שלו ופונד, שיספיק

+ העולם 3%

-2+

את הוצאות. כלכלתו למשך ארבע שנים, א יכולים אנחנו: להביט
אל העתיר בלב מלא תקוה, ‏ אם לא יביא ‏ האינסטיטוט במשך
ארבע השנים הראשונות פרי טוב, או איננו ראוי, שיתקיים עור
בבא, אבל אם יתברר, כי היה במשך ‏ העת הואת = לתועלת
והביא רב טוב להתפתחותה של פלשתינה, או יתפרסם ביכ ער
שבנקל יהיה להשיג בשבילו את סכום הכסף הרוש לכלכלהו
גם בעתיד, קרוב הדבר לווראי, כי גם הנהגות | שלטוני הערים
גם הממשלות, שירבו. אל נכון להשתמש בהאינפטיטוט, תהיינה
לו מצרן: לעור בחמר וברוח,

מפני שהקה"ק לישראל יכולה להקצות בית. להאינסטיטוט,
כמו שעשתה ביחס ל,בצלאל", דרוש. לו כסף רק לצרכי התקון
והשכלול ולכלכלתו, אם נחשיב את הוצאות התקון ‏ והשכלול יחר
עם המכונית הנחוצות לסכום של 80,000 פרנק, וכסכום כזה
לצרכי הביבליותיקה, וקצבה שנתית כסך ‏ 85,000 א יספיקו מאתים
אלף פרנקים להבטיח את מצב האינפטוטוט למשך ארבע שנים,
וסכום שכזה לא יכבר להשיג מאת הרבה אלפי הציונים, שישתתפו
בדבר אם מהערכתם את ערך המפעל הגדול אם מפני התיחסות
של כבור לחתן היובל,. בראש וראשונה מטרת המוסר היא לבער
מן הארץ את מחלת המאלאריה, לעצור בער כל דבר. ומנפה
עושי:שמות, המובאים לפרקים ירועים מהודו דרך ערב, ולרכא
אותם בראשית הקפרצותם ע"י ההשנחה על דרכי אורחות עולי:
הרגל והחפוש אחרי קני הבאצילים מפיצי המחלות, ללחים כנגה
מנפות חיתו הבית, וביחיר כננר מגפית הבהמות. שהיא מכשול
כ"כ גדול בדרך הרחבת הקילוניוציה . כן עתיר האינסטיטוט הות
ללחום כנגד מחלות:המטעים, הגורמים לפעמים. להקולוניפטום
נוקים מרובים, ,

אכן רבות הנה התעורות ‏ אשר לפנינו! קודם כל צריך >
יהיה להעביר אל המזרח. את השיטות. הרואגניסטיות ואת אמצעי.
ההגנה, שנעברו באירופה, דבר, שאי אפשר יהיה להעשות, כמובן,
מבלי ‏ שנויים | ידועים, כן צריך. יהיה להורות. את ילירי. הארץ
כיצר יגינו עליהם וילחמו כנגר הרמשים השונים, = הבאצילים
והמיקרובים = השונים | מפיצי המגפות. כן יצטרך האינסטיטוט
לעסוק בחקירות | עצמיות בנוגע להמחלות. המתהלכות. בון. בני
הארם, החיות והמטעים, אשר בארצות:המורת, 0

אם נסהלק. לע"ע מן המלחמה. כנגד מחלות-המטעים, שאולי
יהי נמצא ליותר טוב לחבר את המקצוע הזה אל תחנות:הנסיון,
למשק:הכפרי, אז צריך יהיה למנות לע"ע שני מלומדים, האחר
באקטיריאולוג, שבידו תמסר הנהנת האינסטיטוט וגם איש מומחה * >
לרפואת החיות, אשר יחקור וידרוש למחלות החיות וילחם כננדן.
כן צריך ‏ יהיה להעמיר שני משרתים, שהאחר מהם יפקח על -
סדרי האינסטיטוט, והשני יהיה משרת. בתור עוזר על יד המלומד
וגם ידאג לטפיח. חיות*הנפיון .

ע"ר המקום = ליסור = האינסטיטוט אי אפשר שיהיו = שום
חלוקי ‏ דעות, הוא צריך להיות במקום, שמשם אפשר.והיה לבוא
בנקל לכל חלקי פלשהינה, באופן שאם תתפרץ מגפה באחר
מהם, = יוכלו ללכ תיכף לשם ולהעביר את הנסיובא. הנחוצה'
להרכבה במקומות-הסכנה . מקום אשר כזה הוא רק חיפה, שבמשך
עת קצרה אפשר להניץ משם ליפו וגם לגליל העליון, וכן לביירוט,
לדמשק וגם למסה"ב ההולכת למיקה, המקום המוכן תמיר לסכנת
התפשטות. המחלות. המתדבקות ,

בעוד שירושלים נשארת עיר הלמודים ‏ ויפו עיר<המכחר,.
נועדה ‏ חיפה להיות לעיר. הטיחניקה, למהכז מרעי:הטבע , פה
עומד להוסד ביהים = הטיחני, פה תוסד תחנת:הנסיון למשק

,

גליון כו

הכפרום, וכנראה יבחרו את המקום הוה. גם ליפור האינסטיטוט
המיקרו-ביאולוגיי,. הלואי שיהיה זה הפרח הראשון. בור המופרות
המידיציניים בארצנו;

48%

,הפועל. הצעיר".

0

הכל תלוי במול ואף ספר-התורה שבהיכל!

כך רגילים לבאר אצלנו הרבה מחזיונות החיים כשהם
מעוררים בנו השתוממית ותשומת לב מיוחדה , וכשאנו רואים
עגל-והב ‏ שמרקדים לפניו וספר-תורה המונחה. בקרן זוית ואין
איש שם לב אליה, אנו מושכים בכתף ואומרים: מול !

אבל לאו כולא עלמא במזל תליא!

ואף אותו. החזון שבחיינו המעסיק
אינו יכול להתרץ רק במולו,

שואל אנכי את נפשי:

גלוי ומפורסם שאנו ‏ הציונים ‏ חולשה יתרה לנו לפרסום,
כל דבר שאנו \ מתחילים | בו---התרועה מקדימה לו, התרועה
מלוה ‏ אותו, ורק ,לויהו" נעשתה בחשאי, ואין פלא! אמום לב
העם מהרגיש, עיניו ‏ מראות ואזניו משמע, ורק מתוך תרועה
גדולה' מן הבקר וְעַד הערב ישמע את אשר אנו מרברים לו,
= או יוחר נכון : יעשה את עצמו כשומע , והרגל נעשה. מבע,
שלשים שנה ויותר אנו רגילים לעשית את גרוננו שופר ונשכח
-לדבר כבני. אדם..,

וראה פלא : באותו הומן שכל מעשה קמן וכל מפעל
מצער ‏ בארצנו ואף = זה שערכו--קליפת השום, ותיכנו--אגוז
נפוח, מעורר שאון והמולה ומכה גלים בכל תפוצות ‏ ישראל,
מחולליו. ו,מיסדיו" בו יתימרו וכל ,מקורביהם" יקלסוהו וישבחוהו
באלף לשונות--באותו זמן עצמו אנו רואים:

חבר אנשים צעירים, אנשים בלי ,שם" ובלי כל אמצעים
חומריים, ‏ ננשים בצנעא, בפנה נסתרת, אל מפעל ספרותי
וחברותי : לברא עתונות בארץ, אשר ה,צבי" ו,החבצלת" נקראים
בה עתונים, לעשות דעת-הקהל במקום אשר ,הסכמת" שנים
או שלשה ,עסקנים" נקראת בו---דעת הצבור!

משה סמילינסקי.

ברגע הזה את מחי

ואותם חבר האנשים מתמידים בעבירֶהם הגדולה זה שלש
שנים: מן ההקטוגרף עברו לבית דפום, מגליון אחר לשני חדשים,
אחר לשלשה חדשים, עברו לגליון לחורש ‏ ולאחרונה. לגליון
לשבועים , וער גליון לשבוע--רק צער אחד, והצער הוה בלי
ספק יעשה אם בומן מוקדם ואם בזמן מאיחר מעט, ואיתם האנשים
לא פרשי את כנפיהם בכל ארבע כנפות הארץ, לא שלחו
,משולחים" חיזרים על הפתחים, ולא הרימו. קול צעקה. אשר ילך
מסוף העולם ועד סופו להודיע: הצלת הישוב = אנו, מבקשים,
צעדי הגאולה אנו מקרבים! .

וישימו להם לחוק :,זכות קיומי של ,פועל:הצעור*:) בתוכנו",

ואותם חבר האנשים הצעירים עשו באמת מעשה הגון:
את יסיד העתונות | הארצישראלית הניחו, "את יסורה של דעת-
הקהל עשו, ואם יבאו אחרים אחריהם ועשו עתונית יותר גדולה,
ואם יבאו אחרים אחריהם ובראו רעת-קהל יותר. מקיפה- -זאת
היא . דרך ההתפתחות, אבל מני ח יה היו מיסרי ,הפועל-הצעיר".

1) ,הפועל הצעור' יוצא לאור פעמים בחרש, בירושלום:

= | לכאורה היה צריך מעשה כוה. למשוך אליו את התענינות
הקהל, לבאורה היה. חזון כוה: צריך לענין את הלבבות הערים
לציון,. ככה לכאורה,,, אלא מה אנו רואים ‏ למעשה

בחו"ל ‏ קונים את ,הפועל-הצעיר" = בכמות = זעומה ‏ מאד.
ווה אחרי כל הצעקית על הרעבון לדברים מהתם! בא"י
קונים את ,הפועל-הצעיר": בבמות. גדולה. מאד-- בערך. לכמות
הישוב---אבל ,אילִי". הצבור - הארצישראלי. מננחים. בו : ונלחמים
כנגרו בשצף קצף,

אי הרעבון לרברים מציון? אי התפלה לעתון פלשתינאיץ

או שהרעבון--רעבין: מדומה, ‏ או שהתפ-ה---הפלת-שוא?

2

יש טוענים :

,הפועל-הצעיר" ‏ עתין מפלגתי ‏ ואנו לעת:ן | בלת* מפלנתי
צריכים +

,הפועל-הצעיר" צעיר יותר מדי, דעתו קלה, רגש האחריות
אינו מפותח בו, המתינות חפרה. לו,

,הפועל-הצעיר" מרבר בקול מחוצף,,, ויש שמופיפים: ,הפועל
הצעיר" מחריב את הישוב;

ככה. מרברים ראשי: העסקנים הפ*שתינאים שלנו,

,מפלנתיות".., :

כן, ‏ ,הפועל-הצעיר'' עהין מפלנתי, הוא. כלי: מבטאם של
הפתדרות. הפועלים בא"י, אבל רוצה הייתי לדעת. איזו מהעתונים
הציוניים אינו מפלנתי ובמובן הרבה יותר צר, במובן אישי
ולא רק צ בור ין אחשוב למיתר להביא ראיות.

והאם אפשר לו לעתין להיות בלתי מפ"נתי?

ולו היו עסקנינו ביפו עורכים עתין, ההיה העתון ההוא
בלתי מפלגתיץ

הלא יורעים | אנחנו כמה כתות מכתות שונות ‏ נמצאות
ביפו ובירושלים : כל אישיות צכורית והכת דילה! והרי כל אחת
ואחת מן' הכתות הללו רואה את עצמה כמלח הישוב ואת כל
הנשארים כטפל !

מכת המפלגיות האישות דבקה בנו במדה כזו שאנו צריכים
להתחשב. עמה. כעם חזון מתמיד שיש לו בנו סבות. אורגניות
עמוקית,.. ואנו צריכים לרעת מראש כי כל עתון אשר יהיה. לנו>-
יהיה מפלנתי, ואין אנו יכולים | לררוש מסופר ציוני שיהיה לא
מפלגתי, לאמר שוחרל מהיות מה שהוא ישנו, הרבר. האחף
שאנו וכולים לדרוש מאת כל עתון ציוניי ובכללם -מ,הפועל-הצעיר"
הוא: שבאותו זמן אשר יהן אח המקום הראשין לעניניו הא אל
ימנע את שאר המקומות מעיניניהם של. יהר המ:לגות, שבאותו זנן
אשר יתחס אל עניניו הוא באו:ב. א5 יתיחפ אל הענינים שמחוץ
למפלגתו כאויב ,
ואת. הררישה הזו מלא. ה,פועל ‏ הצעיר" באופן. שאין לדרוש
יותר,
,הפועל-הצעיריי הוא כלי מבטאם של הפועלים בא"י ומעצמו
מובן שאת המקים הראשון ואת רגשי חבתו יהן לפועלים, אבל
האם לא פתה ,הפועל-הצעיר". את. דלתותיו = לרוחה - לכל עניני
הישוב? האם לא מצאו בו. הר--והר הרבה. יותר. ברור ומפורט
מבכל העתונים הציוניום ---הענינים של האכרים, של הכורמים,
של בתי-הספר, של כל מוסרותינו הצבוריים כארץ ובחו"ל? האם
לא הניעו הקוריספינדנציות ‏ של ,הפועל:הצעיה" מן. הערים. ומן
המושבות למררגה של התפתחות כזו שכמוה לא היתה בשום
עחון. ציוני, ואי העתון. הציוני בו תמצאו קוריספונרנציות מקיפות
ועמוקות. כאלו של ,האזרח" מירושלים?

ממנו

| גליון מו

,הפועל. הצעיר" הגיע = לאיההמפלגיות: ה אפ ש ריית כתיך
תנאי- החיים הפובבים אותו. הארה אחת אנו מוצאים אצלו לכל
הכחות הצבוריים בא"י, אינו ,אוהב" אף לאחת מהן ואינו,אויב"
אף לאחת מהן, במדה של האמת שלו הוא מודד את מעשי
כולן + 2
ועוד אחת: גם ביחם אל מפלגתו הוא -- אם ראה עון
"בהגיד, ואהבתו לא כסתה על פשעי חבריי, ואם יש הפרזה
= ובטיחות. יתרה. בדבריו כשהוא דן את מעשיהם החיוביים של בני
מפלגתו -- עם מי אין כמו אלה?

5

,מתינות , , ."

זה הוא מושג ממותח מאך ובלתי מוגבל , ,, ואת הקוראים
הפליחה אם אאריך קצת בכדי. לבאר : המתינית ‏ הארץ:ישראלית
מה היא +

עסקנינו ‏ הצבוריים ,עושי". החיים. הצבוריום שלנו, הנהונו
את אניתם, ‏ במשך שלשים שנה, בין. סלעי חים ושרטוני. החול...
הרבה סבלו העפקנים הלו והרבה מדמם הושחת- עד אשר למדו
את אצבעותיהם ‏ להחזיק משוט ולנחות את אניתם בדרך הקשה,
בי לא תשבר ולא תנפץ. על כל שעל ושעל,., ואת אשר למהו
אינם. יכולים ‏ לשכוח עור [ גורל הישוב, -מיום הבראו,. היה נתון
מצד האחד בירי הרשות שרירת הלב ומצד השני בידי. הפקידות
הפרועה. כזו. כן זו בקשו להבנות מחורבנו של הישוב |: הראשונה
בהיות. הכל א סור בעיניה והאחרוגה בהיות הכל מות ר בעיניהי

ואיך. יכלו עסקנינו הצבוריים ‏ במושבות ובערים להשלים
עם הרשות ועם הפקירות. אם. לא ע"י מרמה ושקר וכפות עין ל
הלא ,מצוה". חיתה להוליך ‏ שולל -את\ אויבי - הישום: אלה הלא
,מצוה" היתה להמות : את העלוקות: הללו הקוראות. ,הב, הב !"
| כל היום, וכל המרבה לרמות את הרשות הרודפת אחרי בצע
ואת הפקידות, המבקשת לבלוע כל חלקה טובה, הרי זה משובח,

וככה נכרא הנימים של העסקנות הצבורית שלנו, ככה
גבראה המדה למרוד את ,החריצות' הצבורית שבה מוסיפים
עסקנינו למדור. עד היום,.. הרגל נעשה טבע! העסקן. הצבורי למר
במשך שלשים שנה, כי ,הלשון נתונה. לכסות בה את הרהורי
הלב", ‏ העסקן הצבורי למד. לראות. את עצמ בכל עבורה צבורית
כאולו הוא: עומד. לפני -בלוך ואוסובצקי. אי לפני אחד הקימקמים
או הפחות, ,, ואת אשר למד לא ושכח: אינו יכול לשכוח.
לרבר ישר ולעשות ישר בלי ערמומיות ובלי עקמימות. אינו. יכול!
וה,נימופיי הזה דבק. כמחלה רעה באויר הצבורי שלנו וכל הנונע
בו לא ינקה, ואף ההרשים שאת בלוך ואיסובצקי לא ידעו ולפני
הפחות. לא עמרו למדו. מן הראשונים ובדרכיהם. הלכו, ואף בימום
האחרונים שאת הפחות יש לדבר בלשון חדשה. -- תורת הראשונים
לא נשכחה. 2
וואת היא ה,המתינות" המהוללה שעכקנינו הצבורים מצטינים
בה:ומתימרים בה, זאת היא ה,מתינות" ש,הפועל הצעיר" בגד בה,
== ותקם. מהומה ומבוכה | מחריבי הישוב עליך, ישראל !
: רוצה הנך לרעת את העפקן הפלשתינאי+ לעולם לא
5 תעמור על רעתו, לעולם לא יניד לך בהתגלות הלב את אשר
= עם נפשו, או שובחר לו לשון ערומים, יגלה טפח ויכסה מפחים--
<> וכי: תאמין לו וילעג לך בלבו ויחשבך ל,שוטה* -- או שישתוק
-- השתיקה השחורה אם כל תטאת, ואם יחשבך לאיש ,נאמן'
היודע להחזיק ,סוד" ישפוך על כל מתנגדיו קתון: של שופכין,
, ואל תאשימו את עסקנינו באשר הם--פרי הסביבה הנם,
<< פרו החיים ה,אסורים" של שלשים שנה!

העולם 3% 8

מעצמו מובן שבתוך הסביבה הואת היה קולו של ,חפועל
הצעיר" כריפוננס נורא הצורם. את. האזן, -

שם הפכינו להתחכם במסתרים, להתחמץ בסתר האוחל.,,+
אבל לצאת במלחמה גלויה נגד עושי העול, נגד העריצים, חשבו
לחוצפה, למעשי נערות:

ו,הפועל הצעיר" הלך הלוף ושפור את ,בנין" חנימום ששלשים
שנה' עמלו. בונוו בו ו,הפועל הצעיר" הלך הלוך. והרפ:-בלי
רחמים, בתמימות. של טל ילדות- את ,עמודי" החיים,,,: האינו
מחריב. את חישיב + ואל תלעגו לעסקנינו הצבוריים! ב עיניהם
הם, לפי נמוקיהם הם ,מעשי:הנערות" של ",הפועל הצעיר"
אמנם חורבן ‏ הוא, ‏ חורבן הרבר אשר בו חיו, אשר עליו.הם
חיים עד היום,. אל תלעגו להם,, , לרחמים הם צריכים : מי שהלך
שלשים שנה כחושך, אור השמש מעור את. עיניו!

העסקנים שלנו אינם יכולים להבין כי יחד. עם המהפכה
הכללית שבתורקיה צריכה שתהי מהפכה נם בחייהם הם, בנמוקיהם
החיוניים. ובהשקפותיהם\ על החיים, את -המהפכה ‏ הכללית הם
משבחים. בכל פה ובתוך ‏ עולמם. הפנימי נשארו עבדים, עבדי
העריצות הגסה . : ֶּ

אם בימי המשטר הישן היה מקום לאותה ‏ ,המתינות" של
עסקנינו : הראשונים, אם בימי המשטר הישן היינו מספימים בהכרת
אל אונאת:חרעת שעליה נוסדו מעשינו -> כי כלום היתה ברירה.
אחרת לנו: המלחמה בער קיומנו. הביאתנו ‏ לידי. פך ! -= הגה
עבשיו עלינו לבער אחרי אותה ,המתינות", עכשיו עלינו לעשות. מח >
שמותר, ‏ מה שאפשר לעשות, בהתגלות:לב. מלאח או לא. לעשות
כלום ! עכשיו עלינו לדבר בלשון חדשה ולהשתמש באמצעים
חרשים , ;

לא די שהאנשים הישנים יקראו עתה ,אמן |" למעשה התורקים: ="
הצעירים כמו שקראו לפני וה ,אמן! למעשי הפחות של עבדולצ 5 .
חמיר, צריך שאת מקום האנשים. הישנים יקחו --- חדשים עם >
נמוקים חדשים ועם הבנת:חיים חרשת,

אם בימי המשמר הישן היינו משלימים על אפנו ועל חמתנו
עם המרמה והשקר, החנופה. והעבדות, ‏ ששפכו רעל ומות לתוך
הספירה ‏ הצבורית ‏ שלנו --- עכשיו ‏ אנו צריכים לבער את כל
אותן. חמדות ואת כל תולדותיהן , .לא מרבשן. ולא מעוקצן!

אם בימי: המשטר חישן. היה להסכים ‏ במובן. יהוע; כי
,בערים" ב,הפועל הצעיר" יכולים ל,הזיקיי- -עכשיו. בימי. המשמר
החדש רק ,נערים" עזי נפש ותמימי. לב כאלה, ש,מתינות". לא
ידעו ו,פשרות'" בל עמהם, יכולים לבער את החלאה, אשר דבקה
בנו ולברא: אטמוספירה. חדשה יותר' נקיה: ויותר. מרוממה, ,,"

רק נשם שוטף כי. ירד בסופה ובסערה ירחץ את כל מה "
שרבק. בנו במשך שלשים שנות החושך ‏ והעריצות ,

4

,

האמתי נתנה : להאמר ! : /

יש שה,מון", של ,הפועל הצעיר" יוכל. להרגיו את העצבים..)

יותר. מדי הוא, לפעמים, חד, -יותר מרי הוא לפעמים בטות "
בו בעצמו, בשעה שלאהם העומד מן הצר נראה אותה הבטיחות
קצת מנוחכה , :

אבל עם מי, ‏ שרמו. צעיר בו, שנפשו סוערת, ש,המנוחה"
טרם כבשה אותו ואת הוחו -- אין כמו אלה? ארם' חי יש שהוא ‏ +
כועם, יש שהיא. מפריז על המדה. מתוך ‏ כעסו, יש שהוא. בא
גם לידי שטות,,. אבל כמח עדיף איש ה חי הוה עם כל ה,מגרעות"
שבו. מהקופא . על שמריו שהמות תקפו1 יותר. מדי אנו: נרדמים
בא"י,= יותר. מדי אנו שוקטים. על פגי. מימינו. העומדים,. ואותת.\

₪ : % העולם >

גליון בו

המערה. הבאה להניע. קצת אותם המים העומדים, להכות את
גליו --- ברכה בה, ואם כחמה א ובסופה. יבוא -- כך. דרכו של
הפער +
ב,טון" ‏ אי:צודק : ביותר ‏ השתמש ,הפועל : הצעיר", לעתים
קרובות ‏ מאר, ברברו על המישבות. ועל בני המושבות, והרבה
הפרין = ,הפועל: הצעור" : על המרה בדברו. על ה,רקבון" של
הראשונים,.. אותו הרקבון עם כל רקבונו איָן לבטלו לגמרי,
הרבה- ברא. בתוך ‏ הישוב ועור הרבה הוא:עומד ‏ לברא.: אבל
כאמור: מדה זו של בטול הראשונים כרוכה. בכל צעיר מתחיל--
כך דרכו. של העולם.. ואם אותם החדשים מביאים באמת איזה
הבר ממשי חוובו, אנו יכולים למחול להם על מהתם הרעה.
ובי: ,הפועל צעיר" הביא לתוך המושבות דבר חדש --
בוה אין להטיל ספק,
את שאלת הפועלים במקום היותר ראוי לו, ‏ העמיד ,הפועל
הצעיר", את ההארה. היותר נכונה לשאלת הפועלים, נתן ,הפועל
הצעור", ‏ לפתרון: שאלת. הפועלים כשהיא לעצמה עשה ,הפועל
הצעיר" מעט, מאד. =- = מהסרון כחות ונסיון --- אבל הרבה מאד
עשה לפתרון: הערך שיש לשאלה זו בנוגע אל קיום. הישוב בכללו,
הכל. ידעו: את ערך ‏ העבורה העברית. בבנין הישוב, אבל
\ הידיעה: הזו לא היתה כה מדגשה, -כה בולטת,: כה ברורה לכל
ומלובנה. לכל כמו שהוא.. עכשיו -- הודות ‏ להטפתו. של. ,הפועל
הצעיר", < ההטפה הבלתי פוסקת, יחד עם' כל ההתמרמרות
שמתמרמרים ?רבים :מבנו ‏ המושבות. על ,,הפועל הצעיר", יחד עם
כל הטענות -= הצורקות: ובלתי-צודקות --- שהם = טוענים ‏ כלפי
הפועלים הצעירים החדשים, יחד עם כל אלה הולכת: הכרה אחת
וכובשת ‏ את הקבבות. של בני המושבות, הכרה, שאין עתירותן
של המושבות. בטוחום: אם ‏ שלא. תכבש. העבורה. ע"י העברים ,
ואת הכרה זו ברא. ,הפועל הצעיר".
רבים: הרגישו את ההכרה. הזו בלבם גם לפני בא ,הפועל
הצעיר", ‏ אבל אלה היו מתי מספר וגם הכרתם של אלה היתה
חלשה, בתוך : פנת * הלב היתה נפתרת ולחוץ לא. יצאה. את
הצורה החיונית, את. הצורה הלוחמת,. את הצורה הכובשת נתן
להכרה זו ,הפועל הצעיר":.
. אפשר להגיר בבטחה שאין עכשיו אף אכר אחר במושבות
שלא: ירגיש בעומק. נפשו את צרקת. ההכרה הנזכרת, ‏ יש מוענים
שלא. א ל ה = הפועלים - יכולים לכבוש. את העבורה, אבל כי
פועלים: עברים צריבים לפבוש. אותה. וכי : בלעדי. זה בסיסו. של
הישוב--=חול, פזה הכל מודים: אם בגלוי ואם בסתר נפשם, אוכל
להגיר. בבטחה : רום האכרים--לבם מכה ‏ אותם, בראותם את
עבורתם נעשית ע"י נכרים, ולא לפועל: העברי הומה נפשם, שאִינו
.מוצא עבודה, אלא להם לעצמם הם דואנים, לעתידותם
הם פוחדים, עתידותם, שבלי פועלים עברים במושבות, הם
צפוים לסכנה,,. כמעט כל אכר התחיל להרניש ,אי<מנוחה" בנוגע
> לשאלת. הפועלים ער כמה שקיום עצמו. תלוי. בה, ואי<מנוחה. זו
תוצאות. רבות וגדולות לה, ואת היא הסנונית: הראשונה המבשרת
את בא המהפכה,,,
במוח אני, שתקיפי פתח:תקוה אשר ,נצחו" את הפועלים
ווגרשום ממושבתם, עד שממפפר מאתים פועלים נשארו שלשים,
בטוח אנכי ‏ שגם התקיפים הללו : ה,יתוש. של -טיטופ" מנקר
במוחם, מנקר ואומר: לא אותם נצחתם, כי אם יאת עצמכם
נצחתם, לא הם המנוצחים. כי אם אתס המנוצחים!,,. ,הפועל
הצעיר" עשה מהפכה בלב האבר בנוגע להבנת ערכה של
שאלת. הפועלים, ומהפכה זו עשה. תעשה פרי,
ובער המעשה. הזה אנו ‏ יכולים למחול ‏ לו את המרירות

היתרה, את הבטיחות הרוקרת. ואת החוצפה , .. לזמנים !
אשרי מי. שאומרים לו:
-- יצא הפסרך בשכרך!

0.

כל הרברים האמורים בזה לא באו בכדי להשלים את לב
,המתינים" שביפו ובמושבות עם ,הפועל הצעיר", מי שמוצא
עוו בנפשו לעמור לימינו של העריץ הירושלמי, שרמס ברגליו
כל חוקי צרק ויושר, שורע בכל הסביבה כל מדה מגונה של
עבדות ושל הכנעה, ששם את הציונות בכל עת ובכל זמן לחוכא
וטלולא, לעמור לידו ‏ גם בזמן: ש,הצבי", ‏ הנמכר בער כסף,
עומר להלחם בו. מי שמוציא את עצמו מוכשר לתת יר לעריצי
ירושלים לדכא. ולהרום הסתדרות של פועליםן מי שמוצא את
עצמו עלול להסכים בחשאי ל,חרם" הפתח-תקואי---אלה האנשים
לא ישלימו עם ,הפועל הצעיר" ולא ימחלו לו על אשר אינ
ינול להשלים ולא ישלים לעולם עם ה,מתינות" שלהם] ‏ "

רצוני היה להרצות. את הרברים כמו שהם או כמ שהם
נראים לי, כי מקוה אנכי שבי הציונים בכל אתר. ואתר עור
ימצאו. אנשים | ,צעירים". בנפשם שידעו להוקור = כמוני את
,השלילות" שב,הפועל \ הצעיר", שישמחו. כמוני ל,חורבן" ‏ שהוא
עושה. עור לא אלמנה הציונות מאנשים שעבירה צ'עירה קדושה
ויקרה להם,

בטוח אנכי ש,הפועל הצעיר" יוכל להחויק מעמד. גם בפני
הרוחות המנשבים לעומתו. עכשיו, א לה האנשים -עודם. יודעים
להקריב קרבנות:מחים לשם הענון היקר. וקדוש להם,. עוד האנשים
ה אלה יודעים. לעבור בחצי:חנם ולחיות בחצי;רעב, | בשעה
שיריהם. עושות = עבורת-קודש ,

ובמקום שיש ,מקרש מעט" ימצא.. גם
אליו את יד אלה,. שעוד. נפשם לא שקטה
חרלה מהורעוע..+

כח:מושך למשוך
ועור נשמתם לא

4

מַכְתְבִים מִורְקְיָה.

המצב הכלל: השאיפה לאחדותן ב עולם תיהול!
אי:-מעשה והתאוננות:--- לה מבררים* ‏ שלגו.---שונותוה--

חג החפש עומד אחר כתלינו, בבל מקום הכנות מרובות לח!ג את הגי
החפש הראשון ברוב פאר והדרי

בעוד ארבעה ימים ירעמו כלו:הת\תח ויעוררו לבות אזרחיהתורקיה
את הוכרונות הפָים של 54 לחדש יולי שנה שעברה. אבל בטח יתערבו בין
הזכרונזת הנעימים גם זכרונות. לא:נעימים. ביותר. ער ההתקוממות ‏ ב-13 לח,
אפריל, ע"ד כל אותו חרש"הפחרים, וע"ד הערבוביה השוררת גפ כיום בחלקים
רבים של תורקיח +

אבל לא רק ברחובות מרגושום שהגההחפש משמש ובא. נכר דבר זה

גם בלבבות, זה כשבועים שהחלו לדבר ע'ר הכנת *הלבבות, ע'ר
התאהדותם של כל בני הלאומים העותומנים לממלכה בריאה ומוצקה אחת,

ומשמחת העובדה, שהתורקים היו המתחילים,בדבר, הם הרימו את הדגל
שעליו כתובה המלה היפה ,אחדות"ן וזה--אחרי הנסיון הבלתי-מוצלת ‏ של
מחות נלהכים ‏ אחדום שבקרבם ל,אחד' ‏ את הלאומים השוגים ‏ בחזקת היר,
"כמו ש,מאחרת" הממשלה הפרופית את הגרמנים והפולנים,

אותה המלה, אבל איזה שנוי בתוכן!

וכל בר.דעת יסכום .ש לה ת א חר ות = ב ש ל \ם ‏ נכון - עתיך. יותר
מוהיר מאותה האחדות, שבאה. כעין גזרה, = שאין. רוב הצבור היושב בתורקיה
יבול לעמוד בה,

|

ה

ולנו היהודים ינעם לדעת, שיהורי תורקיה יקחו עליהם במקומות רבים
את התפקור הופה של ה מ א ח ד ים. ככה, בסלוניקי, הסכומו כל בני הלאומים
לבחור ‏ ביהורי בתור ראש הועדה הכללית של ה, אחדות העותומנית",

דבר. זה מראה לנו על גדל התפקיך של יהודי תורקיה ועל מקומם
בממלכה שהיו יכולים לתפס, לו ירעו להשאר את אשר הטה, לו הלכו בקומה
זקופה. ‏ לצערנו אין. יהולי תורקיה מבינים את ערכם, מקומם ומצבם, וכבר רמזנו
על נטיתם לזחול. על ארבע, נטיה שאינה ילירת-הארץ אלא זמורת:זר, שהובאה
מחוץ.י+

אחינו שבתורקיה צרובים לגרש את הרוהות הרעות האלו שבאו מהמערב
היהודי הרקובן אבל עדיין. אין אנו רואים בין יהודי תוגרמח את אלה, שיבונו
את הסכנה הכרוכה בנטיה המוזרה ההוא. == == --

%
% %

בין הקהל היהודי שבתורקיח וביהור בין זה, היושב = בעיר:הבירה
מורגשת בימים האחרונים אי-שביעת רצון, מעכרים שונים התחילו מתאוגנים
על מעוט עבודה צבורות ועל אי:הנהגת תקונים במוסדות:הצבור,

בשנה עכרה מיןם נפילת החכם:בשי הישן, | שאותו האשימו בכל אי
הפדר ובתהו:ובהו ששרר בעהות , היהודיות, ‏ ומאו לא נעשה במעט דבר לתקן
את המצב הזה,

היהור ם הנאורים והדור = הצעיר שמו את כל תקוותיהם בהחכם:בשי
החרש, שהנחי כידוע איש צעיר ובעל השכלה אירופית, וגם הוא לא חדל
מהבטיח תקונים בכל המופדות, מבתי:הֶספר עד. אספה לאומית שהה ישתתפו
צורי כל העדות, וב- 04‏ לח, = יולי עומרות העדות היהודיות שבתורקיה: על
אותו המקום. שעלין. עמרו ביום הזה של השנה שעברה, גרולה בוחוד התאוננותם
של השררות התחתונות, שמהן מרימים את כל המ (מס:הבשר, ‏ מפ הגבינה
ומפ:היין): מבלי תת להס שום דבר תמורתם, ‏ שומע " הנך את התביעות האלו
בשיחות. פרטיות וקורא הנך על אדותיהם בעתונות ההיפפניולית,

וצודקים המתלוננים, המיג'ליש האוממי החדש לא רק שלא עשה ער
עתה שים שנוי. דמנכר, אלא, ‏ לפי הירוע ולפי שנראה, ‏ איננו" אומר לעשות
בימים: האלה שנויים עיקריום,

בונים, למשל, בגלטה, 4 בית:ספר גדול --- תכי"ח הלותה להעדה 900
אלף פרנק לצרך. זת---ולמרות' כל. ההבטחות היפות ע"ד' שנוי בתכנית:הלמורים,
ע"ד. הגדלת מספר השעות לעברית, ‏ ע"ד ‏ ההקונים בלמוד. הלשון. חעברית,
הבטחות שנשנו ושנשלשו עד שכל קורא עכרית. יודע אותן בעל:פה, = למרות
כל ההבטחות, יהיה---לפי מה שנודע לי מהמקירות. היותר = נאמנים- -ביתיספר
זה מהדורה יחדשה של בתי:הספר לאלינפו הצרפתית תהי השפח הגלמדת,
הצרפתית. תהי ‏ שפת ההוראה והצהפתית תת גם: שפת-הדבור. בפית-ספר זה
של הקהלה הספרדית בגלמה, אמנם ירחיבו קצת את הלמוד התורקי. ‏ שאלתי
את אחד מהעופקים ביסור בית:פפר זה ע"ר המקום שיקציעו ללמורים העברים,
והאדון הזה למרות חבתו לשפתנו, אמר ,שעל אדות זה עור טרם החליטו
דבה, וכי הוא איננו רואה את הנחיצות המעשות בהנהגת הלמוד. הזה",

נוסף לבית:הפפר הזה, ,לפיידוגמת:האלינס" ‏ אומרים ליסר גם. ,תלמור
תורה" (ללמור התפלות בתרגום ההופפניולו) ‏ וגן-ילרים שכו ילמרוי,. צרפתית

= ואולי גם קצת עברית,

אלו הן ההבטחות, זאלה---המעשים!
אבל שונות ההבטחות, ‏ לנו מבטיחים רברים שאנו היונו רוצים בהם,
ולאחרום = דכרום. הנעימים לחך. האחרים.
ושוכחים, ‏ כנראה, חברי המיגליש, כי און ה,מיג'לוש היהודי הלאומי,- -
בות:אוכל | שכל אחד צריך למצא .בו את הנעים לחכו...
*
.+ *%
בימים האחרונים החלו. ,מבררים" את מצב. הציונות בתורקיה + בעתון
יהודו-אנגלי נדפס מכתב-שקר מאת כתבן שונא:ציון. על דבר. גזרות ‏ שעתירות
לצאת בתורקיה על הציונות והציונים, גזרות שלא יצאו ולא | תְצאנָה-- וידפס
אותו: העתון את המכתב ההוא בשלמותו, בלי כל הערה מצרון ואחרי:בן. עבר

= = למאמרי:, בירור" , אחוי המ:תב שקדם ל,בירור" מאמר שני- --,בירור", ואחרוו--=

מאמך : שלישוו ,אחרי. הבירור",. בטון: של נצחון מבשרים ,בביהור" כי עת צרה
ומצוקה ‏ היא לציונות. ושצריך | שהעומדים כראשה. ימחר להציל את האפשר,
"מה "מ ב ר ר אותו העתון. ומהו רוצה לברר בטון-הנצתון. שלו? בי ,המעצורים
לבואת. המוני ‏ יהודים לפלשתינה כבר התחולו לצאת אל מפועל'? וזה לא

לי 2 א > 2 / קר

> העולם 90

1

א מת, אם כי, לפי רכרי ,הבקר', דברים. כאלה נדפסו בה,וועלט", * אנכי לא
קראתים. בה,וועלט", = אבל אם גם נדפפו --- טעה חברי מה,זועלט", מעצורים
לביאת המונים לא"י לא התחילו, | המטצורים האלה עומרים ‏ וק זה שנים!
בצורת ה,פתקא האדומה", עמלים עתה להסיר ,אות:קלון" זה ומקוים שזת
יעלה ביד העמלים בדבר, ואם גם לא יעלה אין זה סמן שהתורקים הצעיריט
מתנגדים עתה לציונות יותר מאשר קודם, להפך, סמנים רבים מוכיחים שהתנגרות
זו בשדרות התורקים הצעירים- -ואת ישותה של התנגדות בין תורקים צעורים
רבום ל א הכ חיש איש מעולם-- הולכת וחלשה:
כמובן, רבה העבורה כדי להוכיח לתורקים שאין הציונות רוצה לקרע
את ארץ:ישראל מעל תורקיה וליסד ,,ממלבה יהודית", אבל עגודה זו נעשתה,
גם טרם שהתחיל ,,הכקר" מברר, ‏ נעשה עתה ותעשה , ואפשר לקווח, בהצלחהי
עוד רוצה בעל המאמרום הנזכרים ל,ברר" ,שסכנה צפויה למופדות:
החנוך שלנו בא"ו', ותמה אני על המברר, שאין לו כל יחיעה ממצב' הדברים
בתורקיה, סופר ה,וועלט" בא לחשש זה לא ע"י ה,רזואיש קרוניקל* אלא ע"י
הצעת:החוק ע" החנוך, שבטח לא ותקכל, מפני שהצעה זו איננה רק אנטוה
ציונית, אנטי:יונית ואנטי ארמנית, אלא מפני שהיא מתנגדת ‏ לשכל הישר
ולאינטרסים של הממלכה העותומנית, ‏ כמו שבארתי' כבר במכתבי הקודמים
ב העולם",
ובכן מה' רוצה עורך ,הבקר" לברר? --- שהוא מביט בצרות = עו לטל

הנעשה בעולם הציוני?---וזה ירענו משכבר הימים!
%

וומים

% *

חברי האגודה להתעמלות 6 שבקושטא עושים עתה הכנות רבות
לקבל את חבריהם המרובום שובאו הנה בשבוע ‏ הבא מפילופופולי ומערים
אחרות שבבולגריה, כדי לערוך יחד חגיגה יהודית להתעמלות,

האגודה. המקומית פנתה | למחמוך שיבקיט פחה ‏ בבקשה לפנות ‏ להם
אולמים בבית הספר של הצבא ‏ כדי לקכל את אורחיהסן - המנצת של 94 לח,
יולי נענה להם ברצון ויבטח ל,מכבים" את עורתו בכל מה שיוכל, המתעמלום
היהורים מבולגריה. יבקרו. גם. את פלוניקו, אדרינופולי וסמורגה,

בכל מקום מבינים להם קבלת פנום ופה, יש לקוות שהבקור הזה וועול
הרבה להתפתחות הברה הלאומית בין הדור הצעיר, ואגורות רבות להתעמלות
תוסדנה בין צעירי הספרדים,

= - העתון האופיציוזי ‏ ,אוטטיתד" כותב באחד = מגליונותיו האחרונים:
אחרי שנפתרה שאלת הארמנים באדנה, ‏ ואחרי שהשאלה היונית בתורקיה
נהיתה פחות בוערת, צרוך לגשת לבירור השאלה הי הודית,

--- תמול בא הנה הברנז מר אוסושקין, בעוד וומום ובא גם מר רוזוב
מפטרבורג, חבר היער הפועל, שניהם ישהו פה ומים אחרים:

--= החכם בשי בקר אתמול את האדון. ולפזון בבית המלון ,ווטמר פלץ"
בטירפיה ונשאר שם שעות אחדות,

8
----100 ד
מַכְתָּבִים. מפולין.
תת
קצובה של הקהלה הורשאית,---בתי:ספר של הממשלה בשבול
היהודים, ---חברות הצרקה והצעת התאחרותן.---עונת הקיץי

זאת הפעם השנית שהנהגת הקהלה הורשאית מפרסמת ברבים | את
הצעת תקציבה,
המפפרום ‏ בלי שום. ידועות מבררות אותם, במו למשל ע"ר מספר בתי:הספר
ובתי | התלמור:תורה , מספר ‏ חנוביהם | וכדומה, | עכשין | נשטעה ההנהגה
להערות: המבקרים מראשתקר והוסיפה את היריעות הנחוצות,

הקהלה הורשאית, שהיא המרובה באוכלוסין בכל אירופה, וש לה חשיבות
מיוחרת ‏ מפני ששחקה לה השעה בשנות השבעים של המאה העברה והתכוננה
על בסים חוק של מט:הערה הנגכה בעזרת הרשות ונשענה היא לא על
מתפללי:בתי-המדרשים | אלא על משלמיההמס שחם הבותרים את ההנהגה.
לפני הזמן הזה היה ,הדאזאר בוויניצו" נבחר ע"י מתפללו בתירהכנסיות. ובתוי
המררשום, מה שהיה, כמובן, למקור לגנכת הדעות וברומה, ותנהגת הקהלה
היתה מולה! בידי. חסידום,. המשבולים-המתכוללים הפיהו את התקלה. הזו, אולם
וחר: עס זה. לא שכחו להבטיח ‏ את ממשלתם גפ לעתור והנהיגן שרשות

תקון זה הנהיגה בשנה שעברה, אלא שאז נתנה רק את ,

הבחורה תהיה רק למשלמי מפ מחמשה עשר רוב. ומעלה. ‏ באופן כזה ניתנה
הקהלה בידי העשירים שרובם מתבוללים חפשים. או חסירים, ‏ ומעוטם הקטן
נשמע לרברי האופוזיציה הלאומית והציונוז,
זה שנים אחדות שהולך ונמשך הפולמופ ברבר השלטון בקהלה, ואחת
מהדרישות היותר נכבדות והיותר הכרתיות הוא תקונו של חק הכחירות, אולם
. דרושה זו הוצאתה לפעולות קשה מאד לא רק מפ:י התנגדוזם של המושלים
משלנן, אלא מפני שהיא תלויה בדעת הרשות, שככך החתה פעם אחת הצעה
. של תקון חק-הבחירות, שרחוק היה. מדימוקרטיות, שעובדה והגישה ההנהגה
בעצמה,
זקהלה הורשאית היא איפוא הקהלה המפוררת היחידה בכל א רופסיה
העומדת = על "בסו חזק של מס והמקפת בפעולותיה הרבה צרדום של הזוום
הצבוריים,
היקף פעולותיה נראה באופן בולט מן התקציב.
מלבד. הוצאות ההנהגה, שכר הרבנים והפקירים ובו' העולות ‏ ער
06 רוב. מוציאה הקהלה על עניני למור והשבלה 86,069,48 רוב, על
על עניני צרקה ועורה צבורות 56,119 רוב על בית העלמין ובו' 49,704,75
רוב על תשלום החובות של הקהלה 38250 רוב. סך הכל 991,112,87
רוב מלבר זה מסכומים מיוחדים מוציאה עור לענינו צרקה 107,988.98 הוכ,
הסכוט. הכולל של כל ההוצאות עולה איפוא עד 99,096,80 8 רוב.
מההכנפה נציין ‏ רקי שני מספרוב:. מס | העדה עולה עד 212,110 רוב:
ומחור. המקומות בבות ‏ העלמין והקכורה וכו' עולה ער 49/059,80, יתר ההכנפת
היא מנדבות פרטיות לעניני צרקה שונים ומפרי העזבונות, הנמצאים בירי הנהגת
הקהלה, והרכוש שוש לה, סך הכל עולה ההכנפח עד 899,103.49 רוב,
מרשימת הוצאות * ההנהגה אנו רואים שאת. הסכום היותר גדול היא
מוצואה על עניני חנוך ולמוד. היא מחזקת בתשעת בתי תלמור:תורה שכהם
לומדים ‏ 1900 תלמירים, בעשרים בתי:ספר למתחילים רשמיים, מהם 12 לנערוס,
8 לנערות, ומספר התלמידים והתלמידות. לא גרשם, \בית:ספר -לאומנות לנערים
ונערות עס שמונה מחלקות 11871 תלמירים ושעורי"ערב בשביל. בעלי:מלאכח,
שמספר התלמירום בחם עולה ער 940,
מכל. המוסדים האלה רק הנהגת שני האחרונים נמצאת באמת בידי
שלטון הערה. בתי התלמור"הורה מתנהלים ‏ ע"י השלטון רק למחצותם, !כלומר
בלמודו:החול ‏ ובהפדרים ‏ חתיצוניוס, ולמחציתם השנית, בלמודי הדת, שורר בהן
רוח החסירים, אולם למרות ואת אין לחסיךי ורשה. ואדוקיה אמונה יתרה
בתלמורי:התורה, שהעדה מחזיקה 4 בהם, שהרי יסדו להם תלמורייתורה פרטים
רבום, בתי:הספר למתחילים הרשמיום כבר אינם תלוים במאומה בדעת שלטון
העדה הנותן. רק את הבסף הדרוש להחוקתפ לשלטון. העיר (המגיסטרט),. והאחרון
מוציא. אותו כפי דרושתו של המשגיח על בתי:הספר העממיים, ושלטון הערה
אינז מקכל אפול1 דין וחשבון. מהסכומים המוצאים, 2
ענון בתיההספר הללו הוא פרק מיוחד ומצוין במינו וכראי הוא . לספרו,
ביחור עכשיו, בשנתפשטו בעתונונן ‏ ורועות רְבוָת בלתי נכונות ע'ר יחופו של
שלטון העדה אל בתי-הפפר האלה וע"ר בקשותיו שהגיש אל הרשות בענין זה:
בְתוהספר עממיים בשכיל הוהורום נמצאים בהרבה ערי פולון ומתנהלום
לפו פרוגרמה ‏ רשמית ‏ אחת , מובן, ששפת ‏ הלמודים היא רוסית, ‏ ואפולו
באותו הזמן, שנתקכל רשיון להנהיג ‏ בבתי:ספר העממיים , בשביל הפולנים את
= השפה הפולנית בתזר שפת:למוד, הוצאו בתי:הפפר שלנו מתוך הכלל, כפרו:
* גרמה שלהם נזכרו אפילו הלמוהים העבריום, | למודי הדת, אבל מעטום הם
מאד ‏ בתו"הספר בכל המדינה, | שבהם לומדים את. הלמודים הללו, והסבה
פשוטה, המורים---מעוטם חניכי הסמוגריות -למורים הכלליים = ורובם מתלמדום
"שעמרו בנסיון: וקפלו תעודת מורה למתחילים --- אינם. יורעים לא את. הלשון
העברית ולא את הלמודים העכריים, ומלבר זה אין איש משגיח שימלאו סעיפו
הפרוגרמה הללוז. = ל,הד רקציה הלמודית", = המשגיחים?על בתו:ספר העטמיום,
יש ראגות אחרות הרבה יותר חשובות מכדי להשתדל שילמרו: בכתייהספר
העכרים את הלמודים ‏ העברים, והיהורים גם הם אינם דורשים זאת. ע'פ. רב,
שהרי. אין. אלה חדרים. ותלמורי:תורה, אלא בתי:ספר רשמיום, והמורה היא מעון
פקיד + >
באופן. כזה היו בתו:ספר האלה למופָרים של רוסיפוקציה, ותעודתם . זו
בסכיבה פולנית היתה בולטת עור = יותר | בשנים האהרוגות, - כשהתחיל ‏ העס
הפולני את המלחמה בער בתי-תפפר,: וצריך ‏ להגיד את האמת, בתי:ספר אלה
עושים את שלהסו חִנִיכִיהם לןמדים. לדעת את 'חלשון הרוסית ‏ ומתקרביס. אלות

. . 2 : , 5

> העולם 36 פר

וכה במגה, שהם מתרחקים מן הלשון הפולניתן ע"ר הלשון העכרית. אין אף
צורך לרבר:

זאת היא צורתם הפנימית של בתי-ספר אלה, אולם מצוון. הוא. גס. אופן
הפתדרותם. מאלוו. מובן ‏ שאין הממשלה מחוקת אותם על חשבונה, במקומות
אחדים. משלמים מס מיוחד להחזקת בתי-ספר, והמפ. נגכה ‏ ע'י שלטון. הערים
ונאסף לקיפה אחת, וכשרוצום היהורים. לפתח בית-ספר .בשבילם צרוכים. הם
להתתיל. בהשתדלות,. שאינה קלה כל כך, להפריש מתוך הסכומיט הכוללום של
מסדבתו.הספר - סכום ‏ בשכול בות.הספר העברי, לפעמים תצלח השתדלות זו,
ולפעמים יש שלא תצלח, והיהורים נשארים בלי ביתחספה, .או הקהלה מוכרחת
להפריש מהכנפתה איזה סכום או בתור תמוכה או בתור דמייהחזקה,

בורשה. ובערים אחדות מתפרנסום בתי-הספר מכספי ‏ שלטונויהערום "
היהורים בתור תושבי הערים משלמים. את כל מסי-העיר כיתר התושבים, אבל
בשביל החזקת בתי-הספר העורוניים ליהודים אין שלטין העיר. נותן אפילו
פרוטה אחת, והקהלות צריכות להפריש מסכומיהן, נמצא באופן כזה, שהיהודו
משלם שתי פעמים. מס:אחד, אן שבכסף יהורים מחזיקים בתי:ספר, שאין היהודים
נהגים מהם:

לפי החק אמנם מתקכלים והודום |לבתי.ספר למתתילים הכללום, אבל
היהוד ם משתמשים, לפעמים, רק בבתי.-ספר לנערות במקומות שאין בתי:
ספר יהודיים. הפכות הן. פשוטות. ומובנות ואין צורך לפרטן.

נאמור אין להקהל העברי שום דעה ושום השפעה על בתי.הספר הללו,
ביחוד בערום הגדולות. הנהגת הקהלה הורשאית. עומדת זה שגים אחדות
בקשרי מלחמה עם ,,ההשגחה" בענין בתייספר, וכבר נתפשטו שמועות משמועות
שונות ע"ד וחופה ה-ע. של ההנהגה אל בתייהספר,. = ע"ר רצוגה- להנהיג את
הלשון הפולנית, ע*ד מאונה להגדיל את שכר המורים וכדומה. -בימים האחרונים
עברו בכל העתונים שמועה, שהיגשה בקשה. להגונרליגוברנטור, > זבה הובע
הרעיון, - שבבתייספר אלה צריך שלשון. הלמודום בהם תִהיה הלשון. הפולנית.
לפני מונחת בקשה זו, והנה לא להגינרליגוברנטור היגשה, אלא לוע דת-התקצוב
של המגיסטרט ואין בה אפולן מלח אחת ער לשון הלמודים,. הנהגת. הקהלה
מבארת רק אה ררישתה שבתי-ספר למתחילים לפי טיבם הנם בתי:ספר עירונים
וצרוכים להתפרנפ. על חשבון הקופה הכללות. של כל העיר, אין ההנהגה דורשת
בלל שועכרו. בתי.ספר אלה לרשותה --- דרישה זו. היחה. לאוטית ‏ וותר. מדי. --
אלא להפך, מביעה הוא את הרעיון, | שאין שום הכדל בין..בתי ספר. בשביל
היהודים וָבין: אלה בשכיל הקתולים. לא ע'פ החק ולא ע"פ הפרוגרמה שלהס,
ולכן אין צרך בקיומם המובדל, ‏ ובבתי"הפפר הכלליום אפשר היה שילמדו גם
יהודים, אם רק ילמדו שם את למודייהרת היהודות וישחררו ‏ אןזם לימי חגו
היהודים. צריך שיהיה טפוס אהר של בתי-ספר. כלליים, ורק באותם חלקי
העיר שרוב תושביהם יהודים יהיו התלמורום יהודים ברובם, פתרון זה נותנת
ההנהגה של הקהלה לשאלת. בתייהפפר.. עד כמה רחוק הוא מהפתרון שחלמנו
לתת בומים הטובים של ומו:התפש! אז בזמן שנתגברה התנועה נגר. בתו*
הספר הרשמיום וכשנתגלה. באופן. בולט כי נמצאים אנו בין הפטיש והפדן
ררשנו ובתכנו שצריך לעשות את בתי-הפפר ‏ האלה לבתירספר עממיים באמת
ולהנהיג בהם את הלשון העממית בתור לשון למודום, אבל זה היה אז, | בימי
התקוות הגדולות והדרישות הרחבות,

עכשיו המצב מסובך. את כל הדרישות להרבות. את. בתי:הפפר, להגדיל
שכר המורים, שולחת ,ההשגחה" אל שלטון. הקהלה והוא. דוחה אותן מפני
שרוצה לפהור את השאלה ומפני שאין לו אמצעים, ואינו: רוצה = לתת ‏ כפף
בשבול מוסדים שאין לו שום דעה בהנהגתם. וספק גדול. הוא אם. ישתנה מצב
זה בקרוב. ‏ והמורים---את. האמת צריך להגיר, הוכם מהטפוס הירוע של ,פקודים"
יהודיים---מתרעמים ומתמרמרים, ושמועות מתפשטות ששלטון העדה הנמצא
בורי המתבוללים אינו רוצה בטוכתם של בתי:ספר מפני נמוקים של התבוללות.
אולם השאלה היא חשובה ומפובכה עד למאד,

לא מעט הוא: הסכום. המוקרש לעניני צרקה,. התנחגה תומכת בבית+
החולים. היהודי, | בבתי:מחפה לזקנים ‏ ולילריס, מחזקת. אמבולטוריום, = נותנת
תמיכות לענים פתם ומחזקת בית:מלוה (לאמבארד) בלו פרוצנטים,

אין שלטון הערה עושה אופוא אחרת ממה שעושות חברות. הצדקה
הרבות והשונות המתקומות בעוה, מלבד ענין כתי:החולום, והחברות, ביחוד אלה
העממיות. באמת כמז, ,לוגת:הצרק' = הגרולה זרב החברים,:. מובן, | שהן יותר
קרובות. אל חעס משלטון העדה, שלטון ‏ העדה משפול את עצסו. בנידן זה.

/
\

למררגת שלטון אוזה חברה של צדקה. בשעה שתפקירו בתור הפתררות מקפת
וכעלת שררה, היה צריך להיות אחר לגמרי,
בכלל ענין חברות הצדקח העובדות בורשה הוא פרק בפני עצמו. החיום
הצבוריים ‏ של יהודי ורשה ביחוד- בזמן האחרון נתרכזו בחברות | הצרקה, | כי
מעטות הן מאד החברות שאין ‏ להן מטרות של צרקה, ובמובן ירוע הן הראי
הנכון. של חיונו. כעשרים חכרות ישנן בורשה, וכמעט בכולן שולט פחות או
אותר רוח ההתבוללות. לא אותה ההתכוללות המדינית הפרוגרמתית, אלא אותה,
שחיא אולי יותר מסוכנה, של הסתגלות לתנאי המקום, אם תקחו למשל את
הרינים והחשכונות שהוציאו חברותיגו בסוף שנה וו תמצאו שרובם הגדול
נכתכו פולנית, מעוטם היותר. קטן ‏ גם עברית, ורק הדין וחשכון של ,הזמוך"
נדפס עברית ויהורית. פרט. זה מצין את טיבן של החברות+
אולם לא פה המקום לדון על. פעולותיהן. וטיבן. כאמור זה הוא פרק
מיוחד --- רוצה אני רק לספר ע'ר הצעה חשובה אחת שנתעוררה כזמן אחרון,
והיא, הצעה. לאחר את כל חכרות. הצדקה, ‏ להפתרהות. אחת.
מקור ההצעה זו: אינו כל כך טהור ומרומם . בעל ההצעה גבהל
מרוב הכרטיפום לנשפום שקבל בזמן קצר מחברות , שערכו בזמן אחר
נשפים , נבהל מהמחשבה שהחברות העופקות בצרקה. נותנות. לפעמים כולן
את נדבותיהן. ותמיכותיהן לאוש אחד ומחנכות באופן זה שנוררים, ועמר והציע
להם להתאחד, אולם לא מקור ההצעה הוא העיקר, חשובות הן תוצאותיה
הצבוריות שתהיינה לה כשתצא. לפעולות. ‏ ע"י יברא בכל אופן מרכו חרש
חי וקרוב אל המונו:היהורים, מרכז ‏ שיהיה לו כח צבווי גדול. ושלטון העדות
ישתחרר מאותן הפעולות * של צרקה פעוטה שהוא מתעפק בהן עכשיו, ‏ מפני
שאין פה יורע מה עושות חברות הצרקה, ויוכל לשמש בהור הפתדרות כללות
מקפת עירונית שעליה תשען ההסתדרות המאוחדת של תכרות הצרקה.
ישנן מניעות רבות, ‏ המפריעות בעד הוצאתה לפעולות של הצעה זו
שיסודן באהבת. הכבור, הגבאות, בחששות שתתמעטנה ההכנסות וכדומה, אבל
אוך שיהיה, כדאית היא. הצעה -זו. לטפל בה, אלא שמזלה גרם, שתתעורר
בעונת הקיץ, | בזמן שהחיים הצבוריום כאילו מתים ונדחתה .איפוא לראשות
,הסיזון". ‏ אולם מי יודע אם תתעורר אז, שהרי שאלות חשובות מאד כחיוהם
הפנימיים | של יהודי פולין כמו למשל שאלת שלטון עצמי והגכלות זכויות
היהודים מחכות גם כן לומן זה, והאנרגיה הצבורית אינה גדולה כל כך, ועל
האפטיה עדיין לא. נתגכר הצנזר,
י,- נרינכוים,
1

---40-2לי =
מַכתְבים מְבּוּלְְרִיָה+

עד כמה ירדה הציונות = בבולגריה מוכוחה ‏ לגו באופן בולט העובדה,
איך עכר בפופיה עור הבירה יום ההזכרה של מנהיגנז ו"ל, לפני חמש שנים
כאשר גתקבלה היריעה על דבר פטירתו, סגרו כל הוהודים בסופיה את חגויותיהם,
עובו את עסקיהם, והציוניים עשו תהלוכות פומבי ‏ עם דגלום שחורים על פני
רחובות העיר, זה היה רק לפני חמש שנים . . . = ועכשיו, | אחרי חמש שנים,
בשהודיע וער האגודה הציונית ,תיאודור הורצל", שהרב וםפור. ביום. א' בבקר
את הד'ר הירצל --- לא נמצאו בכל פופיה כי אם כעשרים איש שבאו לחלק
למנהיג המנוח את ככודו, לשמע לרברי המפפיד, רב הכולל בבולגריה הד"ר
מ אהרנפרין, לנדב איזו פרוטות לטובת יער הורצל,,. ‏ בית הכנסת הגדול
שברבע היהודים בפופיה היה ריק. ובשעה שהמפפיד עמר והטיף--נדמה היה
באלו בחלל הגדול והרחב ובפנות הריקות מתלבטת השכונה---סמל האומה---
ובוכה בלחש,,. ואם תאמר. שהעם לא בא משום שהיה טרוד הרי אינך אלא
טועה, ועד האגודה הג"ל רחה לכתחילה את ההספר מיום \', כ' תמוז, ליוס. א,
ב''ב לתרש,. למען. אשר יוכל העם לבא בהמון. והנה. לא רק ההמון, כו אם גס
,הציוניים" כביכול, חברי האגורה ,תואודור חירצל", לא באו (האגודה הזאת
מונה את חבריה יותר ממאה איש).

ולא זו בלבד אלא שגם ,השופר', האורגן הרשמי של הציוניום בכול=
גריה, שוצא לאור ביום ו/ כ' תמוו, לא מצא לנכון להזכור אף חצי דבר על
אדות האכל הלאומי שחל ביום זה, לא היה בו אף מאמר או רשימה כל

* * שהיא ע'ר מנהיגנו: המנוח,.. .וזהו האורגן ‏ הרשמי של המפלגה העולה לו לוער
המרכזי בהרבה קרבנות של בסף. וכשנדפס ,,הראליוום* (הוספה"ספרותית. לעחון
לה לוז פעם בחדש) בשבוע שחל בו כ' תמו בחוברת ג בפולה וכלה הותה

> העולם -3

מוקדשה לזכרונו של הירצל, ‏ לא נמצא אף אחד מבין הציוגיים שיזמין אכזמפלרים
אחרים בשביל התעמלות, ‏ ואם המנהיגים כך; מח\ יעשו הצווניים - הפשיטים
ומכשיב המון חעם!?..

הנה כי כך ורדה הציונות פלאים בבולגריה עד שאי אפשר כלל
להכורה, ואיש ששמע עיד הציונָת הבולגרית -לפני שנים אחדות. לא ואמון. אם
יאמרו לו. מה עלתה לה עכשיון ואם יאמין--יקרע אֶת בגדיוי.י

ומי אשם בהבר?

וק המנהיגים והראשים. תנאי החיים מסביב, יחפ חקי הארץ לציונות
(בבולגריה יש חפש גמור לחברות, אגודות אספות וכדומה) ה:ם כל כך טובים
ונזחים, עד שהציונות צריכה היתה לפרח פה, להתפתת ולהשתכלל, לא מעט
צריך היה להשפיע על מצב התנועה גם זה שארץ זו עצמה והעם היושב בה
רק זה לא ככר יצאו מעבדות לחרות. והנה לא רק שהתנועה לא נתרחבה ולא
נתעמקה, כי להיפך, אין עתה מן הציונות, לא בכמות ולא באיכות, גם החלק
העשורי ממה שהיה פה מלפנים.

והדבר מובן מעצמו, האיגטליגנציה היהודית בבולגריה. שננד. עיניהם
קפ לתחיה עם ‏ בולגריה, שהם בעצמם ראו את הפלא הגרול, איך עם:עכר קם
וושב" את כלי עכדותו ‏ ויצא לחפשי, הלא נמלא לבה געגועים אין סוף וקנא
קנאח בשכניה הבולגרים .‏ גם כל השנים אחרי הגאולה הולכת הפרופגנרת
הלאומית- -המקירונית--וממלאה את כל אויר ארץ בולגריה, כל זה הכון כרָ
מוכשר לפעולה, ‏ ודיה היחה שעת הכשר להצית אש בחמר המתלהכ הוה. וכך
הוה, כשרק נשמע קול שופרו של הקונגריפ הציוני קמה גם האונטילוגנציה
היהודית בבולגריה ותחל לתקע ב,שופרה" היא ולעורר את העם משנתוי
אגזרות וחברות צצו לרוב ככמהין ופטריות אלא שלא היו בנות קומא: הק
נשף יבהם הרוח---ואינן.

והסבה פשוטה, הראשים לא עפקי כלל בת חית העם, לא השתדלו
ללהעמיק את הצונות ול בפם אותה, לא הפיצו כל ספרות. ציונית, לא
התאמצו לרכש את לבו ודעתו. של הדור. הצעיר. ‏ לא הביטו אל האיכות, כי
אם אל הכמות, וסוף רבר ‏ היה, כי. בל אלה ,בעלי הבתים" שנתנו את ירם
לציונות ‏ משום ‏ אם ,לא יועיל---לא יזוק', ככר באו ביטים או שחל"ת,

ועל מקומם לא באו אחרים, כיי הדור הצעיר, אלה שגמרו בשנים האחרונות >

את הגימנזיום, לא מצא כל ספוק רוחני וכל עבורה לפי רוחו בציונות הבולגרית
שנתרכזה כל עיקרה בעניני ממונות. היאומן כי יסופר , שמי החפץ בבולגריה
ללמר את הציונית, או החפץ להכיר פחות או יותר את חכמת היהרות בכלל
או דברי .ימי ישראל בפרט---אין לו כמעט אף ספר אחר לא בשפה הבולגרית
ולא בהיפפניולית. ואם כן איך זה יצמחו בארץ מלחה זו ציוגים בעלי הכרה ?
מאין ומצאו מנהיגים למלא את מקום אלה העוזבום לאט לאט מסבות שונות
את המחנה? היפלא הדכר כי היהרות בכלל והציונות בפרט הולכות. ומתנונות
מיום ל וְם בבולגריה?

ובמה עוסקים סוף בל סוף הציונום + 2

עכשיו במעט שאיגם עושים מאומהן מלבד מה שהם מוכרום שקלום
פעם אחת בשנה ומאספום לפעמים ‏ איזו פרוטות. לטובת הקה"ק, לפנים היו
הציוגיים פה מאספים הרבה כפף, ומוסדותינו הכפפיים הין מרגישים במציאותה
של הציונות בבולגריה, אכל עכשיו גם מזה הניחו את ידם, מצר אחד מעטו
התובעים, ומצר שני אין הנתבעום נותנים. וכשהנך שואל אותםו = \

-- מה זה היה לכם? הזאת הציונות הבולגרית שכל | כך הרעישה
עולמות בזמנה?---עונים הם אותך:

-- עיפים הננו. בימינו אנו היה לה לציונות קלסתר פנים אחר, ועכשיוי.
עכשיו אין אנו ככר יכולים לעכור; כחותינו ‏ עזבונו.

והיודעים אתם, רבותי, לאיזה זמן מרמזים פה הראשים, איזח הוא תור:

הזהב שהם חושבים כי אז היתה ,חעכורה" מגיעה עד למרום הפסגה? --- זותי
עת ,,המלחמה הגדולה" יי
בשיצאה. מפי מנהיגנו המנוח המי מרא הירועה: ,לבו וככשו את הקהלות!"

מיד התנפלן ציוני. בולגריה על מימרא. זו והתחילו את ה,כיבוש", אבל פה פגשו.

בהתנגדות עצומה לא רק מצדם של מנהיגי הקהלות הכלתי ציוגיום, כי אם
גם מצד אחד הציוניים---ולא מהכחות החלשים---מצד רב הכולל בכולגריה הד"ר מו
אהרנפריז, הוא היה אומר, ‏ כי אין מן הצרק, שכנופיא קט:ה. של אזרחים כזו
של הציוניים יקחו בידם את ההיגמוניה על הקהלות, אם הציוניים חפצים להנחיג
את 'הקהלות, אזי צריכים הם להתחיל. לא. מן הגג ---ממלחמה בער בכוש השלטןן
בועדי חקהלות---כי אם מן היפוה, מן. העם. לכו---היה. אומר---אל. העם והפוצו

. ,

4 . > העולם 06 -

גליון כו

בין שדרותיו הרחבות: הכרה עצמית, דעת, = בי ובין ויכיר את מצבו ומקומו,
פתחו וחנכו אותו חנוך מריני, במלה אחת --עשו אותו לציוני ואז בבר מעצמו,
בלי כל מלחמה. יתרה. ומלאכותית. מצדכם, יתן העם את דעותיו לטובת
הציונים,

או נתפרדה החבילה והמלחמה נטשהי

לא פה. המקום לחות דעה את מי היה הצדק: האת הוב אם את
הציונים, או בנוסח אחר, מי חיב יותר בתוצאות המעציבות, או אפשר שגם שני
הצררים, חיבים, אנו יכולים, רק. לאשר א התוצאה. הנוראה שהביאה מלחמת
אחים זו ליהדות הבולגרות בכלל ולציונות בפרט. כל חלקה טובה, כל אינוצי.
אטופה ‏ והתחלה של ברכה, כל כח רענן יצאו הלכו למלחמה זו, וסוף דבר
היה--חוובן ושממה במלוא מובן המלה הואת. בכל פנה שאנו פונים--לקויים
וגרעונות, בל מה שכת אחז בונה --השניה סותרת; באופן שכחותיהם המעטים
והרלים של הציוניים וכל המרץ שבהם נשתקעו בטלחמה נגד הוב, נגד
פרנסי הקהלות, ‏ נ ג ד ועדים שונים) --- הכלל, העבודה היתה תמיד שלילית,
ובעד איוה דבר -- לא עשו מאומה. לא השתדלו להכין את הדור הצעור .בי
יגדל ברוח לאומי; | לא השתדלו לברא. איזו ספרות -- לבה"פ איזו עשרות
חוברות -- ע"ד הציונות, הלאומיות, ארץ ישראל. כללו של דבר, כל עבודה
חיובית. לא נעשתה, : הבחות הציוניס הולכים ומעטים, .בי סוף כל סוף הלא
חמאם עבודה שלילות כואתן וכחות חדשים אינם באים במקומם, ומכאן
החרבן הנורא מסביב...

ובחות מוסריים, כמובן מעצמו, נצרכים ונצרכים. און בין העומדים או
הקופצים. בראש באלה שיובלו ושורצו לעמד לנו בפרץ. לעת מצוא. אין. בין
הציוניום ובכלל בין היהודים בבולגריה מנהיגים ראוים לשם וה--ע"ר פרטים
יוצאים מן הכלל איני דן --- ואלה מעט האינטילי גנטום שיש לנו/ פה חנם
מתיחסים בשויון נפש כל כף לעניגי הצבור עד שאי אפשר לשער. הנה, למשלו
/'פ החק יש להם ליהורי בולגריה הוכות לבחר ולהבחר אל בית הנבחוים
בלי כל הגבלות. אבל עד עכשיו לא השתמשו היהורים בוכותם ואת. אמנם
לפני שנים אחרות נכחר יהודו אחר --:כח | שטי--לשבת ב,האספה הלאומית"
(כך קוראים לפרלמנט בבולגריה) אבל הוא לא נבתר כבות כחם של יהודי
= בולגרוה, כי אם ככא בחם של יושבי המחוז דוברודו'ה, ששם מספר היהודים,
ובפרט נתינים ‏ בולגרים, מעט מאד, אולם]או, בימי שלטון ה,סטמבולוביים"ו
השתרלה הממשלה בכל. בתותיה להנית. מפשולים על דרך הנבחר היהורי וסוף
דבר היה שה' גבה לא השתמש בוכותו, | הנה כ"ז היה ,,בימים ההם",. אבל
עבשוו בימי. שלטון ה,קרבילוביים"---הדימוקרטים---הלא צרוכים היו היהודים
להשתדל להשתמש בוכותם להבחר.
= והנה מה אנו רואים ? על הבחירות הכלליות אין מה לדבר, אבל גם
= ביםי בחורות המילואין שהיו בקיץ וח לא עשו היהורים מאומה בשביל שיבחר
לבה"פ יהודי אחד, ודבר וה היה אפשר לעשותו. והנה תחת להתאחד עם
איזו מפלגה מדינית על היפור : ,שמור לי ואשמור לךְ" או להתארגן בפני
עצמם, -- נחלק- קמץ הבוחרים היהורים לפלוגות פלוגות , פה אספת בוחרים
יהודים , נואמים יהורים ; בשביל מי? עושים תעמולה בשביל- הקנדידט של
הפ. ד, * שם באותו רחוב עצמו -- בל והו ברבע היהודים -- ג"כ אספת
בוחרים יהודים, ‏ נואמים יהודים בשביל קנדידט של רדיקל-דימוקרטים. במקום
אחר עוד אספה של והודום וכו' וכו בזכותו של קנדידט המטשלה (דימוקרט).
ובל החושב בי אין היהודים מאספים אספות ברבים בשביל לעשות תעמולה
בין: הבוחרים. היהודים בזכות של איוו קנדידט ימיני -- שבימי שלטונם עשו
-פרעות ‏ ביהידום -- אינו אלא טועה . ולוא היו היהודים ‏ מאורגנום כרבעי ,
בי אז ‏ היו יכולים בגלילות אחרים ע"י קומבינציות שונות ,‏ לבחר בצורים
יהודים . לדוגמא אביא פה מספרים אחדים . בבחירות המלואין האחרונות
בסופיה. קכלו :

הפו"ד הקיצוניים (מעין , המרובים" שברופיה) -- 158 דעות,

הטו"ר ,המאוחרים" (בעין ,המועטים | ,) . -- 918 ג
הקנדידט של ה,בלוק" (האופוזיציה מיטין) ‏ -- 946 ,
הממשלה -= 1 2

וליהודום בסופיה וש הרכה יתר מאלף דעוח, אלא שמפורות הן
הדעות האלה על שבעה ימים...
\ ולא רק בפוליטיקה הכללות אין לנו מנהיגים אלא גם במה ששייך
ליהודים ביחוד אין מי שיעמד בפרץ . הנה, למשל,, וה לא כבר נדפם בעתון
*"משומאת6א1,, מאמר מלא שטנה על היהורים , ולא נמצא אף אחד שיעא
באזה עתון בולגרי ויפתור את דברי המשטין, (רק בעתון חהיפפניולי ,לה
לוו" נדפס מאמר נגר העתון "5אמהמ0ם1/)) . וצריכים אתם. לדעת. כי. בין
היהודים בכולגריה ישנם הרבה עורכי דין רופאים ובכלל בעלו השבלה , וגם
אתרים , - שהו'ורנליסתיקה ‏ היא אומנתם , ואחד העורכים. של העתון החצי

רשמי "1305(0,, הוא יהודי . בכ"ו לא נשמעה כל מתאה נגד דברי השנאה
והשטנה .
הנה כי כף הוא המצב הטעציב של היהדות בכלל ושל הציונות בפרט

בארץ מכורתו של מרקו ברוך + יי

מ לבנוני,

מא
| דיר גוסטב קארפעלעס, ן
בכרכ בב |

ביום 91 יולי מת מיתה חטופה במקום:הרחצה נמהיים
ההיסטוריון הספרותי והביאינראף של הייני המפורפם, ד"ר גוסטב
קארפעלעט, בשנת הם"א לימי חי יו,

המניח נולד ביום י"א נובימבר שנת 1848 בעיר אייבאנוביץ
במרינת. מעהרין, ראשית רעת הלמודים העבריים והחצוניים רכש
לו בעודנו נער בבית אביו , אח'כ שקד על הנימנזיות | באולמיץ

ובניקולסבורג. = מפי הר"ר פייכטוואנג, שהיה רב בניקולסבורג

שמע קארפעלעם. הצעיר | לקח בלמורי התורה. והתעתד להיות
לרב ומטיף,

בשנת 1866 גמר את חיק למודיו | בהגימנזיה ואז נכנס
לבית | מררש = הרכנים בבריסלוי + שם למד גם. באוניבירטיָמה
במחלקת. תורת הלשונות המזרחיות , שעורי הפרופיפור פריץ על
על אודות = היינה. עשו ביחור רושם על קארפעלעם. הצעיר,
ועור בשנה ההיא (שנת 1868) כתב את מאמרו ,היינריך הינה
והיהרות", שהסב אליו את דעת הקהל.

בשנת 3869 קבל קארפעלעם תיאר של רוקטור לפלופופיה.
באותה השנה הלך לבהלין, שם התורע אל הד"ר. רבי. עזריאל
הילדיסהיימיר = ויחד אתו יסד ' את העתון | השבועי ,די יורישע
פרעסעי, שהוא היה עורכו, בשנת ‏ 1821 יפר גם את העתון
"1100 66 זגו\,, + שהיה מוקדש לעניני הספרות הכללית,

במקרה יצא הד"ר קארפעלעס אל העולם הכללי המדיני.
העסקן הפוליטי. הירוע עדוארר. לאפקער הכניס את קארפעלעם
למערכת. העתון. =ברעסלויער נאכריבטען", שערך אותו אח'"כ במשך
שתי שנות קיומו (₪- -%?18), כאשר פסק העתין לצאת נתמנה
קארפעלעס לעורך החלק הפיליטוני והבקרתי בעתון ,ברעסלויער
צויטונג",

בשנת ?187 שב קארפעלעט לברלין. שם השתתף יחר
עם המספר פרידריך שפיעלהאגען בעריכת הירחון המרעי המצוין
,וועסטרמאנס מאנאטפ:העפטע", שרכו מפביבו את מבחר הכחות
במרע ובאמנות שבכל. ארץ אשכנז,

בשנת 4788 התחיל קארפעלעס לכתוב. את פפרו = הגדול
,תולדות | ספרות ‏ ישראל", = שהורגם נס. לעברית -עייי מערכת
ה,צפירה". בספר החשוב היה הראה קארפעלעס את בקיאותו
הגדולה = בתולדות ‏ ישראל ובספרותו ואת | האהבה לספרות זו+
זה היה הנסיון המוצלח הראשון להראות להקוראים את כל מה
שיצרו בני : עמנו = בממלכת. הרעיונות, בפלופופיה של האמונה,
בשירה ובמליצה, והכל ערוך בפגנון פיומי ופה ומרומם, המושף
את הלב ,

בשנת ‏ 1896 יצא לאור ספרו ‏ הענקי של קארפעלעם,
,תולדות. הספרות : הכללית", שעשה לו שם גדול בעולם, הספר
הזה מכיל השקפה. על התפתחות הספרות הכללית מיום היותה ער
הדורות. האחרונים ,

מלבד הספרים הללו חבר קארפעלעם עור ספרים הרבה
בתולדות הספרות האשכנזית, : וביחור הרבה: לעסוק ‏ בתולדותיו
של היינה. (במקצוע זה כתב שבעה ספרים) ונלחם עם כל מתנגרי
המשורר היהורי האומלל הוה) >

במקצע הספרות * העברית כתב קארפעלעם גם את הספר
,די ציונס-הארפע", -- קובץ של מימב שירי משורריני הקדמונים,
מימי ‏ רב סעדיה נאון עד יהורה ליב נורדון, | ואת הספר ,די
פרווען אין דער יורישער לימעראטור", -- שבו. הוא מעביר לפני
הקוראים את הנשים העבריות שבכתבי:הקדש;. ועור,

בשנת 1890 נתמנה קארפעלעס לעורך העתון ,אללגעמיינע

> העולם 2%

גליון בו

ציומונג רעם יורענטומס", ‏ שנוסר ‏ ע"י פיליפסון,

ולמרות ‏ העבודה. הפפרותית. הרבה והגרולה \ גם בכמות
גם באיכות היה קארפעלעם עור -עסקן צבורי חרוץ ‏ לטובת
היהודים. והיהדות; יחד עם. ברטולד אויערבאך והפרופיסור משה
לאצארוס יסד בשנת 1881 את הועד ,למלחמה כנגד האנטישמיות",
ובשנת 1888 יסר את האגורה להפצת | דעת תולהות. ישרא5
וספרותו : באשכנז;

קארפעלעם היה אחר הטפופים היותר ‏ מצוינים בין חכמי
היהורים ‏ באשכנז, ומותו הוא אבדה גדולה * לחכמת = ישראל
ולספרותו,

----++4) - <5%076 >> ה

השבוע.

הציונות ,

קול קור א"

להקים
החליט הועד הפועל המצומצם ליסד בארץ. ישראל

מזכרת:נצה. ליום ‏ מלאת :ששום שנה: להולדת ‏ האמן. הנדול. מכם נורדוי , היום הנכבר כ"כ להציוג..,

אונם סיטה מיקררי בירל רכה

שחפרונו מורגש. במדה מרובה. להמ מושבות הקימות

מכב

ר, העתידות. להוסד. ולכל. תושבי

הארץ בכלל,

מטרתו ‏ של המוסד הזה היא חקירת המחלות המתדבקות גם של בניההאהם ,. גם ‏ של. חיות:הבית ‏ ושל המטעים

והצמחים .
המקרים \ ללחום. כנגד המחלות
הנוחים ‏ להתפשטותן .

הוא ,

מגפות ‏ הבהמות. ומהלות הצמחים ‏ גרמו | להקולו.יוציה. נזקים ‏ גדולים" מאד ‏ = המכשול. העיקרי ,
מה שלא הכירו לדעת את הסבות המולידות את המחלות הללו ואת התנאים

שהפריע. ברוּב

תעודתו של האינסטיטוט המיקרו-ביאולוגי ‏ תהיה. להפיץ אור על הדבר ולמצוא את האמצעים הנחוצים לעכב ב בער

התפרצות המחלות לעתיד לבוא,

אך למותר. הוא, לברר. את. גודל ערכו ‏ של המוסד, הזה בחיי. המושבות- ושל אלה העומדות להוסד ושל. תושבי הארץ

בכלל ;‏ המוטר == הוח שבו

יסיוע הרבה להפרחת מצב הארץ,

תברא הציונות עוד מפעל השוב אחד

העלול לחדש את ארין ישראל ולהחלים את כחה ,

האינסטיטוט הזה יוכיח לתושבי. פלשתינה ולכל העולם, עד כמה הצינית. היא שאיפתנו להּכנס לפלשתינה בתור נושאי

ומפיצי הקולטורה וחלוצי ההתקדמות המדעית והאיקוגומית ,

אנחנו ‏ פונים לכל אלה /: המסורים ‏ בלב ונפשי להקולוניוציה ולהפרחתה של אריץ ושראל בקריאה , להשתתף השתתפות
גמרצת ביצירת המפעל החדש הוה לטוכת. ההתקדמות וההתפתחות המודרנית ,. וכקוים אנחנו, ‏ כי: מפעלנו' יתקבל ברצון

מאת השדרות היותר רחבות ;
הועד הפוע5

דוד גואלפסון,

הועד המרכוי של ההכתררות. הציונית ברוסיה שלח למכס
נורדו- לחג יובלו את מכתב הברכה הוה.
למכם נורדוי
לשנתו הששים ,
ציוני ארץ רוסיה על ידי מרכזם ובאי:בחם מגישים ביראת
הכבור אליך, אח גדול, את ברכתם העמוקה ואת רחשי. חבתם
הנאמנה לשנת הששים לחייך,

אתה קמת. הראשון למיום ‏ גלות ישראל. ולעין תבל בלה.

י, ה. כהן, פרופיפור דיר ורבורג,

קרעת את סגור פצעי עמך ותגלה את מחץ נשמתו.. נפשך לבשה
אש קנאות ‏ ותממר. רעמים על מרינות ועמים. העומדים ‏ על דם
בני אחיך, ותדרש להם וכות אדם ועם. ‏ ראית הבוגדים בעמם,
המתכחשים לשיבת ענותו ותוכר להם את עונם ותשלח את חצי
עברהך אל לבם, ואל הנחשלים נשאת. דברתך ותנף לפניהם את
דגל גאונם | ותער בלבם גענועי גאולה. ותרא. כל חי בעמנו
ותקראו למלחמת-חרותו, ואת הגבובים-- ותורה לפניהם הררך, ואת
מאור התחיה. העלית ותחרת באשו --- תחית. הבנום. בארץ האבות +

ציר עגותנו, מעודר אפורי. הגולה ! ירום וגבר קול נכואתך

,

6 העולם 3

גליון 5

||.

לימים יבאו, תרעם הלמות פטישך החוק וחצב
עברנו וממצר הונו קרני נגהות לעתיד הגדול ,

ורקע = מהוד

כי. ירענו: | בוא תבא תקותנו, ועלה. וזרח שמש ישראל,
עוד ‏ ישגה רוח | עמנו וכחו, = תנוב ותפרח שדמתו והצמיחה
נצני. נאוננר,

והיה ביום ההוא וחרת העם את זכרונך בלבו ונתנו את

| חברך-חביבך תיאודור הרצל ורקם משמכם את רגל פארו.

הועד המרכזי של ההפתררות הציונות. ברופיה,
וילנה, י"א מנחם אב תרפ"ט ,+

לטובת. יפוד האינסטיטוט המיקרו:ביאולוגי = בא"י על שמו
של מ, נורדוי הרימו תרומתם בוילנה ה"ה י, ל, גולרברג 950
כתרים, = ב, ל, גולרברג, 4 ב, ‏ עפשטיין, יעקב שפקין--כל אחר
0 כתרים,

הועד = הציוני
0 כתרים.

המקומי | שברוסמוב הרים למטרה 1--
בּאֶרֶץְדישְרְאָל .
ע"ר האקסקורסיה של מורים . לאיי,

טר מ, זר וב בל מקיוב כותב אלינו:
גסיעת:הטיול (אקסקורפיה) של חבורת המורים עברית נדחתה לש:ה,

מפני שהזמן מאוחר כבר, וחסר עד כה ההכנות הדרושות, ועד התחלת

הלמורים נשאר רק כחרש,

לרבר הזה גרם מכתכו של ראש הוער הפלשתינאי, ה/כמ, מ, אוסישקין,
שבצדק. העיר תשומת:לב המורים על אחור. הוזמן," ומפני חשובות המכתב
ביחס אל הענון החשוב הזה הגנו מכיאים קטע סמנו!

...סדור := נסיעות ‏ של -מורים עברים לא"י הוא. בודאי דבר רב \ חערך;
,ונכוגים אנו לסייע ‏ לוח בבל האפשר, ואולם: דבר זה דורש הכנה מרבה
,במוקדם גם פה גם בא"',

,צריך היה לקכוע נסיעות כאלה בזמן שההוראה: בבתי הזפר שבא"י
,נמצאת במצבה הרגיל ולא בסוף שגת הלמודים, שהקשבת. התלמידים. אוננה
,חומה להקשבתם. בכל ‏ זמן הלמור, .ושגם עבורת. המורום אינה מתאימה אז
,לפעמים לדרישות השע!ר הנלמר---מפני השתדלותם להתאים את ההוראה
,והשעורים ‏ לררישות גמר הפרוגרמה וסגירת בית הספר, כרי לפדר שעורים
,למבחן . וקרואות מיוחדות של המוּרִים ‏ לשם המורים:האורחים נחוצה. ג"כ הכנה
,מוקדמה, \אי. אפשר לעשות ואת כשבועום לפני סגירת בתי הספר, ---בשעה
,שהמורים כבר סדרו ‏ כל אחד לעצמו ולביתו את אופן עבודתם ומנוחתם
,לירחי<החפש, גם כדי לסדר קכלת האורחים במקומות בקוריהם, -מעונות בהגם
,אן. בשבר פעוט וכרומה, נחוצה: הכנה מוקדמת, זהו בנוגע לההכנות הדרושות
,בא"י. ואולם יש עוד צרך בהכנות מוקדמות ברוסיה, שאי אפשר לעשותן
,עתה,. כל אחד מן המורים יכל להכגים לקפת ההיצאות של הנסיעה חמשה
,ועשרים \ רו"כ, וחושבים אתם שהוצאות הנפיעה תעלינה לבל אחד בסך מאה
,רו"כ, לדעתגו צריך לחשוב את ההוצאות לכל אחד ער למאה וחמשים רו"ב,
,והיסף הזה מאין ימצא? אמנם גם הועד שלנו נכון לפייע לנסיעה כזו גם סיוע
,חמרו, אבל עב"פ אי אפשר לו בסכום >גדול כזה, כדי למצא מקור לבסף
,נחוץ היה לפננת עוד למוסדות אהרים, כגון לחברת מפיצי השכלה, לחובבו
,שפ"ע ועור, ואולי גם לאנשים פרטים אחדים היורעים להעריך תועלת נסיעה
,כזו ושביכלתם לתת לשם זה נתינות הגונות, הועד היה יבל לקבל -על עצמו
,השתדלויות אלה. אבל כל זה לא יעשה במשך שבוע או שבועים. עתה
,אי אפשר עור לעשות מאומה לא בחמר ולא ברוח, ואחרי שנסיעת חבורתכם
,היא הנפיון הראשון, נחוץ. ביותר להשתרל שהגסיעה תעלה בטוב. ותביא את
,התועלת הורושה, דעתנן היא איפוא, שחבורתכם הדחה את הנסיעה לזמן
,אחר, בשעה שאפשר יהיח להכין ולסרר הכל כדרוש",--

ואגורת המורים החליטה להחל בהכנות לקיץ של השנה הבאה מעתה,
ולתכלית זו חפצה היא לבחור, באספה הכללית של המורים, בקומיפיה ספיציא:
לית שתעסוק ברבר זה, שתבא בכהובים עם העסקנים הצבוריים ‏ והלאומיום,

- 2 עו 8 5

2 ָ 88 0 .2 018הקת סה 6

עם ראשי המופרות הציונים השונים, ‏ עט הסותחרות המורים. בא"ו, ‏ עם ועדי
בתי הספר ומוריו וכו'. ויש כאלה החפצום להרחיב את גכול הרעיון ‏ הזה,
לסדר את האקפקורסיה בשכיל. באי כח המורים שבכל עיר ועיר, שופעו מורים
פרגוגים מכל עיר ועיר ע"5 בהירה שוה (השאית של כל. אגודה ואגורה.

ישיבת המועצה הפל שו|[ינאית ב א"יע"ד תמיבותיו
של הועד האודיפאי.

המועצה הפלשתינאית דנה בישיבות אחרות של השבועות האחרונים
בבירור התמיכות , "שהספים הועד האודיםאי לתת לטובת בה"פ ומופדות-החנוך
השונים שבפלשתינה . כידוע תומך הועד האודיסאי בביה"ם לנערות ביפו,
ובסכום יתר גדול גם את הגימנסיה העברית ביפו והרבה מבה"ם אשו בהמושבות
וגנייהילדים בסכומי-כסף מחמש מאות עד שני אלפים פרנק.. כן תומך הועד
האוריפאי בבתי-הספר אשר להבי"ח בביירוט, חיפה ועור במקומות] אחרים,
את ההוראה העברית, בוה שהוא משלם את פרפ המורים העברים אשר בהם.

רוב חברי המועצה ‏ הפלשתינאית חוו את דעתם , כי הלמור העברי
בבה"ס אשר ל,האליאנס" איננו מביא את התועלת הרצויה, מפני | שמספר
שעות ההוראה קטן הוא יותר מדי ואין בכחו של המורה העברי ללחום כנגד
ההשפעה האסימילאציונית של הפביבה כולה. לפיכף מוצאים רוב המורים
את עצמם לאחר ומן ירוע נואשים בעבודתם' והם מפתל קים ממנה. לפיכך
החליטה המועצה , כי אם יצאו המורים העברים דהאירנה ‏ מאת בתי.הפפר
שבב ירוט וחופה, לא תנתן עור תמיכה לבה"ס הללו.

ובנוגע לגני.הילדים בא הרוב של המועצה לידי מסקנה ,‏ כי קיוטם
בבר מובטח למדי על ידי ה,הילפפפיראיין", הנושא את החלק היותר גדול
בהוצאות כלכלתם ,. ולפיכך. צריך לקצוב את סבומי-הכסף , שנתנו עתה לצורף
גנייהילדים , לטובת יסוד פימיגאריום למורות בגני-ילדים .

חשבון ההוצאות וההכנסות שהוצע ע"י הנהגת ביה"ס לנערות נתאשר
בכללו מאת המועצה, אבל היא מצאה את יסור שתי ‏ המחלקות ‏ העליוגות
לנחויץ רק בתנאי אם תהיינה נמצאות בשבילן תלמידות במספר הנחוין, לא פחות
מי"ב לבל מחלקה +

בן מצאה הסועצה לנחוץ להציע לפני .הועד האודיסאי שידאג ללמד
את הנערות היותר גדולות. איזו אומנות ומשלחדיד +

נתאשרה מאת המועצה הפלשתינאית גם קצבת הסכוש תמשת אלפים
פרנק לטובת הגימנסיה העברית ביפ! ,

-- ביפן נפתחה הגימנפיה העברית. הא;: ורטודוקסית. ,תתכמוני" -מיסורם
של המזרחים במערב ע"י הדיריקטור שליזוגגיר, ביה"ס הזה עומד תחת השגחת
הרב קוקיס, ללמוהי התלמוד הוזמנו מורים מפורפמים. למורו:חול הופפום בבי"פ
זה מקום כפי הפרוגרמה של הגימנפיות בחו"ל, הוקצה מקום חשוב' גם להוראת
הלשון העברית,

-- אתוות-בית, לפני ומן מועט התחיל אחד מחברי חברת
,אחוזת-בית" לבנות את ביתו --- הראשון של הקולוניה הואת .. מפני שהקבלן
הבנאי לא לקח לעבודתו אפילו את אחד מהפועלים הבונים העברים , היושבים
ביפו זה כבר באפם-מעשה , עורר הדבר הזה פערתירוחות. בין חוגי הפועלים ,
לבסוף התנפל אחד הפועליט על הבנאי ‏ ווכהו מכה גמרצת,

המועצה הפלשתונאית: ‏ ראתה לנכון ‏ להוטין ‏ לאספה את חברי כל
המפלגות, הנוגעות בדבר. נתקבלה החלטה לבחור קומיסיה, שמן הצד האחר
תגן על תביעותיהם - הצודקות של הפועלים היהודים, ומן הצד השני תראג
לכך , שתהא המלאבה. הולכת ונמשכת במנוחה ובפרר ולי שום מעשה:אלמות +

אל הקומיסיה נכנסו שבעה חברים, חבר אחר, הד"ר טהון , נבחר מצר
המועצה הפלשתינאית, ושלשה, ‏ שלשה חברים נבחרו מאת הפועלים והבעלים +

מלואים לתולדותיו של נורדוי.
כפי | הירוע לנו אין אמו של נורדוי ילידת רינה, כמו
שחשב נורדוי בטעות בשעה שכתב את מכתבו לבריינין (עיין תולרותיו
בנליון זה), באמת נולדה בוילנה, קרוביה נמצאים גם היום בעיר
אשמינה, פלך וילנה,
תקון טעות: במאמר , לתולרותיו של מ. נורדוי" ע' 5 שו' 31 תחת 1840צ"ל 1849,

ל הל הבר

העורך:המו"ל :

של מכם נורדוי
באורץ

יהרפפו
עו

לתג
נבוטע

ה :גי

וית ישראל.

ו ה ו 0 0

/
6
.

יי

הוצאת א פ ף"

נגשת להוציא -- מזמן לומן -- בארץ-ישראל
ממישב יצירותיהם של הסופרים. העברים ותרגומים
ממבחר הספרות הכללית ,

6% 0881 50 ,ת8ו-1006כ1 6/0 ע6םו₪1|8 .13

.6 %8עסצ-שט6א

החלק הראשון של הספר תולדות היהודים
להפרופיסור גרעץ בתרגום 1+ סוקולוב ,

= שנספח בתיר תשורה לחותמי ,הצפירה" נמצא עוד במספר
ומצומצם , כל הרוצה בו יואיל לפנות אל בית-מסחר-הספרים
5 של ,ה צפירה".
. מחירו 5ל קאפ, עם פורמה 90 קאפ,
אפשר לשלח את המחיר במרקאות,
11803 זה 1608 1,. .הזר המה
או 40 118088 18160028 8018 סחי"

בית"הדפום של הצפירה"

זאחד מבתי-הדפוס היותר גדולים להרפסת ספרים עבריים בורשה
ומקבל. כל מיני 'עניני דפום בשפת עבר ובושרגון וממלאה את
/ רצון. הורשיה. על צד היותר. טוב, ּ,
בבות"הדפום נמצאים הרבה מיני שריפטען שונים עם אורנמנטים
יפים, מכונת ההדפפה עוברת בכח האילקטרון,
1100 1 הכימסה כ
10 .40 ,1180898 38

הוצאת ,ךז 1 1 ₪

שלים קר
מקרא עברית אחרי. האלףדבית,
= מאת ו, ברקמאן,
0 נוער לילדים מתחילים היודעים רק קרא ומבינים קצת גם
את השפה, בשביל להרגיל את הקטנים אל מקרא מאמרים
ספורים. ושירים בהררגה אטית, .
הספר הוה שהנהו יחיר במיגו נפרץ במשך ומן קצר ואלפים בין
נוקות: של בית רכן, ‏ יצא עתה בהוצאה חדשה ויתיקנה. עם
הוספות רבות וציורים חדשים. מחירו עתה 50 קאפ,]
0 . ל ה שיג: :
.88 118100101 הפהדנכך28 ,3800008 ],, .ההתהזר .אלמחוך

-. שמעו בעצת הרופאים,.

הרופאים חשבו ומצאו כי כפ אחת וחצי של ייןן

: ול

שביל. את יפוד הברול באותה מדה. ‏ שמבולים אותו הריציפטים

היותר. מעולים של הרופאים, ויפוד הברול שביין ,ברול" יש. בו

| אכרי לטהר את הדם ולהבריא את הגוף [והוא. יפה | לשתיה

-לגדולים ולקטנים. ומועיל : ביותר וזול. ביותר ‏ מכל שאר היונות
: המכירה. אצל. חברת. ,ברמל" וארשא,

בהוצאת מרכז הפתדרות המורים עברית
יצאו במשף שנת חועידה הראשונה הספרים האלה!
א) ,קול המורה. דיה )של קאפ,
בשקולהסו ה ו ו
₪ קול הטורה סט 0
ד) להטבת המצב החמרי של המורים מאת שיפמן ‏ 5 ,
ה) חנוך הבנות (מאת הפרופ, קופמן) תרגום מיקומינסקי 6 | /,
ו התקנון בשפ"ע להסתדרות המורים . + ,0 5
הקט בש ל ל .
ח) האנקיטה בחוברת מיוחדות עם המשלוח . - 8
ט) דו"ח מעבודת ההסתדרות במשך שנת הועידה
הראשונה פורים תרפ"ח -- תמוז תרם"ט

להשיג. אצל. ,מ ור יח" באודיפה.
,,1021* 066068.‏ 0280 ה0דה ה 3

1 "דעיה ו דודני צז

יוות

א 0708 עה ההסקת

ממונסתהמקתל מ0א0מטעתסר
0 00000

3818 5080275ה74046-מ'003 0 הקסתעסק
וסונ והההמ'יקאץ | מ'אסאמהסנהדעת ‏ 0 <סוהא
6-4 08-ה ,0105ת6ק6 586680085 ד

0 קאפ

.80 660כי 0 06 הז הד
.65קם את 0780א6200%ק₪ 080
5700 170 002606280508

! וס ₪1 [פות גה
זגד)8ת6 התז00ת 6ד)הת6א אתל |
10 /
,0
300 5 :
וס חס 6דההה66קדסמץ | הדות ה

2%
ונס קטוודו 'י|] | ו 3 \ זן, חקו 2

ו

ה דספהה תץ 10מ ה הזת הק-70 3000 יו וו 3 ה ו אס
זז הקאנם 08 החוות ץאגסא 5זסהתפת זה [מזו/ ]וו סו , הזודהח ,הק
0 10105 ה 1 5 15 0ה0וו0 מא סוה הסקו
-51810 ההסח 0תהמשהקאסקם זפמאממהסדומהדסתסקה -א66מם מאה'ה0[פד 5

3 הא 5>זהקות

00371 ,6016ד9ק306א 66ומפדס6ה6 0ז6 38 "7
06896 או קוו לוקמ וה זסצות םי

ה]מהאנהק התסה מגומא6המו3המהזה אאהץא0ה ‏ ד0 ה666 הוהטתאוהקזס אתו

ומומ ת6דוזיתד0 6ותוסוץת5ה6 בו 6[ו8אווהמ 000600 6ד(8/מהק06 מסד8אא600והה0 ת

688 5 הסק0דס [6ממסקדעהם בח (1 :038ק0אהד6ו "10111 3 ה א, 68קא אצהופוקע

ותו 3 7 > מחתסטו 0וץח: בשק ,סונב%3

גאמגז0זפק 208700011008, סומ6אהתהח 65 האהדפההא 1020988 ו
*1פד60בקאן 1010'105,. >אסמץ6אק 8אהה6 א ההומהמ6אסתטקה (4 א *.ז 1896
0 3 .דאהסְעהג1( א .107 -דקמם6]( םוואמ6תאק6דץ

ברמ"

שתו רק
0

ה ההדות סח וו הוונ עד קסדוות ות 60 ,ה הפסוה 0

ו וו

-0780 .\ .\ חוצספניץ 5וסנםהא2מה6 הקת ה0צסהה0ו
"אס 085אמההץ000 אתההה0עס0ת ג אמק
קת א הסאמגנססת 65 ה53!] הההסמההסת
10--. 9 ,א 55 ,ק 10--.101 .6 25 .כ 11- -.1ג11 .כ 12--.5הסע 118
+---ז 4 ,א 10 .ו 6 ---5 ,ל 6-7 כ 8--ג 7 ב 9-ב 8
.1-1 1 א 50 .כ 2--.ג 2 ,א 70 8-8
:3 תז53
--81. ,0 17 --ג 9 ב 18 --.זג 10 .םק 19---ג 11 0 20--.5 0 118
8-6 ה 8--.ג 4 ,כ 10 .5 , 11 --. 6 ,רק 19--.זג 7 ככ 15
2---ז 1 2 4--זג 9
5 הגויה ה הה36ור ₪67 פזה60ם ₪8 הא6טתהס11
הס 65 5 ההסאסקסת 6085) 8קסזי 0ת6 6020סדה
8 ,0 50-- 6000160 ₪ 10018280 05 ,ה 6מזר
0 70--₪4ה50 התסה
-0678 ,61ה6עמטץ. 5אא50ה66 ,מס20ת0ה 6 ההןה
-0ח 60085ז1םה06) 60 ,ה08ה0סצקה סעהאס
10 .ק ל--.56ז 8 ,א 90--35685 5ם ההפי ההאסחת
.כ 4--.86/ 6

₪
-116 110 081055 מ'אזנת 0610 (גסקעא 288075 35

הס ה6עסהותפגסם 0ה5ק6ה םת פמג עעהת 56
יד 6 ה תינגסכ 0 0א הכה 630 **|פ0 ק עוותסח,,
- 0 סחיה 608 18 603080 מידסופניץהס
-06₪ 010 ינור סכ 6 דיה 3 כך 0ב 5 ור
מ 0008 מ'אזמ 600 0 ,מכןה8 0 ₪ 0+
-8 06 ומצמצ וסיט "ה פיקס שי .00580018
- 00 0מ ז חני ה ה3 הזתחפה 1006 הכ 0ונ0ננסיכך ד ה 6עסה
660 ה06נפת תפ 0המהעמהקת רהנמ 52'מע0 זז תס
6 ה ץוגסתאנבו סד ה הוגסכה 55 0 90 פ'ס- -מנצסכת
- 168 20010 5 ןומזת הסמח ,2020 היצסכא1
5161 5'אז הכ 0100280 6081168
-מקחווג 08 .<התהספער 88 לסכקתסא> סע המצסכקת 100
-778 01110 <60 כ > םתס 0 5ה56זג הטוב
10 6075 0 ה 560 גוצי 0מההסעת ה 30

| -החחה קתסס ,הזהתתונהזר א 1ומקתנו :פיה6חצי 5גסד פת

-81 2[ ,01 כ זו אנט ץר ,0 10 אס הק המת זז אי

-180608 1100701 הזתה 2881006 ,166001 ,םסכ 10ב
-68 ז [16חז ]הסה זיזה 6כך ממכתו ,06 ממסהדי ,הס

0 ₪ זכ 08 ₪ 60 ,060181008 מ0מסת
-6 1 00 ה 118 100780 תכה ססר -מהסהה מחך

סק סח פחתה 5 "1705 110088 ההפית סינהזוהזי

310000800 .₪ .₪ 2 סהה170 .88סאהסת? .₪ .8 סעאת

שי .הס ,.0110 :.דווסא ההאמהת] .10 ,088נ8פ'בהק ,011 :.הסק

כיד ג נ610המה התאסתמספפם

- 00 .ד 8
.אופא .שותפית החהה
5 1 החד -מ00010עות 1 אכ

(3800001₪) מיק-ם)
0800018 א ס6המחההסד סמו
08 00 ןומזפה
0600

6 ,88010 11006786
ות 811601000 ,0110 הקט
6 תנע 0 1 1081 ל
.80610100 100076 מ סקט
.אא אפ .2 יז פ-ו ,וג 6 א 6

עם ווערט אָנגענומען אס אבאָנעמענט אויף די איינציגע גרווםע
טעגליבע. ביליגסמע

,אידישע צייטונג"

פאר פאליטיק , ליטעראטור און אינפארמאציע,
די אַבּאָנענמען פון דער ,אידישער צייטוּנג בעקומען אומזיסט דעם
מאָנאַמליכען ושורנאל ,מאדערנע ליטעראטור". יעדעס מאָנאטלי:
בעם בוך וועט ענטהאַלמען ניט ווענינער פון 4% וייטען גרוי*
םען פאר מאט, וואו עס וועלען קו מען אַרינינעלע ער:
צעהלונגען , פובליציסטיק אוןוויםענשאפ טליבע

ארטיקלען.

אין ,אידישער צייטונג" האָבען בי אהער. זוך בעמייליגט פּאֶל:

גענדע שריפטשטעלער :

א, איזנור, י. ד, בערקאָוויטש, ה"ר י"ל ברוכוביץ, ש, גאָרעליק, א,
י, נאלרשמירט, מ, מ. דאליצקי, פ. היילפערן, צבי הירשקאן, דניאל
משארני, ש, משערנאָווימש, ב, כ"ץ, אליהו לעווין, ליפמאן:לעווין,
יעקב לעשמשינסקי, ד, מארשאק, ש, ניגער, יעקב פיכמאן, ש. ל =
ציטראן, דוד קאסעל, א, קאָטיק, ה, קאָלמאנאָוויטש, ד"ר מ. רא:
בינאָהן, שרה רייזין, ז, שנייאור, מ, שאליט, שמשון און אנדערע,
דער פרייז פּוּו דער ,אידישער ציימונג" צוזאמען. מיטץ זשורנאל'
איז יעהרליך נוּר 6 רובל, א האלב-יאֶהר--3 רובל , אפיערטעל-יאָהר
- -1,80 רובל, ‏ מאָנאַטליך --- 50 קאפ דער אבּאַָנעמענטס>פרייגּ
אויפ'ן זשורנאל אַליין איז יעהרליך 5 רוכל מיט 40 קאֶפ,
= = ₪ ₪ = .7

אַ חוץ רעם בעקומען רי אִבּאָנעמענטען פוּן דער ,אידישער ציי-
טונג" די גרויסע. פרעמיע: ,אלגעמיינע אידישע געשיבמע" פון ֶּ

ש. דובנאוו , אין 18 בענדער, פאר 5 רובל,
פּאַר ניט-אַבאָנענטען. איז דער פרייז פון דער ,אידישער געשיכ-
ש====-== .מע 6 רובל ;
די ערשטע ביבער פון רער ,א יד יש ע ר גע שיב מעי זענען שוין

ארוים פון דרוק און פוּנאַנדערגעשיקט געוואָרען.

דער אדרעס !

האמתוום ,ירז לד 111 !ו ה,. ופד886ז עקסדוופא ₪5

,יודישע איללוסטרירטע צייטונג", =

אלם בחנם'דיגע ביילאגע בעקומען די לעזער פון,
דעם. .יודישען אילוסטרירטען צייטונג". דאם הומאריסטישע '-

בלאט
מאנאטם.שריפט פאר וויץ, הומאר און מאטירע;

הרי הברלה רעדאגירט און אויסגעשטאטעט אווף דעם 5

דערנסטען אופן. יט אריניענעלע ארטוקע
ב
און קאריקאטורען +

האלביעהריגע און גאנציעהריגע אבאנענטען בעקומען ופפ
לע פרעמיעם.

אבאנעמענמס:פרייז פון דעם ,יורישען אילוסמרירטען צייטונג'י
אין. עסטרייך:אוננארן : פאר א גאנץ ‏ ואהר 10 קראנען, פאר א האלב יאהר ,
5 קר, פאר א פיערטעל יאהר "2.75 קר,
אין רוסלאנד: 5--2,50 1.50 רובל אין אנדערע ו 5--750--4 פרי
אוינצעלנע נומער 80 העלער, - 10 קאפ, 0 סאנמים,
צו בעקומען ביי אלע טראפיקען און צייטונגספערשלייסער, אויף בי דער
אדמיניסטראציע +

070098836 ההג 01 1 018006

שבועון עברי.

הציונות | שואפת לרכוש מקלט-בטוח <ק"י

0% משפט"גלוי ‏ לעם ‏ ישראל בארץ. ישראל ,
תגרה ךל
8 49
התכן:
+ המושבות במחוז טבריה, ווו. החיים החברתיים, *. ל':
₪ דוגמה היסטורית, ד"ר שמעון. ברנפלד.
חברת כל ישראל חברים ופעולותיה, ג. | מ. שאלט.
4 בהמיר ארץ (שיו) יעקב. לרנר +
5 ליזרחיסל (פפו), הבורה באראן +

6 פעולת. .חבָרת עורה אשר ליהודי אשכנזי
> בשנת 091908 7
מכתבים מתורקיה , א חב
8 מכתבים מגרמניה, זו.' ממ, ‏ פאזיין +
₪9 ועידת ציוני פלף סידליץ,
9 חניגת יובל חששים של הדיר מכם נורדוי מפריו,

1) השבוע: (הציונות; בארץ.ישראל ; במזרח ; בתפוצות-ישראל ; . ו
ספרות ואמנות) +

מ 2/7 - ל ה

מחיר .העולם" בוופיה: לשנה 4 רובל, לחצי שנה % וובל, לובע שנה 1 וובל, ולחדש 88 קופ'/
בחו"ל :4 באוסטריה.אונגארוה 10 כתרים , בגרמניה ‏ 9 מארק, באננליה 9 שילינג, באמיריקה ב/ 8 דולר,

%
גארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק , וכחשבון זה לחצי ולרבע שנת,

בעד שנוי האדריסה 80 ק;,
. 2

מחיר מודעות + בעד כל שורה פטיט מחילקת ארבעתים, - על העמיד הראשון 80 קופ'. ועל שאר הקמודים 40 קופ'.

האדריסה:
.םג ,'גת1140[3, ם1603:00 () .8 ההת0ד8תה00 ,מאנממאץ01 ,הממהה ,"פוגההסה], הומתהתך

ו

לוח עברי

(לשנת התריע הבע"ל)

הוצאת ,קדימה בוילנה נגשה להוציא לוח עברי חרש
בשם ,לוח קדימה" +

הלוח הזה וכיל, מלבד הידיעות הלוחיות והשמושיות הרגילות,
את המחלקות הנכבדות האלו :
א) חרונולוגיה עברית.

ב) ספירת התושבים. העברים,. ספירת הקהלות. העבריות
החשובות. שבכל מרינה ומדינה +

המוסרות שבישראל. בכלל והמופדות. הציוניים בפרט,

ד) חרונולוגיה של התנועה. הציונית +

ה) המושבות: העבריות שבארץ:ישראל,

רשימה של העתונים והמאפפים העברים,

1 מציין-ספרותי לכל הנוגע. ללאומיות, לציונות. וליריעת:
פלשתינה +

ח) מודעות ומראה:מקומות. לפוחרים. ועוד .

מדתו ‏ של הלוח -- % גליון רפוס ויודפם על ניר. מוב
ובהדור כראיבעי.

מחיר הלוח 10 קי. למו"ס ולאגודות רבט לפי ערך הומנותיהם.

המחיר של מודעות : לפני הפניםו. עמוד שלם 80 רוב', 32

עמוד 50 ר', מאחרי הפניםו עמור שלם 55 ר', חצי. העמור 15

ר'. ורבע עמור 8 רוכי, (מקום לא -רב = הוקצה בלוח למודעות

ולכן. כל הרוצה להכניס מודעה - יזדרו. נא. בהזמנתו) ,
: הומן האחרון. לקבלת מודעות להלוח הוא עד 15 באויגוסט,
ואחרי. שהלוח, ‏ שמחיר. נמוך. נקצב. עליו, יודפס בכמות מרובה
= מאך ויתפשט גם ברוסיה ‏ גם בחו"ל, כדאי הוא לכל סוחר. לספה
אליו. מודעה בעוד מוער, -.
לפנות. בהומנות. עפ"י. הכתובת :
.סמפתום ,[זק5266ת0ס] ית .א

יצאה ונמצאת. למכירה מחברת. חדשה (בשפת :רוסיה):

: ותוא הוחם דםקפסוקת הו00ת6ע הופםספהסח,.
ו 5 =
חכרת. זו: חוברה בהוראת הדירקטוריום של חקופה הלאומית. על ירי הועד
; הפועל בארץ-ושראל . .

= = מחורה 5 קופ', המשלוח 5 ק', "50, אכם,--8,50 ר' עם המשלות.,
. לפנות אל :
0 ,60 תטתסז .ת .ו

8 .₪ .ם 0-ה 008הח0ק6 אצאציסה 85 ההחהת

0 ונד ד הדי

6 0 זנ מ'זנסה 10 5 5100725ה16הפי 620

000 116 810815 הכ ה הז00 10 6695 סא 5 האפ

ה 6ה הפ 01075 גד 66031 .מא 20
:0 0 הז
: .0 66 ווה הומפסדויסח ,הפאססו

9" "
וראפ ניוע לעבען
א מאנאטספשריפט, .
רעראקטירט פון ד"ר. ת) זשיטלאוופקי
איז צו בעקומען ביים הויפט:אנענט;
י. . לידסקי, = ווארשוי, - נאלעווקי, -96,

יצא. לאור

מורה נבוכי הלשון

ספר שמושי לכל הכותבים עברית +

בו תבאנה בל השגיאות נגד חקי הלשון המצויות בספרותנו,. שיש להן ‏ ערך
בללי ושוובלו ללמוד: מהן על ביוצא בהן .
מאת אהרן יעקב שפירא .
עם הערות והארות מראש הספר ועד פופו מאת התכם יהושע שטינברג +

מלבד המטרה להעיר על השגיאות המצויות בספרותנו ושטפני זה רבים
נכשלים בהן, גם אלה היודעים היטב את הדקדוק העברי, היתה למתבר
עור מטרה אחת: ‏ יש רָבים שקראו ושנו הרבה בספרות העברית ,‏ אבל און
להם הסבלנות לעבור על ספרי כל כללי הדקדוק היבשום ואין בוכלתם לעולם
להשתלם בידיעת השפה העברית , ועל כן התאמיץ המחבר לכתוב את הספר
בסגנון פופולרי מאד ולערכו בסדר לקסיקוני ובאופן שהקריאה בו תהיה נעומה
ומענינת ולא תפול למשא על הקורא והעובר עלפני הפפר הוה
יורעו לו ממילא כל כללי הרקדוק.

החכם המנוח ‏ מר והושע שטונברג במכתבו אל המחבר. העור, כי
הספר הזה ,ראוי להיות כפנס המאיר לפופרים, למורים
ולתלמידיהם".

דוגמאות על שגיאות יש בו ממרבות סופרי ישראל : אדם תכהן , בן-
ואב , ביאליק, בן-יהודה , ברוינין,, גרדון , טביוב,: יעבץ, לוליגבלום , לוצטו,
מפז, מנדלקרן , סמולנפקון , רבינוביץ , שטינברג, שולמן. ועוד: *

מחיר. הספר 50 קאפ', עם המשלותח 8 קאפ
המכירה הראשית היא אצל הוצאת ,תושיה" בורשה , ע"פ -האדריפה +

.₪383 ,"ה!!1/11,. 0פד0מהסדהת3ע
ו[ ,"108001111 שה[עסל

בית ספרו של א, ליבושיצקילאיהני הרחוקים והקרובים +

ומערכת הוצאת ,אביב" רשה |אני מקבל חוחמים. ומודעות לכל
העתקו. אל. בכר שער הבהול מפפר. ההעתונים והירחונים העברים והזר:
פמוך לגן הזכפו: גונים במחיר הרידקציות, והחותמים
5 ל -- 8 על ירי לשנה יקבלו פרס ננוסף על
8 5 ו 0 וצור הפרס מהמערכת). את ספרי ,גן
אשבנזית וצרפתית . אפשרית גם רפטצוה פרחים" חלק שלישי, החותם על חצי
לכל למודי ‏ הגימנסיה ‏ ושעורים בשפה|שנה יקבל את ספרי ,עלילת שוא",
העברית ספרותה וקורות עמנו. ‏ |והחותם לרבע שנה -- את ספרי
הפרטים במבתב > ,אוצר חדש".

בתפת בית הספר ! ה
-₪87 ,0 ]ה \ !ססות ,ה התסגן % ה
.3 6 ווה .3108530 נוסתח ,הבוו 00 0 ,0088 .0
בעניני ספרות לפנות ע"פ הבתבת :- |-1180\ ,6מ208070818 ,116188011 .0
-₪808 ,0 488 .ה פמסחווווא .ה 6ק) = ברגשי בבוד ובברכת ציון
.3 26 ומוה .598ת00! .מוסתח ,8 יהושע הלוי מוח ,

שןזרפ א לי

הל

האמצעי היותר טוב
להשמר ממחלת החולירה.

| מי שקיבתו היא שלא כראוי ;: אם הוא מרגיש,
בה התכווצות או שלשול, כאב:הראש או קדחת?
הקיבה, --- ישתה תיפף תה. חם. עם מעט יון
פפן"רפאל",
| גמצא להמכר בכל האפתיקאות ובחנויות האפתוקאיוה. (

|

שנהּ שליטית | ם] הת ס'בּ"]

-<===וילנא, כא' מנחם אב, תהפש,===1

המושָבות בְּמַהוּז מִבֶרִיָה.
וו

החיים - הַהָבְרְתִם

המושבות. במחוז טבריה מפוררות כמו בכל המקומות בארץ
ישראל: הן מתנהלות ע"י וערים הנבחרים לשנה אחת, הועדים
מחליטים דבר בכל השאלות הנונעית לחיי המושבה; כמו בנונע
לשומרים, לרופא, לבית-הספר, לשוחט, הוער הוא המחלק את
המסים, שעל כל משפחה להכניס לצרכי הצכור, הוא הוא גם
המוסר המשפטי, הרן דין האכרים בריבם, בענינים נכבדים מחלטת
אספה כללית של כל בני המושבה,

חי הצבור בגליל התחתין סובלים ‏ הרבה מרבוי הגונים
שמהם מרכבות המושבות, המלחמה הטבעית בין הצעירים והזקנים
איננה מחודרה במושבות של מחוז טבריה, כמו בפתח תקוה,
מפני שאין בהן אדוקים קצונים, ‏ כמו במושבה הגדולה ביהורה;
אבל האכרים. נכדלים בהן על פי. הארצות השונות אשר באו
משם, פה אנחנו מוצאים בערבוביה: אחת יהודי רופיה ורומניה,
אשכנזים וספרדים, קורדים וגרים , בפרז'רה יושכים בין הרוב
האשכנזי: ? משפחית של קורדים ו67 של גרים,. בימה גמצאים
בין האשכנזים | 8 גרים, ₪ תימנום, ‏ + קורדי, איזו משפחות של
ספררים, האנשים האלה נפררים ביניהם במבטם על החיים, במנהגיהם
ובשפתם, וקשה מאר. לאחר אנשום בני קולטורות. ישונות. אף
על פי שהם נושאים שם לאומי אחד ויושבים בכפיפה אחת וחיים
בחוג קטן אחר, ואף שהרוב הוא תמיר האשכנזי, בכל ואת אין
הוא יכול להטביע את חותמו על האחרים, ‏ מפני שאין ממשלה
קולטורית בלי שפה, והורגון האשכנזי, שפת הרוב, הולך ומתנונה
בארץ ישראל, רק בתי הספר יוכלו למזג לאט לאט את הגורמים
השונים ולאחר אותם על ירי השפה העברית. אבל זה יבוא רק
עם עלות הדור החרש, ועכשו רבוי השפות במושבה אחת הוא
מעצור. גדול ‏ בער אחדותם ‏ והתפתחות ‏ חייהם, המושבה. נחלקת
על פי השפה לחלקים מיוחדים ולאיש מחלק אחר קשה להבין

> את רעהו. מן: החלק = השני .. מפני. הרחוק. \ הפנימי ‏ בין. החלקים

קשה להוציא אל הפועל: תקון: נכבד פחות או. יותר, ביחור
מתבלטת. רעת הרחוק ‏ בעת שררושה מהרה איזו: החלטה או איזו
פעולה ‏ משותפת, כמו בעת סבנה, בעת ‏ התנפלות, ‏ מטרת' הרכבת

/ המינים השונים לא הושגה גם בנוגע להטבת העבורה , אם,יש

.ע 1909 ,108 0ע-26 , 11 ות

גרים שבאו מאסטרכן המצטיינים בעבורתם, השפעתם לא כל
כך נכרת על האשכנזים, מפני שכנגדם יש גם: ספררים. המצטיונים
בעצלותם, ויש לעמת זה גם אשכנזים, ביחוד. בין הפועלים,
שעבודתם איננה גרועה מעבודת הגרים, ולכן שכר זה שחפצג
להשיג בהרכבת מינים שונים יוצא בהפסרו, המושבה. ימה היותר
עשירה ברבוי. גוניה היא היותר גרועה גם במצבה החמרי גם
במצבה המופרי:, אין: מושבה אחרת בגליל, שמספר. החרתים
יהיה בה כל כך גרול; אין מושבה אחרת. בגליל, שיהיה. כל כ
רב בה מספר האנשים שאינם עובדים בעצמםן אין מושבה
אחרת כמוה בגליל, שהתבוכים. יהיו בה כל כך חוקים ומרובים ,
הצר הטוב שאנחנו > מוצאים בהרכבת המינים השונים יתבלט רק
בעתיר, בעת שהם יתבוללו לגוף אחר, אבל ער שיתנשם הרבר
הזה צרוך = הישוב. להפסיר . ולכן עבשיו = יותר. טוב לותר על
ההתאחרות - החצונית ולהושיב ‏ במושבה. אחת רק אכרים ‏ ממין
אחד, מפני שהקדבה הטבעית בין האכרים תחוק את כחותיהם
במלחמה. הקשה עליהם :עם החיים' החרשים ועם הסביבה. הורה,
ואת העבורה הנחוצה להתאחדות הגורמים השונים צריך. למסוך
לידי בתי הספר; שהם צריכים להבנות כלם על יפוד שפה אחתו
רק אז, אחרי שההיינה לנו מושבות עם שפה עברית. השלטת
בהן אפשר יְהיה לישב בהן גם אנשים הבאים עם שפה אחרת
מפני שאו תכניע השפה השלטת ותבטל במהירות. את כל השפות
האחרות ותשים-קץ לחוון האי"טבעי שאנחנו מוצאים עפשיו בגליל,
שיש אכרים. הרוכשים .להם במושבה את ההבנה בשפה הערבית
ושאינם מבינים. כלום עברית.

על הסבות המביאות לחכוכים ‏ צריך להוסיף גם נגודים
הכרחיים הנמצאים. בין הגורמים הנברלים במצבם החמרי, בכל
מושבה ומושבה נמצאים אכרים ואריסים, ובין. האחרונים נמצאום
אלה שחתישבו על פי תנאים שונים: מלבד זה נמצאים בכל
מקום גם פועלים המקוים להתאכרות, כמו. בני האכרים המחכים
לזה, ולכן נפגשים פה אינטרסים שונים וגם התחרות. ירועה, בין
כל המושבות שבמחוו ‏ טבריה ישנה רק מושבה אחת בעלת
מפום אחר, -והיא מלחמיה. תושביה כלם צעירים, ואין בה אותה:
המלחמה. התדירית בין האבות והבנום \ בנוגע לעניני דת ולאומיותן.'
אין בה גם ערבוב. של אכרים מארצות ‏ שונות עם שפות שונות,
ולכן אין בה הפ-ור. בין. החלקים.

בעניני * צבור: במושבות הנדונות יק"א לוקחת עור חלק
גדול. היא מנהלת על חשבינה את בתי הספר, היא נותנת את
החלק היותר גדול לעזרה המדיצינית--שכר .לרופא וכסף להנהלת

6

קָ + העולם 3%

בתי המרקחת, -- היא נותנת גם את החלק היותר. גדול לשכר
השומרים. בכל זאת הוצאות הצבור הנופלות על תושבי המושבה
אינן: קמנות מפני מעוט התושבים ורכוי צרכיהם,

במושמה הקטנה מסחה עלו הוצאות המושבה בשנה שעברה
ל:9040 פרנק. | פה נכללו שכר לשמירה 18706 פר', שוחט
0 פר', רוקח 986 פר', מילדת. 90, אחרי כן באות ההוצאות
למרעה, לרופא, (למסחה אין רופא, אבל המושבה משתתפת
בהוצאות בשביל הרופא הוושב בימה), שכר למוכתר (למזכיר
הוער), הוצאות למשפטים, בית הכנסת, מס אשכריה, (שמשלמים
בער 14, איש שנכתבו בתור' יושבי מסחה ושעובו את הארץ)
ועוד. הוצאות שונות, להחוקת ההוצאות האלה מקבלת המושבה
מיק"א 4445 פר', ואת השאר--4595 פרי, נותנת המושבה, זה
עולה 1707 פרי בכל שנה לכל משפחה ומשפחה, במלחמיה
ההוצאות הצבוריות הנופלות על כל משפחה עולות רק עד 150
פר', מפני שבמלחמיה אין צורך לשלם בער מרעה, והשמירה אינה

עולה להם ביוקר כל כך. בהוצאות - הצבור לא נכנפו ‏ הוצאות

המפים, כמו עשור ואשכריה, שכל משפחה חיבה לשלם.

לכל המושבות במחוו טבריה יש רק רופא אחר היושב
בימה, במושבות האחרות יושב רוקח או רוקחת ‏ שהם ממלאים
גם תפקיר של חובש. פעם בשבוע מבקר הרופא את
כל המושבות ומלבד זה הוא מבקר אותן בכל מקרה נכבד. אין
החולים < משלמים לרופא כלום ובעד הרפואות הם משלמים ₪

. מטליקים (יותר ‏ מעט מ*4 קפיקות) בער כל דבר ודבר שמומינים

במרקחת. לפני שנתים היה רופא שלא היה חפץ להסתפק רק
בשכר הקטן של הפקידות, וכל משפחה התחייבה לשלם עור מס
מיוחד להוספת שכר הרופא,

בכל מושבה ומושבה יש שוחט, את החלק היותר ‏ גדול
של שכרו נותנת המושבה, בשביל לתת לשוחט את האפשרות

יעקב לרנר,
ְּחָמִיר אֶרֶץ.

אזדוְשָבת לְבְביההוָיָה וְעַמְדוּ נַל

לְהַכְּרִיאָה,

-) ָרחַ מש ן ה
ָשנִים לבות תקְפָאנָה לא
לידמֶָת ְחַיִים בָּליעַקר, בָלִי=

ָּמוּת. בּמָוֶת :
ששון וְאַנְחוּת לְבָבות,

אדִתשָלָט הַהִּמָמָה הַנְדוּלָה ְְפְּאָה תַעַלוּמַהַנְצָהִים ,
וְהְעְמִיק השהק לְהַרהָר עלחרורות וְיוּבְלִים נְשָכָּהִים ג
ְעַמְדוּ משאות על הלֶן מחָרישות ולומות בלל -
כרון ל שה ְפּלִיטַת

כּורועותדמצוְקה +
,2 יולתו ְבָא.

מב ורות +
לה רשה ְנְפִיָ השהורות ...

אהא

5

שה הָאָרֶץ לַבְדָד נְִלְמָה ורחוקה

ורבצה עליה
7 ל

-=- =

גליון כה

להתקיים נותנים לו עוד: גם. איוו משרה צבורית, למשל הנהלת
החנות ‏ המשותפת ‏ של המושבה , או נותנים ‏ לו חלק
אדמה לגנה,

את העשור משלמים בכל מושבות הגליל על פי החק.
אף על פי שבמושבות גליל כמעט כל האכרים נתינים תורקיים
הם, כל זאת לא סבלו מלחץ הפקידים התורקים וחוכרי המסים.
האכרים שלמו רק 18 אחוזים מיבול תבואתם.

חלק גרול מהוצאות. המושבות בילעת השמירח. = הממשלה
איננה. יכולה להחויק שוטרים ופקידים וחילים בכפרים או בדרכים,
ולכן צריכים התושבים בעצמם לדאוג לההגנה על חייהם ועל
רכושם , מלחטות בין הכפרים ורציחות וגנבות בדרכים הן דברים
המצוים בכל ארץ-ישראל, והמצב. האי-טבעי הזה עודנו מתחרר
אם יש עור הברל דתי. או לאומי בין הכפרים. ויען שעל כל
השטח הגדול בין | העיר נצרת ומבריה אין אף שוטר אחר,
והיהורים היושבים בגליל התחתון הנם רק מעוט בין הרוב הערבי,
לכן. נולד הצרך בשמירה מעולה ובשומרים כאלה. אשר יוכלו
להפיל | חתתם מפביב, בראשונה היתה השמירה מפורה בכל
המושבות. בירי הערבים, אבל בין הערבים השומרים היו כאלה
שגם הם השתתפו בגנבות, והיו כאלה שר החלו להתיחס אל
האכרים כמו אל אנשים התלוים בם, ולכן בא הצרך להחליף
את הערבים בשומרים יהורים, הסכסוכים עם ערבים שהיו לפעמים
קרובות בגליל, האי-אפשרות לסמוך במקרים כאלה על השומרים
הערבים, רגש העלבון שהרגישו ‏ לפעמים היהודים על ירי זה,
שאחרים צריכים לשמור עליהם וגם הנחיצות להגדיל מספר
היְהוּרִים במושבה---כל הרברים האלה נרמו שהשמירה עברה
לאט לאט מן הערבים. אל. היהידים.. את הצער. הראשון בנידון
זה עשתה פרז'רה, הפועלים העברים שעברו בחוה. ומפירותם
למושבה. השפיעו על המנהל שיקח שומרים = יהודים . הנסיון

דבורה באראן

ליורייפל.

ליזר:ופל | הריהו אדם כחוש, ‏ גדם מידו. הימנית ומחוסר זקן ‏ ושפם
צוארו הרק כרוך ומכורבל לו תדיר במטפחת צמר עבה:

הגרון ‏ שלי הרי אין הוא סובל את הצנה- -מבאר הוא,

בחסרון זקן ושפם מרגיש הוא ליזרדיפל בכל זמן ובכל מקום, אלא בעקרן
של דכר הרי מום זה מצערו בהוך הקלויז, פשמזרמן: הוא בשעת. בין השמשות
עם חבריו ל,דף". כאן, לפני הגמרות הפתוחות יושבים הרבה---הרבה עבדקנים,
וכל אחד ואחד מטפל בשעה זו בזקן שלו. האחד. הרי הוא נוטל. את
בל השערות. כלן, | מקפלן, ‏ מגבוהן ‏ ער החטם, ‏ משרבב ‏ את לשונו ומלקקןי
השני---אצבעותיו מרפרפות. על גבי זקנו, = ממשמשות בו. בוררות. שתים:שלש
שערות, תולשות ווורקות. אל השלחן, אל הרצפה,.. יש, גם מי שתותחב את כל
עשר אצבעותיו ‏ אל הוך ‏ זקנו, מכניסן ‏ עמוק-עמוק אל. בין השערות, מגרר
ומגרד --- הכל לפי: הסוגיא שב,דף'. בתוך הקלויו שורר חצי אפל. המגורה
היחירה ,‏ התלויה ממעל לשלחן , מפיצה אור כהה, על גבי הכתל הדרומי
משתטחת שורה ארוכה ‏ של צללים---צללי אנשים המתנועעים ומתנוחדום וכל
אחד א וקן שחור תלוי לן למטה מפנטרו,.. רק צל אחר קטן, הקופץ ומתנעגע
בוניהס, הוא בעל פנים חלקים. ופעוטים, ‏ כתנוק פין. גדולים --- זהו צלו של
ליור\סל,

יש שמתוך היטח הרעת. נזקפת היא ורו היחירה, תועה ומרפרפת. רגע
בתוך האויר ונוגעת : בעורו של הפנטר החלק, אלא שהוך:כדי:חבר הרי היא

מתרשלת ונשמטת שוב אל תחת השלחן. ורגש יש לו לליזר"ופל בשעה זן'

באלו. נגעה ודו בדבר:מה צורב ומכאיב + חמש -אצבעותיו. -- בולן קרות
הן. ומזיעות.

נליון כח

הראשון עלה בטוב, הערבים נוכחו מהר, כי לא כל היהורים
חלשים ופחדנים, לשומרים היהודים עלה לרכוש להם אבטוריסט
בעיני | הערבים, מפני שלא רק להכות ולהרוג ‏ צריך, בכדי
לחיות שומר, כי אם--וזה הוא העיקר-- להפיל אימה מבלי להרוג,
השומרים היהורים הראו שהם יכולים לעמוד נגד השודרים ושהם
אינם נרתעים נם מהעמיר בסכנה את נפשותיהם, אם זה דורשת
מובת המושבה ושלמותה, אחרי סרז'רה הנהינה גם מסחה לקחת
לה שומרים. יהורים ובזמן האחרון העמידו שומרים יהודים במושבה
היותר גדולה בגליל--בימה, מקרה מעציב שקרה בימה, ששומר
טשרקפי המקכל שכר מאת היהודים בעד ההגנה עליהם הרג
יהודי אחד בשביל איזו פרומות, גרם לוה, שהיהודים פטרו את
שומריהם המשרקפים והחליפו אותם ביהודים. אבל לבשתנו צריך
עור להורות, שגם אחרי המקרה המעציב. הזה היו עוד אכרים בימה
שלא חפצו להכיר בנחיצות | שומרים יהורים באמרם, שהיהודים
לא יוכלו למלאות את התפקיר הקשה של שומרים בתוך. הסביבה
הרעה של הערבים, אבל רברים כאלה אמרו בראשונה גם
במקומות אחרים, אשר שם ישנם עכשיו שומרים יהודים , ואת
ההתאוננות ‏ הואת בימה אפשר לבאר רק על ידי הכנעת הרוח
והפחרנות של חלק מהאכרים, אשר אין בהם רגש כבוד לאומי
ער כי הם יכולים להשלים גם עם מצב כזה, ששומרים שהוומנו
לשמור על היהודים נועזים בלי כל סבה, רק מחטרון. רגש הבבור
לבעליהם, לההוג. יהורי .

השמירה בגליל עולה ברמים. מרובים ,. במפחה משלמים
קרוב לאלפים פרנק בשנה, בימה שלמו לטשרקסים 6000 פר',
ועכשיו יעלה עור הסכום הזה, מפני שמצאו לנחוץ להגדיל
את מספר השומרים, רק במלחמיה הנמצאת בין מושבות יהורים
השמירה עולה בזול, בראשונה שלמה המושבה לשומריה העברים
0 פר' בשנה, ועבשיו היא משלמת להם רק 50ל פר,

בערבי החרף הארוכים הריהו משהה את עצמו בתוך הקלויז עד שעה
מאוחרת, התנור הוא חם. דולקת מנורת<, ברק" גדולה. ‏ ליזר יטסל מערטל. את
צוארו מתוך הממפחת וחולץ את מגפיו, ‏ כנופיה של מלמדים וושבת ומפיחה
בעניני העירה, מספרים מעשיות ; ליזר:יסל | מצטמצם אל זויתו. ומקשיב.. יש
שאחד מהחבורה מורדו פתאם באיזה שאלה:

שמא זוכר אתה, ליזר:יסל, באיזה שנה היה שטף מי הנהר, שמא? ליזר:
יפל מתכך את מצחו:

זה,.. כשנתים לפני השרפה הגדולה.

אן !

-- ודאי שיורע אתה. אימתי תקנו את ,ההקרש" הישן?..\

כאן קופץ עליו לפרקיט רגזו של יששבר:בער המלמד, ארם שכלו
זקן ופאות !

-- ובאופן כזה בן כמה. הנך, ליזה, .אוו

מחו. של ליזר:וסל מ זבלבל:

-- בן כמה4,, הריני מפוח,,,. ובן כמה אני. לפי ‏ עניות רעתך?., אדרבא,

| נשמע נא,.

טפות זעה קרה מבצבצות וצצות על פניו , עינוו ממצמצות בלי . הרף1
מרגיש הוא שהרבה זוגות עינים חלויוה וסוקרות בעור פניו החלקיםן עוד רגע
ואחד. מהם יזרוק:

- = אלמלי היה לך זקן, אלמלי,,. ודאי שאפשר היה לדעת, אלא.,,

הוא. מזדרז וקם:

-- שמא יש למי מכם קורטוב של טבק, שמא ,שלי" הרי היא שם
בדה בבית...

יששבר-בער המלמד קורץ. בעוניו:

-- אל תחשש! חג'קה הקצב ובדחנה שם, חי, חן

ואחר הוא מוסיף:

\

> העופם 3

8

בחיי ‏ הצבור במושבה תופס פרור הקרדיט מקום. נכבר
עד מאר, בשנים הראשונות לוו האכרים כסף אצל יהודים פרטים
וגם אצל ערבים ושלמו ‏ רבית כל כך גדולה ער שהיו ‏ צריכים
לנפול החת משאה, המלוים ‏ לקחו 30 אחוזים מן האכרים, הם
היו באים תיכף בהאסף התבואה מן הגרן לקחת את חובם, ולא
עוד אלא שהמלוים היו עושים יר אחת עם הקונים, והאכרים
היו נאלצים על ידי זה למכור : את תבואתם בזול גדול , צעקת
האכרים היתה גדולה, והודות להשתדלות ‏ הר"ר ‏ ברנשטיין-כהן
שישב איזה זמן בימה עלה בידי האכרים ליסד להם קפות מלוה
אשר בהן לוקחים חלק גם יק"א וג הבנק שלנו, עכשיו נמצאים
קפות כאלה בכל המושבות במחוו מבריה, במסחה ובימה נוסדו
קפות מלוה בשנת ל190, ובשנה שלאחריה נוסרו קפות גם במלחמיה
ובסרו'רה. מספר החברים במפחה הוא 19, בִימה 46, במלחמיה
0 ובסדז'רה ‏ 55, במשך שנת. 1908 לוו האכרים במסחה
0 פפר' בימה 98080 פר', במלחמיה-- -14400 ובפרזירה
0, מן הסכומים האלה נראה, שכל חבר לוה במשך השנה
מ-600 עך 00? פר והלואה כואת נככדה מאר בחיי האכר,
האכרים משלמים. כלם את חובותיהם תיכף אחרי הבציר. בראש
קופת מלוה עומד ועד הנבחר במושבה, ובעד החובות אחראים
כל החברים , הועד עורך בכל שנה רשימת האנשים הנצרכים
למלוה ואת רשימת הכסף שאפשר לתת לכל אחר ואחר, אבל
עד הזמן האחרון לא הסתפק הבנק רק ברשימות הוער, כי עור
דרש להלואות אשור מצר פקיד ‏ יק"א , הפקיר ‏ לא תמיר
היה = מסכים לררישות האכרים , וזה = היה מביא. לנפיעות
האכרים ‏ אל הפקיד ואל מורשה הבנק | ולחליפות = מכתבים,
וההשהרלות ‏ הואת ברבר הלואות | היתה שוללת מאת האכרים '
הרבה ומן היקר להם והיתה מביאה. לפעמים גם לאחור קבלת"
ההלואות או למעוט הסכום הדרוש, לפעמים היו האכרים מקכלים '

חאה טר הנהנה רשמ בהאש בב נבלהז ההכ דוש האטוחה סה הנטנא דה מה וטנצה הלטהה בעממש היטה חן

/

-- בפפירופה הריני יכול להנות אותך, ורוקא במשובחת,

לוזרהוסל מזדעוע :

-- חפ ושלום,.. רק לא ,זה", רק לא ,זה",י

מיום שבא לדור בכפיפה אחת עם הנ'קה הקצב אין הוא פובל. את
עשנן 'של הפפירוסות..,

-לפנו התבה לא ורד עדון מעולם, ‏ אינו מעיז: צריך. מי = שזקנו מגודל,

פעם נזרמן לאיזה. עורה וכשנכנש לבות מררשה צרפוהן ל, מגון". לאחר
שסימו את התפלה. עמד בעל:הבית עברקן ופקפק:

--- איזו בגרות,,. אף ב'. שערות. עדין אין לו לזה.,י

ואחר סקר בו מתוך לגלוג:

-- ,ובארץ גשן לא היה ברד" - - מאכט הש" קוון בארד איז גע:
ווען,. תשעה פיות נתעקמו מתוך צחוק וליזר:ופל ממשמש במטפחת הצמר שעל
גבי צוארו,. אלמלי נתנה לו רשות --- מכניס היה את כל חמש אצבעותיו ‏ אל
תוך זקנו של וה, תולש. את שערותיו וזורק, תולש . וזורק -- ער השערה
האחרוגה,

והוא אז. ככן. שלשיםי

%

.% %

גרם מידו הימנית ‏ נעשה ליזר:יוסל ‏ בעברו בצבא. על המשמר ‏ עמר
בליל חרף אחר, נגש. אליו איוה זר עטוף שחורים (ופצעהו ביריה, כשיצא אחרי
שבועות. רבים ‏ מבית-חחולום ‏ חלש וכרות:יר, עמדו והודיעו. לו. שמכאן. ואילך
הרי הוא חפשי מעבודתו, ולא עור אלא שאחרי זמן קצר קצבו לו גם ארבעום
ושָנים רובל לשנה טאוצר:המלכות,
ליזר:וסל כשהוא מסיח בקצבה זו---שתי. עונוו מהבהבות!
- ודאי שסוברים אתס, שבנקל עלה לי דבר זה, אלא-8ו--\--רה וו

4 > העולם 93

גליון כח

הלואות אחרי שעבר הזמן הנחוץ להם לעבודה או לקניות, ווה
גרם, שנם אחרי יפור קופות המלוה היו עוד האכרים נאלצים
לפנות. למלוים פרטום ‏ ולשלם להם רבית = נדולה , היו אכרים
שמכרו גם את בהמותיהם, בעת שהיו מזקקים לכסף ולא. יכלו
להשיג אותו בהקפה, בזמן האחרון הבטיחו לאכרים לשנות את
סדור הקרריט ולתת להם כסף רק על פי דרישת ועדי קופות
המלוה. ועל אחריות החברים,

יחד עם קופות מלוה החלו להתפתח גם חנויות משותפות,
חנויות כאלה נמצאות עכשיו בפרז'רה, בימה. ובמלחמיה. החנויות
המשותפות. נוסדו על כסף המניות ‏ של החברים, על ההלואה
בבנק ועל הקפה אצל החנונים הגדולים, בפדז'רה נוסרה החנות
על 80 מניות של 55 פר' והבנק הלוה 1500 פר'. בימה עלה
סכום המניות ‏ ל-5000 פר' (40 חברים שמהם כל אחד לקת %
מניות "של 85 פרי) ונם הבנק נתן סכום כזה ולבד זה השיגו
עור קרדיט על 8000 פרש במלחמיה השיגו עור ₪00 מניות
של 0 פר' בסכום "של 4000 פרי, הבנק נתן ₪000 פר',

הפקירות ‏ 8000 פר', ואצל סוחר בהקפה 9000 פר', רוב
הקונים ‏ לוקחים | בתנות | המשותפת | בהקפה. הפועלים
משלמים פעם | בחרש, והאכרים | אחרי. הקציר., החנויות

המשותפות מתפתחות היטב, האכרים מתיחפים אליהן באהבה רבה,
ביחור הצעירים ,. החנוני בחנויות המשותפות לוקח שכר חרשי
קמן ומלבד זה אחווים מן הפדיון. בימה בעל החנות המשותפת
הוא השוחט., הוא מקבל בעד עבורתו בחנות 10 פר' לחדש
ושני אחוזים, בסרו'רה מקכל החנוני - 50 פר' לחורש |*,/י₪ אחוזים
מהפדיון, במסחה אין עור חנות משותפת . במושבה הקטנה הואת
יש שתי חנויות פרטיות. והחנונים משלמים: למושבה בער. הזכות
₪ נאפוליאונים בשנה, בימה יש גם שתי חנויות פרטיות המתחרות
בחנות | המשותפת, מפני שלבעל חנית אחת יש משפחה

גדולה של ילדים ושל קרובים המצרדים בזכותו, וגם לבעל החנות
השניה יש השפעה גדולה וכח לעמור נגד החנית המשותפת,

עכשיו | הושבים במושבות גם לעשות עבידות: שונות
בשותפות, סדור ההלואות והתפתחות החנויות המשותפות. נותנים
לאכרים תקוה, שאפשר יהיה לעשות יחד גם דברים יותר. גדולים.
הנסיון. הראשון שנעשה במלחמיה בצמר גפנה מראה דרך רחבה
לעבודות חדשית בשתוף הכחות הכלליים, >

4

ר"ר. שמעון ברנפלר.

דוגָמָה היפטורית:

לפני מאתים וששים שנה, ביום השלשים לחרש ינואר,
נעשה בפומבי, לפני היכל אואיטהל בלונדון, פסקידינו של ק רל
סטוארט, זה שהיה לפנים מלך בריטניה ומדינת ‏ אירלנר,
במרינות | האלה : הכריזו ממשלת הריפובליקה, ‏ ובראשה עמד
אוליבר קרומול,

מי שהיו לו עינים לראפת ולב לְהבין, הבחין ‏ תיכף, כי
מן המאורעות הגדולים האלה יכולות להיות תוצאות חשובות גם
להיהודים,

בימים. ההם היה צורך גדול ונחוץ עד מאך, כי יפתחו >

לפני היהודים שערי. ארץ חרשה, ליפר ישוב. חרש לנעים ונדים

האלה, מצב. היהודים בגרמניה ובאיטלוה היה. אז. רע. ומקולקל,
אמנם חדלו כבר להרוג בהם; אבל השנאה והבזוון להם גברו
יותר. ויותר, = יושבי הערים . השהדלו להפטר. מהם. בכל אופן,
והמושלים אשר פתחו. לפניהם שעהי ארצם, עשו זה בתנאים

וכאן הרי מגביה הוא את שכמו, כשהוא מכון את שרוולו הימני חר ק
בלפי בר:שיחו:
-- וכמה כרכורום כרכרתי, ‏ וכמה. נורות ,עפו" אז אל התלונות
הגבוהים -- פוש---ש---ש-----! גו, | ואחר ‏ כך. מתחילה פררת : הקומיפיות,
> ח--י, = הריני: מסיח,.. מזמינים אותך לקומיסיה והרי אתה מתפשט ער ,החוט
האחרון", נפנס הנך/אל הטרקלין, (איזה טרקלין---צריך = היית לראות!) כשהנך
ערום ויחף, וכאן עומרים הם, הרופאים, > מפתכלים בך, | ממשמשים,. חוזרים
ומסתכלום ומתועצים,., /
' לסוף עומד הגדול שכהם ומפנן דרך שנין + 1160000608"
וחבריו---בעל ברחם צרוכים היו לענות אמן... ברירה ‏ היתה. להם?,.. חי חוו,,
לוזר:יסל. מנגב את. הזעח מעל פניו, אחרי שתיקה קצרת = הריהו. עומד וווקף
בְּהֶם במלמדים את הטמו
-- ,ואחרו:בכלות:הכל" ‏ הרי אשרי מי שיש לו עפק עם. החלונות
הגכוהים,,. :
יששכר:בער מקהה את שניוו
- מובטחני שאילו: לא נתגדמה ירך הימנית -- חוה חנ'קה הקצב
תובע ממך. דמי:דירה...
ותוך:כדי:רבור הריהו מוציא ממוך קופסתל פפירופה ומציתה.
לוזר:יפל. מטחר לתטתלק הצרה 5 ו ב 58
בשלומה של מִלמות מתפלל חוָא ליור:יפל בכל עת +

פעם נזרמנה לו בשוק תמונת הקופר ורעיתו | עמר 'על מקחה ומהר ‏ "

הכיתה, כשלבן רופק מתוך שמחה לאחר שתלה תמונה. זו 0 ממטתו
התחיל מפתיע את אשתו!
--- שינה ששה! הפתכלי ,מי". יש לנו כאן + +

וכשהוא מרכין את ראשו וסוקר בה בתמונה סקירת אלכפונית, הוסיף+

---:,מהם" הרי אנחנו מקכליט ארבעים ושנים ,קרבים" לשנהי..

את הצעירים הלבושים כתנות אדמות שוטם הוא בכל נפשו. מספרים
לו <באיזה כרך נרונו כמה , בחורים ובחורות לתליה, והוא ממשמש בסרק
קפוטתו הארוכה מתוך הנאה :7

--..תותי. להס!. תותי ‏ להפ!,.

פעם פגע בתהלוכה. בתוך ההחוב, ‏ התנופסו. דגלים: ‏ ארומים. נצלצלו
שירים .‏ ליזר-יפל מהר והבריח את עצמו לאיזה חצר, כשהוא כלו מרתת ומזיע
וכשנשתררה רממה ברחוב, תחב את ראשו דרך הפשפש הפתוח, הרים אבן
פעוטה וזרקה כלפי אותו הצד, ששמה געלמה הפרוציסיה:

== ש--ק--צ--1--ם!ו+

*
- *

בימות הקיץ שוהה הוא ליזר"יפל. רובו של יום. בביתו, מוציא הקדוש:
ברוך:הוא את החמה מנרתוקוז והרי ליזר"וסל מצמנח ויושב על אפקופת ביתוו
מסיר את המטפחת מעל גכי הצואר ומתחמם כלפי השמש. סמוך לביתו
משתרע כך ירוק שעדר העירה מוצא בן את מזונותיון | לוזר:וסל. מלטף .כל
פרה ופרה. במבטו,

-- פרתו של הקכלן--ודאי שמשפיעה היא דלוום ‏ של חלב,.. איזן
עטינים!,. הלואי שלא תשלוט בה עונא בישא...

מהעבר השני, מאיטלזו של הנ'קה הקצב גודף ריח של דם קרושי
על גבי הפרגוד ‏ תלוים עורות = רטובים ויבשים, כלבים באים וחוטפים עצמות+
נערום וחפום מתקכצום ממקום למקום, מתגגבים אל תפוחו של חנ'קה, | מטפסים
וקוטפים תפוחי בסר,,, ‏ על גכי שרפרף סמוך לאפקופה | יושבת שיגהדששה:
פניה | מפוחמים וזעופים, ‏ היא סורגת פוזמק ‏ מתוך | שתיקה. על ארן החלון
הפתוח מתמתח. חתולם הצנום, מתחמם ושותק אף הוא , , .‏ וכשמפתלקת החמת

1 \ 1 0

₪

נליון כח

אי<נאותים, ‏ בתנאים מעיקים ומשפילים את הנוף ואת הנפש ,
במקום שגברה השפעת הישועיים,: לא היה עור. מעמר להיהודים,
הטלטול והנירוש ממדינה למדינה היה שכיח. הרבה ואכל את
הכח החומרי ואת הכח הרוחני של. עם ישראל, במדינות = פולון
אירעו אז אוהם המאורעות האיומים הנודעים בשם גזירות ה"ח
ות"ט, כמה קהלות ישראליות נחרבו, - ויהודים לאלפים ולרבבות
נהרגו,. מכל ‏ הערים נמלטו פליטים אל מדינות ‏ גרמניה ‏ והולנד.
באספמיא ופורטינל שלטה האינקוויזיציה, והאנוסים חרדו לברח
ולחמלט --- לרוב למרינת הולנך. ותורקיה,. נכר היה הדבר, | כי
ארץ הולנד לא תקליט אל תוכה. כל הפליטים המרובים האלה.
נחוץ היה ליפר ישוב חדש ליהורים.
, כאשר נצחו. הפוריטנים = על בית המלך קרל סטוארט
וסיעתו. הקתולית, היתה. נראית ביותר השפעת הביבליאה,- קרו*
מול. נדמה. בעיני עצמו כיהוא ‏ בן. נמשי, / אשר משחו אלהים
להשמיד את בית אחאב ואת .כל עובדי הבעל, : הפוריטנים. נדמו
= בעיני עצמם לחפירי ישראל בימי אנטיוכוס אפיפנס, אשר נלחמו
בחרף. גפשם ב.מרשיעי ברית", ‏ לאותם הגבירים הרתיום הלאומיים,
אשר ,רוממות. אל בגרונם .וחוים. פיפיות = בידם". לעשות. .נקמה
בסרים. מאחרי אלהי-האמת, בכתבי הקרש,. שהגו בהם או כל:כך,
מצאו גם את ציור העם. העברי, וה העם ההיסטורי, אשר קרא
בימים .קדומים . בשם. אלְהי השמים והארץ. ‏ בקרב 4 הפוריטנים

ב

התפשטה יראת:הכבוד לישראל - ויהורה,. לבני ישראל,. שמהם
וצאו. נביאי האמת והצדקי.
מרחוק .נראה. או תקוה לישראל. ‏ אפשר, כי. האננליים

/ יפתחו את שערי ארצם לפני היהודים הפחופים והנפורים; אפשר

| אפשר,. כי העם האנגלי יקרב אחרי כן את גאולת. ישראל, ועם
אננליה: כבר היה בימים. ההם עם. תקיף וכביר.

גם' כן, --כי- וגינו - הם...על: הוחודים. ויצגלו -אותם. מכף. -,מעניהם;:?

> העולם 36 0
,)| ורי

= כן היה נראה מרחוק, אבל העובדות לא: התאימו לתקוה -זו,
עדיין היה העם האנגלי מוקף משפטים-קדומים בנוגע ליהורים,
הוא כבד את העם ה עברי ההיפטורי, אשר כתבי הקדש
מלאים תהלתו, את העם ‏ הנכחר ברורות קדומים; אבל היהודים
היו בזו'ים בעיניו. ‏ זה כמה. מאות שנה, שלא. ראו ‏ האנגלים
יהודים בארצם; הם ירעו אותם. רק מפי השמועה, ושמועה זו
לא היתה טובה ביותר . היהורים נחשבו בעיניהם בהור פרזיטים
משחיתים ומפסידים, בתור מוצצי-הם העמים-המשיחיים, רמאים
וזייפניםן: הם שוחטים את. ילרי. המשיחיים כדי ‏ לאכול. מדרמם
בערבי-פסחים ,. כתבי הקדש. היו מכניסים : בלבם .רגש כבוךר
והערצה לישראל; אבל מספרי הבשורה שאבו בוז. וש:אה לעם
הוה, אשר מאס בו האלהים על מעלו ועל קשידערפו. הלא
היהודים ‏ הם מבני בניהם של אלו, | אשר הפיר אלהים את
בריתו. עמהם,

ובימים ההם ישב. בעיר אמשטררם חכם וסיפר יהודי, אחד
הרבנים בקהלה זו מ נשה [בן יוסף]: בן יישראל, האיש הזה
הבין ברוחו, כי הניעה שעת-הכשר לישראל, המאורעות הגדולים
באנגליה. יכולים לברוא ליהודים עתיד גדול,

מנשה בן ישראל לא היה. לא תלמורי מופלג ולא פילופוף
מצויין, * אלא הב ומטיף לעדתי ואיש המע שה. הוא חונן
מטבעו. בהבטה היסטורית, בהכרת' השעה, בלב רחב ומלא אהבה
לישראל, בלב רגש ומתפעל, ברוח הולך בגדולות,- אישיותו היתה
נפלאה,: בכל מאורע ומאורע. ראה תוצאות חשובוז; הוא היה
מושפע מ המאורעות ‏ ומ שפיע בהתפעלותו המהובה על
אחרים, . הוא: האמין: בכח ‏ מעשיו,:. מפני: כי. תמיד א התה מטרה
נעלה. ונשגכה: לפניו,: מנשה בן ישראל חיה. בעל הררתרפנים, "
כאשר. נראה מציור: תמונתו, | מעשה ידי הציר 'רמברנדטן

3-ו --4]4329תבנ:;---.-.-.-.-.--.-.-/------ .ו יי

לצר : מערב, ‏ נוטל. ליזר:וסל את מטפחתו, ‏ בוהכה על גבי הצואר ומתכנס אל
ביתו. שונה:ששה ‏ מגישה : פנכה ‏ של תבשיל חם, מנוחה כף. של עץ פמוך
= לבעלה,. נוטלת מף שנית בירה ואוכלת . ליזרדוסל מפלק בכפו אל הצר השני
את הגרוסין, את הכולבסי: --= טלי את בולבפזה,.. קתיהו... == ותולה. הוא
| בה בשונה:ששה את שתי עיניו מתוך ‏ בקשה, כמו הוצה היה לשדלה עבשו
בדבר מה,. לפיסה:
--- ולמה זה את שותקת, למה)., שוגה:ששה!י.
/ האחרונה מושפת את. ידה מהתבשיל וקמה ממקומה:
. -- וש לי על מה לדבר אתך, יש לוו
קולה ספוג. תרעומות,
ליזרדיסל ‏ נוטל פהור של לחם מעל. השלחן ומעסה אותו בון חמש
אצבעותיו:
--- ח---ב,.. מפיחים,.. מה שכל אשה מפיחה עם הבעל שלה:י.
שינה"ששה רוקקת ‏ הצרה ושותקת,. דמה מתרתת בקרבה+
,בעל",,. באמתו של דבר חרי אין זה אלא פשפש מעוך... נזכרת היא
\ בשר'ל הקצבית בעלת ביתה---האחרונה הרי היא אשה פעוטה, חלשה ו שלה*
פיל -ממש!. בתפים רחבות, פנים ‏ אדומים ‏ ומלאי יםן ביד אחת הריהו נוטל אותה
את שר'ל שלן ומגביהה עף' לתקרחנ. ,,חתלתל" -- כך היא קירא לה,.. = וכשזו,
שר'ל. עומדת סמוך לבעלה, חרי דומה לך שאצל: הר גכוה, אצל חומה בצורה
= היא - עומדת,. ו,זה'---חלב מהססי..

* %

בשכתות ‏ הקוץ ‏ נוהג הוא ליור:וסל לישון ‏ שנת. הצהרים .= גגמרת
הארוחה והרי הא נוטל כר קטן. וממהר. אל הפרוזדור.. כאן שוררת ‏ בשעה זו
חשבה, האויר ‏ הוא קריר, ‏ ספונג מחב וריח: של קשואים כבושים , ליזר:יסל
| משתטח על גכי. הקרקע חרטוב. ומחרחר ?

,כמה גדול בחן * של קרקע זה: מתמתח אתה עלין. והגי הוא מפוג
מקרבך את כל ה,זעות הרעות", את כלן"..+

כשהוא מקיץ משנתו הרי הוא מביא בעצמו כר של צונן. מהכאר ,
מתרחץ, שוטף את פין ורוקק: ,

-- 5--עה-ע--,

בינתים * מוזגת ילו שונה:ששה כוס חמין , הטסונים לה בתוף התגור
מערב שבת , ליזר:יסל ‏ נוטל. את הכוס, גומע במתינות, כשהוא נוהם אחרי, בל
גמיעה וגמועה: .

-- א:א:א:א!

מרגיש הוא כיצד רותחים אלו עוברים את הושט, מסתננים ומגיעים עד
הקכה, ונהנה, כשמווגים לו את הכוס השניה, הריהו מנוח לפניו ,,מררש רבה"
פותחו ומעין בו בכית חם, נודף ריח של פשטידה ובצל מתובל בשומן אווים,
השלחן טכוסה במפה' לבנה, כתות. של' זבובים מתלקטות ממקום למקום ‏ מתוך
זמזום,. ררך החלונות הפתוחים חודר קולם של : ילדי -העירה : המשתובבים. עלי
הכר , ליזרדיסל מעלעל את דפי המדרש; /

- אומהו---1---1--441

שלא במתכון . נמשך \ מבטו אל 2 הסגור. ‏ על גכי המעקה יושב '
חנ'קה הקצב בין שנים מולדיו, הנה הא חוטף אחר מהזעירים הלל\ מכנוט
אל בין ברכיו, מפשיל את ראשו לאחוריו וכשהוא מכון. את זקנו. כלפי. פניו
של זה, הרי הוא מסרטו .בשערותיו השחורות הארכות ‏ ומאים עליון

-- בו--ו-- הרו דב,.,

לבוש הוא ‏ הנקה רק מכנפום וחזיה. פניו נקיום ומבהוקים כל כך.

ליזר:יוסל נזכר שעדין: אתמול. חיה אהו עם חניקה בתוך. המרתץ, שפשף
בידו האחת. את. גופו הענקי של זה, ‏ הביא לו : רזהחין וצונן.,. .

--- שונה<ששת. אף היא. כאן., פניה. מ-וחצום;: ממפחת | האשה -משולשל
לה מעל. ראשה ונשמט לאחור,. היא מסוחה/ עם. חנ'קה. האחרון. מתכון לרחפה

6 > העולם -3 גליון כו
-///0/00 ////---/-/---/ ו וו ו

חכמתו האירה פניו, הוא מצא אמון מצד בני דורו, | מפני = פירכא, ‏ על ירי ספרו. זה בא מנשה בן ישראל במו"מ. עם רבים
שבעצמו האמין הרבה , מחכמי הגויים אשר כבדוהו מאד. גם עם המלכה המלומדת
איש לא מלא את ודיו לדבר בשם האומה הישראלית , כריסטינה משווירן: בא בדברים, וכבר חשב להסתייע. על ידיה,
הוא. לא היה דבר ומנהיג. בעמו, ואפילו בקהלת אמשטררם. לא להשתדל בי יפתחו ‏ לפני היהודים את המרינות ‏ הפקנרינוויות,
היתה .לו שירות חשובה, כל ימיו ידע מחסור, ודאגתדפרנסה = אלא. כי בינתים עזבה המלכה את כסא מלכותה, כאשר נואש
היתה מנקרת במוחו, כדי להתפרנס בלי מחפור יסד באמשטרדם מתקותו בחצר המלוכה פנה אל העם,
בית-רפום ‏ עברי. ועסק בהוצאת-ספרים, אבל כנראה לא ראה בשלטון הפוריטנים, | מעריצי הביפליאה, מצא ‏ מנשה כן
ברכה מרובה בעמלו זה, וכבוד גמר בדעתו לבקש לחמו במרחקים, . ישראל שעת-הכשר להשתדל לטובת אחיו, בתור רב וחכם, בתור
לנוע. אל ארץ. ברסיליה. על פי מקרה באר אז שני אנוסים = בעל בעמיו, בלי שום יפויהכח" מצד איזה. קבוץ צבורי, = הרצה
באמשטרדם והתיהרו שם, וגם יפרו ,ישיבה", אשר בה מנו את את בקשתו לפני הפרלמנט האנגלי, כי ירשה להיהורים להתישב
מנשה בן. ישראל. ,למלמר". בארץ הזאת, דבריו עשו רושם נדול, ומנשה בן ישראל נקרא
אותו המלמד והרב, אשר לא תמיד היתה הפת מצוי בפלו, = לבוא ללונדון, ‏ להציע את דבריו. לפני ‏ חברי הפרלמנט. מפני
נתן אל לבו להביא תשועה לישראל. עינו היתה תמיד צופיה, = הסכסוכים המרובים, ‏ שהיו אז בין: קרומול ‏ ובין הפרלמנט = >
לכוון את השעה ולהועיל לעמו ולדתו, ידיעותיו היו מרובות, = באופן כי נפזר זה פעם אחרי פעם -- איהאפשר היה למנשה
אבל לא עמוקות אלא בי ירע להשתמש בהן שמוש מועיל , = בן ישראל לחוש לקול הקריאה., וגם כאשר שלח קרומול עצמו
כחו. לא היה גדול, אבל הוא הקדיש אותו תמיד לתועלת אחיו, = לקרא לו, נתעכב הדבר מפני המלחמה שפרצה אז בין. אנגליה
אישיותו הגדולה עמדה לו תמיר. לבלי להיות שקוע בקטנותן = והולנד, בראשית הקיץ שנת תייד | נתהיה | השלום בין. שתי
בכל דבר מצא. עתיד. גדול, הוא. האמין בקבוץ-גליות גרול, ביעוד = הארצות האלה, אבל עור אחר מנשה בן ישראל את נסיעתו
הלאומי של ישראל , אבל נדמה לו, ‏ כי דרך לונדון יגיעו היהודים = ללונדון; כנראה חפר לו הכסף די הוצאות. הדרך ועכובו באנגליה,
אל ארצם ההיסטורית--ובינתים תפתח לפניהם. ארץ. גדולה ורק בראשית שנת תי"ו: בא לשם והתיצב. לפני. קרומול, שרברי
ורחבה, בינתים יהיה עם גדול עליהם לפתרה, צריך לעורר חכת ‏ החכם היהודי נכנפו באזניו, ומאד. היה חפץ, כי יאחזו היהודים
העם הוה לושראל , באנגליה וישבו בה. החכם היהודי הנלהב השפיע הרבה על
מנשה בן ישראל היה גדול ונכבד לחכמי או"ה, כי: כבר = הנינירל הפוריטני ,. שניהם ראו בישוב היהורים באנגליה מאורע
עמר בפרץ כמה פעמים, בזמנו עשה ספרי, אשר כתב ספרדית, = היסטורי. גדול ורב התוצאות, ‏ הם לא הביטו עליו כעל מאורע
לתרץ. כל הקושיות והסתירות שבתורה, ‏ רושם גדול., הימים ההם | מדיני בלבך, אלא כעל. מאורע מופרי. ורתי,
היו ימי תסיסה רוחנית בעמי המערב, ימי הערצת הביבליאה אבל ההתלהבות " הרתית. לא הספיקה להסיר ‏ כל עכוב
מצד אחר. וימי"התעוררות הבקרת המדעית מצד השני, לא דבר ‏ והפרעה, הפוריטנים לא היו רק בעלי התלהבות דתית, אלא
קטן היה לפי זה ללמר פנגוריא ‏ על כה"ק ולחסיר מהם כל | גם בעלי משא ומתן; לא עבדו רק את אלהי האמת, אלא נם את

- ו /

וריז הרי' חן נתקלות דוקא בחזה. היא מגחכת,,, = לבו של ליור:יפל נכוה, = הרי הוא מתהלחל ומתמלא כלו הרטה: על תכתל שלפניו משתטח צלו: גזף
הוא. אינו מתאפק: צנום, ראש פעוט עם פנים מחוסרי - זקן ושפם,. שרונל = הומין הריו היק, תלזי
: 5 שונהלששה :א" שונה: ששה,,, הוא ומתנועע לכאן ולכאן ודומה הוא לבנף שבורה של עורב שחור,., = ליזר:ומל
מסתכל. בצל זה ומרגיש הוא בכל אפיפת-כחו, הלב מתכוץ בקרבו, נראה הוא
פּתאֶם לעצמו נעלב כל כך, טעון. רחמים כל כך,.,: בפסיעות חשאיות. הוא נגש
אל ההרגש וצינח עליו, בעיניו מזהורה הדמעחו ‏ -5 22 ההשש

ובשמגיע יום הששי הבא, שינה ששה פונה אליו אל ליזר:וסל :

-- רצונך. להתיוע בתוך המהחץ)---לך, | בעל:הבית. הריהו . ממתין. לך
שם בתוך הפרוזרור,

ליזר:יסל. גוטל: מטאטא של זררים, ‏ המכוסים עלים יבשים, = שינה:ששה
תוחבת\ לכנים אל תחת לבית שחיו, ושניהם, הוא וחנ'קה, עוזבים את הבית.
חנ'קה פופע פסיעות גסות , מוצץ את הפפירוסה שלו ומשאיר אחרין ‏ עגולום=
ענולים של עשן. לוזרדיופל נגרר. אחריו, כשהוא מתרחץ בועה ומזורר,

קולו: אוו נשמע לו,

וכשחוזר. הוא במוצאי שכת מתוך הקלויז, הריהו מוצא את שינה:ששה
מוטלת כבר במטה ועוניה עצומות. בתוך הבית שוררת דממה. על גכי כרכבו
של התנור מהבהבת מנירה קטנה, הזורקת צללים ארוכים ושחורים אל כל זויתי
אוירו: של החדר מלא. הוא כלו ענולי. עשן- -שיורי פפירוסיו של חנ'קה, לוזר:
יסל מרגיש בזה , מזורר, צונח ויושב על גבי הדרגש, על השלחן מתגוללים
גזרי סְכֶר, כו ריקה עומרת הפוכה. על פיהן פמוך לה מונח עדין ‏ ,המדרש*
הגדול כשהוא פתות . ליזר יפל מגישו אליו ומדפדף בו ידו הקרה מזיעה
ורועדת כלה, מגיע. הוא לפרשת סוטה והרי עיניו מכריקות:

,היתה מלובנת --- עושין אוחה שחורה... היתה מאדמת"---מופוף הוא בתוך המרחץ. חג'קה משפשף את גופו הרותחון, מתמתח, על גבי האצטבה
לקרא---,עושין. אותה ירוקה... וסרח פיה... ותפח צוארה,,. יהא בשרה נושל,.. = העליונה ומצוה;
תהא מתפרקת איברים, אובהום"... : -- אש, לוזר'קה. -- במטותא!

קולו: הולך. ומחרומם, - שת' עוני מהבהבות ‏ כשני גצים ‏ בתוך חשכה, לוזר:יסל לוקח | את המטאטא , טובלו ברותחין ומתחיל. חובט בו את
לבו דופק בחזקה. לפני: עיניי רוחו: הרי הוא רואה את הפוטה בקלקלתה, הוא | גופו הגדול של חנ'קה,
מתחיל מטיל אולך ואיל על גבי השטח חקטן שבון. המטה ‏ והשלחן, מכטו מעל האצטבאות האחרות קורצום לו לליזרדיוסל הרבה זוגות של עינים:
נתקל. בשינהדששה, האחרונה הרי היא שוככת פרקרן.. פניה מתולעום,. על שפתיה -- כך, \ כך, ‏ ליזר, | הלכחו!,. ‏ עור, ‏ עורג כדאי הוא לפפוג ממך
הסמוקות. תלוי ומרפרף חווך קל, כל דמין. של \ליזרריפל ‏ באום ופוטרום סן = מלקות,,. ‏ אי הוא כדאי,., אי הוא. כדאיוי,
על מחז, לבו מפרפר בהוך. החזה . הוא נועץ "את עינוו. אל תוך. גופתה הכל מלגלגום ויהו * של ליזר:יפל מתרשלת:
הגדולה של שינה-ששה, נגש ומתגחןאל מטתה ! | == אוני. וכולאיי

שמא יעירנה?,. לא, | ה וא לא יאמר. לה כלום,.. רוצה הוא שתשמע
רק,,, תשמע מה שהתורה הקדושה אומרת,.. = תשמע. ותבין אולה הוא מזקיף %
אחת מחמש. אצבעותיו כלפי מצחת ומבקש לנגע בו בבר אלא שתוך כדי דבר לש\

- / 4 /

= גפיון כ

= הממון, בצרוף כתבי הקדש והגבואה העריצו גם את המטבע ,
החקירה : ההיסטורות בימינו בררה לאין ספק, כי. דוקא. ימי שלטון
הפוריטנים באנגליה. היו גם ימי הגברת המסחר בארץ הוזאת,
ובשעה שהתלהבו הפוריטנים לכבור האלהים אלהי. ישראל ולכבוד
העם הנבחר, | עם הנבואה, ‏ לא שכחו, כי. מצד היהודים יגיע
> להם --- לפי הבנתם -- הפסר מרובה במסחרםן לא שכחו את
פחדם מפני. תחרות היהודים, ואת פחדם זה הבליעו בפולמוס
דתי, להוכור. את כל עונות בית ישראל, את חפרונות. היהודים
ומומיהם המרובים, מיום אשר צלבו אבותיהם את המשיח עד
= היום הוה+

שנה ומחצה ישב מנשה בן ישראל בלונדון והשתדל, הוא. כתת
את: רגליו ודפק על פתחי חכמים ובעלי השפעה להבר על לבם
- וללמר. וכות. על - עמו; להוציא מלבם את המשפטים הקדומים
ולהשיב : על טענות ‏ שונאי היהודים; להשפוע : על חכמי:לב,
חפשים ממשפטים קדומים, כי ‏ יעמדו | הם בפרץ וימליצו ‏ על
היהודים; להוכיח ולברר את: התועלת המרובה: שתמצא בישוב
היהורים באנגליה, תועלת מופרית ‏ וחמרית. בדבור ובכתב למר
זכות על עמו, . בלי. לאות. ועיפות, אז כתב ‏ את חבורו ,הצלת
ישראל", אשר ראוי הוא למקרא. גם כעה, אבל. יותר ‏ מדבריו
ומהוכחותיו ומבירוריו עשתה אישיותו הנפלאה. רולם גדול,

מנשה. בן ישראל. לא היה ,שתרלן". בטפום. הידוע ,. איני
מגנה את מין השתדלנות הואת, אשר בודאי הביאה טובה רבה
> לישראל בעתה, מובה ונחוצה. היתה. במקומה ובומנה, ואלמלא
= היא לא יכלה האומה -הישראלית להתקיים ,. אבל \ במאורעות
הוסטוריים חשובים, בשעות גדולות, כזו שהיתה בימי אוליבר
וקרומול, היה. נחוץ שיקום. אדם: -גדול. .ל ד ב-ף.. רל פעול. לא
בחשאי אלא לעיני | השמש ולפני , דעת הקהל : בפרסום היותר
גדול. האומה הישראלית עמדה. אז לדין היסטורי, והפרסום היה
נאה לה בימים ההם, .

שנה ‏ ומחצה ישב מנשה בן ישראל בלונדון, ועמל: וטרח
בלי. לאות. כאלו. היה כחו הגופי בלי קצב וגבול, אבל בסוף ימי
עבודתו נהמה לו,: כי ‏ עמלו. היה לריק, ‏ קרומול חפץ. בכל לבו
לעשות. רבר של פומבין הוא: הכיר בחשיבות המאורע, בגדול
ערכה' של השעה ההיא, אבל בני עמו ובני דורו הקנאים הדתיים
התגרים מעוטי התרוממות<הנפש, נרתעו לאחור מפני צעד זה,. קרומול
היה המיר בסכסוכים עם חברי. הפוילמנט, אשר לא ירדו לסוף
דעתו, השלטון. היה רק בכח החילים,. והגם שכמה מחבריו, שרי
הצבא, הסכימו לו בנוגע להיהורים, בכל ואת ירא היה את דעת
העם, חפץ היה לחכות עור ומן מה עד אשר יכשר הדור
למפעל. שלם. וגרול . בינתים ‏ אמר ‏ לה על ים עין, כ יבואו
היהורים,. וביחוד פליטי האנוסים מאפפמיא. ופורטוגל, להתישב
באנגליה. בלי רשיון. מיוחה.

מנשה בן ישראל נפטר מקרומול ‏ בפוף ימי החרף תי"
בכבוד ובחבה, אבל כנראה נשבר לבו בקרבו בראותו אחרית
עמלו, רוחו לא היה יכול להפתפק בהצלחה ‏ פורתא. ‏ הוא. הלך
בגדולות,. ברוח ראה עתיד = נדול | לישראל . העם האנגלי
הנאור ‏ יקבל ‏ את היהודים ‏ בארצו בפימבי ובכבוד, ישוב. אטי
ובלתי-רשמי,. כי ‏ ית ג נבו היהורים אל אַרץ:אנגליה--אחרית
= כזאת לעמלו הרב דכאה לארץ את נפשו., בפהי נפש שב לארצו
ולעירון ובררך,: בהיותו במירלבורג, מת מיתה חטופה.
יְ הוא לא יכולי לסבול את המצב החדשן לפי רוחו
והבנתו עלה עמלו בתהו. אבל. באמת עשה הורץ. אשר זרע
> פרי, כעשר שנים אחרי כן, ובינתים השברה הריפובליקה, והמלוכה
חזרה לבית סטוארמ, וכבר ‏ נתישבו = יהורים | פליטים, בלונדון

> העולם =3 /

מספר הגון: כבר נתאחרו לערה ישראלית וי מנו להם רב ומנהיג
את יע ק ב ש שפור ט ש, זה שלוה את מנשה בן. ישראל בדרכו,
כאשר הלך | להשתרל לפני קרומול = בלונדון, עברו עור שנות
מספר, ‏ וכבר נתישבה בלונדון גם קהלה אשכנזית, כמאת שנה
אחריי כן (בשנת 158) נתן החוק, כי כל היהידים ‏ במדינות
אננליה, שוטלנד ואירלנד, אשר ישיבתם בארץ ארכה שלש שנים
יתאזרחו. בה , ועוד ‏ עברו מאת שנה, והיהורים בבריטניה היו
לאזרחים גמורים, הצלחה הררגית כואת לא היתה לפי. רוח מנשה
בן ישראל, אבל אין קפיצה בהתפתחות ההיסטוריה, חשיבותו
הגדולה היא בוה, כי לא התחשב עם התפתחות הדרנית ולא
מצא. די ספוקו במאורעות' קמנים, אשר יצמרפו באחרית הימים
למאורע היסטורי גדול, אבל תועלת פעולתו הלאומית היתה דוקא
באופן. ההתפתחות. הטבעית, שאין להמלט. ממנה..

ג
מ שאליט ,
חַברת בָּל יִשְרְאֶל חָבְרִים" ופְעּלותֶיהָ.

ג
עוברים אנחנו אל החלק. האחרון של הרוה"ח, הוא החלק
היותר נכבד שבעבודת ה,אליאנס" --- עבורתה. במקצוע ההשבלה
והחנוך . נתחיל מהרשימות הסטטיסטיות,
בשלשים השנה האחרונות התפתהה עבודת ההשכלה של
ה,אליאנס" רק לאט לאט, כפגי שחפרו לה האמצעים הנחוצים, אבל
היא התחילה ללכת הלוך והתרחב, הלו והתפתח . למן היום
שהחלו הברון והברונית הירש להתעניין בהחברה -ולשחד מכספם
למובת עבודת-ההשכלה שלה *),
בירוע ‏ נוסד ‏ ביתההספר הראשון של ה,אליאנם" במימואן
(מרוקו) בשנת 186%, לאחר כ"ח שנים לא היה עדיין. מספר
בה"ם. של ה,אליאנס" יותר מ- -54 עם 12,500 תלמידים , משנת!
58 מתחיל מספר בהיים של ה אליאנם" ללכת הלוך ורב, בשנת
8 היו לה 0ל ב"ם עם 36,000 תלמידים; בשנת 1900 --

0 ב"ס עם 80,000 תלמידים; בשנת 1905 -- 189 ב"ס עם '
0 תלמירים. ולבסוף, בשנת 1908 מניע. כספר בה"ם של '

ה,אליאנם ‏ ל -14% עם 41,000 תלמידים, באפן זה
התרבה במשך י"ג שנים מספר ‏ בה'ם. של ה,אליאנס" מ--%0).

ל -148 ומספר התלמידים מ--16.000 ל--41,000, | |
מספר המורים, ‏ אשר. הכינה. ה,אליאנם" :ואשר ‏ עוסקים
בהוראה בבה"ם למתחילים שלה, היה בשנת 1885--98, והמספר
הכללי של המורים בבה'"ס של ה,אליאנפ" היה באותה שנה 804,
בקץ שנת 1908 היה מספר המורים מן הפוג הראשון ₪88 והמספר

הכללי של המורים בבתי-הספר של ה,אליאנס הניע ל--1950,!
מובן מאליו, כי לפי הערך הזה הלכו והתרבו ההוצאות; >

בשנת 1885 עלה סכום:ההוצאות הכללי לצרכי בה" 690,400
פרנק, שמהם נתנה ה,אליאנם" 858,998 פרנק, ואה המותר נתנו
הקהלות המקומיות ,‏ בשנת 1908 עלה סכום:ההוצאות הכללי לצרכי

*) במו שראה הקורא בפרק הקודם. היה לה,אליאנס" בשנת החשבון
ג רע ון בסכום יותר מ---67 אלפים פרנק, בשנים הקורמות היו להחברה דיפיי
ציטום עור יותר גדולים, ואלמלי התמיכות המרובות מאד מהקפיטלים של הברון
הירש , היתה מוכרחת ה,אליאנם" להמעיט הרבה את עבודת"ההשבלה שלה,
ע"ר שיוכותו של הברון הירש לה,אליאנפ" עיין במאמרו של ,לודוויפול ,מה
היה הברון הירש" בלוח ,אחיאסף* שנת תרנ" + :

8 > העול5ם -3

בה"ם לשני מיליונים פרנקים, שמהם נתנה ה,אליאנם" 1,085,000
פרנק, ‏ והקהלות - - 925,000 פרנק,

בשנת:החשבון האחרונה חדשה ה אליאנפ" במקצע ההשכלה
את הדברום הללו:. היא שבה- ופתחה ‏ את בה'ם. בפוליפופולי
(בולגרוה), ‏ שהיו: פגורים ‏ שתי. שנים, ‏ וגם: אה: בה'ס במאראקיש
ובפיץ, ‏ שהוכרחה. לסגור. אותם. מפני המהומות. במרוקו. ‏ זה שנים
אחרות. שהשלטון. בטונים נותן תמיכת:כסף לבהייס של ה,אליאנם"
בסכום של 10,000 פרנק לשנה: עתה הכירה הממשלה עצמה
לרעת, ער כמה נכברות הנה תוצאות בה"ס של ה,אליאנס" במקצוע
החנוכי, ‏ והחליטה. להחל ‏ תת משנת 1909 ואילך תמיכה שנתית
לבה'ם של ה,אליאנפ' בטונים בסכום של 80,000 פרנק, הועד
המרכזי ‏ של ה,אלואנס" ‏ החליט: בעת האחרונה. ליסד. עוד: ב"ס
אחדים בטונים , למטרה זו קנתה חבל:אדמה גדול במחיר 150,000
פרנק; במריפולי יש לה מכבר חבל:אדמה גדול, שבקרוב תחל
לבנות. עליו בי"ס אחד לנערות ובי"ם אחד לנערים. הוצאות
הבנין תעלינה לשמונים אלף פרנק ,. בשנה האחרונה קנתה שטח:
ארמה לבנות. עליו בו"ם בתיהיראן , מלבד ואת אומרת. ה,אליאנם"
לפתוח ב"םס חרשים בשאר ערי פרפ, היונו: בהאמאראן, באים:
פאהאן, בסענעק ובקורמאנשאך ,. ה,אליאנם" הוציאה. כסף לבנות
בתים לב"ם בפערע (על יד פלוניקי) --- 6000 פרנק, ברודוסטו
(בקרבת אדריאנופול) ‏ 6000 פרנק, ובאאידון (אצל סמירנה)
0 פרנק. בבגדר בינה עתה ה,אליאנס" בי" גדול לנערות
שבו. יהיה מקום לאלף תלמירות, ‏ מספר התושבים ‏ היהורים בבגדד
עולה לארבעים אלף, בשנת 1865 יסרה שם ה,אליאנס" בי"ס
לנערים, אבל רק בשנת 1894 יכלה ה,אליאנם" ‏ להתחיל. את
פעולתה "שם במקצוע הנוך ‏ ה בנוה, מפני שהיה מצב-המדות
מפריע. בדבר : הנשים היהודיות בבנדד נוהגית כערביות והולכות
תמיר \ מכוסות:פנים, אבל בכל זה כבר ישנן עתה בביה"ם ש5
ה,אליאנפי ‏ 400 תלמידות, וכאמור למעלה, בונה עהה החברה
בו"ם בשביל עוד אלף תלמידות, שטח האדמה. לבנין ביה"ס
הגדול. הזה עולה ליותר ‏ מ:0,000? פר', ‏ גם מחיר הבניה יעלה
לסכום לא פהות ממאת אלף פרנק. את אמצעי-הכסף' לכך נותן
מר קאדורי מהונג:קונג, שהוא עצמו יליד בגדר, ‏ וכיה"ם החדש
יהי נקרא על שמו. של לאורא. קארורין: בשנת:החשבון \ שלחה
ה,אליאנם" קומיפיה לבקר את בהייס שלה בפרס, וכמו שהיא
מוריעה בהדוה"ח תעשה שם תקונים גדולים, ‏ כן שלחה ה,אליאנם"
אנשים מומחים: לבקר. את בה" שלה בבולגריה, הנמצאים. מפני
סבות מקומיות. ירועות במצב רע, והחליטה לתקן ולשכלל אותם,

בהדוה"ח נמצאות יריעות מפורטות ומדויקות ‏ ע"ד כל בי"ס
שה,אליאנס" מכלכלת בכל. ארץ : ע"ד תושבי חמקום, יסיד ביה"ס,
המורים, * התלמירים, ‏ ההוצאות ‏ וההכנסות, ‏ 14% בה'ם שלה,
הנזכרים למעלה, עם 41,000 התלמידים מתחלקים ‏ עפ"י הארצות
והערים באופן זה מר וקו -- קאואבלאנקה (שני ב"ם + נערים = -
6, נערות -- 914), פיץ (814 ו9147), לאראש (918 ן1897),
מאראקיש (19₪ ,)185-|‏ יאגאואן (181 ו1007), מאגאראר
(₪לש, 150 |-4767), ראבאם (6ל נערים), סאפי (ל14 ו607),
טאנז'יר (389 ו8957) וטיטואן (₪ל9 ן8417), בולגריה --
גומלא (158 ו987), פיליפופולי 406(‏ ו-508), + רוסמשוק. (8ט
ו-994), םאמאסוף (948 נערים ונערות יחר), סופיה (9ל9 ו4897),
טאטאר:באזארטשיק (988 ו90%7),. בווארנה (ל19 נעהים ונערות
יחד). בתורק יה האירופית-- ארריאנופול-- (1106 ו-185),
קאוואלא (118 ו-ל18), | קונסטנטינופול:באלאטה (859 ו-88%),
גוסקונדושוק -- (1?5 ו6017) : נאלאטה (935 ו17ל6) : ביהיים גולד:
שמידט -- (₪50 נערים) : חזקיה -- (484 ו-979)- ארמאקעאי (₪69

ו ג

גליון כה

\

ור618) -- בית. מדרש. הרבנים (80), דעמאטיקא. (8ג נערים

ונערות יחד), ‏ גאליפולי (₪19 נערים ונערות. יִחִד), יאנינה (418
ו-148), מונסטיך - - (186 ו-149) : תלמור תורה (860), פרעווער:
טא (145 נערים), רארעם (180 ו1757), ראראסטא (199 נערים),
סלוניק (461 ו-487), בי"ם לבנות. (40 נערות) : ביה"ם לעם (₪%0
ו.686), סערע (114 נערים ונערות) ואוסקאב ‏ (ל16 |:104).
תורקיה האזיית -- 1) אזיה הקטנה -- אַוְדין (89 ו:90),
ברום (355 ו-150), קאסאבה (9? נערים), דארראנעל (₪00
ו-146), מאגנעזיע - - (186 ן:186), נאזלי (ל₪ נערים), סמירנה
(818 ן-851) - ביה"ם. לבנות. --- (ל10. נערות), ביה"ם לעם (919
נערות) < תלמור<תורה. (608) וטירע -- (189 נערים), ל) פוריה ==
אליפו --- (880 ו-917), ביירום (891/ ן9482), חיפה (504 ן:169),
דמשק. (₪58 ן:986) : הלמור:תורה. (802), = יפו (169 נערים),
ירושלים (415 ו-880), : בה"ם ,מקלט:לילה" (80), בית:היתומים
האשבנזי (815), צפת (88 ו07ל1), סעיך (86 נערים ונערות)
וטבריה (118 ן: ;)984‏ 8) מיסופוטמיה -- בגרר (4%84, 895
ו-408), באסארה (588 נערים), הילי (148 נערים) ומאסול (₪09
נערים), ‏ פריפולי -- מריפולי (188 ן(:806), מצרום --
אלכסנדריה (180 ן:181), קאירה (307, 199, 115 ן:018)
וטאנטאח (100 ן:181), מונים -- ספאקם (125 ן:66), סוס
(₪10 נערים) וטונים (1848- -558) : ביה"ם לבנות. (5%9 נערות):
ביה"ם לרבנים ,)60(‏ פ רס -- שיראז (858 ו:90), האמאדאן
(358 ן1802), איספאהאן (058 ן:144), קירמאנשאך (849 נערים),
סענעח (לל1 ו:58) ותיהיראן (499 ו:198), אלז'יר-- אלזיר
(586. נערים ונערות), ‏ קונסטנטין (40?) ואוראן (560),

מלבד כל בה'ם הללו ‏ עור" ישנם לה,אליאנס" הרבה ב"ס
למל א כה*) (%) לנערים ובתידאומנות (19) לעלמות צעירות,
בי"פדמורחי. בפריז. להבין מורים לבה"ט שלה ושני. ב"ס: לעבירת-
האדמה ביפו וברושעדעאירה (טוניפ) .

בבית:הספר ‏ לעבורת:האדמה * שבדושערעאידה היו בשנת:
החשבון עפ"י. חשבין בינוני 69 תלמירים, בביה"ם שביפו--- 85,
החברה אינה ‏ יודעת ברור מה נעשה לתלמידים ‏ אחרי שהם
גומרים את חוק למורם בבה"ם הללו, מפני -- כך. נאמר בהדין:
והחשבון --- שהתלמידים הגומרים את חוק למורם מתפשטים בכל
חלקי:התבל. ורובם אינם. נמצאים עור בשום שייכות לא. אל'הדי:
ריקציה של ביה"ם ולא לה,אליאנם", * אין אנו יודעים מה היה
להם ואם הקדישו את עצמם לעבודת-הארמה, צריך להעיר עור,
כי חלק ‏ מהתלמידים השיגו משרות טובות. בעולם המסחר, אחרי
שלא. עלתה בידם לכונן" להם מעמר במקצוע. שלהם, ‏ בעבודת:
הארמה",. כך הוא בנוגע לביה'ם בדושעדעאיהה העולה בעשרות
אלפי פרנקים ותוצאותיו אינן. נכבדות כ"ב לע"ע, אפשר שטוב
מזה. המצב. בבית:הספר ,מקוה-ישראל" שאצל יפו, | גם בלכלתו
עולה בעשרות אלפי פרנק, וגם תוצאותיו אינן מרובות = הערך
לע"ע במשך כל. שנות קיומה , ובכל. זה צריך לחשוב. את ,מקות:
ישראל" לאחד ממפעליה היותר חהשובים של ה,אליאנס",
יחד: עם התפתחות המושבות היהודיות בארץ:ישראל עולה ומתרבה
יותר. ויותר, ערכו של ביה"ם לעבודת<האדמה הוה ביפו, ואפשר
לקוות, כו ברבות הומים ‏ לא ותקוימו עוד ‏ הבריו המעציבים של
הרוה"ח, כי התלמירים מתפשמים בכל חלקי התבל. בנונע ל,מקות:"
ישראל": הם יכוננו. להם מעמר במושבות, אבל לע"ע. אין הרבר'
כ"כ לצערנו, ‏ יותר \ ממחצית: התלמידים, ‏ ואפולו מילידי | ארץ:
ישראל, עוובים אה הארץ. לאחר גמרם את חוק. למורם. בביה"ס,

*) ביניהם ביח"פ למלאכה בירושלים. עיין על אודותיו במאמוו של
ישראל בלקיגד בלוח ,,אחיאסף" שנת תרג"ה.

ג יון כה

וחלקם מהעסקים בעסקים שונים ולא בעבורת-הארמה., , אבל ביפו
המצב יותר טוב בפרט וה מאשר ברושערעאידה, חלק מן התלמידים
נשאר בכל זה בארץ, בפלשתינה, ועופק שם גם בעבורת:הארמה,
נעים הדכר להעיר, -כי הדוה"ח ‏ מטפל ביחור בשאלה זו. ומבין
את. גודל ערכה בנוגע להקולוניזציה היהורית בפלשתינה בכלל,

ווה מה שכותב בנירון זה בהרוה"ח שלו אל הוער המרכזי
של ה,אליאנפ" הריריקטור ‏ ב,מקוה. ישראל". מר לופיו: ‏ ,ביחוד
התעניינתי לרעת: מה היה לתלמירי ,מקוה:ישראל", בני המושבות,
שבהן תלויים עתידות. ההתישבות. היהודית בפלשתינה, -- אותה
ההתישבות ‏ שבבר עלתה במיליונים. כ"כ מרובים ובכ"כ הרבה
דאנות. במשך כל. העת הואת ער היום הזה בקרו את ,מקוה:
ישראל .948 תלמירים, אשר 107 מהם הם יוצאי הקו:
לוניות היהודיות בפל שתינה גופן. וה שהיה למאה
ושבעה התלמידים. הללו: 4 נמצאים עדיין בבית:הספר, ‏ 5 מתו,
5 עזבו לגמרי את הארץ,: ?2 התמכרו למסחר, 85 -= עופקים:
בפרופיסיות שונות. (היינו: 16 סטודינטים בב"ם גבוהים. בחו"ל,
8 רופאים, 5 רוקחים, ‏ 4 מורים, 1 הופא.שנים, 5 פועלים
בבית:חרושת,. 4 איליקטרו:מיחניקים, 1 עושה צקלונים, + צובע,
1 חרש-עצים, 1 עושה:כובעים, ‏ 1 חיט, 1 משרת בביה:מלון,
1 צייר), ולבפוף -- 41, היינו 88 פרוצינט עופקים
בעבורת.האדמה,. יש לקוות, כי הורות לפיוע, שיק"א ממציאה
להתלמידים, בני הקולוניפטים הנומרים\ את - חוק. למודם, ועי"ז
שמתרבים חלקות האדמה של יהורים בפלשתינה, ובצרו להם
הבנים האלה מעמר יותר ויותר ‏ על יר הוריהם, ועי"ז. יהחוק
ויתעצם. בכמות הישוב היהודי האגרו:קולמורי בפלשתינה",

(פוף.. ובא)

גי

פְעוּלות ,חָבָרת עֶרֶה אַשָר ליְהוּרִי
אַשָכָּנָז' בְּשָנַת 808
(ע"פ הדין וחשבון השנתי שלה).

,חברת ‏ העורה אשר ‏ ליהודי * אשכנו"---הנהו מוסך ‏ צעיר
לימים, אך זה השנה השביעית שהיא מוציאה את הרין:וחשבון
שלה, ובכייז היא מפורסמת בתפוצות ישראל; שמה ידוע ומכובר
בעיני :כל יהורי. באשר. הוא יהודין: עבודתה ופעולותיה הנושאות
עליהן חותם יהודי-לאומי | מוצאות = להן | הומכים ומחזיקים
מכבדים ומוקירים, ‏ גם בין יהורי המערב.
= = אנו, הציונים, יכולים בכלל -לשמוח. על העובהה הואת,
אם' כי לא תת מיד שבעים אנו רצון מאפני פעולות החברה...

והצלחת החברה הואת בשנה העברה אמנם גדולה ורבה
מארן לה עלה ליסר מופדים חרשים רבים במזרת בכלל ובארץ
ישראל בפרט, היא השיגה את הפכום הררוש ליסוד הטכניקום
בחיפה, ועוד ‏ ועור, נתרבה מספר חבריה, וכמובן גם טכום
התשלומים- -והוא. עולה עתה לעשרים אלף איש, החברה קבלה
גם סכומים הגונים למטרות מיוחרות שונות,

בין אלה האחרונים ראוים לתשומה לב ! נרבת מר מ,. ברפם
מיקמרינופלב בסכום חמשת אלפים \ רובל לתמיכת התלמידים
הנצרפים בטכניקום בחיפה, הנדבות. (מר. דושמס. פימון ‏ 8000

מרק, ד'ר פויל נתן-- 4000 מרק, -גגרל:קנסול. אוגן. לנדוי- -8400,

מרק) לבנין בית ‏ מיוחד בשביל | הסמינר למורים ‏ בירושלים
ונדבת. מר . דושמם פמון, ‏ שלשת אלפים מרק, - להוצאות ‏ ספרות:

ילדים בעברית ,למען *להי, המזרח",

> העולם + %

אבל כירוע, עוברת התברה הואת לא רק במורח בכלל
ובארץ:ישראל. בפרט כ"א בכל |תפוצות. הגולה, בכל מקום שמצם
היהודים פחות או יותר רע, בכל מקום שהיהודים נצרכים
לעורת = אחרים .
והדין:והחשבון אשר לפנינו מספר בפרטות ומבאר בארוכה
את מצב היהודים הכללי באותן הארצות ומתאר את המוסרים
שיסדה החברה לטובת היהודים גרי הארצות הללו להיטיב את
מצבם הכלכלי, לפתח את רוחם המוסרי והקולטורי.
על אדות | המצב ב גל יציה אומר. הדין-וחשבון +
החוקים:המסחריים משפיעים לרעה על החיים האיקונומיים
של = היהורים ‏ בגליציה, בה בעת שהתושבים הבלתי יהודים
מוצאים להם עזר וסער במדה מרובה מאר, המלחמה נגד היהודים
היא נוראה ‏ בארץ הזו ,‏ מיסדים ‏ בתי מסחר. משותפים כדי:
להתחרות. עם בתי:המפחר של היהורים, והנוצרים עוקרים רגליהס
מכהי:המפחר של האחרונים , בשנה הבאה ישונו החוקים ארות
המפחר. במשקאות. חריפים, ועשרות אלפי משפחות יהודיות
נכונות למות ברעב בהלקח מהם ענף:פרנסתם זה,
בשום מקום לא קשה כל:כך לעזור ליהודים כמו בארץ
גליציה, כי אין תעשיה בארץ, אין מקום של עבורה למען ההמונים
היהודים, | וחסרה להתושבים היהורים | השכלה כללית. כרי
שיוכלו להתחרות עם התושבים ,העיקריים", ‏ כדי: שירעו לבחור
להם ענפי:פרנפות ‏ אחרים מלבר החנוניות:הפעוטה שבה עוסקים
רוב היהודים בגליציה .
חברת ,העזרה" ‏ תמכה בשנת החשבון את גן הילדים
בסטניסלוי ופתחה שני גני:ילדים חדשים בהערים מרנוב וקולומעא
ובית יתומים בטרנופול, היא תמכה גם בחברה לקרריט משותף
אשר בקולומעא ,
החברה עורה בכספה להתפתחות האינדוסטריה:הביתית
בגליציה, כארבעת אלפים נפש עסוקות עתה בעבודות האינדוסטריה:
חביתית ומוצאות להן פרנסתן,
רע ונורא מאד הוא: מצב היהורים ברומניה,
מלבד החוקים המנבילים הידועים . נגר ‏ היהודים, מלבר
השנאה\ והרדיפות מצר התושבים, משתרלת עור הממשלה להכביר
עליהם את עולה ומומן:לומן היא מוציאה חוקים חדשים והגבלות
חרשות נגר אחינו ‏ בארץ הרשעה הזוו
בשנה זו נאסר על היהודים לקחת אדמה בחכירה, וחק
אחר אומר, שהרשות לראשי:הערים לגרש את יהורי העור
ממקומות ‏ מושבותיהם; בכפרים נאסר עליהם למכור משקאות
חריפים וכן. עור ועור,
הרין-והחשבון מספר את דבר המלחמה על דפר ,שבועת
היהודים" הירועה לקוראים | העברים,
ומלבד כל החוקים המגבילים האלה שורר שמה עור חק
ומנהג כללי אחר שעלשול: אין חוקים ‏ למען היהורים, בכל
משפט ומשפט החייבים המה תמיד היהודיםן |
הפרופיסור\ למשפטים בהאונבירפיתה היאסית, גוזה, אמר |
,הפקידים. והשופטים מחויכים ‏ להיות ל אומ ים ולשפוט תמיר
ע'פ רוח הלאומיות, השופט ישפוט ע"פ החק הכתוב, אך עליו לשים
לב גם למצבם הסוציאלי והלאומי של הנשפטים, אם בעלי:הדינים
המה רומנים ויהודים, אז על השופט ת ממ יד ל ח ייב את היהורום"!
מגרשים שמה את היהודים מבתי:הספר הכלליים, וכשפתחו >
להם חיהורים בתי"ספר מיוחדים, חפצה ‏ הממשלה לחוק בהם את
הרוח הלאומי,,. הרומיני! עתה אומרים להטיל חובה על בתי-הספר

" הללו שמוריהם להלמורים הכלליים יהיו חניפי הסימנריום:למורים,

כלומר, רומגים מלידה ומבטן, כי יהודים איגם מתקבלים בהסימגריום ,

10 , - > העולם >-

חברת. ,העורה" תומכת בסכומים עצומים. את. בתי:-הספר
הפרמיים של היהודים .

יותר טוב הוא מצב היהודים ב בולגריה,

מספר היהודים בארץ הזו קטן מאד, בסך הכל כשלשת
אלפים וחמש מאות נפש, שם אין חוקים מגבילים נגד היהודים,
אבל בכ"ז אין יהודים מתקבלים למשרות הממלכה, כנהוג גם
בשאר הארצות.

וה לא ככר הציע ציר רמוקרטי בבית המחוקקים
שלא יקובלו יהודים בתיר. מורים בבתי-הספר הגבוהים, אמנם
שר ההשכלה ענהו קשות, באמרו שדבר כזה לא יתכן,. בי היהודים
שוים ‏ בזכויותיהם ככל התושבים, אבל במעשה, ידוע .הרבר, כי
אין. אף מורה אחר יהודי בבתי-הספר. הנמוכים, והאחרים שישנם
בבתי"הספר הגבוהים המה אך ורק מורים לשפות:זרות!

מצב. היהודים החומרי. הנהו לא. בטוב,: מספר. בעלי<
המלאכות ‏ בין היהודים מעט מאד. וחלק גדול. של. והודים. חי
עמן. האויר".

הדין\חשבון מהלל את יהודי בולגריה. על קרבניתיהם הרבים
לטובת חנוך בניהםן גם העדות היותר מצערות משתרלות ליסר
בית"ספר ‏ למען הילדים הקמנים, .בדי לחנך. את. בניהם ברוח
הדת והלאומיות,. וע"כ יש תקיה להתפתחות היהדות בארץ. הו

וגם להטבת. מצבם החומרי ,

חברת ,העורה" הומכת ביד רחבה גם את כתוההספר
המיוחדים. להיהורים, וגם הומינה מורה לרת-ישראל בביתההספר
האשכנזי.ה ע ב נ ג לי, ששמה לומרים כמאתים תלמידום עברים,
רובם בני הספרדים.

את העבודה היותר נכברה והיותר פוריה עבדה החברה
בתורקיה בכלל ובארץ ישראל בפרם, ולא לחנם
מרבה כ"כ הרין-וחשבון רברים אדות מצב היהודים. בארץ הזו,

הרין | ותשבון | מרבר אדות המצב. החדש.. בממלכה

ואדות האופקים הרחבים שנפתחו לפני אחינו<תושבי תורקיה,

חוקי:הגבלה ליהודים לא היו גם עד עתה, ועתה יכולים. אחינו
גם לקבל את רוב הטובה שישפיע המצב החרש,
אבל בתורקיה. ישנם ‏ עמים רבים המתחרים ‏ ושיתחרו. זה

בוה, | והעם שלו יהיו בתי-הספר היותר . טובים לו יש גם

התקוה היותר. רבה לנצח במלחמת:ההתחרות. הואת".

והדין:והחשבון מבאר את נחיצות בתי:הספר. ואת היסודות
שעליהם המה צריכים להוסר,

,הברת העורה" השתדלה עור לפני ,המצב החרש" לפתת
את בתי:ספריה ‏ על היסודות ההכרחים. הללו, ולהבא תוסיף
ללכת בררכה ותרבה לעביד ביתר שאת . ע'פ היסודות. הללו,

,היא, חברת ,,העזרה", חושבת שתלמידי. בתי:ספריה צריכים
לקבל חנוך כזה שמלבד שיעשה אותם ליהודים נאמנים. לרוח עמם
ולדתו. יכין ‏ אותם להיות גם לאזרהים נאמנים בארץ שהם
וושבים ‏ בה, ובתי-הספר ‏ ישפיעו על יהודי ‏ המזרח שיתאזרחו
בארץ ושיוכלו לחיות חיים. איקונומיים וחברתיים. בתור אורחים
נאמנים בארץ תורקיה". :

ולכן: ,צריכים התלמירים לדעת, מלבר היריעות הכלליות
גם את שפות הארץ, כהתורקית . או. הערבית.. ערך גדול בער
תושבי הערים הגדולוה ישנו ליריעת שפה אירופאית
אחת, בתור שפת מכחר המקשרת עם העולם. המפחרי אשר
מחוץ לגבולי תירקיה, ולסוף, הכרחית היא השפה העברית
בהור שפה המאחרת את כל היהורים, ובתור, שפת. התורה. והתולרה
בעברית, אבל היא נם הכרח:ימע שי כי היא היא האמצעי
היחידי ‏ הנותן | ליהודים ‏ בעלי ‏ השפות הרבות. והעדות הרבות

גליון כ

את האפשרות להבין. איש את שפת רעהו והמאחד ומקשר את
יהודי העדות השונות--האשכנזית, הספררית, המרוקית, הגרוזית,
הבוכרית, הפרסית והתימנית. לעדה אחת.

,השפה העברית. כבר נתאזרחה במזרח באופן נפלא. בתור
שפה חיה---ובארץ ישראל. עזרו: לא מעט לזה בתי:הספר ונני
הילדים. שנוסרו ‏ ע"י חברת. ,העזרה" +

,החית יהודי המזרח ע"י החנוך וההשכלה--במובן היותר
רחב של המושגים הללו.- -והעבורה במקצוע. זה הִיא השאלה
העומרת. עתה על הפרק והמבקשת פתרון, אבל לא בפילנטרופיה
אפשר לפתור אותה: לפתרונה נחוצה גם תחית .הרוח של אלה
האנשים שעמדו ועומדים גם עתה מנגד להעבורה הוו",

בקונסטנטינופול ‏ תמכה החברה בסך של 19 אלף מרק
את בתי:הספר : ,אור<תורה", (תלמידים-- ,)120‏ ,אכרירה" ‏ בעל
ארבע מחלוקת וגן:ילדים (תלמירים---990), ו,צרורלהחיים" בעל
חמש מחלקות וגן ‏ ילדים (תלמידים. .800),

השפות. הנלמדות | בבתי:הספר יהללו הן : עברית. תורקית
ואשכנזית, ‏ בבית:הספר הראשון ישנם גם שעורי:ערב לגדולים *
למור השפה העברית. שלשים איש ואחד לוקחים חלק בהשעורים
הללו ,

רוב תלמירי בית:הספר הראשון הנהו מבני: האשכנזים, של
שני האחרונים -- מבני הספרדים . '

כאשר היתה בשנה זו הבערה הגדולה ברבע הקונסטנטינופולי
הפקיו ויות- מחמשת אלפים איש נשארובעירום ובחוסר כל שלחה
תיכף חברת ,העזרה. בתחלה אלף מרק ואחרי כן עור עשרת
אלפים. מרק, אבל וען כי העורה לא היתה כבר נחוצה מאר
החליטו להשתמש בהכסף הזה שאליו. נוסף: גם: סכום. של עשרת
אלפ ם. מרק נדבת האליאנפ ועור סכום כזה מיתר הנדבות שנאספו
לטובת הנשרפים ליפור | חברה : לקרריט בער המוני היהודים ,

,בתודה רבה עלינו . לרשום את העוברה, כי הממשלה
התורקית עזרה ביר רחכה להיהודים נזוקי הבערה" +

וכאשר פרצה בערה בסטטבול--הרבע שבו גרים אך
מושלמים---שלחה חברת ,העורה" לטובת הנשרפים אלפים וחמש
מאות: מרק. בתור. הכרת.תודה להממשלה העותומנית. על. עזרתה
הרבה להיהודים נזוקי הבערה בהרבע. הפקיו,

הדין:וחשבון מספר ‏ עור באריכות אדות יסור גן:הילדים
בסלוניקי, דבר הידוע כבר בכל פרטיו לקוראי. ,העולם",. ועובר
לעבורת---החברה. בארץ. ישראל ופוריה. ולמצב היהורים שם,

. (סוף ובא)

5%

ַכְתְבִים מְִיה.

מהפתעות. בית-הנכחרים התורקי, --- חג<החפש. --- הם. ואנ --
שיחה עם שר:פלך ורושלים,- -שונות,--

צרוכום אנו להתרגל להפהעותיו של המופד, שבטעות קראו לו ,בית*
הגבחרים" הטותומנון כי ההפתעות נעשו למחלה ,ברונית" של מוסד זה, ל,מעשי
וום"יום', ‏ ואם נכא להתפלא, להתרגש ולחתרגז ‏ על המדובר \הנעשה בבית:
נבחרוס משונח זה אין אגו מספוקים, ,

המיג'לוש | שבסטמבול יוכל להשתמש לגו בתור סמל חי של מוסר
מחוקקים חפרדעיקרים; זהו בית:גבחרים בלי מפלגות, בלי ראשוםן בלי משמעה

ובלי פרוגרמה. ‏ לא לשוא ממשילים את המחוקקים התורקים לעדר בלי רועה,
כל הרוצה בא ומלקה פמקל:הובלים והעדר הולך אחריו.

בבתי:הנבחרום שבאירופה ‏ מרבים להתאונן על מעוט החפש האישי של
נבחרי הפרלמנטים, על שעבודם לפרוגרמות ולמפלגות -- והנח בא התינוק
שבבתי:הנכחרים ויראה לאן אפשר ללכת בלי מפלגות, בלי פרוגרמות, בלי ראשים,
בלי משמעת |בלי עיקרום:

הוכיח ‏ המיג'ליש הסטמבולי שבחצי:שעה של עבודת נכחריו, הנהנים
מחפש אישי גמור ושאינם קשורים לשום משמעת מפלגתית, וכול היח להשוב
את תורקיה החדשה אחוונית לעשרים שנה לפחות, לתור:הוהב של דכוא
הארמנים * ע'"י עברול:חמיד, ולערבב את השאלה הראשית בתורקיה, השאלה
הלאומית, באופן שקשה יהיה למחוקקים הכי:מנוסים לפתרה,

/ ולתוקים המצוינים ג ג ד העתונות, גר זכות הפועלים להתאגר ונגד

הסגנים נוסף חבר עוד יותר מצוין: החוק נגד האגודות. לאמה, החוק
האופר ליפסד אגורות על בסיפ מדיני:לאומי.

איש לא האמין בשבוע שעבר שחוק כזה, המתנגד. כל כך לחיים
העותומנים ולבנין המריני בתורקיה, יוכל להתקכל, ביחוד חרי שפעמים
רחו א ותו כ מעט פה: אחד ). פריר:פחה שהיה היחידי בבית הנבחדים,
שהגין עליו מעל ספסל המניסטרים, ‏ לא האמין שיתקכל, כשנסה לרבר בזכות
החוק הזה בפעם הראשונה לא נתן אותן ראש בית:הנבחרים לדבר. וישלת

התחס] זו בפעם השנוה את סגנו . וחיה השר הזה בטוח , כי גפול יפול

חחוק, ויחשוב להשתמש בדחיה זו בתור נמוק ופה ומספיק לצאת בדימוס, אחרי
המעשים הלא' יפום כלל וכלל. באדנה, שהכריחו פחה זה של המשטר הישן
להתכונן למפור את. משרת. שר:הפנים. לצעיר ממנן וליותר מכשר ממנו להסתגל
אל ההתנאים החדשים.

ואותו סגן ישב בבית:הנבחרום כשרחו ‏ חוק זה בפעם השניה באיתו
המכריען ואז הודיע את ראש בית:הנכחרים, כי רוצה הוא לדבר בשם אדוניי
השר ‏ ב ע ר ‏ החוק. ‏ ענו לו שהרבר ‏ הוה אי-אפשר. ע'פ. ,סרר-העבורה": ‏ הוא
צריך היה לרבר בְעַד החוק טרם שהעמירוהו על המנון, הפגן ענה בתמימות,
בי לא הבין. ראש בית-הנכחרים, ‏ שלמדות שמו המפורסם, * איגו מראה חכמה
מרובה בהנהלת הוכוחים, ותר מצדו ויועיר וכוחים חרשים בעד החוק וכנגדוי
ולמחרת היום, שבו נדחה החוק כמעט פה אחר בפעם השניה. החלו וכוחים
נלהכים בעד וכנגד. בוכוחים השתתפו נואמים רבים, רוכם--ביניהם היו מלבד
באי:כח היונים, הארטנים, . הערבים ומיודענו עמנואל קרפו, גם תירקים
אמתום---התנגדו לו בכל תקף. גואמים ‏ אחדים . השמיעו דברים של טעם ע"ר
השאלה הלאומית בתורקיה בכלל. אחד מהם אמר, למשל, שוני, ארמני או
יהורי יכולים להיות לעותומנים טובים רק אם ומלאו את חובתם לעמם הם,
תורקי אחר העיר, כי האיש המתביש במולדתו ‏ ובלשון:אמו אינו כראי והגון
לבנוי ,עותומני", (ראוים הדברים האלה שיחוקקום באותיותהזהב על בתלו
ה,מיג'ליש ‏ האוממי" היהודי!) ובכל זאת, כתום הוכוחים, וכשהעמדה
4 השאלה על המנין, היו -. תשעים נכחרים בעד החוק של פריד:פתה
וששים ותש עה נגדו. בין הרוב היו רוב חברי | ,האחרות והקדמה"
וכחמשה-עשר.---או יותר- -צירום מתימן, שחו את רעתם בעד,.. ,בטעות", מפ גי
שאינם מבינים תורקית.

הרוב

צריך להזביר, בי כמאה נבחרים--וביניהם טובי | הנואמים והמדינוום- ה ,

גמצאים עתה בערי:רחצה שונות ' באירופה, וחלק מהם בלונדון +
כך נתקבל בקריאה השלישית , כמקרה", **) החוק ו.מחפיר הזה, שיגדיל
בלי ספק את להבת המחלוקת הלאומית בתורקיה ער לאין שעזר. הארמנים

והיונים הוריעו באותה הישיבה כי אינם חושבים כלל וכלל לסגור את אגודותיהם

הלאומיות, ואם לא ירשו להם |להתקים בגלוי ימצאו דרכים אחרות לקיומן.

תוצאות מנוי:דעות ע"ד חוק זה הפתיעו את טובי הנבחרים.

אך נודעו התוצאות -- ויסגור הוושב ראש את הישיבה ויבא בדברים
עם ,האופוזיצוה" ויביע את צערו על הדבר הוה:

וחברי האופוזיציה נוכחו --- אחרי שנודעו התוצאות! שנואלו להשאר

*) עיון מכתבי הקורמים ב,העולם".
: **) והו המקרה" השלושי א הרביעי במספר, ובכל פעס בנוגע. לחוקים
גה עיקריים; 2

> העולם 3

בבית:הנבחרים, בשעה שלוא יצאו כעשרים איש מהם חמפדרוגה אי-אפשר הית
להעמיד הצעה מוזרה ‏ ומסוכנה כזו על המנין, כי לא היה המספר הנחוץ
להעמרה על המנון. חכל שהגיעו לתכמה כזו כשעכר המוער.,.

כך נצל פריד:פחה, וכך רוצים חברי ,האחדות והקדמה" לפתור את שאלת:
הלאומים בתורקיה.

אם יעלה פחרון זה בידם שאלה אחרת היא, שוכחים כנראה התורקים,
שבורי:הנצחון, שהמה אינם הרוב בתורקיה, ‏ וכי היונוס, ‏ הארמנים, האלבנים
והערבום לא יקבלו חוק כזה כמנוחה גמורה. טוב היה לתורקים, לו זכרו כי
בארץ קונסטיטוציונית לא יוכל מעוט לאומי להשתרר על רוב, ביחוד כשהעיקר
הסור למעוט זה: תר בו ת+

והעתיד הקרוב בטח וחזירם מטעותם זאֶת.

* %

ביום הששי העבר חגגה תורקיה הרשמית בפעם הראשוגה את הג:החפש
שלה, הנני אוטר ,תורקיה | הרשמית", יען כי חהעם- לפחות זה היושב בבירת,
הממלכח --- לא הרבה להשתתף בחגיגה זן. הממשלה עסקה זה כמה. בהכנות
ותוציא. כסף לרוב על החג הזה, שחפצה לעשות אותו לחג: לאומי במלא מובן
המ"הן אבל דבר זה לא עלה בירה:: רות חגיגי, התרוממות הגפש, התלהבות--:
אינם מן הדברים הנקנים ‏ בכסף. ערכו תהלוכה של צכא,. נגנז' תזמרות, האירו
את העור בחשמל ובאורות: בנגליים, ‏ משוררי ההובל שרו, ‏ ערכו טוולום, ‏ אבל
בכל זה. חפרה הרות, שעשוזה ביום זה של השנה שעכרה את תורקית. בכלל:
ובפרט את ק ו ש\ט א לתל:תלפיות. ,

האמת צריכה להאמה, כי עבדול:חמיד הצטין בעריכת חגיגות ותהלוכות
באלו, הוא ידע את סוד הגדלות, = הרחב, ויבין. אוך צריך ‏ להופיע אל ההמון.
ולמרות שההנון לא תבכ אותו מעולם --- היה מתמוגג מרוב התפעלות
כש,הפרושח" ‏ היה מופוע \ בתוך = ענןהזהב ‏ של בניחלויתו = ועובר ‏ על פניו
במהירות הברק,

הממשלה הנוכחית רוצה. להוות ,דמוקרטיתן חפצה היא לשהף את ההמון
בשמחה , הרשמות", ‏ ותסר את כל הפוגים ‏ בין המושל והעם.

ועם שתי בעכדות אינו יכול להתרומם פתאוס להכנת > העיקר הרמוק: "
ז 2

רטי, והוא דוחק את עצמו לכל מקום, מפריע את הפדר ומכלבל את החג,

וכך ‏ חוסר מכל המקסים הרשמיים, שכהם משתתף המושל, החן המיוחר
שהיה להם קורם, ואינם עושים עור שום רושפי

קדם חוה ה,פלמליק" מאורע מדיני בתורקיח.. עתה הולך. השולטן. ביום
הששי אל בית:המסגד כאחר המחמרים הפשוטים, ואין כמעט איש מפנה את
לבו לענינים כאלה:

אבל לא זו היתה הפבה היחידה להופר רוח:הגיגיות בתגההחפש,
הסבה האמתית ‏ הותה 4 זו, שמלבד = תורקיה | הרשמית, * וההמון. התורקי הדל
ומלבר היהורים, לא השתתף איש החג הוה, 0

האררמנים והיונים; רוב תושבי הבירה, הכריוו תרם
על הגוה ולא השתתפובו.

הארמנום -- בשביל הפרעות בארנה, היונום -- בשביל הנהגתו הגפת ,

של מחמור:שיבקיט:פחה עם הפטריארך שלהם והיחפ הרע של הממשלה הנוכחית
אל הוננום בכלל, ואלה ואלה -- בשביל החוק נגד האגורות,

אין לרון את הארמנים והיונים ברותחין בשביל הנהגתם זן,. להפך,. אי:
השתתפותם זו בחגלהחפש הראשון של התורקים, שהחופש הנהו רק בפיהם--
גם עתה, אחרי החוקים המשמרים. נגד העתוגות ונגד האלמנטים שאינם:תורקים---
מראה על הכרתם העמוקה. בערך:עצמם, המפותחה אצלם, מעשים כאלה. ראים
לשבח ולתהלה: כך. מוחה עם:אדון על עלבין לאוטי.,

והתורקים הצעירום וראשיהם הרגישו בחסרון וה של השתתפות האָרמנים
והיונים. החג הופרע על ירי זהן ולא פעם שאלו ראשי ,הועד" והממשלה
את היונים והארמנים על סבת אי:השתתפותם.

בכל אופן לא היו לחבוקי:האחים והנשיקות שדאשתקר אף וכר, אמנם
דברו התורקים ‏ הצעירים ‏ ובאי"כח הממשלה. בנאומיהם המליציום ‏ ע"ר אחוה

ושויון. אבל, אחרי החוקים שנתקבלו: בימום האחרונים אין. איש מאמין. לחםו: -

יודעים הכל כי אין אלה אלא דברים בעלמא,
כך התנהגו ה ם: ‏ הארמנים ‏ והיונום,
-- והיהודים? , :
אנון | מובן הזא, ‏ שָצריפים היוגן ‏ להראות את עצמנגן יותר = תורקי

גליון כת

> העולם 936 מ

ם-י

מהתורקים עצמט, ‏ ואם. הממשלה התורקית החרשח לא הראתה לגו סמנייחבה
מיוחדים, אם בשש המוניסטריומים שנתחלפו בשנה האחרונה לא הית אף יהורי
אחה, בשעה שמנגו ארמנים ויונים, | אם חוק:האגודות שנתקכל ועוק -לנו לא
פחות מאשר לארמנים וליונים, אם גזרת ,הפתקא האדומה" עודנה קוטת למרות
בל הכחשות המוניפטרים -- כל אלה הם דברים בטלים וענונים של מהדבכך.
העיקר: נוכיח שהננו תורקים יותר מהתורקים.

ובעצס יום:החפש כתתו כשלשת אלפים והורים את רגליהם ל,גבעת:
החפש", ויניחו. זרייפרחים ‏ על קברות. גבורי-החפש,

איזה אדון רובירט לוי הבריז כרוז ויתאפפו כל הכלובים ‏ ה,אונטרנצ-
יוגלוים" מהרבעים היהודים חשונים וגם חברי ,,המכבי" (ב,מגן דוד" של פרחום)
וילכו כחוםיהיום לחכריז על ,חורקיותס", על החפש, השויון וכו' בפנגון חירוע ,

ויעברו היהודים המסכנים בין. הרחובות : הריקים של חיונים והארמנים.
ואלה מביטים מחלונות בתיהם בעינים עוחקות ושואלום: לשמחה י הודית מה
זו עושה?--

ולמחרת היןם ‏ והננו מוצאים בעתונים מאמר מליצי מאת יהודי ‏ אחר
עמ" מחיאות<הפפים זבף = שש ב-ד :5 ככ | כ

אבל בוחור הצטין ביום ההוא החכם-בשי, רבו חיים נחום,

ירע האיש הזה לקנות את לבנו. בנמוסיו ‏ הנעומים, בחכטחותיו היפות
זבדבריו המתוקים ע'ר חבתו לעברות ולעמו, האמנו לו בתופילבן. ידועים לקהל
העברי היחופים הטובים ששררו. בין: העתונות: העברית והחפם.בשי בקושטא.
במקצתו -- או לגמרי -- אנו האשמים בפרסוס שמו הטוכ של החכסיבשו
בעתונות העברית:

| והבה, גורה על חאמת ,. כי תמיר. היה | מתעורר בפנה נסתרה/ שבלב

חשש על חיחס. הטוב. של רבי חיים. נחום +אל השפה העברית ‏ ואל הרעיון
העכרי.. חנוך האליאנס, אח?כ מורה האליאנט ולבפוף -- כם-ב שי של
האליאנס מתיחס בחבה אל השפה העכרית ולרעיון תבתיהארץ. - הא
בוצה ‏ אבל הלא התכסיבשי אומר רברים מפורשום : ומבקש ‏ לפרסמם, ונאמין
בתמומותנו, שבתורקיה. צרוך. להכין את הרכרים כמו. שהטה נאמריםן ביחוד. אם
האיש האומר. אותם הנהו איש ר ש מי,

אכל כבר. היה, כנראה, המפוה לתכם-בשי ולא יבל עוד. נשא את
המפכה. ואולי הוחפ שבין האליאנס והציונים, ‏ שהורע בימים האחרונים, כירוע,
אשש בוה,

וישנה פתאום התכםיבשי את טעמו, ויתחיל. להטוף להתבוללות. טהורה,
פריזית, ריינקות, בעתונים. מופיעות שיחות מאת הרב נחום, שבהם הוא אומר
מפורש, כי אין שפה עברית, לאומיתן ישנם בתי:ספר יהודום דתיום. וכו'. והולך
הרב ,מחיל אל חול", בימים האלה ספר לי אחר מהעורכום התורקיים מאח גו --
ע"ר שוחתו עם הרב נחום--והעורך, ציוגי, והרב ‏ נרום לא ודע. את. זה,. הרב
אמר לו כי און ל א ו ם והודי, ‏ ישנה רק דת, ובהיות שאנו תורקים = צריך
לתרגם. את התנ"ך, השים והתפלות--תורקית. :

שואליס את החכם:בשי על שנוי | זה בהשקפותיו, והוא עונה: להה"ם!

ואם אדם רשמי אומר כרברים האלה--מחויב הנך להאמין.

אבל חנה באו המעשום של יום הששי שעבר ויטפחו על פני הרבי

בערב של" וום הששו, בשעה התשיעית עם חשבה, ערכו שרים אחדום
בנקיט לכבוד ,,האתרות והקדמה". הבנקיט. לא. היה רשמי ביותר, = בכל ‏ אופן
לא נערך מטעם השולטן ואייאפשר היה לאמר הפעם ,דינא דמלכותא
דינא",

בכל ואת לא יכל הרב הראשי של תורקוה, | שרק לפני ירחים אחדים
גשבע שישאר נאמן לעניני עמו ולדתו, -לותר על. העוגג הקמן לשבת במסבת
גדולי-הבורה,. ויסע : בעהב שבת עס חשכה אל הכנקוט, | וכמו שספר לו ערי
ראיה; אבל, מכל מה שאכלו האחרים,

= לא מיותר. להעיר כי הפטרוארכום. היוג והארמני .לא באו. לבנקיט זה,

למרת ‏ שהוזמנו גם המה,

ועוד. אעור, שאינני הג'נדרם של הַקכ"הן גכון. הנגי. למחול לו עונת
רתיים *ותר ‏ גרוליסן ולא הייתי. מעמיר את הרב נחום לרין העתיהקהל, . לולא
ראיתי בזה עלבון 0 גדול, ולולא. הייתי בטוח כי המעשה. הזה הוא. אך
טבעת אחת משרשרת ההתבוללות, שאחו בה הרב גחום ב:מים האחרונים.

פרושום. אחרים למעשה הזה מיותרים המה לפי רעתו,. מענין חוא. רק
מה ואמרן. בפדיז על מעשים. כאלה מצד החניך המפורסטו

פ ה, עשו הדכרים האלה בפפירות הלאומיים והדתיים רושם. מרכא.

* %

צובחי.ביו, = שריפלך ירושלים שהה עתה בעניני משרתו בעירנו. אחר
הציונים ‏ בעלי-חהשפעה התראה. אתו וישוחח. עמו = בדבר הציונות; ‏ הוא. הביע
את רגשי.חכתו. לישוב ‏ יהודי. בארץ.ישראל. היהודים ‏ אומר הוא, יכולים להביא
הועלת רבה לתורקיה. צריך רק שיקבלו עליהם את. הנתינות. התורקות, צובחי*בוי
צוחק לכל אלה המוציאים דבה על. היהודים, . כי. הם' רוצים לקרע. את. ארץי
ישראל מעל תורקיה, שטות היא להאמין ‏ כטפשות כזו, הוא. ושתדל מצדו. כי
הממשלה תתמוך ככל האפשר בושוב והודי מודרגו,. נכון. הוא. גם להשתהל, - כי
הממשלה תמסור. ליהודים כברת:ארץ גהולה, בשלש מאות ‏ וחמשים אלף. הונם,
לאורך חוף הים, בדבר ה,פתקא האדומה",. אמר, כו בתכ זה שלש פעמים (4)
ועור טרס קבל תשובה ברורה, אבל, הוסיף, אין גזרה זו אומרת כלום, אלה היהודים
הרוצים להשאר בא'י נשארים, ואין אוש מגרשם מן הארץ,

לפו מה שירוע לנו ער השר הזה מירושלום צריך לקבל בזהורות. גהולה
את דבריו,

-- לפו השמועות שנפוצו בעתונים המקומיים עומדת גזרֶת ,הפתקא
האדומה" להבטל בקרוב,

-- מחר יבאו המתעמלים היהורים
לפגישתם.

---חג.המתעמלים ימשך שלשה ימים, ,,המכבים" יבקרו את כל רבעי היהודים
ויערכו חזיונות: להתעמלות, ‏ מחמור-שובקיטיפחה ‏ נותן למתעמלים תזמרת-צבא,
שתשתתף גם היא בחגיגות.

-- בעחון התורקו-צרפתי - ,קוריר = ד'אורין" ‏ תופיע מחר. מטעם המערכת
שוחה ארוכה עפ ולפזון בדבר הציונות, השיחה מענינת מאר מכמה פנים, בשכוע
הבא אתן את הפרטום,

מכולגרית .‏ נעשו | הכנות. רבות

א--ח-4
9
₪
מכתבים מגרמניה:

.ץו

הנסיף ביולוב ‏ עזב את משמרתו הגדולה ,‏ עניני הממשלה הגרמנית
יהיו מעתה נחתכים ע"פ' הקנצלר החדש פון ביטטן-הולבכ,

סבת הרבר ידועה, ‏ הקוראים שמעו. בבר מפי העתונים. היומיים. את
דבו הריב של המפלגות, לרגלי הצעת ‏ הממשלה בדבר המסים ‏ שהתגבר
בהימים האחרונים ושהסם ל,המהפכה" האמורה.

ובימי הריב הזה, בעת שהתוכחו בבית-הנבחרים על דברים העומדים
ברומו של עולם הממלבה % בעת שבל אוזר ‏ ידע והרגיש , או למצער צריך
היה לרעת ולהרגיש, כי כל תקלה שתצא עתה מבית-הנכחרים תביא בכנפיה
רעה רבה לכל התושבים , בעת גכבדה ומלאה-אחריות כואת לא שכחו ,טובי
האומה" הגרמנית את דבר מציאת היהודים ואת שנאתם לעמנו,

,ובשם השנאה הואת ו,להכעים" את היהודים גתקכל רחוק ע'ד המפום
הגדולים על עסקי -חכירוה, אם בִי מיניסטר הכספים ס יד וב, הוהיר בנאומו
את הנכחרים וכאר להם, בי בהמפים האלה מזיקים לכל המשק הממוני של
הממלכה ולא רק לאלה ,החוגום השנואים עליכם" , אבל שומע לא היה לו,
כי במקום שאפשר להזיק לחלק ידוע מן היהודים אין משגיתים גם באינטרסי
,המולדת החביבה"..,

וכאשר הציעו את דבר המפים על צרבי-הנקיון והתטרוקים אטרו
בפירוש, ‏ כי הליברלים והיהודים המה נגד המסים הללו, יען כי בלעדי
אמצעי התמרוקים לא יוכל היהודי' לבוא אל ה,פלונים".

אמנם לא שנאת רוכ בית-הנבחרים |להיהודים גרמה להטסים הללו,
ולא מאהבת הקנצלר. בילוב להיהודים היה מתנגדם הגמור . סבות אחרות
ונככדות. שלא פה המקום ‏ לבארן גרמו לכל הריב-המפלגתי. הוה .שתוצאתו
היתה פטורת -הנסיך בילוב ממשטרתו, אבל נאומי. הרוב. בעת. הואת ובמקרה
כוה אופיים המה ומוכיחים היטב את. מצב היהורים במדיגה. הזו ויחם המפלגות
אליהם +

והיחס. הוה התברר בימי ממשלת ביולוב : בימינו ובזמנו נפלה מתפלגת
האנטישמיים , מספר ציריהם בבית-הנכחרים נתםעט עד טאד , אבל רעיונותיהם
נתפשטו. במלוא הארץ ; השנאה לישראל. גתגבלה והיחה לנחלת, כל המפלגות
עד המפלגה הסוציאל-דטוקרטית ועד בכלל +.,

.

ם ביולוב בעצמו לא היה: חס ושלום ‏ אנטישמי . ,בכנוו" כוה. היה
רואה עלבון. בכבודו | הפרטי, אבל במעשיו. ידע היטב לשמור על פרינצופי
האנטישמיים ולעשות במעשיהם .

לאיש מודרני חשב את עצמו ובתור עומר בראש-הממשלה היה אומר,
בי עליו לעמוד מעל כל ענינים מפלגתיים, ולמען הוכיח את אמתת דבריו,
היה משתדל לפעמים בער יהודים אחדים שהקיסר יעשה אותם ל א צילים,
אבל -- ראה וה פלא!-- כל היהודים ‏ המעטים שוכו בימיו לאצילות המה
השוכי-בנים , ובמותם לא תעבור. זכותם ואציליותם -ליהודים אחרים ...+

והקוראים העברים עודם ווכרים בודאי את נאומו הידוע בדבר גירוש
,הרוסים" מגרמניה, באיזה בוו ושאט-נפש הוכיח או את הס."ד. על אשר
המה דורשים משפט בעד ה,מנדלשטמים והזילברפרבים" , כלומר : היהודים!- -

וידוע גם הדבר, ‏ כי בארץ גרמניה אין יהודים מתקבלים למשרות
הממשלה והצבא, אם בי ,ראש-הממשלה עומר מעל המפלגות" ואיננו אנטישמי
חפהושלום .,.

אבל הנסיף ביולוב כבר מת מית/;הפולוטות , = וחפו הטוב או הרע
להיהורים לא ווכל כבר להועיל או להויק הרבה, רסן הממשלה הגדולה הוא
כבר בידי יורש משמרתו, ‏ הד"ר פון בטמן-הולבג , --

מה הוא יחם ,האיש.החדש" הזה להיהודים ? היש. לנו תקוה שבזטנו
ועלדודו ווטב מעט מצבנו וגורלנו באריץ גרמניה ? --

ידיעות ברורות אדות יחס הקנצלר החדש להיהודים ושאלתם--אין,
אבל סמנים ישנם וישנם , ואלה אינם עלולים פלל לשעשע את נפשנו בתקוות
מזהירות ומשמחות .

העוכדה פשהיא' לעצמה, שהקנצלר החרש קבל עליו את משמרתו,
בה בעת שהרוב המוחלט בבית הנבחרים הוא מהקונפרבטיבים ומתוך המרכו
הקלירקלי, כבר דוה להראות, אנה פני האיש הוה מועדות,

אבל עוד יותר אוזנעומה היא העובדה, ‏ כי כאשר הודיע עתון אחר,
שהקנצלר החרש מוצאו ממשפחה. יהודית, ‏ שברחה בהמאה הט"ז מאמשטררם
והתישבה בפהנקפורט, ראו האנטישמיים חובה לעצמס להכחיש את הדבר ולמחות
נגד ,העלילה הנמבזה" הזאת, אם זרזרי:האנטישמיים מגונים עליז---אין זה אלא
מפנו. שיודעום המה. שחוא. בן:מיגם:י,

ומקרום | אחדים ‏ שקרו בימום. הוותר / אחרונים.: מראום ‏ לרעת, כו בון
כל שחרות העם הגרמני ישנן מספר גדול של שוגאו:ושראל, : הרודפים את כל
איש יהידי, ‏ מבלי שים לב גם להתועלת שהוא מביא. ל,המולרת החביבה".
ושהעם הגרמני נכון הנהו גם היום להאמין בכל דברי שוא. ותפל, ‏ עלילות
שוא ושקל---על היהודים.

לפני שבועות אחדים מת הפרופיסור פון:הלה בשנת הארבעים לימי חוון,

הוא חיה בן להורים עכריים, משפחתו - היא אחת המשפחות המצוונות
בישראל, מלאה גאוגים ורבנים, ובהיותו עד צעיר לומים מאד הצטיון בכשרונותיו
העצומום ובספריו המצזינים, אבל הצעיר הזה לא הפתפק בחצלחתו הרבה בין
חוגי. המלומדים, הוא שאף לגדולות, למשרה גבוהה בממשלה וחשב ומצא כי
למען הגיע אל תכלותו ישנו אך אמצעי אחד והנהו---המרת דתו,-=

המיר הצעיר את דתו. ואת שם:משפתתן ,)*‏ אבותיו ומיורעיוי התרחקל
ממנן, אבל הוא *כבר. מצא לו קרובים חרשים, נשא לו לאשה בת גגרל, היה
לפרופיסור מן ‏ המנין, הממשלה החלה להשתמש בידיעותיו הרחבות גָבכשרונו
המצוין ונתנה על שכמו תפקירים שונים, כעין עבור חוקים, ועוד. הוא מלא את
העבודות, וכל חוקיו. שהציע---גתקבלו . והיו לעיגים גם לממלכות אחרות, ושמו
נתפרפם לא אך בארץ גרמניה, כ"א גם מחוץ לגכולותיה. רוזבירי, ‏ המיניסטר
האנגלי, אמר אז בפומבו, כי ארץ גרמניה תוכל להתפאר ‏ בבנה הגאוני הזה,

אבל בה במדה שנתגדל, הצליח ונתפרטם, באותה מדה ‏ רבו גם שוגאיו,
רורפיו זמנדיו, שמו עליו עלילות:דברים שונים, רנני אחריו, כי בכח כספו הוא
משפיץ על העתונות לטובתו ולטובת הצעותיו, כו אין לו רשות להקרא פשם:
התואר ,פון" ‏ ועוד ועוד. 1

והממשלה שמה אזן קשבת לדברי מתנגדיו, פטרה אותו ממשמרתו
ובכתב-הפטורין. הודתה אמנם ‏ ל בער פעולותיו ‏ הרבות. והפוריות. וגקבה. לו
משבורת תמירית. לכל ימי חיו.

אבל בנשמת המומר הזה נשאר עוד זיק אחד של הכרת. עצמו היהודית

= ואת המשכורת שהציעה לפנוו הממשלה לא קכל, ‏ ומרזב. ופורים. וכעם- -חלה.

שנים. מעטות = חלה את חליו.: רחוק ‏ מהוריו. ובני ‏ משפחתן היהודים,

₪ מפני בבוד בית "משפחתו אנ קוראום אותן אך בשם משפחתו החדש

2

> העולם 3

מובדל מרעיתו וילריו הנוצרום מת האומלל הזה, שיכול היה להביא רב:תושיה
דתועלת. גדולה. לכל המין. האנושו!- =

והנה מקרה שניג

הד'יר מיהלפלדר, יהורי, : עבד בצבא, הצטיין בעבודהו והגיע למדרגה
כואת עד שנתנה. לו הומות להיות לאיפיציר,

אבל בדי לקבל את. השם-התואר הזה נחוצה הפכמת רוב האופיצירים
שבהפלוגה שעבד בה, וע"כ פגה הד"ר מיהלפלדר לשר:הפלוגה. שיעמיד אותו
על הבחירה,

בתחלה לא חפיץ השר למלאות בקשתו, רק אחרי דינים = ודברים שונים
אמנם נעשתה,

וימים אחדים טרם בוא הבחירות אמר לו השר, כי תקותו להבחר
ממנו והלאה, הוא נתן לו עצה:נאמנה, כי ימיר את דתו ואז תהיה לו תקוה להבחר,

הד"ר מוהלפלדר. לא שמע להעצה ,הטובה והנכונה" של השר הנככר,
ותוצאות הכחירות היו כי משמונים ושבעה אופיצירים: שלקחו חלק. בהבחירה
היו כולם, מלבד אחד, גגדו..:

והנה עור מקרה אחר, המראה לרעת, כי בנונע. להיהודים. לא השתלם
ולא התפתח העם של ,חושבים וחוזים" והנהו מאמין גם עתה בכל עלילות ימי
הכינום על היהודים,

מעשה בשתי נשים שחין לחן שתי פרות וחרלו הפרות לתת את. חלבן,
דבר שהצר מאד ללבות הנשים הטובות,

חשבו הנשים מחשבות לרעת ולמצוא את פבת הרבר, ,ויגעת ‏ ומצאת
תאמין" והחליטו הנשים הללו, כי בודאי ור ישראל באמצע, זה שכנם הפוחר=
בשורים היהודי מאיר, הוא ב להטיו ובכשפיןו השפיע על הפרות
שתחדלנה לתת את חלבן בדי שיוכל: לקנותן בחצי:מחירן;.,

ויהי כאשר מצאו | ,הסבה הנכונה" חבלו גם תחבולות להנקם בחיהגרו:
המכשף וקראו אותו אליהן וחכו אותו. מכות:רצח,

היהודי חלה, חייו בסכנה,. ובית:המשפט ענש את הנשים הללו בעונש
קל מאד, בתתו טעם לרבריו, = כי לא מרוע:לבב עשו הנשום מה שעשו כִ"אָ
מאמונתם הפשוטה, 0

חקטגור אמנס לא הסכים להחלטת בית:המשפט, אבל גם המשפט הגלולו
קים את פסה"ר הזהו :

והימים עתה---ומי | המאה העשרים,
מקולטר באורופה, עם ,,החוזים והחושבים",

והעם הגרמני הנהו העס היותר
ברלין,
ממ, פאזיין,.

ועידת ציבי פלך סידליץ,

ביום ג', ב' אב, היתה באחת מערי פלך סירליץ ועידת

ציוני הפלך, ‏ שבה השהתפו 54 איש, את באי<בחן שלחו שבע
ערים (שש ערים | מפלך = סידליץ --- סירליץ, = מיזרייץ'", ‏ ביאלה,.
ווינגרוב , פוקולוב , סארנאק ואחת. מפלך לובלין -- קוראב ").

מאגודות אחדות ‏ במקומות שונים שלא שלחו את ציריהן
נתקבלו מכתבי ברכה אל הועידה ורו"ח והצעות שונות.

בועירה השהתפו בארכח הוער המרכזי, ובתור אורחים חכר
אחד. מבריסק ‏ דליטא ואחד מפימיאטיץ. * את. הועידה נהל ה'
ל יפה, :

בפתיחת. הישיבה הראשונה, ‏ לפני בתירת. היו'ר, = החליטה
הועירה פה אחר להביע להוער המרכזי ‏ רגשי חבה ואמון. ותורה.
על שלחו את בא כחו אל. הועידה, 4

*) בראשונה ‏ אמרו לקרא לועידת צירי שני הפלכים לובלון. וסידליץ,
אך מפני סבות. שונות לא השתת גו ' בועודה ‏ ציוני פלך ‏ לובלין זולת העור
קוראב, הציר הלוכליני. כא אחרי גמירת הועירה, . :

7 / ו

,/

4 -> העולם -3

גליון כח

1-2

אחרי. נאומי הפתיחה של. יו"ר האורה המקומית. וצירו. של
הועד המרכזי נקראו הרצאות הצירים ע"ד מצב הציונות. בעריהם;
מההרצאות הוכח, ‏ כי בפלך סירליץ כמו. ברוב. פלכי פולין
יש כר נרחב. לעכודה ממשיה, לוא רק ירעו להשתמש בשעת
בושר זו ובהההענינות הגדולה בציונות הנכרת עתה ‏ שם. לראבון
לב יש סבות רבות. כלליות. ומקומיות המפריעות בער עבורה פוריה:
מצב ‏ העבורה בכל ערי ‏ הפלך מלבד מיזיריץ' ‏ איננו' מבוסס :
בחסידים כן. גם המתבוללים משהמשים בכל האמצעים. כרי להפריע
בעד העבודה. הצירים הרגישו את חוסר הנואמים לבתי כנסיות,
וביחור בע"ים הקטנות.. במקומות שוגים נחוצים | גם אגיטטורים
בער הצעירים והפועלים .
מכשולים. קשים ביחור מוצאים ‏ על דרכם החפידים הצעירים
העובדים בערים קטנות: אחרות במסירות נפש בעד הציונות. לפעמים
הם מוכרחים להפהיר אה עבורהם מעין רואים . לאלימנטים האלה
נחוצה | כפעם בפעם עזרה. מן החוץ, < אכל העורה הואת אינה
נתנת להם,
בעת האחחהונה נכרת בקרב. ההושבים הבינונים תשוקה לנדור
ארצה:ישראל .‏ בערים אחרות נוסדו נם קבוצות לקנות קרקעות
בא"י, | אבל הקבוצוק האלה נהפרדו מפני חופר תכנית ועזדה
"רוחנית . מציעים הצעות שונות ‏ איך להיטיב: את המצב ולהחיות
את העבודה ,
למטרה. זו נחוץ. לסרר באופן: הראוי | את העכורה. בפלך
כמו ג בכל ארץ פולין +
ישיבה שלמה הוקרשה לשאלות העומדות על הסדר לקונגרס
> הבא לאספת ציוני. רוסיה שתהיה לפניו .
נשמעו הצעות ,‏ דרישות ותלונות ‏ שונות = המכווגות לועד
הפועל ולועד ‏ המוכזי, ‏ הצירים מהאוגנים ‏ על זה שהמרכזים
המנהלים לא דאגו להשהמש . בשעת בושר זו , בתסיסה ובשאיפה
לעבודה הנכרת בכל מקום, וההתעוררות: הזאת שהלכה וגדלה עד
עתה מתחלת מדלדלת, ובמקומה . באים ההקררות ‏ ואי רצון:.
בסכת. החכוכים. בין המוסדים הציונים, שבעיני הציונים בפרובינציה
שאינם יורעים את מצב הדבר כמו שהוא הם מתגזמים מאר ,
חולבת ורפה המשמעה בההפהררות .
בא כח הוער המרכזי השיב, תשובה מפורטת ומקפת על
כל השאלות ‏ והתלונות | האלה. הוא דבר ‏ בפרטות | ע"ה
העבורה העומדת לפנינו ערה , ע'ר ההכנות לקונגרם הבא ועוד.
הישיבה השלישיה היתה. פוקדשת. לשאלות ‏ התעמולה שבע"פ
ושבדפום . = מעירים על חופר. ספרות. ציונית | בשפה המדוברת..
אחדים מביעים. אה. אי רצוגם. על אשר הפפיק. הוער המרכוי. את
הוצאת. העהון. ,דאם יודישע פאלק" ומראים. על הערך. הגהול שהיה
לעתון. הזה ביחיר. ליהורי פולין . מהאים .על נחיצות . הפצת ‏ יריעות
ע'ר ‏ ארץיישראל, = יריעות, | שתתארנה. את. מצב - הרברים כמו
שהם בלי כל הגזמה, בכרי שלא יביאו להגרת. האלימנטים הבלתי
מוכשרים לישוב.. נחוץ להוציא כפעם בפעם עלים פורחים בשפה
המדוברת אשר יבררו לעם את מצב הארץ ויושביח , תנאי העבורה
והמסחר כר, ולעורר אה תשומת לבו יותר ויותר ‏ אל ארץ:ישראל,
אחרי הויכוחים הרבים שהתנהלו בכל כבדרהראש נתקבלו
ההחלטית ‏ הכאות. למטה .
לפני סגירת הועידה נתקבלה בהתלחבות ההצעה להכיע ברכה
בשם הועיחה הפלמית ‏ להר'ה מכפ נורדוי. ליובל הששים
נשלח לו מכתב:ברכה. בחתומת. כל המשתתפים.
הועירה נגמרה בבנקיט שנערך ‏ ע"י הציונים ‏ המקומיים לכבור
האורחים. ‏ בבנקיט השתתפו כמאה איש ואשה, וקנים וצעירים ;

עמוקה
שלו.

החלטות. הועידה: -

א) הועידה -בוחרת. ועד פלכי שמטרתו לסדר את העבודה
הציונית בפלך ,‏ ליסר ועדי שוקלים ואגורות ציוניות בערים ששם אינם
כאלה, לאחד את. הערים הקטנות לבחירת צירים ‏ משותפים לקונגרס
הבא , לשלוח נואמים ואינסטרוקטורים,. שיחיו. ויסדרו את העבורה
בכל ‏ ערי הפלך!

ב) לועד הפלבי נכחרים * חברים, ‏ ארביה --- מהעיר שבה
היתה ‏ הועירה, ‏ וששם יהיה ‏ מקומו ‏ של הוער הפלכי, ושלשה,
הנמנים \ע"י הוער הפלכי שנבחר בועירה, משאר ערי הפלך .

הערה. אם יחפץ. פלך לובלין. להתאחד. עם ‏ פלך סידליץ

הרשות. בידו .לבחר שני חברים לועד הפלכי , ואז
יהיה הועד משותף לשני הפלכים.

ג) התקציב השנחי של הוער הפלכי עולה ל-509 רובל ,
8 צריכות 0 להועד. ערי הפלך , | ושאר הכסף אומרת
הועירה לבקש מאת הוער המרכזי .

ד) הועידה פונה בדרישה היותר נמרצה. לכל האגודות לעריהן
לגשה להפצת מניות ‏ האנגלו-פלשהינה. בנק ,

ה) הועירה שמה לחובה על כל אגורות הפלך לחהום על
,העולם" ולהפיצו בקהל.

ו) הועירה ממילה חוב; על המשתתפים בה ועל. כל האגודות
להפיץ את הקופיקה?ביבליותיקה ובזה. היא מביעה. את רעתה, ‏ כי
החוברות של ההוצאה הואת. צריכות להכתב באופן היותר. מובן
לשררות העם הרחבות. ולהיות ‏ יותר. עשירות. בהוכנם .

1) הועירה מעוררת. את שימת לב האגודות ‏ להעתון ,הפועל
הצעיר" היוצא. בא'י.

ח) פה אחר הוחלט להעיר את הועד המרכזי על הנחיצות
הגדולה ‏ להנציא עתון בשפה המדוברת לכל הפחות פעם אחת
בחודש. לאלה הקוראים רק ז'רגונית .

ט) הועירה ‏ מבקשת מאת הוער המרכזי להגדיל את מספר
הנואמים והאינסטרוקטורים הנוטעים בפקודתו .

י) הועירה מבקשת מאת הוער המרכזי. להזכור. לכל האגודות
את החלטת הועידה המחייבת את כל אגורה. לההים שלשה רובלים
להוער האודיסאי .

יב) הועירה מוצאת לנחוץ, כי הועד המרכזי. יוציא: לפעמים
תכופות עלים פורחים עם ‏ ידיעות ע"ד א"י , = חיי הישוב: החדש
בא"י וחיי הפועל העברי בה.

יב) הועירה \ מבקשה ‏ את דועד. המרמזי \ להקציע . בעתוני
ההפתדרות. מקום יותר. חשוב. לחיי: הארץ והפועלים העברים בה .

%%

חגיגת יובל הששים של הד'ר מכם נורדוי בפריו,

בוום ‏ 99 יולי | ערכה | הפידירציה הציונית | הפרנצית
בנקיט | נהדר | לכבוד ‏ יובל | הששים | של הה"ר | מכס
נורדוי. , /

בתור באי:כח ההסתדרות הציונית. באו להביע ברכה לנורדוי
עוה"ר. קרימיניצקי . מווינה, ‏ יופף = קובין מלונדון. ויאקובופ. רבן
מהאאג והר"ר קאצינילסון מליבוי,

הבנקיט = נערך = באולמים = המפוארים = של. פאליו-רויאל
בהשהתפות של יותר משלש ‏ מאות. אישי,

\ את. הבנקיט. פתח. הד"ר: אלכפנדר מרמוריק בנאום קצה,
שבו דבר על נורדוי בתור עובד ציוני | נאמן, = בתור. חיל. סר >
למשמעת מנהלי התנועה וממלא המיר באמונה את כל מְצווהיהם ,+

ו + העופ5ם ‏ 3

אחריו דבר ‏ הר"ר = יעקובסון ‏ כשם הפידירציה הציונית
הפרנצית ,‏ במרוצת ‏ דבריו הוכיר, ‏ כי בבית שחולקים בו עתה
כבוד להלוחם המצוין בעד חופש היהודים, הכריזו בפעם הראשונה
בשנת 1989 את זכויות הארם והאורח,

מר יאקובוס כהן מהאג ברך את חתן היובל בשם ההסתדרות
הציונית שבכל העולם, הוא התנצל בשם הנשיא וואלפסון, שלא
יכל לבוא בעצמו להשתתף בחנינה, מפני שהוא נמצא עתה
בקונסטנטינופול ‏ לרגל עניני הציונות.

מר קרימינצקי דבר ע"ר ערכו של האינסטיטוט המיקרוביאולוני
שהציונים מיסרים בפלשתינה על שמו של נורדוי,

מר ‏ קובין | המשיל את נורדוי | החולם להשוחה באויר
בליריה, אשר הצליח להוציא ‏ לפועל את חלומו לעבור באנית:
האויר שלו את תעלת לאמאנש,

הד"ר קאצינילסון התחיל ‏ בדברי האגרה, כי כשרוצה
הקב"ה לגמול טוב לעמו הביבו ולהראות לו את חבתו היתרה
א הוא: מאריך את ימי טובי ראשי העם, אם אוהב אותנו. ה'--
דבר שקשה לרעת-- הבה יראנו את חבתו עי"ו, שיאריך את ימי
היהודי. הגדול מכס נורדוי,

על כל הנאומים הללו ענה נורדוי בנאום קצר, יפה מאר,
הוא נטמך על רתשורה; שהגישה לו הפידירציה הציונות
הפרנצית ‏ ליום ‏ הולדתו --- מפת פלשתינה מפותחת ע"י האמן
היהודי הצעיר. רוחומובסקי, ‏ המפה ‏ עשויה מברונזה, והקולוניות
העבריות מפותחית בה באבנים יקרות.

נורדוי אמר, ‏ כי הוא חוש: את המפה הואת לפמל, הברונזה
היקרה והקשה זהו --- העם העברי, שרק ברוב עמל הוא נכנע
לסכיגו של. האמן, כשזה בא להגשים בו .את מחשבותיו הפיוטיות.
האבנים ‏ היקרות המפוזרות על פני הברונזה פה ושם, הם כל
החרש, כל הנהרר, שיצריה הציונות בחיי ישראל,

נורדוי חתם בנאומו, כיי עבודתו על שרה התנועה. הציונית
מבטיחה אותו. בטחון גמור, כי חייו לא עברו לשוא.

נאומו. של. נורדוי נתקבל כּמחיאות כפים פוערות,

ביום. חגיגתדחיובל קבל נורדוי המון תלגרמות. ומכתבי-ברכה
מכל ‏ קצוידארץ, = ממערכות ‏ גדולי-העתונים, = מחשובי הסופרים,
הפייטנים והאמנים, מחוקרים ומלומדים, מאת כל הפידירציות
הציוניות, מאת מופדות ואינסטיטוטים שונים. ועוד..

0%
השַבוּע.

הציונוּת +
אספת הקומיפיה הקרקעיה.

-- בד96 ליולי ‏ היחה בברלין האספה. השניה של הקומיסה
הקרקעית. שנבחרה בישיבתו האחרונה' של הועד הפועל הגדול,

נקראן | הרצאות- שונות, = עוברה תכנית | העבודה הבאה
ונסמנו הדרכים איך להוציא אל הפועל את ההחלטות שנתקבלו ,

מרופיה לקחו חלק באספה הואת ה"ה ב. גולדברג
והד"ר. צ'לינום..

עם האספה הואת נגמרה חקירת רבר המפעל הזה, עתה
מתחיל. זמן עבודות. ההכנות ליפודו,

לחג'יובלו של נורדוי,

הועד. המרכזי שלח לנורדוי לחג יובלו תלגרמה של ברכה

בשם ציוני רוסיהי ;

יו כח

מערכת ‏ ,העולם" שלחה תלגרמה של ברכה. לם. נורדוי
לחג יובלו, / :

מערים רבות מוריעים אותנו ע'ר עריכת חנינות ואםפות
לכבוד ‏ מ נורדוי ‏ לחג יובלו, | ע'ר רשימה שמו בספר הוהב
וע"ד תרומות בער המוסר המיקרודביאולוגי * העומד להופר. בא"י
על שם נורדוי, שמות הערים, הקבוצות: והאנשים שהרימו את
ת*ומותיהם למטרות. האלה יבאו בחשבון הכספים הנדפס בעתונות
ההפתררות ,

ביום 90 ליולי קרא בוילנה באספה שנערכה ע"י ,האגורה
היהורית ‏ לספרות ואמנות" ‏ ח' י' גרינבוים מורשה נאום ע"ד
נורדוי -- הציוני,

ב יש
מיום 99 | לחורש יוני עד יום 6 לחודש יולי 1909 נכנסו אל
קופת הלשכה המרכזית של הקהיק ברוסיה ‏ הסבומים האלה :

נדבות. כלליות 8 רו"ב
מס:עצמי --01,
פנקסידשוברות כ 0
קופטאות 0 -,

= | (תשלומים שלמים 0 7
ו | תשלומים. לשעורים 8 ,
אגודת עצי-זית (יער הרצכ) - 880,106 -,

/- | תוי קה'ק ע"ס 0 -,
\ גליונות לתלגרמה 0 -,

פיה 1129,04‏ רו"כ,

מיום 6 עד 14 לח' יולי נכנפו הסכומים האלה ע"פ הפדר הוה:
נדבות כלליות 8 רו"

מס עצמי 1 .יק
פנקפי-שוברות 7

קופסאות 4

| תשלומים שלמים .100
- : לשעורין 8
אגודת. עצי-זית יער. הרצל ,

תוי קרן-הקימת. ע"ס 4 ,

ב ן גליונות תלגרמה. , 0 -,

ס"ה 1887,86 רו"כ
ה' -ל, | יפה | נשא ביום ‏ ?. ליולי = במיזיריץ',. בבית

המדרש הגדול שם, שני נאומים, אחד ע"ד תיאודר הרצל
ואחד | ע"ר חיי היהודים | בא"י. יותר מאלף איש באו לשמע
את הנואם ! /

- = מר קונטורשמשיק בקר בטלאכות ‏ הועד ‏ הפלבי ‏ בקמנץ-פודולסק
את העיר רשקוב. הועד שלח עוד חברים אחדים לתכלית תעמולה לערום
שוגות בפלך הוהי

בדובנא מת הסופר והעסקן הציוני
הראש והראשון שבכל מוסדי הצרקה
בעירו, ‏ ר' ולמן: אשכנזי,
ענמת ה"ר זלמן אשכנזי היה ממיוחפי
דובנא מגזע החכם:צבי, בנעוריו גדל על ברכי התלמוד והפוסקים
והצמי| בבהירות דעתו וישר שכלו, יחר עם זה קלט לתוכו
את ההשכלה הכללית והעברית.. הוא ‏ הצטיין. גם בנדיבות רוחו,
בלבו העברי החם, הער והמרגיש בכל צרת הפרט והכלל ,

ר' ולמן אשכנז נ'י

גל

\

6

<> העולם -4%

ג ון כת

ךב

ר' זלמן ו"ל. היה גם בין החובבים הראשונים, אחר השתתף
בין הציונים הראשונים בכל. הקונגרפים -- זולת האחרון. מפאת
מחלתו.-- הוא \ השתמש. גם בכח פיו. לעורר . את בני = עמנו
ולמשך אותם להרעיון הציוני,: ובשנים / האהרונות. עזב. את. כל
עסקיו ‏ והקדיש | א"ע לעבר. רק לטובת. הכלל, נסע. מעיר
לעיר ‏ בכל ‏ פלך. וואהלין. והטיף = לציון, כמובן. שלעמלק'פ,
ועורר את הלבבות, אך גם אז לא. עוב את הענינים הצבוריים
שבעירנו ‏ ולא שכח את הפרט. הוא היה משניח על בית
החולים, מפקה בבית התמחוי בזול, תומך בהפועלים השובתים
ועור ועור, <המנוח השהתף' גם בעתונים ‏ עברים. שונים, פתב
פיליוטונים, ציורים ‏ ושירים ב,המליץ" ,הצפירה" ובכל המאספים
השונים, גם השאיר אחריו. כתבו ‏ יד שונים שבניו אומרים
להוציא. ‏ לאור,

בני עירנו ירעו לחלק להמנוח החביב להם את הכבוך
האחרון, כמה אלפים איש נהרו אחרי ממתו, אף הספירוהו כהלכה,
מורי החרר המתקן--בעברית, צירי הערים לוצק וקרמניץ, האדונים
בלומנקרנץ ועדלמן, בזרנונית, ואחריהם נאם נאום יפה וחם העורך
של. העתון המקומי .80 .3. סו מר הלברט, ברוסית+

אחך הלויה נתאספו הציונים ‏ הטקומיים ביחד ‏ עם צירי
לוצק וקרמנייץ והחליטו להקים שם להמנוח ביפוד איזה פונד
הגו שמפריו ושלמו ש"ל בעד גמנסאי אחד בגמנסיה היפואית
על שם המנוח.

באלה הימים נשלח להמערכת את כל הכסף הנקבץ פה ע'י,
ומיתר. ערי וואהלין בווראי ג"כ ישלחו את הכסף שאפפו ביניהם,

הדיפוטציה של הפרלמנט התורקי על המשהה
של הציונים בלונדון.
ביום השבת העבר ערך פיר פראנסיס מונטופיורי משתה:
בקו' לכבוד אחרים. מן הריפוטטים של הפרלמנט התורקי, ‏ בין
הקרואים היו נבחר הפרלמנט שטרוים, לופיין וואלף, ל, י, גרינ:

/ ברג, יוסף קובין, הירבירט בינטאיטש ואהרים.

לאחר שנשאו כוסות של ברכה לכבור המלן והשולטן ואחרי
נאומו של פראנסים מונטיפיורי, ‏ נאם מוכיר הפרלמנט התורקי
נסים מצליח איפינדי. בין יתר דבריו אמר כי שמח הוא להיות
בין, אחיו היושבים תחת רגל אננליה החפשיה. גם בתורקיה יושבים
עתה | היהודים החת דגל חפשי. היהודים הם מעולם עם. חרוץ
ורב-פעלים, אלא שהתנאים הפוליטיים הפריעו בעדם מהתפתה
במדה האפשרית. תורקיה תקבל בשובע רצון את היהודים, שיבאו
להתישב ‏ בארצה, אלא שזה תלוי בהיהודים שיבאו להאחז בה
בלי. כוונות אי:פטריוטיות או של התבדלות , תורקיה. היא רחבת
ירים. ויש בה אדמה למרי להתישבות ‏ היהודים על מנת להיות
בה אזרחים מובים ומועילים, השם. מונטיפיורי ידוע. לי כסמל
הפילנטרופיה היהורית.
אחריו דבר הד"ר ריזה טיוופיק' ביי, הוא. מכיר
עור מימי ילרותו את תמונת סיר משה מונטיפיורי, ‏ הוא בעצמו
אוגנו יהודי, אבל חונך בבית:ספר עברי בקונסטנטינופול, והנהו
מרגוש רגשי סימפטיה ‏ מרובה. ביחפ ליהורים, | לפיכך כניסת
אמיגרנטים ‏ יהורים לתורקיה רצויה לו מאר , בנוגע להתנועה
הציוגית אמר, כי הוא מתיחם אליה ברצון, כל עור שמטרתה
היא הרמת מצבם הפוציאלי של היהודים, אבל מטרות. הציונות
הפוליטיות = אינן יכולות. למצא ‏ עריין הסכמת-חבה בתירקיה,
וביחוד ברגע וה שישנן בהורקיה הרבה פרובלימות ‏ פוליטיות

=

אקתסחמ ,ההמהע

ואת האיראליזם הישראלי הוא תפץ לאמר להם, כי עליהם למהר
ולההחיל במפעלם, אבל בל ירברו לע"ע על פוף מחשבתם, נחוץ
להם ללכת קדימה צעד אחר צער,

טאלאט ביי סגן ושר ראש. הפרלמנט התורקי =(נשיא
הרופוטציה) הבר בקצרה ואמר, כי. תמיםהרעות הוא בזה עם חבריו,

באחרונה. דבר ל, ו גרינכירג: נסים מצליח איפינדי אמר
לי לפני ימים אחרים, כי האנגלים חשבו ער כה את התורקים
לפראים, והוא מקוה, .בי הבקור הזה יוציא מעוה זו מלבם, אני
מקוה, ‏ כי. כך יהיה. גם בנוגע' להציונות, ‏ שהריפוטאטים . טעו,
כפי שנראה מרבריהם,. בשאיפותיה ובמטרותיה,. אך. טעות היא
וגם עלבון להחליט, כי הציונים שואפים לאיוו. כונות אי פטריוטיות
ולהתבדלות,. כל חפצם של הציונים. בכניסת ‏ הַיהודים . לארצות
המדינה התורקית הוא רק, להעשיר. את הממלבה . העתומאגית
בתושבים לויאליים חרוצים ורבי-פעלים, שמעולם לא יעלה הרבר
על לבם לפגוע בשלימותה של המרינה ,

בשיחה עם פופרו של ה,ולט" אמר. ריזה טבפיק. ביי . בון
יתר דבריו, אחרי שהביע. את. חיבתו. לתנועה הציונות, על. דבר
הציונות, ,ההתבדלות היא עתה המפלצת של הורקיה, .ואנכו. לא
היותי חפץ, כי הידיעות ‏ הצעקניות | המהפשמות עחה הביאנה
נזק. לידידי = היותר | קרובים, ליהורים, בטוח אנו,. כו היהודים
היותר מצוינים. שגורל עמם קרוב ללבם ידעו לבלכל את מעשיהם
בזהירות | הראיוה , כדי להגוע אל האידאל נחוץ ללכת צער
אחרי צער, אתם צריכים להיות. מעשיים, אקם צריכים להסתגל
אל התנאים הנוכחים ואל הסביבה. שבה. אתם עובדים".

בְּתְפוּצות. יָשְרְאֶל,

מברלין כותב אלינ פופרנו: בימים האלה חגגה ה,אגודה
של קהלות ישראל בגרמניה" את יום מלאת ארבעים שנה להוסדהי

לא ההכרה העברית הלאוטית הסבה ליסוד האגורה הלוו, בימי הופדה
-- לא היתה עור הכרה כואת אפשרית, על יסודתה השפיעה או התנועה
ה בלל ית של הגרמנים באותו הזמן ל ה ת א חד ות ומובן הדבר, כי כאשר
לא היה להאגודה בימי התהותה יפור עברי ברור ועמוק לא יכלה להיות אשר
הייגו חפצים. ודורשים ממנה בומננו. וע"פ השקפותינו עתף.

ובכ"ו,--מתפתחת * האגורה, ‏ הוא נעשות יותר ויותר ליהודית לאומית
ומוררנית, אם כי למרות רצון ראשיה ימנהליה +

ראשיה . ומנהליה המה מתנגדינו , הציונות ‏ והלאומיות | העברית. הן
לשמצה בעיניהן , ובכ'ז בעבודות שונות מוכרחים ‏ המה להתקרב אלינו +
מתקרבים,--אם בי לא באופן העבורה אבל ב פ-ינציפי העבורה.

ראשונה עסקה האגודה אך בענינים דתים. בעבודה חביותית ופוליטית
לא עפקה ולא חפצה לעסוק; ואחרי כן, ע"י הרדיפות והתגועה האגטישמית ,
החלה בבר להגן על היהודים וללחום בהאנטישמיות הרשמית ובלתי.רשמית
ויפדה בבר מוסדים סוציאליום שונים שאין להם כל שייבות להדת ולנושאיה
הרשמיים .

ובימי הפרעות האחרונות ברוסיה השתתפה כבר האגודה בעזרתה לטובת
אתינו שסבלו מהפרעות, :

הנה כי בן היתה כבר האגודה לא אך לאגודתיהקהלות שתכליתה
ומטרתה להביא סדרים = בהמוסדים הדתיום ב"א לאגודת:היהודים ‏ העוסקת
בהטבת מצפם ‏ הטדיני , הכלכלי ‏ והתהבותי, וב אופ|[ רש מי הודיעה את
יחסה להיהודים אשר מחוץ לגבולות גרמניה,

הלוא המה הדברים אשר אמרנו? כי כל התאחדות והסתדרות יהורית
מוכרחה להגיעה להגיונה הקיצוני--הציוניתי

אמנם. עור רחוקה האגודה מהציונות. אפני פעולתה ועבודותיה נושאים
עור חותם של צרקה , חותם של הימים שעברו, אבל היא הולכת ומתקרבת
אלינו, אם בי נגד תפצה ורצונה , הצעד האחוון ‏ איננו רמוק פלל. המלה
האחרונה מוכרחה להאמרי

| = העורך:המ'ל + י, ל, גולדברג,

הס .ה .ד 11 תס 1 .

הוצאת תושיה
מלון רוסיזעבריזאשכנזי.

000-8000 והות סת)
0100 ותומי
[9260. עמודים].

טאה + בן:יהודה בהשתתפות. י, גרזובסקי+

במלון הזה שעבורת. עריכתו, שכלולו ותקונו, הגהתו וסדורו ברפוס
גמשכה כע שר שנים רצופות, נשקעו כחות רבים, עבודה רבה
אדמים מרובים, והוצאת ,תושיה" לא השכה שום עמל ממנה, בכרי
לשכלל את החבור הנתוץ הזה יותר ויותר, ואשר

ורשה.:

על כן עלה בידה לתת. במלון הזה ספר עזר עממי, ספר שמושי .

נחוץ גמועיל, מתוקן ומשוכלל די צרכו,
יהתרגומים העברים למלים ולמאמרים הרוסים הם מדויקים
-בתכלית. הדיוק, השפה העברית שבמלון היא השפה העברית
החרשה, המודרנית, המכילה בקרבה את כל אוצרות
הלשון מכל הדורות ומכל התקופות, שפת כתבי הקדש,
8 והמדרשים, ספרי הגאונים וחכמי ספרר, ספרות המקובלים
והרבנים המאוחרים, הספרות העכרית. החרשה עד הימים האחרונים
ועד בכלל, וכל המלים המחודשות בעשרים וחמש השנים האחרונות;

וכל הבטויים העברים היותר. מודרניים נכנפו. בו+

התרנום האשכזי הוא ב אותיות עבריות,
בנוגע ל דיוקי התרגומים של המלות והפראזות הרופיות
הטבעיות השפה והפגנון העברי עולה המלון הזה
על כל המלונים האחרים מלועזית לעברית, 0
לוהחדשים, ‏ במלון הזה לא ימצאו כלל אותם התרגומים ה מ ל יצי יי ם,
ה ע רפ ל יים, הקפנדריים של המלונים הישנים,וגם. לא-אותם
התרגומים ה ש טחיים וההשערתיים, שאין להם שום
מקום וים וד ושאינם נפגשים כלל. בספרות המאוחרה והחרשה,
-שאנו מוצאים. באיזה מהמלונים ‏ החדשים, הלהוטים אחרי החדוש
: והסנסציה הבלשנית. יותר .מדי +
חשובים ונחוצים הם:הציונים המיוחדים שבצד המלים
והמבטאים התלמודיים או המחודשים והמלים
יהמלאכותיות הורות, שאינם נמצאים במלונים החדשים
-האחרים --הציונים האלה נותניםןאת ‏ האפשרות למשתמשים במלון
= הוה ל ד עת מקור כל מלה וכל מבמא לאדביבלי: ול ב ק ר אחריו,
מבלי השען על אמונה עורת. בלבד.
-המלון נדפם ב פורמ אט הנהוג ב מלונים השמושיים שבבל
ו פורמאט של מלונים כיפוניים, פורמאט
בוח בשביל המשתמשים בו, ובאופן שהמועט טחויק
: את המר וב ה/ בכל. שורה ושורה ,
המלון. נדפם על ניר\ עבה, = יפה ומשובח ובאותיות בהירות ויפות,
= שאינן מעורות את העינים, ובהגהה משובחת ומדויקת --
= -שנעשתה על יחי מגיהים מומחים, -- והוא. נקי משבושים
השגיא ות המצויים לרוב. במלונים: אחרים.,

מחיר המלון 0 רובל, מכ' הדר 8.90 רובל,
אפשר להשיג גם את המלון השני

= == מלון שליכים
₪ עברית-רוסית-אשכנוית
מאת. י, גרזובסק" בהשתתפוה. דיר י, קלוזנר. .

מל ועזית- לע ברית--בתור מנהל אחר לקוראים וללומדים

"ראטור, קריטיק "און וויםענשאפם,

-שני המלונים. הללו ביחד הם דבר שלם--מעברית:ללועוית

ולכותבים עברית ברוח אחד ובשפה אחת, תיה וטבעית
ומדויקת. :
מחיר: ה,מלון של כים" לבד. 9,85 ר', מכ' הדר ₪60 ר,
הקונה את שני ה מלונים ביחד ישיגם

במחיר 5 רובל, מכ' חדר 5.50 רובל.

להשיגנם בכל בתי מסחר הספרים: העברים

.קה ,111115 1 60מה ספת 3וך
750 ,08011[711''> שה[
בע'פ': נובוליפקי ל, מעון 9, או במחלקה : נלבקי, איבנוב בור 1,

פון 1 (14). טען יולי האט אנגעהויבען ארויסגעהן. אין. ווארשא
א טענליבע צייטונג
₪ די נויע ועלם --
- = גג
אין וועלבער עס וועלען מיטארביימען די בעסטע יורישע
שריפמשטעלער ,
----6
= עדי נייע וועלט" וועט ‏ זיין א
פון א נרויפען פארמאט +
די נייע וועלט* וועט זיין פול מיט די פרישעסטע ניי=
0 גענויעסטע און. ריבמיגע. ידיעות, | מעלענראמען, ספעציעלע
ן איוגענע קארעספאנדענטען און פון מעלעגראף-אגענמורען.
,די נייע וועלט" וועט געבען די רייכסמע יורישע כרא=:
ניק אין רופלאנד און אין אויסלאנד, = די אויספיהרליכסטע און
גענויעסטע. נייעם פון ווארשא. און לאדז, ‏ די וויכטינסטע ידיעות.
פאר געשעפמסלייט א, ר. גל, 0
אין .די נייע וועלט" וועט ‏ אלעס. זיין נעדרוקט. אין א"
דיוטליבער פערשמענרליבער שפראך אוו אין א שענער פארם,
,די נייע וועלם" וועט געבען לוובטע פאפולערע. און
ערנסטע. פובליציסטיק, -ווי: אווך. א גרויסען פלאץ. פאר ליפע:

אונפארמאציאנס ‏ צייטונכ

צווישען פיעל אנרערע פעליעטאנען פון. אונוערע. בעסטע
שריפמשטעלער, האט זיך געדרוקט אין די ערשטע נומערן א גרוי<
סער פעליעטאן פון .
,שלום עליכםי
,(פאר. נואם . געב איךף ניט ארוים. קיין. ציימונג" ? :
באלד. דערנאך - זיך אננעהויבען : דרוקען א סעריע
פעליעטאנען אונמער. אנ'אלנעמיינעם נאמען :
: אייזענבאהן-געשיכמעך
שריפטען פון א קאמי-וואיאושאר +
= ארויסנענעבען : פון שלוםהעליכם
בי ערשטע אייוענבאהן"בעשיבטע ,ק א בק ור ענמ ען".

2 8

אבאנעמענמס:פרייו: /
6 רובל. א יאחר, 8 רובל א האלב יאהל, 1,50 רי
פיר 8 חדשים, 50 קאפ, א חודש, א איינצעל:
נומער. 5 קאפייקען +
צו שיקען טעגליך: | א יאהר 35 רובל א האלב'
יאהר 6 ר,, 3 חדשים 5 ר,, א מאנאט 1,20 ר,.
שיקען 3 מאל וועבענטליך : א יאהר 9 ה,, א האלב. .
יאחר 4.50 ר,, 8 חדשים 9055 ר,, א הודש + ר.
: אררעם פון רעדאקציע און. אדמיניסטראציע :

13088 ,0800988 ,יד דת 0 ₪ 0 13 0 7
416 0 060 606 1216 )
רעדאקטאר: ‏ ב ספעקטאר 0
ארויפגעבער + ל,. מילשמיין, מ 0 א ובורארסק: :

אין. רוסלאנר:

אין אויםלאנד :

.רוורוררורררררררררררררורר\רררררררו ודירוה ירוסיי

וו וא =

ספר האגדה כרךשני 5 שש ורגיש

מבחר האגודות שבתלמוד ובמררשים סרורות לפי הענינים .ומפרשות
ע'י: י, ח. רבניצקי ות נ. ביאלוק.

מחיר הכרך השני + ר' 55 ק'ן עם המשלוח 1 ר' 40 ק.'
מחיר הכרך הראשון, ספר ראשון 1 ר', ספר שני 5ל ק,
ביחר עם המשלוח % ר,
הטמכר הראשי אצל ‏ ,מוריה" באודיסה:
.00 ,1100115 8 ג[וס7 | 020008 ,"הו0₪ו,. סמדספתסדגת3

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאו כי כפ אחת וחצי. של יין

ובתןל

מכיל ‏ את יפוד הברזל באותה מדה שמכילים אותו הריציפטים
הוותר ‏ מעולים של הרופאים, ויסור הברול שביין. ,ברזל* יש בו
בדי לטהר את הדם ולהבריא את הגוף והוא יפה לשתיה
לגדולים. ולקטנים ‏ ומועיל ‏ ביותר וזול ביותר מכל שאר היינות

המכירה אצל חברת ,כרמל" וארשא,

4 כ -
מקרא עברית אחרי האלףדבית,
. מאת י,. ברקמאן,
הספר נועד. לילדים מתחילים היודעים רק קרא ומבינים קצת גם
את השפה, בשביל להוניל את הקטנים אל מקרא מאמרים
ספורים ושירים בהררגה אטית,
הספר. הוה שהנהו יחיד במינו. נפרץ במשך זמן קצר ואלפים בין
תינוקות של בית רבן, יצא עתה בהוצאה חדשה. ומתוקנה עם
הוספות רבות וציורים חרשים, מחירו: עתה 59 קאפ.
6 להשיג:
11 ,המהזדכךה 0 ,4000003 ],, .בהי זר .אלעהיך
- ו

1 זי טיט

ז אוהה הץ10] .ינץ) . ההפהע2 -- גציעמ0ת3388 .18
(.1 א.ת .הק פהַַפ98
-080006אק ₪ גהההאמחג/ה זה זפ 0 אוהמתהה 0386000888
.קאה ה 66000 888888 080888075 האהוחסת

הפצ ץד תד .ה18הההפע 6078

| זמזווססית זז ופוחהת
שזגד00ג6 8הז))8 6ד6הת6אן מת6ץ
0
5 0
300

5
0 0661876 חוטזוה 3
קד יי 1 3 הז לוקו

,מאז 0112 >דסהההתץ 0זה אוו הק-07₪0ה36ם *1 ו 3 ה 6 האס

5 ו 680088 הטוות ץאסא >ז6הה5ת א זפזו תמוק 10 ,הוודהח ,תלדל
1007 0 5 א 15 סהסווס פא סווהתספה

-₪70 ההז 0חהווסהקא6קם זפמווווטת6דוופהד6ת6קה > וה66אם שאה ה10פדך 85
00470 ,06ו0ז0ק300א 6קמוהזשטת6 670 33 "| וכו 3 | 6 .ן פדהטגת
.068906 >אא תם ווה עוקש זה 0ווא ₪

אמק סם >>וטא6התומבהפ3ה האהעאסם =ד0 6664 אוהשתאהקזס אהן
יוות ד0 63521016 בוו 6)והואמום 060606 6ד(8נוהק06 בהסדהאא0)א6פתהט א
אאוו6 5ווסקטד6 ה6ווווסק דעוו ₪8 (1 :6180000038 דר 8א6ק)] אאהוובוקה

דודה אסהותזטג 2 ] 27 065 0וץו5600ב6ק ,6דָ653

865000000%8, כומ)המתגא 65 באמצפתהא אאפסתסז בצסטץ6אק 1
*ו₪226018 ₪א86010%88, =אסמששאק 68845 שא הההא)אסתוקט (4 א ".ז 1896
38 .דאבּכְעָ8₪ א .זקסדך ו מנאת אק ד

-0790 .\. .\. אוספציץ 5גסחהאקמה6 אקה 68עסהה13ך
"אסדם, מ'ס אוה 6007 פאההמהסצססה זז ההא
קה א הסאפאתססת 65 ההםן] ההה6הההסה
10---.1 9 ,1 25 10--.1ג10 ,א 25 .כ 11--.זא 11 | 12--.5הסע 118
ב --- 4 ,א 10 .כ 6 ---5 - 7--.8 6 כ 8--. 7 כ 9--.א 8"
----ז 1 ,א 50 .כ 5--- 9 ,א 0,770 8--.א 3
:צטאאגת:5
--805 ,כ 17 --9 ,ו 18 --.8 10 , 19--.3 11 ,-ק 20--.5ה0ע 118
8-6 ,0 8--.4 ,0 51.10 ,0 11 --.א 6 ,0 1-18 7 כ 15
4 ,כ 4--.9

65 ה הממניה ,5688 ₪68 פדה60] ₪8 הא6תההסז
ונס ץד ה5יה0 35 0%028ק6ם 6685) ההסקט 620 06020
8 ,0 50--6066980011 ₪ 00982808 - 05( סור
.0 70--גּאה850ת0ח+

-מה00 ,6ה6פעצץ א8א50ה00 ,01085ק 02 התן
-ק0 100085ת5ה6([) 06850084 ,המנ6הספסצקה סתהת0י
40 .כ ל--.1080 3 ,.א 90- -2635 5 החפ הגמסמה
2 .כ 4--.50/ 6'

-116 110 580'5תי0 ש'אזתחצית06 05 807'5הע2 3

5ַ5קנס 08דסהפאסה סהפ'ק6א 05 פפהק מעהת 386
30 ה הענ קוגס 00 הכהת 68320 ,5[פ0ק עו 0א,.-
6 0 ץמ ה 0מ1י הזה 30058 18 6688710 5ידסוהני קה סי
-068 יז 01 יסורה סכןדו סזממניוה ההכ ידו יור פ' קזב
5 006 'אזתכך020 0 ,103823 ₪ 308
1068 ה 0 המזי 905 0575 25 .800618 00:
- 8000 ז מצי ה 38 זה 3ה38006בכ 0ונ6דתפיכך א הסידסזאי
6030 הזת 10זמהמפהכה אתמ 5'מד0 ז סי
0 0 קונסהאיה 0 המוצס 55 0 50 5יס--מועסקת
-8ז 126088 1010816 ₪5 ₪ ורמזתמה סמ ,1020 עס
הנמי אפס 10160280 60151160
-מקג 08 .2085ב 88 ק6קקאתסת> סח ההאסכם 100
-התזצת 6180 <5מ60כקאנ1+0> קהפיתצס 0 הה66ער הזד
00 5001560 ו 6 הדצ 0הה6ם ה 30
- דה .000( ,הור ה וננץדמע :מיה6חט 20905 5
1 111100 3 1 0 01110 התה צדת כךה ₪ זתירה ק"
-180605 110511 2831006818 ,31660 ,מס סוב

-68 זז 11011 1רסת ‏ זתידסזרה סכה ,צנכיתוד ,06 6 הד ,ה סק
ת ‏ זכה0 מ 60 ,060181100 0808

-6 1 138805080 160280 תכה 10---5ה0הה3ו
3000 סד פה ₪5 176 110388 ההפית 0ת8 הדי

.38100800 .₪ .₪ סנה 0 .הפסותטת/ .0 .₪ סתמזדי >

.0 ,אהד 00 .01112 :דווטא ההוופהת] .10 ,ההאנבפ בה ,.כ0 :.הססי

תושיה

3 "3 1 זז ץ 17 00 הסה המ
הויו ו "ו ה [ 11 6 8 1 שה[
נובוליפקי 7 , וגם נאלעווקי 1+

כל מיני ספרים, ברטוסים. מצוירים ,
אלבומים ותמונות |שונות אפשר להשיג אצל

סוכן ,ה עול ם"
למרינת אמריקא בכלל ,ולעיר נויארק ופביבתה בפרט
מר ס, דרוקערמאן פיס
.8 50/0801 ,1088- םא ,תהתוע0הסטז .8

-

,

2%

1

10) השבוע: (הציוגות ‏ בארץ. *ישראל ; במזרח בתפוצות-ישראל 3

מעולת יחברת עורה אשר ה אשכנו. 00 7

שבועון עברי.
9 05

התבן:

--->>+-

משפטנלוי | לעם ‏ ישראל . בארץ
הערמה כךל)

ג

עיד: שנויים , בפרוגרמה הבוילאית ,<<" ד. מסמאניק.,
כחיינו: = 2
א) התחדדות ‏ שאלת האמיגרציה של חיהודים:

-ב) התננשות עם הערבים.
ג) הנחת היסוד לבנין הגמנמיה העכרית ביפו.

חברת .כל. ושראל חברים ופעולותיה , - של
ב | יהורה - קרני +

ל

מכתבים. מתורקית ? :
קושטא,. ו א, ה-י,

.11 סלוניקי, - 0 = קנטורוביץ +
= מכתבים מגליצוה,= = 0000-מ העמש. .
מכתבים מפולון; <> - נרעבוים,
פתרון החלום (אגרת קטנה מא" ו יה א 0 -

= ספרות. ואמנות ל > המערכת,)

| מחיר ולמ ברוסיה :. לש ל שנה 9 4 לרבע שנה :4 5 5 8 ששל

בחו"ל : = באוסטריה-אונגאריה 10 כתרים , בנרמניה ‏ 79 | משרק / באננליה = 9 שוליגנ, באמיריקה. 2/% 8 דולר,.

"פאר ישראל 10 פרנק, בפרנציה וכיתר הארצות 18 פרנק , וכחשבון. זה לחצי ולהצע שנה.
בער שגוי האדריסה 30 קי

מחיר מודעות : בער כל שורה פטיט מחילקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 69 קופ'. ועל שאר הקטודים 40 ופ

האדריסה:

.4מוו// ל 3603000 [ .8 8 ,מאזעאתץ ,ההפרעם ו ל

מחיר כל נליון 0 קאפ.

הציונות | שואפת. לרכוש. מקלט"בטות ‏ ק* .
ישראל.

"וה לפרי

בשפה רופיה.

(לשנת ה תו" ע.: הפעול):;

הוצאת ,קרימה בוילנה נגשה להוציא לוח ע ברי חרש

יבשם ,לוח קדימה" +

הלוח הזוק יכיל, מלבר הידיעות הלוחיות והשמושיות הרגילות,

= את המחלקות הנכבדות. האלו :

א) חרונולוגיה עברית.

ב) ספירת התושבים העברים, ‏ ספירת. הקהלות העבריות
החשובות שבבל -מרינה. ומדינה,

המוסרות שבישראל בכלל והמופדות. הציוניים בפרט.

ד) חרונולוגיה: של התנועה .הציונית.

ה) המושבות. העבריות שבארץ:ישראל,

רשימה של העתונים והמאספים העברים,

1 מציין:ספרותי לבל הנוגע ללאומיות, לציונות ולידיעת:

> פלשתינה..

ח) מורעות ומראה:מקומות. לפוחרים. ועור ,

מרתו = של הלות -- 5 גליון דפום ויודפם ‏ על ניר טוב
ובהדוך "כראיבעי.

מחיר הלוח 10 ק! למו"ס ולאגודות רבט לפי ערך הומנותיהם,

המחור של מודעות : לפני הפנים: עמוד שלם - 80 רוב', 3/2

עמוד 90 ר', מאחרי. הפנים: עמוד שלם ₪5 ר', חצי העמור 15 >
ר': ורבע עמור

8 רובי, (מקום. לא רב הוקצה בלוח למודעות

> ולכן כל הרוצה להכנים מודעה = יזררז. נא בחומנת) ,

> הזמן האחרון. לקבלת מורעות להלוח הוא ער 15 באויגוסט,

= ואחרי. שהלוח, שמחיר נמוך ‏ נקצב עליו, יודפס בכמות מרובה

= מאד ויתפשט גם ברוסיה גם בחו'ל, כדאי הוא לכל סוחר לספח

אוודספת הח 85

| אלד מורעה בעור. מועד..

לפנוח: בהזטגות. עפ"י: הכתובת :
.סופתום ,ל77ק5266ת0ס].ת .א

7 וצאה ונמצאת למכורה מחברת חרשה (בשפת רופיה) :
הוושב הו סומח 8 ה

בוכרת: זו חוברה. בהוראת הדירקטוריום של הקופה הלאומית - על ודי הועד
הפול בארץ-ישראל ,

0 חירה 5 7 , המשלוה ₪ ק', :80 אכס,--56,₪ ר' עם המשלוח,

לפנות ‏ אל:
.סופתום ,עץזק60ה6הסז .תת .ו

00088ת4 .₪ .₪ 08-ה 60108 מזפצסת שה ההחחת2

0 1 הדוד דד ה זד 1 1דמי יר

.זהסןנדעם ע6. 5זר1880ה6 5 מוהסהזנסקת מ 580015ה5810ת 0ע6

0850 16 8883'5 כ11 .6661 6085 .סא 5 החפ [!

ה המת 0105 118 66011188 .8 20
0 :אה 0 ת הו
.0 65 מווווווה הופפסדויסה ,0083

ראפ נייע לעבען".

א מאנאטפשריפט,
רעראקטירט פון ד"הג ה זשוטלאוופקי
איז צו בעקומען . ביים - הויפט:אנענט,
ו = ל\רסקי; = ווארשוי, = נאלעווקי, - 86,

גו הוסאחתסח בדוסקאד0
-5% 27500 18א686ה83ה

. וו ו =

:מהההת6דהדוף פדהם ו הווהת 6 ד
,זהג8ק-0ה16 יאמצט מפסג1') ממהההנזסתסד (.פומסתה) הואם פתסטח (1
-06006 6718 18 מ ד6הוו0קסח0 ,סנמניסא 5נשהע3] 5 הה סה קהסת

2005 'א 110700670 1018

6 0הא0זהסתמסז001) .הסדרסח המסק ממאתסדס 85 60/8ו00060 (2 >

86 10 0וה788018 אזה%א1000000 ₪ תוהעאסתק ק6ק1016ך
.(אאעקס גצ

0 מצהזהעההה 5דסם 67 ש'כ2תצס ינסדט) .שח3 וו ה ההסוופתום (3
6006 אססא ₪ "מוה5ח0ה ק6ש18,. פע 5050 6051100
-680 ,881571 8+ 000 8 הסנת :381 1075 67
2 זמזג0 ה מהד56ר 118 אוננןמחז א זנכקדהאא

אהא מצזזהחנהת-06060 6006106818 פהאת 05) .ו הה08הקו (4
.(784א 386000818 30620 הבה 5שסק6עמ₪ 5'אמותסההטה1סה6קת

8( ממדונה. מ'אןתהדססגוונתסת ץק זנוג116) .ת5הדס הופואי80הכח0‎ 1180-
.(ם .1 ₪ 0587085 10 ה6אה6סכ ,61200 0007 זור‎

.וו ₪460 ,סזהאנטוות 0 זו :גד מה 108
.1 11 מ זז 160 \ ז1 זה 0 גקפאסו הס
.נוווופתה. .8 .₪ .0350 -6אק1--5ה0דהה118
.ווה .₪ .8--5-7680005ה10הה113
הס ,ה 0 ₪8 ונס 007008א ה א[האהה0
(88זה1'6 18חזת6) באז 138 02200810 מוגסה, 5 ,02א6000קה ה
8008 4 70 11 5 0060030 הנעהנקאת0 11
.7 5 60005 .

בית ספרו של , ליבושיצקי לאוהבי. הרחוקים והקרובים ,

, "
ומערכת הוצאת ,אביב" (לרשה) |אני מקבל חותמים. ומודעות לכל
העתקו. אל בכר שער חברול מספר. 3[העתונים. והירחונים העברים והזר:
סמוך לגן. הוכס': גונים במחיר הרידקציות, והחותמים
בכית א. ליבושיצקי יש סקופ לשנ'ם על ודי לשנה קבלו פרם (נוסף על

שלשה. חניכים בני משפחות ‏ הגונות ,
שפת הרבור + עברות ,- רופית ;= פופנוח הפרס. מהמערכת). את ספרי. ,גן

אשכנזית וצרפתות ..אפשרית גם רפמצוהפרחים" חלק שלישי. החותם על חצי
לכל למודי הגימנסיה ושעורים בשפה|שנה יקבל את ספרי ,עלילת שוא",
העברית ספרותה וקורות. עמנו י |והחותם לרבע שנה -- את ספרי
חפרטים: במכתב + ,אוצר חדש",
כתבת בית הספר ! -

-[88 ,0100/8170 0ות .ה התסאום| - | האררעסע אלר: 9

.3 ל ,וק תח ה הת 0070 סת ,א הפ הט .0

בעניני ספרות לפנות ע"פ הבחבת + .1100 ,2081081826 210188011 .0
-880₪8 ,-8/80\,, .טאווא ת6ק| = ברגשי כבור ובברכת ציון

.3 1\5 ופוההקם .590ת46 .מוטהח 7 יהושע הלוי מוח +

יין שןירפ אלה

ה

האמצעי היותר טוב
להשמר ממחלת החולירה.

"מי שקיבתו היא שלא כראוי: אם הוא מרגיש
בה התכווצות או שלשול, כאב:הראש או קרחת*
הקיבה, --- ישתה תיכף תה חם עם מעם יין

ן וסן"רפאל",

| נמצא להמכר בכל האפתיקאות ובחנויות האפתיקאיות, |4

שנה שלישית | 0%
8 רק

-6===ווילנא, ל' מנחם אב, תרס"ט. ==

9 >פטשט\/ מ17-46 ,8 א. 11

ד פסמאניק:
ע'ד שנויים .בּפְרְנְרָמָה הִנזִיְאִית *).

א

הפרונרמה הבזילאית ‏ .נוסדה על בסים. ההשתלשלות
ההיסטורית של הלאום העברי והיא מתאמת ת לצרכים, היוצאים
מעמקי חיי היהורים, אבל ישגם סעיפים אחדים בהפרוגרמה
הבזילאית שנערכו על יסוד התנאים החיצוניים המיוחדים של
המצב, ששרר אז בתורקיה. הפרוגרמה. הבזי לאית נוצרה בשנת
9%, בשעה ששררה בתורקיה. ממשלת:הורון, שהציונות צריכה
היתה להתחשב אהה. וזה גרם לכך, שהכניפו אל הפרוגרמה
הציונית את הרברים האחרונים של הסעיף היסודי שלה:, הציונות
שואפת. לברוא בשביל העם העברי מקלט בפלשתינה בערובת
משפט גלוי" (התרגום ,מקלט במוח" איננו מדויק, מפני שנשמטה
ממנו המלה, הנמצאת בהאורגינאל האשכנזי ":061!000, היינוו
גלוי),. וכן אומרת הפרוגרמה בפעיפה האחרון: ,לעשות את צעדי
ההכנה הראשונים לקבל מאת. הממשלות את ההסכם הנחוץ
להגשמת מטרותיה | של הציונות". הסעיף האחרון הזה היא
התוצאה הישרה של הראשון: מאחר שהציונות שואפת לערובות
משפטיות גלויות, הנה מפני. העדר משטר פרלמנטי בתורקיה
אפשר היה להשיג את הערובות הללו' רק בעזרת הממשלות
האחרות, אבל שני הסעיפים הללו של הפרוגרמה הגזילאית אין
להם שייכות אל מהותה של הציונות, היינו אל האידיאל
ההיסטורי שלגו, הם מסמנים רק את האופנים והאמצעים. להגשמת
אותו האידיאל , לפיכך הם יכולים וצריכים להשתנות בהתאם
להשהנות התנאים התיצוניים.

תורקיה נהיתה לממלכת:משפט, וזה נכבד מאד: מן הצר

האחר נותנת תורקיה הקונסטימוציונית ערובות משפטיות לכל

תושבי:המרינה; המשפט, בתור קובע צורת החיים הצבוריים,
הונח ביסור המטלבה; ומן הצד השני בודאי שתורקיה המחודשה

- תשתחרר: מהתערבות הממלכות הנכריות ותחדל מהיות ,אדם

חולה", שלמותו מחכים יורשים בלתי:קרואים ‏ ומחוסרי זכות
הירושה והשלישית---לתורקיה ‏ הפרלמנטית | נפתח | בהפרלמנט
המקור הראשי לכל הוכויות והמשפמים הגלויים, ‏ וזה מביא לידי

= שלש תוצאות, הנכבדות מאד ‏ להציונות והמכריחות אותנו לשנות

*) עם המאמר הוה אנו פותחים בשורת מאמרו*דיסקוסיה על השאלות
העומדות לעלות על סדר הקונגרם הבא .המערכת:

₪ . 9

מ

1909 ,327698 \ 4-20 ,ג דו זע

את הסעיפים המובאים למעלה של הפרוגרמה ‏ הבזילאית +
א) היהודים, הרוצים להתישב בפלשתינה, ימצאו ערובות לזכויותיהם,
לקיומם ולקנינם בהמשפט הכללי, שיהי שורר מעתה בכל החיים
הצבוריים של תורקיה; בערובית אחרות: אין להם ‏ צורך, ‏ יען "
כי בגבולות | המשפט החדש הם יכולים להנשים את האידיאל
שלהם במלואו; ב) צריך להפתלק מכל מחשבה, כי איזו צעדים,
שיהיו נעשים אצל ממלכות. שונות . אחרות,. עלולות לעזור. לנו
להוציא אל הפועל את מטרות הציונות, באמת ככר טענו רכים
מאתנו זה כמה, כי כל מעשה. היפלוממי \ מחוץ לקונסמנטינופול
מלבד שהוא מחופר תועלת, נם מויק ‏ הוא לנו, לו היינו
רוצים לנהל בעת ועונה. זו מו"מ גם עם הממשלה. התורקית ו

(ובפועל נמצאו בקרב שונאי הציונות כאלה, אשר השתמשו בנימוק" ="

זה לכתבי:הרלטוריה שלהם בשעת שלטון המשטר הישן). תבוא
העת, שיהיה צורך בדבר לפעול. באינירניה מרובה מאד. במקצוע
הריפלומטיה, אבל לא בשביל כך, שהממלכות האחרות תהיינה
בעוזרינו, כי אם בשביל שלא תפר ע נה בעדנו ולא תזקנה
לנו, אבל העבורה הואת אינה נזקקת להחבטא בצורת סעיפים
של פרוגרמה; ג) התנאים החיצוניים ‏ של התנשמות. הציונות
תלויים מעתה ביחוד בהפרלמנט התורקי, כלומר, ברעת הקהל
התורקית, מצאו לנחוץ = להורות ‏ בהפרוגרמה שלנו על הדרכים,
המוליכים אל הגשמת מטרות הציונות, הלא מן הצורך הוא
אפוא להראות על היותר חשובה שבהם--על הכשרת רְעת"
הקהל. בתורקיה,

בשים לב אל כל זה, עלינו לבוא לירי מסקנה, בי מפני
השתנות תנאי המשטר של הממלכה התורקית, נחוץ לנו עתה
מאד לשנות סעיפים אחדים בהפרוגרמה הבזילאית. וזהו אפילו
אם לא נשים לב לכך, שהפעיפים הנזכרים למעלה של הפרוגרמה
שלנו מזיקים לנו עתה,/מפני שהם משמשים אמתלה לתת למהותו
של האידיאל הציוני פירושים מוטעים, דבר שראינו זה לא
כבר בהעתונות ‏ התורקית. = עלינו להסתלק מכל אופורטוניות
ולהשתדל, שהפרוגרמה שלנו תהי מתאמת התאמה גמורה אל
חיי<המציאות ואל התוכן חיפורי של האיריאל שלנו.

מהו האידיאל שלנו + אפשר לנסח אותו : בקצרה במלים
הללו: ,התחיה הפוציאלית והקולטורית של הלאום
העברי בפלשתינה, האידיאל שלנו איננו מדינה חפשית
עומדת ברשות עצמה, לא יצירת כח פוליטי, . אשר. לא הייגו כזה
מעולם מלבד בתקופת דור ובהומן הקצר של יָמי. המכבים , על
זה הראה הרצל עצמו, | מחבר הקונטרס ,טרינת היהודים",

2

אל

כ

בנאומו שנשא בקונגרם השני: ,היהודים אינם שואפים להיות
לכח פוליטי ומעולם לא יהיו עוד לכח ‏ פוליטי" = (הפרוטוקול
הסטינוגרפי ‏ של הקוננרם ‏ השני דף :), יוצא מזה, כי'לא
מאפורטוניום, ‏ כי אם על סמך האידיאל שלנו גופו, | צריכים
אנחנו להרחיק מתיך הפרוגרמה שלנו את כל המבטאים,
העלולים לשמש אמתלה לביאורים ולפירושים מוטעים, למבטא
זר ומשתמעא לתרי אפי כזה אנו חושבים את הרברים -(061/6001/0,,
*11610818))6 0681010700 ו[0])ג[60ץ, | אשר אנהנו טענו כנגדם גם
קורם. מפני טעמים תיאוריים, מפני שבכלל הרינו ‏ חושבים כל
מין = זכות ומשפט, ואפילו זה של אומונומיה, לא לסבה
גורמת, לאמצעי, כי אם לתוצאה, לא יתכן לתת למי
שהוא אוטונומיה, מפני שהאוטונומיה ‏ הנית נת היא -- צלצול
ריק., גם הטיריטוריאליפטים, שנבדלו מעל הציונים ‏ רק בשביל
אוטונומיה זו, באו עתה, כידוע, לירי מסקנה, כי האוטונומיה
אינה כלל גורם מוקדם הכרחי של הקולוניוציה היהודית ההמונית.
מה שנכבר לנו באמת הוא לא אוטונומיה פוליטית, כי אם
יצירת תנאים, שבהם -יוכלו | היהודים ‏ לחיות ‏ חיים ‏ נורמליים
במובן ‏ הפוציאלי והקולטורי, והתנאים הללו. אינם קשורים כלל
באוטונומיה פוליטית.: אולם לא אליה התכוונו יוצרי. הפרוגרמה
הבזילאית : | די לקרוא את הויכוחים, שנתעוררו בשאלה זו
בקונגרס הראשון, חפצו רק לברוא ערובות כנגד שרירות העריצות
התורקית, שצריך. היה להתחשב אתה בשעה זו, | האוטונומיה
הפוליטית לא היתה אז אידיאל, ‏ כי אם אמצעי להגשמת
האידיאל = הציוני, ‏ מובן הדבר, כי גם או אפשר היה לטעון,
שהאמצעי הוה אינו אלא על גב הנייר, ואין לו שום ערך
ריאלי, = מפני | שלא נלוה. אליו. כל כח חמרי, -- היסור ההגון
היחירי של כל חוק ומשפט, ואם עהה, בהשתנות התנאים
בפלשתינה, קבלנו ערובות אחרות להתפההותנו החפשית בפלשתינה,
אז או לנו עוד בווראי שום ‏ צורך להשאיר בתוך הפרוגרמה
שלנו: את המאמר "06116 ג010,, + | אשר עפ"י צורתו
הבללית | אפשר להבין אותו לא בתור. אמצעי,: כי אם בתור
מטרה, וזה אינו מזרווג כלל עם האיריאל שלנו,. מטרתנו אינגה--

+ העו5ם שב : %

גליון כט

יסור מלוכח קטנה, שהיתה יכולה להוות | מהרה לשלל לאיוה
שכן תקיף; כחנו איננו על בסים: זה, ‏ ולאובזה גודל ההיסטוריה
שלנו, בלי שום.חפץ להסתיר. דבר מה או למצוא חן בעיני מי
שהוא, בהשארנו נאמנים למפורת ההיסטורית שלנו ולהאינטיריסים
העממים שלנו, צריכים אנחנו לאמר לנו לעצמנו ולהעולם כולו:

,רוצים אנחנו לחיות חיים נוזמליים; מן הצר האחר רוצום
אנח.ו ילהפטר מרדיפית וצרות ומחיים של סרפורים נצחיים, ומן
הצר השני אנו חפצים לשוב ולחדש את יצירת הקולטורה הלאומית
העצמית שלנו; לתכלית זו נחוץ לשנות שנוי טור את יפודות החיים
הכלכליים שלנו, היינו לברוא מעמד מרובה באוכלסין של יהודים עובדי:
אדמה; לזאת נחוץ לנו לברוא מרכז קולטורי מיוחד לעצמנו; לצורך זה
נקקים אנחנו למרכז אמיגרציוני , שבו יוכלו היהורים ליסד להם לא גיטו
כי אם קהל עברי מפורר, את כל התעורות הללו יכולים אנחנו להוציא
אל הפועל בפלשתינה, שהיהודים מחוברים אליה חבור היסטורי וששם
יהיו היהורים באמת לאכרים עובדי:אדמה, שם במקום שיצרו לפנים
ערכים קולטוריים ‏ נצחיים ‏ וששם יוכלו לשוב וליצור יצירות
קולטוריות", ולחפץ מטרתנו דרוש שתהי פלשתינה חטיבה שלמה, חלק
מתירקיה התקיפה, המבוססת על המשפט והחופש של כל אזרחיה,

ומחכים אנחנו להשיג את מטרתנו לא בסיוע ממלכות
נכריות, כי אם בסיועה של תורקיה עצמה, אשר לחפצה דרוש,
כי | חלקות:האדמה | השוממות | תהיינה | נושבות מבני אדם
שיסייעו לה להנדיל ולהאריר "את הכח החמרי והפוליטי של
הממלכה, מכל יתר האמיגרנטים היהורים הם האמיגרנטים היותר
מועילים לתורקיה, והוא מפני שאינם שום כח פוליטי חיצוני
ואינם נשענים על שום ממלכה נכריה אחרת . הנה אלה הם
הטעמים והנימ!קים, שיש להניח אותם. ביסור ‏ השנויים הצריכים
להעשות בפרוגרמה הבזילאית בקונגרם התשיעי הקרוב לבוא',
סוברים ‏ אנחנו, כי' השנויים צריכים להיות נכללים בוה: תחת
הדברים המסמנים את מטרות הציונות (,מקלט בטוח ע"י משפט
גלוי") צריך לרשום: ,ה ציינות שואפת להגשמת התחיה
הפוציאלית והקולטורית של הלאום העברי
בפלשהינה ובארצות הסמוכות לה בתורקיה,

יבא יום וַַבְתּ אֶת מִשָכָנִי,
ישרה עַלי בק וכְרונךְג
וְקְבָאתִי - וְאף לא אֶענָה +
(אלך. לבקשף - ואשך +

הוּמִיָה יַצַאתִי לְקְרָאתָף י
5% ככו יי
המיה אלו לַשָדָה;
מה + 5 ;

אַנדָה היית מתתלתך:
אִנָדָה הָיִית מַתְְָּתַ
ובסופך -- חיי. לי אַנִדָה.
ְפופָךּ - חי לי אנד

:ה. אוה יומי 2 ₪

0
קודְרָה וְנוּנָה שעת כִּין השמשות \

ולזהר. איג

ואינ ירע על מה הִעלי
וְעוּמִד לְנכַה המעקה.

על שמָשות חחלון + וק

וְעַבְשיו -- אִיָהוּ החלון בְּהָלן?

אכֶן +

ונגחות עַרָבִי +

וְִכְשִיו מְסוכֶך ‏ חנילון. עדי , וְשוּרָה תהלון פּחשבו

לי במעקה נִכְשָלֶת ג

גליון כט

מרנזה | של התתיה צריכה להיות פלשתינה, אבל החל
ממנה. יוכלו ‏ היהורים | להתישב גם ביתר. ארצות. תורקיה על
יםורות ‏ נורמליים , ההוספה. ,ובארצות הסמוכות לה בתורקיה*
מתאמת אל המציאות | העתידה ועם זה היא מוכיחה, כי
היהודים. החדשים קושרים. את גורלם עם גורלה של תורקיה
כולה. בתור ממלכה שלמה ומאוחדת.

שנוי ‏ נמרץ ‏ שני צריך / לעשות בהסעיף - הרביעי ‏ של
הפרונרמה - שלנו, במקום שמדובר בו על אודות האמצעים
והדרכום, הכוליכים אל הגשמת הציונות, ‏ הפעיף הרביעי צריך
להאמר: ,הכשרת. העת הקהל בתורקיה וצעדי:הכנה לקבלת הסכם
מאת הממשלה התורקית להגשמת מטרות הציונות", השנויום הללו
מתאימים קורם כל. אל. המציאות,

ע'י שני: השנויים האלה, הצריכים להתקפל בהקונגרם
הציוני התשיעי, תקבל. הפרוגרמה שלנו אופי של שלמות מסוימת,
ועם זה יקלו : את הפעולה. האגיטציונית והריפלומטית של הציונות
בתורקיה ‏ עצמה, וזהו הלא. הדבר היותר. עיקרי והיותר נחוץ,

,₪ .ץש בגמרי לכתוב. את הטורים הללו קבלתי: את העתון
00 006 16 גליון 88, שנדפסה בו שיחה עם מר
וואלפסון עד הציונות. כל השיחה, שמטרתה היא לברר. להתורקים
את מהותה של הציונות, מבליטה את הרעיון העיקרי אשר הנחתי ביסור
מאמרי זה, למשל הנני להביא בכאן את הדברים האלה מתוך השיחה:
כיצד אתם מבארים את הדברים ,מקלט בערובת משפט גלוי", הכתובים
בהפרוגרמה. שלכם" + על זה ענה וואלפסון : ,מטבע הדברים הוא,
כי בימי המשטר הישן השתדלנו. להבטיח את. חייהם ורכושם
של הקולוניסטים שלנו בפלשתינה בעורת משפט גלוי,. אבל בימי
המשטר החדש נהיות למיותרות. כל. הפריוויליגיות, ‏ מפני שכבר
הובטחו באופן. יפה' ע"י סעיפי הקונסטיטוציה, ואנחנו רוצים רק
ליהנות בשלום מן החסות המשפטית והוכויות, שניתנו: על ידה
לכל. אזרחי :-המולדת הכללית", חושבים אנחנו, כי הרעיונית הללו
צריכים להתבטא בהפרוגרמה. שלנו ‏ ורווקא | באותה הנוסחה,
שהצעתי אותה בכאן,

ג'ינובה , 4 אוגוסט , 1909.

= העולם 32 8

בְּחִיינוּ

ה'תחגיגיות ות 0 0 היפוי

דלתות | ארצות:הברית | האמיריקאיות, ‏ שהיו פתוחות. ער
העת האחרונה לרוחה, התחילו עתה ננעלות לאט לאט לפני
האמיגרציה. אין עור שום ספק בדבר, כי בעת האחרונה יושבים
וחושבים בוואשינגטון בלי:הפפק כיצד למצוא אמצעים נמרצים
לגרור בהם את הדרך אל הארץ בער המוני האמיגרנטים, שאינם
פוסקים מלזרום לאמיריקה, הנחשבת עריין | בעיניהם, כנראה,
,לארץ הוהב"", ואם בוואשינגטון חושבים ומוצאים אמצעים, אות
הוא, ‏ בי כמעט דעת כל קהל תושבי אמיריקה היא. ב ע ד אמצעו:
ההגבלה הללו, = ובוה ‏ מונח מרכזיהכובד של השאלה, כי לא
נכבר הדבר כ"כ, אם הפוכן הממונה עתה על אילים איילאנד,
וויליאם וויליאמס, יקבל פטורים ממשמרתו, אם לא; מאחר שכל
שדרות הצבור האמיריקאי, שדרות הפועלים, ואולי עם האוניונים
המאירגנים בראש, מחוות דעתן בער הגכלת הכניפה, אין שום
נפקא מינה. בדבר, אם איש טוב או רע יהיה הסוכן באיליפה
איילאנד; הטקטיקה תשאר תמיר אותה שהיתה,. -- המקטיקה
של הגבלה.

הפבות האובייקטיביות, שגרמו ושהיו מוכ:רחות לגרום
למקטיקה ‏ כזו, מונחות בהשטף הגדול מאד של האמיגרציה
אל ארצות-הברית | ובהסכנה, הנשקפה ‏ ע"י אמיגרציה כזו,
הממלאה עריין את המרכזים הגדולים והצפופים ‏ עד אפם מקום,
להאינטיריסים הכלכליים והפוציאליים של ילידי המקום ותושביו
משככר הימים, זה כבר אשר הכירו לרעת, כי אם תהי האמיגרציה
הולכת ונמשכת במהירות .מרובה כזו ‏ של השנים האחרונות, מן
ההכרת הוא, שישמע סוף פוף קול המחאה של תושבי המקום,
אשר ידרשו ברמה, כי יוציאו חוקי-הגבלה כנגד הכניפה, והחוקים.
הללו בוא יבואו, ןְ

ועתה. אנו עומדים לפני מצב שכזה. '
בירחים האחרונים התגבר שוב זרם האמיגרציה הכללית,

אנת חק בבטקב הביוא הטהנובטהה בערה דול הקבאהה דה הטומ 2 רחשה ההבטד ה המרתו כה'ההאטנלי תויחאה -קובנב אוהה שאו נטאחוה.! עהא-בטבש-צוקחוה וה טקשב גניד + -גוה מ קב המאת א ה קמ הוהחה איהה קה רהה קה הוה חהוהריה ה זה היה ירוק

אֶת מנעול הַדְּעת ++.
וו
הדי חודִי אֶת הִירְתִי
ואת הַלומִי קוּמִי = פַתָרִיו .
מה אַני,. מאון בָּאתִי. ,

אה שְכָנִי ומקום. סַתְרִי .

מָתִי עָלָה, ושע ימִי,
מה רְאשִיתִי וְאַחרִיתִי';
וּמַה מִיבוּ של הְלומִי,
שְהָנִיתִי ְהָרִיתִי 8

היח היתת לי או נערה,
₪ שן 5 . 2
כּחלומי נס הַלומָה ג ו

[

וְאֶת פודָה וְאֶת צערָה
שמרָה כָה עד אתרון יומַח.
והנערה:האגדה
1 7 2 ++
בבר אִינְנָה,.. היא !

וְּאִילוּ: חווָה בָּרָה :
אֶת שלָמי ולמ .

חפֶץ רפ ונרקטנו
ב
יאמר אָדָם כ חַלְמָנזּ ,=
הלומ הָיָה נעים .

0

4 - 3 העולם 3

למשל, מירַח יולי שנת ‏ 1908 עד אפריל" שנת ‏ 1909 באו
אמיגרנטים --?ל558,4, מהם יהודים---48,865, באפריל בלבר כבר
באו 116,754, ובהם יהורים---9891,
מחדש יולי שנת 1908 ער יום 1 מרץ שנת 1909 באו
אמיגרנטים \ דרך כל. הנמלים- -898,685, מהם דרך ניו:יורק
בלבד- -549,445, במשך שמונת הירחים האלה חורו אמיגרנטים
דרך. כל הנמלים-- ,151,547‏ מהם דרך ניו-יורק-- 196,811
הכניסה. | היהודית = המיוחדת (אחרי נכוי | השבים | מעצמם
והנשלחים בחורה) תעלה גם בשנה זו, כששוררת מנוחה ברוסיה
(היינו בלי פוגרומים וגזרות קשות). וצוק:העתים באמיריקה--
מחמשים עד ששים אלף.
בשראו, כי אין האמיגרציה מתמעמת כלל (בשנה שעברה
התמעטה ע'י המשבר בחרשת:המעשה והוסר-עבורה), התחילו
לנשת ‏ תיכף למעשי:הגבלה , בעת הזאת ‏ יצא הנשיא רוובילט
בדימוס, והנשיא. החדש טאפט נורע עוד מימי הבחירות כמתיחס
אל האמיגרציה בלי ידידות מרובה, זה פייע עור יותר להתפתחות
חומרות-הכניפה , טאפט הקיף את עצמו באנשים ה,נאותים* לו,
ומאו התחילו הגזרות על האמינרנטים. בתחלה היו להאמיגרנטים
ידידים כרוזבילט עצמו, אתַ'כ. מיניפטר המפחר אוסקאר
שמרויס והסוכן הניו-יורקי רובירט וואמשהורן, ועתה היו לשליטים
אויבי האמיגרנטים, מלבד טאפט עצמו. גם מיניסטר:המסחר
החדש נאגל והפוכן הניוייורקי החרש. וויליאם וויליאמם, ונוסף
עליהם הגיניראל:קומיסאר קיעף, שהוא תמים;דעה אתם בדבר
זה, ויען כי בשלשת האנשים האלה תלויה עתה בפועל ההתיחפות
אל האמיגרנטים, אפשר. להבין \ כַבר, כי. טינדינציות ההגבלה
מצאו. להן אנשים המגשימים אוחן בפועל | בְהשתכלות. מרובה
ובחריצות. יתרה,
התחילה שורה ארוכה ‏ של הומרות קטנות, ‏ אבל לבולן
יחד היהה על הנדירה השפעה נמרצה מאד, ועתה הגיעו לירי
גורה: קשה מאר, כדרישת. 55 * הולר---חמשים. רובל---מכל אמינ?
רנט ‏ היורד לחוף ניופיורק ואם אין , לא תועיל ‏ לו שום טענה,
> ואפילו אם. יבואו קרוביו ובניהמשפחתו לעורהו. | אם נופע האמי-
נרנט. הלאה מניויורק, אז צריך שיהיו לו דמי הוצאות המפע
ער למקום:תעורתו. | בימים האלה נדפסה אמנם בעתונים שיחה,
שהיתה. לאחד הריהקמורים - הניודיורקים עם טאפט ע"ר הגזרה
החדשה, וטאפט הבטיח, - לבטלה . אבל | אפשר. לאמר בווראות,
כי אם תהיה אמנם כואת אז הוכלנה ההגבלות. הנוגעות .ליהורים
| לההחדש,. כל זמן שלא תפסק האטיגרציה. ההמונות עצמה. *)
בוודאי שכל הגזרות | הללו | מחדדות ביותר את
שאלת האמיגרציה ‏ היהודית, > המחוררת = בלאו = הכי. אמיריקה;
ארצותהחברית , = נשארו ‏ עד היום: הזה התל\ היחיר והמיוחר,
שהנדידה היהודית היתה פונה. אליו. ‏ ואם נסגרות דלתותיו, נחשב
לנו הרבר לקטסטרופה גוראה ,‏ לחורבן ממש , בין \ כה עומדים
אנחנו עדיין לפני ‏ הת ח לת הפוף; איננו מדברים לע'ע ע"ר
הקטסטהופה , | אלָא רק ע'ד ‏ התחדרות המצב, נחמה פורתא
לפי. שעה.., 7
גזרת. כ"ח הדולר, ככל .גזרה קשה אחרה, תוטל על היהודים
במשא יותר. כבוד מאשר. על - האמיגרנטים: של כל יתר ‏ העמים.
וה תלוי בכל אופיה של האמיגרציה. היחודית. גופה. | האמיגרנט
היהורי הוא מ ח ו םר מולדת. אם משיבים אותו בחזרה, לאן ילך?
מי. יהיה לו לעזרה? חסרים אנחנו ארץ מיוחדת. ואין לנו גם אגורות
אמיגרציוניות ‏ הגונות. ‏ יש לנו רק עצות טובות ומשאלות ‏ טובות.

*) אחרי שסודר הגליון נדפסה בעתוגים ידיעה, כי גורת כ"ה הדולר

הכטלה . לע"ע +

/ : א
/ , ,

4 2 ּ : 9

גליון כט

אבל ער כה לא עשינו מאומה בזה,. האם ,והי נעשה עתה' דבר
מה? עתה מחויבים לעשות דבר מה!

להאמיגרציה היהודית ‏ יש אופי משפתתי: רבע שלם ‏ ש5
האמיגרנטים היהודים הם ילרים מבני שנה אחה ער "תח שנה.
זה מוכית, | בי בין | האמינרנטים * היהורים "יש | מספר גדול | של
משפחות, הודות לכך יוצאו, ‏ ע"פ הדוה"ח האמיריקאי הרשמי לשנה
האחרונה, = כי כל אמיגרנט יהודי, ‏ שבא לארצות<הברית | בשנה
האחרונה, ‏ הביא אתו רק י"ב דולר. עתה דורשים, = מלבר = הכל,
מכל. אמיגרנט כסף מזומן. בסכום של כ"ה דולר. ‏ מוה. יוצא. ברוה,
מה קשה היא הגזרה החרשה אפילו מצר הפיננסי בלבד לחנוררים
היהודים!

ובאיזה חומר-הדין ממלאים אחרי הגזרה. הזאת,---על אורות
זאת מספרים: העהונים ‏ פרטים מבהילים, = ועל זאת מעידה גם
העובהה, ‏ כי במשך החדש האחרון השיבו בחורה 1185 אמיגרנטים,

אבל "מה שיותר גרוע הוא, שכל זה אינו: לע'ע אלא רק
התחלה. כמו שאפשר לראות מראש. לא תסתפקנה, ‏ לאסוננו, טין:
דינציות=ההגבלה ‏ רק בכך בלבד... | עתה מתיצבת ‏ לפנינו \ יוהר
מבכל עת אחרה תעורהנו הכפולה הישנה. שלנוו. העבורה. בגלות,
ביחור במקרה שלפנינו באמריקה. (עבורת ‏ האגורות השונות. שלנו
לסדור האמיגרציה, מחאה נמרצה מצר ההושבים היהודים, ולפעמים
גם ביחד. עם בני יתר. העמים) והדאגה לרכישת: מקלט<עצמי, אריץ?
מולדה,. ררך. ישנה?חרשה,--חדשה. עד - היום. ולפיכך. וראה לנו
תמיד כל גזרה. יוקר: מאשר. לאחרים, ולפיכך: כל'התחדרות המצב
שלנו עולה ומגיע אצלנו עד לקטסטרופה. ,

התננטויוה = ב | הפרמ -

בחרשים ‏ האחרונים ‏ ההחילו ‏ להגיע ‏ אלינו לעהים תקופות
יריעות ‏ ע"ר = ההנגשויות = בין האכרים היהורים שבניהם
הערבים. ‏ הגרות והקנגשויות כאלה, על פי. הרוב בגלל ‏ סבות: לא
השו:ות. כל עיקר, קרו גם ביהודה ‏ עם בגליל. בגליל :בר היו
לקרבן הההנגשויות | האלה צעירים = אחדים ‏ מפועיינו. ‏ שימת. לב
עוררה ביחוד הההנפלות של הערבים הושבי כפר יעזור על בית
הספר לעבורת הארמה מקוה ישראל . המקרה הזה יצא בגלל
הגרת השומר הערבי של בית הספר הזת עפ גנֶב. השומר המית
את הגנב, בני כפרו של הגנב מיעזור :התנפלו .על מקוה ישראל,
ואחרי שאיש לא קם בפניהם, שְברו הערבים ‏ במושבה את החלונות
בבתים אחדים וגם נגשו להשהית את הכרמים ואת המטעים. ‏ .

סבות הההנגשויות האלה שונות הן. הפופרים. מארץ - ישראל
מראים ביחוד על אלה: המהפכה. העקרית. בחיי הארץ, המעבר
משלטון הדספוטיזם ‏ הישן ‏ והרקוב., והתגברות ההשפעה מחוץ,
ביחור | הטפות ‏ המיסיונורים .ושאר | מפיצי הקולטורה מאירופה ,
המרעילים ‏ את נשמת הערבי = והנוטעים בה. ביחד עם הורתם
גם שנאת האדם ואיבה = ליהודים.. ישנן גם פנות ‏ אחרות =
המכשירות את התנפלויות .הערבים. על היהודים, ..כגון חוסר הינה
מסודרה. מצר האחחונים, והווצאה מזה התיחסות הערבים אל היהודים
כאל חלשים שאין חיבים על נזקם---ולר:אל:מות, כמו שהסכינו רבים
מהם. לכנות את היהודים . הההנגשויות. האחרונות ‏ הורשות. שיתיחסו
אליהן\ בכל * הכובד. הראוי ,‏ שיחקרו ‏ וידרשו היטב את הסבות
המולירות. אות] .‏ אנחנו חיבים להשתדל ככל. כחותינו, ‏ כי מעשים\ >
כאלה לא יוכלו'להשנוה בעהיר .‏ אנו מקוים, ‏ כי המקרים האחרונים
יכריחו את אכרינו להבין אותו הרבר , שכ"כ עמלו לשוא להוכיח
להם' בע"פ ובדפום. המציאות הקשה הראה את אכרינו, ‏ עה כמה
גדולה הנחיצות להגביר במושבות אה מספר הפועלים העברים. |

4

ובין

7

\

3

נליון כט

ולהת לאלה האחרונים, ‏ מעט מעט,. את מקומות הפועלים הערבים,
שבאופן ‏ היותר טוב רק זרים: הם במושבות ולא את טובתן הם דורשים,

ער עתה לא היו האכרים, מלבר מעטים יוצאים ‏ מן הכלל,
מכירים, ער כמה נחוצים הפועלים ‏ העברים. לקיומן של המושבות
בכלל, גם אם לא נזכיר את התיחפות. הפועלים ‏ העברים. לעכורה,
השונה לגמרי מזו של הערבים, מבלי להזכיר גם את זה, ששכר
עבורת. הפועלים העכרים הרי הוא נשאר בתוך המושבה גופה..

אופי הוא ביחוד | המקרה במקוה;ישראל. על טוטבה זו
ההנפלו ‏ ערבי הכפר יעזור, שוה = עשרות | שנים ‏ ממושבה זו
לחמם נמצא, כפר וה נתגדל ונתבצר רק הודות לבית הספר.
שני שלישים מהושביו ‏ מוצאים | להם עבורה תמידית במושבה.
ביה הספר משלם בכל שבוע כחמש:שש מאות פר' שכר עבורה
לערבי הכפר יעזור. ובאותו ומן היתה הארמיניסטרציה של בית
ספר זה משיבה את פני הפועלים העברים שהיו באים לבקש
עבורה, אף על פי שהם נתרצו לעבור בעד פר' אחר ליום, בתנאי
שירשו להם ללון במושבה. ‏ הארמיניפטרציה פחדה מפני הפועלים
העברים ודחתה את כל הצעותיהם ובקשותיהם . אפשר לקיות ,
כי אחרי המקרים האחרונים השנה האדמיניסטרציה האליאנסית
של בית הספר את יחוסה לפועלים | העברים .| התנגשות
כזו לא היהה יכלה לקרות כלל, לו נמצאו בתוך המושבה פועלים
עברים | צעירים | ואמיצים, לו ירעו ערבי = יעזור, כי בכפר יהיה
עליהם לפנש לא רק מורים אחדים. שינוסו בבהלה וקבצות נערים
בלתי מזוינים: הנגשת בכל זאת להלחם במתנפלים. כל זה מכוון גם
ליתר המושבוה, ביחור | לאחרות > שבגליל. את מצב הענינים הזה
נחוץ לשנות בהקרם היותר. אפשרי, ‏ יותר שיופיפו הערבים לעבור
במושבות העבריות, ‏ יותר שיופיפו להשתרש. בהונן , יותר ‏ יודרזו
לשמור בעקשנות מרובה על עמרהם שניתנה להם מבלי תת
לפועלים העברים להצר את צעדיהם, והרבר הזה גס הוא גוד
להתנגשויות חדשות,

ועור. דבר. אחד צריכים ללמדנו עוד פעם יתרה המקרים
האחרונים, אנו חיבים לעמור יותר על התיחסותנו אל הערבים,
התיחסות לא מעולה כלל וכלל, שעליה העירו כבר מצרדים
שונים,

לא זו היא -- צריכים אנו להודות ---ההתיחפות. הררושה שם
בארץ שאנחנו באים להתישב בה, בארץ שיושביה . קרובים לנו
על פי. גזעם ועל פי אמונתם ועל. פי רבות מתכונותיהם הטבעיות.
יחפ זה: צריך להשתנות לגמרי.. חיי הישוב ומובתו. דורשים, כי
היחם. הזה יהיה יחם של שכגות ורעות, 55 יצטין בזהירות ובטקט

" מיוחד., ‏ אנחנו צריכים להשתךל, להביא בלב הערבים רגשי רעות

וידודות אלינו, ולא, להפך, להקים אותם כנגדנו.

עוד בשנת ‏ הרג"א. העיר. על. זה אחד. העם:

,...אין . מהרכנו ‏ ללמוד.. מאומה מן' העבר. בשביל. העתור.
הן: זאת בודאי. יכלנו ללמוד מהברי ימינו בעבר ובהוה, ער כמה
מוברחים. אנו - להיות. זהירים בהנהנתנו עם ‏ עם. נכרי שאנו באים
לגור בתוכו מחדש, להתהלך. אתו באהבה וכבוד, ואין צריך
לאמר בצרק. ובמשפט, ומה עושים אחינו בא"י+ ההפך ממש!..,
...חן אמנם צדקו אחינו באמרם, כי הערבי מכבד רק מי שמראה
לו גבורה ואומץ רוח, אבל במה דכרים אמורים, כשמרגיש עם
זה שהרין עם מתנגדון לא כן אם יש לו צרקה לחשוב את מעשי
מתנגדו. לעשק וגזל משפט, אז אם גם יחריש. יתאפק. עד עת

\ קץ,. אבל עברתו. שמורה ‏ בלבו. ונוקם ‏ ונוטר ‏ הוא: מאין כמהו",

אחינו בא"י. צריכים להכיר,. כי לא רק רגש הישר והצרק,
אך גם טובתם הם גיפם וטובת ‏ העם. ועתידו ‏ באיי | הורשים

> העולם 97 5

להתיצב, ‏ בנוגע לערבים, על דרך אחרת ושונה מזו שהלכו +בה
ער בה,

יחס זה צריך להיות שקול וזהיר בתכלית הזהירות ביחוד עתה,
בשעה שעם הנהנת המשטר החדש מתחילים ‏ להתגלות. ולהתננש
בתורקיה עניניהם של שדרות:צבור ‏ שונות, של לאומים שונים,

נחת הפיסומ וג אנסיף פבמחות ‏ גיסו,

ב,הצבי" נומר 988 אנו קוראים את פרשת חג הנחת היסור
לבנין הגמנסיה ביום י'. אב, . הננו מביאים | כמעט בשלמות את
הפרשה. הזאת הממלאה את. הנפש רגשי. גיל ותקוה.:

החג היה במעמר כל מורי הגמנפיה ותלמידיה,: חברי אגודת הגמנטיה
ועוד אורחים רבים.

אחרי ששרה המקהלה בלוית העוגב את ,עוד לא אבדה תקות נו"י
נאם מר מ, שיינקין: את נאום הפתיחה:

חברים יקרים וילדים חביבים! חבל נעים עלה בגורלנו לחוג את החניגה
הזאת, -אנחנו מניחים את. היסור לגמנסיה | העברית הראשונה בארץ:ישראל,
לאחר החורבן. של וותר מאלף ות"ת ‏ שנום ‏ אנו בונים בתיחספר בא"י. והיום
בראשית שנת אתתמ'א אנחנו ‏ מניחים את אכן הפנה לבי"ם בינוני שהוא והיה
מבוא לבי"ס עברי גכוה. היש עור להוסיף ‏ דברים לחגיגה. זו3.:

מאחרינו. ‏ הים הגדול, גבול ארצנו הנחמדה. ‏ האגדה, מספרת שבמצולותיו
השליכו את. עצמם מאות ילרים. עכרים שלא חפצו להעקר מאריץ מולרתם, עתה
אנ בונים בי'ס שבו ימצאו ‏ מקלט. בטות | לנשמתם ‏ הל אזמית ‏ מאות = ילהים ,
שיבאו מכל קצות ‏ הגולה, כדי להכות שרש עמוק בארץ אבות +

לפנינו הרי יהודה. על במותיכם נפלו חללום גבורי. עמנן ! הננו מניחים
יסוד למקדש מעט שממנו יצא בעור דור, או דורות אחדים ,‏ גבורייישראל
שיצעדו בצעדי און על הרי ישראל, :

שמעו שמים והאזיני ארץ! רגשותינו עמוקום עתה כמוכם, ‏ רגשות
קדושים ממלאים בשעה זו את כל ישותנו מ,תהום רבה עד רום רקיע". אבל
אין בפי מלים להביעם . . + 5

הדור אתם ראו! אנו | מניחום | את אבן היפור, , אחרינו יבואו דורות
אחרים וינוח אבן על אבן, אבן על אבן ושדרה על שררה, שיבנו את המגדל
הלאומי הגדול שראשו. בשמים ובראש המגדל יהיה פנס:קסם שיאור. בכל קצות
הגולה ויעיר את לכות כל אחינו שבגולה להתאחד לעבודה הלאומית של
תחית. עמנו. בארצנו +

אחריו דבר הד"ר "י, ל, מטמן כהן. הוא ספר בפרטות ‏ את דברי ימי
הגמנסיה מיום ‏ יפרו אותה לפני ארבע שנים, קטנה ומצערה , בשבעה' עשרי
תלמידים, בשלשה מורים ועוזר אחד. מבפנים היה חוסר האמצעים היותר נחוצים,
ומבחוץ- -צחוק ולעג ובטול היש. אפשר היה להתיאש במצב שכזה, עתה
נשתנה מצב הדבר, מפפר חברי האגודה מגיע לשלש מאות: עתה. מניחים
אנחנו את. אכן הוסוד למוסדנו זה, כאשר אני שואל את עצמי, במה זכה מופה
זה לב"כ. אהבה מצד כל טובי האומה, לביכ חבה כמעט מכל המפלגות). יש
אמנם תשובות שונות לזה: הגמנפיה היא גורם חשוב לישוב החדש העירונון
הגמנפוה נותנת הרבה תקוה בלבנו .להתפתחות השפה והספרות העברית, אבל
העיקר הוא לפו רעתי, ‏ מפני שבמופר הזה רוצום אנו לראות בית:חנוך ‏ לבני
הדור עפקנים רבים יש עתה בעמנו אבל כלם מרגישום בעצמם את הפגימות
שלהשכלתם הכללית , הרחוקה כ"כ מן הררוש לעבודת התחיה בעמם ובארצם,
גשמות רב משכילונו חן לקויות. ואם יש תקוה לתחיה אמתית יהיה זה הק
אז כאשר תהא. לנו: השכלה עברית שלמה. ברוחה ובנפשה, עברים ברגשותיהם/
בהשבלתם. ובכל נימי ‏ הנפש שלהם, ‏ משבילים ‏ בנגה ארץ, שאהכתם ומפורותם
לה ולעמם תהיה נובעת מתוך עומק הלב ולא רק מן המח:.י

אנחנו ‏ מקוים, ‏ שהגמנטיה תקים לנו דור של משכילים עברים שיהיו
ראוים ‏ על "פי |דעותיהם ורגשותיהם ללכת לפני ‏ העם להראות להם
את הררך.

והרי מניחום אנד כעת את הוסור לבנין: הגמנפיה, ‏ הרעיון = של התְחיה
ירקים עלון בשר ועצמות ויהוה לגוף ממשי, = יהי \ רצון שהבנין. הגשמי הות
יגמר ‏ במהרה, /

6 > העולם 3

לוז יכט

בושי

אולם עינינו. תלווות אל אותם הגרגרים הקטנים , שהנחנו לתוך. לבות
תלמידינן ברוב עמל ויגיעה, שהם יתלכדו לאבן אחת גדולה שתהוה לבנון:
רוחני נהדר לעמנו, ‏ שכל אותן הנצוצות המפוזרות, בפנות. לבותיכם תתאחדנה
לאש:להבה שתחמם את הרגש ותאיר את ההרך לפני אלה שובאן לעבד עבודת
התחוה. בארץיישראל.

ותהא:נא המגלה הקטנה הזאת, שאני קורא בזה ושם אותה בתוך אבן
היפוד, ‏ לזכרון אותן התקוות שהטלנו על מופד:ו, ובכם, תלמירינו, תלוי הדבר
שתתקימנה במלואן!

והנואם קורא את המגלה הקטנה:

,ברביעי בשבת, בעשירי לחדש מנחם אכ, שנת חמשת:אלפים שש:
מאות ששים:ותשע למנין בני ישראל, בשנת אלף שמנה-מאות ארבעים:ואחת
לחרבן ביהמ"ק, בשנה השתים:עשרה לכנסיה הציונית, ‏ בשנה הראשונה לחרות
העוחומנים,. בימו מלוכת:השולטן מוחמד החמשי --- ה ו ג ח ה. א בן ה יפור
ל הנפי ה ה'ע ב רות בי ו,

הגמ פיה" .הע ברות. נופדה/ בכ''ג ‏ ת שרי
הת ר פ ''ו ע"י ד"ר י. ל. מטמן ובשנת. תרפ"ז עברה לרשותה של ,אגודת
הגמנסיה העְברית" בארץ ישראל,

,הבית נכנה. בנדבת האדון ‏ יעקב. מוזר -- בררפורד. על מגרש. הקהן=
הקומת + ה ל א ו מי ת: בשכונה-העברית של החכרה ,אחוזתדבית" ותקרא ב שם
גמנפיה-ע ברית , הר צל וה" על שם מנהוגזהציונים המנוח ר"ר
בנימין:זאכ הרצ ל.

,ההנהלה. ועד:הבנין,. מועצת:המורים: הועד:המפקח. הבקרת".
אחריו. נאם הדר' ב, מוסינוון . הוא דבר על החנוך שולדי ישראל
מתחנכים בגולה בתוך תרבות. זרה , החנוך העושה אותם בעלי פלג נשמה
חסרי בח להלחם. מלחמת הקיום הלאומי. למצב כזה אפשר להביא קץ. רק
בא"י. פה אנו. מניחים את היפוד להתפתחות עברית-אנושית-כללית ובסביבה
עברית. זו נברא: את | הקשר בין העבר והעתיד . בגמנסיה ישנם. עכשיו רק
0 תלמיד , אבל הרבה והרבה ילרים מתכוננים בעת בחו"ל עפ"י תכנית
למודום של בי"ם תיכוגי וה,| והד קולו של חנוך וה מפעם בלבות של הרבה
ילדים ‏ בגולה, הקשר הלאומי שבין הארץ וחו"ל נתחוק ע"י מוסדנו. והי ויש
לנו הרשות לוסד את הגמנסיה על שם הרצל . הוא היה אותו האדם הגדול
שהלך בדרכו להתעוררות התחיה הלאומית בצעדים בטוחים , אותם הצעדים
שתאר המשורר מר ביאליק ,בטגלת האש" שלו, שהם עודרו את התלמידים
שגלו. מירושלים והלכו שלשה ימים ושלשה לילות. בנולה עיפים ומלאי.יאוש,
הצעדים. האלו עורדו את בני הגולה הָאלה, = ואנו שמענו צעדיו של בעלימרץ
זה הד"ר. הרצל . ורוחנו ‏ התעורר,.. גלחמים אנו. תחת . השפעתו... בגמנסיה זו
. הננו מנסים לברא דור שיהיה בעל-מרץ וילף בצעדים בטוחים. דור שיהיה
בעל נשמה עברות שלמה, וקושרים אנו את. חיינו העתיום. עם ההצל... בחפש
גמור הננו מניחים את היסוד לבנין אותו הבית שיברא לנו דור שלא. יהיה
בו אף צל של פגיטה, דור כזה שימשיך את מלחמתנו בעד קיוטני הלאומי,.י
הגנו נושאים \ לגמנפיה העברית בא"י את ברכתנו העמוקה.
ההגשמנה. נא כל ההקוות. שהולים | בה. כל . אלה, ‏ שחנוך * ההור
העברי: האמתי,. השלם בגופו. ובנשמתו,. כ"כ יקר. ללבם .
יהי נא המוסד הזה -לאחד = המוסדות ‏ היותר ‏ מאורים של

עמנו הלוחם: בעד תחיהו.

רש\

מ שאַליט,
חִבַרַת .בל יַשְרְאֶל חְבְרִים" ופְעוּלותִיהָ.

(סוף)

כיצך ‏ איפוא ממלאה. ה,אליאנם" את, תעורתה הנכברה
בעבודת-ההשכלה ? איזהו המזון הרוחני, שהיא מספיקה לעשרות
אלפו | הילדים העברים, המבקרים בכל שנה את בה"ם שלה ?
האם מקבלים הם בהם חנוך בתור יהודים, היודעים הםואם
מלמרים. אותם את ההיסטוריה ‏ העברית ואת הלשון. העברית +

ובכלל --- כיצד מחנכת ה,אליאנפ" את הדור העברי. הצעיר במורח ?
זוהי שאלה חשובה מאך, המעסיקה את' דעת. הקהל היהודי
הלאומי. ואת העתונות. (ואל. דעת-הקהל הזאת ‏ הלא מכוונים. אנחנו
בכלל) במעט כל. העת. שה, אליאנס".עוסקת. בעבודת-החנוך. שלה,
מ,המגיד". עד. החוברת. האחרונה של ,השלח" (חוברת 61 בכלל,
ופה. חוזר ושונה אותו המחזה, אשר. כבר. פמנו אותו בנוגע
לה,אליאנס". בכלל, ‏ הרבה ובאופנים שונים כתבו. על. אודות
פעולותיה ‏ של ה,אליאנס" בעבודת-ההשכלה שלה, הכל לפי הזמן
ותנאיו, והננו להביא משל על וה: כעשר שנים בערך אחרי
שהתחילה ה,אליאנס" עוסקת במקצוע ההשכלה כתב פרץ סמולנסקין
באחר ממאמריו הראשיים על אודותיה את הדברים הללו: ,על
כל אוש ואיש, אשר אהבת עמו ננעה בלבו, להספח אל החברה
הקדושה הואת, כי רק אליה נשואות עיני הנרדפים על צואר
בארצות רבות, רק ממנה ימצאו חופן, ישועות, חכמה והעת
אחינו בארץ הקדם, לכן על כל איש, אשר יאמר ליעקב אני
לתת ידו לה"*), לאחר כ"ה שנים כתב מר אברהם לודוויפול
על אודות השאלה הואת כדברים האלה: ,את השפה הצרפתית
ידעו הזלמידים, אך לא את השפה העברית,. השפה העברית %
אך היש שפה כזאת בעולם% שאלו נא את אחד מתלמידי בה"
של חכי"ח ויענכם בטח, כי אין שפה ואת בעולם, יש חומש,
אשר למדו אותו לתרגם צרפתית או ספרדית נשחתה, אך האם
החומש נכתב בשפה מיוחדת % האם לזו שפה תקרא + ואם השבילה
החברה לתת לנו. עשרות אלפים צעירים בעלי מדעים מועילים
מאד, השנילה יחד עם זה להשכית מלבות הצעירים
האלה כל רגש גאון ולאום, כל רגש א הבה ל ע מם***)

ואם בעל ,השחר". דבר. בהתלהבות. יותר...מדי. על אודות
ה,אליאנס", צייך מך לודוויפול את המצב. בצבעים שחורים יותר
מדי.. בכל אופן מדברת עתהה,אליאנפ" עצמה בלשון אחרת על
דבר החנוך בבתי-הספר שלה, וכמובן אין כל יסור לבלתי האמין
בשאיפותיה. הטובות, ‏ ולא יהי אם גם יש לנו עסק לעייע רק
בהתחלה ‏ של תקופה חרשה בעבורת-ההשכלה שלה, אנחנו מכוונים
בזה אל הדוה"ח שלה, שהביא את ,ועדההבקרת שלה "מן המזרת'.

הדוה"ח מקצה לההרצאה הואת מקום בראש, היא מכילה
שלשים עמודים ומכררת בארוכה את שיטת-ההשכלה של ה,אליאנס"
ואת החלטותיה החדרשות,

ה,אליאנס" מודה בגלוי, כי זה שנים אחדות, שבחוגים
יהודים ידועים יוצאים כנגד שימות-הלמור בבתי-הספר שלה וכנגד
רוח החנוך השורר בהם, רוב המבקרים הללו הנם, לפי רברי
ה,אליאנפ", אנשים ועתונים, | המתיחסים אליה ‏ תמיד. בשנאה.
ואף כי היה ברור לה תמיר, כי עפקה בעבודתה בישרתדלבב
ובאופן הראוי וכמעט בכל מקום עשתה חיל, החליטה בכל ות
לשלוח קומיפיה מיוחרת לבקר את בה"ם שלה, לחקור. ולדרוש
היטב למצבם של בתידהספר ולהוכח, עד כמה צהקו. המבקרים
בדבריהם, ‏ ואם "יש צורך בדבר תערוך ‏ גם תכנית התקונים
הנחוצים, אל הקומיסיה ‏ נכנפו מר- י שראל לוי, רב בפריו,

*) ה,שחר" וויען, תרל"א, שנה שניה חוברת שנית. ,

**) לוח אחיאסף", תרנ"ד. אגב אורחא נעיר בכאן, כי מלבד המאטר
של הד"ר י. אורשאנסקי שהזכרנו בפרק הראשון ממאמרנו זה, צריך להזכיר
גם את תולדות ה,אליאנם" במאמרו של לודוויפול ,שלשים וחמש שנה בחיי
חכי"ח" (לוח-,אחיאסף" תרנ"וּ), עיין גם בן מאמר ,חברת כל ישראל. חברים"
(נערך על פי הדוה"ח. אשר הוציאה החברה. לאור ‏ בפרין במלאת לה עשרים
וחמש שנים ביום ראשון לחדש מערץ 1885 -- ועוד על י דברים שבעל פה
שנמסרו מאת רבי ‏ מיבל ערלאנניר נ"י) ב כנסת ישראל" של שאול פנחס
רבינוכיץ (שנה ראשונה, ה' תרמ"ו. 1886, ד' 668--741),

\

ג%יון כט

> העולם 36 0

בהממצהאטההממטטשההממהממוההההמההמההמהההההמהמהקהמהטמהתההנההההנההמההמהמההההתמהמההנאנהמהכהבהההההטמההימהמאטט אמעט ממקסטהממהמנהטאמהמטטההטמטמהנמננתמננמקנננמנ-המנונהמהומתותהשללשנ ונמור המהההמהממוהומהמה אה ההא

הד"ר .פורגים, רב בלייפציג, אל שני האנשים המומחים הנכבדים
הללו. נוסף בתור. מזכיר הארון. ביניריקט, אשר: כבר בקר וחקר
מה פעמים את המזרת, חברי הקומיפיה ‏ ירדו באניה: הולכת
מצרימה ביום 99 אוקטובר. והם בקרו. על הפדר. מצרים, פוריה
ופלשתינה, ‏ אזיה הקטנה, תורקיה האירופית ובולגריה.. היא שבה
מררכה. בימי. חדש ינואר. האחחונים +

הועד המרכוי: של ה,אליאנס" עבר ארבעה סעיפים שחברי
הבקרת צריכים לשים לב להם: המצב הרתי של המורים והתלמידים
בבה"ם של ,האליאנס"ן מצב למור הדת וההיפטוריה. העברית
והשפעתם על הרגש הלאומין למור הלשון העברית והשפעת עבודת
ההשכלה של האליאנס במזרח וביחוד על המצב הכלכלי והתרבותי
של היהורים.

הקומיסיה החלה. את מעשה:הבקרת שלה ביום -8 נובימבר
באלכסנדריה וגמרה אותו ביום 19 יאנואר בסופיה. היא. בקרה
8 בתי-ספר של. ה,אליאנס", | ביניהם את ביה"ם. לאומנות
בירושלים ואת ,מקוה-ישראל". בכל מקום בקרה הקומיסיה עם
זה גם את יתר בה'ם העבריים, הנמצאים שם: את בה"ם אשר
לקהלות, את בתי הת"ת, את בה"ם של הציונים, של יק'א, של
ה,הילפס:פיראיין" ואפולו של אנשים פרטים. בכל מקום הכירה
לרעת היטב את מצבו של כל בי"ס בפני עצמו וככל מקום
נמלכה. בחשובי התושבים,

ה,אליאנס" אומרת. בעצמה, וביותר מתבלט הדבר בהרבה
מקומות של הדוה"ח, כי הציונים והאידיאות שלהם השפיעו גם
על ההחלטה גיפה בדבר משלוח הקומיסיה גם על המפקנות, שבאה
להן עור בתחלת הרוה"ח, : בספרה ע"ד הבקרת ב,מקוה.ישראל",

מוצאת ה,אליאנפ" את הצורך להתנצל ברברים הללו : ,מאשימים

|

אותנו, כותבת ה,אליאנס! -- וכהאשמות הללו שמענו מפי הציונים
וגם בחוגים הקרובים להם -- כי עוקרים אנחנו את ילרי פלשתינה
משרשם. עי"ז, שבתור שפת הדוראה ‏ נוהגת ‏ אצלנו הלשון
הפרנצית, < | כי אנחנו = מרחיקים אותם בזה ממולדתם. ומעל
אדמהם ומפורים אותם לארצות רחוקות , אבל הדבר הזה. אינו
נכון, ה,אליאנס" אינה מפיחה איש לנדידה, ועוד פחות מוה
היא מסייעה \ להאמיגרציה מפלשתינה, אבל אם אין פלשתינה
יכולה להספיק. צרכי. מחיה להיושבים בה -- חזיון נפרץ ‏ מאר
לצערנו --- אז נותנת | הלשון הפרנצית את היכלת לפועל או
לאכר | למצוא את פרנפתו ביותר קלות, = ומפני ‏ שאינו. יכול
להתפרנס ‏ בארצו, --- רוצים ‏ אתם לפגור לפניו את דלתותיה של
הארץ הזאת דווקא + ואנחנו סוברים, כי כל זמן שלא תהיה
ליהודים, ארץ, שימצאו בה מקור. נאמן למחיתם רק. ע'י רעת
הלשון העברית לא נובל להביט על השפה העברית כעל לשון,
המתאמת. אל המלחמה. בער הקיום", 7

זוהי. נקודת-המצב של ה,אליאנפ" זה שנים רבות שבו היא
מבפסת את יתרון | הלשון הצרפתית, אבל הפעם היא נוטה
בפרט זה, כבעור כמה ענינים ,עבריים" אל הצר הלאומי נטיה
יותר מרובה. זה מוכיחים לנו יתר חלקי הרוה"ח, לאחר שמספר
לנו. הדוה"ח. ‏ ומצייר בדיוק ער | כמה נומעת. ה,אליאנס". בלב
תלמידיה רגשות דתיום עבריים, ‏ הוא עובר אל למורי .תולחות
היהודים. והלשון העברית, בחלק זה של. הדוה"ח אנו מוצאים טורים
אחדים כתובים ברוח לאומיות עברית נלהבת מאד, ער שקשה
לנו להאמין, ‏ בי אנחנו - קוראים אותם ברוח של ה,אליאנם"
מן העת היותר חדשה האפימילציונית למחצה. הם מחזירים
אותנו = לאותן האידיאות | הלאומיות המלאות נאון-היהודי. ‏ אשר
הלהיבו. את עפקני ‏ ה,אליאנם" המהוללים ‏ בימים הראשונים
לקיומה, עתה הוא באמת אצבע:הומן, ‏ ובמרה ירועה אפשר אולו

להסבים עם אלה, הרואים בדו"ח זה נקודת:היפוך. אל הלאומיות
העברית בפעולתה של ה,אליאנפ", אומרים אנחנו ,במדה ידועה",
יען :כי, לצערנו, מוצאים אנחנו עדיין גם עתה בהדוה"ח איריאות
,לא מעטות. לאומיות למחצה ואסימילציוניות ‏ למחצה, כבכל העת
הקירמת לקיומה של ה,אליאנם"; .,

בבה"ס של ה,אליאנפ", | מספר הדוה"ח, התחילו קודם
מבשאר מקומות ללמוד את תולדות היהודיםן כל יתל
בהיים לעברים במורח, ‏ ואפילו כבתי ת"ת אחדים, | עשו ‏ אח"פ
כמעשה ה,אליאנס". זה יהיה, = אומר הדוה"ח, אחר ממעשיה
הנדולים של ה,אליאנפ", ‏ מה שפלסה נהיב להלמוד הזה, לאחף
שהבינה עד כמה = יהיה ‏ ביכלתו לסייע לטעת בקרב דורות:
העברים הצעירים במזרח את נאון השם העברי ואת רגש
ההכרה:העצמית.. כל הרבנים ‏ מעידים פה אחד, מוסיף הדוה"ת
לספר, כי התלמירים,. שגמרו חוק למודם בבה"ס אשר ,להאליאנס",
מלבד שאינם יהודים גרועים, = הם, להפך, יהודים נאמנים. אל
המסורות. היהודיות, = מפורים | לאחיהם, מתגאים ‏ בשייכותם אל
היהדות, --- כל הרגשות. הללו, ‏ שנתפתחו בהם ‏ על ספפלי ביה"ס
נעורו ונתעמקו בהם ע"י למודי ההיסמוריה של היהודים , ,האליאנס",
אומר הדוה"ח הלאה, ראוי לשבח גם בגלל זה, שהנהיגה בבה"ס
לנערות אשר לה-את למוד הדת, לפי המנהגים השוררים במזרח--
נחשב הרבר למיותר. וגם למויק ללמד לנערות רתזאל ואת
הלשון העברית, ,אלואנפ" היתה הראשונה, ‏ שעשתה פרץ
בחומה, היא חושבת זאת בצרק למעשה גדול במרה מרובה מאד.,

ביחור, = מופיף לספר הדוה"ח של הקומיפיה, שמנו לב,
בפי יפוי<הכח שניתן לנו, אל למור הלשון העברית בבתי:
הספר שלנו, בנסיון. מרויק ‏ העמרנו במקצוע זה במעט את תלמירי
כל כ"ג בתי:הספר אשר לנערים שבקרנו, יב בתי:ספר. מצאנו
למצוינים * מאד ולטובים ‏ בידיעת | הלשון העברית, חמשה--
למספיקים, | ששה--לבינונים, = מי"ט בה"ט' אשר לנערות ‏ למדו >
בשלשה את הלשון העברית באופן טוב או טוב מאר, בעשרה --
באופן מספיק ובששה--באופן בינוני, | בכלל אפשר להחליט, כי
מצב למוד הלשון העברית לא נשתנה לרוע ממצבם "של כל
יתר ‏ הלמורים = שבבה"ם אשר ל,האליאנס", הרוה'ח מודה;. כי
באחרים מבה"ם | אשר ל,האליאנם" אין הלשון העברית נלמדת
במדה הראויה, אבל אין. זה מפני שקובעים להלמור. הוה עת
מועטת. (בבי"ם של שמונה. לשכות ו"ח שעות בשבוע' בלשבות
היותר נמוכות ושש שעות בלשבות הגבוהות), כי אם ‏ מפני שהמורים
אינם עומדים על גובה המררגה הדרושה לרבר, -כמעט בכל
בה"ם נלְמרֶת הלשון העברית ע"י הרפנים מבית המררש הישן,
שאין להם שום ידיעות פרגוגיות ‏ וגם חפרים: המה את הנפיון
הלמודי, שיטת:הלמור שלהם היא'אותה הנהוגה בחררים הפולנים\
רק בהבדל זה, כי תחת הלשון היהודית ‏ הם משתמשים פה
לתרנום בשפניולית או בערבית, ,

ה.אליאנם" מכירה, כי התלונות וההאשמות
השונות, שקבלה מצד הציונים ע"ד קלקולי שימת
למוד הלשון העברית במקצת מבה'ם אשר לה,
אינן בכל זה ב לי יסוד, אבל לתקן אותם, אומר הדוה"ח,
אפשר רק קימעא קימעא, וצרי להתחשב = עם מצב חענינים + ,
אי אפשר לשלול פתאום ‏ את פרנפת הרבנים, לעורר אולי עי"ז
טערת:רוח ‏ בתוך ‏ הקהלה ולהושיב בן. לילה על מקומם מורים
אחרים, |ומלבד. זאת צריך. לשום לב למכשול: ממין: אחר, אומר
הרוה"ח.--+ מלמדים ‏ אנחנו. .את הלשון | העברית = בבתי : הספר.
אשר לנו. רק בוחר עם תורת ‏ הדת.. ע"י: כך צריכים ‏ תלמידינו
ללמור ולהבין. ביתר עמקות ‏ את אמונתם, אבל לזה. נחוץ. הדפר

/

גליון כט

כי מורה. הלשון / העברית. יהיה: מלבר. ירען ‏ מצוין של הלשון
העברית ופדנוג אמן גם יהודי מאמון ומסור לדת, והרבה מאלה,
שהיו יכולים | להורות את הלשון העברית באופן מצוין, אינם
יהודים ‏ חררים : לרתם, והם ‏ מביטים ' על השפה בעל - אמצעי
לרומם על ידה את ההכרה העברית-הלאומית, ואלה לא. יסכנו
להיות ‏ למורים בבתי:הספר ‏ אשר לנו. פה מראה האליאנס את
הניצוץ. האפימילטורי שלה.. -- את המלה ,לאומית" היא משרטטת
והיא: מפחדת כ'כ מפני. הרגש הזה (צריך לכוון בזה. אל הרגש
הציוני :עד שהיא מפתלקת. למפרע מכל .מורים כאלו,
אבל ה,אליאנס" החליטה = לעשות תקונים: הרבה, בכחי
להטיב את מצב למור הלשון העברית, ה,אליאנם", מספר הרוה"ח;
תשתרל. בכל -זה להטיב: מעט מעט את למור הלשון העברית
. ובהררגה. תחליף את מוריה. עתה. של בית המדרש הישן. במורים
עברים, שהנם חרדים לרתם, אבל קבלו עם. .זה הכנה פו'גוגית טובה,
וירחובו: יותר ויותר | ועפ"י | תכנית = מסוימה: : בבה"פ. את: שיטת
עברית. בעברית , התקון הזה, ‏ אומר ‏ הרוה"ח, -ימצא ‏ גם. מכשול
גדול מן הצר הפיננסי, ‏ הרבנים מקבלים. עתה: במשכורתם בער
הוראת הלשון ‏ העברית מארבעים עד חמשים פרנק לחרש.,
בכל >מעומו: של = השכר = הוה הוא:. מתאים : אל : המשכרת
הגורמלית = של המורים במורח. מובן. הדבר מאליו, כי. אם וחליפו
בפעם אחת את הרבנים. במורים עברים טובים, אשר קבלו חנוך
פדגוגי, אז תתהבינה בפעם. אחת הוצאות : משכרת המורים בסכום
של מאות אלפים פרנק לשנה, אבל אם יוציאו את התקון. הוה
לפעלו ‏ לאט לאט, אז אפשר שיצליח, בעבורת התקון הוה
אומרת .ה,אליאנס" להתחיל תיכף ולהמשיך אותה בהררגה יתרה,
היא "חושבת; = למשל, : לנכבד ‏ מאר, \ כי -מאת הקנדידטים,
הנכנפים ‏ אל ביה"פ. המורחי. שלה. בפריו., ‏ המכין. מורים ‏ בשביל
בתייהספר אשר לה, יהיו: דורשים = ידיעה: יותר | עמוקה: במקצע
הלשון העברית, מאשר : דרשו. מהם ער כה. בין. יתר. התקונים
ש,האליאנס" חושבת לעשות, היא רוצה | להרחיב באותו. ביס
המזרחי. את תכנית למוד הלשון העברית בדבור: ובכתב. ,באופן
זה---כותב. ‏ -ה,אלואנפ"---יהיו. .מורינו מוכנים . ומוכשרים בעתיד
כהוגן לעסוק בהוראת. הלשון העברית בבה"ס אשר לנו, הננו
עושים לנו לפרינציפ: לבלי: העמיר להבא בתור
דיריקטור בראש איזה שהוא מבתייהפפר שלנו
איש שאינו יודע את הלשון העברית על בוריה,
ומה שהיה עד כה דבר יוצא מן הכלל, יהיה
אצלנו מעתה לחוק ולא יעבור
אבל ה,אליאנפ" חוזרת ומרגישה. לבפוף, כי בהכירה בנחיצות
ההחבת למוד הלשון העברית ‏ והנהגתו באופן יותר מתוקן,. וגם
בזה: כי השיטה היותר :מובה הוא שיטת עברית בעברית,
שבאותם "מבתי<הספר שלה, שהונהגה בהם, הביאה לירי תוצאות
\ופות מאד,---היא שבה ומטעימה. בכל זה, ‏ כי היא מבטה. על
הלשון העברות: רק כעל אמצעי להכנים בין ולדי . בתי-הספר
שלה את דעת. האמונה והפפרים העברים. הקדושים, אכל. היא
אינה רוצה ל,ברוא שפה להשתמש בה למטרות ‏ הזמן, למטרות
של לאומיות' (קרי ‏ ציונות) עברית".
אמנם. אין: זה מתאים כ"כ להבריה. הקורמים. ברבר שכלול
למור הלשון. העברית. עפ"י: שיטת עברית. בעברית (האם באמת
נחוץ כל זה רק בתור אמצעי. לתורת הרת 6% אבל פה שבה
ומתבלטת לעינינו המלחמה שבין המומינט : הלאומי. והאסימילטורי,
המשמשים בערבוביא, בהכרה או שלא בהכרה, בכל
מהותה .של ה,אליאנס", :החל מן. היום הראשון. לקיומה,. כמו
שכבר העירוגו פעמים אחדות על. הדבר, בכל זה אפשר לאמר

.

ו ו

1
יי

בוודאות, כי. בפעם הזאת צערה אמנם ה,אליאנס". צעד. דמינכר
קדימה ‏ במהלך ‏ הלאומי-העברי = בזה, ‏ שהיא: מבינה: יותר. ויותר
את תפקידה של ההיסטוריה העברית בתור. למוד,: את חשיבותה
של. הקולוניזציה: הפלשתינאית. (,מקוה. ישראל", הלשון. העברית)
וקורם ‏ כל בזה, שהחליטה ‏ סוף פוף להנהיג את הוראת. הלשון
העברית בבתי-הספר אשר לה באופן יותר. מתוקן :ומשוכלל , ולגו
נשאר/ רק לקכל בשובע רצון את הצער המחוכם והמעשה העברי
הזה של ה,אליאנס" ולהביע לה ברכתנו, כי תעשה חיל בררכה זו,

בזה. יכולים ‏ אנחנו לגמור את מאמרנו ע"ר ה,אליאנפ"ן
אבל באחרונה אנו רוצים למפור את התשובות הכלליות, שנתנה
קומיסיתיהבקרת על ארבע השאלות, שערכה ה,אליאנס" בשבילה
בשעה יציאתה לדרך: א) כל התוכחות וההאשמות כנגד. הרוח
הרתי של בתי הספר אשר לנו, כנגד ‏ המצב ‏ הרתי של מורינו
ושל. תלמידינו = הקודמים --- הנן | קלוטות 'מן האויר; ב) הלמוד
הרתי בבתי:הספר ‏ אשר לנו לא די שאיננו מחליש את הרגש
הלאומי, -כי. אם הוא מחזק אותו, להפך; הוא נוטע בלב תלמידינו
אהבה נאמנה אל היהרות ומלמד אותם להנן תמיר. על כבורה.
למוד ההיסטוריה | העברית, אשר ‏ ה,אליאנס" ראויה = לתהלה

בנלל | זה, שהנהיגה אותו | ראשונה * בבתי:הספר אשר לה,
הוא אמצעי ‏ יפה מאד לרומם בו את הרוח העברין
0 למור הלשון העברית בבתי > הספר. אשר" לו הוא
מספיק ‏ בכלל, ‏ ובבתי:ספר ‏ אחדים = הוא ‏ מצוין מאד, ברוב

בה" לנערים מבינים התלמירים הימב את כל המקומות. הקלים
שבביבליה ; הנערים והנערות יודעים יפה את מנהני:הדת, קוראים
בסדור. קריאה ‏ שוטפת,: הנערים. יודעים בע"פ הרבה מן התפלות.,
באותם ‏ בה"ס, שהוראת ‏ הלשון העברית. "אינה ‏ מתיקנת" בהם
כדאיבעי, אשמים בזה המורים: הבלתי:מהוגנים, ‏ הנכחרים ‏ מבין
אנשי<המקום, ‏ והקהלות מתוחסות אליהם באמון, אף כי אין להם
שום הכנה פרגוגית', לשנות את המצב בפעם אחת, הוא דבר
שאי אפשר, | ה,אליאנם" ‏ צריכה | להוציא: לפועל את התקונים
הנחוצים ‏ קימעא ‏ קימעא. למור הדת, החנוך. הרתי והמוסרי. של
בה"ם שלנו | מתאימים | התאמה גמורה אל הצרכים הרתיים,
המוסריים | והחמריים של התושבים ‏ היהודים, וד) ההשפעה,
שהשפיעה | ה,אליאנס": בבתייהספר שלה היא פוריה, רחבה
ועמוקה,. האילומינטים היהורים היותר טובים בתורקיה, < הרבה
מן הוהודים = העתומנים, ‏ שהגיעו | למעלות היותה ‏ רמות של
הקולטורה ושל החיים החמריום והפוציאליים והחלק היותר. גדול
מאלה. העומדים בראש הקהלות הישראליות, --- כולם היו תלמידי
בה"ם אשר לה,אליאנס", ‏ וכך. הוא בכל מקום, במזרח' משמשים
תלמירינו ‏ כנושאי:הקולטורה, הם מפיצים שם אוה ודעת. הם
נמצאים ‏ תמיד ‏ בראש וראשון בכל מפעל, המביא רוב טובה
להתושבים, המפיץ קולטורה, ‏ המפרה צדקה וחפר, המיוסר
למובת ‏ האימנסיפציה הפוליטית. והפוציאלית | של יהורי<המורח,
ובכל | מקום מפיצים תלמידינו הקודמים את | הסיסמה. הכללות
שלנו: ,הרבות באור והמעיט בצללים",
--- פה 7

פעולות , חָבָרת ערה אָשָר לְיְהורִי
: שא אשכנז" בְּשָנַת 1908,
(ע"פ הדין וחשבון השנתי. שלה). /

(סוף)
הרין והתשבון מדבר ברחבה אדות התפתחות ארץ ישראל

ותקוותיה הרבות. לעתיד. בתיר ארץ האכרות המוררנית ‏ והתעשיה

ועובר. לדבר על וסור : הטכניקום. בחיפה; למען באר את נחיצותו. >

ותועלתו, ‏ הוא מביא מכתבו של הד"ר פויל נתן למר יעקב שוף
בניו-יורק | אדות הטכניקום שלטובתו נדב זה האחרון מאה
אלף: דולר, ו

והננו מביאים בזה, קטעים אחדים. מן המכתב. הזה:

,נסיעותי הרבות ‏ במורח הביאו אותי לירי הכרה, ‏ כי. יסור
טכניקום. יהיה. למקור ברכה לאחינו במורח ולהתפתחות. המזרח"י

השכלה. גבוהה אפשר להשיג בתורקיה אך בשלשה בתי:
ספר, שנים מהם אמירקניים בקונסטנטינופול ‏ ובבירות, ‏ ואחר
צרפתי: בבירות, : בכולם שורר רוח דתי (נוצרי) ולא נעים לאחינו
להשתמש' בהם, בהם לומדים. כל מיני ‏ מדעים, | אבל בית:ספר
טכני אין בכל ארץ תורקיה,

והנה דוקא בית:ספר כוה. נחוץ /מאר בארץ תורקיה, חלקי
הארץ שבהם ישנן כבר מפלות ברזל, דרכים ‏ מתוקנות ‏ ועוד,
הולכים ומתפתחים במהירות מרובה, ויתר חלקי הארץ מפוגלים
להתפתחות ‏ מצליחה, אם אך תבוא לעזרתם הטכניקה המוררניתי

המצב. הפוליטי החדש בתורקיה. יעזור הרבה לההתפתחות
הזו ומאד נכבר הרבר, כי. אחינ יקחו את החלק היותר גדול בה,

התקיות. לאחינו ‏ החפצים לעבור במקצוע זה הנן טובותי
ער עתה השתמשה ממשלת תורקיה באינז'ינירים וטכניקים בני
ארצות אחרות, והממשלה השניחה המיד עליהם בעין רעה, והם
לא יכלו למלאות את תפקידם כראוי מבלי דעתם את השפות
המתהלכות בארץ, אבל את הטכניקים היהורים תקבל הממשלה
בזרועות פתוחות. להם, לאלה שיהיו: גם אזרחים תורקיים, תאמין
הממשלה, וברעתם את השפות. התורקית והערבית יביאו גם תועלת
יותר מרובה מאשר הורים, והיהודים האלה ישתדלו בודאי למפור
את העבורה. ליהורים במספר: רב.

ולפיכך ‏ יביא הטכנוקום תועלת לא אך לאלה הצעירים
היחירים שיזכו להיות ‏ בין תלמידיו כי אם גם. לההמון היהודי
השקוע- בעניותו ,

שרה העבורה בעד אלה שיגמהו את הטכניקום -הוא גדול
ורחב ירים, \ גם בארצות. אפיה אחחות יש אפשרות רבה וגדולה
להתפתחות * הטכניקה המודרנית.

חיפה---היא העיר ‏ היותר: מוכשרת ‏ ליפור ‏ המופר הוה,
בי "עתירות ‏ מסחריות = טובות נשקפות לה יותר מלערים אחרות
אשר בארץ ישראל, לשאר ערי תורקיה ישנו אופי אינטרנציונלי
וותר מדי, והשפעת הטכניקום לא תהיה מרובה,

מגרש יפה למען הטכניקום כבר נקנה; הוא נמצא במרחק
רגעים אחרים מן העירי

,את כל התכנית של הטכניקום הצעתי לפני בונה המסלה
ההרזשית מעסנר:פאשא, ריפורמטר אשכנזי בתורקיה מכובר ואהוב,
והוא הסכים לה במכתבו המיוחד. אלי", .

,הצעירים שילמדו בהטכניקום צריכים לקכל חנוך רציונלי
מהתחלת ימי ילדותם",

בתחלה יבקרו ‏ את גן.הילדים | שבו ילמדו לרבר .היטב
בעברית, שפה הנצרכה מאד בארץ.ישראל בכלל והנחוצה
בתור שקר המאחר את העדות השונות בפרט,

אחרי:כן. יבקרו בית:ספר עממו, ‏ שבו ילמדו לדעת היטב את
"השפה העבהית ברבור ובכתב, את השפה הערבית שתלמר בתור
שפה זרה, את השפה האשכנוית, שתתן. להחניכים את היכולת
לרעת ‏ גם הנעשה' בהעולם הקולטורי הגדול, יריעה הגונה בחכמת
החשבון, ביריעות הטבע ובציור, עפ שיטת הפרופ' קירשנשמיינר
במינכן, המומחה. היותר גדול בשרה. החנוך. הזה.

בגןיהילדים יתקבלו ילדים | בני. ג'---ד' שנים ובהיותם
בני שש:שבע שנים יעברו, לבית:הספר . העממי, שיהיה בעל

שלמה

> העולם 3% 9

שבע מחלקות--מחלקה, מחלקה- לכל שנת:למוד, = וכשיהיו. בנו
ו"ד-ט"ו שנה יהיו כבר מוכשרים להתקבל. אל המכניקום,

רק אלה הילדים שיהיו ‏ בעלי. כשרונות ‏ טובים יקובלו אל
הטכניקום , האחרים ילמדו ‏ בבית<הספר עבורת ‏ מלאכה, ובתוף
בעלי.מלאכה ימצאו בוראי את לחמם, בפרט בארצות המורת
הצריכות לבעלי-מלאכה מומחים,

הלמוד ‏ בטכניקום \ עצמו . יהיה כמו בבתי:ספר ממין .זה
בהארצות המקולטרות. בו ילמדו. עוד את השפה הטורקית וגם
את השפה האנגלית, הנצרכה במצרים, והאשכנזית תועיל להם
לקבל. משרות ‏ בהמפלות האשכנזיות . שפת הלמור תהיה. אך
השפה העברית מפני המעמים האמורים,

,היודע את המורח לא יתפלא על רבוי השפות הנלמדות
יע כי שם: הן נצרכות ‏ ומוכרחות, = ובכלל. מפוגל הוא הילר
המזרחי. ללמוד ולרעת שפות: רבות, כירוע".

זמן-הלמור ‏ בהטכניקום ‏ יהיה | משלש ער ארבע שנים,
והצעירים. בני י"ז--י'ח שנה: שיגמרו. אותו יהיו כפר מסוגלים
לקבל ‏ משרות , בעלות:אחריות ולמלאות את תפקידם. כיאות,

אי בכל . זאת . לחכות: ביסור ‏ הטכניקום. ער אשך יגמרוּ
הילדים את בית:הספר העממי האמור , התפתחות ‏ המזרְח צועדת
בצעדים ענקים, ולא טוב הדבר לחכות זמן של שבע שנים
ער אשר נוכל לפתוח את הטכניקום, וגם. אין צורך בזה, טופי
תלמידי , בית-הספר ‏ ,למל" בירושלים. מפונלים להיות התלמירים
הראשונים בהטכניקום, נחוץ. אך למלאות ‏ את ידיעותיהם. בחשבון
וציור, דבר שאפשר לעשותו במשך שנה אחת, ואת הטכניקום
אפשר אפוא יהיָה לפתוח בעור שתי שנים,

ההוצאות. למען. הטפניקום :הן. בערך !

בער ארמת הבנין שלמנו 0 פרנק,

לבנין בית"הספר ל-800 ילף ‏ 100,000 -,
לבנין בית-מלאכה ומכשירים 0 -,
הטכניקום והמפשירים 0 |

נחוץ. גם לבנות. מעון לאלה התלמירים בני. ערים אחרות
שהוריהם אינם גרים בחיפה. זה יעלה לסכום. של 60,000 פרנק.י

בסך-הכל עולות ההוצאות בפעם אחת. ל-690,000 פרנק

מלבר אלו תהייגה ההוצאות השנתיות של הטכניקום. ביחר
את בית"הספר --- שמונים אלף פרנק בכל שנה. ‏ ,

אם המזרח. יתפתח כמו שמנבאים כל יודעי דבר, ואם
אחינו יקחו חלק בזה במרה מרובה, או יהיה שמה מקום"עבורה
ופרנסה להמון. אחינו, ‏ הנאלצים לעזום .את משכנותיהם. ברוסיה,
רומיניה. וגליציה,

,גראה הדבר, כי תעודת אחינו המורחיים היא להיות. אנשו*
הבינים בין התרבות המערבית ובין התרבות ההולכת ומתפתחת
של המורח, בתור שמיים מוכשרים. המה להתעורה הרמה הון%
הם ימלאו למענם. ולמען. האנושיות תפקיד היםטורי- בלל"
ובמזרח. תוכל. היהדות, ‏ החפשית. מלחץ הקולטורה. המפותחת של
העמים הנוצריים אבל מלאה. הימנה, להתחרש. ולהגיע. לידי
התפתחות אינטלקטואלית-עצמית. ותהיה למקור .ברכה לה לעצמה,
להממלכה. העותומנית, ולכל. האנושיות .

,ביסור. הטכניקום : העברי במורח. יעשה הצעד האחף
למלאות. את. התעודה ‏ הנשגבה. הזו", /

הלאה.-מביא. הדין-והחשבון. רשימה. ארוכה. ממפלות:הברול
והררכים ‏ המתוקנות | שברעת הממשלה. לבנות, = וכמובן,. תהיה
היכולת. לגומרי. חק למורם. בהטכניקום להשיג. די, עבודה ומלאכהי
ב ארץ: ישראל ובפור וה ישנם לחברת ,העורה" שורה

של בתי-ספח שונים, ‏ גני:ולרים,. | בתי = ספר נמוכים

ו

0 > העולם -

ותיכוניים: בהראשונה שפת:הלמור. היא השפה העברית, ובשניים
מלמדים. בהערים מלבד השפות העברית. והערבית ‏ גם איזו שפה
אירופית, ולפעמים . גם שתי שפות ,הכל לפי הצורך: של אותו
מקום",. אבל בבתי"הספר ‏ אשר בהמושבות אין מקום ‏ להשפות
האירופיות !
החברה חושבת עתה להרבות. גם בלמור השפה התורקית
בתקותה כי כאשר. ירעו יוצאי בתידספריה את שפת-הממשלה יקל
להם' לקבל משרות בממשלה, זה האידיאל. היותר. גבוה של אחינו
המערביים, והאות לזה, ‏ כי דירקטור הפוסטה והתלנרף. בירושלים
-הציע' לפני המנהל הראשי של בתידספר ה,עזרה" מה אפרים כהן,
כי יקְצָיבו מקום ללמוד. עניני הפוסטה והתלגרף בביה"ס הריאלי
בירושלים ‏ אשר. לחברת ‏ ה,עזרה",
בירושלים יסדה החברה שלשה ‏ גני-ילדום, ‏ שבהם
מלמדים עשרים ואחד מורים ומורות , ומספר תלמידיהם ותלמידותיהם
הנהו יותר משלש מאות, יש צורך עוד בגן-ילדים אחד או שנים,
אבל מורגש. חסרון. במורות שתדענה את אופן ההוראה. בגני-
הילרים ואת השפה העברית על בוריה, וע'כ חושבת החברה
. מחשבות לפתוח בירושלים קורפים מיוחדים בשביל
עלמות היודעות היטב את השפה העברית והחפצות
ומוכשרות להיות מורות בגני-ילדים, הוצאת גניד
חילרים האלה עלו להחברה בשנת החשבון לסך של 11,800 פר',
מלבד אלה ישנם להחברה בירושלים : א) ביה"ס לבנות
עם תשעה מורים ומורות ‏ ומאה ותשעום וחמש תלמירות ועלה
להחברה בשנה זו בסכום 10,960 פהנק., ב) ביה"ס ,למל" שתמכה
בו בסכום של חמשת אלפים מרק, שמספר מוריו הנהו ארבעהד
עשר ותלמידיו---850, .ג) הסימנר למורים. ובי"ם. ריאלי, שעשרים
ואחר מורים להם ושבעים ותשעה תלמידים, לתלמידי הפימנר
ישנה אגודה בשם ,מוריה" העורכת נשפים ספרותיים: ושעורי-
ערב לגדולים, ‏ בשביל התלמידים. בני ערים: אחרות. הוכן בית-
| מזון: מיוחד: ובקרום יבנו למענם גם בתי-מעון, ‏ מלבד הלמורים
הבלליים הנלמדים. בהטימנר הזה כבכל. בתיחספר. ממין. זה ישנו
גם קורס מיוחר לעבורת-ארמה, רבר שרב תועלת צפון. בו למען
אלה המורים שיבאו. לעבור ‏ בהמושבות. העבריות, ‏ ההוצאות על
המופד ‏ הזה עלו בשנה' זו לפכום גדול ועצום --- 49,200 פרנק,
בי היו לו גם חובות מהשנה העברה, בשנה הבאה חושבת הח'
להחל. בבנין. בית מיוחד. למען המוסד הזה!
מלבד כל אלה תמכה החברה בסכומי כסף ‏ את המוסרים
הי'ושלמים האלה : א) את ביה-חנוך יתומות בסכום של ₪600
פרנק, ועל פי השתרלותה נתנה לטובתו גם החברה ,לעזרת
היהודים הרופיים" סך ארבעת אלפים ‏ פר', ב) את ,בית אוצר
הספרים הלאומי" -- אלפים פר', ‏ ג) ,בצלאל" --- שלשת אלפים
פר', ד) ,התלמור"תורה" של הפפררים, למכשירי למוד --- 200
פר' ועוד ‏ 4000 פר',. אבל הובטח לה מראש. כי מעתה ינהיגו
בהתלמור"תורה. את השפה העברית בתור שפת:הלמוד וגם ‏ יתנו
מקום נכבך ללמודי שפת. המדינה, ההבטחה הזאת לא נתקימה
בשנה העברה, כי אי>סדרים ‏ שררו : בעניני העדה לרגלי: הריב
בדבר החכם:בשי, אבל בשנה זו יונהגו: התקונים הללו,
ביפו יסדה החברה ! א) שני. גני:ולדים, | שארבע מורות
להם ומספר התלמידים והתלמידות --‏ 181, ההוצאות עלו לסכוט
0 פר', ב) בית:ספר לנערים, ששבעה מורים. לו ושמונים
וחמשה תלמידים, חוצאות הבית עלו לסכום של 18,400 פרנק,
לטובת. ביה"ם ,שערי.ציון" נתנה הח' תמיכה -- 800 פר',
בהמושבה רח1בות. מחזיקה. החברה ‏ ביתרספר ‏ לנערים
וגערות, * מספר המורים --- ,8‏ התלמידים והתלמידות -- 68,

גליון כ

ההוצ' עלו לסכום 1600 פר. בשנה הבאה חושכת החברה
להרבות בהוצאות ‏ על, ביה"פ. הזה, ‏ למען: השביחו,. ע"פ הצעת
המורים ברחובות החליטה החברה ליפר ביבליותיקה נודדת
בשביל. ‏ המורים ‏ והתלמידים,: מרכז ‏ הביבליותיקה הואת. יהיה
בירושלים ומשם יקכלו. הרורשים את הספרים ‏ הנחוצים: להם,

ב ח ברון תמכה. החברה את ה,תלמוד>תורה". בפכום. של
0 פר. בתמיכה הזאת נתקבל מורה להשפות: העברית. והערבית
והמדעים ‏ הכלליים:

החברה מוריעה שבחפצה להתחיל בעבורה אינרנית למען
הביא סדרים בכל ‏ בתי-ה,תלמור:תורה" אשר. בארצות המורח.

ב צפת יסדה הח' ,גן-ילדים". ששלש, מורות. לו ותלמידים
ותלמידות- -114. ההוצ'. עלו לסכום. של..אלפים .פו':

בקרוב. פותחת. בזה החברה שעוריגערב לגדולים,

ב חיפה תומכת. החברה ,בנן-הילרים"- ששתי. מורות. לו
וששים וחמשה תלמידים ותלמידות,.בסכום של אלפים פרנק,

בבירות יסרה הח' ,גן:ילדים". ששלש מורות. לו ומאה
ואחר ‏ תלמידים. ותלמידות,. ההוצאות-- 8106 פרנק,

בטבריה יסדה החברה ,גן?ילדים" ‏ ששלש מורות לו
ושבעים וששה תלמידים ותלמידות לו,: ההוצ'---₪500 פרנק.

הדין:והחשבון. מודיע. שהחברה. תומכת. גם בעלמות אחדות
היודעות שפת:עבר והמתלמדות. עתה בגרמניה. בבית:הספר פרבל:
פסטלוצי, ‏ זה בית-הפפר המפין מורות. לגני:ילרים,

בשנה הבאה. תיסר. החברה -גנו-ולדים \ובתי-ספר . עבריים
גם בערי תורקיה האירופית, ,

למען היטב. מצכם של יהודי: רוסיה עבדה החברה הרבה
בשנה זו, אבל אייאפ שר להודיע על אדות כל העבודות
הללו. בכלל. הוציאה החברה .לטובת יהודי. רוסיה. והנורדים
משם סכום עצום של 880,000 מרק!

החברה השתתפה גם (בסכום של חמשת אלפים מרק) בהוצאות
האכספדיציה לחקור את חיי: הפלשים באביסיניה,. שבראֶשה עמר
הר"ר פייטלוביץ, תוצאות הנסיעה הזאת. ידועות פחות .או יותר
להקוראים העברים, והחברה הושבת גם להוסיף לעביד. בדרך זו
ולקרב אל עם ישראל ‏ את נדחי. אחינו אלה1

בין העבודות: ,השונות" של החברה כדאי לצין את תמיכתה
לקופת:התמיכה של הסטודנטים העברים בציריך, לטובת האגורה
לסטטיסטיקה יהורית ולהוצאות מלון עב רי,

בכלל עושה הדין:והחשבון רושם: נעים מאד, ולא לחנם
העלתה החברה עליה את חמת כל המתבוללים למיגיהם! --

מִכְתּבים מתורקית.
0 0 ו
1
קושטא,.
כ
ה,מככים" בקושטא , אדרינופולי ‏ ופלוניקיי- -
השבוע ‏ האחרון הוה שבוע: של חג לעברים - הצעורים . שבתורקיה.
ה,מכבים". מבולגריה---כך נקראות החכרות. הציוניות- להתעמלות בארץ. הזאת---
באו לבקר את. חבריהם בתורקיה, אלה האהרוגים קבל1 אותם בזרועות פתוחות
ויערכו. חגוגות פומביות, שהועילו הרבה להפצת רעיון התחיה הגופנית והרוחנית
בין הדור היהורי הצעור. שבתורקיהי - :
כותב חטורים. יכול להשתתף רק בחגיגות שנערכו בקושטאן על החגיגות
באדרינופולי וסלוגיקי הנני כותב לפי מה שספר לי אחד ממפדרי חטיול היפה
הוה, האדון פררו מורה. עברית. מפילופופולה =
, /

נליון כט

> העולם 36

גג

1

0
ה,מכבים" באו לקושמא ביום הרביעי ‏ של השבוע שעבר, בבקר,

אגודת ה,מכבים" הקושטאית יצאה לקבל את פניהם, ובראשה תזמרת של חיל:
הים,. חבורה מה,מכבים" הקושטאים יצאח לקראת האורחים הבולגרים לסן:סטי:
פנו, הפגישה היתה נלבבה עד מאד, וכאשר הגיעה האניה אל החוף החלה
התזמורת לנגן, וההתלהבות היתח גדולח.

בפגישה היפה חזאת השתתף גם המון היחורים היושב בגלטה, וכשעברו
הגבורים הצעורים הופים בשירים ותזמורת:הצכא: בראשם דרך רחובות. העור--
קבלו אותם בקריאות של שמחה וורירות. ביחוד ‏ גדלה העליצות . למראה
הגדוד הקטן של ה,מכביות", נערות יהודיות. מכולגריה, מתלמירות. בתי:הספר
שהלכו בצעדים חיילים.

למחרת היום ההוא ערכו שתי האגודות טיול אל אחד הכפרום שעל
חוף | הבוספור, כשעברה אנית ‏ ה,המכבים" על בות המלון ,זוממר:פלי" שבטוה
רפיה, עמרה. שם, וחבורה. מה,מככום" ירדה לבקר את האדונים ולפזון. ופוקולוב
ולברכם בשם ה,מכתים". באותו. זמן ערכו המכבים שנשָארו על האניה אובציות
לראשי ההסתדרות = ובפעם הראשונה חרד אנור ‏ הבופפור ‏ למנגינת ,עו לא
אבדה. תקותנו".

ביום השבת בבקר הלבו המכבים לבקר את צעירי היהודים בבלט, אחד
הרבעים עם ישוכ יהודי גדול. הקלוב של הצעירים היהודים ער להם פגישה
יפה עד מאד. מהקלוב הלכו המכבים בלוית צעורי בלמ לבית-הכנסת ‏ של
ה,גרוש" (בות:בנסת שנבנה ע'י גרושי ספרד) שלשמח הוומנו ע'י ראשי הערה,

בית:הכנפת והחצר הגדולה היו מלאים, באו כאלפים איש וביניהם
החכמים וראשי העדה. עור לא נשתתקן מחיאות"הכפים והקריאות הנלהבות
מהרחוב. ומקהלת. בית-הכנפת קבלה את פני המכבים,

כתום. זמירות המקהלה נשא מר חרמוני נאום עיברי על ההתעמלות
והתחיה העברית. אחריו דברו --- ספררית -- האדונים -ח. רבי בנימין מפו;
לופופולי ‏ ואלטביץ. מכלט, ‏ שניהפ .מורי האליאנפ,

החגיגה. בבִית הכנסת .עשתה רושם. יפה על כל הֶנאפפים
> נלהבות ומחיאות:-כפום סוערות,: כנהוג פה, גתפררו:

בשעח החמישית אחרי הצהרים החלה חגיגת המתעמלים' בחיקוי, הרבע
ששם וושבום רוב מנינם ורוב בנינם | של יהודי ‏ קושטא, על מגרש ‏ רחב:רים
של בית:הספר לאופיצירים התאספו כאלפים איש, וביניהם רבים מגדולי שרו*
הצבא +

כמאתים איש מהמתעמלים יצאו להראות את כח שריריהם ויפי תנועותיהםי
המחזה היה נהדר, ביחוד התענג ההמון על מראה הטכביות, כשאלו יצאן בקנו:
רובה ובנו ביופי, בהרמוניה. ובמהירות מצוינים פירמידות = נחמרות \,מגנו:דור*
בקני. הרובה:

החגיגה ‏ ארכה כארבע שעות. תזמרת בית:הספר לא חרלה מנגן. משך
בל הזמן, ‏ השטב. של ביתההספר ותלמיריו התבוננו בהתענינות מיוחדת אל כל
\ תנועות המפבים, גשמען. גם נאומים, נאמו גם אופוצרים אחדים, שהודו ל,מכבים*
בעד היותם למופת יפה לתורקים ויביעו את תקותם לראות במהרה את הגבורים
הצעירים האלה במחנה העותומני,

ובקריאות

רושם חזק ‏ על ההמון היהודי עשו הצבעים הציונים והרגלים, ‏ ולא
מעטום מאלה, שהרגלו לראות בציונות איזה. דבר. אסור- -התפלאו. על. אומץ:
רוחם. של ה,מכבים" לצאת בצבעים ודגלים ציוגים לפני המון אופיצירים, ננרלים
ובאיהבח. הממשלה,
דבר שראוי לצין / בשביל הקוראים ברוסיה : וכחו"ל הוא שמנהל. ביתה
הפפר מפר ביום ההוא להשותם של ה,מכבים" את כל בית:הספר של האוג
\ פוצרום, ‏ והתלמידים לא התרגנו על זה, אלא, ‏ להפך, השתדלו להועיל. כפי
האפשר ל,מכבים".
להתיחטות .טובה כון לא | הורגלנו אפילו בארצות = היותר תרבותיות:
שם האופיצר חושב. את עצמו לאיזה יצור ממדרגה ראשונהו
זכורה לטוב גם הליגה ,רודפי אמת" והאדונים פירורֶה ואלנקוה, ‏ שלא
חשבו כל עמל ויפררו מסעדה יפה למכבים ולכל האורחים שבאג אל החניגהי
בשעה האחת-עשרה בערב היה החלק השני של החגוגה: בה השתהף
המון של ארבעת:חמשת אלפים איש, עור הפעם פירמידות נפלאות, זמירות
ונגלנים.
זמרה החברה היהודות ,רננה", אגב, אגורה זו נוסדה לפני שנום אחדות
> ע'י: יהודים אחדום מדברי:גרמגית. ווקראו. לה בשפ. רנגה בשביל. להטעות. את

הגויום -- התהה6ג[. ‏ עתה מתחילים להרגיש רות חדשה בחברה זו. במקום
השירים הגרמנום הלאומיים מתחילים לזמר ‏ גם שירנם ‏ עבריים ‏ וה הההמ0ות
תהי אולי באחד הימים ‏ ל,רננה" עברית,

ביום הראשון ‏ אחרי ‏ הצהרים ערכו המככום חגוגה שניה להתעמלות,
באחד הגנים היותר גדולים של החלק האירופי, פירה, גם הפעם באן באלפים

איש , רובם מה:1)06]-1ו[שו היהודי שבקושטא, במקום הראשון ישכו: ולפז ו
ו

סוקולוב, אוסישקין, ‏ רוזוב, ז'בוטינסקי (שבא באותו וום מרופיה), דיר יעקבפו,

ועוד. הפעם הצטינו המכבים עוד יותר מאשר בפעם הראשונה במהירות, ביופ
ובההרמוניה שבתנועותותם , ביחוד עלו להם המחולות של ח,גלדיאטורים"
ו,הקוצרים".

בערב. נזרמנו ה, מכבים" והאורחים לבנקיט שנערך בחצר בית"הספ
היהודי חגרמני, שהיה מקושט בפנסום ציונום ‏ וב,מגני-דוד" מאורום, אל. הכנ >
קימ באו מלבד חציונום : האדונים פריסקו, | בתור באהכח חתכםרבשי, קריספ
ונבון, בתור באו:בח המוגיליש ועורכי עתונים ספרדיים, החכם:בשי הודוע שלא ,
יבול לבא,

גם הפעם נשמעו נאומים ע"ד התחיה הרוחנית. והגופנית, שר שורים'
וישמחו עד שעה מאוחרת בלילה. \

ואלה דברי האדון פרדו ע"ד טיול ה,מכבים". מבולגרית,

זה ששה ירחים שהאגודה להתעמלות. ,מבי" מפוליפופולי מבונה: את.
עצמה לטיול = הזה בתורקיה, ‏ חברי האגורה הואת הבינו | ערך. טיול כזה בין
אחינו הספרדים בהורקיה, המתעוררים עתה וחד עם בל תורקיה החרשה לחיום
חרשים.
הלאומי ואת ההכרה בנחיצות התפתחות. הגוף והרוח בקרב. אחינו, ה,מכבים"
עזבו ב:18 לח, = יולי את פוליפופולי. מאה איש היו. ביניהם חפרים משלש
אגודות מפוליפופולי, בזרדדז'יק וימבולי ,‏ כל העור יצא ללוות את המתעמלים'
במוסטפה:פחה, ‏ העיר. התורקות הראשונה, על גכול = בולגריה, * ערכו" היהוהים
פגישה נהדרה ל,מכבים", כמעט כל היהורים באו אל התחנה בלוית תזמורת
יהודית.. ה,חכם" קרא שור עברי, = שחבר לכבוד ה,מככום" וישא נאום ופה על
ה,מכבים" שלפנים ואלה של הוום, ‏ אח"כ שרה מקהלת:ילדים את שיר<התקוהי
המפע געצר לכבוד ה,מכבים" לחצי:שעה, וכשח, = רבי בנומין ענה לנואם ויודת<
לו בעד קכלת:הפנים הופהן הלכו ה,מכבים" לררכם לאדרינופולי. בעשרים אלף
אוש חכו למכבים בתחנה, ולא היה קץ. לההתלהבות, שבה פגשום יהודי ‏ אד:
רונופולי, בתזמורת ודגלים הכיאו אותם לגן-העיר, ופה ערכו ציוני+העיר בנקיט
לבבוד ‏ ה,מכבים". למחרתו. ערכו נשף, * שעלה יפה עד מאד, ובאותו לילה..
נסעו המכבים ‏ לפלוניקי. בדרך נשברה מכונת הקטור. אומרים, שהמכוגן
חיוני עשה זה בכונה, כרי שיאחר המפע. הוא חפץ להפריע עי"ז את קבלת:
הפנים. הופה, שערכו יהודי ‏ פלוניקי ל, מכבום". המסע אחל אמנם חמש שעות,
למרות השעה המאוחרת ‏ שבה באן ה,מכבים" לסלוניקי מצאו על התחנה
הרבה ציונים שבאו לפגשם, ובעברם ברחובות העיר---מחאו. כף לכבודם, ‏ ביום
חגההחפש ערכז המכבום חג<להתעמלות בגן-העיר, שעלה יפה מאד. בחג:החפש
השתתפו ה,מכבים" ויוזמנו ללכת יחר עם הצבא, למרות מחיאות:חמפים הותח
שמחתם' של והודי ם ל ו ג יק י פלטונית. לנשפים לא הרבו לבא, ורוב המבקרים
היו בולגרום ויונים, ‏ בכלל נראתה איזו שאיפה לעשות את החגיגה הזאת
ל'בולגרית. 0

הציונים וחברי ה,פורקל דיס אונטים" כמו אגודת מו:שהיו תלמידי ביה"פ
של האליאנס ערכו בנקטים, אבל ההמון היחודי של סַלוניקי לא הרבה להשתתף
בנשפים. ביותר עלו החגיגות בקו ש טא. ,

היום שבים המכבים הבולגרים לפוליפופולי. ראויים הצעורום ‏ הנלהבים
האלה לתודה עמוקה מאת כל הלאומיים בעד זרע המחשבות הלאומיות שורע"
בדרכם ושבטח יביא פרי רב, \

שיחה. בון - ולפזון. ועורך ‏ עתון מקומי ‏ ע"ר הציונות.

בשבוע שעבר נדפם בעתון התורקי:פרנצי המקומ "0716840 6 0000107,,
שיחה ארוכה של אחד מעורכי. העתון עם -מר ולפזון. חושב הגני למותר להביא
את כל השיחה ע"ד מהות. הציונות, ‏ אבל חושב הננו, = שהקוראים ‏ יתענינ ו
בשאלות אחדות עד המצב הנוכחי. של התנועה, כפי שתוארה בשיתה הנזכרה,
' על השאלה, האמ רוצים הציוניס | לקרע את ארץ"ישראל. מעל תורקיה
ענה מר. ולפזון :

. ל ג \ 1 /
7 2% 6

ה,מכבים". רצו לעורר בקרב אחינו בערי תורקיה | את הגש הכבוד =

גליון כט

> העולם 3

ן

ב-צבב ה עבמנמ) שו שב בששוט אנ נאי טא הט בג בצ טכ אנצנהנכצבצ- הנטקהו נהשזוף יווק ההכבזוחם אוה הנבהאטכנאג כפלותםהועטאהענמעט טנג בה הג העעננוככהבהצננלצנממננבונות ותו החאהשור הצא

זוהי שטות, והנני מוחה. נגד ‏ דבה כזו. בכל עוז, חושב אנכי, = שאלח
האומרים כזה. אינם: מאמינים ברבריהם עצמם.. אף אחר ממעשינו לא יאמת רעיון
משוגע כזה, אין למטרתנו כל קשר עם רעיוגות \ ע"ר קריעת | הממלכה
העותומנית, להפך: הציונות תשיג את מטרתה רק אז, כשתחית תורקיה חזקה
ופורחת, הורקיה, שארץ ישראל הנה אחד מחלקיה, וכו'

העורך: האין הצוונים מתענינים בישוב היהודים בנופות תורקיים
אחרים+

לפ זון: לא ולא, תמוך נתמוך באלה שישתדל%5. להכנים לתורקיה
הון יהודי. וידום עובדות של יהודים. תורקיה מושכת את לבנו. קורם כל מפני
שזו היתה הארץ שפתחה לנו את שעריה ‏ בימים היותר ‏ רעים שלנו ותקבל
בזרועות פתוחות את אחינו שגורשו מארצות אחרות, ושנית זו היא ארץ
מזרתית, | שלה הננו קשורים ‏ ע'י המפורת שלנו וע'י הנטיות של האופי
הלאומי * שלנו, בתמכנו בהגרה יהודות לתורקיה רק נוציא לפעולה שאיפה
שהיתה נכרת זה כבר בין היהודים בכלל ובין הציונים בפרט, ושלצערנו ‏ אוח
אפשר היה להוציא לפעולה בימי המשטר הקודם, מאושרים נהיה אם עתה, בימי
המשטר החדש, נוכל לספק את רצונו של עמנו הנותן משפטההבכורת לתורקית
ולעזור עי"ז להפרחתה של תורקיה החדשה:

העורך: היוכל ככודו לאמר לי באיז! אמצעים רוצה ההפתדרות
הציונית להגיע למטרתה:
לפ 1+ בעונג גדול.. קודם כל הגנו אנשו:מעשה. איגנו | רודפים

אהרי. חלומות?שוא. יודעים אנו את קושי עבודתגו. וגעבוד. בזהירוף = הנחוצה.
אוננו רוצים. להכניס המונים גדולים בפעם אחת, הישוב, שיהיה מבוסס על האכרות
והתעשיה, "יעשה . לאט:לאט, והתחשב נתחשב עם חרישות הארץ, נכנים את ההון
. ומספר הידום הנחוצים. להרמת הארץ ו. באותו זמן הכן נכין את התנאים להפהחת
האכרות,. התעשיה והטפחר, ‏ מובן מעצמו, בי העכודה הזאת. תהי לברכה ליושבי
הארץ' ולמתושבים , החדשים, .הלא תבין .אדוגי, בי. הוצאת תכנית כזו | לפעולה
היתה. אוהאפשרית. בימי המשטר הקורם, ובטוחים הגנו כי. תורקיה החרשה /
רק שלא. תשים ' מעצורום. על דרכנו ‏ אלא: תתמוך ‏ בעבודתנו- לטובת. תחיתה
הבלבלית. של הארץ.
חעורך: היורע כבודו ע"ר השיחה. בין .ראש
טבפיק:בוי. בפרוז ומה הוא חושב על אדותה+
"> ולפ זון:. עתי לא תרשני להרבות. להתעפק בפולמוס רוק אם אונני
טועה הבוע אותו הד"ר ריזה טבפוק קודם פעמים אחרות דעות = בע ד הציונות
וירבר אז על. ארות תנועה. זו ו רבה (לפני ‏ חדשים אחדום. אמר
באספה יהודית גדולה. בבלט: ‏ ארץ:ושראל הנח יותר ‏ ארצכם מאשר ארצנו
וכדגמה, ---א,. ח--),
השנוי. הזה. בחעות הד"ר ריזה. טכפוק ותשובתו של ראש האליאנס מקורם
אולי בטעות, שאינני מבונה. שניהם מדברים ע"ר איזו חלומות -שוא,
רורפים אחריהם, חלומות ‏ שאגחנו,
> וורעים +

האליאנס והד"ר ריזה:

שהציונים
כמו שאדוני יכול להוכח משיהתנו,. איגנו

*
%* *
סוד המיגופטרום החליט בישיבתו של אתמול למנות את האימם יהיה, ראש
המוררים בתימן בתור ואלי תימן, כנראה, נצחה הרעה שצריך לכבוש את תימן
.= בערמומיות ובשלום, אם הנצחון הזה יהיה שלם וגמור --- שאלה היא,

א ה--,

>.

וו

סלוניקי.
הציונות צועדת קדימה בִּין קהלות מקדוניה. האגורות הולבות ‏ וגדולות
ומתחילות ‏ לעבד במרץ , ולו נמצא ‏ פה כח מארגן. שיסרר ויאחד את כל

האנודות הציוניות שבערי הבלקן, או אפשר היה לקוות לפעולות חשובות +
אגודת , גי צוון" שלחה למונסטיר את מוכירה מר ווסף עוזיאל לעורר
שם את האגודה ,חוכבי ציון" לעבורה תכופה. האגורה הציונית שכמונסטיר
נדלה ותשבר לה אולם יותר רחב ובו נאספו יותר משלש מאות איש וגם
כששום נשים לשמע את נאומו של מר עוזיאל אודות הציונות. דבריו עשו רשם
חוק על הניוספים, אחרי נאומו שרו את ,התקוה". רבים מנככדי העדה וראשיה

שהיו באותו מעמד, נכנסו תיכף אחרי הנאום, אל האגודה בתור חכרים נכברים,
ועתה, אחרי שגם העשירים והגכבדים החלו לקחת שם חלק בעבודה הציונית,
אפשר לקוות לפעולות סמשיות. וכיון שהוכרתי את מונסטיר אביא פה פרטים
אחדים אורות קהלתה היהודית. קהלה וו מונה שבעת אלפים נפשות, חכם-בשי
אין לה, רק ועד הקהל הוא מנהלה , ישנם שם לבר ,חובבי ציון" שלשה
קלובים . האחד בשם פסוןוותו ‏ 008 6[ם1[ 6[ שם לו למטרה עכודה
ו אך עד עתה לא הראה שום פעולה, למרות החפץ הפביר. של צעיריו
לעבודה. הסבה הוא, ‏ כי כחותיהם אינם מספיקים ורק באחדות ווכלו. לפעול
דבר מה,

האגודה השניה ,עוור דלים" .בה לוקחים. חלק ארבע. מאות נכרום ושלש
מאות נשים. והשלישית בשם: ,אהב את המלאכה"--מספר חברוה 350-- מתעטקת
בלמור מלאכות יד לנערות עניות, לפי אמצעיה פעלה הרבה, אך עתה לא
תובל להמשיף את עבודתה, כי הדרישות רבות וע"ב פנתה בבקשה אל חכרת
בי"ח, שתקבל את המפעל הוה תחת חפותה, ‏ והיא מקוה, שבי"ח לא תשיב את פניה
ריקם. מוזר הוא הדבר, כי אין במונסטיר יהורים בעלי מלאכה. מלבד חיטים,
ישנם רק שני נגרים,

האגודה הציונית ,חובבי ציון" = עתידה לקחת חלק חשוב גם בעבורת
הקהלה, בפרט עתה שגם מהשררות הגבוהות התחברו אליה. היא החלה לעבד
גם בעד הפצת השפה העברית.

שלשה בתי ספר ישנם שם: בי"ם לנערים. ובי"ס לנערות של חברת
בו"ח. ובות ת"ת. המתקיים על חשבון הקהלה. מספר תלמידי הת"ת. עולה לשלש
מאות ועשרים. השפה הצרפתית נלמדת בו כהוגן וכן גם תורקית באופן מספיקי
את הלשון הוו התנדב ללמד אופיצר תורקי. ורק השפה העברית עודנה בשפל
המררגה, למוות השתרלות ‏ המנהל מר דוד נתטיאם לטובתה. חפוון מורח
עברי טוב היא סבת ההתרשלות בלמור העכרית. אבל עתה החליש ועד הת"ת
הבא תמיד בדברים עם אגודת ,חובכי ציון" להביא הנה מווה עברי מוטחה
אשר ילטד את העברית כטו שפה. חיה. ג ככתי הספר של חמי"ח משתדל
מנהלם להקציע מקום חשוב לשפה חעברית:

-- הבחירות לועד הקהלה של פלוניקי : מעפיקות ביותר את עתונינו,
הבחירות הולכות וקרובות. ישנן פה שתי מפלגות, של צעירים ווקנים,. הוקנים
חפצים בוקנים והצעירים בצעירים. מי ינצח את מי קשה לדעת. בין כה. וכה
נדפסים מאמרים בעד הועד הקדם וכנגדו. העתון ,לה נאסיאן" מבקר במאטרים
חויפים את הועד הקדם, ואולי הרבה אמת. יש בדבריו,. איך שהוא -- וקהלת
סלוניקי | וקוקה עתה לועד של עסקנים המבינים את גדל האחויות שהם
מקכלים על עצמם והמסורים לטובת הלאום +

האדון בן כלב ראש אגודת המכבים בפיליפופולי שהה פה | ביסים
האלה ברבר סרור טיול של מאז ועשרים | מתעמלים. ‏ הוא הביא מכתב'
מליצה מהעדה הפיליפופולית | אל עדתנו, והאחרונה הבטיחה ?ו עורתה
מצדה. חבורת המתעמלים הואת תבקר בשבוע הבא את אדרינופול ותכף אחרי
זה את פלוניקי. הם אומרים לעורר את צעירינו במקדוניה ליפר להם אגודות
והלואי שיצליחו לעורר גם. את צעירי פלוגיקי,

ענין ה,תלמור תורה" התחרר פה יותר ויותר- ויהי לנושא. למאמרים רבים
בעתונים הספניולים, כמו שהורעתי כבר במכתבי הקודם, פנה-ועד הת"ת אל
חברת בי"ח בבקשה. לשלח לה מנהל מאנשיה,. ותשובה עוד. לא הגיעה. והגה
באחד העתונים מתנפל סופר אחר על הת"ת וטוען , | בי בועד אין קום
לחכמים (רבנים) כי אם לאנשים חפשים, כמו לביה'ס של חברת בי"ח בעורנו!
ונגד זה טוען סופר בעתון ,איל אביניר', כי בועד צריכים להיות יהורים ולא
מתבוללים כמו בביה"ס ‏ הנזכר, = הת"ת קכל עליו לחנך | דור יהודי ולא. דור
מתבוללים וכן הלאה והלאה. | והצרק באמת עם הסופר \ של ,איל אביניר".
בית הת"ת היא אחת מהירושות היהודיות המעטות מאר שנשארו לקהלה הפלו*
ניקית ואם יגולו גם את זה מסנה, אם יעשוהו לבי"ס אליאנפי, אז ילכו אלף
ומאתים יהודים צעירים לטמיון. ‏ רק מהת"ת אפשר לקוות ליהודים ורק הוא
יבול להיות לתפארת לקהלה , הייה וד ית בסלוניקי,. אטנם יש פה חסרוגות
הדורשים תקון, אך אפשר לתקנם אם לא ימפרום לודי מנהל טתבולל,

הכלוב היהודי היותר נככד ,לה גרין סירקל" המתקים פה כעשרים שנה

ושפעל הרבה לטובת הקהלה התאחר וחד עס הכלוב של הפותרים. היהודים. >

שנופר לפני חדשים אחרים, ‏ והיו לקלוב אחר בשם ,לה גרן. סירקל. איזרלים".
מקוים פה הרבה מההתאהרות הזאת.

ההלזמות אורות יסוד פניף לבנק ,אנגלו-לובנתין ‏ בסלוניקי" נשארו לע"ע
רק חלומות, מדוע? עוברות שמועות שונות, ‏ וכפי שאמר לי אחד העסקנים, -
הם, הסלוגיקיים, אשמים, כי אם הד"ר ועקבזון. איך שהוא -- חבל, כי. לא יצי
הרעיון חחשוב הזה לפעולה, בין כה וכה התאחדו ,הקלוב דעס אוגטופ" 7

סורקל אוזראלוט" ווחלוטו ליסד בנק והורי בהקדם היותר אפשרי עס רכוש של מָליון

.

גליון כט

> העולם 3 9

- ונממ 2 |

פרנק : וככר ‏ נאפפו ‏ יותר מתשע מאות אלף פרנק, ומקוים שבקרוב יפתח. חבנק
הזה ויהוה לברכה. ליהודי סלוניקי.

בשבת זו נערכה הזכרה לנשמת הרצל בקלוב ,כני ציון", האולם היח מלא,
ומר דוד פלורנתין דבר ע"ר הרצל והציונות, ורבריו עשו הישם. חזק על השומעום.
: - א יסטר ומ פה, בקהלה הקטנה של העיר הואת נופרה, הורות
לעבודתו הרבה של האדון שלמה קמחי, אגודח ציונית בעלת חמשום חברום,

אדרינופול, האגודה הציונית ,בני ציון" של קהלה זו התבססה כבר בימים
האלה, ובחרה לה ועד חשוב, שקלים 4 רבים נמכרו, והקהל הולך ונמשך אחרי
עבורתנו.

בקהלה הקטנה של סוליבריאה, לא רחוק מאדרינופול, מתיסדת עתה אגודה
ציונית שפנתה אל הקלוב :בני. ציון של סלוניקי בבקשה לשלח לה שקלום,

י. קנטרוביץ,
--+<₪===.(==<>?>>---

מבְתְבִים מִנְלִיצִיה,

,כל המסחר. מונח בורי היהורים -- והי
צריכות ראיה . המימרא הואת מסופרת לנו
בגליציה ומשננים אותה בבל הודמנות הבא לודם, לשם מטרות שונות , כמעט
בל העתונים , המופיעים פה בארץ, אפשר שהיה בוה מקצת אמת לפנים,
ו עכשיו. ו,אגודות ‏ האברים" יוכיחי. על האספה של ה,קולקה
רולניצ'ה", שהיתה בשבוע העבר בקרקו , פרסמו את הדון-וחשבון של מרכו
האגורות הללו, שכראי להביא ממנו את הפרטים והמספרים דלקמן .

למרכו ה,קולקה ‏ רולניצ'ה" שייכות עכשיו 1840 אגודות, שמספר בל
חבריהן עולה ל-59,879 , בשנה האחוונה לבד נתוספו 14.64% חברים
חדשים. לששים אחוו מכל האגודות יש חנויות ‏ ובתי מכולת משלהן ומנהלות
הן את עסקיהן בקרן העולה ל-406,669 כתר, מצב העסקים הולך הלוך וטוב
ומכניס רוחים. עצומים, עד שעלה ביד 260 אגודות ‏ לבנות לעצמן בתים
מיוחדים, המרכו. מכר. מחורה. להאנודות בסבום של מיליון בכתרים,
בראשונה נטכרו עלדידו רק הדברים השיובים לאכרות, והיום נמכרים בהחנואות

ככר מהמפורסמות ‏ שאיגן
במעט ‏ מפי כל הטפלגות

= שלו גם צרכי אוכל \כו', בכלל מבצבצת מכל מעשי, הטרכו השאיפה לרכו

בידיו את דבר המקח וממכר בנוגע לכל הסחורות ולהוציא בכה לגמרי גם
את הענף הוה מידי היהודים. ‏ ראשי המרכו השבילו במשך הומן ושנו
גם את נוסחת הסיסמא של שלהם, ותחת שלפנים היתה הקריאה שלהם: ,לא
תקנו אצל היהודים!", קוראים = היום" ,קנו רק מידי ,הקולקה - רולנוצ'ה"
מה שבעצם אחת היא, אלא שאינה מכלוטה את הכונה ‏ האנטישמות. באופן
בה גם ומכוער .

ואם נוסיף עוד לכל האמור, שהעומדים בראש האגודות הללו הם הס
אדוני הארץ, שריה ומושליה, ושגם ועך:המדיני תומך ביר האגורות תמיכה
חומרית באופן רשמי, אז יצא לנון כמח אי:נכונה ומחוסרתחיפוד. היא המומרא
הנ"ל הבאה אף לנקר את עינינו ‏ כבר עכשיו, ‏ ומה מעצובות הן העתירות
הנכונים לעמנו פה בארץ גליציהיי.

* +*
+*

ובשעה שחרשי:משחית מוציאים מידי היהודים הגליציים את ענפי הכלבלה
אחר אחר אחר ושוברים את מטה:לחמם של הרבה משפחות מישראל, ‏ ראוי
להרים על הנפ את מפעלה של ,חברת העזרה בשכיל יהודי = גלוציה", *שביחר
שם ה,איזר, ‏ אלואנץ" שבוונא | היא שואפת להנהוג בין יהודי ‏ גלוציה את
החרושת:הביתות, כמו אריגת רשתות ‏ ומקלעות של שער וכדומה, מן. הדות'ח,
שפרסמה. ה,אליאנץ" לרגלי אמפתה הכללית רהשתא, אנו רואים,: שבי"ר מקומות
נמצאות כעת. מורות. המנהלות ‏ את | הקורסים | ללמוד. המלאכות. הללו,. מספר
התלמירות. והעובדות עולה עכשיו לערך ‏ 497, שהשתכרו במשך שנת. 1908
8 כתרים, תלמידה חרוצה, הרגילה ככר במלאכתה, משתכרת. כתר לוום,
מכום, שלפי תנאי*החיום במורת:גליציה. ‏ יכול להשפיק כל הצרכים, אם גם
מצמצום: -

ואם נכיא עוד בחשבון את התועלת המוסרית של' תמפעל הזה, שעל-
ידו מתרגלות בנות ישראל לחיות מעמל כפיהן, וגצלות. גם מהשעמום ומעברות
הרבה, שהבטלה גוררת' אחריה בהכרח, אז נוכל להעריך כחוגן. את ערכו ואת

הברכה הרבה אשר בוי
%
% %

האנטישמיות בין הפולנים הולכת וגרולה משנה לשנה. לפעמים מתורום
להם. הפולנים בנוגע ליהודים רכרים, שהם לא רק נגד חוקי האגושיות והוושת.

אלא שהם גם נגד משפטי. המדינה. בתור -דוגמא די רק להראות. על מצב
התלמודום היהודים שבבתי-הפפר התוכונים בגליציה והתותסותם של חרירקטו?
רים והמורים אליהס.

התנאים המעציבים, שבהם נתונים התלמירים היהודים ‏ ב ר וב הגימ:
נזיות בגליציה; הרריפות שהם פובלים לעתים תכופות; הפגיעות בככורם ובככוד
הרגשים היותר יקרים להם וההרחקה המתמדת, שמרחיקים | את התלמידום
היהודום מבתה"פ הללו, ב"ו הוביח ‏ לנו. זה כבר, ‏ שאין לנו עסק עם עובדות
בודדות, אלא שפועלים פה ע"פ שיטה מסוימה וקבועה מראש, ואם עוד
נמצאו כאלה, שפקפקו בזה, נתברר להם עכשיו הדבר כל צרכו:

בעת רשימת התלמידים שהיתה בימים האלו, קרו בלבוב ובעוד ערים
אחרות מקרום הרבה, ‏ שהדירקטורים ‏ של בתה"פ. התיכונום פרבו לקבל ‏ נערי
ושראל רק בגלל יח דרת ם. בבתיס אחדום הככידו הרורקטורים. את. אופן
הרשימה ודרשו מאת ההורים היהודים תעודות שונות, שלא היה בידם
להביאן, בה בשעה שמאינם:והודים לא דרשו ‏ כלום ונתקכלו מיד: = ובמ קרים,
שמלאו. ההורים היהודים אחרי כל דרישות ‏ הדורקטורים והתעודות הובאו,
הודיעו להם, שהסאה נסלאה כבר ואין עוד מקום בשכיל בניהם. היו גם מקרום
בָאלה, שלמרות שהוריעו | את: זמן:הרשומה באופן:רשמי, ‏ מאנו הדירקטורים
לגשת אל חרשימה, בשעה שראו, שרוב הבאום להרשם יהודים המה. בהסניף
של הגימנזיה. השביעי בלבוב קרה גם הרבר, שהדורקטור קבל. את כל הבקשות
והודיע, שמן השמונים וכמה תלמירים שגרשמו, יוכל לקכל רק עשרים ואחר.
לבסוף נתקכלו אמנם כ'א תלמידים, אך כולם מש אינם בני:ברית. בון
המקובלים לא היה אף יהודי אתד.

מובן, שבזה לא נגמרה עדיין רשימת:החטאים, ‏ שחוטאות פקידות :בתי
הספר הפולנים יחד עם מועצת:בתה"ם (שולראט) נגד היהודים. אך גם המעט
הזה מספיק כבר, להוכיח לנו למדי, ‏ מה היא המטרה, שאליה שואפים אדונינן
הפולנים: חפצים המה לגשם בגליציה בפועל את הצעתו של האנטישמי .שמיר,
שהכנ ס בשעתה ‏ אל הפרלמנט האוסטרי, והיא: ל הגביל את מספר
התלמידים היהורים בבתה'ס ע"פ איזה נורמה פווצנ:
טית כמו ברופיה. הפלני כלל זה נקיט בידוו לא המררש. עיקר אלא
המעשה, כשדנים על ההצעה הנזכרת להלכה, אז מתנגד הוא לזה, אך למעשהו
אדרבא ואדרבא! הוא יוצר לעצמו את החוק והוא המוציאו אל הפועל. התחשה
הממשלה לוה? היחשו היהודים עצמם. ולא. יתעוררו ‏ למחאה:נמרצה. ולחרישת:
משפט? אצל היהודים גם זה הוא אפשר... "

+. *
*

ואצל היהודים אפשר הוא. ג"כ שימשול הנקלה בנכבח, מבלי לגהוג
בבוד במי שראוי לו ומכלי לכבד אף את זכרון. הגדול ‏ שבגדולום,

ה,קהל" הלבובי דחה בשנה זו את בקשת הציונים בלבוב להרשות להם
לערוך הזכרה לנשמת מנהיגנו ז"ל בההיכל לנאורים, שבו היא נערכת בכל
שנה. את הסבה הנכונה למאוגם נוכל לשער בעצמנו, אם גם שלא נאמרה
בפירוש: פה היתה באמצע ‏ יד היראה מפני דימונסטרציה ‏ אנטי:פולנית ‏ מצר
הציונים, שאלו האחרונים חיבים להיהודים:הפולנים חלף הרימונסטרציה האנטיג
צוונית, בעת חגיגת ברק יוסלביץ. כי פחדם. היה פחד שוא, אין אף צרך להגיר\
נעלה ומרומם הוא אצלנו | הרגע, שבו אנחנו נאפפים להזכרת נשמת האדם
הגדול. ז'ל, וחלילה לנו לעשותו חולין בגמירת-חשבונות עם אויבינו = מבפנים
ובסלוק חובות. לזה מוכשרים רק אלו האחרונים, שאין כל דבר קדוש ויקר
להם; אלו הנשמות הפעוטות והזוחלות, ‏ היודעות להכנע ולהתבטל עד כרו
אפיסתדהיש כלפי חוץ ולהראות בחדא מחתא תקיפות ועריצות כלפו פנום,,.

כדאי להעיר, שבתור נמוק לרתות הבקשה הנ"ל שמשו ל,הקהל".דבריו '
של המטיף ד"ר קרו, שההזכרה לנשמת הד"ר הירצל אין מקומה | בההיבל
לנאורים אלא בביהכ"נ שברבע היהודים, שבשבולם פעל
הד" ר ה ירצל, מככימים אנחנו. לדברי. הריר. קרו, | הגם שיודעים אנחנו
לשם מה נאמרו.., ‏ בשוגג הוציא דבורים, : שבודאי התחרט עליהם. את'כ, .פיו
הכשיל .,.

%

גם בשנה זו נערכו | במעט בכל עיר. ועירה בגליציה הזכרות לנשמת

מנהיגנ המנות, שהצטייגו בההשתתפות המרובה. מצד היהורים. מכל השדרות.

באיזן ‏ ערים. נדחות שהמנהג של נאומים ותהלוכות אינו ירוע שם עדיון, גערכה

1

14 3 העולם -3

ההזכרה. ע"פ. הנופח הישן: הדליקו. רות הרבה בבת\:המדרשים, אמרו קדיש ושתו
י"ש. לעלית הנשמה.,. כמעט. בכל הערום ‏ גאפפו ‏ סכומים. הגונום ‏ לנטע. עצוג
זות ביער הרצל,
מאיר העניש,
בו טי
מַכתָּבִים. מפולין.
.זו

חק ה שלטון העצמי והיהודים ‏ ?
בעתונים שלנו נתפרסמה ודיעה ע"ר ועד יהודי, שנופר בלובלון פמטרה
לעורר את דעת הקהל הפולנו כנגד. הצעת חק השלטון העצמי, שתוגש בסוסוה
הבאה אל הדומה.. כידוע, מגביל חק זה את זכויותיהם של היהודים, ‏ שמספר
נכחריהם לא יוכל = לעלות ליותר מעשרה אחוזים ממספר .כל חברי המועצות
העורונוות, ומה 'שמובן מעצמו, כי :יהוי לא יוכל להיות ראש המועצה ולא
סגנו ובכלל לא יוכל לקכל שום משרה בשלטון העצמי.
זאת :היא הפעם הראשונה שרוצים ‏ להגביל באופן ‏ גס ומוחשי כל כך
את זכויותיהם של יהודי פולין בפולין עצמה. עד כה היו להם ליהודי פולין
בארץ זבווות כמעט שוות עם יתר התושבים. אומר אני במעט, = וען שבענין
בתו:ספר ועזר -נשתוו. יהודי. פולין עם אחיהם ברוסיה. לכאורה. היח. צריך אופא
שתתעורר דעת הקהל היהודית בנגר הצעת החק הזה, ‏ שכל יהודי. פולון בלו
הבדל מפלגה יערכו. מלחמה נגדו, .אולם רואים אנו אחרת, מלבר אותו הועד
הלובליני לא נתעוררה עריין אפילו קבוצה אחת, לא השמיעה קולה ולא נגשה
לעבודה אפילו מפלגה אחת וגם העתונים הסתפקו בשנים שלשה מאמרים שבהם
עורחו אמנם ‏ את הקהל והראו לו את הסכנה הקרובה, אבל לא התחילו עדיין
במלחמה ארוכה ומפודהת היטב. ְ
ביחוד מתיחפת בקרירות גדולה לכל הענין ורשה, ‏ זו העיר הנותנת,במו
שאומרים, את הטון ליהודי הארין,
וסבות החזיון הזר הזה אינן עמוקות ביותר, פשוטות הן ומונחות במצב
ההוחות. של עכשיו, וגם, אם אפשר לומר כן,. בטבע הענין.
האפטיה השוררת בכל רחבת הממלכה עדיין חוקה היא גם בספירות
עסקני \ היהורים ‏ בפולין , וצריבה התאמצות רכה וגם--למה נכחד- -אמונה
גדולה. בנצהון בשביל להתגבר על אפטיה וו ולגשת לאיזו עבודה, לאיוו מלחמה
על שדה המדיניות הכללית. התאמצות זו עדיין ‏ אינה גיכרת, ‏ ומסופקני, ‏ אם
יצליח הועד הלובליני ‏ להשפיע. על יתר ‏ הערים ‏ כנידון. זה ולסדר דבר מה
שיהיה לו ערך, אי-אפשר לאמר, שאין מכינים את ערכו של החק, את הסכנה
הגדולה הכרובה כו, את העלבון. שיש בו,--אבל אין ,הידים | מתרוממות"
פשוט מפני--שאון ‏ אמונה.
יחופם של הפולניים ? של חברי הקולה הפולנות ? ברור הוא, ‏ וככר
עכשיו אפשר להגיד מראש, מבלי שיגדל בלבנו חשש הטעות, את אשר יחיה,
פולין הרשמית , כלומר אותן המפלגות ‏ השוררות עכשיו בארץ: ,הפוליטיקה
הריאלית", ,הדימוקרציה הלאומית" כשישבה עוד בימים הטובים בשגת 1906
לדון בענון השלטון העצמי. נבהלה גם היא מפני רבוי היהודים ‏ בערים ומפני
הפרספקטיבה שמועצות ערים רבות רובן ‏ המכריע הוה של יהודים, והתחילו
מבקשים תחבולות. להציל את הארץ ואת העם הפולני ‏ מסכנה כזו. ומצאו
תחבולה יפה, תחבולה שאחזו פה בשגות 1863 כשהנהיגו את השלטון העצמי.
התחבולה פשומה. היא--וכות ‏ לבחר ‏ ולהבחר וש רק לאלה היבולים. לקרא
ולבתוב ‏ פולגית, באופן כוה יוקטן מאד מספר היהודים ובשלטון העצמי יקחו
< חלק רק אותם האלימנטים שיהיו פחות או יותר קרובים להפולנים: היהודים
שבאוי מרופיא * ומליטא--שהם המפלצת של דעת הקהל הפולני--לא ווכלו
להשתתף ולא יוכלו ‏ להיות | למ בשול על דרך הפולנים . זו היתה תחבולה
שאפשר היה להגן עליה , שהיתה המשכתה של מפרת הפולנים משנות הששים,
תחבולה שום. ליהודים.הפולנים המתבוללים ‏ קשה היה לערער עליה, ואם
ערערו. אז בקומיסיה , או הראו לא רק על העול הנעשה ליהודים ועל הסכנה
הכרוכה בהרחקת המונים רבים מהם בזרוע , אלא על האנאלפבתיות הגדולה
בין המוני הפולנים +
אולם עבשיו נשהנה הדבר, לא הקהל הפולני מעבד. את החוק. ,
אלא המיניסטריום , והרחלטה תתקכל ברומה שקול ‏ הפולנים ‏ בה אינו
מבריע בלל . ויחופו של הרוב של הדומה אל היהודים הרי ידוע הוא :‏ הוא
לא וצא. כנגד המיניסטריום בענין יהודי ובוראי לא יתנגד להגבלות וביותיהם
אפילו בפולין.. התקוה , שמביעים אחדים , שכנוגע ליתודי פולין. ישתנה יחוס

, ו 4% 2 2 %

גליון כט

וה, והמפלגה השוררת בדומה תרצה להמשיך את הפוליטיקה של הסברת
פנים ליהודי פולין, כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם כנגד. הפולנים,. ותבטל
את ההגבלות, אינה אלא נחמה בעלמא, שהרי רואים אנו על כל צעד ושעל
שעיקר הגבלת זכויות היהודים הוא גדול כל כך. עד שבודאי ובריע. את התקוה
הרחוקה להשען על יהודי פולין ולהעמידם נגד הפולנים +

הפולנים,, וביחוד פולין הרשמית , השתדלה תמיך. להראות פנים,
כאילו הגבלת זכויותיהם של היהודים זרה ושנואה להפ. אפילו אותם שלא
הסתירו את האנטישמיות שלהם , את רצונם לרחוף את היהודי ‏ מתוך הארץ,
להמעיט את מפפרו, אפילו הם הראו פנים כאלו. אוגם מודום בההגבלות..
והיה זה בידם לאמצעי טוב לעשק את יהודים, כי אמגם יכלו להראות. להם על
העובדה שבשגות הששים גתנו. להם ‏ שווי זכויות,. ורק אחרי. כן, בשהנהגת
המדינה נלקחה מהם, התחיל פדר ההגבלות. אמנם גם אז היו איזו הגבלותה
אבל מאותו המין שטובת הארץ דורשת אותן ושגם היהודים ‏ צריכום להודות
בהן, אם רק בנום נאמנים הם לארצם ולמולדתם, ומדרך זו, כמדומה, לא יסורו
גם בדומה, כי הלא סכנה שישפיעןו: בדבריהם. על החלטת. הרוב---אין, ומדוע
זה לא ישתמשו במקרה טוב כל כך להראות לכל העולם וליהודים עד כמה
עולים הם בקולטורה ובאנושיות,.. אבל את החק יקכלו ובוראי לא יביעו את
דעותיהם נגדו מפני היהודים. והרי יהורים נאמנים לארצם לא יררשו זאת מהפן
השלטון העצמי, אפילו אותו שתתן הדומה האוקטובריסטית, הוא דבר כל כך
נחוץ לארץ ער שא':אפשר לדחות אותו בשביל איזו קטנות, וההגבלות לבשורחוב
אלהים את גבולם -- בזראי תוסרנה,

ואפשר שלא יסתירו השקפתם האמתית. שהרי. בשנים ‏ האחרוגות /כבר
למדו לבלי הפתור דכרים הרבה שנהגו להאפיל ‏ עליהם: לפנים.

מבינים את הדבר או מרגישים אותו. יהודי פולון, וכאמור
מתרוממת לעבור.

ובכל זאת אי:אפשר יהיה ‏ להבטל מעבודה זו, איך שיהיה, אי<אפשר
להם ליהודי פולון. לקבל בשתיקה את הגבלת זכווותיהם --- זה הפרי הראשון
של המהפבה- -וצרוכום הם לסמן. את וחופם, -לעורר. את דעת. הקהל על העול
הנעשה להם, להפור את המפוה מעל פולין הרשמית, . להכריח את המפלגות.
השוררות לברר את יחוסן הן בלי שום העלמה והאפלה. עלבון גדול כזה -=
בכל. אופן אייאפשר לקכל בלב שוקט, ואם גם התקוה להסיר את ההגבלות אן
אפילו. להמעימן כאין 'היא---צריך לעשות הכל, צריך לאפר מלחמה כנגד. החקי

ויש לקוות---כמדומה---שעפקנונו וביחור ‏ המפלגות ‏ הלאומיות שלנו,
המרגישים כבר את. עצמם כני חורין, יבינו מה היא חובתם וילכו בררך. זו,

ו גרינבוים.
ב

אין ידם

פתְרון. הַחָלוּם ,+
(אגרת קטנה מארין-ישראל).

בשני גליונות ,,העולם" (95, 51) ספרתי את כל אשר עבר
על נחלת. האגודה - ,דורשי ציון" בגליל העליון ‏ את אשר. אמרו

שנים מן הפועלים ‏ אשר עבדו שמה לרשת את הנחלה לעצמם ולהוגות

את האנורה. ,רורשי: ציון" מעל. נחלתה ‏ ,עין. זיתים"..
חפצים אתם לדעת אה אחרית החזון הזה? ‏ הנה ואספרה
לכם ,

באמתלאות ‏ שונות ‏ השתטטו. הפועלים מכל דין ‏ ומשפט.
למרות מה שנכתב. ונחתם ‏ ביגיהם = ובין המורשה מצד החברה
דורשי ציון" לעיני הפקירות בראשזפנה לשום .את כל הטענות
והתביעות : לפני: בית:דין של: שלשה,. שחבריו נקובים :בשמותיהם
בכהב-הבוררות , הוריעו שני הפועלים, ‏ כי עור טרם. שחתמו. את

|ירם על הכהב הוה מפרו. מודעה,. כי רק מאונס ושלא. ברצונם

הסכימו להגיש אה עצומותיהס לפני בת דין מפשר ,. ואחרי: אשף:

6% + העולם 3

(ליון כט

ח-:-:-:-:-צ ו

הובחש. ענין מסירת המודעה, מצאו אמתלא חדשה, ברקו ומצאו
פסול בהרשאת ‏ הבא בכח האגודה, = ויררשו כתב<הרשאה חדש .
חשבונם ‏ היה פשום: סוף סוף מורשה האגודה, ‏ מה מרדכי בן
רל איננו: שביר האגודה, הוא. ממלא את עבורתו חנם, והוא
נאות. לקחת "על שכמו את הענין הוה רק בתור. אחד העפקנים
של צבור, ‏ ולכן "אם יוגיעו אותו הרבה, אם ענין ,עיןזיתים" יגזול
מאתו זמן רב ויביא לו מורח ומשא וריב, אז, ירוק יירק. בפני
ועד ,דורשי ציון". ויעזוב לנפשו: את כל. הענין הזה. עם מרדבי
הכהן, אדם. תקיף , קשה לדון, = אבל. עם הפקירים הבאים מאת
הועד היושב. לבסא ברעושיצא, = כבר. הודה. הנפיון, ‏ נקל: הרבר
מאד. והחשבון הזה היה כמעט חשבון. צרק, לולא היה כל הענין
הוח גזל רבים ועושק נחלה לעיני השמש, עד התחמץ כל לב
ומן הנמנע היה לתת לרמיה ‏ לחווך ציר בהשקט ובבטחה. הן
איך שהוא, והארץ---ארץ ‏ ישראל , ולמה יאמרו שונאי הארץ:. אין
שופמים. ואין. משפט צרק בקרבה. ובגלל זאת. הוסיף הטוען מצר
החברה להכביד את ידו על שני הפועלים, ‏ עד אשר התרצו להביא
את דינם לפני הביתררין ‏ שבירושלים ,

הקוראים. לא שכחו בוראי את תפקיר הרב רירבייז, אחר
מן. הרבנים. היושבום בצפת,. בכל הענין. הזה. ובהסכמת. הרידב"ו
נאותו הפועלים להפגיר את גורלם ביר הבי"ר הירושלמי. כי בעת
ההיא הלך. גם הרידביז הזה לירושלים לעורר את הרבנים שמה
על דבר השמיטה, זה הרידב"ז ‏ הריח ‏ מרחוק: שלל. גרל בענין
השמימה, וינסה להרפים' קונטרפ פלפולא חריפתא ברבר הוה
עם הקדמה ,מפוארה", כולה אומרת. שקר וצביעות. אבל מקרב
הרבנים קם = לו שטן---הרב. קוק ביפו ‏ עשה פדרים ‏ במכירת
הרשות. לגוי ובשנת השמיטה. לא תופר ‏ העבודה בשרות ובגנום,
אז בא הרירב"ז לירושלם ‏ ויקהיל. קהלה ‏ גדולח' על הרב קוק,
ויקראו אותו לירושלים, והרירב"ן היה רוח החיה' בכל האספות
אשר נקראו. לבית הרב. רבי ‏ חיים ברלין.

ובמצבו זה, מצב ראש המדברים באפפות ההבנים בירושלים :

השתמש הרידב"ז. להטות המשפט ,עין זותים" לאשר חפץ הוא,
הוא נסה דבר אל הרבנים, אשר לפניהם יבוא המשפט. ויכריע
את הדין בכח פלפוליו ובתעצומת עדותו,- ער כי היה בטוח
כי הבו"ר בירושלם יוציא את פסק דינו מתאים לדבריו,

אבל גם הפעם מצא החרמש את האב , הטוען מצר
האגודה ‏ ,דורשי ציון": הבין ‏ את הדבר כמו, ובהמון תעורות
ומכתבים. הראה ,להרבנים. שישבו על. מדין את נקודות > המגע
אשר. להרידב"ז אל ענין ,עין זיתים",. הגאון התמים הזה--לא
יהיה הדבר הזה לנו לחרפה---עשה פשוט כמעט קנוניא עם המנהל
אשר מעל בשליחותו והשתדל כי יתנו גם לו חלק בנחלת ,עין:
זיתים".,. ועיני הביד הירושלמי היו פקוחות, והוא ‏ ראה את
הערמה והמרמה אשר אמרו. אנשי צפת לעשות. בעזרת ‏ אחרים
מנושאי התורה, ולכן יצא הפסיר לנשל את שני. האנשים הזרים
מנחלת ,עין זיתים" ולהקים את אגודת ,דורשי:ציון" על נחלתה ,
ומאמר ‏ החכםיבשי" בירושלם. קים את הפס"ד, וגוף הכתב תורגם
מעברית. לצרפתית, והקונפל הצרפתי ‏ אשר את התרגום, ומנהל
עניני חברת יק"א בארץ ישראל, אשר. בידו התעודות של הנחלה
צוה את הפקידות בראש:פנה אשר בגליל העליון לשמור ולעשות
ולקיים את דברי הבי"ר שבירושלים,

והמופר היוצא. מוה ?

הפעם אמנם ה צל יח הרבר, רכני ירושלים העמידו את
הרבר. על הדין. ועל הצרק ועל היושר ,‏ ולא נתנו לאנשים זרים
לעשוק | נחלה בכח המרמה. ומעשי להטים. ‏ אבל אנחנו הלא

יורעים, כי כמה פנים להורה, ‏ ואפשר ואפשר היה כי. האגודה
,דורשי ציון" תצא מנחלהה וידיה על. ראשה. והלא. יש וער ונשיא
ומזכיר להאגודה , | והלא ההנהלה קבלה עליה התחייכות. לשמור
על נחלות האנורה לבל יבואו ורים בגבולה . האם ככה שומרים
עניני צבור ?

והיה הדבר הזה למופר הוכחה. לועד ,דורשו ציון" : בשומו
אל לב אה דבר נחלתו השניה אשר בחידרה. הן הדברים יגעים
נם שם , יגעים מאד.. אמנם המנהל אה הנחלה. הזאת . לא יביא
חברים חרשים אשר יבואי כשותפים לטעון טענות ותביעות ולהתנחל
בהוך. הנחלה, אבל המנהל הביא אה הנחלה בעול חובות. גרולים
ורבים . עוד בחורש אייר הרס"ח שלח נשיא ,דורשי ציון", הר"י
סירקון, ,,מגלת ספר" בקהל החברים והוריע, כי חוב. של שלשים אלף
פרנק הובצים ‏ על הפרדם בחיררה. והתכרים מחשים. אמנם
רבה רעת החביים המחשים וקלות דעה היא מאון כמוה, אבל
גם הועד. מדוע. נהן רשות. להמנחל לקחת כפף, \ להרבות חוב
הנחלה ? חובת המנהל לנהל. בכסף אשר יהנו לו בעלי הנחלה
ולא להביא אה הנחלה המופקרה תחת ירו. בעול. חובות .‏ ומי
לידנו יתקע, מה תהיה אחרית הנחלה עהה? הן אם בעוד מועד
לא ישתדל ועד ,דורשי ציון" לגמור את עניני החברה פעם אחת,
לעשות לנחלהו בחידרה כמו שעשה ל,עין זיהים", | אז תצא
הנחלה מרשוהו ותכוא לבעלי החובות --- ואהרית ,דורשי ציון"
תהיה חרפה, תחת אשר אפשר לגמור את הענין בשובה ונחת '
ככל נסיון אשר לא הצלית .

2
השָבוּע.

הַציונוּת ,

- -ביום 8 לאוגוסט היתה בלונדון אספת בעלי. המניות
של הקולוניאל:בנק העברי, באספה הזו נתקבלה החלטה לשלם
בער התלוש החמישי של מניות הקולוניאל-בנק 6 פענם ₪
ק). את מחיר התלושים אפשר לקבל ברוסיה ‏ גם אצל
הוער המרכזי,

-- הה, מ, ם. אוסישקין ‏ וי, = רוזוב שבו: בשבוע העבר
מקושטא, בדרך שובו בקר מר רוזוב את וילנה ; ומסר ‏ לועד
המרכזי דוח ע"ר שליחותם. .

- מר ו, ז'בוטינסקי יצא לקושטא להשתקע שם:

-- מר י, גרינבוים מורשה העתיק את מושבו לוילנהו

-- בהוצאת ה ציוניסטישע קאפיקע-ביבליאטעק" יצאה החוברת גומ'
9 שודישע ארביוטער אין ארץ-ישראל" מאת ב, שפיעלבערג.

-- מפלובשנה מודיעים לגו בי העבודה הציונית שם הולכת וטתפתחת
למרות אשר האורטודוקסים מפריעים בעד העבודה, גם בעירה וילדניק הסמוכה
לפלובשנה נוסדה אגורה ציונית,

-- האגודה הציוגית בקיטייגורור מבקשת להדפיס את דו"ח עבודתה במשךף
שנה וחצו: הפיצה שקלים. בסך 37 ר,, מפ מפלגתי 5,80, לטובת הג"פ 80 ה .
מתוים ומקופסאות ‏ הג"פ 58 ר,, בעד ,,יער הרצל" 8 ר,, בעד מניה של. הקו"ב
9 ר', האגודה התמה על בל העתונים העברים והפיצה ספרות ציונית, בס"ה
היו הכגסות האגודה ק. 0 ר'. נערכה שורה שלמה של אפפות והודות
להחברום לויבאוויטש, ווייסברג ופעלער עושה הציונות בשגה .א זו חיל. נוסרה
ג"כ ,הלמוד. תורה" ע"פ השמה. הטבעית ועתה הולך וגבנה בות מיוחד לזהו
הרבה עושה בעד הציונות. מר אברהם ביטשאטשורי

בְּאֶרְֶיָשְרְאֶל,

בית המשפט שביפו תבע לרין את הערבים, = תושבי כפר יעזור, אשר

0 1

6

התנפלו על מקוה. ישראל. | הרבה מהמתנפלום נדונו לענשום שונום. | ענשים
קלים נענשו גם שני צעירים יהודים ממקוה ישראל על אשר עברו את גבולות
דרישת ההגנה העצמית:

-- חברנו אהרן פעכט, חבר הוער הפועל הגדול, שנפטר לפני חרשים
אחרום הביע לפני מותו את רצונו להקבר בא"י. יורשיו מלאו ביראת:קרש את
רצון הנפטר ויעלו את עצמותיו לא"י, בשבוע שעבר היתה ביפו הלויתו הנהדרהן
המון גדול מן התושכים היהודים באו לחלק למנוח את ככודו האחרון.

-- מירושלים ‏ מודיעים , | כי כבית-העם שם ‏ קרא טר ארוני ביום
7 יולי הרצאה מענינת מאך ע'ר הצמחה בארץ-ישראל. הקהל הרב שנתאסף
שמע בהתענינות ‏ מרובה את' כל דברי ההוצאה.. הדבר הזת מוביח., כי
השדרות האינטליגנטיות של התושבים מתיחפות בתשומת לב גדולה אל כל
מה שוש לו שויבות אל חקר הארץ. טוב יהיה מאד , אם ,אגודת הטבע"
שנופרה ביפו ע'י הד"ר מטמן כהן תקדם את ההתענינות הזו מצד הקהל
בפיועה ע"י הרצאות וקריאות ע"ד תולדות הטבע בארץ-ישראל .

במורת.
ו
שר הפנים בתורקיה פריד. פחה, שהצטין בריאקציונותו ושהודות לו
נתקכלו בכית הנבחרים החוקים המעיקים ע"ר העתונות, האמורים והאגודות!
נפל. בגלל התנפלויות העתון של התורקום הצעורים, ,טאנין". היתודים בתורקיה
לא יבכו' להולך, דעוד פחות. מזה הציונוםן ודוע שהוא"הוא שדרש במועצת המי<
ניכטרים להשאיר : בכל תקפן את הגכלות כניסת היהורים לארץ ישראל נגר
הצעותיו של הפחה מירושלים צובי:ביי,
כמן שמדברים, נתקבלה בישיבת המיניסטריום, ‏ זו הישובה הראשונה
שהיתה בלי. השותתפותז של פריר פחה, החלטה לבטל את הגבלת הכגופה.
לשר הפנים יהיה מעתה טאלאט:ביי, סגן היו"ר בבית הנכחרים, שהשתתף
בדפנטציה הפרלמנטית שבקרה את אירופה ושהיה אורחה של הפיררציה הציונית
בלוגדון.

בְּתְפוּצוּת. יָשָרְאֶל,

-- מנרודנה מודיעים אותנו, כי כמעט כל חניבי הקווסים הפדגוניים
למורים שם קכלו משרות בבתי-ספר +
- -ביום ?5 יולי היתה בצירנוביץ אספה לחברי קומיסית

ההנהגה של הלנדטאג. הבוקוביני. באספה וו נתבררה ההצעה
שהוכנסה ברבר מעשה.תקונים בשיטת הבחירה אל הלנדטאג,
כי ינהוגו להבא חלוקת הבוחרים עפ"י לאומיותם, לפי חלוקה זו
גבהלו היהורים לקבוצה לאומית מיוחרת. ממ"ר המאנדאטים של
הלנרטג ניתגו להיהודים ביחר עם האשכנזים י"ג מנדטים, בדבר
חלוקת המנדטים הללו בין היהודים והאשכנזים, תצטרכנה אח"כ
שתי. הקבוצות ‏ להתפשר ביניהן.

מלבד זה יהיה ליהודים בא:כה אחד במופר:הפועל של
החכל (28000%00980[008)י מי"ג | המנדמים עולה הרוב בחלק
היהודים, ‏ בישיבת קומיסית:ההנהגה הוצעה הררישה. הואת. ע'"י
נבחר ‏ הרייכפראט הר"ר שטרויכיר, ובא*כה האשכנים מצא
אותה. לצודקת.

באופן. זה נוסדה. עתה בבוקובינה זו הפעם הראשונה קוריה
והודית לאומית, המקצבת ‏ מקום ‏ לבאי:כח. התושבים ‏ היהודים
בתוך הלנדטאג. עם זה הוא המקרה הראשון של הכרה רשמית
בזבויות הלאומיות העברית בפרובינציה אוסטריית, שבווראי ישפיע
הדבר ברכות הומן. השפעה נמרצה גם על יתר ארצות הממלכה
האוסמריית | המרובה באוכלוסין של עמים שונים.

החיל. הזה עשו יהודי בוקובינה רק ע"י הפרוגרמה הלאומית
הפוליטית, שסמן לו. הקלוב ‏ העברי של הרייכפרט ושהתגשמה
עתה בבוקובינה ע"י נשיא אותו הקלוב, שהוא אחד הלוחמים
הראשונים בעך הפוליטיקה. היהורית. הלאומית ‏ באוסטריה, הד"ר
שמרויכיר . :

5 אץ ה ו .0 18אקעסמע[ ,(האמהעע.

> העולם >

ון 53
0 יי

--בלבוב היתה וה לא כבר אספה לראשי בל ועדי בה"ס שבגליציה
לרון בשאלה ע"ד הגדלת מספר בה"ם להוראת הלשון העברית. באספה זו
גוסדה ,אגודה לעניני בה"פ היהודים בגליציה ובבוקובינה', ששמה לה למטרה
להפייץ את למוד הלשון העברית ולשבלל את אופן הוראתה בבתייהספר ,
עפ"י הצעתה של האגודה צריך שיהיה לבל קחלה ביתיספר אחר כוה לבל
הפחות. עתה התחילה האגודה עושה תעמולה נטרצה למטרותיה ושאיפותיה.

-- אפשר לשער, כי מספר היהודים בתימן. עולח לחמשה עשר אלף ,
אם לא למעלה מוה, הם נטצאים ביחוד במקומות האלה : בעיר הבירה צגעא,
בערים מאנאה ,‏ דאמאר, קוואדי , אמראם, ג'יבל, | בורה, רימה, קיהמה,
קהרז, אופ, טעץ וכו', הם עוסקים במלאכות שונות . ביניהם נמצאים אורגים,
נפחים , צורפים , סתתים , גם פופרי סת"ם , נגרום , בנאים, אוכפנים , פוחרים
ועודר. בין האחרונים ישנם גם עשירים למרי.

יש להם ליהורי תימן רב ראשי המכונה חכם-בשי , ומלבדו רבנום
בערים הנ"ל .= בעיר צנעא נמצאים 18 כתי-בנפיות .‏ מוום שבבשו. התורקים
לפני ששים שנה את תימן הוטב מצב היהודים ‏ שם לעומת מצבם בימי
ממשלת השיריפים בנוף הזה . היהודים יושבים מימים קדומים בהרים ובפנים
הארץ. ולא בערי החוף, ‏ מפני שבערי החוף יושבים המושלמים הסוניטים
המצטינים באדיקותם ושהתיחסו באופן רע אל היהודים והכריחו אותם להמיר
את דתם במושלמית, התושבים אשר, בפנים הארץ ובהרים הם מושלמים
שואיטים , שיחוסם אל היהודים טוב. יותר בערך .

- היהוד ים ב א ליפו. מפפר היהורים באליפו עולה לט"ו אלפום
נפש, וכולם, | מלבד שפניולים אחדים יוצאים מן הכלל , שבאו מאיטלוה
ומארצות אחרות, מדברים ערבית . מצבם הכלבלי רע טאד ( רק טעטים מאד
ביניהם הנם אמירים פחות או יותר . הם עומדים בהשכלתם במדרגה נמוכה
מאד, הנם חודים קנאים, המואפים בכל דבר מדע, גם למוד הלשונות
הנכריות נחשב. בעיניהם לחטאה גדולה. לפיבך אין יהודי אליפו לוקחים כל
חלק בההתקדמות הכללית . הם חיים חיי בדידות ואין להם שום שייכות אל
יתר יושבי הארץ. מובן הדבר, בי בתנאים כאלה' אין להם שום עמדה
סוציאלית +

בבית הספר של הכי"ת לומְדָים צעורים אחדים, שהיו יכולים לחרים
את -קרן ההשכלה בין התושבים היחודים;' אבל.כל העמל- שעמלים בזה,
אינו אלא רק לשוא. את ביה"ס הזה מבקרים שלש מאות ילדים. מפפר
ירוע של צעירים , שכבר גמרו את חוק למודם בביה"ס, היו יכולים בוודאי
למצוא באריץ את פרנסתם בכמוד , אולם ברובם הנדול הם עוובים את הארץ
והולכים לבקש את אשרם במקומות אחרים , באופן שאין העדה מפיקה מהם
שום תועלת לעעםה .

ישנם שם גם כמה בתי תלמוד.תורה, אבל מצבם מעצוב מאד. בבית
הת"ת ‏ היותר ‏ גדול לומדים ‏ שמונה מאות ילדים, אולם רבה בו העוובה .
חרר-הלטוד מגואל ומלא רפש , וההוראה מקולקלת מאך. במקום המופפד הוה
מבלים הילדים לשוא את מבחר שנותיהם . ה,אליאנם" חפצה לעשות תקונים
בדבר, אבל היא מצאה מכשולים מצד תושבי העיר , שראו בוה סכנה להרת,

סְפַרוּת וְאָמַנוּת.

-- בנוודיורק התחיל לצאת לאור העתון העברי היומי הראָשון. באמהיקה
בשם ,היום".

-- השבועון ‏ של ,פועלוהציון" באמריקה ,דער יודישער קעמפפער":

התחיל שוב לצאת לאור ,
-- מר ש. גורליק מבקש מאתנו להודיע, ‏ כי מסבות בלתי תלויות

בעורך , נדחתה הוצאת המאסף ,דער יודישער אלמאגאך" לחרשום אחהים י

מאת המערכת + ו
במסרי את עריכת. ,העולם", | מפאת צאתי מוילנה, מן הגליון
0 א למערכת' חרשה, מביע אנכי את תודתי ואת ברכתי
לכל עוזרי ,העולם'י, לכל קוראיו ולבל אלה שעבדו אתי יחד; וביחר
עם זה הנני מברך את עתוננו. לעריכתו החרשה. כי יוסיף להתפתח
ולהשתכלל יותר' ויותו",
ל. יפה,

העורך-המו'ל + י, ל, גולדברג.

/ ו 4

6 ג 2 אי

- 60 7006 11. 1. 16

- טען ולי האט אננעחויבען ארויסגעהן. אין. ווארשא
, א טעגליכע. צייטונג

= ,די נייע וועלט" ב-

אין וועלבער עס וועלען ‏ מיטארביימען די. בעסטע -יורישע

שריפמשמעלער,

--3%--77
. ,די נייע וועלט" וועט. זוין א אינפארמאציאנם = צייטונג
| פו] א גרויפען פארמאט ,

עדי נייע וועלט" וועט זיון פול מים די -פרישעסטע נוי>
= עם,: נענויעסטע און ריכטיגע יריעות, ‏ טעלענראמען, ספעציעלע
פון. איינענע קארעספאנרענטען און פון טעלעגראף-אנענטורען ,
,די נייע וועלש" וועט געבען די רייכסטע יורישע כרא*

גוק: אין רוסלאנד און. אין אויסלאנד, = די אויספיהרליכסטע. און
צענויעסטע נייעם פון ווארשא און לאדז,. די וויכטינסטע. ידיעות
:פאר געשעפטסלייט. א,. ד גל,
| אין ,די נייע וועלם" וועט ‏ אלעם. זיין ‏ געדרוקט ‏ אין א
דיוטליכער. פערשטענרליכער שפראך אוו און א שענער פארם,
\ ,די נייע וועלט" וועט נעבען לייכטע פאפולערע. און
עהנסטע. פובליציסטיק, -ווי אויך א גרויפעך פלאץ פאר ליטע:
ראמטור, קריטיק און וויםענשאפם,
צווישען פועל אנרערע פעליעטאנען פון. אונוערע: בעסטע
-שריפמשטעלער, האמ זיך געדרוקט אין די ערשטע. נומערן א גרויג
שער פעליעטאן פון :

שלום עליכםי

,פאר וואם - געב אי ניט ארוים -קיין צייטוננ"?

* באלד דערנאך ‏ האט זיך ‏ אנגעהויבען ‏ דרוקען א סעריע
פעליעטאנען אונטער אנ'אלגעמיינעם נאמען;
+ (אייזענבאהן-געשיכבטען

0 ₪ שרופטען פון א קאמי-וואיאזשאר + = 2%
ארויסנענעבען ‏ פון ‏ שלוםהעליכם 5 >
די ערשטע איוועגבאהן"בעשיבטע וק אנ ק ור ענט ען". *
7-60
אבאנעמענטפ:פרייז :
: אין רוסלאנד : 6 רובל א יאהר, 8 רובל א האלב זאהר, 1,50 ר,
פיר 8 חדשים, 50 קאפ, א חודש, א איינצעל:
נומער 9 קאפייקען. 8
ו[ אויםלאנד : צו שיקען טעגליך: א יאהר 35 רובל, ‏ א האלב
8 יאהר 6 ך,, 8 חדשים 8 ך,, א מאנאט 120 רי
שיקען ₪ מאל וועכענטליך : א יאהר 9 ר., א האלב
: יאהר 4,850 ך,, 8 חרשים 9,95 ר,, א חודש 1 ר,
. אדרעם פון רעדאקציע און אדמיניסטראציע :
ות 8 "דת6ם ₪376 וה השוהקסק
1 ה א 0761 606א1 1216 14608600
, | רעראקטאר: מ, ספעקטאר.
וופנעבער: לו מילשטיין, מ, ספעקטאר, י. ח, ואנארארסקי.

שמעו בעצת הרופאים.
יהרופאים חשבו ומצאו כי כפ אחת וחצי. של יין

בו

מכול ‏ את יסוד. הברזל ‏ באותה :מדה ‏ שמכילים אותו הריציפטים
היותר. מעולים ‏ של .הרופאים. ויסור הברזל שביין ,ברול" יש בו
כדו = למהר ‏ את הדם ולהבריא את. הגוף והוא יפה לשתיה
לנדולים ‏ ולקטנים ‏ ומועיל * ביותר וזול ביותר מכל שאר חיינות
המכירה, אצל. חברת ‏ ,כרמל" ורשה,

הוצאת ,ךז נ 1 3

5 פליכקר

מקרא. עברית "אחרי. האלףדבית.
מאת י,. ברקמאן ,
הספר נוער. לילרים. מתחילים היורעים רק קרא ומכינים קצת. גם
את השפה, בשביל להרגיל " את הקטנים אל : מקרא ‏ מאמרים
ספוריָם. ושירים ‏ בהדרגה. אטית,
הספר הזה שהנהו. יתיר במיגו נפרץ במשך ומן קצר ואלפים בון
תינוקות של בות. רבן, ‏ יצא: עתה בהוצאה חרשה ומתוקנה עם
היספות רבות וציורים חרשים. מחירו עתה 50 קאפ.
לח שר
.3 1136 ,ה פהזזטך28 ,"386008 ],, .ההתגזר .המוד

הב
עתון יומי \
כל/עניני אהץ-וש-אל כמי שקם פז:סים ב זייה ץש לקמו ]
מי שרוצה לרעת ולהכיר את הלשון. העברית. החרשה כמו: :
שהיא. מרוברת. בארץ"ישראל, בגני הילדים ובבתי<הספר, במסבו

עים, בשוקים וברחובות ,
ימנה על העתון ‏ היומי

הַצָּבִי.

,הצבי" משתדל למלא תפקיד של ע תון יומי מדיני ולתת לקוראון
מהנעשה ותנשמץ בכל " התכל הגדולה. והרחבה בתלגרמים מווחדים
יומיים ובכתבות מיוחדות,

-

,הצבי" מפלא את חפקודו ביחוד בנוגע. לעולם המדיני. של המטלבה
העותומנית הגדולה, | העומרת. עתה | בשעת הרת:עולם, בשעת. התחוללות:
מהפכות. גדולות ועצוטות , 5
בשלשת השבועות האחוונים , מיום התפרצות המוד בנגד השלטן'
החושמאי עמר (הצ'בי על המשמר למען
בנ קושטא,. בירת תורקיה, בעצמם. יום יום נתנו פרטים רבים ‏ מענינים
בתלגרמים ‏ ובכתבות מיוחדות: :
,הצבי" בא בימים האלה בטו"ם תטירי עם באי:בח מנהיגי התנועה
החושמאות שבירושלם, וימפר לקוראיו מדי יום כיומן פרטום .

> מ ענינים וח שובים,

,הצבי" חיבלי בל תמיבה;ן,הצב"
ומניע למטותו רק על חהשבון עצמן( על חש פון הבנפותיו
היומיותן לאמר; עומד. הוא, ,הצבי" + על בסים ל שיאל" להבטית 0
לנו את קיוטוג

= הצבי". מתחיל להרחיב את החלק. הספרותי , שבו = ישתתפו, לבר"

הסופרים הקבועים שהשתתפו בו ער בה, סופרים שבום, מהטובום שבארץ" ה 4

ושראל ובחוץ-לארץי
מחיר , הצבי" ברופיה--10 רו"כ; ביחד עִם הירחון החתולי :+
שחר מָּל'- -11,50, מחיר ה,חמר:גטל: לבר- -שני . רו"ב
לשנה. לפי ‏ ערך ‏ זה לחצי ‏ ולרבע .
המען של .המענְכת 1
1 15 ץז 2 ב זז ם6080000י
.ברוסיה. אפשר. להמנות. על ידי סובנו 1
.16 א .58 הפע הוץ\1 הפיט 18601

כל מיני ‏ ספרים, ‏ כרטימים | מצוירים , שיה
אלבומים ותמונות שונות ‏ אפשר להשיג אצל

ה "ה גד ד יר תד
הנה /\ "ג ה [21 6 1058, שההס7
נובוליפקי 7 , וגם גאלעווקי 1/,

ידעו קוראיו לא פחות מאשר "

זולך ומתפתח מיום לוום %'

הוצאת ,,תושיח",
ספרי: מקרא
לילרים זקנערים,

1 1 ביבליותיקות לבני. הנעורים +
6 לולדים, = אגדות. ושיחות, ‏ ציורים ‏ ופפורים | ==
משלים ושירים, מקוריים ומתרגמים, מעשי ירי
סופרים שונים , * ערוכים בשפה קלה וצחה
ומנוקדים כלם, עם הערות ובאורים למלים
הקשות, .מ את ים 600 נומ רים, כל נומר
מפודרים ומכורכים בעשרים כרכים יפים., . ,
₪ נצנים , = ביבליותיקה קטנה. חדשה לילדים,
מכולה אגדות ושיחות, תמונות וספורים קטנים,
פנמפיות ושירים,---מקוריים ומתרגמים, מעשי
ידי סופרים שונים,. ערוכים בשפה קלה ויפה
= ומנוקדים כלם, . נדפפו באותיות. נדולות ‏ ויפות,
מאה.(100) נומרים , כל נוטר + .4100
מפודריםומכורכים בכרך אחד יפה|--|--|
]65 פרחים,. ביבליותיקה חרשה. לילדים, מכילה
]| אגדות ובדיות, ספורים וזכרונות,: ספורי הטבע|'
וספורי: מפע, : מחזות . ושירים, ‏ פרקים: בדברי:
> הימים ותולרות אנשי שם,---מקוריים ומתרגמים,
-מעשי ידי- סופרים - שונים, ‏ עריכים בשפה יפה

ורשה,

וקלה, . מנוקדים כלם.. נדפסו באותיות ‏ גדולות
ויפות.,. מאתים וחמשים (550) נומרים, כל נומר|9. |---

מפודרום ומכורכים בחמשה כרכים יפום. > > |-=|--|
4 לנערים. ספורים קטנים וגדולים, ספורי. סופר
המופת. מקוצרים ונערכים. לרוח בני הנעורים,|.
אגדות, משלים ספורי הטבע, ספורי מסע, תולדוה
> אנשי שם, מקוריים ומתרגמים, ‏ מעשי ירי סופריםו
מפורסמים, ערוכים בשפה קלה וצחה, מאה וחמשה
עשר 118) נומרים,. כל נומל. > + > 1
| מאה נומרים מסודרים ומכורכים בעשרים = | =
3 כרכום ופים |
65 במורים, . ביבליותיקה חדשה לבני הנעורים,
> מכילה אגדות ופנטסיות, ספורים . מחיי הילדים
ובני הנעורים וספורים הסטוריים כלליים ועבריים,
מחזות ושירים, ספרי מסע ותולדות ‏ אנשי שם :
בישראל ובעמים, מאתים (900) נומרים, כל. גומרן1. |---|=
מפודרים :ומכורכים בארבעה כרכים יפים, ,| | |
.61 אבותינו, מאת שלמה ברמן. ביבליותיקה קטגה
חדשה לילדים,. מכילה תולרות ישראל ע"פ ביו:
נרפיות, = ערובות לילרים בשפה. קלה. ויפה,
מנוקדות כלן. נדפסו באותיות גדולות וופות |
| חמש עשרה (15) חוברות, כל חוברת + > ,]6 |
שור קדר. בוחה | 5

שה

רשימה. מפורטת מששת הביבליותיקות הללו נמצאת בקטולוג
"של ,תושיה" הנשלח חנם לכל דורש,
האדויופה:
(.י) 8 הנקה ,15 1 117 37 ו הסה ה 13
> (.₪) .טהוס טטר 5 ג 117 0 188 088
בע'פ: נובוליפקי: 7,. מעון 0, או בסחלקה: נאלעווקי איוואנאו באזאר 4 > |

100000 1 סט 181%

,יודישע איללוסטרירטע צייטונג".

אלם בחנם'ריגע ביילאגע בעקומען. די לעוער פון
דעם :יודישען. אילוסטרירטען צייטונג". דאם הומאריסטישע

בלאט
6%
5 הברלת
דערנסטען אופן מיט. אריגיענעלע. ארטיקעל
און קאריקאטורען +
דא?: ועהריגע און גאנציעהריגע אבאנענטען בעקומען ווערטפוה*
לע פרעמיעם,

אבאנעמענטס:פרייז פון דעם ,יורישען אילוסטרירטען ציימונג",
אין עסטרייך-אונגארן : פאר א גאנץ יאהר 10 קראנען, פאר א האלב יאהר
5 קר, פאר א פיערטעל יאהר 2.75 קר,
אין רוסלאנד: 8 .1.50 רובל = אין אנדערע ל 8--50/--4 פרג
איינצעלנע נומער 80 העלער, - 10 קאפ. 0 סאנטים,

צו בעקומען ביי. אלע טראפיקען. און. ציוטוננספערשלייסער, אויף ביי. דער
: אדטיניסטראציע :
.4 010088886 ,3880 ה שמט 2611‏ 10766ע 11[054‏ 1₪8180[16

הסמצפה

עתון. שבועי
(עם הוספה ספרותית. חרשית)
העורך ש. מ לזר (קיקוי),
מחיר החתימה:
ל שנ ה-- באוסטריה-אונגריה -- ל כתרים; באשכנז -- 8 כתרים1
ברופיה --- 8.50 רוב'; בשאר הארצות -- 9,50 פרנק
ובערך זה לחצי ולרבע שנה,
ה ב תובת:
3 .08 )א 0 ד 000 ותוהז .087

- א 00 זה .דותמ1804 | | תסוסמגת הואסתמקםם
.אופא .זומת הח

מאנאטס.שריפט פאר וויץ, הומאר און סאטירע,.
רעדאגירט און אויסנעשטאטעט אויף דעם טא-

0 זן אא-
(0001₪ה מיק-ה)
6 ל 11006
6 6 0
5 0 6
. התת6סטק הסועם א ה[עהסקסי

.ה010ו[80 110076[ 0פט 8 ,

80108 :2 זק. 1-6 תק 11-ה 00

9 12 גועהד תסגו\וטו

06 ,מ8010ק 8 0מ110007
,30006 11201₪0180ה ,0ב0הצקט

ות ₪ סואה

פזפד)0ג6 8ת]866 6ך)התשא אע
גו
ו
00

: 0 ל חוחזוה א
ו יו 3 \ ],, חקו

ו

"תבב ץ 110 )ווה ג - 010 36שם > וה 1 ב ה )ו ראק

0 החוות אסא >ז6הת5ם ₪ [פוהונוק טח ,אוודהה ,הלוד
5100 :1007. 1.110 א 3 סהסאס פא טוואתסקה

-170 511 התסה 0זהווס הק אטקח םותס דווווהדסת6קח א66ווח א ופד ג
7 6008/1188 ,06ו6ז5ק306א₪ 6וואזס6ה6 670 34 ין ו ה 3 \ א,-.] 5זהטגת
066 בצוה 80187 8113 ₪ וקורוסוווה ₪ >

| (|אבאהקה0ח >>ומאסהוובהמהה אאחץאסה ‏ >דט 6068 הווטתאוהקזס הת1
וו ת6דווויוות דס 6|ומוסוץת5ה6 גוו 6!ווההונוום 060606 6זההווהק06 בפסזבאו0ום>הגק ₪
68% 5 א0ק0ז6 |6אוו6ק1 [ט 4 (1 :03 60| "!| 3 ג א %3:ק) מצגונוקט

דודגה .16 זווא (2 3 תס סו 60 ות6ק ,סוץה 6

א זוה ם)אהתגא 65 הצטאטתהא אאמסתסז ללא ל
0 0 >אסווץ6אק ‏ 63885 א 8 > אסתוקט (4 א ".1
4 38 0 8 .זק10 .6080 0

הציונות שואפת לרכוש מקלט-בטוה ע*"
משפטינלוי לעם ישראל בארץ ישראל ,

(מאצרסה ‏ בךֶל)

על המצפה!
א) הנצחון הראשון.
ב) על הכיעור והדוטה לו,
ג) או הכל או לא כלום.
4 6 נקמתנו +

0 0 39 שסואל 7-7 7

" ₪ עיונים וספקות , 0
68 חמר היסטורי, : 2 מ; "ם, זיירַמאַן +
4 ירקות (פוו). ד, יברקוביץ י
= בית ‏ הספר. לבנות: ביפו .
/6) > מכתבים. מתורקיה | א ח,
דבר אל חברי. האגודה ,דורשי ציון'. יהושע ‏ סירקין +

8 בחיינ: (בציונות; בארץ.ישראל ; בסורח ; בתפוצותדושראל ;
| בספרות ובאטנות) .

₪ פיליטון. רשימות פורחית , 1 = ג

מחר + מעולםי בוומיה; לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 וובל, לובע שנה 1 7 ולחרש ‏ 88 קופ/.
בחו"ל : = באוסטריהיאונגאריה 10 בתרים , בגרמניה 9 מטרק, באנגליה /0 שיליגג, באמיריקה ‏ 83/2 דולר,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרגציה וביתר הארצות 19 פרנק , וכחשבון זה לתצי ולרבע שגת, ה
בעד שנוי האדרוסה 0 : :

מחיר מודעות :. געד כל שורה פטיש מחולקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 60 קופ'. ועל שאר הקטודים 40 קופ'י

האדריפה:
.מו 0 6 צַ . 2 ,האזתטץ ה ההא ה ה

0 - ו 7 כל 2 10 = 0

מאודספת גח 5

שי

לוחת לבר"

בשפת ‏ רוסית.

(לשנת הת ר " ע. הבעיל)

הוצאת ,קדימה בוילנה נגשה להוציא לוח עברי חדש
בשם ,לוח קדימה" ,
הלוח הזה יכיל; מלבד הידיעית הלוחיות והשמושיות הרגילות,
את המחלקות הנכבדות ‏ האלו :
8) חרונולוגיה: עברית .
ב) ספירת התושבים העברים, ‏ ספירת הקהלות. העבריות
החשובות שבכל. מרינה ומרינה, :
המוסדות שבישראל בכלל והמוסדות ‏ הציוניים בפרט,
חרונולוגיה של התנועה הציונית ,
המושבות . העבריות שבארץ:ישראל,
1 רשימה של העתונים. והמאספים העברים,
1 מציון-ספרותי לכל הנוגע. ללאומיות, לציונות ולידיעת:
פלשתינה .
ח) מורעות ומראה:מקומות. לפוחרים. ועור,
מרתו :של הלוח. -- ₪ גליון דפוס. ויודפפ על ניר מוב
ובהדוה . כראיבעי. :
מחיר הלוח 10 ק'. למו"ם ולאגודות רבט לפי ערך הומגותיהם,
המחיר של מודעות : לפני. הפנים: עמוד שלם ‏ 80 רום', 32
עמוד 80 ר', מאחרי הפנים: עמור שלם 55 ר', חצי העמור 15
ר' ורבע עמוד 5 רובי, (מקום לא רב הוקצה בלוח למודעות
> ולבן. כל הרוצה להכנים. מורעה = יזדרו. נא בהומנתו),
הומן האחרון. לקבלת מודעות להלוח הוא. עד 15 באויגוסט,
ואחרי. שהלות, שמחיר. נמוך ‏ נקצב עליו, = יודפס ‏ בכמות מרובה
מאד. ויתפשט: גם. ברוסיה: גם בחו"ל, כדאי הוא לכל. סוחר: לספח
אליו: מודעה. בעוד מועד:
לפנוח בהזמנות ‏ עפ"י. הכתובת +
> .סאטתוום. ע26677:גס"ית.ת

יצאה. ונמצאת למכירה מחברת חהשה (בשפת רוסיה):
וותוו=3 הוח ד קפסופח הופסת6ע הופםסטהסח,,

מחברת. זו חוברה : בהוראת. הדירקטוריום" של הקופה הלאומית ‏ על ודי, הועד
; / הפועל בארץ-ושראל ,

לי מחורה 5 קופ', המשלוח 5 ק', 0 אכס,---9,50 ר' עם המשלוח ,

לפנות ‏ אל : 2
.סוופתוום ,צזק60התטז .ת .מ

הוצאת ‏ 11% 1 די

לסכקר
מקרא. עברית. אחרי. האלףדבית,
מאת י,. ברקמאן ;

הבה ₪

> חספר נועד. לילדים מתחילים היובָעִים .רק קרא ומבינים קצת. גם

את השפה, בשבול להרגיל ‏ את הקטנים. אל מקרא מאמרים
ספורים ‏ ושירים בהדרגה אטית, 2
הספר הזה שהנהו יחיד במינו נפרץ במשך זמן קצר. ואלפים בין
תינוקות ‏ של בית רכן, \ יצא עתה בהוצאה חרשה ומתוקנה עם
היספות רבות וציורים חדשים. מחירו עתה 50 קאפ.
5 להשיג: : ו
.3 1188 ההמהז 0 0 הק8₪0 ],. .הגור סהתהוך

-887₪8 ,'1880,, .הפסזוווא .תס

חצבי.
עתון יומי

כל עניני. ארץ ישראל כמו שהם. מתגלים בחייהם. של כל יום ויום .

מי שרוצה לדעת ולהכיר את הלשון. העברית החהשה כמו
שהיא מדוברת. בארץדישראל, בגני הילדים ובבתי<הספר, במסבות
עם, : בשוקים וברחובות. ,

ימנה. על העתון. חיומי
הַצְּבִי.

,הצבי' משתדל למלא תפקיד של ע תון יומי מדיני ולתת לקוראוו
מהנעשה ותהנשמע בכל ‏ התב* הגדולה והרחבת בתלגרמים מיוחדים
יומיים ובכתבות מיוחדות: :

,הצבי" ממלא את תפקידו ביחוד בנוגע. לעולם המדיני של המטלבה
העותומנית = הנדולה, = העומדת עתה , בשעת הרת.עולם, ‏ בשעת התחוללות
מהפכות גדולות ועצומות ,

בשלשת השבועות האחוונים ,‏ מיום התפרצות המוד בנגד השלטן
החושמאי עמד (הצבי על המשמר למען. ידעו קוראיו לא פחות מאשר
בני קושטא, 4 בורת תורקיה, בעצמם, יום. יום נתנו פרטים רבים ' מענינום
בתלגרמים ‏ ובכתבות מיוחרות,
= עהצבי" בא בימים האלה במו"מ תמידי עם באי=בח מנהיגי התנועה
החושמאית שבירושלם, ויטפפר לקוראיו מדי יום ביוטו פרטים
מענינים וחשובים'

,הצביי חיבלי בל תמיבהן,ה צב"" הולך ומתפתח מיום לוום
ומגוע למטרתו רק על חהשבון עצ( על השבון הבנפותיו
היומוותן לאמר:. עומד. הוא, ‏ ,הצבו". על בסים. טבעי שיאל להבטית
לנו את קיומו?

השבי מתחיל - להרחיב את החלק. הספרותי , שבו ישתתפו, לבד
הפופרים הקבועים שהשתתפו בו עד כה, פופרים רבים. מהטובים שבארץ"
ישראל ובחוץ-לארץ.

מחיר ,,הצבי" ברופיה = -6 רו"כ; בוחד עם הירחין ההתולי
,המגמל" -11,50, מחיר = ה,חמר:גמל" לבר--שני ‏ רו"כ,
לשנה. לפי. ערך זה לחצי ולרבע .

המען של הפערכת: ; :
6910[ 1 17 2 4 11 460800108

ברוסיה. אפשר להמנות על ידי סוכנו +

.16 166 .0 -618עהותץ/1 180080 *עה 11850180
רדר ה ומנ ל

בית ספרו של א, ליבושיצקי לאוהבי הרחוקים. והקרובים ,

ומערכת הוצאת ,אביב" (לרשה, |אני מקבל חותמים ‏ ומודעות לכל
העתקו. אל ברה - הברול מספר. 3 העתונים והירחונים העברים והור:
ו גונים במחיר הרידקציות, והחותמים .
בבית א. ליבושיצקי יש מקום לשנ ]על ידי לשנה יקבלו פרם (נוסף על
שלשה חניפים. בני משפחות * הגונות . 5 .
שפת. הרבור ג עברית, - הוסית , \ פולנית הפרס. מהמערכת). את ספרי ,ג
אשכנוית וצרפתית . אפשרית גם רפטציהפרחים" חלק שלישי, החותם על חצי
לבל למודי הגימנפיה ושעורים בשפה|שנה יקבל את ספרי ,עלילת שוא",

העברות ספרותה וקורות עמנו .= והחותם לרבע שנה -- את ספרי |
הפרטים. במִכָתב . אוצר חרש",
בתבת בית הספר! ל /--

-ק₪3 ,0501/1]8]0ות ‏ .4 התסאווו 1
ו 8 |,0המהמ0 .0010 0 ,60886 .0

.3 5 ,ומקש .8ו53ה16 סח ,טפנו ד :
בעניני. ספרות. לפגזת. ע"פ. הבחבת : |-171180 ,208709181 , טמו110 .0
ברגשי בבוד ובברכת ציון

יהושע הלוי מוח +

.4 165 [פוזהקש .ו53ת16 .נוסת ,המ

08 .5 .ם 08-ה 8008ם0ק6 אזהצ6ח 85 ההות

0 ודוד 0 ד בר

ונעת 6 68100015 ₪ 5 זנסהזסת מ'ס 53167580015 "620
6 160 39100875 110 .ההז1000 6085 .סו 5 1688
36 61075 18 6060118 .08 20

:0 0 5ההמ1נ אחז
.0 6 ווה הופפסדפסה ,10083

שנה שלישית

-
= וילנה, ו" אלול, תרפ'ט,

05 ₪

.9 ופט \. 24-06 ,ג א 11

עַל הַמְּצְפָה: '

יפ רוט :

לפני שנים אחדות היה דבר זה מעורר רק שחוק. ולעג.
יהודים מסכנים דורשים שיכירו אותם לעם בעל זכיות
מריניות לאומיות, ואין הם מבינים שדרישות כאלה אונן אלא
= פתחון פה לאויביהם, שגם הם רוצים להבדיל את היהורים מתוך
> יתר 6 הארץ אם היהודים אומרים בעצטם. שרם ‏ עפ נבו
הרי ברור הוא שאי-אפשר שיהיו אזרחים .בארץ ‏ ויהנו ‏
אזרחיות ,
כך אמרו אוהבינו מבין אימות העולם
המחנה" והחזיקו בדבריהם:
אתם דורשים זכיות לאומיות בגלוה,. והרי = חותרים אתם
בזה " חהיזה עמוקה תחת הציונוה, ‏ שהרי עיקר. הציונות הוא,
שהעם אפשר לו לררוש זכיות: לאומיות רק בארצו הוא ששם
הוא. הרוב המכריע, ובארצות גלותו -- אינו. אלא בגלות .
ולעגו לררישה. זו מימין ומשמאל.,
אולם הלעג לא הועיל, התגברו עליו החיום, הגיון החיים
והגיון הרעיון המונח ביסוד דרישה זו.

ובאו שלנו חן

יהודי שהתחיל מרגיש את עצמ לאומי ורוצה בתחית

עמו, איהאפשר היה לו עוד לסבול את המצב המלא שקר ועלבון
הרגש = האנושי, ‏ שבי . זכתה = אותו = האימנסיפציה,: הבנויה
באמת רק על יסוד הכרת שררוהו המוחלטה של העם המושל
והמיפה. את כחו. לטמוע. ולבלול . בתוכו: את | המעוט ‏ והחלש,
זאותו ‏ היהודי שלא רצה להפתפק בשאיפה לעתיד ‏ ורצה

' | לחיות = חיים | יהורים | גמורים -- לא, רק ד יים ‏ בלבד --

בסביבה יהודית, אי=אפשר היה לו לבלי להרגיש צורך עצום והכרת
סדורם של חיינו בנלות על יפוד הכרת לאומיותנו,

כך נבראה הררישה של זכיות לאומיות. וצורך ההגנה על
אונטרסי המונינו והגיון החיים באותן הארצות, שככר נשברו שם
כבלי האונס והכפיה מצר העם המושל, הגיון החיים באותן הארצות
שבהן נתונים = היהוָדים בין = לאומים | נלחמים | איש ברעהו
הכשירו. הרישות כאלה,

למרות. כל הלענ והבוז בובשוה. להן. דרישותינו הלאומיות
מעמר, ‏ אם ברופיה עדיין לא איכשר. דרא, הרי באוסטריה

>וווהתס'ב"]

1909 6 ץימ 0ע-11 ,דועת

כבר נכפשה הדרך, ושם יבילים אנוּ לרשום לא נצחון של דעות
בעלמא אלא נצחון ממשי,. הם תוצאות ,
בבוקובינה נתקבל חק-בחירה חרש אל הלנדסטג, המחלק
את תושבי הארץ לקבועים לאומיים ‏ הבוחרים | את באי-
כחם לפי היחס. הפרוצנטי, ובין הקבוצים הללו .נקבע מקום גם
ליהורים בתור קבוץ לאומי. מיוחד, ‏ ולא רק במוסר המחוקקים
ישבו באי"כחם של הלאומים וממילא גם של היהודים, אלא גם
בועד המנהל את המדינה,
זה הנצחון הראשון. בפעם הראשונה בתולדות. עמנו בגלות
ישמי. לעם וניתנו לגו. זכיות לאומיות. אמגם, אין

= בבחו. הק קולטורי ובמפורתו . אך אין הדבר הזה מקטין
את חשיבות המאורע לא רק בנונע ‏ ליהורי בוקובינה, אלא גם
בנוגע לכל הקבוצים היהודיים הגדולים שביתר הארצות. המרובות
בלאומיים ‏ שונים. = ער עכשיו כשרברנו על אודות דרישותינו
הלאומיות, הוכרחנו להפתפק בהוכחות אבסטרקטיות והגיוניות בלבר,
משא"כ | עתה, אחרי הנצחון | בבוקובינה, כבר יש לנו דוגמא
היה, תמונה בולטת. ואל יהא דבר. זה קל בעינינו: גרול כחה
של דוגמא. חיה בשאלות מדיניות בכלל. אולם עוד. יותר. נדול
כחה ביהם לשאלות יהודיות מריניות, ‏ שהרי בנוגע לאלו נחוצה
לא רק התגכרות על הקושי לציר כרמיון: דברים שאין להם מקום
במציאות, אלא עור יותר על הלעג שלוענים לררישות. יהוריות,
היוצאות מחוג המקובל, ‏ על הבוז שבזים ליהורים בתור. צבור,
בהור לאום,

אידאפשר לראות מראש את תוצאותיו של הנצחון בבוקו. '

בינה בנוגע ליהורי אוסטריה, וביחוד בגליציה. ואולם אנו מקוים
שידעו : היהורים ‏ הלאומים שבנליציה להשתמש ברוגמא זו כדו

לצאת מן המצב, המלא שקר וחנופה, ש: יהודים המוכחחים :

להרשם בתור ,בני בלי לאום":או אפילו בתור רותינים רק כדי
שלא ירשמו אותם כפולנים, ואפילו אם תכבד המלחמה בגליציה,

ולא בקרוב ינחלו שם היהורים נצחון כזה שבבוקובינה, הנה,

הצער הראשון כבר נעשה, והם עומדים כבר באמצע הררך .--

| פפעוה ובוא 1"
מעשים מכוערים, מכוערים ער לגועל נפש, נעשים ביפו,
במרכז הישוב הארצישראלי החדש : בני אדם התתילו. מדברים
שם בלשון האנהוף:., :

בוק שיש לה השפעה בעולם, ותנאי המקום נוחים לנו >
= מאד משום שאין שם, כגון, למשל, בגליציה, עם מושל הגדול :
| במספרו,

4

רו

<> וקורת. רוח על ,המכה ‏ הראשונה" = ולספר | בהנאו

+

/

למופד ציוניי השוב מאד' נכנם | אדם והעליב את אחד
הפקידים של המופר. באופן היותר ‏ גס , ,. שני עסקנים | צבוריים
נפגשו פרשות | הרבים בופו והעליבו זה את זה באופן היותר
מכוער, .. ולא הרגישו האנשום הללו שבאותה שעה דבקה. בהם
זוהמת. אותו. העון ‏ הכבר מנשוא,. שאין לו כפרה עולמית; ‏ עון
חלול שם ישראל וארץ ישראל בפרהסיא + ,

ומה שרע ומכוער עור מזה הוא, ש,הצבי", העתון ,הנאור"
שבירושלים, מודיע את. הרברים. בפגנון של קורת רוח ומספר
לקוראיו את. כל הפרטים ,החשובים", אגרופו של מי היה המתחיל
ושל מי --הגומר, ואיוה משניהם הכריע, ואף הברה אחת של
מחאה. וכאב לא נעתקה מלבם- של סופרי ,הצפי" למראה. הכיעור
והגסות הללו, ואינו מרגיש, כנראה העתון הירושלמי הזה, שאם
הוא בדרכיו אלה יהיה לעינים לרעת הקהל פא"י; אוי לושובנו שם,
\אול לנו הנושאים את נפשנו אליו,

יפו וכתה ‏ וה כבר ,לשם מוב" . ע'י המחלקות והמריבות
שאינן. פוסקות בה, סבות' שונות ‏ גרמו לכך. כמעט כל הבאום
לארץ-ישראל נכנסים דרך 'חוף יפו. ‏ ויפו היא להם החניה הראשונה.
לנסות. את סזלם ויפפתם להאחז בארץ .‏ וכל .גר שנתלש מתיך
ארץ מולדתו ומתוך הסביבה שגרל בה עד עתה ובא לארץ חרשה,
ופול אם א"י היא הארץ החדשה, ואפילו אם הוא מבוא אתו לב מלא
אהבהיוחבה ונענועים לאיי, - -ואולי. דוקאי מחמת -זה,-- דוחו דרוכה
תמיד כקשהת, ואין כל פלא שנעשה אוירה של יפו ,גוש* ומעובה והוא

מתטלא אדים מזיקים, וחוץ מזה הנה מרוכזים ביפו הויבה מופדים:

צבוריים וכמעט כל המופדים הציוניים, ולפיכך. מצויה שם הקנאה
ואשה השורפת של הלשון הרעה קת - 0 /

00 פגיו והשפעתו . --6 ושלמי.
זה כבר. ,לשם טוב" בעולמנו,. אבל כי מסוגל הוא

.

המעשים המכוערים האמורים לעיל- -לא. ורענו בי

יִרְקוַת שי |
8 ה 8 יְּ

י. ד.. בחקוביץ,
ד 9 ₪

עברה עונת הקישואים ובא הסתיו. התחילו ימות: מ הדלוחום
וירדה. צינה לחה 6 ה ורוחות שאינן מצויות היו מנשבות והומות
בערבים. בתוך הרחוב, מתחת לשמים מעוננים ונמוכום, הבהיקה הבצה המלאה,
ומסכוב. לגנות. ופררפים , בתוך בקעות:מים ‏ קטנות, \ התגלגלה ‏ שלכת:העצים,
נחשפו הגדרות העבותות ונתגלו לעין ואבלות רבה ושוממה הציצה מבין סדקיהן,
גראו בהוץ והודים מחותלים בגדי:הורף חמים ובידיהם סובכיזבד גדולום ומשוניםי

| ווהודוות עוטפות ממפחות:צמר גדולנת ,. מדוכאות וכשלות:ברך , רצות מתוך

יאוש רב אחרי סיעות של אוזום מגרגרים, הצותים בקול מחאה, נפערים ונררפים
על צואר מחמת רוחות וגשמים , בעלי:הבתים שברחוב ,‏ לבושים. קפטניהמוך
משובצים, כולם יצאו לעפוק בבדק בתיהם, - והרי הם שוקדים וטורחים איש וכלוג
זונו בודו, בודקים בחוהום ובסדקים, בון: הדלת והמזווה, וממלאים אותט פשתן;
מטלאים טלאי על-גבי טלאי , טהים טיח של חמר. מסביב לחלוגות;
סוללות מסבוב - לבתום,. וכנגדם ;

0
בתוך החצרות עומדות פרותיהם העלומות

יו
0 1

עו" גום' 11-19 20 56,
0

ון ל

תרענה נא הבריות המשונות, העושות את א:גרופיהן לכלי
זיין תרענה | גא הבריות | הללו ומדריכיהן, שעון | חלול שם
ישראל וארץ ישראל לא יכופר: להם עד העולם!

₪ | או ₪ כו" !

שאלת .היהודים ברוסיה. אינה: נפהרת לעולם ב מע שה;
אבל מכלל דב ר ים אין היא יוצאת, היא עולה מתהום הנשיה
מדי פעם. בפעם, כשהפוליטיקה הרוסית עומדת על פרְשת שר
הדיפלומטום מזכירים בדרך רמז,---ער כמח שהנימופ המקובל מרש
לנגוע בענינים הפנימיים של ממלכה אחרת, -- כי מצב היהורום
ברוסיה איננו מניח את הדעת; והדיפלוממיה הרוסית מעמירה פנים
+ של חוזרת בתשובה ונותנת הבטחות המשתמעות לתרי:אנפין ושוכחת
אותן. עוד מיר בשובה לגפולות ארצה--והענין משתקע,

קרוב לחשוב, שהעתונאים לא בדו מלבם את השמועות
בדבר ‏ אמניסטיה ‏ לפושעים פוליטיים והקלות ליהודים שתבאנה

בעקבות ‏ הפגישה במימו אנגליה, אפשר שהדיפלומטים שהיו
במעמר ‏ הגדול ההוא, = לא עברו בשתיקה על שתי השאלות
האלה, = רבוי: האפירים הפוליטיים שמש כנראה חמר לשיחת

הדיפלומטים, אחרי ‏ הדימונסטרציה הנדולה. שערכו אוהבי=החופש
באנגליה והאנרת של הקומיסיה הפרלמנטרית, שעליה חתמו מאה
ושמונים חורי אנגליה וגדוליה.
שהפעם: היג' | הדברים = מוסבים
עלתה גם היא על הפרק.

ואין אפוא כל פלא, אם מהרו העתונים 7
מו שעתירים שנויים חשובים לבוא. במהלך הפוליטיקה
מית, וביחוד, ‏ כי עתידות ‏ להנתן ‏ סליחה \ לפושעים תל

גם על הלואה, . אפשה

1 טל והן פושטות צואר ומרימות ראש אל השמום
המעוננום והרלוחים, + מָאהין ב,סה" מלא:ואוש בלפי מרום. ומככים על חקיץ
היפה והחם ועל ה
נסתלקו ואינם, ‏ עברו ובטלו מן העולם,,,

והירקות ‏ למינוהם. עדיין לא ניטלו מעל הגנים, שפע הגשמים, = גשמי:
הפתיו הקרים, ‏ השקה את האדמה כולה, וגמק בה הגור והרקיב הסלק, ובכל
בוקר ובוקר גראוראשי הברוב. מגוכים שש וטפות מטר גדולות מרטטות
עלוהם מפני רוחו

באלו הבקרים הגשומום והאפלים, ‏ כשמקוצה שפרה משנתה ועומדת
לרחוץ פניה, הרי הבות מלא מכבר שאון רב ומטריר ודבור כבד שאינו פוסק,
מין ערבוביה משונה והמות גרונות. ומלמול לשוגות רבות, הנשמעות כולן בבת:
אחת, אלו הן הפועלות בנותההכפר, שהגשם. עצרן בררך, בהליבתן לעיר לעבודהי

ושאלת-היהורים גם היא, מהוף !

₪ הטובה והמאירה ועל השדות הירוקים והרחבום, שכחלןם "

באות הן בהמון אל הבית, מביאות אתן בפגדליהן ‏ רפש וטיט:חוצות, הורפות '

אשה בכהף חברתה, כולן אדומות ונרגשות, כולן עומדות צפופות באדרותיהן
הלחות. ובמכושיהן ובתומיליהן וכולן מדברות בליההרף והומות ומפפרות בבת-
אחת ובקולות שוגים ומשונים, ומכל השאון והמהומה הללו בת-קול אחת ווצאת
ומנהמת. בחלל. הי חמת -אלהים נתכה מן השמים ועושה שמות באדמה,..

"ופנ הבית הקטן והנמוך כפני החוץ -- בחללו עננים תלויים, ענני:
אפל כברים, התונוקות שנעורו משנתם מתיצבים ‏ על-גכי הספפלום ערומום
ויחפים, רק כתנתם לעורם | הגלוהם הרזות ‏ רועדות מצינה ‏ ועמירתן ‏ עמירת
שוות אלמות ונוגות, והם משגיחים כולם מן החלונות ומצוצים על המטר הסוחף
הנתך ‏ ארעה ומצליף על רעפי:הגגות ושוטף ‏ אל הנחלים. בתוך. השאון. והדחק
האלו מפרכסת שפרה ואיגה מוצאת מקום ל תועה היא וסובבת אולך

הבאים, חוזרת סמוך לשלחנו של האיש הצעיר, שוהה אצלו שעה ארוכה ור

אלה זעפו על המתנה הנזרקת ל מק צת הפושעים הפוליטיים ולא
לכלם, ‏ ואלה געלה נפשם בפרורים ובהקלות חל קי ות ליהודים.
הסיסמא. ,או הכל או לא כלום" עמרה להם לשטן לקבל. הנחות
קטנות, שאין להן במעט כל ערך בחיים ל כ ל ל. הישראלי,

והנה. עבר החג, הריפלומטים הרוסים הפליגו לארצם דרך
מימי ‏ גרמ ניה -- וחרצובות האפירים לא נגדעו וההקלות. ליהודים
לא נתנו,

ולא זו: בלבד, אלא שנם הממשלה קבלה. את הפיסמא של
,או הכל או. לא: כלום", ועל פיה היא מתנהלת: היא חוזרת

בה גם מאלה"הפרורים שכבך נתנה.

הנה נחה הרוח על הממשלה בשנת 1905 לפרפם פקודה,
ביי/בני החיילים היהורים, שעכדו יבצבא במזרח הרחוק ומלאו
את חופתם בשעת סכנה המלחמה, מתקבלים, כיוצאים מן הכלל,
לבתי-הספר למעלה מן הנורמה הנהוגה, עכשיו הודיע מיניסטר:
ההשכלה לאחד הנוגעים בדבר, שהשתרל למובת בנו, כי לפקורה
זו היה רק ערך זמני בשעתה, וכבר עבר זמנה, ומהיום אין
כל הבדל בין ‏ הלמיד ‏ יהודי = לתלמיד יהודי, | אם גם עטדו
אבותיו של זה על' גבעות מנדז'וריה, :

ובכן, אין עוד בנראה כל מ להתאוננות, הסיסמא של
,או הבל או לא כלום" נצחה, אלא עכשיו אנו ‏ עומדים עריון
בחקופת ,לא כלום", ועוד רב הדרך עד ,או הכל"!...

א ,
2 ( או
עסקנרל", בביתם. של מיוחפי. עולם, בעלי. ,הרם הכתול",:

חרדה גדולה ,. יונקרים זוכים בממונם של יהודים אגב בנותיהם--=
זהו: הבר המתקבל על הלב, אבל קנצלר --- ותערובות כזו ברמו !
ומהרו העתונים בעלי. ההשפעה להכחיש את ,הרבה"

7-7 7777-----

ואילך שוממה וקדורנית, | בודרה וזרה בכל הליכותיה.
גראים עכשוו פניה. הרחוצים בבורית. ולובן
החשופות, הנקיות והזכות...

אחר:כך התגברו הגשמים והתחילו :יורדים תכופים, גם ביום וגם בלולה,
ואז הפסיקו הפועלות את. עבודתן לגמרי וחדלו לבוא מן הכפרים. | האם, אשת"
קטנה זו וכפופת-קומה, המחותלה בגדי"הורף ומטפחת כבדה על ראשה, היתה
כנדהמה בשעתרחירום וו ולא ירעה את נפשה. בל הימים. היתה. מתרוצצת
בפניה האומללים והמזועום, מטלטלת מן הגן שקים מלאים, לחום וככדים, מטלטלת
וכורעת החת משאה, רורפת על צואר את אכרמצי ואת פופו ומהריכתם מנוחה,
האב, מפני חולשתו ושועולו, אינו יוצא מפתח ביתו, יושב הוא לור החלון כל
יהוום: וסורר כרוך. לצוארו, זועף ושותק וכול%. טלא רעל, משעל. ומעשן צוגרות
ארוכות שאינן פוסקות ‏ ומביט בעון זעומה לצר ו היושבת ומתמירה. על
ספרוה. ופתאום מרגישה שפרה, בי צר לה האוור בבית ער להחנק, והרי היא
קטה ולובשת את מגבעת-חקיץ שלה ואת נעלי:ודיה | הלבנים, מכפה פניה
בהינומה והולכת לבית:עקד הספרים ועומדת שם צפופה בחוך שאר הקוראום
בת

תמוהים ומוזרום מאד
שמלתה התחתונה. וזרועות.. יָדִיה

מחשבות -משונות ומחכה ומחכה בלב כלה לגורל חייהייי

ואז באות לבית:העקד בתולות. אחרות, והן צעירות ומהורות ‏ ורעננות
שם, כולן מתלוצצות ונוהגות קלות:ראש בפני המנהל הצעור, מבדחות דעתן
ועושות כונים לעומתו וצוחקות בקול רם' זבכל לב --- ושפרה עומדת ביניהן

= כאובדת, עניה ופוערה ואינה גראית, ואף היא מנסה לצחוק את צחוקן עמהן/>
"| אלא שצחוק עלוב זה איגו מתאים כלל לפנית האומללום 9 גום ולמגבעת: >
הקוין, החבושה לראשה בימות:הגשמים האפלים ‏ הללו,

בותיו < של הקנצלר. הגרמני. החרש. -פון. בוממף 7

הולוויג רגליהם. עמדו על הר סיני ,--והטוטוניות ה,טהורה'י חררה: /
הו

>= העולם 3% /

ועל פפול משפחה מעין זה הררה גם העתונות ה,טהורה*
הרוסית . היה מעשה והבית-דין הפינלנדי הבע לדין את נשיא
,אגודת העם הרוסי" והאשימו בעון רציחת הירצינשטין, הדפוטט
של הרומה הראשונה, וכנראה יש רגלים להאשמה' זו שוב. היה
מעשה ו,האגודה" הגדולה נחלה מִפלה גדולה בימי התג שבפולטבה.
תשש מעט, כנראה, כחם של'יהממונים על הפרעות ויצאו. גוריים
וגורליאנד, המגינים ,הנאמנים" על אינטרפי המדינה, ללמד להם
פרק בדרך ארץ והליכות המדינה , ואת העלבון. הזה. לא יכלו
פורושקביץ, = בולציל, ‏ מנשיקוב. וחבריהם. לעכל,. מילא. בל זמן
שהגורייבים ‏ והגורליאנדים, פליטי התחום היהורי ש,זבו" | להיות
רוסים טהורים, תלמידים מקשיבים הם, עושים את שליחותם
באמונה נוודעם שאינטרסי. המדינה פירושם פרעות ביהורים ונקמה
בהם' בעד- כל הצרות והאסונות שבעולם, מוטב, יגרמי נם הם
עצם. אבל אם הם שוכחים את התורה, ‏ שבשבילה וכו לגדולה,
אם הם מעיזים את פניהם להיות בועטים ברבותיהם, הרי האחרונים
מתמלאים. חמה, רוקעים . ברגליהם וקוראים :‏ ,יהודונים !" ופיהם
נעשה. ביב של שופבין... .

עולם כמנהגו נוהג : בתו של בנדיט. המוגן (בספורו של
שטינברג ‏ ,בימים ההם'), מכיון שוכתה להיות אנה פטרובנה.
חלפובה, נעשתה השליטה הגמורה בביתה, ואפילו בעלה ,היחפן""
הנמור, ‏ שנולר חלפוב, ‏ נעשה מררס .לה,. אלא: ש,איחנעימות"
אחת נשארה לה. ,מכיון שהיה >חלפוב מבוסם, ‏ יצאה . נשמתה:.
ושכנה לו על פניויי, ואם לא שמרה אנה פטרובנה באותה שעה
את'לשונה וגערה בי, לא יכול וה עור לסבול את השעביר והעלבון
וקרא עליה: 2 /

+ כמ > עאיהנעימים" הם - החלפובים, יכשהם. מבוסמים.
ומתם יוצאת. מנרתיקה ושוכנת. להם על פניהם..,

ומי. יודע, אפשר צרקו החלפובים המכוסמים, ואנחִנו נקום ,

בהם את נקמתנו ‏ מתוך. חרוק שינים ולב: מלא רעל. אופרים הם

וכשחוזרת. שפרה. מבית;:עקר הפפרים, ‏ רואה היא, שבכר הגיע ערב
וחעששית הקטנה מעשנת בבית. האב הוועף, פוסע בחרר, בולו קודר וטלא רעל,
והוא זועם וטוען ברגש, מטיח דברים בלפי בני<ביתו | ומשמיעס, שחולה הואי
מסב הוא לשלהן לסעור פת:ערבות, כופף ראשו לקערה ומציץ לתוכה: זמנן. לו*
לסעורה. בליל:חמויץ של ירקות . ונתחי:קישואים צפים על גביהם),. : וחדיהו דוחף
מפניו את הקערה והופך ראשו לחלון מבלי הבר דבר. האם, המחותלה
מו

מטפחת:צמר ועומדת בפגה אף היא זועפת | ובידה קע\יתה ופתחקיברה,
פותחת ואומרת כנגדו: ,
-- ראוינא את המפונק שלי בהתעטף עליו נפשו, ‏ הוגז קפץ" עלוו! וכי

קלה' זו בעוניכם --- תאות. האכילה. התלקחה בקרבן?!

ואז מתמלא האכ חמה, והוא חוטף את קערת הירקות. ומשליכה בזעם

קדקע,. חוטף כופות מן השלחן וזורקן ברעש זו אחר זו והוא קם בחמתו מלפני
השלחן וגובה. לו ויראה לו ורוקק. ככל פה:

- - טפן, ילך הכל לאבדון! :
והוא ממהר ומפתלק לפנים מן המתיצה האפלה. תוכף לבניסתו מגוע
קול מגפים בבדים, המשלבים לארץ ‏ ברעש, = ואחריו קול שריקת המטה/\ )
-- קול רממה דקה. נשתתק. האב, ‏ והתינוקות . יושבים' מסהוב . לשלחןו
מבוהלום ואלמים. ופניהם החורום --- פני שיות נפחדותי

משם
ואחר
כולם
באותם הלילות. כובשת, שפרה את פניה בכר ושואלת. את נפשה למות,
בלילות. ההם אין. לבה הולך. גם אחרי. דמיונותהרוחה = הנלהכום, = המשחקום
לפגית. בפעס. בפעם ומצוורים. לה תטונות העתיר המזהור, בלא השתתפותו של :
האב נראות. לה ' התמונות. הלל כפגומות ולקויות, אבל רע ומר שבעתים, אפ

עלינו את הנשימה, שמים הם רעל. בחיינו ומשקיעים אותנו
בבצה, ויורעים ‏ הם כי כל הקוב וכל המוקצה מחמת מאום
הגדל ‏ בעטים בבצתנו, הוא יפול עליהם להרקיב גם את דמם הם,

הוי, ל,נקמתנו" זו

0 "ו כ \

יוב ]|
נתקבלה. יריעה תלגרפית | מעציבה, ‏ שמת ראש רבני
ירושלים הגאון ר' שמואל סאלאנט.
וק מופלג, בן תשעים ושלש,. היה הרש'ס בטותו,: גדול
בתורה ‏ ובמעשים = היה | כחייו, הוא נולר. בביאליסטאק וששים
ושמונה. שנים שמש בהוראה בירושלים, ולא רק רב ומורה הוראה
היה הרש"ם, אלא גם עפקן מצוין בצרכי הצבור העברי. בארץ
ישראל, ‏ הרבה תקנות הקן בימי. חיוו הארוכים, הרבה מוסדות
נוסדו על ירו, והוא היה הרוח החיה שבכלם, ועד יומו האחרון,
אפילו בשעה שבבר נוטל ממנו אור עיניו, ‏ לא. פסק מלנהל את
העדה האשכנזית = בירושלים, וגדול :מאד ‏ היה. כבודו בירושלים
ובכל. הארץ.. :
המנוח עמר כפלע איתן. בתוך היהדות העתיקה, וקנא לה
כל ימיו קנאה גדולה, אבל תכמתו וטהר לבי עמדו לו המיד
לחשרות. שלום ולהתחבב. על הבריות,
אבדה. גדולה שאינה חוזרת אברה להיהרות הארצישראלית
במות עליה. רבה. הגדול, :
ההא מנוחתו. כבוד !

עִיוּנִים וספקות.
א,

4.,ראך האבע אוך דיע עמפפינרונג,
נוכט אלם אינדיווידואום ואנדערען אלפ
קאלעקטיוואום געדאבט צו האבען,--ראס
ואנדערבארע געפיהל פון איינואמקוים
אונד פיעלואמקייט"...
(פר' ניעטצשע.)
/

פקעה שלמה של שאלות וחמיהות הומלה אל תוף תחומנו.
רובן ממפלות בעפקי ‏ הרגע בלבר, וקצתן נוקבית ויורדות. ער
היסוד, --- ויש שהן כרוכות ומבולעות אלו באלו,

ער שקצתם של בעני הרגע, -- אלו השטופים בחשרים
שאין בהם אלא \ כיעורם ושעינם ‏ נתקלת תמיר בצלי, ‏ אָנשים
ואישונים, --- שומחים כבסים מלוכלכים דוקא ברשות הרבים,

שואלים ,שבת של מי. היום +" ומחלקים ,כבורים" ביד רחבה
ופיהם ,מפיק מרגליות"; ער שבעלי הדעת הקצרה, שנפשם עשויה
להתקלע תמיד כבתוך כף הקלע ולהיות נטררת חליפות מאפלה
לאורה ומשמחה לינון, ‏ עומרים ושואלים ‏ ממש בחהרה הראויה
לרחמנות : איזו היא פוף פוף הנופחא האמתית של הררוש שררש
הד"ר. טבפיקדריזה באזמיר ע'ר הציונות ושל חות הרעת שנתמלטה
מפי החכם"בשי בקושטא ע"ר החנוך ‏ העברי והלשון העברית;
ועד שהמיושבים שבבעלי הרגע תוקעים את עצמם בכובד"ראש
הראוי לכך לדבר הלכה ושואלים: עבודה זו שהרנע נורמה
ומחייבה ‏ מה היא והיאך היא צריכה ועתירה. להעשות,--עד שכל
אלו עומרים ושואלים ורנים, עתים איש איש במקצועו. שלו ועתים
אוש עומד בתיך שלו. וקופץ פתאם ונכנט לתוך של חברו, באים
אחרים, ‏ כשהם אכולי ספקות מרים והרהורים קשים, ומפיהם
נזרקות שאלות ותמיהות אחרות לגמרי : הציונות, בתיר. חזון-עם ;
במה כחה גדול. וניכר עכשיו+ מי יודע אם עולה היא. למעלה ,

יר האב באמצע,,. רואה שפרה טכשיו את אביה בקלקלתו, שאין לן :

תקנה עולמית. : .

ורק בחצי. הלילה תרדמה -נופלת עליה, שנתה כבדה. ועמוקה וחלומות
רעום. מעוקום. על. לבה.. וכבוקר,. - בשהוא נועורה משנתה זו, ‏ שוב הבית מלא
שאון. מתוך השאין. הזה פורש האב לקרן-זוית, ‏ כופף ראשו לקרקע, | משעל
בבבדות. ומבעבע ופושט אל הכותל ידים צנומות ורועדות, כמבקש עזרתו הימנו..ף

פעמים ' עוברום הערבים. בשלוה ובדממה, ואז מטכום בניההבית לשלחן,
שותום חמים, בחברותא ‏ ושבינת-שלום שרויה על פני. כל, אחריכך, כשהכל
עולים ‏ על משכבם לישון 'ורק שפרה עדיין מאחרה שבת ליך העששית
המעשגת ומעמיקה עיניה בספרה, פורשת האם אל המחיצה האפלה, עומדת שם
יחידות ומהרהרת. הרהוריה ומתגרדת להנאתה בשערות:ראשה. הפרועות, ומתוך
| כך הוא. 'מתחולה בשוחה חשאית ושופכת את לבה בפני עצמהו

--- רגול. הוא לאמר: בנים,.. * אמגם' כן, מנהג העולם הוא, שהכל
חייבים בצער גודול בנים, וכי סבור הוא. באמת, שיכול אדם לעשות עצטו בן:
חורין. ולהפטר מתינוקו בלא כלום?,... אלא מאי? טוען הוא. כל ימיו אין לן
שום התחייבות.,. ואם כן? נניח לפי שעה, שהצרק אתו, לי שעבשיו הרי רואים
אנו עולם הפוך: דרך ,הכנים בזמן הזה, למשל,., ‏ וככן? באוי לומר, = בין שוש
לך התחיבות וב שאין ל --- על:כרחך אתה דואג לתכלית! כלומה: תכלית..:
במה. תכלית אמורה? כשיש. היכולת ביד,.. ‏ ברוך השם,. מה אנן ומה חיינו?
מה עובדים עבודת:פרך, מתענים תחת השבט וגם ‏ בלילה. לא ינוח לבגו,
ואחרי. כל המעשים, כיון שאתה בא פעם לידי נסיון---אבד סברך ובטל סכויך,
ברוך השם.... אלא, - ראוי ‏ לומר, קום והגש טענותיך לפני הכנים שבומן הזה,

מאחר שהללו אומרים,.. כלומר: ‏ הללו אומרים... כלום מאמירתם אנן חיום?
הרי עוקר הדבר אינו אלא, ראוי לומר.,. וכי וורעת אני? אמנם כן, אילו הוה
עולם במנהגו נוהג ואילו היו הב:ום משגיחים בצער אבותיהם ושמים לב לגורלם,
בי. אז, ממילא ‏ מוכן.,. = כי מה היא אם? כלום אבן היא עשויה? או כלום
עינים לה ולא תראה? או שמא טפש לבה ולא יכאב? אלא מאי? לא כלום.י
עברל הומים המוביס, ימו קדם, ולא ישובו עור, לשעבר, כשהיו שנים כתקונןיי
מה נאמר ומה נדבר? הכנים היו נוהגים ככודר באכותיהם, מתאבקים בעפר
רגליהם ושותים. בצמא את רבריהם,.. | זכורתני, פעמים היה אבא שלי, עלו
השלום, אומר בפיו ממש, כדרכו תמוד.., אבא שלי,. עליו השלום, היה, במחילה
ממנן, אוש קשה. כלומר: איש קשה,,. טבעו היה בלך, במחילה ממנו, שהיה
נוהג מרות בתוך ביתו ומשים החים על "צוארי בנין, ואףהעל:פי:בן, מכוון שהגיעה
שעתי להנשא---הרי, ‏ ראוי לומר, לא יאומן כי יפופר... אדרבה ואחרבה! והוא
לא כן וחשוב. ‏ כשאת מרברת לו דברום של טעם -= ההיהו כועפ! פרא:אדם
למה אתה כועפ? א:הא! גהול כח הכספף! ובפרט, ‏ בימינו כשהכל מהגובים
בופיהם וקוראים; ,הב, הכ",יי למה. לו להרחיק. עהותי---חרי אפילן. בעל:מלאכה
זה, חיוט נכזה, ראוי לומר, וחדל:אישים,

(סוף יבוא):

> העולם

5 3

\אם יורחת. היא למטה 4 מדוע ,ריקה היא זו מתוכן חדש, אין
התלהבית, ‏ אין התמכרות, ‏ אין סערת"רוח" +. האינטליגנציה ‏ שלנו
וכחותינו היוצרים, -- - אלו שיש לנו, --- מדוע הם עומרים מנגד
לציונות, אין היא נעשית חזון*לבם ואין הם נעשים נביאיה-
מבשריה (:. וכדומה מן. השאלות והתמיהות המתלכדות. יחר ונעשות
להגות"רוח אחת קשה, המתיראה שמא הגיעה שעת סלוק שבינה,
להמיה חרישית ורוהחת שיש בה גם קובלנא והטהת דברים וגם
הכנעה וצרוק הדין כאחת,..

ופורצת הגות-רוח קשה זו את הנדר, ‏ שוראי היו גודרים
בפניה לפנים בשעה שנהגו לגזור על הרהורי הלב בשם המשמעת,
והיא עושה לה דרך. אפשר, יש עדיין ב אדם פתמנים
בטבעם, שלא רפו עור ידיהם ‏ מלעסוק במלאכה ,נקיה וקלה" זו
של סתימת פרצים, אלא שאין הברכה שורה על מעשיהם ואין
מלאכתם ניכרת. ואפשר שנם אלו כבר רפו ידיהם ועמדו על
האמת, שאת הכל אפשר להכניע, רק לא את הרהור הלב,
ושמוטב שההיה הדרך כבושה לפניו לצאת משיהיה מוכרח. לפרוץ
לצורך וגם שלא לצורך .,.

ונפלא הדכר , הגות הרוח הקשה וחשש כלוק שבינה באים
לירִי. גלוי דוקא: עכשיו, | כשישרי הלב ונקיי. הרעת שבמתנגדי
הציונות מודים בעצמם שהציונות, בתור חזון לאומי, אינה
צריבה. לכבוש את פניה. בקרקע אלא יכולה היא שתאמר לבעלי

= חובותיה : אם היו :לכם עלִי. שטרות. שכבר הניע. זמן פרעונם,

הרי נפרעו בזמנם, מכירה וְמוּהֶה: היא הציונית שהרעיון הלאומי
העברי הוא אביה ומולירה ומפיו היא חיה. אבל כבר חזרה
הציונות ונעשתה. היא עצמה בסים קים ומקים לאביה. הציונות
היא שבארה. לההעוון ‏ הלאומי ‏ גופו להיכן. דרכו. מוליכה. אותו
בהכרח. ‏ ושמענו לאחד מן המעולים שבמתנגדי הציונות שהוא
מכיר ,את האפשרות לברוא. שם (בארץ:ישראל) מרכז. עברי עומד
ברשות עצמו עם חרבות לאומית יותר נִקיה וחשובה. מאשר
בגולה", ואעפ"י שרוב. האומה ישאר כגולה ובארץ:ישראל ותערה
רק המעוט, ‏ אשר ילך וינדל, מכל מקום ,נשאף שם -- ובלי
ספק בהצלחה וותר. נדולה --- למדה ‏ היותר מרובה של שחרור
לאומי ותרבותי", . ואותו המעוט הארצישראלי, שטהרתי הלאימית
לא תהא צריכה לחזוק ‏ מן החוץ,. אלא הוא. יינק ‏ אותו מתיכו
ומעצמו, ראוי ועתיר להעשות אחד הגורמים, אשר ישפיעו על
הרוב שבגולה ‏ וישמרו על קיומו ‏ הלאומי,., (ר' שמעון דובגוב
במאמרו ,חיוב ‏ הגלות" ב, יעוור' מיר" לחודש מאי. ש"ז) , ושוב
שמענו לפני ימים אחרים לפופר אחר, שודאי לא יבוא בטרוניא
עלינו אם לא נהיה חושדים אותו בציונות ,מגלה לנו בלחישה,
שאין. הוא. יודע בחיים היהוריים ‏ בימים האחרונים לקרוא כשם
עור רעיון אחד ‏ יפה ומקורי, כאותו הרעיון. הישן:חרש לבנות
את חרבות ארצנו, להקים ישוב של יהודים בארץ אבותינו. זה
הוא אפשר משא הנפש היותר יפה ופורה שפעל אצלנו,.." (,הבקר"
נומר ,)170-‏ וכמדומה שאותו הסופר יורה. גם הוא שאת ,משא:
הנפש היותר יפה ופורה הזה" הציונות יצרה אותו. והיא שהכניסה
אוהו לעולמנו ולא אלו שעפרו בעפר לעומתה לפני חצי יובל
שנים +

מתנגדי ‏ הציונות עושים שלום. לה ורואים שבינה שרויה
עליה, ‏ והציונים עצמם רוחם חובלה בקרבם, ואל לבם מתגנב
פחר וכאב. נורא. של טלוק שבונה,.. ולטראה. + החזוון המוזר. הזה
נשמעת תלונה, לאמר : ,אנחנו, הציונים, אנו באמת בכיינים ובעלו
מרה שחורה, אנו מחטטים ומנקרים יותר מדאי, אין דבר משמחנו,

> אין: דבר מספק אותנו, ובל מה שיש לנו הוא כל כך קטן; כל

כך פעוט בעינינו, ,, רע בתנים רוחניים אנחנו,.." (,השלח"
כרך כ', עמוד, 498),

מעין. אמת יש בדברים הללו, ---. אבל רק מ עין אמת,
אין אנו יכולים להיות רעבתנים הוחניים, ‏ שהרי כמונו | ככל
המון בית ישראל רנלינו עומדות באותו הרקק המכוער, שנקרא
,המציאות היהודית", ואשר סגולה מיוחדת לו להוציא לאויר העולם
גידולים משונים שכמישותם קורמת לפריחתם וזקנותם -= לילדותם
ולגדל צרופי הויה שצערם עולמי וששונם רגע, ושבהם, ורק בהם,
אתה מוכרח למצוא ספוק נפש , ובני אדם שנולדים, ‏ חיים ונקברים

באטמוספירה רקובה כזו. ודאי שתאוה גסה וזוללה לרוח. ומוסר-

אינה. עשויה לקבוע לה מקום בתיכם, ואולם אם עפ"י מקרה
מתגלית | בקרבנו פליטת התאוה היותר טבעית שבאדם לרות
ולמוסר, --- ישחקו ‏ השוחקים להברים הללו בכל מלוא פיהם!--
ואומרים לחנקה בהוכנו ולהכריח גם אותֶה ללבוש צורה של
חולין מנושמים, וראי ,מרה שחירה" הוקפתך ונדמה לך בשעת
מעשה שנהרוקן הלב לגמרי ושהחלל הפנוי: שבו אין לו תחלה
וסוף...

הציונות באה מתוך משבר נפש גדול ונורא של. וחידי
סגולה, | העלולים לזכות לכך שיהא רגע אחד מחריב. את כל
עולמם ובונה. עולם אחר במקומו..,

שתים הן הררכים, המוליכות את הארם לכיבוש אמת חדשה
והפתכלות בחיים חרשה: אחת ארוכה ואחת קצרה, הארוכה היא שורה
שלמה של הכנות. והארות זעירות. ומתונות. עפ"י טבען , לכחחילה הן
דורשות לעצמן בענוה גדולה רק פינה צרה בלב והן. גרלות סמוך
לההכרות. הישנות, ולאט לאט הן. דוחקות: אה רגלי האחרונות
ומכחידות אותן לנסרי או, בהאופן היותר. טוב, מפנות להן קרן
זוות קטנה. מנהגו של עולם הוא: בפינה נכחרה של שרה בור
נקלט איזה גרעין חרש, ספג הגרעין מן הרוחות שסעחו עליו
ומקרני השמש שלהטו אותו אנרגית:קיום די ספוקו, והנה הוא. הולך
וכובש עולמית לעצמו, שמחי קרקע עצומים, ואלוני היער, העונדים
חמה ענק לצואריהם, ‏ ניטלים מפניו, , , | אדם שאמתיותיו ‏ נקנות
לו בדרך זו אין הוא זוכה לא לסערת החורבן המחרירה ‏ רגע
אחר את הנפש ער היסיד. בה ולא לגדולה - שבשמחות, שמחת
היצירה,. הממלאה את. הנפש .על גדותיה .
נגזד. על הארם הרגיל שיהיה קונה את אמתיותיו דוקא. בדרך זו+--

והדרך הקצרה היא זו של משבר הנפש הגדול. המשחרה
ומוציא פעם אחת מתוך אוצרה של הנשמה מרה מרובה של
אנרגיה, שיש בה כרי ספוקם של חיים שלמים. הרפ וחורבן
גרולים ובנין ‏ ויצירה נהולים אינם ‏ באים ‏ לעולם אלא ברגעים
מיוחדים כאלה. ברגע כזה מכיר האדם פתאם את אלהיו, שבקשה
אותו נפשו ולא מצאה ‏ איתו כל הימים, ואלהים אדירים מלאי
עולם הם אלו שאת קולם ישמע האדם ראשונה מתיך הסערה,
אלהים קנאים הם שבובשים את כל הנפש ואינם משאירים שם
ושארית לאלהים. אחרים על פניהם, לרגעי משבר נפש גדול כזה
זוכים רק יחידי' סנולה, ‏ שאינם עשוים להיות משועבדים ונכנעים
להה''נל ולההשפעה הממעטת את הדמות של מעשי וום. יום
הפעוטים, וסימן מובהק ומיוחד יש להן לאמתיות הנקנות: בדרך
זו: אין הן זקוקות לראיות והוכחות, ‏ וריה היא ישותן בלבר להוכיח
את הכרחיות אמתותן, לא דעית חדשות ולא דרכי הניון. ומחשבה
חרשים ‏ נוצרים: ברגעים יכאלה, אלא רוח חדשה ומוסר
חדש ושירה חד שה. שהיה הפרונם פוגם את החיים עד עתה;

מתוך. סערה של ברכה,. של חורבן. ויצירה , כזו בנפשם

;

אבל מה נעשה וכך"

= מתוכו

6 > העולם -3

גליון ל

של יחידי ‏ סגולה. נוצרה: הציונות. ‏ עד ,שצלפחר בר חושם"
התוהה הגדול תועה בהרך חיוו עשרות בשנים, מבקש את אלהיו
בשלבו. מלא כפירה בכל, רואה וטכיר את מטרתו בחיים, מוסר
את נפשו עליה והנפש לא תמלא, והנה הגיחה פתאם הסערה,
עומד הוא בלמוריו העולים לו בעמל גדול כל. כך ואינו מניח
את ידו מהם, והנה על כל פיסקא ופיסקא, על כל שעור ושעור
אזנו: קולטת מתוך הפערה שבנפשו רק אחת : ,הנה אשר בניתי
אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא--
ואתה חבקש לך גדלות ? -- אל תבקש!" והנה תיכף לחורבן
יצירה ובנין+ ,נשגב, מרום הרעיון, הנה יש תשועה לישראל!.,
לא אומללים אנחנו עוד, לא גרים וזרים לנצח, אך מאושרים,
לכשנרצה", ,.. ו,אבן המעמסה. שהכבירה על לבי נפלה ל גמרי
ברנע אחד, ארו עיני, רוחי התרומם ואהי לאיש אחר:
טל של תחיה ירר מחדש עלי, וממנו נמוג: הקרח הנורא שבסה
על לבי שנים רבית",,, (ררך תשובה, עמ' 45, 4%), פנו דרך:
רוח חדשה ושירה חרשה, מופר חדש ואידיאל חדש באו לעולם!- -
ואל נא נרמה את עצמנו ואל תטעינה אותנו כל אותן
התורות הידועות המלמדות אותנו, שהציונות היא יצירה. עממית,
העם, במובנו הפשוט, לא יצר ולא יכול כלל ליצור יצירה
נהררה זו, וכבר הגיעה השעה להודות ש,המציאות. היהורית" כמו
= שהיא אינה יכולה לתפוס את הציונות . יש עינים שצריכות רפואה,
כדי שתעשונה מסוגקות לקלוט ולהביר צבע ידוע ואור. ידוע .
6 אירע. להעט היהודי ‏ מה שאירע ומה שיארע לכל נכנע
ונתון בצרה, שהשלים עם גורלו: נוטלו ממנו לגמרי, או, לכל
הפחות, ‏ נרדמו בתיכו סגולות נפשיות שונות,
משירדה. האומה. מנכסיה ‏ ,ואין היא אוכלת מפתה ואין
היא' שותה מיונה וגלותה--גלות" הגיעה בהכרח לידי. כך, שתהא
מטלת ספק ‏ בשויה האנושי , סתם אדם מישראל אפילו בשעה
שהוא .מופר את דינו לשמים ותובע את עלבונו, אפילו בשעה
ששבה לו המות ארם ממש וחרפת מחרפיו. אינה מניחה לו על
שפתיו בת צחוק מכוערה של שפלות והכנעה, אלא ממלאה
את כל לבו רעל, ושנאת אמת מחלחלת בקרבו; אפילו בשעת
בטחון שאותה הגנות שקפלו שלוי עולם ורשעי עולם בהשם
,יהודי" גנות ‏ וסימן זוהמת | נפש היא להם ולא. לו --אפילו
בשעה חצופה" כוו של הכרת. ערכו האנושי וגלוי גאותו הלאומית
משפיל היהודי שלא מרעתו את עיני* למטה, להרקק של ה,מציאות
היהודית", מפשפש במעשיו ואומר. בלבו: ,שמא יש להם לאלו
על מה שיסמכו"ן ולא רק כתם אדם מישראל, אלא אפילו הרבה
מנאורינו ‏ ודברינו, כשהם נתקלים בהשנאה והבוז ליהודים וביחור
ליהרות, הכבושים בלבם של גרולי עולם של כל העמים ושל
כל הזמנים, אין. פניהם ‏ מלבינים - באותה ‏ שעה מעלבון: וכעם
בלבד, אלא גם משום הרהור מצער: ,שמא יש להם לאלו
על מה שיסמבוו",.. העם היהודי ‏ ניטלה ממנו אמונתו ‏ בעצמו,
בשווי ערכו. וזכיותיו האנושים והלאומיים המחלטים. אמונתו זו
ניטלה ממנו בסבת היותו המיר במצב ,מבקש חפר של אמת,
במצםב עני המחור על הפתחים ומבקש מאחרים ליתן לו מה שהוא
אינו: נותן ‏ לאחרים, והנותן. הן לא יחדל מלהרגיש תמיד, שהוא
הנותן, ‏ והמקבל---שהוא המקבל" (עפ"ר ב', ?9),. ובהיות . הכרה
זו. מלפפת. אותו שבעים. דור .די לו לעם זה שעדיין. נשתמרה
" בתוכו מעין תקוה, שאין לה לא שם ולא. בטוי = המגדירים
אפילו בקירוב | את מחותה, לעתיד. אחר, ושנם. אותו העתיר
יבוא 'כחפד של אמת וב,היפח הדעת". אבל. אי. אפשר לו ליצור
ומעצמו אוהה היצירה | המוסריה החרשה והנהדרה,
שאנו קוראים. לה ציונות, המחלטק. שעתידו המקווה הזה. נובע /

. לאחרים. .כרציונלי

ובא מתוך: שווי. ערכו = האנושי ‏ וזכיותיו = הלאומיות המחלטים,
,שבבתי כנסיות של ישראל יתפללו על הצלחת המפעל, אבל
גם בבתי תפלה של העמים האחרים יבקשו עליו, משום שזוהי
מכה ישנה ולחץ עתיק שהעיקו על הכל" (הרצלים ציוניסטישע
שריפטען, 181), שהעתיר ‏ המקוה הזה מקופל ומונח בתוכו,
בתוך העם גופו, ושבכל יום ויום הוא חיב לקרוע. נרגרים גרגרים
מן העתיד ולעשותם הוה:,. :
שירת האמונה ברצון עצמו ויכלתו,---זוהי השירה שחדלה
להיות תופסת בנפש העם היהודי וששכחו שפתיו .לשיר אותה.
מכיון שנעשה אדם. ,מקבל" עולמית את הסרם, יכלתם ורצונם
של אחרים, ורצונו הוא ויכלתו הוא שובתים בהכרח, הרי ממילא
הם כלים ובטלים לגמרי, כררכם של כחות הנפש. לבוא לידי
כליון מחמת שביתה. ארוכה, ‏ מעמידים אנחנו- ובצרק---את
הציונות כולה על רצון העם, אבל הרצון אינו דבר הנוצר
כלאחר יד, יש מאין, כשמגיעה, עפ"י חשבון, השעה לרצות.
שירת הרצון, המשובחה והמופלאה שבשירות, וראי אינה מושרה
מתוך לב ריק ופנוי, ואם נשאר עדיין בלב העם היהודי איזת
רצון, אינו אלא הרצון שירצו אחרים, והעם שפל הברך, שככה
עלה לו בעולמו, מהיכן ‏ יקח פתאם את הרצון ואת היכלת
לרצות, מהיכן הקיר בלבו הציונות -- שירת הרצון הכבירהץ ואל
נא נלמד חוב, אם לאחרי שתים עשרה שנה של ציונות ,עממית"
אנשים רעתנים עומדים ומקשיבים בחרדה ובכליון עינים
ממש לחות רעתו של עסקן, תורקי זה או אחר על הציונות,
אם לשבט או לחפר, כמו לו היה חזונגו ‏ הלאומי הגדול. תלוי
באמת במאמרו \ של אותו העסקן, שודאי איננו בקי כלל. בדבר

- ופסלתם ‏ של חלומות ולשון הרע נדמה לו כציונות. הציונות

היא אמנם אותה הקריאה הגדולה שנשמעה ראשונה בבזיליא":
,עם ישראל עורנו חי וחפץ חיים!", אותה הקריאה ,שאנו צריכים
לקרוא השכם וקרוא, לא למען ישמעו העמים ויתנו לנו את
מבוקשנו, כי אם, קורם כל, למען נשמע .אנחנו את הד
קולנו זה בעמקי נפשנו, אולי תתעורר ותתנער משפלותה"
(עפ"ר ג', 54) , אבל אל נא נלמד חובה : ענויוו וצרותיו | של
העם רכאו לעפר נפשו, אפשר שומע הוא את הקריאה, אבל
אין הוא קולטה עדיין, = ודאי כבר הגיעה השעה שירצה, אלא
שאינו יכול עדיין .לרצות, והוא נשאר עומד ומצפה רק לחסדם
ורצונ של אחרים...

,פתרון שאלת היהורים היא בחינת = ישרה של האנושות
בכלל", ,הציויליוציה בנויה על עקרים יסודיים שונים, וקצורם- -
הצרק", ו,כל .זמן שיש שאלת היהורים בעולם אין הציויליוציה
אלא שקר". ‏ נורדוי, | בעל הרברים האלה, שעסק כל ימיו
בהריפת דמיונות ונדנורי לב שאין להם תפיסה בההגיון הקר,
שראה את העלומות הנפש כאלו אינן ואמר להעמידה ערומה
ופ שוטה, כיון שהגיעה גם לו שעת משבר הנפש הגדול, נגלו
לו לעצמו, --- אפשר. גם שלא. מרצונו, -- עמקי | נפשו ותוכנה
הממשי --- המוסריות והאמונה בצרק העולמי, אפשר יראו הדברים
כפרורוכם : אלהיו של נורדוי, שנדמה כל ימיו גם לעצמו וגם
גמור וקצוני, * היא המוסריות, ואת אלהיו
זה הכיר מתיך משבר נפשו, כשנעשתה לו הציונות ל אידיאל
של הצרק. ‏ ונורדוי ‏ היה הראשון אשר ערטל לפני באי עולם
לעין. השמש את מכת עמו ומיחה ‏ בשם הצדק, כן: בשם
הצרק. בשם הכת, -- אותו הכח הגס שמרובים הם גם בקרבנו
הנוהים אחריו ומרוב תשוקה תמימה אליו. הֶם מעלים בפלפולם
שגם אנו עתירים. לשלוט. בו, -- בשם אותו הכח אין מוחין, אלא
שולחים. אגרוף. הציונות -- אל נא. יבהלו. אלה הרגילים. להסית

/ |

\

ו ל

את דעתם משרשי האילן הטמונים בקרקע ולראות רק את ענפיו
הגלוים לעין, - - הציונות היא בשורת הצרק, שמלאה את לבם
של בהירי העם בשעת משבר נפשם הגדול, העם עצמו, --
ואפילו העם היהודי, שמתוכו יצאה נבואת הצרק שנעשתה לאור
עולם, -- די לו אם בשורת הצרק תשמיע את הר קולה בלבו.

מופר הכרת שוינו האנושי ווכיותינו הלאומיות המוחלטות,
שירת הרצון והיכלת ובטחון בהא יד יאל של הצרק, -- זוהי
הציונות, זו בכל כובדה נזרקת. בפני העם שלא הוכן. לכך. ואומרים
לו ,טול ושא, שלך היא'!--וכדי להקל על העם, העומר ותוהה,
את המשא הכבד הזה אשר לא נוסה בו, עושים לציונות ,נתוח
קל"+ נומלים מתופה את כובדה, את רוחניותה, ומשאירים
לה רק אֶת מעשיותה בלבד, גונזים את הבלתי מובן תיכף
משעה ראשונה, ומשאירים את המובן. והפשוט..

אין כל צורך בחכמה יתרה, כדי להודות בערכה המיוחר
של ,המעשיות" ‏ שבציונות ולהבין שמעשיות זו גוררת אחריה
עניני הרנע שונים, החשובים כשהם לעצמם. ‏ אלא שבשעה
שאתה רואה שהשירה והמוסר שבציונות הולכים ונגנזים, הולכים
ונשכחים, ומשאירין לה רק את העסקנות ואת המעשיות ב ל ב ד,
שהמעשיות הואת אינה מכונת בעיקרה ובתוכנה לכך, כדי לפגל
את העם לציונות, אלא להיפך, ושע"י כך לא נשאר בה כלום
להספקת 'נפשם של. אלו שעדיין נשארו להם לפליטה תביעות
קרות, --- באותה שעה מתחיל ספק קשה כוסם את לבך: שמא
עתירה שבינה להסתלק מתוכנו+,..

מנחם-אב ,‏ תרס"ט..

חמָר היסְטורי.

מ.. פ, זיידמן,

(ע"ר היחס בין עמי-הארין והיהודים בפודוליה במאה הי"ת).

המאה הי"ח בתולרות ‏ ישראל באוקרינה בכלל ובארץ
פודוליה בפרט היא מלאה ענין, כבית נולדה ונתפשטה אז
החסידות, שנגדה אסרו מלחמה חוקה ועצומה מתנגדיה הרבנים
וכל כת ה,למדנים", ומחוץ באו על היהודים צרות = ויפורים
ומכות מידי ההוידמקים,

אמנם בשנות המאה הזאת. לא הומתו כ"כ הרכה. יהודים
בפעם אחת כמו בגזרת ת"ח. או לא באה הגזרה באופן פתאומי
ונורא כ"כ כבימי חמלניצקי, אבל 'כל היודע את דברי הימים
ההם, מי שחקר את מצב היהודים באותו הזמן יורע כי גם אז
סבלו אחינו | במדה גדולה מאד, אמנם לא בפעם אחת כ"א
קמעא קמעא באה הצרה, היום נהרגו יהודי | עיר אחת ובזמן
אחר יהודי ‏ עיר אחרת, אבל שלשלת ארוכה זו של הריגות
ויסורים היתה במדה ירועה עוד יותר איומה: ומחרידה את
הנפש מגזרות. ת"ח,

ואמנם כל המאה הואת אינה אלא שלשלת ארוכה של
צרות. ויפורים, ‏ פרעות ורציחות ‏ ביהודים ‏ מידי ‏ ההיירמקים.. די
אך להזכיר את הפרעות בנימירוב בשנת 1908 ע"י ההטמן סמוס,
,שלא השאיר בה אף. יהורי: אחד ואף. לא פולני אחר" וארבע
מאות. יהודים נלקחו = בשביה ונמכרו לעברים בדובסר 6, את

\ ו

-זת טא 00א0ורו מזטוח הזה | 259 צד /6העה\] | עיין (1'
6 צד 1102018 6 4 ואהכ16 0עס ₪ 460900

,

2 העולם > )

הפרעות בשנת 1218 בסטריזשקוב ובפיקוב 6 ואת השנים הרעות
5 -1784 שאז התקומם וורלן, אמנם הוא ,צוה להרוג את הליאכים
(הפולנים) ולגזול רק את רכוש היהודים", אבל בפועל קיימו בני
חילו מצות. הריגה גם ביהודים והרגו ורצחו את נפשות בנודישראל
למאות ולאלפים בהערים נמירוב, מוהילוב אשר על נהר דנסטר
ברורי ‏ וגרנוב,. זוואניץ ושרגורור 6 ועוד. ועור, | מלבד פרעות
ורציחות ,בלתי נכבדות", ו,גזרת אומן" הידועה, שהיתה רק הנקוהה
היותר גביהה של התנועה ההיידמקית בהמאה הנזכרת,

מה היתה. הסבה. להתנועה ההיידמקית בומן ההוא + על
שאלה זוי עמדו כבר טובי ההיפטוריקים הפולנים והרופים, מובן
מאליו | שמחולקים הם בתשובותיהם , הפולנים מראים ב,אותות
ובמופתים" שונים שאך האינטריגות של רוסיה אשמות בדפר,
כי זאה האהרונה מצאה הפץ בהתנועה הזאת כדי להחליש ‏ את
כחה של פולין ולהפילה. למשואות , והרופים מוכיחים ‏ ,בעליל
ממש" שכל התנועה הואת ‏ היתה הנועה מוציאלית, ואך חיחס
הרע של האצילים. הפולנים להאכרים והמצב ‏ הפוליטי ‏ בפולין
או הפבו את התנועה. הזאת ,

אין כל ספק' ברבר שנם אלו וגם אלו צרקו. המצב
הסוציאלי והפולימי באוקרינה וביחור בפודוליה הכשיר תנועה
כזאת, הארץ יצאה זה עתה מידי ההורקים (בשנת 1699) וחזרה "
ונשתעבדה לפולנים, אכרי הארץ זכרו עוד היטב את יחפ הפולנים
אליהם, את העול הקשה ששטו האצילים על צוארם וקשה היה
להם להפרד מן החפש (במובן היחוסי) שהתענגו עליו בומי ממשלת
התורקים, הרבר הזה בעצמו די היה כרי להביאם לידי | מרידה
נגר הבעלים החדשים:הישנים. ואלה האחרונים עשו עור מעשה
שהוסיף שמן למדורה, ,

כששבו אז. האצילים הפולנים אל אחוזותוהם מצאו אוחן
כמעט. ריקות | מתושביהן, וכדי שהאחוזות תביאנה איוו הכנסה
נחוצים היו אכרים לעבור את האדמה, ולפיכך השתרלו להביא
לאחוזותיהם אכרים ממקומות אחרים המרובים באוכלכין , להבאים
החרשים הבטיחו חופשות . שונות לזמן ידוע. את הדבר הזה הוו"
מודיעים ע'י כרוזים מיוחדים ביומי דשוקא, וחוץ מוה נשלחו
גם סוכנים מיוחדים: להכפרים. כדי. להסית את האכרים שיבואו
ויאחזו בהמושבות החדשות שבפורוליה השמנה והיפה. יהורים
ואצילים פולנים לקחו ‏ עליהם את העבורה הואת של הפתת
האכרים, אעפ"י: שעל עון הפתה היו מענישים בעונשים: חמורים )
ולפעמים גם בעונשדמות, בכ"ז נמצאו תמיד אנשים שמצאו חפץ
בהעסק המכוער הוה והוליכו = אכרים ‏ רבים, לפעמים עדות
שלמית, אל מקוםדמושבם החרש, מובן מאליו, שהאכרים:הנודרים
האלה היו מוכרחים לצאת ממקומות מושבותיהם בגנבה ובהחבא,
כי. הלא המה היו אז עבדים, קנין ‏ פרטי של בעליהם, בעלי
האחוזות, ומוכרחים. היו לתעות וללכת ‏ זמן רב בדרכים עקלקלות

-08 ;59--1957 צד ]1 018% ההן1ץ? סוה[ :ו\פםווטול = עיין (ל

. 997 צד ,616 10806גע1 שינימ6אהופזר
-06-.3-.10 תווצ 170 צד 110100118 :'מסאזזסנצה ‏ עיין (3

.7 ,11 ,7 ,6 צד ,111 ספר ,3 חלק 618

4) פ'א אסר אציל פולני אחד שני סוכנום כאלה, שעל ידם
סבל נוק רב, האחד היה יהודי והשני פולני בן אצילים , וכדי להכריחם,
שישלטו לו את היזקו היה מכה יאותם יום יום, אלא שאת הפולנן היה מניח
על אטון מיוחד. לבלי לבוות את כבור אצילותו ואת היהודי על הארץ.... עוין
7--106 צד 765 10681 :80ו6זגו2 54

קוריו מעין זה ירוע לנו, - שכהמגיכטרט הסטגובי היו שתי הצועות ,
אחת ,כשרה" והשניה ,טרפה" בהראשונה היו מענשים את החוטאים היהודים
ובשניה את -- הנוצרים .

8 -> העול%ם 3

ודרך ‏ יערים כרי: שלא. ישיגום הרורפים, שהיה ארונם האציל
שולח : אחריהם, וככה התרגלו. לחי .גוהרים | ולכל. התכונות
הנפשיות ‏ של ההיודמקים.
ואחרי שהיתה ההיידמקיות לתנועה. עממית, אחרי שהיתה
לצרה בלתי פו-קת. בארץ, באה רוסיה/ והשתדלה. להוציא ממנה
אותה. התועלת. שמצאה בה חפץ.
ורוסיה עוזרת להתפשטותה והתרחבותה של התנועה שהסבה
אסונות. נוראים | לעמנו, שעלתה: לנו בקרבנות כ"כ מרובים ,
קרבנות. כסף ורם, ועשתה שמות במצכו החומרי של עםדישראל,
ההיידמקים, שרובם .היו אכרים תמימים, חשבו. את היהודים
לשונאיהם ‏ בנפש. ונקמו . את נקמתם בהם, ויתר עמי הארץ
האצילים, הכהנים. והעירונים,. בזו את היהודים והשפילו ‏ אוהם
עד לעפר, כדי להסביר את השנוי הגדול שבא ביחס הפולנים
להיהודים ‏ די אך להזכיר. את העוברא הקטנה שלפנים היו
מכנים. את היהודי בכל. התעורות ‏ בשם הכבור ,פן", ומעתה
נכתר בשם ההואר ,בלתיהמאמין". האצילים שאך את עומתיהם הם
סבלו. היהורים, השפילו אותם עור ייותר מהאברים ---שונאיהם בנפש,
הנה כן מצוה האציל ליובמירפקי להיהורים לשלם להפהוח (הכהן
האוניאטי, ולא הקתולי) ‏ שני זהובים בָעַד כל שפחה או משרת
נוצרים שמחזיק ‏ יהודי בביתו 6, ועל הקצבים ‏ הוטל לתת
לביתההתפלה. של האוניאטים ‏ חלב למאור בח:ם =6, ובאופן כזה
היו. כבר. היהודים נכנעים ומשועבדים לממשלת הכהנים. לפעמים
עושה האציל בהיהודים מעשי-אכזריות נוראים ואין מי שימחה
בידו, שהרי ‏ היהודים--,יהודיו" המה, עבדיו. וקנינו, ומייאמר. לו
מה העשה, ככה מעניש האציל הפולני פוטוצקי הקנבי: את. יהודי
אחר " שנכנס לביתו מכופה ראש להדביק. את ירמולקתו ‏ לראשו
במפמרות, האומלל מת תחת ידי מעניו ועל פוטוצקי היה
לכפר את פני אחיו על אשר. הרג את אחד מ,יהוריו". מה עשה?
הלך, ולקח עשרה יהודים מתושבי קנב--עיר אחוזת פוטוצקי--
הניח אותם בעגלה וה על גב. זה ועל גביהם. שם גזרידעץ. וקשר
.את כל הבבודה. הזאת בעבותים. חזקום בדי. שלא. יתנועעו בדרך
ושלחם. לאחיו,.. 6 /
= = אמנם לא כל האצילים הפולנים התיחפו. להיהורים באופן
נורא. ואכזרי | כזה, היו גם באלה שידעו = והבינו, כי היהודים
מביאים תועלת גם להמדינה וגם להם, להפוליטיקה של האצילים,
כמו שנבאר | בהמשך 4 רברינו, וע'כ. המה משתדלים | לפעמים
להגן = על היהודים, ‏ להיות עליהם סתרה מחמת ‏ רודפיהם
ונונשיהם, פקט כזה ידוע לנו עפ"י תעודה אחת משנת 1741
שמצאנו ‏ בהארכיון * אשר -להכהונה ‏ היונית = שבקמיניץ.פורולסק
ומשום שהענין נוגע \ לעדה שלמה בישראל הננו נותנים בוה
העתקה מהכתב הזה 6% שרובו. כתוב. לטינית ומעוטו פולנית:
,ע"פ פקודות הביסקופ הירונים די בוגוסלאוויצי סירקובסקי
נרשמה בהפנקס האשמה הבאה, אם כי ע'פ המפורה ידוע,
שבעיר הום יאמין היה בית-תפלה לנוצרים והדבר. הוה ודוע

.א צד 0181078א .07 .116 .זול .110 פהקכ1 : עיין (5
צד ,28 ההסקסח זנוגהק \ :תוא6הוטו .13 : עיין (6
.1 6 ,1886 לשנת ה .ו .ה0ס11 : עיין (ל

8) בהאוכיון ‏ של הכהונה | המושלת בקמינוץ-פוד. / נמצאים

שלשה ספרים בכ"י המכילים תעודות ופסקי-דונים שונים . יש בהם הרבה
דברים הנוגעים לחיי היהודים בפודוליה בשנות הארבעים והחמש להמאה
הי"ח, ובטאמרנו וה נפרסם אחרים מהם. כן ישנם שמה שני ספרים מעניני
דינים של הכהונה בפלך ברצלוב (עתה פלך פודוליה) שאמנם קצור תוכנם
בבר נדפם בהוספות מיוחרות להעתון הנזכר בהערה 7 בשנת 1890, אכל
לרְגלי עבורתנו -חורנו עוד הפעם על הכ"י המענינים האלה, וגם חמה ישמשו
לנו בתור חומר לעבודתנו הנוכתית . 1

נליון ל

גם מה,בקורים", של האיפסקופים הקמנצרים משעושעווסקי בשנת
8 ורופנובסקי בשנת 1918, אבל בית התפלה הזה נהרס
ע"י האויב ועתה כאשרר נכנפה העיר לרשות נציב ‏ המקום
(וואיעוואדא) האדון הנכבר פוטוצקי נחלב בית התפלה ער
היסור והכהן צריך היה לצאת מפה, אעפ"י שפוטוצקי צריך לרעת
את הדבר הזה בתור יורשן של אחוזות קאלינובסקי ויש לו איפוא
הארכיון של הירושה הזאת ושם הלא גזבר מפורש ,כתב*המתנה"
שניתן לבית-התפלה הוה, גוף הכתב נאבד בהימים אשר צר האויב
על העיר, ועתה איננו ‏ וזכרו | נמצא אך ב,הבקור* הנ"ל של
משעזשעווסקי, בכ"ז לא יחפוץ פוטוצקי לקיים את דברי הכתב:
מתנה., בית:התפלה נהרפ, ואת המקום הקדוש, בית העלמין
ששמה נחות -נפשות. הנוצרים דורפות: רגלי היהורים ובהמותיהם.
אין אף אבן אחת מאלו שהיו מוכנות לצורך. בנין בית-התפלה.
גם הבית שבו דר הכהן נהרס, פוטוצקי הפך בית אחד גהול
ונהדר לבית-כנסת ליהורים ומבלי להשגיח על איסור האיפיסקופים
נודר הוא. נדר. לביה:העלמין של היהורים, וכשצוה האיפיסקופ
לסגור את בית הכנפת חור פוטוצטי ופתח איתי : איננו מרשה
להיהודים לשלם את כסף הענושים שרורש מהם הְאיפיסקופן

כתב | מבתב | המבה | את כבוך | האיפיסקום, ‏ בתור
זוכחה לכל הדברים האלה נמפרו לידינו | שלש תעודות ‏ כדי

להעתיקם בזה: א) כתב של האיפיסקופ סירקובסקי משנת ‏ 11741
ביום 98 אבגוסט נודע. לי שיהורי הוסיאטין הפכו אחריי השרפה
בית-גדול | של: תפלת. הנוצרים לביה. כנסת יהודי, נם גדרו
גדר לבית העלמין שלהם. ומנו לשומר אישהנוצרי. בטולי, וע"כ
חקרנו. ע"י קומיסיה | מיוחדת לכך את הדבר על אתר, חברי
הקומיפיה ‏ היו : שנאבסקי ‏ הקאנוניק, טבסטאן קולבה;' "כלבן
טרנורורפקי, ‏ כשהיינו ‏ בעצמנו בהוסיאטין בקשו היהורים מאתנו
להרשות להם לבנות בית:הכנסת . אנחנו ‏ לא הסכמנו ‏ לכך,
משום שגם בית:התפלה לנוצרים לא נבנה עור, ועתה עשו את,
כל הדבר הזה בלי רשיון מצרנו, וע'כ פקדנו להוציא את כל
התפצים מהבית הזה ושלא יהיה שם בית כנסת ליהודים, להרוס
את הגדר מסביב לבית-העלמין. ושלא. יכחו להם שומר מהנוצרים,
ולהשגיח על קיום כל הדברים האלה פקדנו לדרזשקובסקי
ולהדקנים הסטנובי והטשרנה:אוסטרוהי, ועל היהורים לשלם אלף
,גריבנות" לבנין בית:הפלה. לנוצרים, ועה"ח פירקובסקי (עם כל
שמות:התואר: שלי),

ב) מכתב ,פוטוצקי אל האיפיסקופ. לא אדע בנפשי שום חטא
שבעבורו, עלי = לסבול עונש כוה מצר אדוני. כשבא. האדון למקומי
העמיר את פניו שברצונו לבקר את צאן מרעיתו ובין: כך פנע
בכבורי באופן נורא מאר בזה שפקר פקודה הראויה לצחוק
וותר | משאפשר למלאותה . באופן כזה חפצת להכריחני לתת
,בתב:מתנה" ‏ לבית תפלה . שמעולם לא היה בזה . מדוע דורש
האדון דבר שאך בתפצי |( תלוי | אם | לעשותו ‏ אן לבלי
לעשותו, הזכות היתה. לך לדרוש לוא הראית את ,כהב<המתנה",
אתה פקרת. על היהורים לשלם ,גריבנות" ואנכי ‏ אסרתי. עליהם
למלא אחרי פקודתך, יען כי. אין לך שום זכות על היהודים
שלי, ואם בחפצך לעשות הרבר הוה בתור מופת טוב לאחרים,
או עליך להתחיל = הדבר באחוזותיך ‏ וגרש את היהודים, נחוץ
לעשות כדבר הוה גם ביתר | העירות ‏ ואתה עשיה זאת אך
באחוותי, ואולם לא עם. איש כזה יש לך עפסק הפעם, ועה"ח
פוטוצקי. , .
מכתב הכהן ‏ קפוסצינסקי | אל הרקן קוצינאנסקי: ,הנני
מחזיר בזה את הפקודה שנ:תנה בעת .ה,ביקור" ועלי להוסיף
שהיהודים | בעצמם פתחו ביום השלישי. את בית. הכנסת. מבלי ‏ .

גליון ל

> העוכם 36 9

. 2 - "

להגיד לשום איש דבר. לא ארע':מי הרשה להם זאת. אך. חושב
אנכי שעשו זאת ע"פ מצוות : אדוננו הגדול. נציב:המקום פוטוצקי,
יען כי. ברזינסקי העתיק את. הפקודה ושלח אותה. ביחד עם היהודים
אל הנציב, אוסיף שהיהורים. אינם. חושבים אפילו להרום ‏ את:גדר
בית. העלמין. ומוסיפים. להביא לשם..חמר לבנון".

העודה זו מבארת. לנו באופן בהיר את היחס של האציל
הפולני. ליהורים; היהורים המה קנינו הפרטי של האציל, והוא רואה
בוה עלבון: לעצמו. כשבא איש. אחר ופוקד עליהם ומענש איתם.
לו, להאציל פוטוצקי,. אחת- היא מה יהיה. גורל היהודים, אפשר
ואפשר גם לנרש אוהם מעיר מושבם, ובלבר שיעשה זאת
סירוקובסקי. גם. בעירות, אחרות,. וביחוד ‏ על סירוקובפקי לעשות
זאת גם בהאחוזות. שלו,,.

ואיך התיחם. פירוקובפקי ל,יהודיו" שלו?

החקירה . ההיסטוריה בענין זה. לא הביאה לנו ער היום
פרי, אין אנו. יורעים אם באמת היה. יחסו טוב להיהורים .תושבי:
אחוזותיו, כמו שחושר אותו פוטוצקי, או לא, אחת אנו יודעים,
שבמשך הומן הקצר. שישב על כסא ,ממלא מקום האב הקדוש"
בפורוליה הרבה להרע. להיהודים, וחבל תחבולות להצר צערי
אחינו במדינה הואת .

בשנת 1739 היה לאיפיסקופ בפורוליה, שלש שנים וחדשים
אחרים שמש בכתר זה וכמעט כל ימי משרתו לא עשה דבר,
לא צוה ולא פקד, לא נסע ולא בקר את צאן מרעיהו, אומרים
שבכל משך העת הואת השתדל. לדרש את מצב הדברים, לחקור
אדות הארץ ותושביה ואך בהחדשים האחרונים לימי היותו
בפודוליה עבד עבודה רבה, בקר ערים רבות וגם חקק חוקים
שונים,. ופקודותיו הראשונות היו על היהודים,
בהפקורות הללו היא נוזר: א) שאין להיהודים רשות לבנות
בית כנסת או בית תפלה בלי רשיון מיוחר מהאיפיסקופ, ואם
יקבלו רשיון לבנין בכיז אין להם רשות לבנותן בית:תפלתם גבוה
מיתר בתי:העיר, ובפרט מבית-התפלה אשר להנוצרים.

ב) לבטל את כל בתייהמדרש הפרטים של היהודים
ולסגרם, ואם לא יעשו כזאת, יענשו לשלם קנם שלש מאות
,גריבנות" +

ג) שאסור להיהורים לעשות תהלוכות בפומבי , כמו
שנוהנים הקתולים * וכמו שנהגו ‏ היהודים ער אותם הימים, ואם
ימרו את פי הפקודה הזאת עליהם לשלם כסף ענושים חמש מאות
,גריבנות" .

ד) בימי הצומות אשר להנוצרים אסור. להיהודים לחוג
חגים של חתונות ‏ ובכלל אסור. להם. בימים האלה לנגן \ בכלי.זמר.

ה אפוהים: היהודים ‏ לקחת לביתם שפהות או משרתים
נוצרים, ,יע כי הנוצרים המשרתים. בבתי היהודים שוכחים את
אמונתם ואינם נזהרים .בהצומות".

ו על היהורים לשבות מכל מלאכה ועבורה ביום הראשון
לשבוע. ובימי.החגים הנוצרים,

0 כשהקתולים: עושים ‏ תהלוכה בפומבי חיבים היהודים
להתחבא בבתיהם ,

ח) היהודים : חיבים ‏ להרים' יחר עם הקתולים. ,מעשר"
לצורך: בהי: התפלה אשר לנוצרים,

ט) שלא. יררפו היהורים ולא יעשו רעה לאלה מאחיהם
המקבלים עליהם את הרת הנוצרית, את הפקודה האחרונה הזאת
צוה סירוקובסקי לקרוא לפני רבני ישראל. ולהרביקה. על דלתות
בתי הכנסת אשר להיהודים .11000007 טשווט,,: (היטב. וחזק 65

08 ה 7 8 766 ג 1% 010 9

אמנם בכל הפקודות והגזרות הללו לא הראה פירוקובסקי
אריגינליות ‏ יתרה . נראה = הרברים" שהוא ‏ חקר ודרש היטב
את התעודות: העתיקות שמצא בהארכיון של חבריו ‏ שהיו. לפניו
והעתיק = את כל: הגזרות ‏ שגזרו האיפיסקופים : הפודולים על
היהודים וחרשם.

הנה כי כן אסר עור ביום 99 אפריל שנת 166% האיפיסקופ
סיגיזמונד טשיושבסקי על יהודי זוואניץ: לעשות. תהלוכות בפומבי,
ובער תהלוכה כואת שעשו יהודי העיר הנ"ל ענש אותם לשלם
כסף ענושים 16,100 זהובים פולנים. לטובת. בנין ביתהתפלה
לנוצרים, ואת ראש. הקהל והחוכר ר'. עמנואל. רן ‏ להסגר. בבית:
האפורים שנה אחת וששה שבועות, אמנם ‏ חפקודת. הזאת לא
יצאה לפעולה, כי בינתים מת האיפיפקופ,. וליהורי \וואניץ: היתח
הרוחה !6 , ו

ואת הפקורה הואת שהיתה ,צריפה רק לשעתה", כי חפץ
האיפיסקום משימשבסקי. לתת את היכולת. לנוצרי זואניץ לבנות
להם בית-תפלה, -חזר. סירוקובסקי ‏ ועשה אותה חוקה. לרורות +

גם את | שאר גרותיו. = העתיק סירוקובסקי : כמעטאת
כולן מתוך הפקודה אשר פקד האיפיסקופ רופנבסקי ליהודי
באר, בשעה שנתן. להם. רשיון לבנות בית ‏ כנסת = (ביום ₪0
אקטיאבר שנת ל11)1?1), .

ובכלל הגזרות הללו: לא חרשות הן. גם. במרינות אחרות "
נגזרו. על היהורים. בזמנים שונים גזרות כאלו, ובזה אנו נותנים
שלש העודות שמצאנו בהארכיון הקאמיניצי כדי להראות ער כמה
לא ננזרו גזרות אלו לשמן ממש אלא נתנו רק חרב בודי
צוררי ישראל להצר להיהודים וספקו לכהן הנוצרי את היכולת
לכסות על חרפתו ולהעלים את עוונותוו.

כי הגזרה ע"ד משרתים נוצרים לא יכלה לצאת. לפעולה,
למרות | הפקורות ‏ התכופות | של האיפיסקופים, | מראה. לנו
התעודה הזאת!

,יום ?1 ספטמבר שנת 1748,

מתאונן הכהן המפקח על יהודי חמילניק על אשר בנו
בתי מסחר על יר בית התפלה אשר להאוניאטים ועוסקים שמה
במסחר, ובזה הם מחללים את קדושת המקום ואת האמונה
הקתולית-הרוסית \ (האוניאטית), | והנוצרים המשרחים והמשרתות, *
בבתי:היהורים לומדים מן היהודים לבלי לכבד את האמונה הנוצרית
היהורים מצטדקים שהם בנו שמה את בתי=מפחריהם ע'פ פקודת
,החצר" (כלומר ע"פ פקורת בעל-האחוזה או המגהל הממלא-
מקומו), ‏ והבית:דין ‏ מצוה על המשרתים הנוצרים שיעזבו את
משרותיהם ' אצל היהודים ואם לא יקיימו את הדברים ‏ האלה
יענשו מן השמים" 09 :

מההעודה הזאת הננו רואים כי הגזרה ע'ר איפור החוקת
משרתים נוצרים לא נתקימה, הבי"ד , אם כי היתה לו הרשות
לוה, אינני מעניש את היהודים בער הפרת החק הוה ואף את
הנוצרים"המשרתים הוא מעניש אך ב,ענש מן השמים",, +

והנה גם תעורה שניה בענין זה:

יום 15 יולי שנת 175%,

החזן (9) איגנטי סימירושינסקי והכהן. וסילי קטשרובסקי,

.9 צד ,616 06800 :מיציא מ 60 הא 0 : עיין גם -
0 ; 199 צר 1[ הז 30 .] 1 סומ \ ע-0 :+ עיין (10
,0 צד מצסן] 1884 8זוק8)
ע' ספר שמיגי, חלק שני, תעודה [1] \ א %,] 200018 .3 .10 פיפמאכ (11
52) ספרי-התעודות אשר להבהוגה בפודוליה, ספר ראשון, תעודה
מספר, י"ן.+

10 > העולם >

יו ל

המכהן ‏ בבית:התפלה: בעיר באלון. מתאוננים. על היהורי, החובר
מנדיל. ועל:/כל: העדה העברית: בעיר' הואת, ‏ שמכלי להשניח על
אופור האופיסקופ הם מחזיקים משחתים. נוצרים, וכשסימירושינסקי
נכנם: אל: בית:המהזח של -היהודי :מנהיל. כרי להזכירו:את האיסור
הזה, הכה אותו. היהורי במקל. הכהן הראה את:סימני. המכות
ורשם את דבר': האשמה ‏ בפנקפ"* :)+

אין:אנחנו. יורעים: את הפפ"ר של הבי"ך על האשמה הזאת,
אבל אין. כל ספק שהשטנה הזאֶת של הכהן: באה רק כדי לבאר
ולהצהיק ‏ את ביאתו למקום אפור לו,,,

וככה ‏ הוציאו -גם ‏ אנשים ‏ אחרים, ‏ פוחחים | ובעלודמלאכה
שהתחהו: עם. היהורים, ‏ תועלת' מן" הגזרות = הללו, > הנה = תעודה
אחת המחוקת והמקימת. את משפטנו. זה:

,יום ?1 רצמבר שנה 1244,

מחאה. מאת. המכובדים גבריאל בוגדנוביץ: וניקולאי קריש:
טוחוביץ, ‏ תושבי קאמיניץ, ‏ אומנים, = נגד : הבלתי:מאמינום חיים

וואלף: אומנים : (88₪09ַאַ )118‏ צורפים " בזהב. וכן ‏ נגד איש?הצבא

(0818088[ 18 110118 00 ה 001168 0 000 )
ברון, = ג'כ צורף , וכן ‏ נגר המשרתים (טאמוג)) היהורים של
הג"ל, < שהם,< וביחוד * משרתי. ברון, בזו ‏ וחללו. את חגדהלירה
ועבדו בו עבודה פשוטה ורגילה, וכאשר בא לביתם הנער העובר

בבית המוחה הראשון כדי .להזכירם את קדושת ‏ החג, הכו אותו

וענו אותו. בלי: חמלה :ועוד ‏ ועוד.: ובכן: מבקשים המוחים לענוש
כדת: את המבזים ומחקלים את כבוד. קדושת הרת הקתולית" + ,

(סוף . יבא)

(

בת הפפר לְבָנות בּיפו . >

(מוסד הובבידציון) . .

תולדות ביה"פ בקצרה, בחדש תשון שנת. תרנ'ג
נפתח | ביפו. עפי"י האיניציאטיבה של מר ישראל בלקינד בית-
ספר לנערים בעל שתי מכינות ושלש מחלקות, וזמן קצר אחרי
היסד: בית הספר הזה נפתחו על ידו. גם כחלקות לגערות, בשם
,בית"הספר ‏ לבנות". = אבל קשה היה לו למוסר ‏ הצעיר. הזה
להתקיים מפני חסר אמצעים, ועל כן קצב לו. הועד ‏ האודיפאי
בשנת תרנ"ר, ע"פ הצעת המורשה המנוח ל. בינשטאק, תמיכה
של ארבעת אלפים פר' לשנה, אשר ביחד עם תשלומי התלמידים
היתה. צריכה, כפי" שחשבו, להספיק לשכר ‏ המעון . והמורים;

מלבד זאת קבלה עליה. החברה כי"ח, ע"פ השתדלות מיפו (ה'

דיזנגוף ועוד), את היצאות המנהל. ובמדה שהתרהב בית הספר
במשך הזמן-- הוסיף - הועד. סכומים ‏ הגונים | על התמיכה הנל
להוצאותיו ,

בתכנית ' של בית-הספר לנערים נכנסו הלמודים האלה:
תנ"כ, = עברית,. ‏ חשבון, | דברידהימים, כתיבת:הארץ, ,ספורי-
התולדה" (ידיעת הטבע 6, צרפתית. וערבית. ואותם הלמודים,

3) | שם, ספר שלושו, מספר צ'ד ,
4) שם, ספר שני, מספר רמ"ח .
*) את המאמ הזה וגם את הכאים אחריו ע"ד ה,בית הנאטן",

הגמנסיה העברית ואגורת המורים בא"י המציא לנו הועד המרכזי הציוני מתוף

= החוטר המוכן בודו להוצאת ספר מיוחר ע"ד בל המוסדים הצבוריים הציוניים .

8 יי

המעוכת.

| הועד להוציא אל הפעל

בכמות ‏ קצת ‏ קטנה. יותר, ‏ נלמחו: גם: בבית"הפ' לבנות, | מלבר
דברודימי העמים והשפה הערבית. שחטהו. בו לגמרי,

שפת | הלמורים | חיתה ‏ עברית " רק = בשביל | הלמורים
העברים ובשביל חשבון עד ,תשברת" (ולא. עד בכלל); :את כל
שאר הלמודים -למדו ‏ בצרפתית , אבל בשנת תרנ"ו- -כשנפתחה
בביהיים ‏ לנערים : מחלקה רביעית על שם המנוח ק'ז ויסוצקי
ובאמצעיו - - התחילו" להרחיב | בכלל ‏ את ' היריעות העבריות
והנהיגוי את השפה העברית בתור שפת למורים כללית ‏ ויחירה
בבית"הספר, --: דבר שהפכימה. לו חכי"ח הק אחרי \ השתרלות
נמרצה מצר המורים,

בכלל ‏ אפשר לומר שזווגם של חובבי-ציון * עם החברה
כי"ח לא עלה יפה, והתננשות שתי השאיפות המתנגדות של
החברות הללו הביאה תמיד לידי סכפוכים בין באי-כחן בבית-
הספר ועכבו את"התפתחותו --- באופן שאף אחת משתי השאיפות
לא יכלה להתגשם במלואה אפילו למחצה,

את הרבר הזה הכיר היטב ה' אחד:העם, שבקר בשנת
תר"ס מטעם הועד את מושבות ארץ-ישראל, ובשובו לאודיסה
הציע לפני הוער למנע לגמרי את-התמיכה מבית*הפ' לנערים,
שלא מצאהו מתאים למטרתו,. ולתת. את-כלה לכביה*ם | לבנות,
אשר בו אפשר היה להגדיל ע"י זאת את השפעת הועד, ושממנו
נשקפה תקוה יותר גדולה לעתיר,: באספה הכללית. של חובבי:
ציון, אשר היתה בשנת תרס'א באוריסה, הציעו החברים, שהוער
יקח לגמרי על חשבונו את-שני בתי-הספר, כדי שלא תוספנה
לשלוט בהם שתי רשויותן' אבל מפני ' חפר אמצעים לא יכל
את-הדבר, וקבל תחת רשותו בשנת
הרפ"ב רק את בית:הם' לבנות. ומאז מתחילה ההתפתחות
הנורמלית של המוסר הזה.

מספרים מדויקים. ע"ד הררגת. התרבות התלמידות | בבית:
הספר בכל משך ומן קיומו--שעל פי וה אפשר לשפוט על מרת
התקדמות' המוסד- -לא נשארו, לצערנו, בהארכיון, ‏ יודעים אנו
רק שבשנת הרנ"ד היה מספרן מאה וחמש-עשרה; בשנת תרסיה,
כשבאו אל ביה"ס מורים חדשים אחרים, מצאל בחמש המחלקות
שהיו בו אז 189 תלמידה, ועליהן נוספו חדשות 45, הרי 984
תלמידה, בטוף שנת תרס"ו היו 89 ת', בסוף שנת תרפ" --
8 ת', בסוף שנת תרס"ח--993 ת', ובשנה זו - ברְאשית. זמן
החרף 354, ובראשית זמן הקיץ 85% תלמידה *). אבל גם
המספרים המעטים האלה מדברים הרבה.

הכנית ב יה"פ ב הוה. כעה יש בביתלהספר שבע מחלקות
יסוריות : ושתי ‏ מקבילות. ""), ההלמירות ,‏ אשר: גילן.. הוא ‏ משש
שנים ער חמש עשרה , מהחלקות ‏ לפי | המחלקות. באופן :זה +
מחלקה ‏ א[--46, מחלקה א ]]--41, מת! ב 1--89/
מח' ב ןן --89, מח! ג--65, מח' ד--61, מח' ה--?8
מח' ו--%ל, מח' ו--9,

כמו בכל. בהי: הפפר רואים : אנחנו גם פה ההמעטות ,מרובה

*) רוב = התלטיהות | אשכנזיות, : ומעוטן---כעשרום 56---פפרריות
ותימניות. יש גם גיורות. לפי עסקי הוריהן : מתחלקות התלטידות באפן זה +
בנות בעלי-מלאבה ופועלים /190, בגות סוחרים ותגרנים (שרבם הגדול ענוים)
1, בנות הורים שאין להם עבודה קבועה 87, בגות מורים ומלטדים 25.

**) עפ"י ספר התקנות שעובד בשנת תרם"ח ע"י המועצה הפדגוגית
של ביונ"הספר ואושר ע"י הועד, צריכה להפתח בביה"ם גם מחלקה שמינית
יסורית, בשיהיה ‏ מספר | מסטיק של תלמידות | למחלקק וו (המינימום , לפי
דרישת הועד, הוא עשר), יש לחשוב שבשנת תרע"א תהיה אפשרות לפתה
את-המחלקה. השמינית , ואז יהיה בית-הספר שלם י

> העולם. 3 11

של התלמירות במחלקות : העליונות,: ולא פה המקום = להתעכב
על סבות החזיון הזה. אבל אפשר ,‏ שבביתההספר לבנות. ביפו
סיעה לרבר הזה גם סבה מיוחדה, והיא שמפוס ביה"ם. לא היה
קבוע. ער הומן האחרון, "עד שלא ‏ יכלה להיות ‏ שאיפה\ ל,גמר"
את בית-הספר, "אשר | ע"פ מקרה פעמים שרבו בו המחלקות
ופעמים שפחתו. המעוות הוה עוטד עכשיו להתקן.

התלמירות ‏ הנכנסות | אל המחלקה הראשונה ‏ של בִיהיס
באות ברובן הגדול מגני הילדים , והן כבר. ‏ מבינות. ומדברות
עבריה,. אבל למור הקריאה. והכתיבה. מתחיל. בביה<הספר.

ואלה הן. גיב ו ל ות תכנית:הלמורים. לשמונה. שנים, שעבדה
המועצה הפדגוגית בסוף שנה'-תרפ'ח: ושעל. פיה לומדים עכשיו
בביה:הספר. (התכנית | מפרטה"" עד מאר, ‏ ועל כן אי<אפשר להת
פה את כלה מחס" מקום):

א. הנ"כ ותפלות נכחרות .

ב. השפה העברית וספרוהה :

1 קריאה ‏ וכתיבה:: והורת : הלשון. והפגנון די- הביע
את. הרעיון בפה. ובכתב . :
₪ פרקים נבחרים מהספרות העהיקה. והחרשה,

נכונה

ג. חשבון

1 קורם = שלם. של אריתמטיקה .

ערוכת. ספרי חשבון + עפ"י. שיטה פשוטה..
8 ראשית יריעת. האלגברה,

4 קורס אלמנטרי "של הנדסה .

והנדרסה :

ר. ידי עת ‏ המבע:

1 הידיעות | היסוריות | בשלש" מערכות | הטבע--באופן
מוחשי. ונסיוני .
₪ פרקים מפיויקה אלמנטרית .
8 הורת הבריאות (ראשית. יריעת. האנטומיה, הפיזיאולוגית
וההיגיינה). .
ה ניאונרפיה:

1 יריעת | המולדת. (18%0266וו116),

₪ ארץ ישראל בזמן ההוה וא"י ההיסטורית .

ניאונרפיה כללית, בשים לב ביחוד ‏ אל הארצות

הפמוכות לארץ ישראל .
דבריההימים 1:6

1 דברי ימי ישראל: מראשית היות ישראל. לעם
ער זמננו, בשים לב ב יח וד לתקופות: שהשאירו רשמים. אפיים
בחיי העם .

₪₪) דברי ימי העמים: מימי קדם עד העת החרשה,
בשים לב אל דברי .ימי הערבים והתורקים ,

שפה לועזית :

(עבשיו. מלמחים ‏ צרפתית, מפני ששפה זו מתהלכת בארצות
הקדם בין הלאומים השונים) : קריאה וכתיבה, ותורת הלשון עד
כדי. הבנה בספרים קלים;/ד בור והבעת ‏ רעיו בכתב .

חצור ור שום : פתוח כשרון ‏ ההסתכלות. ורגש היופי
ע'י: ציורים: ביחוד מגופי" הטבע; רשום הנדסי ,

*) עד מחלקה 1' לומדים את-דברי הימים רק בקשור עם התנ"כ, ועל
כן לא קבעו במחלקות : הנמוכות שעות ‏ סיו חדות ללמוך זה בְהרשימה
הבאה להלן +

ט, זמרה: שירים בקול אחר,. במקהלה, והבנה בתוי זמרָה *

י, ' הח ע מלות: התפתחות . הגוף ושריריו. ע'י: תרגילים
שונים ומשחקים .

יא, לא כות--יד (כדרוש להספקת הצרכים הביתיים) :

1 תפירה וגזרה ,

₪ מלאכות-יפות (רקמה, סריגה. וכון

בכללו מתאים הקורס הזה לקורם של בית:ספר ממדרגה
שניה בשויץ או של ביתדספר עירוני ברופיה .

וזאת היא. רשימת שעות הלמודים. לפי: המחלקות בשנת

תרס"ט, *)

או |אזו|ב ו|בוון ג |[ ד | ח] רן ז

הנ | ]| | הה|י-=| ;= |4
עברו שה 6ב > 4 ,-ה]9: 91; |9|10/10-|7
שעורירהסתכלות ‏ 0.00.0:4. |4 |4 |8 |9
ידיעת ‏ המולהת ו 2 י|-
חשבון (אלגברה ועריכת : ספרי
חשבון מלמדים רק בט. ח) |6
הנדסה 5 ו
בול ---|--|--|--)2 |9 |9
הבתו:הוטים ו 4
יריעת:הטבע. . :
צרפתותי יר קרע
ו ₪
ו ן--|-- | |2 2
1
4

ג ו
תפירה וזרה,. :40

מספר השעות. בשבוע

שז]זש 4-כ >= ₪2

=

|
272 31 34 33|38|84
| = מלבד זה היו שש שעות בשבוע

של למוד מלאכות:יפות \ למחלקות
ודז. את שכר המורה המיוחדה לוה

(סוף יבא)

6

ַכְְבִים מִורְקְיָה.

המצב. הפנימי: התפ טרותו של שר:הפנים פריד+פחה.

בשבוע שעבר בא בממשלה שגוי שרשומו יהיה נכר בחיים המדיניים
הפנימיום של תורקיה. שר:הפגים, פרור פחה, אחר משרידי המשטר הישן,
ושבשנותיו. האחכוגות של עבדול:חמיך ‏ זכה לעלות שש או שבע פעמום ‏ למשרת
הוזיר הגדול,. ושלא מעט התפלאו. על עלותו לגדולה גם בומי המשטר החרשן- =
פריר:פחה זה נאלץ סוף:סוף. לצאת בדימוס. דבר זה לא הפתיע פה איש. זה
בשני חדשים שהמחאות נגד פחה זה מהמשטר הישן מלאו את האויר חמדיני
פה, הפרעות בארמָני א דנה ו,הכתשותיו" של שר:הפנים והגנתו על הולו
שבאדגה ועוזריו, אשר הבינו וסדרו את הטבח הנורא ההוא, היו הסבה הראשונה
לאותן המחאותי

נטיתו של פריר:פחה לנסיגה:לאחור תמידית והופעתו. לפעמים. קרובות
יותר מדי על במת בית:הנכחרים כדי ‏ ,לפובב את הגלגל. אחורנית", ‏ הגדולו

*) עד שנה זו היו מפפר שעות"למור פחות מוה, מפני שביום הששי
לשבוע לא היו לומדים; מהשנה הבאה וגרילו את מפפר השעות להתעמלות
ולציור, עד כָדי שָתי שעות בשבוע לכל טחלקה ז,

זש 890-4 ₪62 פא וש + 69 ₪2

נהנה האגדה , עזרת נשים" מכרלין +

0

נליון ל

> העולם 3 |

את ההתנגדות אלוו ‏ בשורות התורקים הצעירים, = שנגמרה בימום האחרונים
בהתנפלות עוה. וחריפה וום יום, ,רד, ‏ משמר"! רד, שקרן!" קראו לו 5די יום
ביומו מעל גליונות ה,חנין". הפחה הוה, שלא הורגל להשמע לרעת:הקהל, ומהגם
לצעורים ממגו, לא הטה אוון קשבח; ובאומיץ-לב וכמעט בלגלוג לכל. הצעקות,
המחאות, ההרופים והגדופים נסה להשאר על עמדו, וכזה. העמור את כל
המיניפטריום של חילמי:פחה בסכנה, במשך כל השבוע שעבר דברו פה ע"ד
התפטרותו של בל ה,קביגט". קראו בשמות פחות ישנים וחדשים, המתנבאים
במחנה. הכריזו על קיאמיל:פחה וַעל מחמוד-שיבקיט:פתה בתור ראשי:המיניסטרים,
ושמועות ‏ אלו הטילו רעש גדול: ק י א מ יל : פ ח ה פירושו- -לתורק ם הצעירים
אי כל השפעה,,. מ ח מ דד > שי ב קייט :פח ה כלומר---,דוקטטורה" צבאיתי
'הקץ בא על הסדר ,הפרלמנטרי",
באו המעשים וטפחו. על פני גביאיְהשקר. חילמו-פחה הנמרץ והמכובר
על ,התורקים הצעורים" נשאר ואתו גם ותר חבריו, | הלך לו רק פריד:פחה,
שלא ‏ יכל להפתגל. אל המצב החדש. במקום הפחה הזה בן המשטר הישן נמנה
טאלאת:ביי, פגן ראש בית:הנבחרים, אחד מחבריו: המצוינים של ועד ,האחדות
והקדמה",. את הבוי. הזה חשבו ער הנה לנבחר. היותר משביל והיותר מפותה של
בות:הנבחרים, ובו בחרו בתור ראש לחבורה | שהלכה. לבקר את בתי:הנבחרים
בפריז. ובלונדון.
גמצא שמספר המינוסטרים מבין התורקים הצעירום עולה עתה לשלשהי
הלא הוא אשר אמרתי באחד ממכתבי הקורמים: רצו התורקים הצעירים. לפבוש
את הממשלה ע"י סגני | מיניסטרים, ‏ ורוב בית:הנבחרים התנגד לזה ,במקרה",
ווחליטו לכבוש. להם. את ה מ מ ש ל ה עצמהן ובמקום. כל מינופטר בן המשטר
הישן, שמתפטר, מעמודים המה אחר מחבריהם,
אנו, הוהורים, וראי לא נבכה לפריד:פחה שהלך. מידירינו לא היה, ומספרים,
שגם ב,יומו האחרון" קטרג על ישוב היהודים | בארץ:ישראל, אפילו,,. אם
היהודום האלה עותומנים המח,
ריח אבק שרפה.
אחרי: המגוחה הקצרה והמעטה כחייה המדיניים החצוניים והפנימיים של
תורקיה, התחיל פה מחדש עולה ובוקע ריח אבק:שרפה. נשמע צחצוח חרבות,
וה,פטריוטים" התורקים צועקים, תוקעים ומריעים: ,,לאתונא!",
חבתם של יושבי קריטה ליון היא שמזעזעת את עצבי התורקים, = יש
אומרים, כי התורקים הצעורים שואפים. עתה לנצחונות בחוץ כדי שיחויקו מעמד
בפנים. וברי שירכאו תחתם. את הלאומים, ולשים קץ ‏ ל,שאלה הארורה*
הזאת בארצם,
כי מכ"ר אפרול. הלכה. ה,פטריוטיות" הצעקנית של רבים מתוך התור-
קום הלך והתחזק. האמרה הכללית היתה ,אנו ואפסנו עוד, אין שאלת לאומים
בתורקיה!" וכדומה. היונים והארמנים אמרו. לעמוד נגד הזרם. והנה האחרונים
+ צרוכים היו להרפא מהמכות שהוכו באדנהן ולראשונום ענו בעברה. וכזעם,
,קריטה!', לאמור, גם אתם יוני תוגרמה רוצים להתאחר עם יון! והחלו רריפות
היונום: בכל ערי<הממלבה,
הרדיפות | האלו נתגברו ביחור בימים האחרונים, ‏ בה במדה ששאלת:
קריטה הלכה הלך והפתבך. בשבוע העבר הכריזו כמעט. בכל הערים שבחורקיה
המרובזת באוכלוסין של יוגים חרם על סחורותיהמן. והמשטרה החלה להחרים
את התמונות והספרום עם ,מוטיבים" לאומיום, | שהיו נסכרום עד עתה בראש
כל חוצות.
באותה שעה מעוררים את דעת:הקהל התורקי נגך העול הגורא שאומרים
לעשות לתורקיה : | לשלול ממנה את ,,האי" . = נקהלות = אספות | ומתקבלות
החלטות"מחאה נמרצות, בפלוניקי היתה שלשום אספה כזו שבה השתתפו, לפי
רברי העתונים, כשבעום אלף איש. נאמו בני לאומים שונים, = דבר גם
יוני. הנואם היהודי של האפפה ההיא היה חברנו:בדעה הפרקליט הצעיר המצוין
משה כהן. 1
והמחות מתלהבים, הלבבות פועמים; ומכל עכר הנך שומע ,למלחמה!', ופח
לי תמול בתמימות עורך תוויקי בעל עתון גדל<ההשפעה: ,כן\אנו יכולים ו צריכים
לצאת למלחמה, הוכח הוכחתי במאמרי הראשי של היןם, כי מצאתי 08808
1 חדש למלחמה זו". + +
"וברצון גול היו יוצאים התורקים למלחמה זו, בוחור ‏ כשהאויב איגו
גורא ביותר. שהרי נצחוהו אפולו ‏ בימי | עבדול:חמיר , כשלצבא תורקיה לא היה
אותו ‏ הערך , שיש לו כיוס ו .

רוצים. היו רק אירופה. ממאנת ‏ ומפריעת +
והלואי שתפריע עד הסוף. כי לא מלהמה נתוצה עתה להתפתחותה
של תורקי

בעולם היהודי. שלום כין הא שכנזים בקוש מא>

תמול נגמר המו"מ הארוך בין שתי העדות - האשננזוות שבקושטא.
מעתה ההיינה שתי הערות האלו לעדה אחת , ווער אחר יגין על. עניני העדה
המאוחדת לפני הממשלה ולפני ה,מיג'ליש | העזממי" של הספרדים . צעד זה
הנהו חשוב עד מאדר בהתפתחות הקהלה היהודית של עיר:הכירה, וכדאי
הוא שנשים לב להתאחדות זו,

= קהלה זו, שמספר נפשותיה עולה לשבעת אלפים , הוכרה ע"י הממשלה

עוד בשנת ,1890‏ אבל לעדה הזאת. לא היה ערך: חשוב, .כי: נתפררה
לשתים: חלק ממנה-- ווצאו: אוסטריח---נבדל = והוה. לערה מיוחדת עם \בותק
תפלה. מיוחד,, ובה בשעה שלעדה , האשכנזות".נתנו זכיות. מועטות. ואמצעום
מעטים: הוקצע לה רק חלק קטן מהכנסות הערה הכללית. וזכיותוה - היו --
להשגיח על הוצאות הכפף ,הזה לצרכי העדה ולצרכי האכיונים מבין האשננזים:
העוברים ‏ דרך עיר:הבירה, --- באותה' שעה. נהנתה העדה ,האופטרית",
שעמדה תחת חפות הממשלה האופטרית, למרות מה שחלק גדול
מחכריה היו עותומנים, מזכיות. מיזחדות,. ולה: היה משפט:הככורה.

בשנה שעברה, אחרי שניתנה הקונסטיטוציה, קמו חברי העדה האשכנזית
זיאמרו להגן על שויון זכיות העדה. שלהם, נכחר וער חרש, שהתתיל לבא
במו"מ עם העדה ,האופטרית" על מנת להתאגד ולהתאחד. העדה ה,אוסטרית*
-- ממש כהלאומיות האדירות בתורקיה --- לא רצתח לותר על זכיותות
המיותרות. אבל היעד שנבחר מטעם האשכנזים, ובראשו האדון רייזנה! לא נח
ולא שקט ער שהגיע למטרת ‏ שתי העדות הזרו ונת אחדו והיו
לערה אחת, ערת ‏ האשכנזים'.

מטרה זו הושגה אתמול. באי:בחן של. שתי העדות. הנפהדות :חתמו את
,התנאים' שעל פיהם בוחרות שתי העדות בועד אחד, שכל חכריו עותומנים,
הועד הזה יהיה בא:כחם של ,האשכנזים" לפני הממשלה ולפני המיג'ליש היהורי
הלאומי,

אמת הדבר שאנו היהודים הלאומיים צריכים לשאוף לאחור. כל הבחות
היהוריים. עיקר ‏ מטרתנו הוא התאחדות כל. היהודים! בספרדים וכאשכנזים,
למורת רוחנו היא ההתפלגות לעדות ,ספרריות" ו אשכנזיות". אבל ההתאחרות
המוחלטה, שמקוים אנן כי בא תבא, ונולה להיות רק אז אם האשכנזום
והספררים יהיו מאוחדים בינם לבין עצמס, אם לא יתפוררו לעדות קטנות, כדי
שהעדות הגדולות לא תוכלנח להשתמש בהתפוררות זו לטובתן. [ההתאחזיות
הגמורה של האשכנזים והספרדים תהיה אפשרית רק ,או כששני. הגופום יהיי
בריאים, רק אז יוכל גוף אחר להשפיע לטובה על חפרן,

התאחדות כזו ראינו גם בותר. הקהלות,. ששם פפרדים ואשכנזום דרים
אלה בצד אלה,

ולפי מצב הרברים כיום יש צורך לפפרדים בהשפעה מצר האשכנזים.
כמו שגם האשכנזים ווכלו מִצרֶם ללמור אל מעשיהם הטובים ומדותוהם הטובות
של הספרדים,

אבל המלה האחרוגה. עור טרם נאמרה/ בפרק וה של התפתחות הקחלות'
העבריות בתורקיה, ו,המשך ובא"

אלמות. המשטרה בפלוניקי.

עתוני פ ל ו ני ק י מקדישום מאמרים ארוכים למעשי-אלמות מצד המשטרה
בנוגע ליהודים ומספרים שתי העובדות הבאות;

א), שר:צכא אחד רצה לטיל בפירה, ובעליהסירה (יחודו) לא הסכום לשכרי
שהציע לו שר:הצכא, ויקרא ‏ זה האחרון להשוטריםן, ואלה הכו. את היהורי
מכות-רצח,

ב).. לג'נדרמום נתן הצו להוביל לבית:האפורים יהודי צעיר אחר, שנדון
להאפר שמונה ימים בבות:האפורום - בעבור הכותו .את חותנו, - הג'נדרמים באן
לבית היהורי, ‏ כשהלז התפלל ולא רצה ללכת מיר. עם הג'גדהמים, הג'נדרמים
התנפלו על היהודי. ויכוהו באופן אכורי עַר שהתעלף וופול למשבם, >

שני המעשום האלה גְרְמו להתרגשות ‏ עצומה בקרב 'הורי פלוניקיו,
ה: 808ז11ם1. 008 6182 ויתר. המופדות הוהודים הרשמיים. פנו במחאה. לחברי
ועד ,,האחרות והקדמה" בפלוגוקי ‏ ולשה:השוטרים. למרות ההכטחותהיפות. לא
נענשו השוטרים והחילים,. יהורו סלוניקי פנו בחלונה לממשלה הגבהה, ואם ג

הפעם לא יענשו עושי:העול, = יפנו באינטרפליציה . לבית:הנכחרים. ‏ ה,טון"
שבעתונים קשה ער מאר. בתבז של ה,סטמבולי" הקושטאי' כותב :

היְאוּמֶן- כי יפופר? היהודים, , האלמנט היותר שלו. והיותך. שקט, שמעולם
לא, עורה ראגות. וחששים, ולא, גֶם .לשןם. טרדות.. לממשלה. התורְקית,. העם, שבל
כך. עזה: לנצחון - החפש---אחם. מתנהגים באופן. אכזרי- שכזה!.. הזה הוא: הגמול
שאתם משלמים לוהודים?!" 0% ז

ה,אויראר" המופוע: בקושטא כותכ :מצרו +

.גם בימי: המשטר חישן התהלכן. בטוב את היהורים והיחס' אליהָם היה
יחם אנושי, ולא צרוך שבימי. המשטר- .החדש \ יתיחסן ‏ 'להפ ' באלמות, המובנה
אפשר בארצות הקרובות לסיביריה".

העוברות אינן חשובות בשלעצמן. מעשים כאלה המה כארצות אחרות
,מעשום . בכל יַום"; והעתיגוח: אינה שמה להם אפילו לב, אין ‏ העוברות הללי
התחלה ל,אנטישמיות" תורקית, כמו ‏ שישתרלו. ‏ אולו.. לקרא. להן. רואי:השחור
המושבעים שלנו. יותר אופיים. המה. חמאמרים ‏ שהזכרת!.

יציאתו של מרולפוון.:

מר ולפזון עזכ תמול' את קושטא, אחרי שהותו בעיר זו כששח שבועות.
מטרת בואו הנה, כמו שהורעתי כבר במכחבי הקודמים, היתה לפרר את שאלת
העתונות ועור ענינים אחרים בקושטא. מר ולפזון חקר ודרש את מצב:הדברים,
ואחרי מועצות עם חברי הא, קו, האדונים אופושקין ורוזוב, ‏ שבאו הנה לרגלי
ענין. זה מרוסיה נתְקבְלו החלמות מתאימות , שתְצאָנה בזמן הקוב לפעולה .
לתכלית זן. גקראהנה חברנו. מר -ז/בוטונסקו . שישאר . בקושטא. וגם. מר. סוקולוב
ישאר בקושטא עוד כירח: ימיפו

כל ציוני : קושטא. ומנחלי האנגלוהליונטיןיבנק באו ללוות: ‏ את ראש
ההסתדרות. . מלבר הציונום. באן. גם. אחדום. טנכבדי. הקהלה. וביניהם סגנו של
החכם:בשי, שהביא מכתב:פרידה לראש ההסתדרות ‏ מאת: החכם:בשי.

*
*

*
הסופר ‏ הסלוניקי של *6ש1(01 00808/006ן1806,. כוחב בעחונו ‏ ע"ר
הצעת אחר מחברי הועד המרכזי של התורקום הצעירים, ד"ר נזום"ביו, בנוגע
להגרת תורקים ויהודים למקדונית.
דיר נזום:ביי | הוא אחד ממחוללי תנועת-התפש , לרגלי נסועותין
התכופות בתורקיה הוא יורע את אסון ‏ אחיו התורקים, שהמה המועט במעט
בכל מקום, והוא מציע לעשות נסיון של התישבות מחמרים מחצי, האי:הבלקני
שבל מגמתם היא לשבת בתורקיה ולישב במקדוניה מדי שנה בשנה עד 600
אלף מחמרים ו:400--800 אלף = והודים -וליצורי באופן ‏ וה הוב של עותומנוםי

אבל, שואל הסופר הסלוניקי של ה-100606008800 האם בטוח הר"ר
נוים שהמחמרים בבלקן ירצו להחליף את ארצות מולדתם אפילו בתורקיה
החפשית, שאינה מסודרה עריון? האם השבטים המחמדים הנודרים הנס אלמנט
טוב להתישבות? התוכל. הממשלה התורקית להשען על אכרית החדשים. אלה+
ואיפה תקח הממשלה התורקית את מאות המיליונום ‏ הצריכים לושוב שכזה?
אבל, מסים בעל:המאמר, גם אם נניח שימצאו האלמנטים הרצויים וְגם הכסף
הנחוץ, היותרו האכרים הבופניקים, הרומונים, הכולגרים ותיוגוס על זכיותוהם"
ויעובו את ארצם, שבה נולרו, גדלו. וילרו בנים כרי. לפנות. מקומם. לזהום,
האפ האכרים היושבים כיום במקדוניה איגם ע ותומנים1 אן רק מהמדים
המה עותומנים+

ב,ט י מ פ ו" אנו קוראים!י

לפני חדשים אחדים פנה החכם:בשי, לרגלי. שאלת שר:ההשכלה, בבקשה
לכל הערות להמציא לו מספרים נכונים ע"ד. בתי:הספר, = התלמור:תורח ‏ וכו'/
כמעט כל העדות נענו לבקשה זו, המספרים המעניגים ותפרפמו כשיסודרו, והגה
ח,סטטיפטיקה" של בתי.הספר היהודים בעיר-הבירה,

בס"ה ישנם בעיר-הבירה 36 בתי-חנוך יהודיים עם 5668 תלסידים
(מהם 0 נערות). הוצאות בתי-ספר אלה עולות 915,170 גרוש -- כמאתים
> אלף פרנק'. מענין הוא כי 850,000 גרוש מהסכום הוה מוציאה ח' ,כל
> ושראל חברים" על 12 בתייהספר שלה (במקום אחר אמרו לנו שרוב הכסף
. ממציאה הערה , והכי'ח נוחנת.-רק. מנהל. ומנהלת; ולפעמים. ג ם תמיכה. חומרית
| קטנהן = וגראים לגו הרבְרים האלה מתאימום יותח אל האמת,--הכותכן) בה

> העולם 3

בשעה שעל כל יתר בתי,הספר, 24 במספר, מוציאים ב-70000. גרוש (?),
מ.9008 התלטירים--3607 המה תלמירי חכי"חי

א. ח--4

גדה .דורשי ציון'.

בחודש..איור - שנת. תרפ"ח ‏ שלחתי- בקהל ‏ חבהיגו ,מגלת
ספר" והורעתי. בה. את- מצב. נחלתנו. בחודרה,. את העשוי ואשר
לעשות.. בה,. .שמתי.. שאלותי . לפניהם . ורוישתי. בעצתם; אך עד
הום ,ְהזֶה... הק..שנים. שלשה. מהם. כברוני: במענה. פוהס.. משען
כסף. אשר .אלון וחלתי. לְאָ; השגתי, כי אבדה האמונה. באגורתנו,
בון,.בה. וכה ימים. ושנים עוברים,. הנחלה עודנה בערבין אף אם
בורים. אמונות. אך אלינו. לא שכה, החובות. הרובצים עליה. לא
מעטו. בהכנסותוה כמו שאין. הבור מתמלא. מחולותו, וממני אבדה
עצה , מה.. לעשות ..עוד. למען. אגורתנו.,

בגללי ההבר הזה הקדשתי- שלשה מחברינו., אנשים נכבדים
וירועם-;שנאספו. פה בעירי, ‏ לשום את :לבם ‏ ולתמבני:. בעצהם,
והמה: אחני. חקרם. ודרשם תוס הרצוסכי;אין טוב לנו בלתי אם
לעשות לנחלתנו : בחידרה כאשר עשיגו. לנחלת ,עין: זיתים", והוא
לקרוא למספר.-אנשים: ברורים: מתוך החברים שיש ברצונם ויכלתם
לפדות: את- הנחלה מירי:.נושיה, = לעברה. ולהרחיבה. בכספם
ותהי: להם -לברם; .כי: טיב תתנו.-אותה לְאחְדַים: מחברינו -מתתנו
אותה לזרים אשר- לא.: עמלו = בה ולא גדלוה:.: ידענו כי רבים
יתמרמרו. על זה באמרם כי גול : חברים הנשארים. הוא אשר לא
תשיג ירם להלוות' על אלה; אך אם יתבוננו בינה יכירו ‏ וידעו
כי אין דרך אחרת לשום שם ושארית לאנור ,דורשי ציון",
ולבעבור ואת לא נצעק ולא נקרא בגרון כמו האשה הידועה
ם לי גם לך לא יהיה", כי וְאֶת הלא מדת פדום היא!--

על פי חשבון אחת לאחת' מצאו אנשי המועצה, כי למען
הקים את נחלתנו ואת שתכיל כאלף דונמים במרה אדמה טובה
ואשר תכלכל רק כעשר, משפחוה, יש לקרוא כעשרה חברים
נאמנים, ותרומת כל חכר' להעדה החרשה הואת לא תמעט
מעשרת אלפום פרנקים, והוא ששת. אלפים לחבר בשנה הראשונה
בתחלת מעשיה וארבעת אלפים בזמן: חמש שנים הבאות אחריה,
במספר כסף זה יפדו = את -הנחלה, יגדילו את הפררֶס ער מאה
דונמִים,. ירבו -מימיו-. להשקותו, יטעו.. עצי. פרי (שקדים, זותים
ועוד). עֶה. שלש מאות . דונמים. ויעבדו את הארמה הנשארה לבר
ולחם,. ואֶולִי -תשיג: ידם: ג לבנות בתים- לשבת.. ‏ ומקץ עשר
שנים, ואולי לפני .זֶה, יחלקוה החברים.האלה. ביניהם לחלקים על
פי.. הגורל, ‏ ואז יהיה- לכל. אחר ‏ מהם. -כעשרה: הונמים + פרדם
ותפוחי.-.זהם,. כשלשים.. דונמים. עצי. פרי: שונום. וכששים. דונמים
אדמת. זרע. וּמַרְעה.. באלה די הוא, לאיש. איש ומשפחתו לשבת
על.. נחלתו . בשלום .ולמצוא. מחיתו; בכבור ,

רואה אני /מראש-בי .לא "תיטב: העצה הזאת. בעיני: רבים
מחברינו, * וגם לא נקל הוא- למצוא- עשרה אנשים אשר יואילו
להוציא. מכיסם:כעשרת אלפים.פּרָ'. בטרם :תבואנה שנות התבואה
אף אם יאמינו לקול 'האותות והמספרים .האלה .: אשר. על. כן אולי
נשנה את: עצה המועצה כזאת, ‏ כי: נטיל: את כסף התרומה, ‏ מאת
אלף פרנקים, .לא על עשרה כי אם ‏ על מאה: חכרים, ‏ שש מאות,
שש מאות. לחלק. .או אלף. אלף. בחמש. שנים. ובמלאות. שני
העבורה, . והנחלה ‏ הכונן לקבל את. בעליה או יפילו: גורל .למאת

,החכרים,: עשרה. מהם- יזכו" בעשרת חלקי הנחלה ואלה ישיבו

4 + העולם -3

נפיון.ל

2

לתשעים הנשארים את כל כספם אשר הביאו ויספו חמישיתו
בפריו, בזה על כל חבר הבא על חלקו ונחלתו לשלם מכיסו,
מלבר אלף פרנקים אשר הביא, עוד עשרת אלפים ושמונה מאות
ולו יהיה חלקו לצמיתות, בזה נקל לחברינו להביא את תרומתם
איש איש לחלקו, ולנו תהיה צרקה בתתנו כח ויכולת לרבים
מחברינו להפיל גורלם בתוכנו, וה' יתמוך גורלם. הנה נקבתי
את המספר מאה חברים, ומי יתן ונטצאם בין. האלף שהיו לנו
בתחלה, כי רובם ספו תמו ויפורו אל ארבע רוחות השמים.

בשומי את הדברים האלה לפני קהל חברי אגודת ,דורשי
ציון" ובתקותי. כי יש עוד ביניהם אזנים קשוכות וידים ממלאות,
הנני בשאלתי ובקשתי רק הפעם : זכרו את אגורתנו ואל תעובוה,
חשבו מחשבות איך להקים את שמה על נחלתנו הנשארה לנו
לא כאיש אץ לטובתו לנפשו , חנוני חנוני אתם חברי והשיבוני
דבר איש איש ממקומו, בי עיפה נפשי ונלאיתי נשוא את המון
השאלות והתואנות אשר אני שומע תמיד רק בדבר שפתים לא
בעצה ותחבולה. הנה נתתי לפניכם שתי ררכים לשוב לרשת את
נחלתנו, יחוה כל איש מכם דעו בעד אחת מהנה, ונטה אחרי
הרבים; והאיש אשר את נפשו להמנות בקהל החברים החרשים
לנחלת חידרה יכתוב. ידו וידור נדר למלאות אחרי: מועצת. הוער
בכל דבר, ‏ ואלה יבחרו מתוכם שלשה אנשים, לראש ולמשנה
ולגזבר, והם יגשו אל העכודה והמלאכה להיטיב לכם באחריתכם,

והיה אם לא תשמעו לקולי גם הפעם, תחשו ולא תענוני
במספר מאה חלקים עד יום ר"ח כסלו שנת תר"ע, אמסור. מורעה
לב"צ במדינתנו או בארצנו הקדושה, כי' נקיתי הפעם מהאגודה
ולנחלתנו אומר. נואש, וה' הטוב. בעיניו' יעשה,

יהושע בן יעקכב סירקין.
מינסק, בירח מנחם אב שגת תוס"ט,
האדריסה : 6 אסא 85 ,עאווקופ0 .₪ .]

ה

בְּחִיָינוּ:

בּצִיונוּת .

-- ביום השני, כ"ט מנ"א, עזב מר ל" יפה, חבר הועד
המרכזי ‏ ועורך ,העולם", את וילנה, ערב יום צאתו ,ערכו חברי
המרכז, הציונים והסופרים שבוילנה בנקיט נהדר לכבודו, מר ב'
גולךֶברג פתח את הבנקיט בנאום, אשר בו תאר את עבודתו
של מר יפה בתור. ציוני עסקן, חבר המרכז ובתור עורכם של ,יודִ'
פאלק" ו,העולם", אחרי. מר נולדברג מלאו אחרים מן האורחים, אשר
דבהו. על ערכו של מר יפה בתור עפקן צבורי, ציוני נאמן ומשורר,
באותו מעמר ‏ נדבו הנאספים : סכום הגון לטעת ע"ש מר. יפה
עצים ב,יער הרצל". מר יפה השיב על דברי הנואמים | בנאום
יפה. הנשף נגמר אחרי חצות הלילה בשירי ‏ ציון.

-- בידי הר"ר יחיאל. צ'לינוב: נמצאות\ למכירה, לטובת
הקופה הלאומית, גלויותיתמונות. של הד'ר. נורדוי. מחיר הגלויה
8 קופ',. פחות מחמשים' גלויה אינן נשלחות בזקיפה, אלא בקבלת
מחירן למפרע, האדריסה : 4%0 משמוזנוי ,צצסח ,המאסס)1,

= מלודו מודיעים לנו, בי עבודת האנודה ,צעירי ציון" התפתחה בעת

האחרונה ‏ במרה מרובה. " האגודה סררה היטב את עבודות הפצת השקלים,
הקופה הלאומית, תעמולה ועוד. הנשף האחרון ‏ באולס ,הומיר" היה מוקדש

בולו לחג יובלו של מ. נודדוי. נשלחה לו טלגרמה של ברכה. ע"י האנודה נאסף
סכום של 191,50 ר, לטובת המוסד המיקרו-ביאולוגי על שם נורדוי.

ביום כ' תמון אפפה האגודה תרומות ‏ לטובת ,יער הרצל", בתשעה
באב חלקה האגודה בכל בתי הכנסיות את המגלות העפות של ה,קרן הקימת
לישראל". הודות לעבודת האנודה נופדה גם אגודת ,צעירות ציון" שמטרתה
עבורה ציונות ולמור הלשון העברית. בכלל נכרת. בלודו נטיה לציונות בין
כל שדרות העם, אך מורגש חפרון באנשים שיעוררו את הלבבות.

בימים האחוונים התחילו שם מתכוננים אל הקונגרס התשיעיי

זה לא כבר יצאה מלורו קבוצת צעירים במספר17 איש לא"י,

-- מקלינצי נתקבל רו"ח של עכודת אגודת הציונים מחרש שבט עד
אב תופ"ט, האגודה שלחה לועד הכרכזי ע"פ פקודתו 50 ר.: לטובת הקה"ק
נאסף: ע"י קופסאות--36,08 ר'; ליער-הרצל -- 97 ר'; תוי-גורדוי -- 3 ר',
גלויות וגליונות של הקה"ק --- 5,50 ר'; שקלים נמכוו 95. האגורה הפיצה
הרכה חוברות לתעמולה. האגודה משתדלת נם להפייץ את העתונים הציונים:

-- מבריסק מודיעים לנו, כי הציונים לא יכלו, ‏ מסבות בלתי תלויות
בהם, לערוך בכ' תמוו בבהב"נ הגדול הוכרה למנהיגנו המנות. בגלל זה נערכה
אספה גדולה רק של ציונים. ‏ ששה נואמים דרשו מענינא דיומא. באותה
האספה נאספו גם סכומים הגונים ליער הרצל. לחג יובלו של מ. נורדוי שלחו
לו צווני כרוסק אגרת ברכה וגם רשמו ‏ אותו בספר הוהכ. ככלל, באה וות
חיים בעבודה בשנה וו. עד ח' יולי נמכרו שקלים בסבום 270 ר'; ליער הרצל
נשלחו 80 ר'; לטובת משפחת הפופר הטנוח יהודה שטיגברג -- 10,50 ר'
מניות החברה להכשרת הישוב -- 94 ר'; מניות האנגלו-פלשתינה -- 9,55 ר'י
לטובת הקרן הקימת נאסף כ-250 ר. תוי הקה"ק נמכרו בסכום 85 ר/ ‏ 400
ר' נשלחו לועד המרכזי ע"פ פקודתו. נפוצו הרבה מאות חוברות של הקופיקה
ביבליותיק. נאספו, הודות לעבודתם החרוצה של החברים, הרפה חותמים על
,העולם", ,הרוסויט" ו,השלח". שלשה מן החבוים בקוו, ע"פ פקודת הועד
הטרכזי, עירות אחדות הסמוכות לבריפק, ועבודתם הביאה פרי.

--- בסטאניסלוי (גליציה) נוסרה אגודה לרכישת קרקע בארץ ישראל'
ער עתה נתנו כיה איש את ירם להאגודה הזאת.

בְּאָרֶֶדיָשְרְאָל.

-- ,הצבי" מודיע מירושלם: מאת השער העליון בא מאמר רשמי
לקבל לנתינות עותומנית את היהודום המהגרים נתיני הו"ל, לכל המהגרים
המקבלים עליהם נתונות עותומנית תהיינה ‏ כל הוכיות של שאר
הת וש ב ים החוסים בצל הממשלה העותומנית, וכל מי שיש בידו ,ניר
ארום" יוכל להשיג תמורתו. תעודת אזרת.

-- בומי א'---ג' אלול היתה בהמושבה זכרון יעקב האפפה הכללית
הששית למורי ארץ ישראל, הפרוגרמה של האספה: דין וחשבון המרכז והפניפוסן
בקורת יסודי הסתדרוה המורום (ש' ולקומיץ); למוד עבורת האדמה בכתה"ס
בעיר ובכפר (י. וילקנסקי); התפתחות הרגש האסטטי | אצל הילדים, בגניס
ובכתה"ס (פרופ' ב. שץ). אחרי האספה נותנו שעורים לרוגמא בכיה'ס > אשר
בזכרון. בקרוב. נכיא ידיעות מפורטות ע"דר מעשי האספה ותוצאותיה,

-- ממקור נאמן נודע לנו כי ה,הילפסיפיראיין" הומין את חברנו הד"ר
י שר אל ר בין מנוישטל בתור מורה בביה"ם למורים אשר בירושלים.

הד"ר רבין הוא יליד רוסיה , חניך הישיבה , גסר את חק למודו
בהצטינות בהאוניברסיתה הברנאית ומסור הוא בכל לב להציונות הטורחית +

-- סופרה של ,וועלט" מוריע מקושטא, שעכשו נורע כי המיניסטר
לעניני פנים פרידהפחה אשר הוכרה לצאת בדימוס, הציע למועצת הממלכה
תכנית חק, | אשר על פיו | הוו היהודים ואפילו ‏ נתיני תורקיה, = אפורים לגור
בארץ ישראל לגמרי וגם היו אסורים בקנית קרקעות שם. ואולם | מועצת
הממלכה דחתה את ההצעה הזאת דחיה מותלטה. ערקה הערתו של הסופר
האמור, שאי אפשר לחשוב, כי כיון שהודח עברול:חמיד מכסא מלכותן וגיתגה
הקונסטיטוציה בארץ כבר בא חקץ על נרגנותם של יחירים שיש להם השפעה
כל ומן שהשעה. משחקת להם. = היהודים בבלל והציונים ‏ בפרט ורא עתירים
להפגש לא אחת ולא שתים בנרגנות ורצון. להרע. ‏ אלא שפוף סוף ,תלמוד רעת
הקהל בתווקיה להבין כְראוי אֶת הציוְנות, והנרגנות. . מער יחירים | לא חהיה
עלולה עוד. להזיק, |

-- לקול הקורא, שפרפמו העתונום התורקיים בקונסטנטינופול, המעורר
את העם לקום על נדיגות לצורך בנון שתי אניות"מלחמה גדולות, גענו הרבת
יהודום עשורים: והוריעו בקהל, כי נכונים הם להפריש בכל חורש סכום ירוע
למטרה זו,. את קול הקורא הזה שבו והדפיסו העתונים היהודיום בקונסטנטי:
גופול, ‏ סלוניקי, סמירנה, ‏ אדריאנופול וירושלים, ‏ וכה"ע התורקיום מרגישים
בשובע-רצון את העוכדה, כי מרכים היהודים גכל מקום להשתתף במפעל
הפטריוטי הזה.

בְתְפוּצות. יָשִרְאֶל,

בימים האלה היתה בפטרבורג מועצה לחבוי האגודה
11012 ל,פדור האמיגראציה". מר דאווירוביטש קרא הרצאה ע"ד קריאת
קונגריס=עולמי לבירור ‏ שאלות האטיגרציה +
המועצה באה לידי מסקנה, שקוננרים שכוה נחוץ שאד, והחליטה
להודיע | את הועד ‏ הוינאי, ‏ העוסק | בהכנה אל הקנגויס הזה, כי
האגודה הפטרבורגית לפדור האמינרציה נכוגה להשתתף גם בההכנות אל
הקונגרים גם בקונגרים עצמו.
כן החליטה המועצה, כי תיכף לאחר שתתקבלנה ידיעות רשמיות
מווינה , יקראו את העסקנים הצבוריים הפטרבורניים לאספה כללית גדולת
להתיעץ בדבר עבודתו של הקונגרים הבא,
- -במועצה המפלגתית, שהיתה זה לא כבר לס"ס נתקבלו ההחלטות האלה;
א) לעשות אגיטציה לקונגריס עולטי לבירור ‏ השאלות בעניני
האמיגרציה; ב) בנוגע להשאלה ע"ד ההתאחדות עם יתר המפלגות הוחלט,
כי אפשר וגם רצוי הדבר סאד להתיחר עם הסיימים , | מפני שחלוקי-הדעות
אינם נכבדים. כ"כ שבשבילם עריך יהיה להתחלק לשתי מפלגות | ג) בנוגע
לפועלי-ציון הוחלט, כי להתאחר עמהם לגמוי הוא דבר שאי.אפשר ; אבל
אפשר לעבוד אתם יחד במקצעות ודועים : בעפודה הכלכלית , הפוליטית ,
הקולטורית והאמונרציונית וגם בתעמולה לקבוע סיקציה יהודית
ב,האינטירנווציונאל" .
: -- מיניפטר:המפחר וחרשת:המעשה עבר וערך כללים חרשים ע"ר
"הפזכנים"הנופעים (קומיוואיאז'יריפ) היהודים, ע"פ החוק התרש יתגו להם
חעודות של מסחר מיוחדות, שלפיהן יהיו ניהנים מזכיות המפע והושיבה מחוץ
לתחום:המושב, אבל רק לזמן יהוע: בערי הפלך לארבעה ימים, בערי:המחוו
לשלשה ימים, בכפרים ובמושהות לא יותר מכ"ר שעות,
על שאלת הפוליטיחניקום הקיובי מאת מיניסטר המפחו, אם לתת
ליהודים להבחן באוגוסט, נתקבלה תשובה, כי בשנה זו אי אפשר לקבל יהודים
כלל, מפני שכבר נתמלאה הגורמה הפיוצינטית הנהוגה ע"י החוקי
-- שלשים צעירים יהודום בקיוב, שגמרו בשנת 1907 בית ספר
ויאלי ולא נתקבלן עד כה אל הפוליטיחניקום, ‏ פנו אל מיניפטר המפחר
| וחרשה המעשה באוהרה, כי אם לא יתנו אותם לעמוד על הבחיגה הקונקור:
| טית גם השתא, אז אין להם כל דרך אחרת בלתי ‏ אם להשליך ‏ את עצמם
אל הרניפר,
% -- המפקח על גליל-הלמודים הקוובי אסר ‏ לקבל תלמירים יהודים אל
הגומנסוה שבקאמינץ:פודולסק במשך שבע השנים הבאות, מפני שכבר נמצאים
צה. יהורים למעלה מן הנורמה הקבועה.
, -- במונוסטרוום ההשכלה מתקבלות בקשות הרבה ברבר נתיגת תמיכה
למורי בה"פ לעכרים ולבני ביתם. בשנים הקודמות היו הבקשות הללו מתמלאות
מסכומי-הכסף. הקצובים לצרכי השכלת היהודום, אבל עתה דוחה המיגיסטריום
בקשות כאלן, תמיכה מקופת הפרסים אשר ליהודים נתגת רק במקרים ווצאים מן הבללי
--- כידוע החלוטה הדומה העירוגית באוריסה, שחבריהם הם כולם מבני
המאה השחורה, לפנות אל הרוממות בהשתדלות, שישללו מאת היהודים את
זכות הבחירה אל דומת:הממלכה, ואולם נציב העיר לא מצא את נוסחת
ההשתדלות למתוקנת כל צרכה וישיב אותה בחזרה אל הדומה לעריכה שניה,
> לפי השמועה חזר הרוב של הדומה מהחלטתו הראשונהי

0 האפפה הכללית של הברתיק"א. בום הי"א לח'וה
כו ' היתה בפוין: האספה הכללית של יק"א בראשותו של נשיא
החברה מר נארפים ליווין, עפ"י הדוה'ח השנתי שנקרא יוצאים הפרטים הללו!

בהקולוגיות שבארגינטינה נמצאו בפוף שנת-החשבון 15,771 איש ואשה
עוסקים בעבודת האדמה (בסך קרוב ל.2500 יותר מבשנה שעכוה) על שטת
| של 84,507 היקטר , פרי עכודתם השפיק להם לא רק למחיתם , בי אם גם

ה + העולם >

לפרעון חובותיהם . בל"ו בתי"ספר לומרים 2599 תלמידים ותלמידות ילרי
הקולוניסטים מפי 109 מורים +

גם הקולוניוציה ב בבר אזיליה עושה חיל. מספר הנפשות עולה ל"
7, שטח האדמה--400 היקטר , כן דואגת יק"א לכונן מעמד וביחוד ע"י
העמרה על הקרקע גם ליהודים נודדים, שבאו לארצות-הברית ולקאנארה +
באמיריקה עוסקות בבר 9600 משפחות של יהודים בעבודת.האדמה .

גם עשוים הקולוניות | ש ב פל שתינה עם 6600 הנפשות שבהן
מתפחתות באופן יפה מאך.

ב רומ יניה, ששם נסגרו לפני ילדי העברים כמעט כל בה"ם אשר
להממשלה, תמכה יק"א ב-39 בתייספר ליהורים, ו ברופיה--51 בתי"
ספר למתחילים ו--38' בתי ספר ללטוד מלאכה וחרשת המעשה,

קופות ההלוואה והחסכון שיסדה יק"א ברוסיה ובגליציה עובדות עבודה
פוריה מאד .

-- בניודיורק היתה זה לא כבר קונפירינציה גדולה שניה ברבר שאלות
האמיגרציה . בהקונפירינציה השתתפו צירים מששים אורגניזציות בניודיורק
ומהערים הקרובות. גבחר וער., שהוטל עליו לעשות אגיטציה בנגד
וויליאמס, הסוכן החדש לעניני הכניפה באיליס-איילנד וגזרותיו הקשות:
למטרה זו יכנם הועד בטו"מ עם באי"כח יתר העמים.

-- בק א ג אדה הנהיגו בעת האחרונה חומרות הרבה בנוגע לכניסת
היהודים אל הארץ.

-- מכחישים ממקורות רשמיים את הידיעה שבאה בעתונים , בי בטלה
הגזרה באמריקה בדבר חמשים הרובלים, שהיו דורשים כי ימצאו בירי פל
אמיגרנט .

-- לשכת האגודות המאוחרות של היהודים החרדים באשכנו פרסמה,
בי היא גותנת את ידה לאיק"א (האורגניוציה הקולוניוציונית היהודית הכללית)
מאחר שקבלה ‏ על עצמה לעסוק בישוב ארץ-ישראל מכלי פגוע בדרישות
הדת. הרבה יהודים אורטודוקסים באשכנז נדבו סכומי-כסף הגונים לקופת איק"א.

-- מערים שונות שבגליציה מודיעים, בי גדודי-הצבא החונים שם
מתיחפים בשגאה גדולה ליהודים, והם מתעללים בהם ברחובות-העיר על ודי
דברי ליצנות זחידודים, גפים ומעליבים . כל התלונות ששלחו היהודים לשר
הצבא העליונים לא הביאו עד כה שום תועלתי

-- פקידות העור בל בוב נתנה צו להסיר את השלטים הבתובים
אותיות עבריות מעל החנויות והמחפנים של היהודום, מה שעלול לגרום להם
הפפר מרובה מאד, ה,קלוב העברי" החליט לפנות במחאה כנגד פקודת הגהגת
שלטון העיר אל מיניסטר"המפחר:

-- בסביבות העיר ‏ מילילה, במקום שהשפאנים נלחמים עתה
בהמארוקואים, נמצאים יהודים רבים בצרה גדולה וחייהם תלואים להם
מנגד, הרבה מהם נמלטו על נפשם באניה פונצית, | אשר הביאה אותם אל
מקום בטוח +

-- בהומבווג על יד פרנקפורט ענ"מ היתה
חשאית מרבני רוסיה, מטרת המועצה הואת היתה בירור שאלות אהדות ,
שלא. הספיקו לברר אותן בשתי הועידות ‏ הרבניות, ‏ שהיו בורשה ובוילנה +
בהמועצה השתתפו גם אחרים מעמודי האורטודוקסיה בגרטניה +

25-22-22 -

בּסְפָרוּת וּבְאָמָנות,

-- בגליון האחרון של ה,בקר" פרפטה הטערכת את הדברים הללו :
,מפגי סבות, שאיגן תלויות בהרידקציה, הגנו מוכרחים להפסיק את הוצאת
ה,בקר" לומן קצר. על דבר מועד וציאתו. מחדש נוריע במורעות מיוחרות".

בשבוע שעבר מועצה

פפוים שנתקבלו בבית המערכת*
) דיר ו ל. מטמן .. החיים ‏ והטבע (יסודי אגודת הטבע
בא"י) תמוז--תרס"ט, -יפו, הוצאת ,אגודת הטבע בא'י,
מתתיהו מיזיש, ‏ העמים העתיקים וישראל, (נפיון לבאר
את התהוות האנטישמיות הקדמונית), פאדגורוע---התרסייט,
0 0 0060780 360 .ם .8 (3
25--175₪88 ,תת 1909 ,הזומ הונ 801060

*) המחברים השולחים את ספריהם למערכת לשם בקרת מתבקשים
לשלות שני אכסמפלרים,

> העופ5ם =-

גליון ל

פילימון.

רשימות: פורחות ,
/

בשנים האחרונות נשאלה שאלה : מפני מה אין אנו רואים. בספרותנו
את ,הרומן", זה. המתאר לגו תקופות שלמות בחיי. החברה,או, לפחות , מספר
לנו קורות-עולֶם של וחיד.. קצה נפש השואלים -בהצוורום והסקוצות והרשימות,
שאין בהם אלא תיאור. של. מומנט. אחד בחיום, . בעוד: אשר לעינונו. נחהבים
ונכנים עולמות שלטים +

בך וכיוצא בכך טענו גם סופרים שנתגענעו על יצירות. גדולות
בספרותנו, ‏ גם קצת מן הקוראים הותיקים , | הווכרים. את,,,הימים הטובים"
בספרותנו, בשעה שרומנים היו נכתבים בידי בל סופר. י

ושונות הן התשובות שהשיבו חכמים וסופרים על אותה השאלה
החמורה +

הקטגורים באו ללמך טוה חובה על ספרותנן , באמרם כִי, אין בקרבנו
כשרונות שלמים אלא ניצוצות-של-כשרונות, ‏ שאינם מפפיקים ליצירה גדולה
וחשובה ;

יצאו סננורים ואמרו: לא כך! לא היוצרים אשמים, אלא החיים
היהודיים , שאינם מספיקים די חומר בשביל רומן גדול, שבו עוברים מאורעות
ומעשים , אינטריגות וסכסובים , שאיפות והתנגשויות , מה שלא נמצא בעולמנו
היהודי .

1 האירופאים" שבקרבנו באו והוכיחו, ‏ בי הרומן בכלל הולך וכלה
בספרות העולם, מפני שבני-הדור של התלגרף אינם פוכלים את האריכות
ואינם מסוגלים להשקיע את רוחם בפפור ארוך . ובכן -- ,צרת רבים , חצי
גחסה" .

און מענוני הפעם להכריע בין התשובות הללו או לברר עד כפה מן
האמת יש בכל אחת מהן. רוצה אני רק להעיר באן על דבר אחד+

מכל הטענות והט'ננות האמווות יוצא לנו ן בי הבל מודים בפטירת
הרומן . לא נחלקו אלא על הסבות שגרמו ליציאתהנשמתו.

ואולם יתבשוו נא כל אלה המככים את פטירתו של וַה: לא היו
דבוים מעולם ולשוא עשו לו מספד. ‏ הפופר האמויקאי מארק טווען כתב
פעם אחת ‏ ,היריעה שבאה בעתונים על דבר פטיותי היא מגוומה" קצת".

גם עם הוומן קרה כדבר הזה : הגזימו: קצת אלה שמהרו להברין' על
פטירתו מן. העולם +

כל מי שרנצה: לראות: את כבוהו של הרומן ברחוב היהודים ואת החכה
הותרה שנודעהילו מאת קהל הקוראים יבא ל ו ר ש ה ויעבור. על פני מוכרי-
העתונים , העומדים בצדי הרחובות , או יראה בעיניו וישטע באוניו: דברים
שישתומם עליהם + ,

ורדה מגדולתה ברחוב ‏ היהוחים , הפוליטיקה" ; = מונחות : בקרן זוית'יכל
, התנועות" ; אין איש שם לב אל השאלות הבוערות" ;: כל הספרות. כולה היא
תלויה בחפד המושל היחידי -- חוא..הרומן+

סח לי סופר מפורסם אחך :.-,אִי- אתה יכול- לעמוד על אפיה של בריה
זו, | המכונה ,קהל הקוראים" . אין אתה יבול לבא עד תכונתה ולהבין את
טעמה ואת רוחה. לפני שנים אחדות , בימי הרעש של משפט דריופום, נמצאו
ברחובנו ‏ מולים-תגרנים שעשו עסק ברומן ארוך הנקהא ‏ כשם ‏ ,דרייפוס". גם
אז .היו הקוואים חוטפים ובולעים לתיאבון כל חוברת. חדשה של אותו הספור
הבדוי , אבל או היתה לנו קצת נחמה: אמרנו הנה הוא הרוח הלאומי
שנתעורר, והיהורי ‏ משתתף בצער אחיו הרחוק וכו'. ועתה מה? רואה אתה
זקנים /עם נערים, אנשיימקשה ויושבי ‏ קרגות,, /יהודים ‏ שלא קראו מימיהם
בספר מלבד ה,םדור"--ובולם כולם.. עטים: אל הרומן והוגְיָם. בו בכונה רבה
אולי יותר | מכתפלתס, מהו פירושו של הִדבָר ‏ הוה? מו יפתר. את החידה
הואת ?" 7

,ולא על הרומנים ‏ כשהם לעצמם אני קובל, | מפני שעל צר האמת

אין הם , נוראים" בל בך, וגם ספרותנו ‏ היהודית | העניה יש לה (יצורות" '

מצוינות ‏ בריקנוות. ונבול-עט לא פחות מאלה., אלא על מה אני. מצטער ? על
אותה הפגישה הנהדרה שעורכים היהודים לבוקי.סריקי . הן זהו סימן. רע
להנשמה ‏ היהודית אם היא מוצאה די ספוקה 4 ב,מוון רוחני" כזה ... איה
אפוא הרצינות המהוללה שאנו רגילים ליחם ל,עם הספר" ?.,

.

8 א ץ ןגמ ,8ק60קגע .9 ה ו

בבלל יש לגו הרבה והרבה = ללמד מן החויון הוה בְרְחוּב היהורים .
לא רק טיבו של ,הקהל הקורא" וטעמו מתכררים לנו יותר, ‏ אלא גם תכוגתם
של סופרים הגונים ‏ המסייעים ‏ לדבר זה וגם המדה.המוסרית של העווכים
והטולי''ם , הגורמים החרשים של הקולטורה ברחופנו, ‏ הבאים ,להשביל את

העם"...

בעתון יהודי אחד בנו:יורק יצא אחד הפופרים להוכיח באותות ומופתים,
כי כבר הגיעה השעה שתפרוק היהדות האמיריקאית "מעל צוארה את עול
ההיגימוניה של היהדות ההוטות ;= ערב\ לגו בצועק ‏ אותו ,פטריוט" --- לקבל
הכל מעבר לים ו"היות גכנעום אל הקולטורה היהורית שברוסיה. הבה נשחרר
את עצמנו ונהיה אנחגו, בני אמריקה , לעמוד*אש להאיר ברוהגו לכל תפוצות
הגולה" , .+ 7

משער .אני ,> כי: ישמח:.לב. הסופה.ההוא: ותגל - גפשו בראותו;,. כי משאת:
רוחן הולכת ‏ ובאה:: בראשית: הלך: התואטהון היהורי. בגולה , בעקבות: אמוריקה"
וכעת הגיץ: תורו' של העתון היהורי לעמזר :על דרף' זו

כי הרומן הארוך עד-אין-שעור הוא אחת ‏ ההמצאות של בני אמיריקה,
אין עתון יחודי אמיריקני בלי. רומן.

ארבעת העתונים היהודים. בניו:וורק (ואחריהם יתר ‏ הטתונים שבערי
השרה) מדפיסים שני רוטנים ‏ גדולים ומכריזים ‏ עליהם בקולידקולות לקחת
את לב הקורא ואת פרוטתה ‏ ., /
ָ כל אחר מהם. בוחר לו רומן לפי טעמו של קהל הקוראים שלו. זה
מתְרגם. את כל הרברים הפוקנטוים שבספרות אירופה כגון ,סאנין", ,פנקסה של
ספוטה" וכדומה, ‏ משום שיש קוהאים לאלפים ולה=בות. ,המלקקים. את האצבעות"
מדבהים כאלהן השני נותן לקוראיו ק רומנים | היפשוריים, = מפני שהרבה
והרבה יהודים אוהכים. רק ,,אמת". ולא -,כחותות";. השלישי- מכון.. בשבול קוראוו
רזמנים ' ארופום ,ריאליום" מ;ורות היו האתמול או הלילה העבר.

האוגכם מכורים בכל אלה התכניות את דיוקנם של הרומנים\ \ ההולכים
ונדפסים עתה בעתונים שלנו?

ואולס לבי אומר לי, כי בקרוב ירימ הסופרים היהודום ‏ שבאמיריקה
קול זועה על אשר נחרב. מקור פרנפתם,., ;

בי הנה בעלי:העתונים שבנוודיורק היו משלמום במוטב בספם רק
בשביל ‏ ,הרומנים", = יען. כי ,סחורה" ‏ זו איהאפשר היה לקכל בחנם מרוסיה,
כררך שעושין לסקיצות ולרשימות שנוטלין אותם מעתוני הוסיה.

עכשוו שנתפתחה ברופיה פבריקציה של רומנים ארוכים, למה להם
להמולי"ם האמיריקאים ל קנ ות כארצם דבר שאפשר לזכות בו מן ,ההפקרי?

אפשר שהרנמנים, המוכנים בארצנו אינם עזר יפים בל צרכם להקוראים
האמוריקאים (הלא ,פבריקאט" זה עדיין הוא חדש לנו!), ש,טעמם" מפותח יותר.

אך לזה. יש תחבולה. ‏ העורך מעבור בקולמפן על הרומן, | מתקן מה
שיש לתקן, מוסיף מה שיש להוסיף- -וחפל!

הן ,מומחים".. הם. פרנסו.., הפרות באמורוקה = ל,תקוגים" + . אפילו ‏ את
יצוהותון . של. זקננו . רבו ,. מגדלי. ---. להבהול באלפי הבהלות!---,תקנו". ‏ על פו
נוסח אמיריקה.

כן, מובטחני: שהעורכים -האמיריקאים, * שהיו רגילים ‏ לזלול. בעתזני רוסיה
שאינם. מבינים את | העסק", יקכלו' עתה נחת "מעתונינו ‏ ההולפים בעקכותיהם.,:

זאת. הרומנים" " שלנויקפלו: בחור ,, שפר:לימורי!

תקון טעות.
, בגליון ,העולם". נומ. 58 ע' 14 במאמר. ,ועידת ציוגי פלך

סידליץ". החלטה.-2 :צ"ל.:. הועידה . מבקשת. מאת. .הגער. המרכזי.
1

להוכיר לכל האגודות. את החלטת .הועידה. ה/מי נם ק א יח וכו'.

העורךיהמו"ל יי ל גולדברג,

דוו דוהה

שש דהה וה ל

1

4 1100 10 6 > י

מיום 18 עד 80 לח' יולי נכנסו: אל קופת הלשכה. המרכוית. של
הקהייק ברופיה הסכומים האלה. ע'פ. הסרר הזת + 7
נדבות : כלליות 7% רו"ב,

מס עצמי 8 -,
פנקסי-שוברות 8
קופסאות 64
= | תשלומים שלמים 858 -,
ספה"ז \ : לשעורין 10 2
אנודת. עצי:זית. יָעַר הרצל 8
תוי קרן-הקימת ע"ס 0 ,,
ו | גליונות תלגרמה. , 0 -,
סיה 1100.57 רו"ב
מיום ‏ 90 עד ?5 לחורש יולי 1909.
נדבות .כלליות 8 רוב
4 פנקסי-שוברות 4
הערכה עצמית 8 -,
קופטאות 9 -,
5 ספה"ז תשלומים ‏ לשעורים 8
יער-הרצל 4
2 תוי-קרן-חקימת. ע"ם 0 -,
5 גליונות לתלטלטה , 3 ,

ס"ה = ₪080.06 רו"כ +
מיום 8%: עד יום:₪ לחדש אויגוסט !
נרבות כלליות

1 רו"ם

מס"עצמי --1 2

פנקסידשוברות 08 ,
: קופסאות 0 -,
4 שפה"ז = (תשלומים שלמים) 00 :
\ ו = לשעורון 6
עצידזית / 5
נמכרו = תוי קה'ק בסכום 4
0 גליונות תלגרמה בסכום 0,,

ס"ה 4 רו"

ל דיה ו

8 ור

מאגא 240108ההה6סת

1 זיק ל ד
0 יוות ה

| ,5 5080%85ה0ה)]-מ'063 0 הקסממסקנ 9
סונסוהההפיקאץ | מוגסתמהסצהדמת ‏ 0 פשהא
₪ 6-0 8ק-ה ,6105ה6ק6 05ג0680הפי ד

.16608180 0 0708 8הז3 זו
.30705 ₪8 268003080 030
ו

.מז 7816060

הווהת ממ 68 0

בל מיני: ספרים , כרטיסים , מצוירים, ף

אלבומים ותמונות | שונות. אפשר להשיג אצל תושי 8%

"3 ג זו ד 1 1300780 :
וה "ו ה 1 0 8 מ 1 שה[

נובולופקי 7 , וגם נאלעווקי. 1+

פון 1 (14). מען יולי האט אנגעהויבען ארויפנעהן. אין. ווארשא
א טעגליכע צייטונג
= )) מ
ב-% 2 נייע וועלם =
אין. וועלכער עס וועלען מיטארבייטען די בעסטע יורישע
שריפמשטעלער.
--77
די ניוע וועלט" וועם זיין א אינפארמאציאנס - צייטונכ
פון א גרויפען פארמאט ,
,די נייע. וועלט" וועט זיון פול מיט די פרישעסטע ניי?
עס, גענויעסטע און /ריכטיגע יריעות, ‏ מעלעגראמען, ספעציעלע
פון אייגענע קארעספאנדענטען און. פון טעלעגראף:אגענטורען,
,די נייע וועלט" וועט: נעבען די. רייכסטע וודישע. כרא:
ניק אין רוסלאנד. און. אין אויפלאנד, * די אויספיהרליכפטע און
גענויעסטע נייעם פון ווארשא און לאדז, די וויכטינסטע ידיעות
פאר געשעפטטלייט א ר. גל,
אין ,די נייע. וועלט" וועט' אלעם זיין געדרוקט. אין א
ו פערשמענדליבער שפראך אוז אין א שענער פארם,
די נייע. וועלט". וועט: געבען ליובטע פאפולערע ‏ און
ערנסמע פובליציסטוק,: ווי- אויך: א נרויפען פלאץ פאר ליסע-
ראטור, קריטיק און וויפענשאפם,
צווישען פיעל אנדערע פעליעטאנען פון אונוערע בעסטע
שריפטשטעלער, האט זיך געדרוקט אין די ערשטע נומערן א גרוי<

= םער פעליעטאן פון

ושלום עליכם'
,פאר וואם געב איף ניט ארוים קיין צייטונג"?
באלר ‏ דערנאך | האט זיך אנגעהויבען = דרוקען
פעליעטאנען אונטער אנ'אלגעמיינעם נאמען :
אייוענבאהן-געשיבטען
= = שריפטען. פון א קאמוהוואיאושאר . 1
= = ארויפנענעבען ‏ פון שלום-עליכם :
די ערשטע איוועגבאהן"געשיבטע .קאנקורענטעך.
== ===-==-- הו

א סעריע

אבאנעמענטס:פרייז :

אין רוסלאנד: 6 רובל א יאהר, 8 רובל א האלם יאהר, 150 ר,
פיר 3 חרשים, 50 קאם. א חורש, - א איינצעל:
== = נומער 6 קאפייקען.

אין אויםלאנד: צו שיקען טענליך:
יאהר 6 ר,, 8 חרשים 3 ר,, א מאנאט 1,820 ר.
שיקען 3 מאל וועכענטליך : א יאהר 9 ר,, : א האלם
יאהר 4,50 ך,, 8 חדשים 955 ר,., א חודש 1 ר.

אדרעם פון רעדאקציע. און אדמיניפטראצוע +
. 13080 ,הפהשקהם "דת6ם 4386 ה הושוהקסק ‏

ו[או16האד ו ל 6₪6א 6נכ ה

רעדאקטאר :| מ, ספעקטאר,

אוויפנעבער + ל, מילשטיין, מ, ספעקטאר . י. ח, זאגאראדסקי,

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאן כי. כת אחת וחצי. של יין

וברז

מכיל את יסוד: הברזל ‏ באותה מדה
היותר מעולום של הרופאים, ויסוד הברול שביין ,ברזלי יש בי
בדי ‏ למהר את הדם ולהבריא. את: הגוף ‏ והוא יפה לשתיה
לנדולים ולקטנים ומועיל. ביותר וזול. ביותר. מכל ‏ שאר. חיינות'

המכירה ‏ אצל. חכרת = ,כרמל". ורשה. ?

א יאהר 19 רובל, א האלב. >

שמכילים. אותו הריציפטים "

/

ץד ₪38 הסוח סח הת 0 0קה

ו

(הו3080א 005ז אופד-5)
-06 וו הבאקעדהקסדוות-3/%0ו ,ההווססויוודוות סח ,תההפסת סאום
.8 100180088
70 ג 1 ₪8 0 95 .76 8 ההסת הזחזס 70 :11518
4 2 ג 8 גח ,6 85 .כ 1 ג 9 8

5ד6700 "005ת70 .ח38-.058,. הדסץ,ה8 5ת%806 5אופפק6ה 86-05
.3080018 מאופוףאהסד0 5אועשפה60 0008875 85 פדהתסאופם

: :ססת ה
ווה ,00005 הופוה החה0-3ק0585,. 8ד30ה]
.הץ ה8אסאסקד
.1 > 00085ת6דך

בית מסחר הספרים
שי ו

ורשה , -נאלעווקי איָוואָנאָוו בּאַזאָר טעָלעפאֶן (41:59)
ימצא חמיד מבחר גדול של. כל מיני ספרים בכל. מקצועות
הספרות,. בעברית, ביהודית, ובלשונות לועזיות שונות +

, בבית מסחר הספרים ,תושיה" יש מחלקה מיוחדה, וחבה ועשירה,
לכל ספרי החנוך והלמוד ומכשירי הלמוד,. ספרי המקרא לילרים
ולבני : הנעורים -- של הוצאת. ,תושיה" ושל: יתר ההוצאות
והמו"ל השונים , ,

בבות מסחר הספרים ,תושיה" יש מבחר גדול של ספרי תשורה,
ספרים. ואלבומים. שונים,. מכורכים הדר--בעד ילרים וגדולים,
בבות מסחר הספרים ,תושיה" יש = אופף : גדול של תמונות
= ציורים, כרמיפי פוסטה מצוירים,. פרטיפים עם שירוחעם ותוי וטרה
טעמי נגינה וזמרה (נאֶטען) -- מהוצאות: שונות ברוסיה וחו"ל . :
בית מסחר הספרים ,תושיה" ממלא את כל ההזמנות מערי השדה
בזרוזות: ודיקנות מצוינה, :
המחבּרים . המוסרים את ספריהם: לבִּיטה"ס ,תושיה"

: בקומיסיון
מקבלים חשבונותיהם וסלוקיהם בוטנים קבועים ב דיוק נמ רץ.

הקטלוג ‏ הגדול = של כית מסחר הפפרים ‏ ,תושיה" נשלח חנם.

לבל רורש,
בקרוב תצא יהוספה. חרשה להקטלוג הנזבר,
האדויסםה:
הנכה 71 1 111 ₪ 1 | כההופהת הזב דל ההך
ווס גה *11 11 0 ₪8 1 שמט[ מה ב6ט

בברכת ציון. אברך את חברי בדעה מר םח שיינוק

מסמרגון, ‏ ליום ‏ בואו בברית-הנשואין את העלמה:מרת חנה "|

שורמנביץ מילנה. ביום ב' ער"ח אלול התרס"ט. אלקי. ציון
ישלח. להצמר. ברכתו מקודש,
- << הובער שימשלויץ ורעיתו. (פטוגו).
לוכר נשמת חברנו היקר. מר יוסף ראובן שניטץ, שמת
בירח תשרי תרפיט;
עץ ביער. הרצל., :
חברי. אגורת ,קדימה" בקעלם.

יגונני העמוק, על מות חברנו היקר, מר זעליג כהן. שנקטף
בעודנו בעלומיו בירח תמוו תרס'ט, ולובר נשמתי. הננו נוטעים
על-שמו עץ. ביער הרצל,. תנצב ה,
2 חברי אנודת ,קרימה". בקעלם,

ה

בעירה איפינה, הננו נוטעים על שמו

8 60888
-5%ק 5756 8888081

==

תס ד דוי סדה ו ח0\ !א 18 תח סקדס

תה 100 'אמנט מנסה1') .ופמהתהםזסתסד (.דהסתה) הוום5תסטח (1
-6006 07188 8 5ד6880ק0ח0 ,סתמפסא מהא(] שמ 83 140קהסת
.(מ'28801 צ%א20קק1101006 הומסות

סאאסו6תַ0₪08) .הסדיסח הסוצסקס מטאתסדס 35א 8/א6ןש0006 (2
6 1025 ,18ג288078 084עא1000000 ג תמתעא6עק 02606
(אצק0 גא

06 הרמז הט מידסה 67 5תדס 'ד0ד6) .345 ה ה 0הפתוום (3
60061 פאסקא א "םוה5ח0ה ה18₪6,. יע 35010 60851100
- 9 ,8857 ,1008 ההא 000080 א 38 יד 6
0 501888" 4ח ווטנהח א זנ קדה אא

אה פצזנתאנהת-00060 0000210818 הגס 35]) .פופו ההמסהקו (4
.(ההקא 8ן[8806808 ₪6020 18 665קסעחע צמונוההטהדסה6קת

-1880 ,סמומה מ'אזזתנססהטנתסת ץ 21זג10ק11) .תש דס הוטוופספהקח0 (5.

.(.ה .1 ₪ 0582035 ו 608 (אנס 8 ה 6זתמ 8 00ב
.0 40 ,סזהווטווות 4₪40]0 :86 1097

וד מז 160 \ זד 1 0 הקפסה הממ
.דוווושפה\ .ה .8 .0850 -6אכ11---5ה118810
.סוווות8ק .₪ .8--ק10 8 5-6ה816ה13ך
פהסעץ ,פנאהץ הסונעה0 גא ה6דסגומפזגסת 708מ0א ה אןואהה 0
(888ז000'[ 4[ומזת6) האהג0] 052603870 10375 25 (01א0מ06קההה
.680082 4 70 11 65 006786880 זתצוקאצ0 פד
.7 05 ספת

070 צ2 7 =--
עתון שבועי
(עם הוספה ספרותית. חדשית).
העורך ש, ‏ מ, לזר (קיקו,
מחיר החתימה:
ל ש נ ה -- באופטריה-אונגריה -- ל כתריםן. באשכנז -- 8 כתרים:
ברוסיה --- 8/50 רוב'; בשאר הארצות -- 9,50:פר נק
ובערך זה לחצי ולרבע שנה.
הנכתובת:
(.081 )זו 0 ה "והז .087

ות ₪ ופאגת

הגז80ת6 גתז6)ם 6ז)הת6א מתוק]
ו
,0
307 מל
קדס = ההדות 0 2 וו

וסקוצודו *'|| 0 3 ה ]ןתחו

1
מא ע00 >ז6פההתץ 0סה ה אוה הש-710 3080 "ו הז 3 ה א >א6ק
ו 68008 גטוות צאוסא 5 ז6הת5ם וו [מזו ווק טאודה ,וקל
.504 7108087 1/1 ₪ א 2 סהסוס אנד טווגתסקם
-81110 ההסח 0ז8א6מק ושקה זפםווופה6זווההד6ה6קחי>אסטאם אה %ה6ועך 88 --
604 ,576006ק306א 66גשאז60ת6 670 38 > | 3 ג א .] מזהקאת
2 6 >אא 8שוק נווקפם ₪ הור טווות ₪4
||מהאהקתסם >אומא6התוטבההגה אאהץ06ה >זט 6668 הוהטתאיהקזס תת 0%
66 ךווית דס 6 מסוץ 62 הא 6הווהאוווום 060606 6ן|(80(8ק00 המסדהאא הג ח
ַצ68 5 סק 0ד) 64מווסע דעאם בא (1 :הבסטקסאהז6\/ "!1 1 3 ג ₪ בא6קא אאגובאקה

וזו 9 7

;85107188 8גא80220001!0. ₪360 6% 44א42%א אאפסת0] באסץ6וק (3
*1פ₪24601 4010%885, .אסוץ)אק באֶווה6 בא מהה)אסהאקט (4 א ",] 1896

5 34 .דבכו 1( ₪ -זק10 .זע 160 מ!בטא6ת וקד

+" <קקקטישילטקר 7 רקי

שנה טלישית

הציונות | שואפת לרכוש מקלטדפטוח. ע"ה

= שפועה קבריר
0 4% | - |

התכן:

-5-%+-

1 על המצפה:
א) עבודה לאומית, ."
ב) השש סכנה, .
)= ,בעלי בריתנז" החדשים. ו
ד) משפט צרק. :
ה) שלשים שהזהירו, ++

₪ המושבות במחוז טבריה, ץו. המצב. הרוחני + ל
ו כו
: 4 0" ירקות . ₪ סו ה ּ
6 בית הספר לבנות ביפו +
6 מכתבים אל המערכת !

. - ,
ה כרקובר

1 ע'דר מקום הקונגרם הקולטורי, = מררכי בן חלל הכהן+
ע'ד. ביתדהספר תחכמוני ביפו , לשכת המורחיבפפר"מ,
?| מכתבים מבולגריה, ְ מ לבנוני,

68 דבר מלכות אל הרב הכולל. שבתורקיה.
9) > בחיינו: (בציונותן בארץ-ישראל ; במורח ; בתפוצות"ישראל ;
בספרות ובאמנות) .

9% פילימון. לימי. התשובה, 0 א טריאש..

מחיר העולם" בוומיה : לשנה 4 רובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחדש 88 קופ/י
= בתו"ל :4 באוסטריה.אונגאריה 10 כתרים , בנרמגיה = 9 משרק , באנגלוה -9 שילינג, באמיריקה ‏ 2/% ₪ דולר/
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרבע שנה.
: בעד שגוי האדריפה 30 ק. . 0
, 3 0

מחיר מודעות !: בעד כל שורה פטיט מחולקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 69 קופ'י ועל שאר ה;מודים 40 קופי 2

האדריםה: :
.גמ11 0 140181 ם608[00 1 ה 00 (שמזתמתץ1/ ,ההמהת2 ,"130785 הוההמת6

0

=

= שלשה. חניכים בני משפחות הגונות ,
שפת הדבור : עברית,

> לבל למודי ‏ הגימנסיה

.3 16 ופאגקם .46530 .מוסתח ,₪8
העלמה מרת

5%

ץז 8 וח סח הסדםגואת0ם ספת

ו

(8ו888א 10865 הופד-5)
-06 ₪ הההק/דהקסדוות-%₪0ע4א₪ הו סדוו סח ,0888 0
.83018 100868188
70 1 ה תס 5 .6ע 8 הקסע 8הזז0 10 :11508
.6 < זג 8 הז ,א 85 ,כ 1 ג 2 118
חס 8 הופ03ק
>ת%8הא₪ "0800₪] .ח38-.058,, הדסעזם\ >ת00א% מאומפקפה 05 - שת
3 מ אופגויות0ד0 מאשפת60 5ד88ק0 85 סדה 0אופם

:ה|69ת8ה1583065

.0 30 168618 מה6ק6 0 שמזיסקעס 38
18 760078 עההפסת
-5 ד הנסה ץד 0 ,הדסי מיצמוהד וננ , הדנורה המ
:תב
אפח/ום ,000% וטוה הח 70-3 ₪ 0,. 8ד30]
.תץ ה08א0קדך

.201 8 בר

בית ספרו של א,, ליבושיצקי עראם יורי ש ע
ומעהכת הוצאת ,אבים" גורשה) פּ אל כ"

העתקו אל ככר שער הברול מספר
(רעדאגורט פון: ד'ר. ו, לורוא

סמוך לנן הובסי.
בבית א, ‏ לובושיצקי יש מקום לשנים,

= א ל, יפהו

₪ קאָמפלעקטען פאר 5 יאַהרגאָנג

(1906-08), וועלבע זיינען זעהר

רייך אין ש ע ג ע ר ליטעראטור פון

הפרטים. במבתםב + ורי .גרעסטע און בעסטע אירישע

בתבת בית הספר! שרייבער, פערקויפען וַיך פאר

-880 ,05010/00470ות .8 501%9%8, 5 ר' מים: פאָרטא. - איינצעלנע
4 26 ,ופוהקם .598ת10) מוסתח ,8פהנו קאָמפלעקמען צו 95 1 ר,

בעניני ספרות לפנות ע'פ הכתבת !

-880₪8 28/80%,. .הפאסזוווא ‏ ה6ק| צי בעקומען אין דער רעראקציע פון
עהעולם" --- ווילנא+

טַּ

רוסית ,‏ פולני
אשבנזית וצרפתות . אפשרית גם רפטציהן
ושעורים בשפרן
העברות ספרותה. וקורות. עמנו .

שרה פייוועלעוויץ נדבה שלשה ‏ רובל
ל,יער הרצל", לוכר נשואיה עם ב"ג מר עוריאל זאק
ביום ג' ז' אלול תרס"ט,

קעלעם (פלך קאוונא)

סוכן ,ה עול ם"
למדינת | אמריקא בכלל .ולעיר נויארק. וסביבתה בפרט
מר 0, דרוסערמאן (בימים)
.)8 08881 - 50 ,108-\\א ,מהותע6>טגעת .8

1 ו
8 64 ב =
0 0 0 053 0 29 8

מו שי 2 ב הצ ₪

ב - 5 2 כ
4 31394984 רפט בבש
₪ 8 5 ער שת
5 1 ₪ 155099 צפ שי
* תא ' קד 030 ב 44 כבט ל
5 זו 1 ד שי
ו 0% ו 54384 צשפ
נש ₪ ל ה 2 > 27 ₪ שי
.1 6 52 פע - ל סי
לפ 0 "1 4 89ב ב 3054211 תה
5 1 2 טי9 5 ן 25 תבכ
0 0 ער יש ס .1 ור
2 7 1די 7 7 ₪ 2 4 התב שה ש
(8ו 0% ₪ 0 344570 1833413 =
ה רתי 58 ;5268 0

\

הזת 5אזהאכ06060-28 6006170815 הזת 2(05) .פהפאא ההפ0הקו (4

-11810 פיזמה אתהד00הסנת0ת ץק גהוג10כ11) .מתשתדס הוטווצספהקה0 (5

5הסתק ,פהההץ הסננמה0] הא ה6דסגועפונסת 087008א זא אוהאה8הסק
(888ז0ע16 18וע621) האמה2[ 22008870/) 05ג10 כמ (מ0סא6מססקתת\

דבורה שפינר יהושע פלדמן

מארשים

8 3
--"פי ל פע 17 28160812

=

:תדה ומדב 0 1115 0טתו6קדס

,זג8קת1676 יצעצס מנס180') מחחהקזסתסד (.צהסנה) הוההפתסטח (1
-6006 2%₪ק6 38 5₪ד60080ח0 ,סזמניסא 6'זנמה 133 פמ 1808 קהסת

(פ'28801 '4%א26ק11616067 אוהו

5 סה6זה0ק070) .הסדסח ה4₪0סק0 ממתתסדס 85 הוא6ן00060 (2
6 14625 ,18ג88018 זרמא080א1]00 ג תותמ א0תק 1616067

.01 הא

6 881110 1675 67 מז הד 0 ו ה הוסחסשתוום (3
1 פממתגסקא ‏ "85ה5ה₪0 ה6ש18,, 5 25010 6021100
8 הכ 0ה 00ה00) ג 883101 פיצסה 6 :

גת ןהמו ,8זד טונקהחד ₪ וקאמ

.(088א 80080018 0020 אה מססקסיזת מאה סואהה דסה6ק

(. .ד 1 10587085 10מה0תהססכן ,68 מקסה ה זמור
000 0ז6או ‏ סזהווווות 0ז40מ1] :דיספה 10
זז זז 10 \ זד 1 0 גקפוס החמ

.טושפה .8 .8 .035 .6א110--5ה0ד8ה18ך
וווום 8 .1 .₪-- 00100 -1085הה118

ן
י:

.90005 4 סם 11 65 0אמ6הת06 זגעומקתצס ג
.7 5 ₪ 00תסיד >

ווה ₪ ופאגת

%זאד6עה6 866118 6ז6הת6א את6ץ
0
,00
,0

60 6ד8ה66קדסחץ
סדוו יי[ || ו[ 8 ה לוסקוו

הזוה 0 .

ו 1

מו 00 >דסהתההץ 0ה5ה .אוה ק-83600780ם *ו ה ו 1 ה א סקוו
ו 088 אווות עאוטא 5 ז36 תת ה [פה ווק טר | ו
ו 1111110110 5 א 0 0ה0וו0 מא סווהת סקה
-51470 הה0ח סתהווסהק6קח והמווופה6זוופהד6נ6קה אש6אם אג%ה0[טד 8%

מאזן 004/10 ,3060706 66מ8ד60ת6 600 38 "ה | | 3 ם א .ז שדהקהת
0680006 אוו קוק ופ וה 0 א
₪|מהאוהקתסת 5הו0א6המומבהמהה האמץאסה >ד0 6664 הווטתאאקזס פתג
6 16 10ץת6'ת6 8זו 8816 !אוואם 000006 0 ותה א
אשא68 610005 ₪68ה6ק דעווה הא (1 :38סקוקסאגז6וה "1111 3 ה ₪ 8א6ק) מאבהבאקם

זוומדגה .א6ותזג (2 5 0 ות סח סולו 66 ,65300

אאמגזומק %8א8000000100, סם)אמתגה 6 השמצפתהא חאסטה0; בצסטעשוק (5
001 | א 010 ו 5אוו6 שא 8 מוו6אסהוקט (4 א"ז 1800
.4 2 38 .דווהקעוו18ה א .זק10 .דקהח6|! מוטט6ת אק6אדץ

7

0% ./

|

4 >פנושט\/ תסט-31 ,3 א.ז1/

93 |אואית.

היו ימים, ‏ ואנחנו, = יהודי רוסיה, היינו נחשבום לסלתה
ולשמנה של היהדות הלאומית, אנחנו היינו היהודים ה אזרחים,
שהיהרות נבלעת בדמם ובנפשם מיום הולדם, והם, יהורי המערב,
גרים גרורים, שאנו מכניפסים אותם תחת כנפי היהדות ומאצילים
עליהם מהודנו; אנחנו הינו הלאומיים, שהיהדות היתה להם
המוטיב. היסורו בקיומם, ווהם -- גרידאריות, = ששבו. אל. היהדות
| מאימת האנטישמיות. ושלפיכך ‏ היתה תלויה "יהרותם בנס.
עוברים וחולפים הימים הטובים הללו : אנחנו. יהודי רוסיה,
היינו בין הנחשלים, זוהי עובדה מעציבה, שאין לנו כל יכולת
להסתירה, מפני שהיא נעשית ידועה וגלויה לכל המשקיף בעין
בלתי-משוחדת על חיי היהודים ברוסיה בשנים האחרונות, כמדומה
שאנו הולכים. בררך שמשם חורו זה עתה אחינו המערביים,
אותה התביעה הגדולה, שהחרישה בשעתה כמעט את האונים,
נבלעה בתוך האויר, הרוח הלאומי קהה,. החנוך הלאומי, העברי,
שהתפארנו ‏ בו בתקופת 4 ,החדרים-המתוקנים" המצלצלת, כבר
אבד את ערכו בעינינו, הלמודים העברים נלמדים מן המוח ולחוץ,
השפה העברית נלמדת מן הלב ולחוץ, ‏ רק למראית. עין, כדי
לצאת. ,ידי חובה". והדור הצעיר יוצא: לשוק החיים. ערום,: בלי
"כל הבנה לאומית, והוא נכשל ונופל יבפח הראשון שהוא פונש
= על דרכו, ---ושוב. אנו יוצאים ,ירי חובתנו" -- באנחה,
: ובאותה שעה אנו רואים קצת יהודי המערב, והנה תחית
| הרוח הלאומי היתה להם לא למלה ריקה החקוקה ב,פרוגרמה"
לבר, ‏ אלא לרבר שהחיים תלויים. בוּ, דומה, שהם מכירים כראוי
ות ערכם הגדול של השפה העברית והלמודים העברים בתור
= יסוד מופד לחנוך הדור הצעור והם מבקשים את הדרכים הנאותים
'חנוך עברי שבות +
<< הפעם הקדימו אותנו יהודי אוסטריה. או, ביתר. דיוק, יהוי
ליציה ובוקובינה, החשים יותר את מגפת-הדור. הכרוז שפרסמו
יים המיסרים של ,האגורה לבתי-ספר-עבריים"
בל בוב, יוכל להיות | מכוון לא רק ליהודי | אוסטריה
בד, כי אם גם ליהורי כל הארצות ‏ וליהודי רוסיה. ביחור .
תם על גסיפת היהרות והלאומיות הישראלית. היא גם. אנחתנו
פני שהיא. את האמת המציאותית המר :

שנה שלישית

לה -רהותס'ה"ן ,

.ת 1909 ,1/8761 0ת-18 , זזה

,אנחנו רואים בעליל --- קוראים אנו בכרוז הזה -- כו"
התרבות | הישראלית, ‏ ירושת ‏ אבותינו, אוצרותינו ‏ הרוחניים:
והמדותיים, | שיצרה הגאוניות הישראלית במשך שלשת אלפים
שנה,--כי . כל אלו יורדים לממיון; רכושה החי של פפרותנו"
העתיקה הולך ופוחת מיום ליום, השפה העברית, שהיתה לפנים -
הקשר המאחר את כל אחינו המפוזרים והמפורדים, פסקה לה
החוט המאחר את היהודים. אידידיעת השפה העברית גורמ
שנמחקים מזכרון העם הישראלי כל האוצרות המוסריים והרוחניים,
שנאצרו: בשפתנו זה אלפי שנה, ודבר וה מביא לידי הרחקה
מן העם והחיחפות. של שויון-נפש. אליו, ,

,אנו שולחים את בנינו לבתי=הפפר ‏ של הממלכה.
מגיעים לאזניהם וחודרים. ללבותיהם. צלצולים זרים ובמחו
נקלטות תמונות זרות ואידיאות זרות. הם אובדים בביה'ם. הרי
כל שייכותם הרוחנית אל העם שמקרבו יצאו, קרן מאירה של ד
ימינו לא תגיה את נפשם והם אינם יודעים להוקיר את ערכם"

ובנים כאלה, הנרחקים מעמם בעורם באבם, שאינם
יונקים את לשר היהרות ממקורה הראשון, אין כל פלא, אם הם "
הולכים מאתנו בדרך אשר משם לא ישובו בבוא לירם המקרו
הראשון. הם מזניחים את היהדות בלי כל מלחמה נפשית, בלי
התאבקות מוסרית, ‏ אחרי שיהדות זו, | שעליה הורגו אבותינו
לא נשרשה בלבבם והם לא למדו לכבדה ולהעריצה. >

ואולם בעלי הדברים המרים הללו אינם רוצים לצאת א
ידי חובתם באנחה בלבר. הם אומרים לעשות מעשה:

התשועה = היחידה אנו | רואים רק בשיבה אל היהדות.
היהדות +נשובה, ‏ כשנשנה את חנוך הדור הצעיר. ונכניס. ח
חדשים | אל תוכו. רק בית:הפפר העברי והחנו

הלאומי המה יכולים להצילנו מן הפכגה הצפו
להעם הישראלי".
ובכדי להרבות בבתי-הספר ממין זה ובכדי שיהיה
הלאומי נתון בידי הצב ור ולא בידי היחירים, גועדה כ
רינציה מיוחדת, שבכה השתתפו צירי בתי-הספר, והקונפ
החליטה, ליסר אגודת בתי:ספר עבריים בגליציה ובבו
אשר תשתרל ש,בכל קהלה ישראלית' יהיה, = לכה'פ,. בי
עברי . אחר הנון", : /
הקונפירינציה ערכה תכנית הקורם העברי בסרר
ממטה למעלה.: : : 0
,יסוד החנו

4

דהה / ל ל ה
/

וולהות (מבני ארבע. עד בני ישש שנים), תיכף אחרי . גן:הילרֶים
יבוא בות+הספר העברי, בן שש מחלקות, ‏ לילדים וילדות (מבני חמש
ער .בנ יייב), ולמעלה מפית:הספר -- שעורים עבריים. לבוגרים
ובוגרות, ‏ בגןיהילדים = יקלום = הילד. על .ידי משחק. וומרה. את
(מושגים | הראשונים ‏ של האגדה והמפורה שלנו ושל תמונות
עבר שלנו, בבתיּ<הספר ישתכללו הנערים ברעת. השפה העברית,
*למדו. את . כתבי-הקרש, ‏ את הספרות ‏ העברית = ואת התולרה
העברית, ‏ את עיקרי הדת והמוסר, והשעורים העליונים ‏ ירחיבו
וועמיקו את הידיעות העבריות של התלמידים, שפת הלמוד תהיה רק
העברית, לשוננו צריכה לחיות בלב צעירינו גם במחשבה גם ברבור".
< זהו = הבנין הגרול שאומרת. לבנות ,אגודת בתי הספר
קעברים" בנליציה ובבוקובינה, | שכבר נתאשרה מאת ממשלת
ארץ, אין היא מתחלת לבנות את הבנין מן הנג: ואין. היא
אומרת. ליצור. ,מדברים עברית", אלא היא מתחלת את בנינה
המפר ואומרת. היא להעמיר\ אנשים עברים ,‏ וצרקה ,האגודה":
אם' אין. חנוך , עברי לאומי מודרג, אם אין בתי ספר שהשפה
וספרות העבריות נקנות על ידם, ,הדבור' מאין ימצא ומה יועילנו ?--
עבודה גהולה ורבת האחריות התותה . ,האגורה" ‏ לעצמה,
רוצים ‏ אנו להאמין שיוצרי ה,אגורה" נגשו לעבורתם ‏ הגדולה
בחרה ברורה, שהררך אינה כבושה בפ:יהם ושהרבה. מכשולים
מחכים להם. בדרכם זו.. ויה אם לא יאמרולכבוש דוקא. משעה
האשונה ביבושים . נדולים, ‏ אלא יפתפקו. גם ‏ בכיבושים קטנים,

: ה6% 920.
> ,רגילים = אנו = להאמין : בחו"ל, כי הערבים. אינם רואים

קה ק 1ת 6
0
מאת
י. דָ. ברקוביץ,
(פוף)

ובאחר ‏ הומום , | כשושבה שפרה ליד החלון תפושת:הרהורים והביטת
הגשם הרק והקר , שהתרפק בשמשות הרלוחות והצליף על:גביהן,- -נפתחה
ה ונדחקה לתוך. הבות אעה יהודות עבה, כולה שרויה בגשם וסל של
בירה .

נתעוררו בניההבית והגישו כסא ליהודית ובקשוה לשבת , האב הצית
צוגרתן. וישב אף הוא כנגדה.. האם פפעה פסיעה אחת לאחוריה ונשארה
= בקרן"זוית ,‏ טמוכה לכותל ,‏ והתחילה מתקנת. מטפחתה ‏ על ראשה
ופשת בשערותיה . ואז נכנסו פשוחה + :
== מה גשם. יורד. בחויץ > -. שאל האב בידירות. רבה +
=- הוי, ‏ גשם זה, | הני, : גשם זה , | אבינן * שבשמים! -- היהודות
ותחולה ‏ מתנועעת ‏ במקום:מושבה ,, מכוגת עיניה: כלפיחמעלה, ‏ כדרך נשום
ומעופה תוך:כדי:רגע מבט חודר על פני שפרה, קולה היה גס ומגושם,
זכר עור פניה קרן ובחוטמה הלח הבהיקה ‏ יגלת גרולה, שגולה
ג 2
== גר גו יו זה נתת סנו , = אבינ שבשמים!. --- בשעת רבורה
יאה הוהודות .מסלה ‏ מטפחת: קטנה ומזוהמה. והתחילה'מנגבת בה את
וה השמנים ,--=ראו , . כל הימים. הויתי. מכינח ומזמת עצמי לבוא. אלוכם---
עמשין, ‏ בשוצאתי, ירדו ,פתאזם' גשמים. לעולם, סומן טוב ומול. טוב. כסבורים
האדם, שהשרכנות מלאכה נקיה וקלה היא,. הוין מלאבה. נקה!. הוי, מלאכה

ה!. הלואי שמן חשמים ירחמז. עליגו והכל יל כשורה, כבר באה העת, אל'

ואינם מבינים את הנעשה. מסביב ,להם , אבל שגיאה גדולה הואן,,
| אם הבוא עת אשר חיי בני: עמנו בא'י יתפהחו כל כך, ער
שירחקי | מעט או הרבה רגלי . עם הארץ, ‏ או לא על נקלה "
יניח זה את מקומו,, ‏ עבדים = היו (אכרי. א"י בארץ. גלותם, -
ופתאום הם מוצאים עצמם בתוך חרות בלי גבול והנם מתהלכים
עם הערבים באיבה ואכזריות, מסינים גבולם שלא בעדק ואין >
איש אשר יעמוד בפרץ ועצור בער הנטיה הווה
- והמסוכנת הואת .. , אם גם יחריש (הערבי) יתאפק ער עת קץ.
אבל עברתו שמורה בלבו ונוקם ונומר הוא מאין כמוהו"
הרברים הללו נכתבו לפני שמונה עשרה שנה, במובן -
וכרגיל אצלנו לא הושם אליהם לב, כי על כן ,לא הי ה השעת "
צריכה" שישמעו דברים כאלה, /
עברה תקופה שלמה של ט'ו שנה, ‏ בערך, באו אנשום "
חרשים לארץ. הביאו אחם אהבה גדולה להארץ וישובה . הציבו
להם האנשים הללו מטרה רוממה בחייהם- -לחיות. על עבורתם
בארץ ישראל, לחיות על העבידה ולהחיות את הנשמות. בעמל
כפיהם וועת ‏ אפם. אלא שתקותם רמתם: הערבים, הפפיקו
לחזור ולהסיג את הגבול, ואת כל העבודה בשרותיהם ובְבתיהם,
בכרמיהם ובפררפיהם, בקמתם ובנדישם של יהודים כבר כבשו
ידי הערבים, ולא עוד אלא שהאכר והכורם היהודים, נותני העבורה,
אינם. רוצים. כלל להספיק. עבורה לאחיהם היהודי, מתיראים הם
את הערבי, ‏ אבל עור יותר = מתיראים הם את אחיהם ,היהורי
הרוסי", = משום שפהם ,יהורי רוסי" פצצות נושרות. לו מתיך
חיקר +
ותמוש המלחמה , ווה כלל גדול: בכל מקום שיש מלחמה > >
שם אין צרק ואין משפט, "ובמלחמה של יהודים. אין. הניו ואין >

3

-- אם ורצה השם... -- ענה האב ואמר בירירות רבה ונטל זקנו
ביהו לְיתר תוקףִי

לב שפרה נתר פתאום ממקומו, ‏ פניה אדמו כאש, והיא מהרה והפכה
ראשה לעבר החלון. 2

--- שמעוני, רודו ואגיר לכם,---הוהודות הפנתה ראשה לצר שפרה/ = =
ותשמע גם בתכם הבתולה וייטב. לה בעבורי,,. כפי שאתם רואום אותי כולכם '
זה טכעי מעודי ‏ לספר רק דברים כהויתם, בי דבר שקר שנאתי, ‏ והנה אנו
הולכת עתה בהוך הגשם הזה לביתכם ואגי מהרהרת בררכין אבינו שבשמים,
קנא אקנא בומן הזה רק בבעל:מלאכה,.. כלום היותי חסרה עכשיו, | דרך משל,
א לו. גולדתי זכר וגוסף לזה הייתי שולחת ירי במלאכה, הרך משל, במלאפת
החייטום)... הגע בעצמכם: יושבת אני ספונה בביתו, לחמי ניתן ומומו נאמניםן 7%
וחם לי וטוב לון והמלאכה מרובה, וכל תענוגות מלכום לא מנע. אלהום ממנו,.+
כסגזרים אתם, שאני בורה דברים ‏ אלו מלבי? הרי גם' בתורתנו הקדושה. וש
כתוב מפורש, .. רבי אליה הרי זכר הוא, ובודאי יורע הוא, כוצר רבדה תורח .

האב נחנה מאד שזכר הוא, ולפיכך הריהו נוטל שוב את זקנו בירו
מסלסל!. ומעוין בו בחבה = יתירה ‏ ועל פניו הזועפים. מתגלות ‏ בת:צחוק ‏ רכי
ונעימה:

\

א

--- אמנם כן, ‏ מצאנו בתוב. בתורה,,\ : :
--- האמת דבותי?. בודאו, כל .,רכרִי אמת ויציב. : דבר שקר שנאת
אמנם, לשעבר היו הבריות מרגנות אחרי בעלי:המלאפות ושולחות לשון בה
בעלי:המלאכות. הם. כך וכך,.. וככן? כסבורים אתם, שבדורות ההם פלם פקחיו
היו וורעו לבחור בטוב?.. שמעו גא לי ואפפר לכס, הנה בן וש לו בא
רוקה---כדאי הוה לכם. לראות = את תמוגתו, ששלח לי ממרחקים! ‏ מה |
ואדבר --- חווב ארם-לברך עלוה.,. : קלפתריפגום, ‏ ממש ‏ גרף, ‏ רוזן עם. ה
ארץ! השעון הטוב, העשוי זהב פחור, ‏ והטבעות = הגדולות. והקפילוש היקר
= וככן? רצונכס, ‏ שאספר לבם, כי
ושלום! אל הפתח פה לש

גי

והירות, יש רק רצון לנצח ויהי מח, | הצר האחד, -- למשל ‏ ,ומרריכים מובים" לאחיהם. המושלמים .ולההריכם. באותה ,הררך
הגרולה שבמושבות יהורה, -- דוחה את הפועל חיהורי ואינו רוצה = הישרה? שגם היא ירועה לנו לא רק עפ"י השמועה בלבר . וכבר
בתקונו ובהחאורחותו. בארץ,, והצר השני. מעמיר קול. זועה :,כבשו ‏ ,זכינו" לכך, שבפריז נוסד :זה עתה עתון ‏ ערבי, שראוי. היה לו
את העבודה!" ומתיחם. באיבה. נמורה ובלתי מובנה כלל לכל מי ‏ לדרומון, למשל, לעמוד בראשו, ורוב העתונים הערבים היוצאים
שמפפיק = אפילן >קצת פרנפה לערבי, = הצר האחד אינו רוצה = במצרים ובסוריא והנערכים על ידי ערבים נוצרים מלאים ארם
להבין, * שאין קרקע. נקנית בכסף ‏ גרירא,. ובל. זמן. שלא. יהיו = ודלמוריות. עלילות ושקרים במה שנונע לעבורתנו בארץ-ישראל.
וה'רים עובריה לא יהיו גם בעליה; אין הוא רוצה להבין שכל ‏ ולפני ימום אחרים נדפם באחר העתונים הערבים שבמצרים
זמן: שלא תמצא בא"י עבורה לעוברים החיים על עבודתם, וגרולו = מאמר בשם ,היהודים ופלשתינה", אשר בו נאמרו דברים הראויים
של הישוב. יהיה תלוי. רק ברצונם של עשירים \ ובעלי יכלת | להשמע מפי מנשיקום. וחבריו,
לבוא ולהתישב בארץ, ישאר הישוב היהודי בא"י, כשהיה, קטן אחר מסופרי א"י מסיים את מכתבו על אודות הסכנה
ובלתי הופם ‏ את המקום הראוי לו. והצד: השני אינו חפץ = הנשקפה לעבודתנו הישובית מאת. העתינות הערבית = האמורה
להבין, = שסוף ‏ סוף עתידום. אנו לרור לעולם בכפיפה אחת עם בדברים האלה: ,הארס מפעפע ומחלחל בעתונות הערבית המצריתג
הערבים, שאין אנו רוצים ואין אנו רש אים לדחוק את רגלי ‏ והפורית. ישנם כנחאה ,אנשים טובים" הדואנים לכך, שלא תשאר
הערבים, = הקרובים ‏ אלינו, בתור בני שם, קרבת דם ורוח, | פנויה משנאה. ליהודים אפילו פינה. אחת. קטנה ‏ בעולם -ואפילו
ושלפיכך \ ההגיון ‏ הבריא | נותן ‏ שמשעה > ראשונה. אנו מצווים | אם הפינה הזאת היא ארץ מולדתו של העם - העברי, --נחוצים
לכרות. ברית. עם הערבים ולחיות אתם בשלום. אין שני. הצדדים - איפוא אנשים אשר. יעמדו בפרץ לסכל את עצתם. של ,האנשים
רוצום = להבין. את הרברים , הפשוטים. הללו, משום שוה כלל * הטובים" ההם, נחוצה לנו בארץ-ישראל. עתונות הגונה ‏ משלנו,
נדול: מלחמה של יהודים אין בה לא זהירות ולא הגיון, אלא -- עברית וערבית -- אשר על ידה תהא דעת" הקהל
רק רצון לנצח. בלבר, ּ הארצושראלית, קונה. לעצמה. מושג , נאמן ‏ ונכון ‏ ע'ד ערכו של
אנו יורעים, שאליבא דאמת עדיץ ‏ רב, רב מאד הדרך הישוב. העברי והדרכים המכשירים את תקונו. וגדולו, ואולם קורם
עד כדי שיהיו: ,חיי בני: עמנו בא'י מפותחים ודוחקים את בנפו = כל נחוץ להשרות שלום בין היהורים והערבים, כחי שלא יהיו
עם הארץ", אבל אוהה. העברה. "השמורה. בלבו. ואשר א נח ג \‏ הלבות . מוכנים לקלוט אותו: ארם השנאה, שהעתונות הנתונה
בעצמנו נטענו אותה בלבו כבר הולכת. ומתגלית,. ואם להערבי = בידי ,מתקני עולם במלכות שרי" מלאה אותו!",+.
המושלמי חסרים מוטיבים ,רוחניים" לעברתו, הנה יש גם בארץ מנם כן הוא הרבר. אבל עור לפני שמונה עשרה שנה
וגם' בחו"ל, ‏ ערבים נוצרים, ‏ שמוטיביהם. ,הרוחניים" ידועים לפנו | נשמעה אנחה זו, ,שאין איש אשר יעמוד בפר/'..,
לא רק עפ'י השמועה בלבד, והללו אומרים להעשות. אפוטרופסים

שנת העשרים ולומד בכית-המררש? אלא מאי? דבר שקר שנאתי,. הקיסר | נסתלקה לאחורי הרפת ושם עמדה כל היום תחת הגשם הרק והקר.

שלהם, שם. באמריקה, הוה בשבבר הימים, = בימי ילדותו, | בעל-מלאפה פשוט, בערב התגנבה שפרה ונכנסה בחשאי לתוך הבית, עלתה בדומיה על
המבינים אתם טיבו של דבר?. הקיסר ‏ עצמו!,,, באיזו מלאב* היה עופקי = משכבה וכבשה ראשה מתחת לשמיכה, כדי שלא תשמע'את קול אביה חים
בטנדלרות או בחויטות. --- דבר זה לא אגיר לכם בפירוש, דומה, שהיה חיוטו,, = והרוגז ,

האב ככר גלל-את ציגרתן ‏ השניה,. וטתוך כך נענע בראשו. ליהורית ---. הוצפה. זו של בתולה! - = הרעים האכ" את קולו מתוך | המחיצה
וענה ואמר לה בירידות רבה: האפלה,- -הנשמע כזאת? מאי משמע - -,לבי לך"? מביתו של מי היא מגרשת
-- אמנם כן, שמועה זו שמענו, אנשים? מביתי שלו?,.. הבח אראה לה, לבתולה שכמותה, כיצר מגרשים בני?
- -ואם נעיון יפה בדבר, הרי אנו חוזרים שוב להמעשה הזה אשר לפנינו..*: ‏ אדם. הגינים מתוך ‏ ביתי! וכו ראית מימיך בתולה כזו?
לפני ימים. מועטים, בשהזכורני רבי אליה בדבר אותו הענין, מיד אמרתי אל אתה, אתה האיש,,. יסכר פיך! ראו נא את הדרשן שלי ואת פיו המפיק
לבו אבונו שבשמום! הרי אושר גדול נכון בשבילה,.. שמען לי, ודירי, ואגידכם, ‏ מרגליות!- -נסתה האם לשכך חמתן. ולשדלו. ברברים,
הרי רואים אתם בי, כי דבר שקר שנאתי, אומרת - אני לכם: | או:אפשר כלל - = ער מתי ההא בתולה. זו וושכת אצלי ‏ להיות למשא על ראשי

להכור באותו. בחור, שחיוט- הוא,.. איזה. חיוט? הפ מלהזכיר! נפש עדינה, כולה וכי. סבורה. היא, מאחר שלבשה מגבעת ויצאה. בהינומה, מיד אמהר ואשיאנה
משי,,. הנה בתכם הכתולה אף היא חייטת. ‏ הלא חייטת את, בתי, האין זאת?. | לדוקטור? אין לי : דוקטורים, אין לי!ו.. | הנשמע. כואת? ‏ הנה מתהלכת בבותי
בוראי,. ממראה פניה ניכר, שחיוטת הוא, צנומה. ‏ ככרוגרת.,, | מהוע ‏ אין אתם | בתולה מקושטת (מפורכסת, זרה - ומוזרה ושונאת ‏ בנפש,,, כמדומה. לה שתשב
משגוחים עלוה? עלוכם לרעת, כי הכחורים בזמן: הזה רוצום, = שכלתם תהא | עלרגכי עד שילבין ראשה! לא אוכל עור, ‏ אפפו כחותי! חולה אני ורוקק דםו

בתולה כהלכה, כלה גאה ובעלת:לחיים.., חולה מסוכן !יי
שפרה. קמה פתאום. ממקומה, התיצבה כנגד -הוהודית ופניה. חירו כפיד, שפרה שכבה הגע ברומיה, לא נעה. ולא זעה, כאילו נוטלה נשימתת
-- מה? --- שאלה אותה בקול. נחנקי הימנה. ופתאום קפצה. באפלה | מעל משכבה, כולה חרדה ורוערת. ועיניה
-> אומרת. אני, שהחתן שלך, בתי..: מחשוכות. בהרף:עין לבשה את בגדיה ופרצה מן הבית,
| -- איזה חתן? האב נשתתק מיד ודממה רבה קמה בבית,
-- אם ירצה השם, כשיכתכו תנאים,,, > מה זאת? מי הוא זה? --- שאלה האם הנכהלה ויצאה בכתנתה
-= למוץ מן: המחיצה, ,
-= מאו משמע --- למי?. לך, בתי.4 ליד החלון, ‏ לאור הלולה הכהה, נראתה דמות פררקא, היושבת על
-- אנ --- און לי חחן! משכבה, והיא רועדת כולה, ‏ מתאמצת ‏ לרבר; ‏ ממלמלת. איזו דברים ‏ וקולה
--- מא משמע --- און לך? הנה, בתי: אטרח בשבילך ואחן. לייו נחנק: בגרוגה:
פני שפרה נצתו באש, --- לפו: שאתם... ווגדים לחייה,.. שופכים דמה.., ‏ אתסיי,. לפה אתסון

השומעת - את% טלי לך תוכף את סלך ואת חיוטך. ולכי לך! למהי,. אנשים. כאלן),,, גזלנים?וי+
ושפרה מחרה ‏ ופרצה מן הבותן ‏ פגרה - אחריה את הדלת ברעשו והיא. פרְצֶה ‏ ב בכי:תמרורים;

:

גצוי מריתנן" ‏ פהגשיף.

= נתפרסמה בעתונים דקלרציה של ,אנודת העם הרוי" בנוגע
'שאלת היהורים, דקלרציה זו תשובה היא,. כביכול, על שאלה
ששאל את האגודה אחד מחשובי הריפלומטים הגרמנים וכה מגלים
שלומי הריאקציה הרוסית את כל לבם,

אי כונתה של האגודה רק. להכחיד את היהודים, ער בלי
קשאיר לנו שריד ופליט, לאן ,האנודה" רוצה רק להציל את ארצה
מסכנת. היהודים וגם- -לפדות אותנו, היהודים, מן הגלות.
וכך נאמר בהרקלרציה:

= צריך, שלא יתקכלו היהודים ברוסיה לא אל צבא היבשה
לא 8 צבא הים, לא בתור. חיילים פשוטים ולא בתור רופאים,

וכל הצבור היהודי ערו בער המס הזה, צריך, שמבוטות
חום. ישמרו בכל תוקף, | שלרוסים תנתן. הרשות למנוע. בער
דים מלהשתקע במקומות ידועים וגם לגרשם ממקומות ידועים;
, שתבטלנה כל הפריביליגיות לבעלי תעודות ובעלי מלאכה
: בנוגע לזכות חישיבה, שיבוטלו כל הצירקוליארים שהרחיבו
וחום המושב ושיאסר. על היהודים לשבת בערי. החוף; צריך,
יתקבלו היהודים אל בתי:ספר שבהם לומדים נוְצרים, ושלא
לוחורים רשות להקים להם בתי-ספר בינונים גם משלהםן

השתתף בבחירות למוסדים. צבוּריים, 00 יהיו במוסרים

וחה שעה רצה שפרה על:פני הרחוב, ‏ פסעה באפלה בתוך הבצה,
קעות:המים ואש בערה במחה. הלילח היה ליל שוקט וכהה, הלבנה
ים,. פעמים הפכה שפרה את ראשה כלפי ביתם וחרקה שניה. והרימה
פח לעומתן: ,כך? כך אתם. עושים לי? חכו, ‏ חכו, תבוא מארה בכם!"
זו מברוק ברק במחה ומאיר אותו כולו \ ונושא' אותה בפערה:
בת:חורון היא לכל דבר וויש לה חרשות לעשות בנפשה כטוב. בעיניה,
ושר יעוו לשים מעצור לרותה? מי האיש בין האנשים הבוערים הללו,
כלדכך לחויה ‏ והתעללו. בה = ולא ירעו רחם)... ‏ והיא | מתמלאת
וו רוח תקיפות שאינה מצויה ושנאה עות, מתעכבת עוד פעם בררך:הלוכה
ז' שוב את ראשה לעבר פני ביתם. ומרומה אגרופה לעומתו:

תבזא מארה. בכם!.י,

קוא מוסיפה וטסה ,על פני הרחוב. וראי לה עכשוו, שעור מעט ותמות'
1% מכווגת לחוץ:לעיר, למקום הגשר, כרי למבוע בנהר, מרחוק נשמע
ה קול רועד ובוכה: ,שפ---רה!",.. אולם קול זה אינן מגוע. לאזניהן
באויר ואובד בחשכת הלילה, אין שפרה שומעת עכשיו אלא את קל
השואף לנקמה: אל הנהר!.י

וולם כוון. שבאה שפרה אל הגשר והגיעה, שעתה האחרונה, שעת
הנהה, חרדה פתאום חרדה גדולה ואימה השכה נפלה עליה, ורוע
בר הגיע קצה ואבדה תקוה ‏ ממנה, בעוד רגע תמות והכל ותעלם
וא מתאוה בלבה לשהות עוד וגע על הגשר, לחשב את קצה
ורהר את הרהוריה ‏ האחוונום, ‏ משות היא לעצמה את כל אשר יקרה
אחרי מותה, ממחרת הלילה הזה, ‏ והרו היא מעלה בדמיונה בוקר -חם
או הכוקר המוני: בנידאדם ‏ נזהרים. - הגשה, כולם. עומדים. צפופים,

וגה נראו פני אנשים ל גבי הפו
וצועקים. איש לרעהו

שלא תהיה רשות 0 לקבל קונצסיות; ‏ להיות בעלים:

החדהה -ההההדחה?ההא--הההח קה =

| חלולה!

ושיו

ובתי ממכר סממני רפואה; צריך לאסור על היהודים ‏ להיות פרו:
ביזורים, ‏ עורכי-עתונים ‏ ובעלי ‏ רפום - ובתי:מסחר לספרים; צריך
להחרים את רכושם של היהודים המשתתפים בתנועות:מהפכה; צריך
לאסור על יהודי חוץ לארץ לבוא לרוסיהי-- :

זהו הכל אלא שבעלי הדקלרציה שכחו להופיף עור צרוך = \
אחר, ‏ שיש לו, כמובן, .חשיבית מיוחדה: ,צריך, שתנתן הרשות
לערוך מזמן לזמן ‏ פרעות. ביהורים, כדי שלא יסכיני למצבם
ושלא: יהנו מעולמם הנאה. גפה'.,

ואולם דעתם של בעלי ההקלרציה לא נתקררה עד שמצאו
גם פתרון גמור לשאלת היהודים: ,היהוהים רוצים ‏ להתישב
בפלשתינינה. צריך איפוא לעזור להם ולהפטר מהם לגמרי"..,

אין לך רגש:תעוב. גדול מזה שיאחוך, בשעה שאתה רואה
ירים טמאות נוגעות בקודש. ואולם מוכרחים אנחנו להתגבר על - "
רגש התעוב הזה ולטפל בדברים. מעין אלו שבהם מסימת הדק:
לרציה האמורה, משום שיש אשר זורקים בפנינו מימרא: ,ררישותיכם
אתם, הציונים, ‏ והשקפותיכם על שאלת היהודים הומות לאלו של
אויבינו בנפש" , ולהם, לבעלי המימרא. הזאת,. אנו אומרים :
ציונותנו אינה ציונות של מנוסה, הציונות נכנית על הרצון להגאל,
שעתיד להעשות הרצונו של עמנו, אבל אין היא -נבנית, על הרצון
של יהיה. מי שיהיה להפטר. ממנו. הציונות ראשיתה הכרת שווי
ערכנו האנושי והלאומי, וסופה- -צבור עברי החי חיים בריאים
ושלמים בארצי, ארץ העברים, אין אנו קונים את גאולתנו ופדות
נפשנו הגמורה. במחיר ותורים על זכיותינו האנושיות והלאומיות ,
אין נאולה באה ואין היא. יכולה לבוא ‏ מתוך. עבדות, עלבון
והשפלת הקומה, אלא היא באה מתוך חרות, קומה. זקופה. ומלחמה-
בער שווי: ערבנו הגמור, האנושי והלאומי ב כל "מק ו םר .

מסתכלים. ותמהים ומספרום מעשה שהיה. מעשה שהיה ואחד הדייגים ישב ביוםי:
קיץ על חכתו לצוד רגים וראה אותה, והגה היא עומדת על שפת הנהר ומצוצה "
ומציצה אל הוך המים... והנה. הכל מפיחים בה ואומרום: ,אכן גזרה היא מן השמים,
שתהא זו נשפטת במים"! והכל חמהים איש לרעהו: ,בתולה זו, שפקחית היתה?"...
ונגשים אהרים ועונים: ,הוהרן בכרכים, שמהם כל האפינות הללו מהרגשים ובאים!",,*.
והנה נראתה פרדקא מרחוק, ‏ והיא ‏ רצה ופורשת כפיה. ‏ אהריה רצה
האם, והיא קטנה, מחותלת ‏ בגדי:חורף, נושמת בבכדות. ועיגיה ‏ בולטות מפחר.
ואחריהן. רץ גם האכ, .סודר כרוך לצוארו ומקלו ‏ בירו,.. | פררקא. מפנה | דרך
לעצמה בתוך ההמון הצפוף. וממררת 4 בבכי: ,,שפרה'לי שלו! שפרה יקירתי"),,,
ו.הוא" יעמוד באותה שעה בבית-עקר הספרים שלו ויסיח בה ובמותה עו
הבתולות. הקוראות. ‏ הללו תתמהנה: ,מי מלל להל" ואז\ יענה .לה ויאמר
,הוא אשר אמרתי תמיח: לא ככל ה,ברושניות"---ברישנוה זו,. עלוכן לדעת ב
זוהי ברישניה אמתית, שעליה כותכים \ בספרים, ברישניה אומללה'... 6"
וכשירדה. שפרה ‏ מעל הגשר. ונגשה אל הנהר וראתה את מומין הצוננו
והשחורים---החשיכו. עיניה דמעות.
ה. :
למחר בבוקר יצאה חמה גרולה ומאירה ושפכה את חומה וזהרה' הר
| על פ:י מרחב השהות הקצורום והנובלים. שפרה מצאה מקום לעצמה אחורי
הרחויה של אחד הגנים, ושם ישבה בפנים דוממים ומאובנים ו כג
השמש, באותה שעה יצאה אמה ושקה בירה ובקשה אותה בשרה, ער שהגי
למקום:מושבה, ואז עמרה האם כנגדה הסת:לה בה ברחמים ובום
בראשה לעומתח!. \ / \
, -- הראות מומוך משוגעת כזו? יצאה .ולג בחוץ\.\ הרי אפשר
לך פרדקא הביתה >

ך, בתו, מוטב שתלבי הביתה ותכין
[ חמים, והיה. אם תחשק גכ
0

3 0

עור לא תמו שופטים צדיקים באוסטריה.

במדינת גליציה. הברוכה שכיח ענין גנבת נפשות; הו
בגדר ,טעשים. בכל יום". גונבים נערות ישראליות קטנות ורכות
וסוהבים אותן ‏ לבתי-הנזירות. ,הצרקניות" מכניפות את האנוסות
בדת הקתולית, ואין אומר: השב הורי הילדות הנגנבות ‏ צועקים,
בוכים, באים במשפט, מכתתים ‏ את רגליהם. ודופקים על פתחי
תקיפים ושרי מעלה, מרקיעים. שחקים--אבל כבר אמר שר
הממשלה פינטק: סף 4 בית.הנזירות הוא גבול המשפט המדיני.

ביום: הששי לחרש אפריל בשנת 190% נגנבה בכפר
סמוך לעיר -המביצה: בגליציה. ילרה עברית כבת ארבע:עשרה
שנה, את הילרה סחבו אל אחד. מבתי הנזירות בקראקו, ושם
הטבילוה לשם הדת הקתולית, לפי החוק הנוהג באוסטריה ילדים
וילדות מבגי ייד שנים ומעלה יכולים להמיר , את דתם על רעת
עצמם,. אכל מכל מקום ילדה בת י"ר שנה עור ברשות אביה
היא,. הלך אבי הילדה ובקש אותה, ובעמל נדול עלה בירו למצוא
עקבותיה ‏ כבית הנזירות, אבל כבר למדו. את הילדה לומר,. כי
ממאנת היא לראות את אביה, לא נשאר לאותו האב: האומלל אלא
לתבוע לדין את זה שגנב את בתו והביאה לקראקו. הוא, הגינב,
הודָה ‏ על עונו, כי. אמנם הביא את הילרה. מן הכפר. אל תחנת
מפלת:הברול ושלחה משם לקראקו, אבל בית הדין נקהו
מעונש, וטעם .נתן לדבריו, כי כונת הנאשם היתה א רצויה זה
לא יכול ‏ לסבול ‏ הפרוקורור---כמובן: ‏ קתולי ‏ ופולני- -ויגש ₪
על ,משפט צרק" זה ל בית המשפט העליון, בטלו את ל
הדין וצוו לחזור - את המשפט, עמך הגנב בפעם. שנית 4
!הוה על מעשהון ועוד ‏ הפעם זכוהו בדין, שהרי. ,כונתו --
רצויה", קצף הפרוקורור: על בי"ר של הדיוטים והביא את המשפט
לפני | בית:הרין | הגדול, ‏ וגם. בפעם הואת בטלו את 'פסק:הרון
וחזרו. וצו לבררו פעם שלישית. ושוב. עמר הגנב לרין ושוב הודה
* על עוונו, ושוב יצא זכאי ‏ מפני שכונתו ‏ היתה:רצויה, קצף גם
הפעם .הפרוקורור, הקתולי הפולני, וקבל על דין מוטעה
זה לפני בית דין הל ובפעם הזאת. יצא ‏ הגנב. ובאי: : כונתו
היתה. רצויה,,.

עוד. לא תמו שופטים צדיקים. באוסטריה,;.

ילדות. יהודיות הפקר הן, ונשים צדקניות זוכות בהן וסוחבות
אותן לבתי הנזירות, ושם הן נטבלות לשם הרת הקתולית, והקרושים
אשר בשמים ששים ושמחים,

וי הו

מעשה בשלשים צעירים שכתבו. ושלחו ‏ למיניסטר המסחר
וחרושת המעשה בקשה-אזהרה.
והצעירים ‏ גמרו. זה כשתי: שנים ביתדספר. בינוני ‏ ריאלי
ומתרפקום הם כל הימים על דלתות הפוליטכניקום -- ואין פותח.
ובשנה זו והנה אפפה להם כל תקוה להת-בל. אל הפוליטכניקום,
כ" רבה היא עתה העבודה הגדולה והקרושה -- לטהר: את בתי-
> המדרש מן . היהורים, ‏ שנרחפו. ונכנסו ‏ אליהם. בימי המהומה,
ולהתם את הסכנה מן הארץ.
נתיאשו הצעירים, דמות אדם ונשמת' אחם להם: אין הם
מאותם | הרקובים, העושים =,מסחר" בכל היקר . והקדוש לאדם,
וכלו לפתור את שאלתם. ,על נקלה"- -בטבילה, ועינם ערין.
צופה למרחוק. ועוד-

- שהיו מצויות בדורנו הישן ‏ בנוגע ללמוד חתורה, בעניני .

למררנה יותר נבוהה מזו: של ,רב מטעם", שכבר וכו בה עפ" =
תעודת. בגרותם, לא יכשירם גם הפוליטכניקום, "כ על כן. יהודים.
הם, סגר עליהם המדכר, אברו דרך ושלא מרעתם הגיח לפניה
המות...
נתיאשו הצעירים, אלא שפתאום הבריקה מחשבה במוח
נמצאה החבולה יפה, תחבולה פשוטה, פנו אל המיניסטר,. אש
בידו לפתוח את הרלהות הסגורות ובקשו ‏ על נפשם והז
שאם תשארנה הדלהות סגורות בפניהם. כמו שהיו, ‏ ישליכו "א
עצמם אל תיך מימי הדניפר הזכים,,,
וכתבו הצעירים את בקשתם:אזהרתם: שמא
שמא ירך לבם של המושלים. בחיים , .
ועכשיו ‏ מחכים המבקשים:המזהירים ל ,
שבה תלויים החיים והמות. |
ולא בדוי. היא המעשה הְוה מ מן/הלב/ זוהי 0
שהיה בקיוב העיר. ושלשים. צעירים יהורים מחכים עכשיו לגזר"
דינם, להיות או לחרול,- -שהרי לא שחוק עשו להם,
ושמא ] -- : :
> מבינים אתם ,שמא" זה + מבינים אתם את פירושו.

יחרדו. החיום

העם חזה ... , :

ואפשר, באמהז הן יודעים הם המבקשים:המוהירים
הם קיימים ובאיזו ש עה הם קיימים,

ובקיוב \ העיר ‏ יושבים שלשים צעירים, שנסתרה דרכו
בחיים, ומחכים לתשיבה,,,

ההבה מלים,. שאין.. הוגמתן ‏ בשום. לשון: שבעולם,
לנו הגלות, ואולם ‏ מלה כזו,- אשר תכיל. בקרבו
והבזיון, ‏ את כל השפלות ואבדן הקומה. האנושית, את"
והיסורים שבעובדה זו,---מלה כזו אפילו בלשוננו. אין.., =

%

המושבות בְּמְחוז ברה ", = =

ץו
המצָב. הרוּתני .

את המותרות : המצויום כמקימות אחרים ‏ בארץ ישרוו, 0
מתיחפים בחבה לבהמותיהם. ומתענינים בכל נפשם בכל עב
שבשרה, בכל תקון ושכלול. בה, בין האכרים וביחור. בין ה
אפשר לפנוש אותן ההתלהבות ‏ והההדבקות בעבורת !

של המושבה. לוקחים חלק כל. האכרים = וכלם נכנעים
הרוב או להחלטות הועד ; שם שוררת. משמעה גמורה

ואולם ‏ גם במושבות \ שבגליל. ‏ טבריה \ עוד לא
המדות 0 אשר = בנו, מורגש חן אמץ.

אברים שחפצו להשתוק את כל הענין, כדי שלא יהיו ,עסקים"
השופטים והפקידים התורקים; אחרי : שהשומרים הערבים
הראו בימה את יחסם הרע אל היהורים נותני לחמם, לא כל
האכרים חוו את רעתם בער שומרים עברים כי יראו את נקמת
. רבים;, אחרי שפועל ערבי. אחד הכה במלחמיה. פועל יהורי
לבן: אכר), לא מצאו היהודים לנחיץ גם לפטיר את הערבי הזה.
חסרון הסדר מתבלט במושבות בכל מקרה פתאומי , האכרים
* מתרגשים, רצים ממקום למקום. ומרימים צעקות ‏ ושאון, מבלי
| דעת מה לעשות , :
אך הפשטות הביאה בגליל גם רעה; היא גרמה להפחחת
וחיים: הרוחניים, העבירה הגופנית משעבדת שם את כל האדם, עד
= שהוא מפיח את- רעתו מהענינים הרוחניים, במושבות הגליל. קוראים
מעט, גם הצעירים והצעירות ‏ אינם קוראִים, וחוג: חייהם ‏ הולך
הלוך וצר . ואם צדקה התלונה, שאנחנו שואפים. יותר מדי
וחניות, לחכמה. וללמוד, מזיקה. גם הקצוניות האחהת, בתי
הספר' שלנו במושבות ארץ ישראל בכלל אינם מספיקים. לילדים
יעות די. צרכם,. הרכוש ‏ הרוחני. שילדינו רוכשים בבתי הספר
א "דל יותר. מדי, מפני שבהי הספך אינם. מסודרים עדיין
ואון. להם עור הכנית קבועהן מפני שלמורים אין. די חומר וספרי
ראה ולהתלמידים --- ספרי. למוד מובים. וספרי קריאה הגונים
במדה מספקת; מפני שהרבה כח וזמן צריך. להוציא כרי להקנות,
ל תלמירים את שפתנו בתור שפה מדוברת . והעוני. הרוחני שבא
= מפני הסבות. האלה בולט עור יותר במושבות החקלאיות. שבגלול
"תי הספר סובלים פה הרבה מחפרון התאמת החפש מן הלמודים
י הכפף, כשהעבורה מרובה בשרה, משתפים בה ההורים את
יהם מבלי להתחשב עם הלמורים שהילבים ‏ ונמשכים בבית
ה במושבות | שמצבן איתן. לוקחים. לכל הפחות הק את
| הילדים. היותר. גדולים, אלו שיורעים כבר פרק בחרישה, בזר יעה
בקצירה. אבל בסדז'רה, ששם האכרים נאלצים לקמץ בהוצאות,
:לעבורה גם הילרים הקטנים ‏ וגם הילדות | הקטנות ,
וופן 'כזה * מחסירים הילדים ‏ הרבה ימים. מזמן למוריהם,. וער
ום לא עמרו בגלול על הרבר הפשוט הזה להתאים את זמן
פש בבית הספר לזמן העבורה בשרה , כיוצא: בזה לא נעשה
ל מאומה. בכדי להמשיך את הלמוד גם לאחר עזוב הילדים

-בעד. הצעירים ולא בעד האכרים, ויש בוה משום הכשרת
לה גדולה. לעתיר, אנחנו | בטוחים, שהשכלה לא תפריע. את
ק, אפשר להיות אכר ויחד עם זה גם בעל. השכלה ידועה.
הבערות ‏ לא תחוק ‏ את מצבנו, העבודה בשדה דורשת לא
: רק כח גופני, בי אם' גם הבנה והשכלה, אנחנו צריכים. להשכיל
ת האכר, -כדי שיהיה\ איש מבין, איש שיוכל. למצוא גם שירה
ותו אל הטבע, ושיובל להשתמש בכח. המרע ולהיציא יוהר

ת- -אלא גם. לחנך אזרחים יהודים, אנחנו חפצים לברוא
וס חש של יהודי הבריא לא. רק בעבודתו הגיפנית, ‏ כי אם
במצבו הרוחני - והמוסרי, ובשמה של המטרה הזאת אנחנו

כל בית ספר יש שלש מחלקות ‏ בעלות שתי כתות, ' כל בית
פה מתנהל על ידי שלשה מורים, מספר התלמידים הוא. בסדו'רה
במסחה ‏ 60, בימה ‏ 80 ובמלחמיה ‏ 44, מלבר . עברית;
למור והדבור. בכית הספר, , מלמרים. בגליל גם את
הספר האלה עשו צער. קדימה .בו

את למור השפה הצרפתית, ועכשיו צריך. עור לעשות את הצער
השני ולבטל גם את למור השפה הערבית | ולהרבות במקומה
אותן הידיעות, שהתלמירים נזקקים להן

זרם של חיים בריאים ‏ מכניסים למושבות הפועלים העברים,

רובם באו לארץ. ישראל לא לבקש. פרנפה, כי אם. לעבור

,

לטובת. עמם ולתחית ‏ הארץ,. ואם שכרם קטן הוא--פועל חרש
מקבל, מלבר. דירה ומזונות, 10 פר' בחודש, פועל מנוסה קצת

5 ופועל מומחה 80 פר'--בכל זאת פועלי הגליל. אינם מתאוננים, \

הם מסורים לעכורתם ומתענינים בכל התקרמות שנגלית בעבודתם.
ברובם הם שבעים הצון ‏ מעבידתם ומצבם , ברבים מהם נכר
שפע החיים הממלאים את לבם, צריך לראות את הפועלים בעת
שהם יוצאים יחר עם צעירי האכרים לעבודה, או לראות את
השומרים ‏ בעת. שהם רוככים ‏ על סוסיהם. ,כפיה. ועגולים". על
ראשיהם, רובה על גכם ואקרח. או סבין. כצדם, או: צריך לראות
את הפועלים בבית הכללי שלהם בסדז'רה ‏ או בכנרת,--צריך .רק
לראות. את פניהם המביעים ‏ מרץ,. אמץ לב ובטחון ‏ בעצמם,
בכחותיהם, כרי לחוש את ישותה של הנשמה היתרה שרכשו
להם בחייהם בארץ ישראל. הפועלים מרגישים, שהם ממלאים
תפקיד נכבד בישוב: הם מחזקים את הבטחון במושבות, מחוקים את
מצב המושבית. העבריות בסביבה וזערבית, הם: מלאים. כח ותקוות ;
מלאים מרץ וגאוה לאומית. ואם "יש בגליל. ענין ‏ לרברים רוחניים,
לספרות, לשאלות כלליות, הרי הוא מצוי רק. בסביבת הפועלים,
הם יורעים להתלהב ולהתרגש מכל דבר. טוב, בצעירים כאלה
שיש לנו בגליל רשאים אנחנו ‏ להתברך ולהתפאר, אין: דבר טוב
שיש לו איוה ערך לאומי שלא יקח את לב צעיריגו שם. כמעט
כלם' מדברים עברית ומחזקים' את הדבור. העבהי,. הם גם הקוראים
במושבה: אצלם. אפשר למצא. תמיר את הספר. העברי היותר חדש,
הם מתענינים ‏ בכל עניניי המושבה, אף על פי שהרבר הזה אינו
משביע רצון את האכרים ‏ תמיד, הם יורעים להרים: את ערך
היהודים. בארץ ולקדש את -שמם, מה שאין האכרים יורעים תמיד:
הפועלים אינם יודעים פחר, ואם גם חלק גדול מהם, כמו למשל
בפרז'רה; שרוי במצב. מלחמה, הם כלם שמחים ומלאים, חיים
עליזים.. בסדז'רה. יושבים פועלי החוה: בבית משותף שנתן להם
מאת הפקידות, והם חיום שם כמו אנשי צבא, הכל מסודר על
פי שיטת. החיים | במחנה, כל /פועל ‏ ופועל. כלי זיונו עליו,. מי

שיש לו רובה מרטין הרי הוא מתפאר ומתגאה בו, כמו אנשי

צבא חיים. גם השומרים במקומות. אחרים . בלילה ‏ הם ‏ רוכבים
ועוברים \ ממקום ‏ למקום , ושמחים | הם ולבם ‏ טוב \עליהם .
אמץ לבס מתרומם: בשעת ‏ הסכנה; ושמחתי ‏ למצוא מצב

רוח כזה בין השומרים היהודים. איך הם שמחים, אם עולה בודם. ;

לתפוש גנב או בשעה שהם רודפים אחרי שודרים, באיזו פשטות
הם: מספרים. על. המקרים שקרו להם בשעה ששודדים ירו: בם,

את הפועלים \ והצעירים הגלילים = אפשר לפגוש. לפעמים
קרובות = עוברים ‏ את | הררך. שבין המושבות = ובין = טבריה,
בהיותם. בררך. הם. חיבשים ,כפיה" לראשיהם, כמנהג. הבידואים,
לפעמים קשה גם להבריל ‏ בון. היהורי. ובין: הבידואי, רק מבט
העינים ‏ העצוב, ‏ אשר בו משתקפת. הנשמה העברית, מעיר על
היהורי. במחוז * טבריה ‏ נפגשים לבושי. בגדי = בדואים וכלי. זיון
גם יהודי: ערב היושבים ‏ בטבריה ‏ וחיים על המסחר. בכפרים
הקרובים.. ורק על ידו ברכת השלום אתה מכיר את היהודים, את
אחיך,: והנך שמח לפגוש אוחם .

> חיי הפועלים > בגליל ‏ מפודרום ‏ היטב, .אף על פי: שחלק

גרול. מהם מתרחק. גם מן. ,פועלי ציון",
אי בגליל האמונה בהסהררויות ,. חלק ' ו
לו : , 0 ל

גם מ ,הפועל. הצעיר"י:
של הפועלום

לי

2

לגליל ‏ אחר שכבר עבר ביהודה תחת חפות של איזו הפתררות
ואחרי שכבר הספיק להואש מן הפוליטיקה ‏ המזויפת | המלאה
דרישות, ‏ תביעות וסכסוכים . בלי קץ בין הפועלים. ‏ ובעליהם,
שהביאו. הפסר- גדול | לישוב = בכלל. הפועלים ‏ בנליל : עוברים
ומסדרים את חייהם בהתאמה למצבם, המטבח המשותף שלהם
בסרז'רה | מסודר ‏ באופן. מצוין,. בעד ₪5 פר' בחורש. מקבל כל
פועל אוכל מבריא שלש פעמים בוום. בראש המטבה | עומדים
משניחים מצר הפועלים, המכשלת מקבלת שבר פועל. בכל יום
וש סדרנים,. המחויבים לקום בבקר השכם ולהכין את המיחם
ולהביא מים למטבח די ספוק כל היום. החברים: משלמים בער
האכילה בפוף החודש, אם חברים מחסירים לאכול שני. ימום,
אין מנכים להם מן התשלום החרשי, כל הפועלים משלמים את
הכסף למטבח בזמנם, ‏ והממבח עובך בלי הפסד ובסרר. טוב,
היחם בין הפועלים ובעלירם בגליל טוב יותר הרבה מאשר
ביהודה. ‏ על .פי הרוב חיים הפועלים יחר. עם בעליהם בביתם, ואין
כל הברל ביניהם,. אמנם יש מתאוננים גם בגליל, האכרים מתאוננים,
שהפועל. העברי איננו בקי ומנופה כל \ צרכו: בעבודתו ‏ ושזול
יותר. להחזיק פועל ערבי, אחרים רואים בפועלים מתחרים לבניהם
בנוגע להתאכרות בעתיד על ידי יק"א, יש. מתאוננים, שהפועלים
מתערבים בעניני המושבה, ומצד השני מתאוננים הפועלים, שהם
זרים במושבה, שהם אינם נחשבים לאזרחים, וזהו באמת חטא
גדול בנוגע לפועלים שעוברים במושבה זמן רב. כמובן, אי אפשר
לחת זכות. דעה בעניני: המושבה לכל תושב זמני, אבל לפועלים
התמידיים שיושבים מומן ידוע במושבה צריך לתת את הרשות
לקחת. חלק בעניני המושבה. התקון הזה יביא תועלת. גדולה לחיי
= המושבה, .להרמת : ערכה. . וחייה:-. המופהיים -,-ויחן. ספוק: הוחגי
לפועַל החי על עבודתו ‏ הקשה ומסירותו. לישוב. :
ואולם למרות ההתאוננות ‏ משני הצדרים היחס בין הפועלים
ובין האכרים הוא. מוב. בכלל. האכרים מכירים את הטובה שבאה
להם. ע"י הפועל ‏ העברי,. והאחרון מתיחם אל: בעליו בלי אותו
הנגוד שאנו מוצאים בוהורה , ופבת הדבר היא לא בתכונות
הפועל האחרות. כי אם במצבו. השונה. מוה שביהודה, ‏ ולפיכך
אנחנו: רואים. שגם הפועלים, הבאים \ מיהודה, משתנים למובה
בגליל, הפועל בגליל איננו רואה את ההבדל שבינו ובין האכר,
= כמו: ביהודה. האבר. עובד כמוהו. וחי ממוהו, הוא ‏ מסתפק במעוט
| ואין בו רוח האדנות השוררת ביהודה. ועוד -דבר---ווהו העיקר---
הפועל שבכליל ‏ יש לו תקוות | להבא, בעת שביהודה ‏ איננו
= רואה כל עתיד לפניו, הפועל העברי איננו יכול. להסתפק בשכרו
של הערבי, והאכר. איננו מרגיש את הנחיצות ‏ לשלם. ליהידי
יותר הרבה מאשר הוא משלם לערבי, האכר צריך להתחשב
עם מחיר. העבודה בשוק, ואם הערבי יקבל בשכרו פחות מן
היהודי ,= אז = לא יסכים | האבה | לעולם : לשלם. בלי' ‏ סבה
מכרחת ככום נוסף ליהורי, אמנם יש ליהורי מעלות מיוחרות,
הוא נאמן. ומפור לבעליו, בעת שהערבי שונא את האכר, איננו
מפור לו וגונב. ממנו,- -ולפיכך רוצה האכר שיעמדו ‏ אצלו פועלים
= יהורים, אך בתנאי שלא ‏ יצמרך | להביא ‏ קרבנות כסף גדולים
יְוִתֶר מדאי, הפועל: היהודי אמנם מקבל בשכרו. ביהורה מעט
וותר ‏ מן הערבי, אבל גם השכר הוה' אינו נותן: להפועל
שביהודה = ולא יתן לו גם' בעתיד את היכלת ‏ לעמוד = ברשות
עצמו, או לחיות גם בתור פועל חיי משפחה. ובגליל יש לפועל
> מה שאין לו ביהודה: /תקוה להתאכר, כראי לו הדבר ‏ להשתכר

,

₪:%-

פחות מעט בומן הראשון, ‏ כדאי. לו לחיות = חיים קשים, אבל

בדי לחוק: את הבמחון במושבות, ‏ וכיו. שהפועל העברי איננו
מביט שם. על עבורתו כמו על עבודה -זמנית ‏ ועוברת, הרי הוא-
מת'חם. ממילא. באופ| אחר .אל חייו ואל | סביבתו,. הוא מתו
יותר. ואיננו בא בדרישות ובתכיעות משונות שתנאי הקיום בארץ.
אינם נותנים את היכלת למלאות אותן. מצבו של הפועל הגליל

מבעי ולפיכך הוא שבע. רצון ממנו והוא מוצא. כו את ספוק רו

5

המושבות במחוז. טבריה הן אותו הטפוס ‏ הרוש לנו בא
ישראל. בומן קצר בערך עלה בירי יק"א להקים שורה שלמה"
של מושבות נמצאות במצב מוב המתפתחות ‏ ומשתלמות באופו
טבעי, האכרים עוברים ושטחים בחלקם. מספר הפועלים. היהורי
במושבות ‏ הולך הלוך ונדול, הנהלת המושבות נמצאת בידי תושביהן
האריסים משלמים את חיבותיהם בזמנם. במושבות מתפתחת. הוח
של, איניציאטיבה, מתיפרות ‏ חברות משותפות. לעבודה ‏ וחברוו
להלואות הרריות. מלבד עבורת הארמה מתפתח גם נדול הכהמות, |
ועכשיו מתחילה גם עבורת נטיעה. :

בגליל שוררת הוח של התרוממות, יש הכרה שבזמן קצ
הושג הרבה, ויש אמונה שעבורת | הרחבת. הישוב. הו
ונמשכת, ‏ בשנה הואת תתאכרנה עור משפחית חדשות. במקו
שונים מודדים ומחלקים את הארץ ובינים בתים חדשים.. הח
בסדו'רה. ובכנרת הן בתי חנוך טובים לפועלים:: הפועלים שעו
שם לומדים. הרכה מפי הנסיון ‏ ומתרגלים. לחיות. חיי. אכר
בגליל אין מרגישים אותו הקפאון המורגש בכל ארץ. ‏ ושר
בעבורה היהודים, פה אין עמירה, כי אם התפתחות והרחבת הישוב..

בגליל ‏ התחתון נמצאה ' אותה הררך המובילה לעבורה
בעתיד, ובער ‏ העבורה הגרולה: הואת שנעשהה בגליל
להכיר כובה רק לאיש. אחד--להביון רומשילר, "
הציוניים עסקנו בפוליטיקה, לא חרל רוטשילר לעכוד בא
וברא שורה שלמה של מושבות יפות ובריאות שהעמידו אכרים.
קשורים. ודבוקים לאדמתם ולעבורתם, בכלל רק בארץ ושר
אנהנו | מתחילים להכיר | את הערך | הגדול של העבוה
הענקית שעשה הברון רוטשילר לטיבת התחיה . ובראותנו"
בושה מכסק את פנינו, כי אנחנו הציונים היודעים לדבר נשגכות
על תחית הארץ : עבורתנו הממשית היתה מועטה כל כך, א
אנחני נותנים ערך--ובצדק---ליפור המושבות שלנו ‏ בארץ ישר
אם אנחנו רואים בהן את אבן הפינה הראשונה לבניננו הלאוו
בארץ ישראל, אז אנחנו צריכים להכיר, כי הברון

האנשים,
לתחית הארץ ולתחית העם,

המַר היפפורי,

: (סוף מנוטר 30)+ 2

חרשה, לגמרי חדשה, היא אך הגזרה האחרונ
סירוקובסקי ‏ המצוה. להיהודים לבלי. להציק למומרים ,=
אמנם בעת ההיא רבו המומרים בין היהודים, הרבה א'

בזה ‏ ה,קהל" שבומן ‏ ההוא כבר ירד מנדולתו. הראשונה,
רי הנורא של. עם: ישראל ו
וראל. עד. מא

מ פ, זיירמן.

1

העשירים התקיפים. שנגשו. את העם באופן אכורי. ומבהיל; -=
סבה הזאת ועור סבות שונות, שלא פה המקום. לבארן, גרמו
התרבות | המומרים בישראל, ורבים מהם השתתפו גם
בתנועת ההיידמקים י). אבל בכ"ז בכל ההעודות. השונות
שבבר נתפרסמו ושעדיין לא נתפרסמו לא מצאנו שום אות ואפילו
מז שיהן מקום לחייב את היהורים. במעשים רעים נגד המומרים ,
אין כל ספק שלב העם היה רע על הבוגדים, שממנו יצאו
וספו על שונאיו להרץ ולהציק לו, אבל בירעו את מצבו
עמים, | בהרגישו את שנאת הנוצרים אליו ירא היה העם

יה במשפהה עברית מקרה בגירה היו משרלים את הנפש
טאת בדברים והיו שולחים אליה אנשים. מכובדים וגם את

דיו מתנפלים על ביתדיהורי ‏ לגזול ממנו את בתו ולמסרה
ואגב אורחא הם לוקחים גם מעט מרכוש חיהודי !. -
היהודי ורורש את האמת והצרק בבית:המשפט אשר,,,
הנים!. והנה תעורות בנוגע. לענין. זה : ,
ו 2 ברץ שנת 1788
היהורי ברקא. בין לייב, החוכר של בית:המלון ‏ בואלוואן
ינ על הכהן ‏ איבן קריונכסקי, | שוה האחרון ביחד עם

פולנים ועוזרים ‏ אחרים התנפלו בלילה. על בית-מלונו
לו ממנו את אסתר אחוהו, בת ט'ו שנה, וגם כסף, מלבושום
פצים, ואותו, את החוכר, הכו. וע'כ הוא מבקש מבית-
לענוש את הכהן הנ"ל ולצוות אותו להשיב את הגולה
את הוצאות המשפט. הנתבע השיב: אנכי שמעתי
מפי האצילים | ואחרים שהעבריה אסתר חפצה להמיר
וקורם שהלכו האצילים לקחת את העלמה. נתתי. להם
זי לדרך ואח'כ | הלכו והביאו ‏ אותה אלי, אסתר בקשה

להביאה | בברית ‏ האמונה. הגוצרית יע כי. פחדה ‏ פן
הורים ויחטפו אותה וע'כ מלא הכהן את חפצה ורשם
ספר:הנולדים בשמה החרש מארינה, וכדי שתהיה בטוחה
לו מצד היהודים ארש אותה האציל. ניקיטא בצינסקי. לו
להלן' מכחיש הכהן את דבר גזלת החפצים ומבקש
ירה וררישה בדברי, התובע מראה עדות בכתב מאת
המוסקובי, ‏ שהכהן ביחר עם האצילים הכו אותו בעת
ת על ביתו וגולו ממנו חפצים רבים, יחר עם זה הוא
אחותו. לא באה עור בברית הנוצרים וע"כ הוא דורש
משפט יחזיר לו את אחותו וגם את החפצים ויענוש. את
בית"המשפט אחרי שמעו כל הטענות הללו צוה להכהנים
ובי והמישנובי : לשמור על המומרת. ולבלי לתת לשום
תקרב אליה ולרבר. עתה, וע"ד גזל החפצים מנה קומיפיה
1 לעשות חקירה בדבר הזה" 5),,
= אח"ב ביום ₪5 מרץ שנת 178% נחברר. עוד הפעם הענין
יתההמשפט חיב את הכהן להשבע שבועת-אמונים שהחפצים
המה חפצי המומרת ונמסרו. לה ובכפו לא דבק מאום,.,
שבע ויצא זכאיי6, +
עוד תעודה מענין. זה:

6 מרץ שנת 1783, .
האציל טומש מובשנסקי, קנדירט למשרת כהן; מבקש את
זמשפט לפטור את אשתו המומרת אָנה מהתואנות של הבלתי-

1 עיון 5 צר, חלק שלישו, ספר שליש
ות העובדא הואת עוד נדבר בטאטר מי

לדבר על לבה לבל תעשה מדחה. וגם בשעה שכהן:נוצרי "

> להם בארץ הואת- - לעשות | את עם-הארץ. לקתולים, עליהם
להוריד, להשפיל ולהרום. את מצבם האיקונומי של עירוני. ה

מאמין יצחק בן. יהודה, ‏ הרורש: ממגה שתהיה. לו לאשה ולו,
להתובע, לתת. רשיון להיות לכהן, יען כי אשתו נשארה. בבתוליה
בעת שנשאה לו. החקירה של בית-המשפט הראתה לרעת שהאצילה
אנה, אשת מובשנפקי, נולדה אצל ההורים הבלתידמאמינים בנציון
וטשרנה תושבי עיר סוקולובקה, וכשהגיעה לשנות בגרות החלה
להרגיש אהבה להאמונה הנוצרית ואח"כ קבלה את הרת. הואת,
אמה של אנה בפחרה תמי שמא תמיר בתה את רתה, נתנה
אותה, בהיותה | עוד בת ט' שנים, לאשה להנער בן י"ר שנה
יצחק בן יהודה, ואם. כי היתה אשה להיהורי הזה שלש שנים
בכ"ז: לא גרה. אתו, כי הוא. גר אצל, הוריו.< בעיר פוקולובקה
ועסק בתורה בביהמר"ר והיא ישבה בבית הוריה בכפר בוריזובקה,
וכשהגיעה לשנות בגרות הרגישה צורך רוחני בנפשה והלכה אל"
הכהן בבפר ביריזובקה, לאליהו סולימה, ונשארה. בביתו שבועות. = <>
אחדים ולמדה את התפלות והענונים הרתים, בעת הואת באו
אליה אמה ואישה יצחק בן יהודה ועור יהודים , רבים לבקשה\ 5 >
ולהניאה מחפצה, אבל היא לא רק שלא שמעה בקולם כ"א. גם
השתדלה ודברה. על לבם שיעשו כמעשיה. אחרי איזה. זמן בא
אליה. לביריזובקה. גם הרב הפוקולובקי לדבר על לבה שתשאר
באמונת. אבותיה, אך גם לו השיבה כדברים אשר הברה להבאים.:
הראשונים, ואח'כ כאשר ידעה כבר היטב את התפלות הלכה
לגוראל. האשה דיקובסקה ונשארה בביתה ער יום הנשאה לטומש
מובשנסקיי. בכל משף העת הזאת בקשה ודרשה אחר מקום אישה
הראשון יצחק בן יהודה ‏ כדי להציע לפניו שימיר את דתו גם
הוא. ויחיה אתה ביחר, אך. לא מצאה מקומו איהו... ביתההמשפט
פומר-את האצילה אָנה מהרישות אישה הראשון ולהאציל מובשנסקי
נותן הרשות לשרת במשרת כהן נוצרו". 4.1 ג
ונפלא. הדבר שגם בהתקופה הלזו, שמצב היהודי היה נבזה /:
ושפל ער מאר, בכ" גהנו שונאיו הנאה מיוחרת כשעלה. בידם
למצוא נפש אחת מהעם השפל הזה המסכמת לדהם... /
ובהעת ‏ הניראה והאיומה הואת, בעת שכל עמי. הארץ
רדפו ובזו את ישראל, באו לו ,עור ותשועה" חומרית ממקום שלא
קוה ואיהאפשר היה לו לקוות. שיבואו -- מאת. הייזואיטים! -=

+

כי הייזואיטים ערו בימים ההם להקהלות הקטנות בכספם
ידוע לנו גם מארצות ליטא , גם שם היו מלוים הייזואיטים בסוף המאה
הי" ובתחלת. המאה הי"ח להקהלות הישראליות סכומים גדולים ברבית. -
קטנה וככה עשו גם. בארצות. אוקרינה בכלל ובארץ פודליה בפרט, =
איזו תועלת חשבו. הייזואיטים להוציא מפעולתם זאת 1 -- '

אין כל ספק שחפצם היה להבניע ע"י כך את היהודים
ולעשות * אותם תלויים = בחפרם , כי ‏ התנאים = שהיו - הייזואי:
מים מתנים את הקהלות בעת שנתנו להם את הכפף היו קשים '
מאד, הקהלות היו מוכרחות לתת להם בעבוט את בתידהכנסיות .
והמדרשים, את כל הבתים הפרטיים של חברי הקהלה, ובכל. ,
עת וזמן היו יכולים הייזואיטים לררוש את כספם, ואם לא נשתלם -
להם, הרשות. היתה בירם להרוס. ער היסור את מצבה האיקונומי .
של הקהלה , באופן כזה. היו כבר. היהורים תלוים בטוב לבם
של. ,צריקי-עולם". אלה,,, .
ומלבר הסבה הואת
מזימת-שמן ממש, ּ ,
ידע ירעו: הערומים האלה כי כרי להגיע למטרה שהציגו

היתה. להייזואיטים עור מחשבה אחת,

ו

גליון לא

> העולם 3 9

הרותיני, שהמה היו ראשי המתנגדים אל הקתולית ואפילו אל
ה,אוניה" ,

הבן הביני - הייזואיטים ‏ שבכח/ ,הרעיון" בלבר לא ינצחו,
שה,אמת* שלהם בלבר לא תביאם: למטרתם, כל זמן שיהיה. לעם
הארץ הזאת מפלגה אחת' העומדת בפני עצמה, מפלגה שע"פ מצבה
והשכלתה אפשר לה להשפיע. על האברים ולבלי תת להם להכנם
תחת כנפי הקתוליות , : וע"ב. נמנו וגמרו. הייזואיטים להרום את
מצבה האיקונומי של המפלגה הואת ולהכריח. אותה לעזוב את
העיר ,+ +.

אך באיזה אופן | אפשר להגיע אל המטרה הזאת, באיזו
אמצעים נחוץ לאחוז כדי. שיקוים רצונם ? --

על השאלות הללו משיבה ,ההצעה ע"ר בטול = הכהונות
היונית = והאוניאטית ודחית: העם ‏ הרותיני = בארצות = אוקרינה
העומר תחת ממשלת פולין" ובה נאמר : ,יען: כי בהערים והעירות
שבאוקרינה , נמצא עוד מספר. רב של רותינים עשירים, נחוץ
להשתדל להביא גם אותם לירי עניות ושפלות, כדי שלא יוכלו
עוד לעזור לעצמם בכספם ובידיעותיהם.. וכדי להוציא את ההצעה
הואת לפעולה. נחוץ להושיב יהודים ‏ במרכזי ‏ הערים ,. היהורים
בחריצותט יחויקו בכל ענפי הפרנפה וירחקו. את רגלי הרותינים
ויוציאום מן: העיר, וישלחו אותם להיות עבדים להאצילים" 6.

ומחויבים אנו להודות כי אמנם ככה היה הרבר, כי
בהמשך הומן גרשו היהודים מערים רבות את העירונים הרותינים,
כי. היהודים היו יותר מסוגלים לעפוק במסחר וקנין, וזאת היתה
גם אחת הסבות היותר חשובות שהסבו את שנאת עם-הארץ
להיהודים .

מספרים. מדויקים מראִים לנו לרעת כי בערום רבות

הוכהחו<הרותינים לעזוב את מרכזי הערים, כי

קשתה עליהם ההתחרות עם היהודים +

הנה, למשל, העיר חמלניק. ע'פ הלוסטרציה של שנת
0 י) נחלקה. העיר לשתים, בשתי חלקי העיר היו 480
משפחות, מהן ש ב ע (ובשנת 1865 אך ‏ ח מ שו משפחות יהודים,
וע"פ הלוסטרציה של שנת 1774 אנו רואים כבר שה,עיר הישנה"
היא | כבר = כ ו ל ה בירי היהודים ‏ ומפפר ‏ הסוחרים ‏ והחנונים
(וו60זהותהץ\. 1 אסטוןא) 86, בעלי בתידמרזח -- 88, בעלי-
מלאכה ובעלי. עסקים אחרים. ---- ?5, ובהעיר החרשה היו או
יהודים אך 96 משפחות. בהעיר ,הישנה" נפגרו במשך העת
הזאת שני בתי"תפלה לנוצרים, וב,החרשה" --- נפ תחו שנים *6),

וככה. היה גם בְעיר. באר 6 ועוד. בערים אחרות,

והייזואיטים. ‏ ידעו את : הדבר. הזה ולמובת עצמם. והצלחת
מעשיהם. החזיקו. בידי. היהודים, הלוו ל,הקהל" סכומים גדולים
ברבית קטנה ואמצו אותם בעת צרה,

והעובדא. הואת, ש,הקהל" העברי היה מ וכ רח ללוות כסף
מאת. עוכרי-ישראל אלה, מראה. לנו ער כמה התנונה .או מצבו

| ועד כמה גדולה היתה עניותו, וגם אנשים יחידים, יהודים פרטים

כשהיו. צריכים לכסף, היו: מוכרחים לפנות: אל ה,5 רוחים',
אל כהנידהעם .
והכהן האוניאטי הוא אז העשיר והתקיף בעירו. או בכפרו,

77-77

5) התעורה הואת : גדפסה במקומות שונים בשפות פולנית, 4 רוסית
וצרפתית וראה אורותה ,0)6 8316606 .גישת 0אוום 0 , צד 8- 967 .

6) עי' ה[צ20 המ)ץלסזה)8 :1פוו131 1 8[1הז]/13, חלק 11, ספר
2, צר 1090..

7) שם צר 10%9,

8) ע'ד העיר באר עי' שם צך 1022 ; -20 זמוגהכ) :0580018

2808 הגסע, צד 94,

לו הכסף ולו הוהב והוא נותן. את כספו ב נשך למי שמביא לו
ערבון הגון, וכשצריך היהודי הפוחר או החוכר לכסף הוא מוכרת
להביא לבית הכהן את מלבושי השבת שלו וגם של אשתו וגם
את ,תכשיטיה". קודם כל שבע הלוה כל מיני בזיונות ופניעות
בכבודו ולפעמים גם מכות נאמנות ואחר כך אפשר הוא מקבל
הכסף הדרוש לו כ'כ ואפשר שהוא שב בלי כסף ונשארות לו רק
החרפות. והמכות בלבר,

הנה העורות אחדות !

,יום 8 פברואר שנת 178%4,

מתאונן היהודי וואלף בן אליעזר, תושם ווענקוקה ‏ על
ה,פרוח" מסלובקובצה, שוה האחרון איננו מחויר לו את המלבושים
והתכשיטים (רשימה מפורטת 6 שהשאיר אצלו בתור ,משכון* על
4 זהובים שלוה ממנו. את החוב כבר שלם להכפהן והלז איננו
מחזיר את החפצים, בית המשפט החליט לעשות חקירה בדבר* 9 +

וחנה תעורה שניה ג"כ בנוגע להפהן הג"ל!

,יום 80 יאנואר שנת 17584,

הבלתי"מאמין אייזיק בן הירש, תושב סולובקובצה, מתאונן על
ה.פרוח" גריגורי שלקח אצלו חפצים שונים (רשימה מפורטת) ,
שמחירם עשרים אדומים בחור משכון על אחד עשר אדומים
שהלוה' לו הכהן לפני שתים:עשרה שנה, ובכל משך העת הזאת
היה הלוה משלם לו רבית ע שרים אחוזים למאה, ועתה
הלך הכהן ומכר את החפצים הללו ‏ בער עשהה אדומים ‏ ווהם
וחצי, וחוץ מזה קבל ממנו גם זרעים. (מומטע) לצורך נדול
דבורים (), הכהן מצטדק כי את הורעים לקח על חשבון הרבית
ואת החפצים מכר בער מאה ושמונים ושמונה זהובים (ואחרי
אשר נשבע הודה. כי קיבל בער החפצים עשרה אדומים וזב
וחצי) אחרי שררש פעמים רבות מהיהורי את כספו והלז לא
פרע, בית-המשפט נהן אמון לדברי הכהן ופטר אותו מדרישות
היהודי" \4),

תעודה שלישית :

יום 16 רצמכר שנת 1??9,

הבלתי-מאמין נרשון. בן = מאיר, חוכר בפריבורוב, מתאונן
על ה,פרוח" בקרושלינץ הקטנה, יקים ואלפקי, שוה הבטית
להלוות. לו את הכסף הנחוץ לו כדי לשלם אה דמי החכירה,
ולבסוף לא די שלא נתן לו את הכסף כ"א גם הכה אותו בשעה
שהביא את החפצים -(רשימה מפורטת) בתור ערבון על המלוה
שהיה צריך לקבל, ובעורת משרתיו. גול הכהן ממנו את החפצים
הנ"ל, הנתבע מבאר את המקרה באופן כזה: התובע העיז פניו
לבוא. אליו בלילה ובקש שילוה לו כסף, אם כי הוא, הכהן,
מעולם לא הבטיח לו כדבר הוה, וכשלא חפץ למלא את הבקשה
השליך התובע את החפצים על רצפת הבית, ואת אלה החפצים
מפר הכהן. לירי משרתיו, ומשום שהתובע לא נתן לו מנוחה,
ע"כ צוה שיוציאו אותו. מן הבית. שני הצהדים מבטיחים להביא
עדים לקיים את; רבריהם, וע"כ נדחה בירור-המשפט :),

ובעת בירור המשפט ביום 10 יאנואר שנת 1280 מוריע
התובע, שהעד שלו, זה האכר ששרת. אז אצלו והיה. אתו או
בבית הכהן, נעלם, ואין יודע מקומו איהו, כיי הוא נודד עתה,

9) הגני חושך את דברי ער | המלבושים והתכשיטים של היהודים
בהארין הזאת בימים עברו לעת אחרת,

0) מספרי התעודות אשר להכהונה האוניאטות בפודוליה, ספר שלישי,
מספר קצ"א,

1) הג"ל מספר ש"ג',

12 מספר' התעודות אשר להכהוגה האונואטית בברצלביה, ספר שגי,
מספר ק"כ + : :

10

אבל, מוסיף התובע, ‏ נכון הנהו להשבע שבועת אמונים לאמת
את דבריו, להנתבע יש. עדים, אך התובע אוננו מפכים שישמע
בית"המשפט את דברי העדים הללו כי המה משרתי הכהן. בית-
המשפט החליט לשמוע את דבריי העדים ולהשביע' את היהורי
שבועת-אמונים, ואחר הרברים האלה הוא מצוה על הכהן להתזיר
את' החפצים ואם לא--יענש לשלם כספף ענושים סך שלשה
זהובים" 5).

ואך כחדש וחצי עברו והננו רואים כבר עוד הפעם את
שני הצדדים .עומרים לפניי הבי"ד !

,יום 56 פברואר שנת 1980,

התוכר. בפריבירוב, ‏ הבלתי-מאמין גרשון בן: מאיר, מתאונן
על ה,פרוח" יקים ואלפקי שוה האחרון הלוה לא שת התובע
פך חמשה אדומים ובעד זה לקח בערבון את בגדי אשתו (רשימה
מפורטת) ועתה הוא מוציא קול שהלוה לה סך עשרה אדומים.
מלבר זאת .לא החזיר ‏ עור את החפצים הקורמים,: כמו שצוה
בית הדין, הנתבע. משיב שאת החפצים לא החזיר יען כי לא היה
בביתו. ועתה הוא. מחזירם. ביה"ד מחיב את הכהן לשלם כסף
ענושים ליהודי ואת המלבושים הנ"ל, שלקח הכהן בתור ערבון,
להביא. לביתדהדין" +

וכשאנו רואים ע"פ תעודה אחרת ::) שהכהן הזה היה
"שותף ליהודי אחר בעסק של חכירת בית:מרזח, "יש לנו רשות
לבוא. לירי ‏ החלטה 'כי גם העסק הוה של הכהן היה עסק של
רבית, צריך היה היהודי לשלם דמי:חכירה ‏ וכסף אין. | להכהן
אמנם יש כסף אבל תנאיו קשים, הוא דורש רבית מרובה.
ואו מציע לפניו היהורי' חלק בה,עסק", או אפשר שהכהן בעצמו
דרש יאת הדבר, ובאופ| כזה היה" הכהן לחוכר בית:מרזח,

%

בִית הפר לְבָנות

(סוף מנומר 80).

מצב ביה"ס ב הוה, ע"ר מצב הידיעות וההתפתחות של
תלמידות. ביה"ם: אפשר לשפוט מנקורות ‏ שונות, ולפיהן. ישתנה
המשפט: אם לגשת אל הדבר בררישות -אידיאליות, ולקחת
למופת את בתי:הספר = היותר | משוכללים | שבמערב אירופה
ובאמיריקה -- צריך ‏ יהיה להורות שעוד רחוקים אנו מרחק: רב
מהמטרה. האחרונה; אבל אם נשוה את ביה"ם לבנות אל הרוב
הגדול של בתי:הספר מטיפוס. זה בארצות. פחות מפותחות וביחוד ,
אם נשוה אותו. אל שאר בתי:הספר שיש לנו בארץ ישראל, --
נמצא שהוא: עומד כבר על מררגת ‏ התפתחות. גבוהה למרי,
ושבמדה: ירועה: יכולים ‏ היו בתי-ספר אחרים ללמוד ממנו, ואם
לא הספיק עדיין להגיע לידי השלמות הרצויה. ולהיות בות<ספר
למופת במלוא המובן, --- אשר לוה שואף הועד. האודיסאי ולשם
זה הוא ‏ מקריב קרבנות גדולים, --- *) הרי זה מתבאר. ע"י. סבות
מרובות, ‏ שרק על אחדות' מהן, ‏ בין שהן ‏ נוגעות רק לביה"ס
לבנות ‏ ובין שהן נוגעות ‏ גם לשאר בתי:הספר שבא"י, נראה
פה: א) השפה העברית--שהיא שפת-הלמור היחידה בביה"ס--

יפל +

8) הג"ל מספר קב"ב +
4) הנ"ל מספר קמ"ד.
5) הנ"ל מספר ל"ב (בכתבייד),
*) התקצוב של ביה'ס עולה בומן האחרון פמעט עד לשלשים אלף
פָר', ומקסיטים ההכנסה משפר-למור הוא רק שלשת אלפים יפר,

4 העולם --3

גליון לא

איננה עוד שפת:הרבור בפי. ההמון ‏ הגדול, ולפי זה אין הבית
והרחוב מסייעים לעבודת המורה, כמו בכל הארצות ואצל כל
העמים, כי אם, להפך, מפריעים. בעדה ומחלישים את פעולתה;
ב) חפרון ספרי-למוד בעברית עושה את:העבודה הזו קשה מאר
למורה, = בגזלו ‏ ממנו | בביתו: ‏ זמן וכחות הרבה מאד, -- דבר
המקמין בהכרח. את:איכות פעולתו. במחלקה; וכיון שמלבד זאת
אין. יכולת לתלמידות לחזור בביתן על למורים אחדים הטעונים
הורה, | נאבר בהכרח הרבה ומן לשוא בשעת השיעורים; ג)
כשהילרות | מגיעות אל הניל של קריאה בספר אינן מוצאות
ספרות:ילדים הגונה, וספרות. לבני-הנעורים כמעט. שאין מוצאות
כלל, ווה מעכב הרבה את התפתחותן אשר גם בלאו הכי היא
לקויה | קצת. ע"י הסביבה הפרימיטיבית ‏ שהן. שרויות בה; ד)
רובן ‏ הגדול. של תלמידות ‏ ביה"ס ,לבנות ‏ הן בנות' עניים. והן
חיות בתנאים קשים, המעכבים את התפתחות. גופן ויחר עם זה
גם את התפתחות. רוחן במדה ידועה) ה) כיון שאין. ביפו: בתי-
ספר. עברים. אחרים לנערות, מוכרח ביה'פ לבגות. לקבל לפעמים
קרובות * תלמידות, שאינן מתאומות. במלוא. המובן ע'פ. גילן. או
יריעותיהן והתפתחותן. אל המחלקה, שהן נכנפות אליה, וע"י זה
יורר הגובה הכללי של המחלקות, ‏ הפובלות. מלבר ‏ זאת מרבוי
התלמידות. בהן, ו ער הומן האחרון נמצא. ביהיים. לבנות ברירה
בלתי מהאימה, וזה הזיק ‏ למהלך. הלמודים, --

למרות הסבות האלה וכיוצא בהן, נראית התקדמות תמירית,
אם כי אטית, בכית-הספר, אשר הועד משתרל למשוך אליו את-
מכחר ‏ הכחות | הפרגוגיים שיש. לנו, כעת עובחים בו --- מלבר
המנהל -- שמונה ‏ מורים (בכלל זה המורים לשירה, ‏ לציור
ולהתעמלות)-- וארבע. ‏ מורות: (מהן: אחת לתפירה ‏ וגזרה ואחת
למלאכות = יפות), = וכולם : מסורים: לעבורתם: הקשה באהבה
רבה --

את הדברים שנאמרו ביחס להלמודים אפשר.לאמר גם
ביחם לצר החנוכי = של ביהזס . לבנות: | מהאיריאל .עדיון: רב
המרחק, אבל בשים לב אל ההנאים הקשים עד מאד, ‏ כמו למשל
השפעת הסביבה העו'בית, העניות = הגדולה וכו', -- וש לשבוע
רצון גם מהמצב. הנוכחי; ודי, למשל, להשוות. ילדה, שגדלה פה
בבית:הוריה, ‏ אל ילרה שלמרה: ומן ידוע בבית-הספר, כדי
להוכח כמה רצויה. וחשובה ‏ היא השפעת המוסד הוה במובן
המוסרי: +

ולכן קונה. ביתההספר לבנות ‏ יותר ויותר את לב. האבות,
ולכן שולחים שמה ב חפ ץ ל ב' את. בניתיהם . בני העדות
והמפלגות של העיר יפו השונות מאד זו מזו, והתלמידות מתקשרות
בכל לבן אל ביה'ם, ,עד אשר - יוֶם: צאתן ממנו הוא. להן יום
צרה ,

השנה הוסר מכשול גדול מדרך התפתחות ביה"ם ע"י. זה
שנבנה בשבילו בית מיוחד ,. למטרה זו נדב -מר וינשטיין מאודיפה
עור בשנת תרנ"ב 14,000 פר' אחריו נרב המנוח ק, ‏ ז,. ויסוצקי
0 הועד מצדו הופיף 6868 פר'' והחברה כי"ח 5000,
ובכסף הזה נקנה על שם כי"ח מנרש גדול מאר (10,000 מטר

מרובעים) , וכאשר. גדב אחרידכן מר יצחק פינברג מאירקוטסק ,

כסף לבנין, נבנה'בית גדול ויפה מאד בעל שתי קומות ובו ארבעה
עשר חהרים מרווחים ואולם גדול *), ובראשית זמן הקיץ הזה העבירו
אליו: את בית-הספר ,

הבית הזה, שהוא הראשון ביפו המיוחד למופר צבורי עברי,
הנהו לפי שעה הבנין היותר נהדר שבעיר,

*) ה' פונברג נדב. בשבול הגית הוה 65,500 פר', הועד האודיסאי
-- 26,000 פרגק. /
. 2% - 1

נליון לא

> העולם 3 זג

2-ו

שפע האור והאויר בחררים והרוחה בחצר משפועים, כמובן,
למובה על חיי ביה"ס, ובומן הקצר שלומרים. בבות החדש ניכרים
כבר שנויים לטובה מצהדים שונים. רק חכל שלא הספיקו
האמצעום. עד כדי לגמור את כל הדברים הנצרכים לביה"ס, כמו,
למשל,. סוכך. בשביל. התעמלות ומכשירים. לכך, גן. בחצר וכו" ,
עוד יותר. מורגש חסרון רהיטים הגונים ובמדה מספקת לפי מספר
התלמידות ומכשירי. למוך הגונים, --- נקוה שגם החפרונות האלה
ימנו בקרוב .

על השאלה בדבר מטרת המוסד הנידון משיב. הסעיף הראשון
של ספר התקנות .לאמר: ,מטחת. בית=הספר היא לתת לתלמידותיו
חנוך = והשכלה בעברית על פי הררישה] | של, בתיד
ספר. מתוקנים = ממדרגה. ‏ שניה. ‏ (6נגספיה0מוו86)". ואת ולא
יותר :: כי השכלה וחנוך כלליים ועבריים במדה. ירועה בתור הכנה
לחיים, היא. הלא מטרה בפני עצמה, שכל אחד ובין את ערכה.
בנוגע לממרה: במובן . המעשי,. במובן. ,התכלות" --- לזה . צריך
לדאוג : אחרי גמירת בית-הספר. כל זמן. שטפום ביה"ם לא היה
קבוע והגומרות אותו היו מועטות עד מאד (יש מהן שנעשו
גננות ומורות), לא היתה השאלה הוזאת כל כך חשובהן אבל
עכשיו היא תובעת תשובה . בחור שרק חלק קטן מאד מהגומרות
את ביה"ס לבנות תוכלנה להמשיך את השכלתן, למשל, בהגימנסיה.
אחדות, מהיותר טובות, תובלנה ללמד בפמינר לגננות, אשר הועד
חושב -לפתוח ביפו, ‏ או. להכין - את עצמן. בתור מורות. אבל הרוב
הנדול מהן צריך יהיה לדאוג' לפרנסה, כרי שלא לפול. למשא על
ההורים ‏ העניים- -כמו: שזה ‏ נהוג עכשיו. =בשביל ‏ הקונטינגנט
הוה נחוץ מאר ליסר על יד ביה"ס מחלקות ללמור מלאכה,
ששם. תעבודנה . התלמידות;- אחרי..גמרן.: את. בותההספר. כשתים---
> שלש שנים ,. יחד עם זה היה הצוי מאד,. שבמשך הזמן הזה
היו שעורי:ערב ‏ בשביל = תלמידות בית-המלאכה, כדי שלא
תשכחנה את תלמודן וגם תוספנה | להשתלם. בידיעות \ שונות
ולהתפתח,--ואז, רק אז, תוכלנה לצאת אל ,החיים" ולהכנס
אל כל .סביבה. שהיא,. מבלי. העמיד . את עצמן בסכנה ומבלי
להיות | מושפעות ‏ ממנה יותר .מדי,. אם אותה הסבובה תתנגד
לחנוך שקבלו -קורם, מובן שרק לכשתהיה לועד קרן ‏ קימת אשר
הוכל לבלכל בפירותיה את ביה"ם למלאכה ואת שיעורי:הערב
אפשר יהיה להוציא את הדברים האלה אל הפועל, כי אמצעי
הועד. הַנוכחים לא יספיקו. לכך. ואם יתגשם הדבר הזה. יוכל. וער
חובבידציון לאמר בצרק, שהוא. הניח את אבן הפנה. חיותר
גדולה לחנוך האנושי-הלאומי שלנו. בארץ. אבותינו,

%*

ַכְתָבִים אֶל הַמִּעַרְכֶת.

, 0
מערכת. נכבהה 1

הואילי ותני נא מקום לדברי באחד. הגליונות: הקרובים:
הוער המכין ,‏ אשר התכונן בברלין למקרא ‏ הקונגרס. הקול:
מורי: העברי , עובד את עבודהו. הוא בא בחליפת מכהבים עם
אחדים. מן. ההכמים, והסופרים על. אודות ההרצאות . השונות אשר
יקראו בעה. הקונגרס, ‏ נושא ונותן על דבר קביעה. מועד: הקונגרם
וע'ר כל הענינים הפנימים ‏ והחיצונים לתפארת ‏ האספה ושכלולה..
/ והנה ' יש בלבי מחשכה אחת, אשר בחפצי ‏ להשמיעה
> באזני. הקהל ְּ

אי זה. המקום. אשר ‏ יהאסף הקוננרפל. ‏ כמעט נגמר. הדבר
מסוד הועד. המכין, -כי הקונגרם הזה ותאסף בברלין, במקום אשר
משם יצאה המחשבה למקרא. האספה. הזאת.. - מובן, = כל ישנם
אנשים. המציעים ‏ לעשות אה הקונגרם . הזה- סניף . להקונגרס. הציוני
הכללי -וַלקבוע: : את מקום ‏ הקונגרס. הקולטורי. במקום. אשר. יהיה
הקונגרם = התשיעי.;הבא .= אבל,. אם -כה. או כה, = ,כולא. עלמא"
סבירא, ‏ כי. הקונגרם. העברי הקולטורי . ומצא לו. מקומו. באחת
מערי. אשכנז, ‏ קרוב -לודאי. -- בברלין..

והנה. אנכי מציע, .בי . וקרא.הקונגרס. הקולטורי.. העברי בארץ
העברים ,- בארץ>ישראל..

שמעו. נא אלי, טרם תרגזו,

בטוח אני, כי אם יהְאסף הקונגרם. הוה-- באירופה ,. ואף
בברלין ,‏ לא יהיה. ערכו .גחול .. באירופה רגילים ‏ האנשים. באספות
מכל , המינום , וגם. השם. הנככד קונגרס. נעשה חולין, אחרי. אשר
המובן .הוה נתמעך. . מרוב .משמושי. .. ערך - קונגרס.. עברי. קולטורי
לא יגדל, . אף. אם יצליח בידנו. להביא. אליו. רבים מן. הכחות
הטובים. אשר בקרבנו.. כי: בעיר הגדולה ברלין.,. המלאה לה חכמים
וסופרים .וקונגרסים ואספות :המיד מה ורל. כבור. הקונגרם. שלנו, 7%
ומה' יהיה. כחנו . אם. יהאספו. חמשים או מאה. אנשום. עברים באחר
האולמים אשר. באחד. הרחובות ‏ בעיר. הגדולה. הואת . מי. יתחשב
עם. הקונגרס הזה, ..מי ישים. לב אל. ההרצאות. ומי .ישמור לעשות
אה ההחלטות ? החת. אשר לקוננרם .. בארץ<ישראל.. יטו. אוזן. בכל
תפוצות. הגולה , הכל יתענינו בו ובכל: אשר. ירובר שמה ,. באשר
אין חזון אספות .באלה .נפרץ. בחיינו בארצנו.- ו

ואם . יקרא. הקונגרם ‏ בארץ:ישראל. אז,. בטוח אני ,. ישתתפו >
בו רבום .. רבים,= רבים. מאד ישתרלו. לבוא.. אל ,הקונגרס. בשביל
לבוא ולבקה אה ארץ:ישראל , בפרט אם יקבעו את. מועך. הקונגרס \'.
בימי. חג הפסח, או בימי בציר. הענבים, * בעת | אשר לרבים מן
המורים. ימי חופש,. ועוד עלינו לשום לב, בי. גם ההוצאות מרוסיה
לא'י ' לא. הרבינה. על ההוצאות ללכת לברלין. הן במחיר 94 ך'
אפשר ללכ מאוריפה ליפו וחזרה מיפו לאודיפה
במחלקה השלישית,.. ואין. כל ספק כי ‏ אִם. ירב. מספר . ההולכים "
באניה אחת. לבדם,. או אפשר לבוא בדברים .עם חברת האניות
(ע'י הועד באורוסה) לחיטיב' עם הנוסעים במחלקה השלישית ולהת
להם הנחות שונות.. -בארץ.ישראל יהיה. אולם האספה. מלא תמיה,
כי הלא הסופרים והמורים. אשר בקרב. הארץ יבואו כולם,. וגם
רבים מן המשכילים אשר. בארץ ‏ המזרח, מתוגרמה *ומצרים ,
יבואו לראות ולהשתהף באספה הואת , | בעת אשר בברלין אולי
יהיה עלינו לשאת. משא לפני אולם ריק מאדם.

ומח יגדל ערך ההחלטות ,. אשר . יחלוט. קונגרס. עברי בארץ:
ישראל !. הן מקצה .הארץ ‏ ועד קצהו, - בכל. מקום. אשר יוצא
עהון עברי ,, . ישמיעו - וירבהו. על. אודות. הקונגרס . הזה,. - ואין. בל
ספק כי. לבבות. רבים יהעוררו לעבורות. קולמוריות = לרגלי , האספה
הזאת .. או הברא האספה. תקופה חרשה, אז. השים. האספה. אבני
פנה | חדשות , -- וכלל: זה | בידינו, = בי כל הנוסד ‏ בארץ<ישראל
יגדל ולא. יחדל ויעמוד. לעולם.. :

שימו לב אל המחשבה הזאת .

מרדכי בן. הלל הבהן,

מערכת נכברה!
נבקשך לתת ,בהעולם" מקום לשורות האלו :
בגלוון כיֶד של ה,עולם" שי נדפס מכתב. מא"י. ע"ח

נליון לא

* העולם 3 /]

0...

האספה הכללית של ,אגודת הגמנסיה העברית" ביפו, לפי דברי
בעל המכתכ אמר מר שיינקין בהרצאתו כדברים האלה :
רצו חברי הוער המפקח של הגמנסיה לישב בשלוה
ולהמשיך. את עבודתם ‏ רבת:האחריות, והנה קפץ עליהם. רוגזם
של ,המזרחיים", אלו לא הפתפקו בזה שהתחילו לחלק את המחנה
לשני חלקים ולפרפם כרוזים ע"ר גמנפיה ארתורוכסית ש לא ב א ה
ושלא תבא לעולם; לא הסתפקו בזה שהתחילו ‏ בורים
עלילות על הגמנסיה העברית, אלא שהתאמצו בכל האמצעים
להפריע בעד קנית המגרש לבנין הבית מכספי הקופה הלאומית,
הפרטים ידועים, האספה האחרונה של הועה"פ הפתפקה בביאור
שניחן מאת חבר. הדירקטוריום של הנמנפיה ‏ הד"ר | בוגרצוב
והחלימה למסור מיר פכום ידוע בשביל קנית המגרש",

על הרברים האמורים עלינו להשוב:

א) אנחנו. לא פרכמנו. כרוזים ע'ר ,גמנפיה אורתודוכסית
שלא. באה ושלא תבוא לעולם". ליסוד. נמנסיח ‏ אורתורוכפית. לא
כונו מעולם, ‏ ומאליו מובן, שמעולם לא נתפרסמה מצרנו. הורעה
ע"ז,. בקונגרס השמיני הודענו כי אנחנו נכונים ליסר ,,בית ספר
תיכוני". ברוח תוה"ק, כירוע לכל אמנם המכשירים וההכנות
שנצרכו לוה לקחו ממנו זמן רב, אח'כ בדו"ח שלנו בחרש שבט
שיז הודענו ע'ר הוסד ועד מקרב אחינו לכונן בא"י בי"ס חיכוני
ברוח תוה"ק הכתובה והמסורה, וכי אל הועד הוה נספחו אנשי:
שם מחררי ארץ אשכנז. ע"ו הוספנו עור כי המו"מ אדות לקיחת
ביה"ס ,תחכמוני" ביפו לרשותנו עומר ‏ להגמר וכי עלה בידינו
לרכוש בער מוסדנו זה מורה ומנהל ‏ מצוין, שהיה עד ,כה מורה
ראשי בביה"ם הריאלי הנבוה בהמבורג, ונצפה להפקיר בקרוב
עור מורה שני ,

את הבמחותינו אלו קימנו במלואן, ביה'ם
,תתכמוני" ביפו שעבר לרשות הוער הפרנקפורטי נפתח בחרש אייר
ש"ז ע"י המורה המנהל. הנ"ל מ"ר = נחמן שלעזינגער מהמכורג
וע"י משנחו הר"ר ו עננעל. ביתיספרנו זה נוסד בהסכמת הרתייג
מהרא"י קוק נ"י אב"ד ביפו ועומד תחת השנחתו, אין צריך לומר
כי בתכנית הלמודים של ,,ביה"ם תחכמוני", ‏ הנוער בשביל בני
המון. בעה'ב החרדים. ע"ד ד' ביפו, נקבע ללמודים העברים מקים
השוב בראש, ביחוד | עלה | ביד | הועד המקומי ‏ ביפו למצוא
בשביל השעורים בגפ"ת מורים מומחים המפורסמים בתור תלמירי
חכמים מופלגים, אמנם. גם בנוגע ללמודים הכלליים, ששפת הלקת
בהם היא העברית, לא נופל מוסדנו מיתר בה"ם שבא"י, כי על
כן התאמץ הוער הפרנקפורטי למסור את הנהגת ביה"ס ביר איש
שעמר על המבחן ונסמך באשכנז למורה ראשי, שוה הוא יתרון
אשר יתר בהיים בא'י לא יוכלו להתפאר בו,. מה יחיה משפט
מוסדנו ומפעלו על שדה החנוך בא"י--ימים ירברו,. עלינו להעיר
רק בקצרה כי בי"ס אשר מספר תלמיריו עולה אחר עבור שני
ו"חים להוסדו ל מאה ועשרה ואשר כבר הפפיק לרכוש לו
בזמן קצר כזה אוהבים רבים ונלהבים בין בעה'ב החשובים ביפו
ובשאר ערי. א"י -- כי בי"ם כזה אי:אפשר לבטלו כלאחר. יד
ולכנותו בשם ,גמנפיה ‏ אורתודוכפית שלא באת ושלא. תבוא
לעולם",--

ב) אנחנו לא ברינו עלילות ‏ על הגמנסיה \ העברית ביפו.
במכתב-להוכיר שערכנו = אל | הועה"פ המצומצם = בגדון תמיכת
הגמנסיה מכסף הקופה הלאומית הוכחנו במופתים ברורים
הנשענים על תעורות נאמנות את אפיו האנטיררתי ש%
הלמור בגמנסיה העברית ‏ הנ"ל, ‏ וביחוד ‏ הראינו ‏ על אופן למור
בַה"ק הנהוג שס, המוטבע על אדני הבקרת הביבלית. חקצונית,

ער כמה ‏ לא היו טענותינו אלה עלילות. בדויות, = יוקיח

המענה שקכל הועה"פ המצומצם מאת לשכת המרכז הציוני ביפו
על שאלהו בנדון. זה. לשכה המרכז הנ"ל אשר וקים אה העובדות
שהראינו עליהן במימורנדום שלנו במלואן.--
בהגישנו לך, מערכת נכברה, ‏ את תודתנו הנאמנה מראש
אם תאבי להדפים את גלויירעהנו וה בשלמו :, הננו חותמים ברגשי
כבוד ויקר. ובב"צ,
לשכת המורתי
שמערן , דיר פייכטמאנגער.
פפד"ם, י"א מנ"א, תרס"ט:
הערת המערכת: עשינו כבקשת בעלי המכתב הנכבדים
והרפסנו את דבריהם בשלמות. | אלא שבכשאנו ‏ לעצמנו הגנו
מסופקים, אם. עלה בידם להוכיח ‏ שהגמנסיה העברית ‏ ביפו: יש
לה אופ יי אנטי:דתי, אפילו אם נלמרו כה"ק בהגמנסיה ברוח
הבקורת הביבלית ‏ אין זה עור ראיה שהגמנסיה "יש לה אופי
אנטי:דתי, ‏ ומה גם שלפי הירוע לנו התנגדו גם מנהלי ‏ הגמנסיה
בעצמם ללמור כה"ק ברוח הבקורת הביבלית הקיצונית.--

מְִהָּבִים. מְבּוְּנְרְיָה.

בידוע לקוראי ,,העולם" עברה בחרף ‏ העבר דרך בולגריה בשובה מן
המורח = לפריו משלחת. הכקורת הידועה של. חבהת ,כל ישראל ‏ חברים".

המשלחת עשתה בסופיה יום אחר וחצי, וקראה למועצה שבה לקחו
חלק, מלבר חרי המשלחת ומנהלי בתי הספר הנתמכים מאת כי"ח, חברי
ועדי הקהלות וחברי ועדי בתי הספר,

ואולם בטרם אמסור ‏ לכם את תוצאות הקונפרנציה- הואת אני צריך
לבאר שגדול הוא. ההבדל שבין בתי הספר אשר לחכרת כי'ח בשאר הארצות
ובין אלה שיש לה פה בבולגריה . בארצות ‏ אחרות קימים בתי. הספר רק
בחסדה של חכרת כי"ח . היא מ הויק ה אותם על חשבונה, היא עורבת את
התבנית ‏ לפרטי פרטיה , היא ממנה מורים והיא--ווהו העיקר--מקבלת על
עצמה את אחייות כל התקציב , ואם יש עדות המשתתפות בהחוקת בתי
הספר, הנה עולה עפ"י רוב תמיכת העדה רק לאחוזים מועטים . ולכל היותר
עד ברי 9// 10 מכל. התקציב, משא"כ בבולגריה. כאן אין חכי"ח אלא תומ כת
את בתי הספר לכל היותר עד בדי 109/9 "מן התקציב וגם תמיכה זו נתונה
רק לשבע. ערים (סופיה, פיליפולפולי, רופצשוק, ורנה., טטר:בזרדויק , שומלה
וסמוקוב), בשעה שמפפר הערים שיש בהן קהלות ישראל עולה עד שלשים
וחמש. וגם באותן הערים שחכרת כי"ח תומכת שם את בתי הספר, הנה
התקציב בכלל , סדר הלמורים , מנוי = מורים. וכו' תלויים | בועד בית הספר
שבאותן הערים . מלבד זה הנה יש קהלות המרובות באובלופי. ישראל (כגון
סופיה ועור) שמלבד בתי. הספר, הנתמכים מחברת. בו"ח, יש להן עור בתי
ספר שאינם נהנים מקופת כי"ח אף במשהו, חוץ מאיוה סכום קטן מטוסדת
של הברונית קלרו: די הירש לטובת עניים, שנם הוא עובר דרך צנורות חכי"חו

באופן כזה אין הדבר מפליא אותנו שלא התענינה המשלחת לבקר
את כל הערים שיש שם בתי ספר נתמכים ‏ על ידיה, אפשר היתה בטיחה ,
שהועדים המוציאים על החוקת ‏ בתי הספר סבומים הגונים משגיתים בעין
פקוחה על מצב בתה"ם ומהלך הלמודים. מה שמפליא אותנו ביותר הוא זה
שב בוליטין", שהוצואה חברת בי"ח השנה, היא מרצה ע"ד מצב בתי הספר
בבולגריה בכבלל, כאלו כל בתי הספר פה עומדים ברשותה וכאלו
בקרה המשלחת בכלל איזה בית ספר אפילו מאלה הנתמכים על ודי החברה.
אמת הדבר כי בפופיה בקרה המשלחת את בתי הספר של חכי"ח . אבל איף
בקהה ? בין ישיבה לישיבה. (זה היה באותו = היום של הקונפרנציה) גכנסו
חכרי המש;חת אל מחלקות. אחדות ובתפזון הציעו לתלמידים שאלות שלא
מן הענין ושלא עפ"י הפרוגרמה. ועל סמך ,בקורת" כזו. חותה המשלחת את
דעתה ע"ד כ ל בתי הספר שבבולגריה..:

, בתי הספר הכלליום שבבולגריה, כלומר אלו של הממשלה, נחלקים
לשלש מרוגות: א) בת פפו יסודיים בגי ארבע כתות, שהלמור בהם
הוא חובה על כל אזרחי בולגריה . הגומר ,ביס יסורי" נכנם אל ב) בית
ספר תי כ וני--גימנסיה, סמינריום למורים וכדומה. ,וטי שגומר בית ספר
וה יש לו הרשות להתקבל אל ג) בות ספר גכוה- -האונבירפיטט . בתה"ם של '
היהודים הפ מן הטפוס ‏ הראשון , כלוּמֶר יס ודי ים (בערים היותר גדולות >

ה 2

.

גליון לא >>

העולם 3

8

ווווווווווווווווווריייי,

יש בבתה"פ שלבנ"י גם שתי מחלקות - הגימנסיה הראשונות) , אלא שעל
פרוגרמת הממשלה מוסיפים גם עברית, דת-אל וצרפתות. צרפתית זו למה היא
באה קשה להבין, אין בה צורך לשם כניסה אל הגימנסיה, וגם
חיי יום יום וחיי השוק אין להם צורך בה, אלא שנחת רוח עשו לחברת כי"ח
בעד תמיכתה ויקבעו להצרפתית מקום בהפרוגרמה , ואין כל פלא שאין
התלמידים רואים סימן ברכה בלמודם זה המיותר לגטרי,

אמנם התלמידים אינם מצלוחים ביותר גם בלמודום האחרים , ויש. לזה
טבה אחרת , וסודית , --- חפרון מורום מומחים ומוכשרים הן בנוגע ללמודים
הכללים והן בנוגע ללמוד ‏ השפה העברית. מוריי השפה העכרית הם עפ"'י
רוב ,חכמים" מהדור הישן , שידיעותיהם מועטות מאד גם. בספרות העתיקה
זגם בחדשה, ומכשיכ שאין להם כל וריעה בפדגוגיז, = ואם יש מורום עברים
בבולגריה ראויים לשם זה , וחידי סגולה הם, ,אחד בעור ‏ ושנום במשפחה",
ומוכרחים ‏ ועדי בתה"ס. להביא מורים ומורות מומחים מארץ ישראל, אלא שגם
דבר זה לא תמיר עולה = בידם, ובמה: שנוגע למורי הלמודים הכללים, = הנה
אין: בבולגריה מעמד מווחד של מורים; כל צעיר וצעורח ‏ הגומרים' את הגימ:
נסיה, הרי הם נעשים מורים ומורות לזמן. ידוע , ואחרי שתים שלש שנים
הם. עוזבים את ההוראה. ומפנים את מקומם לחבריהם,. (הסבה---מעוט השכר),
ובמעט שאי אפשר למצוא בבתה"ם שלנו בבולגריה ‏ מורה ללמודים הכללים
משמש בהוראה ‏ עשר שנים...

והנה תחת להפתכל אל מצב הדברים כמו שהוא ולהכין את הפבות
העיקרוות של אי הצלחת הלמודים בבתי הספר,---למוד הצרפתית משום שאון
בו צורך. ושאר הלמודים מפני חפרון ‏ מורים מומחים ומסורים. לעכודתם- -
תחת להשתדל להסיר את המכשולים האלה מעל דרך התפתחות בתי הספר
שלנו)-- תלתה הקונפרנציה ‏ שנקראה ע"י משלחת הבקורת של חכי'ח את כל
הקולר רק במעוט השעות בלבד, שבמקום שלשום ושש שעה בשבוע מלמדים
רק שלשים ושתים...

אמנם בקונפרנציה נשמעה גם דעה אחרת, שלא מעוט סכום השעות
בשבוע. גוהם, אלא שמעוט משך זמן הלמוד בביה'ם :גורם, .הב הכולל, ‏ הדיר
אהונפריז, כתב במכתבו אל הקונפרנציה (בעצמו לא בא מפני מחלהו) ,שקוצר
,משך זמן הלמוד בביה"ס היא הפבה העיקרית למצב ,הרע של הלמודום,. קשה
,לקוות שתלמידים העושים בביה"ס ד' שנים, משש עד עשר, יוכלו: לקבל חנוך
הגון ומספוקן' שיהיו עברים בעלי ‏ הכרה מצד אחר ואנשים מובנים אל החיום
,מצד 'שני. ולפיכך נחוץ לשנות את התכנית הכללות של בתי הספר באופן
,בזה, שיעשה התלמיר בבית הספר יותר מארבע שנים. והמחלקות הגכוהות
,אינן צריכות להיות מקבילות לשתי מחלקות הגומנפיה הראשונות, כי אם וותר
,מתאימות לדרישות חיי ההמון, ושבמחלקוח הללו ,נחוץ ללמד לתלמידים למורי
המסחר או איזו אומנות",

וחנה נתקבלה אח"ב מפריז תכנית חרשה המניחה ליסור גם הגרלת
מספר שעות הלמוד בשבוע וגם הגדלת שנות הלמוד, ואולם התכנות החרשה
הטילה רעש גדול, /

ע'פ תכנית זו מתחילים ללמור את הצרפתית בכתה הראשונה, וכל כמה
שהכתות הולבות וגבוהות בה במדה הולך ומתמעט למור העברית והבולגרית,
ומתרכה למוד הצרפתות. מלבר זה הנה גם תוכן הלמורים העכרים דל וצנוםן
את העברית. מלמדים רק בתור שפת הדת ולשם הכנת התפלות, ולכל הוותר
די תרגזם איזו פסוקים מה,ביבל".

הראשון. היה ,השופר" -- אורגן ‏ הפתדרות הציונים --- שקשר מלחמת
מצוה | על תכנית משונה זו בשורה שלמה של מאמרים, ומעל עמודי העתונות
עכרה השאלה אל האספות והמיטינגים,

בכובד ראש מיוחד התיחפה לשאלה זו הסתדרות הכורים בסופיה, היא

הקדושה' אספות אחרות שנמשכו שלשה שבועית רצופים, נקראו הרצאות מפורטות,

נתכקרה התכנות של הכי"ח ונעשו. נפיונות לעךוך. תכנית אחרת. הוכוחים היו

סוערים ומלאי ענין, מפני שהפעם : נפגשו | שני עולמות שונים ושתי השקפות

רחוקות זו מזו, מצד אחד המורים העברים הצעירים ועמהם המורים ללמודים

הכללים בעלי הכרה לאומית, ומהצר השני המורים שאין לה בלבם הכרה
לאומית. ועמהם. קצת מה,הכמים"..,

נצחו הלאומים ונתקכלה תכנית למודים המתאימה לבתי פפר עברים

< לאומיום, ע"פ תכנית זו נחלק בית הספר לשלשה חלקים: א) גן:דִים שמלמדים

בו ע'פ. שטת פריבל ורק. בעכרית, /ב) 9 ספר יסורי שבו מלמרום רק בולגרית

ועברית.. ג) קורס בן שלש שנים ללמודי המפחר שיש בו גם. למור השפה
הצרפתית,

ואולם התכנית הזאת נקברה חיים בעטיו של ועד הסתדרות המורים
שרְוְב חבריו הם אנטי:לאומיים, ולפוכך לא פרסמו לא את ההחלמות ולא את
התכנית, אע"פ שהאספה הטילה עליהם חובה זו,

גם שלטוני העדה- -ועד ביה"פ וועד הקהלה--גאפפו תחת נשיאותו
של רב הכולל לעין ברבר התכנית של חכרת כי"ח והקדישו לה שלש אספות,

בין אלה שלקחו חלק בישיבות הוו אמגם כאלה שהיו נכונים לומר: כל מה
שכתכן מפרוז- -,נעשה וגשמע!" ואין לנו להרהר כלל, אולם הורות להשפעתם
של רב הכולל הד"ר אהרנפרין ‏ וראש ועד ביה"פ ה' ח, פרחי, שהוכיחו את
בל אי ההגיון שבתכנית חבי"ח, נעשו בה קצת שנויים.

במכתב ששלחו שלטוני העדה לפריו לאחר אספתם נאמר ,שגט מכאן
ולהבא נחיץ ללמד את השפה העברית ע"פ שטת עברית בעברית, ל א ר ק ב תור
שפת הדת והעבר כו אם כ שפה חיה לאומיה, המחברת את
כל חלקי הלאום העברי בכל מקום שהם", הכל הק שלא
דקדקו בדבר השעות של ה ית ויסכימו להמעיט קצת את מספרן בפי
הצעת ' הכי"ח, זה כלל גדול: בכל מקום שבאה ה,אלינם" לשם נדחקות רגלו
העכרית... את הצרפתית מתחילים ללמוד רק בכתה השלישית, ואת מספר
שעות הלמודום בכתות הנמוכות העמירו על 85 בשבוע במקום 861 שהצועה
פריז, ‏ ובמה שנוגע לקורפ העליון החליטו לא לעשותו, קורפ להשכלה ומדעים
מתם, כהצעת חבי"ח, אלא קורס ללמודי מפחר וקוריספונדנציה בן שלש שנים,

ובימים האלה נתקבלה תשובק. מפרין, | שהיא מסכימה | לסופיה,
מוכרחת. היתה פריז | ,העלוכה". לענות בעל. ברחה -אמן .על נופח לאום'. + |

ובשאר ערי בולגריה המצב הוא כך..

ברוסצשוק ובורנה קכלו את פרוגרמת חכי"ח ,על ברעיה ועל קרבה"י.,
בפילופופולי. היו הועדים ,אלינסיים" יותר מהאלינס בעצמו : בקורם העליון
המעיטו את הבולגרית והעברית עד כמה שאפשר ועד כמה שאי אפשר, ועל"
חשבונן הגדילו את מספר , השעות הצרפתיות" והוסיפו גם גרמנית (שפה נחוצת
באמת בבולגריה היושבת על גבול. אוסטריה) . -- בטטרחבורדשיק | דחו את
תכנית חכי"ח ולא באו אתה לידי שום פשרה וע"כ נסתלקה תבי"ח משם
לגמרי , והערים הקטנות שומלה וסמוקוב ודאי ק'מו וקכלו עליהן תות פרין
ב,נעשה ונשמע"..+ :

בכלל לא התנהגו פה העדות בראו'. תחת לעבוד בעצה אחת ‏ ולענות
לתבי"ח. בפגנון אחד. גתבודדה בל עה ועדה במועדה ואשה לא שאלה
בעצת חברתה. וגם כשהציע רב הכולל. לפני העדות, הנוגעות ,בענין
האליאנס', להתיעץ יחריו לא שמעו לו. ואיש העומד מבחוץ ורואה את
ההחלטות השונות של העדות בדבר ענין חשוב ויפורי כשאלת בתה"ס יתטלא
ויאמר: כמה שונים הם ,צרכי" ביה"ם ו,פדר" הלמודים בטטרדבורדושיק
מאלו שבפיליפופולי הרחוקה ממנה רק מהלף שעות אחדות! וכל זה
באמת למה ? -- משום שקהלה וו נשמעת לאלינם ווואינה נשמעת לאלינס ,
והשלישית נשמעת לה במקצת :+

מ לבנוני,

אל הרב הכולל, אשר ליהודים בממלכה העותומנית.

בשבוע שעבר קכל הרב הכולל אשר ליהורי תורקיה, ‏ ר' חיום נחום,
דבר:מלמות (,בירט") מאת השולטן, המאשר אותו בכהונתו, בפירמאן ‏ זה
מפורטות אחת לאחת כל הזכיות, שיש לרבני הכולל בתורקיה זה שנות מאות,
וכמו שיראה הקורא להלן הן מרובות:הערך מאדי

און צרוך לשכוח אמנם, כי ‏ אחרות מן הפריביליגיות | של התכם:בשי
בטלות עתה בתוקף חוקיההקונפטיטוציה, אבל גם אלה הנשארות נותנות\ לראש
הוהודים העותומנים יפוייכת ‏ גדול מאד, ‏ אשר בירי רב:כולל הגון, שעטרתו
הולמתו, ‏ הוא עלול להעשות מקור:ברכה לעמו, ואם. אין--הוא. עלול, להיפך,
להכות את היהדות המזרחית ‏ לרסיסום,

עיפ. סגנונן של אחדות מן הזביות, ‏ המוכאות בדבר המלכות, נכר, כו
מוצאן מומו דורות ‏ קדומים,

ואלה דברי התעורה ההיסטורית. הזאת!

.

4 > השכםס >>

נליון לא

וו ו וו

אני, השולטן מחמד ‏ רישאד, .בנו. של השולטן. מיג'שיר, מוריע. ע"י
הפורמאן הנעלה והמכובד הזה, החתום בחותם המלכות, לאמר!
לאחר. שנעשו עפ"י החוק, על יפוד הרישה מצד מיניסטר:האמונות
ובהסכמת מועצת המיגיסטריום, בחירות : חדשות לרב:הבולל, אני נותן למעלת
חיום נחום אופינדי את ה,בירט" הזה, המאשר את כל הוכיות העתיקות הללו :
אני מצוה. שחיום ‏ נחום איפונדי יהיה הרב הכולל לכל יהוי
עיר הבירה ופ בויה וגם לכל היהודום תושבי הממלכה העתומנית. בכלל, הרבנים
וראשי הקהלות, וגם כל היהודי למקטן ועד גדול,. מחויבים להכיר אותו לרב
עליהם, אליו יפנו בכל דבר .הנוע לעניני כהוגתו , אסור לאיש לעשות דבר
למרות פקודותוו, הנתוגות מאתו עפ"י החוק, הכל מחויבים להכנע אליו ולהשמע
לו בכל הנוגע לדת ודין. ,
אהרי שקריאת התורה מותרת להם בשם החוק גם בבית הרב הכולל
גם בכל מקום. אחר, אין לאיש הרשות להתערב בעבודת אלהים שלהם באמתלא
שהם קוראים ספר התם וחוקיהם, תולים וילונות או מטפחות, מדליקים מנורות
ועורכים בסרר כסאות וספפלים , כן אפור לכל שוטר פוליציה לפגוע בהם
פדי להוציא. מהם כסף באונם . כיוצא בזה אסור לכל פקיד לרדוף אותם
ולעשות להם רעה ‏ ע"י התערבות בעניני בתי:הכנסיות ובתי:הספר שלהם
באמתלא, שהוא .עושה. זאת לשם בקורת , = אף אין הרשות לחוות דעה בנוגע
למעשה התקון והשכלול של מקומות-הרתיים, השיוכים להס, אם הוקצו בשבילם
המקומות הללו ע'פ. החוק,. אין להחרים לאוצר הממלכה או לקחת בעבוט בער
איזה חוב פרטי דבר השייך לבית הכנסת או לבית:ספר, אם לקח לן איש דבר
אשר כַה, אז. צריך להוציא אותו מתחת ידו תיכף בכח השלטון.
בל' ענוני נשואין וגמין, ‏ או פשרות בדברי ריב בין שני יהודיםן צריך
להביא בהסכם שני הצדדים, רק לפני הרב הכולל או לפנו האנשים, שהוא ממלא
את ידֶם לכך:
רב הבולל יש לו הרשות, בשעה שהוא מוצא את הדכר לנחוץ לשם ברור
וגלוי האמת, להביא איש מעדתו באלה ובשבועה כבית:הכנפת, בן יש לו הרשות
להוציא במובן הדתי את האנשים, שהוא מוציא. בהם עוון, מכלל. עדתג, ‏ מבלו
שתהי הרשות לכל. שופט ודיין להתערב בענינים הללו או להפריע אותם באיוה
אופן שיהיה,
אין לשום ארם הרשות לבוא בברות הנשואון בלי הסכמתו-של הרב
הבולל או של האנשים, שמלא/ א ודם לכך. היהודי | הרוצה לישא אשה,
לגרש את אשתו או לישא אשה שניה על פני הראשונה או ללבת. למקום אחר
'לבוא שם בברית גשואין, איננו רשאי לעשות את הדברום הללו כלי נטילת-
השות קודמת מאת הרב הכולל.
אם ימות יהודי ,. שהוצא מתוך הערה הדתית ע"פ נדוי אין הרשות לבל
שופט (ריון ולכל פקיר של פוליציה להכריח שום רב לטפל בקכורתו,
הרְבנים שנתמנן. ע"י = ,בורט" שלי בערים אחרות רשאים לעפוק בענונ'
כהונתם רק לאחר קכלת הסכם לכך מאת הרב הכולל . ,כירט" שלא קדמה לן
הסכמת א הב:הכולל. אין לו תוקף, = אם נעשתה ההתמנות ע"פ בקשה שנערבה
ונחתמה ע'י הרב הכולל, אז תפורטנה בה,בירט" שלי כל אותן הזכיות
המנויות בזה,
אין לאוש הרשות לדרוש מאת הרב הכולל, כי ימנה רב באיזה. מקום
'אן שיסבים להציג ברשותו של רב בות:כנסת זה או אחר,
אין לאיש הרשות להכריח שום רב שיפסוק לו דין בעניני ‏ ,מומאה
ומהרה".
אם ידרוש אחר הפחות, או שופט ודיין, ‏ להעביר איזה רב למקום אחר
או לפטור אותו מכהוגתו לגמרי בשביל שמצא בו עוון, אין לדרישה זו שום ערך
בל זמן שלא יכיר רב הכולל את האשמה למבופסת כל צרכה.
אם יבא אחד הרבנים מעור אחרת לעיר הבירה לרגל איזה ענין, אז
עוברות. זכיותוו להממלא מקומו, ואון הרשות לכל פקיר של פוליציה להתערב
בענוני כהונתו,. אם יוצא הוא לדרך לגבות את המפום והארנוניות של הקהלה,
און אוש רשאי להפריע אותו בדבר או לשום מכשול לפניו, | אם שולח הרב
הכולל את מי שהוא לגבות את מטי הממלפה, חיבת הפוליציה לתת לו מנהל,
וּבְכְדי שיוכלו הגובים לנסוע ‏ בלי -מפרוע, הם רשאים, אם ימצאו צורך בזה,
להחליף את בגדיהם ולהזריין, בכדי ‏ להיות בטוחים מלפטים, אין שום. פקיר
רשאו לדרוש מהם דבר לאיזה צורך. שיהיה.
אֶת הרב 'הכולל, את הרבגום וממלאי:מקומס

\
וחבָריהם העובדים אתן

בעניני משמרתם אפשר למפור לרין בגלל. מעשי:פשע חולוניים רק בעיר הבירה
כי יחטת רב ודינו ‏ יוצ להאפר בבית-האסורים, און מקיומים בו את פסק דינו
אלא ע"י רב הכולל,

אפור לאנוס שום איש יהורי לקבל ‏ עליו אמונת המושלמים שלא
ברצונו,

אפורה כל התערבות בעניני * העזבונות השיוכום ‏ לבתוההכנטיות. ובתי:
הפפר של הקהלה,

אין הרשות לכל והודי | להסתלק משלם לגמרי או גם. באיחור זמן את
מפלהממלכה השנתי, את המם: הנקרא , גדבה", ‏ את מכס. הבשר וגם. את המסום
להוצאות. הרב" הכולל.

כו ומות רב ויורשים אין ‏ לו,. באים מורשי. הרב - הכולל ולוקחים בשם
הממשלה את בגדיו, : את בספי, = את פוסיו: וכל אשר. לו. = לשום פקיר או
אפוטרופוס אין הרשות להתערב בדבר, אבל אם יש למת וורשים, אז אין. אוש
רשאי לנגוע. ברכושו, כי ימותו רבנים ועזבו ע'פ כתכו:צואח. את חונם. לטובת
בתי:הכנסיות שלהם, לענייהם או לרב הכולל שלתפ, חיבים לקים את דברי המת!
אם על צוואותיהם. חתומים עדים .יהודים, ‏ כרהוש ע"פ החוק.

בי ווריש'איש ‏ יהודי את נכסיו בצוואתו: לטוכתו של הרב הבולל, ‏ של
הרבנים, של בתי<הכנסיות. או העניום שלהם, אפשר ‏ להוצוא לאחר מותו
את נכסיז מידי יורשיו,

כי יצוה הרב הכולל את רבגיו או את פקידוו עושו:דברו להביא בחזקת
היד איש והודי שעבר עבירה בעניני אמונה אל בית הרבנות בדי לענוש אותו שם,
אין הפוליציה רשאית להיות מפריעה בדבר,

אין הפוליציה רשאית לדרוש. איזה: תשלום בעד השרביט שנושא רב
הכולל בידו, בער פופיו שלו ושל משרתיו עושו:רברו, ובער חלוף בגדיהם, פוסיהם
'גמליהם באלו. השייכים להרבנים בערים האחרות,

בבתים, שוושבום בהם הרב:הכולל, הרבנים וראשי הקהלה אין נותנים דורה
לחיילים אפילו לשעה,

העוזר | הראשון בעבודת הרב הכולל
מכל מס,

כל מה ששווך לבתי:הכנסיות או לבתי:הספר של היהורים. מותר להכנים
אל הארץ כלי שום תשלום מכס הגבול,

אם רוצים היהודים לקבוע איזה מ במקומות הקרושים שלהם בעור
הכירה או בערי השרה און איש רשאי להפריע אותם מזה.

אין איש רשאי לעבב בעד היהורים מקבור את מתיהם באופן זה 6 אחר,
או לקרוא ולבאר את ספר החוקים שלהם באופן זה או אחר,

כל דבר בעניגי מנהגי הדת היהודית, שרורש רב הכולל מאת הממשלה
בכתב חתום בגושפנקא דיליה, צריך להתמלא.

אין לאוש הרשות להכריח את הרב הבולל לספח את מי שהוא לעכודהו.

להרב הכולל חיום. נחום איפינדי, הנזכר למעלה, יש הרשות לנהל ולמלא
את עסקי משמרתו כרצונו וכטוב בעיניו, בשום אופן וכשום אמתלא שבעולם אי[
אדם רשאי להפריע אותו מזה או להתערב. בעניני כהונתו,

גבתב ביום הכ"ג לחרש ג'ומס:איל:אחיר, שנת 1397
4 =
ב + ,

בּציונוּת , /

הקונגרם | התשיעי נקבע. להיות בהאמבורג. בימי
י"ד-- יט טבת 13-18 דצמבר), גמר. גבות. השקלים -- בא'
דר"ח ‏ חשון (2 אוקטובר), = הבחירות אל . הקונגרם ‏ מי"ז
ועד כיג חשון (פג--55 אוקטובר).

-- מקמניץ פודולסק ‏ מודיעים לנו, כי הועד הפלבן ‏ של הציונים
באספתו האחרונה שהיתה ביום כ"ח אב, קבל את החלטות האלו: לדרוש מאת
האגורות. לגטור את עכודת קבוין השקלים ולשלוח את הכסף לועד המרכזי
במוקדם היותר אפשרין ליפד פוגד לצרכי הוצאות ‏ הצורים לקונגרסן בפָונְךָ

ועוד ט"ו פקידים אתו פטורום

8 יְ > העולם 3%

הוה, שיעלה לאלף רובל, חיבות להשחתף ,בסבום ידוע כל האגודות שבפלך ,
לשלוח אל הערים שבפלך רשימה של קנדודטים, הראוים לפי דעת הועד להבחר
לקונגרם. +

בְּארֶץיְשְרְאֶל.

-- מיפו מודיעים שבקיץ זה וכיחור בימים האחרונים גבר בא"י החום
מאד . והאנשים האומרים לעלות לא"י ייטיבו לעשות אם ידחו את נסיעתם
עד אחר הסכות, להתחלת ימי הגשמים, שאז החום הגדול פופק ..
--.,אחוות בית" שביפו הולכת וגבנית . מודיעים לגו שהשנה. יבנו
קרוב. לארבעים בית . הולך ונבנה גם הבית הגדול בשביל הגמנסיה העברית ,
יש אומרים לקנות מאת ,גאולה" את חלקת האדמה שיש לה על גבול ,אחוות

בית" ולבנות על חלקה וו עוד שכונה אחת יהודית חדשה בנוסחה של
,אחוזת בית" +:-

בּמוָרֶח.
שו

-- לאחד מעוורי. ה,אמיריקאן היברו", הפובליציסט המפורסם הורמאן
בירינשטיין , היתה שיחה עם ראש כנסית המושלמים , ומענין לענין נתגלגלו
ביניהם הדברים גם ע"ד הציונות.

-- מה דעהך בדבר הציונות ?--שאל הסופר את השייך.איל.איםלאם +
השיוך-איל-איסלאם נשא עיניו אלוו בתמהון כאלו לא הבון לשאלתו ,
הסופר נסח את שאלתו בדברים הללו :

-- ביצר אתה מתיחס לנדידת היהודים מאותן הארצות , שהנם נרדפים
בהן , כמו ברופיה ורוטיניה, ל פל ש תינה ?

--,אנחנו -- ענה השייך.איל.איפלאם.- -חושבים את כל איש לאחד
משלנו. אין אנו עושים שום הברל בין יהודים , נוצרים ומושלמים .‏ היהודום
יכלו תמיר לשבת בתורקיה בשלום, והמושלמים נוטים עליהם שלום .‏ אנחנו
המושלמים מתיחסים בסימפטיה | לכל עם סובל, ואם תתחיל נדירה גדולה
של יהודים לפלשתינה, תהיה ואת לפרובלימה, שיצטרך הפרלמנט לפתור
אותה. שאלה דתית איננה בשום אופן" .

בעיר דימוטיקה, הרחוקה מהלך שעות אחדות ‏ מאדריאגופל ושנמצאות
בה מאה משפחות של יהודים, היה עד כה יוםההשוק ביום החמשי לשבוע.
לפני שבועות ‏ אחדים פנו תושבי"העיר ‏ המושלמים בבקשה אל פחת הגלול
האדריאנופולי, ‏ בי יקבע את יופההשוק ביום השבת.. אף כי נקל היה הדבר
להבין, ‏ כי כל עיקרה של הבקשה הזאת אינה אלא בכדי להפטר מהתחרות
היהורים, מלא אותה. הפחה תיכף. הרב האדרואנופולי, המשתתף במועצת הנהגת
העיר, לא מוחה בדבר, הרב הכולל ר' חיום נחום גער בו בנזופה בגלל הדבר

הזה, ובהשתרלותו של היהודים ברימוטיקה - ובערים הקרובות הוכרח להגיש
בקשת פטורין.

אז פנה ר' חיים נחום = אל מיניסטר-הפנים החדש, והוא הבטיח אותו
להיות לעזר ליהודים בדבר קביעת זמן לוום השוק ברימוטיקה.

ועוד דבר אחר שלא כהוגן עשה הרב האדריאנופולי --- שפנה בבקשת
הפטורין שלו לא אל השלטון הגכוה עליו, ‏ אל הרב הכולל ‏ בקונסטנטינופול
ר' חיום נחום, כי אם אל פחה ‏ ארריאנופול, ‏ אשר עבר חוק. וקכל את פמורין
באופן רשמי, גם על מעשהו זה של הפחה הוגשה תלונה. אל מינוסטר. הפנים,
המיניפטר מצא גם הוא, כי רק להרב הכולל יש התוקף למגות ולהפיר רבנום
בהורקיה וישלת תוכחת:רברים לפחת אדריאנופל | על אשר עשה דין לעצמו
למרות. החוק.

- ע'ר הוק האפפות בתורקיה.

הסעיף הרביעו הידוע של חוק:האספות החרש, האופר כל ופור הברה
ואגורה. על בפיס לאומי או דתי נתקבל מאת. הפינט, עי"ז נכזבו תקוות רבום
שקוו, כו ירחוחברי הסינט את הפעיף הזה מפגי הפכנה הכרוכה בו והתוצאות
הרעות, שהשפעתו. עלולה לגרור אחריה,

גם הציונות תצטרך להתחשב עם הסעיף הזה ולהתאים על פין את
אופני ההסתדרות.

שאלת הכניפה בהפרלמנט התורקי. ;

הקומיפיה, שגבחרה מאת הפרלמנט לחקור ולדרוש בעניני האימיגרציהי
הכניפה , בסבת הכניפה המונית של המושלמים מבולגריה אל הגליל האדריא=
גופולי, הצעה אל בית הנבחרים, = למפור להאמיגרגטים הללו החפירה קרקעות
מנכסוההממלכה ולקצוב. לצורך זה סכום של מאתים אלף מרק,

ע'פ הצעתו של הארמוני זוהראט נמחקה המלה ,מושלמים בההצעה

/

גליון לא

והחלופוה במלות האמיגרנטים ,העותומנים", ‏ בכדי שלא תהא. ההצעה מכוונת
רק לטובת לאום אחר או בעלי דת ירועהו

בתפוּצות .- יַשְרְאֶל, :
= בי"ב. אלול נערכה בוילנה באחד האולמים קבלת
פנים נהדרה לזקן פופרינו רש"י אברמופייץ, השוהה
זה ימים אחדים בעיר, פרנס העדה, הסופרים שבוילנה ובאי. כחם של
מוסדים ומפלגות שונים נשאו נאומים נלהבים לכבוד האורח הגדול, בני
סמרגון הביאו לו אדריסה יפה מאר, הנשף נגמר בנאומו. המצוין של
רש"ו ‏ אברמוביץ,

-- בשבוע שעבר נתבררה במועצה המשפטית אשר על יד מיניסטריו!ם
המשפטים השאלה בדבר הצירקולאר הידוע של נשוא סוד המיגיפטרים סטוליפין
בדבר זכות הישיבה של היהודים, ‏ המועצה באה לידי המפקנות. הלו

ברוסיה

א) נשוא:המיניסטרים לא עבר בצורקולאר שלו על כח שלטונו, ב) און
להחלימ, כו הפיר הצורקולאר את החוק בדבר ישיבת היהודים או כי בטל. אותו
לגמרון זוהי רק הנחה קלה, שנעשתה בנוגע לזמן גירוש של יהודים, ג) הציר:
קולאר נתן בכדי להגן בו על הממלכה, שהיתה מפסידה בוודאי ע"י הגירוש
ההמוגי: של היהודום. ד) על פמך זה מוצאת המועצה, ‏ כי הצורקולאר = של
סטוליפין. היה מבופס. על החוקי ;

בע בלבוב ‏ נגמר בנין = ביתההמקלט. לסטודינטום העברום, = ביום

הראשון לחרש אוקטובר ‏ תהיה חנוכת-הבית, הבית המהודר
הזה מכול ‏ הרר:למקרא, ‏ אולם לאספות, מעוגזת ‏ למאה סטודינטום, והדרים
מיוחדים לתלמירום חולים, בית-המקלט לסטודינטים העברים בלבוב. הוא המפעל |
הראשון לעזרה:עצמית של צעירי היהורים תלמידי בתו=הספר העליונים באוסטריהי
אחריהם יצאו לעשות כמעשיהם הסטודינטום היהורים בווינה, מפעל לאומי יפה
יצרו היהודים תלמידי בתי הספר הגכוהים בלבוב אחרי עבודה קשה ותשאית
והוא. אומר כבוד-למיפריו ולתומכיו,

- - בהקונפרנציה = האמיגרציונות השנוה, שהיתה. בימים האלה בנין:
יורק בהשתתפות באיהבח מששים אורגניוצוות שבנונ"יורק. והערים. הפמוכות להי >
נתקבלה החלטה. לבוא | במו"מ עם באו:כה יתר העמים וליסר ועד אינטירנצ:
יונלי למטרת ההגנה על האמיגרנטים וביחוד למעשה אגיטציה כנגד ויליאמס,

---907 + הד.
ו א, טריווש,

פילימון.
לימ הַתְּשוּבַה,

אמנם הקד מתו מעט לוכור את ימי התשובה , וחוקה על רוב הקוראום
שאינם ממהרים כל כך להרהר בתשובה, ‏ אבל ראיתי מעשה ונוכרתי הלבה,
או שתי הלבות וחד :

ביום החמישי. האחרון , בשש שעות:אחרו: הצהרים,. פגשתי. בחוץ. את
אחד מקרובי הזקנים, איש צריק ותמים לא. רק בדורותנו, אחר מאותם החרדים,
שגם במאה החמישות שלנו. לא היו בני ביתם יבולים לעמוד מפני. צדקתם +

-- לאן אתה נחפו בל כך ללכת ?- שאלתי ‏ אותו ‏ כשנתן לי שלום
והחויר לי שלום בעצמו תוך כדי דבור בחפוה ובדאגה הבה -- השלום
בביתך ? השלום לנכדיך ?

-- שלום, שלום , אך שלום ברוך- ה', הנה היום יום חמישי, מגיד
אין בעיר, הגבאים מרבים מאד לבחור , אך איוח מגיד הלא וראי ידרוש..

ברגע. זכרתי כי אלול הוא , :וכי: בך גהגו מאן, שיהי מגיד דורש בבית
הכנפת הגדול בחדש הזה בכל יום שני. וחמושי + +

-- מלח נא לי, אעצרך נא עוד רגע אחד. ‏ הלא השעה. מוקדמת
מאר באמת, ובבית-הכנסת הגדול מאחרים להתפלל מנחה . אמר גא לי, מה
יובל א יזה מ גי ד להגיד לך, בומ[שכל ימיך אתח עופק בתורה ובספרי מוסר?

-- אל תאמר כואת, ,דרשו את ה' בהמצאו". -- כלומר בכל מקום !
הלא נמצא הוא בבל מקום, ואף על פי כן נאמר ,ד ר ש ו" , צריך. ל ב ק ש

את ה', --‏ ,לך אמר לבי ב ק ש ו פגי", הוסיף לי הוקן. עור פסוק אחד וינע
ראשו ויאמר בלחישה : -- רק ארבעים יום מראש - חדש. אלול ליום בפור ,
ומן קצר מאד+

לא חפצתי להיות עוד לשטן לו ואתנהו ללכת ואצחק' בלבי, על כי
הוקן החפיד הזה, שבודאי לא עבר כל השנה גם עברה. קלה שבקלות, דואג
פן לא יספיקו לו ארבעים ימי התשובה לשוב ‏ על כל חטאות'ו, והמלאים

4 8%ו!עה‎ 35+ 08

עברות ברמון ‏ אינם דואגים ברבר ואינם ‏ נחפוום. 5לל.. הוא מן הראשונום
לשוב, והמה -- הלואי שיהיו מן האחרונים. הקרוכים אלה מודרזים
מאד, והרחוקים -- כל הוחוק מחבהו מתמהמה יותר מחברו. אבן הרבה
פרופורציות הפוכות כאלה בדרכי בני האדם . הזקן הוה, ‏ אשר לא ימוש שם
ה' מפיו ומלבו, עודנו ם ב ק ש את ה', ואנחנו. .+

אך פה נפסקה הפרופורציה ההפוכה שערכתי לדבר הזה .:. וכרתי
את ,בקשת אלהים" אשר נולדה מחוץ לתחוסנו והיתה לטלה לבעלי הרמו
שמחוץ לתחומנו, ואחוו בה גם בעלי הרמן. החדשים שבתחוטגו -- אנשים
שבוראי אינם טן הקרובים ביותר אל הי --

הקצוות מתחילים לנגוע זה בזה, מי פלל לקרובי הוקן אשר לא
שם עיניו בספר ור מימיו , כי הוציא מפיו מלה חדשה שבחרשות ?

עודני מהורהר בדבר, והנה ראיתי את ר' מנדיל קרובי , אחד המגידים
המחוירים בעיירות , שהתשובה היא אומנתו ,‏ ובה הוא מתפרנם בצעו ולא
בנחת , ועל בל פנים לא ברות, גם הוא איש צריק מיקרי | המציאות בדורנו+
דורש הוא רק בבתי כנסיות קטגים ומקבל אך פווטות בשברו: הוא איננו
יבול להגיע. למדרגת דרשן לוקח גפשות , איגנו יכול לסדר את דרשתו כראוי
ולתת לדבריו. את האיפיקט המרוצה לעם, מפני שאין בו השמינית שבשמינית

| ערמה הדרושה לכך .

ר' סנדיל זה הוא שהיה, -- כמובן שלא בבכונה, --מן הראשונים
שסייעו להעיר בי בשעתם רגשי חופש או רגשי תרעומות על חכמי התלמוד +
הוא אמר בקהל עם, כי כל ההמצ :ות החרשות, שאנו משתמשים בהן, היו
ידועות היטב לבעלי התלמוד, אלא שהיו קטנות בעיניהם מעפוק בהן. ‏ ולא
ב ת וך דרשתו, בי אם א חרי דהשתו, אחרי השעור , עין יעקב" שקרא בבית
מדרשנו, כפו ואת דוך אגב, כדבר מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, מסיח
לתי תומו היה באותה שעה. ואני התרעמתי בלבי ואולי גם בעם גדול
בעסתי על חכטמינו, שכבשו את הכמתם ונתנו יד לפושעים + אלו היו המה
ממציאי הלוקומוטיב והטלגרף, לא היה מקום לאותו הלגלוג, אשר שמעתי
בימים ההם בשם אחד האפיקורסים הגדולים , לאמר: ,העם הדומה לחמור"
המציא דבר, שכל ה,עם חבם ונבון" איגו יודע מה טיבו. ואני כבר קראתי
בומים ההם ספרי ,השבלה", וגם ידעתי , שהרבה ממחברי הספרים האלה"
אפוקורסים גדולים הם , והבינותי מה נחוץ היה לדאוג מראש ללגלוגם. וכראותי
עתה את ר' מנדיל זברתי כל ואת ואנש אלין +

-- הידעת, ר' מנדיל, במה אתה עוסק? הלא אתה מלמד את העם
לבקש את האלהים ! --

-- ומה בכך +

-- אבל דבר זה נעשה עתה ענין לגדולי הזמן. חכמי. אירופא עוסקים
בימים האלה ב בקשת אלהים" +

-- ומה בבך ? -- איזה חחוש יש בזה ? -- בל אשר להם משלנו
הוא; הם מדברים בזה עתה בסוף האלף הששי, ואנחנו ‏ אומרים יום יום
,ישמח לב ם ב ק שי ה/"

-- אך אל יהי פדבר זה קל בעוניף . משבילי הדור למדו מהם
ויחלו גם הם לעסוק בבקשת אלהים, והרי הפ מתקרפים אל היראים, אל
בני מפלנתך , ובוראי לא דבר קטן הוא בדור פרוץ בוה+

-- אנו אינני רואה זאת כלל, מי יתן, אדרבה. ‏ אבל,.. מדוע לא
יבואו להתפלל בצכור ? -- הלא זו לא חסירות יתרה היא, ‏ מצוה פשומה,
חוכת כל אדם , ראשית חובה, ויש ביניהם (את הדברים האלה לחש לי
באוני בלחישה עצורה מאד כסוד שיש בו סכנה גדולה לפרסמו) גם ‏ אנשים
שאיגם מתפללום אפילו ביחידות, בפרט מנחה. ומעריב.,. ותפלת המנחה
חובה היא בתפלה שחרות +

-- גם זה אמת , עניתי אותו, אבל אעפ"ב ענין גדול הוא,

הוא הניע ידו בבוז. לענין הגדול שלי וופן שכמו. וילך לו בחפזון גם
הוא. הלך לדרוש באיזה קהל של מבקשי ה'

-- ומה תענה אתה על שאלה זו? שאלתי. ביום השבת האחוון את
אחד השרידים האחרוגים מחבורת המשבילים \ הראשונים שבעור, | איש בקי
ב מורה: הנבוכים" וקורא את כל העתונים העברים.. על השולחן לפניו ראיתי
את ,השלח"

-- על דבר ,בקשת אלהים"? -- ענה בגערת זעם (רגיל הוא: להיות
זועם וגוער בי בכל עת) -- זוהי שאלה: מחוכטה ככל השאלות. - החדשות
אשר ל בם!

-- בל חכמי. אירופה , עוסקים. בה, | התרתי לעצמי לגזם לו מעט,
ולמה אינה ענין גם לנו?

-- בל חכמי א ירופה! לגלג לי בקול ועמו, ‏ וטדוע: און כל

5 ₪ -.חץ 080875888 ,1826078 .2 ה1הסתסהמ1 ,הממ הו

ו

גליון לא

1

ח כמי א יר ופה מבקשים להם ,מקלט בטוח" או לבל הפחות ,מרבו רוחני"
בטונו ? ,

-- ,מקלטים בטוחים" ו,מרכזים רוחנים" נחלו מאבותיהם .

-- ואנחנו נחלנו מאבותינו, קרא המשכיל הוקן בקול גדול ומלא ועם
עוד יותר מבראשונה : - ,אל וחיד ומווחר , אל שאינו גוף ולא ישיגוהו שיגי
הגוף", ואין לנו מה לבקש . אלהים הם מבקשים ! דעתם נטרפה עליהם 1 ואין
להם כלל מה לעשות ! הרי ראש ובותל !

-- אבל שפתך, ו' ברוך, ‏ לא שפת משכילים היא הפעם. הלא
+דעת , בי הדור דור פרוץ מאד , בנינו כופרים בכל ומתרחקים מאתנו במהירות
גוראה,, והמשבילים היו עוורים ‏ להם בזה עד כה, ועתה החלו לרבר אליהם
בשם אלהים , למשכם אחרינו, להשיב לבם אל אבותיהם, ומה הקצף הוה ?--

-- מה הקצף הוה? -- ואיפה היו האנשים ‏ האלה אתמול, בטרם
החלו חכמי הגויים לבקש את אלהים ?--מה עשו בשעה שחכמי הגויים
אמרו שנוי כל' הערכים, הוא | האלהים. הלא בימים ההם -- לפני
שתים , שלש שנים --- ענו גם הם אחריהם : הפיכת קערה על פיה היא כל
חלקנו לעולם הוה ולעולם הבא יחר ? ומה יעשו, אם יבואו הגויים מחר,
וואמרו + הפאנפלאוויזם או הפאנגירמאניזם או איזה 5 א ן אחר הוא האלהים?--
הכל בחכמי הגויום | -- כלום אני מן הפנטיקום ?- כלום איני. וודע, בי יש
אפיקורסים בעולם ? -- אני - = כל יהודי -- יהורי בעיגי," גם הכופר בכל ,
הבופר בעיקר ממש, יהודי הוא בעיני . יהי ה' לו לשופט. מה אני יודע ?--
אולי יוביח ביום הדין, בי אי-אפשר היה לו שלא יטעה. אבל היהודי
ה מ ב ק ש אלהיב'אין לו דמות יהורי בעיני כלל. היהודי חיוב לדעת , היהודי
א נום לדעת, בי אם יבוא ל ב ק ש לא ימצא לו אל טוב מאותו האל שנחל
מאבותיו,. אבותינו בימי בית המקדש עוד יכלו להסתפק אולי ה ב ע ל הוא
האלהים, ועתה אין ב ע ל בעולם עוד..,

-- ר' ברוך ! אינך יודע את הענין . אתה דורש. הברים כפשוטם דיותר
מדי.. בל הענון אינו כן בלל . כלום אדם מציע לבקש לנו אלהים חדשים ?
אדרבה, בעיקרם מכוונים הדברים למה שאמרת, או על כל פנים לרעיון
קרוב לוה מאד +

-- א"כ , למה בחרו להם לשון זו ? -- למה. לא מצאו לרעיונם מלה
גאה הימנה ?

-- הרי הכתוב אומר ,ישמח לב מב ק שי ה'", ר' ברוך? נשתמשתי
בפפוקו של ר' מנריל , וכמובן לא הגדתי שבקיאותי ואת באה לי ממגוד
עני ושוטה.

-- ,מבקשי ה'" לחוד ו,מבקשי = אלהים" לחוד -- ענה"ר' ברוך -- וגם
בי תמצא לי איוה פסוק על ב ק שת אל הים לא אשמע לך: הלא הפסוק
נכתב זה אלפי שנים , ואלו חכו עד שיבואו חכמי העמים ויפקחו את עוניהם,

ראיתי, בי בעפו הולך ומתמעט וכי בגופא דעוברא הוא מורה כמעט
בפירוש , שאני נצחתי אותו הפעם במקצת, ואומר להשתמש בכחי וה ואפן
אל בנו, אשר נכגם ברגע ההוא אל חדרנו,

בנו ,| כמובן, ‏ איננו יודע את הפפרות העברית , ויותר ממה שאינו
וורע אינו רוצה לדעתה , כנהוג . הוא דופק זה שלש שנים או יותר על דלתי
האוניברסיטות הרוטיות ואיגו זוכה להתקבל , וכבר אבדה בל תקוה לו לפי שעהו

-- השמעת, ניקולי בוריסוביטש , על דבר ,בקשת אלחים ?"

-- של מיריושקובסקי וחבריו ?. ==

-- בן, כן + ומה תאמר על וה ? הם מעבידים את מוחם עבודה קשה
לעשות להם אלהים , ואנחנו יוצרי. שלש הדתות. המונוטיאיפטיות אין כמונו
עם שכחי אלהים, אם נדבר דברי אמת. מה תאמר על [ה? עת היא גם
לגו ,לבקש אלהום? בלבנו +

-- מה אבקש ? ענה העלם בצחוק מר: -- הידוע לא אדע, בי
הטוב שבאלים הוא הגותן ובות ישיבה בפטרבורג ווכות כניפה לאומברסיתה ?

- - צדקת מאך , עניתיו ואדפוק על שכמו, אבל אתה עודך מחויק לא
במוב שבאלים, אות הוא איפוא, בי חי בקרבך איזה אל העוצר ברוחך מבחור
בטוב לך, איזה אל מצוה אותך להחזיק ‏ באיזו מדה באלהי אבותיך , \ ולא
באלהים טובים ממנו לענין זכות ישיבה ועור לכמה ענינים נכבדים +

- = בודאי חי בקרבי. אל בוה. אך אל נא תאיץ בי לבדוק אחריו הרבהן
טוב לי ולו שלא אפנס על אודותיו בחקירות יתרות +

העלם נאנחה אנחה עטוקה, ואני בקשתי סליחה בלבי מאתו ומכל
דורנו הצעיר ‏ על המאמר ,אין במונו שכחי אלהים" אשר התמלט מפי+
0

העורך:המו"ל : 0 ל גולדברג,

וו

םס .1 16 1 הת 16

4

הוצאת ,תו שיו ורשה.

מלון רוסי"עברי"אשכנזי.

-0080-8878100ע [ומווהסת)
01005 ₪זווהחגמית

[9966 עמודים].
מאת 4+ בן:יהודה בהשהתפות י, גרזובסקי+

> :במלון הזה שעבורת עריכתו, שכלולו ותקונו, הנהתו וסדורו בדפוס
צמשבה בע שר שנים רצופות, נשקעו כחות רבים, עבורה רבה
ודמים מרובים, והוצאת ,תושיה" לא חשכה שום עמל. ממנה, בכרי
ילשכלל את החהבור הנתוץ הזה יותר ויותר, ואשר
על כן עלה בירה לתת במלון הוה ספר עזר עממי, ספר שמושי
נחוץ ומועיל, מתוקן ומשוכלל די צרכו:
-התרגומים העברים למלים ולמאמרים הרופים הם מדויקים
בתכלית. הדיוק, השפה העברית שבמלון היא ה שפה העברית
החד שה, המודרנית, המכילה בקרבה את כל אוצרות
הלשון מכל הדורות ומכל התקופות, שפת כתבי הקרש,
התלמוד והמררשים, ספרי הגאונים וחכמי ספרד, ספרות המקובלים
+הרכנים המאוחרים, הספרות העברית החרשה עד הימים האחרונים
וער בכלל, וכל המלים המחודשות בעשרים וחמש חשנים האחרונות,
וכל הבטויום העברים היותר. מודהניום נכנסו. בו +
התרגום האשכנזי הוא ב אותיות עבריות.

בנונע לריוקי התרגומים של המלות. והפראזות. הדוסיות
ש+טבעיות השפה והפגנון העברי עולה המלון הוה
על כל המלונים האתרים מלועזית לעברית, הישנים
והחרשים, במלון הזה לא ימצאו כלל אותם התרגומים המל ו ציום,
הערפ ל יים, הקפנדריים של המלונים הישנים, וגם לא אותם
התהגומים הש טחיים וההשערתיים, שאין להם שום
:מקום ויפוד ושאינם נפגשים כלל בספרות המאוחרה והחרשה,
ישאנו מוצאים באיזה מהמלונים החדשים, הלהוטים אחרי החדוש

% והפנסציה הבלשנית וותר. מדי .
חשובים ונחוצים הם הציוגים המיוחדים שבצד המלים
₪ שהמבטאים התלמודיים או המחודשים והמלים
* המלאנותיות הזרות, שאינם נמצאים במלונים החדשים
האחרים,--הציונים האלה נותנים:את האפשרות למשתמשים במלון
הזה ל ד עת מקור כל מלה. וכל מבטא לאדביבלי ול ב ק ר אחריו,

מבלי השען על. אמונה עורת בלבד,
*המלון נדפם ב פ ו רמ א ט הנהוג ב מלונים ה שמושיים שבכפל
<-הלשונות, פורמאט של מלונים כיסוניים, פורמאט
> נוח בשביל המשתמשים בו ובאופן שה מועט מחזיק
. - את המרובה בכל שורה ושורה,

המלון. נדפם על ניר עבה, יפה ומשובח ובאותיות. בהירות ויפות,
-שאינן מעורות את העינים, ובהגהה משובחת ומדויקת--

ל
7

וש ניא ות המצויים לרוב במלונים אחרים ,
2 | מחיר המלון 0 רובל, מכ' הדר 3.90 רובל,
: אפשר להשיג גם את המלון השני
עברית-רופית-אשכנזית
= מאת ', גרזובסק" בהשתתפות ריר י, קלוזנר,
=שני המלונים הללו ביחד הם רבר שלם--מעברית:ללועוית

-שנעשתה. על ידי מגיהים מומחים, -- והוא.נקי משבושים

ולכותבים עברית ב רוח אחד וב שפה אחת, היה וטבעית
ומדויקת,
מחיך. ה,מלון של כים" לבר 9,85 ר', מכ' הדר 5,60 ר'י
הקונה את שני המלונים ביחד ישיגם.
במחיר 5 רובל, מכ' הדר 5.50 רובל,
להשיגם בכל בתי: מסחר. הספרים העברים

קה ,1111715 1 010 המו
הוה ,108011188 > 0188
בע"פ : נובוליפקי ל, מעון 9, או במחלקה : נלבקי, איבנוב בזר 1

7

המערכת ש5 ,1271/1777" בקלן ן
216 .060 (6 שתונו6פתו[0- א .]8 ,ם1661
מקבלת חותמים ומודעות בשביל ,,העולם"* בוילנה,

1 -

יושבי מדינות אופטריה-אונגריה וגרמניה יכולים לשלוח את
דמי חתיטתם על ידי טופפי תעודות"הדואר (8010106-₪ הו )
הערוכים על שם כתובת המערכת הנ"ל ומקמצים עי"ז בהוצאת
הפוסטה .

.

להחותמים בלאדז ובסביבתת,
האדמיניסטראציה של ,העולם". מודיעה' שבית מסחר הספרים של
פֶַגוג" בלאָדוּ חדל זה כבר להיות הפוכן על ,העולםיי ושבשביל
כך אין היא נוטלת עליה את האחריות בעד ההזמנות

הנמסרות להג"ל -- ש אינן נמלאות.

- 2
הפובגות על ,העולם" בלאדן נמפרה. להקבוצה הספרותית שם עפ"י האדריסה מ
0 א הוה שת 0ן] דקש זה וספת .₪ 0

פערלאג , בייע ביבער'י

1 .ה םירבב כ ט-כ בי

דער פערלאג ,נייע ביכער" האט דאם ציעל צו בעקענען ‏ דא

יודישע לעוע.פובליקום מיט די נייעסטע און איגטערעסאנטעסטע = ווערק. פון
דער אייראפע אישער ליטעראטור לויט די פאלגענדע 8. אבטיילונגען !

1. אריגינעלע בעלעטעריסטישע ,‏ היסטארישע און ‏ פאפולער.וויםענשאפט.

ליבע. ווערק + :
2 אובערועצונגען פון די בעסטע ווערק פון דער אייראפעאישער לימעראטור >

8 אריגינעלע ‏ און. איבערועצטע - ווערק ‏ וועגען פאמיליען:לעבען או

קינדער*ערציהונג !
עם איו ערשיענען
דאס ערשטע ביבעל ,פון רוסישען קייוערליבען הויףפ'

(סודות. פון ‏ יעקאטערינא'ם. הויף:לעבען), -- א פראכטפולע. אוים:
גאבע, פרייו 10 קאפ' מים פארטא, |
די בוכער פון דעם פערלאג וועלען = זיין פון פערשיירענעם פארמאט - און
פערשיידענע פרייוען..
עס ווערען אויך אנגענומען | אנאנםען, פרייז :| א נאנצע זייט 90
רובל, א האלבע 19 רובל, א פערטיל 7 רובל .
===₪ בוכהאנדלונגען בעקומען נעהעריגען ראבאט, ==
מיט בעשטעלונגען ווענדען זיך!
.4 .₪8 ,39 5ווסת .ת/ ההופת3383 ,ה הפתאם ,עקוח .ת .ה

ס'ווערמ נעזובט אונטערנעהמער אויף. צו פערקויפען די ביכלעך, "

הוצאת ,שירהי

מ, מ, לזבניק: שירים,
רוב השירים (שירים. ליריים ופואימות) שבקובץ זה הם חדשים,
הספר נדפם ב הד ור, מחיר הפפר 1 רובל, עם המשלוח 1,185 ר',
הממכר. הראשי אצל הוצאת. ,תושיה":

מלועזית לעב רית--בתור מ ה ל א חר לקוראים וללומדים 0 וס ל 0 ה 19 |

0

מיום :3 עד יום -10 לח' אוגוסט נכנסו אל. קופת. הלשכה המרכזית
של הקהיק. בהוסיה. הסכומים האלה ע'פ. הסדר הוה:
נדבות: כלליות 8 רו"ב,

פנקסידשוברות 0
קופסאות 1
תשלומים. שלמים 9
ל | . לשעורין 6 -,
תוי: קרן-הקימת. ע"ס 0
5 | גליונות תלגרמה , 0 2
אנודת עצי-זית וער הרצל - /889,96,

ס"ה 1083,025 רו"ב

סמתגגקעות גו ההסאהתסה הסדםהההסםסקת

ו

(טתסו]) .7 6 5ת₪0סם

-20808] .1 (01188 > 8 הא30מ) 505 הפס 18 (1 :000080
(3 נְ08עְנַע50 .ם--0818ה0א 59860813הק6ה300 030680818 (2 נהחסאא
-0 .₪0- -5 0108088 1600180ג00 (4 :080800 .8--ע8חד תות 1065
-10006 1 6020008395 0 עה6ם]! (5 :5ק6השע8] ופדסץזםה. קזוגזר
-08 11805 (6 (4088000870 .0 .]--₪78818ה900 5אההאההאקה מאחת
0806 (7 (1628808078 .ה 5אהההלקהא 5 פע 108088 .פהץ
(8ז--11 .8 (800 00158 00680 0 ואה 060 885) מסקמס
11000 (9 :1198008 .ו 10ה0קסתס את 0 (פיאסה 1108). סה עזי (8
טקאת (10 (666008068ת30 .!]--:זמות06 630000808 אצ8ה38
-116] האק0צ0 6מהמההמ0וההממסק (11 ;הפ0ההזעדקסח .ק] 060805816
| -08681 (13 (אח|8--האהתסקא הההטתההקיה9 (12 (אקאאם--085--88
-065 (15 [.[0608 ו ₪ טתפחה 7885 (14 (8018קת0
0

3--2088 1/0 (.6עק 6--5ה0ע בה הח5 ה88ה6הההס
.76 4 התסת 152 88 ,.6ק 5 פקסת גג קהאההקע

ד6ח-.0 יהה8הו עה 8ק₪0810 פמ ה6צסהמעמקת 8א6הההסךך
₪ .האוא 05 ,(304-39 005ק6ת6ך) .39 )3 ה8הסספהשתסה .5 ,6זקצ6
-ועמא 05%5ת סג 1 ,16 ההוסקהחופק ה הּהבּע₪30 , יק ה אה ה ז,. .788
0 83 סאופת

כל מיני ספרים, ‏ כרטיפים מצוירים , יְּ
אלבומים ותמונות שונות אפשר להשוג אצל > | ה
3 זז ד 0

ה" [ 61 8 1 ₪ 01
גובוליפקי 7, וגם נאלעווקי .1+

1 ריצי ]ודוי עב

ו ו

0708 הפקת

1 ממןסוההקתל מ0תסמצעתסד
סז 00

,מא 08050000 ]-008 0 הקסעסקר
סו וההתקאץ | 5הגסהמהסנגצחת 0 פשהא
0-3 8ק-ת ,6060185 068005ה5 3

.810 660 10 00 הזז
.סקא 8 00%0780פפקת 080
הח 07508

6 ימסק 781006 ,[1880-.86 תו 60- 6[מש8 קמוס
0

אין רופלאנד: 6 רובל א יאהר, 8 רובל א האלב יאהר, 1.86 ר

.38 4161 ,878081 א\ 76165 1686 1216 160800

(14). טען יולי האמ אננעהויבען ארויסגעהן. אין. ווארשא:
א טעגליכע. צייטונג

-= די נייע וועלם" =-

אין וועלבער עס וועלען מימארבייטען. די בעסטע. יורישע
שריפמשטעלער.
3%
,די נייע וועלם" וועט. זוין א אינפארמאציאנם ‏ צייטוננ
פון א גרויפען. פארמאט ,
עדי נייע וועלם". וועט זוין פול מיט די פרישעסמע נוי
עם, גענויעסטע און ריבטיגע. ידיעות, \ מעלעגראמען, ספעציעלע:
פון: אייגענע קארעספאנרענטען ‏ און "פון טעלעגראף:אגענטורען.
ודי נייע וועלט" וועט 'געבען די רייבסטע. יורישע. כרא:
ניק: אין רוסלאנד און: אין אויסלאנר, = די אויספיהרליכסטע און
נענויעסטע נייעם פון ווארשא ‏ און לארז, ‏ די וויכטיגסטע ידיעות:
פאר געשקפטסלייט. א ד. גל.
אין. ,די נייע. וועלט" וועט אלעס. זיין ‏ נעדרוקט. אין א
דייטליכער פערשטענדליכער שפראך אוו אין א שענער פארם.
עדי נייע וועלט". וועט. געבען לוובטע פאפולערע. און
ערנסטע פובליציסטיק,. ווי אויך א גרויסען פלאץ פאר ליטע:
ראטור, קריסיק און וויסענשאפם.
צווישען פיעל אנדערע - פעליעטאנען פון ‏ אונוערע בעסמע
שריפטשטעלער, האט זיך געדרוקט אין די ערשטע נומערן א גרוו?
סער פעליעטאן. פון
שלום עליכם'
,פאר וואס. געב איך ניט ארוים קיין צייטונג" ?
באלד. דערנאך = האט זוך אנגעהויבען = ררוקען ‏ א פעריע
פעליעטאנען אונטער אנ'אלגעמיינעם גאמען: /
אייוענבאהן -געשיכטעןף
שריפטען פון א 0
ארויסנענעבען ‏ פון | שלוםדעליכם
הי ערשטע ו ,קאנקורענטעך.

פון 1

אבאנעמענטם *פריין ‏

פיר 8 חדשים, 50 קאפ, א חודש, א אוינצעל.

נומער ‏ 5 קאפייקען, 8

צו שיקען טעגליך: ‏ א יאהר 15 רובל, א האלם. >

יאהר 6 ר,, 8 חרשים 8ר,, א מאנאט 1,280 ף

שיקען 8 מאל וועכענטליך :+ א יאהר 9 ר,, א האלם

יאהר 4,50 ר,, 3 חרשים 5,98 ך,, א חודש 1 ר,. .
אדרעס פון רעדאקצוע און אדמינוסטראציע .. /
1308 ,הפהו030 ,"₪ דת 6 ₪ 6 ה 3 1] ו ם,, הוטווההסק

אין אויסלאנד:

רעדאקטאר: ‏ מ, ספעקטאר,

ארוופגעבער + ל, מילשטיין, מ. ספעקטאר , י. ח, זאגאראדפקי:

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאו כו כת אחת וחצי של יין

וב ולי

מכיל. את יסור הברול ‏ באותה מדה שמכילים אותו. הריציפטיםי -
היותר. מעולים של הרופאים. ויסוד הברול שביין. ,ברזל" יש בו =
כרי ‏ למהר. את הדם ולהבריא את הגוף והוא: יפה לשתית'/
לגדולים. ולקטנים ‏ ומועיל ‏ ביותר. וזול ביותר . מכל - שאר היינות:

המכירה. אצל חברת ‏ ,כרמל" ורשה..

הציונות | שואפת לרכוש מקלטדבטוה ‏ ע"3

שר --- שבוע לפק
38 9 - |

התכן: ,
על המצפה.'
: א הפסף יענה את הכל,
+ - 00 ב) שירת פגעים.
יְּ אשמים ,הליטווקים" ,
ד) אותות. מחרידים,

קונגדם. לסדור. האמיגרעו:
דרכי הישוב, התעשיה והאכרות. [:
4 > > (שט), , כ = = הור שמעונוביץ,
6 הסבתא הניה, = דבורה בארון,
6 הגמנפיה העברית ביפו .
ועידת ציוני פלך פולטבה.
68 בחיינן : (בצוונות; בארץיישראל ; בטזרח ; בתפוצות-י שראל ‏

בספרות ובאמנות)..

9 פוליטון, ‏ זכות אבות וזכות עצמו , א ל, לוינםקי ,

ו
פזר .העולם" ברוסיה: לשנה 4 רובל, לחצי שנה 5 וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 58 קופ''
/ בחו*ל : באוסטריהיאונגאריה 10 כתרים , בגרמניה. :9 מאָרק , באנגליה - 9 שילינג, באמיריקה רולך,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון וה לחצי ולרבע שנת,
בעד שנוי האדרוסה 30 ק,
0

מחור מודעות ?. בעד כל שורה פטיט מחילקת ארבעתים | -- על העמוך הראשון 66 קופ'. ועל שאר ה;טודים 40 קופ'.

האדריפה:
.13 ,1140185 146000 / .3 0000870888 ,שאנעמא017 ,ת5ו1290 ,7% טֶהה0ב], הוחחהתסק

ו

מתקבלת החתימח על ,העולם" למשך 4
חדשים, מן ספטמבר עד סוף השנה. המחיר 1.35ר.

(לחודש אחד. אין החתימה מתקבלת),

החותמים שחתימתם נגמרה עם הגליון 85 8 |אויגוסט! ובדעתם
לחתום על ,ה עולם" גם להלאה, ידרזו נא במשלוח דמייחתימתם,
אם רוצים הם שלא יחסרו להם גליונות, יען כי ,,העולם נדפס בכמות

מצומצמת בלי כל שארית ,

מש

שד אף החותמים החדשים זוכים בההנחה על ספרי .,אחיאסף".

האדמיניפטרציה של מערכת העולם"

מבקשת ‏ את סוכניה. הלוקחים: גליונות ,העולםי למכירה
לאחדים ושנשארו בידם בלתי מכורים הנומרים ‏ 8, 8 לחודש
ינואד ש'ז. וכן הנומרים 98, 59 לחרשי יולי ואוינוסט,. כי יוְאילו
גא להמציאם לנו, מפני שהגליונות הנ"ל אפסו במערכת. לגמרי,

בקשה זו ערוכה. ג'כ לחותמי ,העולם", והיינו לאלה שאינם
-שומרים את. הגליונות.בכדי לכרכם אה"כ בקומפלקטים לכל השנה
[שאין. להם עור צורך. בגליונות ישנים;

התמורה תושב לב"א,

= 80 0 םמד כ דראה 8007 ראהאן ‏ 8
0 .ג .ם ה6ומההת6ק 5הסה הופהוהת9ת

(תר"ע-5670 .690) (1909-1910 8 פקהתמסההוך

ו

על 5אזעת1087090-10067080 ,מאנזהקה 88082 אמחטו63ס 5ג0סו1
מ'ת מיץ0הני0נמ:881 כקההה6ההא ,11מ5ה5ית6 מאזנתלסתהקהס מצעפקקת
םס 10נסנ קת 05 6068

8080 75ג₪60 8 08[8ה1800 .65 האאל0ה03נ0 (1
06 'א 656168 אה הסדתני האפ 6050 5 (פ
.הו סה ונסקניץ 21608000818ת06 (3
וס (4
080018 ההא6תסקתם (5
008 0103010888 (6
.1186078115 ממ 050%18/ע הואסתססמט (7
6 .657 5מ0ההתק0 6085אה0 (8
0 010070801 5 9
הווהה סד ל מהסצהההאק הוטעהקו (10
1 ₪ קותט תה 010

> -06) ₪ 800178800705 'יא₪ 01080070 '8106009 פשוסטמם0 (11
ות

הז חווט .קמ ההאה6ג (19 "

0 פיתסקה0החתוה ה הוקסקה 6108000078 ההאה186 (18

ססוג פיצאס
.חו 18 5דסתהסק6ה 85 ,.חסא 10 הקהתאסתהה 115908

-סהחזנע אכ11 .האהא0 8 06118 שזכהממפה סקהסעתהא ₪ א עסו
ה 05 .ינ 19--015ה0ק6 5ּם ,טא 50 . 7--.8א9 100 165

ה 05

.6677 ה6תס] .ת .₪8 ,סמפתוום

פערלאג ,קדימה", ווילנא.

-118007% 0800000818 ₪1008870ה0₪0א9 פתהתק0 1 26
.המ .68 הסחסת 9-00 --.ד

2 א בצלאל, זין. ציעל,
י. ל. לוריא (יפו) +
8 6 די מוסדים פאר די עקאנאמישע ‏ אויפלעבונג פון ארץדישראל ,"
018600 .1 13 7הכה ה0מה3 דמ סדר 1 6 |
.(01008) פהתחץ< .4 08-ה ,800189'8ה]1 5ם הנהדההה 1‏ 5 6
א ידיעות וועגען ארץ-ישראל,. 5הטע. פערבעסערטע אויפלאגע , 8 קאפ',
פארטא 2 קאפ', 100 עקו. 50 ,2 ירוב' מיט פארטא.
38 .900803 0825 ₪ .עח0ה0ק16 .ג 101 7 ₪
.6 מס .סא 15 .הַ9ע מגפא 1[ 65 .110008 .המצאקד .1
--.מאקא6 999/0 .988 100
.9 100 ;ם0א 5 .תק66הפהס] .ג . .שאוג הזג 5 36
.* 118760118 מימ ₪ה/ג80 8ז0168ק106ח הנפסהסץ הונתסתהכת, .9 36
00 05 .₪ 50 .כ 5--.8א9 50 ;6 9 .ק6 .א 5 המפד
5א6)הזתת) :דַ110078 ה800]( מצ8צ0 תת עימק הזנמונהק1106: .10 96
2 .6 10 .98 100 ,₪0 19 17848 .(1-18

טעטיגקייט און צוקונפט. ‏ פון ד"ר

8 ך 6 06 זי ₪9 990908
סק 0 0000 0 00 =

100 01 10 11588 .ע 1909/10 18 :הזבמת3)]-מקהתה0ה8> .11 6

6 ₪05 50 שק 7 .הםוגסוס
מיט בעשמעלונגען ווענדען זיך צוג גמ5ההם ,לְ2ק60הפהסת ה .17

בער הנוסעים ארצה--ישראל.
פפר,.

שמוש

לידיעות ארץ ישראל,
מאת דוד טריטש \
מעבד וּמתֶרְגם
ע'י. י,. גרזובסקי,
י"ל ע'י מ שיינקין,
עם הוספה
תרגילים ‏ בדבור. הערבי,

מחיר הספר 35 קאפ. עם המשלוח

= לפנות אל ו. ל. גולרברג , וילנה + [

שגת

9 ,8606006 מ15-66 ,ג א, ]1

2

על הַמְּצַפ

₪ גנפ 56| ,

בחשאי. עשה ‏ ,החוק" ‏ הרך = כקנה, החוק: שיש בו. מעין..
טעמו של. ה,מן", את שלוו פגע במאות. נפשות. יהוריות, שהעיזו
לבקש להן מנוח בתוך ‏ הסביבה הקרושה. ולחלל ולהרעיל את
האויר הרופי הטהור,

כי. שבו. הימים הטובים כקדם, התקררו בעלי:הדמיון, אחרי

+ עיפו מעבורה ‏ סיזיפית ‏ המתמרמרים והלחמים ,

ושוב הוצאו ,החוקים" מבית. גנוכם ,

גורשו : מאות אבות:-משפחה. יהודים, שנפל עליהם חשד
כ אינם ‏ עוסקים במלאכהם הרשומה ב,ניר" הרשמי; גורשו
והודים בעלי:זכיות מיוחדות, ,,המביאים הועלת -להממלכה"; נאפר
על. היהודים לשאיף אויר צח מחיץ לערים; גורשו יהודים מתיך
הכפרים, שהתניררו בהם הם ואבותיהם,

ואף נרנוריעפעף לא נראה ואף הגה קל לא נשמע,

גורשו---כך הוא הר ין. התערערו עד היסור חיי אנשים--
= כך צריך, ,אין שום אורח. רופי יוכל להצטרק באיזידעתו את החוק",
ורק פנה אחת ישנה, פנה שהיא כלה קדושה שבקדושה;
תפארת שבתפארת, הור שבהור--,הבירה הקדושה" מוסקבה, ודוקא
בה יושבים לעיני | השמש כאלף ‏ יהידים. בעלי זכיות מסופקות,
והוקא באלף יהודים אלה אין ,החוק" שולט,

הפג כחו של החוק? האפסו פריסטבים במוסקבה, אם שוטרים
אין. בהז והאם אין שם דרך-המלך, זו הררך. הכבושה, שחובילה
באותן השנים הטובות, בימי גרוש. מוסקבה, אלפי יהודים ‏ מ,לב
דוסיה" אל לב<התחום % ומדוע. איפוא הולכים ‏ ושבים ,חניירות"
מהכא להתם, משר:השומרים. לשר.העיר, משר-העיר ‏ למיניסטריום
הפנים, = ממיניסטריום:הפנים | למיניסטריום | המפחר, ממנו --
למועצת. המיניפטרים : וער הפינט?

מרגלית. מובה. תלויה בצוארם של יהודים אלה !
| הם הנם פוחרים ממררגה ראשונה, שהיקף
מפחרם השנתי עולה, לפי עדותו של סטוליפין
צמו, למאה מיליונים רובלים בכל שנה,
אילו: היה אפשר ‏ לשבר. את החבית ולשמור. את יינה,

שלישית |

== וולנה, כ'ט אלול, תרפיט, ==

ל היכלי-התפארה/ \ שבנו < להם בדמיונם , הסערה. נחתה =

ה אפשר לגרש את ת אלף היהורים ולהשאור את רכושם--

ק] אזהתס'ה )

"\

.ית 1909 20708608 0ע-2 ,דוו

אבל הליקוידציה ‏ של עסקי היהודים הסוחרים הגדולים
תסב נזק ‏ נדול לאוצר הממלכה, תנע לרעה ‏ גם בעניני
התושבים הרוסים הטהורים ומלבר ואת הרי גדולה היא-
עוד חוצפתם של היהודים; כידוע, הם,--עם קשה עורף)- -אינם'
רוּצים לשאת ולסבול את מכאובם במנוחה, והם באים ומגלים
חוצפה כזוו---את פצעי לבבם לפני כל אירופה. הנאורה, והעתונאי
הארורים שוב. יעוררו את הזעקה על האכזריות הואת, והבנקירים
בעלי. הממון,---?רוקא עבשיו זקוקה להם רוסיה-- יכעסו. ויתעקשו
ולא יתנו אף פרוטה להמיניפטריום, :

נהמלאי. המינוסטרים. רחמים ‏ על היהודים האומללים מן ראש
המיניסטרים. עצמו. מיעץ לחת ארכא ‏ להיהורים העתירים להיות "
נולים, לבלי הגלותם. -זהו דבר שאי-אפשרן אך שהות דרוש
לתת להם, בכרי שלא יסבו. נוקין לאחרים. רק מיניסטר:הכספים,
קוקובצוב, ומניסטר ‏ המפחר, טמיריאווב, באחת |
אסור. להגלות. את היהודים. האלה, 5

שהרי סוף:סוף מיניסטרי הכ ספים והמפחר הם!

פיהה 5ג3י.
הברוניקה העתונאית היבשה מספרת \
,בקשותיהם ‏ של אהבע. מאות סטורינטים יהודים נשארו,
על פי החלטת המיניפטריום-להשכלה, בלי כל תשובה", \ |
,מאות סטודינמים יהודים נשארו מחוץ לכותלי האוניבירפיטה".
,סטודינטים יהורים שכבר נתקבלו באוניבריסיטה המוסקבא
בשנה זו, על:פי החשבון של שלשה אחווים, קבלו | מכתבים
מאת הנהגת האוניבירפיטה בבקשת סליחה על השניאה שיציאר
בוה, מפני שמיניסטר ההשכלה מצא, שאף אחר מן היהודים
לא היה רשאי להתקכל בשנה זו, מאחרי שמספר הסטודינט
היהורים כבר עלה על הנורמה. הנהוגה",
ועור הרבה יורעת הכרוניקה. לספר. ּ
והידיעות הללו נבלעות באויר, הולפות מבלי עשות ו
מיוחד, ואינן נקלטות במוחם ובלבבם של אלה ש היכולת ב
וגם אלה הר וציים לבוא לאומללים לעזרה, המערערים לפר
על אי-היושר וסלוף:הדין שברבר, גם אלה מתוף שרשו. דש
ואנחות. הצעירים. היהודים ‏ אינן מעוררות. עור מצדם כל תלו
וכל מחאה, .
ורק אנו, היהודים, חשים בצערם של אלו, רק אי
יודעים ומרגישים, כי מאות = הצעירים. שלא נתקבלו --אלה המה
מאות חיים שבורים ‏ ורצוצים, ו שלא | נתגשמו, , עלומים

-עור

= המורים. הבוחנים | הכשילו על:פי
> הצעורים היהורים, לבל יהיו עור למפגע לאחרים, אף:על פי
שבאמתו של דבר. אין התחרותם מביאה נזק לאיש, בשנה זו
= למשל, וש מקומות הרבה פנויים בהאוניבירסיטאות ‏ שבפטרבורג

ג (ְ : | * העולם 3

גל יון לג

שנקטפו, כחות | רוחניים | שהלבו עמל. ויניעה, = זועה
ודם:נוער שהלפו לבטלה,

ושירת<פגעים זו, הנשמעת ‏ מדי שנה בשנה, בבוא עונת
הלמודים ‏ בבתי-הספר ‏ העליונים, עושה בשנה זו רושם מכאיב
יוחר,
כי כל אלה הצעירים היהודים, שוכו להגיע עד שערי
האוניבירסיטאות, אודים הם המוצלים ‏ מאש, שארית הפליטה
של אלפי היהודים הנבחנים, הם עברו דרך הכבשן של הבחיגות
מצורפים - ומזוקקים ,. בחינות = האיקסמירנים היהודיים שבשנה ו
בערי רופיה--אלו היו ענויי נפש ויסורי<מות לצעירי בני ישראל,
רוב בדעת: ובכונה החלה את

לאברון,

ומופקבה, ואם בשנים הקודמות היו נשארות בקשות הרבה של
סטודינטים .בלי . תשובה | חיובית מחופר ‏ מקום, יש בשנה זו

> מקומות. ואין מי שימלאם,

ומהפכה איומה מתחוללת בתוך נפשם של הצעירים. הללו.
רק דרכים אחדים, כלם דרבי;יאוש, נשארו לפניהם,. אלה עושים
ות הקפיצה היותר. נוראה, שאין אחריה תשובה--מן הגשר אל
מי:הט ב ילה. הם מרכינים את ראשם בפני הגל ונעשים כשרים
בהלכתם ,‏ ומיניסטריוםיההשכלה התחיל דואג. עוד שלא ‏ יחזרו
,בעלי התשובה" הללו לסורם , בפקורה החרשה, שנשלחה לבל
המשגיחים. על גלילות הו נאמר, שהיהודים המומרים
הנכנפים להאוניבירסיטה בעזרת כתב>הטבילה, אינם. רשאים
השאר בה כשהם חוזרים ליהדותם, אם על-ידם עוברת. הנורמה
זפרוצינטית הקבועה. להיהודים ,על גדותיה",
ויש בין: הצעירים * אנשים ‏ בעלי רגש לאומי טהור, שלא
זליפו. ולא. ימירו את עמם בכל כופר, אך הפצע אשר בלבכם
פנימה ימאן להרפא. הם. רואים. לפניהם תהום: עמוק, ומאחריהם
מבחר ימיהם ושנותיהם, מיטב כחותיהם, שאברו. לריק. לאן
ילכוף אנה יבואו להחיום ולמלחמת החיים, לענפי. מחיה אחרים/
א התכוננו ‏ למדי, האיקסטירניות אכלה את לשרם ומצצה את
דמם, ומיואשים הם מנפים לעורר את הנימים האנושוים הגרדמים,
-נומי הרחמים שבלב. האנשים,. שגורלם ‏ מפור בידם, על ידי
יומים של אבוד עצמם לרעת.
ואחריהם באים האנשים - המאמינים. עוד | בשלמון. היושר
ואומרים \ לפנות = אל ,הקדטים"
ושאלה בדבר מצבם,
ואין הם יורעים, התמימים, את כחם ורצונם של. אוהבי-
יהורים ברומה השלישית, שממנה הם מצפים לעזרה...
דומת:הממלכה השלישית, דיה שלא תתן. צורה של חוק
לכמה מההגבלות, שעד עכשיו הן כהררים התלוים בשערה של
איזה ביאור. הסינאט ,
= והפתרון מפור אפוא לידי הצעירים היהודים עצמם, לירינו
כלנו: בקורת צריכה להיות לכל אותה המגפה
האיקפטירנית, המקיפה את מחנה הצעירים, לכל
איקסטירניות ז שאין פופה אלא מפח נפש ויאוש
בלי תקוה.
> = ישאלו נא צעירי היהודים את נפשם !
הכראי הוא להם להקריב את שנות העלומים שלהם לשם

תעודה' של בית:ספר ' בינוני, שאין: לה בעדם ‏ אלא שי של

פסת:ניר. בלברל

בבקשה, שיעוררו בדומה את :

א6אוף ,8 וי

שאלת היהודים בפולין היא שאלה נצחית, כלומר אין היא
נפתרת ‏ לעולם אפילו בעיון, מתעוררת היא מדי פעם בפעם--
בתקופות המעבר שבחיי המדינה, בשעות חדוה וצרה, בשעה
של פעולות ‏ ומעשים ובשעה של דְברים ובקורת. אין לך. מאורע
המתרגש בחיי פולין שלא יעורר את השאלה הנצחית. הזו,. ואין
לך עתין פולני מאיזו מ5לגה שהיא שלא יקריש מדי פעם בפעם
המון: מאמרים. לבירור שאלה זו,

הרי לכם המאורע האחרון -- בקורם של הצ'יחים וקבלת
הפנים הנהדרה שערכו להם. הפולנים --- ותוצאותיו : המון מאמרים
נגד היהורים, עתון אנטישמיי חרש, קריאות לבויקוט. איקונומי,
כמעט, ממש, הטפה לפרעות ,

לכאורה, ‏ מה ענין בקור-הצ'יחים לשאלת היהודים ?. אולם
בפולין. אין לך, כאמור, ענין שלא. יהיה. לו שייכות ליהודים,

הצ'יחים ‏ הלכו לורשה ולצ'נסטוחוב ‏ ולקרקוי . ובפל מקום
נתקבלו \ בהוד ‏ ובהדר, הפולנים | שמלחמה - מצר המערב
והמזרח עשו את הבקור לרי-ונפטרציה של אחנת שני העמים
הסלווים; שהם בלבדם עומדים במערכה נגד האויב הגרמני, של
אחוה, הבנויה. על יפור שווי וחירות ולא על השתעבדות.. ניתן
להם רשיון לקבל את פני הצ'יחים, והם סדרו את קבלת-הפנים
בתור בעלידבתים ושליטים במרינתם. ‏ ורבר זה היה נכבד להם
בוחרה

ופה מתחיל פרק היהודים ואשמת. ,הליטווקים",

בועד | המסדר, בקבלת הפנים, הש;תפו שלשת היהוהים
הרשמיים, שהם הם תמיד באידכהם של היהורים בעולמם של הפולנים; = \
אולם גם הם, כנראה, הרגישו את הצר המגוחך שבהבר לצאת
לפני הקהל בתור ,סלווים", ואף על פי. שכל דבר. פולני ‏ אינו
[ד להם --- השתתפו בשמחות אך מעם מאר, כמעט רק
בחתימותיהם תחת ההורעה בלבר,

אולם לא בזה החטא.,

הרחוב היהירי גם הוא הטא אך מעט, אפשר שלא יכול
לחטוא מפני. שלא. הראו אותו להאירחים כשהראו להם את כל
העיר, ‏ ובין ההמון שקדם את פני הצ'יחים לפני. בית-הנתיבות
מספר ה הודים, שבאו לראות במחוה, היה לא מעט, ּ:

חטא נדול חטאה העתונות היהודית, והוא. שעורר את כל
הוכוחים, את כל הקצף,

העתינים: היהירים לא יכלו לכבוש. את יצרם, לבלי להתל
וללעוג \ על הטפום של פולנידסלווי בן הת משה, על ההשתתפות
ב,חתונה". זרה ‏ להם והרנישו | זאת ובזה הגדישו, כמובן, את
הפאה, חררו העתונים. הפולנים, חרר הועד הספדר: רצו אלה
שבכל העיר, בכל פולין כולה ירפוק הלב בדפיקות אהבה שוות לקראת
האורחים, שגלוי רגשות האחוה יהיה גדול. ונשגב, שיוכלו לרבר
בשם כל תושבי הארץ ולהופיע בתור בעלי-בתים זשלימים בארץ- -
והנה היהודים, לא רק שהם משהמטים מלהראות את שמחתם,
את חדותם, אלא גם מעיזים ‏ ללעוג ולהתל מעט, המיד הם
היחודים המפריעים, המתבדלים, : המחבלים :

גדל כעפה של העתונות הפולנית, התחילה זו מחפשת. את
האשמים, ומיד נפלה על ההמצאה הגאונית : אשמים הם ,הליטווקים'.
אמנם ההמצאה היא יהודית:. יהודי אחר פילני בן רת משה,
המופיע: מדי פעם בפעם על במת העתונות, כשהיהודים נכשלים
באיוה חטא וצריך. להצטרק לפני דעת הקהל הפטריוטית, עורר

ה

גם הפעם את תשומת לבם של הפולנים על חזיון. זה, שהעתונות > %

היהודית | נמצאה. בידי ו שבל העתינות. היהורית

(ציוניות עד הבונד והסוציאליות בכלל מתנהלות ומושפעות הן
מהם, ובכן איפא הם האשמים בכל העוונות הראשונים והאחרונים,
| והיהורים הפולנים האמתיים, שהורתם -ולירתם בטהרה, בגבולות.
- עשרת פלכי. פולין, נקיים מכל עוון, כי פטריוטים טובים הם
ונשמעים הם המיר להרוב. הפולני,
, נפלה. העתונות ‏ הפולנית ‏ על מציאה ז, יש לה מעט
ושה לצאת. כנגד היהודים כולם, להציגם. כולם בתור אויבו
הארץ; זה לא נאה מעט וגם מעט מזיק, שהרי צריך להראות
שהיהודים הם פולנים--ומציאה זו הוציאתם מן הדחק.
נמצאו האשמים האמתים ! הם, הזרים שגורשו מהפלכים
הפנימיים, ‏ שבאו מפלכי ליטא עם הרוסית שלהם, עם הזירגון
שלהם, הם שיסרו. עתונום ‏ ז'דגוניים, ‏ תיאטרונים. ז'רגיניים, הם
> שעוררו: את התנועות של המתפררים--הם רק הם שהשפיעו על
יהודי פולין הורים והתמימים, שהעבירום על רעתם.והם, המוליבים,
> אותם: דרכים עקלקלות , חם האשמים !
ובכן, מלחמה לא עם היהורים אלא עם ,הליטווקים". ומי
"זה יעיז לומר שהמפלגות המושלות בארץ, שרעת הקהל -- הן
אנטישמיות?. לא, ‏ הן רק ,אנטי-ליטווקיות", והרי. איש לא. יעיז
לומר שאסור. לו לעם פולין להגן. על ארצו. וגם על יהודיר --
בפני ורים !
נמצא. האויב הנוראן ולא עור אלא שהוא. נם אויבם. של
היהודים העיקריים, הטובים והנאמנים, ‏ צריך איפוא רק לבטל
את השפעתם המויקה ‏ של ,הלימווקים", ‏ ומתכוגנה. העתונות
הפולנית-. ,לקומפניה" ‏ שלמה נגד ‏ האוים החדש בער הארץ
ויהוריה, ומתנחמת היא, שבעיקרו של דבר. היהודים. הם פולנים
מנים, , רק ,הליטווקים" הם. השחיתו בהם כל. חלקה. טובה. וושנם
ליבירלים, כלומר. יהודים + המתחפשים. לפולנים טהורים,
האומרים בחצי ‏ פה, שגם הליטווקים = נעשים במשך הזמן
יהודים פולנים , :
ועוד | מעט ‏ ובעתינות ‏ הפולנית = יודפסו המון
מלאים דבהי נחמה והתנפלות ‏ על ,הליטווקים",
אולם,. חבל, כבר עבר המוער, ההלוטווקיםל עשו כבר. את
שלהם והלכו , ומקומם כבר הולכים. ולוקחים יהודים פולנים טהורים
שאין בהם אפילו מפת דם אחת לימאוח; והם הם עכשיו ראשי
"ה,מתפרדים", ‏ הם הם המתיצבים בראש ‏ המחנה ‏ הלאומי ‏ מכל
המינים, ,השנוא. כל. כך עלי הפולנים,
נחמתם -- נחמת ‏ שוא. היא !

גם

מאמרים

זוותות . אחחיב'י),
זה לא כבר. נתעוררו בעתינים העברים ויכוחים מעניינים
בשאלה ע"ד ,הכליון" של האומה. הישראלית, .ושאלה. זו נשארה
פוף. סוף בלי פתרון, מפני שמי הצר האחר ישנן הרבה עובדות
ימנים מעירים. על הכח הווני ‏ וזבלתי:מצוי האצור ביהודים,
ומ הצר השני מוכיחות המון. ראיות: את ההפך. ראיות: מן הפוג
אחרון אפשר למצוא במאמרו. של הה'ר. רופין . ע"ר ,ילרי?
היהודים: בבתי-הספר. בפרופיה", שנדפס בחוברת. האחרונה של
> המאסף ,צייטונג פיר רעמאגראפיע און סטאטיסטיק. דער יורען".
ע'פ רשימות סטטיסטיות משנת 1906, 1896, 1886 מוצגות
זו לעומת זו, = מוכיח \ בעל המאמר,. כי. מספר ילרי. היהודים
= שהגיעו: לשנות. למור הולך ופוחת יותר ויותר, יההתמעמות הזאת
- הנה מוחלטת, ועור יותר מזה היא. יחוסית. הגנו להביא: בזה את
ל ומספרים, | המדברים בער עצמם יותר 0 הביאורים

העברית הציעה

6 בשנת 1886
עד ₪614,646 - " 16
וער 240,894, "‏ 1906
הנה | מספר ילדי | היהודים,

ההמעט הרבה באופן זה:

מסך 68,108 בשנת 1886 ירד
עד 60,988 "- 1896
ועד 59,108 " - 1906
מספר ‏ ילרי-היהודים, ‏ שהגיעו

מלבד ‏ שלא ‏ התרבה, ג

לשנות-למוד, הוא פחות

הרבה ממספר היהודים בכלל ביחם אל המספר הכללי של תושבי

פרופיה, | ומשנה לשנה הולך המספר היחוסי ‏ הזה ויורר : יות
ויותר, בעוד אשר לפי מפקד-העם האחרון, שנעשה בשנת 1906,

2

עלה היחם הפרוצנטי של היהורים לעימת הסך הכולל של התושבים:

ל-/1,109, הגיע היחס המספרי של הילדים שהגיעו | לשנות למור
רק 0,89%, לפני עשרים שנה, בשנת 1886, היה היחס המספר
נורמלי עדיון, הוחס הפרוצנטי של התושבים היהורים עלה ‏ א
ל-1,99 והיחס המספרי של ילדי-היהודים עלה לפך---1,40. >
מפני שבאשכנז למור הילדים ‏ הוא. חובה שמקפירים מאז
על מלואה, צריך. לחשוב, כי מספר הילרים מבקרי בתיההספר:
הוא המספר הכללי של הילדים, שהגיעו לשנות = למוד, = ויו
מוה, כי המספרים המובאים. למעלה מעידים על המעטת מס
הילדים ‏ העברים, שהגיעו לשנות למוד. ביחם אל עם הי
בולו. בוראי שהחזיון הזה הוא ‏ פימן של. התנונות. וכליון. .ה
רופין, ‏ בהביאו את המפפרים הללו. מעיר את ההערה המעניונ

הואת: ,כל מקצוע = של | סטטיסטיקה. בנונע ‏ ליהודי-אשכנז,. הן"

סמטוסטיקה.- של,- ביה"ס = והן :זו של הפרופיסיות = השונות, .

סמטיסטיקה ע'ר עוברי-עבירות שבריני. | נפשות. וה 5 טים

של מקרי-המיתית, --- כל מקצוע ומקצוע מהן מביא. אות
ישר או בלתידישר ‏ לידי מפקנה, כי מספר הלידות. בין. יהודי
אשכנז התמעט הרבה במשך שתי עשרות השנים האחרוגור
אולם, כמדומה, אין לחשוב את החזיון המופלא של התמעו
מספר. ילרי. היהודים ל רק לתוצאת הפחתת. הלירות =
יהודי פרוסיה ,= אל. הגורם ‏ העיקרי הזה צריך לצרף גם.
ההשפעה המזיקה של שני גורמים אחרים בחיי יהודי פרוםי
ויהודי המערב בכלל, = והם. -- המרת-הרת ונשואי-התערובו
המשפיעים לרעה כמרה שוה על מספרם של התושבים היה
וע"י השפעת שלשת הגורמים האופיים הללו. בחיי. יהודי. א
המערב (התמעטות ו המרתרהרת ונשואיההתערובות)

המוני היהודים שבדה אירופה,

3

ה -גרינבוים ; . :
קורס לְסָדור הָיָה הַיְהוּדִית +

מארצות. הברית שבאמריקה הצפונית ‏ יצאה הפעם.
רבת ערך, שאם. תתגשם בחוים,, עתידה הוא. להביא. לירי:
חשובות ‏ מאד , החברה. הניודיורקית. החרשה ‏ לפדור. האמיג
7 לקונגרם 5 את כל \
ו למצא.

כפי שנתפרסם ‏ כבר בעתונים, מתקבלת הצעה ו בכל
מקום בסבר פנים יפית, ‏ ובוינה: כבר. נופר וער, ‏ שמטרתו לבא
בדברים : עם. כל החברות ‏ הגרולות | שלנו וגם עם דרפוטטים
היהודים שבפרלמנמי אירופה, שישתתפו בקונגרס זה, במעט
= שאין: פפק, * שהוער יצליח במעשיו, שהרי תנועת ‏ היציאה של
יהודי. מורחדאירופה: היתה. כבר לחויון כל כך. גרול' ומשפיע על
חיי היהורים בכל הארצות והמדינות, ער שאי-אפשר להן להחברות
= היהודיות הגדולות לפטרו באותן תחבולות הצרקה הרגילות, שהן
מכיונות: רק כלפי יחידים ולא. כלפי הבלל בולו,
וה: כעשרים וחמש שנים זורם מארצות מורת-אירופה. זרם
לתי. פופק של יהורים, המבקשים להם מקום עבודה ומניחה,
שוטמף לעבר : הים ועובר דרך. הארצות. הנאורות | של אירופה
המערבית - ובכל מקום הוא. משאיר קבוצות קטנית או - גדולות.
הודות לזרם היציאה הזה נפחפו יהודי ארצות המערב .לתוך חייה
האומה. העברית, ‏ נסחפו ‏ בעל ‏ כרחם, אחרי שכבר נקרעו
עליה. והאמינו, ‏ שאין. להם כבר חלק. בה, ואחרי. שלכל היותר
רק מפזרים צרקה ל,כני רתם השנוררים" +
המוני היהודים הנודרים לא רק' שבראו. קבוצים חדשים
לכזים ‏ גדולים חדשים מעבר לים, אלא שהחיו את הקבוצים
רים בארצות. המערב, שכבר . התחילו. מתנונים ‏ ועוברים מן
%ם. הם הביאו אתם למקומות החרשים את חייהם. העצמיים,

שלכאורה כבר. נעלמה שם או נחלשה הרבה.. חררו לנפשם
מערב, והתחילו חושבים מחשבות, באיזה, אופן להסיר את

על המהגרים ‏ ולחקירת - 5 ההגרה.\

ומעבר לים בארצות החדשות נתרבו. הקכוצים משנה לשנה
1, כחק למהגרים, במקומות אחדים ששם נקל היה. יותר
לחם ועבורה, ובמרה שגדל מפספרם גדלה ההתחרות

, אחרי שגם שם ההחילו. מבצבצים ועולים ארי שנאה ו
הסכנה. הכרוכה. בהתרבות מספרם של היהורים ‏ במרה
יותר. מרי פחפה גם אותם. לתוך חייההאומה, - והכריחה
הקבוצים החדשים בארצות. הכניסה, שנתלשו גם הם
ם של חיי האומה, לחפש תחבולות איך להמעיט את הזרם,
טותו למקומות אחרים, איך להציל את נפשם,
קאמיגרציה, ‏ שלא רק שאינה פוסקת, אלא הולכת וגדולה,
-באופן. זה במשך הזמן לציר שעליו סובבים ‏ חיי האומה
1 2 תפוצותיה, ונעשתה. כמעט לבסיסם ולנקודת הכובר
ים הללו ,

זונגרם לסדור האמיגרציה עומר איפא. במרכזם של. חיינ
ומיים בהוה, ואפילו אם יהיה רובו של הקונגרם מאותו מין
ובתנו, העושים הכל לענין של צדקה ליחידים: והשוללים
מעשה ופעולה למובת הכלל לא רק אה צביונו הלאומי,
| גם את צביונו הצבורי, ‏ לא יהיה ביכלתו להעלים ולהפתיר
שעוסק. הוא בענין המשותף' ליהודי: כל העולם, ל
= את חי כל האומה כולה, :

| וכבר בזה מונח ערכו הרב של הקונגרס,

והמעשה אשר ו היה 7 ו אשר ו

אלא אם כן תתאחדנה כל החברות והאנודות העוסקות = בוה
להסתדרות אחת. גרולה ומקפת, שהיא תמלא בזעיר אנפין בשביל
המוני הנוררים שלנו אותו התפקיד, שממלאה ממלכה מסודרת
בשביל בניה המוכרחים לנדוד מארצם, כי רק הפתדרות. גדולה
ומקפת. תוכל באמת. לשלוט -בהניעת. ההגרה, ‏ תוכל. להטותת. --
כמובן, ‏ בעורת ארצות הכנוסה --=- אל מקומות חדשים ששם לא
רב עריין. מספהם. כל כּך. הוכל: לברא בשבילה אותם המופדים
הבספיים. הררושים, כמו ב:ק שישרת. את המהגרים וירכז: את
משלוח הכפ*, קנית הברטיסים וכרומה, ‏ וגם תוכל להיות באת:
כחם ‏ לפני | ממטלות. ארצות. הכנופה ‏ ולפני כל העולם ‏ הנאור.

- וזאת היא אמנם מטרת הקוראים לקונגרם. רוצים הם. שיברא
הקונגרם את ההפתדרות הכללית, את הבנק, שיציל הרבה ממין
יהורי מטמיון, שירא ה את עצמי כבא-כחם של .המהגרים, של
האימה, וישתחל לקחת חלק בקונגרם. של הממלכות בענין האמינה
רציה, ‏ שקוראת. איטליה,

אולם מלבד המטרות הללו הקרובות. והנראית מראש ישנן
עור אחרות, שכבר. הן. עוברות . את | גכולות = הוה ונכנסות
אל תיך. חשבינות העתיר והפוליטיקה. הלאימית,

שא ת היציאה קשורה היא בשאלת הקילוניוציה, אמנם קשר
זק: בחיינו הוא יותר. הגיוני ממציאותו. ע"פ ההגיון אפשר להיכית
שההגרה ההמונית שלנו סוף' פוף. לא המצא לה מקום בארצות
התרבותיות ‏ שהיא. באה אליהן,< אם אפשר לומר כן, : כמו אל
המוכן, ומוכרחה תהיה פיף סוף למצא לה ארץ, שבה תיצר היא
בעצמה הכל : בשביל עצמה,: כלומר שתישב אותה ותאחז. בה,
אפשר להוכיח ע"פ איתו ההגיון, ‏ שסגירת שערי. ארצות הכניסה 77
ההולכת. וקרובה תכריח- את- המהגרים ‏ לשנות "את==דרכם -ולפנות .;..
אל- הארצות- הבלתי. נושבות או .הנושבית: אך: מעט -ולוצר. שמה
ישוב, ושבכלל קשי הכניסה ‏ מעמיר. כבר עכשיו שאלה זו על
הפרק, | וכבר ‏ עכשיו הולכת תנועת | היציאה ונהפכת מאליה
לתנועה. ישובית :

כך אפשר <להוביח. ע"פ ההגיון המפשט,

ואמנם אין. ספק, שהניון. זה מביא. לידי מחשבות ופעולות
ישוביות, אך לא את המהגרים עצמם, .כי אותם ההמינים היוצאים
מארצות. המזרח. אידאפשר להם לישב. ארצות בכחם הם, אלא את
אלה הבאים לעורתם. / 2

ובקונגרס בוראי * שתתעורר שאלה ‏ ע"ד מציאת \ מקומות
חרשים בשביל. ‏ ההגרה רעברית = וע"ד ‏ הקולוניזציה, ‏ מה שנינע
לשאלה הראשונה, | עור אפשר למצא. מקומות ‏ חדשים ולהטות
אליהם ברב או במעט את זרם חיציאה מבלי. שנות. את תכונתה
וטיבה, מבלי הכניס אל .תוך חזיון אלימנטרי זה מומנט של מחשבה.
ורצון , אולם השאלה השניה היא כבר. כולה. מאותן השאלות
שפתרונן. תלוי בההשקפה. על עתירו של העם היהודי, --היא: חלק:

מהפוליטוקה היהורית: הלאומית. :

בתיך. העוסקים בהכנת. הקונגרס - = ואפשר שהם מראש
מחוללי . ההצעה. --- נמצאים : אנשים , החושבים., < שהקונגלס
וההסתהרות, ‏ שתברא. על ורו, צריכים יהיו לעסוק ‏ בקולוניזציה
ובפוליטיקח יהודיתן: אלה הם הארציים המבינים ‏ שבכת. רעיוג
המפשט אי-אפשר. להם ליצור כלום ורוצים הם להבנות מההגר
אין. זו מחשבה חרשה בתוך מחנה הארציים , = התשוקה לשלו
בתנועת היציאה, להסתייע בה, היתה תמיד חוקה אצל הארציים
ביחור אצל האנף השבאלי ‏ שלהם, ותשוקה. זו היא שהביאו
אותם. כבר לירי ,גלווסטון', עכשיו נתרחב המבט, נתעמקה ההבנה,.
ורוצים הם לבנות. על יסוך. תנועת. חיציאה מה שאי-אפשר ה

אולם לא-זה הוא. העיקר, יכולים הם הארציים לקוות ולשאוף,
שהקונגרם הכללי לפדור האמיגרציה יהן להם את האמצעים ואת
המוסדים, שאי-אפשר היה להם לברוא. ער. עכשיו,. שיקבל איזו
מההצעות. הארציות הרבות ‏ ויגש ‏ מיד לעבורה ישובית, -- לא
בזה אנו דנים. .לנו נכברה היא שאלה אחרת,

הקינגרם וההפתדרות, שתברא על ידו, יחר עם כל המוסדים,
וותר משיוכלו להוליך. את המהגרים. ימשבי אחריהם.. עור אפשר
\להטות אחרי עמל קשה. של שנים רבית את ורם ההגרה מארץ

> תרבותית אחת שהתרגלו כבר לנדור אליה לארץ תרבותית. או
= חצי תרביתית שניה, למקום שאפשר לו לעירוני,---לבעל-מלאבה,
לפועל ‏ ולסוחר, למצא מיר ‏ עבורה ולהשתכר. רי. מחיתי, . אבל
אידאפשר להטות זרם זה לארץ בלתי. נושבה, בזו האחרונה הרי
צריך. להתחיל \ בעבורה ישובית, : בעכורת הכנה, שבכל אופן
תמשך זמן מה ער אשר תוכל הארץ לקלום. איזה מספר של
מהגרים, הבאים מרצונם, למצוא את לחמם. ואם יציב לו
= הקונגרס את המטרה האחרונה ויברא הסתדרות . לשם. ישוב, הרי
בהכרח שיפתלק מעבודת העורה לאלה ההמינים הרבים, העוובים כבר
עכשיו את ארץ מולרתם ויוצאים לארצות אחרות,\לבקש את לחמם,
הנטיון הראה, שעבודה ישובית דורשת. רכוז כל הכחית
וכל האמצעים של הסתדרות היותר. גדולה ועשירה, אם רק רוצה
היא בהתפתחותה של העבידה ‏ הזו במהירות היותר. אפשרית,
ובכן איפוא מהיכן ימצאו כחות ואמצעים לעבודת העזרה למהגרים,
שאינם ‏ יכולים ‏ עדיין: להיות מבוני הישוב החדש+ ואם ‏ גם
ימצאו, ‏ כמו שנמצאים הם אצל יק"א, הרי אלו הן שתי עבודות
שונות שאינן מתלכדות כלל ..
= ולפוכך, עבודה . ושובית,, . התרכזות. של. ההגרה, לא- רק
נערים , אלא באיזו ארץ, ‏ התרכזות. הבאה שוב רק ע'י: קולוני:
זציה, נמצאות כבר מחוץ לעבודת עורה: למהגרים וסדור ההגרה,
לההגרה העברית. תכונה: אחת. עיקרית, שבה היא נברלת מכל
תנועת נדידה של יתר. העמים: היא: הגרת. עירונים , שואפת היא
רק למרכזי המפחר והתעשיה, שאם איהאפשר שם לקחת חלק
במקצועות. העבורה, שכבר. עוסקים ברם התושבים, נקל ‏ לברוא
מקצעות חרשים, בעור ל , למשל, או רותינים, צריך רק
לתת את הקרקע- -ולו היה מכוסה: ביער מצל---והם כבר --
| ושוב: חדש, ומי שרוצה לבא ל עזרתם של המהגרים, לתת
= להם עורה מיר, עזרה של ממש, אפור לו להפיח את רעתו
= מהבדל. עיקרי זה כדי לכוון את: מעשיו לתכונה. זו,
רק מי שמטרתו לבנות את עתירו של העם, מי שרוצה
לבנות לעם בית, לחכין בשבילו ארץ, ‏ שיוכל להכנם אליה לעתיר
לבא -- צריך וובול לעסוק בעבורה ישובית. גדולה,
בסיסה לא רק ההגרה, אף על פי שהיא. החזיון. היותר. נכבר
בחיידהיהודים של עכשיו, אלא השאיפה לחיים. לאומיים. שלמים,
לצבור יהורי חפשי, לארץ. אבות,
ואת זאת אין לשכוח!
יחיאל יוסף. לבנטין,
הההפי- ה שוב.

מאמר -

התעַשיָה וְקָאְכָרות ,
0 = (המשך סמות 2 ;
באנְגליה ‏ התרכזו 0 :

ועבורה. זו,

הגדולות, ואין להפועלים מגע. ומשא עם עבורת:האדמה, מוצאים
אנו בפרנציה ובגרמניה : בתי-מלאכה לעבורות שונות ‏ ורכות
הפזורים בהרבה כפר ים, והפועלים המקושרים -לעבורת-הארמת
אוחזים. נם באכרות וגם במלאכה, :
בעלי-אחי:ות קטנוח, היודעים את המצב הרע של הפועלים
ב ,יההחרשת הגדולים, מבכרים את התעשיה הביתית. הטביאה.
להם שכר רב כל כך. עד שבלי -עורתם אידאפשר ‏ היה להם.
במקומות ‏ הבים להתפרנם רק מתבואית. אחוותם +
בכל המקומית שנברה ההתאגרות וההתאחדות, שם
הגרל ותפרת גם התעשיה הביתית ושם תהשתלםגם
הקולטורה האינטינסינית של עבודת הארמה. ושלש.
אלה : ההתאגדות, ‏ האינטיסיביות ‏ והתעשיה. הולבות של\ביהורוע
להרמת. הצלחת. האכרים בעלי האחוזות ‏ הפעוטות, :
ונפלא הרבר. איך ‏ יגדל \ ביניהם ‏ הכשרון להסתגל. לכל'
השנווים העצומים אשר יחוללו בתעשיות שינות , יש אשר תקום.
איזו מהפכה, או איזה. קריזים יגרום שנוי. רב : במהלך. התעשיה,
והיא. הוכה לרסיסים; אבל ימים. יעברו, ועל משואות. איזו תעשיה
אשר נהרסה ונפלה, תקים תעשיה חדשה המתאימה לררי?
הזמן, ‏ תגדל והפרח, בעת. אשר בתיהחרשת גדולים בנפלם,
איזה קריזים. ירבו רק: את הרעבים ואת האביונים ,
במשך של שני. דורות גברה המהפבה ביחוד. בתעשי
ארינה: תחת הפשהן בא צמר-גפן, תחת מכונתההאריגה הפ
באו המכונות 8 - אכרים רבים שהיו. אורגים בביתם,

העצומה; -- 5 זאת 7 בתעשיה. זו. אנו מוצאים. הפ
-בבירה = לשנויי = הומן ; = ואמנם | עבידת-האריגה ‏ בין | האפ
היושבים על אחיזותיהם ל א הת;טנה. כי. אם. הלכה
בשנת 1864 היה מרכז גדול. לאריגה. בסביבות-
ריבו מהלל. את חיי-האכרים העוסקים בעבודת-הארמה ובתעי
ביתיות אלה; בשנת 1880, אחרי כל המהפכות בעולם הח
ואחרי אשר. צמחי בתי-חרשת גדולים-בארץ, ‏ מספר כוהריא:
אודות אנשי-המקום הזה כי המה עופקים גם ‏ בעבוה
וגם בתעשיה. הניתנת להם בשנה 85 מוליון פרנק; ובשנת ?
מתאר הסופר )6אאוחווק .\ = בספרר ‏ *66מגי תס[פהןה ו |
המקומות האלה ומראה את הצלחת. האכרים המוסיפים. לח
האכרות ואת התעשיה, (מובא ‏ בספרו. של. קרופוט ין !+ ,הא
והאמנית") , :
בסביבית שולה, מרכז של התעשיה למטפחית-בד, החתפ
העבודה ‏ הזאת במאתים כפרים, והמה נותנים סחורה- /
מכל. הפבריקאות העפוקות: במלאכה זאת . בסביבות אורלא
אין בית=בכל. הכפרים | ששם אין : תעשיה . לאריגה = ול
והמה. עושים. מטפחית, שביסים, סנורים, צוארונים וכו'; נ
אלביף. גדול מספר החיטים והאומנים ‏ בכפרים. הסופר. בי
מטעים ומראה. את התועלת ואת הריוח שמוצאים האכרים כו
את עבודת-האדמה. עם. האומנות : הבתים טובים, מרוחים
בגרי אנשי המקום טובים, ובכלל חותם של אמידות, של
טובה. והצלחה. טבועה על. כל מעשיהם והליכותיהם..
נצין עוברה חשובה: בשנת 1880 היתה העי
למרכז של התעשיה הנקראת ו של גימונית. 8008ג!
(10880 6 התעשיה הואת נפלה. או החלו במעשה ,פוומקאות:
של לבר"; גס המלאכה הזאת נפלה, אז החלו : לעבור. נעל
וווננו שם 34 פבריקאית 0 , שבהם ו 5 9

> אנשידהכפרים האלה ה מ א חר י ם עבודת-האדמה והתעשיה גרולה
מאך ,עד להפליא". -=

בבריטן, בפרנציה, אצל קימפרלה נפרצו בכפרים ‏ רבים
> בתי אומנות לעשית מנבעות של לבר, ועקב התעשיה ואת
המביאה ריוח ‏ טוב, התפתהה והשתלמה גם עבודת-
הארמה, בטקום אחר נמצא כי התפתחה התעשיה של קופסות-
ח ואחרי ש נפ ל ה התעשיה הואת החלו כפני ההכרח ל הוסיף
להגדיל את עבודת-האדמה, ויהפכו בלוריאק את מקומות ‏ החול
אשר לחפי-הים לשדות תבואה, ובסביבות אל הפכו את האדמה

אשר. כבשוה ממי-הים, אחרי תחבולות ‏ רבית ועבורה קשה
ולח, = לגנידירק, ותחל התעשיה האחוזה. בתוצאות | עבירת
זגנים האלה --

בנורמנדיה: ישנםיכפרים רבים שבכולם נמצאים בתידאומנות
למעשה חפצים. מברזל. ונחשת;. בטינשברי עושים האכרים הפצים
נים מצדף, מקרן ומברול; בסבלה עושים המה כל. מיני חפצים
שיש, ובכל אלה המקומות תגדל מאד הצלהת האכרים, להם
נתים טובות. וגנים לתהלה. --

ובמקומות ששם רב מספר. היערות רבה" המלאכה בעץ!
עושים של הבית קטנות, חיקים, ידות לשמשיות וכו',
חרשת הסכינים נפרצה. מאר בכפרים הבים. במרן-הגבה,
וצטינו מאד = באומנתם, ומחיר: סכין. מעשה"חרש. יעלה
"פרנק. בוילן : עסוקים | האכרים בתעשית-הסלים .: באופן
וכה הזאת המה מאוגדים. בקואופרציות ואת מלאכתם. המה
לאוצר האגידה, לכן ‏ גרול שכרם ,וכולם, לפי חברי
המה בעלי אחוזותולהם גם כרמים,ננים ובתים
ים",
נצין עור עוברה מענינת : ביורא: הפרנצית התגרלה תעשית
+ גם בתעשיה הזאת היתה מהפכה וקריזים. גדול, אחרי
נבנו פבריקאות לשעונים, ובכל זאת. לפי: עדות הסופר
קין, לא נפלה כלל רתעשיה גם בין. האכרים, | ,וכמעט
עושי-שעונים ‏ יש בתים, גנים שדות ונאות<רשא: למרעה
מה ערכו ‏ גם מחלבות ‏ ויגדילו את תעשית: החמאה
ונהי . באותה עת התפתחה. שמה. ארינת:המשי ויתרחבו
ומנות,. שלהם מכונות ‏ לארינה המקבלים כה-מבני
גים היורדים מן ההר, במקובות אחרים התפתחה
מסרקות | מצלולאיר \ או מקרן | ולעבודתם משתמשים
ו המתקבל מכחדהמים ‏ היורדים מן ההרן כמעט בכל
ש מוטור ‏ אליקטרי .: וכל ו הללו התפתחו בגלל
הקואופרציות,
ובכלל. מעת. אשר. המציאו את כחדהאלקטריה ומעת אשר
לשמש ‏ במכונות-תנועה -קטנות: של גז ונפט, התחיללה
רבה בכל. החרשת, יען כי נמצאה האפשרות לקבל כח-
פעוט בבתי-אומנות: החרשת תוכל להתפור, תחת
מראשית המאה העברה ער היום הזה הת ר כ זה בבתידפבריקאות
בארצות. שויץ, פרנציה ועוד החלו להשתמש בכח המים
ים הנופלים. ויורדים: מן ההרים, והדבר הוה עלול. עור
הב הימים את חרי חרשת המעשה ואת פדרי חיי
| ואת כל הסדר. האקוגומי. המיוסר. על הקפיטליות ,. גם
ותנו עשירה במקור כתדתנועה כביר כמוהו, בלומר, אפשר
חדאלקטרי. תמירי שיוכל להועיל. לתכלית תעשיות: שונות
ות רבות וגם לבתים פרטים של האכרים העוסקים בבתיהם

ארצנו. על חמקור של. כחזהנועה ‏ הוה הוא \

העולם 3

מקצוע ‏ של עבורה , הראשון אשר שם לב המתעסקים '

גליון לג

כי יכל נוכל לקבל שפע רב מאין כמוהו מכח נפילת חמים על
שטח גרול של הארץ הזאתן כל איש אשר' למר פרק בטכניקה
ואשר חקר וררש בהתפתחית ההמצאות הנפלאות באיליקטריון
ואשר יורע את אשר פעל ועשה כבר הכח הנעלם והטמיר הזה
בכל החרשת של המדינות והממלכות, מבין ויודע את האופקים
הרחבים והגדולים שהיו מתגלים לעינינו לוא רכשנו.לנו את עושר-
כחדהוררן והיבק, את כח ירירת המים מן הפלגים השונים, ולוא
בבשנו אותו לעבודתנו ולמלאכתנו,., הכח המניע הזה יוכל לתת
עוז ועצמה לכל האומה להפרחת כל חרשת המעשה ולהרמת
כל האכרות וכל תעשיה, אם רק יהיה מקור העשר ‏ לא בידי
אחדים ‏ מבעלי. ההון משלנו או משל אחרים כי אם בידי
המוספרים העממים הגדולים אשר לנו, לכל האומה,

אבל עד שלא יהיה בידי האכרים והפועלים הגורם
השני, המניע את גלגל התעשיה, הלא הוא הכסף, יקשה
להם לצאת. מבין המצרים של בעלי:ההון, מתחת זרועם הקשה
ומשעבירם. ועוד יותר יקשה לבעלי-האומניות להסיר מצוארם את
עול הסרסורים, אלה 8 -עבורה. ומוכרי פרי עמלם; רק משתבאנה
הקו ואופרציות ותחלנה ליסד קופות של טלות, אגודות
לממכר. ולקניה, אגודות: משותפות. לתעשיה,--א1. תפתר מאליה
השאלה החמורה, שאלת הקפיטל. והפועליםי--

ההכרח יאלץ את העובר לבקש לו עזרה עצמית בחוג
העוכדים, ההכרח אלץ. את הגרדים, אשר. ברוצרל. באנגליה עור
בשנת. 1844 לבקש. עצה איך לצאת מן המצר,. מן דלותם
וענים, לחיות או למות! זאת היא הדילמה שהיתה לפנר ל
המרובים אשר התענו תחת עול עבדותם ועול. דלותם , אז. החלו
במעשה הקואופרציות, וכל מחזור סחורתם ‏ עלה'. בשנה -הראשונה 7 ..
לסך. של ₪8 ליטרא שטרלינג , אולם בשנת 1889 עלה מחזור |
הסחורה ל-800 אלף ליטרא שטרלינג,. והריוח שקבלו. החברים
עלה. לערך 40 אלף ל,שט,ו,.. וכן רק ההכרח אלץ את הפרמרים
אשר. במערב ארצות-הברית. באמיריקה לופר אגודות לתעשיה .
החלוצים הראשונים אשו' : התישבו: במרינות = השוממות ‏ אז מני
אדם ‏ ראו עוני רב בעבידתם הקשה, וחובות רבים | השתרגו >
עליהם; המה התישו'את לשר אדמתם בזרעם ‏ מדי שנה בשנה
רק חמים, והנסיון המר הראה אותם לרעת כי לא רק על החטה
וחיה האכר, כי אם דוקא. על כל מוצא. האדמה. הברוכה בחיותה
מוובלת. ומעובדת באינטנסיביות, בעיר גטפילד נאספו לטכם עצה,
ומעשי אחיהם ברוצדל היה להם למופת ולמורה הררך ליפר
קואופרציות * שונות,. די לנו ‏ להניד, "כי במשך עשר שנים
הגיע מחזור המחלבות שלהם לסך של 0 מיליון. דולר! ובמדינת
מימשיגן, שהיא. כולה אכרית, ששם לא. היתה כל. חרושת בימים
הרחוקים. האלה, זרעו הפרמרים ‏ רק חטים, עד שחדלה אהמתם
לתת 5 את כחה ואונה, ואז התעוררו וייסהו ‏ מחלבות משותפות
קוו להם ‏ בהמות, שנתנו להם לא רק ובל כי אם גם חלב
לתעשית. החמאה,---בראשית. עבודתם נאספו שלשת אלפים חברים
ויופדו ‏ עשרים ותשע' מחלבות): אחרי עבור שלש שנים. לא היה
אף מק רה אחד של מכירת האחיזה בער החובות, בעת אשר
בשנת. התיסדות האגידות עור היו ארבעה מקרים .כאלה)ן מוצאים
אנו, כי בשנה. העשירית לעבורתם. הביאו הפרמרים פקדונותיהם ,
מחסכון על סך של ש מאות ועשרים אלף דולר, מלבד
שהאנודות ‏ בעצמן הכניסו ‏ את פקדונותיהן = על 0 ששים
אלף דולר !

איומה היתה צרת. הפועלים בעיר. הקטנה קטריגג באנגליה
בשנת 1865 רבים הלכו. בטל רלים ורעבים מאין. עו
יסדו ולה את ו | הראשו ; ,

הלוך וגדול מאר.. עתה מוכרת. החנות 6% האגורה 0 אכל
נפש סחורה על סך של שנ יי א לפ ים ליטרא שטרלינג ב שב וע,
היא משלמת לשביריה ‏ חמשת א"פים ל, שט, בשנה, כל פועל
= הביא רק שילינג אחר רמי"חבר, ואז. היתה. לו הוכות. לקנות לו
מניה אחת במחיר ליטרא א חת שטרלינג, ואת סכום המניה
הוא. הולך ומשלם קמעא קמעא לא פחות משלשה פנס בשבוע,
אחרי ששלם מחיר מניתו יש לו הזכות לקבל ריוח מרוחי האגדה,
בי ער שלא נמלא. תשלום המניה, נוקף הריוח של חשבונו על
מלוא = תשלומי- המניה, --על ‏ דבר | העיקרים ‏ שהניהו ‏ ביסור
האגודות כבר רברנו במאמר השני, מגמתנו עתה רק להראות
במשל של אנשי:קטרינג את התפתחות. האגוחות בכל. גוניהן.
אחרי שבספו את האגודה הראשונה להמציא ‏ צרכי 5%
לחבריהם ואחרי שהניחו אבן-הפנה ליסוד קופה של מלוה,
באו: הסנדלרים הרבים אשר במקום הוה ועשו להם קואופרציה
של עושי-מנעלים, לראשונה התאגדו 140 איש וקבצו סכום של
ארבע מאות ‏ ל, שט, לקנות = חומר
> קבעו להם את העיקרים האלה : הריוח מתחלק באופן זה: 4006
מתחלק בין הפועלים; 40% מתחלק בין הקונים לפי ערך מכסת
= קניתו במשך השנה; 83/6 וותן לבעלי<המניות, והנשאר יכנס
= | לקרן-המלואים אחרי. נכיון סכום מוגבל ‏ לטיבת ‏ אנשי:הוער .
מחיר ‏ המניה -- ל,שט. אחת (או--95 פרנק)) אין | חבר
אחר יכל לרכוש ‏ לו וותר. מעשרים וחמש \מניות. לכל חבר
רק דעה אחת; את הועד בוחרת האספה הכללית; בכל חצי
שנה יוצא מן הוער חצי מספר החברים, ותחתם נכנסים אחרים,
בצר ובלחץ החלו מלאכתם, רבים לענו להם והיו כבר

הלכה הלוך וטוב, הלוף וגדול, ומה נהדר עתה מראה האולמים

הגדולים של בית-חרושת הקואופרציה הואת ! האולמים ‏ גבוהים
| ורחבים ומלאים ‏ אורה; מכונות = רבות ושונות ‏ עומדות. שורות
שורות וממלאות את תפקידיהן בדיוק. נפלא; הפועלים והפועלית
כולם לבושים בגדים נקיים, כולם בריאים בגופם, שריריהם
חוקים. ומוצקים,: חוות פניהם ‏ תעיד בם כי אנשי השבלה הם
וכי. אינם משועבדים לעבודה ולמושל המדכא ‏ אותם בעריצותון
עובדים המה רק ארבעים ושמונה שעות בשבוע, מסחרם
הולך: ונפרץ במקומות רבים, וסוכני ‏ האנודה נופעים בארץ
למכור פחורת בית-החרשה; אבל הועד מספיק. עבורה רק לפי
ערך הצורך בפחורה,--

אחרי הפנדלרים ‏ באו החיטים ויסדו להם. גם הם אגורה,
= ומפני שהיו דלים ועניים מאד, שכרו להם אורוה ששם החלו
לעבוד את עבורתם; מחופר ‏ כסף, הוכרחו לעבור בימות החרף
בקור מאין עצים להסקה, בשנת ‏ 189% כבר התגדל מרכו
עבודתם, ובשנת 1895 בנו להם בית = גדול ונהרר של ארבע
מכ פ לותן כל האולמים, ששם יעבדו החיטים, מוארים באור
אליקטרי ומוחמים בחום ‏ של גאז; מכונות רבות. ושונות לכל מיני
העבורה והתפירה עומדות באולמים ; הפועלים אינם יודעים מחסורן
ים המה>חיים. של: עושר, חיים של חפש והשכלה.

ואת הבנין של התיטים בנו חברי הקואופרציה של
בנאים בעיר הואת, כי ראו הבנאים את הצלחת שכניהם
/ ו והחימים. ויעשו כמעשיהם ,

| וכבר בשנת 1895 החליטו. חברי כל האנורות לרבוש
וזות ל למען. וי

ומכשירי:העבודה, הם י

ם . לשחק למשבתם .ונהנים. לראות .במפלתם, אבל . הח לוצים. -
7 לא שמו. לב. לכל המכשולים אשר על דרכם, ומלאכתם "

כל הארמה הוא בידי הלנרלוררים העשירים. המוצצים מאת
חוכרי ארמתם את דמם ולשרם. לאשרם נמצא לורד אחד בשפונתם >
שנתן להם בחקירה - אחווה ‏ של 486 היקטר, ואח-י"כן. עלה
בידם לחכור עור 800 היקטר ‏ אדמה, ובכן יפדו להם אחוז
קואיפרטיבית, לפי ‏ עקרי ראנודה יכל כל פועל באחוזה. לו
הפר האנוהה א של את סכום מניתו קמעא"קמעא מן הרוחים
אשר יפלו בחלקו. מדי שנה בשנה או מן החסכון שלו. ובכן- ה
אנו במשל הזה את דרך: השתלשלות. הקואופרציות, את התפ
הרעיו; של ההתאגדות. ההולך ומגיע ל עבודת ה ארמה
עם המלאבה על יפודות קיאופרטיביות- ' '
(המשף יבא) ; לת

דוד | שמעונוביץ ,

בין סִבְבִי הְעצִים או וקד המערב
רפנן וג פשושן הָכִיבו =
ִתְלָה מַבְּטִי בְרְלקֶת הַשְחָקִים,
סָאָן דּם לְבִּי וַיִחָמָה בְרְעְדֶה:
שוקעה השמָש!

ְכְרִים לי אַתֶּם, שמים רְחוקים,
ָרָה לי אַתּ, אֶדָמַת = הי

לְבִּי לא הרגין הב שחֶרהּ ברק הכר
ליל הַתַּר לא הֶַשְתִּיק כַאָבִי,

אוּלֶם עָם שַקִיעת הַחָמָה כה ה
כח תְבְכָּה בְדְמָמָה,

כה תִבָאב, כּח תִבְאָב

מאחבה.וו ו

צֶּ אָדַע: הַתְבָל היא כְַלָה,
אדְמָה וּשְחָקִים,

אָם אַחַת אוּחָבֶת,

בול אִין לְאַַבָה,..
לְבְכִי הותום, הַצְמָא

סופ נשיקות לא נרָאות,
נשיקות הְַצִירָה.,>-

מַחֶר כְבָר אֶעְַבַ. צָרץ הצפון,
אָט אל הַמורַח לבקש חלומות
שאְבדוּ ללְבָבי בנעורי :

אֶתוּר מטינים אחרים

8 % העולם +

עת. בודד ומקוה

ָרֶש אַבַבָּה אֶת גְסִיפַת השמש --
אפור דר שֶקִיתךּ,

הָמְנּן נָהָרָרִי,

הָמִנון אהבה וּמַכָאוב. עולמי

יָפָרץ פשי, אָכולת אש אַהְבָה...

ואולי לא אַמְצָא מִעָנִים חֶָדָשִים,

א אט לי אֶת אֶחָלי על פפנת הר שומָם
ְאשֶקע בּשְנָה..

רק ור בִּי לְבִּי עַם
תָי כ וקו קנ
ת רִבָפי הבעה --
מִִתָרִים נִעַלָמִים מִלְבִּי יְמַתְחו
.אל כָּל כנפי
א רוח עַרְבָּיִם מוהב פרבותיף,
מִדִמי יערִיך הַטוְבְעִים בַצַלָלִים ,
מְִחרִים איתְנִים הַמְלְַפִים אֶת חי
לם ירעי נִים לָבִּי הפונה אֶלךּי
ם ינְנב. אֶת צַלִילִי נענוּעי הטְמירִים ,
ושנית תוי א ָרֶץ הַצָפ,

אֶת שִירת נִשָמְתִי.יי

שקיעת הַחַמָה,
אחרונות

הַפַבְתָא הַגְיָה.

שמלת*צמר מעוסת, = פאה:נכרית מפולשת ופודר אפור -- פואת היתה
הלב שתה של הסבתא הניה: בימות. החול נוהגת היתח לחגור. למעלה מכרפה
סגור רחב ושוליו מקופצים ונעוצים אל תחת לחגורתה! אל תוכ היתה אוספת
שור אוכל שונים---טרף בער אביוניה של משפלה +

2 שעה אחת קרם הצהרים ,| לאמר שהיתה מפימת את כל הפלותיה
ותחנותיה, היתה נוטלת את קנקן:הנחשת שלה, קושרת ומעניבה על פיו פחבה
גקיה, |בשהוא מסתמכת על משענתה העבה היתה יוצאת אל השפלה. פגשה
בבגופית הנוקות של בית רבן \היא מתעכבת אתם, חופנת מתוך ביטונה אגוזים
וכריות ומעניקה את הירים הפעוטות!

> = -= פצחו -= ויהא כחכם יפה בתורה,

פוגעת היתה באדם כ!אב וחולני והשהתה. עלי! את מבטהו

-=> טול רטיה זו -= היא תפוג את יפוריך:

קול חיה לח להפבתא הניה רענן וצלול, ספיג תדיר חמלה ותירה,
דרת השפלה -- מכיון שהיו מרגישות בהפבתא הניה, היו ממחרות
ות לקראתח. מתוך שמחה של מצזה:

-- הרי גשתירו אצלי כעכים אחרים וטמנתים בשבילף,

-- פנכה של גריסין יש לי - היב הוא קנקוך+

ומזררות היתה כל אחת ואחת, כשהיא מבקשת להקרום את חברתת"

: גרבתה."

הפבתא הגוה חיתה מנענעת בראשהו

0 ובעצמה גטלה ב בידה ובאה 0 העירה + 0

הלואי שלא. תצטרכנה לבהיות!

ומכונת היתה את פנוה כלפי סמטת:העניים, ‏ כששתי עיניה = הטובות
מלמפות את כל פנים , המזדמנים לה בררכה, והחיוך הקל איגו מפתלק. מעל
שפתיה, מלנים ‏ היו אותה מתוך לחישה. מרפרפת!

--- ודאי הוא שיותר ממה שהיא אוספת בכל השפלה כולה, הרי היא
בעצמה נותנת מ,שלה",;. אלא האיך היא יכלה לכזבז כל כך הרבה משלה?
מהיכן וכיצד היא גופא מתפרנסה+

השכנות ספרו:

בכל לולה ולילה, ‏ לאחר שהיא טועמת טעמו של נמנום, הרי היא
מתגברת כלביאה, גוטלוע את ספר התהלים.ומתחילה עופקת בתהלזת ותשבחות:
סמוך לשלחנה יש לה שק בלא נוצות, = היא ממלאה מהן פלפלות, פלסלות
ומורטת,. מזה מוצאת היא את פרנסתה ופרנסת אביוניה של השפלה ומוה היא
מקמצת וקובצת לצורך איזה תקון לנשמתה...

שעה ארוכה ערין היה מכטן של דרות השפלה מצליף בגזף הכחוש
והכפוף, ההולך ומתכנם אל תוך הפמטא!

-- זוהי אשה!..

רק בשעה העשירית. .בערב ,‏ כשרממה וחשכה משתררות = היו בתוך
העורה, נשמע היה בתוך רחובה של השפלה הר עמום של פסיעוה בבדות
ותכופות. אלו היו פסיעותיה של הסכתא הניה, התוזרת מתיך הפמטה.: והיא
אז כפופה ביותר, ופודרה שמוט לה כלו לאחוריה ‏ ופנורה הוא ריק, בששוליו
מתבדרין ‏ לרוח, בשתי זרעותיה ה תה חובקת שני גופופים, מאמצתם אל לבה,
מגפפתם ומשתדלת את בל אחד ‏ ואחד בדברים חמים; * אלו היו שני תנוקות
שנשארו אחרי מות. הוריהם חולנים ורגליהם יבשות, הסבתא הניה הכנופתם אז
אל ביתה, הניחתם על גבי מטתה והפכה ‏ זמן ארוך את משככם, ‏ וכשהבריאו
הללו ורגליהם עדין חלשות, ‏ היתה הסכתא הניה נוטלתם בכל בקר, טופלתם
לשתי זרעותיה ונושאתם אל ה,חרר" ללמור תורה, בערב היתה חוורת ומביאתם
הביתה

ומשענת אין בידה בשעה. זוי

וכך מספרות יושבות השפלה על רבר ביאתה של הפבתא הניה אל
העירה:
אורע: הדבר בעיר אחד, | שבא אחרי וום קין בוער. רובן של דרות
השפלה ישבן אז על גכי האכסררות, בשהן יחפות ‏ וערומות למחצה , והצטננון +
ברוח הקלילה, המנשבת מהאחו, פתאם. הגוע לאזנן קשקושו של זוג, ואיזה
קרון. גדול, שנתעכב באמצע הרתוב, ‏ .לט מקרבו.זקנה שבולה כפופה, בידה
האחת היתה משענת, ובשנות --- צקלון קטן. עריין באותו הערב ראוה מחזרת
על פתחיהם של בתי השפלה:
-- מה רצונך, פכתא?
האחרונה נענה בראשה מתוך קורת רוח!
-- ,סבתא",.. כך,.. כך נאה. לו
ומבט עיניה --- עיני ריבה, המפיקות רוך ותכה --- תעה ותפש בכל
זויות הבתים, נשתהה על פניהם של תגוקות, סקר בזקנים. יבשים,
מתוך הרחוב לווה: במבט שבולו חשד:
מה בקשתה? מהיבן באה? מי הזמינה לבאן?
= אלא למחרת, כשהקוצו יושבי השפלה משנתם, מצאו שאיזה וד נעלמה
השפיעה להם. בלילה יד ממדת הטוב : התנוקות החלשים --- חזמים ורדים
קום ‏ קשורים ‏ להם ‏ על וריהם "ופגיהם ‏ הרעום לא היו להם שוב , הזקנים
החולנים --- בקבוקים מלאום עומדים וַהמה גומעים ומבריאים ,. ובני. העניים- -
ספוקם. נמצא להם בזויות ביתם +
לא היו ימים מועטים ובתוך השפלה ספרו ! /
שמה של זקנה זו הוא ' הגיה, והוא = בת כרך. בעלה מת והשאיר
לה נכסים הרבה ותנוק אחד , באחר הלילות, בשהיה בנה:זעירה שרוי אתה
בתוך מטתה , נהח: גופו ‏ הקטן אל תחת גופתה, לשוא צעק הקטן, לשוא
פרפר ופרכם - שקועה בשנה. היתת האם ולא הרגישת, ‏ למחרת מצאה
אותו מוטל מת, כשרם סומק והם שותת ומטפטף מתוך פון, הפבתא הניה
לא ספדתו אז ולא בפתה, אלא כשמבקשה לזוז ממקומה, חשה שרגליה ד איגן
נשמעות לה. בעבור = שבעה ימים ‏ עמדה ובזבזה את גכסיה לרברי צרקה

אחרים הבחישן ! 8
באמתן של דבר אין זו אלא בת עירה סמוכה, * בעל ושבעה בנוג
תשחורת. היו לה, העוסקים כתורה יזמם ולילה, = והיא---בוררת קטניות, כובסת
לבנים ומפרנטת את אישה ובניה. ‏ וכשמגיע היה הלילה, ‏ והיא עיפה: כולה,
ואיבריה ‏ מפורכים ‏ וזקוקים למנוחה -- לא היתה עולה על משכבה, אלא
שממפסת. היתה ונכנסת בחשאי לעזרת<הנשים, מרכונה את ראשה, מכונת את
אזנה. כלפי החרכים הקטנים ומציתת, ‏ שמונה קולות ‏ רעננים:עצובים מתלכרים
היו לנגון אחד, ההולך ומזעזע את אזירו של בית המדרש, מול בותל המזרח
דולקת מנורה, והיא מאירה את ארון הקדש, את פרכתו המבהיקה ואת שמונת
הפנים --- פניהם של בעלה ובניה העוסקים בתורה. והיא פוקרת ודעתה זחה
עליה, | מפתכלת ונהנית .‏ ולא היתה ‏ הנאתה זו לרצון לפני מי שאמר והיה
עולם, נפקה אש מן השמים והציתה את הבית הקדוש, בשעה ששמונת הנפשות
הללו נתונות. בון כתלין,. כעהור יומים | לוהה חסבתא הניה עגלה הטעונה כלה
עצמות.. אלו היו עצמות בעלה ובניה המחרכים, הסבתא הניה לא קכלה אז
על מעשיו של הקרוש:ברוך-הוא ולא הטיחה אף מלה קשה אחת כלפי שמים,
זבשתזרה. אל ביתה ומצאתו ריק,: ומתוך הארון מציצים ‏ שורות שורות. של
ספרים ‏ עלובים וסגורים,. וכקרן ‏ זוית מונחים שמונה תרמילים של טלית ותפלין
עגומום ושוממים -- קרעה את בגדיה חלצה מנעליה, נשמטה וישבה על גבי
קרקע וזקפה. את עשר אצבעותיה כלפי מרום מתוך הודיה:
-= אתה צרק וצרקהך צרק!

ועיניה לא זלפו אף ‏ דמעה. אחת, אלא שתוך:כדי:דבור נתבלו. פניה, \

נתמעכו ונעשו קמטום קמטים. | לאחר ימים עמהה ונדבה ‏ את ביתה ללומדי
תורה ואת עצמה הקדישה לעפקי צדקה. מכאן | ואילך. -- אין. לך. גורה לפני
בורא: העולם שהסבתא הניה לא תבל לבטלה : בתפלותיהי.:

באותו הערב עלו דרי השפלה על משכבם ותפלה על שפתיהם:

-- יהא רצון שלא' תסתלק השגחתה של זקנה זו מכאן ‏ לעולם,

והזקנים שבהם בחלומם חבורה שלמה של מלאפים
זבום),. הטפים

ראו באותו. לילה
באויכה,. שלה

ושוב מספרות. יושכות השפלה!
בחמש עשרה ותומות נמצאו בתוך העירה וכלן הגיעו לפרקן,. מהן --
צמותיהן מכפופות ושניהן נושרות, ומהן --- עור פניהן גתכמש וגתבער, וכלן-=
העניות. מנולתןי
, הסבתא הניה טרחה, מצאה בעדן בחורים נאים והשיאתן אחת, אחת,
/ 9 ובשהגיעה שעתה של האחרוגה להנשא, וחתנה הוא ב[יבפר, עמדה הסבתא
| הגיה, בדלה את עצמה מהשפלה |הלכה הכפרה להכגים את הזוג הצעיר
לחופתם, = היא נסתלקה מהעיהה, ולבותיהם של דרי השפלה גורעועו על ורי
שמועה:
- -אם של ששה פעוטים מקשה ללדת, והמילחת מרשלת את ידי הקרובים
הבריה.'
| בתוך השפלה קם שאון. צעירות, כשפניהן מפוחרים, הפשילו שרוולוהן,
ופלו בהבאת צונן וחמין. וגרהו אמבטות | ממקים למקום, כשהן מקנחות. את
הזיעה. מעל פניהן ‏ ומתאנחות . = זקנות ספקו = כפיהן , יבבו. והרעושו עולמות,
קהובים, כשהם צפופים ודחוקים לשטח קטן, הטיחו את ראשם בכותל ותלשו
ת שערותיהם, לבית המדרש התכנס מנין של זקנים וקרעו את השמים. בפסוקו

בי השפלה וגמרו:
= וחזורו לכאן את הסבתא. הניהו

> ולפנות ערב חזרה אל העירה, בשפסיעותיה תכופות ועיניה רחבות"

הות . ובשסתו לה את המאורע נעשו. פניה חורים-רצינים, והיא. מהרה

ה את פניה אל בית-הקברות , בתוןך השפלה נשתררה דממה עמוקה י

ות דופקים ובנשימה עצורה המתינו הבל לחוירתה/ של הוקנה .. וכשראוה

: וחהי כך יורדת מן ההר ופניה שקמים ובידה פקעת של חוטים , שמדדה בהם

ות הקברים, ‏ והיא הולכת ומתקרבת אל ביתה של היולדת, ‏ שאפו. הפל רוח:

התה ו ל
6 גנוה תעשח ותוכל , , 7

לה, כשהפ מנפנפים -בכנפיהם .ופורשים.,

ובשהכניסו בעבור שמונה ימים את הנולד לבריתו של אברהם, ישבה "
חיולדת בראש הקרואים +
ה ל
בי ראויה היתה הסבתא הניה להגיע לשבעים שנה -- וה היה בהי
לבל יושבי השפלה, אלא שמעולמה נפטרה אשה וו רק בשנת הששים וחמש" .
לחייה ; ונתארע הדבר באופן כזה ! ו
באחד מימי האביב הבהירים והשפלה נתלפפה בענן יגון גדול ? |
רבה - ישישה חלה פתאם והוא. נוטה. למות , כשפניהם. מקדיריו
וברפיהם. בושלות התכנפו כל דרי השפלה אל. בית מדרשם , גזרו תענית, קראו
מעל ספר ה,תהלות", תפלתם עדיון על שפתיהם, ואל בית-המדרש באה הרבנית:
וידיה על ראשה : פניה היו סיד ודבריח -- קינה: /
- בבר .. כבר. . . בדמות זקן מעוטף שחורים הוא רואה לפניו,..
בואו , . , הכנפו' כולבם . . +
מתוך ‏ יבבה ובכי
והכפוף של הסבתא הניה חפם בעדם את הדרך :
-- להיבן ? --- ותלתה בהם את שתי עיניה -- שני ימי חטלה:.
-- רק חמש שנים נשארו לי משגות חיי -- הריני מנדבתן לרבנו
בל מי שודכנו לבו ווסיף עליהן ...+
לימים הלכה הסבתא הניה מבית לבית ובידיה שתי משענות: =
-- פרהתורה אני מכניסה לבית המדרש -- הזדרוו ובואו לשמות ‏ .
בשמחתי +
הערב. הגיע, וכל השפלה הוארה באור גדול ,. דלקו פגפים, /ר!
שלהבתם' של גרות , ואבוקות הבהבו בכל. זוית . הסבתא הניה,
גוהרים ועיניה מבריקות, הלכה וטפפה מתחת לחופה, הקשורה לראשו
תורה בידה, לפניה -- ,כלי הומר" בכנורות וחצוצרות , במצלתים. ותופום ,/
ואחריה --- זקנות המרשרשות בשטלות משי, צעירות מפורכפות בבנדי צב
ריבות בצמות מקולעות, וקנים וילדים + + *
ובשהכניפו את ספר-התורה אל תוך אהון הקודש, ודלתותיו
והפרוכת נטמתחה ותבסהו, עמדה הסבתא הניה, גטלה את משענותיה ותטלכ
לצררין , וקומתה נוקפה , והקסטים שעל פניה גתפשטו. ועורם. גתע
מתיזות נצוצות נצוצות של אש ואת שתי ידיה. הי שת וטגב
בלפי מרום : , : 7
- אַי, אי, אי, אבא שבשמים,.. אי, אי, אי רבונו=של עו*ל"ם.
וכשהיא עושה כמה ופמה כרכורים, התחילה מקפת את הבמה והופכ
את פגיה לפתח---לסמטת האביונים; והכל נמשכים אמריה, מצטרפים אתה
אחד, רוקדים ומפזזים, רוקדים ומפוזים. | כלי הומר" תוקעים ומחצצרים, וקנים
באצבע צרידה ונשים מוחאות כף, בתוך האוור רועדות ומהבהבות אלפי של
של גרות ופנפים . בתוך המורת מתחיל מפציל ועולה עמור השחר . "
ולמחרת בערב חורו דרי השפלה מבית הקפרות ופניהם--
שמאחד הלבבות התפרצה אנחה, שרעדה. רגע בתוך האויר וגועה
שררה השכה גדולה, ומההר ירד כל אחד ואחד לבדו, בשהוא מגשש נרגלו
ומבקש את הקרקע מתתתיו,.. מעל ההר הבהיר בית כנסת ‏ הנוצרים הענג
ואום על הכל בלבנוניתו המשונהי 2
בתוך השפלה וללו הכלבום +

>

הְמנסְיה הָעְַרִית בָּיפו.

(המשף מגליון 85)
הלמודים, -- באהבע שנית. קיומה מלאה. ד
במעט את הפרוגרמה, אלא שבכל מהרורה משלש המה
של הגמנסיהההפרוגרמה נכנפו השנויים. והתקונים שנעשו ב
השנים עפ"י דרישת הוער הפדגוגי, רוב התקונים נעשו בפ
של חמש השנים הראשונות, הנסיון של ארבע שנות

הורה. מה צריך ‏ תקון ואיהאלו: אפשר כבר בבטחה לקצו
פרטיהם ,> 0 2

מהוו הכל אל הפתח, אלא באן -- גופה היפש "

> העולם >

וצירות הרוח העברי, מלבד ספרות התנ'ך תלמר גם האגדית
התלמודית,. כמו גם זו של ימי הבינים בלקוטים רכים ורחבים,
והחדשה לכל חלקיה,

ת נ"ך. -- בלמור. התנ"ך = יושם ‏ לב ראשונה שיבינו
התלמירים ‏ את הכתוב בספר-הספרים וה הבנה ברורה בנוגע
ללשון. ולרעיון; אולם בעיקר, שיהא להם התנ"ך למקור. ידיעת
החיים = המדוניים, ‏ החברותיים | והמוסריים של העברי העתיק
בארצו., -- החיים האלה צריכים להיות בולמים ‏ ונראים בכל
עמקם. והיקפם. לעברי החרש, שיהא לו התנ"ך למעין. שאינו
פוסק. של רגשי. גאון-לאומי, = רגשי כבור לעבר הבהיר. ותקוה
ובטחון לעתיר מזהיר.
במשך. שנות הלמוד צריך התלמיד איפוא לרכוש לו את
יעת. כל ספורי התנ"ך בכל הרעננות ‏ והיפי שבהם, ידיעת
הפרקים . היותר. נכבדים שבדברי כל נביא, שבהם, נשקפים
אושיותו של הנביא, ‏ דברי ימיו, ‏ פעולותיו ופוד ‏ השפעתו על
= וכמו כן גם ‏ יריעת | הרעיונות: של העברים = שבתנ"ך,
ם ‏ ובטחונם באלהי מעוזם ותקותיהם, | משאתחנפשם
ניהם. לעתיד מרום ונשגב, הנובעים מפרקי הכתובים,
- האגדה.--התלמוד. --מן האגדה. תופשות. מקום
שונה אותן. האגדות העממיות המפוזרות בספרי התלמוד והמדרש,
ינות: בצורתן הפיוטית והפגנונית, ברוח-החן והתום השפוך
, כמו: ברגש. החבה לקרשי-האומה ובעוז התקוה-הלאומית,

ומן המשנה והתלמוד | נלמדים בקטעים מקיפים אותם
המקומ המרברים על מנהגי ביתכ"נ, התפלה והמועדים , ובעיקר
יושם' לב שיבינו התלמידים את הלשון התלמודית בשנוייה הרבים
העברית,- את. המבטאים. המיוחדים. וכללי. התלמוד, ושירכשו
ואת יכלת לקרא בפפרי התלמור בלי מפריע, ומושג כללי

והות של הספר הענקי. הזה,
ברית ופפרות.--בלמוד השפה העברית נתנת
: דים ידיעת רקדוקט השפה ופגנוניה ‏ השונים לכל פרטיהם,
תעוורנה. לא רק העבורות בבתב ובע"פ במשך שנות הלמור,
| ההשואות | שתעשינה. בין חוקי הדקדוק | העברי

ל על התלמידים לדעת גם התפתחות השפה העברית וחוקיה בכל
- מזמן. התנ"ך. ועד היום, ובפפהות העברית של כל התקופות
= לקרא ולנתח את המובחר שבכל תקופה, ובקריאות פרי
זספרות החדשה ילמרו את תורת הפרוזה והשירה, ולאחמוגה גםאת
> הורמים השונים שבספרות החרשה בהשואה לאלה שבספרות אחרות.

הערבית ותורקית.- -מלבר השפה העברית ‏ לומרים
דים את השפה הערבית ככל הרהוש לשמוש. המעשי,
נוספת מן המחלקה הרביעית. ואילך השפה התורקית,

צרפתית, --מן השפות החרשות גלמדת הצרפתית מן
וכונה השלישית והלאה באופן כזה, שתהא שגורה על פיהם
בסוף שנות הלמוד ער כרי יכלת להבחן בה בכל למורי הגמנסיה..
, גרמנית.--מן המחלקה השלישית נלמדת גם הגרמנית
(בתור. רשות),. כל השפות נלמדות בשטה הריאלית, | בלי כל

-- בדבה"י: נעשות תולדות ‏ עס ישראל
3 הלמור בבל היקפו,

מהם. מתחיל. הלמוד. מיד כשגומרים 0 את ספורו

8 שהיתה להם 0 גברת 5

ובתוכם ‏ משלבים דברי ימי העמים, באלה תופסים

הוהודים, אולם פוסחים. על רבים מן המקרים שיש להם ערך
רק לארצות. אירופה. או לעולם הנוצרים בלבד.

בפרטות | תלמד ההסתוריה | של עמי המזרח הקדמונים,
רברי. ימי ההתפתחית של הערבים. והתורקים, ורק בכללות
ע"ר האפיפיוריות, ע'ד האבירים באירופה או. ע"ד בתי. המלוכה
השונים שבארצות. ההן,

גיאונרפ יה,<- כמו שבלמוד ההפתוריה -- עם. ישראל,
כן: נעשית | למרכז בלמור | הגיאוגרפיה ארץ ישראל. | ממגה
מתחילים בידיעת ‏ המולדת. ועוברים למדינות העותומנים ולארצות
שסביב ים. התיכון, | הרומות כל כך. בתנאיהן ‏ השונים ‏ לארץ
ישראל, ומקום חשוב תתפוס. הניאוגרפיה המפחרית לערך מצבה
של א"י בנידון. זה --

החלוקה של כל הקורפ לשני. חונים גורמת = שגם למודי
המתמטיקה ולמודי. הטבע בכלל. יחולקו לשני חוגים,

מתמטיקה,--עד המחלקה הששית. נלמדות מלבר
הארתמטיקה גם האלגברה והגיאומטריה השמושית באותה המדה
שיכולות = להיות | לתועלת + ללמורי | המסחר בכלל ולחשבון
המפחרי בפרט,

ל מודידמ סח ר, -- הלמודים המפחרים, ‏ כמו קורספנדנציה
מסחרית, . עריכתדספרי-חשבון, יריעת הסחורות, | עפקי הבנקים
וכרומה, ‏ ילמדו בעקר בצרפתית, בהיות שכל בתי המפחר
במזרח נזקקים לע"ע ביחוד, לשפה זו,

ל מ דדיה ט ב ע, --- ובלמורי הטבע נכללים בחוג הראשון,
מלבד. העיקרים של תורת החיים והצמחים המינרלים ותולדות
הארץ גם היריעות היסודיות של חימיה ופיזיקה, עד כמה שהן

נחוצות כדי להבין בלמורי ‏ המסחר וביחור \ בתולדות:הטבע. -=--

ללמורי הטבע נתן. בגמנסיה העברית ערך רב מאר. יחד את
הממרה החנוכית הכללית--- לפתח את כשרון ההסתכלות. של
התלמיר, לחנך. את החושים ולהכשיר את הלב להיות ער לקול
הטבע. וליופי שבו, | להתקרב אליו. לאהבו, ולהרגיל. את כח
החושב. להתבפם תמיר. על המוחשיות, | שבשביל זה כל הלמוד
מיופד. על. הסתכלות | בעצמי | הטבע כמו שהם נמצאים במקום
גדולם. יחד. עם זה יש ללמודים אלו. עוד תכלית אחרת- -לחבב
על התלמיר את. הארץ ואת הסביבת לא רק ע"י היכחות שכליות
כי אם ע"י התעסקות תרירית. ביצורי הטבע שבה, שע"י מראה
עינים, ‏ הרגל החושים ושתוף הרגש יתחזק בלבו רגש האורחות
ויקשרהו אל הפבי פה שהוא. חי ופועל בה יחר את כל. היצורים
שבסביבתו זו, והלכך נעשים טיולי<למור כמעט העיקר בלמודים
אלה, | מתחילים | בפביבה הקרובה ‏ והולכים ומתרחבים הלאה
- ער שיקיפו את רוב המקומות של ארץ המולדת --- להכיר
אותה עין: בעין. ולהרגיש ‏ את כל. הנמצא בה,
צוור ורשרטוט, למוד - הציור ‏ והשרטוט. כמו. גם למור
הומרה ‏ חובה הם בכל. המחלקות. והמכינות ‏ ותופפים ‏ שתים

שתים * שעות בכל מכינה ‏ ומחלקה, ושנו | הלמודים ‏ חביבים "

מאד על התלמידים וכבר מראים הם את השפעתם על בעלי
הכשרון, הממלאים בדיקנות האפשרית/ לא רק את העבודות
המוטלות * עליהם ‏ עפ"י ‏ הפרוגרמה כי ‏ אם ‏ גם את העבודות
העצמיות המוגשות מאת אחדים,

זמרה.-- בזמרה שמים לב אל למור : התוים . מן המחלקה

הראשונה. ובהיותר גבוהות מפתחים ‏ את השירה במקהלה בלוית =

כלי:נגינה---כי. גם הננינה נכנפת ללמור זה, אעפ"י שבזו האתרונה
מחפרון. כלים השתתפו רק אחדים,
ה תע מלות,

\

00400008 רו 1

= של היהודי | בגולה ‏ היתה \ למשל בעמים ולכלמה - להיהודי
בעצמו. הגמנסיָה רוצה לגדל דור עברי חרש בעל נשמה בריאה
בגוף בריא, ולכן תיפסת ההתעמלות בה אחר | הפ]'מית
היותר ‏ חשובים ובריקת הרופא השנתית את כל התלמידים
והתלמידות, ‏ והרשימות ע"ר רוחב החזה, התפתחות השרירים
ובריאות הנשימה, נותנותעדותן שלא בכרי טרחה הנמנסיה. ער
היום כבר נמצאים. בין תלמידי הגמנסיה לא רק לומדי:התעמלות
בתשק, כי אם גם מתעמלים ומתנוששים טבים,
מצב-הבריאות: = למצב הבריאות של תלמידי הגמנסיה

שמים | בכלל אצלנו עין פקוחה. --- חולים = במחלת ‏ הטרחום
(מחלת-עינים מתדבקת) אינם מתקבלים כלל, רופא שנתי בא אל
הגמנסיה שלש-ארבע פעמים בשבוע ומבקר את התלמידים, וכל
מקרה מחלה יקבל מיד עורת הרופא, לפיכך היו מעטים מאר
גם בשנה. העוברת מקרי-מחלה. מלבד קדחת עוברת העוצרת
לפעמים בער התלמיד יום. או יומים מבא אל הלמודים, היו
במשך השנה ארבעה מקרים של מחלות יותר קשות, שהתלמידים
נשארו בבית מחמשה ימים' עד שני: שבועות. במחלת. העינים
הנפוצה מאר בארץ, נוהגים זהירות יתרה, לכל מקרי דלקת העינים
מוכרח התלמיך להשאר. בביתו עד שתרפא. עינו, וגם מקרים
כאלה היו מעטים מאד במשך השנה,

(סוף יבא)

-

= == וְעִירַת ציוני פלך פולטבה +

בימי י"א וי"ב אלול היתה באחת מערי פלך פולטבה ועירת
הציונים של הפלך הזה. בועידה השתתפו באיפכח של הערים :
פולטבה, רומני, ‏ לוחביצה, קונסטנטינוגרד, מירגורוד ‏ ויוסקובצי
ובא:כח הוער ‏ המרכוי ‏ של ההפתדרות ‏ הציונית,. מר ‏ גרינבוים,
מקרמנטשוג ‏ לא יכל הציר שנבחר שם לבא מסבת העברה
שהתפרצה: בעיר,

היו. ארבע ישיבות, שאחת. מהן. היתה מוקדמת, ובה נקראו
הרצאות. על. מצב הציונות בפלך.-- ע'י בא:בחו של הועד המרכזי
עפ"י הידיעות הנמצאות אצלו,. וגם ע"י הצירים. כולם. הודו, כי
העבורה הציונית בפלך. מלבר הערים פולטבה ורומני, ‏ מתנהלת
בכבחות, ובמקומות הבים כמעט שאין כל סימן. חיים. הסבומים
שנאספו לטובת המופרים ‏ הציוניים ‏ וגם סכומי השקלים קטנים
ער למאד בערך למספר התושבים היהודים בפלך, לעמת זה
ישנן ערים שאין שם אף שוקל אחד, ובכל. זה נאספו שם סכומים
הנונים למובת צרכים ידועים של הציונות,

את סבת. ירידת הציונות בפלך רואה הועידה :

א) בחופר עובדים אקטיבייים ברוב הערים של הפלך.. /

האלימנט. העיקרי.: של העובדים הציונים הם אנשים מן. החוץ
שוה. לא כבר. באו הנה כלוטא, ביחור מורי עברית וכדומה ,
האלימנט. הזה איננו קבוע, זה יוצא וזה בא, וכל זה מביא
לוד רפיון-העבורה ‏ ואידפדורה..
ב) ברוע המצב הכלכלי של ההמון העברי שנתדלרל. אחרי
הפוגרומים ,

ג) ביחוספה הרע של האדמיניפטרציה המקומית. שאיננה'

תנת כל יכולת לעבור במדה פחות או יותר רחבה.

ב פר | אלימ - של צעירים ציונים | שעובך את מחגנו

בפולטבה קימות. עד היום הזה קבוצות ציוניות של צעירים, ולכן
לא נפסקה שם העבודה הציונית אף לרגע.
ה) ובתור אחת הסבות הראשיות -- בהחנוך הפרוע והאי-
שמקבל הדור הצעיר,
בבל זאת נכרת בעת האחרונה איזו תסיסה בשדרות הרחח
של ההמון העברי המתחיל להתענין במהלך החרש של הציונות.
ועבודתה. בתורקיה מ גם העובדים הציונים ‏ שהי
שקועים. עד זה שנים אחרות בתרדמה גמורה, מתעוררים מע
מעט ומתחילים להשתתף בעבורה ציונית,

אחרי ההרצאות האלה נתעוררו וכוחים ע'ר אופן העבודה
בפלך, נמצא | לנחוץ להעמיד בראש כל אנודות הפלך ועד"
פלבי של חמשה אנשים,

בנירון שאלות הקונגרם הבא והקונפרנציה הרופית ‏ שלפני.
זקונגרס מצאו חברי הועירה לאי-נחוץ לקבל איז החלטות (מלבה
שאלת הקרדיט הקרקעי). במשא-ומתן שנתעורר לרגלי השאלו
האלה הורו כמעט כל הנאספים בנחיצות. בקורת. כל הפרוגרמה.
הבזילאית ‏ והתאמתה. אל תנאי העבורה בתורקיה ואל ה
הציונית שנתעמקה ונתבררה במשך הזמן, לעומת. זה הוכיחו אחרי
להפך, שהפרוגרמה הבזילאית היא דבר שבקדושה ושאין = ,
מפריעה ‏ ולא הפריעה בעד עבורתגו, ואין צורך איפוא = תה >
עבשיו+ ,

בנונע לשאלות ההנהגה הראשית הודו רוב

לאומי,

ברוסיה, נשמעה גם כן דעה שצריך להעמיר כראש ההסתה
איש אחד, שדעותיו ופעולותיו | מתאימות אל דרישת. הרוב שי
הציוניםן. וגם; הדעה, שבעיקר הרבר, צריך. לעזוב, בי
דרישות ‏ הרגע, את הטקטיקה של זהירות ‏ יתרה: | ומפסי
היראה מפני כל צעד גדול ורב האחריות, 2

בשאלת. הועידה של ציוני ‏ רוסיה נשמעו דעות, כי הועירה -
צריכה. להכריז שהפרוגרמה ההלזינגפורסית: אינה ‏ פרוגרמה של
רגע, אלא פרוגרמה של עבודת ההוה בגלות; לעומת זו
אחדים שאמרו, שהפרוגרמה ההלזינגפורסית היתה. ביחור. דר
הרגע ההואן אולם כל חברי הועידה הודו בחשיבותה היתרה
העבידה ‏ הקולטורית ‏ והחנוכית, שנחוץ לנשת. אליה. תי
ולהגבירה. ככל האפשר ,

דנו גם. כן בשאלות העבודה בא'י ושאלת התעמולה
העבודה בא"י צריך לנהל במרץ רב ובאנרגיה ‏ מיוחדה,:
באופן כזה, שהעבודה. הישובית ‏ הואת ‏ והעסקים הפעוטי
יסתירו מעינינו אף לרגע את האידיאל הגדול שלנו,

החלטות הועידה: :

א) הועידה הפלכית בוחרת בועד פלכי שתעודתו לם
את העבידה הציונית בפלך, ליסד קבוצות ציוניות בערים א!
אין בהן כאלה, לשלוח נואמים ואינסטרוקטרים אל כל
ל לאחר. את הערים הקטנות לבחירת צירים אל הקוננ
ולתוך. בין הועד המרכזי. ובין האגודות,

ב 2 השאלות העקריות ‏ ממלא. הוער הפלבי את פק דות
הועד. המרכזו , 7

ג אל הועד הפלכי נבחרים חמשה אנשים, ששנים מה
נמצאים במקום ‏ אחד והם מנהלים את לשכת הועד, תקצו
השנתי הועד הפלכי הוא 500 רוכ', הועידה מבקשת א

ות האגודות לה מציא,
ה היער הפלבי משתמש לצרכו.

ב ל

גליון לנ

ה) הרשות בידי הועד הפלכי להזמין אינסטרוקמר קבוע
בשכר שיבקרי את האנודות ויסדר. את העבודה שם,

1) הועירה מציעה לפני הוער המרכזי להשתרל לשלוח בערי
הפלך ממיפום שידעו לעורר את תשומת:לבו של ההמון אל
עניני הציונות ופלשתינה,

/ 1) הועידה חושבת את יפוד מוסר קרריט קרקעי בא"י לצער
> היותר נחוץ ברגע הנוכחי.

ח) הועידה. מציעה לפני הועד. הפלכי לעשות נסיונות בסחור
קבוצות לרכישת קרקעות בא"י ולעזר בסדור. קבוצות של ציונים
-מהגרים ‏ לא"י ,

ט) הועידה דורשת מאת הועד הפלכי ומאת האגודות שבפלך

= לגשת אל עבורה נמרצה במכירת ‏ מניות ‏ של הבנק האנגלו:
פלשתינאי ובקבוץ כסף לטובת כל המופדים העוזרים להתפתחות
| חיום חרשים בא"י,
, הועידה ‏ מוכירה. לאגודות את חובתן לעבוד ‏ לטובת
הועד = הפלשתונאי באודיסה.
: יא) הועידה מעוררת את הועד המרכזי להגביר ולפרר את
פעולותיו הקולטוריות והחנוכיות, כי בירידת הפעולה הזאת היא
ואה אחת מהסבות היותר חשובות של ירידת. התנועה.
יב) הועידה מחיבת את האגודות להפיץ את הספרות
ואת -העתונות הציונות בפרט והעברית בכלל,
יט הועידה מעירה את הוער המרכזי על הנחיצות. להגביר
את פעולתו בהוצאת ספרות. ציונית בלשונות העברית. והיהודית,
יד) הועידה ממלת חובה על כל האגודות. ליפד קומיפיות
מיוחדות שתנהלנה את העבודה בשביל הקרן הקימת.

בפתיינו:

, בציונות ,
מאת הועד הפועל המצומצם קבלנו את הברוז הוה :
ימי השקל.

הקוגנרם התשיעי כבר נקרא .. זמני הבחירות נקבעו, עד
ם הט"ו לירח אוקטיבר שנה זו צריך לגמור את קבוץ השקלים
כל מקום +

כמובן ‏ חובה מוטלת עתה על כל האורגניזציות והחברים
ל ה להתאמץ בכל כחותיהם,: כי. יהיה הקונגרס | התשיעי
לרימוניסטרציה מפוארה של העם. העבריי, למטרה. זו יש לנו
אמצעי ‏ אחר: בכח:משנה, בהקאמצות שאינה ‏ פוסקת ‏ עלינו
= להרבות בכל מקום ברכישת חברים לרעיוננו ולעשות בכל העולם
עמולה נמרצה לתשלום השקל, קבצו שקלים! בקריאה זו
גו פונים עתה. לכל חברינו תמימי:דעים .
נה ימי חנינו הגדולים ‏ עומרים' מאחר. כתלנו. ומעוררים
נו את זכרון אותה העת, שישבנו עדיין. בתור. עם מאוחר
לצנו שלנו,. נעבוד נא ונביא לירי כך שתשוב תקופה. בזול
נחיונו, נשתמש נא במניחת ימי החג בדי להשגיא ‏ ולהאדיר בהם
ות רעיוננו ביותה,
בכל מקום. צריך לקרוא עתה לאספות למטרת קבוץ כסף
השקלים, למעשה הכנה אל הקונגרם, בימים האלה צריך לעשות
ליאות תעמולה לטובת הרעיון הציוני. ולאסף. את השקלים :
'הנוח שום הורמנות ‏ מבלי להשתטש בה, ואין. לכל חְבָר

כימים. האלה באפם מעשהו 7

> העולם >3 כו

-בדיוק את אופן הבחירות , הוער ‏ המרכזי. לא יאחר ‏ להודיע.

| תתכוננה. בעור ‏ מוער , | תבררנה. לה
= השאלוף העומה

/
,
1
1

מאת הועד המרכזי קבלנו את החוזר (נומ' 9) הזה !

הקונגרס התשיעי נקבע. להיות | בהמבורג בימי. י"ה--י"ט
מבת (/19--19/.1 דצמבר) שנה זו, :
> = הגנו עומדים איפוא על מפתן הקונגרס וצריכים אנו לגשת
מיד אל עבודת ההכנה, .

גדולה. ונכבדה - היא עכשוו עבודה זו, הקונגרס התשיעי
יתאסף ויעביד ברגע שונה הרבה מאלה הרגעים, שעמרו בהם
הקונגרסים הקורמים, ועל סדר היום שלו תעמדנה שאלות עיקריות
רבות, שכפתרונן יהיו תלויים גורלה של הפתדרותנו והתפתחותה
של הציוגות בימים הקרובים,

המהפבה בתורקיה, | שגלתה פרספקטיבות חרשות. בכל
מקצועות עבודתנו, הביאה לידי מצב רציני ורב האחריות , אופני
העבורה שלנו ער עבשיו התאימו לתנאי המצב. הקורם, ועתה,
אחרי שהתנאים הללו נשתנו, | צריך ‏ לשנות גם את מעשינו
ולהתאימם אל התנאים החדשים, אל המצב החדש, צריך לסדר
את כל כחותינו שאפפנו במשך. הומן , באופן כזה, שאפשר
יהיה להוציא אה התועלת היותר מרובה מהמצב החרש, להשתמש
למובתנו בכל אלה האפשריות של עבורה, שנתהוו הורות למהפכה .
וברור הוא, שהכחות שיש לנו, לא יספיקו, ‏ וצריך. יהיה איפוא
לעורר את הכחות הנרדמים בעם , לקרא אל העם שיבא |
לעורתנו -- לעורתו ,

זה יהיה בכלל תפקידו של הקונגרם התשיעי, אותו הקונגרם "
שממנו צריכה להתחיל תקופה חרשה בהתפתחות תנועתנו ,

לקונגרם כזה. צריכים אנו להכון באופן הראוי. ובעוד מועד .
צריך שהעבודה הציונית ‏ תגדל ותתחזק. = שכל. האגודות , כל
הפועלים. בתנועתנו ‏ יחגרו. את כל כחותיהם, יעשו מה שאפשר
או יותר ממה שאפשר בשעה כשהכל במנהגו נוהג , יעוררו
את העם ‏ ויבארו לו את חשיבותו. של הקונגרס. הנוכחי. ואת
תפקידו, מובן מאליו, עד כמה נכבד הדבר שירבה בקונגרס זה
מספר הצירים, שהרי. ברור : הרבר , שבמספר השוקלים וציריהם
יראו הכל סימן מובחק, המעיר על התעוררותו של העם. ועל רצונו
להשתמש ‏ לטובת ‏ גאולתו בתנאים החחשים שנתהוו,. בכל מקום
ומקום צריכים איפוא לעשות כל מה שאפשר, כדי לשלוח לכל
הפחות. ציר אחד אל הקונגרס,

הועד. המרכזי מצרו יעשה כל מה שיהיה. בירו לעשות ,
אך אם. לא יפנוש בכל מקום ומקום עוזרים זריזים = ונאמנים
מקומיים ,= לא = יצליח | בעבורתו . = אולם ,‏ בטוח הוא שהכרת
החובה, הרובצת על כל אחד מאתנו. ברגע זה, הכרת האחריות
הרבה שכל אחר מאתנו נושא עליו בער הצלחתו של קונגרס
זה, נרולה היא למדי: בלבו של כל. ציוני,

האגודות צריכות לפנות ' את לבן ‏ ביחוד: לגמירת ‏ קבוץ
השקלים. ער הקונגרם והבחירות. נשאר זמן לא רב אך בכל. זאת
אפשר עוד למלא את החפר ולהופוף על המספר שנקבץ כחנה
ובהנה, נחוצה לוה רק השתדלות יתרה ורצון. חוק. ימי החנים:
ממשמשים ובאים, ואין. לך זמן יותר: טוב לעבודה. זו מהימים
האלה ואם רק יעשה כל איש ואיש את חובתו, ‏ אז. און
ספק שבנקל נוכל. להכפיל את מספר השוקלים שהיה לנו ,

אחרי שינמר = חשבון השקלים ‏ -- וצריך. שוגמר. בא"
דרח חשון. 0 אוקטובר) -- תחלנה. הבחירות שנקבעו. להיות >
מי"ץ. ער כ"נ חשון (19.--95 אוקטובר) , איהאפשר. עוד לסמן:

את: סהר הבחיהות. וכלליהן = בשעתן. אבל צריך | שהאנודות '

גליון לג

מיוחד בכל השאלות הללו, -- וגם תיפרנה להן. האגורות. קופות
מיוחדות | לשליחת ‏ צירים , כרי שתהיה. להן היכולת לבחור
באנשים ‏ היותר 4 ראוים ‏ להיות צירים לקונגרס ‏ רב ערך ורב
אחריות. כהקונגרס התשיעי ,

חברים, הגיעה השעה, עור מעט ונראה לכל העולם כולו,
אם מבינים אנו את הרגע ההיפטורי שאנו חיים בו, אם יורעים
אנו להשתמש בו, זכרו, מה אפשר להפסיר ברגע כזה, אם לא
נחגור את כל כחותינו, אם לא נדע להשתמש בתנאי המצב החדש,

לעבורה ! הגיעה השעה!

מאת האגודה להכשרת הישוב בארץ-ישראל.

001 2070100001 ה 0ם16841ה7 6הר')

מודיעים בזה, כי האספה הכללית לחברי האגורה להכשרת
הישוב. בארץ-"ישראל תהיה ביום 88 ספטמבר שנת 1909, בשעה
החמשית אחר הצהרים, בהלשכה הברלינית של האגודה, ברלין
וו. רחוב בלייבטרוי מספר /%*. מטרת האספה היא הרצאת רו"ח
(העתק ממנה. ינתן. לכל אקציונר לפנו פתיחת | האספה) ובירור
"כל ותר הענינים, הצריכים להתברר באספה כזו,
לונדון , 6 ספטטבר, 1909+

בשם הרירקטוריום : ה, ניומאן, מוכיר,

7-7

-- הוצאת הקופיקה.ביבליותיקה פנתה אל -חברינו בטכחב, שבו היא
| מבקשת מהם, כי יעורו לה להמשיך את עבודתה. ,הקותיקה ביבליוחיקה*
נופדה מתרומות חברים , שכל אחד מהם הכנים 5 ר. מוה הפפיקה עד עתה
ה ה לשלם | לחבריה 0. כמשך שתי שנות קיומה ‏ הוצואה /,הקופיקה:
" ביבליותיקה"192 חוברות העוסקות ‏ בברור מקצועות ‏ שונים ‏ של הציונות,
עד כמה נתחבבה ,הקופיקה ביבליותיקה" על הקהל מראה העוברה , שהרבה
מחוברותיה יצאו במהדורות אחדות . במערכת ,הקופיקה ביבליותיקה" נמצאות
עחה מוכנות לדפום חוברות שונות, אבל מחסר אמצעים אין החוברות האלה
| וכולות לראות אור . ההוצאה מכקשת מאת אלה המכירים בנחיצותה ובתועלתה
של ,הקופיקה ביבליותיקה* שיכניסו גם עתח כמו בראשית הוסד הביבליותיקה,
ל אחד 5 ר', בדי שלא תהיה מוכרחת להפסיק את עכודתה לגטדי,
-- בהוצאת ,קדיטה" יצאה לאור ברוסית חוכרת ם ק ם נ ו רד וי, נאוטים
מאטרים נבחרים . בחוברת הואת באו שלשת הנאומים שנשא | מקם נורדוי
ל שלשת הקונגרסים הראשונים , מאטריו ‏ ,הציונות", = ,תעודות - הציונות"
ו,ההילוטים והשפרתאים".. החוברת מכילח 72 הף מחירה 1 ק'. האגורות
> מתבקשות לדרש. את החוברת הואת לצרכי תעטולה ,

>= | -- בעוד ימים אחדים יצא מן הדפוס ,לוח קדימה", | ברופית , הלוח
מכול חמר רב בנוגע לחוי היהודים בכלל. ולשאלות הציונות בפרט . האגודות
מתבקשות להודרז בהומנותיהן טפנו שהלוח גרפם במספר מצומצם .
= -- מקובנה מודיעים לנו, בי לשנת הקונגרס ‏ השתים ‏ עשרה נמכרו
306 שקלים, לטובת הקה"ק נאסף 198,205 ך. לטובת הועד האוריסאי נאסף --
0% ר': מלבד זה נאסף מקערות עיו"כ 200 ר', הציונים עסקו גם במכירת
"מניות של הבנקים שלנו ובהפצת הספרות הציונית + הורות לעבודתם החרוצה
של הציונים גוסד בית עקד ספרים על שם א. מפו. בבית הזה נמצאים עתה
כארבעת אלפים ספרים , ומספר מבקריו מבין הצעירים רב מאד ,
: - מנובואלכפנדרובפק (פלך קובנה) מוריעים לנו, כי בעת
אחרונה התחילה אגודת ,בני ציון" לעבוד ביתר טרץ . הודות לחריצותם של
צעורים הולך הרעיון הציוני ומתפשט בין העם. האגורה ,בני ציון" התגדלה
חוד מיום שנאם שם המטיף מר חורויץ . מורגש מאד חפרון בית. עקד עברי
כלל וספרות ציונית בפרט,

-- ם שא גצי (פלך קובנה) ‏ מודיעים לגו, ‏ כי אחרי שנוסדה שם,
יותר משגה, אגודת ,דורשי ציון", [התחילה העבודה הציונית: נעשית
קביעות ובפדר מצוין, בשנת הקונגרס האחת עשרה אספה האגודה 48
קלים, ובשגת הקונגרם השתים עשרה -- 86 . ביחור שטה האגודה לב לעבורת
הקרן הקיטת., שלטוכתה נאסף במשך ימי קיומה וותר | מ1597. ר', | האגודה

: > העולם -9
= נ[=/-/-/-/-₪ש₪/₪/₪ש/₪/ מ ח-ח/ -/-/-- 000077

ביבליותיקה ציונית . האגודה מכניסה את תשלומה לועד האודיסאי, ‏ בככל
האפשר משתרלת האגודה להרחיב את העבודה הציוגית גם בעירות הסמוכות +

מיום ‏ 10 עד יום ?1 לח' אוינוסט שנה זו, נכנסו אל הלשכה
של הקהייק ברופיה הסכימים האלה ע"פ הפרר הזה:
נדבות. כלליות 1 רו"ב.

פנקפי-שוברות .2
קופסאות 8
ן תשלומים שלמים 180--‏ ,
ספה"ז | 8 לשעורין 1 ,, :
עצי-זית / 6, 6
תוי ק ז"ק בסכום 0 |-,
5 | גליונות תלגרמה , 0

0-7 -

ס"ה 789.09 רו"כ

במורת.
ב

הממשלה פרסמה. בעתוני קושטא את שתי המודעות. הבאות:

א). הממשלה העותומנית קכלה בקשות מאת אנשים שונים ע"ר רש
להשקות את פרדטי יפ 1, גנוה | ועמקוה, ואחרי שהממשלה. מודה. בנחיצות
חרבר. הזה ובתועלת ‏ שיביא \ לארץ, = היא מודיעה לכל האנשים הרוצים להציע
איזה דבר שינישו את הצעותיהם, במעטפה סגורה, עד הראשון לח. אוקטובר
שנה זו. המבקשום את הרשיון צריכים להמצוא ‏ למיניסטריום למסחר ולעכודות .
הצבוריות סכום של 900 ל. ת,, שיקכלום בחזרה, אם הרשיון לא. ינהן להם,
= המניות של התכרה. הצרובה. להוסד. לשם ‏ זה צרוכות ‏ להיות לותרשם
ויכולות \ להיות שיכות. אך לעותומנים, אכל. לחכרה יש הרשו לחוצוא: או
לוגצוות : (סתמיות) על חצי-הסכום הנצרך להוציא עכודה זו לפעולה,

ב). אחרי: שאנשים רבים פנו לממשלה העותומנית בדבר בנין הוף
ב יפ ו, = ואחרי שהממשלה מודה בנחיצות חדבר הוה ובתועלתו, הוא. מודיעו
לכל האנשים | המתענינים בדבר, = שוכילים ‏ המה להביא את הצעותיהם עו
הראשון ‏ לח, אוקטובר ש"ז ‏ למיניסטריום. למפחר ולעכודת הארמה (במעטפות
סגורות),. כל המביאים הצעות. צרוכום ‏ למסור לאותו ‏ המיניסטריום סכום. שו
0 לטרא תורקיות בתור ערבון. 20

-- היהודים בחיל הת ורקי. בשנה זו יקראו 19,000 יהורי
לעמוד בגורל. ‏ ארבעת אלפים איש ילקחו לצבא, = ה,אביניר:מפלוניקי. או
בי בעור זו נמצאים 1200 צעורים יהודים /מבני 23--91 שיקראו לצבא,

העתון ,זורגל. די סלונוק". הורש = שלא ‏ יכניסו. בני. לאומים. שונים. אל.
גדוד אחד מפני הנגורים הגדו לים בחנוך הדתי, הוא מציע. לופר גרודים ווניים 5
ארמנוים, תורקיים, ‏ יהודיים. וכדומה, :

- -אחד ות הל אומים, ה,ני גזיתה:מודיעה שנוסדה אגודה ל, אחדות

זו תשתדל להשלים בין הכולגרום [היונים, = אין חברי האגודה הזאת חושבי
מחשבות ע"ד אוטונומיה. ָ

בסלוניקי. ‏ העתון הקושטאי מדבר אתם משפטים, ויש לחשוב ‏ כו
יועילו.

-- החכסהבשי חדש את המו"מ ע"ר ה,ניר ‏ האדום" עם שר הפנום
החדש טלאתדביי, המיגיסטם הגאור הזה אמר שגזרה. זו תופר בקרוב ו
בדברים ער זה עם פחת ירושלם, השוהה עדיין בקושטא,

--- שר:ההשכלה מודיע להחכם יכשי, שהליציאום הממשלתי יקפל בשנו
זו שני. תלמידים יהודיים שלא עמנלק"5. החכם:בשי יכחר בשנום מטובי תלמיו
בתי:הספר של האלואנס, ו 0 .
ויטל י ס טר וג זה, שעל אורותיו הודועו בירת אפריל,. בי"

4 : > העולם 3
ההנפהההההמנמטאאהההמ-הםמנאנבבטום הממאמטטלתבטאק:המנרההטצדמראש מצאטהווהלאי צננכ-מכמנבמנכיגגאגת-מבאנבמננםכדנםנצההננאינבהמנמחה מועערע ו-אשבנהמטיאה-קרזנ רטנ קונמחה הממד הבע אע כמנכמתטיבט נרנכוטמצ עבט ופוקי הט הא בנע מה טסט ם)-

סטרונדזה = והיה ‏ פופר הוערה הזאת. עהזני פלוניקי מקדישום מאמרי תהלה
ליהודי המצוין הוה, חמביא תועלת כל כך רבה לארץ.

-- בסלוניקי ‏ נבחרו ראשי עדה חדשים, רובם צעורים לימיםי מקוים
שהם יכניפו תקונים רבים בעדה הגדולה הזאת.

ב מ. 1.1 םה גופדה אגודה ציונית חדשה בשם ,חובבי ציון"י
אנודה זו מונה כבר מאה חברים, | מלבר עבודהה הציונית ‏ תעפוק אגורה זו
ביחור בעבודה תרבותית להרים את רוח הצעירים ולהרבות השכלה. אגודה
זו תיסד בקרוב. גם תזמורת,

-- במו שמודיע ה,איפוקה" מוציאים רבים מיהודי פלוניקי ‏ את בניהם
מבתי:הספר של הישועיים ומכניפים אותם לבתי:הספר של האליאנס,

גם זו לטובה!

בְּתפוצות. יְשַרְאֶל,

ברוסיה המניפטריום להשבלה בירר בצירקולאר מיוחד על שם מפקח
גלילות הלמודים, כי בנוגע להיהודים ‏ שבאו בכרית האמונה הנוצרית בטרם
שנתקבלו בתור סטודינטים ואח"כ חורו לאמונת ישראל, צריך להתנהג עפ"י
הנורמה הפרוצינטית הקבועה' בשביל היהודים כמו ביחפ אל התלמידים
היהודים החדשים ,

=- היהודום , שנתקבלו בשנה וו אל האוניבירסיטה ‏ המוסקבואית
במספר ששים איש, מה שעולה לשלשה אחוזים | ממספר התלמידים הנוצרים
החדשים, הושלכו באופן בלתי:צפוי מחוץ לבתלי האוניבירסיטה.

הנהגת שלטון האונבירסיטה קבלה מאת מיניפטר ההשכלה הערה של
גויפה על אשר קבלה את היהודים למרות החלטת פוד המיניסטרים, שנתאשרה
ע'י הרוממות ביום 16 באוקטיאבר שנת 1905 ושנמסרה בשנה שעברה
להאוניבירסיטה, הקובעת את הנורמה היהודית ביחס אל המספר הבללי ש5
היהודים בהאוניבירסיטה המוסקבואית . בעת הזאת נמצאים יהודים
בהאוניבירסוטה המוסקכואית במספר של ששה אחוזים. באופן זה לא יתקבלו
יהוחים גם בשנה הבאה +

: , בשקבלה הנהגת האוניבירפיטה את הודעתו. ו של הטיניסטר, הווקקה
לבטל את החלטתה בדבר קכלת ששים היהורים. תיכף צוה הריקטור להרפים
מכתבים. בבקשת סליחה, אשר ישלחו להפטודיגטים * היהודים, שקבלו הודעה
ע"ד התקבלותם אל האוניבירסיטה ,. הרבה מהם כבר הוציאו כפף על דמי:
הנפיעה למוסקבה ועל .בגדי סטודינטים.

מפני שמצב היהודים, שהושלבו מתוך האוניבירסיטה, לאחר ‏ שנגמרה
הקבלה בכל האוניבירסיטאות , קשה מאד, החליטה ההנהגה להגיש השתדלות
לפני המיניסטר,. כי יתן ‏ את הרשיון להשאיר 4 בהאוניבירפיטה את ששים
הוהודים , שבבר נתקבלו אליה,
-- בימים = האלה ובא לפטרבורג | הריקטור ‏ של האוניבירסיטה
| חמוסקבואות מאנואולוב בכדי לברר במיניסטריום ‏ ההשבלה את דבר השבון
הנורסה הפרוצינטית בנוגע להסטודינטים היהודים במוסקכה .
\ -- הריקטור של האוניבירסיטה ‏ הפטרבורגית , בורגמן, אומר לקרוא
לועידה את הריקטורים של כל האוניבירסיטאות בכדי לקבל החלטה אחת
בללית בדבר טמצב המועצות האוניבירסיטאות, שנעשה קשה ע"י בורורדבר
האחרון של מיניפטריום ההשכלה בדבר אי.קבלת היהורים אל האוניבירסיטה,
== מיניפטריום ההשכלה פנה אל הריקטורים של האוניביר סיטאות
בצירקולאר ‏ האוסר לדון באספות של פטודינטים בדבר שאלת קבלת היחודים

= | אל האוניבירסיטאות +

ְ -- מועצת האוניבירסיטה המוסקבאית, החוששת שהגורה החדשה בדבר
ששים ‏ הסטודינטים | היהודים עלולה . לעורר סערת רוח בין תלמידי
האוניבירפיטה ‏ בכלל, פנתה אל מיניסטרוום ‏ ההשכלה בהשתדלות, שיקבלו
> את הפטודינטים היהודים. אל האוניבירסיטה, והיא מבספת את השתדלותה בוה
שהסטודינטים היהודים , הנמצאים עתה = באוניבירספיטה, למעלה מן הנורמה
נתקבלו. ברשיון המיניסטר, ומפני שנתקבלו בתור הנחה מיוחדת און מן הראוי
לוקוף אותם על הנורמה הפרוצינטית +
אבל מפופק הדבר אם תתמלא ההשתדלות ותתבטל. הגזרה,

9 -- לפי השמועה החליטה האופוזיציה שבתוך דומת<הממלבה להכנים
תיכף לאחר פתיחת הסיסיה החרשה שאלה אל מיניסטר ההשכלה בדבר מעשיו
בנוגע ליהודים תלמידי בתי הספר ‏ הבונונים והעליונים +

-- מיניסטריום הצבא מתכונן להכנים אל דומת-הממלכה. הצעה בדכר
הצעירים היהודים הנקראים ‏ לחיל. מציעים להטיל על היהודים, המשתמטים
- מעבודת הצבא עונש כסף מסכום ‏ 150 עד 600 רובל . | ליהודים ‏ העובדים
בצבא תנתן וכות הישיבה בכל רחבי המדיגה, אבל אין הוכות הואת עוכרת

= בורושה לורים אחריהם , :

2
/
:
1

נליון ל

לפי נוסחה אחרת מציעים לבטל את עונש שלש מאות הרובל לגטרי +

-- עפ"ו הרצאתו של נשיא סוד המיניפטרים פ. א, סטוליפין נתאשרה
ביום 24 באוינוסט החלטת מועצת המיניסטריום מיום 9 ביוני שנת 1909,
הנותנות בתור חנינת הרוממות, נשען על הסעיף הב"ג של החוקים היסודיים ,
לכל הסוחרים היהודים בעלי גילדה ראשונה, הנרשמים במעמד וה בערים
שמחויץ לתחום המושב והיושבים במופקבה ובפלך מוסקכה, -- את הוכות
לשבת גם להבא בטוסקבה ובכל ערי-הפלך יחד עם בני ביתם +

ע'י החלטה זו נתבטלה גזירת הגירוש , | שיצאה על מאתים סוחרים
יהודים בעלי גילדה ראשונה במוסקבה,

-- הגרארונאצ'אלניק האודיסאי , טולמאצ'וב , הומין אליו את עורכי
העתונים המקומיים , להביע להם את אידרצונו על זה, שהם: תומכים במאמריהם
עד בחירות דיפוטאט אל דומת-הממלכה מאודיסה בהקנדידמורה | של
עוה"ד המושבע א. ע. ברודסקי . לפי דברי הגראדונאצ'אלניק = אין ברודסקי
פרוגריסיסט , בי אם ריבולוציוניר ,. ולפיכך אפור גם להוכיר בשמ + "

-- האדמיניסטרציה בייקאטירינופלאב אסרה על העתון ,פרידניפרובסקי
קריו" ‏ באיום של סגירה וגירוש העורך להדפיס מאמרים, | שבהם מתכקוים
מעשי הממשלה ונדונים בשאלת היהודים +

-- הצעת.החוק ע"ד יהודי-פינלאנדיה , שכבר נעבדה ונמפרה. לחוות
דעתן של ההנהגות העורוניות ואגודות שונות, מונחת עדיין ‏ באבן שאין
לה הופכין .

בינתים הולכות ונדפסות בגדולי העתונים השווידיים ידיעות בי בקרוב
'גרשו מפינלאנדיה עור הרבה משפחות של יהודים, היושבים שם וה זמן
רב.. העתונות הפרוגריסיבית דורשת בכל תוקף,. כי יפתרו כפי האפשר את
שאלת זכות הישיבה של היהודים בסדר עריכת חוק ,- אבל הממשלה אינה
ממהרת בדבר . והעתונות של הפינים הוקנים מחלטת , בי אין כל יפוד לחשוש
לריפריסיות חדשות כנגד היהודים, והיא מדברת קשה כנגד העתונות השווידית
על שהיא מעוררת עתה את השאלה הואת +

-- הגינוראל-גוברנטור הפינלאנדי, ביקטאן , הודיע להרב קאצינילבויגין
בפטרבורג, כי ההצעה בדבר בירור שאלת השחיטה היהודית כבר נמפוה
מלשבת-הסופרים אשר לו להסינאט הפונלאנדי . כן הודיע הג"ג, כי בהרצאתו.
אל הסינאט חוה את דעתו בעד בטול אופור. השחיטח,

השאלה עומדת להתברר בפינאט בחרש נובימבר.

ל בחיוות אל הלאנדטאג הגליצאי בסטרו. הועד הטרכזי
" הלבובי של העברים הלאומיים והמפלגה הציונית בנאליציה
החליט | להסתלק | מהעמיד על הבחירה אל הלנדטג מגליל פטרו קנדודט
מיוחד ,. הועד המרכזי לא ישתתף הפעם במלחמת:הבחירות ,
באופן זה לא נשאר. להמינוסטר דולימכה בלתי אם רק קנדירט מתנגד
אחד, וההם הסוציאל:דמוקרט, הד"ר ליבירמן,. הד'ר ליברמן הנהו יהודי והוא חבר
למפלגות הפוציאלופטים הפולנים (פפ"ם), הפוצואל:דימוקרטים ‏ הפולנום שהעמידו
את הקנהורטורה של הד"ר לוברמן, ‏ קוו לכתחלה, שיחוו גם העברים
הלאזמיום את דעתם בערו , בי הר"ר ליבירמאן ,. אעפ"י שהוא נמנה ‏ על מפלגה
המחזקת למרות כל הודעותיה הרשמיות ,‏ בעוקרי האסימילאציה ‏ של הליבי:
רלים הזקנים וחשלחטיצים , לא נסה ללחום עד כה כנגד הרעיון הלאומי העברי, =
הוא לחם אטנם לפני שנים אחדות באופן ‏ נמרץ כנגד הגוטים להתפררות >
ולהתבדלות דתית ולאומית, אכל בנראה הרהר בינתים בתשובה , בפרלמנט =
אונו מוציא מפיו דבר כלפי העממות היהודית ונזהר מפגוע פגיעה ‏ קלה של
שנאה בהציונות ובפועלי:ציון ,‏ וזה עושה אותו לאישיות פומפאטית , אין ספק ‏ ,
בדבר, כי אם וכנס הד"ר ליבירמאן אל הלאנדטאג ‏ ושתדל להבדל לענן ‏ ,
שאלת היהודים הבדל גמור מיהודי הכלוב הפולני, /.

בחור

בספרוּת ובאמנוּת .

ספרים חרשים שנתקבלו במערכת,
א) מאיר עפ שטיין, דרמות,. א) איש הבינים . ב) הרחוב!
המחיר 10 קאפ. וילנה הרס"ט.

ב) א ל. יעקובוביץ, הייליגע ‏ שריפטען י
בראשית, פערלאג , השחר", ורשה תרם"ט +

ג) האחים ז, וא. גורדון. ‏ ם כת ב גל וי אל מוקירי החנוך הלאומי +

וילגה חרס"ט , ,

ד) .1909 .(שם0ז]- הק \.) .11 וס חזמ זונס העש 8 הא 6 סק

ה) מו[36 ,680116 00 התוא ע6 .טה0עטא[ ג[ >

, סמוע גא 7085 >

ערשטער ספר: |
/

פיליטון.

וכוּת אבות וזכות עצמן,
(תכנית של סנגוריא ליום הדין)..

זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת.

מעשי אבות, 4 ברית אבות, זכות אבות,,. | מלום כל כך שגורהות ‏ על
לשוננו, כל כך שחיכות , בפדוריגו", ומראש חודש אלול עד יום הכפורים, כל
תפלותינו, כל תחינותינו, כל בקשותיגו סובבות רק על הציר הזה של ,זכות
אבות' +

באל בלא זכות אבות אין אנחנו כדאים מאומה, כאלו בלתה---אנחנו
לא כלום,
עלבון, חביבי, עלבון,
בוראי זכות אבות הוא דבר יפה, ואם אמת מה שאומרים אשר מלכותא
דרקיע מעין מלכותא דארעא, ואפילו אם יש לה למלכותא דרקיע. רק איזה
דמיון רחוק למלכותא רארעא --- הנה זכות אבות אמנם ‏ רבר טוב ומועילן
> אבל אנחני משתמשים. בה, ‏ בוכות ‏ אבותן ביותר, לצורך = ושלא. לצורך אנחנו
גמלטים לעזרתם, מטריחים אותם, ומשביתים את מנוחתם.
ולא שאנכו מטיל חלילה "ספק בזכותם. של אכותינו == חס מלהוביר.
ככורם, בוראי במקומם מונח, וברור הרבר בעיני, שאין לך אומה ולשון, שישלה
הרשות. להתגדר באבותיה. במזנו אנחנו. ולפעמים, באשר אנכי מעיין בדבר
ומתעמק מעט בדברי ימינו לחקור ולרעת ,מאין הלכה ההיסטורוא שלנו" ובא
בחשבון, ‏ מה ביני לבין = חמי, ביחופנו ‏ אנחנו ויחופי העמים --- הנני מתגאה
> כפלים,
ויש, חביבי, במה להתגאות, יש,
ואמרר הגוים מה שואמרו. עליגון . מה שאון. לנו. -- אין לנן, -ואנחנו
צמנן. וורעים יותר 'מכל הגזים, = מה שאין לנו, : ומה שחפר לנון. אבל זכות
אבות --- די והותר,
אפס, עדיון אי זו אומרת, שאנחנו הגנו רק ,בר אבהן" ומרגרמנו אין
לגו ולא כלומן און זר אומרת, שאנחנז בעצמנן איננו עולים בחשבון כלל
[תמרנסים רק 2 חשבון אבותינו, כמו שגרסו מיפדי תפולותינו, כמו שמשתרלים
תמיר: להוכיח ‏ לגו.
0 אוגני יורע אם כדאים אנחנו לרב טוב, אכל את חחיים המרים, החיום
העניום שלנו, כמדומה לי, שבדאים אנחנו גם בלא וכות אבות,
ואשר עם ‏ לבבי לא אכחד. ממך, רחמאי, ‏ כי יש אשר עולה במחי
מחשבה, אפשר שאין אנחנ גופלים -גם: מאבותינו.,
בי ופלא הדבר. הזה בעונוך --- בעוני לא יפלא כלל.
חושבים. אנחנו. תמיה, כי היהדות יורדת, מתמוטטת, נופלת: רכי. הלבב
שבנן: כבר התואשו או מתיאשים וכל היום מתאוננים ומקוננים! נפלה, נפלה
היהדות, בניה: עזבוה. והלכו, | ואחרים מוסיפום ואומדים? כן צריך להיות, | הנח
ז. לגפשה, תמות, תגוע ברפיונה, באפוסת כחותיה, בנולותה:
למראית עין,. אפשר שהדבר כך, למראית עין היהדות הפויה, מתמוטטת,
יוררת, נופלתן ועור לפני שלשים שנה, בעת אשר, לפי דעתגו אנחנו עבשו
הותה היהדות תקופה ובצורה, כבר התאונן המשורר על הירידה ההיא:
. שְאָרָא בַתְמוּנָה הַיכל תַפּאֶרֶת
וּבְקיעים בו רבו
מִיחו נופל; קורָתו מִתְפּוּרְרָתייי
ְּקנִים על משְבְּבותם כטח גרְָמִים ,+
מפַּני המפלת לא פחָדוּ פחד /
- ועד החלונות עולי היָמום
כָה אתר, אחרי
: 0 ואל: מהדזאת ? ואְשָמַע תַשוּבתו!
זה בת שרְאֶל יה היבל הוּרָתו !
אחהיו וגיפ אוחבום ואו בים שחזו את המהפבה.

(יליג)
,. באמת אמנם)

=

ההי:

הדבר אינו כןן | באמת אמנם, ‏ ,היכל התפארת". על תלו עומד, וכל הרוחות
שבעולם לא הזוזו אוחו ממקומו, רק שפה ושם ,הטיח" מתפורר, הששר מתטשטש
ומתמזמז, ורפויי העצבים מזדעזעים: ההיכל מתמוטט.---

היהרות אמנם פשטה את צורתה הישנה, יהדות של ,חבת יסורים", של
קדוש השם תחת הסכין, בלא מחאות ,והגנה עצמית"...
פנִים אֶהבְתִי צָרותי בת
לבָבִי הַצְרְקתִי אֶת שבט מוּפָרִי,
הְבָאתִי לרְמְעות, קהָּשְתִּי יוס צום;
ְאֶפָשוט בְמְנוּחָה לפכִי, צוָּארִי.
אך עַפָּה, אֶחָה, אין בי ָמון נְעוּבי
חַדלְתִי, ידידי, מְחבב יפוריי..

(ביאליק)

אין אנחנו חובבים את היסורים ,לא הם ולא שברם ; אנחנו מתקוממים
אנחנו מוחאים בפי בחותנו ; יהדות של קדוש השם, תחת הסבין , בלא
התקוממות והגנה עצמית , יההות | של , כצאן לטבח יובל", ‏ בלא נפיון של
הגנה והתקוממות איגנה עור אולו מפני שקדוש השם 'גופא שנה את
צורתו . און באים עוד לבני ישראל בהמון ואומרים : ,המרת הדת או שחיטה",
בחורו של שכין איגו חרות עוד שם ,המשיח", כמו שהיה. לפנים ; הומנים
הלא נשתנו, מתביושים עכשו להבליט בפומבי יתרה את הכתבת ההיאן |
אבל תמציתה, תכונתה הלא לא נשתנתה במאומה . וכולנו אנחנו מבינים את"
רמויהם הגסים ,..

קשה להגיד , מה היה כהיום ,‏ אלו היו עדיין אוטות העולם פשוטים
ותמימים ברשעתם , כמו בימי מפעי הצלב וגזורות ת"ח, והיו מגלום את
מפתרי לבבם על דרך האמת, והיו באים אליגו, כמו שבאו אבותיהם לאבותינו
ואומרים פשוט בלא כל חכמות : או בא במים וטהר ,‏ או פשוט. את צוארך
לשחיטה ; אפשר אשר לא היינו רואים עכשו , את המראות הגדולים והנוראים >
שראו אן יושבי תבל , אשר אלפי אנשים , קהילות שלמות , פשמו את צוארם
לשחיטה , בשמע ישראל אחד" ; אפשר שרבים מאתנו לא היו עומדים בנסיון
ומקבלים לטראית. עין את הדת השלשת , או כמו שהדבר נוהג: עתה, בגופח :
מודרני , ל+ את הרת השלטת, רק להבעים , דוקא דת אחרת, שנהגית גם
הוא. מל הזביות ; כאלו וש הברל בין המרת הדת . , . בשאנכי לעצמו מאטין ' .
אנכו, שאפולו עתה, באשר נתקטנו הלבבות ונחלשו העצבים, ‏ גם כן הון"
נמצאים עור ,מחוצפי פנים" ו,,אבירי הלב" שהיו מופרים את נפשם על קדוש
השם... אם לא בהמון רב, קהילות ‏ שלמות , כמו שהיה הדבר לפנים בשנות'
ראינו רעה, אבל. דיו נמצאים ,מחוצפל פנים" באלה.,. אפס לו גם. לא נמצאן" \
באלה איגו מוכח עדיין, שהיהדות עכשיו רפויה, ‏ מתמוטטת וגופלת.

ואם תמצא לאמר + צריקום אנחנו אולי גם מאבותינו. דור יתום וה"
אפשר שממעט בתורה ובתפלה, אבל מרבה בקחוש השם ובקיום היהדותי

-- ובקיום היהדות)--

בן חכובי, בקדוש השם ובקיום היהדות,--

ובמדומה לי אנכי, שעדיין לא היתה לעמנו תקופה של קדוש השם"
וקיום ה יהדות, בימינו אלה. .

ואם אבותינו קימו את יהדותם מעושר--אנחנו מקיימים אותה מעוני, "
מעושר--סלקא אדעתך?- -בודאי גם עשרם, הלואי ‏ רבונו של עולם, על בל.
שונאי ישראל , אלא שלגבי דידן, בניהם האומללים, הלא היו מאושרים:

וכי אחשוב לפעמים את גורלנו אנחנו וגורלם של אבותיגו, וכי אשקול :
את בובד הגלות עתה בימיגו ובימי אבותינו-- וכי אשוה בכלל את חיונו אנחנו
לחייהם הם--וכאתי לידי: מפקנא, אשר טובים היו הימים הראשונים .

בי הגע בעצמך +

דאגת הפרנסה--הראגה היותר קשה ומרה ליהודי בימינו, במעט שלא
הותה ירועה ‏ לאבותונו | בלל, מוכן , שלא חדל אביון | בקרבו גם או אבל =
עבשיו, הלא יודעים ‏ אנחנו , שדאגתם זו, היתה . דאגת שוא. כי נמצא אן ‏ "
היהודי במצב כלכלי טוב, במצב בלבלי טבעי. הוא היה ,גורם נחוץ" בכלבלת '
המדינה, ובלתו אי אפשר היה ל . הוא. היה איש הבינים ומעבו היה"
איתן. מוכרח היה להיות איתן, העולם הגדול לפי מצם הבלבלה והמפחר אן >
לא יכל להתקוים לא אנשי 4 הבינים,, והיהורי ‏ חיה , האיש" הוה. הוא היה '
אוש הבונים בין הפריץ בעל האחוזות והאכרים בכפר, והוא היה הסרסור בין
הפריצים. והעירונים בעיר. המצב. הזה היה או טבעי, אוטות העולם בכל שנאתם
לא יבלו לו, בי לא יכלו להחקיים בלעדיו. וכמה שנסו להצר את צעדיו לא עלה
הדבר בידיהם. וכל גזורותיהם, כמה שלא היו מחלטות, לא יכלו להתקיום, בי[הלכו
נגד החיים--והחיים עצמם. בטלו אותן. אם מלך קשה גור גזירה--העםן אפולו.

בעפרא דארעא ובחייו

גליון לג

העם הקשה, בטל אותה. ואם גרשו אותם מעיר ומדינה--מוכרחים היו לחזור
ולהשיבם. --בי היה אז היהודי גורם כלכלי גחוין, מוברח. הסרסור היה יהודי
ולא גמצא אחר בטקומו ; הקבלן חיה. יהודי ובלתו אי אפשרה היתה קבלנותו
החנוני, סוחר העצים, והטוזג---כל אחד ואחד מהם היה במקומו". ומי מאבותינו
שלא היה עצל ביותר או בטלן על פי תבונתו וטב<ו מצא את פרנסתו די

ספוקו + --
ובי אתבונן עכשין למקורי פרנסותיהם בי רבו וכי עצמו, מפוסרות

ועד מזינה , מחנונות עד קבלנות [ מהכירת יערות וחצרות עד פרופינציות
ומוכפנות ‏ כללית של ערים וגלילות ‏ שלמות . . . ובי אשוה אותם למקורי
פרנסותינו המדולדלים ומצומצמים ומגבלים , יבשים וחרבים--הגני מתפלא על
שנמצאת בנו רק משפחה אחת של רוטשילדים ולא אלפי משפחות כאלף !
בי אם לשפוט על פי מקורי הפרנסה צריבים היו אביתינו להשאיר לבניהם
אחריהם המון ,אוצרות" ועשר לאין. קץי-- ,

ומלבד מה שפרנסתם היתה. מצויה והרוחים שכיחים, עוד היו צרכיהם
מועטים , ויותר ממה שהרויחו ‏ אצל אחרים , הרויחו יום וום אצל עצמם ו
והריוח הוה, בידוע, הלא הוא הריוח היותך מוב ומועיל. מה היה צריך להם ?
איזו בעלי הוצאות היו?--

במלים אחדות: דאגת הפרנסה, הדאגה הקשה ההיא, המחריבה כל כך
את כחותינו, המיבשת כל כך את מחותיגו, הטכבידה כל כך עלונו--את הראגה
ההוא לא ידעו בללי--

והדבר הזה בלבד כמה הוא שוה.

ואחריה, | הריפת הכחות וקושי צער גדול בנים", -- איזה צער היה
א לאיש יהודי. מבניו ובנותיו?---מילדותם ועד בחרותם דרכם היתה פלולה,
ומלבד הצער הטבעי של ,החלואי ילדים" וסבות שונות שאין לדעת מראש ,
לא היו לו כל דאגות | אודותם: בן חמש למקרא, בן עשר למשנגה, בן שלש
עשרה למצוה, בן חמש עשרה לגמרא, בן שמונה עשרה לחופה--הרי לך
דרך החוים" של כל ילרי | ישראל . ואם בנו לא היה חולה או בעל מום
מטבעו, ואם בתו לא היתה. חרומת אף וגדמת מיום הולדה, הרי. לא היו לו
כל ראגות בשבילם . כל בתי הספר, מן הגמוכים ‏ עד הגבוהים, כל החדרים
ותלמורי התורה, בתי המהרשות, הקלוזים עם ישיבותיהם "ושיעוריהם הגבוהים"
היו יפתוחים - לפניו, צא. ולמד, ואם בעל בשרון ‏ הנך, | תלך ותגדל, = ואפילו
ממזר. תלמיד חבם ‏ קודם לכהן עם\ הארץ,. ובג של פנדלר--גדול. בושראל.

נפו נא להשוות. את צער גדול בנים שלנו ושל אבותיגו. הלא באין
ובאפם הוא, הלא. רק שחוק ילדים הוא צערם הם למול צערנו אנחנו,

יעשה נא כל אחר ואחד את חשבון נפשו ובני בותו וימדוד את עמק
הצ /ר של גדול בנים ‏ בבתי ישראל. ואם עמוקן עמוק התהום --הצער הוה
עור עמוק. מטנז. וכל מי שגדול מחברו וקשור כיותר לעמו, לתורתו, לתקותו,

= צערו יותר גדול. ואם בעל כשרון הוא בנך, חרד אתה לרגעים, פן ,המקרים

וכשרונותיו" יעבירו אותו על יהדותו,.. ואם יפה היא בתחך וב,לת בשרונות,
תדאג ‏ גם לנפשה..:

האם ירעו כואת אבותינו, האם הרגישו הם בצערנו +

ומביון,: ששתי הדאגות ‏ ,העקריות" האלה חסרו להם, לא היתה להם
עוד הגלות. כל כך קשה. ולפעמים בטלו אותה. לגמרין כי איןה. לרך היה
להפריץ הרשע בעיניו , עם כל פריצותו ותאוותיו ? | הוא בטל אותו בלבו
הפנימים לא התחשב עמו כללן כבוד לא בקש
ממנו , תורה לא דרש מפיו ,‏ לחברתו לא היה וקוק, את דעתו אודותיו לא
שאל, תהלתו לא שמחתו ותהלתו-לא הורידה את ערבו בעיניו,

< מה שאין כן אנחגו עתה, עבדים משועבדים בחומר ועור יותר ברוח,

= הגוו, הפרוץ אצלנו בל יכל. הוא מקור חיים נופני ורוחני. כבודד נבקש אצלו ,

לתורתו אנחנו מיחלים, את חברתו אנחנו מבקשום , | לתהלתו ‏ אנחנו מחכים,
לישועתו אנחנו מצפים ותהלתו--מכאיבה.- אנחנו איפוא מרגישים את הגלות

בכל בבר משאה. מרגישים אותה מחוץ ומבפנים ומכל. צדי צדריה, ומי יתנה
= למשל, את תוקף העלבון והצער של הגביר היהודי שפור מהונו אלפים ורבבות

ונדב נדבות הגונות לצלב האדום ולכל יתר הצלבים, בנה בשבילם בתי תפלה
להתפלל ובתי ספר בשביל בניה, ובתי מקלט לנזיריהם. ונוירותיהם , ובצפיתו

> צפה לכבוד ולהברת תודה ; ואת הכבור הוה שוללים ‏ ממגו, ‏ גוולים ממנו
בשביל מעש יהדות ...

צרוך להבין את הפסיחולוגיה ‏ ההיא ולרדת לפוף ‏ דעתו של היהורי
הזה , הוא אולי יותר בגלות מסנו וממך , חביבי הקורא,

מפני קדושת החנ יצא הגליון הבא ביזם י"ב תשרי (*+-+* ספטמבר) כפוּל +

. ג ד מפהה9ה0 ,1806008 .2 ה1שהקינסתמ[ (המפהאת

והאמן היהודי , הצייר או חפסל שעסק בל ימיו ביצירותיהם. חם , שצווף
או פסל את אדיריהם או את גבוריהם , את מלפיהם ושריהם, את גביריהם
ובהניהם , את סופריהם ומלוטדיהם , את חוויהם ואת משורהיהם , שאת גשמתו
השקיע בעבודתו , את כל ימי חייו הקדיש להם , ומרוחו אצל עליהם ; ולסיף
באים ואומרים אליו שלא ידע את עבודתו, שלא הביר את ,יצירין" , = שלא
הבין להחיותם ולפחת בהם רוח חיים + ..

והסופר והמשורר והמלומר העבריי, שעסק בל ימיו בשיר היחוד והגעום
זמירות לככוד הגוים , לפאר ולרומם את חכמיהם , משורריהם וסופריהם, לבקר
ולבאר ולברר ולפרש את תורתם ואת חכמתם, בכדי להראות לבל וושבי תבל
את גדל תורתם. ורב למודיהם ; כל ימיו עסק בזה,, שם לילות בימים , את
לשד חייו החריב, ווקנה קפצה עליו בלא עת. ואחרי עבור כמה וכמה שנים ,
לעת וקנתו , באים ואומרים אליו + שקילא טיבוהך , רבי יהורי ‏ ושרי אחיזרו
לא מדובשף ולא משמנך, אין לנו חפץ בתהלותוך = ובומירותיך , = אינך
מבין אותנו ואונך יכל להבין . ברח לך דודי...

צריך להבין גם את הפסיכולוגיה הגלותית. הו. = עבד שטרח כל כך
טרחות מרובות בשביל רבוו, בשביל למצא חן בעינו. ולוכות למבט של חסר,
ומזג לו את הכוס, -- ובא רבו ושפבו על פניו..,

הלא נורא הרבר.

ובזה. ישנו אולי משעביד גליות הרבה יותר מאשר בפוקים שלמים
של חיי אבותינו, \

ופחות. מזה, = אפילו הבתולות שלנו מורשה, קרבנות הגלות האחרונים,
אשר במסופר עליהן בהעתונותן: התאספו לנשף חשק לכבוד נזירי. היין הפולנים,
בלא בל כונה זרה. חל לה, רק. בבדי להתהולל מעט ולצאת במחול בחברת
הבחורים,,, ואת ערין. שמו. עליהן, את. תבשוט!הן היותר יפים, ואת שלמותיהן
היותר יקרות, למצא חן בעינו הכחוריםן והגה אחרית שמחה --- תוגה, לא די
שלא הזמיגו אותן למהולות, עוד הערימו ‏ לקרוע או לחתוך. במספרים את
שלמותיהן היותר יפות, היותר ‏ יקרות,., = כל אלה פרי הגלות החדשה, גלות
מוררנית, אבל גלות מרה, גלות קשה ומנולתי

מו ימנה. ומי יספור ‏ את חללי הגלות החרשה המוררגית ההיא, | מן7
הפופר. העברי הכותכ. לועזות. בשכיל הלועזים. עד ,החבר" משלנן: המקריב את
חייו בשביל!,הצלחת האכרים" להלצם מירי נוגשוהם כח---בעלי האחוזות---וסובל
ומעונה ונרדף בשבילם, ונתפס להשות ועולה לגררום ומקריב את חייו,.. ואינו
ווכה לכל הכרת תודה,.. וכל אלה בשבול יהדותו,

זו היא הגלות הקשה והמרה המרעלת את דמיגו, | המכלה מן הבשר
עד הרוח, הנוקבת ויורדת עד התהום... הגלות הקשה שלא בתובה בתורה
ושלא ירעו אותה אבותוגו בלל.

ובאשר בא אנכו בחשבון, מה בין היינו אנחנו לחי אבותונו, הגני בא
לידו מפקנא כי טובום היו הימים הראשונים מימינו עתה.

הגע בעצמך: דאגות הפרנסה לא הוו להם, מצער | גדול בנים, מלבר
הצער הטבעי לבל בני תמ זה, לא ירען. כבוד לא בקשו מאת אומות העולם,
לחברתם. לא הצ זקוקים, אה חרפתם לא חשבו למאומה, את הגלות בטלו
בלבם ולא הרגישו אותה, ומה, הנני שואל אותך, חפר להפ? --

אם ישנה גלות --- הרי זו שלנו, = אס = ישנן: מכאוב, הוא
מכאובנן, כי אגחנו הנגו באמת דווים פחופים ומטורפים; לפעמים הוזום, ‏ לפעמים
סחופים, ומה שרע מזה, ‏ לפעמים, מרוב הצרות, גם מטורפים,,. = ובכל ואת לא
שקרנן בבריתנן, = לא מעלנו ביהדותנו, = עומדום ‏ אנחנן בנסיון : ובמושג ירוע
מקרשים ‏ תמיד את השם, ‏ ומקיימים את יהדותנו. מעוגו, | בכל ‏ יום | ובכל עת
ובכל. שעה:

ואם. היו זכיות לאבותינו, עוד ‏ יותר אולי ישנן זכיות לנו, בניהם
אחריהם, כי מה שהננו הננו, אבל יהודים טובים וכשרים הננו, ואם זכות אבות
מועילה (מצילה ומגינה---זכות עצמו על. אחת כמה וכמה.

וזכור לגו אלהיגו. את זכיותינו אנחג וכתכנן בספר התיים!

הרי

העורך:המו'ל + י, ל, גולדברג,

1 חָדָשָה בִּסְפַרות. הַהוּרְאָה הָעְבָרִית | !

יצא לאור הל שו [ ספר. שני,

ספר = למוד לשפה, לדקדוק ולאורתוגרפיה העברית בשטה קלה
2 עם עבודה עצמית- מפוררת לתלמידים
: מאת ש, ל, גרדון.
6-77 ה
,הלשון" ספר שני חרש הוא בתכנו ובסדורו כאחיו
יהראשון, הוא אינו ספר מקרא בלבר, אלא הוא מקיף את כל
"חלקי הוראת לשוננו: א חרסתומטיה. מצוינת בתכנה העשיר
ובפגנונה הרענן עם ציורים מהודרים. ב דקדוק הלשון.
>חלק. זה מכיל, מלבר שם עצם, שם מפפר ומלות היחס לנטיותיהן,
את כל הפעלים לנטיותיהם ולבניניהם. 0) אורתו*
:רפיה פרקי הכתבה (רקטנרה) מפודרים בהתאמה לכללי הדקדוק
הבאים לפניהם, והכל בשטה מסוימה עם עבורה עצמית
= מפוררת ומודרגת לתלמידים בפוף כל שעור, :
מחיר ,הלשון' ספר שני 80 קאפ', פורטה 19 קאפי.
-- מורים מקבלים ספר לרוגמא במחיר 60 קאפ' במרקאות. ==

=

יצא. לאור ,הלשון" ספר ראשון במהוורה שלישית מוגהת
ומתוקנת ובהדור רב, מחירו 60 קאפ' פורטה 10 קאפ
.7 .חץ)] ,230883 ,מהסהקסז .ת .ו
.7 .ג ,טהספעה/\ ,607000 .1 .₪

הגמנסיה העברית ביפו
בראשית שנת תר"ע נפתחת.
₪ = המחלקה התמשית. =--

יי" מתקבלים תלמירים גם למכינות ולארבע. המתלקות ,<>
התשלום במכינה א' 60, במכינה ב' 80, במכינה ג' 180 פר,
:במחלקות 60 פר' לשנה, בער הבאים באמצע. השנה נערכו על
יד הגמנפיה שערי הכנה תחת השנחת מורי הגמנפיה.

:הנהלת1הגמנסיה דואגת לילרים הבאים מחו"ל להמציא להם מעון מוון

-והשגחה ‏ טובה בהפנסיון ‏ הכללי הנמצא תחת השנחתה או אצל אנשים

:פרטום ‏ הכל לפי דרישות חהורים.. הפנסיון עולה בערך 60-50 פר' לחרש
ובעד דרישות מיוחדות משלטים לבר +

בית"הדפוםס של הצפירה"

"אחד מבתי-הרפוס היותר גדולים להרפפת ספרים. עבריים בורשה
מקבל בל = מיני עניני רפוס בשפת עבר ובושרגון. וממלאה את
רצון דורשיה. על צר היותר. מוב,
:בבית"הדפוס נמצאים הרבה מיני שריפטען שונים עם אורנמנטים
יפים, מכונת ההרפסה עוברת. בכח האילקטרון,
1100 1 818 0 88א60בתכ צאסה
.59 -10' .40 ,1181088 ,ה הזתכן138

000191088 ל

ל

שתו רק
יין
8

ו

2
2+
27
6
שא
1
-

בית ספרוּשל א,. ליב ושיצקי

הוצאת יחנוךי
= קלר ב --

₪
מקרא. עברית אחרי. האלףדבית.
מאת י, ברקמאן,
הספר נוער. לילרים מתחילים היודעים רק קרא ומבינים קצת גם
את השפה, בשביל להוניל את הקטנים אל מקרא מאמחים
ספורים ‏ ושירים בהררגה אטית,
הספר הוה שהנהו יחיר במינו נפרץ במשך זמן קצר לאלפים בין
תינוקות ‏ של בית רבן, יצא עתה בהוצאה חדשה ומתוקנה עם
היספות רבות וציורים חדשים, מחירו עתה 50 קאפ.
ל השיג: |
.3 1180 הפהדנכך38 ,81600085 ], .הזר .אלמו

יי

לאוהבי הרחוקים והקרובים |כ חא דהתרא ע דיף !

אני מקבל חותמים ומודעות לכל|גל החפץ לגלח הוקן בהתר ולא
העתונים והירחונים העברים והזר:\באסור יקנה ממני את אבק-הגלות
גונים במחיר הרידקציות, והחיתמים החדש *%ם0!|צם, כשמו כן הוא,

. )טוב ויפה וריחו נעים וטועיל. לגלוח
על ירי לשנה יקבלו פרם כוס // | הוקן ע"צ: היו'ט. ברגעום. אחרום,

הפרס מהמערכת) את ספר, *]חירא. דבר ד" יקנה מירושלים
פרחים" חלק שלישי, החותם על חצ'|אבק הגלוח הנ"ל ויוצא בוה י"ח המקום
שנה יקבל את ספרי ,,עלילת שוא",וי"ה חבריות . מחיר תבה א' 65 ק' או

והחותם לרבע שנה -- את ספרי1.80 פר', שתי, תבות / 1.10 רו"ב או
,אוצר חרש", 0 פר. ע"י 4אבנאהמע לא ישולת ,

טל א בתבתי עכשו:
0 ה .0620 0 ,5א38ה6!] .0 תד לדג 0508
0 91081 66 תה!0 0816 .0107

- = ברגשי בבוד ובברכת ציון

יהושע הלוי מוח, = | -- לפנים ‏ היה מושבי בלונרון + =-

עראפ יורישע

פ א לק"

(רעדאגירט פון ד'ר י, לורוא
א ל, יפה)

קאָמפלעקטען פאר 8 יאַהריגאַנג
(1906-08), וועלבע זיונען ועהר
רייך אין ש ע ג ע ר לימעראטור פון:<
הפרטום במכתב, די גרעסטע און בעסטע אירישע
כתכת בות הספר : שרייבער, פערקויפען. זיך פאר"
8 ,0 זה א ססות .ה בתסאונו : ,
.3 26 הזוק 590ת10ו) ‏ וטתח ,868גו ו ל ו
בעניני ספרות לפנות ע"פ הבתבת : | קטָמפלעקטען 8
-₪8ק₪8 ,1080%,. .הפאסזאמו .| צו בעקומען אין דער רעדאקציע פון "
.3 ?\2 ופזוהקם .3מיתס\ .וסתח ,88 ,העולם" -= ווילנא + :

ומערכת הוצאת ,אביב" (ורשה)
העתקו אל ככר שער הברול מפפר גן
סמוך לגן הזבסי,
בבות א, ליבושיצקי יש מקום לשנים:
שלשה. חניכים בני משפחות. הגונות \
שפת הדבור : עברות ,. רוסית, פולני
אשכנזית וצרפתית . אפשרית. גם רפטציהו
לכל למודי. הגימנסיה ושעורים בשפה
העברית ספרותה וקורות. עמנו +

שמעו בעצת הרופאים,
הרופאים חשבו ומצאו כי כפ אחת וחצי של יין

(ברול

מכיל את יסוד. הברזל באותה מדה שמכילים אותו. הריציפטים ‏ "
היותר. מעולום. של הרופאים, ויפוד. הברול שביין ,ברולי" יש בו =
כדי לטהר את הדם ולהבריא את הגוף והוא. יפה לשתיה
לנדולים ולקטנים ומועיל \ ביותר וזול ביותר ‏ מכל ‏ שאר היינות
המכירה. אצל. חברת ,כרמל" ורשה:

כל מוני ספרים, כרטיפים; מצוירים , תושיה
אלבומים ותמונות שונות אפשר להשיג אצל |" *+ ו
ההק ,5 [ז ד 1 080 ה6ה הו
עה "ג ה[ 1 1086 שַג[ת6?

נובוליפקי 7, וגם נאלעווקי 1+

בברכת. מז'ט הנני מברך את אחי הנכבד מר של מה
נ"י לבואו בברית-הנשואין את העלמה מרת ה י ה לבית הפוחר
הנכבד. מר אברהם גרדנגר בזלטופול (רוסיה). גם להתקבלותו
לכהן בתור ש"ץ ראשי בביהמ"ד הגדול במינסק, ‏ הנני מברכו
בהצלחה רבה, .
אחיו הצעיר יהושע קאפשטיק.

8 (ש"ץ ראשי בטורנוי -- אונגריה.)
החלק הראשון של הספר תולדות. היהודים
להפרופיסור גרעץ בהרגום 1 סוקולוב ,
שנספח בתיר תשורה לחותמי ,ה צפירה" נכצא. עוד במספר
מצומצם ,‏ כל הרוצה בו יואיל לפנות. אל ביתדמסחר-הספרים
של ,הצפירה".
מחירו 5? קאפ, עם פורטה 90 קאפ.
אפשר לשלח את המחיר בטרקאות.

1180 ההכ 39 "1160008 .תבר חנו
או: 40 1183608 * ה 60זה 1,, ה וה קןת תי"

ל דעיה ודרי לדה

ו וו >

אגא 0708 ה הסקת

זז ממזהסההמיקתל מ0אסמהתתסך
סי ג הזוה 000005

,318 5080%7ה 065-80080‏ 0 הקסמתסק
זמ והההקאץ | 5'סהמהסנגצמת ‏ 0 ששהא
₪ 6-4 08-ה ,18'5סת6ק6 1566809 ד

.8110 660כ' 10 188008 זנ

.קת 38 80ה680030קת 0380
50 0 0000508

| םוסה וז פווגה
6% 8תז06ת 6ד6הת6א את
10
0
30

ו 6 וזו 5
וו יי[ | | 3 \ זו וקו 6

ו
00 >דסהתהתץ 110ש ה האוות הק-₪0ק0ה36שם "זה 1 3 ה א האס 5
.1 החא0ם00 גחוות ץאוסא מז6התפת ה [פמוןן!ןק0\ ,הזו דהה ,הקול
> .508 1181011007 5 15 0000 מאל סווהתסקה
-5110 הת0ח 0ת8מוטהקאטקה זפהוווופהסדוופהד6ת6קה א6סאם 5אה1'ה6ועד 5
מטז 00401 6ומסדק306א 66מהדש6ת6 620 38 "| 176 3 ת א, .ן מדהקגת
2 .0686 לצא מקום לוק הווה ₪
8 >תופסהמנפפהפהז אאחקאסה =ד0 ה666 הוהשתאוהקזס אתם '
6זותדזיא תד 6!ומסוץת5ת6 הז 6תה ות 060606 06031186 ₪ מסדהאמ תהק א
6834 6107085 61מה6קדקוום הו (1 :ה03ק)קסוהדפות >0111 4.311 4 הא6ק)) אאהטנוקם
החדה 40ות זג (2 .6 227 660 ,610
- גשמתז0ומם 2000001008 600המתגח :6 האחפמתהא חעפ0ת0ת שאסמץ0וק (2
*₪2200791 81010%088, =אסוןשאק 685 א הההח)אסהטקה (4 א *.ז 1896
3 28 38 ,דא8קץטג!( א קסד תת קד

יצא לאור שפך דרו קד מאד

עדברי ירמיתו"

דרשות על התורה לפי סדר הפרשיות מאת הרב הגאון;

החוקר ר' חיים ירמיהופלענסבערג האב"ד דשאקי.

הספר הזה הוא אוצר יקר מלא וגדוש ברעיונות נעלים
ויקרים לפי רוח העת הזאת שלא היה דוגמתו עד היום . ונחוץ
הוא מאד להבנים, דרשנים -ומטיפים. כי כל אחד ימצא את
מבוקשו בו. ומלבד איכותו היקרה השתהל המו"ל לשכללו בהדור
חצוני יפה ער מאד, .

..+-+-++

לעיע יצא לאור ספר בראשית בשני חלקים,
החלק:הראשון, מחזיק 194 עמודים, (/1

פארטא 14 ,+
החלק השני החירפל
פארטא 14 ,

להדורשים בנ"נ להוסיף עוד 17 קאפ'.

להשיג בכל בתי מסחר. הספרים ומודי המו"ל :
.סמפתום ,פת6ה9 .תת
(0מ5818ט5]) סם1זו ,61 קש 1

נכבד. לכל וביחוד לעוברי-דרך!!!
קונסירבים מבשר כשר
מבית-החרשת הדמבורגי הראשון והיחיר ברוסיה למעשה קונ
סירבים מבשר כשר בשם

8 7 1, ₪

בית-החרשת ,ון* למעשה קונסירבים מבשר. כשר מנין כל"
מיני מאכלו בשר ומרק, למשל : צלי, בשר-חמוץ, בשר-כתית (קלופם), ביפי-

שטיקם ועוד, מכל מיני בשר: של שורים, עגלים, תרנגולות, אוזים, בר"אווים,
תרנגולים-הודיים ויונים +
הקונסירבים מבשר כשר של הפירמה ,זן[" כתקיימים ‏ במשך

ומן רב, אינם מתקלקלים לעולם והגם ערבים לחיך אוכלם. עד להפליא, ובל"
איש הקונה את הקונסירבים ‏ הכשרים וש לו היבולת לאבול , בכל מקום כמו-

בכותו, מאכלים חיים, מבויאִים וטובים בטעסם. :
הקונפירבים גמכרים באוגזים שונים, במשקל ליטרא וחצי ליטרא

למחירים ממוצעום מאך , להשיגם בכל החנויות הגדולות לממכר סחורות קו-

לוניאליות ודגים , --- פריין-קורנטים והכשרים מרבנים שונים נשלחים בחנם,
בהוטגות ובקשות בדבר ידיעות שונות לפנות. עפ"י אדריפה ואת +
,90175> 5אהק6ג) 8801 600ה0א-8080ז 08א60עכק16גהיד

הת כ .₪ .11 ,86ה0ק6ה110 .09

להוי ירוע, בי בות-החרשת , זן" למעשה קאנסערווען, שהנני ג"ב שותף*

בו ומבלעדי לא יעשה שום דבר -- הנהו תחת השגחתי בהשגחה מעולה

מאד. וָלכל איש ישראל מותר לאכול את הקאנסערווען האלה בלי שום חשש:
ופקפוק. בלל ,

כ טש 2
1 ו
.6 בם שת
1-5 שפר ה ברב כה ככ
24 2 2 ב.ז ₪ ב ש שב . |=|
₪ < שפטבבדטכבלש השכבו5
> יש התב ב או ו 0 ש
ל 53 20 ל 2
+ 355 טכ ט םה
0
= - 2 1 5 מ
21 5 בש ש 3 םרב ב 2 פב 2
2 ב 4 צ% 2.0 טלס לש 5 ה
אי ה - 8 רבר- יש
3 7 פה
5 ו ל
5 בה 3-6 3 2 כ טפט
- פשט בנ ₪ ₪
צ %

המחיר. %5 קאפ -

נאום שמואל שאול לעווין לפנים. רב בחארבין ובאטטק:.

.

ג על המצפה, :
: = א) בחירות המלואים אל
2 ב בין הו

הדומה.

פטיש ב ּ/

עבוהת
הספרות המדעית במערב. ב.
דרבי. הישוב, מאמר שלישי, (המשך), י, י. לבנטת ,
הגמנסיה העברית ביפו (פוף), :

2 ל מ שאלים. '

ד"ר. ש,: בתפלד.

מחיר: ,העולם"" פדופיה:

בהו"ל :

טחיר. מודעת !: בעד כל שורה-פטיט סחולקת. ארבעתים , ==

התור

- ליליתמוו (ש). 5 0

לשנה 4. רובל = לחצי. שנח- 2 רובל, ל
באוסטרנת:טוננארית 10 בתרים , בגרמניה ‏ 9

באוץ ושהאל 0 פרנק., בפרנציה וביתר האדצות 18. פרנק,. וכחשבו

על העמוד הראשון .60 .קופ',. ועל. שאה

מו רפה ג

4

.

+ האספה הפללית של מורי ארץישראל :

6
ופיחת שיוני פלך. קובנה. וסובלק ..
8 מכת כים שמפולין .<1. נרתנבוים

יעקב 5

; ָ
0 מתוך שעמום (שיה),-
1) הקפות (ספור)..
8 שרטוטים , ג.

יש

י. פיפמאן +

נן ; (בציונות ; בארץ.ישראל ; במזרח +
בתפוצות-ישראל ; בספרות ובאמנות) .

8) בחוי

4% פיליטון, הומים הנוראים וזמן שמחתנו. - א, ל. לוינסקי, =

4 -

לרבע - שנה -1. הובל,. ולחדש. 88 קופ',
מארק , באנגליה 9 שילינג,

ון וה קחצי ולרבע שנה,

בעד שגוי האדריסה- 30 קי

0

ים 40 קופ'.

וע118013,, ת8608%000] | | .3 התסהה 00 ,הזת 1 ,הזהמתכ , מהההסג'1,, אוהחהה6

מחיר הנליו הזה 15 קאפ, 6

ל
0

יעקב. פוכמאן , =

הבורה בארון ,5

הציונות | שואפת לרכוש. מקלט"בטוה ‏ 2"י
משפטרנלוי ‏ לעם ישראל. ‏ בארץ = ושראלי,.

0 הוצאת , תושיה", ורשה.
ספרם חדשים,

6 הקריאה ו[הכתירה, להוראת הקריאה והכתובה העברות ע"פ ה
הטבעית. בהרך: חדשה, בב ספרים:

א) ספר. המורה. מווה. דוך למורום ‏ בהוראת הקריאה והבתיבה על פי

השטה הקולות באופן שמושי, מאת ש, 5 גרדון וי גרוובפקי,
מחירו ‏ 50 קאפ', פארטא 8 ק'.

ב) ספר התלמיד. תוגילי בתיבה וקריאה בהדוגה מסוימת על

ודי מאמרום וספפורי ילדים קלים ומלבבים, עם פרקי הבתיבה

מראשית תורתה5שוןעם תמו נות וציורים רבים.מאת הנ"ל
מחירו 50 קאפ', פארטא 8 ק'.

6 ראשית הקריאת ש למוד הקרואה העברית ע"פ ה ש ט ה ה ק ו לית
בהדרגה קלה ונכונה עם תהמונות וציורים
מאת \, שקודסקי מחירו. 90 ק, פארטא 6 קי

8 דרף חדשה , טאת נ, פינם. פרוזדור לדקדוק. ולארתו

גרפיה. העברית עפ תוגילים. הפ'. כלו מנוקה
וגדפם בהדור מצוין. מחירו 40 ק', פארטא 10 ק':
4 דרך. חדשה , 6 נ. פינם, חקי הארתוגרפיה העברית
עם תרגילים . נועד לשמוש-מעשי כבית הספה
ובבית-האב , מחורו 50 ק', פארטא 12 ק'י
65 הדקדוק המעשי ,; ספר דקדוק ללמד ע"פ השטה הטבעות וגם
התרגומית, עם תונילים ודוגטאות רבים
בשני חלקים, מאת ממ, " מ, = מנוסביץ, הלומר. מתוך. הספר ורכש לו בנקל
את ידיעת. הדקדוק: העברי באופן נעלה. הספר כלו מנוקד ונדפם בהדור.
חלק ראשון. מחירו 60 ק', פארמא 8 ק!.
חלק = שני, מחירו 80 ק', פארטא 19 ק'.
66 -06סה ג יג זרז ג קיד ג סמדי זא קז :מהסהסם .1.6
האזעמה 6306008800. דקדוק מודרנו, מלא ושלם של השפה העברית
בשפת. רוסיה, טוב = ביחוד ‏ למען: בת"ם. העברים למתחילום. וגם. למתלמדים
בעצמם, מחירו 10 ק', פארטא 8 ק.,
7 למען הקמנים: חרפטומטיה. מצוירת ‏ לילדים: מבני ‏ שש ושבע
ָ שנים, ערוכה ע"י פדגוג: עברי,
מחירה 40 ק'. פארטא 8 ק'. 5
8 מקרא ולמוד, (חרסטומתיה. מצוורת) עם ‏ תרגילים רבום
: בדקדוק ושמוש ‏ הלשון מאת פסח
קפלן. עם תמונות וציורים רבים מעשי ידי הציר ג, משורני +
מחורו 60 ק', פארטא 12 ק'.
9 מל שחרות, חחפטומתיה מצוירת לילדי ושראל. מאח י, ‏ ברקמן,
החומר מלא קפם, והשפה. טבעיה, קלה ופשוטה, עם
באורים. למלים הדורשות באור. מחיר הספר 60 ק', פארטא 10 ק'.
10) נטיעים. חרסטומתיה ‏ לבני הנעורים, מאת א, ], רבינוביץ.
הפפר בא להכשיר את בנינו ובנותינו = בימי נעוריהם
להבנת הספרות ‏ העברית: חומר. הקריאה שבו מובחר ומענין +
מחירו 50 ק', פארטא 6 ק':
1) חרסטומתיה היפמורית , פר למוד תולדות ישראל על פי
: ביוגרפיות | עם | שאלות. ותכניות
הרצאות' היסטורוות לתלמידים . ספר ראשון : אבותינו (מאברהם אביגו
עד אחר חורבן הבית הראשון) מאת של מה ברמ[, מחיר הפפר 75 קאפ,
ל פארטא 19 קאפ,

ל) הנ'ל במהדורא מיוחדת ,‏ בחוברות בודדות , = למקרא ילדום .‏ מחור

בל חוברת 6 קאפי

3) מגבורי. האומה, תולדות ישואל. ע'פ ביוגרפיות.. הניל .

/ = = יצאו לאור: עתח עוד חח ם ש ע ש רה חוברות
חדשות : מן מר זוטרא השני עד רבי אברהם אבן עורא, כל חוברת 6 קאפ,

ממורכים יחר בכריכה יפה (כרך שלישי) 1,20, פארטא 12 קאפ.
4 כנור קטן. אפף שורי ילדים בלוית טעמי ומרה לגני ילדים ולבתי ספר:
ע'י א. פרנק, ספר א', מחירו 80 קאפ, פארטא 4 קאפ,
5) עין יעקב לבני הנעורים , מכחר האגדות שבספר ,עין יעקב",
2 עם באור. קצר וברור לתלמידים .: נערך וגסדר על ידי
*י, ב, לבנר, מחור הפפר 1 ו', פארטא 16 ק'.
6 מלון רוסי*עברי:אשכנזי, (בותיות עבריות). מאת א, בן-
0 יחודה בהשתתפות י, גרזוב-
סקי. מחורו 8.60 רובל ,‏ מב' הדר 8.90 רובל , פארטא באחריות 40 קאפ,
ביחד עם ה,מלון של כום": (עבריתדרוסית-אשכנוית מאת י, גרזובסקי
בהשתתפות ד"ר י, קלוזנר) רק 5 ר', מכ' חדר 5,580 ר', פארטא 50 קאפ,
7) תולדות היהודים , היפטוריה פופולרית לעם ולכני הנעורים . (מאת
יעקם פרנקל).. חל ק ש שי (מתקופת גאוגי בכל האחרוגים ער תקופת
הרמב"ם) : מחירו.75 קאפ. פארטא 8 קאפ.

דרשות ניסנבוים.

|לכל שבתות. השנה. והמ

ועדים במספר

שש

שים. ושש הר

8) פרץ הירשביין; מחזות.

א) מרים , (טחוה בארבע מערכות) 25 קאפ, עם פארטא 30 קאפ,

ב) נבלה, (דרמה בארבעה אקטים) 90 קאפ, עם פארטא 99 קאפ,

ג) הולכים וכבים , (מחוה באהבעה מערכות) 25 קאפ. ע"פ 29 קאפי

ד) < עולמות בודדים . (דהמה באקט אחר)/10 ק', עם פארטא 19 קאפי
בולם. בקובץ אחד במחיר 80 קאפ, עם פארטא .

9) שפראבען פיהרער, שנעלסטע ‏ ערלערנונג פון שפראכען אהן
א לעהרער. נאך דער מעטארע פון פא-

ליגלאט און קונצע . פאלניש . פרייו 25 קאפ. פארטא 4 קאפ,
קמלוג. מפורט. של כל ספרי הוצ' ,תושיה" ישלח חנם לכל רורש.
* .המוקה ,:11118ע1 > 56180ה6הה המוד
הפ 1080617715 גר
בע"פ: נופוליפקי ל עמון 9, או במחלקה: נאלעווקי, איוואנאוו באזאר 1,

הגמנסית העברית ביפו
בראשית שנת תר"ע נפתחת.
₪ המחלקה ההמשית. -=

מתקבלים תלמידים. גם. למכינות. ולארבע המחלקות ,
התשלום במכונה. א' 60, במבינה ב' 80, במכינה ג' 180 פר,
במחלקות 60 פר' לשנה, בעד הבאים באמצע השנה נערכו על

יד הגמנסיה: שערי הכנה תחת השגחת מורי. הגמנסיה .

ב

הנהלת הגמנסיה דואגת לילדים הבאום מחו"ל להמציא להם מעון מוון

והשגחה ‏ טובה בהפנפיון ‏ הכללי ‏ הנמצא תחת השגחתה או אצל אנשים

פרטים = הכל לפי דרישות ההורים . הפנסיון עולה בערך 60-50 פר' לחדש
ובעד דרישות מיוחרות משלמים לבד .

0
כחא דה תרא עדיף ניתפרושל א, ליבושיצקי

בל החפץ. לגלח הוקן בהת4 ולא ומערכת הוצאת ,אביב" (ורשה)
באסור יקנה ממני את אבק-הגלוח העתקו אל ככר שער הבוול מספר 5
החדש *)ם661]0צם,, | בשמו כן הוא, סמוך לנן. הוכפי =
טוב וופה. וריחו נעים ‏ ומועול ‏ לגלוח|בבית א. ליבוּשיצקי יש מקום לשננם:
הוקן ע"צ. היו"ט ברגעים אחדים . |שלשה. חגיכים בני משפחות = הגונות +
הירא דבך. ד" יקנה מירושלים]שפת הרבור: עברית, רוסית , < פולנית
אבק הגלוח הנ"ל ויוצא בוה י"ה המקום אשכנזית וצרפתית , אפשרית גם רפטציה
וי"ח הבריות . מחיר תבה א' 65 ק' אולכל %מודי הגימנסיה. ושעורים. בשפה
6 פר', שתי תבות 1.10 רו"כ או| = העברית ספרותה וקורות. עמנו +
0 פר. ע"י. נאכנאהטע לא ישולה .| הפרטים במכתב.
בתבתי עבשו: בתבת בית הפפר :
-ה₪8 ,10501170 .ה 8תסאו

ותד ל\א 3105858 |,3 6 ממווהקם .וו53תסא ,מוסתח ,הפ
בעניני ספרות לפנות ע"פ הבתבת :
-₪37₪8 ,"0 8/8\,, .הפסזמוו .הסק
-- לפנים ‏ היה מושבי בלונרון . -- |,3 26 ופוואן .0659 .וסחח ,88

== שיח אליעור--
שמנה עשרה דרשות
רעיונות נעלים ונשגבים בפגנון צח. וקל ,
המחיר 50 קאם, = המו"ל :
.סוסתום ,פת6ה9 .ת

שמעו בעצת הרופאים,.
הרופאים חשבו ומצאו כי כפ אחת וחצי של ל

וברו

מכיל ‏ את יפוד הברול ‏ באותה מדה שמכילים אותו. הריציפטים
היותר ‏ מעולים של הרופאים, ויפוד הברול שביין ,ברול* יש כו
כדי | לטהר. את הדם ולהברוא. את הגוף. והוא יפה לשתיה
לנדולים ולקטנים ומועיל - ביותר זול ביותר ‏ מכל. שאר היינות

המכירה. אצל. חברת. ,כרטל"* ורשה,

8םו)8108. 2081816 20860 .:05401|

-%<=== וילנה, "ב תשרי, תרזע ==

9 מ27-6 אוו ]4 208208 00ב

על הַמְצְפָה.

|
בחירות ‏ האווזוי / +

זוהי היסטוריה ישנה. ולעולם חרשה.
אחרי שהוצא קוליובאקין מן הדומה והוכרז זמן \ בחירת ציר
חרש. 4 במקומו, ‏ ההחילו היהורים דופקים על פתחי הקרטים
ומגישים להם שמרי חובות. ישנים שלא באו לירי גובינא, התחילו
הובעים שיושם לב גם להם ולצרכיהם,
04 ליהורים אין באהכת.. הגון . ברומה, = ובפטרבורג. יש- יבולת
[בחור. את אחר הפרקלימים היהודים ‏ המפורסמים , | שיריב את
אויבי עמנו ויגן על אינטרפיו, ‏ ולכ: דרשו מהקדטים להעמיר את
גרוונברג על הבחירה, שהרי תמכו הירורים בהם בכל מקום בשעת
הבחירות. לכל שלש הדומות:
אולם הקדטים. עשו כמנהגם: ‏ הפנו ערף להמוענים ‏ ומבלי
הצטדק כל עיקר, מבלי תה אמתלאות,. הלכו והעכירו על הבחירה
את מי שהיה ביורוקרט וחזר בתשובה---את. קוטליר.
היש להתפלא ולהתמרמר "על וה 9
הקדמים , = אלה הליברלים הרוסים , = שהם המיד מוכנים
ומוכשרים לעלות לגדולה, לתפוש אה הממשלה בירם, כבר הגיעו
אל המצב שבו נמצאים ליברלי ארצות המערב זה כמה, היהורים
הולכים. ונעשים למשא כבד להם, למפריע בער התפתחותם והגדלת
השפעתם על השררות הרחבות של העם ררוסי. = אויבי המפלגה
מונים אותה שריא מפלגה יהודית, ובתר. זה הרי אין דוא. נחשב
לכתר ‏ כבור בכל אופן ואינ עלול | כלל להגדיל את כחה של
= המפלגה שנחלש בלאו הכי, הירורים העומדים יהמתיצבים בראש
המפלגה, היהודים הנגררים אחריה מעככים אותה בדרך הלופה,
והצורך להפתיר ולהעלים ‏ אותם מן ‏ העין, | להסתמך עליהם רק
בחשאי, = ליהנות מהם ומעזרתם, אך בשום אופן לא להעמירם
בשורה הראשונה, הולך הלוך וגבור. מפלגת הקדטים הולכת בררך
כל: המפלגות הלברליות ועושה את צעדיה ‏ הראשונים להטהר מן
היהודים. .
ובמצב כזה הרי אידאפשר שתמלא אחרי דרישהם של
הורים | לתת ‏ להם ציר יהורי = מפטרבורג, = כמו שהיה בשעת
בחירות. לרומה הראשונה, ‏ לו גם תהא דרישה. זו | מיופרת. על
הצרק והיושר .הרי לא. ההן. בעצמה כלירזין בירי אויביה, שיוכלו
להתריע. עליה כי היא הביאה לירי: כך, שבא:בחה ‏ של. עיר המלובה

1909 0098608 0ינ-14 ,ה 11מה וע -

ואי לנו צורך = ללמד פנגוריה או לקטרג על הקרט'ים
בשבול זה. צריכים אנו להבין ‏ את מצב ‏ הענינים * כמו ‏ שהוא >
ולהוציא את המסקנות הדרושות מן העוברה שלפנינו, :

את הפתח שאנו דופקים עליו תמיר צריכים אנו. לסגוו

על מסגר . = צריך | לשים קץ להפולומיקה = של | דפיקו
פהח הקרטים, ‏ לחדול מלהגרר אחריהם ‏ ולבקש חפות
כנפיהם .

והרי לא בכל מקום אנו = זקוקים | כל כך. לעורתם,. הגה
אורופה, במקום שהיהורים הם המבריעים בבחירוח,! ידעו להשחמש

בכחם וה, ועל הבחירות | הועמד בהורסקי היהור, והקדטים ,
הסכימו ‏ לוה בלי כל הפצרות ובקשות , כי ברירה ‏ אחו /
היתה להם . :

הפוליטיקה שלנו ברופיה צריכה להיות יהורית ועצ'מ
או היא לא תהיה כלל , --- משפט וה צריך להשמיע מרי פע
בפעם ולשוב. לחזר ‏ עליו , מובן ,‏ שאין ואת אומרת , שהפוליטיקה
שלנו צריכה להיות מאוהו המין , המתחשב רק עם הנאת הרגע,
המרבר רק על הדרישות ה'הוריות ‏ בלבר , מבלי הביר את הקשר.
שבין הררישות - הליו \בין המצב. הבללי ‏ הדוישות הכלליות.. \ בון
פוליטיקה של המיבה במפלגה אחת, ‏ של הליכה אחריה. בעינים
עורות, ובין פוליטיקה יהודית מוגבלת בלבר, פולימיקה של ,ירים
חפשיות", : כאותו של הקולו הפולנית המתהפכת לכל צר ופושטת ="
יד לכל נותן, יש פוליטיקה עצמית המביאה בחשבון את הטצב
הכללי ואת הדרישות המיוחרות ,‏ את אינמרסי הרגע והפרספקט
בות לעתיר. :

והפוליטיקה זו צריכה. להיות שלנו,

8 מ ו

באמצע חדש אקטובר, למנין בני מערכ , תיכף אחרי ומ
החג , יאספו בעיר ב רסל וי שליחי הקהלות והאגודות הישראליות
בגרמניה \ ל,יום = היהודים", ‏ שהוא, כנודע, אחה בשתי שנים.
אורות הועירה ‏ ההשובה הזאת ותוצאותיה ‏ נדבר. עוד בארוכ
לעת עתה נזכיר, ‏ בי בשנה וו העמירו על הפרק את שמות
היהודים במדינות המזרח--כלומר: שאלה ההודים
במדינת פוזנא ופרוסיה המערבית . לבאורה אפשר לשאול :
מה בין. יהורי ‏ המדינות .האלה ליהורי שאר המדינות = בפרופיה ?
אבל באמת יש' הבדל גדול ביניהם, = במריגות | האלה נמצאים.
היהורים בין הגרמנים והפולנים : המתעצמים ‏ אלו באלו | במלחמה

אומית קשה, והיהורים ‏ נתונים באמצע -- בין | הפטיש והסדן.
נאשר. החלה המלחמה. הלאומית במורח:פרוסיה בין הגרמנים
יהפולנים ,‏ נמצאו אז, לפני עשרים וחמש שנה בערך, = יהודים
במספר הגו במדינת | האלה . כמובן, = סרבו היהודים להשתתף
ובמלחמת מצוה" זו באותה המדה שמדרו קנאי ,ההקטסטים"-->
גם שאפולו | רבים מן הגרמנים | עצמם לא הסכימו לאופן
ומלחטה . אמרו הלאומים הקנאים, כי 0 אינם גרמנים ,
לא פולנים וירם .בפתר עם אויבי ממלפת גרמניה". ‏ גזרו עליהט
-מיני חרם ובויקוט. וגרמו להם הפפר ער כמה שרם היתה
וגעת .‏ נלחמו הגרמנים בהפולנים ולא יכלו להם ,‏ מפני 0
לו גם מצדם ועמדו על נפשם בכל מיני תחבולות . = אבל
דום לא פייעו , אלא --- להפך -- גזרו גם הם עליהם. בוו<
. מפני שלפי. רעת הפולנים ,‏ היהורים גרמנים הם, ‏ וירם בחשאי
\עם אויבי נפשם הגרמנים , להכחיר את. הפולנים. ולנשלם
ארמתם בפרוסיה.

= ראו. היהודים את עצמם ברעה והחלו לצאת מן המקומות
1 קהלות. גדולות ‏ ומפוארות ‏ היו במדינות פוזנא: ופרוסיה
ערבית. עוד ‏ לפני חמשים שנה, וכעת הן . נעובות ונהרסות,

וט

נפשן עור בשנת 1958 היה מספרם * כשבעים אלף נפש,
8 ער עתה אין לנו עור רשימה מרוייקתן אבל בדור
א כי. מספר היהודים הולך ופוחת משנה לשנה. אולם האמת
ה להאמר, כי. בינתים הכירו ‏ ה,הקטסטים" הקנאים בהפסד
הבאה מהגרה. זו, = וכבר הרימו קולם להזהיר ‏ את
נים ולהטעים את תוצאות יחופם אל היהודים, ‏ כי בצאת
₪ מעהים. הפרעת, יצאה. עמם הקולטורה ה מאת

0 זו, במעשה שכניהם א פשוט,
שהצרכים -- של היהודים מרוכים והם מפפיקים

היה עתין גרמני יוצ שם מדי יום ביומו, | היתה שם
ביבליותיקה עם ספרים גרמנים, היתה באה לפעמים אגודת
וקים בתיאטרון. ומצאה שכר לעמלה. והגרמנים = ,האמתיים"
ים לאותו אור הנר שהדליקו היהודים, עכשו אין כלום
רק מעט מאר, = וגם אותו המועט. הולך ופוחת . והגרמנים
ועקים. לאמר: אי אפשר לדור עור בערי המדינות האלה; כמעט
טאין לנו עוד חבור עם החיים הקולטוריים; הפולנים פובבים
, ולנו אי אפשר להתקיים במרבר שממה זה, שאין בו עור
נדנוד של חיים חברתיים,. ומי שאפשר לו לצאת -- יוצא,
ים הגְרְמנים מ א ות מ יל יונ ים להגדיל הישוב הגרמני

קטסטים אחרו את המועד בקול-קריאתם, ‏ ויש. מן
הקנאים, שאינםי שמים לב לאזהרתם ומוסיפים להצר
ואלו מוסיפים לצאת. אבל בשאלה ו יש גם שאלת
| כי היהודים היוצאים מן המדינות המזרחיות באים
קעים בערים הגדולות, אי אפשר לרעת, באיזה. אופן ירונו
בשאלה זו,. האמת היא, כי. לא הפסידו היהורים ב בלל
כפרטים אפשר שאיזו מהם נזוקו על ידי המאורעות האלה)
החליפו את המסחר הקטן, שאחזו בו. בערים ובעירות
המזרח, במסחר. הגדול ובעסקי האינדוסטריה. במקום
א ובפרוסיה המערב' אשר. חרבו ונהרסו, = קמו

ושם הקהלות ‏ הישראליות הולכות וגדלות משנה לשנה. שאלה

אחרת יש ברבר מתוך השקפה אחרת: מתוך השקפת
קיום היהדות, וו בודאי אינה חשובה כל כך להנואם
ברנהרד ב רסלויר, אחר מראשי .היהדות הליברלית",
בביכול, בגרמניה, המצב הוא באופן כזה: קהלות יהודיות
חרבות והרוסות, ובמקומן מתפתחות קהלות הנק ר אות יהודיות,
שכל יהדותן היא בבית-הכנסת המהוהר, ובתפלה בצבור, ובתפלות
,אורתוגרפיות" ובדרוש יפה -- ותו לא מידי. אין שם אף ריח
של ח יים יהודיים, מפני כי קהלות אלו חרשות הן, ואין להן
מפרת. היסטורית, :בערי פוונא נמצא עור כמעט בכל קהלה
בית-מדרש ואיזה מוסר דתי ואיזה למדן או ,חצי למדן", 1

עור [וכרים לכל הפחית | אותם החיים הרתיים , שהיו
נהוגים שם מקודם. יש, ‏ לכל הפחות, ,זכר לחורבן", "יש עוד
מעט טעם שבת ומועדים, ‏ בקהלות הגדולות החדשות אין. כל,
היהדות מצטמצמת שם בתפלה ‏ בצבור -- שאינם מבינים אותה
בל עיקר -- שלש פעמים בשנה: ימי ר"ה ויום כפור. וכמובן,
ההמרה שכיחה שם מאד; ועוד יותר גורמים להתם את היהדות ---
נשואיהתערובות, שאלו. הם ,מיתת נשיקה" להיהדות בכל ארצות
המערב. וכך ררך התפתחות הענינים במדינות האלה: באים
היהורים מן העירות אל המרכזים הגדולים ומביאים עמם. עור
מעט מן היהדות, אשר קיימו בערי מולרתם וגדולם, פה, במקומות
מושבותיהם החדשים, ירד הכל לטמיון, ובניהם אחריהם אינם
יודעים. עוד כלום -- למרות בתי-הכנפיות הנהדרים ולמורי הרת
המתוקנים, והחברות הרבות. וה,תעשיה" הגדולה. בימי דור אחד
הם נטמעים, מפני כי בינתים הם מתרוקנים מתוכם על ירי
הסביבה --- והשאר ההמרה ונשואי התערובות עושים, והיהדות< >
הולכת ומתרלרלת.. הולכה. ומתנונת , 0

האם יבינו בדבר מתוך השקפה זו%

ו 30% פוב 996 .

בימים | האחרונים | הביאו עתוני | גליציה את הידיעה ‏ "
הסינסציונית, שהאנקיטה בדבר חקירת הסבות, הגורמות לעניותם = .
המופלגה של יהורי' גליציה, ‏ תהיה פוף"כל סוף בהחצי השני של
חרש ספטמבר, עדיין זוכרים אנו, איך נולדה ההחלטה בדבר "
האנקיטה הזאת, לפני שתי שנים ומחצה, בחרש מרץ של שנת
7% היה הדבר, ואז הבחירות אל הפרלמגט ממשמשות ובאות; =
והד"ר לינשטין, אחר מראשי. היהורים-הפולנים, מצפה למנדט,
בראותו ‏ כי רק על היהודים תקותו, ,
לרכוש את אמון היהודים, ‏ ויצא בסיים הגליצי, | שהוא אחר'
מחבריו בפעם הר א שוגה בנאום \ ארוך ע'ד עניות היהודים:
בגליציה, | ההולכת ומתגדלת משנה לשנה, תוצאת הנאום הזה:
היתה. הריזולוציה, שנתקבלה אן' ע"י הפיים, המחיבת. את ועד":
המדינה, לגשת מיד לחקירת סבות | העניות, המתפשטת יותר" >
ויותר. בין יהודי גליציה ו:הוריע בלי איתחור על דבר תוצאת:
החקורה, כמו"כ להציע איך להטיב את | מצבם הכלכלי ש
היהידים,

השעה היתה או שעת חירום ואי"אפשר היה, מחופר פנא
להעמיר את הדברים על ערכם האמתי, אולם. עברה. השעה
ונשכח הנאום והריזולוציה והדבר נשתקע עד הנה,

ופתאום והנה. היריעה. הנ"ל בעתונים,

לפי היריעה הזאת ימסור ‏ ועדההמדינה. להאנקיטה, = שבה.
ישתתפו ‏ הרבה מגדולי היהודים ובלתי"יהורי

.

השתמש בסגולה בדוקה,. =

א

נאסף ונעבר ע"י מרצה מיוחד, והחומר הוה יחד עם הרצאתה
של המועצה ישמשו יפוד לוער-המרינה בשביל מעשי העזרה שלו,
= = אין מן הצורך להיות חכם יותר מדי, ‏ כדי = לראות מראש
אה הנולד. יהודי גליציה אינם עוד ‏ תמימים כל-כך להאמין. לועד:
המדינה, שהוא מהיחם אל הענין. הזה בכובריראש הרְאוי. = האם
לא שחוק הוא, שאותם האנשים, ‏ המלים ‏ אנטישמיות מכף רגל
וער ראש, --- שכל חפצם ורצונם להמעים את מספר. הירורים
- > ולרחוף אותם מן הארץ הם יבואו פתאום לעזור להיהודים ולחזק
אה מצבם במדינה? משך שתי שנים ומחצה חקרו ודרשו
אחרי הפבות של עניות היהורים בגליצית, כאלו עור צריך הדבר
לחקירה ודרישה. סבת העניות עומדת בעין: חק של שביתת יום
הראשון \עור ‏ גזרות שונות הרסו את מעמר הסוחרים ;| הרחקת
היהודים | מכל משרה בהנהגת המדינה חסמה כל הרך כפני
האינטליגנציה , וחוסר העבורה בכלל מכריחה = את היהורי. לעזוב
\ות. הארץ ולבקש לחם מעבר לים,
מובן, = שלגבי ‏ ועד המרינה אין כל הרברים הללו באים
בחשבון. הלא עליכן | הוא חוקר ורורש | משך שתי שנים
ומחצה 1...
עוד טרם שהחלה. האנקיטה יודעים אנחנו | במה הגמר.
נדים אנו רק לאלו היהודים, אם ישנם כאלה , המשליבים חקוות
גדולות על האנקיטה הואת..+

וה הה%.

אם לדין -- יש תשובה: הגלות המרה, החיים. הבלתי-
טבעיים, סתימת. כמה מקורות הכלבלה בערנו, השחתתההמרות
וה בעקבות חיודהאויר ‏ בלי. בסיפן ‏ אך העובדה

בה, שאנו אנוסים לקבלה בתוגה ‏ על חשבוננו ולהצדיק על
עצמנו את הדין: בפחר הנפשות החיות לוקחים
- היהודים חלק גדול לפי הערך.
ביותר נפוץ המסחר הוה בעריההקרם ולכל לראש -1
בקונפטנטינופול, שם התרכוו כל פלימי יהודי רוסיה
מערי הנגב. שרבים. ביניהם ‏ עוסקים בציר-הנפשות . הם הסירו
| שם את המסוה מעל פניהם ועשו את מעשיהם בהיתר ובגלוי,
= הודות. לזה, שהמסחר מצא חסות בצל הממשלה בימי ממלבת
עבד-אלחמיר, באחד מפרורי העיר, ששם שמו משכנם הפוחרים
בנפשות, פתחו בתי"מפחר גדולים והם מוכרים נפשות לקלון,
ומצודתם פרושה על כל. הערים. הנכחדות ברוסיה., פוכנים ועוזרים
להם בכל. מקום, -- ולבשתנו ‏ כמעט כולם. יהודים -- עוברים
בערי. ישראל. ברופיה ולוכדים ‏ ,יונות ‏ תמימות" בחרמם. ומביאים
אותן למרכ הזומה +

%

קול דמי הנערוז האומללות. הניע לא פעם לאונינו , העקונים
היו מוסרום מקרים. ומאורעות ‏ ממין. זה, מקרים ‏ מרגיזי לב בדבר
נערות = שנשבו = ונמברו. לקלון. ואיש. לא יבול = להושיע. להן,

בי החוק היה סוכך. בגלוי או בפתר. על סוחריההנפשות.
והנה בא המשטר החדש בתורקיה , המתחיל ‏ לטהר את
אויר מכל החלאה שנצברה בו בימי | השלמון הישן , והוא. שם
ב גם אל. הנגע - הזה והיהי לו להחכם:בשי רבי חיים ‏ נחם
והתחיל ברבר. הוא פנה במכתב אל ראש מפקדי הצבאות ,
בקיטהפחה , ופרט את שמות האגשים הסוחרים בנפשות
זו שותן. פקודה להפול | בבתיהם חפוש.

/ ומעציבה. /
במקומה עומדת : יש אחת מן האשמות, | שהאנטישמים ‏ מונים-

אותה המהומה

כמוב\ אין. זה אלא" צער ראשון. הממשלה ה!
לא תובל ל קץ לחרפה הואת, כל עוד שהמסחר 5
תומכים הרבה בחשאי בקרב שררות הצבור התורקי. אולם בראש.
הלוחמים בחזיון המחפיר הזה צריכים לעמוד יהודי תו
הם. גוגעים ברבר, סחר-הנפשות | ימיט חרפה על כל היו
בתורקיה, המחוללת בעיני חתושבים; לפי שרוב העוסקים בקל
הם יהודים ; = שונאי היהודים, שבודאי ימצאו גם בת
ישתמשו בלי ספק בזה ויעוררו את חמת התושבים עליהםי

ואפשר מאר, כי התורקים יגולו את האשמה מעל ה
הספהרים, ‏ רחפים באמת מפשע זה , ויטילוה ‏ על היה
,האשכנזים", = גולי רוסיה, העומדים בראש המפחר הוהי
אם תחפוץ הממשלה ללכת בקרי עם הפוחרים. ולשים מכשו
על ררך המסחר הזה, אפשר שתאתו בתחבולות נמרצות,
שלא. להכשל במהגרים בלתי-רצויים, ונמצא שהבר זה יוכל
בעתיר לתוצאות רעות. ער מאד.

לפיכך צריכה. היהדות. התורקית---הספררים והאשכני
יחד- -לקשור. מלחמה על פוחרי הנפשות ולבער את הרע מקרבה
צריכים הם להכריז, = כי פליטי רוסיה אלה אין. להם כל >
ונחלה. ביהדות. בכלל וביהרות התורקית ‏ בפרט,. ואין. יהודי
ויהורי תורקיה אחראים בעדם, :

חי גוו ברהום תיסוגי.

תהלוכתרהנצחון הנהדרה ,‏ שלותה את מסעו. של רבי מנרלי .
מוכר | ספרים ברחוב. היהורים, | שבו היה עובר תחלה בחשא
בעגלתו הרלת ; התהלוכה המפוארה שלא היתה. לנו במוה מיום,

: ספרות ‏ הראויה לשם. זה, --- הנחולה. /
להספרות , = לא להסופרים, אלא ל רחוב .

הרחוב הפתיענו ,‏ הוא התגלה בכל יפו וזהרו. ו
שלא -. למצוא .בו .

יננר מעלים הפיזם כחשבון את המשהאות והנשפים שנע
לבבורו 0 רבי מנדלי. בוילנה ובביאליסטוק , בורשה ובלוהו, -
הנאומים שנשמעו, אה מאמרי. העהונים לכבור הפגישה, או
הבלתי:רגילה ‏ שהקימו העתונים ‏ ועסקני הצ
מסביב. לוקן. הספרות , שהופיע. אחרי יובל שנות יצירה ‏ |
קוראיו . אי אנו מפריוים על ערכה של מהומה זו, ₪
הפנים ‏ הרשמית, ‏ הנערכת ‏ על פי רשימה ועל פי סרר
מראש. בה. יש סוף סוף הרבה מן המלאכותיות..

אפס , בכל. אותה. החניגה. מלא הפקיר מיוחד -
שבמשתה לא לקח חלק ונאומים לא השמיע. הר חוב ולא ה א
באולם | שררה אמנם הוח הג מרוממה , שהופרעה רק
הקפריוות. הילדותיות, ‏ אם. נשתמש בלשון ‏ נקיה, = של ,
ונשמעו. דבורים מפוצצים, אך באותה שעה דפקו בצפי
לבבות. ב ר ח וב, ונשמתם התלברה עם נשמת 2 ה
היו צופיות בקנאה מפותרה. אל המעטים המאושרי
אל אוהו השלחן, שהפבא היה מסב אליון -. ומ עמדו ג
בני הרחוב. וצפו. בכליון עינים ער השעה המאוחרת בלי

אשר יצא ,הסבא", - אולי יזכו ליהנות מאור. פניו, לחבי
לקרוא קריאה | כל שהיא ‏ לכבודו.. = ואותם ההמונים
שנרחקו אל האולמים שלא ברצון המסררים, < אותם אלפי חוני
שפגשו את פני 0 בהרועה בבית<הנתיבות לוה . ,היו

תעוררות פנימית, עצמית % הרחובי. וזהו אותן כי. אמנם
הוא. היוצר ללב העם, כיהכה בו שרשים, כי אפשר אצלנו
] כבור ליוצר, שהעם יורע. ומבין איתו ומשלם לו אהבה ‏ חלף
לאחכה והמסירות ,‏ שהוא, הפופר, רוחש לעם,
אפשר שאת מנדלי ורק את מנדלי יוכל העם .לפגוש באופן
זר, את מנדלי , אבי הספרות החרשה ויוצרה ,- שלא. היה
צייר ווצר, | אך גם מור ה לעם, מורה על פי השטה
ורית ,‏ מורה ‏ אוהב וחובב ‏ את תלמיריו:בניו, = המיפר. ומלטף
₪ יחד, הכואב את כאב העם והשמח בשמחתו. ואפשר שהרחוב
וחש את ערכו זה של הפופר הגדול .
ואפשר שהאנרגיה הלאומית הצפונה במשכיות הלב של
וב שלא. מצאה ‏ לה בזמן האחרון ‏ שעת הכושר. להתגלות ,
ההערצה החשאית. לקניני:הרוח : הלאומיים ,| כל ההכנעה
לפני. גדולי העם, ל התשוקה הפנימית. לחזג. חג לאוטי,
ילבבי, -- כל אלה התלכדו. יחד. והתפרצו. ביום

/ ולבש בגדי קורש וקל פנים 0 ובומן: שרבו 4
כינים<הספדנים הקושרים מספד על הקפאון. והגסיסה השורהי

ועל שויון"הנפש. אל הקנינים הלאומיים, ‏ הנה אותו ל
על כתפיו את אחד מיוצרי הספרות ומריע. ‏ לבכורו בגאון

עבורת:יק"א ,

ל שנה מפרםם 4 דועד המרכזי של יק'א בפריו. הו"ח
מכיל ‏ 814 עמודים. עם רשימות. וטבלאות,- ע"ד .פעולותיה
במשך השנה שעברה *).

וה'ח. נותן לנו ציור. מקיף. ע"ד עבורתה. של יק'א בכלל.
רק מספר על אודות מה שנעשה בשנה ו מה
יר השרות בהקולוניות, באיזה מדה התחבה שם מספר
בים, * איִך התפתחו הקופות להלוואה. ולחסכון, ‏ באיזה. אופן
הלמודים ועברו בול האינפורמציוניות לשומה האמיג:

בכלל ומבלוט את השונרינ ות 5 ו 0
ולותה,

פעם , = כשמורמן 9 להנות בפעולותיה = של יק"א
ְּ אי גם את. כל המשקיף ברצינות. על עבורתה של
משונה ובלתי. ברול. של וראתהחבבוד ואירצון. חוק וגם
רירות.. ו של יק "א בכללה ‏ רבה ועשירה. היא

ו

0 וצו (*

של פעו"וה>יק"א

ע"ד עבודתו במשך כל השנה , עתה מונח. לפנינו ספר'

פרי עבורתם. לא רק שהספוק להם לפהנסתם. ‏ אלא גם. נתן לחם |

מאר ובמקצועות הרבה גדולה. היא באמת, וביחור אם נשים לב
אל החיים הצבוריים שלנו, המתחילים רק עתה להתפתח. ‏ דיה
הפתכלות' א רצינית. ואוביקטיבית = כל שהיא בפעולותיה ‏ של יק'א
במקצועות הקופות. להלוואות ‏ וחסכון, לשכות. המוריעין: לאמיגרנטים,
פעולות שמלאואת כל תחום המושב של היהורים במופרות מרובי<הועלת,
כדי. להוכיח את הדבר. הזה. מקופות. להלוואה הסנו ב:ל18 ערים
ועירות מרובות. באוכלופין. של יהורים ברופיה, ‏ מלבד קופות הרבה
מאד : בגליציה ו:860 לשבות כורעין ‏ לאמיגרנטים בכל התחום
היחורי ברוסיה , -- כל זה. בפני עצמו הוא. כבר עבורה חשובה
ובבירה, המעוררת. בלבנו, "רגש של הכרה וכבור = אל. החברה,

צריך להוסיף עודי. חברי. הקופות הם החלק העשירי של כל
הזושבים היהורים | בתחום עבורהן = וסכןם. כסף = ההלוואות. | עלה
בשנתההחשבון. ליותר ‏ מעשרה מיליון. רובל.

ועד כמה. היו | לשכותההמורעין | חחוצות בעבורהן. מוכיחים
המספרים הללו: = ע'פ. החשבון. הרשמי של הועד המרכזי | הפשרה
בוני פנו בשנת 1908 אל הלשכות קרוב "לשלשים ושנים אלף ' >
נפש. בשנה הנזכרת נכנסו אל אמיויקה. דרך חוף ניוריורק 48,17% >
יהודים; יוצא מזה, | כי כמעט שבעים אחוזים של כל האמיגרנטים -
היהודים ‏ פנו אל: הלשכות דאינפורמציוניות של יק'א.

הרין והחשבון מספר ‏ עור ע"ד. שורה של מוסרות. השכלה,
מוסדות. ללמודי אומניות שונית ותורת משק הכפר וגם מוסדות
צדקה. וחסר = בין התושבים היהודים ‏ ברוסיה, = אמיריקה, תורקיה,
רומיניה. וגליציה.

ואם. נמצא בין המופדות הללו. מופר. כהפבריקה הרוברוב: 7 .
נית ה מפורסמה" למעשה הטליתות, אין וה מחליש את הרושם >
הכללי.. : :

כי אם גם. מהיחסים אנחנו לה,מאנופאקטורה ‏ הרוברובנית" = "

ולמוסדות דומים ‏ לה בבה;צחוק - של אירוניה, ‏ און ‏ אנו נוגעים
בוה נגיעה. כל שהיא. ביסודות ‏ עבות הצרקה של. יק'א: ועאבו"ב
ביתר פעולותיה,. רוצה אני להרגיש בות, ‏ כי כבר. הגיעה | השעה
להפתלק. מן. הבקרת ‏ הולה ‏ של ,אמירת תכמות" בנונע | למופר
גדול. ונכבד ב"כ כיק"א. בקרת רצינית ואפילו. הוותר קשה וחריפה
בוראי שהיא \ נהוצה, ‏ אבל אין זאת ‏ אומדת
העברים המתנגדים לעבורתה. של יק"א בהרבה

שאנחנו הלאומים

מקצועות, רשאים אנו לבטל את ערך פעולותיה של יק'א. בכלל.
אברר את דברי.
עד כה רברנו ע'ר עבורח יק'א במקצוע הקרדים הפעוט,

6

האמיגרציה, ההשכלה והצרקה, היינו ע'ד. אותו החלק מפעו"ותיהן =
המעורר רגש של כבור מרובה. והו החלק הראשון של עבורתה,
אבל יש גם חלק שני, שלפעמים הוא. מעורר. בנו. אי<הצון. גדול -
ולפעמים. גם. כעם מר, זוהי. העבורה הישובית המשונה של יק'א,"
וביחור פרטים אחדים מן העבורה הַזאת, :

הלוה"ח פותח בנאומו הפרינצופיאלי של הנשיא. הוא -
אור על העבודה. הישובית של יק'א. ותעודותיה.

,רקולוניוציה היא המיר עכורתנו ‏ ה עקרית . = בארגנטינה
היא הולכת: ומתגדלת בכל. שנה ושנה . = מספר ‏ הושבי הקולוניות.
שלנו שם עלה ביום 91 דצמבר שנת 1908 ל:875,₪ משפחות,
שהן 15,771 נפש: בחמש מאות משפחה, שהן 5500 נפש,
יותר ממספרן בשנה. 190%, כל היהודים. הללו ל בעבורת
האהמה. בשנת 1908 היו לכולן. יחר ?84.50 הקטר של ארמה,

את האפשרות ל לנו בחורה סכום של ופנק
ההלואה הר\

הלות ו רארגנטניות" ;
עד כאן ע"ד ארגנטינה. מכאן ואילך--על אורות פלשהונה,
,בפלשתינה. ישנ עשרים קולוניות, = ומספר הושביהן. עולה
0 נפש. הרבה עליהם להבול תורה בער קיומם להברון
מונד הומשילר , שתמך בהם כל. העח.. ההרגל שהיה להם לחכות
(מיר לעזרתו של הנדיב שלהם, השפיע | לרעה על האני
ציאטיבה. האישית , הנחוצה כל כך לקולוניפט, צריך היה לשנות
ת מצב:הענינים ‏ הזה ואת השיטה דאדמיניסטרטיבית , שסייעה
נהרגל הרע הזה. צריך היה לשנוה גם את אופן חלוקת האדמה
לחת לכל קולוניפט חלקה:ארמה המספקה לצורך מחיהו. זו היתה
והפכה שלמה בחיי הקולוניות, ‏ והיא הצליחה והגיעה כבר עתה
ארי גמר ,= והשנוי = היותר = חשוב = שנעשה 4 בהקולוניות = הוא
מפורת. | מעשה היינות = ומכירתם ‏ יחד
| לציון ובזברון?יעקב = להקולוניסטים ‏ המאוחדים באגודה. משותפת.
קקולוניסטים ‏ הגדילו את פעולתם | אף הצליחו ‏ יותר מן האד:
שוסטרציה ? אשר עסקה תחלה בוה. פה נראה שוב,
שהמשטרהיותר מוב הוא--משטר השלטון העצמי.
ולוניסטים שבעים רצון בחלקם; מעתה הם שמים את כל
קוותיהם רק בהם בעצמם, הם עובדים עבשיו. בחריצות. יתרה ,
ובמעט. כל הקולוניות ‏ היהוריות | בפלשהינה * הולכות = ומהפתחות

ומשתכללות" .
. נעים מאר לקרוא בדו"ח הרשמי של יק"א הפריזאית ,דברי:

נחומים" כאלה ע"ד הקולוניות היהודיות בפלשתינה,,,. מובן, כי
שמחים. אנחנו גם על זה שהגיעו הקולוניסטים היהודים בארגנטינה
לימים טובים,
ואיזו צריכה. איפוא להיות תכניתה של העבודה. הישובית של
ק'א בעתיר ע'פ השכל הישר+ כמדומה, שהתשובה יכולה להיות רק
חת: אם אין יק"א רוצה בשום אופן לרכז את פעולתה. רק
פלשתינה, או עליה לצמצם את עבודתה זו בפלשתינה ובארגנטינה
באחת, הן סוף. סוף הצליח הישוב. בשני המקומות האלה. ובודאי
- נכבש בהם מקום קמן או גדול (אפילו מנקידת-הראות של יק"א
> עצמה 6 להאכרות ולהמשק הכפרי של יהודים, שם הלא ככר
וש נסיון של שנים הרבה, הכרה ויריעה | מרובה בטבע הארץ.
אם אין יק'א מעמידה בשורה ראשונה את האידיאלים והצרכים
כרים-הלאומיים, ‏ הלא ,הנפיון" = בוראי שצריך להיות. עיקר
ויפוד לעבודתה, היוצא מוה, כי לפי ההניון הבריא צריכה היתה
ק'א לשאוף להרחבתם ולחווקם של הישובים העברים בפלשתינה
- הי
אבל ליק'א. הלא. יש עסק. ,בנסיונות"!
הרוה"ח מספר לנו ע"ד נסיון מסוכן בעבורתה הישובית,
ושם הנסיון הזה הוא -- ברזיליה!
> הנשיא מספר : הלא יודעים אתם, אדוני, את. הנסיון של
ולונוזציה, שעשינו בברזיליה, הנסיון הזה עלה יפת,
זקולוניסטים ,מפיליפסון" (ה שם הקולוניה ‏ בברזיליה) = אינם
קבלים עור תמיכות, והם מתפרנסים מעמל כפיהם. כרקולוניסטים
רנינטנה, מספר הקולוניסטים. הולך ומתרבה. להקולוניה יש
אחוזות ומספר תושביה 3% נפש, בשנת 1908 עבדו
וניסטים יותר מארבע מאות היקטור אדמה, באחרית השנה

להם לא פחות מ-1044 בהמות. מסבים אנחנו את תשוטת. >

, כבארגנטינה, אל השכלת הילרים. בפיליפפון פתחנו בית-
לומדים 6% תלמידים,. נערים. ונערות".

לפת ה

עם היקבים | שבראשוןה.

הגלות,

ולהרחיב א ציה 0
הארץ, מזנ-האויר מוב, האדמה פוריה, הממש
הבר זילית מקבלת ‏ את האמינרנטים ‏ בסב
פנים יפות, כמעט כל חלקות-האדמה שלנו ה
מיושבות כבר, מנהלים אנחנו מו"מ ב )
שטהי-אדמה גדולים מאד בשבילנו, בכדי שאפשה
יהיה לישב עליהם מספר גדול של קולוניסטים
כמו שאנו רואים החליטה יק"א להתחיל תקופה קולוניזציוני
חדשה בעבורתה--בברזיליה! צר נעשה לה המקום ‏ בפלשתינה
בארגנטינה, באמיריקה, בקנדה,: בתורקיה וברוסיה, והיא. רוצי
דווקא ליטד בדמם וזעת אפם של היהודים ישוב בבצותיה ויערותיה
של ברזיליה במקום שהשרב מלהט כאש. והקרחת מפילה. חלליה
בלי מספר.
או אפשר
פוריה ‏ , ." 19
אבל או צריכים. אנחנו. להגיר, = כי אין: שת יי ניאוגרפיו
בעולם: האחת בשבילנו, ‏ בני-ארם פשוטים ,‏ והשניה בשביל יק"א
והשניה מציירת הכל בצבעים בהירים ואור יקרות , מרהיבה
מקפימה. .>

שצדקה יק"א: ,מוג ‏ האויר | טוב, | האדמ

באיזה מקום' בבחוליה שמחי <אדמה ל ובריאים , 25
אותם. ומכינה את עצמה להתחיל שם בקלוניוציה.
אבל בשביל מה ולשם מה נחוץ כל הו
מה ימר יצה לחפש אחרי ארצות חדשות. בכל. קצוי<חבי
לתפוש פה ושם קכוצות של יהודים ולפור: כל קבוצה בקצה:חבל.
מיוחד !
= = אבל בלשונה של יקא נקרא. זה בשם
הלא זוהי | מטרתה :. להפיץ ולפור: את. היהודים , = ולבלתי".
להם בשום אופן להתרכז במדה מרובה ,יותר מדי". באי
ישוב . ו,יותר: מרי" נחשב בעיני יק"א בשעה שמספר ‏ היהוף
במקום של ישוב. ירוע מגיע לירי כך, שהוא מתחיל. להבלוט
פרצוף. יהוי ,. לאומי. :
או באה יק"א ואומרת : רב! צריך. לפזר ! .
ובכל פעם היא מוצאת . ארצות חדשות עם תכניות קו
ניזציוניות חדשות, .
יק'א היא בעלת דודפרצופים והיא. עוברת. עבורה בפולה"
ומכופלת : פניה מוסבים ‏ חצים כלפי ‏ מושבות: היהודים. כלפי '
ופה היא עושה מעשים נחוצים ומרובי-התועלת -
מוסבים כלפי ,חוץ", פה היא מעמידה את האמיגרנטים ‏ על- > הקרקע.
ועושה רק עבירה מיעילה וחשובה בחלקים. ידועים (בפלשתינה
למשל) ל עבודתה מזיקה ומסוכנת מאר, .
ביריה מחליפה. יק"א. את דינריה באפימונים ונכנסת 5
משחק משונה של ,קולוניזציות".

| ר"ר שמעון ברנפלר.

הַפְפרוּת הַמרְעית. בְּמַעָרֶב.

ב

לפני שנות. מספר בער 89 נפינר , בקצה גבולה של =
מצרים לצר ררום שווהי העיר ההוללה. פונה. הנזכרת ביחוקאל
ובפי הערביים ליפו אן. הרשמים החשובים האלה, אשר פרסמם
פלומר הנורע פאכוי לפני שתי שנים, עשו רושם נדול,
= וכמעט שגרמו -- אם נתנה הרשות. לומר. כן -- למהפכה גמורה
בחקירה ‏ המרעית במקצוע חשוב הנוגע להבנת תקופה שלמה
בהסטוריה הישראלית, ‏ אשר רשומיה מעטים כל-כך. = מר יעקב
יברט כנם כאן את דבריו, ‏ מפני כי החקירה הזאת, נוגעת
רבה או מעט, בחקר כתבי הקרש, שהוא. וחבריו נזהרים בו
אד,. אבל הענינים האלה צריכים ברור וחקירה מפורמת, ‏ כי
ה גופודיריעות הסטוריות תלויות בהם, רואה אני. חובה לעצמי
פרש במקום שסתם הוא, ולהרחיב במקום שקצר,
הכתבים הנמצאים מתיחסים למאורע גלול, = אשר אירע
את כנסית ישראל ב מ צ ר%ם, ברור. סמוך לרורם של עורא
+נחהמיה: ולא רק על מאורע זה באו ללמר, כי אם גם על
= מאזרעות הסטוריים הקורמים להם והבאים אחריהם, | אשר לא
ובררו עד הנה די צרכם, מזמן קדום נמצא ביָב. הבירה ישוב
חול של יהורים, "ושם עמר מקד ש, אשר בו הקריבו זבחים
שם ה' אלהי ישראל, בחדש המוז שנת הארבע עשרה למלף
ריוש השני מוהי שנת 410 לפנ חם', לערך עשר שנה
* מותו של נחמיה) אע שם, כי הסיתו כמרי האליל
בומן שפחת מצרים (א ר שם) לא היה בעיר, את ההמין
₪ עם החילים אשר במגדל פונה להרום את המקדש ביב
בירה, שרי מלכות פרס ענשו את החטאים, ‏ אבל זמן רב לא
ה המקדש ההרום, ‏ כי עדיין לא בא על זה הרשיון מצר
כות. היהודים ביב פנו בבקשתם אל אחיהם ‏ בירושלים
ובשמרון, כי ישתדלו בדבר הוהן אבל לא נענו. ואז חלו
- 8 ז את פני בגוהי פחת יהורה, וכנראה. הלך אחרי כן
יריה הכהן מיב בהשתדלות לפני הפחת בגוהי ודליה בן סגבלט
ת בשמרון, ואז הורשה ליהודי יב לבנות את המקדש ההרוס,
ו יגם כן רשימת האנשים והנשים, אשר נדב לבם |אותם
ים את תרומתם לבנין המקדש, אחרי שבא הרשיון להבנותו.
הוהי אגרה יהודי יב הבילה אל הפחת בגוהי כתובה
ית (וטהורגמת. פה עברית):
= א, אל ארוננו בגוהי פחת. יהודח --- עבריך ידניה. וחבריו
נים בויב הבירה שלום! = .
ב. אדוננו אלהי השמים יררשך הרבה בכל עת ויתנך
וחמים לפני המלך דריוש,
= ג ובני ביתןך] ירבה אלף. פעמים וחיים ארוכים. יתן. לך
ג ותחוץ בבל עתו
%, ועתה ‏ עבריך ידניה = וחבריו כה אומרים: בירח תמוז
\ ארבע עשרה למלך דריוש, . כאשר ארשם
> ה, יצא [מיב|: אל המלך, ‏ קשרו כמרי האליל הנוב ביב
"ה עם וידרנג הפחת קשר לאמרו
ו מקדש. האל יָהו בוב הבירה יסירו ‏ משם, אחרי כן

דש וה ביב 2
, הבירה. יהרס, אחרי. כן נהג נפין עמו מצריים ושאר
בזינים אל יב הבירה,
וופרצו אל מקדש. זה ויהרסוהו: עד החתיתו, > ועמודי-

יא רלתות אלה 45 מקרת - הארזים ושאר התכונה.
שהיה שם \
יב. שרפו כלו באש, ומורקי כסף וזהב. ושאר חפצים שהיו
במקרש הכל לקחו ;
ינ ושללו להם,. ועוד בימי מלכות ‏ מצרים בנו אכותינו-
מקדש ביב הבירה, וכאשר בא כנבווי למצרים :
יר מצא מקרש זה בנוי, כל מקדשי. אלילי מצרים מגרו,
ומקדש וה לא חכל איש, :
טו, וכאשר עשו לנו כזאת -- אנחנו וגשינו ובנינו לבשנ
שקים יצאגו והתפללנו ליהו. אדון השמים;
טו. אשר. הראגו |נקם| בווררנג ו כלבים סחפו את כבליו.
ל רגליו, וכל נכסיו אשר קנה אבדו, והאנשים 34
יז, אשר חשבו רעה על מקדש זה הומתו, וראינו בהם.-
וגם מקודם, כאשר עשו לנו הרעה הואת
יח, שלחנו אגרת. אל אדוננו ואל יהוחנן כהן גדול בירושלים -
ואל אוסתן אחי
יט ענני וחורי: היהודים, אגרת |תשובה] לא שלחו לנו.
ומן היום [ההוא] בתמוז שנת ארבע עשרה למלך דריוש .
5 ער הום הוה אנחנו לובשים שקים וצמים |נשינו.
כאלמנות . בשמן. לא משחנו .

ומה -

כא, ויין לא שתינו. ומן היום ההוא עד היום הזה "₪
שבע עשרה למלך דריוש מנחה ולבונה ועולה

בב, לא הקריבו במקדש זה. ועתה עבריך ידניה וחברי\,
והיהודים כל אנשי יב אומרים !

בג, אם על אדוננו טוב, התעשת על מקרש זה כי ובנ
בי לא הורשה לנו. לבנותו, ואל. אנשי = .

בד, ‏ מוביך ‏ ורחמיך במצרים שלח אגרת ברבר מקד/
האל והל.

בה, בי יבנה ביב הבירה כאשר היה בנוי מקודם, ומנחה:
ולבונה. ועולה יקריבו

בו, על מובח האל יהו בשמך ,. ונתפלל עליך בכל. עת אנחנו.
ונשינו ובנינו וכל היהודים

כז. אשר פה הם, כאשר עשו ער היום למען יבנה מקרש
זה. וצדקה תהיה לך לפני. יהו אלהי 0
כח. השמים מכל איש אשר יקריב | עולה ופי
ועל וה ְּ

כט, שלחנו והורענו כל הרברים באגרת אל + דליה ושלמיה.
בני סנבלט פחת שומרון, /

ל. מכל אשר עשו לנו לא ידע ארשם דבר, כל
לירח מרחשון, שנת שבע עשרה למלך דריוש .

כנראה, ‏ לא נענו גם חפעם באנרת, אלא אחר מחשוגי
היהורים ביב -- קרוב לשער, כי היה זה ידניה ו -
לירושלים, ‏ אל הפחת בגוהי, ולשמרון: אל בני סנבלט,
השחדלותו. נתנו ‏ רשות לבנות את המקדש. ההרוס. כי 8
,וכרון דברים", אשר רשם השתרלן ואלה דבריו בתרגום עב
,וכרון (הדברים), ‏ אשר אמרו לי בגוהי ודליה: זכרון יהיה
לאמר במצרים לפני ארשם בדבר בית המובת אשר לאלהי
שמים ביב. הבירה, אשר היה בנוי זה ימים רבים עוד ל פנ'
כ בוזי, ואשר' הרפו וידרנג הארור בשנת ארבע 7 ;

על מובח זה, כאשר היו עושים מקודם, ,.*
= = מן הרשמים החיסטוריים האלה. אנ

מחבו אתם. כאשר כבש כמביזס (זהו המלך כנבוזי הנוכר " באגרת
י יב וגם ,בזכרון-דכרים") את מצרים בשנת 585 לפני המ'
רם את כל מקדשי האלילים ורק את מקדש היהוחים ביב
תיר לטובה. אין ספק, כי למאורע זה -- כלומר לכבוש מצרים
רם מקדשי אליליו -- מכוונים דברי הנביא (ישעיה י"ט): ,הנה
רוכב על עב קל ובא מצרים ונעו אל ילי מ צרים מפניו,.."
לא נגע במקדש היהודים אשר ביב הבירה, זה יובן לנוו על
מה ששערו כבר החוקרים, כי בכלל. היו מלכי פרס נוחים
דים, מפני כי מצאה דתם חן בעיניהם, גם הפרסיים היו
מרחיקים ומגנים את הדת האלילית שהיתה נהוגה בימיהם בקרב

ל הגויים -- והגם כי: בין הרת הישראלית והדת הפרסית היה
הבדל מרובה בדרעות ובמושנים מוסריים, הנה עבדם
את אלהי שמים היה חשוב בעיני מלכי פרס, בי היו כמה
עבובים ומניעות לישוב היהודים ביהורה, כבר בימי. יסור המעלה
הראשון, וה היה רק בסבת השמנה שכתבו ,צרי. יהודה. ובנימןיי
על המלך, כי חושבים שבי הגולה למרוד במלכות פרס, גם
בארצות הגולה' היו | מלכי פרס נוחים ליהורים , = ואנו לומדים
מאגרת ‏ יהודי ‏ יב, כי כאשר התקשרו צוררי היהידים במצרים
= ופרצו אל יב והחריבו את מקדש היהודים, לא נקו אותם מעונש,
וידרנג נהלה, כפי שיש להבין מרברי האגרת, וכלבים פחבו
. את כבליו אשר ברנליו: רכושו החרם לאוצר המלכות, ושאר
.

20
הפי
פּ

הקושרים הומתו גם הם, מרברי עורא אנו. למדים, בי בנין
= בית' מקדש היה צריך ‏ להורמנא מצד המלך, ווה עלה תמיד
בוגיעה מרובה, מטעם זה עברו גם על יהודי יב איזו שנים,
אשר נתנה רשות זו להם ,. אבל סוף סוף. השיגו. מבוקשם,
. ענין הישוב הגדול של היהודים במצרים היה ירוע מכבר
< מקורם על ידי = רשמים הפטוריים בספרותנו המקורית, אלא כי
באו בימים האחרונים החוקרים מבני הנכר והכחישו אותם וטענו,
כי הכל ברוי. ‏ בישעיה (יט, יח--כט) נאמר: ביום ההוא יהיו
|מש ערים בארץמצרים מרברות שפת כנען ונשבעות
לה' צבאות עיר ההרס יאמר לאחת, ביום ההוא יהיה מזבח לה'
בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה לה/ והיה לאות ולעד
ה' צבאות בארץ מצרים ‏ כי יצעקו לה' מפני לוחצים וישלח
להם מושיע ורב והצילם. ונודע ה' למצרים וירעו מצרים את. ה'
ִם ההוא ועבדו ובח ומנחה ונדרו נדר לה' ושלמו",
הדברים האלה היו | החוקרים מכוונים | בימים הראשונים. לימי
מקדש חוניו במצרים, וגם אני נמשכתי אחריהם, אלא כי
מיד הייתי חוכך בדברי הנכיא: ,חמש ערים,.. מדברות שפת
ען", ואנחנו לא שמענו מעולם, כי דברו היהורים במצרים בומן
י בית תלמי עברית או ארמית (שפת ‏ כנען), וגם מה הוא
ובן הדברים ,ומצבה א צל גבול ה"+ שר"ל. היה מוען תמיר,
אם יהיו הדברים ‏ האלה מכוונים ‏ לזמן בית חניו, = ובוראי
וספת שהוסיפו במצרים ,מפני ררכי השלום" -- איך יובן, כי
= הסבימו חכמי ישראל בפלשתינה להכנים ‏ דברים הללו אל תוך
י הנביא ועתה אין ספק לנו, כי הדברים האלה מכוונים
י תקופה קדומה, וכל הפרטים (מלבד הרברים ,עיר ההרס
מר. לאחות) מחוורים מאר, וגם יוסף הכהן מעיד, ‏ כי. בימים
עמר הכהן. חניו, אשר נמלט במצרים. בימי ‏ פולמום אנטיוכום,
פני + המלך והמלכה במצרים ובקש מהם רשות ל מקדש

הכחישו החוקרים = את ערות. יוסף. הכהן, אשר בכלל חוברו על

בימים האחרונים | להחזיקו ‏ בדאי, אבל לפי עדות הרשמים.
ההסטוריים שנתנלו כעת אין דברי יוסף יוצאים מגדר האפשר,
ומתקבלים הם על הלם. בענין קרמות הישוב העברי במצרים, =
אשר למרות העדות הברורה מצר פופרי ישראל (אגרת אריסטיאם. >
ויוסף הכהן) הכריז עליח ווילריף כי בדותא | היא, ועלף
סמך ווילהוזן (עור במהרורה ה ש ש ית של ספרו. ,הסטורית >
ישראלית ויהודית" שיצא לפני שנתים) להחליט, ‏ בי רק בימי >
פולמוס. אנטיוכום נופר ישיב כוה במצרים -= הנה מהפרי
הכתבים האלה אנו. למדים, כי באמת התישבו היהורים בארץ
הואת מזמן קורם הרבה במספר רב. וכבר מצאו עדות אחרת
מפי רשימה קדומה, אשר תניר לנו,. כי דרוקא לדרומה של ארץ =
מצרים, במקום שעמד מקדש יב, היה ישוב. גרול של יהודים "
עור בימי 5 פמט יכום השני (בן חורו של . נבוכרנאצר). 2

באגרת ידניה אנו מוצאים שמות אנשים מפורסמים הנודעים

לנו מפי המקורות ההפטוריים האחרים יוחנן כהן גדול.
[

בירושלים, אשר לו כתבו יהודי יב תחלה, | הוא בן יוירע. כו

אלישיב. שהיה בימי נחמיה. אלישוב כהן גדול לא הסכים לשיט
עורא ונחמיה בדבר יחוםם להשומרונים, בנו יויהע השיא לאחז
מבניו את בתו של סנ ב ל ט החרני, אשר מדברי יוסף הכהן אנ
למדים, כי. היה פחת שומרון, ‏ ווה יצא ‏ לנו בבירור מדבר
האגרת. אפשר כי יוחנן: בעצמו היה חתן סגבלט או אחר מא
בכל אופן ‏ היתה: קורבת-משפחה בין משפחת הכהנים הגד
בירושלים ובין סנבלט פחת שומרון. כסבורים היינו, = כי. נ
נחמיה במלחמתו החריפה עם משפחת הכהנים ובפוף ימין
היה הפרור המוחלם ביןבנייהודה ובין השמרונים
(גרטץ,. תולדות = היהודים ‏ ח"ב מחלקה שגיה עמור 107), הגם
בי בפורוש העמיר יוסף הכהן את המאירע הוה בסיף מל
פרם, לערך מאת שנה אחרי דור נחמיה, כבר שערתי. או

שמינה שנים, = (השלח כרך עשירי עמור ק'ז ואילך), ‏ כי באמת"
היה. הפירוד הגמור בסוף. מלכות פרם, וסנבלט הנזכר. ב

0

ואין שום זרות =בדבר, "כי היו בני ארם שונים נקראום בשם
בדורות שונים, יוסף אמר בפירוש, כי אחרי מות יוחנן. כ"ג נסבו
הכהונה הגדולה לבנו. יד וע מה שהיה בימי אלכפנרר מוקה
ולו אח ושמו מ שה, בנראה היה מנשה זה הבכור, ‏ ולו הי

הירושה. בשירות החשובה הואת, /- בי מנשה לקה

(כן מטעום יוסף ביחור). פחת בשומסון ; העם ביהושלים ח
אותו מכהונה גדולה. ובמקומו כהן אחיו. ירוע קרוב לשער, |
אלמלא בטלה או מלכות פרם, כי אז היה מגשה מתקיום בשרותו-
בפיוע. חותנו פחת שומרון; אבל בינתום. נשברה מלכות ‏ פרט,"
ואלכסנדר מוקרון ‏ האיר פניו | להיהורים בירושלים וקיים
הכהונה הגדולה. בידי ירוע, אז נעשה הפרור המוחלט בין יה
ושומהון, עדותו ‏ של יוסף הכהן ברורה כל כך, שאי או
להכחישה או להחליט, ‏ כי נתערבבו לו המאורעות (כהעת גו

ומדברי האגרת אנו. למדים, ‏ כי אחרי מות נחמיה נש
דברי הריב בין הלאומיים הקנאים ובין השומרונים; או כי
אופן לא נצחו הלאומיים, ‏ אלא הוחום ‏ הרצוי בין ירו
ושומרון שלט. כמקדם, שהרי בין משפחת הכהונה. הגדולה

בני פחת שומרון היתה 0 והיהודים לא ירעו.
: 7

7 0% גם את אלו,
כאשך ‏ אירע. להם. = אותו

את בני | שומרון, (בתןל 0

המאורע לעי בחו 5 | מקרשם.

פּנו אל אחיהם בירושלים --- ביחור אל הכהן ‏ חנדול --- ואל
אחיהם בשומרון אל דליה ושלמיה בני סנבלט פחת שומרון, אותו
> סנבלט, שהיה איש ריבו של נחמיה, אחרי כן הלך אחר מיהורי

= = יב בהשתרלות, לפלשתינה, ולא רק בנוהי נע.ה לו, אלא גם
דליה בן פנבלט, אשר לפי הנראה קם בינתים תחת אביו בתור
פחת שומרון. שהרי אלמלא כן, איך הרשה הוא לשוב ולבנות
את המקרש ההרוס ביב הבירה?

ובנוהי ‏ פחת יהורה : בימי יוחנן כ'ג בן יוירע. נזכר. גם
בדברי יוסף הכהן, הוא מסר לנו, כי יוחנן קם על אחיו יהושע
ווהרגהו במקדש, בימים ההם משל בירושלים אותו בגוהי, אשר
יוסף מכנהו בשם ,סטרטיגון* (כנוי רגיל בפי סופרי היונים לפחות
המדיני) של המלך ארתהששהא השני, זה שמלך אחרי אביו
= דריוש. השני, בגוהי אמר להסב את הכהונה הגדולה ליהושע. בן
= יוידע, ועל זה קם ריב בין האחים. פעם אחת רבו במקדש,
ויהושע הקניט את צחיו יוחנן במרה מרובה, עד כי הרגהו וה
בחמתו. או בא בגוהי אל המקדש ויסר בדברים קשים את
היהורים,. כי נעשה רצח במקדשם, וכאשר רמזו לו, כי אפור
= לנברי לבוא במקדש, שאלם בלענג ,וכי טמא אני מזה שהרג

:
| רצופות שלמו מס מכל קרבן שהביאו במקדש, ווילהוזן התל עור
בשנת ‏ ?190 בפפור 4 הוה ואמר עליו, כי זהו = אחד מפפוריה.
הבדותא של יוסף הכהן. והנה בכל אופן נורע לנו כעת הפחת
בנוהי בתור ארם הסטורי. ואין זה דבר ‏ תמוה, כי לפי ספורו
של יוסף הכהן אירע ריב האחים בימי ארתחששתא. השני,
ומאגרת יהניה אנו למדים, כי כבר. בימי רריוש השני שרת יוחנן
יוורע בכהינה גדולה. כי. יתכן, שבומן מאוחר. קצת (אנרת
ה לבנוהי ‏ היא משנת 40% לפני . המ', ‏ ואהתחששתא. מלך
ות אביו בשנת 404) אמר ישוע אחי יוחנן לרחות. את אחיו
הן. תחתיו בפיוע. ירירו בגוהי, החבוכים בין האחים. היו כבר
קורם, ואפשר כי לסבה זו לא יוכל יוחנן להשתרל לפני בגוהי

מובת. אחיו במצרים,
ומצינו שלשלת כהנים גדולים מימי יהושע בן יהוצדק גבן
דורו של זרובבל). ער ימי ידוע בן יוחנן (נחמיה = יב, י--יא)
חרי אלישיב (בן דורו של נחמיה) כהן בנו יוירע ואחריו יוחנן
וריך לגרוס במקום יונתן, כאשר שער כבר אוילר) .ואחריו
ולפי זה טעות הוא מה שהחליטו החיקרים, ‏ כי ידוע זה
יה: בימי אלכסנרר מוקדון, שהרי לפי זה עלינו ‏ להחלוט,. כי
ריך יוחנן. בן יוירע ימים.. אלא קרוב לשער, כי אחרי מות
וע בן יוחנן כהן יוחנן בנו (השני), ואחרי מותו היתה המחלקת
ין מנשה וידוע בניו, ונדחה מנשה שהלך אל חותנו פנבלט
שמרון. וכהן אחיו ירוע השני, ‏ זה שהיה בימי אלכפנדר, אם
קבל השעחה זו יוסרו כמה קושיות : שנתקשו. החוקרים בפרר
זזמנים,
על פרט חשוב אחר רמו מר ברט, הנה בספר עורה
רו לנו כתבים רשמיים, אותן האגרות. שבתבו מלכי. פרס בנתנם
| השות לבנות: את בית ה' בירושלים, לעבור את אלהי שמים
זחוקרים החפשים מאו"ה מגלגלים - בזה, ‏ כי. איך ‏ יתכן,
מלך גי יכתוב בכבור. כזה על אלהי ישראל, ‏ שהוא אלהי
מיפף והנה ראינו מאגרת יהודי. יב ומוכרון דברים הרשום, כי
מנם כן התיחסו מלכי פרס לישראל; היינו, ‏ כי. ידעו, = שבני
ל עובדים ומתפללים לאלהי שמים, וזולתם. הגויים עוברים
הכרתם זו היתה. בעיקר ‏ הדבר סבת יחופם ‏ הרצוי

ת הנפש במקרשכם"? לבסוף העניש את היהודים, ושבע שנים"

> ערכין" בהבנת ההסטוריה הישראלית ‏ של התקופה ההיאן. היינו,
מימות עזרא ונחמיה עד סוף מלכות פרס, אשר עד הנה היו
נורעים לנו ממנה רק ענינים מקוטעים הנמצאים בפפורי ‏ יוסף
הכהן, שגם אותם לא. הבינו. כראוי. וחיו: מולולים בהגרת עדותם. =
לא זו בלבר, אלא שגם תקופת עזרא ונחמיה ותוצאות פעולתם
הלאומית יובנו לנו כעת באופן אחר לגמרי.

4

יחיאל ווסף. לבנטין,

ררביזהישוּב. -%.

מאמר שלישי,

המשה וְָאָּרוּת.

(המשך מגליון 88)

כל המתעמ; בתנאיההחיים | של בעלו-המלאכה. מאחינו
יורה. לרברינו, כי חשוב מאר הדבר הוה להרמת קרן העובדים =
האלה וכי נחוץ לעשותו לטובתם, רבים מאר בינינו בעליהמלאכה. =
שונים בבל מקצועות ‏ עבידת האדם. יורעים:אנו את תנאי העבורה. "
שלהם; רובם רעבים <לחם מאין עבורה; רבים נודרים ממרינה
למדינה ‏ למצא פרנסתם ואין; רבים נופלים בידי הפרסורים
העושקים את עמלם והמוצצים את דמם ער הטפה האחרונה;
כולם יושבים ‏ הם צפיפים ודחוקים בערים. הגדולות ‏ ובעירות
הקטנית, בבת'ם רעועים המטים לנפול או בבתים גבוהים. שאין = |
שם אויר לנשמיה, מבקר עד ערב יגעים הם ועמלים, המה ובני .
משפחתם, ומאושרים הם בעיניהם כאשר ימצאו להם פת לחם "
קלוקל; מפחדים המה מן היום הבא, פן לא ימצאו עבורה; =
ילדיהם ינדלו פרא ,בחדרים" או בחוצות העיר הגדולה המלאה "
אויר מחניק; את מלאכתם לא למדו כהוגן ואת טיבה ומהותה >
לא יבינון עוברים | המה לא מאהבה כי אם מאונם ומכפיהן ‏ "
המלאכה כשהיא לעצמה לא תרומם את נפשם. כי שנואה היא >
עליהםן חלאת חייהם מוגיעה את מוחם ותרופף את בריאותם ... "
ובכלל מצב בעלי המלאכה בכל תפוצות הגולה ובפרט. במדינתנו "
גרוע הרבה ממצב הפועלים העובדים בבתי-החרשת : האחרונים >
"המה אמנם. פרוליטרים, אבל הראשונים עומדים כמעט על "
מדרגת הפאופריות, כלומר על מהרגת הקבצנות, 3

רק מוצא אחר יש להם ממצוקותיהם אלה . המשלים | |
והמופתים שהבאנו מוכיחים כי התרחבות עיקרי הקואופרציה יכולה. = =
להקל את עול חייהם, ‏ ובמשך ‏ של שנים אחדות, אם. יהי
התנאים נוחים = להתפתחות ‏ רעיון ההתאגדות, אפשר יהיה להם .
לצאת אל מרחב החיים הנורמלים, אפילו בארצות מנוריהם. אבל. =
אם יתהוו = גורמים ‏ ותנאים מיוחדים ‏ אשר יתנו להם. היכלת.
לעמד על הקרקע, אפילו בכל מקום שהם גרים, אז אי
כל ספק שיבססו את מעמרם על יפור קים, ורבים המה. בע
המלאכה. הנוהים אחרי. ישוב ארץ ‏ ישראל, \ וכשהם באים לש
המה עוזבים את מלאכתם ועוברים אל עבודת האדמה בהתו
פועלים, ‏ שבירי:יום במושבות. או | מחזיקים במלאכתם שמעמים.
דורשיה, ‏ אבל המעשה והנסיון מראה, כי יש אפשרות ל אח'
אה העבורות השונות האלה, ‏ ואתחוד זה, יביא רק בר
וטובה לעמלים, מבן, כי תנאים נוחים לכל זה יכו
להברא רק כשיהיו לנו מוסדים וגורמים, ‏ שיקלו | לכל היח

ודה של בעלי-המלאבהי--
צריכים אנו | עור לשים לב כי "יש הבדל. בין מעשה-
וומנות ובין מעשה החרושת:. מלאכת' בעלי-האומניות הורשת גם
וְצירה אינדיבירואלית, מלאכת-מחשבת היא מלאכת חרש, ונפלא
הרבר כי לשונגר מטעימה. וכמו מרגישה את הסגולה המיוחדת
למלאכתדיד, כי אמן וחרש יקראו ‏ נם לבעל-מלאכה ‏ וגם לציר
לחרש"חכם, ואמנם התפתחות כל מלאכתדיד. מביאה לאומנות,
ות נדלדאיכות ‏ הרבר הזה הרגיש ב, ‏ שץ שיסר בית נאמן
בירושלים ללמר את בנידיהודה את היפי שבמלאכה, את האומנות
עבורה פשוטה, את הרוך והאצילות שבכל תעשיה, האיש הוה
לקח מלא. חפנים קרני אורה ויפזר ‏ אותן במבואות החשכים אשר
בירושלים. הוא צלל בתהום הקבצנות שבעיר הואת לרלות
פנינים יקרות מתוך הבערות וערמות האשפה של העיר הקדושה,
> ועור יתרה עשה, כי לא רק את האומנות ‏ בכלל הוא' מפתחן
> הוא יוצר גם אומנות ישראלית, ‏ סגנון ‏ מיוחד. ומצוין; במקוריותי
המיוחדת הוא סולל דרך. חדשה. לבעלי-האומניות | שבירושלים,
ויש תקוה כי בימים יבאו: יבקשו את ה,ארמיקלים" של ירושלים
כמי שמבקשים עתה את ,ארטיקלייידפריו: המהוללים. ביפים ובחנם
המיוחד. להם, -=

אבל אם בעל-המלאכה עובר בתנאים קשים עבורת פרך,
| אם הוא הואג תמיד דאגתדמחר, ‏ אם אינו בטוח שימצא לו
| עבודה ומחיה. --אז. איהאפשר. לו | לעביר כציר וכאמן, | או לא
יוכל למפור את נפשו לעבורתו, | לשפר את מלאכתו, ליפותה
ולשבללה, בי עובר הוא כמכונה, כגילם. ולא נפלא הדבר אם
מעטים מאד. בין ‏ אומנידישראל במרינתנו | בעלי-מלאכה אלה
₪ המצטינים
אף כ אין ספק שרבים המה בעלי:אומניות ‏ אשר חנן איתנ
> אלהים ‏ בכשרון יצירה, בטעם היפי, אין ספק שבמה אנטן:
קולסקים איכא בשוק של האמנים החרוצים בערי תחום מושבנו, -=
ולהפך,. אנו מוצאים כשרון המעשה בכל ענפי עבורת האומנים
שבפרנציה, יען כי אין ביניהם קב צ'נים, אינם מוכרחום לרדוף
ימייחייהם ‏ אחרי פת לחם, יען כי רובם מקבלים עור
ילדותם חנוך של השכלה, ובתי-הספר,. בתי<המוזיאומים, שיעורי:
= ערב ללמוד מלאכת:מחשבת --בולם באים לעורתם, להשתלמותם
ולהתקרמותם,

ואם עשה ב שץ את הצעד הראשון, את הצער
היותר ח שוב וגדול להפיץ דעת האומנות בין יושבי:ירושלים,
לא חובה גדולה מוטלת על עסקני-הישוב להרבות דעת עיקרי הקו?
אופרציה וחשיבותה, רק התאגרותם של בעלי.המלאכה תהן
הם את היכלת להתגבר על כל המכשולים הרבים אשר על
דרכם, לסול | מסלה ‏ לפרי עמלם אל השוקים | הגדולים, אשר
בארצות. שונות, לבסס את אפני-מלאכתם, לקבל בתנאים. טובים
וקלום : את. כל - חמרירהעבורה. ‏ וליסד ‏ מחסנים ‏ לפרי-מלאכהם,
זי שלא ופלו בידי התגרים והפוחרים אשר יאכלו אותם בכל
או כדי שלא יפלו בירי אנשי-חפר, אשר יעורו להם בשעות:
ההחק ויכנוע את רוחם, או במלים אחרות. -- כרי. שלא יהיו

:
ִּ

6

כי עברותם זאת תגוול מהם כל כשרון, תדכא בנפשותיהם
התרוממות הרוח, ‏ כל' במחון בכחם : ובכשרונם - -ואם יעשה
ד :הזה / = או יוכלו
רקע, כלומר לאחוז באיזה מענפי עבורת הארמה בפביבות
וט ל נו אלפים שנה אחר מח

בטיב עבירתם ובשכלולה,. בטוב טעם ובתבונה יהרה,

להגיע ‏ אל המטרה -- ל עמוד על

ל עמוד על הקרקע" במות פ"נט. ואמנם הרעיוו
שעלול הוא. לחולל מהפכות עצומות בחיים ‏ האקונומיים של כל >
העוברים, הולך ומבצבץ בימינו בחקירות של טובי חוקרי האקו*
נומיה המדינית, הולך ומתפתח גם בין הפועלים והאומנים אשר
קצה נפשם בחיי הערים הגדולות בין החומות הגבוהות, ברחובות.

הצרים | ובבתים | הנעשים ‏ לקברים | לילריהם | הרכים ונם.
לנשמותיהם ולשאיפותיהם.
ורואה ‏ אני ‏ בדמיוני סבים ‏ ירושלים ‏ גנידירקות ופררפים

קמנים הנטועים עצי-זית, ‏ שקדים, עצי תפוחידזהב, ‏ כרמים ומ
לבקר ולצאן; רואה אני כתים מרווחים ונקיים הטוכעים בים של
ירק ועשב ‏ ובהם יושבים = חיטינו = וסנדלרינו, אורגים ‏ ועושי
שעונים, עושי-צעצועים מעץ הזית, ‏ עושים מלאכת מחשבת בז
ובכסף, - - והאנשים האלה אמיצי-כח, -וגובה להם וקומה ל
עובדים המה בכרם, ‏ בגן ובשרה, - מאכילים וזנים. את בקרה
ובהמתם, עסוקים בבל תעשיה שונה אשר לה הסתגלו לפי תנאי
הומן ולפי צורך ‏ המקום. מאוגדים המה באגידותיהם * השונות:
אינם זקוקים לגומליהחסדים ואינם נכנעים לפני ההר גאון. בעלי
הכסף ואינם משועבדים לכל פרסור, ‏ לכל קונה ומוכרן חיינ
המה חייהחפש ודרור | ומחנכים * את | ילריהם. בין. ירקרק.
ונאות-רשא. בבתי-ספר משוכללים, | והם משתלמים > ומחק
גם בעבודתם וגם. בבינתם... --
האומנם רק מחזה פנטסי הוא? וכבר אמוי הרצל
תרצו לא יהיה לכם הדבר הזה לאגדה בעלמא
לעוברה אמתית. ולא רק אחנו, אשר השאיפה.
מצב. אחינו ‏ המבקשים עבורה, להציב לנו ‏ יר במקום נאמן,.
בארץ אבותינו, לצאת מן המצר אשר בו אנו נתונים בכל
ארצות. הגלות. היא . כל תקותנו ,-כי. אם. גם האנגלים . העשירים
והאדירים שואפים ל ש נות את מצב הפועלים הרבים ול
אותם על הקרקע בעורת הקואופרציות. עור
0 נוסדה אגודה בשם : ,חברה לפדור עבורת-הארמה
מפיצה בין העם יריעות ברורות על אורות הקואופרציות. ב
וגם מוציאה עתון מיוחד ‏ המיקדש לרעיון הוה,--בשנת 1908
הוציאה הממשלה חק שעל פיהו יוכל כל. איש באמצעים קמ
לחכור. או לקנות לו אחווה פעוטה , לפני ירחים אחרים
איש אחד המסתתר בשם אגריקולא ספר : אזר ח8[שח. זה
ג אשר. בו ירבר על -עתירות-האכרות. -באנגליה 3
עשרה השנים הבאות, לפי חשבונו הביאו אל ארץ בריטו
בשנת ‏ 190% צרכי-אוכל על סכום עצום ‏ של 890,8 1
לימרא שטרלינג,. מכיון שארץ. אנגליה. הגדילה = והרחיבה. במשן
שנים רבות רק את האינדוסטריא ולא שמה לבה אל העושר..
הלאומי. הטמון במעבי-ארמתה, ומכיון שכמעט כל ארמתראנגליה-
נמצאת. בידי עשירים אחדים,--נפלה החקלאות מאד, ואו
מוכרחת לקנות אובל למחיתה בארצות אחרות , בעת אשר באו
פרנציה, יפוניה: וכן : גם | בגרמניה וברופיה . הולך ומתגדל.. שטו
האדמה. הורועה, --נקטן. השמח ההוא של אנגליה כרי. ₪/:
בארצות אחרות ו תמיד את האדמה הנעבדה הרבה
מאשר ‏ באנגליה : כן, למשל, מוציאים ‏ בפרנציה שנים"
קילו. סופרסופט 0 ה בגרמניה---תשעה קולו, ‏ ובאנגל
רק חמ שה, עוד מעיר הפופר. את קוראיו כי ער .
עשו. מעט להטבת החלקאות : מעטות ‏ היו קופותמל
יסדו ‏ להם הפרמירים, לא היו להם גם קואופרציוו
ובול. אדמתם, ולכן נפלו | תמיך בידי. הסרסורים, ‏ חם

י יקרא לנו בשם, שואל הסופר, את האנשים

ת עבורה הארמה ושכלולה? ההוציאו לאור קונטרפים ופפרים
להפיץ דעת העבורה הזאת + אחרי אשר יבאר את הרע הכרוך
בהתרשלות אנשי ארצו בעבודת האדמה, הוא הולך ומתנבא
ומגיר. את העתידות, אם רק ייטיבו את מעשיהם וישכללו את
האכרות. על יפודי הקואופרציה.--
בשנת 1910 עובו, לפי דבריו, הפועלים הרבים המרוכאים
יההמלאכה, ששם שוררת ,שיטת הזעה", את עבורת-הפרך
להם. וישובו אל עבודת-האדמה ויחזיקו במחרשה, בשנת 1911
חוציא הפרלמנט חוקים מקילים את תנאי עבורת האדמה, נוסרה
אנוה קואופרטיבית שהונה עלה לסכום של 500 אלף ל,שט,,
"+ מניות של ליטרא אחת, ע"י מומחיה התחילה האגודה מלמדת את
ה אפניההטבת עבודת-הארמה; התחילה פוללת להם דרך
ימורה אינטינפיביתן התחילה: מקבלת מכל. חבריה את יבול
זם ומוציאה אותו ‏ לממכר; התחילה מחזרת. אחרי הזבול
טוב והיותר נחוץ בשביל חבריה; התחילה מספיקה להם
היותר. מובחרים ‏ במקחים נוחים וקלים; התחילה
| לחבריה סכומים הנצרכים להשביח את אהוותיהםן

מקצור חר הרברים שהבאנו למעלה יראה הקורא, כי הפרוגרמה
יונו לנו בכל | המאמרים, אשר אנחנו נותנים | לפני
קים בישוב הארץ, מעסיקה מאד. גם את כל הדורש
ת אומתו ומדינתו ---

אבל נפנה נא עתה להראש השלישי של התעשיה, לאלה
הקשורות בהשתלמות עבודת. האדמה, ונחקור ‏ איזה
הם +

(המשף יבא)

+

הַגְמַנִסיָה הָעָבְרִית בּיָפו,
(המשף מגליון 88)
(פוף)
יולים וחניגות, --מקום חשוב תופשים גם המיולים
השאיפה להתקרב אל הטבע ולרעת את הארץ יריעה
מראה עינים ושתוף הרגש, הן המטרות של

בד טיולי-למוד- -שהיו בשנה החולפת-- ‏ 1% עם תלמידי
גי" וד' וארבעה במכינות ובמחלקות האחרות,---היו. גם
כללים לכל המחלקות: ‏ בחנכה למקום מולדת. המכבים,
מור ים, בהמשהדעשר בשבט (יחר עם בה"ם האחרים) בסביבות
| בל בעומר לראשון לציון, * מלבר טיולים על הים לבקר
ל שונות שפרו 2 יפו, | ולראות בהצנות. שונות

קועילו ‏ ביריעותיהם ‏ לאכרות + כמה הוציאו כסף להרבות =

> על כו תה במסבת ועים, מרקלמים מן השירים והספורים.

-. גוניהם, = שהעין רואה-
ברקפת. העיר, משפיעים על הנפש המרגשת ומעירים את כח -
החושב. למחשבות ורעיונות, וההתפתחות הולכת וגדלה, לא כן ‏ >
אצלנו, החיים. כל כך עניים ומחוסרי גון, עד שהם פועלים יותר
להקהות | את הרגש ולישן את כח המחשבה. ולפיכך צריכה
הגמנסיה לתת לתלמיד מה שחפר לו בעולמו. בה צריך הוא למצא

לא רק למודים. ידועים, כי אם גם גורמים שונים להתפתחות
הרגש וההפתכלות.

קריאה, -- גם הקריאה החפשית של התלמידים אי אפשר:
שתהא אצלנו מפורה לגמרי לבחירתם של החניבים. אפילו באותם
המקומות שהבחירה הואת אפשרית היא מפני עשרה של ספרות
הילרים והנערים ‏ נמצאים הרבה מפקפקים בתועלתה של קריאה .
לשם ,בליעת-ספרים", ונותנים יותר ערך לקריאה שיש לה בקרת
מצד המורה,

בשטה זו האחרונה מחויקים גם בגמנסיה,. -- בכל שבת
מתאספים תלמירי המחלקות לרבר ע"ר מה שיקראו במשך השבוע
הבא, או ער חבירים חפשים של התלמירים בעצמם.

נשפי-שפות,--כך הונהגו בשנה זו גם נשפי שיחה
ללשונות. הזרות- -לצרפתית וערבית,

כדי שישלמו התלמידים בשפות האלה בדבור, נחוץ להם
מלבד שעות הלמוךר של השפות גם המעשה, דבר החסר לרבים
מהם. בבית הוריהם ובפביבתם,

ואת החפרון הוה שואפת הגמנסיה למלא ע"י נשפים הנערפים
פעם או שתים בשבוע , התלמידים מבלים שתים-שלש שעות

שלמרו על פה, מציגים לפעמים גם קטעים. מחזיונות, = שרים
ומספרים ככל העולה על רוחם, וכל זה רק בשפה הנלמרת, ‏ "
בהשנחת המורה וגם בהשתתפותם של גדולים המרברים גו ,
חפשי בשפה זו,

כך לומרים בנקל להשתמש ברבור-חי באותו החומר שרכשו
להם במחלקה,

ההתחלה שנעשתה בנידון וה מראה שנשפים אלה, אע'פ
שטעונים הם עריין הרבה תקונים וזהירות, בכל זאת עתידים
הם להביא תועלת רבה בלמור השפות הורות. וגם לעוור הרבה .
לחנוך החברתי, .

א ספת-הורים;-- כרי להשפיע יותר על החנוך הבית* *
והחברתי, שואפת הגמנסיה לשתף לעבורתה זו גם. את. . הורי
התלמירים ואפוטרופסיהם, ע'י יח הדדי תמידי בין ביהפ"פ
וביתהההורים אפשר לעשות הרבה,

גם בוה נעשתה ההתחלה בשנה זו, :
האספה הכללית של. ההורים שהיתה בקיץ זה, דנה "
בשאלות שונות ‏ של עניני ה והחליטה לבחור בוער של
הורים, שנים שנים מכל מחלקה, שיעמרו בקשר תמירי את
הוער הפרגוגי. ויעורו לו בהטבת לו הגופני = והמופרי ‏ ש
התלמידים, :
הוצאת ספפרי-למוד, -- אחד החפונות | היות
מרגשים ‏ בהתפהחות הגמנסיה, הוא חפרון ספרי. למוד, | לפח
בשביל התלמידים, -
> מלוי הפרוגרמה בכל מקום תלוי תְמיד במציאת ספרי
למוד ‏ ע'פ הפרוגרמה, שיהיו בידי התלמיר לעזר בבאו. ל
על השעורים שלמדו במחלקה.. :

למלאכת ההקראה, וגם לאחר כך קשה החורה מתוך מחברת
כתובה הרבה יותר: מאשר בספרים נדפסים,

ואצלנו אין כמעט שום ‏ ספר למור שיהא. ראוי לתכליתו,
וגם לעברית ודקדוקה אין ספר כזה למעלה משנת הלמור
השלישית.

למלא חפרון כזה שמו מורינו את לבם מראשית עבודתם.

את כל שעוריהם. כתבו במחברות, ועתה, אחרי ארבע
שנות למוד, נמצאו ביריהם ספרים לכל הלמודים לארבע המחלקות,
שאחרי עבור ותקון אפשר יהיה להוציאם לאור בתור ספרי-למוד,
הגמנסיה

יסדה פונד מיוחד להוצאת. ספרי-למוד, ועתה
מנתה ההנהלה ועדה מיוחרת לבקרת פפרי-למור המוגשים
מצר המורים,

ועדת-בקרת. לפפר ילל מוד.-- בתור | חברים לוערה
זו נכנסים, מלבר מורים מן הגמנסיה, גם מורים ומומחים מחוץ
לנמנסיה , לפי שעה עומדים לבקרת : ספר חשבון לכל
הארתמתיקה- --ופפר ללמודי הטבע לחמש המחלקות הראשונות--

קרי א ותדע ם,- ראוי להוכיר גם התפקיד שיש לגמנסיה
כמעט מיום. הופרה בתור מכון להפצת השכלה בכלל. אלו הם
שעורי הערב והקריאות שנערכות בגמנסיה במשך ימות הגשמים
יום יום, ובימי הקיץ פעמים אחדות בשבוע,

מורי הגמנסיה, בהשתתפות כחות גם מחוצה לה, מפדרים
שנה שנה קריאות ושעורים במקצועות שונים,

באולם: הגמנסיה ובחרריה השונים נמצאים בכל ערב המון
שומעים לשעורים. שונים : שעורי עברית וערבית, שעורי. ציור
ושרטוט ‏ לבעלי-מלאכה, קריאות בידיעת ‏ הטבע ובפרגוגיה,
במקצועות. שונים בדב"ה, וגיאונרפיה ,

בין הקריאות שהתחבבו ‏ ביחוד ‏ על הקהל יש לצין. את
שעורי יריעת הטבע ואת הקריאות בתנ"ף, שמשכו אליהן תמיר
המון רב אנשים ונשים, עד כי צר היה האולם מהכיל. את כל
המבקרים +

ה הכ נה.--כל עניני האגודה והגמנפיה נחתכים עפ"י וער
מפקח. ומועצה פרנוגית, שבאת:כת שניהם היא ההנהלה'

באספה הכללית של חברי האנודה, הנקראת פעם בשנה,
בוחרים בועד מפקח שעליו לראוג לכל עניני | האגורה ולצרכיה
החומרים של הגמנפיה,

חברי ‏ הועד ‏ נבחרים ‏ מבין ‏ החברים היושבים ביפו
ושבניהם ‏ לומדים בגמנסיה, מלבד אלה' משתתפים ביער גם
באדכחו- של ועד חו"צ ובא כחו של הועה'פ. הציוני,

9) במועצה הפרגוגית נכנסים כל המורים בגמנסיה וּבא-
כחו. של הועד המפקח, הרשות בידם לצרף כחות פרגוגיים גם
מחוץ לגמנסיה, = >

3 המועצה הפרגוגית דנה בישיבותיה פעם בשבוע על
בל השאלות הנוגעות לעניני ההוראה והחנוך העומדות. על הפרק,
וקובעת את חמר-הלמודים שלו לומן הקרוב. כל מורה מוכרח
ע'פ ררישה להציע לפני המועצה את חמר הלמודים שלו לומן
הקרוב, כרי שחמר זה יבחן ויקובל מאת המועצה,

להנהלת ‏ הגמנסיה ‏ נכנסים שנים מן המועצה הפרגיגית,
האחד. אחראי. בעד כל הנוגע ללמודים ולמורים, מלוי הפרוגרמה
וכוי,. והוא ראש המועצה. הפדגונית . השני אחראי בעד כל
= = השייך = להשגחה על התלמידים והנהגתם ‏ בבה"ם ומחוצה לו,
והוא. משניח גם על הפנסיונים. | מצר וער המפקח נכנם אחר
שהוא אחראי. בער ספרי החשבונות והרכוש של הגמנסיה.
רכוש הגמנפיה,--רכושה של הגמנסיה אמגם אינו

ל בערך, אם נשוהו לוה של גמנסיות ‏ בארצות. מוסדרות + ,

מרגיש אתה הסרון בכל פנה שאתה פונה, ואעפ'ב ההתחלה
נעשית בבר גם בוה,

יש רהימים בכל המחלקות---ספסלים בני שני מקומות, קתרראות,
לוחות. מעט גם רהיטים במשרר, בחדר המנהל ובחדר המורים,
המונות שונות מתולדות-הספרות, מפות ניאוגרפיות במספר לא "
מעט--מן המובחרות, ציורים. ללמורי הטבע לזואולוגיה * ואנטר-
פולוגיה, ‏ לגיאוגרפיה, לבוטניקה, להפטוריה, ‏ לפיזיקה ולשעורי
הסתכלות, מכשירים לנפיונות יסודיים בפיזיקה וכימיה, קבוצות
של בעלי-חיים -ממולאים, | של צמחים מיובשים, של מינרלים
שונים, אוסףדעצמים ללמור המסחר. מעולם הדומם, הצומח והחי,
פרפרים שונים. על וכובית, מקרופקופ, לופות,

יש גם קבוצה קטנה של ספרי-למור שונים בשפות שונות,

יש גם מעין: התחלה של ביבליותיקה למורים--מעט. אבל
מן. המובחר,

בביבליותיקה של התלמידים ישנם ספרי הוצאת ,תושיה",
.אחיאסף", מוריה וכו', לפעמים גם אכסמפלרים כפולים,

גם פיסהרמוניה ללמור הומרה, ‏ גם אי-אלו ‏ אורנמנטים
ללמור הציור והשרטוט ישנם כבר. זהו רכושנו,

כל זה אמנם מצומצם, הכל בתמונת ‏ זעיר-אנפין. ואינ מספיק.
גם עכשיו ובפרט אחרי שתפתחנה המחלקות הגבוהות, כאשר בלי
לברטוריות ללמורי-הטבע אי-אפשר יהיה להתקים, השרטוט
והציור יררשו מכשירים הגונים וכרומה דברים הכרחיים, :

ביחוד מורגש גם עכשיו חפרון ביבליותיקה רחבה בשביל:
מורים ותלמידים,

בגמנפיות = אחרות יכולים המורים ‏ והתלמידים להשתמש
בביבליותיקות ‏ אחרות שבעירם, ואצלנו | אין כמעט בכל הארץ
ביבליותיקה. הגונה, = ולהפך. כל איש משביל. הבא | לבאן.
לביבליותיקה של הגמנסיה,

כל הרכוש הזה, העולה בשויו לערך ‏ 15,000 פרנק, נקנה
כמעט כלו מכספי הקרן הקימת של הגמנסיה (יש בוה גם נדבה
הגונה של חברת ,עורה" ושל חברינו בצריצין). -- ע'פ החלטת "
האספה הראשונה של החברים, יש רשות להוציא > מכספים אלו
לקנית רהיטים, ספרים ומכשירים לגמנסיה, ווה נעשה לא בפעם
אחת, דבר שהיה גורם לרלרולו הגמור של הקה"ק, אלא קמעא-
קמעא, לפי: הצרך, מוסיפים בכל שנה אל התקציב השנתי גם
סכום מסוים לרהיטים, פפרים ומכשירים, :

המצב. הפיננפי --כדי להבין את המצב הפיננסי של
הגמנסיה, לא ירי לדעת רק את התקציב ומצבו בשנה זו, אלא
גם אלו מהשנים הקודמות , השואה כזו: תצא לנו מן הלות הנתן >
לקמן משנת תרסם"ז עד היום,

שנת התקציב 0 ה 2 ממקורות, מן הקרן 8
: למוד | חו"צ | הָויצ | שונים | לרהיטים| דפציט
תרפ"ז ‏ |6253.50]10130,69 |--,1990|--.500 |151.40 |3845.98|3199.75
תרפ"ח = |25097,94|--,10000]|--.3180| -,4000]--.4410)--.2017.94|1500)
תרס"ט ,0 --.19400]|--,5000| --,5000] --.8600|---,9000| --,1920.
57 מו

ובכן, אחרי: הוצאות במשך שלש השנים האחרונות ‏ של"
9708,5%ל פר., יש לגמנסיה חוב של %88,95? פרנק.

מ צב הקרךךהק ימת,-- מספר חברי האגורה מגיע לפי
שעה ער שלש מאות, אבל לא כולם שלמו עוד את כל תרומתם,
התפתחותה. של קרן זו מראים המספרים האלה

שנת הוצאת ספרום
בראשות חתיטה טה על במוומנים מס מפע ומכשירים הלואה נשאר
ו
, תרפ" ,6000 = - 80006 לא היו -80000

תוס"ח --.95000./ --,19800 --.1400. --,1800 = --,2000. --,7400
, תרפ"ט 80000.--‏ --,39000 --,6200. --,5500 = --,1000 --,28500

\ בס"ה במזומנים ‏ --86000
כל כספי הקרן | הקימת נמצאים לפידשעה ‏ בירי חו"צ

באודיסה, למשכון בער התקציב השנתי שהם ערבו בעדו.

%-,

הֶַפְפָה הַכְּללִי על מורי אֶרֶץ ישְרְאֶל.

שתי שנים עברו מזמן אספת מורי ארץ ישראל האחרונה,
> ושנויים רבי הערך באו בחיי היהודים | במשך הזמן הזה. סדר
= הממשלה החדש בתורקיה הוליר שאלות חרשות ותפקידים חרשים
יי הישוב ויחר עם זה במקצוע החנוך והלמור , בימים הראשונים
תיפף אחרי הכרזת הקונסטיטוציה התבלטה בין היהודים שאיפה
חוקה | ללמוד השפה - הערבית והתורקית; האגודות. של היהודים
העותומנים ‏ החלו לעשות תעמולה בעד שפת הארץ והמרינה
במעט בכל בתי הספר של מושבותינו מהרו להנהיג בחפזון את
| למור השפוז הערבית. אולם עכשו כשבאה העת לאספת מורים
אפשר היה לקוות,. שהמורים יחוו את רעתם בנונע למקום
בבתי ספרנו, שהם ידונו על השאלה, איפה ובאזו
צריך. להנהוג. את השפה הערבית, ושיחר עם זה יקבעו
ודש. את תחומי השפות, התופסות מקום גדול. כל כך בבתי
הספר' שלנו לרעת. הלמור והתפתחות הילרים,

| מלבד השאלה הואת צריכה היתה האספה להתעפק. ביחור
לת ההסתדרות, בזמן האחרון :רפתה הפתדרות המורים. ולא
נכר בה כל סמן חיום, המרכו לא היה יכול- להוציא לפעולה
ם הבר נכבר, הקשר בי המרכז ובין. החברים כמעט. שנתק
רק חלק. קטן של המורים היו עונים על מכתבי המרכן,
ימורים היו רק לפעמים רחוקות, ‏ המכתבים החוורים של
> הו דלים בכמוחם ובתכנם, וגם מכתבים כאלה אי אפשר
זיה להוציא כי. אם לפעמים החוקות : מאר, יח החברים אל
זאו זאגורה הלך. הלוך והתקרר,

| במה מונחת סבת החולשה הואת %

ראשית כל בזה, שהאנודה. לא יכלה להכנים. לתוכה כי
לק קטן. של מורי: ארץ ‏ ישראל, | במשך הרבה שנות
לא עלה בירי האגורה. למשוך אלות את רְוב . המורים
ולהפך, = היא עור הרחיקה ממנה חברים שלקחו בה
אשונה חלק גדול, ‏ ובזה אשמים תקנות. האגודה וסדריה, כיון
שהאגורה | מתערבת ‏ בחיים = הפנימיים של בתי הספר הנמצאים
ברשויות שונות, חרי היא באה בהברח בנגוד עם החברות
הלות את בתי הספר ועם מוריהן. ‏ מפני התערבות האגורה
ורי אליאנס נכנסים כלל אליה על פי האסור מפריז, מורי
ומדים גם הם בנגוד גמור לדרישות האגורה, ואם הם
| נחשבים בתור חברים, הגה ברובם עומדים הם מרחוק
| נשארים רק מורים מעטים היכולים להשתתף בעבודת
=מורי בתי הפפר הנתמכים על ידי הועד האודיסאי ועל
"א, אולם מעוט. המורים = הלוקחים: חלק באגורה. נורר
1 חולשתה. לאגודה אין השפעה, כחה קטן גם בחוג
וד הנכנסים. אליה, ה יכולה

- עם המורים המקומיים ?ל איש,

איננה יכולה. להגן על מורי | המושבות, = כאשר יקרו .סכסוכים
ביניהם ובין המיעצות המשגיחית על בתי. הפפר . עוד פחות היא
יכולה לעשות דבר להגנת המורים בבתי הספר של יק"א בפני
פקידיה. ואם אין לאנודה כח הגנה. אף במשהו, ואם אין לה
כח מוסרי מפני מעוט חבריה, למה היא באה+ לכן התקרר היח
אל האגודה, לכן לא התענינו חלק גדול. של המורים באספה
הכללית, ולאספה הנוכחית, אשר היתה בוכרון יעקב, באו יחר

חבל על היחס הקר שכזה. חטא חטאו המורים-החברים
שלא יכלוי אף פעם בשתי שנים לבוא לאספה להתחקות על .
סבות רפיונה של האנידה ולבקש אמצעים, איך ובמה לרפא את =
ההסתררות. היכולה ג₪ בתנאים. הנוכחים להיות לכח גדול, כח
מוסרי כמובן, | בעבורת החנוך, = העבודה היותר פוריה בארץ -
ישראל , אי אפשר להצדיק את המורים | בהפרון | האמצעים
הנחוצים, ‏ מפני שהמרכו ומורי הפניף בזכרון עשו את הכל כדי
להקל על המורים את נסיעתם לועירה, הודות לההסתררות הטובה
עלו כל ההוצאית למורה מיפו, למשל, לא יותר מ-95 פרנק ,
והוצאית כאלה היה יכול להרשית לו כל מורה ומירה,

הרין והחשבון של המרכז היה. עני ודל, הוא. מספר,
שחברי המרכז בקרו בתי ספר שונים, היציאו מכתבים חוזרים,
שבהם באו. ידיעות מחיי בתי הספר ומאטרים. פרנוגיים,. פנו
בהצעות שונות אל הועד המרכזי ולחברת ,עורה" ברבר יסור בתי
ספר חדשים, שלחו מלאכות לפויל נתן ולצירי: אליאנם, ‏ עבדו
תכנית לבתי ספר המתנהלים על ידי מורה אחר, קנו אוסף צמחי
הארץ מאת האגרונום ארונפון, * קבלו, 4 בעזרת. הר"ר צלינום,
פנס קסם, שהשתמשו בו במושבות שונות, השתדלו להוציא
כפת ארץ ישראל בעברית, ואחד מחברי האגורה, ה' ספיר,
כבר העריך את רשימת השמות שנחוץ לשימם על המפה בעברית
ובכתיבתם בערבית. המרכו בחן עשרים מורים, וחמשה עשר מהם
קבלו ממנו תעודות מורה. המרכז השתרל לערוך טרמינולוגיה
ללמורים. שונים, והוער הבלשני. בירושלים כבר עבד את השמות "
הנחוצים ‏ לחשבון. המרכו מצא לנחוץ להוציא עתון. לנעורים,
אבל הוא לא יכל להוציא את הדבר הזה לפועל מחסרון .
האמצעים, התקציב לירחין כזה הוא 14,000 פר, לשנה, ולפי \
דעת הבקיאים בדבר צריך יהיה להפפיר" 5000 פר, בשנים '
הראשונות. המרכז פנה לאנשים ולמוסדות שונים בדבר הזה, אבל >
הררישות לא נתנו תוצאות יוב המרכז מצא .לנחוץ להוציא
גם ירחון פרגוגי, אבל גם ההחלטה הואת של האפפה הקורמת
לא יצאה לפעולה, מפנו שלוה. צריך גם כן סכום. הגו מ80007
עד 10,000 פר, שאי אפשר היה להשיג.

המצב הכספי של המרכז היה רע מאד, כל הכנסותיו
במשך שתי השנים היו בערך 4800 פר', ובהן אלפים פר' אשר..
קפל המרכז מאת. הועד. האודיסאי,

בנונע ‏ לעתיד - אין המרכז רואה חחבולות ‏ איך. להיטי
בעיקר את מצב ההסהדרות ולחוקה, | הוא איננו רואה. דרכי
חרשות, הוא מציע לפני האספה הכללית או איזו תקונים בעבוד
או אותם הרברים שהוא. כבר. החל לעסיק.בהם ולא. יכול להנשי
אותם, בנוגע להטבת החנוך היא מציע לשלוח. לפעמים. מורים.
לחיץ. לארץ להשתלם, בלמוריהם ולהתבונן. אל מצב בתי הפפ
בארצות אחרות,. הוא מציץ לאחד. את תכנית הלמודים. ב
הספר הנמצאים תחת השפעת הסתדרות המורים ב ה

ארק בשעורים שהקנדידטים נותנים, הוא. מוצא לנחוץ גם בהינה
ספת בלמודים,
. המרכו לא העמיד לפני האספה את השאלה: מרוע מטה
= ההסתדרות ‏ לנפול ואיך לה-ימה % המרכז מוצא, שהדרך שהוא
= הולך בה: היא היחידה והנכונה, ואם ההפתדרות נמצאת בכל
ואת במצב כזה, ‏ אשמים אולי התנאים החצוניים,: אבל בכל
אופן לא ההנהגה ולא יסודות האגורה.
2 אחר לגמרי: היה המבט שהתבלט בהרצאת ה" וילקומיץ .
= הוא מוצא, שסבת חולשתה. של אנודת המורים חיא: הטעות
העיקרית ‏ המונחת ביסורותיה,: האגידה לקחה לה עבורה שלא
לפי כחותיה ולא לפי, תפקידה, האגורה חפצה להיות לשר
ההשכלה, היא הפצה למשול ולשלוט בבתי הכפר הנמצאים
= בהשות חברות שונות, = וכיון שהחברות האלה איגן נותנות ולא
תתנה לאחרים להתערב בבתי ספריהן, ‏ הרי האגודה מרחיקה
ממנה חלק. גדול = של הכחות. הפרנוגיים < בארץ, | האגורה
| צרוכה להיות רק אגורת מורים וחנוך, היא איננה צריכה להתערב
= בהנהגת .בת הספר, היא איננה צריכה לררוש. מאת. המנהלים
שיקחו: דוקא ‏ מורים שנבחנו על ידי המרכז, היא. איננה צריכה
> לשלוח מבקרים לבתי הספר ואיננה צריכה לדֶרוש מאת. הסניפים
שהם יהיו המפקחים על בתי הספר במקומותיהם . המרצה הראה
על הסתירות הרכות שאליהן מביאות התקנות על דבר הבחינות
והבקורים הרשמיים, רוב בתי.-הספר אינם מתחשבים כלל עם
דרישת המרכז, ‏ ומנהיגיהם ‏ מומינים מורים לפי ראות עיניהם
מבלי לטלאות את דרישת האגודה, ברוב בתי הספר אי
נותנים לחברי המרכז גם את הרשות לבקר אותם באופן רשמי,
הדרישות | האלה מביאות גם. לידי סתירות. ‏ פנימיות,. כמו. וו,

. יהמורים שיעמרו תחת רשותו, ‏ אבל הררישות האלה לא רק
נשארות על גבי הניר, הן גם מביאות נזק רב לאגודה בהרחיקה
= ממנה את מורי אליאנס ו,עזרה", ה' וולקומיץ מציע לפני האגודה
= שהיא תדאג יותר להטבת ההוראה .‏ למטרה הזאת. הוא מציע
> ליסר שעורי קיץ, אבל באיפן אחר מזה שחושב המרכז, לפי
= דעתו לא צריך להזמין רק מלומדים מחוץ, שוה גם קשה, אלא
= שרי להזמין. גם מורים מתוך אלה הנמצאים בארץ והמצטיינים
" = במקצועותיהם , לפי דעתו ישנם די כחות בין מורי ארץ ישראל
. 8יוכלו לקרוא: פרקים בלמודים ‏ <ונים . לפני חבריהם, ביחור
נחוצים שעורים בלמודים כאלה שאי אפשר או שקשה ללמור
> אותם מפי ספרים, כמו טבע הארץ, גיאוגרפיה של ארץ ישראל,

יעבוד | במרץ. יותר ‏ גדול באחוד השמות הנחוצים למקצועות
= שונום בכתי. הספר והוא מציע לפתוח למטרה הזאת משא ומתן
במכתבים החוזרים או בירחון המורים,

2 הויכוחים התרכוו רק בשאלה העיקרית, אם צריכה האגורה
להתערב. בעניני בתי הספר הפנימים או לא , המרכז נלחם בתוקף
גד הדרי2ה החדשה לבלי להתערב והשתדל להציל את המצב
ודם בזה, שהוא לא חפץ להכיר כלל את מציאות ההתערבות
ם עד עכשיו, ואם הביאו ראיות מתקנות ומעובדות, כמו\ דרישות
זזמין רק מורים ‏ מאושרים ע"י המרכז או ררישות ‏ לתת דין
שבון מפתי ספר או מבקורים רשמיים, עמד המרכז בכל. זאת
ש דעתו, ‏ שאין. זו התערבות , הויכוחים | בשאלה הואת. היו
לפעמים = סוערים ‏ יותר ‏ משאפשר היה לקוות באספת ‏ מחנכים
ים להיות רגילים: בסדור. מחשבותיהם ובנמוס התנהגותם,

שמורה הנשלח לנהל בית. ספר צריך. להבחן על- ירי אותם'

ציור, התעמלות, זמרה, עבורה בגן. הוא דורש גם שהמרכזי

ושנויים 8 או בבטול. ו את ו 8 5 למשוף -

שלאגודת. מורים צריך להיות, כמו בכל הארצות, רק כח מופרי
שבי תוכל להשפיע על כל בתי הספר ועל ההורים. ועל המוסדות. -
מצדרי. הסרר הישן יראו מאנודה חפשית, פן לא יהיה אז לאגודה
כל כח, הם חפצו שיהיה כח:הנהלה שינהיג אותם ושינן. עליהם..
ומבלי לחקור ולבא חשבון, אם אפשר הדבר הוה או לא, התנגדר
לכל שנוי עיקרי, האספה קבלה בכל ואת את היסור העיקרי,
שהאגורה איננה מתערבת בהנהגתם הפנימית של בתי הספר
אולם האספה עמדה באמצע הררך, היא לא העיזה לקכל את"
הררישה הואת בתור סעיף בתקנותיה והחליטה רק לרשום את
זה בפרוטוקול,. ואם עשתה האספה רק צער זהיר לררך אחרת, -
מובן, שלא. יכלה להוציא את כל התוצאות הקשורות ביסוד העוקרי -
הוה והיא אשרה וגם חוקה את התקנות על דבר הבחינות. ועל
הבקורים העומרים בנגור ‏ גמור לההחלטה העיקרית הואתו "
ואלה הן החלמות האספה:
בנוגע לבחינות :
1) המרכז מטיל חובה על החברים לבלי קבל מורים בלי
₪ מורה שבא עם תעודה מחוץ. לארץ צריך להבחן.
מורים הבאים עם תעודת בית ספר

תעודה,
בלמודים. העבריים.,

גבוה. מחוץ 0 המראה גם על ידיעות עבריוה | צריכים לתת

בכל הלמורום -- גם שעורים 3 9 כל מה שיש לו ה
מורה מתחיל. ללמודים ידועים צריך להבחן. בלמודים החטרים .
לו, אם הוא חפץ להיות ‏ מורה גם ללמודים האלה, 8) המרכו
צריך. לעבר יחר עם ועדה מיוחרה. את התכנית לבחיגות מורִים;.
<> בנוגע להטבת החנוך !

1, המרכז | צריך לעבר תכניות ‏ לבתי ‏ ספר בעלי. מיני
שונים ולפרסם איתם בתור. מורי דרך, 6, המרכז. מסדר שעורי
קיץ ללמורים, שאי אפשר ללמוד אותם מפי ספרים, 8, =
צריך לעבד תכנית לקריאה וללמור בעד המורים,. המרכז משתז
להמציא את הספרים הנחוצים . להשתלמית. המורים, ‏ 4, האס

2
5

הירחון הפדנוני גם שעורים לרונמא, 6. המרכז משתרל ‏ ש
למורים את הרשות ללמוד בימי החפש את עבודת האדמה
במקוה . ישראל, ‏ ל, ‏ המרכן קורא | לאספות מורים . ממקצועות
שונים לעבור בהסכם עם הועד הבלשני את השמות הנחוצי
ללמידים שונים,. 8,. האספה מרגשת את הנחיצות להוצוא ּ
פרגוגי למורים ולהורים וירחון לנעורים,

בנוגע לההטתדרות :

1, המרכז משתדל לפשר את הסכסוכים נם בין הח
גם בין המורים ומנהלי בתי הכפר, 5, כל ההצעות ‏ הבא
לפני אספה כללית צריכות להתפרסם שלשה חרשים ‏ לפנ
האספה,. 5 אפור להתחבר באספה לקבוצות (-לוקים),

אחרי ההחלטות נגשו אל הבחירות,. והדכר הזה היה קשה"
מפני שחברי ‏ המרכז חקורם. (הה' אוזורקובסקי, טורום, ‏ מ
אוירבוך וסילמן) לא חפצו שוב לקבל עליהם משרה, ומן. הח
האחרים לא היה אף אחר שחפץ להכנס אל המרכז,. אחרי ויפ
והצעות. רבות נבחרו לחברי ו והגברת. אוזירקובפק
ה' אוירבוך. ה' וולקאנס קי,. לחברי. הו

= שלשה חברים הנכנסים לועד ‏ ,קהלת", | הה'
= | אוירבוך ולוריא.

האספה. הביעה את תודתה .להמרכז הקודם, לסניף וכרון
| ועקב. ולועד האודיסאי.

בוה ננמרה האספה אחרי שלשת ימי עבורה.

קריטשבסקי,

ועירַת ציוני פַלֶך קובְנָה וסּבִלְק.

בימי כ"א, כ'ב לחדש אלול היהה באחת מערי פלך קובנה
גידה לציוניי פלכי קובנה וסובלק . בועידה השהתפו בעשרים איש
ושעת המקומות האלה . קובנה, שוולי., פוניבו, קלמי, סלנט,
ולונגין, ‏ מלשי (שלש אלה האחרונות שלחו יחד ציר אחר),
דאני, | שאנצי (פרור קובנה), = ריטעווע ומרימפול. | מכל פלך
לק בא רק ציר ממרימפול (יתר המקומות מפלך וה, שהוומנו
ל הועידה לא באו מסבות שונות). בועירה השתהף גם בא:
הוער. המרכזי .
| בשתי הישיבות הראשונות הרצו הצירים על מצב. הציונות
קומותיתם, ונקראו המכהבים וההרצאות, שנתקבלו מהערים שלא
להשתתף בועירה . מכל הדברים וההרצאות שנשמעו ונקראו
על פי. הדין והחשבון שהרצה באדכח הועד המרכזי הוכח, כי
ב הציונות בכלל, אשר ההרופף מעט אחרי. המשבר האוגנרי

= אחינו בכלל---ההחיל בעת היותר = אחרונה . -- כשהחלו החיים
ה: לשוב | לאט לאט לקדמותם, -- הולך = וטוב . דחיפה
מה להנועה , | נתנה. ביחור = המהפכה ההורקיה, | דעת 00

שה בתורקיה ובא"י. בפרט. והכחות הנשארים שנרדמו מעט
המהומה, ‏ אך | לא נסחפו = בוהם הכללי , וכל הוח
עול לא יכלה לעקור מקרבם את הרעיון הציוני החלו להתארגן,
להגריל . ולחוק את. עכורהם

> הוברר ‏ ע'י ההרצאות. ובמשך המשא והמהן בשתי הישיבות
זאלה ובשתי הישיבות | שאחריהן ‏ כי בכל מקום ‏ מרגש צורך
נאנימטורים מומחים שיבארו לעם את הרעיון הציוני וכל הנעשה
שאפשר לעשות בארץ ישראל. בשתי הישיבות האחרונות דנו
ואלות העומדות | על הפרק לפי התכנית | שהציע | באהכת
וד המרכזי, בעת המשא והמתן על הענינים שרנו בהם
וברר, כי ההפתררות הציונית ברופיה עומדת על בסים חלש מפני
רה ,הציונית התרכזה בולה .בירי הועד המרכזי. ומפני מעוט
ובדים ביתר המקומות. הוברר עוד, כי האגיטציה איננה מהנהלת
באופן. הרצוי מחוסר מטיפים מטופסים שונים בער השררות השונות
מנו, וכי הפרופוגנרה: במצבה הנוכחי איננה מספקת . הובעו
רבות ע'ד שנוי הפרוגרמה הבזילאית מפאת אי התאמתה
מצב ‏ השוזר בעת בהורקיה ואל הרעות השוררות | במחנה
בעת הנוכחית. כן גם בדבר הפרוגרמה ההלסינגפורסית
רעות ,. שהיא נתקבלה החת השפעת רגע ירוע ובכל אופן
אי אפשר. לקבוע אותה לחק , נשמעה בקורת נמרצה. על העתונות
הציונית. ברוסיה.. = רבים. מן הצירים | מצאו שאינגה ממלאה -

המניות של האפ"ק.

.לשאלה. הפועלים בא"י הן. בנוגע לחווק העבודה היהודית---שה

בתורקי

הובעו דעות כי הקופה הלאומית התעסקה בענינים שאין להם
יחם ישר אל המטרה שבגללה נוסדה --- לקנות ‏ קרקעות. בא"י
לעשוהן לקנין העם כולו.,

אחרי משא ומהן ארוך נתקבלו ההחלטות. האלה:

א) הועידה בוחרת ועד פלכי שמטרתו ליסר ועדי שוקלים >
ואגודות. ציוניות בערים שאין שם כאלה, לאחד את הערים הקטנות..-
לבחירת צירים משותפים אל הקונגרם הבא, לשלוח נואמים. ואינ: >
סמרוקטורים לערים שבפלך | ובכלל לסדר ולנהל תחת השגחתו. >
של הוער המרכוי את העבודה הציונית בפלך.

ב) לועד הפלכי נבחרים חמשה חברים שמהם שלשה בעיר |
אחת ששם יהיה מרכז. הועד. ,

הערה: מלבר אלה החמשה נבחר עור חבר אחד זמני.

לפלך סובלק, | שיבא בדברים עם האגודות וועדי >
השוקלים שבפלבו, ע"ד התאחרותם עם פלך קובנה, >
ואז הרשות. בידם לבחור שני חברים מפלכם אל
הועד. הפלבי.

0 הק השנתי | של הועד הפלכי הוא שש מאות
רובלים. ‏ מאהים ‏ רובלים מבקשה הועידה מהועד המרכזי ואת יתר
הכסף מחויבות האגורות ‏ להמציא. ע"פ ההערכה שתשית הועירה

עליהן: !
הערה: אם יתאחד פלך סובלק אל הוער הקובנאי, או-
יגדל התקציב עד אלף רוכלים.
ד) הרשות בירי הועד הפלכי להזמין אינסטרוקטור = תמירי =
בשבר . :

0 הועידה מבקשת את הועד המרכוי לחזק ולהגדיל. ה
התעמו"ה ביחוד ‏ ע'י מטיפים הראוים לתעורתם, [
ו) הועירה מציעה לפני האגודות ליכר קבוצות = להיור א
ולכל הפחות לשלוח היר אחד בכל שנה מכל אגורה; רבישה .

אמצעי הבסף להכלית. זו מסור לבל אגורה ואגודה.

1) הועירה מציעה לוער המרכזי לעורר. את האגודות 0
בקבוצות. הללו ולסדרן ‏ ולהמציא * להן מורה ‏ דרך שילוה ‏ אותן-
בדרכן. בא"י ולעזור להן בהוזלת מחיר הנסיעה ויחר ההוצאות. = >

ח) הועירה חושבת יפור מוסד לקרריט קרקעי לצער היותר -
חשוב שאפשר ונחוץ לעשות עכשיו בארץ ישראל. ,

ט) הועירה מחיבת את כל האגודות להרבות בכל האפשר את =
אמצעי המוסרים הציונים העובדים. בא"י וביחור לשים לב להפצת.

י) הועידה מציעה לפני הועד הפלכי להשתרל --- בעורת
של הועד המרכזי---ביסור קבוצות לקנית קרקעות בארץ ישראל. ‏
יא) הועידה מונירה להאגורות הציוניות את הנחיצות להשתר
להרבות את הכנסות הועד. האודיסאי.
יב) הועירה מביעה את דעתה שהקונגרם צריך | לשים לב

הנאי מכרח להתפתחות הישוב בא'י -= והן בנונע כיחופים. שנין:
היהודים . והערבים,

יג) הועיהה מביעה אה רעתה שבההנהגה הראשית
שישתתפו באיהכחם של ציוני רוסיה ושבכלל | צריכה הה
להיות נכחרת מאלה האנשים שהשקפתם על הציונות ‏ היא ההש
השוררת. במפלגה.

יר) הועירה: מכיעה .את דעתה שהפרוגרמה. הבזילאית טעו
בקורה בהתאמה להבנת הציונות שה ו החדשים

יומי בלשון יהודית , ובכלל., לחזק את הוצאת | המחברות
שונות העברית והיהורית.
מ"ז) הועידה מחיבת ‏ אה האגודות להפיץ

העתונות הציונית וספרותה,
6

בבל מרץ את

מַכְתָּבִים. מפולין.

: .וו
ה,ליטוקים" והשפעהם על יהורי. פולין,

לרגלי בקורם הירוע של הצ'יחים ‏ בורשה נהעוררה שאלת
ה,ליטוקים", ‏ כלומר יהורי לומא ורוסיה, שנתישבו בערי פולין. רעת
הקהל הפולנית ועהוניה מוצאים בהם את האשטים בער כל
עונותיהם ‏ של יהודי פולין נגד הארץ והשליטים בה במשך עשרים
השנים האחרונות, | אטנם אין דעה ו חדשה: היא מצאה לה
| מהלכים .זה כבר בספירות ידועות של יהורי פולין, | אולם עכשו
= היא הולכת ונובשת לה :את דעה הקהל הפולנית, | ועור מעט
= והאנטישמיות בפולין הבטל, ואת מקומה תקח ה, אנטיליטווקיות".
במקום אחר כבר חווה ,העולםי את דעתו ע'ד החזיון
הזה, אולם אנו הוצים פה להקדיש ‏ דברים אחדים לבירורו של
כל החזיון כולו, של תפקידם והשפעתם של יהורי לימא ורוסיה

בפולין לנפות לבחון אותו ולשפוט. עליו,
שונה הוא בכלל מפוסו של היהודי הליטאי מטפופו של
היהורי הפולנין אולם פה מעפיק אותנו לא ההברל האיגדיבירואלי
אלא הצבורי, כלומר ההבדל. הקולטורי. והלאומי, שהוא. המכריע.

:

בתנאים יותר טובים ונוחים הרבה, מאלה שנמצאים בהם יהודי
ולין, חיים הם כמעט בסביבה יהודית טהורה, מפני ששום
קולטורה עירנית זרה אינה מעיקה עליהם, קולטורת הפולנים
א היתה מעולם חוקה בליטא והודות להפוליטיקה הרוסית
עור נחלשה הרבה, ע"ד קולטורתם של הליטאים והבללוהופים
השפעתם על היהודים הרי אי אפשר לדבר כלל, והשפעתה
ל הקולטורה הרוסית היתה פפרותית ומדינית ‏ יותר משהיתה
פעה בלתי אמצעית של קולטורה סובבת ומעיקה. יהודי
יטא מדברים אמנם רופית, ולשון זו הביאו אתם גם לערי פולין
ולם רוסית זו רק לפעמים רחוקות היא פמל ההתבוללות וסימנה.
= לא כן יהודי פולין, הם נמצאו ונמצאים בסביבה קולטורית
ה, שהשפעתה על החיים, על המנהגים, על הדבור החי
התה תמיר בלתי אמצעית. הצבור הפולני היה משולל כח
מדיני ואי-אפשר היה לו לחזק בהשפעתו המדינית את השפעתו
זקולטורית, אולם מפני זה גדלה עוד יותר השפעתו הלאומית,

נתנה | לההתבוללות ‏ הפולניה איזו תכונה מיוחדת, איזו
וצילות, במעט איזה תוכן ואיזו מטרה נשגבה, זו לא היתה
וללות לשם שכר, אפילו של שווי ‏ וכיות, ולא התבוללות
ומית, פקירית, אם אפשר לומר כן, שעמרה תחת אפוטרופפותה
של הרשות,--זו היתה התבוללות שיפודה יותר ברגש מבחשבין,
וללות עם החלש ולא עם החוק, התבוללות שגדל בה

ממ שכל אות התכונות. היו בולטות רק בספירות של
=

ם שנכנסו לתוך חיי. פולין, לתיך הקולטורה שלה עוד בחלקה
: העברה ו הדורות ה בה ער

לי 1 ים / קקולטורי הלאומי =
די ליטא נמצאו וגם נמצאים עור במוכן הקולטורי הל "5 = נחלשה. בפולין. עור יותרן = הקולטורח. הפולנית. עוד.

אחרות, שהן הרום, העיקו הפולנים ‏ בכחם הצבורי הרב
בלאומיותם שנתחדרה ‏ ונתעמקה. ע'י מלחמותיהם ‏ עם אויביהם;
והשפעת כל אלה חוקה הרבה מהשפעתה המדינית של רוסיה ,=

ליהווזי ליטאי, שבא אך מקרוב לפולין והרגיש בזה, היה-
הדבר זר ותמוה, ‏ הוא. הבין את ההתבוללות הרופית, ‏ אבל
הפולנית % לשם מה+ איזו ‏ ,הכלית" יש בה + ,

תכונה של אמיגרנטים היה להם ליהודי ליטא ורופיה
שבאו לפולין, שום אחוזה לא היתה. להם בתוך הפביבה היהורית"
הפולנית, לא רק באותה ‏ שהושפעה מאת. הקולטורה הפולנית, "
אלא גם באותה שרחוקה היתה מקולטורה זו, ע"פ רוב היתה
זו סביבה של חפידים, שהמתנגר הליטאי היה בעיניהם אדם
בעל שכל מחורר, אבל משולל. רגש וחשור על אפקורפות , מפלגה:
בינונית, מפלגה של בעלי-בתים מתנגדים, שהתרחקו מן המשכילי
המתבוללים וגם מן החפידים היראים והחררים, שלא יצאו מ
היהרות אך שנו מעט את פניה בהסכם לדרישות הומן, ‏ היתה
מעטה מאר וחלשה. השפעתה של הקולטורה הפולנית ‏ ושל:
המתבוללים, השפעה ישרה. ובלתי אמצעית, היהה מפריעה בע
התהוותה של מפלגה כזו, וכל יהורי שהיה מתרחק מן המו
החפירים המאמינים היה בעל כרחו מתקרב אל המשכ
שכולם היו פחות או יותר מתבוללים, כי לא היתה לוּ
יהודית חפשית מעט או יותר, לא היו לו אינטרפים ממשי
ולא היה לו. איך שיפלא הרבר, תוכן בחייו היהודיים.

האמיגרנטים ה;יטאים בראו את המפלגה הבינונית הוו, ב
מקום וכדרך. כל אמיגרנטים הוכרחו, ‏ ביחור בימים הראשונים, לבו
להם ‏ חיים הברהיים ‏ עצמיים ,‏ מופדי חנוך וצדקה מיוחדים להם
לעצמם, במעט סביבה מיוחדת. וסביבה זו בהכרח שהיתה יהודיה
השפעתה -של. הקולטורה גוית שהיתה, | באמוה, = חלש

לשלוט ברם , ולפיבך = היו צורות. חייהם. היהוריות ,: הקול
היהורית שלהם בולטות עור יותר. מהוך יהורי פולין ‏ יצאו:
פיטנים יוצרים = כפרץ, | כפרישמאן, = זמן: הצעורים ‏ בנומברג,.
וייסנברג, פובליציסטים בעלי השפעה כסוקולוב, ‏ אולם. את האור
מוריה. שלהם ,‏ את הסביבה בראו להם רק ירודיחלוטא . ומצו
הרבר שהליטאים. הם ‏ ע"פ רוב -גבוריו של ה והוא. |

הראשון, ‏ לפני התאזרחותו של האלימנט הליטאי והתחזקות השפעהו..
היו נוטים יותר, | אם לא אל ההתבוללות | הפולנית, = אז' אל.
,ההתאזרחות", ליהורי ליטא ויופיה האמיגרנטים והמגורשים-
אינטרסים ממשיים, ‏ היו שאיפות ממשיות, קורם כל- -שווי זכיות,
יהודי פולין עמדו כבר אחרי מתן שווי זכיות; הס כבר נשתוו בוביותיהם -
עם הפולנים ע"י וויליפולסקי, ואם נשארו איזו הגבלות בנוגע. זבות
הבחירה למופרות ההנהגה העצמית, שנתבטלה או, היתה. מטר
הטמיעה שהיתה להגבלות הללו כל כך בולטות ונראות לעין עד שיכל
רק להגריל ולהגביר את השאיפה לפגל את הלשון הפולנית , להתבולל.
אמנם ‏ ישנן עור | הגכלות * אחרות , | אולם ‏ אלה
מפטרבורג , והרי אפשר לחשוב, שאם ינתן השלטון. בירי ה
תוסרנה ממילא, ‏ ליהורי ליטא היה כל זה זר. עיגם ‏ ולבם הי
פונים. לפטרבורג, ‏ והשאיפה לשווי. זכיות היתה אצלם חוקה' ו
כמו. ליהורי ליטא ורוסיה ,‏ שנשארו במקומותיהם .‏ ובשעה ש
פולין : לא היתה שום מטרה מרינות מיוחרת. להם ‏ לעצמם, כ
בצורך. לרכוש שווי. זכיות ברוסיה, כצורך הפרת החום המושב כמעט
| ומטרות. לאו-יות" עדיין. לא היו להם, באותה שע

נראה רבר זה באופן בולט: כשהיה ‏ יוצא מתוך המון הכוחרים
איזה נואם יהודידפולני היה מדבר פרזות כלליות ע"ד. האנטישמיות,
ודמוקרטיה הלאומיה, ושום דרישה חיה לא נשמעה מפיו. ואם
ה הנואם יהודיחליטאי מיר היו נשמעות דרישות: חיות של. שווי
וביות., ‏ של הפרת החום המושב וכדומה ,
| ברל הרחיבו הליטאים את מכטם של יהודי. פולין, הכניפו
תם אל תוך. היהדות הרופית, יהודי פולני היה עולמו. מוגבל
ושרת פלבי פולין, ‏ הגבול היה בבריסק, והלאה כבר מתחילה
ויה הורה והרחוקה.. ליהודי פולני היהה מוסקבה יותר רחוקה
והוורק'וגם יותר ‏ זרה, מבטו היה יותר מוסב מערבה, הוא גם סחר
יותר עם. המערב, באו יהודו ליטא ורופיה וגלו את המזרח בשביל
פולין, אפשר לומר גם בשביל פולין כולה, שפנתה אז, הודות
כסההגבול הגביה. כלפי מזרח, לקחו חלק וסייעו הרבה ביחיסיהם
דאמצעיים עם | רוסיה ‏ לכבישת השוקים הרוכים בשביל
וחרשת-המעשה | של פולין, בזה קשרו את. יהודי
עם יהודי רוסיה ועשו אותם לחטיבה אחת. וגם נתנו להם
וף, את המבט הרחב, הוציאו אותם מתוך : הגבולות
של מדינת פולין,
הליטאים. הוו מחוללי כל. התנועות : החרשית. בתוך ‏ יהודי
[, מן הציונות והבונד ‏ עד התנועות הפוציאליות-הלאומיות ,
טאים עוררו את התנועה ללמור שפת עבר ובמדה. גדולה
ות התנועות הספרותיות בירשה ובפולין בכלל,
אל תוך העולם היהודי הפולני שקפא על שמריו, שרהתבוללות
ה בולעת וקורעת את צעיריו, אל הוך העולם שכבר עלה
[, אלא שעדיין נראה שלם ועומד. באיתנו, באו הליטאים
רב עולמם הירודי כולו. או מקצתו, שכבר התחילו מחפשים
חרשות, = שכבר ‏ התחילו ‏ בונים | עולמות חדשיםי
שר ובלתי ישר נסכו מרותם וו גם על יהודי פולון .
ם ובלא יורעים היו- הם המתחילים. בהריפת עולמם השלם
היהודים ‏ הפולגים, : וגם המתחילים בבנין החרש, ‏ הרי מורי
משל, עור היום, אם המצאו בורשה מורה עברית המלמר
פולין אז ירוע הדעו שהוא גם מורח.דת, ואין הוא מעמיד
ם יודעים את הלשון הזו וקוראי ספרותה,. בשעה שהמורים
שבאו מליטא היו = הראשונים שהבדילו. והפרידו:בין ‏ שני
זללו והפיצי את רעת הלשון וספרותה. בין ‏ הצעירים,
יבא היום ויעריכו: את גדל פעולתו של המורה ההוא שבא
'פולין ולדרום רוסיהי
וכך. בתנועה הציונית, הראשונים שנתעוררו לקריאתו. של
> היו הליטאים, הם נכנפו לתוך התנועה, הם התיצבו
זם. היו ראשי הרברנים, עודני. זוכר את' הזמן שהאגורות
בורשה ‏ היו" או אגודות של חפידים או: סתם חרדים
דברו. יהודית ובהן היו נמצאים יהודים פולניים, או אגודות
וינמליגנציה, שבהן: היה. הרוב ליטאי :ורברו: רוסיתי == =
[ גם: בתוך: הבוגד,. עור לפני. הולדו היתה. פפ"ם ‏ עובדת
הפועלים . היהורום ומפיצה את הרעיון. הסוציאלי ‏ ביחד עם
ההתבוללות. השלמה, והנה באו הליטאים. ועוררו תנועה
סוציאלית, שהשפיעה הרבה אפילו על חלקה. היהורי של
כ לשים לב ל היה הי יותר: 8

פולין. את ו ובמלחמתו עם התחביללות: שהטיפה. לה 2 |
הוכחות ‏ לאומיות לגמרי,

שה להם אינטרסים ממשיים. ‏ עוד בימי הבחירות להרומה השניה

הקרקע = האיקונומי | מתחת. רגלו, ואם = לפניו.

פולני, איך. אפשר ות בתיך סביבה יהודית, ‏ להשתמש 5
יהודית, ‏ ובאו הליטאים והראו לו דוגמאות חיות של אינטליגנג
טים ‏ יהודים, אנשים שגמרו את האוניברפיתה ומדברים יהודית
בחוצות העיר ובביתם, של אינטליגנטים שלא נקרעו מעל ההמון
ולא נתקו את הקשר אתו,

זו היתה השפעתם הלאומית של יהורי ליטא. לא פחות
חשובה היא השפעתם הצבורית , בהריסתם ובבניתם עוררו בתוך
יהודי פולין את החיים הצבוריים היהודיים, הם, האמיגרנטים לא
יכלו למצא סיפוק לנפשם בצורות החיים החברתיים שמשלו בתוך
יהורי פולין, הם הוכרחו לברא צורות חרשית לעורר צרכים
חדשים בתוך ההמון שלא הרגיש בהם, הם היו. הפועלים,
המעוררים; ועכשיו מצט ר הליטאי בכחו של יהודי פולני בתור ‏ >
איש בעל אנרגיה. נפלאה, חוש צבורי חוק וטמפרמנט נדול,
לציור כזה יתפלאו בודאי הליטאים שנשארו בליטא, אבל כך
הוא טבע האמיגרנטים ,

מאשימים את יהודי לימא שהשפעתם היתה רומיפיקטורית,
קצת אמת יש בזה , יהודי ליטא וביחוד יהודי רוסיה. הביאו אתם
את הלשון הרוסית, : את דעת הספרות הרוסית, וביודעים ובלא
יורעים התחילו מפיצים אותה,: יחד עם הפוליטיקה הרשמית, עם
בתי-הספר. העממים, עם החררים שנצטוו על למור הלשון הרופית,
שאכור היה להם ללמד פולנית, עם בתי-הספר בכלל החלישו את
השפעתה של הלשון הפולנית על היהודים והגבירו ‏ את השפעתה
של הרוסית וספרותה . אבל כל זה היה בולט רק בימים הראשונים,
ברבות הימים עשתה הסביבה הפולנית את שלה, נחלשה השפעתה ‏ .
של הרוסית שבאה מרחוק ורק ע"י. צנורות הספרות, והוכרחו
אפילו הליטאים להתח שב - אתה, להפתגל אליה, ובמדה. שכבשו
להם האמיגרנטים הליטאים מקום ובספו להם מעמר בתוך החברה,
בה במדה הפתנלו יותר ויותר לתנאי: החיים הפולנים והתאזרחו ,
פרוצם זה לא היה אמנם. מן הקלים ועדיין: הוא נמשך והולך ,
אולם כבר יוצאים מתוך האמיגרנטים הללו אנשים, שאפילו ראשי
,העיקריים", ‏ ראשי הפולנים ,בני הת משה" מוכרחים להתחשב
עמם , והאזרחים החרשים הללו לא רק שהם הולכים ומסתגלים
אל הסביבה הפולנית, אבל הם' מתבוללים ‏ בה, ‏ אובדים את >
ליטאיותם ולפעמים. גם נהפכים. לפולנים בני דת משה רשמייםי. =

אולם. ע"פ רוב מחורבנה של ההשפעה הרוסית נבנית. לא "
הפולניות אלא הלאומיות ‏ היהורית, שאלת. היהודים בפולין: היתה
כבר שאלה לאומית, ורק ההגבלות שלה שהנהיגה הממשלה. הרופית -
הן המעלימות ומכסות * את' מובנה וצורתה. האמתיים של שאלה
זו הגורם הלאומי. הוא: המכריע ‏ ביחוסים שבין הפולנים: והיהודי
והיראה מפני ה,ליטוקים", * שנראתה ‏ ביחור = בימים - האחרונים,
היא לא רק יראה מפני רוסיפיקטורים \ בלתי רשמיים, ‏ אלא מפני >
מעוררי הלאומיות ‏ העברית. אמנם ‏ גדול החשר בלבותיהם של
הפולנים על | היהודים ‏ הלאומיים, שמא בעת צרה ‏ יספחו אל
אויביהם, אבל ימי החפש הראו עד כמה יש לו לחשר זה יסודי "
רק בכונה רעה אפשר לבלי ראות זאת;

הליטאים העמידו תלמידים הרבה בתוך יהורי ‏ פולין, ועבש
כבר נוכר באופן בולט פרוצם של רחית המורים מפני התלמיהי
בראש. התנועות מתחילים. מתיצבים והורים פולנים או לכל הפח
יהודים. ליטאים * שכבר. נתאזרחו. בפולין ונסתנקו אל חוית. :
מעט וידחו המורים לגמרי מפני תלמידיהם ,

ובמובן. ידוע ‏ גרול הוא. מפופו של. יהורי לאומי פולני. מוה
של. והורי. לימאי. = בריא. הוא. יותר,: מפני = שלא אבר עדיי

ידוו

3

רציונלי. ובעל שכל יבש מיהודי ליטאי ‏ ויש. לו. קולטורה. .יותר
גדולה, ‏ הלאומיות נקנית ‏ אצלו ביפורים, אחרי מלחמה גדולה או
קטנה, אם אינטליגנט הוא, עם הסביבה האסימליטרית, אם. חפיד
הוא, עם הסביבה החסידית. בזמן האחרון ניכרת כבר ביותר הריפת
עולמם הישן של יהודי העירות הקטנות. בפולין,. וכמו בגליציה
הולכת ‏ ונכנית מחורבנו של עולם זה לאומיות ‏ יהודית נלהבת
ועמוקה. פרוצם זה רק התחיל עתה, והתמונה. עריין אינה בולטת,

אי-אפשר לבלי לצין תכונה אחת שבה נבדלת לאומיות זו
מלאומיותם של יהודי ליטא, יהודי ליטאי' לא קרע את הקשר
שבינו ובין בית-המדרש. יותר ממה שהפליא את האינטליגנט

היהודי הפולני, שהאינטליגנט הליטאי מיטיב לדבר יהודית, תמה.

לראות, שבבואו לעירתו, הוא הולך לבית-התפלה ומתפלל. בכל
היהודים, אף כי כבר חרל להיות ,מאמין", ‏ הלאומי. בפולין
הרגיש בזה מעין צביעות, ואף שהבין שבית-מררש משמש ע'פ
רוב לקלוב ושבאופן זה מתקרב האינטליננט הליטאי. אל ההמון,
לא היה יכול לנהוג קלות ‏ ראש, לפי דעתו, כזו בבתי-תפלה .
הוא. סובל מזה שזרות לו צורות החיים העבריים המושלות עכשיו,
אבל אי-אפשר לו לדכא את רוחו ונשמתו, והבדל זה, כמדומה
לי,. עיקרי הוא. וחשובות. הן תוצאותיו מאד ,

הכבר מלאו הליטאים אה תפקידם. בפולין+ :כמדומה. לי,
כן. כבר נתעוררו יהודי פולין,: והתעוררות. זו הולכת וחזקה. בלי
עורה מן החוץ. וכבר הולך ופוחת במובן הלאומי. הבהל שבין
יהודי לוטאי ופולני , ומן הצד השני. המלחמה. שבין היהודים
והפולנים,: המלחמה האיקונומית והקולטורית נתחדרה כל כף ער
שצריכה !הירות יתרה והבנה גדולה של תנאי המקום, שרק
היהודים המקומיים אפשר להם להצטין בוה,

= חושב אני לא למותר. להגיר, שרחוק. אני מלחשוב. שמציתי
את כל עומקו של החזיון הנכבד הזה. נסיתו רק לעמוד עליו
ולבררו, ונסיון וה הוא הראשון ובהכרח שיהא לקוי,
ורשה, תשרי , תרס"ט.
ו גרינבוים ,

%

יעקב פיבמאן,
ל לת מה,

שְמי ליל קודְרִים. חם. הָאָור.

לא שָבִים נתלו, ִּי. אָם. חַמָרִים חִמָרִים
של אפָל עב מִשָלָכִים בְּשָרַה שחק,
ַעְרָמִים על זָה, וזנָבות. שַחורֶם
ְרוּחִים על הַקְרִים... . משא כָבָד
רובץ טל פָּנִי כל, כְאִילוּ עָקֶר

פנק ממקומו. חר גב שחור,

וט יָרָהוּ על הָעוּלֶם, -- ועל מקומו
לפַתַע קפא בְּלא תִנפָה. יי

ּפַתָאם -- מה זה ? בְּשוּלִי שחק החוקים
הְמְלַקח זהר פְּלָאי. אש מְרָה

בתירְגע נִצְנצָה תנע נגיעה ‏ קְלָה

ְּמְָמָב הְעַרְבָה, קפ? ועבר
מקדקרד הֶר לחברו כְרְדְִפָה.

ה אחר וָה מִבְּפן החשַבָה

חיש נִרְחַקו ַַצָא במחולפרא
ְהָבִים בְִּיִיכְּחָלִים, מְִלִי טח

הָעוּלֶם וּמסְתִּיְרִי מפמקיו...

אָ, בלחות-אור ! כָּעִינִי פְלְדות גדולות
תחת שם דוממות וּמַכִיטות -
אֶל עְריִתדתְחוּם - וְאִיוה אִימָה לְבנָה
ָשְַפְכָה רנע רנע טל הָארֶץ =
ממה שוב וְַלְמָה בפְפְתָרִים. :,
--%--- 06-ל הד
יעקב לרנר,

מתוך שַעמוּם.
ועף שָתִיִקָה מַָלָא עולֶם
וקפאון בִּי וּסְבִיבִי
כָּבָר נשִיתִי צחוק השמש
וְלנְצח--אֶת. אַבִיבִי.

שחורים עשי וְקָנידעַצִים
אל-ְתָּעִירוּ אֶלְחִתְערְרוּ
גם אֶת נִפְשִי מִן הַרְמָמָה!

חי קטחק וָה הוועף
אִם אָנִילָה או אֶצְטָעַר!
חן קכרתי מִיטֶב פְרְחָי,
וּלְעלָמִים -אַבִינָעַר :

מומב תְנּלִי לָשָכּב פְרְקְדן
יום וִַיְלָה על מצטי:"
אְטָא שי אל ְִַרָה
ואפָהַקְלִי בְחַשְאי .>>

0
הם!... בפנה נָם עפביש,
כרשו--קטנית ,‏ רגליור-קשת ,
ולא אדע, אי וּמְתִי
בא וְתֶלַח שם הֶרְשֶת.

בִּלְתִינֶראָה, בִּלְתִינְשמַע
בָּא וב מִבְצַריקרִיו,

וישתקע הרְהירִיו.

-ל-
1

לא אָבִין כְּלֶל, לאיאִָין
לָמָה בָא אִֶי בְִּבָה ו
ּלְתַבְלִיתוּ לְמָה בְחַר

רק פנָתִי הִעַצְבָה.

8 מא הסתופף אתו

בְּמְחִיצָתִי הָאבְלָה

8 שמַה הַחויקְתְנִי +

כְאֶלוּ ִפהַח צנור חָרֶש

ְמְַשִָי ולשממוני,

מו ָדַל שַבְעְתַיִם
גם הטחב שבְמעוני.

= חי לְיָלָח. ְּחִיצְתִ
הַיתָה שכוּלָה וְדואָבָה ,

רק הַצִלְלִים יפזזין

= מול הַפַתִילָה הַמְהַבְהָבָה,

ובחוץ מו זרוף מָטָר
על הַקְרְיָה הִַרְבְמָה,

| וערירי יָבּב רוח

מִבְּלִי תַקוָה ְחָמָה.> =

אף הַתְלַבָּט בְּתְחַּנִים
על הַשְמְשָה הִַשְבְַה

חב אֶל. ִירְתִי
הַשומָמָה וְהַקָרָה,

בש אֶת תַקנו

שש ער תוף הָתָלֶל...
אָו יִתְחַלְחַל אור הַפְּתִילָה

כב צֶף וְצָלֶל.
גם הַקוּרִים ירופפו

וַתְגודָר הָטַכָּבִיש...

שְכַבְתִי כְרָ,

דם וְנִדָח שם בזוית +

פגרירים אִינפוסְקִים:

על יָשִימות, על עַרְבות
לא נוְּעות עוד עד-הְנח,
וערערים אַשַר הצ

מְִּלִי משָען ּמִשָעָנֶה...

גרודגה.

-,
רבורה בארון .
הקפות.

(בבית מושב וקנים) +

עור לפנות ערב, כשנורמנו הוקנים בתוך חרר התפלה,
עמר אחר מהם וסנן:

-- בעל המטה השלישית שבחררי גוסם ,

ואחרי כך:

-- סבורני. שלא יוציא לילה זה,

נתקבלה יריעה זו מתוך שתיקה. פה ושם בעבעו קקו,
לצרדין, נשמע שעול צרוד, אנחה מרוסקת,

תסיסה כגון ‏ זו נרגשת בין עלי-עץ צהובים -- יבשום, |
כשאחר מהם, נשור על יד הרוח, מרפרף רגע ביניהם, מסתלק
ונשמט,

היה. יום מעונן ואפור ביותר, מתוך השדה הרחב , שהשתרע-
לפני החלונות הענקיים, בצבצו פה ושם עשבים מלוקים.
ודרוסים -- שרירי הקיץ שעבר. מן השמים הנמוכים"כהים טפטף.
גשם תכוף, רוח צפונית קרה זעועה ‏ את ענפיו | של העץ.
היחידי, העומד בתיך החצר, הניעה ורפקה את תריסי יי
וללה בתוך הארובהיי,

את ארוחת הערב אכלו הכל מתוך רעה מיושבת. בקושי,.
אבל מהוך מתינות מיוחרה לעסו הפיות מחוסרי השנים את
חתיכות הבשר המבושל, את ברכת המזון ברכו בקולות צרודים
ויבשים ביותר, 0

נשמעה חריקת הרלתות, והדן ‏ העמום של פסיעות בברות.
העה זמן ארוך בתוך אוירו של הפרוזדור הארוך והריקי. זה גררו
הוקנים את הרגלים היבשות אחרי הגופים הכפופים! ל תפלו
המעריב התכנפו אחר אחד אל חררו של הגוסס.

היה ערם.

שני הגרות הדקים, שדלקו על גבי השלחן, הפיצו
חור בתוך החדר וצללים ארוכים ושחורים השתטחו על
הכתלים האפורים, וחלו ובעבצו מתחת למטות \ התגער על
התקרה, ‏ על התגור,

שררה דממה,

דומם, פצלי הצללים, ישבו עשרות של גופים | כפופ
צנומים, עטופים בחלטים. ארוכים שחורים ומצנפות עגולותו
ישבו % בגוף היבש, המורעוע ו העויות 2 גסיסה..

יביאו,.. = יכניסו לכאן

-- יביאו לכאן את ספר תורתנו,
את הספר..,
= ההיתה זאת נחרתו--מצותו האחרונה של הנוסם, או אפשר
= הציע זה זקן אחר?--איש לא ירע מפי. מי נזרקו המלים הללו:
: --- את ספר התורה,.. הקפותיי.
-- האדאהאף,
ממקומו 11 הזקן-הצעיר שבכולם, בן שבעים ואחת, נכוה
וש, בתוך זקנו הבהירו עריין שתים-שלש שערות. שחורות.
כסבא המחבק את נכדו, מתיך רסט. של שמחה נכנם
- בעבור רגעים אחרים אל החדר:
: -- מכבד. אני את כולכם בההקפה הראשונה,
= וזוגות-זוגות של ידים צנומותדרועדות = ודקותדיבשות. נזקפו
-אל. תוך האויר, מהן -- חובקות את ספר-התורה ממשמשות
בעטיפתו, מלטפות בפעמוניו, מחזיקות ‏ ב,עציההחיים", ומהן. --
תועות מרפרפות, מחפשות-מגששות בתוך. האויר כשהן נתקלות
בראשים מקורחים, בפיות פעורים:
|-- גם אנו, נם אנו...
אלו האחרונות. היו ידיהם של היותר זקנים --- הפומאים.
ומעט-מעט נשתלבו. הידים הללו. זו בזו, הנופים התקרבו
התכנפו לשטח קטן אחד, נצטרפו לענול, והרקוד התחיל :
אנא ה' הושיעה נא,
אנא ה' הצליחה נא.
פסעו פסיעות ‏ רהבותדמתונות, בורדות ‏ ובלתי בטוחות,
באלו. היתה רובצת ‏ בין ‏ פסיעה ופסיעה ‏ איזו תהום עמוקה,
והנגון יצא מתוך הגרונות צרוד-מקוטע, מחונקדבכיניו:
אנא ה' הושיעה. נא,
אנא ה' הצליחה נא, . :
כלבנה זכה ‏ בין קרעי. עבים מעוכים ‏ ומפולשים, כתנוק
= בין גדולים, בכה הבהיר עכשו ספר-התורה עם עטיפתו הכחלחלה:
מבהיקה ועם פעמוניו המוהבים, המתקשקשים בין חבורת הגופים
העטופים שחורים, ההולכים וטופפים, הולכים ומקיפים את מטת
הגופס, וקופות-קפואות היו הידים, פעורים"רירים הפיות, כמושים
| מעוכים הפנים, מתוך העינים מחוסרות הריסים הבהירו חלבונות
מוגלאיות"כהות, ‏ בבות = קמות-זכוכיות; = ושערות ‏ בוררות-שלגות
= התנפנפו בתיך. האויר והתנפנפו,
-- הוההידהודהי, שישו ושמחו בשמתתדתורה, הידהידהידהי...
שתי שלהבותיהם של הנרות הכהבו כבר מתוך. גסיסה,
הצללים שעל גבי הכתלים הלכו והתלכרו, הלכו וכבשו את
חללו של החדר, ובתוך חצי-אפל זה נראית היתה כל כנופית
הגופים כגל ‏ נדול של שלדים חיים, עצמות-מתנועעות, שערות
נות, | העטופים ומכורבלים פה ושם בסחבות וסמרטוטים,
שהשאירה אחריה איזו חיה אכזריה לאחר שדרפה ומצצה את
ופ של אלה, מי שהיו לפנים אנשים,
מתוך ‏ איזו זוית קפץ ממקומו חתול זקן, שחור, התמתח
וך חילשה של וקנה ונעץ את מבטו בכנופיה המתנועעת, איזה
ב חלש, שריר הקיץ שעבר, הורעוע על התקרה, ומזם זמזום
מרוסק ושוב נשתתק, שלהבתו של הנר האחרון התרוממה עור
, שקעה וכבתה,
נשתררה חשכה עבה ואלמת ,
= כענק שחור. הציץ מתוך שמשות החלון הלילה האפל, מתוך
הגוסס. נשמעָה נחרה משוגה . בחוץ. ילל הרות +

יעקב פיכמאן,

שרמוסים,
ג
יצחק קצנלסון .
בגבולות = ליטא , פואימה. ה ,ספרות"; | דאס ווייםע לעבען .
ערצעהלונגען און ליעדער. פערלאג ,השחר" .
/
עור לפני ימים רבים מאד, כשיצחק קצנלפון, ‏ וה שהולך.
וגדל עתה לעינינו ושולח מיום ליום בדים של שירה חרשים,
עור היה תינוק קטן, נקרא בשם יצחק'ל ושוכב. עור בעריסתו
על כרים קמנים וזכים, הקיפוהו ‏ כבר כזר:קרושה קרני: השמש
הלבנות וישחקו עם תלתלי ראשו מן הבקר וער הערב, במות
אני, כי כבר אז, כשהיה נשא עוד על זרועות אמו בחוץ לאור
השמש תחת שמי התכלת הטהורים, היה בודאי מרים את קולו >
בבכי והיה מפרפר ביריו ורגליו הקטנות בכל כחו, בשעה שחפצה =
אמו להכנם הביתה אל החדר האפל; וגם בזה בטות אני, כי >
כשהיתה. עוד ‏ אז עוברת על ידו נערה, אשר. עינים | שחורות =
לה ופנים | לבנים וחולמים, כבר היו פניו מוסכים אל עברה
עיניו היו מלוות אותה במבט מלא חמדה ונענועים.. =
ובלילה בלילה, לאחר יום שלם של תעלולים ושעשועי
כשהיה שוכב בעריסתו וישן, ואמו הרכינה אליו את ראשו
לא יכלה להסב ‏ את העינים מפני ילדה החביב, אשר בוז.צחוק
מאירה לא הסתלקה מהם כל הלילה , ,אין ‏ ואת, כי מלאכים
טהורים באים להשתעשע עם בני בחלום הלילה"-- היתה בוראי
לוחשת האם, ולא ידעה, כי הילד הקטן, המשורר לעתיר לבוא
כבר היה רואה גם אז בחלומו את קרני הוהב. ואת /"
ואת יפות העינים ואת כל העולם הלבן והשוחק, א
ברכתם מלאה עתה שירת נעוריו, שירת הלב התמים עם החיי
ועם כל אשר בם, :
יצחק קצנלסון לא עבר, כמונו, את המדבר הנורא
בואו אל ,מי המנוחית" הטזורים, לא ירע, כמונו, את הלילות.
האפלים של נדורי<השנה וחריקת?השנים, החלומות, הכבדים. ל
בעתוהו מן הערב וער הבקר ער אשר האיר עליו השחר, והצל
הטמיר לא ילוה אותו ממרחקים על ררכו: הבהירה + לשונו לא
דבקה לחכו מצמאון לגאולה, ובשעה של שממון ובלהה לא קרא
אליה מתוך ‏ יאוש ומכאובות, בעצמה באה אליו לקול = קרי
הראשונה ותט אליו בחפר את ראשה ובבת:צחוק של חבה קשר
לראשו כתר של אורה ואל תוך עיניו הביטה פעם במבט ש
תנחומין ותטהר אותן מן הערפל הקל, אשר היה פרוש עליהן, ובקומ
וקופה, בעינים: טהורות ובנשמה בהירה שלחתהו לספר לנו, מ
יפים הם החיים על פני האדמה...
כי אכן ואת היא שירת יצחק קצנלסון: מה יפים ה
החיים על פני האדמה !
!ו

,בן-ישראל אני ואוהב אנכי את החיים הלבנים על פ
האדמה.

פני השחק הכחול, בין כוכבי הוהב הנוצצים רוער כוכב-כס
אחד לבן -- כוכבי שלי; על הכוכב ההוא ברכני אלהים
לבן ו,בשר" נמשך ממנו 2% 7

ממעמקיה נובעות הדמעות, אך עוד מימי ילרותו ספג אל תוכו

| איזו אורות נעלמים,. מתוך חלון ה,חדר" ראה את הרי התכלת.

במרחק, ושפוכי-זוהר ‏ ורוי נחמה התנלו לפניו ‏ גם חיי. העוני
ער, רעוד רעדו הצללים באשר הרכה כף רגלו הקלה, וניצוצות
איָרים זרעה עינו על כל אשר נפלה...
<< וצחק.. קצנלסון. הוא אחד המשוררים המעטים אצלנו, אשר
א נטה את שכמו תחת ידה הקשה של הגלות, אשר לא
לחם עם צלליהם. המעיקים של חיינו, אשר עינו לא הועמה
החשכה אשר מפביב, -- אשר בא אלינו מן הרגע -הראשון
ראשו מלא. טל ועל שפתיו שירת ,החיים. הלבנים"...
ולא ממרחקים בא. אלינו לספר. על השמים הבהירים. ועל
הגדולה והרחבה. המשתרעה מעבר להרים, ‏ כי אם מ,אהלי
" יצא. ודרך מבואותיהם | האפלים עובר :מעין. שירתו. הוך
ענ
= מאין בא האור ואיזה ‏ הדרך הניע. אליו +
= ,אהבתי את מנורות"השבת הלבנות שעל השולחן. בערבי-
ובתות"---מספר המשורר,
,עוד לא האיר הבקר כאור. הנרות. הלבנים בערבי-שבתות".
<> ,אין | לשחק. כרובים ‏ לבנים. וקלידכנפים = ככרובים שהיו
זפים. בבות אבא בערבי-שבתות". :
,נדמה ‏ לי: גם צללינו | השחורים. לא היו = זוחלים: בשבת
לפנו הכתלום /הלבנים". + ; |
כן, הצללים השחורים ‏ גם הם חורו.: והלבינו מפני האור

פה אשר ‏ לא ראו על פני האדמה בלתי אם את האושר
והשלימות -- יש | אשר לא אאמין, כי. חזיון כזה כבר

ים, אשר אין מתום לא בגופם ולא בנפשם,
כי: לא בהירות: כשרונו של קצנלסון הוא. הרבר. המפליאני
בוותד -- יש בספרותנו כשרונות גם בין. הצעירים גדולים וחזקים
שלמים ‏ ממנון ‏ אף לא מהתפרצות = החיים ‏ העלוזים והבריאים
מתפעל --- גם ‏ בוה יש שעולים ‏ אצלני ‏ עליו * הרבה, /ומה
0 כל שירתנו הצעירה, אם לא התפרצות כזו 3 דוקא זה שא ין
| ששון-החיים שבשירת וצחק קצנלסון מהתפרץ בחזק ה. כי אם
ע' ומקלח לו כנחלדערבה ‏ שקט' ובהיר, = הוא. הקו החדש
קורי שבכשרונו. | כשחחיום | מתפרצים, אות הוא. בי
עינותיהם היו סתומים עד כה, בשירת השחרור אידאפשר שלא

ה | כבושה עור במקצת מריהותה: של העברות ++.

"ואשרי האיש אשר נולד בן-חורין!

בשירת קצנלסון. אין. תרועת-העוז :של הנשמה המשתחררת,:

לאהנשמע צלצולו הכבר של שבור הכבלים, אך אין גם ,העננים
ונים" מאפילים על ראשו, על לבבו לא רבצה קללת חיינו
ם; לפיכך אין אוחה ה,מחיצה" העומדת בינינו ובין החיום

צצת בעדו, ולפיכך מתגלה לפניו המרחב לבל מלא עינו בה
ושקוף, "

0%

של התחכמות ‏ בן"בפר , + ההומור של. יצחק קצנלפון הוא יותר
טבעי ותמים ‏ וקרוב אל ההומור. של שלום אש ובמקצת --נם
לוה של ווייסנברג, אף על פי. שהאחרון הוא במקצת גם ממנו,
זהו = ההומור הנובע ‏ לא כלדכך מטוב-לב. (את ‏ העקיצה הקלה >
אוהב. קצנלסון לא לפרקים רחוקים), כי אם מתוך. שובכות-ניער
צוהלת ומהורה, שאין. לה כונה אחרת בלתי אם להתהולל. מעט
ולצחוק מתוך. לב מלא. ושמח,

הקו. הנעים והבהור שבשירת. קצנלפון יננה שלילת הגלות. .-
בפועל. סוף סוף כבר קצה נפשנו מעט גם בוה כבר היה
לנו לורא. לזכור ‏ בכל רגע את חירבן בית-המקדש, לחקיש על
כל שעל במטה-הנדודים אשר בידינו, רוצים אנו ליהנות | מעט
גם מזיוט של אותם החיים, | שאחרים רואים בהם רק שממון
מועה, רוצים אנו להסב את העין לרגע מן העננה השחורה >
התלויה. עלינו תמיד, ‏ לשכוח מעט את חרדת הגלות ולדעת, כי =
,יש נעורים ‏ בעולם" ויש אהבה ויש. רגעים בחיים, אשר עון >
פלילי הוא להתאבל בהם על גלותההשכינה. י

בשירת יצחק. קצנלפין תאבד גם לחויונות:הגלות מרירותם
היתירה\: על הרוב אין קצנלפון שם. לב אליהם כלל. הוא. עובר ,
בעירה | הקטנה ורואה. את יהידיה מרחוק בבת:צחוק | טובה ,
היהודים האלה כשהנם. מרחוק הרי הס רק חלק מן החיים
בכלל, ומה לו ולהם, כי יבקש מגרעות. בהם ‏ ובחייהם המקולקלים,
וכשהוא. רואה את נולותם מקרוב, גם או אינו נלחם עמהם,
אינו: בא להשפיע עליהם, כי אם פורש מהם ונמלט עם עולמו
העשיר והיפה ומתיך שפעת נעורים וחלומות ויופי מתפרצה מפיו >
רק קריאה אחת : [

,מה מוב שאין. אני: יהודי שכמותם!".י,

.ץו

,מה מוב שאין ‏ אני יהודי שכמיתם!"--זהו כל התוכן כלו
של שירת יצחק קצנלסון, מה טיב, שמלבד חיי סוחרים וחנונים ,
ובני-תורה ‏ ,וכלי<קדש" יש עוד עולם מלא ורחב ויפה, שאפשר.
להמלט ‏ אליו בשעה של בדידות וגענועים , מה טוב, שאפשר.
לך לחיות שעה אחת פרוש. ומובדל מ,הם" ומחייהם ומעסקיהם.
וחנויותיהם, מה טוב לך להכיר את עשרך הפנימי, לראות. את .-
עצמ מושל במכמני החיים, למרות הכל, למרות הכל!. .

אין בהתיחסותו של יצחק קצנלפון אל חיי הגלות מאותה..
המרירות שאצל יעקב כהן וז, שניאור, כהן ושניאור עור הספיקו.
לטעום מעט את רעלה של הגלות, וצלה השחיר מלוה אותם.
ומרפרף עליהם בהרים, יצחק קצנלסון יודע היטב את הכיעור.
שבאותם החיים, ואולם הוא יכול לעבור כזר עליהם ולהסב את.
פניו בקריאת:רצון : ,מה טוב, שאין אני יהורי שכמותם!" אין.
להם לאותם החיים אותה השליטה עליו, שהיתה להם עלינו,..

ספרו לו לקצנלסון ‏ את סודם המר גם הצללים הכהים
עם דמרומי הערב, ושומעת היא אזנו גם את בת:הקול המנהמת
ועולה מן החרבות, וברבים משיריו אנו מרגישים את הפחרו
האוחז את נשמתו ברגעי. השקיעה, אך הלב הצעיר מלא אהבה
וצמאון-לאושר ומקורות. יופי יותר ‏ מרי שישקיע את עצמו בעצג
הרבה, אם נגזר. עלינו: למות, ,יהי נא גם מותנו חכלילו",
נא לקרני ‏ השמש השוקעת את שירת חיינו הראשונה והאחרונה
ותחי נשימתנו האחרונה. רוה. מברכתה,..

| היא ערנתדנעורים
ה וט

ח הוא חוט של חן וגראציה ירועה ‏ בשעה שהיא מתמכרת ‏

להאיש החומד אותה.., ה,קונפליקט" שבין יונה החייט \ וראשה
אשתו בשביל ה,קדוש" הלא:מוצלח בהסוכה, שהיה נעשה אצל
רייוען ל,ררמה" קטנה, גומר אצל קצנלפון בנשיקה עליזה ,לשם
= הסופה",.. והמצב הטרני שבבית הרב, בשעה שבנו יוצא בשבת
זיערה לנאום נאום ריבולוציוני, ‏ גם הוא נהפך אצל משוררנו
לאידיליה שקטה,.. עאמנים").
בהירה וקלה היא השירה הזאת,. אין "בה מן דחהדה
הנעלמה, הנשקפת מן המים האפלים והעמוקים, ,. אין היא מכיטה
אל התהום; יותר מדאי צמאה יא % העולם הגלוי,
בשביל לחטט במעמקיו; יותר מדאי אוהבת היא את הרוך
הזוהר, ‏ בשביל ‏ לשמוע לקולו הרחוק של שר-האופל ולרמנוו
המחרירים .. ,
אך עור צעיר המשורר כל-כך, ויש אשר ארי-האביב
הכברים. עיד. יחנו עליו, והלב הרך יפרפר בחרדה מקור צללי
בין-השמשות. א יש אשר בתדשירתו. תיפיע | לפנינו = עטיפת-
שחורים, וקולה ‏ העדין ‏ יטיף נכאים ויבקש תנחומין . אז יכתב
קצנלסון את דרמותיו ,עם דמדומי החמה" ו,השושנים", במקום
שאנו שומעים בראשונה אצלו את קולות הלב היתום, הטעון
| רחמים, ואנו רואים גם אצלו את הידים השמטוחות בתחנה דוממה
אל שמי-הערב הרכים וחחורים...
אך על שדות:הזוהר הרחבים נהים :גם הצללים כה ‏ רכים
ומרווי-קסמים, , ,‏ הפחד של יצחק קצנלסון הוא | פחדר הילדים
המתוק ונורא כאחר, בהשארם לרנע יחידים באפלולית הערב ...
" עם להב הנר הראשון יקומו מן הזוית האפלה, אשר היו צפופים
שם, וחככו ‏ את עיניהם בשאון גיל, ובצחוקם. הצלול. יצחקו
בעצמם על פחרם שעבר,..
את הברידות האלמת ואת. הריקות הקרה ואת | המוראים
הגלויים - - את כל אלה לא ידע קצנלסון.
מה טוב, כי ישנם כבר יחירים ‏ בינינו,
אותם . ,+

שאינם ‏ יודעים

%

בתיינו

בּציונות ,
קבוץ השקלים צריף להגמר. עד ר"ח. חשון 3
= אוקטובר ,‏ האגודות . שעוד. לא דרשו שקלים מתבקשות
תויוות ברבר זה
-- הוער המרכזי הוציא קול קורא מיוחר עד השקל.

אגודות מתבקשות לדרשו להפצה בימי החנ.
-- מהמבורג ‏ מודיעים | שכבר ‏ ננשו לעבורות

ההכנה

זקונגרס התשיעי: נתיסרו הועדים הררושים, ולשכת הקונגרס

פתח בימים היותר. קרובים,
-- בשבוע וה היתה

,. נתקבלה שורה שלמה של החלטות בנוגע לישיבת הופה"ג

ה ולקונגרס. הוחלט גם כן לקבו/, את הועידה החמישית שפ

ועידת הועדר המרכזי במושב כל

הוסיה בהמבורג בימי 5/7 דצמבר, סדר היום של
ללי הבחירות ו יפורסמו במוערם,

צבור אחרים חגיגת פרידה' בתור בא כחם של היעל המרכזי ומערכות 7
ו,הרוסויט" לקח חלק בחגיגה מר א. אידלפון +
-- ביום א', ‏ 6 ספטמבר, ‏ נערך. ע"י הציןנים
לכבוד ו, גרונבוים שיצא להשתקע בוילנה,
-- הוערום הפלכים בסירליץ ובפולטכה נגשו ל חברי ה
ב בר בקרו ערים אחדות לשם תעכולה וסדור העבודה,
-- ר'ר מופינזון הרצה בהומל היצאה ע"ד הישוב העברי בפלשתיו
-- בחדש נובמכר מתמלאות 38 שנה מיום שנתאספה הועירה הציוג
הראשונה בקטוביץ, אגודת הקבוצות הציוניות בשלזיה העליונה החליטה לעו
חג לזכהון היום הזה ביום 7 בנובמבר (לפי המספר החדש) ומזמנת. לח
את כל אלה שיקר להם האיריאל. הציוני. וביחור ‏ את אלה שלקחו. חלק ,
בוטורה. זו, הרוצים לה שתתף בחג מתבקשים להודיע להועד. את כתבותיהם
כדי שיקכלו את ההזמנות, הועד רוצה גם להוציא פפר. לזכרון הועירה ומבקש
את כל אלה שוש בודם איזה דבר הנוגע לה לשלחו אל הועד ואחרי
יקבלוהו בחזרה . ביחוד מתנקשים אלה שהשתתפו בהועודה, לשלו
זכרונותיהם. האדריסה בשביל רופוה ופולין הוא: י, ‏ מ, וינרב וג, | סטאוסקי
בסוסנוביצי פלך פיטרוקוב, | האדריפה - בקטוביץ היא: ,
.1 8078880[ה) 07ם10/\ 16סגוע \.
-- להפדרציה הציוגות באנגליה היתה ועידה של חצי שו
מר גרינברג נתן דין וחשכון מפעולת הפררציה והדגיש את קבלת:
שערכה הפדרציה לככור הדלוגציה של הפרלמנט התורקין ב הנאומים
צירי הפרלמנט התורקי אין הוא רואה כל אוחות ‏ מיוחדים, | בהראותו.
על עבודתו הכבירה של הנשיא ולפזון הוא מבוע את תקותו שבוזקונגרס.
ותמכו בו צירי אנגליה. אחריו נתן הגזבר דין וחשכון ע"ד. מצב:הכפפים וגו
ועדה לבקרת תקנות הפדרציה. אחרי שנתפרסמה רשימת. הנדבות ‏ שבאו
חצי:השנה. לטובת הקה"ל נפגרה האפפה בריזולוציה של ת ודה להיושב:רא/
-- בישיבותיו האחרונות ‏ של הועד האודיסאי נתקבלה החלטה ע'ר "
תמיכת מוסדות שונים בא"י. נקצב : לבית הספר לנערות ב יפ ו-- 80000
פרנק. לגמנסיה-- 5000 (הוער לקח עליו גם את האחריות בעד 2 ₪
הגטנסיה העולה ל"36000פר/ לביבליותיקה--1500 פר'. לבות 1
0 -ין הילדים ב ח יפ ה--500 פר., לבית הספר החדש ש
לביבליותיקה --200, לגן הילדים בבירות---500 פר'. להחזקת מורה. עבריו
הספר של האליאנס---1200 פר,, לגן הילדים בטבריה--500 פר., למוו
בכיה"ם של האליאנפ--900, לביבליותיקה--200, לגן הילדים בצפת- =
לבית הספר בעזה--1900 פר'. לגן הילדים בירושלים --.500, לטו
הערב ללמוד הלשון הינברית--300 פר,, לבית העם --800 פר., לביה"ם בי
--3000 פר,, לבתי הספר שבמושבות: קסטינה - - 1440 פ., גדרה-- 0
ארטוף-- 1900 פ', חדרה-- 1620‏ פ., מוצא -- 600 /פ., ודי חנין
באר יעקב -- 750 פ'. מחנים--1900 פ'י
מלבד זה החליט הועד לתמוך ב,הפועל הצעיר", קהלת, ,העומר" וה
הועד רחליט להציע לפני המורים העברים בא"י לעבד
פרוגרמה ותקציב של סמינריום = לגננות שהועד אומר לפתוח בשנה זו,. הו
קצב לאגודות המתעטלים שבערי א"י ובמושבותיה 800 פרי,
מלשכת המורחי קבלנו את המכתב זה:
מפני שנתאחר ‏ שלוח השקלים שנאספו בעד המזרתין א"א /
ע"ע ליצור את הפדרציה | של המזחחי, אולם ‏ וען שלפי ‏ ידיעו
ככר ינדל מספר השוקלים מן הסך הנדרש לזה ע'כ יהיה עור"
לוצור לנו את הפדרציה לפני זמן הכחירות להקונגרס, מי שרוצה לקכ
אל הקונגרס ‏ יאבה להודיע לנןו זאת במוקדם האפשרי, גם מכקשי
המורשים למהר את ש"וח השקלים הנאספים, / !
ג !6 ההז הקסיו0810)\ עה 1ו[6העגו]) 608 םה0
116088 \.
--בהוצאח , הקופיקה ביבליותיקה" יצאה לאור חובית חדשה
*ות1800788] 0018ע110, מאת ג, ברודובסקי. הספר הוה ₪
הומן מן התקופה הקודמת לביאת ישראל אל הארץ עד היום
המתענין בדברי ימי א"י ימצא בפפר הוה חמר גדול וחשוב ‏ סאד"
-- מאת ,אגודת נטעים" קבלנו את המכתב הוה :
| ב העולם" מ ב"ו בהדו"ח של ,הועידה השתים. עשרה

בורשה נשף פרירת

'\ ,לא גודת נטעים--8,950. מזה אנחנו רואים , כי אין
קפדרציה לת באמריקה יודעת כלל טוב האגודה הזאת מה הוא ; עבודת
האגזרה הואת---אנדנ"ט, ומטרתה היא: הרחבת הישוב ע"י הכשרת ,א חווות
מוכנות ומשוכללות בכל" בדי להקל בעד אלה החפצים להתנחל
0 על ירת, בזה , שתכין בשבילם הכל עוד בטרם יבואו בעצמם להתישב בארץ ;
ולתכלית זו הוציאה האגודה בעד מיליון פרנק מניות, כל אחת בת עשרת
פים פרנק , היינו שהיא חברה שיסודה ובסיסה הוא על דוך המסחר,
בר עשתה בוה צעדים נכבדים, עד היום מכרה ממניותיה בעד סך 440.000
פרנק (44 מניות), וקבלה הזמנות על נטיעות בקבלנוח בעד סך של 300.000
פרנק , וככשה לה אדמה בשטח של 3635 דונם מלבד בנינים ומכונות, וממילא
מובן לכל אחר שבסוג עבודה כוו אין מקום לשום עסק של נדבות , ואין
האגודה הואת כל שיוכות לשום צד של כספי הצבור, בי חברה פרטית
שרכושה הוא רכוש חבריה בלבד , ומטרתה בללות --- להרחיב את הישוב
. האופן. הנוכר +
ובזה. אנו . מודיעים ו ,אגודת ל מרשה | לשום אדם. בעולם

.

(ל ידה,. והנדבה - מגה ע"י הפדרצוה. הכבורה (אם אין בזה איוו
ג חרת) תיטיב נא הפדרציה לתת לאיוה מופד צבורי אחר, בי ,אגודת
: בארץ-ישראל אינה נוקקת לשום ענין של נדבות. ולכסף של צבור +
ורח אלול תרס"ט .

בְּאֶרֶץָדישַרְאֶל.

,הצבי" שנפסק לומן התחיל לצאת מחדש , בגליון הראשון אחרי
פסקה מצא העורך לנחוץ להדפים את כל פרטי החווה שנעשה בין הטערכת
נה והמו"ל החדש ה' ו ו את 0 שה' בן-אבי מחויב ל ערוך
הבה נקוה שגם תכנו יהיה

--בורושלים שוהה כעת הד"ר י. ל. קצנלסון (בוקי בן-יגלי). הוא קרא
ייתההעם הרצאה ע"ד עשרת השבמים , שבה הוכיח. בראיות מדעיות שעשרת
וים לא נתבוללו בתוך העמים לא אבדו , אלא נתבוללו עם בני יהודה
בבלה ע"י נבוכדנצר. האורח וההרצאה נתקבלו במחיאות. כפים רועשות
הקהל הורושלמי ,

-בימים | האלה

היתה | בירושלום אספה של המזרחיים

יה בש עוזב את פתחדנקוה אחרי שנצחו המשמרים
ורים בוה ששלחו את. בעלי-האגרוף זאימו בהכאות על מצדדי הד"ר

זרי חג הסוכות. אוטרים שמר בלקינד הצלות ליסד בכרלין ועד תומך בבית-
ואסף סכומי"פפף הדרושים לבנינים ולסלוק. ההובות הקודמים . אולם
שנה שעברה הצליח בידי מר בלקינד ליסד ועד כזה לה ה תת
פר שלו הרי היא ידועה... מי יודע, אם לא ישנה הדבר עוד הפעם .
ביום ב',. י'ג אלול, הבעירו. את הגורן של האחווה החדשה כגרת

נבים מווינים והרבה ונלים. הם שברו את ההחלונות ופצעו
קל פועל אחד. המתנפלום לקחו בחורה את העדר +

8
חכם בשי בקונסטנטינופול בנגד המפהתו בנפשות.

98 בעת האחרונה הרבו

למכור גערות עבריות ו שבקונסטנר

תעשה בהם הפוש ותשחרר את הנערות הנמכרות לבושת, בכדי להשובן
להוריהן .
החכם-בשי מספר במכתכו זה, בי קכל אגרות מהרבה רבנים באמירוקה
המודיעים אותו, כי נערות יהודיות צעירות מובאות מתורקיה ‏ לאמיריקה ונמכרות
שם לקלון. החכם:בשי המיע את | חפצו, ‏ כי בשעת חפושי הפוליציה בבתי"
הקלון ילוו אותה לשם גם משרתי הרבנות:הכללית, אשר וחקרו וידרשו למצב
הנערות המשוחררות, ‏ למען דעת במה להטוב את גורלן.
הגיניראלוסימוס מחמוד שיווקיט פחה הבטיח את הרב הכולל, בי יעשה
קורה | ודרישה מעולה בדבר, ‏ עם זה הודיע את התכם-בשו ‏ בי הוא עופק
עתה בעריכת הצעה בדבר שומת קץ למסחר:הנפשות המתועב לא רק במטרפולון,
כי אם גם בכל ערי השרה,
-- כפי שמוריע עתונן של הרב הכולל בקונסטאנטונופול עומדים ‏ .
והורים ובים להתמנות בקרוב למשרות ממלכיות ‏ נככדות. מאז שהתחדשה | "
הקונסטיטוציה בתורקיה נשמעו תלונות מצד היהודים, כי בעוד שמומינום את
ה א רמינים לכהונות היותר גדולות בממלכה, פופחים עליהם לגמרי , עתת
הושם סוף סוף לב לתלונתם הצודקת +
-- העתון היומי היותר | נכבד שבמטרפולין התורקית ,קוריום ‏ די
אוריענט" הקצה אצלו מחלקה מיוחדת המביאה פעמים אחדות בשבוע את
המאורעות והמעשים החשובים, הנעשים בחיי היהודים,
של היהורים העותומנים.
זה זמן מועט , שנתעורר הרעיון בחוגים שונים של יהודי תורקיה
לקרוא לקונגרפ כללי של כל היהורים ‏ העותומניום ע"ד הדוך, שעל והור
תורקיה ללבת בה מעחה , וקודם כל בנוגע לקביעת לשון אחת בין כל יהודי
הממלכה העותומנית, ‏ בגליון ‏ האחרון של העתון ,לה נאציון" , כלו<מבטאו ּ
של ,הקלוב דעס אינטים" בסלוניקו ,‏ נדפס מאמר. מעניין המוקדש לשאלת |"
הקונגרם. הזה, |
1

קונגרפ לאומי

בעל המאמר מביע קודם כל את צערו על זה, שמיום שהוכרזה
הקונסטיטוציה בארץ לא צערו ‏ היהורים העותומנים אפולו צער אחד קדימה ,.
בי בשום מקום ברחבו:המדינה לא נעשה שום נסיון לשכלול חיי הקהלות. כן
הוא מעיר בצער, בי אין מקום ; שנראה בן אפי לו אות של אחדות הרעות+

לאחר שמפרט בעל ל את כל הדברים הללו הוא מציע שאלה
אם לא הגיעה עתה השעה לקרוא לקונגרס את חכרי הקהלות הישראלוות :
שבמרונה, בכדי למצוא ררך להתאחדות הכחות, בסוף דבריו הוא מעורר ‏ "
את סופרי העתונים העברים, כי וחוו את דעתם בשאלה זו, ,
היהודים באליפו.

יהודי אלופו פנו אל הרב הכולל, ר' חיום נחום ,‏ בקונסטנטונופול
בבקשה ,‏ כי ישתדל לטובתם לפני הממשלה שתשחור אותם מתשלום המם ‏ =
כפר פדיון נפשם שהוטל עליהם עד כה חלף עבורתם בצבא התורקי, מפני.
שאין ידם משגת לשלם את המס הוה +

ר' חיים נחום הלך תיכף אל מיניסטר הכספים והשתדל | לפנל , | כי"
יטלגרף אל השלטון באלופו בפקורה, כי וגבה מאת היהורים הק עשרים"
אחוזום מהחוב המגיע ‏ מהם וכי יוציא לחפשי מבית-האפורים = את היהודום.
שבלא. בשביל שלא שלמו עד כה את המס. \

- - אגורה בילגית יסדה | ברמשק תחנה איליקטרית. למאור ולמפלת:
ברזל, בתחלה התיחסו תושבי העיר אל המפעל בשנאה - והניחו מכשולום
על דרכו, והיום---כפי שמודיע ,הדיוט. אוריענט:קארעטפאנדענץ".-- -ככר הוטב.
המצב. הרבה ,. מסלת:הברזל ‏ התחילה ‏ עוברת ‏ בשני מגרשים חדשים, ומאור "
איליקטרי הוכנס לשבע מאות וחמשים בתים ומחסנים ‏ שבעיר +

-- מיניסטר הכספים בתורקיה פרסם את המודעה הואת :

ניתנת קונצפיה לומ ארוך ליבוש בצות הולה שבויליט סיריה ואליפו
מי שרוצה לקבל את קונצסיה זו צריך לשלוח את הצעותיו במעטפה סגורה עד
לסוף נובטבר ‏ אל הארמיניסטרציה של נכסי ‏ דלא ‏ ניורי . למועד ‏ הקבוע.
תפתח ועדה מיוחדת את המעטפות, והקונצפיה תנתן לוה שהציע את הנא
היותר נוחים. בשביל א ,

6 -3 .118 .0 .30001 0 0 ה8צָעע תת ו קסע >

פנו מורשי חברת יקא בטינסק אל שר הפלף בבקשה, בי יצוק (911 6 137 .חס
לפקודות הפוליציה אשר בפלך לתת ליהודים הגודדים, אשר בידם תעודת-מסע
לחו"ל, ברטיס-האגיה ובקשה טאת המורשים הנ"ל עם תעודה מאת חברת יק"א,
תעודה בי הם נודדים לחו"ל . עפ"י התעודות האלה ישיגו הנודדים בכל
ות המפלות כרטופי נסיעה עד בל ערי הנבול ברבע המחיר , והילדים אשר
- אתם, אם אינם גדולים מבני עשר, יפעו חנם . שר הפלך מלא את בקשתם +
= גודדום אחדים ממיגסק השתמשו בבר בהנחה וו בימים האלה .
> -- בהשתרלות הדיפוטם היהודי ג, מ, פרירמאן לפני מנהל השלטון
הראשי לעניני | עבודת:האדמה | נשלחה פקודה אל הדיריקטור של ביה"ס
האגרונומי שבהרי:הורקי בפלך מוהליב, שיתנו לעמור על המבחן לכל היהודום
שהגישו כתבי:בקשה בנידון זה +

חופרות לנופעים לתורקיה.

הנהגת הנמל באוריסה קבלה מאת הקונפול הראשי התורקי את ההודעה
הואת +

עפ"י החלטת המועצה הפניטרית ‏ העליונה. יתבקחו | ע'ו
כל הנןסעים | באניות | העוברות | בין | אודופה =] ובין = סובסטופול
וכן משרתי האניות + = מלבד' זאת יעשו דיונפוקצוה > בכל | החפצים
של הנוסעים במחלקה השלישית ושל משרתי האניות, כל הדברים האלה יהיו
נעשים במשך כ"ר שעות בבית-החולים הסינופי או בכיה"ח שעל יד המגזר
אגזי (בין אודוסה וקונסטנטינופו ל). +

שם מחוובים כל הנופעים במחלקה השלישית ועל מכפה האניה לעבור
אל בית:החולים. ורשות ‏ נתונה להוופא הפניטרי לדרוש , שילכו לשם גם
גוסעי המחלקה השניה , אם ימצא את הדבר לנחויץ + אך לנופעי המחלקה
הראשונה הרשות להשאר בספינה +

רופאים

-- הוחרמה מטעם הצינזורה החוברת ה אחרונה של ה,יעוורייסקי מיר".

-- בשיחה שהיתה לנשיא.המיגיסטרים /פ. א. סטוליפין עם הדיפוטט
האוריסאי ניקולסקי הביע את בטחונו , כי הדומה העירונית לא תאשר את

החלטת הסיווניקים בדבר הגשת בקשה על שם הרוממות, שושללו מאת היהודים. -

וכות"הכחירה, מפני שהוא דבר היוצא מגדר הקומפיטנציה שלה,
-- חבר הדומה פורישקביץ כלה לערוך תכנית ‏ של הצעת<חוק ע'ד
גירוש כל היהודים טביסרביה +
- --- בפורגרמה של הועירה הכללית לחברי כל האגודות המונרחיסטיות ,
- העתידה להיות בקרוג במופקבה נכגם גם הפעוף הזה ע"ד שאלתרהיהודים !
> גורוש כל היהודים אל תחום המושב , חלוף עבורת "הצבא ליהורים בסכום כסף
פדיון נפשם ן עובור השאלה בדבר גירוש כל היהודים מרופיה :‏ לאפור על
היהודים לשאת משרות צבורייות וממלכיות , לפתוח בתו:ספר , אפתיקות, וגם
להיות פופרים ‏ כותבים בלשון ‏ הווסית , להוציא עתונים וז'ורגלים ‏ ולהחזיק
חנויות ומחפנים של פפרים ,

-- ששים הצעירים היהודים, שקכלו אוחם בתחלה אל האוניבירפיטה
קשלבו | ממנה א"כ, נתקבלו שוב אליה ביום 9 פנטיבר לאחר שוב
מינוסטר ההשבלה שווארין לפטרבורג, בו פיום פורפם בירור. דבר, כי מתקבלים
יהודיס אל בה"ם העליונים לא ע"י חשבון הגורמה בהתאם אל הסך הבולל
של הפטודנטים, כי אפ בהתאם למספר התלמידים החדשים:
-- נתפרסמו כללי קפלת יהודים אל בתי.הספר הביגונים:
אל בה'ס הבינונים שבערי המטופולין יתקפלו יהודים במספר חמשה-
אחוזים מן הסך הכולל של התלמידים; ‏ מחוץ לתחום-המושב-- עשרה אחוזים,
[תוך תחוםיהמושב --- 15 אחווים. הגורמה הואת נקבעה גם לב'ם פרטיים
ויש להם וכיות בתה"ם של הממשלה . בלי הגבלות | מתקבלים יהודים אל
שאין להם שום וכיות וגם לבתה"ם הבינונים לאמגות, למסחר, לחרשתי
שה, לטיחניקה ולאומנות, העומדִים ברשותו של מיניסטר המסחר, לב"ס
לרופאי שנים ולבה"ם הטיחניים הנמוכים, העומדים ברשותו של מיניסטריום
לה, הגורמה הפרוצנטית המובאה למעלה חלה גם על בה"ס למדידת
זמה, | בה"פ הבינונים למשק.הכפר ובה"ם הביגונים הטיחניים, העומרים
של מוניסטריום ההשבלה ‏ וגם ביה"ם לחוכשום ולמולהות."

הנורמה להיהורים ו הוקבעה באוגיבירסיטה המופקבאית

תלמידים, קרוב להפגר מפני שבפקורת הגוברנטור עומדים להגרש שני המ
| העברום אשר שם מחוסר וכות הישיבה,

-- ביום ערב ראש השנה הושלכה בומבה אל האהל לממכר עתוני
וספרים של הפויווניקים באודיסה . המאורע הוה השרה את יהודי אודיפה
בפחד. ,הרוס ריטש", כלו-מבטאם של הסווזניקים, הדפים מאמר בענין 1
שבו הוא קורא ו באמרו,, כו הושלבה הבומבה ע"ד הו'ידים.

-- מסימפרופול מודיעום לנוּ , כי הרב יוסף בן ציון דעמאנט נתאשר
מטעם שר הפלך בהסכמת שר הפנים לרב מטעם הממשלה בעיר יאלט
והסביבה + .

9 -- הוער המבין של הקונגרם העברי הקולטורי פנה לב

ו שבאו עמו בדברים ע"ע במכתב החוור הוה :

בשים לב, כי בקרוב תועד פה מועצה אשר עליה יהיה לדון ולהחליט
החלטות גמורות בדבר מקומו וזמנו של הקונגרס לשפה ולקולטורה העברי
ויתר השאלות החשובות הנוגעות להענין הזה, הננו מתכברים אופא
כבודו, כי יואיל ‏ נא לענות לגו תיכף ומיד תשובות מדויקות על ה
הללו: א) ההושב ככודו בכלל לבא אל הקונגרס העברי? ב) היבא כבוד
הקונגרס הזה, אם יתאסף בברלין ביום 16 לורח דצמבר 1909 ואילך (3.

דצמבר למספר הישן). ד) אחרי אשר הובעה הדעה בעתונות העברית לקביעו <>

מקום. הקונגרס העכרי בארץ"ושראל הננו שואלים את ככודו אם אפשר 0
לו לבא אל הקונגרס, אם יתאסף 8 :ישראל בימי האביב הבאי

הועד המכין בברלין מתבקשים לענות ג"ב ור המכון תשובות. מהוי

השאלות הרשומות למעלה, הכתכת היא

0-0 100 עו עם] ג)סהטם ₪ מ 0
.25 .1118100802 ח080/ .0 מז[

בַּמְפרוּת וּבאָמָנוּת,

קבלת פניו של רבי מגדלי מוכר:ספרים בורשה,
| נע בה קכלת = פנים'. גהדרה
מוכר:ספרום +

ל הערב ‏ היה כל רחוב הגז'ובוב מלא מאות אנש
להסתכל בפני | הפבא שבסופרום העכרים, המון שוטרי פוליציה עמרו. ופקר
על הסדר, אבל לא הפריעו את הנאספים בחוץ מהביע את רגשותיה
להפופר הנעלה .

האולם שבו היה חבנקט היה. מקושט ברב פאר והדר, .
הגדולים | שעל הכתלים והמאור. -האילקטרי. היתה תלויה תמונתו - ש
הפבא מוספבה מכל עבריה זרי פרחים רבים, שגשלהו מאת.
ומופדות שונים . ל

השלחן היה ערוך למאתים איש, אבל באו וותר משלש מאות
וה שרר באולם סלר מופתי, הפבא שתה את הפופ ראשוגה ובעינ
רמעות רגיל,

אח"כ רבר ראשונה הלל צויטלין , חוא צייר את מנרלו

ובנקט

חפטודגטים , צירי חברת | תלמידי
כלי:בתיבה +

אחריהם הרשו מר פריוד (צירום שונים , שבאן מכל החפחות
והמוסרות. הצבוריים:

רושם נמרץ מאר עשתה מקהלת ה,זמיר", ‏ אשר שרה שור
העברית והיהודית +

צה"ם ו להסבא = אדרופה - : פה עס

והפופרים , ומעתה יש תקוה ליצירת תיאטרון עכרי אמנותי אמתוו.
הבנקט ‏ עשה הושם כביר מאד, זה היה \ום. חג להספרות.

זוום לפנו בוא ה,סבא" לעירנו התאחדו אגורות שונות- -,הזמיר" ,,האמנות',
,העוגב", ,אגודות = המורים", = ,צעירי ציון", ,תלמור תורה', = ,חכרת משחקים".
ד ועוה כדי לערוך את קבלת הפנום,
דפוטציה שגבחרה באספת באי כחן של האגודות יצאה אל התחנה
וושקי לקכל ‏ את פני האורח,

לשעת בוא המפע אל בית הנתיבות בלודו התאסף שם המון רב,
טרת אלפים איש, מכל המפלגות, ‏ כאשר נראה המסע מרחוק הרעיד את
האויר רעם קריאות ההמון: ,ברוך הבא!" ,הידר!" | ,יהי הזיידע!',.. ר' מנדלי
ו המרכבה והורה 5 על הכבור הגרול שחלקו לו. אני רואה, אמר

בכל הררך המוביל אל בית המלון, שאליו סר ר' מנדלי, ערך ההמון
ובציות סוערות, גם מסכיב לבית המלון חכה לו המון רב שפגש אותו
זבות עצומה על כפים נשא אותו הקהל אל חדר מלונו בקומה ‏ השניה,
יב ערכו לכבורו גשף מוזיקלי דרמתי, התיאטרון היה מלא מפה לפה, באולם
תרוממות רוח של חג, מקהלת העוגב קכלה את פני ר' מנדלי בזמר
קזיירע", שחובר לככור האורח, אגורת האמנות הציגה את החזיון ,דער
, גם ר' מגדלי הקריא לבקשת כל הנאספים פרקום אחדים מציוריו,
במוצש"ק. נערך לכבור ר' מנדלי בגקט, | שבו השתתפו בחירי העדה,
₪ במעמר | קהל גדול של מלוים עזב האורח הנעלה את עורנו,

. | -- בשבוע זה חגגו באודיסה את יום ‏ הולדת:השבעים ‏ של הסופר
ז'רגוני | המפזרסם וצחק יואל לינוצקי . בין הבאים לבשרו היו הרבה סופרים
ּ עמקנים צבוריים , רופאים , מורים, יוריסטים, איגז'ינירים ועוד,. בשם
ך את חתן היובל הפופר לוינסקי +

מכבדי חתן:היובל הגישו לן לתשורה עט של זהב
< ברוגא התחיל לצאת לאור ,החבר"--
. ה טביוב .

--בארגנטונה 0-0 לצאת לאור שבועון יהודי בשם
- בתריאל,

, תתק כסף ועוד ,
שבועון מצויר. לבני הנעורים,

עכרויט און. עהרע',

ספרים חרשים שנתקבלו במערכת!

תבי י, ח, ‏ ברנר , ספר ראשון ירושלים, תר"ע, הוצאת ם,
וּב,, יפו, בהשתתפות. ח, איצקיביץ, למברג, המחיר 96 ק',
> | החבר, שבועון ‏ מצויר ‏ לבנ הנעורים, חוברת ‏ 1, ערוך
"י: טביוב, ריגא ,

ספעקטאר , יוםדטוב = שטימונגען , פערלאג ,השחר"
9 , המחיר 90 ק'.

+ שנואור. א מוידט, פערלאג
70 ק'

שניאור, א מתנה, פאעמא, פערלאג בהשחר? 9, המחיר

,השחר" ו 9

> וצחק קאצענעלנזאהן. דאם וויוסע לעבען. ערצעהלונגען און
(עם תמונת המחבר) פערלאג ,השחר". ווארשא -1909
ו

2 פיינבערג , קינרער יאהרען ,
3 המחיר 50 ק',

פערלאג ‏ ,השהר"

ל כ טרוימען, ליעדער. זאמלונג ,השחריי
המחיר ‏ 80 -.

- חלילה לא יעמוד בדבורו, עסקים גדולים רבי האחריות מפילום. עליו אימה,

ל. לוינסקי ,

פילימון.

היָמִים הנורְאִים מן שמח

תַנּ.

(מעט פלסופיא של סכות)

חלפו | עברן. הימים הנוראים ,= ימי הבכיות והצומות, = ימי התפלות
והפלוחות; חלפו ‏ עברו,.. = ולהגיר = האמת, ‏ און אנכי מצטער כלל, אין. לי
געגועים . שהם עליהם. ולא מפני שירא אנכי אותם ומפחד את יום הדי --
חלילה, אימת היום הוה אינה מפחדתני כלל, ואם מלאכום יחפזון נחיל ורעדה
יאחזון ‏ ויאמרו: הנה יום הדין!- -מסתמא יודעים ,זכים וטהורים" אלה, שאינם
כל כך זכים וטהורים, כמו שאנחנו חושבים, ויש להם מה לפחר. ופור גלוי
הוא עכשו, אשר, כל ,פמליא של מעלה" מלוכלכה למדי והטופה בכמה וכמה. >"
מעשיות בלתי ופות... ‏ ואיך ‏ שיהיה, מ,פמליא של מעלה" אין להביא ראיה, |
ומוטב שלא לרבר אודותה,., : :

ואם | ספרים נפתחום וחשבונות. נערכום, ‏ ומבקרים ומבררים, ‏ וכותבים
ומוחקים-- יכתבו וימחקו, ככל העולה על רוחם, אנכין ל שלו ‏ ובטוח, באולו
אין הדבר נוגע לי, באשר, כי אם אבוא חשבון את הקוב"ה, אינני יודע עדיין
מי חיוב למו, ומאד אפשר, אשר בכל יהדותי הגרועה והקלושה עדיין. יש לי
אוזה עודף אצלו,

ואין אנכי חושב זאת לי ל או למעליותא; אדרבא, רואה אנכי
בזה סמן של דלדול וחולשא, באשר כמו בעניני דארעא כן גם במילא- דשמיא
לפעמים כדאי להיות בעל חוב גדול. חובות גדולים, על פי הרוב, הנם סמן
של עפקניות מרובה, של חיים, של תנועה, ‏ של זריזות. אדם זריז ועסקן ובעל
פעולות כבירות יש לו הרבה ותיוב. עוד יותר; ואם טעה בחשבונו ודחיקא לו
שעתו ,וישמיט"---לכל הפחות בסכום הגון, בהתיכה הראויה להתכבר. 0
דחקותו --- עור ישאור גם לו לימים הבאים.. ואם יאמר להתפשר. את ,בעלי
הובותיו" בנקל יתפשרו עמדו [ואמונו ‏ בו עוד... ואדם פעוט ובטלן, אשר
עסקיו מצומצמים, ,,עוּבָד" לפי כחותיו, סוחר לפי פרוטותיו, אין לו אפילו השגה >
מקרדיט ‏ גדול. זהיר הוא בפרוטת אחרים ומפחר ‏ , לעשות הזמנה" יתירה, פן >

-

1

,
,

אין לו לא המח ולא הכה לפבב את הגלגל הגדול, ומטפל הוא בחנותו >
הצגומה, רק בכדי לישן במנוחה, אין לו משלו וחייב הוא פרוטות, ועל כל צרה
שלא תבא, לעת מטה ידו---חרי הוא יוצא בגפו, ‏ נקי מנכסיו המועטים,. ובעלי
חו בותיו מבזים אותו ומתרחקים ממגו לגמרי. ּ:

ושערו בנפשכם, חכיבי = הקוראים, ‏ יהורים קלושים כמוני, כמוכם, ‏ מה \
אנחנו. יכולים לחטוא, כמה אנחנו וכולים להיות חייבים ‏ לקורשא בריך הוא?
אמת הדבר אשר החנות פתוחה, והחנוני מקיף .וכל הרוצה ללות יבא וילוהו
גדול הוא העולם ולמה נכחר, גם ופהן ועבירות---הוי, ‏ עכירות, עבירות, לאין
קצה, לאין תכליחן והקרדיט. גדולן מי שוצרו תקיף עליו, מי שלבו רחב בו, מ
שאינו פחדן ביותר, מי בעל -. ויחטא. בל הרוצה ללוות בעולם הזז
כל היכול ללוות, ‏ יבא וילוה... אבל מה בעלי עבירות כמוני וכמוך יכולוס ללנותי.-
כמה אנחנו דורשים בהקפה? --- על כל שונאי עיון , וכמה אנחנו ‏ מפוגלי
לוביתל לכעל בעולם הזה" כל כך ‏ מועטים, = והשגותיגו בל כו
עניות ופעוטות. איזה פסיוו כתזב בספרינו? --- לכל היותר איזו ‏ ,מסמרים"
ממוגנים בבורית* שאכלנו בימי הפקירותנו, ‏ כאשר וצאנו לתרבות רעה, בכדי .
להבעים את אבותיגו התמימים, ‏ ופחר להגיד, אוזו ‏ דברים שבצנעא, גם"

בלפי שמיא
בריך הוא שמיטה כדבעי, הלא אין אנחנו מבינים את 0

וכבר בארתי את השקפתי וו במקום אחר, אשר לשוא אנחנו ‏
,בעל חט +" של כל האלפא ביתא , באשר אין אנחנו בעלי עבירות. ל
ואפילו הריקנים שבנו מלאים מצות ברמון. ולא הרי מלאי מצות, כטו מש
עבירות. . את כשרונותינו לחטא,. ו,עשית ‏ עבירות" אנכי ‏ מבטל לגמריי
מפני סבל הירושה או מפני מעמים ‏ אחרים , יהיה איך = שוהיה,. אבל
אנחנר מסוגלום | לחטא . ומיום שחרב בית המקדש, ווצאנו בגולה ונ
5 אדמתנר גימל בשרון החטא וסגולתו. לאומות. העול

בדרכם, מונים אותנו בחטאים ובעונות ובפשעים, חושדים אותנו כי מתחרים
אנחנו בהם בדברי עבירה, ועיניהם גדולות, ויראים פן חלילה ימעט בשבילם...
ואנחנו אמנם הלא יודעים אנו כי פחד שוא יפחדו, ומה שיספיקו הם לחטוא
בנשימה אחת , לא יספיק איש יהודי משנה שלמה... ואם השטן מקטרג--
וקטרג, ככל העולה על רוחו. אנכי זה בבר באתי לידי מסקנא, שאין לנו
להתחשם את קטרוגיו של השטן, ואין אנכי חפץ לדעת את קטרוגיו בפרוטרוט,
אוך ומה הוא מקטרג , ואם יבקשו ממני אפילו פרוטה אחת בעד כל ספרות
הקטווגית ההיא, לא אתן לו את פווטתי ולא אעשה לו נחת , רוח לקרא
את דבריו, ינבח , ככל העולח על רוחו, הרי הוא שטן ומקטרג, ומלאכתו
בכך, אנחנו אמנם הלא יורעים את האמת, שאין אנחנו מסוגלים כלל לחטא,

ושופט כל הארץ, הלא סוף סוף, יעשה משפט.

ומפני הטעמים האלה , המבוארים לעיל, אין אנכי מפחד את ימי
הדין, ולבי מנוחה .

ואף על פי כן, אף על פי שאימתם של הימים הנוראים לא תפחידני,
ולא ,אוימתי מחיל כפור", ‏ בכל ואת ניחא לי, מה שכבר עברו, באשר שימים
מאלה. טוב כי יעברון. מוטב, הנאה לארם להרגיש | את עצמו אחרי הימים
הנוראים ‏ מאשר לפניהם. יודע אנכי אטנם, כי צדיק אנכי בריבי, ושופטי
יצדוקוני בדין, אבל הלא תורו, אשר לא נעים גם לשבת על ספסל הנאשמים,
ואיוה קטנור גס ואכזרי, קצב על פי מהותו ותלין ‏ על פי מלאכתו, הנקל
בעיניו למסרך לתליה ולכל מיתות בית דין. חיוך ובבודך ‏ בעוניו אינם ולא
כלום, וכל חפצו רק להצטיין בפני שולחיו ולחייבך בדין ; גפרית וזפת תחת
לשונו, ורעל על שפתיו, ומוציא דבות עליך ומעליל עלילות, ומפפר אודותיך
דברום שלא היו ולא נכראו, ‏ וספורים שאפילו לא חלמת אורותם, ומקטרגים
באלה, שמקטרגים רק לשם קטרוג, הלא רבים, ומי מאתנו אינו. יורע אותם?--
ובוחוד מי מבני ישראל אינו יודע אותם? --- וההרגשה ההיא בלבד, ההרגשה
המשונה, שאחה יושב על ספסל הנאשמים, והנך הפקר לכל קטגור---מכאיבה
מאד. וניחא לי שעברו הימים האלה ימי הדין והמשפט, ימי הקטרוג והמלוצהן
ואחרי עשרת ומי תשובה ארוכים ובקשות ואפלציות, ותחנות ותפלות ‏ ,למלך
עליון" שהיו לי מעט לזרא... הגיע זמן שמחתנו,

זמן שמחתנו!---וָכי שייך להגיד זמן שמחתנו, ולשמחה מה זו עושה?---
בלום שמחים אנחנו על רב התכואות שאפפנו הגורנה ? את הבר והמכולת
שחכינונו לימות החורף? את היין ואת התירוש שררכנו בגתותינו? או אולי על
ההצלחות הגדולות שהצלחנו? על הישועות ועל הנחמות שהגיעו לנו בומינו ?
על הכבושים שכבשנו בכל ענפי החיים? על הפולוטיקה המצליחה שעשינו?---על
הנטעים שנטענו לעמנו? ‏ על מליצי היושר שהקמנו לנו? על הכנים שגדלנו!,.,
על הנחלאות הרבות שנחלנו בארין אבותינו? את הקונצפיות שהשגנו? את
החופים שבנינו? | את המפלות אשר פללנן? את הסכומים הרכים והעצומים
- שאספנו לטובת הפונד הלאומי? את הספרות שהרחכנו? את השפה שהחינן?
את הבשורות הטובות שנתכשרנו? -- ולשמחה, הנני שואל אתכם, מה זו
עושה4, ואיו מקור שמתתנו?- - 2
, [מכיר אתך יש לי, פקה שבפקחים ומעט פלוסוף האוהב להתפלסף
חמיד ולדבר בפרדוכסים ובלשון סגי נהר, אשר לפי דעתו הם מבררים את
הענין. המדובר יותר מאשר דרכי לשוננן הפשוטים, הרגילים, ומשונה היה
אופן בטויו. כרומה למשל, חפץ היה להגיר על. האחד שהוא אונו פנדלר,
היה אומר עליו. שהוא ,חייט",. שייך להגיד, --- היה מסביר לין---חייט, והלא
אינו וודע אפולו בכדי להחזיק מחט כדבעי, ומכנסום כי יתפור ‏ ואינם ראוים
לכל מלאכה. אלא. מאי הוא חווט?- -לגכי דפנדלוריא הוא חייט. כי כמה שהוא
חווט לא:יצלח הוא סנדלר. עוד גרוע. ממנןו

וכמה שזר ומשונה אופן הבטוי הזה, מוצא אנכי שיש טעם לדבריו
ולפעמים הוא מברר בפררוכס אחר את הענינים הרבה יותר מכמה וכמה אריכת
> דכדום, וביחוד ,,סגנון כזה" מתאים להכגת. הענינים בעולמנו אנחנו, ‏ בעולם
והודים, אשר המושגים כל כך מעורבים, כל כך מפוכסכים.
כרומה למשל, אומרים על אלמוני שהוא למדן, שיוך להגיד למרן, זהוא אינו
דע אפולן לתרגם פסוק כצורתו, וכותב ,נח בשבע שגיאות", אלא מאי הוא למדן?- --
אשר לגבי הרב מטעם רמתא שאינו וודע אפילו אות אחז עפרית, ‏ הרי הוא למדן,
או הגכור בעיר ,| שמרגנים אחרין 3 שהוא ‏ עשור מופלג . שייך
הגיר עשור , ולו היה לי מה שהוא חפר לעשירות בוראי שהייתי עשיר
8 והלואי רבונו של 8 והייתי זוכה ‏ לאותו הרכוש שלא היותי ו

ב המינום. -- הילת גדולה והיותר ‏ מענינת בומן שמחתנו . ווש אשר

שבהם הולכים וכלים, הולכים ונכמשים, הולכים ונפפדים,,;

העשיר ,אלמונו" --- נדבן גדול, ‏ בעל צדקה משונה, ומלא עולמנו
תהלתו, שיוך להגיד ,נדבן',---וכל נדבה הגונה, נדבה כדבעי לא ראינו ‏ מירו
ולא שמענו. !אים מוסדי הצבור שיפר? ואין הנדבות הלאומיות שנדב?- -וכל
נדבותיו---פרוטות וחצאי פרוטות, פרוטות פה, פרומות שם, פרומות היום ופרוטות >
מחר... אלא מאי, הוא נדיב, הוא פזרן? --- אלא שלגבי יתר העשירים. שלנו,
שהנם לגמרי קמצנים, וַלפעמים גם מנוולים--- הנהו נדיב ופזרן,

פלוני המלומד, האינטילוגנט ,לאומי אדוק", * והציונים שבעיר מתגדרום | >
בו ומציגום אותו מופת ליתר בני אומנתו. | וכי שווך להניד הוא לאומין-- |
ולבנין בית חכנסת למשוחיום הייתי מנדב את לאומיותו,.. את בית הכנפת לא"
יבקר, שבת ומועד ‏ לא ירע, בכל חברה לא יקח חלק, את כנוו איננן מלמד.
עברית ומחנך אותם בדרך הגויםן אלא מאי הוא ,לאומי"? אלא שלגבי יתר
חבריו שהנם גזים גמורים או פחות ויותר משומדים הגה הוא הלאומי,

אלטוני , התקיף" הוא עסקן צבורי, ‏ כל עניני העיר נחתכים על פוו
ומרומם נקרא בפי כל ; ושיוך להגיד עפקן צבורי , והוא אפילו פרפרנס אחד
לא בטל בשביל צרכי הקהלה , ואם גם תחרב כל העדה לא יפריע בשבילה ‏ .
את שנת הצהרים, וכל ,,עסקנותו" היא שהרשה לחברת זוקף בפופים, שיקראו. >
את שמו עליה בתור יושב ראש , אלא מאי הוא עסקן צבורי? -- אלא
שלגבי יתר חבריו שהנם עוד גרועים ממנו, הוא עסקן צבורי.

וגדולה מוו, | הרבה מחובבינו וציונינו | המפורסטים . שייך להגיה >
חובכי ציון וציונים ?‏ ואת ארץ-ישראל לא בקרו, סכומים הגונים לא נדבו, ‏ >
תרומתם לישוב ארץ-ישראל ועומה. ושקליהם מצומצמים. ואיה חכתם? ומה
היא ציונותם ? -- אלא מאי, שלגבי הרבה מחבריהם שאינם מתענונים כלל >
בתנועתנו הרי הנם חובבים וציונים . . . והוא הדין זמן שמחתנו . שייך להגיר
ומן שמתתנו -- והאם יש במה לשמוח? אלא מאי, שלגבי דומים גוראום >
הוא זמן שמחתנו , כי איך שיהיה, הלא טוב לקרא הושענות מאשר סליחות, ‏ >

ולברך על הכום בסוכה יותר נעים מאשר לצום ביום הכפורים, ולנענע את

ד' המינים יותר מבדח מאשר ,להכות בעל חטא",

נניח, שגם ה על חטא" אינו עוד כל כך נורא, כמו שתארוהו לפנים, |
ויש אשר ניחא לו לפר נש לאמר על חטא, בשעה שהוא החוטא, ואומר...
על פלוני ואלמוני ,‏ אבל אינו מגיע לידי הנענועים של ד' מינים , השמחה

חושב, שהרבה יותר מן הראוי אנחנו מטפלים בהם,שריד מתקופת הדמוו 2
שלנו , שנדר נדרנו להתאגד דוקא את כל ד' המינים, ואם לאו אין השט
עולה" יפה. וחושש אנכי, אשר ככדי טרחנו את הטרחה ההיא,

היפה והענוגה, בודאי לא יהיה-כל מעצור ; כי הלולב נתדלדל, ‏ ירד מנכפיו :
וכפף מעט את ראשו; הפרי עץ הדר שלנו, האתרוג, ,נצטהכ" מעש. ועובד
במו שמוננים הבריות , באורגן ו'דגוניי בשביל שכר שורות; וההדפה
היפה שלנו והגאה, אברה, אם לא את תומתה, [אתסוןץ [מוות וט ,80% לו
אבל את ויחה הנעים, את יפעתה, במדה ידועה אבדה; וכטו שטמלמלום
בחוגים. ידועים , נכונה היא להתאגד עם בל מי שיש לו רק חשק להתאגד
עמה; עם ,חִבר" מן הגוים, עם ,פרומוקטור" משלנו; שר ,חצי המאה' של
קזקים או פקיד באקציז; בכלל אינה מבקרת הרבה; בקיצור, מצד אלה
המיוחפים, ‏ או מי שהיו ‏ מיוחסים, כפי הנראה, לא. יהיה. כל עכוב , אבל =
הערבה -- דא עקא, הערבה. מתנפחת , מתרברבת, מתיחפת ; הערבה, אינה'
מסכמת לשרוך זה, ודורשת רוקא שויון גמור ; כלומר, שיכוף הלולב את נבו
שיתחמץן ויתקלקל האתרוג , ולא יהיו מיוחפים בישראל. ווכרו אחים את אשר.
אנכי מנבא לכם + ימים יבאו, אשר הערבה תנצח. אינני וודע איך ‏ יתפתחו "
הענינים אצל אומות העולם, אבל, ‏ ,עם לבדד ישכן", בגוים, בהתפתחות..
הגוים, לא יתחשב, והולך לבדו בדרכו, להכחיד כל ,יחוס" בישראל ,., . וימום >
יבאו אשר כל בית ישראל יהיו רק ,בור-דאורייתא אחר", עם של ,עמי הארץ",
ומי שיוכל לקרא. פסוק בו'רגון. ,רבי" יקרא, ומי שלא וחלל את ה ברא
גלי צדיק יחשב..,

ולא יהיו עוד למדנים בישראל ומיוחסים ,. לולבים , אתרוגים . ..

הגידו מה שתגידו ; קללוני, חרפוני, קראו אותי אריסטוקרט, בורשווא,
שחור, נסוג אחור וכדוטה: אבל את חטאי אנכי מוכיר, : חפ לי על הלולבים :
והאתרוגים שלנו שנתיבשו בלא עתם, שנשרו עליהם, שנכפפה קומתם, ועוה
יותר על שאבדו את צבעם, נכמשו ונצטהבו, בשארית כחי הייתי. מחויקם
ומקיימם . ובמסתרים בוכה נפשי על אבדן הצמחים היקרים האלה, ‏ הנטיעות
היפות מכרם כית ישראל, והאם יש לנו לשמח בד' המינים? והטובים והמשובתים. -

ואנחנו עדיין באים זאומרים: ומן שמחתנו!-- 0 0
= והאם שיוך. להגיר, ומן שמחתנון. לשמה מה וו עושה? 0 אשר
לְגְבּי. דימים. הנורא .

תקון טעות : לובאמל, פלך וואהלין 1 ר,; לובלין 50 ר,; ליאדי, פלך מאהלעוו 25 ר. לואנה =
בגליון ‏ 38 נפלו, לצערנו, = שגיאות = אחדות , במאמ = צקארון, פלך פודול 8 ר,; לאסיצא, פלך סידליץ 2 ר.; לאמושא 89 ר. 25 סיג
כ 0 5 מאריאמפאל, פלך סובלק 27 ר, 90 ק.; מאואוועצק, פלך לומוה 10 ר.; מא*
שמים הליטווקים צר 5 שורה אחרונה במקום ה שת 3 תח לו פלך קיוב 14 רן | מאריופאל פלך יקטרינוסלב 15 רו; מעזירעציע, : פלף
| היהודית. צ'"ל התנועות היהודיות, במאמר ,אותית מחרידים" צד 5 סידליץ 110 ר,; מינסק 68 ר. 95 ק.: מאהילעוו גוב. ‏ 43 ר. מאלאדעצנא, פלך
שורה שלישית במקום 4 צ"ל 4 בממאמר ,ועידוה ציוני = וילנה - 7 ר. 90 ק.; מאהילעוו, פלך פודול 0 ר.; מאסקוי 140 ר, 48 קין
לטבה" ברשימת הערים שהשתתפו בועירה צ"ל את העיר חורול, = מישינעץ, פלך לומזה 20 ר.; נערטשינסק פלך ואבאייקאל 10 ר;; נאווא-חושיי
צא, פלך פודול 9 ר.; נאוואוואראנצאווקא, פלך חרפון 15 ר,; נאוואימינפק, פלך
ורשה 10 ר. 50 ק:; נאסאווקא, פלך צרניגוב 6 ר. 13 ק.; סאמאוקאנר 59
0 ר. 95 ק.; סאטאנאוו, פלך פודול 50 ר.; פעוואסטאפאל 50 ר. 1 ק.; סעמיי
ה המו"ל 0 0 גולדברג , פאלאטינסק 10 ר,; סעמיאטיצי, פלך גרודנא 45 ר.; סימנא, פלך סובלק 94 '
ר. 48 ק.ן סקערנעווצי, פלך ורשה 15 ר,; סקאמאראשקי, פלך קיוב 25 רו |
סלאוועטשנא, פלך וואהלין 10 ר.; סלאנים, פלך גרודנא 100 ר.; סלוצק, פלך
מינסק 20 ר,; סמארגאן, פלך וילנה 88 = ר. 50 ק.; סנאווסק, פלך צערניגאוו >
(18 ספטמבר) + 5 ר,; סאסנאוויצא, פלף פיטרקוב 100 ר,; | סטאראדוב, פלך ‏ צרניגוב 31 ר,
: 0 ק.; סטאווראפא ל 40 ר,; סטארי-דאראני, פלך מינסק 25 ר,; סטאשאוו, פלף
1 / , : ראדאם 8 ר,; סטויבץ, פלף מינסק 18 ר. 30 ק,; סובלק, 55 ר.; סטערעטענסק '
ימת סכומי-כסף של השקלים לשנת י"ב לקונגרם שנכנסו 1 ר.; עמעלצין, פלך וואהלין 15 ר.; פאסטאוו, פלך קיוב 20 ר,; פיליפאווא, ‏ =
עד 1 סנטיבר לפי המספר הישן . פלך סובלק 10 ר'; פעטראקאוו גוב. 20 ר'; פעטראקאווסקי-ואוואד 16 ר. ‏ .
0 ק.; פאלטאווא גוב. 17 ר, 30 ק.; פאנעוועוש, פלך קובנה 68 ר, 90 קון =
פאפעליאני, פלך קובנא 10 ר.; פאמי, פלך קוטאים 8 ר.; פרישוב, פלך
טבריה 29 ר.; 84 קו; פפקאיו גוב. 9 ר. 98 ק.; פרסיק ביפרפוש ע'י עשטא[
מאלושטא 10 ר,ן צעבאנאוו, פלך פלאצק 23 ר, 50 ק,; קאדינא פלך מוהולוב
פלך צרגיגוב 5 ר. ‏ 19 ק. ; אורעטשיע, פלך מינסק 4 ר. 35 קי! 5 9 2 7 / -. 2 ו - 2 6 ,
ר, פלך וואהלין 23 ר,. 88 קו; אברוטש פלך וואהלון 35 ר,; אוונו- = 75 כפרביה 1 0 ל 7
פלך. סובלק, 6 ר. 4 ק,; אקערמאן, פלך בסרביה 75 ר.; אנאניעוו, פלך קובנה /10 ר,ן: קעלמי, פלך קובנה 35 ר,ן קערטש, פלך טכריה 87 ר. 25 ק,ן
1 ; ארמאזויר, חכל. קובא 9 ר. :70 ק.ן באקו 200 רו באלטא, פלך = קיעוו 200 רו קוליא, פלך בפרביה 9 ר. 85 ק.: קלינצי, פלך צרניגוב 48 רון =
יל 20 ר.; באלין, פלך פודול ‏ 11 ר,; באראנאוויטשי, פלך מינסק 80 רין קאבעליאקי, ‏ פלך פולטבה ‏ 10 ר/ן קובנה גוב. 101 ר, - 48 קין קלא פלך
ווקא, פלך פולטבה 10 ר,; באטום, פלך קוטאאים 14 ר,; בערעואוו, = קאליש 68 ר. 37 "ק,) קאנאטאפ, פלך צרניגוב ‏ 25 ר,; קאנסטאנטינאוו, פלף *
לך חרסון 35 ר.; בערשאד , פלך פאדול 25 ר, 70 ק. באהופלאוו, פלך = יעקאטערינאסלאוו ‏ 36 ר\ 95 ק,; קאריצון, פלך "גרורנא 10-ה קרעמענעץ

" איוואננאראד, פלך לובלין 4 ר.; אירקוטסק 105 ר, 50 ק,; אודיסא 115
,; אלעווסק, פלך וואהלין 15 ר.; אקולאווקא, * פלך נאווגאראד 1 ר,
אראני, פלך וילנה 21 ר.; אריאל 14 ר, 58 ק,; ארליא, פלך גרודנא

6 ק,; אשמיאני, פלך וילנה 60 ר.; אומאןן פלך קיוב 100 ר,: אונע:

5 ר,; באושעצאראווקא פלך יקטרינוסלב 19 ר. 50 קו; באלשאיא.לע. פלך וואהלין 36 ר.ן ‏ 50 ק,ן קריוקאוו, פלך פאלטאווא 15 ר,ן קוזמין, פלך

חא פלך טבריה 10 ר,; באריסאוו פלך מינפק 79 ר. 43 ק.; בראטאליו.
, פלך חרסון 14 ר. 80 ק. בריסק דליטא 180 ר,; בריאנסק. פלך גרודי
.; בוטרימאנצי, פלך וילנה 8 ר. 50 ק,; בעלגאראד פלך קורסק 4 ר

פודול ‏ 1 ר. 50 ק.ן קעלצי גוב. 35 ר,: קושאני, פלך בסרביה 95 ר. 54 ק)ן |
קאזלאוו, פלך טאמכאוו 25 ר, 96 ק.ן קאדימא, פלף פורול, ‏ 9 ר.: קאברין, פלך

אליסטוק פלך גרודנא 115 ר,; ביאלא, פלך פידליץ 55 ר.ן באב: ו 0 קנ לאפר ו
8לך וגסק פד ר. .50 קת באריםאגלעבסק 15 רוד גווסין פלך ודוע = פלן וואהלין ‏ 25 ר,ן ראדזוווילישקי, פלך קובנה 35 ר,; ראקאוו, פלך מינסק 5
גארוואלין, פלך סירליץ 1 ר,: גלופק, פלך מינסק 10 ר, 80 ק; נא- = ראציאנזש, פלך פלוצק 10 ר,; רעוועל 100 ר,; ראוונא, פלך וואהל ן 100 ר,; האג

יסטאן, פלך טבריה 35 ר.; גאמבין, = פלך ורשה 10 ר.; גארנאסטא- = צאוז, פלך מוהילב ר. 20 קין ראסטאוו:דאן 105 ר,: רוושאני, פלך גרודנא 50 קו

קא, פלף טבריה 21 ר,; גאראדניצא, פלך וואהלין 24 ר,; ‏ גראיעווא פלף = רעושיצא, פלך וויטבסק ‏ 13 ר, 50 ק,ן רעפקי, פלך צרניגוב 5. ר,ן היבניצאו
7 ר.; גרישינא, פלך בקו 50 קי; גראדסק, פלך ורשה 96 ר, 50 ק,; = פלך פודול 25 ר,ן ריאזאן 19 ר. 20 ק,; ראשקאוו, פלך פודול 10 ר.85 ר,ן ראסלאוו

0 ר;ן. גאניאנדו, פלך גרודנא 15 ר, 50 ק.; דווינפק 99 ר. 82 קי; = פלך סמולנפק ללר,; ראזישצע, וואהלין פכר. 68ק,] שאוולי, פלך קובנה 81ר, 40 קון

א פלך טסבוב 8 ר, 88 ק,;: דאמבראווא, פלך פעטריקאוו 25 ריג 17" שאנצו, פלך קובנה 43 ר.: שפאלא, ‏ פלך קיוב 71 ר, 75 ק,: שטשוטשין, פ
פלך פודול 77 ר, 79 ק.; דאברושין, פלך פלאצק 20 ר. 50 ק:: וואר: ו . - 2 0
/ ווולנה 18 ה 97 קי?

0 ר.; ווענגראון פלך סידליץ 15 ר.; ווערושבאלאווא, ‏ פלך סובלק 45 6

נה 98 ר, 80 ק. ויליוקא פלך וילנה 10 ר,ן ווינוצא פלך פודול 100 פך הכל עד 1 סנטיבר נכנם סכום של 7705 רוב, 81 ק'י
וויטעבסק 100 ר\;. וולאדיוואסטאק. 46 ר,;. וואלקאווישקי, פלך סובלק 110 5

אפנוארקא, פלך פודול 14 ר. 85 ק,; וואראנעוש 80 ר.; וויאטקא 15 רין
פלך קליש 0 ר.; ואמבראוו : פלך לומזה 20 ר,; ווואנעץ פלך פודול הוצאת מ ו ה ר חי אודיסה ,
ואמאסטיע פלך לובלין 35ר. 8 ק,; ונערוש, פלך פטריקוב 20 רי; זראלי דהה הדוה הד דה החדהה החדת

וא: פלך וואהלין 15 ר., ‏ ואקראצים פלך ורשה 20 ר.ן | חארבין 55 ר: וצא לאור ונמצא למכירה

(אראל פלך פולטבה 14 ר,; טאמבאוו 90 ר,ן טשיטא 91 ר,; טעמיך

ורא 10 ר.;. טיחווין, פלך נאווגאראד 5 ר,; טשאני, סיביר, 17 ר.. 70 קו; -- יי
רקאס, פ' קיוב 18ר,; טשצורסק פ' מוהילוב 0פר.; טשודאוו, פ' נאווגאר. 4 ר.; ה ₪ ב 4 א ג ף ה -7ה- 0

0 ר,: טארנאוויצא, פ' קיוב 15 ר,; טאמאשפאל, פ' פודול 17 רן יע . , י יר

סלאוו 9 ר. 76 ק.; יעלנא, פ' סמולנסק + רה 84 קי ן יעלעץ, פי מבחר האגרות שבתלמוד ומדרשים
0 ר,; יוואווקא, פלך יקטרינוסלב 28. ר. 14 ק.; יופקאווצי, פלך פול. (לבית אב--ולבית הספר)
רו יאלטושקאוו, פלך פולטבה 5 ר,; ואנישקי פלך קובנה 18 ר, 80

ארמאלינצי, פלך פודול 43 ר. 50 ק.; יאפענאווקא, פלך גרודנא 5 רו סרורות מפורשות. ו מנוק דות על:יר

ואוועטנראד 80 ר. 88 ק.; לאנדוואראווא פלך וילנה 2 ר.; ל נציצא פלך ּ 5 . /
ש 5 ר.; לובוי 100 ר.; לודא, פלך וילנה, 50 ר.; ליפקאני, פלף בסרביה ח: רבניצקי וח בו ביאליק :

ליפנא, פלך פלוצק, 15 ר,; לאוויטש, פלך ורשה 8 ר, 80 << ספר. ראש.ן. (ד': חוברות)'

א

לקרשי האומה וקנינה במקצוע האנגדה, שבה נתלבש
רוח האומה במשך כמה מאות שנה באופן מקורי ומיוחד, שאין
דונמתו בדורות הבאים, ועליה נתחנך עמנו בזקניו ובנעוריו במשך
במה וכמה דורות,

בספר ,רברי אגדה" נתְנו המסדרים את היכולת. לתלמיר
העברי להכיר ע'י מבחר הדוגמאות את האגדה כמו שהיא,
בצורתה היפה ובלשונה הנוחה ושתהא עם זה ההכרה
= מלאה, כפי האפשר, וקנויה בדרך מתוקנת ובסדר יפה ,

. לתכלית ואת השתדלו המסדרים לאפוף להוך
ספרם וה מכל מקצועות האנדה ‏ שבתלמוד
.ובמדרשים את כל הטוב והיפה ואת כל הנאות, לפי
דעתם וטעמם, לילדום,.

ספר ,דברי אגדה" העשוי במתכנתו של ,ספר האגדה" הגדול
לנדולים ושנכנסובו מבחר ההגרות הראויות נם
לנדולים ונם לקטנים נחלק אף הוא לפי תוכן עניניו
לארבעה חלקים:

א) פפר ראשון, בו יבואו מכחר האנדות שנאמרו על
אישים, מאורעות וענינים, שבא וכרם בכתבי הקורש,

ב) פפר שני. מבחר האגרות. על אישים, מאורעות
וענינים שבזמן ביתדשני והתלמור ,

0 פפר של ישי, מבחר האגדות על הענינים הלאומיים
= | של ישראל (עם ישראל, ארץ ישראל, לשון קודש, גלות, נאולה
= ומשיח, תורה, נכואה, הקב"ה וכו'),

ד ספר רביעי. מבחר האגדות בעניני חיים של יחיד
וצבור, מוסר ומדות, האדם, החברה והעולם. וכו
| הספר הוה מלבד שהוא הריפטומטיה יפה
ללמור האגדה ופגנונה, עוד יכול לשמש בודי
המורים והתלמירים כעין מלואים יפים לספורי
המקרא, בהיות א רוב האגדות, הנוחות וקלות ‏ מאד. בצורתן
ובלשונן ומושכות את הלב בתכנן, ‏ קשורות . קשר פנימי עם
ספורי המקרא, ובאופן זה יעבר התלמיר מאליו מן הסננון הביבלי
לסגנון האגדה, שהוא השליט בספרותנו החרשה,

הספר הוה הוא באמת ספר עם במלא מובן המלה, באשר
נכנסו בו מבחר האגדות העממיות, ונדפס באותיות גדלות ומנוקד

וגם לקטנים למורה עם תלמיר,

מחיר כל חוברת 80 ק. בלא המשלח, :
מחיר כל הספר ‏ 7. חוברות) בכרך אחד בכריחה
יפה 140 ק.

000-0100888 0 * 1 110 0 הסימה 11

הוצאת ,תושיה" ורשה,
בובליותיקה נחולה
מבחר הספרות העברית ‏ הישנה, החדשה והצעירה,

חמשים (54₪) ספרים

== בכל שנה. ==-

| ספר בכל שבוע, בפורמט 8 ו 5-4 בוגן בערף בכל ספר.

(בער 3800--4000 עמודים בכל שנה).

אחרי שנות הכנה אחדות הננו נגשים עתה להגשמת מפעל.
| ספרותי גדול, שָאליו נשאנו את נפשנו זו

כלו נקוד שלם ומלא ונוח למקרא ולהבנה לגדולים'

הננ נגשים להוצאת ביבליותיקה עברית חרשה,
שתהיה מוקדשת לספרות | המקורית שלנו בעברית, שתכיל
ספרים וקבוצות כתבים של טובי הכמינוופופרינו
מלפנים והיום -- מכל מקצועות הספרות: הפילופופיה, .
החקירה והמרע העברי, ההיסטוריה, הפוכבלי-
ציסטיק והבקרת, המליצ והשירה, הספור והתוון
ועור ועור. :
הביבליותיסה הגדולה תמלא את הצורך הגדול המורגש >
זה כבר בספרותנו : לאסוף את כל
הנבחר והטוב שבספרות העברית מכל התקופות שלה ומכל
המקצועות שבה -- בקבוצה גדולה אחת, בהבנית אה
ובסרר אחד ובצורה עממית פופולרית, :
הביבליותיקה הגדולה תתן את היכלת לקהל העברי לרכוש
לו בתנאים קלים את מיטב
היצירה העברית המקורית בשפתנו הלאומית, מכל הדורות.
ומכל הומנים, מראשיתה ועד היום, וגם מה שתחרש.

הספרות +

כל הספרים הטובים יקרי המציאות שאין להשיגם. :
או שמחירם רב מאד, גם כל הספרים והענינים שיש להם ערן
ספרותי חשוב, הפזורים במאספים, ירחונים ועתונים,.
למן המאסף הראשון שבימי בן-מנחם וער עתה, שנשכחו כמע
מאת הקהל, -יקומו לת חיה רוחנית ע"י הביבליותיקה הר
הזאת, ויהיו מעתה לקנין הקהל הגדול בצורה נאותה
צורת כתבים מאוספים בפדרר נכון ועריפה מומחית,,
מדעית ופופולרית כאחת, בנופתאות מדויקות ע
מנואים מאירים, תולדות המחברים גם עם תמו
(במדה האפשרית) והערות מבארות.

גם הספרים המצוים כעת בשוק בצורה גרועה ‏ ומשו

המומחית, ע"י ריוק הנוסחאות. ע"י הבאורים, ההערות = והמבו
וע"י האותיות היפות והניר המשובח. 2

הרבה ספרים יצאו ע"פ כת"י שהיו גנוזים עד כה;
כיוים, גם דברים ופרקים שנשמטו לפנים ע'י הצנזוריה

ידפסו בעת במקומם הנכון,

ער עתה קבלו עליהם. הח כ מ ים הללו את עריכת הספריו

והכתבים. האלה :

ד"ר א, אופטוביצר (וינה) ; ,אלרר הרני", ספרי רי"א ממ
נא, ספרי יש"ר מקנדיא, כתבים נכחרים של
עמדין, ר'מ איש שלום ור'י רייפמן,

ד'ר ח, בראדי (פואג): שירי ר"ש הנניד, כבן-גבי
ר"י הלוי, רמב*ע, ראב"ע, תחכמוני ור"י

פרופ' ד"ר י"מ גוטמן (בודפשט): ספרי ר' וכריה פראנ

ד'ר י, דוידזון (גיודיווק): ספרי ר"י בר' ש בתי, ר"י ובאר
ר' קלונימום בן קלונימופ; שירי ר"י ננארה
גדול ע"פ כת"י) ושורי ר"מ לונזאנו, .

ש"י הורביץ (בולין) : ,מורה. נבוכי הזמן" לרנ"ק. =

ד'ר א, זרזובפקי (פטונוו) : ,בחינת עולם" לר "י הפניני

פרופ" ד"ר צ"נ. חיות (פלורנץ) :‏ מחברות ע מנואל, >

ד'ר י, טהון (קיקוי): ,אור ה" לר*ח קרשק ש, .

דוד כהגא (אויפה) ; חכמת ב ן-פ ירא (עיפ המקים הע

/ ,הגניזה') + . , / 2

6

=

עולם -3

| ד'ר א, לאווענטהאל (המבורג). ,משלי שועלים" ל ר"ב הנקדן.

פרופ' ר"ר צבי מאלטער (פילדלפיה): ס' ,האמונות והדעות" ל ר פ "ג
(עם מלואים) מאת פרופ' ד"ר ב"ז באבער (בודפשט),

הנל :: ,האמונה הרמה" ל רא ב"ד הלוי,

ייד מארקאן (פטובווג) : ,יון מצולה* ו,שלשלת הקבלה",

פהופ'. ד"ר א. מארכם (ניודיורק): פפרי ,יוחפין" לזכות ואחי:

מעץ בן פלטיאל, ,ספר הקבלה" לראביד הלוי,
פרופ' ד"ר ד, ניימארק (סינסונאטי): ‏ םפרי פילון ומקור חיים
למנב יריל

ד'ר ז, פאזנאנסקי (וינה): הספרות הוכוחית.

ד'ר ש, א, פאזנאנסקי (ורשה): אנרת רב שכנא גאון, ספרי
קראים שנים, ם' המעשיות לרב נסים גאון, כתבי
שיר ואברהם גיגר,

פרופ' ד"ר י, פרידלאנדער (ניודיורק): כתבי הרמב"ם (מורה

< = נבוכים" ועוד).

ד'ר י. פריימאן (האלעשוי) , מסעות ר' פתחיה מרננשבורג,
,ספר חסידים" וקובץ מאמרי ר' נחום בריל.

ד'ר א, ש. קאמענעצקי (אודיפה): ,הגיון הנפש" ו,צמח דוד".

פרופ' ד'ר מ"ד קאסוטו: ,עמק הבכא" ו,מקדש מעמ",

מלבד הספרים האלו ימסרו לעריכה במועדם ספרי ר"א
דולמריגו,. ר"א קפסאלי, ,חובות הלבבות", ,הכוזרי", ‏ , עיקרים'",
,נופת. צופים", ‏ ,קערת כסף", ,עדן ערוך", = ,משל הקרמוני",
,מלחמות ה'" לרשב"ג, ,חתפתה ערוך", ,יפוד עולם", ,אור עמים"
ספורנו, ,מאור עינים", ,שבט יהורה" ועור ועוד.

מן הספרות ההדשה; ירי אשנבוים, אלמנצי,

ויזל, יהל"ל, אד"ם ומיכ"ל, אפרים לוצאטו, רמ"ח

לוצאמו, שד"ל, לטרים, מולדר, מנדלקון, מרפרגו

> רחל, פרוקו מינרעם, זק"ן; כתכים נכחרים מאת בראנ:

0

מאטער, ברודעפ, בריל, גינצבורג מא"ט, האלר:
היים, רא"ה וויים, ר"ש זק ש, חיות, יוסט, ר"ר בהנא,
ש' לוינזון, מנךלפוון, מנרלשסם, סטנוב, ספיר,
וולאק, פין, פיניליש, פלונגיאן, צווייפל, קרוב:

ה מ אל.ד"ר הוכין, רומאנולי ויש"ר,

= מן הספרות היותר חדשה:
רדיטצבסקי, בריינין, ברשדסקי, גנפין, הורו:
דצקי, ש"י הורוויץ, וליקוביץ; סביוב, ר"ר טהון,
יעקובוביץ, לבנטין (חושי הארכי, לייזרוביץ, נומברג,
ד'"רד, ניימארק, מ' םטבפקי, 7 עפשטוין, ד"ר פוז:

אנסקי, ' פיכמאן, נ פונס הלל ציימלין, קבק,

יצחק קצנלסון, רב צעיר, רבינוביץ, שטינברג

יעקב, שניאורן גם ספרים חדשים רבי הערך: בארנ.

שטין ח' י': ,לתולדות העבור"; טייטעלבוים מ': ,הרב
= מלאדי. ומפלגת חב"ד" (עם מבוא "מאת. הל ל צייטלין ומלואים

מאת ח" ב ארנשטיין); מרגוליות ם', פרופ' דר : ,מבוא
חבי הקדש"; ניימא רק דור, פרופי ד"ר: ,תולדות העברים";
לושץ ני ד"ר: ,מסע באפריקה" (עם ציורים)ן פיכמאן י?
,שירתנו: החרשה" (אנתולוגיה"; פ ר ע נק על יעקב: ,ירושלים,
גנוה ובבל" + -- :

6678, 0
0 //

כתבים נבחרים של = .

מלבד זה הננו עומדים במו"מ עם סופרים וחכמים
שונים על רבר הוצאת כתביהם בבביליותיקה. הגדולה .

הספרים יצאו חל יפ ות. אלה שיגמרו ויתקבלו. רא שונה
וצאו רא שונה.

בתיק המערכת ‏ מוכנים כבר הרבה ספורים
וקבוצות כתבים הנמפרים בסדר ירוע לבהר"פ ,

הביבליותיקה הגדולה תודפס באותיות של ח"ל יפות,
בתבנית גדולה ונאה ובניר מודרני טב ויפה.
הביבליותיקה. הגדולה וה א שכ ול ית הואת תהיה. למקור
מזון רוחני לעם, לאוצר של עשירות ספרותית

ולפאר ולנוי לכל בות עברי,
מחיר כל ספר ‏ 80 קאָפ', עם המשלוח 86 קאָפ'

ולחותמים יעלה
כל ספר רק במחיר ()9. קאפ' , 0 4 קאפ'י
הביבליותיקה הגדולה תתחיל לצאת על הפדר מראשית שנת 1910 ,

החתימה מתקבלת:
ברוסיה: ל שנה במחיר 10 רוכל, עם המשלוח 1% רובל,
לחצי נה ית 0
לרפע שנה 6 550 7
בחו"ל: בהוספת 1 רובל לשנה בעד המשלוח ,
7-ה --- ה 77
הנחה גדולה לחותמי הביבליותיקה הגדולה
: מעתה עד ראשית שנת 11010
כל אלה שיודרוו לחתום על הביבליותיקה הנדולה

החד ש הבמשך הנזכר
יוכלו לחתום גם על
(מ את י ם ספרים בבל מקצועות הספרות)
1) לקבלה במשך שנתים בתשלומין לשעורין:
בה גחה של 409 מן המחיר הקצוב:
במחיר 54 רובל תחת 46 רובל עם המשלוח,
ל שלם בכל רבע שגה 8 רובל.
החותמים החפצים לוכות בהנחה זו צריכים לצרף לדמי חתימתם עור
3 רובל , בתור תשלום ראשון בעד הרבע הראשון , בשביל הביבליותיקה

העברית, ביחר עם כל ספר חדש מן הביבלי הגדולה שני ספרים מן הביבל' =

העברית , וכן הלאה בסלוק המניות הבאות +
₪ לקבלה בבת אחת (בפלוק כל המחיר מראש)
ב ה נחה של .50 מן המחיר הקצוב :
בטחיר ‏ 50 רובל תחת 40 רובל עם המשלוח.
(בחויל ; בתשלומין לשעורין, בהוספת 4 רובל בעד המשלות
בבת אחת ו

0 0
התפצום בכת אחח ב'ביבליותיקה עברית מכ' הדר בחמשים כרכים -

עליהם. להוסיף: 10 ר' בעד הכריכות , ובארבעים כרכים -- רק 8 רובל + =
בתשלומין לשעורין אפשר להשיג ג'כ מכווכים, אבל בארב עים כרכים
כפי. סדר הספרים שוצאו ובהוספת 8 רובל על המחיר +

כתבת ,תוש וה":

תס וו 0
ו הס

בע"פ: נובוליפקי ל, או במחלקת : נאלעווקי, איוואָנאָוובאַזאָר 1
אפשר לחתום בכל. במה"ס העברום בכל אתר ואתר י

.9 הושהקנסמע]' ,88888 עק60תפהס] ,1 ,11 מהסלהתט1-פקס

\
:
4

הביבליותיקה העברית =

יכבה לכל וביתוה.לעובריידרך !!1
קונסירבים מבשר כבשר
טבית-החרשת ‏ ההמבורגי ‏ הראשון ‏ והיחיר = ברופיה למעשה
קונסירבים מבשר כשר בשם

5 ₪ 2 א

בית-החרשת ,זן" למעשה. קונסירבים מבשר כשר מכין בל
.מונו. מאבלי בשר ומרק , למשל : צלי., בשר-חמוץ, בשר.בתית (קלופס), ביפי
שמוקס ועוד, מכל מיני בשר: של שורים , עגלים, תרנגולות, אוזים, ‏ ברדאווים,
תרנגולים"הודיים ויונים :
הקונסירבים מבשר כשר של הפירמה ,ן" מתקיימים במשך
| עשן. רב, אינם מתקלקלים לעולם והנם ערבים לחיך אוכלם ‏ עד להפליא, וכל
= אוש הקוגה את הקונסירבים הכשרים יש לו הובולת לאבול, בכל מקום במו
-בבותו ,‏ מאכלים חיים, מבריאים וטובים בטעמם.
הקונסירבים נמכרים ‏ בארגזים שונים, בטשקל ליטרא. וחצי ליטרא,
"למחירום ממוצעים טאד . להשיגם בכל החנויות הגדולות לממכר פחורות קו*
4 לומאליות ודגים, --- פריין-קורנטים והבשרים. מרבנים שונים נשלחים בחנם.
בהומנות. ובקשות בדבר ידיעות שונות לפנות ‏ עפ"י אדריסה ואת ?
,<כ3011> 80005 ₪80 08600א-18080ג 0608תק16גד
: .₪ .א .3 .1 ,110600880 .6
להוו. ידוע, כי בית -החרשת ‏ זן" למעשה קאנסערווען, שהנני ג"כב שותף
צן ומבלעדי לא יעשה שום דבר -- הנהו תחת השגחתי בהשגחה מעולה
מאד.. ולכל איש ישראל מותר לאכול .את הקאנסערווען האלה בלי שום חשש
2 שפקפוק. בלל .

נאום שמואל ש4

ל סו דיה רצווי צר

אול לעווין לפנים רב בחארבין ובאמטקי

א 80108 ההסקת

1 זוע ₪00 סד
0 0005

]| ,₪15 5080085ה080ה065-7 0 הקסותסק
]| הסנמסוהההאץ ‏ 5וסהמהסנהצעת ‏ 0 מסנפא
. 8 הסה ,6105ת6ק6 155063005 עת

0 008 סז
.סקאת ₪8 6200%080ק 080
50 0 0067508

ות ₪ טגה
>זאז)אב6 את660ת 6ך6הת6ע מת6
נ 10
ו
1 3

קה 6דהת66קדסמץ ‏ סדוה :

7 יי
: ודו יי 3 0 ו סה

גב 0 ות הת הק-0780ה30סם "זו 3 ה זו 7
.100 ₪ 60008 המחה לאוסא 5 ז46תם זה זפזווונוק סו הוודהה ,הלול
ו 5 1010 תה א 1 000 ור סזוהתספם

0 התסח סזהווסהקאסקח זפמוותוטת6דווםא דטתטקה ראססמם 5 אה%ה6[מד מ
00 ק306א 66מהזסשה6 670 38 יו || 3\ א, .ן 5דפקתת
6 >אוו מש וצו ₪ הו זסטת 4

תת 0זוא6ה8ועבהמהו אאחץאסה >דס 6664 ה|ושתאוהקזס אהת
ד 656 ₪8 6 ווה אומום 060606 6ק8גוו3ק06 .רפסדבאא0וםותה) ת
0 שווווועז עוום הא (1 :הבטשקטוהדסו -]ן וה 3 ה א, הא6ק) מאבוכטקת

ופדה 16% זג 2
%%

₪

1 ה תא סוץווק)ה6ק ,613700
0 00084ו86010000. 00)ההגגוי 5> מצתרפתפט תאמסתפז באסאץסוק (2

ואש 1845ן₪0109%, >אסוץטאק 5אה6 הוואוו)אסהאקה (4 א ".ץז 1896
6 38 .דוב 0 עווב1 8 .זקסד .דקהם6\ הנשת אק6פדד

האדמיניפטרציה של מערכת עה עולס"

מבקשת. את. סוכניה הלוקחים - גליונות ,העולםי למכירה
לאחדים: ושנשארו: בידם. בלתי. מכורים הנומרים" <, 3 לחודש
ינואר ש"ז וכן הנומרים ,98‏ 89 לחרשי יולי ואויגוסט, ‏ כי. יואילו
נא להמציאם לנו, מפני שהגליונות הנ"ל אפסו במערכת. לגמרי,

בקשה זו ערוכה. ג"כ לחותמי ,העולם", והיינו לאלה שאינם
שומרים את הגליונות בכדיי לכרכם אה"כ בקומפלקטים לכל השנה
ושאין להם עוד צורך. בגליונות ישנים,

התמורה תושב. לכ"א,

רא אידישע פאלק" -.

די איונציגע צווניסטישע ציוטונג אין אודוש ,
ממששמממשאשו ‏ ערְשייננ ‏ וועבענטליך אין כי | ה א ךר כ ושמש
ארויסנעגעבען פון דער אמעריקאנער ציוניסטישער פעדעראציאן,
מוט דער מיטווירקונג פון רי בעסטע וודישע
--) און איוראפא ,
אבאנעמענטס.פריין אויסער אמעריקא :
א יאהר 1,50 דאל,, א האלב יאחר 86 סענט,
איונצעלנע נומערן קען מען אין. רוסלאנד בעקוטען ביי אונזער פערטרעטער
.8 119800 הזד 3 ,המורתו .5

שריפמשטעלער. אין אמעריקא

=

.
מ ב. לזבניק: שירים.---=
ב,המצפה" 56 א כתבו. על אדותם: ‏ שירים. מרוממים,. נותנים
ניב חדש לכל הנה לב עברי. בזמן הזה, ‏ נותנים כנפים לכל
רעיון ושאיפה, אלה הם שירי התחיה, הם מבטאים כל מה
שרחשו לבותינו בזמן = המעבר,

צר

מחיר הספר (160 | עמור על נור- מובחר): 4 ר', בכריכה מהודרה

: גר משלות ו כ
הכתובת:

.וה ,"ה | 11 / ד,. .דהה8ו]
880 7\ 85 [1ו801ג ,,1‏ הוור

0 5
ות 0 ב 0 3
ית 0 .םע מרים כ עם 2 8
59 ב 5 5 5 = ממה 35 םר 0
₪5 = .םי - םת ₪ 7 2
םר ו 2 ב 2
5555-9258 95 8 שת 525 52 2
אצצפרם 9 5פת-ת 92 םת 50525 ם
5 ב 0 5 8-22 .50 ל ם -2 ב = -
בספם בר הפש ית 7-25 ה םת 2
כ 5 - 5 ב
7-83 -28%557-2%תה -2. ב -פת
1 ₪0 7 עוהה םיה שת ישן" ₪ םת < 5 > ה
2 תש תה 0 ה ם 9 82ם ב
5 5 952-9578 ה ה ב 52 שמ תת טש
8 | 8 55 2 ה פתבנת דר
8 8₪ 20952252 9-7 כ 28ם
ב 227 כ 1 1
בם ₪22 - !קאמ את 8 2 850
₪ ד ב מ 5. רו ו
בפ 55 5 םתץ רת = 5 ב
5 הת 55 ם ה
שי <בית הספר"
"
לאור. פע ושש\ . |ררשות המטיף יעללינעק

לשהה שנית, מאת מז, ב, שניידערן
במהדורא רופית, עפ ציורים, מעובדן
מחדש. לגמרי.. מחירו ‏ 50 קאפ'. עכן
המשלוח 60 קאפ,--נמצא להמכר בכל
בתי מסחר הספרים . --\ האדריסה +
,קק6הת6תז.ם .א
.6 008880888 ,האפהח

סוכן ,ה עולם"
למרינת אמריקא בכלל. ולעיר נויארק ‏ ופביבתה ‏ בפרט:
מר ם, דרוקערמאן כימים' %

.זו [0808 0 ,1008- וו תססות .8

בהעתקת החכם ראב" .
המחיר ‏ 50 קאפ,

המו"ל:

.ספתו ,פת6ח3 .תת

0 שאפשס -)אס ששה ₪ א5\ סקט 6ש₪ של

טס ₪ 066 0006 0% 09 הא סטש טס 'פא0 09 טוטס שי

סחיו ]דור

ו
0 6 טסו ס\0ט. 4 טס\ס 26ט\ -א6 סיס פטס 6 0 שסטשס\ סא שת

0

5
1
₪
ת
-!

אוצר. ‏ יק
לע"

/

ר של דרשות על התורת לפי: סדר הפרשיות

ע ספר ב בשני חלקים, 16 עמודים 1 מחיר 55

8

2

52

5

<:
ל
בו

-

7

1-9

2

2 =
ו

5 1

1-

פ,. להשי

ו פלענסבערג האב'ר. השאקי
ל |

== | 0701800 87 ה א אדהר6ה 845 מת6שו
ז = 6ת0] .\ .5 הסוטווההסק הסח הופוווהת 3

(תר"ע-5670 .05) 1909-1910 גא

ו

(.ק[דס ‏ 160 מדו00000)

4 2785ה02080ה1081080-20 ,אזתמקההא6בהא אתמפ063 5עגסך
ממ 38:00 מכ הסה א 18מ5ה5'מ6 מאתמצסמהקהס מאאפקקת
הס 650116 0665

. זוז 18001'5ג80 0035 ג ה[אסה00הה .קמס כב

000 6901084 5אזמ זמ ה 6דח אה 60850 4 (פ

טנטס 0610000018 (3

4( 0

301008 60888קמו (5

6( 010070888 0008

.5 900]] כ'ת א[03ה0ם הוןאסת6קפם (7 *

.מיקהצסת .600 פמסההתק0 פשססאתס (8

6 0108067080 ל 0

810 0 מפקץדהק6צעה 5ה0נהפהאץ ההמעהקת (10
100 זד ק 010
'-6() 2 801881007 5-צ0108807088 ממסססקה3 שססאם0 (11 >
.וזה

וקוט .ק6₪ 888ה786 (19

-610806 5ת0הה6דהמתה א הוחאה הד00אמסעס במשה76 (18
א1ק ה סכ פיאזנסד

2 -חסא 4 הותו600ק6ח ,.חסא 10 הקהתאסתהה 11588
6 05 .סא 50 .ו 5--.988 25 .6060 05 ,טא 10 .כ 1--.988 10
0 7-ב 0100 מ כל + 900

0 38838 005
.051697 .8 .₪ ,סמפתום

הישיבה הגדולה אשר בלידאָ

מודיעה, ‏ כי. גם התלמידים הישנים שנסעו. לביתם ‏ גם החרשים
החפצים להכנס לא יהינו לבא בטרם ישאלו ובטרם יקבלו הרשאה
מפורשת לבא. ואלה שלא ישמעו לכך לא יתקבלו בשום' אופן
ויפסידו ‏ את הוצאותיהם חנם, גם אחד לא יצא מהכלל הזה,

| במבינה ישנם עוד מקומות פנוים אחדים וכל הזריז ומתקדם-=
קודם. וזוכה.. תנאי: החתימה ידועים.
4 .ה ההה01 ,ץ08860ק .ה .₪ קהממפהס .המסצץה

ה

0 0

0 675006ד/₪63₪8% 0018005
:סז 5מ0קהההה30אט .
010800 6605 זט 10 ו
₪8 .0090 זז המה ההותעכן0 0802011 עס
0
1 600זוסחה ₪3 816 הפ 06ג0א0ט
--- - 5 6010ב .
7-5 000006
.6 .1 0318 80צס4תע6 מ לעי .וו
₪ 50 --.ן 9 5690וגע 16עהה3ו 06מזמ0אססק
0-ו 1 - 010018006
(. 11600188 608 הופי1)
00 38388801 0
.ספתו ,לזק5260הס-כת .8%

תושיה
ההז 5 1 זז ד 080 ה המו

פה "1 ב [ 1 0 118 88
נובוליפקי 7, וגם נאלעווקי 1+

"

בל מיני. ספרים, ברטיסים ‏ מצוירים ,
אלבומים ותטונות שונות אפשר להשיג אצל

בית מפחר הספרים
התרשיה

ורשה , נאַלעווקי איוואַנאוו בּאזאָר טעלְעפּאָן (81:59)
ימצא תמיד מבחר גדול של כל מיני ספרים בכל מקצועות
הספרות, בעברית, ביהודית, ובלשונות לועזיות שונות+
בבית מסחר הפפרים ,תושיה" יש מחלקה מיוחדה, רחבה ועשירה ,
לבל ספרי החנוך והלמוד ומכשירי הלמוד, ספרי המקרא לילדים
ולבני הנעורים -- של. הוצאת ,תושיה" ושל יתר. ההוצאותו
והמו"ל השונים, --
בבית מסחר הספרים ,תושיה" יש מבחר גדול של ספרי תשורה,
ספרים ואלבומים שונים, מכורכים ‏ .הדר--בעד ילרים. וגדולים,
בבית מסחר הספרים ,תושית" יש אוסף גדול של תמונוה
ציורים., כרטיפי פוסטה מצוירים, פרטיפים עם שיריהעם ותוי זמרה | ₪
טעמי נגינה. וומרה (נאָטען) -- מהוצאות שונות ברוסיה וחו"ל . 1
בית מפחר הספרים ,תושיה" ממלא את כל ההזמנות מערי השרד /
בזריוות ודיקנות מצוינה, :
המחכבּרים המוסרים את ספריהם לבימה"פ ,ו? טיה" בקומיסיון :
מקבלים חשבונותיהם וסלוקיהם בוטנים קבועום בדיוק נ רץ. :
הקטלוג הגדול ‏ של בית מסחר הספרים ,תושיה" נשלח חנם

לכל דורש,
בקרוב תצא הוספה חרשה להקטלוג הנזבר.
האדויםה:
11 1 שזהתבהתגזג ההתחתקטאוך
*ק ג0801]1], >הו|ההגםגסגת

"5

שסשט םת םש

ה
0

1 חַדָשָה בּספרוּת הַהוּרָאָ הָעָבָרִית 11
וצא לאור ךָק 0 שו ן ספך. שני,
- 2 בר
ספר. למוד ‏ לשפה, לדקדוק ולאורתוגרפיה העברית בשטה קלה

עם עבודה עצמית מסודרת ‏ לתלמידים
מאת ‏ ש). ל,. גרדון.
7777777776

,הלשון' ספר שני חדש. הוא בתכנו ובסדורו כאחיון ;
הראשון.. הוא. אינו ספר מקרא בלבד, אלא הוא מקיף את כל
חלקי הוראת לשוננו: א) חרסתומטיה ‏ מצוינת ‏ בתכנה העשיר| ;
ובסגנונה הרענן עם ציורים מהודרים. ב) דקדוק הלשון
חלק. זה.מכיל, מלבד שם עצם, שם מספר ומלות היחפ לנטיותיהן,|:
את כל הפעלים לנטיותיהם ולבניניהם, 0 אורתו:ן:
גרפיה.. פרקי הכתבה (דקטנדה) מפוררים בהתאמה לפללי הדקדוק
הבאים לפניהם, ‏ והכל בשטה מסוימה. עם ע בודה ע צמיפ|.
מסודרת ומודרגת לתלמידים בסוף כל שעור, |

מחיר ,הלשון" ספר שני 80 קאפ', פורטה 12 קאפי.
- - מורים מקבלים ספר לרוגמא בכחיר 60 קאפ' במרקאות.. --

..-+-*-

יצא. לאור ,הלשון" ספר ‏ ראשון במהרורה שלישית מ ו ג ה ה|;
ומתוקנת ובהדור רב, מחירו 60 קאפ' פורטה 10 קאפ
.7 .חש ,₪30₪888 ,>הסהקטז .ת .1

7 .קט 1/3080 ,607000 .1 .8

1

5 / =
הציונות > שואפת לרכוש מקלטדבּטוח ‏ ע""

- 2 שבוע עברי.
| 3% משפטינלוי | לעם ‏ ישראל ‏ בארץ ‏ ישראל >
6 9 7

התכן:

1 על המצפה.
א) ,בקשת אלהים".
ב) זה לעומת זה.
המתבוללים בעבודתם.

> הצדוהים .הלומלמנימ =

1

זמעשה, 0 9 גב . ו

4 רבי לוי יצחק מברדיטשוב. | = ש. א הורורצקי. .
6 בערב (שיר), י. פיסמאן .
. 6 בבית החולים (פפור), מ בזדאליעזר .
. דורשי ציון. : מררכי בן הלל הכה
8 רשימות ביבליוגרפיות , : א זרחי, 1

9 בחיינו : (בציונות; בארץ.ישראל ; בסזרח ;
בתפוצות-ישראל ; בספרות ובאמנות) +

פמיר ,העולם" ברופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחדש 88 קופ'י
בחו"ל : באוסמריה.אוננאריה 10 בתרים , בגרמניה ‏ 8 מרק, באנגליה 9 שיליגג, באמיריקה 2/% 8 דולר,
גארץ ישראל 10 פרנק, בפרגציה וביתר הארצות 19 פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרפק שנת..
בעד שנוי האדריסה 30 ק,

6

פחיר מודעות : בעד כל שורה פטיט מחילקה ארבעתים, -- על העמיד הראשון 69 קופ'. ועל שאר ה;מודים 40 קפ

האדריפה: :
.4ם!ג\ ,1180132%,, ם608000 ש .8 008170088 ,מאנמתתץ01 ,20858 ,"עהה80], הוהתהתפץ ,

מאתהאדמיניסטרציהשלהעולם.
לחותמיה ולשוכנ ה. |

עם הגליון הנכחי 80(‏ 606 נגמר זמן התימתם:
של אלה שחתמו על..העולם" עד הדשאוקטובר,
ומן הגליון הבא - מתחיל הרבע הרביעי עד סופ .
שנת 1909. |
בגליונות הרבע הזה, רבע הקונגרס יקדישן
עהעולם" מקום מיוחר להרצאות ודו'ח עד הקונגרם
התשיעי בהמבורג, הועידה החמישית של ציוני
רוסיה והפרוקונפרנציה שם ו העברי |
הקולטורי.
: ומפני שגליונות ,,העולם" נדפסים לכתחלה בכמות מוגבלת לפי ערך|
= ההזמנות בלי עודף ושארית, לכן מתבקשים כל חותמי ,,העולם" ואלה ,
שברדעתם לחתום עליו מהרבע האחרון שיואילו להזדרז בהזמנותיהם,
> בי באופן אחר איננו יכולים לקחת עלינו את האחריות ה גם
את הגליונות הראשונים של הרבע הזה. |
הפוכנים והלוקחים גליונות למכירה לאחדים מתבקשים כמו כן לחוריע ולהמציא בעוד מועד את ;
<< הזמנותיהם ולהשוות מקודם את חשבונותיהם הישנים +

.". ההנחה הנדולה על ספרי ,אחואפף" בשביל חותמי ,ה עולם" תמשך עור רק ער החורש נובמבר לחותמי רוס -
= ועד דצמבר לחותמי הו"ל . -6

מהוצאת. כתבי הקדש עם הביאור החדש -96

מקרא מפרש

-

הישיבה ו אשר בליראָ

מאת י,- א. טהוווש, ‏ ד: נוטיק ונ לוין מודיעה, ‏ כי גם התלמידים הישנים שנסעו לביתם. גם החרש\י

א לאור ספר רש שרד (בשתו מחהורותל עברית וורגו - מחירו 5? ק. החפצים להכנס לא יהיגו לבא בטרם ישאלו ובטרם יקבלו הרשאה,

. ספרי = נבואים ‏ ראשונים עם הבאור. המצוין הוה נתפשמו = מפורשת לבא, ואלה שלא ישמעו. לכך לא."יתקבלו. בשום אאן
בומן. קצר ברוב. בתיההספר והחדרים המתוקנים]ונתפרסמו לשבח ‏ ויפסידו את הוצאותיהם חנם, ‏ גם אחד לא יצא מהכלל הוה\

על ידי טובי המבקרים, "0 . 5
הל מל ו מכינה ישנם עור מקומות פנוים אחדים וכל הזריו ומהקרף ‏ .
, להשוב אע המוה קורם וזוכה, תנאי החתימה. ידועים, ...]|
= = בווולנא . במ "₪ ל שרה שרטם גר 0% אלור, 2 ל 2 סף רפנקאו וסקו
מה"ס ש שי סקי יו יי 1
. ו ו .6 .הח התת1 ,עסטווקסק .8 .₪ קממממהם 7

גם נמצא להמכר בכל בתי מפחר הספרום, ‏ ==

>= וילנה, כ'ו תשרי, תר"ע. ==

.9 000000 11-06 ,ג א זז

77 אפ"

בומן האחרון. התחילו ‏ גם אצלנו מדברים על הבר ,בקשת
= האלהים", :
העולם הרוסי מלא. ,מבקשי אלהים". נכזבה התיחלת באלהי
ארץ, באיתני התבל, וישאו עין אל השמים,: סדרי החיים שקוו
ופוך אותם , לש נותם שנוי גמיר, נשארו כשהיו : מעיקים, פראיים;
נות לשאלות ‏ חיודהארץ לא נמצאו, ‏ ויתעמקו בחקירת סדרי-
בראשית והלכו לבקש פתרונים לשאלות. העולמיות,

אולם בעולמנו אנו עור קטן מספר ,מבקשי אלהים", למרות

השפעתם של החיים הרוסים, ושונים המבקשים שלנו מהמבקשים

הרופים, שונה הו אלהוהם מהאלהים. שמפקשת האינטליגנציה

= הרופית, לא את אלהי השמים מבקשים אצלנו, אלא את אלהי

הארץ, לא את שאלות. העולם. רוצים לפתור, אלא את שאלות
החיים .

וכמעט שאפשר להגיד, שאין מבקשים כלל אצלנו את האלהים,

ולא צורותרחיים ‏ עבריים שלמים, שחפרים לה להאינטליגנציה
שלנו,

נכובה תוחלתה של זו לברוא. בגלות צורות חרשות של

חוום עבריים, קצה נפשה באלה החיים היבשים והתפלים, שאין להם

= שום צורה, שאי הם נותנים שום מזון לנשמה, גברו בה הנעגועים אל

> הצורות הישנות,. התחילה. חוזרת. אחריהן, התחילה. מבקשת. לא

האלחים,, אלא את אלהי הגלות ‏ היהורית ,+ = ,

= הרגישה זו ברפיונה ובברירותה, הרגישה / שנקרעה ונתלשה

ל העם המאמין וחי את חייו השלמים והפיוטיום, ‏ וחפץ אדיר

בלבה לשוב להתרבק בו, להתלכר עם נשמתו, עם אלהיו,

"נמלא נעגועים אל אותו. הישן, שהוניחה אותו ושאבד לה

זוהי. תוכה. ונשמתה של בקשת<=האלהים שלנו.
| אבל יש עור = ,מבקשי: :אלהים" אצלנו, = ואי הם מאלה
עגעים אל צורות?החיים. הישנות 7 החוורים בתשובה אל

המאה העברה,

.7 1909 ,0201118678 98-20 ,ג דוס 3

כ 5

מורעה נתפרסמה מאת פריפירקוניץ, ואחריה קול קורא לכל אלה
המבקשים. להתאגד לברוא .קהלה יהודית ריפורמטורית .
אין הם מסתפקים בדברים ונגשים מיר אל המעשה. ‏ =
האלהים, שהם מבקשים , צריך להיות ‏ דומה בכל לי

| העם המושל , וצורות הרת "ובית התפלה --- לצורות = הדת הש

ובתי תפלותיה,

במקום .הלשון | העברית, | הקדושה להאומה, והזרה להם.
ומברלת ביניהם ובין העם ‏ המושל, ‏ הבא לשונה של [ה---הרופית ;=
במקום השבת , הקהושה לכל העם העברי- -ונהיגו = את עבודת
אלהים. ביום. הראשון שיהא קודש. להם כמו לעם האר ; נמצאו
בהוך התפלות , המקובלות באומה, ‏ רבות המדברות. על'
וקרשיה בהור אומה, יוציאו * אותן: שלא תפרענה ולי
לאיריאל של הטמיעה; ריקים הם כתלי' בתי<ההפלה ונבדלים בוה:
מבתי:תפלותיהם , = יכפו. אותם בציורים ‏ יפים, ‏ והיה זכר גם
לאיקונין 2
/ הם האלהים שמציע :ראש המבקשים הללו, זוהי: דתו.
ואי זה אלוה. חדש, ואין אלו צורות דה חרשות .\ גם הם חוזרים.
אחרי ‏ הישן ולא מהוך געגועים, אלא מתוך רפיון כח היצירה..
האלוה שמצאוהו = בעלי ,הרופורמה" באשכנז בחציה \ הראשון של.:
ופריפורקוביץ ‏ רק פשמ ממנו את לבושו. הגרמני
א רוסית .

לשלר ב ו ה היא הלת 0 בארץ ל
תמצא לה מקום ברוסיה, שהיההות השלטק ,‏ האמהית ‏ והעמ
הכתה בה שרשים כל כך. עמוקים ?
סכות הומות גורמות לתוצאות ‏ רומות.,. הרי אפשר לקוו
שלא עשתה קבלת הלשון והמנהנים , יעשה זה האלהים החרש:הישן...:
בקשתהאלהים ו -- תוכה ונשמתה השאיפה. לשווו: זביוו
תחבולה. אחרונה היא : את היוהר. קדוש ואת היותר טמיר
לנשמתו של אדם מוציאים אל השוק.. אין הם עוקלים. מתון
את האלהים שלהם, אין הם עוזבים אותו. וממירים באחר ,
משפילום ומכניעים לפני האלהים : השולטים ,,.

|גאה 29 -
שלמון הקהלה ב בוינה, המפרפם, כנוד
שבוע ושבוע רשימת האנשים והנשים שיצאו מן היהרות בשבוץ. ,

ה ₪ (רובם. כדי. להבנם.

1 = ..

ת מספר המומרים, אשר עובו את היהרות בשבוע של ,עשרת ימי
שובה". מספר רב כזה, שפרפם שלטון הקהל בפעם האחרונה --
שרים וחהמשה מלבד המף-- עור לא היה גם בוינה.
]1 ספק, בי ההמרה הולכת ומתגברת. בערים הגדולות באוסטריה

יים, ומה שהוא מעציב ביותר: ההמרה אינה שכיחה רק
קרב ,הספירות החשובות", ‏ בקרב האינטלגנציה, העושה זאת
ושום טובת | הנאה חמרית, בשביל שרויות מרינית ‏ ועירוניות,
ובקרב העשירים, היוצאים ממחנה ישראל, ברי להספת אל החברה
--- אלא גם בקרב השררות -ההמוניות, ‏ שעל פי הרוב
| משבחות בוה לא את מצבן החמרי ולא את מצבן החברתי ,
החמו מ ש ל יך את היהדות ככלי אין: חפץ בו.

הרברים האלה הם בגדר ,מעשים' בכל יום", ואין איש שם
הם עור לב , אבל בימים האחרונים אירע בוינה מעשה מבחיל :
מורה-הרת העברי ליאופולד בוכסבוים, וקן בן
שנה, ‏ אבד את עצמו לרעת ממחהרת יום הכפורים
צער על כי: המיר אחר מבניו , שעות מספר. לפני טותו,
אחרי יוםדכפור, = כתב מכתב למערכת ,אסטערייבישע
רופט" ברעה מיושבת וצלולה ובו הודיע ברכרים ברורים
מותו, ‏ עור ביום ל'ג לעומר של הקיץ החולף גמר ברעתו
עצמו לרעת אחרי יוםדכפור, מפני כי בּנוו הרופא ד"ר
= ווסף בוכסבוים ,ימח שמו" (כן כתב האב האומלל לפני
מיר, באגרת. זו הוסיף עוד, בי כבר ברר במאמר שעמו
ים בשם ,חוט המשולש",
וול את חייו. מן -- ביו"כ היה בבית-הכנסת וְצם

וו על פי הרגש, מי יבוא עכשו לבקר אחר מעשה-
וב אובד, אשר מיום שפנה בנו ‏ עורף לדת-מורשה
ח הי אחרת, לא היו חייו עוד חיום , בכל אופן אנו
שבמוהו. יקר מא בימינו, אחבה

ך תצא אחרי מ נפשו בטהרה. ל הזה. באמונתו חי,
אמונתו: מת .

> אפשר. כי אין מן הצורך לנור עור כעת לאב המת,
| החי -- אם המאורע המבחיל הזה יעשה. עליו. רושם

קמאורע הוה הוא: באמת יוצא מן הכלל ,. מעשים בכל
בנים ובנות ממירים בהפבמת הוריהם, וש אשר
וינם מסכימים | ומצטערים על זה וכי זה מן המדה
הדת ולהחליפה באחרת % מתרעמים על זה ומצטערים
ל לכל ומן. וי לעולם יקצפו וישחיתו באף את רחמיהם +

ואת מעשיהם. לא יזכרו \ עוד, כראוי ‏ לבני ‏ נימוס
ימינו.

ים היה. זה ,פגם. משפחה", והתביישו: זה בפני. זה,
הבושה נמגעו ו מלהמיר, אפילו אם ה ובחררי

זוי ותביש עור

כי בתנאים כאלה אין עוון לאיש. *

ור הרוגז הראשון, שוב הם מקבלים את בניהם ואת '

לה, מטעם זה נעשו ,סבלנים" בעל כרחם. ולא זו בלבר, אלא =
אפילו כחיום הצבוריים אין מרייקים עור בכמו אלה . עוד לפני
שנות מספר היו נוהגים, כי אב שבניו המירו היה מפלק את
ידיו מכל שירות צבורית בקהלה הישראלית, שלא יאמרו הבריות :
פלוני דואג לקיום היהרות בע דתו, ובביתו לא היה יורע .
לנהוג מרות, ושיקיימו. בניו ובנותיו את הדת , עכשו אין מדייקים:
עור בכמו אלה , מעשה אירע באחת הקהלות בגרמניה, ‏ ש כל
בניו של רבם המירו, ולא הופר מרבנות. ובאמת, האם ישא האב
בעוון הבן+ גם בנו של ר' יצחק ברנאים האורתורוכסי המיר; גם
נכרו של מיבאל וקש, 4 בנו של ל המפורסם יעקב פרירנטל,
המיר, ולכן פשט כעת המנהג בקהלות ישראל, כי האב הוא
יהורי ‏ ,כשר", | ,מסור בכל לבו ונפשו" יאל היהדות, | ואת בניו
הוא מופר לרֶת הנוצרית . ואם לא יעשה כזה בבת אחת, הוא
עושה קימעא קימעא, מכניס את בניו ובנותיו כשהם קטנים אל
למודי הדת הנוצרית, | שהרי ,היינו הך', ואם אחרי כך הם
ממירים על רעת עצמם, הנה ,דינא המלכותא דינא" ,

סבלנות כזאת אינה מרה טובה, מרה של נקיי הדעת,
אלא שפלות מופרית , אלו אמרנו, כי. יש לרדוף את המומרים
ולרדת עמם לחייהם - = הרי ו בכלל קנאה מגונה. (ואמגם עדיין
היא יפה ממין. סבלנות הנוהגת כעת. בינינו). אבל להתיחם לבני
ארם הביגדים בעמם ביחס של חבז -- זוהי בגירה ומעילה, ואין
בין ,סבלנים" כאלה ובין הבוגדים עצמם כלום. אלו חושבים
[, ואלו חושבים ועושים.

ואדם פשוט, יהודי זקן, לא היה ,סבלן" במדה זו, אלא >
הלך ואבד את עצמו לרעת, ולפני. מותו כתב. ברעה צלולה, כו . =
עשה בזה, יען: כו בנו ,ימח: שמו" בגד. בדתו ובעמו:"

הנראה בימינו קנאי כזה +

| פוהמן|). גצמוגתנ > /

הצעת החוק הידוע בדבר הבחירות להלנדטג הבוקובוני,.
שעל פיה יבחרו היהודים בתור לאום מיוחד ‏ ובקוריה מיוחדת; >
נתפרסמה בכל \ העתונים הכלליים, ‏ וביניהם -גם בה,ניוע פרייע
\ פרעסע", בהבאור לההצעה נאמר בפירוש : ,התפשטות התנועה
הציונית בין היהודים, ‏ שעד עתה בחרו ביחד את האשכנזים,
הביאה לזה, שהם דורשים עתה. זכיות לאימיות מיוחדות" +

נתפרסמה ההצעה --- והתעוררו. המתבוללים למיניהם : אל
המתאבקים בעפר רגלי האשכנזים ואלה המזמרים ,מה יפית
בהקלוב. הפולני | עשו שלום ביניהם ‏ והתאחרו לשם. המטו
הגרולה והקרושה : לשמור על האיגטרפים ה,אינטרריהודיים"
האשבנזי= והפולנים בני רת משה וללחום נגד ההצעה ה,מחפירה'
הואת + .

בראש הלוחמים התיצב. הארון מוריץ בנדיקט, ה
של העתון ,ב *פ, ‏ פ" ו

האדון = בנדיקט הריהו . יהודי בעל פנים של יהורי"גלו
טפוסי, ולהשבועונים , המוקדשים לשחוק. ולצנות בוינה, ‏ משמל
צורתו חמר לקריקטורות אנטישמיות.. הרבה פובל ה בנ
בשביל \,יהדותו" +

וחוגר הארון ב,. את כל כחותיו ומשתדל לת ל ,חרפו
כותב. מאמרים ,חוצבים להבות אש" להנן על. אינטרסי הא :
המיה, מחגרה בהצ'כים ובעמים אחרים הלוחמים.

שבכלל שקר הרבר, שיש יהורים בעולם, ואיהאפשר אפוא שיהיו
"פנים. יהודיים,
ובהעתון, * שהוא עורכו הראשי, לא תמצאו. כמעט את המלה
,יהודי", ועל. אכו"כ את המלה ,ציונות". :
מת ‏ אדולף פון זוננתל, ב',הפרעפע" הוקדשו לשמו מאמרים
= ופולימונים ‏ רבים, ל את. כל..מעשיו ומנהגיו לפרטי. פרטיהן,
דברו. על ערכו הגדול -- אבל, כו היה האיש הגדול הזה יהודי,
שכחו במערכת ה,פרעסע" לגמרי:
= היה חגההיובל של מכס נורדוי--מיכרחה היתה. ה,פרעסע"
= להקדיש לבבודו שני מאמרים, ‏ שהרי נורדוי הוא עוזרה התמידי,
והפליא. העורך הראשי לעשות, כי את יהרותו ‏ של בעלדיובל'
<> זה לא הזכיר אף במלה אחת !
אין: יהודים בעולם! ותו לא,
והנה באה. ,השערוריה" הבוקובינית, והארון מוריץ הוכרת
לתת מקום בעתונו ל,שאלת היהורים" ולצאת למלחמה נגד הרבר
הנורא והאוום. הוה, נגד תחית עםדישראל והאישור הרשמי של
התחיה. הזאת,
ובתוך המאמרים העוסקים במלחמה. הקדושה נגר העמים
הסלבים אשר באוסטריה ונגד הספרטיסטים באונגריה, בתוך
המאמרים, המפיתים את האשכנזים נגד הצ'כים בוינה, הוכרח לתת
מקום למאמר המוכיר לא רק את שם היהודים, אלא את הלאומיות
היהודית +
אולם, לא בעצמו יצא כנגד המחוצפים, אלא קרא לו לעזרה- -
כך נאמר בפירוש בה,פרעפע" -- את תיאורור. גומפרץ..
מדוע דוקא את ת, נומפרץ? --
זה האדון גומפרץ הנהו חבר לבית-האצילים, סופר ועשיר
מיוחסדיהודי -- והעיקר, הוא. יהודי,
מוכשר לקבר את הקצעה השטאתו העתירת להרוס את כל.
בנין אשרו .
וכתב. הארון גומפרץ מאמר, והדפיפו
קרא לו -- ,הגיתו לבחירות".
ומוכיח האציל. גומפרץ, כי. הברלת יהודים לקבוץ מיוחד
לא יתכן, מפני שהציונות היא: א) שאופה, ב) ענין של עתיד
החוק וג) ובמקום ז ר, והבחירות להלנדטג הבוקוביני הרי הן ענין
ריאלי, ובהוה, ובמקום שבתנו (היימאט בלע"0, ובכן אין להתחשב
עם הראשונה ולעשותה ליפור השניה.
אולם דבריו אלה המבטלים את ההצעה ע'פ דרך ההגיון נאמרו
אך. דרך-אגב, אבל העיקר הוא: שהצעה זו מזקת, .. להליברליות
האשבנזית! --
והרברים האלה נאמרים ומבוארים ברחבה ובפרטות +
היהודים היו עוזֶרים להליברלים האשכנזים בבוקובינה להבחר,
ואם יבדלו היהורִים לקבוץ מיוחר, מה יהא גורלם של הליברלים +
ואין המלה ליברלית משמשת אלא ל,הידור חיצוני", העיקר
הוא -- האשכנזים. ‏ הרי חוק: הוא. שאין לעבור ‏ עליו: ש,בעלי
הת משה? חיבים להיות אשכנזים, ללחום את מלחמת האשכנזים
עם כל העמים שכניהם וליהרג על אשכמיותם, אף על פי
האשכזים בכלל ובאופטריה בפרט המה שונאינו בנפש
לותר. גדולים! --
= = ודי לשים לב למספר תושבי ארץ בוקובינה לגוייהם, בשביל
הבין שלא לחנם כל החרהה הזו.,
= = בבוקובינה גרים כשמונה מאות אלף נפש, מהם: 41
חווום. רותונים, ‏ 85 ו רומינום, ‏ 18 אחוזים יהודים, ‏ 9

6

בה,פרעסע", ‏ ושם

ובתור ‏ והודו יהרי. הוא: ווהר- לקבוץ. מיוחה, והבליג. ,הפולני" |,הסלבי" על שנאתו

בבוקובינה, : יאבדו להאשכנזים ערכם והשפעתם, האין זו הוכחה
מכרעת. בשביל. לבטל את הצעת חק הבחירות +

וישנה עוד הוכחה, ‏ אלא שאין היא חרשה . = קבוץ יהורי:.
מיוחר. לבחירות, שכאלו .נוסד : למלא ‏ דרישותיהם של יהורים
עצמם, אינו אלא' התחלה של -- הגבלות. כף היא ררכה של.
ההתפתחות: בראשונה מוציאים חק מיוחד | לטובתם של יהודום, =
ובמשך הימים והנה הוא נהפך להגבלה מעיקה, המושכת אחריה >
עור הגבלות. אכן זה הוא ,גיתו של . בחירות" ,

ובכן, יהורים, אל תבקשו שיתנו. לכם רשות ויכולת לבחור
באידכחכם אתם, להקרא בשמכם אתם, אל 'תשאפו לבתיהספר
מיוחדים לכם, שיהיו ברשותכם, לרבר בלשונכם אתם, בי כל אלה, >
בעיקר הדבר, אינם. אלא הגבלות, ותוצאותיהן. --- אפור לכחוה
באחרים ולהבחר ע"י, והיוצא מזה או-אפשרות לקפוץ בראש מפלגות -
כלליות, אפור להקרא בשם. זר, להכנם לבתידספר זרים, לדבר'
בלשון זרה...

זוהי התורה . והמעשה ?

גומפרץ : גמר את מלאכתו, ובמקומו | מופיעים ‏ כבר. שני.
גבורים אחרים, | המגינים על = ,יהודים" ‏ מפני | ,ההגבלות".. אל,
,האשכנזי" קוראנדא נלוה כבר ,הפולני" לוינשטין. קרובה 0 ּ
אל גליציה, ובה. ישנם. גם כן יהודים רבים וציונים רבים,
שנוי חק הבחירות אל הסיים עומדת על הפרק, ה
הצעת חק. הבחירות בבוקובינה -- אז סכנה גדולה צפויה ל
שמא ינהינוגם בה חק כזה, שהרי הדוגמא - מחלה. מ
הוא.. ואז אלחים ירחם : על שני הלאומים בארץ יוסף שלישו, /
וגורלם של | הפולנים = בגליציה המזרחית לא יהיה טוב הרבה:
"ותר מגורלם של האשכנזים בבוקובינה, אם יבדילו את היהודים-

,הטוימני" = והתחבר אתו והלך לראש המיניסטריוּם ל
לאשר את הצעת 6

זה, אפשר, שגם הנוצרים "הפוציאלים. יסכימו אתם, -- ועם הפו
ו חקולו" שלהם בשביל היהודים +

והצעת החוק, המאשרת את קיומה. של האומה. היה
והנותנת. לה זכיות מדינות, עלולה להשאר הצעה,

אולם היהודים. ע'ד לא אמדו נואש ועומדים הם על. ו
מבינים הם את ערך. החק, = שלא נתאשר, ‏ ומגינים עלי
האפשר , | בבוקובינה מאספים אספות ‏ המוניות ומוחים:
לד"ר שמרויכער נעשה כבר חוזה עם הרותינים, והם יעמדו
לעזר במלחמתם על קיומם הלאומי . :

גם הועד. המרכזי של ציוני גליציה מסדר בכל ערו המר
אספות המוניות בכדי. למחות נגד החלטות המיניסטריום, \\
שהנצחו, יהיה על צר המונידהיהודים ולא על צר יחידים.
עדיין לא אברה,

מי יחן, ונתקימה תקותם זו, ונצחו גם הפעם,

= הַצִדוקים הַמוְּשַלְמָנִים.

| שערו בנפשכם את העם היהודי בארצו, ואיננו רוצה
להתקין. פרוובול, אלא מתעקש להוסיף לנהל הכל על פי חוקי
השמיטה והיובל, את כל המקח והממכר, ‏ את קניני הקרקעות,

= השטרות והאדרכתות, השכירות והחכירות, ‏ או. את העם היהורי
| בארצות אחרות--עופק בעפקי חלפנות והלואה, ואיננו רוצה
להסכים. על תקנת מהר"ם ‏ להיתר. עיפקא, אלא מקפיד. ומדקרק
= בחוט השערה בהלכות .רבית - - אז תראו את מצב העם חתורקי
בהויתו עתה. הוא איננו רוצה בחוקי אפותיקי, איננו רוצה
לתת. רשות לחברה שיהיו לה קנינים על שמה, ושתהיה לה זכות-
> בעלים כמו לאדם פרטי--וו אבן השתיה שממנה הושתת כל
שובו של עולם התעשיה והמסחר כעת: ועומד ומתפאר שהוא
מתקין את עצמו כדרך כל העמים. הנאורים ! כל מה שנשאר
עוד מהאדיקות המושלמנית נצטמצם בתחום הוה, וכנגד החולשה
נחלש במקצועות אחרים נתגבר כאן, בטלה הצנזוריה, וספרי
ינים: עוברים מיד ליר, ויכול אתה לתרגם ‏ ללשון תורקית גם את
ספריו של הכופר ‏ הגדול היקל, ולא זו אף זו: חיבה יתרה
דעה להיקל מצר. התורקים"הצעירים. פקר העולם ! אבל כשיצאה
של ב ע"ר הלואה על קרקעות דנו אוהה

זפררים הקבועים באירופה בנונע לקרקעות,
= מעולם לא הבינותי: את הצדוקיות ‏ כמו שאני. מבין. אותה'
ת, הצרוקיות היתה העמדת חיי המדינה על האותיות שבתורה
התכוון: אל הרוח ואל: תביעות הזמן. הצרוקים. לא היו זזים
לוא" השערה מן הכתוב, הם רצו להחויק ‏ את המשטר
חואו ראטי. בתכונתו. העתיקה, ובוראי לא היו מסבימים על שום
ול, ‏ על שום ‏ עירוב ‏ תחימין, * על שום ,עת לעשות. להי
= הפרו תורתך".
המרונה חרבה עמה הצדוקיות,. אז. באו הפרושים ויעתיקו
"את נקודת הכובד. של האדיקות הרתית. למקצועות אחרים: לחוקי
יים הפרטיים, - להלכות "חיי משפחה, לדיני ‏ מאכלות. אפורות
וצא בזה. החלק הציבילי : נשאר. רק כמו. שריד ‏ היסטורי,
וקצוע של \ למוד, = ולא של מעשה, | הרוצה שיחכים יעסוק
גי ממונות, | אבל מעולם לא היתה. אדיקות יתרה בחוקים
סו בכלל ,חשן משפט", כי. אם בחוקום שנכנסו. בכלל ,אבן
ארח חיום" ו,יורה דעה".
לעומת. זה. האורתודוקסיה המושלמנית. היא מחמירה וקשה
8 תר. בנוגע אל = חוקי ה,חשן משפט", רוב האדמה היא הקדש--
אם יהרהר איזה: ריפורמטור | לבטל את הוקוף, יזרעזעו כל
ה,אולימות" ‏ וכל ה,הודשים" מן קונסטנמינופול. עד הודו ומפלוניקו
ד לשון הים הפרסי . סמך לממשלה קונסטיטוציונית מצאו. גם
באל ורן, אבל סמך לאפותיקאות. עוד לא מצאו, ,כי. לו הארץ",
קדק עור בונינו בדינים ע"ד ,נכסי מלוג", ,נכפי. צאן ברזל",
או ,שטר חצי זכר"+ עוסקים בהם. התלמוכָיים לחדודי בעלמא |
,הודשה" היהודי יתרגש ויזרעזע. בראותו איזה. דין של ,יורה. דעה"
| מהחלק הראשון) שאין שומרים אותו, אבל בשאר הרכרים
מניח .לעולם. לנהוג: כמנהגו . לא כן. ה,שיריאט". המושלמני,
יש גם לו הלכות מאכלות אסורות, אבל את אלה דשים העולם
= בעקבם, ואין. מקפיר, מתרגשים וקוראים תגר רק כשחקול נשמע,
בי יש רצון להנחיג פה את חוקי ל כבארצות. אירופה
ות..

הואיל שהצדוקיות היתה קשורה במדינה: כיון,

ההון מחו"ל, אם לא יתוקנו ‏ פה חוקי הקרקעות והקנינים; ‏ אי-
אפשר שיהיה ערך של ממש לרכוש, כל זמן שהרכוש יהיה מוטל
כאבן שאין לה הופכין, ‏ אחיי הריבולוציה כנגד ‏ שלטון-היחיר
בהכרח צריכה לבוא ריבילוציה כנגד החוקים הקשים, היבשים,
הנושנים של ה,שיריאט" המתערב. בעניני קרקעות והמעכב. כל
תנועה וכל התפתחות ,'

ור שצש יי

ל 0-22 . שבל |

החוקים = שבין * אדם | לחברו | נשתחררו בכל הארצות
מהאפוטרופסות ‏ הדתית , = היחוסים | המעמדיים = והכלכליים
אינם מתבספים על איוה פסוק , | על איזה נוסח נושן , הדת

הנוצרית. כל כמה שהיא מקפידה על הרברים שבלב ועל סררי
הכנסיח, | איננה מתערבת כלל וכל בהלכות קנינים * ואחוזות +
אל השחרור הזה אנוסה | המושלמניות ‏ להגיע, אם רוצה היא,
שהמחזיקים. בה לא יהיו פרושים מעולם הישוב הכללי, לעת עתה
עור ,השריאט" מעבב ! = האופיצירים | שעשו באופן כל כך נפלא
ומוצלח את חמהפכה כנגר העריצות, - מפני שהרגישו. את עולה
ואת | קלקולה, לא יכלו להרניש כל כך עמוק את קלקול סדרי
הרכוש לרגל החנטם באותן: התכניות הישנו ז של האמונה. אבל
הם. התחילו למשול, : ומתוך כך = יגיעו יותר ‏ ויותר לידי הכרה '
זו, אי אפשר לממשלה זו בלי קרדיט חיצון, ואי אפשר לקרריט
חיצון לפני ‏ סדור חוקי | הרכוש! הבנק הנציונלי שנוסר כעת
בהשתתפ ות הקפיטליסטים האנגלים והצרפתים יוכיח + צריך. היה
הבנק הוה להוסד זה לפני שנה, אבל הוא מתיפד רק עתה,
ובקושי גדול , ביןןתקנותיוּ נרמז, כי. יש לו הוכות לעשות. עסקים
במטלטלים ‏ ובנכפי. רלא ניידי, אבל אלה הם דברים שאפשר
להורות בהם הרבה פנים. ובכאן נאמר הרבר ברמז, כדי שלא
להקנים את אפוטרופפי האמונה,

ולוה לה כעת תורקיה בקולי ‏ קולות שבעה מליון. לורא,
,ויש תקוה' שהכסף ימצא, אבל הלא זאת היא :מפה מן הים!
צרוכה תורקיה למאות מיליונים, בכרי לתת ערך לעושר הטבעי
שלא נחשף, שלא הוכן, ושאין ממני שום תועלת , יושבי הארץ
בעצמם הם עניים, = ומן החוץ לא יבואו, כל זמן. שהנמוסים לא
יתנו את כל אפשריות העבורה, את כל הערובה והבטחון,

בטול ‏ העריצות הוא. רק הצעד ‏ הראשון. שצריך = להביא
לידי צערים אחרים , ,מי שאומר אל'ף צריך לאמר. גם בי"ת" ,
העריץ לא היה. נותן קונצסיות, מפני שלא רצה בהתרחבית חישו ,
מפניי שלא נתן לבו לטובת המדינה, או מפני שלא נתנו לו או
למלחכי פינכא שלו: שוחר ככל הצורך, אלה הם נמוקי מאון
שפלים . | גבוהים מהם הם נמוקי המאון , כשאין מתירים לחוק >
חוק. שהחברה תהיה רשאית ככל אדם פרטי לקנות רכוש על
שמה - - אבל התוצאה אחת היא : אין מתירים!: במצב כזה תהיה
הרפורמה של תירקיה רק | חצי-מלאכה, ‏ ואי אפשר להאמין, |
שהתורקים יעמדו בחצי הדרך . :
"| כל כמה שהשאלה הזאת היא קשורה בענינים לאומיים,
אפשר להבין אותה, מפחרת תורקיה, שמא יעשה לה הקפיטל
הזר. קרנים, ושמא ישעבד את המדינה, אמנם שעבור זה איננו
יכול להיות. גדול מהשעבור ע"י ממשלת הצירים ‏ והקפיטולציות
והפוסטה. וכו', : שהיה עד היום ושהוא. לע"ע עומד וקיים, -= אבל
מפחרת תורקיה, ואת הפחר הוה אפשר להבין, אכן. כנגד זה יש -
גדרים ‏ ושמירות + צריכים הרוצים להתישב. ולעפוק בתורקיה -=-
להעשות נתינים תורקים, צריכה חברה-של-מניות שיהיו לה רוב
המנהיגים נתיני \ תורקיה.. > להגבלות. פוליטיות באלה. יש טעם,
אבל את ההגבלות הדתיות. לא יסבול הזמן. ההוה..

ביכר ות בכ וו

מן המובחר, לשוב. אחור ‏ לא תחפוץ ולא תוכל, ואין להאמין:
באפשרות ריאקציה, אפשר שתירקיה האמר : רק הממשלה תהיה

= וותר ישרה, תהיה נהוגה לא ע"י יחיד אלא ע'י רבים, אבל
לסכומים גדולים אין אנו | צריכים;. לא נבנה הרבה פבריקאות,
> לא נסול הרבה מפלות ברזל, = לא נרים את המסחר באופן
= חזק ומזורז.
זאת תהיה הגדולה שבטעיות ! = מלכות דיספוטית ‏ יכולה
היתה ל נחו [ ול ל ח ו ש. יכולה היתה להפחב הלאה (כמו שאומר
האשכנזי + ,פארטוואורשטערן", = אבל : מלכות ‏ קונסטיטוציונית
איננה יכולה,. היא צריכה לעשות מעשים קולטוריים ‏ גדולים,
רוצה היא לבטל את הפוסטות החיצוניות וליפד פוסטה משלה .
קיומה של פוסטה נושא את עצמו, אבל התקנת פוסטה דורשת
הנחת הון גדול ביפודה.. אנוסה תורקיה לבטל את הקפיטולציות,
אבל במול הקפיטולציות מכריח :ליסוד : בתו: דינים ‏ מפודרים ,
= אין תורקיה יכולה להחזיק את מס ,העשור", וצריך אפוא להתקין
גביה והערכה, * ואין = נביה ‏ והערכה, אלא במקום שיש חביר
= של דרכים, ‏ ואין חבור של דרכים בלי מפלות ברול, ‏ ואין מסילות
ברול בלי ‏ קפיטל גרול.
ורואה תירקיה. צורך גדול בהגדלת צבאותיה לא רק כלפי
חוץ, כי גם להגן על הישוב. הפנימי, וכבר צריכה היא לשלוח-
| מהנות מחנות לאלבניה ‏ ולתימן ולארם נהרים להשקיט שם את
השבטים ולכוף את האלבנים | לשלם מם, וכל מקום שיש צבא
גחול, ‏ נצרכת ‏ הממשלה ‏ לתקציב מסודר, חנה כן תלויות. כל
השאלות זו. בזו ,
אין שום ספק ברבר, שתורקיה נכנסה לתוך הקיפה של
זקונים. ההתפתחות הולכת עפ'י | החוק הטבעי על קו. ,המעצור

הריאקציה. גדול בהם.. המעצור היותר. גדול הוא. כעת מצר הרי:
אקציה שנכבשה במקומות אחרים. והלכה ונתכצרה בתוך השי;
ריאט הנוגע אל נמופי. הקנינים. אבל גם את המבצר הזה צריך
יהיה לבבוש,

ומענין. הדבר שאמר לי. אחר המלומדים התורקים,. האורי:
נטליסטים של אירופה המערבית יכולים לסייע לנו הרבה. נדמה
לי הרבר כפררוכסוס, מה ענין לאורינטליסטים ולשאלות פוליטיות +
אבל המלומד ההוא הלך ובאר לי + הרי ה,אולימות" וה,הורשים*
סומכים. על טקפטים ישנים, ‏ על נוסחאות ועל ‏ גרסאות שאינם
מבינים עפ"י חקירה, אלא עפ"י אמונה ומצות יאנשים מלומדה,
ואם יבארו להם החוקרים האורינטליסטים את הדברים עפ"י דיוקים,
אז יראו: שאין יסוד לחששותיהם .

,מקודם- -הוסוף המלומד הזה לאמר---לא הועילו החקירות
ללו, מפני: שבמלו ‏ אוה כלאחר. יד. = אבל היום. התחילו גם
| בעלי > הרת . לחקור, אלה שהם עור חפרי: ידיעה, = ואפילו את
קורותיהם עלק אינם. מכינים היטב;. כעת יש תקוה .שתהיה
פעולה לחוות דעתם. של האבטוריטטים הגדולים מחוץ",
נומה אני. לשער, שיש ברבר זה קורטוב: של אופטימיות,
אין ספק שיש בו גם. גרעין של. אמת. הרפורמה של הדת
צרית באה מתוך שהחכמים הנוצרים בתקו-ת בייכלין. התחילו
> לומדים מקרא\ מפי היהורים, | אפשר: שתבוא ‏ גם: רפורמה. ‏ של
מושלמניות. מאת. גדולי: האירינטליסטים,
כל מה שאפשר לקוות מאת תורקיה -- והרבה ‏ יש לקוות
מנה --- אפשר לקוות רק מתוך. התפתחותה הכללית, 0 יהיה

מה שהאומה רוצה ברצונה ההיסטורי -- דבר זה. אינג
היותר קטן", כלומר כובשת את המקצועות. , שאין- המעצור. מצר .

> זה כראי

צמיחתה , הרי הוגמה קטנה : הוחק חק -- הסמן ההביעו

מדויק : התקופה של עכשו היא תקופת בטול הזכיות
המיוחדות, :

זכיות ‏ מיוחדות ‏ יש לצירי אירופה; * וכיות | מיוחדות ‏ יש
לפטריקי האמונות , ואין: לך. דבר יותר שנוא כעת לתורקים ‏ מן.
הזכיות האלה, לוא יכלו, בי עתה היו מבטלים אותן בפעם אחתן =
כיון שאינם יכולים, אינם מבטלים אותן תיכף, אבל בשביל וה
הנגור הפנימי הוא עוד יותר חוק, כמו שטבע הדברים מחיים,

זוהי סכת הרבר מפני מה אין, למשל, פטריקם של היונים.
מתפעל מן הקונסטיטוציה, שבידו הרבה זכיות מיוחדות מכבר ‏ ובאה
הקונסטיטוציה ועברה על פניהן, -- לא במלתן, אבל עברה עליהן
,אל סדר' היום":, ְ

ודבר זה נותן כח . גם אל הצדוקים המושלמנים , | מאונם
להסכים על זכות בעלים של חברה וכיוצא . בזה הוא מאון דתי
מעורב עם טעמים לאומיים, 2

מצבנו אנו הוא נבדל לגמרי, אנחנו צריכים ואנופים. לפמוך >
רק טל הקונסטיטוציה ורק על ההתפתחית הכללית, לפיכך עבודתנו .
העיקרות. היא. בתורקיה בשמול תורקיה ובשביל. עצמנו,

מתוך: שפופרת. זו: אנו | צריכים להסתכל על הדרכי
והאופנים הרציים = להשגת המטרה הציונית, ‏ אם אנו מרברי
על. אודות. פוליטיקה --- אין פירושה פוליטיקה חיצונית ,‏ או
ומפורקת, אלא פוליטיקה פנימית תדירה וקבועה במלוא /
בתוך. תירקיה באמצעותם של הכחות הפועלים בה. ש
איננה, ‏ כמ שחושבים כמה. מן האנשים, צמוק ודלחול
והקטנה, אלא שפע ושכלול והגדלה |רבתא של השטה הקורמת:
לא. גם זו היא פוליטיקה, אלא רק זו היא פוליטיקה -- כשרה
לגבי תורקי ובאותה שעה גם מלאה ומסוימת = ביחם אלינו-

ו

אי אנר נדונים,: דבר זה א

גדר הפולימיקה, על דבר "זה ַי
יכולים ‏ ואין \ אנו = רוצים לשנות, פולוטיקה היא מה" ש
אומרים ל עשות, ולעשות אנו חפצים. ויכולים רק ב
של הערכים הקבועים, ועור יותר מדויק יהיה. אם. נאמ
עם אותו היסור המהותך, התוסס, הנמצא, כעת במצב דינא
והוא: הפוליטיקה הפנימית התורקית, הפוליטיקה הקרקעית ,המעשי
הישובית, יכולה פוליטיקה. זו לתת לנו הכל וליטול. ממנו הכל
מדייק אני ‏ לאמר: פוליטיקה. זו -- לא אךם זה, או א
זולחו,. אלא שיטה. זו, -כעת אפשר לומר, וצריך לומר : אנא
חילק. ירענא. ולא בילק ידע:א, אנא: מתנותא. ידענא, ‏ אם יאמו
0 זה שהוא מסכים, או אדם אחר שהוא מתנגד, לא
זה והצד. השוה. שביניהם 0 מדברים 0

של בל מפלגות העם וחה. לגו 0 יחיד. זה או חיר וו
יבול לחועיל, אלא קניונקטורה פנימית. שהיא מתאימה. אל עני
וכולה. לנו לחועיל, וכשאינה מתאימה. היא יכולה. להזיק.
עשות פוליטיקה היא אפוא בעת, | השפיע ככל האפש\
על הקניונקסורות הפנימיות, או-- היגיעה:
ולפגל את הציונות אל הקנוונקטורות הל
סוגי העבודה האלה הם קשים. במאר. מאר,. שניהם. הורשו
שאנו חסרים ביותר : את כח הסבל, אבל" אין עבורה |
זולתט. כל דחיקת. הקץ בענין זה למה היא דומה + למי-

מנורה ‏ בוערת = קטנה אל: איז נמיעה: צומחת, כדי לזר

ו רשות -ליפר חברות אשר ב

בי אם לגל סבות כלליות, לרגל הקניונקטורה הפנימית. לפי
שנתהותה. ע"י הסכסוכים העמוקים בענין קריטה ויון וכו', נניח,
כי קודם לוה או אח'כ היינו מהלכים אצל זה ואצל אחה להשתדל
> בשביל חברות שלנו, מה היתה שתהלנית כזאת. יכולה. להועיל %
| השאלה שאנו עומדים עליה אי-אפשר. שיפרקיה. כאבר. המרולדל
וכטבעת נפררת מהוך שלשלת. כל השאלות ממין. זה איהאפשר
שאיזו ממשלה גדולה תכר ע בדרך ארעי. ו,ממקרה למקרה" שאלה
בדבר חברה אחת,-מפלגה אחת, אומה אחת, במקום שיש כל
* חברות ומפלנות ואומות . אפשר רק שהחברה, המפלגה,
האומה תשפיע באיזה אופן. שיהיה על יצורת החוק הכללי. באופן
דרוש לתפצה, נניח, שהחברה, המפלגה או האומה היא קטנה
מוותר מכרי. יכולת להשפיע באופן כוה, אבל מחשבה לאדפולי:
טות תהיה, אם תאמר : מתוך שהיא קטנה בל תנסה את כחה.
פילו | המפלגה היותר קטנה, אפילו זו היורעת ידיעה ברורה
לה שלא תצליח מפני שהיא עתידה להבטל ברוב -- אם
\ חיה חיים פוליטים צריכה וחיבת היא לפעול פעולה זו.,
האדם. החי הוא פועל לרצונו : ולצרכו גם בקרב. עולם מלא
מתננדים, וכן גם המפלגה הפוליט ת הקטנה שבקטנות אם רק
יש בה חיים, אי-הבנת הכלל הגדול הזה היא אי-הבנת הכללים
תר. יסודיים של פוליטיקה . זאת אחת, ושנית -- אחרי יגיעת
שפעה, בהצלחה או בלי. הצלחה, שהיא חובה קבועה,. צריך
ל אל המעמד לפי צורתו ותכונתו בכדי למצוא את אפשריות
העבודה גם במקום שהמצע קצר מהשתרע בו עבורה גדולה,
גם: בתנאים. לאהרצוים, ושוב עבודה. זו רורשת זהירות ופקחות
ולוטי , :
לא היתה עור בציונות תקופה אשר. בה צריך היה לעשות
יקה כל כך מורכבת, ‏ כל כך דורשת את האינטליגנציה
נוהח, את העיון חיותר עמוק, את הדעה היותר צלולה,
הוותר מהמיר, .כמו עתה .
יך שרעת הקהל שלנו תצא. מעט. מתוך חתולי הילדות
שות. ולא תוסיף לשאול שאלות : מה מבטיחים התורקים+ מה
התורקים + שאלות כאלה הן שא"ות של הבאי ושה"י פה"ו,
על ההבטחות ולא על האמירות הדבר עומר, אלא על
ב לפי שהוא ; | אמירות בעלמא לא מעלות ולא. מורידות,
סים שאנו. יכולים לבנות עליוו הואא רק -- מה שעסקי תורקיה
שים, \ הפוליטיקה שאנו. יכולים לעשות היא רק להתאים את
ינו אל מה שעסקי תורקיה דורשים,
> למען הבין את יהמצב בתורקיה. צריך. לציור ברמיון:. זרם
ם הרכה זרמים קטנים שבתוכו , = כזאת אנו רואים בכל
. בתוך הנהר, פה ושם, "יש מקומות שבהם עושה
ובום וקפנדריות, = יש מקומות מסוכנים. ע"י | הסלעים
ם של חול, יש שורם אחר הולך. והשני בא מהצר השני
אבל בכלל ‏ ידוע וגלוי. הוא, \ לחיכן. הורם נוטה. בכללו
י, ויורדי הנהר באניות --- חזקה שיתכונו אל הנטיה הזאת,
כ הו הרבר בתורקיה המחורשת : היא הולכת ‏ עם כל מרינותיה
החיפות וההתפתחות, היא הולכת הלוך וקרב אל מצב אשר
כל עם על פי כשרון המעשה שיעשה, ובשביל כך מצב
הוא בכ ל לו מוב מהמצב שהיה. דבר זה אין פירושו
וצב כבר הוטב לפי שעה, להפך, לפי שעה יש שאנו
תיך אותם הזרמים הקטנים המפבבים והמעותים והעוכבים,
: | נטית זרם/ ההתפתחות בכללו, ולא
א עפ'י ההתפתחות. ההכרחית + ==

| היותר | פחותה לפרנם את דעת הקהל רק בבשורות = טובות

> המעמד שיתהוה,

אם את כל אותה ההתפתחות שאנחנו תלוים בה,--חרי זו. ג"כ
שאלה שאפשר להשיב עליה בשני אופנים : תשובה של ריפורטיר
ותשובה של צופה מדִיני. :

הריפורטיר יאמר: כח .ההודשים" גרול, עטיפות הישמעאלים
מרובות מן ,הפיסים" בפרלמנט, ,האולימות" לא יתנו רשית לשנות
קוצו של יו'ד, אין עוד שום שינוי מורגש במקצוע וה+

אבל הצופה המדיני הוא בטוח בהחלט, שאי אפ שר
שתורקיה לא תקבל את החוק ההכרחי והמקובל בכל הארצות
שיש לחברה וכות בעלים, לא מפני ששר האוצרות, או שר זולתו
רוצה בכך, = אלא משום שההכרח גוזר, ‏ וכפוי הר בגיגית, וכן
גם אי אפשר שלא יקובלו חוקים חדשים שיאפשרו ויקלו את
מכירת הקרקעות ואת קניתם ואת פצולם לפצלות קטנות. למכירה
ואת ההלואה. עליהם ,

אפשר להוסיף, שכל החוקים החרשים האלה כבר הוכנו,
וכמעט על כולם. כבר הסכימה הממשלה, וכבר הסכים. ראש
הרת, | ובטוחה הממשלה שיקובלו ברוב דעות ואולי גם בכל
הרעות בפרלמנט -- אבל ידיעה זו שוב תהיה ידיעה ריפורטירית,
מפני שלא על זה אנו בונים, ‏ ולעולם אי אפשר להיות בטוח
לחלוטין בדברים כאלה בנוגע לזמן ולפרטים, וזו היא הפוליטיקה

ולהרגילה. לדון רק עפ"י מקרה מוב, או מקרה רע . צריך להחויק
את דעת הקהל רק על הקוים הגדולים והם הם שאגי מדבר, עליהם כעת,
אחר הקוים האלה היא הכרח בטול הצדוקיות המושלמנית,. .
הכרח מפתעף מתוך: גלגולם והשתלשלותם של דברים , אלמלי
לא היה ההכרח הזה מונח בעומק מצבה של תורקיה,. אלמלו. לא -.
היה. ענין. זה ענין כללי,. ‏ אזי.לא: יכול היה צרכנו הפרטי שלנר..
לא רק להכריע אבל גם להכביד את הכף כל-שהיא לצר זה,
אבל מתוך שהוא ענין כללי יש לנו שני הדרכים הנזכרים לעגלם ‏ '
בשביל הפוליטיקה: הפיוע ע'י השפעה שכלית ומרעית ככל האפשר. >
בהסתגלות אל המטרות, ‏ ויותר. נכון : אל האמצעים שלנו, אל

6

ו

מ סמיקואנפקי:,
. נְצְחון ת,מַעַשָה'..
(להאספה הכללית השביעית לחברת התמיכה. )

א, 0%
בוזקדמתו לדיןהוחשבון של האספה השביעית לחברת התמיכה
מראה הד'רי, קלוזנר על חזיון מענין : מן הרגיל שהאספות הכלליו
מטילות. עבודות . יתרות. על הועדים: הנבחרים, והועדים ‏ רוצי
להשמיט את עצמם מן העבורה.. הפעם היה ההיפך: הוער עמר
ודרש --- הרבו עבורה עלי ! והאפפה עטרה על המקת: הרבה
יותר. מרי הרבה ! .
כמדומני, שחזיון. ישן נראה לסופר הנכבר כחרש -- וחויון ו
כימי. חברת התמיכה. ימיו, ‏ אלא שצורתו היתה הפעם שונה
שבאספות הקודמית + ,
| לא על כ מ ות העבורה עמרה ודנה האופוזיציה עם
כי אם על איכותה, לא נג

ברה קולוניזציונית: לקנות ארמהן ליסר קולוניות ולהרבות

= את האוכלוסין של הישוב : אהם החברים שאפו כל הימים אל

מטרהם ,הגדולה" סבלי להעריך את שאיפתם ויכלהם. וכל הימים

עמד המיעט של חברי הועד ובראשם ‏ אחר ההעם ומען: לא

זו הדרך! ‏ ולא מפני שהמיעוט ‏ הזה התנגר לענין ל

האמין להחיות אה ארצנו , בלי קו"וניות, ‏ בלי קרקע. ובלי אברים',

: אלא מפני שחשב, כי העבורה הכבירה וזו לא ל פי כחו של

עד היא . ואותו המיעוט בקש למשוך את חברת ההתמיכה אל

עבורהו הרוחנית של הישוב, שוו התאימה יותר לכחותיו רחומריים
להכנתו הרוחנית של הועד ,

עבודה ‏ ישובית או עבודה חנוכית -

צבוריה

הנה הפלע אשר אליו נופצו לשנים חברי חברת התמיבה

> כל הימים , ועל מדוכה זו נתחלקו הרעות. גם באספה' הכללית
אחרונה".

ואם מצאנו, שדוקא. עוזרי ‏ ה, ראזסוויעט?

רעותיו. של | אחר:העם,

עמרו והגינו ‏ על
והד"ר קלוזנר ‏ נתן ‏ את הפכמתו לצד

והא. ראיה :
לא רק ה,אופוויציה", ‏ שבאה מחוגים המתנגדים ‏ לפעולות
הועה, ושהר"ר ‏ קלוונר מפמן אותה במרכאות כפולות, עמדה בצר
נגר ‏ השאיפות ‏ הקולוניוציוניות של הועד, ‏ כיי אם גם: חברים מהוך
אותו הועד עצמו. ואלה בודאי שאינם חשודים בכונה ‏ זרה להמעיט
דמותו של הוער +
אחד מסגני הועד ואחד מראשי המרברים באספת החברים
| ריימסט, מראה . בפירוש. על חילוק . חדעות. השורל. בין. חברי
הועד. וככה הוא מבאר את נקודה מבטם של הצד האחד,, | שנם
= הנואם הנכבד בעצמו נחשבי עליהם.
,גם הביודו'ט הנוכחי של הועד גם .זה המקוה בעתיר
חב לא יתנו = לועד את היבולת. להיות = חברה = קולוניזציונית
ונה, לו הקדיש הועד את כל. אמצעיו לקנית קרקעות. היה בא
די הוצאות גמדיות, ‏ כי לעבודה כזו דרושים מיליונים . באמצעיו
המצערים---בערך 50,000 רובל---יוכל הועד לעבור בהצלחה רק
שדה החנוך"..
הופר. א. דרוינוב , שהיה כמה שנים |אחד ‏ מעמורי ההוך
ל הוער, ושהועד. חביב" עליו עד היום , אמר בנאומו:
קנית הקרקעות בפלשהינא, סידור ההקפה החקלאית---ענין
בד. שאינו סובל עור כל דחיה.. אבל כל העבודות הללו לא לפי
ות של הועד 1 הבל מה שיוכל לעשות במקצוע הוה. יהיה. רק
דל ומצחיק של מעשה הגון . ובאותו זמן עצמו לו רכז הועד
\ כחותיו על שרה החנוך. הפלשהינאי היה נעשה לכח רוחני
"ול, שתועלתו למפעלנו. הלאומי. היתה. מרובה".

האין הרברים הללו מזכירים את נאומיו של אחר:העם באספות
ליות הקודמות?. =

אותו. א. דרוינוב עצמו ‏ בא בטרוניה על הועד על שוה

מיר חי ב את חוג פעולותיו בא"י ומפתפק רק ביפו ובאופקה

אין ואת, בי לא על כ מ וח ה של. עבודת הועד דנה האספה

קשה להמעיטה. מובטחני , כי לו בא הועד וחיה מציע לפני

אספה הכללית. להרשות. לו, בי יפרוש בכל. המושבות רשת. של

מהוקנים, כו ייר בארץ הסתדרות עברית גדולה

ארצישראלית. לגו ה

0

.

אל הצטדק הרבה! היתה עושה ואת מראגה, פן תקבע רצרקה
את נפש הועד.
וראנהה של האופוויציה לא היתה בלהי מיוסרה.. מן ההה
החרשה, שהתנגשו ‏ המעשיים" ‏ ו,הרוחניים" שבין חברי
התמיכה, יצאו הראשונים וור ה,נצחון" על ראשם. שתי
הכלליות - שלפני ראחרונה. נטו ‏ בלפי 4 הרוחניים . = החיים | בעצמי
הוסיפו להטות. את בחות הוער אל צר האחרונים : העבורה החנוכית =
לקחה את המקום הראשי בין ‏ עבודות הועד . והנה שוב נהפך הגלג'
החברה, שביה:ספפר אחר אוכל אה רוב אמצעיה הולכ
ליסד , מושבות קטנות" (צאצסססטם) למיפה, הולכת ליסר בנק:קרקי
מה סבת הדברל סבה השנוי הפתאומי ? האומנם ‏ גורמי
החיים. לכך9
אנכי סובר, שאין הדבר ככה, שלא החיים החוירו את חברה
התמיכה אחורנית ,. כי אם סבות מקריות , .
השנוי. הנזכר בפעולות. רועד ‏ היה יבול לבוא בצרק על יסור
הטעמים הללו,
א) לו הוביחו החיים , כי ההתחלות החנוכיות, שחו"צ התו
בהן, אינן הוחקות וסובלות: דוויה..
ב.) לו הוכיחי הנסיונות האחרונים, כי הכשרון. הקולוניו
של הועד התמחה , וכי ההצלחה. טלוה אוהו על. דרכו זו :
ג.) לו הוכיחה הקופ ה, כי האמצעים ‏ החומריים דול
וגדולים. במדה כזו שהם מבטיחים לועד. יכ ול ת. קולוניוציונש
האומנם כך הוא הדבר? הבה נראה \נוכת!
ּ; ב
הויכוחים התמידיים בין | ,המעשיים"
+ חברת. הת יכה, לא באו אף. הפעם לוי 1
ו למות של האספות. הכלליות היו נותנות. פנים
אבל הנה באו החיים ויענדו את זר הנצ חון לראש הרו
גורל החיים אינו מוטל בחיק ההחלטות! : 4
ראו ינא את מעשיהם של החובבים בארץ, שמעו נא
דברי ההרצאה היותר- עשירה ומענינת שנשמעה באספה ה

האחרונה, את זו של סנן הועד הד"ר ריימסט, וידעתם.

-.. שבת

גולת הכותרת של עבורת החובבים ! אם ,המעשית" או ,הרו

בומן האחרון הקדישו חו"צ את רוב אמצעיהם |
לעניני החנוך בא"י, | ,המעשה". היחירי, הנותן | כבור
בארץ, הוא בלי ספק מעשה החנוך.

שום אצבע לא תתרומם להראות על קוסטינא,, ראי
האונים, = ועל באר-יעקב, = בןךהוקוגים של המעשיות:
בעל מעשי מופת. - אצבע תראה בלי ספק ‏ על ב
ועל הגימנסיה העברית כעל התח לות מופתיות-- באיפן
כמובן- =

אבל אם גדולים מעשי החנוף של החובבים, גדולים
באופן יחסי: ביחם אל מעשיהם החומריים וביחס למעשי

> יתר החברות החנוכיות, | אבל אם נבא לשפוט עליהם.

לעצמם יהיו קטנ נים -מאד ועוד רחוקים הם 7

ממה שאפשר לררוש..

מעשיהם החנוכיים של החובבים קטנים ב כמות
בין עשרות בהי-הספר, תלמורי"התורה = והחדריג
מתלמרים בני ישראל בערים שבא"י, יש רק ש
וקיימים בזכותם ‏ של החובבים. ה

0 7
של החובבים רק 500 ולרים ! = מספרים מדויקים אין בידינו -=
| הסטמיסטיקה הפלשתינאית עורנה קרקע בהולה---אבל בערך. אנו
יכולים להגיד, כי רק 89/0 מכל ילדי הערים נהנים מהחנוך של החובבים.

טפה בים !
ולא גדול. מזה החלק | שהחובבים | לוקחים. בחנוך ‏ הבנים
שבמושבות . = בהוך : שלשים בתי-החנוך = השונים --= בתידספר ,

= הלמודייתורה, = חדרים ---‏ הנמצאים. במושבותינו ביהורה = ובגליל
= עומדים החת חפות חו'צ: בי"ם: אחד לגמרי. --- הקוסטינאי -=

שה באופן. חלקי -- בגדרה , ועדירחנין וחדרה") -- לאמֶר:
השמיני של כל בת*הספר .‏ מתוך. הקהל הגדול של ערך

0 ילרים ,‏ המתחנכים."במושבות ,‏ מקבלים: תורה \ בבתיההספר
מכים. ע'י חו"צ בערך 156 ילדים. לאמר (/9?!

בל וה בכמות, ובאיכות+

-כבר אמרנו, כי ההתחלות. החנוכיות של החובבים בערים

נית במושבות. אם קמנה עבודתם של חו"צ בשרה החנוך
* במושבות בכמות, ‏ עוד יותר פחותה היא באיכות ,

בין העבורה התנוכית של דחיבבים: בעיר ובין עבודתם בכפר
|| תהום, וכדי לעמוד. על החזיון הוה.
כבר הַיָה הרבר להסכם שלגבי חו"צ: קודם המחשבה ואחרי
כפף, ‏ חו"צ' מכריזים על עצמם, כי. יש להם בכל מעשיהם
בועה, לכאורה, כך הוא, אבל למעשה אין זה אלא עורבא

(המשך ובא,)
ודצקי +
ַבִּי לוי יחק מַבֶּרְדִיָשוּב .

(למלאות מאה שנה למותו, כ"ה תשרי תר"ע)

בל היהדות הגלותית אין אנו מוצאים דוגמת האיש הזה,
וי באהבתו הגדולה ליהדות וליהודים; בכל היהדות הגלותית
שומעים דברים. כה. יוצאים מן הלב, | מעומק. הלב,
שאנו מרגישים בהם געגועים אין סוף, השתפכות הנפש
ה עם. אלהים וישראל, ‏ כמו שאנו. שומעים מפי רי לוי
,הרב מברריטשוב",

אמנם, ‏ עור כשבע מאות שנה לפניו אנו שומעים דברים

דום = מפי. הלאומי הגדול ר יהודה הלוי בספרו
הוא היה הראשון והאחד. בזמן התפתחות הפילוסופיה

את היהודים ‏ כמו שהם מבלי צורך לבקש אחרי הסכמות
לופופה. הפלאטונית או האריסטוטולית, ‏ כמו שעשו הרבה

ראש, אחרי התבוננות וחשבון הנפש; המה נבראו

רצון אומרם, גם עליהם, הוא, ר' יהודה הלוי, שונא: אמנם

אינו: יכול להמלט ממנה גם הוא, וגם הוא מ תפל סף, לפי
, ע'ד היהדות והיהורים. לא כן ר' לוי יצחק. אהבתו
\ וליהודים טבעית

/

ם ‏ ונעימים, = דברים ‏ המלאים ‏ אהבה והתרפקות. . ליהדות:

טמוספרה פיקיפופית-רציונלית והיא הניחה את חותמה,..

פילוסופיה ,אשר אין לה פרי כי אם פרחים" אבל סוף כל .

היא, יוצאת מתוך הלב, ‏ לב בוער באש, =

1 4 .

שלהבת יה... היא: נבראה בתוך אטמוספרה רגשית. ויסורה ושרשה
הוא. הרגש הנלהב, הרגש = הטהור .מכל ההחכמות ואידטבעיות ,
הוא. אינו: יודע חשבון והתפלספות ע"ד. היהדות והיהודים. במקום
שישנה התפלספות יש ספק, לו יהיה צל ‏ של ספק, אבל ר' לוי
יצחק אף רגע אחד בחייו לא יכול להיות ‏ שרוי בספק בנונע =
ליהדות וליהודים, = הם אינם זולתו, חוץ לו. הוא והם התאחדו
אחרות גמורה כגוף אחר, ‏ הם המה חייו, יותר מחייו ,. הם המה:
בעיניו קרוש מכל קורש. ונעלה מכל נעלה. ובשעה שהוא. מדבר
על אודותם, ובשעה שהוא. חושב על אורותף -- ומתי. הוא. אינו
מדבר ואינו חושב. על אודותם + --. היא כלו לב , = כלו רגש,
כלו אהבה, אהבהבלי קץ וגבול, אהבה מהורה ונעלה, א הבת
ישראל ואלהים.

0%

,אוהב ‏ ישראל" או ,סניגור ‏ ישראל" זה השם שנהנה
החפידות ‏ לחביבה "רי לוי יצחק. ‏ זה שמו וזה זכרו לדוך. דור +
זה הקו. היותר בולט באפיו הרחב : זה היסור שעליו בנה את
כל החסידות שלו: זו הנקורה המרכזית .בכל ימי חייו,

ואהבתו לישראל עברה כל גבול, הוא אוחב את עמו
יותר מבל דבר הקדוש והחביב בעיניו , הוא אוהב את עמו אף
יותר מאשר את. אלהיו , הוא נכון | להוריר את אלהים ‏ מכסאו
בשביל ישראל עמו . ,רבונו של עולם--קרא פעם ר' לוי יצחק== >
אם תגזור גזירות רעית על ישראל או אנחנו הַצריקים נבטל
אותם ,"6‏ בפעם אחרת אמר: ,רבוגו של עולם מוכרח אתה
למחול עוונותיהם של ישראל , אם תשא חטאתם הרי טוב. ואם
לא ח'ו, אגלה את הסור שאתה. מניח תפילין פסולין. חי כי >
בתפולין. רמרי עלמא. מה כתוב. בהון : מי כעמך ישראל נוי אחד =
בארץ, ואם לא תכחול. עונותיהם ח"ו לא יהיו נקראים נוי אחד, 7
וא"כ. כביבול מניח תפילין שאינן. כשרות" 5 , 2

הוא. אינו. רואה שום צל, ‏ שום עול וחובה על ישראל,.-
,ואפילו. אם: אין. אנו-עושים רצונו ו"ת ג"כ אנו. טובים מן העמים"
וא שום אחד. רשאי לומר. על ישראל שום דבר רע רק ללמור
זכות. על. ישראל"*), ‏ ישראל הוא: בעיניו למעלה מכל דבר, הוא >
קדוש וטהור ונעלה על כל רוחני ,ישראל עם קדוש הוא למעלה >
מכל העולמות"+), ל

הוא. מביט | על ישראל כעל מרכז הבריאה. כולה , הוא >
מבי עליו כעל יליד שעשועים של אלהים, שכל מה שהוא
ברא ובורא, עשה ועושה הוא רק בשביל בנו חביבו, ישראל
,בל העולמות. העליונים והתחתונים, = בשביל. ישראל -נבראו"*)
ישראל ביחופו לאלהים הוא כמו. בן חביב לאביו, ‏ כל מה שהבן.
חפץ האב עושה: ,כמו שישראל א רוצים שהשי"ת ‏ יתנהג: בכל >
העולמות ‏ כן כביבול ‏ השייית מתנהג עצמו" \) . .

וכל ימי חייו המה שלשלת גדולה של צרות ‏ ויסו
נשמתו. הגדולה היתה מלאה פצעים עמוקים ומלבו הגדול. זב
תמיד, הוא פבל, סבל מאד , והוא פבל לא בשביל צרותיו
הפרטיות, הוא היה תמיר מקושר ומחוכר עם אלהים ועם ישראל
עמו. הוא התאחד עמהם אחרות שלמה -- הוא ‏ סכל מצרו

הכלל . ---]
בשנת ת"ק נולד ר' לוי יצחק בעיר הוסאקאב אשר. אביו

1) שפתי צדיקים וארא +

2

לי ו ₪

הגאון- רי מאיר היה שם: אב"ד , בישבו . אחרי. חתונתו | בעיר
ליברמוב הביר לרעת את הגאון". ר' שמעלקא הורביץ. אחד

מגדולי ‏ תלמידי ר' בר ,המניד" ממעזיריץ, שהיה אב"ד. בעיר

הסמוכה' ריצוויל, ‏ ר' שמעלקא לקח את ר' לוי יצחק אתו למע:
זיריץ, ‏ ל,ממלא. מקים" הבעש"ט,

ופה ראה הצעיר ר' לוי יצחק עולם חדש, התלמיד. הצעיר
נקשר תיכף בקשר אמיץ ב,מורה" החרש. הוא מצא. בו תיכף
את אשר בקשה נפשו ררכה והעדינה וה כבר ונעשה לחסיר

= אדוק. ונלהב .

ואיש הרגש כר' .לוי יצחק לא יכול לכלוא. ברוחי החפידי,
הוא: התפרץ. והתלהב, והתלהבותו עלתה ואחזה. בכל גופו. ובכל
נשמתו , . .
= והוא ההמכר לחסירות בכל חים לבו ובכל הנשי נשמתו
ובאמונתו התמימה קרא לכל : בית יעקב לכו ונלכה באור ‏ החסידות::

- ומני או = החל לסבול., = לסבול | בשביל האידיאה, ‏ בשביל
החפירות = משאת נפשו.

הוא. נעשה. אח"ב. רב בריצוויל ,= פינסק זיליחאב. ובכלן ,
וביחור בערים האחרונות, ‏ סבל הרבה , הרבה מאר בשביל החפירות.
בפינסק. ההנפל ההמון היהודי: על ביתו. ושבר ‏ את החלונות ‏ והשליך
בוו וקלון על ההב ך' :לוי יצחק. ובני. ביתו")..

בשנת הקמ"ה בא ל ברד יטשוב, להיות שם לרב. אמנם
פה חדל לסבול בשביל. הרעיון הקדוש לו כל כך , כי פה מצא
כבר-. מקום מוכן. ומזומן. לחפירות ,: אבל איש 'כמוהו, ‏ שלבו בער
המיד באש האהבה ליהדות וליהודים, לא יכול לנות , > למצוא
מרגוע, בשעה <עמו בגלות, היהרות בגלות. וגם אלהיו: בגלות +
הוהדות . הרגשית" בראה את רמפהורין : הקב"ה ואוריותא

> וישראל חד רוא" , לפי המפהורין הזה אין ישראל נמצא לבדו אלא

משולב ומקושר את היהדות וגם ‏ את אלהים, ובעד , הברית
המשילשת" הזאת. סכל ' לוי יצחק. כל ימי חייו.

הוא רואה את עמו בגלות נבזה ונררף מכל צד ועבר . הוא רואה
את עמו | העומד. למעלה מכל ועולה על כל, ,למעלה מכל
העולמוה') ‏ מוכה ופצוע: על פל צעד ושעל, ולבו, לב בוער באש,
גמם בקרבו אבל פוף סוף הוא מוצא = הנחומים | לצרות ‏ ישראל
אלה. | סוף סוף צרות ישראל אלו הן בשביל- איריאל, בשביל
היהרות , בשביל אלהיו, ‏ ואז הלא חביבים הם היסורים, ,ומה נחמר

"ומה נעים ומה מתוק. לחכי .ומה. ערב כל . ההכאות : והיכורים שעל

יהם. יתגרל ויתקדש שמו הגדול בעולם"*) ---‏ אבל. לא יוכל למצוא
נחומום על הרוח ג ירת של ישראל שהיא בגלות + ישראל ‏ בגלות,,
היהדות. בגלות, האלהים בגלות . אפד ישראל את ארצו. והלך בגולה
אלהיו אתו יחר, = ,פה בגלות. גם ‏ השבינה = בגלות"ל) = היהחות
לקויה , השבינה ‏ לקויה, ‏ כל הדר בחו"ל באלו. עובר עו" 1%) .
ור לוי יצחק. האיש שכלו אידיאל, .כלו רוחני, מחבק לימום,

= שבהם יהגשם האידיאל ‏ באנשים , שבהם ,בל האומות ‏ ימליכו עליהם

את השם יהברך", ואז ,רוח הטומאה יעבור מן .הארץ ולא תהיינה
עבירות כלל" 11), יהלא המהק: ימי המשיח.
ואז ביום: הגדול ההוא, ביום בא המשיח , תבוא הגאולה ,

הגאולה . השלמה ; גאולה ליהדות ,‏ גאולה לישראל , - נאולה לאלהים,

7) עיון מאמרי : -38ן, ‏ ,6818ת6למתק30 מאסא111-א63 28668

205-237 ,1 "02888 המאסתסן

*) קדושת לוי שמות +
%) שם ויחי.

'3) בתובות ‏ ק"י ,+
*י) קדושת לוי בלקי

* העולם 3%

מהממהששמהמצהמהההההמההתהההההההההמהשקההתמהטאטהההההקמוקאטהנהההההטההההההאמהטההעהההכונתק ששה

וא ביום הגרול ההוא ,‏ ביום בא המשיח, ‏ ישוב ‏ ישראל
לארצו, ארץ אבות. ּ

בי רק שם, בארץ ישראל , יכולה הגאולה השלמה. להתגשם,
רק שם באכץ אבות ,‏ ,הגבוה. ברוחנית הקדושה" ,ובשכל הגרול"
רק שם ההיה ,עליה לשבינה" ?1) ואז יגיע ישראל למדרגה גדולה
מאד למררגה למעלה מן המלאכים, וישראל = ,הא לפני ‏ ולפנים
ושואלים אצלם המלוובים מה פעל אל"ל1), -

וליום הגרול הוה חכה ר' לוי יצחק. והוא ירע לחכות . .
בבל יום, = בכל. שעה, בכל רגע חכה ליום ההואא, חכה למשיח.
הוא היה במות והאמן ‏ באמונה ש ל מה, שעוד מעט עיד .
מעט יבא ה וא, המקווה, ואז יבא הקץ לצרות ישראל, היהחות
ואלהים .

וביום ערב תשעה באב --- מספרת החסירות --- לפנות ‏ ערב,
בשעה שהתכנסו. היהודים לבות הכנסת שלו לבכות על. חורבן הארץ
ולאמר ,קינות", | בשעה המרה הואת. עמד ר' לוי יצחק' בביתו,
בחדרו החשוך. מעט, והביט בעד החלון החוצה. ‏ הוא היה כלו
התלהבות, ונוגה אש סביב לו. הוא השקיף בעד החלון הלאה '
הלאה , למרחק אין פוף . הוא חכה לדבר מה, בכל רגע הטה
אזנו לשמוע את צעדיו, אולי הוא הולך שם מרחוק,. אולי הוא כבר
ברחוב הפמוך ,:.. הואחכה -- למשית.

יום ההרס, היום האבל הלאומי הגדול, יום התשיעי. באב---
אומרת. האגדה התלמודית --- יהפך. ליום של שמחה , ליומו של
משיח .‏ ור' לוי יצחק המאמין והמחכה בכל יום. לביאת. המשית
חכה ביחוד. ליום ההוא, ‏ ליום התשיעי באב, :

צללי. ערב נטו, והיהורים בבית הכנסה מחכים לרב שיבא .:
והוא. עומד אצל ההלון: שקוע במחשבותיו ומחכה . .,

השמש בא קרא בלחש: = רבין. כבר ‏ הגיע. הזמן
קינות . היהורים יושבים כבר על הארץ ומחכים, %‏ :

ברעם"בגלגל ‏ מחצו הדברים האלה את לבו הגדול, הוא
התעורר ממחשבותיו העמוקות, הוא הביט סביבו---מה נוראה ואיומה:
המציאות : = היהודים בגלות , = ויהרות. בגלות , האלהים. בגלות ,
להא איגב שה :

ובקול נורא חודר. לב וכליות התפרץ אל בית | הכנסת שלו,
נפל על הארץ אצל ,ארון ‏ הקורש" ובבביות ויללות צעק:. ,איכה
ישבה בדר העיל .א ירושלים" ,... 2

לאמר

ביום כ"ה השרי תק"ע מת ה,סניגור ישראל' רבי. לוי יצחק,

,הרב הברדימשובי", 2 /
הלב הגדול חדל לרפוק. ‏ הנשמה הקדושה פרחה אל תוך =

חללו של עולם; רגעגועים הגדולים נפסקו..,
שבע צרות ויסורים. עזב את הארץ. השקועה עדיין בטומאה,

והיום. הגדול עדיין לא בא:,.> :
בעינים | מלאות ‏ דמעות?דם הביט , המתגעגע הגדול": בפעם

האחרונה. על עמו ‏ האקוב ועל היהדות ‏ האהובה.. גלות, ‏ גלות /]

מבל. עבר , 0
והיום הגדול עדיין. לא בא . ..: רמ שיח איננו.. +

| *

:) קדושת לוי ויצא, שמות, ויגש,
9) שם בראשית +

ברןי תשרי תר"ע.

בָּעַרֶב.

עור לי רע יק אש ימה כְּבָה
ְִבָעות עָרֶב חָלְמוּ רגע - וְהִיא נְדָעַכָה;
הפל נשָכַח פתאם. עָרָב חָוָר וְעַמָם.

: ְאֶעָה. ב ְעְלֶם בא מטְרְחָק הוּמם ,

בּרָשַת נֶשָפִים לכ הפל ויעלם.

איז עַצִים בורדים וְרָמִים פיט צְלָלִים,

רק התנשאי וער שם עוד טל קברות עּלֶם,

ְאוּלי סַפָדו לו, אך איש לא שָמע קולֶם...

.₪

- פ
בן*אליעזר

בבית החולים.

החדר ‏ הגדול, = המסומן במספר. ,אהבעה", מיוער. לחולים

"שאונ כניי סכנה, אין שם. אותה העצבות. האיומה. השוררת ביתר

החחרים שבבית-החולים .

רוב השוכבים שם הם חולי"הקיבה או חולום ,שהכל כואב

, אלה המצויים ‏ בכרך ‏ נדול- שהחיים. בו מפרכים את הגוף

ים את כח האדם; '

= בלולה שוררת. שם על פי רוב מנוחה. שלמח, און: אנחות

חות, ‏ אין בהלה פתאומית בנלל חולה מסיכן , = אי בכיות

של אחר יציאת הנשמה + 8

החולים ‏ רואים את עצמם. כנידונים בירי שמים על איזה

טא למאסר .קצר, וביד. ,השלוח" --- הרופא - - להוציא. לחפשו
הכלא לאחר שנרצה העוון. :

אך יש בין החולים כאלה, המחבבים את המנוחה. ואת

וסר-הראגות: ‏ שבבית"החולים, ובסתר לבם הם מתפללום, כי

ופא א ימחר לשלחם לביתם,

הק השעמום מכביר לעתים . קרובות על החולים, = והם

ם בחדוה רבה ובתשוקה עצומה. כל רושם הבא אליהם

| החוץ +

ויותר ‏ מזה 0 0 00 של הפרר"הקבוע בבית-

וט על בל חטא קל שבקלים כנגד הכללים. המקובלים,
== כמת פעמים הוהרתי. בך ו כי אסור לירוק על הרצפה,
שבמותך .
יש שחולה ח/ד ש תובע מזונות באחת מ השעות של היום
וא" מקבל ‏ מענה-נזיפה :
: בביתך תסעד בבל עת ובכל שעה, א צל נ ו אוכלום
הרים בשעה השלישית .
בשעה התשיעית בערב מכבים את נרות"האילקטרון ומ צוים
ואויי לו לחולה המעיו להשמיע. קול ,השומרת" נוזפת בו:
-- השכחת, כי ביתהחולום פה % בלום פיך,
החולים הוקנים ‏ מקבלים . עליהם ‏ מרות, ‏ ולא עור אלא
צריקים את הממונים ופקודותיהם, אך הצעירים באים לפעמים
,הפקירים", מתריפים כנגדם ועושים ,סקנדליםץ =
-החולים הוא עולם קטן בחוך העולם הגחול:

מפני שהיא מחויבה להציע את המטות. בטרם עובה את הבית +
אך החולה מפרב . ו

-אינו נשמע. לה; היא קוראה בקול ג 5 ,

.ונם בעינִי שכניו..

,הנעלב" ‏ מרגיש איז תרעומות-

בשעה השביעית בבקר. מעוררים את החולים. משנתם ומאוצים
בהם להכין את עצמם לפת-שחרית .

ההממה, ששררה במשך הלילה, הפרעה.. המשרתים אצום=
רצים מחדר. לחדר., הדלת פובבת' על צירה + בכל רגע , מחדר
המבשלות נשמע עלצול כפות וקעדות . מכינים שם פת שחרית ,

החולים - הציתנים קמים' תיכף מעל משככם, רוחצים את
יריהם, לובשים את ה,חאלאט" ויורדום מעל. המטת",">

העצלנים -שבחולים ‏ מתמהמהים. לקום, מפהקים, חובקים.
ידיהם, מתמודרים: ומעלים בזה. את חמת המשרהים, המגדפים
אותם. ומאימים. עלירם , .

שומרת-החולים בלילה, מרת ש טי י [; עלמה צנומה בעלת. >
עינים ירוקות, שנואה על החולים, והם רוצים להרעימה; = -

היא נגשת אל אחר החולים ומאיצה בו .לררת מעל המטה, | "

-- יהא. כך, ראי,: הנה מטתי מוצעת . ,
והיא נותנת בו את עיניה הוועמית ונוערת בו , יכשהחולה

-- לורוויג, : לודוויג !

ואך נראה מרחוק הולך וקרב המשרת. הוקן, <> האשבנזי:
לודוויג , המבוסם: 7 תמיד, אז ממהר החולה העקשן למלא את
הפקודה .

מרת ש טי ין שונאה את כל החל . תמיד היא שרווה
ברוגז' ובעצבות , = אוּלי היא מטבעה -בעלת מרהדשחורה, ואולי
שורה עליה רוח רעה מחמת הערוּת בלילה . - אך. החולים. שמו
אותה למטרה לכלות. בה את. חמתם +

נם גדול הוא,: גם לה גם לחולים, שהיא באה. רק בשעה
השמינית. בערב, :ורק <שעה ו היא באה במנע"ומשא | עם"
אנשים. ערים , \

הגיעה השעה השמינית בבקר, מרת ש טיין נמרה את
עבורתה, ‏ והיא מכונה את עצמה לעזוב את הבית , = "

אל החדר נכנסת ,השומרת" ביום, מרת מיללר, עלמה
קטנת הקומה, שבת-צחוק מצויה תמיב על ו

--- צפרא. טבא ! .

החולים ‏ מקדמים ‏ את פניה. בגיל . הכל מחבבים אותֶה,
והוקנים. אומרים עליה, כי ,מלאך רחמים" היא.,

עם בואה מתחילה ממשלוז היום בבות"חחולים מרת ש ט יין"
כבר נעלמה.,

לאחר פת-שחרית עושים הכנות לקבל את פני הרופאים
הבאים ,לסייר". את הבית ,

בראש הולך אדם גוץ, בעל פנים של קוף ומשקפים
רכובות על חממו, שהכל קוראים לו ,הפרופיפור". ואחריו נגררים
הרופא. התמורי. של בות-החולים,. ‏ כרפני, ‏ וקרחת. לו בראשו
ועור שנים שלשה רופאים צעירים ,מתלמדים",

הפרופיפור ‏ נגש אל .כל ממה -ומטה, - שוהה שעה קלה:
מתבונן ,לוח" התלוי למראשותי החולה, מאזין: אל דברי הרופ
המספר ‏ לו -את. ,כל הגרולות אשר עשה", מנענע בראשו. א
מוציא מפיו הברות .קטועות . ' :

יש שהוא מתעכב. על יר מטת איזה. חולה; ‏ שואל 0
בורק אותו.. = החולה | ,המאושר" הזה נעשה חשוב בעיני עצמ

ויש שהוא עובר על פני חולה ואינ מתבונן אלוו בלל

= == מה הם יורעים הרופאים + - -- מתאמץ רעב להרע >
עצמו -- הא. לכם. פרוטה. בער כל. ;חכמתם"..
נגמר הביקור של הרופאים: הכל מרגישים כו הוסר. איוה

ול קשה.

החולים ‏ עדיון = שוכבים שעה קלה פרוחים על ערשותם .
כדי. לקים מצות. מנוחה - המוטלה על חולים וכדי לעשות נחת"
וח למרת מילר המתחננת, כי לא יקימו שאון .

טעט מעט מתירים. החולים לעצמם להפריע, את -המנוחה ,
תחילים לספר זה לזה הלצות, | מחקים את תנועות הרופאים
והממונום, מתורעים שני שכנים איש לרעהו:
גם העולם הקטן אינו מוציא. נחת במנוחה ארוכה,

בית-החולים. עומר. בכרך גדול, ואפשר לפגוש שם יהודים
מכל הארצות ומכל. המדינות, | שמחוץ לבית. הזה הם מתרחקים
זה מזה, .ורק ,הצרה המשותפת" מקרבת אותם.
= וש שבמקרה נפנשים שם שני אנשים, שיש להם מיודעים
משותפים בעיר זו או אחרת, ואז רבה השמחה, והם נעשים
,בקרובים" זה לוה, וכבר יש להם ענין- לענות ‏ בו.

ואולם יש ששני חולים | זרים זה לוה נעשים שכנים. בעל
כרחם, = ומעט מעט הם מתחילים לשנוא איש את אחיו, באים
בריב על כל רבר-של-מההבכך, ממררים בכונה זה את חיי. זה,

הנה שם במטה הרביעית שוכב ‏ יהודי. גליצאי, זקן וחלש,
> שפניו הכחושים וכל גופו הצנום מעוררים איז פחר, נדמה. לך,
בי גל של עצמות מוטל פה, ואך יתנוע --- תתפזרנה העצמות .

הוא שוכב = בבית-החולים זה ירחים | אחדים, ‏ והרופאים
אומרום, כי. ,בריא" הוא,. אך. בת אין בו. ללבת > +-י-
= ,הפרופיסור". רגיל תמיד לשאל לשלומו,
המיר לפניו, ‏ כי המשרתים אינם משניחים עליו בראוי,

-- אדוני הרופא, מתי אבריא +

-- וני מה כואב לך +

--- אבל כח כל-שהוא. אין. בי,

-- חוק, חוק, בקרוב תרד מעל המטה, אך עם ,שמשון
הגבור" אל נא תאבק + :,

הרופאים צוחקים בקול לשמע ,הלצת" הפרופיסור ,
= > סמוך למטת החולה הוה, על יד הכותל, עומרת | עור מטה
אחת, ועליה שוכב עלם כבן תשע-עשרה, בעל פנים רעננים
ואודם חכלילי מוסיף עליהם חן, העינים השתורות נוצצות מתוך
ששון-החיים, ‏ ואיזו עליזות נסוכה על פניו,
הבא מן החוץ ישתומם למראה הצעיר הזה. מה לאדם
ריא זה כאן +

אך גרי ביתההחולים מכירים ויורעים, כי העלם הוה. הוא

החולה היותר-אנוש , הפרופיפור רגיל להתעכב על יר מטתו, לדבר עם
> ההופאים עליו, ‏ אף כי . זה יותר מחצי שנה: הוא שוכב במקים הזה +
= חולה הוא. העלם הזה את רגליו , מתחלה. אמרו הרופאים,
כו זו היא מחלה שכיחה .‏ אך אחרי כ| נוכתו, כי בלי נתוח לא
ישוב החולה. לאותנו,
ואולם את הנתוח. הוחים משבוע לשבוע.. החולים מתלחשים
ניהם, משערים השערות לבאר את פבת דחוי זה +
= שני השכנים : האלה, הגליצאי הוקן והליטאי
זקומטים תמיד, | מגדפים
נוניה או .ל וד וויג בגערותיו משקיטים את הריב: --
ְּ (פוף ‏ יבא)

הצעיר,

> ואולם להביא. את. הנחלה . למצב. כזה דרוש זמן לא פחות ממספר.

והחולה מתאונן*

זה את זת. ורק מהת מיללר)

= מהחכו ונ הלל הכהן +
עדורש ציוף

(תשובה למר סירקין)

נשיא. האנורה ,דורשי. ציון", העסקן הצבורי הנכבד ‏ ה
סירקין ‏ ממינסק, | שלח דברו = (,העולם", ‏ גליון /80) אל חב
האגודה ויעורר אותם לשום לב אל 0 הנמצאה - עו
לאנודה ההיא, -- אל נחלתם במושבה חידרה.. הנחלהה ההיא "
מכילה כאלף -רונמים אדמה. מובה, ואם יגדילו את הפרדס. אשה
בתוכה וירבו מימיו, להשקותו ויטעו. עצי פרי - עד שלש מאות'
דונם ונם יעבדו את האדמה הנשארה לבך ולחם, אז, לפי דעת
אחדים, יוכלו עשרה אנשים להתנחל על ארמת הנחלה הזאת

השנים, עד אשר יגדלו העצים הנמועים עד עשותם פרי, ודרושים
סכומים. נדולים לתשלום החובות. שעל. הנחלה. ההיא "ולמלא את.
כל העבודות- -לערך מאה אלפים פרנקים. ונשיא. האגודה .מוריע.
את מצב הנחלה בקהל החברים וקורֶא אליהם, כי ימצאו מקרכ
אנשים אשר יביאו את הכסף הנחוץ, הוא קורא לעשרה אנשו
מקרב החברים אשר יביאו איש איש עשרת אלפים פרנק. במש
חמש " שנים, או כי. ימצאו מאה חברים אשר יביאו | רק אל
פרנק "כל אחר במשך. הזמן ההוא, והיה ‏ הכסף. הוה לנאולו
הנחלה מידי האנשים הנושים בה כסף ולמשק העבורה ‏ בתו
הנחלה על פי התכנית אשר הכינו, בכדי להחקין את | הנחלה
ולעשותה מוכשרת להנחילה לעשרה אנשים, * :
והר"י. סורקין. שואל. ומבקש.. את . החברום,: .בו א
אנורתם. ואל יעזבוה וכי. יקימו את שמח על נחלתם.
להם ,לא באיש אץ למובתו לנפשו", במר נפש מתאוג
הנכבר הזה, על אשר. לא נמצאו. החברים לקול הקורא.
שלח במגלת ספר אל. החברים 0 בחורש אייר תרפ"ח,
כבר עיפה נפשו ונלאה נשוא ה ,
שפתים ובלא עצה ותחבולה.. 2 יא האגיחה ‏ גם העד יעיד,
אם לא ימצאו מאה איש אשר יענו = אותו עד- יום. ר"ח. בפלר

בי נקי וא מהאגודה. ולנחלת ‏ ,רורשי. ציון" יאמר: נואש.
חבר אני לאגורת ,דורשי ציון",: יושב אנכי * בארץ. ישראל
ובשנה האחרונה נתקרבתי .במקרה אל עניני ,דורשי ציון", וה
נמצא אל אשר דרש הר"י פירקין בקריאתו, ‏ ואנ אומר
עם: לא טובה הפעם עצת. נשיא אגודתנו הנכבר, >
נחלתנו כחידרה תכול. כאלף דונמים ארמה טובה,"
כששים דוגמים פרדס. וכשבעים חונמים-כרם ענבים. .יתר הארמה"
לא תביא כל הכנסה, ואיוה הדרך תביאו. אל נחלה כואת עש
אנשים, ‏ עשר מ שפ הו ת+ עשרה אנשים ישתתפו בפררס אחר,
יכלכלוהו יחףו,- -האם כבר ראותם פרדפ של שותפות בא"י,והאם כבו
ראיתם ובחנתם כי טוב הוא? אם יש רשות להשוב. מחשבות ולחלום
חלומות, אבל אם באנו להציע הצעות, אז אפור לנו ‏ להסיח העת:
המציאות, אל נא נשכח אף רגע, כי עד היום הזה עוד לא ראינו.
אף נחלה. אחת של שותפות, המתנהלת -ע'י פקידות, = כי = ת!
ריוח ופרנפה לבעליה, ועך - האגודה - ,דורשי ציון". יורע
מבשרו, מכל עבודתו בארצנו. אמנם היו סבות; ירעתי, ירעתי,

אבל. סבות תהיינה. לעולם, ‏ והר"י ‏ סירקין. לא יתקע. לידנו.
הסבות החרלנה, -ומי מן. החברים = > לקול הקורא. של ריי
| ולהניחו על קרו

יהם בתקוה, ככ סוף סוף יפיטו אחד ‏ או שנים את יתר
השותפום, | והנחלה תשאר נחלת יחיד או שנים | עשרה
אנשים, אומר אני, עשרה אנשים, אולי היו עושים את
הדבר ‏ הזה לשם עסק, ומובן ‏ לו רק ידעו, כי ‏ סוף: סוף
תשיג ירם לקחת נחלה במקח השוה.. אבל מאה אנשים אשר
יביאו איש איש אלף פרנק לא ימצאו לעולם, אף אם יתקע
וא הנכבד בשופר גדול, כי הכסף הוה בודאי. ילך בדרך כל
הכספים, אשר היו לחברת ,דורשי ציון" ולכל האגודות ‏ בדומה
לה, הנה הנשיא קורא אל אנשי אנודתו. כי יבאו לקולו ‏ ,לא

לבו טהור, ונפשו גם לעת זקנה, עוד טרם הוטמאה בכל
עבות החיים. אבל הן. לא אל נדיבים, אישי רבי = יהושע,
הברך שלוח, לא אל הנדיבים : בחובבי ציון הנבונים להביא
לטובת ישוב ארץ ישראל אתה פונה בדבריך, רק אל
ברי ,רורשי ציון", אל אלה אשר בשכבר הימים חלמו חלומם
להתנחל. בא"י במחיר עשרות: הרובלים אשר הביאו אל האוצר,
ולומם ההוא. גז, ואולם אם אתה, אדוני,. בא לעורר בהם את
להתגשמות חלומם ההוא, אז עליך ,לשכון בתוך טומאותם",
> לרעת כי. אך כאנשים אצים לטובתם לנפשם יבאו לקול קריאתך,
= = ועלינו לבל לשכוח, כי על הנחלה בחידרה רובצים חובות
/ גרולים, להפרופ' ווארבורג (ע"י מר אהרנפון). מגיע כשלשים אלף
פרנק; לועד חברת ישוב א"י באודיסא -- ערך שנים עשר אלף
| לחברת יק"א יותר מעשרים אלף פרנק. כל בעלי החובות
זאלה. לא יותרו על = זכיותיהם ועל טכומי ‏ חובותיהם, = ומדוע
באיזן זכות נוכל לדרוש מאת אחר מבעלי. החובות האלה, כי
יה" ותרן "על וכיותיו+ = הן לא עניים ‏ מבני. ישראל באים
התנחל,- רק אנשים אשר להם הון, והמה באים לקנות להם
דה וכרם ופררס, האם לאלה יתנו מתנה אנשים פרטים
חברות + הן גם מאת העניים ‏ אשר בבארדיעקב \ ובעין-
ורש הועד את אשר הלוה להם, 'ומדוע לא ידרוש מאת
רשודציון. את נשים+ וגם החברה יק'א, כפי שידוע לי ממקור
מאד, איננה מתיאשת מקבל את המניע לה מנחלת דו"צ
. יק"א התיאשה מן הפכומים אשר הוציאה על

ש

חידרה,
ולת ,דורשי ציון" ‏ אשר בעין-זיתים, ‏ יען כי הנחלה הזאת
היא, ושטחה רחב ומספיק = לישוב של משפחות רבות,
מצאנה חית ירן מעמל כפיהן, בכסף אשר הוציאה. יק"א
ין-זיתום, היא חושבת, עורה ליסוד מושבה חדשה, אבל
ופצי יק"א ולא מממרותיה ‏ לתת תמיכה לנטוע פרדסים
איזו. יחירים או גם ‏ אגורות, = ובגלל הדבר = הזה יק"א
ת סכום הכסף, אשר היא נושה בנחלת חידרה אשר
נו, לחוב שיבוא. לידי נוביינא, בפרט אשר הכסף בטוח,
לה כתובה על שמה,.. ובנוגע לכספו של הפרופ'
לבורג, הנה מובן הרבר, כי את החוב הזה צריך לשלם
מלואו עם הרבית, הצומח עליו, ואם כן, איך יעלה על הדעת,

אשר על כן אין דרך אחרת לפני אנודת = ,דורשי ציון",
'מכור את נחלתה בחידרה לאיש אחד, למכור אותה' לאשר
נה במחירה, אמנם, עור במגלת הספר אשר שלח מר פירקין

ר עניני ,דורשי ציון" בחודש אייר התרפ"ח מזכיר הנשיא
הצעה הזאת, ומודיע, כי נמצאו
חלה. בחידרה. מיד. ,רורשי. צ

חל :

'. שתי האגורות, -

כאיש אץ לטובתו לנפשו". קנאה גרולה. אני מקנא במר פירקין,
[ [ .

כזה ימצאו אנשים וראשיהם עליהם בריאים. ויעלו. על '

> הקדשים, ודבר במקומו ‏ מה טוב.
אגודות, הנכונות ‏ לקנות

של הר"א אייזנברג, ואולם שתי האנודות האלה מציעות | במחיר
הנחלה לא כסף מזומן, אך מניות של האנודות, = שטרי-אקציות.
של ,לאנך-דעוועל-קאמפ" או "של = ,אנודת-נטעים", ‏ מובן, כי
מכירה -באופן כוה לאו שמה מכירה, כי אנו מחליפים. רק |
,אנפיכה" תמורת ,אהללה", ובטקום המניות של. ,דורשי ציון" >
יהיו לנו שטרי מניות של חכרות חדשות, = לבעלי = החובות,
הנושים באגודת ,דורשי ציון" כסף, לא נוכל לשלם באקציות
האלה, אחרי שאין לשמרות האלה שום ערך ממון, ואו תשאר
האנודה. שלנו קרח מכאן וקרח מכאן : נחלתה בחידרה לא תהיה
לה, ועול חובות רובץ עליה כמקדם, -- האם לשם ולשארית
כאלה נושא נפשו המיסר הנכבד של ,דורשי ציון"+! תחת אשר
אם תמכור ,רורשי ציון" את נחלתה לאיש פרטי, בפומבי או
בדרך מקח וממכר אחר, אז תדע האגידה כמה יש לה אוכמה
חפר לה, ולעניני ,רורשי-ציון". יהיה קץ וגמר פעם אחת, הן גם
נפש מר פירקין כבר געלה בחיי האנובה ,דורשי-ציון", באשר ‏ '
המה אינם חיים, רק אורך ימים של בושה וכלמה, אם אין קהל.
של אלף חברים (,אגידת אלף") מוציא מקרבו אף עשרה אנשים,
אף פחות מזה, להיות נמצאים לדרישת הנשיא. הנכבד, -- האם
זאה הִיא אגידה + | אם במשך זמן של עשרים שנה אנו רואים
שורה של מעשים בלתי מוצלחים, חמיד בלתי מוצלחים, פעולות
תרדמה והתנונות, --- האם אפשר עור בכובד ראש לחשוב, כי
לאגורה אשר כואת יהיה שם ושארית + הלא כל. מי. אשר. עיניו
בראשו רואה את אחריתה, | ומדוע לא תהיה האחריף הואת
בכבור, ‏ כראוי | לאנשי: כבור + הן ביפור ‏ האגורה ,דורשי. ציון"
אין כל. און ומעל, חטא ופשע, כזאת וכזאת אכלה. ותאכל חרבי
עבורת צבור-; / לא עור נסיון אחד נעשה אשר לא יצליח', עור
שערים רבים נעבור, עד אשר נניע אל ההיכל פנימה, .ועו לא'
אבן אחת תגוף את רגלינו עד' אשר נתיצב במרחב. ומדוע
נתכושש ‏ נסינו ליסד אגודת אלף, אנודת ,דורשי ציון" --- ולא
עלה הרבר. בירנו; = ולכן נגמור את העפק, = נמכור את: רכוש
האגורה, ונשלם את אשר עלינו לשלם למי ‏ שאנחנו חייבים,. זה
יהיה שם של כבור = ושארית נכבדה. לאגורתנו, זה יהיה. כררך
העולם, | כמנהג בעלי בתים חשובים, 4 הבוחנים ובורקים את
פנקסיהם ‏ ומשלמים. את חובותיהם עד זיבולא | בתרייתא אפילו >
מגלומא דעל כתפוהי, ‏ כי בשביל מי ולמען מה ובאיזו צרקה
תאכל אגודתנוהון. זרים, הן של יחידים או גם של חברות חפר %
איזו הנה הסבות, האמתלאות לזה%

ולכן. זה דברי: אל ועד ,רורשי ציון". ואל נשיאנו הנכבר :

-- מכרו את נחלת. האגודה ! :

את דבר המכירה, עבוד התנאים וגמר החשבונות עם'
בעלי החובות, צריך, לפי רעתי, למסור. להמועצה. רפלשתינאית.
אשר ביפו, ‏ שמה, ביפו, נמצאו כל בעלי החובות של ,דורשי
ציון" -- מורשה של ח' יק'א, מירשה ועד התמיכה באודיסא,.
הד"ר רופין, מנהל הוער הארצישראלי, איש - אמנה של הפרופ" "
ווארבורג , = שני האחרונים המה חברי | המועצה הפלשתינאית
ואני בטוח, כי המוסד הזה ימצא את הררך הנכון לפרר את >
מכירת הנחלה באופנים נאותים, | מרחוק, | ממינסק, אי אפשר .
לסדר את המכירה הואת, | מכלי אשר תביא. האנודה בסבך. .
טענות ותביעות חרשות. הן מצר בעלי. החובות. והן מצר הקוני

| וכאשר תמכרו את נחלתנו. בחידרה,. אז, מי יור

ע, אולי
לכם איזה סכום כסף, והיה הכפף הזה למשמרו

+

= הוצאת:ספרים פרטית. להוציא | לפעולה

קיה שם ושארי ת לאגודתנו, שם בלי"חרפה ושארית לא-היטמאה
הן: לגרולות מוה לא תוכל. לחכות אנודה שלא. הצליחז. .,
: -- מכרו את נחלת האגודה בחידרה ,

בין בסא לעשור, תר"ע,

- שש

רְשִימוַת בִּיבְּלִיונְרָפַיות.

= ':אחר מן הרברים, ‏ שהכריוו עליהם בקולי קולות באספה
ידועה, שהיתה ‏ במשרנוביץ בשנה שעברה, -- הוא. תרגום
התנ"ך ללשון המרוברת, לו'רגון, שנה שלמה חלפה, ולא נעשה
כלום בדבר הוה, כנראה, מצאו להם ראשי המדברים. רי ספוקם
במורעה רכה בשבטי ישראל, שהלשון המרוברת. לשון לאומית
היא, = וכיון שעטרו את הו'רגון עטרת תפארת זו שבו לביתם
יששים ושמחים בנצחינם הגלול לנוח על זריידפנא עד האספה
הבע"ל. והנה ‏ עתה, בלא רעש וכרוזים, נגשה אל המלאכה
באחריות ‏ עצמה אותן
הרעיון שהיכרז. עליו באספה המשרנוביצית, וכבר הוציאה לאור
תרגום הספר הראשון של. כתבי:הקדש ללשון יהידית *) ,

< = חיש צורך בתרגום. כתבי:הקדש לז'רגון, -ללשון זו המדובוית
בפי: המון עמנו ? להשיב בשלילה על שאלה -זו יוכלו מצד אחד
רק: בעלי הטמיעה העומרים מחוץ למחנה, ומהצר השני (שתי

= הקצוות -לפעמים. ניגעות זו בזו!) אפשר שיפקפקו בנחיצות הדבר
גם: קנאי לשוננו העבריה, העומרים דוקא בתוך:תוכו של המחנה.
טל וודע אם בין קנאי העבריה הקיצונים והנלהבים; שמאהבתם ="

לשון העבר והעתיר של עם ישראל הם שינאים תכלית שנאה
את לשון ההוה, ואסורה | היא להם בהנאה,- -לא ימצאו גם
כאלה שיתעוררו | בהתלהבות עצומה ננד. מעשה התרגום של

= בתבי-הקדש לז'רגון ויאמרו עליו : כמאמר חז"ל על התרגום היוני

בשעתי, שהוא. קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, | כאלו
תכוונים בזה לגנוז את התנ"ך העברי העתיק ולשים במקומו
ניך חרש ורגוני ?... אבל לא מפי קיצוני הקנאים אנו חיים,
נוי אין לנו = אלא לשמוח על התחלת , הדבר הטוב: תרגום
התנ"ך ללשון המדוברת, שאפשר לחשבו לנסיון ראשון במקצוע
שהרי מלבר ה,עברי-טייטש" = הירוע, ‏ שנדפס בשולי ספרי
תנ"ך, לא היה בירינו כלום.
ודבר זה שלא נסו עד עכשו לתרגם את כתבי-הקרש
'לשון המון עמנו -- הוא באמה. סימן רע לחקופת ההשכלה שלנו
דה מעציבה ומכלימה מאד, דאגו. משכילינו לפקוח. עינים
ורות
השמים", = ואיש לא שם על לב להכנים \ לתיך ספרותו של
ן עמנו את האוצר היותר יקר ‏ ונחמד שלנו, ‏ את התניך,
ו" תרְגום. הגון. בלשונו, ובעור שנמצאו גואלים שהשתדלו לזכית
מעט. את כל העמים. והשבטים. ה5ראים בתרנים כתבי"הקרש
לשונם, --- הנה גנזי התנ"ך. שלנו. סגירים ומסוגרים לפני/ הנשים

> ו,עמי:הארץ" שבקרבנו, שאינם מבינים את הלשון המקורית, לשו
ו ץ' שבק / ן

קדשנו, | ואינם ‏ יורעים ‏ אלא את הלשון הפשוטה המדוברת
יהם, האין זאת חרפה וכלמה. נדולה, שאין ‏ לשער. אותה?
למל היה הכנוי. ,עם של צוענום" לבטוי מצוי כל, כך בלשון
ופרינו, שמרבים להשהמש בי ו ושלא. במקומו.. - ל

טעמי השמית, למה נקראו. חוה,. קין

ולהזריח " כמבואות האפלים שמשה של ההשכלה ,כת: '

שבבר נימל עוקצו. וחריפותו, --- היותי. אומר, שרבר. 1
סימן: מובהק של צוענות.,, .
ובכן אנו חייבים תירה להוצ' ,השחר" על הברכה שה
נגשה להביא לו בני עמנו = בתרנום כתבי"הקדש. לורג
אולם האמת. צריכה להאמר, שהנפיון הראשון שלפנינו,
בראשית, לא עלה וגם אי"אפשר היה לו שיעלה יפה מכל ‏
תרגים כתבי-הקדש ללשון אחרת הוא, כידוע, מלאפה "ק
ביותר. | הלשינית האירופיות הפתגלו והתפתחו ‏ בענין. העבו
הואת במשך במה וכמה דורות, ואעפ"כ הרבה ריחות מתנדפים
והולכים. לאיבור בהורקה מכלי' אל. כלי, ואם כך הרבר בלש
העשירות -- בז'רגון ‏ הדל והעלוב ‏ על אחת כמה וכמה!/
מאליו, ‏ שאלמלי נעשה התרגום בחבורה של סופרים
לכך, כמו שעלה במהשכתם של המציעים באספת משרגוביץ
וצא. בודאי, דבר יותר מתוקן ומשיכלל; אבל בתור נסיון
בידי איש אחר ראוי התרגום החדש לשבח," אף אם אינו
מהרבה מגרעות, :

המתרגם. ה' יעקובוביץ > השתדל,

את מלאכתו הקשה, שמצא את עצמו --- לה, יאל
העיון בספר הראשון שלפנינו אי אפשר בכל אופן להוציא.
שהוא. מצטין בכשרון מיוחר לעבורה זו , המגרעת העיקרי
שלא היתה לו להמתרום שימה ברורה וקבועה ‏ במלאכת
רוב הוא מתרנם פפוק. כצורתו : בדיוק מלה במלה א
שהרברים סתומים, והקורא | שאינו יודע את המקוה
להבינם בראוי = בלא הארה והסבר., במקומות. כאלה. צריך )

לשים בשולי. הגליון באור קצר ומספיק, שהרי אין התרנום ו

לספר שמושי בלבד בשביל מלמדי. בני: ישה
לתרגם את המלים כהלכה לפני: תלמידיהם, ‏ א*א. עוג
הוא | להמציא. להמון בני. עמנו. את חיכולת | לקרוא ול
כתבי:הקדש, ‏ ולפני הקיראים הפשומים, שאינם יכולים"
לשאוב מן המקור, יהיו מקומות רבים כדברי הספר החתום,
לא ימצאו באורם' בצרם, כמו כן צריכים להערות מם
פרושי שמות,. וביחוד שמות-העצמים הפרמיום, המרובים

וכרומה,

החת זה יש שמוותר המתרגם משלו ומרחיב. את: הר
שלא לצורך. כלל, למשל : ,הנה נא -ידעתו". (,איך = וו
גוט'), = ,ויהי בבקר והנה היא לאה" וי עס איז :
דער פריהמארגען, ווייזט. זיך נאר ארוים, אז דאס איז
,ערות הארץ" (די שוואבע אונבעפעסטינטע ערטער .פון. לאנדי

געהער די הערשאפט). .
= חסרון ניכר הוא גם שנויי הנוסחאות בתרגום --
מקומות שונים, לדוגמא: ,רְקִיע' בפעם הראשונה.. .
ונג ואח"כ ו או ,שטייפהייט"ן
,געזיבטיי, 8 0 ,די", ,די ראזיגע", 0% //

געווארען, והרבה כיוצא באלה. .

ויש שהמתרגם ‏ ביחר. לו תרגום ‏ לא נכון,,

ד להשביל" | (לוסטיג צו מאבען

ען.
ם' 5 וועסטו. זיין אנגענעהם); ,תופש .בכנור" = (שפיעלען
פיעדלען) ‏ ,בתנת פסים" (א לאנגער = ויירענער | מאנטעל);
> שפר" (שענע קינרערלעך); /,גברו על ברבות. הורי* זאלען
מוט = די = ברכות

העפט ‏ ווער ען
ל בלה 7

צריך | להעיר ‏ עוד ‏ על קצת = המלים האשבניות = (כמו
וועהרענד" = וכדומה), | שנתערבו בתוך. התרגום - שלא. לצורך!
וד על תערובית מלים רוסיות (כמו באראן, קאריטע, סטארעפ),
שאי להן. מקום בתרגום זה לבל הדעות, .לעומת זה יש שמכנים
לתוך תרגומו פרזות' ,על טהרת ‏ הלשון הז'רגונית"
,אחר . הדברים האלה היה דבר ה' אל אבהם במחזה'--
אך. די דאזינע. נעשעהענישען האט גאט אזוי געזאנט צו אברם
א זעהעניש" ,שכל את יריו" --- ער האט אומישנע פערלענט
ענד. וכדומה), ‏ שאינן מופיפות כלל להתרגום לוית-חן .
חרונה אעיר על תרגומם של הרברים שנאמרו. בדרך
גרוע הוא ופגום ביותר. פרשת הברכות של יעקב לבניו
ואה מתחת עטו של יעקובובי ץ | משונה. | וחסרדטעם,
ספרים הבאים ישביח המתרגם הוה את מלאכת תרגומו
ל התנ'ך, אבל. אין ספק, שעליו לם"ק את יריו מתרגום
הפיוטיים, ‏ שאין עמו מפוגל לכך כלל וכלל, >

2 %

בְּחַיינוּ:

בציונות .

וץ השקלים צריף להגמר עד "יח חשון ₪
,> האגודות | שעוד לא דרשו. שקלים מתבקשות
זות בדבר זה.

| בימים האחרונים = היו בהאמבורג במעמד נשיא ההנהגה
וואלפסון, ‏ הפרופיסור -ד"ר אורינשטיין:גרונינגין, שהיה ראש
סדר. אה. הקונגרם . הציוני השמיני. בהאג, ‏ והמזכיר בירגיר
עצות אחדות, שהוחלטו בהן ראשיהפרקים בהבר ההכנות
התשיעי.

הקונגרם . הציוני התשיעי" בהאמבורג, ברחוב. גרוסע. בלויג
5 היא נמצאה. תחת הנהגתי דיריקטוריום . של שלשהו
יקטוריום דזה = עובדים ועדים הרבה, = ומהם בבר נגשו
דים | להמצאת = מעונות ולעריכת ‏ פרשת | המסע" לפעלם
= הוער:למעונות ישתדל לשכור מלונות שלמים. שיוכלוּ
ההאכסן בהם איש איש = כפי חפצו ויכלהו, = גם עלתה

יונים ההאמבורגים. ידיעות. יוהר מפורטות. בדבר המעונות
הב . 2 2 2

ווערר); ‏ ,הלא אם תיטיב שאת" (רען ויב דו. וועסט

פון = מיינע = עלטער) >

ד 5 "ו

יריעות מפורטות בכל הנוגע להקונגרם = אפשר. להשיג. ע"פ
האדריסה הזאת: ה
= 10880 = ,8ז00וה11 180)00-00768308ת210 3[ 608 מפסעט
.1 תסה6וסווך
אדריסה. לטלגרמות:
0 זנ 118 זגפ 0 .
ביום 1% אוקטובר למנין. החדש תהיה בקילן אספת. חברי:

הועה"פ הציוני הגדול ע'פ הפרוגרמה הזאת: א) חשבון הועה"פ
המצומצם. | ב) הפרוגרמה של סדר העבודה בקונגרס. התשיעי.

ג) פרונרמת<העבורה ‏ בימים = שעד - הקונגרם. = ד) שנמיים. בסדר ‏ =
הענינים | של הקונגרם. ‏ ה) שנויים בספר התקנות \ של ההפתדרות

הציונית. ‏ עיבור סדר הענינים בשביל: הועה'פ. ‏ 1) שונות. :

-- בגליון | הבא יודפם החוור נומר = 19 ע"ר ‏ שעלות
הועידה החמשית שתהיה בהאמבורג - ב-11/94 -19/9% לחרש. הי
צימבר, ‏ לע"ע אנו נותנים את סרר. היום של הועידה: 61 זון
וחשבון של הועד המרכזי, דין וחשבון פוננסי, דין וחשבון של לשבת הקרן

הלאומית ברוסיה, ושל הועדה הפלשתינאית. בקרה. ל) בחירת. .ועדה =

פיננסית ‏ וחברי הוערה התדירית (פירמננצאופשוס) של הקונגרס),
8 שאלות ההפהדרות, 4) שאלות עבודה ההוה (געגענווארטפארבייט.
*> העבורה ברוסִיה בשביל פלשתינה.. 6) העתונות. ‏ ל) התעמולה:
והפ-ופגנדה . -8) פיננסים. ‏ 69 בחירות. חברי דועד המרכזא + >

2-2

האגודה להכשרת הישוב בארץ ישראל.
00 2001001024 0ם8 6ת10861ה)
פרסמה את הדין והחשכון הזה: :

א) בסך הכל נתפשטו:

שנשחלם מחירן במלואו עפ"י התנאים המפורטים ‏ בהפרוספוקט .‏ בעד. כל
מניה רגילה נתקבל במעות מזומן 1 ליטרא שטרלינג ובמחיר כל מניה של'
מיסדים--50 לטראות שטרלינג . יתר הטניות שנתחלקו--2500 מניות: רגילות

8 מנוות רגילות ו:7. מגוות של מיפדים ,+ "
ב) מהן נתחלקו : 2,888 מניות' רגילות, = 7 מניות של מיפדים באופן = >

/
2

ו.40 מניות של מיסרים נתחלקו לא ע'י מכירה בכסף מזומן, אלא באופן אחר, = =

במחיר 1 ל"ש המניה הרגולה 50.1 ל"ש מניה של מיסדים +
תמורת המניות הללו נתקבלו שטרי-אמנה | על חכירת שטתי.אדמה
בפלשתינה + :

ג) הכסף המוומן , שנתקכל במחיר 2883 הטניות הרגילות ו-7 המניות >

של מיסדים, עולה לסכום 3,183 לטראות שטרלינג +
- ר) ואלו הן הכנסותיה והוצאותיה של האגודה ‏ עד יום פרמום

הדוה"ח הזה :5
הנכנפות 2
מעות מזומן בעד 9,883 מניות רגילות 0 ליטרא שטרלינג
, בעד 7 מניות של מיסדים 5000 , :
הלוואות הד ה = 72 5-0 --0 298672 2
פקדונות - -0 0-0 -- 44111 0
18 .

רבית ‏ ושגויים בשער השטרות

5 - :

הוצאות

קנית כלי מכשירום שונים בעד האחיוה כנרת.,

תשלומים להדיריקטור הד"ר רופין לצרכי האחווה, שעליו
להרצות חשבון על וה

השבת הלוואות |

הוצאות מוקדמות שלפי שעה

הוצאות ‏ קטנות ‏ ע"י הלשכה הברלינית

הוצאות קטנות. ע"י הלשכה הלונדונית

מונח אצל הקולוניאל.באנק העברי.

0 ל

8
"|00

0
99916 8
490
78 8 8

9 691 ל"ש

חהשבון ההוצאות שלפי שעה:
מפ הגושפנקא והוצאות האישור הרשמי
משפטיות

ו ---. ההוצאה: הראשונה של לוח ,,קרימה" נמכרם . כולה במשך שלשה
ימים, וכקרוב הצא הוצאה שניהי : . :
--. בפיאורוסיה היו בחורות צירים אל הקונגרס התשיעי, נבחר ברוב
דעות האינזיניר א ל סטריליבר: .
-- בחוה"מי. סוכות היתה בורשה אספה גדולה של חברי חברת
החמיכה המקומוים. נאמו מר ו; ניפנכוים | ע"ד ,ישוב הארץ בשנה שעברה*
דיר דנידזון = ע"ד המוסד ‏ המיקרן:ביאולוגי לשם נורדוי. ‏ הכאומים ‏ נתקבלו
במחיאות כפום סוערות, כן מודיעום. ממקומות רבים בפולין ע"ד אספות ונאומים
צווניים,
. -- ציוני אמריקני ימר ש, גולדמן פרסם חוברת בשם ,מילוון חולר
= בשביל א"י", שבה הוא מעורר את יהודי אמיריקא ‏ לקבין סכומי כסף לגאולת
הארץ. אפפת הפררציה הציונית בחרה בזעדה מיותחדת לענין זה , ומר גולדמן
נבחר לנשוא הועדה. בניוייורק, סיט לואיז, ברוקלין נוסדן כבר אגורוות לקנית
קהקעות בשם ,האחוזה". רוצים ליפר 90 אגודות , שרכוש כל אחת יעלה ער
0 דולר. מחור המניה הוא 900 דולר.
[ -- מסופיה,. מטרפולין של בולנאריה, מוריעים, כי הפידירציה הציונית
שם לקחה חלק' בראש עבורת הקונפירינציה, שהיתה. שם. בימים האלה למטרת
בוהור שאלות אחדות. בנוגע לבה*ס של יהודייבולגריה, = הציונים. והעתונים
" שלהם עוררו. בכל תוקף על גחיצות קביעת פרוגרמה לאומית בכתי:הספר ולמוד
הלשון. העכרית, 2
-- מיוהנוסבורג ‏ כותבים, כי הועד ‏ המאוחר' של קלוב הקה"ק לישראל
האגורה. הציונית ואגודת הנשים הציוניוח ערכו ביום -95 אוגוסט חגיגה נחדרה
ליום מלאת ששום שנה למאכס נוררוי. האולם של הקלוב הציוני הוה מלא
אנשים מפה = לפה, ‏ אף כי קבעו. מחיר = יקר לברטיפיההכניפה, = אחרי נאומים
ע*ר ערכו של.גורדוי בלשון יהודית ואנגלית הראו תמונות מחיי היהודיםברופית
ובא"י, והוצג ע'י. להקת משחקים"מאהבה מחזה. אליגורי בשם ,קול פופר", שנדפס
בעתונם ‏ של הציונים האמוריקאיים * מ11800021,,, | חברי האגורה הציונית
7 --. תרגמו אותן. ז'ארגונית והכשירוהו. להצגה' על = הבמה,: הכגסת הנשף
, 5 לטראות שטורלינג (בערך שלש מאות ותמשים רובל) הוקרשה לטובת וסור

הנאספים מכתכו. של נורדוי אל הציונים שבאפריקה הדהומית:

,עובדים אנחנו בחריצות יתרה, בכדי לעמוד ביחוסים תמידיום וטובים
עם גדולי העפקנום המדוניים בתורקיה החדשה. יש לנו ‏ תקוות טובות לעשות
חיל בעתיר, אבל רק בתנאי, אם תהיה לנו האפשרות להציע דבר:מה, אם
נעשה איזה מעשה ממשי, לפוכך צריכים ‏ אנחנו לאסף עתה. את בחותינו ברוב
מרין ולהגדיל את אמצעיגו במדה יותר מרובה:

כברכת ציון מ,. נורחוי"י. .

בְּאָרֶץיְשְרְאֶל .

-- לשגת המודיעין | מבקשת לפרסם את הדבוים האלה:
השגה החולפת הראתה למדי , עד במה נתעורר החפץ בלב אחכ"י יושבי
ארצות הגולה לנדוד ולהתישב באריץ אבותינו, ולמרות האזהרות שנתפרסמו ע"י
עסקני הישוב: שכל אלה שאין להם די אמצעים ויבולת להתכסס פה בארץ
"אל' יהיגו לעלות, באים בכל ספינה וספינה , ביחור מרופיה., גודרים רבים עם
משפחותיהם שאין להם היבולת. להתושב פה והם נאלצים לשוב על עקבותיהם
בעבור זמן קצר, ‏ אחרי ראותם שלא מצאו את מבוקשם ,: אלה הנורדים
טרגנים אחרי ‏ המוסדים והעפקנים ‏ המתענינים בישוב. הארץ שאינם נותנים
ידועות מדויקות ע"ד הישוב . בבדי להטיר את ההתאוגנות על עסקני הישוב
הגנו מבקשים מאת כל העתונים העברים שיפרסמו את הידיעות האלו הגרשמות
פה ע"ד היבולת להתבסם בא'י, בכדי שותברר לאלה התפצים לנפוע הנה,
מי ומי יוכל למצוא פה פרגסת ביתו וגם להביא תועלת להתפתחות הישוב
/ בארץ . ישראל. :
א) סוחרים ‏ מומחים ‏ בעלי אמצעים מעשות אלפים רו"כ ומעלה
במשך הומן , כשילמדו לרעת את תנאי המקום ואת שפות המדינה
: (כמו ערבית, ערפתית), לפתח עסקים טובים, = וביחור בגליל, שהתפתחוהו
צועהת ‏ בצעדים מהירים מאך. .
ב) במו כן יש מקום. לבעלי אמצעים גדולים לפתח מקצועות שונים
אינדוסטריה ביחוד מקצוע התוצאות. = התקלאיות = (לאנדווירשאפטליבע
דוסטריע): ובראש וראשון את תוצאות השמנים מפרי הארץ, ופרתיה

0 אונסטיטוט ‏ מיקרו:ביאולוגי בפלשתינה. ע"ש: נורדוי, = בסוף הנשף נקרא לפנו -

ואת התוצאות = הכפריות ‏ וכד", המקום היותר מכשר. לוה הוא | לפי רעת
המומחים, הגליל + ' 8

ג) גם יכולים להתבסם בא"י. ע"י התאברות. לוה דרוש לכל משפחה
ביגונית ‏ מששת עד שבעת אלפים רו"כ. = ומוכן, שברי לקנות שטח אדמה,
לוסור מושבה, = צריך | להתאגד לאגודות. * המקום היותר ‏ מוכשר. להתאפרות
וליסור מושבות. הוא. הגלול + :

1) יכולים להתפרנם בכבוד גם בעלי מלאכה ואמנים מומתים, מו
מסגרים , נפחים | חיטים ‏ ובד'. ואלה שיש להם אמצעים בכרי לפתות
במשף' הומן בית מלאכה. על חשבונט יכולים לקוות ‏ שירויחו היטם כשילמד\
לדעת את הנאי המקום ואת שפת המדינה +

ה) צעורים רוקים בְריאים בגופם יכולים למצא די מחיתם ע'י עבודה
בטושבות העבריות , | ובשיתמחו: בעבורה , או יש להם תקוה גם להתאפל
ע"י יק"א או ע"י חברות ישוביות אחוות המתעתדות לעבוד בארץ. המקום >
היותר מוכשר לוח הוא -גם כן הגליל + ----]

1) משרה מסחרית או סוכנות יכולים למצוא רק היודעים ‏ את תנאי
המקום ומדברים ובותבים בשפות המתהלכות פה: ערבית, צרפתית .

ו) רק מספר מעט של מדופלמים, כמו רופאים אנ'ינרים ‏ וכד""
ובולים למצוא משרה, אם הם ידועים ומומחים, ואלה הרוצים להתישב פה צרוכום
לשבת מקודם בעור הבירה קושטא. ללמד את שפת המדינה ולקבל דיפלום
תורקי ואת הנתינות ‏ הֶתורקית ואו בטח ישיגו משרה במוסדות ממשלה

-

גם בא"י,
ח) הומן היותר מוכשר לבא לא"י הוא מר"ח חשון ער חורש סיון,

שאז אין החום שולט, והבא מחדש מתרגל וותר. לחילוף האקלימים, ‏ .
₪) מי שרוצה להתישב בגליל עליו לררת לחיף חַיפה,, טרכו הגלול

-- קבלנו מאת מערכת ,הפועל הצעיר" את המכהב הזה 4
מערכת נכברה! :

נבקש לפרסם תיכף בעתונה הנכבר את הדברים הבאים:.
לקוראינו! מפני שהעברנו את המערכת. ליפו == לבית-

"דפום חדש. שעור לא נסתדר כראוי, .ומפני שגם ימי החנים
מעבבים בעד. העבוהה, לא. יבולנו להוציא את גליונות תשרי בזמו
תיכף. לאחר. החגים נשתדל. למלאות ‏ את סכום. הגליונו

שחסרנו במשך החדש, : 2 6
הקוראים בוראי ‏ יסלחו לנו על העכוב הקטן הוה, שנעשה
שלא באשמתנו, .

בבבוד. וברכה 7 7
בשם מערכת ,הפועל-הצעיר". ‏ יוסף אהרונוביץ. ..
(נבקש את יתר העתונים הנכבדים להעתיק את המכתב הוה,)

- = מתהילת שנת. תר"ע עוברת ‏ מערכת ,הפועל הצעיר"" מירושלום
לופו , העתון ‏ של הסתדרות' הפועלים ,הפועל ‏ הצעיר" נעשה פחות ופחות
עתון מפלגתי = ויותר. ויותר עתון של פלשתינה הצעירה והטתקדמת. על וה "
מוכוחים הסופרים המשתתפים בו ומספר האכסמפלרים הנפוץ בארץ ,| בשנת
תרס'ט נמכר ,הפועל הצעיר? בפלשתינה במספר 400 אכסמפלוים, מהם!
ביפו--85, בירושלים--80/ ברחובות- -58, בראשון לציון--42, בפתח-תקוה:
40, בחיפו--35: בוכרון-יעקב--19, בבירות--- ,15‏ בחדרה--15, ב'מה--15)/
בסג'רה- -19, בגדרה--10, במתולה--10, בכנרת--10, בראש*פנה--10, ב ועדיו >
חגין--8, במפחח---6, במלחמיה--5, בקוסטינא --5, פצפת--5, פוסור-המעלח-ה '
4, "ה 490.
,הפועל-הצעיר" = מוסיף להתקים ‏ על קרבנות*המחים שמקדישים לו
מיסדיו. וחבריו, ‏ על זה מוכית: התקציב של גיסן-- אלול לשי תרפ'ם , הה וצאה :. ,
1 גיר והדפסה--1996 פונק | 9) עריכה--870 פרנק, ‏ 3! שכר
מופרים- -415, 4) כריבה--108, 5) משלח -985, 6) אדמיניפטרציה-- 644
₪7 תעמולה --71, 8) .נסיעות והנ"ש---05, ס"ה 8884 פרנק + 20
/ ההפנפה : מחותמים-- ‏ 1700 פרנק , ממבירה-בודדית -- 700 פרנ:
ממודעות--220, מנדבות החברים. -245 פרנק , מהועד-האוריסאי--000 פרנק
מרהסתדרות--369. ס"ה 8834 פרנק + 7
התקציב נערך מתחילה לסכום :4,300 פרנק, וההכרח הביא לירי קמוץ
-של 464 פרגק . המכירה בחו"ל מתפתחת: ככבדות, ע'ע נמכרום בס"ה.
ברוסיה-- 280‏ אבסמפלרים , בטערב אירופא--900 אבסמפלרים , וגם המכירי
הועומה. הזו נתנה חובות אבודים הנופלום כמשא כבדה ‏ על המערכת +
מערבת ,הפועל הצעיר" חושבת, בי לו יכלה להגדיל את התקציב ע
ֶ דול את כמות העחון ולשבח אה

0 פרנק לשנה שהיה צריך להמלא. מעורה צרדית. ולו היתה המערכת

כדי היה הדבר לכך !
%-- באדמת הקון-הקימת. לק-הקימת יש בלוד אלף
מאות דונם אדמה וה שנים אחרות, | עד עתה היתה. האדטה נחכרת
תבואה.. החרף ‏ הוה ינטעו ויתים על חכל של ארבע מאות דונם,
ועבודה כבר החלה.

--מיפו בותבים ,ל הצבי" הה"ר בהן"ברנשטיון ישאר להבא לגור
בופו עפ"י בקשת הרבה משפחות. רבים לקחו על עצמם להזמין את הרופא
הנפבד בתור רופא משפחתי. מלבד וה מזמינים אותו צעירי פתחדתקוה
למושבתם פעמים אחרות בשבוע \
> = בעירנו מורגש חסרוגו של רופא הגון. הרבה בטוחים בו בדר' ב.. ב, שיעבור
ות נגד המחלות השורוות ביפו וביחר עם זה יתאחר עם אלו האנשים
ביחוד ‏ לטובת -הצבור
ואו הכללי,
= - צעיר אחד מעדת היהודים האשכנזים בורושלום , שקבל עליו זה. לא
את הנתיגות העותומנית , הגיש לפחת עירנו בקשה לספחהו לצבא בתור

-- כידוע ישנם לבית=הספר, בצלאל" מחלקות מיוחדות שוגות לעבודות
| לעבודות נחשת, לעבורות שטיחים וכיוצא בהם . המחלקות האלו עבדו
זיום עבודה רבה ויפה מאר ,- ובכל ,ואת חשב המנחל ה פרופסור .ש ץ, בי
מהמתלקות ההן לא. הגיעו עדיין לאותה השלמות שאליה שאף כל
|: לבן ישלח דפרופסור שי , בימים האלה, את שנ'ם מפקידי בלל"
האדון ברדאדון ,‏ מורה ומנהל מחלקת הנחשת, ואת האדון פ רפוב,
נהל הלקת עבודותההכסף , לפטי בדי שיבקרו שמה את בתי"
ות המפורסמים במקצועות תאלה. האדונים ‏ פרסוב ובר"אדון ישה
שבועות אחדים, ‏ יתחקו היטב אל מצב העבודות האלו בעיר הואת ,
(משא ובמתן. עם האמנים ‏ העקריים ויביאו. אתם ,| בשוכם ירושלים !
הגסוון שורכשו בבקורם לטובת המופר הבצלאלר,

זה לא בבר באוליפו בארבעים נפשות תימנים , הם באו מעיר
נא וגוסעים ירושלימה, ‏ ביניהם .היו הרבה צעירים. חבל שלא השתרלו
קני | ופו, שבל אלו המשפחות יתשבו באיזו מושבה עברית..

= בות"החרשת ,עתיד" הולך ועושה. דרכו הלאה, לפני חדשים אחדים
חברה את בית החרשת בלוד והעבירה את בל המכונות. והכלים
עתיד" ‏ הצליח במעשה הכורית. הרבה דרישות באות יום יום
מסוריה בכלל להבורות שלו, ושם , עתוד" הולך וגדול מיום ליום ,
הבנק הלאומי, שאך לפני חדשים אחדים נפתח, הספיק בבר לרכוש
בקרב. הפוחרים הערבים.

= מחיפה מודיעום = להצבי". בעוד שלשה חדשים יגשו לבנין מסלת-
הברול מפה לירושלים ‏ דרך שכם, את המסלה תבגה הממשלה על חשבון
בקרוב מאד יושג הרשיון לבנין הנמל בחיפה.

כוגת ,הרצליה" הנבנית ,בחיפה" הולכים ‏ הבתים ונכנים + חמשה
גר נבנו, ועור בחרף זה יגמרו יתר שבעת הבתים, השבונה תהיה
ק, הבתים יבנו בסדר ועל פי תכנית+ י ‏ 9 | :
ב,הצבי" נדפס הקשר שנעשה בין החברה הגרמנית קרל פרנקה בברי:
- | העיר יוושלים 6 בנית ‏ צגורות מים,. הזכות ניתנת למשך'

> ב) בהיות שפני המים במעיגות פואר ועון בארא. נמצאים חמש מאות
לפני ‏ קרקעותה של. ירושלים, ‏ יעלו את המום עד הנקורה היותר
ושלים - ירי כח מנוע, רוחב הצנורות. העקריים להובלת ל

ת אלפום מתר מעוקבים מים,

יעלה המחיר על פ רג ק- ורב ע המחר המעוקב.

ובג ולהגדול את שבר הסופרים, שהא בהא. תליא, | הדיפיציט היה מגיע או /

ב הפחה קבלהו בסברדפניםחיפות וימפור את בקשתו לפקידות הצבא. .

> משפט עותומנים.

= להעביר לאט לאט תחת רשותה את בל | המכונות הדתיים | שבארצנו. ד"ר

> אומרים שהוא יהודי ן

\ היא רק, אם יחברו את עזה ליפו , או ומשיכו את המפלה יו ימו

ד המים ומברו במחיר שתקצב להם, החכרה לפי ראות עינה בכל 8

העור לא וכל ילמכר מאומה מהמים האלה. ‏ חלוקת המום. האלה תעשה 9 6
תכנית -מסוימה שומסר שלטון:העור להתכרה אחרדכך:

1) המים הררושים להרבצת הרחובות ימכרו לשלטון העיר בחצי המחיר
ער מאה מתר מעוקבים ליום, בכרי להקל -את לקיחת. המים תתחייב החברה
להציב במקומות שונום בעיר חמשים שלבות, ‏ ומפתחותיהן ‏ תמפרנה. לשלטון
העיר, המום הררושים לכבות תכערות ומכרו גם:כן בחצי המחיר וינתנו. מפוך
המים להרבצת הרחובות,

יב) כל פקידי החברה, חוין מהפקידים הטכניים, ‏ בכל ‏ זמן. הבנון 4
זמן החזקת העפק, יהיו נתיגים עותומנים,

יג) משך הרשיון הא שלשים שנה. במשך הזמן הוה לא ינתן בס"
רשיון אחר להבאת מים לורושלים, 0

יד) בשיגמר משך ‏ הרשיון = יעכרו כל הברכות, ‏ המכזנות, = הצַנורותן
המכשירים השונום, הבתים וכו', חנם לירי. שלטון*העור. הירושלמי, :

יה) החברה תשלוש באחר הכנקים שבירושלים, מיד. אחרי החתימה על
הקשר הזה סכום של עשרים אלף פרנק על שמו של שלמון:העיר הירושלמי.
המלאכות. להפאת המים לברכות ירושלים -צריכות להגמר שנה וחצי אחרי נתינת
הרשיון. אם תאחרנה המלאכות ישלם הקבלן אלף פרנק לחדש קנס,
> אם לא יחל ' הקבלן. את ע:ורתו בזמן המיועד, = יעברו ‏ עשרום אלף
הפרנק. לשלטון העיר. והקשר ותבטל,

יו) אם תרצה החכרה. להעביר את הרשיון לאיש אחר יהיה עליה לשאל
בראשוגה בעצת. שלטון העור, ואם האחרון ימאן לקבל על עצמו את קכלגות
העסק, תהיה החברה חפשות לטכור רשיונה. לאחר, :

אם תחן הממשלה אותן הסכים שיתן האחר תעכר א לירי
הממשלה.

בד) חכרת.המים ‏ ההיה. = חברה עותומגית , = וכל חדונים יוהדכריט :
שיתעוררו בינה ובין ו העור או בינה לבין | אנשים פרטים ועברו | לבתור :

2

-

- בומן , האחרון נפתח ביפו: ,כלוב" של ל בלוב וח הגהו ברתום =

. גוה- שלום, מול ,בית"החרשת" של ש שיין, ומאחר הוא את הפועלים

,

המסודרים וגם את אלו שאינם כלל מפודרים ,‏ הוא צריך להיות פתוח: בבל.
ערב, נכחה גם וער תדירי להנהלת הכלוב +
-- במו"ש היתק אספה של אנשים אחדים, רובם מתושבי יפו שדנו
ע"ד קנות אדמה סמוך לעוה. אדמה זו היא תחת חסות המטשלה האנגלית *.
האספה בחרה בועדה של חמשה אנשים, שבה נכנסו גם שני אברים , לבקר
את הטקום ההוא. ולראות אח טיבה של אדמה וו העומדת להמפר +
האנודה החפשות" מפרנקפורט, שהיא חברה משמרת ידועה החלוטה -
להחל ו בארץ: יישואל על ידי יסוד בתי ספר. היא שלחה את דר
מ,. אוורבאך, בן משפחה ידועה ‏ של רבנים ,\ ותפקידו ‏ לחרש ולנהל את.
התלמור ‏ תורה אשר בפתחדתקוה.. ‏ ד"ר ‏ אוירבך הוא חניך הסמינר = הברלי
וכבר שרת בתור מורה בסמינר היהודי" ב ק ל [ . האגודה הפרנקפורטית תשתד

אוירבאך מלא התלהבות. לעבודתו ומאמין הוא באפשרות התחדשותה של ה
על יסודות. דתיום בריאים ,

-- ל,הצכי" נודע ממקור נאמן מאה, כי ענין ל בין 0
וירושלים, כמעט נגמר באופן מחלט, את הרשיון מקבל האנגלי קפל,

מהכים עכשו להסבמה ממקוטות רשמיים שונים . מיד, אחרי-
ההבנות הנחוצות. יחלוּ ברשימת ,הדרך בין נמל.סעיד ועוה. ה

ומעזה יפעפו מסלה צדדית גם ליפו, 4

<> ה,צבי" קכל את התלגרמה הזו)
קושטא, כג מפטמברו)). :
הוריעו בררך רשמי, כי הניר האדום, ,גי הקלון", שק
היהורים הנכרים בררתם בנמל יפו, יתבטל כליל בפקודת המיניסטרי

7
תח
41%
33
1
5
5
כ
[;
ב
מ
5
5
5
2
2
ם
רי
פ
ב
₪
ב
2
₪
ב
5
4
5
0
=
2
5
2
2
5
ה
7%
5
|
0
2
ית
ח
47%
הת
55
1%
2
מ
5
=

ומירי המו

0606 ם\שסטסוס > 206 מסו6ס ₪40 ם\\ק\אם טבאט ב\וסטע 6

הספרים'

= בנ'נ אשלח בקבלי דמי קדימה 15 פרוצ. בערך

1 חדחשת

1 תדשה בּספרוּת ההוְרָאָה הָעַבָרית 1 !
יצא לאור. ד פִּ שו [ ספר שני
2
ספר = למוד. לשפה, ‏ לחקדוק. ולאורתיגרפיה , העברות בשמה קלה
עם. עבודה. עצמית מסודרת. לתלמידים
מות ש, ‏ ל. גרדון,
עהלשון" ספר שני. חרש. הוא. בתכנו ובסדורו: כאחוו
הראשון., הוא אינו פפר מקרא. בלְבר, אלא הוא מקיף את כל
חלקי הוראת לשוננו: א) חרפתומטיה. מצוינת בתכנה העשיר
ובסגנונה הרענן עם ציורים מהודרים. ב דקדוק הלשון.
חלק זה מכיל, מלבד שם. עצם, שם מספר ומלות היחם לנטיותיהן,
את כל הפעלים לנטיותיהם ולבניניהם,. 0 אורתןו*
גרפיה.. פרקי הכתבה (דקטנדה) מפודרים בהתאמה לכללי הרקדוק
הבאים לפניהם,. . והכל בשטה מסוימה. עם עבודה עצמית
מסודרת. ומודרגת לתלמידים ב פוף כל שעור.
מחיר ,הלשון" ספר שני 85 קאפ', פורטה 19 קאפ'.
= = מורום מקבלים ספר לרונמא. במחיר 65 קאפ' במרקאות.,. ==

וצא. לאור. ,הלשון" פפר ראשין במהרורה שלישית מוגהת
רמת וק נת ובהדור רב. מחירו 60 קאפ' פורטה 10 קאפ'.

.7 .חל ,830888 ,022080 .ת .₪
.7 .א וה 90עה/) ,009000 .1 .8
ע'"י בית. מסחר ספרים של שלמת שרברק בווילנה,
יצאו, לור ספרי .למור חדשום:" .
א) הדבור והקריאה אלפא-בית וראשית ידיעת השפה עם חמש
טאות ציורים מאת .יי 0 תומרקין הוצאה
שניה ומתוקנה 40 ק'.
ב) השפה העברית אלפא-בית וספר ראשון אחר אלפאדבית, ספר
למוך. ‏ לקריאה. ולכתיבה. עם. ציורום מאת 1,
לידסקי וד. אייונברג המחיר 85 ק,
ג) השפה והחיים פפר מקיא ולמוד עם ציורים מאת אליהו ל וי ן 40 ק'י
ד) חריסתומתיה מקורית מאת יהודה שטונברג |"ב לכנר
הוצאה שלישית--עם הוספות ותקונים רבים. 90 ק'.
ה) חריסתומתית חלק שני מאת ‏ יהזדה שטינבוג לשנות
ה הלמודים האחרונות, המחיר 1,20+
ו) דקטנט תורת האורפוגרפיה העברית ודקדוקה מאת א. היו שוביץ
: 2 בשני חלקים, חלק א'20 ק', חלק ב' 80 ק'י
ח ט) תרגילי הפגגון ספר עור להרצאה בכתב מאת יהודה גרווב.
סקי וי.. יחי אל צוק, ספר המורה 90 ק', פפר
התלמיד 30 ק'י
ו וא) חמר לתרנילים בכתכ ספר עור להרצאה בכתב מאת נ. לוין
| | בשני חלקום, חלק א' 80 ק', חלק ב' 60 ק'.
יב יג) תכניות לתרנילים בכתב מהג"ל, ח'א 20 ק/ ח"ב 80 <',
יר) חריפתומתיה עברית מאת נ. לו ין וא"י פ ריד מאן 80 ק'
מו) שלחן ערו מקוצר ומפואר ומתורגם עברית ורוסית. הוצאה רביעית
בהוספות טאת י"ב ל ב גר המחיר 90 ק'י :
טו) המזכיך בעד התלמידים לרשם בו בכל יום את השיעורים /10 ק',
בבריכה 15 ק' ובהוספות חלק שני בעד ילדים בכריבה 25 ק'.
יו) דקדוק חדש לתלמידים מאת א, אפ ש טי ן, המחור 60 ק'י
יח) צביאים וכתובים עפ כיאורקצר בשם מ ק ר א מ פ ר ש בג' מהדורות
עברית, זשארגאן ורופית, יהושע 35 ק', שופטים
0 שמואל א' 85, שמואל ב' 80, מלכים א" וב'
5 ישעיהו 75 ק'.
נביאים וכתובים עפ שיטת הטורים (ליניען סיפטעם) ועם ביאור עברי
ג , בשם בינה במקרא בשתי מהדורות זשארגאן ורוסית,
מחיך ספר יהושע 40 ק'י

7

| המכירה הראשית מספרי החכם "השע שטינברג. גמפרה לבית מסחרי. 8

הוצאותי. נמצאים בבית מפחרי< תמיד כל ספרי
השכלה וז'ארגון = ורומיל. מכל ‏ התוצאות ‏ וכן כל
הרברים. השיוכים \ למפחר. הספרים,

מסכום הדרושה י
פתבתו:. .18 בהל 101 0המהח. ד .3

מלבד ‏ ספרי
למוד ספרי

דער בוכהאנדלונג ,איזראעלים אין וולנא האט. יעצטן

יצא. לאור

מורה נבוכי. הלשון

ספר שמושי. לבל הכותבים עבהית +

בו תכאנה כל השגיאות נגד חקי הלשון המצויות ‏ בספרותנו, שיש. להן : ערך
כללי ושיובלו ללמוד ‏ מהן על כיוצא בהן+
מאת אהרן יעקב שפירא .
עם הערות והארות מראש הספר ועד פופו מאת החכם יהושע ששינמרנ .
מלבד המטרה להעיר. על השגיאות המצויות בספרותנו. ושמפני זה רבום
גבשלים, בהן , גם אלה היודעים. חיטב את הדקדוק העברי, = היתה. למחבר
עוד מטרה אחת! יש רבים שקראו ושנו הרבה : בספרות. העברית., אבל און
לחם הסבלנות לעבור על ספרי כל בללי הדקדוק היבשים ואין ביבלתם לעולם
להשתלם בידיעת השפה העברית, ועל כן התאמין המחבר לבתוב את הספה
בסגנון פופולרי מאד ולערבו בסדר לקסיקוני ובאופן שהקריאה בו תהיה נעימה
מענינת ולא תפול למשא על הקורא והעובר עלפני הפפר הוה
ודעו לו ממילא בל כללי הדקדוק.
החכם המנוח מר יהושע שטינברג ' במכתבו אל המחבר- העיר,. בון
ספר הוה ,ראוי להיות כפנפ הםאיר לפופרום, למורים
לתהלמידיהם". ָ
דוגמאות על שגואות יש בו ממרבית סופרי ישראל : אדם הכהן , בן-
אב ביאליק, בןדיהודה , בריינין,: גרדון, טביוב, ‏ יעבץ ,. לולינבלום , לוצטו/,
פו , מנדלקרן , סמולנסקין ,. רביגוביץ , שטינברג, שולמן ועוד+
מחיר הפפר 50 קאפ', עם המשלות 8 קאם,
המכירה הראשית היא אצל הוצאת ,תושיה" בורשה , ע"פ האדריסה :

סט ₪ שףסטע

ו

₪086 66

םא >

₪

.המוק ,*111!!8,. 0מדסמתסדהת3)]
עה 1

אויסער וואם דאם איז א וויגאדע איז דאפן.
זעהר שעהן פאר גאט און פאר לייטען. | :

ה

אריפנענכען. א נייעם פארמאט הומשיל ‏ =
(בפרמט קמן כמו תבת עצי גפרורים), די גרויפ ווי א קעסטע
פון שוועבעלעך אין 5 טייל מיט גרויפע ווערטער מיט רשי, תרגום, חמש
מנילות און דאוונענם אווף א גאנץ יאחר , אויף ועחר שענע פאפור געררולט| ן-
אווי, אז עפ ואל קענען אין זוי לערגען און דאוונען אלטע און יונגע. אויך. וועטן 4"
דאס זיון ‏ זיוער פראקטוש פאר וועג:מענשען. און פאר קיגדער. אין חדרום, א ₪
בוט ווילענדיג. וועט. יעדער קיגד וועלען אין זוי לערנען, אויך האבען מור. זיין
איונגעבונדען אין פראכטפאל שעבע. בענדעה, אין 5 טיול, = אז דאס ונעט זוי
זיוער | שעהן צוגעבען מתנות פאר קינדער וו אויך פאר גרויסע. מענשען.
פריין פאר בלעטער -- 1 ר, 50 ק: און אין 5 טיול פראבטפאל-שענע |"
בענדער 1 רוב, 90 ק. .
דיאדרעפע.

,ה .ה 6חמהתם - דה 0 97

ל סוכן ,ה ע ןל ם" :
למרינת | אמריקא בכלל. ולעי" נויארק. וסביכתה בפרט

; מר "ם, דרוסערמאן בימים) .

.8 [גם08 50 ,10886-/\ ,תהמע0א0נת .8

00

דררו ןור

ספ התה ססוטט ‏ הפות הפיו

אוצר ‏ יקר ‏ של דרשות. על התורה לפי. סדר הפרשיות,

האלאפ ה ללליל תל תה

ָ

מאת. הרב :הו
ל ל כב

גאון הי חיים. : ירמ

יהו.

נכבד' לבל. וביחוד. לעוברי-דרך111

קונסירבים מבשר כשר

מכיתההחרשת ההמבורגי הראשון והיחיד ברוסיה למעשה
קונסירבים ‏ מבשר כשר בשם
כ[ 6
,
. -₪
בית-החרשת ,ון" למעשה קונסירבים מבשר כשר מבין בל
מוני מאבלי בשר ומרק, למשל : צלי, בשר-חמוץ, בשר.כתית (קלופס), ביפ:
שטיקם ועוד, מכל-מוני בשר: של שורים , עגלים, תרנגולות, אוזים, בר"אווים,
חרננולים"הודיום ווונים +
הקונסירבים מבשר כשר של הפירמה ,ז[" מתקיומים במשך
ומ רב, אינם: מתקלקלים לעולם והנם ערבים לחיך אובלם ‏ עד להפליא, וכל
איש הקונה. את הקונסירבים הבשרים יש לן. היכולת לאכול , בכל. מקום כמוּ
בבותו, ‏ מאכלים חיים, מבריאים וטובים בטעמם.
הקונפירבים נטכרים בארגזים שונים, במשקל. ליטרא וחצי. ליטרא,
למחירים ממוצעים מאד. להשיגם בכל החנויות הגדולות לממכר סחורות קו*
לוניאלוות. ודגום , --- פריין-קורנטים והכשרים מרבנים שונים נשלחים בחנם.
בהומנות ובקשות בדבר ידיעות שונות ל5נות עפ"י אדריסה ואת +
,301155+ 005עק086) 0ה00ה0א-8080ז א0א0תכץק6גפת
.6 .3 .1 ,108600280 .079
להוי. ידוע, כי בית-החרשת , זן" למעשה קאנסערווען, שהנני ג"כ שותף
בו ומבלעדי לא ועשה שום דבר -- דנהו החת השגחתי בהשגחה מעולה
מאד. ולבל איש ישראל מותר לאכול את הקאנסערווען האלה בלי שום חשש
ופקפוק בלל.
נאום שמואל שאול לעווין לפנים רב בחארבין ובאמטקי

א ל מז "דעיה זדוזי עב

ו וו

א 0708 סק

זז ממזזסוה המיע 0₪א0מצעתסד
ו

,₪ 5080%8ה 0085-78080‏ 0 הקסממסק
ההיא | 5זגסהמהסצהדמת ‏ 0 משפא
₪ 3-ה 8-ה ,0185ה6ק6 6680005ה5ת א

.010 0660 0 008 ה 6זמ
.8765 8 0880א6800ק 080
50 0 0060508

10 ₪ וטווגת

%זפד90ג0 8תז06ה 6דס8ה5א 5
0
,0
,30000580

וו 6 קה 6דההה66קדסמץ ‏ ודוה
0
סדוו "|| ו 3 ה 1 סקוו 2

בד

ה דהה הץ 1010 אוה הק-8360010ם יו וז ה א אק
.1 | 00 60 הטאה אסא 5זבה5ת ו זמזוונ 10 ,הו דהה מל '
וו 10110875 .1 א 1 0000 מא סוה תסקם

-₪88]0 אהסנ 8608:0קא6קה ופםואטת6זווםאד6ה6קה רט6טאם אה%ה0[פד 85

00471 .6006ז5ק306מ 66נואזסשה6 670 ה3 -| ]| ה א, .] שדהקאת
- 00 אא 2278188 ₪ הו ]80וג 4

ואה קה0ח ‏ >:ו)א886ובהפהה. אאהץאסה >דס 6668 ג|מ6תאהקזס0 צת1

6 ה 6דווויאת דט 6!וטסוץת5 ה6 בוו 6|ווהאוווום 060606 6ד180ו8ק06 בהסזהאא0ו6פהבק 9

680% 5אסקטז6 ה6שאטכ: /ת₪ בא (1 :038ק40גד6\ "11 8 3 ה ₪ אא6קא אאפאנאקם

ופדה או זג (ל = כל 0וץו תשק ,סוץ 84

.אוגד0ו80 8ג8600006|00%. ש6אםםת1א ‏ 5+ האחר.הגא אאהסהס) בשסטץ6וק (3
*(פז4/4607 0170%08%5א, =אסוץשאק %אחב6 בא ה הא>שטהוקט (4 5 '] סלאו
6 38 .דאבשץאגא = .זקס1 ו אק ד

₪ ובית הספר\= ירשת הרמ'ה =
- .ב / לכל שבתות. השנה והמועדים
לשכה שנית, מאת מז ב,: שניידער|
במהדורא רוּסית, עם ציורים, מעובדן
מחדש לגמרי, מחירו 50 קאפ'. עסן
המשלוח 60 קאפ.--נמצא להמבר בכלן
בתי מסחר הספרים . - האדריסה +

7ק25ת6או.ם סג

.8 880088א0ה)] ,8מפהע

יצאו זה עתה לאור, המחיר 1,50 ר'

כתבת המו"ל 1
,00060088 .11 .3 .המקסעתאון
אחפחאם
הוצאת ,,אביב", וושה.
נגמר בדפוס וימצא למכירה בקרוב
החלק השלישי
(תקופות ימי הבינים)
של ,קורות העברים"
לבתידספר ולמתלטדים
(עם ציורים , תמונות ומפות)
ל"ש דובנוב
מעובד עברית
בלוית. הוספות. ומלואים רבים
מאת א, ליבושיצקי

בית ספרו של א, ליבושיצקי
ומערכת הוצאת ,אביב" (ורשה)

העתקו אל ככר שער רברול מספר :|
סמוך לנן הוכסי.

בבית א, ליבושיצקי יש מקום לשנום.)
שלשה. חניכים בני משפחות | 0
ו ו מחיר החלק השלישי 70 קאפ'.
שפת הדבור : עברית , רוסית, ‏ פולניהן משלוח 19 קאפ',
אשכנוית וצרפתית. אפשרית גם רפיטציה| החלק הראשון יצא במהדורה שלישית
לכל למודי הגימנסיה. ושעורים בשפר| 5 מחירו 70 ק', מ' 19 ק',
בל 0 החלק השני יצא במהדורה שניה
עברית ספרותה וקורות. עמנו + מחירו .70 פ', מי 19 ק'.
הפרטים במכתב. החלק. הרביעי (התקופה החדשה
והאחרונה) נערך לדפוס ,
המכירה. ההאשית של, כל ספרי ,אביב"
נמסרה למו"ס יו לידסקי ורשה .
כתבת המעוכת :
המק , 8א18,. .הפעסעעהוך
.4 זפזגהק3 .200588 .זעסהד
בחבת האדמיניסטרציה :
0זוסתוות .| .הו .אנמאוך
.6 1170888 , המפז 3

בתבת בית הספר !+

-₪3 ,0 וו 0פסות .ה התסוווו
.3 3 ומוה סש .530ת40 .וווסח] ,888
בעניני ספרות לפנות ע"פ הכתבת:
-₪88 ,"48/80 .הפמסזוא .הש
.3 266 וטזוהקם .538ת140 .נוטח ,₪8

יצא לאור הספר הראשון. של

פתבי- י.ח כרנר

8% עמודים; 18 ספורים, המחיר 75 קאפ
הכתבת +

המו)ג[הק ,481]8 1 .₪ גוחהו סט
המכירה הראשית בגליציה +

01. 10800102 26201688 2 101006

הדהשחו הרשהי
בזול יותר מאשר. בכל בתיהמסחר"הספרים

שפרום ואיזראעליט" בווילנא

ספרים
רחוב רודניצקי בבות שפירא.
הכין: עתה. לימי: ה,סעזאן* הרבה ספרי

למוד וחנוך מכל המינים
אשר בכל ההוצאות הידועות, ‏ ומוכר הכל ב מקח הזול,
גם נמצא עתה בבית מסחר הספרים ,,איזראעליט"
ספרים עברים וזשרגונים מכל המינים, גם אלה שהם יקרי
המציאות , וגס תמונות עבריות + תוי הזמרה , כרטיפים
מצוירים (אנויכטפ:קארמען) , אלבומים ושירים ציונים.

יהץ .הק , 8המהז * 75 ה113286, ההתהפיהוב א

בל מיני ספרים , ברטיסים ‏ מצוירים, 0 ף
אלבוטים ותטונות שונות אפשר להשיג אצל תוש | ו
"+
129 "3 1זם ץק 1 080 ה הד
5 1 0 18 0188
נובוליפקי 7 , וגם נאלעווקי 1+

6 1 טס 2000 שססוטס טטט) א6 ששס וס ₪6 סל טסטום\ שוסאם ₪666 טאת\ום -א6 טשק ש) אג. 00 0ששש סל

7

ו

ל

6 ₪66 60606 ₪ 05 א 6

יא 09 שטסטש

בש 6 2

₪ שש '₪0.60 2066

הציונות | שואפת לרכוש מקלטדבטוח 2" |

, שבועון עברי.
7% 6 : , 7-2

התכבן:

3 על המצפה,
א) הצער הראשון.
ב) תוצאות הבחירה,
ג) ,הנחות" - ליהודים.-
-% הועידה החמישית (מנתכ חוור 10 86),

נצחון המעשה, 0[
4 הישוב העברי במסופוטמיה, 4 0 0 0 5

6 בבית החולים (פפוו), מ, בדאליעזר .
6 על ביתי שחרב... : מ זילבורג +
₪ מבתבים מגרמניה. +. ממ, ‏ פאז .
8 מכתבים מתורקיה, סמירנה, י. קנטורוביץ.

= ישיבת הועד הפועל הגדול .

9 1) בחיינו : (בציונותן באריץ. ישראל ; במזרח ;
בתפוצות-ישראל ; בספרות ובאמנות) +

7

, 9 שחר ,העולם" בווסיה : לשנה 4 רובל, לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 88 קופ,
בת"ל 1 באוסטריה-אוננאריה ‏ 10 כתרים , בגרמניה -9 משרק, באנגליה ‏ 0 שיליגג, באמיריקה :/* ₪ דולר,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרבע שנת,
בעד שנוי האדריסה 80 ק,

6

| מחו מודקות: בעד כל שורה עמיט טחילקת ארבעתים, -- על העמיד הראשון 80 קופ', ועל שאר ה,מודים 40 קופ'.

האדריפה:

.ןג 1130130 1260200 |) .8 אהא0דההה00 ,משזתטהץ1ר ממה ,"מ'אמה30], אוחחפתסת

: 5 מחיר כל גליון 0 קאפ 6

%

שבועון. מצויר (מאושר ממעם הועד. המלומר. שעל. ור שר ההשכלה ל

בתה'ס: העב

|
| ויפסידו את הוצאותיהם חנם, -גם אחד לא יצא. מהכלל הוה,

5]

9

,

מתקבלת החתימה טל ,העולם" למשך 5
חדשים. מן אוקמובר עד סוף השנה. המחיר 1 ר.
בגליונות ‏ הרבע חוה, .רבע הקונגרס, יקדיש
,העולם" מקום מיוחד להרצאות ודו'ח ע'ד הקונגרס

אד למוכרי: ספרים ולמורים הנחה גרולה -₪26

יצאו לאור ע'י בית מסחר ספרים ,איראעליט" בווילנה,
סחיה שלמה של ספרי למוד מתוקנה ומסודרת .

₪ הצטר הראשון" ספר למוד האלפא בית עם תמונות
רבות, . מחירו 5-0 --.-- 85 קאפ
)= עהצעד. השני" ספר למוד אהר האלפא. בית עם תמונות רבות 60 ,
68 = ,חריפתומתיה לתלמידים" הלק ואשון-- -- -- --75 ,
> ,חריפתומתיה לתלמידים" חלק שני לשנות. הלמודים
: השנות והשלושית. -- -- 90 ,
5 א חריסתומתיה עברית" לשנות הלמודים השלישית והרביעית 80 ,
6 וספורי המקרא" בשפ תורה. לילדים עוכים בלשון
/ הבתוב ‏ לתלמידים מתחילים ‏ מאת ‏ א,
ראבינאוויץ 5-ה ולה 0 --0 50 20
7 > ,ספורי המקרא" חלק שני 0
6 הסרוק חדש'" פאת א, ש, אפשטין = 5 260
₪ > /בית מדרש חריפתומתיה תלמודית" ללמוד הפגנון
0 , התלמודי, מחירו 4:90
0 ,תות הדקדוק העברי מות א, אלפורובי] -= -- 4-40
1 ,המורה" מאת גארךאץ פפר למור תורת שפת עבר ורקדוקה 70
,מפתח" להג"ל מאת גארדא]. = = = -- 98 0
₪9 > ,גמרא למתחילים" לנעייפ מאת יעקב גאלדמא]-- 75 ,
)4%‏ ושארגאנישער פרעמד-ווערטער בוך פינסקי | 85 ק' 1 ר*
5) המחנך" מאת אינדוצקי. ד 5 = | = 45 ,
)16|‏ ,המחנך השלם עפ תגופ רופי אינדיצקל - 5 -- 90 0
| 17) ,המתרגם" מאת אינדיצקי ה ה = -- 7005 א
₪ מסבות הפועל, מאת ז, א, כהן, מקחו 9 ר'. מסבות
חשם מהנ"ל, מקחו 1 רובל .
חומשים ה' חלקים בפוומט תבת ‏ עצי. גפרורים. באותיות

0 גדולות מקחו 50 ק' 1 ר'י

עד הספרים. האלה מאושרים. מועד. המלומר + :
: שעל יר מיניסטריום להשכלת העם, -6ש₪

הישיבה הגדולה אשר בלירא

| מוריעה; := כי. גם. התלמידים. הישנים שנסעו לביתם. נם החדשים
| החפצים. להכנם לא יהינו. לבא בטרם ישאלן. ובטרם יקבלו הרשאה

מפורשת. לבא , ואלה שלא. ישמעו. לכך ‏ לא יתקבלו ‏ בשום. אופן

במבינה ישנם עוד מקומות פנוים אחרים. ופל הזריז ומתקדם.---

2 קורם יקוה .- תנאי. החתימה. ידועים .

.6 הח התח1 ,000060 .₪ .₪6 המסתפם .מפסצצה

1

התשיעי בהמבורג, הועירה החמישית של ציוני
חוסיה והפרוקונפרנציהוהקונגרס העברי חקולטורי.

8 מהוצאת כתבי הקדש עם הביאור החדש -6ע
מקרא מפרש
מאת. י. א טריווש,. ד. נוטיק. וג,. לוין
יצא לאור ספר י ש ע י ד (בשתי מהרורות: עכרית וזרגוגית). מחיר! 5? ק.
ספרי נביאום ראשונים עם הבאור המצוין הזה נתפשטו
בזמן קצר: ברוב בתי-הספר והחדרים המתיקנים ונתפרסמו לשבח
על ירי טובי המבקרים, .
המחיר : יהושע 95 ק. שופטים 30,. ש"א 95, ש"ב 80, מלכים. א' וב' ב"א 85+
להשיב אצל המו"ל :
בהי של שלבה שרב .| אלילר, טי לל1לטקר. | יו רפכ אנוסקה
רקי ליעור, פיק יו ושי 6
גם נמצא להמכר בכל בתי מפחר הספריםי

בווילנא

על. ודי בית מסחר. הספרים איזראעלים" בוילנא. יצא לאור

הלש ספורי המקרא

בשם ןת ור ה ל ילד לם, שת וקיא,
נסרר על ודי א, ר א ב ינאוויץ,

הספר. הוה, שהוא. ביבליה ‏ קצרה לחדרים -ולבתי ספר, ‏ נותן את האפשרות
למורֶים ולמלטדים לגשת. אל למוד התורה. עם תלמידיהם חקטנים, תיבף אחרי
שרכשו. להם את ראשית ידיעת השפה. בל המקומות הקשים והכלתי נאותים
לקטנום נשמטו או נתקנו פה באופן .הוותר רצוי , ובכונה תחילה להקל על
הפעוטות בראשית למודם , ואולם יחד עם וה נשתמרו בספר הזה אופני
מבטמאו וסגנונו של המקרא, ‏ רוח התורה ופרורה: בכל . מלואם
באופן שהפפר יוכל למלא באמת את מקום ה,חומש" בחדרינו מבלי החפר
אף אחת ממעלותיו הנחוצות ‏ ומכלו הוציא אף אחת מפנינו תורתנו ‏ לבטלה,
בספר באו סמני ההפסקה, באור המלים הקשות, תרגילים בכתב,
שאלות. לשנון, תכניות וקנספקטים, ועוד הרבה דברים מועילים
ונחוצים למורה בשעת למודו. והפברתו. לתלמידיו ,

בספר באו הרבה תמונות ביבליות מגדולי הצירים ,‏ המפיעות למווה בשעת
הסברתו, והמפתחות. את הרגש האפטתי האמנותי. של הילד הצעיר. מחיר הספר
0 ק. להשיג אצל !
יהץ ההמתהחת שי ,סהמהא0 "ד דות9 30),, .זר 6נו

תושיה
3 "3 1 זנ 1 0080

ה "8 1 6 ור שה[
נובוליפקי 7 וגם. נאלעווקי 3/1 ,

בל מיני ‏ ספרום ,‏ פרטיפים ‏ מצוורום ,
אלבומים. ותמונות שונות .אפשר להשיג ‏ אצל

%=== וילנה, ד' מרחשון, תר"ע. ==

.94 06000 19-60 א זזש

על תַמְּצְפָה,

3303 פראטון.

הרעיון של הסתדרות ‏ יהורי ארץ-ישראל, = שלפני. שנים
אחרות. נסו להגשימו בחיים. וגרם. רק למריבית וקטטות, מתחיל
עכשו מתנשם מבפנים, מבלי שום עזרה מן. החוץ. > ביפו אחרי
הרפתקאות שונות נבחר לפוף וער מנחל. עניני הקהלה. \וכבר
פרסם את פרוגרמת עבורתי ואה תקציבו; בירושלים מפתדרים
הכוללים האשכנזים, שפחרו, שמא אחרי מותו של הרב פלגט
תחדל האמונה בהם, וימעט הכסף הבא מן. הגולהן בפתח-תקוה
נגמרה המלחמה בין ,הצעירים" ו,הזקנים" בהתרחבותה של זכות
הבחירה בטעט על כל תושבי המושבה; מושבות יהודה. התאחדו
והסתררו זה כמה, -- סמני תנועה הפתדרותית, ההולכת ומתחוקת,
נראים בא"י, ואפשר לקיות, שהילך כבר ונבנה בסיסה ‏ של
ההסתדרות. הכללית העתירה,

אין לך, כמרומה, ארץ, שיהוריה כל כך בלתי מסודרים,
נפררים ‏ ומחולקים לכוללים, עדות וסתם קבוצות, קבוץ הגליות,
כניסתם של יהודים מכל ארצות העולם, ‏ המביאים אתם את
לשון ארצם. ומנהגיה, את טיבם ‏ התרבותי המיוחד, השפעתם
הממונית של ארצות. מולדתן ונדיביהן, -- כל. זה גורם ‏ לפירור
ומפריע בער הנפיונות ‏ של התאחרות, = ואין: לך = ארץ,: שחסרון
הסתדרות, שהיתה עושה את היהורים ‏ לחמיבה אחת,: בעלת
השפעה וכח צבורי, היה מביא הפפר כל כך מרובה, באופן
בולט/ נראה הבר זה מיד: אחרי המהפפה, ‏ בימי הרעש,
ההתעודרות וההתלהבות הראשונה, בשעה שצריך היה להראות
לכל שהיהודים למרות מספהם הקטן הגם באי"כחה של ארץהישראל
הקולטורית. והמפוררת ,

הרגע הזה עבר, ונראתה לעין כל.,חולשתם הצבורית. של
היהודים, ויחד עם זה הורגשיבאופן חד הצורך להתאחד ולהפתרר..
ואותו הרעוון שגרם לפני שנים אחדות למחלוקת, מפני שור היה ליהודי
או ובלתי . מובן כלל, ‏ מתחול ‏ עכשו, אם כי. בכבדות, ‏ לרכוש
לו גם את לבותיהם של. בני הישוב הישן, מקבלי החלוקה,

הקהלות שנפתדרו ומסתדרות גבנות. על יסוד. של רשות ולא
של חובה. אין הן עדיין ק הלות, שיש להן כח מכריח
אלא אגוחות, = שחבריהן נושאים | בעולן = מרצונם * הטוב..
הממשלה עריין לא האצילה עליהן משלטונה, ‏ עם הספררים שניתן
להם ‏ השלטון ‏ והכח. הוה עריין לא התאחדו, ‏ ובפיסם ‏ הממוני

5

1909 ,0004608 0ע-6 ,ג 1 ות

אונו אלא חרומות חברים. ולא מס הנגבה בכח השלטון. ביפו
צר זה בולם ביותר, ואי-אפשר להניד שקהלת יפו היא כבר
בנין חוק, שלא יפול. מפני רוח מצויה, מה שאין. כן: בירושלים,
שבסיסה של הקהלה האשבנזית המאוחדת ‏ היא ההכרח. לברוא;
בשביל הגולה וער, שיהיה באדכחם של כל האשכזים. באמת (
ושיאמינו בו מפני זה וישלחו לו את כסף החלוקה.

וגפלא ובלתי. נעים הדבר, אפילו בא"י אין מבינים, שאם
אין הקהלות, בנויות על יפור של חובה, אם הן יותר: אגודות
משהן קהלות, צריך שהפתח יהיה פתוח לרוחה ויוכלו להכנם. אל
ההפתדרות כל היהודים, ומס הקהלה > = ער שלא. תחרל - להיות
אגודה -- צריך להיות היותר. קטן, רק לקהלות ‏ בעלות. כח ושלטון,
אפשר להתנהג באופן בלתי. דמוקרטי, ורעיון אחדותם והפחדרותם
של היהודים אינו. פובל \מזה' כל כך,

אם משלם היהורי מס לקופת ‏ הקהלה, אם יש לו זכיות בתוכה, *
אחת היא + הוא נחשב לחבר לה באשך הוא יהורי . מה שאין כן," אם
הקהלה רשות, מי שאינו נכנם אל הקהלה בתור חבר, ור הוא לה,
ואפשר גם ‏ להגיד, שהקהלה אינה רשאית ‏ לעשות בשבילו
מאומה , כלל זה אינו מובן עור ליהודי א'י, והרבה יש להצמער
על זה לא רק מן הצר הרמוקרטי, אלא יותר. מן. הצד. הלאומי,
כי בידיהם הם בוראים מחיצה בין יהורים. ויהודים,

המושבות עוד אפשר להן להרשות ‏ לעצמן להתנהג' באופן
כזה , המושבה זו היא פביבה יהורית שלמה, והישיבה בה בלבר
נוהמת שנכנסים אל תוך קהלתה., אמנם גם שם ההפפר, הבא
מפגי הגבלת. זכות הבחירה, אינו קטן כלל, ‏ הגבלות אלו הוחות
את האלימנט היותר. צעיר והיותר חי מהשתתף בחיי: הצבור,
משנוא עליו, על אלימנט זה, את ועד המושבה וחיוה, ‏ אבל ההפסר
הלאומי אינו "רב כל כך כמו. בערים, ‏ וגם פה צריך: להעיר,
שהוכיות היותר רחבות ‏ ניתנות לע'ע בירושלים -- ההכרח לא )2 ,
ינונה : צריך שהגולה תתיחם באמונה שלמה אל הוער ולא תוכל
להגיר, ‏ שנדחו שררות. רחבות מהשתתף בחלוקת. הכפף ,>

איך שיהיה, ‏ והצעד הראשון נעשה, עור הרבה יש. לתקן
ולשכלל, ולוה דרוש זמן והתפתחות ההכרה הלאומיה. והצבוריתי
אבל היהדות. הארצי-ישראלית. עומרת כבר על הררך המובילה
להסתדרותה | השלמה, ‏ ואחרי הצעד הראשון בהכרח שתלך.
הלאה, כי החיים דוחפים, ער שיבגה אותו. הבנין הרם. והנשא,
שאנו מחכים. לו ושאנו עמלים בהנחת. אבן-פנתו ,

5 %+ העולם 4%

גליון לו

הואוה הבחיהוה.

נגמרו בחירות המלואים אל. הדומה, ובכולן, אפילו במוסקבה
ובאודיסה, ‏ נצחה האופוזיציה, כלומר הקרטים, ולא עוד,. אלא
שבאודיפה נבחר יהודי, שהעמידוהו יהודי | העיר, / והקדטים
הסכימו .לו ,

ונדול הנצחון בשתי הערים האלה. לא הועילו במוסקבה
אספותיהם. של האוקטובריסטים, ‏ נאומיהם של ראשי מפלגה זו !
הקוריה הראשונה, אותה. הקוריה של בעלי מיליונים, שהיתה זה
לא כבר מצורת משגבם, כל אלה הפוחדים, בעלי-הגילדיה הראשונה,
בעלי הפבריקאות וסתם העשירים, שנבהלו כל כך מהמהפכה
והשליבו את עצמם. לתוך זרועותיהם הפתוחות. של האוקטובריסטים
והלכו בעינים עצומות: אחריהם \ואחרי הקונסטיטוציה שלהם ער
שהגיעו ‏ לוו השוררת עכשיו, -- כל אלה פנו שוב כלפי הקדטים
ובחרו באדם המחזיק בפרוגרמתם, שפחרה היה זה לא ככר גדול
כל כך, ובאודיסה לא הועיל אפילו טולמצ'וב, הוא עשה יותר
ממה שאפשר היה להעלות על דעת: אסר על עתוני העיר להזכיר
את שמו של קנרידט היהודים והקדטים, לא הרשה לסרר שום
העמולה-לטובתו, ‏ פנה: את המקום ,לאגודת. העם. הרופי", ‏ והיא
ל+ שכחה. גם להתרות ביהודים, שמוטב להם לשבת ‏ במנוחה
בבתיהם ולא | להשתתף בבחירות,: ובתור \ אמצעי .אחרון ‏ הקריב
לקרבן \ אפילו: את אבינוביצקי, וכל זה לשוא, -- בחשאי עשה

הבוחר את. מעשהו, בלי דברים ווכוחים, אבל במפירת נפש ממש

נתן: ברובו את. ,קולו" לברורפקי היהורי והקדיט +

אלו חן התיצאות+ - נשתמש. בלשון הקונסמיטוציה,
יכולים אנו. לאמר :. שלש ערים. היותר ו והיותר: חשובות
נחנו את: תשובתן להממשלה ולהאוקטובריפטים. התומכים בה.. ואיך
שנשפט ‏ על הקהֶטים ‏ ומעשיהם, : תשובה זו שניתנה: עכשו
ברורה : היא למדי, וכבר ‏ מתחילים: העתונים : לראות: בה סומן
| מיבהק, שהריאקציה הצבורית הולכת וחלשה, והפחר ‏ מפני המהפכה
הולך ופג,. ומוסיפים ‏ ומראום : שאין' זו תשובה. יחידה, : שסימנים
באלה. מתרבים. בימים האחרונים.,

כך אומרים ‏ עהוני האופוזיציה.. ועתוני המפלגה המושלת--
הם. תולים את האשמה ביהודים ובפולנים,: אלמלא הם, לא
היה נבחר .קדיט. במופקבה, ובוראי. לא באודיסה.. ובכן,: צריך
לכחת. מאת. היהודים,: היושבים מחוץ. לתחום,. את זכות. הבחירה
ש.יהנה להם, ואז אפשר יהיה להעם ‏ הרוסי: להביע. את דעתו
הטהוהה, בלי. שיערבבו = ויבלבלו ‏ אותה ה,אינורורצים",: מסקנה
זו הוצואו, << כמובן, = הנלהבים, = הימניים ‏ הקיצוניים,. המתונים
האוקטובריסטים = הפתפקו | בזה | שהראו, = שהיהורי :: והפולני
הוא. האשם.

אולם העוברה קימת היא: נצחה האופוזיציה, לו גם המתונה,
לו: נם זו שפג: מעט ריחה -האופוזיציוני, אבל האופוזוציה, ויחד
עם זה נתרבה . מספר היהורים בהדומה. ‏ על מקומו. של פרגמנט,
שהנין על היהודים ואינטרסיהם, כשרצתה. בוה מפלנתו, > ועשה
זאת. כאדם ,העומד. מן הצר, ‏ ושב. יהורי, שכפי שאפשר לקוות,
יג על: כבורנו וצרכינו. ודרישותינו: כעל כבודו. הוא וצרכיו חוא,
ולא ימלך קודם. כל במפלגת הקדטים, ברעותיהם ובאינטרסיהם הם.
הצירים | שהיו ‏ לנו. החשו. . כמעט במשך כל. ומן עבורתה. של
הרומה, אולם כשפתחו את. פיהם ודברו את דבריהם,. היתה
= תמיד ‏ מתפרצת מתוך. הלב בקשה: ‏ אולו. היו מחשים גם דפעם!
כעבר לפני הארון. המכה אותם עמרו. המיר,, ואף פעם אחת לא
שכחו | להבטיח, ששום | ראנגות אחרות. אין לָנו, אלא ליהפך
במהירות היותר. אפשרית. לרוסים, ובדומה זו, שאי-אפשר לחשוב .

שיתקבל בה איזה. הק, שיהיה :בו שמץ. הנחה ליהודים, : ברומה
זו, שנשמעי בה דבהים רבים. כל כך, הנותנים לשמצה את שמו
של יהודי, | בדומה זו יוהל מבשהי ‏ הראשינות הרי צריך היה
להשמע קולו | של. יהודי ‏ גא, ‏ של יהוהי. בן חורין, שיש לו די
כח ודי אמץ לב לורוק. בפני אויבינו את התשובה. היהודית,
המרווה דם, שלא וזחל לפני הארונים ולא ישבע מדי רגע ברגע
שעבה נאמן הוא, ושאין מחשבה אהרת במחו, אלא להרמות
אל אדונו,

מלה/ כזו: לא נשמעה ‏ עדין, האם. תשמע עכשו+ שמו ש5
ברורפקי. אינו ידוע לשררות ‏ הרחבות של עמנו בתחום המושב,
אבל מכלי משים נבהא יחם של אמונה אליו, מאמינים בו
בברודסקי, שהרי מפירת נפשם של יהודי אודיסה, שלא השגיחו
ברצונו של טולמצ'וב ולא בהתראותיהם של בני אנודת העם
הרוסי .לאו מלתא זוטרתא היא, אדם, שנבחר במצב כזה ובאופן
כזה, בהכרח שירגיש את עצמו יותר חזק, יותר גדול.. יותר
אמיץ לב. בהכרח שיטה את אננו יותר לשמוע את רפיקת לבו
של העם היהורי.

ויותר שהוא ציר אוריסה, הוא צירו של תחום המושב.
אוריסה, יהודי אודיפה, היו הפעם רק כעין באיהכחם של יהודי
התחום, לא קדיט שלישי מאוריסה נכנם אל הרומה יחר עם שני
קדטים ‏ מפטרבורג = ומוסקבה, * אלא. יהודי, | שהעינים ‏ נשואות
אליו, שבו מאמינים שיהיה דברו של העם,

ורבר זה מטיל חוב,

פגחות" (ו9ובי0י

הברה נפלה בתוך הצבור,

רוסיה: באה במשאהומתן ‏ עם = אוליההכסף = שבחויץ-לארץ
בדבר. הלואה ‏ חיצונית. גדולה,

לא בהוך = כתקי. הבירז'ה ולא בקרב הספירות. המפחריות
נולרה. הברה זו,: היא צמחה. פתאום מאליה. בקרב -כל.. השהרות
הצבוריות, באותו היום, | שבו הפתיע מיניפטר + ההשכלה ‏ את
הצבור- בשפעת ,הנחות" ליהורים,

לפתע. פתאם חמל. על הסטודינטים ‏ היהודים ממוסקבה,
שפלטה: אותם. ‏ האוניבירפיטה אחרי שנתקבלו, והקיר להם
להתחשב עלדפי חשבון הסטורינטים הנכנסים; לפתע פתאום
הגדיל ‏ את מספר היהורים, ‏ הרשאים להכנס. לבתיההספר הבינוניםי

אין וה, ‏ אלא שהתכון מיניפטר ההשכלה לתמוך בדרך עקלתון
בשאיפותיו. של. מיניסטו'ההכספים,

כך חשבו ‏ רבים -- וטעו,

כשנתפזרו | העננים, נראתה הדמות הנכונה של הקשת.
נתנלה, -כי: ענין : מופקבה. ופטורי. ששים הסטודינטים היו באמת
כנגד החלטה של מועצת המיניסטרום, שרכו עם שואריץ. ונצחוהו,
ולפיכך היה זה אנוס לקבוע לחוק, שיתחשבו היהורים לפי מספר
הסטורינטים | החרשים, | המתקבלים ‏ זה עתה ולא לפי מספר
המתלמדים. מכברי

ובמה שנוגע לההנחות - ליהודים בבתי-הספר הבינונים ==
הנה שני פנים לתמונה. היר האחת רפאה מעט והשניה מחצת

\ פי עשרה

ער עכשיו היה נהוג, כי הנורמה הפרוצינטית היתה קבועה
ונוהגת ‏ רק | בבתי-הספר. למם של ה, אך באותם בתי-הספר
המתכלכלים ‏ על השבון: הצביר, ‏ או היחירים, גם אם' בעליהם הם
נוצרים, ובתי-הספר נותנים למתלמרים . איזו זכוותי--- בהם. לא
היתה הנורמה משתמרה. על פי א רוב. בעלי בתוההפפר. הפרטיים,

א
1

יווצ

ּ

.

נקיון לו

ביחוד בערי: התחום, = ששם הוב. מנין = המתלמדים. יהודים, ‏ היו
מתאמצים. להרחיב את הנורמה של . היהודים, ‏ לפי שמבלעריה היו
בתי-הספר ‏ האלה ריקים, ‏ באין . איש שיבקרם, שההי. הנוצרים
כל השערים פתיחים. לפניהם: בבהיים. לממשלה. ולמה. להם לנוע
על ביתההספר. הפרטי?

אולם. : ההכרה, = שוש מקימות, הפתוחים | להוחה לפני
היהודים מבקשי השכלה, ולו אך \ מקומות ‏ של- השכלה. בינונית,
שאין היא נותנת לבעליה אותן : הזכיות ‏ האורחוות < של | ישיבה
מחוץ. לתחום וכו', | הקשורות אל ההשכלה הגבוהה, שהמינים-
מריום נצטוה. לשמרה בשביל זה מכל משמר,--הכרה זו גזלה
את מנוחתו של המיניסטר. . בקש: לתקן את הרבר ומיד מצא
תחבולה טובה ויפהו מעכשיו > חלות ההגבלות הקבועות גם על
בתי. ספר הפרטיים שיש. להם. זכיות,

כלפי. ח ו ץ עשה המיניסטריום. הנחה ליהודים: תחת עשרה
פרוצינטים בבה"ס הבינונים אשר בתחום המושב--חמש עשרהן
תחת חמשה בערים : שמחוץ לתחום--עשרהן תחת שלשה בערי
המלוכה---חמשה. אבל כלפי פ נ ים. יצא שכר היהודים ‏ בהפסדם,
שהרי להט החרב של -הנורמה = מתהפכת ‏ גם ‏ על: שערי. בתו-
הספר, שהיו פתוחים. עד עכשו. לפני. היהורים,

כשיתגשם החק הזה בפועל, ‏ עתיר הוא להרוס את מצבם
של מחזיקי הגימזיות ויתר: בתיההספר הפרטיים, שבהרבה מערי
התחים. הם מתקיימים. רק בוכות. התלמידים ‏ היהודים, ‏ וכבר ‏ חי
מקרים במקומות אחדים, שהונהגה ‏ שם. הנורמה במצות ‏ המיניס-
מריום :גם בבתיהספר פרטיים,: שבאו אלה לירי משבר ונסגרו;,
המיניסטריום יודע בודאי את הפיריספיקטיבה. הזאת,. אלא שהוא

חוור בו על שנעשתה ההשכלה הפקר והיתה לנחלת. ה רחום",
ההשכלה צריכה. להיות בעלת נושפנקא ר ש מית, .או לא להיות

כלל---כך דעתו והשקפתו. של מיניסטר: ההשכלה, ולפיכך. הבה-יר
על בתי-הספר. הפרטיים. שיש .להם זכיות.

ומה יהא גורלם. של בתידספר. בעלי-וכיות, = שמחויקיהם
יהודים ותלמידיהם ‏ יהודים? הרי אידאפשר .להכריחם שינהיגו את

= = הנורמה, מפני שאפור להם לפי החק. לקבל ‏ נוצרים : לתוך ‏ תיה

,

ספריהם. הפקורה שנתפרסמה אינה נותנת שום תשובה. על שאלה
זו אולם בטוחים. אנו: בו - במיניסטריום ההשכלה, ‏ שהתשובה. לא
תאחר לבא, ואת תכנה אפשר. לשעך. מראש,

לאט לאט יתחילו בוראי. לקעקע את בירת בתי ספר הבינונים
הפרטיים של ה יהורים ויפקיעו את כחם וישללו ‏ מהם אֶת. צל

, | הוביות: שיש להם, ‏ ותהיה. להם. רק רמות של חררים. לאיקסטיר-

נים ולא. יותר,

כי \ במה טובים. ‏ הפ מבתי-ספר = שמחזיקיהם. ‏ נוצרים
ותלטידיהם יהודים? וכי. יתבן שלבתי ספר והוריים תהיינה. זכיות
יותר רחבות ואפשריות של קיום ‏ יותר. גדולה משיש. לבתי ספר
של נוצרים? .

(מבתב חוזר 10 0א)
הוע - המרכוי: החליט-בישיבתו. האהרונה לקרא להטבוהג את

> הועידת החמישית. של צווני רוסיה. הועירה תמשך שנו ימים,

כלומל: בימי 11-10 הצימבר. שנה זו,
/ לפי : תקנת, : הסתדרותנו. צריך ‏ שמרי שנה ‏ בשנה. = יתאספוּ
\ ציֶרו האנירות לשמע את הדין. והחשבון של המרכז ולדון ‏ בפעולותיו

> העולם-3% 8

ובשאלות. העומדות. על. הפרק. ‏ אולם תנאי. עבודתנו הקשים לא
הרשו לועד | המרכזי למלא אחרי סעיף זה של התקנות. למהות
הברתו ‏ בערכן = הגרול. של ועיהות שנתיות ‏ ובנחיצותן . > ואחהי
שעברו. שתי. שנים וחצי מהועידה הרביעות בהאג, אנום הוער
המרכזי לשוב ולקבוע את. זמן הועידה ואת מקומה בזמנו ובמקומו
של הקונגרם. הכללי,

הפעם. החליט הועד לאחוו בכל האמצעים, כדי לתת לועידה
את היכולת. לדון במנוחה. כשאלות עבודתנו ‏ ברוסיה,. ההורשות
פתרונים זה כמה, ‏ ובשביל זה הוציא מסדר. היום של הועירה את
כל. השאלות הכלליות, ‏ הנוגעות. אל הקוננרם.. שהן. | תשמשנה
חומר ‏ להפורקוגפרנציה. של ציוני = רוסיה, = שתתחיל. מיך אחרי
שתגמר הועידה, כלומר בשבת- -.,/18 ריצמבר בשעה הששות בערב..
ע"י הבדל זה,. שאנו מבדילים בין הועידה והפורקונפרנציה, אנו מקוום
להנצל מערבוב התחומים ששרר בועירה. הרביעית .'

גם. התפקידים השונים של הועידה והפורקונפרנציה מכריחים
להברול ‏ בינוהן+ | החלטות \ הועירה -- חוב | בשביל. כל חברי
הסחדרותנו,. בעור שהחלטות הפורקונפרנציה רשות. הן, ואם דנים
עליהן ‏ בשאלות שונות. ועומדים. על המנין, > עושים זה רק בכדי
לברר את שאלות הקונגרם העומדות על הפרק ולבאר את דעתם
ומצב רוחם. של רוב הצירים ברוסיה,

לפיכך. נכללו בסרר. היום. של הועירָה רק אותן השאלות,
הנוגעות באופן ‏ ישר לסדור ‏ עבודתנו בארץ מושבנו.. ואלה הם
מעיפי. סדר. היום 1) דין וחשבון של הועד המרכוי. ע"ד. פעולתו,
דון וחשבון. פיננסי, ,דין ‏ וחשבון. של . הקרן . הלאומית שברוסיה
והקומיסיה . הפלשתינאית ;= בקרת.. | <) בחירת וערה. פיננסית
וחברי הועדה התדירית. (פירמנצאויפשוס) של הקונגרס. 64 שאלות
ההסחררות ;‏ 4) | שאלות = עבורתדההוה. (געגענווארטסארבייט) ;
65 העבורה בשביל פלשתינה. ברוסיה ; 6) העתונות ; ?) התעמולה
והפרופוגנדה ; = 8) פיננסים ; 69 בחירות חברי הועד המרכזי,

אם ישמר סרר זה, אז בטוחים אנו, שהועידה תפתוה
באופן רצוי את כל השאלות העומדות על הפרק בחיי . הפתדרותנו
ותעבר בשביל הועד המרכזי. החרש תכנית של עבודה בתקופה'
הקרובה .

הצורך בועירה זו הורגש זה כמה, ‏ ובימים היותר אחרונים,
אחרי. שהאפטיה הלאומית התחילה לאט לאט לפור, וההתעוררות
ותשוקת . העבורה. התחילו מתחזקות, . נתגדל צורך. זה. עוד. יוהר ,
הועירה הרביעית. שהיתה: בהאנ אשהה רק. את החלטות. הועיהה
השלישית, . ההלסינגפורפית, . וכמעט שלא. שנתה בהן. כלום, אמנם
הורגש כבר אז, שתנאי העבודה שלנו. הולכים ומשתנים. להע,
שעוד מעט. ואידאפשר. יהיה. לעבוד. לפי אותה. השטה הרחבה,
שקבעה הועירה השלישית, שצריך היה לשוב. ולהפתגל להתנאים
הרעים ‏ ששררו קידם. לועידה זו, אבל עדיין. היה המצב בלתי
ברור, ‏ ואידאפשר. היה: לסמן. בריוק ‏ אוהם | התנאים החדשים.
ולקבוע' את. סדרי. העבורה. על. פיהן,. עכשיו נתברר. כבר המצב
דיו, ‏ והצורך להביא. שנויים באופני העבורה. ובצורות: ההסתדהות
נעשה. דוחק.. /
/ ה הט
עבוהה: הלחשה שע

שה קהול הטוס הפלוו הנלי לק
| לפבקנהאז ,= הבטירת: טותת: קב א בוחה
ישר, עם. המונו - הציינים:. בפרט.והמוני \ עמנו. בכלל.... הקביצות
הקטנות,. האגורות ההבית: והשונות, ישצצו. ונכלה מהי. יום. ביומו,
נתכטלו, \. והסהדהות ‏ נבנתה. על יסור ועדיההשוקלים, -הנבחהים
ע"ו. כל. ציונו העיר. ושוקליה,. או אפשר היה לקוות, שיער. בוה
יוכל לנהל. את כל עניני הציונות, ויהיה אחראי. בעד. פעולותיו
לפני. כל. ציוני. העיר. ויתן להם' הין-וחשבון ‏ מפעולותוון אפשר

00

4 > העולם 9

גליון לו

היה' לקוות,* שועדים כאלה יבראו = במה ‏ ציונית ‏ בכל המקומות
ויהפבו את התנועה | להמונית באמת, מובן, שבתוך הסתדרות
כזו אפשר היה שתתקימנה. גם קבוצות ‏ של ציונים, = השואפים
לאיזו מטרה מיוחדת, המצרדים בע איזה. רעיו מיוחד, ‏ שעדיין
לא קבל וכות אזרח בהפתדרות, אבל הן לא שמשו יסור להפתדרות,

מיד, כשנשתנו לרע תנאיההעבודה, נתגלו \ מגרעותיו של
סדר. זה,. הועדים לא יכלו להרחיב את ענורתם, לתת מדי פעם
בפעם דין-וחשבון מפעולתם לאלה שבחרו בהם, ובמקומות רבים
לא' וכלו: אפילו להבחר.. חקשר בין השוקל, בין הציוני הפשוט
והועד. נתרופף ‏ עד מאד, כל עניני הציונות נתרכזו: בירי קבוצות
קמנות או גדולות של עפקנים, שנהלו את העבורה על רעת
עצמם. ובמקומות רבים היה המצב רע עוד יותר, ‏ כי לא היתה
שם שום קבוצה של עפקנים, והעבורה נעשתה באופן מקרי על

"ודי וחידים ,

כל המגרעות. האלה לא היו מורגשות כל כך בזמן של

מנוחה שנמשך מן הקונגרט השמיני עד ההתעוררות שבאה לרגלי

הכרזת הקונסטיטוציה בתורקיה ,‏ העבודה הציונית ‏ נתרכזה אז
ע'פ רוב בהחוקת המוסרים הקימים והחדשים, ועבודה כזו וכלו
לעבור. גם קכוצות \ קטנות. אולם ‏ עכשיו שומן ‏ המנוחה מתחיל
עובר, ‏ ועור הפעם בא זמן להרחיב ‏ את היסור שעליו ‏ בנויה
ההסתדרות, לשוב לחוק את הקשר שבין הציוני הפשוט, השוקל
את שקלו ובין ההסתררות, להגדיל ולחוק את ההתעוררות ולהשתמש
בה לטובת ‏ רעיוננו,

ובשביל וה יש מציעים לשוב להחיות את האנודות, את
הקבוצות, * אף על פי שכבר בימי אספת מינסק. היו מתנונות
והולכות בכל זאה. אידאפשר לכחד שנתרכזו בהן החיים הציוניים,
ודפקם היה יותר חזק משהוא. עכשיו, מציעים עור להחיות גם
כן את מופר המורשים, כי להם היו יחסים יותר קרובים. וישרים

. עם הערים והעירות. והיו. יותר ‏ מוכשרים לנהל תעמולה חזקה,

= עבורה זו ,

ומן: הצר השני באים ומראים, שומנה של עבודה בקבוצות קטנות
כבר עבר לא רק אצלנו, ‏ שתנאי-העבורה הרעים מפריעים לא
רק בעד עבורה רחבה, אלא בער עבורה כל שהיא, ‏ וספק גדול
הוא, אם אפשר עכשיו להחיות את האגודות בצורתן הישנה,
וכך גם בנוגע. למרכז ומופד המורשים, עור שאלה אחת מתעוררת---
והִיא: לברוא רשת שלמה של ועדים פלכיים שאליהם נכנסים
העוברים המקומיים ‏ היותר חרוצים בעבודתם, והם יהיו המנהלים
את העבורה והממלאים. אחרי פקידותיו של הועד המרכוי,

אלו הן שאלות ההפתררות. העיקריות, = שהועירה. צריכה
תהיה למצא להן פתרונים ,

יותר. מסובכה ‏ וקשה היא: השאלה. השניה, שאלת. עבורת
ההוה.. לפני הועירה ה שלישית נתגלו אופקים החבים של עבורה
עברית ‏ לאומית בארץ, ‏ והיא קבעה פרונרמה שלמה ורחבה של
ועירה זו פתרה פוף סוף את שאלת יחוסה של
הציונות .לחי הגלות וצרכיהם, = הפתרון היה חיובי, ‏ והעובדה,
שאותם. ‏ האופקים שנתגלו. נתכפו שוב, אין היא משנה כלום,. כי
עיקר השאלה לא היה כלל תלוי בתנאי אותו הרגע. פתרון. זה
היה תוצאה ישרה של התפתחות המחשבה הציונית, שהגיעה לירי
הבנת הציונות | בתור ‏ פרוצפ היסטורי ההולך : ומתרקם ומתפתח
בגלות: ובא"י, פרוצם ששני צרדיו יונקים. זה מזה ותלוים זה בזה,

ומה ‏ שנוגע להפרוגרמה ההילפינגפורפית עצמה, הנה סביבה
מתעוררות הרבה שאלות, אומרים שלא ‏ היתה זו אלא ילידת הרגע
ההוא, וכעבור הרגע צריבה להבטל גם היא, ולעומת זה אין ספק כלל,
שברובה מכילה פרוגרמה .זו סכום של דרישותינו הלאומיות בגלות,
מסמנת ומבלטת אה מטרתנו הלאומית בגלות, במקומוה ששם יושבים

המוני. עמנו וחיים חיים | צבורים עצמים כל שהם, ולפיכך. לא
אבדה את ערכה כלל .גם עכשיו, היא אבדה רק' את חודן: של
דרישות מעשיות, אבל לעומת זה יש לה ערך של פרוגרמה שלמה,
הקשורה באופן הגיוני עם מטרתנו האחרונה, ‏ פרוגרמה של עבודה
בגלות,: עבורה ציונית במקומות שיש שם חיים צבורים | עברים.

זו היא | השאלה העיקרית שתדון בה הועידה. אולם
פתרון \ שאלה עיקרית זו = אינו נותן עוד ‏ תשובה על שאלת
העבודה, על השאלה מה לעשות עכשיו, ורבר. זה חשוב ביותר,
שהרי ‏ כל הספקות לא נולדו, | אלא אחרי שנוכחו שאי-אפשר
להוציא לפעולה בפעם אחת. את כל הפרוגרמה. הלאומית. שלנו,
שהרהך המובילה לאותה המטרה. הלאומית, שהתיינו לנו בגלות,
היתה. בלתי ברורה, אז, באותו רנע, ‏ נראתה הדרך גלויה. לפנינו
וחלמנו ע"ד יצירת . חיים לאומיים חרשים בפעם אחת, אבל
מכיון שחלום זה נשאר לא יותר מחלום, נתעוררה השאלה, מה
לעשות.

הועירה צריכה תהיה לענות על שאלה זו וליצור תכנית של

עבורה * לאומית, = אין ספק : בארץחישראל ובתורקיה צריכה ‏ לרכו

את פעולותיה ה ציו נ ות ה עול מ ית, הקונגרם והאורגנים שלו"
בתור בא-כחה, אולם התנועה הציונית בכל ארץ. ומרינה בהכרח
שיהיה. להן. עסק גפ עם עניני ארצותיהן, ‏ ואפילו ‏ אז, כשיעבור
מרכז החיום = הציוניים כלו אל המורח בכלל ואל ארץ תקותנו
בפרט . = ויותר \ שתתרכזנה = שם ‏ הפעולות, = יותר/ שתגרלנה
ותתרחבנה ‏ יותר עלולה להתחוק ולהתעמק עבירת | ההוה: שלנו
בארצות הגלות במקומות: שיושבים שם המוני עמנו, ‏ כי מארצות
אלה אנו שואבים את הכחית הצכוריים ואת האמצעים הדרושים
להשנת מטרתנו,

אל. סכום השאלות הקשורות בשאלת. עבודת ‏ ההוה. שיכת
גם כן השאלה שמעמירים אותה לפעמים : קרובות ‏ ע"ר = פעולה
לאומית עצמית של מפלגתנו, היכולת לפעול ולעבור בומן הקרוב
מוגבלה. כל כך, כחות היהודים ברוסיה נחלשו כל כך, ער שגם
בהתאחרותן של. כל האלימנטים הלאומיים אי אפשר יהיה לעשות
הרבה , במצב כזה -- יש אומרים שצריך. לשנות את ההחלטה
ע"ר התכסים שנתקבלה בהילסינגפורס. ונתאשרה בהאג, וכשנדון
בהחלטה זו כבר . נוכל להשתמש לא' רק. בראיות ‏ עיוניות = אלא
באותו. הנסיון הנובע מחיי: היהורים בגלוציה ואוסטריה, = ומלבר
זה הלא השנים האחרונות = של חיינו ברוסיה = ובפולין = למדו
אותנו דבך מה+

זאת. היא השאלה בכללוהה, ופרטיה אינם אלא עבור תכנית
של עבורה מעשית בהתאמה | לתנאי הזמן; עבורה = איקונומית,
קולמורית, ‏ עבודה של יצירת קהלות מסודרות = במקום ‏ שאינן
והחזקתן = ושכלולן במקום שישנן, -- אלו הן העבודוח שבתכניתן
תדו הועידה החמשית ותעבר. אותן +

העבורה. בא"י בימים הקיובים. בכלל נמנית בגדר העבורות
של הציונות העולמית, ‏ ובשאלותיה ירון הקוננרס, שציוני רוסיה
יכינו את עצמם אליו בישיבות ‏ הפורקונפרנציה,, ‏ הועירה תעסוק
רק בשאלות אותה העבודה בשביל ארץ ישראל שאפשר וצריך
לעשותה ברוסיה.

מקים. בראש לוקחת שאלת ההגרה לא"י.

מזמן המהפכה בתורקיה שאלה זו היא אחת השאלות היותר
בוערות של חיי היהודים ברוסיה, לשכות המורעין של יק"א מקבלות
בזמן ‏ האחרון ‏ בהמון שאלות ע"ד ההגרה' לא"ין את החוברת
שהיצאנו ,ידיעות: ‏ ווענען. א"י" ,חוטפים" ממש. עד שבזמן קצר
נמכרו. חמש : הוצאות ; בערים = רבות ‏ נופדות = קבוצות אנשים
הרוצים לעבור. לא"י, לקנות שם' קרקע, ליסר = מושבות ,. אולם

גליון לו

> העולם 3 1

וסווהמטטמנטה תחדה הרקוהמטאטה הקנ-טודכיהההוקקק טוק הטהטהחעיהווחקהקונסווננושהשוננהצנניהקעזדושרוטננ םמה" חרכן נמ יכ סקיה האחחע משבמט ונונ הנומטה נונקהדקוקצנטוועואודה להונמה הימ

השאיפה, החזקה . הזאת כמעט שהולכת לאיבור, ‏ מפני שאין אנו
נכונים | ומוכשרים | להשתמש = בה., \ השאלות, = איך: לתקן
ולשכלל את | לשכות ‏ המורעין שלנו, איך לסדר. את הקבוצות
לקנית קרקעות, = ובכלל השאלות, המתעוררות. הודות | לתנועת
היציאה. לא"י, עדיין מחכות לפתרון. הועידה תעסוק, בלי ספק,
בשאלות ‏ אלו ברצינות ‏ ראויה. ‏ ואנ מקוים, כי תמצא את הפתרון
הנכון באיזה אופן להגשים בחיים את כל אותן ההתחלות המועילות,
שצצו במקומות שונים, | איך לפדר את התנועה הרת תוצאות
רבות ערך כל כך.
ובין השאלות האלה צריבה תהיה הועידה לשים לב ביחוד
לשאלת סדור קבוצות : לקנית: קרקעות. בא"י ‏ ויסור מושבית .. לא
> פחות חשובה הוא הגרת הפועלים: בזמן. האחרון מסתדהות במקומות
רבים קבוצות צעורים ההולכים ועוברים ‏ להשתקע בא"י.. במקומות
אחדים יסרו להן ‏ קכוצות: אלו כעין קיפותהנהודה, = התומכות
בחבריהן ההולכים אל הארץ, ומשפיעות 4 בו: בזמן על בחירתם.
הנסיון. האחרון ‏ רב הענין הזה ראוי בליי שום ספק שתדון בו
הועירה+
ראויה גם לתשומת לב שאלת פרור. קבוצות לסיר: את א"י,
בנוגע לשאלת העבודה בשביל ‏ א"י יש לועידה תעורה נכבדה
לאחד, לפתח ‏ ולשכלל את ההתחלות, | המתאימות אל המטרה,
נגלו: בזמן האחרון במקומות .רבים ; להפיק את התיעלת היותר
מרובה ‏ מאותה ‏ האנרגיה | החיה ‏ והרצון לעבור = בשביל א"י,
שנתעוררו במחננו בומן זה עור הרבה רעיונות / חשובים והוראות
רבות ערך יתנו הצירים שיתאפפו ממקומות ‏ שונים, שהרי לא
לחנם נתחוק במשך זמן המנוחה, ששררה בתנועתנו, הקשר שבין
כל ציוני ובין. א"י,
הועידה תדון גם בשאלת העתונות שלנו, הועידה תבקר אותה
ותגיד את משפמה על תכנם של העתינים שלנו והוצאותיה ע"ר התקונים
הדרושים בהם; \ ישנה שאלה אחת שמתעורדת בכל פעם, ואף
על פי שהיא נפתרת. בכל: פעם. ופעם באופן חיובי, אין הפתרון
מוצא לפעולות מפני חוסר האמצעים .. זו היא שאלת עתון בלשון
יהודית, וגם עכשו בוראי שתתעירר שאלה זו, אבל גם הפעם
קשורה היא בשאלת האמצעום,
עור. שאלה אחת. קשורה בשאלת העתונות; והיא שאלת
הלשונות של עתונינו ושל. הוצאות המרכז בכלל, שאלה זו: כבר
נתעוררה ‏ בועידה הרביעית,, ‏ ואין ספק | שתתעורר גם בועירה
הבאה , הועידה. צריכה למצא לה פוף סוף פתרון.,
שאלת סדור . התעמולה. והפרופוגנדה גם היא תעפוק את
הועידה.. אפני התעמולה שלנו גם הם נשתנו שנוי. גדול אחרי
הועידה | השלישית, ‏ ועכשו שוב צריך להכשירם. להתנאים
= השוררים.. ‏ דעת. הקהל הצוונית כבר עמדה על השאלות הללו,
ופתרונות שונים ניתנו. לה. הועידה צריכה תהיה לסכם את כל
ההצעות ולעבוי את יסודות התעמולה החרשים שיהיו יותר מתאימים
להמצב. השורר.,
שאלה \ קשה מאד תהיה בלי שום ספק שאלת מציאת
האמצעים. לעבודת המרכז . הועד המרכזי עובר באמצעים שאינם
עולים | אפילו ער חָציו של = הביודז'ט שנקבע. בהאג, אמנם
הנהיגה הועירה השלישית מם. מיוחד להחוקת ההפתררות שלנו,
אבל מפ זה לא. נתקבל, ונחבטל לגמרי ע"י מועצת חברי;הועד
הפועל. מרוסיה : בשנת 1908. במקום מס זה הוחלט, ‏ שהחלק
השלישי ממם העצמי ינתן ע"י . הקהל = להועד המרכזי , אולם
לצערנו לא יכלה לשכת . הקה"ל. ער כה למלא.,אחרי ההחלטה
הזו , | מפני חופר אמצעים | נשארות. החלטות. רבית. על הניר +

/ ה צרוכה. חחיה. למצא מקור . האמצעים הררושים לעבורת..

הוער המרכזי, לקבוע לא רק תקציב של הוצאות, אלא גם של הכנסות
קבועות, ‏ וליתן לוער ‏ המרכזי את היכולת לעבור ולהוציא. אל
הפועל. את החלטות הקונגרס והועידה..

אלה הן כל השאלות העומדות על הפרק. והמחכות
לפתרונים ,

הועירה החמישית מתאספת ברגע של התחלת תקופה של
עבורה אחרי ומן של מנוחה. תקותנו חוקה, ‏ שער זמן הועידה
תתבררנה כל השאלות הללו רי צרכן באספות ובעתונוח, ‏ ורעת
הקהל הציונות תכאר את יחופה אליהן. רק בתנאים האלה אפשר
יהיה: להועירה לההליט. החלטות רצויות ו מ תוקקנות.

מפני | התנאים הקשים אין הועד. קובע ‏ בחירות. מיוחרות
אל הועידה, ‏ כל מי שיהיה נבחר מרוסיה. בתור. ציר לקונגרס
והיה = ממילא גם ציר אל. הועידה., = וכמו שחשוב הוא שירבה
מספר הצירים לקונגרס, בכדי שנראה לכל העולם, עד כמה חוקה. =
תנועתנו = ורצוננו ליהנות מהוזנאים ‏ הנוחים, = שנבראו עכשיו
בתורקיה, כך חשוב הוא שירבה מספר. ציר ' הועידה. החמישית
בברי: שנוכיח. לכל ולנו לעצמנו, שכבר עבר המשבר, ומתחילים
ימי: עבודה ‏ פוריה, ועוד הפעם אנו ‏ חוזרים. ומזכירים, שצריך
עבשו לרכז את כל הפחות ‏ בהפצת שקלים .

לעבודה ‏ זו וגם ‏ לעבודת ‏ הכנה רצינית = אל הקונגרס
והועירה החמישית צריך להקריש. את החדשים הקרובים, הנשארים
ער לשני המאורעות החשובים האלה של חיינו הציוניים, עבשו
צריך שתתחיל איתה. העבודה החרוצה והחיה, = שתחזיר. לנו =-,
את האנרניה וההתלהבות, שהצטינו בה המיד,

אוקטובר 1909. הועד המרכוי,

מ סמיליאנסקי .
נְצַהון ה,מעשָת'.
(להאספה הכללית. השביעית לחברת התמיכה. )
(המשך)

ידוע, שהחובבים | נוטים ‏ יותר - - ובצדק -= כלפי ‏ הישוב
החקלאי. ‏ ירוע, ‏ כי החובבים חושבים לבסים ההתישבות \ את
המושבות, את ההתאזרחות .על הקרקע.

ומה אנו רואים במעשה +

ממכפת ‏ הכסף שחו"צ מקדישים לעניני החנוך לוקחת העיר
את החלק היותר. גדול, -ובשביל המושבות נשארים פירורים דלים,
חו"צ מוציאים לעניני החנוך בערך 40,000 פרנק לשנה, ומזה
לוקחים רק: שני המופרים החנוכיים ביפו יותר מ- 80,000‏ פרנק, >

ככה. בכטות, גרועה מזה היא האיכות ,

בתיך העיר ידעו החובבים לרכו את כחותיהם = במקום
אחד כדי שיספיקו לברוא, אם גם מעט; אבל למופת,. אל
מוסדותיהם. החנוכיים | בעיר ‏ ירעו | החובבים למשוך את כחות
ההוראה. היותר טובים ורעננים. ובכפר, ,. מעט האמצעים נפורים
ולשבע ימים בלי שטה, בלי השפעה, כחות ההוראה הם היותר
גרועים, וכל מה שעשו החובבים בחנוך הכפרי הוא כה מקרי,
בה משולל השפעה, בתי:הספר. במושבות, ‏ שחו"צ תמכו בהם, עמרו
תמיד ועומדים גם עכשיו במררגה שפלה מו של בתי-הספר
אשר ליקייא, בתיההספר. הללו היו תמיד. נעים לכל רוח מצויה -
הבאה. מצר. איזה תקיף שבין = ה,בעליהבתים" * אשר במושבות.
המורים התחלפו, תוכן-הלמודים. השתנה; ‏ התמיכות .באו חלפ '

' בלבי לושוב הבפרי,

6 > העולם 3

הכל. לא לפי צרכי: החנוך. ולא לפי רצון ההסתדרות של המורים- =
שחו"צ' : בראו ‏ יאותה --- ולפעמים על אפה ועל חמתה של
הפתררות זו? איזו לחישה בכתב או בע"פ של איזה תקיף. יכולה
לחולל. נפלאות ! בערים. ידעו החובבים להעמיר את. מעשי החנוך
כסלע מוצק, אשר לא זז מן. המנדנציה הצרפתית של חכיייח ושל
ה אריסטוקרטיה" היפואית .ומן הטנדנציה הקלירקקית של המשמרים
וזהר ,היהודים היפים", ופכפר נתנו את בית-הספר ביד ,הפוליטיקה*
המקומית. כאבן. בכף הקלע. בית"הספר ‏ הכפרי ‏ היותר = מופתי
אונו של חו"צ כי אם של יק"א!

היכן ‏ העקביות: של החובבים + אותם החובבים \ המכריזום
השפם והכרז כלפי הכפר + אותם החובבים אשר ה,אירוניה" כלפי
הישוב. העירוני וכלפי האינדוסטריה נשמעה מפי כמה של נואמיהם
באספה ‏ האחרונה + אנכי: כשאני לעצמי, בכל הסימפטיה אשר
אוגי יכול לבלי לענות ,אמן!" אחרי הנוטים
בלפי ‏ הישוב. העירוני, ‏ הישוב ‏ האינדוסמריאלי, כי הנסיון וההניון
מוכיחים לי ,שהאמצעים הישוביים האינדוסטריאליים יכולים להביאונו
בומן. יותר: מוקדם. אל האידיאל ‏ שאנו שואפים ‏ אליו :‏ להיות
הר ו ב בארץ. עתירותנו , ולואת אינני: יכול לבלי לשבח את
מעשיהם החנוכיים של. החובבים. בעיר : אם: איננו יכולים: לעשות
את עבודתנו. בלי עירוניים יהיו לנו לבה'"פ עירוניים יותר טובים,
אבל למהות ‏ זאת הנני: עומר ואומר + ע י ק ר העבודה: החנוכית
צרוך. להיות. בכפר., = ואם. חו"צ. חוטאים ‏ כנגה. העיקר - הוה. אין
למחול להם את חטאתם ,

סובר אנכי, ‏ כי אין אף ‏ אחד. בין הציונים שתחשב את
ההתישבות | הפלשתינאית. רק לאמצעי חומרי, לתקן. את מצבו

. החומרי של עמנו, אף הציוני היותר פוליטי אומר: לא רק חברה

| אותם. החולים. ההולכים ועולים. לציון,
+ האויר והי לאנשי העבורה! כיהעבודה ורק העבורֶה. עורנוח יכולה

עברית. אנו רוצים לברוא בפלשתינה כי אם חברה עברית יור
מובה,

סובר. אנכי, כי אין אף איש יהודי לאומי אחד, אשר לא
יורה בשברון לב, כי עמנו בגולה חולה הוא, חולה לא רק
בחומר כי אם גם ברוח. ומחלתנו הרוחנית מהרסת. עוד. יותר
את מצבו רחומריי, עמנו היה בעטים של התנאים. הגלותיים לעם
הפוחרים-הפעוטים,,. לעם הפרפרים,. לעם ה,אנשים. האויריים" .

-עמנו ‏ ברובו ‏ אינו חי על העבודה.. רגלינו נעשו דקות, = ידינו

חלשות, ‏ ורק ראשינו. נעשו. נפוחים. כדודים.. הכל שואפים. עכשיו
אל ה,אקסטרניות", .וגם אלה שהחזיקו אתמול את המחט, את
המרצע ואת הפטיש בידם. המסחר הפעוט מצר האחד והאקפטרניות
מצר השני אוכלים את עמנו בגולה בכל.פה.. ועמנו הולך ונעשה

: פחית ופחות עם העבודה, יותר. ויותר עם. האווריות .+.

ואת מחלתדעמנו זאת. אנו ,צרוכים לרפא ! ואם . קצרה ודינו
לרפא את החולים בגולה. חובנו הקדוש.. הרובץ : עלינו לרפא
יחדלו ‏ אלה מהיות ‏ אנשו

לרפא את שבר בת עמנו,

. ובמובן זה הערך היותר ‏ ריבולוציוני לאותו . החלק | של
ההתישבות הפלישתנאית העוסקת בכפר .. האמיגרנט, הבא להתישב
בעיר הפלשתינאית, לעסוק בה במסחר וקנין או ₪3 במלאכה. או
עבודה, אינו משנה את. חייו,

ש.וי בזה: עושה ירק ה:מיגרנט הורך
אבר ואם בתיר ‏ פועל. חקלאי .
אבל איננו צריכים ירות את עצמנו. העודתי של האמוגרנט
הכפרי. חזה: קשה מאד. הוא א יננו יכול להשתנות. בין יום

שננ סכה ככ בר העד תה

אהת הקט

הנפש

בְהְוה

ובין .לְילֶה איתו : השנוי העיקרי הנוקב,. שחייו ‏ הכפריים. החרשים

דורשים ממנו, תקותנו האחת: לבניו, לדוך. השני, : לחור השלישי,

/

גליון לו

אבל גם הדורות הבאים לא ישתנו, אם לא יכינו אותם
לכך, החיים הכפריים החדשים, שהם קשים בכלל. ושהם כה קשים
בשביל חלוצי הניתו העברי, = מינעים ‏ עוד בזמן הראשון את
האבות. ואינם משאירים בלבם כל חפץ לחנך גם את בניהם דוקא
לחיים הכפריים, ‏ האבות ‏ שוכחים. ער \ מהרה את כל. מהירותם
של החיים האויריים בעיר, שוכחים את כל התוצאות המרות של
החיים. הללו.,. הם זוכרים: רק ,את הרגה ‏ אשר אכלו. במצרים"
ואת ,העבודה. בחומר. ובלבנים" .אינם זוכרים. ‏ כי. כך. הוא מבעו
של האדם, לזכור רק את האורות של עברו ולשכח את הצללים,
אין האבות הכפריים החדשים. מבינים ואונם ‏ יכולים ‏ להבין, כי
בניהם ‏ אשר יתחנכו ‏ מעצם ילדותם ‏ בחיים הכפריים ‏ ובעבודה
החקלאית. לא ירגישו עוד במריהותם של החיים הללו ולא ירעו
עוד את כובד. העבורה. הזאת וידעו רק את הטוב., הם מודרים
שם את עתידותם של בניהם. במדה שלהם וחולמים בשבילם שוב
על חיים ‏ עירונוום, על חיים יותר: ק לום.

החזון. הזה נפרץ. בתוך מושבותינו הפלשתינאיות. לא אגזים
אם אומר, כי אין אף. אב אחד שאינו חולם בשביל בנו על חיים
עירוניים: או לכהיפ : על חיים ,קולטוריים". וקלים בכפר: עצמו --
לא בתור אכר , ואחרת. אודאפשר. שיהיה. עתה..

ולזאת. רובץ. חוב ‏ קדוש. על כל. אלה הרואגים = לעתידנו
החקלאי ‏ בארץ, להשתרל בעור זמן, כי: יבראו | בכפרינו תנאים
חנוכיים: כאלה, שהדור הבא יתחנך : לחייהם .הכפריים = העתידים
גם למרות רצון אבותיהם,

מעשה החנוך במושבות ‏ הוא מעשה רבולוציוני,

מה החלוק בין הררישות ‏ החנוכיות = של האב העירוני
הרגיל. ובין אלו שאנו הציונים רוצים בהם+

האב העירוני. רוצה לתת לבנו חנוך כוה אשר. יכינהו אל
חייו. העירוניים העתידים,: אשר יתן בידו. כלי: זין יותר משוכללים
לעשות. בהם את מלחמת. קיומו: בעיר ולחיות באופן יותר ‏ קל',
וגם אנו: רוצים בכך,: כל: כמה. שירבו האוכלוסין ‏ העברי, = בעיר,
וכל כמה שחייהם יעשו יותר = קלים ונוחים / נתקרב ‏ יותר. אל
כבוש הערים,

יש אמנם גם חלוקי דעות בינינו ובין הרבה -מן האבות
העירוניים דעכשיו . אבל לֶא בדברים הנוגעים אל עצם קיומו
של החנוך ,‏ אנחנו = רוצים, כי. בן. הפוחר, בן הבעל"מלאכה
יהיה לא רק פוחר מנוסה ובעל"מלאכה אומן. כי אם גם עברי
לאומי טוב ,. אנחנו רוצים ששפת. הלימודים העקרית תהי העברית,
שבל השכלתם וגם הכללית תבוא אליהם מתוך הצנור ‏ העברי,
לגביהם, לגבי הרבה מן האבות אי כל זה עיקר כלל, ויש מהם
החושבים את כל ,הפנטסיות" האלו למעשי-נערות המעבירים את
ילריהם .על מחשבותיהם ה מע שיות, ויש מהם הרוצים דוקא
בשפה הצרפתית או הגרמנית כי תהי לבניהם לשפה העיקרית
בלימודיהם, ובכן יש שם חלוקי | דעות, אבל אינם, = כאמור,
נוגעים אל עצם קיומו ואל עצם עהידותיו של המחונך, ולכן. קל
יותר להתפשר עם האבות. ולבא לעמק השוה, ולזאת ‏ אין. אנו
מחויבים ל כ בוש את ההנוך. העירוני בידינו ולהוציאהו מתחת
השפעתם ‏ של האבות ‏ ושל כל יתר \ המחנכים.' ‏ די לנו 'בי"ם
: ער אשר מטני יראו כל יתר בתי-

אחר/ אשר. בו נוכיח למעשה את
צרקת הנחותינו החנוכיות .. בי הערים. יכולים לעביר. בתועלת
רבה בתי-החנוך. הפרטים, ‏ בתיההחנוך של חפי"ח ‏ ו,עזרא"י אנחנו.
צריבים רק לעזור ‏ להם, ‏ כי. יעמרו. על .| צחקץ | הנחותיגו = פנוגע
לשפה העברית,: ולמטרה זו די אם נבקש | לחעמיר בתוף. בתי*
הספר הללו אה המורים לְעכָרית מ שלנו, ולא משבח .אנכ

+4

ה

ל ביט פופה

גליון לו

> העולם -3% 3 7%

מאד. את מעשי החובבים. הנותנים את מוריהם. לעברית. לבתו-
הספר של תכי"ח, אלא שאין אלה עפ"ר. מן. המצוינים שבמורינו,
ואיני מבין כלל את התנגדותם של אחדים. מטובי משבילינו בארץ
ובחו"ל להמעשה ‏ הזה.: לא. פיזור: הכחות הנני: הואה. בזה. כי
אם קבוץ הכחות, ‏ אנכי: יודע -מן. החיים כי מורה. לעברית אחר
עלול. לחולל מהפכה רוחנית שלמה בתוך. בי"ם. אלינסי, אם זה
איש משכול, מבין. ומסור לעבורתו, : וכמה משפיעים. המורים
הבודדים, הנושאים : אידיאלים. חיוניים בלבותיהם, | בכל ‏ בתי-
הספר בכל העולם ? מורה אידיאלי אחד כי יבוא: אל בי"ס, והיו
כל. הלבבות הרכים לו,. ומיי כמונו, אשר את מיטב. האידיאלים
שלנו לקחנו מידי המורים הבודדים | האלה, אשר הפיצ את
תורתם. ב פת ר. וב א יפור, ‏ יודעים את ברכתם המרובה+!

ובכן + העבודה .החנוכית: הרצויה. בעיר קלה: היא במדה
ודועה , ,

| מה שאון כך בכפר,

עבודתנו. החנוכית. יבמושבות צריכה. להיות כ בוש במלא
מובן המלה הואת,

איך שיהיה. ההבר מפאים. ומעציב,. אבל הוא. כך:: במת
החנוך במושבות לא גכבשה כלל. לאידיאלינו הישובים. ‏ החקלאיים .
במושבות. אין. אנו יכולים להסתפק. בחנוך. לאומי ‏ גרירא, | כמו
שמבינים. אותו רבים מן ' האידיאליסטים = שלנו, = החנוך, שאינו
יוצא מחוג חבוב השפה וחבוב ,הפרזות" ‏ הפטריוטיות: הבנליות .
אם יש לחלוק על נאומו העשיר. והמלא: ענין של מר -טריווש
אשר' השמיע. באספה הכללית האחרונח,. בכמה ובמה פרטים אנו
צריכים להודות, כי לעקרא דדינא צדק : באותם האופנים החנוכיים/
אשר השתמשנו. בהם עד. היום. לא נכבוש את הארץ?. ומה הטוב
לתאר. האגרונום. ווסמאן בהברים מעטים את המצם המעציב של
החנוך במושבות : ,א תכנס. אל אחר. מבתידהספר \ שבמושבות
בימים, . שבחוץ: הכל פורח,.שבשהה ובכרמים העבודה ,רותחת'- -
הנך מוצא את התלמידים יושבום כפופים על ספריהם.,. ואם
תכנס אל אותו. ביס ביום ‏ שהחים. בוער, הנך מוצא עור הפעם
את החזיון ‏ הראשון,,. בני | האכרים | אינם מכינים. את עצמם
אל \ אותה: העבודה שהיא. צריכה. לחיות ‏ קְרובָה אליהם
ביותר, = אין מגדלים = בהם ואין | מפתחים בהם ענין אל
הסביבה. הסובבת. אותם,. אל. הפביבה שהיא לפעמים זעומה מאד ,
אתמול דברו: הרבה על. ערכה הגדול של השפה העברית, אבל
בני. האכרים צריכים לרְעת עור שפה אחת -- את השפה הנהדרה
של הטבע. ושפה זו כמעט זרה. היא לגמריי לתלמידים הכפריים
שלנו".

בית-הפפר. הכפרי. הרצוי תעודתו- העקרית. לחנך.: < אכרים
מובים,. חובו הראשי. לתת ‏ לתלמידיו אמצעים קולטוריים, להלחם
בעד קיומם החקלאי ‏ ולעשות: את. קיומם. זה יותר ‏ קולטורי, יותר
קל ומשוכלל. ‏ בית-הספר: הכפרי. צריך ‏ להביא את חניכיו למררגה
כזו שיובלו למצא את כל הברכה הצפונה | בחיים החקלאיים.
בית-הפפר. הכפרי. = הנוכחי. אינו נבדל ‏ כל: מאומה: מביתההספר
העירוני למתחילים, ‏ ואינו נברל \ הרבה: מכל. חררדמתוקן: בכל
ערי. התחום, אם נוציא: מן החשבון את תחית השפה בתור שפה
מדוברת בפי הילדים, שום איש לא יחשרני, כי איני יודע לערוף
כל צרכו: את. ערך ‏ הרכוש הלאומיי הגדול | אשר ‏ רכשנו בזה
שילדינו: במושבות. מרברים עברית, ‏ אבל בזה אין אנו יוצאים
עו ידי חובתנו, במושבותינו צריכים לנו: לא רק דוברי עברית,
כי אם גם עובדים עבריים, הדבור העברי ישכח, ‏ אם בעת ובעונה
אחת. עם. גידול ופתוח הדבור העברי. לא: נתאמץ. לגרלי ולפתח

גם את העכודה העברית, בן האכר אשר לא ידע לחבב את

מושבתו ואת עבודתו, אשר לא ידע לחיות = חיים ‏ הגונים על
עבורתו יעזוב את המושבה וישכח את השפה, וגם בשבתו
תחת תאנתו הרלה ותחת. גפנו ‏ הרוה: לא = יתנהו: לבו להתעלס

אהבים עם שפתו העברית .

ובכן מצב הדברים מוכוח :

א,. כי העבורה הרוחנית של החובבים בארץ מ ע מה מאד .

ב כי בערים יש לעבודתם הרוחנית של החובבים ‏ ערך
גדול אף | שמעטה היא, מפני ‏ אוכותה, מפני ‏ אופיה
הימו נם פר.ציגני, ‏

נ. בי בכפרים אין לעבודתם הרוחנית של החובבים ‏ כל
ערך כי מעטה היא בכמות וגרועה באיכות.

ד, כי. החובבים מוניחים את המקום העיקרי הצריך להשפעתם---
הכפר..

חו"צ מכריזים על עצמם שהם השאור ‏ שבעפת. הציונים,
שהם הם האלימנט התופס, שהם המיעוט הריבולוציוני ההולך בראש
הרוב -- ראשי החיבבים, ‏ כידוע, אינם אנשים. ענוים -=-

היכן ‏ התפיסה ‏ שלהם בענין היותר קהוב להם,. בענין
החנוכי ? אי ההתחלה הריבולוציונית שלהם+ במלא פינו ‏ אנו
מאשימים את חו"צ על התרשלותם בעניני החנוך שבכפר, על
אשרי לא הבינו ולא בקשו להבין. ואינם. רוצים. להבין עד היום,
היכן מרכז הביבר של עבורתם הרצויה,. את העבודה היותר: נאה
הזניחו , ואם. לא ימהרו החובבים: לתקן את אשר. עותי עד עתה
ולהעמיד את עצמם על דרך חדשה וביחם. חרש. אל הכפר
הפלשתינאי --- כל ראגתם לאותו הכפר קליפת. השום שויה,

החובבים צריכים לשים להם לחוב !

א, בהיות, ‏ כי אמצעיהם החומריים ‏ מעטים. לכן: = יחדלו
מפזר את כחותיהם "לבתי-הספר- השונים | ולרכז לע"ע; את':כל
אמצעיהם, המוקדשים לענין. החנוך במושבות, = במקום. אחד' ולופד
במקום הזה בי"ם. כפרי. מיפתי אשר יהיה לאור ‏ ולפומן ‏ בשביל
אחרים.

ב,. לעוור \ למורים = צעירים, | הרוצים : להכין: את. עצמם
להיות מורום כפרים, ללבת לחו"ל ללמוד ולעביר איזו שנים ולקנות
להם. תורה להלכה ולמעשה,

אלו הן הדרישות היותר מינימליות. ‏ והררישות המקסימליות
צריכות. להיות :

א, לכבוש את כל בתי-הספר במושבות ולהנהיג בהם | השבלה
לאומית וְחנוך חקלאי רציונלי,

ב. ליסד סימינריום באחת' המושבית הגדולות, אאשר. להן
חקלאות מנומרת, לחנך בו מורים בשביל בתי-הספר הכפריים .

הרי איריאלים שחויצ. צריכים ויכולים לשאוף להנשמתם.

אגב אורחא : .

אם בכפר איני. יכול: להבין: את החנוך הכללי שאנו
פרופיסיונלי, = הנה בטה שנוגע אל העיר = איני | יכול ‏ להסכים
בשום אופן עם מר מריווש וחבריו חנוטים. גם פה כלפי החנוך
הפרופיסיונלי, בעיר יהיה דומה השנוי הזה להקטנת הדמות של

את

החנוך, ‏ להגבלת מיצריו, * איני ‏ רוצה להתוכח ‏ על זה הרבה ,"

הכרתי = בנירן | זה לא נתחורה לי מתוך = החיים כי. אם מתוך
הרגשתי,. אנכי סובר, כי בערים הפלשתונאיות ‏ צריך להיות מקלט
לאינטליגנציה העברית, לכחותינו הרוחניים : : המתנונים = בגלות י
ומקלט כזה יבראו:: לנו לא בתידספר פרופוסיונליים: כי אם כללוים
עם חונים קולטוריים רחבים. לכן שמחתי הרבה ליסור ,בצלאל",
ולא לצר הפרופיםיונלי אשר בו כי אם לצר האמנותי שבו. לפן
כשהתנגדתי עם. שאר חברי. לגימנפוה ‏ העבהית, < לא התנגדתי

כאחדים מהם לע צ'ם. הגימנפיה, : שתמיד חשבתיה והגני חושבה "

8 > העולם ₪

גם כיום לתנאו: הכרחי להתפתחות העירוגית, כי אם ל ה ע מד ת *)

הגימנסיה שלא יכלה להניח את דעתי. ולכן איני יכול להתיחס
באירוניה כמר. טריווש. גם אל החלום על אוניברסיטה.

את החנוך הפרופיסיונלי. הדרוש > לעירוניים = ימצאו אלה
מעצמם, ‏ כי הרי זה תנאי הכרחי | לקיומם ולהתפתחותם, ואת
ההתפתחות ‏ העירונית. אנו: חושבים להנולה טבעית ‏ כזו, שאינה
צרוכה לאמצעים מלאכותיים של עוזרים ‏ צדרים, ובכל אופן. אין
החנוך הזה חובנו הרא שי, אנו צריכים, <אם. נוכל, לדאוג
לצרכיהם הרוחניים של העירונים היותר ‏ רחבים.

ואת הפחד, שאחרים פוחרים, פן ימשכו בתיההספר התיכונים
שבעיר את הצעירים. מן. המושבות, הנני ‏ חושב לפחר מגוזם,
האלימנט. הצעיר, העלול לעזוב את המושבה, יעובנה אם כה ואם
כה, ואם לא ימצא את מבוקשו בעיר הפלשתינאית ולך לחו"ל,
אנו לא נקשור את צעירי המושבות אל מקומם אם נסגור בעדם
את שערי העיר, אנו צריכים ‏ לברא בתוך המושבות ‏ תנאים
כלכליים ורוחניום כאלה, אשר. לא יביאו את צעירינו = לירי
בריחה מן הכפר,

ואם כה חדלות -- ביחפ אל הצורך --- דרכי | עבודתם. של
החובבים במקצוע הרוחני העיקרי אשר בחרו להם, הנה עבודתם
בשאר. המקצועות --- אפ ,

בית"העקד. ביפו ‏ חלש מאד, אם לא נרצה להשתמש

במלה יותר. חוקה; ‏ לענין ‏ בתיההעקד | במושבות לא דאגו. חו"צ

כלל וכל קרקע. זו בתולה. כל עיקרה או נעברה ‏ בכחותיהם
הפרימיטיבים של בני המושבות עצמם,
= בשביל. פיחור: העדות במושבות ובכפרים עשו הו"צ מעט
מאד. או. לא כקום,. הנפיון. המבריק שנעשה בוברון-יעקב. ושקנה
הרבה לבבות, עבר כענן ולא השאיר כל סימנים . בחיים, חו"צ
עצמם לא החזיקו באותה. ההתחלה והזניחוה | אחרי עבור
ההתלהבות. הראשונה.
ועניני הספרות.. . ההתחלה היפה של ,העומר" היתה לאין,
התפלה לעתון בשביל בניההנעורים נשארת עד היום תפלת שוא,
ואף הצרך הצועק לפפרי-למור בעברית, שהתפתחות בתי"הספר
התיכוניים. אי אפ שר ית בלעדם, אינו מתמלא,
ועניני הסטטיסטיקה. ,. ועריכת ההיסמוריה של הישוב,. ,
מאן רכר שפם!
(המשןך יבא)

הי שוּב. הַעַברי בְּמסופוטמיה +

הצורך בארץ מנוחה לעם ישראל הנודר הביא שאלה
חדשה + -- שאלת הישוב העברי במסופוטמיה. הנטיה. הגלויה,

*) עד כמה היתה העמדה זו בלתי שלמה, מוכיח גם מצב הדברים
דעבשיו, אף שהתפתח בהצלחה מרובה שלא היתה יכולה. להיות מקווה. פחר
,הדיפיציט" תלוי על ראש המתעסקים בגימנסיה כחרב דמוקלום . והפחר הזה
מכריח את אחד המורים לְעווּב. את ביה"ס ואת התלמידים ולנדוד ‏ לארצות
רחוקות. לקבל נדבות בשביל קיום הגימנסיה .. קיום הגימנפיה תלוי ב נד בות
מקריות. הולכת ונפתחת המחלקה החמישית , וחסרון ‏ מורים | מומחים
ומוכנים לעבודת גימנסיה ע ב ר ית נעשה יותר ויותר בולט, יותר ויותר מפוכן +
חסרון ספרי"למוד אוגו מתמלא, וככל. מה שהעבודה בנלמנסיה ז מרובה,. החפרון
הולך וגדול ,‏ ואון האמצעים מפפיקים לקדם. את פני הרעה בעוד. ומן +

גליון לו

שהראו ‏ אחרים = מראשי הממשלה התורקית המחודשה לקבל
הגרה יהודית בארצם, | נפגשה עם שאיפת יט"א,: אשר אחרי
חפושים רבים והודעות על אדות ארצות . שהוצעו לפניה, לא
מצאה מקום יותר טוב לישוב עברי גדול ‏ מבמרינת. מסופוממיה .
ואם גם אפשר היה להוכח ‏ אחרי צעדי יט"א הראשונים,: שבכל
גודל הצורך שמרגישה ‏ תורקיה במהגרים | חדשים ושבכל חום
הומנותיה. ליהורים ‏ לבוא ולהאחז במדינותיה הרחבות, ‏ אין. היא
רוצה לתת להם זכיות מיוחדות: עם אבטונומיה. או טשרטר,.-=
בכל זאת השאלה על אדות ‏ הישוב העברי. במסופוטמיה עודנה
עומדת בכל תקפה על מדר היום ומוסיפה להעסיק את היהודים.
למבינים ומתבוננים ברור .הוא, שמצר אחד לא הכל תלוי ברצון
האנשים המנהלים עכשיו את הממשלה התורקית , ומה שתורקיה אינגה
חפצה לתת היום תתן. אולי מחר, ומהצד השני לא פחות ברור הוא,
שאם האבטונומיה היא אחר העיקרים היפודיים ‏ בהסתררות יט"א,
ושהיא היא היתה .הסבה שבראה את הפרור במחנה הציונים,
לאסונו של העם העברי, בכל זאת הנה נוטה. כבר יט"א לעשות
פשרות בדרישה הואת וכבר שמה פניה ללכפת באותה הדרך
שהלכה הציונות המדינית,: כלומר לותר לאט לאט על האבטונומיה
ולהסתפק לע"ע רק בצל של איזו = קונצסיות ‏ או באפשרות פשוטה
לעסוק בישוב , | הלא סוף פוף לא עברו השנים האחרונות,
שנות הפרוד, בלי כל השפעה גם על היטא"יים,: גם במחנה
ההוא מתחילים להבין את האמת הפשוטה, שהאבטונומיה איננה
קודמת ‏ לישוב, ושהאבטונומיה באיזו ארץ בלו עם היושב ‏ בה
דבר ריק הוא., ואין לה ערך . מתחילים כבר כולם -להכיר, שקורם

יכל צריך לבוא: לארץ, ‏ להאחז. ולהתחזק בה, והזכיות ‏ המדיניות

הבאנה | מאליהן . = ולכן,: למרות ‏ שהישוב' ‏ במסופוטמיה פוגש
בראשיהו התנגדות זו הן מצר הממשלה התורקית והן מצר עיקרי
יט"א, עדיין לא הופר. מן הפרק. בחור שאלה, היוצאת, ‏ לרגלי
חשיבותה הגדולה, = מן התחומים. הצרים. של. יט"א. ועומדת לפני
כל העם העברי. ותובעת תשובתו',

מה הם תנאי החיים בארץ החדשה הואת, המוצעת לפנינו ?
מה הם הנאי הישוב בה+

מסופוטמיה ‏ היא אהץ ‏ המושכת כבר זמן רב את עיני
החוקרים אם מפני ‏ עברה הגדול, אם מפני התקוות לתחיתה
בעהיר, ווה גרם שעל ‏ אודותיה נכתבה ספרות שלמה%).

בזה שהארץ בכלל מוכשרת לישוב גרול אין מה לפקפק,
הארץ היא פוריה מאר,. לפי עשרה הטבעי. היא. אחת ‏ האהצות ,
היותר * מבורכות בתבל, הפופרים העתיקים שבקרוה והפופרים
הערבים, שחיו בה בימי הכליפים, אינם פוסקים מלהלל את אדמתה
המשובחה, הם מספרים על עבורת יושביה. הקורמים, על התעלות
ועל הסוללות שהיו. בין. פרת וחדקל, ולפי: דבריהם אדמת מפו:
פוטמיה נתנה מאה שערים,. גם עכשיו עוד האדמה פוריה במרה
בלתי. מצויה, יש מקומות, ששם היא נותנת\ פי 14--18 וגם פי
0, המדה הביגונית היא 18--10 שערים, הארץ נותנת: מלבר
שאר התבואות גם אורו , מן המין האחרון אוספים פי. 40- -80,
האדמה טובה לזריעה בכל המקומות, רק האורז דורש. בצות או
אדמה עשורה במים, ‏ מסופוטמיה מוכשרה לא רק לזריעות, ‏ כי

*) מן הספרים שיצאו לאור בומן האחרון גותן ‏ יריעות רבות ומקיפות

ספרו: של הערבי הבוב-שיחה, שישב בבגדך כארבעים שגה ושבתב ספר בשם

,קת 66 66מוצסץ ‏ ג[ קהירא. 1908, חומר רב נותן גם הסופר

הצרפתי אנדרי שירדם בפפרו ₪080 ה 66 167 06 הומז0ג[6 26[ פריד 1908י

הספר היוחר חשוב. על השקאת הארץ הוא ספרו של 3411100188 = מ810שחויוה =
6 6

גליון לו

אם גם .לטיני נטיעות שונים, .מן מיני התמרים השונים והמרובים
עם כל מיני עצי: פרי הררום ועצי פרי האזור. הבינוני, | הארץ
עשירה גם בירקות , שדות, גנים ופרדסים מכסים את כל המקומית
הקרובים לישוב אנושי. בזמן האחרון נפו לטעת ‏ בה עצי. קיה
ואינדיגה והצליחו, החלו להתעפק בעצי תית ובעבודת משי וראו
בוה ברכה, החלו לזרוע. צמר. גפן וראי, שלצמח הזה יש עתיר
גדול בארץ.. ‏ גם הטבק במסופוטמיה. מצטין במובו. וכל העושר
הזה טמון עור | ומחכה לירי. עוברים, העתודים ‏ לבוא. ולהועיאו
מן הארמה בהפכם את שממות הארץ לגן פורח, כמו שהיהה
בימי אשור ובבל הקדומים ובימי הפרתים אחריהם וכמו בתקופת
הכליפים. בימי. הבינים,

יחר עם עבורת הארמה יש במסופיטמיה גם מקום רב
לגדול בהמות.. ‏ סוסי מפופוטמיה. מצטיונים ביפים. ובכחם. ‏ עדרי
גמלים, חמורים, בקר וצאן נמצאים עד אין מספר,

אבל ארמת מסופוטמיה במצבה הנוכחי איגנה מסוגלה
לעבודה במדה גדולה עד שיסררו את השקאהה, כמו שהיתה
בימי קדם: או בימי . הכליפים, הנהרות פרת וחדקל | מביאים
בראשית הקיץ = הרבה מים. מהרי ארמיניה ואסיה הקטנה ‏ וְהֶם
שוטפים ועוברים על כל הארץ מסביב ומשאירים בצות נדולות,
שהן ‏ מולירות מחלות. מפוכנות, = בימי. ה,יץ | מתמעטים המים,
ושטחים. גדולים. במפופוטמיה. מההפכים למרבריות שממה, ‏ ובכן
נחיצה עבורה רבה לפדר את שפע המים במסופוטמיה, להוציא
אה המים מן המקומות. הסובלים משפעתם ולהשקות בהם ע"י
תעלות את המקומות החסרים מים. סדור חלוקת המים הוא התנאי
הראשון להתפתחות עבורת האדמה במסופוטמיה. | רק אז יהיו
המים ?ברכה גרולה לארץ, בעת שעכשו הם לפעמים קללה
ומכשול לכל התקרמות, ואף על פי שוש עוד | הרבה, שרידי
התעלות והפוללות הקורמות צריך ‏ עור להוציא על עבורֶת ההשקאה
סכומים ענקיים, על פי חשבון המהנרס המומחה וילקוקס, שעסק
ברבר הזה גם במצרים ובהורו, צריך יהיה להוציא להשקאת
הארץ מאות מיליונים פרנק. רק אחרי העבירה הקודמת הזאת
אפשר יהיה לעסוק -בעבודת הישוב בבקעת מסופוטמיה, העתידה
לקום להחיה, ובאמת, הכשרתה של ממסופוטמיה לישוב היא
עבורה קולטורית גדולה מאד. לא דבר קל הוא לכבוש אדמה
מרובה כל כך ולהכשירה לישוב אנושי, ‏ לפי חשבון המומחים
יהיה אחרי. סדור ההשקאה מ,ום במסופוטמיה | בער ישוב של
8 מיליון איש שיוכלו לעסוק רק בעכודת הארמה עכשו
אין הארץ העשירה הואת מיושבת כמעט כלל וכלל. על פי
המספר הבינוני ‏ יושבים במפיפוטמיה מ-6 עד 18 איש על קילומטר
מרובע, בעת שגם בא"י, שהיא ג"כ איננה עוד מיושבה, יושבים
יותר מעשרים איש על קילומטר מרובע .

אך לא רק לישוב כפרי מפוגלת ‏ מסופוטמיה.. במקומות
שונים מצאו בה מכרות נפט ובמרה רבה כל כך, שיספיק לבל
תורקיה ופרם, יש עוד מחצבים אחרים בארץ הזאת, אבל הם
עור לא נחקרו, בארץ מתפתחת מלאכת עבור העור, מלאכת
אריגות שונות ומשי, הרקמה הבגדרית, שבה מתעסקות ביחוד
היהודיות, ידועה בכל המזרח, מצבה הגיאוגרפי של הארץ בין פרס
והודו והארצות הפמוכות אל ים התיכון יעזור * להתפתחות
המפחר : | עריה הן שוקים הכרחיים לסחורות אירופה ואסיה,
נההותיה מקשרים ‏ אוהה עם פוריה, אסיה הקטנה וארמיניה,
ומפלת הברזל, שתעבור בה אולי עור בעתיר הקרוב, תקשר את
ים התיכון עם הים הפרסי ותקצר את הדרך מאירופה להודו.
והמסלה הזאת, המכוגה הבגדרית, שתתאחר עם המפלה האנאטולית
שתעבור דרך הערים מוסול, בגדר, ‏ בוצרה ער. איזה חוף של

\

- םלועה‎ >

9

הים הפרסי (קוביטה) תמשך עד 9,890 קלומטרים ותגרום למהפכה
שלמה בהתפתחות. אסיה המערבית ובמסחר ‏ העולמי, הרשיון
לב.ין המפלה הזאת ניתן עור בשנת 1905, ותנאיו אנחנו מוצאים
בחוזה | שנעשה בין הממשלה התווקית וחברה גרמנית, אלא
שהדבר הגרול הזה איני יכול לצאת לפעולה, מפני שבנין המסלה
הענקית הזאת תלוי | במהירות התפתחות הישוב בארץ. לפי
התקציב יעלה. בגין המפלה הבגדרית עם פניפיה הנחוצים ועם
הכשרת נמל על חוף הים הפרסי עד 200 מיליונים פרנק, להשיג
סכום ענקי כזה אפשר רק אז, אם תהיה החברה בכוחה שתוכל
בזמן מן. הומנים להוציא את הקפיטל עם רבית ידועה , ובהיות
שאי אפשר לחכות לריוח המפלה שתעבור במקומות בלתי
מיושבים, | התחייבה הממשלה התירקית לתת לאגודת המפלה
ערבות להכנסה עד 16.500 פר, מכל קלומטר . עשו הערכות,
כמה תיכל המפלה לקבל בער הנוסעים ובעד הפחורות: = והנה
הן עולות ויורדות | מאלף עד 8000 פר' מקילומטר. יש גם
אופטימיסטים שמקווים לגדולות, אבל גם דר. רוהרבאך, אחד
האופטימיסטים היותר גדולים, | שכתב ספר על אדות המפלה
הבגדרית, מעריך את הכנסותיה לכל היותר---ל4000 פר' בשנה
מקילוטמר, ובכן תוכרח הממשלה להוסיף את הפכום החסר
של 18,500 פרנק בער כל קילומטר, ובוה תתחייב הממשלה
התורקית | להעיק על תקציבה השנתי ב- -85 מיליונים פרנק.
מי שיורע את מצב הכפפים של תורקיה , מי. שיורע,
שהממשלה נמצאת תמיך בין | המצרים בענינים כספיום ,
ושאין ידה משות לשלם את שכר הפקירים במוערו, יבין, שתורקית
לא תיכל לא עכשו ולא בזמנים הקרובים | לקחת עליה משא
כבר כוה, ואם גם קבלה הממשלה התורקית אחרי המהפכה
האחרונה | סכומים בלתי מקווים' מאוסטריה, = בולגריה ומנכפי
השולטן המורח, לא תוכל ‏ להשתמש בהם להוצאות המסלה,
מפני שרוב הכסף הוה כבר נבלע בתקונים בפנים הארץ, כמו
בהעלאת שכר הפקידים, בתקונים בצבא ובצי, ובכן בנין המפלה
הבגדרית תלוי בהתפתחות הארצות השוממות הסמוכות למסלה,:
בהתפתחות. שתוכל לבוא רק על ידי זרם מהגרים חדשים שיבראו
בעבודתם רכוש חרש ושיוכלו להוציא את כל העושר הנמצא
בארמת מסופוטמיה הרחכה, הממשלה תוכל לקחת עליה את
הערבון הגדול לאגורות המסלה רק בתקוה, שיבאו בהמון רב
אנשים חרשים לעבר את הארץ, מפני שחלוף הסכומים שתשלם
הממשלה תקבל הכנסה ממפי התושבים ומעבודתם, ‏ ומובן, שכל
כמה שתלך הארץ הלוך והתפתח, יקטן הסכום שצריכה תהיה
הממשלה למלא ער הגובה שערבה בערו, אולם האם מוכשרה
הארץ הואת לישוב אירופיים | על פי אקלימה או על פי תנאיה
המיוחדים?

האקלים של מפופוטמיה הוא בריא וטוב, אף על פי שהוא
קשה לאירופיים, החום שם הרבה יותר גרול מאשר בארץ ישראל
גם מאשר במצרים. בערים בונים להם התושבים מרתפים (,סררב")
בעמק של שני מטרים תחת בתיהם ושם הם מבלים בימי חקיץ
את השעות היותר חמות מאחת עשרה בבקר עד ארבע אחרי
הצהרים, החים גדול במסופוטמיה במשך של שלשה חרשים,
והוא לא פחות מארבעים מעלות, ביחור קשה החום מפוף יוני
ער הימים הראשונים של אוגוסט, בומן הוה מגשבת רוח חמה
מאד במשך ארבעים יום, התרמומטר מראה אן בצל לפעמים
0 מעלות לריאומיור, בימים החמיט האלה נפסקים לגמרי החיים
בארץ. גם הערבים עם אורחותיהם אינם יוצאים בררך. בחורף
האויר הוא קליר, אף על פי ששלג אין במסופוטמיה, *אם תהיה
הארץ מיושבה ותתכסה בעצים וביערות, ‏ אז' יהיה: האקלים. יותר

\

: גרולה כזאת,. ויהיו

> הּעו9ם

ממווג, = ירוע, שבימים קרומים - היו במסופוטמיה = יערים, = אלא
שמהם לא נשארו כעת כי אם שרידים קטנים.

המחלות מרובות במסופוטמיה ‏ רק במקומות הבצית. | שם
שוררת קדחת, הלוקחת לפעמים גם הרבה קרבנות, אבל = אחרי

שייבשו את הבצות יהיה האקלים טוב בכל מקום, לא נעימה היא
הצרעת השוררת במסופוטמיה והידועה בשם נצן חליב 0%116 מטוגוטנן 16
מפני שהיא. מצויה גם בחליב. אין איש, היושב איוה. זמן במפו-
פוטמיה, שינקה | מן המחלה הואת, הערבים מקבלים את צרעת
חליב לפעמים היותר קרובות על הפנים, והאירופיים על פי"הרוב
על חלקי הגוף האחרים, ביחור לא נעימה היא, אם היא נוגעת
בחוטם, מפני שאז היא משנה ומכערת את הפנים, הצרעת הואת
נמשכת ‏ שנה ואיננה כואבת ואינה מפוכנה, = רק בזמן הראשון
היא סובבת ‏ גרירה, ‏ ואחרי כן | היא. עוברת ומשאירה סמנים
קטנים. תחבולה רריקלית ‏ נגדה אין עור, וגם אין יודעים את
סבת המחלה. חושבים שהיא באה על ירי המים | או על ידי
מקרובים, הרופאים המקומיים נותנים נגד הנצן החליבי איזו משיחה,
ואז הצרעת עוברת | אחרי איזה' חרשים ומשאירה רק סמנים
רפים .

למרות החים הגדול = חוקים תושבי מסופוטמיה ובריאים,
גם יהודי מסופוטמיה, הבאים לארץ ישראל, עושים רושם של

"אנשים ח!קים. החום הגרול של מסופוטומיה לא הפייע בער עמי
קדם לברוא בארץ הזאת קולטורה גבוהה. הארץ: הזאת תופסת

גם מקום נכבדר בהתפתחות הקולטורה העברית. בה נברא התלמוד
הבבלי, -ועריה היו זמן רב ידועות בתור מרכזי חורה וישיבות,
ובל זאת עכשו יהיה אקלים הארץ קשה לאירופיים, ביחוד

להור הראשון, או גם לדורותיהם הראשונים, ‏ ווה יהיה מכשול

גדול לישום , מלבר ‏ הקושי הזה יפגוש הישוב בימים הראשונים
עור מבשול יִותֶר גדול מצר שבטי הערבים הניררים במסופוטמיה,
לפי הסופר הבקיא. בחיי הארץ,. חביב שיחה, הנותן. רשימת השבטים
הברוים במסופוטמיה, עולה מספרם עד 9,810,000. חלק גדול
מהם חיים. על חרבם ורובם ומתעסקים במלחמות. ובשדירות ,. יש
שבטים חוקים כל כך, ער שמספרם מגיע עד 40.000, הם
יושבים באהלים' וגוררים יחד עם עדריהם הגדולים ממקים למקים,
הם כולם ‏ גבורים, | מיטיבים לרכוב ולירות . הם מנוסים
במלחמות ואוהבים ‏ אותן.. לגנוב ולשלול ‏ לא נחשב. בעיניהם
לחרפה, אם רק יש בזה נבורה וערמה, הם נמצאים תחת עול
ממשלת תורקיה רק על פי השם והם מתנהלים באמת על ידי
שיכים' נבחרים. ‏ יש שבטים שפונים ‏ אל הממשלה שתאשר
בחירות השיכים,. ויש כאלה. שאינם מכירים. גם את הקשר
הרפה הוה. ביניהם ובין הממשלה . הם ברובם בני מדבר חפשים

המושלום כאות נפשם. בערבות ‏ הגדולות | של מסופוטמיה ;

לפעמים הם מתנפלים. על הכפרים, ‏ על האורחות, ולוקחים מס

מהאורחות. = העוברות בארץ נדודיהם . | כל ישוב אירופי ופגוש
מכשול ‏ גדול וחוק מצר הערבים האלה. צריך יהיה לכל ישוב
למצוא לו מגן לא מפני התנפלות של גנבים או שודדים, כי אם
מפני ‏ מלחמות קשות עם מחנות שלמים של. גדודים מזוינים ,
לתורקיה אין די צבא במטופוטמיה לשעבר ולהכניע את השבטים
| החוקים, ולכן. היא נותנת להם על כרחה לחיות כרצונם, אבל אם
> תבגה המסלה הבגרדות ויוסד ישוב חרש, צריך יחיה צבא -גדול,
בכרי להגן על המפלה ‏ ועל המושבות , לפי השערת שיררם צריכים
יה שני קורפוסים שלמים להגנה על מסופוטמיה בפני שבטי
הערבים. ובל אופן, אם גם אפשר יהיה לקבל הגנה צבאית
מוכרחים. היושבים הראשונים עור = לסבול
הרבה מן השבטים השורדים. זמן רב ימצאו במצב מלחמה,

"אבל מוה. אנחנו

+ גליון לו

ויסבלו הרבה מגנבות, ‏ שרידות. וההנפלויות. על מושבות שלמות
ועל אנשים בורדים, אין כל כפק, שהישוב. החדש יעלה בהרבה
קרבנות מפני האקלים ובקרבנות: מרובים שיפלו על ידי החרב;
הסכין והרובה הערבי.

הגנה | הוא הבר כל. כך = הברחי בישוב: המסופומטי,
שהגרמנים בחשבם ליסד. מושבות על יר המפלה. הבגדרית מצאן
לנחוץ לבקש רשות לסדר מיליציה מעשרת אלפים איש, במובן ,
תורקיה לא יכלה להסכים לתנאי כזה, הדומה לותור שלם על הארץ,
ולכן חרלו הגרמנים מלעסוק בשאלת ישוב ‏ שלהם. במטופוטמיה :
רואים, = שאם יוסר איוה ישוב במפופוטמיה,
צריכה תהיה הממשלה להקדיש סכומים עצומים ‏ להחוקת צבא
גדול, בכדי להגן על החיים ועל הרפוש של התושבים החרשים,

ובכן = נחוצים לישוב = במסופוטמיה קרפנות: גרולים מצר
בעלי הישוב ומצר הממשלה : = בעלי הישום ‏ צריכים להשקיע
מיליונים רבים בעבורת השקאת האדמה, ונחוצים להם סכומים
להתישבות, ונחיץ להם כח סבלנות גדול בשביל | להלחם עם
האקלים הקשה ועם השכנים הרעים. | הממשלהה תהיה נכונה
להקריב את הקרבנית הנחוצים לישוב מסופוטמיה, ‏ מפני שעל
ידי זה תרכוש לה כח' גדול. הממשלה התחוק על השבטים שאינ
מכירים אותה, ‏ תקבל. עושר. ממרינות. עזובות ושממות, ועל. ירי
המפלה הגדולה שתאחר את מדינותיה באסיה ובאירופה תרים
את ערך כל תורקיה בכלל , בישוב מפופוטמיה רואה הממשלה
התורקית לפניה מטרה גרולה לאומית ‏ ומדינית, = אבל מי מבעלי
הישוב. יוכל. ויהיה מפוגל להקרים קרבנית, הדרושים לישוב. וה+ .
רק מטרה. גבוהה, ‏ שאיפה אילולות תוכל לתת לארץ את העם
הנחיץ' לה . כל עם ועם יראה בישופו הגדול במסופוטמיה מטרה
כואת, ' אך תורקיה לעולם לא תסכיט, שאיזה עם אירופי, שיש
לו ממשלה, יאחז בארץ, מפני שבזה תעשה פרץ גרול בממשלתה
באסיה . ובכן = שתי דרכים לפני תורקיה או לעזובי את הארץ
במצבה הנוכחי ולחכות ער אשר התפתח לאט לאט מאליה; או
לתת פוף סוף את היכלת לעם העברי להתישב בה בתנאים
נוחים, ‏ אם תירקיה. איננה מסכימה עכשיו לישוב העברי
במסופוטמיה, צריכה תהיה להסכים אליו אחרי כן, מפני שנחוץ
לה עם שיעבר את הארץ ושיחיה אותה . אבל היהיו היהודים
מטוגלים להסתגל לתנאי הארץ. ולהישוב בח+

8

מ בן-אליעור
בַּבִית הַחולִים.

(סוף)>

על פי רוב נופלת קטטה בין ,האויבים" בשביל רבר-של-מה-
בכך , אך יסור האיבה הוא טבוע בתכונת שני האנשים האלה,

הגליצאי ‏ הוקן אוהב | את השקט והמנוחה, והוא גוער
בנזיפה באלה הממלאים צחוק פיהם או המרברים בקול רם,

- כיצר? הן אדם צריך לוכור תמיד היכן הוא. מי שנענש
מן השמים לשכב .חולה. ‏ הרי. הוא. מחויב. להיות עצוב, | כרי
שירחם. עליו הקדוש:ברוך:הוא..,

ואולם שכנו : הליטאי הצעיר - עליז תמיר, = שר בשירים,
מתלוצץ. עם הכל, מחלק קומפלימנטים לטרת מיללר. וממיל
מרה במרת. ש טיין, כל החולים מחבבים אית ומוחלים. לו את
הוללותו,. ורק הגליצאי לברו. הוא מלא חמה על ,חלץ" הארור
הזה ומקלל. אותו קללות נמרצות,

גליון לו

יש' אשר פני: הצעיר מתכסים. בענן עצבת, והוא שוםב בלי
תנועה, ורק עיניו מביטות אל נקודה אחת, אז שולח. הגליצאי
מבט מלא נקמה אל עבר שכנו .ורומן. לעצמו: -= ,אַהא, פוף
סוף נזכר. זה"

לפעמים נרמה, כי השכנים עשי שלום ביניהם, הם מספרים
איש לרעהו קורות. חייהם, שואלים ורורשים זה למעשי. זה. ביחור
אוהב. הגליצאי לספר בשבח ארצו ולהלל ולקלם | את הקיפר
פראנץ יאועף, אוהב היהורים ‏ ומלך החסד,

ובאותה שעה פניו = של הגלוצאי. הוועפים. תדיר ‏ מפיקים
איזו נדיבות, ‏ והוא נכון לסלוח. להליטאי את כל חטאותיו, בגלל
האזינו אל ספוריו והתפעלותו מן הקוסר. הגליצאי,

אך פתאם פונה הליטאי אל הדובר = בו. במין . תמימות
עשויה ושואל:

-- האמת הוא מה שאומרים במקומותונו,. כי. הקיפר שלכם
הוא אביון, רחמנא ליצלן?

הגליצאי. נותן ‏ עוניו< בו ובוחן. את פני איש-שיחו ועונה
בועם :

-- רק שומים והריומים בדו שקר. כזה, אנכי בעצמי ראיתי
את היכלו;., :

--- אפשר, --- מוסוף הליטאי --- אבל שמעתי אומרים;. בי
לחג-יובלו של פראנץ. יאועף הגישו לו. יהודי גליציה תשורה. ==
זוג סנדלים, ‏ והיהודיות נדבו. לו הריסר ווגות של פוזמקאות..,

פני הגליצאי מהכרכמים, עיניו מתמלאות זעם, והוא מרעים
בקולו הצרוד:

-- פושע | ישראל, משומר, ההא כפרת מלכנו,. עצמותיף
תרקבנה! והקיסר שלנו וחיה. לארך. יָמים.

הוא פונה עורף אל שכנו, מתכפה. בשמיכה ונושם בכבדות
מרוב. הזרעזעותו--

ביום. הרביעי .וביום השבת. נותנים רשות. לקרובים ומכרים
להכנס. אל בית:החילים לשעה אחת.

חחולים ממהינים לשעה זו בקוצר רוח. עוד בבקר. הם
מתחילים מונים את הרגעים, | מביטים. אל השעון הנראה להם
היום כעצל בהליכתו,

בשעה השלישית בצהרים נפתחות. הדלתות, והמון אנשים
ופתקאות ביריהם נדחקים אל הבית, חדר החולים מתמלא פתאם
חיים ושאון. החולים היושבים על מטותיהם ועיניהם נטויות. אל
עבר הפתח. מתמלאים חדוה למראה פנים של קרוב. ומודע.

ער מהרה מיצאים כל = אחר ‏ את ,שלו", . ובחדר. נשמעות
לחישות, שאלות, קריאות:מכתבים,. אנחות.

אל. הגליצאי רנילה לבא בתו הצעירה,.. עלמה יפה כבת
שמונה עשרה. אביה מתאונן תמיד לפניה .על אשר הכל רודפים
אותו. היא מתאמצת להרגיעו, ומכטיחה ‏ לו. להשתרל. בעדו,

שעת. הבקורים חולפת. מהר , בית החולים. מתרוקן-פתאום,
ומראהו כמראה. נוהדקיץ. בימות: הפתו,

שעה קלה שוכבים החולים שקועים איש איש -. בעולמו
המיוחד מחוץ לכתלי בית. זה, אשר זה עתה הביאו משם ודיעות
חרשות +

ואולם כעבור. רגעים. מספר הולך ונטחה הרושם. מן. החוץ,
ועור הפעם שבים החיים המשותפים ‏ של בית-החולים ,
: -- במה היא עוסקת | בתך+ ‏ -- שואל הליטאי את
הגליצאי. שכנו,
-- הוא. גזברית ‏ בבית-מסחר ,
כך + נערה. יפת. תאר. היא ,

[א

8

-> העולם =3 11

-- ובכן, מה אתה רוצה +

-- אולי תקח אותי לחתן לבתך +

הגליצאי שולח בו מבט וזעם ושותק. אך הצעיר אינו
מרפה ממנו ומספך לו את יחוסו, כי בן רב הוא ממשפחת
נאונים והוא בעצמו בקי בכמה לשינות ויש לו משרה הגונה ,

הגליצאי מעמיד בתחלה פניו, | כאילו כל' הדברים האלה
אינם נוגעים אליו , = ובכל זאת הוא מקשיב אליהם, ואחר כך
עונה: :

-- אלמלא היית בעצמך אדם הגון , ,.. כי מה בצע בכל
,המעלות", אם העיקר חפר ...

-- אבל היודע אתה, כי מום גדול מצאתי בבהך %

-- רהיינו+

-- היא .., איננה , ,. כת תלטיר חכם.,,

הנליצאי מתאדם, ובכרי לשכך את כעסו הוא מוציא מפיו,
כררכו, קללה ומופיף! --,

-- מה התועלת בכל תורתך שלמדת, אם אפיקורס אתה,
כופר באלהים, ‏ מומר להבעים %

באחר הימים הוריע רופא בית-החולים את הליטאי
,העליז", ‏ כי נמנו וגמרו לעשית לו את הנתוח. בשבוע זה. !

הידיעה הואת - הטילה בו איזו עצבות, אמנם כמה פעמים
התחנן. לפני הפרופיסור, כי ,ישים קץ", כי כבר קצה נפשו
לחכות, ואולם ההכרה, כי הנתוח. עוטד להעשות בקרוב, הפכה
את רוחו והביאה בקרם נפשו שנוי,

שעות שלמות היה שוכב בלי: תנועה, בלי הברה אחת,
ורק לפעמים היה מוציא. אנחה. קלה, חרישית.

השכנים בבית-החולים. היו נגשים אליו, משתדלים לבדח
את דעתו, מהחילים לנחמו, מספרים לו | מקרים-של-נתוח שעלו
יפה, מחזקים את לבו. אך הוא לא היה עונה דבר, ולא עור
אלא שהיה נוזף. באלה המטרידים אותו,

הגליצאי * הוקן, | שבא בריב עמו ביום ‏ הקודם ‏ והחליט
בלבו. לבלי. הבר עמו, נסה לעבור על מדותיו ולפתוח פיו עם
,אויבו", אך. הלז ענה לו תיכף ,עזות" והשתיקו,

הזקן נתן. בו עיניו, רקק, רטן איזו מלה, והפן את פניו +

אותה שעה שבאו משרתי הבית והסיעו את מטת ,העליו"
אל. חרר הנתוח היתה. קשה מאר לגרי | בית-החולים .‏ הכל לור
את ,העליו" בבהכות | ובדברי - תנחומין. ‏ וכל היום ההוא לא
עלתה שום שיחה אחרת מלבר שיחה על ארות ,הנתוח", שצפו
אל תוצאותיו.

ממחרת בבקר נפל פחר גרול על הכל, כשנורע הרבר, כי
,העליז" איננו עוד...

קללו את הרופאים, כנו אותם בשם ,רוצהים", אחדים מן
החולים הספידו את הנפטר,

הגליצאי לא האמין | לשמועה זו, ,האיך אפשר% אתמול
היה חי והיום מת + |"

אך בא לוד ווי ג וסיפר את כל פרטי הנתוח . . ,הרופאים *
בעצמם בכו". .

או הועמו עיני הגליצאי, הוא התאנח ושכב במטתו,

וכל הוום. לא הוציא ‏ מלה מפיו,. ננשו אליו שכנים
לספר -עמו,. אך. הוא. לא פנה אליהם,

בערב בשהביאו על מקומו של ,העליז" מטה אחרת ועליה
חולה חרש, הביט אליו הגליצאי בעיני ועם, כאילו היה זה
אשם. בפטירת הצעיר. הליטאי, 1

בלילה. התהפך מצר. אל צר. ולא יכול ‏ לישן, = ואחר חצות

12 : - העולם 3

נליון לו

כשתקפה אותו שינה הקיץ פתאום בבכי משונה, אשר הבעית את
שכניו,,, :

רק יום אחד עבר, וכבית-החולים. שב הכל לקדמותו,
נשבח ‏ ,העליז" מלב, נשמעו שיחות והלצות כיום יום ; בעולם
הקטן לא נשתנה דבר.

אך הנליצאי לא חרל. ימים | רבים להוכיר את הליטאי
,העליז" והיה: משתומם וכועס לפעמים על החולים, ‏ שיכולים
למלא שחוק פיהם, אחרי אשר ראו בעיניהם סופו של אדם.,.

וכאשר הזכיר מי שהוא את הקטטות בין .האויבים", היה
הגליצאי מתקצף ואומר !

-- שומה! אדרבא, מפני שראיתי בו, עליו-השלום, כי
,פרי יפה" זה, חרה לי על שובבותו ,,. אלהים בשמים יורע
זאת, וגם הוא יודע עתה זאת, הן בעולם האמת הוא..,

= ניו:וורק, תרפ"ט

משה א זילבורג ,

על ביתי שַחָרַב,..

,אוי לי שחחרבתי את ביתי"..+

שם בעירה, על ככר שממה, כבוש בקרקע עומד לו ביתי;
קירותיו נטויים, = חלונותיו | מוגפים, כחרסי-אדמה על עיניו של
מת.,, עובר בן-ארם על פניו וחשש בו לבי ונטה הצרה מתוך
דאנה ופחד חשאי,..

בשכבר הימים ,,. בשנבר ננולו פה לפני עיני בראשונה
מרחקי-השמים ; = עמומים וסתומים .היו פרושים מעל לביתנו ,
כגויל עתיק זה שנמחקו = אותיותיו .., מתוך כניעה = ותחנונים
הציץ הבית אל אותו הרז המעורפל המסתתר במרומיו. --- כולו
נתון במחשבת-קדומים, ‏ רופף ושבעדימים כבר ‏ היה אז הבית,
קים רק בוכותן של הברכות שעמדו לו להאריך ימים על האדמה,
דור אחרי דור, שחרית וערבית לא פסקו מתוך. כתליו, ובטוח
בחפד בוראו,. כשר וצנוע היה מקשיב להן --- ומתנמנם ,, , איזה
חלום נהרר היה מרפרף על דל פניו: רק לשעה, בעון. זרים,
נהפך לאהל דל וקטן -- אלא שתבוא. שעתדרצון והיה שוב
לארמון נהדר ויפה, :+

. אותו חלום-התקוה היה מנצנץ גם בעיניו של אבי, בשעה
שהביט על נחלתו זו, עם דמדומי חמה העירה תפלתו המתונה
והצלולה את הבית, ושניהם נכנעים בקשו רחמים מלפני אותו
קדמון, .. וכלילות האפלים והעמומים, בשעה שהעולם תועה בלי
מנהיג, כביכול, | במהשכים היו שניהם מבכים בחשאי. אותו
> החלום המרהיב לב, שפתרונו מתמהמה כל כך לבוא,.,

אבי, היה נצוץ. של נשמה עילאה, שבכבר הימים נתבקשה
לעולם האמת. אך שפל היה אבי בעיניו הוא, נכנע ובטל כלפי
ירושת העבר הנדול ... שרוי היה הטיד באיזה פחר, כאדם
שאינו יוצא ידי חובתו לפנידמי, , . בית זה בירושה בא לו. עתיק-
ימים היה, העתיק בעירה. גגדתכן קרוח היה חבוש מעל לחלונותיו
הקטנים, כּמצנפת ישנה זו לראש שב וקדוש ,.. אגדות-פלאי
עוברות ומספרות. עליו: פעמים מרובות עמד בסכנה ; מארבע
קצותיה בערה העירה -- ואליו לא נגע, היו שירעו: מ:םההרבר,
דור שֶל היתה פָּהּ ישיבתו הקבועה של ,הזקן", ‏ ונשמתו שוכנת

פה עד היום בספרים העתיקים, = ביראת-כבור הביטו הבריות
על הבית, כעל אלמנה. חשובה ,,. חרר היה אבי על נחלת-
אבותיו זו ודואג: לה כלפקדון יקר שניהן לו לשמירה... כאלו
לאדראוי היה להיות יורשו של הבית, | מצטער היה שבימיו לא
זכה הבית לעמור על אותה מררגה שהעמידוהו ראשונים... בשעות
בין השמשות יש שהיה מפשיל את ידיו לאחורו ומטיל מתוך
מחשבה עמוקה סביב הבית, בורק בו וממשש בבונה כל זיז, כל
סדק כאלו ראג לבו, אם לא נפגם חלילה בעוונותיו, .. וכך היה
שגור תמיר בפיו בשוחחו עם אמי: ,ביתנו'. .. ,ביתנו" ,, . אמי,
נשמה צנועה, שכל היום היתה עונה ,אמן" אחרי ברכותיו של
אבי, היתה מנענעת ראש בראגה: ,ביתנו". .. ,ביתנו", . .

פעמים שהיה נותן אבא את עיניו. בי, בןדיחירו, ‏ ובראנה
כמופה היה מעורר זכותדאבות !

-- יהי רצון שלא יביש את הבית!,,.

חזרה אמי בחשאי על דבריו בלחש על שפתיה:

-- יהי רצו שלא יביש את הבית !..,

שם, בפנים הבית, היה הכל מונח על מקומו כבימים
קדמונים. כאלו עין מקפרת היתה ערה ופקיחה על כל זוית לבל
ובוא שם כל שנוי ,.. על כל דבר, בכל זוית , היתה חיפפת
שיבתו ‏ של העבר הגרול: קישדקיש ‏ עמום ‏ של כפותדבריל
בקערות-עופרת , , , נניחות-שיבה | של הדפים הישנים הנקסטים
בידי אבי ,.. ברק של שערת-כסף מתיך אותם הדפים --- כל זה
היה מספר על דורות, שהיו קרובים אל הפרגיר. ‏ צופים עין בעין
בכבשונו של עולם ורמזיו, שננוזים הם וכמוסים. מעינירם של
הרורות-היתומים בימינו. . ,

בשברכתי ברכה ראשונה הורירה. אמי דמעות מתוך שמחה ,
נשמת אבא היתה באוהו היום במלואה,

,סימן ברה לנו ‏ ולבל ישראל...
ישראל"... כך היו דבריו כל. אותו. היום...

כך עברו שנים על שנום, מהונות, = עמומות, ‏ כגניחותיו של
אבא. כולי נתון = בשליטתי של העבר גרלתי פה, ‏ שרוי תמיד
באיזה. פחד מפנידמי... ביחד עם אבי הייתי מברך שחרית וערבית,
כשל-ברך ומלא:יראה, ‏ ופי לא פפק מהוך הספרים, ‏ ירדהי. לעומקם,
ההאבקתי באבק ‏ עכרם ,, ראו הבריות, שמעו, נענו בראש מתוך
תמיה ושבח:---ברכת. הבית!.. ‏ ברכת ‏ הביה!..

ברחובות. היו הבריות מראים ‏ עלי באצבע ומתלחשים אחרי:
-- הבית!.. הבית!..

אנדות"פלאות. היו בפי אבי על אותו וקן שחי בקדושה.
פלאות שאירעו פה בבית. ודשומן. גכר גם ברורות. הללו... וכך היה
קולו של אבא מרבר המיל ללבו:

-=- בני, שמור את הבית].. = נצר: משרשי קדושים
לגדולות ‏ נוצרת... לפאר את שם הבית נק-אה,.,

,שמור ‏ אה הביה!.."

ועיני ולבי נהונים דיו כולם א" אותו החלום המרהיב, שהיה
מרפרף מעל ביתנו. בדממה הליזות ‏ חלמתי: | כבר נהפך הבית
הדל לטרקלין נהדר, ‏ ואני הריני בןההמלך שלו. האולמים המרווחים:
מזהורים ‏ בזיו השבינה, ומלאכי מעלה רכים. עומדים לשרתני. | קמו
כל הדורות . מקבריהם, = ישישים זקנים ‏ מזהירים | בזהר. הרקיע
ומקלסים את שמי, שוכה לפהור את חלומם.,,. נותנים: שכח לבורא
עולם. שירה, -כביכולן ‏ ממרומי?שחקיו,,.

סימן ברכה. לנו ולכל

אתה,,.

רופף ורעוּע כבר עמד הבית, = זע מכל רוח מצויה... ‏ העין
המקפרת, שהיהה פקוחה. המיר עליו, הורירה את אשמורתה מחמת
חולשה.,, ‏ זויות. הכית הועמו ונאלמון,. = אכי כָאלן = נכנע. ביותף

1

נליון לו

> העול%ם 3 3

והתחיל. מקפיד ביותר :בו וכאחרים. -האם ‏ התכוצה, בנשמה עלובה
התלבטה מזוית. אל. זוית ‏ וננחה מלבה,., מרוחק. מעל ביהנו, בצער
חשאי, ההרקס אותו החלום. המרהיב.., :

או כבר ההחיל \ לבי מהםם... ‏ נפלה שם איזו: הסיסה של
הרהורים, = ל אדם" בין הבריות הייתי. = כך אמר לי אבי. | אזם,
שעתיד ליהן דין וחשבון על כל מעשיו לפני המקום ולפני
הבריות...

תפוש במחשבות. הייהי מטיל מאחורי ביהנו,, ועיני | צונות
בנעגועים אל המרחק הפהות לפני,.. | משם בא אלי חלוםדקסם
חרישי וקל, = בגלי: ‏ האויר. איז בתדקול קראה. אלי , לחשה על
אוני,... יום. ולילה: הקשבהי לה, יום. ולילה. חלמתי,..

-- אסו-. לאהם ‏ לרתעמק במחשבות!.. = היו דברי. אבי אלי
כשהביט מהוך. צער בלפי הבית...

שעות דאגה באו אן על אני, כאלו צפה ברוח אה סופו
של הבית. | בכל יום ויום היה פותח בגניחה = וגומר = בגניחה אל
נפשוי: ,הכתלים התעקמו, צריך להמכם. במרישים"... = הגג נקרח
כולו, צריך לתקנו",.. ולבו לא נתנו להתחיל בהקונו, דחה אותו מיום ליום,
ותפלהו נעשתה מתונה ביותר, ‏ מתחטאת ומתחננת. לפניו, כביבול,

באו פועלים. והתהילו מנקשים ‏ בגרזינים = וקרדומות. = מהוך
פחד ו וש. הקשיב. אבי לנקישות. הללו:

--- , ביתנו'"...: , ביתנו",., היה קובל ‏ ומתאונן. לפני. אמי,

והאם חזרה על דבריו:

== | ביתנו.:. ככיהנר/ +

או קרב אלי פעם. האב, ‏ פהח ואמרן

-- בני, בריבטני! = הגיעה שעהך לצאת. אל העולם -=
לצקה טים על ידי קדושים, לההחמם באורם ‏ של גדולים, -דלל
כבר מעיני לשבור צמאונך. לתורה,

ואת ידיו הניח | בברכה על ראשי ובזוית, = בחשאי | לחשו
אחריו שפתי אמי,.. :

מלא:המיה וחדוש, ‏ כצליל הזה הנהק בשגנה מן המיתר,
יצאהי אל העולם הפעור ונעלמתי...

שם: בעירה, על כבר שממה, ‏ כבוש בקרקע, עומד לו ביתי;
קירותיו. נטויים. ‏ חלונותיו מוגפים, כחרסי?אדמה. על עיניו של מה...
עובר = בןהאהם \על' פניו -וחשש בו לבו ונטה הצרה מהוך. דאגה
פחר חשאי,..

6%

מִכְתָּבִים מִגְרְמַנְיֶה:
.ץ

,כבלים"---זה שם חזיון. חדש, ‏ המוצג זה כשני ירחים מרי וָום. בוומו
ב,ה ה יאטר ון האשכנזי", אשר בברלין.

מחב-ן -= יהורי צעיר ששמו הירמן ריכנכך, בחזיוגו הוא מתאר. את חיי
יחודי גרמניה ‏ כמו שהם בלי כחל ובלי פרכוס, ‏ אכל לא זה הוא העיקר,
העיקר---המטרה, שהיא פוציאלית:פוליטית, ‏ הוא נוגע באחת- מצרו היהורים
באשכנז,. בשאלה, שהיתה בשנים האחרונות ל, בוערת" במד נה זו, ורצונו להוכית
ל,השר ס והגדולים" ‏ את משוגתם \ על פניהם. להראות * להם אידצרקתם - ואי:
'שרת. משפמם,..

וזה תוכן החזיון:

אברהם. פנדר. לעהמן, | אבי הגבור הראשי, הוא ‏ יהודי. נכבד בעדתו
פרנס ועעירן הכל מכבדים אותן ‏ ושואלום בעצתו, ‏ מהנהג ‏ הוא. כיהודי כשר
= וחרד, מקים כל המצוות המעשיות, = זהיר = במאכלום כשרים ובתפלה. בצבור,
= וְבכָלל הנהן, כמ שאומריס, ,יהודי בָבָל ‏ השָנה",: בחור חושב' ארץ ,חפשיה"

לא ודע ולא ורגיש את צרת היהורים, הוא. גם איננו מבין את שאלות היהדות
שאינן נותנזת ליהורום אחרים = מנוח: כיהדותו הוא מתגאה... מרוע? שאלות
באלו מוזרות הן ליהודי בזד; מתגאה היא ביהדותו , וען בי הוא בעצמו יהודי
הנהו והוא הלא בודאי אדם חשוב, זה שנים רבות שהוא פרנס העדה... והוא
אומר לבנו: ,חכריך ‏ אין הם וודעים שיהורי אתה? עליך היה להודיע להם. זה
ב גא ו"

אכל שמואל זיגמונד בנו איננו מבין את דברי אביו, מה לו ולהיהדות)-=
הוא ‏ איננו יודע אוהה, את המאור שבה לא הכיר, קים אמנם את המצוות
המעשיות, ‏ וודע הוא אמנם ל,קרוא ‏ את ההפטרה', שמע .לפעמים חון ‏ ממום
נגן, אכל ספרי ‏ היהדות. נשארו לפניו חתומים, מעודו לא קרא ולא שנה בהפ,
ועתה, ‏ כאשר עליו לעכוד. בצכא, מרגיש הוא על כל צעד ושעל = ,שיהדות"
זו אנה אלא ככ לים המעיקים ‏ עליו, ‏ החוסמים בעדו את הדוך לעלות
מעלה, להגיע = למשרה. גכוהה, ‏ לשם-התואר ,אופיציר", ‏ שכ"כ. בטהות ‏ אלוו
נפשות צעירי ישראל בגרמניה.

אבל הבן, המרגיש את עצמו ‏ חפשי מכבלי היהדות, ‏ קשוף בכ"ז
בקשרים . חזקים אל הורוו. היהודום, אותם הוא אוהכ אהבה עמוקה | ומלאה
ווודע הוא, ‏ שהם נושאים בגאון ‏ את ה,ככלים", שהם יסכלו יפורים נוראים
מאר, אם בגם. יחידם:אהובם ינתק את הככלום האלה. את הרכרים האלה הנהו
שומע בהערב הראשון באשר שכ הביתה להנפש מעבורתו בצבא, אז, באותן
הערב, בא גם ודיר:ביתם שלמה, המספר בתמימות. אודות בן היהודי העשיר
פייט שהמיר את דתו, כדי שותמנה. לפרופיטור * מן ‏ המנון, ‏ ההורים מקללים!
ומחרפים את הבוגד, משתתפום בצער הורין, | וכאשר אומר שלמת : ,ולאיזו
תכלית עשה. זה (פייט) את מעשהו) --- בשביל אפפ ואין!" עונה לן אכרהם
סנדר בתמיה: היש. בכלל דבר שיבפר על מעשה כזה?"

והכן שומע את כל הדכרים האלה ואת השיחות הארוכית הללו, ‏ ולבו
בקרע לגזרים, יודע הוא את מרת נפשו: הוא הודיע להוריו את אשר קרה
אותו --- כי נעשה לאופיציר --- כדי לשמח את נפשם, אבל את אשר עשה,
שיצא. בכר מן היהרות ,‏ לא הורוע לבלי צער ‏ את נפשות החכובים עלי\ייי

ואת אשר כחש להוריו ספר לשארתדבשרו ר ח ל , זו העלמה הנעימה,
ותומה מהוריה הנמצאת בבית אכותיו, שהוא אוהב אותה זה כבר אהבה נצחת,
והוריו מתנגדים לחפצו לקחתה לאשה, וען בי עניה היא +

הוא מספר לה ומבאר; תשוקתו להיות אפיציר היתה רבה וגדולה , הוא
מצא בזה. את מטרתו. בחיום', = חכריו. ושרוו דעו והירו בכשרונותיו הגדולים !
אבל \הככלום ‏ שלפנים לא הרגיש. כלל , עד פמה. חמה: מעוקים , = הפרועו
בעדו להגיע "מקור ‏ אשרו, ‏ ולפוכך שכר אותם" .‏ ,מה לעשות, רחל, אך
פעם אהת חי ים, והיהדות היא תמיד אבן. נגף' 1

רחל : ,ובבריחה פחדנית חפצת לשנות. את הדבר ? איש:צכא ובוגד- =
בוגד בעצמו וברמו".

הוא משתדל להצדיק את נפשו , אכל העלמה התמימה איננה שמה
בלל לב לרבריו , היא יודעת שבוגד הוא, שקרן , בי לפנים היה אומר שגם את
היהרות אוהב הוא - - ועתה בגד בה, הוא משקר גם בפני הורון.. . . ולמרות
אהכתה. הגדולה אליו, למרות כל רגשותיה העצומות , היא מתחזקת ואוספת
את כחותיה. ומשיבה על דברייהחבה, שהוא מפזר להי בדכרים ‏ קצרים ופשוטים !

-- ,אינני חפצה במוטר!"

בשנתים ימים עברו , - זונמונד יושנ במסבת חבריו, חיגג אתם יחרין
על כופ שכר את חג הלאומי לזכר - הנצחון כפורן ‏ ועליו לשמוע ‏ דברי הלצות על
ארות ,אזרחי ירושלים", ‏ הערות דוקרות אודות ‏ ,הדותו" --- ולחישות ‏ >> +

לפתע -- שערוריה ! בא ונדחק האולמה ודוד הורוו שלמה. ושואל לוי
אכל הוא מתנכר לודור הוריו. זה . מתביש הוא בפני חבריו. להורות, שהיהורי
הזה קרוכ הוא לו , שלמה וצא. והלך דשב כוחד את אכרהם סנדר ,‏ נתעוררו '
עכשיו רגשות. הכן ,‏ גברה תשוקתו לנשק את אכוו-אהובו , אבל---,החכרים". ,
אלה מה יאמרו , אם יראו אותו נופל ‏ על צוארו של יהודי פשיט כזת ?++,
מלחמה פנימית. התחוללה בנפשי, ולפוף ,‏ כאשר נצחה אהכת:הכן , גלה ,חכר"
אחד את מחשבות המפובים: | ,צריך לגרש את היהודים ‏ מן האולם" , בי

מפירים \ המה את החג הגדול לזכרון. סידן ,. את החג הלאומי !

מובן, כי הלויטננט שמואל:זיגמונר לעהמן אינו יכול- לשמוע את.החרפה
ודכרי הבוו האלה ולחשות, כי. נאטרו עתה. בפורוש. זבאופן פרטי אחות אבון, *
והוא: חפץ. להכות את המחרף , אב* אחרים. מתערבים .ואונם נותנים .לו לעשות
יאה + היתכן ,: יהודי. יכה את הגרף+ = ,., לעהמן קפ ומוריע, :סי יקרא = את

-

4 > העולם 3

גליון לו

הצ -/---].-.-. 2 .ו

הגרף למלחמת:השנים ומבקש ‏ את אבון , כי יעזוב אתו את האולם +
, אבל האכ איננו = מסבום , | בכונה מיוחדת בא הנה ; ספרו לו , שבנו
המיר את דתו, אַכל קשה לו להאמין , שכנו יעשה נכלה כואת , ולפיכך. בא
לשמוע מפיי ממש ורוקא במעמר חבריו, בי שקר מספרים עליו 0 כי בן נאמן
הוא להוריו ולדתם .., הוא היה בל:בך בטוה בתשובה כזאת, עד שגם לקה
אתו את שלמת , כדי שיעיר אחרייכן בפני כל חברי העדה , שאך דברי שקר
טפלו ‏ על בנו ,

אבל טעה הזקן חתמים, נודע לו מה שלא קוה,, והוא אומר לבנ כי
אין הוא חושב אותו, את הבוגר, מעתה לבנו .

בשכרון לב ונפש נסע. האב הביתה . ,מת" עליו בנו-יחורו , הוא מתנחג
מנהג אכלים, ‏ יושב יחף על הקרקע .| מתאכלות אתו גם רחל וגם | אשתו,
אבל עבר יום אחד, ווזאת האחרונה בבר מצאה תנחומים---לא על בנה שנאבד
7 כ'א על מעשהו .. . הוא הבן, בא ובקש והתחנן, והאם הרחמנית---
מחלה,

אבל אוש איננו -- אשה, לא הועילו כל ההפצרות , הבקשות וגם
הרמעות של האם ובנה: אכרהם סנדר לא יוכל למחול , כאבו גדול מאד . מה
אומרים הבריות ? גם ממשרתו הככודה בתור פרנס העדה מיכרח היה להתפט רו
נעזב הבן מאביו, = זיגמונד צריך למהר למלחמת-השנים את הגרף
והחליט בנפשו לחת את היכולת לאישדריבו להמית ‏ אוזו. הוא ישים באופן
זה קץ לחויו, שהיו אך טעות נוראה ואיומה,, והוא אומר לרחל. בסוף שיחתם
הארוכה :
,תאמרי להורי, ‏ כ אהכתי אותפ אהכה עמוקה, כמו שצרוך. בן נאמן
לאהוב את הורוו, ‏ תאמרי להם, כמה ככדים נעשו עלי הככלים, שאנחנו
היהודים הבאנו להעולם החרש מחורבות העבר, וגם תאמרי. להם, כי הככל ים
החרשום של מפלגת האפיצירים , שבחרתי בעצמי, היו עור יותר כבדים, כי
הם השפילו אותי עד לעפר!"
אלה המה דבריו האחרונים שהננו שומעים , הוא. יצא למ"חמת-השנים
ונפצע פצעים אנושים ואחרי שעות אחרות מת.
אבל בעור שהוא שוככ על מטתו מתאפפים ‏ תברין. נמצא בזה
הרופא המבאר את כל המקרה באופן פשיט : ,צפור זרח. היחה בקן. האפיצירים
וחפצו להפטר ממנה , באום גם אבא, החל ושלמה,
מובן, ‏ כי האב בא - למחול לבנו, ושלמה --- לרבר דברי תוכחה
מעט. באזני האפיצירים , על אשר התנהגן שלא בהוגן את זיגמונד זה שהקריב
קרבנות כ"כ רבים בשביל הצבא, --- כי הלא. זאת היא מטרת החזיון 1+
היקחו האפיצירים ,מוסר" מהחזיון הזה ? ההשוג המחבר את מטרתו? --=
מובן, ‏ שאל התיאטרון, | לראות במחזה הזה --- באים רק . אחינו ‏ היהודים
ה,ישראלים" , ! הזקנים = והצעירים .‏ האם, ישימו. אלה לב = לדברי רחל ,כי
לא ע'י בגודה מגיעים. למטרה ,‏ כ"א. ע'י מלחמה!" ויבינון כי ה,ככלים" המה
אמנם כבלים ליחיד הנמצא ב,קן זר" אכל לרבים ובעולמם שלהם אינס כלל
\כבלום + .+
מי וורע +
ברלין

מִכְתְבִים מְתוּרקיָה.

ספמירנה.

, קהלת. היהודום בסמורנה ‏ (מספר נפשותיה. = בארבעים אלף) היא אתת
הקהלות = היותר = גדולות = וחשובות 5 שבתורקיה = ושנית, ‏ היא לפלוניקי
בעשרה וככחה. במפחר, אמנם פה מספר היונים גדול: הרבה יותר מבפלוגיקי
וגם לוקחים הם את החלק היותר חשוב בטסתר, ‏ אבל כוחס המפפרי שוום
היחודים ליוגום בנוגע. לכחם במסחר ואולי גם עולים. הראשונום על. האחרונים,
אולם כל זה נאמר בנוגע למצבה החמרי, ‏ אבל במצבה הרוחני נופלת היא
הרבה מקהלת פלונוקי, * וסבות רבות לזה: בתי הפפר, הסכיבה והראש של
הקהלה:

. יהודי סלוניקי הם פחות או יותר מאוחרים, וקהלתם עומרת על בסיס

נכון, | הודות לעבודתו הרבה של הרה"ג. יעקב מאיר החכם בשי, הוער. העומר
בראשה והקלובים הלאומים העובדום לטוכתה, וגם. זה שהיהורים בסלוניקי הגם

ממ,. פאזיון,

הרוב לעומת ‏ יתר העמים הוא. סבה לגאותם הלאומית בוודעים. ובלא יודעים,
קשה מאר לדבר פה. אודות התבוללות, מלבד איזו צעורום החושבים את עצמם
לפוציאלים,. לעומת זה ירורי סמירגה הם במעט כצאן בלי רועה, הקהלה. אונה
מכוססת, ראש רוחני שואחר את כל אברי הקהלה חסר פה, כי הרב הנוכחי
הנהו חלש וזקן, ועם זה משפיעים גם השכנים, העולום במספרם על בני עמנו,
לעקור מעט מלב היהודים את גאותם, לא לחנס מתמרמרים העתונים השפניולים
של פמיונה על מצכ קהלתם ובמאמורים גרולים הם מתארים אותו בצבעים
שחורים מאד וקוראים לעבודה לחזק ולאחד את הקהלה, אולם למרות.כל זה
עור כלם יהודים גאמנים, וההתבוללות רחוקה מהם, בין ההמון תמצאן רבים
היודעים עכברית, אם הרבה אן מעט.

בזמן הזה, לפני שבוע, החלו ראשי הערה להתענין בחזוקה של הקהלה,
ויתאסף = ה,מיג'ליש העומומי" לרון ראשית כל אודות שאלת החכם בשי, ער
עתה כהן הרב רבי יוסף בן סניור בתור רב הערה,. אך לא. נתאשר ע"י
הממשלה, וע'כ לא היה לו גם התאר ,חכם בשי". עתה. החליטו להזרידר את
הרב הזה, ‏ אע"פ שהנהו איש טוב, = מפני חולשתו וזקנתו ולהכיא רב אחר
במקומו שותאשר מטעם הממשלה, ושלשה קנדידטים העמידו, ואלה הם;ן הרב
חזקיה שבתי, חכם בשי מארם צובא, הרב מברופה והרב רבי ראוכן בן ישראל
מבולגריה, כמעט קרוב לודאי, שהרב מברופה יבחר להכם בשי של סמירנה,
ואומרים, כי הוא הנהו היותר הגון מאלה השל שה, היו חפצים מאד בהרה"ג
רבי יעקב מאור, ‏ חכם בשי של פלוניקי, אך הרב החחץ הזה, כמובן, לא יעזב
את קהלתו החביבה לו ושבמחשבתן לפעול בה הרבה עוד לטובת החנוך העכרי
והלאומי, היה אם תפתר שאלת החכם בשי בפמורנה באופן טוב , אז תשוג
הקהלה הרבה, כי ביחד עם | חכם בשי חרוץ יוכל וער הקהלה לפעול במדה
מרובה, ‏ בפרט אם ה' אלברט טריקה, ראש הועד הגזכתי, = הירוע. בלאומיותו,
ישאר גם להלן על משמרתו, גם בתי הספר מתחילום לפעול פה במובן לאומי,
ואם -וספיקו האמצעים, מקוים לשכלל גם את בית הת"ת,

בות ספר לבנים וכית ספר לבנות לחברת. כי"ח.. מספר התלמידים: 400
ומספר התלמירות: 200. השפה העיקרית היא צרפתית, לבר זה מלמדים מעט
עברית ‏ ותורקית. עד כה התנהל למור השפה העבוית בבתי הפפר הנ"ל במו
בכל. המוסדים של חברת בי"ח, אולם עַתֶה הודות להשתדלות המנהל. ה'. נכון
והמנהלת, הגברת נכון, | מתחילה הלשון העברית להתפתח בבתי הספר חנ"ל
בתור שפה חיה, וכן גם משתרל ה' נכון להגדיל את למור השפה התורקית
הנחוצה לנו מאד, בגן הילדים מלמדים רק את השפה הצרפתית, ‏ אך היהיו
הילדים האלה כאמת לצרפתים? ומים וגורו,

| | בבית הת"ת לומדים שש מאות ילדים עניים זיתומים, מדרגת התפתחותו

של המוסר הזה אונה גכוהה כלל, ורק ניצוצות של תקוה נראים בו לע"ע כמעט
הכל במנהגו הישן נוהג, רק שני מורים ‏ עברום טובים נמצאים פה, וותרם הם
זקנים המלמדים תפלה ופרשת השבוע, אך לו היו להם די אמצעים, כי אז היו
מזמונים להם מורים עברים טובים. שני מורים מלמדים תורקית, ושנים---צרפַתית.
המופר | הוה רורש תקונים, | אך כמובן מתכה. הנהו לעזרה מן החוץ. אולי
תתענין חברת ,עורה" במצב החנוך של הקהלה החשובה הזאת ותיסר גם פה
גן ולדום עברי, או לכל הפחות תתמך מעט בבית הת"ת, בהמציאה לו שני
מורים מבית המדרש למורים שלה בירושלים.

הציונות החלה גם פה להכות את שרשיה, ולפני כשלשה. חרשים נוסדה
פה האגודה ,אהבת ציון" ע"י ה' פלים מזרחי, עורך העתון ‏ התורקי ,קוילו"י:
ואליהם התחבר גם ה' אלגרנטי ויקדיש את | עתונו ,איל נוביליסטא" להיות
לאורגן של ציוני סמירנה, אלה השנים פעלו הרבה להפצת הציונות בקרב
קהלת סמירנה כשהתוו להם מטרה להשתדל בער הגרת. יהודי רופיה לארץ
ישראל, למטרה. זו מסכימים כמעט כל והודי | סמירנה, ‏ אך עור בימי אברול
חמיד וממשלת. העריצות. למדו לפחד מפני קול עלה נדף, וגם עהה וראים הם
להיות בגלוי ציונים, ולו החליפו את השם, כי אז היו עובדים כלם בעד מטרת
הציונות , כפי שהם מבינים אותה. משמה הוא הדבר,. כי כלם הם לאמים
ושואפים להתפתחות. עמם בארי תורקיה. בכל אופן אין. הציונים פוגשים .התנגדות
רבה בעבודתם, רק' עתה הברחו לעצר בעדה לרגל חק האגורות שיצא עתה
בתורקיה. הם כתבו למוכז הציוגים בקלן ושאלו בעצתם, מחכים הם בכליון
עינים לקונגרס. ולהחלטותיו, - .

מפפר חברי האגורה עולה לשלש מאות וששים, החלו לאסף כסף לטובת
הקהן. הלאמית והחליטו ליסר .קופה לאטף כסף בער יפור מושכה בא"י מולורי
סמירנה + = לעיע ‏ תלו בבתים שונים. עשרים וחמש קופפות של הקרן הלאמיתו

- ,

גל יון לו

אך. חבל שהכרח( להפסיק. עתה את העבורה, הרבה והרבה הי וכולים לפעל,
מלבד זה מתקימת. פה אגורת ,עבריה", שמטרתה להפיץ בון יהורי סמירנה את
השפה. העברית. ביחם לאמצעיה פעולותיה משמחות, חבל שאין עוד בתורקיה
הסתדרות של ציונים, לו התאחדו צ'וני פלוניקי, = קושטא ויתר ערי תורקיה
האירופית ואריץ ושראל, כי אז היה אפשר להם להרחיב את פעולתם , בעור
שעתה עומדות בודרות כל האגודות שבתורקיה, סלוניקי לחוד, וסמירנה בקשר

עם. בולגריהי
י: קנטרוביץ.

ישִיבַת הוּעד הפועל הַגָדוּל,
תלגרמות מיוחדות:
קל ן 1/14 אוקטובר ,
נמשבות. ישיבות הועד הפועל הגרול. בהן משתתפים 5% איש
מארצות שונות. נקראו הרצאית טאת ולפוון, ‏ סוקולוב. ורופין ע"ד
המצב. בהורקיח: ובא"י .ועד מצבה ‏ של הציונות בכלל. ‏ נקבעה
הפרוגרמה. של הקונגרס התשיעי, שימשך ‏ 5 ימים. |מלבר. דו"ח
של הועד הפועל, ועדי ההפקדריות הארציות, = הועדות הקבועות;
הקה"ק והבנק ינאם נורדוי, ‏ והאגרונום אהרנזון ‏ יקרא הרצאה ע'"ר
האכרות בא'"י ; | תקראנה הרצאות. ע"ד ‏ מצב יהורי תורקיה ושאלות
ההגרה, ע'ר עסקי אכרות וחרה'מ בא"י, וע'ד עניני ההפתדרות.
קלן 15/ל אוקטובר .
בישיבת הקה"ל נקרא דין וחשבון של הדירקטוריום ונפתרו
שאלות שונות, כל הצעות הדירקטוריום בדבר ענינים שונים בא'י
נהקבלו, = היתה ‏ ישיבה למועצת-ההשגחה. (אויפזיכטסראט).. של
= הבנק ונפתרו שאלות. העומדות ‏ ע" הפרק.. בישיבות האחרונות של
הועד הפועל הגדול נשאו ונתנו בשאלת ההסתררוה, את ההרצאה
קרא ד"ר | בורנהימר, ‏ שהציע תכנית .חדשה. של הסתדרות.. הרוב
חוה את דעתו שאין מן הצרך לשנות עכשו את ההסתדרות שנוי
עיקרי, = נחוץ רק להמעיט אה. מספר חברי הועד הפועל הגדול
ולהגדיל אה מספר. חברי הועד: הפועל הקטן. = שום החלטות. לא
נהקבלו, השאלה צריכה עור להתברר לפני הקונגרס בעהונות המפלגה.
פרטי. הישיבה יבאו בגליון הבאי

: 6%
בְּחִיָינוּ
בציונות +
= קבוץ השקלים צריף להגמר כזמן היותר קרוב,
האגודות שעוד לא דרשוּ שקלים מתבקשות להיות זריזות
בדבל וה..
-- לשבת הקונגרם התשיעי מוריעה,
= = הוחלט להשאיר חלק ממקומות שעל הטריבונה, שיהיו
= מסומנים במספרים, בשביל אלה מהאורחים שיררשו כרטיסי כניסה
<< במוקדם. מאת הלשכה, ההורשים כרטיסים כאלה צריכים לשלות
אל הלשכה ‏ 1 מרק (אפשר גם בתוי פוסמה של כל הארצות)
תשלום | רשימתם. | ובשביל | שהדרישה תהיה. בודאי. גדולה.
מתבקשים הרוצים בכרטיפים כאלה למהר להודיע ‏ ללשכת הקונגרס.
האדריסה :

6 ,יוו( הזה11 ,908808 800 מ18)0מ0ו? 18 668 התששגות
.1 1616

לתלגרמות : שווג11 ,-ע1ג1ו 0

> העולם 3

15

-- מופם הפרוטוקול של הכחירות לקונגרם ‏ ישולח בעור
ומן מצער. יחד: עם החוזר ע"ד הקוננרס התשיעי.

-- נמצאת ברפוס המהדורה השניה של ,הלוח קדימה".. האגודות
מתבקשות להזררז בהזמנות , מפני שגם המהדורא הואת נדפסה בכמות מצומצמה

-- באחת הערים של פלך ראדום. היתה. בשביע ‏ העבר ועידה פלכית:
שהשתתפו בה שמונה צירים . נבחר ועד פלכי שנגש ככר לעבודתו,

-= ע'פ הידיעות המתקבלות בועד המרכזי יש לשפט, כי בכל הערים
הולכות ונעשות עתה ההכנות לקונגרס התשיעי ולועידה החמישית של ציונו
רוסיה , שתהיה בהמבורג שני ימים קודם הקונגרס . הולכים וגגמרים חשבונות
השקלים ומתכ!נגים אל \ הבחירות .‏ ערים קטנות מתאחדות עם הקרובות לח
בנידון בחירות צירים .| בהרבה ערים !גדל מפפר
העברה +

--- מזרונפקא:וואלוא. מוריעום לנו /? כי אגודת ‏ ,צעירי ציון" שהה
לתחיה, אל האגודה נפפחו הכרים חדשים, שני צעירים, חברי האגודה, יצאו
להשתקע באיי , לכבורם נערך בנקט ונאסף סכום של 15 ר, לנמוע חמשה
אילנות ביער הרצל , נזסדה. גם אגודה ציונות חרשת של צעירות +

השקלים בשנה זו מבשנה

== הועד המרכזי של ציוני גליציה החליט בישיבתו האחרוגה להתחול
בתעמולה גמרצה שינהיגו בגליציה ‏ קוריה יהורית וגם
העם העכרי בספירות הכלליות שתהיונת בשנת 1910 ,
חשבון הכספים שנכנסו אל הקיפה הלאומית מיום 94 אווגוסט
ער ? סענטיאבר עפי" הסרר הוה :

שישגיהו בזכיות

נדבות כלליות ₪ רו"
מפ"עצמי 0
פנקסי=שוברות 7
קופסאות 11 ,

ספה" | תשלומים שלמים 6

2 תשלומים. לשעורים 6
יער-הרצל 9 -,

ו תויהקרן" תקופת על 2
גליונות לתלגרמה , - 96 ,

ס'ה 1611,85 רו"כ,

מיום * עד 14 לחודש סענטיאבר ע"פ הפרר הזה:
נרבות כלליות 1 רו"ב,

פנקסי-שוברות 8 -,

קופסאות 08 =

| השלומים. שלמים --800 0,
ספה" , / לשעורין 0
עצי:זית 0 ,

תוי קה'ק ‏ בסכום 4% -,

ללר' )= גליונות. תלגרמה. , 0 -,

ם"ה ‏ +674,1 רו"ב

בְאֶרֶץיִשְרְאֶל.

בימים ‏ האחרונים התרופף מאד מצבן של בית העם בירושלום , הבית
הזה שהית לצעירי ירושלים לנקודת חיים ואורה עמר להפגר בגלל מצבו החמרי
הוע, והנה עתה פרפם ועד בית העם הצעת תקנות להנהלת הבית בעתיד .
התקנות . העקריות | הן! א) המטרה ! בית העם הוא מוסד עממי תרבותו .,
השואף להרים את המצב התרבותי , הלאומי והצבווי של השרות העממיןת. +
בירושלים , לאחד את יהורי העיר לכל כחותיהם ומפלגותיהם ע"י שפה אחת
בללית---השפה העברית, ב) האמצעים : פדור קריאות ‏ פומביות במדעים שונים
ובספרות ; יצירת אורגנים המועולים להתפתחות הטעם האסטתי ; יצירת אורגנים
להפצת הספרות ‏ העברית | אגודה להתעמלות ; | אולמים למשחקים שונים +
ג) האמצעים | הכפפיים :| תרומות חברים ן חרומות. של חגרות שונות ושל
אנשים פרטיים | בארץ ובחו"ל + ד) ההברים ! כל | יהודי מבן 18 שנה וכל
להיות לחבר בית העם | כל חבר משלם לא פחות מ--3,60 פרנק לשנה

(התשלום וכול להפרע לשעורין) . ה) ההנהגה : כל ענוני הבית נחתכים על
5י האספה הכללית של החברים, ‏ ו) בית העם פתוח בכל יום משתי שעות

אהוי הצהרים: עד 11 בע"ב, ‏ רלתי בית העם פתוחות לפני כל מי הבא
להביע אוזו דעה פומבית , בתנאי שיודיע זה קורם להוער +

-= וער העדה העברית שביפו הפוץ. מודעה לתושבים היהורים, שבה
רוצה הוא לברר את עניני התקציב של ההוצאות וההכנסות של העדה לשנת
תר"ע , = הוא מציע שני. מיני הוצאות, סוג כזה שחל על העדה העברית
מקורם, והוצאות כאלו שהועד רוצה להנהיגן לפי צורך המקום והזמן +

לסוג הראשון נחשבות הוצאות לבתי תפלה, החזקת הטקוה, הערוב
וכדומה, ‏ לעזרה. לחולים, לצרקה מקומית: שתעלינה ותריו. ל--14,500 פרנק +
לפוג: השני נחשבות ‏ הוצאות לעזרה למהגרים, לעזרה משפטית, להשגחה
על הנקיון בעיר, לדורה בשביל משרד הועד שתעלונה עד 4.500 פרנק+
מקורות ההכנסה : הג:לה (מכם הכשר), תשלומ ם בער תעזרות. לידה ונשואין
וגס, אפשר, בעד בוררות ומשפטים, הערכה על כל חברי העדה שתתן לערך
02 פרנק, עזרה מקווה | מועד הכזללים בירושלים 5000 פרנק +
5 ,תושבים. נככדום 1. --- מסים הועד ‏ -- כך הוא המצב , סכומים כאלו
צרוכה. קהלתנן. להכנים ולהוציא במשך השנה. ועתה אם חפצום אתם לחיות
בסדר. נכון,. עזרו נא לנו. בהשגת = האמצעים, ואנחנו נהיה | לכלי שרת בירי
הקהלה ונשתדל לטיבתה בכל כחותינו הדלום ואלהי ציון יהיה. בעזרנו" +

-- ,הצבו" מודיע, כי במקומו של ד'ר כהן*ברגשטין בפתח:תקוה יכא
דֶר יצחק קריש בפקי, הנמצא זה שנים | אחדות בבירת:מצרים , אומרים
בי ברופא הזה יהיו מרוצים שני הצרדים גם יחר, ה,וקנים" וה,צעירים".

-- הנהלת חברת ,עתיר" מכחישה את הידיעה שבאה בעתונים, כי
בית החרשת ,עתיד" בלוד גסגר , בהח"ר הזה מוסיף לעכוד גם בעת , לא אמת
הוא גם. זה, שהאדון פווונר ‏ עוזב את הארין וש: לרוסיה,

בתפוצות יְשְרְאָל,

נתבקשנו להדפיס את הרברים האלה !

אנחגו חברי הועדה, שנבחרה ‏ בועידת המורים
השנית' לבקר את ספרי ההכנסה וההוצאה של מר רוזנבלט,
בהור ‏ מנהל ההפהדרות למורים, מודועים, כי מצאנו את כל
החשבונות נכונים ומצוינים עפ"י התעודות השונות שהיו לעינינו,
ועם זה הננו מוצאים לנחוץ להביע בזה את תמהוננו הרב למראה
העבורה התמהוהנקיה שנעשתה ע"י איש אחר, הודות לחריצותו הכבירה,

נחום מטוסב, אהרן קורן. ש, ד. גולדימנד.

-- באודיסה נבהר לדפוטאט אל הדומה ברוב דעות גדול היהודי
ארקאדי אפימוביץ ברודסקי ,. ברורסקי , שהוא עתה בן מ"ו שנים , נולר בפלך
יקטירינוסלב ,| הוא גמר את חוק למורו | בהאוניבירסיטה האודיפאית
בטחלקה רמשפטית . : הוא נחשב לאחר הפרקליטים היותר מצוינים שבאודיסה י
עפ"י דעותיו הבלליות הוא נמנה על הקדטים , ברודפקי היה אחד הגלסנים
של הדומה העירונית באודיפה , אבל למן היום שנעשתה היאקציונית ברובה,
יצא ממנה , הסיווניקים הגישו מחאה כנגד בהירתו,
--- בקרוב' עומדת להקרא בפטרבורג קומיפיה רבנית, ומיניפטר הפנים
בבר שלח בנידון. זה צירקולאר לכל הגוברנטורים שבתחום, | מלבד פולין +
לקומיפיה וו בוחרים ,,הרבנים , הסוחרים ונשואי פנים בכלל" שני קנדידטים
מכל פלך מלבד פלבי פולין, העור אודיפה שולחת גם בן שנים ,‏ מהמספר
הוה של 32 בוחר המיניסטר 7 אנשים שהם הם חכרי הקומיסיה. יחר
עם הקומיסיה | תקרא לפטרבורג ועידה בללית של הבני רופיה שיקחו
בה חלק ‏ כל 39 הקנדידטים לקומיסיה, | היהודי המלוטד הד'ר קרופס,
.5 צורים. מפולין ושנים שנים מפטרבורג וממופקכה בתור באי כחם של היהודים
| היושבים מחוץ-לתחום, תשעת ‏ הצירים האהרונים יהיו נבחרים באותו אופן
שנבחרו הקנדידטים אל הקומיסיה הרבנית. השאלות הראשיות, | שתדין בהן
הועידה הן: א) ע"ד רבגים דתיים ורבנים מטעם , ע"ד הפרה בוכיותיהם של
הרבנים הדתיים וררישת צינן יהודי מאת הרבנים מטעם: ב) בדבר סדור
הקהלות,. ג) בדבר החנוך הדתי של בני הנעורים. ד) ברבר מכ הבשר והנרות,
ה) בדבר המיטריקאות וכל יתר השאלות השייכות לענין זהי
-- בעתוני חו"ל נדפפו מאמרים ע"ד גלווי סודות חדשים ע"י בור"
ציב . בפעם הזאת ‏ גלה סוכן.פרובוקטור בין הועד | הטרכוי ‏ של. ה,בונד"י

בוריסי יה

28% 5 .ץע ה מהפהת08 ,8ק66קג] .7 הו)הקסטמי ,8

גליון לו

שמו של הפרוכוקטור הוה ושראל- מיכל קאפלינסקי. = הוא היה שמש באחר
הקלויזים שבוילגה, כשהתחילה התנועה הפוציאל-דמוקרטית, למד את מל'זבת
חרש בהזל ובידיעותיו אלה השתמש אחרי כן בעבודתו הטיכנית לטובת ה,בונד".
הוא יסד את בית הדפוס החשאי הראשון של ה,בונד" והוציא לאור את הגליון
הראשון של הארבייט, שטימע: הוא עבר בהרבה ערים שונות לפדר בתי דפום
חשאיים. בשנת 1898 הושם בכלא, ותחת השפעתו של זובאטוב היה לפרובו-
קטור, ובהיותו קרוב למרכז הבונדאי היה שולח לדפרטמנט.הפוליציה הרצאות
בדבר עבודת המפלגה, היריעה שישראל מיכל הוא פרובוקטור עשתה רושם
מדכא מאד בחוגי הפועלים היהורים בוילנה.

-- מפני הקלקולים המרובים שנתגלו בהנהגת הרכנות מטעם באודיסה
נדחה הד"ר אביגוביצקי ממשמרתו בתזר רב הקהלה.

ב ו = הצעת"החוק ע"ד הקינסטיטוצוה ‏ הבופנואות בבר נתאשרה. ע"י
ממשלת ‏ אוסטריה ‏ ואונגאריה וגם ע"י . מועצת המיניסטרים
הכללית , ביום ‏ 8 אוקטובר | הוגשה הצעת:החוק לאשור אל הקיסר,

עפ"י ההצעה הזאת ניתן ליהורי בופניה והירצוגובינה מאנדט אחד אל
הלנרטג, כן ניתן מאנדט אחר להרב הבולל בפיראיובה, מטרפולין :של בופניה,

-- ביום ‏ 5 אוקטובר התיצבה - לפני. מיניפטר :| הפנים באוסטריה
הבהון * הירטל דפוטאציה שלוחה אליו. מאת האגורה הלאומית היהורית ,
להשתדל לפניו בדבר קביעת קיריה יהורית | בבחירה אל הלנדטנ הבוקוביני,
אל הרפוטציה. נכנסן הציונים אדולף ביהם, דיר יעק5 כהן. ור"ר קארל פוליאק.
הריר כהן הגיש ‏ להמינוסטר מגלת:ספר, -שאנו מוסרים. את תכנה בקיצור,
מתנועת:הבחורה האחרונה ואילך שואפים המוני הבותרים היהודים, ביחיד
בגליציה = ובבוקובינה, | להחלץ ממהומת:המלחמה של המפלגות ‏ הלאומיות
השינות ע"י יצירת קבוצי:בחירה | מיוחרים ליהורים . | מלחמות אלו מעיקות
בוותר. על היהורים , מפני ‏ שהמפלגות הפוליטיות | מתחרות זו בזי ‏ להטות. את
הבוחרים היהודום על צדם. :

נגד הוצאתו של חק זה אל הפועל יצאה למלחמה העתונות השובינית
ואותם היהודים הנפרדים מהמון העס, והמונים את עצמם לבני לאומים שונים
וקופצום בראש ‏ הלאומים. הקוצוניים,. שבזה הם גודמים רעה רכה ליהודים וגם
לשלום המדונה, המון היהוריס מכיר בכללו בלאומיותו , כמו שהעידו הכחירות אל
הפרלמנט, שאז נכחרו הצירים היהודים חברי הכלוב היהורי ע'י ארבעים אלף איש,
היהודום יושבום. בגליציה ובוקובינה. זה זמן רב וצרות הרבה סבלו בה ואף על פו כן
הועילו הרבה להפרחת המדונה והממלכה הכללות ולפכך הם מקוים שברגע קשה זה
תשום הממשלה לב לכל הדברים הללןו ולא תמנע מתת הסכמתה להצעת
החוק שנתקבל מאת הקומיסיה של הלגדטג הבוקובינו.

וחד עם זה באר בנאום ארוך את התועלת שתביא יצירת ‏ קוריה מיוחדת
עברית-לוהודום ולהממלכה. המיניפטר ברון הירטל ‏ ענה, שעל פי החוקים היסודיים
אין לתלות את הזכיות הפוליטיות של הבוחרים באמונתם. קוריה יהודית מיוחדת
בהכרח שתתחשב לקוריה דתית, מפני שאין עם יהודי במציאות כלל, כי אין לו לשון
מיוחדת, והז'רגון אינו לשון כלל. הוא אינו רוצה בשום אופן שיאשימוהו שיצר ,,גיתו
של בחורות", מכיר הוא בנחיצות, שקכוצות בעלי אונטרפים מיוחדים יהיו להן באי:כה
מיוחדים, ועל יסוד זה אפשר יהיה שהיהודים יבחרו בתור מיעוט את באי כחם הם, על
משנתו של הד"ר כהן שרוקא ע"י מאנדטי. המיעום נפגע עיקר החרות ולא ע"י
הקוריה היהודית, שלכל יהודי תהיה הרשות להרשם בה או בקוריה בלתי יהודית, לא
ירע המונוסטר לענות כלום ורק חזר על דבריו הראשונים, שאינו רוצה ליצר ,גיתו של
בחירות", ‏ ע"פ היריעות האחרונות: נדחתה ההצעה הראשונה , והיהורים נכללו
בקוריה האשכנזית, ‏ אלא שבה הנהיגו ,מאנרטי המיעוט", ובאופן כזה אפשר שיהיו
ליהודום ‏ 9 צורים,. יחד עם זה קכלה הקוריה ריזולוציה המכירה במציאותה
של לאומיות יהודית בבוקובונהי 0 -

במְפָרוּת ובאמנוּת +

המלומד המפורפם ציורו לומברווו חלה במחלה קשה וגמצא עכשו במיראן.
קבלנו מד"ר ש, ברנפלר את הדברים האלה בבקשה לפרסמם,

החשקפה הספרותית השנתית. ב,יאהרבוך פיר אידישע געשיכטע אונר
לימעראטור" (היוצא בברלין מטעם מרכזי האגורות להרחבת דעת ההפטוריה
והספרות הישראלית) נמפרה. מכרך "ג ואילך אחרי מות הר"ר קרפלפ על ורי,
חפץ הייתי להכנים. בפעם הזאת אל ההשקפה השנתית את כל הספרים העברים
בכל מ קצעוה הספפרות משנות תרפ"ח ותרס'ט וגם ספרים ישגים
ח ש ו ביים שיצאו במהדורה חדשה, שבכלל אין אוש בארצות המערב, אפילו
וודעי שפיע וחובביה , יודע את מצ'אותם, הספר השנתי ידפיפו בערך שבעת
אלפים אכסמפלרים והוא נקרא בשדרות האינטיליגנציה היהורית גם בקרב משכולום
נוצרים. אבקש את כל המולי"ם, להטוב להודיעני את הוצאות ספר הם החדשים (ויותר
טוב להמציא לי אכסמפלר אחר) עד ס וף ח ד ש א קט ו בר למגין בני. מערב י

.1 00610 של 01101100 0616 .₪ וע
=

העורך:המו"ל + י, ל, גולדברג,

ל

1 07 .11 113 הת

,

יצאה לאור במהדורה רביעית
עם הרבה הופפות ותקונים מאת נ, לוין,

החיפותופתית חרשה
חלק ראשון
הפפר הוה נחלק לשמונה מחלקות :

[\). בבות, :6 בבית הספר, 8 בין אנשים, -6 בשדה וביעה;

חיות ועופות; 66 זמנים, 07 הארץ ויושביה, ₪ ישראל ותורתו.
א

הפל החומר הרב שנכנם בספר הוה מצוין בסגנונו חקל, מעובד לפי רות

]לדו ם מת ה יל ים ומנוקד כלו, (הפפר מכיל 500 דפים פורמט גדול).,

בספר הזה נאסף מבחר הספרות הפדגוגית גם הרבה דברים ‏ אורגונליום נמצאים

| בו כל החומר הרב. הוה מתאים לשגות ‏ הלמודים של מתחילים במלא. מובן

| השלה. אחר כל ספור מעשה או שיר באו תרגילי כתיבה תרגילים דקדוקים +

באופן. בוח יהיה הספר לספר קריאה מופתי ויח עם זה לספר שמושי ללמור

ל השפה בכל מקצושתיה . בספר הזה באו הרבה תמונות אוריגינליות מעשי

|והספר הזה אשר אין. הוגמתו בכל ספרי הלמיד. שיצאו. ער היום
[(תקבל. בחבה. ותרה מאת. המורים. המצוינים. וער מקרה נתפשט
שבל תפוצות ישראל. ער כי. ב משך חצי: שנת יצא: בשתי מהדורות;
ה ה ההממאתץי1 ,סהה-המם ,כ ד₪ת3039),. .הפתסתווה)ד

ד דהה
5 00
ד דד גלפה אש

דצ זוי

38 |

ו לו
ו

> 681108 =פסווסותתווו ₪ א ₪ 1 סתסווס סוהתסקח

8 הס 10 תג את

פיי |פחו\!ופסוו ,ההדהה ,אקחץ ,אמוטעהססם
.אוו ופדון 6

.4083 0 38 .דהה8ָעהג]] א .הקסד .דקהה6 .האון6פדץ

המעחר וויכטיגע נייעם.

או פערלאַנס ‏ בוכהאַנדלונג ,א יזר א על יט אין. ווולנא: איז
| עצשיצונעגריים צוּם ווינטעריסעאן ‏ א נרויסער לאַגער. פון אלע
ארגאָני שע און ה ע בר ע אי שע ביבער פיר ביבליאטעקעןי
לצ נלעם, ואס איז גְאָר די לעצטע צייט ארייס. אִין אַמערי<
87 ענגלאַנד. און רופלאָנד,. אייף די גאנצע זשארגאָנישע און הע:
| בהקאישץ: לנטעראטור. = ביבליטטעקען גיבען מיר ארונטער .די
ועלבע, פראֶצענטען.: וי אויף. אגולנע,
אדרעפסע:

= דרשות הרמ"ה =
לכל שבתית. השנה. והמועדים
יצאו זה עתה לאור. המחיר 1,50 ה"

בתבת הפו"ל :
00960088 .11 .3 .ה8ה0תמחוך

ה הת ₪

הוצאת ,,אביב", ורשה .
נגמר ברפוס וומצא למכירה בקרוב
החלק השלישו
(תקופות ימי הביגים)

/
של , קורות. העברים
לבתיחספר ולמתלטרים
(עם ציורים , תמונות. ומפות)
לייש. רובנוב
מעובד עברית
בלוית הוספות ‏ ומלואים: רבים
מאת א, ליבושיצקי
מחיר החלק השלישי 70 קאפ',
משלוח 19 קאפ'* ,
החלק הראשון וצא. במהדורה שלישית
מת וק גת, מחירו 70 ק', מ' 19 ק' ‏
החלק השני וצא במהדורה שניה
מחירו 70 ק', מ' 19 ק'י
החלק. הרביעי (התקופה החדשה
והאחרונה) גערך. לדפום ,
המכירה הראשית של, כל ספרי ,אביב"
גמסרה למו"ם יי לידסקי ורשה..
כתבת המערבת :"
הזזה ,"פופה 018 דווך
.3 זוהה 12 .206588 .זנסת1ך
בתבת. האדמיניסטרציה :
,0זפווסתוות .| ,תמגע המא
6 1 , המהחזה

בית ספרו של אן, ליבושיצקי

ומערכת הוצאת ,אביב" (ורשת).,

| העתקו אל ככר שער הברול מספר 3

סמוך לגן הוכפי.
בבית א,. ליבוּשיצקי יש מקום לשנום:
שלשה. חניכים בני משפחות ‏ הגונות ,
שפת הדבור': עברית ,‏ רופית , > פולנית
אשבנזית וצרפתית. אפשרות גם רפיטציה
לכל. למודי. הגימנפיה ‏ ושעורים בשפה
העברית ספרותה וקורות עטנ +
הפרטים במבתב.

בתבת בית הספר:

8 ,110 ססות .3 התסאזנ

.3 לא ,וטז80ק5 .59₪ת46 .וסתח ,888
בעניני ספרות לפנות ע"פ הכתבת '
-880₪8 ,"28/85 .ת3חסזואו .הפק
.3 65 ומזוהקם .580ת0ו .מוסתח ,88

הילרוון., =
,, 007/0- 3 7"

ה הודרה )₪ 6
91/7 +

00 0009100// 08
פטיר 2 כלשיר
7

וטוה ו ו
<בית הספר"

לשבה שנית, מאת. מ ב, שניידער
במהדורא רופית, עם ציורים, מעובה
מחדש. לגמרי. מחירו 50 קאפ', עם
המשלוח 60 קאפ.--נמצא להמבר בכל
בתי מסחר הספרים . --. האדריסה !
,לק6הת6תו. יר
,5 888886088[ ,המ פחט

6006 |
פשרתי |
/ 3 |

8 /

אש |
שש |
ו
ו

ו

||
סו ו -*
ו
ו
וו וו
ו 300
ו 0
0 ג דג דעה

6?

0
ו
ה 1 תק א

וצא
לאור

שמעו בעצת הרופאים.
הרופאים חשבו ומצאו כי כפ אחת וחצי של יון

: 2 הּ

0

מכיל. את וסוד. הברול ‏ באותה מדה שמכילים אותו. הריציפטים
היותל. מעולים של הרופאים.. ויסור הברזל שביין ,ברולי יש' בו

כרי | לטהר. את הדם. ולהבריא
לגדולים. ולקטנים ומועול = ביותר

את הנוף והוא. יפה לשתיה
וזול. ביותר מכל ‏ שאר היינות

המכירה. אצל. חברת : ,כרמל" ורשה,

א את 5680 אע 50-6ב:₪00 וס כ 15

, 5% ו 4 .
5 060 עס שש סש ששף '006 88 אס\א6 0 92

ב

פע הט

6 בש 1 0 988 005

שא שב שאם 60 ₪55 שש 66 ₪ 06 0

6 60 אס 65

0
א

ם.

מראה עעים

5

/

|

הספורים וכן בחלק השירים, וכעת מחזיק החלק השני עשרה גליונות ברפום, המחיר 60 קאפ, מחיר החלק .ח
/ | הספרים ומירי. המו"ל | מאפהאת מה6תט 8 \ /

ם החלק השני יצא. זה עתה. לאור בהוצאה מתקנה מעבדה. ומרחבה ונסדר ‏ כלו מחדש ברב פאר. והרר בהוספות ותקונים הרבה כ
[ [ [

ראשון 40 ק, להשיג בכל בהי מפחר

הוצאת וכ ר ו ה 2 --
יצא. לאור. ונמצא למכירה
ב למ בע יר

מבחר האגרות שבתלמוד ומדרשים
(לבית. אב---ולבית הספר)

'סדורות מפורשות ומנוק דוה עליר
עה רבניצקי וח, נ, ביאליק
ספר ראשון. (ד' הוברות)

אהריפתָןְהתנ"ך אין לך באוצרותינו. העתיקים
מקצוע יפה ומפוגל לעורר בלב הילרים חבה נרולה
לקרשי האומה וקנינה במקצוע חאגדה, שבה נתלבש
רוח האומה במשך כמה מאות שנה באופן מקורי. ומיוחד, ‏ שאין
דוגמתו בדורות הבאים, ועליה נתחנך עמנו בזקניו ובנעוריו במשך
כמה וכמה דורות,

בספר ,דברי אגדה" נתנו המפדרים את היכולת לתלמיד
העברי להכיר ע'י: מבחר הדוגמאות את האגדה כמו ש היא,
בצורתה היפה ובלשונה המחה ושתהא עם זה ההכרה
מלאה, .כפי האפשר, וקנויה בדרך מתוקנת ובסדר יפה ,

לתכלית זאת השתדלו המסדרים לאפוףלתוך
ספרם וה מכל מקצועות ‏ האנדה ‏ שבהלפוד
ובמדרשים את כל הטוב והיפה ואת כל הנאות, לפי
דעתם וטעמם, לילדים. :

ספר ,דברי אגדה" העשוי במתכנתו של ,ספר האגדה" הגדול
לגדולים ושנכנסובו מבחר ההגחות הראויות נם
לנדולים ונם לקטנים נחלק אף הוא לפי תוכן עניניו
ארבעה חלקים:

א) ספר ראשון, בו יכואו מבחר האגדות שנאמרו. על
אישים, מאורעות וענינים, שבא וכרם בכתבי הקורש,

ב) ספר שני,. מבחר האגדות על אישים, מאורעות
וענינים שבזמן בית-שני. והתלמוד ...

+ 0 ספר שלישי, מבחר האגדות על הענינים הלאומיים
של ישראל (עם ישראל, ארץ ישראל, לשון קודש, גלות, גאולה
ומשיח, תורה, נבואה, הקב"ה וכו'),

ד) ספר רביעי. מבחר האגדות בעניני חיים של יחיד
וצבור, מוסר ומדות, האדם, החברה והעולם וכו'י

הספר הזה מלבר שהוא הריסטומטיה יפה
ללמוד האגדה ופננונה, עור יכול לשמש בירי
המורים והתלמידים כעין מלואים יפים לספורי
המקרא, בהיות רוב האגדות, הנוחות ‏ וקלות מאד ‏ בצורתן
ובלשונן ומושכות את הלב בתכנן, | קשורות ‏ קשך פנימי עם
ספורי המקרא.. ובאופן זה יעבור התלמיד מאליו מן הטננון הביבלו
לסננון ‏ האגדה, שהוא השליט בספרותנו החרשה, ‏ '

הספר הה הוא באמת ספר עם במלא מובן המלה, באשר
נבנסו בו מבחר האגדות העממיות, ונדפס באותיות גדלות ומנוקד
בלו נקוד שלם ומלא ונוה למקרא ולהבנה לנדולים
וגם לקטנים למורה עם תלמיד. :

מחיר כל חוברת 30 ק. בלא המשלח,

מחיר כל הספר (7, הוכרות) בכרך אחד בבריכה
יפה 140 ק.

.00098 1071 שה -- .076608" 8 1101 00 ידה 13
פוכן ,ה עול ם"
למדינה אמריקא בכלל ולעי" נויארק. וסביבתה בפרט
מר ם, דרוקערמאן כימים

.3 [הח68 - 50 1008-א ,מהות0סטזם .8

2 2 . , 1
5 ספר = למוד. לשפה, ‏ לדקדוק ‏ ולאורתוגרפיה העברית בשטה קלר| ₪

4 חַדָשָהּ בַּסְפרוּת הַהורָאָה. הַעְבָרִית 11

יצא לאור. ד 0 שו ן ספר. שני,

עם עבודה עצמית מפודרת. לתלמידים |

מאףח ש,. ל,. גרדון.
. 0
.הלשון" ספר שני הדש הוא בתכנן ובסרורו כאחיו

הראשון. הוא אינו: ספר מקרא בלבד, אלא. חוא מקיף את כל
חלקי הוראת לשוננו: א) חרפתומטיה. מצוינת בתכנה העשיר
ובסגנונה הרענן עם ציורים מהודרים. כ) דקדוק הלשו,
חלק זה מביל, מלבד שם עצם, שם מספר ומלות היחפ לנטיותיהן,
את כל הפעלים לנטיותיהם ולבניניהם, ₪0 אורתן
גרפיה. פרקי הכחבה (רקטנדה) מפודרים בהתאמה לכללי הרקדוק
הבאים לפניהם, והכל בשטה מסוימה עם עבודה עצמיה
מסודרת ומודרגת. לתלמידים. ב פוף כל. ש ע ור,
מחיר ,הלשון" ספר שני 85 קאפ', פורטה 12 קאפי.

- = מורים מקבלים ספר לרוגמא בלחיר 65 קאפ' במרקאות:. -=

7

|

יצא לאור ‏ ,הלשון" פפר ‏ ראשין ‏ במהדורה שלישית מוג הת
ומתוקנת ובהחור רב, מחירו 60 קאפ' פורטה 10 קאפ

.7 .חץו] ,28000888 ,שהסםקסה .8 .וע
.א ,ופו[ספזה! ,607008 .1 .₪

הצעד השני :. לוין מחדורה הרשה

יצא לאור עיי בית מפחר ספרים ,,איזראעליטי בווילנא.| ‏
עם הרבה הוספות ותקונים. כמו בספר הציעד הראשון התאמץ
המחבר גם בספר הוה להקל את הלמור על ידי הסדר הנכון,|.
ההררגה המדויקה והתמונות הרבות שבפנים הספר ומפני ההוספוה
המרובות שבמהדורה זו (32 עמודים) הנני מוכרח להוסוף. על /
מחירו 10 קאפ', ויהיה מעתה מחירו 60 ק 4

האדויםה:
.ה ה ההק ,2338580 , דוות9ה30)/,, 50780 קדה הסוא

בית מפחר הספרים
,תושיה"

ורשה , נאַלעווקי איוואָנאָוו בּאזאָר טעלעפאָן (41-59)
ומצאא תמיד מבחר גדול של כל מיני ספרים בכל מקצועות| ₪
הספרוּת ,‏ בעברית, ביהודית, ובלשונות לועזיות. שונות:. 5
בבית מסחר הפפרים ,תושיה" יש מחלקה מיוחדה, וחבה ועשירה ,| ₪ |
לבל ספרי החנוך והלמוד ומכשירי הלמיד, ספרי המקרא לילרים 3 |
ולבנו \ הנעורים -- של הוצאת .,תושיה" ושל : יתר ההוצאות
והמו"ל חשונים, ו
בבית מסחר הספרים ,תושיה" יש מבחר גדול של ספרי תשורה,ן
ספרים ואלבומים שונים, מפורכים הדר--בער ילדים וגדולום. |
בבית מסחר הפפרים תושיה" יש אוסף גדול של תמונוהן
ציורים , כרטיסי פופטה מצוירים, כרטיפים עם שירי-עם ותוי זמרה,
טעמי נגינה וומרה (נאָען) -- מהוצאות שונות ברוסיה ותו"ל .
בית מפחר הספרים ,תושיה" ממלא את כל ההזמנות מערי השר | ]|
בזריזוה. ודיקנות מצוינה, . |"
המחבּרים. המוטרים את ספריהם לבימה"ם ,תושיה" בקומיפיון| 2
מקבלים חשבוגותוהם. וסלוקיהם בומנים קבועים בדיוק נם רץי
= הקטלוג הגדול של בות מסחר הפפוים ,תושיה" נשלח חנפן.
לכל דורש.
בקרוב הצא הוספה חדשה להקטלוג הנזבר,
האדויםה:
הנועה "11 111 3 הו 1
> זז 0 8 8 שח הסט

שבועון עברי.

8 א
6% -=

תת כ

6-6 על המצפה, א

8 | נצחון. המעשה 9

ו
שוטר ה

0 % | בעתונים. > .
כ אל המערבת : >

1 עד ,כנרת" ו
[. ע"ר. הגמנסיה ביפג. >
0 0 = ון. ע'ר חקונגרס הקולטורי,
| מכתבים מתורקיה.. ו

9 ושיבת הוער הפועל הגדול, >

0 באופפרוהאנרות

ו ל : האדריפה! ,
]| 0. - 4 4 ו ו

הציונות ‏ שואפת ל מקלט-בטוח 2
משפט"נלוי . לעם" ישראל = בארץ. ישראל .

(מתנרפה ‏ כךֶל)

שי - מ שלשל 2

מו ממיליאנסקי ,

א א קפק.

ר!. בנימין, :5 :

היוחע: ועד 7 ,

הוצאת ,רת1ש"71" . ורשח. =
מלון רופידעברי"אשבנזי.

-0 0 - 000 ע וותסת)
( 00008 ו

[9960 עמודים).

מאת א בן:יהודה. בהשהתפוה *, גרזובסק',

במלון הזה שעבודת עריכתי, שכלולו. ותקונו הגחתו וסדורו בדפוס
נמשפה כ ע ש ר שנים רצופות, נשקעו כחות רבים, עבודה רבה
ודמים מרובים, והוצאת ,תושיה" לא חשכה שום עמל ממנה, בכדי
לשבלל את החבור הנחוץ הזה יותר ויותר, ואשר
על בן עלה: בידה ה במלון הזה ספר עור עממי, ספר שמושי
נחוץ ומועיל, מתוקן ומשוכלל ד צרכו. *
התרגומים : העברים 0 ולמאמרים. הרוסים הם מדויקים
בתכלית .הדיוק, ‏ השפה העברית שבמלון. היא השפה העברית
החדשה, המוררנית, המכילה בקרבה את כל אוצרות
הלשון מכל הרורות ומכל התקופות, שפת כתבי הקרש,
התלמוד והמדרשים, ספרי הנאונים וחכמי ספרד,. ספרות המקובלים
והרכנים המאוחרים, הספרות העברית החדשה עד הימים האחרונים
ועד בכלל, וכל חמלים המחודשות בעשרים וחמש השנים האחהונות,
וכל הבטויים ‏ העברים. היותר: מודרניים נכנפו. בו.
התרגום האשכנזי הוא ב אותיות עבריות,
בנונע :ל דריוקי התרגומים של. המלות והפראזות ‏ הרופיות
יטבעיות השפה והסגנון העברי עולה המלון הוה
על בל המלונים האחרים מלועזית לעברית, הישנים
והחרשים, ‏ במלון הזה לא ימצאו כלל אותם התרגומים המ ל יי ציים,

חרשה

זריסתומתיה

רות הילד העברי כן. עפ'י. סגנונם. חק

לשנות 7 השניה 7 ערוכה 7 א מ מ שק
ל וב /

שהשטחיים וההשערתיים, שאין להם שום

מקום וים וד ושאינם נפגשים כלל בספרות המאוחרה והחדשה,

שאנ מוצאים ‏ באיוה מהמלונים. החדשים, הלהומים. אחרי. החדוש
והסנטציה. הבלשנית. יותר. מדי., \

והמבטאים התלמודיים או המחודשים והמלים
המלאכותיות הורות, שאינם נמצאים. במלונים החדשים
האחרים, --הציונים האלה נותנים את האפשרות למשתמשים במלון
הזה ל ד עת. מקור כל מלה. וכל מבטא לאדביבלי. ול ב קר אחריו,
-מבלי. השען. על אמונה. עורת בלבר.

עפ'י תכנם: ורוחם,

הלשונות, פורמאם של מלונים כיפוניים, פורמאס
נוח בשביל המשתמשים בו, ובאופן שה מועט מחויק
את המרובה בכל שורה ושורה. >

מו נדפם על. ניר. עבה, א יפה ומשובח ובאותיות בהיהות ויפות,
שאינן מעורות את העינים, ובהנהה מ שובחת ומדויקת--
שנעשתה על ידי מניחים מומחים, -- והוא נקי משבושים
ושניאות המציים לרוב במלונים. אחרים ;= \

מחיר חמלון 860 רובל, מכ' הדל 9.90 רובל+
/ אפשר להשיג גם "את המפון השני .
> == מלון שליביס

: = עברית-רופית-אשכנזית >

מאת *,. גרזובסקי בהשהתפות. הזר % קלוזנר :

שני המלונים הללו ביחד הם דבר שלם--מעברית:ללועוית
העורת -לעברית--בתור מ נ הל א חר לקוראים וללומדים

י ל . = - ו . התמונות. והציורים. המה 7

הערפלוים, הקפנדריים .של המלונים הישנים, וגם לא אותם.
ו

חשובים ונחוצים הם הציונים המיוחדים הכל המלים'

המלון נדפם ב פורמ אמ הנהוג במלונים השמושיים שבבל

ולכותבים עכרית ברוח אהד ובשפה אחה, היה וטבעית
ומדויקת,
מחיר. ה,מלון של כים" לבך 9,85 ר', מכ' הדר ₪60 רו

הקונה את שני ה מלונים ביחרה ישיגם 4

במחיר 5 רובל, מכ' חדר 5.50 רובל: <]

להשיגם בכל. בתי: מסחר. הספרים. העברים |

| .המוק ,111115 1 500 הו שו

ו > שה[ ץ |

בע"פ : נובוליפקי ?, מעון 9, או במחלקה : נלבקי, איבנוב בזר 1, | 5]]
ליו ו
==₪ ה ןצ את ,ספ ך [ ה" מש 6

|

יצא לאור. ונמצא למכירה הקכץ הר ביעי של המאסף
,,ספרות", ערוך ע"י. ד. פרישמאן, וה תכנו:

א) אנב אורחא שיל) ו ח. בר נר:

ב) מתוך המחנה שיר) יצחק קצנלפון.

0 רצח פיור) אשר ביילין,

ר) שעת התבלת שיר י עקב בהן.

ה) בגנים כספור) א ג גנסין.

0 ערבית שי שניאור.

8 00( 000 ד. פרי שמאן.

ח)* * שי) יעקב פיבמאן.

ט) הצמאון חזן-לב) הלל צייטלין,

0 ספר הכפירה, בר סוביה.

יא)עם שקיעת ההמה, 5 לחובר.

מחיר הקבץ הוה 50 קופ' פורטה 6 קופ', עם הקבץ הוה |\/
נשלם הכרך. הראשון (בן ד' קבצים) של המאסף ,ספרות" ואליו. |
נספח: שער ולוח-התכן. של .כל הכרך . = מחיר. כל הכרך ‏ 1,850
רובל עם פורטה,: בכריכה מהודרה 9,15 'עם פורטה מחיר קבץ
א' 80 קופ' פורטה 4 קופ', השני והשלישי כל אחר 50 קופ'

פורמה 0 קופ'.
הכתבת: 88/8 1 ה ,"065 08007, .ה118
ו
ות
00 30
|
.|
יו ו
2
ו
0 .
[ ו

יאת םא₪0006 0

0

שמ אפס 00 0

בהוצאת ה ,צעירים"..

יצאה את לאו חוברת. חדשה:
אן--ווץ 7
מימין ומשמאל
ארבעה מאמרים בעניני היהדות
מאת מיכה יוסף ברדיצבסקי.

מחיר החוברת עם המשלוח 75 קאפ',
להשיג אצל. הוצאת ,תושיה" ורשה:
אצל הוצאת ,תושיה" אפשר להשוג
גם את שבע החוברות הקודמות של
,,הוצאת צעירים".
מאז :1 : על אם הדרך , ]1 ערכין ,
וו על הפרק, ‏ ץ!. גמושות ,
ץ דין ודברים . =
בחטף ‏ וברות. (רברום
עוברים), 1 מימי המעשה
(קטעים),
| מחור כל חוברת. 50 קאפי.
.8388 ,'הועד,. .תסדאה8
0%גן0861, 088
ו
בע"פ :‏ נובוליפקי. 7, 0 במחלקה|
]| גאלעווקי , איוואנאוו באואר 41

8 21081 נוםו0מעהל\ 8% ₪ 21 8 שב[ס
-
ו
ו
ו ו
3070
ו
ה
ל
0

וב | 0 ו 0
מ וש ההא

מעתה ?+

,

וזזהּ!ס'ה3!] | | שנח שלישית %ק] אוהתס'ה"]

-%=== > וילנה, ייב מרחשון, תר"ע, ==

010 97-06 ג א זזש = 10 1909 08608 0ית-14 ,ג 1111

8 ד ,

הקונגרם התשיעי יחיה בהמבורג בימי י"ד--י"ט טבת 3:0-./*י דצמבר) שנה זו,

הועידה החמישית תהיה בהמבורג. בימי י"א--ייב טבת (9/*ו--4/!+ דצמבר). שנה זו, והפור:
קונפרנציה תתחיל במוצאי שבת י'ג טבת 39/9 דצמבר) בשעה הששית בערב,'

הביאו לידי גמר את חשבונות השקלים !

הכונו אל ה הבחירות !

הממשלה.:. המכירה אותה למוסר .המרבר. בשם היהודים, "ואט" רק
תאמר להשתמש בוכיותיה הרחבות ולפתור את השאלות הצבורוו

החשובות, הרי תהיה. להיכלת משפמית. 5%
[פמבי גו % . יְ וכי וכותה זאת היא רק זכות ‏ פורמלית, = וכי לא יהיה
כפתקה נפלה משמיא ! מוסר"נבחרים כלל-ישראלי -- אין לפקפק, 27
הקומיסיה = הרבנית . נקראה מאת המיניסטריום - לעניני- איך שנרבה, להשתתף בבחירות הבוררים אל הועידה, ‏ הרי

הפנים לפטרבורג, | ואתה יחר | תעבד ועידה 4 רבנית | גרולה, | סוף-פוף זוהי ועידה רבנית, שממנה תבחר לה הממשלה את חברי"
שישתתפו בה גם צירי פולין, הקומיפיה, ‏ היהודים שיכנסו. אליָה יהיו או = רבנים, = או אנשים

ותנאי מפורש ההנה ‏ המיניפטר ;| השתתפותו. של היהודי קרובים אליהם ברוחם, כלומר : = חררים העומדים תחת השפעת
המלומר ד"ר: קריפס בהקומיסיה. חובה. היא, כי איך זה אפשר הרבנים, | ואותם ‏ האנשים. שהשתתפו. בועידות הרבנים ‏ בורשה

שתתאסף ועדת הרבנים, ורב חשוב כריר קריפם, שקנה לו שם ובוילנה, הפשעצמם, או אחרים דומים להם, ‏ יהיו. אדוני הועידה, .

| עור בשבתו באודיסה, לא יקח: חלק בעבודתה + = ולרעותיהם הם יחה רוב מכריע, אם נם וצלוח המועט האופוזיצ'וני

ופרוגרמה. חרשה נקבעה בשביל הועדה ‏ והועידה, נתרחכו | לחדור בדרך נש אל הועיףה,

גבולותיה, ועל השאלות. הדתיות, שעסקה בהן הקומיסיה באספותיה ונמצא, כי אותן. שאלות. חיינו הצבוריים, ‏ שאלות החיים.

- הקורמות, .נוספו שאלות צבוריות חשובות, שיש להן ערך לאומי = החלוניים, שהיו ימים רבים לסלע המחלוקת בתוכנו, ששמשו חמר.
גרול, לטובי עטקנינו הלאומיים למחשבה ולמעשה; שפתרונן. כה קשה

הקומיסיה בצורתה. העתיקה. לא היה רשומה ניכר. בחיינו. ‏ וכה מפובך,---אותן השאלות עצמן תעמודנה ותפתרנה בתור שאלות /
היא הותה כמעט בעין ,גזירה" שמחויבים אנו למלאותה. יוחר ‏ דתיות בלבד, והפתרון יהיה ברוחה של מפלגה א ח ת. בהוך היהדות. '

משעמדה לשרת את היהודים, ספקה הקומיסיה את צרכי המיניסטריום; אלו היתה הועידה נשארת בתחומה שלה. ועסקה. רק
בארה לו את חקי התורה, = שבאו. בהתנגשות עם חקי הארץ. = בפתרון הפקפוקים = בהלכות גמין ‏ וקדושין. וחליצה: וכדומה מן
> היא מעטה לעבוד גם באלה. המקצועות הרתוים, שהוגבלו לה. = השאלות, שהחוק היהודי וחוקי המרינה באים בהן לפרקים קרובים

אולם לא לקחה לה מעולם. קהנים ולא חשבה את עצמה לבאת לידי התננשות, ‏ היתה עלינו מוטלת החובה רק לחשום. עלד |

כח. היהדות הרופית, ‏ ולפיכך לא היתה עבודתה מרובת האחריות = פי הנפיון של החיים ‏ אותן. המגרעות, = הטעונות: תקון;: לרעתנו +
ךר , אבל כשבאה ועידה רב נ ית, ועידה של ר ב ניים והקרובים "

. לא כן = עכשו, להם, ורוצה. לקחת לעצמה עטרה שאינה הולמתה, ‏ עמרה של

הועידות הרבניות,: שהיו בורשה. ובוילנה, הראו למ , לאן ועידה לא ומית כלל-3ישראלית, אזמחויבים אנו לצאת נגד
= פני . מנחיגי .| הרבנים. מועדוה, ‏ והחלמותיהן של הועידות. הללו. ‏ זה'ולהרגיש, ‏ שאין לה.לועירה רשות לפסוק הלכות בשאלות
> תשמשנה חמר לעבורת הועידה הכללית והקומיסיה ובודאי שתטבענה . חיונוהצבוריים, בשאלות החלוניות שיצאג מתחומה של שאלות הדת.

₪ את חותמן גם .על החלטותיהן. של אלו., הקומיסיה נקראה מטעם = התרע הוערת עצמה. 0 את מעשיו של יוצרה ו

/
/

/ 3 העולם 3

גליון לה

שעל. יר מיניסטריום"הפנים", התדע להבדיל בין הקדש ובין החול,
להשאר רק בתחומן של שאלות דת יות ולהשאיר אה השאלות
הצבוריות הל א ומ ירת לאותה הועידה. הכללדישראלית. בקובנה,
שיותר. משתקבל הרשאה מאת. מיניסטריום"הפנים תהיה, אם לא
בדרך ,רשמית ופורמלית, אבל בכל אופן באת-כחם של כל
היהודים הרופים, של עפקניהם הצבוריים+

4 האוכרהיסטי6 ופיפוביף.
המונרחיסטים הרוסים הם עם לא עו, באופן רשמי
אי נוהגים להתחשב עמהם, בהוך הצבור הפרוגריפיבי נחשבים
הם לאנשים חולים, לבני אדם שמקומם בבית-המשוגעים,
> | אבל ביניהם לבין עצמם: הם פפחים לגמרי. לא מתמול
באו ויורעים הם את פרושה הנכון \ של אותה ,הסתרתדפנים",
כביכול, שמראים להם לפרקים: מלמעלה, הגזיפות הן בעיניהם
בנערות של חבה, ולפיכך שרויים הם ע'פ . רוב בשמחה ומביטים
על עצמם כעל משוררי העתיד ושרים את שירת המחר,

ושירה זו, אחת היא תמיד בתכנה, אבל היא מקבלת
מדי פּעם בפעם פנים אחרים.,

לנלגו על החלטות הועירה של המונרחיסטים במופקפה,

אף ה,רום. ווידומוסטי", השתקן הגדול, המבליע תמיד בנעימה'

את שם היהודים, הואיל הפעם להזכיר את החלטות הפיוזניקים,
> מיסודו. של וואסמורגוב, בדבר היהודים ורשם בצרן: ,החלטות
מנוחכות"..

= אך כמדומה שיש בהתלטות אלה יותר. מן הגחוך , הועידה
> המוסקבאית הוכיחה, כי ,משוררי-העתיד" הולכים ומתקדמים. בפל,

בין בברבריותם ובין ב,מעשיותם",

4

* פראים הם האנשים הבאים ומחליטים : דרוש להגביל את

= זכיותיהם של כל עמי-הנכר. ולהתיר להם רק את הנשת הבקשות

" על דבר הטבת מצבם, חוץ מהיהודים, שאין לתת להם אפילו
את הרשות הזו לבקש על נפשם, הרגיש בפראות זו אפילו המחנך

/ > הגדול של הדור הרוסי הצעיר --- הפרופיפור אילובייסקי, וטען:

.,איך שנתיחם. ליהודים, ‏ הרי אין
גם הכלב מבקש, כשהוא רעב",

אבל באותה הועירה עצמה, שבה התראו ,הרופיים האמתיים"

בכל גדלם והדרם, שמענו שירות חרשות לגמרי ברבר עתידות
| היהודים ברוסיה,

היו ימים, והימנים : היו מדברים. וחוזרים : ומדברים על
"גרושדהמוני. של היהודים ‏ מרופיה, בראיות ובאותות. ומופתים
הופיחו, כי כל עור שהעם. הזה ימצא במרינה באיזה מקום
שהוא -- עתידה המדינה להחרב, מנקודת"השפפה זו רגילים היו
גם להציע לפרקים לפני הממשלה הרוסית ‏ לתמוך בשאיפותינו
הציוניות ‏ ולעוור ליהודים שירכשו להם את פלשתינה, בכרי

| להפטה מהם,

א לא היו הצעיתיהם מפוכנות כל עיקר, הן היו ר ק
מגוחכות , שהרי. כל בר-רעת ובין, כי ‏ דבר זה כגרוש המוני של
יהודים. אינו: בימינו בגרר. המציאות,

עכשיו חכמו. הפיוזניקים והשכילו. ‏ הם. התחילו לררוש
דרישות מובנות, מבוססות, ‏ כביבול,. ומעשיות, ,

כי העתונות הרוסית. היא בידי היהודים -- זוהי עוברה, שגם
הממשלה מורה. בה. ה,רופיה" הרשמית אף היא, כשהיא מונה
את האופוזיציה ואת הריבולוציונירים, היא מפרסמת את השם

= והכנוי : ,העתוגות היהודית", ובכן צריך לחקטין . את. גדלה של

סכנה ז1,. הרוסים צריכים להנצל ממגפת: העתונות היהורית, צריך

| לאפור על היהודים = להוציא עתונים מחוץ לתחום, ‏ והמוציאים
ישן ו 8 8 ו %

לנוּ לאפור עליהם את הבקשות,

עתונים בתוך: התחום צריכים לרשום למעלה בראש העתון ,בעד
היהודים", ‏ ועל העורף והמולי"ם לחתום על העתון בשמם היהודי
המלא ,

בהחלטות אלו, אף שהן מעוררות צחוק, יש שיטה שלמה
חרשה, שהיתה בולטת גם בכל מהלך הוכוחים בועידה ובשאר
ההחלטות שנתקבלו,

ה,סיוזניקים" מתחשבים : עם המצב הקים כיום הזה, עוברה
היא, כי וש ברוסיה תחום המושב, שבו יושבים היהורים צפופים
ונדחקים, "ויש מדינה רחבתדידים, ששם הישיבה אפורה ליהודים,
ובכן, יתקים המצב הזה גם להבא, יהיה ליהודים אשר להם,
יעשו בתוך התחום מה שיעשו, תהיינה להם שם גם זכיות ידועות,
ובלבד שלא יבואו ולא יטמאו את הארץ. הקדושה הרתבה,
ישבו בתוך התחום, ‏ יתפרנפו זה מזה,. יוציאו עתונים בער אחיהם,
ימפרו את בניהם לבתי-הספר הפרטיים שלהם, אך אל יהינו
להונות את דעת הקהל הרופי ולחוות דעה לרוסים,

הוצאת העתונים -- זהו הק פרט אחד מכל השיטה הכללית
והמקפת הואת : ההברל. בין התחום ובין מחוץ לתחום יוכל להיות
לאמת-המרה לכל דפר, אולי תהיה. נחיצות בומן מן הזמנים,
משום טבה חצונות איזו שתהיה, | לתת ליהודים ‏ איזו | הנחות
פורמליות, אולי אם דרוש יהיה להחליש בעורתם. את השפעתם
של עמידנכר אחרים-בלתיררצויים, - = כגון השפעת הפולנים בפלבי
המערב ‏ והחבל הצפוני-מערבי -- אז יתנו ליהודים גם זכיות של
בחירה אל ההנהגות . העירוניות' ‏ באותם הפלכים, ‏ ירחיבו | את
זכיותיהם בת וך התחום, וינכילו יותר ויותר את זכותם, | שהם
רוכשים להם לפרקים מחוץ לתחום,

וכאמור, אין זה כבר שעון, והי דעה הנאמרת\ בשקול
רעת, דעה, שמי יודע,. אם לא נאלץ להתחשב עמה בזמן מן
הזמנים, גם אם לא יהיו בני סיעת: רוברובין משוררי העתיד,

שהרי הממשלה נוהגת לקבל את ,הטוב" מכל מי שאטרו]

+וורהוביןפסיפ יר ו ו

כסבורים ‏ אחינו ‏ בגרמניה, ‏ כי כבר בא הקץ. לתנועה
האנטישמית, ‏ ושנאת היהורים אינה עור בארץ; ולכן הם שבים
לפולמוס הדתי, שהיה נוהג ביניהם עד ראשית שנות השמונים
של המאה הי"ט,

בתחלה נקהלו | הרריקלים .ועמדו על נפשם, מפני כי
מצאו, שבימי ,שקט-המלחמה", שקבעו ביגיהם מפני צורך. השעה,
גברו = האורתורוכסים | במרה מרובה ,: וכבר הם שולמים על
כנסית ישראל כולה בגרמניה, נוסדה בברלין אגודה לחזוק היהדות
הליברלית , ומצודתה פרושה על כל ערי גרמניה. בראש התנועה
הזאת עומדים -רבנים רדיקלים ,ובעלידבתים" ריפורמים קיצוניום. -
ולא רקי אנשים משכילים ומלומדים, אשר עם מעוט ידיעתם את
הימדות הם. לכל הפחות אנשים חכמים ומשכילים בשאר מקצועות
המרע --- אלא גם אנשים המוניים, מאלה שהם פעת ברוב
הקהלות. החשובות פרנפים על הצכור, האגודה הליברלית.--היא
נלחמת ‏ בהיהדות. האורתורוכסית = ,הקופאת ‏ על שמריה", = והיא
מוענת, שאין אנו ,עברי הכתב", אלא הרשות = בירינו להחליף
ולהמיר ברת ישראל כפי צורך השעה , ,החלופין" אמנם לא יעלו
בידם, מפני שאינם יודעים, = מה יחליפו-- אבל ההמרה בא
תבוא. ולא תאחר, ובשעה שהם, ,היהודים הנלהבים", = יושבים
ומפקחים. על. ,תקון היהדות וקיומה" באמצעות הריפורמה, בניהם
ובנותיהם. ממירים, ואין. להם צורך לא ביהדות. אורתודוכפית. ולא

ביהדות ריפורמית, מעלה אחת. יש להם, לקנאי הריפורמה, ‏ כו >

עמהם הכסף, אלו היו מוציאים סכומים מרובים: כלדכך. על

ו

/

גליון לח

, , רע 0 2
0 * העולם 3 " 8

וו

חזוק. היהרות. ועל בנינה, כמו שהם מוציאים | על הריפתה -=
כמה וכמה ‏ היו יכולים לבנות ולקיים !

האורתודוכפים מצדם גם הם הולכים ומתחזקים, גם עטהם
הכסף, כי קצת. עשירים בגרמניה ובפרט בערי הנגב. והמערב
הם אורתירוכסים, הע בודה החיובית והבטתון במעשוהם
ובשא יפות יהם, אוכלופיהם הם מעטים, אבל הם בבחינת ,הצבא
העומר" בכל מרינה ומרינה.,: הם עומדים על המשמר תמיד, הם
מיוזנים תמיד, הם מוכנים תמיד ‏ להביא. קרבן בעד אמונתם,
היהודי הליברלי המגוהץ מנדב קצת מטבעות מכיסו, מפני שוה,
הכיס, ‏ הוא גדוש יותר מדי. בשעת הרחק הוא משתתף גם מעט
בעבורה, אבל היהדות היא לו טפלה בחייו, ואם אינה מתקיימת,
און בכך כלום, ‏ ואין לך עונג או טיול, אשר יותר עליו לצורך
שתופו. בעבורת היהדות, "אבל האורתודוכסי מאמין. באמת בכל
מה שהוא אומר, הוא קנאי לדעותיו, כח עבורתו הוא חיובי,
פועל ומשפיע הרבה, היהדות היא. לו עיקר חשוב ‏ בחייו, = ולפי
הבנתו הוא. מטפל. בה ומפקח עליה בבל שעה ושעה,

ורוב רבני גרמניה ‏ איָנם פוברים לא כדעת האורתודוכפים
הקיצונים, שהם בכחינת א ש, ולא כרעת הריפורמים הקיצונים,
שהם בבחינת של ג, אלא אומרים ללכת בא מצע. אי אפשר,
הם אומרים, להפליג בימינו באורתוהוכפיה ‏ ער הקצה האחרון;
צריך להתפשר עם החיים ועם העובדות, אבל אי אפשר גם כן
להדבק בריפורמה הקיצונית,. שהיא ‏ ,מיתת נשיקה" להיהדות,
תקונים בדת מעוטם יפה ורובם קשה. לכן אמרו זה שנה ויותר,
כי .מ הראוי ‏ ליסד מפלגה חדשה, מפלגת המתונים והבינונים,
אמרו -- ולא עשו כלום,

אבל כנראה,- מאורע. אחר. של הימים. האחרונים הוציא
מחשבתם מכח אל הפועל , :

אחרי מות הדייר קרפ לס בסוף חדש יולי שנה זו נשאר
זמן מה העתון הידוע ‏ ,אללנעמיינע צייטונג ‏ דעס יודענטומס",
אשר יסדו לודוויג פיליפזון זה שבעים שנה ויותר נהוא
היה ברובו נוטה לליברליות מתונה), | כפפינה | בלי ‏ קברניט,
עכשו, מראש חרש אוקטובר ואילך, הלך אדונו ובעליו, רודולף
מוסי, ומסרו. בידי לודוריג גיגר--זה האדון אשר קבל
בירושה מאביו המלומד המפורסם את השאיפה לריפורמה קיצונית,
אבל לא את. ידיעותיו הרבות והעצומות בהבנת היחדות ,

ראו המתונים את הרבר הזה ונבהלו, עתהי אזרו חיל
ויסדו אגודה חדשה ,אגודה, דתית חפשית" (אין השם נאה כל
כך), ואליה נתנו: ידם רבים מן הרבנים וקצת = חכמים מורים
בבתי-מדהש לרבנים בגרמניה. בימים האחרונים | פרסמי ‏ קול
קורא, ובו אמרו כמה דברים טובים וראויים להשמע , הם חפצים
לקיים את היהדות ולחזק בכל האפשר את בדקיה, אינם מודים
אמנם באורתודוכסיה ז הקיצונית של קנאי פרנקפורט, אבל הריפורמה
הקיצונית ‏ היא סכנה עצומה להיהדות. וצריך להלחם בה ולגדור
את דרכה, צריכים אנו להוריש את היהדות לבנינו
אתרינו, ,

ער כמה שאפשר להסכים לרוב דברי הכרוז הוה, הנה
אין ספק ברבר, ‏ כ השפעה ממשית לא תחיה לו.. כרוז בפני
עצמו איננו פעולה חיובית ומתמדת . לפעמים פרסום מילתא = =-
מילתא,. וקול קורא שבאו עליו ‏ עה'ח ‏ רבים מחשובי הרבנים
ומחכמי ישראל, בודאי הוא גם כן בגדר העוב רא, אבל במה
חברים אמורים+ אם אחרי הדברים יבואן ה מע שים, בלי
מעשים +שכתו. הרברים, אי אפשר. לפרפם ולחזור. ולפרסם : את
פל שבוע ושבוע,. או אפילו בכל חדש וחרש . ואם יעשו

בואה, בוראי לא ישו הרכרים. עור רושם. ובמח. "הם. חושבים

קיומם לי צרקה. בכלל".

לבנות ולחזק בדקי היהדות% בקהלות הגדולות והעשירות שולטים
פרנסים על הצבור, ‏ אשר רגלם האחת עומדת בתחום. היהדות, '
ורגלם השנית מחוץ לתחומה, והם מתעתרים להוציא. גם את הרגל
האחת מן התחום ולהשתקע ,בעולם * הרחב" של חוץ | לתחים.
לעת עתה הם מהרפים ומחריבים כרצונם, ‏ ואין הרבנים מוחים
ביֶם מפני היראה, כל רבר אפשר לקנות ולחדש, אבל לא
מוסד צבורי לאחר שנתקלקל. משעה שכפפו הרבנים את קומתם
והרכינו ראשם תחת שלטון הפרנסים והסכימו אם בפעולה חיובית. או
בשתיקה. כהודאה לכל מעשיהם הפפידו את השפעתם על הצבור.,
הרבה יש להתנפל עליהם, | הרבה אפשר. להפוך. בזכותם -=
אבל העובדא היא. עובדא, ‏ ואי אפשר לצאת מהשפעתה, שדרה
זקופה. נחוצה בימינו לרבנים, האומרים לשוב ולבנות מה שהרסו
הראשונים, ‏ או למנוע לכל הפחות בעד התמדת הההיפה,
כועסים על גיגר, | אשר נטל | לעצמו עטרה שאינה: הולמתו
ושאיננו. ראוי לה: ,לתקן היהדות".. אבל הוא. ע ושה = ומופיף
לעשות, ואלו שכנגדו ,מראים ‏ לו פנים שוחקות = ונכנעים לפניו
ושותקים, כדי לעכב את החדבן ההולך ומתגבר, עליהם. להלחם
במסירת נפש; אחת היא, איך יתיחפו לזה | תקיפי הקהל,
במלחמה כזאת העיקר האמונה בנושא. ענין | מלחמתם . אולם,

לכל הפחות, ‏ אנו רואים בזה התגלות שאיפת הקיום. בקרב יהודי' >

גרמניה , חכם אנגלי היה אומו': הדבור הוא כסף, והשתיקה
זהב; אבל לפעמים הדבור הוא החיים,

אַסְפַת קובְנָה וְשָאָלַת הַקְהַלָה.

מ, שאליט,

לפי המצב המדיני השורר עבשו יש לה לאספת עסקני:"

הצבור, העתירה להיות בקובנה בימי 51---9ל של חרש זה, ערך
צבורי חשוב, איזו שתהיינה תוצאותיה. המעשיות,

אמנם, אין לשבוח, שאספת:קובנה אינה אלא אפפה מקרית,
כלומר, ‏ אל האספה יבאו צירים ‏ מקריים | או קרואים. ע'י = הועד
המסדר את האספה, ,חשובי העדה ובאי:יכתן ‏ של חכרות ‏ הצרקה
וההשכלה", ‏ אבל איך שהוא, אחרי אפפות ‏ הרכנים שהיו בורשה
ומוילנה, ‏ -הרי. זוהי
כראית אספה כזו בימינו אלה שנשים אליה לב.

ובשביל שזוהי
סדר העגינים שלה, תקח שאלת הק הלה.

צריך להעיר, | שרוקא בנוגע לשאלה זו שוררת ערבוביה
נוראה בחוגים | רחכים של האינטליגנציה שלנו --- מבלי לרבר
בבר על ההמון הגדול----

וסבת. הדבר: מצבה המשפטי של הקהלה שלנו,

לפי מצבה המשפמי הקהלה שלנו. היא מוסד משונה שמוטלות
עליו חובוק שונות, | אבל אין ‏ לו שם וכיות. ‏ ביום ‏ 19 רצטבר
4 נחתמו שני חקים, שבראו את המופר המשונה הוה, בחק
הראשון. נאמר: ,שום הנהגה יהודית מיוחדת לא תהיה. יותר, ולפיכך'
בטלין | כל ה,קהלים" , = וכל עניניחם עוברים = לדומות = הערים
והכטושים", ‏ ובחק השני כתוב: ,את מסדהבשר. חייבות = להכניס
כל הקהלות = היהודיות, = כי: כסף זה מוקדש. לצרכיהם ‏ הצמוריים
של היהודים, | למשל; להקל | ליהורים ‏ שימלאו ‏ כראוי. את חובת=
הצבא, לשלם את = חובותההצבור, ‏ ליסר בתידספר, ולהבטיח. את

2

/
|

והשתיקה המות....

האספה הראשונה * של עפקניההצבור \ שלנו,.

אפפת ‏ עפקנייהצבור, ‏ צריך, שמקום ‏ בראש =

ו

4 . > העולם 3

אלה הם ‏ שני החקים ע"ד. הקהלה ומכפ:הבשר הקימים עד

עבשו.

, כאן. יש לשאל אופא: = מי. זה רשאי .ומחויב לדאוג: שימלא
כל. וה, = אם לפי: החק הראשון ‏ אפור שתהקים הנהגה יהורית
מיוחדת ? !

זוהי. קושיא עצומה, אלא שממנה נובעת .עור אחת:
ומי. וה איזה מוסר של הממלכה' או של השלטון. העצמי
יקח את. מקומן: של ההנהגות. היהודיות: שנתבטלו ויגבה את מסד
הבשר ויחלק: את הכסף בין מופרות הצדקה וההשכלה ‏ השונים ?
על שתי השאלות האלה מוצאים אנו בהחק תשובה מסובכה :
נתינת: מכס-הבשר לחבירה ‏ ווהי : ענינה של הנהגת-הפלך
(גוברנסקאיע פראוולעניע)ן קביעת -תקציב ההוצאות וההכנפות של
הקהלה -- נכנטת לתוך עניני הנהגות הערים גובערנסקיא
אופראווי), המגישות את התקציב ‏ לאישור ל של טוני הפלךן
אולם הנהלתם של מוסדות הצדקה = וההשכלה היהודיים נמצאת
בידי הקהלה,

: הרי. לפנינו המון. של בעלודבתים, שאין איש מהם יורע
| = מה תפקידו וחוג: שררותו, ‏ אבל בזה. עריין ‏ לא. נגטר. הרבר, כך

למשל, מחוי ב ות הנהגות הערים ע"פ החק להתיעץ עם ,החברים

+ החשובים והעשירים. של הערה", כשהן קובעות את תקציב ההוצאות

של הקהלה וכן גם של מכם הבשר+

"= הו ענין: משפטי מפובך כל כך, שמלבר שאלת מכפההבשר,

אם מוב. הוא. בתור מס-- -מתעוררת שאלה עיקרית, מהי הקהלה

שלנו, וכי. היא הבר שבמציאות במובן של מופר ‏ צבורי, = בעל
זכיות משפטיות,

+ צרק מר זיל ב רפרב, כשהוא אומר במאָטריו ע'ר הקהלה
היהורית: ,| טבע. ההבר. הבוא. לירי כך, שבכל הענינים, הנוגעים
להקהלה. היהורית, = פומכות הנהגות הערים על: אותם | ,החברים
= > החשובים ‏ והעשירים: של העדה" שאתם צריכות הן לפי החק
להתיעץ".

= ולמה הביא הדבר ? קודם בל לזה ,= שהכל במעט בלי
> צא = מן > הבלל. חושבים. , שמכפ:הבשר זוהי ההתחלה והפוף
של מםי<הקהלה ‏ לפי החק. ‏ ,חשובי. העדות היהודיות" - השכיחו

אח. הצבור , שלפי. החק. יש מלבר ,מס הבשר הכללי" עור מם:
| מלואין של. בשר, שלפוהו. אפשר לגבות. 1) אחוו. ירוע מהכנסות
= הבאות מחכירת. בתים, ‏ חנויות אסמים, שבעליהם יהודים ;‏ 5) אחוו

!= ירוע מהכנפות חה"מ היהודית ‏ (הוזק. מונה את. העסקים שחיבים
| עליהם מם) /8) אחוו. ידוע. מהקפיטלים. הנשארים אחרי. מותם של
יהודים . שני מסי:הבשר האלה הם, לפי החק, חוב לקהלות
= היהוחיות . 0

= = ומרוע זה נשכח הוקא .המם השני לגמרי, וגובים רק את

מם:הבשר ? ואפשר שצריך היה להרחיב את המס השני על חשבון

> = | הראשון ולגבותו באמה? ואף על פי שישההפו באספת קובנה ,רק חשובי

העחות. ועשיריה" --- שהרי אספה זו. אינח אלא מקרית---בהכרח

שורונו. לא. רק בצר המשפטי המפובך , | במצבה. האי*מבעי של

הקהלה, אלא גם בשאלת מפ:הבשר שנעשה ע"י החק יותר דימוקרטי

> וישך משהוא נתגשם. בחיים ע'י ,חשובי ‏ הערה", המפיחים את

= לבם. מן החק חזה..

אין. אלה, = כמובן, .כל השאלות. הקשורות. בשאלת , הקהלה

"= שלנו, שצריכה תהיה האספה לרון בה אלא שאין זה מעניני לפרט

את כל השאלות. הללו. רוצה אני. עבשו רק לסכם באופן.סכימטי

= את שורת: השאלות ‏ שצריבה האספה. לחון בהן, ‏ כשתעסק. בסעיף---
סדור הקהלה שלנו: :

7

1) הקהלה היהורית: צריכה להתאשר כהוך. אישות משפטית
/ % ל - 0 / / 9% ₪ 4 .

נליון לה

שיהא לה סכום. מפוים של זכיות \ צבוריותו, הקהלה שלנו בליטא
וברופיה (חוץ. מפולין) צריכה שתכיר אותה ‏ הממלשה ל קהל ה
יה רדית, בעלת זכיוה. יהועות ,‏ כל ומן שתתקיימנה. כל. אותן
ההנהגות הרבות של בתי:התפלות , = שאין ביניהן שום קשר, כל
ומן. שלא: יהיה. שום מוסד. ממלכתי, שלפניה. ההיה. הנהגה:הקהילה
אחראית , --- איהאפשר ‏ יהיה לדבר ‏ על הקהלה כעל מופר
צבורי.. בזה. כבר. נכלל ‏ עיקר האויטונמיה של הקהלה.

9) צריך ‏ שתעובד ‏ שיטה של מפ:ישר, ‏ של מם הקהלה.
ואחרי שאין ברוסיה מפהההכנפה, צריך. להון בסעוף ‏ זה ברציגות
מיוחרה, מפני שהשיטה צריכה. להתאים לאותן ‏ הנוהגות בממלכה,
בכדי שהממשלה הוכל לאשרה ואחרייכן לגבותה בשביל הקהלה,
כמו שהיא. גובה את יתר. המפים . | אולם על עיקר. אחד. צריך
שתבנה השיטה:. כל חבר הקהלה מחויב לשלם את מפ:הקהלה
לפי: הכנסותיו . ובכל אופן אין לשבוח את מם:המלואין של הבשר,
שהעירותי. עליו,

5 מן. הראוי. היה, | אילו היתה האספה ‏ מעבדת על
היפודות שפורטו למעלה- הצעה של תקנות
בלליות של הקהלה. הפרים אעם חשבים פה כל כך
בהיסורות. : ולפיכך. טוב היה, אילו היתה האספה
מפרסמת לכל הפחוה את יפורותיה של ההצעה.
בשביל ‏ באיהכחנו בההומה אפשר שהיתה הצעה כז מביאה

תועלת, < ובשביל האספות הבאות. ווערות = הרבנים. בוראי שהיהה
נחוצה ומועילה. .
אם תדון אספה קובנה בשאלת הקהלה כראוי, אם תתקרב

לפתרונה, - אז-גדול - יהיה = ערכה. הצבורי = בשביל = זה: בלבה,. גם
אם לא נביא בחשבון את יתר. עניני האספה,

5

מ, :סמיליאנסקי .

נצחון שַה'.
(להאספה הכללית השביעית. לחמרת. התמיכה. )
גי

הצור ש, אמר, ‏ כי ,לשכת המודעים- -הוא. העקב האכילסו
של הועד". אנכי הייתי ‏ מוסיף : עבודתו הקולוניזטורית של הוער
הרי העקב האבילפי שלו, והרבה מן הכבור,. שרוכש, לו הוער
בעבורתו הרוחנית, שוללת ממנו ‏ התעסקותו. הקולוניזטורית .

שני המקצועות, אשר בהם התרכזה בתקופת שלש השנים
האחרונות ‏ עבודתו > ,המעשית" של הוער, הרי. הם: ,לשכת
המודיעין" ‏ ו,שאלת. הפועלים",

לא הסתפק .הער בלשכת-המוריעין המצערה שמצא אותה
מיוסדה. ע"י אדם פרטי וירחיב את גבולותיה וירבה את סניפיה
וופרוש. את כנפיה בכל הארץ , - ובמעשהו הוה הוכיח הוער את
חפרון. החוש החיוני שבו, ‏ הוער לא הרחיב את גבולות הלשבה

ה,מ;

בהתאמה אל דרישות האמיגרציה, כי אם ח שב , כנראה, להגדיל את >

האימיגרציה ‏ ע"י החוקת הלשכה ,,, ויבא אל המצב, שהורה
עליו חבר הועד. י. | רבינוביץ,: מי שחיה עסוק בעבורת הלשכה
איזו שנים, ‏ כי הלשכה נמצאה מעבר לצרכי החיום, וכל עבורתה
הותה ‏ יכולה ‏ להיות | רק . שלילית | לענות = ,לאו" על שאלות
האמיגרנטים, ‏ ומתחילה מאי. קפבר הועד 3 כלום בקיאות יתרה

היתה. צריכה, בכדי להבין, כי: ללשכת. המוריעים. אשר יסד הועד :

שי מקום: כחיים + | כבר = ביסוך \ הלשכה \ נמֶצאה = ,האמיגרציהז .
א . : 1 0 4

2 4

גליון לח

הבוערת בהתנינותה, ו,מבול" השאלות הלך. הלוך ונפפק . והלשכה
לפי בחותיה יבלה. רק לעטוק ב.תשובות? על אותן השאלות,
לפי מצב ארצנו עכשו א היא יכולה למשוך. אליה זרם של
אמיגרנטים רנילים, לא"י יכולים ללכת עחה קולוניסטים,. מאותם
החלוצים הבוראים בעיר ובמושבה את התנאים בשבול האמיגרציה
העתידה, ולא \ אמיגרנטים במובן המקובל. = ובשביל הראשונים
אינה מספיקה לשכה היכולה להוריע, כי במקום. פלוני ואלמיני
,יש מקום לשני חיטים, ‏ פנדלרים: שלשה ונער אחר". להם
צריכה לשכה היכולה לחקור את תנאיה. השונים של הכלכלה
המקומית, | של התנאים החברותיים והמדיניים. המקומים. ולתת
תשובות המקיפות. את ידיעות:: הארץ. . ובצרק העיר"! המרצה
מר בורובוב, = כי ‏ עבורה : מחקרות ‏ כזו צריכה להכנם. בחוג
עבורתה של הלשכה, אלא כלום מוכשרה הלשבה הנוכ חית
לעבודה. כזו ‏
לרירי : אם הלשכה לפי הכנתה אינה ‏ מתאימה. לדֶרישות
החיים, כי לתשובותיה אין הורשים, ואת התשובות. הדרושות. אינה
יכולה לחת ,---אחת משפטה להפגר,. ובפרט עכשו בשעה שעומרת
וקימת: הלשכה הפלשתינאי, --- פלשתינה"אמט -- מטעם הועד
הפלשתנאי, % שבראשה איש בעל הבנה גרולה = וכשרונות
גדולום לעבורת החקירה של הארץ , על טעמו ועל כשרונו. של
,ראש הלשכה הפל שתינאות כבר מוביחות שתי. עבודותיו ‏ ההגונות
על הנטיעות" ו,על רכישת ‏ הקרקעות בפלשתינה", ‏ וכלום יש
איש בפלשתינה, אשר יפקפק אף רגע בעמדו לבחור בין לשכת-
המודיעים ובין הלשכה-הפלשתינאית לעבורה של מחקר הארץ?
אבל. בשביל לוקבידציה.-אין. לועד -רי. עוג..הו
ולא יותר
הפועלים" ,
כימי הישוב הפלשתינאי ימי שאלה הפועלים, ובימי עבודתו
של הועד ימי התעפקותי ב,בפתרון" השאלה ,-כי. הרי גם בגדרה
הושיבו על הקהקע את הפועלים שעבדו או בראל"צ ובפ"ת, והרי
גם קוסטינה באה כהתחלה של פתרון השאלה, בי כל. הימים לא

החל

הבינוי את השאלה הואת כפשוטה: הטבת מצב הפועליםי

בתור פועלים, כי אם כהיפכה: המבת מצב הפועלים ער
כרי. שוחרלו מהיות פועלים . ואם בימים הראשונים, : בימים שהכל
הבינו את שיטת-הפועלים באופן הפוך, לא עמד הועד על
הבנתה האמתית של השאלה, לא תמוה. הוא נסחף בזרם,
ומח גם שהפועלים בעצמם לא הבינו אז את שאלתם באופן אחר,
אבל עכשיו בומן. שהשאלה מתחילה להיות. מוארה באורה הנכון,
ואף רובם. של הפועלים החדשים'מבינים את' תעודתם האמתית---
והדברים שקרא הציר ג, בשם ,הפועל הצעיר" יוכיחו -- מה
מצא. הועד להיות עומר נקפא על נקורתו הראשונה +

ונפלא הרבר: | ראש החובבים היה אחר מן | הראשונים
שגלה ‏ בכנסית וכרון"יעקב = את פירושה. הנכון של | שאלת
הפועלים ,| הוא היה אחד מן | הראשונים | אשר.. הראה

באצבע על = הסכנה ‏ הגדולה הכרוכה. בחזיון המעציב, שעבודת
העברים ‏ במושבות \ העברים \ נעשתה. בירים ל אהע ב ריות.
ולאחרונה ‏ כשבא ראש הועד | לקחת חלק ‏ בפתרון השאלה של
הפועלים. הלך בדרך הראשונים . הר שינים עשו בקוסטינה עשרים
איש, מקהל' הפועלים | ללאדפועלים, והאחרון עשה בבארדיעקב
ובעין"גנים = ארבעים. איש. מקהל = הפועלים ללאדפועלים: . וללא-
אכרים, י

לפני שנתים עור היו חלוקי דעות : אם חצי:מושבות כבאר-
יעקב - ועין"גנום . מחלישים את ידי הפועלים ומרחיקים אותם. מן
העבורה. אר, | לחיפך, מחזקים את יריהם 0

> העולם 3

מבורכה היתה. פעולת הועד. = ננוגע ל,שאלת

ואם גם'

או היו לננד. עיניהם של .האחרונים ,,הסוף" של. עזרא ברתובות,
תלדאביב \ בועדי-חנין ו,בעלי המח וזות" בפתח-תקוה, ‏ אבל. מן

ההעבר און עסקנינו לומדים . עכשו נעשו כבר המעשים החדשים

לעבר והם באים ומטפחים. על פני עושוהפ: = בני. ,בארדיעקב"
ו,עין. גנים" צווחים : חצי-אכר ופועל בבת אחת אי אפשר 7
אם עמדגו על הקרקע תנו לנו,,הלואות" חרשות, כדי שנהיה לאכרים
שלמים, ‏ ואלה מבני המושבות החרשות. שאינם. רוצים או אינם
יכולים: לחכות. לחפדי ההלואות, הולכום. ועוזבים את הֶצי-אכרותם
ונעשים שוב לפועלים או שעוזבים את הארץ לגמרי,

כשאנו מביטים אל עבודת חו"צ. בפתרון. שאלת-הפועלים

מתפרצת .כמו מעצמה השאלה: אי השטה % כי אחת משתי אלה;"

אם חו"צ עומדים על נקודת מבטם הישנה. לאכר את
הפועלים,. איה נסיונם ‏ הישובי האומר, כי אברות:צריכה להופר :
על קרקע טובה, של זריעה,. ע"י אנשים מנופים פחות או יותר
בעבורה קרקעית, במקום שיש אפשרות ‏ 'להתפתחות מושבה
גדולה, בי הקטנות אינן בנות קוומא%

ואם חו"צ עומדים. על נקודת המבט שעליה עמר ראש-
הועד. ‏ בכנסית = -זכרון"יעקב,: | מדוע 1 אינם ‏ ממלאים | אותן
ההחלטות,, שגם ראש:הועד וגם. רבים מחברי הועד הראו. עליהן
לא אחת ושתים; בנין בתים לפועלים, | החוקת הפתדריות
פרופסיונליות, = יסוד | בתי-תבשיל :. והחזקתם, חנויות משותפות;
קופות | חשכון-ומלוה --- אלו שמיסד ‏ האפ"ק ‏ אינן : מתאימות
למצרם ‏ ולצרכיהם. של הפועלים -- עזרה = מריצינית, אחריות
הפנעלים ההולים והזקנים. וכו" וכו' ?

ומה. מפליא הדבר, כי: חו"צ . לא הלכו אף באחת משתי.

הדרכים הללו ויפזרו את כספם ואת כסף הפועלים. ל,אכספרמנטים"
חדשום שלא הצליחו

אמר באחר מנאומיו באספה הכללית : כי = ימי הנסיונות כבּר
עברו לנו,,: יְ

מאי קסכר הועד מתחילה ?

,אחרי התושבות | מספיקה" --- אומר ‏ ההו"ח ‏ -= , החליט

הוער
ויקבל את הצעת ,באר-יעקב", | ומלבר שעצם ההצעה לבבה את
הוער, עוד בקש האחרון--לפי = דברי הרו"ח---לתת את ההוכחה
ל,מפקפקים",
השביל הוער \ לבחור את = ה,נסיון"+ במרומני ‏ שנכשל בבחירתו.
כמו = שנכשל לא אחת ‏ ושתים. בכל נסיוניתיו, = ואחריתה של
ההלואה. החקלאית ב,בארדיעקבי תהיה מרה. 7

ולא קשה היה לעמוד על. אמתת הדבר ו

הועד בעצמו. מודה, בי האכרההפועל שבבאר-יעקב. אנ צעוו
,מוגבלים",. כִי אדמתו גרועה ותצלח רובה רק לנטיעית,. ואיך
יול בעל-נחלה כזה לפלק את חובו. המגיע ל:/+ ממחיר הקרקע

במשך 9 שנים, אם הנטיעות אשר יעסוק בהן ם תחילות לתת

פרי בארמה מובה מן השנה השביעית ובאדמה גרועה
בוו שבבארדיעקב. אף לא בשנה
אבר, ואף זה, שיש לו ארמה טובה, ‏ ואף זה. שהכנסתו מתחילה
מתחילת. עבידתו, לשלם את הלואתו במשך תשע שנים ויחד עם
הרבית. במשך 1% שנים? ועור אם ארמת האכר שבבארדיעקב,
אף כִי זבורית היא,
0 פרנק לדולם ! :

ואם שם. הועד ‏ את תקותו. ב,ירקות" אשר. ועשו בני באר=
יעקב, ,כמו = שחשבו. אף. אלה" האחרונים = בתמימותם, . כי ‏ על
הירקות שמעו ‏ באולמי .‏ ,האספית". אשר יביפו - - אין. זה מרבה
לטובת. נסיונו הגרול + כבר. היה: הוער : צרוך: לרעת, | כי: ירקית.

0 5% , ו ;

כרבים מן הראשונים , אף שראש-הועד.

/

לעשות את ההתאמצות | הגדולה. לגבי כחותיו: החומרים .

כי הלואה חקלאית לאורך. ימים אפשרית! האם.

העשירית 3 כלום. נשמע. שיוכל. =

עולה מחירה כמחיר העידית שבעידיות == >

| מתוך ה,ספר", + +

8 % > העולם 36

נפיהן לח

בב 4 בצ כב יגד באשנ בער אכ ג מ העבה לבבב בג עבמ סבג :כ יכ 2 אבצב כב ב בשע הלבחה מה הבע במ בזוכ המה הכ גנ הממב במ-ג הצרה -שהמנ עבנ ממבבנבנצ תב הט -נט -הב-095 ממהפעת ו

בלי מים ערכם אפם,. וירקות עם. מים לא יעשו באדמה
כאדמת. בארדיעקב שמימיה נמצאים בעומק ארבעום מטר כי אם
בקפיטלים. גרולים, ‏ וכי: עומק | המים ‏ בבארדיעקב. ארבעים ממר
ירעו בל השכנים,

נשארה איפוא. התקוה, שבני ‏ בארדיעקב. יעברו. במושבות
השכנות, והיתה פרנסתם על עבורתם, ומקימוץ שכר עבודתם יעבדו
את נחלותיהם ויסלקו את חובותיהם, = אבל איזו עבורה יעבחו
באותן. המושבות + ביקבים + ... פועלי היקבים קבועים >מכבר,
ומחליפים אותם. רק לזמנים רחוקים ,‏ בכרמים ובפרדסים + אבל

' כלום. יעלה:על רעת מי מן הכורמים או הפרדסנים לבכר את

הפועל 4 היושב בבאר-יעקב' על זה היושב בתוך: מושבתו % ההי
הראשון. צריך. ל ל כת | שעה עד אשר יבוא אל המושבה. .וסימן
לדבר : בבארדיעקב יושבים כיום תשעה אכרים לא-פועלים, וכל
שאר בני בארדיעקב ‏ יושבים | בראשון-לציון, | ועדיהחנין. ויפו,
זאת ועוד אחרת : הפועלההאכר שבבארריעקב כורם הנהו ככורם
| שבראשון-לציון ורחובות, ‏ ועונת עבודתם של האחרונים היא עונת
- עבודתו של הראשון, ‏ ובומן שאין- עבודה = בבאר-יעקב ‏ אין גם
.במושבות. השכנות,

לא גדול: הוא ערך הנסיון של לט שנה, אם לסוף הוא

, בא לידי שגיאות כאלו !

הרעיון של - עין-גנים: יותר קרוב אל החיים, היא נמצאת
בתוך. המושבה - היותר גדולה ועשירה, -- פתח-תקוה, הנותנת

במשך כל השנה עבודה שונה ומנומרת לאלפי פועלים. אדמת
= | עיןדגנים א ד מה היא, . הראויה לשם הכבוד הזה, בעין-גנים היה
וכול. להתפתח ‏ ב אופן טב עי אכר שהוא גם חצידפועל . אבל
= במה הדברים אמורים --- ב התפת חות: ט בעית,

אכל לא
בהתפתחות מלאכתית ואי-טבעית כזו שבחר בה הועד.

" בפתח-תקוה נמצא. תמיד טיפום של פועל אשר אחרי עבדו
איזו. שנים הספיק לקמץ לו מעט כסף, בכספו קנה לו פוס
ועגלה ויהי חצי פועל וחצי בעל-עגלה ועור קמץ לו מעט כסף
ויעשה לו. בית קטן: וגם אל האדמה התחיל להושיט את ירו..,
וגם מן הפועלים החרשים היו כאלה אשר בחריצותם ובאהבתם
את העבודה קנו להם שם וגם מעט כסף התחילו לקמץ בשביל
,היום ‏ השחור", ‏ אנשים כמו אלה לו השיגו לעת הצורך עזרה
לקנות חלקת אדמה שאת ה ציה כבר קנו בעצמם ; לגמור את
הבית הקמן שאת התחלת בנינו כבר עשו ; אנשים כאלה,, שעצם
החיים ה רי מו אותם ל מ על ה, ‏ אנשים כאלה היו ראוים לבנות

-לאט לאט במשך כמה שנים את עין-גנים, ובנינם היה

יכול להוות ברדקימא , אבל עבודה ,קטנה" כזו ‏ אינה לפי רוח
השאיפה. הקולוניזטורית של הועד , הם צריכים ל י סד.,מושבה'..,
ילכו ל,יסד" את עין-גנים פעם ‏ אחת, תוכף ‏ עמדו על 15 דולם
של אדמה הראויה להשקאה, תיכף עמדו על אינסטלציה גדולה
העולה. להרכה אלפים פרנקים, תיכף ‏ חגיע הדבר ‏ ל,ביורז'ט"
של הבבות; ., והרבר מובן. מעצמו + ,המושבה" המוכנהמצאה
אנשים בלתי * מ וב נים כלל. התחילו. לברור בשביל עין-גנים
את הטובים, וכלום לא ידוע הרבר, שלבחור יודעים רק
ה חייים, ובחירת האנשים המלאכתית: מחטיאה עפ"ר את המטרה+
ולעין-גנים: נכנפו ‏ אנשים טובים מאד עם מטרות געלות ויפות,
אבל רבים מהם כבר. היו שקועים בחובות בעורם פועלים --> גם
לחיות .על עבורתם ‏ לא ידעו--ואת המנה: הראשונה שהיו צריכים
לתת לחו"צ .לוו עוד + הפעם ברבית. או בהור גמול-של-חסד,,,
והבקיאות : בעבודה+ אחרים--ואולי הרוב- -מאלה' שהלכו.לעסוק
בירקות. לא ידעו, | איך לעשות משתלה של בצלים ועל ‏ ובל הברו

/

ו החשבונות" שנעשו על הירקות הזכירוני את ימי החשבונות
של הכרמים , . . וגם לאחהי. נסיון של שנתים. מוסיפים מגיני עון-
גנים ליפר את חשבונותיהם על הכנסה של מאה פרנק לדולם ירקות,
שה הוא: אידיאל בלתי מושג,

ולא נפלא הדכר, אם כיום אנו מוצאים ‏ את ,באר:יעקב"
ואת ,עין-גנים" ‏ במצב כזה: .

כזו כן זו אינן חושבות ואינן: יכולות לחשוב ע'ד הפילוקים
השנתיים. לחו"צ ,

בזו כן זו רודפות אחרי ,הלואה" חרשה, שאצל ,עין-גנים"
קבלה צורה של ,לערך. מאת אלפים פרנק", ואצל ,באר-יעקב"
רק בעשרים אלף.:.

כמו בוו כן. בזו עזבו היותר חזקים וחרוצים את מקומם
והלכו לבקש להם מקום אשר יעבדו. בו,

כמו זו כן זו ,מלאים יאוש נורא המרכא את רוח הפועלים",

הרי הפרי של העבודה המעשית, תוצאת. הנפיון : של
שנים רבות !

(סוף יבא)

6%

הישוּב הָעַבְרִי בּמסופוטמִיָה .

חיש היכלת בידיי היהודים: להתישב. במסופוטמיה %

ממאמרנו הקודם כבר נראה, מה שצריך לישוב במסופוטמית.
ראשית כל, = סכומים ‏ עצומים להשקאת הארץ, ושנית, כח הב
של תושבים חרשים שיוכלו להלחם במשך הרבה שנים עם כל
המעצורים הגדולים הן מצד = האקלים והן מצר התנאים הקשים
האחרים, כמו הסכסוכים ‏ ההכרחיים והמלחמות | התכופות עם
השבטים הפראים וחצי הפראים, הנודרים בארץ,

היש לנו האמצעום. ‏ החמריים העצומים וחחמר האנושי
המסוגל ‏ לעבורה הכבירה הזאת + אני
הגדולים, ‏ מפני * שלישוב עברי במסופוטמיה רק אז יהיה. ערך
ורק אז חוא. אפשרי בכלל, אם יחיה. גדול ,
יורעים ‏ אנו | הציונים להכיר את הערך. הגרול שיוכל ‏ להיות
לישוב ‏ עברי | בארצות - הפמוכות' אל מרכזנו | המבוקש. מובן,
שחזוק הכח העברי בארצות הסמוכות יחוק גם את הכח העברי,
בארץ ישראל ; מובן, שחשוב מאד, שיהודי ארץ ישראל ימצאו
להם. תמיד. עזר ‏ וסיוע מאחיהם הקרובים | מובן,. שנם בארצות
הפמוכות צריך שימשול אותו הרוח העברי, אותה השפה העברית,
כמו בארץ ישראל,. ומובן, שאז יהיו יהודי הארצות הסמוכות
ויהודי ארץ ישראל גוף לאומי אחד שיגדל ויתפתח לכח מריני
אחר, = אבל במה דברים אמורים, כשהישום = יהיה: גדול ,‏ אם
הישוב העברי במסופוממיה יחיה קטן, אז' יבלע בין הרוב הערבי,
וערכו הלאומי יהיה כאין ,. גם בארץ ישראל אנחנו כלים. מיאוש

בראותנו רק צעדים פעוטים בעבורתנו ; גם בארץ ישראל. כלות.

עינונו מחכות לאיזה. דבר גדול, ‏ לאיזה מעשה שיתרומם על
הפעוטיות, ‏ ומה יחן ומה יוסיף לנו, = אם גם למעשינו הקטנים

בארץ ישראל. יתוסף עוד איזףָ הבר קטן בארץ, שאינה גם קרובה ,

כל כך אליגו , ישוב עברי קטן במסופוטמיה לא יעזור ‏ במאומה
להתפתחות כחותונו בארץ ישראל, \ היא בעצמו יהיה. כלו. שקוע
במלחמתו הקשה בער קיומו., | הוא. יהיה אבר מהולהל בְסְביבָה

מרגיש את. האמצעים "

זה ומן רב שכבר |

1

4

גליון לח

>= העול5ם 3% : : 7

ו

| הערבית החזקה, וריחוק מקומו ‏ מן הישוב = העברי בארצנו לא
ותן לד גם אה היכלת > לקבל השפעה. נכרת | מחחיים ‏ העברים
בארץ ישראל,: מושבות בוררות במסופוממיה. לא תוספנה כלום
= לא ליהורי ארץ ישראל ולא ליהודי תורקיה . אבל התוכלנה בכלל
להתקיים | מושבות במספר קטן בין שבמים שורדים, | שאינם
נכנעים גם לפני צבא מסודר של הטמשלה התורקית ?
לישוב. עברי במסופוטמיה---אי אפשר להתיחס כמו לישופנו
בארץ ישראל, | אי אפשר לומר : נתחיל מצעדים קטנים. ולאט
לאט נתחזק בארץ ונאחז בה, במפופוטמיה אין מקום לפוליטיקה
מזאת. ‏ שם אפשר או דבר גדול, דבר ענקי, או לא פלום. לכל
" הפחות ‏ צריך = יהיה להחזיק בעיקר. זה, כל זמן שהמעצורים
והמכשולים יהיו גדולים כל כך, עד שישוב קטן ומודרגי יהיה
בסבנה +

6 אנחנו ‏ ראינו שלישוב | עברי | גדול במסופוממיה. נחוצים
ראשית כל. מאות מיליונים רק להשקאת האדמה, ומלבר זה יהיו
נחוצים עוד. סכומים ענקים לישוב בעצמו. אם גם תתן הממשלה
הנחות, ותפטר. את האכרים בשנים ‏ הראשונות | ממסים, צריך
יהיה לשלם לה בעד האדמה,. צריך. יהיה לבנות. בתים, לקנות
בהמות, כלי עבודה, זריעה ;= צריך יהיה להוציא כסף להבאת
משפחות המהגרים מארצותיהם, צריך -יהיה להתפרנס עד הקציר
הראשון, צריף יהיה כסף להוצאות הצבור---לבתו. ספר, לרבנים,
לשוחטים, - לרופאים, לשומרים ועוד ועוד, -- ומי ימגה ויספור

= | אף :מאות ‏ המיליונים, ‏ שדורש ישוב. עברי גדול = במסופוטמיה +

הון יק"א לא יספיק לוה, ושאלה עוד, אם החפוץ חברה 7

להשקיע את כל בספה בעבורה במסופוטמיה. ואם גם נניח,

/ שתסבים להקדיש את כל כחותיה. לישוב. החרש. ‏ קשה, לקיות,

שאפשר יהיה עוד ממקומות אחרים לקבל מאות. טיליונים חרשות,

הרי אנו רואים, שקטן הוא. החפץ בעם העברי ליפך. ישוב. עברי

יגדול, הרי אגו יודעים, שיט"א היא רק שם מפשם, שאין עמו לא
עם ולא כסף, ומי כמונו יודעים, עד כמה רפה בעמנו הכח ההוחף
אותו להקריב קרבנות לבנין ישוב עברי בארץ חרשה,
אבל נניח שצריך להתחשב לא עם סכום הכסף, שאפשר
= יהיה לאפוף בתור נדבות, אלא עם סכום. הכח של הידים העובדות.
זה היה הרכוש היותר גדול שהבואו המהגרים מאיזופה לארצות
: החרשות, ‏ אך אצלנו אין כחות כאלה , אצלנו אין: אנשים שיצאו
בלי כסף ובלי אמצעים לארץ רחוקה ושיוכלו. עד שיגיעו למצב
ּ | במוח, לסבול במשך הרבה שנים רעב, צרות ויגון, ‏ לחיות בלי
= בתים, בשדה, רחוק מכל ישוב, ושיהיה להם הכח להלחם עם
השודדים, כמו שהיה כל זה לאכרים הראשונים שבאו לאפריקה,
לאפריקה או.. לאוסטרליה . בלי ספק יש גם אצלנו הרבה ידים
עובדות, = אבל לישוב: עברי רק הידים איגן מספיקות. = היהוִּי
העומד על מררגת קולטורה אחרת מהמהגרים הראשונים שבאו
| מאירופה, צריך שיהיו ‏ לו, בעשותו את צעדיו הראשונים בארץ
החרשה, תנאום ידועים לחייו, | שאי אפשר להשיגם בלי כסף.
צריך לו סכום ‏ ידוע וגם הגון. לכל המכשורים. הנחוצים, לבית,

= אמידות, אולם הנסיון הראה לנו, שלמשפחות כאלה אין. חפץ רב. גם
ללכת לארץ ישראל או | לארגנטינה לעסוק בעבירת האדמה,
> ועל אחת כמה וכמה יהיה קטן מספר המשפחות, בעלות רכוש
| ידוע, שתהפוצנה ללכת למסופוממיה, ‏ להעמיר בסכנה את חייהם
רכושם ‏ בשביל עבודה * שיהנו | מפריה אחרי שנות עמל הב..
- ואיזה נוחם. מוסרי ימצאו המהגרים. ההולכים למסופוטמיה +
= התקוה ליסר. ישוב עברי גדול לא תהיה לה די כח. למשוך אלפי
משפחות. אמירות, ‏ שתהיינה. נכונות לקרבנות ולחיים קשים, הכח

[

לבהמות, ‏ ובהכרח איפא: שנוקקים נהיה למשפחות פחות או יותר. *

המוסרי. המושך לא יוכל להתגבר על המרירות והקושי של המלחמה
הררושה לישוב במסופוטמיה . ולפיכך לא :נמצא בעמנו האמצעים
המספיקים ‏ לצרכי. הישוב. הגהול הזה., אמצעי האגודות והחברות
בוהאי שלא יספיקו לעבורה. אשר. לפניגו, = ואמצעים פרטיים לא
נמצא במדה גדולה. כל האמצעים וכל ההשתדלות הרבה יתְנוּ
לנו רק ישוב קטן, ולמטרה כזו אין כדאי להקריב את הקהבנות
הררושים ,
מכשול יותר גדול מהעדר אמצעי הכסף נפגוש עוד בחמר
האנושי שלנו, אין אנו עם החי על עבורת האדמה, אנו צרִיכים
להתחנך להעבודה הזאת , איננו יכולים לשלוח בבת אחת יהודים
רבים לאיזו ארץ, לתת להם חלקי אדמה ולאמר להם: ,עבדו
את האדמה וחיו בה" ולעובם לנפשם, כפר ראינו, מה קשה
להחגיל את היהורים לעבודת האדמה, פמה תנאים טובים נחוצים
לוה וכמה ‏ זמן נחוץ, שהיהודי יתחיל לאהום את העבודה,
שילמר ‏ אותה ושיהיה פוף סוף. גם מוכשר לה, כמה עמל ועבורה
יהושקעו באהץ ישראל, בארגנטינה ובארצות: אחרות, . ער שפוף
סוף עלה לברוא יסור חדש, | אם כי קמן, איזה גרעין. של
מעמר חרשה של יהורים עובדי אדמה, כשיש לנו. הגרעין. הוה
יכולים אנו עכשו לעבוד הלאה, אבל רק בארצות שתנאיהן הם
יותר נוחים ליושבי ‏ ערים אשר מעולם ‏ לא התעסקו בארמה,
יכולים אנו עכשו לפתח את העבורה הואת בארצות אשר כבה
התחלנו בה שם. ‏ יש לנו שם כבר. נפיון, ‏ יש לנו: מושבות
עבריות, יש כבר בטחה ידועה בנוגע לחיים ולרכוש, שם היהודי"
כבר הסתגל מעט או יותר לארץ ולאפני חייה. ובכל זאת יודעים
אנו, עד כמה קשה התפתחות הישוב. אפילו /בארץ ישראל, וער
כמה. סובלת. בה: כל עבורה = חרשה. מחפרון , האנשום המוכשרום
.לה, אף על פי ‏ שהיהודי קשור לארץ הזאת ‏ ולא רק על. ידי
מפורות העבר, כי אם גם על ידי החוה ועל ירי התקוות לעתיר..
- רואים גם פה, עד כמה קטן .כח הפבלנות של הבאים
רץ ישראל ואיך קשה להם להתרגל אל האקלים, ‏ אל אופן.
החיים. ואל עבורת האבר, כמה. גדולה. אידיאליותם, - כמה' גדולות
ויפוח שאיפותיהם של הצעורים הבאים הנה, וכמה קטנה סבלנותם,
אם נשאר ‏ מהם בארץ רק חלק קטן, ברור הוא, שבנוגע
לעבודת האדמה אנו היותר גרועים, ולכן כל כן קשה לפתח
בינינו את העבורה הזו ואת האהבה אליה, = יכול ‏ נוכל = לשוב
עור לעבודת הארמה == זה מראה לנו העבר הקרוב באריץ ושראל.--
אבל רק במקום שתנאי חייו יהיו יותר מובים ונוחים, ‏ לנו: נחוץ
אקלים פחות או יותר מוב, אדמה פחות. או וותר טובה, בטחון
פחות. או יותר. גדול, ומלבד. זה גם איזו = אידאליות, " איזה: כת
מופרי, שירים את נפשנו,. שיתן לנו את היכלת | לסבול. ולשאת
את המשא הכבר. של עבודת אדמה. בארץ חרשה ולהכות לזמנים
,ותר טובים גם לחיי היחיד וגם לחיי האומה, בחמר אנושי כוה
אין בל אפשרות לעשות דבר גדול. בארץ, שתנאיה הם כל. כך :
קשים כמו במסופוטמיה, ‏ ולכן אין לנו אנשים מאירופה שיהיו
מוכשרים. כבר עכשו לבוא ולחתישב. בארץ, בומן שהאקלים. עור
לא הוטב, בומן שהבצות. עוד. לא התיבשו, ובזמן שהסכנה .מפני. ,
הההנפלות. עור כל כך גדולה,. אין ליהודי ‏ אירופה הכח לבוא :
ולבבוש בעבורתם ארצות בלתי מיושבות ופראיות לגמרי , צריכה
להם ארץ, שכבר הוכנה במדה רועה >הלא' גט זה רבר גדול
להפוך. אנשים עירונים לכפריים ולהשיב אל הקרקע עם, אשר.
כבר התרחק ממנה במשך אלפום שנה . במצב כזה. צריך. יהיה
להשתמש בזמן הראשון במסופוממיה ‏ רק ביהודי - מזרח: ביהורי
מסופוממיה, ‏ תימן, פרם, אלו'יר, .מרוקו. ובאמת היינו עושים בזה
דבה נדול, לו יכולנו להציל את כל ההמון הגדול הוה מעקת

י

ו %

ווהו הקשר שמרגישים היהודים ביניהם

8 3 5 <> העולם 3 7

העמים, הלוחצים אותם, ולהרים אותם משפלותם החמרית והרוחנית
ולהפוך אוחם לעוברי ארמה, אבל היהודים האלה גם. הם
רחוקים מעבודת אדמה,. כמו יהודי אירופה. ואם גם הם כלם
יושבים בארצות, אשר אקלימן איננו שונה הרבה מאקלימה של
מפופוטמיה, . ואם גם הם כלם מורגלים לתנאי.: החיים במורח
ולאיההבטחון שבהם ומפתפקים כלם במועט, ואם נם ברובם הם
מרברים, בשפה. הערבית, --- השפה המושלת במסופוממיה,--- בכל
זאת.: עוך קשה לאמר, עד כמה הם יהיו מפוגלים לישובנו החרש ,
לוה נחוצים עוד ‏ כחות מוסריים, ואחינו במזרח ‏ עומדים בנידון
וה על מררנה יותר שפלה" מאחינו במערב הנסיונות שנעשו
בישוב. בני המזרח בארישראל. לא תמיר הצליחו, גם יהודי מזרח
הם על פי טבעם יותר פוחרים .ואינם נוטים לחיי אכרים, ואם
הנסיון עם פועלים תימניים ברחובות. עלה יפה, ואם שם הם
עובדים בחריצות ובשקידה רבה, צריכים אנחנו לזקוף את ההצטינות
הואת .על חשבון אהבתם החוקה לארץ ישראל, המתגברת .על
כל המעצורים והמשעבדת את רצונם והמושכת אותם. גם
לעבורת ארמה,

ובכן,. היוצא מכל. דברינו, כי ישוב עברי קטן במסופוטמיה
אין לו. ערך לאומי, ‏ ולישוב. עברי גחול. אין לנו: לעת עתה לא
האמצעים: החמריים הענקיים הנחוצים לזה ולא' האנשים הררושים,
אנו: מביטים על הישוב במפופוטמיה כמו. על מעשה שיוכל לעוור
לנו להתפתחות ‏ ישובנו וכחותינו בארץ-ישראל, ‏ אבל אם. דלים
וקטנים הם כחותינו, ‏ אז איננו רשאים לפור. אותם : עור בארץ
אחת ולברוא עור איזה ישוב. קטן. האקונומיה של העבורה דורשת
להפך, שנרכו את הכחות במקום אחר ושנעבוד. רק בארץ שעשינו
בה ככר התחלה הנונה. '

בארץ ישראל יש כבר = יסור לאומי,'. יש ישיב. עירוני

= > חשוב, ויש מושבות יפות,. העבורה הואת עלתה לנו בהרבה עמל:

| ובקרבנית, אבל כל * מה שורענו נותן ‏ לנו עכשו. פרי,. הישוב

העירוני הולך. ומתחזק, | המושבות | נמצאות בכלל במצב 5

ועומדות ‏ כלן על בסיס ‏ חזק. החיים : הרוחניים מקבלים צור
לאומית. "יש בהם התרוממות, ‏ יש אידיאליות, אין יותר הצורך
לדאוג . לאחרית \ העבודה שנעשתה, ‏ ועכשו בא הומן לעבור
\ חלאה.. עבורה בעתיר. בארץ ישראל צריכה להיות ‏ יותר. קלה,
מפני שיש כבר נסיון עשיר, יורעים אנ כבר, ‏ איך. לחנצל מן
השגיאות הגפות הקודמות ואיך לפתח הלאה את' הישוב, המושבות
במחוו טבריה ‏ לעומת המושבות הקודמות מראות. לנו, עה. כמה
כבר השתמשו לטובה בנסיונות ‏ הקודמים, אבל גם: התפתחות
המושבות האלחי נתנה. לנו נסיון חדש, .ווה בלי ספק רכוש נדול
בעבודתנו להבא, ויש לנו עור רכוש גדול בעבורתנו בארץ ישראל,
ובין הארץ.. פה עולים
בלבם וכרונות מימים. שעברו, * והזכרונות האלה מחבבים עליהם
את העבורה הקשה ואת החיים הקשים בארץ חרשה, והם מחזקים
\ בהם :את כח ‏ הסבלנות, הנחוץ כל כך: בחיי. המעבה.: אמנם. גם
בארץ ישראל ,למרות = הזכרונות ‏ וחנמצא בהוה: והתקוות * להבא

גליון לח

בח לבנות באים במספר מצומצט מאד, התאמצות ‏ עמנו
לטבורת הישוב היא קטנה ופעוטה, ואם יש איזו אפשרית להרחיב
אותה, אם יש. איזו יכולת למצוא ‏ אמצעים חרשים לישוב, א
צריך לתתָ את כל האמצעים האלה רק ואך לארץ ישראל. כל
דבר חדש שיבנה בארץ ישראל ירים את = רוח העובדים בארץ
וגם רוח החובבים בחוץ. דלים אנחנו | בכסף והרבה יותר עור
באנשים, ומה שיש לנו ומה שיוכל ‏ להיות לנו איָננו רשאים
לפזר,- אלא מחויבים אנו להשתמש בזה להנחת אבנים חדשות
לבנין אשר החלונו, אם יש חברות שבשום אופן אינן רוצות
לעבוד בארץ-ישראל, תעבודנה נא הן | בארצות הסמוכות, בוה
תעשינה טובה ליהורים בוררים ובמדה קטנה גם לישובנו בארץ"
ישראל, אבל אנו, המכירים כבר את גודל העבודה וערכה בארץ
ישראל, אין אנו רשאים לזוו ממקומנו, שעומדים אנו בו, וצריכים
אנו לעבוד רק מסביב ליסור שכבר הונח, אמת, המכשולים
גדולים -ורבים: בעבורתנו בארץ. ישראל, אבל הם. כאין לעומת
המכשולים שנפנוש במפופוטמיה, גם אם הממשלה תהן לנו את
כל ההנחות האפשריות. הטא חטאנו שלא עבדנו בארץ ישראל
גם בעתים הקשות ורמינו את .נפשותינו, הצמאות לתחית העם,
באילוזיות מבריקות, בעת שאפשר היה תמיר לעשות, אם מעט או

הרבה, אפילו בימי המשטר הקורם. עוד יותר נחטא לעמנו, אם'

נם עכשו נסיר את עינינו מעבורתנו הישרה ונכקש לנו דרכים
צדדיים ורחוקים, עכשו הוטבו תנאי העבורה בארץ ‏ ישראל, ותנאו
החיים בה גם ‏ כן הולכים. וטובים, צריכים אנו להשתמש בכל מה
שאפשר להרים את עבורתנו ‏ בארץ. ישראל, לעשות כל מה
שאפשר בכרי להעיר . בעמנו את הרצון. לחוק ולהגדיל. אותהי

אוננו. יכולים לרחות אה עבידתנו בארץ. ישראל ‏ להבא על- יסוד

התקוה, שהישוב בארצות הכמוכות יעזור לנו,. איננו יכולים לחכות,
מפני שארץ ישראל ‏ יותר. קרובה אל העולם הקולטורי. ובמהירות
יותר. נדולה תכנם אל עולם הקולטורה. הכללית, = ארץ ישראל
הולכת ומתפתחת, ‏ ואם היא לא תקום לתחיה יחר. עם עמנו וע"י,
4 % אחרים\ לידי חיים | חדשים. וקדמה,. ‏ ולכן את כל
כחותינוי : וכל שאיפותינו. צריכים אנו | להקדיש אך ורק לארץ
ישראל. בישוב. המסופוממי
יכולים ‏ אנו: למסור לאחריס,. ואנו, ‏ ששם = ציון עוד = יקר לנו,
נאסוף את כל כחות העם שאפשר לאסוף רק לשמה ולתחיהה,

\ '
0%
ב. סלוצקין
ץז .
| שש | בּלְיָלָה.
6 7%
= ;הקפצה 1 נפחרה ונרעשה וישבה : על משכבה,

עיניה. פתוחות, ‏ ומבטן חודר אל תוך ההשך אשר מסביב,
= | הרי מתקרב : דברדמה מגושם \ ומשונה, ‏ עריץ ורעי

|

ו

4
אנחנו גחנקים מפעוטיות, עבודתנו ומאטיות התפתחותנו, כח ישובנו : נושם הוא עליה נשימת: מות וכליון. בא הוא ממרחקים, במחנה

עוהנו קטן שבל שיוכל בעצמו לצעור = צערים. גדולים ‏ קדימה,
הוא חולך. עור צעדי ‏ ילד, ועיני היושבים ' פה כלות : מחכות
לעבודות' ולמושבות \ חרשות,. למרות ‏ העבודה ‏ הציונית שנמשפה

פבר כרבע מאה שנה, אין אנו, הואים ביהודי חוץ לארץ התאמצות ‏ |

= | אמתית לעשות איזה דבר. גדול בארץ, אין אנו רואים * קרבנות |
מצד העם בשביל הגשמת. הרעיון ‏ הציוני, = איננו: הואים ‏ אפילו \
| באלה, שיש להם היכלת. לבוא לארץ ישראל, את הרצון לותר |
על אופן. החיום, שהורגלו בו , ולעזוב את אירופה,. אנשים בעלי

.

|
0

| עצום צועד. הוא בבטחה ועוז, הולך הוא את דרכו העקובה מדם
| והרי הוא: מתקרב ‏ אל ביתה.: רבונו/ של עולם, אל ביתה היאוי,
\ מה נורא,.: מה איום!
| ובחוץ, מעבר לחלון,. המיה נוראה,. רעש וגנוחה.

| = מי בוכה * כאן+ \ מי: וה מתדפק ‏ על תריסי החלון
נורא כאן, נולא,,.. היא תנוס מפחד. הבקש מפלט לה. במקום
| אחר, תיכף, מחר, כאור היוםי., :
| והיא אוחזת את האשה בשתי ידיה. כנואשת,

נוכל לחכות,. את הישוב. המסופוטמי:

/

= און מנום. מפניוי;: '
, לבה מורעוע, = צועק צעקה ‏ טרה; . קורא: לעורה:': וההוח
הזועמת " הומה ‏ מעבר ‏ לחלון, -מתחפק ‏ על הבית : מכל !עברים,
₪ ועצי הגן. רועשים. וגונחים;: /
-- שרשדש,,, מניע אליה מעין.: קול צעדים קלים,! כמעט
= בלתי. נשמעים.: מי 'הוא: זה המתהלך . בחדר חנה והנה+ | הכיהו
שם, = חריהו בקרן. זוית. זו,,. ' בין מטותיהם. של = הילדים: שומעת
היא: מעין רשרוש של צעדים .זהיריםיי. .1 :
לבה = יוצא/ \ מפחד.. = ווררת היא. בלאט | ממשבבה,
מתגנבת אל מטותיהם :של הילדים, ‏ העומדות ;בצר,. בעומקו. של
החדר המרווחו
שדשהש.. הרי ישנים הםי.: אין. דברי,,
היא פורשת את כפיה ומאהילה .מעל למטות, : כאילו אומרה
להנן על והי זה "על הילדים. מפני איז בריה' רעה; ‏ ואת פניה
היא מסיבה לכאן. ולכאן,. ממה אוזן | ומבקשת ושולחה. אצבע
לפניה, = באלו. אומרת. היא" להשתיק ‏ איזה . איש, ‏ מאימת - עליו
ומזהירה שלא. יפריע את הדממה ,

ו

-- אין. דבר, אין איש,.. אך פתחר. שוא פחרה, תודה .

לאל, אך פחח "שוא, ‏ ישנום. הם. הילדים במנוחה, ‏ הרי: כולם פה,
הרי דוד'ל, הח חוה'לו, :הרי נחמיה'לי.:
== ושעיה'לי+ -=-- נפלטת הברה מרוסקה מפיה, ולבה מתחיל
מפרפר' ומרטט, = - שעיה'לי ‏ היכן הוא+ ‏ הרי מטתו היתה גם
היא זמוך , יה'לי היתה נמצאת.
לבה דופק, דופק, וחשה היא, איך -פניה מתלהטים, חיא
נה ממקום עמרתה, ‏ מגששת בחשך, פותחת דלת ‏ המובילה
אל חרר שני,. ואור. כהה. מתפרץ משם ומפרש יריעת-אור אדמרמת
לאורך החרר.
- -=- אהא -- מודעועת היא משמחת פתאום. -- הנה היא
מטתו של שעיה'לי: מפני מה העמירו אותה בכאן+ מי: טלטלה
ממקומה -עד \סמוך. לרלת 4 = רבונו של עולם, \ איזה ‏ אידפדרים
רא שורר. בביתה, ישום דבר. אינג. נמצא. על. מקומו.. עובה
כזו. בו, ומי אשם בכך 4 היא כבר חרלה מהבין את כל הנעשה
"בבית זה, ומפני. מה דומה מטה זו, ‏ כאלו לא שכב בה איש+
-- והיא. מעבירה' בידה ‏ על השמיבה, -- את,\ הרי ריקה = היא
= | המטה באמת! אין ‏ כאן שעיה'לי, איננו!. .+
אותו. רעיון מתגנב לכתחילה אל מוחה, כהה. ומטושטש,
והרי הוא מתלקח מיר ללהכה נוראה, צורבת, מאכלת, שערות
ראשה סומרות, וצמרמרת תוקפתה, וברכיה כושלות, היא מפרְכת
את אצבעות כפיה בעגמה רבה ולוחשת :
. -- שעיה'לי היכן הוא+ היכן הוא. ילרי+ מה %,.. תחת אותה
| האבן+ איזו אבן+ הרי חי הנך ילדי, חי הנך, עטרתין הרי
תשוב במהרה יהכיתה, .לאמא,... הרי אמא מחכה לך, גשמתי.י,
רבונו של עולם, הרי זה לא כבר היה בבית; +,
- - אמא, אמא, אלך אל הדוד!.:
ּ -- כך, :כך, ‏ הלך אל הדוד וישום במהרה, אכן | בושש
- הוא מאר לבוא,. אין רע, היא תחכה לו פה, על מטתו, הרי
השנה נורחת. מעיניה, תשב \לה בכאן ותחכה לו, .., הרי יבוא,,,

4 = האויר הכהה החורר. מבעך הרלת ‏ הפתוחה. נוגע ‏ בראי

ונופל. על הרצפה ככתם. חור הכלותי. קצת, היא יושבת מכווצה
על שפת-המטה, ראשה מורר על שתי. כפות. ידיה, ועיניה תלווות

77₪ 7 == רעם אריר. מרעור פתאום -את כל הבית עד היפור.. תרִים.
החלון

התלוי. על הקיר שכנגד, ממול. המטה, שהוא. יושבת. עליה, וחוזר:

| = הו, = אלהום \ אדורים! : לנום.;; ‏ וכִי :לא ירדוף האויב = בכתם אור הקפמים שלפניה, בראשה המיה וצלצול, ‏ איוו מחשבה
= אחהיה+. וכי: לא יהפך: את דרך-מנוסתה: לנתים /מות ורם + הרי | כהה מהבהבת במוחה ומעיקה. עליר,, + 7

= מתי, מתי הלך מהבית + מתי עזב אותו + מה קרה) .)0 ,

היא זוכרת. דבל מה; ‏ דבר. מה מתחוור ‏ לה פתאום, והיאי יד
תופסת. בזכרון. זה שעלה ‏ במוחה. בכל' כחות ‏ נפשה, ‏ כאלו יראה
היא,: שמא יסתלק שוב ממנה, :

>= כך, כך, הרי :חג הפסת היה אז,. בקר. ‏ נעים. היחי =
השמים היו עטופים מכפה דק של עננים. קלים ואפורים, והשמש" \
הציצה מבעדם ככרור ‏ לבן"בהה, ואפשר ‏ היה לעין: להסתכל בה,
פה ושם נשקפה. פסת שמי תכלת, ‏ שביל קטן של זוהר. ההקיע .
הארץ והעשב הרך,. שבמו. בי לילה \ בצבץ ועלה, ‏ היו רטובים
קצת מאד הלילה שנמוג ועבר. ונתלה שם בקצה השמים, האויר
היה שקט וקריר , בג זמרו צפרים. שלות-חג היתה. נסוכה. על
כל מסביב, , , נפלא הדבר, כמה. נחרת ‏ אותו הבקר. בוכרונה +
לבה היה כל. כך. טוב עליה,, היה מלא. איזו | נעגועים חרישום
ומלטפים . ואז קרה דבר מה, מוחה "כל כך -טרור. עד שאינה
זוכרת ‏ כלום., אמנם היתה לשכחנית ‏ יותר' מדי. כמדומה שקטה,
מהומה: גרולה, ‏ היתה צעקה. ‏ כאלו נתפורר הר-אבנים ‏ והתנלגל -
לממה. על. העיר : ברעם וברעש. ואימח\ גדולה . נפלה ‏ על כל.
היא לא הבינה דבר ‏ מכל. הנעשה מסביב, = זוכרת \ היא אך,:
שרעיון. מבהיל הפתיעה : -- שעיה'לי !,, רבר מר עקץ ופצע את |.
הלב ;.- - חרי שעיה'לי הלך אל הדור ! -= והיא מחרה. החוצה + >
המהומה גדלה, ‏ היה רעש איום, והיא רצה, רצה עת ‏ רבה /
עברה איזו סמטאות, באה אל איזה שדה מוובל , ואימה גדולה >
היתה. מסביב +

נקרע ברעש, ואש. ירקרקה"אדומה. התלקחה בשחור הזגוגיות
והשתקפה בראי ‏ בברק מעוור ומפחיר.. = מחשבותיה מתבלבלות,
והיא קופצת נדהמה ממקומה : : :
- וי . מי, וה קפץ לשם+,. מי זה הניח מבער החלון =
ונכנם אל תוך אותו המקום המואר. שבנגדה+ מי הוא זה המבים. ,=
עליה מעל הקיר+ וכי קיר שם ? הרי זה איזה אולם מוזר ונורא,
ואשה נצבת. בו , מה רוצה האשה הלזו+ מי. היא ? .ומהו הדבר
שהיא מסתירה מטנה% מה רחוקה אותה ‏ האשה, איזו עמקות
נוראה. נתהותה שם. מאחריה? , כ
ועה. קרה, מכסה את מצחה. ‏ '
-= ראה, כמדומה שאותה אשה מפתירה איוה אדם מאחריה ?
לא אך ילד הוא.,., כן, ילד, ‏ ילר, ., האמנם+ מוטל הוא שם
בסמרטוט = אדום, = מקופל ‏ ומלוכלך , , .= אפשר שהוא שעיה'לי
שלה%., הא8?.. 8
רצונה לרוץ לאותו מקום,. אבל כפות א רגליה אינן נעקרות/
מהרצפה , גם לצעוק = אינה. יבולה, כאלו נקפאה. והיתה. לדומם,
ורק איזה זרם כבד וצורב שומף על פני מוחה, מסתובב. במהירות 5
סביב. ראשה ועוטפו פסים "של אש לוהטת.., והיא צונחת ‏ על
המטה. מבלי. בח = - רכה 0
-- עוד ! פעם' רעם נוראץ: -- לוחשת היא באין: .אונים.
במתחננת, ‏ כשרוחה :שב אלוה. ורעתה. נתישבה, >-- רבונה של >
עולם, .מה יברק הברק ולא. יחדל , , .טפו] --- מצמחקת היא מרה .>
למחשבה. שהבהיקה. במוחה -=- הרי זה חראי. תלוי על. חקיר 1,.
ומה נפחדה מפניו! וכל זה בא .לה אך מכאב"ראשה. תודה לאל,
עוד לא יצאה מרעתה, רק ראשה עליה פחרחר. לרגעים. חא, >
חא !. נפחרה. מפני עצמה,. מפני בבואה שלה . שבראי, < ואותו
הרבר \ הארום הרי זה אך השמיכה האדומה. הנה היא יושבת.
עליה, .,‏ ובכל ואת. מפחיר ‏ אותה. הראי הוה,. מוטב. שלא. תכיט

0

₪

%

אליו כלל, אבל הוא מושך כל כך את עיניה. אם כן, תפרוש
עליו. וילון ,+
לבה נוקפה מפחר הבא לה מאמונת-שוא,
-- אוך זה תפרש וילון. על פני הראי + האם נמצא, חלילה,
ברדמינן בבית % תודה לאל, כל. הילדים חיים, בריאים,.. רק
היא בעצמה קצת חולה היא, תעצום את עיניה ולא תביט אל
הראי -- ורי, הן לא מטורפת. היא עדנה,,. זה ברו עליה הם;
אותם בני האדם הורים. והרעים, , מראים . לה. איזה גוש בשר
מרוסק. ומלוכלך. בדם וברפש, שהוציאו מתוך קופה. של נבלות-
אדם, וטוענים: ,הרי זה בנך הוא, שעיה'לי+ כך + הבירו +.. +
ומבלי שים ‏ לב אליה. עור, קוראים : בנך, בנך הוא. זה" --
= ומרשרשים בתוך כך פניירותיהם, אז נתעטפה חימה רבה : סבורים
אתם, שוהו בני + ם, ח! טעיתם, רבותי!. הרי שעיה'לי שלי
חי הוא., שעיה'לי שלי ‏ הריהו. יפה וצח כשלג. ועינים. לו עיני
תכלת, גרולות. והוזות , ולבושו. הדור, בגדי. חג. נקיים. וחדשים ,
ולו שערות רכות כמראה הפשתן. וקול. דק לו, לשעיה'לי שלי,
וכשהוא מזמר -- מוזמוגג לב שומעו. לא, זה לא בני, טעיתם,
במטותא מכם, הנכם מלגלגים עלי, ‏ הגירו, בני איהו 3 איפה
שעיה'לי שלי%, ," ואת הגוש המאוס. דחתה בשאט מפניה והתחילה

> העולם >

> צווחת והומה: ,את בני השיבו לי,. רוצחים!" אז פָנָה אותו בעל,

המשקפים האפורים, לבוש בגדיההצבא וקרא : הוציאוח. מכאן ! היא
יצאה מרעתה!.. קללת אלהים על ראשם ! היא יצאה מרעתה !
יען בי לבה מהסם ודואג. לבנה, יען לא נתנת להם לשמה בה.,,

| ארורים ] > י
(סוף יבא)
: : | 6
א א קבקי
ו בָּעַתונִים.

בעתונות השפניולית ההורקית בצבצה ועלתה שאלת. קונגרס
בללי. של יהודי הארץ. ‏ זה: אינו : פולמופיסופרים - בלבר. := זו היא
במעט תנועה ‏ שמתענינים בה גם מחוץ \ לתחומי*העתונות. ‏ תנועה
זו הרי היא סמן חדש להתעוררות ‏ הכחות, ‏ האנרגיה,. האינציא:
טיבה, והעיקר --- הרצון לעבורה. אכל הקונגרס גופא. כלום ‏ הוא
דבר בעתו? כלום הוא הכרח שהזמן גרמו ?ל רוב העתונים
4 השפניולים עונים על וה בחיוב. ו בשחר" הפרנצי, היו"ל בקושטא,
| משתדל מר .ובוטינסקי להוכיח. את נחיצותו | של הקונגרס, ‏ בכדי
לסדר. את הקהלות ולהכין שדה עבורה, "

כשהעלה העתון ‏ ,לה נאפיון" ‏ ראשונה את השאלה הואת,
טען,: בקרוב, כדברים. האלהו , בשעה שאחינו המערבים מתקבצים
לעתים תכופות. לקונגרפים. ולועירות, : בכדי. לסייע להתפתחותם, מה
מה אנו עושים להתפתחותנו אנו? לא כלום!.,,
= == אבל באיחופה. אין. קונגרס. צבורי. לאומי. או איוח שהוא בא
= אלא בעין סב ום עבורה קולטורית פנימיה ; הוא. בא כדבר הברחי
לברר וללבן. את השאלות אשר. צפו ועלו במשך. אותה העבודה
הפנימית ‏ והעמוקה, הוא. מגדיל. את החומי הזרמים. וחכחות ‏ השונום
\ שהיו במשך. העבודה מהבשלים, = מתבגרים ‏ ותופסים. בהוך = אוהו

הצבור הקונגרם מבקש לתרץ, ‏ לעשת מסקנות ולהתוות

דרכים. חרשות.

= = באיזה חוכן = הוחני = וקולמורי = הזדיינו אחינו בתורקיה. < אל
. הקונגרס. הכללי-% חא לא יםכם כלום אלא יסמן אח. האפם...

גליו לת

החיים הצבוריים. עדיין: ריקים,. מחופרי:אור ועבורה, ‏ כמו בימי שלמון
היחיד. בתוך הקהלות רבה העובה כמו או = בתי<הספר ומוסדות?
הצרקה עדיין עומדים על מצבם ‏ הנמוך כאשתקד. הקונגרס. יכול
רק להכריו. על נחיצות העבודה והפדר בהוך הקהלות, : על הנחיצות
להרים. את מצב. בהיההספר והמוסדות ‏ הצבורים, היינו = לחזור .על
מה שדנים בו העהונים בכמה וכמה נוסחאות.

ומדברים בקונגרם, ‏ בשעה שאין עדיין עם בשביל קונגרס:
רצוני-לומר, אין עדיין מפלגת אנשים, הרוצים והמסוגלים למסור את
נפשם על העבודה. אשר עליה מכריז הקונגרס, צריך מקורם לחנך -
את העם לעבודה צבוריה. מפודרה,. הרי זה מעשה יחירים פרטים,
איש על מקומו. הצעירים בתוגרמה, ‏ על. פי החנוך | שקבלו בבתי?
הספר של האלינס, יהם כולם אנשים ,מעשיים" יבשים באופן
מבהיל, ‏ השואפים. ע'פ. הרב רק. אל משרה טובה ומשכורת גדולה...
אשמים בזה, ‏ כמובן, ‏ החנוך ‏ וסרר?החיים הפולימים ‏ שלא נהן מקום
לאינסטינקטים צבוריים להתפתח... 7
ואת הצעורים הללו צריך . קורם. כל: לפתח ולחנך בעבורה
צבורית, בתוך חברוה, ‏ אגודות, ‏ על אספוה, והקונגרם כשהוא לעצמו
לא יפעל בענין. וה מאומה.. החלטותיו תשאהנה - ,בנשמות: דאזלין
ערמילאין', | מפני שלא ההיינה ידים לקרום. עליהן עור וגידים.:,

מה יביע: הקונגרם, = איזו השקפה<עולמית. יציין. על דגלו 9
לע"ע אי?:אפשר לדבר אוחות השקפה ברורה. וצלולה: על היהדות
אצל אחינו בתורקיה, השקפה. הבאה. מהוך עיון והפתכלות ‏ פנימית
בחיים, | מתוך = עבורה מרובה ממושכה. בהוך. שררות. העם, ‏ מתוך!
שימת-לב | מרובה ‏ למהלך הזורמום הצבורים, וכל | זה אי אפשר
שימצא בין ‏ אחינו שהיו: ער כה משוללים כל .יבולת = לעבוה,
ללמוד/ -להשביל ‏ ולהבין, ‏ מפני- שוך: השלמון ‏ לחצה בכל. כבדה על
החיים. כמו. על הרעת.,.

ההבורה. היחירה = בתוגרמה, שיש לה השקפה חיובית. על
היהדות ושרורשת מפעלים חיוביים, | הם הציונים, אבל עדין הם
מעטים וחלשים. השפעתם רפויה מאד, וכאפם היא אם נשוה אותה '
אל השפעת \ האליאנם . | עדיין ‏ הקהלות = מושפעות מאימתרהדין
שהיה אוסר את הציונות במשך שנות : השלטון-הקודם] ‏ ויש מקום
לחשוש, שהקהלות תמנענה. משלוח אל הקונגרס. צירים, אשר. יתוו
את הלאומיות. על דגלם. בכל אופן, אם תהיה לאיזו חברה השפעה
על הקונגרס, . או בודאי ‏ לא ההפתררות הציונית תהיה: אותה בעלת<
ההשפעה, אלא ה,אלינם", וכל במה שנכבר את פעולותיה. ועבודתה
של חברת כי"ח במזרח, אבל השקפותיה. על היהדות, ‏ על עתידותיה,
אינן חיוביות | כלל וכלל. לא להבליט את הפרצוף הלאומי. של
חיינו הצבוריים הבקש, אלא לטשמשו ולמחותו. :

וקונגרם ‏ כללי של = יהודי הוגרמה צריך ‏ להיות: או חיובי
במובן הלאומי, או שלא. ייה -כל עיקר.

מִכְתָבִים אֶל המערְכת.י
.1

מערכת נכברה |

הריני מבקש, מטעם חאמור להלן, להדפים את הדברים האלהו
ב,הפועל הצעור" גליון 50---21 פרפם. מר משה פמילנסקו, בתור הוכחה :
לצרקת דבריל של אחר העם, את מכתבן הפרטי של אחד הפועלים מכנרת:
באותו המפתב נאמר, כי בכגרת עולות הוצאות הפקיד:האגרונום לתשעת אלפום
פרנק, ‏ וכי אדמת החנה היא אלף \ וחמש מאות דולם, : ומהם חושבים. לעבור
לשנה הבאה בכחות עצמיים אלף. דולם ולתת בחְבִירֶה חמש מאות. הולפו. =
תוכף בשעת קריאת מעשוה זו מ,תתר"א לילוּת" חשבתי, כי צריף. פה

|

נליון לח

> העולם 36 / 1

להשתמש ‏ בהמימרא. הז'רגונות הידועה: את החצי השלך החוצה, את השליש
זרוק אל הקיר, את החלק הרביעי שים בערבון --- וחשאר. שמונות שבשמינית!
לדבר. בשפה פשוטה: ירעתי), כי היריעות בדבר שברו של הפקיר ושטח ארמת
| = החוה הן קלוטות מן האויר. ואולם לא ודעתי בדיוק את כמות השטח שנעבר

בשגה. זו ושהחלוטו לעבור בשנה. הבאה. לפיכך פניתי בנדון זה אל חדיר רופין !

וזוהי התשובה שקבלתי!
| | ...,בשובי זה = עתה מקונסטנטינופול . הריגי מוצא את מכתכך בדבר
,בנרת", = נגד ודיעות חסרות:חבה בעתונום אי אפשר לעשות דבר, אי אפשר
לפרסם הכחשות בלי הפסק. תמה אני על מר. סמילנפקי, | כיצר מפרסם הוא
בעתונום מכתבים של סתם פועל, מכלי |להוכח מקודם באמיתתם. אנחנו. עבדגו

בשנה זו 2300 דולם ובשנה הבאה נעכור 8000 דולם".

0 באותו המכתב של הפועל נאמר ג'כ, בי הפקיר של כנרת ‏ הוא היותר
דמוקרטי. בא"י,. זכי הפועלים שם הם ,חבריגו היותר טובים. הם התמכרו בכל
לבט לכגרת ויחשבו את עבורתה לעבודת:הקדש", זה אמה.; כחצי שנה. הייתי
בכנרת ‏ וזוכר אני, כי בשעה שיצאתי .משם נדמה לי, כי לוקח משכמי משא

לעופה. כשאני שם אל לבי לאותם התנאים הקשים, שבהם נמצאה האחוזה
באותו זמן, .אי אפשר לי לבלי להביט בהשתוממות' למה שכבר נעשה. והושג

<< בכנרת הן מצר הפקידות והן מצר הפועלים, כשבאו לשם לא מצאו דבה לא
בית: ללון ולא שום דבר מצרכי:אוכל. קשה לתאר לעומדים מן החוץ, כמה קשה
היה, למשל, ע"פ התנאים | המקומיים להשיג לחם! לא פעם הלכו הפועלים אל
השדה מבלי. לטעום דבר, ואותו הפקיד. הראשי היה הראשון לקימה ולכל עבודה
האחרון לשכיבה וכל מנעמי החיים. ואמנם באותו/ זמן הקצר של קיום האחוזה
ונקו את השדה מאלפי עגלות אבנים גדולות ומכמה מאות אולני:שיח, שמעכבים
> את המחרשה. האירופית --- דבר שלא נעשה עד עתה בשום מקום בתחלת
הושוב חוץ. מבכנרת. --- חרשו, זרעו ‏ וקצרו ובנ ביגתים: בתים לאדם. ולבהמה
' וקנן. את האינבנטר והכל בערך באופן זול. ‏ כ נרת ‏ היא ג"כ האתוזה
" הראשונה בא"י, שכל עבודותיה נעשות אך ווק

ב - ה

גם בארצות: הקולטוריות ל נקל 0% אחוות. חהשה. ,ממסה ועד

הטפחות",. וכמה קשה הרבר שבעתום ‏ בא"ו, במקום שאון במעט שום דבר מן

המוכן, וכשמומינים, למשל, עגלה חדשה צריך לחכות שבועות וירחים, וכשרוצום

לקנות, למשל, עשרה זוגי פרדות מוקירום את השער פו:שבעה.

. הייתי מפרסם דברי אלה באותו העתון שבו :כתב מר "פ,, אלא שאני

רואה בפה"צ התוחפות שלילית לחברת | הכשרת הישוב מיום הוסדה וער

עתה. הריני מוצא נחומים בוה, כי התיחפות מסיפקת זו לא תזיק בעיקר, ‏ כשם
שלא הזיקה -גם ל בצלאל" וליתר ‏ המופדים ‏ הציוניום. = פוף פוף הכל תלוי

בעכודה. ולא בהתיחפות של פימפטיה או אנטופטוה , והרי ‏ כך ‏ שרום בא"ו :

. בק שבודָה בל חיינו

מַבָל צָרָה ַצִילָנוּ.

קלוש 6/9 ,

עלידי

ה' בנימין.

.וו
מערכת. נכברה!

בה ע ולם גליון לי נדפס מאמר קצר בשם ,בות ‏ הספר. לבנות: ביפו",
- למאמר. בשולי 0 כתוב , בו הוא לקוח | מתוך: התמר המוכן ביר

ואחרי שבספר כזה א האמת מאד, ‏ מצאתי. לו 5 לתקן. את השגיאות
ואת ערוב. הפרשיות שבאו. בו.

בחרש. חשון שנת ‏ תרג"ג---מתחיל המאמר---נפתח ביפו. ע"פ ‏ האינציא:
שיבה. של -מר ישראל בלקונד כית ספר ‏ וכו//,, ‏ וכו',.. ולא כן. הוא. הדבר,

ומעשה שהיה כך = היהי

בשנת תרג'א פתח מר ישראל בלקינד בי" פרטי קטן, ובאביב תרג"ב

מע כל בי"ם. (זולתו דוגמת חדר-מתקן פרטי של מר דינרד),: חברי - החלו
אז לחשוב על יסור ביס עכרי ביפו ויעוררו את לב מר ביגשמוק, ובהשתדלותו
, הלות פקיד מקות ישראל ואחרים מנכברי יפו חשיגו תמיכה מצר חבו"ה

מ

ובאדר תרנ"ג: נפתח גם ביה"ם ‏ לבנות, ‏ תכי"ח הגדילה את תמיכתה בהפתת
ביה"ס השני , = וח"צ לא-הגדילו את תמיכתם, אולם חנדבות הרבות. שבאו אז

: מרוסיה היו מספיקות בתחלה. כמעט לשני בה"ס,

עור מצאתי להעיר, כי השפעת האלינם ושאיפתה ‏ לא נראו בביה"ס
לבגות ‏ בלל \ וכל גם | בעת קכלו תמיכה: מהם , כי בראשו עמדה. מנהלת
ל א ומ ית שלא היתה חניכת האלונפ,

כן ראוי להעיר, כי נקל היה מאד למצא גם מספרים מדויקים עד הדרגת
התרכות התלמידות בבות הספר משנת תרג"ג. ועד תרפ"ה ממי שהיתה מנהלת >

הבית .
היודע וער,

.וו

מערכת נכברה!

בשים לב לזה, ‏ כי מעברים שונים = נשאלנו על דבר התיהפותנו. אל
השפה היהודית המדוברת; מה שלא באהנו עד עתח. בקהל, הגנו מוצאים לנכון
לפרסם את הדברים האלה:

הועד. המכין ‏ את הקונגרס העברי אונו ‏ מתכון להעלות על פדר:היום
של. הקונגרס את המלחמה נגד השפה היהודית,

כמובן, תהיה החופשה לכל אחד מחברי הקונגרפ העכרי, ובזה. גם לכל
אחד. מחברי הועד-הככיןן. לנגוע פשאלה זו ולהביע את התיחסותו אליה על
פי הכרתו הפרטית,

בקונגרס העברי ובל להשתתף כל ארם מישראל, | המכיר את השפה
העברית בתור לשוננו הלאומית והוא רוצה בתחיתה, הרחבתה והתקדמותה-- =
יהיה יחופו ליתר הלשונות המתהלכות בין היהודים אוזה שיהיה,

ברגשי בבוד

הועד-המכין את הקונגרס העבָרי:

מִכְתָבִים מִתוְרקיָה.

םלוניקי

העתונים השפניולים שלנו מרבים 3 על אדות קונגרס של כל והוד"
תורקיה. ,לה נפיון", כלי מבטאו של הקלוב ,רעס אינטים",. הנהו מלא תמיד ‏ ! "
מאמרים. נלהבים | המרברום אדות . נחוצות קונגרס כזה. העתון הזה רורש,
שימהרו לקרוא לקונגרפ. לא יאוחל ‏ מבעוד ‏ ששה חדשים, נשמעו. אמנם דעות,
שקונגרס כזה עור לא הגיעה שעתו, אחרי. שרבות ‏ מקהלות היהודים בתורקיה ,
אינן מסודרות. עוד,: ושאלות הבות הרורשות ברור ולבון. לא. תוכלנה \ מפני זה /
למצא את פתרונן הראוי. אולם עתוני סלוניקי עומרים על ,דעתם ומזרזים. את
הקהל, =מר ו'בוטינסקי ‏ הבוע | בעתון | ,השחר" הצרפתו, ‏ היוצא בקושטא, את %
דעתון. בי צריך. לקרא את הקונגרס בזמן היותר. קרוב,. אך מטרתו צרוכה לְהיות
עתה. רק הסתדרות. כל היהודים בתורקיה.

אולם האפשר לצמצם את כל עבודתו של הקונגרס הק בשאלת ההפתדרות?
ושאלות השפה והחנוך, שגם הן אינן סובלות רחוי, ימה תהא עליהן שאיפת.
ההתבוללות מתחילה להתגלות פה ושם בקרב בני הנעורים, ואם נדחה עתה 7 '"
את השאלות האלה מי יורע אם לא נאחר את המועד.

,להינפיון" אומר, כי. ,לקונגרס הזה לא יהיה כל אופי פוליטי, אנו נהיה שי
תמיד עותומנים ‏ ונגן = על עניני הארץ, ‏ אנחנו שואפום רק לברא הסתדרות/ .
שתראג: להפתחותם של יהודי תורקיה ושתגן, ‏ אם יהיה צורך, .על זכיותיהם; >
איננו מעלים על הפרק ‏ שום שאלה לאומית או של שפה לאומית או של בתו.
תפלה, אנו אין לפנינו אלא שאלת ההסתדרות. = אנחנו צריכים. להשתדל. עיי !

ברלין כ"ט תשרי, תר"ע.

1

הקלוכים שלנו. בכל עור. ועור לאחר את הקהלות הקטגות ‏ ואח"כ אפשר יהיף . 9

לגשת בקחוב אל הכנת הקונגרפ", העתון. הוה מודוע, כי הקלוב ,דעס אונטום*
קרא ליתר הקלובים היהוריים שבפלוניקי. והציע לפניהם ו תיכף אל העבודהי
גם אגורת ,מי שהיו תלמידי חכי"ח" הבטיחה את עזרתה לקלוב, ,דעס אינטום". "
מעורר תמהון הדבר, שהקלוב = ,בני ציןן" לא קבל הזמגה כזו \ מאת הקלוב -
,רעם אינטים",. אפשר, שנעשה הדבר במקרה או שנפלה פה טעות,

הרבה עור עתה גם - השפה,. מאטרים שוגו כתְכו

,

/

%

]/

בה,אופוקה", ‏ לה נפיון", = ,אול אומפאֶרסיאל", = ישנם. מצרדים בזפות | השפה
השפניולית, לשון ון. צרוכה להיות, ‏ לפי דעתם, לשוןְהָאם של יהורי תורקיהי
וישנם. גפ באלה הדורשים. משפט הבכורה ללשון המרונה- -כלומר, תורקית או
ערבות, | הכל לפי המקום,. הצד ‏ השוה שבהם, ‏ שבולם עוברים על הלשון
\ העברית כמעט בשתיקה/, ובאופן הוותר טוב מקציעים. לה מקום בתור שפת הרח,
בוום הראשון אחרי חג הסוכות החלה בקרת צעירי היהודים הנקראים
לצבא . בקרת זו צריכה היתה להעשות עוד לפני החג, אך התִכם בשי שלנו,
ר. יעקב מאיך, השתרל לפני/הממשלה לדחות את הדכר עד לאחר החג. הצעירים
שלוקחו . לצבא עוכרים בחוצות ‏ העיר, עם דגלים בידיהם, ועם תומרת
לפניהם , עליוים : ושמחים . העתון התורקי ,יני אפיר". מביע את שמחתו על
היהודים הצעירים האלה.
משלחת מיוחרה של הקלוב ,דעס אינטים" בקרה את הצי העותומני,
השוהה כעת בחוף סלוניקי ,‏ והביעה את ברכתה להאדמירל גמבל פתה*
האחרון קכל את הדפוטציה .בכבוד רב,
בימי חג הסכות הביגו היהודים פה תערוכה של פרי:עבודותיהם ,
התערוכה הואת הראתה,: בי היהודים לוקחים פה חלק גדול לא רק בטפחר
בי אם גם בכל ענפי העבודה. מספר המבקרים היה. גדול סאד , וחתערובה
עשתה עליהם רשם טוב ,| המסדרים ‏ אומרים לתכין- תערובות כולה. לעתים
תכופות , כדי להועיל בוה להתפתחות האומנות בקרב בעלי המלאכה היהודים ,
הקלוב. ,בני ציון" העביר את משבנו לבית יותר מרווח והחליט לנטע
למוברת חמשה. אילנות ביער הרצל,. אפשר לקוות, כי עתה תתפתח עבודתם
וותר.. בימי חחגים: עבדו חברי האנודה לטובח הקרן הקימת . עבודה זו חשובה
היא מאד מצך איבותה, כי זו היא הפעם הראשונה, | שהתחילו. יהודי
סלוניקי. לגדב" בעת העליה לתורה. לטובת הקרן הקימת .: גם במונסטור אספו
לטובת ‏ הקה"ל . 4 בלנגזה, מקום רחצה קרוב. לסלוניקי , נוסדה אגודה ציונית ,
וכבר שלחה את נדבתה לקה"ל +
לרגלי הוצאת החק. החדש על דבר האגודות שהפריע בעד התפתחות
העבודה הציונית ,. פנח הקלוב הציוני בבקשה אל הרשות, שתישה לו להמשיך
- את עבודתו, האנודה הודיעה את תקנות האנודה ואת מטרתה -- הגרת
= היהודים , = הנלחצים במקומות | מושבותיהם, * לא"י ולכל 'פלבי תורקיה ,. אם
ותקבל הרשיון יוכל הקלוב להרחיכ ולפתח את עבורתו באופן הראוי ,
ו. קנטורוביץ.

%

ישיבת. חוּער הפועל הגדול .

> = בישיבת הועה"פ הציוני הגדול שהיתה ביום 18 ו:14 אוקטובר
למנין החדש השתתפו : \
הנשיא. ד.. ואלפסון, ‏ פרופ, ‏ ד"ר וארבורג, :| ח, כהן/ 3
מוקולוב , מ. אוסישקין, אדולף ביהם, ד"ר א, זאלץ, מ, לוי מביעל,
ד"ר. בודינהיימר, ד"ר האנטקי, ר"ר. א,. מארמורוק, = י. ל. גולדברג,
א.. פודלישוופקי, ‏ ד'ר: איזידור: מרנולית, \ ז'אן פישר, ‏ דייר שמריהו
הלוי לוּין, דוד מריטש, עוה"ד. גרונימאן, ד"ר פראנסי בירנשטיין,
רוזוב, = ד"ר ארמור רופין, * הדיריקטור. הירש, וגם האדונים
ו ברגיר וש, הופיין בתור עוהכי הפרוטוקולים של הישיבה,
בישיבה חשאית חרצה ‏ הנשיא ואלפסון בפרטיות
> ע"ד: מצב הענינים הנוכחי בממלכה. העותומנית, עד כמה שהוא

ונוע אל \ המטרות. הציוניות. זהו\ מצב. של מעבר ממשטר-השלטון

4%

הנושן ‏ והרואקציוני אל הנהגה ‏ ממלכית = מודירנית,: חפשית!
וקונסטיטוציונית . הנואם בא לידי מסקנה, כי התפתחות ‏ עבודתנו
הקולוניזציונית . והקולטורית צריכה. להתגשם יר ביר עם התקדמות
הפדרים החדשים של המדינה העותומנית + מפני שבהרבה. חיגים
תורקיים \ מגששים עדיין = באפלה ‏ בכל. מה. שנוגע. לדרכינו
ולשאיפותינו, חובה מוטלת עלינו להפיץ בתמידות ‏ ידיעות: יסודיות
ומושנים נכונים ע"ד. חועלתן. ולויאליותן של השאיפות הציוניות
וגם על האמצעים שאנו משתמשים .בהם; . \ 0

אח"כ הרצה מר ‏ סוקולוב. ששב זה. עתה מקונסטנטינופול ‏ ער

גליון לח

העתונות = ע"ר. ערכה ‏ ויחופה. אלינו וגפ. על המצב הקולטורי של
היהורים = בקונסטנטינופול.,

ההרצאות הללו. : הביאו ‏ לידי ויכוחים, | שהשתתפו בהם
האדונים ‏ פודלישווסקי, ‏ פישר, ‏ ד"ר: האנטקי, ‏ אוסישקין, = ד"ר
בודינהיימר,. ביהם, = ד"ר מרגולית, ‏ ד"ר זאלץ, = ד"ר. גרונימאן
וטריטש .. בויכוחים, שנמשכו שעות. הרבה,. התבטא החפץ הכללי,
שיהיו עוסקים | מעתה במרץ. בעבורה. פוליטית | עפ"י תכנית
מסוימה. ומתאימה אל המטרה,

עברו אח"כ לרון | בשאלה, שעפקו בה בעת האחרונה
בעתונות הציונית, והיא--שאלת הש נויים ב הפ רוגרמה
ה בזי לא ית; אחרי ויכוחים. מפורטים, באו. לירי: מפקנה,
כי מטרות. הציונות מתאימות. התאמה גמורה. לחוקיה ואינטיריפיה
של . תורקיה החפשית והמתקרמת, באופן שאין כל צורך לעשות *
שנויים בנוסח. הפרוגרמה., לפיכך ‏ אין. גם לדבר: מוה.

עוד. רנו הנאספים. ‏ בשאלות שונות, הנוגעות אל ההכנות
ואל סהר העבורה של הקונגרם התשיעי, הממשמש ובא, אחרו
הויכוחים, ‏ שנתעוררו בזה ושהשתתפו בהם ההבה מחברי הועה"פ,
נתקבלו כמה . החלטות .

באחרונה. נתבררה בירור מפורט השאלה בדבר ‏ הקר ריט
ה אגררי. = ע"י הויכוחים הוארו | פרטים שונים | בשאלה זו,
והנאספים | באו לידי = החלטה, כי צריך. להתחיל. בלי איחור
בעבורת-ההכנה להנשמת : המפעל הנזכר +
הנשיא הרצה ע"ה עבורת. הלשכה המרכזית ‏ הציונית.. בין
הלשכה המרכזית | הציונית והלשכה הראשית של . הקרן. הקימת
לישראל. נעשה. חבור יותר. אמייץ, <. העלול להביא. תועלת: מרובה
לעבודותיהן. של - שתי ‏ הלשכית;--נעשהה התחלה -ביסור - ארכיבן,
העבורָות = האדמיניסטרטיביות. נפרדו ‏ פירוד גמור מעבורתם של
המזכירים. ועוד. ע"י. זה. וע'י העברת : עריכת : פנקסאות-החשבון
של הקהיק מלונדון ועריכת חשבונות ‏ של הנדבות למטעי ‏ עציד
זית | מברלין.. לקל|, נהיה המעון, | שנמצאו בו ער כה שתי-
הלשכות. ביחד, ‏ לצר יותר מדאי, ולפיכך הועברו. הלשכות בימים

| האלה למעון יותר. מרווח. הלשכה, שנופרה לעשות את ההכנות

הנחוצות. להקונגרס בהאמבורג,. = כבר נגשה לפעולתה ועובדת
באופן. משביע רצון, קבוץ השקלים נעשה ‏ כשורה, כמו שאפשר.
לראות מראש, תעלה מכסת כסף השקלים השתא על זו של
השנה - הקונגרסית הקורמת. מצבו: החמרי. של. ה,וועלט" .לאחתית
השנה משביע רצון, ‏ עלה. הדבר | לקמץ במרה. מרובה. בהוצאות
העתון, ‏ גם הוצאת הפפרים ‏ היהודית (יורישער פערלאג) הולכת :
ומתפתחת. באופן. מרנין, היא הוציאה הרבה ספרים חדשים ועתה
היא. מתכוונת להוצאות ‏ חרשות. הלשכה. הברלינית לא מלאה את
התקיות ‏ שתלו בה, ‏ מפני שהמועצה | הפלשתינאית ‏ והמוסדות,
השייכים אליה. יסדו לשכות מיוחרות לעצמם, נעשתה אפשרית
סגירתה של הלשכה הברלינית, אבל עם זה דאגו להשאיר כשהיו. אֶת
התקונים האינפורמציונים, ‏ שנתקנו. על. יהה,

פרופיפור ואר בורנ; רוצה אני לסקור. לפניכם
סקירה ‏ קצרה ‏ ע"ר המוסרות * השונים > בפלשתינה, | שנוסדו על
ידינו , דוח מפורט יתן לכס. הר"ר רופין,: מתחיל: אני: בעבודות. %
הקולמוריות , = ובראש לכל בהאינסטיטוט ‏ המיקרוביאולוגי. הוחלם
ליסר ‏ ועד ומלאו את ידי ליסדו בברלין , מלבדי. נכנסו אל הועד:
הפרופיסור = לוין, = ד"ר. מיהזאם, "ד"ר = ארנדט ‏ ואחרים, הועד

התנגד .פה אחר. אל השם אינסטיטוט מיקרוביאולוני וילא את >"

ודי להציע,. כי. יקראו. לו בשם ,אינסטיטוט. הינני". = משלמים

אנחנו שכר דירתי של ,בצלאל" בבית. ‏ שהוא ‏ נמצא בו, בצלאל.

מתפתח. באופן יפה, ‏ כמו שמעיחה עליו: התערוכה. המוצגת. בבאן +
2 0 7 25

0 + ל א

%

גליון לח

-* העולם =

38

ב

גם המצב הפיננסי שלו הוטב. באופן, שאין כל מקום לחששות
בנידון זה, = עתה יש לו לבצלאל קרן. קימת בסכום ‏ על עשרים
אלף פרנק. | אבל בצלאפ
צריך שסוחרים, | בעלי קפיטלים גדולים, יתענינו בו , תוצאות
עבורתו של ,בצלאל" משביעות. רצון את המומחים, ‏ ששאלתי
להעתם בזה,. אבל אין ,בצלאל" יבול ללכל במשך. זמן. רב את
הנערות שנתחנכו על. ידו,
זוהי שאלה, ‏ שצריך ‏ למפל בה. בכאן. ‏ הבית השני של
= בצלאל נשכר לבותדספר אמיריקאי לנערות,. צריך לרון בשאלה,
= 7 אם כדאי להשכיר את הרירה ‏ הואת לבית ספר זה גם להבא או
להקצות אותה להרחבת. עפקיו
הלאומית קבלה הקה"ק כבר ‏ את החלטתה, המו"מ המוקדם. הביא
לידי: כך, שהביבליותיקה מתנהלת. ע'י קומיסיה כללית, את הבית
הישן אומרים | למסור לרשותנו חלף התחייבות מצדנו ‏ להגריל
אותי בקרוב בהוצאותינו ע'י בנין בית חדש, על פי ההחלטה
הנוכרת = יבנה = הנאציונלפונד = את הבית | הנוסף ,‏ והוער
הפועל הציוני: ישלם את דמיהחדירה, - הלוז'ה של. ,בניהבריתיי
וקופת ה,הילפס-פיראין" תתמוכנה בהביבליותיקה כל אחת בסכום
של שני אלפים .מרק לשנה, וכפף שכר הבית מאת הנ'פ יחיה
מוקדש בתור קרן קימת של הביבליותיקה. או יהי כל הבית
קנינו של הנ"פ, ויהבצר מעמרה של הביבליותיקה,
את חוצאת המלון העברי = המכנו בכספנו, הכרך הראשון
כבר ‏ יצא. עלתה במחשבה להוציא את הכרך. השני חוברות
חוברות, מחופר פנאי להמשתתפים בדבר לא יצאה עד כה כל
חוברת. | בשעת יסוד ‏ הנימנסיה העברית ביפו פנו: אלינו. רק
בבקשת תמיכה . מופרית. אבל עתה ‏ שבים ומבקשים 'פיוע. מצר:
- הועה'פ, ‏ סובר. אני,. כי: אין. לנוי להרבות בתמיכות לצורך מוסדות
תתוכיים, = מפני | שבזה. אנו מכניסים ‏ על כרחנו ‏ את הנועתנו
במלחמתהרעות, העלולה לגרום הפפר מרובה לשאיפותינו,
טוב יותר לערוך באופן בלתידרשמי במערב אירופה קבוצי-
, כסף פרטיים .למובת ‏ הגימנסיה. = המפעל. ,קריתהספר" ‏ לא. יכול
להתקיים ומפני כך. נתבטל החוזה עט. הנ'פ. האדמה, במדת 1600
דונמים | נכנסה ‏ שוב לרשותה' של הקרן הלאומית. הבית נשאר
בלי"אדונים, . אבל אינו.יכול לעבור לרשותו. של. הג"פ. בלי מלוא
> תנאים. ידועים,. מר ‏ בלקינד מסכים להסתלק - מוכיותיו, ‏ שיש. לו
על הבית, אם ישלם הנ'פ. את חובותיו של ביה"ס,. כן. נמלכנו
עם הרירקטור מר כהן, מח לעשות בבית הזה, והוא סובר, בי
מיב. היה להעביר. אליו את בת מקלמ-לנערות, ‏ שאנו משתתפים+
הרבה בבלבלתו. אבל שאלה זו נמקקת עדיין לפתרון. ועוד שאלה
= ' שניה, ישנה בנידון ‏ זה, והיא: מה לעשות לאדמה, כמובן, נשתרל
לתת אותה בחכירה, אם' לא. נמצא בה חפץ לצרכי עצמנו,
| לתת. אותה בחכירה לפועלים אינני מוצא. לטוב ,
/ או שנמפור אותה : להנהגת מטעי = עצי-הזות' או שנטסור
אותה. לא:ודה משותפת לתוצאות הארץ, שניפד לתכלית זו,. המו"מ
שנהלנו ער כה/ בענין וה נפסק. אפשר ליסר פה גם אגודה
. משותפת \ של חוכרים בשים, לב. לכך, כי. הבית כבר עומד. מוכן
> ומזומן, בשאלה. זו צריכים אנו לקבל החלטה,
מפעל מטעי עצי הו ית הולך ומתפתח. באופן מרנין
= סאד, קשה היה להביא את = פנקסאות החשבון. בסדר. בתור
אגודה נרשם' המפעל. ‏ הזה - באופן "רשמי רק בשנה שעברה.
"ו רק שנה שוש לנו הנהנה 'מפודרת. ועתה לאחר שהפקדנו עירך
מפרוהחשבון = מיוחד. יכולנו ‏ לערוך ‏ את הסך-הכל של עבידתנו
במקצוע זה ער 'ליום 31 רצמבר שנת 190% .. לפ החשבין, הזה
עָלָה בשנה שעברה סכום. כסף. הגרכות למטעי עצי-הזית ל:100,000

6

,

צריך | להיות לחי נושא את עצמו, .

של בצלאל. ע'יד הביבליותיקה. >

מרק. מאז. נתרבתה =הרבה הכנפת הנדבות, ‏ ובשנה זו :תעלינה
לסכום של 190,000 - 180,000 מרק, ההוצאות בפלשתינה
עלו ער כה לסך ‏ ?%0% מרק, עתה ותחילו = בנטיעת העצים,
שאלה היא, אם לא הגיעה כבר עתה השעה ליפר בגליל משתלה
שלישית ‏ לגדול מטעים. ‏ נחוץ.: לכך חבור. בין האגורה. והחברה:
להכשרת הישוב באייי, בכדי שאפשר לעשות את העבודה הראשונה.

בנוגע להקרריט הקרקעי. נוסדה, כירוע לכם, ‏ וערה: שאני
נבחרתי ‏ ליושב ראש בה, ‏ חברי הוערה נכנפו לישיבות שונות
וכבר גמרו: את. עבודות"ההכנה +

באחרית. הרצאתו. הורש הפרופיסור. וארבורג, ‏ כּי ישתדלו
בכל האפשר להשיג. קונציסיות: למעשי-אינדופטריה בפלשתינה,

דייר רופין מתאר בקצרה את עבודת הפקירות הפלשתינאית,
תעודתו הראשונה היא לאסוף בשביל הועד הפועל יריעות נכונות על
הארץ ול השגיח על מפעליו , = הפקידות מנהלת את הקרן. לחנוך =
יתומים' ובידיעותיה האינפורמציוניות | משתדלת למשוך אל הארץ
אלימנטים - רצויים = ולהרחיק | בלתי = רצויים. הפקידות ‏ מוציאה
מכתביםהמפלשתינה, \ המופיעים שתי פעמים בחרש ‏ ,בהולט'
היא מנהלת גם את עפקי. הקה"ל בארץ. ולוקחת חלק. בהנהלת כל '
אותם המפעלים,, שהקה"ל משתתפת או תומכת בהם באיזה אופן, =
מה. שנוגע ל,אחוזת בית' כבר נבנו 60/בתים,. באחוזתה של החברה ‏ ="
להכשרת הישוב ‏ עמלה הפקידות ליסר אגודת חיכרים, ‏ ואספת
הקה'ל' צריכה להחליט עור את הרבר.. מה שנוגע לקנית קרקעות.
בכסף הקה"ל פובר הנואם שצריך לקנות רק למטרות, מסוימות., *
כך מנהלת הפקידות את ענין מטעי עצידהזית ובנתה בחולדה בית
בשביל הממונים על המטעים. וכן. חושבת. היא. להתחיל. במטעים
באלה גם בגלול, ,בצלאל", ‏ שהפקירות משניחה ' עליו, -מתפתח:
באופן. רצוי, שולמו כבר החיבות הישנים, ונופרה קרן- מלואין, .
הפקירות חשבה מימיה הראשונים לתפקירה חיותר נכבר. חלוקת | =
קרקעות ,. למטרה א זו נוסרה. חברת הכשרת הישוב אבל היא לא "
קבלה את ההון | הררוש, ‏ צריך היה להפתפק בהאחוזה. כנרתת
שעובדים בה 40--80 פועלים , הפקידות = עובדת נם בשביל.\
האינדוסטרידסינריקט ועופקת עכשו בהשתדלות. לרכוש ‏ קונצפיות '
בשביל עפקים יותר. גדולום, ‏ אבל לזה צדיף יהיה = להגריל = את
הונו של הסינדיקם,

| התחילו ויכיחים, ‏ הנואם | הראשון מר | פודליש בפקי
מורשה סובר, כי לע'ע אין לקנות בשביל ‏ הקה"ל קרקעות בא"י
לצורך התישבות. הקְה"ל. צריכה עפיי תקנותיה רק לקנות. אדמה >
בא"י, | אבל לא למכור אותה. | אולם החכירה. אונה. מהאמת."
למטרתנו, ‏ מפני שהפועל העברי | שחוש הקנין הפרטי נתפתח. "
אצלו הרבה אינו | עובד בחריצות. על. קרקע שאינה שלו,

הדיר'/ מ ר גל ית מביע את צערם של ציוני אוסטריה,
על מה שקובע. ועה"פ את ועירותיו תמיר רק בקלן, = צריך לעשות
את הועירות | עפ'י הסדר גם בארצות = אחרות, = בכדי = שיוכלו
להשתתף בהן מורשי: המדינות. השונות , :

מר' אדולף ‏ ב י.ח ם. קובל על שיעדו את ומן הקונגרם " /'
התשיעי בחדש ‏ דצמכר \ למרות = רצונם של הציונים ‏ באוסטריה
וברוסיה, * הניאם מתאונן על שלא חדשו מנהיגי התנועה מאומה, = 7"
בפנים כמעט שפסקו החיים לגמרי.. מקלן מתקבלים רק .צירקוליארים = = \
ע"ר שקלים,. החבור -.עם ההפתרריות המקומיות נחלש , - בשאלות
הפוליטיקה' היהוהית הלאומית ‏ באוסטריה. לא התעניונה ההנהגה
כלל, בסוף. דבריו ,מדבר הנואם. על הבר הקרן הקימת לישראל
ומחליט,. כי. און. לראות בעבורתה תכנית. קבועה. ומסוימת, הנואם
מציע .שיעבירו את הלשכה. המרכזית ‏ מקלן לברלין, מפני. ישחיא

א 6

| אא : לפא +

4

\

4

> העולם 9

גליון לחי

וו

קרובה ‏ ביותר . לרוסיה, ולהכנים ‏ אליה את . המורשים הציונים
שבקונסטנטינופול. וביפו ,

כהן :: מגין. על פעולותיה
למטרות ציוניות .

גרונימאן עונה להמבקרים על טענותיהם. = לפי. דבריו
לא. שקעה. ההתלהבות. הציו.ית כלל, הוא מחליט שהנחוץ ביותר
הוא. מרכז. להקולטורה היהורית, = אקדימיה. יהודית, מרכו ומפלט
לחיום הרוחניים של. היהודים,

הפרופיפור ‏ ואר ב וה ג. עונה על טענותיהם של פודלישבסקי
והחברים | האוסטריים כנגר הקה"ל, מכסף הק ה"ל מוגח בקרקעות
רק 11,295 ליטרא. שטרלינג -- ו55,0007. ל בניירות.

הנשיא ‏ ואלפזון משיב על דברי. המבקרים את ההנהגה
הציונות. ואומר :‏ אנסה להוכיח לכם, בי הבקרת שלכם אינה
צודקת. כ"כ ,. האדונים מאוסטריה מתאוננים על שנקראה. הועידה
בקלן וּלָא ברלין, ולא עוד אלא שמדברים ‏ גם בשם החברים
מרוסיה, ‏ כבר היתה: לי ההזרמנות ‏ בקונסטנטינופול לרבר עם
החברים. הרוסים שדרשו גם הם, כי. תחי. הועירה. בברלין. אבל
עלתה בירי להוכיח. להם, כי והו דבר שאי אפשר, .והם הפבימו
לה גם להחברים מאוסטריה. כתבתי בדבר, אבל. רואה. אני, כי
לא הכל -אפשר. לעשות ע'י חליפות מכתבים. כבר היתה. לנו
פעם. ועידה ‏ בבהלין.. זו הותה אחת הועירות היותר. חשובות, ואז
באו אליה. בם"ה. רק. כ"ז אנשים, ‏ איזה הבדל יש בדבר, אם
נוסעים החברים לקלן או לברלין+ יכולים אתם להאמין = לי, כי
כשאני ‏ לעצמי. היה : בשבילי. יותר טוב, = אלמלי \ יכלה \ הועירה
להיות. בברלין,. אבל. הן לא: יתכן להעביר את. כל הלשכה עם

של הבנק, היודע שהוא. נוסר

אנשוה. לברלין לשלשה, ארבעה ימים,. מתאוננים, ‏ בי אי אנו

יוצאים בלוזונגים ובפרוגרמות , = אבל אלמלי היינו יוצאים בסיסמאות
המבוקשות, האם לא היו באים או עלינו בטענה, מפני ‏ מה לא

נמלכנו תחלה בועד. הפועל הגדול 4 מלבר זאת. און לשבוח, ‏ כי

> יש שההנהגה עוסקת ‏ ברבר, | שאין | להודיע = על. אודותיו
ברבים, מפני. שאין לבוא | אל הקהל בסינסציות. = שבע רצון
אהיָה, ‏ אם = ימצאו אנשים יותר מוכשרים וחרוצים בתור. מנהיגי

> התנועה. בסוף הבריו מעיר הנשיא,

כי קודם כל צריך = לפדר

את פיננסי | ההסתדרות = ולהביא. לידי: כך, | שכל. המוסדות
הפיננסים של הציונים יתמכו: בתנועה,
אחרי הפסקה קצרה היתה ישיבת הערב, שנמשכה ער

= השעה. הי"ב ‏ בלילה ועסקה ביחוד ‏ בסרר-העבודה של הקונגרס,

> הראשון (%6--18 דצמבר) עד

הוחלט, בי הקונגרס ימשך רק חמשה "ימים, היינו מיום
יום החמישי (80--1% דצמבר)

וער בכלל . הפרוגרמה של ל הוקבעה באופן זה ;

0%

ו

| הלשכה המרכזית (

יום הראשון לפני הצהרים;: נאום הפתיחה: נאום
הרייך. מכם נורדוי ; בחירות. הנשיאות. לקונגרס.
אחר הצהרים: ההוה'ה של הועה'פ | הדוה"ח ‏ של

הדוה"ח' של הוער הפלשתינאי ; ויכוחיָם ,
המשך הויכוחים,
לפני ה צהרים: תקנות ההסתררות,

ב השני:
יום הישלושי

<> באותו היום אחר הצהרים תהיינה. רק ישיבות. הועדות המיוחדות:

> ומטעי, עציההזית +

יום הר ביעי: הרוה'ח של הקרן הקימת ; הרוה"ח. של
הדוה'ח: ע'ר. הבנקים ; הרצאות מיוחדות ,
יום החמישי: הרצאות = מיוחדות, ‏ ויכוחים, \ הצעות ,
בחירות.. |
נושאי \ ההרצאות = המיוחהות: = ע"ד המצב \ הקולטירי של
יהודי תורקיה,. ע"ד ‏ ההגרה. לתורקיה, ‏ ע'ר: העבודות. במקצועות

מק הכפר. והאינרוסטריה, שאפשר לעשות בפלשתינה,

במשך ימי הקונגרס יערכו אספות פומביות., חושבים. לערוך
מימינג בהשתתפות הר"ר נורדוי :תור נואם, נשף של סטודינטים,
חזיונות של חלוץ-עצמות ‏ ע"י חברי אגודות המתעמלים. העברים-
הלאומיים ,

ביום החמישי לפני הצהרים היתה. ישיבה לחברי הרירקטוריום

של הקה"ק ואחריה אספה כללית של הקה"ק,' שנמשבה עד. לאחר

הצהרים, היתה גם ישיבה לחברי :המועצה המפקחת של הליב
העברי,

הוחלט להכיר את ,מזרחי" בתור : פידירציה מיוחרת
וגם את ההסתדרות הארצית של הציונים בארצות הסלביות
הררומיות . (סוף יבא)

אספת ציוני פלך ראדום.
ביום א', אסרו חג של סוכות שנה זו היתה ועירה ראשונה,

לציוני ‏ פ' ראדום, באו צירים רק משתי ערים ובא כחו של,

הועד. המרכוי,

בא כחו של. הוער ‏ המרכזי פתח את האפפה ובין. יתר
רבריו העיר ‏ על רפיון העבודה הציונית בעת האחרונה בפלכנו,
בעוד אשר. לפני שנים אחדות הצטיין פלכנו ‏ ברוב פעולותיו
ומעשיו על שרה הציונות, הוא עורר את החברים לשוב ‏ לסדר
את העבודה בכל. הפלך ולהתחיל בתעמולה נמרצת. בוכוחים
נתבארו. סבות = ירידת. התנועה | בפלך, אחת המגרעות. היותר
נכבדות, לפי דעת רוב הנאספים, הוא חפרון האגיטציה. ופרופגנדה,

דנ גם = בשאלות. הקונגרס: הבא ובנחיצות ‏ לשלוח"-ציר
מיוחד, החלמות מסוימות ‏ לא נתקבלו בשאלות אלה מלבר זה
רנו עוד ‏ בעניני ההפתררות, העבודה בא"י ובעבודה המקומית.

כל החברים הודו פה אחד, כי. כעת יש כר נרחב לתנועתנן
בפלך, ההתענינות במוסדיה הולכת וגדולה, : ויש. סימנים בולטים
המראים. למדי, ‏ כי התפתחות ‏ הציונות בפלך אינה מוטלת בספק.

בהועירה נתקבלו ההחלטות האלה:

א) הועידה מחלמת ליסד ,ועד פלבי" שינהל אה כל עניני
הציונות ‏ בפלך, שיסרר את העבוהה,: שיעזור ליפד קבוצות
בערים אשר אין שם כאלה, -לשלוח. נואמים ומטיפים ואונסטרוק-
טורים, . לאחד. את ערי-השרה לתכלית בחירת ציר אל הקונגרס,
ושישרת בכלל בתור מתוך בין המרכז ובין האגודות תפלביות. "

ב) מספר חברי. הועד -- 5. התקציב לא נקבע ‏ בדיוק,
אולם הוחלט לבקש את. המרכז לקצוב. איזו תמיכה,

ג) הוער משתמש לצרבי תעמולה' בכחותיו הוא ובכחות עסקני

הפלך, אולם הרשות. בידי הועד הפלבי. להומין. גם מטיפים בשבר.,

ד הועירה ‏ הפלכית נואמים
ומטיפים. לערי הפלך.

ה) הועירה הפלכית מוצאת את יפוד הקרדיט הקרקעי בארץ-
ישראל. להמפעל הכידנחוץ במומנט. הנוכחי,

בער העולים לאיי. נחוץ ליסר. לשכתדמוריעין. בפלך.

1 הועידה הפלכית ביחוד מעירה את חברי האגורות על
הצורך. לסדר. תעמולה עצומה לטובת האפ"ק, ולאסוף. תרומות
ונדבות לטובת כל המופדים = הלאומיים העופדים בארץ-ישראל,

ח) הועירה הפלבית דורשת בתוקף מאת כל ציוני הפלך
לחזק. את הפצה הספרות. והעתונות. הציונית.\

מ) הועירה הורשת שעבורת-ההנוך הלאומי והעבורה 1 הקול"
טורית. יתפסו מקום. רחב בעבורה. הציונית, = מפני שההתרשלות
כ וה עלוּלֶה לגרום לתנועה. הפסר. מרובה, \

דורשת ‏ מהמרכז. לשלוח

נליון לת

הועירה מחלטת להנהיג. בתור נסיון גם בפ' ראדום את
המס-העצמי ‏ ולעבוד ביתר"שאת ‏ לטובת מקורות | ההכנסה של
הקה"ק,

עבודת הקרן-הקימת ‏ תמפר. לידי ועדה ‏ מיוחדת. המחויבת
להרבות את הכנסות הקה'ק בפלכנו.

בְּחִיִינוּ

בּצִיונוּת +
הורעת. הלשכה' של הקונגרס. התשיעי,
הועדה הממונה על המצאת מעונות. בשביל הצירים הומינה
בקרבת מקום לבית-הקונגרס ובית הנתיבות חררים טובים בהוטלים
שונים וטובים במחיר % מרק %5 יחד עם ארוחת בקר, הפקה
והארה, מלבר זה יש במספר גוזול חדרים מרווחים בהוטלים
ממררגה ראשונה במחיר. 5 מרק, בהומנות של חדרים אלה
מבקשים אנו לכתב את הררישות המיוחדות של המזמין. אמבטין.
את ההזמנות צריך לכתוב לפי: הטופם הוה: השם, האדריסהן
כמה חדרים; כמה מטות. בחדר; הזמן - - מיום ‏ עד יום! המחיר
% מרק 5? יחר עם ארוחת בקר בעד חדר אחד ומטה אחתן
המחיר 5 מרק יחר עם ארוחת בקר בעד חדר אהר,ושתי מטות ;
המחיר מ-5 מרק ומעלהן ה צריך להמצא פמוך. לבית
= = הנתיבות או בית-הקונגרם, (על הרברים שאין צורך בהם' צריך
להעביר קו).
המרחק. מביה הנתיבות | הראשי של המבורג / עד = בית
הקונגרס ע'יי הטרם 15 רגעים.
האדויפה:
5 010106 ,81 1188 0808 600-ה2101810 א1 608 טהטיוגו!
שו 11310 08110 .101081

--- חשבונות השקלים ‏ צריכים ‏ להגמר ‏ בומן היותר. קרוב.
האגורות,
היכולת לבחר בציר אל הקונגרם, מתבקשות. למלאות את הסכום
בהקדם ‏ האפשרי. קבוצות השוקלים בערים הקטנות | מתבקשות
להצטרף אל הקבוצות שבעירות הכמוכות. להן ‏ בנירון. הבחירות.
טופס \ הפרוטוקול" של הבחירות ישולת בקרוב. ביחד עם החוור

| נומר 1+ עד הקנגרס.

-- מאת הוער האוחיפאי, קבלנו את הרברים האלו:

יביום י"ח מרחשון. שנה זו (תר"ע) ימלא חצי ‏ יובל שנים
= למיום האסף בעיר ‏ ק אם ובי ץ ‏ הכנסיה. הראשונה:. לחובבי
ציון,. זו הכנסיה, ‏ שנתועדה על פי יוצריה ‏ ועפקניה: הראשונים
של תנועתנו הלאומית, בהר" פינסקר, ‏ ה"ר דוד גוררון, הר"הג

ר"ש מוהילבר, | הח' שפ"ר ועוד, ושהיא ידועה בשמה ,אספת
קאטוביץ" עד היום,
צנועה . וחשאית ‏ היתה הכנסיה. בקאטוביץ ואולם ערכה

> בתולדות תנועתנו הלאומית גרול מאד. ‏ רעיון התחיה, שהיה אן
עדיין בתחלת התגלותו ונצטמצם בשם ,חבת ציון", כמעט שלא
> היה בימים ההם אלא חזון-לב של יחידיהסגולה ויושבי אחל בלבר.
שום גוף ודמות הגוף לא היה לו., | הכחות. הבודדים והמפוורים
' של חובבי ציון הראשונים לא מצאו לפניהם שום דבר של ממש,
שתחול עליו עבורתם או שאיפתם לעבודה, ואין , צריך, לומר, שלא
היה שום מקום לעבודה לאומית. בצורה קבועה ומסודרת, מאחר

ו כ 0 בגלוי = הפסק, שירכז בידו

החפרות מספר ‏ קטן של שקלים ער כדי. לרכוש. את: ,

שר \להם, העיקר': חפר. היה להם מוסד .מרבוי ‏ קבוע במקום

-- העולם 3 15

את כל נפוצות ‏ העבורה ‏ לשם. הישום,
בימים ההם את נצניח = הראשונים,

ומוסד כזה נתנה לנו אספת קאמוביץ, | הוער האודיסאו
ליא"י, שנתאשר. בשנת תר"ן, הוא בן כחה של אספת קאטוביץ ,
עם יפוד ה,ועד" נכנסה תנועתנו = הלאומית לתקופה חרשה של
עבודה מרוכזת, ‏ מפוררת = וגלויה ועמרה בוה 0 אותה. הררך
הנכונה שכל עבודה צבורית, וכל שכן צבורית . לאומית, צריבה
לעמוד עליה וללכת בה , אספת קאטובוץ יבולה על כן להחשב
כגרעין הראשון, | שממנו עלתה וצמחה. העבורה. לשם רעיוננו
הלאומי בכל צורותיה | השונות שהגיעה להן אחרי התפתחות,
מוררגה ‏ במשך חצי. יובל השנים ,

הועד | רואה איפוא חובה קדושה לעצמו להציע לפני
כל חבריו | בכל מקום שהם לשים זכרון ל,אספת ‏ קאטוביץ"
ולכבד ‏ את יום א', כ"ב חשון הבע"ל; שבו נסגרה האספה,
בדברים אלו :

א) לערוך בבתי התפלה. אוכרה. לנשמות גדולי. החובבים
הראשונים שהלכו. לעולמם, מאלו שהשהתפו באספת קאטוביץ,
ובראשם הר"ר. יהודה ליב. ביר שמחה פינסקר, \ שישב = ראש
באספה זו ,)*‏ ולררוש מענינא. דיומא .

ב) לאסוף ביום: ההוא נדבות לטובת הפונד של הר"ר
פנסקר. לעניני החנוך באיי, שנמצא על יך הועד באוריסה,

הועד מקוה ‏ שאחינו לרעה ישתדלו להוציא ‏ אל הפועל
את הצעתו. ובזה ‏ ישימו- שם וזברון טוב ' לראשונה שבכנסיות
צי ון ולאבות תחיתנו הלאומית ויוצריה הראשונים. והגדולים +

ראש הוער:. מ, אוסיש שקין +

אותה. העבודה שנתנה

אודיםה, ב"ו תשרי, תר"ע ,

--- הועד המרכזי מעיר את תשומת לבם של האגודות והעסקנים - ָ

הציונים על חג יובלה של אספת קאמוביץ שיהיה: ביום: ל נובמבר:
למנין | החרש. ‏ חג זה הוא. חג ציוני = ויובלה = של - הקונפרנציה :
הראשונה שהשתדלה לפדר: .את העבודה | בארץחישראל . ובשביל

ארץ;ישראל. האגודות והעסקנים. צריכים לחוג את החג. הזה, לערוך :

אוכרות לנשמות חברי<האספה שכבר הלכו לעולמם, ‏ לערוך קריאוה,
הרצאות. ע"ד ערך | האספה ועל התפתחות. רעיון תחית | האומה
בארצה מימי ‏ קאטובייץ עד ימינו אלה ולאפוף תרומות ‏ לקרן. של
ד"ר פינסקר לטובת החנוך = בא"י, | שהיה מנהיגה | של אספה
('. הועד המרכזי. ישתתף בחגיגה שתערך בקאטוביץ ‏ ע"י באיכחו

המיוחד, ‏ גם. נשיא. הועד . הפועל הקטן דוד ואלפזון ישתתף. בעצמו..

בחגיגה זו ט

-- כמן שהודענן ‏ כבר באחד הגליונות הקודמים ווחג ביום 7 גובומבר
שנת 1909 בעור קאטוביץ יובל | הכ"ה למיום ‏ שהיתה הקונפרגציה. הראשונק
של חו"צ בעור הזאת. אל החגיגה הזאת יבאו נשיא ההנהגה הציונית מר ר,

ואלפזון, ‏ צירים ‏ מאת. הועד הפלשתונאי באודיסה והרכה. עפקנים. ציוניום "
מפורסמים, בפהוגרמה * של החגיגה, שפרטיה יפורסמו בקרוב, נכנסת אספת- '
כבוד בבית הקהלה היש ראלית לפני הצהרים, שבה תכורר בנאום נשוא' לכך +
חשיבותו של יובל זה, ‏ בנקיט ואספה פומבית גדולה אחר הצהרים, שמלבר \'

הנשיא ואלפזון ישאו בה נאומים אחדים' מגדולי מנהיגי המפלגה ד'ר סנדלר

ד"ר טהון וא. שטנר, | בחוגי הוהודים בשליויה העליונה ‏ ופולין מחכים בכלוון. >

עינים. ובגעגועים מרובים אל החגיגה הואת,
*) ואלה שמות המשתתפים באפפת קאטוביץ + ד"ר י, ל פינסקר ו"ל,

הר"ר שמואל ‏ מוהילבר ז"ל,. הר"ר דוד פריהמן ג"י, ד"ר יי ם, רבינוביץ ז"ל, "

אלבסנדר צדרבוים ז'ל, | דוד גורדון ז"ל, | קלוניטוס זאב וויסוצקי ו"ל, יעקם
דייבם ז"ל, ל. קליוואנסקי ז"ל, צבי מירקיןג"י, פיטל פונס נ"י, . פריוטהאל,
ב. ריטנברג, מ, מוום. ז"ל, : ברוך . פריידנברג נ"י, = פ. פרידלנדר, = ד"ר יוסף
הונוביץ. ג"י שאול פנחס\ רבינוביץ. ג"י לבינגר, ‏ דודו ג'י, ו ם. מאירפון
"ל ח. מאלרויך, זאב לונ גו ד"ר דריבינוביץ.. ל לי שלוט" ז"ל, ימונובסקי
ג'י, דר ק, | לופפע ג'י, = מ בראמסון. ג"י רת בארנט נ"י,: ג שויגםאןן
ליב קלוטר "ל י. /

,

*

8%

\ לבלי היות עדי-ראיה בטלים,

| שלא שלמו את מחירן
המגיות לא תהוינה נמכרות להבא לשעורון. בעד מניות ש מ ירת נחוץ לשלח

גליון לח

== מאת הדירקטוריום של האגודה להכשרת הישוב. בפלשתיגה -810)
(ץ הו מז60 00100004 186 קבלנו את ההודעה הואת +

לתשובה- על המון השאלות אנו מפרסמים בוה ברבים , כו כל טופפו
המניות , :שכבר נשתלם מחירן עד יום. הראשון ביולי , בבר נשלחו לבעליהן,
ואם מי מהם לא קבל עדיין את הטופם, הרינו מבקשים ממגו לפנות . אל
הלשבה הברלינית של האגודה. (34/85 ו זי
אשר לא תאחר לעשות את החקירות הדרושות בזה , אנו משתמשים בהודמנות
זו, * שבאה לודנו, להביע את בטחוננו המוחלט, בי הסון הרוצים בהתפתחות
המשק הבפרי ‏ ועבודת-האדמה בפלשתינה , שאינם נמנים עד כה בתזר
,חברים לאנודתנו, ‏ ימהרו לתת לה את ירם ולקנות את מניותיה . התעודות
היותר, חשובות של העבודה הפלשתינאית בעת הזאת הגה : רבישת שטחי-

. אדמה, הכשרה והכנה במקצוע המשק הכפרי וחלוקת שטחי-הקרקעות הגדולים

לחלקים קטנים , יפוד אגורה שתעסוק בקנית שטחי-אדמה נדולים ומכירתם

| לאחרים בחלקים קטנים, -- פעולה ששואפת אליה האגורה להבשרת הישוב,

הוא דבר הנחוץ מאד. אם בשעת יפוד אגודתנו לא היו מטרתה ותעודותיה

= | מובנות לרבים ולא הוערכו כראוי להן , והיו גם כאלה שפגשו אותח בראשיתח
> ביחס של :התנגדות ובאי-אמון ,‏ מה שנתן אמתלה לרבים מחו"צ לעמור מן

הצד ולבלי הספח לע"ע לאגודתגון הנה עתה, כשגגשה כבר האגורה להבשרת

= הישום לפעלה, וכבר עברה עליה שגה שלמה בעבודה פוריה,הכירו הרבה ממתנגדונו

הקודמים לדעת, עד כמה נחוץ מפעלנו להתפתחות. הישוב בא"י. עתה אין
עוד שום סבה ואמתלה צודקת ליחס של שויון נפש והתהשלות +

בכדי שלא לבא לירי טעויות, הרינו רואים לחובה להעיר בזה,. בי
עבודתה של האגודה להכשרת הושוב בא"י אינה מתנגדת אפילו ‏ נגוד כל
שהוא אל הבנק הקרקעי , שעלה במחשבה ליסד וגם אינה נעשית למיותרת
אחרי יסוד מופד לנתיגתי הלואות לזמנים ארוכים בערבות קרקעות., להפך +

- ככדי להרחיב את חוג עבודתו יצטרך הבנק הקרקעי להפתייע בחלוקת ‏ שטחו-

יהאדמה, בי אם און יהיה מצומצם מא מספר האנשים, שישתמשו בעזרת
הבנק . ומפני טעמים שונים היה הדבר מויק ומפוכן ,. אלמלא דחינו את עבודת
חלוקת הקרקעות עד העת שיופד הבנק האגרהי ויתחיל עופק בעבודתו. לא:
אין אנחנו רצאים להגיח ידנוּ משעת הכשר הואת, אלא צריכים אגו.. לגשת
תוכף אל המלאבה , -חובה מוטלת ‏ על חברינו, ‏ וביחוד על האמידים שבהם
אלא להשתתף השתתפות אקטיבית לפי מדת
האפשרות גם ‏ בקניתן' וגם בהפצתן ‏ של מגיות = האגודה | להכשות ‏ הישוב
בפלשתונה ולעבוד ע"י כך לטובת ישוב א"ו,
הריגו מקוים, כי העסקנים הציונים למקומותיהם יבירו וידעו, בי הגדלת
הונה של האגודה להכשרת הישוב היא עתה אהת העבודות היותר נקוצותי
האגודה להכשרת חישוב,
נשיא האגודה: א, ווארבורג,
הדיריקטור-המנך ל: ‏ א, ‏ רופין.
מחיר האקציות: מניתחמיפדים 476 ר,, מנית שמית 9,50 ר. פתמית 10,298 ר.
| בתוה מלואים לידיעה שהכאנו. למעלה ‏ הננו מודיעום לכל בעלי המניות
של. האגודה להכשרת -הישוב, ‏ כי: כל אלה המניות,: שהובנס כל, מחירן. עד

> ה:18 ליוגי, נתקבלו ונשלחו על ודנו לבעליהן, המניות של אלה, | ששלמו את

ארן. אחרי ה:19 ליוני, עומרות להתקבל מלונדון . ובימים הקרובים תשולחנה
יחותמים, אלה שחתמו על מניות ‏ האגורה. להכשרת הישוב. ולא הכניפו. ער
תה את מחירן במלואו מתבקשים לשלח את המגוע מהם עד ה.15 לגוובה,
ואוחר, דמי:קדומה שהכגיסו החותמום על מניות האגוה להכשרת הישוב
במלואו .עד הֶד15 לגויבר עוברים לרשות. ההכרהי

את כל המחיר למפרע, = הכנתן וקבלתן מלוגדון ‏ נמשבות פחדש ימים, מגיות
5 ת מי ות נשלתות תכף מוילנה בזקיפה, בשמתקבלים דמ קדימה בסכום לא

| פחות. משני רובלים בער כל מגיה,

/ פרוספקטים בעברית, יהודות ורוסית: נשלחים; באיזה. מספר שיהיה, להפצה
בין חברינו וכל חובכי. א"י לכל דורש. חגם,

מורשה ,האגודה להכשרת הישוב" ברוסיה, ,

8 מה קט 0 זה , ב. גולדברג.

[מאת האגורהי ,קרן למטעי עצי זית" גשלחה לפר י. ל.. גלהברג ההורעה
| הואת: שמחים אנו להודיע לך, שהועד שלנו החליט. פח אחד' בישובתו שהיתה
ביום -17/3, ע"ד חרשת עצי הוית. בחדרה, שאתה נדבת להקה"ל קהקע. בשבילה,

| לתשם את שמח בכתביה הרשמיים של אגודחנו ,,חרשת י, ל, גלדכרג". בודוע

% "עו עוד בינואר 1907 על קרקע וו 1100 עצים ההולבים ו

> העותומגית להרשות. את הכנופה לארץ ‏ לאלומינטים שקטים ועובדים ‏ חרוצים, .

וה פעמים הרכה, אשר בשר החכםזבאשי , ר' חיים נחום, בי עור
מעט והפתקא האדומה\. תבטל, 4 והיא לא בטלה עדיין . עתה נתברר הדבר,
שאין שום ספק, שבספירות העליונות של הממשלה התורקית נמצאים מתנגדים
לבטול הפתקא, ‏ ובנראה לא ב"כ \ מהרה ‏ תתקיום גבואתו של הרב הכולל.י
סופרו הקונסטנטינופולי של ה,וועלט" מופר מפי ר' חיים נחום את תוכן
השיחה: האהרוגה , שהיתה לו עם טאלאט-ביי, ‏ המיניסטר. לעניניההפנים +
המיניסטו: הפתקא האדומה כבר היתה פעמים אחדות לענין
לענות בו במועצת-המיניסטריום על יפוד הידיעות, שקבלנו בדבר מאת פופחי"
ביי, פחת. ירושלים. היום אניי יכול להודיע להוד רבנותו את הידיעה הטרנינה,
כי בכר הוחלט לבטל את הפתקא האדומה ועוד מעט ותצא הפקודה הראויה
לדבר. אבל תחת ואת נרשם את שמות היהודים הבאים

מחו'ל ברשימה מיוחדת, שעל פיה נעשה תחשבון ונדע
מיי וםי" הנשארים יושבים באוץ.
הרב הבולל: הם מעלתו! בשעח' שהנשתי ‏ להממשלה את

השתדלותי ע'ר הפתקא האדומה , לא היתה כוונתי לערער על הצבע האדום,
אחת היא לי אם הצבע הוא אדום, ירוק או לבן . | הלא ע'י הנהגת רשימת "
הבאים אל הארץ אתם באים וחוזרים ומחדשים | אותה הפתקא האדומה
שהנכם רוצום לבטלה , 1

ה מיניפטר: וה הוא כל מה שיכולתי להשיג. עד כה. טוב נעשה
אם נברר את שני צדדי הענין חזה כל אחד בפני עצמו. לע"ע בטלנו את
הצר הפורטלי , את הפתקא ; ובנוגע להצד השני, להרשימה, אשוב להשתדל
גם בוה, ואקוה, כי השתדלותי תעלה ופה.

הרב הבולל: אבל הלא ע"י כך נשארי הקלקול ‏ העיקרי עומד
בתקפו בשהיה..

המ יניפ טר: איני יכול להעלים טמך, כי' ישנם טעמים השובים
בנגד. הבטול הגמור של ההגבלה, שהונהגה בשעתה .משום נחיצות פוליטית +
אם. נמלא את השתדלותך, אז יכנסו = בוודאי המונים : גִדְוְלִים של יהודים
לפלשתינה.. -זה יגרום לידי התרבות ,‏ ליי יפוד ישוב של = רוביעם,. ולבסוף
גם לידי. תביעות לאומיות פולוטיות ‏ -כמו- אוטונומיה. זכיוצא. בדברים כאלר,
העלולים להביא את המדינה במבוכות ואפשר גם לעורר. תנועה של התברלות +

הרב הכולל: מעולם לא עלה ‏ רעיון כוה על לב היהודים
העותומנים, | בכל' עת ‏ הוכיחו עד כמהנאמנים ומפורים הם להמולדת, אם
אינך מטיל ספק ‏ בהלויאליות שלי, אז אני מבטיחך על אחריותי, בי מעולם
לא יפתז היהודים חעותומנום. אחרי. טינדנציות של התבדלות .

המינ יםט ר: אבל הלא אין חובת הפתקא האדומה חלה על היהודים
העותומנים ,‏ וכניסתם לפלשתינה איגה מוגבלת בשום הגבלה, הלא הגבלה ו'
זהלה' רק על יהודי חו"ל +

הרוב הבולל: מובן הָדבר,. כי אמורים דברי. למפרע רק"על
אודות היהודים הטקבלים את הנתיגות העותומגים תיכף בבנופחם לי
ועי"ו חלה אחריותם על +

המינ יפטר: צריך אני להעירך על זה, בי אין הדבר אפשר לקבל
תיכף את האזרחות העתומנית ,‏ כי אם רק לאחרי ישובת חמש שנים באהץ + =

הר ב הבולל: ובכל זאת פטורים מזה האיטיגרנטים . המושלמים,
הבאים מבולגריה , = מבוסניה ומהוסיה והם מתקבלים אל הנתינות התורקית 8
חיבף כבואם אל הארץ,

המיניפטר: בשבילם הונהג חק ווצא מן. הכלל . מפני שיש להם.
רשיון מווחר לנדירה מאת הממשלות שלהם ויש לנו הסכם ‏ דפלומטי על.
יציאתם תיכף מנהינות | הממלכות, שהיו שויכום = אליהן קודם ,= אם יובלו =
היהודים להביא אתם' רשיון כזה מאת הממשלה, אן אפשר יהיה לבא בהזבם "
דיפלומטי \ גם. על אודותם ולקבלם אל נתינות הארין בלי אוחוח כל שהוא

הרב ה בול ל: כל זמן. שאין הדבר. כך יכולה בכל זה הממשל

כהיהודים, ,
המי נים מר: אנכי אעשה את כל מה שביבלתי ואוסוף להשתרל בדנו
כחפצך, לע"ע גבטל את הפתקא הארומה, מקוה אנו, בי = יעלה בקרוב לבטל.
גם את |ערוכת ‏ הרשימה, אגי מבקש ממך כי תופיף לפעול ‏ גם. מצדך באותו.
ענין, שלחה מחר , אל המוניסטריום את אחד מעוזריך, ‏ ואמסור | לו הוראו
וחדשות'. בחבר, בזה נכמרה השיחה המעכינתת , /

-- יק גולדברג,. .

אגרות י"ל נארדאן, חלק ראשון 50.--|על פרשת דרכים, אחד העם ג"ת

אוצר היהדות (חוברת. לדוגטא) ‏ 1.95 בל חלק. 1.25
אפרים קוה, אויערכאך 8 (החלקים א" וב' נמצאים עור 15 אבסו
בירוגיקה, שומאבר, תר' פרישמאן.1,70 ורק מבורכים)

בהרף, רומן, י, ה. בונר 5- ורות היהודים בספרד., א"ש

דברי הימים, מכש"ן, ד"ח. בל חלק 75,--- פרודברג ‏ 01--
(לומן הלמוד מן התחלת ‏ תר"ע. הוול|ר! יהודה הלוי, ב' חלקום 98
המחיר ונקצב 2 ר' בעד כל ד' החלקים),ר' אברהם אבן עורא, ב' חלקים 98,--
דין וחשבון, טריוואש | 28.--|ר' יהידה אלחריזי, תחכמוני 1%8
דניאל דירונדה, עליוט, תרגום ר' ו"ט ליפמן צונץ, ש, פ. ראי

0 בינאוויץ .1.60
דעת אלהים, ד"ר ש, ברנפלד , ר' ובריה פראנקל, שפ"ר 55(
ה' ספרים - 9.75 |שירת הומיר,- בוקי. בן יגלי 95
דרף תשובה, צלפחד בר הושום שירת. ישראל, ד"ר ש. לוין 65

ספר ראשון..80י--
0

--,8
> = = |תולדות: שו"ר, ‏ ד"ר ש: ברנפלד

40 |תולדות הריפורטציון הדתות
בישראל, ד"ר. ברנפלד. 80י--

הדור 1901 --8

ברך שני (מן אות ח' עד ם')
שנו הכרכים. יחה :
הגותו החרש, ד"ר הרצל
החנוך,. ספעגסע 1

ינה של העבריים
הלובות\ המד 2 0 = השלח, ברך ראשון ושני בוחד - --.8
י-

ל ברך -רביעי, ששו, שמוני
= התורה והחיום בימי. חבינים, ד"ר 0
התורה זה רְ / ועשורי ב"א --,8

ּ, / :
גירעמאן,, חר" פרידברגן :גת 0 ,| מרך אחר עשר ושנים עשר

ידטיה\. חנביא, מ. לאצארום \
| לוח אחיאסף, תרג"ה, תרנ"ו,. ב"א =-,1
תרס"ג לוחדיובל 1-00

בשפת רוסיה + :

5 8 1 1 0806008 |
0 ל -800% ₪ 810:הה הס כ"
| לקורות. ה היהודום. ברוסיה. ופולין, :

ב. ב"ץ [10- הוה האור
לקוטי. קדמונים

שגלת ספר, ר' יעקב: עמדין .

מוצאי גולה, ש, פ. רבינוביץ
-מומן לומן, 1-1

> מיבאל. זקש, ‏ ד"ר ‏ ש: ברנפלר
מכתבים ע"ד הספרות, .די ו -
פרות ישראל, שמיונשניידר, ד [
ספרים :95 2

: | ספל מלים, עברידרוסי, ‏ הומברג /75.--]89.-- .הזוס ממסת .

8 5- 1000 הזוה 119% מ'ס >
> 68 ,1188067818 .68000[8סות

00 מכ-1, .ו צהתקטוז
.0 (10820218) :
-%0ץ1, -מיכן-ה, ות
4-- זז .1 .1 .00588 88

מתקבלת התימה לשנת תר"ע על

ופועל הצעיר".

כלי: מבטאה של. הסתדרות. הפועלים. העברים בא'י ,
מהפועל הוצוע יר

| וצא. לאור פעמים בחדש ע'"י. חועד -המרכוי -

שתי שנות. קיומו של עתוננו: בררו: למרי את טיבו לפני

קהל העברי. 7

> גם. להבא/ יהיה = עתוננו: במה. חפשית בשביל בל. עניני

וציוניות והישוב , והענינים: הכללים, ההולכים ומתרחכים הודות

לתנאים ‏ הפולימיים החדשים, ימצאו בו הארתם. היותר רחבה

כמו ער עכשיו נוסיף גם להבא לבקר בלי משא פנים את

--- קטלוג : קצר. של ספרי הוצאת. אחיאפף".

התוחה. 25.- -|תולדות השלמת האדם, ליפפערט,
9 9
הרך לעבור גולים, ליליענכלום /75,-- , - 4% -
8 0 ו . כרך שלושי 1,80
האוצר, אוצר לשון המקרא והמשנה | 4 1 : 1
ש. ו. פין, כרך ראשון (מן אות , / :
: א" עד ה') > > 4 |תולדות עמי המזרח, מספירו,

בית דודו. : ביחד. --.5
חלק ראשון אהבעה עשר ל
חלק שנו 90 | חמשה עשר 20
חלק שלישי 18 ,| סי רה ו"ח ימ ב
חלק. רביעי 1-0 ב"ואן בל" אתר 7

| פע 0 .דוהה ]- ההא

. 0 118 3100108-

ו

אה 880601 .ת ספת .

החותמים ‏ מכל ‏ הארצות - יכלים לשלוח" את דמי החתימה :יש

הסוכנים : ברופיה מתבקשים: לפנות רק לסובננו ‏ הראשי הוא בימה"ס השחר.

. . %
ספרים. שהממכר. הראשי מהם נמסר ל,אחיאסף ל
בל בתבי מ, ג פיוערבערג 155
מערב עד ערב, ב"ה, ‏ מרדבי בן
הלל הבהן --.3

מהעבר הקרוב, 5'ד פפורים:
מאת מ: י. ברדיטצבסקי,
תב 3 אהבת נעוהום.

₪ סש 600% '6 = [ו0אסם

בית עקד, מאסף ע"י ש"ו הורוויץ 0---
ו 2 צללי. ערב, לארץ אבות |
עם הזרם,. ה"ר: קלוונר 5-- ד
גדויה של מתה. | לפלגות עיר או יחור
הרעיון המשיחי בישראל ד"ר יי 2 7
קלוונר. = = ,ך |הקדישי 6
שנה שניה קובץ אי = ,ן |ארבעה דורות: 0
העמר, שנה ל 7 |ראשי אבות, פרה אדוטה.
,ב 7 |עולם. עובר. ממקום למקוםו
צהרים, שירים חדשים גפ 'שניםו |מתים, ואת הפעם. ,
מאת אהרן קמינקא. הג המות, לא בא אל החוףי
תכ אף בי: ממך לא = |השנים. המחיצה.
שירים עברים: נסתרות. |השאלה. בינתים.
תעודה. בבד ממני המשא. |שלום בית: ימי קיין בסתוי
המבול, שבכו גמו שנתפ.. |שלש מררגות. זכה. בגורלי

ו דומיה, = | לפ( סגיה לחר/מ] = מחירו 1.30 ר'. (ע"פ 1.42 ר')

8 ]6 טס 000 )סוס ₪06 בא6 ס0ס ₪9 :66 סש סט

על כמ תע 0 בו אבויה, חטר מגזע ישי או דוד אלדראי,
ו והגדת. לבנך. ספור לאומי מצון 2
ו
לא אוכל להאמין: ל
למרקוס אבריליום | המעתיקים: שני. חלקים, מחורם 70 ק' (ע"פ 84 ק')
אנטונינום. עלה קרח! 0
עברותי על פי הדבור, כל. המקחים. הרשומים. הם. לבד פאר. >
האניה, בקיץ, טא, -- ספרי ,,אתואסף" נמצאום. גם כן
רשות. המשוררים. |מכורכים בכריכות. מהודכות \ בטחיר. 80

מחיוו 75 ק' (וע'פ 80 ק'). = = |ק' הוספה ‏ על כל ספר,--בריבות הלוחות

על ניור רעגאל 1,20 (וע'פ 1,25). |והשלת--40 ק' לכל כרךי
לבך הספרים הרשומים. אפשר להשוג. ע"י , אחויאסף" בל הספרים. חוצאות מו"ל

אחרים. לפו. מקחי המו"ל, כן גם: כל שמרי למור ומנ בל

לפר 7 המו "ל,. למו"ם, סוכנים, מורים ובתודספ
7 בתבת ,אחיאסף" :.
2 :זה .סח המהזחקהת זאג ה
.5 205080 ,0775080 5 011 הס

ה
שתו. רק

ייד בר-) ,

|

0
המופדים אף אך היותר , חביבים \ עלינו, ונשתדל \ לברוא דעת
קהל ראויה, שהמוסדים שלנו. יתחשבו אתה, .
המחיר לשנה: ביהודה 5'50 פר',

גליונות. בודרים-- -4 : מתליק

בלול ל ל / 85
.= ברופיה :2.50 רו"ב "ו 0 קופ'י
, יביתר הארצות--- 6 פר' - 25 סנתים

= אלינו: ע"י: המחאת-הפוסטה. ששמה >

הבתבת לבל עניני המערכת והאדמיניסטרציה וגם -- בספום ג"
; מן תשרו תר"ע .

.זג 0185 05 ג זז אסו0גפפת

-16 ,84א0קהז ,803808 המקבל חתומים ומוכר גלאנות בודדים]בשביל :
כל = רוסיה +

דרשו

5%

, ב

.

| ]| מעשי ידי

]| ובני הנעורים וספורים הסטוריים כלליים ועבריים,

יב

הוצאת ‏ ,תושית",

ספרי. סקרא" 7
ללחים ולנעריסה

ורשה..

1 ביבליותיקה . לבני. הנעורים ;

4 לילדים, = אגדות ושיחות, ציורים. וספורים,

משלים ושירים) מקוריים.ומתרגמים, מעשי ידי

| טופרים::שונים ,< ערוכים: בשפה. קלה: וצחה
מ נוקדים כל ם, עם הערות ובאורים למלים
הקשות, ‏ מ את יים (500) נודמדים, כל נומר
מסודרום ומכורכים בעשרים כרכום יפים + .+

]8) נצנים , ביבליותיקה. קטנה: חדשה לולרים,
מכילה. אנדות ושיחות.. תמונות ופפורים קטנים,
פנטםיות. ושירים, --מקוריים. ומתרגמים, ‏ מעשי
ידי סופרים ‏ שונים,. ערוכים בשפה קלה. ויפה
זמנוקדים כלם, ‏ נדפסו באותיות ‏ גדולות ויפות ,
מאה (100) נומרים ,. כל נזמר. + + + 5 | |
מפודתים ומכודכים בכרך אחד יפה| |

פרחים, = ביבליותיקה חרשה לילרים, מכילה
אגדות ובדיות, ספורים וזכרונות, ‏ ספורי הטבען| = | | |
וספורי: מסע, : מחזות. ושירים, : פרקים בדברי: |

]| > הימים ותולדות אנשי שם,---מקוריים ומתרגמים > ]= | ן

סופרים. שונים, .ערוכים בשפה. יפה |
וקלה, ‏ מנוקרים כלם, . נדפסו. באותיות " גרולוה| |
וופות , מאתים וחמשים (550) נומרים, כל נומר/פ \

. מפודרים: ומכורכים בחמשה כרכים יפיםר. ‏ .= ,|--

66 לנערים. ספורים קטנים וגדולים, ספורי ‏ פופר|.

<> המופת ‏ מקוצרים. ונערכים. לרוח בני הנעורים,
אגדות, משלים. ספורי הטבע, ספורי מסע, תולדוה
אנשי שם, מקוריים ומתרגמים, מעשי ירי פופרים

| מפורסמים,ערוכים בשפה קלה וצחה, מאה וחמשהן
8 (119) נומרים, כל נומל .0 1
= מאה נומרים מסודרים. ומכורכים בעשרים ,

: כרכים יפום + + + ל שש

]48 בכורים, = ביבליותיקה חרשה לבני. הנעורים,

]| : מכילה. אגדות ופנטסיות, ספורים מחיי הילדים

| 5

"מחזות. ושירים, ספרי מסע ותולדות : אנשי שם

> בישראל ובעמים, מאתים (900) גומרים, כל נומר|1
מסודרים. ומכורכים בארבעה כרכים יפים. . .\-...
6 אבותינו, מאת שלמה ברמן, ביבליותיקה קטנה ו

= חדשה לילדים, מכילה.תולרות ושראל עפ ביו-]: = | = [: = |/
גרפיות, ‏ ערוכות ‏ לילדים ‏ בשפה .קלה. ויפה, /

| מנוקדות כלן. נדפסו באותיות גדולות ויפות,
- עשרה (15) חוברות, כל חוברת , > .)6
מכורך. חדר' ביחד + + + +|--|--

150
= רשימה ‏ מפורטת מששת הביבליותיקות חללו נמצאת בקטולוג
של ,תושיה" הנשלח. חנם. לכל. דורש: .
האדריפה: ב 8 \

. 3 הנקה 1% 1 080מ0קהתפ -

% וספ יח 7 80 ו
בע"פג. | נובוליפקי ל מעון 9, או 8 באלעווקי איוואנאר באזאר 4

ב

הוצאת ,, אבלב"*, ‏ ורשה+
נגמר -בדפוס. וומצא. למכירה. בקרום
| החלק. השלישי
(תקופות. ימי הבונים)

של , קורות. העברים'
ל ולמתלמדים
(עם ציורים , תמונות ומפות)
ל"ש. רובנוב

מעובד עברית

בלוית הוספות. ומלואים 8

מאת א, ליבושיצק
מחיר החלק השלישי 70 0
משלוה 9 קאפ',

החלק ‏ הראשון וצא. במחדורה 8

מתוקגת, מחירו 70 ק', מ' 19 ק
החלק השני וצא במהדורה שגיה "

מחירו 70 ק', מ' 19 קי
החלק. הרבועי (התקופה החדשה
והאחרונה) נערך לדפום .

המבירה הראשות של, כל ספרי ,אביב"
נמסרה למו"ם' י,: לדסקי. וחשה ;
בתבת המערכת 1

8 , מפחפ\,. ‏ הסנת
.3 זקוגהק .5811 .10
בתבת ‏ האדמיניסטרציה ! |

0 - .18 .אלתאוך
.6 ₪א09ה 11‏ המגזקה3

בית ספרו של א ליב ושיצקי
ומערכת -הוצאת ,אביב" גורשה)

העתקו אל בכר שער הברול מספר 3
סמוך לגן הובסי,

בבית א,. ליבושיצקי יש מקום לשוום:

שלשה. חניכים. בני. משפחות = הגוגות +

שפת. הדבור : עברית ,‏ רוסית,: פולנית

אשבנזית וצרפתית, אפשרית גם רפיטצוה

לכל למודי ‏ הגימנסיה ‏ ושעורים בשפה

העברית. ספרותה וקורות. עמנו +
הפרטים 8

כתבת בית הפפר:

50010 0ות. .₪ מתסונור
4 6 פוקש .146538 , מוסתח ,הגו

בענוני ספרות לפנות ע'פ' הבתבת ?

-₪88 ,"כ 8/8 1,, .הפווסווה ,הס,
3 5\ טוה8ק .53ת106 . ווסהת ,88

דוס דה
00 ה

זו ד אי

ו "זיז וי

| 1 מק |
ו

ו 08 וסותתווחו ₪ א ₪ | סתסוס סווג סח
ד 0 הוה ג ,

שותעסת ו סקסו ,החדהה אקזע ו
.המוות. דוו 0 9 0
א 38 ו א קסד 0 0

יא לאור הספר' הראשון של

כתבי יי ח, בר =

ג ו 8% ספורים,. המחיר / קם

הכתבת: -

ל 0% 0-3 8 ו
הטכירה הראשית בגליציה +

0 61088 2 00

בל. מיני. ספרים:, ‏ כרטיסום | מצוורים , שיה.:
אלבומים ותמונות \ שונות . אפשר ה אצל ותו
ז ה 1% ₪

ה 8% 1 0 8 גר
נובוליפקי. 7 , וגם. נאלעווקי-1 .:

1
₪6

4
5-

66

0

6
6

שבועון עברי.
9 א

התכן:

תמונת. חברי אספת קטוביץ.
על המצפה := <> 0
| א): אספת. קטוביץ..

, ב אחרי. סתימת. הגולל ,

ג פצעי אוחב., " 2
ד) צ'יזרו לומבריזו':

נפתלי צבו אומבר

נאום הפתיחה של ליף פינסקר באספת --
משירי-הכח; |

בלילה (צאה), >

,יום. היהודים". בברפלוי.:

מכתבים מגליציה , +

ישיבת. הועד הפועל :הגחול .

-10) בחיינו: (בצוונות ; ; בארץ-ישראל ; בסזרח 1

בתפוצות-ישראל ; בספרות ובאמנות) ,

א

הציונות | שואפת

ו 1
ישראל

משפמינלוי \ לעם ‏ ישראל | בארץ

קר

ד ב, פלוצקז,

מ.

מ,

מ פאזיון + =

העניש..

יר ,העולם" ברופיה: לשנה 4 ל לחצי שנה 5 וובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 3 קופ'..
בחו"ל + באוסטריה.אונגאריה. 0 כתרים , בגרמגיה 9 מאָרק / באנגלוה 9 שילינג, באמיריקה. 1/4 9 דולר,

(פחצרסה ‏ הלו

.

גארץ ישראל - פרנק, בפרנציה וכיתר הארצות 9 פרגק, ונחשבון זה לצו ולרבע שנה+ >

בער שנוו האדרוסה 30 2

פחור מודעות : בער כל שורה פטיט מחילקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 60 קופ'. ועל שאר ה;מודים 40 קופ'י

מו %*ם2130[3,, מ3608200 ₪ 5% 0 4 ה "1 ו .

1

האדריפה+

שי

ף. ו
הוצאת ,תושית", ורשה.
0 ספרים חדשים,

61 הקריאה וחכפתיבת, להוראת הקריאה והבתיבה העברית ע"פ החשמה
- הטבעית בדוך. חהשה, בב' ספרים:
8 ספר. המורה, מוכה: ‏ דרך למורים בהוראת. הקריאה והבתיבה על פי

השטה הקולית באופן שמושי. מאת ש, 5, גרדון וי, גרזובסקי,
> מחירו: 90 קאפ', פארטא 8-ק'.
ב)' ספר. התלמיד, תוגילי כתיבה וקריאה בהדוגה ממסוימת על
= ודי אמרים ‏ וספורי ‏ ילדים קלים ומלבבים, עם פרקי הבתיבה
מראשית תורת הלש וןעם תמונות וציורים רבים. טאת הן"5
: מחירו 50 קאפ', פארטא 8 ק'.
₪ ראשית הקריאה + למור הקריאה העברית:ע"פ ה ש ט ה ה קול ית
בהדרגה קלה ונכונה עם ת מוגות וציורים
מאת *, שקודסקי, מחיהו :30 ק, פארטא 6 קי
8 דרך חדשה, שת נ. פינם. פרוזדור. לדקדוק. ולארתו.
גרפיה העברית עם תוגילים, הפ' כלו מנוקר
ל ונדפם בהדור מצוין,. מחירו 40 ק' , פארטא 10 ק',
4) הדרך הדרשת , מאת 1, פינס, חקי הארתוגרפיה העברית
. עם תרגילים + .נועד לשמוש-מעשי בבית הספר
ובבות-האב .. מחירו 50 ק', פארטא 15 ק'. 2
65 הדקדוק המעשר , פפר דקדוק ללמד ע'פ השטה הטבעות וגם
התרגומית, עם תרגילים ‏ ודוגטאות רבים
בשני חלקום, מאת מז, ‏ מ, | מנוסביץ, הלומד. מתוך הפפר ורבש לו בנקל
את ידיעת הדקדוק העברי באופן נעלה. הספר בלו מנוקד ונדפס בהדור,
חלק ראשון. מחירו 60 ק', פארטא 8 ק'.
חלק שני ,‏ מחירו 80 ק', פארטא 19 ק'י
6) -6מפטסה ה ]רג קד 1 ₪ סי ודא ג קש :מנאנסהסם .1.8
98 6906008870. דקדוק מודרני, מלא ושלם של השפה העבוית
בשפת ‏ רוסיה. טוב ביחוד למען בת"ם העברים למתחילים וגם למתלמדים
בעצמם, מחירו 10 ק', פארטא 8 ק'.
. 7 למען הקטנים: הרסטומטיה. מצוירת. לולדים מבני שש ושבע
: שנים, ערוכה ע"י פדגוג עברי,
5 מחירה 40 ק'. פארטא 8 ק'.
6 מקרא ל מוך , .(חוסטוטתיה מצוורת) עם <תרגילום. רבום
/ ברקדוק ושמוש הלשון מאת פסשח
קפלן. עם תמונות וצוורום רבים מעשי ידי הציר ג, טשורני .
2 מחירו 60 ק', פארטא 12 ק',
9) של שחרות, חרפטוסתיה מצוירת לולרי ישראל\ מאת י, | ברקמן,
החומר מלא קסם, והשפה. טבעית, קלה ופשוטה, עם
- באורים ‏ למלים הדורשות באור. מחיר הספר 60 ק', פארטא 10 ק'.
% 0 נטיעים, חרסטומתיה . לבני הנעורים, מאת א, ]ז, רבינוביץ,
\ הספר בא להכשיר את בנינו ובנותינו בימי נעוריהם
לחבנת הספרות ‏ העברות.. חומר הקרואה שבו מובחר ‏ ומענין +
0 0 מחירו 90 ק", 5אהטא 6 0ז כו
-1) הרסטומתיה היסטורית ,. פפר למוד תולדות ישראל על פי
- ביוגרפיות עם שאלות ותכניות
הרצאות. היסטוריות. לתלמידים . ספר ראשון :: אבותינו (מאבוהם אבינו

פארטא 19 קאפ,
9 הנל בטהדורא. מיוחדת , בחוברות בודדות , - למקרא. ילהים.. ‏ מחיר
. כל חוברת 6 קאפ 5
3) מגבורי האומה, תולדות ישראל ע'פ ביוגרפיות. חניל.

: : יצאו לאור עתה עוד = ח מ ש ע ש ר ה חובלות
חרשות : מן מר זוטרא השני עד רֶכי אברהם אבן עורא . :כל חוברת .6 קאפ,

מכורכים יחד בברובה יפה. (כרך שלישי) 0, פארטא 15 קאפ.
כנור קטןי אסף שורי ילדים בלוית טעמי זמרה לגני ילדים-ולבתי ספר.

ו עין יעקב לבני הנעורים , מבחר האגדות שבספר ,עין יעקב',

: עס באור. קצר וברור לתלמודים .‏ נערך וגסדר על: ידי
- .ב, לבנר, מחיר הפפר 1 ר' , פארטא 16 ק'/ =

16) מלון רוסי*עברייאשכנזי, (באותוות עבריות) . מאת א, בן-

יחודה בהשתתפות י, גרווב-

שקי, ‏ מחירו 8.60 רובל , מכ'. הדר 9.90 רובל , פארטא, באחריות 40 קאפ,

ביחד. עם ה,מלון של ביס" (עבריתדרוסית"אשבנזית מאת י, גחזובסקי

| בהשתתפות ר"ר ו, קלוזנר) רק 5 ר', מכ' הדר 5.50 ר', פארטא 50 קאפ,

-17) תולדות היהודים', היסטוריה פופולרית לעם ולבני. הנעורים . (מאת

ועקב פרנקל)+ ח לק ששי (מתקופת גאוגי בבל האחרונים. עד תקופת

הרמב"ם) + מחירו 79 :קאפ. פארטא 5 קאֶפ,

"ער אחר חורבן הבית הראשון) מאת שלמה ברמן , מחור הספר 75 קאפ: .

ע'י א. פרנק, ספר א', טחירו 30 קאפ, פארטא 4 קאפ. >

8) פרץ הירשבוין; פחוות.

א) ‏ מרים, (מחוה בארבע מערכות) 95 קאפ, -עם פארטא 29 קאפ.

ב). נבלה, (דרמה בארבעה אקטים) 90 קאפ. עם פארטא 99 קאפ,

ג) הולכים וכבים. (טחוה בארבעה מערכות) 95 קאפ, ע"פ 90 קאפ.

ד) עולמות בודדים. (דרמה באקט אתר) 10 ק', עם פארטא 19 קאפ.

כולם בקובץ אחד במחיר 80 קאפ. עם פארטא+

19) שפראבען פיהרער, שבעלסטע - ערלערנונג פון שפראבען אהן
א לעהרער. נאך דער מַעטאדע פון פא"

ליגלאט און קונצע . פאלניש. פרייו 55 קאפ. פארטא 4 קאפ

קטלוג: מפורט של כל ספרי- הוצ' ,תושיה"- ישלח. חנם לכל דורש.

.המהזק 2 :11111 19 > 080 הסה המד
ו
בע'פ: נופוליפקי ל עמון 9, או במחלקה: נאלעווקי,-איוואנאוו באזאר.,

| אהרן חרמוני ה (המדה) הרטברוט

באו בברית-הנשואין +

| ד' חשון התר"ע.. קושטא, פירה.

כתבתו של

הסופר מר ,תת מובי ה
1 .89 סשטסתה6 60 סגם תתאאגוץ .₪ ות
(6ט) ₪ םא 6

יצאה. לאור ונמצאה למכירה

וקבוצת סופרים עבריים בוילנח
תמונה. יפה בפורמט גדול,' מחירה. 50 קאפ' עם. המשלוח,
: בנאכנאהמע עוד ל1 קאפ', -- לפנות אל:

.6 .וה .דיסח ,סשתוום ,860 .₪

נחוצה אומנת

היורעת שפת' עברית ורופית
לחנוך של שלשה ילרים בני

5-10 שנה. היתרון = - לעלמה.: מנוסה ובקיאה בשיטה הפריבלית,

רצויה גם. ידיעת | מוסיקה, ‏ לפנות: במכתבים ‏ אל מערכת
. = העולם".וילנה, בשביל .א =

הוצאת ,,ם פ ר ות =

0% ש פּ םי

מאסף ספרותי: בחמשים קבצים, בל אחד. בן 82 עמודים ווצא. לאור

> מדי | שבוע | בשבוע ‏ בעריפתו של ידוד פרישמאן ובהשתתפות. מבחרר

הפופרים העברים + -
כל הגדפם | ברשפים" יש לו ערך ספ רותי קים.
בחמשים הקבצים יושלם כל הספר רב-התכן. ,כה אמה. סרתוסטרא" של

הפילוסוף-הפימן פרירריך. ניטשע בד' חלקים .‏ תרנומו של הפפר נעשה ע"י

אמן. הסגנון העברי דור פרישמאן + * ל
בפני הכמות המרובה (מאה גליונות של דפוס -- 1600 עמורים) נתחלקו

חמשים הקובצים של ה רשפים" בשני כרבים, | כל אחר עם שער מיוחד ועם

לות"התכן . הברך הראשון. בבר נשלם ומן הכרך השני וצאו 1 קבצים , ביחר

יצאו לאור ער עתה ל"ב קבצים + :
מחיר כרך שלם של ,רשפים" (כ"ה קבצים). 9,50 רובל , מכורך הדר

8 עם פורטה . קבצים בודדים כל אחד 10 קאפ'. פורטה 9 קאפ'. אפשר '

לזותום: גם על עשרה קבצים במחור 1 רובל עם פורטה.

ו הכתבת:
30 קה ,0755 0+ 0 מהסקסת וד

.3 2/1005 (טהם30נה/\ (<817008> פהע6ד

+

!סיו

שנה שלישית |

->%=== וילנה, י"ש מרחשון, תר'ע, ==

: .9 ,0 בת6שוסא1 מ3-66 ,ג א, זז 0%

1909 ,0104008 21-20 ,11 ו

הקונגרס התשיעי יהיה בהמבורג בימי ייד--"מ טבת 9-99 דצמבר) שנה זו

הועירה החמישית תהיה בהמבורג בימי י"א-ייב טבת (9/יי- -4/יי דצמבר) שנה זו, והפור:
קונפרנציה תתחיל במוצאי שבת י"ג מבת (₪/%י רצמבר) בשעה הששית בערב .

הביאו לידי גמר את חשבונות השקלים !

הכונו אל הבחירות !

תמונת חברי אספת |קטוביץ,

+ דווכם ,‏ ד"ר מ רבינוביץ , א. צדרבוים , הרה'ג רי ד. פרידמן, ד"ר ל, פינסקר , הרה"ג ר' ש,. מוהליבר, =ר, גורדון /
ל, קליונסקי , ק. ז ויפוצקי,
ה. פרודלנדר , ל, דוידוון , מ מאירפון, ה, ולרויך , נו. לינץ, ד"ר דריבינוביץ, ל. שליט, י. ישינובסקי, עוד'מ , ד"ר חזגוביץ,
ש. 5 ובינוביץ +
צ, מורקון, /פ. פונם, ה, פריומל , ד"ר רויטנברג , ה' מזריצר, ה' פריירגכרג , ה' מוזפ,

על הַמְּצָפָה,

1 ס ית 7

1% = לפנו עשרים "וחמש שנים היה הדבר, וכמה> 'רחוק: כבה

הזמן. זה מאתנו! ! .
במעון לשכת בנודברית. בקטוביץ התאספו 36 צירי אגודות
חובבי: ציון. במטרה. לברא הסתררות. מהכחית, שתקח תחת ירה
את ענין.- ישוב -א"י,- וחותמו של. המעון הוטבע על האספה, לא
נשמע" בה הר קולן. של התקיות הגדולות, של. השאיפות הכבירות,
שהתעוררו בימים <-ההם בלבות. הצעירים, ‏ שהלכו בתור בילויי"ם
לארץ"ישראל להניח שמה את אבן הפנה של הבנין הטתיד; לא
נתגלו בה ולא הובעו אותם רעיונות ההריפה והיצירה, = אותן

<> = ההשקפות העמוקות, ‏ שמלאו את מחברתו של פינסקר; לא נקראה

בח הקריאה הגדולה המעוברת ‏ לחיים חרשים, המחאה העזה נגר
חיוההגלות. והעברות = הפנימית ‏ והחיצונית.. זו היתה אספה של
מיסדי. חברת. צדקה לישיב ארץהישראל, חברה שקראה לה בשם
,אגורת ‏ מונטיפיורי", "כי: בשם ה,שר הנריב" ובפעולתו על "הקהל
בטחה. יותר מברעיונה ‏ היא..

= רק הבר אחר נשמע באספה מפי פינסקר, שלמהות השתדלותו
להעלים ולהסתיר הרבה, שלא להפחיד' את המערביים; שיראי

מפני. הרעיון הלאומי, בצבצו השקפותיו מתוך נאומו, שסמן את

%

<< תעודתו של המפעל החרש,. והוא -- ע"ר המעבר לעבורת ארמה,
2 זו חיתה שאיפה סוציאלית. לבנות: מפלגה חרשה בישראל, להעביר
את מרכז' החיים הצבוריים מהמפחר אל. עבודת אדמה.. ומעבר
זה .הריהו מהפכה שלמה,
. וה היה הרעיון. הצָבורי העיקרי שהובע באספת קטוביץ --
ווולתו לבש הכל צורת | ענין של צרקה, הרחוקה מכל שאיפה

> = לאומית ומה: גם. מדינית.

'

אספת קטוביץ. לא היתה באת-פחה של ההנועה, שהתפשטה
אז ביחוד ‏ בי הצעירים ושגהמה ליציאה לארץ-ישראל - ולהקמת
כמה מושבות ;‏ התנועה' לא העלימה. גם אז על מטרותיה. היא
חלמה כבר. אז: את החלומות. הגאים של. חיי. חירות שפמים, של
צבור. יהורי חפשי. באהצו, של. מרכז, - של מרינה יהודית:: החברות,
הכנופיות,. הקבוצות ‏ השונות. היו להן בעיקר הדבר אותן השאיפות
* הנשגבות שיש .לנו היום, אלא שלא/ היו להן = אותה העמקות,
אותו ההיקף. הרחב,: אותו" המעוף, = שנתן ‏ לשאיפותינו = הרצל
והתנועה שעור , 0

באספת .קמוביץ',לא "מצא: כל. זה. את בטואו. כלל.: אפשר
מפני שרצו. בעלי האספה למשוך את לב המערבים והפירו מעל

= הרכם את המכשולים, : אפשר. שרצו ‏ ע'י. זה לפנות - להם דרך,

שתהא להם אפשרות לעבור ברוסיה + אפשר שבעלי התנועה רובם

הגשימו את שאיפותיהם במעשה והלכו לקחת: חלק בגופם. בבנין .

הארץ, ‏ ונשארו. רק אלה שבאפוטרופסות על הישוב בלבר ניחא

| להם + 0 י 5

אספת קטוביץ עמרה כמעט מחוץ לתנועה :: לא את התנועה

סררה, אלא את -המופד לישוב ‏ א"י, ‏ שהיה אחרי. כן לועד חברת

התמיכת; את מעשה-העורה. לבושבות .אי הצעיהה. צעדים אחרים
קדימה, אבל בהרעיון לא נגעה כלל .

ואף על .פי. כן בדברי. ימי תגועת הגאולה. צריך. להקציע

> לאספת. קטוביץ מקום. חשוב, וה היה הצעך חראשון על"דרך

ההסתדרות ::הכללית, ‏ המקפת את כל עולם היהורים, זה היה

הנסיון: הראשון. לצאת למרחב. מן החוג הצר. של כנופיות וחבורות

<> ולברוא לשם ישוב. הארץ ‏ ביודעים, ‏ ולשם. גאולת: העם בלא

) - >

. גליון לט

\ יורעים הסתררות חזקה של יהידי כל הארצות. ‏ ובוה נעשה רעיון
הישוב, שבו נתקפל. רעיון הגאולח. והתחיה,- לבסיסם. של החיים
"החדשים,: ההולכים ומתרקמים. בעולם היהורי+
רק עשרים וחמש! שנים. עבהו | מאספת ‏ קמוביץ, מה רב
הדוך שעברנו ! במעט שאו-אפשר להשוות את מה שיש לנו
עבשו ואת מצבנו היום עם זה:שהיה/ א[;- כל. כך נתגרלה-ונתגברה
התנועה,. נתרחב" המבט; נתעמקה המחשבה,
אולם [ה' היה הצעד. הראשון., ‏ צער ש5 תונוק, שעודנו ירא .
את המרחב, שאינו מכיר. עוד: אה עצמו,
ובשביל וה יקר לנו ‏ וברוך. וכרון אספת קטוביץ,

)אחחי = סהשת וו

אחרי. עבור יותר משלש שנים. לבדיקות. ולחקירות ולרחויים
ולשקלאהומריא בהיכלי-המשפט שבערי פינלנדיה--בא סוף-סוף '
הקץ. ונכתם. הגולל גם" על ענין: הרגנשטיין, :

לשעה קלה, ער שילך. פסקההרין ויחזור, ‏ ועד שתבוא--
אפשר- >הסלוחה' ותכפר,: נשפטו ,המאורות' הגדולים" של ' ,אגודת-
העםדההופי": = יוסקביץ.קהפקובפקי ‏ ולריצ'קין, ; כַפּולובְנוָב חברם,
לשבת במאֶסר למשך שש שנים, | ועור = התנהגו עמהם בקרי,
ושללו מאתם דבר. שלאי היה להם מעולם-=-את ;אמון-האזרחים"= -
לעשר ש-ים ., / " 5

אילו : רצה בית-הדיז להחמיר וותר. חיה. ממצה. את עומק
הרין עם נשיא החבורה הלוחמת' של |,האגורה". שהיה לוח החיה
בכל מעשי השוד והרצח, שהיו נעשים עלדידי עדת. היחפים בשם
,ארץ המולרת". אבל לא העונש הוא. העיקר ,. העיקר הוא שמפלגת<*
קר נחלה ‏ נצחון | גמור = באיתו ‏ היום, | שבו יצא פסק:הדין=,
בקיוביניפה . ו .

היא ראתה. במפלת ‏ אויבה היותר ‏ גדול והיותר. תקיף -=-- =
,אגודת העם הרוסי",\ בי במאמר השופמים. הוכרה זו למשתתפת
ברציחת נפשו. של אחד' מגרולי. הק"ר, והו עוון ששום סליחה
שבעולם לא תמחה אותי ; * וזה -הוא מספיק לכאורה. להקדטים ,
לתכלית. זו" הקרישו: שלש שנים של עבורה מפוררת, = הקריבו
כחות ‏ רבים, אנרניה: גדולה, = הם סדרו ‏ הנול מיוחר, העמירו ‏ .
- משמרות. משלהם, שחפשו - ובקשו בכל ארבע. בנפות הארץ את =
החשורים, שהפוליציה היתה = נ תקשה למצוא, * ולמפרם לדין: רק
הוברובין. לבדו, ‏ שנתבער = בחומותיו של דומבחוה: התקוף, ‏ נצל
מבית-הרין. הפיני, > , 2

מטרה אחת היתה לנגד. עוני הק"ד: -להראותן לעיני כל באי. = /
העולם את פרצופה האמתי של. ,אגירת העם הרוסי", המתימרת ‏ .
בפטריוטיותה,. לגולל בפני כל את מהותם. הפנימית: של - ,שומרי .
המולדת" ‏ והמגינים ‏ עליה ולהובוח,: כי" אין. אלו. אלא חבורה. של.
שודרים ורוצחים. שכורים, המתכסים בעלה. תאנה של מונרכיות,
בכדי להעלום | ולחפות על מעשיהם = המכוערים ,: ואז, כשתושג
מטרה זו ינער ידו כל איש רוסי: ישר מהאגודה חואת, וכשיחזור
אדם רוסי בתשובה, בודאי. לא תחיה לו דרך .אחֶרת בלתי אם
אל: הק'ד ,

ומפאן. ---. הרי לא - רב הדרך -גם- ער-כביש. השלטון,. עד
מיניסטריום קדא"י, תקוות אלו שעשעו את נפש הק"ד בל שלש..
השנים , 7 :

והחשבון היה נכון. להלכה היה: צריך. להיות כך, אבל בון.
ההלכה. ובין ה מ ע ש ה רב. הררך ברוסיה, 2

אין לנבא = עתידות = ואון .לחזות מראש. בודאות = גמורה
-את תוצאות. ‏ הפרוצם של. הרצנשטיין אבל. על-פי כל. הסימנים

/ , יק

ב

המובהקים. שנראו. כבר: בשעת \"ברור = הדון. > בכל: אותן- שלש
= השנים --- אפשר לשער, בי נצחון ק'ד זה איגו אלא - עמורי
= הרימש" \,הרום.::ווידומוסטי",

< = הרושם היה גדול = הק בש עתו. בשהופיעה = ראשונה

> בעתוני המפלגה הק"ד היריעה, = כי ‏ מסבבי המיתה ‏ הפתאומית
ורבת"החדות \ של הרצנשמיין: הם"חברי. אגודת. העם. הרוסי, וכי
חברי: המועצה הראשות של אגורה זו' השתתפו..ברצח,. == עשתה
הידיעה רושם של פצצה שנזרקה בתוך. הצבור. הרוסי . .היא הלמה
- את המחות = ובלבלה. את הרעות בימים הראשינים,: הא כיצד +
חבורת רוצחים: באה להגן := על כבור המולדת. ועושה ‏ מעשים
= רובולוציוניים, ואין בינה ובין. הריבולוציונירים: אלא -שנויי: המהלף

ו / 25
אבל לאמ לאם: הפכין הקהל לזה, = ,הרופים: = הטהורים"
התחילו ‏ משתחררים - מהרושם הראשון, * ב,דעת . הקהל": בא. שנוי
נמרץ, = תחת: להתמרמר --- התחולו מגחכים. בהנאה,. ,אגודת: העם
הרוסי" נקדשה ונערצה עור יותר.. ויופקביץ קראסובפקי נחשב במעט
> לקדוש, : המקריב. את. נפשו על: קדושת המולרת .
שהרי. איזה. עול עשו + הרי ההרוג היה ,יה ארור", ומה
= בכך --‏ שואל := ה,רוס, | ונאמיה" -- אם: הופחת מספר. הז'ודים
> באחד? ולא ה,רום,. זנאמ'ה" בלבד, :גם ‏ ה,נוב.: וורימיה". ההפים
= ימים אחדים לפני הישיבות האחרונות. של. ביתדחדין - בקיוביניפה
= פולימון, שבו" הובוח; ‏ כיי כל. הרעש הזה התחולל :רק על אשר
היה: ההרוג יהודי. ואיזה ערך יש לרצח של נפש יהודית ? כמה
"רוסים' נהרגו על קדושת השם, ואין פוצה פה+
ועוקצו | של משפט הרצנשטין נהפך ‏ אפיא. לצר. אחר;
וְהא''י נהרג, ‏ אלא יהודי, = זה הדבר.-שהטעימותו
זקראי"ם: בכל העת פחות. מכל,
> -ולחנם ‏ טרחו. אפוא. הקדאי"םי הדימונסטרציה שלהם. למובת
מפלגתם לא הצליחה. ,אגודת-העם-הרוסי". נשארה בתקפה, ונוספה
ד על ראשה בתר .של מעונה ‏ על קחושת כבור ‏ המולדת,
וק מוסהי קבלו אלה שתבו:פחות מכל לקבלו-- היהודים,
<> בפינלנדיה נההג---כפי שהתברר. אחרי. שלש. השנים -- לא
חאיל | הרצנשטיין, | החבר | להפרקציה של הק"ד, אלא
אשקה" הרצנשטיין ‏ היהודי. .לא הועיל. גם הפספורט ,בעל
ת הפרבוסלבית" ביום עברה, ‏ המולרת היהורית. לא נשכחהי רק
ינ השופטים הפיניים ,הקרמוליים" נחשב. רצח זה. לעון פלילי,
גללו. נענשו: הרוצחים. יותר ‏ משנענשים הפורעים בער רציחת
(שות הבות ‏ ושרידת ..רבוש. גם ‏ יחד. = אבל = בעיני,. ,הרופים
תיים" נחשב מת זה. כמעט למת. מצוה.
ואפשר. שלוה כון הכרור. של. חבהי ,,האגורה", כשבחר לו
[.אף הרצנשטיין. ואת יולוסז לשלול. למפרע. מאת המפלגה
אי"ת. את נצחונה, | להפיל מתיך שדרותיהם ‏ עסקנים אחדים
יָם; ורבי השפעה: ולצאת. בכל. זאת ‏ ,יכשים מהטים";. = לפי
ומתים. הם ,אך -ז'ידים ולא יותר"? ]
מ יורע. אוז: אשר. בלב ,המגינים .על: ארץ. המולרת)"..,

: 6 ופ

באנגליה נטושת מלחמה בדבר;. הבורו'ט: הרמוקרטי, והיא

ת ומתחזקת .מיום. ליום.,. ע"י. הבורו'ם,. המעביר: את בובר
מעל: הענוים -ומעמיסם -על. העשירים, ‏ קנתח::הממשלה
ית:את לבות - העם.. עור לפני שנה אחת ‏ היו הכל. בטוחים,

למנט הליברלי הנוכחי .הו האחרון; = - וכשתוכרונה. בחירות

ללה את הקשמעתי:

יתן העם ברובו הגדול. את. העותיו לקונסרבטיבים. וחנה.
הטוי

>< העוקם 6 : : 8

> = עוד. מעמ והבית: התחתון: של הפרלמנט -יקבל :את:. הצעת
החק בקריאה אחרונה, והיא תבא לפני הבית העליון, . ואם יעשה
זה :את הדבר, שלא נשמע ‏ כמהו באנגליה. זה מאות בשנים;
ידון בהבודז'ט, .. שהוא,כלו: נמפר .לכות התחהון, ‏ -ואשורו של
הבית העליון: אינו. אלא פורמליות, : אם ירחה-אותו. אן:= ייעשה
בו שנויים, : א! הכריז: הממשלה .על בחירות חדשות,. ומה שתביאנה
הבחירות. קשה לנבא מראש , סוף סוף אין. באנגליה זכות בחירה

אם.

לכל איש -בוחרים רק: משלמי.. מס,. ולעניים. ‏ שאון: שו מם. חל.:

עליהם, אין זכות הבחירה,

מלבר: ואת חרי = המפלגה . הקונסרבטיבית היא > מפלגה
עשירה+
הבוחרים, = יש לה יקבי. יון -ושבר, = יש. לה פועלים : ועוברים
ומשרתים. העושים. רצון. בעליהם ועוד. ועור,

הליברלים מקוים לנצח ע"י : רמוקרטיותם, -הקונסרבטיבים - =
ע'י ממונם, = ושני המחנות. מתכוננים: למלחפה
ובין : הלוחמים = הקונסרבטיבים.לוקח. חל ל עצום: גם. הלורר
לורד: רוטשילר ,
הוא נושא: נאומים ב,סיטי"-נגד הבורז'ט ה,סוציאליסטי", הוא

שלנו,

מאסף חתימות של מחאה בין הבנקורים ‏ ומביא יי לפני.;

הלורדים בבקשה. לרון. את הבורו'ט ‏ בגניוה.

השפעתו של רומשילר ‏ בסיטי" הלונדונית. גדולה. היא המאה
ואספותיו. ומלחמתו. נגר הבורו'ש עשו רושם. חוק,

נחוץ היה להחליש את הרושם, ‏ לבטל את ההשפעה,
עניני הליברליות ‏ דרשו זאת, צריך היה למצא ‏ איזו: מלח חוקה,
מפוצצת,- שתכגיע ‏ את האויב. הפוליטי ,

ומה לך מלה. יותר. חזקה ומפוצצת מהמלה.,יהודי", שהיא
עושה רושם אפילו -באנגליה., 4

המיניסטר. הדמוקרטי = ללויר דו/הדז, אבי: הבודזיט, אסף
אספה גדולה = ונשא נאום חריף נגד רוטשילה: ומתח' קו
שמו העברי של הלורד.. .

נתנאל בשלשלת...

האות. נתן.
יהודי הוא !. יהודי !

הרימו. גם. הפוציאליסטים ‏ התימכים בהבורז'ט" את. קולם
וצעקו: יהורי הוא 1 יהורי 1 שיילאק. מוררני |

והאשם הוא לא. רק .הלורד. רוטשילה,. כמובן
כל היהורים,. ולא רק. יהודי. אנגלָה,: אלא יהורי: כל

שעשו להם הליברלים, שכחו. שמידיהם' קבלו. שווי ‏ זכיות ובעזרתם
הם. מחקיימים.,

ולא.. משום. שנאה 7 נאמרו. ‏ ונכתכו כל ,ההברים
הטובים. הללו. . לאו וקא[ המיניסטר . ללויד.: דז'ורדו. רחוק. הוא

באמת מאנטישמיות, רחוקה משנאת ישראל גם מפלגת הסוציליסטים, *
אלא שענוני. .הארץ .דרשו מהם באותה: שעה להרים. את . קולם. >

נגר. הוטשולר ועמי, וההי = איהאפשר במקרה. כזה. לבלי ‏ השתמש
בכלי זין: היותר- חזק 3% :

עמדה. - המפלגה. = הקונסרבטיבית והעתינות שלה . והתחילו
להגן. על רוטשילר ועמו. ספרו. על אַהבתו וקרבנותיו בשבול ארץ

המולרת, ספרו, שוה. עשרות בשנים. הוא. עגור למיניסטרים בעניני :

בספים , גם גלרסטון בעצמו היה מקשיב תמיד. לעצותוו המחוכמות,
וכו צפהנו של.. רוטשילר עבה ממתני = המוניסטר . ללוור. הויוררו
בכבורו. ובעצמו,י.

ולא משום אהבה לישראל.

הלו ,. כלום. אפשר. לחשוו 0

בימי. הבחירות: יש לה אוטומובילים . למכביר. בשביל.

תיכף יצאו. כל העתונים הליברלים. באהו

ושמים: הם "
הארצות. ;>
האומרים לרשת, את כל. הקבל, ביחוך,. שכחו היהורים את הטובות. >

נאמרו. ונכתבו. בל" הרברים :

תחת <"

4 > העולם -3

על רגלם ,שנאה לעמי נכר" ,‏ באהבה לעמנו + עניני המפלגה
דרשו- זאת ,

בין כך וכך ומאורע רוטשילדר עומר להשכח, המלחמה כבר
הקיפה את כל הארץ, ורוטשילד ומלחמתו בטלים ברוב,

ואין כל יסור לאותה הראגה שהביעו אחדים מהעתונים
העברים * על הימים | הרעים הבאים ליהודי אנגליה ,עקב
התערבותו של רומשילר" , = ,,שאלת רומשילד" איננה כבר על
הפרק עבשו באנגליה, ומנה עבר, המלה ,החוקה" כבר נאמרה.
אם עשתה רושם או לאו--הדבר נשכח,

נשכח, כמו שנשכח המעשה שקרה לפני שתי שנים,
בשעמד המיניסטר הליברלי משרמשיל על הבחירות במנשפתר,
וכל. היהורים התאחדו ונתנו דעותיהם בעדו+

אז התנפלו: הקונסרבטיבים על היהודים ‏ בכל מיני זלזולים
ורכילות, והליברלים היו עליהם למנן ודברו חלקות . עכשו היה
הרבר להיפך . נלגל חוזר הוא,

וגם אחרי ,מאורע רומשילד" נתכבדו. היהודים בתארי
כבוד ‏ ונתמנו ‏ לפקידים ‏ ונושאי | משרה בממלכה, וכשהכניסה
הממשלה חוק חדש על דבר מנוחת יום הראשון,. החליטה לעשות
הנחות. ליהודי הגיטו,

אין זה אומר עדיין שאנגליה נקתה משנאה לישראל.
האנטישמיות. הולכת ומתפשטת בה משנה לשנה. האמיגרציה של
השנים האחרונות = הכניסה ‏ רבע מליון יהורים, ואתם. יחדו
= נכנסה שנאה לישראל, ,מאורע רוטשילד" יצק על מרורת השנאה
רק נטפים קטנים מאד, שרשומם לא יהיה ‏ ניכר ביותר בעתיד
הקרוב + .
הקולות ‏ והקריאות. היו רק בשביל עניני מפלגה, ‏ בשביל
מובת. הארץ, ‏ ובמקרים כאלה מי משגיח באומה עלובה זו+ ואם
ניזוקה ע"י וה, דמה בראשה,

פצעי אוהב הם,.,

רטור חורו |ואמחוו,

הפרופסור. ציזארו לומברוזה, שמת עתה בטורין אחרי מחלה
פתאומית שתקפתהו -- לדברי | העתונים --- מרוב צער. על העול
הנורא שנעשה בספרר להחוקר פיריר, ‏ נולד בוויניציה בשנת 1886
לאבות יהורים עניים, ימי ילדותי עברו בעוני ודחקות, | בעודו
צעיר נתפם למלכות בעון חשר של השתתפות בקשר, אך במהרה
יצא לחפשי והקדיש את:עצמו לעבורה מדעית במקצוע מחלות הנפש ,

הוא עשה לו שם תיכף אחרי גמרו את האוניבירסיטה
ואחרי שנתפרסמו מאמריו הראשונים, בשנת 1869 נתמנה לפרופסוף
באוניבירסיטה ולדירקטור ‏ של בית-המשוגעים בפיוארה, רעש
גדול. עורר ‏ לומברוזה בעולם המרעים בתירתו החדשה על דבר
הקורבה שבין הגאוניות והשנעון ועל רבר השפעת מצב:הנפש
וירושת<אבות. על הפפיחולוגיה של החיטאים ,

בתירת המשפטים קבע שיטה חדשה שע'פ צריך להתבונן
לא רק לתנאי הפשע אלא לתכונתו של הפושע, אולם העונש
בער הפשע אינו ע'פ רוב .מתאים כלל אל המטרה מאחרי שנוטק
הפושע ע"פ טבעו לחטא,

בניגוד אל האנשים המפורסמים. מבנידישראל, ‏ הרגילום
להתרחק מעמם ומשתדלים להשכיח את מוצאם. היהודי, | היה
לוּמברוזו איש יהודיי בלבו ונפשו,

הוא הביע את צערו, על שלא היה = לו פָנְאִי להתעסק

נליון לט

בשאלת. היהודים, | ,השאלה הזאת -- היה אומר -- נוגעת. אל
לבי מאד"

המנוח פרפם ספר כנגד האנטישמיות, ‏ שהוא. פרי תאות
ההפתה ביהודיט, ומעין מחלהדרוחנית מתדבקת, העוברת מאיש
לאיש ,

מובן, כי האנטישמים מצדם שפכו בוז וקלון על ל ומ ב רוזו,
ובעתיניהם נתנו את שמו לחרפות ולגרופים,

ואולם נם ,בני דת משה" שבארצות המערב, שהתפארו
בל ומברוזו וקראו לו ,נזרהתפארה" להיהדות, לא יכלו לפלות
לו את ,העון החמור", ‏ על שהתיחם בסימפטיה עצומה אל התנועה
הלאומית. בקרב היהודים בכלל ואל הציונות בפרט,

בתור חוקר-הנפש, היורע לחדור אל תוך תוכה של הנשמה
האנושית, הבין לומב רוזו להעריך את ערך הגזע והקולטורה, -
הירושה והחנוך, העושים כל אומה ואומה חטיבה מיוחדת,

את התנועה הציונית | למד המנוח לרעת, לפי: דבריו,
במקרה, בעברו דרך רוסיה, והתחיל לכבר אותה ולעיין | בה,
תחת אשר בתחלה, על פי השמועה, נראתה בעינו ‏ לענין-של-
צחוק. ויותר שנתן לומברוזו את לבי ללמור את שאיפות
הציונות ודרכיה, ‏ יותר ראה בתנועה זו איריאל נשגב, שיש בכחו
,לברא עם חדש, מאושר, חזק ואמיץ רוח, עם אשר לא יהיה
לו מן הישן בלתי אם המסורה, השכל הטוב וחריפות-התבונה" ,

המנוח היה איש מדעי בכל חושיו ונפשו, ולכן לא היה
בידו להיות פועל אקטיבי בתנועה הלאומית היהודית. ורק מזמן
לזמן מצא מקום להביע בפיו ובעמו את רנשות הסימפטיה
שרחש לבו אל התחיה היהודית ,

בעוד אשר בעולם המרעי היה לומב רוזו מורה נדול, ==
שהרי"ר מכ סדנו רד וי השתמש בתורתו בספריו, | הנה בדברים
הנונעים אל תנועת הציונות היה המנוח תלמיד להרצל
ולנורדוי,

שלום לעפרו --

מו 9גי. איומה.

בניויורק נפטר יבשנת החמשים ושלש לימי חייו המשורר
נפתלי צבי אימבר, המפורסם בשירו הציוני: ,עוד לא
אברה תקותנו", = המנוח היה. וליר | גליצית, ואחרי אשר סבב
בערים רבות באירופה ובאזיה בא להשתקע כניויוארק, ששם חי"
בעשרים שנה, הוא הוציא לאור בעברית קיבץ שירים בשם
,ברקיות" וגם כתב מאמרים 4 רבים באנגלית, שנדפסו בהעתון!
,רעפורם אדבוקט". ->= ה
המנוח היה אחד המיפוסים המופלאים בניטו היהורי, הפופל >
המפורסם זנגביל יצר בפפרו ,ילדי הגיטו" צורת המשורר "
,בעל. החלומית" מל כי צדק ע'פ דמותו של אימבר,
בחיצוניותי ‏ הזרה ובהליכותיו המוזרות הפב עליו ‏ עין כל ="
רואה באמריקה סבל, ביחוד בשנים הראשונות, עוני ומחסוף, "
אך בשנים האחרונות ‏ מצא. לו תומכים בין אחדיט ‏ מיהודי
אמריקה, שהכירו בו, שלמרות כל זרותו אדם גדול. הוא,
הנדודים הרבים והתלאות הרבות שמצאו את המנוח ביט' >
חייו הטביעו חותמם על גופו ‏ ונשמתו. הוא היה מטבעו אחר
מאותם האנשים, ,שנפשם אינה יורעת מנוחה", ‏ ותמיר הם שואפים ..
לעולם אחר, בתקותם. למצא שם מרגוע... כ
טלטולִי"הנפש האלה וש שהם פוסקים בזמן. ירוע, ה הנוח .

גפיון לט

הרוחני" מגיע אל איזה חוף,.. אך יש שהנודר מוצא על דרכו
הארוכה והקשה המון ‏ פגעים ‏ ויסורים, | המכשילים ‏ את כחו
והמוציאים אותו מן העולם,
= בין האחרונים נמנה גם המשורר נפתלי צבי אימבר,
שלום לעפרו! --

.3 ּ

משה ליב ליליענבלום,

. ליובל אסָפת קטוביץ.
ם: ב -7

, תקות ישראל. לשוב אל. ארץ אבותיו, כאשר הבטיחו. לו
+ גם תורתו, גם נכיאיו וחכמיו, ואשר היחה לו למקור חיים בכל
= = ימי גלותו ולמעין נחומים שאינו פוסק על כל תלאותיו .ומצוקותיו--
היתה לה עד סוף ימי" המאה שעברה ל מ ניננו אך
תמונה ‏ מ שיחית,. בני ישראל האמינו כולם, כו בזמן
מן הומנים ובררכים שלמעלה מן הטבע יבא ישראל אל המנוחה
ואל נחלת אבותיו, מאין לנו אפשרות לרעת, מה היה עתה מצב
עם ידוע, אם בימים 0 היה מהלך ההיסטוריה שלו מקבל
פנים אחרות, -- אי-אפשר לנו עתה להחלים, אם התמונה
המשיחית הזו הביאה לני טובה או רעה. מצד אחר יש מקום
לבעל דין לומר, כי אילו לא נתן העם לתקותו הלאומית תמונה
משיחית, לא היה מחכה לנסים, היה לפוט בכל כחו. לשוב
בעצמו לארצו ובמשך מאות שעות גלותו היה מוצא לו שעת
הכושר להגשים תקותו | במעשה, אבל יותר אפשר, כי לולא
הוחה. להתקוה. תמונה התית-משיחית,. כי. אז היתה כבר נשבחה
מלב, וישראל. היה אובר בעניו ומהבולל. בנוים,
איך. שיהיה, דברים כהויתן כך הם: עד סוף ימי המאה
שעברה היתה התקוה הזו דתית משיחית, נקבעה לעיקר באמונתנו,
וכל איש מישראל היה ,מחכה. בכל יום", שישלח הקב'ה את
משיחו, יגאל את עמו וישיב אותו אל ארץ אבותיו,
בסוף המאה שעברה בא משבר בתקוה זו, כח האמונה
בררכים : שלמעלה מן הטבע ההרופף, ורבים אשר נואלו להאמין,
כי באה תשועתם על ידי חקי שווי הזכיות. וחלמו, כי הם בנים
= טבעיים של ארצות. גלותם, ואין: להם. עור חלק בלאום ישראל,
רק ברתו שהם נחשבים עליה למראית עין, ראו בתקות ושראל
זאת אבן נגף לחלומם ויעקרוה ‏ לא לבר מלבם, כי אם גם
מתפלותיהם, לעומתם אחרים, כהד'"ר העם, פשמו מן התקוה
= הואת את תמונתה הקודמת ויהפכוה ל א,י די אל ל אומי, אשר
בככל אידיאל. לא יבא מאליו, כי אם על ירי. מעשים המובילים
אל המטרה. אליהם נלוו גם רבים משלומי אמוני ישראל, כהרה"ג
ר' צבי קאלישער = וחבריו, אשר בהסמכם על רברי קדמנינו
החליטו, ‏ שאין לחכות | לנסים בלי שום פעולה מצרנו, וכי
ברכת אלהים ותשועתו חלות רק על מעשי בני אדם,
צער גדול קרימה עשתה תקות לאומנו בר עיון, אבל
במעשה לא היה דבר, המטיפים הלאומיים הטיפו, : העם שמע,
אבל לא נע ויעמור מרחוק, ובמשך הימים גם קולם נשכח, והכל
שב לבשהיה.
חכמינו אמרו : ,אין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר
| שאין לו מקום", ‏ וראוי להוסיף, בי , כל רבר יש לו שעה ,
,לא המדרש עיקר, אלא המעשה", וזה האחרון, שלא היתה לו
= = כל תפיסה בחיום בימי המטיפים הלאומיים הראשונים; נתעורר
= ברב כח אחרי הפרעות בשנת. תרמ"א., אז. קמו. ממיפים. לאומיים
דשים, אשר רוכם. לא ידעו דבר. מן. ההטפה הקורמת, ויעוררו

= שלשים ואחר איש (המליץ גליון 87 מיום ב"ט חשון. תרמ"ה). ובהפרוטוקול

ב,השחר, המניד, המליץ, והרזפווט" את עמם. לקום לבנות את"

הנהרסות : בארץ. אבותיו, ‏ מצוינת : במינה ‏ היתה ,הקריאה. לבני
עמו" שהוציא הר"ר -ל, פינסקר בחיברת מיוחדה בשפת. אשכנז.
בשם ,אויטאעמנציפציון", לקול הקריאות ההן. קמו אנשי מעשה,
אשר אם אמנם מעטים חיו וגם פעולהם היתה. קטנה, ‏ אבל הניחוי,
את אבן. הפנה, ההתחלה נעשתה, והאידיאל - לא היה כנשמה "
ערומה, אבל קרם עליו עור ובשר והחל להתנשם במעשה, נבנו
קולוניות בארץ-ישראל, נמצאו להן מסייעים מחוץ לארץ, נשלחו
נהבות. בערן. על ידי ,המגיד, | המליץ: והרופווט": ואלה אשר
שלחו את נדבותיהם ‏ בקשו להם חברים - עוזרים תמיריים איש
איש בעירו, וכן נופדו זו אחר זו אגודות ,חובבי. ציון". ָּ

אגודות כאלה. נופדו בערים רבות, ‏ ביחוד בשנות תרמיג
ותרמ"ד, ושונות היו-מטרותיהן , רובן נוסדו להיות למשען בררכים "
שונות להקולוניות החדשות. ומעוטן--לקנות אדמה בארץדישראל
בעד חבריהן, מובן, כי פעולתן המפוורת, = מבלי דעת. אנודה "
אחת את מעשי חברתה, ובהיות מטרותיהן שונות -- לא יכלה
להיות פעולה ממשית,

בשנת ‏ תרמ"ר הצמיינה. אגודת ‏ חובבי. ציון אשר בורשה
בין יתר. האגודות על ירי שהרפיסה במספר רב.תמונת אהוב
העם מ שה מוונטיפיורי למלאות לו מאה שנה ביום ח' מהחשון
הרמ"ה ,. את התמונות ההן שלחה לכל יתר. האגודות ולנדיבים
יחידים, ומחירן היה לטובת ישוב ארץ-ישראל,- על ידי זה באה
אגידת ורשה במשא ומתן עם יתר האגודות לשלוח ציריהן לאספה. >
מיוחדת. למטרת. ההתאחדות, וכדי * לתת להאספה. פנים . יותר
חוגנות -הציעה אגודת ורשה להשתמש למטרה זו ביום יובלו של"
מונטיפיורי, שמלבר פרפומו בישראל היה חובב. את. ארץ
אבותיו; ‏ נסע לשם איזה פעמים, נדב כסף לנטיעת ,פרִרְס* שם
וכבר נוסד שם .על שמו מופר בשם ,מוכרת משה מונטיפיורי",
מקום האפפה נועד בקטוביץ הפמוכה לגבול רוסיה.

אגידות רבות נענו לקול הקריאה ושלחו את ציריהן, וגם
יחידים באו אליה, מפני.סבות שונות היתה האספה עשרת ימים .
אחרי יום ‏ היובל, ‏ ח'- מרחשון. תרמ"ה.

,

אל האספה באו ממדינות שונות, רובן מרופיה ומעוטן >

מצרפת, ‏ אנגליה, אשכנז ורומניה, מקום האספה היה בלשכת: "%
.בני ברית", והמשהתפים בה היו: הגאונים המנוח ‏ ר' שמואל.
מוהלובר ‏ מביליסמוק | ור'. דוד פרירמן. מקרלין ‏ ני'; | החכמים
והסופרים; המנוח הד"ר ל, פינסקר, -המנוח :הר"ר ישראל. מיבל-
רבינוביץ ‏ מפריז, ‏ המנוח ‏ הד'ר. הריבינוביץ מרוסטוב. על- הרון,
הר"ר יוסף חזנוביץ מביליסטוק והר"ר ק, ליפפע מיאסין החכמים =
והסופרים :. המנוח אלכפגדר צררבוים המו"ל ,המליץ", ‏ המנוח דור >
גורדון המו"ל. ,המניד", העורך דין ה' ישראל ישינובסקי מורשה,-.
הנספח עתה ‏ אל הארציים וה' ש, 5, רבינוביץ (שפ"ר) מורשהן-
הפוחרים ואנשי המעשה : המנוח קלונימום זאב ויסוצקי ‏ ממוסקבה,. "
המנוח. ליב קלישר (בן הגאון ר"צ' קלישר) מטהורן, המנוח אריה
לוב שליט. מריגה, המנוח יעקב רייכס מחרקוב, המנוח יעקם ="
מאיר מאירפון מורשה, המנוח ‏ ליב קליבנסקי מקובנה, המנוח ‏ "
מ מוזס מקטוביץ, ה' זאב. לינץ מריגה, ‏ ה' ברוך .פריידנברג
מביליסטוק, ‏ ה' משה ברמפון מקובנה, ‏ הי פישל פינס מרוזינאי,
ה' צבי מירקין מפולטבה, ה'ל. דורזון וב ריטטנברג מורשה, ה' ג ל,
וללרויך וה'זרח בארנט מלונדון, ה' ש,. פרייטהאל וה' ש, פרידלנדר
מקטוביץ. וה' ג, שענמאן, = כולם שלשים ושנים אוש *),. האספה "
נפתחה על יר היושב ‏ ראש בלשבת ,בני ברית" א, = לאָרינגער ,

*) המו"ל ,המליץ" שהיה אחד מעדי ראיה, אומר, כל היו על:האספה/- >

6 3 העולם 3

ראש הלשבה קרם ‏ בברכה את. פני. ה:אספים, ואחרי. כן
נבחרו: לוקן האספה -- הגאון ח"ש מוהליבר, לראש האספה הד"ר
ל פינטקר, לסנן הראש. א,. צהרבוים, למנהל עניני הוכוחים ש,
פריוטהאל, למוכיר בשפת עבר ש. פ. רבינוביץ :ולמוביר בשפת
אשכנז ש, פרידלנדר,

הד'ר כינסקר פתח את האספה בנאום נהדר, כיד המלוצה
= הטובה עליו, האגירות | התאחרו. ותהיינה | לחברה אחת: אשר
<< ליושב ראש לָה נבחר הר"ר פינסקר, ולו: נבחרו: עוד ‏ שבעה עשר
| חברים לנהל. את עניני החברה הנאחדה.. נבחרו שלשה. גזברים
לענוני הכספים: ושתי מחלקות לההנהגה, האחת באודיפה. והשנית
בורשה, ששתיהן. נשאו עליהן שם,הנהגת. מזכרת. משה מונטיפיורי
= לישוב. ארץ ‏ ישראלי ,
לא רבה היתה. פעולת החברה ב מ ע ש.ה, היא רק הספיקה
= לחניח. יסור. מוצק = לבנין = הקולוניות: פתח ‏ תקוה = וגדרה. = אך
נדולה. הותה תועלתה להרעיון בכללו,
<> היא הנשימה: במעשה אותו. הרעיון: הגדול, פי: | לטובת
האידיאל הלאומי צריך לעבור העם בעד העם, הרעיון הזה
0 היה 'ידוע. גם לפני האספה, כל אלה שהטיפו לישוב ‏ הארץ,
לבנין ‏ קולוניות. ולתמיכתן לא חשבו מעולם, שהם צריכים לעבור
> בשביל יחירים, ‏ כי לא על. ידי עשר קולוגיות - ואפילו מאה
קולוניות שבבל אחת ישבו אפילו אלף משפחות יתנשם הרעיון
| הלאומי, אבל בפועל עבדו יחידים בשבול יחידים,. נריבנו הגדול,
= הברון רוטשילר, הוא בפני עצמו יחיד הוא, וגם הוא. ב מע שה עבר
> בשביל יחידים: בשביל הקולוניות. שקבל :תחת . חסותו ‏ ובשביל
= מספר: הקולוניות שקוה. ליפד על ידי אחרים על. הקרקעות שקנה,
> ובאופן אחר. אי אפשר היה . לחיות, ‏ כו און: בח נדיב- אחד,
אפילו אם. יהיה הונו גדול. עשרת מונים מהון הברון רומשילר,
> לחושיב את כל ארץ ישראל על ירי בני: ישראל; ‏ גם האגודות
ות יכלו רק לשלוח. איזה תמיכות להקולוניות הנמצאות,
ובאופן. היותר שוב --לופה איזה. קולוניה. חרשה. בער חבריהן.
| אבל ח ב רת ,חובבי ציון", שעיקר. התיסרותה * היתה. לא רק
0 בשביל ‏ הקלוניות הנמצאות, אך לישוב ארץ ישראל
> במלואו המובן, וחבריה היו צריכים להיות כל אשרי לבו
לציון == הגשימה במעשה, אם גם במרה מצומצמת, שלא באשמתה,
= את הרעיון הגדול + העם בער העם!
הרעיון. הוה מתגשם מאז יותר ויותר, בעדו -עוברת חברת
> התמיכה. לבני. ישראל עובדי אדמה .ובעלי מלאכה. בסוריה וארץ
הקהושה, שנקראה לפנים, עד ומן הגלותה. בשנת ‏ תר"נ, = בשם
| חברת ,חובבי. ציון". שנוסדה בקטוביץ, ובעדו עוברת. חציונות ,
= עוד זאת, ההתאחדוה בקטוביץ היתה , המבשרת" להפתדרות
ישראלות = בללות בלי = הברל מדינה ‏ שנופחה. אחרי. בן. על
הקונגרס = הראשון: בבול, = וכאשר = הופיע +על במת ‏ עבודתנו
הלאומית. המנהיג .הגרול,: הד"ר וורצל, - ויקרא. את עמו: להתאחד
ולהפתדר .לרוחתו. וישועתו --- נאסף תיכף אליו. מחנה גדול:מחובבי
ציון, -אשר נתנו. לו ירם לברוא. את הציונות *),

7

ללה אשר קוו לבואם או אשר מפרו היל ליורטיהף 0 באן,
במו למנל מוהוע. שם +

%) דברי אספח. קטוביין בפרטות ‏ יתירה, = פרוטוקול האספה. ותמוגות
החברים שהשתתפו בה ובואו בחוברת מיוחדת שיוצוא לאזר בקרוב. ועד חברת
התטוכה- | שחו קצם מעצטה : וכשר -מכשרה הל החפרהשנוסדה בקטוביץ +

1

0

1

= 9 2% 4

גליון לט

נְאוּם הַפְִּיחָה של ד'ר ל, פִּינְסקר כָּאֶפְפַת קטוביץ*.

אדוני הנכבדים ואחי היקרים ! לרגלי חניגת יוב ל מ שנה
של זקן בית ישראל ואיש התהלה רבי מש ה מונטיפיורי
באנו הלום בשם ה' האיהב שערי ציון להציב יר ושם עולם
לאיש. המופת הזה בהתיפדות מזכרת נצח רבת העלילה לעמנו
בענין נשגב ונעלה העתיד להיות, בעזרת ה' אשר יופיע על עצתנו,
למעין ברכה ‏ ומקור ישועה לאחינו = הנדכאים ‏ ומצבת-אל-מות
לאחיני הנעלה.

אך בטרם נקרב אל. המלאכה הכברה הזאת, הואילו אחים
יקרים כי אנסה דבר נגרה נא לפל אחי תמימי דעים עמי לצרף
וללבן את השקפתני ע5 הענין הנכבד משאת-נפש כולנו היום פה,

מצב בני עמנו באותן הארצות שהמה יושבים שמה תכופים
וצפופים, איש על יד אחיו, טבועים בעמק המלחמה בער קיומם
ודוחקים .איש רגלי חכרו: בכל ‏ ענפי ‏ העבורה והפרנפה מורא מאד !
המעמר. הנורא הזה לא ישתנה לטובה, רק ע'י ‏ שנוי מקום
וארחות חיים, אם נסול להם מסלה חדשה במשלחיר ויניע
כפים, הגלות החיל והארוך זה כאלפים שנה השכיח את עמנו
דעת עבידת הארמה ויקשיח בלבגו את החפץ והתשוקה להעבורה
הזאת . המחזה המעציב הזה הוא מאושר ומקוים בספר הוללות
ישראל ואידאפשר להכחישו, כמו שאי-אפשר לכל איש בעל בינה
ישרה ורורש האמת לאמתו להאשים אותנו, על כי לא מצאו
אבותינו את' לבם נכון | לעבורת האדמה בהארצות אשר החיהו
אותם שמה ידי המקרים ופגעים רעים ונוראים , בכל חפצנו לא
היה לאל ידינו לפתח ולשרר אד מת ה ארץ אשר תנוט תחת
רגלינו: ותרגז, תחתנו לבלענו חיים , אולם אם גם חפים מפשע
חננו לפני התולרה אך המעשה הוה קבדו היה בעוכרנו, אי:
ההתעסקית בעבודת הארמה, העבודה הנפרזה בכל ענפי המפחר,
העיון וחרשת המעשה ויתר חלקי | העבודה שאינן | מעמלות את
הגוף הוגו אותנו ממסלת החיים והתפתחות כשרוגות הנפש והגיף
במדה נערפת ושקולה , הנטיה היתירה לעבודת הקוח הביאה
בעקבותיה חלישות כחותנו הגופנים ועם ישראל היה מהנחשלים
על דרך עבורת. כפים ויגיעת בשר, דבר אשר נתן ירים --- שלא
בצרק ושלא במשפט -- למנדיני לתת' אותנו לשמצה בקמינו
ולהעלות את עם ישראל על שפת לשון ודבת לאומים ,

זה כאלפים שנה שעם ישראל הנהו הפחרן והתגרן שבאומות,
המוציא והמביא. תוצאות גוי אל גוי ממדינה למדינה ומממלכה אל
עם אחר, בכל הארץ יצא קו מסחרנו ומוטות כנפיו הניעו: עד
קצות תבל וים רחוקים, אך כל מעשה ומפעל שאינם מעוררים
פלא ותמהון אצל עמים אחרים, | לעון פלילי נחשבו לבני בית
+עקב 1 בכן גם חריצותנו היתירה במפחר וחרשת המעשה נתנה
יר למשנאינו למפול עלינו חטאים לא/ נדע שחרם. -- סבת
הדבר היא, | כי. כל הגוים *ושבים איש איש: על אד מתו
מורבית בני העם המה אכרים יוצאים לפעלם ‏ בחפץ לבם,
יפתחו וישדרו אדמהם, מעמל כפיהם יראו טובתם ושכר פעולתם,
נכון: לפניהם וכל איש יחה בם בני המפלנה, שהיא עמוד
התוך אשר החברה האנושית נשענת עליו, בני | העמים האלה
עוסקים בעבודה אשר. תוצאותיה/ ‏ נ ר א ות לעינים והנם נושאים
פרי-תיעלת. במובנו הישר, = אך טלבר עבורת. הארמה ישנם עור
ענפו. עבורות אחרות,. כהמפחר וחרשת המעשה, כל המלאכות
המחיות. את החברה האנושית ומעשירות. אותה בידיעות. וחכמית,

6% מפני שפרוטוקול :מפתרקטוביץ הוא וקר המציאות הננו נותנים >
את נאונ. הפתוחה של ד"ר. פינפקר ‏ המצון ‏ את תוכה ‏ ותבונתה של חנועת
התחיה ביטים ההפ + /

\

המערכת ב ה רבו

0

: גליון לט

אשר בהעררן יתעיותו דרכי: ההנהגה וגם הארמה תשאה שממה,
הן הנה העבודות = החפשיות = (ליבעראלע-פראפעסיאנען), אמנם
בכל נחיצות העבודות האלה, פעולתן סמויה מן העין ותוצאותיהן
לא תראינה רק באפפקלריא מאירה. ובעיני איש בוחן ובודק,

צופה ‏ ומביט על דרכי החיים וחוקי החברה. בחיק החיום
הערוכים. על פי שני ענפי העבודה, | עמל הרוח ויגיעת בשר,
ווטל גורל עם וגוי ומהם יצא. כל משפטו. = לדאבון = נפשנו,

בסבות קורות רבות ונוראות נטה עמנו מן המפלה הואת לעבר
עבודת הרוח לבדו ויצרו צעדיו ללכת באורח ישר. העם אשר
נעקר ממקום גדולו, נדח מעל. ארמתו, * אבד נירו ועצמיו נפזרו
== אל כל רוח ופאה, . לא מצא. עוד און בנפשו וחפץ בלכבו לדשן
בועת אפו אדמת ארץ נכריה, אשר היום או מחר תקיא אותו
מקרבו וכמו דוה תזרהו, עם ושויאל. היה לאיש ההוח, בעל הגיון
או סוחר. פופר ושוקל ועי"ז נתמוטטו. גם כחותיו הנופניים וידל
מאד 1+
עד העת החרשה היו היהודים | להחברה האנושית את
> אשר היו היום חוטי הטעלעגראף וקוי מפלות הברזל, הם היו
המוציאים והמביאים, אנשי הבינים והבריח התיכון בין ארצות
שונוה ועמים רחוקים, המה היו היושבים בערים והסוחרים בארץ
לארכה. ולרחבה, 7 ברבות הימים ובהשתנות העהים נהפך
הגלגל ‏ גם על בני עמנו, הערים מתרבות > באוכלוסים מיום אל
יום, המפחר מתגבר ומתפשט , בארץ ומספר אחינו בהערים גם
כן הולך ורב, עד כי צר המקום להשתרע לכל מפלגות החברה ,
, הרבוי המופלג ותוצאותיו, ההתחרות (קאנקורענץ) בכל משלח-
וך הם סבת ההתננחות, ומהם מון-הנפש לשנאת דת, לקנאת
= עם וכל מדוי האנטיסעמיטיזמום ‏ הרעים. כאשר עינינו רואות היוס !

העמים | העוינים ‏ אותנו = מביטים על מפעלנו ‏ ומעבדנו
בשדה. המסחר ‏ וחרשת. המעשה כעל ‏ עמל ואון, עלינו איפוא
לעשות דבר לטובת התפתחות כחותנו ולהביא ערך שוח בפעולתנו,
נחוץ ‏ לנו איפוא להשיב לעבודת האדמה, נחלת. אבותינו מימי
קדם, מעט או הרבה מאחינו' המרוכאים, אשר עתה ופשעו על
פת לחם הקלוקל להחיות נפשות עולליהם העטופים ‏ ברעב !

₪ האדמה היא אם כל חי, | כאם רחמניה החלוץ שדיה
לעובריה. ושומריה, לא תבקש. חשבונות רבים רק תשביע ודי
חרוצים ותמתיק "שנת עובריה מבלי להפלות בין איש לאיש, זאת
האדמה. לא תדע את העקמומיות שבלבות בניה, אשר זה משוש
דרכם להתמלא איש מחורבן רעהו ‏ ולצעוק חמס על היהודים
שנואי נפשם אם גם הם כאדם ירהבו עוז בנפשם להפיק תועלת
- רבה או מעטה מחוקי חיים , ותורת | האדם לחברו;! ועד
בה גברה השנאה = ער כי קיומנו היא | חטאת לאומנו = וישותנו
פה על הארץ נחשבה לנו לחטא. התמלאית מחורבנה של חחברה
= האנושית !
עלינו = להבין במדאה וחזון למוער החקופה הרת. מעשים
גדולים ונמרצים שאנו. חיים בה היום. אותות 'הזמן החדש יצוו
עלינו במפגיע ‏ ל הח י ש מעשנו ולהשיב לנו את כבודנו אשר
ממנה המיב ליי לחת ע ריב -ב הפב נרכם :וק את
"לאומים, מבלי להכנים רא שנו בסלע המחלוקות
ולמצוא ‏ פתרונים- ולהניד ‏ האותיות ‏ לאחור
תוצאות המלחמה אשר תתלקת בין. הרכוש
0-0 הקנין ווניע כפים, מבלי להרור אל
שפוני ממוני ‏ מקריימים יבואו לראות מבער
הענ הכבר ‏ הרובץ על פתת' התברה האנושית
ע נאמנה כי פערת הומן אשרתמה תצא להרגיו

> העולם 5% 2 7

בש ה חן

- ונשוא הוא על כנפי. רוח טהור,

גוים ולהרעיש ארצות על ראש היהודים--נושאי .
הרכוש והקנין בעיני ההמון -- תחול לראשונה, ‏ וכהני=
און ונביאי ‏ השקר בחפצם לרפאות. שבר. העם על נקלה ימצאך
תואנה לתלות הקלקלה בבני העם שנואי נפשם, | כאשר כ בר "
ראינוה רא שית התנועה הזאת ואחריתה מי יורע! +,י. .,

עלינו איפוא לחגור | שארית כחנו לצאת למרחםב ממעון
צר ולשאוף רוח חיים חדשים אל קרבנו, עד היום עבדנו עבורת
עבד וציר \ מוציא ‏ ומביא דברים שבין ארם לחבירו ומרינה
לרעותה, נשובה נא היום אל אמנו הזקנה, הארץ אשר ברחמים
גדולים תחכה עלינו להאכילנו מפריה ולהשביענו מטובה,. תאחז
נא ידנו היום באת ומחרשת תחת את אשר החתוקנו עד היום
באמת הסוחרים ‏ ובמאזני כנען ונחיה עחה את אשר היינו לפנים
טרם עלינו על שפת לשון ורבת עמים רבים,

עם ישראל הוא כביר כח לב ואמיץ רוח, זו כחו. לאלהיו
משנות אלפים, להיות | נצב איתן כםלע בלב ים וכל הרוחות 5%"
הרעות של 0 ויתר. החשוכים לא יזיזו אותו. ממקומו, =
על עמנו זה נשליך ‏ יהבנו, = כי. ובין לפעולתנו = היום ויבצע את
אשר נחל עתה. 0 רק להביא הרעת הזאת בקרב העם, אשר
כחו חרש עמו וממנו ‏ לא יבצר מזמה להוציא הרבר לפעלו, ‏ |"
עמנו הנבון ירע וישכיל .בי פעולה בורדת במועדה באין. סדרים > .
ומשמרים לא תשיג לעולם את חפצה ומטרתה הנשגבה, | עלינר: +
גם לדעת בי גוי | שלם לא ישנה פניהו: בין לילה ולא יולה?.
לחיים חרשים פעם אחת, אך מה המה ימי שנים ושלשה הורות
בחיי ע ם ד עו ל ם% ובמה נחשבו עשרות ‏ בשנים' לעם עתיק
יומין ומלא. כח עלומים כעם ישראל 4 לאשרנו. יקל. לנו. עבודתנו
לאת, ‏ מפני ‏ כי. הרעיון. הנכבד לחדש. רוח נכין בקרב. האומה עו"
עבורת האדמה, כבר עשה לו מסלות: בין. פנות בל העם בולו- > >
רוח מלא ‏ מאהבת ‏ אומתנו
ואמונתנו, ‏ ונשא בכח רעה נשגבה ומא נעלה היא הרעה
מישוב ארצנו העתיקה, קולוניוציה היה. תהיה. מעתת
גר לרגלנו ואור לנתיבותיגו. .וכשמה נרגל 'כל. היום, . הרעיון .הזה >
כבר יצא מכלל מחשבה לכלל מעשה ויהודי. רוסיה, אשר שמם
מחולל בפי מוציאי דבה, היו ההלוצים הקראשונים --
בידיהם מושבות לעבורת: הארמה, מושבות הנותנים = יר לתקוה.:
טובה לעתידות אחינו על ה רר\ ציון וכל הדברים האלה נעשו.
במשך שתי שנים. למותר. הוא להוכית, כי חובה קדושה.
מוטלת עלינו לצאת לישע אחינו: אלה העוברים אדמת הקדש ביחי =
חרוצים וביגיעת בשר, אך מחזה מעורר תוגה ועצב הוא לראות, '/*
בי על החפץ הנמרץ. לעבור את אדמת הקדש. יבימו. רכים ברוח .=
קרה ‏ ואידרצון ! לעומת = זה ידענו את אחינו הזקן. רב מ שה
מונטופיורי, כי לבו ונפשו אמונים ‏ להרעיון | הנשָנב ' של
עבורת : האדמה ע'י אחינו באה"ק, באהבת הארץ הזאת 0
במשך מאה שנה ולכל בה חיי. רוחו ער היום ,

להאספה הואת | נצפן אושר וכבוד להרים דגל ל
הנשגב ולשימהו על נם איש התהלה אשר מעודו עד היום ‏ <
הקדיש הונו ‏ ואונו להרמת. קרן אחיו. בני = עמו, | איש הההלה.

אשר שמו וזכרו ‏ חקוק על לוח לב כל. איש ישראל, דור לדוה
וביע צרקתו ‏ ועד דור אחרון. יקום שמו. לתהלה ולתפארת- בות\:
יעקב בוכר ,

בהתיסדות -, אגודת מונטיפיורי" להתפשטות. עבודת*

האדמה בין אחב"י ולתכלית -ישוב.:אה"ק הננו \ מציבים .ידו שם
לאחינו בעל ‏ חג היובל: אשר כל עמודידפאר וכל: מצבותדכבור ‏ >=
לא וערכוהו בגהלם ותפארתם. ועם .זה הגנו: מניחים גם אבן פנה |"

-<

נליון לט

לבנין עולם, * לחדש .רוח נכון בקרב האומה, לחלצה -מן המצר,
להסיר. מעלינו. כלמת גוים וחרפת לאומים, וה' השוכן בציון יִהִיה ְעַם. דרת הפוּסִים:
עוזר ‏ לנו לבצע ‏ מעשנו ושכן ‏ ישראל שאנן. ובטח ‏ על ארמתו 0

ולא יוסוף. לראבה ‏ עור. חן אַָכִי מְמֶשְפָחַת

שם עַם שאָנת ארִיָה

%

יהורה. קרני,

ה הכה
5
אֶתְמול. עוד הַיִיתִי חָלֶש
היו ית מוצֶק:
כְמוּ מַחַת. השמִים
עמוד בַּרְוֶל פתאום הוצג.

אָבֶץ צר כּלַל אי

אף לא פימן, לא פילוסוף :
אָרור. מח, אֶשָר הָנָה,
ב

בְּרֶם לא תָמוּ עוד. הנפילים
מרְעם יש עדיין:

לָכֶן יגב כח ברל
יתב תבל קין.

מה לי שאֶלַת רָאשִית אַחרִית ,
הקר נפש, חשָבון קצים;
קוּרנם: יש לי -- ובצורים
א עד ירד מבול גצים,

או קרי

מנִי שרטו מַגְדל עַפָּל;
בְְשָחַת מִפְּעַל אָרֶם --
אלְעג לט מַפִיסַתופַל ,

.

או תָּפַשְתִּי קרְני הִיכָּל,
ורי שָוף:
בְהָבְּשָל הַיצִיעִים -=
ִרְחַב לְבִּי לי וְרוַח.

או אֶנְשָא אַרְצות קדומים,
אְבְחַר דּרְכִּי לי רומְאֶה:
וְהקרְקוּפ כָּל כַּךְ נָדול,
ְהזִירָה. כָּל, כּך נְאֶה.

הק ו

| הוא: שמה, ‏ וקוראה לו וקוראה לו,. | בין הקברים היא משוטטת:

ְְדִיאַטורִי קַרְקוּסִים,

הם, בְּעְלִיון היציט

למשירְחָש, חְָות עַלְמָה:
בְּרוּכָה אַתָּ מִפִי הַנְבוּרָה,
אֶשֶר חָלָקָה לָךּ מַצַלְמָה .

לְכן שנב דור חנפילים,
ְהפִימֶן לְבְְָהַפָנִים
יבא יַפֶרט עָלִי נָבָלוּ

מזמור שיר על הְאִיתָנִיִם, . 0
ד. ב. פלוצקי,
בּלִיְלָה.
רל
(פוף) י .
והרעם אינו פופק מהרעים, הרוח הומה מרה. ברקים 6
בורקים . . + 3

-- מה גרולה הפערה! --- לוחשת. היא ביראה אחרי רגע
של בלבול מתוך. צער וכאב -- הרוח אינה פוסקת, ‏ והוא, שעיה'לי
פעוטי, שוכב לו בוראי באותו. רגע באיזה. בור, או באיזו נקרת-
עץ ומסחתר ,מפניהם",,. ושמא תועה הוא ביער רעב וצמא ‏ =
ומפחר מפני הזועה + . ואפשר מתהלך הוא כעת בחוצות העירץ > "
הרי תשך.,. פערה,., איש לא יראהו. והולך הוא, ונפשו ‏ /.
מתעלפת ומבקש. הוא בית אמא..,

רעיונה זה מצודר את נפשה, מביא לה תקוה חרשה,
ממושטשה ומראבת, ולבה מתמלא רחמים וגעגועים;

-- הרי זה תינוק סכל ! בעיר כבר מנוחה ושלוה, והוא
עודנו ירא ומפחד, וכבר' בצקו רגליה. מחפש אותו. כל היום היא >
משוטטת בעיר, בשדה, ביער, קוראה לו והוא, שטיא כוה, בודאי | ;
עורו מרחיק לנום ממנה. מרוב פחדו "בו אונו. מכיר. גם קולה של
אמא. אבל היא אינה מניחה מחפושיה. אומרים לה אנשי הבית,
הבריות: מה את מחפשה ? נח הוא, בנך, כבר בשלום על .
משכבו בבית<החיים. = והיא" מתרעמת :‏ מה ל בביתרהחיים ?. איך >
וה בא לשם? כמה יגדול כחו של הפחר ! הרי הוא. ירא כל כך
את המהים. ועכשיו הנהו .מפתהר בין - קבריהם... = ח:ח!,, = ורצה

ומתיפחים מרה: ‏ ,אמא, = אמא! לבי הביתה! בעמל:רב מצאנוך.

למה לך החיפוט הזה? בעצמו יבא!". אז היא מתמלאה חמת: | "
רצח וצווחת:. ,משוגעים !"מה לי ללכת הכיתהל איך זה עלהעל =
דעהכם דבר כזה? הלא שעיה'לי אבר, הרי שעיהלי תעה .
ואינו", והם באחת: ,אמא, | אמא---הביתה,: הביתה!" שומרים. הם
את צעדיה, | רצים אחריה ‏ כאחרי משונעה, ‏ שוטים שכמוהם!
מהמוגנים. בבכי, נושקים. אותה ומתחנניםי --- ,אמא .די!. שעיה'לי
לא ישוב עוד! שעיה'לי עובנר לנצח! = ראי כל עור נפשך. ב

ומחפשת ומקשבת וקוראה לו וקוראה לו.,. וילדיה. עוטרים אותה-
-

הנך. פצועה, ‏ בגדיך : קרועים.,. = ואותנו: עזבה... - כאילו. זרים היינו
לך"... ‏ או מרנשת ‏ היא פתאם חולשה. רבה בכל = גוה נפשה
מתעטפת. עליה, לבה מהרכך,. ודמעות שוטפות מהוך. עיניה. הולכת
> היא אחרי ילריה. באין אונים, "צר לה' גם. על. אלה יתומים מאב,
וגם: האם ‏ עוזבת. אותם. ואינה משנחת. כם, אפרוחים אומללים! ואז

עושה. היא את רצונם, ‏ שוכבת במטה, וראשה. כל כך ‏ כואב עליה.
הולדים. עומדים ‏ עליה, ‏ מתיפחים. ומתחננים. +
₪ -- אמא, אמא! שתי אה הנטפים האלה, מה איכפת. לך9
ראשך. יחרל. מבאם, -תישני. מעט.---והיא שומעת. לתחנוניהם. שותה
היא את הנטפים. | מה בכך? תעשה ‏ להם נחת ‏ רוח: ירוח לה
מעט.. האשה מתקחה, הכאב: עובר לרגע , = ועגמה "רבה תוקפתה,
הם' | יושבים" סביבה, ' אוסרים. = עליה | לקום = ממטהה. = עגמתה
| תגדל, תגדל, ורבר:מה מושכה. החוצה. או מתחפשת "היא כישנה,
עוצמת. אה עיניה: ומנשטת ‏ בכברות. = הילדים = נגשים בלאט, ‏ על
> בהונות רגליהם, אליה, מסתכלים בה קצת, --- ישנה! --- עוובים
אותה, *פוגרים: את: הרלת. והולכים .גם המה לישון. ‏ מה צר לה אז

- אבל אנופה. היא לעזוב' את. הבית, אך = הפעם. תצא! רק
= הפעם לחפש עור; ‏ שמא יצלח בירה למצא אותו. א תשוב להשגיח
גם על אלו אז. יבואו. חיים: חדשים לכולם.

-- ש:שפש,., | מה שם? -- חוט' הרהוריה
> וע הולם,. והיא: מקשבת רב קשב.
- במרומה. שמתרפקים על הרלת?. שישיש.... כך... דפיקה

כל בך -רפוית,.. = ,8‏ אל. נכון זחו, ‏ שעיה'לי... | אינו רוצה. להפעית
= ולהפחיד את בני. חבית. כי:על' כן =זהיר ‏ דוא. ‏ הרי 'הוא: חכם כל
פך]'"ושמא\ ירא" הוא\, מפניהם"?.: ‏ אה,"מה. ירעם הרעם!" ש<ש:ש..,
. גל חכת: מעט 4 ג אחד.גג. חרי אָנו פוקחת.- הדָלת.;.- 8, :מה
הרבה השמחה בבית! ‏ הריני, הרעי ילדי, , ילדי, ' בשמתי,
ו וכמו -אש\ גדולה ‏ .האירה סביבה. לוח :קרח וחזקה : נושבת

ל

נפסק, | לבה

יקירי!;,

עליה.,
-- מה רבה האפלה!

היא עוצרת. בנשימתה, : עומדת. הגע הוהה: ומקשבת.

--= האתה זה, : ישעיה'לי?. חיבן אתה?

-- לבה יוצא!! = נוטה = היא גרונה . ומקשבת - . .= אין
קול.,.- אין + עונח... . הרוח = רועשת... = העצים | מתיפחים, = ברקום

הכופים קורעים:. את החשך. לרגעים. . כלבים: נובחים.: היא: צועדת
+ בזהירות הבה. ועוברת ‏ את המפתן, ‏ מרכנת את גבה ‏ ומעבירה בירה
על הארץ. ומחפשת. 2
-- שמא. שוכב רוא כאן מתעלף...
והיא. קוראה: בדממה, בדממה:
-- שעיה'לי = שעיה'לי!..
= קולה אובד' ונבלע'יבשאון הרוח. ברק החב'. בוריעה > גדגלה
מאירה מופיע ,ומזעוע, רחבי שמים ופורש אור ‏ ירקרק-ארמדם על
"!כל פני החצר,.: וכל הבנינים ‏ והעצים של | הגן ‏ הסמוכים "להם
פיעים: שחורים. ומאימים מהוך: החשך הקרוע..:

-- אין. איש... אין: איש...

בראשה:. קמה מהומה :גדולה, \ ערבוביה: רבה.
: 8, הרי זוהי אשה |סכלה ! | כאמת סוף' סוף: אובדת ‏ לה
דעתה!-- לוחשת חיא: בלאם, !וצל תקוה מעודד: אותה---הרי. הוא
בוראו:. בגן! ‏ התחפק על. הרלת ואין ‏ פותח, | זבר: את: סוכת הנן
והלך:-לשם. .הרי:-דרכו .לשכב . שם להפתכל בשמים. מבעך. הסבכים
ולומר. ‏ הרי יתקרר, הלילה, ‏ בליל<סערה. כזה:: ותמיד' עליה להוציא
אותו משם בחזקה, בפיוסים שונים.
-= הרו לחה הארץ --- מוענת דוא : כל פעם, == בלל
שוכבים לכרר בגן= עבות

כזה?---והוא- אוחז בירה, . מלטף אותה

2.6 ,

+ העולם 03 א . : /ּ

ומביט אל עיניה בתחנונים: --- לא, ‏ לא, אמא!. הארץ' אינה. לחה
בלל. ואיני - ירא מפני: איש בנן, הרי גולנים אין: כאן!:. ל

-- כן, = כן, = ילדי! | שבב. לך במנוחה, = אפרוחי, * אין יפה
גזלנים.: איש לא. יעשה רעה לכני, שבב לך. ושיר את שיריך. הרי
אמא הולכת ‏ אליך,.. ‏ אמא... ו

והיא עומדת רגע | אחד ;| מקשבת עוד. איוה: קול נפלא
מצלצל. באוניה' מהוך. הרוח הסוערה כזמירה חרישית, ‏ פבכי יונק.,, /

זעה" מכסה' את גוה, | ראשה \ מתפקע משאון נורא, = ולבה 5 \
מרטט, ‏ מתלבט, ‏ חוה טתרומם. וחושב. להפקע. 2

הוי הרי זהו קולו! ומה רפה הוא, -מה. רך!..

ורצה . היא אל. הגן. וקוראה:---שעיה'לי, | בני!.,

רעם\ מרעיד את האויר, ' השמים מתנודרים = וכמו. עיןהרעה
מתלקחת. לרגעים ‏ בברקהרע ומפחיד. נטפים בבדים. וגדולים נופלים
ארצה, והעצים, ‏ גבוהים ושחורים, ‏ רועשים בגניחה ונאקה. צלצולול 52
פעמון של ביתהתפלה ‏ שוחים זה אחרי זה בתוך. שאון הרות 8% %
למרחקי אין קץ.

ובכל. פעם = כשמופיע. הכרק = ומאיר את הגן, הראה תמונת,
אותה אשה, = כשהיא מתהוצצת בין ‏ העצים והסבכים, פרועת ראש
ולבושת: בגדי ליל לבנים, וקולה. צווח ‏ מר, צווח בגעגועים \ גדולים
ובדאגה רבה:

-- שעיה'לי! \ שעיה'לי!.,

והיא גוחנת בכל ‏ פעם אל הארץ,
ומביטה אחריה בעוני<פחר,

-- א:הא, = הולכים ‏ הם, הולכים! * שם מעכר לגן הנם כבר,
מחנה ‏ עצום! רצונם לגזול | את כנה ממנה,.. אבל היא תמצאהו
תאמצחו אל לבה, לא. תתן לגעה בו לרעה:..

שעלהיטו | היכן אתה?:!. ל

והרוח החזקה. מגיחה עליה, ומשתיקה את קולה. גשם עב נתך. <>
ארצה/: נהמלא' הגן המית<מים ורעש ענפים . נחשים של אש פורחים
בשמים וקורעים את אפלת:הלילה,,, 7

מחפשת א ביריה = עליה,

מ מ. פאזיון.

יום היחודים" בפרסלוי 5

ביום :א', ב' ‏ מרחשון. התאפף : בברסלוי ,יום. היהודים", >
באספה. השתתפו 39%- צירים מקהלות ‏ ואגודות ‏ שונות: ווותר >
מאלפים. אורחים , / .
,יום: היהודים" דהשתא הוא: השלישי :במספר:--הראשון היה:
בשילהי קיץ שנת: 1905--ובזמן. הקצר הוה הספיק כבר. להתאזרת
ולהכות: שרשים. עמוקים בחיי: יהודי: גרמניה. ,
כשהציע הפרופפור פיליפסון את הצעתו ברבר ,יום הוהודים*, "!
קם רעש גדול בעולמם של יהוי גרמניה. מלבד הציונים, שראן > =
בזה. סימן של. חיים והתעוררות, = התנגדו להצעה זו כל ,ראשי 5
היהורים, כמעט "כל -חוגיההעסקנים , הפחה: מפני. ,יום: היהודים", >
שידבר בשם היהורים ויררוש את ררישותיהם בגלוי, היה גדול; ו
ומכל צר טענו. ‏ שפכנה. ברבר,. שהאנמישמיים יָרימו קול צעקה,
שהממשלה תבעם --- עד סוף = כל. הפזמון ' הישן. והחוזר חלילה:
בכל. הארצות,: כשקמים' יהודים. לעמור. על נפשם; -
אבל. לאט לאטי התרגלו להצעה זו., = וכשראו \ שהעתונות :="
הכללית התחילה מרברת םה, : והאנטישמיים: לא הרימו. קול צעקה

> והשנאה. לא נתנדלה -- הסכימו להתאפף לרון. במצב. חיהודים > .
ָת יק , 2% 0

8 > העולם >

%-

גליון לט

וו וו יי

ובשאלות חייהם, אבל בתנאי קודם למעשה, שהאספה לא תקרא
יום. הוהורים", בהחוזר הראשון, ששלח הועד המכין, לא נזכר
אף פעם השם ,יום היהודים" .
אולֶם השם הוה נשאר, למרות רצונם של המכינים נקראה
האספה 'בפי ‏ כל באותו השם המבהיל. ,יום. היהודים" - -. והקרקע
לא נשמטה מתחת רגלי. יהודי. גרמניה..
והתרגלו גם לשם וה, ובמשך. הימים ‏ נוכחו. שלא. רק
שאון שום סכנה: באספות אלה, אלא שהן מביאות. תועלת, הממשלה
אינה כועסת על. ,היהודים הנאמנים", והיא גם שמה לב להדרישות
הנאמרות. בגלוי + 55| 0
עפק ,יום היהודים" . השני, = שהתאסף בפרנקפורט ‏ עניימ,
>= בשאלות .יהודי הו'ל,. הגרים זה כבר בגרמניה, ואינם. מתקבליט
לנתוני. גרמניה -- והנה ‏ קבלה הממשלה בשנה ו ח מש.ה
יהודים כאלה תחה חסותה . אמנם היהודים. הם עשירים מופלנים,
אולם כדבר הזה לא קרה. זה שלשים. שנה,
התאוננו באותה אספה, שאין הממשלה נותנת לוהורים
= = לעלות: מעלה = במשרוה משפמיות, אף. ע'פ. שיש לאחדים וה
כבר זכות לזה. ע"פ. חק, -- והנה נמנו בשנה זו בפעם הראשונה
שגר ייהוד ים לראשי בתי-המשפט הגליליים בהמבורג ובשטרסבורג.
יש איפא תקוה שגם יתר הררישות תמלאונה, וכפי שאמר
בשמחה אחד מראשי המדברום ,ביום היהודים" : ,אפשר. לקוות,
= כי כעבור זמן לא רב יהיו גם | אופיצירים. יהורים"!: ומה עוד +
= ובכן אידאפשר לה להמתדרות החדשה להתאונן על. גורלה:
| מצליחה. היא כמעט בכל מעשוה, הממשלה. מאירה. לה פנים,
= ובשנה זו שלחה אל האספה את צירה, וגם. נצוב. המדינה. בקר
אותה, --= בבור שלא. נעשה ל, הקתוליקין-טאג"- שה ה. זה- לא" כבר.,
= בקורת הוח מספר. יועץ המשפטים הורביץ. .ער פעולותיה
== של האגורה :
ביחור: עסקה האגודה. בשאלות. בתי-חספר, ‏ החנוך והלמור
= לרגלי החקים החדשים, שהוציאה ממשלת פרוסיה. בענין זה. לתכלות
זו הוציאה ה,אנורה" מחברת מיוחדה מאת מר פרייגד, השתרלה
לפני. שר"ההשבלה ברכר מורי<הרת בבתיההספר התחתונים ובדבר
תמיכה. מצר | הממשלה. לטובת בתיהספר. היהודיים, = הנופדים
| ע"י הקהלות הקטנות באוכלסין. ,
> וכאשר החלימה ‏ ממשלת פרוסיה לתמוך. ביר הפהנים
| הקתולים | והפרוטסטנטום בהעורות הקטנות, השתרלה' שתעשה
זאת גם בניגע להרבנים . לע"ע לא הצליחה ‏ האגורה בהשתדלות
ז, אבל יש תקוה, כי הממשלה תמלא, .פוף סוף, את דרישתה.
> בשנה זו צריך = היה להגן על ה,שחיטה": נגד / מחהפיה
> ומתנגדיה האנטישמיים, ‏ ואע"פ שרוב יהודי. גרמניה אינם מדקדקים
| כל. כך בענוני. מאבלות כשרות, נעשה הבר - זה כדי להגן. על
הרת.. ולתכלית זו הוציאה האגודה. את ספרו של הד"ר = הירש
הילדסהיימר = ,חוות"דעת = אדות ‏ השחיטה. היהורית" ‏ והצליחה
בדבר, .בי במקומות. שונים, שחפצו שם להנהיג את איסור-השחיטה,
| לא עשו זאת, ובמקומות שכבר. היה איפור ‏ כזה -- נתבטל,
האגודה עפקה גם בענין שביתת יוםההראשון והביאה לידי זה,
= כו ליחודים, השומרים את השבת, הותרה המל אכה ביום
>הראשון.
== המלחמה בער שווידובוות נתבטאה בענינים שונים, האנודה
מחאה נגר זה, , שהממשלה מתנהגת. עם יהודי חוץ-לארץ הבאים
לגרמניה ‏ באופן אחר, מאשר עם בלתי יהודים. מחאה. גם נגד
= ההגבלות הנוהגות. ברופיה בנוגע. ליהודידאשכנז ההולכים לשם... לע"ע
= לא: הצלוחה בעבודותָיה. אלו, אפל ‏ ההשתרלות. לא תחרל . ופוף
= הנצחון לבואן. 2

0

לאזרחי המדיגה בּכל מקצעות החיים הממלכיים גם. בנוגע. ליהודים\

מלבר ‏ זה, . הוציאה. האגודה = ספרי-אפוליגיטיקה, ‏ כרי להנן
על רתחישראל,

אחרי. הדין ‏ וההשבון. באה הרצאתו של הרב הברפלואי,
ד"ר. גוממן ע"ד ,רעיון הפיוס בהיהדות',

חרשות. לא נתגלו בהלצאה זו, היא היתה מעין ה,דרשות"
הירועות של. רבני:: המערב, אלא שהרהים הב. זה בנפשו עוו
להוכיח, כי הרת העברית עולה על. ה,משיחיות'/;.

באשר ‏ ,דרש" הר"ר = גוטמן | בא האולמה = נציב-מדינת
שלויה,. הגרף. פון פערליץ און פריטשער, עם סגנו,. כל הנאספים'
קמו ממקומותיהם וישבו-- רק אחרי שישב הגרף על מקומו,.,

וכאשר גמר הר"ר נוטמן את דבריו, | בקש הגרף. רשות
לדבר ויברך. את יום הוהורים שיצליח \ במעשיו,. הוא בא אל
האספה מפני .של,יום היהודים" ‏ ערך "כל לי-פוליטי נחול +
ורוצה הוא, לשמוע וללמוד, בכדי. לדעת, איך להתנהג במשרתו
הכבדה ורבת-האחריות, \!

אבל הריהו לא אך פקיד ,אלא נם איש ו נוצרי, ואף על
פי שרחוק הוא מאנטישמיות, אבל אחרי דברי הרב. האחרון רואה
הוא חובה לעצמו ‏ ל ה ט עים את נוצריותו ולהדגיש, .בי גם"
ה,ברית החרשה" מצוה לחיות בשלום עם. כל בני. הרתות!

הנאספום מחאו כף, כמובן, רב, שמלאו לבו להגן על דתו
בלי יראה ופחד,. ראוי לגנאי בגרמניה, שנשמעו | בה רברי. בוז
ונאצה. כלפי הרת. היהורית, ומגיני הדת: הרשמיים. שומעים | את
עלבונם ומחשים, ,

שאלת'יהודי. פוונה היתה הפעם השאלה הוותר חשובה --,יתדו"
של ,יום: היהודים" השלישי, כידוע מצב היהודים בגליל פוזנה-בין = =
הפולנים והגרמנים--קשה מאד, ואף על פיי שהיהודים התיצבו על צר. = .,
הגרמנים כמעט מהיום הראשון שחלק פולין זה נתחבר לפרוסיה, לא
הועיל להם דבר. זה כלום. המרצה מר. ברסלויר הופיח. ע"פ מספרים
שונים, שבכל מקום, | שנתרבו בו הגרמנים, .. מוכרחים. היוּ
היהורים לצאת ,. וביחוד גברה היציאה מיום שהתחילה ,האנזידלונגוס
קאמיסיון", שנופדה ע"י הממשלה, את עבירתה לדחוף את הפולנים
ולהושיב. על מקומם גרמנום: טהורים, = במקומות שונים. תומכת
הקומיסיה. באגודות = מסחריות | המתחרות לא עם הפולנים, אלא
עם היהודים, = הנאמנים כל כך. למולהתם: הגרמנית, = וגם בידי "
בעלי האמנויות החפשיות, הדוחקים את רגלי. היחודים, -

ומתחנן מר. ברפלויר: ‏ ומוכיח: את | הממשלה, שהיהולים | "
בפוזנה. הם גרמנים גמורים,: שאינטרפי. הגרמניות פוכלום הרבה
מיציאתם .של היהודים, = בשעה שהם ‏ האילימנט היותר מוכשר :
למלחמה עם הפולנים, והוא. והנואמים אחריו מבקשים על נפשם ‏ ''
של יהודי פוזנה שלא ידחקו את צעדיהם, שיתיחפו אליהם
באופן הראוי, | שישימו לב, עד כמה הפ מחרפים את נפשם
בער ה,גרמניות" ועד כמה המה מועילים = להמולרת הפרופית := . =

ובוכוחים בשאלה זו לקחו חלק אך מעטים. ורק אדם אחך |
נמצא, שאמר שחיהודים צריכים להגן על זכיותיהם מבלי. שום לב | .
אל אינטרסי אחרים והראה ער כמה הורע: היחס החברתי אל
היהודים, | אל אביו ‏ הרב. היה. יחופם של | הגרמנים יותר. טוב
משהוא. עכשו אל האינטליננטים. היהודים . ל

אולם הדברים האלה לא השפיעו כלל על האספה, אף על >
פי שמחאה להם כף, | ובהחלטות שנתקבלו שורחת אותה רוח >
המתבוללים, הנוטים תמיד אחרי החזק, המתאחדים עם הרורפים
נגד. הנררפים,. וזה. לשונם: ְ

א) ביחס הפוליטי, \

בי תנשים הממשלה את שווידהוכיות, \ הנתון: ע"פ. החוק.

גליון לט

- + 0 -

תושבי ערי חכל המזרח, וביחוד לא. תרחיק את היהורים ממשרות

פומביות; כי תתנהג , הממשלה לענין נתינת זכות. הישיבה. ותעודת-

אזרחים ‏ ליהודים הבאים מחוץ-לארץ, כמו שהוא מתנהגת. בנוגע
לכך. לילידי חו"ל, בעלי אמונות אחרות,

. ב) ביחם הצבורין .

כי ישתדלו להביא את הרבר לירי כך, שתושבי ערי. חבל

" המורח ‏ לא יתבדלו ‏ ע'פ המעמדות * או ע'פ האמונה. ביחופיהם

| החברתיים,
₪ביחס הכלכלי:
.. פקידותההשלטון \ וביחוד | הקומיסיה, = המנהלת. את עניני

+ התישבות,. לא תעשינה שום. הבדל לענין חלוקת: עבודות ומסירת
עסקי קבלנות בערי ‏ חבל המורח בין היהודים. ובין יתר התושבים;
לא. תתנה תמיכה ‏ חמרית. ורוחנית למוסדות צכוריים ושל אנשים
פרטיום וגם לחברות ואנודות. בערי חבל המזרח, אם מרחיקים הם
את היהודים = מתוך ההנהגה,: או אינם מקבלים. אותם לגרו ,

באופן בולט בזה: נהבטאה נטיתם של יהודי גרמניה לשמש
בירי הגרמנים כלידרדיפה | הגרמנים בני דת משה יכולים לשמח
\ שמחה אמתית, פחדם היה באמת פחד שוא -- יותר משהתרגלו
להמוסד. של ,יום .היהודים", הסתגל זה לרוחם הם והיה ליום
גרמנים +בני הת משה, המבליטים על כל צער ושעל את גרמניותם'
= = אחרי הנאומים והוכוחים נגשו אל הבחירות, נבחרו כמעט
כל חברי. הועד הקודם, ובוה נגמר ,יום: היהודים" השלישי,

1 -
: 24
ו

מִבְתָבִים מְַליציָה + = >

ץ \

העולם היהודי בגליציה עומד זה שבועות אחדים תחת הרושם שעשתה
" הודיעה הרשמית. ע"א האנקיטה בדבר עניותם המופרזה של יהודי ארץ זו,
> מעת ‏ שנהפרסמה . הידיעה | הג"ל, ‏ דורשים ‏ העתוגים ‏ היהודיום ‏ מכל = הגונים
והמפלגות את דבר האנקיטה כמין חמרן הללו לשבח והללו לגנאי, והללו
ל לשבח ולגנאי גם יחד, נמצאה גם מערכת עתון אחד, ציוני, שערכה בבר א55
: קוטה לאנקיטה, ‏ בונתים ‏ טפות באויר ‏ שמועות משמועות שונות ‏ על אדות
האנקיטה הזאת, סופרה = הלבובי של ה,ניוע פר. פרעסעי הודיע מוד. אחר
והפרסם הידיעה הרשמית בעתונות. הפולנית, שאנקיטה זו לא תתגשם בפועל
"לעח. המינעדה = בהידיעה הנ"ל, ‏ על הידיעה הזו עברו - העתונים = הפולנום
ורשמיים ‏ בשתוקה,. שבהוראה \ דמיא, ‏ כן יש אומרים, שהאנקוטה . הזאת --
ורבא פרח,. לא היה אף בדעת ועד המדינה לכונן אנקיטה והשתמש בפרפום
היריעה על אדותה רק בתור מכסים.. והבקואים בהפוליטיקה שמאחודי הפרגוד
דעים כבך: לפפר ע'ד ריזולוציה, שקכלה ,המפלגה העממית הפולנית" ‏ ע"פ
צונו והשתדלותן של מנהיגה סטפינסקי, = נגד האנקיטה. יבמה מן. האמת ‏ יש
שנכל: ות הללו, | אי אפשר עוד ‏ לרעת בבירור. בכל אופן אופיות הן
> ומפיצות אור בהיר על התיחסותה של החברה הפולנות אל היהודים שבטדינה
ומצבם הנזרא, לא די, | שהפולגים, * אדוני הארץ, גרמו לזה והפ ‏ האשמים
גדלדולם . של והודי המדינה, | אלא שעודם בְאים ולועגים ‏ לרש ומשתמשים
| במצב. היהודום המר בתור אמצעי ל הפול יטיקה שלהס.,
ובעוד שמהך גיפא מתכוננים הפולנים אל האנקיטה, שצריכה למצא
את האמצעום במה להושיע ‏ את יהודי ‏ גליציה, . הגם מוסיפום | מאורך. גיפא
; | לחלחם. אתם. מלהמה. איקונומית ‏ ולדחף אותם ממעמרם ביתר עוז. בלבוב קימת
מכגר. ליגה לתמיכת. המסחר ‏ וחרושת ‏ המטשה',. ה,ליגה" ‏ הואת תומכת את
מסחר וכו' רק ע"5 שמהן ובעיקר הנה מוסר בעל שאיפות ופעולות אנטישמיות,
לא שבבל. שאר המופרום | ממון זה וודעה. גם הלוגה" להסתיר את. כונותיה
מתיות לבל תראונה ו ובכ"ז ירעו ככר יודעי: ח"ן, והס. רוב הפולניםו
בחרן שת המעשה ' שבמדינה" הוא

ולשלול את רכושס.. | 5

>= העולם 36 11

פרסמה בהעתונים. הפולנים כרוז לתלמידים ולמורים. לבל יקנו: את מחברותיהם
בחנויות אלו ואלו (פה קראה בשם הרבה פותרים יהודיף)|: מפני
שבעליהם מביאים את פחורותיהם מוינה, מובן, < שפחורות. ויגה חרם הוארק
לגבי הפוחרים היהודים, ‏ מה-שאין:כן לגבי האינם"יהודום, להפבריקאות, ‏ שהליגת!!
בעצמה פמכה את ידה עליהן, מותר להביא ניר. מזינה,,,

הכרוז של ה,ליגה" לא נשאר, ‏ אמנם, בלי תשובה מצר.: ,אגורת
הסוחרום" שבלבוב, היא. יצאה מיד למלחמת:מגן נגד ה,ליגה" זבהקו"ק שהוציאה
היא מראה על הצביעות והרוהפרצופיות שבמעשה. ה,ליגה". אך יש לררוש,
שהפוחרים הוהודום לא ימתינו עד שיוכרחו ‏ מן הח וץ להגן על. האנטריפים

שלהם, רק יעמדו תמיד. על המשמר וידאגו בעצמם: למצבם, ואז לא יאולצו
לצפות ‏ לושועת. אנקיטה, שעדיין לא נולרה ואולי גם לא תולר:יי צ 5
שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל --- את אמתת הכלל חזה ראינו עכשון

לרגלי. יציאתו של ה,דזיענניק פולסקי" מרשות בעליו, פיעת היהודים המתבוללים,. ,
וכניסתו שוב לרשות 0 הקודמים, = חבריא ‏ פולנית:אנטושמית. ראה " ראו
הפולנים. בני דה משה, שההתבוללות בגליציה הולכת ומתנוגה, ‏ ושהיהודום = !
באים יותר. ויותר בעזרת התנועה | הציונית והודות לה לידי הכרה לאומית
והתחכמו. לקנות את העתון היומי הנ"ל מידי בעליו בתקותם, שבעורתו יעלה
בידם לברוא פה מפלגה דמוקרטית, מפולנום ויהודים, שהיא היא תתן להם את
הכח להבות את הציונות עד חרמה.. הכסף שתכניפו * הבעלים החרשים \ לתוך ;.
העסק, הואיל ,אמנם, לשנות את השקפות העורכים ‏ בנוגע להיהודים, העתןן |
התחיל מור להטיף להתחברות הפולנים עם היהודים, אולם בעלקר הדבר העלו
חרס בידם, שום איש ישר, בין נוצרי ובין יהורי, לא חפין לתת את ידו להםי
הנסיונות ‏ למדר את המפלגה החרשה לא הצליחו, * והחותמים ‏ לא רק שלא "
נתרבו, אלא שנתמעטו הרבה. לא הצליח גם הנסיןן ‏ האחרון לטפול שקרים"
על הציונים ‏ ושאופותיהם ולהאשים אותם במה שאין בהם, החותמום נפחתן "
והגרעון הלך וגדל עד שנאלצו אתדי שמוגת ירחים למשוך את ידם מן העתון
לגמרי,. ‏ ועם צאת. עתון ‏ זה מהשותם, ‏ גכזבה התוחלת. הכי מזהירה. של )/
מתבוללינו, . ואולי. גם תוחלתם האחרונהו. ‏ " ! ל

זה לא כבר המית. את ' עצמו ‏ בגרץ הפרופיטור ‏ לורבוג - גומפלוביץ,:
המנוח נולד ‏ על ברכי משפחה והורית הגונה בקרקוי,. ואביו היה מהמתעפקים 0
בבנית ההיכל לנאורום, | אלא שהמיר הפרופ' ו אח"כ/\ את דתן.: כל = .
העתונים הפולנים!הבואו את הידועה | ע'ד מותו ולא שכחו. בתוך כך ‏ לספה |
בשבחן, שהוא היה אחד. הלוחמים בעה) רעיון התבוללות היחודים, ולהתפאר
בהידיעות הסוציולוגיות של ,בן ארצם". ‏ אולם אף אחר מהם לא ספר, במה
הרפתקאות ‏ עדו על ,בן ארצם" זה וכמה. וגיעות ‏ יגע. בכדי ‏ להשיג קתדרה
פולנות--:והכל. לשוא, למרות. שהגיע. בהתבוללותן. עד לודי המדרגה היותר *
גבוהה ---לירי שמר, | לא זכה ככ"ז ‏ להתקכל בגליציה ‏ בתור פרופיסור. ונאלץ'/
ללכת. לגרץ. ומצוין גם זה, ‏ ששום עתון פולני לא הזביר, | שמהיהוד(ם מוצאו
ושחבָר כמה פפרים לתולדות היהודים בפולין. :

באחד ממכתבי הקודמים . (,העולם" גליון כ" ש'ז) הודעתי ע'ר גולת | /
נערה. יהורית. מבורקי 0 טרנופול, הנערה הואת, שהיתה כלואה. . משך אוזן >
שבועות במנזר בלבוב, הושבה בימים האחרונים להוריה, ‏ הוחות להשתדלותם
של חברינו. הד"ר ‏ גבל והד"ר ולדמן,. עפ בקשת ההורים הוכר זה האתרוו
לאפטרופפה של בתם, ובאופן זה עלה בידי הדי" ולרמן להוצואת. + 7

אבל לא ינומו גוולי נפשות ישראל ולא רק שלא השיבו את ירם |"
מבלע, ‏ אלא שהם מופיפים ‏ לגזול ‏ את בנותיגו במרה. עוד. יותר. ‏ מרובה.
בשבועות האחרונים אפשר היה לְקרוא. שוב ע?ר כמה גזלות חדשות בקרבת,
קרקוו ‏ וטרננב..

הכל כמנהג המדינה, ‏ במדינה אחת עורכום, למשל, = פוגרומים. פהמון "
מתנפלים על בטה מאות. יהודים, רוצחום. אותם. וגוזלים: את רכושם, = ובגליצית ‏ .
נערכום פוגרומים כאלו בזעיר אנפין, ‏ מרדוטישל, עיר קטנה. מאד מגיעות אלינך. !
כפעם בפעם שמועות ע'ר : התנפלויות כאלן, | שתוצאותיהן. רצוחת. ד'; א .ה ;
יהודים וכזו הונם, והרשות. גם איגה שמה את לבה, לבקש עקכות. הרועחים,
כנראה, יש לגו בזה עסק [ עס חכר:רוצחים, ‏ ששמו למן למטרה, לרצוח והולים .

2

אבד הד"ר ברוידא את משרתו בסטניפלוי לרגלי

.

אחרי ימי המנוחה ‏ בהעבורה הציונות, = שהקיץ וימי החופש ‏ גוררום
אחריהם בהכרח' ככל שנה, החל הועד. הציוגי המרכזי. שוב את פעולתו,

בעין התחלה טובה אפשר לחשוב את כרוזו של הר"ר הווזמן, המרצה
לעניני ארץ?ישראל בהועד המרכוי, = אל החוכהום ובעלי האחוזות הוהורים,
בכרוּזו זה מספר הה"ר. הווזמן, . שבזמן האחרון. "הוא: מקכל מכפרים ‏ שונים
מכתבום מצעירים, המביעים ‏ את הפצם ללכת ו 2 שם ‏ בתור פועלים
עוכדי אחמה, הם חושבים להשתלם שם בידיעות: משק:הפפר למען יוכלו אח"ב
להתאחז שם בתור. אכרים.

ומפני שלרוב : הצעורים הללו אין ‏ אף מושג קל מעבודת אדמה, וא"א
להם לדעת, אם מוכשרים הם לה אך לא לכן הוא פונה אל בעלידהאחוזות
היהודים, | שיקחו את הצעירים ‏ האלו אל אחוזותיהם לחצי שנה או לשנה
תמימה, ‏ בשבול שיוכלו להכין א"ע לתעודתם.

בסוף הכרוז מביע הד"ר הויזמן | את הפצו לתוך בין הצעורים - הנ"ל
ובין. בעלורהאחוזות. היבינו אלו האחרונים את חוכתם לעמם וימלאוהו?,..

\

צווני לבוב ערכן משתה לכבור ‏ הר'ר ברוירא, ‏ מי שחיה. גשיא
ההסתדהות הציונית ‏ בגלוצוה, לרגלי העתיקו את מקום מושבו ללודז. במשתה
השתתפו בל חברי הועד המרכזי, חברֶי הועד הגלילי, באי:כח של הבנק הציוני
,קרדיט אוניון", הרבה רבנים. ומורי:דת, בא:כח של הציונים בסטניפלוי: והרבה
אנשום מלבוב ומערי. השדה.

בברבות. על הכופ ובנאומום שנשאו הדרי"ם. רונגל,. שריובר, ד"ר נימו:
רוביר מיאסי וכו! לכבור בעל חיובל, תארו את ערכו בתור ציוני, שנשא תמיד
את הדגל ברמה, מבלי שום לב עד כמה הדבר'מזיק לענונוו הפרטיים ‏ (כירוע
ציונזתו) ובתוה. מנהיג, אשר
באמץ לב מאין: כמוהו יצא: המערבה ולא נסוף אמ אף בשעה, שחיוו הפרטיים
הו לטטרה להציהם השנונים ‏ של שונאי רעיוננו. "

ב לבסוף. דבר - הד"ר ברוירא - בעצמו, ,אמנם אוגנר ענו כ"ב == אמר =

לומר, שאינני ראו י לשבח, אך לא בעד פעולתי לטובת. עמי ובעד קרבנותי

| שהבאתי על מזבחו, ‏ גאלץ הייתי להקדיש את כל בתותי וחיי לטובת הציונות,

מפני שנשמתי צותה אותי, | מפני שהיא הכריחה אותי לוחי כן לא
הבאתי, שום קרבנזת, ' מפני שיפח לי רגע אחר של חיים:נאום מכל ה,מעמד
בחוום" של אונטליננט אהודי, הולך אני מגליציה. לפולין הרופית,. גליציה ורופיה
הנן עמורי התוך של היהדות דהאידנא ושל. הציונות, אשתדל לקרב את שני
חלקי היהדות הללו, בכדי שתתרבה השפעתם על ההפתחותה והשתלשלותה
של ההסתדרות 4 הציונית הכללית. את. העבודה הציונית לא אשכח לעולם',

מאיר העניש,

ישיבת הועה'פ הנדו בּקְלן +

וום "החמישי בערב.
בשעה השביעית וחצי בערב פתח הנשיא ולפסון את חישיבה.
הוא. אמר :'
הנענו עתח אל השאלה ער מעשה שנויים בפדר היום של
הקונגרס ‏ ובתקנות ההסתדרות., ‏ שני הרברים ‏ האלה תלויםי זה
בזה, ‏ אם גם' לא נבא לירי הסכם מוחלט בדבר תקנות ‏ ההפתדרות,
רוצים | אנחנו בכ"ז | לרעת את מחשבותיו של הועה"פ ‏ בבר
\ השנויים, ‏ החבר בודינהיימר עבד זה ככר תכנית לתקנות ההסתדרות .
עפ"י רצון הועה"פ הגדול <תפרסמה. הצעתו של. הד'ר בודנהיימר,
והסתדריות: הארצות השונות נתבקשו לחוות את. רעתן על אודותה,
אבל מלבד. הפדירציה האנגלית. לא טפלה אף אחת מהן ברבר,
עתה. ערך. הד'ר בורינהיימר הצעה הרשה בשנויים, ‏ אחרי שנמלך
| אתי על אודוחה,. היא: מונחת עה לפניכם בזה, בהצעה זו הוצעו
שנויים \ נכפדים אחדים בנוגע אל = הועה'פ ‏ המצומצם, = הועה"פ
> הגדול. וגם' להסהדרות. של השוקלום ,‏ עפ"י. הצעה זוי

פופקים' :
| השוקלים , מהחשב,. בתור = יסוד: ההסתדרות. \ מעתה תהיונה רלו

זי ו שיש ה כ + + / 4% 7 - ירי

4

גליון לט

האגורות' לחלקי. ההסתרהות.. שקלים יוכל' לשלם מי שרוצה. בכ
וכמה " שהוא רוצה. ‏ זכות-הבחירה תהיה. רק למי: שנמנה על
אגודה מאורגנת ושקל את שקלו . הר"ר. בודינהיימר פובר, בו שלא
בצרק נותנים את זכות-הבחירה = לשוקלים . הם ‏ צריכים. ‏ להיות
"תחלה לחברי ההפתררות.. אבל א! 0 יבחרו. עוד מאתים שוקלים
בציר. אחד, כיי אם חמשים. חברים של :אגודה אהת, צריך לפתור
את שאלת. ‏ חפדורציה. של.-,מזרחיי, ‏ המזרחים. מוכיחים, כי: עה
כה הכניטו שלשת אלפי שקלים ועוד עתידים הם להבניפ שקלים
הרבה, ולפיכך הם דורשים, כי ‏ יכירו: אותם לפדירציה.. הנשיא
מוסר. ידיעות = ע"ר | ההפתדהות | הציונות ‏ ב נ'גב סלבוניה,
זה לא :כבר. היתה . בברוד : ועידה. = לצרכי הציונים = שבארצות'
הסלביות = הדרומות, = שהתאחדו = להסתררות. ארצית מיוחרת,
ההסתדרות עובדת בחריצות ‏ יתרה ויש לה עתון: מיוחד. ההטתררות
החדשה מקפת ‏ את הציונים = בקרואטיה,.: סלביניה, = בוסניה,
הרצוגובינה ופיאומי .: הועה"פ ‏ הסכים להכיר : בזכיותיהן: של. שתי
ההפתדריות. הללו.,
המוכיר. בירגיר קורא: מפתב שנתקבל. באת נשיא הפדירציה =
הציונית ‏ האמריקאית, הר"ר. פרידינוולר | ע"ד. הפדרציה - ע066,,
*ח0ו2 01 0111118 . - הפרירציה האמריקאית קובלת על הפדירציה \
החרשה ורורשת, כי ההחלטה ‏ שנתקבלה ‏ מאת. הועידה השנתית,
להביר. בוכיותיה של הפדרציה הנזכרת. התבטל.. ה מ זכיר סובר,
כי אין הועה'פ. יכול לבטל אה החלטת . הועידה השנתית, ומציע,.
כי תפתה שאלה זו בקונגרס,
אחרי וכוחים. קצרים בהבר הפרירציות ‏ והסכסוכים שביניהן.
חזרו לשאלה. ער מעשה השנוים. בתקנות ההפתדרות,
הר'ר. גרונימן מתנגד | לשניים חרשים. הקונגרס:=
שעבר הלא עבר אך - זה תקנות חרשות, ‏ ולפיכך אנו = צהיכים
לחכות. ולראות את הוצאותיהן ולתקן אח"כ את המגרעות הקטנות,
אוסישקין;: גם אני הנני מתנגד לשנויים עיקרים. צריך, >
להסתפק רק בשנוי הסעיפים, שמוכרחים. אנו לחקן, = אבל אין
לערער. את היסודות וביחוה. לא נכין * לנמרי לקבל את הצעתו
של הד"ר בודינהיימר. ולשלול מאה השוקלים את זכות: הבחירה. :
שלהם. ‏ הצעתו : של בודינהיימר מתאמת לתנאים - האשכניום, .
אבל הלא אין התנאים הללו. יכולים לשמש קנהדמרה לרבר. אִם
נשלול \ את זכות-הבחירה מאת השוקל ונתן אותה. רק לחבר של. .
אגודה, . אז צריך. לזכור,, שברופיה איהאפשר לו לחלק -היותר גדול ! /

של הציונים | להמנות על אגודות: ‏ הרבה ציונים = טובים' אינם:
חברי-אנודות.. אותו השוקל, | המשתתף בבחירה, מוכיח ע'י. זה"
כי מתעניין הוא בהתנועה, ‏ מה שנותן. לו גם את הזכות המופרית .
לבחור. הפעיף | האחד הצריך להשתנות | הוא. זה המדבר על ,
הועהיפ. הגדול, את הועה"פ הזה צריך להקטין. כל כמה שורבה
מספר חברי הועה'פ, ‏ כן ימעט ערכי, כן צרוכום ‏ החברים. להיות -
נבחרים. ע'פ. ערכם ‏ ולא ע"פ הארצות, > שהם שייכים אליה], =
צרין. שיהיו: אנשים: חשובי-הערך באמת. ובמקימות, שהם עלולים :
להביא שם תועלת : מרובה ‏ ע"יי השתתפותם בההנהנה, ‏ חברי '
הועה"פ. באמריקה ובאפריקה הדרומית. אין :להם ערך:: לעבודתנוי:
ובנונע: לועה'פ ‏ המצומצם, מתנגד אני אל ההצעה,: שישנו. .את;
שם הועה"פ המצומצם ‏ לשם נשיאות, * שנוי השם אונו " אומ

כלום ואינו: מביא שום תועלת.. חד"ר בודינהיימר ‏ מציע, שיחלקו

את הציונים לאזרחי מררגה ראשונה ושניה. לפי: הצעה זו נכנסי
אל הועה"פ . המצומצם חמשה אנשים, שלשה. מהם: יהיו נבחרים.
מאת. הקונגרס. ושנים ,מאת הועה"פ המצומצם, | אבל' התקון הזת =

הנהו ה מאה, 2 שיבחר או ו או ה -

2/

גליון לט

> העולם 32

8

אף כי מעולם' לא נבחר ע'י הקונגרם,. מעכשו: יהי הנשיא נבחר
מאת הקונגרפ. = אני סובר, = כי. צריך, | שהועה'פ המצומצם או
הועה"פ הגדול יבחר את הנשיא, אבל לא הקונגרס. כן מציע
הרייר = בודינהיימר, | שיבחר הקונגרס שני סגנים לנשיא,: מתנגד
אני גם להצעה זו, = שואלים * עור. כמה חברים ‏ יהיו לועה"פ
המצומצם. אלה אומרים שלשה. | אלה->חמשה, אחרים--שבעה
ועור. ‏ אבל דעת הכל היא, ‏ כי מספר ידוע של חברים צריך
להמצא במקום אחר, אני היותי רוצה להציע ‏ לשנות את
הפעיף שאנו דנים בו באופן. זה: הקונגרס בוחר | וע"פ מצומצם
של שלשה ער שבעה חכרים, ששלשה מהם, לכל הפחות, צריכים
לגור בעיר אחת, הועה"פ המצומצם\ בוחר \ בעצמו ‏ נשיא, = סנן
נשיא. ומזכיר, בנוגע להשאלה. עד יפוד מחלקות מיוחרות., אינני
מבין. בשביל מה רוצים ליפדן. חכרי. הועה'פ המצומצם צריכים,
כמובן, לדון ולהחליט דבר בכל ‏ השאלות ביחר.. האחריות ‏ בעד
כל התנועה , ושאלותיה ‏ הבודדות ‏ צריכה ‏ להיות = מוטלת "על
קולגיום, * אבל לא על אנשים יחידים, | כן אין: אנשים יחידים
רשאים להוציא ‏ פקודות. אם ‏ נברא ‏ ע"פ | תקנותינו = מחלקות
מתנהלות ‏ ע'י יחידים, אז לא תהיה לנו הנהגה' כלל,

פישר מובר נם הוא, כי צריך להקטין את מספר חברי
הועה'פ, מאידך גיסא. צריך לשים אל לב, > שערך כהונת: חבר
לו;ה"פ 'אינו מונח רק בהשתתפותו בישיבות, ‏ כי: אם' בזה; ישחבר
הועה'פ יפעל ‏ לטובת. התנועה קודם כל בביתו ‏ ובארצו ויהי מתווך
בין ההנהגה ובין ההסתדרות. הארצית.

גרונימן מחוה דעתו, כי רק הקונגרם צריך לבחור את

נשיא הועה"פ המצומצם, ולא ועה"פ .| בחירת הנשוא צריכה

+להצטיין בזה, שהיא נעשית ברובדעם.

הד"ר. 1ל ץ מתנגר בכל תוקף להצעתו\ של הד"ר ‏ בודינהיימר
בדבר השנויים בזכיות הבחירה. "אם השייכות ‏ לאגודה. נעשית
כתנאי: מוכרח לזכות-הבחירה,. אז צפויה: התנועה בגליציה להריסה
גמורה ,

כהן, מספר חברי הועה'פ הגדול ‏ אינו צריך להיות מועט
יותר מדי. :גרל: ערכם מונח בפעולתם בארצם, הארצות, שאין
להן באידכח בועה'פ, ‏ חפרות = אותו עורק-החיים החזק, | היוצא

"או שצריך לצאת מתוך. חברי הועה"פ, בועה'פ תלוי הכל באיש,

חעומד. בראשו. בטיב בחירתו של האיש הזה תלויה. הפעולה

* הטובה של כל ההנהגה. אני לא הייתי מתנגד. לכך, שכל ההנהגה

תה נמצאת בידי איש א<חד. את התנאי, ששלשה מחברי
הועה"פ ‏ צריכים ‏ לגור במקום אחר, ‏ אני חושב למיותר ;. כי
העיקר ‏ היא עבורתו' של היו"ר.,

לוי מב יעל רוצה, שינהיגו את השקל הנצתי, ‏ חיינו,
שהציוני שיתן סכום כסף גדול "בבת אחת יהי פטור משלם את
השקל לבל ימי חיוו,

ולפסון אינו מוצא את התקון הוה לטוב, מפני שאפשר
ההבר,: כי האיש שעתה הוא רוכש. לו על יסוד תרומתו. הנדולה
את וכות ‏ הבחירה הנצחית, פורש את עצמי בהמשך. הזמן מן
התנועה. לגמרי, ובכ"ז. יש לו זכות-הבחירח.

ביהם: אני סובר, כי אין להמעיט יותר מדאי את מספר
חברי הועה"פ , החברים צריכים להיות נכחרים עפ"י הצעת ועדי:
הארצות, ‏ בנוגע לועה"פ המצומצם צריך ‏ להחלים, ‏ כי שלשה
מחברי. הועה"פ המצומצם לכל הפחות והנשיא ביניהם יהיו יושבים
במקום א חחר, עד כה-אין לנו: הנהגה, רק חברי. ההנהגה, והאחדות
נעדרת. וה מביא ‏ בהכרח. לירי. כך, | שהאחריות > מוטלת ‏ תמיד
רק על איש אחד,' ואותו מאשימים: אח'כ. על שלא: נמלך כפי

| הצורך עם ‏ יתר חברי ההנהגה, אכל. אם יְהַיו: שלשה האנשים

התנגעה,:

-לקולניום. במקום ‏ אחד, * אז יהיה להם אוטוריטט יותר' גדול, ‏ כן

רוצה אני לבקש, שישנו את ההחלטה שנתקבלה. על רבר "יפוד
הפרירציות, ‏ כי. אם אין, יגרום. זה לועדי-הארצות שלנו מכשולים
גדולים. דבר זה ראינו אצל. פועלי ציון, יפוד | פדרציות. אינו
מביא תועלת אפילו להפדירציות עצמן, -גם זאת ראינו אצל פועלי-
ציון. קורם השתתפו בהעבידה ‏ הכללית, בחריצות יתרה.: עתה
הצטמצמו בחונם הקטן והתרחקו מן התנועה הגדולה. ולפיכך מן ",
ההברח שיבולו,. ההחלטה ע'ר יפוד הפרירציות צריכה להתבטל. >
לגמרי . :
הר'ר ש מריהו לוין מחווח את רעתו, כי אל הועה'פ
המצומצם צריך שיכנסו שבעה חברים, הוא אינו ‏ מבין, : כיצר
אפשר הרדבר, שבעת הדמוקרטית. הואת יכול לעלות. על הרעת,

למסור את התנועה כולה לירי איש א חד. "ועד כק "לא הוה "

באמת להועהייפ המצומצם רק חבר א ח ר, והוא -- מר "ולפסון, <<"

שני החברים. האחרים מלאו אמנם את העודותיהם. המיוחדות
בישרת ‏ לב, | אכל ‏ בההנהנה ‏ לא השתתפו, אולם ‏ עמידתו "
של איש א<חד בראש אינה רק כנגד היסודות | הדמוקרטיים.
העבודה היא. גדולה יותר מראי. לאיש אחר , וזוהי פבת הבקורת
והתלונות \ הרכות,: שאנו שומעים עתה בכאן : מלבר זה נחוץ
לתת לרוסיה: חלק בתוך ההנהנה , איהוהירות ‏ במדה מרובה ההיה
זה מצדנו, *אם נפסח על התנועה ברוסיה. אם יש עדיין חיים
בציונות, אז צריכים אנחנו להכיר תורה בשביל כך. רק לההמונים >
היהודים הגרולים א ברוסיה. שם' הרוח העברי ‏ חי וקים: תמיד.. "
אם מוציאים את רופיה מן הכלל, אז יפסקו. החיים, אם. התיחסו.
ברוסיה בקרירות-רוח אל הפונר המפלגתי, ‏ אין זה אלא מפני !
שלא. מצאה ההסתדרות + ברופיה מקום. בועה'פ המצומצם .: א >

להוציא את ההסתדרות רוסיה מתוך הועה"פ המצומצם וככה גם..

אותה שבאוסטריה ובאננליה, ‏ אם יוסיפו על הועה"פ המצומצם, 5 ,

איש אחר: מרוסיה, ‏ אחר מאוסטריה ועוד, אז ישוב להיות. לנו
קולגיום, 'כשהיה הרבר. בימי הרעל, אז יתוספו הכחות, העומדים
לפקודת ההנהגה. הועהיפ הזה או הועה"פ הגדול יבחרו את הנשיא,.
וזה יותר טוכ ‏ משיבחר אותו ‏ הקונגרס. הקולגיום: הוה יפעל ‏ גם "
כנגר ההתנכרות = השוררות. בין הארצות המיוחדות, = ואז. תוטב "

גם העבודה ביותר ,‏ הלא צריכים להורות; בי נשתנה מצם הענינים . 1

שנוי. נמור, = צריך להכנים ‏ יותר ‏ תנועה - אל ההנהגה, - צהיכים
אנחנו לעבור ‏ בכל הארצות, לעשות ‏ נסיעות ‏ ועור ,+ איש: אחה'
איננוי מספיק להעבודה המרובה והענפה הואת, לפי דעתו. צריכים
להיות שבעה חברים. בוער. /
ולפסון: אין ‏ אני רוצה להכנם ' בדברי תיאוריה, ‏ כו *

במעשה הלא רכשתי לי בנידון. זה נסיונות מרובים, ‏ ומיום שמת '
הרצל הן עומר ‏ אני בלידהפפק בתוך מרכז ההנהגה. ‏ מה שנונע :> \

לועה'פ | הגדול ‏ צרק ‏ מר אוסישקין | מאך, ככל. שורבה מספר '

החברים כן ימעט ערכו. ‏ מר ביהם מען להיפך, כי צריך להגדיל\ ‏ "

את מספר חברי הועה"פ הגדול,. כדי שיוכלו להכנ לתוכו ‏ באי-.

כחן של הארצות השונות, | אבל זה הוא דוקא חפרונו של דבר. 5

הלא רואים אתם, כמה מחברי הועה"פ באו לישיבה זו, ‏ ושימו. =

,

לב. אל הארצות, שהם באים משם. בישיבה הקודמת היו חברים >

אחרים. וגם מארצות אחרות, ‏ וזה יביא לידי. כך, שהישיבה האחת'
מקבלת מפני ‏ סבות ‏ ותנאים' שונים / החלטות מהופכות | לגמרו\ <
מאלה , ' שנתקבלו ‏ בישיבה: הקודמת, | מפני ‏ חלוף : האנשים ,
המשתתפים בה. ואת חברי הוה"פ בוחרים לא ע"פ איכותם, אלא
עיפ הצעות ‏ ועדי-הארצום, ולהקונגרם = אין: די פנאי = והזרמנות :
לחקור ולדרוש, אם ההצעות האלה מתאימות \ באמת. לאינטיריפי
בבחירות מכריעות. רק = בוונות = מקומיות = ומפלגותיותו.

14

> העולם 9

.

3
גליון לט

0-3

מאידך ניפא בוודאי שנחוץ ‏ הדבר. מאד, בי נשיאי הפתדריות

הארצות. יהיו חברי הועה"פ, ואם. אין, אפשר הדבר -- ואמנם

היה: כזה. קודם בפועל. -- כי = הנהגה הפתדריות הארצות תחי

נמצאת. מחוץ. לכל חבור. עם הועה"פ,

בנוגע לועה"'פ המצומצם אין הצעותיו של הד"ר. לוי גרועות

-ב"ב. אבל. בפיעל נוכחתי\ מהנסיון, בי | אי אפשר כלל לעבוד

בצוותא הדא עם שבעה חכרים, . החברים מפוזרים בכל העולם

וגם ברצונם = היותר טוב הם יכולים להאסף ‏ יחר. רק לעתים

רחוקות מאד, המו"מ ע'י חליפות מבהבים אינו מפפיק, ‏ כמובן,

לפיכך. יוצא. מטבע ‏ הדברים. גם ע'פ שיטה. זו, כי בפועל נמצאת

ההנהגה בידי איש א<חד. וגם בחיי הרצל, כשהיו חמשת

החברים. יושבים בעיר אחת, לא חרלו מהתאונן. על. שיטת-

ההנהגה האוטוקרטית: של הרצל,. בוודאי אין אני רוצה להשוות

"> את עצמי להרצל; הרי הטענות נגדי שונות לגמרי. מאלה שטענו

נגד. הרצל, ‏ אבל צריך. לזכור זאת: . אומרים: אתם,. בי נחוץ

הדבר, שלרו:יה ולאוסטריה יהיו באידכח בההנהגה. אבל הלא אין

לנו לדין לא באינטיריסיה של ההסתדרות ברוסיה ולא באלה. של אופ:

טריה או של איזו ארץ אחרת, כי אם באינטיריפים ציוניםדכללים, הן

באמת אין. אתם רוצים לברוא ‏ כהונותךשלדבבור, = וכל. כוונתכם

חוא רק, שתהי העבודה נעשית. באופן יותר יפה, אבל את וה

לא תשיגו :ע"י תיאוריות, אלא אם תבחרו אל ההנהגה באנשים,

היכולים לעבוד ולעבור ביחר עם אחרים, ע'פ השיטה של. עבשו

| היה בכ"ן אפשר הדבר לההאסף יחד לעתים קרובות, גם חליפת-

המכתבים \ בין. שני אנשים היתה קלה : ביותר. אם. יהיו לכם

שבעה חברים, ותצטרכו המיד לפנות. אליהם בשאלות, או תקבלו

שש תשובות שונות, ואז- או שיהיה ‏ צורך. בדבר.: לשוב - ולהציע

. שאלות, ‏ או שסוף סוף יהיה האחד, המכריע: ברבר על. דעת

עצמו, ‏ אמנם | אפשר לתקן- את השיטה. הזאת ‏ ע"י. זה, שניפר

= = לשכות מיוחדות,. כל חבר הועד יפקה וינהל לשכה מיוחדת וישא

= את אחריותה. עליו. אז, כמובן, צריך יהיה ‏ לבחור אל הלשכות

הללו. אנשום, שיהיו מוכשרים איש איש להנהגת | לשכתו.. אין

הדבר מספיק, שתבחרו באנשים, שאולי הם יותר ראוים והגונים

<< לכך עפ ערכם, מחברי ועה"פ המצומצם דהאידנה, ‏ נחוץ. הוא,

= כי יהיו האנשים. יותר מוכשרים להשתתף בההנהגה. .אומרים

אתם,. כי. אינכם מרגישים שיש. יד מנהיגה ובכ"ז אתם ‏ מבקרים

באופן ב"כ | קשה את ההנהגה, כי. היא עושה הכל. על דעת

עצמה, אומרים אתם, כי איננו יודעים פה מהנעשה. ברוסיה: האם

אין המזכיר הראשי שלנו, מר סוקולוב, עומד = בחבור שאינו

פוסק עם רוסיה + ובנוגע ליתר הענינים הלא יש, לי פה גם

<> הר"ר בורינהיימר, שאני נמלך בו ושואל בעצתו בכל. הענינים

החשובים+ אמנם בודאי היה זה יפה מאד, אלמלי היו לנו. בראש

התנועה רק אנשים כאלה, היכולים להקדיש את עצמם לעבורת

> הציונות בכל | כחם וומנם = ולבלתי עסוק בשום ענינים אחרים,

אנשים שיקבלו שכר בער עבורתם. כמובן,. \ אבל עד שיהיו לנו

אגשים. כאלה נהיה מוכרחים לתקן את החסרון בזה, שנחלק את
| עבורת ההנהגה ללשכות שונות, לשכה לשכה למקצוע. שלה,

מר אוסישקין טען נגד זה, שבקונגרם השמיני נבחר הנשיא

מאת" הקונגרם ‏ ולא מאת הועה"פ, כמו שחיה קודם. ‏ אני ‏ בעצמי

השתדלתי להביא לידי השנוי הזה כבר אמרתי . קודם, כי ביחס

להרצל נהנו באופן אחר משנוהנים ביחס אלי, בנוגע | להרצל

היה זה דבר המובן,. כי היה לנשיא גם מבלי שנכחר מאת הקונגרס,,

אבל בנוגע לי לא היה זה דבר המובן כלל, זאת ראיתי בשעת
הקונגרס השביעי, לאחר שנבחר הועה?פ המצומצם מאת הקונגרס,
הציעו לפני פהאום כתנאי מוקדם לבחירחי בתור ‏ נשיא. דבר,

ו

%

שער כה לא דברו על אודותיו כל .ולא ידעתי ממנו כלום, והוא,
כי צריך. יהיה ליסד לשכה גדולה בברלין ולעשות את ההכנות
לבך, כי שני החברים הרוסים ישבו בברלין, אני נמצאתי. אז
במצב של אונס, אלמלא הסכמתי אז אל התנאים האלה, כי אז
הביא זה לירי משבר בההנהנה. הקונגרס כבר נסגר אז, ולא
יכלו לפנות אליו בשאלה, במצב שבזה הייתי מוכרח אז להסכים
אל התנאים, אבל. בלבי החלטתי, ‏ כי אין להניח לדבר .זה
להשנות. בפעם השניה. רק להקונגרם יש להציע תנאים, אבל
לא לועה"פ המצומצם,

עתה רוצה אני לחוות את רעתי ברבר ההצעה, להעביר
את הלשכות, לברלין,. בשקבלתי את ההנהגה, התנגדתי. לכך נגור
גמור, אבל לאחר שכבר נסתררו. עתה הלשבות ונתקנו כראיבעי,
אין אני רוצה להתנגר עור להעברת הלשכות. אין אני ‏ מבטל
את הטעמים, ש ב עד ברלין, כשאני לעצמי הריני ‏ יודע מקום
אחר, שהוא יפה יותר הרבה מברלין להיות למקום ההנהגה, ואני
יכול רק להביע את משאלתי, כי יצלח. הדבר. בידנו | להעביר
את ההנהגה לשם בוזמן היותר | קרוב, | בווראי | שישנן מעלות
מובות. לברלין, ואם עומדים אתם על דעתכם אפשר לעשות את
הנסיון הזה. אבל כשאני לעצמי הייתי פובר, כי אי אפשר הדבר
להפריר. את הלשכות מאת ההנהגה, ‏ וכי צריכות. הנה להמצא
במקום אחר, אבל מאחר שאין ביכלתי לשנות את מקום מגורי,
לפוכך. לא יתכן: הדבר להעמיר אותי. על ;הבחירה בתור. קנדידט
לנשיאות . כמובן אופיף. להקדיש. גם אז. את; כחותי . להתנועה
ולעבוך באותם המקצועות, ‏ שנצטמצמה בהם עבודתי מתחילת
התנועה. הלא אינני רבוק בכהונת הנשיאות .. אינטיריפי ההפתדרות. = .
יקרים: לכם -ולי. הרבה יותר מתאות הכבוד הפרטי.

מכל. הרברים שאמרתי. עד כה יוצא, כי שאלת ההסהדרות
צריכה לקחת בקונגרים הבא מקום גדול מאד. כל הויכוחים ע''ר
בחירת. הועה"פ,. שנתעוררו כאן, בוודאי שוביאו ‏ לידי ‏ תקונים,
בספר הקקנות, אבל אני פובר, שצריך יהיה לשנות גם סעיפים
אחרים, כמו, למשל, את ההחלטות בדבר יפוד פירירציות חדשות
ועוד.. על כל פנים נחוץ הבר לברר בפרטיות את השאלה ע"ר
השנויים בספר-התקנות ער הקונגרים ולקבל בוה אם אפשר החלטה
ברורה, | בכדי שנבא. אל הקונגרים | בדעית, שנתבררו לנו
כל צרכן ,

הובותים ‏ ע'ר שנוי התקנות נמשכו עוד והוצעו = הצעות ?
שונות, ‏ לבסוף נתקבלה החלטה. לפרסם. את התקנות ‏ ב,ולט"
ולררוש מאת חברי ההפתדרות לחוות את רעתם בענין זה,
בכדי ‏ שאפשר יהיה | למפר | חמר מרובה לועדה. שתבחר. ע"י
הקונגרס לדון בשאלה זו. בכלל באו כמעט כל חברי הישיבה
לבלל | רעה אחת, שרק. סעיפים | אחדים מספר התקנות
טעונים שנוי,

אחרי: שנגמרו הוכוחים ע"ד ההפתררות ‏ נאם הנשיא ולפסו
את נאום הפגירה , ,

הריני נותן: תודה לכם, ארוני, . שבאתם לכאן . מודה אני
שנסער לבי מעט, | באשר קבלתי, את הידיעה מן ‏ -המרכזים
שבאוסטריה וברופיה כי | לא יבואו. החברים. משם : אל הישיבה,
מפ.י שלמרות רצונם נקראה הועידה לקילן ולא לברלין . התפלאתי
על היריעה הזאת, כי לא יכלתי להעלות ‏ על לבי, שאמנם ומנעו
החברים את עצמם מטעם זה לבא ולהשתתף . בהועידה,
שמחתי, כי. לא. נחעיתי בתקיותי, וכי: באו החברים אל הישיבה
במספר הגון, ,

אדוני! : גם בישיבה ‏ זו, ‏ כמו שהרבר הולך ונוהג = אצלנו
נשפטתי במרת בקרה קשה. הלא עור. מתחלה. תנועהנו: הורגלהי,

/
ל

גליון לט

> העולם 3 , 155

לבקר. לפיכך. אונני מתפלא כלל, ‏ אם אינכם' שבעים - רצון. טמני.
גם לי אין שום סבה להיות. שבעי:רצון מהבלן אבל מבקש. אני
מנם לשים אל לב, כי אין כל איש שיבול לעשות יותר משאפשר
לו. | ברצוני הטוב הן אין אתם ממילים ספק, ומקוה אני, = כי
נוכחתם, שעבדתי באמונה, כמו שיורע. אני ‏ על אודותיבם , . כי
רוצים: אתם ‏ רק במוכה התנועה, ‏ אם נזדמן יחד. לעתים יותר
קרובות. ונוכל לבקר לעהים קרובות' את העבורה כולה, או נשיג
בזה הרבה, ‏ גם תסתתמנה לא מעט מענותיה של הבקרת.

גם בישיבה א זו ראיתי, = כי יש שאיזו מחברינו
נופלים ברוחם ומביטים. בפיכימיות. על עתידות ‏ עבורתנו.

מבין אני, כי = באים מומינטים ‏ כאלה .| רגעים :של ירירה
מצויים. אצל בל הנועה.. אבל אם נסקור | פקירה - לאחוח. על. כל
הולדות התנועה, = אם נעביר ,לנגד' עינינו ‏ מה שיצרה התנועה
במשך.. י"ב שנותיה, וזה שפעלנו גם בעת האחרונה, אז אין לנו
באמת. שום יפוד לפיסימיות . | גם בשנים האחרונות צעדנו צער
אחר. צער קדימה, וחושב אני, כי אין. לנו. כל. סבה. לאי<רצון.

בסגרי ‏ עתה ‏ את הישיבה, ‏ אני = קורא לבם : , להתראות
בקונגרס התשיעי בהמבורג!"

מה-חילים

בְּתִיָינוּ:

. בּצִיונוּת ,
1 הועד. המרכזי מודיע, שבחירות. הצירים מרוסיה. להקונגרס
*' התשיעי ‏ שיהיה בהמבורג בימי י"ר--" ‏ מבת | | 18/4119
בצמבר) | נקבעו. לימי. א'הו'.. בסלו (39/94-1/44 נובמר). ‏ בבחירות
= צריך: להתנהג לפי חקי תקנות ההסתדרות, פרומוקול של הבחירות
צהיך * להכתב. על הפורמולים המיוחדים שישלחו למטרה זו לכל
| קבוצות השוקלים בימים הקרובים,

: תיכף אחרי שתגמרנה הבחירות צריך להמציא את הפרוטוקול
אקומפליאר אחד להוער המרכזי. ואת השני אל הלשכה המרכזית
בקילן .(81 ₪ 80 מ011יה ה6זגו810'ו1ת06 180180[108מ0ו2 16ב מ01\)
= המחאות על הבחירות צריך להמציא לועד המרכזי וללשכה המרכזית
= לא ואוחר. מדי"ז כפלו. (19. נובמבר),

> | ועד השוקלים מחויב | להודיע את. כל | השוקלים על דבר
זמן. הכחירות ומקומן" ואופנן, את אופן הבחירות. (ע"י אספות
או גליונות-שאלה) קובע וער השוקלים בהתאמה אל תנאי המקום.,
<< חשבונות השקלים צריכים להגמר עד הבחירות, הרשות לקחת
חלק בבחירות תהיה רק לאותן הקביצות ששלחו. ער א' כסלו (,,/1
ובימבר) אל הועד המרכזי את סכומי השקלים. ורשימת השוקלים,
-=- בימי ט'ו--ט'ו מרחשון (1%/31-17/40 אוקמובר). היתה
בפטרבורג מועצת: חברי הוער הפועל הגרול שברוסיה . השאלה
העיקרית, שרנה בה המועצה, היתה שאלת השנוים בועד הפועל
מצומצם ושאלות אחרות, הנוגעות להקונגרם התשיעי והועידה
חמשית של ציוני רוסיה. המועצה הכירה. שצריך להעביר. את
ההנהגה המרכזית מקלן. לפריז, ואם איהאפשר יהיה. דבר. זה --
לברלין, הוחלט גם להציע לפני הקונגרס לו\גדיל את מספר. חברי
זועה הפועל המצומצם עד שמוגה אנשים, ששלשה מהם ישבו
במקום ‏ אֶחֶד. פרטי ההחלמות יבאו בגליון הבא ,
-= מאת. לשכת המודיעין, שעל יד הועד האודיסאי. קבלנו
תלגרמה זו + מפני: הקרנטין נפסקה, בספינות ההולכות ‏ לתירקיה,
| לפי שעה, קבלת. נוסעים במחלקה השלישיתת, ,

- וצאה לאור בהוצאה מיוחדה בעברית ורוסית החוזר גומר. 10 ע"ר

ועירה ‏ החמישית ‏ ותשלח אל האגודות ‏ ע'פ. הררישה הראשונה.

1

-- בתשובה על שאלות רבות נתבקשנן להוריע בי משלח ‏ שובהות
השקלים לשנת הייג לקונגרפ יתחיל כעבור שבועות אחדים אחרי הקונגרס,

--= מודיעים לנו, גי בהרבה ערים בשבול התנאים החצוניים | האוח
נוחים תסודרגה הבחורות אל הקונגרפ ע"י. גליונות:שאלה שישולחו לכל השוקלים:

הדירקטוריום של הקה"ל החליט לקרא בימי הקונגרס לועידת הממונום
של הקה"ל שתדון בעניני: סדור קבוין הכסף. ברבע האחרון נכנס. לקופת הקה"ל '"
מ-94 מדינות. 198,191.99 | מרק.- לגבי הרבע השלישי | של השנה שעברה
נתרבה הסכום עד ל:9/' 100, את המקום בראש לוקחת רוסיה ב-18, 57,685 מרקו

-- מלואדו (פלך מוהילוב) מודיעים לגו, כי ב:19 פנטיבר נערכה שם*
אספת השוקלים שלהם נמפר דו"ח ע"ר העבודה בשנה החולפת, מר' ג, וליג
נאם ע'ד התעודות היותר קרובות של ההתישבות \ כא"י, נבחר ועד חדש
משבעה אנשים, בשמחת תורה ערכו הציונים ,מנין" ששם נאסף לטובת הקה"ל
5 ר".

--- מהורודניצה (פלך וואהלין) מודיעה לנו אגורת. הציונים ‏ ע"ר
ענודתה במשך השנה העברה, מחדש חשון תרפ"ט עד חשון תר"ע.. האגודה
שלחה לקה"ל 85,40 ר'; קופםאות נמכרו-- 48; | לוער הרצל נאסף--91 ר'ן
תוי נורדוי = גטברו בטחיר 3,60; גלויות וגלונות של הקה"ל נמכרו בסכום
0 \. שקלים 40 ר'; ‏ מס המפלגה--4 ר'; לטובת הועד האודיסאי נאסף
8 ר'; לטובת הגמנסיה העברית--10,90 ר. בן גם נערכו נשפים ומחוות
ונפוצו מאות חוברות של הקוניקה.ביבליותיקה, ‏ האגודה השתדלה גם לרכוש
הותטים בעד עתוגותנו. בכלל התגברה הנטיה לציונות,

-- מאת הפדרציה ,מורהי" נתבקשנו לפרסם את החברים האלה:

בישובת. הועד הפועל הגדול מיום כ"ט תשרי ש'ו נתאשר ה,מורחי"-=
אחרִי שמסר ללשכת המרכזי. בקלן יותר מג' אלפים שקלים -- לפדרציה
מיוחרת.

אנו מודים פה לכל חברינו בדעה, אשר נתנו. ידם לעבודתנו,

באשר רק זמן' כצר מא נשאר ליום ט"ו חשון -- הומן האחרון שנוער
מאת המרכן ‏ לקבלת כסף השקלים -- לכן מבקשים אנחנו את כל חכרונ!
שנשאר עוד בידם בפף מקבוץ השקלים לשלוח מיד ושר. ללשכת הטרבו בקלן
(31 טיה 60% 20181260 08ו18)1801מ )/10‏ עם '
ההודעה ‏ ,בעד המורהי". התלושים מבקשים אגו לשלות תי"ם להרם א \,!
ריינם נ'י. בלידא או לנו -7101ו110\, 411 ]חבז מש הזג) 60011 .ז)
.3 88806 08שו!), 5

אנחנו מודיעים שבעת אחת עם הקוננרס בהמבורג תהיה גב קונפרנציה
מזרחית . הפרטים עוד נודיע..

אנחנו מבקשים ג'ב לבחור ביחוד עם הצירים להקונגרם צירים להקוני
פרנציה הואת, (למאה שוקלים ציר אחד ; תקנות המורחי 68).

-- מעדינבורג מוריעים לנו, כי. מרת פייונר נשאה שם, ע"פ הומנת |'
אגודת הציונים , גאום . ביחוד דברה הנואמת ע"ד , בצלאל" ודרשה לתמוך בו
האולם היה מלא מפה לפה. הנאום עשה רשם חזק. רבים מן הקהל הוימו
את תרומותיהם ל בצלאל" + .
מיום 14 עך יום /91 לחדש פנטיבר נכנפו אל קופת | הלשכפה.:

המרכזית של' הקה"ה ברוסיה הסכומים האלה!'

נדבות כלליות 8 ררוב

מסהעצמי 8
פנקסידשוברות ג
קופסאות 0 -,
ספה"ז = (תשלומים לשעורין) 8
קערות 8 -,
עצוחזית ככ
נמכרו = תוי קה"ק. בסכום 8
: גליונות תלגרמה יְ -9 1
סיה 49595 רהכ,

רשימת "' סכומו השקלים שנכנפו בעד השנה השתים-ע שרה.
לקונגרס מן הראשון בספטמבר ער העשירי. באוקטובר.
אנטאפאל, טלך גרודנה 40 ר. ; אשסיאני, פלך ‏ וולנה 8 ר. 76 קון
אלוטא, ‏ פלך סובלק 15 ר.; אסטראני פלך וואהלין 5 ר. 66 ק.; אוודא, פלך
מינפק :6 ר,1 אלעקסאנדראוו , ' פלך וולאדימיר 8 ר:; אסטארא 11 /ר. 75 קון
בערעסטעצקא ,‏ פלך וואהלין 26 ר,; בערריטשעוו, פלך קווב 1 ר, 90 תי

ל
0 1 > % \

גליון לט

בענדין 17 ר,; באבהינעץ, פלך הרפון 45 ר,; באחמוט, פלך יעקאטעריגאסלאוו,

= 88 ך.; בליושקי, פלך קליש 20 ר,; | באהוסלאוו, פלך קיוב 25 ר.; גאסטונין ,:

"= פלך ורשה 26 ך,; נאלאוונא 2 ר.; דובאסארי, פלך חרפון 25 ר,; דאבריאנקא
פלך צהניגוב 15 ר,; דעמיעווקא, פלך קיוב 25 ר.; דונאיעווצי, פלך פודוליה
8 חר ווערחוטינא, פלף מיגסק 5 ר.; וישקאוו, פלך. ורשה 97 ר. 50 ק.: וועלי
ו פלך קליש 21 ר.; וואסילקאוו ,‏ פלך קיוב 5 ר,; וילנה 60 ר.; וואבאל=
ניק 14 ר. 70 .ק,; ווערושבאלאווא, פלך סובלק 50 ר. 50 ק,; וויטעבסק 100
ה זואסילקאווקא, פלך יעקאטערינאסלאוו 50 ר,; וארנישצע, פלך קיוב 15 ריג
זוראוועצי, פלך. מוהיל ב :10 ר\ן ווואנעץ,. פלך פודול 17 ר. 50 ק.; חאטין, פלך
| בסרבוה. 30 .ר,; ‏ חארקאוו. 190 ר,; משודאוו, פלך נאווגאראד 5 ר,; טיראפ-
פאל, פלך חרסון ‏ 25 ד.; טאמאשאוו,. פלך פטרוקוב 79 ר. 57 ק,ן טשעטי
שערסק, פלך מוהילב. 20 ר.; טשערגאביל, פלך קיוב 6 ר,; יארטאלינצי, פלך
פוהול ‏ 50 ק,; יעקאטערינאסלאוו 23 ר' 75 ק'; יאנאווקא 97 רי; יעלעץ, פלך
= ארואל 8 ר,; לעאווא, פלך בסרביה 30 ר,; לאחוויצא, פלך פולטבה 5 ריג
לואדי, פלך מו..ילב 15 ר.; לאדו 200 ר.; לאמושא 17 ר, 35 ק, לענציצא
5 ר. 50 ק. ‏ לאוויטש, פלך מינסק 18 ר;; מוהילם גוב, 5 ר,; = מיישאגאלי,
פלך קובנה 6 ר. 50 כ,; מאסקווא 61 ר,; מאלון, ‏ פלך קיוב 6 ר.; מארדא:
ראווקא 7 ר,; מינסק נוב. ‏ 48 ר. 43 קין מאריאמפאל, ‏ פלך פובלק 81 רי;
מישקאוו, פלך פמרוקוב 1 ר. 50 ק. נאוואכאראדוואלינפק 48 ד. 70 קי; נא*
וואדוואר, פלך ורשה 99 ר, 80 ק. נארעוו 10 -ר. 40 ק.; פלוצק פלך מינסק
12 ר,; סאחאטשאוו 61 ר,; סיםנא 8 ר. סטאווישצע 18 /ר. 50 ק,; פרעדנא-
בורא, פלך צרניגוב 18 ר.; סובלק, 'גוב. 15 ר, סאקאלאוו. 5 ר.; פיקאוו, פלך
פודול 4 ר. 50 ק.; פינוא / 29 ר. 50 ק,; פטקאוו 5 ר. 95 ק. פולטופק, פלך
ורשה 5 ר. 50 ק.; פעאדאסיץ, פלך טבריה 100 ר,; פלאנסק 88 ר. 50 קן
צאריצין 74 ר. 17, ק.; קובא, פלך באקו 42 ר. 50 ק,; קאוועל, פלך וואהלין
7 4 50 ק.; קאנין, פלך קאליש 16 ר. 50 ק.; קיידאנאוו פלך מינסק 56 ר.;
קריווא-אוערא, ‏ פלך חרסון 9 ר,: קופין, פלך פודול 55 ר, קאראבעץ פלך
| סמולגסק 8 ר,; קארטוו-בערעוא, פלי גרודנה 78 ר. 50 ק.; קאשעדארי 5 ר,:
קאנטיופ 55 ר.; קאזלאוו 50 ק,; קרעטענקץ, פלך וואהלין 9 ר. 50 קון ראי
שיעני, פלך קובנה 21 ר. 50 קון רובועוויצי, פלך מינפק ?. ך, :90 ק,: רומני
פלך פולטבה 25 ר,; ריבניצא, פלף פודול 5 ר.. 60 ק.; רייגראד 8 ר.; ראקאוו'
> = ! פלך. מינפק: 5 ר,; שאדאווא, פלך קובנה ‏ 5 ר.; שערעשין, פלך לובלון .5 ר,;
שאוולי, פלך קובנה 80 ר, 1 ק.ן שטוטשין 84 ר. 75 ק.; שאקי, פלך קודנה
9 "ס'ה 2022/ה. 24 קינ
עם הקדם ע"פ העולם נו' 31.85. 10935 ר: 55 קו

6

בְּתַפוְצות יְשרְאֶל,

8 ו קרואי הועירה הקובנאית קכלו את המכתב הזה מקובנה:
5 ' ,הועד המפדר את' המועצה, שנקראת ברשיון הממשלה בעור
> קובנה, לרון על. עניני החיים. היהודיים הפנימוים על:פי הפרוגרמה שפרפמנו
, במכתבנן הצירקולארי מיום 30 בפנטיאבר, מצא לנחוין וליתר. נכון לדחות את
= המועצה האמורה לחורש נוואבר (לערך בימי 92:90) שנה זו".
. ,בדבר הימים הקבועים של המועצה בדיוק וכן יתר הידיעות הנחוצות
נודיע לכם בשעתם, בעד הועד המסדו, א, ב, וואלף,
-- האספה הכללית של המועצה לענין ההנהגה העצמית דנה בהצעתו
של מוניסטריום הפנים: בדבר שנוי סדרי ההנהגה: של ערי פולין.. היהודום לא
הוזמנו אל האפפה הזאת, : נשיא המיניסטרים, = סטוליפון, : אמר. בין יתר דברי
אומו! בשעה שערך המינוסטריום את ההצעה קכל ליפוד. הנחותיו את חוקי
הערום משנת.1893,. הוא שאף למנע את המופרים החדשים משאיפות וגטיות

אוטונומיות = ולת להרוסים, ‏ מבלי שים לב למפפרם, את...הזכות. להשתתף "

בהנהגת הערום, אנו הוצים. לראות בערי פולין הנהגה עצמות ‏ פולנות הנכנעת

| להאידואה הממלכית הרוסית, נבחרי הערים נחלקים לשלש קוריות: | הראשוגה
של רוסים, השניה של יהוהים - והשלישית של יתר התושבים, בדי שלא יקבלו
היהודים, | שהם רוב תושבי הערים, ‏ את המספר הטכריע ‏ בין חברי הדומה,
. אומרת ההצעה' להננים. את היהודים אל הדומות ‏ העורוניות במספר חמישות
של כל חברי = חדומות, \ הלשון: הרשמית. לעריבת = ניירות = ולמשא ומתן ‏ עם
הממשלה היא הרוסית, לפי הידיעות: האחהונות-כבר יצאו. הפולנים. מן המועצה
הזאת,.מפני שמצאו, בי: שאיפותיה. של המועצה.פוגשות. בכבודם. הלאומי, ובדת

הקתולית, ‏ בורשה. התחילו חוגי ‏ העסקנים הצבוריים לעסוק בדבר, ,היהודים
הלאומיום | מוחאים כנגד ההגבלות ‏ ובהסבימם לחלוקה לקוריות לאומיות. הם
דורשום " שמספר צירי בל קוריה יהא מתאים למספר היחוסי של התושבים
מלאום זה,

-- בימי 6 ו-7 לאוקטובר היתה במינסק אספת' הועדים והמורשים של
לשבת המורשים' בפלך מינסק , המועצה קבלה את ההחלטות האלו?

כל נורד צריךלקבל פספורט עולמי. לעצמו ולאשתו. ‏ טוב לועץ,: בי כל
הצעירים מבני 16 ירשמו.-את עצמם. בעוד מועד באותו הגליל ששם הם נקראום
לצבא . נחוץ להשתדל, שיתירו לאלה החיבים לשלם -300 רובל קנם ושאין
להם בל נכפים--לקבל תעודת מסע לחו"ל . נחוץ להשתרל, בי בעלי מלאכה
וקבלו תעודות מפע לחו"ל בוול ע"פ החוק .

ע"ר. עורה מדיצינית נתקבלו ההחלטות האלו : להפיץ. ידיעות. ע"ד
מחלת הטראבומה וע"ך אמצעי המלחמה בה, להשתדל, בי בשעה שאבי
המשפחה נודר: מביתו יבקה הרופא נם אף עיני בניו ואשתו * לועץ את הערים
הקטנות , בי בהומינן להן רופא תשימנה לב , שיהיה הרופא גם,מומחה למחלת
העינום. ‏ לתמוך בבתי.החולים למחלות העינים , | כדי שיוכלו הנודדים למצא

| שם עזרה.

נתקבלו. גם החלטות בנוגע למשפחות שבעליהן עוובים ‏ אותן בלי. בל
אמצעי מחיה, בנוגע לעבודתה של הלשבה נתקכלו ההחלטות. האלו: אם המורשה
באחת מערי הפלך איגו יכול לתת ל נודד את הידיעות: הנחוצות לו צרוך הוא
לפנות. אל הועד בטינסק או אל הלשכה המרכזית. ‏ אם והיה צורך לבא במשא
ומתן. עם מוסדים בחו"ל או חברות ‏ האניות נחוץ לפנות אל הועד הטינסקי , או
אל- הלשבה המרכזית . !

-- ולאדימור בורציב. גלה פרובוקטור והודי. חדש, אחרי זה של ,הבונד"
בקרב הסיומאום ,‏ שמו -- אלכסנדר ‏ אוסיפובוץ ‏ רוזינברג . = בורציב. מבְנה,
אותו. בתאר ,פרובוקטור ישן, מנוסה, שכבר וכה לשם". מתחלה היה רוזינברג
סדר, אחרי כן ס.ד, מהם עבר אל ס.ם , ובעת האחרונה היה בין העסקנים
הראשונים ‏ של הפיומאים +

--- בהצעתהחחוק = של הממשלה ע"ד ומוד זומסטבות | בחבל המערבו
ישגו סעיף האומר, = בי עד שיתבררו. החוקים ‏ הנוגעום ליהודים, = לא ינוחו
ליהודים : להשתתף בבחירות. אל הזומפטבות. וגם. להבחר בתור גלאפנים אליה,

--- הדופארטאמונט. המידיצוני ערך הצעת-החוק בדבר ‏ יפוד בית:ספר,
מווחד לתלמידיירוקהים, = עם ‏ זה אומרים לאפור. על מחזיקי בתיההאפתיקאות
לספח הלמידים - אליהם, ‏ בבה"ס הזה אומרים להנהיג ‏ גורמה מיוחדת. בשביל
היהודים,

הריפוטאט. נוסילוביץ שלח גליון ‏ של שאלות אל | הרבה קהלות

/

ושראליות בערי התחום ‏ ומחוצה לו ע'ר "וחוסיהם של בני עם הארץ' אל

היהודום. עתה בבר קבל. מר ניסילוביין. כמאה וחמשים תשובות, כי בכל מקום
שוררום יחוסים. לא רעום בין הנוצרים והיהודים, ורק הפויוזניקום מפריעים ברברי

בּמוַרָת. / 1
ל

\

%

- = לפי ידועות נאמנות נשלחה "יי טלאט:ביי לפחת ירושלים תלגרמת. ‏ ,

עד הפתקא האדומה, וזה לשונה: ,מפני ‏ שרק הפרלמנט יבול להחליט ‏ בענין
שהותם: והתישבותם של יהורים בפלשתונה ומפני. ישאי:אפשר. יהיה: להפרלמנט
לדון בשאלה זו תיבף בשיפתח, חננו מצזים. לשמוה את החקים: הקימום ‏ ע"ר
הכנוסה. לארץ, עד שיוצוא הפרלמנט חקים חדשום ברבר שהותם של יהודים
בפלשתינה". לפי שנורע, חושבים לבטל את .הפתקא האדומה וגם את החק ע"ר
הזמן ולהנהיג ‏ במקומם: 1) שת רשם הממשלה הרוסית על תעורותיהם של
האימיגרנטים שחדלים ‏ הם להיות ‏ נתונים ‏ רוסים | כשהם נכנסום לתןרקוה+
9) הנכנס צריך יהיה\ להוכיח " שיופל לפרנס. את. עצמו או שתראגנה בשבילו
חברות: העופקות: באימוגרציה ; 8) שיקבע. מספר מכסימלי לשנה של הנכנסים +
אי אפשר לקבע. מסמרום בידיעה זו ביחוד: בסעיף השלושי,

- -באולם הקלוב ,דעס איגטים" ‏ בסלוניקי הרצה בחוהמ"פ האהון הפרקליט
משהיכהן ‏ לפני- החברים ‏ ע"ר' עבודת הקלוב |במשך השגה וע" העבודה העומדת
עתה על סרר היום,. הגואם. הראה : על התפקיר הגדול שמלא = הקלוב: בהרמת
הרוח = הלאומי. בקרב. יהודי. פלוניקי. ועל. עבודתו לאחד .את .הקהלת,. העבורה
הוותר נכברה העומדת. עתה לפני .הקלוב היא עכודת. הפתדרות .הקהלות. בערי
תוגרמה. ההרצאה עשתה רושם חזק על. זצאספים.. /

בע 0 .ימי ו 6

100 .1 הת 118 סהת6 '"

4 /

7

מתקבלת התימה לשנת תר"ע על

=- ,הפועל הצעיר ==-=-
כלי מבטאה של הפתדרות הפועלים העברים בא"י.
והפועל הצעיר",
יוצא. לאור פעמים. בחדש ע"י הועד המרכוי
שתי שנות. קיומו של עתוננו בררו ‏ למדי. את. טיבו
הקהל העברי,
רה תחיה מגמתו הראשית: לפול ולהאיר לפני
הפועל את הדרך המובילה להטבת מצבו ולהקל
עליו את האפשרות לבוא ולרכוש את מקצועות העבודה
ההולכים ‏ ונבראים ‏ עה לעינינו, וביחד עם זה להכנים את
החכרה ‏ לתוך' כל שהרות ‏ עמנו בארץ, כי התרבותו של
הפועל העברי והתבצרות בכל ענפי העבורה--
תצאי הכרהי להתגשמות הציוניה.
גם להבא יהיה ‏ עתונגו במה חפשית בשביל כל ענוני
הציוניות והישוב, והענינים .הכללים, ההולכים ומתרחכים הודות
לתנאים - הפוקיטיים החדשים, ימצאו בו הארתם. היותר. רחבה
כמו ער עכשיו נופיף גם להבא לבקר בלי משא פנים את
המוסדים אף אך היותר | חביבים ‏ עלינו, ונשתדל לברוא. דעת

לפני

קהל ראויה, שהמוסדים שלנו יתחשבי-אתה,
הטחיר = לשנה + ביהודה .5:50 5ר'. = = גליוגות בודדים--4: מתליק
בלול = 2 . 5
1 ברוסיה .220 רבו . 10 קופ'
. , בותר הארצות-- 6 = פרי 25 סנתים

- החותמים ‏ מכל' הארצות ‏ יכלים לשלוח. את דמי החתימה ‏ ישר
אלונו ע"י המהאת-הפוסטה ששמה.
שניני המערכת. והאדמיניסטרציה וגם למשלח כפפים

מן: תשרו תר"עש 25
א *הוס0לגא 7 ו ספ
הסוכנים ברוסיה מתכקשים לפנות רק. לפוכננו הראשי הוא בימה"ס השתר
.16 ,10088 ו המקבל חתימים ומוכר גליונות בודדים? "בשבול

בל רוסיה:

לבל

הבתבת

נמצאים למכירה במספר מצומצם קומפלקטים של הפוה'צ לשגות
תרם"ח ותרס"ט , מחיר בל שנה 5 פר. לחותטים על הפוה"צ לשנת ‏ תר"ע,
" שישלמו דמי החתומה בעד שנה שלמה נתנת הנחה : שני הקומפלקטים משתי

חשנים בעד 5 פר'י

שמעו בעג צית הרופאים.
| הרופאים חשבו ומצאו כי כפ אחת וחצי של יון

ל

מכיל. את. יפוד הברול באותה. מרה. שמכילים. אותו ‏ הריציפטים
הוותר ‏ מעולים של. הרְופאים, ויפור הברול שביין ,ברזל" יש בו
די לטהר את חדם ולהבריא ‏ את הגוף. והוא . יפה לשתיה
לגדולום ‏ ולקטנים ‏ ומועיל - ביותר. וול ביותר = מכל ‏ שאר היינות
: המכירח: אצל ‏ חברת ‏ ,כרמל" ורשה;.

המכירה אצל חברת. ,כרמל" ורשוי. ואודיפה.

יצא. לאור. הספר. הראשון של הסופר מר. ו ח. ברנר

. כפתבל=ח, ברגר

18 עמודים; 18 ספורים, המחיר 5? קאפ,
הכתבת +

הםו3[ה ,13118 ,801 הו[שניות .₪5 פמט! הפו וטנו

המכירה הראשית בגליצוה +
כ ית 60 .6

.116000 605 ,תסא 15 .קפא .אפ [י\ 5 .11608 .הפאק .ה

פרחים" חלק שלישי, החותם על חצי

1 חרשה בל הפדגונית !

על ידי הוצאת ,השחר" יצאה לאור. ונמצאח למבירה חרסתומתיה חרשה

לולדום בשם ספרי הראשון פאת והודה גרזובסקי , החריטתומתיה הואת

גועדה לילדום כני שמונה- תשע שנים, הסגנון קל והתוכן מענין מאך
לקריאה. וללמוד השפה העברית. הספר נדפס בתכלית ההדור והיופי ובאותיות-.
גרולות , : המחור :30 קאפ' +

כתבת. ‏ השחר" !
-16 88מסקה ונ ,הפה חק38 ,"כ א 111 1 .דהפ ספתהון 6 '
.16 ההש ,ההז 01 ג 801 1 שה עשת

כל מיני ספרום, כרטיפים ‏ מצוירום % ּ
אלבומים ותמונות שונות אפשר להשיג אצפ תושי ו
2%
המדקה "ה | זם ץק 080 הסה המוד
ה 1 8 [ 01 ו ה
גובוליפקי 7 , וגם נאלעווקי. 1 ,

פערלאג .קדימהת , ווילנא:

------

001166080 0 1 100 1-

.הזד

ונת 1 6

: 2-00 --.תמזך

5 א בצלאל, ווין ציעל, מעטיגקיוט
ה --/ (יפו) +

8 א די מוסדים פאר די עקאנאמישע. אויפלעבונג פון ארץ-ושראל ,

600 . .2 ?8 זגה קעסקד .83008 8806 ספיז 4 א

(1008) ) המאחץ .ג הק-ה ,5ו60ה18] מ הומהדתההו 5 שר
ודיעות וועגען ארץהושראל, הרטע פערבעסערטע. אוופלאבע,, 8 קאפ',
פארטא 9 סאפי . 100 עקז, 50 ,2 רוב' מוט פארטא ,

0300 ת80080 אבו 7 .687ת0ק6]] .ג סה ד 7 א"

ו צוקונפט ,. פון. ד"ר

₪
7 ---

6 ך 6 08 זי 9 50600"
8 00

%

--₪המא6 99/0 .888 100
.3 100 נמסא 5 .01506008 .ג .2 וזו הזג1 8 א "

05% מ'מ 800170 108[8ק106ק הנפסה6ץ הזנמסמגקן1, .9 מ
0 65 ₪ 50 -ן 5--.988 50 2 .₪60 ₪ 5 האתך

שנס זוה ) יקגבק0 118008 עפנמצ6 ם עפכר התהההק6מ11 .10 --

.6 10 .983 100 ₪0 19 115118 .(18נ-1 .

0 ,סא 14 17588 . 1909/10 8 <ב1חהה]-מקה8המ6הה0: .11 שך -

6 655 .₪ 50 .ו 8 .ההספחפ

מיט בעשטעלוגגען ווענדען זיך צוג המפהח ה 8

לאוהבי הרחוקים והקרובים ,ןי 8פם יוחפיש עִ
אני מקבל חותמים. ומודעות לכל פ א ל 0
העתונים והירחונים העברים והזר:

גונים במחיר הרידקציות, והחותמים (רעדאגירט פן: ל . /-
על ידי לשנה יקבלו פרם (נוסף על א ל יפח) =
הפר מהמערכת) "את ספרי *נ וו
: 8 קאָמפלעקטען פאר 8 יאָהר:גאָנג 7"

0008
קוסעת |
והחותם. לרבע שנה. -- את ספרי [שע 4 ו !
סי רי. גרעסטע און. בעסטע אירישע.
0 שריובער, ‏ פערקויפען - זוך. פאר
137 5,50|0 ר' מיט פארטא, איינצעלנע

.סממצאת .90010 0 -.
,050081 ,1686 .0 = קאַמפלעקטען כ
צו בעקומען אין דער רעדאקציע פון 2

ברגשי בבוד ובבהבת ציון
> יהושע הלוי מוח + עהעולם" --- ווילנא.

2 .
סוכ ,העולם"*. הראשי, :

למרינת בלגיה. בכלל ולעיר אַנווערו בפרט /

.8 ,הסמה" 00 טגת. (0816) הוה .8 5

הצאת ,תושיה ורשה.
מלון רוסייעברי"אשכנזי.

-100 0ם-0080 0
( 05 מז הטוי

[9666. עמודים].
טאה א בן:יהודה בהשההפות *, גרזובפקי+

במלון. הוה שעבורת עריכתו, שכלולו ותקונו הגהתו וסדורו בדפוס
נמשכה כע שריש נים רצופות, נשקעו כחות רבים,: עבודה רבה
%דמים מרובים, והוצאת ,תושיה" לא: חשכה שום עמל ממנה, בכדי
לשכלל את החבור הנחוץ הזה יותר 0 ואשר
על כן. עלה בירה לתת. במלון הוה ספר עור עממי, ספר שמושי
לנחוץ ומועיל, מתוקן ומשוכלל די צרכן:
התרגומים: העברים ‏ למלים ולמאמרים הרוסים הם מדויקים
בתכלות. הדיוק, השפה העברית שבמלון היא השפה העברית
החהדשה, המודרנית, המכילה בקרבה את כל אוצרות
יהלשון מכל הדורות ומכל התקופות, שפת כתבי הקרש,
התלמוד והמדרשים, ספרי הגאונים וחכמי ספרר, ספרות המקובלים
<< והרבנים המאוחרים, הספרות העברית. החדשה עד הימים האחרונים
ועד בבלל; וכל החלים המחודשות בעשרים וחמש. השנים האחרונות,
ובל הבטויים העברים היותר. מודרניים. נכנפו. בו:
2 התרגום האשכנזי הוא: ב אותיות עבריות,
במנע לדיוקי התרגומים של המלות והפראזות : הרוסיות
ומבעיות השפה והפגנון העברי עולה המלון הוה
על כל המלונים האחרים מלועוזית לעברית, הישנים
= והחדשים, במלון הזה לא ימצאו כלל אותם התרגומים ה מל י צ'ייים,
הערפליים, הקפנדריים של הממלונים הישנים, וגם לא אותם
התרגומים הש מחיים וההשערתיים, שאין להם שום
+ מקום יפוד ושאינם נפגשים כלל בספרות המאוחרה והחרשה,
= שאנו מוצאים באיזה מהמלונים החדשים, הלהוטים אחרי. החדוש
והסנסציה הבלשנית יותר. מרי +
חשובים ונחוצים הם הציונים המיוחדים שבצד המלים
* והמבטאים התלמודיים או המחורשים והמלים
המלאכותיות. הזרות, שאינם נמצאים במלונים החדשים
האחרים,--הציונים האלה. ניתנים את האפשרות למשתמשים במלון
| הוה ל דעת מקור כל מלה. וכל מבטא לאדביבלי ול ב ק ר אחריו,.
מבלי ‏ השען על אמונה. עורת בלבדד,
5 0 נדפם ב פ ור מ אט הנהוג ב מלונים" השמושיים שבכבל
הלשונות, פורמאט של מלונים כיפוניים, פורמאט
| נוח בשביל המשתמשים בו, ובאופן שהמועט מחזיק
: את המרובה בכל שורה ושורה,
: המלון נרפם על ניר עבה, יפה ומשובח ובאותיות. בהירות ויפות,
| שאינן מעורות את העינים, ובהגהה משובחת ומדויקת--
= שנעשתה על ידי מגיהים מומחים, -- והוא: נקי משבושים
/ ושניאות המצוים לרוב במלונים אחרים ,

מחיר המלון 360 רובל, מכ' הדר 8.90 רובל.
0 אפשר להשיג גם את חמלון השני

0 | עברית-רוסות-אשכנזית. .

מאת ',. גרזובסקי בהשתפפות ריר י. קלוזנר+

> שני המלונים הללו ביחד הם דבר שלם--מעברית:ללועוית
ומלועזית ו א חד לקוראים וללומדים .

ולכותבים עברית בר וה אהד ובשפה אתת, חיה וטבעי
ומדויקת.
מחיר. ה,מלון. של כים". לבר 5,585 ר',. מכ' הדר. 5.60 ר',
הקונה את שני המלונים ביחך ישיגם
במחיר 5 רובל, מכ' חדר ₪80 רובל.
לחשיגם. בכל. בתי מספחר הספרים: העברים
.הפנקה13 ,"111101 1 0230 ה סי הזד

0 0 שה ץ
בע'פ : נובוליפקי ל; מעון 9, או במחלקה!: נלבקי, איבנוב בזר 1,

ו

ות

מו
23

ו
ו
ו
2 5 3%
ו
ו
ו
-
וו ורות =
ולור -
30705 <>
ו
וא גדגח ג
0/8

00

ו וז 0 0
= זה 1 טס אק

של דר ו א

!םוה זעקם הופהק5ם

יו

₪
187% סתסמס סההבסקת

6810 פס סותתוהו
0
,הוודח ,םע ,אא חה0:ם
-=1 שועםם ו |פחוווקטוו

.]ות |!פד₪ש

עה א קסד .ד80ה16 .תאקספדעץ
.4 0 38 .דוו

סוכן ,,הַעולֶםיי
בעיר מ ינ סק ובסביבתה

מר מ,. חיילפרן (ביט"פ).
יאת ספרות

מוצואה 0 מראשית שגת תר'ע ה של .ספרות", =
ספר בכל חדש בן ד' גליונות של דפום (64 עמודים) בפורסט. נדול /
בל ספרי הבובליותיקה חזאת יהיו מקורוים וחדשים, שלא 0
עור בשום .מקוםי .
בידינו נמצאים כבר הספרים האלה :‏ א) בין מים. למים (ספור). טאת"
י. ח. ברנר. ב) מעל המנדל (ספור) מאת א. א. ק ב ק. ג) ספר הסטירות
(שירים) -מאת יעקב ש טי ונברג, -ד) ספר הברודות = (שירים)' מאת:
הנ"ל.: ה וז חחפידות. (ספר מרעי בג' חלקים) פאת הלל צייטלון..
ח) באהל השקש (רומן) מאת \ עק ב פיב מאן. :
מלבד ואת הבטוחו לגו את ספריהם בשביל הביבליותיקה הואת. לשנה..
זו ה שניאור, יצחק קצנלסון, א, ג גנפ ין ועוד. את שמות ספריהמ ,
של אלו ותכנם. נפרסם בקרוב. [
תנאי ההתימה:
לשנה שלמה (19 פפרים) 2,050 רובל יחד עם פורטה
להצ שגה 5% (7-20 0 9590 םר א .
לרבע שנח | (3 ) 75ק" 4 :
מחיר כל ספף בודר 80 ק. פורטה 4 ק'י
הספר ‏ הראשון. והשני. כב יצאו לאוה.. :
פרוספקט מפורט ע"ד הביבליותיקה הואת ישולה. חנם ‏ לבל דורש..
הבכתבת:
סט 388 ,<075 02 .6+ 0180 מה0 130 |
8 00 840085 68

הציונות שואפת לרכוש מקלט-בטוה ‏ 2"

שבועון עברי.
04 5 ה ]

התכן:

1 על המצפה,
א ,חופש' הדת. |
ב) ההנהגה העצמית בפולין,
פפקררין.. >

שיעי (מכתב חוור 26:11),

צחון: ר 2% ו סמיליאנבקי : - 2 ₪
06 הס ת המדעית. במערם. ג 000 ריר שמען ברנפלר. >
65 לילידמפתורין (שורום 11--) ,= יהודח. קרני ,

6 דיר (פפוה), : << רבורה באלאן+

ל האספה הכללית של .הפועל הצעיף", ה לוה

8 מכתבים מתורקיה ‏ = , 5

0 -- | קושטא , | א חרמגי)‎ ]

₪ פלוניקל.,. = = והושע קשורום ןי
9 מכתבים מאנגליה. ב א.

0) בחיינו! (בציונות; בארץיישראל ; במזרח +
בתפוצות-ישראל ; בספרות וכאמנות) +

מור .העולם" בושיה ל לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 וובל, לרבע שנח 1 וובל, ולחרש 88 קפ
8 בחו"ל : = באוסטריהיאוננאריה 0 כתרים , בגרמניה 9 מארק, באנגלוה = 9 שילינג, באמיריקה 5/2 5 דולר,
גארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וכיתר הארצות 19 פרנק, וכחשבון וה לתצי ולרבע שנת.
בעד שנוי האדרוסה 30 קו ! ָ

2

פחיר מודעות : בער כל שורה פטיט מחילקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון ₪0 קופ'. ועל שאר העטודים 40 הפ

,

. האדריפה: :
. -8מ0/ ,''גת118013,, ב146085000 ] .8 0087688 ,מאזת01780 ,הממהאם 10 ה ומאת /

מחיר כל גליון 10 קאפ..

צ

4 8 .
0 0 ל :

ב

1 %
הוצאת ,תושיה", ורשה.
ספרים חדשים,
64 הקריאה והכתיבה, להוראת הקריאה והכתיבה העברית ע"פ השטה
הטבעית. בדוך. חדשה, בב" ספרים!
א) ספר. המורה, מורה. דוך למורים בהוראת הקריאה והכתיבה על פי
השטה חקולית באופן שמושו. מאת ש, ‏ ל, גרדון וי גרזובפקי,
מחירו 50 קאפ', פארטא 8 ק'.
%9ב) ספר התלמיד, תוגילי בתיבה וקריאה בהדרגה ממסוימת על
ידי מאמרים וספורי ילדים קלים ומלבבים, עם פרקי הבתיבה
מראשית תורת הלש וןעם תמו נות וציורים רבים מאת הנ"ל
: מחירו 50 קאפ', פארטא 8 ק'. .
6 ראשית הקריאת , למוד הקריאה העברית ע"פ ה ש ט ה ה ק ול ית
בהדוגה קלהונכונה עם ת מוגות וציורים
2 מאת ', שקודסקי, מחירו 80 ק. פארטא 6 קי
-) דר חדשה, מאת נ, פינם. פרוזדור לדקדוק ולארתו:
5 גרפיה העברית עם תוגילים, הפ' כלו מנוקר
וגדפם בהדור מצוין, מחירוּ 40 ק', פארטא 10 ק'.

64 דרך. חדשה , 6 נ. פינס, חקי הארתוגרפיה העברית
: עם תרגילים + נועד לשמוש-מעשי בכית הספר
ובבית-האב . מחירו 50 ק', פארטא 12 ק',
> הרדקרוק המששי , פר דקדוק ללמד ע'פ השטה הטבעית וגם

התרגומות, עם תרגילום ודוגטאות רבים
בשני חלקים, מאת מז, ‏ מ מנוסביץ, הלומד. מתוך הספר ורכש לו בנקל
את ידיעת הדקדוק העברי באופן נעלה.. הספר כלו מנוקד וגדפם בהדורי
חלק ראשו], מחירו 60 ק', פארטא 8 ק'.
חלק ‏ שני , מחירו 80 ק', פארטא 19 ק'.
6) -6מפססה דב ]רג קת ג ₪ סניו 11 :תגסה .א
מה 6900008820. דקדוק מודוני, טלא ושלם של השפה העברית
בשפת ‏ רומיה, טוב ביחוד למען כת"ם העברים למתהילים וגם למתלמדים
בעצמם, מחירו 10 ק', פארטא 8 ק'.

6 למען הקטנים, חרפטומטיה . מצוורת ‏ לילדים ‏ מבני שש ושבע.

שנים, ערוכה ע"י: פדגוג: עברי,
מחירה 40 ק'. פארטא 8 ק'.

6 מקרא ולמוד,
5 [ 0 בדקדוק ושמוש הלשון מאת פסח

קפלן. עם תמונות וציורים רבים מעשי ידי הציר ג. טשורני .
1 מחורו 60 ק', פארטא 12 ק',
69) מל שחרות, חיפטומתיה מצוירת לילדיי ישראל. מאת י,. ברקמן,
החומר מלא קסם, והשפה טמעית, קלה ופשוטה, עם
באורים ‏ למלים הדורשות באור. מחיר הספר 60 ק', פארטא 10 ק',
10) נמיעים, חרסטומתיה לבני הנעורים, מאת א, ], רבינוביץ,
הספר בא להכשיר את בנינו ובנותינו ‏ בימי נעוריהם
להבנת הספרות העברית, חומר הקרואה שבו מובחר ומענין +
3 מחירו 50 ק', 5ארטא 6 ק'ג
" 11) חרסטומתיה היסמורית , פר למוד תולדות ישראל על פי
% ביוגרפיות עם שאלות ותכניות
הרצאות היסטוריות. לתלמידום . ספר ראשון : אבותינו (מאברהם אבונו
עד אחר חורבן הבית הואשון) מאת שלמה ברמן , מחיר הספר 75 קאפ.
5 פארטא 19 קאפ, .
%9) הנ"ל במהדורא. מיוחדת , בחוברות בודדות , למקרא ילדים . מחיר
בל חוברת 6 קאפ.

: -18) מנבורי. האומח, תולדות ישואל ע"פ ביוגרפיות, חנ"ל.

יצאו לאור עתה עוד, חח ם ש ע ש רה הוברות

> חדשות : מן מר ווטרא השני עד רבי אברהם אבן עורא . כל חוברת 6 קאפ,

מכורכים וחד בכריכה יפה. (ברך שלישי) 0, פארטא 15 קאפ.
> כנור קטן אסף שורי ילדים בלוית טעמי זמרה לגני ילדים ולבתי ספר.
-- > ע"י א. פרנק, ספר א', מחירו 30 קאפ, פארטא 4 קאפ,
15 עין יעקב לבני הנעורים , מבחר האגדות שבספר ,עין יעקב',
0 עם באור קצר וברור לתלמידים . נערך ונסדר על ידי

: : > = י, ב, לבנר, מחיר הספר 1 ר', פארטא 16 ק'+
1 מלון רוסי"עברי<אשכנזי, (כאותיות עבריות). מאת א, בן-
. יהודה נהשתתפות !, גרזובה
שקי, ‏ מחורו 8.60 רובל ,‏ מכ' הדר 3.90 רובל , פארטא באחריות 40 קאפ,
: בוחד. עם ה,מלון של כים" ‏ (עברית-רופית-אשכנזית מאת י, גרזובסקי
בהשתתפות. ד"ר י, קלוזנר) רק 5 ר', מכ' הדר 5.50 ר', פארטא 50 קאפ,
7) תולדות היהודים , היפטוריה פופולרית לעם ולבני הנעורים . (מאת

" יעקב פרנקל). ח ל ק ש ש יי (מתקופת גאוני בבל האחקונים עד תקופת
| הרמב"ם) , מחירו 75. קאפ, פארטא 8 קאפ.

0

(חרסטומתיה מצויות) עם ‏ תרגילים רבים !

8) פרץ הירשביין+ טחוות:

א) מרים, (טחוה בארבע מעובות) 25 קאפ, עם פארטא 20 קאפ,

ב) נבלה, (דרמה בארבעה אקטים) 90 קאפ, עם פארטא 99 קאפ,

ג הולכים וכבים. (מחזה בארבעה מערכות) 95 קאפ. ע"פ 90 קאפ.

ד) עולמות בודדים, (דרמה באקט אחד) 10 ק', עם פארטא 19 קאפ

כולם בקובץ אחר במחיר 80 קאפ. עם פארטא,

19) שפראבען פיהךרער, שמלפטע ערלעונונג פון שפראכען אהן
א לעהרער. נאך דער מעטאדע פון פאי

ליגלאט און קונצע . פאלניש. פריוו 25 קאפ: פארטא 4 קאפי

קטלוג מפורט של כל פפרי הוצ' ,תושיה" ישלח חנם לכל דורש,

.הננ ,<11118 1 > 56180ה0עה המוד
ופה ,165 10801117 הר
בע"פ: נופוליפקי ל עמון 9, או במחלקה: נאַלעווקי, איווַנאוו באזאר 1,

יצאה לאור ונמצאה. למכירה

תמנת מקנדלי מוכריספרים
וקבוצת סופרים עבריים בוילנח
המונה. יפה בפורמט גדול. מחירה 50 קאפ' עם המשלוח,
בנאכנאהמע עור ל1 קאפ', -- לפנות אל!
.6 .ה .דויסח ,סוופתום ,36000 .ו

נחוצה אומנת היודעת שפת עברית ורופית

לחנוך של שלשה ילדים בני
0 שנה, היתרון --- לעלמה מנוסה ובקיאה בשיטה הפריבלית,
רצויה גם ידיעת מוסיקה,. לפנות במכתבים אל מערכת
,העולם" וילנה. בשביל .א ₪

הנמנפיה העברית ביפו

בראשית שנת תר"ע נפתחת.
== המהלקה החמשית. --

מתקבלים תלמידים גם למכינות. ולארבע המחלקות ,
התשלום במכינה א' 60, במכינה ב' 80, במכינה ג' 190 פר,
במחלקות 60 פר' לשנה בעד הבאים באמצע השנה נערכו' על

יר הגמנסיה שערי הכנה תחת השגחת מורי הגמנסיה,

ה

הנהלת הגמנסיה דואגת לילדים הבאים מחו"ל ‏ להמציא ‏ להם. מעון מוון

השנחה טובה בהפנפיון הכללי הנמצא תחת השגחתה או אצל אגשים

פרטים הכל לפי דרישות ההורים . הפנסיון עולה בערך 60-50 פר' לחרש
ובעד דרישות מיוחדות משלמים לבד.

ו 506ת6דוו8ו₪63 005ת8ד00
:"₪ 2085ההה9₪308
6100 660 0 10 סרד סט .ו
06 ₪8 .006308 ו .הפהההותעק0 80018 סאתס
5
5 0 0זוסחה ה 0והההפה 8100 0א00
₪ 50 -- ן 9 5010 2
₪ 10-25 75 010006
.6 .1 020118 פיסאמע6 1 עד קת !1
₪ 50 -- .ו 2 35000 8₪16ה8ת 000806
6 5 --.ם 1 5 01030100
(.וד1 116000 608'5 הזהדפין1)
00 81881 005
.סוופתום ,2607 פת 0 .ת .

פוכן. ,, העולם"* הראשי,
למדינת בלגיה. בכלל ולעור אַנווערו בפרט
.8 ,טהטהמה? גו0 הת (261816) פעסצת\ ,תהו[ה1 .8

[

94 גת )1 10-66₪ ,ג א ]ןש

5-3

מה לק המרי המ

,

שנה שלישית

== וולנה, כו מרחשון, תר"ע, == ;

%

1909 ,0104608 28-20 ,\ דוו

+

הקונגרס התשיעי יהיה בהמבורג בימי י"ד--י"ט טבת (2/--ג54 דצמבר) שנה זו. '

| הועידה החמישית. תהיה בהמכורג . בימי. י"א--ייב. טבת. 1-19 דצמבר) שנה זו, והפורי > ּ
קונפרנציה תתחיל במוצאי שבת י'ג מבת (/% דצמבר) בשעה הששית בערב . .

הביאו לידי גמר את חשבונות השקלים !
הכונו: אל הבחירות !

על הַמִצְפָה.

ְ

חוס" ה .

הפוסיה" השלישית של. הדומה, ‏ שנפתחה זה עתה; | התחילה
בסכסוך. קשה בין. = הממשלה. והרוב. = האוקטובריסטי. . סבתו
סכסוך זה אינה: קלת. ערך: כלל .= בסוף. הפיסיה הקודמת נתקבל
בדומה חק, ‏ המהיר אה ההעברה מרה לדת, כלי שום. הברל בין
הדת ‏ השלטת והרתות שפובלין אותן,י וגם אה חפש הפצת. כל
הדתות ‏ בכלל.: מובן, * שחק. וה שנוסר על הצעה-חק שהכניסה
הממשלה בכבורה ובעצמה , עורר את כל , המגינים" למיניהם. לאפר
מלחמה נגד חתירה. זו+ תחת אחד משלשת. ,העיקרים', שעליה : רוסיה
עומדה.. נצחונם. לא אחר. לבא, = כירוע. וכנהוג + הממשלה. חורה
והוציאה מלשכת הרומה את הצעת. החק שהכניסה. בעצמה , ועכשו
היא מטפלת בה שוב ומתקנת. ומשבחת. אותה ,
האוקטובריסטים , | שרבים ‏ מהם ' נמנים על הבת הדתית
המחויקה = בנושנות", = אי<פאפשר להם | לבלי חיות | במקצוע. זה
מעט יותר \ ליברלים מהממשלה.. חק זה נוגע לנפשם , שהרי עד
| שנתפרסם המניפסט. עד חופש ‏ הרת סכלה .בת זו הרבה. ולפיבך
מוכרחים הם להלחם בעד חופש הדת בכלל ולפתח את: עיקרי
המניפסט .
= לכאורה אין פכסוך. זה נוגע | כל כך = ליהודים. אין כנסת:
ישראל. רוצה. להכנים. גרים ‏ תחת כנפי היהדות , ואיפור. ההעברה
מדת. נוצרית לדת ‏ יהורית , איסור הפצת . תורת?ישראל. לא העיק
מעולם. על היהרות.. ‏ ומלבד זה הרי מוסכם ‏ הוא | מכבר שיש
ליהודים = אומונומיה. דתית \ שלמה . = חסרות. לנו ‏ זכיות: אנושיות,
> זכיות.. אזרחיות. ופוליטיות ;: מוגכלים. אנו על. כל צעד. ושעל בחיינו

של

לאמונה,, מו זו = מפריע ב מעבור את האלהים | כחפצנג 1

= הכלכליים- > והרוחניים ,‏ אמנם. בשביל. דהנו ,| אבל במה שגונע לדת =

0 שנוהנים
אבל בפנה הרתיה הצרה ניתנה. לנו אומונומיה

אין נוהגים \ אמנם. בדת ‏ ישראל . אותו

אחרות,

הכבור ,
בדתות
גמורה .

אולם אין. זה אלא אחד

באמתו. של :דבר אין
ביךי כל

מהשקרים. המוסכמים שבחיינו ."=
לנו. גם: חופש הדת. במובן זה. ניתנה התמו =
אדמיניסטרטור. חרוץ?ונאמן , אם רוצה. הוא --=- מי ימנע-
בערו,- שלא. יתעלל בקרשי ישראל. ושלא יכריח: לקבל ‏ את מרותו >
גם ‏ בעניני דשמיא.. 1
בנובגרודדפיבירפק. ‏ למשל. מכרית ‏ רירקמור | הגימנזית = את =
התלמידים היהודים לבקר גיום . הראשון. את בית התפלה הפרובסלבי ;
האפשר ‏ לשער, שועין. מ שיהיה לעשות בדבר. חוה. לבני ‏ ד"
אחרת ? -
ובאוריסה היה טולמצ'וב במעט למנהיגה הרותני של הקהלה

היהורית .‏ זהו- דבר. שלא. הוה עור בעולם הנאור , כי .יבא איוה
אדם, העומד מן החוץ, ויחוה. דעה | בעניני מנוו , בהני?העם. בה
בשעה, שיש חק מפרש, ‏ הנותן לבני החדת את = זכות. הבחירה :
של ה בראשם., ‏ איך שנתיחם. להרב הרשמי, = הרי בעיני

הממשלה הוא הראש. הדהי של הקהלות היהוריות ובא<כחן - ו
ואותו ממנה שר העיר ותומך בו ומן רב למרות: רצון. הקהלה,
ולא עוד, אלא כשבא הסוף לפקנדל .זה של אבינוביצקי,. כשהוכרת
התומך לבעט בנתמך , חלך שוב ומנה רב חדש; 2
ומופיף אדמיגיסמרטור ‏ חרוץ זה ללכת מחיל אל. חיל. . פתאום
בחגלה .לו שאין = צלמים. על > הכתלים, < שבכתי התפלות . שלנו ,
המשמשים לצורך. אילומינציה, ויחרד ל שערוריה" כזו, ‏ שאיש לא שם"'
לב אליה. עד היום הזה, ויתן צָו להעמיר את הצלמים. על מקומם.
הא ן. זה מזביר. ימים מקדם, ‏ פקורותיהם של קיפרי רומא ?:

. קהלת אוריפה מסרבת ברבר,. מגשת מגלותה מבארות --- אולם. מי

יורע סוף ריב זה עס ותקים" במלמצ'וב ? >
= זהו חופש .הרת של. היחודים! >
0 . 1 . 2

4

/

4

0

7 2 העולם 36

ונמצא שהצעת החק ,. שגרטה \ לפכסוך בין- הממשלה והרומה,
נוגעת ‏ לנו ער מאד..
וכשרואים ‏ אנו את האוקטובריסטים = השליטים , = כביפול ,

פוסעים אחורנית ,‏ ולבם נוקפם, שמא הבעיסו ברמו את הממשלה,

והם | נכונים | להביא = עגלות ערופות רבות ‏ גם בשאלת. ,חופש
הרת" --- או אין | אנו צריכים לפקפק בלל בדבר, | שהעגלה
הראשונה. תהיה: חופש הרה. שלנו.

ומה שלא יספיקו : המחוקקים = להגביל, . וגמרו = השלמונים

המקומיום, * שכבר הפכינו ‏ להניח את ידם הקשה גם על אותו
המקצוע של החיים הפנימיים ,‏ על החיים הדתיים, שהכל חייבים
בבבודם .

+
במ א ו :

עבור ,הצעה החק ‏ ברבר. ההנהגה העצמית בערי פולין
הולך. וקרב -לידי. גמר , המועצה לענין ההנהגה העצמית = שנקראו
אליה ‏ פולנום ‏ ורופום | מפולין ואף. לא יהודי אחד, עובדת. במרץ,
ומדי. פעם בפעם מפרסמת העתונות את החלטותיה.

לפי .הידיעות הללו. אין: שום. פפק, שהצעת הממשלה לא לבד
שתהקבל, אלא גם. תהוקן תיקון. נמרץ , שהרי לגבי הזוסים מפולין
והברי. המועצה. להנהגה | עצמית הממשה בודאי:. ליברלית. רֶיא
יותר מדי. ‏ הדבר היותר: חשוב ,

הפולנים מן | האספה וגרסמו, = שמפני
= שמעליבים בלאומיותם וברתם, קשה להם להשתהף בעבורת. המועצה.
דבר זה בלבר מציין את תכונתה של הנהגה ‏ עצמית זה

שהרי הפולנים הנמצאים במועצה נקראו מאת הממשלה, ובודאי
שאינם נמנים ‏ על. האופוזיציה ות .
כירוע ‏ מגבילה | ההצעה את וכיות היהודים. וקובעת את

מספר הנבחרים, מתוך. היהורים לחמשת אחוזים מכל יתר הגבחרים,
אוסרת. עליהם להבחר לראשי העיר, להיות מזכירים בלשכות הדומה
> העירינית. וההנהגה ,ועוד. הגבלות - כאלה.. המועצה. כבר רנה בסעיף
זה ודחתה אפילו את הצעת הפולנים , . שהתנגדו בכלל. לחלוקה
לקוריות לאומיות ולהגבלות, | וכשהתקבלן הקוריות ,‏ הציעו. לקבע
את מספר היהודים חברי | שלמוני הערום לפי מספרם היחופי ---
לא בערים חלילה , אלא בכל הארץ., כלומר ‏ 14 אחוזים. המועצה
והממשלה לקחה. אה \ הפולנים תחת חפותן ומגינות ‏ עליה . מפני
היחודים . וכמו כן תקנה את שגיאתה. של הממשלה, שקבעה את
מספר הוהורום, ‏ שיוכלו להבחר לתוך ‏ ההנהגה, = לשליש מכל חברי
ההנחגה , = והתאימה ‏ את מספד חכרי ההנהגה. למספרם בדומה
העירונית, = כלומר אם = ברומות = נכנפים היהודים -- אחוזים
עאב"וכ בהנהגות . = אכן, עקביות ‏ ראויה לשבח..

זהו מהלך ‏ עבודתה. של המועצה . האנטישמיות היא. העיקר
היותר חשוב והיותר. קדוש לה , "ובכל אופן. אייאפשר יהיה לשו
היהודים ‏ בפולין ‏ להאשים את היהודים, שהממשלה רוצה להשהמש
בהם כנגד פולין.

עור מעט: ותגמר. עבורת המועצה, והצעת החק המתוקנת
תוכנם אל הדומה, שנם היא בודאי לא תמנע את עצמה מלהביו
הקעים בה. היש הקוה שתקנים אלה ההא' תכונהם אחרת
מתקוני המועצה?
: איך ‏ שנשיב. על שאלה זו ברור הוא, שאפילוּ אם רפויה
התקוה , צריכים יהודו. פולין לעשות. כל מה שבכתם, בברי לשורר
| את הדומה השלישית , ולכל הפחות את האופוויציה שבה, שתשגית
בהם. (בצרביהם ובדרישותיתם . עתוני. ורשהּ. מודיעי, שר התחילה

שרואגת. לו המועצה כמו שראגה :
הממשלה, הוא /מה. שקוראים. אינטריפי הממלמה . דאגה זו הביאה
בבר = לירי. כך = שיצאו

בלשון = יהורית. ובכתב יהודי..

גליון מ

העבודה בנירון. זה וכפי שנראה, יהיה הפעיף ע"ד: חלוקת. הבוחרים
לקוריות. לסלע. המחלוקת. בהוך. הצבור היהודי,

מאליו = מובן ,= שהמתבוללים מתנגדים. לסעיף זה הכלית
הניגוד ובודאי שגם המתקדמים הפולנים וסכימו אתם בזה, שהרי,
אםיובדלו ‏ היהורים לקוריה. מיוחדת,: או רפויה מאר תקותם של
הראשו-ים וגם האחרונים | להבחר אל הרומות, בלי עזרתם של
יהודים המפלגה של המתקדמים כמוה כאין -- זה הוכיחו הבחירות
לרומת. הממלכה, והשפעת המתבוללים. בתוך. הצבור היהודי, : אם
עור יפלו מידם כלי-הזין. היותר חדים, האיומים. באידרצונם של
הפולנים, גם כן. לא חזקה היא ביותר,

הלאומיים = בוראי שלא | יתננרו לסעיף וה. מְלבד כל
ההוכחות העיוניות ‏ והלאומיות הכלליות. יש. להם בפולין, כמו
בארצות | אוסטריה, | הוכחה מעשיה חזקה. השתתפותם של
יהודים בבחירות כלליות עלולה תמיד לשמש חמר לאנטישמיות,
להתגברות השנאה ליהורים מצר אלה ינפלו במלחמה הודות לעזרתם
של היהודים למתנגדיהם, הראיה---שלש הבחירות אל דומת הממלבה,
שרק האחרונות לא הוטבעו בחותם של אנטישמיות ואיומים, מפני
שכמעט לא השתתפו. בהן היהודים, הוכתה זו בלבד דיה: שלא
יתננדו היהודים לפעיף זה+

ישנם אמנם לאומיום, הטוענים שחלוקה לקוריות: תביא
הפסר ליהודים,. שהרי לא תהיה להם השפעה על הבחירות, ובתוך
הדומות ‏ בודאי השפעתם תהא מוגבלת פשוט באופן מיכני,
והפולנים בודאי ישגיחו בשבע עינים וישתמשו בהשפעתם על היהורים,
שיבחרו. אנשים מרוצים להם , ובכן איפא אותו. פולמוס הכרחי הוא .

מענה זו סתירתה. בצרה. כשישתתפו היהורים בבחירות

הכלליות בהכרח. שיכנסו במלחמת ‏ המפלגות ויכריעו לצד זה או"

אחר ,‏ היוצא מזה, שתמיד אפשר יהיה למפלגה ‏ זו או אחרת
להרים קול צעקה, ‏ שגורל פולין ניתן: בירי יהודים, אבל כשיפרדו
היהודים לקוריה מיוחרת, חשוב. יהיה לפולנים רק זה, שלא יבחרו
אנשים ‏ שיתאחדו. עם אויביהם ויתנגדו לשאיפותיהם הלאומיותי
השנחה ‏ וו כמעט שמיותרת היא, ‏ בי אפשר להגיד מראש
בבטחה. גמורה, שבאנשים כאלה לא יבחרו היהודים בעצמם,

מדברים ‏ רק בסעיף. זה, | שהרי מובן מאליו, | שמוחים
היחודים. נגר המסת זכיותיהם בפולין, ובזה. בוראי אין חילוקי
דעות בין. המפלגות. היהודיות,

אמנם קשה לקוות שמלחמה וו בעד זכיותיהם, שהתחילו. יהודי

פולין מתכוננים אליה, תועיל להשפיע' על רומת הממלבה. אולם. איך'

שתהיינה. תוצאותיה של מלחמה זו, אין ספק שחיבים. יהודי פולין
לנהלה בכל עו ומרץ. וביחוד חיבים בוה הלאומיים והציוניים:

הפרטום , ביחוד | פרסום = הררישות | הלאומיות. = וקביעת
גבולותיהן. לאו מילתא. זומרתא. היא!

0 9

לעומת ‏ ההחלמה של. ועדת הלנדטג. הבוקוביני, שהיהורים הם

עם, הנה יש לנו בבר פסק די של בית
שאין. היהודיםיעם, אלא כתה דהית.

תשובה. זו קכל העורךהדין ר"ר. רימנט מצר'נוביץ שערער

לפני. בית=המשפטו על שלא. קבלה 4 חרשות בעירו מורעה כתובה

לא הועילו לו מענותיו. וראיותיו,,

שיהורי = גליציה ‏ ובוקובינה, ‏ שמספרם

העליונות , = שכבר נעקרו מעל = העם, ‏ מדברים וכוהבים. בלשונות

אחרות ומונים את עצמם. על עמים אחרים .

שהסכים: לו הבית<דין,. = הוכיח שע'פ | התפתחותם

0
1

משפט הממלכה שבונה, ‏

עולה לשמונה?מאות אלפים :
ומעלה, ‏ מדברים וכותבים כלם יהודית, ורק איז אלפים מהשדרות -

בא"כחה של הממשלה, =
ההריסמות ==

גליון מ . 6 העולם 96 ו 3
אש בבמצבנשכשנשוטם בב-בטטטבנ ענו בשנפנס- ו שונטשש הקשות שת בש -וגונהשצו רצ דמעש במ 8ב אב .ג א-ש

ומצבם המשפמי בארץ אין היהודים לאום מיוחר, אלא כהה רתית , 6 ב 5 ו התלהבות ל --
ולכן. אין לשונם .נמנית ‏ על אלה, המתהלכות. בממלבה. ובמדינותיה, = = 2 6 ה 3 5 הל ב - 0
שחל עליהן סעוף 19 של הקונסטימוציה ע"ד ‏ זכיות ‏ הלאומים | ובא השנוי העקרי בכל סדרי הח 7
ו ונעשים תקונים עקריים בחוקי הקרקעות והכלבלה, ועור | מעט
,

הממשלה בוינה: עומדת. על רעהה. ‏ וה עתה רחהה את | ותבא האפשהות לשכלל את מוסרותינו, שע"י. אנו ם לבבוש
החלטת. ועדתההלנדטג ‏ הבוקוביני והכריחה את הלנרמג. לקבל. חכ: | ככוש חומרי ורוחני את ארץ | משאת נפשנו, = ולברא | מוסדות
בחירה חרש, שלפיהו היהורים הם ‏ גרמנים , = אף על פ | חדשים יותר גדולים ‏ וחזקים, שבעזרתם אפשר יהיה להרחים,.
שאלה. האחוונום ‏ כמו | הראשוגים . מחו נגד. זה, | ועכשו פסקה, 4 ה 0 0 9 |
שאין. לאום. יהודי . במציאות | כלל. ואחרי: פסק בית:דין, נוהגום = שאליה נשאנו תמיר את עינינו ושאליה שאפנו כל העת. אך הנה
לומר, - אי להרהר עברה שנה שלמה של חכוי ועבודות הכנה, והתקוות לא נתגשמו,

/ 0 , /
4 אמנם. המיניסטריום שדחה. את החלטת ‏ הוערה הבוקובונית = והתנאים ה לא נוצרו. ולא ו ה

:

| לא התנגד בלל שיבדילו את יהודי = ברס י ה לקבוץ בוחרום | נטיה נדולה להתרכזות, ה
= מיוחד, = אף על פיי שדרישה זו היתה. מבוספת. על אותן הטענות = מפני כל מה שיש בו מעין. צל צלה של אוטונומיה ושל ל

שנשענה. עליהן. דרישת ‏ יהורי בוקבינה. ‏ אך מי. זה יתבע עקביות = להגדרה | לאומות, ניכר ‏ תיכף. רישומה - 5% / 8 2

י 0 / -
בפולימיקה - וביחור בפוליטיקה ‏ באוסטריה ? היהודים התורקים, ‏ שבראשונה קדמו את הציונות בהתלהבות בי
/ נכנסו = ציוני גליציה ובוקובינה ‏ בעובי המלחמה בער כך גדולה. נתבלטה השפעתה של עבורת ההתבוללות \ רבת

הוכיות הלאומיות: של היהודים, מלחמה להם פנים ‏ ואחור בתוך = השנים של תכי"ח, ורק חוגים אחדים של יהורי תורקיה התיצבו
= הצבור. היהודי. ובתור באידכחי של. צבור. זה עם העולם החוצוני, = לעין כל בשורת לוחמי תחית עסמו 0
שקשה לו להשתחרר מהרגל ישן ולהכיר לפתע פתאם את היהודים לרגלי המצב הזה ירדה הרבה ההתלהבות הראשונהיבקרב
לעם, שצריך. למת לו את הוכיות הנתנות ליתר ‏ העמים, ‏ ואף = הציונום והחוגים הקרובים אל הציונות, : כבר נכרת בקרבנו מעין
על פי שנתעוררה בביתדרין שאלת. הלשון היהורות, ‏ עדיין ‏ 5א "= ירירת הרות, המצויה. כל כך אצלנו, < מעין. יאוש. ‏ ולפיכך. נחוץ
הגיע ‏ עד המלחמה ‏ בעד. זכיות. הלשון, ‏ ערוין לא נרשם העם | לחר ולשנות את הרעיון העקרי של הציונות,. לחזור ולהמעים
- היהודי ברשימת. עמי ‏ אוסטריה.. שהציונות * איננה עסק של קבלנות, של קבוצה עברית זו או

זאת היא המטרה היותר קרובה, ‏ שאליה שואפים היהודים | אחרת, אלא שהיא תנועה, פרוצם היפטורי, הצינות
הלאומיים באוסטריה, ועד שתושג. מטרה זו, אין ברצונם לעורך | עימדת על כח-פעולתו של העם העברי; ‏ נובעת מתוך. החיום
ואלות, ‏ שפתרונן. תלוי ‏ בפתרון. השאלה העוקרית, = שווכף = העברוום,. מתוך. השתלשלות. המחשבה. העברית, ‏ ושום. תנאים
העם היהודי ‏ באוסטריה ‏ בתור נמצא, ובנידון. זה חשובה ‏ מאך | מניים ‏ חיצוניים ‏ אין | בכחם, אלא לאחר או למהר את'
החלטת ועדת הלנדטג הבוקוביני, אף שנדחתה. איך שהוא, ,פרצנךנמ? = התגשמותה.. 0%
>= כבר יש, אין כבר הרבר זר כ"כ, ומה שעשתה וערה של לנדטגאחד, חרי | הקונגרס התשיעי צריך יהיה ‏ ראשית כל ויותר \ מכלי
= תוכל לעשות בזמן מן הזמנים וערה אחרת ואחריה סוים וגם הפרלמנט, = להרגיש את העיקר = היפורי. הזה של תנועתנו | יחד עם. אפניד
במלחמה בער וכיותינו ‏ הלאומיות ‏ באוסטריה ‏ עדיין לא = עבורה חרשים ומתאימים אל התנאים החרשים שנתהוו, יחה עם
נחלנו, שו נצחון. אולם אין המפלות מרפות את רוח הלוחמים, = היראת האמצעים והדרכים היותר מקבילים אל הרגע הזה, יאשר"

ל

: הם הולכים. את: ררכם בהאמינם, שפוף הנצחון לבא. חקיי הקוננרם עור הפעם, ששאיפותינר והעתנר עקרב
: / משועבדות לשום תנאים מדיניים = חיצוניים. * בזה / יתן הקונגרם
-- את תשובתו על כל החששות שהובעו בזמן האחרון: כי גדול

, , \ כחה .של חנועה, הצוערת מבלי נטות ובכל תוקף אל המטרה

, שהתותה לה. . 1

שאלות הקונגרס התשיעי. השנויים בפרוגרמהה. 0

ל -. 0 , הורות ‏ לשנוי המשמר בתורקיה עלתה על הפרק שאלה
מכתב חוזר 11 6 = | חריפה ‏ ומסובכה | ע"ד | בקרת הפרוגרמה. הבזילאית ‏ ושנויה >
ביום 5 דצמבר יתאספו מכל קצוי חבל בפעם התשיעית = האפשרי, | מצדרים שונים גשמעות ררישות תכופות ‏ לשנות =

בעיר המבורג צירי ההפתדרות. הציונית. סעיפים אחדים בפרוגרמתנו, אך היעד המרכזי' בישיבתו האחרונה. .

לקוננרס התשיעי, | העומד להקרא אחרי הפסקה ארוכה | והמועצה האחרונה של הועד הפועל הגדול הביעו את רעתן"
של שתי שנים ומחצה מצפום בקוצר רוח לא רק הציונים, | אלא בהחלט ‏ נגד נגיעה כל שהיא | בסעיפי | הפרונרמה = קדשי "
גם כל חוגי היהודים שברשימת המפלנה לא באו, כל אלה התנועה . . 0%
= השואפים. לעתיד יותר. מוב, לחיים לאומיים חפשים. אפשר לשנות, וגם | באופן היותו" רריקלי, | את התבסים |
צפיה נמרצה זו נולדה,: בלי ספק, הירות לערכה! הגדול = שלנו, | אפשר : להביא. שנויים | שונים בתכניות מוסדותינו, | אך 5 0
של המהפכה התורקית. בשביל תנועתנו. | שנוי המשטר בתורקיה = בגוגע. לשנוי | הפרוגרמה ‏ אנו. צריכים ‏ להיות ‏ והירים ‏ בתכלית ‏ :
> (לה , לפנינו פרספקטיבות רחבות | של עבורה פוריה, | ולא עור = והירות, ואל לנו להסיח את רעתנו מן המעצורים שמציב ספר
אלא שיצר, | אפילו | בשביל ‏ אלה, ‏ שהתיחסו \ ער היום ‏ אל "" התקנות: של הפתדרותנו, . הדורש לשם שנוי הפרונרמה. ( 08
שאיפותינו ביחם של פקפוק או שלילה, | בפעם הראשונה ‏ את | החלטת. שני קונגרפים רצופים ורוב. של שני שלישי הדעות,
התנאים הריאליים. הנחוצים. לעבורה. כזוו אולם אפשר לשער שהקונגרם צריך. יהיה. למפל בשאלה.
1 תכונת התנועה. 0 > ₪ יותר מרי גברה. כבר. ההכרה בנחיצות * השנויים. בפרוגרמת,
התחלת. התקופה ‏ הקונסטיטוציונית = כתורקיה = רוממה. את - ובנחיצות - סולה לתנאום שגתחוו בתורקיה. / .

8 / : 0 ה

4 > העולם 06 0 נליון/מ

אולם לא מָגולה של הפרוגרמה יכול | להיות. לנושא = קבלנות ‏ זו, רבוי החברות השונות למיניהן, חפרונו ואיהאפשרותו
דברינו. = אין פרוגרמה באה אלא לנפה את השאיפות ואת" של המעוף במעשיהן, -- כל זה מכריח להעלות את השאלה. ע"ד
המטרות של התנועה, * ואלה, בכל אופן, לא נתנו. לפגלן אלא = תבינת העבודה הריאלית בא"י, וזהו. תוכן = השאלה: הצריכה
להבנת הציונות והכרתה שהתפתחו, , ההפתררות ‏ העולמית שלנו. ומוסרותיה לברא ולהכשיר את התנאים
0 8 המומנט המריני. להתישבות ‏ ולכל = עבידה\ אחרת: בא"י, להשתרל להפיר. את
בשיבא הקונגרם התשיעי. לעסוק בשאלת השנויים בפרו- = המבשולים ולפנית את. הדרך לפני האינציאטיבה הפרטית, כלומר,
גרמה, צריך יהיה לעמוד על נקודתההשקפה א זו, = כי | גם אופן " הצריכה הסתולרותנו לשמש מעין ממלכה בשביל היהורים בפלשתינה,
העמרתה של שאלה. רבת-ערך ויסורית כזו בפני עצמו, גם אם | או היא = מחויבת לקחת. עליה ‏ על עצמה את האינציאטובה
<> נסיח את דעתנו מפתרוגה, חשוב הוא מאד, ‏ ואיך | שנעמיר | וממילא גם את' כל התוצאית. הכרוכות | בעבודה המעשית.
ונפתור את, השאלה הזאת, הרי ברור שצריך יהיה לדון בה בהכרת = במלים אחרות, הצריכה הפתררותנו להצטמצם רק ביצירת מוסדים
אותה. האחריות הגדולה, שמטיל ‏ עלינו ניסוח המטרה והפרוגרמה ‏ צבוריים לאינפורמציה, למלוה, להשכלה ועוד ועור. ובסרור הכחות
של תנועתנו, מטעם. זה החלימה ‏ אספת הוער ‏ המרכזי ‏ בישיבת = הצבוריים | שבארץ, או שהיא צריכה, ‏ מלבר כל זה, ‏ לבנות
כל חבריו להציע לפני הקוננרם, שיבחר קומיפיה. מרינית,: והיא = מושבות, פרמות, בתי. חרשת ובדומה+
תדון בוהירות רבה. מאד בשאלה הואת, אם תעלה על הפרק, באופן הראשון אפשר לחשוש, .בי מפני. הת:אים. השוררים
= ובשאלות הפוליטיקה שלנו. בכלל. אף על פי שבעת האחרונה הולך = עתה בא"י ומפני מעוט כחותינו, לפי הערך. לא תוציא האינציאטיבה
ומתחזק. בתנועתנו יסור הקבלנות, לא .> אברה. לה עדיין תכונתה = הפרטית כל תיעלת. מן התנאים ‏ הטובים ‏ שיצרנו | שם, ואחרי
הפוליטית, ועכשו, יותר מבכל זמן, נחוץ להבליט את הצר הפוליטי = שלא תהיה לפניה שום רוגמא, לא תקבל עבורתה כל צורה
ולררוש ולדון בהשאלות הפוליטיות הקונקרטיות של תנועתנו, העומרות: = מוחשית; באופן השני יש גיב לחשוש, כי. מפני: מעוט כחותינו אנו
> = עתה על הפרק, לפני הקומיסיה הפוליטית ‏ הואת, שתכחר ע"י | עלולים להשקע ברשת של עבורות ‏ קטנות | ומעשים | פעוטים,
= הקונגרס, .יהיו צריכים אפוא מנהלי הפוליטיקה שלנו לתת דו"ח מכל = אשר יסירו מעינינו את המטרה. האחרונה, ימיתו לגמרי ‏ את
הרברים שנעשו בעת האחרונה, ביו מאלה שהצליחו ובין מאלה | התנועה ויהפכו את ההסתהרות ‏ למופר של קבלנות,
> <> = שלא הצליחו, הקונגרם | התשיעי | צריך לעפוק בשאלה זו באופן היותר
/-- עה הזמן הזה היו חוטי העבודה הפוליטית נמצאים כמו | רציני, ברור הדבר, שהקוננרס, איך שתהיינה החלטותיו. בנידון
מחוץ לתחומנו, מעבר. לתנועתנו,. אבל עכשו, כשיש לנו עפק עם = זה, צריך יהיה לוכור תמיד אח התכונה ‏ העקרית של הציונות
= ממשלה \ קונסטימוציונית, = נמצא שרוב הדרכים ‏ הקודמות | של בהור תנועתהעם,
עבורתנו הפוליטית עבר זמנן. מלבד זה נחוץ. לדון עור על ענין בראש השאלות הקונקרטיות . ע"ד העבורה המעשית בא"י
= חשוב !אחד: חוג עבודתנו. הולך ותוקף יותר ויותר את היהידים = עומדות השאלות ע"ר יצירת שני מוסדים, שהם הגם אכן הפנה
<< התורקים. והארצידישראלים, אותם היהודים שאינם | מרוחקים לא = להתפתחות עבורתרישוב רחבה , המופר האחר לקרדיט \ קרקעי
>< מרחק מריני ולא מרחק ניאוגרפי מן ‏ הארץ - מטרת שאיפותינו, = והמוסר השני. לחלוקת הארמה+
<< חלק עמנו זה יש בכחו לפעול ולהשפיע השפעה ישרה. על אלה, 8 הקררים הקרקע
שגורל. הארץ בידם, וביחוסם של אחינוי אלה בודאי שיהיה תלוי על רבר. המוסר. לקרריט | קרקעי. כבר | הרבו. כל כך
הרבה. הקונגרם. התשיעי. צריך. יהיה לעסוק זו הפעם הראשונה | לרבר בעולמנו ‏ הציוני, = ער = שלמותר = הוא \ לגמרי | לחר <"
= = בשאלה ע'ר השתתפותם של יהודי תורקיה וא"י בתנועתנו, ע'ד = עוד | פעם ולרבר .על | נחיצותו = הברורה ‏ כל. כך, ‏ יפוד | !
= | הסתררותם,. וע"ד ההשתמשות בכחית. אחינו אלה להשגת מטרתנו, = בנקים קרקעיים הוא דבר הכרחי מאד לא רק בשביל א"ו, אלא
+ סוף כל סוף,. עתה או אחר כך יעבור, נחוץ יהיה להעביר = גם בשביל כל תירקיה. זהו התנאי הראשון להתפתחות כחות ‏ .
אל תורקיה, אל א"י את מרכז הכבר של תנועתני, וראשית כל, = הכלכלה של הארץ, ולכן אפשר. לחשיב לודאי, = שבומן. היותר..
של הפוליטיקה שלה. עבודה זו כבר הגיע שעתה שתתחיל עכשו, = קרוב יקבע. הפרלמנט התורקי את' החוקים הנחוצים, בענין זה/
וכבר ברבר. וה לבדו נמצאה התועלת הגדולה, שבצרון המשטר ב הבנק הקרקעי הוא בעקרה שאלת אופן יצירתו,:
= . הקונסטיטוציוני בתורקיה מביא לנו. מעט מעט ילך ויחלוף .אותו = כלומר : היכשר לנו לברא אותו על אותם היפורות, שבנינו את" =
= = החזוון האוהנורמלי, שלא. רק שאין אנו. יושבים באותה. הארץ, = הקולוניאל-בנק, ‏ או' על. יסורות. מסחריים לגמרי., באופן. הראשון. >
: שבה אנו רוצי לברא את מרכז חיינ הלאומיים, אלא גם באותה | יצטמצם חוג מיפריו וקוני מניותיו שרובם. יהיו מבין הציונים והנוטים
+ הממלכה, שארץ זו נמצאת בגבולותיה, * הקונגרס התשיעי צריך = אליהם, ואפשר אפוא שבאופן כזה. יעלה. בידנ רק לברא מוסד,

יהיה לעשות את הצעדים הראשונים בדרך זו, בעל אמצעים מצומצמים, לפי הערך, ‏ ולאפוף בשבילו, כמו בשביל :
4 העבורה הריאלית בא"י, הקולוניאלדבנק בזמנו, ‏ רק חלק אחד מן| הסכום הגדול, הנחוץ "
-- אם שאלת. הפרוגרמה והעבורה הפוליטית ‏ תעורר בודאי = לפי תעודותיו של המופר הזה,
0 = וכוחים ‏ פרינציפיאליים, הנה בנוגע לשאלת העבודה המעשית ומן הצר השני נשמעות דעות, ביחור. של מומחים בעניני

בא'י' אין כל מקום. לוכוחים,. כבר על הקונגרם השמיני רביו רק = כספים, שעל פיהן להתפתחותו ‏ הטבעית | של מוסד לקרדיט. =
על קר כי. העבודה הזו ושימותיה. מיום שבטל רעיון הצ'רטיר | קרקעי דרוש, שניפר אותו בתור. מוסד ‏ מסחרי | דוקא, | ואת.
אפשו להשוב את השאלה ע"ד. נחיצות ‏ עכורה הלת בא"י . \ האינציאטיבה צריכה. לקחת. עליה = אגודת | בנקירים = ועסקנים
-לנפתרת' לגמרה. השאלה היא רק ע'ר תכונתה של עבורה זו | פיננסיים + , :
וחיקפה. באופן כזה הצמצם ההסתדרות ‏ הציונית את מעשיה עד אשר
, שאלה זו, שכבר רנו. בה גם בקונגרסי השמיני, . נתחדרה.. תיפד האגודה. רק בעבודת. הכנה, ואחרי שתיפד. תשתף שתיף כל
עכשו ‏ מאד, יותר :ויותר נשמעות התלונות על הקבלנות המתגברת ‏ = שהוא אל ההון הכללי את אמצעיהם של מוסדותינו הכספיים, למיפר
0 ל "חשבון ' התנועה. ‏ ועל = חפרון = השטה ופעוטיותה = של | חזה והיה אפוא. אופו ₪ עסק פהטי, הגוסה על מניות והמתקיים
/ 3 1 : , 2 -

ו ל ו ָ

גליון מ"

[

כולו רק על יסוד מעשי, לחכרה כזו. יקל יותר למכור. את מניותיה
ולהוציא אותן ואת האובליגציות שלה אל. שוק הכספים האירופי ,

6 מופד להלוקת ארמה,.

חשיבות ‏ גדולה. בשביל ישוב א"י. ישנה גפ למוסד לחלוקת
הארמה הנסיונות הרבים שנעשו במקומות. שונים ברוסיה, פולין.
גליציה, : רומניה ואמריקה הצפונית ליסד קבוצות שתישבנה את
א"י לא הביאו כמעט כלום וגם כלום. לא יביאו, כל זמן שלא
יהיה: בא'י מוסד אשר יכשיר את התנאים הנחוצים, כדי לעמוד
על הקרקע. ורק אז לא יהיה כל החפץ להתישב ‏ בא" בתור
עובר ארמה מוכרח להיות לחלוץ. רק אז אפשר יהיה לכל אדם,
אם יהיו לו האמצעים החומריים, הגופניים, המופריים, ‏ להתישב
בא"י מבלי שיפחר. מפני מעצורים. מיוחדים, טרְדות רבות וחשש
הפסר גדול . ולפיכך נחוצה חכרה כזו, אשר תקנה חלקות אדמה
גדולות, תכשיר אותן לישוב ותמכור אותן חלקים חלקים. התעשה
מכירה זו דוקא. בכסף ‏ מזומן או בהקפה או בפרעון ‏ לשעורים
קטנים --- זוהי שאלה צדרית. עד כמה אין אנו מוכנים לעבודת
הישוב ‏ מוכיחה באופן \ היותר ‏ בחיר ‏ עובדה ‏ זו: במשך השנה
שעברה בקרו את א"י יהודים | אמידים רבים. הם הביאו אתם
גם אה ההון הנחוץ וגם את הרצון להתישב בארץ. אלא שחקרו
וחפשו ולא העלו מאומה ונאלצו לשוב בלא כלום. מוסר לחלוקת
האדמה ‏ נחוץ הוא לא פחות מן. המוסר ‏ לקרריט קרקעי: כל
אחר מהם משלים את חברו ומפתייע בחברו. במשך ימי ההפסקה
בין הקונגרס. ההאגי:וההמבורגי נעשה. אמנם נסיון לברא = מוסד
מעין זה, ‏ והוא החברה להכשרת הישוב, ‏ אבל חברה זו תוכל
למלא את התפקיד הגדול. של מוסד לחלוקת האדמה. רק אז,
/ בשתהפך מחברה. קטנה עם. הון. של איז 50-40 אלף ‏ רובל
לאגודה | נדולה בעלת חון. של מיליונים,

הקון הלאומית.

הקונגרס צריך יהיה לפתור ‏ עוד את השאלה ע"ד ‏ מהלך
עבודתה הבללית של הקרן. הקימת. בעתיה, המוסר. הוה מתפתח
בהצלחה. מרוכה בעת. האחרונה, והוא נתפרפם. ונהחבב על הקהל
יותר. מכל. מוסדותינו - הציוניים, = עבוד. תכנית | מפודרת = לצרכי
השמוש בכפפי הקרן הקימת לעבודת ההתישבות. יעורר. בודאי
את שימת לבם של צירינו, = ומתוך. חלוף. הרעות. בשאלה זו
ישתקפו ויתבררו באופן היותר. בהיר רצונ ושאיפותיהם של אלו,
שהשתתפו כל. כך ביצירתו. של מוסר וה ההוראות, שיתן הקונגרס
לדירקטוריום. של הקה"ל,: חשובות הן גם מצד אחר, ‏ מפני
התכונה: המשפטית ‏ המיוחרת של הקנות מוסרותינו = עומד = כל
אחר. מהם ‏ במובן. משפטי ברשות עצמו. ‏ ולפיכך .חשוב. מא
המשא והמתן. בדבר עבורותיהם של. כל אחד. ממוסדותינו ועבור
ההוראות המפורטות בער כל. דירקטוריום ‏ ורירקטוריום, הדבר
הזה חוור ומטעים. את היפוד ‏ העיקרי, שכל מופר ‏ ומוסה. שלנו
חריהו רק חלק. אחר בלתי נפרר. מן השלם, אבר אחד מכל הגוף.

8 הבנקים:,
מטעם וה נכבדה מאר גם בקרת | מעשיהם של הכנקים
שלנו--הקולוניאל-בנק,: האפ"ק והא.. ל, ב., = ובירור. הפוליטיקה

= הכללית ‏ של עבוחתם, כדי להוכח, אם מלאו במדה מספיקה את
תעודתם היפודית להיות כלידשרת פיננסי לתנועתנו, אם משתתפים
< הם במדה הראויה | ברכישת ‏ קונצסיות ועשית עסקים, שנפרצו
עכשו כל כך בתורקיה, .כל השאלות הללו אפשר שתתבררנה
בפומבי מעל במת. הקונגרס. ואפשר. שיעפוק בהן. רק ,מספר פחות
או: יותר מצומצם של מומחים אשר יבחר הקינגרס, מבין הצירים,
כלומר קומיסוח ‏ בנקאית. מיוחדת, | אבל בכל.אופן. ברור . הוא,
שאין לער על בשתיקה ,

על הנחיצות. לשנות. את הוער ‏ הפועל: הקמן באופן. כזה, שיהוה

> העולם = ' 5

8 השנויים בספר התקנות של הפתדרותנו,

בעיבור * תקנות הפתדרותנו עסקו כבר ‏ שלשה קונגרסים ;
השלישי, החמישי, והשמיני , עכשו תונש לפני הקונגרס הצעת-
תקנות חדשה שעוברה, בשביל הסתררותנו ע'י הדייר בורנהיימר,
העסקן והמתמיך = והמטפל בלי לאות בעבורה המטרידה הוו,
אולם ספק הוא , אם בכלל טוב לעשות שנויים תכופים בצורות
הסתדרותנו. אמנם מכיון שתנועתנו הגדולה ורבת הצרדים : מתפתחת
בכל חמשת חלקי התבל בכל מיני הזנאים הפוליטיים השונים ותחת
השפעת כל החוקים השונים של כל הארצות, -- הרי קשה מאר
לעבר תבנית הסתדרותית אחת, שתשביע את רצון. הכל,

נקח למשל את הבחירות. - לקינגרם. ‏ בשעה שבארץ אחת
אפשר לעשות את הבחורות. על היסודות היותר דמוקרטיים. ע"י

תעמולה סיסטמטית באספות וועידות קבועות, הנה בארץ השניה, /

במקום, שאין חיפש אכפות. ואגודות,. אין עבודה הסתהרותות. זו

וכולה להעשות "אלא למחצה או לשליש, ויש. גם מקומות שאי ="

אפשר. לעשותה .כלל .

אולם. אם רשאים אנו להתיחם ‏ בשויון נפש גמור. לבקרת"

עקרית ומקיפה בכלל של תקנות ההסתדרות, ‏ אין אנד פטורים בל

זאת מלעשות שנויים חלקיים. אחדים: הנחוצים מאד, כנון. בנוגע'.:

למספר. חברי הוער ל הגדול. ותפונת. עבורתו
הפועל המצומצם,

0 התקונים בועה"פ הגדול.

המוסד הזה הנהו. לפי צורתו ‏ עכשו ‏ כבר-התנועה. מאר ,
אליו נכנסים שבעים חברים, הנפוצים בכל הארצות, ויותר מרבע
המספר הזה יושבים באמריקה, באפריקה ובאזיה... רק כעשרום--
עשרים וחמשה. איש באים אל האפפות . את המופר. הזה נחו
להפוך למופר קל-התנועה. יותר, ייותר. אקטיבי. ויותר קבוע. על פי?
צרופו+

אין. לשכח,
לקונגהס. המוסד העליון, המנהל את התנועה והנותן אה הוראותיו -
ופקורותיו ‏ לועד \ הפועל. הקטן +

וכדי שיוכל הועד הפועל הגדול לעמוד על מרום תעודתו,
צריך ‏ שיוסד. באופן כזה, | שרוב ‏ חבריו. יוכלו להתאסף לקול
הקריאה הראשונה בזמן היותר קצר, שיהיו החברים האלה היותר
אקטיביים, מכירים באחריות: הגדולה שמשמרהם מטילה עליהם,
ושיעמרו תמיד במרכז המעשים והמאורעות, הדכר הזה. יהיה
אפשר רק אז, אם הבחירות לוער הפועל הגדול תעשינה לא על,
יסיד היחס המספרי לפי הארְצות, אלא על יפוד כשרון העבורה"

ובנוגע: לועד

בתוך התנועה, אם מספר חבהי הועה"פ הגדול. ימעט עד. החצי;\= =

ואם כל חבריו יהיו נמצאים באירופה , ן
1 השנויים בהועד הפועל הקטן.

פה חשוב לא רק תקון צורתו החיצונה של ספר החקנות. "

הדבר היותר נחוץ הוא לבחר מתוך = עפקנינו ‏ היותר אקטיביים

את אלה, שיהיו מוכשרים יותר מכל לנהל באופן. ישר את עניני.

הנועתנו, ואשר זכו כבר לאמון גדול מצר רוב חברי הסתדרותנו,
בזמן האחרון, כשרבו כ"כ התעודות החשובות . של תנועתנו,
וכשגדל ‏ מספר ‏ המוסרות | הנמצאים. ברשותו של. הוער הפועל
הקטן, התחילה השאלה ע'ר צרופו ומספרו של האחוון. מעטיקה
ומטרידה מאד את חברי הסתררותנו, מצררים שונים עוהרו את

השאלה ע'ד הנחיצות להעביר את הועד הפועל הקטן מקלן אל"
אל מקום, ששם היה אפשר לו למשוך אל:

אוזה מרכז. גרול,
העבורה. הציונית הרבה | כחית. אקטיביים
סמכא, לברור שאלות: שונות של תנועתני,

בתיר. ועקות, ‏ בנות
מלבד זה מראים עור

- +

כי. הועד הפועל הגדול הנהו בין. קונגרם..

6 : > העולם 4

גליון מ

0.

רוב חבריו (שלשה--ארבעה אנשים) נמצאים תמיד. במקום אחר,
והם הם יהיו עיקר = הקוליגיום . מלבד זה תתעורר ‏ בוראי גם
השאלה בדבר. החורת ‏ הסרר הישן | שהיה נוהג. עד . הקונגרס
השמיני, בשעה שעל הקונגרס בחרו רק את חברי הועד הפועל
הקמן ולא את היו"ר בו, = כל השאלות\ האלה ביחד. עם המשא
ומתן ע"ד האנשים הראוים להבחר, = בוראי ‏ תתבררגה ותתלבנה
לא בקונגרם עצמו, ‏ אלא בקומיסיה הפרמננטית, שאליה. נכנסים
באידכח כל הארצות. ולפיכך. נחוץ, | שהבחירות. אל הקומיסיה
הפרמננטית ‏ תעשינה בוהירות רבה ואחרי עיון מיוחר..
8% הכספים. 0 -

הנסיון. של חמש השנים \ האחרונות הראה, שהיפוד הכספי
של תנועתנו -- השקל -- איננו מספיק די צרכי המרכזים של
הסתררותנו = (הועד | הפועל ‏ הקטן, | הקומיפיה: הפלשתינאית,
והועדים ‏ המרכזים של הארצות), ראשית כל מפני שהשקל קטן
הוא' מאד. מצד = עצמו, והשנית מפני. זה, = שאחרי אשר הרעיון
הציוני נתעמק יותר, = והתחלקות הצבור | העברי לפי המפלנות
גברה, ‏ אין משלמים את השקל ע"פ | הרוב, = אלא בעלי הכרה
ציונית, העומדים בתוך ההפתדרות, וכל אלה שאינם אלא הוני

חבה לתנועתנו פסקו מהכנים את תשלום השקל ואת חבתם

למופדים = בודרים ‏ שלנו הם = מביעים ע"י.: נדבותיהם | לקה"ל,
ל,בצלאל" או למטרה פלשתינאית אחרת. ולפיכך. אין: הסכומים
המתקבלים מן . השקלים מפפיקים הדי כל ההוצאות של הפתדרותנו
הענפה. = בקונגרס העבר תקנו בתור. הכנסת-מלואים. את הקרן
המפלגתית, אבל היא לא נתחבבה על הקהל, ולא .יכלה להגיע
למדרגת. קרן ‏ קימת,. שבפרותיה בלבר ישתמשו. לצרכי. ההפתדרות,
והסכומים שנאספו הוצאו לצרכי | ההסהדרות. | כשנת 1909

= הוברחו לקצוב מכספי. המלואים של הקולוניאל-בנק בתור. תמיכה

מיוחרת' סכום של 8000 ליטרא לצרכי הועך הפועל הגדול,
כדי שיוכל. זה | 5השלים ‏ את חשבונותיו, | וכבר משנת 1908
עלה במחשבה לפני הוער הפועל הקמן. לנכוח לצרכי ההפתדרות
אחוז. ירוע מכל | ההכנסות של מופרותינו, כגין הבנק, הקה'ל
ועור,

וכל עור שלא נסדר כראוי את הפיננפים שלנו, לא תהיה
כל אפשרות להעמיר | את הפתררותנו | על בסיס נכון ולקבוע
בורז'ט פחות או יותר מתוקן.
= מן התקונים שאפשר לעשות בענין זה נחוץ | להוכיר את
אלה: א) הגדלת השקל ב) נכוי אחוז = ידוע | מכל.. הכנסות
מוסרותינו. ג): הרמת החצי מסכומי הריווידנד, שעבר זמן תשלומם,

לטובת, קופת ההסתדרות,

א הגדלת ה שקל מ-50 ק' עד רובל, (שני מרקים ועו ד)

> חשובה היא בשביל הוער הפועל הגדול ובשביל הועדים המרכזיים
> של הארצות, המקבלים 40 אחווים מן הסכום הכללי. של. כספי

= \ ההסתררות. הציונית ולהשפיע על מספר

השקלים. האמצעי הזה הוא היותר. רריקלי, ‏ אבל מן הצר השני
עלול. הוא להכביד מאר. על השדרות ‏ ההמוגיות | הרחבות של
השוקלים ‏ ועל האופי
ההמוני של . תנועתנו, אולם צריך לצין, כי אין אף הסתדרות

" אחת שיקטן בה כל כך. תשלום החברים כמו וה שלנו, שאיננו

מניע אף לקופיקה אחת לשבוע,,גם במפלגות היותר דמוקרטיות,

> אין התשלום המינימלי פחות משתי קופקות לשבוע (או 10 פניגים

בגרמנית).,

ב, בכויהא חוזים, על ההצעה לנכות עשרה אחוזים מן הריוח
הנקי של הבנקים שלנו בוראי שלא יהיו מערערים, שהרי אין ספק,
שבעבודת מוסרותונו המרכזיים. תלויה הצלחת .קיומם של הבנקים

עצמם, המתנהלים ‏ גם כן במובן = ידוע -ע'י המוסדות ‏ המרכזים
של תנועתנו ,

ההצעה. הזאת פוגשת התנגדות. רצינית | רק מצד החונים,
העומדים בראש הקה"ל , הם טוענים, ‏ כי קבוצי | כסף לצרכי
ההסתדרות. אינם חביבים ביותר על הקה"ל, ואם תנכה הקה"ל
חלק מהכנסותיה לצרכי ההפתדרות, תפחית. בזה את חבת הקהל
לה, אולם מן הצר השני אין. כל ספק, כי קבוץ כסף למובת
הקה"ל קשור קשר אמיץ בעבורה הציונית | בכלל, = ולפיכך. כל
תקון ותקון שנעשה בזו. האחרונה. יביא. בודאי לידי רבוי הכנסותיה
של הקרן הקימת,

ג. התלושים שעבר ומנם.

בעלי ההצעה הואת מציעים לקביע ‏ זמן פרעון התלושים ,
לחמש שנים, והתלושים שלא באו לידי גובינא במשך. הומן
הזה נכנסים בתור קרן הטלואים לרשותה של מועצת ההשגחה. של
הבנק, ‏ וזו האחרונה רשאית לעת הצרך למפור. לרשותו של
הועד הפועל הגדול את חצי כספי המלואים האלה, החשבונות
הסטטיסטיים מראים, כי מקור הכנסה זה יכול לתת ער ₪0,000
רובל לשנה,

אלו הן בערך כל השאלות הראשיות. הרורשות את פתרונן
מן הקונגרס התשיעי ,

להגלי השאלות האלה, הצריכות להתברר בקונגרס, עומדות
להקרא גם הרצאות מיוחרות על דבר המצב התרבותי של יהודי
תורקיה, ע"ד האפשריות של התעשיה והמשק הכפרי בא"י. וע'ד
כנוסת. היחודים לתורקיה ,

כשאנו מעבירים ‏ עין על תכנית השאלות של הקונגרס
התשיעי הננו: מרגישים, ‏ כי הולכות. ונפתחות לפנינו, ‏ אם לא
דרכים חדשות. לגמרי בעבודתנו ‏ הציונית, ‏ בכל אופן, | הרבים
ברורות ובהירות, שחותם הריאליות טבוע עליהן, הננו מרגישים,
כי: אנו ‏ הולכים וקרבים אל עבודה חיה, התנאים. הפוליטיים
החדשים בתורקיה. הפכן. את תכניותינו * התיאוריות = למוחשיות
ומלאות חיים, ‏ והכל תלוי עתה באנרגיה שלנו, .ברצוננו | החוק
לברא בא"י מרכז החיים העבריים, ‏ בכח. פעולתנו ‏ ובידיעתנו
לעבוך את עבורת העם;

אמנם.פסקה עכשו הצפיה: לישועות שתבאנה מחוץ לעבורתנו
אנו, וכבר אין איש מחכה לנפים ונפלאות.. עכשו הגיעה תקופת
העבורה | הכבדה, | המתמירה, העקשנית, | כדי' להנשים ‏ את
שאיפותינו, ‏ עבודה. זו אינה יכולה להיות ‏ מקרית וארעית, אלא
צריכה שתעשה על פי תכנית קבועה, ברורה ומפורטה,. ער כמה
שאפשר, בכלל, לקבוע תכנית ברורה. כזו בתנועה עממית המונית ,

וכבר בחוג עבודותיו של הקונגרם התשיעי נכנסים סעיפים אחדים ;

של העבורה המסוררת הזו, כגון יפור מופדים לקרריט קרקעי ולחלוקת
האדמה, עומדות לפנינו עור עבורות אחרות, המתחילות מתרשמות
ומתבלטות . אבל זה ברור, שהמשבר שבא בתנועה לרגל מפלתו
של רעיון הצ'רטר ובגלל חסרון דרכים כרורות להגשמת הציונות,
הולך. ומתקרב לקצו. הקונגרם התשיעי. עתיר לשחרר את כחותינו
מן המשבר הוה ולהעמיר את תנועתנו ‏ על. הרך ‏ טבעות וסלולה,

יהי נא הקונגרס. התשיעי ‏ הוה יום תשובתנו אל עבורת
יצירה וחיים.: אל נא נרתע מפני. העבודה הענקית הזו שהתוינו
לנו, אם נמלא כולנויאת חובתנו, תבאנה אחרינו גם. יתר השדרות
הצבוריות של עמנו, ‏ וכולנו נשתף את .כל כחותינו, כדי לשחרר
את עמנו מתנאי חייו האיהטבעיים, הבאים מחוסר ארץ ה
כרי לפתור את הפרובלימה. הלאומית. של עמנו,

הועד המרכזי > ההסתדרות הציונית,
חשון, תרעי

ליוך ט 0

ב / : '
> העולם 3 7

מ סמיליאנסקי ,

נצַחון ה,מעשה'.
(להאספה הכללית השביעית לחברת התמיכה. )
(פוף)
ב
הרברים האמורים עד כה מראים בעליל, מה היה יכול
הועד האודיפאי לעשות בהצלחה .ומה. הוא עושה שלא בהצלחה.
אבל אין הועד = רוצה ללמוד ‏ מנפיונו ואינו יכול ‏ להשתחרר
מתאותו הקולוניזציונית, ‏ אשר ‏ רבקה בו. עוד מראשית יצירתו,
ההחלטות של האספה הכללית | האחרונה מלמדות. אותנו,
כי רצונו של הועד: להרחיב. עוד ‏ יותר. את פעולתו המעשית,
וממילא מובן שעי"ז תצער פעולתו ‏ הרוחנית,
הוער האודיפאי אינו מסתפק בלשכת המודיעין | ובפתרון
שאלת הפועלים, ידו נטיה לפתור את שאלת השאלות הפלשתינאיות--
את שאלת הקרקע,
צחוק עושים לעצמם אותם האנשים הבאים להוכיח, כי
לנו בא"י הקרקע קודמת לכל,: אמת ‏ אלףדביתית זו. אינה צריכה
לראיות, וכבר עמדנו. עליה. מתחילת. הבנתנו. את הישוב. כשאנו
באים לחלוק--אנו חולקים. על האמצעים המובילים / אל המטרה
ולא על עצם המטרה.
ואם יש אנשים ‏ המתננדים לרצונו של הועד לפתור. את
שאלת הקרקע == באי אמונתם. בכחו ובכשרונו של הועד מקור
להתנגדותם.
גם אנכי חושב כמהם, בי הוער קבל עליו עבורה לא לפי
= בחותיו.. וכל גדול. בחיים : במקום ‏ שאין י כ הלת אין. הצלחה .
. אמנם קסם הצורך. כה גדולי עד שקשה \ לפעמים ‏ לעמוד
בנסיון, יש אשר הצורך מכה אותנו בפנורים ואין אנו יכולים
להתחשב עם יכלתנו, ‏ ואז נלך כבהמה בבקעה עד" אשר
נפול שדודים תחת נטל המשא אשר העמפנו עלינו ברצוננו
המוב. רבים הם חללי הישוב, | חללי קפם הצורך, ‏ אבל מן
הראשונים אין אנו | לומדים, ‏ ועד אשר לא יבוא הדבר עדינו,
ער עצם נפשנו וער שלאפיכנו על ראשנו ועל לבנו זלא ירכאנו עד
עפר- -לא נלמוד ! /
ויודע אנכי מראש: [כל ההוכחות | שבעולם לא ישנו את
רעתו ‏ של הועד האוריסאי , | כיון ‏ שתאות. הצורך אחזה בו שוב
% אין: לו תקנה, שוב לא ישתחרר מתאותי, | כמו שלא יבולנו
להשתחרר כלנו, עד אשר נצא בשן ועין, למרות. זאת לא למותר
= יהיה : להוכיח ולהוסיף ולהוכיח,
: איני בקי בהלכות הבנקים הקרקעים, אלא עד כמה שלמדתו
מן החיים להבין את ההלואה החקלאית, | הנני חושב שאותה
הדרף שבחר לו הועד האודיפאי אינה הנכונה,
שמעתי. את מקצת דבריהם של עושי רצון הועד, ראיתי את
השפעתם ברחוב. ואבחון את ההכרה, ההולכת ונולרת בתוך אותו
הרחוב, ועל יפוד זה אני אומר: לא + הדרך,
הולבת ונולדת הכרה, כִי מעשי ‏ האגרר-בנק יהיו בעון מעשי
יק"א בארגנטינה. לאמר : יקחו. אנשים מהכא ויושיבם על הקרקע

.

> ידיחם חזקים, ‏ והבנק ,יקח" רק אנשים עם. אמצעים מוגבלים ==

ובשרירים לא ירקדק, . אנשים קטנים יוכלו להתישב : מחדש על

הקרקע בפלשתינה זו,. היא התקוה ההולכת ונבראת ברחוב \ לרנלי

= תעמולתו של הוער.

וזאת. היא טעות ‏ עמוקה,

מי אשר הכיר. פחות או יותר את הרחוב. שבתחום הישוב
, , 2 -/

ול .
ו כ 1

התם, והחילוק רק בזה : יק"א לוקחת אנשים בלי אמצעים שרק שרירי ,

וודע. את טיב המושג ,אנשים ‏ קטנים", אנשים. בעלי: אמצעים
מוגבלים .. האמצעים האלה נמנים ל מ א ות ובכל אופן לא לאלפים.
ארם, שאלפים רובל לו, נחשב ‏ כבר לקצת ,גביר" בערתו, והוא
לא ילך לאחוז | במחרשה. אבל גם אנשים עם אלפים רובל
אינם לפי הכרתי העמוקה חומר. רצוי לבנק. האגררי,
ובעיקר הרבר מוטעה היא ההכרה, הנכראת בתוך הקהל,
כי הבנק יוכל להיות כעין מוסר. שייסך מושבות חרשות.,
הבנק ‏ האגררי. יוכל ‏ לבא לעורתו של זֶה: היושם ‏ מכבר. %
על אדמתו, ‏ של זה אשר כבר הכה שרשים בקרקע, שיוכל לתת.
את הנכסין דלא ניודי שלו--ערבון ‏ הלואתו,
אבל אין הבנק יוכל לאמר לאיש. מן החוץ: לך וקנית. לך
ובנית לך בית ואת החצי החטר לך אתן אנכי, י
הדרך. הואת תוליך ‏ את הבנק לאבדון,
הבה אבאר את דברי. :
מה היתה הטעות העקרית של הועד, | בבאו לבנות | את
בארדיעקב = ועין גניָם, | בבאו לעשות את ההתחלה של הלואה
חקלאית + עושי רצונו של הוער באו והכריוו: מי שיש לו סכום
כזה: וכזה, אוסיף לו אנכי כאלה וכאלה, ווכה לחלק ב,באר
יעקב". או ב,עין-גנים", ‏ והרצון 5,זכות" גדול מאד, ויעזוב החים > 2
את מחמו, הנגר את משורו ויעופו אל השלל, ומה ‏ עשו אלה |
שרצי ל,זכות", ולא היה להם במה% עשו שקר. בנפשם.
ויאמרו: יש לנו, בכרי לקבל את ההופפה של הועד ‏ וחקותם
היתה --- אלהים ירחם ! ויבאו בני: ,עין גנים" ובני ,באר = יעקב"
לוה אשר באו, ‏ כי. אין רחמים בדין,
והמעשה הזה יכפל בגרל אנפין
של -עשית. קולוניזציה., 1
מובמחני שיבואו אליו יהורים שכספם -- פרוטה. ונפיונ
הקרקעי- -אפס, והגידו שאלפים להם ושבני השרה הם מנעוריהם,.. -
ואת המנות | הראשונות שלהם יקחו. ברבית מאת \ המלוים ביפו. =
ובירושלם,. אשר יבאו. לעשות עסקים, בהריחם כי יש שבר.., ו =
והבנק. האגררי אשר ימלא. את דרישותיהם ‏ של ,האכרים". ' %
מהיום. ומאתמול --- מחר יפשוט את הרגל. אנשים. כאלה שאינם
יכולים. להתאזרח על הקרקע -- פופם נפילה, ובנפול עור יפול
גם העוזר, /
ובאמת נעשה מעט חשבין, :
לפי ערותו של המומחה האגרונום זופמן צריך אכר חדש
להתישבותו בפלשתינא 5,000 רובל = ואנכי כאיש מנוסה. אוכל \
להגיר שחשבונו נעשה ב,רחמים רבים" ואם נעמיד את עצמנו |'
על 8,000 רובל. לא נפריז. על המרה, ‏ כי צריכים ‏ אנו לקחת =
בחשבון את כל ההרפתקאות ההכרחיות של ההתאפרות החדשה
את אידההצלחה ההכרחית בשנים הראשונות, ‏ כל אלה הבאים %
ובונים את ההתאכרות. על אלפים וגם. על שלשת אלפים רובל- =
שקר הם עושים בנפשם ואת נפש. כל אלה המאמינים. בהם
הם קובעים, -
אבל נעמיד את עצמנו ‏ על המינימום ‏ של זוסמן == על.
0 רובל , 2
לפי עדותם של כל. אלה, היודעים את תחום. המושב, נוכל
להסכים, כי טיפוס: האנשים אשר ילכו להתאכר. באיי. יהיו עפ"ר
אנשים של א ל ף' רו ב ל,. אנשים עם סכומים. יותר : נדולים
מאלה . לא ילכו ואם ילכו יהיה מספרם מצער מאד, אבל אם'
נגדיל את הסכום הזה עד לאלפים רובל, וע" יש להוסיף: עוד
כמאתים רובל לכל הפחות להוצאות הדרך, נגיע. עד למקפימום .
- ובכן בקחתנו בחשבון את המינימום של הצורך ואת המק:
פימום של היכולת, נמצא. כי לאכר החדש יחפרו 8000 רובל

נחלה

אם ילך האגרר בנק בדרך

1 : , 4 ל"

או 60% פרוצ' משויון נחלתו העתידה,. ואת הסכום הזה יהן הבנק.
הכל מודים,: בי הבנק צריך להתיפר. על יסודות: מסחריים,
בכדי. שיוכל למשוך אלין. את הקפיטל החפשי, והקפיטל החפשי
הוה ילך אל הבנק רק, כשימצא ריות הגון,. ובשים. לב לוה נוכל
להחליט, ‏ כי. הרבית, ‏ אשר. יקח הבנק. האגררי. תהיה. לא פחות
מד6 פרוצ' , ועוד פרוצ' אחר עלינו להיפיף בער היצאות הממשלה
בעשית המשכנתא והוצאות ‏ הנסיעות של הלווים ליפו וכג'. ובו',
הרי לפנינו רבית של ל למאה לשנה. סכום של 8000 רובל -
נותן. אם כן ‏ 910 רובל רבית לשנה, והקרן ? קשה -להאמין. כי
בנק מ ם ח ר י יסכים להכנים . את. עצמו \ לפת ח י ל ה בהלואות
לשלשים שנה, אכל נסכים ונמשיך את הזמן ער שלשים שנה
ואז. יהיו הסילוקים השנתיים -- 100 רובל,
> הרי לנו אכר מ ת ח יל בתוך תנאים חברתיים. וכלכליים
= חדשים עם עול קשה על צוארו של 810 רובל תשלומים שנתיים,
הצריכה. בקיאות יתרה בשביל ‏ להגיר, ‏ כו אכר כזה. אינו: בר-
קימא ? ואם גם.נעשה קומבינציות שונות ונחלק. את הרבית. בחלק
שוה. לכל השנים -- מה שאון ב ט ב עו של בנק מפחרי, --- לא
נוכל בכל אופן לעשות את התשלומים. השנתיים. לפחות: ממאתים
רובל לשנה או במלים אחרות + חמש מאות פרנק לשנה. יניחו
כל ,המומחים" את ידיהם על לביתיהם ויגירו : היוכל אכר חד ש,
שטרם הכה שרשים בקרקע, שמרם עבר באש ובמים. של הנפיון
החקלְאי -- היוכל אבר כוה: לקמץ. מהכנסתו השנתית סכום של
500 פרנק + והרי הכנסה של 500 פרנק. הוא המקסימום של
ההכנסה לשנים הראשונות ! ומה יעשה האכר, האם יהחה. את
צרכי חייו בשביל-התשלום. או התשלום בשביל צרכי. החיים? או
= שולך אל המלוה ברבית לקחת ממנו כסף ב-,/9 18 או בה /.94 למאה

= לתשלום. החוב. להבנק, כי הבנק המ חרי לא יחשה ולא ירחם.

גט כשיעשה הכל כשורה,. לא יוכל האכר. החרש' לסלק את
תשלומיו הראשונים להבנק. מחמשת האלפים. רובל. לא ישאר בידו
, כלום. לתקופת השנה, ואם לא יהיה . עד אז. בעל-חוב. לא בחנות
ולועד המושבה. ולהמלוה בחיפה ‏ או בטבריה, ‏ יחשב. במאושר ,
ומה תתן לו השנה + יותר מלהם לביתו ומספוא ‏ לבהמתו. . לא
תתן, זה הוא באופן ה מצליח, ומה. הדין. בשנת. בצורת
שהיא כה רגילה אצל האכר המתחול 3 ובמנפה+ ובתקון הכלום ?
לא, לא זו הררך, אשר ילך בה האגרר-בנק המקווה,
האנשים המעשיים בא"י, הלומדים את החיים מתוך החיים
ולא מתוך ה,אספות", . כשחלמו ‏ כל . הימים. על. אגררדבנק, חתוו
את. הרכו. כַכה.!
את ההתחלה צריך לקחת. עליו המוסד הפיננסי. ה אהד
שלנו אשר. כבר. רכש לו נסיון | העבורה,. ידיעת - הארץ. ואמון
| הקהל : האנגלורפלשתונה-קומפניה, ע'י הבנק הזה צריך היה להוסר
פניף מיוחד להלואות חקלאיות רבות. השנום, ‏ היסוד. לסניף

= = הזה צריך היה להברא : חלקי מכספי הקה'ק וחלקו. מכסף הצבור

שהיה מתקבל ממנו עייי מכירת אובלינציות שאת אחריותן ואחריות
הריוח היה. לוקח עליו הא,-פ, הקומפניה, ההלואות מתחילות להנתן
כנגך. נחלות ‏ העומדות וקיימות מכבר בסבום של ה שלי ש משויו
-של ‏ הרכוש לומן 18 שנים בהוספה של ששה למאה : מן ההתחלה
הזאת. היה הסניף -עובר לאט, = לאט להלואות יותר. מורכבות :
על נחלות. שיקנו. מחדש, 4 בסכום של ח צ יי שוין, למשך שנים
יותף. מרובות וברבית יותר קטנה ,. ומן הסניף הזה לבנק. אגררי
עם תכנית. רחבה ועשירה רק צעד' אחד..

באופן. כזה. היה יכול ‏ המופר החדש להיות: פחות. או'
יותר. בטוח כי. ינצל. מן השגיאות : הנפות, כי, לא בפזיזות.: היה
עושה דרכו ולא ברעש. ובפרסום מרובה. ולא היה בורא. בתוך

:

>= העולם 3

נגליון מ

הקהל הכרות-שוא ותקוות שקר, | הקהל היה נמשך. אל. המופד
העומד וק ים מתוך אמונתו במופר הזה והאובליגציות \ שהיה
קונה הקהל לא היו מקבלות צורה של ,נדבות" כאותן ,המניות"
שהולך ומוכר. הוער . האוריסאי: = מניות של מוסד אשר טרם
נב רא, והנדבות הללו או המניות, כביכול, בוראות כבר עכשו
את האממוספירה. של פילנטרופיה, אותה ‏ האטמופפירה, ‏ שהיא
סםדמות. לכל מופד המקוה להתפתחות. טבעית, ל

אנו צרוכים ללכת בבל מעשינו מן הקל. אל. הכבר, וָאף כי
בהתחלה מורכבה -ומלאה ‏ אחריות כבנק-קרקעי, ‏ העלול כבר ע'פ
שמו. לעורר. בתוך = הקהל בארץ ובחו"ל = תקות שוא. ודרישות,
שאינן יכולות להמלא.

והועד. האוריסאי אחראי. ברבר שהתחיל. מן ה כ ב.ד, בשעה
שהיתה היכולת. בידינו להתחיל. מן. הקל.

הי

היוצא. מדברינו :

א, העבודה האחת, שחו"צ ככר הצליחו = בה ויכולום
להצליח, היא העבודה ההוחנית. בארץ, :

ב העבודה הרוחנית שנעשתה ער עתה היא רק חלק קטן
מחררוש, ‏ ועוד .נשאר מקום רחב. להתעסקות..

ג העבודה. המעשית לא עלתה מעולם. בירי חו"צ, אינה
עולה עתה ואינה יכולה לעלות: מפני חסרון אמצ'עים חומריים
ומפני חפרון. כ שרון מ עשי.

ד ודבר טפורפם. הוא. שאינו. צריך ‏ לראיות, כי \ הכחות
החומריים של הועד אינם מתרבים ואינם מראים כל סימנים של
התרבות ‏ גם. בעתיר .

ה, והמסקנה?

חו'יצ. צריכים להקרישי את. מיטב. = כחותיהם
השתדליותם . ל ענינים . הרוחניים בָארץ ‏ ולהתרחק
המעשיים,

ואה מיטב
מכל הענינים

%

דיה שמעון. ברנפלר,
הפפָרוּת. המדעית בְּמַעַרֶב,

גי

לפני שנות מספר פרפם התיאולוג הפרוטסטנטי הנורע א ד ול ף
ה רנק את ספרו ,מחות המשיחות", אשר התפשט במהירות נפלאה
בכמה מהרורות ועשה רושם גדול ‏ מאה בקרם. המשכילים הנוצרים .
והיהודים . אין ספק, ‏ כי הספר הָזה היה מאורע גדול בזמנו וגרם
לתנועה דתית. נמרצה בגרמניה, הרנק. הוא. אדם גדול, ‏ מלומד, <.
בעל כשרון מרובה. - יריעותיו. במקצוע המרעי. שהוא. עופק בו
בחקר. הדת המשיחית, התהוותה. והתפשטותה, ‏ בבירור ‏ הורמים"
המוסריים שגרמו לה -בימים ההם,. הן רבות ועמוקות. אבל היא
איננו. רק חוקר. מדעי כלבד, אלא גם סופר, בעל כשרון ספרותי
בלתי רגיל,. הרצאתדדבריו, הפיוטיות ופגנונו המבריק משפיעים ‏ |
הרבה על הקוראים. לתפשם בלבם ולמשכם אל מפקנותיו והחלטותיו.
והרנק היא זהיר. מאד בפגנונו ובאופן הרצאת דבריו.. אדם שכמותו
היה בגרמניה, ואפשר כי עלה על הרנק בהכרת החיים התרבותיים
והרוחניים . בקרב.. הרומאים. והיונים בימי | הזהוות \ המשוחיות :
אדולף הויורט. פפריו המרעיום, הגם שיש. בהם'כמה
מן המשפטים המומעים ומן הקיצוניות. המרובה, מצויינים בתכנם >
המרובה. ובצורתם. הפיומית. ובסגגונם המושך את הלב. אבל הוא

0 : /
4 ב יע 2

נליון מ

נמשך אחרי. פגנונו יותר מדי, ובני .גילו, : המלומרים. ,המומחים",
החלו לרנן אחריו -- כי. איננו חוקר מדעי, אלא פיימן, ובאחרית
ימיו משך באמת את ידיו ‏ מן :החקירה ‏ המדעית ‏ ונעשה: באמת
לפייטן, למחבר ספורים היפטוריים \ נעימים, והצליח הרבה בוה ,
לא כן הרנק . הוא ידע לשמור. את תפקירו ולהשאר חוקר מדעי.
גם' ציונים ו,מראידמקומות" .נמצאים בספריו,

בו נתאחדו כל ההנאים הררושים והנחוצים ל א פולוגיה
דתי ת, ועד כמה שאני חילק: על הרבה מרעותיו והחלטותיו
המוטעות, המתנגדות אל האמת ההיסטורית . אני מצטער. הרבח- -

בי לא קם עד היום כמותו בישראל, טרם בא הרנק

1

לברלין, ‏ כאשר נקרא מצד הממשלה בתור. פרופסור במחלקה
התיולוגית : באוניברסיטה. הברלינית, ‏ היה. מפורפם. בתור: חוקר
חפשי.ומבקר, ‏ באופן כי עמלו האורתורוכפים לעכב את התמנותו.
אבל הרנק בא בכל זה לברלין --- וקטינור נהפך לסניגור,. כמעט
שמשך כעת אה יריו מחקירח. מרעית אוביקמיבית ונעשה .לפניגור
של הרת המשוחית, בספריו האהרונים. כבר. אנו רואים מטרה
מפוימת, שהוא בא להוכיח מסקנות קבועות. איננו מ ב ק ש עוד
את האמת, אלא יש לו כבר ,אמת בהורה" -- את אשר
עשוה הראשונים , לא שנחשרהו, כי במתכוון הוא פורש מן הבקרת
החפשית, אלא כן נקבע ברעתו לעתכואת. בעיקר הדבר הוא
חולק על בקרת ספרי-הבשורה מבית-מררשם של ה הול גדים.
הוא מעמיד את. עדות הפפורים האוונגליום על חוקת אמהתם;
אלא שמשתהל. לתרץ. את הסתירות -שמצד האחר אל השני, וגם
'קבע כבר ‏ הנחה, כי ‏ טעות. היא לאחר חבור הספרים האלה עד
אמצע שנות המאה השניה לתאריך החדש. וליחס הרבה להשפעת
הזונום, - שהתיהרו. במקצת,. על . התפתחית. המשוחות.. ,אלא הכל
\ינעשה כבר על ארמת פלשתינה ובשנות שלשים ער שבעים להאריך
החדש" (לשונו בהקדמה לספרו ,לוקס .הרופא").

ספרו ‏ האפולוגי ,מהות ‏ המשיחית" השפיע. במדה ‏ מרובה
בל כך, ‏ מפני שנמח מן החקירה ההיסטורית . ולא צייר יאת
המשיחות על ' אמתתה ההיסטורית -- אל א מה שחיא יכולה
להיות על פי תהמציתה המופרית. כפי מושגיו הוא),
הוא וצר אידיאל דתי-מוסרי, שלו קרא שם ,עצם הדת
ה<שיחות".. האורתודוכסים. כעסו עליו. גם על אודות ספרו. זה,
מפני שלפי. רבריהם כפר הרנק בעיקרי דתם;: אבל ספרו עשה,
בלי. ספק, ‏ נפשות ‏ רבות' לרת ‏ המשיחית, ‏ וכמה- מן ‏ היהודים
המשכילים התנצרו או הכנוסו את בניהם ובנותיהם בדת המשיחית,
אשר עליה. ‏ אמר. הרנק, כי אינה הת אלהית (אחת הדתות
האלהיות), | אלא ה ד ת ה אל ה ית -- ואין זולתה עור,

מיוחד. במינו - הוא ‏ יחופו ‏ של הרנק. להיהרות | בתקיפות
הקורמות ‏ ובימינו. עתה., הויזרט, | למשל, ‏ מצייר. את היהחות
בומן התהוות המשיחות בתור ‏ דת של אומה קנאית, מחוסרת
ההשכלה ‏ והתרבית. השקפתו היא השקפת הסופרים ‏ היונים

= והרומאים בתקופת ‏ ישו המשיח. מכל דבריו מבצבצים שנאה

ובוז: לעם. ישראל והיהדות,. ובימיו האחרונים * היתה נטיתו. זו
בולטת ביותר בספריו. כמותו הוא גם צ'מב רלין הידוע, אשר
ביותר. הוא מטעים את שנאתו לגוע ישראל, ומטעם זה קבע
הנחה, כי לא יצאה. הדת המשיחית מישראל, אלא מן האריים,
אשר קצתם נשתקעו בערי פלשתינהן וביחוד השפיעו עליה היונים
המתיהדים בארצות הגולה,: הרנק רחוק ממשפטים מבהילים כאלה,
הוא עומד. על בסים ההבגה ההיסטורית., אבל היהדות. היא בעיניו
רת שנתעכבה ונפסקה. באמצע בהתפתחותה. המופרית, : ולכן. אין

| לה עוד. זב ות הק יי ורם בימינו, בשעה שעמדה כנסתרישראל

בסרובה. לבשורת-הישע: החדשה ולא. קבלה את הדת המשיחית,

0 . ל

> העולם 3

כבר נחתם גזרדדינה, ואת אשר עשתה הדת המשיחית במלחמתה

עם היהדות להכחיד את קיומה,: צרקה לעשות מהשקפת המוסר ,
ההיסטורי. דוקא דברים כאלה, שאין בהם מן השנאה הָארסית
לישראל וליהדות, אלא השקפה היסטורית ,צודקת", ‏ גרמו בימים
ההם לאבוד נפשות רבות מישראל. היא מצייר את הדברים
בתור פרוצם היםמורי, שאין אחרי גמרחדינו כלום,
והיהורים ‏ בגרמניה ‏ נצטערו מאד על זה ויאמרו. ,לעמוד :
בפרץ", אגודה אחת של אנשים יהודים, אשר יהדותם היא להֶם
מן השפה. ולחוץ ובמסבתם גברה ההמרה ביותר, עמדה וקבעה
פרס. של אלף מרק לארם שיכתוב. סנגוריה ‏ על היהדות ‏ כלפי
רברי ההסתה והפתוי של ההנק, התאמצות היהדות בארצות. :
המערב לעמור על נפשה ולהתקיים בתנאים ‏ אידרצויים ‏ כאלה
הוא חזון היסטורי נערץ |מאד -- בכל אופן טרגדיה היסטורית,
אבל קביעת פרס ל ג ב י א שיקום בימינו להגן על קיום היהרות,
להצילה. מכליון במחיר אלף מרק, זוהי בדיחות, אלו היה קם .
סופר כוה בישראל, לא היה מחכה בודאי לקביעת פרם מצד -
,מניני היהדות" בברלין, כאשר לא חכו פילון. ויוסף הכהן לפרפ |!
מצד איוה ‏ איש או אנודה, | בשעה שעמדו ללמר פנגוריה על
היהרות בדברים יוצאים מן הלב, ‏ ב אמונה רבה כי הו
העיקר בעבורה האפולוגית) ובכשרון ספרותי בלתי מצוי, /
אבל אם לא נמצא סופר סניגור כזה בישראל, הנה יצא
הד"ר. א י ש ייל ב כ ר להשיב על דברי הרנק והדומים לו בדברים
מדעיים, נוחים וצודקים ברובם *),: בספרו נמצאה בקרת הגיונית
להנחות הרנק, אשר סותרות הן זל לזו, עיקר החסרון ברברי
הרנק הוא בזה, כי מצד אחר הוא מתאמץ לאחון בה פב רה
מיד ע וי ת.-של התהוות. המשיחות. ושל ספורי המבשרים על דבר
תולרות ישו, ‏ להתרחק מן ספורי הנסים הסיתרים למציאות; ומצ
השני. אין ציורו של הרנק מתאים כלל להמציאות. ,מה שהוא '
אומר. על דבר המשיח, יתאים רק לציור ה מ שיח האלהי,
אם יאמין הרנק בכזה, * אבל בהטעימו את מבעו | האנושי,. אין
דבריו בגדר. האפשר והמציאות", אישלבכר מטעים ומברר את

יחוס הרנק לווילהוזן , את השקפתו על היהדות ועל המאורעות ההים: ‏ %.

טוריים בתקופת התהוות המשיחות ‏ שאב הרנק מספרו ההיסטורי
הנודע של ווילהוזן .: החוקר הזה מצטיין בכשרון מרובה וביריעות
עמוקות וגם בחריפות גדולה; | אבל משפטו על היהדות הוא
מוטעה, מפני שמפתכל ‏ בה מתוך השקפה צרה, את המקורות,'
ההיסטוריים העברים הוא מסלק כלאחר יד, ואת עדות הפופרים
היונים והרומאים, בוזי היהדות ושונאי היהודים, הוא מחבב ובונה +:
עליה את משפטיו והחלטותיו,. כל המאורעות המגונים במשפחת
הורדום הוא. מטעים באריכות מרובה, אבל הוא מעלים עיניו מן.:

הזרמים הרוחניים והמופריים שנראו אז באומה הישראלית; איננר ,

מודיע = ומספר כלום מאישיותו הנפלאה של ה ל ל, משאיפותי :
התרומיות ‏ ומלמודיג: המוסריים הנעלים, ‏ גם לתורת. המופר של
האגדה הישראלית, למשלי-מוסר במסכת ,אבות" אין זכר >

בציורו ‏ ההיסטורי, ‏ מן הספרות התלמודית חוא ‏ בורר. רק את /

המכוער. ‏ והמגונה. לפי. דעתו, * ואיננו מוריע ‏ מן הנעלה והיפה
שבהן. אין זכר. להיופי והמוב :| בחיים . התרבותיים של היהורים
בימים ההם, "ימי הצרות והפגעים המריניים, 2

על יסוד. ספורו ההיסטורי של וילהוזן = יפד הרנק את ציור
היהדות, הוא אומר: ,משך מאתים שנה

/ +) ספרו + ,6008 ת11810 0 168 מ7680 188 םג 3000040 -] ,
ופט[ ו 1 תס 00 16 >
4 061 ,01866 2

(לפני התהוות | הדת = !

למחרשתו,

%

או לסעורת-הבראה. הם אוכלים ושותים,

המשיחית) לקתה האומה הישראלית מכה אחרי מכהן למן הימים
האיומים ברור אנטיוכם אפיפנם לא שקטו בני ישראל, מלבות
החשמונאים נבלעה ברוב הקטטות ל קת הפנימיות, ‏ ולבסוף
עשו " לה כלה האויבים מחוץ, הרומאים התנפלו ' על הארץ,
ובאגרופם הקשה שמו קץ לכל שאיפותיהם ותקוותיהם. הלאומיות
של ישראל, \ עריצות משפחת. האדומיים, בית הורדום, הכניעה
בעם כל רגש חפץ-החיים והחליש את כחותיו , לפי ראות עיני
אדֶם לא היתה -עוד תקוה לו, להטיב מצבון יעודיו : הנפלאים
והנעלים נדמו כמו. נכובו ואפפו". לעומת הדְברָים התמוהים של
הרנק המטעימים את הריסות האומה הישראלית. ואת אפיסת
חקוותיה הנצחיות, את נוולה וגפיסתה, מעמיר המחבר את דברי
הויזרט, אשר אותו בוראי לא יחשור אדם בנטיה מרובה לישראל
ולהיההות בתקופה. ההיא, ההוקר הוה ממציא לנו. על פי עדות

יוסף הכהן וספפורי המב שרים ציור אחר לגמרי. מחיי היהודים

על אדמתם בימים ההם :' ,גם מספורי הבשורה אנו. מכירים את
החיים הצבוריים של העם שהיו הולכים ומתרגשים בכל פנה; חיי עבורה
ומעשה בכרמים, ‏ בשרה ובגנים, (מרקום כ',. ח'ן לוקם ט',. פיבן
מרקום ד', ד'ן ימתתיה. כ"א, כ"ח),. בערים הם בונים בחריצות
(מתתיה. ז' כ"ה; לוקס י"ר, ל'); ובבתי הרחיים האפמים מלאים
(מרקוס. ט' מ"ד): בתי הגורן טלאים וחדשים יבנו. (לוקם. י"ב,
י'ז); על הגבעות נטעו כרמים (מתתיה כ"ג, צ"0,.... השכירים
והפועליָם נשכרים לעבורתם בשוקי ‏ הערים. ובערב הם מקכלים
שכר עבורתם לוקס ו"ז, 061 העבר ישוב אל ביתו עם מחרשתו

(לוקם .מ'ו, כ"ה), ועורנו רחוקים מן הכפר, וכבר שומעות אזנינו
. זמירות המחוללים הצוהלים (מתתוה י"א, מז בשוקים וברחובות

משחקים ילדים וילדות. (לוקם י"ג, כ"ה)ן גם. בלילה. עוד. החיים
פואנים- ועוד. דופקים: על הדלתות כי. יפתחו (לוקם י"ב. מ"ה),
העבד. ששתה לשכרה מכה את- השפחות ורב בהן לוקס י'ר,
י"ח), בקצרה, | מן הבקר. ער הערב. מתרגשים. וסואנים החיים
בגוניהם השונים, ואין שעתו של העם פנויה להרהר הרבה במלכות
שמים.. זה קנה שדה והולך לפייר אותו, והשני ינפה ‏ את השוָרים
שהוא. אומר לקנות, והשלישי פונה לפעירתדשמחה
מוכרים וקונום, נוטעים
ובונים, ‏ נושאים נשים: או נשאות לאנשים, באופן. כזה ‏ יצייר
לנו ישו עצמו את החיים בארץ מולדתו",

ציורו של הרנק מפני ערות וילהוזן על דבר ,אבדן חפץ

= החיים" בעם. ישראל בימי ישו המשיח איגנו אלא בדותא בעלמא .

> אינה תורה. מסוימת ומוגבלת,

ישו: המשיח בעצמו מכחיש. את. הדברים ‏ האלה : בציורי משליו
הלקוחים מן החיום שבימיו,

על דבר הדת. המשיחית. ואמר. הרנק להפליג בשבחה, בי
אשר ילמרה וישגנה. האדם, כדי
שתהיה שגורה בפיו, אלא היא החיים המקבלים בכל ‏ יום
הוספות, : הגדלים וצומחים בכל שעה, אישלבכר : משיג על זה,
בי ממש כדברים האלה גוכל לומר. על היהדות, = והם מתאימים

לה בכל הפרטים, היהרות לא פסקה בצמיחתה, כתבי | הקדש

לא נכתבו, | כדי = שילמדם היהודי וישננם, \ שוהיו | שגורים
בפיו = וקבועים = בזכרונו בלבר --- אלא כדי להנות בהם
ולדרוש, בהם,. כרי. לחיות בהם. | דוקא ‏ בימום
התם ‏ גדל | מדרש ה התורה במחדה | מרובה . רשמי

הפעולה הרוחנית. והמופרית הת דירית של הדת. בעמנו | אנו
מוצאים בכמה תפלות,. אשר יסרו: בימים ההם -- מקצתן נקבעו
סרר. התפלות, ‏ ומקצתן נשתיירו. לגו בספרות | התלמורית, ‏ הן
קיימות: את החלטתנו, כי הכח הדתי החי לא פפק אז בישראל,
רשמי. הכחות המופריום. האלה אנו מוצאים גם בדב רו אגדה,

> העולם 3

גליון מ

אשר מהם אנו למדים, : כי היו רגולים ‏ אז = לדרוש. = בתורה
ובכתבי הקדש בחרות. מוסרית גמורה, מבלי להיות משועברים אל
הכתב , ביחור. אנו למדים מהם, ‏ כי קרובה. היתה ‏ היחדות אל
החיים. תורת. המופר של האגדה מיופדת ‏ על נסיון ‏ החיים, על
סקירה ישרה ונכוהה במחזות - החיים ‏ ומפבותיהם. = אנו מוצאים
בה כמה משלי חכמה. ומופר, שהם פרי. הסתכלות ‏ בחורה
במאורעות העולם. והבנה עמוקה ברעות ישרות ‏ ומוסריות , = ולא
רק האגרֶה היא עדות. על כח החיים בהיהדות, אלא גם ה ה ל כ ה--
אותה ההלכה, אשר לפי. דברי הרנק קברה תחתיה. ופתמה את
מקורות הקדושה הרתית, מטבע ההלכה, שהיא תורת המוסר
המעשי, שלא תסתפק בלמודים כלליים,. אלא תפקח על צרכי
החיים המתחלפים יום, | הנכיאים הזהירו, | למשל) על
קדושת. השבת, שתמציחה המוטרית. ירועה. היא למדי, = וההלפה
באה לברר א ופן קהושת השבת ושמירתה.. כזה. הוא: גם: יחס
ההלכה אל. רברי הנכיאים בנוגע ‏ למהרת \ המשפחה' ‏ בישראל,
חי הזווג, הצניעות וכו'. : אם. לא הפתפקה ההלכה רק\ בבאור
פרטי. העיקרים. הרתיים, אלא נכנסה בפרטי: פרטים ודיוקים ==
יותֶר מכפי הצזרך הזמני, אות הוא, עד כמה חשובים ‏ היי
העיקרים החתיום / בעם; שלא נחשבו רק כפרוסטגמא ‏ ישנה,
כלמודים שאדם משננם,. למען ידע אותם בעל פה -- אלא
כבסים. החיים. המופריים,

פבר הוכיחו ובררו | כמה מתכמי ישראל,
המיפר הנמצאים. בספרי-הבשורה הביאה אותם היהדות ‏ עוד. לפני
כן. הרנק מטפל בשאלה זו ומשיב עליה בדברי וילהוזן ; ,אמנם

כן הרברן מה שהורה ישו, ומה שהטיף. לפניו יוחנן המטבל. >
בהעירו :את = העם | לתשובה!

בבר" אמרו \ לפניהם = יהנביאים,
וכדברים האלה נמצאים גס בתורה שבעל :פה אותם. הלמודים
אתם מוצאים אפילו בתורת. הפרושים, אבל תורת הפרושים. תקיף
לצערנו. עוד דברים אחרים נוספים ללמודי-המוסר האלה, על ידי
כמה ענינים אחרים לאלפים, שחחויקו. הם. גם. כן.. בתור ‏ עיקרים
דתיים, נתמעטה השפעת הלמודים המוסריים; צורתם. נתקלקלה
ופעולתם התמוטטה. כל הענינים האלה עמדו לפי השקפתם
באותה. שורה ובאותה. מררגה כהלמודים המופריים היקרים ‏ ונארנו
יחֶד,. הטוב והקדוש היו רק איזו - חומיהאריגה בבגר רחב וגרול
של ענינים חמריים",

על דברי הקטגוריה האלה משיב המחבר : וולהוזן ואחריו
הרנק יפרו את ציורם העכור של תורת | הפרושים על" דברי
הבשורה. הנאמרים - באיבה גלויה כלפי הפרושים ותורתם ., הם
,ילדי צפעונים" (מתתיה ג',. 1') ,חנפי לב" (שם. טיו, . ז'), נחשים
וילדי | צפעונים" | (שם. פ"ג. ל'ג), אבל לא על פי. דברים שנאמרו
בשעת פולמוס הדעות. אפשר ליפר ‏ הגדה. הפטורית. נודע. הוא,
כי גם המשיחיים הראשונים. בינם לבי, \ עצמם. התוכחו
בדעותיהם ועברו דברי ריבות | ביניהם, = לרוב | בדברים: קשים
ועוקצים, פולום אמר על אלו שכנגדו,. ‏ כי: הם :,שליחי.. שקר,
אנשי: רמיה,: המתחפשים. בשליחי ‏ המשיח",
המתחפש כמלאך-אורה". | (אגרת ‏ שניה ‏ אל הקורינתיים = י"א,
י"ג-י'ד),. ובמקום. אחר היא אומר על המשיחיים הנזהרים במצות
מילה :-,השמרו לכם מפני הכ ל ב ים: השמרו לכם מפני הנמולים"
(אגרת. אל הפיליפיים ג', ב , והצר שכנגרו השים \ על דברום
כאלה. גם כן. בבטויים קשים וחדים;: ,פנים ‏ להם כרמות יראת*
שמים, ‏ אבל אין. נכחה בהם",. הם ,אנשים האוהבים ‏ את עצמם,
רודפים אחרי בצעם, מרחיבים פיהם ועינים ‏ רמות להם; : דוברי

סרה וממרים ליולדיהםן. כל קדש יחללו", חם מלשינים, פפירי

ב רית, זוללים אכזרים ושונאי: כל מוב; מופרים, פוחזים, זרים,

ל

/

כי: כל למורי ‏

הרבה ,

ורמיונם | כ,השמן

רורפי | תענונות" ‏ (אגרת | שניה = אל טמיתיום. ג', ב'--ה),--
\ התיולוגים'-הפרוטסטנתים מדברים בגנות - היהדות מיסוד \ תירת
הפרושים | בהשענם על דברידקטגוריה ‏ הבאים עליה בספרי
הבשורה, אבל בעור שהפרושים ב כלל היו למשל ולשנינה
בפי המבשרים, הנה הפרושי היחירי ‏ הממ שי, אשר. על אודותו
/ יסופר בספפרות זו, הוא רבן גמליאל הזקן, היה גם לפי
עדותם ארם גדול, | אוהב הבריות,' רחוק מקנאה ומרריפה.
ובספרות. התלמודית. נמפר לנו ציורו. של הלל הוקן בעדות
| אמתית, ‏ שאין לפקפק באמתתה, בתור אדם בעל מדות תרומיות
ומוסר נעלה; אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, ענו צנוע וסבלן,
ואהבת. האדם היא לו יסור התורה הישראלית. והלל וה לא
= היה יחידי בתורתו, אלא כמה מחכמי הפרושים נמשכו אחריה
. והשתדלו להדבק במרותיו. הלא הלל הוא אחר. המיוחד במיסדי
= תורה שבע"פ,

(סוף. יבא)

פשאל > ,

2 יהורה קרני,
לילייספתורין

וו
אֶהַבְתִּי בַָּרֶם עַלוְתִי יְצוְעִי
₪ כִּי אָעָצם. אֶת: עיני וָאמה 5 /.
ל הַלבְנָה הפנוּמַה, הנונ -
מִבלְהות הִַילָה לשומַר,

ְשִלְחִי לִי כְרוּבי. הזה ממרום,
יר עַלִי שלום תיוות ;
לש על כרי וְבַסְתִי = שיגהו
מִנִפִי אֶת מְזורִי הַסְפָקות.

וְכף כָּל הַלִיל הַסְתִירִינִי. בָאהָל
עד אָשָר הַמוְרַח וַאָדִיִם;

עד אַעֶר אְַכָה פני חַטָה בַקדועָה
ְְְּכָה הָרְשָה לְַהָם,

וו
כַּחָצוּת לַיְלָה תִמול קְרָאתִי , !
<שמעי מתוך כּּנָה: ,
לי ערשי שַכִינה שוּרָה
נה לה לְבנָ, י

ְמֶסְּבִיִי חָבֶר. כְרוּבִים ,
קרֶן למראשותי: :
כָּל מל כִי שְבִינָה נה
: מס עְרִים 5 אומי, /

> העולם 3% : | 11

.זו
דּמָמַת הליל מִתְרַקמָה לְטלית
של תּכָלֶת ו
ב ְבָה לָה עושָה עַטָרָה חַשָמַלִית'
בלילות.

שם צריק מַרְתֶף מְתַּחַת שמים

ועוטף
לית -- ונָשָמַע סוד שיח שפְתִיִם ,
נוטף

אור טהור, אור קדוש מִתְּפלות הנשמות >
הַטֶהורות + == :

כ מדליק הצדיק עָלִי הָאָדָמוּת

מאורות ,

ְרְנע מדעזע היקוּם - וְנְשְתַתָק

בכותד ו 7 7
ושכִינה. אומְרָת :
בְּדְמות1, ..

ב יילר לצליק ₪60

/

הָבָה אִסַפַר ל דִכָרִים נִסְתָרִים,
אַנלֶה מִסְתורִין של לילי נְדוּדִי;
₪ אי אָתב, אוף

5 ו הַַטָא בלל כרחי:

מלָא עו חליל -- ואי אֶת תוּמתִי

א אוליך, ואי אלך לבדי אֶת אחִי.
בְשָעָה כוו. שָמָן בא וּמִתְעַכָל

בּיסורי, ּבֶתם: עולְמותִי מתנקש:

ּבְבא שָעַת דין = מִי עַל נפשי יִתְפּלֶל
מִי עלי עלוּי נִשְמְתִי יבקש ו

5%

היר.

דבורה. באראן ,

(מספורי פונדקית)
.. , פנים. מתוחים -- מחורדים, עינים: פקוחות:>-- רחכו:
שבתוכן נקפא הצער, שערות קלושות, הזקופות. כמסמרים בלפי

מעלה ופה פעור --=- כזה ההיני רואה אותו. חדיר בדמיוני הא : 0

: ו נתון בתוך שגות החבל הק גופו. הגדול,. הענקי | תלוי

> העולם 3

בין התקרה והרצפה והוא מתנועע ‏ בתוך האויר | ומתנועע. +

-- מי היה + מהיכן בא + מה היו חייו %
ואני -- אפילו את שמו. לא ירעתי,
-- אני הריני וקוק לחרר וכבורה -- לדיר על זה מעירה

הפתקה, המזהירה בתוך שמשת חלונה .
אלו היו דבריו = הראשונים, ‏ כשנכנס באותם הצהרים אל
הצצתי בו !
בעל קומה, וכתפיו רחבות ונאות ושערותיו --- קלושות,
מפושלות קצת, = אלא ארוכות. ביותר, = וה : שחורות | מבהיקות
ומפולקות. הן. לצרדין, ‏ לצררין.
-- והחדר -- ודאי . שמיוחד הוא %
פנים זקף בי שהם זעופים ומחייכים בבת אחת,
-- ולא עור אלא שהמבוא דרך הפרוודור הוא,
כך צלצלה תשובתי.
כעבור: שעה ראיתיו בא אל פרוזדורי, והוא זקוף כתמר,
ושתי עיניו מבריקות ביותר, ומהן מנצנץ דבר סודי, דבר נורא,
תחת בית שחיו היתה לו חפיסה של עור שחור. ובתוך. ידו--כנור,
-- האלה המה כל מטלליו +
-- ואני- -אפשר שלא אשהה בתוך. ביתה, אלא לילה אחד +
וחיוך משונה עקם .את שתי שפתיו העבות,
-- כיצד +
במקום תשובה חרק רק המפתח בתוך המנעול,
תכופות, ‏ בבדות וקפרניות ההחילו צורמות. את אזני,
= עצבי, - את כל הנימין. שבגופי :
= הך--תך !. פך---פך 1
0 אילך ואילך, = כחיה בתוך : כלובה, | שתי פסיעות. לבאן,
= שלש -- לכאן. עברו: שעות. השמש שקעה, את החלונות ‏ לפפה
החשכה : יהערב. בא ואחריו---הלילה: = כל דרי "הבית נשתקעו
-כבר בתיך שנה, בתוך: הרחוב : נשתררה הדממה, רק אחד הוא
, הממריד את מנוחת. הלילה- הוא, המשונה והזר :
0 -- הך--פך1 הך--פך!
המיולו של אדם הוא, או שמא רקוד השטן +
-- על כבודו לרעת, שרר. הנהו בכפיפה אחת עם אנשים,
שלמנוחה. הם וקוקים ,

ביתיי

ופסיעות
מגרות את

,| דברים אלו זרקתי אליו דרך חורו של המנעול---ומתוך בעס,
תו כרידרבור | נפתחה הרלת :
- כבורה , .+

והוא- -מבולבל ומבויש, כארם שמצאוהו בשעת קלקלתו,
> נתעבב: מתוך. : הלוכו, < כשמבטו. ‏ הבדור ‏ תועה על גבי פני,
השרוים ברוגז :

-- אנ מפריע, .. כך ... זהו. ההרגל = .> ואני. הריני
נוהג לטיל קצת בתוך חדרי אחרי הסעורה, .חי, תי

-אוזה: סעודה + ושתי: שפתיו --- צרובות מאש פנימות =>
<< = שחורות ויבשות היו, ‏ כמו לאחר. צום: של שמטות ויובלים,
| רהה הלא תפלח 4 <==יודאי ‏ שתפלת .מה ,4

ואני --- שלא בכונה, שלא בכונה...*

: על גבי | חלבונות: שתי \ עיגיו נשתטחו ‏ ---. כשתי רשתות
הקלועות מדם אהם --- עשרות, עשרות של גירים דקים, פעוטים
ואדומים- -אדומים , עור מצחו זלף את הועה .

-- נוחא, ‏ ניחא, ,.. ואני שוב לא אחזור, ‏ עוד לא אוסיף...

כתינוק ‏ זה, שפרח על אמודאוהבתו > והוא\ * שומע את
קלונו, מודה. על עונו ומבקש את פיוסה/, =

> ואת הבטחתו 7 0 זו לא היתה. רממה,

אלא שתיקה, | שתיקה. כבדה, = אלמת. ומעיקח. ביותר נשתררה
פתאום בתוך. חררו..

-- האם ער. הוא. עדיין,
נשמעה.

כונתי את אוני. כלפי דלתו:

-- תק--8ק1 תק--תק!

קשה היה להבחין, אם קשקוש השעון הוא\ או רפיקת לבבו:.
בתוך. חזהו.,

ופתאום כבשו רחמי את. כעסי. ולבי התחיל נוקפו :

= נזיפתי זו --. כלום. כדאי. היה לה + אדם ול בכףיו
ועור הרהרתי :

-- עכשו -- וראי שהוא מתירא. לזוז ממקומו, חושש "הוא
שמא יקים | שאון. . +

ואז נחנתי אל חורו של המנעול ונסתכלתי :

כשידיו פרושות למרום, בפנים הפובים אל. הכותל וכבושים
בו, עמד בקרן ‏ זוית. וגופו הענקי---מזרעוע,. מפרפר. ,+

היבב שם בחשאי ואיבריו. פרכסו מתוך התיפחות --- ואולי
חלחלו ונתעותו פתם עורקיו בתוך בשרו מתוך איזה כאב פנומי ?

קולו לא נשמע.

ואו נתכוץ הלב בתוך חזי ורעתי נבלגה בתוך המח!

-- מה אתו + מה. הוא. ומי 3% מה ממרר את חייו + \

ורצון כביר ‏ אחר תקפני : ן

להכנס אל תוך חדרו.. לגשת אליו, ליטול את ראשו הגדול
בשתו ידי, לאמצו אל לבי וללטף את פניו, את שערותיו, את
גופו הענקי ; ו

== שרשרש דש \. ואנ הריני | מרחמת אותך ‏ , . ואני
הריני מרחמת. אותך > + +

-- שמא יפתח לי לרגע אחר, א % ,ה" -- מה שמו..,
יפתח נא , , , כך התחננתי אליו וקולי ספוג דמעות ,

עבשו היו פניו קרים---קפואים ושתי עיניו- -שני גלירי קרח ;

-- מרתי + ! .

-- ואני---רצוני היה: להציע: לפניו. כוס: תח , ;+

-- תה%

-- כך, תה ..,' המיחם עדיין: רותח.,

-- אַח, תה, מרתי אומרת -- תודה! ואני הלא כבר
שתיתי, שתיתי הלא -- וכבורה. לא הרגישה. בזה+ - חי, ‏ חי,.. |

= וכבודו עוד טרם הודיע "לי את שמו, מה+

והוא -- מתוך ‏ לגלוג :

-- שמי% כך את שמי.,. והפונדקיות שלי נוהגות לקרא/ =
אותי בשם. דיָר.,. דיָר--הרי. וה פשום. כל כך, פשוט. כל כך,. ="

ורממה, ,

-- בבודו -- וראי שאין לו: כאן מכרים, מה% וקרובים--
לא כל שכן%

-- קרובים + והאיך- זה. אין,

וכעבור 'רגע :

-- בקרובים : כבידה מסיחה %
הרי אין. לי: קרובים, יאו ,

-- אם כן הרי גלמור ‏ הנהו?

- אני? 2

ואז נטל מעל השלחן' מפפרים קטנים . והתחיל משפר

או שנה חטפתו -- ונשימתו לא

וכיצר זה אין ?. ,+ -

-- לא,. באמתו-שלהרבר |

ומיפה את צפורן. אגורלו. הימנית :
אוו

-- ומה | רעתה. של כבודה על -אוירו. . של. היום?
נפלא, אויר נפלא !‏ ותלה בי את מבטו,
-עינים היו לו רחבות והות שחת כל כך:

ו
2 \ ס !
= / ו

ְּ

,

גליון מ

->- העולם =937/

8

מאה הההטההההטהטההטאטהההאטההטה'הטההטהקאהההקהטטהט'ח'ההוההחפאא'''הטחאהטחההח'החההחחטוהחוהטטטההההההה וו חחח ''.. ה ''ה ר ..

.%

צמרמרת של אימה. ועועח = פתאם את כל = אוברי גופי,
השמטתי: את ראשי מעל' הכר' ואת עיני פקחתי: = על. המרבד,
שלפני : מטתי התלבט איזה חתול,: והוא שחור כל. כך !‏ מאחורי
חלוני יללו: הכלבים; המרישים,. שבתוך עלית ביתי. חרקו מתוך
איזה: התפקעות משונה -- סימן לאסון הממשמש ובא,

-- איזו שעה היא עכשו+ -- השנית':

הטיתי. את אזני כלפי + הפרוזרור: מתיך. ציתנות !

הד עמום ‏ של דפיקות, = הפיקות : חשאיות, מהוסקות,
ההולכות ומתגברות. מרגע קרגע, = מרגע. לרגע. -- ובא הוא. אלי

משם, ‏ מחדרו !

-- הך--תך! הך--תך!

אלו. לא היו פסיעותיו -- הר הכאת. הקורנס. על: הברזל
היה זה +'

ורעיון: שחור אחך הקריש את. מחי. בתוך קרקדי:

-- מסמר, , . הוא תוקע. מסמר אל. תוך התקרה,. ,

שנתי. נתבדרה. מעלי ;= כתיך ‏ העורקים ‏ תפס הדם!

-- עדיון. זה אני חסרה.... עדיון. זה אני חסרה:.,

שפשוף הנפרור = בקופסה, צעדים אחדים והרי הוא חור
המנעול .

= במה הוא עוסק שם 4 ,8‏ ממיל;, , שוב אותו הטיול--
וכמה משונה. הוא. עכשו:

על -גבו הרצפה שמוחה שמיכה גדולה, = מגפיו /מסולקים
הם לאיזה זוית והוא. .-- בגרבים על רגליו, הריהו: מהלך. אילך
ואילך, אילך ואילך:. עשר אצבעותיו: -- כקן: נעוצות הן בתוך

שערותיו הארוכות.: עוניו == דם, וכל. גופו-:=-. העויות, העויות,

-- אַיהאַוהאַודְאָי, , + אַיהאַיְהְאִי87 ,5+

ככה גועה ומפרפר שור כפות, | בשעה שעל החלף החר
מצטנן. כבר: דמו',

ופתאם:

הוא נתעכב באמצע החדר, הגכביה את פנוו כלפי מעלה
ובתוך. ידו הבהיר החבל.

ואז אספתי את כל כחותי ואתפרץ אל חדרו :
| = -- ישמע נא, ישמעני נא, . , אם גזרה היא מלפניו לעשות
,מה" --- אלהים אתו, אלא -- רק לא בביתי ,,. במטותא -- רק
לא בביתי. > +

רק: רגע: עמר כמסומר על מקומו והפתכל בי. ואחרי. כך--
אדמומית ‏ קלח פעפעה על גבי שתי לסתותיו ‏ הנופלות, כסתה
את מצחו, את אזניו: :

--. ומה כבורה. סבורה, מה 4/..: ובמה היא חושרתני, במה %.,
ואני -- הרי מטפל אני. רק בהתנגוששות . . . בהתנוששות רק,
בהתגוששות . .., ובעבור רגע :

--- . בהתנוששותקחי-חי-חודחידחי. + ומתיך עיניו--- דמעות,
רמעות., , . ואז נתקל מבטי בשלחן, שבתוך החדר : שנים -- שלשה
גליונות של ניר, קפת, עט,. שעדיין: לא נתנגב מחדיו. ואצל כל
אלה -- קמצים, ‏ קמצים של שערות, והן. =- כולן. ארובות, \ כולן
שחורות --- מבריקות ,‏ עכשו .הבינותי כבר, משום. מה קלושות. הן

\ כל כך שערות. ראשו,

0%

מתוך. התעלפות העירתני. שפחתי הוקנה ,. שתי ידיה הגסית
שפשפו. את מצחי,, מחצו. את רקותי, ‏ נדנדו. את ראשי :

= הרי יוציאוהו מכאן , ,.. כרגע יוציאוחו, י,

פקחתי. את עונ ג > :

עשרות, עשרות\ של: סקרנים, ‏ כולם צפופים. ומכונסים אל

ו

שמח קמן,. פניהם מכוונים כלפי פתחו של אותו החרר, ואזניהם- -
כלפי אוזה קול. צרוד, המגיע משם:
,שתי שמשות. שחורות היו לי -- שתי עיניח ,+. באורן
נשמתי משתמשה ושבע, ביום בו מובלת, .. בחומן. -- מתחממת
היא, מתחממת = .. וכשחשכו הללו בעדי -- כיצר לא אקפא
בקרה + ... וכשחשבו הללו בעדי ‏ -- האיך. לא אגוע בחשכה)'.,
זה קרא: השוטר מעל גליונותיו של הדיר.,

,רעיו נצנץ = במחי, = רעיון נפלא, אני- את לבי. אוצוא.,

מתוך חזי,: איציאנו לגמרי ,... וכשהוא פצוע ווב רם אקחטו --
ואשנר לה .. . לרגליה אניחנו , מה%.,. יהא הרם החם שוהת
וממפמף, שוחת ומטפטף, ואני -- ,טלי, | גברתי, אל תעליבי
אותי -- ואני עני ואביון, ומתנה אחרת אין לי: בעדך, . אין" ==
כך אומר לה, אשתחוה ואצא ,.. תחתכנו. נא לחתיכות קטנות'--
קטנטנות, תזרק . אותן אל הביב, תאביל. בהן את הכקבים,

ואני --- אשתחוה רק ואצא , ... רעיו נפלא, חהחדם, ‏ השטן".., |

קרא השומר בקושי, ‏ בקול ספיג לענ ובהפסקות, ופעם גּם
שרק בשפתיו : ,

== פוהוחוה,קחנהלדוה"!

רפרפה התלחשות מקוטעת ואחריה. -- גחוך. זה דברו
הפקרנים בחשאי: וצחקו צחוק. כבוש,

---: וכניפו לכאן את : בעלת:המעון !. --- מצותו של השוטר
היתה. זאת.. ואז פנה. אלי :

-- ואת הלא. תנידי --- מי היה וה+ מהיכן בא% מה. היו
חייו-+ :4

ובדברו זקף את ידו כלפי הגוף הגדול. והקר. ודחפו רחיפה
קלה-קלה .

שלא בכונה הצלפתי את מבטי. למעלה::

פנים מתוחים--מחורדים , = עינים: פקוחותדרחבות, שבתובן :

נקפא הצער, שערות קלושות, -הוקופות כמסמרים כלפי. מעלה ופה
פעור- -כזה, :שאני רואה אותו: תדיר. בדמיוני , והוא. --‏ צוארו
נתון. בתיך = עניבת | החבל. הרק, = גופו. הגדול, ‏ הענקי .לוי בין
התקרה. והרצפה והוא מתנועע באויר. ומתנועע + + +

,מי: חיה + \ מהיכן. בא מה היו חייו %

ואני = - אפילו את שמו. לא ידעתי.

₪

0%
הָאְַפָה הַבּלְלִית של ה,פועל הַצַעִיר" + =

בחול. המועד פוכות היתה ‏ ביפו = האספה
,הפועל. הצעיר". ‏ האספה נמשכה ארבעה "ימים. לקחו, בה חלק
כששים. חברים'"שבאו מערי ארץ : ישראל ומושביתיה.. בכל האספות
השתתפו גם הרבה אורחים, עד שהביה היה. קטן: מהכיל. את כל
הנאספים, .

לא
על עבורת הועד ועל | בקרת: החברים, | לא אמפור את תמצית
ההרצאות והויכוחים, = שיוכלו ‏ לענין רק את חברי ההפתררות,
רוצה אני לתת | לקוראי ,העולם" 'רק אותם הדברים, שיש בְהם
ערך צבורי = כללי, ואותו = הערך: אני מוצא: רק: במצברהרוח. של
הפועלים, בתקוות. הפועל ‏ העברי: בארץ ישראל .ובטכסיסי מלחמהו
בעד' כבוש. העבורה- -- הסיסמה. הידועה של ,הפועל. הצעור" ,

גם | באספה "הכללית שהיתה | בשנה = שעברה. שרר. כין

החמישית: של

אספר לפני. הקוראים. את כל פרטי האספה, לא אחבר

0
א

7

14 > העולם -<3
מי שרב

הפועלים רוח יאוש. ‏ גם אז התאוננו רוב | הפועלים על היאוש
שתקף אותם, על אי-האפשרות למלא את התפקיר אשר לקחו
עליהם. ‏ הם התאוננו על יחפם הרע של האכרים אליהם, על
המצב .הרע של הפועל, על חפר כל תקוה לבצר את. עתידו,
ועל איהיכלתם לכבוש את כל העבודה בארץ ישראל---במושבות
וערים ,: בכל ואת נשמעו אז קולות, = כי הפועל העברי. צריך
להשאר בתור. פועל ולבלי לשאוף להתאכרות.. הק, בהתנגדות
* יהועה נתקבלו בשנה שעברה החלטות אחדות בהבר האמצעים
שיוכלו: להקל על הפועלים את המעבר למפלגת: אכרים. בשנה
הזאת הכירו הפועלים. = כי מצבם החמרי הולך ומשתנה. לטוב,
כי היחם של האכרים ושל נותני: העבודה בכלל. אל | הפועל
= העברי הוטב, ובכל זאת הודו כולם, שבכל זאת מצב הרוח לא
= הוטב, | כי היאוש שורר בין הפועלים עוד : במדה יותר גדולה
מראשתקר, ‏ כי מספר הפועלים שעוזבים את. הארץ או את
עבודתם. גדול הוא, באספה דברו הרבה על אדות. סבות היאוש
בין: הפועלים, דברו על זה; שאף על פי שמספר הפועלים העברים
נתרבה | במרה גדולה \ ועולה ‏ הוא עכשו + במושבות ‏ בעבורות
החקלאיות ‏ ער 600 איש ויחד עם עבודות של משרתים ועוזרים
ובעלי מלאכה עד אלף איש, בכל זאת ברור הוא לכולם שעור
> | גדול. המרחק תכלית. ריחוק עד המטרה | המבוקשה של כבוש
> העבודה, הראו באספה; שהיאוש בא מחסר כל תקוה לפועל
להשתכר. בעבודתו כדי ספוק כל צרכיו וצרכי משפחתו, העירו
\ שהיאוש, השורר בין: כל המפלגות ‏ מפני מצב הציוניות = הכללי,
משפוע. גם על הפועלים, ויותר משנשמעה הורגשה. הסבה העקרית
"של היאוש, ‏ שהפועלים הנוכחים אינם אותם העובדים הדרושים
= לישוב הארץ, באספה נשמעה לפעמים קרובות המלה --פועל
יטבעי בניגוד להפו על החלוץ הבלתי. טבעי. כבר התבלטה
ההכרה של רבים, שהפועל המשביל, הפועל ‏ הנוכחי הוא רק
מפנה דרך לפ על הטבעי והוא בעצמו לא יוכל בשום אופן
להשאר בתור פועל. | הוא ממלא את תפקידו גם בזה שהוא
עובד במשך איזו שנים ואחרי כן הוא עוזב את מקומו לפועל
יותר מסוגל = לפועל המבעי. הפועל המשביל. איננו טבעי, - מפני
ששכרו איננו מספיק = לצרכיו המרובים ,‏ לו יש צור ך לקרוא,
| לקנות ספר, ללבוש בגר יותר נאה, ללכת לנשף וכדומה, ואין שכר
העבורה של פועל -בארץ ישראל מספיק לצרכים כאלה. הפועל
| משתכר בשנה 406 פרנק, בעת שהוא צריך להוציא לכל הפחות
בשביל עצמו ‏ 500 פרנק. ובכן יש לו רפיציט של מאה פרנק
לשנה . \ בעבורתו אינו יכול לפרנסם משפחה, רוב או חלק גדול
של: הפועלים מקבלים גם עכשו כסף מביתם או משתכרים. מן
הצר ,‏ הפועל הטבעי הוא לא הפועל המשכול, האקסטרן, המורה
= או העוזר בבית:מסחר, שיכול להרויח הרבה. יותר ושיש לו צרכום
<> מרובים, ‏ כי: אם הפועל. ששבר עבודתו בחוץ. לארץ אינו עולה על
השכר הנהוג: בארץ. ישראל , פועלים. טבעיים כאלה הם ‏ התימנים
או אלה מן. הפועלים שהיו פועלים ברוסיה. ובגליציה .‏ התימנים
שבאו בזמן האחרון למושבות ‏ מתחילים תקופה חֶרשה ‏ בכבוש
העבורה שם, אלה הם אותם הפועלים המוכשרים והעתירים לכבוש
את העבודה , = לפי דרישותיהם\ אינם ‏ נבדלים. מן. הערבים ויוכלו
איפא להתחרות אתם, שכרם ‏ לא רק שיהן להם את היכלת
> להתפרנס, כי ‏ אם גם: עוד | לצבור. כסף . לתימנים, הבאום. הנה
. מאהץ, העומדת על: מדרנה. יותר שפלה במצבה הקולטורי, ‏ שכר

עבודה שהם מוצאים בא"י הוא עושר רב אין צורך לעשות:.

תעמולה. ביניהם כדי: למשוך אותם לארץ ישראל.. הם באים הנה
בעצמם מאהבתם את הארץ ומפני שמוצאים הם פה תנאים יותר
== נוחים לעבודתם ושכר יותר. גדול מאשר בארץ מולרתם.

ו /

. יקחו

ביחוסה

גליון מ

ההכרה הזאת שהתבלטה באופן די ברור: באספה היא באמת
חתירה עמוקה תחת ההסתררות של ,הפועל הצעיר" . אם מכירה
הפתדרות. זו שמכילה בקרבה ברובה פיעלים * אינטליגנטים, -כי
לפועל ‏ אינטליגנטי אין כל" עתיד = בארץ, והוא. לא יוכל לעולם
להתחרות עם הפועל הערבי, ולא יוכל להתקיים בתנאים הנוכחים; --
אז אי לה כל זכות הקיום , אם. היא מכירה, שאין היא יכולה
למלא על ידי חבריה את הפקידה שלקחה על עצמה, אִם היא
בעצמה מורה, שלחבריה בתור. פועלים אין עתיד ‏ ושהם מוכרחים
יהיו סוף סוף לעווב את עבודתם, -- אז אין עור הסתדרות. כזו
שבעיקרה דואגת. היא רק לטובת. הפועלים ומשתדלת רק להרבות
את מספרם, | הכהדרות של פועלים, הלוחמים בער זכיותיהם,
אלא הסתדרות | העומרת מן הצר הלוקחת בתור ‏ אפוטרופסות
עבורה של אחרים -- של פועלים אמתים, שעתידים וצריכים
בעצמם להלחם בער הטכה מצבם ובעד התבצרותם בארץ. אבל
למרות ההכרה הזאת חפשו חברי ההסתררות דרכים להצדיק את זכות
קיומה ומצאו אותה. ראשית בזה, שאין הפתדרות אחרת שתדאג
לקיום הפועלים בארץ. ישראל ‏ ושנות, - שהפועלים האינטליגנטים
הם בכל ואת החלוץ, ההולך ומפנה את = הדרך לפועל העברי,
ושהם הם הראשונים שחודרים למקצועות ‏ העבודה שאינן. עור
בירי היהודים ,

במפקנות האלה יש קורטוב של אמת, ‏ אין: הפתדרות אחרת
בארץ ישראל או עסקנים שיראגו להתהבות' הפועל ‏ העברי,
ואמת היא גם כן ש,הפועל הצעיר" ממלא תפקיד. נחוץ | בכבוש
העבורה. על ידי היהורים. ובכל ואת הולכת ההסתדרות ומשתנה
לחברה אפוטרופסית על הפועלים, ואם עכשו עור רוכ חבריה
הם- פועלים, ‏ אבל מפני שלפי ‏ הכרת עצמם הם רק פועלים
זמניים, הרי לא תוכל לנהל את עניני הפועלים, שיתרבו מספרם
ויתחזקו, א יביוא ההכרח לידי כך | שהפועלום הטבעיים
את הנהגת עניניהם בידיהם הם ולא
לאפוטרופסים, שאינם יכולים להגן במדה הראויה. על. האינטרסים
של הפועלים.

,הפועל הצעירי נמצא. עכשו כבר ‏ בסוף דרך התפתחותו,
הוא. מלא, אם' מיב. או. רע את הפקידו, ‏ וכבר הולך וקרב הומן
שורד מעל הבמה ויפנה. את מקומו להפתררות עממית כללית,
כזו שהציע. כבר ‏ ה' שיינקין: לפני האספה הכללית, ואמנם כבר
עכשו ,הפועל הצעיר" אינו | אלא ערבוב של הסתדרות. עממית
כללית ושל. הסתדרות-פועלים:: דרישותיו של ,הפועל. הצעיר" מן
ה . נגרס הציוני אינן. נבדלות מדרישות הציונים הכלליים. אין בהן
אף הרישה אחת שתהיה לה צביון. מיוחד: של דרישת-פועלים,
וג" עתונה של ההסתדרות פוסח' על שתי הסעיפים,: אם להיות
עיי = עממי בללי או טתון מפלגתי של פועלים. לפני: חבריו

מתפאר. ,הפועל הצעיר" ‏ שרוב המאמרים בעתונו,מוקרשים לשאלת. >

הפועלים וכלפי: העולם החיצוני ‏ הוא מלגיש שהעתון הוא כללי
לכל עניני החיום בארץ ישראל וספרותה. אבל. עור לא. בא הזמן
ש,הפועל הצעיר" ישנה את שמי ויהפך. למפלגה. עממית כללית,
ולכן,גם לא שמו עור לם להצעת ה' שיינקין, ועדיין עוסק הפהיצ
ביחור בשאלת הפועלים ומנהל את המלחמה בעד. כבוש העבודה.

בנוגע לכבוש. העבורה אפשר גם. כן להכיר. שנוי. גדול
של | ההפתדרות .‏ ירוע = הוא. | שקודם -הציבה ‏ לה
ההפתררות למטרה -- כבוש כל מקצועות ‏ העבורה שבארץ ע"י
יהודים, זו היתה בעיקרה מלחמה נגד עבודתם של הערבים אצל
היהודים. ‏ מה שהיה עלול להביא ‏ ואמנם ‏ הביא לסכסוכים בין
הפועלים היהורים ונותני עבורה מצר אחד ובין היהורים והערבים
מצר השני, מלוא התפקיד: הזה שלקח ,הפועלההצעיר". על עצמו

%

ל % 1
7 4 %

יהיו זקוקים. עור '

גליון מ

> העולם 3

לא היה בגדר. היכולת, מפני שלא. היו דרי פועלים עברים שירעו
את העבודה. ושנית מפני שהאכרים העכרים ונותני העבורה בכלפ
לא רצו בשום אופן לשלם 'לפועל עברי שכר עודף על השכר
הנהוג בארץ, בתעמולה ובשביתות. ואיומים אי אפשר היה לשנות
₪ את המצב בעקרו, ולכן התפקיר "של כבוש העבודה מלבד שלא
היה יכול. להתגשם, עוד גרם הפסד מרובה בקלקלו את היחס
בין האכרים והפועלים ובהכרח גם בין הערבים והיהודים. הפרו-
גרמה הקודמת של ,הפועל הצעיר" ,לכבוש את כל העבורה"
היתה .גם איהצודקת = בנוגע לפועלים הערבים וגם. מזקת, ‏ מפני
שהיא היהה יכולה לעורר מלחמה בין. הפועל העברי החלש בארץ
== ובין הפועל העברי החוק ממנו הרבה יותר במספרו ובהסתגלותו
ובסיוע שיש לו בכל הסביבה ומצד הממשלה. לא ארכו הימים
ו,הפועל הצעיר" החל להבין את מצבו ואת אידמבעיות דרישתו
המחלטת והקצונית, שהיא. נגד היושר בנוגע לערבים, נגד הצרק
בנונע. לאכרים ונגד. המציאות, וזה אנחנו רואים התקדמות גדולה
בפרוגרמה של ה,פועל הצעיר", שהפיר כבר את המלים, לבבוש
את כל. העבודה" להחליף. אותה במלים המסמנות מטרה שנמצאת
בבר בגדר \ היכולת, ‏ ואינה ‏ פוגעת | בוכיות = של אחרים, והן:
,תנאי הכרחי להתגשמות הציונות --- התרבותו של הפועל העבר,
בא"י והתבצרותו בכל ענפי העבורה",

אבל נגם בגבולות האלה היו מקרים, שחברי ,הפועל
הצעיר" השתמשו באמצעים שהיו = עלולים להביא. רְעַה גרולה
לבל הישוב, אמצעים המתנגדים נגור גמור אל יפודותיה של כל
הסתדרות ' עממית ופרוגרסיבית, הריני מתכון למקרי האלמות
מצר הפועלים בזמן האחרון, שהיו. לנושא נכבד. באספה הכללית
הנוכחית. צריך. לדאוג ‏ להתרבות הפועל | העברי ‏ ולהתבצרותו,
אומרת הפרונרמה של ,הפועל הצעיר", אבל האם כל האמצעים
להשיג את המטרה הואת הם כשרים! היו פועלים שעני על
השאלה הזאת הן, ואמנם עשו דברים ‏ שלא יעשו, | דברים,
שבשבילם כל הסתדרות ‏ הגונה | מגרשת. את חבריה, | רברים
שמשפילים את כבור ההסתדרות. ואת בבוד | הלאוט ‏ העברי
= | המתפאר, תמיר בכחו המופרי ובמלחמתו. בער הצרק. והיושר
הכללי, בכדי ‏ להגדיל את מספר ‏ הפועלים העברים \ בעבורת
הבנינים \ ב,אחוות / בית" ‏ קראו חברי ה,פועל הצעיר" לאספות
וחברו ‏ על הנחיצות = להלחם ‏ בכל \ האמצעים. בשביל. שועבדו
במגרש הנבנה בכסף עברי רק פועלים עברים, ואחרי ההחלטה
הואת שלחו מכתבים באיומים ‏ אל עסקני הצבור ביפו, והסוף

הו צר יא

-
%
[ היה שפועלים עברים השתדלו להשיג במקלומות. ובמכות מה שלא
יכלו. להשיג באמצעים אחרים. הכו קבלנים אחדים, הכו אנשים

= פרמים ורק אחרי שהכו גם פועל ערבי, ווה גרם. למריבה - ומכות
שיבין הפועלים. העברים והערבום ב,אחוות בות", שנגמרו, ‏ במוכן,

< בפצועים | עברים | אחדים ובמנוסה שלמה ‏ של כל. הפועלים
= העברים מן המערכה, - החלו להבין,. עד כמה. מפובנה הפולי-
טיקה של כבוש העבורה. בכח האנרוף, = ,הפועל הצעיר" הצמדק
שחבריו | עשו מה שעשו על אחריותם הם ‏ ולא בשם החברה,
\ אבל אחדים ‏ מן החברים ‏ המיטיבים לחבין את המצב הראו
= בצרק, שאם נותנת. ההסתדרות לחבריה לעשות , שערוריות", ‏ אז
אשמה היא ואיחאפשר ללמד זכות. עליה,

(סוף. יבא),

מָכְתבִים מִורְקְיָה.
ו
קושסא.
המצב הכללי, ---בעולם היהודי; האלונס וה,הילפספיראיון". *
התקוגים בבתי<הספר של האלינסן שאלת השפות והֶמי:
ניסטרים התורקיםן המלחמה בציונותן הפתקא האדומהן
התישבות יהודי רוסיה באנטוליהן הצעת:חק בדבר הכניפהי
ומוההחפש של צירי ביתההגבחרים ‏ העותומנום הולכים ‏ וקרבים לקצם, !
בעוד עשרה ימים שוב יתאספו בחורי<העם התורקי במיג'ליש ההרש שלהם
בהיכל טצ'ורגין הנהדר, ששם הומת לפני שנים. אחדות אחיו הבכור של עבדול,
חמיד, מורר האמלל, | ושוב ותהילו הוכותים ההריפים והכלתי:נגמרים ‏ ע"ד
השאלה הלאזמית:
לעת עתה נוסעים רוב הצירים לאורך הנופים הפנימיים ורחבם: ומכינים
חמר לישיבות הבאות, חלק מהם ' הלכו = לאוסטריה אונגריה " השכנה
להתבונן להתעשיה | וההתפתחות של, הממלכה הזאת, כדי לשוב לתורקוה
ולאמר לאחיהם כן ראינו וכן תעשו. ולואיגיר המסכן לא מלא את פיו חצץ

ויברך בתור ראש העיר וינה בברכה אווכה את האורחום הרמים, הנשאים
והחביבום, שרבים מהם ‏ ש מיים טהורים וְביניהם -- שומו שמים! -- גם
יהודי אחד.

נסעו בשאון = ובהעש גם שני המיניסטרים ‏ הצעירים * שבקבינט \ הנוכתי
ותרו ‏ את אנטוליה, העתונום הכו בתופום הגדולים והסוכניות התלגרפיות צלצלו,
בפעמונים המרובים! המיגיסטרים נופעים כבניהאדם פשומים ומדברים כבנידאדם
פשוטים---והארין בכל זאת מתנועעת! :

בכלל צריך להודות, ‏ כי הממשלה היטיבה ‏ להשתמש. בירחי:המנוחה:
כשהבירה שקטה מאין ‏ ביתהנבחרים ‏ והארץ --ביחוד ‏ תימן ‏ ואלבניח- -גרגעה,
ע"י חיל סלוניקי, במוניסטריומים השונים הרבו לעבוד וכזמן קרוב נזכה לרבר
בקושטא וביתר הערים המרכזוום ע"י תילפון, גקרא בלילה לאור. החשמל ונפע
מעיר. לעיר ‏ בררכים מתזקנות. כל צרכן, הממשלה ירעה להשיג הלואות בתנאום .
מוביםן ועור מעט וינתנו * רשוונות | לעבודות חשמליות שונות בבירה. וביתר
הערים החשובות. ;

ועל פי המבט השטחי" שקט ‏ גם ריב:הלאומים, ‏ עכ"פ נוטה הפטרירך
הארמני לפשרות עם הממשלה, והוא חושב לחזור. מפטוריןו, ואגכ לפי דבֶרי 7
החכם:בשו שקר ‏ בפי השמועה, שגם הוא יתפטר ‏ מפני שהשתרלותו לבטל את
הפתקא האדומה לא הצלוחה,

והתורקים הצעורים כה בטוחום, שהשקט והשלנה יהיו לאורך יימים. עד. .
שבקונגרס האחרון שלהם בפלוניקי החליטו להפוך את המפלגה ,אחרות וקדמה"
ממפלגה מדינית השולטת בארץ לחברה קולטורית, ,

החלטתם זו מצינת באופן מבליט עד מאד את המצב, כפי הנראה
רוצה הממשלה. לרכז את כל = ,הפוליטיקה" בכית:הנבחרים, ‏ ומחוצה לו * אין
היא רוצה להרשות לשום מפלגה, גם ל,אחדות ולקרמה" ‏ לעשות = פוליטיקה י\
סעיף ד' של החוק ע'ר האגורות פועל את פעולתו, ,

והממשלה עור מרחיקה ללכת, לא די לה בזה שאפרה את = האגורות =
הלאומיות המדוניות. ‏ רוצה היא | לאפור אפיל\ אגודות \ לאומיות = פשוטות
במשמען, והנה החוזר הרשמי שפרפמה בעתונים! /

,ההיסטוריה מוכיחה, בי רוח ההתברלות גורם לידו ‏ מכובות. פנימות
ועתיר להביא את הלאים העותומני ‏ כולו לנפילה וחרבן; הצלחתם, אשרם,
וקדמתם. של העותומנים תלזים באחדות ‏ גמורה ובשאיפה = למטרה אחת. ‏ מהוך
השקפה. זו, מצאי באי כח הלאום למזיק יפוד אגורו? בשמות 'וכנויים של בני
גזע ולאומים שונים (4) ויאסרו יפוד חסרות כאלו, | הממשלה תראג להוציא.
לפעולה. את הפעיף הרביעי של החוק הזה, לאשרה של אריןימולרתנו הכללותי ‏ /

למעיף זה אין מטרה אחרת. אלא לחזק את אחדותן. של הלאום
העותומני, הנחוצה לאשהם של כל אחינו. ומלבד זה, אחרִי שנתנה. רשות לבני
כל הלאומים ליסד בתו:ספר למתחילים שתשלט בהם השפה. הלאומית, ואחרי
שהממשלה תרשה ליפר גם' חברות לצדקה ולתרבות, אסוה = זה אינן. פגיעה
בלאומיותם של בני הגזעים. השונים,. וכו' וכו',

כך מפרשת. הממשלה את חוק:האגורות. קשה להאמין שבאו:כחם של
בני הלאומים ‏ השונים יסכימו לפרוש זה בכל. אופן נדמה לגן, שהמלה האחרוגה
עוד טרם נאמרה בשאלה זו. : :

האלינס, ‏ שבל ימיה לא שמה לב לרברי הקטרוג היותר גוראים
שגכתבו ‏ ושנאמרן על מוריה ועל בתי-הספר שלה במזרח, שהיתה נוהגת
לבלי לצאת לעולם אפילו למלחמת-מגן, ---אותה האלינם שנתה עתה את
מכסיסה ותצא למלחמת:<תגרה על. שני שונאיה היותר עצומים | במזרת ; הציונות
וה,,הילפספיראיין".

את הציונות היא שונאה בנפ ש, מפני שהציונות חנה מחאה היה
נגד ה,פוליטיקה" של ההתבוללות וה,מה יפית", שלה. ואת ה,הילפספוראיין" היא
עוינת מפני שנו טעמום, הטעם הראשון הנהו, אם אפשר לאמר כך/. תגרניו עד
השנום האחרונות חיתה המונופוליה ‏ של השכלת יהורי מזרת. בירי האלינס,
והיא היתה , נושאת התרבות היחידה" .בין יהודי המזרח, וכל הקונסולים ופגנוח
הקונפולים והתירים הצרפתיים במזרח היו טמלאים את פיהם תהלת ,האלונס
הישראלית", | שמפיצה את התרכות הפרנצית בארצות הצי:פראיות והמגבירה
בבל מקום את ההשפעה הפתצית --ולפתע פתאום באה חברה יהידות גרמנית
ומתחרה בה, מפיצה תר:ות גרמנית, ה,הולפפפיראיין" יודע למשוך את לב ההורים
בזה שהוא מושיט לבניהם תרְבות זו בהוספת מפירת:האבות, שפה עברית וגם
בשפת:הארץ אין ה,פורמה" החדשתה מזלולת. כמו גרטנים אמתים מתחשבים הם גם עס
הה)1111011801ז80ן)26]. של החושבים, ובמקום לופר בתידספר למורים במטרפוליה
שלהם. היא מיסדת אותם. ,על המקום!, מה שאין כך אצל האלונם.,,

וטעם שני, יותר ,דק', לשנאת האלינם ‏ לה,הילפספוראוון" הוא מפני
שמלעיזים ‏ הבריות | על חכרה זו, כי קרובה היא לשונאיה.בנפש, ‏ לציונים,
ה,הילפספיריין" לא רק שאין הוא גלחם בעברית, אלא מפנה לה מקום הגון
בתכנותההלמודים של בתי-פפריו,

וזריזה חברה זו ומיסדת בית:ספר אחרי בית:ספר וסמינר אחרי סמינר,
ואף על פי שעל צר האמת אין קורבה. זו גדולה כל כך: ,ההילפספוריין" גם הוא
פטרווטי כביבול ‏ ומבליט את גרמניותם של בתי:הספר. שלה: אכל לא כך
חושבת האלונפ היא לא יכלה עור לשבת בחבוקיירים ותקרא ‏ למלחמת:תנופה
גם. על :ה,הולפפפיריין" . ובאחר העתונים. הספרריום. שבפלו-וקי = זנינד לשורה
של מאמרים, הכתובים בידי מורה האריגם, נגר ה,הילפפפיריין"י

המאמרים. האלה בוהאי שלא ווסיפו בור להאלינס ואם רק באמצעי:

' מלחמה כאלה תשתמש , בוראי שלא תנצח,

ובה בשעה בובש ה, הילפפפירוין" מעמר אחרי מעמה.. דבר יפוד הטכב.

ניקום בחיפו עומד | לצאת לפועל, מר אפרים כהן, = מנהל בית:המחרש למורים

בירושלים, שוהה עתה בקושטא ‏ וטשתדל להשיג פורמן. בשכיל בית:ספר זה,

אתו מר ‏ אפרים בהן בקר גם בפלונוקי,

בקורו עשה רושם מוב, ביחוד לבב את ההורים בהבטחתו, בי ה, הילפס.
פורוין" = יתחשב עם מאויי ההורים, עם המסורת העברית ועם הצרכים העבריים
הלאומיום,

| | לא כן האלונס.
הכרה זו רוצה שההורים והתלמירום יתחשבו עם צרביה היא, . ובקושי גדול

הסכימה לתקון קל , ללמד לשון הארי , בבתי<הספר שלה,אפילן בבתי"הספר לבנות,

תקון זה 0 הכרחי הוא. אולם העברית - מונחה. כמו. קודם בקקן

ית את למוד שפתנו הלאומית מוסרום בידי מורים בורים = שאוגם יודעים

קרא וכתוב' עברות = וללמוד זה מקדישום ,מונימום" של שעות,
ווה נעשה למוות מה שבתי-הפפר מתקימים ברובם על חשבון הקהלה

והאלונס. ממציאה: רק תמיכה חלקית, ‏ והחבם:בשי: שנה ושלש את הבטחתו,

להנהוג את למור העברות ‏ בתור שפה חוה, ו

החטרון = הזה בבתי"הספר היהנרום ‏ פה הוא כל כך בולט עד שאלוו
שמו. לב,.. שני. מוניסטרים תורקים;

בתיורם האחרון בערי:השדה בקרו המינוסטר לכספים דג'ביד:ביי וְמו-
נוסטר "הפנים, טלאת:ביי בות:ספר ‏ יהודי ‏ ב אנגורה, ויתפלאו על שפת-
התרגום ההישפגיולית הנהוגה שמה, דג'ביד:ביי אמר בשמן ובשם חברו. לראש
וער בית:הספר: הלא יש לכם שפה = לאומית ופה כל כך, העברות, ווש. לכם
שפת:ארץ, התורקות,. ואיך זה תלמדו השפנוולית?!

אולי תלמד האלינס. ממאורע. זה,

בשבועות האחהונים. יצא. ה,טימפו" המפורסם לה גלויה. בציונות.
בשורה ‏ של מאמרים | ש,מוטיבים" * לא נקיים ביותר | מדכרים מתוך
שורותיהם יצא. להוכיח, כו הציונות הנה אסון לוהודי תורקיה והממלכה ובדברי

מלוצה ער ,חעודה, צרק ווושר* מחובלים. בדברי:התאוננות. על הנזק החמרי,

> העולם 3

| והודום . זרום. בהמון ביתור לפנדג'ק ירושלם, וכפי שנודע לי מאותו המקור, אין..

צא לפועל , + . מדוע לא הצלות הדבר ? בבר ענו על שאלה זו ו רבות'

גליון מ

שעורך ה,טימפו" יסבול ממאמריו אלה, הוא מוכיח את אמתת ,השקפותיו".
ה לו למר פריסקו, עורך ‏ ה,טימפו", אשר לן, לא הייגו. מזכירים את
מאמריו אלה, ‏ לולא היה ה,טימפן" כה קרוב להאלינפ ולולא היה עתונו
הרשמי. של התכםיבשו,
והחכם:בשי הלא צרוך להשאה ממעל ‏ למפלגות,

בקושטא. שוהים ‏ עתה צירי ‏ עור אחת בביפרבית, ‏ ההוצום * להתנחל
באנטוליה, רוצים המה לקנות ‏ שם קרקעות, -- המחיר שם נמוך: 81/1 פר,
הדונם-- -אומרום כיי הממשלה תסויע סיזע. רוחני להתנחלות זו. = כך שמעתי כו
היק"א. מתענינת בדבר והיא רוצה לפייע ‏ להמתנחלים ‏ האלה בהלואה, ‏ ברו
שההתנחלות. תחי מבוססה די צרכה, אף. על פי שיש להוצום להתנחל די:בסף 1
לקנית האדמה ולמחיה לשנה אחת.

נודע לי כי המלומד וה:לשן המפורסם רבי אכרהם דנון נקרא מטעם
הלשכה המרכזית של האלונס פריזה, ‏ כדי לחקור, איך אפשר להוציא ‏ לפעולה
את המחשבה ליסר. בית:ספר ‏ למורים עברים בקושטא, הרב דנון הנהו האש
בית"המדרש לרבנים, הנמצא. תחת חפות האלינס, ‏ ואומרום. כי בית:הספר למורים
יהיה כעין. סניף לבית:המדרש. לרבנים:

מקוים. אנו שחרב. דנון הנככך. ירע להשפיע. על ראשי האלינס ו המופד
החדש הזה יהיה יותר עכרי ברוחו. ובשפתו ‏ מיתר בתי:הספר של חברה זן,
כפי שנודע לי זה עתה ממקור מאד נאמן, עבד מיניפטר:הפנים, טלאת: =
הצעת-חוק חדש ע"ד הגרת היהודים לתורקיה ולארץ:ישראל, | במועעת. ‏ -

בוו

,
המיניסטרים. נתקכל החזק הזה, ועתה גמסר למועצת:הממלכה, = והוזיר. הראשי
בקש מהיושב:ראש. במועצת | הממלכה שואיץ ‏ בחכרון . לקכל את החוק ‏ הוה
בשביל שהממשלה. תוכל. להכניסו = לבית:הנכחרים בראשית ה,פסיה" הכאה >

שתתחיל בעור. שבועים,
איש:האמון שלי. מפר לי לע"ע את ראשי ו הבאים. של הצעת:
החוק החדש, ויבטיחני להמציא לי בעוד ומים אחדים העתקה מהצעה ז/ כדי

שתתקבל במועצת הממלבה,

ואלה לפי דבריו סעיפי החוק הזה:

א) ינתן חועש גמור לכניסת | היהודים בכל תורק'ה,
שיקבלו את הנתינות העותומנית,

ב) אחרי שלפי החוקים החדשום אפשר לרכוש את 'הנתינות העותומני
הק עו ושובה של חמש שנים בתורקיה, תעשה ‏ ליהורים ההנחה, ל /
עושה למהגרים המחמדום, ‏ היינו שת נתן להם הרשות לקבל אה
הגתינות העותומנית ביום הכנפם לתורקיה.

ג) ארץ:ישראל תצא מהכלל הזה. שמה תנתן רשות.
הכניפה. וההתנחלות רק ל:50: משפחות יהודיות * חרשות ‏ מדי שנה בשנהו |
תורקיה, יוכלו להתנחל 0 :

בתנא.

היהודים, גתיני
בליכל הגבלה. :
ר). עבר:הירדן (גולן, חורן, קור:מואב, ‏ וכו') ‏ וגליל | רמשק לא יחשבו.
על ארץהישראל, וגליל בוירוט. יחלק לשנים: טבריה, צפת, נצרת וסביבותיהן
תחשבנה על ארץ"ישראל, והג ליל הע ליון יחשב על התהום, שבו
מותוליהודים הזרים להתישב.
בפי הנראה מהצעת:החוק הזה רוצה הממשלה להגכיל את כנוסת >

הממשלה עושה זה מפני פחד ,,הממלכה היהודית", אלא מפני דרישת ממלכה אדורה
מהצפון, החוששת מפני התמעטות השפעתה הרוחנית. בירושלם, לרגלי התרבות

התושכים והודִים. בגלול זה,
א,. חרמוני,

פלוניקי

העתון ,איל אביגיר" כותב בין יתר דבריו ‏ על אודות הקונגרם של |
היהודים העותומנים את הדברים האלה :‏ ,כל המבירים היטב את המצב'
הנכחי של היהדות העותומנית ,. את מהלך-הרוחות ‏ בין המפלגות ‏ היהודיות. =
היוצרות את קהלותינו , לא ישתוממו, אם לא. נשיג מאומה בקריאה ראשונה ,
לקונגרס . ואמנם אפשר להגיד בבְטחה נמורה: הקונגרט היהודי המקוה. לא =

נליון מ

היהדות העותומנית היא קפואה וחנוטה ואון ענין לאומי מעורר אותה . בכלל
רחוקום היהודים פה מענינים צבוריים . סדרי"החיים הקודמים בתורקיה לא
היו. יכולים לחנך. בקרב היהודום העותומנים חוש. צבורי הגון , ונוסף' על וה
עורו הרבה בתי-הספר, שבהם מתהנכים בנינו וכנותינו, | לצנן אח הרגש
היהודי הלאוטי ולשרש מלב התלמידים. את האהבה להעבר שלנו ואת התקוה
לעחידנו . הכל יודעים, כי חברת כי"ח העובדת זה בארבעים שנה ביסוד בתו-
ספר בארצות המווח, עם כל התועלת שהביאה בהפיצה השבלה בין אחינו,
גרמה הפסד מרובה , לפי השקפתנו היהודית, ‏ לרוח. הלאומיי שלנו, בטנדגציות
ההתבוללות שלה.. והדברים עתיקים . ולבן יש אומרים, ואפשר שהצדק אתם,
בי הרעיון למפור את סדור הקהלות והכנת הקונגרס .ליד אלה שהיו תלמידי
בי"ח (בי הם לעת-עתה הכחות. האונטליגנטים שבקרבנו). הוא לא טוב לנו
ושכרו יצא בהפסדו..: /

יותר ויותר באים פה לידי הברה, בי תחית הקהלות והתפתחותן תלויות
בחנוך = דור יהודי: בעל ‏ רוח לאומי., ‏ דור שיהי : רחוק ‏ מן: העבדות הרוחנית
שנשקע בה..."

שאלת החנוך ‏ התעורהה פה והיתה נושא למאמרים = הבים = בעתונות
השפניולית של עיונו. בראשונה התחיל מטפל בשאלה זו העתון ‏ (איל
אימפארסייל",' וכפי שהודעתי במכתבי הקודם דגו בו והתוכחו על אודות
השפה, הצריכה להיות השלטת בבתי-הספר .

בעת נתעורר ‏ פולמוס בעתונים על אודות בית הת"ת בעירנו . כבר
כתבתי פעם על דבר מהות המוסר החשוב הוה, שבו מתחנכים כאלף ושלש
מאות תלמידים ,‏ וע"ד המנרעות ההבות הנמצאות בו, ‏ באין לו מנהל הגון
וגם מורים טובים , בבוא לעורנו הרב רבי יעקב מאיר, לכהן בטשרת חכם-
בשי, ובהתבונגו אל מצב הקהלה, הבטיח בנאומו הראשון, כי ישתדל להביא
תקונים גם בת"ת, כדי שיעמוד המוסר הוה על מרום תעודתו . ואמנם העיר
+ > הרב את לב העפקנים שבעיר, וכבר אמרו להביא. מא"י מורים הגונים, | אך
באו הבחירות לועד-הקהלה והפריעו בעד מהלך הענין שנשתקע בין כך וכך:
ואולם בימים האחוונים עלה עוד הפעם על הפרק, וכאן התחילו חלוקי
דעות . חלק מהעומדים בראש , והרב עמהם , רוצים כי המנהל יבחר על ידם
ולפי רוחם הלאומי, אך כנגדם עומדים אחרים הדורשים דוקא, כי חברת
מ"ח השלח מנחל. לת"ת אשר תבחר בו לפי. טעמה . בינתים קפץ. העתון ,אל
אימפארסייל" ואחד מסופריו ,. הנוטה כנראה אחרי. ה,אלינס", התנפל בגדופים
על בית הת"ת ועל ,גן הילרום* מיסודה של , עורֶה",. העמלים בהרחכת הדבור
העברי , הוא רואה בוה השפעה מצך הציונים, יען בי הלשון העברית
נחוצה להם למטרתם להושיב את היהודים בארץ,ישראל וכו' וכו' , כמובן ,
לא שתקו יתר העתונים המתנגדים לדעות הללו . העתון ,איל פואיבלו" אומר,
כי: או הסלוניקוים ‏ רוצים להיות : נכנעים ‏ לממשלת -כי"ח, הם חפצים לחנך
את בניהם ברוח יהודי לאומי, ולכן הם דורשים, כי השפה העברית תה*
= העיקרית בבית הת"ת, שאסור לנו. למפרו לידי בא-כחו. של כי"ח.. ובך. הולך
הפולמום-של-דברים ומתגבר +

בין כה וכה התאסף ועד הקהלה והחליט לבחור מנהל לת"ת , מבלי
פנות בענין זה אל חברת. כי"ח, | אם תצא ההחלטה זו אל הפועל , עתיד
המוסד הנכבד הזה להיות מקור-ברכה ליהודי סלוניקי . אומרים, ‏ כי הקנדידט
למשרה זו הוא האדון א. אפשטיין,, המורה העברי המפורסם שבא"י. --

ועור ‏ חדשה אומרים הרב ו,ועד הקהלה" לעשות : לשלוח ורושלמה
. מספר. צעירים .מ היותר מובשרים ,‏ בי ילמדו: בביהמ"ד למורים של , עורה" ,
למען ישובו אח'כ הלום. ויהיו למורים. ומנהלים בבתי-החנוך של הקהלה. אך
למותר. הוא לבאר את ערכו. הגדול של הרעיון הוה . הכל מיגישום פה בחסוון
מורים הגונים היודעים את מלאכתם (כי רוב המורים ‏ הם חניכי בתיחספר
אלמנטריים) והמלאים אהבה אל הקנינים הלאומיים ‏ שלנו. ורק ביתדמדרש
מיותד למורים ביחד עם הסביבה בארץ-ישראל מסוגלים לחנך לגו טורים
לפי רוחנו +

התחילו' מדברים על אודות. יסוד גימנסיה עברית ב ם ליו ני ק'י + השפות
העוקריות תהייגה העברית והתורקית והעוזרות : הגרמנית והאנגלית , אוטרים,

בי ח' ,עורה" תשתתף בחצי ההוצאות והחצי השני תמציא הקהלה,
כל אלה הם סימנים מוכוחים , כי יש ב ם ל ו ג י ק יי יסוד יהודי לאומי,

שאפשר לקוות בי ע"י ירום המצב הרוחני של הקהלה בעתיה. --

. יהושע קנטורוביץ,
/ \ --5/2-- 0/7 5/7980 קד"
מַכְתָּבִים מַאַננְלִיָה.

. הקריןיס בדבר = הבודו'ט הולך | ומתחרד פה מיום ליום .. המטשלה
הליברלית. החלוטה , שאם לא יתאשר הבודו'ט ע'י הבית העליון, בית הלורדיס,

%

> העולם 3 . י .17

או אם ירשו | האחרונים לעצמם לעשות. בו שנויים, או תסגור את הפרלמנט
ותכריז על בחירות חדשות. מקוה היא הממשלה הנוכחית, שהעם יבחר בה
שוב, ‏ ובוה: תוכיח ‏ להלוררים ,‏ שהעם הוא על צר = הממשלה ולא על צד
האריסטוקרטים, שלקחו גדולה לעצמם .

מסכימים לבחירות חדשות גם הלורדים והמפלגה 4 הקונסרבטיבית ,
מאמינים גם אלה שינצחו הם, ‏ והממשלה תשוב לודם.. במשך השגה האחרונה
היו בחירות חרשות בטקומות +וחדים וגבהרו קונסרבטיבים במקום ‏ דפוטטים
ליברלים ,. ובשביל וה מקוים הם לנצח גם בבתירות בלליות ,

אפשר מאד , שהקריוים יעבור + אפשר מאד, שכל אחד משני המחנות
הנלחמים יותר והם קצת ובאו לידי פשרה, אבל איך שהוא, ושניהם כבר התחילו
להתכונן אל הבחירות +

ובין שמות הקנדידטים שיעמדו על הבחירות נתפרסמו עד היום עשרים

יותשעה שמות של יהודים .‏ 14 מהם. קונסרבטיבים 1971 -- ליברלים.י

מהקנדידטים הללו, ‏ אם גם יבחרו כלם אל הפרלמנטש, -- ליהודי
אנגליה לא קרירא ולא חמימא. הם יכנסו אל הפרלמנט בתור אנגלים,
השיוכים למפלגה וו או אחרת, ולא בתור יהודים +

ווושבי הגיתו הלוגדוני אינם מתענינים בבחירות הבאות כלל , פאילו
אין הדבר נוגע גם להם . ממאה ועשרים אלף יהודים הגרים י חדו ב,איפט
ענד" ישנו רק חלק קטן מאד שהיו לנתיני אנגליה , ושיש להם זכות הבחירה,
הרוב עדיין ,זרים" הם, למרות מה שכבר עברו שנים רבות מהזמן שהתישבו
פה (עפ"י החוק יש הרשות לכל ור. להעשות לנתין אנגליה , אם הוא גר באריץ. %
חמש שנים), אין. הם ‏ יורעים: ואינם מבונים, | עד כמה נכבד הרבר. הזה
בשבילם .

ויש שפובלים מזה הרבה .: בעד כל. חטא ופשע קל שולחים את הורים
מן הארץ לצטיתות,. לו גם-גרו פה עשהות שנים ולא היו לנתוני = אנגליה;
באופן כוה נשלחים בבל שנה מן הארץ מאות אנשים.

ישנם אנשים, שגרו באגגליה שנים רבות ולא היו לנתיגי אנגליה ,
והרי. האריץ נעולה בפניהם , בשהם יוצאים לאריץ אחרת לימים אחדים וחוורום
ובידם אין הכסף הדרוש ‏ (50 רובל) להראות לפקידי החוף או שהם סובלום
מאיזו מחלה ,

לפני. ימים ‏ אחרים קרה פה המקרה הוה : פועל יהודי יצא מלונדון
לפריו לבקש לו עבודה .| הפוליציה הפרנצית לא נתנה לו לגור שמה .מפנו.,
שאבד לו הפספורט. הרוסי שלו. בא היהודי ללונדון להקונפול הרוי ויספר "
לו את הדבר, ויבקש מאתו תעודח אחרת , הקונפול השיב את פניו ריקם,
הלך היהודי. להמגיסטרט האנגלי ושפך. לפניו את לבו . המגיסטרט הביע את
השתוממותו על מעשהו של הקונפול ושאל את חיהודי !

-- כמה שנים גרת בלוגדון ?+

-- שש,

-- ומדוע לא היית לנתין אנגליה? ‏ הממשלה - היתה אן לטגן.

לך בפרנציה ,‏ עכשו אין. אני יכול לעוור לך במאוסה. מביע אני לך רק"
את השתתפותי בצערך +

ומקרים באלה הולכים ונשנים בכל יום +

גם היהודים | שיש להם זכות הבחירה - אינם מאורגנים כלל ‏ ואינם'
נהנים מוכיותיהם , נותנים הם את דעותיהם בעד כל הבא ראשוגה ואינם
תוהים על קנקנו של הקנדידט העומד על הבחירה. די להוכיר את העובדא:
שהשונא ‏ ישראל. הידוע. ‏ המאיור גורדון , \ אבי ה,אלין ביל" (חוק. הורים)
גבחר ב סטעפני" , מקום מושב היהודים., ורבים מאחינו תטכו בו בדעותיהם , |

אמת , גם שני יהודים נבחרו בהגיתו הלונדוני: בפרלמנט הנוכחי,: אך
שני הדפוטטים הללו נבחרו לא משום שיהודים הם . שתי הָמפלגות ‏ הלוחמות. =
העמידו בעצמן קנדידטים יהודים בהגיתו,. אך יהודים הם בלי יהדות , ואין<
קולם נשמע בלל בשעה הררושה. ל

וביחוד. דורשת עכשו: השעה שיהיו לוהודי הגיתו דפוטטים משלהם .‏ !

בקווב יעלה על הפרק החוק ע"ד מנוחת יום הראשון. החוק הזה \
נכבך הוא מאד בשביל אחינו יושבי הגיתו . יום הראשון הוא תמיד יום השוק :
אצל היהודים , ואלפי אנשים מאחינו מוצאים בו לחמם לכל השבוע + הממשלה
הליברלית בבר הבטיחה לעשות ‏ איזו. הנחות ליהודים ‏ בנוגע ‏ למנוחת יום
הראשון., ‏ אלא שאפשר להרחיב: את ההנחות; ‏ אלו עמדו ' דפומטים אחדים
משלנו והשמיעו את קולם בדבר זה+

גם בנוגע להאמיגרציה אפשר היה להקל את נורל הבאים אל הארץ.
לפעמים מושבים אנשים אחור יבלי כל סבה נכונה לוה. ו

אילו גמצאו מוחים בבית הנבחרים על בל דבר עול הנעשה לאמיגרנטים,
בו אן בודאי שהיו שמים לב לדבר\.

הרי שני מקרים שקוו בימים האחרונים המוכוחים. עד. ממה ז נחוץ. לנו
מלוץ לפני הממשלה ובית ‏ הנבחרים : /

יהודי אחר | הגר: בארץ = עשרים ‏ ושבע שנים נתפש א בגנבה ‏ והושם

1

גי 1 .9 י

0

במאסר לשני. ירחים ,‏ השופט הציע לפני הפוליצוה לשלחו מן הארץ אחהי
שישתחרר +
עתון. עברי אחד פנה תיבף להמיניסטר \ גלדפטון ‏ והעירו על הדבר ,
ואו נתקבלה תשובה מהמיניסטר , שהיהודי ווכל להשאר בארץ, לאחר שוצא
לחפשי.
לפני ימים אחדים ‏ גתפש עוד יהודי בגנבה והושם. במאסר לשלשה
ורחים ואח"כ נגזר גם עליו לעווב את הארץ+
היהודי בכה והתהנן אל השופט להשאירו בארץ . חיל הוא שברח
מארץ מולדתו: בשעת מלחמה ועונש קשה צפוי לו +
השופט לא שם לב לטענותיו.
אז פנה הדפוטט הסוציאליפטי בבית הנבחרים אל המיניפטר גלדסטון
ושאל אותו , אם עשה השופט כהונן.. המיניסטר הכטיח לעיון בדבר.
ה" שני המקרום האלה הובאו לפני הממשלה רק עיפ ‏ מק רה, מקרים
כאלה וקרו פה לעשרות ולמאוה, ואין שם לב,
בפרלמנט האנגלי אין ‏ מפלגה אנטישמית, * לו | כבדו בשם ,אנטישמי"
איזה דפוטט, בי אז בודאי שהיה מוחה בזה בבל לב, אלא לאו שמא גרים,
לפעמים נשמעים דברים עוקצים וחדים ‏ נגד אחיגו = ומזיקים הם לנו הרבהו
ואי עונה ואין. מגין. בערנו,
: החובה מוטלת ‏ איפא על הציונים באנגליה לקחת את העבודה הנכבדה
' הזאת. בידיהם, צריכים הם לבאר בפה ובכתב לאחינו יושבי הגיתו את הטוב
הצפון להם בזה שיהיז לנתיני אנגליה, : מלבד זה צריכים הם להעמיד על
הבחירות הכאות דפוטטים כאלה שיקחו עליהם את העבודה להגן בעדנו
בבית הנבחרים ולהיות למליצי יושר לפני הקהל האנגלי,
התועלת שתצא מזה לאחינו יושבי אנגליה תהיה בודאי מרובה מאדי

הרי במה ידיעות קטנות +

ביום 21 לחורש. נובמבר ‏ יהיה בעור מנשסטר קונגרס. צווני לנשים,
בקונגרס זה תקחנה. חלק דלגטיות ‏ מהרבה ערים שבאנגליה. ‏ אחרי הקונגרס
יערך - מיטינג ‏ גדול. \

בין. הנואמים ‏ על הקונגרפ נתפרסמז שמותיהט של הפרזידנט להציונים
האנגלים ד"ר דריופום, הרב לואים, מרת לואים, מרת סלמון, מרת לפקי. ומרת

= ווווסברג

מטרת הקונגרס ‏ הוא להפיץ את הרעיון | הציוני בין הנשים באנגליה,
על הקונגרס ידונו גם על דבר הוצאת ורחון ציוני לנשים.

-- אגודת ,דוברי עברית" בלונדון החלה להראות אותות: חיום, מספר
האנשים הבאים לאסיפותיהם ונאומיהם הולך ורב, בראש האגודה עומד הפופר

מר ש, ב. מקפימובסקי.

--- במנשפתר נופרה אגורת ,דוברי עברית" ע"י. מר ווסילבסקי +

-- בלונדון נפתח בות ספר עברי חדש לילדים בשם ,תושיה" ע"י
האדונים הירשוון \ וגרינברג, בית הפפר מביל ד' מחלקות. מספר התלמירים
עולה למאה, הלמור הוא על פי השטה הטבעית ,עברות בעברית".

-- בקווב תפתח מחלקה חדשה בבית הפפר לילדות , בנות ציון" = ע"יו

מרת מאירברגר. הלמוד הוא ע"פ השטה. הטבעית .

בְּחִיָינוּ:

בַּצִיונוּת ,
החלטות מועצת חברי הועד הפועל הגרול מרוסיה
שהיתה בימי ל:-18 אוקסובר בפטרבורג,

במועצה השתתפו: 1) ג,, י, בולקובסקי, 65 י. ל. נולדברג,

ב א:

646 א ד. אידלסון, 4 א, פורלישבפקי, ‏ 65 י, א, רוזוב, 66 |

צ'לנוב, = = מ מ.. איסישקין, ‏ 8) מ, שיינקין, ‏ 9).ל, ב, יפה,

0) ם. "א ווייכנברג, (עם זכות לחוות: דעה),

א) ע"ד השאלה של השנויים בועדיהפועל הקטן.
[) הכל מוצאים, * שהמקום. היותר. רצוי למושב הועד

1 ,

> העולם =

נליון מ

הפועל | המצומצם ‏ היא העיר ‏ פריז,". ושיכנסו אליו. האנשים
האלה: -1) מ, נורדוי, = 6) א, מרמורק, ‏ 8 נ, סוקולום, ‏ 4) א.
ורבורג, = 5) ר, ‏ וולפסון, = 6) י, = צ'לינוב, < ?)מ אוסישקין,
8 א, שטאנד.

בעד הצעה זו חוו דעתם 8 חברים, כנגד -- 1,. ואחר
נמנע לחוות רעה,

ון) אם הצעה זו לא תוכל לצאת אל הפועל, או הבחר
העיר ברלין למקום מושב הוער הפועל המצומצם, ויכנפו אליו
החברים ; 1) א, ורבורג, ‏ ₪ ר, ולפסין, ‏ 8) א, הנטקה, 4) ני
סוקולוב, ‏ 5) א, מרמורק, ‏ 6) מ, צ'לנוב, ‏ ל) מ, אוסישקין,
8) א שטאנד . 2 ,

ב עד הצעה זו חוו רעתם ל חברים,
נמנע לחוות דעה

1||) היושב:ראש .של הועד \ הפועל ‏ המצומצם ‏ יבחר ע"י
חבריו ומקרבם, :

5 ע'ד הבתירות אל הקונגרם.

החלט: לקבוע את המועד האחרון לבחירת צירים מרוסיה

אל הקונגרם את יום י' כסלו 10-94 לח' נובמבר,
0 בענין הפיננפים של ההסתדרות.

החלט : להשתדל בקונגרס שיתקבל העיקר, שהבנק, הקהן
הלאומית ושאר המופדיט, שנברא ע'י התנועה הציונית, ישתתפו
בהוצאות ההפתדרות בהרמת אחוז ידוע מהכנפותיהם השנתיות,

מלבד זה נדונו במועצה זו ע'ד. יתר השאלות העומדות על
הפרק ונתקבלו החלטות בכל השאלות ‏ הללו,

בננד -- %6, ואחר

-- הלשבה של הקונגרם התשיעי מוריעה:

הד"ר. מכם = נורדוי- ‏ הואיל' להבטיח לנאום. ביום =ב' ייח
מבת (80--1% רצמבר) על דבר ,היהדות במאות התשע:עשרה
והעשרים",

-- ביום א'. י"ד טבת 14-96 דצמבר בערב, תערוך אגורת-
המתעמלים היהודית מחזה התגוששות בפומבי,

-- באולמי בית הקונגרם ימצא ריסטורן תחת השגחת הרב
הראשי שבהמבורג,

האגודה הציונית של הנשים שבהמבורג - - אלטונה תערוך \
חדר מיוחר למשתה"הה,

-- ממקומות רבים, שאין הציוניים שם יכולים מסבה זו או
אחרת לשלוח. ציר. אל הקונגרס מקרב. חבריהם, פונים אל הו, המ,
בשאלות ‏ ע'ד ‏ קנדירטים , | ועל כן מודיע ‏ הועד, כי יש תחת
ידו רשימה של עפקנים ציוניים = מרוסיה ומחו"ל, הרוצים
להשתתף בעבודת הקונגרס התשיעי והועידה החמישית בתור' צירום ,

הרשימה הואת תשולח' תיכף אל האגודות על פי דרישתם,
ובוה מעיר הוער את האגודות ע"דר הנחיצות להשתדל, כי כפ
קבוצה של שוקלים בלי יוצאה מן הכלל תשתמש בזכות
הבחירה שלה .

-- לחניגת = יובל | קטוביץ נשלחה' מאת הוער המ-כזו
תלגרמה. זו;

בשם ציוני רוסיה משתתפים. אנו בחניגת היובל של הועידה. >

ההיסטורית,. שראשונה הרימה על נס את רעיון הישוב בפלשתינה,

האויטואמנפיפציה והעבורה המפודרת,. לכל המשתתפים בחני גה, י

שלום מקרב ולב,

-=- מוריעים, שאל החגיגה בקטוביץ באו מרוסיה ומארצות.
שונות אורחים רבים, וביניהם הרבה מן הראשונים ש,בחובבי
ציון', שהשתתפו בעצמם או זוכרים ‏ את . האספה לפני ‏ עשרים
וחמש שנה, הברים שלא.ראו איש את אחיו זה שנים רבות
נפגשים עתה ביום החג הלאומי. חזה.. -- ְּ

ו

1 1 .
ו , 2

ד 1
4

.

0

ל

2

גליון מ

> העולם 3 19

.

-- לחגיגת ‏ קטוביץ נסע בתור בא-בחו. של הועד. המרכזי מר ה.
פרבְשטין מורשה ובתור באדכחו של הועד האודיסאי ד"ר קלויזנר +
-- מורשה, בוברויפק ומערים הרבה מודיעים אותנו שנערכו שם אוכרות
לגשמות ד"ר פינסקר, ד"ר הרצל וחברי ‏ האספה בקטוביץ , שהלכו לעולמם .
נקראו הרצאות ונאמו נאומים ע"ד ערכה של האספה ההיא ומקומה בהתפתחות
תנועתנו .
/ -- ב147 לאקטובר היתה ישיבת מועצת המפקחים של הק"ב , לפו
הדין והחשבון שהורצה ע"י הנשיא התפתחו העפקים בשנה זו באופן משביע
רצון, = ובודאי שלסוף השנה ההיינה התוצאות לא רעות מאלה שחיו בשנה
שעברה , כן גם עסקי האנגלו ליבונטין:בנקינג -קומפ. משביעים רצון ,
בישיבה ובוכוחים לקחו חלק גם חברי הועד הפועל הגדול , שאונם
חברי המועצה +
פר. רבורג קוכל על הבנק שאין הוא מצטין בזריזות יתרה כשהוא
דן על הצעות עפקום בא"י, 4 הבנק נברא לא בשביל לעשות עפקי:ממון אלא
בתור איגסטרומנט ‏ פיננסי של התנועה , הוא מציע לברוא חברה מיוחדת
שתשתתף בעסקים בא"י , | הבנק צריך להקציב בשביל חברה כזו 50,000 ל, שט,
כ ה ן מגין על הבנק ומוכיח שהוא יודע את תפקידו להיות האינסטרומנט
הפיננסי של התנועה . | הבנק היה למרכז הפוננסי של התנועה ומשתתף בכל
מפעל , = ומה שנוגע לוריזות--הרי על עסקי ממון צריך לדון בכובד ראש,
ב יה ם מתאונן שלא שמו לב להחברים באוסטריה, כשבחרו את חברי
מועצת המפקחים, הוא תומך בהצעתו של ורבורג , ומתאונן שהבנק לא קים את
הבטחתו להשתתף בהקרריט-אונוון שוסר המרכז הציוגי בגליציה ,
ולפפון מבאר ששום דבר לא הבטיח למוסר הקרדיט:אוניון, רק
הבוע לד"ר ברוירא את הסימפטיה למוסר זה. ‏ מה שנוגע למועצת המפקחים
כבר נמצאום בה שני חברים מאוסטריה קרמנצקי ושטנד ,
פו דליש בסקי שואל שאלות אחדות וקובל על שאין פונים לעתים
קרובות אל חברי המועצה.
רל פפון נותן תשובה על השאלות , ופורלישבסקי מביע את שביעת
רצונו מתשובות אלו,
א ופ וש קין תומך בהצעתו של ורבורג,
כ הן מבאר עוד הפעם שמסוכן הוא לדחוק את הבנק ולהכריחו לעשות
עסקים ‏ בעל. כרחו,
בוכוחים בעניניו הפגימיים של הבנק משתתפים רוווב, - גולדברג, ד"ר
לוין, כהן, אוסישקין, ולפסון.
אופישקין וורבורג מצועים
מועצת המפקחים מציעה להדירקטוריום של אפ"ק להשתדל לפי הכחות
וחד עם הפקידות הפלשתיגאית לקבל קונצסיות בפלשתינה ולהוציאן. אל הפועל.
ההצעה מתקבלת. /
על שאלת אוסישקין מדוע לא נקראה בשנה זו האספה הכללות של
= הבנק בזמן הקונגרם, מבאר ולפסון שלפי חוקי אנגליה איהאפשר לרחות אספה
כללית יותר משלשה חרשים אחרי עבור השנה וגם אי:אפשר היה לחכות ער
סוף השנה בפרסום הדיוידנה,
רבים דרשו שתבאר המועצה דבר זה.. הוחלט שהמועצה תתן להקוגגרס
את הכאור הזה:
0 מועצת המפקחים של הבנק מבארת:
יְ מפני שהקונגרס בשנה זו לא היה וכול להקבע בקייץ, כגהוג. ולפי
חקי אנגליה האספה הכללית השנתית של חברה צריכה להיות. לא ואוחר מ-18
חרשים אחרי האספה הכללית הקורמת, אי:אפשר היה לקבוע בשנה זו את
האספה השנתית של הבנק בזמנו. של הקונגרס,. בעתיר צריך להשגיח שהאספות
הכלליות. תהייגה בזמנם של הקונגרפים,

המנהל מודיע, שתקנות קרן:העובדים בהבנק אושרו כבר והיא תתחיל את
'פעולתה מינואר של שנת 1910,
. עיפ הצעתו של "רוזוב, שתמך בו הד"ר פ, ברנשטין הופעה תודה
= לראשי המועצה, להדירקטוריום, להמנהל ולפקירי הבגק.
-- החוור 11 6 , שהוקדש לבירור שאלות הקוגגרס התשיעי, יצא לאור
בתוצאה מיוחדת בלשון ‏ עברית , יהודות ורוסית וישלת להאגודות לפי ההרישה
הראשונה ,

--- מריגה ‏ מודיעים אותנו ששהה שם +י, גיסנבוים
אחדות עד הציונות וערבה ההיסטורי של אספת קטוביץ +

והטיף פעמים

מקניגסכרג קבלנו חשבון ההכנסות של האגודה הציונית, ‏ הפכום המולל
הוא 7530,43 מרק. מוה: לטובת ה,פוגד של המפלגה" סך 634 ט,, ,שקלים"
בסך 347 מ., לטובת הנציונל-פונד 1990,42, לטובת ,,החברה להכשרת הישוב"
0 ., | לטובת . האינסטיטוט ‏ השוקרו.ביאולוגי 177 מ. * והשאר לטובת
מופדים ציוניים שונים.
מיום 91 עד יום 98 לחרש פנטיאבר נכנסו אל קופת הלשכה
המרכזית של הקה'ק ברוסיה הסכומים האלה:

נדבות כלליות 6 רו"ם
מס-עצמי 8
פנקסי-שוברות 9 -,
קופסאות 06
ספה"ז = (תשלומים לשעורין) 41 ,
קערות 4 /
עצי-זית 58 -,
נמבדן ) תיי"קרן"הקימת. ע"ם 0
נליונות לתלגרמה , 0 -,
פ"ה 368,66‏ רו"כ,

מיום 98 לחורש סנטיאבר ער 5 לחרש אקטי אבר ע"פ הפדר. הוה:
נדבות. כלליות 8 רו"ב,

פנקסי-שוברות 858 -.
קופסאות 8

תשלומים שלמים --195 ,

כ . לשעורין 8 -,
קערות 8

עצי:זית --880 ,

תוי קה"ק -גמכרו. בסכום ל

77-77 --

םיה 05,11ל רו" .
מיום 5 עד 19 לחרש אוקטיאבר עפ"י הסרר הוה :

נרבות בלליות --,58% רו"כ
מס-עצמי 8
פנקפי-שוברות 8
קופסאות 08
(תשלומים שלמים) 8
ו
ספניו ן - ,= לשעורין 6 -,
קערות 4 ,,
עצידזית 8 -,,
יער הרצל 1
נמכרו. = תוי קה"ק בסכום ,
. גליונות תלגרמה --5 .
ס"ה 8 רו"ב.
בּאֶרְץהישרְאֶל.

מטעים בהקולוניות היהודיות בארץ ישראל.
לפי הידועה שנאפפו ע'י האנגלו:פלשתינה:קומפ. שייכים לקולוגיפטים

יחידים ,,

עצי:אורנז'ים עצי:שקדים עצידזית

(ברוגמים) (בדונמים) (בדונמים)
ד 116 - בקוסטינה
ד 1060 - בגדרה (קאטרה)
44 58 7 ודי:חנון 2
148 4 -- רחובות
כ 2164 - פתח:תקוה

ע'פ וה יוצא, בי בפתה-תקוה] עצמה גטועים 2889 דוגטים במטעי=

20 > העולם 3

אורנז'ים , בכל. יתר הקולונוית -- 861 דונמים. גם מטעי שקדים' נטועים
בפתח.תקוה על שטח גדול, היינו על 9614 דונמים. אחרי פתחיתקוה באה
רחובות, שיש לה 4 הדונמים נטועים שקדים.
מטעי האורנו'ים בפתחיתקוה נחלקים ע"פ שנותיהם להקבוצות הללו!
מטעים של שש שנים ויותר. --- 399 דונמיםי

"| של חמש שנים 8" -- 12 4
של די ושניס ‏ -5 06
של ג' שנים 0% -- 715 0"
"ו של בי שנים 3% = - .578 9%
' | של שנה אחת "‏ -- 879 8

מטעי השקהים בפתח:תקוה עומדים ברובם בשנתם .ההביעית 1991 דונמים,
של שנה אחת -- 995 הונמים

של ב' שנים | -- 905 - *
של ג' שנים | -- 108 - -*
של ח' שנים " -- 78 .

של ו' שנים ויתר--- 55
-- האדון א, מוזר מאנגליה נדב עור ע שרים א לף פר נק להגימ.
נסיה העברית. היפואית, לבד שמונים האלף שנדב מכבר לבנין הבית, ועשרים
אלף פרנק בעך המוסד ,בצלאל",
שמועה עוברת, ‏ כי חבורה של יהורים עשירים אומרת להציע לפני
הפקירות. בורושלים ‏ שורה של הצעות חשובות בגוגע ‏ לקשוטה של העיר
ולהבראתה, האנשים האלה יתחברו יחר להברה כספית אמיצה ובקש יבקשו
מהממשלה רשיונות אחדים, והיה כי יקבלום יחלו מיח בעבודה .

במורתח,
1

מקושטא קכלגו בשעה האחווגה ידיעה , שהצעת התק בדבר כניסת
היהודים | (עיין. מכתְבים ‏ מתורקיה) נדחהה מאת מועצת המסלכה, כי נמצאו
בה סעופים, ‏ המתנגדום ‏ לקונסטיטוציה, ‏ בוחוד ‏ הפעיף ‏ -- ורושתן של פריר
פחה,---האופר ‏ את הבניסה לא"י לא רק ליהודים זרים | אלא גם לוהודום
עותומנים, עד כמה נכונה שמועה זאת כמו השמועות הקורמות. בכל פרטיהן---אי
> אפשר עדיין לדעת, בכל אופן המצב הוא רציני מאר, זה : מוכיחן כי: בחוגי הממשלה
מוסיפום עדיון להתיחפ באי:אמון אל השאיפות הציוניות, ואפשר שעוד יהיה צורך
בעבורה ממושנה וקשה---שצריך יהיה להמשיך אותה בפבלנות ובעוזררוח---להפיץ
ידיעות נכוגות | בדבר מהותה ומטרותיה של הציוגות ולפזר את הטעויות
ולפשט את העקמומיות שבלב התורקים בנוגע אליהן, ה יה ודים העותומנים
מחכים, כי הבירור הנחוץ והראוי לרברישמע מעל במת:
הקונגרס, שיודיע לכל העולם ולהממשלה התורקית
בשורה ראשונה בשפה ברורה וגאמנה את המחשבות
והתעודות הציוגיות כמו שהן ושיתן את אותן הערובות
הנכונות גם בעד לויאליותם ומפירת:האֶמון של יהודי
חוץ לארץ, אשר ההכם בשי בתור בא:כה היהודים
העותומנים לא יכל לתת אותן.

בְּתְפוּצות. יְשַרְאֶל,

הדיפוטט ברודסקי = מאודיפה, = שהגרדוצ'לניק טולמצ'וב
ערער על בחירתו. מפני שבתעודות הלירה רשום שמו אהרן
ב חיים. וברשומות הבוחרים--ארקדי יפימוביץ יצא לפטרבורג על פי הומנת
דומתההממלכה 8

-= הגר דונצ'לניק האודיסאי התבונן, ‏ כי בכתרי הקיפר התלויום ‏ על
"בתי : הכנסיות - באודיסה חפרים. הצלמים הנהוגים , ונתן צו למלא את החפרון .,
להדיפוטציה של פני הקהלה, שהתוצבה ‏ לפניו והודיעה אותו, בי אפור
הדבר עפ"י חוקי האמונה הישראלית, ‏ אמר, כי יכולים הם. להתאונן על
פקודתו לפני הפ ינט , ועד אשר הב חשובת הסיגט לא ועשה. בל שגוי בדבר ,

-- לוגלי הגנבה בהמנזר הצ'נסטוחובי פרסמה קהלת היהודים

בצגנסטוחוב את קול--הקורא. הזה ! .
קְ ,הקהלה הישראלית | הצ'נסטוחובית המשתתפת בצערו של הצבור
הקתולי | על מעשה.הגנבה הנתעב, שנעשה בסגזר היאסנוגורי, ‏ חושבת לה
לחובה. לפנות לבל אחיה בני אמונתה בארץ ובחו"ל ולעורר. אותם, בי ישתתפו

ברוסיה.

30 6 08 ,1306678 .6 : גכ סממץי ו

באינירגיה :מרוכה בהחפושים, שיהיו נעשים לגלות את עקבות הגנבים*

אנחנו היהודים, שכבר. פבלנו כ"כ הרבה בגלל אמונתנו, ‏ צרוכים
להוביח ‏ = כי יודעים אנהנו: כיצר לכבד את הרגשות הדתיים של האזרחים
הנוצרים, ובזה צריכִים אנחנו לא רק להשתתף בצערם על אפונם זה, כי אם
גם לעשות את כל מה. שבכחנו לחפש אחרי תכשיטי.קדושה. אלה, שנפלו
בירי גנבים" +

כן מעוררת הקהלה חצ'ינסטוחובית: את. כל היהודים, .בי יחקרו היטב
אחרי כל | האנשים 4 החשורים, העופקים בקנית תכשיטים יקרים ובמבירתם ,
וכי איש לא יקנה מאת האנשים | הללו כל דבר, שמעורר את החשד
היותר קטן, וכי ימסרו את האנשים, שיתעורר כנגדם אפילו החשד היותר
קטן, לודי הפוליציה .

על קול-הקורא הזה חתומים הרב של גליל צ'ינסטוחוכ נ, אש ופרגם
הקהלה +

בחו"ל +

במשיקגן היתה בראשון לאוקטובר הועידה הרביעות לפועלי:ציון,
בהועידה השתתפו ד'ר סורקין, ד"ר ז'יטלובפקי,. א גולדברג שהיו
חברי מפלגות | הפוצילוסטים טיריטוריליסטים והפיימיסטים . הסעיף הראשון של
פרוגרמת הועידה היתה שאלת הַהתאחדות, נאמו ‏ מצר הפ"ט ד"ר פירקין' ואב,
גולדברג ‏ ומצר הסיימיסטים ‏ ד"ר ‏ ז'טלובסקי,. ד"ר פירקין הביע חרטה שלמה
שנפרד ,מדרך ‏ המלך" של תנועת העם, | ,לא בפלשתינה --- אמר בין יתר
דבריו: --- אנו רוצים אלא בארץ:ישראל, הבוללת גם את הארצות הקרובות
אליה, השקפת הארציים שאפשר לרכוש ארץ חרשה שלא תהיה לה קשה עם
ארין.ישראל --- טעות היא" גם נאומו של הר"ר ז'יטלובסקי היה ,על חטא*
שלם, על ,שטפס על הרים שמשם בהכרח נופלים לציון" בכה הבר נם אב,
גולדברג שהראה על זה שהמהפכה הרוסית הפרידה בינינו והמהפכה התורקית
שוב מאחרת אותנו, נאמו עוד ה' אברסון, א. ש, ‏ וולדשטיין וליאון זולוטקוב
וגם חכר הקונגרפ של ארצות הכרית א. סבט שהביע את רצונו לעזור לתגועה,
אם לא להעתיר העברי, אז לההוה שלו, נקראו תלגרמות ברכה מאת ולפזון
בשם הועדרהפועל, מאת ‏ מ, אוסישקין, מפועלויציון . של כל הארצות ‏ ועוה ,
אחרי וכוחים רבום נתקבלו לסוף' הההלמות- האלה:

המפלגות מתאחדות ע"פ התנאים הבאים!

1) הפעוף ע'ד עבודה לאומית בארצות הגלות חשוב כמו העבורה
העיקרות של המפלגה, (זה הוה התנאי העיקרי. של באיהכחם של הפומיסטים
ד"ר ‏ ז'יטלובסקי ‏ דיר גלובוס ור"ד אילפברג), * 2) הלשון היהורית והלשון
העברית הן לשונות לאומיות של העם היהודי וזכות אחת להן (זה היה התגא'
של באו:פחם של הפ"ט ד"ר פירקין, אב. גולרברג, יואל סלונים וצוקרמן)י
הוחלט עוד לשנות את שם המפלגה ולקרא לה בשם ,מפלגת הפועלים היהורית*
לרכז. את כל הכחות בעבודה ‏ הלאומיה באמוריקה (פרור תלמוד:תורות, בוב*
ליותיקות וכדומה).
את העבודה בא"ון לחקש ‏ מראשית השנה הבאה למנינם את העתון ‏ ,דער
אידישער קעמפפער", להעביר "את מרכז. המפלגה העולמית לא"י ולהוציא שם
בלי:מבטאה של המפלגה,

בקרוב ‏ תהיה = [עידה בנויורק, שתבחר את הוער המרכזי
הקבועות של המפלגה החדשה,

--- הפוציליסטים * האוסטריים הכניסו אינטרפלציה אל בית:הנבחרים בדבר
מעשו הממשלה הרומינית, שמפריעה את ספר:החוזה הברליני וחושבת ל,נכרום"
את היהודים ילידי הארץ

--.5 ו ט םד ם הותה העיר חיחידה בפרופיה, שהיה איפור השחיטה נוחג
בה עד כה, עכשו בטל האיפור גם שם:

בַּמְפרוּת וּבְאָמנוּת ,

והוערות

בעת האחרונה נפתחו. סניפום של האגודה הספרותית בערים האלה ,

זרשו, בקו, | ולמר, ארשא, \ סקירל , מומפק, ‏ פטנוב. כן הוחלט לפתוח פניפים
בהערים- ‏ קוטנא, גורודוק, קלעצק, לאוויץ, פראגה ועוד,
קכלנו ירועה, כי מרכז האגודה שבפטרבורג אומר להוציא בקרוב עלון
אינפורמציוני שיסייע לסנופים בעכודתם. הכתבת של מרכז האגודה בפטרבורג היא
5 לס 8-88

ל נולרברם,

העורך:המו"ל :

לעבוד במפופוטמיה וביתר הארצות הפמוכות מבלי לשכח ,

: 66 המהס 1 .1 1 ה

5

5

1 א1 088 א0אא סול .אן

-20 מ6ז00[61)1 6תט מסינ118 ,מ06מ8886] תג תסתוך
-מ21011806 , 13 6068 ם6שםט]מה 70" 016 עסעה 1166
06 8118801111088[10 6ע1ער שינט(מנ118 18 1008008808
ידוטט,, אש 8409642₪ע אס
1366 210150806 061 2608108
26/0000 .30-.26) ₪708808ת0) 008 0םטטםהזו 10
76 .ת6שםזע ,0עוחו מ5026126ע6 ג%88110 (1909
-18407101 00810 0107088 ת0מ:נה0600018 מ01080 עסעם
-088ע0)] 016 ₪ 200102010 6"6ותמסקה ,הזו ת801 )10
0

-695 ,1.70 17 1260480186 10 130280615
,--.1 .7% 0ם1%05818 ,-.5 .א 681 -6100ע61+
,0 .111 0מ110188 ,2]ל .1[₪ ת216ם0705507109
010 8116 עג] ,80.50 מ808810 1566ם61ע6/ר
.0. .ד 1067

-₪6 שהזו[2813 1 0706 08800 81107 שגוה טח
8 >הזו0ת61880יו70 מ8686) ג0שנ2081010 .הסונומסת
6 06 תה תהתר 101110 (00078₪08

ו 1
.1 טספ תןוטזהת ,גת 10

באר באה

-

%

6
0636

0%

כ
=
=
=
₪
₪

!₪1 "זעה הופוק₪5

וז ו

7
מא 8 סתסוס ו
תות
0
,הדח ,אק ,או ה6שם
-שן שןזעסם ₪ |פהוןנוקסון

.ה[ת |פד5ש

עו א מקסד .דק8ח0 .האקסמד?
4 א 88 .דווג

ו
ו
ו
0
ו
ו
008
ו
ל
ל

ל

וצא. לאור. ונמצא למכירה .

י 5 5
ה :
0 ע ת וב הק ו
וצאת ,פוגי" בהשתתפות ל את ופ וקה
-= ספר. שנו 5 %
חורו 1.50 רובל , פארטא 16 קאפ!, סוב 6
וגו הספרים ביחד 00 ר'. פארטא 30 ק' / ד
בעור מי נ ם ק ובסביבתה

מכר. הראשו אצל. הוצאת ,תושיה"
שר מ היילפרן (בימ'ס).

בורשה :
"וו גוו 0 40 1 - 2

ו 11 > .מההפזד

= פערלאג, ה ₪ חר" וועלכער ענטהאלט

== /\(018קח .80 ה דפסה 35א מהסשופם -
4 ב .ה .5 6868 0 אופ08 88 ==
(תר"ע-5670 .997) (19009-1910 ₪8 405ה08ה1)8

ו

6 310006
(.קד 0‏ 160 מדאאק0ת00)
₪ 5אז2ת07080ה081080-16ז ,אזזתקההה0הה 5צזתמפת6ס0 05ג0ש10
פית 8851018075 פקהההסההא ,18מ5'ק5מ6 'אהתאטסמהקה6 מ'אאתעקת ,
:הנס 6507101116 6065

.8חז פ'ז1ג10תג80 36005 8 186680818 .ק62 8אמד0ת1הד0 (1

פיז 00 62000005 'צז וד הדהאה 6056 " (פ

.וסני 0621002000 (9

4( 00008

.הא 88א0ה6קמע (5

6( 00010088 008

.11880075 5 018ה₪0 הנאסתסקטם (7

הציסה .087 מ'מסההתק0 080085 (8

0 106080 ו ו

קוגהההההסותהה ₪0 תק ץההקסדעה מה6צהפהאקץ הנמעהק (10
.170 1136071105 א קאהאאסו0

-06) ₪ 00705זי860188 '61031010%% 8706008 5שס6אחס (11
,ד דג הת

זונקדתוגפ .087 בזואה6ג' (19

7 מ'תסההסהעמחה א הוה 62000078 גהַאת6גך (18
סה סקוו 16

ח0א 4 הותומ60ק6ה ,.ח0א 10 הקההה6תהא ההמן]
6 05 בא 50 .ן 2--.8א9 25 .6000 65 ,חטש 10 .כ 1--.988 10
50 0-7 100 הט כ 7- 600

06 88888801 05
.ץ זק5166ת0] .8 . ,סהסתום

2 אומזאנסט

שיקען. מיר. יערען. רעם. גרייסען. אַלגע:
מיינעם אילוסטרירטען קאטאלאג פון

₪ 4

18 דרוק' בויגען, 508 זייטען, 000 ד
נייעסטע ביבער אין יוריש, העברעאיש,;
רוּסיש, די רייכסטע רשימה פון ו
מען, נאָטען אוּן אַמיכטס:קאַרטען,
1 הנקת ה)1 5013 היה ה8וך

"םש = ה א ה ₪ ה זז
.16 6 8 08 ןהב 3888

ול רן יום (ג' ד' חשון) הכנם. בני וגיפנו מר
1 אהרן ,חח רמוני" בברית-הנשואין עם בינ
מרת גרטה הרטברוט, מדבט 5 הוב'
לנטיעת. עץ ב,יער הרצל" על שמם, ,
מאשה גינצבורג וגנה דוד,
דוד.קוריצקי ורעיתו .
צבי ראזאווסקי ורעיתו,

תושיה
ה "3 ג זו ץ 1 080 המוד

ההז 8% [1ג1080, 688 -
נובוליפקי. 7 , וגם נאלעווקי 1,

שווינציאן (פלך וולנה) .

כל מיני ספרים, ברטיסים ‏ מצוירים ,
אלבומים ותמונות שונות אפשר להשיג אצל

כתבתו של
הפופר מר,ברימוביה.:
.99 6שט0עה0 66 פטת עמהאגוע כ ות
.(880ו₪) ₪ ץד א 6 00

65

| קטלוג קצר של כפרי העאת ,אד יאסף". -.

0%
אגרות י"ל. גארראן, / ראשון/50,--]על פרשת דרכים, אחר העם ג"ח ! ספרים שהממכר: הראשי מהם נמסר ל,,אחיאסת",.

אוצר היהדות (חוברת לדוגמא). 1.95 כל חלק 1.25 = בל בתבי מו וו פייערבערג 5 | מהעבר הקרוב, כ"ד 8 2
אפרים קוה, אויערבאך 8 --|(החלקים א' וב' נמצאים עוד 15 אבס | מערב עד ערב, ב"ה, מרדבי בן מאת מ: י,. בררי מצבסקי, :
בירוניקה, שומאכר, תר' פרישטאן 70. ורק מכורכים 4 בהן --,9
קה תר' 1.701 קּ ( הלל הבהן ת כן: אהבת נעורים:
בהרף, רומן, י. ח,: ברנר 5 --|קורות היהודים בספרד, א"ש בית עקד, מאסף ע"י ש"י הורוויץ 40.--| 0 לא א 0 /
דברי הימים, מבש"ן, ד"ח, כל חלק 75.--| פרידברג ‏ 91,-- = עם הורם, ד"ר קלוונר מ |בללי ערב, ל .
(לומן. הלמוד מן התחלת תר"ע. הוול|ר' יהודה. הלוי, ב' חלקים 8 הרעיון המשיחי ב דר ו 0 של מתה. - ל
><המחיר ונקצב 9 ר" בער כל ד' החלקים) |ף! אברהם אבן עורְא, ב' הלקום 1.19 קלוונר = הבול
דין וחשבון, מריוואש 8--ר' יהידה אלחריזי, ‏ תחכמונו 1% העמר, שגה שניה קוביץ א' ו 0 ל פיה אלה
דניאל. דירוגדה, ‏ עליוט, תרגוס ר' יו"ט ליפמן צונץ, ש, פ, רא: 2 ו 5 0 אבות, ו ל
, ובר. .
: פרישמאן. 1.68 בינאוויץ. 1,60 צהרים, שיריפ חדשים גם ישנים, 2 -- 0
דעת אלהים, ד"ר ש. ברנפלר , 5" וכוה פהאנקל, שפ/ר ו מאת אהרן קמינקא. 8 לא בא אל החון
ה' ספרים ‏ 9.75 (שירת הומיר, בוקי בן יגלי 95 . >< |תג המותי ומ
ו 5 תהכן: אף כי ממך לא |השנים. המחיצה,
דרף תשובה, צלפחד בר חושום שנ ו : 5 : גסתרות. שאל בינתום
5 |תולדות השלמת האדם, ליפפערט, שירים עבריםו . השאלה. ,
התוחה ‏ 25, , , 2 ל
כרך ראשון 31 = תעורה. כבך ממני המשא. |שלום. בית. מי קייץ בסתוי
דרך לעבור גולום, ‏ ליליענפלום - 75.-- ו שפבו נמו שנתםי. |שלש מדרגות וכה בגורל,
האביב, + ח. ‏ רבניצקי 0 ללה מלוה ההו , ,
2 . : בר" שלושו סט 1 ד ]= מחירו 1.80 ר'. (ע"פ. 1.49 /ף6)
האוצר, אוצר לשון המקרא והטשנה | 4 מורי. זברון
, / קריעת. ים סו ורי זברון. ' (ע'ם 1.79 בי
יי (מן או , 0 , ברך רביעו 1.90 4 מכורך הדר 1.60 ר' (ע"פ 1.79 ר'),
ש, ו פין, כרך ראשון (מן אות : / על בפים חקותיך, | אחר, או מות אלישע :
, אי עד ה) = = תולדות עמי המורח, מספורו, ו ב אבווה. חטר מגוע ושי או דוד .אל-ראי,
הם---ואנו,
כרך שני (טן אות ה' עד ט) | --.8 ו ספור. לאומי. מצוי
ו : תולהות. שו"ר, ‏ ד"ר ש. ברנפלך 80 | ברבת שנה, והגדת לכוי ,
שני הכרכים יחד --5 / את השר בנימין דיזראַעלי(ביקאנספילד)\
תולדות ‏ חריפורמציון ‏ הדתית ה ל .
הגיתו החדש, ד"ר הרצל 0- 4 לא אובל לאט התולים + תרגום ע"י א. א. רקאבסקי .
5 0 בישראל, ד"ר ברנפלר 1,95 ו
0 ענסע 0 |הרור 1901 >< למרקוס אבריליום | המעתיקום. שני חלקים, מחירם 70 ק' (ע"פ 84 ק')
הליבות ‏ המדינה של העבי
8 בימי. קדם, נובק. 40 = |השלח, ברך האשון. ושנר בוח - /8 = אנטוניממםי עלה קרח!
: \ 0 2 | כרך רביעי, ששו, שמיני עברותי, על פיי הדבור, כל המקחים הרשומים הם לבד פאך:
- התורה והחיים בימי הבינים, ד"ר ועשירי ב"א = 3 | האניה, בקיץ. טא, -- ספרי ,אחיאסף" נמצאים גם כן
0 : .
גידעמאן, תר' פרירברג, ג"ת 8:90 ,= כרך אחר עשר ושנים עשר רשות , המשוררום. מכורכים בכריכות מהודרות. במחיר 30
< = וברונות לבית דוד, א. ש, פרידברג, ו מחירו 75 ק' (וע"פ 80 ק'), ק' הוספה. על כל ספר,---בריכות הלוחות:
חלק ראשון 5% | ארבעה עשר - == = על נייר רעגאל 1.20 (וע"פ 1.25). |והשלח--40 ק' לכל כרך.
חלק שני 0 חמשה עשר 0 * לכר הספרים הרשומים אפשר להשיג ע"י , אתואפף" כל הספרים הוצאות. מו"ל
חלק שלישי 8 | = מ ו'ג ו"ח ו"ט ב/, אחרים לפי מקחי המו"ל. כן גם: בל ספרי למוד וחנוך של כל ההוצאות השונות:
2 חלק רביעי 0 ב"א, בלי אחד. --.9 לפי: מקחי המו"ל. למו"ם, פוכנים, מורים ובתיהספר רבט הגון +
- ורטיהו חנביא, ם, לאצארום | 40.-| .

לוח אחואסף, תרנ"ה, תרנ"ו, כ"א

תרס"ג לוחדיובל
תרפ"ה

, 0

== | לקורות. היהודים. ברוסיה. ופולין,
6 ב,רביין

| לקוטי קדמונים \
טגלת ספר, ר' יעקב עמדין
מוצאי גולה,: ש. פ. רבינוביץ
מומן. לזמן, 1/ו--1

5 מיבאל זקש, ד"ר. ש. ברנפלר

של מכתבים ע"ד הספרות, די פרישמאן50 - -|
= ספרות ישראל,. שטיינשניידר, ד
= ספרים

בשפת רוסיה,

-- 5 2860280 .ווה ]-תהאת
10
15 0-- 680605.
ל -00 1 810 הס כ
. 0-- 18א הו
0 ---| 1
-2103101 118 ,מוזסות6וו0ותאת.
- 5- 106008 זה 8הא 8 מ'ס

8% ,11886088 .18וו680סות.
ו 5.- 6771106 1 9801081100
0- 1005 5-ת, .א עהתקסת
ו .0 (10876218)

-מ40ץ], .1-5 הווספתסחווה
4-- 11 .11 .1 .200578 3888

198 -הגה, 38086 .ת מע

ספר מלים, ‏ עברידרוסי, ‏ הומברג; 0 ,013 פסה

9

שמעו בעצת הרופאים,.

ד
הרופאים חשבו ומצאו כי. כפ אחת וחצי של 2

2 הז ל

מכיל ‏ את יסוד ‏ הברל באותה. מדה ‏ שמכילים ‏ אותו הריציפמים
הוותר. מעולים של הרופאום, ויפוד הברול שביין ,ברול" יש. בו

די < לטהר. את הדם ולהבריא את. הנוף ‏ והוא יפה : לשתיה
ללס ולקטנים | ומועיל < ביותר. וזול. ביותר | מכל שאר. היינות.

חמכירה אצל חברת יברמלי. ורשוי ו

כתבת ,אחיאסף" :
.5 .חזף .עצסם ,הפהננקה ,"100025 | המוד
.5 086180 ,0ו875028 07 5 5 4611 6185

כל כתבי יהודה שטיינברג

כ ו %
בצרוף תמונת המחכר ומאמר על תולדותיו וערכו הספרותי
מאת יי פיב מאן.

יצא לאור ונמצאה למכירה. ונשלח לחותמים
הכרך הראשון
(הוצאת האפוטרופסים של יורשי המנוח)
כוך גדול בעל ר"ם עמודים.. פורמט גדול . דפום יפה ומהודר..
המחיר 1.50 ר' בלא בריבה ובלא המשלח. בעד הכרוכה 50 קאפ':

הברך השני נמצא כעת תחת מכבש הדפום, הכרך הראשון של הטחלקת. '
לכני הנעורים הולך ונגמר + ,

4 ,
האפטרופסים מוסרים את הברך הוה ליד הקהל העברי, בתקוה ובטחון:

שאותו הקהל על ידי השתדלותו להפיץ בתבי שטוונברג ברבים. יסיוע. בידיל
ונר בב כ =
המתעסקים בדבר להוצא את [מסם לפעולה. לטובת הספרות העברית , העניו

כל בך בקובצים שלמום של יצירות בחירי סופריה ולטובת משפחת הסופר:

המנוח אשר, הכתבים ההם -- ירושתם האחת...

המכירה הראשית בהוצאת מוריה, אודיסה. .
האדויפה:
.06068 ,15 210,, 0180 הסיההת118
.000888 ,101115 015

הציונות | שואפת לרכוש מקלט-בטוה ק"

שבועון עברי, =
2% 9 : | 7, |

התכן:
" על המצפה, 0
א) ,הראר" מקושטא.
ב) ,הליטוקים, ‏ ה,היונט* והאנקיטות ,
נ) משפטו של הילרסון,

₪ | לשאלות הקונגרם התשיעי (הועדה התדירית), 7 = א א
5 הספרות המדעית במערםב, ג. (). דיק שמעין, בסנשכרי -
ב : 0 = עקב פובמאן:.
ו 2 ו צללידכרך (ציור) , . . קויפמאן , .

6 האספה הכללית של ,הפועל הצעיר" (699./ יל
מכתבים אל המערכת :

-. עד כנרת מ סמיליאנסקי ,
| ע'ד הקונגרס הקולטורי, הועד . המכין ,
: יֶּ 68 מכתבים מתורקיה , קושטא, א חרמונר .>
0 . ₪9 מכתבים מגליציה, :ו מ העניש +

9% אספת אגודת הכורמים בראשון-לציון .

1) בהיינן: (בציונות; בארץ.ישראל ; במורח ;
בתפוצות-ישראל + בספרות: ובאמנות) ,

: > 19 פיליטון: רשימות פורחות. |ן. 0

ב = שת . 0
|
|

|

שור העולם" ברופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה 2 וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 88 קופ/
צחו"ל + באוסטריה.אוננאריה 0 כתרים , בנרמניה 8 מארק , באננליה 9 שילינג, באמיריקח 5/2 ₪ דולר,
: :רץ. ישראל 10 פרנק, בפרגציה וביתר הארצות 15 פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרבע שנה.
: בעד שנוי האדריסה 80 ק, 2

0

פחיר מודקות : געד כל שורה פטיט מחילקת ארבעתים , -- על העמיר הראשון 60 קופ'. ועל שאר הקמודים 40 קפ'.

האדריפת:+

פמ :,"'נג11301,, מ1.64300 () .8 ה8א0ד88ה 00‏ מההוממץוה ,ההמהא2 ,"מוגמהסג'ן, הוהעתת

מחיר כל גליון 0 קאפ 6

77
7 .זגה אך 8פתת6א0חאמופ1אסזת .אד -
% -06. מ00[010)176 מ מ6שג11 ,060ת86פ18תזט מסחו
% -ה1810ת210 .18 608" ₪6 ם1 מה סש 010 עסעם 6 0וד 1
1 6 8801111088110ג81 -6עוח\ שיונו( 118 ם1 1008108808
% יידומטט אפ 64086405פ אסא ,+
% 066 מ1505006ת210 6 231008 %
% 2620100 .30-.26) 007088608 068 התש"ג[גלו 616 %
% מסשתוי ,עו 650161 מסו1פוס. (1909 %
'" .. % -001101 חנ ₪008 60087088 ה0000045826 מ01086 ע6פג %
% --. 062010660 1070מתסכה , !חש ת801 104 %
% 6 =
6 5 ,70 ]0 126005018206 109 136200507615 2
א דאנק -זיין. וארנפעלטינען ,-1 .₪ 6מג[פפטה ,--.9 ,1 תהק מל10-1סעו6) | ה
און פאלקאמענען אַרט % 1 111 0מ110[!8 ,2|ל .811 ת6ותמהו פסה על
צוריכטונג 3% הספוקה 8116 17 ,0.50 .8 ה8810 החוד | א
איו בעריהמט אלם % ה
א רּ ע הל ע זו נד סט ע 55 8 ו 006 8001 110% מ6 שה ום]סוע %
ק ךר ע פטיג 5 ט ע 1 % 8 פתנו6תטפה1סעס מ86₪0) ת6שתםו208101 .תסותמוסת %
% + 7608 000 תה תפות 0146וז (20098808 | =
נאַָהרהאפטסטער . ו ה
געטראנק. 5 3% .81 שחהעספ ןה ,םת .א הו %
פאדערט איבעראל. ) % %

5

2 יע 15 1 1

8 אומזאנסט
ו 4
0 30 שיקען מיר יערען' דעם. גרויסען אַלגע:
5 מיינעם אילוסטרירטען קאטאלאג פון .
ו פערלאג, ת ש חך". יועלכער ל

18 דרוּק' בייגען, 8 זיומען, 5000 די
נייעסטע ביבער אין" יוריש, העברעאיש,

ו
. רוסיש, די רייכסטע רשימה פון אלבא: = |
ו מען, נאָטען און. אנזיכטס-קאַרטען.

ו
בהאן!וחסוו "זעה ו 11388 הותהונתה10 1א0מהסמהתמוד

5
ל ור \ א ₪ ₪ ה ז,

0 )1.6 08 סהעגער ו

ו 1 5 8 סוס סהההטפת, 0 ְּ
- יצאה . לאור ‏ ונמצאה למכירה
ו ב
0/7 | הוה א אס |[ | תמעת קנדלי מוכריספרים - ,
וו( | -פם =וחעסת ור ההאשקטא] ‏ ====== וקבוצת סופרים עבריים בוילנה. 1
מז 3070 8 השאת פדמפשס -‏ - תמונה יפה בפורמט נדול, מחירה' 50 קאפ' עם המשלוח, ,
0 -עוו] ₪ קסד .דם8ח6] .תאקספדע : בנאכנאהמע עור ל קאפ', -- 5 אל ,
ו 0% ו ו .6 .וה .דויסח ,ספתו ₪ 0 .
הל\ץ 6 סוכן: ,עול ם" : = |
שק 6 בער קורס ברג (פרפותה) 00 070 לספ |
וט סאק | 5 כ. סשמבורסק 0000
ו 7 11 ה ה
וצח אומנת שש > ", כ רמל" +.
היודעת שפת עברית ורופי
נחוצה אומנת לחנוך של שלשה. ילדים מ סו כ יו 4% "
6 שנה, הותרון -- לעלמה. מנוסה. ובקיאה. בשימה הפריבלית, * - 5%
רצויה גם ידיעת. *מוסיקה,: לפנות: במכתבים' : אל מערכת 6
,העולם' וילנה , בשביל. .ו ₪ : 0

שלישית 6 פדחוהתס'ב ]

-%=== וילנה,. די כפלו, תר"ע. ==

9 ,06 בת6עוס\1 מ17-66 ,ג א 11

₪

כ\ ,5

.2 1909 ,1108608 4-20 ,ג 11 זע

/ הקונגרס התשיעי יהיה בהמבורג בימי י"ד--י"ט טבת (8/--9/4 דצמבר) שנה זו,
, הועידה החמישית תהיה בהמבורג בימי י"א--י"ב טבת (₪/19--1/4 רצמבר) שנה זו, והפור:

קונפרנצית תתחיל במוצאי שבת י'ג טבת (13/₪8

על הִמְצְפָה.

7 ו
בימים האחרונים. התחיל שוב ,הראר" מקושטא עובר במרץ ,
כמעט כל. יום ויום מביא חרשות, זה לא כבר עשתה בעתונות
שלנו בבל הלשונות את ,סבובה" שיחתו של החכם-בשי ר' חיים
נחום. עם: מיניסטר .הפנים טלאת:ביי, ‏ והנה כבר יש לנו שיחה
או יותר- נכון שיחות עם ריזא-טבפיקדביי,
לא היה כל ספק בדבר, שכל השוחות הללו, ביחוד זו הראשונה,
עלולות לעשות . רושם לא קמן, לכאורה, אין הדבר, שנורע
לנו מהשיחה הראשונה,. קל ערך כלל:: הפתקה האֶדומה צריכה
= להבטל, = אלא שעל מקומה תבא רשימה של היהידים הזרים,
הנכנסים אל הארץ, ההברל אינו. גדול איפא כלל.
אולם עד שנמחה רישומה של היריעה הראשונה הזאת,
והנה לפנינו יריעה שנית: | כבר עוברה הצעת-חק ע"ר כניסתם
של יהודים לתורקיה ‏ ולארץ-ישראל, ‏ יהיא דורשת שיקבלו היהודים
נחינות תורקיה מיד, כשיכנסו אל הארץ --- בזה היא. נותנת להם
> אותן : הזכיות, שנותנת הממשלה התורקות למהגרים מחמרים =--
אלא שמוציאה מכלל ארצות הכניפה את ארץ"ישראל מלבד עבר
היררן. וחלק קמן של גליל העליון, = והרי: לפנינו , מעין תחום
המושב בצורה חדשה. אמנם ניתנת הרשות. לחמשים משפחות
- לבא ולהתושב = בארץ-ושראל, | אבל הרי אין זה משנה
כלום.

ואחרי היריעה השנית באה שלישית, ולפיה הצעת-החוק,
שנמסרה ‏ למועצת הממלכָה, נמצאה ‏ מתנגדת לקונסטיטוציה
נדחתה. בלי ויכוחים, מפני שהכילה פעיף, האופר את הכניסה
= לאהץדישראל. גם על יהודים. עותומנים .
היריעות. | סותרות ‏ זו = את זו | וממלאות. זו את זו אך
מכלן מבצבץ, ‏ אם מעט או הרבה,. האי-אמון והיחם של חשד
מצר. מיניסטר. הפנים אל שאיפותנר,

דצמבר) בשעה הששית בערב.

בחירות הצירים לקונגרס התשיעי והועירה החמשית צריכות להגמר ביום י' כפלו (/%: נובימבר).

היש בזה איזה דבר חרש שלא. ידענו אותו מככר

בימים הראשונים, | בימי הרעש, בחרשי הרבש של
המהפכה, = כשהמטירו עלינו מכל צר הזמנות לבא
כשהסבירו לנו פנים, גם אז הורגשה אותה היראה מפני הציונות,
אותו החשד, שבא לה לתורקיה הצעירה בירושה מן. הזקנה,
ובמשך הימים, כשהלכו הוחוסים שבין. עמי תורקיה והתורקים

הלך והפתבך, כשגברה הנטיה הצנטרליסטית, ונדל הפחר מפני '

השאלה הלאומית --- עור גדל חשר - זה, אי-אמון. זה.
וכבר אז, ביטים ‏ ההם,": היתה
מעפקני תורקיה הצעירה ‏ להשתמש ביהודים בתור משען באותם

חלקי הממלכה, שגדול שם. כח. העמים האחרים , נטיה זו מושלת..

גם עכשיו .= בנידון זה לא בא שום שנוי. + ואם אומר. אוהבנו
היותר. גדול = ,הציוני" ריזאדטבפיק-ביי את דבריו על תפקידם
של היהודים במלחמה הבלתי פוסקת שבין. התורקים והיונים --
היש בזה. משום הרש+ וצריך להגיר את האמת:. און יהודי
תורקיה מראים. לע"ע. שום. אותות התנגדות. לחפץ זה : להשתמש
בהֶם בתור. כלי-שרת למטרות, = העומדות פוף פוף. מחוץ 7
ולאיגטרפי ‏ הממלכה במובנם הנכון,
כל. זה, שנורע לגו עכשו,
זה עדיין יחופה | הרשמו של הממשלה, של הפרלמנט, אלא
הצעה של מיניסטר אחר, שאין כל חבריו מסכימים לו,

ירע זאת גם החתכם-בשי, שלקח על עצמו תפקירד ‏ חשום '

ורב. אחריות כל כך, להיות שתרלנם ודברם של היהורים בתורקיה.
לפי שעה הריהו. הולך אצל. המיגיסטריום ומשתדל .. כי: איך: זה
אפשר לקרא בשם אחר את מעשיו אלה+. אין אלו דרישות,
הפומכות על. איזה כח, . אין אלו הצעות, המקבלות צורה מוחשות.
והמונשות אל הרשות. רק אחרי שהוכן. הכל, = אחרי שהוסרו. כל
המכשולים, ויש וראות גמורה, שההצעות תתקבלנה . אלא בקשה,
ובקשה הרי אפשר ‏ לעשותה. או לדחותה. --- ואין בכך. כלום.

+ * בקשתו של החכם. בשי לבטל מיד את הפתקה. הארומה
נרחתה עכשו, המיניסטר. עומר. על בסים קונפטימוציוני,. ואין הוא

| תורקיה, >

ניכרת: נטיתם של כמה "

ידענו זה כבר .| גם עכשו אין .

%

2

> העולם 36

נליון מא

חושב את עצמו רשאי לבטל חק מבלי שאל את הפרלמנט.

ואם אמת בפי השמועות, שבאו אחרי שנתפרסמה שיחתו
של החכם בשי, הרי כבר עיבר הצעת-חק בדבר הכניפה, והיא
כבר ' נדחתה ע'י מועצת | הממלכה . דבר זה פוטרנו | מלדון
בהצעה זו, הגם שהידיעות ע"ד פרטיה פותרות, זו את זו. אולם
צריך בכל ואת להמעים את הרצון לברא, | אמנם בשביל
יהודים זרים, אבל סוף סוף בשביל יהודים, איזה תחום הכניסה.

ריזאדטבפיק-ביי ‏ אומר, | שהשקפות הקהל על שאיפותינו
יכולות להיות אחרות מהשקפותיו של המיניטטריום. ואם. נכונה
השמועה האחרונה, | נתאמתו דבריו,

אולם איך | שיהיה, אין לנו עפק ‏ כבר עם | הבטחות
שוא שניתנו | למפרע בכונה שלא לקימן. דרך עבודתנו
המדינית | מפתמנת | לפנינו | בבהירות, = יודעים | אנו > את

המכשולים שעל ררכנו, ותנאי. ארץ ‏ קונסטיטוציונית הרי נותנים
לנו את האפשרות לעבר ולהשתרל להסירם. כבר יש לנו אחיזה
כל שהיא בהיהדות התורקית, זו היהדות שמקוים אנו, שתדע
למחות נגד העלבון | שבקביעת ‏ תחומי כניפה,: ‏ נגד ההגבלה
הראשונה, ‏ שעלה בדעת המיניסטר. להגביל. את זכיות: היהודים,
אם כי. הזרים, ‏ אבל הרי מתחילים תמיד ביהודים זרים, ורוצים
אנו להאמין שתשתמש בכחותיה הגדולים ובהשפעתה הרבה להניא
בער קבלת * יחקים כאלה, בעד הנשמתן בחיים של שאיפות
כאלה.

בעבורתנו המריגות מסוימות | עכשו = המטרות = הקרובות
ובחורה. הררך. אין אנו מעלימים על המצב הקשה, על העבודה
הגדולה ‏ והרבה שלפנינו בבירור = שאיפותינו ובסתירת החשדים,
,שאוהבינו". מבין \ האומות ומבין. עמנו | עמלים ‏ להגריל, בכבוש
דעת הקהל. כבר התיצבנו על דרכה של עבורה זו וממנה לא נפור,

ואיזה שיהיה ,הדאר" מקושטא, -אנו. נלך הלאה את דרכנו,
לא נט. הצדה ולא: נעמר = מלכת , ובזה כחנו \ ובטחוננו בנצחון
העתיד. לבא. |

וו וס" 9 פייכט" = ופוונושת >
שאלת ,הליטווקים" : בפולין לא רק שעדיין לא נגמרה,
אלא היא הולכת ומפתבכת, ‏ הולכת ונהפכת --‏ לסקנדל.
ואשם בוה קורם כל ה,היינט" ,
כשרון. נפלא לעתון. זה להפך הכל לפקנרל. בל שאלה
ושאלה, שהוא דן בה, מקבלת צורה של שערוריה . הפגנון. הוא
תמיד צעקני, מעורר, מגרה את העצבים. אין בעתון זה מאמרים
| דאשיים או סתם מאמרים בשאלות הזמן, אלא מניפסטים, כביכול .
= מטפל ה,היינט" למשל בשאלת הסכסוכים, שבין. היהודים
והערָבים בארץ-ישראל, . והנה תחת עט פופרו מתגדל הענין,
מתרחב. ומתעמק, = מתרבות הגוזמאות ‏ ע"ר הסכנה הצפויה,. עד
שרגש \ בלתי נעים תוקף את * הקורא ‏ המבין, ומפיו מתמלטים
הדברים:. הרי זוהי ‏ מעין פרובוקציה.
> = רגש | האחריות הצבורית. זר להם. כמעט \ לנמרי: לכותבי
| המאמרים. הראשיים ב,חיינט". המלה זלה להם, ואין הם מקמצים
בלל בהיותר. חזקות, בהיותר מרעישות ,
והתחיל ,היינט" זה עופק בשאלת ,הליטווקים". וכמו תמיד

עשה קודם כל מענין זה סנפציה, שלח את פופרו אל העסקנים *

> הצבוריים \ הפולנים והיהוחים והציע \ לפניהם שאלות שונות. זו
היתה. ההתחלה --= האנקיטה, הערוכה :ע"י ה,היינט" .
הבימו. יתר | העתונים ‏ על, ה,היונט" = והצלחתו ויתקנאו בו
\ והתחילו. עושים כמהו, .התחילו. גם. הם עורכים. אנקיטות,. אמנם
> לא בענין זה, אבל בענינים קרובים. הדומים לו, ונמלאֶה. העתונות
/ /

₪ 2 5 , 2 8 / ,

7

העברית | ואחריה הפולנית, | שתרגמה את תשובות | הפולנים
והוסיפה משלה, דברי פולמוס ע'ד ה,ליטווקים". ותפקירם בפולין,
ע'ר ‏ היהורים בבלל.

חרשות לא נתנה לנו = האנקיטה כלל,. מי: שהתענין' מעט
בשאלת היהודים בפולין, ‏ בההשקפות: השוררות בהחוגים .הפולניים.
ע"ר ‏ היהודים ‏ ומקומם בפולין, * שמע לא פעם אחת את כל
הרברים האלה, שנאמרו לפופרו של ה היינט". והעתונים היהודיים
בלשון. פולנית, בחור ה,גלוס ז'ירובסקיי היו צריכים לא אחת
לדון בהשקפות כאלה. רק מלה אחת חרשה נתוספה על המלות
השגורות + ה,ליטווקים", שהם הם האשמים בכל,

וכך .נתגלגל הרבר עד שהניע לנימויבסקי ולמאמרו: של
ח,פרזיגלונד פורגני", עתון בולבריהפרוגרסיבי,

נימויבסקי, ‏ זהו ראש החפשים ברעות והלותמים בהכנסיה
הקתולית ‏ ובכל הת בכלל, ארם שלא אחת נהחק, ולא כל כך
בנימום, להוך ‏ שאלות החיים היהודיים = היותר ‏ פנימיות, לתוך
השאלות הרתיות, שאלות הקולמום, | אדם, שיש לו לך רגש,.
ויכול הוא | להבין את הצער היהורי בכל עמקו -- הוא כחב
מאמר יפה ומלא" רנש עידר מחברתו של פינסקר כשתירגמה
לפולנית---אולם אוהב גם הוא את המלה המפוצצת ואינו מכיר
באחריותם של דברים, ‏ והנקל ‏ לו להשמיע משפטים מבהילים
ומפליאים בזרותם. וגם מרעישים בהסכנה הצבורית הכרוכה בהם,

אדם זה, כשנשאל מאת סופרו של ,היינט". נסה להשתמט
מלענות,, ואולם כשהפציר. בו השליח, לא משל ברוחו ‏ והשיבן
השובות - מפוצצות, | הולמות, = שלפיהן ‏ ה,ליטווקים" היו כמעט '
לאגנטים | רשמיים .של הרוסופקציה, שזוהי מטרתם היחירה, >

ובא העתין הפרונרסיבי הבולברי וחתם על כל רבריו של >
זה, והוסיף ‏ עור. נופך. משלו,

\ ופתאום נודע. ל,היינט"
ה,ליטווקים" ואת = ה היינט" ביחור,
לאויביהם .של הפולנים, 0

וידיעה זו הרעישה אותו כל כך ער שלא יכל להתאפק
ויצא במאמר:מניפסט. לתבוע -- בשם בל ישראל, כמובן, ==
את עלבונו , וגם הפעם לא בגד בו טבען, גם ענין וה נהפך
אצלו לסנסציה, לסקנדל, כי דרש שיראו לו את המקום, את >
המאמר. בעתונו, שכו העליב ברגשותיהם הלאומיים של הפולנים,
ומוער קבע, = וגם קנם המיל על עצמו לטובת איוה ענין פולני
לאומי, אם יראו לו אותם הדברים.

דרישה זו, כמובן, עשתהירושם, קפצו יתר העתונים והתחילו .>
אוסרים . מלחמה - נגד = ה,היינט" ועורכו, ‏ יצא ה,אונזער לעבען*"
במאמר גדול. = שמטרתו להכחיר את עורכו של ה,היינט", ולא"
עמר אפילו מפני רלטוריא, = בהזכירו לו עונות ראשונים ,בהצפירה" >
ואת מוצאו | מליטא, כאילו עורכו. של ה,אונזער = לעבען" והודי ">
פולני טהור הוא .‏ ואחריו החזיקה. ה,נייע וועלט" שערכה אנקיטה -
ושלחה את סופרה להסופרים ‏ היהודים הנמצאים בורשה לשאל את -
רעתם ע"ר. ענין. ה,היינט" ועורכו . והפופרים כולם מומחים הם, /
במובן, ‏ לענין צבורי זה, ביחור. א,. רייזין, שזה מקרוב. בא לורשה ,
מנויורק, = אולם המטרה בולטת היא -- צריך לשים גבול בין.
הסופרים היהודים ובין. עורכו: של ,היינט", והיא. הושגה. '

כף נהפכה והיתה שאלת ,הלימווקים" לשאלת. ה,היינט" -=
לשערוריה, שעלולה היא עור להעפיק ומן רב את הקהל, אם
לא תבא איזו * שערוריה, = איזו פנסציה חדשה, שתמשך את לב /
הקהל לדברים אחהים. ותכריח. את | העתונים לחדול מענין זה.

אולם השאלה, שאלת ה,ליטווקים" במקומה עומדת, הפעם
יצאו מגדרם. אפולו אותם הפופרים הפולנים, שהשתללו תמיר,

שגם המתקדמים מאשימים את .
שצינורי > הרוסופיקציה הם ‏ |

-

גליון מא

/

>= העולם <3 2 8

לדבר רכות. עבשו
שבספוריו

בשהפתער פולמוס כזה - - רבר שביח בפולין
כותב. אדם. כפרוס, פופר זקן טוב לב ובעל רגש,
חדר לפעמים לתוך נפשו של היהודי הרוכל העני, דברים כאלה,
שלא היה מתביש בהם שום אנטישמי, ודברים כאלה או דומים
לאלה. משמיעה העתונות המתקדמת, אפילי הרריקלית . הרי אין

שלהם ולא
ובזה און שום חטא נגר עקרי הקדמה

זו אנטישמיות, מדברים על ,הליטווקים" והרשעות
על היהודים הפולנים,
והרריקליות לכל הרעות.
הולך ומתברר מצבם הקשה של יהורי פולין, הולך ומתברר,
שאין להם דרך\ אחרת מלבר דרך ההסתררות. הלאומית וההרישות
הלאומיות,. המסקנה שצריכים הם קודם כל להוציא מהמאורע
הוה, מהפולמום הזה היא : אם אין היהודים---יהודים במובן הלאומי
המדיני והקולטורי, אז בהכרח שישמשו כלי שרת בירי החוק נגר
החלש, וביחוד צריכים לשנן לחם את המסקנה הזאת יהורי ליטא ורוסיה
שהתישבו בפולין: אם מבינים, אם מכירים הם בהעבדות, ששקועים
בה הפולנים בני רת משה -- יהודי ארץ אחת מרגישים תמיר
בעברות של יהודי ארץ ‏ אחרת -- צריכים. להבין שאין > מזלולים
בלשונה של. ארץ, ‏ שחיבים להתרחק מכל הדומה לשירות בעניני
כפיה. ואונס לאומי,
זוהי הקללה הרובצת על היהודים בגלות, וכבר הגיעה השעה
להפירה מעלינו. ואין דרך אחרת --אלא חיים ודרישות לאומיות
בגלות ,

ו סֶּן ו +

נגמר משפטו. של. הילרסון, ונמצא. עונו,

תבע אה הכסף, אלא תאר בצבעים בהירים את שפיכות הדמים,
שנערכו ‏ שם. | ספר ע"די האדם-התיה ‏ ואכזריותו, = ומפיו
התמלטו מלים עד נובגרוד ורגש החירות שפעם' אותו --= מלים
שנחשבו לו לעון.

ומה שנחשב לעון אז וגרם לידי מסירתו למשפט, וראי. שעון
קשה הוא עכשיו. ונדון הילרסון למאפר במבצר למשך שנה אחת+

אולם לא בוה הוא ערכו הצבורי של המשפט, לא הראשון
הוא הילרפון ‏ ולא האחרון. ‏ פפקדדין היצא לא על הילרפון
בלבר, אלא על המלה החפשית של -הפרקליטים בבית דין,. על
חירות הפינגוריה לפני ‏ הביתדרין. ולפיכך באו מכל קצוות רוסיה
הפרקליטים היותר מפורסמים לעמוד על נפש אחיהם, על נפש
ה,פרקליטות" .וחירות המלה בבית המשפט,
: לא הועילו | כל. ‏ הטענות ‏ וכל הראיות -- נמצא' ‏ העון,
ונענש החוטא,
= ושוב נגלתה לפנינו התמונה הנוראה של הפרעות בבוליסטוק,
> נפתחו .אותם הפצעים שהתחילו. כבר נגלדים,
,הנאום חזה (נאומו ‏ של הילרסון) נולד בטרקלין האפלולי של
= ישיבת ביתזדין, ששם נגולה במשך שני. שבועות קו אחרי קו
תמונה של אכזריות, אכזריות חיה רעה, מעבר מזה, של אכזריות
קרה. ונאורה מעבר. השני. ושל ארישות חפרת-רגש מצר רבים,
לאפוננו, רבים מאד. הגאום הזה הלך וגדל תחת הרושם של
ספוריההעדים : מעשה והבעירו הפורעים ביתחנסורהעצים, והנמלטים
+ מתוך. האש נפנשו ביריות. הנאום הוה הלך וגבר . בכח: יאושה
| הקר' של האם, שספרה. לפני השופטים, איך. הרגו לעיניה .את
בנה. ואחרי. כן השתיקו. לנצח אה בתה, |שהתיפחה. על = גופו ==

2

| שאנשי השלמון, אנשי. הדין, התאמצו * לגול ' מאת | ההרונים,

= | כשטען בבית-הרין בשם הניזוקים בפרעות בביליסטוק, לא-

חזק הנאום. בכח הכעם העצור בלב חברגו, אחרי שנוכח,;

השרורים, את זה שגם הפורעים לא יכלו לקחת: את כפודם ,. +

בימים ההם, בימי ‏ המשפט בביליסטוק, | נגזה | מלבות
צעירים רבים האמונה, ‏ נעלמו אחד אחד החלומות של ימים
עברו = -- ולא רק מלבות הפרקלימים, שהנינו על השדודים.-=

הטבח בביליסטוק, = כמו יתר השמדים-בהמון המפודרים,
שנעשו ביהודים, לא עברו בלי רושם על האינטילי.ינציה. נטפי
הרם, דם הנקי שנשפך, נפלו על נפשם המרגישה והבעירו בה
אש הכאב והיאוש,

והאינטליגנציה ברובה הגדול נתנה ספר כריתות. לשיטת
הטמיעה, זו השאיפה של אבורדלרעת, והיא שבה אל עמה,
להלחם עמו יחדו בער קיומו +

היפלא הרבר, אם מתוך יסוריהנפש כאלה, שאידאפשר
לבארם בדברים, יש שתולד מחשבה במוחם של בעלי-היאוש,
כי לבני אדם, המשוללים זכיות החיים, נשארה רק זכות אחת--
למות. בכבור .

כמה גדול כחו של יאוש זה, אם החיים המלאים. עלומים
מבקשים תנחומין בדברי המשורר-החושב : ,מוג"לב ‏ מת פעמים,
רבות, ‏ אמיץ-לב -- רק פעם אחת".

כך רבר. גרוזנברג, בהגינו על חברו, על עצמו,

ולעיני הכל נגולה שוב | תמונת ההרגה בביליסטוק בכל

האימה וו/יאוש שבה.,.
6

אֶלות הִפְונגָרָס הַתְּשִיעִי .

(הןעדה התדירית *).

בנוגע אל השאלה ע"ר בחירת ההנהגה הבאה, ‏ חובה לוכור,
שהענין הנכבד הזה הוא נתון כמעט כולו בירי ,הועדה התדירית?
(פרמננץ:אויסשופם), ומה שחיא מציעה, הקונגרס. מקיים, = לפיכך
צריך לשים לב ביחור, שהועדה הזאת יא מורכב. בראוי; | בלו
חגיפה אישית ומשוא פנים ‏ לכאן או לבאן, לכל ,לנדסמנשפט"
צריך שיהיו חברים נבחרים אל הועד התדירי לפי מספר החברים
שיש לה בקונגרם, על הרבר הזהי צריך הוער הפועל הגדול
לפקח . הוער הפועל הגדול צריך לקבוע את המספר, כלומר כף
וכך צריכים להכנס לתוך הועד התדירי מרוסיה, : כך וכך מגרמניה
וכו'. את החברים בעצמם צריכות ה,לנדסמנשפטין" לבחול ברעה
צלולה. ומיושבת ,‏ הרי זה ,אקטי נככד בעבורת האפפות | של >
ה,לנדסמנשפטין", אחינו מרוסיה, לדאבוננו, לא העריכו עד היום
כל צרכם את חשיבות הדבר הוה. באספות ציוני הוסיה מדברים
הרבה מאר --- כל מיני סברה ועיון. כל מיני ; ריטוריקה. ופילו:
סופיה, אבל שוכחים כי לא המדרש הוא העיקה אלא המעשה,
וכשמגיע הענין אל בחירת חברי הועד התרירי עושים את הדבר
בתפזון, ‏ או מניחים לאותם העומדים בראש -- למשמש בענין. זה,

וצריך לשים לב למנוע בער ה מ ש מ ו ש. הזה. הועד התדירי
הוא. הדיין, ‏ וההנהגה היא בענין זה,,. צד! ואין צד נעשה
שותף לריין. הדבר | הוא פשוט מאד. הועד התדירי נכחר
וממונה על כך. מאה כל קהל הציוניים ‏ להציע לפני הקונגרס
את כל נושאי המשרה בשביל. התקופה הבאה, ובכגון ‏ דא. אין
לההנהגה שהיתה ער עתה, להתערב ע"י השתדלויות והפצרות ושוחד" ..

*) בזה אנו פותחים את הוכוחים: בדבר שאלות הקונגרם. התשועי .
4 המעובת.

4 1 %
0 1
?

4 = העולם 36

דברים מצדה, או ע"י התערבות בדבר בחירת הוער התדירי הזה,
ואם. יאמר מי שיאמר : הרי זה ענין של סדר, וההנהגה, כל זמן
שהיא משמשה, צריכה לפקח גם על דבר זה כמו שהיא מפקחת
על. הכל -- זוהי טעוח גרולה. ההנהנה צריכה ליתן דין-וחשבון
רק על מה שהיה, ואין לה שום יפוידכח להתערב. במה שצריך
להיות. אחרי. כן, וענינוי הראשי של הועד התדירי נוגע הוא רק
אל מה שצריך להיות אח'כ, כבוד ההנהגה במקומה מונח, אבל
אין לתת לה רשות לצאת מגדרה ולהשפיע בתוקף כחה על מה
שהיא איננה יכולה להיות | מומחה, | מפני שאדם קרוב אצל
\ עצמו ,
: וצריך ‏ לוכור זאת ולעשות את הגדר הנחוץ. הזה, מפני
שמצר המחניקה הקונגרפית לעולם יש -- לא זכות, כי אם כח
ביר הרנהגה הקימת. לראש הועד' הפועל ‏ יש אבטוריטט ירוע,
שנתנו. לו הציוניים, ויש מחזיקים בידו, משום שהוא ראש, אבל
כל נסיון להשתמש בכח אבטוריטט זה בשביל להמות את הבחירות
אל הועד התדירי, או כל אינטרבינציה בתוך הוער התדירי ע"י
דברי כבושין -- אין להם מקום כלל, הועד התדירי צריך להיות
חפשי ברעתו ובמשפטו, במשאו ומתנו ובהחלטותיו, כל כגיסה
אבמוריטטית. לתוך הועד. הזה היא כפיה מוסרית, עד הקונגרס
יש הנהנה אחראית, אבל -במשך הקונגרם אין לך שום' אבטוריטט
אחר זולתי הקונגרס בעצמו, כשבוחרים נשיאים בפרלמנט, אין
הנשיא העומר על משמרתו מכבר רשאי להתערב ברבר, או לבוא
להטיף דברי. מופר באותו הועד, הממנה את הקנדידטים ,. זוהי
דרך פטריארכלית, ולא דרך קונסטיטוציונית. הנשיאים הקורמים,
שיש להם. חוש פוליטי וטקט קונסטיטוציוני, נזהרים מהשמיע כל
דבר שיראה כמו צל השתדלות להכריע את הכף לצדם הם. כן
הוא: הדבר. גם' כשבוחרים נשיא ממשלה. ההנהנה הקימת עד אז
שומרת את נדרה, מגבילה את כל פעולתה רק בתחום העבר,
ובנוגע אל הכחירה להבא היא נוי נת את כל החירות למפלנות,
= המפלנה הנאמנה. לנשיאות הקודמת רשאית להשתדל בשבילה,
-כמו שהכת המתנגדת משתרלת בשביל הקנדידטים: שלה, אבל
הנשיאות בעצמה יודעת שהיא הנרונה, ולא הדיינת +
בשביל כך כבר הורגש הדבר בימי הרצל--בכל גדלותו
היוצאת. מן הכלל בתור המיפר ואבי המפלגה--שלא. טוב הדבר,
> שראש הועד הפועל יהי גם נשיא הקונגרס, וכבר חשבו מובי
הציוניים | מכבר לשנות .מן המנהג הזח, ולא עלתה בידם, לא
מפני שאין הדבר נחוץ, ‏ כי אם מפני שאי אפשר היה להעמיר
לצר הרצל נשיא אחר לימי. הקונגרפ , נאמר עוד יותר : הננו כל
כך ,עניים בכחות, עד כי גם עתה יכבד הדבר למצוא בער
הקונגרם נשיאים מחוץ. לועד | הפועל המצומצם, ביחור אחרי
אשר נם נורדוי משתמט מן הכהונות, אבל צריך לזכור, כי אם
און ממנים נשיאות מיוחדת בעד הקונגרס, זוהי. רק ,רעה הכרחית"
מפני שאין ברירה, ואין. לקיים את הרבר בתור 0 למעשה,
אבל בתיאוריה כך. צריך. להיות, ‏ על כל "פנים צריכה הנשיאות
לגדור בפני עצמה להמנע מכל השתמשות בכחה שלא עפ"ו דעת
הקהל היפור. שעליו נוסד הקונגרס הוא ‏ ה,פוביריניטיט" שלו .
= אמרנו לעיל כי מצר המחניקה יש תמיד יתרון כח להנהנה,
כלומר --- לועד הפועל המצומצם, כלו'הוכלו'הלראש הועד. כיצר +
אלו היה הועד הפועל הנדול במקום אחד, קבוע על משמרתו,
יורע כל פרט. ופרט ודן. על הכל ומבריע הכל ברוב דעות בומן
הנכון, אזי לא היה שום יפוי כח לאיש אחד, או לשנים שלשה
אגשים, אבל הלא ידוע, כיצר | הדבר נעשה ‏ מאחורי הפרגור .
= חברי הועד הפועל הגדול באים זה: אחר: זה,. אלה מקדימים ואלה
מאחרים, = הכוא. יכואו כולם בומן אחר. שנים שלשה ימים. לפני
ּ // /

נליון מא

הקונגרפ להמבורג ?‏ בוא יבואו רק מקצתם, = וביחוד הסמוכים
לשם, ומן הששים אולי יהיו עשרים או חמשה ועשרים באותה
האספה אשר בה ירונ ע"ד הועד התדירי, ולרון יש על הרבה
שאלות בחפזון ובבהלה, ויש מהם. שאינם בקיאים בלל בהלכות
אנשים, | ומהצר האחר האפאראט נתון היא ביד. הנשיא, ולו
נקל לדעת הכל ולעשות את, הצירופים ולחשב את החשבונות,
ויש בירו כל החומר הנחוץ . | ואם נופיף על זה, כי. סוף סוף
וש לו גם אבטוריטט ידוע, | ולא הכל. חפצים להעיז פנים
כנגרו, הנה היוצא מזה הוא, כי. יש כאן שני כחות שאינם שוים
וה לוה: | מצד אחד | כח ביורוקרטי-אדמיניסטרטיבי ‏ : מזוין
במומחיות טחנית ‏ ובאמצעים שאנחנו מספיקים, | ומהצר השני
כח מפוזר, | תוסם, | ארעי, תלוי במקרה, ‏ נעדר - הסתדרות,
משולל-התרכזות, ‏ עשוי להחלק ולהתפתות ולה,עור על ירי כל
תחבולה קלה.

הקוראים = יבינו, | שאין הדברים הללו: מכוונים כננד מי
שיהיה, כי אם כנגד ‏ מה שיהיה. צריך לקדם את פני הסכסוכים
והתמרמרות ממין אלה שנראו בקונגרם | הקודם. אז נשמעו
דברים, שההנהגה מתענינת הרבה בענין הרכבת הועד התדירי,
הרגש | הרגישה ,‏ שהועד | התדירי איננו = מורכב = ,באופן
הראוי", והשפיעה להכנים עוד איזה חברים בנתינת ‏ טעם.
ש",לנדסמנשפט" אחרת שייכים עוד איזה: חברים: שיש לה רשות
להכנים וכו', ובכן היכנפו, | אבל ההנהגה טעתה, כמו שאמרו,
בחשבון, ‏ ואלה שהוכנסו ‏ היו ג'כ ‏ אופוזיציונים. = חושבים אנו,
שלשמועות כאלה לא היה. יסור נכון, ובטוחים אנו, שההנהגה |
לא תתערב כלל' בענין זה. הועד התרירי המשמש בזמן הקונגרם:
איננו וקוק לרעת מי שיהיה שיחליט עליו, אם הורכב. ,באופן
מוב" או ,באופן לא מוב", הועד התרירי הוא הממנה את ההנהגה
הבאה, עכ"פ המציע למנות את ההנהגה הבאה, ‏ לפיכך. אין
ההנהגה רשאית* להתערב בענין מנויו . הועה"פ הגדול יקבע את
המספר וה,לנדסמנשפטין" תבחרנה, וכשיבחר הועד התדירי צריך
להניח לו לעבור את עבורתו 5 הכנם בתחומו, | בלתי אם
כשהוא בעצמו מבקש איזה ברור דברים. הועד התדירי לא ידון
עפ"י הבטחות שיתנו לו, ולא עפ"י דברי מוסר ופיוס, או עפ"י
מה שאיש חושב ע"ר עצמו, כי אם עפ"י המעשים שלפניו. ועפ"י
משפטו בעצמו. על האנשים ועל כחותיהם. וכשרונותיהם, ולוה
ררושה הדיסקריציה = היותר ‏ גרולה. ואי-התדחקותם של האנשים
הנונעים ברבר לתוכו, כי הדבר ‏ הוה עלול הוא רק לשעבר את '
הדעות ולבלבל את העכודה החפשית ,. ;

6

ד"ר שמעון ברנפלר,

הפפרוּת המרעית בְּמַעַרֶב;
ה
(פוף)י
את מהות המשיחות, תמצית ההתקדמות המופסרית בדת
זו יסד הרנק | על שלשה למודים מופריים, עיקר. ד ר ו שו הנורע
של ישוו .א) מלכות- אלהים העתידה להתפשט בעולםן
ב) האלהים הוא אב לכל הברואים וחשיבות האדםן
ג) הזכות האמתית לפני אלהים) ומצות אהבת-הא דםי
= על זה * אומר \ המחבר, כי. אלו הס יסודות מוסרוים של'

ו
א

גליון מא

> העולם 3 , 5

כב

תירת ישראל. הנביאים אמרום, וחכמי הפרושים קכלו אותם
ויסדו עליהם את תורתם. ‏ הנה מסופר בדברי לוקם (ו"ז,. כ'- -בא),
כי שאלו הפרושים את ישו: מתי תבוא מלכות"אלהים? ועל
זה השיבן ,מלכות-אלהים לא תראה בעיני בשרן לא יאמרו
עליה, הנה היא פה, או הנה היא שם--אלא בלבככם היא", כבר
הער אחד מקדמוני התיולוגים הפרוטסטנטים, ‏ האנגלי לאיטפוט
(1181101000), כי: לפי המשך הדברים הנאמרים מפי ישו, מובנם
כן הוא ,הלא כבר נאמר בבתי מררשכם, כי מלכות
האלהים: האמתית > בלבכם היא" | אלה הם הרברים. הנאמרים
בתורתנו: ובקשתם משם את יי אלהיך כי תדרשנו בכל לבבך
ובכל נפשך" (רברים ד', כ"ט). ונשנו על ידי ירמיהו: ,ובקשתם
אותי ומצאתם ‏ כי תדרשנו בכל. לבבכם" (כ"ט, י"ב) ‏ ועור בכמה
רברי נכיאים, ובדברי: אגדה מובאים כמה פעמים יעודי ,מלכות
שמים"- ,וקבלת ‏ עול מלכות שמים'. בספרי 4 הבשורה. נוכרה
,מלכות שמים" בנגור ,לממשלת השטן", ובתפלת. ישראל נאמר,
כ ימשול האלהים. לבדו | וממ שלת ודון תעבור מן העולם,
היעודים הלאומיים של ישראל לעתיד לבוא, לימות המשיח,
נוסדו על הבטחות הנביאים, כי תתפשט. מלכות שמים ותשלוט
בישראל ובעמים, ומהות מלכות:שמים זו, היעודה בפי
נביאי ישראל. היא, .כי. יהיה שלום אמת בעולם, ובני אדם יחיו
בש:ום ובאחוה; לא ירעו ולא ישחיתו. ולא ילמרו: מלחמה. זהו
מצב של אושר אנושי אמתי ומאד נעלה. ואותו הלמוד
המופרי, אשר יסרוהו ‏ הנביאים, * קבעו ‏ חכמי ישראל בתקופה
מאוחרת בתפלתם--הלא. היא בתפלת ,על. כן נקוה", | אשר יפדו
לסדר' העבודה. בר"ה,

הרעיון המופרי,. כי ‏ האלהים..הוא .אבי כ.ל. הבריות, - יגדיל
הרבה את חשיבות כל הארם, הרעיון הזה, אומה הרנק, מצא

בטויו והוטעם ביוחר בתפלה הנודעה ,אבינו שבשמים". המחבר
מעיר, ‏ כי-כבר עמד הוגו גרוטיום על זה, כי הלמודים
המוסריים ‏ האלה היו שנורים בימים ההם בישראל, \ כבר נאמר

בתורה, כי בנים ישראל למקום, ונשנה הרעיון הזה בדברי
אגדה, כי: אלהים הוא ,אב הרחמן". לבריותיו. = ובפירוש נאמר,
בי כל בני ארם הם בנים למקוםו ,מה אנוש כי תוכרנו ובן-
ארם כי תפקונון ‏ ותההפרהו מעט מאלהים.,.". הרנק
יחס לפי. זה רעיון מוסרי, הנמצא בכקבי-הקדש לתורת: המשיחית
בלבה.

היסור השלישיג הופות האמתית (לפני האלהים) באמצעות
אהבת האדם, נקרא בפי הרנק בשם ,בשורה ‏ מוסרית" \ למין
האנושי, ‏ ישו חי והורה כן, "ובזה היה מיפת. לתלמידיו ‏ ולכ5
הבאים אחריו, | המחבר מטעים, כי ברעיון המוסרי הוה היה
ישראל מופת לישו ותלמידיו, כי בכתכי הקדש נקבע הוא
בבירור. גדול, , את טוב לבו וחפדו הלאה ישו בזה ‏ ביחוד, כי לא
בזה ושקץ גם את החטאים ואת הנחשלים המוסריים, אלא אספם
ברחמיו והשתדל ‏ לקרבם לתשובה ולמעשים טובים, ‏ זוהי תורת
הנביאים, אשר הטיפו בלי הרף, כי לא יחפוץ אלהים במות
המת,. בעונש החוטאים, אלא כי ישובו מדרכם הרעה ווחיו,
הנביא יחזקאל חוזר ואומר, ‏ כי זוהי חובתו:: להיות צופה לישראל,
להוהיר את הרשע מרשעתו, ‏ למען ישוב ויחיה.. כאשר השתאו
רבים מבני ‏ דורו על ישו, ‏ כי הוא אוכל ,עם המוכפים ועם
החטאים", השיב: ,לא הבריאים צריכים - לרופא, | אלא החולים,
ואתם לכו למרו מובן הדברים, כי. חסר חפצתי ולא זבח, כי לא
באתי לקרא לצדיקים לבוא אלי, כי אם לחטאים" (מתתיה ‏ ט',
י"א-ים, ‏ והיטב אשר דבר. בזה, ‏ כי.. כן היא חובת ,הרועה
הנאמן", אשר יקים = אלהים. לבני, אדם. = והגביא ‏ יחוקאל. מוכיח

,

בשם אלהים את רועי ישראל הרעים, אשר לא חזקו את הנחלות
ולא רפאו את החולות ולא חבשו את הנשברות ולא השיבו את
הנרחית ולא בקשו את האובדות. וכי הורו הפרושים
להיות דוחים את הנחשליםף הלא הם אמרוג ,הוי דן את כל
אדם לכף וכות", ‏ ,אל תרין את חברך. עד שתגיע למקומו", ‏ וכי
לא הורו הפרושים לאהבת-האדם? הלא כן אמר הלל: ,הוי
מתלמיריו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את
ה בריות ומקרבן לתורה". ודוקא הלמור המוסרי: היות מתלמידיו
של אהרן, יטעים את הצווי, | לקרב את החומאים ‏ ולהחזירם:
בדברים רכים בתשובה; כי כן היה אהרן | נוח לבריות נחשלות
במוסרן. * ועור כמה מאות . שנה לפני ישו | המשיח
הצריק את המופר הישראלי ‏ גם על ,גמילות ‏ הפדים", | וענין
,גמילות חסדים" נמשך והולך בתורת ישראל וב שמוש ח בכל
הדורות בכמה פרטים ידועים, שאין מן הצורך להאריך בהם.

הרנק העמיר את השקפתו על רבר יתרון המשיחות על
היהרות על העובדא ההפטורית, כי התפשטה החדת המשיחית
במהירות גדולה בקרב העמים, המחבר מביא בפוף חבורו בקצרה
את אופן התפשטות המשיחות--אשר פנתה היהרות לפניה את
הדרך .

עוד כחמשים שנה לפני התהוות הדת המשיחית, ‏ החלה
היהדות לחדור אל תוך העמים במסופוטמיה ובסוריה ובערי אסיה
הקטנה. כח הקיום של היהדות נראה כבר בזה, כי התקיימה
בגולה במדינות: בבל כמה מאות שנה במפבת הגויים האלילייםי
גם בלי עבודת + המקרש. ובלי קרבנות התקיימה כבר. יהדות
רוחנית וגדלה מאד. היהדות התפשטה ממסופוטמיה למדי ופרס
ולהודו; לצר ררום התפשטה למדינות ערב; לצד צפון ולקרן
צפונית מערבית-- למרינות | ארמניה, אפיה הקטנה, לחוף הים
השחור. מארץ ישראל החפשמה היהדות למצרים ומשם לקירוני
ולאורך החוף הצפוני באפריקה ער ספרר. בשנות המאה השניה
לפני המשיח נמצאו ככר ישובים רכים של יהודים. גם באירופה:
בערי יון, באיטליה והמרינות הקרובות לה, בימי. סטרבי
(לערך פ"ה שנה לפני המ' ,באו כבר יהודים אל כל עיר ועיר;
ובקושי ימצא מקום בעולם, שעדיין לא קבל אל תוכו. בני העם
הזה, ולא נכבש לפניהם" (יופיפום קדמוניות ספר י"ר, ‏ ז' ב'),

וככל מקום שהתישבו יהודים הביאו עמם את כתבי הקדש
ויסרו בערי מושבותם. בתי. כנסיות ובתי מדרשות. יחופם אל
אדמתדמולרתם לא נחלש, רגילים היו לסייר את הארץ הקדושה,
בפרט בימי חגי ישראל, תטיר היו מריצים אנרות מהכא להתם'
וחורה,
היהודים בארצות הגולה, ,האברים הפזורים היו מחוברים באחוה
ואחדות" (פילון), | הכנוי | השגור | בפי היהודים המרברים ‏ יונית
בשביל אלה שבאו אליהם, מא"י בשם הכנסיה הישראלית היה
,שליחים": (אפוסטילואי), | ושםדכנוי ‏ זה נשאר בפי היהודים.
המשיחיים בשביל שליחי הכנסיה המשיחית, שבאו להורות לאחיהם
בגולה את הדת החדשה,

מן הישובים היהוריים בארצות רחיקות התפשטה היהדות
ונכנסה אל חוגי האליליים, התפשטות היהדות והכנפה. אל חוגי
הגווים | היתה כבר ברורות קדומים האידיאל הנצתי | של
הנביאים, ברברי נכיא-הגולה, | אשר קבע לישראל את יעודיו
הלאומיים הנעלים, נמצא כבר ר עיון- הישע: כי יהיה ישראל
לאור עמים, כי כל הנויים יקוו לתורתו, וציון תהיה מרכו-
העולם. האיריאל המוסרי הזה לא היה יכיל להתנשם בדרך
התפתחות ישרה, כי ער כמה שנשאו הנביאים. את
להשפעה מרוכה מצר היהדות על הגויים, היה גם לדאוג, שמא

0
. זָ 0

יסד שטעון >

ושליחים היו יוצאים לארץ ישראל ובאים משם אל"

םשפנ‎

יתערבו היהודים בגויים ויזנחו את תורתם, עם השאיפה הקוטה
מופולימית. של היהחות: היה מונח בטבעה גם ל הברל, לעשות
מייג: לעצמה,. להזהר מממיעה, ‏ זה גרם בתקופה = ידוע | עכוב
התפתחותה הקוסמופוליטית. אבל כאשר התחזקה אחרי כן בתקופת
החשמונאים, ‏ וברור. הפמוך למאורעות האלה, החלה להתגבר
עור הפעם. ולהתפשט | בעמים. בדור סמוך לה זהוות ‏ המשיחות
נספחו רבים מן הנויים ‏ אל הקהלות הישראליות בארצות הגולחי
ביחוד. היה זה בפוריה, * בערי אסיה הקטנה, במצרים ובקיריני.
,באנטיוכיה גדל מספר היהודים, כי. רְבים מן היונים נספחו אל
הַיְהוּדים". ובדמשק נתיהדו. רוב ג שי הם של הנויים (יוסף הכהן,
מלחמות ‏ היהודים ‏ ספר. ב" כ', ב'; | ספר 1, ג', ג)ו, | השליח
פולים ערך את דבריו. אל קהלות אסיה הקטנה, באתונא,

= תיפלוניך : וקורינת: : ,אל אנשי ישראל ואל | שאר יראי:

אלהים הנלוים להם/ :נם בערי. איטליה וברומי עצמה
נתיהדו. אז רבים מן הגויים. זה אנו למדים מנוסחאות | המצבות
של קברי ישראל ברומי ובשאר הערים, בכמה מהן אנו מוצאים
את הכנויים ,גרידצרק" או ,גיורית" (בלשון. יונית). ירוע הוא מה
שקבל על זה םיניקה. כי השפעת העם העברי הולכת ומתגברת
בכל מקום, באופן כי הנכב שים שולטים בכובשיהם, גם
אחר. חרבן | הבית עור לא חדלו הגויים להכנס בדת ישראל,
אעפ'י שגברה אז שנאת הרומאים ‏ והיונים ליהודים. יותר ממה
שנראה השפעת היהרות על העמים בכניפת נרים לדת ישראל,
אנו מוצאים השפעה זו במושנים הרתיים של הרבה מסופרי
היונים והרומאים, אשר ברצונם ובעל כרחם נשתעבדו לרעות
הדתיות של היהודים, כתבי הקרש בתרגום היונ היו מובנים להם

= \ ומשפיעים עליהם,

ובאותה התקופה, אשר פשטה הדת המשיחית בקרב העמים,
הרבה והרבה נסתייעה בזה על ירי הביבליאה בתרגומה היוני,
על ידיה נכנסו המושגים הדתיים המונותיאיסטים אל חוני הרומאים
והיונים' ושאר העמים התרבותיים. אלא שהמשיחות היתה קרובה
ור להשגתם הדתית הקדומה, וביחוד למנהגיהם הרתיים ולדרכי
חייהם בגיותם, סופר אשורי, ם א ט יי א ן, מודיע. לנו, באיזה
אופן התקרב הוא אל הדת החדשה: ,כאשר החילותי לההבונן
ולבקש את התועלת המופרית, ‏ באו אל ידי איזו ספרים מן

> ה ל וע ו ים, פפרים קדומים הרבה לספרי היונים ונעלים עליהם

בקדושתם האלהית, דבריהם ‏ נכנפו ‏ אל לבי בפגנונם הפשוט

\ ובתמימותם הטבעית והאמתית, ביושר מצוותיהם, וביחודר בתורת

אחדות"האלהים המקפת את כל היצירה, באופן פפוריהם על דבר
בריאת העולם . את אשר ילמדו אותנו הספרים האלה הינו

יודעים, אכל נשכח "לנו בסבת הטעות שגברה בנו",

הרבה והרבה השפיעו. על הגויים מנהגי היהודים וחייהם
בביתם ובמשפחתם ובצבור, בעיקר : על ידי ההתלהבות
ה רת ית שהצמיינו בה היהודים בכל ארצות ‏ הגולה, כי היו
קשורום אל דתם בכל נימי לבם ועליה הקריבו תמיד קרבנות
רבים ועצומים,. למענה סכלו הכל וקיום רתם היה תמיד העיקר
בכל שאיפותיהם ומעשיהם , כל ואת פעלה היהרות. וגרמה אחרי
בן לההפשמות הדת המשיחית. כי הכשירה את הלבבות לקבל
את הבשורה החדשה, ורק בוה נבדלה' היהדות ‏ מן המשיחות
באופן השפעתה על הגויים: כי לא נתכונה מעולם להשתנות
במנהניה. ובמושגיה כדי שיקבלוה\ הגויים ,. אלא מה שעשתה היה

על פי התפתחות בלתי מכוונה, ‏ על פי כח עצמה ועל פי טבע'

> עצמה.. היהדות סרבה לותר כלום, להקל, כדי שיקבלוה העמים,

המשיחות קצרה מה שזרעה היהרות +

> העו%ם 3

גליון מא

ספרו של אישלבבר מצטיין בעיקר ברבריו הנוחים ובמתינותו
המרובה , מפני ררכי השלו ! הוא זהיר בדבריו ואיננו ממצה
בבקרתו את עוטק הדין עם הרנק בהשפטו עמו. לפי רעתי. יש
בכל אפולוגיה פועלת גם מן הפולמוס, מן מלחמת-תגרה, אין
די רק בהתנצלות על הרת הישראלית ובהטעמת יתרונה המופרי
והה סמורי; כל ספרות וכוחית מתאמצת לברר, כי הפופלים את
היהדות, פוסלים אותה במומם. עיקר גדול" אחר ראוי להטעים
ביותר .

כל חכמי האימות, כשהם באים להפחיה את ערך היהדות,
הם אוחוים במרת הב ק רת ההריפ ה, לפסול כל עדות
היסטורית ממקור. היהדות, לא. רק במה שהיא מוכחשת על ידי
המציאות. או על פי ערוה היסמורית אחרת מאומתת יותר---אלא
בכל רבר שהם מוצאים ‏ בו יהרון היהדות. מאיזה צר. שיהיה.
יותר ממה שהם מכהי שים את עדויות היהדות באותות
ובמופתים, 4 בהוכחות .ברורות ‏ ובטענית ממשיות, הם הושדים
אותן גם במקום שאין להם הוכחות ברורות. להכחישן. אבל בשעה
שהם באים לברר עניני המשיחות, ‏ מיר פקעה. ,אפיקורסותם",
והם נעשים למאמינים, ואין ספק להם, כי הכל הוא. ספור
היסטורי. מה שנמצאו בו איזו דברים המיהים, איזו זריות, ענינים
היוצאים מגדר האפשר -- יתכן ‏ להסביר אותם ולקרבם אל השכל
ואל המציאות : מה שנמצא ברברים האלה קצת ענינים הפותרים
לאמתה אותו. האידיאל שיצרו ‏ להם, צריך להרחיק. הדברים,
,שאינם שייכים אל התוך"--הם ענינים. צדריים, טפלים, ונאמרו
רק באקראי ודרך = ,אגב", ‏ באופן בקרת מזויפת כואת אחז
ווילהוזן וגדש את הפאה ברברים. ‏ שאין ההעת סובלתם;. אחריו
הלך גם הרנק, אשר בהבנת היהדות הוא נגרר ‏ אחרי דברי
ווילהוזן . צריך להתבונן ביחוד אל הפרק האחרון בספרו ההיסטורי
של ווילהוזן ,. אותו האיש שהפך והרפ את כל ההיסטוריה הישראלית
ולא הניח בה. אבן על אבן- -כשהוא בא לדבר. על הבר התהוות
המשיחות, הוא נעשה מ א מ יין, על דבר. היהדות כל. דעותיו
ב ש ל ילה, ועל דבר המשיחות כל דעותיו ב חי ו ב.. ענינינו
נדרשים ‏ כולם ‏ לגנאי, ועניניהם הם כלם
לשבת. וכ עשה גם הרנק ,‏ שהוא. בודאי ‏ אחד
המעולים והמתוקנים | שבהם . בשעה שהוא מצייר את היהדות
הוא משתמש בצבעים גסים ועכורים, < ובשעה שהוא. מדבר
בהמשיחות הוא זהיר ‏ בצבעיו ובורר את היותר יפים, | היותר
נעימים, היותר דקים ורכים,. לוקחים את הלב ואת הנפש ביפים
ובנעימותם + >

ווהי לפי השקפתם חקירה היסמורית לאמתה,

לספר פניגורי של היהדות, אשר לא יוהר בפעם הזאת
בענוה ,מָפני דרכי השלום" אנו צריכים כעת, צריך שלא תהיה
במרת הבקרת אכן ואבן. לא על בקרתם החפשית' של ווילהוזן
וחבריו אני קובל; אדרבה, אני אוהב אותה מאד, אבל קוכל
אני על וה, כי הותרה להם בקרת זו רק לגבי היהרות. אין
לו בקרת מדעית, אלא משא-פנים לצר אחד ושנאה כבושה לצר
השני ,

גליון מא

> העולם 3 7

ועקב פיבמאן,

-
טָפִים נְטָפִים שָתִיתִי מִמַעִינות-הַסְּתְרִים ,

ְרְאוּ, הֶן הָיִיתִי בעצמי למעון נובע.

לא נְטָפִים, נְטַפִּים -- מִלְבְבִי מִתְפַרְצִים מִשְבָּרִים,

מַשְתַפְּכִים וְהוּמִים, וְאִין פוד. מוּצְאֶם יוּדָע.

ָלִי הן הַנֶטָפִים, אֶסוּפִי הַתְּהוּם, רק יִקְרִים .
מַ8עְַנִי כּי בקע ניפלץ, -- הפקְרְתיו, לא לִי הוא,
לי יָקרו הַנְמָפִים הַבּוּרְדִים, אָסַפְתִּי כְְרִים,
שְבִילִי מַעְמְקִים בֶּם עַבְרוּ, חָלום עד הְנִיעּ,

2-5

צלְלִיכָרֶךָּ.
(ציור)
ו
הוא כבר ירד מעל המעלות ושמע מאחריו, כתמול שלשום,
קול חריקת המפתח במנעול הרלת בהפגרה . ופתאום עמר,
התחיל מסתכל בקצה ערדלו ונשתקע במחשבות. איזה דבר כבר
העיק על לבו, ומוחו יגע לברר מהו, תלמידו.., הגברת,.,
כללי הדקדוק ., . נשאו בערבוביה משונה במוחו,
שאון פתיחתההדלת ‏ וצערי-איש , מלמעלה
ממחשבותיו , הוא ירר במהירות ויצא החוצה ,
משלא עמד בפעם האחרונה בנסיון בגמנסיה מולו הפעם
הרביעית) ‏ חדל | לעסוק לגמרי בלמודים והיה = יושב ‏ וקורא
בביבליותיקה משעת פתיחתה עד פגירתה, ‏ מלבר ההפסק שהיה
עושה. בשביל השיעור האחר שנשאר לו, בתחלה ענינתהו הקריאה
מאד . = הוא היה כנבךל מן העולם והחיים ‏ והיה. כלוא. במלוא
כסאו, נופו וספרו, ‏ ויש שהיה חש בראשו מרוב קריאה ועיון,
אבל אח"כ נעשתה לו גם הקריאה תפלה, והיה מבקר את
הביבליותוקה, פשוט, מחמת רגילות , וגם עכשו נשאוהו. רגליו
| לשם מאליהן +
הכניסה לביבליותיקה, = מסירת הכלים לשומר, נטילת
הספר למקרא- -כל זה עשו איבריו מאליהם, כמעט שלא מרעתו.
הוא נכנפ לתוך . האולם. הגדול כשהוא שקוע במחשבותיו וכשהספר
נתון לו תחת בית-שחיו והלך | ישר בין שתי: שורות השלחנות

י.: קויפמאן .

עוררו | אותו

ער שהגיע סמוך לְכותל . עמד ותמה רגע, כיצר נודמן לו בותל :

באמצע הדרך, אבל נזכר מיר, היכן הוא נמצא, תר לו מקום
אצל החלון. וישב ,
הוא פתח את ספרו ונפה לקרוא .| אבל אותו הדבר

שהעיק על לבו והטיל ערבוביה במחשבותיו לא נתן לו לקרוא,
נרמה לו, שעדיין הוא שומע ברור את רבריה של הגברת :
,יסלח-נא לי, ,, איני יודעת ‏ ... הילד אינו רואה ברכה

כלל בלמודו. הוא בקבל ציונים רעים בגמנסיה, איני יודעת,

אדוני, | מה יהיה, ., יסלחדנא. לי" ,+
,ואם ‏ תפטרניי, חשב, מה יהיה אוז כך, מה אעשה+

5 /

נראה, שהיא רוצה לפטרני ן ומה יהיה אז+ מה יהיה או

-- נקרה שאלה סרכנית במוחו,

- - אתלה- -חלפה מחשבה במוחו . ושלא ‏ בכוונה נמשכה
ידו אל המשיחה | הרקה שהיה חוגר בה:את מכנסיו .והתחילה
ממשמשת בה. ,דקה ביותר",. חשב: ,תפסק"...

ופתאום | ניעור = ממחשבותיו, . התנועע. מעט על = מושבו
והטריד קצת את כסאו ואח"כ עשה תנועה כיורק, ‏ ,מפו, איזו
שטות !" , ,,‏ ושם עיניו בספר,

לאחר רנעים אחדים נתק עור הפעם אה עיניו. מן הספר,
סמך. על" גב הכפא. והתחיל שוב מהרהר . עיין שרטו את אזניו
דבריה, של הגברת, ‏ שהוציאה: אותם. מפיה = במתינות, ‏ כחורות
מרגליות , , . מה מתע: היא אותה, < את השמנה, בעלת הפנים
המפורכסים והנפוחים !‏ כיעור ! כשהוא מדבר :עמה. הוא משתדל
שלא להביט. בפניה , = דבר מוזר :. לחייה מזכירות לו: תמיד. את
כדורי הבצק, שהיתה אמו צוברת על קצת | הטבלא ומכינתם
ללישת חלות בלילות ערב-שבת., . מוזר:

גם עבשיו מבלי משים נזכרו לו כדורי-הבצק .+ , הוא'עוצם את
עיניו ומשתקע בזכרונות . כל אותה התמונה של ליל ערב"שבת. קמה
ועמרה לפניו, רומה, כאלו רק אתמול היה הרבר, רק אתמול,
יפה נחרתו לילות אלו ברמיונו; | מעמים היו רשמי חיים כאלה
בימות ‏ ילדותו הזועפה :> + :

זוכר הוא, | כיצר היה מקיץ משנתו, כשהיה עדיין. ילר,
בערב-שבת בלילה, בחדר שהוא. עם אחיו ואחיותיו. היו ישנים
בו, היה אופל, וההדר הפמוך , | חדר"הכירים, | היה מואר,
ונשמעת היתה משם תנועה זהירה ועסקנית של אמא, הוא היה
קם: בזהירות. פוסח. ע"ג. אחיו.. ומתגנב = בלאט = לחרר-הכירים ,.
יוושב בתשאי אצל הטבקא ומכנם את רגליו תחת חלוקו,
ובשאמא מרגישה בו היא משליכה. עליו מבט אלכסוני, נוהמת !
,המ, ברוך הבא! הריהו 1" הוא מחכך . את עיניו, | שהן עדיין
אחוזות-שינה, | ומתחיל מפציר באמא שתתן לו התיכת בצק,
אמא מסרבת לכתחלה, אבל לבסוף אינה עומדת | בסירובה
ונותנת .. ואז הוא מתחיל לש חלה לעצמו. מנולל גלילות דקות :
וקולע אותן אילך ואילך, אבל אינו מעלה בידו כלום -- החלה
אינה עולה יפה בשום אופן. הוא מסתכל באצבעות אמא, כיצר
הן ממהרות ללוש יפה . כמדומה לו שהוא כבר יורע עבשו --
כבר למר, הוא מתחיל שוב הכל מחדש : מחזיר את החלה-'.
הסנדל שלו לגוש אחד ומגוללו שוב לגלילים דקים ומנסה שוב |"
לקלוע : וכ'כ מרבה הוא לטפל בחתיכת הבצק, ער שהיא ,
משחירה ומתנוולת מרוב משמוש אצבעותיו. ואמא נוערת בו,.
חוטפת מידו את הבצק ומשליכה אותו לתיך התנור הבוער . ,+

כמה רחוק הוא עכשו מהעולם ההוא, ‏ מעולם ילדותו
ובחרותו בעיירתו הקטנה! הוא ווכר, כיצר בא לכאן, אל הכרך .
ותלמודו בידו, מהחלה היה מחור אחרי בית מררש: קשה היה
לו שנוו האויר . ואחייכ נשתנה הכל לגמרי.. אינו. זוכר ‏ בבירור,
כיצר נתגלגל הדבר -- הוא נקרע מעל מסורת עיירתו, הכרך "
הגדול עם היכליו, מכשירי-התענוגים, שנתקל בם על בל צער,
מקומות | הטיול עם המון בניההארם המקושטים, | שהוא הקטן
והבלתי-מורגש כל כך היה נדחק ביניהם -- כל אלה נסכו. בו :
רוח אחרת.

תאות-חיים ותענוגים חוקה תקפה אותו | ובעל כרחו היה .-
כובש זרם"האוה זה. ואז התחיל ללמור בשקידה, ושאיפה אחת
היתה לו --- תעודת ‏ גמנסיה ,‏ ביום ‏ ובלילה. --- תעודת גמנסיה!
לאינז'נר. יהיה, ‏ לדוקטור . ,. ואז,.. אֶח, מה רחוק הוא עכשו
אף מזה.,,

.

אבל מה זה נונע אליו+ צריך לחשוב,

+ היה:

8 > > העולם 3

גליון מא

- - - 0-3

משתדל הוא להעלות בדמיונו את אמא. הריהי לפניו
האשה קטנת-הקומה, | הצנומה, = הכפופה וקמוטת-הפנים , הוא
רואה את עיניה הדלוחות שיש להן איזה ברק עיף, כהה, אומללה !
מה רחם אותה ! רגש אחר, עד כמה שהוא ווכר, לא היה בלבו
אליה מלבר רחמים, רחמים בלידמצרום. , . חמיד היתה טרורה.
תמיר היתה עובדת למעלה מכחה, כובסת, | תופרת ער שעה
מאוחרת. בלילה -- והכל בשביל הילדים, | וכשחלה אחד מהם,
היתה מפקירה חייה עליו, ומקללת היתה איתם, את הילדים,
בער כל פרוסת-לחם יתירה שהיו אוכלים, אומללה ! מה תעשה,
כשתשמע שהוא, בנה בכורה, תכשיטה, נחמתה, תלה את עצמו +
מה תעשה% כמה תצטער! ואפשר גם שתמות | מחמת צער!
שהיא לא תמות, אלא
תצטער הרבה אבל באמת מה בכך, אם תצטער% הרי, בעצם
אין, לכאורה, שום חילוק בין. התענוג והצער, = כלומר : בשביל
האדם אין חילוק, אם הרגיש צער או תענוג לפני רנע . אלמלא
היו הצער והתענוג נצחיים היה להם ערך בשביל האךם: אבל
מכיון שהם חולפים ,, , ושוב. הוא- ניעור ממחשבותיו..

בחזירתי למעונו, אחרי שקנה בחנות הסמוכה את ארוחת-
הערב --- לחם וחתיכת-מלוח, כבר מצא שם את אביו, שישב
ושותח עם הוקנה בעלת מעונם. הוא ‏ דר כל חמש השנים,
משעה שבא אל הכרך. אצל וקנה זו במעון אחר עם אבא,
שגם הוא בא לכאן, ביחר עמו, אהרי שנהדלדל לגמרי (אביו
נושאדונותן | בפול ואבד מקצת . ממונו. ע"י קניה בלתי
מוצלחת אחת), בכרך, במקום שאין מכירים אותו, נעשה
לפמרמוטר,. אביו זה שהיה איש קפרן ובביתו, ‏ בעיירתו, היה
מרקדק. עם בניו על כל עבירה קלה, פלק כאן לגמרי את השגחתו
מעליו, כאלו אויר הכרך נטל כחו הומנו, ורק לפעמים היה
מגדפו ומקללו על שנעשה ל,נוי".

השק שהיה אביו מחזר עמ בחצרות כל היום, היה מוטל
חחת השולחן , אביו ישב על הספה וטפל במגפיו ובחתולי-רגליו ,
ריח רע של בליה וזעה מפרחת מלא את אויר. הבית, וכשנכנס
החררה מוכרח היה לעצור קצת בנשימתו, אבל אחרי רגעים
אחדים הורגל :ולא הרגיש שוב בריח הרע. הוא ישב אל השלחן

והתחיל לועם את פעורתו בשתיקה,

-- שמואל ! פסק אביו משיחתו ופנה אליו, טוב מאר

>" שבאת: אפשר יש לך עשרים אנורות, הלוני !. הוא ידע שהלואות

קטנות אלו אין אבא נוהג להחזירן, ולפיכך השיב מתוך לעיפה:
- לא, אין לי,
- 6, ט, חבל: נחוץ לי מאר, מחר אחזור לך.
הוא משך בכתפיו והוסיף ללעום בשתיקה.
-- נו, ומה אתה אומר + -- פנתה הוקנה אל אבא --

= הוא, כבר יצא מכאן+ לאמריקה הוא צריך לנפוע, א % -*כך,

פבר יצא,., לאמריקה,., שמואל ! -- פנה אליו --- אנו מרברים
ע'ר, ., יורע אתה אותו היהודי הסמרטוטר, שהיה כאן בשבוע
העבר, את חבילת ‏ המכנסים קנה אצלי , זה הגוףיי,

שמואל הרים את עיניו והביט. כשואל,

-- זה הנוף,. , קן-של-תיש יש לו,.. ‏ אינך זוכר% עם
כובע נדול, מצורע ,, . אינך. זוכר +
נו, ומה+

-- מול של גוי, אני אומר לך! איזה דוד עשיר מת עליו
באמריקה והניח. לו ירושה גרולה, נכסים וממון --- מול של. גוי,
.אנו אומר. לך...
\ == אֶח, שמות! -- נהם שמואל ומשך. בכתפיו,

ו

-- מה שטות % שוטה הנך בעצמך! מצורע שכזה,,. הוא

כולי פחות משוה פרוטה,,. ביהרותי, לי אין הקב'ה מומין כלל

דודים כאלה -- שלי כולם קבצנים, ברוך השם!:,

-- אֶח, אחת היא..,

-- הרי לך פיליזוף ! אחת ‏ היא . ,‏ מדוע אחת היא,
פילוווף שלי?

-- חכמים גדולים הם גִלו של. עכשו! -- אמרה. הזקנה
בקצת רוגז ובקצת ‏ לגלוג -- מה אנו מבינים, הזקנום!,.

שמואל ‏ לא היה אוהב: לדבר עם מי שהוא = ב,ענינים
גבוהים', אבל הפעם, משום איזו סבה לא יכול לכבוש את
תשובתו, :

-- אָ, שניכם תמותו... נהם. והתנועע. על מושבו, ופניו
נתעותו קצת,

-- א, 8! פיליזוף! -- קרא האב.

-- הנח לו -= נכנסה. הוקנה לתוך ‏ רבריו -- כל החכמה
כולה היא אצלם, מה אני או אתה מבינים ?,.

-- כל החכמה כולה,,, אבל חוששני, שאילו היתה חכמה
זו: נכנסת לתוך. בלב. היה משתטה.

-- הרי לך : שניכם תמותו.,, אבל כל זמן שאנו חיים,
חכם שלי, אני חי ככלב והוא,, . מצורע שכמותו.. . חצי פרוטה
לא הייתי נותן ‏ בו, בנאמנות, ..: מבין אתה הרבה עם כל
הפיליזופיה שלך !

-- הנח לו -- אמרה שוב הוקנה --- כלום יש מה לרבר +, +
בדורנו הבצים חכמות מן התרנגולות,, . מילא,,,

שמואל. גמר בתוך כך ‏ את. פעודתו, קם
המבשלות. להשליך. את השירים- -הפסולת של המלוח ,

(סוף יבא)

+

ויצא לחהר -

ל
ָאַספָה הכְללִי של ,הפועל הַצַעיר".

(וף)

הייכוחים בדבר אמצעי המלחמה העירו פער גדול, אהרוני,
טברסקי, שוחט- -המנהלום היותר משכילים ומבינים של ההסתדרות
מחו מחאה ‏ עזה נגד אמצעי האגרוף, הם הוכיחו: בצרק
ובשכל, כי האמצעים האלה הם סכנה לישוב ‏ וחרפה להסתדרות.
הם דברו בהתלהבות והראו, שאנחנו הלכנו תמיד רק בכח הצרק
והיושר, ואם אנחנו חפצים לנטות מן הררך הואת וללכת בכח
האגרוף, אז כח וה הוא לא לנו, כי אם לאחרים, הם כנו את

המעשים שנעשו בשם שערוריות ובצדק העירו, שאי-אפשר להצדיק :
את ההסתדרות, אם חבריה עושים מה שהם רוצים על אחריותם :

הם, הם ררשו שההסתדרות האמר באופן מחלט, המחזקת ‏ היא
בשיטתם של הישועיים, שלפיה מקדישה המטרה את כל האמצעים,
ובוה היא נותנת מקום למעשי אלמות, או היא דורשת, שמעשים
כאלה לא יעשו במחנה הפועלים, ושההסתררות תרדוף בכל תקפה
את החברים שמכניסים על ידי מעשיהם דמורליזציה גמורה לחיינו.

בעלי: הנטיה שכנגד הכירו, שההפתדרות. בעיקר הרבר
מתנגדת למעשי אלמות, אבל' הם השתדלו להוכיח, שיש מקרים
פאלה, שאו כל האמצעים כשרים הם, הוכיחו, שאם בונים בתים
או עושים איזו עבורות בכסף הלאומי אי הצבורי, | כמו למשל
בנין הבתים באחוות בית, שנבנים בעזרח הכסף של הקרן הלאומית,

אנ % 1

גליון מא

אז יש הוכות להרוש, שהפועלים העוסקים בעבורות האלה יהיו
רק יהודים, | ואם הדרישות - אינן מועילות, | אז יש גם הזכות
להשתמש בכל האמצעים שהם, בכדי שהדרישה הזאת תמלא י
נואמים אחדים הדגישו, שאם כאים פועלים לארץ-ישראל ומקריבים

קרבנות לרעיון, אז יש הוכות לדרוש, שלא יבואו אחרים וישתמשו

עוד בכסף הלאומי לחלל את כל הקדוש להם,
לשתי ההשקפות האלה היו הרבה מצדדים, והמלחמה
ביניהם. היתה ‏ יכולה להביא גם לפרור ההפתדרות, הנטיות
המתנגדות מצאו להן בטוי בהצעות שונות, בראשונה הוצעה
ההצעה היסודית : ההסתדרות מתנגדת לאמצעי כפיה ואלמות בשביל
המטרה של כבוש העבורה,
ההצעה הואת נתקבלה פה אחד, אבל כמו שנהיג באספית,
בעלות נטיות שונות, חפצו על ידי הוספה לבטל את כל ההחלטה
שנתקבלה פה אהר, ההוספה הוצעה בנוסח זה: הכלל המובא
למעלה חל רק על עבורות אצל אנשים פרטים, ומה שנוגע לכבוש
* | העבורה אצל מופדים צבוריים, המשתמשים בכפסף צבורי, מוריעה
ההסתדרות באופן רשמי (אם כל אמצעי השלום לא הצליחו)
= שמסירה היא מעליה את האחריות בעד תוצאותיו של דבר זה,
וכל אחר מחברי ההפתדרות חפשי במעשיו,
מובן, שההוספה הואת היתה בטול גמור של ההחלטה
היפודית שנתקבלה פה אחר, ואשרה לא-רק מעשי כפיה בעבר,
> כי אם גם להבא, מובן היה. שעל ידי ההוספה הזאת היתה
ההמתדרות עושה צעד גדול בדרך האנרכיה והדמורליזציה. עוד
> הפעם דברו בער וכנגר ההוספה הזאת, הרנע היה רציני, ולאושר
> ההסתדרות נדחתה ההוספה הואת ב-9% קולות נגד 81 . הנצחון
לא היה גדול על פיי מספר - הקולות,. אבל. הוא. היה גהול בערכי
- המוסרי. הצרק והשכל הבריא נחלו את נצחונם על הנטיה
המסוכנה | לכל עבורתנו ‏ בארץ ישראל -- על הנטיה לכפיה
ולאלמות, ובנצחון הוה אנחנו יכולים ‏ לברך ביחוד את אהרוני
ושוחט , . :
.| אבל המנצחים לא חפצו להסתפק בנצחון הגרול הוה, הם
עוד חפצו ללכת הלאה ולהחליט. תיכף, | שכל מי שיעבור על
> ההחלטה המקובלה, צריך להגרש בלי כל משפט מן ההפתדרות,
המנוצחים השתדלו לכל הפחות להציל מה שעור אפשר היה,
<> ואחרי. ויכוחים פואנים הצליח הדבר בידם, שיקבלו את ההחלטה
היותר רכה, שאם'יעבור מי שהוא. על החק של ההסתררות,
אז צריך הנאשם לעמוד לפני משפט ההסתררות, בתור פשרה
1 בין שני הצדדים הפירו. גם מסדר היום את כל ההצעות שהוצעו
= בנוגע ליחם האספה אל מעשי אלמות וכפיה שהיו בעבר,
ההחלטות האחרות שנתקבלו באספה ניגעות לפדור העבודה,
> להיחם בין. המרכז והסניפים, ‏ להתרבית הפועל העברי והתבצרותו
/ ולדרישות ההסתדרות מאת הקונגרס. = אלו הן ההחלטות - היותר
= נכברות מהן ושיש להן ערך כללי:
\ | האספה הכללית מופרת למרכז שישתרל להפוך את האורגן
,הפועל הצעיר" לשבועון,
אחרי שהאספה הכללית שמעה הרצאה ע'ר מצבם של
| הפועלים בא'י, | היא מוצאת, שהמשגה הכי נדול הוא בזה,
שלא הושם לב כראוי לבצורו של הפועל, מפני שלא היו לוה
האמצעים הדרושים,
האספה. הבללית מחלמה, שהעבודה בעיקרה צריכה. להיות
| מכוונה .לבצור :מצבו של הפועל בפנים הארץ, | שבה במרה
שיחבסם. הפועל בארץ, יגדל גם מספרו, ולפיכך. מוטלת: חובה
"על המרכז. לסדר ‏ את כל הפועלים למטרה של בסום -מצבם. ‏ *
ההסתדרות ‏ איננה עופקת בתעמולה ועבורה ‏ כלפי = חוץ,

1

6

> העולם 32 , 9

אינה קוראת : פועלים מחוץ ואינה מסדרת קבוצות פועלים ‏ או
צעירים בחוץ. לארץ,

האספה הכללית מטלת חובה על המרכז להתעפק. בחזוק
הגירת התימנים בשביל מטרת כבוש העבודה, יחד עם זה מעירה
האספה הכללית את המרכז, שיזהר מלברוא הגירה מלאכותית של
פועלים +

האספה הכללית מדגישה את הצרך להקל על הפועלים
את הכניפה, לתת ידיעות נכונות וליפר למטרה זו לשכת מודיעין,
לשלותח | ציר להאניות | הבאות בשביל לקבל את | הנכנסים
לארץ. וכו

האספה מכירה, שכרי להקל אה מצב. הפועלים, ‏ צריך. לבנות +
בתים בודרים ופרורים לפועלים, ובשביל זה צריך | לפנות לכל
ההפתדרויות | המתעפקות. בישוב בהצעה שתעוורנה ברבר וה,

הפתררות ,הפועל הצעיר" צריכה להתאחר עם כל הפועלים במטרה

לבנות בתים ופרורים לפועלים על ידי הוצאת מניות ואובליגציות י

האספה מופרת. למרכז שיעיין. וילמד את ההצעות ברבר
מושבה קואופרטיבית ואת טיב החברות המשותפות | לעבורה
ולעורה. הדרית.

בכדי שתהיה האפשרות לרעת | את המצב האמתי של
הפועל, מטילה האספה חובה על המרכז להוציא חוברות מיוחדות
ולחלק אותן בין הפועלים החקלאיים, שהם ירשמו בהן ימי עבורה
ובטול, שכרם והוצאותיהם במשך השנה.

בשביל ההוצאות שאינן נוגעות ישו לחיי הפועל הפרטי,
כי אם רק למצבם הכללי, יש הרשות להפתדרות לקבל עזרה. מכל
החברות | העוסקות בישוב ובאופן שאיננו משפיל את כבור
ההסתדרות ,

ואלה הן הדרישות אל הקונגרם:

התכנית. הציונית צריכה 7 באופן כזה: > במקום
המלים, ,הציונות שואפת | לרכוש מקלט בטוח ע'י: משפט- גלוי
לעם ישראל בארץ ישראל", ‏ צריך לומר: הציונות שואפת לפתח
ישוב \ עברי גדול | בארץ. ישראל - ברשיון ממשלת אותומניה
הקונסטיטוציונית ותחת חפותה,

הקונגרס ‏ צריך ‏ להכיר': בתור חברים להסתדרות רק אלה
שרוצים להתמכר בנפשם ומאדם לעבודה. הציונית,

הקונגרס מכיר שמרכז פעולתם של | המופדים הציוניים,
שמטרתם היא העבודה בא"י, צריך ‏ להיות בארץ ישראל גופא,

הקונגרס. צריך להביע את אי-שביעת: רצונו מיחוסם של
אלה העסקנים בארץ ישראל, שאינם דואגים להתרבותם של
הפועלים העברים וצריך להטיל חוב. על באי-כחם של המופדים
שלו שיבואו לעור לפועלים הן בחמר : והן. ברוח, ‏ כדי להרבות
את מספרם ולבצר את מצבם.

עבורת האספה. הוכיחה, שהפועלים התקדמו הרבה במשך,
השנה שעברה. הפועלים מכירים יותר את מצבם ותנאי העבורה
הם אינם חולמים עוד על דברים שאי אפשר להגשימם,
הם התקרבו אל החיים ומתחילים להכיר את האמת, שנחוץ למשוך
פועלים יותר מוכשרים להסתגל אל החיים בארץ ישראל ולא אנשים
פחות. או יותר משכילים ולהפוך אותם לפועלים, ‏ הם מתחילים
להכיר. שהשאיפה להתאכרות, השוררת בין הפועלים, היא טבעית
ונם מועילה. מתחזקת ביניהם ההכרה, שכה ההפהדרות צריך
להיות רק מיסרי, ושהיא : צריכה להלחם בער מטרותיה באמצעים
טהורים. ומופריים בלבד, ההפתררות. עדיין מכקשת את הררך
הנכונה,. וררך זו היא רואה ביסוד מוסרים בער הפועלים, כמו
בתים בזול, בתי הבשיל, : עזרה מדיצונית, | בתי ספרים ‏ \בו',
היכולים | לחטיב = ולהרים' את מצבם | הכללי ‏ של הפועלים +

10

ההסתררות מתחילה יותר ויותר להתחשב עם תנאי: החיים בארץ
ישראל ועושה את הצעדים -הראשונים להתאחד עם פועלים אחרים ,
העומדים מחוץ להסתדרות, ורוצה היא. ליפד את המופדים בשביל
הפועלים/ ויחד | אתם ולא רק בער הברי הפתדרות ‏ ,הפועל
הצעיר" ועל. ירי ,הפועל הצעיר", ההפתדרות רוצה גם למצוא
אמצעים, איך להגדיל אה ידיעות הפועל העברי, והיא: דורשת
שכל פועל חדש ילמור קודם את העבורה, טְרֶם שילך לעבור
אצל האכרים, האספה מציעה לחברים חדשים שילמדו את
עבודת הנטיעות ב,מקוה ישראל" ועבודת: השרה בחוה ,כנרת"י
הפתררות ,הפועל. הצעיר" מתרחקת מכל מעשה כפיה ואלמות,
יבזה: היא עושה צער | נכפד על דרך השלום עם האלימנטים
העממיום: המתעפקים בישוב, --- צעד שירכוש להם את אהבת כל
חובבי הישוב ,

,הפועל הצעיר" לפי רעתנו היא המתדרות שבקרוב צריכה
תהיה. לעזוב את המחנה, היא חברה אפו טרופסית ‏ וצריכה. תהיה
לפנות את מקומה = להפתדרות פועלים טבעיים, : פשיככשו. להם
מקום יותר גדול. בחיים, ‏ ,הפועל הצעיר" מתקרב אל המעבר הזה,
או. יהפך למפלגה עממית כללית, > עתונו של ההסתדרות כבר
משתדל להיות כללי, ובדרך הואת ילך עור הלאה אבל" לע'ע
ממלא עור ,הפועל הצעיר" הפקיר ירוע' ונחוץ, = הוא מכריוח
להתענין: יותר. בשאלת ‏ התרבית ‏ הפועלים בארץ. ישראל' ועושה
גם הרבה. להתקדמות השפה העברית , ,הפועל הצעיר" היא לא
רק הסתדרות, הלוחמת בער זכיות הפועלים בארץ ישראל, אלא
הוא: גם נושא התרבות העברית ,: חבריו מדברים עכרית ומפיצים
את הרבור באופן מצוין . גם בוה עשתה ההסתררות חיל רב במשך
השנה האחרונה., באספה הקורמת היה הדבור העברי עוד מתנהל
בכבדות. וחברים רבים. היו עור מוכרחים לרבר. ז'רגונית, עכשו
הדבור. בין החברים הוא יותר טבעי ויותר חי, באספה דברו
רק כשנים או כשלשה חברים ו'רגונית, ויתר החברים דברו רן

ֶ עברית ועברית יפה, התקדמות בשפה, התקדמות בדעות ובהכרה,

התקדמות במצב -- זה שאפשר היה להביר באספה הכללית של
,הפועל הצעיר" בשנה הנוכחית +

5

מִכְתָּבִים אֶל הַמערְכת,
4

מעורבת נכבדה!

ב העולם" ‏ גליון ל"ת נדפפה ‏ ,הכחשה" של. ר* בנימון על המכתב,
שפרסמתי ‏ -בתוך מאמרי ‏ ב,פועל הצעיר" ‏ גליון. כ'--ב"א, ‏ בנוגע = ל,כנרת".
בבקשה ,להרשות. לי להעיר בזה דברים אחדים בענון ההכחשה:

א קודם -פל -- העמדת הדברים - על. אמתתםו. אין ,הפועל הצעיף"
הנזכר תחת ידי, אבל מ ו ב ט ח גי שלא כתבתי , אחד הפועלום מכ גרת" בי
יאם סתם אחד הפועלים, וא חרירת הדבר על המכחיש,

ב. מה שנוגע לשטח האדמה הנעבדה תמה אנכי על הד"ר רופין. ובבל
הכבוד שהנני מרגיש אליז לא אוכל להעלים, כי דבריו סתומים לי. עד במה
שודוע לי נמצאים ברשות החוה בפ"ה 3.000 דולם, אלף דולם מהם אדמת
טרשים הטובה למרעה, - אבל אינה וכולה להעבר ‏ לחרישה ולזרועה. = ובפל
ההצון הטוכ אין לעבוד יוחר: מאלפום דולם, | במפתב הנזכר אשר. פרסמתו- =
בותבו איש נאמן שאינו מוצץ את ידיעותיו ‏ מן האצבע -= כתבו לי כו

המנהל ה ת ח ר ט על אשר עבד בשע 1,500 דולם, "בי אמצעיו אונם מרשים
לו לעבור שטח כזה כדבעי ויחליט: לחקן את ש גי אתו לשנה הבאה. ולעבוד
רק אלף רולם ולהחכיר 500 דולם, ‏ והדברים מתקבלים על הלב, אחרי- שירוע
מצבה החומרי. של החברה (אחרי שורועום תנאי העבורה. הקשום, ואם. ההנהגה
ביפו. שנתה את, החלטת המנקל ה צו ד קת לא במכתב אשר פרסמתי האשמה,

ָ

םלועה‎ > /

. גליון מא

ג, ברוב דברים לא יחדל גם דבר אמת. מבלי רעת צוין. ר' בנימון
את אופיה המיוחד של עבודת חוה' צ'בורית.. ,כשמזמינים. = למשל
עגלה חדשה צריך לתכות. שבועות וירחים וכשרוצים לקנות, למשל, | עשרת
זוגי פרדות מוקירים את השער פי-שבעה", כך דרכה של עבודה ארמיניסטר:
מיבות צבורות, בכל מושבה ומושבה: מזמינים מדי שגה בשנה הרבה יותר

מעגלה אחת ובתוך הרבה מושבות קונים שנה שנה הרבה יותר מעשרת ווגים

פרדות או מוסים = ואין מחכים . יר חי,ם ואין מוקירים את השער לא פי:
שבעה ואף לא פי שנום ואף לא כל מה שהוא,

ד. עד במה היתה, אופוא, ,המימרא הז'רגונית" של ר' בנימין במקומה
ועד כמה עלתה בידו להשאיר מן המכתפ שפרסמתי את ,השמינית שבשמיגית"
ולהכחיד את הדבוים ע"ר הוצאות המנהל, אופי העבורה, הדיפיציט, ‏ יחפ
הפועלים למנהל וכו', ישפוט הקורא המבין מעצמו,

ה. אגב:אורחא הטיל ר' בנימין אשמה על בותכ המכתכים ב,הפועל
הצעיר" הנותנת מקום לחשוד ,כי המערכת אינה מתיחפת התיחפות. צורקת
לרברי מתנגדיה, זה לא אמת, אלה אשר קראן את ,הפועל הצעיר" יודעים,
ער כמה הוא מחלק מקום לאלה הפאים לחלוק על דעות המערכת ועל דעות
סופריה. הראשיים, ואלה הרוצום ללמוד קטגזריה על - דברי ‏ ,הפועל. הצעיר"
אינם צריכים לנדוד לשדה אחרו

בברכת.ציון
משה סמולנסקי..

.וו
ע''ד הקונגרם לשפה ולקולטורה העבריה: ‏ -

מערכת נכבדה. ו

במועצה מיוחדה שהיתה בברלין בחול:המועד סוכות, בהשתתפות כל "
חברי הועד:המכין וה"ה אחד:העם ועור, דנו- על דבר קפיעת. זמנו של הקונגרס
העברירהקולטורי, בהתאמה \ לתעורותיו הגדולות והחשובות של הקונגרס הזה =
ועל יסוד הנסוונות שרכש לו הוער במשך זמן עכורתו ובשימת:לב אל גלוי: א
הדעות שהובעו לו מצדדים רבום --- נתקבלה פה אחד החלטה זה לק בוע :
את ומן האפף הקונגרס העבריבימי הקיץ הבא, ולקרוא
בונתים בברלין 1'--ט': לורת. טבת שנת. הר"ע--19--21
לרצמבר 1909 למספר החרש.---8---6 רצמבר 1909 למספר הישן- -ל קו ג:
פרנציה עברי ת גרולה, אשר תעורתה תהיה לא רק לטפל ולעסוק בקביעת
תכניתו | ובסדורו | של הקונגרס העברי, אלא גם להניה את היפוד
להפתדרות בללית לתרבות העברית ולהכין בפים רואל" "
לפעולותיה, ‏ הטעם העקרי של החלטה חשובה זו היה, כי זמן החורף- -וביחור. |
החדש דצמבר הבא --אינו מפוגל לקריאת קונגרפ ‏ עברי, אם אמנם, ‏ לבאורה.
נראה היה לנו כי הזמן הקרוב להקונגרס הציוני לפניו או לאחריו, ‏ יתאום
בשביל הקונגרם העברי אחרי שגם הרבה מהצירים הציוגים ‏ נכונים להשתתף.
בו הנה, במשך זמן עבורתנו באנו לירי הכרה, כי רוקא בימים האלה מונעים <>
מעצורום רבים את התגשמותו של מפעלגו החשוב, בשום לב למשך ומנו הרב .
של הקונגרס הציוני והאספות הארציות ושאר | הקונפרנצוות אשר. לפמן >
ולאחריו---אי אפשר היה לקבוע <ם את הקונגרס ‏ העברי בעת הזאת --- אחרי
שלהלך עכודתו ‏ באופן היאות. ושלהצלחתו המעשית ררושה עת מרובה-- =
מבלי לבוא בערבוב עם חועירות הציוניות. ‏ ונוסף לזה נוכחנן | ממכתבים ‏ -
רבים שקבלנו מהוגים ציוניים כי בעת החורף היה עליגו לותר על הרבה כחות ‏ =
חשובים ומועילים בעבורת הועחיה העכרית. מאמינים אנחנו, כי בהחלטתנו זו
בונו לרעת הרוב של כל אלה הרוצים לעבוד בעד הסתדרותם של הכחות
הפועלים לטוב תרבותנז' הלאומית, ‏ והתשובות שקבלגו על מכתב:חוזר שפנעו =
בו בנדון. זה לכל החתומים על קול-הקורא מקימות אמגם את השערתנו. תעורת. = .
הקונפרנציה שתהיה בברלון תהא, להתחיל ככר בחורף הזה בעבורה הפתדרותות ‏ .
רחבה/ ומקופה ולהכין בער הקונגרט הבא מפעלים\ חשובים, שכבר עשינו את =
הצעדים. הראשוגים הנחוצים להתגשמותם,. על ידי רתוי הקונגרם. לא תבוא אפוא..
כל עמידה בהעבודה, ‏ אלא \ אררבה, ‏ זה יועיל עור : הרבה להשגת - המטרה >
בהדרגה נכונה ומפודרה, בטוחים אנחנו,\. כי הקונגרס ‏ העברי הבא כבר ימצא >
לפנגו = מעשים מוכנום. ומבופפים על יסוה. גאמן, אשר יתנ לו את חיכולת
לגשים, בפועל את תעודותיו הרמות, ‏ לכל אלה הבאום עמנו בדברים נודיץ.

בומי

לעתים. תכופות: על דבר מהלך עבודתנו להבא, הקונפרנציה האמורה תתחיל
בוום הראשון לשבוע, ז' לחודש טבת, השעה השלישית בצהרים,
מקומה הוא !
4 .8071010086 ,0111608816
ברלין; ‏ יז מרחשון התר"עו

הועד המכין את הקונגרס לשפה
ולקולטורה העברית.
הכתבת היא !
0 088 ה טאיוה) !רא עו ,)ווה .3
03010

5

מִכְתָּבִים מְתוּרקִיָה.

20/0060 מע16ך
ו

קוש טא,
המצב הכעלי , --- קצת אנטישמיות , - - אנטישמיום בלפי
חוץ ואנטיציוניים ‏ כלפי פנים +

השאלה הראשונה שתעלה לפני הפרלמנט התורקי, שיפתח בעוד ומים
אחדים, תהיה בודאי השאלה הלאומית הקשה והמסובכה.
/ לפני שני יהחים שמענן בתורקיה. .קול עיות ‏ גבורה.. של התורקום

הצעורים: ‏ אנן. האדונים בארץ, | ואין שאלת:לאומום אצלגו, וגם בעתיד לא
תהי כזו, כי אנו האדונים, ויתר העמום היוש:ום בארצנו צריכום לבטל את
5 = ישותם הלאומית, הזכיות הלאומיות של הארמנים, היונים ויתר הלאומים הזרים
בטלות ומבוטלות, ואין. חרשות לבאי:כהם של הלאומים האלה (הפטריארכים)
להתערב בעניני הממשלה.. ולנגדם---קול. ענות. חלושה אמגם עותומנים .אנחנו,
= נאמנים לתורקיה, אבל אל.- נא תגעו. בזכיותינו. הלאומיות,. אל:נא תגעו בלשוננו
הלאומית, בבתי:ספרגז, שאינם .גרועים . מבתי-הספר . התורקוום, = שלא נבראו

עוד, בכל אלה לא נגעה אפילו הממשלה האכזרית של עבדול-חמוד..,

.והתורקים ‏ הצעורים מקשום את לבם: לא, עם א החד אנחנו.
מרשים לכם להשתמש בלשונכם בבתי:הפפר למתחולים,
לעבוד את אלהיכם כרצונכם, ודו אין שאלת. לאומום,

לרגלי- הריב הזה וצא -הפטריארך ‏ של הארמנים בדימוס, ויעמיר את
הממשלה -במצב לא נעים. זה: של היונים אים לעשות כמעשי חברו. הארמני,
וכל העתונים היונים : והארמנים מלאים מאמרים ע"ד השאלה הלאומית והוכיות
| = הלאומיות.

והיחס ‏ הבלו:ורודותי. בין התורקים והלאומום. הזרים נהיה עוד מעט
לוחם של איבה גלויה.
הבינה הממשלה, שבמצב:רוח ‏ כזה לא \ ווכל ‏ ביתרהנבחרים | לגשת
לעבורה רצינית כפי שרורשים התנאים הנוכחים, ותאחז בדרבי<שלום,
. בדברים נוחים ‏ ורכים: פנתה. אל | הפטריארך היוני, = ותבאר \ לו, שכל
זאיומים מצד התורקים הצעירים איגם אלא לשנא דריתחא, ובאמת אין הממשלה.
<" חושבת לנגוע אף: במשהו. בזכיות. ‏ הלאומיות, - הפטריארבים - יכולים כמן. עד
עתה, לבא -לפני הממשלה ולהתאזנן על אי:הצדק ‏ שעושים לנוצרים, והממשלה
תשים לב לרכהו:ההתאנננות, * בי כל האגתה הנה אך ‏ ורק לאחך ולקרב אֶת
= הלבבות:
2 דברים .כאלה: אמר הוזיר. הראשי לפטריארך היוני, בלשון זו דברו אל
= האחרון. גם ‏ המיניסטרים לדתות ולענוני.הפנים. ומובן, שרברי שלום וחכה אלה
עשו רושם הרבה יותר טום. מהמלים המפוצצות והריקות | של המרברים בשם
התורקים. הצעירום. :
2 הטכפיס החדש והופה של הממשלה ושים בטח. קץ ‏ למריבה הלאומית,
שהתעוררה באופן כז מלאבותי,
; וכל המעשים המדיג'ים. הנעשים בימום ‏ האחרונים תחת דגל. האחדות
וחשלום נעשו. = ואחד יהמעשום המדיניים האלה הנהו בלי ספקן ‏ ה קריא ה
לצ בא ש ל הא ינ םר מה מר ים, בחגיגיות רבה נפתחה ו לכאי

הננו
הננו מרשים לכם

המולדת והאלהים, ועל ‏ יתר בני. = הלאומים,: שלא השתתפז במלחמות-המצוה,
הביטו כעל יצורים ממדרגה שניה, כעל עבדים נכבשים, הסדר הקונסטיטוציוני
החרש גרם לשנוי-ערכין גם בזה, עוד בחדש זה יכנסו | רככות צעירים מתוף
בנידהל אומים אל הצבא העותומני ויכניסו לתוכו זרם של דם חדש ורוח חרשה.

הקריאה אל הצבא נפגשה בהתלהבות גדולה מצד כל בני הלאומים
ובוחור, כמ שמעירים העתונום התורקים, מצד היהודים, בכל מקום. נהרו מאות.
צצעיר ם אל מקום. החגיגה, ובדגלים, תומורת ושירים שמהו לקראת. קריאת
השולטן:

זה ירחים אחחים שצעירים יהודים באים בשעות-התפש שלהם לקפרקטין
התורקים, ומבקשים את האופיצירים הפנויים מעבודה, שילמדום ט5פיפי:מלחמה,
האופיצרים ממלאים ברצון את חפץ הצעירים היהודים, והאחרונים הולכים מד'
פעם בפעם בשמחה אל הקפוקטין, בשביל להכין את עצמם לעבודה בצבא,

וגם האבות שמחים. לקראת השנוי החדש, ואין פה בוכום למשפחות--=
מלבד אולי בירושלם, צפת "וטבריה, | ששמה -- אומרים --- קכלו את ההוק
החדש בעין גזרה,

מה שמחה זו. אומרת. --- מובן. לכל, והפהושים חנם. למותר.

ושמחים גם התורקים, ועתוגיהם: מקדישים מאמרים ארוכים ‏ למאורע זה,
שהמה מדמים: למאורע = 24 לח, - יולי, ‏ ופה אחד אומרים ‏ המה,. שהעבורה
הכללית בצכא תחזק את אחדות הלאומים. ותתן לתורקיה צבא חזק חרש,

כך הוחגה הקריאה. לצבא הכללית. הראשונה בתורקיה תחת רגל:החפש. >
ובאותו יום התרכז חלק הגון מהצבא העותומני ל מל ח מה ב של.ום"

סביב'יאדרונופול , תחת הנהגתם שלהפוןהרערהגולץ:פחה ומחמור שובקוט המנצח. "

גם מאורע זה הוא סימן יפה להתחרשותה :של תורקוה. עד עתה: לא
נהגו להרגיל את. הצבא במלחמות:בשלום, ‏ עמרול חמיד רכז את רוב הילוף
סביב. האילדיז, ואפר ,עליהם לצאת ממקומם, <עתה מקדיש העם העוחומני את
פרוטותיו הראשונות לצבא שלו, ורוצה להביאו למהרגת צבא של עם תרבותו.
נשאר לברך את תורקיה,: כי. כל מלחמותיה תהיינה מלחמות ב ש ל ו ם,

ובה בשעה שבתיום. המדיניים הכללים מתתיל להשתרד השלום שהוא
נחוץ כל כך להתפתחותה של" תורקיה,. רואים אנו בעולם היתודי בתורקיה.
אותות מלחמה קרובה, והמלחמה היא כמו תמיד המלחמה בין הישן והחדש,
בין אלה שצריבים ללכת לעולמם ואלה המתעוררים לחיים ה
העתיקה:החדשה. בין - הלאומיות היהודית: וההתבוללות.

ומוצאים ‏ המתבנללים . בני:ברית בין: אנטישמים, שהיו
את העם היהודי בפליטת:קולמוס. ,

את המתבוללים אנו- יודעים, ‏ וע"ר המתבוללים היהודים שבתורקיה
עוד נרבר להלן. אבל הטפוס של האנטישמי חתורקי מענין אותנו וותר.

את שמו של האנטישמי הזה כבר הזכרתי באחר ממכתבי בימי חקיץ, הלא
הוא איבוציה: טבפיק, עתונאי תורקי, * שחבר לפני שמונה:עשרה שנים ‏ ספר
אנטישמי, ושבימי הקיץ האחרון, כשבקר את לונדון יחד עם אורחת צירי בות
הנבחרים קרא לפיר ארנפט קפיל ועוד לבנקירים = יהודים, שעמלו ביטוד ‏ הבנק
הלאזמי בתורקיה, בשם חיות צמאות לרֶם. התורקים, -ועוד יתרח. עשה, ‏ כי וחס
את הדברים האלה לציר היהודי ‏ נסים מצלות, ‏ שכמובן מהר. להכחיש ‏ את

רוצים להמות

הדברים האלה, ויאמר על איבוציה טבפיק, | כי האנטישמיות העבירה. אותוּ

על רעתו, אם מיחס הוא דברים כאלה לציר יהורי.
בתור עתונאי. תורקי. אינז ‏ עולה על עשרות עתונאים אחרים, היודעים
לבתוב. תורקית. בסגנון יפה, -- וכמן -רבים מחבריו, קכל. גם הוא לא מעט

מתנות. בסף מאת עבדול המיד ובימים * האחרונים נהפך לתורקי ‏ צעיר והנהו >.

גם,. חבר " בית הנכחרים, ובתור | אנטישמי +-- אנטשמוותו איגנהי תורקית,
הוא קבלה כמו שהיא -מדריומון, שטקר. ודופרובין ‏ ולא עמל אפילו לתת לה
צורה פחות או יותר מזרחית, הוא שונא את היהודום---ומחרף. איתם. זוהו כל

התורה שלו, ואחרי שאת היהודים התזרקים אי אפשר לחרף, מוראה פן יביאן >
אותו במשפט בשביל דברין, הוא. מהרף את חיהודים הזרים, והריהו אנטישמי. .
מיודענו רוד "

בלפי היהודים. בני חוץ, ובזה הוא
פריסקו. +

פ אבל אינה. דומה אנטישמיותו של איבוציה טכפיק לזו של. חברינ.
במערכה ‏ או בצפונה של אירופה, | האנטישמיות שלו היא זמנית. כמוי בכוכב

נפגש עם חברו מה,טימפו",

מתעח. היא מופועה. ושוב ‏ נעלמה. עד. עתקהצרךי - ,

אַחרי. כתבו את ספרו המפורסם ,עם ושראל"---חוברת -) בת 40-80

12

דף---נשתתק, בהיותו ,לתורקי ‏ צעיר" חשב לו לחובה לכתוב מאמר אפילן
בזכות הציונות, וזה היה כחרש ימים לפני בקורו בלונדון או באותו חדש עצמו.

עתה שב אל גלגולו האנטישמי והוא צועק מרה, ‏ כו היהודום הזרים
משחיתים כל חלקה טובה כתורקיה,

ויש סבה השובה לצעקותיו, סכסוכים היו = לו לאיבוציה:טבפיק עם
העתון, "0/011684- 00017107 /-16,., המצדר בזכות הציונות, ‏ איבוציה טבפיק
היה אחד ממיסדי | העתון. | כשנתפופמו דבריו מלונדון החלוטה המערכת"
להרחיקו. וכך : עשתה, ורק הופר שמו מראש ה:<6ת6'0710 00011167> וירם
קול:צעקה נגד היהודים, ‏ ומאמר אחרי מאמר כתב בעתונו התורקי. נגד העם
הזה, ‏ המפוכן לתורקיה. וקוראיו תמהים---ואינם מבינים דבר.. עד שנפתרה החירה,
בבקר לא:עבות אחד ובמקום ")ם0'0[0 ע6ועעו00,, הופיע באותו הדפופ
ובאותה המערכת---עתון חדש *6שט" 06 0

זוהי צורת האנטישמיות בתורקיה;

והאנטיציוניות ‏ כמעט דומה. לה. כונתי אל האנטיציוניות הרשמית
המתבטאת בה,טימפו", ‏ עתונו של מר פריפקו, = גם השם הזה אינו זר לקוראי
,העולם", אדון זה אוהב לכנות את עצמו בשם ,זקן העהונאים היהודים
בתורקיה",. בארץ שפה כל כך מעטים העתונים היהודים,. ושבה הורשום מהעהון
היהודי רק מעשוות מרעישות בבן:מלך | ובכת:מלכה, ‏ לא קשה להיות = זקן:
העתונאום.

ומר דוד פריפקו ‏ עובד וה עשרות בשנים בעתונות | הפפרדית % בי
למרות שנות עבודתו המרובות לא הרבה לעשות לעתונות ‏ הספררית, מוכיח
עתוגו ה,טימפו", | אעפ"י שוהו העתון. היחידי המקכל תמיכה הגונה בערך ,
בהיותו ' כליחמבטאו של ההכם.יבשו. ומתיחם האדון פריסקו באיבה גלויה
ליהדות הלאומית ולכל הקשור בת + >

אוהב הוא את השפה העברית ומתגאה באהבתו ון. אולם בכל
אהבתו אליה היה. הוא הראשון שקרא , | כי היהודים | העותומנים מחויבים
להנהיג בבתיהם ובבתיההספר שלהם, בבתי>המסחר ובלשבות"הקהל את
השפה . . . התורקית ,

ביחוד עוררה השש התיחסותו של ה,טימפו" אל הציונות . אחרי
שהוכרזה. הקוגסטיטוציח והתחילו מדברים פה ע"ד הציונות שתק מר פריסקו
שתיקה אורוכה , ולא הביע את רעתו לא בעד ולא כנגד . בימי החור הופיעו
בה,טימפו" שנים--שלשה מאמרים בזכות הציונות ושוב נשתתק | ובומי חקיץ
כשהתעורר הויבוח העצום לרגלי מאמרו של מר-כהן , מודיע פתאום ה,טיטפו"
בי לע"ע לא יחוה את רעתו לא נגד הציונוח ולא בערה.

-ההורעה המשונה הןאת עוררה תמחון , כי. הקהל הספררי היה צמא
אז למאמר על דבר הציונות +

בעבור חורש ימים, כשהתחילו לדבר ער יסוד עתון ספרדי ציוני
בקושטא, והופיע אחר כך העתון בספרדית ,היהודי", = הפיר מר פריסקו
את המספה מעל פניו, 4 ויתחיל להדפיס בעתונו ‏ מאמרי-הסתה נגך הציונים ,
את כל ה,הושענות החבוטות" של האנמי-ציוניים ‏ מעקיבא. רכינוביץ
עד לורויג גיונר = אסף מר. פריסקו לתוך ה,טימפו" שלו וופה בהן נלוונות
האורגן של המיג'ליש , * ובכן, | הציונות היא סכנה לתורקיה , כי היהודים
ויפדו ממלכה בארץ-ישראל ויקרעו אותה מעל הטמלבה העותומנית , הציונות
היא אוטופיה , משיחות ,. דבר שלא יצא לפעולה לעולם . אסור להם להיהודום
העותוטנים להתענין ‏ במצבם של יהודי ארצות אחרות , = כו הלא קודם בל
היהודים העותומנים -- עותומנים הם, ועד פוף הפומון הירוע ,
= וכל זה נדפם שחור על גבי לבן, בעתון העומד על תמיכות יהודי
חוץ-לארץ , במדינה , שאין לה אף מוסר אחר ,. שיהיה ,חי נושא את. עצמן"
ולא וקבל כסף מהיהודים הזרים , ,שאסור לחם ליהודי תורקיה להתענין בהם",
המאמיים ‏ האלה עשו רושם רע עד מאד על כל המפלגות .‏ ביחוך
מתרגז ההמון , ואפילו אלה הנחשבים על תומכי ,,הטימפו" אומרים, שהאדון
פריסקו עבר את גבול ‏ הרברים, שנחוץ היה להגודםן וגם באיכח החכרה
> בו"ח, חלותמת עתה בציונות, | שבפקודתה עשה מר פרימקו מה שעשה,
מתנחמים על מעשיהם,
ואמנם, = מאטריו של פריסקו היו שרות של דוב בשביל מתנגדי
הציונות . = ברצונו לחזיק להציוניים תאר את כל היהודים הזרים (שאינם עותו=
מנים) בתור מתנקשים בשלמותה של הממלכה העותומנית . ואון לדרוש מבאי-
בח הממשלה שיהיו כה. בקיאים בתורת המפלגות בישראל ,‏ ושודעו את ההבדפ
בין היק"א ,‏ האלינם, ‏ הציוניים: והברון הוטשולד + לפי מר פריפקו וחברו
ובוציה טבפיק מבקשים. כל. היהודים הזרים רעת הממלכה התורקית. טענות

6

> העולם 0326 , 2

גליון מא

אלו הן היסוד לאנטישמיות של לאבוציה טבפיקדביי וגם לאנטיציונותו .של
דוד פריסקו : מצא מין את מינו +

שניהם בדבריהם גדטו לרעש . הרבו לדבר ולכתב על אדות הציונות ,
ובלי עמל רב מצדנו רכשנו לנו את אהבת ההמון חיהודי שבקושטא,

א, חרמוני,
שו
:שו
מִבְתָבִים מְְלִיצִיָה,
וץ

הגליצו, שותענינו בו תושבי המדינה במדה

זה ככר לא זכה הסיים
כזו, כמו בזמן הסיפיה האחוונה. הפעם עמדה על הפרק שאלת תקון הבחירות
אל הסיים, ושאלה זו יש בה כדי להעפיק את כל העמים והמפלגות שבמדינה/
שלרגלי. קביעת .הוק -הבחירה הכללית הישרה וכו' ‏ אל הפרלמנט התחילי
מרגישים ביותר את נטל השררה, שנטלו לעצמם לערך ב' אלפים משפחות
האצולום בארץ בגליציה, המונה את מפפר תושביה לשמונת מיליון גפש, עכשו
נשמעה דרושה מאוחרת, להנהיג תקונים גם בהכחירות אל הסיים, = מובן ;
שדרישה זו משותפת היא לכל רק ער כמה שהיא נוגעת בהצד ‏ הכ לפ
של הרבד, מה:שאין:בן בנונע להתקונים. בסדר:הבחירה. בנידון זת יש לה לכל
מפלגה השקפה מיוחדת, ‏ מצוין הדבר, שכל המפלגות הפולניות, ‏ מן הקונפרה
בטיבים ער ה,מפלגה העממות", הדימוקרטית, בביכול, מזלזלזת אפולו בדרישות
המינימליות של היהודים, ' ביחוד מצטינת ‏ בזה מפלגת הדמוקרטיה ‏ הלאומית,
מפלנה זה שבגלוי היא שובינית ובסתר גם---אנטישמית, יודעת היטב, שבשעה
שמספר הפולנים והרותינים כמעט ששוה הו א בארץ, | אפשר ליהודים, אם לא
יצטרפו בחזקה אל הפולנים להכריע. את הכף לצד הרותינים ולבטל ‏ ע"י זה
את צביונו הפולני של מזרח גליציה, ולפיכך עובדה עוד לפני שנתים הצעת>
חוק, שעל-פיה תקבענה קוריות לאומיות = מיוחרות בשביל הפולנים ‏ הרותינום,-
והיהודים יצטרפו, כמובן, אל הקוריה הפולנית, ה,פלובו פולפקי" כלי מבמאה
של המפלגה, באר באחד ממאמריו את טיבה ומטרתה של ההצעה הזאת:. ,איז
אנחנו מתכונים בהצעתנו זו רק אל חסיים הגליצי, אלא גם אל הפרל מגט, 7
מפני שאחרי שקובע איזה סיים את החוק של קוריה לאומית בשביל הכוחרום
אל הפיים,: מוכרח הפרלמנט גם הוא להנהיג סדר בחירות כזה", הכונה ברורה
היא אופוא: צר לה להדמוקרטיה הלאומית, ‏ שבין ‏ 106 הנכחרים הגליציים
בהפרלמנט ‏ נמצאים עשרה יהודים בעוד שבחפיים הנוכחי, שמספר נכחריו עולה
ל:161, יש רק ח מש ה י הור ים. דברים כאלה, ממש, יצאו מפיו של גלומ:
בינסקי, | ראש הקלוב הפולני בהפרלמנט ובהסיים, בעת שרנו ע"ר הנהג ת
הבחירה הישרה אל הפרלמנט, הוא הכיע או את התנגדותו , לבחירת יהודים
אל הפרלמגט בלי-שום -חנאי",,,

אמנם עוד לא החלט דבר בענין פרר הבחירות אל הסיים והצעת:החק. -
מונחת עדיין כירי הועד, שנקבע לזה.. אולם לא קשה לשער את החלטהו
של הועד,, אחרי שהוא מקכל השפעה ביחור מאת הדימוקרטיה הלאומית,
באופן זה מוכרחום יהיו היהודים לצפות לחפדי גלומבינסקי וסיעתוי

ולא טוב מזה ‏ הוא ג"כ לצפות ‏ לחסדם של הרותינים. הפוליטיקה
היהודית-הלאומית, שהדחופה האחרונה אליה באה בשעתה מצד ראש הקלוב
הרותיני בהפרלמנט האוסטרי, ‏ הפרופ' רומנצ'וק, גרמה להתקרבות בין היהורים
והרותינים. התקרבותם: של אלו האחרונים אלינו יפודה לא בהחבה אלינו,
אלא בחושם הפוליטי הבריא, ‏ הם הכירו מיד את התועלת הרבה, הצפונה
בשבילם בהמהלך. החדש שבהפוליטיקה היהודית , אולם רבים מן היהודום
התמכרו, כנהוג, אל הרותינים בכל נפשם ומאדם, ונמצאו כבר אומרים, שצריך
לכרות עם הרותינים. ברית:פוליטית קכועה... און מן הצורך להרבות במופהים
בשביל לחוכוח, כמה מן המעות יש ברעה זו. די רס להעיר, על חפרון ההכרה
המדינות ‏ ורגש האחריות של הרותיגים שהרבה עובדות מוכיחות על זה יש
רק קומץ קטן של מנהיגים = רותינים, = היודעים את אשר לפניהם, והשאר
הוא המון בלתי מקולטר ומשולל חנוך והכרה מדינות. בבחירות-המלואים במחוו.,
הל"ה, שהיו זה לא. כבר, נתנן ‏ כמעט כל המוחרים הרותינום את ,קולם" לא
לקנדירט. הרותיניי ולא: לקנדידט. חיהודי, רק. - = ל פ רל ג י בופורצקו,,. אכל גם "\ =
המנהיגים שבהם אינם מתנהגים אתנן כשורה: ידוע הוא, למשל, מה פעל
הח'ר שמרויבר. בשביל. הרותינים בכוקוכיגה . יכולנו איפא לקוות ואמנם קוינן <‏ >
שעכשו, בעת שדרוש הוה לנו סיוע מצר הרותוגים בשאלת הקוריה היהודית

1

ג

גליון מא

> העולם ?9

8

₪0

בארץ זו ויחישו | לעזרתנו, אך טעינו, לדאבוננו נוכחנו, שיקר לפ להרותינים
עור מנדט אחד, שסדר:הבחירות החדש מבטיח להם, ושבכל אופן היו זובים
בו, מכל ‏ הקוריה היהורית, שערכה בשבילם. גם כן לא היה קטן כלל. ‏ ומי
יורע אם לא היתה מוכרחת הממשלה לקבל הצעת:החוק ע"ד הקוריה היהורית
בלי שום. שנויים, אילו מלא הועד, | שלהרותינים | יש בו רעה מכרעת, ת כף
אחרי דרישת דהממשלה,,.. \ ויש לפעמים ‏ לפעולות | הרותינים ‏ אפילו חכונה
אנטישמית מהמין הידוע, הנה חכניפ הך"ר אולישניצקי, אחד מנכחרי הרותינים,
באחת מישיבות האחרונות של הסיים בלבוב הצעה, שלפיה תתן הממשלה
רשיונות לחזוק בתי מזיגה קודם כל ל( אגודות האכרים'* של
הפולנים והרותינים. כי עוקץ ההצעה הואת מכוון. אך ורק כלפי
אוזה עשרות אלפים מש פחות יהודום,, שעל המזיגה פרנסהן, דבר זה אינו צריך
עור לראיה, ראשית, רב מאד מפפר ,החניות" של ה,קולקה רולניצ'ה" (עיין
מכתבי ב,העולם" גליון כ"ו ש'ז) ‏ ולא ישארו. עור רשיונות בשביל המוזגום
היהורים, | ביחוד אחרי שבדעת נציב *המדינה להקטין את מספר בתי המרזח,
הקימים עכשו. ושנית, תתן ההצעה הזאח, כשתתגשם, לשרי-הפלך והפקודים
את האפשרות, להחהיב את קיומן של הרבה משפחות בישראל באין מוחה,

וה שבועות אחדים עוסקת העתונות הפולנית ב,ענין אשכנזי". זה הוא
הד"ר טוביאש אשכנזי, רסגן השלישי של נשיא עיר לבוב, ועונו הכבד
מנשוא הוא -- השתתפותו בחגיגת חְנוּכת הבית של ח,אקדמיים" היהודים
בעיר לכוב . הד"ר אשבנזי , בהיותו נשיא.הכבור של ועד-החגיגה , שהשתתפו
בה חוץ מנכחרי הפרלמנט שטנדםוגבל!הרבה אנשי"שם מכל החוגים והמפלגות
וביניהם גם ראשי קהלת עיר לבוב ואפילו ,היהודים הפולנים', בא ופתח אותה

* בנאום ארו והראה על המטרה הפילנטרופית של המופד הזה . בשביל כך

לא נמנע גם הוא מהשתתף ביצירתו, ושיחד עם וה הביע את תקותו, ש ה ב ית
הוה יהיה א חד מהחוליות של השלשלת, המותקת את
חצעירים בני דת מ שה עם הלאום (הפולני), שכולנו
הריני הפצים לראות כאשר".,. לפי השכל הישר הכל אתי
שפיר ומה רעביר הד"ר אשכנזי , לטב עביד . אבל לא כך חושכת הדמוקרטיה
הלאומית והעתונות שלה :4 הם יצאו כלם נגד הד"ר אשכנזי בזלזולים גסים
על שהשתתף בחגיגת ‏ מוסד ציוני ועל שנהפך בעצמו ל ציוני (6).
ה,סלובו. פולסקי" יצא מיד בדרושה, שאשכנזי יותר על משרתו בתור סגן
נשיא עיר לבוכ . דבר וה הטיל רעש גדול בער וגרם לפולמום חוק בעתונות.
אשכנוי אינו פוסק מהתנצל , = ולא עוד אלא שמלשו את דרישת מתגוגדין ,
והפיר מעליו את משרת סגן חנשיא,

בין כך ובין כף חודרת גם לתוך הפולנים בגליציה ההכרה שדרישותינו
הלאומיות * צודקות הן . נשיא בות-המשפט העליון של המדינה ,‏ טחורו'ניצקו,
שלח להחגיגה את ברכתו בכתב, שהבית יהיה קים ל א שרו ש ל הלאום
היהודי, והד"ר אורלוביץ, < שחשתתף בחחגיגה בשם חבורת הצעירים
המתקדמים הפולנים, מחה בנאומו כנגד אנטישמיותה של אגודת ,בית המקרא
האקדמי" והביע בשם החבורה שלו את רג שי-התבה ל שאיפותיהם
הלאומיות של ה אקדמיים היהודים.

בהעולם הציוני שוררת מבוכה שהיא עכשו וותר חוקה משהיתה לפני
הקונגרסים הקודמים .| במעט לכל קבוצה של ציונים יש חבילה של דרישות
והכל מקוים שהקונגלס ימלא את דרישותיהם. בכדי להביא קץ להמבוכה הזאתת
הקהיל הועד המרכזי של ציוני גליציה ללבוב ליום 30 אוקטובר את המורשום
הציונים . כהאספה הואת השתתפו כל חברי הועד המרכזי, הרבה מנהיגים
ציונייס מגליציה, באי-כח כל ד' הועדים הגליליים וגם אחדים מאלה, שמעטידים
את עצמם על הבחירה אל הקונגרס.

אחרי הרצאותיהם של הד"ר יהושע טהון (קראקא) והד"ר הויומן (לבוב),,
שבררו את מצב התנועה מבל צד ושהראו על תעודות , הקונגרס התשיעי,
ואחרי שקלא וטריא מצד המשתתפים נתקכלו ההחלטות הזלו:

הקונפרנציה מביעה את רדעתה כבנגד ששנוי הפרוגרמה הבזילאית.

= הקוגגרֶס צריך להרגיש הרגשה מעולה, כ\ א ן בתנועה הציונית | שום שאיפה

ההמכוונת כנגד אחדותה ושלמותה של הממלכה התורקית וכי היא שואפת
להתגשמות | התכלית | האחרונה של הציונות רק בהתאמה אל אינטרפי
הממלכה התורקית .

הקונפרנציה מביעה את דעתה. בנגד התקנות התדשות. של ההסתדרות,
= שהנצעו. ע'י הר"ר. בודונהיימיר, וביחור כנגד ‏ ההצעה, שיהיו חושבים לבסיס
ההפתדרות שלנו לא את השוקלים, כי. אם . את האגודות, הקונפרנצוה סוברת,
> "כי רק השקל צריך לשמש בסיס וסור להארגניוציה ,

0

הקונפרנציה חושבת ששאלתיהחיום של הציונות הוא, ‏ לברר באינרגיה. >
יתרה לדעת הקהל התורקי את שתוף-האינטרסים שישנו בפועל בין תורקיה
ובין שאיפותיהם של הציונים. :

הקונפרנציה איננה מתנגדת = לכך, ‏ שיתמכו בתור נסיון ‏ ליסוד ‏ אגודת:
התישבות משותפת בא"י ע"פ הצעתו של הד"ר פראנץ אופינהיימון = בנוגע
לשאלת הבנק הקרקעי היא חושבת, כי לע"ע. אין השעה מוכשרת לכך מפני חופר
בטחון מצר חוקי תורקיהן תחת ואת הקונפרנציה מסכמת לופוד ‏ פוגד. קרקעי
לתמיכת הקולוניזציה; הקונפרנציה רוצה בההחבת המופדות הפוננסוים המתקימום
ובהשתדלות להשיג קונצסיות במקצעות מסחריום = וכלכליים שונים בפלשתינה

וער המרכוי הגליצאי מתבקש לאחד ולסדר את הצירים הגליצאיים
של הקונגרס התשיעי בתור באי-כח אריץ מיוחרת ולהשתדל ,‏ שיפנו מקום יותר
גדול לציוני גליצוה בההנהגה ובמוסדות המפלגותיים . בשביל ‏ אלה מציר'
גליציה , שאין ידם משגת לנסוע אל הקונגרס על חשבון עצמם צריך ליסר
קרן מיוחדת בכדי לתת להם את האפשרות להשתתף בקונגרס, לבה"פ ‏ ית1
כל ועד גלילי את הוצאות הדוך לציר אחד. כן מציעים לטני הועד
המוכוי, שישתדל | בכך, | כי קרוב להקונגרס יתאספו הצירים מגליצות
למועצה מוקדמת בקרקוי או בהמבורג .

האקדמיים מטפלגת ,פועלי ציון" התחילו להו"ל עתון בשם )>

<ה)ג]], שיופיע פעם לשני חדשום | בעריכתו של הד"ר ם. רוזנפלה
מלבוב. החוברת הראשונה כבר יצאה לאור ועושה רושם לא רע,
מאיר העניש,

₪6
₪

אַסְפַת אַגוּדת-הכורמים ,
ביום ב' חשון היתה ,בראשון לציון" בבית:העם האספה השנתית
השלישית של ,אגודת הכורמים".
בות:העם ב,ראשון לצין" לבש צורה יפה של חג לרגלי האספה. ‏ על
הרוכן---שלחן ארוך. ומפביב לו חמשה עשר כסאות לחברי הנשיאות ‏ ולמזביריה::
באולם ערוכות שורות של שלחנות, מקומות להמשתתפים באספה. ולאורחים,
הקיר שטל:יר הנשיאות מקושט בתמוגות חשולטן, הברון רומשילד, הד"ר הירצל

והברון הורש,
האספה נשאה עליה חותם מיוחד של רצינות, סגולה זו, שלא הצטיונו

בה האספות הכלליות הקודמות.

המנהל של ,אגורת הכורמים" מר ז, גלופקין פותה את האספה בנאום
שבו הוא. מתאר את - מצב-הרוחות של הכורמים - בארץ-ישראל ‏ במשך חומ
שיצאו מרשות יק'א, ‏ נוגע דרך-אגב באותם הקלקולים שהביאו. ומכיאים הפטד1
לעסק היין, ומעיר על חשיבות האספה הזאת, בעת אשר האגודה הולבת
ומתקרבת יותר ויותר אל אותו ‏ הרגע, שבו תחדל להתקיים בתמיכתו של
הברון, שנתן לבסם את העסק. רק עוד ‏ שגה אחת, והכורמים יוצאים לרשות
עצמם, וצריך אפוא להעמיד. את עסק האגודה על בסיס מסחרי טהור, וביחד
עס זה להזהר מנגוע בעניניה של כל מושבה ומושבה.

ואחרי שנכחרו היו"ר והמזכירים מסר מר ז, גלופקין ‏ דין-וחשבון של
פעולת האגודה במשך השנה הזאת.

בכלל מביע הנואם את שביעו;.רצונו ממהלך העבודה והתקרמותה
ומודיע, ‏ בי הברון ונשיא היק"א גם הס, שבתחלה פקפקו בהצלחת האגורה
ובכחותיה לנהל את העפקום, מודום עתה בטעותם ומכירום כהתקדמות האגורה.

הוא עובר אל פרטי. הדו"ת, | בעבודה הטכנית הובאו תקונום הבים,
שבשבילם הולך ומתפרסם שמם של יינות א"י והדרישה עליהם הולכת. ומתרבה,
גם גרמו התקונים במקצוע הנכונות לוכוך מינים שונים של קוניאק, גם אפשר
היה לקמץ קמוצים הגונים בשמושי*הפחמים, ָ

הוא מהלל את הפועלים ואת הפקידים העובדים כאמונה. מספר כל
הפועלים. עולה ל ש ש יי ם איש. בהם. עשרה אכרים וָבני אכרים, עשרה. תימנים,
והשאר---אנשים שונים, ‏ עושים כל מה שאפשר לחיטוב ‏ את מצבם,, לאחדים;:
מהם נתנו מעונות. ההנהגה יסרה כית"תכשיל, הממציא לפועלים. מאבלים בריאים
במחיר. קטןי .

בנוגע לצר המסחרי של עבודת האגודה מוסר מר גלוסקין דו"ח ע"ד
מהלך העסקים ‏ במשך שלש השנים ש\.קיום האגורה, ‏ הרבה נעשה בְשנה
האחרונה להרכות ‏ את כמות המכירה ולכבוש. שוקים. חדשום לחייגות, = בשנת

העולם 936

.

גליון מא

2-ו

זו גרלה המכורָה. באלפים: אחדים של הקטוליטר מאשר ה שנה. ה-אשונה. וככ'ז
אידאפשך -לכחר] בי /מצב ‏ הכורמים ‏ עדיין ‏ רחוק הוא ‏ מן הבסופ, רבים מהם
אינם יכולים עור להבטיח את קיומם. בתוך. שלש -מאות ותשעה עשר החכרים
נמצאים 189 שאין- להם יותר. מחמשים. קונטר. ענבוםן ‏ 122 יש להם מחמשים
עד'מאה קונטה, ורק לחמשה וששים חברים יש למעלה. ממאה. קונטר, צהיך
אפוא ‏ לדעת, 5" האברים, <‏ שברמיהם. איגם נותנים וותר מחמשים קונטר לא
יוכלן: להתקייםן: אפילו : אם: יעלה מחור .הענכים על. כל קונטר בפרנק. או בשנים
מכפי. שהזא ‏ עתה/: הכורמום מחויבוס \ לעסק בנטיעות. אחרות מלבד הגפנים.

במשך הרצאתו הארוכה: מראה הנואם ‏ על הקלקולים הרבים. המוגחים
בתעשית היין, | מקצתם מחמת. חופר -אנשים מומחים ומקצתם מפני סבות
טכניות אן מוסריות. ,ואולם --מןסוף -הנואם---אותה - העבורה. של שלש השנים
שהביאה ‏ לנו הרכה והרבה הצלחה מעוררת- בלבנז. תקוה. לעתור, ‏ כי פוף:כל:
סוף נהגכר על כל המכשולים ונגיע אל המטרה, שאנו שואפים אליה".
בישיבה השנית של האספה התחילו הוכוחים ‏ ע"ד הדו"ח,
שבאספה הכללית של השנה העברה היו פוערים ונלהבים, היו הפעם. קרים
ומתונים. רק שלשה:ארבעה נואמים דברו, ודבריהם לא היו חשובים יזתר מדי.
הכל הרגישו, כנראה, כי ההנהגה בדו"ח שלה לא העלימה דבר, את התקונים
שאפשר היה לעשות עשתה, ועל אותן. המגרעות שישנן בעפק הראתה כעצמה,
זהרגשה זו נטלה. הרבה שאלות והערות מן החברים, = בישובה. השלישית הגו
בהצעות שונות וגתקבלו איזו החלטות,

ההצעה הראשונה: להעלות את מחיר ענבי
בחהמשה ועשורים למאה, מפגו. שגפנו היין הזה אינן
גדולה, בה בעת אשר ביקב יש עליו ‏ חהישה גדולה, כי בלי העלאת מחיר
המין הזה ווכרח הכורמים להחליפן במין אחר שיהיה יותר נושא:פירות,

אחרי וכוחים רבים נ'ת קב לה ה הצ עה ברוב דעותי

ה הצע ה ה שגיה: בשתי השנים הקודמות הותה ההנהלה קונה ענכים
מהכורמים שאונם חברים לאגודה, עתה דנו בשאלה, אם לקנות מהם ענכים
גם בשנה זו או לא, החלטת האפפה היתה: למסור את השאלה הזאת לראות:
עיניה של המועצה.

. יההצעה השלישית: להוציא מהאגודה | שנים מחבריה. אחרי

וכוחים: מעטים החלט, להודיע לשני ונחברים האלה, כי אם במשך שלש שנים
> לא יוטיבו את הנהגתם --יורחקו. על:כרחם מהאגודהי- =

האספה נסגרה ‏ בנאום חם של היו"ר, שחזר | עוד הפעם על דבריג, כי
,ככל הקושי של עבודתנו בא"י אין לנו להתמכר אל היאוש, | אם אגודתנו
לא הצליחה. עור להגיע אל השלימות הרצויה, ‏ הנה אפשר לראות. סימנים
לטובה ‏ בעובדה זו, שבל החברים באים יותר: ויותר לידי הכרה עד נחיצות
ע בודה 'מ שת פה ל כל גו, וו יש בכחה לפעל .גדולות".

א

0 בְּחַיָונוּי
- בּציונוּת +
| == הלשכה חמרכזית. בקילן. מוריעה :

הונוחים

,מושקאט מאלאגה"
נותנות כמות

נתקבלו . אצלגו. כבר הרבה פרוטוקולים של בחירות צירים

לקינגרס . והיכרחנו: לפסלן. מפני.: שלא נמלאו כל הפימנים שבהם.
לפוכך. חושבים: אנו: לנחוץ' להעיר. ‏ את - הוערים ‏ המנהלים את
הבחירות, ‏ שצריך. למלא: את' כל סימני הפרוטוקולים : בלי. יוצא

מן הכלל, = ביחיר. צריך = לרשום ' בריוק = את מספר השקלים
שנאספו ע"י ‏ האגורה בשנת. תרס"ט, | מספר | הרעות | שקבלו
הקנדירטים, וכ גם שנותיו" של הציר שנבחר ושל ממלא מקומו,

אם לא תמלאינה. הדרישות | האלה, או תתעורר שאלה, אם לקים
את הבחירות , ומפני שהוער הבוחן את הכבחירות. מתאסף, לפי
התקנות, : לכל היותר. רק: שמונח: ימים. לפנו הקונגרם, ‏ וזה האחרון
מקים. את:.הבחירות. או פוסלן. בישיבתו הראשונה;. לא ישאר
ומן לקבוע. בחירות: חרשוק: באומ ה שנפסלו הקורמות,

ולקבוצות הבוחרים במקומות אלה לא יהיו באידכח בהקונגרס,
הוער ‏ המרכזי | מבקש את כל הועדים = הממונים ‏ על הבחירות
לשים לב להורעה זו ולשמור בדיוק את כל האמוה בה,

- הוער. המרכזי. מעיר את האגורות. שביחר עם הצירים
לקונגרם. צריך. לבחר ‏ סגנים = להם. = אם לא יוכל | הציר ללכת
להמבורג. ימלא: את מקומו הפגן ‏ ובאופן. זה לא ילכו | המנדטים
לאיבוד ,| בפרוטוקולי ‏ הבחירות | צריך לרשום גם את שמות
הקנרידטים .

-- לשכת הקונגרם התשיעי מודיעה :

לפתיחת הקונגרס - ביים. 5%56. צמבר. אי בבר ב
אורחים מקומות של ישיבה פנויים,

ווהו מחיר כרטיפי נסיעה להמבורג מרופיה:
דרך ברודי--לבוב--אודרבוג--ברלין--המבורג,
המפע המהיר: במחלקה השניה 79.58 מרק, ‏ במחלקה שלישית
868 מרק. מםע.הגוסעים : במחלקח השניה 71,50 מרק, השלישית
0 מרק, השלישית והרביעית 29 מרק .
דוך ולציפק - פודולציפק -- אודרבוג -- המבורג
המפעההמהיר : במחלקה השניה 79 מרק, השלישית 46,40 מרק י
"דוך אלבפנדוובו-- המבווג.
המסע-המהיר : במחלקה השניה 94.50 מרק, השלישית 29.10 טרק..
מםע=הנופעים : במחלקה ‏ השניה 82,50 מרק , השלישות 91.10 ,‏ הרביעית
0 מחרק +
דוך אידטקונין-- הטבווג.
המפע המהיר: במחלקה השניה 51,50 מרק, השלישית 83.10 טרק +
מפע-הנוסעים במחלקה הְשניה ‏ 49,50 מרק, השלישית 10. 82, הרביעית
0 טרק +

-- מאנניוב מודועים אותנו שנערך שם גשף לכבור יובלה של אספת
קטוביץ , הנשף נפתח ע"י: הישיש . מורשה הועד האודיפאי ואח"ב נעשתה
אוכרה לנשמות ד"ר פינסקר הרב מוהילבר ד"ר הרצל ואחרים , אחרי האוברה
נאמו הת' קיצים , = שיר וד"ר כרודפקי ע"ד ערך האספה והתפתחות הציונות.
נאסף ‏ לקרן-פינסקר 20 ר, 20 ק. שנשלחו להועד האודיסאי . . עוד גאסף
+ ר. 95 ק. לטובת הקרן הלאומית תמורת תלגרמת ברִבָה להועד האודיסאי..
הנשף עשה רושם טוב על קהל הנאספיםי

-- מפיאודוסיה מודיעים לו שהידיעה ע"ד בחירת ציר לקונגרס
התשיעי שנתפרסמה בעתוננו אין לה יסוד +

-- בימים. האחרונים של אוקטובר היתה ועידת הציונים בביהם. בועידה
וו השתתפו ששים צירים שלוחים ‏ משלשים אגודות, := ובתוכם האגרונום מר
א הר וני מארץ.ישראל, נבחר הויוכסראט האוסטריי הדוצינט ד'ר ם א ה ל ייר
והד"ר היינריך ל וי מברלין. .

הפרופיסור ווויטהיימיר פתח את הועידה בנאום בלשון האשכנוית
והצ'חית י

הוו"ר | מר אירנסט ביכירט ‏ מטפליץ, ‏ הוכיח בנאומו שבעת האחרוגה
נשתנה לטוב היח אל הציונות גם ‏ מצד מתננדיה, אות נאמן על השנוי
הנמרץ הזה הוא, מה שנעשית הועירה הציונית. הגדולה הזאת באולם המהודר
של מועצז הקהלה הישראלית בפראג. ‏ הוא רואה חובה לעצמו להביע בשם
ועידת ציוני ביהם תודה: מרובה לראשי עדת היהודום בפראג,

האינז'יניר סלוניץ. קרא את הדוה"ח של הועד הארצי,. למרות, שלפעמים
הותה העכו-ה קשה מאד מפני הלחין הכלכלי, | שהעיק ביחוד בשנה. זו על
היהודים בביהם, וסכסוכי. הלאומים היתה פוריה * מאר במקומות. שונים, הוער
פרסם קונטרם בלשון הצ'חית ע"ד מהותח של הציונית. ברוב האגודות שררה
תנועה פוערת, אגודת הסטודינטים הציונים הולכת ומתפתחת יפה מספר
השוקלים עלה למעלה. מ:2/200, שזהו יותר ‏ ב ש ש מ אות לעומת השנה
שעברה,. לטובת הקה"ל נאספו 11,864,80 קרונות (לעומת חמשת האלפים של
השנה הקודמת!) ולטובת הקה"ל ומוסרות פלשתינאיים בכלל נאפפו 5 18000
קרונות.. בפראג נופדו אגודת פוהרים צעירום. ואגודת הסטודונטים הצ'הית. ,תי:
אודור הורצל", מטרת האגידה האחרונה היא לקרב את הסטודינטים המדברים
צ'חית אל העכודה הציונית, בכל. ערי ביהפ הוחגן. חגיגיות לאומיות. = והוו
אספות. ציוניות הרכה, בכלל ‏ שוררת ששון:העכודה, תקוה. והתלהבות, -

גליון מא

ע'פ הצעתו של הד'ר אמיל. מרגולית הביעה הועירה אמון ותודה
להועד הארצי בגלל עבודתו הציונית החרוצה והפוריה.

בישיבה שלאחר הצהרים נעשו בחירות תשאיות לחברי הועד הארצי,
לנשיא ההפתדרות הציונית בביהם נבחר פה אחד לקול סערת רצון של כל
האפפה הד'ר אמיל. מרגולית, עורך דון בפראג, לחברי הועך נכחרו: אנטוז
גלאזיר, דיר כהן, מ, לוי, ד"ר זונגר, ‏ הוגז גלויץ. וויהלי, כולם יושבים כפראג,

נתעוררו. אח"ב ויכוחים עד היחס שבין ההפתדרות הציונות. הכיהמית ובין
העתון ,זעלבסטוועהר", = שבו מפרסם הועד לפעמים. ידיעות. ציוניות.

נתקבלה ההצעה להשתדל בקונגרם הציונו : הקרוב. לבוא, שיכניפו את
הר"ר מ א ה לי ר אל הועה"פ הציוני.

לבפוף בורר הד"ר מרגזלית בנאום מפורט את הפרוגרמה שלו בעבודה
הציונית, וחתם בפרוגראמה הגזילאית, שלפי דעתו צריך להחזיק בה בכל
תוקף .

בזה נסגרה הועידה,

רְקְדַשְרְאֶל.

,בפתח תקוה" היתה ביום ר' חשון אספה של באי-כח המושבה לבחירת
ועד חרש , שיצאו עליו עוררין. מצד הצעירים ,. הרוצים להביא סדרים ותקונים
בהנהגת המושבהה. אחרי וכוחים סואנים נבחר ועד חרש..

אחרו הבחירות דנו בשאלת הוו:א של המושכבה. החלט + לקבל את
הרופא הוטני של המושבה הד"ר כהן, בתנאי שלא יהיה במושבה כל חובש.
ומשכרת הוופא תהי -- אלפים וארבע מאות הפרנק של.יק"א, ואת השאר
יקבל מן הבקורים אצל החולים , לפי המחירים שהיו נהונים שם עד עתה. --

-- חברה חדשה בשם ,אגודה עותימנית" של קבלנות נוסדה. בא"י
בחרש. אוקטובר .

החברה תתעסק , כמובן ברשיונות מהממשלה, בבל מיני קבלנות של
חרושת מעשה שונות, ועבודות צבוריות, | בגון בבנין חוצות חדשות ביפו,
ביפוי החוצות הישנות בעיר, בהשגחת הנמל , בחבור ע"י מפלות סלולות את
יפו עם הערים והכפרים שבסביבותיה, | בהקמת. בנינום בשביל יחידים אוּ
בשביל אגודות והם ישלמו. ל,האגודה העותמנית" תשלומים לשעולים.
החברה תשתתף בעסקים ובמפעלים מסחרים של בתי-מסחר הדורשים סיוע
זב וכו .

קון חחברה מיליון פרנק. מספר מניות. החברה ארבעת אל פים ,
מחיר כל מניה מ א תים וחהמשים פרנק. מוכז החברה ומושבה הרשמי
בעיר ופו, ‏ כל עשר מניות גותנים .להמנוי. או להשותף ,‏ זכות קול אחר +
להאגודה יש וער בקרת, וזמנים קבועים לאספות כנהוג בכל חברה קומנדיטית
במוחופה במ בינל-דב 52 +ים. ילת ע1/רית. ושיבית: 4

-- חבורה גדולה של תימנים באה לראשון-לציון עם נשוהם. וטפם. תושבי-

ראשון-לצוון קבלום. בסבר פנים יפות . ועד המושבה מפר להם בית למעון
במרתף של הבית יושבת החבורה הואת כולה, ואת. הבית העליון!
הדומה יותר לסכה , יחדו להם לבית. תפלה. גם ,ספרי.תורה" אחדים הביא'
אתם התימגים ‏ מארץ. מולדחם, ‏ הגברים שבחבורה. נתקבלו לעבוד בהיקב +
הנשים והילדים עובדים בבתי האכרים +

- מפחר השקדים החל להתפתח באופן טוב. בשוקי מרסיל,
ליורפול ‏ ולונדון, ‏ נקבעים ‏ עכשו מחירים לשקדי | ארץ-ישראל כמו לשקדי
אוטליה וספרד, וברבות הימים יהיה 5סחר השקדים בארץ-ישרא5 אחר
הענפים היותר חשובים שארץ-ישראל תתפאר פהם +

-- פרדפי הפיר ת שנוטעו בשנים האחרונות בארצנון מתפתחים
'עולים יפה, ‏ וענף מסחרי זה מבטיח. לעובדי אדמה -בארץ עתיד: חשוב,

-- פדבר בנין מפלת-ברול. מגמל-סעיך. לירושלים ,‏ דרך עוה וחברון,
מודיעים בי הממשלה האנגלית החליטה לבלי תת הסכמתה לבנין המפלה,
מפני שעלולה היא להביא בסכנה את גבולות מצרים ,. ואולם ,הברליגר. טגבלט"
טודיע ממקורות נאמנים , כי לא יאוחר מבעוד שנה יתחילו בבנין מסלה זוי--

בּמוָרָת.
ו

בשעת. בקורם- של צירי העם התורקי בבודפשט השתמשו אחרים

מחשובי חיהוחים ופנ בשאלה אל הד"ר טבפיק ריזהדביי , פרופסור באונווור-
סוטח בקושטא- וצור הפהלמנט ‏ מאדריאנופול ,‏ על דבר היחס של תורקיה

= לישוב יהודי: בארצותיה.. בידוע , נתפשטו בעת האחרונה שמועות , בי מפלגת
התורקים=הצעורים מתנגדת. לישוב. של יהודים בתורקיה בכלל ובא"י בפרט.

העולם 3 4

הד"ר ‏ ריוה"ביי בשיחתו עם אורתיו היהורים הרבה לדבר על אדות. | לטובת ההפתדרותן
0

כשרונותיהם של היהודים היכולים להביא תועלת רבה. למרינות תורקיה ;
שמעולם לא רדפה את תושביה היהודים וחמיד' התיחסה אליהם בחבה , וגם
עתה לא ימצאו היהודים בתורקיה את עקבות האנטישמיות .‏ ,הדבר האחר
שעל היהודים לוכר תמיד -- הופיף הד"ר. ריזה"ביי -- כ הפסר גדול לישובם
גורם אותו השאון " שמרכים על בל פסיעה. ופפיעה. בל תנועה .הרי הִיאַ
בחוקת סבנה ספני ,הפואיזיה" הבאה במקום המפעלים , טוב כי ימְעיטו. בדברים
ובפטפוטים וירבו במעשים ופעולות . את האמת הואת למדגו אנחנו , התורקים
הצעירים , מפי הנסיון במלחמתנו הארוכה עם העריצות . 2

בין יתר דבריו נגע הד"ר ריזה-ביי בהתנגדותם של אצילי היהודים
אל התנועה הציונית + .

,היהודים האלה, כגון ריינאך וחבריו , שקועים כל כך בציביליוציה
המערבית - הנוצרית , | הקרובה כל כך אל נפשם, עד שאין להם שום הפנה
והרגשה במקורות היהדות -- המורח והלשון ,העברית" + :

,ארץ-מולדת חדשה נחוצה' לא בשביל הַרומשילדים, שישארו בארצות
מגוריהם ,‏ אלא בשביל אלפי היהודים ‏ העניים הנרדפים. בהרבה מדינות +
והיהודים האלה בכשרון * ההסתגלות שיש להם יוכלו בתורקיה להביא כרְכה
להמהוגה. ולהשאר נאמנים לעמם ולדתם". - ל

- בפי שמודיע ה,אורור" מחדש עומדת גזרת ,הפתקה האדוטה"
להבטל .‏ אבל כמה פעמים כבר חורו ובשרו בשורה טובה זו -- והגורה
לא במלה. : ו

-- בפלוניקי החרימו' היהודים עתון ספרדי אחר בשביל שהדפים
מאמרי-התבוללות אחדים. בקושטא אומרים רבים להחוים גם את ה,טימפו"..

-- מפיליפופולי . (בולגריה) בותבים לנו: אחוי מלחמה ארופח עלה
בידינו: להפטר מ,האלינס" , אחר הבקרת בחורף שעבר רצתה האלינם ,. שבתי=
הספר היהודיים שהיא תומבת בהם יקבלו תכנית חדשה,. יותר ‏ צרפתית , לאמור
שוקציעו מקום יותר רחב לצרפתית על: חשבון ‏ העברית ; ושילמדו עברית'
בשטת התרגום ,. אילו נתקבלה פרוגרמה זו, לא היו יכולים בנינו להבנס א"כ
לכתי-הספר הבולגרים. ‏ בי תכנית=הלמודים של האלינס. איננה מתאומה בלל.
לוו של בתי-הסטר לממשלה . 8

הציונים ערכו אפפות -מחאה, והקהל היה על צדם. לא הועילה
התערבותו. של. האדון בנדיקט, שבא הנה ישר מפרין ולא וו של האדון דגון ,
מנהל בהפ"פ של האלינס בסופיה .‏ במיטטינג נדול אחד, שבו התוכחו ע"ד
שנוי הפרוגרמה , היה כל הקהל על צר הציונים. מענין שגם המפקת על בתי-
הספר של הממשלה מאן לקבל את שנויי האלינסי, וכך יצאה האלינס
מפיליפופולי וידיה על ראשה.

בְּתָפוּצות. יְשְרָאֶל,

-- מיניסטר ההשכלה בירר, כי המורים בבתי הת"ת . העברים:
אינם פטורים ממלא חזבתם בצבא, כמורי. יתר -בה"ס' שבמדינה.
-- הדומה העירונית ‏ ב אודיפה קכלה ברוב העות גדול החלטה,

להגוש השתדלות אל הרוממות, = כי ישללו מאת היהודים באוריסה את וכותד
הבחירה אל- דומת:הממלכה. =

-- מוניסטריום ההשכלה פסק בימים האחרונים לתת ליהודים יוריסטים < "
שגמרו חוק למודם בחו"ל רשיון לעמוד ‏ למפה באוניבירסיטאות שברוסיה ולקבל
תעודת עורך:דין. : ,

- = האוניבירפוטה הנובורוסית באודיסה. החליטה. לתבוע לדין את חבר..
רומת-הממלכה | מאודיסה. ניקולסקי בשביל מאמרן שהרפיס ‏ ב,הרוטש", שכו
הוא מוכיח, כי מקכלים אל האוניבירפיטה הזאת סטודיגטים יהורים בכסףי

- - המועצה לעגיני הנהגת הערים גמרה לברר את כל השאלות הנוגעות"
לשלטוןההעצמי העירוני = בפולין, ברוב דעות הוחלט להבדיל את היהודים
לקוריה מיוחדת, שתבחר צירים אל הרומה במפפר עשרה אחוזים כפי. הצעתה
של הממשלה, בדבר השאלה שהתעוררה,
על הקוריה היהודית הוחלט, כי אל הקוריה היהודית - צריך לצרף. את. ‏ כל אלחוי
שנולרו יהודום בכלי הבהל , אם באו אח"ב בכרית אמוגה אחרת.אל לא > .:

--- הגרדונצ'לניק האודיסאי תבע לדין את הריפוטט ברודסקי בגל שקראי
לעצמו בשם שאינו שלו ,ארקאדי יופימוביץ', :
ו שי ב ת הו ער של הפתדרות בתי הפפר העברים בגליציה .=

כחדש שעבר היתה. בלבוב ישיבת הועד של הסתדרות בה"פ

העברים בגליציה סדר היום היה : א) המצב הנוכחי של צתי:הפפרן. ב) תעמולה
ג) יור בתויספר חרשים וגני: ולדים,. ראש הוער, מר שולר

/

ברוסיה:

בחו"ל

אם צריך למנות גם את. המומרום. * =

16

> העולם 3

נליון מא

8 הוה ההודטס'טט''''פפ'פפר---"'"--..ד.'.''''''''''''פ--ח""'... הכה

פתח את הישיבה. בצבעים בהירים, הוא מתאר את המצב החמרי והרוחני הרע
של, בתו:הספר בגליציה, = הועדים המקומיים, העומדים בראשם, אינם דואגים
בראוי למובתם, מחסרון ‏ הכנסות ‏ און בתי-הספר יכולים = למלאות את חובתם
במה שנוגע לדרישות ההיגינה, ‏ וואת גורמת רעה כפולה. מצד אחר מוצאה
לה הממשלה תואנה לסגור ‏ את בה"פ, ‏ ומהצר השני משפוע הרבר הזה לרעה
גם על התלמידים עצמם, שערך ב"ס עברי יקטן בעיניהם ‏ לעומת ב" כללי,
ששם משתדלים לנטע בלבם מושגי הפרר והנקיון ויראת הכבוד לביה"ס, ‏ ועור
רעה אחת צפויה ‏ לב"ס עברי, שאינו עומד על בפים משפטי חזק. התקנות!
אשר על פיהן נוסרו בה"ס, ‏ הן תקנות של חברה ,שפה ברורה" ולא של
בה"ם. עצמו בתור מוסר, וכתור חברה מותר לממשלה לפגרה בלי שום טענות
ומענות, המורום הם בלו תעורות וע"פ חקי הממשלה אין להם רשות ללמד,
ומזה ‏ ג"כ תואנה קלה לסגירת בית. ספר, צריך למצא אמצעים להעמיד את בה"ס
על בסיס נכון המתאים לדרישת החקים,---מר ראט מרצה. ע'א התעמולה. אין
ההטתדרות יבולה , להסתפק כל זמן שלא. יושג איזה סכום בסף הגון 0
העבודה:' צריך = לשלח- גואמים אורגניזטורים ‏ שייסדו | ועדים מקומיים. הנואם
| מציע: א) לדרוש מאת הועד המרכזי של הציוניים סכום קצוב בער ההסתרהות
של בתי ספר. העברום, = ב) לשלם שכר עבורה ליושב ‏ האש זלמזכירו, כד'
שיוכלו להקדיש את עתותיהם ‏ רק לההסתדרות, הר'ר קוהקיס אומר, כי בתור
הפתדרות. צעורה עליה. להצטמצם במועט, נחזץ לשים ‏ לב עתה רק לרכישת
חברים חדשום ולא ליסך ב"פ חדשים. בעתיר באשר יבצר מעמדנו אפשר
היה להרחוב את העבודה. האספה קבלה את הצעת הד'ר רינגל, שהועד ומנה
עורך:דין, שיגן על בה" מפגי התנפלויות שונאיהם, שיהיה לועדי בה"ם. ‏ אל
מי. לפנות. ---. ע'פ הצעת מר ‏ שילר החלט לערך אפפות ‏ עממיות .בבל הערים
1להזמין - נואמים טובים,: /מר טוגר מקבל על .עצמן | לעשות תעמולה בערי
השדה במשך נסיעותיו לרגלי. מפחרו, --- מר שילר סגר את הישיבה בהודועו,
בי עיד ופוד ב"ס חדשום וגני ולדים ירצה בפרוטרוט בישיבה הבאה.
---2-/5-- ה 59%2 ,הד

פיליטון.

2

0 רְשִימות פוּרְחות.
וו

חד עם הרבה מלים ומושגים לועזים , שבאו לעולמנו היהודי לרגלי
התרבות העתונים היוטיים , הולך ומתאורח בתוכנו מושג אחר, שהוא כלו
אירופאי,
אני מתכון . בדברי. אל = ,האינטרוויות" ,
היהודית +.,
הלא יודעים אתם , הקוראים, ‏ מה פירושו של ,אינטרוויו"?
אדם מפורסם מאתמול. או משלשום שבא לעיר, מיד מקיפים אותו
עהונאים זריוים ופנקפאות ועפרונים בידיהם ופותחים את פיו בעל כרחו
וחוטפים במהירות מלים ודבורים ומתכלים אותם בתבלינים שוגים -- הכל לפי
טעמו של קורא העתון -- ו,האינטרוויו' נגמר .
= בין ,הגדולים" הווכים לכך יש הבים הרורפים אחר הכבור ‏ הוה,
ששיתתדחולין שלהם תעלה בובותו ‏ של העתוגאי למדרגת ‏ ,ענין" חשוב,
שהכל נוטים לו. און .
= ואולם יש באלה שבל הדבר הוא. למורת-רוח בעיניהם ומתרחקים מן
הפרפום ושונאים את השיחות עם העתונאים , ובכל זאת אי-אפשר להם בשום
אופן להשתחרר מעל ה,אינטרוויו" +
זה הוא מעין מם שכל ,גדולי ,וגדול" מחויב לשלם להממשלה
הגדולה השבועית , זו העתונות .
' בבר נשמעו הרבה והרבה תלונות על המנהג של - ,אינטרוויו" ,
שהפסדו מוובה שבעתים על שכוו.
| והדבר מובן מאליו. הן על פי רוב פונים העתונאים בשאלות. על דבר
ענוגים חשובים ‏ העומדים על הפרק,
<< אם הנשאל הוא מומחה ובקי באותו ענין, ‏ אז לא יזלזל בו למסרו
| בשיחה קלה של עתון, אלא מתוך נימוס יפטר את איש-שיחו בדברים שאינם
= מעלים ואינם מורידים',

המפשט כל בך בעתונותנו

.2 0353193838 ,136073 .2 הנקת םמ" -

ואם ,הגדול" הוא רק מומחה במקצוע שלו,
הפונה אליו בענין. זר לו דברים של בריביירֶב +

ובכלל אי; הגדולים , במרכאות ובלי מרכאות, שבדורותינו זהירים מאד
בדבריהם ואין שוקלין ואין מודדין אותם, כטו שהיו עושים הקדמונים י

בני דורם הם: הלויים הם תמיד במצב-הנפש של הרגע, ודבר זה
משפיע על דעותיהם ודבריהם. מה שנאמר אתמול ‏ בש עת הדוה יובל
להשתנות ביום: מחר בשעה של עצבות +

וכבר ‏ יצאו עוררין על- ,האינטרוויו" ,
חשובות ומקלקל יותר ממה שמתקן.

אך בבל מנהג, שמשתרש בעולם, קשה מאד להלחם כנגדו.

והוא הולך עתה ומתפשט גם בתוכנו.

אמנם אין לנו עוד ,גדולים" מוסכמים ,
לעשות בהם ,אונטרוויו",

יפה העיר סופר אחד., בי יהורי נעשה ,גדול" רק אחרי שיצא מתחומנו
(ואו הוא מסור בירי העתונאים של הגוים) , ואלה הנשארים ברחובנו היהודי
אין מודים בגדולתם.

ואולם לעמת ואת יש כר גרחב .לאינטווויואים" על אדות
היהודים עם כל ,הגדולים" שבעולם. ובשאלות היהודים הכל מומחים.
,ורל העם היהודי תלוי תסיד בידי אחרים, והוא להוט תמיך לשמוע מה
ואמרו עליו אלה, שבידם לעשות לו טוב או רעי

כל מאורע ומאורע בחיי איזו מדינה שהיא מעורר תיכף בלב היהודים
שאלה : מה עתיד להביא מאורע זה לנו ?

והמאורעות המדיניים בוראים ,גדולים" חרשים ונותנים ‏ שלטון בידי

אז מוציא מפיו העתונאי

שמביא ערבוביא בשאלות

שהעתונאים ירדפו אחריהם

= אנשים חדשים +

והאנשים האלת הם הם המטרה שאליה שואפים העתונאים ‏ היהודים
באינטרוויואים" שלהם .

קודם פתיחת: הדומה ברוסיה הולבים העתונאים
לציר ושואלים : -מה יהי גורל היהודים שם ?

עולים ,התורקים הצעירים" לג דולה ואומרים להביא ‏ חליפות ותמורות
במדיגתם , מיד. חיזרים עליהם העתונאים וחוקרים ודורשים : מה יש בלבם' על;
דבר היהודים 1

מציעים - הצעה לבונן. בפולין שלטון-פנימי, והעתונאים וריזים ומקדימים
לפתחו של כל ,גדול" פולני ורוצים לשמוע את דעתו : מה הוא חושב ע"ד
היהודים ?

וכך הולכים העתונים היהודים וממלאים את ידי עווריהם לעשות
אונטרוויואים" ארוכים , ומטלאים בהם אחרי. כן את עמודי עתוניהם +

הקורא האירופאי :כבר מכיר בטיב מלאכת ,האינטרוויו" ויודע מעט
או הרבה , כיצד הוא. נעשה, ולכן הוא רואה בו לא יותר משיחה קלה , שאינה
באה לא לאפור ולא להתיר, אלא לבדח את הדעת או,.. שלא להוציא את
הניר חלק ,

אך הקורא היהודי עדיין תמים הוא ומתיחס ‏ אל בל טלה
בבבור , ומאמין כי האיש, המפרפם. דבריו בדפום , ודאי שנפה
בשלש עשרה נפות ,,.

ועל לבו לא. יעלה רעיון , כי אותו: ה,גדול" המפיח עם העתונאים אינו
מדקדק בדבריו, מפני. שיורע הוא , כי שיחה .זו אף על פי שתורפס בעחונים
אין לה ערך חשוב .

אין הקורא. הירודו יודע עוד, כי העתונאי על פי רוב הוא בויה
המשועבדת מרעת או שלא = מדעת אל איזה עתון ‏ המטיל עליו את מהותו. >
ְבָן הוא בקי ורגיל לנסח את השאלות ‏ באופן. כו שוקבל : תשובות ‏ מפי
,הגדול", שתהיינה לפי רוח העתון של אדונו,

ומלבד ואת הוא: מתבל. את : הדברים , מוסיף או גורע ,
בונות ; מבאר ומפרש אותם. --- הכל לפי: הדרישה של שולחו.

כל הדברים האלה ידועים = וגלוים לכל. קור רגיל = בעתונים ,| ורק
הקורא היהודי , מפני ש,חדש" הוא, עהיין. לא עמד על אמה" זה

נחוץ אפוא מומן. לומן להעור את אונו .

בשעה שאתה קורא, ,אינטרוויו" ‏ אל נא תמהר לקבל את הדברים
בצורתם . דע לך , כי השליש מהם מפורסים , השליש -- בדותא . והשאר --
דברים בטלים .

בפטרבורג | מציך

נדפסת
אותם קורם

מכניפ בהם

העורך:המו"ל + י, ל, גולדברג,

60-1198820 18. 1. 10560

4

2 סתסז 1910 הא האסמחתסח הזומקוד0 .
06 אה על ס- זי 0:00 שא ומת קצהק6והה ג
הק וו 1פ91ה450150/ ההזמתסתד0סוב

ו

.₪ .3.4 04ואההסכ 061168 הסח
.קז 1909 הם86ה6]] 1 מדסתהומם ההאחאו ההפקסה
0 007070 .₪ .ה השדהדס הההדהצסחהה מדסם/6 פהאמאת הסדה 5
.000 > ₪ 0א0פתסה
>00ח ופאסנןתפתגסם 5דץהק6 מ"נהמונמחת פ'אזתמקסת 5 1020 108
-006 .4 .ג ,הזיממ6הה קה .0 .1 ,המסצה1סה \. .. .0 :8868618
0 .1 ,060008608 .2 .2 ,הק6הצעם .0.8 (סתסת
מיצית סק 1 .21 .01 ,8088ה106-הפסאל6קסת .11 .11 ,הת ע6תאא .8 1
-הח3 .3 .11 הזומאניסונץ1 .31.11 החסה .4 ה 0מ10קדוחת, 1
0 .ג .11 ,008080880 .0 .01 .008תתה118 .\( .4 ,ההות
-170% .1 .0 ,3168008 .4.4 0020ת עה .4 ,1002808 .0 .9
00 .3-9 0060 ,110000 .4 .2 ,3038
-אז' .11 .19 11018078 .1 ,2875008 1 .11 ,00880 - הקד
. , .קת ₪ הפסאוווז11 .ג .1] (הפסאמ ,
: ו ות מ אהדסות מאופוומת5 דט ₪8 ונוה דססותתון

-08ת. 88 ,.6ק 1 הת0תהסת ₪8 (.6ע 2 פהסי הז 1588 ההא6החהסוד
0 25 .אלמחא .ת01 .קסע א .הס0ת ‏ 07 .חסא 50 .6ע0 3 קחאת
- -חסא 95 .0006 0
-ק70886 480015קה0 .ד 1010 הח 008608

.6088710 הההתקע קאוקע סנלאס

3 קה הצקא ,.16 .ו .47 ההאספטווץו מזקץ6ק6דסה-.0 :965קת 3
."0א805 התה
.6 .1 .8 מה6עה 180

פל"כתבי יהורה. שמיינברג
בצרוף

1 0 1068חזמה0אחת 10

תמונת: המחכר. ומאמר על תולדותיו וערכו הספרותי
מאת 2 פיב מאן. :

0
יצא לא ונמצאה. למכירה' ונשלח לחותמים
הכרך הראשון
(הוצאת האפוטרופסים של יורשי המנוח)

כרך. גדול. בעל "ר"ם עמודים.. פורמט. גדול.. רפוס ופה ומהודר +
המחיר 1.50 ר' בלא בריכה ובלא המשלח.. בעד הכריכה 50 קאפ';
הכרך השני נמצא כעת תחת מככש הדפוס, הפוך הראשון של המחלקה
לבני הנעורים הולך. ונגמר +

האפטרופמים מוסרים את הכרך הזה ליד הקהל העברי, בתקוה ובטחון
שאותו הקהל על ידי השתדלותו להפיץ כתבי שמיונברג ברבים יסיוע ביך'
המתעפקום בדבר להוציא את וממם לפעולה לטובת הפפרות העברית , העניה
כל כך. בקובצים שלמים. של יצירות בחירי סופריה ‏ ולטובת משפחת. הפופר
= המנוח אשר, הכתבים ההם -- ירושתם האחת..,
: המכירה הראשית בהוצאת ‏ מוריה, אודיפה.
האדויפה:
,,10 01175 06608.‏ 080 6ה התמד
.060888 015 0
בת בתו של

הסופר מר,ברימובית':
1 60870066 66 סט ממאאגות את
86 )₪ ד א 6

בל מיני: ספרים ,= כרמיסים ‏ מצוירים , שי
אלבומים ‏ ותמונות ‏ שונות. אפשר להשיג. אצל תו ה
קה 3 1 קל 1 280 0מ ה הד
"ה 1 6 8 7 שה
נובוליפקי .7 , וג נאלעווקי .1 .

" א) רְעִיוןינוסס. ש. נורליק.

נשלחה להחותמים, חוברת ה: של ,השלוח" כרך כ"א (אקטובר).
תוכן הענינים:
1 היופי והבריאות בזמן התלמור (סוף)י
פרופ' ד"ר ש, קרוום.
ח) לא ידעתי ‏ גפשי (שיף)? ‏ | -
אבורהם יבן יצחק,.:
מ) מספר . לוהי. (בקורת).
מ. מ פויטלוון.:.

י) מחשבות ומעשים (111אא).
רני קרוב.

ב) קריקטורות (דרמה. סוף).

יצחק קצגלפון.
ג) אנשי כנסת הגדולה.

יהושץ נוטמאן.
ד) מאחורי הגדר (ציור):,

חנג, ביאליס.
ח) לפני הקונגרס התשיעי (סוף).

ד'ר ד, פאס מאניק,
1) סוסתי (המשך).

מנדלי מוכר.ספרים |

מתקבלת ההתימהעל רע כ ךן

ולמחצית השנה, מיולי 1999 עד יאנואר 1910,
(השנה האחת:עשרה, הכרךך העשרים והאתהור),

וא) ביבלווגרפיה +
אוש עברי,.,

לשנת 1909

המחיר ברופיה ובחוץ לארץ: לשנה 6 ךר,, לחצי שנה 8 ר. , וכפי ערך
זה בכסף חו"ל, --- לזמן. פחות ‏ מחצי' שנה אין החתימה מתקבלת,

את - החותמים . בחו"ל. אנו ‏ מבקשים. לשלוח לנו, = מלבר

המחאת הפוסטא, גם מכתב. מיוחד ‏ שבי יודיעונו. את משלוח

הכסף. ואת: בתבחם המדויקת >

3 הנחות | להחותמים:
א) ארבעת הכרבים (ט"ז, יז ייחוי"ט) של ,השלח" (בכל ברך

שש חוברות) במחיר .8 ךָ,, במקום המחיר הקצוב 18 ר/

--) שני כרכים במחיר 5 ר. במקום 6 ר/ =
הנכתובת למשלוח כספים:

288 2318/0805 ו 8 .קמתאזתותסש .] .]3
.46 600088

.25 6 הזתה ןת 1100
01 ו 8 ת אה
.6 ,011080818 (.[פפטת1)

.5 165 0868801
-הבתובת של - והאדמיניסטרציה:

19.7 זזה יזוס .06008 א 0 ה כ הס

6080108 0 38 )1888180( 084180

הגמנסיה. העברית ביפו
בראשית שנת. תר"ע נפתחת. | |
== המחלקה ההמשות. ==

מתקבלים תלמירים . גם. למכינות -ולארבע' המחלקות ,.
התשלום. במכינה. א' 60, במבינה ב' 80, במבינה ג' 180 פר,
במחלקות 0 פר' לשנה" בער הבאים ‏ באמצע: השנה נערבו על

יד הגמנסיה שערי הכנה תחת השגחת מורי הנמנסיה ,"

₪ מ

הנהלת. הגמנפיה דואגת לילדים = הבאים מחו"ל. להמציא. להם מעקל מזון

והשגחה מובה בהפנסיון ‏ הכללי הנמצא תחת השנתחתה או אצל אנשים

פרטים ‏ הכל לפי דרישות ההורים , הפנסיון עולה בערך 60-50 פר' לחדש
ובער דרישות מיוחדות משלמים לבד.

הוצאת. ,שירח:

מ מו לזבניק: שירים, ,
רוב השירים. (שירים -ליריים - ופואימות) שבקובץ זה הם חדשים..
הספר נדפם ב הד ו.ר, מחיר הספר 1. רובל, עט המשלוח 1,189 ר,
הממכר . הראשי. אֶצל. הוצאת: ,תושיה":
1 הפה 1 ₪ 1 | ה מ ב 080 30 ד

ההתימה על
העתון. חיומי

תלמך )| ה

,הביבליאותיקה

של

ד הומןי

לשנת 1909 מתקבלת מר"ח
בוכ סכ

עד סוף

השנה.

תנאי החתימה עם המשלוח:
א) על העתון ,הד הומן" בלבד (בלי ה,ביבליאותיקה של הר הומן"):

בווסיה: חולו בתו"ל:
ו (ג"פ בשבוע,) (במשלוח יומי.)
לשנח. = --.8 רובל. --.10 רובל. --.18. רובל,
לחצי שנה--. 6‏ , -006, 00
לרבע שנח--, /9‏ , 0 ל
לח' אחד 66 , 8‏ קי ל

ב) על העתון' ,הד הומן" ביחד עם ,הכיבליאותיקה של הד הומן":

ברופיה: בחו"ל: בול
(ג'פ בשבוע.) (במשלוח יוטי).
לשנה - --,10 רובל,|. = 12,600 רובל. 0 רובל
לחצי שגה --5 , 0 0
לרבע שנה 9.50 0 , לה 0 -.
לחדש אחר ₪88- , בי 0

החתימה ‏ על העתון , או על ה,ביבליאותיקה", מתקבלת וק מראשי החדשים
5 עפ"י הלוח הרוסי,

החתימה על ה, ביבליאותיקה" עפ"י מחיר ההנחה הנ"ל מתקבלת דוקא ל א ותם
חדשי החתיטה 1 מ א רת ם החותטים , שעל העתון ,הד. הזמן".

מחיר הדפסת מודעות ב,הד הזמן"--בעד כל שורה פטיט או מקוטה: קודם
הפנים :60 קופקות ; בתוך הפנים 1 ר'; אחרי הפנים 20 ק'י
מחור חלוף האדריס---95 קופקות.
האדויפה:
.0 33031 ]- 00 ],, הואו8ת6

| פערלאג קדימה"; ווילנא.

5 6 -1]880078 00080818ק₪08 870א03008008א9 המההעק0 1 36
א . .הפה .הסההסחסת 2-06 --מואת

- פא בצלאל, זיון: ציעל , טעטינקיים און צוקונפט. פון ד"ר
ו י. ל. לוריא (יפו) >

5 2 8 6% די מוסדים פאר די עקאנאמישע. אויפלעבונג פון ארץדושראל .
5 8 .6000 .13 .13 7. ההק סכ .128808508 188606 סעדי 4 36

= | (1008) האאחע .4 הם-ה ,111890788 מה הותהצתההה 5 36
א ידיעות וועגען ארץ-ישראל.. 5-טע פערבעסערטע אויפלאנע . 8 קאפי,
פארטא 2 קאפ'. 100 עקן, 50 ,2 רוב' מיט פארטא ,
98080 .₪088 א. .1000085 .ג 1י טח .7 6
6 מס .סא 15 .הפא .אפא [') 05 .02ק116 .המצאסל .ה
--.אאהמאס 9576 .888 100
.₪ 100 ;ת80 5 .גתק60ה5ה10] .ג .םע תאמגם ההג 8 28

.*113800785 מ'מ 78ג80 10₪[8פ'ק106קה הומסהסץ התמסתהקת, .9 26
000 05 .א 50 .כ ל--.888 50 .א 9 .קפ ,א 5 האפחך
משסקהומ) <קהתקס1] 1]8668 אמקהעס א הצפק הזזאההק1196> .10 265
: .6 10 .988 100 ,-ח0א 19 17588 . (זמ-1
0 ,₪0 14 11588 .ע 1909/10 גא :בעהה-מקהההסהבו .11 26
-606ת 05 .א 50 .ק 7 .ה90%א8
מיט בעשטעלונגען ווענדען ויך צו: הפה 6 הס 8

סוכן ,,העולם הראשי,
= | למדינת בלגיה בכלל ולעיר אנווערו בפרט
.8 ,ה0מתהץ 00 סמ (26[816) תסדםג ,מהתגם .8

0
המערכת של ,77 2711" בקלן
216],, .60 ,31 שמותע6שתו[0זה .8]8 ,מ61א1

מקבלת חותמים ומודעות בשביל , העולם" בוילנה,
ו9-6-9-8-לויההההדדחדה הד

₪ יושבי מדינות. אוסטריה- אונגריה וגרמניה יכולים לשלוח את
דמי חתימתם על ידי טופסי תעודות"הדואר ‏ (ם80101-ש18ש)
הערוכים על שם כתובת המערכת הנ"ל ומקמצים עו" בהוצאת
הפוסטה..

הניה 50 צסכי הווקעחד 108 כיצפ'ת6 5 ההחמ3

ו

.0600088 300870 קז סו ד9- סא אק סדסו. 0 .3
:ואה ו םה 60,

-878א 5אמא0]1₪7000 ₪2 מתסתסהגא הההטהההת280 .מא6קג .8 .1
.₪ 111 א--11' אפ
זמאןע06 808א110080808 התסתסקאנקה 185 .מהססטתסאנוהו! .₪ .2
.68000'5 180703088 אזיההה זג מאה 38 הזתהק 00 .₪ ותא6ם .0 .8
אק 5אַ0אח1688-11/ 28668 .אוא64תַ0ק0] .0 .4
.715808 80 "זפממהק 01א330080, 0תההנסקם 1195 .58886805 .8] .5
-העה ₪ 1085ק01981 008085 5'ה0ת0 ת050₪1הק/ .>קקטוט .₪ .6
.הת
0006 ז הדצהסנבקסת ,18618
(.א0א0) .תע 58---1881 5 א20001 מימ סוווסוואפת 6סאסהסקמסאדוה. .7
(1728) מ 0שאהסציקוג פ'אמא6מסבה 5דק10ג0 ₪3 8 1קסהכי .ואאקופס .]8
5 הק א 10 ה 80 ות 4 236800818 .800805 .0 .0
000

0605 ,100% 11606, .1 :68 הזחמ ל האוג 008 20ד0 . .10.0
-000 ,180685 .2 ;1 .יז 200018 ₪5 02608 400018 0 מ6מההצס
.04 5 6000085 הוהסונפ'מ6סקת אנקסצסת ₪0 אא
-6006 30170018 0ם אאד5/ג88 הואססנימ)הקתסוה6הם .86805ה28 .₪.11
.תחא 218 110--.11015 ת 085
.0-88 .08 11000₪10-90 0 סקמ הווו8ם 3805 הוטוצוות6עח .12
(.חזעם 2---1) <זתמתקה0 0א0הסקתם+ ה אסצ [ 6וסתפהתזס .18
:1 6 א 0 ע קת
זונס פצהא6הסקת6 שאזמהמההת 28878 מססאאהה הסאד80ת06 .1
את ץד .] .11 08-ה 5א0הס08ק0 .סע 65 168075 המדחזה
64 .צס ₪ מ 0 8 6 1 .1 .0 .צמזגמקה ג .הסמת6קה 05
זזהמה%ה50האסקע .2 1909 05 מלתהס0אנעם "הואקהדס ההאסהסקפם,
0608877 |הההמקפת מתסצסתה 12 0 ('הסת 5ם 88 4) מוההאהמהת
.0 60851020 הסץ הפק 8הסת 685א 5 5אאוו
-6ז ההה) .6 2 ה הסעהסה 88 ,.6עק 4 =ה סי 88 :1508 ההווסאוחתפה
.(.6ע] 3--7025 88 :061700708 .0ְקְתַ0הע110100860-0 .קמם> מתסאי
: .א 25 .ם 1- [ומקתחם מסהמהפקדס האמך

הופהסנוסס ההה תתתהם א קהסהמסקסם סוקהקקצהקסדאה ‏ תסההסאק

.0 .3 ,25ק1016067-. 0 טוק ד 80680₪08ם,. 001 :80600305 -

.1 .א ,98 .ה (הואאה ה-8

-8007=,. עדסדוואס)] :מ81מ600קהה זת888ה3 תח התמהסה אההסתטת 10
,ןע6 8060 0.--‏ 88%ד06060 0ז60%8\אק הקוסא ד9-סהאקסד0א 0זהאסי
.3 .8 ,25 ,380008088

עוווההסקח ‏ 85 מתההעצדססה א הדהףסה 45א מתפשופם
0 .ה .5 הוה 6 05 80008 0-8

(תר"ע-5670 .6232) 1909-1910 גה 5קהה0ה18

ו

-חטו 4 התו609קסח ,.חסו 10 הקההאסתהא 11588
ין 5 .₪0 80.ק 5--.מחם 25 | .600 05 הט 10 -ק 1---.988 10
0 7-כ 90
06 380888 0
.060 ] .ת . ,סווסתוום

₪ 0

.661008018 ₪ האמדמכ 2

-

שנה

| והזבּ|ס'ה]

שלישית

== וילנה, ייב כפלו, תר"ע. ==

9 ,6 בת6אוסא1 מ6ט-25 ,ג א ]1

9 >₪ 5

1909 ,1108608 19-20 ,0 11 הו

, הקונגרס התשיעי יחיה בהמבורג בימי י"ד--י"ם טבת (53/8--35₪1 דצמבר) שנה זו+ |
₪ הועידה החמישית תהיה בהמבורג בימי "א--ייב טבת (₪/--1/4 רצמבר) שנת זו, והפור* :

על הַמְּצְפָה.

ו 9

.

ספת קובנה,
ונקבעה. להיות בחודש זה. : עוררה את הצבור. היהודי מתרדמתו,
וגרמה לוכוחים ‏ עצומים בעתוגינו. או, יותר | מדויק,. למאמרים
חריפים, = למאמרי מחאה נגר מפררי הועירה, ‏ אין מתוכחים
ע'ר הועידה ומטרתה, להיך, הכל -מודים שועירה זו ערכה יוכל
להיות ‏ גדול ‏ מאד, | אולם אופן סדורה של הועירה, ‏ מעשיה
החשאיים של הקבוצה שלקחה לה את העבידה לסדר את הועירה
> ו מ זמי גה אנשים יחידים לפי הוחה ורצונה, = -- כל זה מעורר
חשד גדול והתנגדות. נמרצה..

הצורך. בועידת עסקני-הצבור . היהודים ‏ מורנש וה כבר,
ולא פעם. אחת הוצעו הצעות למלא את הצורך ‏ הזה, אולם. כל
= ההצעות -הללו .לא הפיקו רצון ‏ (מבעלי, היכולת" שלנו. ונדחו,
ופתאם הרגישו. עכשו. בצורך זה גם אותם ,בעלי. היכוּלת* בעצמם
ונגשו. מיד לעבירה. לסדר. ועירת ‏ עפקניההצבור. .ואת מעשיהם
עשו. בחשאי ובסתר, )ער שגם חברי. הדומה ‏ היהודים וחברי
| המועצה בפטרבורג, שעל ידם, לא ידעו מכל. זה מאומה, ונורע
להם' הדבר כליהר -בניהתמותה פשוטים מהעתונים. הכלליים ,. לא
יפלא איפא, שביחור גדל החשר בחוגי עפקני. הצבור בפטרבורג,
ומשם -באות \ המחאות. היותר : חריפות. נגד מעשוָהם של מפדרי
הועירה. מחאה. כוו. נתפרסמה בגליון. 45 :של ,הרוסויט", ובה
= מראים. המוחים על הההכבה המשונה של הוה ודורשים לאחוו
בכל האמצעים, בכרי שישתתפו. בהועירה באי<כחן. של המועצה
שע'י חברי. : הדומה היהודים, של הקבוצות | הצבוריות ‏ הקימות,
של מערבות | העתונים היהודים -וגם של אגודות : קולטוריות,
פרופסיונליות ועוסקות בצדקה, מערידהפרובינציה באות גם כן מחאות,
אולם אין הן חרופות כל כך , קובלות. גם הן, שאין חברי הועידה
נבחרים, אלא \ קרואים מגבוה,-אולם אין. מבצבץ. מהן ‏ אותי החשר,

"וצום . מסדרי * הועידה: לוה פנים . ברעת ו הוהודי
26 . , 5

קונפרנצית תתחיל --. שבת י'ג שבת 59 דצמבר) בשעה הששית בערב +

, שנקבעה | להיות עור בחודש העבר ונדחתה

בועידה הרבנית,

כרצונם וכרוחם , אפשר שזה הוא מפני ‏ שאין יושבי ערי הפרובינציה \
קרובים אצל המעשה ואין ביכלתם לחרור. אל אחורי. הפרנוד ,

הועירה בקובנה ‏ עוררה את תחום המושב, ההתעגנות -
בועיְרה. גדולה. מאד,. הכל. . מרגישום, ‏ שועודה. זו אפשר. שתחיה
הצעד הצבורי. הראשון, שיעשו יהורי ופיה אחרי שנות \ החורבן "
והתהו והבהו' הצבורי . הכל. מרגישים נם כן, שבשעה שנתגלתה.
דעתה. של -האורתורוכפיה הקיצונית באופן בולט כל כך. בועירות.
הרבניות המפורפמות ושעוד. עתירה 5 ולקבל. צורה "רשמית ‏ /
שנקראה לפטרבורג ‏ ע"י המיניסטריום,. צריך ="
שלכל \ הפחות ‏ עסקני הצבור, היהרות = החילונית ברופיה ‏ תניר
את מלתה ואת ררישותיה: בשאלות חיינו הפנימיות, אם ל
אפשר בכל שאלות חיינו, 2

הרגשה זו חוקה כל כך ער שמתגברת היא וצריכה להתגבר % >
על : אותו האי-רצון והחשר,- שמעוררים | מעשי מסררי. הועידה "
ותחבולותיהם. ולא \ עוד : אלא שהמעשים הללו מביאים בהכרח ‏ "
לידי החלטה, שצריך. להשתרל בכל האפשר להפר את מחשבות '
,בעלי-היכולת" להתיצב. לפני העולם החיצוני והפנימי: בתור באי". ).
כחם של והודי = רוסיה, שהטילו את גורלם ביריהם, ואם. נם ‏ "
האגו מסדרי הועירה לוה .למפרע והזמינו מתוך. חוגי מתנגדיהם |
רק מספר עסקנים, ‏ המספיק רק ליפות. את הועידה. והגותן. אמתלא =
להגיר,. שנתאספו באי. כחם של כל הזרמים הצבוריים, כ
שנתקבלו ‏ הן איפא גלויהדעתם של יהודי. רופוה,--אפשר. יהיה >.
בכל זאת להמיעוט להגיד את מלתו. הוא. בכל השאלות וקודם כל
להרגיש,. שאין .לה לועידה יפוידכח מאת יהודי. רוסיה:

אולם לא זה בלבר מחיב."את המכירים בכל. תחבולותיהם
של מסררי: הועידה להחליט | החלטה להשתתף בועידה, = יש "
שועידה תסודר. בזהירות = היותר. גדולה והמסהרים עושים הכל.
שלא יחדרו : אליה: שום. אנשים. והשקפות ‏ שאינם רצויים | להם,
ובכל. ואת מתאפפת הועיהה, = מתחילה ‏ לדון ‏ בשאלות הניתנות, ,
לפניה, והריהי | מקבלת החלטות אחרות ‏ לגמרי ‏ מאותן | שרצו, ,
בהן. ושאפו . אליהן המסררים,: דברי ימינו. בשנים היותר אחרונות"
ברוסיה: יורעות לספר. כרברים האלה; ומסדרי, הועידה. בפטרבורג;

יכולים \ בוראי לוכוך, ‏ מה שאירע, כשנועדו לוילנה, ולמרות
רצונם נולדה האגודה להשגת הזכיות: = +

עכשו אפשר מאד שישונה חזיון. זה, ועירה יהודית, אם
"אפילו ישתתפו בה רק אנשים | מטפר. מאלה. היושבים ‏ בתוך
העם. ומרגישים | בצערו ומבינים את דרישותיו, - - אידאפשר לה
להתרחק . מן החיים. ודרישותיהם, כמו שמתרחקים ,בעלי-היכולת",
שרגלם האחת בוראי = עומרת | כבר מחוץ לעולם היהודים,
ובשאלות חיינו הפנימיות, בשאלות הקהלה וכרומה. ודאי שקשה
יהיה. לועידה יהודית ללכת אחריהם, שהרי לגביהם אין השאלות
הפנימיות הללו אלא ומניות, שעתידות הן להבטל אחרי. מתן-שווי-
הוכיות ,

אותם | המעטים, שהוזמנו כנראה רק לשם נוי, תפקיד
חשוב. יהיה להם להביא את החיים היהודיים * עם שאלותיהם
וררישותיהם העמוקות לתוך הועירה, להניא בערה שלא תוכל
לחשוב. את עצמה ולהחשב ע"י אחרים לבאת-כחם של יהודי

= רופיה, ובשביל זה צריכים הם לבא להשתתף בעבודת הועידהי

או הימתירות / וגיגית רמגי >

הבחירות. אל ועידת הרבנים והועדה הרבנית טהם נגמרו

בכל מקום, הבוררים טרם השמיעו את -המלה האחרונה, ועדיין אין
לרעת את רשימת האנשים שאת. ירם ימלאו לדון ולפתור את
השאלות החשובות, שנקבעו בפרוגרמה, אך ‏ גם עכשו אפשר לנו
> כבר להוציא ‏ משפט על הרוח ה כ ללי, שיהי להועידה והוערה,

<> ויכולים אנו: להוציא מסקנות ידועות ממהלך הבחירות גופו,

| כפי שחוונו מראש עברו. הבחירות. כמעט. בבל מקום
בסיסמה: ,בחרו ברבנים!" ,טובי עפקני הצבור", שגט הם נצטרפו
באופן רשמי להועיחה ולהועדה הרבנית, ושגם בהם אפשר היה
לבחור בהסכם. להצירקולר של המיניסטריום,--=הם נשארו מאחורי

= הגדר, איזה כח חשאי הכריח את הבוחרים להטיל כרורים לבנים

= אותה שארית ההשפעה שישנה. עחיין

/

+

רק להרבנים ולהקרובים להם, ‏ זה היה בח פנימי,
לראשי \ האורתודוכסיה
הרוסית, ‏ ובוחוד | להאדמור"ים ‏ החבדיי"ם בפלכי רוסיה ‏ הלבנה
> ובחבל הצפוניהמערבי: בכלל,---שארית. זו היא היא שפעלה זאת
והנחילה את הנצחון -להרכנים, כרוזים ומכתבים פרטיים נשלחו
מאת ,הרביים" להערים. הקטנות והביגוגיות, במקום שהאדמוריו"ת
שלמת עריין, בהצעות ורמוים על הגחיצות לבחור ב,מקורבים"
ורבנים,
= וצריך להודות, כי הרבה עור לנצחון זה שויון-הנפש. של
הצבור היהודי. אל הבחירות האלה. - בעור שהועיחה הקובנאית,

| אףהעלדפי שאין כחה הרשמי גדול, עוררה בחוני הצבור היהודי

= ענין | רב ותקומת-לב. אולי ‏ יתר. על = המדה, | עוררה. וכוחים

בשאלת הבחירות גם בעתונים, גם בצבור, ורבו הרוצים להשתהף

בבחירות והמוחים! נגד מעשיהם של מסדרי .הועידה, המזמינים.

אנשים. על:פי ‏ שקול דעתם ואינם. נותנים לצבור לשלוח. את באי;
כחו האמתיים, --- בשעה וו לא התענין איש בבחירות הרבנים,
ועסקני \ הצבור = לא מצאו לנכון | להשתתף בהן והשאירו את
המערכה ‏ לרבנים, עד כי בעור גדולה כוילנה / נבחרו ע שרים
| ושנים רבנים, ומתוך עפקני הצבור. לא נבחר אף איש אחר,

יחם זה לא הוה מקרי. הענין ההב שעוררה בתוך הצבור

הועידה הקובנאות הוכיח,: כי הרופק. הצבורי התחיל ‏ שוב הולם

5 יהודי < רוסיה.. כי התרדמה. הצבורית | הממושכה הולבת

> וחולפת.. הצבור. היהודי משתוקק לעבודה. לאומית: מועילה, שואף \

לחחוח ולהתרוממות הרוח, = רוצה: להשתתף בפתרון ו

6 "ד < 2

> העולם 93

ששששאבששבבבבבה נמבםאבאבשבבשבם בהששדם הננ בוא בב נב ישנה ענת בתיקהםבם תק ב/בככ,ינבטב המ ו ב

משלנו,.,

גליון מב

החשובות, אלא . שהעם חושב את הועירה הרבנית והועדה שלה
במעט לענין פרופפיונלי, הנוגע רק להחוג הרכני. עצמו,
עלדפי המפורות הקודמות. רגילים הכל לראות בקומיפיה הרבנית
שעלדיה. מיניסטריום-הפנים מין ועדה דתית, הפותרת רק שאלות
בהלכות נטין וקדושין ויתר המקצועות של הרת היהודית, ולפיכך
נמנעו השררות הרחבות של הצבור להשתתף בה והשאירו את
המקום למומחים ברבר,

ואף על פי שבפעם הואת התרחבו ‏ הגבולים הצרים ‏ של
הועדה הרבנית, וניתנה לה הרשות לרון. ולהורות. לא רק בעניני
איסור ‏ והיתר, ‏ אלא גם בענינים | שבהם. תלוים ‏ גופי' חייני
הצבוריים והלאומיים, : והמיניפטריום יחשוב. את | הועדה ‏ במובן
ירוע למומחית בכל הענינים האלה, לא נשתנה יחם זה, השם
,קומיפיה. רבנית", = בלבד מטביע את. החותם הרבני. על הועידה
והועדה .
והמפקנות ‏ היוצאות מזה הן ברורות. ומסוימותו
הועידה והועדה הרבנית,---תהיה הרכבתן איזו שתהיה-=

נשלחות ונכחרות לא מאת העם, אלא מאת הרבנים והכפופים"

אליהם , , הן נבחרות למטרות מסוימות, ‏ לא לשם פתרון שאלות
צבורוות, אלא לשם פתרון שאלות התיות,

ואין : לה איפא. להקומיסיה הרבנית הרשות: לחשוב | את
עצמה לבאת:כחם של יהודיהרופיה.. החלטותיה
בהשאלות ‏ הצבוריות לא תהיינה אלא גלוי דעתם של הרבנים
והאורתורוכפיה. בלבר.

חובה: מוסרית מוטלת. על הועדה והועידה הרבנית 8

התעמף. בתגא שאינה שלה, והצבור היהודי---חובתו לשמור שלא
תקח לה יפוי?בח שלא ניתן. לה +

הי 0 6 יפוי .

נפתחה הפפיה-של-חורף של ההומה השלישית, ושוב ‏ נשמעו
בה אותן הקריאות והאמרות. היפות ‏ ע'ד. היהודים. אולם הפעם
צערה הדומה,. כלומר ‏ הרוב האוקטובריפטי : שלה, צעד גדול
לפנים: מדברים ‏ בעלמא עבר להצעת חוקים -- לחרש הגבלות
על. היהודים +

טרם שנפתחה הססיה נפוצו ‏ שמועות שונות, שנוטה הרוב
השולט ברומה לשמאל. שמועות אלו גברו ביחוד אחרי שהראתה
המפלגה האוקטובריסטית בהועירה, שהיתה לה זה לא כבר, בעין
פנים נזעמות כלפי ‏ ימין והממשלה ופנים שוחקות כלפי שמאל.
בעתונים נתפרסמו. בשורות ונחמות, | סברות והשערות,. שעומר
לפרוץ סכסוך. בין ‏ הממשלה והרוב של הדומה, שהאוקטובריסטים
מנהלים מוימ עם הפרוגרסיביום,

ימים אחדים עברו אחרי שנפתחה הדומה, ומכל הבשורות
האומלנות . והסברות לא נשאר. כלום , גתיסדה בהרומה פרקציה
חדרשה של ,לאומיים", הדורשת שתהיה ,רוסיה להוסים" ובין יתר
הדברים -- שלא. יושוו היהודים בוכיות, ומהר. ראש:הרוב להביע
את רגשי חכתו לפרקציה זו, ובשנזרמן הדבר לנגוע בשאלת
היהודים, . נראה פופ ברור עד כמה קרובות. הן שתי הפרקציות
זו לוו, 4 0
לא שאלת היהורים בכללה עמדה על הפרק, לא שאלת
שווי-הזכיות הגמור, הכללי, היחה צריכה להפתר באותה. ישיבה,
אלא זכותם של איזו ‏ יהודים בוררים, | במקרים. מיוחדים . זה
היה רק פרט קטן ובלתי חשום +

באחת הקומיסיות של הדומה קפץ מרקוב השני ‏ והציע,

שלא יתקבלו היהורום אל האקדימיה. הצפאות לרפואה, משאלה זו .
- היתה. בעיקרה - לגמרן, | שהרי. על פי חוק. מפורש 6

והוראותיה:

נליון מב ,

פי. מנהגים קדמונים אין מקבלים ‏ יהודים להאקדמיה הצבאית,
אלא שנס קרה ואחד מבית פוליאקוב נתקבל על פי פקודה מיוחדת
מגכוה להאקדמיה, ‏ והשני לו -- הפרובוקטור הוזינברג, ובשנות
החופש נדחקו עור ארבעה יהורים ונכנפו, ,והמון רב" של ששה
יהודים טמאו איפא את האקדמיה הצבאית ,
נסה. בוביאנסקי הק"ר להגן על היהודיםן נסה. להוכיח,
שהיהודים הרופאים, ‏ הכשרים לעבורה ‏ בשעת מלחמה, בשעה
שהם מוסרים נפשם על ארץ המולדת, צריכים. להיות כשרים גם
בשעת שלום,' כשהם יוצאים מהאקדמיה מוכתרים בתואר רופאים,
> ומה גם שכאן הדברים מוסבים על שנים שלשה או ששה יהודים
שאינם = יכולים להזיק לאיש, והמשאלה. המכוונה ננדם נראית
באבזריות. בלתי-מובנה.
דבריו לא הועילו, ‏ ראש האוקטובריסטים. בכבודו. ובעצמו
הרים יד בער הצעתו של מרקוב ‏ השני ואחריו החרו החזיקו
. יתר חבריו, והמשאלה הואת נהקבלה ברוב דעות גדול,
וכך יצאה | האזהרה ‏ הראשונה" של הרוב המושל. בדומה
להכביד את עול היהורים,
ושוב היה מעשה:
נסבו הדברים בדומה על אדות השנויים הצריכים-להעשות
= בבתיההדינין המקומיים ,: וכשהגיעו הוכוחים לשאלת מנוי שופטי-
שלום או בחירתם עלה האוקטובריסט גרים על הכמה וקבל,
על אשר אין בהצעת-החוק סעיף מפורש, שעל פיהו אין היהודים
רשאים לבחור : ולהבחר לשופטי-שלום, = בלי .וראה זו -- אמר
הנואם -- מוטב שלא יראה החוק אור. ולא יצא. לאויר: העולם ,
כל"כך גדול. הוא. האסון,
<< ודעתו. של- גרים לא. היתה הפעם, כנלאה; דעת יחיר, אלא
י רעת בל הפרקציה, שהרי איש ממנה לא מחה כנגד. הצעה זו,
רק קראולוב. הק"ר יצא בכלי עוז נגד ההגבלה הזאת,. המתנגדת,
לרבריו, להנוצריות; להחוסיות , להקולטורה ולהקונסטיטוציה ,
הוא. הגין בכל תוקף \ על עקרי ‏ השויון = הפוליטי
, שמבלעדם אין משטר קונסטיטוציוני אפשרי. ‏ אבל בני
>" נוצ'קוב. מחאו כף. לדברי חברם גרים והסכימו. לו
אלה הם צעריהם הרא שונים של שליטי הדומה בשאלת

היהודים .
5

ערב קרס חַתְשיעי. =

הקונגרס התשיעי
ומשיאים עצות להצירים:
ואו תצליחו. במעשיכם !

עולם. כמנהגו: נוהג: ההכנות אל הקונגרס נעשות כהלכתן,
חצירים רואים את עצמם בבאידכח | התגועה, | שביריהם ‏ ניתן
גורלה. וגורל. ראשיה ומנהליה לשבט או לחסר, \/

ועולם כמנהגו ‏ יהי נוהג: הקונגרס ילך בודאי: בדרך כל
= | הקונגרסים; הצירים ישובו לבתיהם מתוך הרגשה מראיבה, כי התנועה
וראשיה "לא היו בידיהם, וסופרי ישראל יוכחו: בפעם המאה
4 ואחת, כי כל הצעותיהם, הוכחותיהם : ורבריהם נשארים מעבר
. | לחיים,., הכל. נעשה והכל גחלט ע"פ האינרציה וע'פ הקומבינציות

2

מפלגת

מ סמיליאנסקי .

ממשמש ' ובא | פופרי
ככה וככה תדברו,

ישראל באים
ככה וככה תחליטו

4 ו ות גדפל על יסודות ב החפשית +.

> העולם 35 - 8

םמ במנב-בהטנמב. בב-קנ- נגוצם המרדו כנמ םתכ רנ להליקהחרנטשכנהו מו "קש .טכ הפב הממו טיא נ-55 -8-65. 4-צ2-כנב-=-נבמובשצבכ 222 בנ מ טא פב םמ כב רבו חנ בצעמ ב

והאזרחי. , '

ו ער ר ל י ומהי 0 ל כ

הפנימיות השונות, : שאינן נראות ואינן מובנות ‏ להמון | הצירים ,
ובכל ‏ זאת... ובכל זאת קשה לסופר ‏ ציוני לכבוש ‏ את" :
דבריו, ,רוח בטנו יציקהו" ואינ יודע שלו,,. למרות כל נסיונו\
המר, עוד נדמה. לו: אולי. ישפוע. +,
וה,שאלות" הכרוכות בקונגרפ כה רבות וכה מפובכות,
ומהן כה. מראיבות !,., :
רוצה אני בוה לברר מעט או הרבה את השאלות. הנוגעות:" >
לעבורתנו בפלשתונה. ---

א
מרנו פלשתינאי,

הן פלא הוא: הציונים, שכל ימיהם מטפלים הם בעניני
הסתדרות, בשמתחילים ב'עבודה, אינם מבינים את הדרישהי
ההפתדרותית ‏ העקרית , = בגלות בראו ‏ הציונים הסתדרות יפה:
הבינו, כי לב ההסתדרות היא המרכז, ובלי מרכז אי-אפשרית היא
כל עבורה הפתדרותית,. ובארץ"ישראל, | במקום = שמתרכות
העב ורה הצונית ‏ העיקרית, :אין הציונים שמים לב לבראו
מרכז, העבורה הפלשתנאית ,מתרכות" בשבעים ושבע ‏ ידים! צא
וראו : הציונים למיניהם בראו בא'י | המשה מרכזם: הנהגת
האפ"ק, המשרר-הפלשתינאי, הועד-הפועל, הנהגת-גאולה,לשכת-
המוריעין , . .‏ והציונים המקומיים ‏ עור הופיפו את > המועצה-
הפלשתינאית, ויהיו לששה! וכל אחד ממנהלי המרכזים הללו- =
מלך בכיפה, * ויש. בינו ובין חברו ,המושל" חכוחים חמיריים,
עולמיים,

כל זה לא די: המוסדים שנבראו בעמלם של הציונים
והקיימים בעזרתם, כל אחד מהם ממשלה בפני עצמה: הנימנסיה,.
בצלאל, קריתדספר---המופד. הקים ב,מחשבה" .-- כל אחד מיוחר + 9
לעצמו ופונה החוצה אל העם באופן-ישר, 8

וכמה ‏ גרולה הבושה! את עבודתנו המעמה בפלשתינא =
לא יכולנו לרכז במרכז אחד, | שממנו תצא האינציאטיבה לכל 5"
המעשים הפלשתינאים, ולבולם תחיה ממרה אחת, יהיה רוח אחד;

הלוא היינו ערים למעשים כאלה: את האדמה, שמאסו
בה באי-כח המוסד א הציוני האחד, = באו וקנו באוחכת המוסף ‏ .
הציוני השני | את הכספים המוקרשים למוסד. ‏ ציוני אחר שלחו"
דוקא לא ע"י הבנק העברי, בי אם ע'י הגרמני, בכדי שלא יגלה" >
,ודו" של אותו: מוםר לחברו ; האמיגרנט. , ההולך וסובב על
פתחי. כל -ה,מרכזים", | מקבל בכל מקום תשובה אחרת, ‏ (
המתנגדת לפעמים לזו של חברו, או שאינו מקבל כל תשובה +" >!
באי-כח המרכזים הציונים עומדים כזרים ומתננדום זה לוה.,,

כלנו עדים לחזון המחפיר, שכל מוסד ציוני בפלשתִיגא
שולח. את ,ציריו" לחוץ לארץ לעשות אניטציה לעצמו ‏ ולקבל .
נדבות בשביל עצמו, מבלי להתחשב עם מרכז ציוני אחר,., '
הגיע הרבר לידי כך עד שפוף סוף היו אותם : ה,צורים" בעיני
העם ל,משולחים" במהדורה שניה, והעזדה. קמוסדים ‏ הציוניים >
קבלה צורה. של ,שנוררות". 2

מה היו אומרים הציונים, אילו היו, למשל, הבנק-הקולוניאלי | =
או ההנהגה של האוצר ‏ הלאומי. עושים: מעשים על דעת עצמם !
מבלי להתחשב עם רעת הוער-הפועל המצומצם+ או מה היו
אומרים, אילו היו כל חדר-מתוקן. ציוני. או הוצאת-ספרים ציונית
מבקשים עורה בשם. ה ציונות, שלא על דעת מרכז ההפתדרות %
כ אלה היו קוראים :| אנרכיה, ‏ ובא"י. הכל. מותר1

' בא"י אנו צריכים. ל מ/ר כז כתנאי הכרחי. להצלחת עבורתנו,
מו כלפי = ח ו ץ' כן כלפי "פנים ;= בא אנו. מחויבים לקמץ
וקא אוו

4 > העולם -3 ,

ריצנטרליזציה * פרועה, = אנחנו = מפזרים את פרוטותינו | הדלות
לחמשה מנהלים. וחמש ,קנצלריות",: חוב. קרוש מוטל על הקונגרס

לשים. קץ. לחזון : הפרוע.. הזה. ‏ הציונים צריכים. לברא. בא" --
בהשתתפותם ובהסכמהם של חובבי-ציון, | שמנהליהם גם הם
צירי הקונגרס--מ רכו, שבו תתרכז כל העבודה הציונית

בפלשתינה, ‏ וב ל עדו לא יעשה שום מעשה ובלי. ידיעתו לא
יפנה שום מוסד ציוני אל ההפתדרות, אל העם, על רעת
עצמו.,

מאליו " מובן, = שבראש המרכז. הזה צריך. לעמוד איש

הראוי. לאותה .אצטלא,

ואותו ראש. המרכז צריך להיות יחד עם זה גם אחד
מחברי ועד-הפועל. המצומצם ולהבחר. בקונגרס,

כשיברא אותו. המרכז, ‏ יכולים ,מרכזים" : אחרים: מעכשו
להבטל לגמרי, | כמו ‏ ,גאולה", ,לשכת המודיעים", ,המשרר
הפלשתינאי", עבודתם תעשה עייי המרכז. ‏ ועבודת. הועד-הפוע5
תוכל. להמלא ע"י ‏ פקיד. מיוחד, = שליח. הועד האודיסאי, ‏ שלו
דעה מכריעה ‏ בכל. עניניו, 'כמו כן. יכנס: לאותו המרכז. מנהל
האפ"ק, = ובכלי המקצועות של עבודת האפ'ק, ‏ שיש להם אופי
קולוניאלי,. הוא נכנע לדעת המרכז ורק במקצוע הממח רי
נשאר האפ"ק. עומד ברשות ‏ עצמו, אל המרכז נכנסים גם. באי-
בח הישוב. עם דעה מכריעה: אחד- -בא-כח הערים, אחר--בא-

, > כח ‏ המושבות ואחד---באדכח ‏ הפועלים;

צ

\ המרכז. כולל בקרבו: יושב:ראש ומזכירו ואגרונום מומחה,
באופן. כזה יהיו חברי המרכז, שיש להם דעה, שמונה אנשים,
ודעת. הראש שקולה כנגד. שנים,
= תחת השנחתו. של. המרכז. עומדים כל המופדים. הציונים,

| בלפי חוץ'. הם נכנעים לרצונו ופקורתו, וכלפי פנים =- כל מנהל

| של כל מוסד חפשי הוא. בעבורתו,
ואם. יעלה בידי. הקוגגרס. לתקן. את התקון הכביה הזה יוכל
להניד : חלק. גרול. של העבודה הפלשתינאית: עשיתי, 'כי פדר
" העבורה חלק. גרול מן: העבודה עצמה. == |
₪ ב
הקולוניאַל-בנק.
שני בנקים. .יש לנו כיום: = הבנק"האב | היושב . בלונדון
והבנק"הבן היושב. ביפו, . הראשון. אינו עושה כלום ומחזיק את

5 מעותיו: בנירות בטוחים שררלם להזיק ובהלואות לבנקים פרטיים, ,

שאינן תמיד בחזקה הבטחון הגמור. האחרון עושה מסחר: באיי
7 ונותן. הלואות לפבריקנטים. ובעלי נחלאות. ומצליח: במעשיו, ‏ מה
צריכה. להיות איפוא התוצאה ממצב-הרברים הוה+ הבנק"האב
הלאהמצלוח. צריך. למסור את מעותיו. לבנק"הבן המצליח . ואם
השם של קולוניאל"בנק צריך ‏ באירופא -- ישאר השם במקומו
והכספים ילכו לא" ,

בי הבנק"הקולוניאלי במצבו הנוכחי ‏ אינו אלא

,שם --

= על זה אנו צריכים להודות, בין שנצטער על זה, בין שנחדל..
הקולוניאל"בנק לא ית ע שר מעבורתו בחו"ל, ‏ ואף. לא מעשידיות. >

המניות הנמכרות שנה שנה בין קהל הציונים , הבנק-הקולוניאלי,

\ ש,עסקיו" ‏ אינם ‏ מגיעים לקרסוליו של כל בנק מחוזי ל , לפולם
לא תהיינה מניותיו פחורה: עוברת: בשוק"המפחר,

הבנק"הקולונואלי ‏ צריך: להעבור ! את מ רכזוה ואת כל

= | בפפיו לא'י, המניות ‏ הנטכרות. בין. הציונים בודאי ‏ תוסיפינה

>< להמכר,. אם הבנק יעבור בא"י, ואולי תמכרנה. במספר יותר עצום

וה ריוח" שנותנים ה,עסקים" בחו"ל = ותנו. בלו ספק. גם, העסקים
| בארץ, |
והאפ"ק 0 להרחים א אח פעולותיה, חסרון כסף.:

[ % %

ו

גפיון מב
מורגש בכל עבידת האפ"ק. בבירות המעיטו את הפעולות
מחפרון. כסף. וגם ביפו מוכרחים לא אחת ולא שתים, מחמת

חפרון כים, לח דל מהתחלות מועילות מאד להתפתחותי ולהתחוקותו
של היסוד: העברי, ואם יתרבו = הכספים = היסודיים. = באפ"ק,
ירבו גם הפקדונות, היכולים כבר | עכשו בתוך הישוב. העברי

הנוכחי, , להגיע למילליונים,
כי הכספים הבנקיים. שלנו : יכולים להביא. בא"י = תועלת
לעצמם ותועלת לישוב, ‏ מוכיחים | המעשים של האפ"ק, שהם

לע'ע ה מוגב ל ים, והמעשים ‏ האלה הרי יכולים/ להתרחב
ולהתרחב ! למה לא יקח, | למשל, הבנק. שלנו ‏ את הקונצסיה
להוביל מים לירושלום, מה שלקחו פוחרים גרמניים + ולמה לא
יקבל: הבנק את הקונצסיה של בנין מפלת-הברזל. לפורטהסאיד,
מה שנטלו פוחרים. אנגליים, ‏ וכמה קונצסיות כאלו וכאלו מונחות
בחיק. העתיר הפלשתונאי היותר קרוב + ואם לא אל עסקים כאלה
ימשכו הקפיטלים. חבנקיים שלנו. ‏ וימשכו אחריהם. גם. קפיטלים
עבריים חפשיים -- מה תקותנו% בקונצסיות ‏ כאלו, ‏ אם. יקבלן
הבנק, ישתתפו ברצון קפיטלים עבריים. מקומיים ומחו"ל,

מעולם לא פחרתי מפני ‏ ההתחרות ‏ הגרמנית בעבורתנן
החקלאית *), אבל יש ויש לפחד מפני התחרותם. במסחר ותעשיה.
ומי שיכבוש את הפוזיציות הראשונות --- לו תוקל עבודת ההתחרות ,

ובכן, החוב ‏ על הקונגרס התשיעי: להחליט החלטה. ברורה
ונמרצה, שלא יהיו בה פנים לכאן ולכאן, כי: הכספים הבנקיים
שלנו צריכים לעבור לא" במשך שנה אחת למטרה. ו
מטילים חוב על הרירקטוריום של הבנק להפוך במשך השנה
את כל הנירות משנגלים ואת כל הנירות. של הבנקים הפרטיים
ברופיה ל מעות מזומן.

לא פה המקום לברר את אופן. התרכזותו של הבנק בא"י.
זה הוא ‏ ענין: למומחים, ‏ אנכי \ סובר, ‏ כי. הבנק. הקולונואלי,
בהעבירו את מרכזו ליפו, היה יכול לשמש לנו. יחד עם זה אותה
הנקורה. המרכזית, אשר לה אנו מקוים ואשר לה אנו שואפים,
ראש הבנק יהיה: ראש המר כז, שעליו דברנו בפרק הקודם,
וממנו התחלה וממנו תוצאות: לכל המעשים הפלשתינאים ,

ג
הקרן-קיימת.

קרן-קימת לעם ישראל לגאול. את אדמת ישראל!

מיום .שנבראה ‏ הציונות לא היתה לנו | מח שבה כה
מוצלחת. = ומיום שנבראה הציונות לא היה לנו:מלוי של-מחשבה
כה אי מוצלה,

קה"ק היתה יכולה לקבל בעיני: העם צורה של קדושה ן
בידינו היה להביאה למררגת מופד עטמי במלוא הרוחב
והעומק של' המושג הזה,

לגאול את הקרקע ‏ הקדושה השבויה ‏ בידי. נכרים, כמה
קדושה ברעיון הזה! ‏ וכמה יופי ופיוט !: ענין של: ,פדיון. שבוים"
היה תמיד קרוב ללב העם העברי, ואף כי. מ צוה. זו הקשורה
באדמת : ,ארץ?ישראל", שער היום נשארה קדושה בעוני השררות
היותר | החבות של העם, = היא . ק שורה בנימים: דקים אל
הלב , . צריך. רק לרעת איך :לננוע באותם הנימים,

,הם אינם: יכול ים1.., לו יכלו לבאר לעם. את. ענין "

הגאולה היתה כ ל נפ ש ישרל קונה שלשה דולם קרקץ. ,.%

*) אחת משתי אלה אם ה פ ול יי טי ק ה הגרמנית תמצא ענין ברכישת
> הקרקעות בפלשתיגא , אין לנר תקומה. בפניה ,. ומה נועיל בי נ פחד ואם
רק האוניציאטיבה הַפ ר ט י ת תעסוקחבוה, לא תגדל , ואו מקום לפחה, מ
לאונצואטיפה הפרמית הגרמנית. וָש מקומות יותר קרופים ו ּ

/

נליון מב

> העולם 3 , 5

אמר לי פעם בתמימות. קדושה שוב | אחד,. יהודי ‏ וראדשמים
ואוהב = ארץ-ישראל. באמת ,, . ובמימרא זו הרגשתי תמיד בעין
תוכחה קשה לנו, <> לכולנו .+

כן הדבר, אין אנו וכולים!...

התנאי הראשון להצלחת הרעיון היה, ‏ כי ישאר רעיון
ער שיתבגר, ער שיקנה את לב העם +

התנאי השניי: להזהר ולהזהר בו, לעמוד על פירושו הראשון
ולבלי להחליפו * ממצוה | למצוה, למען לא יולד. אף משהו של
השד, ‏ אף צל של מחשבה, כי אומרים לר מות את העם
המאמין .,

והתנאי. השלישי, להעמיד: את התעמולה לשם הקה"ק מעל
כל התעמולה הציונית, להעלותוו למדרגה הכי. רמה ++%

ואולם אנחנו. עשינו את ההיפך !

בעוד שגר עין המחשבה הגדולה מתחמם בלב האדמה,
בקשו הידים הקרות להוציא בעל-כרחו את צמחו החוצה:.,
בעוד הרעיון בחתוליו ‏ בקשו להוציאו למ ע שה, למעשה הקטן,
שחלל את קדושתו. את ה,פרוטות" הראשונות כבר בקשו להוציא
אל השוק! במקום. לשמור. ולהזהר ‏ בקרושת הרעיון --- החליפוהו
עשרת. מונים, ‏ במקום ג אולה רחבה של קרקע -- ,קניות"
קטנמנוות. מידי .עב ר י.ם, הלואות. ל ע שירי יפו לבנין בתים,
ב ית לבצלאל. ומגרשים - לבצלאל. ולגימנסיה, הנקנים ‏ בב עיר
מיהי = ע ב ר-י ם',

עשיריות ‏ ,מחשבות" ומאות = ,הצעות" יצאו לרדוף \ אחרי
רעיון הקהייק, ‏ ושנים רבות לא גדלה: התעמולה. לקה"ק. מזו שלי,,
כל אחר מעשוריות: ,המופדים" שלנו . , , הבינוניות של ,מחשבותינו"

הנשא.,
ואחרי כל. זאת. אנו | מתאוננים: על = שאין ל ב. העם עמנו!
ולמרות כל אלה עוד. גדול הקפם של קה'ק לקחת את לב

> העם, וקרובה הקה"ק' ללב העם יותה מכל שאר המוסדים

הציונים, . הלא ראינו, כשלקח איש חרוץ. ומבין-רבר את גורל

התעמולה של הקה"ק בירו, הלות הרבה במשך שנה אחת,
ואם. לא עשינו לשם = הקהיק עד היום, | נעשה נא. עתה!

נשמור על גפ ש ‏ תנועתנו,
מבקשים ססמאות חרשות מאת הקונגרם התשיעי.

= לנו: חדשות, הרי הישנה בידינו : גאולה תתנו לארץ !
עור לפני ימים ‏ ושנים | דרשנו : לא להוציא את הקה"ק

למעשה; ‏ כל עור לא יצאה ‏ מגדר ההכנה, *כל עור לא רכשה

הון. של חמשת = מיליון פרנק. וכל עוָד. לא רכשה זכות משפטית
בארץ.. צריך היה' לזין. את כל הכוחות להביא את הקה"ק למררגה

אשר כזו +

! והיו. עונים לנו: ער שתצא השמש יאכל הטל את עינינר, ,.

עד שתהיה. לנו מכפת הכסף הררושה, ער שיהיה לנו. החוק ועד

שנוכל ‏ לקנות. כברות. גדולות של קרקע, יבאו הנכרים ויקנו: את

הארמה קמעא, קמעא, ומחיר הקרקע יעלה. ער או פי שבעה,
והנה הגיעו הימים: שיש לקנות ‏ כברות גדולות. של קרקע

(ניפטלוק). ובמחיר יותר. זול" מזה שקנינו את היפירורים". הגיעו

היטום: שתחוקים | הקרקעיים עתידים \ מו כ הח י ם להשתנות. באופן
רצוי לנו ...ואנ עומדים בידים ריקות 1 במקום ה \ן יש לנו

פ רוטות, ואף אותן הפרוטות: פזורות על שבעה ימים ,

= לוא החוב על הקונגרס, התשיעי לההליט : | )
לנגוש

למה

יבות | בלעה. את המחשבה. = הגדולה. האחת ולא = נודע, :בר .
באה אל. קרבה + יִ
חילול הקודש, הריסה בידים גפות מה שהרה וילה. הרעיון

\ מקופת: חקהייק. ער שיגוע ההון- =

לחמשה מיליון ועד שתהי לה זכות :של אישיות משפטית בתורקיה,
חוב מוטל על מנהלי ‏ הקה'ק ‏ לסדר את קופתה בהקדם
האפשרי, ולהפוף את כל רכושה לכסף מזומן, מכל ‏ ה,מעשים"
שעשתה קה"ק עד עתה צריך לאשר רק את קנין המגרשים
לבצלאל ולנוסנסיה ואת כל = יתר ‏ הלואותיה . שאינן יכולות
להגבות. תיכף, ‏ כמו ל,בצלאלי. -- קנין הבית--לחו"צ,.-לאחוותד = %
בית וכו' --- לוקוף על חשבון הבנק הקולוניאלי שיוכל להולמן , -
הקה"ק ‏ תוכל = לגשת ה רק כשתהיה ו
ואז פרשת עבודתה פתוחה ‏ לפניה: לקנות כברות רחבות יִדִים
של קרקע, לחלקן חלקים | חלקים, להכשיר את החלקים לעבורה
חקלאית, ‏ לבנות בית על כל חלק ולתת ‏ בחכירה . חלק וחלק
לחוכר, ‏ אשר יָחכרנו. לתשעים "ותשע שנים , :
את האדמה קונה. הקה'ק באמצעיה הישרים, את החלוקה"-
(פרצלציה) עושה חברה הנוצרה. לכך -- כזו של הכשרת הישוב
מיפודו של הפרופסור ורבורג --- ואת בנין. הבתים עושה האגרר
בנק ע"פ. תנאים מיוחרים אשר יתנה עם הקה"ק. ה
וזאת היא הררך להתפתחות. הישוב החקלאי הזעירי,

(סוף ‏ יבא)

6%

מ. שאַלים,

השאלות הרְיאליות של הַאיקונומיקה היהוּדית,

<> = בפרוגרמות ‏ של. המפלגות. שלנו . תפפה ‏ הפוליטיקו 6
את המקום הראשון, התביעות. והסיפמאות = המדיניות. :לא
מעל - הפרק ;בחיינו הצבוריים. למן. היום ישנתבלטו ‏ דרי החיים -
הלו וקבלו צורה = מוחשית, = יש שפרוגרמות מפלגותיות. -אינן ..
מתאימות אל המציאות = המשתנה, הפושטת צורה ולובשת ‏ צורה
והתובעת. את תביעותיה. היא, אולם אצלנו, = בחיינו, נונור "זה"
הוא. מצוי ביותר, ובסקירה ראשונה קשה לעמוד ‏ על אופיו | של
החזיון. הזה,

מי. איננו. יודע: באיזה מצב ‏ איקונומי | קשה ורע נמצאים,
התגרנים הפעוטים שלנו+ /מי איננו מכיר במצבן. הכלכָלִי = של
העירות שבתהום המושב + ומי מאתנו אינו מכיר, ‏ לבסוף, את
ההרכבה המשונה והבלתי נורמלות של. היהודים במובן ‏ הסוצולי >
והפרופסיונלי +

שבעים וחמשה אחוזים---בעלי מלאכה ותגרנים ושלשה וחצי
אחוזים --- ,פועלים" אגרריים, -- זוהי ההרכבה. ;

עפ" זה צריבות ‏ היו השאלות ‏ הָאיקונומיות:: לתפוס
המקום = הראשון = גם = בפרוגרמותיהן = וגם = בעבורותיהן
המפלגות. שלנו+

אמנם, המפלנות הפרולטריות שלנו: היו עוסקית = בשאלות
אלו,. אבל שיטתן | היתה שיטה. מפלנותית צרח ומוננת מאה,>
זו היחה פוליטיקה. איקונומית, = שלא ‏ הובגה כראוי, פוליטיקה של.'
מעמר הפועלים ערוכה כנגר. הרכוש היהודי, -

אפילו \ האגודות הפרופסיונליות, : שהן. הסתדרייות ‏ טחורות/ = .
של פועלים, ‏ מלאו אצלנו קודם ‏ כל הפקיר פוליטי. ויש. שעסקו !
בפוליטיקניות,. שהביאה לתוכן. התחרות מפלנותית ומ:חמת \ בעה...
השררה. והכבורה. כתוך. קהל .ה<ועלים,. אפילו/ בהסתדרויות: אלו
נרחו השאלות = האיקונומיות,:: אי ספק שתוברחנה | המפלגות.:
הפרולטריות \ שלנו, = כשתשובנה לתחיה;. \ לבקו .לא רק את
השקפותיהן הסיציאליות, אלא ו וכיחור את שמותלהן האיקונומיות ‏ <<

אק

של

/

0

>= העולם 3

גליון מב

שאחזו בהן בחיים היהודים. עד כה, כלומר, עד השנים האחרונות,
גרמו לשלטון המדיניוח התנאים הפוליטיים הקשים. אז ,בימים

. ההם" אידאפשר היה באמת לצעד אף צער אחר בלי פוליטיקה..

אולם לא זוהי הסבה היסורית,
= כשנעמיק ‏ להתבונן אל אותו. החזיון שתארנו, יתברר לנו,
שהגורם העיקרי היה מצבם הפרופסיונלי המיוחר של היהורים +

זוהי סבה טבעית והיסטורית,

בלי עובדיי ארמה | אי-אפשר שההיה'לנו שימה. איקונמית
אגררית ; \ בלי. מעמד נורמלי: של פועלים אידאפשר שתהיה לנו
תנועה של קואפירציות יצרניות וצרכניות, ‏ וגם תנועה פרופסיונלית
חוקה, ‏ שפעולתה תהיה. איקונומית בלבד ; = ובלי מעמר בינוני
מפותח של תגרנים"פעוטים ובעלי-מלאכה לא היתה לנו עד העת
האחהונה, כשהתחיל מעמר זה מתפתח ומתפרר לחלקיו, תנועה

| של ההאגדות לצורך הלואה.

= = יהודי התחום +

שנת 1905 היו לה 95% חברים,

בשנות הששים, | השבעים ובראשית שנות השמונים לא
היה לתנועה הקואופרטיבית באיזו | צורה .שתהיה שום זכר בתוך
הנה למשל נופרה בשנת 1881 בקונמוף פלך
צרניגוב אגודתדמלוה קטנה, שכל הבריה היו נוצרים , משנה זו
עד השנה ל189, יצאו לפי ידיעותיה של יק"א*) מתוך האגודה
6 חברים וחרשים לא באו על מקומם, בשנת 1898 נשתנתה
האגודה לפי התקנות החדשות של שנת 1895 וכבר בראשית
מהם יהודים 9% אחוזים +
בכלל שנת 1898 היא שנת המעבר בתולרות התנועה של
אגודות = המלוה ‏ היהודיות ,‏ משנה זו מתחילות. : אגודות. אלו
להתפתח..

זה בא לא מפני. שנתפרסמו בשנת 15895 תקנות חדשות

יותר נוחות ‏ לאגודות המלוה, תקנות שבטלו את המון. הדרישות

הפורמליות ‏ שהוכרחו האגורות למלא. אחריהן ושכל כך. הכבידו

= עליהן, ‏ אלא מפני--וזהו העיקר--- שבסוף.שנות השמונים ובראשית

התשעים התהילה התעשיה היהורית הפעוטה להתפרר ולהסתעף

באופן ניכר ובולט , . לרגלי השפעתו של משַק-החלופין אברה לה

להאומנות היחודית תכונתה של עבורה בשביל מזמינים יחידים
ויצאה. מגבולות השוק ‏ המקומי. = האומן .היהודי: התחיל מרגיש
צורך. גדול בהלואות,

אנודות המלוה מצאו לפניהן קרקע טובה ופוריה. ההרכבה
הפרופסיונלית .של. היהודים- -5? אחוזים אומנים ותגרנים.-:נתנה
להן את החומר היותר טוב ונאות... מסוף שנות התשעים התפתחו
אנודות המלוה במהירות גדולה . התרבותן ומדרגת. התפתחותן
מראה באופן .ברור, עד כמה גדל בקרב היהודים הצורך בהלואות
פוריות, וכי | מסוגלים הם כבר ‏ ומיכשרים לנהל את \ האגודות

| האלה.

= עובדים = בבתי-חרשת,
= הַהיסטורית המבארת, אם כי במקצת, את החויון, שעד כָה נשתרשה

| אולם מלבר צורה. זו של תנועה: קאופרטובית. -- אגודות
המלוה. -= אין היהורים יודעים עדיין שום צורה אחרת,

דבר זה מבליט את אמתת. הרעיון שהבאנו ‏ לעיל ו סבתו

העוקרית של חויון. זה היא ההרכבה הפרופסיונלית. של יהודי

התחום., במשך עשרות. השנים האחרונות יצאה האומנות היהודית,
התעשיה הפעוטה מחוגה הצר של עבורה בשביל המזמין היחיד
והתפתחה עד "למררגה של עבודה בשביל המון. הקונים והשוקים
הרחוקים, וָבה בשעה לא, קם אצלנו מעמר בריא. של פועלים,
בענפי התעשיה = הגדולה. זוהי הסבה

0 ןר 8 ור 0
0 8 1 6 <1380> .חהת18

31

"בתוכנו. רק = הקואופרציה לצורך הלואות, וקואופרציות : יצרניות
וצרכניות. אינן ידועות אצלנו אפילו במדה מועטת.

אולם אין זאת אומרת עדיין, * שבכלל איהאפשר שתתפתחנה
אצלנו הקואופרציות מן הפוג השני. נראה לי; שכבר עכשו
ישנו הבסים הנכון | לקואופרציות = כאלה. ובמשך הומן עתיר
בסים זה, הודות לתנאים פנימיים וחיצוניים, להתחוק עור יותר,
ואם לפי ההרכבה הפרופיפיוגלית = שלנו מצויה בתוכנו רק
הקואופרציה של מלוה , | הריהי בעצמה. תוכל. להכנים לתוכה
ובתועלת | מרובה אגודות | מהטפום הצרכני, שצריבות, כמובן,
להסתגל. למעמדנו הפוציאקי,

כשנתבונן. אל חיונו = הצבוריים = והכלכליים. בימינו אלה,
עולות לפָנינו = הרבה שאלות איקונומיות. ריאליות,

בדאי הוא: לעמוד עליהן ולבררן בפרטיות,

או

אנסישמיות איקונומית.

אל התחום היהודי | התפרצה האנטישמיות האיקונומית .
זוהי | האנטישמיות | מהמין היותר. גרוע. ומפוכן . פוגרומים --הנם
אסונות, ‏ המתרגשים ובאים ברוסיה ‏ רק מזמן לזמן והולכים ופוחתים
סוף פוף עם התפשטות הקולמורה והפרוגרס, אולם. האנטישמיות
האיקונומות זו היא מלחמה תמידית, -סיסטיממית, מלחמה של יום
יום. כנגד היהודים במקצוע האיקונומי, מלחמה ההולכת ונמשכת
אפילו בהארצות הקונסטיטוציוניות,

ברוסיה | קבלה עתה. האנטישמיות האיקונומית צורה. של
תנועה קואופרטיבית ‏ ריאקציונית, המתנהלת. ע'י ,אגודת העם
הרופי",. האגורה הנזכרת - יורעת היטב, * כי תנועה זו המתנהלת
ע'י כחה ' גדול מאד במלחמה כנגד ‏ היהודים לרחות אותם
ממקצועות-המסחר האחרונים, שעור נשארו בידם,

העתון = המרכזי . של ,האגודה" ה,רופקויה ‏ ונמיה" שואל
במאמר : ,כיצד צריך להכות את היהורים %" | ועונה ברגש של
נצחון ‏ ושביעת הצון:. .הכה נכה את היהודים באופן שנגרום
להם כאב יותר גדול מאשר ע"י הפונרומים המפורפמים, אנחנו
נכה ‏ אותם ע"י. קואופרציות ! = האגודות. הקואופרטיביות > שלנו
הולכות. ומתרבות,. והן תהיינה להז'ידים כפטריות מרעילות" ,

והרברים הללו. אינם רק דברים אנטישמיים בעלמא, זוהי
פרוגרמה של מלחמה, שהכתה שרשים עמוקים ושהיא עלולה להביא,
ואמנם מביאה כבר. עתה, בסכנה את התגרנות היהודית הפעוטה:

ווהו מה שאומר באותו ענין בעתון הפפיציאלי. ,אגורת
הצרכנים" הכהן: מימורינקה, איש. היורע היטב את מצב-הענינים ;
,הזרם הגדול. של. התנועה הקואופרטיבית שבימינו ‏ פגע

קודם כל באינטריסי התגרן הפעוט היותר ענו, | היהודי
הפוגרומים, שהיו לא' כבר, שהרפו את מעמדם של הרבה תגרנים
קטנים, ‏ והעניות = הכללית של הקונה הראשי, ‏ האכר, העמידו
את המסחר. של תחום-המושב בתנאים קשים. מאר,. ובעת הרעה
הואת. לתגרנים ‏ נראה בשוק התחום היהודי מתחרה ענקי. חדש,
שמשך אליו בזמן קצר את עיני הכל ע"י. רבויו המופלג ואמצעיו
החדשים של המסחר הקואופרטיבי, ‏ מסחר בפחורה טובה וע"פ
מחירים. קבועים, היהודי שמתוך התחום חושב את הקואופרציות
לאסון. גדול, נורא הרבה יותר גם מן הפוגרומים, מפני שהפוגרומים
נעשים ברוסיה. פעם אחת בכ"ה. שנים, והתנועה - הקואופהטיבית
הולכת. בצעדים מרודים. אבל. בטוחים ובלי . הפסק. צעד אחר צער
היא כובשת את. השוק, = ובדרכה ,היא נפגשת קודם כל עם
החלויץ, עם התגרן הפעוט. בכבשה את השוק דוחפת הקואופרציה את
חיהודי הצרה ולא עור. אלא שמחבאה אותו. דכוא. גמור, מפני:

]

-:ליון מב

4 > 07 ><

ב ו :

שאין. היהורי = יכול להפהלק מחנותו ‏ הקטנה וללכת לבקש לו
מקומות חדשים בכדי להעבירה לשם , ואי אפשר לו גם לעבור
למקצועות של פרנפה אחרים, 4 באופן זה יש להקואופורציה של
התחום היהודי ‏ שלא. ברצון ‏ ויש = שגם ברצון אופי = אנטשמי
ומהדקת היא עד כדי חניקה. את החבל שקשרו התנאים הכלליים
של חיינו בצוארו של היהודי . אצלנו מערבבים היהורים לעתים
קרובות ‏ את האגודות הקואופרטיבות ‏ עם 4 ,אגודת העם הרוסי",
מפני שהרבה אכרים המשתתפים בתנועה זו: מגישים בקשות אל
השלטונים, ‏ כי ‏ יאסרו על: היהורים. לעפוק. במפחר בסביבתם" *)
וכך מתופדת. ,אִגוְדה. קואופרטיבית" בעירה קטנה. מן העיירה
ילוק, פלך קובנה, למשל, כתב קוריספונדנט בעתונים היהודים
כדברים האלה:
... התחילו מעוררים את ההמון כנגר היהורים, המתפרנסים
על חשבון הקונה ומרבים. יותר מדי במחיר הפהורות, שהם
מוכרים, התחילו. מלעיזים שהיהודים מרמים במרה ובמשקל, שמונים
הם את האכרים. החשוכים וקונים את פחורותיהם מהם בחצי
חנם, ולפיכך צריך ליסר | אגודה קואופרטיבית, ‏ שכל ההבאה
וההוצאה. של העיירה: והסביבה תעבורנה לידיה. אמרו--ועשו.
הכהן. נשא ‏ נאומים נלהבים | בבית-הכניפה, והוכיח, בי רק אז
\ יצליחו: האכרים, אם לא. ימכרו. ולא יקנו דבה מאת. היהודי, וכל
קתולי אדוק, הרוצה לוכות ,בעולם הבא" צריך. לתת את ידו
לאנודה, ,כמוב]---מופיף הקוריספונדנט לפפר---עשו הרברים רושם,
ובמשך שבוע אחד נאסף סכום של עשרים אלף רובל , מענין
היה הדבר לראות, כיצד הביאו אכרות ‏ עניות את פרוטותיהן
האחרונות, בכדי להשתתף בהמפעל העממי הגדול הזה, בשנפתחה

החנות,: מכר הכהן עצמו את. הפחורות. ‏ מ וב הד בר םא ליו,

כי מאז הדלו לבקר בחנויות של יהודים לנמר",
2 דבריו: של = טאמארינקה, | גם היריעה הנ"ל = מילוקי,
מוכיחים באופן ברור למרי עד כמה מסוכנת ליהודים האנטישמיות
האיקונומית, = ביחוד ‏ בצורתה היותר מוחשית | שלבשה בעת
החדשה -- צורת האגודות הקואופרטיביות האנטישמיות,
אגודת העם הרופי מן הצר האחר, והשנאה ליהודים שנשתרשה
מימים קדמונים בלב המון האכרים מן הצר השני, ונוספה עליהם
התעמולה האנטישמית, הנעשית ע"י כל אויבי היהודים, שמספרם

ברוסיח; כ"כ הב, בל זה משמש יפוד חוק להאנטישמיות האיקונומית

של עבשו בצורתה החרשה של אגודות צרכנים, אין זה סור
שהתנועה ‏ הקואופרטיבית האנטישמית מקבלת סיוע וב מאת
השלטון, שהיא פונה אליו ‏ לעתים קרובות בבקשות לגרש את
היהודים ממקום זה או אחר. היינו 8 להביא. בנקל עוברות
הרבה \ מעידות. על סוג: זה של האנמשמיות האיקונומית.: אבי
גם' העוברות שהזכהנו. דיות להוכיח, .5 התנועה הקואופירטיבית
| האנמישמית ‏ יותר | משגרמה לה התפתחות. האיקונומית,. הריהו
תוצאת הומן, ‏ כלומר, ‏ האנטישמיות האיקונומות הנוכחית ברופיה
ניונת יותר' מן | המצב | הפולימי השורר בארץ ומרגשות שנאה
ליהודים. אגודת העם הרוסי, הקלירוקאליות השחירה, והסדרים
השורְרים -- אלה הם המפיצים היותר נלחבים של = רעיון
הקואופרציה האנטישמית החדשה בין ההמון הרוסי. וחלא הרבר
היה צריך להיות להיפך: לא חברי האנודות הקואופרטיביות, ‏ כי
אם | התגרנים = הפעוטים ‏ נלחמים בכל: מקום. כנגד: האגודות
הקואופרטיביות ,- במערב. אירופה פונים לפעמים מרובות' התגרנים
ז

*). עפ"ו מאמרוו של פ,. ברלין +
ו ה 6 6 מ
5 ו - 09 0 .קת

0 -

2₪

הפעוטים- -ויש שבהצלחה- -אל הממשלה בבקשה, כי תהיה להם
לעור במלחמתם כנגד הקואופרציה, | שהיא עומדת על מדרגה
איקונומית וותר נבוהה מן התגרנות הפעוטה, ע"פ טבעה רוחקת
הקואופרציה את רגלי ההגרן הפעוט, ולפיכך מבקש זה האחרון 7
אמצעים מלאכותיים. לעכב את התפתחותה. אבל | הקואופרציה ="
הפרוגריסיבית אינה אוסרת מלחמה - מלאכותית ואינה משתמשת:
באמצעי-אונם | מלאכותיים כנגד | התגרנים הפעוטים. = הריהי
מסתמכת. במהלך הענינים האובייקטיבי ובהתפחחות האיקונומית,

אבל שונה הרבר לגמרי בנוגע אל הקואופרציה האנטישמיה:
היא רואה לפניה קודם כל רק. את היהודי, שהיא רוצה:!
ומחויבת | לדכא אותו בכל האמצעים, הלא זוהי מטרתה +
ה,קואופרציה שלנו תהי יותר = מסוכנת להז'יד מן הפוגרומים " >
זוהי לא' עבורה איקונומית, אלא פוליטיקה של המאה השתורה. *" "
ורוקא מפני שהקואופרציות הן אנטישמיות, מפני שנופרו ע'י. בני-
המאות השחורות,. הנן מסוכנות לנו. פי שנים.. אמנם אמת הדבר,. ,
כי לא תתקיימנה לנצח, ‏ ופופן להתבטל בצורהן של עכשין, +
בשיהיו שוררים בארץ תנאי "חיים יותר מובים וחפשים, אבל עור"
יארכו ימים, = ובין כך | מרעיל. הארס אה האויר,

הרבה שאלות חשובות | מאד מתעורהות במקצוע זה,
האפשר הדבר., כי אנחנו היהודים | נעצור כח להלחם כנגד"
האנטישמיות האיקונומית הואת + וכיצר עלינו לנהל מלחמה זו +"
האם מטוכנות לנו היהודים ‏ גם הקואופרציות ‏ .הפרונריפיביות + '
ולבסוף: = איזה סוג של קואופרציות כבר נמצא. אצלנו, ואיזו
מהן מסוגלים וצריכים להברא עריין על ידינו ומה יכולים וצריכים
לעשות במקצוע זה האורגניזציות . הצבוריות שלנו,

יחיאל יוסף לבנטין.

חישוב.

ררכי
מאמר. שלישי .

הַפְּעַשִיה וְהָאַבָרוּת ,

(המשך מגליון 95--94) .
החלוצים הראשונים | אש התישבו. בא"י החלו להתעסק.
בתעשיות הקשורות בהשתלמות עבודת האדמה, ראשון-לציון היתה
נטועה כרמים, והנדיב אדמונד רוטשילר בנה שמה יקב להפאחת,
אך מפני שלא. היו הכורמים עומדים ברשות. עצמם, כי אם תלויים
ברעה אחרים, מפני שלא חוקו את מצבם ולא בצרו את עמדתם "
על אשיות האגודות ‏ המשותפות, ‏ לכן לא יפלא, כי ‏ ימים רבים ="
עברו ולא ראו ברכה מפרי עמלם, וכ באו אנשים חכמים בעיניהם
והגידו שלשוא כל עבירתם, מפני שאין מקום למכירת היין.
נראה. נא. הצרקו דבריהם. למען תת מושג נכון מהשאלה
החשובה הואת,. נעריך את התעשיה הזאת אל מול עבודת הכרמים
אשר באוסטרליה, יען כי נטיעת גפנים באירופה התפתחה והשתלשלה
משנות קדם, ‏ אבל באופטרליה .עברו רק שנים מועטות מעת
אשר התחילו נומעים נפנים במקומות אחדים, שאקלימם נוח לצמיחת
ענבים, ‏ הכרמים הולכים * ומתגרלים ‏ מאד, התעשיה מתפתחת
ומתרחבת מאד, והיא קונה לה מקום. חשוב. אפולו. בשוקי.אירופה,
בשנת 1881, כלומר באותו זמן שהחלו. גם החלוצים שלנו
לבא. לא"י ולנטוע. כרמים, היו בכל מדינות: אוסטרליה כרמים

על שטח של ח מ ש ה אלפים הקטר,. זבשנת 1908 כבר. בסו )'

0
הכרמום שטח של 91,8 אלפים הקטר, בשנת 1581 קבלו הכורמים
ענבים. ‏ למאכל --- 3,67‏ מיליון . קילו והכונו יותר | מ07?. אלף
הקטוליטר וין; ובשנת 1908 אספו ענבים. למאכל -- 73 85 מיליון
קילו והכינו 984 אלף הקטוליטר ה יין, ‏ גם 980 הקטוליטר. יין-
שרף (צָ0ם6זע) ועוד 11,9 מיליון קילו צמוקים. -- ובאותה שנה
הביאו: מכל. כרמי המושבות שביהורה למרתף. של. האשון-לציון
ה קייש ב'עה מיילי ון קילו ענבים לעשיתדיין.
: הלא נראה בעליל, כי לא רק שמח האדמה לנטיעת גפנים
= | נרל והתרחב. באופטרליה פי. ארבע במשך השנים האלה, כי אם
גם. כמות הפרות נדלה מאד, הודות לאופני | העבודה הטובים
= שהגהינו הכורמים,. אולם אל נשכח נא בי בעה אשר . באוסטרליה
נוסדו בומן ההוא ת חהנותדלנפיונות, בת י- ספר לאגרונומיה
והתגברו פעולות. ה אגודות, -- היו הפקידים, אשר המין
= הנדוב. בנדיבותו, ‏ מירים ‏ לחלוצינו, ולפקירי םכולם היו המתישבים
נכנעים :כ ע בד ים לבעליהם;,,
אוסטרליה אינה מפתפקת בשוקים הפנימיים שלה, כ אם
מובילה את יבולה אפילו לאירופה הרחוקה ממנה במרחק של
0 ימילין. אנגליים, ואמנם בשנת. :188 הוציאה לאירופה
הק 154 הקטוליטר יין ובשנתי 1901--א ר ב ע ים א ל ף הקטוליטר
והרויחה שלשה מיליון פרנקן ובשנת 1908 מכרה ‏ רק בשוק
ו לונדון. ע שרים וששה אלף הקמוליטר! ערכו של כל. יבול
הכרמים בשנת 1908 נחשב למנו של 88,47. מיליון. פרנק
או - - בשיעור הבינוני -- יותר מאלף פרנק לכל הקטר של כרם,
= ואם נפנה לכרמי מושבותינו. נמצא כי. בשנת' 1906 הוציאו
מן ,היקב.: יין למכירה' 9884 הקטוליטר;. כל. הכורמים בראשון-
= = לציון "ובמושבות האחרות. הביאו אל היקב ענבים. בסך- של 6/0995
ימוליון קילו; ובשנה ההיא היה ההי וק של ,כרמל-המזרחי" בסך
של 0 פרנק !,, , (ספר ‏ היובל לראליצ),
3% אמנם מארת אלהים רובצת בנו!,,,
בשנת =-190% הוציאו בכל מקומות תבל סכום "של מאה
ועשרים ואחד מיליון הקטוליטר יין; ובשנה הסמוכה,
כלומר בשנת התרפ"ד הוציאו ממרתף' של ראשון-לציון. ס"ה 86
אלף הקטולימר יין וקוניק. ‏ והלא כל הסבום. ‏ המצער הזה בטל
לא ,בששים" כי אם ב של שה אלפים שלש מאות וששים
לפי נודל הפכום של תוצאות ארצות אחרותן הן כל התעשיה
הזאת היא רק באמת כ טפ ה בים הגדול של כל יונוהתבל 1 +.
: ובכל. זאת. עמדו על ,המפה" הזאת ירענים וחקרנים, וצוחו
צוחיא. וקראו: הוי ואבוי !| אנה נמכור את הסכום הרב והגדול
= הזה 1 ויבאו בעלי טובות וגוייבים ויאספו לאספות ויטכסו עצות,
וכל ,המושבים. בשבט סופר'י: הרעישו את העולם במאמריהם ונוסדו
מופרות שחצים מסחר וחצים נדבה ומהרו למכור: את. הוין בהיזק
| רב מאין כמוהו עד שבשנת התרפ"ה ,נתנה מכירת ‏ היון הפסד
508 אלף פרנק"! --
= ובעת אשר. אוסטרליה מוסיפה בכל שנה, ושנה לגטוע
= כרמים ולהגדיל את התעשיה הברוכה הזאת, באו אנשים ,מבינים"
ונתנו עצות לבעלי-הכרמים ל ע ק ור את הגפנים הטובים והמשובחים
שהמה תפארת לישוב ארצנו, למען. נמוע תחתם תפוחי"זהם מפני
שבמקום אחר הצליחו בנטיעות אורננ'ים, , +
+ לבי השבר בקרבי, בעמדי בין כרמי ראשון-לציון: המהוללים
באמת ‏ ובראותי, איך עוקרים את הנטיעות בלי חשבון ובלי דעת.,,
ורק סבה אחת לחויון המעציב הזה: חלוצינו אחזו רק בענף אחד
של עבורת | האדמה, ‏ ומדריביהם. ומנהליהם. "לא הורו לה את
2 הררך הישרה. באכרות אינטנסיבית *). =

8 > העולם + .

גליון מב

בשנת התרפייה היו בראל"צ' כרמים על שמח של 5895
דונם או 580,5 הקטר והביאו 84,₪ מיליון קילו ענכים או 5860
קילו מכל. הקטר. אז התגדל. הקריזים בכל ענפיההעבורה הזאת,
ובראות הנדיבים, ‏ כי לא יוכלו לבטס את התעשיה הזאת במושבות,
מסרו. את. כל הענין לירי הכורמים עצמם,. והמה יסדו סינדיקט,
שהחל. לנהל. את כל העסק באופן יותר. מוב . לפיבך יש. תקוה,
בי. עתה תתפתח התעשיה החשובה הואת באורח נורמלי. אולם לא
נוכל לרון ‏ על הסינדיקט. הזה מנקורת \ המכמ של רעיון הקואו:
פרציות,. יען כי האגודה. נתיסרה. בתנאים. מיוחדים - וקבלה מאת
רומשילד יקב,- שכמעט ‏ אין רוגמתו בעולם, ‏ הון גדול. ובתי-מסחר
בארצות שונות, אבל אין ספק שעור לא נגמרה התפתחותה של
האגורה הזאת, השתלשלותה הש תלמותה, לכן ‏ נביא דוגמה אחת
המוכיחה. על ערכה הרב של אגורה. משותפת ,

| | בגרמניה היה הרבר.. בעמק. ,של נחל אֶר, | השוטף בין

ההרים ונופל אל הנהר הגדול, נהרדרהוין, --:ישנם כפרים הבים
שבל עבודתם מני. קדם היא עשית הַיין, .לפנ חמשים שנה החלו
להביא. יינות גרועים מפרנציה, ומחירם ‏ היה זול מאר, ‏ ולכן :לא
וכלו בורמי נחל. אֶר להתחחות. עם פוחרי-יין-פרנציה' ולא \ מצאו
להם קונים ליינם המשובח. ובפרט הורע. מצבם בשנת ברכה!
ספים. רב של יין נאסף ביקביהם -- ודורש ‏ אין: לחם !, .. ואז
משלו את המשל : לאיש אשר לו יין. הב -- אין לו לחם+

בנידהנעורים ‏ היו עוובים: את הרידמולדתם ובורחים. לנפשם
לארצות רחוקית למצא להם עבוהה ומזון, ‏ והנשארים. רעבו. ללחם
וידלו: מאד,

תחת השפעת רעיון ההתאגדות | שהחל אז. לחחור לח .

הפועלים. והאכרים, יפדו שלשה אכרים אגודה. משותפת, וזה היה
בשנה 1868,

לא. פה המקום לספר את פרשת עבורתם. ותלאותיהם
המרובות. עד שהתבספה אגורתם. נראה. רק על העוברה שבשנת
6 היו כל כורמי נחל אֶרַ ורוב הכורמים אשר על נהרדרהיין
ומיזל מאוגדים באגודות קואופרטיביות,

כל אחוזת כרם היא רכוש פרטי של כל חבר וחבה, והוא
עובד את כרמו לפי ראות עיניו ולפי כחו. ושכלו; אבל כאשר
יבאו ימי הבציר, אז מחויב. כל חבר להביא. את ענביו למרתפיה
הקהל., הועד של האגירה משלם לכל בורם לפי מכסת . ענביו ולפי
איכותם במחיר, אשר יערך בכל שנה. ושנה. הענכים. יָעבדו
במרתפי-האגודה ‏ תחת ה שגחתם של ייני מומחה ושל
המנהלי הראשי, הנכחר | באספת-החברים.. הם שמים. לב בוחוד
אל טיב היין ומשניחים שיוכן. יין מן המינים המובחרים שכבר

יצא להם מונימין בעילם, המרתפים של \האגודות המה גדולים '

ומרווחים, ‏ בכרי שיהיה -ביכלתם לשמור אה היין בשנת. ברכה ולא
יהיו מוכרחים להוציאו לשוק במחיר נמוך..

ביסוד אגוהתם הנוחו את העיקר שעליו דברנו. במאמר
הקודם: ה ער בות ב לתי מ וגב לת. ולכן הגדילו את מעשיהם,
כן, למשל, בשנת 1908 היו באגודות 11608 -- 178 חבר
ולכולם ‏ רק 150 הקטר כרמיםן האקטיב -- ?88109‏ מרק:
קהן המלואים---94570 מרק; מניות החברים ‏ 8550 מרקן בנונוח

מחלוצי, 1 המית את עצמו. בפרדסו אחרי שנות עמל ותלאה, בי!

נטע לו פרהם של אתרונים ולא ראה ברכה בעבודתו, --- זה הוא קרבן. של
אידדעת תורת החקלאות, ‏ יען כי אין אכר בעולם שיוכל להתקים על נטיע
רך אחר כזה מלבד איוה מיליארדר העושה דכר רק לפי פנמסיתְו.. -- ואפולו
האתרוגים יוכלו להביא ברכה מרוכה אם יהיו שנום-- שלשה עצים לכל אכר,

והפרות יקבצו. מדי שנה בשנה לאוסם ה אגודה ה מש תפ ה שהיא תסדר
| את המכורת בכל תפוצות הנולה + -= ,

4 / / ג

טנב
- :

גליון מב = 2

> העולם <-

. הקהל 188981 מרק; נמכר יין על סכום של 195568 מרק .

ומטעימים אנו עור הפעם, כי רק מאה וחמשים הקמר כרמים
לכל החברים !

את הרוחים מחלקים באופן זה: לכל חבר מחשבים את
מחיר הענבים אשר הביא בשתי השנים האחרונות לפני חשבון המשויה
ומופיפים להסכום הזה את שיעור המניה שלו, והמספר הוה ישמש
לנורמה, שעל פיה יחלקו גם את הרוחים וגם את ההפסרים,
האגודה תשים עינה, כי הכרמים יעבדו בתכלית ההידור וההשתלמות,
בי יזבלו את האדמה כפי דרישת המרע והנפיון; חחברים מקבלים
ע"י האגודות לממכר ולקניה את כל החמרים הטובים. והנחוצים
במקח שוהן. הועד מוזלק את חמרידקלי,. אזוט. ופוספור וכו" כפי

, הדריש לכל חבר וכן את כל המכונות ואת מכשיריההעבודה,- -

(המשך ובא)

-

מְשִירִידחַמָּוֶת.

מ .\. מלפובסקי.

הנה חַנָּ שיר ה הַמָוֶת ,
בְעַלְטָה שִירו אותו, --

יום וְעַתָּה לַיְלָה

לועָג כְּבָר ליום ולמות. + ,
שמש הָיָה בשמים

בָּא שחור ללה ַכפָטּ,
בְלְבִ א חלום דאור הָיָה,
רוח סָתָיו בָּא וָמִיתְנוּ

ּרַח הנָה אָ גי
בָּאָה פּתָאם יד -- קטפת .,

רח הָיָה ו בנז

איהו + מָתִי הַיָה ! מ

צְלְלִים עָטוּ פה מִסְבִיבִי
רוקְמִים. הִמְנוּן -לִיל. למוֶת..+
הנח שָם הלה שחובָה,
צלָלִים נושְאִים מָת בזוית+,

חשָך. ליְלָה. ג בּלְבָבִ
שֶם מִתְלַחָשִים צָלָלִים דם:
ָחִי בקר, הי עָלָב,
הפל, הפל הוא חַלוּם" +..

ְנְכְּסְתָם אל חדרי האפ

לרש ְשְלוּמֶם של ליו
וּרְאִיתֶם הַפְקְרָה היא נּנֶה
ַיתוּמִים, מחָרִישִים דם כּמָלִיו,.+,
וקטרינוסלב.

י. קויפמאן,
צלליוכרף,

(ציור)
(סוף)
:וו

חורף וסתיו משמשים' בערבוביה, = שלג נופל ונמס תיכף >

ומרבה את הבוץ ואת הרפש בחוצות,
ערב . באולם הגדול | שבביבליוחיקה, שחציו מואר וחציו
שקוע בחושך, יושב שמואל ולפניו פתוח ספר עב , איזה רגש נבזה

מנקר. בלבו. בלי = הפסק וכל גופו, רוער. רעירה קלה. הוא אינו =

פוסק מלמשמש. באצבעותיו הקרות בשני | הרובלים שבצלחתו,
שקבלם היום יחר עם הפטורין -- שכר-למור שהגיע לו , רובל
וחצי. הוא חייב שכר-דירה, וחצי רובל נשאר לו+

-- ואח"כ, כשיתם חצי הרובל + רק מוצא אחר נשאר --

להתלות 1+ .+

הוא תומך. בידו את מצחו, וחש בראשו ובעיניו = חמימות
קלה +

-- אתלה --- בוקע = ועולה הרעיון | במוחו והוא. מרגיש .

רעירת-כאב בקדקרו ובערפו.

-- בעליה אתלה.
מעוגו, = בתולה = וקנה ומכוערה ‏ שריח של ולינה. נודף .ממנה
תמיד -- לתלות שם את הלבנים, תרתע פתאום לאחוריה תשליך
אותם לתוך \ האבק ותנוס בצעקת ‏ חלדה: ,תלוי" ,.. אנשים
,תאספו ,‏ ייראו לגשת אליו, ‏ ואז יבוא | השוער -- שוער אינו
ורא: == ויורידו. מתליתו , פניו. יהיו. ירוקים ,:, ,. והגאספים ישאלו.
איש את רעהו: 4 ,מרוע + מדוע +"יואין איש מהם יורע מדוע;
וגם הוא לא ירע או מדוע, | עכשיו, כמדומה, הוא. יורע. כך,
הוא. יודע ,.. פניו ירוקים, לשונו שלוחה, -עיניו יצאו מחוריהן..,
מענין, מה יעשה אבא?,, , והזקנה + -- ,כך סופם של כל אלה
של עבשו", ם, ם,.:.

בשירה שכנגדו בחדר הקריאה ישב איזה איש כחוש
מאד,. קרח., ‏ שרק שירי = שערות לבנות היו = דבוקים. לו אל
רקותיו, ‏ בן-אדם זה לא נח אף רגע. כפעם בפעם ‏ הפיר
משקפיו, נגבם במטפחתו המלוכלכה,. הריח טאבאק מן הקופסה,
שהיתה מונחת ‏ אצלו .על השולחן, . קנח את הטפה השחורה,
שהיתה נתלית כפעם בפעם בקצה חטמו, גהק בקול הם, ‏ הרכיב
את משקפיו .והרים ספרו כלפי האור, ומיד הפיר שוב את
משקפיו,. נגבם, הניחם לתיך ‏ גרתיקם, הריח ‏ טאבאק והוציאם
עור הפעם, גהק והרכיבם על חטמו והתחיל מעיין: בספרו..,

וכשתעלה ולדה -- בתה של בעלת"

2

שמואל התחיל מפתכל בבן-אדם. זה ושומר. את כל תנועותיו, "

הנה הוא. הופך. פניו כלפי העלמה, השקועה בספרה , הוא מעות
את פניו ;‏ כמדומה, שהוא מגהך לה, לא,
כמדומה, שהוא רומז. לה בעיניו. ,+

שמואל ‏ הרגיש פתאום קורבה. גדולה אל האיש הזה. הוא =

רצה לקום, | לקרב אליו, לחבקו, לנשק לו על קרחתו ולאמצו
אל לבו -ולקרוא לו ,חבר טוב !
קומה ונפוצץ את כל השולחנות ואת כל העששיות הללו ונגרש את

כולם מכאן,. את כולם נגרש",

ופתאום תוקפים אותו בחילה ותיעוב, בררר ,,: הוא מסב:

עיניו ממנו ומופיף להרהר בו על אותו שאר-פאה ינשק לו, ,+

בשפתיו, . .. ילחצו . . . מרגיש הוא אותו הרגש, הידוע לו מאד,
רגש של מעיכת. דבר. מאום בין | האצבטות עד כרי התמומוות,

מעיכה לומו להבעים ,.'

אין זה גחוך .>

מה אתה יושב. בטל; רע ="

הוא \ נותן = עיניו = בעששית-האלקטרין ‏ ומפתכל | בה
הסתכלות. ארוכה, ‏ עד שעיניו מתחילות כואבות והוא מסב איתן,
עוצמן : לרגע ופותחן. מיד, וכל האולם ‏ עם הקוראים רוקד כנגדו
מתוך. המון עגולים, קשתות, וחצי-אור מתהפכים לגוונים שונים ,
וכשחזרו האולם עם. קוראיו לפדרם, | נח מבטו על איזה
עלמה שישבה נגדו , כשהרגישה העלמה במבמו הרימה את ראשה
והציצה לתוך עיניו בתחמיה ובמשהו חרדה מפני מבטו הכבר
והמוזר, , , והוא | הופיף להסתכל בה בלי הפפק, ‏ בעקשנות,
להבעים;, .
-- חי, חי, מה מגוחכת היא ! | הֶרִי חטמה הפוך כלפי
מעלה. . . לא, הרי כל פניה הפוכים , ., ואין איש רואה ואון
איש צוחק , ,| ראה, פני כולם ‏ הפוכים ‏ והעששיות. הפוכות,
ו
והוא רוצה להרעים בצחוק, אבל הוא נועור. ‏ ומחשבה
חולפת ‏ במוחו : ,מה זה% אני יוצא מדעתי".,, הוא קם וישב
אל אחך השולחנות החשכים, | שלב את ידיו על ספרו, סמך
עליהן ראשו ונשתקע ‏ בחצידתרדמה. ,.
צלצול עו וחצוף חרר פתאום לתוך אזניו והעביר רעד בכ5
שררתו ובכל אבריו, נשמעה הטררת כסאות ונקישת מגפים. עלדפני
הרצפה. = הוא קם ונגרר. בעצלתים = אחרי המון היוצאים. את
פפרו. החזיר אחרון וגם את כליו קבל אחרון.. הוא לא נחפז,
\ מה לו למהר+ -- חצידרובל, ‏ לא. פחות ולא יותר ,.. בחוץ
היה חושך , עששיות-הגאז משני. עברי הרחוב. נדמו לניצוצות-
אור | תלויים וקבועים בתוך ההשכה, נשב רוח מחוב וכפה את
פניו בלחלוחית קרה + ;
הוא: נתעטף באדרתו ושרך הרכו לאט,
הרחוב. היה ריק, ‏ הוא התכווץ והצטמצם ‏ בתוך החושך
והדומיה, ונדמוז לו פתאום, שהוא אינו כבר בן-אדם, בעל גוף
ואיברים,--כל גופו נצממצם ונעשה נקודה אחת,. נקורה. נרחת,
תועה. בחושך..,---רק. הרוח שהיה מזעוע את שולי-אדרתו. ומטפח
בהם על ברכיו הזכיר לו באיוה אופן ‏ ור ומשונה, שהוא. עדיין
אדם בעל רגלים מהלכות ושאר אברי הגוף.
-- אתלה--בוקע ועולה שוב הרעיון במוחו, והוא מרגיש עור
הפעם את הכאב בקרקרדו ובערפו. לכאורה, קשה ובלתידמוברר
לו דבר אחד -- אותה האימה, שהרגע ההוא מטיל בו. ‏ לבאורה,
"על מה הוא חפ+ על חויו ? הלא אבודים הם כבר!... היום - או

= מחך -- סופו תליה... ובשביל מה צריך. לרחות את הק/% האדם

הגאותן שבו רק נרדם, תרדמה. עמוקה נפלה עליו, וכשיקיץ --
יבוא הסוף לדבר, ‏ יבוא הסוף . לאותה ‏ ההליכה התמירית, הליפת
יו וום, * להביבליותיקה לבוש אדרת. בלויה, יבוא ‏ הסוף ‏ לריח
<< הוזלינה, שהוא מריחו חמש שנים ‏ רצופות:,,---התליה ‏ הכיחית
= | היא,. ועבשו ?. ועכשו -- מרוע הוא חש בקרקרוף,
= סמוך לאחת העששיות. נתקל בסטודנט, שהלך שלובהורוע
> עם אשה צעירה ושוחח עמה כשפניו מוסבות. אל פניה,
0 == הישק לה% -- עלתה שאלה במוחו, ישק,. בוראי ישק; שם
בחושך.

הוא עמר, הפנה את ראשו והשתרל. לחדור לתוך החושך
| שהפתורם,

=- לא, הוא. לא ישק--חזר ותשב: היא תמאן,

ואח"כ ניעור וטפח בפני עצמו: ,טפו, לכל הרוחות! מה

= לו לוה מה. לי ולהם, ‏ לכולם? אנו--תלוי,: והם ‏ נבזים ושפלים',,

5 רגשי זיהום ותיעוב לכל בניההאדם מלאו פתאום את לבו,
א, אלמלי היה. יכול, = היה מעמידם כולם בשורה . אחת ‏ ויורק
להם: . לכל, אחח ואחר בפגיו--טפוו, מפון. טפוו: ואח'כ- -אח"כ--

4

> העקולם -3

נליון מב

עוף השמימהו.. טפוו, | איזו שטות וזרות! פשוט--להוציא את
האקדח, ‏ לשום את לועו אל הרקה, אחת, שתים--והכל נשלם,.

בין כה וכה הגיע למעונו ונכנם החדרה, מוחו היה עיף
וינע, = איזה כאב חר וחותך = עובר בראשו סמוך לעיניו. ויש
שנדמה לו, שהוא מרגיש בצינת-פיו של האקדח על רקתו,

המנורה דולקת על השולחן ומעלה עשן; האב בבר היה
בבית, שני בקבוקי יין+שרף, חתומים עדיין, עמדו על סף-החלון,
דבר זה עורר בו תמהון, אבל הוא לא רצה לשאול דבר --
כלום זה נוגע אליוז הוא פשט את אדרתו ותלה אותה. על
המסמר שבכותל. אח'כ השתטח פרקדן על הספה וכסה בשתי
יריו על עיניו.

-- שמואל --- פנה אליו האב בקול. רך,: שלא כדרכו --
מה אתה שוכב כך% ומדוע אינך. פועד%

-- לא כלום... כבר אכלתיי

-- שמואלייק --- פנה. אליו עור הפעם אחרי שתיקה קצרה,
הוא הרים קצת את יריו והציץ מתחהן על אבא, צורתו וגופו
נראו. לו כ"כ מזוהמים ומעוררים גועל נפש , הפנים הכחושים,
העינים התרוטות, החוטם הארוך והעקום, ‏ שחורו מגיע כמעט
ער לשפתיו, הוקן ‏ העב והמסובך, = הקומה הכפופה. ובגדין
זמעוכים, המכוטים. רבב,.. וגם לעצמי הרגיש רגשהשל-תעוב זה, .
לעצמו---ליוצאידירכו של זה,.. הוא הרק את שתי שורות ‏ שניו
זו לוו, ער שלסתיתיו נתבלטו ושתק.

--- שמואל'יק --- חזר ופנה אליו האב בטון הקודם,

-- מה נטפלת אליץ- -שאל לבסוף בהתרגזותי .

-- מה אתה מתרזף יודע אתת, שמואל, ,יאהרציים" יש
לי, מחר,. כלומר: היום -בערב ומחר, לוכר אבא, ע"ה, יש לי
,יאהרצייט"...

הוא עמד ואחרי רגעים אחדים הוסיף!

ומכיון שיש לי ,יאהרצייט" מחר, הייתי רוצה שתלך עמי
מחר לבית-הכנסה,. י

הוא הפסיק עור הפעם וחבה,

-- נו, שמואל, תלך%

שתיקה,

שמואל, ישן אתה?

שמואל שתק בעקשנות,

-- שמואל! שמו--אל 1 אתה ישן ?

= אונני. ישן.

-- נו, ומה אתה שותק% תלך+

-- למה?--פקעה לסוף עקשנותו של שמואל,

-- כך, רוצה הייתי שתלמודר פרק-משניות לנשמתו של אָבא,

-- נו נו! שמות שבוו!., -

-- שטות, שטות,,. מיד אצלו שטות, וכי: מה איכפת לך+
רבע שעה,..

--אָ.--הוא הפך גופו לצר הכותל,

-- ומה איכפת לך, אם תלמוד פרק-משניות לנשמתו של
וקנך + כלום לא היה זה וקנך + א +

שמואל שתק:

--.נו, תלךף ‏ .

-- הנוחה לי!--קרא שמואל באי-סבלנותו \ ;

-- הניחהו!,. דומה אתה, שאם תתפלל שחרית פעם אחת '
יזיק לך הדברז - התחיל | אבא כועם --- האמין לי: . שאלמלי
ירְעה אמא, שתשתנה כך, היתה מחנקת אותך. ביריה:י.

= = -- אינך. רוצה לגעת כלל בדבר יהודי,---הופוף. אחרי רגעי ‏ =

שתיקה אחדים --- רוצה אתה לכבות לגטרי את הזיק: היהוה". =

נלוון מב

מקמצהקהמשטנ הט סאד שמשמה הנעט קבקרט שבוע ענמו פנש 2 לבנב 5

שבך% שמואל,
בעולם,., .
-- וכי מה הם חייו של האדם? הלא יודע אתה... הלא
למרת, + ,תנא-קמא" שלי,,. מה כתב שלמה המלך, ע"ח%--,הבל
= הבלים,: הכל הבל"..,. אִי, שמואל, שמואל,.,
שמואל: לא הבין ברור את דבריו של אבא; באופן משונה
צלצלו בראשו הכואב, הוא. השתטח שוב פרקדן ונהם באנחה:
-= כתוב,,. כתוב...
יודע אני -- קרא אבא -- כשם שאתה מאמין
מה שכתוב כתורה, כך אתה מאמין גם. בזה. ,קריש" נתן
= הקב"ה! אוי, רבש"עו,
כל אותו הערב = עבר עליהם בשתיקה. | המנורה העלתה
עשן על השולחן, שמואל התהפך מצר אל צר על הספה: הכאב
שחש ברְאשו חזק. יותר ויותר, הוא. הרגיש חום בעיניו, והשינה
נדהה. מהן,. בלבו חש ריקניות,. מרירות. ותיעוב,,. האב ישב על
הכפא והתנמנם, כשהוא נשען על גב הכפא וכשהוא מפשיל מומן
לומן את ראשו לאחוריו.

שמואל! אינך שם לב כלל, היכן אתה נמצא

בכל
לי

ו

רשפים.
ב

(ציוני בקרת)
מדי שבוע בשבוע, ורק לפעמים בהפסקה קצת, מופיעה
חוברת ‏ קטנה בת לייב עמודים" בשם הכולל + ,רשפים", = >
1 הקוראים מן הרור הישן, אלה הזוכרים ומזכירים בגעגועים
= רבים את ,תקופת הזהב" של .ספרותנו, --- מתי היתה תקופה זו +
עדיין לא נקבעו הדעות--מקצתם אינם יודעים כלל. ע'ר מציאות
חוברות אלו, ומקצתם מתאוננים ומתלוננים ,שאין הם מבינים".
ומתוך שברי להם, כי אין זה מפני. ,קוצר המשיג" שלהם, הרי
הם באים לנדף את ,הלשון" ואת ,הסגנון" של ,החדשים",

-

הנה כי. כן נוערו ה,רשפום" (שכבר. הופיעו מהם ל"ר
חוברות) לקהל חד ש שאינו כרוך אחרי הישן, ולא עוד אלא
שמאוין ומקשיב אל. הד החיים החרשים,

ואמנם כבר היתה למימרא | שגורה באהל פפרותנו:

ה,רשפים" -- זהו האורגן הספרותי. של ,הצעירים",
בשעה שאנו קוראים בשם צעירים, הרי עומרים לנגד
עינידרמיוננו, על פי התבניות של הספרות | האירופאית, אנשי-
מלחמה הבאים אל הספרות וכלידמפץ בידיהם להרוס. עולם ישן
| על מנת "שיבנה חדש על מקומו, -לנתץ ולהאביד אלילים כדי
/ | להמליך את האלהים,,.
1 לפני שנים אחדות נשמעה אמנם במחננו ,תרועות מלחמה"
לרגלי הופעת ,הצעירים". אך לא ארכו הימים ו,הלוחמים" נשמטו
* אחד אחד מן המערכה, מפני שראו ונוכחו, כי. אין הורסין את
ההרום , . .
בתקופה הקודמת, ב,תקופת ב בעת שבעולם
= היהודי. עור עמדו איתן כניניהרוח, עוד היה מקום לפתירה, אז
היו גם החלשים שבמשכילים לגבורים, עכשו כשהכל בעולמנו
כה ‏ רופף וכה רעוע, על מה יש להשתער %
ובעולם האמנות שלנו. עחיין. אין: לנו ,אליליםי = נערצים
בעיני העוברים להם, ער כרי לעכב בער הופעת: כשרונות
ים, שאינם. רוצים. ואינם יכולום. להשתעבר. אל הישן,. ובב'/

> העול ם 36

= (הלל" צייטלין, ‏ ,רשפים" ח' חש ,

/7,
11 -/
אין הצעירים צריכים לאחוז בכלי-זין, ‏ כדי לבצר לעצמם או /
להקדוש בעיניהם מקום באהל ספרותנו,

אך מלבר ,המלחמה" יש להם ל צ ע ירים, בתור באיקכת
העלומים, תפקיר נכבד בחיים ובספרות: לחוג את האביב. של
החיים ,

ואמנם זה כמה שנים, מימות פייארברג המנוח, אנו

שומעים בין הצעירים שלנו את הקריאה : ,חיים"! ,חיים 1 אך
סור גלוי הוא, כי הקריאות האלו אינן אלא ,מליצה", האמת היא:

,בי עַלִיזִים אָנִי רוּצָה

להיות עַלִיז- וְאַינִי יָפַל.

בי עליים. אנ אבל =

ית המקהלה

ַנִי פַתַר אֶת הַשְאֶלָה

הָעַתִּיִקֶה : ,הפל הָבֶל".

(יעקב שטיינברג,. ,רשפים" י"ב)

,הרשפים", האורגן של הצעירים שלנו, אינו מצטיין אפוא
ב,רוח מלחמה" או 2-- החיים" --- הסימנים המובהקים של
העלומים -- אבל בכל זאת טבוע. עליו חותם הנוער, וזה עושה
אותו חביב על הקורא,

אין בו אותה ה,רצינות", אותה קמיטת-המצח, אותו כובד-
הראש שאתם מוצאים באורגן אקדימי --- דברים המטילים אימה
ולפעמים גם שעמום על המעייגים בו + --

ה,רשפים", ‏ על פי: תכונתם, נועדו: בעיקרם לרברידש,
וספרות"יפה, ואין להם עסק עם המאמרים בשאלות - החיים. | מה -
שקוראון ,פובליציסטיקה" :
ובכל זאת אנו מוצאים שם מזמן לומן איזה מאמר על.
אדות ,השאלות הארורות" ‏ המנסרות. בעולמנו . המאמרים האלה =
באים, כנראה, | לצאת ידי חובתה של הספרות אל: ה צ'בור, '

מפנו שהבילימריסטיקה של = ,רשפיםי אין לה אלא עולמו של
היחיר עם צערו וששונו, ד
9 ואולם הפובליציסטיקה ‏ של ,רשפים" שונה הרבה מזו
שהורגלנו בה בעתונים וירחונים, ‏ זהו מין. חרש של פובליציסטיקה
לירית, שמצאה. לה מקום אצלנו. בזמן. האחרון,

תכונתה העיקרית של = פובליציסטיקה. זו,
ממעל לחיים ומביטה על העולם כלו מראש צורים, והכלל
נראה בעיניה | כה דל וכה פעוט, או שהיא עומרת מ[ הצרי
ומתבוננת בלענ ומנענעה בראשה: ,מה האמללים עושים".

כל | אלה המטפחים. פובליציסטיקה זו כופרים במציאות
פובליציסטיקה אחרת בעולמנו היהודי שאין בו שאלות עצמיות,
שאפשר וצריך לרון: בהן.

,אם בכלל יש איזה מקום לסופר או למשורר. בון היהורים
הוא רק לעורר את המחשבה ואת הרגש. לצעוק, לבכות א
ולהתחנן: עורו נא שאלו לנתיבות עולם 1, . % :

כך אומר | הלל ציוטלין (רשפים" ח'
היוצרים של הפובליציסטיקה הלירית. בספרותנו,

מובן. מאליו, בי פובליציסטיקה זו אינה מטפלת: בשאלות
קטנות, ‏ אלא חובקת והועות ‏ עולם. = היא: שואלת ורורשת ,מה
למעלה ומה. למטה", ‏ היא שואלת, לא, פחות. ולא. יותר + ,עם '
ישראל לאחר. שחרב - בית-עולמו וגלה מעל. אדמתו ונוטל. כבודו
והועם. זווו. --- ל מה נשאר. בחיים ‏ ,מדוע לא ב חר כמות"

שהיא שרויה

א), אחר מן

= רסיסים | של

כשאני לעצמי מסופקני, ‏ אם ,הצעקות", הבכיות והתחנונים"
מפוגלים ‏ ,לעורר את המחשבה ואת הרנש", | תהבולות אלו
מועילות: אך = לרגע ופעולתן = עוברת ‏ ברגע השני, כרי לעורר
את המחשבה המנמנמת אין די ל ה ב עיית ה, אלא צריך לפתוח
לה חלונות ולהאיר את ההשכה המפילה עליה תרדמה, ואם
חדל הרגש. להיות עו לכל דבר, | הרי צריך להבריאו, לחזקו
ולא לועזע אותו,

הערה זו היא מכוונת גם למאמרו של ברדיוחאי : ,בפעם
המאה" = ((רשפים כ"ז--ב"ט), העושה על הקורא רושם מדכא
לא ב,האמת מארץ ישראל" שגלה הכוהם, ‏ אלא באותו הטון של
מרירות קיצונית שבו נכתבו הדברים,

לא פה המקום לדון בדברי המאמר. הזה, מובטחני, שבר-
יוחאי בעצמו לא ישיא עצה ללמוד ממאמרו. ,הלכות". למעשה
בעניני הישוב: בארץדישראל .

ומצטער אני תמיד על שסופרים. כהלל. צויטלון ובר-יוחאי,
הנדולים ‏ ,בדברי אגדה", שאין מורים מהם לאיפור או להיתר,
נדחקים * דוקא = לרשות ‏ שאינה שלהם ובאים לעסוק ,בנגעים
ואהלות", .,

החיים, וגם הפובליציסטיקה שבהם אינה אלא ,שירה".

והשירים ‏ ממש ש,ברשפים' יש בהם מצוינים -מאד, ויש
בינונים. | אך על רובם הגדול טבוע חותם הפואזיה האמתית,

= > בכלל, כבר העירו על חזיון זה כי ספרותנו החרשה של

העת האחרונה, העניה | במקצועות רבים,: עשירה. הוא ברברי-
שירה, ‏ יש לנו עתה משוררים אחדים, | שאפשר למצא בהם
ניצוצות של כשרון פיוטי בלתיחשביח,

גם החזיון הוה מוכיח על | מצב-הרוחות ‏ בעולמנו היהודי
בזמן. [ח: = אין רעיונות גדולים ושלמים שליטים בלבות, אלא
רעיונות, | לא שלהבת כי אם רשפים.
הניצוצות האלה מפפיקים לשיר. או לציור קטן, אבל אין בהם
די איר וחום בשביל יצירה גדולה ושלמה,

בין המשוררים של ה,רשפים" אנו
צעירים,
יעקב שסיינברג.

גם משורר חרש נגלה לנו "ע'י ,הרשפים", הואמר.יעקב
לרנר. על פי השירים שנדפסו מאת ‏ המשורר' הוה אפשר
להכיר, ‏ כי הוא. נמצא עדיין. ,בון שני. מגניטים": = בין שירתו
' של נורדון עם עתרת-המלים. שכה, ושירתו של ביאליק עם שפעת-
הצבעים שלה ועם השאיפה לצורות-פיוט חדשות.

הביליטריפטיקה ש,ברשפים" אינה מצטיינת ביותר, אף על
פי שאנו מוצאים שם יצירות של סופרים ‏ מפורסמים, אמנם
פוגשים אנו דברים יפים כגון ,בעירה" של שניאור, ,נקטה" של
שופמאן, * אך אין שם יצירה אחת הגונה, שתשאיר על חקורא
רושם בלתי. חולף.

ויש. שם' ציורים וספורים, שבשעת קריאתם אינם גורמים
אפילו. הנאה איסטטית מרובה, ומוטב היה לעולם הקוראים, אילו
לא נבראו,

וגם במקצוע. זה נראו ב,רשפים" שמות מפפרים חדשים,

האחד--מר צ, ], וויינברג -- מנפה לתאר את העולם \ הפנימי
של גבורי אהבה ‏ ממינים שונים, ‏ אפני -התיאור שלו \ אינם

פוגשים שמות' של

חדשים ואינם עמוקים ביותר . אך יש לו לסופר זה טמפרמנט,:

ובוה. הוא. נותן נשמתדחיים לציוריו.
השני--מר.מ, . סמבפקי -- הידוע כבר בפפרות הז'רגונית,
עוסק באידילוות, ‏ ביחס. היהודי. אל. בהמת-הבית שלו (ב ח מהו--

> העולם 3

הידועים לנו מכבר.. ביחוד מצטיינים הם שיריו של"
6

היתה מן המוכןן
5 א

,רשפים" י" או מבקש לו רשמים בממלכת הדומם. (בח ו רף,--
,רשפים" ח), סופר זה מחפש לו דרך חדשה בציוריו --

ראוי להזכיר עוד את המאמרים היפים של הלל צייטלין
(רמב"ם ועודו, = של ברדטוביה, = של מ. י, ברריצ'בסקי. ועוד,
מקצתם--פילופופיה-פיוטית, = ומקצתט--רפרופים. על פני ענינים
גדולים , ,

אין כונתי במאמרי זה לבקר את כל הרברים השונים
שנרפפו ב,רשפים", | מוסר אני לקוראים רק את הרושם הכללי
שעושות החוברות האלו, -- :

העורך של ה,רשפים" הוא דוד פרישמאן, הוא נותן
בכל חוברת = וחוברת תרנום שנים --- שלשה פרקים מספרו של
פרידריך נים שע: ,כה אמר סרתוסטרא",

,הספר הזה,. לפי עדותו' של מחברו, הוא המתנה היותר
יפה שניתנה להאנושיות". | אם יש מי שחילק על זה, במצאו
כי. יש לה להאנושיות מחניתדרוח יפות מזו, הנה בנוגע אל
התרגום העברי של ספר וה אין ספק, | כי הוא אחת המתנות
היותר. יפות לקוראים העברים, מן התרגומים -העברים שנעשוּ
בידי פרישמאן, היותר מצוינים הם אלה שעל פי רוחם וסגנונם
במקוהם קרובים הם אל פגנון הביבליה, כשאתה קורא בספרים
אלה במקורם הלועזי נרמה לך לפעמים, ‏ כי מתורגמים הם מעבריתי
כזה הוא ,קין" של הלורד בירון וספרו של ניטשע, "

זולת התרגום הוה לא נתן העורך משלו מאומה בחוברות
אלו (מלבד פיליטון אחר שנון בחיב' ב'), ובכל ואת הטביע. את.
חותמו. על ה,רשפים" ,

המון של רוב ההברים שנדפסו ב,רשפים" זהו של
פרישמאן, אותה הספקנות, אותו הלגלוג הטמיר, ‏ אותן הלעג
המר,

כל מי שמכיר בטיב עבודתו של דוד פרישמאן בספרותנו
יודע, כי עד היום, זה כשלשים שנה, הוא ,הולך לשיטתו".
הוא רואה בכל רק ,מליצות", הונאת-דברים, דלות. גאה חוסר
בשרון,

אך אם באותם הימים, שבעולמנו היהודי היה שורר. רוח
של שביעת רצון, אפשר היה לו לפרישמאן לבא במאמריו
המל אים מרירות וארפ ולגלות את כל השפלות והכיעור שבמחשבות
ובמעשים, הנה כעת, | בשעה שהעצבות תקפה את עולמנו, לא
נשאר לו לפרישמאן בלתי אם לפרוש לקרן-זוית ולנענע בראשו "
על העולם השומם,

דוד פ ריש מאן נוצר מטבעו, לעמוד בתוך . האופוויציה".
ואולם דא עקא, כי עור טרם נברא בעולמנו ,המרכו" חחוק.
שצריך להלחם כנגדו .,. .
מכְתָּבִים מְתוּרְקִיָה.

4
קושטא.
ה מצב הכ ללי: פתיחת בית:הנבחריםן הספלגות והנשיאות,

בעולם ה יח ודי: עור הפעם פריפקו.---אספות ונאומים,
שונות + -- 7

עם פתיחת בית:הנכחרים מתחילה ש א לת ה מפלגות, =
בית:הנכחרים ‏ העותומני היה ,יח'ד:בדורו, לרגלי חופר<המפלגות בתוכו .
לפתע:פתאם ובהיסח:הדעת נתאפפו. בשנה שעכרה הנכחרים,. רק מפלגה אחת 7
היא שיצֶרה ‏ את כית-הנבחרים, = היא | שהשפיעת | השפעה" "
7 5 , 4 2 5

נליון מב

מרובה ‏ ויחרה על הכחורות, והיא היא | שבראה את הרוב בבית הזה האחרים,
הצטרפו- בעל כרחם על הרוב ההוא, אף על פי שלא הרגישו שום קורפה
רוחנית ומדינית. סוף +סוף, הלא בזכות | ,האחדות והקדמה" גכנסו בתור באוד
כח העם העותומני אל המיג'ליש ומלבר זה חסרו התנאים. הדהושים להתפתחות
מפלגה חדשה, ואלה שלא נספחן על ,האחדות והקדמה" לא מצאו בפיס, ‏ וגם
לא תכנית לוסוד מפלגה אחרת.

רק בעבור ‏ ירחים אחדים, | כשהתחילה שוקעת שמשה של ,האחדות
והקדמה" --- נוסד , האחרר". אבל ימי ,,האחרר" לא ארְכו, במזמה וערמה --
וגם בבגידה --- רצו ראשי המפלגה הזאת לרשת את מקום ,,האחדות והקדמה',
אולם בא היום 18 לח. אפריל ושם ‏ קץ לחייו הקצרום והרעום של ,האחרר"י
,האחדות והקדמה" נשארה שוב המפלגה היחידה בבית:הנבחרים, והכל כורעים
ומשתחוים. לה, והכל שרים לה שירי. הודיה, ונהנים מחכמתה, ליברליותה
וכו וכו' ,

והלא מובן, שבתקופת:הישיבות שאחרי ה:18 לח, אפריל לא עלה על
רעת שום נבחר לברא מפלגה חדשה, שתבדל, לו גם לטובה, ממפלגת ,האחדות
והקדמה", להט חרבו של מחמור:שבקיט פחה, שנצח ב-13 לח, אפריל ושמשל
ממשלה בלתידמוגכלה, סובכה על 0 בעד התפלגות.

עברו ירחים אחדים,

גוף האומה ההורקית , = שהזרעזע כל:כך בירחי האביב, שב למנוחתו.
סור הפחד מפני מהפכת המשמרים, הלאומים הזרים כפפו את גבם והרי הם
נושאים בדומיה ‏ את באבם, שגרמו. להם החוקום, שנתקבלו נגדם בעת:הטכנה,
שמיה המרוניים של תורקיה כל כך טהרו עד שאותו מחמוד:שבקוט פחה
אסף את חרבו. אל נרגה ואפר על שרייהצבא לקחת חלק בחיים המדיניים
להשתתף ,באחדות ‏ ובקדמה",

אומרום, כי דבר נפל בין ‏ שבקיטהפחה וחילמי פחה --- הממשלה --
ובין ,האחדות והקדמה", וזה הוא שהשפיע על ,האחדות והקדמה" שתברין
על עצמה, ‏ שמתרחקת. הוא מענונורפוליטיקה ושתהפך. בין"לילה --- לחברת
> ,מפוצו: השכלה",
: קשה לדעת עד' כמה מן האמת בשמועות האלו ע"ד היחפ בין
הממשלה ,והאחדות והקרמה", ביחור בשעה שבקרב הקבינט מונום עתה לא
פחות מארבעה שרום מחברי ,האחדות והקדמה', אולם זהו למעלה מעל כל
ספק, שתפקורה של המפלגה הואת כימים הבאים לא יהיה אותו, שהיה לה
עד עבשו, ואחר הפמנים היותר מובחקים לשנוי זה הוא יצירת מפלגות חרשות
בבית:הנבחרים. כי ,,האחדות והקדמה" תהי מדונית גם אחרי היותה | באופן
רשמי ,רק" לחברה של מפיצי:השכלה, וחבריה. בבית-הנבחרים יהיו למפלגה
מדינית פרלמנטרית, את זה איגם מכחישים אפילו מגהיגו הטפלגה ,הבלתי
מדינית" הזאת, אבל השפעתה ודאי שתהי פחותה הרבה,

בשבוע האחרון מודיעים ע'ר ופוד מפלגה דמוקרטית (בתורקית: פירקה>
אורעובר), למפלגה זו יש כבר שבועון, וגם ה,יני גזיתה" עומר ברשותה,
בזה האחרון גתפרפמו כרוזה ותכניתה של המפלגה החדשה. שניהם מעוררים
רגשות מעורבים, בתכנית המפלגה אנו מוצאום את הדברים האלה המציונים את
יחוסה של המפלגה הדמוקרטית ‏ להשאלה הביינכבדה בתורקיה: לשאלתי
הלאומיות.

,המפלגה שתתנגד התנגדות גמורה להמפלגה הדמוקרטית הנה המפלגה
הלאומית .)88110081180(---‏ מפני שהמפלגה הזאת היא שעוררה את שאלת
הלאומים, והיא שגרמה שהם נקי ישפך בארצנן,. בית-הנכחרים הבין את השאלה
המורכבה הזאת ואפר - ופוד ‏ אגודות לאומיות, הדמוקרטים ילחמו
"= הלאומיים, ‏ שהכו שרש בעם",

בעיקרום

אולם אין בני המפלגה הזאת. נוראום כ'ב, ‏ כמו שהם מתארים את
עצמם, באותה התכנית ודובר ‏ גם כן ע'ד הגנה על החלשים מפני החוקים,
-על הפועלום ‏ מפני נותניההעבודה - ולהפך, וכו', ‏ ומבטיתה האגודה להלחם
ב, אריסטוקרטיה".

ועוד מפלגה נכראה בשעה טובה ומוצלחת, מפלגה ‏ זו יותר שתקנית
מחברתה , הדמוקרטות" ואוננה מכריזה. בקולי:קולות. ע"ד מלחמתה ושאיפותיה.
: | אבל תכניתה, אולי. הודות לשתקנות זו אינה. ברורה יותר.. לעיע חכל נעשה
במפלגה זו בסוריקסודות, וכל מה שיורעים בקהל. העתונאים והפרלמנטריום
> הוא, כו מפלגה זו תמנה 10 חָבּרום- -בונוהם. רבים ממ שהיו. חברי: ה,אחרר" \
יחה ו ותכנוחה הנה ,הסינתוזה" - שיטות - המפלגות-

> העולם 3 38

האלו | ברור וגלוי הוא: רק. שמפלגה זו תתמוך בחילמי:פחה ותפיל את שרי
,האחדות והקדמה". .

ומלבד שתי המפלגות החדשות האלו נזכה בתקופת החרף לשנ אגפים -
קצוניום : הימניום, | המשמרים, שיראו עתה את קצות<צפרניהם, והשמאליום,
שגם המה ועוזו להופיע בשנה זו על הבמה,

אפשר איפא לקוות, שישיבות בית:הנבחרים יהיו יותר מענינות .מאלו
שבימו:חקיץ,

עב"פ עתוגי קושטא כבר נעשו יותר מענינים, הכרת הצורך במפלגות ‏ <!
חודרת. לתיכם ואחד מן הטתונים, שבימי ממשלת ה אחדות וה קרמה" הרעיש
שמים וארץ על שונאי ארץ:המולדת, החושבים שקיום מפלגות אחרות בצד 2
,האחדות -והקדמה" מביא הועלת למדונח, כותב היום: ,הלא כה. דבריגז ותמידו
תועלת הפרט ותועלת הכלל דורשות שבבות"הנבחרים תהי מפלגה מתנגדת
להרוב,- וכ" +

שקעה שמשה של ,האחדות והקדמה", כך היה אפשר לומר בארץ
מסוררת, שיש לה עבר של חיידמפלגות, ‏ אולם בותורקיה אין להחלוט ולגזור
אומר ע'פ שמועות ואפילו [ע"פ מעשים, לפני ‏ ששה ירחים נדמה לנו, יכו
,האחרות והקדמה" גמרה את פעולתה ותרד מעל הבמה. ופתאום נהפך הגלגל,

אכל איך שיהיה ומצב הרוחות א וגם סימנים אחרים ‏ מוכיחום על ירירת
המפלגה ,אחדות וקדמה".

בימים האחרונים התעוררה שאלת:הנשיאות בבית:הנבחרים,

מי לא יזכור באיזו התלהבות נכחר בשנה שעכרה אחמיד:ריזה ‏ לראש
בית:הנבהרים? כמרנמה, ששום ראש בית:נכחרום ‏ שבעולם לא וכה לבחורה
נלהבה ונהדרה כו ולכבוד | כזה , אחמדיריזה:ביי היה אז לקדוש , לגבור
ויותר מזהו. הוא היה---אחמיד:ריזה, אביה הרוחני של ,האחדות. והקדמה"..,

לא עברה שנה מהיום ההוא, ומעמידים ‏ כבר על הבחירה ארבעה
קנדידטים אחרים---וביניהם אנשים יותר ,פופולריום? עתה מאחמד:ריזה*ב!---

צרוך להודות, שרבים גואשו ‏ ממנן, ‏ אחמיד היזה היה גדול, בהיותו =
בפרים. ובערכו: שם ‏ את ה משורית". שלו, . שהתחיל. במלחמה. נגר. עבדול:חמיר.
הוא היה גדול בעניותו ובצרותוו שסבל, בעת שמה,אילדוז" הבטיחו לו חרים
וגבעות, אם רק שוב בתשובה שלמה... כששב לקושטא, ונחל כבוד:מלכים, =
חשבו חבריו, ‏ שהוא יהיה מנהיגם, ‏ ושינהל ‏ את בית*הנבחרום. = ביך .רמה =
ובחכמה ותרהו 0

אולם התקוות לא נמלאן, בתוה וושב:ראש \ לא עמר תמוף. מעל
למפלגות, ולא תמוד. התיחפ בסכלנות הדרושה לאלה, שלא קבלו את דעחו,

וכך הלכו ופחתו השפעתו ופופלריותו *).,

-

מר פריסקו, ‏ עורך ה,טימפו", האופיציוז של התכם-בשי, מוסיף ,לאכול? ‏ *
את הציונים בכל פה. = 10- עשרה!--מאמרים כתכ נגד הציונום מכל נקודות 85 >
ההשקפה, שמצא. במלונוו ‏ העתיקיםן ‏ ויעורר מתים מקברם, ‏ קרא בשם. את
,התעודה הקדושה" שהעלתה הור == היהורים העותומנום ו,התעודה?!. ==
וזעזע גם את האנושיות העלובה מתררדמתה, . -

אבל לא הועילו כל מופתיו ואפילו ,הצדק, היושר והאמת", שבשמם
הוא קורא מאה פעמים ואחת בכל מאמר ומאמר,

אז קרא אל השוטר:+

חוא אכל קורצה על היהודים ‏ הזרים, ‏ הבאים לכבוש אחת- ממדיגות"
תורקיה +

וגם דבר זה לא הועיל, השוטר לא הבין או לא רצה להבין. :

אז מצא לו מופתים עוד יותר חותבים, %

באחד העתונים היהודים של עירההבירה באה רשימת כספי הקופה ."
הלאומית שנאספו בקופסאות, ויכתוב מר פריפקו מאמר:שטנה במוכן היותר = >
גס: של מלה זוי ויזעק. ,יהודים עליך, תורקיה! בארצך מאספום כספום לטובת |"
מטרה מדינית נפתרה, בשביל לקרע גוף. מנופיך!"

ואי הארון פריסקו יכול לשער שמאפפים כספים לטובת מטרה ,מריגית",
והמאספים אינם נהנים מזה שום הנאה,- ומרהיכ. עוז לחשוד במאפפים...

,ומאמרים מדעיים" כאלה---כך מכנח האד' פריפקו את ,,מאמרון" האלת---
גבתבים, א כמובן בשם. הצדק, האמת והיושר האנושיות ‏ והתעודה!

?) לפי הירועוה > התלגרפוות = האחהונות ‏ בחר אחמר:ריזאיבוי ‏ שנית
לכשו בת הנחל ל 0% המער

8 ' הרושם שהמאמרים האלה עשנ---מובן. מר פריסקו השיג ממש את
<< ההפך ממה ישרצה, אלה שעמרו עד עתה מנגר לציונות, מתחילים. להתענון
בתנועה זו +

והציונום משתמשים. בהזדמנות ‏ הטובה, ועונים ‏ במאמרים ‏ חיוביים,
בצרפתית ‏ ובשפניולית, ‏ על כל ההתנפלויות, ‏ המפירות, והאשמות שמטפל
עליחם * גבור:העט. מה,טימפו". ‏ ולתהלתה של העתוגות היהודית הקושטאית
צרוך להעיר, בי היא מקבלת ברצון מיוחר מאמרים ציונים, והקהל קורא: איתם

| בהתמדה מרובה.

אפשר להצטער. רק על "ש,הטימפו" הוא ה,אופוציוז" ‏ של החכם:בשו,
אותו החכםדבשו, ! שבשנה שעברה - הביע את רגשי. הסומפתיה שלו לתגועת
הישוב ‏ בארץ:ישראל, ושעל כל פנים היה צריך. לעמוד מעל לריבות-מפלגות,

בשביע שעבר נאם התורקי הצעור דו'ולל:נורוגביי, ‏ עורך - ה-86ו46>
סנ[ בקלזב: של הצעירים היהודים : בכלט. ‏ תכן הנאום ‏ היה: ,מה יכולים
היהודים העותומנים לקוות מהממשלה העותומנית, ‏ ולמה זו יכולה. לקוות
מהיהודים". האולם היה מלא מפה לפה, וכולם שמעו בהקשבה מרובה את
הנאום התורקי היפה של העורך. הצעיר. 1
קצור הנאום הזא: לרגלי = קביעת הקונסטיטוציה אפשר לטפל בשאלה
זו באופן חפשי, מבלי שהדבר יעורר חשר, הוא מונה: בהומור בריא את כל
" | היתרונות והחפרונות של היהורים ומזכיר הרך אגב. בשם הציר היהודי מסלוניקי,
שהיחוחי התורקי כשהוא משיג את 15 הפר, הראשונים הוא קוגה לו מגבעת
ובשמרויח את. 15 אלף הפר, הראשונים קונה לו תעורת:נתינות. של ממלכה
זרח,. הנואם מוכיח. שאין לאנטישמיות ‏ כל מקום וכל בסים בתורקיה, . שתמיר
התיחפה\ באופן טוב ליהורים, | הוא מונה את בל המעלות של היהורים בתור
. מהגרים ומתישבים בתורקיה הגדולה, המחכה לידים עובדות. ‏ ביחור יש נוף
אחך בתורקיה,. שימשוך ‏ אליו את היהודים בכח גדול, אין דבר יותר טבעי
= מזה שהעם, שיש לו הפטוריה,. לא יבגוד בה ולא ישנחנה, אבל להוציא מזה
המפקנה, כי ‏ היהודים = חולמים להקים. להם' -ממלכה. .ולהקרע מעל הממלכה
== התווקית--זה יכולים לאמר רק טפשים ואנטישמים,
0 בסוף קורא הנואם ‏ את הצעורים היהודים לעבודה לטובת הלאום
.| היהודי ולטובת ארץ:חמולדת. /
שר הדברים האלה תרגם הנואם גם צרפתית, ויעשו רושם כביר על
| הנאספים, ,

--- בשבוע הבא ינאום דז'ילל נוָרי. ע"ר ,השאלה הלאומית" | בקלוב
היהודי בחזקוי וחברנו ז'בוטינפקי ינאם. ברבע. אחר. --- בקופקונרז'וקי
8 בגמרי את מכתבי, ‏ נתקבלו פה שתי ידיעות חשובות המקימות את

שערותי בדבר ירירת ערכה. של מפלגת ,,האחרות והקדמה".

0 מפריס | מודיעים, כי הד"ר נזים:ביי אחד מראשי ,הועד" התאונן ששמה
> נופדה אגודה. תורקית, ‏ שתלסם. ב,הועד". נזים:ביו חושר את הנסיך סבת:

עבדין, שהוא עומד בראש האגודה, האחרון הכחיש את הדבר, שהוא אומר

להלחם ב,הועד".

מש ל ונוק י' מודיעים: סמנים רבום. מוכיחים כי ,האגודה הליברלית"- -

האחרר---אומרת להופיע מחדש על הבמה המדיניה, מפפרים כי חברו:המפלגה
= הוזאת שגו קצת את הפרוגרמה של הנפיך פבח-עבדין,. מלבד סיחרים. מהמדים
נכבדים -מעירנו | נכנפו למפלגה 4 זו גם כולגרים, סרבים, יונים, יהודים

ואלבנים, בעוד זמן' מועט תקרא המפלגה הואת. לועירה,. המפלגה. עומדת בקשר

עם חבריה מעירההבירה , אומרים,. שלמנהיג האגודת. יהיה ושמעאל קומל, ראש
,האתרר" של השנה שעברה, שער עתה ישב בגולה, ושישוב להשתתף בישובות
== של תקופתהחורף. זה, במפלגה. זו ושתתפו,. כל הצירים, חמודים. בהצורך
= לתת אותונומיה ללאומים הזרים.

% א, חרמוניי

.וו
פלוניקי,
הפולמום בעחונים ההשפניוליים ע"ד הלשון העברית, הציוניות, ה,עזרהי
וחכי'ח ווחוסם אל .בתי:החנוך, אותו הפולמוט, שרברתי עליו במכתבי. הקורם
= לא חדל. עד היום. | מצר אחד עומדום ה;אביניר" ,האיל פואובלי', = המגונום
על הלאומוות היהורית, = ומן. הצך השני---,האימפארסיול", . המחזיק ‏ בשוטת

2

> העולם -3

גליון מב

ההתבוללות, -יתר ‏ העתונים, כמו ה,,לא נאפיאן", שאונם משתתפים במלחמה זו,
מסבירים פנים אל הלוחמים בעד התרבות העכרית, מהללים מאד את ,גן
הולדים" העברי ומשבחום את הרעיון ליפר בפלוגיקי גמנפיה עברית.

טענותיהם של המתבוללים. נגד הלשון העברית גלויות וידועות. הן:
בעת האחרונה הופיע בעתון. ,אימפארסייל" גבור:עט חדש, המעיד. על עצמו
שבקי הוא בכל חדרי הפפרות העברית העתיקה וההרשה, ובכל ואת הוא
מתנגד ללמוד שפת:עבר בבתי:הספר, מפני מה? ,מפני שאין בו תהועלת.
ההמון היהורי בסלוניקי מרגיש יותר צורך בחומריות, ורוחניות איגה נחוצה לו",

והרברים האלה נשמעים באותו מקום, שהשכנים שלנו, חעמים הקטנים,
המוקדוגים, היונים, הכולגרים, האלבנים , מוסרים את נפשם על התנוך הלאומי
שלהם והשפה הלאומית שלהם,

אך הגבור ,הרחמן" הזה עוזב מעט את המערכה והולך לדון בשאלת
תקון המורים והכשרתם למלאכתם, כאן אנו שומעים דברים ‏ של טעם על
אחות חוסר-ההשכלה. כללית ,בין המורים, * על מעוט ידיעותיהם בפרגוגיה,
על שטחיות השקפותיהם ורעותיהם. מורים כאלה , שלא קראו ולא שנו אינם
יבולים, כמובן, לתת חנוך הגון לדור הצעיר, :

כל זה הוא אמת, ועצה טובה משיא פופר ההוא: להוסיף מחלקות
עליונות בבית:הפפר של כי"ח, ושם יתחנכו ויתגדלו המורים העתידים, ואחרי
גמרם את חק:למודם יוכלו לקכל משרות מורים בכל רחבי הממלבה העותומנית,
אך ספק גדול הוא, אם תואיל הקהלה הפלוניקית למפור את חנוך המורים
בודו ח' כו"חוה = ,

טובה-מזו, וקלה לצאת אל הפועל, היא הצעת הפופר ‏ הנ"ל ליפר
שעוריהערב בשביל המורים ללמודי המדעום הנחוצום. לפדגוגים,

לרגלי הופעת ,האויב" ,‏ הנלחם . בעתונים כנגד שלטון העברית
נתעוררו ,,החובבום', שהיו נרדמים ער כה ולא פעלו מאומה לטובתה. עתה
בהריחם ‏ ,סכנה" חקיצו משנתם וקמו להגן עליה ולבצר. לה מקום = בעולמנן
היהודי +

התחילו מפררים שעורידערב. ללמר עברית לגרולים, משתדלים להרחיב
את ודיעות השפה בין הצעירים, דורשים מבתי:הפפר, שולמדן שם עברית במדה
מוובה מאשר עד כה,

באו ונחזיק טובה לסופרי העתון ,אימפארפייל"!

ותל ויותר מתגכרת ההתנגדות * אל תכנית:הלמורים. של ה' כי"ח
בבתי:הפפר שלה, אם עד העת האחרונה היו הלאומיים מתאוננום בסתר על
חברה זו ועל שיטתה בחנוך, הנה כעת הרימו קולם, והעתונום הלאומיים
מביעים. גלוי את חבתם לחברת. ,עזרה" ולמוסדיה ומבכרים אותם על פני
חני"ח: ובתי<החנוך- שלה.

בנלל, החלה דעת:הקהל פה לבקר את מעשיהם של המשפיעים מובה '
על רעת עצמם, העתון ,איל פואיבלו" דן ברותחים את המתבוללים ואת .כל
,המלשונים" ‏ הקושטאים, ‏ המפיצים שקרים על ארות הציוניות, | לא נמנע
העתון הזה לפרסם מאמר גם כנגד חרב הכולל רבי חיום נהום, על אשר אפר
בקושטא לנאם נאומים ציוניום בבתי-התפלה,

ומעורר העתון הזה את חבריו בתורקיה להתאחד ולהגן על עטנ
מפני ‏ ההפתה ‏ האנטישמיות ‏ בעתונים ‏ היונים והצרפתים, ‏ ,עלונו להשתמש
בתחכולות כדי. להמית את תועלת האנטישמיות במדינתנו בטרם גדלה" י

ההתרגזות ‏ רבה | מאד לרגלי מאמריו של אבו זיאה ‏ טבפוק' כנגר
הציוגות, רושם יפה מאד עשה מאמרו של ג. סוקולוב | בעתון = ההשפניולי
,היהודי" בקושטא + ,דברי שלום ‏ ואסת". ה,איל ‏ פואיבלו* * ומר להרפיס
מאמר זה בגליון מיוחד ולהפיצו. בין: הקהלו---

בשבוע שעבר נאם ה' ד"ר לוין מודיני באולם של האגודה ,תלמידי
בי"ח" ע"ד ה, אליאנפ" והיהדות.. בתור חכר הועד המקומי של בה"פ לחברת
כו'ח, הרבה, כמובן , לספר בשבח החברה והגדיל את פעולותיה לטובת
היהודים והיהדות . וסוף דבריו היה, כי כל אלה הלוחמים כנגד חברה וו הם
אנשים שפלים וחסרו-לב +

על דברי הנואם ענה העתון ,אל פואיפילי" במאמר חייף, שכו תאר
את סבות ההתנגדות ‏ למעשה כי"ח מצד. היהודים הלאומיים , הרואים, כה
אוים להמפורת היהודית . ,לא נניח. את נשקנו טידינו, כל עוד' שגראה, כי

החברה מתאמצת להמית. את רוח הלאומי שלנו;: לא נכְבָדר את החכרה , בל

נליון מב

> העולם ==

ומן שלא תבין לבבד את רנשותינו אנו ; נבקר קשה את מעשיה, אם תוסיף
לררוף בבתי-ספרה את הלשון העברית . הגיעה השעה לנו. להשתחרר מהשפעתה
של חברה וו" +

נעשות פה ההבנות לבחירות צירים אל הקונגרס הציוני התשיעי,
אומרים לשלוח מפלוניקי בלבד חמשה צירים, כי מפפר השוקלים עולה פה
ליותר מאלף +

הקנדידטים , שכנראה יבחרו כולם בתור צירים, הם: הד"ה יעקבוון
מקושטא , דוד פלורנטין (העורך הראשי של ה,אביניר"), הפרקליט משה כהן
(העורך הראשי של ה,לא-נאפיאון"), ‏ אליהו לבדטוב. ארדיטי (העורך הראשי
של ה,איל פואיבלי") והפוחר יצחק יהושע .

מקוים, כי האנשים האלה ירעו לבאר בקונגרפ לפני אחיהם את מצבם
החמרי. והרוחני של יהודי תורקיה ואת דרישותיהם מאת הציונות,

יהושע קנטורוביץ,

חג:היובל בקטוביץ. .

העיר קטוביץ בשילזיה העליונה לבשה צורה של חג, פה ושם 'עומדות
בנופיות של יהודים משוהחים בהתלהבות. אפשר להכיר תיכף, ‏ כי הגיגה
+הודית- כאן, הרחו: מתמלא יותר ויותר המון אנשים ההולכים מבית:הנתיבות
העירה , גשום עדויות פאר ואנשים לבושום ,סמוקינגים", ולקראחם יהודים
מלובשים ,קפוטות" כמנהג פולין וצעירים גליצאים בעלי פאות ארוכית.

תושבי העיר יצאו אל החוצות לראות ולהתבונן באנשים הגבדלים
זה מזה במלבושיהם, והמאוחדים ברוח, = בבית:הקהוה ,מונופול" כל המקומות
תפופיםן ‏ נשמע צלצול השפות: אשכנזית, = פולנית, ‏ עברות ‏ ויהודית, ‏ הכל
מדברים בהתלהבות ומספרים על אדות התנועה הציונית ומהלכה. ההמון הולך
ורב: מרגע לרגע, המתואות נעשים צרים. אהד מתוך הקהל משיא עצה ללבת
אל ,קייזרהאף", ששם תהי הישיבה הראשונה, כדי לתפופ. מקומות:מושב.

השעה העשירית, מרכבה באה להוביל את חתני:הוובל מר דוידפון ומר
פינס, ועוד מרכבות --- בשביל יתר הצירים, וכל הקהל פנה ללכת אל ,ק'יור;
האף", ששם קידם בכרכה את פני האורחים ראש ההפתדרות הציונית. בקטוביץ
מר ווינר ביחד עם הועד של ההפתררות,

מר = ווינר מודוע, ‏ כי ממתינים קצת בפתיחת. האפפה, מפני שבעור
שעה קלה יבא מסע שילזי, שוביא מערום קרובות צירום, = שבקשו להמתון
עך בואם,

ואמנם מהרה נראו החטרים משילזיה, שבאו במפע האחרון, ותיכף
נפתחה הישיבה ע"י מר וויגר לקול קריאות ,הירד" ולמחיאות:כפים סוערות,
אל הפריזידיום נתבקשו מר ‏ ל, דוירסון, ‏ מר פ, פונס, ‏ ג, סוקולוב, הדפוטט
שמנד, ה. פרבשטיין, הפרקליט מרגליות, ‏ ל, רוזונטהאל ומר וויטקובפקי,

האולם עושה רושם נהדר, כל המקומות תפופים, | גם. במבואות. עומדים
צירים , שלא עלה בידם למצא מקוםרלשבת, על הקיר תלויה תמונת מנהיגנו
המנוח הד'ר הירצל, על יד הפתח עומדים שלשה ,מכבים', לבושום בגדי
שרר, שנועדו לשרת את נשיא ההסתדרות הציונית מר דור וואלפסון, שמחכיס
לבואו בצפיה מרובה,

עם פתיחת. הישיבה, מביע. היז"ר מר ווינר את צערו ‏ כי הנשיא
וואלפפון לא יבל לבא אל האספה מפאת. מחלתו, ועל מקומו בא המוכיר
הראשי של. ההפתדרות ‏ מר פוקולוב. הידיעה הזאת גורמת צער לחברינו
הציוניים מגרמניה,

מר ווינר ‏ בנאום הפתיחה מצין את ערכה הרב של אספת קטוביץ
בתולדות התפתחות הציונות, מזכיר את הד"ר פינסקר, ‏ וגומר ‏ נאומו בברכה
להגאספים,

אחריו נאם ‏ מר סוקולוב, ‏ שנפגש במהיאות כפים. הוא מברך את
האספה בשם הועד הפועל המצומצם, אחרי כן ‏ הוא. עזבר -אל עגיניידוומא,
ובבקיאות רבה המצויה אצלן הוא מספר את דברי ימי חכת-ציון עד שנתפתחה
לתנועת:עם, הוא מדבר על אדות. הציננות, ‏ שאינה רעיון של יחירים, = אלא
חזיון ‏ הסטורי בחוי העם היהורי,---גאומו נתקבל במחיא ותדכפים במשך רגעים
אחדים רצופים, י

הד"ר קלוווגר בנאומו המרעי המעובה ופה | מוכיח, בי אספת. קטוכיץ היא
| אבן הפנה ו הציוגות המריגות, : ְ

מר וויטקובפקי מברך את האפפה בשם ציוני גרמניהי ּ.
בשם הועד המרכזי של ציוני רוסיה מברך את האספה מר פרבשטיין,

הנואם מתאר את התקופה ההיא לפני חמש ועשרים שנה, יבעת אשר היהודים
חיו רצוצי | נפש וגוף. | מתוך יאוש ברחו יהודים בלי סדרים | מארץ מושבם
וגם,.: מיהדותם, ‏ ובימים ההם באה אספת קטוביץ להזכיר לעם היהוךי את
ארין. אבותיו, אמנם מעט מאר נעשה במשך כ"ה שנים לעמת המטרה הגדולה
שהצכנו לנו, אך הרבה מאר עשינו, אם נעלה על לבנו מה שהיה בעולמנן
עד האספה בקטובוץ. ומפים מר פרבשטיין את -נאימו בברכה, . כי ליובל
החמשים. יהי בידנו לספר מעשים גדולים וככורים שעשתה התנועה. הציונית:

נאמו עוד הפרקליט מרגליות, * הציר שטאנד וחתני-היובל ‏ מר דוידסון
ומר פינס, . ֶּ

החזן הראשי התחיל משורר את ,התקוה", הנאפפים קמו ממושבם, וכל
הקהל "שר יחד .עם החזןי

בזה. נגמרה. ישיבת' הבקר. הנאספים הולכים לפעורת הצהרים, שם ליר
השולחנות נשמעו הנאומים על כוסות:של:ברכה, מר סוקולוב. דבר עכרית
לשמחת. בני:הנעורים שהביעו לו תורתם, הורגשה שמחת:חג. אין כאן. יהודים
פולנים, יהודים גרמנים, ‏ יהודים גלוצאים---אלא ‏ ,יהודים". בשעות. אלו
אתה רואה את עצמך בתוך אטמוספירה חמה וחכובהו

אחרי הפעודה שבו הכל אל האולם, אל ישיבת הצהרום. האולם הגדול
המכיל 15//0 איש, היה מלא מפה אל פה. לפי דברי התושבים, לא ראתה
קטובוץ מימיה אספה רבת:עם כזו, ‏ כל אחה בא לשמוע מה ידובר כאן,

הנואם הראשון היה הד"ר טהון מקראקוי, נואם בחפד עליון, הוא מתאר
באופן מצוין את התפתחות הציונות, ותכן נאוטו המלא ענין יחד עם הצורה
היפה עשו על הקהל רושם אריר, לא היה קץ למחיאות:הכפים,

מר וויטקובפקי מדבר רתת על אהות שיטת ההתבוללות. בגרמניה,

על הבמה עולה הדיפוטט מר שטאנד. מתחול הוא מדבר בקול ‏ גמוך,
אך מעט מעט קולו מתרומם, הולך. וחוקן הולך וחוצב להבות. גם הוא מתאר
את- הטמיעה,. מלגלג: -עליה; מראה. על תמונתה הגלותית: 5

הקהל מקבל את נאומו במחיאות כפים סיערות, 5

לאחרונה נאם עור הפעם מר סוקולוב. הקהל שמע את דברין בהקשבה :
רבה, כאלו ירא לאבד- מלה: שחת מתוך. הנאום: מר פוקולוב ‏ מדבר ע'4
ההתנגשות בין האשכנזים והפפרדים בפלשתינה, ‏ על אדות התקוה להשפיע
על אחינו הספררים. הוא מרגיש, כי כחנו בגו בעצמנו ואין אנו צריכים לחכות
בבל יום לשמועות טובות ולבקש בעתונים "את דברי העומרים מחוץ. למחנגו,
את הידיעות הבאות מקושטא.

אחרי מחיאות:כפים ארוכות נסגרה האספה. הקהל הלך. אל. ה,קומרפי,
אך הבית היה מלא כבר אנשים ‏ עד אפס מקום לכל הבאים. רבים מוכרחום
לשוב לבתיהם, הצעורים מן הפטודנטים משוררים שירי ציון, חד"ר ‏ קלויזנר
גאם בעברית, וַה' א, שטנד נשא נאום בשם הקלוב היהורי, ושוב שירים ונגינות "
וכך עד חצות. הלילה, ו :

הפי
בְּחיינוּ
ציונוּת ,
הלשכה של הקונגרם הת שגעי מפדסטת את הידיעות

האלה : :

מבקשים אנו את אגודית-הארצות, את הפרקציות. ואת
המופדים, שבדעתם להכנס לישיבה ביום 95 דצמבר, כי. יואילו
להודיענו בערך את, מספר האנשים העתידים להשתתף באפפות
אלו, ‏ כרי: שיהי בנְרנו להכין אולמים ‏ ראיים,

עור הפעם אנו פונים בבקשה נמרצח אל הצירים להודיענו,
על פי התבנית שנדפסה בעתונים הצוונים, את ררישותיתם
ל מעונות.. בימים שלפני . הקונגרם יבאו מקרבנו. אנשים. אל >
בית-הנתיבות הראשי בהמבורג, את הפרטים בענין זה

גליון מב

נודוע, ‏ ומפני שבימים ההם חל חגדהלירה ומספר האוהחים יהי
רב מאד, לכן טוב להקדים בשכירת מעון ולרעת את טיבה של
האבפניה +

נאומו של מכם נורדוי ע"ר ,היהודים: במאות הי"ט ‏ וה"כ"
יהיה ביום ד' 99 דצמבר בשעה 9 בערב באולם הגדול של
,הקונבנטגרמן".

ביום א' 96 רצמבר בשעה 8 בערב ברדיוק יערך מחזה:
התגוששות ע'י. חברי האגודה היהו, ית להתגוששות, הצירים של
הקונגרם בתיר אורחים הגונים יכנסו אל האולם על פי הכרטיסים
המיוחרים שלהם, מלבך זה יחולק בחנם משפר רב של כרטיסי
כניפה, כרטיסים אפשר יהיה לקבל בומנם בלשכת הקונגרם, וצריך
רק להודיע את השם ואת הארריפה של המבקש, אחרי המחזה של
ההתגוששות יערך בשביל המשתתפים ,קומרפ" באולם של. ,הגן
הזואולוגי".-= ,

--= הועד המרכזי מבקש : א). שפרוטוקולי בחירות. צירים
להקונגרם יכתבו דוק א באותם הטופסים שנשלחו מאת המרכז
לכל האנורות ושירשמו בהפרוטוקולים ב דיוק גמור מפפר
השוקלים שבכל עיר ומספר הרעות. שקבלו הציר והפגן, -- ב)
| שהאגודות ת מ ה ר נה לגמור את הבחירות ולהמציא את הפרוטו:
קולים להועד המרכזי ולהלשכה המרכוית בקלן .

הצורים שנבחרו ברוסיה להקונגרפ (ע"פ הידיעות שקבל הועד חטרכזי)
רשימה א.
ווינוצא, פ' פודוליח! ‏ אליהז שפיראן סגן ד"ר מ"י גליקסון. = וואסול.

= = קובקאי, פ' יקטרינוסלב : אפרים המבורג ; | סגן יעקב פרסקי , סוסנוביצא, פ'

9

פטרקוב; = אלימלך קליוניץ ,‏ ראוונא, פ' וואהלין: ם. שנקין, יצחק מלמד. דוי
נאיבצי. (ע"י הקבוצה), ‏ יארמולינצי ובאלין (פ' פודוליה): ווסף. קונטורשצים,
סנן. אברהם לרנר, וויטבפק: יהודה ‏ ליב הורוויץ, יצחק סאלאוויין סגנום: ש"ב

האלאפקער, מנחם ואקי
5

באשבנן.
= ברסלוין ‏ ד"ר א, פנדלר, ד"ד ה. שבטלן רווספורג. : ד"ר ל. ויונברגן
המבורג-אלטוגה: ד"ר ג, הלפורן, ד"ר א, קלמוסן קלן: דור ולפסון.
ו באננליה.
דובלין: י. יעקובסן לעעדט. 'י. צימרמן, פ, מ. רפקון, ד"ר ד. פסמניק.

לונדון! פ, מונטופיורי, מנצ'סטר ד"ר ש. דרייפוס.

וומיניה:
בראילה: ד"ר ה. מוסקוביץ; בוטוסני: ה.. שטרוקי
תורקיה.
== םלוניקי: דר ו. יעקבסון, ד. פלורנטין, מ, כהן, א, ם. ארדיטטי, ש, א, כיבך.
אופ טויה.

טפליץ-שונוי: ‏ ד"ר א. קורריין; אוסטריה הפנימית: ד"ר י, מרגליות. אי

"= ביהם, ד"ר ק. פוללק, ד"ר ר. בעער, = ד"ר א. מיללר, ד"ר לי מיול, מרת

ה. פוירשטיין,

אפויקה הדרומית.
גלול יוהניסבורג: דוד ולפפון, מרת פ. ולפסון, ד'ר ביסירר, ד"ר כבוליס,

= = ך"ר א לשינסקי, ‏ מרת לשינפקי, ‏ ד"ר א, פרירמאן, ‏ ד"ר בודנהימר, = ש,

גולררייך, ל, קיפלר; גליל-המורח: ש. בהן, הרב ד"ר א. כהןי
0 אונגריה .
ויבינבירגן : ד"ר א, אברהמוון ; אונגריה הצפונית : וו. קלמן; בודפשט :
דר ב איסטרייבר, מ. בושליבס ; קספה נד"ר ל, גרין; נייטרה ל. ליבובימס ;
אונגריה המערבית : ד"ר ל, דימיגין אוגנריה הדרומית=-הטורחית: א. בוקור..
פרנציה'
פרים : ד"ר מ, גורדוי ; ד"ר א, מרמורק.

: מורחי
פרים :; א,. בוהלירן יפו : יעקב גוטמאן,

-- מפהוסט (מחוז סלוצק) קבלנו רו'ח מאת אגודת. הציונים.. = מח'
אב תרפ"ח עה ח' בסלו תר"ע נאסף לטובת מופדים ציוניים שונים סך 197.60, --

-- מבאכמוט (פלך ‏ יקטרינוסלב) מודיעים. לנו ע"ד התעוררות בקרֶב
שדרות. שונות לטובת הרעיון הציוני., בשנה וו נמכוו שם ,שקלים" ‏ הרבה
וותר מבשנים הקודמות , גם חוברות ועתונים ציוניים נתפשטו במספר רב,
ובבלל גדלה שם הההענינות במצכ-הדברים בתורקיה בכלל ובא"י בפרט . --

---מן ההוצאה ,ציוניסטישע קאפיקע ביבליאטעק" נתקבלה חוברת חדשה
(91 א) בשם : ,די ציונוסטישע ארגאניזאציע" (ן,ההסתדרות הציונית") מאת
ש, שווארץ + --

-- בועידה האחוונה של ,פועלי ציון" דנו על אדוח השתתפות המפלגה
בקונגרם הציוני בהמבורג. הפרקציה הרוסות של מפלגה וו החליטה שלא
לקחת חלק בקונגרם, כדי שלא לטשטש את ההכרה. המעמדות. החברים
מאוסטריה-אונגריה יצאו במחאה נגד החלטה זה. ₪

2 ,פועלי ציגן" שבאוסטריה-אונגאריה הוציאו קול-קורא אל חבריהם
לתמוך בהפונד הפלשתינאי שנוסד לטובת המופדים של המפלגה, העוסקים
בבפום מעמד הפועלום בא"י, --

-- חברי אגורת ציוני אוריפה ,קדימה" דגו בישובת האגודה על דבר

מצבה הנוכחי של תנועתנו וארי ששמו את לבם אל עבורת מנהיגי תנועתנו '

במשך השנה הקונגרסית האחרונה ואל התנאים, אשר תנועתנו נתונה בהם
בימינו אלה , -- החליטו פה אחד להביע את רגשי אמוגתם לועד הפועל
המצומצם + .
השטירליפ!,

יהודה ליב עפשטיין ז'ל,

ביום הששי, ו' בפלו, נפטר בוילנה, ‏ בשנת הל"ח לחייו, = אחר מטובי

עסקני העיר ונכבדיה רבי י. 0 עפשטיין,

המנוח היה = אחד מראשי ,חובבי ציון" בוילנה וציוני נאמן, = ומוילנה

נשלח בתור ציר אל הקונגרס הציוני השביעי.--- שלום לעפרו !

2 ||
| צבי הכהן. שרשבפקי זיל,

בווסטוב ע'ג דון נפטר הסופר העברי צבי הכהן שרשבסקי, המנות
נורע בשמו הספרותי ישוע-שר-עסק . הוא כתב. גם שירים בעתונים ומאספים
שונים . --- שלום לעפרו!

ספרים: חרשים שנתקבלו בהמערכת !
י. ח, ברנר : ,בין מים למים' פפור, ביבלותיקה | של
,ספרות" 1, א ורשה תר"ע המחיר 80 קיו

,רשפים", ערוך ע"י דור פרישמן חוברות ל' ול'א הוצאת '

ספרות ורשה תרפ"ט המחיר 10 ק, כל אחתי

מ י, ברדים צבפקי: ,מימין ומשמאל" ארבעה מאמרים
הוצאת צעירים ברפלוי תרפ"ט המחיר: 5? ק,

א סקאר ויילר: ,דע פראפונדיפ" (פוּן דער טיפעניש) איד
בערועצט. פון. .= מרמור מיט א פאררעדע און ביאנראפיע פון
בעל מחשבות, פערלאג פראגרעס לאנדאן 1909 המחיר 5* ק,

ראובן בריינין שריפמען (ערצעהלונגען, ביאגראפיעם
און קריטיק) פערלאג השחר ורשה 1909 פריין 50 קי

העורך-המי'ל : = י, ל, גולדברג,

בברכי. בברכת מז"ט את הד"ר האנם היימן מברלין ואת
לאטע קרמנצקי מוינה לנשואיהם, הנני נוטע -ב,יער הרצל"
עץ על שמם, ייל גולדברג, וילנה.

-118 5'זש0ה00כ. 0708התה הק 1031005 5'ות10תה8010א הקד
1010 5 6888 ו הוההתוגס\1 9010706850 007810608
0008 20

זנ ההזופהה0הה ,הק66קג .62 ה1שהקיוס טמ" הת עק60התס .0 ו

הוצאת: ,תושיה" ורשה.
ספרי מקרא
ככרם ולנערים :.

=

1. ביבליותיקה לבני הנעורים,

1 לילדים, ‏ אגדות ושיחות, : ציורים .וספורים,| - ן 7 ]|
משלים ושירים, מקוריים. ומתורגמים, מעשי ירי |
סופרים שונים , ערוכים בשפה קלה וצחה
ומנוקדים כלם, עם הערות ובאורים למלים

₪ נצנים., = ביבליותיקה קטנה חדשה לילדים,
מכילה אנדות ושיחית. תמונות וספורים קמנים, |
פנטסיות. ושירים,---מקוריים ומתרגמים, ‏ מעשי
ודי סופרים. שונים, ‏ ערוכים בשפה קלה. ויפה
ומנוקדים כלם, נדפסו באותיות ‏ גרולות ויפות. |
מאה (100) נומרים . כל נומר
מפודריםומכורכים בכרך אחדיפה

3 פרחים, ‏ ביבליותיקה חדשה לילרים, מכילה |
אגדות ובדיות,, ספורים וזכרונות, ‏ ספורי הטבע |
וספורי מסע, ‏ מחזות. ושירים, פרקים בדברי: |

הימים ותולרות אנשי שם, ---מקוריים ומתורגמים,
מעשי ידי סופרים שונים, ערוכים בשפה יפה |
וקלה, ‏ מנוקדים כלם, נדפסו באותיות גרולות
ויפוה.. מאתים וחמשים (980) נומרום, כל | נומ|2. |

= מסודרים ומכורכים בחמשה כרכים יפים. + . 2

4 לנערים. ספורים קטנים וגדולים, ספורי סופר

| המופת. מקוצרים. ונערכים. לרוח בני הנעורים

אנדות, משלים ספורי הטבע, ספורי מפע, תולדות
אנשי שם, מקיריים ומתורגמים, מעשי ידי סופרים

מפורסמים,ערוכים בשפה קלה וצחה, מאה וחמשה|-

ששה (319) נומרים.. :כל מימר ₪ ו ,,
מאה נומרים מפודרים ומכירכים בעשרים

ברכים ופום ל ל מ

]) בכורים, = ביבליותיקה חדשה לבני הנעורים,

מכילה אגדות ופנטסיות, ספורים מחיו הילדים

ובני הנעורים וספורים הסטוריים כלליים ועבריים,

מחזות ושירים, ספרי מפע ותולדות אנשי שם

בישראל ובעמים, מאתים (500) נומרים,. פל נומר| >
מפודרים. ומכורכים בארבעה כרכים יפים. , ,|

6 אבותינו, מאת שלמה ברמן, ביבליותיקה קטנה

חדשה לילדים, מכילה תולרות ישראל ע"פ ביו:

גרפיות, : ערוכות לילרים בשפה קלה ויפה,

מנוקדות כלן, נדפסו באותיות גדולות ויפות |
חמש עשרה (15) חוברות, כל חוברת . + 0

ל הדר ביחר, + . .+

רשימה מפורמת מששת הביבליותיקות הללו נמצאת בקטולוג
של ,תושיה" הנשלח חנם לכל דורש.
האדריפה:
(ז) .זכ 28 "01 1 111 06780
(.₪) ופה ,יז ה 0 1 0 08 1 הר
= בע"פ: נובוליפקי 7 מעון 9, או במחלקה: נאלעווקי איוואנאו באואר ‏ 4

הקשות, מאת ים (600) נומרים, כל נומר|4 | =4--]|--
מפודרים ומכורכים בעשרים כרכים יפים . . - כ

מ מק מממ |

1

= שיקען מיר. יערען. דעם גרויפען אלגע:

פערלטג, ןש חר". יועלכער ענטהאלט

.16 6 88א6קהע ,הפהזזקגוך

עס ווערט אננענומען דראם אבאנעמענט פון 1:מען נאיאבר 1909
אויף די פערשפרייטעסטע אירישע ציוטונג

קו הב

אבאנעמענמס:פרייז ;‏ א ואהר. ‏ 6. רובל, א האלב. יאהר.: 8 רובל,
א פיערטעל יאהר 1.50 ר', א מאנאט 50 ק'י
אדרעסע פון רעדאקציע און אדטיניסטראציע +
.8 ד 010 ,המהזןה 'סדו 90 ],, הודת8 ה
.8 0110008 ,בזהלפזה)] ,5 111187 ה[60866

7015 1910 ₪ 8ו6מההסה הדופקודס
-06 ג 0-0 10300010 א , תמי שה קסדאה ה
7 הווהה 000

7

1 .\. .3 01[מאההס 06101 פהסם
.3 1909 ה608608] 1 מדסהתתופם הבהאהו ההמקפה

סה 70807070 .₪3 .8 הפדהד0 הההדהף6ההה 5ד26ע6 מוהאאא הסדב 5
.80000 א 600תסה
-סקח ופתסופתגס 5'דל672 מאהאונעחא 'אותפק6ם ּע 1020 פ"אססו1
-0000 .4 . ,הצאתסההקהס .0 .6 ,הפסמגוסק ג .ג. .0 :613 תסמפור
00ע 00 .]\ .]1 .060608688 .0 .₪ (הק6הצתכ .0 .3 (סעסם
,מ ימפסק 1 .1 .21 708 78088-11068ק6קס0ת .11 .11 ,התק6תאאי .1 .11
-האל .3 .11 ה הזוטאויסזוגלה, .71 .01 ולקה .ג .ה, מ0פ16קצמואת .1 .3
000 .\. .11 ,0800808870 .0 .01 ,המסהתה118 .\. .\. אוד
-ע0ץ1 .01 .3 ,1168608 -4. .4 3020 0תץ1 .ג .ג ,16629018 .2 0
.1 .1 אהוס ד10' .0 .13 ה ההאחה060ה0 .]( ,110006 .4 .2 ,1098
-אז' .11 .3 ,11683078 .1 ,28110088 .11 ,11 ,80א6פסאהקה- ההק
.קת ₪ הפסאוזהמ111 .ג .11 ,המסאאק
.מז8וצ6 ה00080ת86 מאהדסחת מאופהפתתדס ₪8 אוטהקדססותתוץ
-08ע 88 ,.6ען 1 ההסתה0ת ₪8 ,.6קק 2 קסע 88 ההפו ההמסעהתסת
0

-6 3 80 07 .ד 10 8 6008
.6030 הההתקעא ץאוהתאה סקא0
ו הקשות ,.16 .פא .47 הההספטועו 5זקץ6ק6דפת- 0 טס
."805% התת
.6 .8 מהסומת מו

עב3]טקה 85 שתההצדסטה א אדהפסה 885 מהסעופם
05 .ה .ם הסוטוובּקסן =תסח הופהוהק3ת

(תר"ע-8670 .697) (1909-1910 ג פקההח6ה1)3

ו ו

06 310006
(-[07 160 דו60000)
.הח 4 8ותו605קסח ,.חס 10 הקהתהסתהו 508]]
6 5 ,8008 50 2--.919 25 .6000 05 ,טא 10 .ק 1--.088 10
750 10000 מ כל 50-47
000 88888018 005

.ץזק60ק6ת0 ] .ה .4 ,סאפתום ‏

תומזאנסט וש

ו 0

מיינעם אילוסטרירטען קאטאלאג פון

1% דרול" בויגען, 208 זייטען, 0 דוי
נייעסטע ביכער אין יגדיש, העברעאיש,.
רוסיש, די רייכסטע רשימה פון אלבאָ:
מען, נאָטען און אנזיכטס:קאַרטען.
5המ8הדה]\ תנג)קעת1 וא56ה10הה3וך

"םק ג א א ₪ ה זה

הו ו יכרוא ,-- *- שר

.ז 1909-1910 הו בסוה סח גדומקוודס
ההק .ווח דה דוות הוטווי 8 הופווז ה טסוט דססותתו ה ופאצית 0 605 ה

ו

085 0878608 1909 ₪.

1910 1 הק6 דוו סה

-176 81011608 זפ 010 18 ץ סנה ותמוק "כך11\,. פ'הההקקה 35
הק הצ זז 6 קסע =

וו | הו הווקא סח סח 0916 0 805 .זז ה 5ם

= נמד%8עתטח עדהתח 0וע0208" סעאתפה
06 1 מז 0 0 0חומת 60 [ ו \(

.(8ק40000.0) .סא הפסה 10 10150 סד |\ / \ \ ָ
א כית כ

גת 1 0/0 וו / ו ו
בי ּ - /

-ב0ז ל מ הזע 107'5 67 5' 1ה1560 \. .ו ה0הזתסאססק
= 8 0 או 0 הנס *כ; 61 הק הזג קל זה 0 =

.0 .1 .1 אדיפיכך ה גומ
-76₪06 .₪ ,₪ הופוומ8ק006 | דעתהסם הס4שק ₪ אופפחאה 0000816 85
< .0זסדסתסך .]| .8 |0ק6805 א וסתאסזפת סח
5 "5דם!,, ‏ אוהה 0תההת 00ב סהסננתפת 26620 0זמאסךך
ות סמ ית .תי 068

4 רת ד (וסאסםהקחס
816 60 6708ה המה הדפיהדס סה הסה ה0 887808 מסמפגה
= שזבסהמטק ההצס ,סה ספהעמצ וסהמההומהממסקה ומסגס ג העתוק
% 00 00 ג ו סהוסתעטזרץ 108 פיצס
-000 הת 80ההתקס ""סרק!],, וה ה6כ (מתרמצפ מסההסמסאץ
6 ה 6 מ הצעסם 010000 כ 61000 000800 606
000 30307 ה מאלגח' הה0הקד0 שזהסע סד
\ ה .ד זז זהתבאטה הסהמסת
- =060 10075 זאטס םה 0 0100 הזו מס הפס סססובב
.2 .1 א הוםהההתץ מפעפב
: קה ₪05 60 ""מרקו11,, הנעו 8 58 הההסווחת טח
| יל / ו ו דסת 6 הו
2 6צ 0 ההסתהסה בא סק 5 הס ₪4 ₪5ו₪000 אד000ד50ה 805 80
: 6 8-5 נסתהסט גוז .6עק 8 קסע גג :עטאמאקז3
-80 א 0 0 א ו
הת 00 חס ונ מיאאס
6 1 ₪0 המהספזה מק1 סמתוקמא .6עכ 2 מש6המהסד מק
ו אוט 8 ₪ ₪ אווווו תס אסחם סח הסוופודווסתתטא ווק
-ופם .908 10 6ומתאוה א ותא 1000 80575גק מם גותאאס ה
.0ודאה6030 .903 1 הסדםאתוטט
47 ה אטמסימ11. ,זקץ6ק6דסח-.0 :ההק 665כה ה
8 סא 82800 וז ב הההקץ6 0 מצאסהססקה 8פה6סקהסד
* .608710 ה0ד0\תופסוטם 0188
ו .ה 8% 3

0 |ך
.₪ 1909 0078608 095
1

יכ פם יעות ק טנות
ו 0 קריאה אחרי א 0
: מאת ּ
יהודה שטיינברג :
המחיר 60 קאפ,
המביאים לבית:: -ההפום, במסרם ספר מקרא זה, ‏ פרי רוחו. האחרון
"של המחבר ז'ל, לרשות | הרבים, = רוצום \ לקוות, ‏ שגם. הספר

,פסיעות. קטנות",. ככל ‏ מה שיצא מתחת ‏ העט של יוצרו . האמן
'במקצוע ספרות ‏ הילדים, : עהיד להתקבל בעין יפה ובחבה מיוחחת:

קטנים /אלו, שהסחבר המנוח ‏ אהב ‏ אותם | בלזכך. ונתן: להם
בפנינו, יצירותיו .כל;כך: הרבה : שעות. של קורת:רוח. ונחת.

יג אצל הוצאת מוריח'", באודיפה.
0 ו :

0 ית כ

מצד ההורים והמורים ובשמחה. מצד תינוקות של בית רב >

08 3 והופהווסוותסחסה <זוופק-2 עאוהתסקה 85 ההמהעדססת
ו

ו

ה סתו ה אוו .0 08808 870ומ80ת וק
,תס דס 8670801808 ,שת ד0 הוטדססח :010 הס
-6 000 ד התסה ה הזכ ]רתס ד ופ 0 0
- 8 ה סכ פ'דמז 510 םי ,860980010א ,018 60 נסצר
-8ה 4088188 ה80ה6ת ,ההסצתזת06 סתהאה6ק6 ההת ‏ מסהחסט
סהפחה שש קההק הז ה 60 ופוס קסות ש'צונעסו 18607 פידסת
.0805 660 ג וה 160630 10 הספת |
-16 1600 0ציה 67 ,01095ק5,10הוה6 ב'אמאההה0 318008
-098 ,0867000 מ'יאמניה סי מ מ'יצזפה ה 0ה0א ,6076085 מומסצר |
-0611307808 מעהפע6סקה 06868680 6₪16המ0סדסכתכ11 .5 סד
.6032708 א 5מ10הסמסת 420 מתמחא 5 הש ותמו |
.₪0 65--08אהו90600ח 05 ,.חסא 50 11508 |
-116 5 .801 75---111021:0015ד זרז 10008 8 05 ההז קד
000 ,סא 25 ₪8 5ע6התפק
0 00000,, .זהזה ,1 הההסות ווסהה3 ,מזקץ6קסדסה-.0

ו
0

7
ו
ו
ו
ו
ו
0
ו
ו
ו
0

. וב וצ טק וו לוס
רוב 7 10 מס |חע |=החקהה:

= מ ;ל ת - ה א ש ==

מאת. ח,- נ, | ביאליק, >

הוא. ,ש 0 הועם", אשר כמוה. עדיין לא היתה בספרותנו,
יצאה עתה לאור. בחוברת מיוחדה, ‏ ברפום מצוין ,

> המחיר | בלא. המשלוח עשרים קאם'.

להשיג בהוצאת ,, מוריה" אוהופה.

בל מני ספהים / ברֶטיסום ‏ מצוירים , 8%
אלבומום ותמונות שונות. אפשך להשיג אצל | קוש
ה ,"ה דד 7 7 מה הת הז

1% 80 טי ₪
גובוליפקי. 7 /, וגם: נאלעווקו. 1 :

מה ןוש זעסם. אופק

ו

ד ה
ם א 8 7" סתסווס. סווהםסכח

63105 פס סותתווח
0
.הודח ,אק ,או 6

-=8 ם|זעקם ₪ |ספחאוווקטוו.
ןת ופדוופש - 7
-עווג0] ₪ .זקסד .ד80ח6 .תאק86ד?
.4683 66 38 ,₪807
סוכן : ,ח עו ל ם"י:
בעיר. קניגס ברג (פהופיה)
מר מ, סאַמבורסקי

: | הלא

שית

שנה שלי

שבועון עברי. ]
: הציונות | שואפת לרכוש מקלט-בשוה ע* -
: משפטינלוי לעם ישראל בארץ ישראל, =

59 . = (פהצרמה | כ
0% 65 %
4 9 ₪0 כו :

, התבן:

1 על המצפה; 2 ב : ,
: א) שווי וכיות: היהודים בפינלנדיה. = : . . 0
2 ב רה הדשחט" ב , . -
: ג) על ההתאחדות. ועל ההתפרדות,
ערב הקונגרט התשיעי (סף), מ סמיליאנסקי ,
8 השאלות הריאליות של האקונומיקה היהודית ,= מ.. שאליט.

וחואל יו לבנט:

תורה בטכנה. (ציוה) ,
6 מספר הנזירים,

.
, ל האפיקורסים. המושלמנים (5 תוגליות)/, 0
- 5 מכתבים מתורקיה , 2 7
- . ] קושטא, : א חרמתף. 05
7 [|. סמירנה. 2 : ל
. 9 | מכתבים. מגרמניה, ₪ א

./ 0 בחיינו 1 (בציונות ; בארץיושראל ; בסורת ;%
בתפוצות"ישראל ; בספלות: ובאטנות) .

[ ₪ .2 5 ב

מחיר ,העולם" בוופיה: לשנה 4 וובל, לחצו שנה ל רובל, לרבע שנה 1 ווכל, ולחרש ‏ 88 כפ'ו
בחו"ל : באוסטריה-אונגארוה -10: כתרים , בגרמניה ‏ 9 מק באנגליה ‏ 0 שילינג, באמוריקה /2/ ₪ רולר,
בארץ ישראל 10 פרנק, בפרכציה וביתר הארצות 18 פרנק, ובתשבון זה לתצי ולרבע שנת.
52 : : בער שנוי. האררוטה 80 ק.

פוזיר מודעות !‏ בער כל שורה פמיט מחילקת ארבעתים, -- על העמוד הראשון 69 קופ'. ועל שאר ה;מודים 40 קופ/ |
| ל -
האררוםה: ג ו

אמ ,'ג0ג11801, ם11008500 ( .0088100888 מוממוץפה ‏ הומהמ2] ," הגההסה], הוואהתס 2 ו :

2 --- ו מחיר כל גליון 10 קאפי 16
: - . . / 0 : > 2 4-3 וש שר כ ה 6-7

האדמיניסטרציה של ,העולם' מבכשת את כל אחד
מסוכניה שיואיל להשוות את חשבונו עמה בלי שום עכוב ודיחוי
מפני שספרי"החשבונות צריכים להיות נגמרים ונעולים ליום + ברצמבר
(לפני פתיחת הקונגרס בהמבורג).

א דאנק זי וארנפעלטיגען >
און פאלקאמענען אָרט
צוריכטונג

= איז בעריהמט אלם
אלערגעזונדסטער
קרעפטיגנסמער.
נאַהרהאפטסטער
געטראנק.

פאדערט איבעראל.

אכפניה מרווחה 5

ימצא. כל אורח הגון בביה אלמנת השו"ב. מנחם יקובסון
(לפנים . שו"ב , בוילנה)

חמ ב ור ג , פאאלסטראספע +1, וו

ליום בואה בברית-הנשואון עם ב"ג טר יעקב אַבראמסקי
מעיר ליוו ע רפ א ל (אנגליה).
בברכת ציון מכבדיהם :
יצחק. נאָוואָסעלסקי,
מרדכי נאָווינסקי. ;

ט"ו כסלו שנת התע"ר ,
האראדאק (פלך הורדנה),

: כל. מיגי ספרים , כרטופים ‏ מצוירים , ית ישיה
אלבוסים ותטונות שונות אפשר להשיג אצל
ההז ,"3 נז ץ 1 00 ה6ה תמו

ה )"ג ה[ 1 0 8 1 8
נובוליפקי..7 , וגם גאלעווקי. 1 ,

בברכת מז" אנו מבוכים את הבותנו מרת שרה רא שע ווייפנברג ==

מדג]1 ו "כרזענןת. הופווק5

"סעא] | לי ),

00 ו ו
+--ק| ‏ .|
בוו ותתמוז
ו
לת הסה | ה ודה
שחת אד9ש9 | מדטם 31070846
| יי
ל
סוכן ,העו ,
בעיר קניגסברג (פרוסיח) . .
ב
רחוב ,7 11801686 5 ומע |תזההקהה

7,
המערכת של ,77 127111" בקלן
ו 216 .860 ,31 שתודסשתנ!סעה א .ם8|]8 ,ם61א
מקבלת חותמים ומודעות בשביל ,, העולם" בוילנה,

יושבי מדינות ‏ אוסטריה-אונגריה. וגרמניה יכולים לשלוח את
דמי חתיטתם על ידי טופפי תעורותההדואה (861:016. -8גועת)
הערוכים על שם. כתובת המערכת הנ"ל ומקמצים עי"ו בהוצאת
הפוסטה . (אפשר לחתום גם ע"י מחלקות-הדואר בכל עיר).,

דרשות הרב ר' יצחק ניפנבוים

לכל שבתית. השנה והמועדים ,

המחיר] 1]רו"כ פארטא 14 ק, המו"ל: .החפהחע מהסח9 .7
1%

8 ו

בכרמ

שתו. רק
'-

ב 40 ל 7

הוס'םו) .

שנה 8

]פ'סההחמ=‎ 7---

== וילנה, יט ל תר"ע 0

.
.1909 ,126061067 מ6:-2 ,ג א 11[

שסף היהורים - הרוסיים וקצתם 0 2 פנימית "7
בכלל, שנאה שמקורָה בהמפורות הקדומות והדעות ‏ המקובלות,
= נפתרה ‏ פתאום -שאלת. היהודים בפינלנדיה: במדה. ידועה,
: הפתרון: היותר ‏ ישר. והיותר רצוי לנו הוא ="זה,: כשמכירה
המדינה את היהורי לאזרת. שאין: בינו. ובין . ייתר אורחי הארץ
= ולא כלום, כשאין. הוכיות. הללו מוגררות בתנאים והגבלות וכשהן
ניתנות ליהורים לא בררך מתנח או בררך כפיה, אלא בדרך
= תשלום של חוב, שבשוגג או במזיד לא בא. לירי. נוביינה ,
לא: כן בשעה . שההשקפות ‏ והדעות - הקרומות = המושרשות
= בקרב ‏ הַעם 0 ארות. היהורים נשארות' \ בתקפן = ומקבלות - עור
אשור. באופן רשמי, לא כן. כשהיהורים. נחשבים. לגרים גרורים,
,לגולים. פרינצי יפליים/י; לספחת,

יבלפי היהודים, אלא בלפי הוץ,
ואחרי פתרון = שאלת היהורים בפינלנדיה, לא היה אף
| אחד שובא. ויאמר :. אך. חכמו השבילו הפינים, ‏ גבר ‏ בלבם רוח
| הצרק. והיושר ‏ ומהרו לחת זכות אזרח ‏ ליהודי: הארץ ,= | הכונה
| האמתות | בולטת ‏ כל \ כך ,> ועליפי = העמדת | השאלה': בלבר
בפזיזות ובבהלה. בערם .הפזור של הפיים' אפשר להכיר;-כ' זה
היה. מצד הפינים ‏ לא צער ליברלי, = אך צער ‏ דיפלומטי: בהיותם
תלויים במדה ידועה ברעת אירופה, הנוטה תמיד על צדם, היו
| צריכים 'לטול את חקורה -מבין: עיניהם ולהראות, ‏ כי הם בעצמם
> אונם רוצים להכביר את עול הזרים = והמועטים שבתוכם,. וכי
(כיותיו- של = כל עם ועם. יקרות \ בעיניהם.
אבל מה הוא ,טיבן של הזכיות הלוז המצאה לה פיני
די אומץ. בלבבה לעי -ל גם באונם- -את יראתה מפני

₪ 85

הקונגרם התשיעי יהיה בהמבורג בימי י"ד--"ם טבת (9/8--/5 דצמבר) שנה זו+
הועירה החמישית: תחיה בהמבורג: בימי. "א--ייב טבת (₪/2--1/4 דצמבר) שנה זו והפור? .
ו תתחיל במוצאי שבת י'ג טבת (₪ דצמבר) בשעה הששית בערב

לאנשים מפוכנים, שרבויים.

.2 1909 ,1108608 0 דע -

הפנימית הפמוכה לה אין ‏ להם וכות. הישיבה? הפתחח באמת.
את שעריה לפני היהודים לרוחה ?
ואמנם היו כאלה שטעו לחשוב- שהושוו. היהודים שווי
גמוך,. אחרי שבעתונים. באה היריעה באופן. סתמי, אבל באמת
הדבר כן.. הסוים. קבל. רק את הצעת:
שנתפרסמה בחודש אב העבר, על פיה מקבלים וכו
היהודים שנולרו בארץ, | או ישבו בה עד שנות בגרותם או
התישבו בה לפני עשר שנים, הקומיסיה של הסיים, שעיפרה חק! |
זה, הציעה שמלבר ‏ כל זה עור = יביא | היהודי תעודת הסכמה
מתושבי מקומו, ‏ שראוי: הוא: להיות לאורח. אולם הפינט השמיש" "
הרישה זו, כי גם הוא מאן להעמיד. את היהידי ברשותם השלמה:
של תושבי מקום מגורו, - /.
ובפני | היהורים ‏ הרוסיים | הבאים | להשתקע. בפינלנדיה "
נשארה ‏ המדינה פגורה כקדם, ‏ יהודי | הבא להארץ. בלי' רשיון
יוכל להתנורר שם רק שלשה. חרשים, . וברשיון הגוברנטור. לא >
יותר מששה חדשים, ואם רוצה הוא להשאר בארץ עליו לפנות
להגיברנטור ‏ בבקשה. מיוחדת, והלז פונה בשאלה להפוליציה על:
דבר התנהגותו הכשרה ' של המבקש ואל הקהלה בדבר
הסכמתה, = ורק אם הפוליציה ‏ והקהלה. נותנות: את + הסכמתן,.:
מתירים, ליהודי. זה ואחרי כלות השנה הרשות :ברו לשוב ולהניש
את הבקשות הניל להמצ': במדינה.. שנה אחת, ואם ימית היהודי -
במשך השנה הזאת -- יוחרם כל רכוש לאוצר הממלכה. 5
ובכן. עומר בתקפו העיקר, * כי היהודי הוא ‏ ז ר ‏ במרינה,
וה אזהח ים": החדשים יהיו = צריפום לעבור ‏ ררך שבע: מחוהות,.
בטרם. שיוכו להשם ,אזהח פיני', ו
אולם למרות. כל ואת יש להחלטת הסיים. לפני. פזורו. עהף > =
גדול \ לוהורי. פינלנדיה ‏ המועטים. שהרי. איך שיהיה, וההחלטת:
הזאת בטלה בתנופתדיד ‏ אחת את. כל ההגבלות הפראיות. והחוקים -
המעיקים ‏ המשונים, * שהעיקו: עד 5ח על יהודי. הארץ;. = החוקים,
שהיו שארית. הפליטה ‏ מימי. הבינים,,
התשובה היא. אמנם תשובת, מיראה ולא = מאהבה, ‏ אך מת\ 7%
וכו: הוהורים שיתנו להם זבות: 1 בלב שלם 6 0

2 > העולם 3

ורפ 9030

כבר נשמעו בשורות טובות מארצות. הברית. הצלוחו. בעלו-
ההשפעה היהודים בשתדלנותם, ולאילפ:איילנר, ששם בוחנים את
המהגרים, | טרם שיתנו להם . להכנס אל הארץ, נשלח -פקיד
יהודי, וליד הפקיד הראשי, ויליאמס, הקפרן, הממציא כל מיני
המצאות, בכדי להכביד. על היהודים את הכניסה, ישב איפא
יהודי, ברוין, המבון ומרגיש בצערם של המהגרים, והוא. יכניס
רחמים לרין וישניח שלא יעות הפקיד הראשי בקפדנותו את החק.
אמנם, כאילו תקופה ‏ חרשה התחילה באילם:איילנד, = אפילו,
אותה הגזרה של 85 דולר. כאילו נשכחה לגמרי.

זה היה נצחון שלם של השתרלנות. כשרצו הדימוקרטים
שבתוך. עסקני:הצבור = באמריקה לאחוז באמצעי מתאה וכפיה
מוסרית, = לא הניחום הגדולים, | בעלי:ההשפעה, והראו. על
השתדלנות, כעל האמצעי היחיד והמיוחד. ‏ ותרו הדימוקרטים על
דעתם, התחילו השתדלנים משתרלים והצליחו בעבורתם: הגזרות
הוסרו,

זה היה בזמן הבחירות העירוניות בנויורק, ששם דעהם של
המוני היהודים: חשובה היא מאד. הרפובליקנים הנלחמים בהדי:
מוקרטים,. שנתבצרו ב, ממני-הול" המפורפמת, היו זקוקים לעזרתם
של היהודים, והוכרחו לעשות מה שאפשר, בכדי לרכוש להם את
,קולות" היהודים, פתאם נהפשטו שמועות שונות ע"ד הותורים
שעשתה ממשלת רוסיה בנוגע לפספורטי היהודים, - אזרחי ארצות
הברית, = ובו בזמן נצחה השתדלנות והתחילו מקילים בכניפת
המהגרים,

"= עברו הבחירות: וחזר הכל לכשהיה,

בי גם בארצות הברית עולם כמנהגו ‏ נוהנ כשאין צורך
ביהודים בועטים בהם.
| והפעם היתה. בעיטה זו. חזקה ‏ ומורגשת. יותר ‏ מדי,

העוזר היהורי * לפקיד | הראשי באולס:איילנד נשאר על
מקומו -= אולם הגורות נתחדשו ולא עור, אלא שנוספה עליהן
חרשה, מצוינת במינה,

התחילו פתאום בוחנים את כח שרירי. הידים של המהגרים,:

אם חזקים הם די צרכם, בכדי שבעליהם יוכלו לעבוד ולא. יפלו
למעמסה על הקהל, בסעיפי החק ע"ר הכניסה אל הארץ. מצאו
דין מפורש ,שאסור. להכגם לאלה, שימצאו בהם מומי גוף או נפש,
המחלישים. את הכשרון ‏ להתפרנם בעבודה". האין הדבר ברור
ששרירים בלתי חוקים גם הם' מחלושים את הכשרון הזה, ואפשר
איפא. לחשבם לאותו המום שעליו מרבר ההק% נמצאו אנשום,
שהכל הוה להם, שהתאימו, אם אפשר לומר כך, לבל דרישות
החק,. גם די כסף היה בכיפם גם קרובים: בארץ, ופתאום הוכרו
להמהגרים בלתי ‏ רצווים, מפני ששריריהם. חלשים, ואפשר לשער
מה רב מספר בעלי השרירים החלשים בתוך המהגרים היהודים,
העתידים להיות חיטים או. עושי כובעים וכדומה, בעלי:מלאכות
שדרושים -להם, ‏ כידוע, שרירים חזקים. ,.

ואף על פי שפקודה ‏ זה של. ויליאמס סותרת ‏ את
האינסטרוקציה שנתנה הממשלה להרופאים הבודקים ובוחנים את
המהגרים, -- אין בכך כלום, שהרי צריך לעשות דבר מה, בכדי
להמעיט את מספר הנכנסים, ואם. אין החק מספיק לזה, מוציאים
פקורה המרחבת את החק, המוציאה אוחו מתוך הפשט שלו,
,כנהוג, ובלבר. שתחוק ותגדיל. את ההגבלות. הדרושות,

וברור הוא גם כן שפקורה זו ע"ר בדיקת, השרירים מכוונת
כלפי יהורים, כי המהגרים הבלתי. יהודים. רובם. פועלים פשוטים
| בלתי. מלוטדים, = שמלבר ‏ שרירים. חזקים. אין. להם כלום,. והרי

גליון מג

עבורה חרשה לשתרלני. היהודים. בארצות הברית לבטל את
הפקורה שתכונתה האנטישמית בולמת כל כך ,

האם יצליחו גם | הפעם+ מי יוכל להגיד זאת מראש,
ואפשר שצריך יהיה לתכיה עד בחירות חרשות, שאו עיד הפעם
צריכים יהיו שליטי ארצות הברית לרכוש את דעות היהודים,

והיש לחשוב, שאילו היו אוחזים באמצעים אחרים, יותר
מתאימים לכחם ומספרם ולתנאי הארץ, שפרר רימוקרטי שורר בה,
וגם היהודים שם בני חורין הם,---היתה. הצלהתם יותר גדולה והיו
מבטלים את הגזרות לעולם + מי יוכל לענות בבטחה גמורה על
השאלה הואת בחיוב + הרי שאלת הכניסה היא מאותן השאלות
הארורות באמת, שתועלתנו אנו מתנגדת במדה. ידועה לתועלתם
של יושבי. הארץ. נקל מאר לבאר הכל ע"י אנטישמיות,, השנאה
ליהורים, אבל אין" זה אלא סגירת. עינים בכונה, = בכדי- שלא
לראות. את המציאות.. קשה מאך להביט ישר. אל פניה, אבל סוף
סוף נחוץ לעשות זאת.. וביחוד, כשנוגע הרבר אל השאלה העיקרית
של חיונו הלאומיים, אל שאלת ההגרה.

בנירון. זה כל העלמה על המצב כמו שהוא, כל הביאורים
המבארים את ההגבלות באנטישמיות, בשנאהּ הכבושה לנו-- כאילו
עיברה זו' ששונאים אוהנו בכל מקום ובכל ארץ שבח היא לגו--כל
הנחומי-השוא. האלה חטא הוא. שלא נוכל. כפרו ,

| פפהאחבוה וו רות -

ידיעה קטנה נדפסה בעתונים שלנו, ואיש לא שם אליה
לב. ידיעה. זו הוכירה נשכחות, שפכה אור בהיר. על הלך הוחה
של קבוצה אחת מקביצות צעירנו, שתפסו להם מקים חשוםב בשנים "
האחרונות. בעולמנו, ובכל ואת לא משכה אליה: את תשומת. לבו
של הקהל, "/

באחת מערי מערב-אירופה נתועדו פליטי פועלי-ציון מרוסיה
והחליטו---לצאת מן ההסתדרות ‏ הציונית ולבלי השקתף בחקונגרס,
ווהי הידיעה, שבאה בעתונים, ידיעה קטנה, בלתג חשובה, שהרי
מה כחם והשפעהם של פיע שלנו בעולמנו 'וביחור עכשו %

ובכל זאת כראי הוא ?עמור. עליה,

השנה האחרונה היתה להם לצעירינו בכלל שנה של בקורת,
אחרי: הצעקות והקריאוה שלהם, שעיד מעט ויכבשו את כל
העולם כלו, | אחרי שכבר אי"אפשר היה ?הם אפילו ‏ לְצעוק
ולקרא, התחילו מפשפשום במעשיהם ובדעותיהם, החורבן החיצוני
הביא לידי הורבן פנימי הרבה יותר. נורא ואיום, היאוש נתגבר,
האידיאל לא מת, אלא אבד, התמזמז, ואון איריאל חדש. שיקח :
אה הלב, שירתיח את הדם,

ומתוך. יאוש הפנו הצעירים את מבטם אחורנית ויתבוננו
לררכם שעברו בה, התחילו בלי המלה הורסים את האלילים
שהעריצו ער כה, שהקריבו להם לקרבן את רגשותיהם החיים,'
הבנתם. והכרתם הפשומה . נפקחו עיניהם והבינו, עד כמה
נסתבכו בפלפול ,התורות", ער כמה אנסו את מחשבתם והרגשתם,
עד כמה סלפו את הרעיון החי ומחיה והפכוהו למלה מפוצצת
וריקנית, ולבם נתמלא געגועים לפשמות-הרגש-והמחשבה, לכח'
ולכשרון-המעשה, הנובע מפשטות זו,

התחילו מדברים ע'ד התאחדות, התחילו לאט לאט וכמעט
מבלי משים שבים למקורם שממנו יצאו. -- אל התנועה הגדולה,
תנועת. התחיה והנאולה, אל. הציונות .

עדיין לא קבלה שאיפה זו צורה מוחשית ושלמה, ‏ עדיין
תוסטת המחשבה, נאבקים הרעיונות זה עם זה, ' אולם כבר
התעורר, הלב, כבר נגולו ממנו האבנים והטיט --- אבני ,התורות",
שהמציאו בעצמם, וטיט הדברים והמלים- הרמים,: שכפו על חפרון

:

הרגש הלאומי יהחם ' והחזק,

%

,
גליון מג

> העולם 3% ' 1%

ממם מ נשבשמנט דצו רהוט הרצ המדרה ראוד קמנמ ונמטנ :טא הבבא טדו-צטטונם המתסני-בדנרנדב-כעא כ 9 מברששב ב עה בנ ב מ בובצע ענ התב אי ממ

מחשבה ושאיפה. ומכיון שהתחילה עבות ההריפה והבניה. הואת,
שוב לא תפסק, ‏ ובשעה שבתוך מחנה הצעירים מכל הגוונים
הולך רוח זה, ‏ הולכים נלגועים אלה וגדלים, בשעה שבל אלה,
שלא אברו יחד עם אליליהם, ושכינתם לא נסתלקה מהם,
עוסקים. בחפוש ררכים חדשות וחולמים ושואפים לתנועת התחיה
הגרולה הכללית והמקפת, -- בה בשעה נשמע מתוך. קבוצה
אחת אותו. הקול הצרוד, היהיר, ‏ שגם אז, בוכים הטובים, לא
היה אלא מעורר שחוק ולעג ,

קבוצה אחת היתה בהוך מחנה. הצעירים ברוסיה, שהיתה
משוללת רגש חי לגמרי, " אם אפשר לומל כן, משלה בה
,המתנגדות" = היבשה,: החקרנות | המתהכמת, = הפלפול הריק,
הממצוא | המצאה' תירוצים , = פירושים = וביאורים ,| שלטו
שלטת. בקבוצה זו ,. עברים \ נרצעים. היו לא למחשבתם, אלא
להמצאתם שהמציאו, ל,החכמה" שחדשו,. ו,תורתם" היתה ערבוביה
של השקפות, רעות. ושאיפות שנתאחדו. בעל כרחן בכח הפלפול
והמצאות:השכל הקר' והיבש, נשמה חיה לא היתה בהם,
השכינה לא היתה שורה מעולם עליהם , = ולתוך הרחוב להוך
ההמון, * לתוך ,עס הארץ" הכניפו את ההתחכמות ואה. ההמצאה
שנהפבה, "/ כשעברה. לירים = בלתי = אמונות, = ללעגי-מחשבה,
לשערוריה.,. ראשי רקבוצה עור הבינו את ההמצאות שהמציאו,
אולם. תלמיריהם ותלמידי. תלמידיהם רק חזרו על הדבריס שנאמרו,
מבלי שהבינו אותם כראוי, ותו לא,

הרבה הכניפו = קבוצות = הצעירים שלנו | לחוך עולמגו !
הפים---את שלילת-הגלות המוחלטת, את הבקרת הבלתי רחמנית
והעמוקה של מצבנו. ותנאי-חיינו בהוה, | בעלידהסיים. -- את
את \ השאופה. העזה לחיות: בתור
יהודים חיים לאומיים בגלות, ושניהם יחדיו ‏ הכניפו לתיך החיים
הלאומיים שלנו את חפועל, את ההמון, , את האידיאלים
האנושיים היותר נשאים בצורתם הממשית, אולם אותה. הקבוצה
של פ"צ לא הכניסה כלום מלבר הפלפול וההמצאה.

ולא נפלא הרבר, שקבוצה זו לא ננע בה כלל הרות
השורר עכשו בתוך הצעירים, היא נשארה נאמנה לעצמה ולא
זוה ממקומה אף במשהו. פגנונה לא נשתנה, וגם הדברים נשארו
אלה שרנילים היו לאמרם ,

ובשעה שהשאיפה להתאחדות הולכת וכובשת לה את
שארית | הצעירים, | שהיאוש לא עשה אתם כלה,. בשעה
שבאמריקה התאחדות זו ככר התגשמה בחיים, קטח אותה הקבוצה
של פ'צ. והחליטה להבדל, לבנית לה במה לעצמה לשט---טהרת
ההברה המעמרית .

החלטה זו היתה מעוררת רק שחוק, אלמלא היתה מבליטה
כל כך את הכונתה של' הקבוצה ואת תוצאות ‏ ,השכליות"
ו,המדעיות" | מהמין הירוע הזה,

ובשביל כך כראי היה לעמר עליה,

מ סמיליאנסקי ,

: עָרֶב הַקונְנְרֶס הַתְשִיעי, *

(סוף)
ד
ה,בעל"בתיות' הציונית. ,
למרות הסיפמה שהכריג-יוצר. הציונות. המדינית + תנאים:
ו
*) מאמר זזה נדפס על ל קה החפשות,
= המערבת, 8 <

1
4% 0 , +

לעבורה ולא עבודה, התחילו הציונים בזמן האחרון -- קצת
באיסור וקצת בהיתר -- לרכוש. להם ‏ ,בעל:בתיותיי בא"י, מלבר
,הנחלאות" שרכשה לה הקה'ק, התקיעות בגרונה לא לבלע ולא
להקיא, ‏ עור יש לציונות: ‏ א, ‏ יער הרצל, ב. החוה כנרת, ‏ גי
ה,מסחר" של בצלאל ,. אמנם גם היער -גם החוה. אינם רבוש
ההסתררות ‏ הציונית | ב אופן ‏ ישר, כי נוס"ו על בסיסן של
,קרנות" מיוחדות,. אבל כלנו יודעים כי הנחלאות האלו עתידות
להשאר בידי הציונות להתעסק בהן! פוף סוף הקרקע הריהי
קרקע ציונית -- נקנתה בכספפים ‏ ציוניים = צבוהיים -- וראשי
העוסקים הלא הם שוב. ראשי הציונים, ואפשר לשער, כי המעבר
מהקרן הפרטית לקרן הצבורות. יהי כל מאד,

נחוץ אפוא שהקונגרם יכריז, ‏ כי הציונות נשארת נאמנה
לשימת המנהיג המנוח ואינה | עוסקת במעשים, = ואין הקו נגרם
מקבל. עליו את אחריות | המעשים הללו, כשיעשו ע"י האיניצי: י
אטיבה. של אחד המנהיגים,

בנוגע לעצם המעשים:

הנה החוה הרי היא ל הלכה קנין של חברה' פרטות,
שנוסרה. ע? מניות, צריך רק להשניח שלא תצא התחלה וו
מחוג: פרטי ולא תכנס באופן זה או אחר לחוג הציוני ההפתדרותי,
גם צריך לסדר יפה את ענין התשלומים בעד הקרקע שלקחת
החברה מאת הקה"ק.

בהתחלה, = זו של הפרופסר. וורבורג יש צד אחד. חשוב
מאר ‏ בשביל העבודח הציונית בעתיד, כונתי לא אל: צר
המשק של החוה וגם לא אל הצר של ,הכשרת" אכרים,
ששניהם אינם עומדים : בפני הבקרת טטעמים שאין פה המקום
לפרמם, חשוב הוא רק. הרעיון 0 פרציליצוה.. וב עתיד כשיתחילו
הקה"ק והאגרר:בנק בעבודה רחבה; ‏ יהיה לעבודת: 8 5
ערך גול מאד, ואם תוכל. החברה הנזכרת להתפתח במדה"
כזו, שתוכל. אז. לקבל עליה ב שב ר את עבורת חלוקת הקרקעות
תביא טובה רבה, אבל התנאי להצלחתה ולתועלתנו: כי תשאר
חברה פרטית.

מה שנוגע ל,מסחר" של בצלאל, צריך להתאמץ. למסרן
לאנשים פרטיים, להצלחת המסחר ולתועלת הציונות +

ומה שנוגע ליער:הרצל צריך יהיה, = לפי דעתי, ‏ להכנים
לתוך עבורתו את הרעיון, שהכנים הפרופטר וורבורג. לחברת:
הנוטעים,: היונו: את. היער צריכים לנטוע. אכרִים. שקופת היער

תתן /להם 80 פרנק לכל דולם, ובשנה העשירית יחלק. היער בון. >

הקופה ובין האכרים, אגרונום מומחה י ש ג י ח על עבורת האכרים,
באופן כוה היה יכול היער להצליח, אם לא כן, = יש לפחור, כי
סופו. יהיה כסוף הגן-שמואל, אמנם הוית סבלן גדול הוא ואינו דומה
לאתרוג, אבל גם לסבלנותו יש גבול, וה,משתלות" שנעשו. ע"ע
בשביל. היער תוביחנה, .
ותפלתי : תהי ההסהדרות. הציוניה חפשית מטרדות ‏ בעל-
בתיות ! / ,
הו
הבנק-האגרהי.
גולת הכותרת של התעמולה ‏ הציונית המעשית ‏ הוא --
הבנקההאגררי .. רבים ירשו בוראי מאת הקונגרס לברוא תיבף
את המופר החרש. הוה בתכלית שלימותו .‏ ואף-על-פי. שמורה
אני | בנחיצות הלואות - חקלאיות, = כדי לסיוע בירי המתישבים
הפרטיים, אבל בי ה ב נק האגררי. יברא בבת-אחת במאמר
אחד של הקונגרס -- לזה. איני. יכול להסכים,
אין בכחנו ‏ לברוא עבשו את הבנק האגררי,: וכמדומה ‏ שלא
בקרוב . תחי. לנו : האפשרות. הואת,

, / /

-

/

האפשרות ‏ מה היא +

א, כי תחיה לבנק זבות: של אישיות משפטית ב, -כי. נוכל
להשקיע ביסוד הבגק הון. הגון שיוכל לברא מסביב לבנק אטמוספרה
פיננסית. ג, כי יהיה לבנק כר נרחב של עבורה פוריה.

וכל שלשת הדברים הנאמויים בוה מן .הגמנעים הם לע"ע,

היסוד החוקי הדרוש. איננו " עוד. אמנם אנו בטוחים כי
יברא -- בלעדו אין תקומה לתחיה החומרית בתורקיה, -- אבל
בעת איננו. עדיין +
: ההון הדרוש אינו בירינו . אותן ה,מניות" של הבנק האגררי,
= הנמכרות כבר ‏ עכשו ואשר תמכרנה. גם להבא הודות ל,מליצהם"
היפה של -,המשולחים" הציוניים, נותנות לנו. פ רו ט ות, מעט
או חרבה, אבל לא' הון, וגם כר של עבורה פוריה א יננו
עוד , הוא צריך עריין להברא ,
/ בצדק הוכיח בבר הד"ר רופין וה,רוסבימ", כי בתיך המושבות
הישנות. אין ‏ מקום לעבודה .מסודרת של בנק אנררי: תשעים
אחוזים ויותר למאה מן: האכרים: אין נחלאותיהם. רשומות על
שמותיהם בערכאות ,. וגם בין. קהל המתישבים. החדשים לא ירבו
כאלה שיוכלו. לזכות להלואה. בהבנק, ‏ מפני\ שבעלי-הון לא. ימחהו
| לעלות לא'י ולקנות נחלאות עד שישתנו החוקים החקלאיים המעיקים
השוררים = בארץ. וער שיוכיח הנסיון, "כי המתישבים | באים
אל המנוחה בא"י ,
= ואולם, אם אין בכחנו עד ליפר עתה את הבנק-האגררי,
| מחויבים אנו להתחיל מיד בהכנתו. הכנה זו אין פירושה + שליחת
עמשולחים" * לקבץ. ,חותמים", ‏ אלא הת חל ה של עבודה.
> וכך: אני מתאר לי את עבורת ההכנה:
הקונגרם ‏ צריך להחליט, שתברא על ידי ה,א, פ, ק" ד
= מיוחדת להלואות. חקלאוות. לזמנים ארוכים .
= המחלקה אינה זקוקה. לבסים חוקי: מיוחד. בתוך המושבות
| חישנות. ובתיך החדשות לעשות אשר תופדנה תכל המחלקה. את
הלואותיה לבטוחות ‏ על יסור החוקים ‏ השוררים בבר עכשיו. כלפי
> חוץ. לא תצטרך לבסים. חוקי' מיוחד, כי במצב כוה לא תוציא
< יאת אובלינציותיה אל השוק העולמי, וכלפי פנים. די באותם
= החוקים, ‏ המספיקים לאנשים פרטיים, ‏ להשקיע. במושבות עשרות
ומאות אלפים פרנקים ,
אחרי עבורה של שנים, אחרי אשר המחלקה החקלאית
\ תרכוש לה די נסיון. ואחרי. אשר ‏ יחבצר בארץ. שלטון. החוק,
| אחרי אשר תקבל. האמגרציה לפלשתינה צורה נאותה -- אחרי
| הכנה זו יפתח הבנק האגררי,
, המחלקה תמפור אז להבנק. את כל רכושה בכפף ובנבסידרלא"
ניודי,: אחרי אשר תברא האפשרות החוקית. הדרושה ימהרו, בלי
- > ספק, ‏ כל בני המושבות לרשום את נחלאותיהם ‏ בערכאות ועי"ז
תוכלנה. לעבור כל הנחלאות, שקבלו הלואה מאת המחלקה-
החקלאית, ‏ במשבנתא על שם. הבנקההאגררי,
ואם הבנק. האגררי בעתיד. עם ההון שלו ‏ ועם הנסיון שלו
ופנה אל השוק העולמי ‏ להציע ‏ את מניותיו או אובליגציותיו,
ומצא לאלו, בלי ספק, קונים לרוב. אז יחיה. הבנק אותו המוסר
= הפיננסי, הכביר,. שאנו שואפים. אליו. ואנו חולמים. עליו זה כבך..
> זו היא הדרך הרצויה להגיע אל הבנקדהאגררי: מן. הקל אל הכבד,
\ ה ,
שאלת הפועלים,
יש כועסים: למה לנו לדוש. ולדוש בשאלה וו, * המעוררת
את הלבבות + וכבר היח מעשה והתורקים הצעירים שביפו שאל ,..
, גדולה / החרפה, ‏ אם יש להוכיח .- ולשוב = ולהוכיח, > כי

7

/ בירים בלתי
עבורתנר 8 היפה לחיות עברית, ואם 0 כ ל |
0 9 : /

גליון מג

בניננו. אפם - ועמלנו. -- נכרים יאכלוחו.. = מי: שלו ‏ העפורה --
לו העתיר, ואם אין. אנו מבינים את האמת הברורה. הזאת, וי לנו
ווי לרנשנו הלאומי הלקוי :כל כך.,

ואמרו התורקים הצעירים שביפו מה שיאמרו. ויענו. להם
,מוליטיקינו" ‏ מה : שיענו,. : רק. אל = ירמו: את עצמם, = אל- יעשו
שקר בנפשותיהם. אחת משתי אלה: אם התורקים הצעירים יבינו
את ערכנו בשביל תחית. תורקיה בכלל ‏ ופלשתינה = בפרט, אז
יסכימו. יחה עם זה, כי עבודתנו. צריבח: לתעשות על. ידינו,. כי
רק אז+תהי בטוחה התפתחותה. -ואם לא .יבינו את ערכנו;, מה
יועול אם נדבר ואם נשתיק+ ‏ ב,סנורים" לא נשחק ,= והמשחק
לא יקרבנו: אל: ממרתנו,

ולנו ‏ לעצמנו. אנו צדיכים' לשנן קיומנו בארץ אינו בטוח/.
כל ומן: שבמושבותינו יעבדו, אלפייפועלים השונאים לנו,
המיב זים לנו, . הנוטרים. לנו, איבה בלבותיהם, כלום ‏ צריכים אנו
עכשיו לראיות מיוחדות, אחרי. כל מה שנעשה במושבותינו במשף
השנה האחרונה+% הרי לעינינו עקרו פועלינו את גפננו
ושקדינו, לעינינו התנקשו בגפש ב עליהם מאתמול, והנשיק ה
של באדכח = קוסטינה -- אשר - יצא: לקראת השיך, שבא. לענוש
את: המושבה על הרים שבינו. ובין שומר יי המושבה ה ער בים,
וישק את ידו 'לאות ‏ תחנונים --- מה היא אומרת + אם נבראה
קוסמינה, בבדי ,לנשק' את יה השוך \ הערבי, מוטב ‏ לה אולו
לא נבראה משנבראה!

אם ,הקהל" בשררותיו הרחבות. לא הגיע. עדוי לידי הבנה
לאומית בריאה -- ההסתדרות הציונית ‏ צריכ ה להבין: את אשר ==
לפניה

הקינגרס צריך ‏ סוף": פוף ‏ לעין בכבד"ראש 0 זה
שאלת השאלות..אם ע בוד ה עב ריית לא תהי לני בפלשתינה,
כלום. לא יהיה שם. שלנו;

הקונגרס צריך להחליט במובן זה החלטות ברורות וממשיות ,
הקונגרס ‏ צרוך ‏ לאשר בשביל. התפתחות. היסור של. הפועל העברי
בפלשתינה. עזרה חומרית והוחנית, י

החומרית, מה הוא + .

א הבנק צריך ליסר קופות של הלואהחוהסכון, המתאימות" ="
לצרכיהם של הפועלים,

ב המחלקה האגררית צריכה. לחת :לפועלים הלואות לבנין
בתים ,‏ הבנינים יהיו נבנים על , מגרשים. הנקנים על ש ם
המחלקה ‏ האגררית = וגרשמום ' על * שמה ; = ובער | התשלומים |
השנתיום ‏ ערבים או הבעלים, ‏ שהפועלים עוכדים אצלם. א( |
ההפתררות של הפיעלים, : ;

ג הבנק צריך לעזור. להסתררות ע"י: הלואות בטוחות לוסוד |"

בתי-חבשיל, = חנויות | משותפות, . חכרותדאחריות = במקרידמות,
אפונות. וכו', :
רוחנית מה היא +

א הקונגרם ,מחליט, כי כל העבורות : הצבוריות: תנעשות
בכספים. ציוניים ‏ תעשינה רק ע'י פועלים עברים, אחריות מלואה
של החלטה. זו מוטלת על | באידכח ‏ הציוניים ‏ בארץ, = אחריות
למעשה ולא וק להלכה,

ב,. הקונגרס. נותן אינסטרוקציות לבאי-כח המוסרים הפיננסיים =\
בארץ, .כ במוחיות ק רד ייט ית אינה. רק זו הנמרדת. בתועלת :
החומרית; שמביא הלוה. לו ל ע צ מ ו, כי אם גם בתועלת החומרית
שהוא מביא להישוב. בכללו, ‏ ואין = הנכסים. של = הישוב = יכולים.
להחשב בעינינו. לב ט וחיים. כל זמן, ששמירתם ועבורתם. מסורה
אמונוּת, העיקר הוה 2 | להיות לור ,
0 | העתירות א ?

למחלקה ‏ האגררית

ג המרכז הציוני ביפו מיסר. ביתדדין תְמירי: לתוך במקרים
של סבסובים. בין הבעלים והפועלים .
: ד במרכו. הציוני ביפו יותן מקים אחר לבא-כח ההפתדרות
> של הפועלים,

0
ההפתדרות הפל שתינאית.

אי הסתררות | של יהודי | פלשתינה ‏ עור דבר הצריך
לראיות והוכחות , יהודי פלשתינה מתחילים להרגיש בנחיצותה..
המצב הפולוטי שנשתנה בארץ פקח את עיגי רבים, שלא רצו
ער עבשו . להביט. נכוחה, ‏ הערים מתחילות להפתדר,. המושבית

המפודהות. מכבר. מתחילות. להתאחד להפתררות כללית,
ההפתדרות -הפלשתינאית ה כ ל ל ית כבר נראים 5 עמיה,
הציונים, * שהם הבינו תמיד ‏ את ערכה הגדול של הסתדרות

שלא הצליח, :זכרו נשאר. חי בתוך הרבח לבבות,: הציוניום ‏ הם
המחויבים ‏ לעזור ‏ עכשו עזרה ממשית ליצירתה של הסתדרות
כללית. בארץ .

וזוהי העורה הגדולה שהציונים יכולים לתת,

המרכז הציוני שיברא בארץ. כולל בתוכו שלשה. באי-כח
הישוב הפלשתינאי, שלהם דעות מכריעות , האחר + ב"כ ההפתדרות
הכללות של הערים,. השני ב"כ ההסתדרות. הכללית של המושבות
והשלישי ביכ ההסתדרות הכללית. של. הפרוליטריון .

על עצם ההפתדרות ועל התהוותה לא פה המקום לרבר ,
חי
. העבורה הקולטורית.
ה
אמנם חשבנו.' כי המושג הבריא הזה
חשבנו, ‏ כי. און הדכר. צריך. לראיות, שהישוב הפלשתינאי צריך
לחיות קול סורי,
ההסתדרות. הציונית אמנם הלכה חמיד ‏ על הדרך המובילה
לעבורה קולטורית, כי מה הוא ,בצלאל", מה הסיוע להביבליותיקה
+ = הלאומית, = העזרה לגמנפיה, = הרעיון של מוסר ‏ מיקרוביאולוגו,
| הנסיון של הפתדרות כללית, + ועל הכל -- הרעיון ה יפודי של
הקרן-חקימת + מה הם כל אלה, אם לא עבורה קולטורית , שראשיתה
מצער. ואחריתה. מי ישורנה +
]| ופתאום , , . בא אחד, אחר מראשי הציונים והתחיל ‏ שוב
= קורא תגר. עליה... ומי: מלל, כי האחד הזה יהיה הפרופסור ורבורג,
בישיבתו האחרונה של הועד הפועל הגדול ‏ הציע הפרופסור
ורבורג: לבלי להוסוף ‏ בתמיכת הגימנסיה מפני,.. ‏ מה יאמרו
,חבריות הפרנקפורטיות" !
לא זו הדרך ! לא דרך' פשרות וויתורים. נגיע ‏ למטרתנו,
מטרת. הציונות: לברא בפלשתינה חברה. עברית חדשה
הויגתר טובה.
חברה זו: תברא. ע'י הכחות העצמיים שיצאו מתוך. העם,
והתנאים הנאותים. לזה צריכים להברא ע"י ‏ הציונות,
: כמו שאי-אפשר בלי בנק, בלי ק"ק, בלי עורה משפמית,.
כן אי-אפשר בלי מוסרות קולטוריים + כתידספר כפריים. ועירוניים,
בתיהספר תיכוניים, בתי-ספר לאומנות, בתידמדרש גבוהים, ספרות,
= = ביבליותיקות ,‏ מוזאומים, תיאטרונים וכו' .

ה דת -- לא חיוב הרת ולא שלילת. הדת. -- אינה נכנסת
בחוג עבורתה של הציונות, * היא: רשותו. של כל ציוני. וציוני
בבית, * רק אחת. תזכול ‏ ההפתררות הציונית: אל. חתן לרוח
קלריקלי לשלוט בה, הציונות תנועה חילונות היאא, ואין לה מקים
ל ,הקחושה' ואין. לקדושה מקום אצלח, 0 2

/
2

> העולם 3 5

פלשתינאית כללית, ואחד מהם עשה את הנסיון הראשון. שאעפ"י .

בבר הוברר לבל +

אם נספיק. כח. לברא בא"י הנאים\ ב ריאי ם של חיים
ב ר יא ים יהיה העם עמנו, אם ירצו בוה הדתיים ואם לא ירצו,
ותנאים היותר בריאים. הם. היותר. קולטוריים,
צריך הקונגרס להטיל חוב על באידכחו. לתמוך . בכל המוסהים
הקולטוריים, העומדים וקייטים בארץ, ‏ ובכל אלה העומדים להבלא, )>
והנני מסכם את דברי: 0
א הקונגרם מחליט לברוא. מ רכ 1 בפלשתינה. אשר. ממנר ‏
לכל העבודה הפלשתינאית התחלה ותוצאות, 0
ב. הקונגרם . מחליט להעביר את מרכז הכובד של חקו? > |
לוניאליבנק את כספו ואת הנהגתו לפלשתינה, ' ;
ג הקונגרס מחליט. לעשות ליקוידציה לכל" מעשי = הקה"ק.,
הקטנים ולזיין את' כל כחותיו לעבודת גאולה רחבה,
הקונגרס. מעמיד את התעמולה לשם הקה"ק מעל לכל. התעמולה
הציונית, /
ד הקונגדם מאשר עור הפעם ‏ את הסיסמא, ההרצלית:
הציונות בוראת תנאים למעשים. ולא מעשים. ,

ה הקונגרס מחליט. שנחוץ = לברוא = בנקדאגררי = ומתחיל
תיכף ב הכנתו. ע'"י יסור מחלקה מיוחדה. להלואות. חקלאיות
עיי. האפ'ק עם הון. ים וד י של מיליון פרנק.

ו. הקונגרם = מכיר = בתור תנאי: הכרחי לקיום ההתישבות
העברית בפלשתינה. את התרבותם ‏ של הפועלים העברום. ומטילו
חוב. על. באי-כחו בא"י. לעזור ל דב ר זה,

ו. הקונגרס. מכיר. בהכרחיותה של הפתדרות -עברות כללות
בפלשתינה ותומך. בה.

,= הקונגרם. מכיר, ‏ שהעבוהה. הקולטורית ‏ בפלשתינה
הנאי הכרחי | להתבצרות | הישוב ‏ העברי ‏ ותיקונוּ, . ומעמיר
המוסדים. הקולטוריים ‏ במדרגה אחת עם' המוסדים. החומריים..

אלה הם הת נא ים שהציונות . יכולה לברוא אותם כב ה"
עתה, התנאים המביאים ‏ לידי התפתחות עצמית בפלשתינה,. '
התפתחות ‏ רוחנית וחומרית, 0

ואמנם אין אלה כ ל התנאים הדרושים לנו, > אבל אותם',
האפ שר ייים, העומדים כבר עתה ברשותנו,. תתן הציוניות לישום =
הפלשתונאי את מה שהיא יבולה לתת ואל תרדוף אחהי
רברים -שאין להשיגם עכשו: תפשת מרובה--לא תפשת.

[ י
מ. שאליט,, 0

השאָלות הריאליות של הָאִיקונומִיקה היהודית: = .

ב
אגורות-המלוה היהודיות. :
הקואופרציה בנויה על שני. העיקרים : היסודיים : = פעולה"
עצמית. ועזרה-עצמית. ‏ זוהי עבורה הררית שמטרתה ‏ לספק את.
צרכיהם. ‏ המשותפים ‏ של החברים. קואופרציה צרְכנית למשל) ,
מטרחה: ‏ לקנות. על השבון = האנודה בשביל החברים את/ כל '
הנחוץ. לצרכי יוםדיום .
על אותם ‏ היסודות = של | פעולה-עצמית ‏ ועורה"עצמית. ,
עומדות,-. כמובן; גם' אגודותההמלוה, ‏ גם. הקופות = לחלוואה | =
ולחפכון , \., זהו. = עסק ,| = שמנהלים = אותו: = בחרך = מסחהי,!
אבל און זה עסק. מסחרי .מצוי, ‏ אלא ע:ין צבורי שמשקיעים כו,
בככל עסק אחר, סכום כסף ידוע, ‏ אלא שאותו ההון, > שחכרי

ל

ו

ו

6 / -> העולם 3

העפק, השותפים, מניחים בו, איננו שואף לרוחים, ואיננו מתרבה
ע'י. פרוצנטים, = לרפרוצנט, | להריוח, = אין ‏ בעפק זה חשיבות
מיוחרת, המטרה ‏ העיקרית של עם;דצבורי. כןה היא התועלת,
שהעסק. גופו מביא לשותפיו, לחבריו, *)

למותר הוא. להוכיח. את נחיצותן ותיעלתן : של האנודות-
המשותפות בתיך התחום היהודי, ‏ בעתונים ‏ אין | אפילו מכתב
אחד מעירה יהורית, שלא. ירגיש בו הכותב בהדגשה. מיוחדת
את הצורך. המרובה ‏ המורגש שם בקופות ‏ להלוואה ‏ ולחסכון.
מאותן העירות, שכבר ישנן בהן קופית להלוואה ולחסכון, : אין
פוסקים - להראית = ולהעיר. על התועלת הגדולה, שהן מביאות
להתגרנות הפעוטה ולהתעשיה הקטנה. של היהודום, כמעט פגנון
אחד לכל הדברים האלה : ,ירד מאד המפחר היהודי, הנמצא
כמעט כולו בירי הסיחרים הקטנים, שכספם | המעט כבר אזל
מיהם, : החנוונים יושבים. כל הימים ומצפים.לקונה. נגעלו הדלתות
בפני. לווין, החנוונים הקטנים משינים פחורה בקושי גדול מאר,
לעזרתם באה הקופה להלוואה ולחסכון, שנוסרה בכאן ושנמצאת
עתה במצב מצוין, ,. בקופה זו משתמשים ‏ גם בעלי:המלאבה
היהורים, הנמקקים מאד ‏ לקרדיט,.. הקופה | להלואה ולחסכון
נפחה .רוח חיים חדשים בכל העירה" **),,,

הקופות. להלואה ‏ ולחסכון שבתחום היהודי הולכות ומתפתחות
ולובשות לאט לאט צורָה של קואופרציות ראויות. לשמן , אדוני:
המצב. בתחום היהודי היו \ עד עכשו ‏ מן הצד. האחר. המלוה,
ומן הצר השני, היפוכו--החברה לג מ ילרת> חס ד, אפני העורה
האלה אינם ינורמליים ‏ וגם אינן רצויים שני אלה יכולים להתקיים
רק בשעה שהמפחר והתעשיה הפעוטה נמצאים במצב. שפל
מאד, והם נזקקים בשביל. כך או לעזרה הקרדיטית מתוך רחמנות
(נמילות:חסר) או לעזרתו של מלוה, | המוצץ מן הלוה את דם-

> התמציה, מטרתה של קופה להלוואה ולחסכון להמציא עזרה ממשית,

הבנויה: על יסודות הפעולה העצמית והעורה:העצמית .‏ כלי מקבלי
העורה הם חברים ושותפים, | והכלל עהב בער כל, אחד
מהם ,' מתקיימות, ‏ עדיין כמובן, בתחום"היהודי החברות. לגמילות
חפרים ועדיין פרים ורבים המלוים בריבית. גדולה, אבל הקופה
להלוואות ולחסכון הפפיקה כבר להתאזרח בתחום היהודים. היא
מצאה לה קרקע. טובה, והקהל היהודי: הבין תיכף את תועלתה
המרובה. והעריך את ערכה הגדול ,

- הקורספונדגמים של יק"א מספרים ע"ד מקרים תכופים,
שהמלוים לוקחים בעד הלוואותיהם רבית, העולה ליותר ‏ ממאה
אחוזים לשנה, בוואהלין 'משלמים בעה"מ להמלוים - ריבית ‏ בס
של 180 אחוזים לשנה . מעשים אלה הצועקים פשוט לשמים, כבר
היו שם = ,לנורמליים" כ"כ עד שבשעה שרצה אחד ‏ המלוים
המקומוים ‏ להעלות. את סכום' הריבית ‏ ל-9%/6 180, עשו | בעל-
המלאכה, ,הלקיחות" שלו,. שביתה וררשו, שיקחו מהם. ריבית
רק בפך 190% לשנה! לפיכך אין כל פלא בדבר, כי בתחום
היהורי ,רואים בקופות | להלואה ולחסכון, באגודות משוהפות
* לקרריט מעין מלאך. הגואל, %%%)

" ואמנם | התפתחותן | המהירה
- |

") ,די פראקטיק. פון די לייה:און = שפאר:קאפעפ', הוצאת החברה
הקולוניזציונית היהודית. פטרבורג, 9 פספרן של ש, מרגולין , הנזכר
למעלה,

**). מכתבום ‏ מעריחהשהה ‏ ב:,אירישע - צייטונג' ,הד-הזמן" ,פריונד*
נותנים חומר השוב מן: המקור הראשוןי

ורבוין

90110 005 10181005 ןו 6000 (%%%
1908 .₪ .11 .0 <80+ .1108 >'מססנס
(הובאו. הדברים גם מאת ש, מרגולין, ופ ברלון) ,> 1
7 שא 0

של אגודות | המלוה

נליון מג

אצלנו מפליאים מאד, הקופות הראשונות, שנופהו | בתחום היהורי,
עוסקות בעבורתן זה רק 10718 שנים, > בכלל מתחיל | מספרן

להחרבות אחרי שנת 1895, כשהוסרו ע"י החק ע"ד מוסדות *

לקרריט הפעוט כל ההגבלות הקודמות, בשנת 1898 נוסחה
,האנודה הוילנאית לתסכון ולנתינת הלואות ‏ לבע"מ ולתגרנים

קטנים", ההולכה ומתפתחת באופן מצוין ושמספר חבריה עולה.

ליותר מ-4500, ונם קופה רומה לה בהעירה פיוריטש, בפלך

מינסק. אלו היו המבשרות את התפתחותן. של המון. הקופות
היהודיות להלואה ולחסכון, שנוסרו אחריהן,
עבשו מצב. הדבר כך הוא: בסוף שנת 1908 היה. מספר

הקופות להלואית ולחסכון --- 459 ,‏ 898 מהן נמצאות בט'ו פלכי
התחום ברוסיה, 59 בעשרת פלכי פולין = ודל בגליל | הבלטי .
מן הקופות האלה קבלו 18% בראשית. עבורתן תמיכות-פסף
מאת יק"א, מספר היחודים היושבים במקום שנמצאות ?18
הקופות הללו עולה ל-1.046,518; מספר חברי הקיפות האלה
עולה עד 106,811; ההין-החוור שלהן עולה על עשרה מיליונים, *)
אלה * חן הקופות | שיק"א עורה לבסוסן. במקומות ‏ אחדים
נהנה מאגודות המלוה כמעט המחצית של כל התושבים היהודים,

כדאי הוא להתבונן ‏ אל ההרכבה הפרופפסיונלית = של
האגודות ‏ .הללו, ‏ ש, מרגולין | מחליט על יסור התשובות
שקבלה יק"א מאת 45 אגורות, כי התגרנים הפעומים = ובעלי-
המלאכה הם יותר משתי שלישיות של החברים,

והי מה שאמרנו: ההרכבה. הפרופסיונלית של היהודים
מטביעה את חותטה ‏ על התנועה הקואופרטיבית. היחודית ,.

מלבד אגורות מלוה אין לנו שום הפתררויות קואופרטיביות
אחרות ‏ לגמרי.

אולם. האגורות. האלו והצלחתן מוכיחות,. כי ‏ יהורי = ערי
התחום מסוגלים ומוכשרים מאד לנהל קואופרציות של הלואה, \יש
יסור להחליט, כי יהיה להם אותו | הכשרון לנהל גפ קואופרציות
צרכניות ,

אבל היש מקום לקואופרציות כ א ל ה אצלנו+

כבר ראינו בפרק חקודם, עד כמה מפוכנת לנו האנטישמיות
האיקונומיה עם הקואופרציות המיוסדות ע"י בני המאות. השחורות ,
ובשישתגה המצב הכללי בארץ, ‏ והתנועה הקואופרטבות תשתחרר
מהיסודות ‏ האנטישמיים -- מה יהא יחוסנו לתנועה זו +

מה יכולות לעשות במקצוע . זה ההפתדרויות הצבוריות שלנו,
ואיזו צריכה להיות פעולתנו האיקונומית +

ג

עבודת-הוה איקונומית.

מפיח. אני את דעתי מן השאלות הפולימיות והסיציאליות,
והריני פונה להשאלות האיקונומיות הטהירות, כשיהא שורר
בארץ | משטר. יותר טוב, * יחלשו ‏ הרבה כחה ופעולותה | של
האנטישמיות | האיקונומית | ומן ‏ הצר השני תוכלנה = להתפתח
התפתחות = נורמלית = האגודות ‏ הפרופפיונליות וההפתדרויות
הפרופסיונליות של מעמד-הפועלים שלנו בכלל,

רוצה. אני לעסוק באותן השאלות - האקונומיות שלנו שאינן
תלויות כלל, או: שהן תלויות: רק במקצת בהמצב, השורר בארץ.

במעט אין ספק בדבר, כי גם התנועה הקואופרטיבית

הפרוגרביבית = היא מפוכנת לחלק גדול של הבורז'ואזיה היהודית,

הקטנה, זוהי | אותה' הסכנה, המרחפת במערב איהופה על
הבורז'ואזיה | הקטנה, שהיא ‏ נלחמת גם שם ‏ כנגד התנועה

ןפואו[ 55
8 16

סו 016 הפכ 1 .8800100 0
4 : 0 ,

1

4

0 אגורות צרכניות. אחרות ‏ קופות ‏ מלוה, ‏ אבל
? , \

גליון סג

> העולם 3 : 7

הקואופרטיבית = הפרוגרסיבית .
פעולה איקונומית ‏ יותר גבוהה ויותר | פרוגרפובית מן התגרנות

ה,ואופרציה | היא צורה של
הפעוטה: היא מוכרת את צרכי החיים | במחיר יותר -זול, היא
נותנת להצרכן. צרכים טובים וחדשים יותר, ובכלל נעשים על
ירה תנאיהחייהם של ההמונים הרחבים יותר קלים וגוחים,
הבורז'ואזיה | הקטנה ‏ רואה בהקואופרציה = ,סוציאליזם",
רואה בה את כח ,הפועלים" ואת האויב היותר מסוכן, ‏ הרוחף
אותה מכל המעמדות שלה. ואמנם כך הוא ההבר בפרטים
ידועים. אבל אין ספק בדבר, כי התנועה הקואופרטיבית היא
תנועה רצויה מאד וסוף סוף היא נחוצה ומועולה להבל לכה
צרכן, וביחוד להשררות היותר עניות שבעם.
ההרכבה | הפרופסיונלית | של היהודים | מכשרת ‏ את
הקואופרציות של מלוה ואינה נותנת מקום כלל , לע"ע. לקואו:
פרציות. מיתר הפוגים, מרובה אצלנו ‏ דוקא הבורז'ואזיה הקטנה.
וכמו שממנה יוצא עכשיו. החלוץ. ביסור : קואופרציות ‏ של מלוה,
כך תהא בודאי החלוץ במלחמה כנגד הקואופרציות הצרכניות ,
אבל קודם או לאחר זמן גם היהודים יהיו זקוקים ליסוד
קואופרציות צרכניות מיוחדות לעצמם, אם גם לא ניסד אותן בעצמנו,
גם אז' לא. תוכל הבורז'ואזיה הקטנה שלנו להנצל מסכנה. זו,
מפני ‏ שהרופים = ורפולנים ווראי שימשיכו. וירחיבו את התנועה
הקואופרטיבית שלהם יותר ויותר, ומלבד זאת. כל שדרות
עמנו, = חוץ מן הבורז'ואזיה | הקטנה נצרכות במרה ידועה,
לההפתחותה של תנועה קואופרטיבית צרבנית ‏ שתהא שוה בכחה
או אולי עוד יותר חזקה מן התנועה הקואופרטיבית ה
אבל הבה נראה, אם אפשר דבר זה בכלל לפי מצבנו האיקונומי,
= בסוף חקירותיו בדבר אגודות המלוה. היהיריות בא מר מרגולין לורו
מסקנה, שהיא חשובה מאר לעניננו .‏ הוא אומר + נושאי הרעיון של
הקרריט הקואופרטיבי שהוכנפ לתוך שדרות יהודי
התחום, הם המעמדים העוברים, אמנם נהנים מהלואות האגורות
גם יתר. התושבים, אבל רוקא אותן מפלגות:העובדים מכניסות אל
האגודות כח:חיוני, פעולה מתמדת, עבודה מבוססת, מן הצר האחר
אין הן מניחות לאגודות לההפך. להסתררויות בנקאיות ומן הצר השני
מפריעות. אותן להיות לחברות של גמילות:חפדים, פעולתן מיופרת
על עבורה , ואותן האנורות, שאינן משתפות אליהן את ההמונים
העוברים אינן בנות:קימא",
היוצא. מוה, שאפילו באגודות מלוה, שבהן צריכה היתה
| הבורגנות הקטנה שלנו למלא את התפקיר הראשי לכל. הרעות
ולהיות ‏ רוח החיה. באופני | כל המעשים, --גם בהן העסקנים
היותר. ההוצים באים מתוך. השדרות העובדות שלנו!
ומבלי ‏ משים עולה מחשבה בלבנו שלמרות ההרכבה
הפהופסיונלית * שלנו, תיכלנה הקואופרציות הצרכניות | להתיסהּ
גם אצלנו, והעוסקים בהן תהיינה אותן שררות העובדים, ברור
הדבר, שחלק גדול של הבורגנות הקטנה שלנו = יתקומם גד
הקואופרציות הצרכניות ויאפר עליהן מלחמה קשה מאר, אבל
רוב. היהורים, היינו שדרות העובדים שבהם, כל ההמון הגדול
וודאי | שיהיו על צר הקואופרציות, ‏ ולא עור אלא שיסייעו
בירן , התנועה הואת עתידה להביא ‏ לכל ההמון ‏ הגדול שלנו
הצלה פורתא ממצבו האיקונומי הקשה מאד. = מאגודות צרכניות
עד אגודות מלוה. וש נשר ישר ונוח לעבור בו. =
עפ'י נסיונה של מערב אירופא אנחנו יודעים, כי החלק
היוחר גדול מן החברים של האגודות הצרכניות מנדבים חלק מן
> הריוח למעשי?צרקה, לעזרה הדדית, וכמובן גם ליפוד קרן-מלואים,
בשביל אלה מן החברים הנצרכים ‏ באמת ‏ להלואות. יפרו
סחורות = התנויות

היא

קבוצה: של פועלים ,/ / /
7 7 /

של האנירות הצרכניות נמכרות רק בכסף מוומן , רובן של האגודות
הצרכניות הרוסיות ‏ והאטלקיות מלוות. כסף לחבריהן באופן ישר,
והאגודות שבאשכנו. ובצרפת באמצעות קופות מלוה,

עתה נחזור אל אנורות המלוה שלנו,

שתי עובדות חשובות לנו. בזה, ראשית -- מה שהאגודות
האלה כבר התפתחו כ"כ, עד שאפשר כבר לרון ברצינית בדבר
אחודן להפתדרות כללית מרכזית, הפתדרות. מרכזית
כואת -- אומר בצרק החוקר ‏ והורש בשאלה וג בפקורתה של
יק"א -- היתה נותנת את האפשרות להשתמש בעירות היותר קטנות
בעודף הכספים, המתקבלים קמעא, קמעא בהאגודות.: הנמצאות
בערים גדולות . אלמלי התקיימה הסתדרות כזו, ‏ או היו משתמשים
להלואות ‏ בכל האגודות בכספי-הפקדונות | והמניות, = והאגודות
הקטנות היו יכולות להגדיל ‏ במרה מרובה ‏ את עסקי-ההלואות
שלהן. הפתררות מרכזית ‏ כזו היתה יבולה בכלל להביא. חיים
בפעולת מוסדות-ההלואה, שלנו והיתה ממלאה בוראי. תפקיר גדול
בחיינו האקונומיים, פה מתעוררת התקוה, שההסתדרות. המרכזות
הואת---ה,קואופרציה המרכזית היהודית", כמו שאפשר הוה לקרוא
לה 'אז, תוכל לסייע ליסור אנודות צרכניות ‏ יהודיות .= אפשר
הדבר , שהיה נברא. באופן. זה מעבר מאת הקואופרציות להלואה

אל האגודות הצרכניות, ‏ כמו שראינו למעלה היפוכו: של דבר זה !

בכל אופן קשה עדיין. להגיד ‏ הבר ברור. בענין זה, מפני. שסוף
סיף לוקחת לע"ע הבורגנות הקמנה חלק. גדול בהאגורות. הקואו:

פרטיביות שלנו, מלבד זה בו-אי שהיו. עומדים מכשולים גדולים"

חיצוניים, כי החוק בכלל מפריע בער התאחדות. כוו,
העוברה השניה' היא, מה שמלאה יק'א תפקיד חשוב בשעת
יסוד ,אגודות.. המלוה, שלנו

את הקפיטלים הראשונים הררושים לפעולתן, --- בכל זאת הגדילה
וק"א ‏ ועריין מגדילה. היא לעשות בעגין אגודות המלוה. מלבר
תמיכת. כסף, היא עוזרת להקופות ‏ בעצוה ובהוראות ‏ נחוצות,
באינסטרוקטורים = מומחים ,= בספרות . החשובה
היא---התמיכה הכספית שלה, ואלה דברי יק"א בנידון. זה בקונטרסה
ע"ר האגודות. הקרדיטיות : ,ההלואות היפודיות לזמנים ארוכים,
שנחנה. יקיא. להאגודות בראשית. עבירתן חשיבות ‏ מרובה היתה
להן להתפתחוהן. הנורמלית של האגודות, ‏ הודות לעזרה זו: יכלו
האנודות הללו להתקיים בלי הלואות עד שהתחילה עבורתן המסודרת
למשוך לקופותיהן את פקדונית הכסף הקטנים ‏ של תושבי המקום,
ברוב ‏ הערים, שיש שף תמיד. בירִי התושבים סכומידכסף קטנום
לחסכון, שם הספוקו האגודות כעבור זמן ירוע להשיב ליקיא את
ו שלקחו ממנה, וזה מוכיח, כי דהלואות הללו 5 את
תעורתן : למשוך זרם של פקדונות-כסף קטנים אל קופות. האנידות,
ולא לבא' במקומן..

שתי העובדות הללו מוכיחות אותנו קודם כל, כו מורגשת

אצלנו כבר נחיצות מרובה מאר בקואופרציה קררימית מרכזית, /

וכי העזרה הצבורית נחוצה ומועילה ‏ מאד. בומן ידוע להתנועה
הקואופרטיבית שלנו , יָחד עם וה מתעוררת' עוד השאלה היסודית
בדבר. יצירת תנועה קואופרטיבית צרכנית אצלנר,

בוה הגענו אל הפרוגרמה. של עבודת-הוה כלכלית. אמנם
אין ,פרוגרמה" זו ברורה -עריין כל צרכה, -מפני שאין לנו לע'ע
אפילו : סימ ן אחך של קואופרציה צרכנית *),- ואין אנו יודעים

עריין, כיצד תצא. אל ה -- אבל .ע"י | הרצאות. :העוברות!

*) בורשה קימת .בבר בשתי ‏ שנים קואופרציה. צרכנית ‏ שנוסרה ע"
המערבת.

ה , 0 4

אף. ע"פ שמוטב. להאגודות:: הנזכהות.
שלאתהיה השנחה עליהן מן החוץ, ואף ע"פ שלא וכבד. מהן להשיג

שבבולן >

ופירוט השאלות הראליות. של האקונומיקה שלנו, נתבררו. כבר
אוזו: קוים יסודיים מפרוגרמה זו,
בכל מקום הולכת בראש התנועה הקואופרטובית מפלגת
הפועלים, הסוציאליפטים. אולם בתנאים. האקונומיים
והפוציאליים המיוחדים של עמנו היו יכולים להיות אצלנו המעוררים
לא רק סוציאליסטים, = אלא גם פועלים ‏ בעלי הפרה
, ופיה ואפילו. יהודים לאומיים סתם, מפני שהתנועה הקואו:
פרטובית ‏ אצלנו ‏ היא = גם עבודה. אקונומית = יהודית. אין
| אני "רוצה לדון ביחור בשאלה, אם יבולה ההסתדרות הציונית
== לעסוק. בעבודה זו, שהרי. הרכבתה הפרופסיונלית מעכבת בדבר,
אבל ברור הוא, ‏ כי להשדרות. הציוניות=הסוציאליסטיות והפועלים
הצווניים. יש כאן בודאי. כר נרחב ופורה של עבודה,

(/ - ר;
9
\

יחיאל יוסף לבנטון.

0 רִּרְבִּי הישוּב,

מאמר. שלישי

הְַּעַשִיה וְהָאָכְרוּת,

(המשך. טגליון ‏ 49)

והמופתום האלה יעידו בי הקואופרצ'ות: הביאו ברכה והצלחה
= = בכל. מעשי. הבורמים. ‏ התאמרה של אחוזת כרם, "ט רם נתיסרה
| | האגודה, היתה בעמק אֶר -- 8640 מרק. בעד בל הקטר. ולא היו
= קופצום עליהם; א חרי התבססות האגודה הגיעה החאמדה ל-14400
= מרק, . ואין איש -מן. הכורמים מוכר. את. כרמו" (הברי ראש האגדה
\ יוסטן, מובא. בספרו' של אנציפרוב),. ,האמיגרציה. שהיתה. :רבה
לפני: ארבעים"חמשים שנה ‏ כבר. חרלה ‏ ואיננהן = כל העובר
בחוצות הבפרים האל ה יתפלא. לראות. את חייהם. הטובים, ‏ שאין

בהם דחק. ולחץ, = אלא רוחה והשתלמות".: (הפופר. הנ'ל), -=
יש תעשיה אחת, הקשורה. בעבורת ‏ האדמה, ‏ שהתפשטה
= = באהצות רבות מאד, והתפשטותה מתגדלת ומתרחבת משנה לשנה:-=

יוחוא עָשית ההמאה,

העקרים * שעליהם התבסטה. \ הקואופרציה ‏ של : מחלבות
+ הומים לעקרי-אגודות-תעשיה בכלל ג כל איש מושל. בקנינו הפרמי
| יועובד' את עבירתו כפי השגתו ותבונתון את פרידעמלו: הוא מביא
למקום המרכזי של אגורתו, ששם ועבר. ויוכשר לשוק,. החבר מביא
> את יבולן הכש אר לו אחרי. גב יון. ‏ הסכום הדרוש. לבלכלת
ביתו.. האנורה מרכות. את כל כלי-העבורה ואת חמרו-העבוחה
במקום. אחר, -ושם. עוברות ‏ המכונות * הנחוצות. לתעשיה; היא
מומינה מומח ה ותחת השגחתו ובאחריותו תעשת כל המלאבה,
>< כרי * שהטחורה . תהיה מן המובהרה. האגודה = בונה = בתים
" ואסמים, ‏ כפי צורך העבודה; היא באה במשא ומתן עם הפימונים
בשוקי פניםההארץ או בחיץ לארץ. ומוכרת את תוצאות. עבודתה
לפו. התנאים. היותר טוביםן ‏ חיא | באה בקשר עם ‏ בנקים ‏ ועם
אגורות משותפות לקבל כסף למחזור. הסחורה. ועד האגורה מחויב
= להתענין בהשסלמות העבודה; הוא. עופק. ע'י מומחים בבחירת
<< פהות מהמינים המשובחים, שואל. ורורש בשאלת . המוון : הנצרף
| לפרות למען תחנה מכום חלב, ‏ המכל בו חָלב | בפרוצנט
גדול;: הוא. ממציא. ריעה בשביל, חברי-האגורת ‏ למאכל | בהמות
ע'פ חוה דעתם של המומחים ונסיונותיהם: \- - כל. חבר. מביא את

ו

א

0

ו שיל ו

8 : > העולם 36

המונחות. לפנינו,

' לא פחות מ-1900 קילו חלב, ובשיעור בינוניי נותנת כל פרה

הפעוטות של האכרים הנאגדים. באגודות התעשיה נותנות. הפרות

> ופרה, חלב" רב כפי הנזכך, || חקבל הפרמה. גם. שכר ו

נליון מג

מניתו. לפי החקום שנקבעו ‏ באספה ‏ הכללית ומקבל ,המי קדימה
בכל חרש, בהביאו את החלב אל המחלבה, לפי איכותו, כמותו
וסכומו, הוער. מנהל. את כל החשבונות,: הרוחים מתחלקים בין
כל החברים ‏ אחרי נכיון. ; סכום ‏ יחוע ‏ לקרן-המלואום. ולחשבון
האמורטיוציה, .
אף על פי שהמחלבות התפשטו בארצות רבות, אבל תוצאותיהן
שונות. מאד, | מפני שהתעשיה הואת זקוקה לחלב | המתקבל
מפרות ‏ שונות: מאר. במינן: ובטיבן, ‏ לכן אנו: רואים שבמקומות,
שמרובה שם. עשית-החמאה -- משבחים את מיניההפרות, ‏ בכל
המקומות האלה מרבים לורוע זרעים שונים של עשבים וצמחים,
הטובים למאכל הפרות והמעשירים הייחד עם זה את בעל-האחוזה
ומשבחים את הקרקע שלו ומגדילים את אסמו, ברבות ‏ הפרות
יגדל גם. סכום הובל..
כרי לקבל מושג נאמן מהתפתחות תעשיה זו נביא ‏ רק
מספרים אחרים ודונמאות מארצות ה שונות בהשכלתן,
בשתיםדעשרה אגודות (ארטיל)' ב ₪ י ב י ר, לפי הידיעות
היו חכרים במספר 3988 איש ולכולן -14670
פרות חולבות. הם הביאו למחלבות רק לערך ,9 ל5 של כל חלב-
פרותיהם \ והשאר הוציאו. לכלפלת בנידביתם, . ובסך-הכל. הביאו
בשנת החשבון לערך ש ב ע ה מיליון. קילו חלב והכינו חמאה
בסכום של 840 אלף קילו, או לכל קילו חמאה הצטרכן ל-91,6
קילו חלב , אולם כל פרה של חברי אגורות : סיביר נותנת בשנה רק
8 קילו חלב בשיעור בינוניי, והפכום הזה מעט. ורל הוא מאד,- |
נסיונות רבים, ‏ שנעשו בפרמה אחת. בפלך פסקוב ברוסיה, \ ="
במשך של שנים. רבות מראים. שסכום החלב תלוי בהשבחה "
מיני הפרות, והשבחה זו באה ע*"* הרבעתדמינים חשובים ונתינת
מאכל טוב ומזון מבריא, ‏ ואז אפילו הנרועה. שבהן תתן בשנה:

[

0 קילו, והמובחרות -- ח מ ש ה א לפ ים ק ילו לשנה, כלומר =
פי. תשעה ‏ מפרות סיביר , בגרמניה מוצאים אנו, | כי באחוזות

בשיעור בינוני 9840 קילו בשנה,

לראבוננו אין לנו מספרים, כדי להשוות את סכום החלב,
שמקבלים בני-המושבות בא*י . מפרותיהן, אבל. ע"פ מה שראיתי :
והתבוננתי = במושבות, | אפשר לי לשער שגרועות הן מפרות '
האכרים בפיביר .

ובכל ואת מוציאה סיביד לשוקי אירופה חמאה בסכום גדול מאד
בכל שנה ושנה. מחשבון. של האגודות. הנזכרות. רואום . אנו,. בי
כל החברים ‏ קבלו. בשנת-החשבון , בער החלב ‏ 19,884 רובל.
או -- 11,40 הובל לכל פרה; הועד של האגודה. מכר את כל
החמאה. הנעבד בעד 984,694 רובל, היינו ‏ מחיר. כל פוד של
חמאה היה לערך. 10,5 רובל; הוצאות התעשיה הניעו. לסך. שלי = = /
8 רובל וגם שלמו בשנה ההיא את חובותיהם בער הבנינים,:
המכונות ‏ וכלי העבורה. --

חשבון הנסיונות. של הפרמה. הנזכרת למעלה .מראה, ‏ כי.
הוצאת מאכל לבל בחמה עלתה לה ל ע שרים ו שבע קופיקות
ליום, בהפרמה היו רק ארבעים פרות חולבות: של. מינים שונים
והוציאו למוונותיהן. בס"ה 9868 הי; הוצאות. אדמיניסטרמיביות,
חקון. בנינים וכלי, עבורה --- 880 ר'ן נופף לוה עוד הפרוצנט
לאמורטיוציה מסכום מחיר ‏ הפרות (בסך "של 8610 ר) ומסכום.
הבנינים (בסך: של 98980 ר)) ונמצא \בפ"ה הוצאות לערך 4156
ר' או לערך: 04 ר' לכל פרה, טוב איפא, בי רק ברור, בשתתן כל פרה

+

נליון מג

בפרמה. אחרת ברופיה. עשו: נסיונות במשף של ע שרים
שנה והשביחו את המינים של הפרות מדי שנה בשנה ושנו לטוב
משנה. לשנה את: מזונן, ‏ בשנת 1885 היה השיעור הבינוני. של

סכום החלב רק 590 קילו | לכל פרה; | בשנת 1898 הניע
ל- 1800‏ קילון = ובשנת 1901 > היה הסכום כבר ‏ 1640 קילו
מכל' פלה,. | וספר | החשבון של הפרמה מעיד, כי ,מעת
שהחלו .לתת לפרות. פריהקלחים ‏ (כלומר := לפהן, | סלק,. תפוחי-
ארמה.וכו') נתקבה פכום החלב פיי שנים ופי שלשה", --- ומזה

= נראה מה נדולה הטובה שמביאה שקידה רבהבעבורה זאת, ומה
חשובה התועלת המוצאה מן הנסיונות הנאמנים .

המספר. הבינוני של סכום הפרות אשר לכל הבר וחבר של
האגודות בסיביר עולה ל-4,5; ובנרמניה ג'כ עולה המספר הבינוני
ע'פ רוב לחמש פרות אף' עייפ שישנן אגורות ‏ רבית שבהן המספר
הביניני = עולה אפילו ל-1,5, והיוצא מזה : אכרים, אשר אהמצעים
קטנים להם, יכולים התא גר' לאנודה ולקבל שכר טוב
מהעשית ההמאה ואמנם, אם יתאגדי, למשל, מאה אכרים
שביכולתם להביא 'מדי יום ויום מאלפים עד שלשה אלפים ליטר
חלב לעשות ממנו. חמאה, אז ככר יש אפשרות לבנות: להם
מחלבה, לרכוש מכונות. וכלי-עבירה הררושים, מפני שהחשבינות
מונוחים שבשנים מיעטות ישלמו את כל. חיביתיהם וישאר להם
ריוח טוב מ לב ד. המחיר, אשר המה מקבלים בכל חדש מסכום
הלב הטובא.. =
אמנם דרוש קפיטל יסורי לבל העפק הזה, ולערך 5990
ממנו. לצורך בנינים ‏ ולכליהעבוהה. . 7 - למחזור . הסחורה ,
השבונות הרבים של הקואופרציות.. בגרמניה. מִרְאִיָם בעליל,
| משך של" חמש עשרה שנה יוכל העסק' בעצמו. לשלם את מל
ההוצאות ‏ הראשונות והיפודיות, כלומר 7 לידי אמורטי?
וציה גמורה.
לפי | החשבונות המפורטים של הפופר אנציפרוב,. מנכים
באנודות גרמניה רק.0,16 פפניג מכל ליטר. חלב המובא להמחלבה,
| ואם נחשב כי. במספר בינוני מביא כל הבר 196 הקטוליטר
בשנה, או יעלה סכום הנכוי לאמורטיזציה: 3,96. מרק. .לשנה מכל
פרה בעת שהוא מקבל, לפי . עַרֶך מחיר ‏ החלב: בגרמניה. ולפי
א יכ ות הפרות שלהם, במספר בינוני יותר ₪ ש תי מא ות מרן
בשנה מכל פרה, הלא ברור. הוא: הרבר,. כי: לא יכבד על כל
אכר לגכות סכום קטן זה ולרכוש לו בשותפות מחלבה עם מכונות
וכל מכשוריההמלאכה > =
. ואמנם .רואים אנל,
כולן עולה לסכומים ‏ כאלה : מניות החברים ‏ 4.5 מיליון. מרקן
קרן-המלואים --- ל,8 מיליון מרק. -- המניה הבינונית לכל חבר
עולה ל-89. מרק,. וקרן-המלואים שלו-- ל- 98‏ מרק לכל חבר;
כלומר פי שנים ממניתו; והקפיטל הזר המונח בעפקיהן ללה
לסכום יותר מ-510. מרק לבל חבר, היש איזו. יכולת ?אכר יחיר
להמצוא. מחזור של כסף לעפקו הפרטי בלי עזרת האגורה
שלו% ובטוחים המה בעלי הכסף באכרים אלה, אף כי. אחוזותיהם
פעוטות,. יען כי ערבות כל החברים ועבורתם, הנעשה בשקירה
ובזריזות החת השגחת ועד נבחר ומומחה מופמך -- הן אחריות בעד
כל הכסף המונח בעסק . --
מחשבון ‏ של האנודות. הללו נראה כי בשנת 190% שלמו
האגודות לחבריהן במספר בינוני -- 9,606 מרק. בער כל הקטו:
וטר של חלב, ומוה מנכית: להוצאת התעשיה. עצמה -= מרק
אחר מבל הקט לאמורטיזציה. לקרן"המלואים ולהיבירנט--6,90

\ מקה במבלי עולם, ‏ מזהז את. הנחשלים ומנבא. עתידות למאמונים, :

כי בגרמניה ישנן 8 אגודות שרכוש.

במן' ו "שכר" של 7 ל 0 5 ל הקטי 8

=

> העולם 3 י 9

58 רובל בער כל פור, בעת שבפיביר. מקכלים החברים. רק
-- 0,498 רי מכל. פור חלב, בגרמניה עולות הוצאות התעשיה
ל-1,10 רובל לכל פור של חמאה) ובסיביר' תניענה ‏ ל-10 ,5
לכל פור + =

(המשך יבא)

52

תורָה בסכנהוי,

משל לימות. הזקנה כפופידגב וגונחים -- כך נכנסום ימות-
הגשמים אל העירה, .גועה ‏ בקר \ מתוך. רפתו = על שדות. ירוקים: ,
שחשפו,., | פוסק א זבוב. אחרון ‏ מתוך ‏ שירת-שעמומו, פורש. לתוף
סדק ומשתתק... = יוצא בן-אדם:תולעה החוצה,: מרים. עיניו. אל
השמים--- והנה. הם שטוחים מדולרלים על פני. השהמות החשופות,
משפילן. אל האדמה -- והנה. היא וקנה וכמושה, וחלשה עליו:
רעתו ורפה בטחינו, ‏ חס ושלום,: במנהיג' העולם -- --- >> בשעה
זו של רפיון זה, | כמה' שנים, ‏ בא אל העירה: הנדחה ,המגיר
העור", בא הוא. קנאי ומלא:חרון, ‏ ותוכחתו: המרה על שפתיו,.
ורבריו הקשים -- כלפי: עולם. השקר, . וקן, אלים.,.: רחב:הגב,
שעיניו. הסמווות פקוחות וקמות בחוהיהן ,.. | פעמים. שלא האמין
הלב, כי עור = האיש דומה היה. שעינום אלו. צופות ! נוכחן
ורואות ‏ מה שאין אחרים רואים... בורו -- מטה:נודר, בן. לויתו,
ארוך ואלים כמותו -- כך.: הוא מחזיר. מעורה . אל עירה ומטול

משה זילבורג,

בו ביום שהוא בא, כל הנסתרות. נגלים ‏ לפניו. וכל העוינות
שבצנעה צפים ועולים, כשמן זה על פני. המים... ‏ לבו של' כל
אדם נוקפו וחרר הוא; על נפשו החוטאת מפני עינים סמויות אלו...
אוי לו, למי שנתן. את עיגיו בו, ‏ ידועים .הנזופים". בעירה,. פאז
נכנעים לפניו וכובשים את פניהם בקרקע, ‏ ורצין. הבריות : לקולו, .
מקבלים באהבה את דבריו הקשים על נפשם, על כל. עולם
התוהו... משנה אל שגה זוכר "כל אחר את פתיתתון. בןלוותו;:
מטהו ביחו, עולה הוא בצערי-און על הבמה, פותח באחת את
ארון הקדש וצווח. מה: -- ישראל, תורה בסכנה!.,

ואימה. נופלת. על בל הקהל. הצפוף... ‏ מתון. קולו. בתחלה,:
כאלו . יצתה נשמתו. בקריאה. זו, אחר. הוא. הולך ‏ ורם, = הולך | \
ומתגלגל. מסוף העולם ועד סופו,... הנה פתחו. של גיהנם, נפער
תחתם... מלאכי. חבלה,. ילידי תפתה רצים ביעף ומכריזים :את

עוונותיו של אדם. ורואה חקהל עין בעין את סופם של פושעים) '

ונעשה כל בשר חדרורין. חרורין... הפיות ‏ פעורים, ‏ העינים ווצאות :
מחוריהן ובאיזו. זוית, בח ?אי, ‏ נותןמי את קולו בבכי.. ‏ אי ודע *
על מי שיצביע באצבע ‏ כחושה ורועדת, כשהוא. מנקש ‏ מתוך
רוגזה: במטה:

הרי, הדיהו הפושעו.. ,

ומיד רוחות קלות \ ומשיבות. גפש. באות ומגשבות: שערי
גן-ערן נפתחים ועולם שכולוּ טוב מרהיב את העין... ‏ בת:צחוקה
של השכינה מרחפת על פני העולם. ההוא, ‏ יושביים צריקים
שורות * שורות ונהנים = מזיוה. ופניהם | מוהירים > כוהר השמש
ומלאבי?מעלה, ‏ זכי-נופים ‏ טפים. ומכריזים:

אשרי אדם שהניע. לכך!,יי :

ושב. כל אחד ‏ לעבודֶת -חולו. ולדאגות:יומו ובלבו ‏ געגועים

לעולם. אחך, .לעולם שכולו. טוב, ‏ לוום אחד " של יום:טוב ארוך.

1

0

מתנועע. ומטלל,

> נפחדות, = =-. עומדים בטלים. ושואלים..,,

10 > הלולם >< ל י

גנחו הזקנים בעירה:

,העור" -איננ,. ור ה,עור". איננו!,. ‏ אי ,העור'.
גנחו,. חכו והתגעגעו. לרבר. אלהים,

ובאחר מערבי שבתות הורבקה. מורעה על רלתו. בתי:

4

המדרש באותיות מאירות עינים:

,מחר בש"ק בשעה 6 קורם ותיקין. ידרוש. המגיד. העור על
עולם שכולו טוב ולשומע יונעם ותבוא עליו ברכה'..,

את דירתו, ‏ לו ולמטהו, קבע -- כך דרכו מאז --
באכסניתו התמידית , בבית:הקהל, ‏ יודעים ‏ בני העירה: את מנהגו
ואין: איש מזמין איתו- אל בית ו, מעשה והשיב גם את פני הרב...

הפעם בא וגבו. הרחב שח תחת איזו מעמפהן ידו הזקנה
אחזה: . ביחר: כח = בבן;לויתו-מטהו -ונשענה. עליו:. = רק עיניו
הסמויות ‏ כאלו. נפקחו" יותר = וחליכתו---מהירה: ובטוחה... כאדם
שדרכו. פלולה. לפניו . ומחוז חפצו לפני עיגיו,;. הילך חוא בשליחות
קונו לחבר. בשמו. ודֶבריו. בפיו,, ,

בבואו: ה'דיע לשמש בית:הבנסה. ‏ שיפמוך. על שלחנו, ‏ וכל
אותו חיום, פרוש לתובו,. נתון לנפשו, לא פסקפיו מתוך. מלמולי..

ולעת | ערב, ‏ בשעת ‏ התפלה; ‏ עמד לו יחידי, כררכו,

מאחורי: הבמה, פרור פתוח לפני עוני הסמויות; ובכה מר בקול...
אנף קמן ‏ יוצא מבית:הכנפת הכרסני, ומאציל ‏ בית:הכנסת.

שפעת קדושתו גם על האגף. מקדש ךל זה קן | הוא ‏ לתפלות
חטופות. היוצאות מלבות ‏ דוויים, ‏ ממקור ‏ נשמות טובעות בראגוה:
היום, מחזיר =עני מעירה: על עירה ובא ונכנס אל האגף והניח. את
ראשו הנלאה על ספסל:עץ קשה ונרדם,.,

ופעמים ששנת:הנצח סוגרת פה את עיניו של. נודד,
מאפול ‏ על גוף .קר ומדולרלו.,

יחידי נשאר שם המגיד העור, ‏ יחירי בין כתלים אלמים:
ממלל \ ומתנועע, ‏ משל ‏ לצריק. .נסתר שמתיחר
בתפלה. ומבקש רחמים. על העולם ‏ החוטא י... יתום. וגלמוד גע
ונד לו לילדהאפל. מסביב ל,ביה. הקהליי,. מתחבט בכנף שחורה
על גבי השמשות , , . יחידה וחררה -דולקת המנורה ושלהבתה

והלילה

= | הקלושה ועהןמאירה את העינים ‏ הלבנות חפקוחות, הצופות עליה

מבלי ראותה, , , כאלו היו פה שתי נפשות חיות שאינן מכירות
יאינן רואות אחת את הברתה ...

מתנועע וממלל, ממלל ומהנועע, , . דומה שכל החלל הצר"

מלא מלמול ולחש ; ממלמלין הזויות, מתלחשים הצללים ומכפרים
על חיי תהו של נמדים .שנשקעו באפלת הלילה .. +

מתאנח, | משתתק שעה קלה -- ושוב מתחיל המלמול
והלחש העצום בכל. הוויות הכהות ..,
: =- קר .... רוחות רעות באות ' לעולם,, , -- גונח הוא
-מלבו, '--- רצונך אב שבשמים לנסות אותו + ,,. ארם. כי ימות.

באהל ,+ באהל .., בידך אפקיד ‏ רוחי +.,
= קם גונח | ומעונה, ‏ פתח את ארון: הקודש,
ראשו ונעה /בבכי .+
וזמן רב עור הקשים הלילה החרר לגניחות הזקן, לטענותיו,
ושותק בלי: חלימות והרהורים שקע. לתוך תהומו. ..

נתן בו את

הלבינו פני השמים... מלא עוני ושלוה' , השכים | העולם
והלום-שקט, חלום רחוק על ,עולם ‏ שבולו מוב" רפרף על. פניו
החורים, מתנענע העולם למנוחת-חג, לנגוניהתפלות מלבות ובים.,

יוצאום: להם בני : .העירה,. הולכים. מתונים, . מעודנים,
לבושים. ‏ בגדי שבת, | מקורשים, ‏ --= הולכים. ובאים, = הולכים >
ומתכנסים . כנופוות כנופיות בחצר ביתההבנפת ; העינים: המהות,

שיו

גליון מג

בכל כנופיה. וכנזפיה. חלפו דברי השמש,
כחלומות. הלילה העבר.

,אחרי הסעודה שב מעומק, כאלו התעלה למעלה -ומפיו
נמלטו איזו הברות,, , אחם... כי. ימיח.,.. באהלי.,

,עוד עם עלות השחר קרא ,קריאת: שמע" מתונה,. בכה
בקול",.\

,בבית:הקהל" ‏ כבר:\ עומדים. ‏ כל חשיבי ‏ העירה. והרב
בראשם ושותקים. השאיים, מחכים לוציאת:הנשמה, , , הוא. שכב
סרוה על גבי ספסל. צר. בעינים פקוחות -- וגנח לעתים. גניחות
כבושות... על ידו מטהו. ב]<לוותו, בשומר אלם...

-- ברוך . דין: האמת... ברוך. דין האמת. .. חלף מכנופיה
אל כנופיה, מאחת אל חברתה,.

--- לא = זכתח. העורה הנקחה
טוב

תמוהים, רחוקים

לשמוע. על ,עולם | שכולו

התרוקנה העירה,,.. שנים, שלשה מאחרים. נראים כרחוב,
דומה שוהרים הם לבלי השביה את מנוחת מי,.. כאלו: כבש
העולם. את בכיו: בקרבו -- ונדם...

שם מאחורי: העירה, במקום שמחשבת היוצר משתחררת
מזרועותיו ‏ הצרות של האדם -- שם התכנסו כולם צפופים ‏ עם
צערם .=

'על הנולל ספר הרב הישיש בקול. רועד :

------ נחה נפשו של זה, שעורר ; את
לעבודת. הבורא;;,

אבה צדיק, ואין איש שם אל לב, יתומום היינו
באין אב..,

-= == -- פה זה שהפיק. מרגליות -- איננו-- אוננו,: זה
שהגה יומם ולילה בתורה... העולם נתיתם וו

ופתאם נזכר, נזדעוע בכל גופו וצוח מר !

-- ושראל, תורה בפכנה .4

מִסָפַר הנזירִים +

וש אומרים : ישראל הוא טמא הגזע, ,אביו האמורי ואמו
חתיה", כל אותו הצער הגדול שישראל מרגיש ופובל ‏ בעולם בין
ברצון בין באונס אינו בא אלא מתוך הש:יות של. הגוע ומתוך
הבוית הטומאה של הגזע: טומאת הגזע אינה נותנח לישראל מניח,
נוטלת מנשמתו את. אפשריות. הההמונוה ושויון המשקל,: מדכרכת
אותו ומביאתו = לידי סיגופים ועינויים נוראים, שהוא. מקבל אוחם
לא ,באהבה" אלא ,באונפ" פנימי, --- (משום. דלא. סני. ליה בלאו
הבית

אבל אם נבחון אח כל הצורות שקבלה הסגפנות. - - או,
ביתר דיוק, = הנזירות. - הישראלית בזמנים = ובמקזמות ‏ שונים
ותברר לנו, | שאין הלכה כיש אומרים ,‏ אין ספק, ‏ שאלטלו >
היתה. הלכה כמותם, צריכה היתה הנזירות 0 להיות. כל . =
עיקרה נזירות גזעית, כלומר + נזירי ישראל צריכים היו לחיות קודם
כל נזירים מיניים, פורשים את עצמם -מפריה. ורביה, ‏ שהרי
הנזירות ‏ היונקת מטומאת-הגוע אינה. מכונת. אלא כלפי התאיה
המינית שהביאה אותה מומאה | לעולם, | כך \היה. צריך . להיותו.-
"אבל באמת אנו רואים א הדבר כן.. תולרות הנזירות מובוחות /

הלבבות

בריטוביה ,

נליון מג

> העולם 93 2 / 11

םתכ יר ---ר- .== ב-א --ורר וו

אותנו למרי שָוקא: מספר הנזירים, ‏ שפרשו את עצמם. לגמרי
מן האשה, היה מצער מאר. בישראל בערך ‏ לכל מיני
הנזירים האחרים, אפילו האיפיים לא היו כולם בדלים מן האשה
ואין צריך לומר שאר הנזירים, בין אלו שהיו : נזירי עולם. ובין
א.ו שלא. היו אלא נזירי זמן קצוב. מכאן אתה למד, שטומאת-
הגזע-- לא היתה. הסבה--בכל אופן לא הסבה. העיקרית- -של-
הנזירות ‏ הישראלית., :אלא סבות אחרות הביאו את ישראל לידי
קבלת נזירות ויפורים של נזירות,
זאת ועוד אחרת: הנזירות הישראלית בצורתה. המקורית
= והעתיקה לא היתה ‏ כלל פגפנית. = להלן נראה, .כי הנזירות
הקיצונית ' והסגפנית ‏ התחילה רק בתקופה השניה של תילדות
ישראל אחרי המשבר הנורא של ,גלות. עשרת השבטים". הנזיר
הישראלי : העתיק. לא היה = מתכוון ‏ לפגף את נופו, = להחלישן
ולדכאו, | למה היה מתכוון+ לחזק את גופו, להחלימו ולעודהו
לעבודת"ישראל ואלהידישראל. ,נזירי אלחים" בימים הקדמונים
היו הראשונים בגבורי העם הנלחמים את | כלחמותיו, כלומר :
מלחמות. ה' וישראל, -- לפי שבאותם הימים הוזדווגו האל והאומה
למושג אחר שאין השניות: חלה בו, בכחינת | ,קורשאדבריך-הוא
ונשראל חד נינהו". שנים שהם אחד היו האל והאומה ומי שהקדיש
את עצמו. לעבורת האל היה | חייב לעבור את עבודת 7 ישראל,
שנים שהם אחד היו גם הנוף והנפש. -- ,כי הדם הוא. הנפש" :)
ו בעלדנפש" חייב היה לחזק את הגוף.- -לא לפנקו ולא לדכאו - -
כדי שיהיה כו כח: לעסוק ‏ ,במלאכת-שמים". / אחה היתה גם
החברה, לפחות בראשיתה, ובמחשבת גדוליה ‏ הרוחניים גם אחרי
> כן. .לא היו בה לא אנשי קודש ואנשי חול -- ואתם (כולכם)
תהיו: לי ממלכת. כהנים. וגוי: קדוש'--ולא. עשירים. .ועניים--חלק
כחלק נחלקה הארץ: ,לרב תרבה. נחלתו ולמעט המעיט נחלתו" ,
נם השקפת-העולם. גם הסתדרות - החברה לא נהנו מקום
לסיגופים, ‏ לפי ששתיהן היו בנויות על יפוד היחור ,. הפתררות
חברתית, ‏ שיש בה שניות -- עשירים מזה ועניים מזה -- מולידה
בהכרח את הסגפנות. ‏ כמו. כן השקפת-העולם שהיא מבדלת. בין
שתי. רשויות, בין רשות הגוף. ובין: רשות הנשמה, מביאה לידי
סיגוף הנוף לשם הנשמה, אמונת היחור: הישראלית בצורתה
= העוזיקה גדה זמן רב בער הנזירות : הקיצונית. ‏ זוהי ההבדלה
הראשונה ‏ שבין ‏ הגזירות | הישראלית . בצורתה המקורית ‏ ובין
/

נזירות ‏ של אומות. - העולם ‏ עוברות ‏ האלילים ובעלות הדה
הנוצרית -- ,בשעה שהאחרונה שאפה להחליש את הגוף, כרי
להכניע אותו לפני הנשמה, לא שאפה הראשונה אלא לעודד את
הנוף, : כדי שיוכל לעבור את האלהים בכל כחו 69 אבל בהבדלה
זו קשורה עור הבדלה אחרת : לפי שנוירי ישְאל לא רצו להחליש

מיוחדת, אשר. לה השפפתהעולם. ודרכי - חיים ‏ משונים. לגמרי
| מאלה: אשר לשאר אחיהם, ‏ ירי ישראל ‏ ואפילו. נזירודעולם
ושבו. על פי. רוב : בתוך \ אחיהם. ונטלו חלק בכל חיידהאומה ,
ורי ומן קצוב, שהיו מרובים תמיר בעם, היו כעין מתוכים בין
כלל. העם ובין נזיריחעולם , המעכר אל. הנזירות. הומנית ‏ וממנה
אל הנזירות העולמית לא היה מקרה יוצא מן הכלל, לפי שחובית
חנזיר. לֶא היו דברים יוצאים מן הכלל.

: 1) דברים ,
טי היו
5) פון אורעללי (ריאלאינציקלופדיה של הרצוגההויגך ,. ערך נזורים)..
בהגדרה. וו של הגזירות הישראלות הַחויקו רוכם של החוקרום הדתיים בישראל
(רב סעריה גאון , רבי יהודה הלוי , הרמב"ם) והוא גם נכונה קודם כל בנוג
וה ה של הגזירות הושראליה / ,

י"ב כ"ג במו כן ווקרא, י"ז י"א ובמובן וה גם בראשית,

את הגוף ולבטל. את החיים, לא יצאו מן: החיים ולא היו לכת'

אמור אמרנו : עיקר. היחור, שממנו יצאו השקפת העולם
והסתדרות החברתית. של. האומה הישראלית העתיקה, לא' היה
מסוגל ‏ להביא את הנזירות: הקיצונית | לעולמם של ישראל,
הרברים האלה דורשים הגבלה. ורועה, מוכן מאליו, ‏ החיים ‏ עשו
את שלהם, והניגודים היסודיים הצפונים, בתוכם נתגלו מהר גם'
בחיי אבותינו הקדמונים ועברו גם את סף הכרתם.' הפתירות
שבחיים החברתיים ושבחיים האישיים. נראו ונודעו על .ידי הרגשת
הכאב הגדול הכרוך בעקב הסתירות והניגודים--,כי עזה כמות א ה ב ה
קשה כשאול \ קנא ה" -- יסורים של אהבה וקנאה, חבלי ליחה
וחבלי מותה, | מכאובים של עוני ועושר. וכל מיני מרעין בישין באר.
ודרשו תשובה תכופה, תחבולה להשתיק את הכאב הנורא. הכאב
האחר אינו | נשמע. מפני הכאב השני, ‏ יסורי:המין משתתקים. ע"י
הסירוס, צער מיתתם של האנשים ‏ הקרובים נאלם ע'י ההתגידדות,
השריטות והקרחות, התורה נלחמה נגר המעשים האלה והזהירה על הם
כמה פעמים : ,לא תהגודהו ולא תשימו קרחה. בין: עוניכם למת !"%)
,ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכחבת קעקע לא תתנו. בכם |" 5)
וביחוד ‏ הזהירה. על הסירום : ,ולא יבוא פצוע דכה וכרות שפכה
בקהל-ה'!":) אבל דוקא מאזהרות אלו שנאמרו ונשנו. אנו למדים
שהמעשים הללו ,היו מצויים, שאם לא כן, מה טעם יש לאוהרתם +
ובאמת ‏ אנו מוצאים את המעשים הללו. מפורסמים עריין. בימיו
של ורמיהו הנביא ‏ המנכא רעות אל העם ואומר': ,ומתו ‏ גדולים *
וקטנים בארץ הזאת... ולא יתנירר ולא יקרח להם" י). אף על פי
כן לא מצאנו שמעשים כאלה וכיוצא: בהם ‏ נעשו ‏ לשיטה של
נזירות, שנוהגים על פיה לא רק בשעות של צער זמני מיוחד;

שימת הנזירות הישראלית המקורית ‏ היא ממין אחר לגמרי.

אנו מבדילים בתולדות. הנזירות ‏ הישראלית. שתי .תקופות.
ראשיות מתאימות | לשתי התקופות = הראשיות \ אשר. בתולרות
ישראל . בכלל. שתי התקופות. האלה הנן --= במו ' שנהמז. כבר""
למעלה---נבדלות ‏ זו: מזו: על ידי ,גלות עשרת. השבמים". התקופה >
הראשונה מקפת את תולרות האומה הישראלית. מראשית. התהוותה
ועד. חורבן ממלכת ישראל ,‏ והתקופה השניה מקפת את תולרותיח\ * > '
של שארית ישראל מחורבן ממלכת ישראל ועד עכשו, בתקופה
הראשונה. חי ישראל חיים לאומיים = במלוא. היקפם, מתקופה:
השניה ואילך, = כלומר מזמן ‏ ,גלות עשרת השבטים", . הולבים
ה,אטריבוטים" הלאומיים ובטלים אחד אחר חוץ מן הרת. כותב
הטירים האלה העיר זה לא. אחת על. הערך הגדול ‏ של ,גלות
עשרת השבטים" ‏ בתולדות ‏ ישראל \ ועל: שנויההערכין | שבא (/
בגללה ‏ לעולמנו. = להלן יתבאר ביתר אורך. ער כמה. נכונה .
השקפה זו, = מה גדולה היתה השפעת הגלות הראשונה על החוים
הישראליים. בכלל ועל. הנזירות הישראלית בפרט.: לעת עתה "
יספיק. ‏ לנו. לציין את הקוים ‏ העיקריים של הנזירות הישראלוח
בשתי התקופות האמורות + .

הנזירות הישראלית בתקופה הראשונה הנה בעיקרה מחאה. *
נגד התרבות העירונית שניתנק ‏ לישראל. לאחר שנתישבו בארץ-
ישראל, התרכות הזאת היתה .מלאה ילדודנכרים מנחלת הכנענים. ‏ >
יושבי-הארץ לפנים, = בני"ישראל ‏ הקרמונים היו עם של: רועים
נודרים ‏ במרבר, ‏ עבורה קשה לא ידעו, = שדה וזרע ‏ ופרם לא"
היה. להם, ‏ עול: מלך. ושרים לא עלה עליהם ‏ ובטומאת .הערים.
לא נטמאו. : רק לאחר" שכבשו:את ארץ. ישראל :היו ליושבי
,ערים גדולות. וטובות". ולבעלי . ,בתים: מלאים כק. טוב" ,וברות

5) דברום ,
,) ווקרא,

י"ר א',
ו"ט כ'ה >

2 דברים ,כ"ה +
%): ורמוהו.,

ט"ז.

,

12

חצובים". ו,כרמים וויתים" ושמו עליהם מלך ,ככל. הגוים", מובן
מאליו, ‏ כי התרבות החדשה שבאה להם לישראל כמעט. בהיסה
הדעת. הביאה להם גם את כל נגעיה שהיו קשים ביותר. לַעם
שלְא היה. רגיל. בהם . טוביההעם היו מסבים את עיניהם אחורנית
אל העבר של האומה . בעבר. הרחוק, בחיי הרועים, באהלי המדבר
\ בקשו ומצאו את ה רתיה ח יים, את התמימות ואת הפשטות,
את הטבעיות. ואת האלהיות . אלהי-ישראל. מתגעגע, כביכול,
אל הימים הראשונים הטובים, | אשר בהם נגלה ראשונה לעם
זה בחר לו, ואומר:: ,זכרתי לך חפר-נעוריך, אהבת-כלולותיך ,
לכתך. . אחרי: במדבר ארץ ‏ לא. זרועה", *) = מירידישראל רצו
להשתוות. בכל דרכי. חייהם. אל אבותיהם הקדמוגים : = מגודלי
שער היו הנזורים | כאנשי"מדבר, כאלה לא שתו יין | ושכר לא
בא אל פיהם, | כאלה אהבו את החירות וראשונים היו לצאת
למערכות \ המלחמה נגד = האויבים = החיצוניים ‏ ואחרי: כך נגר
האויבים. הפנומיים , ,נזירי-אלהים" ‏ נלחמו. ב,עובדי-הבעל". (אדון
היין: והתרבות), מחו. נגד החיים העירוניים בשם החיים הפשוטים
והבריאים ‏ של. הרועים העתיקים ובשם אלהי החיים האלה:
= המיפוסים ‏ של | הנזירים ‏ האלה: הם := הזיר . הגבור - (שמשון)
> והנזיר הנביא. (אליחו) + /

בתקופה. השניה. נשתנו ההברים, ממפלת ‏ אפרים. ואילך
נשתנה הלך-הנפש של בתירי-האומה, ‏ כי יִרֶד הענן---ענן. עצבת
ומרה שחורה ---ויכם אותם, נזירי-ישראל היו לאבלי-

= ציון--זמן רב קודם' חורבן בית המקדש. הקולות המבשרים את

,= החורבן מלאו. את כל חללו. של האויר\ ומן רב טרם יבוא החורבן

%

ויהיה,: וכל. אוזן: שומעת בחנה -אותם. ובלעומת : שמפלתחיהורה

= = הלכה וקרבה -- גברה העצכת ועצם האבל. ענן האבל לא נעלה

עוד. מעל נזירדישראל --- לא נעלה אפילו בשעה שבית המקרש
= השנו. היה: קים, נזירידישראל . מתאבלים על הגלות --- גלות-האומה
וגלות-השכינה---ומשתוקקים אל הגאולה --- נאולתההאומה. וגאולתה
השכינה, ‏ כביבול, ‏ עתים. מניעה הגזירות. לידי. פיגופים נוראים,
-לירי. תעניות. רצופות, לירי: ‏ גלגול-שלגים = ונלגולדנמלים.. צעויד
היחיד = משתפך. לצער-האומה, = אבל-החיים = האישיים = ועלבונם

מתבוללים באבלהציון ועלבונה.. נתערבו. התחומין, ואין אדם יורע
= היכן מסיים צער-האומה. ומתחול צערדהיחירד,

, אולם הנרעין. העיקרי. של הנזירות הישראלית העתיקה נשמר
| גם: בתקופה השניה. הגלות שנתנה אמנם את הקליפה שעל
הגרעין, | הטביעה עליה. אה חותמה --חותם |בולט. למעלה. וגוקב
ויורד\ למטה. ער שהוא. מחולל שנויים = ידועים גם בתוך .הגרעין

= ' עצמו.: אבל גם הגלות לא אבדה את הגרעין כולו. נם היא לא

הביאה את הנזירים הישראליים לידי שנאת החיים בכל צורותיהם

ואף לא לידי' מדת הנשתון הגמורה... משאתדנפש הנזירים הראשונים

היא נם משאת-נפש הנזירים האחרונים ‏ -- לא ביטול = החיים
אלא טה רת - החיים; טהרת הגוף והנשמה. וטהרת ‏ היחוסים

החברתיים' והמיניים. מהרים מן הטומאה ונכספים אל הטהרה חיו

גם = נויהי-התורה ‏ גם = החפירים - האופיים .גם - אנשודהרוים מן
> האר"י. וגוריו: ועד החפידים האחרונים, ובנשמות כולם דפק ‏ עורק
החיים, ותאות /המעשים רק נרדמה. בתוכן, ‏ ישנום ‏ נזיריהושראל
אבליהציון וחולמים את חלום = הגאולה, | סמל המה ל,שכינהא
| בגלותא" שהיא. בבחינת. ,אני. ישנה ולבי. ער", = ישנה וערה. היא
מיחלת ומקשבת, לקול הדור הדופק ,
|

5

0 4 0 : ו" יז 1
) ורטיהו, ט"ן /

4 , /

,

ג

> העולם 32

גלוון מג

נחום סוקולוב.
הְאַפִּיקוּרְסִים המוּשַלמנים,

(מרשומותי התוגריות).

כמו דבר חדש והיה. זה בעיני הרוב הגדול של האנשים,
אשר שוטמו ברחבי ארצות תונרמה כטיילים או. כבעלי עסקים,
אם נאמר ‏ להם. כי. בקרב. העם. ההוא, ‏ שאומרים | עליו | שהוא
עצל ודומם: ואוהב ‏ תנומות, ‏ יש מוסר ידוע, שמעיר עליהם לא
רק שיש ביניהם חיים ‏ רוחניים, = אלא גם זאת, בי יש חבלים
לא-נראים. לעין שמחברים בחבור רוחני פנימי את המורת עם
המערב... הוגרים לאלפים ולרבבית מחזיקים בבל לבם באידיאל
נאצל. ונעלה, שאליו. היו שואפים ובשבילו היו מוסרים את נפשם
הנכואים, אנשי. השם, שבכל העמים ובכל. הדורות. ‏ האידיאל. הוך
הוה הוא. הרתיק | המחבר | אותם ‏ עם אחיהם-ברעה ‏ שָבכל
העולם, וקורם-כל. הוא הבריח התיכון המבריה איתם בעצמם מן
הקצה. אל. הקצה והמסגל אותם. להכנים . לתוך = ,יםההמלח" ‏ של
החיים. המזרחיים. ,,חדקל", כלומר ום. חר וקל של התעוררות
ותחיה, אירופיים : מעטים ‏ יורעים ע"ר חברה זו שהיא ‏ דומת,
בחרבה אל ,הגודרים. החפשים". ולא התרחקותה. מן העולם היא
סבת . חפרון"יריעה = זה, | כמו שתתוגרי ‏ עושה כל. מה שהוא
עושה -=-- במנוחה. של. כבור,: בהשקט. ובלי פרסומאדמילתא,. כן
הוא נוהג לעשות את מעשיו הרוחניים בלי שאון וצוחת השוק .
אבל. כשארם בא בלבב. שלם, וכשהוא יורע לקנות לו לב. תוגרי
לבטוח. בו, אז. גם המוסר הזה, שאני. חפץ לרבר על אדותיון ,|
לא יעלם'"ממנר, .
= = בתחלת. המאה שעברה לסה"נ יפר. החג'י (הדוו).-בגמשידבלו

\ כת: רתית שאין רוגמתה בכל העולם המורחי, ושיש לה כל כך

דוגמאות. אל חברות וכתות אירופיות ‏ ממין זה ער שהדבר. קרום
מאד ‏ להחליט, שעכ"פ המיפר ירע את החברות. האירופיות , אבל
מצר אחר מקוריותה של חברה זו ועצמיותה הפרטית הן. מצוינות
כל כך,\ עד כי ‏ ההשפעה שהיתה. ליריעה | שידע המיפר | את
הדברים. האירופיים ‏ נראית רק בררך כלל ובאופן שטחי מאד ,
חקוי סתם לא גראה, ניכרת רק בחלקים רבים ‏ קרבה רוחנית ,
ושפטודנא הקוראים בעצמם, בכל. עיר גרולה, ששם. יש לכת.זו:,
הרבה חברים, יש להם טקה לעצמם, כלומר: מקום מועדה.
מקה זו אין להחליף בטקות שוש כירוע לכל כת. של ררוישים,
בל מקה עומדת תחת השנחת הראש שלה ומחוברת. אליו חבור
לאהנפסק., ‏ אין ראש ומנהיג: כללי לכל: החברות, = ובכל. ‏ ואת
מחוברות הן זו לזו. ומצטרפות. יחד. לתורת. או' ‏ למעשה. באחרות
שלמה, = כשהשעה. צריכה לכך. בין ‏ החברים. שורר. העוקר. של
שווי מוחלט. קוראים הם זה לוח : ב ב א, כלומר': אב, בלר, =
הברל המעמר והמעלה. רק ימי שעומד בראש הטקה נקרא : דדה
סולמאן, כלומר : אב"וקן שליט, = יום יו מתכנסים לטקה, והכל = -
כשרים לועירה, ‏ והכל. חייבים לבוא, כשהם יכולים,. פועהים שם. '
יחר; -ובכל יו אחר החברים מבשל ומכין את הפעורה, רשאי
כל חבר להביא. עמו ולהזמין. לסעורה. (שאיננה. זעומה :כלל, ולא
ניתנה למלאבי השרח) -- אורח. אחד, הכת מרקרקת. מאד במצות ‏ :
הכנסת. אורחים, . ואיננה מברלת. בין. עם לעם, בין כת. לכת, או .
בין. הת לרת, מצות הכנסת אורחים הוא בכלל. המצוה הראשונה:
שלהם, מקבלים ברצון אפילו יהודים ונוצרים, ואין נועלים לת =
בפני שום' אדם, ואין. עושים. שום מסתורין. בדברים' או במעשה, !
חברי. . הכת -- וזהו'.. החברל = העיקרי ‏ ביניהם . ובין = ,הגודרום . .
החפשים" -- הם. ניכרים. גם. ע'י סומן חיצוני,\ לֶא \ בבגדיהם .2

[

גכיון מג

> העולם 3 [

18

ו

אם בשפמם, כולם מגדלים . שפם ארוך יורר לשני קצות פוהם
ומכסה את השפתים, א ל א מאַראַס בולבה. אחרי הסעודה
שוהים. בני החבורה. יחד ומרבים שיחה על כום. רויה , על פי
רוב הם גם מנגנים, מפני :שכל. בגמשי. : יורע. ננן לכל הפחות
על כלי-ומר. אחד. הרוב הומירות הן תהלות ותשבחות = לככור
הראש, והנגונים גם הם משלהם, ה,נאי", זהו חליל בעל. קול
רך. מאד, הוא כלי זמר חביב. עליהם מאר, יש בין המנגנים גם
אמנום יודעים לקסום ‏ מתוך אבובם הענותן פלאי קולות של יופי
ורוך. גדול. יש שנושאים ונותנים ‏ גם על דברים חשובים,. או
מתפזרים בשירות. קטנות ומטיילים בגינה: שיש אצל כל סקה.
מטיילים \ זוגות. זוגות ‏ ומשוחחים : על הבר הרת והחיים, = על
דבר הארם והאלהים, בקיצור, \ על כל השאלות שהפלוסופיה
העיונית עופקת בהן. מי שבא לתוך טקה כזו חושב " שנרתע
> העולם. לאחוריו,. וסבי דבי אתונא. קמו עתה מקבריהם, ומטיילים
ומתפלספים, כדרכם. או צריך להוכיר ‏ עוה, | שראש כל מקה
הוא. נבחה,. ועוד. בחיי. כל ראש | בוחרים ‏ במי שעתיד לבוא
אחריו,
המסופר. עד כאן הוא כל מה שמסמן את הבגמטשים ביחס
אל העולם החיצון בתור כת מיוחרת,. חוץ ‏ מזה אין הבנטשי ניכר
בלל שהוא נמנה. על בעלי איזו כת. הדוגמה הראשית. שיש
לבגמשים אל ,הגודרים החפשים" היא זאת, שהבגטשים מעורבים
= בין הבריות ונחלקים. בין כל האזרחים, כל בגמשי עוסק באומנות,
או משמש ‏ במשרה, ככל תוגרי וולתו, ‏ אלא שהוא עושה ואת
ביתרון הכשר ודיוק . .רוכם עופקים באומניות הגבוהות. מלאכת
= אורולונין, יוצקי כלי נשק, זהבים, ויש. ביניהם גם ‏ פוחרים גם
קידי. הממשלה... רוב הנספחים אל החברות .הם. אנשים. אמידים,
ויש נם עניים, ושוה העני לעשיר במעלתו האישית ובכל זכיותיו,
וחובה ‏ עיקרית היא לעזור לעני ולהחזיק בו, | הבגטשים יפדו
בינוהם משטר של עזרה-משותפת. שאין דוגמתה בשום מקום
ובשום כה. ,כל יחיד בעד הצבור, והצבור כולו בעד כל היחידים---
זהו. היסור, ‏ וכל בגטשי מתחייב. ברצון שלם. לעווה/ בכל נפשו
<> ובכל מאדו: כשיש צורך בעורתו , * המצוה לעשות . צרקה וחסר
היא ההוד והתפארת במעשי המיסר הזה, אשר כנראה בחלה
נפשו בהריקנות והיבשות\ של רקדוקי חוקי ‏ האדוקים, ‏ ויקבע
= ! במקומם את האהבה ואנושית . המצוה של עשות-חפר היא מצוה
בלתיהמוגבלת ,= צריך: אדם לרחם לא רק' על רעהו; כי גם על
כל בעלידחיים, חיבה. יתרה נורעת מאת הבגטשים לאסופים :מן
השוק, לילדים עזובים, שכיח הרבר ומעשה בכל יום. הוא, שבגטשי
מכנים לביתו שלשה-ארבעה. ילרים כאלה ומחנכם. יחד עם בני
1 ביתו, - אעפ"י שאיננו עשיר כלל,
חוקי הרת שלהם. אינם. מגבילים אותם. בשום. רבר בנונע
| להלכות אישות, בבל זאת ‏ נושא הבגטשי: רק אשה אחת, מזדווג
עמה בשלימות. ומכברה. כגופו, ‏ בדבר זה אי בין . בגמשי ובין
איש מהאירופיים ‏ המנומסים ולא כלום, ‏ וה אות;. כי | גם, בלי
= אפוטרופסות הדת:-- עפ"י הטבע: והשכל הישר אהם מניע מאליו
לירי הכרה של נחיצות. סרר הזווג וטהרתו וחיי המשפחה. כמו
שהם,. יש בין הבגטשים אנשים שקבלו : עליהם פרישות ‏ לרגלי
= נסיונות מעציבים שנתנסו בהלכות נשים, פרושים כאלה. נקראים
בשם: ‏ מרךדאידמגרד, כלומר גבורי הרוקות, והם .ניכרים בחורת
<< פניהם ובעיניהם הנוגות והשקועות ,. בכלל. אין הבגטשים נבהלים
= בשום רבר בעולם המעשה ובשוק החיים, בנוגע לחוקי. המריגה
הם נחשבים כמושלמנים, כלומר \ כבעלי. הרת השליטה ,.‏ בימי
המשטר הישן. אי"אפשר. היה לעלות. על. לב, שיאושרו \ בתור
ו דת. מיוחדת, ו להם שום ו באשור 20 כזה.

-לפני בית-קפה. בסטמבול,

על אודות השקפותיהם הרתיות קשה לאמר | דבר. מפוים
ומדויק, ‏ מפני שאינן. קצובות וקבועות כל צרכן. כשתשאל את
התוגרי בכלל; מה טיבם של אלו+ --- יאמר. לך : אלו הם הפי:
לוסופים , וזה אמת ! הבגטשים הם באמת הפילופופים של המושל:
מניות. אפשר לכנות אותס. גם בשם בעל -הבטול, ‏ כמו ‏ שאומרים
בלשונות ‏ אירופה : ניהיליסטים, אלא שניהיליותם : של' אלו. אין
לה שום יחם וקשר עם עניגי החיים, והיא מוגבלת. ופגורה כולה
בתחום. הדת., אין ‏ הבגטשים מאמינים לא באלהים ולא בנבואו
ולא בשליחותו, אף לא במלאכי מעלה ולא. בנן-עדן -= בקיצור
כל בנין העיקרים הרתיים חמושלמנים כאלו אינו, * גם התנ"ך,

שעליו נוסר הלקו ור אינו קיים בשבילם., הבגטשים הם בופרים)/,

בכל. היקף. מובנו ‏ של שם זה, אין הם' מעלימים. כלל, | שהם
,אתיאיסטיים", ‏ כמה פעמים. נזהמן. לי לשמוע מלה זו מפי התוהקום
המשבילים, כמעט ברגע של הההודעות הראשונה, בלי שום סבה

נכונה. לרבר, יקרה לך, * שהתונהי \ ותיחם. לפניך :+ הנני ,אתיאי" +
אמרתי אני חמיד עם לבי, ואת היא ההשכלה הראשונה, שיש
בה תמימות, או התהדרות יתרה , וכי. מה זה .סח ? וכי. יאמר

לך איש' אירופי, שהוא ,אַתיאי" + מי: עוסק בשאלות. כאלה + מו
שואל את רעהו. על דברים שבלב+ ‏ אבל יאח"כ נוכחתי לרעת,
כי זה הוא מיסודי הבגטשים, ואין זאת אומרת, ‏ שכל איש האומה
כן הוא בגטשי בעצמי, אבל זוהי השפעתם של אלו. אין הבנטשי
מאמין. במציאות אלה בתור הויה מיוחרת. ‏ בכל הצמיחה והכליון
שבעולם הס רואים פעולת ג ש מית - ה ת ב ל. החודרת. בפנימיותו
של כל הנמצא,. וידוע, ‏ שאין זאת המצאת הבגטשים, אלא דעה
עתיקה, < שכבר נרמזה בחהט חרטומי מצרים, ונשנתה | בספרי
אריסטו (שהתוכח אודותה. הרבה בשלשת . ספריו ע"ר הנשמה), וחוא
היא גם האלהות של שפינוזה.. ‏ הבגטשים אומרים :: אילו מת

בני האדם שבעולם, ורק אחר שאר, ‏ גם אז היתה האלהות קיימת .

כמו. שהיא קימת עם אלפי אלפים רככות בני ‏ אדם, -- אבל

לעצמה איננה קיימת מפני'שהיא צריכה להתגשמות, כמו שההתנשמות. '

צריכה לה .: ממקור זה נובעת גם הרעה ע"ר השווי המוחלט של בני
האדם. -- יש שאומרים : הבגטשים הם הפרוטסטנטים שבמושל:
מניות,. אבל דוגמה. זו. היא רחוקה מאד. הפרוטסטנטים בטלו רק
אה מק צת הדעות הרתיות, הבגטשים בטלו כ מע ט את כולן,
הנני מדגיש. את המלה : ,כמעט", יען כי | פוף סוף גם הרעה
ע'יר נשמת התבל היא רעה שלא תאומת. ע"י מופתים הותכים ,

התוגרים מספרים הגדה. ופה ע'ר החג'ו = בנטש-בלי מוסד

הכת: באחד ימי הקיץ הצחים ישב. האיש הזה בחברת. מכירוו
ויעבור שם הויזיר הגדול, ‏ ויקוטו כל ,=

האנשים, וישלבו את ידיהם ‏ על לבם כחק. אך בגטש לא קם
ולא זע. ממקומו, ‏ וירא הויזור,. ויצו: להביא לפניו אֶת האיש עזח
הפנים, והוא כבר נבאש או בממשלת הארץ, ‏ וכבר: רדפוהו, ודי
היה הגה. אחד ‏ מפי השר לשים קץ לחייו, ,.---,הידוע. לא ירעתני +"
צעק אליו: הויזיר : --

,איך לא אדעך+ -- ,מדוע איפוא. לא קדמת\ = -
-- ,ארון, = הרשני לשאול אותך שאלה. אחת בטרם '

את פני"

אשובך ! -- ,שאל |" --- ,מה היית בטרם. נתן. הפולטן. עליך. את
משרת הויזיר הגדול ?' --- ,שוטה ! למה אתה שואל + מזכיר היותי>
בפקידות : הוזרה 1" - ,ולפני = כן ?': --‏ פקיר 1" -- ,ועוד. לפני:
כן" == ,סופר1 --- ,ועוד. ‏ לפני. כן +" -- ,עוזר:. קטן!" == מה

תהיה. אחרי. כן+" --- ,שוטה! לא אהיה כלום!" -- ,עתה ראה;:

ארון, ' עד כמה צדקתי, חרי. אני בבר הגעתי: למדרגה זו:: כבר
עתה אינני כלום,---ואיך אתן לך כבור, ומדרגתי -גכוהה ממררנהך)"
בהור פילופופים. אִמְתִיים. חושבים. הבגטשים. את רעותיהם

הדתיות. כרעות מושכלות שאין להרהר אחריהן. כלום, .ומתיחסים

14

> העולם 3

גליו מג

בבדיתות קלה אל המאמינים, ‏ והמאמינים משלמים להם מדה
כנגד מדה,. וקוראים להם : מסדארוה, כלומר בעלי גשמות בהמיות.
בין: הבגטשים אי קנאות ניכרת בשום דבר,. בכלל אינם מקפירים
על דעותיהם ‏ הדתיות: והעיקר להם ההנהגה הישרה, האהבה
והחנינה. והצרקה וגמילות החפדים בין ארם לחברו, :
בנוגוד: מוחלט. אל היסוד ‏ המוּשכל וההגיוני ‏ של דעותיהם
עומרות השקפותיהם ע"ך ה ה ש ג ה ה הפ ר ט יית, מגוחך הוא
| הדבר. מפני הפתירה ושני. ההפכום בנושא' אחד . אם אין אלהים,
השגחה מניין. לך+ אבל כנראה ואת היא פעולת הסביבה, המו:
שלמני רואה. בכל דבר את פעולת רצונו המיוחר ‏ של אללה,
אפילו. בנפילת עלה נובל,. או במיתת יתוש. הבגטשי עומר גם
הוא תחת השפעת דעה זו, אלא שהוא מהפך את הסרר, בכל
= פעם שאיזה מקרה לא-נעים יקרהו,. הוא. פונה אל ההשנחה בלצון
או בגדוף מעין ,יכה יוסי את יופי", הוא: מהכוון. להראות עי"ז,
-שאין הוא ‏ מהמאמינים, אבל באמת גם כפירה :זו היא תיאולוגית
= גמורה. חריפות הלצון שלהם וה,להכעיסיות" שיש בה היא חדה
ועזה. כהסטירה. הידועה. של. אפיקורסינו מהדור. הישן,
. איש כגטשי היה לי מוון ובלי מחיה,: וגמר. בלבו. לנסוע
לארץ מצרים, ולנסות שם את מולו. ברמיו המועטים הגיע. עד
. אלכסנדריה, ולא נשארה לו אפילו פרוטה אחת לשלם בער
פום לרכוב. עליו: עד קאהירה,. צריך ‏ היח: לעכור ‏ ררך: המרבר,
והחמה היתה בוערת על ראשו כתניר, נשא עני זה את עיניו,
וראה ערבי. אחד עשיר. רוכב. על חמור מהודך. ולבן כשלג. עובר
לפניה, = וקנא: בו" ואמר: כמה טוב אתה, ‏ אללא,. ?בן"המדבר
הרוח הזה; שנתת לו חמור מהורר ולבן כשלג,. ולי לא נתת אפילו
חמור צולע? -- טרם. בלה לדבר כשל יחמורו. של הערבי ונפל;
עמר בעל החמור, והתחיל. מטפל בי להקימו, = וראה שנשברה
= רגלו: האחת של החמור, וקרא לבנטשי, שיסייע לו להקימו, ולא
רצה העני לטפל בבהמתו החולה של העשיר, וגער. בו הערבי,
5 והראה לו את חרבו, ואנום היה הבגטשי להטיל על שכמו את
החמור הצולע, וצווח : אַללה, הרי נחת לי חמור צולע, | אבל
רואה אנו, שלעולם אין לסמוך עליך, מפני שאתה. נותן תמיד
רברים שלא. בזמנם ושלא במקומם! ‏ והלכו שניהם ‏ לקאהירה
ביגיעות ובצער, ונשמע הקול בקאהירה שבא. שמה בגטשי אחד
שנשא על כתפו' דרך כל המדבר. הארוך. חמור צולע; ‏ והיתה
אז בתו של מלך. מצרים חולה נוטה למות, וקיבץ. המלך את כל
.= הדרוישים שבמרינה לעמוד ‏ ולהתפלל לרפואת. בתו, וכששמע
מעשה פלא זה שעשה הבגטשי אמר: ארם זה בודאי הוא אדם

הרך כל המדבר+ וגזר. שיביאו. לו את הבגמשי, : בא הבנטשי

= ואמר לו המלך : עמור והתפלל, ואם תתרפא. בתי ‏ אתן לך. שכר
נדול,: שמע הבגטשי והתחיל. מקלל ומנאץ: ‏ תמות ‏ בתך מיתה
משונה ו תחולנה עליה. כל המכות הכתובות בספר! וכה אלהים

= > בירקון. ובשרפון וכו" וכו'! ונזרעוע המלך, שלף את חרבו וקפץ.

= ' על הבגטשי לעשות בו כלה, אבל באותו רגע. בא שלית, וקרא
בשמחה גדולה: אדוני המלך, בתך נתרפאה, והרי היא מבקשת
אותך שחבוא אליה!. ושבח הטלך את הבגמשי ואת אשר קלל,
ורץ אל -משת. בתו. החולה, = ואמר לו הרופא = כו עתה. ‏ עברה
הסכנה,. והחולה עתידה. לחוור לבריותה , ואמר. המלך בלבו : אין
. זאת אלא בזכותו. של. הבגמשי, והלך ונתן לו: שכר. גרול; ואח"כ
שאל אח הקרוש : ,מפני = מה לא . התפללת, = אלא קללת + =
מחלוקת | יש \ לי קם. הוקן שלמעלה ) -- השיב: הקדוש, ‏ והראה
באצבעו כלפי. שמים -- והוא: עושה ‏ תמיד את ההפך מטה. שאני
מבקשהו,. לפיכך. ערום ‏ הויתי ‏ ורַמיתיו' + 7

\

0
ל

קדוש ובעל מופת, כיצר ארם פשוט יכול לשאת חמור על כתפו +

הבגמשי איננו הולך לבית תפלה, ואין לו שום נופח ושום
סדר של פולחן. דתי ער היכן. מגעת ‏ הפקרותם של בני כת זו בדבר
זה תעיד. ההלצה. השגורה. הואת + פעס אחת עבר בנטשי לפני
בית תפלה, וראה בני אדם מכים באכוריות גדולה כלב אחד,
ושאל בשביל מה הם מכים את הכלב, ‏ ואמרו לו נכנס. עו-שבחיות
זה לתוך בית ‏ התפלה (והכלב הוא. חיה ‏ טמאה למושלמנים) ! ,
וצחק הבגטשי ואמר: כלב זה אין לו דעת ! הביטו אלי! אני
לא אכנם לעולם לבית תפלה -- אבל כלב עלוב זה, מה הוא
יודע + הניחו. לו!

לקותא זוטרתא. חדא יש לכת זו, והיא--הנטיה למשקה.
זוהי הכת האחת בין המושלמנים הנותנת בכום עינה והמתקרבת
גם עו" אל עמי המערב, יש להם רק מין משקה חריף אחר,
והוא. ה,רקו", ‏ מין. יין שרף מתמצית ענבים . | וגם בזה מראים
הם פלוסיפיה יתרה שלעולם אינם קונים יי"ש אלא עושים אותו
בעצמם. * כדי שלא לשתות. זיוף + סמוכים לכל טקה. כרמים
גדולים, ויש להם בכל כרם כלי וקוק, ומקבל כל חבר את מנתו
יום יום, -וגוזרים הם -על עצמם נזירות מכל משקה אחר. רגול
הוא: הבגטשי כל כך לקבל את מנתו, | עד שהוא מרגיש את
עצמו | כאומלל . אם. היא | ניטלת ממנו, ומקנתר הוא כנ"ל עם
ההשגחה הפרטית, ‏ ועל כגון דא יש ג"כ מילי דבריחותא מציינות
את אופים של בני. כת זו | יותר = מהרבה/ עיונים ‏ רקים שיש
למצוא בספרים, ושאין אני מוצא. ראוים | להעתקה: מפני שיש
בהם רק חקירות, = בעור אשר אלה הם. ,אמרי-אינשי" ושיחתן
של בריות. חיות. = (:1018100) . פעם. אחת הלך בגמשי וקן
מהטקה לביתו, ‏ ובידו בקבוק יין-השרף מנתדהיום, ‏ פתאום. נתקדרו"
השמים בעבים, * וחש הוקן, = וזירו דרכו, כדי שלא יפלו עליו
גשמים, ‏ אבל לא הפפיקה לו השעה, ‏ וירד עליו. ברד כבד,
ושבר את הבקבוק. ‏ שבידו, < אעפ"י שטמן אותו תחת אדרתו,
ונסתכל הזקן בכעס: בשברי הכלי ובנוזל היקר שנתמוג. עם הטיט
שברחוב, = ואחרי. כן נסתכל לרקיע , כאלו הוא מבקש שם את
מי: שחב בנזקו . סמוך לו ראה רצען אחר, שישב על סחנו,
והכה בקורנם של ברזל על חתיכת ‏ עור, ונטל את הקותנס
בכעם מידו: של הרצען, ‏ ונפנף בו כלפי מעלה ואמר : שבור. את
זה, אם אומן אתה + לשבור בקבוק יבול כל תונוק. ,..!

בוראי גם הבנטשים הם רחוקים מן השלימות, ויש. גם ביניהם
אנשים קלים,. ויש שנספחים עלִיהם לא משום דעות אלא משום
הפקרות, = אבל בכלל הבסים של כת זו הוא | החופש בדעות,
האהבה האנושית. ועליצות - החיים.

בתקופה ירועה ‏ (בדורו של/ הסולטן מחמור)| היו בני. פת
זו נרדפים, אבל אחרי כן הניחו להם . לא עסקו בעניני מדינה,
לא התערבו: בפוליטיקה, ‏ וגם לא הטילו את דעותיהם על הצבור
המאמין, ‏ גם במשך | הנועת. השחרור האחרונה. לא ניכרה כלל
פעולתה. של כת. זו בדברים חיצונים, ‏ --- אבל לחוקר. פנימיותה
של תנועה זו אין אף ספק. קל בהבר,. כי בין הגורמים ותמסייעים
פעל. גם הכח הפנימי הוה,. = שהחליש בלבות ה רבים את. היסורות
של. אמונה ושעבוד; | ובדהף זה כגרמא-לגרמא עזר ' להפיל את
המשטר הקודם, ,

החירות. באה למזרח לא רק' כן המערב, = היא באה גם
מעצמה, וזו היא 'האמתית,: רק אלה. שאינם יודעים את המורת
חשבו שהעמים. ההם. הנם איזה. חומר. דומם,. כל הכחות הפועלום
במערב. פועלים גם במוהח, אלא שהם פועלים ‏ ב צו רה אחרתי
הרו ,גוררים חפשים" מושלמנים !

רציתי | לדעת עור דבר. אחד הנוגע אלינו ביותר: | מהו
יהוסם' של . הבגטשום ‏ אל = השאלה. הלאוטית + ההם \ תוגרים:

.

גציונליסטים,
שאלה זו לא: מצאתי תשובה ברורה, אמרו. לי . הבגטשים אינם

כמו | שהמודה ‏ מהלכת כעת. או לא + אבל על

מבחינים כלל, כל העמים שוים בעיניהם וכו' ‏ וכו'---אבל מודה אנ
שהנני קטן-אמנה בענין. זה, ונוטה אני יותר להאמין, שאי להם
יחם מיוחר לשאלה זו, = שלא נודעה למיסרם, ושבענין. זה לא
יבֶדלו מאחרים.

כמה מספרם, וכיצר הם מתחלקים למקומותיהם + גם על
שאלות אלו אין, תשובות ‏ ברורות ,עדיי תמימות יתרה היא
לבקש במורח , . . יריעות סטטיסטיות , כל זה יבוא. במשך הזמן,
וזה יבוא בוראי מן המערב---אבל עד שתהיה סטטיטטיקה במזרח, .
בוראי תלבוש ‏ האפיקורסות המושלמנית צורה חרשה. לע"ע זו
היא הצורה של מ חמד שפקר ברעות, י

₪
6%

0 מְכְקִים מִורְקיָה.

קוּשטא.
8 4
פתיחת בית"הנבחרים: המפלגות ובהירת הנשואות, מהעולם
היהורי , = עתין גרמני ע"א >יהורי = פלוניקי = וע"א ישוב

א"י + שונותי- =
בשגוע זה נפתח שנית הפרלמנט התורקי.
והפעם לא נערכו שום חגיגות נהדרות. בע:ר כמעט שלא הורגשה :כלל
הפתוחה, לא היה אף זכר לקשוט הכתים והרחובות, אף תהלוכוה עם
הרלום מתנופפים ותזמוכות. מנגנות .לא גראו עה ברחובות סטמבול:: הכל
נעשה בפשטות היותר גדולה , במעט בניגור לכל מה שנעשה לפגי אחד
עשר חדשים, בעת הפתיחה הראשונה +
0 שלש הישיבות הראשונות של בית:הגבחרים בהיכל הנהרר,טצירינן"
| לא הכנופו שום דבר חדש להיום המדיניום .של תורקיה , = ואי אפשר עדיון
לשפט על פוהן על טיבו וצבוונו של הפרלמנט , ובכל. זאת. אין ‏ לשלול מהן
חשובות יהועה +
מלבד קריאת /נאום:הכסא, ‏ שכמו כל הנאומים ממין זה לא חדש
מאומה, שהיה חור וכללי די צרכן, ושעבר. בשתיקה---ולא בלי. כונה- -על הרבה
מאורעות חשובים ,. ולכן: לא עשה במעט כל הושם המנכר - הנאום הזה
עסקן. בושובה' הראשונה בבחורת הנשוא +

>

בערב הפתיתה חשבזיהבל, כי בעת הבחירה הראשונה והחשובה הזאת
תתכרר ‏ ותתלבן ‏ שאלת:המפלגות, = רבים גבאו. , כי ארבע 4 המפלגות,
-אדותן דברז בומים האחרונים , --- יתגכו את דגליהן החדשים בושובה ונ,. ויש
שגלו את מסך:העתיר ווראו את אחמיד:ריזה בגפלו מעל בסא:נשיאותו,

אולם התמונה שנגלתה בישובה הראשונה היתה. אחרת. לגמרי.

מפלגות -- מאן דכר שמן ! ישובה פוערת ,. בלי סרר, ‏ אבל גם בלי
מפלגות + היו אמנם צירים אחדים שהתנגדו לבחירת אחמוד<ריזה, אבל הצירים
האלה אונם. מפלגה ‏ ולא המפלגות, שעל אהותם. מספרים. לגו: העתונים. וה
\ ימים ושבועות ,הרים וגבעות".

שעל

בשיצא קלא דלא פסיק, | שבחירת אחמידיריזה לראש בית-הנבחרים
תפגש התנגחות עצומה, קראה מפלגת ,האחרות ותקדמה" את חבריה לאספה
מוקדמת. האספה היתה פוערת, כי גם בין חברי ,הועד" מתנגדים לאחמיר:
ריוה, ואחרי וכוחים. ארוכים הוחלט. ברוב של 7 קולות נגד אחדים לבחור
שוב את אחמיך:דיזה. לנשיא: 0

למחרת האספה ההיא נבחר. אחמיר:ריזה ‏ לראש בית:הנבחרים ברוב
עצום של 164, היינו, על הקולות של ,האחרות והקדמה" נוספו עוד בחמישים
קולות. מתוך ,המפלגות" האחרות. ,

אבל מי שחושם "את הרוב .הזה למוצק ואת 53 הקולות הנוספים
כשביל אחמיריריזה לקולות ואנשים, הקרובים ‏ אל ,האחדות. והקדמה * אינו
אלא טועה, ‏ או שום ספק, ‏ כו בקרב צורי בות:הנבחרים תוספות עתה רעות /

חרשות, = שאי אפשר היה להבליטם - קודם ושותביאינה סוף סוף. לירי יצירת
מפלגות מתנגדות זו לזו ‏ ונלחמות זו בזוי
צריך להוסיף, ‏ כי חפרום עור כ:70 חכרים בבית:הנבתרים, ‏ ואם. אין
להחליט ,ששאר המגלגות" בין השבעים החסרים, אבל ביניהם נמצאים אנשום
שווכלו לעמוד בראש. המפלגות, ובבית"נכחרים, שבו ‏ מורגש. כל:כך חפהון
האישיות, בא גָם דבר זה בחשבון,
לעת עתה עסוקות בענין זה ירי המתוכים, הפשהנים וכל יתר המתנגדים
לוסוד מפלגות, משתדלים הם שהמפלגות לא תופדנה על יפור ה א י ש י, כמו בכל +
האמלכות .הבלקניות, וגם לא על יפוד הלאומי כמו. באוסטריה, ‏ אלא שתפררנה
לפי. דעותיהן ‏ והשקפותיהן. המרוניות ‏ והצבוריות, אולם למרות השתדלות. זו "
טר לראות מראש כי המפלגות שבנית:הנכחרום התורקי הלויות גם הן
באישיות המנהיג ותהייגה גם לאומיות: 0

2

הנטיה האחרונה נתבלטה ביחוד בישובה השניה, כשנגשו לבחירת סגן |
הנשיא +

ב,פיסיה" הראשונה בחרו בתור פגן לנשיא. ביוני: אריסטידי-פחה, כימו
הקיי נמגה. אריפטידי ‏ לשר:מכרות:ההרים, ולא יכל איפא לעמוד. עתה על
הבחירות, היונים העמידו בתור קנדידט למשרה זו אתד מציריהם,: שאעו
מפורסם כל כך,- -והוא ‏ לא נכחר, ‏ במקומו בחר הפרלמגט בערבי נוצרי
מפוריה,. היונים הרגישו את עצמפ געלבים, = כי חזקה בירוהם שהם ,מפלגה
גדולה" בבית:הנכחרים, . והפגן הראשון צריך להיות משלהם,
על זה עונים התורקום. הצעירים, שאונס מבדולים בין בניהחדת, ‏ והאות ‏ "
בערבירנוצרו, 6
וחיונים ‏ באחת--בתירת ‏ ערבי בתור פגן לילשב-ראש . זהו עלבון ‏ "
לאומי ליונום, סטירתהלחי לעם. היוני כולוי :

גם הישיבה האחרונה (השלישית) של בית-הנבחרים לא היתה מחוסרת-
ענין, ביחוד' בשכילנו היהודים. כחרו את פופרי הנשואות. בשנה שעכרה נבחר "
למשרה זו הציר היהודי ‏ נפום מצלית. בשנה זו לא העמידו. אפילו את הקנל
דירטורה הזאת.. לא מפני ‏ שמצאו בו ערות:רבר ,‏ ולא מפני שו
לא היתה נאה לו אלא פשוט, עברו עליו ל

מיותר ‏ הוא להעור. כי הצירים היהודים וגם ,,העם היהודי" בתורקות לא"
התעוררו ולא. התרגשו. על שבטלו את.,החזקה", הצירים הוהודום לא ררשו
מאומה. בתור יהודים, ואיש מבוחריהם לא תכע מהם שוררשו,

כי הלא ,ראשית כל עותומגים המה'..

העתון אוסמנישר ללוור", המופיע בקושטא. ע"ח ההמשלה הגרמגות
והמשמש בתור ,אופיציוז'' לצור ‏ ממשלה זו, | מביא לפעמים | קרובות מאמרים
מענינים ע'ד. יהודוי תורקיה וע"א התישבות היהודים בארץ:ושראל,

גם בשבוע האחרון גדפסו בו שני. מאמרום באלה, והריני נותן בזה את
תמציתם: .

המאמר הראשון עוסק בתאור תכוגתם של יהורי סלונוקו ותפקודם בעוף | ="
זו,. העיר סלוגיקי מרובה באובלוסין יהודים וגם בסביבה עד אלבניה 4
נמעצאים יהודים ספרדים,.

הודות לחריצותם ,‏ וריזוחם ושקדנותם הבלתי-פוסקת ,‏ התקרמה העור
פלוניקי הרבה, מורגש בה רק חפרון מוסרות צבוריים , ליהורי סלוניקי חסרה
אהכת.עיר-מולדתם 88ו[1,0081-781010118 והרצון. להקריב = קרבנות = לטובת
צרכי הצבוך ,| מצטינים. הם" יהודי סלוניקי בתור ‏ פוחרים מנוסים , זריזים:
מהירים, ושמם מפורפים בכל המרכזים המפחריים באירופה, ‏ הודות לבשרונם:
המפחרי וישרם . כבשה. פלוניקי מקום טוב בעולם המסיר העולמי . במלת- "
האמון, הווצאת מפי פוחר סלומוקי ,| אפשר לבטח, והרמאות הנה מקרת ווצא":
מהכלל , . ואם יש שמאשימים את פוחרי. סלוניקי = בקטנות:המוחין , .בתחרוה'
קטנה ובעוד חפרונות כאלה--צריף לשים לב להנאי המקום . ההתחרות מפותחה
פה ' יותר מאשר | בכל. ערייהטזרה ,‏ והסוחר = היהודי נאלץ לדיק בהשבונות
הפרוטה., הסוחר היהודי הריחו מלומד בנסיונות ובעל בשרונות גאוניים למצא
מקורי פחורה זולה . "

אמת הוא , שבסולוניקי אין עסקים גדולים נגמרים, אלא אחרי. משא-
ומתן. ארוך. וקשה,, אבל. גם בוה לא הפוחר. היהודי מסלוניקי אשם; כל בעל '%
-בותיחרושת ‏ יבול להנצל ‏ טאיינעימות = כוו,. אם. ימלא. אחרי כל התנאים, >
ואם ימצוא את הסחורה ‏ הדוושה, הרבה; גרם לוה גם" מה שרבום
מסוחרי סלוניקו. --- ולא רק היהורום -- התחילו מבקרים ‏ בשנים האחרונות
לפעמים \ קרובות : בעצמם . את = ארצות.התעשוה וקונים שם את הסחורות
הדרושות .להם + ּ, ב ,

שבחרן

וחיים פוחרי סלוניקי בקמצנות , רק בשנים האחרונות נרגשה. בין נשי
הסוחרים. היהודִים ‏ נטיה. למותרות וללוקפום; החלבושת העתיקה מפנה את
מקומה למלבושי אירופה, = והצעירים , גם אם אמצעיהם אינם מרשום להם ,
לבושים. הם ,עפ"י האפנה \ היותר חדשה.. מוותרים: בחפץ-לב על מוון טוב
ומדיקים בחצוניות מהודרה. גם המסורות העתיקות הולבות ונשכחות , אף ע"פ

שהרכנים. ‏ עושים \ את כל מה שביכלתם בכדי. לעמוד בפרץ ,‏ ביום השבת
עובדים רבים, לפחות עד חצות.היום . אחרי הצהרים מפקרים את בתי:
המשתה ובתי-חקהוה, ובבלל חושבים יותר. ע"ד ‏ תענונות העולם הוה מאשר
ע"ר מצוות\ \ גם ימייהחגים הגדולים איגם נשמרים עור בוהירות. הגדולה,
במו שהיו נשמרים לפני עשרים שנה, -רק המון הפועלים מדיק. כהם, ובימי
חגההמצות , חגההסוכות וכדומה ,‏ שובת = הוא. שמונה ימים ‏ וצופים, לפועלים
היהודים בסלוניקי צריך להתיחס ברכשי-כבוד | מיוחדים . האנשים האלה
מוצאים ‏ את לחמם .בוזעת אפם ממש.
און עבורה קשה שתגדל מכחם. יש בין היהודים כנאים , סתתים!,
מעדרים באדמה , מנקי רחובות , מנקי בארות ,‏ מנהלי סירות , עובדים באניות ,
' עגלונים ,. סבלים וכו' ובו" מלבר בעלודמלאבה ‏ רבים +
גם נערותיהם עובדות. לאלפים בבתי-החרושת , ואפשר ‏ לפגשן תמיד
| לבושות: בתלבשתיהן הנקיות . חולבות. לבית. החדושת . אחת ממעלותיהם של
יהודי סלוניקי. הוא החגוך הטוב שהם נותנים לבניהם , ההורים מקמצים בדברים
| היותר נחוצים. ואת | בניהפ | מופרים הם לבית.הספר .‏ רבים. מיהודי פלוניקי
הו נתיני רצות = ורות . נתינות וו קבלן בומי הסדר הישן, כשהיתה ואת
מעלה גדולה ‏ לוושב ‏ תורקיה . הלק מהם נתינים ‏ אוטלקים או אוסטריום ,
אחרים נהשבים על הולגדיה , פרנציה., ואפילו--ספרד . אבל זה שנים אחדות
שהרשות. אינה : מרשה ‏ עור ליהודי סלוגיקי לקבל נתינות ורה.,
עור מעלה יתרה ליהורי פלוניקי,. שעושים הם את כל האפשר להשיא
עלמות = שאינן = עשירות ,‏ וברחמים = גדולים = מתיחסים ‏ לבעלות > מום
וחולשות. שונות,\ ואפילו. לאלו. שעזכו את הדרך. הישרה, בכלל אונם מחרומים
אוש" מפני. שעזב. את הדרך הטובה, או מפני שלא. עמר בנסיון , אלא מבקשוס
+ תחבולות להרימו. ולהשיבו אל הדרך הישרה:
למרות כל זה שוררת עניות מופרזה בין יהודי סלוניקי:

השאלה חיהודית בארין:ישראל נחיתה מענינת בוותר. בימים. האחרונום,
לרגלי המו"מ של הציונים עם חכורת הצירים העותומגים שבקרו את אירופה *)
והצעות. החוקים שהממשלה אומרה להכנוס אל בית:הנבחרים בשאלה. זו בארץ:
ישראל, מרבים לעסוק בשאלה זו בכל. הספירות: :

קורם כל יש לשאל: היכולה א"י לפבול | עתה הגרת המוני. יהודים?
מה אפשר להוציא מא"י ? אמנם אפשר לעבד הלקים רבום של אריןטישראל,
אבל עד שותחילו בעבודה. יהיו ההמונים שיבאן בבחינת. אוכלום ואיגם עושים,
דבר. זה וגרום קודם כל ליוקר גדול של צרכי:האכילה, אבל התקופה הטובה
הזאח בשביל אכרי א'ו, הוושבים כבר בתוך הארין , תעכור במהרה,
המתישבים החהשים בודאי ישתמשו בנסיונותיה של האברים הישנים ,
טפילות-הברול יפן --- ירושלים וחיפו -- טבריה. מקילות הרבה את ההתישבות.
צריך. יהיה לִיפד את המושבות מררגות -- מדרגות ‏ לאורך המפילות האלו +
\ ' דבר וה ווכל ברבות * הימים. להוויל את מחיר תבואות:הארטה , אבל בוה
ותחרו עם הפלחים, ‏ המעלים עתה את המחיר והמשתמשים בטצב השורר
לטובתם, נמצא איפא. שע"י יסוד | המושבות החדשות יסבלו הטוני הפלחים ,
"‏ שאינם יבולים לשכלל את עבורתם ושדותיהם ולעמור מפני ההתחרות החדשה .
ואחרי שהערים בא"י מעטות הן , ואלו שבאות בחשבון הן רק יהושלים,
יפו וחיפו וסביב לערים האלו התרכז. בבר מספר ודוע של מושבות יהודיות,,
העלולות. להתרבות ‏ בדרך הטבע , ומלבד וה יש סביב למושבות האלן גם

= > , מושבות. גרמניות + שרונה , וילהלמינה, אום-איל-חמד ובית-לחם --יגרום. רבוי

\

המושבות היהודיות ‏ לירידה של המושבות | הגרמניות, = העוברוח. בהון קטן ,

והסובלות /גם עכשו מההתחרות היהודית.. ועוד ספק הדבר אם האכר הער בי

יתן למושבות היהורית | להתפתח סביב ‏ הערים ולא יעמיד. להן מבשולים ,
| המושבות החרשות וראי שתביאונה. לידי סכפובים רציניים +

העתיר הנהו לבעל ‏ הכח. אפשר מאד, שהיחודי יהיה. בעל-הפה,
ביחוך. אם נתחשב. בעצלגותו הטכעית של הערבי,

| בת אלף שנים. .
בבל

שכאה לו טתוך תררמה

אופן אם

תופחנה | מושבות יהודוות = במספת: גדול,

9 ג זי - 7
6 ברותה/ וו שבכר. הוכחשה הריהיו. חוזרת. וגשנית.

ו ה : |
- 4 / שש 1 /

גליון מג

סביב : הערים | ופו: <. וחיפו = (ע"ר . ורושלם = כמעט! שאין | להבר, . כי און
הרי:יהודה. מוכשרים: ביותר. להתישבוה), תהיינה המושבות החדשות האלו
לסבנה עצומה לקיום המושבות הגרמניות וגם לכפרום הערבום, א

אוננו > חושבים: שהמחוקקים העותומנום יקכלן את תכנית החתי,שכות
של הציןנים, = שהרי ‏ התגשמות ‏ של תכנית. זו תחרוב = ישובום | קומי ם,
הציונים. ישארו בודאי נאמנים לאמרתם: ארץ"ישראל ליהודים. ולא יתחשבו כלל
עם תועלְתֶם' של האברים הגרמנים והנזק: שלהם +

אבל התפתחות. המושכות | מוטלת בספק. גרול, . ותרי ‏ גם הציונים
מחויבום להודותו ש הישוב היהודי האברי בארץ:ישראל הנהו

ונשאר אך ורק נפיון, (פזור המלים -- של בעל המאטר וכן גם

להלן). ובוה אנו באים לשאלה אחרתו
, איזה אלמנטים מכניפה לא'י התנועה הציונית? מבט שטחי על. יהודו
ארצות אירופה, היינו יהורי רוסיה, = רומיניה ‏ וגליציה מספיק להוכיח, | שאין
הוהודים אכרים במובן המיוחר של מלה זו. אלה שיבאו ‏ לא"י. צריכים יהיו
קודם כל ללמור על בוהיה' מלאפה קשה זו, צריכום יהיו להתאקלםן ‏ ומובן
בעצמו, ‏ שבשנים הראשונות - זקוקים יהיו לתמיכת אחיהם שבגולה, כמו שחיום
על תמיכה זו עכשו אלפי יהודים ‏ היושבים = באףץ; = אמנם מספר' גדול של
מושבות יהודיות פורחות. עכשו, אמת הוא שהרבה יהודום. שנתושבו פה נהיו
לאכרום טובים, ‏ אבל אמת הוא גם כן שהמושבות שתפרו להן אמצעי:בסף
ושלא תמכו בהן נדיבי. חו"ל, ‏ נתרבו: \

ומלכד זה למעלה הוא מעל כל ספק כי לא" יבאו ע"פ רוב רק
יהודים כאלה, שאון להם מה להפפיר בארצותימולדתם,. ודוקא ‏ גר מניה
ששם. משתתפים היהורים בההשכלה הכללית, וששם מצבם החמחי יותר טים
מאשך במזרח אירופה --- דוקא גרמניה נותנת את המספר היותר קטן של

מהגרים יהוד'ם לארץ:ישראל, ודוקא ‏ בגרמניה - הציונות חלשה, אולו : מפני..

שהיהודום היושבים בגרמניה הגם גם חפשים במובן הרתי |

אם בן תפקידם של הציונים הוא: למצא פשרה בין האלמנטים שיובמו
לעפוק. באברות ובין אלה שלא יוכלו. לאחוו בטלאבה זו ולהמציא. להם אפשרות
קיום באנץ , פשרה וו היא אפשרית אם לא יעסקו רק באכוות ברד,
אלא גם ייפדו עוים חדשות עם תהושכים יהודים. יש
בארץ-ישראל הרבה מקומות שאף על פי שהנם אף חורבות ותלים ‏ אבל יש
להם עבר גדול, ולא קשה יהוה ליהודים ליסד שם ערים , יפוד הערים מתאים
יותר לאופי הארץ, | אחוי שארץ ההוים ‏ שמוון ויהודה אינה מפוגלת
ביותר לישוב אכרי,, אמנם. צריך יהיה. לבטל את ההגבלות: והחומהות מצר
הממשלה ליסד ישובים חדשים כאותם שהונהגו, לצערגו, בימי עבדול המיר
בנוגע 'להגרמנים . יסוד הערים החדשות האלו נעשה לחופש\הכגת , התעשיה
ובתי-החרושת לא"י , באופן שהמתישבים החדשים יהיו לא רק ל אוב לים,
(160060תגו8ת00) אלא גם לעושים--(ם6/ם7100006). וה השוב, מצר
אחד , בשביל חנוך העם לעבודה לאומית וצבורית ולחיי.אושר ולעמידה
ברשות-עצמו , ושנית תהיה א"י לארץ מוציאה סחורות ולא רק לארץ הטכניפה
סחורות , אולם יהודי פלשתינה צויכים לההפך מעם המפחר לעם העבודה
והתעשיה, אם רוצה | הממשלה שתביא הגרת ‏ היהודים טובה | להממלכה
העותומנית +

איך שהוא, שאלת ישוב היהודים בא'י חשובה היא מאד, אם גם נפיח את '

לבנו מן הצד המדיני שלה וטעונה עיון רציני מדויק על צר הממשלה, שצריבה
לשים לב לא רק אל המעלות שבישוב זה , אלא גם לחסרוגותיו ,. בפלשתיגה

יבולה כנוסה המונית של יהודים לא רק להחריב את המושבות הגרמניות אלא "

לגרום ליציאה המונית של האכרים הערבים או להפכם לנומדים. כי אייאפשר
להם להפלחים לסבל מצב יותר קשה משל עכשו. ולמרות ‏ הבטחותיהם
היותר טובות ומוהירות של הציונים קשה לה להממשלה להניח. לעשות להם
אקספרומנטים באלה.

זהו תוכן המאמר. היש צורך בפירושים ? ו

-- הד *0עגו' 0וו0[ , = מודיע כי וזור"הפנים וכנים הצעת-חוק ע"ר ישוב*
היהודום במטופוטמיה. וארם-נהרים . 7 :

-- עור מודיע העתון ההוא, כו -ה, שער הגבוה" בא במו"ם עם ווירה. "

הפגים' ער בטול - הגיר האדום.

,הסוכנות התלגרפית העותומנית" מודיעה כי ההתרגשות גדולה בארץ" =

ושראל, מפני ש, הניה הארום" לָא נתכטל עדיין , הממשלה עיצה את הצערום
האחרונים לבטול' הגורה . פחת ירושלים, נתן. את חותם דעתו לטובת הוהודים

1 לצ , ,

גליון סנ

-= ה,איקספדוצה" שתלף להור: את ארמהנהרים מטעם היק'א תעזוב
בראשית השבוע חבא את קושטא, חברל ה,אקפפדיציה': האגרונומים גיגו, מו
שהיה מגחל ,מקוה ישראל", עטטינגך, בא כח יק"א בבפרביה, והאינג'נר יונס
מפרים, האקספדיציה תשאר 8 ירחים במפופוטמיה.

- - הממשלה האמריקנית תוסיף לקבל תחת חסותה. נתינים עותומנים.
הקונגרס האמריקני החלי לעשות ‏ את הצעדים הררושים ב,שער תגבה", בכרי
שהפמשלה העותומנות תבשל את הגזרות בנוגע לכניפת. חיהודים. לארץ:ישראל,

א, חרמוני,

ממירנה,

קהלת. סמורנה מתחילה. גם. היא. מתעוררת להביא תקונים: במופרותיה
הקימום. ולברא מוסרום חדשום, שחפרוגם. מורגש, ואולם כל המחשבות הטובות
קשות לצאת אל הפועל. מחופר כסף בקופת הקהלה. והצרכים מרובים:...נחוץ
לשלם לחכם:בשי שיתמנה, ליסר בית:ספר עליון, ‏ לתקן. בגון: בותההחולים, = כן
החליטו לפקד מנהל הענונים של הקהלה בשבר, כדי שיוכל להקדיש את כל
עתותיו לעסקי: הצבור.

ועד הקהלה החליט לקכיץ את הככום הדרוש ע"י תמוכות מכל חברי
הקהלה, אוש איש כפי שודבנו לבו אך יותר מעשית היא ההצעה של רבים,
שיטילו חוב על כל חברי הקהלה לתת. איש כפי יכלתו, ‏ ואז יאסף הסכום
הדרוש ביתר מהיחותי--

במה פעמים העירו את אחינו פה על הרעה הנשקפת לרתנו מבתי
הספר. של הפרוטסטנטים והמסיתים, שכהם מתחנכים. רבום מילרי ושראל, וכמוכן
גרחקים. ע"י חנוך: זה מעמם ורתם.

בעת האחרונה יצא גם העתון התורקי ,טאנין" במאמר חריף בשם
,ביה"ס האמיריקאי בבירות וגחיצות ההנוך", כותב המאמר מראה על הסכנה
הנשקפת ‏ להתלמידים המושלמים = והיהודים, המוכרחים ‏ לקחת ‏ חלק. בהצורו:
מניות הדתיות:הנוצריות, מפני שההנהגה של. ביה'ם מאימת לגרשם משם, אם
לא ימלאז אחרי, דרושה זו
כבר הגיעה השעה לאחינו היהורים לדאוג בעד עתידות. הדור הצעירו
' שנחוץ לחנכו ברוח לאומי, ‏ בלי עמל רב אפשר ליסר בית:ספר עליון, = שיתן
להחנוכים ‏ את אותן הודיעות שמפפ יק להם ביה"פ של המפיתים, ויחד עם זה
ירכשו להם. התלמירים דעת תורתנו, דברי:ומיגו וספרותנו, נחויץ רק מעט = רצון,
שיברא את הוכולחי- = .

בקרטש (סמוך לסמירנה) התעוררו | צעירום ‏ מבני הקהלח ליפר להם
קלוב לאומי. הם החליטו להוציא מאה וחמשים מניות (שתי\ לורות מחיר כל
אחת), כדי לצבור קרן:קימת, שתספיק להתחלת עבודות חשוכות, שברעתם
לעשות, הם אומרים לבנות פית:ספר ‏ לבני המקום הזה, לפדר גאומים, ‏ ליפה
ביבלוותוקה. ועוד . ועור.
,האגודה. לתמיכת החנוך | של בנידהעניים" הציגה בימים האלה את
המחזה. ,דריופופ" * בשפה ההשפניולית. ההכנפה היתה לטובת בית | הת"ת,
= שמצבו החמרי. נתרופף,
הקהל בסמירנה אינו. רגיל לראות לעתימיקרובות מחוות = תיאטרוגים,
לכן נתקכל המחזה ברצון, והאגודה הצליחה במפעלה זה,--
יקי
/

מִכְתָבִים. מנרמניָה:
/

הקונגרם. הציוני התשיעי ותאסף זו הפעם הראשונה על אדמת גרמניה,
בין אחיגד שבארין אשכנז , וכדאי אפוא הרבר לדעת ער כמה מפוגלים המה
לקבל השפעתו של הקונגרס, וכוצד מתיחפים הם אלון,.. = > 0
עד במה ו יחוסם: של אחינן ‏ באשבנן להלאזמיית העמקות

והציונית מוכיחה כבר העובדה, < שאין מהמתבוללום הקצונים אף אחך שועיו
לצאת במחאה נגד הקונגרס הציוני שיתאסף על ארמת:גרמניה, כמו. שיצאו
בשעתם ובנייהמחאה נגד הצעתו של הרצל לקרוא את הקונגרס הראשון
למונכן.

אבל מלבד העובדה הזאת ישנם עור אותות (מופתים, ‏ המראים. לגו
בעליל, ‏ כיי עומדים אנו על מפתן תקופה חדשה בהיהדות. הגרמגית, תקופת
הלאומית העברית,

יפוד ההפתדרויות כמו חברת:העורה והאיק"א. והתבח הרבה, שמרגישים
אליהן כל שדרות עמנו בארץ זו , בלבר מוכיחות שאין אנו מגזומים בדבריגוו
אבל נחוץ לשמוע את חשיחות על אפפותיתן, נחוץ להתבוגן אל מעשיהן
החברתיים, ‏ לשים לב לאי-הצלחת. ה,ליברלים" ‏ כביבול, ‏ כדי שלא יהיה שופ
פקפוק, שאמנם. התחילה תקופת המעבר. בחיי. יהודי : אשבנז:

אמנם ,מתידמדבר". עור לא כלו מן: הארץ , = זקני ההתבוללות = ע!רם
חיים, הם מאפפים שארית כחותיהם לעמוד על קיומם ונצחון רעיוגותיהם. ‏ יסרו
את ה,עדה הליברלית", אבל עתה, בתקופת המעבר, מעטים כבר המתענינום
ב,חדושיהם". העתונום הרבים והמטיפום בבתי:הכנסיזת דורשום לשלום וַלאחדות
לעבודה עממית כללית ומתנגדים ניגור ‏ גמור להפולמופ הדתי.

וגם: בטענותיתם של הליברלים, המתקנים החרשים ‏ של הדת, אפשר
לשמוע את הד הזמן החדש , הם אינם דורשים תקונים בדת מטעמים חצוניים
אלא פנימייםן ‏ לא בשביל לעשות ‏ נחת:רוח להעמים,: שחסו. עלינן. ונתנן | לנו
זכיות,: צריכים אנו. להקן את דתגו, . אלא בכדי לעשות את הדת יותר קלה
ונוחה, מסוימה ומתאימה : לרוח \ נושאיה, הדור הצעיר, בכדי שישאר זה
בהיהדות.,.

הפולמוס הדתי שבו מצא הרור: העבר ענין רב כל כך אינו כבר 0
רוחו. של הדור החרש, צועקים ה,ליברלים" ‏ ואין שומע להם, מקהילים המה
לפעמים קהלות ברבים, הורשום ‏ דרשות, כותבים מאמרים ,מפוצצים', ואין שם

| אלוהם. לב,

תנאום מיוחדים גרמו להתרכזות חיי:היהודים בגרמניה ‏ בהרת , "יושבום '
הם במדינה בעלת לאום אחד בן דתות שוגות. זה מאות בשנים, ‏
היתהפהשאלה * הדתית ‏ לשאלה בוערת. בגרמניה, לגורם חשוב. (ואולי היותר
חשוב) בהחיום הפוליטיום = של הארץ . הפולמוס ‏ הדתי בין. הפרומסטגטום
והקתוליקום, ‏ ובין הכתות השונות של הרת הראשונה ‏ חריהו גם עכשן ממלא
את כל הלבבות,

ולפיכך מוכן הדבר שיהודי גרמניה היו היותר מוכשרים ומסוגלים לקכל
את העיקר שקבע ,הסנהדרין" הנפוליוני! ,,היהודים ‏ אינם לאום אלא כתה
דתית", | הם ‏ התמכרו לתורה זו בכל רגשותיהם היהודיים, השתדלו לתת
לה צורה ,,מדעית", הניחוה לוסוד. חכמת היהרות שיצרו,

בזה ‏ היו יהודי גרמניה למורי"הדרך | לכל היהודים המערביים. בכל
ארצות המערב התחילו. למחוק מתפלותיהם כל דבר שיש לו איוו נגיעה קלה
אל הלאומיות העגרית, שהרי. אך בני | כתה רתית המה היהורים, שיש לה

* תעורה ירועה:

ויהודי כל ארצות המערב. הגיער: במ ע שה לירו
הקוצוניות שהגיעו אליהן יהורי אשכנז ב עיון.

אבל האחרונים נשארו בגבול היהרות, עסקו בשקירה רבה ב,חכמתה"ו
השתדלו למצוא עליה היתר, | להצדיק את קיומה, והכל ע"פ. ה,גרונדליכקיום*
של. הגרמניםי

מובן, כי ,החכמה" הזאת. אוננה תמיד מרעית. ע'פ רוב גוצרה במטרת
פוליטית ‏ ידועה. ועל:יסוד ,,שקרים ‏ מופכמים".. אחדים מפורסמים, ובכ"1 און. כל
ספק שוש בון רוב הספרים שנכתבו בחכמת היהדות גם הרבה רברים שערך
קים ועולמי להסו

ועור הם עפוקים בעבורה !ו, והנה בא משבר פוליטי גרול: גופרה
מפלגת האנטישמיים, הזולכת מחיל אל חיל וכובשת לבבות. הוכרהו. היהודיט
לפנות את לבם מתורתם ולצאת למלחמה בער קיומם, לעמור על נפשם | מפני
שונאיהםו

אותן המפקנות

המלחמה נגמרה, והיהודים --- נצחו, אבל אוי ל,נצחון" כוה!
מפלגת האנטישמיים . אמגם. נתבמלה, ,כל "בא עולם" \רואים ומכירים
כבר, כו ראשי המפלגה הזאת. המה אנשום ריקים ופוחזים, + אנשים שאך אל

בצע לבס פוגה. וטוכותיהט הפרשיות הפ מבקשוס.י,
ָָ 2

א

|

18

נליון מג

ונוע גם הדבר כי האנשים האלה הלכו ונעשו ‏ למנהיגו. האנטישמיים;:
מפני שמצאו בזה עסק טוב, עשו אפוא סחורה ברגשות עמם.\: ;

הרן ברור הוא, | שלא ,הראשים" המה אשמים: אלא העם, כל העפן
הרי הם מה שהם, אבל העם שונא את היהורים בישרת לבו ותומתו ולהלחם
נגד רגשות העם האשכנזי קשה מעט..

אבל מלבד סבה זו עור דמר אחד גרם ל ה מ ה פ כ ה ההולפת: ונעשית
ברוח יהודי גרמניה, וזהו: מצבה הגיאוגרפי של ארצם,

, היהידי הצרפתי או האנגלי איגנו. וורע: את היהורי:המשכיל = והלאומי.
הוא יודע את הנודדרים, הפועלים והחנונים הפעוטים, הבאים אל ארצו
לבקש. פרנסה, 1

זאמרו ‏ מה שתאמרו, אין היהודים : הנודרים ‏ הללו. מוכשרים להשפיע
הרבה אן. גם מעט על ,התושבים",: שאת עזרתם הם ‏ מבקשים. וכולים?הם לעורר
,רחמנות", רגשות. של צער, אבל. לא. יותה! /

, גרמניה יושפֶת על גבולי רוסיה ואוסטריה, היהורים המשבילים מארצות
אלו מבקרים לעתים:תכופות את ערי:גרמניה , באים במגע:ומשא הוחני עם
אחוהם ויורעים לעורר בחם רגשי כבזר ליהודי מזרת:אירופה. ולרעווגותיהם,

ואון הדברים האלה השערה בעלמא: פלוני העסקן היותר נכבד. ב,חברת
העזרה". נעשה ליהודי לאנְמִי במלוא מובן המלה אך הורות ‏ להשפעתו של
אחד כטוגי חבָּרִינו מרוסיה, | אלמוגי הציוני המפורפם מושפע. כ'כ מחבריו

= ה,רוסיים" עף: שהוא קורא. את חְ,רזסוויט" במקורו,.,

0 אלן הן עובדות בולטות וותר מדי, אולם לא תמיד ‏ אפשר ‏ להוכיח

בהוכחות ברורות. כל כך, כי ההשפעה הלאומית :באה ממזרת:אירופה,

וככה הולבים יהודי גרמניה ומתקרבים אל רעיונותינו. הקונגרסום,. הציונ,

הקולטורי, שיהוו הפעם בגרמניה, יתמ בודאי חתיפה. חוקה מאד במוכן זה, =
ומרחןב היהודים ,,הצר"---נעבר אֶל: ים החיים הכלליים..,

הנועה חדשה נתפשטה בין. הכהנום הפרוטסטנטים בגרמניה , שראשוהם

| הם, 'ע'פ רוב, בעלי השכלה עמוקה ורוח בקרתית עזה, מבקרים הם בבקרת

גמרצה אֶת ה רו ג מ ות" של הלת הנוצחית. את הפתורות בתורתה. את האי,

טבעיות בופודותוָה.

לא פה המקום לבצר ‏ את פרטי השטה המענינת הזאת. ‏ הקוראשומצא

אדותיה דברום נכונים ‏ במאטרו של הר'ר בעקן שנדפס בה,קורוספודנץ:בלאט"

של אגְוחַת והודי גרמניה בשם ,השובה א 5‏ היחדות".

: שם המאמר ככך מעיר על מטרתו, | חד"ר בעק מוכיח; | ובצדק כו
השטה. שעליה כנויה התנועה הזאת ‏ קרופה מאך. אל היהרותן ‏ בעלי השטה
סרים, שלא מרעתם) מעל הנוצריות ושבים לחיק אמה, היהרות,

תנועה כזאת. אינגה חרשה, גס בהתקופח המזהירה שבדבריגומי אירופה

שקראָן לה א ח רי: כ ן בשם רינפנפ,. היחה תנועה כזאת. גם. א אמרו כפורוש

- שנחוץ לשוב אל המקור הדתי הטהור, אל -היההןת.. אולם אז. לא.. הצלוחה
התנועח, יד האפיפיור הותה עור רוממה, משרקין = הנאמנום. שמרו את צעדו

הכופרים בקדושתו המותלטת, ואמצעי נכון היה לן להשמור את הכופרים --

. האינקביזיציה]---

המופר האנושי -- לא נשתנה, ‏ והרונסנם.. הביא לגו . אך את
ת חית היוג יות, תחית השירה והפיוט, האמנות ‏ והיופי,. ובמדוז. ירועה,. גם
\ תחית המדעים ; /
עכשו \ נשתנו. הומנים, ‏ האפיפוור ורד מגדולתו, = האינקכוזיציה: חרלה--
למשול בארץ, ומי וודע, אפשר עומרים אנו לפני תקופה הדשה באנושיות/
: התקופה שתגמור. את. אשר. התחול. ההינסנם, ‏ לפני: תחות: המופר?- -

| ואל והיה דכר זה קל בעוניך: בלי הרינטנֶָ, כלומר: תחות \ הקולטורה
היונית והשפעתה על העמים ‏ האורופיום : לא היחה מתעוררת גם הכתם שפ
אלה לעם ון ובודאי שלא היתה מצליתה גם. תנועת התחיה. המרונות שפ
1 ... בכל:אופן זו היא התנועה .הד תית הרא שונה, שאם גם לא
הועול לנו. רחוקה. היא מלהזיק.
בהלון.
ממ.. פאזיון.

בְּתִיִינוּ:

בּציונוּת ,

=-- הצירים הנכחרים אל הקונגרס, שלא יוכלו מפני סבות
שונות לנסוע. להמבורג, / מתבקשים ‏ להודיע את הרב" בהקדם
היותר אפשרי אל" הוער המרכזי של הארץ ששם נכחרו וגם
להלשבה הציונית המרכזית, בכרי שאפשר יהיה להודיע ‏ מוה
למועד הנכון לממלאי-מקומם.

אותם הצ רים, | שנבחרו * פעמים ‏ אחרות בערים שונות,
יועילו | להודיע | תיכף לההסתדרות. הארצית והלשכה - הציונית
המרכזית איזה מנדט הם מקבלים, מפני שעפ'י ספר התקנות אין
לכל ציר ‏ בלתי אם דעה אחת בקונגרס אף שנבחר בערים
אחדות, לפיכך מוב שיקבל רק מנדט אחר וישאיר את המנדט,
שנתנו. לו יתר. קבוצות הבוחרים, לממלאי-מקומו,

-- לשכת הקינגרס התשיעי מוריעה :

1) ביום הרביעי, 99 דצמבר, בשעה 9 בערב, ישא הר"ר
מכם נורדוי | את נאומו על דבר ,היהדות במאה התשע עשרה
והעשרים". בגן. הקוגבנט, כרטיסי-כניפה נמכרים במחיר 1, 5, 4
מרקים בלשכת הקונגרס. ?ערים אחרות נשלחים. הכרטיסים ‏ רק
אחרי קבלת המחיר. יחד עם דמי. הפורטה, ל צירי הקוגנרם
הבניסה בחנם, ,

> הועד ל מעונות מודיע, כי כל המשתתפום בקונגרם,
שהזמינו להם מעונות בהמבורג עד יום 18 רצמבר, ‏ יקבלו במקומות
מגוריהם את כתבות | מקים החדרים, " אשר. הוקצעו בשבילם ,
מי שיומין לו חרר לאחר הומן הוה, לא יקכל תשובה בכתב. .
חלוק המעונות תהיה בבית-הנתיבית הראשי. בהמבורג ואלמ >
הקונגרס ,

4 ביום השלישי, ‏ 98 דצמבר,. יערך באולם הגדול שפ
הגן. הוואולוגי עיי ועד האנודות הציוניות ואגודת הקורפורציות
היהודיות נשף-חשק. לכבור ‏ הקונגרם ,

הצירים שנבחרו ברופיה להקונגרס ולהועידה החמישית ‏ (ע'פ
הידיעות שקכל הועד. המרכזי) ,

רשימה ב': --2
פלונום > (פ! גרורגה): | העו"ד ב. ז. ועקבפון, . סגן: י. בולאוסן קובנח,
א. באלאשיר, ב, גזלדברג, סגנים: ו. כןועקב, ד'ר גליקסון; בוברויפק:. א קצ',
נלפון, סגן:. מ לויןן קאמיניץ:פור, = י. גולרמןן גראיבו:שצוצין, ‏ ד'ר ש. אל:

שונגר, ‏ פגן: א. עובדווביץ; ‏ ליבוי:---ד'ר קצגלפוןן ‏ ריגה:---ב, -ל, ריוסר,. זו,
זלמנוביץ, ‏ ז,. טרון, סגנים: פ. אירול, ו. הורויץ; כוריפוב (פ. מיגסק) ז. רבי,
נוביץ, \ סגן: מ לסקובן פינסק (פ' מינפק):--י. ברגמן, סג ד'ר. ו.. אירבו
דוניבצי---קמינייץ-פוד, (הקכוצה) --= ז'בנייץ (הקכוצה)--+. כלנקן חרקוב:---ד"ר
ל, ביהם, | סגן: ‏ ד"ר כהן-מרנשמייןן ‏ גרודנה + - -ל. ‏ ופת, ‏ סגן: ח, גרינברגן
מוסקבה:--ד"ר י, = צ'לונוב, א, ניידיץ, סגנים: א. גורביץ, = מ, פונסן ‏ לובלין
קורוב:נובואלכסגררוב (פ' לובלון):--ע, שיונברון, סגן: ש. שיונכרוןן לומזה:- -
כ פיונטניצקי, גן: ד'ר ש, גזלדלוסטן = ראשקוב, ריבניצה, קורימהן ‏ קוטיוגן: /
רוד, מינקובצי, יאנוצי, (פ. פודולית):- -א.. לירגה פגן: = ר, \ לידירברגרן. קופון,
ז'בניץ (פ, פודוליה):-- -ש. אטלסן, סגן? א. ויינכויםן ‏ פולטבה: -ל, = רובינוב,
סגן: ר. וילנסקין = ריביל:. ש. פומרגץ,. סגן: מ,. שולקיפירן - יקטירונסלב: - אינז/,
ברוק, ו מ, דולז'נסקי, ‏ סגן---ד"ר. = ו. יעקבסון; ‏ הומל -(פ' מוהילוב)- =
ז. אפשתיין, סגן: ברתולד פיובול ; גרורָזוסק- -פוכצ'וב = (פ,: ורשה)- -ב. ריטנ:
ברג, סגן: ד"ר דוידפון:---ניקוליוב ‏ (פ' חרפון): ד"ר וילנפקי, סגן: ד'ר. בוב:
מילן ‏ קארטוז:ביריזה, ארלא, . ופילקוב, בריאנסק ‏ (פ, גרורנה):- -ד"ר וסיגו >
סגן; דיר בוכמילן אשמיאני,. וילווקא, שצוצין, פ' וילנה):- -מ. רבינוביץ, סגן >
א, | סולודוכאן מזיריצ'ה. [פ, -סודליץ):---ב, מ, = רווגבלום, סגן: ב שיונטןן

לו

ל 2

1%

גליון מו

> העולם 35

וולקובושקי:---פר' ורבורגן: דמיבקה ‏ (פי קיום);---אונז', = פירקין; = סימיטיץ--
הורודוק, (פ, גרודנה):---א, א, מונציק, סגן: ח, גרונברגן אודיסה:---מ,אוסיש:

קין, | ברבש, קליינמן, | ד"ר פפר, | ד"ר קלויונר, = א, ברוכוב, | ש, שווארץן
בריפק!---האראדישץ, = דיר שטיונברג, = מ. = רבינוביץ, = פגנים: --בן:ציון נוו+
מארק, ל, ויניקאוו, | בעגון; סעוואסטאפאל, ‏ קלינצי, סטאראדובי---ש. געפ:
שמייןן 'באקו:---מ, אבעזהניז, ‏ ס, ל, איצקוב, סגנים: ב. פעווזנער, ‏ מ. צופין
ראגאטשאוו, צעצערסק, טאלאצין, זלאבון:---ד"ר ס. קופעלעווא,

ג רמ ני ה : -- ליפציג, חימנוץ, דריזדין:---ד"ר ‏ ר, כמיצרן | נירנח
ברגדפידת;---מ, גורסקון = מנהיוםן- -י, | סימון; ‏ ליבקי-ד"ר -ל, לנרוון פרנק:

פורט ע"מ:---י. /ל, גויטוון ב. שטרן; הגנובירי--ד"ר א, ליכן פרויבורג בבדן!--
ר. לוכטהייםן מינכן- -רגנסבורג:---ד"ר א, שמרויפן. אגודת שלזיה העליונה: --
א וינר, ד"ר י. דוברזינסקי, ד"ר ה, שטל, מ. היקירן. פוזנה: ‏ ד"ר מ, קוללנה
שיה,: מ, קרזיזי,

א גג לי ה: -- בילפסטן--י,. ה. אילקיטן ‏ גלסגובו--ו. ל. גרענה
ברג, פ.: שומין, י. כהןן ליברפול:---ד"ר י, ‏ ש, פוכפ, ש, מ. סלונגר,

ב ל ג יי ה:-- קבוצת בוחרים ץָן-ל. מירלנדין ‏ קבוצת | בוחרים
1[-, לוין, קבוצת בוחרים 111:---ו. פושר,

רומ י גי ה : -- ההרלן--ש, אבילים,

ג ל יצי ה; --. קלומיאה:--ד'ר ש, רוזנהיקן נדבורנה:--ד"ר א,

ריטטרמן;. סטריו-קלוש:---ר"ר ד, שפונדל; פרזמישל- -ז'ידצוב!- -ה'ר מ, רינגלן
טארנום: ד'ר א. זלץ; נויפדנץ:- -ד"ר ל. ‏ זילברמן,

אפריקה הדרומ ית :-- פפרפנינסולא:- -מ, ל, גנוסוב, /ג,
לצרום, ‏ עו"ר דויר, י. אסתרמן, מ.. גולדשמיר, ‏ ד"ר ר, הולדשינר, דיר ווקטורן
גלול. אוסטרנד!---ד"ר ‏ ל. פונקום, ש. היפנר; קימברליי:--י. ה וגגרן. דר ה,
ג היומן, = מ, וולשטיונר; ‏ [ינכורג?--י,. פן קליעף; פרטוריה:--י,. ‏ קרומיניצקין
גלול וסט:רגד!--ב, המבורג, ‏ מ שץ; ‏ פוטשפשטרום:---מ, גולדרייך.

אויפטרליה:-- פפנ?--מ, מ, פכט,

מז ר ה" ; --- אנטבופין!--ד"ר י. מורקין, ר, ‏ בהן 7

ירושלים!---ה. שטרוקי

-- בון הציונים באמיריקה ניכרת' תנועה רבה לרגלי' הקונגרס
הממשמש ובא . בשנה זו יסעז אל הקונגרם בהטבורג צירים רבים , = וביניהם
עסקנים-ציונים חשובים, כמו הד"ר י, ל. מגנום, הד"ר ה. פרידגבלד ועוד +
צורי ארצות הברית אוטרים לבא בהצעות אחדות ע"ד קניות ‏ אחווותהקרקע
גדולות בפלשתינא. בתור ציר מאמיריקה אל הקונגרס יב " גם הד"ר ג. סירקין ,
ששב בתשובה גמורה אל מחנה הציוגיםי--

-= בורושלים וביפו היו אספות לבירור שאלות הקונגרס . ביפו הרצה
ד"ר כהן ברנשטיין ע"ד השאלות האלה ואחוי וכוחים נתקבלו החלטות שונות
שהיותר חשובות הן + .

א) לאחר את בל המוסדות העובדים בער ארץ.ישראל -- למוסד אחד
שהנהגת המוסדות תהיה טונחת ביך איש אחד + .

ב) ליםד | בארץ-ושראל פדרציה ציונית מיוחדת ואחד מחברי ועד
הפועל הגדול יקבע דירתו בארין-ישראל.

-- בקווב ערכו הציונים | בנקט לבבוד ‏ המורה העברי

והעסקן

הציוני מר יעקב גולדברג , הנופק לא"י ביחר עם משפחתו על מנת להשתקע
שם, בתור מנהל. אהוותו של הד"ר ל, ם, גולובטשינר, טר גולדברג היה אחד

מן הראשונים שבחו"צ בקיוב ועזר ביסור האגורה = ביל"ו. > במשתה ‏ הפרידה
נשמקו לבבודו הרבה נ'יומים נלהבים וברבות חמות, בי יצלוח בדרכוי-=

-- בשבוע שעבר היתה בהאג הועידה העשירית של ציוני האלאנדיה +
היו'- ד'ר פראנצים בירינשטיין נתן בנאום הפתיחה שלו דו"ח ער מצב התנו ,ה
הציונית בהולאנדיה ותקוותיה לעתיר . בועידה וו נתבררה התלונה , שהגישו

| שנים מן הציונים, ‏ האדונים ג, ק. פוליאק וא. ב. קליריקופיר על מר י. בהן

חבר הועה"פ הטצומצם. ווה דבה התלונח: בית-הבנק ליסה-ופהן בהאג קנה
בשעת מכירה פומבית ‏ שבעים מניות של הקולוניאל-בנק העברי במחיר 29 או
שלשים אחוזים משוין. הפירמה הבנקאית קונה על הסדר את המניות האלה
בכדי להוריד את שער המניות ולהבנים לעצמה באופן זה ריוח גדול "מאותו
הכסף, שנתקבל מפרוטות הפרולוטאריום היהורים ברופיה. ההנהגה הציונית
מצאה את הענין לחשוב מאד. ויעדה לבירודו ישיבה. מיוחדת, שהוומנו אליה
גם בעלי=התלונה ‏ פוליאק וקליריקופיר. אבל האדונים ‏ הללו נמנעו מכא אל
הישובה, בישיבה זו בורר מר כחן. אֶת הדבר והודיע, כו. בית:הבנק שלו אונו

1 4

מאת הבנק מניות של הקל"ב העברי, אז הוא נוהג להזמון אותן כפעם בפעם
מלונדון, ‏ ההנחגה מצאה סופוק בבירור זה של מר כה ן והביעה לו- אמון .
ההנהגה מפרה את הדבר לקומיפיה של מומחים וגם פרסמה את הפרוטוקול
בעתונה, הקומיסיה מצאה גם היא, בי צדק מר כהן, ‏ ובועודה הציונית, שהובא
הרבר לפניה, הוחלט פה אהד להביע לו אמון גמור,

-- על יר הפידירציה הציונית. בנין-יארק נוסדה לשבת-מודיעין שמטתתה
להמציא ידיעות להרוציט להתישב בא"י,
ביום 98 נובמבר טלאו שבעים שנה להעסקן הציוני המפורסם מר יעקב מוזור
מבראדפורד באננליה. כר מוזיך הוא חבר לועה"פ הגדול , לועד ההנהנה של
הקה"ל למועצת המפקחים על הקל"ב העברי ולהדירקטוריום של האנגלו=פלשתינה
קומפני, הוא אחד מאדוקי הרעיון של עבודה ריאלית בא"י ובקר אותה פעמים
אחרות והביר לרעת את החיים | במישבות ובערים - מר יעקב מוזיר הוא
חבר לבל המופדות הציונים באריץ ישראל, הוא בנה בכספו ביפו את חבית
היפה, שהוקצה עתה להגימנפיה. ה עברית .‏ ביחוד הגדיל לעשות לטובת יער
הרצל ,
יעקב מוזיר ‏ נולד: בעור קאפילין ‏ אשר בשלוווג ביום 28 נובמבר
שנת 1889 , הוא בקר את בה" בהמבורג ובפריט. בשנת חששים בא
לבראדפורד והתישב שם עם האשה אשר לקח . הוא נבחר להנהגת שלטון
העיר ,‏ וזה שנים רבות שהגהו משמש םכהונת שופט-השלום . בעירו הקדישו
עצמם , הוא ורעיתו , חברתו:בבל מפעל טוב , למעשה הצדקה והחסך. בחרש
אויגוסט שנה זו נתעלה למעלת אורח נכבד בעיר מולדתו,
הועד המוכזי שלח לו את ברבתו ליום מלאת לו שבעום שנה,

רשימת סכומי השקלים שנה ]201 שנכנפו מן 10 באוקטובר עד 15 בנובמבר.
אוענבורג ‏ 50 ר :| אלקוש פלך פידליץ 5 ר':. אווליאני פלך
מינסק 7 ר'; אוציאנו פ' קובנה 40 ר. ; אירקוטסק 88 ר' ; אנאניעוו פ' חרסון-
8 ר. : איסקאראסט פ' וואהלין 19 ר, 50 ק' : אפאצנא פ' ראדום 9 ר. 85 קי !
אבאדאווקא פ' פורול 15 ר. 50 ק' ; אדעסא 888 ר, ; אסטראג פ' וואהלין 8
אונגעני פ' בסרביה 85 ר, ; אלעקסאנדראוופק פ' יקטדינופלב 108 ר. 69 קנ
אשמיאני 19 ר. 0 ק' ; ארסיאנסקי-באזאר 1 ר: באלטא פ' פודול 5 ר, 15 ק'ן
בענדין פ' פטרוקוב 7 ר. 68 ק. ; = באברינעיץ פ' חרסון 55 ר, ;| בערעואווקא
פ' חרסון 6 ר. 50 ק' ; באחמוט פ' יקטרינוסלב 18 ר. ; בענרערי פ' בפרביה
0 ר.; בויפק פ' קורלנד 8 ר. 90 ק'; | בעלא.פאליע 'פ' קיוב/5 רין
באבוויסק פ' מינסק 36 ר,; בלאשקי 10 ר. ;| בעלאסטאק [11 ר. 60 ק'4
באריסאוו 90 ר. ‏ 16ק'; נאמעל פ' מוהלב 101 ר,; גאראדאק פ' גרודנא
2 ר. + גאמבין 4 ר. ; גראדיפק 18 ר,,% גראסולאווא 7 ר, ; דעטיעווקא. פ,
קיוב 5 ר. ; רערבענם -פ' דגסטון 40 ר. 0 5 ק'; דובנא פ' וואהלין 30 רן %
באברינקא 6 ר. 60 ק'; דרוסגעניקי פ' גרודנא 16 ר. 50 ק' ; דווינסק 100 ה
ווארשא 4%1200 וועליקאהבערעפטאוויצא 6 ר.- 85 ק'ג וויניצא פ' פודול
9 ר. 50 ק' ; וולאצלאווסק 9 ר, 61 ק' ; ווענכעראוו 7 ר. 50 ק';יוואסילקאוו
5 ר, 18 ק'; ווילנא 55 ר. 80 ק' ; ווערובאלאווא 1 ר, ; וואלאגדא 7 ר. 75 ק'י;
ולאבין: 90 רי זדונסקאיא-וואליא 0 ר. ; זירארדאוו .24 ר'; | ואמבראו
9 85 ל חארבין 22 ר. ; חערפאן. 100 ר, 1 טאלאצין 9 ר. ; טאראשצא
5 ר. ;: טארוטינא 20 ר, ; טשערניגאוו 30 ר, 50 ק' ; טראקי 15 ר. ; טעטיענו
5 ך.; טאמאשפאל 4 ךְ. ; טוראספאל 15 ר. טאמאשאוו 7 רובל 00 ק' |
יעקאט ,רונאס לאוו 125 ר. | | (בס"ה עם הקודמים +28 ר. 76 ק'). יאגארלין
5 ר. ; לאזאוואיא 19 ר, ; | ליאדי 10 ר. : = ליפאוועיץ 88 ר. 50 ק' ‏ לובלין
6 ר. 50 ק' ; לוקאוו 86 ר, 50 ק' ; לידא 10 ר. ; לאמוא 40 ק'; לוגוני 1 ר. %
לענקאיאן 11 ר. 75 ק' + מינסק 28 ר, 29 ק'; (בפ"ה עם הקורמים 197 ר, 24 ק') ;
מלינקאוו 39 ר'5 ק'; מאהילעוו גוב. 5 ר,; מאלאווא 40 ר.; מאפקווא 57 ר. 20 קנ
מאהילעוו פודול 24 ר. (מעזירעציע 93 ר,;מאלאיאדווישערא פר. 50ק'ן מוראוויאווא
5 ר. ן ‏ מירגאראד . 86 ר. 50 ק'ג נאוואלעכסאנדראווסק 49 רובל 85 ק' +
נאוואיא-אושיצא 5 ר, 50 ק'; נאוואגעארניעווסק 5 ה. ; נאוואסעליצא 53 ר 1
נאוואראראמסק 8 ר. | ניקאלאיעוו 100 ר. ; | נאוואדמינסק 5 הוכל 50 ק';
נאוואגראדוואלווסק 4 ר. 80 ק' ; נאוואראראמסק 1 ר.80 ק' ; סאסנאויצא
לפ ר, 50 ק'; סימנא 8 ר. ; סערעדנא-בורא 5 ר. ; פערפעין 0 ר, ; סמאלענסק
0 ר. ;| סטאריחדאראני: 8 ר.; סנאווסק 9 ר. סאראטאוו 50 ר, + סעדלע
6 ר. - 50 ק' ; סודוין ‏ 90/ר, ; = סלאמניקי 5 ר. | עמילצינא 8ר. ‏ 25 ק':
פילווישקי 17.ר. 50 ק' ; פינסק 172 ר, פולטוסק 5 ר. 50 ק'; פעטריקאוו
4 ר. 50 ק' + פאלטאווא ‏ 56 ר, 95 ק' ; פעטראקאוו נוב.' 11 ר. 50 ק';
פלאצק 0 ר. ; פלוגניאני 7 ר, 99 ק' ; ציטא 29 ר. ; צימישליא 4 ר. 90 ק' :>
צאריצין 7 ר, 50 ק' ; קאמראט 9 ר. קאנין 3 ר, ; קאמענעץ-פאדאלסק 45 ר, 1
קוראוו 15 ר. ; קאדינא (מאג.)9 ר, 50 ק' ן קבעליאקי 4 ר.; קרינקי 15 רי +
קאליש 51 ר, 50 ק' | קאברין 15 רן 0 ק' ;= קובארטי 90 ה. ; קורסק 50 רי
= קרעםענצוב 0 ר. 4 קאלוואריע - 52 ף. ; קאשערארי 5 ר. ; קאמענקא (פאד.),
6 ; ו ל , 9" ו

ל :
5 0

> העולם 3

גליון מג

4 ר. ; קאליא 5 ר, ; קלימאוויצי 5 ר, ; קוטנא 30 ר, 50 ק' ; קריצעוו 18 ר. 1
קיטאי-גאראד 25 ר, ;| קאנאווינא 17 ר. ;‏ 90 ק'; קיעוו 100 ר. = קישינעוו
4 ר. 80 ק' ;= קארעליצי 8 ןר ;| קריוואיע-אוערא 8 ר. 80 ק'; קאוונא
4 ר, 06 ק' ; ראגאצעוו 1 ר. ; רעוינא 71 ר, 50 ק' ; ראקיטנא 6 ר, ; ראוונא
0 ר, ראדאם 50 ר. ; רינא 800 ר. ; ראמני 25 ר, ; שקלאור 90 ר. ; שצוצין
(וויל,) 1 ר, 75 ק'; /בס"ה נבנס מן 10-טען באקטובר עד 5טען בנויבר 1909
5 רובל 56 ק' ; ועם הסכומים הקודמים : 15:801 רובל 11 קאפ.

אֶרֶץדישְרְאֶל.

, התכוננה בירושלים הוצאת-ספרים. חףשה, על יסודות כספיים
> = חוקים , ההוצאה הואת תתנהל. על ידי הארון פ יי נ ג ול ר המוציאו
לאוד . את ,הצבי" . והאדון,. .ב ן- א ב"י עורכו..
מטרת ההוצאה היא להרפים. עד כמה. שאפשר. ספרים מפרי-
הארץ, ספרים על אדות הארץ, ספרים אייראפיים בהרגום
סופרי הארץ , התוצאה החרשה רוצה לתת לארץ-ישראל ולהגולה
את ההתחלה של ספרות עברית מקורית. על הרי ציון,

-- מפפר המהגרים לפלשתינה במשך חצי השנה האחרוגה. עולה ל:1,911
אנשים, ‏ נשום וטף, לפי שנותיהן מתחלקום : עד 15 שנח--260 אוש, ער
7 0 איש,. עד 80--961 איש, לטעפה מחמשים שנה--809 איש . רוב
הנופעים--עובדי אדמה ובעלי מלאכה, והשאר--בעלי אוטניות: חפשיות, ע"מ
להשתקע בא"י נסעו 811 איש, לבלות שם אחרית ימיהם--191 איש ,. לגור
?= | שם לוםן--158 איש, לטוה 8 אנשים, להתרפאות--8 אנשיםי--
5 -- ביום ד' כ"ה בפלו ש"ןּ המלאנה כ" ה שנים ליסוד יהמושבה ,גדרה"+
בני. המושבה אומרים לערוך ביום : הוה חג חצידיובל. ->
. -- ביפו היתה ביום א' כסלו אספת ועד האגודוג
< ', \ סדה היום הזה !
א) דין וחשבון בללי "על דבר פעולות האגודות המשותפות בארצני,,
ב) היסודות, ‏ אשר על פיהם צהוך ליפד אגודות משותפות ג) קופות החסכון ,
1-7 במגרשי העהים, = 2) בתוך המושבות, 8 באגודוה הפועלים, 4) בבתו
= הספר. ד) הנהלה בללות לכל האגורות המשותפות. .ה חברת אחריות. החיים,
הממון והבהמות ‏ ואופן התיסדותה. ו) שאלות שונות,

המשותפות. לפי

ו בּמָנָרֶח.

- ג -= החברה. לההגוששות ,מכב י" בקושטא מיסרת. בשנה זו
שעורי. ערב \ לעברית..

מנהל השעורים יהיה הארון חרמוני. כמו כן מיפרת אגורה. זו
שעורים. לדברי. הימים, שיקראו בכל שבוע. ושבהם ישתתפו
הדרי'ם, מרקוס, : אורבך, יעקובזון והאדונים ז'בוטנסקי. וחרמוני .
-- בקושטא עומדת. קהוסר אגורה של עתונאים. יהודים,
כבר היתה אספה מוקרמת, ‏ שבה השתתפו עורכי . ה שחר",
ה, בוו" ה,ג'דיאו" וסופרי = עתונים יהורים איָרופיים שונים ,

נתקבל רשיון להוצאת שבועון עברי בקושטא בשם , המבשרי,
העורך האחראי יהיה האדון הוכברג, מי שהיה מורה בביה'"ם בטבריה..
,בהמבשר". ישתתפו מובי הסופרים ‏ העברים והוא יהיה.: מוקרש
להפצת הפפרות ‏ העברית החדשה בון הספררים ולהפצות ידיעות
נכונות מהמזרח ,

שר אלף, חמאדה-פשה, מפר להוזיר הגרול הרצאה חשובה
בנוגע להתישבותה של ארם-נהרים , = בהרצאה. הזאת. נאמר, בול

יותר משבעה וששים ‏ מלון הקטר אדמה שוממים כיום
= מאין עובד . בל. ארם:נהרים אינו מכניס היום לממלכה שום הכנסה,
ואדרבה הממשלה מוציאה על המרינה. ההיא סכומים מטוימים,
| דבר זה מוזר מאד, | מפנ י שארץ זו, | לפי עדות. כל מביני רבל,
היותר. פוריח היא':בכל עולם ‏ כלו.. ּ
והגה, המארה"פשה מוצא, כי. הממשלה צריכה לישם את

הארץ עה יהודים והורים, לפי השמה ,המצרית, ואז

2

אפשר יהיה. שיחיו ברחבי המרינה הזאת שלשים. מליון נפש, ‏ כמו
לפני. אלף ‏ או = אלפים שנה, מספר. התושבים היום הוא לא' וותר
משלשה מליון נפש,

בְּתְפוּצות יְשרְאֶל,

על וסור הרצאתו ‏ של חגרדונאצ'לניק ‏ האוריפאי טולטאצוב
צוה הסונט לפרסם, כי לריפוטט אל דומת-הממלבה. מאודיפת
חיים, | הוא הוא ארקאדי יופימוביץ ברודסקי .

-- הרבנום באודיפה החליטו פה אחד להעביר את נזר:המלכות העשוו
לצורך אילומיגציה מעל בית הכנסת אל הבית החדש הנועד, ‏ למקום מועצת
הגבאים +

בריסיה.

נבחר אהרן בן

הפרקציה הקדיטית גמרה בימים האלה לערוך הצעת:חוק ברבר בטול
תחוםההמושב אשר לוהודום, ההצעה תובגם | אל דומת:הטמלכה. עור לפני חג
הלירה, בעריכת הצעת החוק הזאת. השתתפו העפקנים הצבוריים היוחר חשובים
שבין הקדיטום, בשעת בירור הצעת:החוק הזאת אומרים לעורר בדומה את
שאלת היהודום 'כולה.

-- הפינט בירר, כי | למי שנכחה לרב מטעם ובחירתו נתאשרה ‏ ע'ו
ההנהגה הפלבית יש הרשות לגור מחוין לתחום המושכ ‏ במקום = עבודתו כל
זמן שהוא משמש בכהונה, > -

-= דוריקטור הדיפרטמנט של מינוסטריום( החשכלה. בירר, בי להיהודים
והיהודיות, שגמרו חוק. למודם בתור א הופאייחולים בהאוניבירפיטאות | שבחויץ
לארץ, און זכות הישובה. מחוץ ‏ לתחום, | במקרים בוררים יוצאים "מן הכלפ
יש של מיגיסטריום הפנום ‏ להתיר לאנשים מסוג וה לשבת ישיבת ארעית
בפטרבורג ולעמור ישם\ על הבחינה,
במטרפנלון.

-- בדבר ‏ אנשו.הצבא. היהודים: מחיל-הטלואים. ,
המורח הוחוק,,

אבל בלי רשיון כזה איגם רשאום לגור

שהשתתפו במלחמת.
שהורשה להם. תחלה. לגור בבל 7 המדינה, באה עתה
פקודה ,‏ כי ההיתר הזה אינו ח' על המקומות , | שנקבעו בהם הגבלות
שונות בנוגע ‏ לזביות הישיבה של היהודים , כמ בחבל צבאיהרון , במופקבה
ועוד *

-- הפינט בירר, = כי סדר בחירת גכאים ומפקחים וקנדידטים להם

. בבתי התלמור-תורה תלוי בבוחרים היהודים עצמם '

-- בשעה הוכוחים בדומה 4 בדבר בתיידין ‏ מקומיים יצא גיסלובייץ
נגד הציר גרים,. שהציע לאפר על היהודים לבחר ולהבחר לשופטי שלום .

נופולוביץ מוחה , בתור אורח ובתור יהודי שוכה להבתר למוסר:
הנכחרים , * הוא איגנו מבין את חששיו של גרים . הרי ידוע הוא לגרום, כי
בכל עת קיומו של מוסך שופטי.השלום לא היה עוד אפילו יהודי אחד ו
שלום, (קול מימין : ,היו !") אע'פ שהחוק אינו אוסר עליהם את המשרה הואת *
נראה, בי ההצעה באה רק מתוך שפעת משטמה ומתוך. שנאה עמוקה
להיהודים . בתור יהודי מוחה ניפילוביץ כנגד הצעתו של גרים, ‏ המעטה קלון על
בת הדומה, (הנשיא מבקש מאת הגואם להיות והיר יותר ‏ במבטאיו, ‏ מפגי
שאיש לא העטה קלון על במת הדומה) +

ספרים חדשים. שנתקבלו במערפת,
י, ה בערק אוריץ געואמעלטע שריפטען. פערלאג השחר "
ורשה 1909 פרייז 90 ק,
מ מ +מונוסוב יץ: ,מראה עינים" ראשית למור שפת
עבר בשטת עברית בעברית, הוצאת ל. עפעל, חלק שני, הוצאה
חמשית מהוקנה, ‏ מעוברה ומורחבה, .וילנה, ‏ תרייע . המחיר .60 ק'

העורךיהמו"ל :

חְ 0 גולדברג. -

להגליון הנוכחי נספחת. מודעה. מפורטת
אודות העתונים ,הפרחים" |,,החיים*.

| (אפשר לחתום עליהם גם ע'י מערפת ה

[

3

|

6

הוצאת ,שיד" ורשה.

מלון רוסידעברי"אשכנזי.

-000-810160 ע 0
0 ותומי

[9860. עמודים].
מאת 9+ בן:יהודה בהשהתפות י, גרזובפקי+

יבמלון הוה שעבורת עריבתי, שכלולו ותקונו הגהתו וסדורו בדפוס
משכה כע שר שנים רצופות, נשקעו כחות רבים, עבודה רבה
ודמים מרובים, והוצאת ,תושיה" לא חשכה שום עמל ממנה, בכרי
לשכלל את החבור הנחוץ הזה יותר ויותר, ואשר
על כן עלה בירה לתת. במלון הוה ספר עור עממי,-ספר שמושי
נחוץ ומועיל, מתוקן ומשוכלל די צרכו,
התרגומים ‏ העברים. למלים ולמאמרים הרוסים הם מדויקים
בתכלית. הדיוק, השפה העבריה שבמלון היא השפה העברית
החדשה, המוררנית, המכילה בקרבה את כל אוצרות
הלשון מכל הדורות ומכל התקופות, שפת כתבי הקדש,
התלמוד והמדרשים, ספרי הגאונים וחכמי ספרד, ספרות המקובלים
+הרבנים המאוחרים, הספרות העברית החרשה עד הימים האחרונים
ועד בכלל, וכל המלים המחודשות בעשרים וחמש השנים האחרונות,
וכל הבמויים העברים היותר מודרניים נכנסו. ב+
התרגום. האשכזי הוא ב אותיות עבריות,

בנונץ. לדיוק י התרגומים של המלות והפראוות. הרוסיות
וטבעיות השפה והסגנון העברי עולה המלון הוה
על כל המלונים האחרים מלועזית לעברית, הישנים
החדשים, במלון הזה לא ימצאו כלל אותם התרגומים המליציים,
ההערפליים, הקפנרריים של המלונים הישנים, וגם לא אותם

התרגומים השמחיים וההשערתיים, שאין להם שום
מקום ויסוד ושאינם נפנשים כלל בספרות המאוחרה והחרשה,

4 ור

שאנו מוצאים. באיזה מהמלונים החדשים, הלהוטים אחרי החדוש "

והסנסציה הבלשנית יותר. מדי,
חשובים ונחוצים הם הציונים המיוחדים שבצד המלים
זהמבטאים התלמודיים או המחורשים והמלים
המלאכותיות הזרות, שאינם נמצאים במלונים החדשים
האחרים. -- הציונים האלה נותנים את האפשרות למשתמשים במלון
הזה ל דעת מקור כל מלה וכל מבטא לאדביבלי ול ב קר אחריו,
מבלי השען על אמונה עורת בלבד.

ר המלון נדפם בפורמ אט הנהוג ב מלונים השמושיים שבכל
אהלשונות, פורמאט של מלונים כיפוניים, פורמאט
= גוח בשביל המשתמשים בו ובאופן שה מועםט מחזיק
את המרובה בכל שורה ושורה,
חמלון. נדפם על ניר עבה, יפה ומשובח ובאותיות. בהירות ויפות,
ישאינן מעורות את העינים, ובהנהה משובחת ומדויקת--
= שנעשתה על ירי מגיהים מומחים, -- והוא נקי משבושים

= ושגיא ות המצויים לרוב במלונים אחרים.

20 .
מחיר המלון 8.60 רובל, מכ' הדר 3.90 הובל.
אפשר להשיג גם את המלון השני
עברית-רופית-אשכנזית
מאת י, גרזובסקי בהשתפות. דיר י. קלוזנר +

> שני המלונים הללו ביחד הם דבר שלם--מעברית:ללועזית
מלועזית- לעב רית--בתור מ נה ל א חר לקוראים וללומדים

ולכותבים עברית ברוח אחד ובשפה אחת, חיה וטבעית
ומדויקת.
מחיר ה,מלון של כים" לבר 9,855 ר', מכ' הדר 8,60 ר',
הקונה את שני המלונים ביחד ישיגם
במחיר 5 רובל, מכ' הדר 5.80 רובל
להשיגם בכל בתי מספחר הספרים העברים
.חק ,111115 1 010 ה ספתו

הגספה ,1 ג10801111'> 0186
בע"פ: נובוליפקי ל, ‏ מעון 9, או במחלקה: נלבקי, איבנוב בזר 1,

כל כתבי יהודה שטיינברג

ב
בצרוף תמינתו ומאטר. על תילדותיו. וערכו הספדותי
מאת י, פיכמאן, :

ל
יצא. לאור ונמצא למכירה ונשלח. לחיתמים
הכרך הראשון
(הוצאת האפוטרופסים של יורשי. המנוח)
כרך גדול בעל ר"ם עמודים . פורמט גדול . דפום יפה ומהודר +
המחיר 1.50 ר' בלא בריכת ובלא המשלח. בעד הבריכה יפה 50 קאפי.
תוכן הענינים של הכרך הראשון ,
א) יהודה שטיינברג חיו ויצירותיו, ב) שלמה חריף ; ג) מרדבי קיולך ;
ד) אשר בן אשר; ה) ליבוש בולגר ; = ו) בין קודש לחול ; 1) אברהט יופו
קרמינסקי ; = ח) שמשון הוקן ,‏ ט) תשובה ; = י) וכרונות ;= יא) קלטן חון ;
יב) שרה לאה ; יג) חוקיהו קווניר ;‏ יר) הוא כועם; ‏ טו) נצוץ ‏ קדוש ן
טז) אברהם מאור ; יז) הוא רמז לה בעיניו ‏ יח) בין המצרים ; יט) אכוריות
אם. עבריה ; כ) גניחה : כא) נוח להקפיד ; בב) העיקר ; בג) בירחי. וקנסית ; ,
כד) גכור וחלש ;| כה) כך-לא כך ; בו) בערב תשעה-באב ; כן) הוא שב;
בח) לפני חוקר הדין ; כט) קדיש יתום | ל) מתיך הזעה ; -לא) אין רואחן
לב) בכפר ;‏ לג) עלוקה; לד) לאור בוקר ;| לה) ברית מילה ; לו) דאגות ;
לן) הבחינות 4.. לח) אחריות ; לט) על. נהרות בבל ; =ם) קטרוגן מא) בתוך
העגלה; סב) מעשה השגחה, /

-.---<-

הפוך השני נמצא כעת תחת מכבש הדפוס, הכרך הראשון של הפחלקה
8 לבני הגעורים הולך ונגמר +

האפטרופסים מוסרים את הכרך הזה. ליר הקהל העברי, בתקוה ובשחון

שאותו הקהל על ידי השתדלותו להפיץ כתבי. שטיינברג ברבים יפיוע. בידי
המתעסקים בדבר להוציא. את זטמם לפעולה לטובת הספרות העברית ,‏ הענוה
כל בך בקובצים שלמים של יצירות בחירי סופריה ולטוכת משפחת הסופר
המנוח אשר, הכתכים.ההם -- ירושתם האחת.:.
המכירה הראשית בהוצאת ‏ מוריה, אודיפה.
האדויפה:
8 ,115 10 300780
.000998 1011115 שה[

הגמנסיה העברית ביפו
בראשית שנת תר"ע נפתחת ,
== המחלקה החמשית. --

מתקבלים תלמידים גם למכינות. ולארבע המחלקות ,
התשלום במבינה א' 60, במכינה ב' 80, במכינה -ג' 180 פר,
במחלקות 0 פר' לשנה, בעד הבאים באמצע השנה נערכו על

וד הנמנסיה שערי הכנה תחת השנחת מורי הגמנסיה..

ו

הנהלת הגמנסיה דואגת לולרים ‏ הבאים מחו"ל ‏ להמציא להם. מעון, מוון

והשגחה ‏ טובה כהפגסיון ‏ הכללי הנמצא תחת השגחתה או אצל אנשים

פרטים : הכל לפי דרישות ההורום .. הפנסיון עולה = בערך /60-50 פר' לחרש
זבער דרישות מיוחחות משלמים לבד.

סז 1910 ₪8 המסוהתסח בדוסקוודס
-06 1 וצה לח 0-0 0600 + ,המח ץהקסדמה גא
תה עו הקופה 0 שו המתהסתתססוב

ו

.ג .0 68חההההסןך 06108 פתסח
.08 1909 608608[ 1 מדסתהופם ההאחהא ההפקפת
ה 070]0ת0ד .1 .8 הפדהדס הההדהויסההה מדס6/2 אאא הסדה 5
.0000 עא0א60תסה
-00ז1 [מא0ןת5גסזג 1ע1ע6 מיצהטמנמטא מצזתמק6ע ‏ םע 0ע0צ 18
-300 .ג .4 הצהמסתז הק .0 .16 14308 \ .2 .0 :018 הסמ
0 תסות0 .8( .11 ,36060868 .8 ,2 ,הקסמצאם .0 .1 (סעסע
: ,סנק .01 -01 098 1.008-ה 80 ק6כקסת .1 .1 ,התקק6החאת .₪ .11
2 .3 .11 הזוחאיסתועד .71 .21 האס .\. .ה 10801קצאזות 1 .3
000 .4 10 ,1080308820 .0 .0 הפסהתג119 .4 .4 (,ההתת
-שקץ\ .1 .2 ,16008 . .4 ,202090ץ 1‏ \/ .2 ,01002878 .2 .₪
1 .1 הה1נסע סי" .0 .12 0506008018 .]31 ,110660 .0 .2 האס
18 .11 .₪ ,11588008 .1 ,0815098 .11 .11 6680 0א5-8ההקק
.קק ₪ 1116088 .4 .1] הסאה
.6087 86806808 אה דסוות 6 אופפת5ת דס ה אוטה קדססותהוע
-08 08 1 התסעהסת 38 .6ק 2 מקס0ת הא 8הפ ההתסהההסת
הס 5 .שנמתא .018 .ק6ת ₪ .008 65 .תסא 50 .6קק 3 קחא
.0 85 .6000 60
-800א6ת מיזסגויקהסת . 1910 הג 8ק16886 1 20 ה60מהסאחתסת
.668880 המהתקקזה ץאונאחת סקאס
בנ חקא 16 ו .47 ועו זנ ץ606ד0ח-.0. :60קה\
."5א800 התם
.6 ...2 119805 "

"עס ווערט אננענומען דאס אבאנעמענט פון 1:מען נאיאבר 1909
+ אווף. די פערשפריימעסטע אידישע. ציומונג

₪ - 5 מ"

אבאנעמענמם:פרייז :: א יאחר 6 רובל, א האלב יאהה. 8 רובל,
א פיערטעל יאהר 1,50 ר', א מאנאט 50 ק,
אדרעסע פון רעראקצוע. און. אדמיניסטראציע :
00 ,הפהננקה2 , מדתקה],, הוחאתה הס
.8 008 ,8) ראד ה[60ה60ת

התַ0קה ‏ 5 מתתהצד0סה 8 הדהףסה ₪35 מהפשפם
קת 0 .ג .5 הסוטיוהם סק מהפה הופהווהם3א 0

(תר"ע-5670 .ק69) (190029-1910 ₪8 פקההה6ה0ך

ו

"| 0006
(מדס 160 טדמאס )009‏
/ הס 4 הותו600ק6ה ,.חפון 10 הק8הה6ת8) ההשןן
6 05 .סא 50 . 2--.9ז9 25 .10200 65 הט 10 .ג 1--.988 10
0 0
00 אה 005
.0660 ] .8 .₪ ,ספתום

=םמנלתיהאשש=
57 מאת. חנ ביאליק,
0 היא ,שירת הזעם?, אשר כמוה עדיין לא היתח בספרותנה
וצאה עהת לאור בחוברת מיוחדה, ‏ בדפום מצוין ,

המחיר . בלא. המשלוח: עשריים. קאפ';
להשוג : בהוצאת. מוריהי אודיסה .

דרשות הפה ירמיחן על התורה
סחנאון. החוקר -3': חוים -ירמיהו. פלענסבערג. האב"ר רשאקי
. ל חלקים ‏ על ספה בריאש"ת. הכחיר 0 -פארטא 2 קי
, המול: ופה מה ה

0 ו

1909-1910 גו ב)וסווחם סח בדוטקודס ' <
הבקע ,ווק עדה הדות ,הוטווצי הו ,הופווו םסק אק דססותתו ₪50 00-ב .

= ויו

-16 111068 10 הו הזמ 0216 הזד מייסוה והעה ונקה *'כדך311, פיה ההקעה 5
== 768870070 א מע740 מפקסנאק

טכר | הו ו םסה 06 0 805 ו ב
0 :מדהוץתסח עדהתה 00וץ008ז סועאתסח

- ו
ו

- 10 20105 זו 8 0זפם מ'ס 6 5 1ה60מה \. .5 שו ה₪0זסהסס 4
== .011800 אע 0 01805 *יכ7 8,411 זנק קה סח =
.0 .11 .01 עצים'כך אצומו
6 .ם .₪ הופוווו8ק606 >דע₪082 468ק 5אוטפאוא 6ווהוקסת 00 85
.0זסדסתסד .1] .8 66050 א |סהא6חסת 0 -
5 "| הזנהה סכ | עה הההתסת0והתסהסמעעת סע6סת ךר
:ידא הסמ .ד.ת 098608

ה
.םתד ||פתוסםהקחס6
6 1106 הס סיה הניסמ ה ח6 887810 0סאמ הח
הסה ה הס ,סוד סמהפמני קזוסהמהה|הוממסקם פונסוגסת גה אדתטקת
010 0006 ו 0 הסמצסוג 628 יס
-000 ה ההתסבמנהתקס ""כד=!],, הזנטום הס מ'והמצפ מ6ההסגסאקץ
6 6101180 זוה זה טס 5010206 פמ 6000 ססצי סה קט 606
-600זה06 ,3408800287 0015680277 (מאתקהם 5ההה6הקעס ₪075 סם,
.ה ,1 א המבמה הסחחסם '
-00 075 ל ו 05075 קנ 0
25 .זז הותהההאץ המפ0ם י

6 ו
1909 הק86דוו0 65
1910 1 התה דוו פת ₪

25 0
1909 0078608 05
.= 1910 הק6הדא0 קה

-0106תאנח 805% 00 "מקווז. , הבוק עו ה 53 הב הסוח סח -

90 ה ₪ (0וו88ד200, 05 וחוהום
.6 3 ההסעהסת ₪8 .6ק 5 5יקסת גח :מוסססק אדסטודספוו ₪05 סי
.6 5 8ה0עבסע ה 6קכ 8 5ה0ע ₪8 :עטאוגק זגב
-1ג80 א סק 0זת5ה0) ,1 סהסדוציץ, ת וו הוה 6 את 66000 הח =
ה הזח הס 8600988 ה פיאזןמ ה וץה6 מאמחס |
.6 1 0 88ה56זר וקל 6זמתאנהא .6 2 5 6גט סו מק :
וק מ אופאוית 9 ג דפ הוויה אועתס סח סח הסופ דה6תתט וקח:
-ופם .10/9103 6ופם )ו אוו אוו (/109 5קפחפהש 85 \וקווס ה0ך6אה0עהסת "
.60908700 .388 1 הסדס\תומט
.7 6 ה הא0מ0ת 1 ,מז 606 דס-.0 וה סכ 66הת
0 זור 10 1 ה הטכ ץוק 0 יש ססרה הד טסה סד "
.6090 08ד0\הופ0וט 0708 ש
080 .ה .₪ 5ה6קהתפוך ו ו ו ו

פסיעות קטנות
ראשית קריאה אחרי א"ם , :

יהודה שטיינברג.
המחיר 60 קאפ,

המביאים לבית<הרפוס, במפרם ספר מקרא זה, ‏ פרי. רוחו האחרון;
של. המחבר ז'ל,. לרשות ‏ הרבים,. = הוצים לקוות, ‏ שנס הספ
,פסיעות קטנות", ככל .מה שיצא. מתחת ‏ העט של יוצרו הא
במקצוע. ספרות הילדים, עתיד. להתקבל בעין יפה ובחבה מיוחח
מצד ההורים.. והמורים ‏ ובשמחה. מצד - תינוקות - של ביה: רג
קטנים' אֶלו, שהטתפר: ‏ המנוח = אחב . אותם. ‏ כלרכך. ונהן
בפנוני : וצירותיו כל:כך. הרבה שעות של קורת?רוח. וגחת
להשוג אצל הוצאת ‏ "מוריה", באודיפק
.000 ,18% 00,, סמדספת6דהם:ון

0 המי הישוםב , מאמר. ישלשל

ל

/:

שגה פלישית

שבועון עברי- . --
2% 5 0 - :-

-- התכן:
על המצפה, ל
א) גדרה ,
ב) שאלת היהורים בדומה,
ג ,אשרם" של יהודי אוסטריה .
₪5 לשאלות הקונגרס התשיעי (העברת הלשכה הטרכזיה) א

. העשיה. והאכרות, " :

ל יס לבנטיז;: 7

4 אוסקר אואיילד; ‏ " ש. גורליק.

6 שירים, א) בפתיו, ,

ב) מתוך שעמום (ץו--)) 0" יעקב. לרגר. .
6 ועידת עפקני-הצבור. בקובנה (דין ותשבון מיוחה), = מ שאליט,

6% מכתבים מתורקיה , סלוניקי, 0 יהושע. קנטורוביץ .

מכתבים מגליציה, ווץ. לש י

> ועידת ציוני פלך קיוב.
10 בחיינו ; (כציונות; בארץ-ישראל ; במזרח ; :
בתפוצות"ישראל ; בספרות ובאמנות) . <שששאי 7

שלש שב שים שלמה = המש ונמטנ המוק 2177 ה אד, הנה ששה ו בו <
: : .

גארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון וה לצו ולרבק שנת.
בעד שנוי האדריסה 30 ק.

מחיר שהעולם" גוופיה: לשנה 4 רובל,. לחצי שנה % וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 88 כופ/ | 8
בחו"ל : באוסטריה-אונגאריה 10 כתרים , בגרסניה ‏ 9 מארק, באננליה ‏ 9 שילינג , באסיריקה ,9 דולר, : 0
פחיר מודקות : געד כל שורה פשיט מחולקת ארבעתים, -- על העמיד הראשון 66 קופ'. ועל שאר ה;מורים 49 קופ'/

הארריפה:

גמוש כ מ / .8 א8א6דההה00 ,האננמהץ01 ,ההמהא0 ,"5אבה180, ההזתהת6

מחיר כל

מקסת 1910 ג 8ח6הההסה הפק "0

8 ב
עמ עי ומוה זל סנא 6מצי יריה סח-0 יס
ו

31350 כ"

השק דחו וספ סועההםווהה ססה

)6- 208 9 18(

.וה 000085 ₪8 8ד880] הב082000 ההההספדטווווסת=
:מונסהצק ממההסוזתהאאה6 אקת קת הזת -

- הת .4 .ם הזחמ ₪ .0 0 עאדלעם .םק .10
.ג .0108470 .₪ .8 ,ג מאמוונה פס .ג
.ג ו ג .0 7 א 0081שהסת1 .ה .ג ,1 זו
,88-‏ ((07116012000111 680020 פיקסת 0ד0סז פע ההתקע30

-6ק 18 28078 ה 00076 הההה 0 הד 0 הזחה 0 "פנעתס
-60 0 605 18 00 תק 10 00 65-06 זפ 8 8 םי זר ס 66
-60 ק אס אנסק 0 :ז0הק6 מפזמאהקתסקה 62002 ממסהמההחקה "אמח

-

-88 6000808820 08000810815 זה 5מ51007ה082107870 88 ה6מעס

שאהה קהתדקה סנקמהסת פפהתהה קתסומנסקגסם 5צ0הק6 (ההסק
8% 05% 80 הקחר כ'הקת0 מ'אמהבגנןך 632000728 20ההתא 060 00
-02008 6ונסנקא 0 עססקת0ס 265 וז 805 ההההא0 .מאהואסהמהסקת
-'צא סמ ק 8388031 075 67 *8800575/,, .0מדסמקנ ₪ מהסזמוג סנקאס
0 ,000108 זה פוה 6360608 תובה1דה6001 זנזרפיסט 60 008החור
.זפ18 7607 118 810116106 03202 ₪ ודה ינ פ'מסכ 637 מ'אופמ ע>
-6 0 ו 00 8ז1 הנזה יה 'בזמהננסכם 5ה8%0ענסע 6תמתמסק ה 060
0 0 ,אמ 0% 6 א האס הסמ שמ סאה קוסת
-08 62 8860011568 10 זי 20 ל
-688 ,0[מ83אא? 1600070708 סעא ,10מ1007מה6ד₪מ תמה 600808
5 180 0066080 6 תה זז ותו
*'4308578/,, 110116023 'צזתמכן10 ₪35 מוגסדות 0 זר
תחם ₪5 מנההץהסת אאאטסמתהסה מעעאח .ת 1910 88
'8ד308הם,, ואוו סועוי ספה םח ה הסוא סתונח זו דתח668
| -6060 ₪ 3 ה68ז.הא הסה ,6065 5 0
הת אוו 60630 ש'יההכך 8ז פד מו סה תסמסקא 680
00080 0 80 :0 טז הא הפיה 65 63605
6 000-0800 ₪ 0610-0260 05
ה 16618 ץק פיט ה וה הקינססה ה ומ 630 ותא
ויה 65 ה תדה 10 הכידתוגט (הסהמתהק88 א 200018 פ
- 6 ה ההקמ1ת06 0 .1 ה ה 0100113
60 ( 6 200 010070 06010075 הלמח הס
ה הזת סה 0 ה1ת06 ₪ 6חסנהע 60085 60
:1 ₪5 ה3א6החגפת
-.80עג 3 ₪8 .א 50 כ 5 8ק0תהסה ₪8 ,רק 5 5הסע 88 :200010 5
.ם 3 גקסתתסה ₪8 ,.6עק 6 5הסת גח יקהאההקע 88 .תס 95 .6לקק ו
.חא 60 .6ק 1 .50 אק הת

.8ק6העא0 1ת ההסו 1 ,הת%קתה 1,הקהתתה 1 05 סאםתסע ה0צ6האהחחקת האסהמתסת

תנסא א אוהאההטק 605קה ה

87 .000020088 ,שקנ קנישופנקומנעו הר נני-.0

שמעו בעצת הרופאים,.
חרופאים חשבו ומצאו כי כת. אחת וחצי של יון

,ב ריט

מביל. את יפוד הברזל באותה מדה שמבילים אותו. הריציפטים
= היותר מעולים של. הרופאים, ויפוד הברזל שביין ‏ ,ברול" יש בו
כדי לטהר את הדם ולהבריא את הגוף והוא יפה לשתיה
= לנדולים ולקטנים ומועיל \ ביותר :זול ביותר ‏ מכל שאר היינות.

המכירה. אצל. חברת. ,רמל" ורשוי ואודיסה.

"
הר 79
מכיע עוסק בכל עניני היהודים והיהדות בכל. הארצות,
יוצא לאור אחת בשבוע בכל. יום חמישי,

העורך : יצחק סובלפקי.

מחירו ל שנה:
באנגליה 8 שיללינג.

באפריקה 10 שוללינג..
באמריקה 2 דולר. בצרפת ובתורקיה 10 פונק.
באוסטריה 5 פלורין + באשכנו 8 מרק.
ובערך זה לחצי ולרבע שנה.. מחיר ,הדגל" ברופיה 5 רו"ב +

לשלוח בשטרות רוסיה או במרקאית הפופתה בנות 10 קופ',

מחיר. כל גליון ₪ פענס..
ב

מחיר מודעות + מכל שורה קצרה או מקומה באותיות קטנות 8 פפניג ,
בין המאמרים 5 פפניג , בראש הגליון 10 פפניג,
מכתבי-ברכה , הודעות מברית מילה, אירושים, נשואים
ומכתבי-תנחומים 5 שיל' 6 פ'. בעד בל שש שורות,
בראש הגליון 5 שיללינג.

האדריסה לבית המערכת !

.= ,א10800 )עס .80 ש6ם0"' 6 > ןש 0תפ גת

ברוסיה להתום אצל:
םו .הםו0ול 9 )וטסתהמהת .1
-91\1/78108 הג ₪/8ם118001 101260 שתט01ההתםטט
0 0
הנחה. לרבנים ובתי מקרא לציונים רק 8 רו"כ לשנה,

בער כל השנה למפרע,

יצא לאור

מורה נבוכי הלשון

ספר שמושי לכל הבותבים \עברית .

בו תכאנה בל השניאות נגד חקי הלשון המצויות בספרותנו, שיש להן. ערך
בללי. ושיוכלו ללמוד : מהן על ביוצא בהן +
מאת אהרן יעקב שפירא..
עם הערות והארות מראש הספר ועד פופו מאת החכם יהושע שטיינברנ,

מלבד המטרה להעיר על השגיאות המצויות בספרותנו ושמפני זה רבום
נכשלים בהן, גם אלה היודעים היטב את הדקדוק העבוי, היתה למחבר
עוד מטרה אחת: יש רבים שקראו ושנו הרבה בספרות העברית, אבל אין
להם הפבלנות לעבור על ספרי כל כללי הדקדוק היבשים ואין ביבלתם לעולם
להשתלם בידועת השפה העבוית, ועל כן התאמץ המחכר לבתוב את הספר
בסגנון פופולרי מאך ולערכו בסדר לקסיקוני ובאופן שהקריאה בו תהיה נעימה
מענינת ולא תפול למשא על הקורא והעובר על פני הפפר הוה
יודעולו ממילא כל כללי הדקדוק.

החכם המנוח /מר יהושע שטוגברג במבתבו אל המחבן העור, כי.
ספר הוה ,ראוי להיות כפנם המאיר לפופוים, למורים
ולתלמידיהם",

דוגמאות על שגיאות יש בו ממרבית סופרי ישראל : אדם הכהן , בן-
אב , ביאליק, בן-יהודה , בריינין, גרדון , טביוב, יעבץ, ליליגבלום , לוצטו,
מפו, מנדלקרן , פמולנסקין , רבינוביץ ,‏ שטיונברג , שולמן ועור.

| מחיר הספר 50 קאפ', עם המשלות 8 קאפ'י

המכירה הראשית היא אצל הוצאת ,תושיה" בורשה , ע"פ האדריפה !

,111!85ד,, 0מדס6תסדהה3!/
0 7 1080111115 | שג[עס

2

סוכן ,הע 5 ם" למרינת אמריקא

מרכם, דרוסערמאן (בימיס)
.שופ [התה0 50 ,1008-ז\מא ,תהמע6א6מעק .8

. %=== וולנה, כו כפלו, תר"ע. == 6

9 1260606 9-66 ,ג א 11 ₪ ₪ 0+ 1909 90ק11086 0ע-96 ,11 "

הקונגרס התשיעי יהיה בהמבורג בימי י"ד--י"ם סטבת 5/9--ומ%י דצמבר) שנה זו+
הועידה החמישית :תהיה בהמבורג ‏ בימי "א--י"ב שבת (9/8--1/4י רצמבר) שנה זו, והפור:
קונפרנצית תתחיל במוצאי שבת י'ג טבת (₪%' דצמבר) בשעה הששית בערב +
5 באיהכחו. של ,ה עולם" על הקונגרם התשיעי והועידה החמישית בהמבורג יהין:
א. דרוינוב, דיר מ י,. גליקזון, ‏ י. ולובילפקי ומ שאליט,

מתחרשת החתימה על ,העולם" לשנת 1910

₪שנה הרביעית)

,העולם" לא יפור מדרכו, שהתוה לו, להיות כלי ‏ מבטאו של רעיון התחיה והגאולה,

להגן על הקנינים. והדרישות ‏ הלאומיים של העם. העברי בכל ארצות מושבותיו, .העולם" ‏ יעמוד תמיד

געל המצפה" לבאר ולברר. את כל. שאלות חיינו בכל: מקצועותיהם,. מתחלת. השנה הבאה ירחים
,העולם" את חלקו הספרותי והמדעי, ‏ ומלבד שירים ‏ ספורים ופיליטונים. יבאו בו מאמרי בקרת על

הספרות. הישראלות והכללית , ומאמרי מדע בפל מקצועות היהרות. והמתיחם עליה. .העולם" יקבע

. סדר חדש ונאה בחלק המכתבים שלו, 'כדי שישתקפו בהם בבהירות ובשלמות חיי'העם בגולה ובארץ-
ישראל , ויוסיף עליהם עוד פרק חדש ,ברוסיה* -- השקפות קצרות, המחזיקות את המרובה, ‏ על כל
הנעשה .והנחשב במרכו הגולה,, .העולם', בהיותו. האורגן העברי היחיד. של הציונות העולמית, יקדיש
מקום גדול לבירור, של כל עניני התנועה הציונית, והפרק ,בציונות* ‏ ישמש השקפה נאמנה על כל

הנעשה והמתרגש להעשות בתנועתנו,

תנאי החתימה:
מחיר .העולם ברוטיה : לשנה 4 הובל, לחצי שנה % רובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחדש 85 קופ'ו
בחו"ל. + באוסטריה:אונגריה 10 פתרים, בגרמניה 9 מארק, באנגליה 9 שילינג, באמיריקה / 5 דולר,
בארץ"ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 15 פרנק, ובחשבון זה לחצי ולרבע שנה;
בעד שנוי 0 קי

האדריפה!

.0/1 %*מו118018, = 146010000 ו 7 1 ה ול 10 6

- שר

8

= נושאי-התנועה

7

> למרכז חייהם הפרטיים והלכו בתור חלוץ,

2 : > העולם 3

גליון מר

על הַמִּצְפָה.

.

בתנועת התחיה שלנו הגענו בבר לחגיגות .

חצי. יובל שנים כבר עבר מזמן שהוגחה אבן פנתו. של בנין
גאולתנו, וכפעם בפעם, והנה נמלאים ימיו של איזה מן המפעלים
שלנו, ואנו חוגנים תג זכרון,

ביום כ"ה כפליו נמלאים | כ"ה שנים לגדרה, זו המושבה
החביבה עלינו ביותר, פרי אונם של בני ,בילו".
= חותם של אצילות, של רומנטיות ‏ נשגבה ומרוממת מבוע
על מושבה זו, דרה נוסדה, גדרה נבנתה ע"י ,הבילויים", ‏ אלה
הראשונים, | שלא הפתפקו בהרחבת הרעיון,
בהפצת ‏ ההשקפות הציוניות בין העם, אלא עשו את | הציונות
המפנה דרך להעם
השב לארץ-אבותיו,

יובלה. של גדרה הוא יובלו. של. ,בילו" ,

קדוש לנו זכרונה של אנורה זו, אף על פי שמלבד גדרה
לא נבנה על ידה מאומה בארץ-ישראל ולא בגולה, אע'פ שבמשך
זמן קצר הלכה האגורה ונמוגה כחלום:.

אולם יפה ונשגב היה החלום הוה, חלום גא.

בניהנעורים, ‏ בעלי השכלה ותרבות - אירופית, - ספגו לתוך
נשמתם את רעיון ‏ הגאולה ועשוהו לתוכן חייהם הפרמיים,
השליכו אחרי. גום את התרבות וקניניה ‏ והלכו | לבבוש בועת
" אפם ממש, בדמם ממש את. ארץ אבותיהם בשביל עמם .

זה היה מעוף של. גבורה, שרושומו. לא ימחה, ואחת היא
אוזו הן תוצאותיו המעשיות.

היו הבילוים, = גבורי = הישוב | הראשונים, לסמל ‏ הגבורה
הציונית, לפמל ההתמכרות, לטמל נשמתה של התנועה.

המון רב לא נמשך אחריהם, בית יעקב, שקראו. לו ,לכו
ונלכה", לא הלך אחריהם, ונשארו כמעט בודדים במעשיהם,
ורק אחר. עבור שנים רבות | קמו להם = יורשים -- הצעורים,
ההולבים לארץ. להיות פועלים.

ובא"י בנו להם ולרוחם את גדרה , אנשי תרבות והשכלה,
שפקפקו ‏ בהם, אם יצליחו בעבורה הגסה, עבודת הארמה,
הדורשת, כמו שרנילים לחשב, אנשים גסים משוללי תרבות
ותביעות תרבותיות: ‏ בנו את המושבה היותר טובה, היותר בריאה
בתוך מושבות יהודה, הם היו הראשונים שבדמם. הרוו שוב את
אדמת ארץ"אבות, ארץ-ישראל : מקרבם נפל. במלחמה בעד נחלת
אבותיו השומר היהודי הראשון, ולא הרימו אז בני גדרה קול
שאון וצעקה. וקברו את מתם והמשיכו את חייהם--מלחמתם, כי
מלחמה היתה להם לא רק עם תנאי-המקום הקשים, עם תנאי:
הישוב העברי, שהשחיתו כל חלקה טובה, אלא גם עם אפוטרופפי
הישוב שנשארו. בגולה = ועזרו למושבות מן החוץ. חפשית. יותר
מדי היתה גדרה בעיני החרדים שבחובבי ציון והרבנים, שהעסקנים
רדפו אז אחרי המכמותיהם, יוצרי מפום היהורי | החדש,

היהודי בן-חורין היו, ולפיכך יש שרצו לשלול מהם את העזרה

הדרושה. לקיומם , אולם לאשרנו, לא נעשה התטא הוה, וגדרה
לא נחרבה::,
והרי. היא עומדת לפנינו אחרי כ"ה שנות קיומה --המושבה
היפה והחביבה, המתפתחת ומשתבללת. משנה לשנה . הריהי
לפנינו עם עברה הרומנטי המזהיר, | פרי-אונו של ,בפו",
ברוכה תהיי לנו, גדרה!

ה פיפוג'יף מו

לפני ומן לא רחוק כל: כך הלכו ונמשכו בעתונינו, ביחוד
,בפריינד" הפטרבורגי, וכוחים ע"ד אופן העמרתה" של שאלת
היהודים בדומה. הדעות היו מחולקות: וש שטענו, שאין להכנים
שום הצעת-חק בשאלת היהודים, מפני שאי-אפשר לקוות, שהצעה
זו התקבל, ואם תרדחה ע"י רוב הרומה, או יהיה זה אסון גדול
לנו, כי ההגבלות המעיקות עלינו יתאשרו ע"י נבחרי העםן ‏ יש
שמענו, שאין לירא מפני | חשש זה, וצריך לעורר את השאלה
בכל היקפה, .לשוב ולדרוש, לתבע בחוקה את כיותינון = ויש
שהוכיחו, שאי אפשר לעורר את שאלת היהורים בשלמותה, אלא
התיכות התיכות, אם אפשר לומר. כן, ובצר שאלות אחרות כלליות ,

הוכוחים ‏ לא הביאו, כנהוג, לירי שום החלטה. אולם מה
שלא. עשו הוכוחים עשתה המציאות, בהרומה נתעוררה שאלת
היהודים, "אם לא בכל היקפה, הנה בחלקה החשוב ביותר: שאלת
תחום: המושב,

זמן מה כבר דנה הדומה בהצעת חק בדבר החפש האישי,
זו הוכנסה. ע"י -

אחר מיסודות הפרר הקונסטיטוציוני, הצעת. חק
הממשלה ועוברה ע"י ועדה מיוחרת- -ותוצאות כל העבודה הואת
היתה אפילו לרעת מפלגת 1% באוקטובר --שערוריה. ‏ חק. זה,
שתעורתו היתה להסיר. את כבלי השעבור מעל היחיד, לא רק
שלא עשה ואת, אלא עוד | אישר וקיים בגושפנקא של בית
הנבחרים. חיקים רבים מן ‏ השוררים = עכשו; וכדי ‏ לצאת ירי
חובת עיקר | החפש האישי, הסתפק בדבורים כלליים, הנמצאים
כבר בלאו הכי בהחוקים .היסודיים.

מובן מאליו, שאותי פעיף מן החק, המרבר בחפש לעבר

ממקום למקים והנוגע. איפא נגיעה. קרובה בשאלת היהודים, לא בטל ""

את איפור: הכניסה ליהודים לפלכי רופיה הפנימיים, > את תחום
המושב, אלא אישר וקים אותו, בהוציאו מכלל האזרחים שמותר
להם לעבור ממקום למקום בכל רחבי הממלכה את הגולים ואת
והיהודים, על סעיף זה כבר אי-אפשר היה לעבור בשתיקה או
להסתפק בנאום נגד ההגבלות בכלל והאנטישמיות בפרט, ‏ כמו
בומן שרנו- בהצעת-חק ע"ר. בתיהרין | מקומיים, | ואף. על פי
שהוחזרה הצעת חק זו אל ועדה שנבחרה במקום הועדה הקורמת,
צריך היה לעורר את שאלת היהודים,

הבינו זאת גם הקדטים, | שהחליטו סוף סוף לעזוב את

שימת | השתיקה בשאלת היהודים, ‏ והעמידו את דברנם היותר

מצוין, את רודיצוב, שביחד עם היהודי פרידמן מחח מחאה עוה נגד :

הפעיף---15---המאשר את תחים. המישב , ודרש לבטל את ההגבלה
המעיקה הואת.

הנאומים לא היו כבר. נאומי הגנה בעלמא, תשובות על
התנפלויות האנטישמיים הרבים בדומה, --- תעורתם היתה חשובה
ביותר למחות נגד הרצון לחתום בחותם באי:כחו של העם תחת
חק, המאשר ומקיים את .אחת ההגבלות והיותר מעיקות, = היותר
מעליבות, ומובן שאי-אפשר היה. כבר לעמור בחצי דרך ולהסתפק
במחאה בלבד ‏ ואפילו במחיקת המלים המוציאות מן הכלל את
היהודים, ‏ צריך היה למלא את החק בהצעת-חק מיוחרת. ע"ר
בטול תחום"המושב, וכפי שמודיעים העתונים ‏ כבר נגשו חברי
הרומה היהודיים ‏ לעבודה זו,

שאלת = היהודים. ‏ נתעוררה | למרות רצונם של: הצירים
היהגריים, ‏ של האופוזוציה הקרטית, | באו החיים והפפיקו את
הוכוחים, ‏ אם יש לעורר את שאלת היחודים. | מוכרחים היו
צירי. האופוזיציה = והצירים היהודים .ביחור להכנים אל הרומה
השלישית הצעת "חק בדבר היהורֶים, = מבלי. התחשב, אם תקבל
הרומה חק וה או לא,

בל. השאלה .בולה. =
ו י

(|

גליון מר

-> העוקם -3 8

השח אי מקה הההשמשבה הטילבה הפוה" הלחה יוה חאה הדמ > הדע .וכה פהמחה ,95 ההז אדו מההדהיעדזפ טהט וקה דקתמזהבוהז ל וטו א והוזהף ,המלפ הל אהא הזזה הגלו יכוז הזדיזקיד| דהל ההק -

וכבר באים עתונאים: ומתחילים לדפוק על דלתי ראשי
הפרקציות ולשאל את. דעתם בענין זה. ואף על פי שכמעט כולם
מלבר מנהיגי המפלגה החדשה, זו של הנציונליסטים, מחוים את
דעתם בעד בטולו של תחום המושב, אלא שכולם חוץ מהקדטים
מוציאים מכלל זה את הכפר,--אף על פי כן קשה לקוות אפילו
לתשועה פורתא זו. | מי שעדיין לא שכח את קבלת הפנים
שנוהג האגף הימני של | הרומה לערך, מבלי שמפריע בערו
= הרוב, להצירים היהורים, היוצאים להנן על אינטרפי עמם, מי
שווכר את כל רברי הלעג והבוו, השנאה והמשטמה, הנשמעים
ברומה, וכיחור את אלה שנשמעו בזמן האחרון, מי ששם לב
לגערתו של היושב ראש בניסילוביץ, = שהעיז להגיד שבדברי
שנאה ליחודים | מעטים קלון על במת הדומה. -- לא יאמין
להדברים, ‏ הנאמרים להעהונאים ולא יפרש את כנפי דמיונו,
אולם הרינו עומדים על מפהן וכוחים עזים וסוערים בשאלת
היהודים. = עוד מעט וקיתונות. של שופכים יורקו על ראשינו,
ושוב מתעוררת בלבנו אותה השאלה המרה :4 הימצאו צירינו
בפיהם את אותן * המלים, | שצריכות סוף סוף להשמע בהדומה
השלישית + ושוב מנקר במוחנו, שמא ירדפו אחרי תועלת הרגע,
אחרי תוצאות ‏ ממשיות ‏ ויביאו לקרבן ‏ את כבודנו הלאומי. .*
לשמחתנו נפסקה סוף פוף השתיקה הארוכה -- אבל מה

יהא טיבם של הדברים?
ובשעה שמקרמים אנו בשמחה ובברכה את הידיעה: ע"ד
העמדת שאלתההיהודים, לו גם ,חתיכות", ‏ איהאפשר לנו בכל
> זאת להסיח מראנה לבנו, | שמא בשביל. ,החתיכות" יעלימו על

/- סט ופוג'י אוסטרי .

בעתונים היהודים, * היוצאים בוינה,
= כתובים בסגנון אחר, ותוכן אחד להם,
מרברים הם המאמחים ע"ד ,אשרם" של יהודי: אוסטריה,
ער ההצלחה שהאירה להם פנים, ע'ד הנס שקרה להם, אם
נשתמש. בלשון אבותינו ,
כמעט שעמרו יהודי אופטריה. על עברי פי פחת, והנה ניצולו.
בזמן האחרון נזדעועה אוסטריה לידיעה שבאה בעתונים,
שנסה מי. להרעיל את אופיצרי ‏ צבא הממלכה, היה דבר זה
לסנסציה, . לאחת הפנסציות הגדולות, ‏ שמלא מהן כל. כך העולם
הגדול, אולם את הוהודים לא החריד. הבר זה ולא הרעיש יותר
משההריר והרעיש את האינסםרוהודים.
והנה נמצא האיש שחושרים בו שהוא הפושע ונקרא איש
זה בשם אדולף, אדולף הופריכטר, ופתאם. חרְדו היהודים, ‏ כי
= צלצל' באונם השם כשמו של יהודי וכבר ראו בעינם את תוצאות
הדבר, את' התגכרותה של האנטישמיות, | החוקה גם עכשו,
כבר" שמעו באזנם. את הקריאות ,מות ליהודים", | כבר הרגישו
= את עצמם כחיות נררפות ,
. אדולף הופריבטר--הרי. רק יהודים נקראים בשם זה ובתוך
אומות העולם אין שם זה מצוי. כל כך, = כי מכיון שמצא שם
והחן בעיני היהודים וקבלוהו, עזבוהו האינם יהודים, ואם יהורי
הוא הפושע, אם יהודי הוא זה, ‏ שנסה להרעיל את פקידי צבא
אוסטריה, הרי אשמים כל יהודי אוסטריה, אם לא כל יהודי
העולם, שבוראי יצרו להם תכנית' זו. להשמיד את צבא אוסטריה
ואחריו צבא. יתר. מטלכות אירופה.
וחרדה. גדולה ‏ אחזה את היהודים.. ויתר העמים- -הציכים,

אנו מוצאים מאמרים

הפולנים, "הגרמנים חכו בשקט ובמנוחה לגלויו של הפושע, שחרי >

אחת היא להם, אם פולני הוא. או גרמני, שהרי הוא בלבדו ישא
את עון פשעוי

רק היהודים בלבר שאלו בחרדה גדולה וביראה עצומה
אדולף הופריכטר זה, שמא יהודי הוא +

ונם קרה להם ממין אותם הנסים שלנו---אדולף הופהיכטר,
למרות שנקרא אדולף, אין הוא יהודי. מי הוא+ הלא אחת. היא,
ובלבר שאינו יהודיי

ולא רק שאינו יהודי, אלא אי-אפשר אפילו לחשדו שבעורקיו
נוזלת איזו טפת דם יהודית, | וכשנסה | עתון אנטישמי להוכית
שהופריכטר זה ממקור היהורים הוא, נשתתק מיר, כי מפורסמת
משפחת הופריכטר לאריית טהורה,

ובכן גדול היה הנפו,. אריי טהור, שאין בו אף טפת דם
יהודית!

ומה אפשר להוסיף על ספור הדברים האלה+ היש ללכת
בעקבית חברנו בה,יורישע צייטוננ" ולמחות נגר העבדות, נגד
הפחד של היהורים % האפשר למצא ברגע כוה את הדבור החזק,
את הקללה \, הגמרצה שעקר מלבו ביאליק ,בעיר ההרגה"+

יש שמתקוממת נשמתנו, הנשמה של יהודים בני-חורין,
יש שמתכוצת היא מרוב: כאב, ‏ יש שהלב זב דם, וחושב
להתפקע ממש, ובכל ואת מרגישים אנו--שנם. קרה לנו,

ל ,א ש ר ם" של יהודי אוסטריה נמצא, שהאדם שחושדים
בו, שהוא נסה להרעיל את פקידי הצבא, אינו יהודיויו

(העברת הלשכה המרכזית)

חובות הלשכה המרכזית של ההפתררות הציונית תפרדנה.
לשלשה ראשים : פוליטיקה, אורגניזציה ופרופוננדה.

מובן מאליו, שהחובות הפוליטיות של הלשכה המרכזית
הן היותר נכבדות, צריך איפא לשים לב ביחור אל המקצוע הזה.

את החובות האלה יכולים אנו לכלול כ עת בשם אחד:
קונסטנטינופול, מה שהיה לפני זמן מה חלק אחד, או, לדעת
רבים, החלק היותר חשוב של העבורה הפוליטית: המשא והמתן-
הפוליטי במקומות ‏ שונים, יצא :כעת לגמרי מתוך הפרוגרמה
המעשית, ובעבורת הלשכה המרכזית כמעט לא הורגש, אם לא
נביא בחשבון את הנסיעה לרופיה, או את ההשתדלות הקטנה
באונגריה -- דברים שלא נמשכו הלאה, שנשארו בלי רושם.
ופעולה, או שפעולתם היתה מועטת ער שאין כדאי לטפל בה,
ואין לחשבה לחלק מעבודתה המעשית של הלשכה.

לעומת וה כל הנעשה בפוליטיקה ‏ הציונית בתוך הלשכה
הראשית של המרכו ועל ‏ ידה מתרכז הוא כבר ‏ עכשו
בקונסמנטינופול, ‏ ולימים הבאים אין שום ספק, שיתרכו שם עור
יותר, שם נמצאה כעת נקודת הכובד. 2 :

המצב החרש של תוגרמה מחיים, | שהמשא והמתן בכל
הנוגע לתיגרמה לא יוכל להתנהל במקום אחר, זולתי בקונסטנטי-
נופול, ‏ כל אפוטרופסות, כל התערבות של כחות מן החוץ עלולה
רק להזיק. לא נשיג. כעת שום סיוע ממין וה, מפני שהממשלות
יודעות עתה היטב, להיכן הרוח נוטה בתוגרמה, ואפילו לעניניהן

\ *) מאטר זה נדפם על וסור הדיסקוסיה החפשות+ 78 /
. הפערכת -

4 > העולם 3

!

גליון מר

0

אין הן יוצאות מגדרן, -ואלו גם. היינו יכולים להשיג סיוע בזה,
חלילה ‏ לנו להשתמש בו. פן נהיה בעיני תוגרמה ‏ כמפריעי
שלומה .

אין מן הצורך להוכיר עוד הפעם את הרבר- הירוע, שאנו
צריכים למורשה, - לבא-כח, שינהל את ענינינו בקונסטנטינופול,
דבר זה כבר הוא. עתה מן האלפ"א בית"א שלנו, אבל עור אות אחת
נכנסה לתוך האלפ"א בית"א הזאת, והיא אות עיקרית, אנו צריכים
להשפיע שם על רעת הקהל ועל העתונים, ולפיכך צריכים
לנו שם כחות מרובים ומעולים,

עתה הלא עשינו שם רק את ההתחלה, ההכרח ההגיוני
יגרום, שההתחלה הזאת תתפתח, שהעבודה הפוליטית רובה תהא
נעשית בקונסטנטינופול, כבר עתה, הקומץ שיש לנו שם איננו
משביע את הארי, לא יספיק הדבר, אם נגזור, שהאיש הממוגה
שם יָהיה. מצווה רק למלא את הפקורות ששולחים לו. דבר זה
יתכן רק בעסק מסחרי מסודר.. אך לא בתנועה עממית, שצריכה
להמצאות, לחירושים, ‏ להשתרלות תמידית, בא-כחנו בקונסטנטי-
נופול, -- מובן, שאיננו צריך לעשות דבר על דעת עצמו מבלי
שאל את ההנהנה, אבל הוא צריך להיות נאזר בכח מוסרי גדול,
צריך להעמידו בתנאים רצויים לפעולותיו, ואם ישאר יחידי לא
יספיקי כחותיו, אין אדם אחך יכול לשאת על עצמו את כל
האחריות הזאת ,| אין אדם אחד יכול לעשות את כל העבודה
הואת,

על כן נחוץ יהיה הדבר להרחיב. את חוג הרשאתו ופעולתו
של המורשה בקונסטנמינופול ‏ ולצרף אליו עוד ‏ כחות חדשים,
ביחוד | עכשו אחרי שלעבורֶת< המורשה נתוספה עבורה
גדולה מרובת-הצדרים, ‏ שאין כאן המקום לפורטה, ‏ ושהיא
כעת העיקר בכל העבודה הפוליטית,
< = אילו היו הדברים כתקוגם, כמו שאנו רוצים, אזי צריך
חיה להעתיק את כל: לשכת: המרכז הציוני, ולפחות, את החלק
היותר חשוב שלה, כלומר את. החלק. הפוליטי, לקונסטנטינופול,
אבל מתוך. שהרבר הוה הוא עתה, לרגלי סבות שונות, פרטיות
וכלליות, ‏ אי-אפשרי, לכן = צריך שתהיה לשכת המרבז על כל
פנים באותו מ קום שהוא במובן הפוליטי היותר
מפוגל א חרי קונסטנטינופול, במלים אחרותן: במקום שהיחוסים
הפוליטיים ‏ אל קונסטנטינופול הם היותר קרובים ברוח,. היותר
מלאי-חיים ותנועה, במקום שאפשר עב"פ למצוא את הקישורים
ואת היחוסים. הפוליטיים עם קונסטנטינופול, להשוג את היריעות,
לקבל את ההשפעה ממקור-ראשון ולהשפיע. על הכחות הפועלים

שם, זה הוא. הצר הפוליטי,. -- אבל יש עוד צר אחד בדבר,
והוא נוגע אל העבודה הפוליטית החרשה, אל העבורה
הפובליציסטית .

לפנים, לנוכח תוגרמה של עברול חמיר ואיזטהפחה, לא
היו כוחות ‏ אינטליגנטים נחוצום | כל כך, לא. היה צריך. ואו
אפשר היה לכתוב הרבה, לא היה צריך ואי אפשר היה להתחשב
עם דעת ‏ הקהל, או עם המפלנות, להתוכח עם המתנגדים,
לארוג ולרקום את חוטי החבור עם תוגרמה החושבת, מפני
שתוגרמה החושבת לא יצאה עריין לאור עולם. עתה הגיע זמן
עבודה | אינטליגנטית זו שהיא קשה מאר ועדינה מאד ודורשת
כוחות ‏ פובליציסטים ‏ ופפרותיים בקונסטנטינופול עצמה, וכוחות
" וכשרונות כאלה גם בלשכת המרכז, הרוצה לשלוח לקונסטנטינופול
את ההוראות ואת הרמיזות, < מה יש לעשות וממה יש לחדול,
זהו דבר. כל כך ברור, = עד שאין צורך לעמוד עליו הרבה,
ולדבר הוה לא יצלח המקום הנוכתי של. לשכת המרכו
משום צד, |* ,

אם ימצאו בינינו אנשים | שבכדי לעשות חונף לההנהגה
הראשית, בחשבם שע"י זה גורמים הם לה טובה, או מפני
מורך לב, | או מפני סכה אחרת פרטית או כללית, יתעקשו
להשאיר את המרכז הראשי בקלן--ידעו נא, כי רעה הם עושים
לכל המרכו ולכל ההנהנה, | ישנם בינינו אנשים האומרים:
אין כראי להרבות דברים בענין של מה בכך זה: אין זו שאלה
עיקרית כמו שהיתה לני השאלה ,א"י או אוגנדה" וכדומה--ירעו. נא

האנשים האלה, שמשפטם הוא משפט שטחי וכוזב, אופן ההנהגה.-

נעשה ע"י המקום הבלתי-מסוגל פעוט ורחוק מהחיים, הפכפך
וחולני, לקוי | ופנום בעיקרו, קר ויבש, פורמלי וביורוקרטי,
וע"י האופן הרע הזה עלולות שניאות להעשות לא רק פעם אחת,
אלא בכל יום, = ע"י איחור | הדברים היותר חשובים שחובה
לעשותם, וע"י עשית, דברים שאין צריך לעשותם, כל החם על
הציונות = חייב להשתרל ולעזור בכל כוחו להעברת מרכו
ההנהגה---ויחי. מה !

שגיאה גסה ואנומליות משונה היתה קביעתו של מרכו
התנועה- הציונית, המקפת את כל העולם כולו, בעיר נררמה,
עצלה, = מגושמה, | משוללת כל רוחניות = כללית וכל רוחנַיות
עברית, כהעיר קלן, = עיר זו | אינה מסוגלת שתהא בה מרכזה
של איזו הנועה | פוליטית בכלל ,‏ אין בה אוניברסיטה, .ועייז
הסרה היא את מפלגת המלומרים הצעירים, שהם השאור התוסם
בכל תנועה . * אין בה ביבליותיקאות גדולות בכלל, ואין אפילו
התחלה של ביבליותיקה ‏ עברית, ולכן אי אפשר לעבור בה שום
עבורה ספרותית. הזרמים הגדולים שבעולם אינם מורגשים בה . הכל
מורגש. בה הרגשה רחוקה. הפוליטיקה המורנשת בה היא
הקתולית, ‏ ונוספת ‏ עליה. הנציונל:ליברלית, * פוליטיקה = קטנה,
ננסית . קלן היא תל-תלפיות קתולי שהיה מוקף חומה של מבצר,
והאטמוספירה שבה מעיקה ומחניקה , אם תשאל באשכנז: מה יש
בקלן + לא יאמר. לך איש :‏ יש בקלן ‏ אינטליננציה, = יש בקלן
ספרות, אלא: יש בקלן קרנבל, וגם.,דום" גדול,. זה. הכל.

שמא. תאמר : - אין. לנו ענין אל. קל הנוצרות, כי. אם אל
היהורית+ טוב !‏ אלמלא היתה קל[ עיר | יהודית. ‏ אבל קלן
היהודית --- גם היא אינה ולא כלום ! עיר של. י"ב אלף יהודים,
והם נחלקים. לכמה. עדות, שכמעט או שום. יחם - ביניהן. = אין
בה לא חכמים. ולא סופרים, לא מופדות. עברים ‏ נרולים ולא

פוליטיקה. יהידית , כל מה. שיש בה הוא רק פניף קטן למה. שיש

בערי המרכו,

ואם: תאמרו : דבר זה. אינו חשוב ביותר. בשביל חציונות--
זוהי טעות גדולה! הציונות של העבר--חיבת. ציון---נולדה: רק
במרכזי ההמונים היהודים , הציונות של הרצל. -בפריז ובוינה !
הרוח נחה על הרצל בפריז, ‏ ומי יודע, אם היה הולך. הרבר,
הולך ומתפתח, ‏ אלמלא היתה להרצל. הפביבה. הגדולה. של
וינה, עם ה,קדימה" וכו'. מרכז התנועה הציונית יוכל להיות. רק
באחד משני המקומות האלה : או ברופיה ואוסטריה במקום ששם
יוכל לקבל יניקה מהעם היהודי שבמזרח, ‏ או במערב. . --. אבל
אם במערב, אזי צריך. זה להיות המערב הגדול, החי, החושב,
האדיר, ולא. איזו עיר בפרופיה ,

אחרי כל האמור יוכן הרבר, | מפני מה החלימו חברי
הועד הפועל הגדול מרוסיה, שבנוגע למקום ישיבתה של הלשכה
המרכזית דין קדימה לפריו.

אבל מתוך שרבר העברת הטרכז. לעיר. זו מוטל . בספק, "

מפני שלא נודע עדיין, אם נמצא בפריז את שלשת חברי הוער
הפועל המצומצם, הרי יוצא מכל רברינו בתור: תולדה מחויבת,
שצריך לבחר בברלין, ‏ אם רק לא נחפוץ. | שתלך הציונות הלוך

ו

=

נפיון מר

>= העולם -3 5

ודל בפנימיותה, והנהגהנו תלך ותצטמצם בידי. איש אחד.

הוראות ‏ לעבודה. פוליטית ‏ ופובליציסטית בקינסטנטינופול
אינן יכולות לצאת. מקלן ומאת איש אחד, ‏ שאין עמו באותו
מקום עור חברים. מומחים. לכך שירונו ברעה | מיושבת על כל
פרט ופרט אהי יחד ,. באחת מישיבות הועד הפועל: דרשו רבים
להושיב קומיסיה פוליטית מיוחדת , מה היה טעם הרבר+ החפצו
להרבות בקומיסיות + לא:! זה היה נובע מתוך ההרגשה הכללית,
שהדברים העומדים. ברומה של תנועתנו צריכים להעשות בכח
אבטוריטט גדול ושקומיפיה, המורכבת מאנשים משכילים שונים,
תבין את הדבר יותר ממה שיוכל להבין איש אחד, אפילו אם
כונתו היא יבודאי רצויה, ראש הוער לא הפבים לזה, ואפשר
שהיה הרין עמו, | מפני שאין זה פתרון השאלה, אבל מה עשה
הוא בעצמו + בכל פעם, שהיה צריך לעשות איזה דבר חשוב
ביותר, נפע לפריז וקרא לו שם למועצה את האנשים, אשר
בחר בהם, אבלזו היא הנהגה פטריארכלית ולא קונסטיטוציונית .
הוא חושב שהאנשים האלה יכולים להועיל לו בעצתם, ואחרים--
לא, זו היא שוב רעה פרטית, ואין אדם רשאי לפמוך על עצמו
בבחירה ‏ כזו, | טבעו' של אדם מחייב, שהוא בוחר בהמקורבים
אליו, כך נוהגים בעסקי משפחה ולא בענין לאומי, מפור בידי
העם כולו, הבוחר לפי דעתו את ממלאי רצונו,

הרי הרבר ברור שאין לנו ‏ שום הנהגה פוליטית.
בל מה שמדברים ‏ ע'ד הנהגה הוא רק לשבר את האון,
ההנהגה מורכבת משלשה אנשים,. אחד מהם, הפרופיסור ורבורג,
יש לו מקצוע בפני עצמו : עניני ארץ ישראל. נשארים אפוא
שנים. הארון כהן בהאג איננו לא עסקן פוליטי. לא בעל נסיון
באותם. הדברים, הנעשים ‏ עכשו בקושטא , הוא. בנקיר הגון מאד
ומביא לנו תועלת: רבה בהבנק שלנו ולא יותר, נשאר איפא "רק
ראש הועד. בעצמו , העיר שהוא יושב בה איננה מסוגלת משום
צר כאמור--ובכן, * אי כאן אלא הנהגת איש אחר, שאין אצלו
ובקרבתו אוש זולתד; אשר יוכל להכריע את הכף לצר רעה
אחרת., המצב הזה אינו טבעי ואי אפשר שיתקים. הלאה; וכל
המכבד באים ת כ מוני את ראש הוער הנוכחי, וכל הרוצה
בהשתתפותו בימים הבאים ‏ בהנהגה הציונית חייב לברר את
הדבר הזה בלי חנופת שקר ואונאת דברים. ראש הועד
בעצמך כבר רמז על זה בישיבת היעד הפועל. הגדול.
כאמור הוא מודה ‏ שאין. - קלן: מסוגלת ‏ להיות מקומו של מרכז
התנועה,, באמת הדבר. כן הוא, | אין: הועד = בהרכבתו. הנוכחית
מסוגל בשום איפן \ להנהגת הפוליטיקה הציונית: אפילו של כבר
ומה/ נם של עכשו, ‏ הפוליטיקה של עכשו "דורשת. מרכז גדול,

וקלן: היא במובן זה: -- ,כפר"! ‏ הבוליטיקה של עכשו אין היא
נפיעה אחת לקושטא בשביל- איזה רשיון. או איזה משא ומתן
עם מזכיר. זה או אחר של השולטן, ‏ -- עכשיו בטלו כל הדברים

האלה, והפוליטיקה. שלנו צריכה להעשות ע"י השפעה על רעת
הקהל ובבשרון גדול,: ובעזהת. יריעות: מרובות ‏ וחוש פוליטי. דק,
שיש למצא. רק בון אנשים,. בעלי השכלה גבוהה מאר. זה הוא
שנ וידערכון גמור,. ‏ ולרגלי שָנוי. הערכין | הוה צריך לחזק
ולהעשיר את ההנהגה העליונה, כלומר את הוער
הפועל המצומצם במבחר הכחות, שיש לנו בציונות.

ויש עור עבודה. חשובה שאין- לעשותה .ב,כפר" קלן, ‏ והיא
הפוליטיקה. שלנו | ביחס אל ההסתררויות ‏ היהודיות = האחרותי
קורם. או אחר זמן צריך יהיה להתחיל בפוליטיקה זו של שלו,
או של מלחמה. וגם את הפוליטיקה הואת אפשר יעשותה
רק בפריז ‏ או | בברלין, צריך אדם לשבת בעיר. מרכזית. כרי
שיהיה. בקי בדברים האלה המתחלפום. יום יום, = בכרי. שישפיע

על היק"א: או על ,אליאנס" ובכדי = שילחם -בהן, כשיהיה. צורך

בפך

ומצב. זוז של עכשו כל מה שומשך יותר, ‏ כן יכבר הרבר
לצאת ממנו, ולמצב הוה צריך אפוא לשים
קיו

כּי הישוּב,

מאמר שלישי

וחיאל. יוסף לבנטין.

הת

הַתִעַשיֶה וְהָאָכָרוּת,

(המשך מנגליון ‏ 48)
הארץ. הקטנה דניה: אמנם = מצוינה היא בעבודת:האדמה
שלה., ‏ -- על שטח אדמתה של ל,89 אלף קילוממר. מרובעים
יושבים לערך. 9,5 מליון. איש,
בעלי אחוזות. 5 ע וט ו ת. = ואמנם -- לערך ,/89%- של אכרי דנו

המה בעלי אחוזות של א ר ב עה היקטר ופתות, / 59--בע

אחוזות של שמונה --. חמשה היקטר, -- ובכל זאת יעודו חוקרי
האכרות - של המרינה ‏ הזאת, ‏ כי ,שמה נהוגה. החקלאות' הכי
טובה והכי חרוצה בכל הארצות", = ,ומפני שאחיזות האכרים
קטנות ולכל אכר יחיר אי-אפשר להרבות בהשבחת שרהו,
לקנות. את הזרעים היותר. טובים, = לרכוש את המכונות = היותר ""
נחוצות, .לגדל בהמות: ממינים: היותר משובחים, ‏ ומפני שקשה לו,
להיחיד, ‏ למצוא קונים לתוצאות עבודתו, == לבן מתאגדים ה מה
לאגודות וזהו סוד הצלהתם--כך היא דעתי של אחד
מן. המפורסמים שבחוקרי עבודת: האדמה (קרקוב). המשבר. הגדול-
שהתחולל. לפני עשרים. וחמש שנים בארץ הואת בעבודת הארמה
הכריח את האכרים. לבקש להם מוצא ממצבם האיום, המה
התחילו = מנהיגים. - אינטנסיביות = באכרות שלהם , זרעו = צמחים
חדשים, מלבף השפון והחטה והשבולת שועל, כמו התורטוס
הלוצרנא. הפלק "וכל מינידירקות, = התחילו לגדל בהמות על מנת
לקבל. חלב וכל : היוצא: ממנו ‏ וגם להכין. בשר למכירה, ער

שמספר הבקר עלה. בשנת - 1901 ל>?, מיליון, = מלבר הצאן
והסוסים ‏ והחזירים וכו', | ובאותו זמן התגדלה מאד גם כמות
התבואות האחרות , < משנת 1875 עד שנת ‏ 1900 התרבתה:

החטה ב; /'95 ; תפוחי-אדמה- ב:,/ 59 ;' עשב. למאכל בהמות--
ב-,/:18 וכו' (לפי חשבון הפרופסר משופרוב). ובארץ הזאת התרחבה
תעשית. החמאה | בשיעור מבהיל ונפלא. | המחלבה הראשונה
נתיסדה בשנת ‏ 1888, וכבר בשנת 1899 היו 101% מחלבות
קואופרטיביות. בכל ‏ הארץ,. שבהן היו מאוגדים 148 אלף בעלוה
אחוזות קטנות. ולהם 84% אלף פרות = חולבות, בשיעור. בינוני
נותנת כל פרה 5800 קילו חלב בשנה, | אבל במקומות רבים
יגדל השיעור ‏ הבינוני ל:8440 קילו (או 8840 ליטר חלב),

-ויש אחוזות רבות, שיש בהן פרות הניתנות ‏ ש שת א לפים

לימר.חלב בשנה, -- לעשית פור אחד חמאה צריכים ל-86,5
פור חלב, פבלל נעשה בכל שנה בכל המחלבות סך של 95
מיליון: קילו חמאח.: --- כל המחלבות נבנו. ונערכו ‏ על פי חקי-

הטפניקה ב שכ לול :ג מור, ולכן גם התיסדותן ‏ עולה במחור
רב: בשיעור בינוני ער 14 אלף רובל ;. יש שבנינן עלה לארבעה
אלפום רובל, ‏ ויש --- שסכום. החוצאות. מגיע\ לעשרים אלף חובל

וכעת היא ארץ, שאכריה .--

%

6 > העולם =3

(לפי ‏ חשבון טשופרוב), ‏ החלק הרביעי של ההוצאות. הוא- -לקנין
הסיפרטורים ‏ ומכונות | לפסטריזציה וכו', | ליסור כל המחלבות
הקואופרטיביות לוות האגודות כסף ומשלמות ,(8%--4, אבל במשך
של עשר שנים משלמות הן את כל חובותיהן,- -אולם
נשים' נא לב גם לפעולות האכרים לטובת התעשיה המעשירה
אותם ,| האכרים מטפחים את בהמותיהם ומטפלים ברן באופן
היותר טוב ורצוי בעצמם ובעורת בני ביתם ולא ע"י שכירי יום;
משניחים ‏ עליהן תמיר בעין פקוחה : הרופא משגית על בריאותן,
הטהרה והנקיון. עומדים. במעלה עליונה . רבר זה מפליא את כל
המתבונן בחיי העם הקטן והזריז הוה : את הדירים ואת האבוסים
מנקים המה שתי פעמים ביום ;‏ מרצפת הרירים עשויה צמנט,
ומרזבים -מובילים את הזוהמה והחלאה למקום אחד ;| חלונות
> גדולים לכל רפת, הקירות והתקרה נקיים תמיר,
0 הפרות מקבלות מאכל ‏ טוב ונוח, = מזון מבריא, ‏ עשבים
שונים ‏ ופרי קלחים | נותנים להם לשתיה רק מים טהורים,
= מים חיים, לא כמו שעושים השפחות. בארץ מולרתנו, הנותנות
לפרותיהן רק מים דלוחים עם כל הרפש הנצבר בבית-התבשיל ,
שולכן אין. להתפלא, אם חמאת:דניה. נמכרת. בשוק. אירופה במחיר
וותר. גדול ממחיר. החמאה המובאה מארצות אחרות.
מדי = יום - ביום ‏ בבוקר מביא האכר את החלב הנוער
8 \עשית חמאה. בכלים טהורים ונקיים. אל בית-המחלבה, הסופרטורים
מתנועעים בכח של מוטורים. המשגיח הראשי, המומחה הנבחר
<> ע'י הועד. אחרי בחינה ונפיון רב, מקפיר תמיד על מהרת הכלים

> ונקיון החלב וטיבו, בכל המחלבות נעשית החמאה על פי האופן של
סטר,

שי

וער של שבעה חברים עומד בראש כל ההנהגה ן. הריוח
= מהחלק בין. חחברים לפי מכפת החלב. שכל. אחד מביא בכל. שנת
העבודה, -- כל. האגורות | הרבות מצטרפות ‏ לחבר ה אחת,
המנהלת את המפחר בהוצאת. המחלבית, הבאה במשא ומתן עם
הפיטונים \ בשוקים ‏ הגדולים = ועוזרת בכלל לכל הקואופרצות
הקטנות, ‏ בשנת 188% נתיסרה החברה הראשונה שאחרה 84
אגודות קואופרטיביות, וכבר בשנת 1899 הגיע המחזור של
מסחרה ל-86 מיליון. קרו בכסף דניה. בשנה הואת מכרה דניה
+ בשוק אנגליח בלבד חמאה בסכום של5,? מיליון שמ. | ובשנת
8 על סכום \ של 18,8 מוליון. ל, שט, 4% - עתה
| בכל. שנה לשוקי אירופה חמאה על סכום של 180 מוליון פרנק,
וסכום של. כל תוצאות-האכרות בארץ זו עולה ל אר ב ע מאות
מיליון פרנק בשנה,
= = אגב אורחא, ירשני נא הקורא. להביא עור מספרים מעגינים
ע'א הארץ. הואת, כדי לתת מושג נאמן מגורל ערך הקואופרציות; ==
ברנוה ‏ יש 55 מקולינים קואופרטיביים ‏ להכין בשר בשביל. חוץ
לארץ, = כל האגודות העוסקות בהכנח הבשר מצטרפות לחברה
מרכזית ‏ א חת, בכל. האנודות משתתפים ‏ 56 אלף בעלו-
אחוזות קטנות, ובשנת 1906 -מכרה החברה המרכזית בשר על
סכום של שלשים מיליון . קרון ,= רלבר זאת יש 865 אגורות
משותפות למכירת ביצים וגם הן . \טרפות לחברה אחת
ומשתתפים בהן טט אלף איש ובשנת 1906 מכרה ביצים ‏ על
סכום. של 4.8 \ מיליון : קרון, ובכרי שנוכל ‏ לשפוט על סרר
ההנהגה של האגורות. הללו, נוסיף. כי כל ביצה המובאה לאוסם
האגורה נרשמה ‏ בסימן של האגודה ובסימן. של \ החבר, .ואם
= תמצא איזו ביצה סרוחה, אז קונסים את: החבר: ב שב עה
פרנק בער כל ביצה, ולפיכך מצטינת כל כך הפחורה של. האהץ
"הואת. בשוקי. אירופה . 2 0
היפלא. איפא, אם הארץ הקטנה הזאת. עשתה. עושר, אם

\

נליון מר

האכרים, שהיו לפני חצי יובל שנים דלים ורשים, עומרים עתה
במדרגה ‏ גבוהה של אמידות + | לפי ערות הפרופיסור \ המנוחו
משופרוב ‏ הוצג ‏ בתערוכה הפריזית בשנת. 1900 לוח, שעליו היה
מצויר בקוים מספר הפקדונות" של כל אומה. ואומה, והלוח הוה
הראה, כי מכל מאה יושבי הניה ארבעים וששה איש
מביאים פקדונות ‏ לחסכון ,‏ בגרמניה רק 56 איש, בפרנציה--
פפאיש, | ברוסיה -- רק שלשה, .הפקו של .כל יושב
דניה נערך במספר. בינוני לסכום של 889 פרנק, בגרמניה- -188 פי
בפרנציה- -111 פ, וברוסיה--רק בסכום של עשרים פרי--

ומקור כל העושר הזה---ההשכלה ורעיון ההתאגרות , בדניה
רבים מאד בתי-הספר ‏ לעם, העומדים ברום מדרגת החנוך
והלמור, ישנם הרבה אוניברסיטות | עממיות, מלבר בית-הספר
העליון לאגרונומיה אשר בקופנהגן, | שהוא עומר במדרגה אחת
עם האינסטיטוט אשר בפריז, ישנם עור המשה : עשר בתי-
ספר ללמוד ‏ עבודת האדמה, אינסטרוקטורים | הבים באים אל
האכרים ומורים להם את כל הידיעות, שנקנו ע"י הנפיונות החרשים
שבעבורת הארמה,

כרבר הזה מוצאים אנו גם באוסטרליה, שגם שמה התרחבה
מאד תעשית - החמאה, בשנת 1906 הבינו מדינות אוסטרליה
8 מיליון קילו חמאה ויותר מששה מיליון קילו גבינה, בשנה
ההיא היו לחברי-האגודות המשותפות של המחלבות 3,5% מוליון
רות והביאו אל המחלכות לעשית חמאה 15,8. היקטוליטר
חלב ,

כשחקרנו את תעשית - היין, = ראינו,. כי. רב מאד הצוהך
ביין בכל. שוקי. העולם, ‏ וסכום מכירתו בשנה אחת מבהיל מאר,
לא יפלא איפא, אם נמצא, כי הצורך בחמאה ובגכינה עצום הוא"-
ורב וכי הוא: מתנדל משנה לשנה,. המספרים שיש תחת יִדִינו
מראים, כי השוק האנגלי בלבר בלע כשנת 1908 סכום של 818
מיליון קילו חמאה וגם ₪94,4 מיליון קילו נבינה, = במשך. של:
עשר שנים התגדל הצורך. בחמאה ב44//7 = ובגבינה. ב-,//15.,
המחיר הביגוני של חמאה באנגליה בשנת 1904 היה 10% שילינג
1 הנס בעד כל משקל של 118 פונט (או לערך. 16 רובל כל
פור), אבל שונה הוא המחיר לפי המקום שמשם -מובאה החמאה:
כן,. לפ המספרים המדויקים שוש לנו,: היה מחיר ‏ החמאה בשנת
0% בחדשי יוני: ויולי : של ארץ דניה--5,98 פרנק כל קילו ;
של אוסטרליה /5,61.פ' ושל סיביר רק ל5,5 פרנק, ומזה נראה

את הערך הרב שיש להנהגה טוכבה בתעשיה,--

בל עבודת. החליבה זקוקה לאויר קר ולקרח בפרט באקלימה
של א"י ולכן מן ההכרח, כי בעקב ההתפתחות של התעשיה
הואת כרוכה. גם תעשיה חרשה -- הכנת:קרת + >= :

המכונות | לעשות. קרח מתפשמות מאר בכל הארצות
החמוה.. כן, למשל, באיטליה היו יבשנת 1898 רק 868 מכונות
מצננות שביכלתן היה להכין 55,5 קילו קרח בכל שעה, ‏ ובשנת
7 כבר היו 860 מכונות שהכינו 9844 טון קרח בשעה אחת,
בי :לא וכבד = הדבר. הזה לעשותי : ע"י אגודות | האכרים גם
במושבות שלנו; ‏ שלפי: היוב: יש להם מוטורים. לעבודת המשאבות
להשקות. את. -פרדסיהם, . אפשר להוכח ‏ ע"פ ‏ המספרים האלה:
כל כח:סום אחד, הפועל במכונת-קרח, מוציא עשרים וחמשה קילו
קרח בשעה אחת, ולזה נצרך 80-95 קילו. פחמידאבן (או
מעשרה עד :חמשה עשר קילו נפט) ולערך 500 ליטר מים;
ודי : במומור של חמשה כחות:סום לקבל. ששים -וחמשה קילו קרח
בכל שעה או לצנן = במשך של מעליע .חדר של אוסם המכיל
6 מטר מרובעים בגובה של 5,865 מטר,. וגם נצרך 900

גליון מר

> העולם ה 7

לימר "מים, --- ואופם כזה יוכל ‏ למלא כל צרכי המושבה, *)
אוסם משותף כזה ‏ יביא תועלת. רבה גם לאנודת מקולין, המכינה
בשר לצורך. חבריה, ובפרט לאסוף. בשר טרפה> על מנת. למכור
לנכרים במקח. שוה. במקומות שונים. בארץ, וברבות גדול הבקר
תהיה הכנת. הבשר לחברי:האגודה למקור חרש של הכנפהי >

מכל הרברים האלה. רואים. אנו. בעליל, כי עבודה גורהת
עבורה, תעשיה גוררת תעשיה, כל איש ובין, כי לא בבוקר אחד
תתכוגנה התעשיות. האלה ולא באפם יר, צריך לעלות ממדרגה
למררגה ימום ושנים ער שאחרי עמל רב ותלאות שונות מגיעום
למדרגה ‏ כזו, אבל. האכר, שמטרה נכונה. וברורה לפניו, הרואה
כי יש שכר לפעולתו וכי יש לו האפשרות להשיג את החמרים
הנצרכים,. לרכוש לו את הידיעות הנחוצות וגם למצא לו את
ההון הנחוץ למחזור התעשיה, ובטוח הוא. בי. יש לו בסים נאמן
בשוק וכי יש ביכלתו להרויח מעפקי, ‏ -- האבר הזה לא. ימנע
את הטוב מעצמו ויוסיף אומץ ומרץ,, ירבה עבידה ויגועה ושקידה
לשבח ולשפר את מעשהו. בכל. האופנים ובכל התחבולות, אשר
יתנו. לו המדע, הנסיון. והחשבון הפרטי. הנאמן+--

(המשך ובא)
=

2

פּ
ש, גורליק +
אוסקר אואיילד,
ו

מה. שנוהגין. לקרוא בשם
מקורו---בהמחאה---המפ וונת == כנגר

,המהלך = הדיקדנטי". באמנות
השלטון. הגם. של השיטה

= = הנטורליסטית, = אישיותו של האמן: השליכה ‏ מעליה. את כבלי

השעבור., ‏ הנטורליות הושיבה לכפא את המציאות, . את העובדה,
והאמן. היח: מוכרח לכרוע = ברך = לפנוה , בבית מדרשה של
הנטורליות
הדברים. כהויתם,. וכשרצה = זולה. להיות, ציור: יותר ‏ דיוקן. ויותר
אוביקטובי, לא נשאר. לו בלתי אם לרהת. לתוך מכרות-הפחמים
וללמוד. שם את. חיי ‏ פועלי-המכרות לבל פרטיהם , בית | המדרש
הנטורליפטי : דורש = קורם כל, = כי אישיותו. של = האמן ‏ תהי
מפתלקה ממנו: לגמרי: בשעה שהוא. מצייר את = המציאות,. יש
שאפשר לסלוח. את העוון של קו סוביקטיבי אחד, אבל תעודת-
אמן אינה ניחנת אלא למי שעולה בידו: להיות אוביקטיבי. לגמרי,
הנטורליות. .אסרה. את. האמן בכבלידברול. לעגלת-המציאות
ותאמר :‏ ,סחוב 1 = עבוד. באמונה ורע. לך, כי הדברים החיצוניים,
המקיפים. אותך, הם חשובים מאד,: אשריך וטוב. לך, כשיעלה
בירך -לצייר בכל פרטיו שלחן זה, בהמה זו וכדומה", ימים רבים
האמין האמן : לדברים ‏ האלה, ‏ עסק ‏ בדייקנות מרובה = בתיאור
הפרטים. החיצוניים, * ואם היה: בעל כשרון גדול, = יצא לו שם
בעולם בתור -גאון הטיכניקה.,
אבל אין לך. שעבוד = בעולם, שאי אפשר להשתחרר ממנו
+ טוף סוף, לאמן לא יפה בודאי ‏ ללכת אסור באזיקים, הוא נתק
אותם: ודחף. ממנו את האליל, שהנטורליות = צותה ‏ אותו לכרוע
לפניו, : ויקרא: בגאון: ,בן \ חורין. אני, = ,האני" שלי הריהו עולם
מלא. והכל. אני = מוצא בו , = אחת. היא. לי, איך נראה במציאות
דבר זת או אחר. -אני. אין לי אלא: עולמי שלי, והרושם, ‏ שעושים
הרברים עלי',
>) אגב געוה, בי החטאה משתמרת באויר של 690 -- ;: הבשר באויר--
של 0 15% -- ; הביצים משתמרות היטב במשך של תשעה ירחים מבלי שיתקלקלו
= = באווך של 060 = 7

4
,

נתקבל, ‏ כי: עבורת סופרים היא. לצייר בדיוק את .

,אומרים אתם כי אותו. אביב שציירתי: איננו במציאות כלל: >
לי לא איכפת חדבר . אני מאזין ומקשיב לקול נשמתי בו, וחוא
קולטת את האביב דוקא בצורה זו ולא אחרת.. את העולם. אני
מצייר עפ'י הרושם, שהוא עושה עלי. כך אני. רואה את חקיץ,
את החורף, את הבציר ואת האביב, את האשה ואת הגבר,
האמנות איננה | מתימטיקה, אל תדרשו ממני את הדייקנות ,‏ אני
אינני לוח חלק של גרמופון, : הפופג ובולע לתוכו. אֶת כל הנגינות::
אני פוסח על כל העולם החיצוני, : מפני שיש לי לרבר, לספר
הרבה, הרבה על אורות עצמי . אני הנני המרכז, והכל מתנועע
מסביבי, אני השמש ואיני רוצה להשתחוות. לאהמה",

כך דבר האמן בן-חורין, כך נולדה האמנות החפשית,
שעמרה והכריזה, | שהיא. המטרה בפני עצמה . האמנות החרשה
עובה לא רק את ררך הנטורליות ‏ והריאליות בלבר, אלא גם
הפתלקה ‏ מן האוטיליטריות, = רוצים אתם לעוור לאנושיות
הפובלת, ‏ ידו לכם. חברות ואגודות שונות, ‏ ח"יפו מוסר מעל
הקתרראות, אבל הניחו לה להאמנות. ללכת בדרכה המיוחדה לה
ואל נא תעשו איתה בלי-שרת לטנדנציה כל שהיא, העלולח. רק
להשפיל אותה ולהמעיט את דמותה.

מהאמנות ‏ הטינדנציוזית, ‏ האמנות, = המציבה לה מטרות
פטריוטיות, מיסריות וסוציליות, אינה אמנות, אלא הביבליאה של
הקבצנים" (ס. פשיבישיבסקי) ,

קרושק היא נשמתו של הפייטן, וכל אחר מחויב להקשיב
לקול היוצא מנימי. נשמתו, = הטובים שביוצרים אדוקי האמנות
החדשה, שרים את שיר הבדידות , מיטירלינק כותב את החפים
היותר יפים עד ההוד האלהי של השתיקה, רק דרך שערי<הקורש
של השתיקה אנו באים אל. ההיכל פנימה; וגשמה. אחת. מרגישה
את הנשמה השניה ע"י השתיקה. צריך לעזוב את המציאות. לתקן
אתה --זוהי. עבורתם ‏ של ריפורמטורים, להפייטן ישנם עולמותיו
הוא הרחבים והיפים, שהוא בורא אותם ברצונו ובדמיונו,

האמנות החרשה הרחיבה והעמיקה את הרומן הפסיכולוני.,
מן: הכלל עברה אל הפרט, מן הפסיכולוגיה = ההמונית. אל
הפסיכולוגיה. של היחיד שהיא החשובה יותר, ּ

בגאון ובהתלהבות מיוחדת הטיפו הצעירים לאמונת היופי, מעט
היה מספרם בתחלה, הם יכלו להצטמצם כולם בחדר צר של
ביתהמרזח .הל באחר | הרחובות הנרפשים של הרובע הלטיני
בפריו. שם בחדרים דלים כאלה היה מקומם של הפימבוליסטים
והדקרנטים הצרפתים, ‏ עניים היו ולא תפפו. מקום | חשוב
בספרות, : אבל צעירים. היו, מלאים רעננות החיים .ואמונה,. כי
העתיד הוא להאמנוח החרשה שלהם, ועל. כל. התוכהות, ‏ היו
עונים --- בפרדוקפים, ראשי בות המדרש הישן שחקו לעגו
בתחלה. להילדים המפשים האלה, המשתעשים ביצירת מלים
וטיסמאות חדשות, אך לא עברו ימים רבים והאנשים המוכיחים:
הללו. נבהלו והתחילו מחרפים ומגדפים, , משונעים' ! קורא. מכס
נורדוי בספרו ה,התנוונות", והוא הולך ופומף .על תורתו. של"
קרפט:איבינג = ובכל המון ‏ גאוני?הרוח, שבאו. - מארצות שונות; .>
אינו. רוצה לראות. בלתי אם טפוסים . פטלוגיים, = ומאירך. גיא
באה הסוציאל-דימוקרטיה ואמרה : ,אלה הם החלשים. המקולקלים,
המתנונים, יוצאי המעמדות השליטים,. הם נמלטים מבמת-המלתמה
אל. העבר. הישן, כל ההגלים החדשים האלה אינם. אלא צורות
שונות של ההכנעה הכללית לפני. הפרוליטריון. הכביר" ,

הצעורים שמעו את כל הדברים ‏ האלה וצחקו, = והיו

מרגיזים. ומרעימים בשעת מעשה את הבורגנים -ע"י פרדוקסים,
ברחוב נתפשמו. על אודותם אגדות שונות המתאֶרות את השתתתם ‏ -
המוסרית, = ובו בזמן ‏ שואל. בורליר > בשבתו | בחברת בורגנים >

אותו ואת חייו השכיחים, את הלך נפשו,

8 \ ->- העול%ם -34

גליון מר

איסטניסים : ,האם לא נודמן. לכם, ‏ אדוני, מעודכם לטעום ממוח
ילדים קטנים"+ להבעית ולהבהיל את א הבירגני, -- זה = היה או
להם ,ספורט": החביב מאד, מפני ששנאו כולם תכלית שנאה
את מוסרו ‏ הבנלי
ואת חופר-הטעם שלו,

האם היתה. להם ,להצעירים" הזכות לשאת את ראשם
בנאון + כן. = יען ש,הדקדנס" הוא צעד גדול קדימה, ופירושה --
שחרור היחיד, * שחרור אישיותי של האמן, המהלך החדש
באמנות העמיד שורה שלמה של יוצרים"אמנים, אשר העשירו
את הקולטורה האנושית. והאירו את חיינו באור נוגה של יצירות
הרשות, ‏ של פגנון | חדש, שנתחבב סוף סוף גם על אותו
וזבורנני עצמו,

מובן הרבר, ‏ כי ‏ חבה וו עלולה ‏ היא לגרום להאמנות
רק הפסר ולא תועלת, וכל רקדנט, שראה את טרקלינו של
הפבריקאי: מתוקן ומשוכלל בפגנון ‏ המודרני, ‏ יכול ‏ לחזור על
דבריו = של - וויליאם | מורים \ על אודות מרבדי"האמנות שלו
שנעשו בפגנון ‏ ימיההבינים: ,מה גדול האפון, | שאת המרבדים
הללו. .יש שקונים טפשים"...

בין האמנים, שיצרו
היוצרים : המרובים, ‏ מצוין ביוחר שמו

את האמנות החדשה, בין שמות
של הרקדנט האנגלי

אוסקאר אואיילד, מפני שבכל אישיות אחרת. לא נראו עדיין +

באופן בולט. כל כך נמרצה כל המעלות .והחפרונות ‏ ש,בהמהלך
החדש", עוד. לא הגיע | הפרדוקם | למררגת הוד נעלה ולחריפות
כ"ב מצוינת, ורישומו של האפוריזם לא היה כ"כ עמוק ‏ ונמרץ,

= כמו אצל אוסקר אואיילר,

ג

בהיותו ו כ"כ רחוק | מכל תיאוריה, וצר אואיילד
בכל. זאת תיאוריה מצוינת באמנות,
<< ועל כל אישיותו של האמן הזה טבוע ‏ חותם | של
טרנידיה, +

וו :

תולדותיו של אואיילד הנן טרניות מאד.

הוא: נכנס אל שערי החיים לבוש בנדי מלכות, ויצא מהם
בבגדי אסירים, -וכבלים על ידיו, אורח רצוי בהטרקלינים החשובים
שבפריז ולונרון, . חביב ‏ על גדולי ‏ הסופרים האמנים, | מחוקק
המודה, בעל ואב מאושר,. מפורסם בעולם לאמן. מצוין, -- כך
היתה: ראשיתו של אוסקאר אואיילד. ‏ ואחרית חייו בלה במלון דל
ועזוב, ‏ ומת בודד, וגלמוד, אחרי ארונו הלכו אנשים מספר : יש
אומרים \ שבעה ויש אומרים שלשה עשר, אין איש יודע את
קבורתי, .יודעים רק, כי. הוא מת בפריז. +. :
היופי הית: בעיניוי נעלה. על כל, והאמנות -- דבר שאין
דומה לו בערכו. הוא לא. ידע חטא יותר נדול מחופר טעם, הרבה,
הרבה היה נכון למחול בער - תנועת"יר קלה ויפה, בער פרוה
נאה, הלבושה ‏ צורה אמנותית נהדרה, וזה היה עיקר ‏ בעיניו,
הוא: רצה לעשות את החיים. למשחק יפה והשיא עצה לכל !
השתעשעו, - הסתכלו. במנוחה ביפיפותם של החיים, ואולם בנוגע
אלין: מצו את עומק: הדין, הצבור הקשיח את לבו והתיחם אליו
באכזריות , את אואיילר האשימו : בפריצת: המוסר, במשכב"וכור

= וענשו אותי לישיבת ‏ שתי שנים בבית-האסורים.. כל ירידיו. ==

מלבד אחדים מהם--פנו לו עורף. את ילדיו גזלו ממנו, והצניעות
של-הרחוב שלחה באי-כחה, שהעיזו לירוק בפני אואיילד, בשעה
שהוליכו אותו. אפור. באזיקים. אל בית-הפהר, ‏ ואלה שנקמו את
נקמת המוסר הנעלב הביטו בוראי ‏ על מעשיהם בקוהת. רוח ז בעל

= מעשיהנבורה ואומץ...+

= עור נשוב. לדבר על. אורות ‏ ,נפילחו". של אואיילר, ער כמה

השפיעה זו על יצירתו ואישיותו, בשעה שנגיע בדברינו אל שני
ספריו | האחרונים = ,די פרופונדיס" ו,הבלדה של בית"האפורים",
כעת עומד אוסקר אואיילד לנגד. עינינו לבוש נזר התהלה, מוקף
המיני חסירים, ‏ הבולעים ‏ את דבריו, חביב-הטרקלינים, המפזר
מלוא חפנים ספירי שכלו העשיר והשנון, מרגליות התולו החר,
היוצר מתיך שעשועים. יצירות נשגבות והמפליא את הבריות
בהפתעות. אמנותיות נאוניות , /

אוסקר אואיילר הניה אחריו ספרים הרבה. אף מקצוע
ספרותי. אחד לא היה זר לעטו, רומנים, קומדיות, ספורים, שירים,
הגדות ביבליאות, -- אבל כל אלה לא היו פרי עבודה רצינית,
הנעשית בירי הסופר בשבתו ביחידות בד' אמות של חדרו, מי
שרוצה לרעת את פרוצם היצירה של אוסקר אואיילר, אין לו
לשוות לנגד עיניו סופר יושב בודר שקוע בדמיונותיו ובתמונותיו
האמנותיות , אואיילד היה יוצר את - יצירותיו בלי עמל, כשהוא
מסב. אל השולחן בחברת ידידים ורעים, בין שושנים ארומות
ויין אדום, הטובות שביצירותיו אבדו, ‏ מפני שלא את הכל רשמו
שומעיו בפנקפ בשעה שנחה עליו רוח האמנות והיה מספר להם
את ספוריו -- הוא היה מפפר יותר מסופר , בחיים העריך את
הרגע היפה, את הצבעים והריחות, הוא. לא העלים ‏ עין מכל
הראוי לתשומת-לב האדם, היא שאף לטעום מכל כופות החיים
ורק בעברו מכוס לכום יצר את יצירותיו המופלאות, עבורה
ממושכה מתוך ברידות הלא דורשת פגוף ידוע, דבר שלא היה
אואיילד מפוגל אליו אפילו במקצת ,

גם את חייו גם את יצירותיו חפץ לעשוח למשחק מרנין,
משעשע, השחוק והתענוגים היו לו המטרה בחיים מעשה ואמר
לו אדם, כי לא יוכל לחבר רומן, אואיילד התערב אתו בהבר,
ותוצאות התערבותו זו היה -- אחד, מטובי ספריו ,תמונתו של
דוהיאן. נריי'.,

למרות שרוב יצירותיוּ של אואיילר הנן מפוזרות וארעיות,--
ירושתו הרוחנית היא גדולה וחשובה מאר, מכל ספריו נשקפה
צורתו היפה והערינה של אינדיבידואליסט ‏ ואמן. = אל הצבור,
אל העולם היה מתיחם בבקרת קשה.מאד. עונג גדול הוא להםם
לבנו-אדם להיות גסים ומחופרי-טעם, בשאונם הטפשי, במעשיהם
השגעוניים: הם מעליבים את האל היותר גדול, את: אלהי היופי,
הטעם הטוב התקלקל ונשחת לגמרי, ‏ ואין בני: האדם יכולים
להפתלק מהרנלם הפראי לפנות לאיש בהפנשם אתו - בשאלה !
,מה אתה עושה", | בעור שהשאלה היחידה, שהאדם הנאור יכול
להרשות לעצמו לפנות בה לחברו היא: ,מה אתה חושב", קשה
להורות בהקולטורה של עכשו עם הטיכניקה המשונה שלה ועם
הפרלמנטים. שלה, מפני שהאושוות מדוכאת על ידה ורק מספר
מועט של בני-אדם יכולים לפתח את האינדיבידואליות שלהם:'

ע"י זה, * שהאנושיות: מוסיפה ומרבה לה עושר, היא הולכת וקרבה

אל האידיאל היחיר, האידיאל של היופי והאמנות, על

ארמנות-תפארה והיכלי-חמר נמצאים מרתפים חשכים ודרלים,
ואנשים בעלי ‏ פנים: צומקות ‏ ועינים | שנדעך: אורן = יושבים
בתוכם וחושבים ומבקשים רק הבר אחר: להם. דבר זה הוא
נורא לא מפנו שהוא כנגד. היושר, אלא מפני שאיננו יפה,
שאיננו ‏ איסתיטי, השופט היותר עליון על. גוי ואדם הוא --
האיפתיטיקה. אין אמת אחרת מלבר האמת שביופי, אלמלי חשבו
ושפטו. בני האדם. על הכל. רק מנקורתדראות זו, ‏ או היו משכינים
וה כבר את היושר בעולם, ואמנם מנקורת"ראות זו | כותב אופקר
אואיילר את ספרו על הסוציאליזם , אוסקר אואיילך, - זה האנטי-
דמוקרט : המפורסם, זה האויב הנלהב של. ה,מספר ‏ הגדול",
שאיננו * אוהב. את הטבע. מפני שהוא .דמוקרטי, | היה שבע

נליון מף : > העולם =

האמה מהההההההההההההההמ ההא א אהו ווווק וו נווק נא בי -ינא ושיל יינ ררה המי הרייו

> רצון. אלמלי ‏ התנשם בחיים | האידיאל של הסוציאליןם, מפני
> שהוא מוביל אל האיגריבידואליות, מפני שהוא משחרר את מעמר-
העשירים משעבוד רכושם, ומפני שהוא מרומם את רגש הכבוד
האנושי. בלב העניים, | המוכרחים "עכשו. להיות. גטים, פראים,
נבערים ושפלים, ולחשוב תמיד. על אורות דבר אחד- -על הבר
הממון . ,בכל חברה -- אומר אואיילך -- אתה מוצא בני-אדם,
המרבים לחשוב ע"ר כסף יותר מן העשירים, 0
אפשר שהפדר החדש יכריח את האדם להבין, שמיטב. לו,

אין: לו דבר*,
(סוף. יבא),
| יעקב לרגר,
₪ ריים
א,

בּסְתָו.
כ שה הכנה הושימה
הַתְחִילוּ הִיִמִים הַוּבְלִים,
בחוצות נְְרָרִים בְּנִידאָדֶם ,
מְכוְצִים אֶת גוּפָם וְסוְבָלִים, , .

השק על ראשי הְתְרעם,
המְממקה השמש הַנָאָה.
ציץ הָיָה בְני נִמָל,
שבי יה בלב ְכָבָי,.

וְעַעי כִּי אֶשָא למֶרחִק =
ערפל וישימון לינראים ,
שם אוצר הָרוחות. החנוקים,
הַבוכִים בּלִיִייסְִירֶם, ==

הָעּלֶם הַתְקְפּל אֶל תוכו
זידם בורעות. הַנויעָה,
על גי צורֶח הָעוְרֶב
ּבְשורַתצַלְמָוֶת בְּפִיו+,.

ב,
מתוך שָעמוּם.
: -זן
ָּרֶק שחור פַם על פָני
וישקְענִי אֶל. הִנְשיה.
עמקעָמק צַלְלָה נפְשִי
עַד לְתְהומָהּ הַתַחַתִיָה,

ובחלומי: כָּל תָאֶרֶץ

מַלְאָה שָרָצִים בי רַבִּם:
ב ורפ וכפהי
ַבְּבִישִים וְקְרְבִים,

כָּל השקצים שָבָּשלֶם,
מרְבִירְנֶל, שְמָאִי-וְנָבוות ,
חל ְנְוּ איש אֶת אֶחִיו,
איש עֶם אֶחִיו עַרְכוּ קְרְבות.

ִלְמָ הִיְתָה הַמַלְחָמָה :
נְָר, נפלו ב ּעְיָקָה;
ועצומים הרי =

מי בַּדְִיסָח. מִי בנְקה;.,
שוב רתי אַנְמִי בְצָה

שַם מִעַבֶר שְרְההַקטָל
ַבְצָה 3 הנין
עפיקריומין,. עובְריבֶּטָל.
ְבְאִין מחריר יישן בַָח..:
אף לְעָתות בי ערְבם:
יש שיִפְעַר דִלְתוֶת פיהו =
שָלַח פהוק לשמים..,

ץ

פּרְאִים הָיוּ מראות לילי. .

0 תתלו" עקלקלים ,

וּבבקר. הקיצותי
וכחותי פָּכָה דלים!

חלו עָבִים: כְמְתְשָלִים
ּמְִאיהֶם -- פַשָן חור:
קָום ְַפָל עְטָח יְעַר,
ָל הָּלֶם הָיָה עֶָר.

שה ענ נם. טל כְָּלִי
ְחִיְתִי הנעמה ו

ּמְמְפַד עד הַמְפחות
דומֶם הַרְחָר צלרהַטְמָטָהי

והשְממִית כַּמַנְהָגָה
מה תָה אין- לה שחר,..

> העולם 32 0

ג%יון מר

א בְּלָבִּי רעד מִיִתֶר:
קום עבר אֶל מעון אַחַר,+.. '

גרודגה,

%

מ. שאַליט,

ְעִירַת עסְקנִיְהַצָבּוּר בָּקוּבְנָה +

(דין וחשבון מיוחד,)
ביום ה, י"ט כסלו (39 נובמבר לפי המנין. הישן) נפתחה
באולם הקינומטוגרף ,קליא" אפפת עסקניההצבור ‏ של היהודים ,
= באו צירים מכל קצות רוסיה, מליטא ופולין, אפילו ממזרח פיביריה,
מחרבין, כבר. ביום הראשון הגיע מספר ‏ הצירום ‏ עד ל-109,
שבאו. מארבעים. וארבעה מקומות. ‏ כל העתונים היהודים בארץ
= = ובחוייל ,היודישע = רונדשוי" ונם עתונים כלליים אחדים שלחו את
עוזריהם אל הועידה, | המספרים האלה בלבר מראים ער כמה גדלה
= | ההתענינות באספה זו או, כמו שנקראה באופן רשמי, ב,מועצה? זו,
: את האספה פתח בנאום של תודה וברכה העסקן הקובגאי
מר א, ב וואלף, היושבדראש הרשמי, הנאום עושה רושם ברוחו
= הפטרירכלי,: ורושם. זה הולך ומתחזק, | כשמתחיל. לרבר ‏ זקן-
= עסקני קובנה הישיש דר פיינברג, ‏ שני הנאומים ‏ הללו, המלאים
= > רגש. דתי ופטרירכלי, מטביעים את חותמם על הועידה, ‏ ונהפכים
= במעט לסמל זמננו ומצבנו, בזה = נגמר. החלק ‏ הרשמי-והחגיני,
= ומתחילה העבורה..
מר "א ב וואלף מציע ‏ לבחור ביושב-ראש, בוחרים. במ,
<> וינבר ולחברי הנשיאות בה"ה: א, ב, וואלף, ד"ר י, פיינברג, הרב
= הורש רבינוביץ -- מקובנה, ר, פיינברג, ג, סליוזברג -- מפמרבורג,
= הרב י, מאזה, וו, הרכבי -- ממוסקבה, ‏ ל, ברודסקי -- מקיוב,
דייר ל קנטור -- מריגה, = ד"ר י, ברוצקוס -- ממינפק, ד"ר ג,
<> קצנלסון -- מליבוי ,
בחירתו של ברודסקי מקיוב לחבר ‏ הנשיאות = מעוררת,
לצערנו, התנגרות רק בתוך סופרי העתונים ובתוך. חלק קטן של
= הצירים, יעובדה זו מעציבה. עור יותר מהעוברה שנבחר ברודסקי,
2 ה הגביר ‏ היהודי | שהעיו | לגעור | בפועלים ‏ שבקשו: ממנו
> רחמים, ‏ ולדבר > אלוהם = בסנגונו = ובדבריו ‏ של פורישקביץ.
= קרירות זו מראה עד כמה לא הרגישו חברי. הועידה בעלבון כבוד
<< האומה, ולא רק שלא מחו נגד השערוריה הגדולה זאת, אלא
עור חלקו כבור לאותו האיש והכניסוהו. לתוך הנשיאות 20 ועודה
= | יהודות. כללית ,
מר וי נ בר בתור יושב-ראש מבאר את תכונת הועידה
ומטרתה. צריך לשכוח את הסכסוכים, את המקום בראש צריך
= לקחת. רעיון ההתאחדות של כל הכחית, הגיעה השעה להתחיל
. בעבודה המאגדת והמאחרת , עבודה זו יכולה להיות עבודת סדורן
של הקהלות על יסוד הקדמה, בסעיף זה של. העבורה הצבורית
= אין. חילוקי דעות: הכל צריכים ‏ להודות; שכל. ומן שהקהלות
שלנו תלויות באויר, אין אצלנו שום בסים לעבודה פוריה ומפודרת,
= > עבורתנו צריכה להתחיל בפימן טוב של אחדות, זו היא מטרתה
הראשית והעיקרית של הועידה, \
: מר סליו]ברג
ברוסיה במות הברו ה, גינצבורג, ‏ והנאפפים. קמים ממקומותיהם,
הוא מוסיף. לתאר. את המנוח '.בתור ‏ והודי. ועפקן: צבורי. צריך

,בהעולם",

מוכיר ‏ את האברה שאבדה להחיהדות-

להעיר, שעור בנאום הפתיחה תאר ‏ ר"ר פיונברג: את מעלותיו
של המנוח ואת עפקנותו, וחידה היתה להם להצירים,. למה חזרו
שוב לענין. זה,

סוף סוף הגיעו לגופם של, עניני הועירה,

מר ברמפון (מי שהיה חבר הדומה הראשונה) שואל
עייר , תכונתה. של. הועודה.. ‏ הוא - מעור ‏ על זה, שהועירה היא
| בעלת גון אחר, שחבריה לא נבחרו, אלא הוזמנו = ע"י מפדרי

הועירה, שהשתמשו בתחבולות וקראו רק למקורבים,

היושב ראש מתמלא בעם ומבקש לבלי השתמש במלים
כאלה,

מר פק יר (מאודיפה) שואל מה היא הועידה,: אם היא
ועידה פרטית. או מועצה של באיהבחה ‏ של היהדות ‏ ברוסיה.
הוא. מציע, שהשאלה הואת תפתר ע'י . איזו ועדה, = ובוה בטל
בעצמו: את מחאתו ,

העו"ד קלמנוביץ מקיוב) מוחה בעוז נגר שאלות
כאלה. הועידה נקראה לשם עבודה,: ולא לשם שעשועים ‏ במלים
מפוצצות, ‏ שאינן אומרות. כלום,

באפיזוד. זה נגמרו: כל: אותן המחאות ‏ נגר הרכבתה של
הועידה, שהרעישו בהן את עולמנו בימים האחרונים,. שאלה זו
נשכחה ‏ לגמרי. והכל הודו ‏ שועירת | קובנה -- יש לה זכיות
טובות. וכשרות. לכל הרעות, ‏ וברוב . גדול נתקבלה החלמה לעבורי
אל סדר. היום : ולשמוע את הרצאתו של מר פליווברג. ‏ ער
הקהלת. .

מר ם לי ו זב רג מתאר בפרטיות את תולדות הקהלה היהודית
ברוסיה, מספר. ע'ר פעולותיו של ,הקהל" שתעורתו. היתה לגבות..
את המסים, ‏ והממשלה ראתה. בו את הערבון היותר" טוב, שכסף
המסים יכנס לאוצרותיה בזמנו, כשנתבטל ,הקהל" לא נתאשרת
ע'פ החק שום צורה אחרת של קהלה יהודית, ‏ עכשו שורר
תוהי ובוהי. בחיי הקהלות ‏ שלנו, " ,הקהל" נתבטל -- זה היה
הכרח היסטורי, אולם עכשו צריכה לבא על מקומו: הפתררות
אחרת של קהלותינו, כרי שלא נשאר תלויים. באויר.+

הנואם מנתח בפרטות את החוקים השוררים ‏ עכשו ע"ד
הקהלה היהודית., הוא מרחיב. את דבריו. על מכם ‏ הבשר ובא
לידי החלטה שמוסר זה צריך להבטל,. הוא. מדבר. גם על מפ-
העורה, הנוסף על מס הבשר.

כל השאלות האלה כבר נתבארו בעתונות = שלנו וגם
זיכולים אנו פה רק לצין = את העובדה המשמחת,
שהרצאתו ‏ של סליוזברג ‏ מתאימה: בכלל לההשקפות ולהצעות
שבעתונותנו, שרובן היו: רריקליות. ולאומיות ,

מחולק הוא. רק בזה, = שהוא = עומד. על. בפיסו. של - החוק
השורר ואינו רוצה לזוז ממנו זיו כל שהוא ומתירא. הוא. מפני >
כל ,החדושים", אולם איהאפשר לבנות בנין | חדש של הקהלה
מבלי להרופ ‏ את הבנינים. הרעועים ‏ הקימים עכשו, דבר וה
הודגש בהוכוחים שבאו אחרי ההרצאה,

ואלה. הן עיקרי הצעתו של סליווברג :

כל היהודים היושבים לא פחות משתי שנים במקום. אחר,
בעיר אחת, נמנים על הקהלה, תעודת הקהלה היא: לנהל את
המוסדות הרתיים, את מוסדות הצרקה, לדאוג להרמת חמצב הרוחני
והקולמורי של חבריה, | הקהלה מתנהלת. ע'י הנהגה. מיוחדת,
שנכנסים אליה. לא פחות משבעה חברים, ‏ הנבחרים ע'י מורשי
חברי-הקהלה, ‏ שנם הם נבחרים לומן ידוע., . אם. נמצאו. בעיר
בתי"כנסיות = רבים צריך כל חבר ‏ הקהלה לבחר לו את בית-
הכנסת, שהוא רוצה להמנות בין מתפלליו, אם אין הוא. עושה
זאת, או רושמים ‏ את שמו. בהוך כתפללי בית-הבגפת הראשי,

/ : 2 ול

ההשכלה,

גלוון מר

> העולם 3

1

להוצאות הקהלה שמים .מס על חברי ‏ הקהלה, על יפוד מס-
ההכנסה הפרוגרסיבי. ‏ מן. המס הוה משתחררים חברי הקהלה,
שיש להם הכנפה יותר. קטנה. מו שנקבעה מאת. אספת המורשים,
מס זה הוא חוב. להקהלה יש זכות אישיות משפטית,

ולע"ע, ער שאפשר יהיה שתתאשר הצעה זו ותהיה לחק,
מציע מר פלי ו זב רג תקנות זמניות, שצריכות ‏ להכנים סדרים
יותר טובים לתוך הקהלות ‏ הקימות עכשו.

מר פליווברג הושב שהרגע הנוכחי הוא המוכשר
ביותר. להכנים הצעת חק כזו אל הומת-הממלכה.. הרי. ברור
הוא,< שהרפורמה של הקהלות | צריכה להתאשר ע"י הדומה
ומועצת הממלכה .>

מר פליוזברג. מוכיח, שעבודה: זו של סרור הקהלות
היא העבורה היותר . נחוצה וצריכה להיות המטרה היותר. קרובה
של עבורתנו הצבורית ‏ הריאלית, = והוא קורא: את: העם היהודי
העתיק, עם האתיקה והיושר, | להתאחר לשם עבורה ו,
(מחיאות כפים) .

העו"ר 3 גולרברג מפטרבורג ממלא אחרי הרצאתו
של סליוזברג ומדבר ע"א השכלת-העם ועבורות הקהלה במקצוע
זה.. התהו ובהו השורר. בכלל. בקהלותינו בולט עוד. יותר במקצוע
הוא בא לירי = החלטה שצריך | ליפד. מוסר -מהכזי
בשביל. החנוך ובתי-הספר , ,חברת מפיצי השבלת". בבר עשתה
את. הנסיונות הראשונים ליפד מופרות. חנוך והשכלה, הוא מראה
ביחוד על השיעורים הפדגוגיים בנרודנה, בכל רחבי רוסיה נמצא
רק ביתהספר רשמי. אחד למורים, -זה שבוילנה, והכל. יודעים,
מה טיבם .של הלמודים . העברום. שמה. ,חבהת -מפיצי: השבלה

> היתה. יכולה ‏ לקחת על עצמה את העבודה. ליסר. גם: במקומות

אחרים שיעוהים כאלה שבגרודנה, שבזמן קיומם הקצר (8 שנים)

\ הראו,. עד כמה. הם נחוצים. ומועילים, ‏ אולם הקהלות: צריכות

לבא לעזרת. החברה. היא יכולה להיות לעזר: בידיעותיה, אבל
החנוך וההשכלה ‏ -- הרי תעודתה של הקהלות.. המרצה מציע
לבחר בוערה, : שתדון בשאלות החדשות המתעוררות בענין זה,

מתחילים הוכוחים ברבר הרצאתו של פליוזברג,

חבר הדומה מור פ ר יד מן מספר עייר הצעת החק, שהכניסה
הממשלה אל הרומה | בענין ‏ הקהלות | הדתיות, עכשו נמצאה
הצעה זו בידי ועדה מיוחדת, הרנה בה. עיקר ' חופש-הרעות
משמש. יפור לההצעה.. קהלה רתית יכולה להוסר בלי שום מעצור
רק בתנאי שתוריע מזה. להרשות. ‏ הוא. מביא את פרמי ההצעה
ומביע את דעתו, שהצעה זו כבר. פותרת את שאלת הקהלות
שלנו, ‏ ולפיבך. עור מוטל הדבר בספק, אם צריך בכלל לעבר

+ הצעת-חק מיוחדה ברבר הקהלה שלנו,

מר פליווברג מבאר מיד, שלפי דעתו אין להצעת-
החק של. הממשלה -שום יחם. לזו שלנו,. מפני שבראשונה אין.אף
מלה אחת ע'"ר מכס-הבשר, מם הנרות וכדומה+

מר פרידמן| מברר עוד הפעם את השקפתו, מה שאין

בהצעת-החק, הנמצאה בדומה, אף מלה. ע"ד = מס:הבשר וכו',

אין. זה. מוכיה, ‏ שאי-אפשר להוסיף את הסעופים הדרושים, אמנם
מר -פליוזברג אינו = רוצה לצאת. מגבולות החוקים = השוררים,
והצעת-החק. החרשה. משנה אותם. הוא מבקש את הועידה ללמד
את טיבה של הצעת-הווק הנזכרה ונכון. הוא לתת את. כל הביאורום
הנחוצים ,

העו'ר קמפנר, המניר של הנהגת הקהלה בורשה
נותן תמונה בהירה . ושלמה מסררי: חקהלות היהודיות = בפולין,
כל. יהורי היושב באחר מחלקי. העיר. נחשב. לחבר .הקהלה, וכל

| זמן שלא הביא, תעודת-טבילה, ‏ אין.הוא. יוצא ממנה, 90 שנקי

לבטל את מם הבשר,. העם העברי. שהוא עם = האתיקה. והיושר.

לא מחה שום יהורי נגד סרר זה, רק בזמן היותר אחרון נשמעות
כבר מחאות נגד צורתה זו של הקהלה, שיש בה משום אונפ'
וכפיה. המרצה מתאר בפרטיות את פדרי הקהלות, את אופן >
הבחירות, את המסים וכו' ובא לידי החלטה, שהקהלה היהורית ‏ >
בפולין ‏ יבולה לשמש רוגמה בשביל ‏ הקהלות ברופיה, = בשביל. = !
הטפוס. היסודי של ההנהגה העצמית היהודית,% ="

מר הרכבי מופקבה) מתנגד לוה שמערבבים את שני

היסורות: = את היפוד = הדתי. עם היסור * הקהלתי . צריכים אנ >
לאחד את היהודים, ‏ אבל לא את הממלאים את מצוותיח -של-
איזו דת, | הוא פונה בדברים הרים נגד | הצעת-החק, שפפר

אודותה מר פרירמן. הצעה זו כשתתקבל תכנים פירוד. אל תוך
קהלותינו . = הרי מספוק. הוא ששלשים יהודים ‏ יגישו מורעה, .>
שמיסדים הם להם קהלה. מיוחדת. על היסוד הדתי, ‏ --. וקהלה
כזו תתאשר. הנואם מבקר ‏ סעיפים ‏ אחדום | בהרצאתו. של
של יוזב ר ג ומציע לבחר בוערה של 94 עסקנים, שבאו מעריה =
השרה, שתעבר יחר עם עסקני עיר הבירה את התקנות הדרושות, >
יר"ר קנטור מלמר חובה על מספ-הבשר, אולם הוא
מבקש את הועידה שלא: תהרופ, קודם שתהיה לה אפשרות לבנות.
בדברים ‏ קשים הוא " מוחה ‏ נגד | מוסד מורשי בתיההתפלה, ="
הבוחרים עבשו את הרב הרשמי, והצריכים, לפי. ההצעה, לנהל >
גם את הקהלה רובם עמידארצות הם, תגרנים וחנונים פעוטים, = <
בעלי-מלאכות, ‏ העיקר הדמוקרטי. זהו. רבר טוב, אבל צריך לחכות-:
עור 50 שנה, עד שנוכל לבנות. עליו את הקהלה שלנו, אל נא-
נמסור את זכות הבחירה. לבתי-חפלה. .
הרב מ אוה מופקבק) ‏ נואם.. נאום יפה וחם ‏ וקוּרַא.
להתאחדות. הוא מתנגד לעיקר הכפיה שריצים לבנות. עליו את
הקהלה *צריך לסרר את הקהלה, אבל צריך לזכור שרק עיי חנוך :
לאומי אפשר לעשות את בנינו ליהודים,: צריכים אנו. ליהודים =
גאים, בעלי ‏ רגש לאומי, והרי בנוגע להם עיקר ‏ הכפיה עלבון.
הוא,. להיות. יהורי- זוהי גבורה, ‏ אבל. עוד. יותר. כבודי -
ה"ה. ל,: ברודפקי,. ניישול, פריירנברג מחוים את דעתם
נגר מס הבשר ומספרים את הפרטים של פדרי קהלותיהם,
מר ב רמפון מי שהיה חבר הדומה הראשונה) מוכית, ==
שאין לבסם את הקהלה על יסור בתי=התפלה. המוסר של מורשיה >
בתי-התפלה = הוא ‏ דבר מיותר = לגמרי, צריכים. לגו מור שי
הקהל, תהיינה בחירות כלליות, = אין לירא. מפני. -העיקר >
הדמוקרטי, אסור לנו למסור את השאלה להועדה, ‏ צרוך. שידונו
בה בקהלות שבערי השרה, :
באי-כחה. של האורתורוקסיה ובראשה. הרב מקיוב. אהרונ:
סון מביעים את דעתם ב ע ד השארת הפרר הקים, וביחוד. און
לננוע, | לפי דעתם, במכם הבשר, שהוא יסור כל פעולתנו:
במקצוע הצדקה והחנוך. אולם גם במחנה ‏ האורתודוקסום \ אין
הרעות ‏ שוות; ‏ בעוד ‏ שמר אהרנסון מודה,. = שמכס:הבשר = מעיק
הוא במדה ידועה, רואח בו מר פריירנברג ‏ ממוסקבה פריבילגיה
שניתנה לנו ‏ על ירי הממשלה, כרי שנוכל. לנהל. את מוסדות
הצרקה והתנוך. שלנו, :
מדברים עוד. צירים אחדים, ל
העו"ד. מ ר קל מ נב יי ץ, מראה שצריך לבנות את הקהלה
שלנו. על יסוד הח מק ום, ולא על יפור חא ישי, שעליו בגויה"
הצעת-החק בדבר. הקהלות הרתיות + >
ד'ר קצנלפון מליבוי נושא נאום ‏ מלא רגש, -אמנם.
צריך שנשתמש בהסיסמות הלאומיות, -שדבר אורותיהן הרב מאזה,
אולם. צרוך ..גם -לגשת.. לסהורה: של קהלתנו, : קודם = כל צריך

> העולם ?7

נליון :מד

אל לו להשאיר מס מכוער כזה,. אבל לקהלה שלנו. יהיה = דרוש
בסף ובשביל זה צריך להנהיג מסיחובה, ‏ כמו שהוא נוהג בארצות
מערב. אירופה.

ד*ר ברוצקוס מגין על הצעתו של חבר הדומָה- פרידמן.
הוא מראה. על ערכה הגדול. של. הצעת:החק, | שהוכנסה. אל
הוזומה, | ומבקש לשום אליה. לב יותר, ‏ צריכים אנו. ללכת. דרך
הרומה ולא דרך = הפרטמנטי הממשלה. ‏ בכלל. צריכים ‏ אנו
להתקבץ. סביב ‏ הרומה, שהיא. סוף סוף. מוסד. של מחוקקים,
וסבוב. באי-כחנו בה, ‏ שהם הם צריכים יהיו: להגן. על דרישותינו
והצעותינו, הוא מבאר בפרטיות: את מהותו .של המפ:הנוסף = על
מם הבשר, שנותן לגו את האפשרות כבר עכשו,לחלק את המסים
באופן. יותר. טוב וישר. הא מבקש. לבלי לשכח זאת.

הוכוחים. נגמרו, טר סל יוזב רג עונה על כל: הטענות,
הוא נשאר נאמן. להשקפותיו ‏ ומגין על דעותיו שהביע: בהרצאתו.
מה שנונע להצעת:החק. שהכניס. אותה. מר פרידמן לוזוך פרוגרמת
הועירה, מתפלא הוא, איך אפשר לערבב שאלה בשאלה. בהצעת?
החק מדברים על. קהלות דתיות, ואנו מרברים כאן: על הקהלה

>< | שלנו בכל היקפה. והצעת:חק. ע"ר טיפוס של קהלה כזו צרוכום

| אנ לעבה,
הישובה נסגרה, ההרצאה ע"ר הקהלה והוכוחים מלאו את
שני הימים, ורק בסוף הישיבה של. יום ו' נקראה הרצאתו של מר
ל רבינוביץ ע'ד מוסרות הצרקה;
(סוף יבא),

מַכְתּבִים מתוּרְקיָת.

סלוניקי.

= בראיןן עם הרב יעקב מאיר, חבםדבשי של עירנו, הביע הרב לפני

את דעתו. על אודות. הכנסיה. של היהודים העותומנים ‏ בדברים האלה :
הרעיון. לקרא בנסיה של יהודי תורקיה. הוא טוב מאד. וצריך להתקבל
על כל. הלבבות, ‏ ואון לאכד ומן בוכוחים ‏ ופלפולום.. ‏ כמו שהעירו בעתון
,לה נאסיאן",- אין לנו היהודים יושבי תוגרסה, .שאלות. פוליטיות המבוספות
על מגמות לאומיוח ; ובשביל. כך אין לה להכנסיה שאלות באלו. על הפרק
עומדות שאלות אחרות קרובות לנו, הצריכות ויכולות להפתר ע"י הכנסיה ,
בדי למנוע בפני התנגדות מצד הקלובים, שאינם הוצים להשתתף בכנסיה
| וו, בחשבם שיש לה מטרה פוליטית, = על המשתרלים בהוצאת הרעיון הזה
לפועל לבאר. ולברר לכל העם. את מטרות הכנסיה. לא נחוץ, - שהקהלות
השונות תשתתפנה באופן רשמי בכנסיה . אם הקלובים השונים שבכל עיר
ועיר יתעסקו בנידון זה, או בלי ספק תהיה תוצאת עבודתם חשובה מאד ,
הקלובים האלה צריבים להשתדל בנוגע להסתדרות הכנסיה והכנתה, והעם
ישלח את ציריו אליה, על כל העם היהודי שבתוגרמה לשלוח. את ציריו
לבנפיה וו,: כדי. שוהי כחן של ההחלטות יפה, ומנהלי. הקהלות וקבלו. ויקוומו
אותן , שהרי = ההחלטות מכיעות את רעת העם +

מועילה. ונחוצה" ,

לעת"עתה עור לא נעשה דבר להתנשמותה של הצעה וו, וכל העתונים
היהודים כמעט שנשתתקו, אולם העתון ,לה גאסיאן", כלו-מבטאו של ה,קלוב
דעס אינטום", מבטיח להוסיף ולהוכוח לקהל את חשיבות כנסיה זו. בצדק
מעיר. העהון. הוה כי הרעות שהובעו בעתונים | היהודים בחו'ל על. הצורך
להטביע. על הכנסיה העתידה חותם לאומו. --- מוקדמות הן עדיין . לעת עתה
עור לא הונח היסוד של הבנין , ממתינים עדיין לההחלטות שתתקבלנה באספת
הקלובים, המשתדלים בהכנת כנסיה זו. אין לנו אפוא לדרוש רפר מהמסדרים
את הכנסיה, בטרם נגשו אל העבודה הממשית , ורק קול=קורא שלחו בעתונום,
המסדרים. בעצמם טרם הסתדרו, והעסקן הוותר"חלוץ,. ה,קלוב. רעס אינטים",
אינן: יכול. להחליט עיד האופ של הכנסיה , אם. וחי .לאומי, או אנטי"לאומי,

= = אם יהי פוליטו או חברתו + החלטה. וו תלויה. באפפת כל חקלובום. ה'תורים
29 : 5 בש 2 ל

: 6 ל

זכנסיה היא אפוא . מעשית,

בתוגרמה, שצריכה להיות לפני הכנסיה, על מנת לקבוע את התכנות, באספה
זו אנו צריכים להשתדל שהכנסיה תהיה לאומית . אבל כעת טחויבים העסקנים
להומין את כל הקלוביםץ בלי הברל : הציוניים , הלאומיים , וגם המתכוללים.
אם לא כן, או-אפשר יהיה לקרא לכנסיה זו בשם באורכח של כל היהודים
העותומנים. +

ועד הקהלה, שנבחר מחרש. בימי אלול, התחול את עבורתן במרץ
לתקן את מוסדי החנוך של הקהלה. משתדלים ברבר תקון אן, יותר. נכון ,
בנין בית=הספר של חברת כי"ח ‏ הנקרא בשם ,משה אלטיני". חמשים אלף
פרנק קוצבת חברת כי"ח, עשרים וחמשה אלף פונק נוטלים מקופת הקהלה,
אלפים פרנקים נתקבלו מאת נדיב אחד, ויתר הבסף אומרום לאסוף מכני
הקהלה מי. יתן, והועד. הנכבד ישים את לבו לתקן את סדר הלמודים העברים,
העומדים בבית-הספר הוה במדרגה שפלה מאר',,. הוער שם לב גם אל הת"ת
והחליט להביא מנהל ‏ חרוץ ,‏ לפקוך שלשה מורים צרפתים חדשים מומחום
ולסדר שעורי ערב בעד מורי המוסך הזה, ‏ למען ישתלמו ‏ ב מרעים שונים .
ולותומים , הלומדים בבית הת"ת , שמספרם עולה לארבע מאות , דואגים חברי
ה.קלוב דעס אינטים", כעת טבינים ‏ הם. ארבע. מאות. בגדים-עליונים: בעד
היתומים. הלו לומי החורף, כמנהגם בכל שנה. יואילו נא חברי. הקלוב. הנככר
.לשים לב גם' אל הדרישות הווחניות של התלמידים האלה, להמציא להם
ספרי-קריאה טובים בעברית , הנחוצים מאד מאד+ +

העתונים בפלוניקי הנוטים אחרי הציונות | כמו ה,אבינור" ועוד, יצאי
במאמרים חריפים כננר. האדון פריסקו , שהתחיל מתנפל בולוולים. גסים על
הציונים והציונות .

הפולמוס הזה משני הצדדים איַנוּ נותן לנוּ בכוד.. ובצדק מעיר העתון
,לה נאסיאן" במאמר ראשי ע"ך הצורך לשום קץ. למלחמתרדברום זו +

מוכיח העתון הזה את הציונים על. אשר הם מתנפלים על ה,אליאגס",
העוברת הרבה מאד לטובת החנוך של יהודי המורח, ומדבר משפטים עם
המתנגדים של הציונות על אשר הם מלשינים על אחיהם, ובין. יתר. הבריו
הוא אומר + ,,כוגדים בארץ המולדת | רק. מתוך ריבחומדון אפשר להעלות. על
הגליון רכילות כואת ! להאשים אלפי יהודים ‏ עותומנים . נאמנים. בבנִידה ,
לשכוח , כי .ישנם בין הציונום עותומנים נאמנים אשר נלחמו בחרף נפש, נגד
העריצות , בו בומן ש הפטריוטים" החרשים האלה, ‏ מיסודו של ה' פריסקו,
פזרו תהלות ותשבחות לעבדול-חמיד ולממשלתו . : . ואם בין היהודים נמצאים
אנשים הנכונים לחשוד. את אחיהם באיחאמון אל הממשלה העותוטנית, ‏ מה
יענו אבוהזיאה וחכריו , העומדים ומקטרגים עלינו ? + +.

נגמרה הכקורת האחרונה של הצעירום מבני 21 עד 26 שנה, המחויבים
לעבוד בצבא , צריך. היה. כבר לגשת. אל. הגורל ולאפוף את הצעירים אל תחת
דגל-הצבא . אך בינתים הגיעה פקודה משונה מאת שר-הפנים, שתפרוע לע"ע
את מהלך הענין . ווה הדבר : ביתי המשטר הקורט לא היו מדקדקים ההורים
ברשימת שנות בניהם בתעודות המטריקות של הממשלה, ולא עור אלא
שלפעמים היו מפחיתים בכונה ממספר השנים של בניהם ,‏ כדו להפטר עי"ו
מן המס שהיה מוטל על. הבלתי-כושלמנים, שלא עכדו בצבא. וגם פקידי
הממשלה היו מתרשל ים, להשום כראוי את שנות. התושבום. הנוצרִים והיחודים.
עתה כשוכו., לרגלי הקונסטימוצוה, גם בני הלאומים השוגום לעבוד בצבא,
התחילו בודקים ב,נפישים" (תעודות הלידה) ונמצאו שם טעיות רבות. כל
בך, עד שבאה ערבוביא גמורה בכל. הענין , יש כאלה שבבר עברו את שנת
השלשים לימי חייהם, ועל פי התעורות עדיין הם. בני עשרים ומחויבים לבוא
ולעבור בצבא,: ולעומתם. יש נערום = שלא. נתכגרו. ולפי הרשוסות. בא- הומן
להם להקרא לעבורת הצבא,

מובן הדכר, בי קמה ,מהומה" בין. התושבים. והתחולו. מגישום תלונות
על הפקידים . והנה נתקבל מענה מאת מיניסטר הפנים טלאתדביי, בי בנוגע
לעבוה"צ של הבלתיי מושלמנים ותנהגו דוקא על פי הרשימות הנזכרות. אמנם
אפשר לתקן את השגיאות במספר השנים, אך תקון זה אינו פוטר מחובת
העבודה. בצבא ,

העתונים מבועים השחוממותם על שאין נותנים אמון באותן התעודות
של ראשי הדתות. המאושרים מאת: הממשלה, שבודאי. הן יותף. נכונות. מאותן
הרשימות שנעשו בידי הפקידים של המשטר הקודם . והעתונים מעוררים את
הקהל לעמור על רעתו ולערער על הפקוהת של המיניסטר .

. ראשי. הדתות נתאספו לדון בדבר הזה והחליטו לפנות בתלונה אל
הויויר הגדול, ‏ אל טיניסטר הפנים ואל מיניסטרי הטלחמה, ולבקש מאת
הטורשים. הסלוניקיום , כי ישתדלו בתקון. הדבר + :

אוכרים, כי שר הפנים עְגָה להעטרוארך היוני. בקושטאן. כי ההשימות

-

גליון מר

--> העולם 3

של הצעירים ‏ הנוצרים יתוקנו על. פי פנקסי הכנסיות . העתונים מקוום, ‏ פי
גם פה יושם לב אל התלונות של התושבים. --

1 בהשבועון ,,רויסטה פופולאה" של ה' דוד פלורנטין אנו מוצאים מאמר
מלא ענין על אודות ,החנוך בחנם": תמצית הדברים : לפני עשרים שנה
נמצאו בפלוניקי רק שלשה בתי"ספר של כי'ח. האטידים היו משלמים. שכר-
למוד מעשרים עד חמשים גרוש לחדש, ובגי-העניים ,‏ החצי מכל התלמידים,
היו לומדים בחנם, עתה כשיש לנו בסלוניקי שבעה בתי"ספר של בי"ח ,
ונוספו עליהם עור ארבעה בתיחספר של הקהלה, מלבד נן הילדים של , עורה"ן
עתה כשבתי-הספר העממיים מונים כחמשת אלפים תלמידים, הנה רק בשבע
מאות יתומים וכני עניים טרודים. ניהנים מלמוד חנם, והשאר מחוובים לשלם
שכר למור. פחות. או יותר., ‏ בעוד אשר.רבים. הם, מאד העניום,, שאין. ידם
משגת לשלם גפ שכר מועט מן הטועט ומוכרחים הם ע"י. כך למנוע מבניהם
חנוך. יהודי: --

בסמירנה משתדלים ליסד בנק עממי יהודיי, כדי - לבא לעורת. בעלי-
המלאכה והתגרנים ‏ הפעוטים בשעת דחקם ולהצילם -מן המלוים בריבית ,
הפושמים. את עורם מעליהם . ל ע"ע עופקום במבירת. המגיות: של ההון היסורי
של. הבנק , שנקבע לעשרים אלף לירה תורקית (460,000. פְגק)..

יהושע קנטורוביץ.,

מִבְמָבִים מנִליְיה.
.וו

זה לא. כבר הביאן עתונונן שבגליצוה אה. הידיעה ע'ד החלטת הנהגת
הקהלה בקרקוי, לדרוש בביהכ"ג בכל שכת אחה. הצהרים. דרוש בעניני תורה
ומופר ‏ לפני התלמידים ‏ היהודים, המבקרים את בה"ס הכללוום.

למור:הרת הישראלית בבתה"ס האלה, מלבד שמרתו זעומה,. לקוי הוא
ברובו, = ולפיכך אינו נותן להצעיר היהודי אף ציור קלוש מעקרי היהדות
והרעיונות היסודיים שלה: ורק קהלות היהודים הן הן האשמות בדבר
הזה, מפני שהן, באות יכחה היחירות: של רתנן, שלפי: החוק שוה היא בזכיותיה
לשאר הרתות, מתרשלות לחרוש את משפטה,

החלטה \ זו של. קהלת קרקוו באה. אופא למלא במחה ירועה את
החפרון,

אוָלם טרם שתפפיקה להתגשם בפועל, נגזרה עלוה: כליה ‏ מטעם
מועצת:החנוך. המקומות,. שאפהה: על.- היחודים, <‏ תלמיהי: ב" הכלליים,, = לבוא
ולשמוע את הדרשות +

= גם באופור. זה,. כמו ברוב, האוסורים ממון זה.-- ור יהורו. באמצע..,

והיהודי. הזה הוא---לחרפתגו---באהכח. הרת הישראלית במועצת החנוך
בגליציה ,‏ הפרופיסור = שטרנבך ‏ בבבורן = ובעצמו,. כשנודעה לו לשטרנרבך,
ההחלטה של הנהגת הקהלה הטריח את-עצמו- -כפי שיודעים לספר העתונים
היהודיים- -לבובה ,ואכל ,קורצא" אצל ראש מועצת החנוך, שלא נמנע מלשלח
פקודה תלגרפית לקרקוי ע"ד -האיפור. הנ"ל.

בשנתמנה הפרופיסור שטרגבך, מורה קדמוניות ‏ היוגים | באוניגירסיטה
| שבקרקוו, לחבר מועצת;החנוך הכללית, בתור בא:כח, הדת. היחודית, ‏ לא -ירעגו
אז כלום ע"ד יהדותו, אולם\ העובדה; שהממשלֶה בחפה בו להיות ב א : כח ה
של הדת היהודית העירה בנו תקוות. לעתיה...

ומכגון, שוצא. הפרופ!. שטרנכך ‏ מחוג- הולניון והתחול.: עוסק = בענינים
יהודיים, נתפרסם שמו בתוכנו. יותר ויותר.

בתחלה בקש לעשות תקוגים בספרי למוד הדת, שמשתמשים בהם
בבה'ס התכונים, קוץ מצא בהם! את ה שפה העברית, וחפץ להנהוג

ו

במקומה את שפת המדינה, ‏ אלא שלא יכל לבצע את זממו, מפאת ההתנגדות
הנמרצה שפגש מצר אחרות בקהלות. היהודים.

אח"כ בלה את חמתו כמורים. היהודים ובהאינספקטורים שפבה'ס, ואוו
לו למי שנחשר בחבה יתירה- להלשון העברית: אחדים הוסרו ממשרתם ואחדים
\ העפרו. למקום אחר, והיפורין. מרקו. את עוונם... ‏ ויחד עם זה התחילו רורפים
את התלמידים היהודים: אפרו עליהם את הלמור חעברי ג ם ב בי 2 את
0 בחגיגות לאומיות. 2

לרגלי הפקורות. חאלה. יצאה גם. כל העתונות הפולנית. במאמרים חלופים
נגד הלשון העברית, שמצאו בח באופן, נפלא ‏ ,סכנח להפולניות- ולארץ.
המולדת'...

ועבשו הרי ידרו נטויח. גם על ה דת. הישראלית, ההרוח גם. בה רית
,סכנה להפולניות"?,,+ :

בתחלת נובמבר היתה בלבוב באולם חברת ,יר חרוצים'. ועודת האקד=
מיים הציונים בנליציה,. שהשתתפו בה מלבד צירי האגודות. האקדמיות גם בא:
כח הועד הציוני המרכזי ח"ר חויזמן ומר שילר, ראש ,אגוהת. בתח'ס
העברים" , :
אחרי ההרצאות ע"ךד ענינים שונים נתקבלו החלטות רבות, שמהן כראי
הוא לצין ביחוד את אלו דלהלן!

הועידה | מוצאת לנחוץ לסדר. אגורה כללית של תלמורי בתו"הספר

- הציונים שבגליציהי

הועידה חושבת את ההנחות,, שנתנו האוניברפיטות ‏ שבלבוב. וקרקוי
להלאומיים חיהודים , לאות מוחשי של הכרת הלאום היהודי. וחד עם זה. היא
מוחה נגד טכסיסה' של פקידות:האוניברפיטות, ותתובעת את מילוי. כל הדרישות
הנובעות מתוך ההכרח הזאתי--

הועירה דורשת שיושם לב להצורך שמרגישים. הצעירים הוהודים לדעת
את לשונם וספרותה \ושייסהו | קתדראות להלמורים האלהי

הועירה דורשת מן הפקידות של האוגיברסיטות,: שבעת הכתרת. והודי
יכתב בנוסח:השבועה שלו <00608[ 6ם₪8000> (ער. עכשו נהגו לכתוב
"טם0[0ק 6מ110הת, ‏ וכומן = האחרון, אחרי שתזקה. הרישת היהודים. לבלי
הבתכ בתור פולנים רשמו "6מ10הם. 6מ81,. = כלומר: ,בלי. לאום").... ואופלת
על חכריה באיום של הרחקה מן האגודה לקבל תעוהות, שגרשם. בהן 11811000"
*08ות2010, כן היא מחיבת את כל האגוהות, לדרוש. מאת. חבריהן, | שבעת
התקבלם אל האוניבירסיטות ' יתיחסו . על הלאום. היהודי וירשמו את ו
היהודית בתור שפת:אם,

הועידה מעוררת. למלחמה. נמרצה - נגד. הקלריקליות היהודית, = המסירה
את לב ההמון היהודי מן הציונות, היא מביעה את צערה, שהקונגרס והוער
הפועל הציוני מוציאים את העבודה הקולטורות. מחוגהפעולתט, בהתחשבם עם
השפעת ה,מזרחיים", היא מביעה את רצונה, שמנהיגי הציונות. לא; יוהידו. את
שאלת הקולטורה לפוג השאלות, המפורות לל. איש ואיש ולהשלפתו הפרמיה,
לתכלית הרמת המצב הקולטורי של ההמון היהודי מחיבת הועידה את .חבריהן
לדאוג בעד התוסדות ‏ ,טוינבי:הול" בכל מקום ומעירה את חבריה לתת את "
ידם אל ,,הסתררות בתה"פ העברים", :

בנוגע להעבודה הפלשתיגאית מחובת הועידה את הקומיפיה:הפלשתוגאית
של תלמידי בתה"פ לשים לב ביחוד אל הצד הקולטורי שבפעולה ‏ זו, כלומר.\
להרחיב. את הידיעות ‏ ער המופדות. הקולטורוים. באו ליסד ,סמינר* להפצת
הידיעות ער פלשתינא ולתמוך בתערוכות של , בצלאל'.

כן. מחליטה הועידה .ליפד חכרה ,,חובבי ציון", שמטךְתה: תהיה לשלות
בכל שנה אחדים מחברוה לא"י,

כראי להזכיר את הוכוח, ב שאלת הלשונות" שלנו שהתעורר בהועידה,
בין הנאספים הין גם מצדדי הז'רגון שרצו להשתמש בהזרמנות ‏ זו ולעשות
תעמולה לטובתו, נגד הנפיון הוה וצא מר שי לר, הוא מוכיח שלא יהיה
קיום לא להו'רגון ולא להעברית, = אם לא נעמור. בפרץ בפני = רלדול רכושנו
הלשוני, ואם הדבר הזה הורש. התאמצות ותרה, אז צריכים אנן להשתמש בה
לטובת. תחית השפה העברית, שהיא היא הקשר, המאגר אותנו עם. עברנו ועם
היחדות. שבכל פנות. התבל, ושבה שפונים ממונים אוצרותונו הקולטוריים

איזו צורה מגונה | של אנטישמיות לובשת אותה השנאה הכבושה
שמטופה לה בוחור ‏ העתוגות של הדמוקרטיה. הלאומית, הנלחמת לכאורה
בציונות ובלאומיות היהודית בלבד--הוכיחה ‏ בעליל הדימונסטרציה הכזויה,
שערכו תלמירי האוניברפיטה ממפלגת הדמוקרטיה הלאומית. בעת הישובה של
מועצתההעיר. לבזב,

על. הפרק. עמר ענין התמיכות, שהנהגת העור קוצבת למוסדות פילנטרופיים
שונים, שעליהט נמנה יגס ,בית האקדמיים היהודים", : כשהודיע סגן:הגשיא, : דיר
הנטקובסקי, * שהמשארומתן ע"\ ‏ הענין: הזה יתנהג, כרגיל, בחשאי ;ובקש: מן
הקהל ל את 0 הקומ הרמוקרטוים הלאומיים שעל היציעות שאון

0
ויר ל

> העולם -3

מאטההאאההתנטהתאאשושנתאכומנקככוםטנבב בנ מב בנ תם בש נבננבנבבמצ צ בנצט הניה מכאנבשב-<-זטבד טע כ 8ם .וע הכשמנו טנב ממ עה ב 0-2 שק כהההמנכ מו הבצק ו הלאה תה

נורא ודרשו שהישיבה תהיה פומכית כרי- שידעו, איך תפתר השאלה בנוגע
לתמיכת חמופדות היהודיים בעיה לבוכ הק תולית. נשמעה ערבוביה של
קולות , < שריקות וזלוולים גסום כלפי הד'ר אשכגזי ‏ והיהדות כולה, | חכרי
מועצת "העור כעפו, אחרים צעקו: ,הרי לנו דוגמה מן הקולטורה של הרמוצ
קרטים הלאומיום", = וכו',,. * ובקושי עלה להוציא את המקימים:שאון, כשהם
מגדפים את חיהידים, מזלולים = בכבוד הר"ר רוטקובפקי ומכים במקלותוהם על
בתלי היציעזתו,,
מאולם המועצה הלכו המגורשים לכלות. שוב את חמתם בהד"ר אשבנזי
ע"י דמונסטרציה שניה, שערכו אצל מעונוי.
זהו עצם העוברה, שאינה זקוקה לבאורים,
- 9" הידד הביח ההלדקד וקה שפ;
בהעולם הציוני בגליציה ‏ מתכוננים ‏ אל הקונגרס, ‏ עוד מעט ‏ ונגמרו
הבחירות, | בשנה זו יבא אל הקונגרס מספר יותר גדול של צירי גליציה --
לערך שלשים--מא שר בשנים הקודמות: וראוי לצוון, שכמעם. כל הצירים הם
תושבי. גליצה, ורובם הם ממנהיגי התנועה שבמריגה. זו, ‏ מה שנכבד ביותר,
משום שרק אלו וודעים את מצב התנועה ויבולים. להיות באי:כחה:
' התחילו מטפלים בהקונגרס ‏ ובשאלות העומדות על הפרק .גם העתונים
| הציוניים שבגל יציה . ה,טאגבלאט" הולך ומרפוס שורת מאמרים מטובי פופריו ,
במו כן ה,ווסחוד", -וכולם כתובום מתוך כובד ראש ומתוך רצון להאיר את
המצב הנוכחי של התגועה מכל צר , נראו. גם צערי האופוזיציה נגד ההגהגה
הראשית +
ומטפלים בהקונגרס גם מתנגדינו . המתבולל הידוע, דר ברתולד מרבין
עורף העתון = >[0080862‏ כלי:מבטאם של היהודים:פולנים, הדפים חוברת
ישלמה בלשון הפולנית בשם ,מהפכות בתוך הציונות" (הערות בשביל הקונגרפ),
בהקדמתו מעיר המחבר, שמחברתו נועדה לא בשביל היהודיםן ‏ אלא בשבול
הפולנים: אותם הוא חפץ להורות ע"ר הרעיון הציוני ותכליתו,. והפולנים, כמובן
בלעו לתיאבון את הפרוסים של העוכדות, את המון השמות והכנוים, = יקראו
ע"ד ציונות פולוטית, עיוגית, | מעשית, קולטורית, מזרחית, - רדיקלית. וכו וכו/,
וימצאו לבסוף את המסקנה הרצויה להס: בעקב הציונות כרוכה סכנה לארץ המולדת,
ובכן:: צוונים עלוך. פולין1
על תכן המחברת ‏ ועל הטענות של המחבר נגד ‏ הציונות- -אין כדאי
להרבות. דברים:
מאיר העניש,

+

תעידח ציוני פָּלֶךְ קיוב.

בימי 8--% לח' גובמבר היתה. ועירה של עסקנים ציוניים
מפלך קיום. בהועירה השתתפו. צירים ‏ מהערים: שפולה: הורוה
דימשה, בררימשוב, בוהופלב, פוסטוב, אומאן, קיוב (ארבעה
צירים). מלבד הצירים השתתפו באותה הועידה חברי הועד הציוני
בקיוב +
נקראו הרצאות. ע"ר. מצב . הציונות בקיוב : ובערי השרה
בפלך וה, על -פי ההרצאות האלו | נראה, = כי במקומות: "רבים
הולכת העבוחה הציונית וגדלה. מזמן = המהפכה בתורקיה = התחילו
> מתענינים בציונות ומחכים לתשועה קרובה, אולם הציונים השתדלו
להרחיב השקפות נכונית על ערכו של המאורע. בשביל התנועה
ועתירותיה , התנועה. הציונית קונה לה עכשו חובבים ‏ גם בין
ההמונים : היהודים גם ‏ בין האינטליגנציה, ואולם במקומות אחדים
רפתה העבודה או מחמת מכשולים חצוניים או מחופר. עובדים
חרוצים,
נקראו הרצאות ע"ד ההסתדרות. הציונית והקה"ל, ע"ף
תעורתו "של הקונגרס. התשיעי, ע"ד העבורה בנולה. בשביל א"י,
> עיר עבורה צבורית. וקולטורית . בגולה וע'ר הפרופגנרה - בע"פ

נכנם 5 \ הוער הפועל. המצומצם , \

ובכתב, ‏ כל ההרצאות האלה עוררו וכוחים = רבים,
נתקבלו ההחלטות הבאותן

א) היסוד של. ההסתדרות ‏ הוא. האגורה. הציונית, ‏ במקומות
שאי-אפשר. ליפר אגודות הרשות : לבחור = באופן הפתדרותי [אחר
(ועד ‏ עירוני),

ב) הוער | המקומי
חשוקלים,

ג). המופד. המרכזי. של ההסתררות. הוא: הועד המרכזי יחד
עם מועצה של ראשי הועדים הפלכיים,

ד) להחוקת ‏ הועדים הפלכיים ‏ מטילים מפ על ההסתדרויות
המקומיות,

ה) הועד. הפקבי קורא לעתים תכופות לועידות מחוזיות,

הערה: הוער של פלך. קיוב. מחויב.. לקרוא תיכף
לועודוח. כאלו ,

ו) הועירה מביעה את חפצה שבמקום מגורו של הו. המי
יוסד ביגת ספר לאגיטטורים,

נבחר ‏ ע"י ראשי האגודות ‏ או | ע"י

0 הועידה. מטילה חוב על. כל המשתתפים להשתדל. בכל:

האפשר לטובת הקופה הלאומית ,

ח) הועידה הליפה שבשום אופן אין למנות. גובום בשכר
בשביל לאפוף את כסף הקופסאות, = מפני שהבר. זה אינו
מתאים להרעיון. היפודי של הקופה הלאומית ומפחית ‏ מקדושתו,

ט) העבורה בשביל הקה"ל צריכה. להברל משאר. העבורות
הציוניות +

י) הועירה מציעה להנאספים לפרפם ע'י ספרות את רעיון.:

הקה"ל. בין. ההמון,

י'א) השנוי הפורמלי של הפרוגרמה הבוולאית. אונו. רצוי,
יש רק להמעים את .יחוסנו לתורקיה המחודשת, :

י"ב) הועידה מכירה בנחיצות | הבנק האגררי, ומביעה את
רעתה שמופר זה. יהיה. למוסר פיננסי לאומי,. היא. חושבת גם;
שהבנק יגרום להתפתחות. עבודת. הארמה העברית ולהתרבות
הרכוש. הקרקעי ‏ העברי. בא"י: רק אחרי שיתבצר המשטר החדש
בתורקיה ויבראו שם חקים אגריים נאותים. |

-ואחריהם .

גליון >%

יג הועידה, | בהכירה שהקה"ל נוסדה ‏ מתחלתה למטרה >

רוממה. לפתור. שאלת. גאולת הארץ, כשתזרמן שעה מוכשרת לכך,
מביעה את דעתה, שכספי הקה"ל הס מעין ,נכסי. צאן. ברוליי

ואין הרשות להשתמש בהם ליוד בנק אגררי ולא לסייע לעסקים. =

ומוסדים פרטיים .
יד) הועירה מביעה את רעתה, שהק"ל תתחיל. תיכף ומיד
בעבורתה העיקרית .

טו) הועדה מביעה את דעתה שצריך. למפור בתכירה. את"

אחוזותיה. של הקה"ל לחברת. ,הכשרה. הושוב. בא"י",

טז). הק"ב צריך.: להרחיב את עבורתו. בא'י ולהמעיטה באי:
רופה, : ובעבודתו: לא ירדוף רק אחרי רוחים ודורנדים, אלא סו
בענינים שיש להם ערך לאומי. כללי,

יז האמצעים החמריים של ההפתררות. הציונית באים ממס
מיוחר. הנגבח ע"י :מרכזי העבודה,

יח) השקל צריך להתקים, ואין. לחופיף עליו ,

יט השקל מתקבל רק מציונים, שהם חכרי ההפתדרות,

ב) כספי השקלים נמפרים במלואם להוער הפועל המצומצם,

כא) אין הרשות. להקציב כספים מהקה"ל . לצרכי ההסתררות,

כב) אין. הרשות. להקציב. כספים מדודנד. של -הק"ב לצרכי
ההפתדרות ,

כג): הלק .מן = הרוירנד של הק'ב שלא. בא לידי גובינ א

300 -

ג

גליון מף

כד). תועידה בשימה אל לב את חשיבות הרגע הפוליטי
בתורקיה ואת הערך' הרב שיש להתרבות הישוב. בא"י, מביעה
את דעתה, שהעבודה הראשית צריכה להיות מוקדשת לחרחבת
מעמרותנו הכלכליות בא"י, | בראשונה נחוץ. ליסר. קרדיט אגררי
ולתמוך בחברה להכשרת הישוב בא"י,

כה) בהכירה. את ערך העבורה הקולטורות בא"י, מחליטה
הועירה שיש לאחוז בכל האמצעים. כדי לתמוך בהוער האודיסאי,
גם בכל. המוסדים הקולטריים, שישנם ככר ושיבראו ‏ עור בא"י,

כו) הועידה מוצאת לנחוץ | שההפתדרות. הציונות תבנם
במשא ומתן עם שאר ההפתדרויות הישוביות והצבוריות העבריות
העוברות בא'י, בכדי להיטיב את מצב הפועל העברי. בא"י ע"י

9% יצירת. תנאים נאותים לחייו כמו קרדיט זול, ‏ בתי אוכל ובו" וכו'.

= כז) הועידה | חושבת. את העבורה הצבורית = והקולטורות
בגולה. לאחר מעיקרי ‏ העבורה הציונית, ‏ ומציעה לחברי הועידה
להרחיב ככל האפשר את חוג העבורה הואת . היא חושבת ג"
לנכון ליסד למטרת אחוד העבודה ‏ וסהורה ‏ קבוצות פוליטיות,
שתהיינה באות כחה של המפלנה,
כח) הועירה מביעה את הפצה, שההטפה תשא עליה,
כפי האפשר, חותם אידיאולוגי, והמטיפים יתאמצו להבלוט את הצד
הרוחני והאידיאלי שבתנועתו ויהר עם זה עליהם להראות גם על
המעשים הריאליים, שכבר נעשו או שהולכים ונעשים בא"י. ע'י
המוסדים. הציונים והקהל העברי..
כט) הועורה מציעה להאגיטמורים הציונים, שיעבדו לא רק

= = בין הצעירים המתלמדים, אלא גם בתוך ההמון. הגרול,

ל) הועירה מביעה את חפצה, שהעתון של המפלגה (רזסוויט)

4 ורחיב את חלק הידיעות על דבר. א"י ויתאמץ למשוך לעבורה .

ספרותית את טובי הציונים.
לא) הועידה מציעה לחבריה לקרוא אספוה בערי מגוריהם

| להתיעץ על דבר. הקונגרם ‏ האמיגרציוני שיהיה באחת = מערי

המערב. בחורף הֶזֶה, ואת ההחלטות וההצעות שיתקבלו בנידן וה
יודיעו ‏ להועד.. הפלכי, :

דנו עוד בדבר אספת קובנה והעירו על אופן סדורה
האידרצוי +

נבחר. ועד פלכי של שנים. עשר אנשים, תשעה מהם גרים
-בקיוב: ושלשה. מהם בערים . המחוזיות +

אחרי נאום היושב. ראש נסגרה הועידה,

בְּחִיינוּ:

בּצִיוּנוּת .

-- נתבקשנו לפרסם את המכתבים הבאים:
גדרה , יום +' לחרש כפלו תר"ע .
כבוד וער הפועל לתמיכת ע"א ובע'מ בפוריה ופלשתינה.,

ביום ד" כ"ה כפלו שיו יתמו חצי. יובל | שנים ליפוד
-מושבתנו. ,גדרה", = ואנחנו תושביה, אכריה, אלה שוכו להיות
בין = החלוצים הראשונים ‏ ואמרוו: ,בית יעקב: לכו = וגלכה. לחונן

. עפרות ארץ ‏ מורשת : אבותינו" וירו אבן פגתה כיום. הזה, - ואלה

מחדש באו אחריהם. והתישבו בקרבם: לעדר. עמהם יחר . ולעבור
בהמושבה. -- כלנו :מביעים לכבור הועד ברכה - ליום הזה, יום
זברון יפוד = מושבה. בארץ. ישראל, ‏ כי הוער פעל. ועשה הרבה

.

> העולם 5%

לבנין העם ותחיתו בארץ. מורשת אבותיו: ובפרט הרבה לעשות
למושבתנו ,גדרה" שע"י נבנתה ונשתכללה., בכל צרותיה. היה לו
צר ותמיר בא לעזרתה ועתה ישמח לראות אותה פורחת ועומדת
לנם לכל חובבי הישוב? וברכה מסעמקים אנו: מתכברים. להביע
לו, וכמלפנים יוסיף חיל בחומר וברוח להרחיב פעולותיו הטובות
להפרחת הישוב ויזכה לראות בתחית ‏ עמנו על. ארצנו ,

מוקיריו ומכבדיו = בני גדרה .

לכבוד וער המושכה גדרה. ארץ ישראל.
קבלנו את מכתבכם ‏ מר'ח כפלו ‏ שנה ‏ וו שבו אתם
מברכים ‏ אותנו : ליום המלאות עטרים ‏ וחמש' שנה \ ליסוד
המושבה נררה,
הוער שלנו רואה לו חובה נעימה להביע מצדו לכם ולכל
בני המושבה את ברכתו. ליום הזכרון. הלאומי החשוב. הזה. --
גררה. היא ע'פ תכונתה - ומאורעותיה אחת המושבות היותר
מצוינות. ומיוחדות כמינן , בדברי ימי תנועת התחיה שלנו יכתבו
לוכרון עולם. שמות טובי החלוצים שלנו, אשר ירו אבן. פנתה
של מושבה זו; אותם המשכילים הצעירים אשר התנועה הלאומית
החרשה הניעה אותם להנתק ‏ בחוקת היר מהפביבה. הקולטורית
הזרה שהפהגלו אליה ומתנאי החיים שהיו. נתונים בהם, ולקרא
ל,בית יעקב" לכו ונלכה לבנות ניר לישראל ‏ בארץ אבותיו
הגבורים הצנועים הללו לא נסוגו ‏ אחור ‏ מפני כל עמל. ותלאה
שמצאום, ובמשך שנים רבות נלחמו- בחורף נפש בכל המפריעים
והמעצורים החצונים הרבים; שעמדו על דרכם, >
שמחים אנו, אפוא, ‏ לראות ‏ מושבה זו עתה, ביום: חג
חצי היובל מיום הוסדה, במצב הפריחה והשנשוג, ואנו מברכים :
אתכם, ,. שתזכו = לראות ‏ את = מושבתכם. עולה . ופורחת, = עולה -
ומשתכללת יותר - ויותר, = ובניהבוניה. יהיו * לאות. ולמופת: לכל
עובדי עבודת הישוב העברי בא"י; מהחלוצים ‏ הראשונים. יראו
גם החלוצים הבאים וכמוהם. יעבדו בחבה ובהתמכרות את עבודתנו
ההיסטורית | הגדולה, עבודת התחיה של העם העברי בארץ
אבותיו".
בכבוד ובברכת ציון
ועד החברה לתמיכת בני-ישראל עובדי-ארמה
ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ-ישראל, אוריסא.
ראש הועד מ, אוסישקין.

הוער ‏ המרכזי מוריע שברוסיה כבר נגמרו הבחירות אל
הקונגרם התשיעי והועידה החמישית, נשארו. רק קבוצות קטנות
בערים שונות שעדיין לא השתמשו בוכותן להשתתף בבחירות +
הסבה לוה, בנראה, היא שבקבוצות אלו לא היו קנדירטים לצירים,
כלומר אנשים מקומיים ושלא הפפיקו ‏ להתאחד אלו עם אלו.
ולפיכך. פנה הוער המרכזי בומים האלה לכל הקבוצות = הללו,
אחדן לקוריות שלמות של בחירה והציע לפניהן ‏ רשימה של
קנדִירטים, בחירות המלואים האלה צריכות שתגמרנה לא יאוחר
מיום ו' טבת 4 דצמבר. אחרו. הומן הקבוע הזה לא תאושרנה

- שום בחירות.

-- מלבד 9% צירים שנתפרסמו שמותיהם ברשימות הצירים
יש עוד כשלשים מנדטים חלקיים, לפי ידיעותיו של הועד המרכזי
יניע מספרם של הצירים מרוסיה למאה ושלשים או מאה
וארבעים, ,

הצירים שנבחרו להקונגרס התשיעי והועירה ההמישית.
(לפי הידיעות של הועד המרכזי),

רשימ הגי
ם טרב ד ר ג; -- ישראל רוזוב, אלכפנדר גולדשטין, העו"ד גרוגורי

-

* העולם 6 -

ליון מר

ממאמקההמשממא\קממהטטהמטההממשהההממטהההתהטהוהנטפנטאבתקהקהקהטקאטמנקטונההטמהטההההההוההטמעטטההטא.הסמאה=ההקהההושה מהחפי.ר ו - = הלו 58-ה וד 90 ל- ליי הדה-דיוה אישה = א ההז לבכ קחיית השחיו מ הקל

בילקובסקי, ‏ הסגנום: ש, ינובסקון ‏ טיפלים:---ד"ר ‏ מ, שטרויכרן קיוב;---ה. זלטו:
פולסקי,. ל, : גורביץ, = ד"ר י, סלוניםן- הסגנים: ח.. מונופזוןן ג. סורקיןן. פ.. בלוה
לובפקין. ורשה:---נ, ‏ סוקולנב, י, נוסנבוים, א, פורלישבסקי, ה. פרבשטין, ‏ ה"ר
מופינזון, ‏ ד"ר ג הזידזון, = י.. גרינבוים, ‏ ל לויטען הסגנים: מ. פלרשטין,
שפירא, ש. זיודנמן' י, אהרונוביץ,. ד"ר. ש. ברנפלר ש, פ, רבינוביץ, נ,. מילויג
קובסקי, ח,. מונפזוןן דמיובקה: (פ' קיוב) - איגז',: ג סירקין,: הפגן. ח;. מונסזון

= בולוסטוקי- --ד.' סובובולסקי ‏ ל רוזנטהל,. הפגן -א, ‏ מונציקן = זוירצון. קילץ,
דומברובה:---י, מ. וינרב, הפגן: מ, פרנקן וילנה:--+, ‏ ל. גולדברג, ‏ ב גולרר
ברגן הסגנום : +,. קליבנוב, +. קרויניץן וילנה--פמורגון--וו. ז בוטינסקין טמבוב

= פנזנה, ניז'נוננותגורוד, קוזלובי- -מאור פונס, ‏ הסגן: הוגה אורוסון; ‏ סמיטיץ =
הורוהוק. (פ, גרודנה):---א, מונציק, ‏ הפגן: ח,. גרינברגן לודו? ד"ר מ, ברוידא
א אלישוב, א. ליבנשטין, דר י, ילפקין: הסגנים:---ג. ליטבין, ‏ ח, :טוביש, מ,
מרכוב,. ש, לובן.: צרוצין -- אסטרכן---ד"ר = א, רטגיר, ‏ הסגן:. דיר ר, ולפורטן
זרונזש:-- ריר ש, וונוביץ, הסנן: ג. -קרנדלן אודיפה:---ש, | ברבש,: ד"ר ו, ב.
ספור, מ אוסישקיןן. א, = מ, בורובוב, = ד"ר י. קלויזנר,, מ.. קלינמן, | ש. שורץ,,
הסגנים! נ,. שימקין, י. הכט, א, מרקוס, מ, קוזמן, ג, פרנקל, פיבצוב, .דייר מי
גליקזון;: זוולון, זלוציב, לוטוטוב, זרונסקא:וואליא (פ' קאליש)\--ה. ‏ ברקוביץ,
הסגן?. ח,. סולניקן קרימיגיץ, פולנאהן ‏ קונסטנטין ישן י. רוזנפלד, ‏ הסגף ור
חלמרן אזמאן!- -א. דרוונוב, הסגן; ד"ר מ גליקוון,

אנ ג ל יה -- לונדון: = ק. גולרבלום, ד"ר י,. מ זלקינה לו
איוזן, י, גרודיצקי, פ. הורן, ה. גונצבורגן ניוקפטל:-- י הגציגרן ליבר-
פול:-- מרת ₪ 'מ, סלינגר, ד'ר ו, ש, פוכפן | אורדן ,ה מכבים
הקדמונים":-- ה, גולהמן ש, כהןן ש, ו רבינוביץ, = ה. בנטבוץ. ד"ר
ווצמן, 4 מוזר ריר -מ, גסטיר, = ה. הנדלמן, = ה, פרידמן, ג. בנטביץ, וי
ישראל , ל. ‏ גולדיטון, ‏ א. לופשיץ,. מ, מיכאלם, ו. חזן,

| אופטריה המערבית: גאיה:-- א, לכון טרופוון -

ג, פנצין ברון איגלוי:-- ה, יורקדשטינהן ב יל יץ ו -- דר א, קור:
רייןן אונגה הרדיש:-- ד'ר ה, קדישן -מ, אופטר(יד -- ךיר מי
בעערן פ ר ופ ניץ:-- ריר אגון, מ, צויוגן ט וש ין +--- ז.. שמיץ, 7

ב וה מיה: ‏ ה, סלוניץ, מ, לוי, א גלזיר, וו פרווד, ‏ ד"ר א אנגל,
מרת. א פירוץ, ריל שטיינר, א, ביכרט , ד"ר ה. רפופורט, ד"ר ה. בנית ,
דיר א,. מרגולית +

0

נלוציה. גליציה ה דר ו מ ית, ד'ר פכטמן, וו. וולדמן ,
ה טרופף, דיר ש, שור, ד"ר א, הלפרן, ד"ר י, טהון, דר ש. ורתפטיג, בן:
ציון פיט, ד'ר א, קורנהויזר +
: מדינות הפלוים הדרומיים, דר ה, שפוצר, דיר פ,
אנגל, ו ג שולהויף, ד'ר + יעקובי, 5

| פרביה. דיר ד. אלקלעי 1

הולגדיה: אמ שטרדם:-- ר'ר ל, ש, אורנשטיין, האג
-- הירי ה, כחן, טב'ינמי!-- א, פול,

שויץ: ציריך:-- ד"ר ה שטרום, ב זיל:-- ך"ר ד, פרב:
שמוןן. ביעל!-- ד'ר קמיל לוו לד דן: -= ד'ר פפמניק | פייט גלון!--
דר ש, קרומשבסקא.,

אורדר קנייט א וף צר ו ן;-- ל. זלוטקוף, הו ווייס. מ, גודמן;
ב. לובוביץ פרלמן, ‏ ה גולדשמור, ד"ר הירש, ו,. הולנדר, ,דר ו,. לוינהיים,

א וייליה, דיר יואל, ד"ר לנדוו, ד'ר. מ, | מאור, . מ מלוק: ריר לשינסקי.

אפ רדק ה הד הום ית:. ,דיה "פקום , -:דיר. אי השוץ,
מורהי: קומרנו:!-- ו פנרהויטן | קול ומיאה!-- חום
איוון ‏ ט רנ דב :-- ד'ר י, פויכטבנגץ א מ שט רדם :-- וי הרצברגר, בר:

פ ין:-- ה, שטרוקן גרודנח:-- ההרב ריינס, ש. רוסטו,

ְּאֶרֶץֶיְשְרְאֶל,

הנהלת ,בצלאל* החליטה -לחקים מצבת וכרון. להמנזח פרופופור חיר :

ש נברג, בנן המוסד בצלאל,. כבר קנה הוער ,בצלאל". ש ב ב רפ

ין את
הי י שר א ל *

של \ היר שנב רג שפפל הפסל המפורפם ג ל.י צ ג -
ש ט י ן מרומא. ה, ישראל" הזה. עשוי מנחושת ונמצא כבר בברלין.

פרופ, שץ
יביאנו. אתו ורושלימה, בשובו ממסעו באירופה,

8 . א ה .62 108018 (המפתאם -

בית מדרש בצלאל שלח ברכה בשם כל המורים, ‏ התלמידים. והתלמירות
של הבית הזה, למר ‏ ממ ו ז ר לחג יובלו, הברכה כתובה על גוול דק ויפה
ומצויר בטעם, ‏ והגויל נתון \ בתיק של כסף מעבורת בצלאל, לבד "זה | עשו"
בצלאל קערה גדולה שעליה תהיינה מצוירות מראות ארץ -ישראל- --מתנה
למוזר, הקערה הואת יקח אתו הפרופ, | ש ץ להמכורג להתערוכה שתהית
שמה ימים אחרים לפני פתיחת הכנפיה: 3

--- ,אחוזת בית" ‏ שביפו מתקרבת יותר. ויותר ל טלמותה וליפיפותה
ארבעים בתים עומדום בבר מוכנים ומחכים לחנוכתס, ‏ הריוטה התחתונה של
הגמנסיה כבר נגמרה ג"כ,

-- לפי הוריעות שנתקבלו מהמושבה , יפוד המעלה" לא יצאו האכרום
לחרש אדמתם, מפני כי שנה זו היא שנת השמיטה, רק שלשה אכרים | לא
שמו לבם לחקה זו ווצאו לעבורתם, האדון ק ל ו ר י פק י פקיד המושבות<
מהגלול העליון רוצה להתכור אדמת האכרום להפלחים שיעבדוה השנה כרי
שלא תשם האדמה, ‏ כן מודיעום מהמושבה ,משמר:הירדן" כי גם שמה שובתום
האכרים מעכודתם לרגלי שנת השמיטה...

בַּמוָרָת.
בר

הבקשה שהגיש התכפ:בשי לוזרה, כי לחילים היהודים שירצו בכך,
ינתן תמורת מאכלי:הקפרקטין הכסף מחיר המאכלים בשביל שיןוכלו לאבול
מאכלום כשרים וגם בקשת הפטרירך היוני שבשביל היונים יוסדו לגיונות
מיוחדים---הבקשות האלו הזשבו מאת מועצת:הוזרים 4 ריקם, ‏ הראשונה מפני
שבשום ארץ ‏ אינם נותנים לחילים היהודים מאכלים מיוחדים,. ובקשת הפטרווך --=.
מפני הקושי שברבר ומפני שבקשתו מתנגרת לאחרות. של הלאזמים - השונים |
היושכים. במדינה.

-- היונום מרבים להשתמט מן הצבא. 150 יונים צרוכום היו לעמור
בשבוע זה אל הגורל בקישטא ולא באו ן = מערי:המדינה באות יריעות. ע"ר
התחזקות ההגרה לאַמריקה, בחדש האחורון, מספר אחד העתונים, עזבו את
אליפן. כ=5000 אישן רוב המהגרים צעירים לימום, שצריכים היו לעמור לצֶבא,
אין כל אפשרות לחקור אחרי אמתת השמועות האלו והרינו מופרים אותה רק
בתור שמועה. 3

- -בשבוע זה היתה אספה יוצאת מהכלל בהמיג'לוש היהודי, ‏ בה השתתפו
כל חצירום היהודים ‏ מהפרלמנט | מלבר מר קרפו מפלוניקו, | החכם:בשי ועור.
בישיבה. זו רגו ברבר המלחמה העתוגאית בער ונגד הציונות. ויחלוטו לשים
לה קץ+

זקן העתונאים היהודים שבקושטא וכו', האר' פריפקו מהר לפרסם בעתננו,
שזו הותה אפפה נגד הציונות , וצירי הפרלמנט חוו את רעתם נגד התנועה
הזאת, הציר , מצליח, ‏ שהשתתף בישיבה זו הכחיש. את הדבר, ואמר שלא דברו
לא נגד הציונות ולא בעדה,

%

בצדק מעיר ה,אורור" כי ישיבה זו היתה מאוחרת קצת. כשה,טימפו". ..

שפך קתון של שופכין ‏ על הציונות לא גגע ‏ איש בו., ורק כשה,טומפו*
ועורכו נשקעו ביון הטפשות והחרפה נוכחו שהפולמוס מביא. נזק,

באספה דברו גם ע"ד ,הפתקא האדומה". שלשת הצירים הודיעו
כי כשיבא לודי כך, ילחמו בעד בטול גורה זו מעל במת בית-הנכחרים.

-- המיג'ליש | היהודי | החלוט לופד מועצה , שבה יכנפו גם
יהודים שאינם עותומנים בשביל לעבד יחד תכנית מפורטת , איך להרום את
מצבן החומרי והמוסרי של העדות היהודיותי

-- החכםיבשי משתדל שופטרו מהקבורה בצבא גם את תלמיך >
הישיבות בערי:הקדש בא"י כאשכנזים וכספרדים,

-- בקרוב והי מיטינג = של הלאומים, ששערי ‏ ארץ תורקיה נפתחוּ
לפניהם בעת ערה להם, | את המיטונג | מסדרום הפולנים היושבים בה, ‏ ום
מחר הוא גם יום מות: מיצקכיץ. בשם היהודום, ידבר באספה זאת הציר קרפו
מסלוניקי, 0 :

--נתאשר ספר"התקנות של האגודה להתעמלות ,מכבו" שהובלטה בף
מטרתה הלאומית של האגודה +

.₪ 292222252

העורךיהמו'ל + 2 ל, גולדברג =

ה ד 1

יי

6 א 0088 אדא .א

-06 ם00[610170 תג מ76ה11 ,ה 00מ8886] וט מ6הו
-ם2101800 ,1% 008 ם₪6תט01םב 70 616 ושע 1161
6 188011088110ה. 10אר שיונו כ 118 1 8808יש תס
11 אש 05605 אס
136 מ150806ת210 067 20070108
00 .80-.26) 08808ש₪ת0)[ 668 בם6ט[אש 616
0 .ת6שמועט ,עו 01262 [80ת6 מסג1שוס (1909
-1001101 0הת₪0 ₪7088 0 ה00000180116 מ01086 עסכםה
-₪9088 0 010 06100018 6ח0וממסה ,]וזו ת801 +%0
6

-05) ,1.70 11 126018001826 עמ 13625618
(--.1 .1% 1498180 ,--.2 .יז ם87שת6102-11ע67+
0 .1111 1101180 ,2]ל .₪ מ6ומם98ו 0550
186 8116 109 ,0.50 .8 8608662 1866ת]6ע0/ר
0. .ד 1:06

-₪06 2811 1 6600 40007 1167 ם6 )דה 1 6ויום
8 שתנו6ת70701086 ה₪086) ת86ַמ0ט268)01 .ה6תומנסת
שַה|707 06 תה םגו 116260 (078808

פא פ1סע
.1 שחוסשת1טזהת ,א .ה מו

ו

-
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
%
₪

3

בית מפחר הפפרים

תושרה
רש ונובר לעפ 845 <>
ימצא חמיד מבחר גדול של .פל. 'מוני ספרים בכל מקצועות
הספרות, בעברית, ביהודית, ובלשונות לועזיות שונות.
2 בבית מפחר הפפרים ,תושיה" יש מחלקה מיוחדה, רחבה ועשירה.,
כל ספרי. החנוך. והלמור. ומכשורי 0 ספרי המקרא לילדים
לבני | הנעורים -- של הוצאת ‏ ,תושיה" ושל יתר. ההוצאות
המו"ל חשונים ,
בבית מסחר הספרים ,תושיה" יש מבחר גדול של ספרי תשורה,
ספרים ואלבומים שונים, מפורכים הדר--בעד ילדים וגדולים,
= בבות מסחר הפפרים. תושיה" יש אופף גדול של תמונות
ציורים , כרטיפי: פוסטה מצוירים, פרטיסים עם שירי-עם ותוי זמרה
שעמי נגינה וומרה (נאָטען) -- מהוצאות שונות ברופיה וחו"ל +

בית מסחר הספרים ,תושיה" ממלא. את כל ההזמנות מערי השדה
בזריזות וריקנות מצוינה,

המחברים המוסרים את ספרוהם לבימה"ס ,תושיה"
מקבלים חשבונותיהם ופלוקוהם בומנים קבועום ב דיוק נמרץ.

|הקטלוג הגדול | של בית מסחר הספוים ,תושיה" נשלח חנם
לכל דורש,

בקרוב תצא הוספה חדשה להקטלוג הגזבר,

האדריפה:
המה 15 1111 1 מזדתתם ההוב 1 דואכמדווך
הסה ז\ 1% ג 17 7 0 8 1 7 הוה סט

2 בל מיני- ספרום , ברטיסים מצוירים , -
אלבוטים ותמונות שונות אפשר להשיג אצל תוש ה
.ההזה "8 נזם 1 080 ה הד

ה "ג ה 1 0 8 1 שה[
נובוליפקי 7 , וגם נאלעווקי 1+

בקומיסיון

.= 1909-1910 88 8ווסווחת סח גדומפוודס
תועדה קט דוות ‏ קוטוווי הו המוה סק חק דססותתא ‏ קוטזוויה 0 וסוס א

== וו

-116 011668 ה הזמ 180716 ₪ עסנה והמהונה *'כד11\,. פיה חקא שי
== .ת6התעה6קת ₪ ס6המספק מכקסנגק

6 וס סכר ]1 תוסחה סח ומסק סז ₪05 .יז ז 1910- -1909 ל
:ד8עהסה עדהתה 0וע0808ז סועהתסת

ו
ו ו

18

5 65
-0 200115 ה הסנת 05 67 156015 \ .משוח ה סה סק
== .000 אא סד 201805 "כ" |11 ה ה חן קל 0 ==

,70 .1 .1 מציפיכך התדמתון3

-606ד .₪ .1 ו 2 ₪אוטפאאו 000000081010 ₪5

5ב 0 ץז
₪ 1909 0078608 05
. 1910 הק6הדוו0 סה

0 הז ו
1909 ה60הדוו0 65
.ז 1910 018608 סח

5 *מקוו,, 7 ה 0 060 ה6הוזפ - 60620 0

:מידהסמג .תע .ד 4ק6ועא0

ד (וס80 סח

6 06 ה הפיהד0 סקה אצי סמה קח0 6צהקה8 אסווםההי
007 0 6 ידד 1 סד יו יוו א אנהקת
, ות 1000 ג 07הה6ה וסור הנס מיס
-060 88 הת30טההתקס *כרק!1, ה וטוה הסכן ‏ מיזהמצס 65ההסמסאצ
6-6 הז ₪0 600006 פיט ,61000 6801800 600
-0611607 ,08800787 007508087 (מאקגט הההסהקנס 6505 סה

9 .ה .7 א הה8אוה ה0התסב
-60 8075 ,₪ ]ההא איסא הסה 30200278 4 6805מדס סקסנכד

.ה .1 א 3[מה8האק (תזפת

-6או0ת ווח 0 0 *ם?!,, >תגווקעא ₪8 ו הווח סח

.6 5 7018ה₪0 גג ו 8 - 8 :קז 3
-1ג30 ₪ 5'מ60זה מה00) 01הסצציץ, 610605 6005 הת
:עה 601הההסח האצ0ק886ק 00080108 שאהותהפנקה6 5אטחס
.6 1 סז 18א56זר וק סזמת6ה) ,.6ק 2 6₪5זוהסח אקח
אה זופת אסקוי? מ אוטוויות9 הק דם אוו אלה שווסווחם סח הפופו דווסתתסוו וק

-וסם .308 10 סופ[וגא גא אתא (/109 830505ג? מם גהקאהס הסדסגאסעהסת

.609300 .988 1 ה0דפגתוטט
.7 5 8 0מ10 ,זקע6ק6דסח-.0 :מותאהתס 665קה ה

-87085ה8ה0וההא 5עסההצ3ת ₪ 5הההקקא 0 מ'צאסהטסקו 8זעת6סקהסד

.60800 8ה0ד6\הוט0ו85 0788
.הוא680עעזסם . .₪ 5הסדההמןך 0 .ה % 0

עם ווערט אננענומען דאס אבאנעמענט פון 1:טען נאיאבר 1909
אויף די פערשפרייטעסטע אירישע צייטונג

- -

אבאנעמענמם:פרייז : א יאהר 6 רובל, א האלב יאהר 8 רובל,
א פיערטעל יאהר 1,50 ר', א מאנאט 50 ק/ *
אדרעסע פון רעדאקציע און אדמיניסטראציע +
.8 08 0 ,2088 , מדמהה ],, ואה
.8 0110008 ,הזוהשפשה/\ ,5 11410 ב[160880

== מ גיל תה אש --
מאת ה 2 ביאליק.
הלא היא ,שירת הזעם", אשר כמוה עדיין לא .היתה בספרותנו,
יצאה עתה לאור בחוברת מיוחרה, ברפוס מצוון.,

המחיר. בלא ‏ המשלוח עשרים ‏ קאפ'.
להשיג בהוצאת ,, מוריה" אודיסה.

: (ברך. שני),
הער שופ
שממטממממאם |] | |" |" |[ :ל הממשהאמהמאאט 1
1
+ ראשו פרקום -- ברדטוביה .‏ בין החרבות (דרמה בג' מערכות)--יעקב רבונובוץ, , 2 / 5
מולדת ‏ (שור) -- יצחק קצנלסון . = רעיון' ה,תעודה" בישראל.--ד"ר שמעון עתון שבועי מצויר. ליל 2 ל ולבני הנעוחים, יוצא
ברנפלד , | עגונות (ספור),-=ש"י עגנין .| תמונות וצללים, ג'. השוך. עבדול בריוק בכל 42 ₪ בשבוע.
דור -- חוג'ה מופה.. | לחם ‏ ומים (רשימה) ‏ -- = יהושע = אייונשטרט העורך והמו"ל ייב לבנר 5
השומרונים -= דור ילון, [ד פרס חנם + מלון הפי ענרי. לתלמידים.
ו מחיר העתון לשנה 5 רו"כ ובערך וה לחצי ולרבע שנה.
שוב החדש. א. מושבות. הגליל,- -משה פמילאנסקי. < מכתכום על מדע כחבת המערכת !
היהדות. (א) -- סוקר , = בעקבי הקונסטיטוציה התורקות -- ו, ל, | בעקבי 5 .108808 <:0018קג1> .1800 | .<> .תס ,וסט הפצה .תת
החשמה" העברית. פיליטוך-- חיים סופר סתם . אפשר לחתם גם 8 ידו הצ"ק בוילנח עפ"י האדריסה !
.₪ החלק השמושס, .הח[וו ,0010008 .1 .1 | .ההמהאם -דָעקסע6תפהסן ...ד :
רפואת הצמחים' ובלכלתם -- יעקב פרנקל . קופות מלוה וחסבון | -- פרוספקט מיוחר וטפורט ארות ,הפרחים" (ו,החיים") נספח ל,העולם" גליון
טרדבי בן הלל הכהן, 3 של שבוע העבר.
מש-מששמאא | | | 7 |[ |', תאו
הגועה השעה ! (מכתב שני)--אחד העם . תקופת היצירה בספרותנו הקדומה--
ד"ך. ש, ברנפלד. הלויים (שלישיה)--א. על אדמת נכר ב. על אדמת הקודש
ג על אדמת התתיה -- ש. בן-ציון , * ,הגלילה"! -- ם. ‏ ווילקאנסקי . מסקנו
לחפירות החדשות בא"י--ד"ר י.: בנצינגר . בגורן---ש, צמח , * השפה העברית
בערכה המדיני--י, ל, בפני המשטר החדש--ם. דיונגוף +
מח יר שתי החוברות 2 רובל, לחותמי השלח רובל אחד. >
הכחובת למשלוח כספים.
.6 0600080088 .086008 וס ו
.6 ה[0078088%8 . ( 6מה|פפו]) 066888 .מו ם6פד8א .ור תח
5 או: , : "
.5 מוווה הוטטסדויט .ה88טו₪80 ,4075 |אה,, .ספדספת6דהה 3 מה !שו זעכה. הופווק25
.5 081140 , (0תה]8פמ) 163 "101118881 018 חתנ ו ול 2
== /0180קה ‏ 75 מהההצד00ה א אד6%8ה פא מתפשופם | .04 תסמ\עסו - וו ג ,
ב . - 6 0 8808918 = שא 8 טתסוס סמהתסקח \ :
(תר"ע-5670 .ק65) (190(9-191)0 ₪8 פקההח0הגו1 ל ו :
וו | ו
: 0 .ההדחח ,אק? ,אאוו 0 1
ופ שולק ו הקסה ]ו
ו א | מ 300086
4 27%5ה02080ה0%7000-10 ,5תתקהתאסהה מצממסזת06 מואסכש1 -עא ו תת הקמד ו
מש 980038075 מקהההסהגא |5818ה5ת0 מאתאפסתהקהס מאמעקקת .3 0 88 עו
-- :הפס 10נס קת 015 086'5 6 0 | וו
.ב קהחז 75ג110ג80 6005 הז 10080818 .קם0 הממדסמצפדס (1 3
מ'8א061 8%'5א080010 ₪'אזתז הדהאה 60850 0 (פ ה / [ א אק 6
וס סקניץ 000000818ו061 (3 0 6 ו 0 ל
01 4 | > וסט חסקוסש. >
.18ת0הסמסקצ ההאסתסקמם (5 ,וד 9-0 % מסו וה וםההקתה /
.000018 0108010888 (6 > / 6 סוכן ,העולם"
.11900885 5 ז[הסה0א הנןאסהסקהם (7 8 בעיר - גסברג (פופיה)
זה .ק08 ממסההתק0 5ש0סאח0 (8 / ופ + 8 .
סח 010070801 5 ל 9 מ 9 , 0 ₪ 80 ור מו סאמבוּרסק
,קואהעהאסועהא סם מתקקההקסצדמה מהסדהההאקץ הומצהקם (10 רחוב 7 016806

.0 113601005 א קואהאה010 כיר 0 פשארי

-6(). ₪ 8008810070 מ'8%א8070ת010 מ'מסססקה8 משוס6טחס (11 7-7 0 0 סוכן העולם"

8 בעיר מי ט 5
: ל .0 8זאה6גד (19 0 ופה 3/9 ) 0
610880 פתסהה6ההמעת ג הוחאה העססהתסדס העאה6הך (13 / מר מו היילפרן (בימ"ם),
.חס 4 הוהומססקסח ,.חסא 10 הקהקוסתהא 588
,6060 65 .08א 50 2--.9₪08 0 ו 1 0 8 10 1
0 100 7 א מאחה הק 110 .ינץ) . ההפתעם -- הצמפסמג 393 .1
: 0 88088 05 (.1 06 ית .חץ .מפהגם98
.ץזק60ה6ת0 ]‏ .תת .₪ ,סוופתוום -60006אקה א תתהאמותגה ₪ זם ₪0 אאתתהבפהק| 08862000888י

/ יי - 0 6%000 880888 8075הה0ה0א אאהומסב :
דרשות בהי ירמיחו.על התורה שו ף 1
מהגאון החוקר ‏ ר' חיים. ירמיהו: פלענסבערג האב"ד ‏ רשאקי דרשות הרב ר צחק ניסנבוים
שני חלקום: על פפר בריאשית. המחיר 150--פארפא 32 קי לכל שבתות. השנה והמועדים :
המו"ל :. גהפהא 98085 .8 ' ; המחיר :1 וו"כ פארטא 4[ ק. המו"ל: .התפהח פהסת9 .7

+ על המצפה,

א) אחרי ועירת קובנה +

ב) עלבון. וכאב ,

שאלה. בדבר רשימות המומרים ,
ד גלות רומניה ,

היורד. (ציו, ו
?ו ועידת עסקניההצבור בקובנה (דין ותשכון מווחד) ,

5 מכתבים מתורקיה.. = א חרמוני .
9 שני מפתבים. א) מכתב. ‏ . יוסף. כחוין ,
7 ב) תשובה, : == הפר אי וורבורג ,

9 ועידת ציוני פלך ואהלין. =
1 בחיינן : (בציונות; בארץ-ישראל ; במזרח ;
= בתפוצות-ישראל ; בספרות ובאמנות) +

א 7 5 --
ו : -
/ אפר שהעולם" גוופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה ל וובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 88 קופ'/
| גחו"ל ;‏ כאוסמריה.אונגאריה 10 בתרים , בגרמניה ‏ 9 מאַרק , באנגליה ‏ 9 שיליגג, באמיריקה 2/' ₪ דולר,
גארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 19 פרנק, וכחשבון זה לחצי ולרבע שנתי
בעד שנוי האדריסה 30 ק. ,
ן 9

פחיו מודקות : געד כל שווה פטיש מחילקת ארבעתים, -- על העמיך הראשון 69 קופ'. ועל שאר הקמורים 40 קופ'.

האדריסה:

אס 1010 ₪8 הא6אההסה ד 0
8
עו שי תיזה 11 010 מזע יוה 10 0 יסוס
עדי - 0ד זה מ מ זמ

34 ₪ כ"

וקש דוו סקט סועהתשווהטססח
(₪918818 085 6-8)
.915 000085 ₪3 הד80 086008)28 ההההסמדס מס
:[צ0אצץ מעסהו7האאאה6 אקת סק וווגת זנ
-שממ הס .ג .₪ | זוחמ .א .0 ,שא עעם . .10
0070 .₪ .םג המות 0 .ו .ג גת
א אע סח .0 .ה ₪ הגמסספמהה .ה .ג ,גנ הזופ

-288, ,07110078098818 650020 קסע 1100108 פ'ט 88הע6
-76 18 28288698 060868 0 ה ה 6 דח ס- "פעמתס
0680 הקיס 8 00 וס ה סק סת פידסק 65-07 זנ 8 8 5 א 0 06
-60 1006980 67075 פומפהקתסקה 0300 'מסהמהתקת צזוא
-8 6800808820 2080086816 ז? 005ה5ה70ַ682000728 88 68מצסק
אאפחא קהחצקהת סנקמבסת פצגתהה קהסהתסקגסם 2615ק6 ,האס
8% 305% 50 בק "הקד צזזת ההכ 00680708 000 00
-08068 010נק8ה0 ממססקהסם 205 הג 865ההמהא01 .יאהותסהפהסקת
0005 8181:0315 672075 "8860575/,, .0מדסמקני א פהסזמוג סוקָא0
05 ,200018 הממח 680508כת6 הווה1ד 006 זזגפ/6 60 6108 הדונ
11860 100168 3030028 א זמוזד אה 881 ימ קדס פ'אזעטות ץק
-06 0 856008 זעזר , 575 5 זפ הומסקם 0א5ונסע 6
706 אאא ,55 0545 7 משמהאצס 60308 פצמתסאבו קונסצת
68-‏ 062 8888011508 0106680075 5מעסקתנסמעזי ₪70 ,06010
-888 ,8%520ת0 6070108ק6עת 0עא ,10מ53007ה6דממצ0ת1 ת0א0מ6ק
.סנגא 0תהא610קמ) זונההאסההצ א מוהו

%'73808070,, 1100160085 מ'צזמ 10 5ב מוגסזות 0 ]1
פתחת 5ם משהסקהסה האאטסהתהסת אזעאת .ת 1910 98
3300578 ע גוו סועוי 0 םה חס הוזסאסתונח 0זהווד8תח603
-63068 ₪ 08888 0ומוגסק ,666 ₪ 0 60
את צוו בת 60640ו1 סקאס ה 6ד ,₪ו סה 0הסק 6808
0680 60 0 8100 :10 הא ,דיה 05 0200
-06זך "000-6011004 כ ₪ 0% 16-68200ת06 30535
980018 668 5 0001 0018 ,01הה
0 א 10 הגס ,6התמהק38 ת מ0001/ 5ב
-00708 0618888 028 .ה .יז הז 008
670 (.00 200 000 00050005 קד ה המניס
5 הזח סמה הס 06118 ה סאהטזג םה 00

588 ה6%3ההנפתה

--.80/ 3 א 50 יק 2 ההסוהסם 38 , 5 2005 בא :00010 5

.7 3 078תת0ח ה .6קק 6 025ע בח וקחאאהקז 08 .ת0ת 25 .6ַעַק 1
.תסא 50 .6קק 1 .50" הקד ה

.הק6הצמ0 1ת ההסג 1 ,ההפקתה 1 ,אקהעחה 1 05 10580 08ש6גתהעקה האסתתם0

100 א אותאההפק 665קת ג

.7 רויי, רו ,ו .יי

שמעו בעצת הרופאים.

הרופאים חשבו ומצאו כי כ אחת וחצי. של יין

תי 3 ז 5

מכיל את יסוד הברול באותה מדה. שמכילים אותו הריציפטים
היותר/ מעולים : של הרופאים. ויפוד הברזל שביין. ,ברול" יש כו
כדי לטהר. את הדם ולהבריא את הגוף ‏ וחוא. .יפה לשתיה
לנדולים. ולקטנים ומועיל ביותר. וזול. ביותר ‏ מכל שאר היינות,

המכירה. אצל חברת ‏ ,כרמל" ורשוי. ואודיפה.

ציחת

ו
איינעם

א ראנק זיין. וארנפעלטינען
און פאלקאמענען אָרט
צוריכטוננ
איו בעריהמט אלם

אלערגעזונדסטער
קרעפטיגסטער
נאַהרהאפטסטער
= געטראנק.
פארערט איבעראל

הדנפ"

מכיע עוסק בכל עניני היהודים והיהדות בכל. הארצות,
יוצא לאור ‏ אחת בשבוע. בכל. יום חמישי .‏ ==
העווך : יצחק סובלסקי,

מחירו לשנה:

באנגליה 8 שוללונג. באפריקה 10 שיללינג ,
באמריקה 2 דולר + בצרפת ובתורקיה 10 פרנק י
באוסטריה 5 פלורין + באשכנו 8 מרק.

ובערך. זה לחצי ולרבע שנה. מחיר ,הדגל" ברוסיה 5 רו"ב.

לשלוח בשטרות ווסיה או במרקאות הפופתה בנות 10 קופ'י
מחיר. כל גליון 5 פענס,

ל

מחיר מודעות + מכל שורה קצרה או מקומה באותיות קטנות 8 פפניג,
בין. הטאמרים 5 פפניג , בראש הגליון 10 פפניג.
מכתביהברבה ,‏ הודעות מברית מילה, אורושים , נשואים
ומכתבי-תנחומים 5 שיל' 6 פ'. בעד בל שש שורות,
בראש הגליון 5 שיללונג,

האדריפה לבית המערכת :

= ,1008 וס .ו מס 6 תחת

ברוסיה לחתום אצל: :

\ מו .221088 9 )[טסתהג8ת .4
.0 תן 1150010880 ש20ו16 שתמ[0מהממסט
.00 .00 :
הנחה. לרבנים ובתי ‏ מקרא לציונים רק 8 רו'כ לשנה,

בעד כל השנה למפרע.

פוכן ,הע 51 ם" למדינת אמריקה

טר ם, דרוקערמאן כיפיס
,8 08081 50 ,10886-זום\ (תהמע0שסהז .₪

]| =ההתס'ה |
/------ -

== וילנה, חי טבת, תר"ץ. ===1ה

,

9 ,12606106 מ6ש-20 , ג א.11/ ₪ 400 .ית 1909 108608 0ע-7 ,דט

הועידה החמישית . תהיה בהמבורג. בימי "א--י'ב טבת (3/8--3/4 רצמבר) שנה זו, והפור*
קונפרנצית תתחיל במוצאי שבת י"ג טבת 39/9 דצמבר) בשעה הששית בערב .

באיהכחו של. ,העולם" על הקונגרם התשיעי והועידה החמישית. בהמבורג יהיו:
א. דרוינוב, דיר מ, י. גליקוון, י, וולובילסקי ומ שאליט.

מתחדשת החתימה על ,העולם' לשנת 1910

(השנה הרביעית) .

,העולם" לא יפור מדרכו, שהתוה לו, להיות כלי מבטאו של רעיון: התחיה = והגאולה,

להגן. על הקנינים והדרישות הלאומיים של העם העברי בכל ארצות מושבותיו. .העולם". יעמוד תמיד

,על המצפהי לבאר ולברר את כל שאלות חיינו בכל מקצועותיהם, מתחלת השנה הבאה ירחים 00 ,

.העולם" את חלקו הספרותי והמדעי, ‏ ומלבד שירים ‏ ספורים ופיליטונים יבאו בו מאמרי בקרת "על 7+

הספרות ‏ הישראלית ‏ והכללית , ומאמרי. מדע בכל מקצועות חיהדות והמתיחם עליה. .העולם" וקבע :

סדר חדש ונאה בחלק. המכתבים שלו, כדי שישתקפו בהם בבהירות ובשלמות חיי העם בגולה ובארץ-

ישראל, ויוסיף עליהם עוד פרק חדש .ברופיה" -- השקפות קצרות, המחזיקות את המרובח,. על כל

הנעשה והנחשב במרכז חגולה, .העולם', בהיותו. האורגן. העברי היחיד. של הציונות העולמית, וקדוש

מקום גדול לבירורם של כל עניני התנועה חציונית, והפרק ,בציונות' ‏ ישמש השקפה נאמנה על כל
הנעשה והמתרגש להעשות בתנועתנו,

תנאי החתימה:
מחור ,העולם? ברוסיה: לשנה 4 רוכל, לחצי שנה % רובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 88 קופ'.
בחו"ל. + באוסטריה:אונגריה 10 כתרים, בגרמניה 9 מארק, באנגליה 9 שולינג, באמיריקה ./: 5 דולר,
בארץ-ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, ובחשבון זה לחצי ולרבע שנה.
בער שנוי הארריסה 80 ק,

האדריפה:

הו *ת 118018‏ 11086 || .0007920888 מאמדמוץ1 ,האמהמ 10 ור

0
6.

2 3 העולם 3

על הַמִּצְפָה.

זוחרי. וכית 2 ,

ועידה ‏ עסקני. הצבור בקובנה, שעוררה התרגזות | כל כך
גדולה. וגרמה למחאות ולמאמרים הריפים, היתה ‏ כבר לנחלת
ההיסטוריה, ואפשר איפא לשפוט עליה ועל ערכה ומקומה. בחיינו,
מה נתנה לגו ועידה זו, שלפי רברי נשיאה ומסדרה נולדה האומה
היהורית | בה, במה העשירה. את חייגו, * את השקפותינו ואת
מחשבותיגו +
זוהי השאלה הראשונה והעיקרית שצריכים אנו להציב,
אם אין. אנו רוצים לשוב ולחזור על כל הרברים, שנאמרו לפני
הועידה, והנשמעים גם עכשו אחרי הועידה בעתונינו, אם אין אנו
רוצים לשוב להוכיח ולהראות, עד כמה אין שם ועידת עסקני הצבור
הולם את האספה הואת, ‏ עד כמה לא היתה לה רשות לחשוב את
עצמה לבאת-כחה של היחדות ברוסיה ומכל שכן ילבחור ועדה
המידית, שתהא באת-כהם של יהודי הופיה כלפי חוץ,
כל מה שנאמר בנירון זה עומד וקים גם עבשו, כשם שלא
היתה. הועידה ‏ בקובנה אלא מועצה ‏ פרטית של אנשים. מספר
= העופקים בצרכי צבור, או יותר נכון, בנוגע להרום, בעניני צרקה,
| כן גם אין כל מעשיהם והחלטותיהם אלא מעשים והחלטות של
| מועצה. פרטית, ‏ שלא. היה לה שום יפוי. כח. מאת. הכלל.
ולפיכך. לא הלשכה, שנוצרה. בועידה, הוא . העוקר, אף
על פי שוו היתה: המטרה הראשית של המסדרים, אלא עבודת
הועירה עצמה, ההרצאות,. הוכוחים וההחלטות,
= = הענין הראשי שרדנה בו. הועידה היה. ענין סדור הקהלות
ואף' על פי שהחלמות הועידה בשאלה זו אין הן ברורות בכל
מקום. די צרכן ולקויות הן בכלל, בכל זאת אפשר לחגיר בבמחה
גמורה, שהועידה עשתה אה דרישות ‏ המפלגות הלאומיות = בענין
= הקהלה לררישות הכלל כלו. העיקר של הקהלה הלאומית, שכל יהודי
נמנה עליה כל ומן שהוא יהודי, העיקר של מס"החובה, הנגבה מאת
כל חברי הקהלה לפי מרת הכנסותיהם, העיקרים האלה, ‏ שעור
לפני ישלש. שנים היו זרים ‏ לגמרי -להקהל העברי בתחום. המושםב,
= וכשהונחו ביסוד החלטות. הועידה' ההלסינגפורסית שלני, התנגדו
להם מסדרי. ועידת קובנה, שלא רצו בקהלה. הבגויה על סוד
הכפיה, =- העיקרים . האלה נתקבלו עכשו . ע"י הועירה ונעשו לקנין
הכלל, זהו: צעד. גדול' קדימה. לכל . הרעות. .
מפיחים אנו בכיון. את לבנו מכל הדברים שאמר ספיוזברגי,
מכל הטעמים שנתן להצעותיו, מאותה השאיפה המשונה והמצוינה
= במינה, שבצבצה 'ועלתה מכל' דבריו, לתת: לכל צורה. דתית,
להעמיר ‏ את הדת בראש. כל. הבנין, ער שמלאו לבו להניד שמחוץ
0 0 יהודית און ‏ יהדות. ויהודים, -- כי אין כל. הרברים. האלה
* חשובים, כשאנו שופטים על ערבה של הועירה ולא על תכונתם
ומעשיהם של המפדרים. הועידה. לא הלכה אחרי סליוזברג בנירון
זה ומחקה. מן. ההחלטות. את כל הסעיפים, | המלאים. הוח: דתי,
> = בביבול, והשאירה רק סעיף אחד שלפיהו הקחלה דואגת גם לספוק
| צרכיהם הדתיים של חבריה,
גם על סעיף. זה יצאו מערערים, שדרשו להפריר ‏ בין
| קודש לחול, בין. בית הכנסת ‏ והקהלה, אולם. הרוב. של. הועירה
לא מצא \ לנכון להסכים לדרישות כאלה, אין. להאשים בשביל
זה. את הועידה: שאלה זו חיא. חמורה ומפובכה ‏ ביותר. ביחוד
אצלנו, ‏ שעדיין לא נשתחררו החיים הלאומיים שלנו מצורותיהם
\ הדתיות.
8 הועירה ברבר קל 7 6 ₪ מש שהרי

/

ינקרא. לא בשמו. היהודי,

גליון מה

קשה להאמין, | שהצעת:חק מיוסרת. על ההחלטות הללו תתקבל
בדומה השלישית, אולם חשובות. הן לנו, "בי על ידיהן ובעורתן
נעשה חלק. גדול ‏ מדרישותינו הלאומיות לקנין הקהל \ הגדול,
העומדר מחוץ. למפלנות, לדרישה. כללית של יהודי רוסיה,

בשאלה השניה, שרנה בה הועידה, בשאלת סדור עניני
הצרקה לא נתחרש. מאומה. כל ההחלטות \ שנתקבלו און ערכן
חשוב ביותר, כי בנויות הן קודם כל על העורה ולא על העזרה:
העצמית, נחוץ. רק למתח קי תחת החלטה אחת, המדברת. ע"ד
הרמת המצב ההיניני והמוסרי של העובדים, ועידה שבחרה את
ברודפקי מקיוב לחבר הנשיאות = מחליטה בראש ‏ וראשונה ע"ד
הרמת המצב המוסרי. של הפועלים היהודים...

זהו הסך-הכל של ועידת: קובנה . האומה היהודית לא קמה
לתחיה הורות לועידה זו ומכ"ש שלא נולרה בה. מר ‏ וינביר, שפקח
הוא, מכוון שרצה להלהיב את שומעיו, להראות על . גודל ערכה
של הועירה הביע את הרעיון הזה, שחרפה עולמית היא לו \ולועידה,

אי שום ‏ טפק : ועידת עסקני | הצבור בקובנה למרות כל
אלה מאורע נכבר. הוא בחיינו הצבוריים , עכשו בשעה ששוררת
אפטיה צבורית. כל. כך. גדולה, אפילו ‏ ועידה ‏ עסקנים ‏ שהוזמנו
מגבוה, אפילו מועצה פרטיה חשובה היא . פוף. סוף באו אל הועידה
יותר ממאה איש מכל. קצית .ופיה . אולם ערכה של . הועירה
חשוב הוא בהחלטותיה ברבר פרור הקהלה, בעבודתה בשאלות חיינו
הפנימיות ולא באותם | המעשים והבחירות, שלא היה. לה יפוי
כח לעשותם בשם הכלל.

2 |ג ו%5ג. |

ענינר של ברורסקי, שנמשך שבועות שלמים, נגמר, את
הנצחון נחל טולמצ'וב + באהכחה של אוריסה לא יהיה. יהודי.
לשוא חרפו נפשם יהודי אודיסה, לא: השניחו באיומיהם של
בני. המאה השחורה ‏ וכחרו ‏ בברודפקי, התעמולה הנמרצה של
העתונים השחורים, עצותיו המחוכמות .של מנשיקוב אחרי הבחירות >
הצליחו יותר מהאיומים לפני הבחירות.: הפינט מאן לפרסם את
שמו של ברודטקי, וזה מצא לנכון לותר על הכבור להיות בא
כחה של אודוסה,: כבוד, שגרם לו רק כעם ומכאובים.

וסבת הקבר+ כמה מן הכיעור, מן העלבון, עלבון הרגש
האנושי והלאומי, כמה'מן הכאב יש בענין ברודסקי וה.

לברודסקי כלכל יהודי נאור יש שני שמות : שם יהודי כלפי
עצמו ‏ ושם בלתי יהודי כלפי הבריות , שמו היהודי = הוא אהרן
ושם אביו חיים . מובן, שברשימות. הכוחרים ובפתקות הבחירה
אלא בשמו | הבלתי-יהורי | אהקדי
יפימוביץ, = נבחר. איפא = ארקדי ‏ יפימוביץ. | ברורסקי., = נתקל
מולמצ'וב בשני השמות האלה ונפל על המציאה היקרה הואת,
פנה. אל הפינט וחודיע, שנכחר באודיסה. איזה ארקדי יפימוביץ
ברודסקי, ‏ אדם שאיננו במציאות כלל, ואיזה ‏ אהרן ‏ חיימוביץ. ,
ברורסקי קורא. לעצמו בשם. זה, והוא. כבר. הגיש = קובלנא עליו >
בשביל זה, נתקשה הסינט במאורע וה: ער כה לא נהג לשום,
לב לדברים קטנים כאלה, אולם הפעם הרי זהו ענין חשוב,. הרי
בפתרון שאלה זו תלוי ‏ החבר, אם יהיה באהכחה. של אוריסה חבר
מפלגת ‏ .הקיר = . ווהודי. התחיל חילוף + דברים בין | הפינט
וטולמצ'ום. ואחרי שקלא וטריא ארוכה פסק הסינט: אין לפרסם
את שמו של ברודסקי ברשימת הנכחרים אל הדומה.

זהו גופא דעוברה, .

עו אפשר היה לחבות להחלטתה של הדומה, שבכתה
לאשר את. הבחירות או לפפלן, * ווראי שהיחה שאלת ברורפקי

ו

גליון מה :

,לענין" בהומה, ומלחמה' קשה היתה מתלקחת בגללו, * והנצחון
חיה. בוראי גם פה על צר הפוסלום, אולם. ברודסקי הפסיק
פתאם את הענין וניצל מכל הבזיונות והעלבון, שהיו גורמים לו
בוראי הויכוחים בדומה+

ואותו האיש שבחרוהו בחרף נפש ממש, שקדמוהו בברכות
כמעט: כל העתונים שלנו, כי ‏ קוו, = שיבין את גודל הפכנה,
שהמיטו על עצמם יהודי אודיסה בבחרם בו, ויהי נאמן למשלחתו
של. באדכח היהודים בדומה השלישית, --- אותו האיש נפסלה
בחירתו, ‏ מפני שלא יכלו. ולא רצו ,מחית הגויים" לתפום שאהרן
חיימוביץ וארקדי. יפימוביץ. חד הוא.

מה גדול. העלבון! ]

אולם. עוד יותר גדול הכאב, | הבאב הפנימי, שרק אנו
היהודים יכולים להרגישו,
מעשה מגונה ומנוחך ‏ זה--נקרא את הדברים בשמותיהם -->

ב,אהרן. חיימוביץ" שנתנלגל ,בארקדי. יפימוביץ" איננו: אמנם חרש
במינו, אך: תמיד הוא מעורר בלב אותו הרגש המר למראה הולוול
שאנו מולזלים באותם. הקנינים, שהם קחושים לכל עם. ועם.
שום אומוז שבעולם אינה נוהגת. קלות ראש בשם ובלשון,
בשום אומה שבעולם אינו שורר. אותו המנהג המכוער. והנלעג
לשנות ‏ את שם האדם, שנקרא. בו ביום הולדו, ולהחליפו בשם
של בני. הסביבה. צריך. סוף. סוף ‏ לעמוד. על הרברים. האלה,
שהתרגלנו ‏ לחֶשבם לקטנים .ופחותי. ערך , .רק היהודים: מתכישים
בשמותיהם, = רק היהודים מוכשרים. להחליף ‏ את לשוניתיהם,
כהחליף' אדם נעלי. יד,
ורק מוחו של יהודי שהתרגל בכך יוכל לתפוס ולהבין את
החזיוגות האלה מוחו של גוי. און. הוא. מוכשר. לכך \
אמן הרוסי המפורסם רפין לא יכל" 8 ברוחו.
וגלה את אייהבנתו זו בעמדו על יד | המצבה ‏ החרשה שחוקמה
על קברו של אנטוקולפקי: בבית הקכרות בפטרבורג. הכתובת
שעלי הטצבח היא בשתי שפות ברוסית ' ובעברית, ‏ אך אין דומה
כתובת אחת. להשניה, ‏ כאילו שני אנשים שונים קבורים תחת
האבן הזאת +
על פי הכתבת העברית גטמן פה ,מררכי בן מתתיהו 'וע"פ
הרוסית ‏ --- ,מרק מטויאיבוץ" :
וחמה \ רפין = ושאל:
,שנוי שם זה למה הוא בא+% ירעתי את אנטוקולסקי
בתור. מררכי מתותוביץ, = שם שלא. נתבייש בו המנוח. מעודו,
- ולמה איפא שנו פתאם את שמו)"
ומה יכלו | להשיב על שאלה זו, | שאלת נוי, כל אותם
המרקים, חאיבנים, = הסיטפנים, ' המטויביצים, הפפירידוניביצים,
הסרגייביצים + נתכרכמו פניהם = ובלבם בודאי הרהרו, ‏ מה טבין
גו וה?
ובשעת ‏ הפולמוס בער הלשון. היהורית | בפולין | שאלו
הפולנים בתמיהה, כשנורע. להם שבבית איזה מן הלוחמים אין
מדברים יהודית: מה פשר הדבר הוה % בבית הלא אין. איש מכריח
. אתכם לרבר. בלשון אתרח? ,מיחות של. נויים",
ומגוחך . הרבר ונלעג: בחיי יום יום, אולם בשנעשה פתאם
לענין: צבורי, כשהוא תופם מקום בחיי הצבור, כבענין זה. של
ברודסקי, | מתגלה\ כל הכיעור. שביחוסנו\ לשמותינו = וללשוננו,
גם לוו של הרבור וְגם לוו של הכתב:.
ובמקרים כאלה יש /שאין אתה מוצא\ בנפשך די אונים
למחוה. נגד ‏ העלבון ‏ שגרמו לך, כי חרפה תכפה פניך, ורגש של
תיעוב, בתעורה בנפשך ומתגבר על הכאב ,

0 בגר ראות אוארים - ו
בפרלמנט האויסטרי , הוכנסה שאלה מצוינת. במינה. הם"ר

שואלים את | הממשלה, מדוע היא מרשה להעתונים | היהודים,
המופיעים בוינה, להדפים מדי שבוע בשבוע רשימות של היהודים
הממירים את דתם, השואלים. מוצאים שבהדפסת הרשימות האלה
מפירה הקהלה היהודית. בוינה, ‏ שהיא מוסרת את הרשימות הללו
להעתונים, את חק חפש הדעות, השורר בממלכה, רשאי אדם
באוסטריה לעשות בעניני | דת ואמונה ‏ מה שעולה. על לבו --
והנה באה הקהלה היהורית ומפרסמת רשימות של אלה שיצאו
מן הרת היהודית, במטרה גלויה. להעליבם, זוהי כפיה מופרית,
המתנגדת. לעיקר ‏ חופש. הדעות. ואין לסבול . אותה,
זוהי השאלה,
וטרם ענתה הממשלה לשואלים ובארה להם את עיקר חופש
ויחוסו אל פרסום ‏ רשימות המומרים, -- השיבו את

הדעות
תשובותיהם העתונים היהודים. ובתשובותיהם ‏ אין הם מבארים
רק את ענין הרשימות, אלא לוענים" להפ'ד, | שעמדו פתאם.

והכניפו שאה כזו, ‏ וכועסים ומתמרמרים עליהם על שרואים הם. .
עול ברשימות הללו בו בזמן שבנוגע ליהודים רומסים .את עיקר
חופש הדעות ברגלים: גוזלים את בנותיהם לשמד, אין נותנים
להם משרות ממלכה בשביל אמונתם וכדומה, :
והולכים ומבארים הם גם את פשר. דבר הרשימות.. אין
מטרתם להעליב. את היוצאים' מן ‏ היהרות באמונה שלמה, , שהרי:
ארֶם כזה אין הוא נעלב, / אם יתפרסם | שעוב אמונה שאין
הוא מודה באמתתה וקבל' זו שרבק בה לבו, אלא להוקיע את
העושים מסחר באמונתם והרוצים, ‏ שישאר מעשהם פוד, ‏ ויוכלוּ
אופא ליחנות מכל. התמיבות. והעורה.. 0 0
| יהודים. ליהולים ל | / ו
שמות. נוכלים 3 מצוה לפרסם, וזהו מעשה הגנ
הממשלה רשאית. כלל למחות ‏ נגדו,
אלה .הם. הביאורים --- היתקבלו. על לב הם"ר השואלים +
לפי. דברי עתונינו. בוינה אפשר לשער שלא יתקכלו,. כו >
נוגעים הם בדבר. ובשאלה זו מגינים הם על עצמם, כלומר על
חבריהם. היהודים, << למרות ‏ עקרי החפש והרמוקרטיה, ‏ השויון <
והאתוה שהם"ר נדגלים בהם, מרובים | מקרי. ההמהה בין היהודים *
חברי המפלגה . | נראה שאפילו במחנה הפ"ר | באויסטריה. אין.
היהודי,. הבורח מן היההות, ‏ שלא נשאר לו שום דכך מלבד השם,.
מרגיש את. עצמו. בכי טוב. כך, לא נעים הדבר ומפריע הוא,
למה איפא יחזיק באמונה זו, שהיא. לו, אם. לא אפון--הנה בָלִי
ספק. גורמת היא אי נעימות ; = והרי. און המרה בשבילו אלא אחר
מן המעשים = הרשמיים, שהצבור מכריח את | הארם לעשותם..
ובכל זאת. לא נעים הוא הרכר. להם לראות את שמותיהם
ברשימות. המומרים = ההולבית ונדפסות. בעתוגים . היהודים. למה '
ירעו. הנ ריות . שגם יהוהים ‏ ס'ר מוצאים לנכון. להמיר את דתם +
זהו מה שהמריץ. את הפ"ד, לפי : רעת עתונינו,. להכנים שאלה.
זו כי אמנם הלא צחוק הוא להגיר, שפרפום. המומרים. מפיר :את
חק חופש. הדעוה , הרי אין אונסים. בזה אדם, . אין כופום אותו.
שיעשה הבר כננה. רצונו, = כפיה מוסרית. --: הרי זהו דבר שאין
הוא מתנגד | לשום עיקר של חופש, | כבר מפני שהוא. מוסרי.
ואם מהבייש. אדם. לראות - את שמו ‏ ברשימה. ‏ של מומרים,
אין ‏ זה | אלא שמרגיש | הוא שעשה דבר -מכוער,.: שמוטב לו

להסתירו. מעין, ‏ להעלים. עליו, ‏ ואין איפא. אמונתו של ועושה =
היא עפק בהמרתו.

אולם לא הביאורים ‏ וההוכחות,
חק חופש הדעות, הם. העיקר, +

שאין הפרסום . מפיר אה

להרחיק | מארצה עשרה

= עמדו שעות: אחדות, כשרגליהם עד ברכיהם נתונות: במים,

4 / -> העולם 3

גליון מה

חשובה בנידון זה שאלה אחרת, שאלת יחוסנו אל המומהום,
אל ההמרה. בכלל,

במצבנו עכשו אין ההמרה חילוף אמוגה הבא מתוך הכרה,
אלא. עזיבת העם הנרדף' והנענה, מנופה ממחנה הנרדפים למחנה
הרודפים ‏ --- בגירה פשוטה, כל צבור חי ומרגיש נלחם עם
בוגדים כאלה ומוקיע את שמותיהם לעיני השמש, ואותו צבור,
שאין הוא: מתמרמר ומוחה ‏ כנגד הבוגדים בו, שאין היא מתרחק
מהם. ומהחיקם מתוכו, נוטה הוא כבר למות , כי אבד לו
הכשרון להגן על קיומו, כני אדם הנוהגים קלות ראש בענין
מזה של ההמרה, על צר האמת אינם אלא מומרים בכח,
שבמקרה נשארו בתוך. הצבור. היהודי .

אומרים: פבלנות, חופש הדעות, אבל הלא רשאי הוא
ארם. שנשאר. נאמן לאמונתו, לרעיונו, לעמו לבוז למי שעזב,
שבגד באמונתו, ברעיונו, בעמו ולהביע לו את רגשי הבוז. זהו
רגש בריא של אנשים בריאים ושלמים, והוא ניכר בפרסום
רשימות | המומרים, שעליהן מערערים הפ"ד.

שאלת ההמרה ויחפנו אליה התחילה מעסיקה גם את
היהדות ברוסיה, שגם בה גברה בשנים האחרונות ההמרה ביחוד
של צעירים, והשתררה אותה הסבלנות שלנו, שאין היא מבחינה
בין יציאהָ לבנידה . ,כמעט שהתרגלה רעת הקהל שלנו בענינים
כאלה, ‏ ואין היא שמה אליהם לב יותר, והמומר נשאר חי
בסביבתו, = בתוך משפחתו ומכיריו, | כאילו לא קרה מאומה.
ברופיה. עדיין לא נתעוררה המחאהי העזה נגר. יחס כזה. אולם
באויסטריה. כבר באו, כגראה, המים עחי נפש, והתחיל הצבור
היהודי. מגין על קיומו וכבודו .

והנה באים הס"ד ורוצים לגזול מאת היהודים את אמצעי

ההגנה. היחידים, שנשארו בירם, האין זה לעג מר%

| ג ות הואנופף.

, ב,אויסטרייכישע וואכענשריפט" נתפרסם קטע מהרצאתו

> הרשמית של ציר אויסטריה ברומניה, שנשלחה אל מזכיר הממלכה.

/כפי שנורע לי, וחושב אני שיריעותי נכונות, רצתה הממשלה
יהודים, | שחשבה אותם לקבצנים
נעוםדונדים.,

,גוהגים פה להעביר את הקבצנים האלה לעבר הנהר,
לתורקיה. כך עשו גם הפעם עם עשרה היהודים, אולם המשמר
התורקי. לא הניח. להם להשאר על ארמת תורקיה, מפני שהיו
נתיני הנסיכיות, .והחזירם לגלץ,. אך גם פה לא נתנו להם לררת

= מן האניה, קברניטה של הפפינה התורקית פרק את היהודים

במקום לח של הדונה, קרוב לשפת הנהר ‏ אשר. למולרביה,
כשרצו היהורים לעלות מן המים, לא הניחום. שוטרי ‏ ז.נסיכיות
והניסום שוב אל הנהר; שני יהודים שרצו להרביק את הספינה
התורקית, שהפליגה בנהר, באו במים עמוקים וטבעו, והנשארים

הממשלה התורקית דרשה. שתקבע ועדה מעורבת, אולם לדרישה
זו לא שמה הממשלה הרומנית לב, למרות ההשתדלות להניעה

לירי כך, ולא תשים לב כל זמן שהמיניפטריום: הנוכחי . ישלט-

בארץ" .
זו הוא לשונה של ההרצאה הרשמית,
היש. מה להוסיף להרברים הקצרים האלה ?

גלות רומניה, ,,

..

ל פסמניק,

הַצִיונוּת של בעלידהבטול .

ההשקפה הציונית בכל עומקה והיקפה מצאה ‏ לה במוי
נמור באמרתו. הקצרה והברורה של מפס. נוררוי בנאומו. על
הקונגרם השמיני : ,הציונות או ליקבירציה לאומית".. כלומר: או
שיברא לו העם היהודי. חיים נורמליים על אדמתו, או שיעבור
ויבטל ‏ מן העולם, איהאפשר להשאר עם נצחי, כשתסרים לו
לעם | תנאים נורמליים להתפתחותו הסוציאלית ‏ והקולטורית .

בעת האחרונה התפשטו בנידון זה בספרות הציונית דעות
מוטעות מאד, שצורתן הפרדוכפלית אינה מעלימה. על השבושים
שבהן , מהותן של הדעות הללו אינה אלא ,ניהיליות" ‏ ציונית
וטבוע עליה, כעל כל יצירת הגלות, חותם החצאיות ולקויה היא
בחסרון שטה שלמה,

מה הן המפקנות הציוניוח המעשיות, הנובעות מתוך ההשקפה
הנזכרה :‏ ,הציונות ‏ או ליקבידציה לאומית"% התפטרות. גמורה
מחיי הגלות והיציאה לארץ-ישראל, היינו התגשמותו: של הרעיון
הציוני.

אין דבר זה יוצא מתיך הפתגם הירוע ,מי שבירו. יציל את
נפשו", שהרי אין איש מפריע בעד כל מי שרוצה להציל את
נפשו , אין זה דומה למעשי בני אדם חזקים ומהירים, הדוחפים
בשעת סכנה לאחור את החלשים והרפים ומופרים אותם למיתה
וראית .‏ הציונות הלא מציעה ל כל איש להציל את נפשו
מן הכליון המוכרח והגויעה .הודאית , הציונות, ההולכת לשטתה
והמסתלקת. מהגלות הפחלקות ' נמורה, אינה מטיפה לכך שימהר
מי שבירו' להציל את נפשו, אלא מוכיחה שכל אלה, שלא כבה
בלבם. ניצוץ של רגש גנאוה אנושית ולאימית, שנלאו לחיות
בסדקים בתוך צבורים זרים, להסתגל תמיד לצורות החיים של
אחרים, שיקרה להם תחית. היהדות, שנתנה להעולם את האלהים
ואת כחבי הקדש, -- שכל אלה יבאו ויגאלו את נפשם.

ציונות שלמה זו נשארה לכל הדעות נאמנה לשיטתה. בין
להלכה בין למעשה, ציונות זו אינה צריכה כלל להכנס בוכוחים
מה לעשות ‏ ומה לחדול בגלות, | היא אינה נזקקת לשום
מעשה פשרה ולותורים,

אולם אם הציוני אינו בא אל המפקנה הפשוטה. הזאת,
מפני שהוא חושב כי, מסבה זו או אחרת צריך הוא להשאר
עדיין בגלות, הרי הוא. מעמיד את עצמו מהוך הכרה ורעת
על בסים האופורטוניות, ‏ אבל גם בזה צריך הוא לחיות: גאמן
לשימתו, כלומר לשיטתו האופורטונית . צריך הוא. להתחשב עם
היהודים והיהרות הנמצאים בגלות, עם כל חזונות חייהם
הכלכליום, המריניים, הלאומיים והתרביתיים, עם המסורות, עם
השפה, במלה אחת עם כל פרמי חייההגלות. מהלך מחשבותיו
של ציוני כזה הוא. כך : = חיים לאומיים אמתיום, ‏ יצירה. עברית
מקורית ‏ ושלמה אי-אפשר שיהיו לנו בגלות, ‏ אבל מוכרחים אנחנו
להסתפק ‏ - בהפוררונטים של החיים ‏ הללו: במקום היצירה
הסוציאלית ‏ והאיקונומית, ‏ המטביעה צורות חדשות על החוים
הצבוריים, יהיו לנו -- סרור האמיגרציה, אגודות מלוה. וחסכון,
אגודה להעברת בעלי | המלאכה לרוסיה ‏ הפנימית ;= במקום .
הפוליטיקה הלאומית-- בקשת ,צרק": מאת. התקיפים של היו או
של המחר, ובאופן. היותר' מוב. נאומים. יפים. ונמרצים בפרלמנט ;
במקום ‏ יצירת ערכין חדשים -- פירושים ‏ וביאורים לתערכין
הישנים , התאבקות בארכיון. של ,חכמת היהרות" ; במקום -הלשון
הלאומית -- יהיה לנו. ו'רגון אשכנזי, ‏ ספררי או ערבי ; במקום
האתוקה | החדשה, הגובעת מתוך הפדרים החרשים של חיי

\
, 5 2 1

.

2

> עדיון

גליון מה

7

א

> העולם 3 5

ככ
. |

הצבור -- שמירת התוכן ‏ המוסרי = והצורה המוסרית, | שנקבעו
בדורות קדמונים ע'י הדת, וכן הלאה,
הווצא מזה, כי להציוני האורפורטוני חשוב כל מה שמבצר
ומחזק את היהדות, ‏ לו גם בצרון זמני, = *לציוני כזה. צריכות
להוות יקרות במרה שוה גם חברה ללמור היסטוריה. ישראלית,
גם חברה להפצת דעת הלשון העברית, | גם חברה לסדור
האַמיגרציה וחברה לתמיכת בעלי. מלאכה ; צריכות להיות חביבות
עליו חברה להרחבת הפפרותדהיפה בז'רגון וגם חברה. להנהגת
מוסדות הצדקה והחפר ובתי-כנסיות, ואפילו חברה, המשנחת
על . כשרות המקוה, וחברה משניות, -- מפני שכולן עושות פוף
סוף. רבר מה לטובת המוני היהודים, מספקות הן סוף פוף איזה
צורך מצרכיהם , המחזיק בשטת האוטונומיה היהודית בגלות
רואה בכל הדברים האלה את יסורה של. היהדות, את הבסים
| לקיומו של העם הנצחי, אולם לציוני האיפורטוני אין כל אלה
אלא אמצעים זמניים, העלולים לעצור לומן ידוע. בעד גפיפת
האומה. בכל. רגע ורגע עתידים הם שניהס להשתוות ולהתפשר
בדעותיהם. ההבדל ביניהם הוא רק זה, שהראשון, כלומר המחויק
בשטת האוטונומיה, ‏ נתון כולו בתוך שניות של דעות ובתוך
פשרות, מפני שהוא אופורטוני גם במחשבה וגם במעשה, בעור
שהציוני, המקפיר על שלמות השקפתו ותורתו, ‏ הוא. אופורטוני
וק במעשה, כי רואה הוא את עצמו א נום להסתפק בגלות
בסורונטים של חיים לאומיים.
אבל דבר בלתי מובן הוא ומוזר לגמרי, כשיוצא
- ציוני, המודה בעיקר ,הציונות או ליקבידציה לאומית" להלחם
מן הצד האחר כנגר הרעה שצריך לעזוב תיכף את הגלות,
כלומר כנגד המסקנה המעשית, וונובעת מהשקפתו

הצר השני .הוא. מלגלג על כל הנסיונות הנעשים, בכדי ‏ ליצור
לפחות סורגוטים של חיים לאומיים, של קולטורה. עברית ולחוק
את אותם העימדים וקימים, מכבר,. מאחר שמודים בגלות, | הרי

> צריך להתוזשב. עם דרישותיה,
אולם להודות בגלות, ‏ להשלים אתה ולהטיף בו בזמן
לכפירה בעבורה הלאומית הקולטורית, ‏ אין וה אלא דבר משונה,
קוריוז פטולוני, | למוד ההיסטוריה הישראלית זהו ענין פרטין
הנפיונות הנעשים,. כדי להפיץ את דעת הלשון העברית, * לא
יביאו כלום; שמירת היפודות הדתוים זהו דבר, שאין בו ממש;
בחדרים מתוקנים אין צורך לאיש; סדור האמיגרציה זותי עבורה
סיזיפית, ‏ מה נשאר איפא% מקסם-השוא:. הפתדרות. לאומית, אבל
שאלה ‏ היא, מה אפשר להנשים במעשה ביתר קלות
וביתר מחירות: אם את האידיאל הציוני בארץ"ישראל, או את
ההפתררות ‏ הלאומית של יהודי רוסיה עם האספה הלאומית
| בעלת | זכיות. מלאות. | וגם זאת: * אם נפתלק. מכל ‏ סורונטים,
= שהוכרנו למעלה , מה איפא תהי תעודתה של אותה ההפתררות
-הלאומות עצמה, לשם מה היא באה ולאיזו מטרות תשאף ?
על צד האמת אנו מוצאים בשטת הבטול הציונות עם כל
בהירותה * הפררוכסלית ‏ סתירות = וניגודים הרבה יותר, | מאשר
בשמת האומונומיה, | המודה בעיקר הרבר בזכות קיומה של
הגלות * בתור. חזיון נצחי. בחיי העם היהודי, ‏ הניגודים האלה
מקורם בשטה המוכסיסטית, השוללת כל ערך מאת הרוח
הלאומי: והמודה רק בגורמים ‏ אוביקטיביים בהיסטוריה, בעצם
הרצאתם את הפרובלימה הציונית אנו.פוגשים כבר את הניגודים
והסתירות. הללו. אם ‏ שאלת ‏ היהודים אינה אלא שאלת הקיבה
ובטחון. החיים, מדוע ‏ לא נפתר אותה באופן היותר פשוט וקל,
מדוע לא נתפור, בין "האומות, ‏ לא נתבולל עמהם. ער שנעבור
מן העולם + הלא כבר פתרו את השאלה כולה באופן. וה מאות

\

הציונית, - ומן.,

אלפים ‏ יהודים, ‏ שנשארו בספרר ופורטוגליה, בצרפת הדרומית
ובאו בברית האמונה הקתולית. אם אין הפתרון הוה מתקבל על
לב כל היהורים, סימן הוא, כי מלבד הבטן הריקה עדיין. יש
לו ליהורי עוד דבר מה, והוא הרוח הלאומי העברי, שהיה
חוק כל כך, עד שלעתים קרובות בחרו יהודים. לאלפים ולרבבות
למות על מדודות האש מלבגוד ברוח זה .

כן הוא. גם בנוגע | להגלות, * אלמלא היה נכון. הדבר,
שסוף היהודים בגלות = להטמע בין האומות, ‏ כי אז' איהאפשר
היה לנו להלחם עם ההכרח הזה, אבל אז לא היה כח גם בידי
ההסתדרות הלאומית לעצור בעד טמיעה זו. אולם על צר האמת
פרוצם זה היא מסובך מאד: מלבר התבוללות נשואית. יש
התבוללות נושאית, שיסודה בגורם. רוחני טהור--בחקוי. מקרים
של התבוללות מן המין האחרון הם מרובים משמשערים. ואם
כנגד ההתבוללות הנשואית אי-אפשר להלחם- -ובשביל. כך אנו
ציונים ‏ ואין אנן מחזיקים בשיטת האוטונומיה -- הנה בערו
ההתבוללות הנושאית אפשר ואפשר לעצור ‏ בכל האמצעים
הנמצאים ברשותנו, = לו גם בהפגומים. וכל כמה שיפתחו ויחוק
האמצעים הפעוטים האלה את הרוח הלאומי, תתברר יותר ויותר
חולשתם. ותתבלט |תכוגתם. הזמנית, על דבר וה יש לנו ראיות "
מן החיים: הציונות עצמה נלחמה הרכה עם ההתבוללות הנושאית
לא רק ברוסיה, ‏ אלא גם במערב אירופה, ובמלחמה זו הצליחה. !
יותר מכל ע''י זה שחזקה את הפורוגמים של החיים הקולטוריים
שלנו ,

מובן מאליו, ‏ כי: כל הסורונטים ‏ האלה יש להם ערך רק
לאותו הציוני, שאין הוא מוציא מהשקפתו הציונית את המסקנה
ההגיונית היחידה: שצריך: להפתלק הפתלקוה גמורה. מן החוים
שבגלות, = אולם - בשביל הציוני האופורטוני ‏ צריכים ‏ הפורוגטי

0 ל
האלה להיות חשובים, ואם לא כך, הרי הוא עוזר לטמיעה, הייג.

לכליון ‏ היהדות, ‏ ומהרס. את יסודי הציונות. הטפה להסתררות
לאומית, * באין יכולת להגשימה בחיים, ‏ אינה אלא עבודה. של
דון-קיכוט , : י

כשאנו לעצמנו, ‏ בתור ציונים, הרינו ‏ חושבים,
הגיעה השעה לחדול מוכוחים -ע"ד ,החיוב" ,והשלילה" של הגלות,
ואולם עלינו למחית כנגד אותם מחברינו, המגינים והמליצים ‏ על
עבורת ההוה. ובו = בזמן הם מזלולים בעבודה. לאומית-קולטורית
בגלות. לפניהם אין ברירהן הם צריכים להשתמש בכל האמצעום
כדי לטפח ולחוק בלב העם העברי, את הרגש הלאומי ואת
האמונה בעתידו.

חשבנו לנחוץ לצאת כנגד הציונות הניהיליפטית, המביאה
מבוכה רבה בקרב מחננו והמעוררת תלונות צידקות בלב מתנגרינו,
שענוני הלאו העברי יקרים להם,

צריכים אנו להלחם נגד ציונות זו, * שיסודה | בהפטליות,
שטה זו, = העושה את האדם לכלי משחק = בירי איזו = גורמים
אוביקטיביים נעלמים,, ומאבדת. את כח היצירה, את הרצון הפועל
של בנידאדם -- אלה הגורמים האמתיים של ההתקדמות .

5

לשאלות הקונגרס התשיעי ".

(הצעת תקנות ההסתדרות. של הד"ר בודנהיימר)..
בזמן האתרון | קראנו בה,ולט" הצעה חרשה. בדבר תקנות:

<) מאמר זה גדפם על יסור הדיסקוסיה החפשית+
המערכת

פיי כב

6 > העולם =35

גליון מה

שמשמ משטוטתטסטט יתש שמצהקש המוט הרקע יט מ הנסטטשצט אס הונ טש מטיק באל חב המע חיט הליבט המעט תמקממ ענצמ קמנ םנב קנב ואש :2 הנמשה א העבט לשלנשרית הבש

ההסתדרות. הציונות שחבר הה"ר בודנהיימר , באותו עתון: עצמו
כבר באה בקרת על ההצעה . הרשונוהנא גם אני לדבר עליה!
הרוח השוררת בכל המלאכה הואת היא רוח של שררה פעוטה
ופדר קסרקטאי, שיש לו מקום במשרדים. היבשים והמאובנים
של פרוסיה, אך לא בתנועת"עם, שצריכה להיות כפופה
לרעת הקהל, :
עיקר נדול הוא | בתקנות של הפתדרות לחת את הכח
בול הכלל.. ולא ביד היחידים. התקנות המוצעות,. להפך, נועדו
לתת את כל הכח ביד היחידים,, נחוץ, שהצבור הציוני. יוכל בכל
פעם,' כשהשעה צריכה. לכך, לעשות חילוף הכחות, להכנים
| כחות חדשים ולמנוע | בער התפתחות כנופיה קטנה של בעלי
חזקה, שזהו ממש סםדמות לכל הפתדרות עממית. | הצעתו .של
בודנהיימר עלולה להכביד עור יותר את החידוש ואת התיקון .
מאחורי כל סימן ופעיף-קטן אורב השלטון הבהול על ממשלתו :
הוא עושה: לו תלי תלים של הלכות שישמשו לו מגן ומבצר לבל
יוכלו להכריעו, ולפחות, שיהא הדבר חזה קשה מאר.
על תקנות כאלה שורה רוח חכםדדינים.. הרגיל. לכתוב
תקנות בער בעלי ‏ הון, = המיסרים חברות ,לימיטד" . = חכרות
כאלה צריכות לנשיאיח קבועים, לסורות-מפקחים קבועימ, לפקירים
קבועים- -שיהא הכל.---אבן שאין. לה הופכין,
מתוך שהציונות | בראה איוו מופרות שיש | להם, כמובן,
תקנות, = ומנהלים עומדים על גבם, יש שחושבים. בנידאדם,
שהציונות כולה, , . אינה אלא מוסד. לא נשמע ‏ עוד בישיבות
הוער הפועל דבר זולתי: = -- ,רירקטוריום" -- = ,ועד מפקחים"
וכדומה , הציונות---כאלו כבר אינה, נשארו רק המוסרות שיצרה,
העלולים עתה לחנקה. ואם מעט הוא,. הנה עוד התקנות האלה,
עפ"יי התקנות | האלה יבחר הקונגרס ועד פועל מצומצם
של שלשה, ובכללם ,הנשיא", ושלשה אלה יוכלו לצרף אליהם
| עוד שנים. ברור הרבר, שעפי"ז יהיה התוקף ביד הנשיא לבחר
לו רוב קבוע , הכח האחר שיש לקונגרס לבחר את הועד הפועל
המצומצם כולו, יהיה נטול ממנו. הקונגרס יבחר רק בשלשה,
והם יבחרו עור שנים, ונמצא | שלשה כננד' שנים --
כלומר הנשיא ושני חברים הנוספים, כנגר שני החברים שנבחרו
ע'י: הקונגרס, ובכן הרוב קבוע לבחחלה. בירי הנשיא, הפרט
הזה מלמד. על הכלל של ההצעה הזאת ; שאר הרברים של מה
בכך ורקדוקי העניות היוריסטיים אינם כראי לטפל בהם. העיקר
הוא ההנהגה, ואחרי אשר הראה בעל ההצעה את רצונו ליטד
את -החנהגה באופן כזה, הלא נקל לנו להבין, להיכן רוחו נוטה,
לא דבר חשוב הוא לכאורה, שהוא. מציע לקרוא את הוער
הפועל המצומצַם בשם ,פרזידיוביי, אבל סימן יש גם בדבר הקטן
הזה , " עד היום חשבנו, שיש ועד פועל גדול, והוא העומד
בראש. ההנהגה ; ורק מפני סבות טכניות, מתוך שהועד הפועל
הגדול. הוא מפוזר = ומפורד, = ואיננו יכול לעסוק | בעצ:ו בכל
העבודה, בוחרים. בועד פועל מצומצם ומוסרים. לו: את העבורה ,
| כן היה הרבר אפילו בימי הרצל, | כשאותו הגדול היה מאפיל
בצלו על רבים, ועתה אין זה מפפיק להד"ר ב, והוא רוצה
לעשות מחיצה בין הועד = הפועל ‏ הגדול = ובין
המצומצם ‏ ולקרוא לוה | האחרון בשם ,פרזידיום", כדי להבליט

יותל את | ההברל. שבין שני. הועדים האלה.
ועור סעיף אחר מצוין במינו יש בהצעה זו על פיו יהא
' מקומות קבועים בועד הפועל הגדול לראשי המוסהות.. = סעיפים

אשכנזים \ מקורולים, = נאמרים בלשון שאך פרקליטים אשכנזים
נזקקים: לה --לא יבינום בני ארם פשוטים, ננסהדאיפא לבארם

1 0

הועד | הפועל *

מעט, הועדים הפועלים, גם הגדול גם הקטן, נמצאים הם עכ"פ'.
/ 0 :

הרבה יותר = ממצבם של. יהודי. רופיה,

עפ"י התקנות של עכשו ביד הצבור -- הקונגרס ,| הצבור יכול
לקרב. את המובים ולרחק את אלה שאינם טובים בעיניו, לעומת
זה הדירקטורים של הבנקים, או אנשי הרירקטוריום של הקופה
הלאומית אינם נתונים ביד ‏ הקוננרס, כלומר אין הקונגרם יכול
להחליפם, ענין. זה זקוק למכונה מורכבה מאר: לאספה כללית
של בעלי המניות,לועד-המפקחיט.. כשאין הדירקטורים של מופדותינו
נבחרים אל הועד הפועל הגדול, ‏ עוד אפשר להזיזם ממקומם, אע"פ
שדבר זה דורש זמן רב, ועבודה קשה. אבל ע'פ הנהוג מכבר
אין כל הדירקטורים האלה וכן גם ‏ רירקטורי הקופה הלאומית
נמצאים ביד | הקונגרס, והם מין בפני | עצמו, מין של בעלי
כיבורים שאינם כ"כ הלויים | בדעת הקהל, כמו חברי הוער
הפועל , זאת יודע הר"ר ב, היטב, ועל כן הוא. מציע לתת להם
מקומות קבועים גם בהנהגת הוער הפועל !

השקפתו זו של הד"ר ב, ידועה מהמשא ומתן = שנתפרסם

בדין וחשבון של ישיבות | הוער הפועל הגדול. האידיאל
שלו, כנראה, הוא; הקופה הלאומית בצורתה של חברה אנגלית
עם תקנות וסעיפים וסעיפידסעיפים, = ורירקטוריום ‏ ויושב ראש
בדירקטוריום, ‏ -- ולמה לנו איפא וער פועל, למה לנו קונגרס %:

רוח ביורוקרטית. זו, והרצון הבולט למפור את. הציונות
לידי. יחידים ולשנות לגמרי מהמטבע הרמוקרטי שטבע בה
אפילו ‏ מנהיגנו ‏ הראשון בכל = נטיתו = לאצילות- -הם הם. יפודי
הצעת. התקנות של הד"ר ב,--בהצעה זו יש עוד רבר אחד שקשה
להולמו , = נאמר ב,הולט" ונם ‏ נרמז ע"י אמירה קלה שהובאה
ברו"ח של ישיבות הועה"פ הגדול, שלההצעה הזאת ‏ הסכים
הועד הפועל המצומצם, אחרי כן הגיד ראש הועה"פ, שהוא אמנם
דבר עם הר'ר ב. בענין זה, ‏ אבל אין זו הצעת: הועה"פ המצומצם,
דבר זה קרוב לאמת. מסופקני אם, הפרופיפור ורבורנ, למשל,

שהוא אחר משלשת חברי הוער הפועל המצומצם ראה את ההצעה.

הואת ויאשרנה, איך שהוא דבר זה מפוכפך קצת,

לפי ההגיון והוושר צריך לא רק הועה"פ המצומצם, אלא
גם המחבר הנבבד בעצמו לחזור מן ההצעה. הריאקציונית
והאבסולוטיסייית. הזאת, אין אנו צריכים לשום תקנות חדשות,
יש רק שאלות קטנות אחדות בדבר הפדרציות ועוד, אבל גם
את השאלות האלה לא פתר הר"ר ב, באופן מספיק , המלאכה
היא גם | בבחינה טכנית
ומשלש ללא צורך, וכנגדם יש דברים שאינם ברורים כל צרכם ,
במקום הפדרציות ‏ הוא מציע פרקציות, | אבל, אם הפדרציות

מזיקות, ‏ הלא מזיקות גם הפרקציות ! את כל ההפתדרות. מעמיר

בעל ההצעה לא על משלמי השקל אלא על אנודות ,. וכשאומרים
לו : הלא ברוסיה. אגורות אוהאפשריות הן---הוא משיב: רוסיה
תחשב כיוצאת מן הכלל! וו היא השקפה אשכנזית ,רוסיה
יוצאת. מן הכלל" ,. --- באלו היהה זאת איזו בלגיה, ‏ או: הולנדיה!
בשביל רופיה הוא. אוטר לעשות חק נבדל . מגוחך הדבר לראות,
ער כמה הציונים האשכנזים אינם מכירים את מקומם, רוצים
הם, כנראה לשכוח, כי בשנים הראשונות רוב הכסף של הבנקים
וכל אלה המוסדוה, שחם נוהגים בהם עתה שלטון, אך. מהוסיה
בא ו,מהיודים" הרוסים שבארצית אחרות ! וכמה היה סך השקלים
מרוסיה + = כל השאר היה רק פרפראות ! = רחוק ממני ‏ הרעיון
לפגוע בבבוד = חברינוהברעה | האשבמים,
אין להם ‏ שום. רשות ויפוידכח עפ"י היושר ! בין חצי. מליון של
היהודים האשביזים ‏ יש מעט יותר מששה אלפים משלמי שקל,
ובאשכמז הלא צריך להיות פי מאה מברוסיה, מפני הטעם
הפשוט. = שהמצב החומרי. של היהולים . האשכנזים הוא. טוב
היו ימים, ‏ שעיר: אחת

מלאכה רעה, יש רברים שהוא כופל"

אבל להתנשא עלינו '

--

גליון מה

0% >

> העולם 9 7

ברוסיה היתה. נותנת יותר מששת אלפים שקל, אמנם דילגטים
אשכנזים ‏ יבאו בשנה זו אל הקונגרס בודאי ‏ במספר. מפוים,
מפני שקבלו מנדמים, = וקרוב להם המקום, בעור אשר היהורי
הרופי צריך לנסוע נפיעה רחוקה, והפספורט לבדו עולה לו
בהוצאות יותר. מכל ‏ הוצאותיו של ,דילוגט אפריקני-אשכנזי", =
את כל \ הרברים האלה אנו יודעים,: ואין אנו | מוחים, אבל
כשאומרים כלאחר יד :,רופיה"--זה הוא דבר יוצא מן הכלל, הלא
חייבים אנו. להזכיר את חברינו, כי עוד גם עתה רוב. הציונות
ברוסיה ‏ הוא, = למרות העניות וההגבלות העושות את העבודה
במעט לבלתי-אפשרית ,

כל זה הרך | אגב, הרבר העיקרי שצריך להעיר עליו
הוא: הצעה של תקנות כאלה איננה ראויה לבא לפני הקונגרס! --
הוער הפועל | הגדול צריך ‏ למנוע את הדבר הזה, הד"ר ב,
בעצמו---אם יחפוץ, הרשות בידו להציע מה שהוא רוצה, אבל
הקונגרס צריך לרעת, | אם הצעתו היא, או הצעת הוער הפועל
המצומצם, * ואת היא רק למען רעת, אוגם בנוגע, לשאלה, אם
תתקבל הצעה זו אם לא, חושב אני, שעלבון הוא. גם לשאול
זאת +

נשאר לי להעיר עוד על הדבר היותר עיקרי : לי ולרבים
מחברי. .יש מעין הרגשה, שיש מטרה מיוחדת לעריכת הצעות
ממין זה. לפני הקונגרס, יוהיא: תכבד העבורה על האנשים ואל
ישעו ברברי , , . אופוזיציה . הנה יש דינים. ודיני דינים בהצעתו
של הד"ר ‏ ב. ע"ד האגודות והארצות והאספות הכלליות והשנתיות
והתרומות = והשקלים ‏ והגביות ‏ והחשבונות, ‏ והכל באשכנזית
יוריסטית, ‏ וחושבים שיתחילו להתוכח ולפלפל יום אחד ושני

המשא 'ומתן" כבר. יהיה לו לורא,: יגמנמו דרך. העברה בעלמא:
מה שנונע אל הועד ‏ הפועל המצומצם -- יהי הדבר כך וכך,
ואו בשעת עייפות ‏ ונעילה ‏ יפכימו: הצירים לכל , נוטל אני. לי
רשות לחשוב, שהרבר הזה לא יצלח, | תחבולה יכולה להצלית
רק פעם אחת ולא שתי פעמים, לפנינו יש רק שאלה
אתחת, ואותה צריך לפתור לא אנב אורחא
ולפני נעילה, כי אם ב שעת התעוררות המוחות
והכוחות, והיא שאלת העברת לשכת הטרכו
והגדלת מספר החברי הועד הפועל המצומצם.
כל שאר השאלות בענין ההפתדרות הם| דברים של מה בכך,
ויש רק אולי שאלה. ע"ד : פררציות, = שצריך להבר על אדותיה
מעט, : אבל השאר איננו כדאי. להטריד בו את הקונגרס, ‏ ויכול
הכל = להשאר כמו שהיה, לא ברינים ‏ האלה תלויה הצלחת
הציונות, ‏ או אסונה. = ואין אנו נוסעים אל הקונגרם, כדי לגרס
את שינינו בחצץ' יוריסטי, .. רוצים אנו לישא וליתן על הדברים
הנוגעים אל הגנ., ולא לעסוק ברקדוקי עניות. הללו . זמנו של
הקונגרס ‏ הוא. וקר ‏ ביותר ואון = אנו = רשאים לאבדו ולבלותו
בדברים של מה בכך וכבר פקחים אנו ביותר ולא נתן להסית
ע'יי הרברים הפעוטים האלה את רעתני מהשאלות העיקריות +

דברי: הם אולי חריפים מעט, אבל יש רגעים, אשר אן
חובה. לדבר בכח ולמנוע ע'י מו"מ גלוי לפני הקונגרס סכסוכים
אפשריים בעת הקונגרם,

--

לילות: ע"ר ,אורגניזציה", ‏ ולבפוף,: כשיהיה ,העולם" יגע, .וכל >
לולות. ע' ְ

ש. נורליק ,
אוסקר אוּאִיילֶד.

(המשך מגליון 44).

אפשר שיתנשם סדר כוה בומן מן הומניםי | אבל לע"ע
פדרו לדם בנייהאדם את חייהם באופן נבער -ומכוער. מאר ובלת י
אסתיטי, = אוסקר אואיילד איננו קורא בשום מקום למלחמה
בעד סרר אחר טוב, ואין להתפלא על זה . היא כ"כ רחוק. מן
הבמה הצבורית, מפוליטיקה, ותפקיד של דמגוג אינו | הולם
אותו כלל ,| מסופק הדבר, אם ראה אואיילד מימיו את כתלי
בית-הנבחרים הלונדוני. הוא יודע רק אמצעי אחר : ללכת . לאן+
אל היכל היופי, . אל הפנתיאון של האמנות -- עונה אואיילד +
צריך להתרחק מעל קן:הנמלים המגוחך, = מעל המציאות ולברוא
עולם. אמנותי . כל אחד מחויב להיות אמן. הכל מן הגדול. עה
הקטן צריך להיות טבוע בחותם האטנות ; צריך להפוך פלוסופיה
לאמנות, | ומבקר ‏ נאמן הוא רק מי שמוסר בצורות ‏ פיוטיות
חדשות אתאתוכן: הספר או התמונה . עולמי של האמן הוא יותר

חשוב, יותר נעלה מעולם המציאות , חופש גמור ישני רק בהאמנות,

אין לך אדם המשיג את האיריאל של האינידבידואליות | במררגה
נעלה ב"כ בהאמן. חפשי הוא יותר מן הטבע,

,רק האמנות החפשית יכולה להכריח את עץ השקדים
לפרות בימות החורף ולהביא סופת שלג על שרות-הקמה,
היא יודעת פרחים כאלה, שלא ‏ ראו מעולם את הגן וצפרים
כאלה, שלא היו מימיהם ביער".

אין אדם ‏ נזקק כ"כ = לחופש = גמור ‏ כהאמן ,.. הרספוטיות. .
מפוכנת. לו יותר | מלכל אדם, לפיכך הוא מתיחם. בשנאה. א
ההמון, ‏ אל הרחוב, ‏ מפני שהדספוט היותר גדול הוא הרחו
עריץ. הוא יותר מן המלך, יותר. מן האפיפיור, | הראשון מושל
רק על הגוף, השני--רק על הנשמה, וההמון מדכא גם את הגוף
גם את הנשמה, היו מקרים רכים, שפגשו את האמן בכבוד
ובאהבה בחצרות מלכים, ‏ יש שגם הקיסר גם המלך כורעים
ומרימים ‏ מן הארץ את המכחול ‏ ומוסרים לאמן, אבל ההמין
כופף קומתו רק כרי לקחת מלא חפנו עפר ולעפר על האמן...

יש לו לאמן במה להתגאות. הוא מאציל. יופי על
העולם ועל הטבע יותר משהוא מקבל מהם, הוא איננו
מחקה איש ;| להפך הכל מחקים אותו.. ‏ הערפל בחוצות לונדון
משך אליו. את העין. רק הודות להאימפריפיוניסטים ,

,הכל צריך לקבל מאת האמנות ; רק ע"י האמנות. אנו
ובולים לשפר דרכינו, | רק האמנות יכולה להגן. עלינו מפני
סכנות-החיים הנאלחים", :

היופי צריך להמצא בכל רבר קטן. הלורד. הינרי בהרומן
,תמונתו של דוריאן נריי" מצטער מאד בהודע לו, כי הפרת
היפה, אשר קנה, ‏ הוא מאותו המין הנקרא: ,רובינזונינה". ,והי
אמת מעציבה --- אומר הלורד הינרי --, אבל בבר אבר לנו
הכשרון לקרא לרברים ‏ שמות יפים, השם הוא הכל. מעולם
אין ררכי להתווכח = על אורות מלים, = ולפיכך ‏ אני. שונא מאד
את הריאליות | בספרות. האדם שקרא. למעדר-- מעדר-- אחת
דתו לעבור בו כל ימי חייו, זה היה שכרו על פי פעלו".

היכולת לקרוא בשט. יפה הוא דבר נכבר , אבל נכבר ממנו
הוא הכשרון לרבר יפה ,‏ צורת-הרבור היותר נעלה ביפיה הוא,
כמובן, הפרדוקס. ,הפרינץ פרדוכם" כך חפץ דוריאן. גריי לקרוא
להלורר הינרי. ושםיהתואר. הזה הולם מאד את אואיילר, ‏ שהיה
באמת לא פרינץ, כי אם מלך הפרדוכם ועל הרבה מגבוריו האציל

\

| באמנות הדבור היפה והנמרץ;

א

> עבותים, שותה יין,

את כשרונו המיוחר הזה כמעט כל הקומידיות של אואיילד. אינן
אלא = מלחמת-שפתים = מצוינת ‏ במינה. | הרומן ,תמונתו של
דוריאן גריי" | לוקח את לבנו לא בהרעיון הצפון כו, כי אם
באותן השיחות ל הגבורים שכל אחר מהם מתאמץ להצמון
ונוחל את הנצחון -= וה שעולה
על חבריו בפרדוקסיו ,

יש שנקל הוא לתעות. בלבירינט הפדרוקסים של אואיילד,
להתבלבל במשחק-הרעיונות שלו. הפרדוקסים שלו הם תמיד
מבריקים, אבל הם מיגעים במספרם המרובה, אואיילד אוהב
להתיפות בכשרונו המיוחד ?עפוק בשיחות מלאות ענין, וכך הוא
הולך ונוהג סלסול בשמות האבנים הטובות השונות, השושנים
והפרחים, את כל מיני האבנים הטובות : את הספיר, הנופך והיהלום
והאיזמרגד הוא אוהב לא רק למשש באצבעותיו, כי אם גם לדבר
על \ודותן, = לקרוא אותן בשם, ‏ ומתענוג זה אין: הוא מסתלק
אפילו בחויונו | הרציני ‏ שלומית *), המעלה בזכרונני את הטרא-
גידיה הקלסית -ביפיה ובהודה +

אולם בהגדות והמעשיות, שהיה אואיילד אוהב לספר

לירידיו, היא מגיע אל מרום האיריאל של פשמות 'קדושה, ורק.

ב שלומית" בלבד הוא מתיצב. לפנינו בתור סופר טראגי, פה
אין: דכרים מיותרים, : מפני שכל הגבורים הנם טראניים, ‏ וכולם
סופם למות מפני שרצונם הוא חזק יותר. מדי, ואין איש מהם
רוצה להכנע. ‏ הסנוף הקנאי של יוחנן נפנש בתאותה הפראית
של שלומית. טראנית היא האהבה. כאן, מפני שכל אהבה
עמוקה היא מראגית , יוחנן מת, כי שלומית אהבה אותו אהבה עזה
יותר. מדאי,

גם ,שלומית" גם האגדות הביבליות ואחריהן ,די פרופונ:

דים" **) עומדים יחידים בין. ספרי אואיילד,. אבל בכלל שורר בספריו
הפררוקס המבריק,

חפר שם הפחד מפני. הטראגידיה. העולמיתי
כאלו הקיף אואיילר את עצמו באבנים טובות ומרגליות, מעשה
ידי "אמן, בשושנים ופרחים ואינני רואה את הריקניות שבחיים,

| יותר: מדי הוא ‏ שקוע בסלסילי היופי ואין לו פנאי לשאל, למשל:

איה האלהים + אפשר, כי אואיילר היה גם חכם גם רז'ינטלמאן
עד כדי : להמנע משאלות מחוסרות-נמוס כאלו, אפשר, שלא היה
רוצה להמצא. במצב ‏ הבלתי:נעים ‏ של אותו הספש, המצפה כל
ימיו ל,תשובה". אמנם יש מקצת אמת בהשערות אלו, אבל
הסבה העקרית היא שהיה אואיילר רק אמן ולא פלוסוף.

אואיילד ררש מאת כל אדם שיהיה
החובה השניה---להיות פלוסוף, מה שהיה אואיילר רק אמן, גרם
לו צרות רבות, עד אשר הפך את החפשי שבחפשים לעבד
עברים לתענונות וליופי, * סוף סוף. היה אואיילד | עבד כפות
להאיסתיטיות שלו, חסר היה את הפפקנות הפלוסופית, המטפת
תמיד טפות מרות אל כוס התענוגים, :בהתולו החר' שבקומידיות
שלו הכה את בני המעמרות היותר גכוהים את האריסטקרטיה
הלונדונית, אבל חצי האירוניה שלו. לא פגעו בו בעצמו. בחפצו
להגשים את האיריאה של האפיקוריי הקדמון שכה הבר אחדו
אפיקוריי: אמתי יודע את ערכו הדל של כל דבר ואפילו. זה של
האפיקורפות שלו : הוא בן-חורין, = הוא שוכם בגנו תחת ענפים
מריח את ריח | הפרחים, אבל בכל הנע
הוא. יבול להתנשא ממקומו. וללכת: אל המדבר. השמם , להשליך
מעליו את בגדי הארגמן והתכלת ולשום שק על ראשו, מפני
שקורם. כל הוא פלוסוף .

*) חזיון וה הופיע בתרגום עברִי ב,המעורר" שנה ב' וגם. בתרגום
יהודי בלונדון.
**) וצא לאור בתרגום יהודי מאת ק. מרמור בלונדון + 7 )

אמן, הוא שכח את"

גליון מה

אותו האיש שהשביל כל כך לירות על ימין ועל שמאל את
חצי. מהתלותיו. לא יכול ‏ ללגלג: על עצמו, מחמודות החיים יצר
לו \ פולחן וברע ברך ‏ לפני אליל האמנות. = ,מי: שרוצה להיות
חפלוי אין לו להשתעבד אל חמודות-החיים". היכל.האמנות הגדול
היה כעין בית"בלא, = שהעבר אוסקר. אואיילר היה לוטש שם
אבנים טובות ומרגליות או קוטף שושנים מגן הפרחים הגדול,

בספר-הוידוי שלו כתב אחר כך:

,בהיותי באוקספורד -- זה היה אחריכלותי. חוק למודי= -
אמרתי. פעם אחת לאחר מידירי, בטיולנו בשררות האילנות אשר
בסביבות. הקולידו' המגדליני: חוקה תשוקית, לטעום מכל העצים
הגדיים בגן-העולם , בלב מלא תאוה נכנפתי אל החיים, ועם
לב וה עברתי אותם, ואולם, חבל, כי הסתפקתי רק בחלק הגן
המובל בקרני השמש, ועל. חלק-הגן השרוי בצל פסחתי. לגמרי',..

אבל סוף פוף עלה בגור?ו של אוסקר אואיילד לטעום גם
מכוסה של הטראגדיה . כל יָמי חיוו. ברח ממנה, אבל היא רדפה
אחריו ותשיגהו ותאלצהו להיות לפלוסוף ולא רק לאמן, להיות
מעמיק ולא רק מבר יק. דבר אחר חסר לו לאוסקר אואיילד,
בסל-הפרחים הגדול לא נראו הקוצים, הנחוצים לכל אישיות
מוהירה, מפני שרק בחבלי הניהנום נצרפת הנשמה ומגיעה
למרום המהרגה ומוצאת מנוחה..,

לראשו היפה של אוסקר ‏ אואיילד נעטר זר של קוצים,
ואז כתב את ,די פרופונדיפ",: אחד מטובי פפריו. אחר הספרים
היותר. עצובים שבספרות העולמית + --

.וו :

יש ספרום, ההומים ‏ לשדרות ‏ בורדות ואפלות, | שבה,
תועים בדומיה ובראש כפוף אנשים בעלי לבות שבורים ‏ ונשמות"
קדורות. ועטופות-יגון.. ‏ בשדרות האלה' הולכים רק. המנוצחים
במלחמת-החיים; שם עושים הם פך הכל של חייהם; שם מביאים
בחשבון את המציאות ‏ ומציגים את הקו האחרון, לפעמים ברנש '
של בעס וכמעט תמיד. בתוגה חרישית, בבת-צחוק של פליחה
ומחילה..

יש יופי מווחד בהשררות הללו כמו שיש יופי מיוחד בירידה
שהיא לפעמים עליה,מפני שהאישיות מתעלה בה, מתעמקת ומצטרפת
מי. וכול. להבחיש, ‏ כו נפוליון השבוי, = נפוליון: הבורר על האו
היליני, ‏ הנצב. על חוף: הים שקוע במחשבותיו, ידיו שלובות על"
לבו וראשו מורד על חזהו,. כי נאפוליון זה : הוא. יותר יקר. לנו
מאותו. היושב ‏ רוכב: על סוס אביר ומתבונן אל העמדות
הנאוניות. שלו .

די פרופינדים של אוסקר אואיילד. היא שירת המנוצח,

פני המנצח הקידם יותר. מאירים, = יותר. יפים הם וערינים,
כפני קרוש, קודם היה אואיילר מושך את הלב; אבל לא יותר,
עתה הוא יקר לנו וקדוב מאד לנשמתנו. נתקרבנו אליו כל כך
ע"י הצרות. הנוראות, ע'י הלולות הארוכים, האפלים והבודדים,
אשר. עברו עליו. : .

שהרה דוממה ובודרה וכה מטייל אואיילד בצעדים בלתי-
בטוחים * ובעיגים מפיקות = יגון, ‏ אין הא מעלים על אשמתו ,
כן, = חטא | חטא, ששתה מכל כוסות ‏ החיום, מבלי הבחין בין אלה
שיש בהן ובין אלה שאין בהן סכנה. אבל הוא רוצה לחיות
שלו ברוחו, הוא אינו רוצה להיות נוקם ונוטר. הוא סולח ומוחל
לאויביו אשר רדפוהו. וגם לאוהביו שהיו מפובין על. שלחנו הרשן.
ועובוהו לנפשו ביום אידו, בלילות הבודרום והקשים הוא מתחנן
לאל ומתפלל לשלוה פנימית, ‏ לאהבה, המתרוממת. על הכל;

להאהבה, המוחלת לכל.

רק בתחלה. היה אואיילר ‏ אומלל, ואולם. > שקט מ

:7 .71 4:0 ב 2

גליון מה

הוא. אינו רוצה עוד. לספוק כף ולקרוא : ,מה נורא ‏ קצי" ! לא !

= רוח. חרשה עברה עליו, והוא רוצה לאמר: ,הנה התחלה, ומה
יקרה היא זו" !

,הדבר. הראשון,

ב,די. פרופונדים' --- הוא לעקור. מלבי כל רגש מר אל העולם,

שאני צריך לעשות -- כך אנו קוראים

אם נשאר עוד זכר לרגש כזה. דל אני, אין לי כל, אבל יש
בעולם אומללים ממני. בלב שלם: מוטב לו לחזור על הפתחים
לבקש פת לחם, מלצאת מבית-האפורים בנפש מלאה זעם על
העולם כולו, גם אם לא יאקכל מאומה בבתי העשירים, הנה
העניים יושיטו לי עור, מי שיש לו רב,. יש שהוא קמצן ואבור-
לב; מי שיש לו מעט הוא נכון תמיר לחלק את המעט הוה
עם אחרים, טוב לי לשכב בקיץ על מצע רשא קר, ולבקש לי
בחורף מחסה תחת גג רפת גדול,: ובלבד שתשכון אהבה בלבי",
כך כותב. אוסקר. אואיילד,. זה | שהיה מלך המורה. בעל-
הטרקלין ‏ הראשון בלונדון, גאון הפררוקסים, המלגלג תמיד.. אל
ועלה / רעיון על | לבכם, כי הוא - מן | האמנות, מן
> האינדיבירואליות, לא, להלן הוא אומר : = ,יודע אני,. כי לא. לי
לבקש נדבות כראש דרכים, ‏ ואלמלי היה עלי לשבב בלולה על
העשב הקר, אז הייתי כותב. שירי-זהב להלבנהיי. ואולם נפשו
התעמקה, ‏ גם עתה הוא אמן אבל לא עבד לאמנוה, מתיי
התענונים * כבר השתחרר , יש בעולם דבר יותר ‏ יפה מן הקביניט
המקושט של -דוריאן גריי, הוא העשיר את עולמו הפנימי, הוא נתעלה
יוחר על ידי שסבל הרבה מן הפרודוקס עבר אל הליהיות החרישית,.
: הצבור. האוהב כ"כ <ענוש את החוטא, לקח מאת אוסקר
אואיילד את כל מה שהיה לו. האיש שהסביי כ'כ למשוך. אליו
את עיני הכל, שהיה הראש. והראשון בכל מקום, שוכב עווב
ובחרר. אפל. ‏ ..ירידיו. ורעיו נפוצו ‏ איש לעברו, ובלבם אין. זכר
לחמלה, להשתתפות בצער.. 2
הנשאר האחר, למצער; .נאמן לו+ בוירויו העצב אנו
קוראים!: ,במקום של יפורים .-- שם אדמתדקודש", יבא יום
והאנושיות תבין את הרבר . עד העת ההיא אין האנושיות יודעת
ומבינה את החיים, ר א ב ב י (חברו) ועור אחרים כמהו יכולים להבין
את הרבר, בשעה שחוליכו אותי שני שיטרים מבית האסורים
אל בית:הדין, חכה לי רא בב י בפרוודור, ולגורל תמהונו של
הקהל הסיר את מגבעתו מעל ראשו, ברגע שעברתי על פניו
אפור באזיקים וראשי מורד על חזי. :כזכות מעשים פחות טובים
זוכים בני:אדם להכנס אל גן-העדן". א
עדי פרופונדים" ‏ איננו "רק מגילת ‏ ,איבה" של הסופר,
שהיה מהולל .וחביב לפנים, זהו גם ספר מלא רעיונות עמוקים,
= אמנם אין. הם נאמרים בגאון הקורם, חפר בהם במחון:בכחו, זה
המיוחד למושל, ‏ לאיש הרואה עולמו בחייו, לאפוטרופום האמנות,
בחשאי הוגה הפייטן העזוב, = אין בלבו ‏ האמונה: הקודמת, ועל
כל רעיון, על, כל מלה שרויה העצבת של הסובל והמדוכא
ביסורים. ‏ הצורה יפה ונעלה כמקדם, אבל הפר לה הברק
והזוהר. המיוחד , .
ה,בלרה של בית-האסורים" --זהו ספרו השני של אואיילר
לפני. ,תקופת-הירידה", ‏ יותר מזה לא: יצר, | הוא קוה להתחיל
חיים חדשים, אבל. נפשו היתה רכה ועדינה כנפש-אשה, רוחו לא
היתה חזקה, | וכשלא פנש אחרי צאתו לחפש יחס חם וגלבב

של אח, נפל רוחו. ולא יכול לבצע אף אחת ממחשבותיו . הוא. תעה:

בודר לבוש בגדי ‏ עניים, פצוע-לב ורצוץהנפש,

הכל פנו לו עורף, = וידידו = היותר. נאמן ‏ לפנים, אנדרי
> ז'יר, התבייש | לשבת. אתויחר בבות הקפה. ,שבה לימונו. ==
אמר אליו אואיולד בעצבת --- כל כך בודר. וגלמוד ‏ אנכי".

בבדידות. גמורה, ‏ עזוב ונדח, כלה אוסקר. אואיילר את
שארית ימיו .
ולא ירע איש את קבורתו .+,

--

לִילִידמַסַתּורִין.
וץ.
ְיָה הָעוּלֶם מְעמָף אַפְּלּלִית של בּין הַערְבִים,
ְהַיתָה הַשָעָה לא יוְם ולא לִילָה, סְתַם-שעה
ְּשְהְתְקנְתִי אֶת עַצְמִי לפרוודור. עַל בְּהונות רגלים
נָכְנְסְתִי לבקש בָּבַר מַה לא יָדְעְתִי, ותעה מַבָּטִי
כ וְתְעָה...

יהודה. קרני,

0 מבויו ּכְתָלִיו,
ואָנִי כְלְפִּי קירות אֶפָּלִים עַמַדְתִּי בְלִי דעת אִיף לטות
ְמַסָלָה בפרווָדור, וְאִיכָה
לִכָנָס בְּשָלום ל ַלְלִיצָלְלִיו;
אָנִי בְחָשְאִי חְכִּיתִי ולבּי. מָפַחָד וּמְנִבָא לִי רע בְּחַשָכָה,
מִפנָה גְאְלָמַה, כּאלו. מאיזו עולמות רחוקים;.
שאוְְדּלֶת שֶסָבְבָה על ציך
הגיע -- ורפרוף כנף-שמלה, וצעדים חשאים ומהורים, :
אֶחַר -- שוב בְבְצָה הְַּמַמָה. יָרַעַתִי: רמות חָלְפַה על פני-
ושאל לא הַרְהַבְתִי ִיִרְאָה,
יָדעְתִי כִי שִתִים תוצאות לטְאֶלָה: או שתוקה מכְלִימָה
או רְמָוִים נִסְתְּרִים וּמְמִירִים
לא אֶדע פָּרוּשֶם, וְשָרוּי. בפחד
הַקשַבְִי ב קשָב מה ב אֶלי מן הדְמַמה:
ניב רְחָמִים או לעכ להולְך בחשך, או אולי
כִּי שָנִיהֶם בְּיְחַד
נַשָאוּ מַעַבֶר הפרוודור, הַנָשָא וְהגְדּיל אֶת עלּון הנשמָה.יי.

.וו

הַמעלות הָרועַדוּת תַתַת | כּף רַגלי--הִגִידִי לְאן הן מובילות, = =
הָרְעש החולף מִעְמָקי הקיכל - חנידי מה טִיבוּ: 2
אָם תִפָלות- :
- 8 6 מו

הַיְאִים עם פוה 5 ל שחורות במחולות
וּשְמַחִים בְפְרִיצוֶת על חְרְבֶן עוּלְמות וטל הַמְתְאבְּלִים

ד במבוא, הנידי

: | ליעקב. פיכמן,
השומר. היחיר -שבעיר, ‏ יהודי: עני שביום הוא נושאחסבי'
קוא נוטר נכסי העיר, בהכנפו בבקר-קיץ אחר אל בית-
יש להתפלל ‏ ותיקין", כדרכו, הסיח לפי תומו. באזני אחר
ורח. הראשונים", ‏ כו יבלילה. הזה, בעברו על פני בית הגביר
מ שמע קול יללה. קרב אל רחלון והטה. אזן. אך
| מה שסחו ביניהם הבעל והאשה. הוא שמע ,רק אנחות
ואחרי. כן. גם קול בוכים,
פל עור יהודי אחר שהטה אוון לשמוע על מה מדברים
ז חשב את הרבר למלא ענין. ופיפר ‏ אותו לפני = חברו
ושאלו ,מה זאת"+ ועד שלא כלתה . תפלת-שחרית כבר
,המנין הראשון" את הספור הנפ?א' של השומר.
,במנין: ראשון" מתפללים, כידוע, רק בעלי-כלאכות או
גלות, ‏ המקדימים: לצאת מבות"המדרש, באין להם פנאי
ם, ולכן נתקבלה השיחה כלי הערות, פירושים ובאורים,
ששמע את הספור משך בכתפיו, שרק. בשפתיו, נענע
אילך ואילך -- לאות,, כי הדברים באמת תמוהים ומוזרים,
פשר להם,
צולם הספור. קבל. צורה אחרת לגמרי ,במנון שני", בעה
נְתים מתפללים,, אז יש שהות קודם התפלה, בשממתינים
רב, וגם לאחר התפלה ‏ מנהג קדמונים הוא לעסוק
ח חולין", ‏ בזמן עטיפת המלית וכריכת. התפילין,
יבף כשנשמע בכנופיה הספור. הנזכר לעיל, העיר אחה

ה כמ שאני מתבונן ורואה את פני
בי מתאמץ היא להתראות מבירח ,
ל מה וה%
> אומרים, ‏ כי. בשנה
זב -- נענה ידען אחר,
+ אפשר. כו עסקיהמשפחה ‏ יש כאן..,
שמעתי, = בי הגבור התחיל בעה | האחרונה מקמץ

הגביר: עצובים

זו הפסירו. סוחרי-היערות = ממון

> מספיק --- מזרמן י. עסק.... ובכלל,,,

| שכסף"הנדוניא. הנועד. = לבתו

,בעור מוער*, * - : ;
ונפלא. הדבר; כי. אותו הרעיון עצמו ‏ נולד | בשעה אחת

- במחות. רוב בקלי"החופת. שגמרו לקחת את. כפפם מידי הא

שחרל להיות ,בטוח",

ובשעה העשירית בבקר התחולו יהודים נכנסים בחשאי,"
כמתגנבים, אל בות הגביר, כל אחד ואחר העפיד פנים | בפני
חברו, כי בא ,לרגלי עסק'.

המתינו שעה קלה בחרר:האורחִים הפונה אל. הרחוב, כשיצ
אליהם הגביר מלובש במעיל:בקר ופניו מפיקים השב נתבל
קצת ינשתתקו ,+ :

-- מה תאמרו,, רבותי +

רבים לא מצאו ידיהם ורגליהם, ‏ ואחדים כבר. נתחרטו"
רגע על שבאו לכאן, אך .פ ר ץ ,בעלדבכי", זה שבגיו "-.
לו כסף מאמיריקה, ערב את לבו ואמר : :

-- רוצה הייתי לקבל מכבודו כסף:+:

-- כמה +

-- כל הסכום המונח..

-- למה לך באותה שעה+ .

= כך,,,. = גמגם ,בעלְבבי", ששבח להבין מראש "תי

בינתים' הבליגו כל הנושים על פחדם, וכל אחר ואח
עמד ותבע את המגיע לו,

-=- רבותי -- פנה. הגביר אליהם, ובקולו נשמעה. תלונה ==
הלא גם | ב נק אינר פורע את כל החובות ביום ה הן ב
כזה תכריחו אותי .להיות בנ קרוט..,

מלה אחרונה וו, שבאה מן. הכרך,. עוררה המולה בקרב
הקהל הנאםף שהלך ורב. נשמעו קולות קוראים :: /

- מה זאת ?

-- לא אוו מכאן עד שוושב לי כספי,

-- אנו: רץ אל הפריסטב.,,,

-- כספי,. כספי.,:

-- רבותי -= פנה הגביר אליהם שנית וקולו ‏ רעד -- אף"
אם תצעקו מן הבקר ער חצות. לא יועיל | לכם מאומה,
,השקטו, הרנעו... הנה תראו, כי במשך חדש אחד. יסילק לכם
ער פרוטה אחרונה, .. לפי שעה אין לו..,

הוא פנה אליהם ערף ונננס אל החדר. הסמוך ונעל את
הרלת מכפנים,

שעה קלה עור עמרו הנושים והמתינו, אחדים מהם אימו
בדברים והוציאו מפיהם נדופים. ‏ המיושבים. עמדו. ושתו ‏ ע
כיצד להציל את הונם, ובעלי-היאוש הורידו את ראשם והרההו :.
וי לחפרון .כים.

עברה שעה קלה, והנאספים נשמטו אחד אחר והלכו אט-
> אל בתיהם,
"". כל היום ההוא התלחשו בעיר. .. הנוגעים | ברבר הלכ
כנזופים, = שקועים היו בהרהורים ‏ וגמנעו | להשוב על שאלו
הסקרנים בענין. זה, באילו נתיראו לגרום הפסד לעצמם , בהוצואנ
מפיהם את' הרבר הצפון בקרב' לבם. ולכן. עמדו ‏ יושבי
ושערו השערות. נשמעו לטות ורברי-חדודין ‏ על אדו
ומנחגוו, בעיר הורגש המאורע בכל פנה ופנה

= ברחוב. עבר יהורי: גבהההקומה > איש כבן:

נופיות של עומרידב

זהולך עמד ונסתכל בתמיהה בפני הפונום לעברו,
-- שמע נא, יופי; הגבור ,שלך" הוא --- ,פליטה'ז!
הלו נעץ. עינוו באיש. הדובר. בו, אחר רקק וענה בועף:
--= יעלו עשבים תחלה בלחייך..
נשמע מבין הכנופיה חוכאהוטלולא..
= ראו נא, אין ברדנשי וה יודע | כלום,.. = היכן | היות %
-הבפטרבור + 7
-- אונך מאמין + שוטה,
הגביר שלך חוא קבצן,
בנקרוט בלשון אשבנז ,
ומרגע לרגע גדלה. הכנופיה, ויופי ראה את עצמו מוקף
מכל. צר,. פניו אדמו מזעווע-נפש 2 הפיקו איבה אל אלה
המעליבים בהגביר ,שלו",
פתאם נראה מרחוק המון יהוחים ויהודיות, | ואחריהם
נעדים וילדים, כלם נוהרים אל הרחוב, ששם עומד בית הגביר ,
יוסי: הבקיע לו דרך. ובחפוון הלך בעקבות. ההמון,
בהניעו אל הבית, מצא כנופיות רכות של -אנשים החונים
פביב לפתח ולחלונות , לבו התחיל דופק, ‏ דופק, הוא נדחק
דרך ההמון ונכנם. אל הבית פנימה,
= ערבוב קולות. גדופים; נערות, | בכיות, = איומים +
בעל. פנים אדומים מכה באגרופיו. על השלח ו וצועק :
= -- הבו אותו. אלי !
= אחרים עומדים ‏ ועיניהם תועות על פני החדר המרווח
ראות ולהתבונן, אולי ימצאו דבר שוה"כסף. ליטול \ בחובם.
וָנשים מיללות, בוכות, מעוררות רחמים על. עצמן...
בעלת-הבית, אשה. כבת. ארבעים, . עומרת.. ופניה . העדינים
קולה רועד מתוך. דמעות+ ‏ * *.
> = -- באלהים נשבעתי,. בעלי יפלק לכם עד פרוטה אחרונה..,
יוצים אתם, קחו' לכם הכל מה שבבית, ומה. אני. יכולה. עוד
לעשות לכם %
2 -- אבל מדוע התחמק ממנו. רבי 8 למה ברח + א,
אדרבה, למה% ‏ >
7 בפתח הדר-הממות עמרה עלמה כ כבת שמונה עשרה, כולה
"תועדת ועיניה ‏ מלאות: רמעוז, על ידה שתי אחיות קטנות. וילד
-אחד, שהביטו בחרדה על המון היהורים המקימים . שאון,
> יוסי נגש אל ההמון, ופנה אל אחד מהם, שחיה ראש
ב
-- כלום אינכם. מכירים את רבי אליה + האמנם יגזול מכם
את כספבם% האמינו לי, יודע אנכי את כל משפחתו, גבירים בני
גבירים.., אל נא תאיצו,.,
כלך, כלך1 -- נופו בו מריהנפש, הראיתם את ה,בעל-
רקה" הזה % אולי תהא אתה אחראי בעד התשלומים,
ואחרי הדכרים האלה. נשמעו שנית גדופים. כלפי הגבירים
בכלל, ‏ וביחור כלפי אלה הבאים מאותם המקומות: שאוהבים
ום את האכילה ואת "השתיה...
= שעה ארוכה \עור. עמר ההמון וחזר על | הטענות | בפעם
עשירות, ורק עם בוא הערב נשמטו הנאפפים כנמופים אחר
ד ועובו את הבית מתוך איומים וקללות. .. :

הכל יורעים ‏ כבר -את' הפוד:
במחילה, : והיום עמ ופשט רגל --

יהודי

מתגוררי בעיר הקמנה זה עשרים. שנה או יותר, ועד

+ יוםי
ם הוא רואה את עצמו כגר. בארץ נכריה,
מולו. מלטלהו לפנה: נהחה זו שבלימא, ‏ ועל פי איזה מעות

וה, נשא אשה, פחח לו חנות.

"סל 7 כ ההחבות. פניו הארמונים והמלאום

אותו ‏ מיתר בני העדה והעידו על מולרתו מחוץ ללו

הליטאים היו מלגלנים על פשטנותו, שהניעה ליר
והיו אומרים עליו ששוטה הוא, " "

-- אך איש ישר הוא,

-- ככל השוטים;,, :

לפעמים. היו אוהבים הלמדנים ‏ להקיף אותו. ברברי
כרן לגלות את חולשתו ואידבקיאותו באותיות ‏ הקטנות..

-- לא לחנם הוא ,חסיר".

-- פימן. ,לעםההארץ". 7

ואולם על. הכל היו = מלעיבים = בלשונו
פיהם. על מבטאו המשונה ועל דבוריו. הזרים, .

קוראים היו אותו בשם. ,בוריך" או מכנים אותו:
על שם אותו המאבל, שרק שמעו בלבר: הניע לליטא,

פעמים שהיה יוסי ‏ נעלב, ‏ ופעמים שהיה. מחיך "לו"
טוב-לב , אך בין כך ובין. כך היה שותק,. לא אחב. או
עם חלימאים ונתירא. קצת מפניהם , :

שנים. רבות \ היה בודר ,| הוא האחד שהתפלל.
ספרר", = הוא. האחד שידע את טעמים של ענכים, הוא :
שומר ניגוני ,החסידים" בעיר שכולה ,מתנגדים", -

ורק לפני שמונה או = תשע שנים אירע לו נם, בא לג
אל העיר.: הקטנה , לרגלי עפקיו, ‏ ,הגביר החירפוני", ששמ
ירוע ליוטי עוד -בשבתו ‏ בארץ מולרתו+

פרוךף אחרי בית. הגביר > ונכון =

עתה איננו. עלוב = ובודר ‏ בנכר,

והוא | התחיל מספר בעיר' את פרשת גדול
,שפירין" בחירפון והסבִיבָה, את העשירות המופלגה של

הליטאים היו שומעום את פפוריו בפיות = פעוריו
הרניש כי הוא הולך ומתעלה בעיניהם בזכות. הגביר

לאט לאט היה יוסי לאושדהבינים בחנם בין
ובין: הגביר .

-= אולי תשאל - את הגביר ,שלך" על ::.

--- יוסי אתה תבקש אה הנביר שלך,),

כך היו רגילים לפנות אליו,. מפני שירער,.
בן-בית ‏ אצל הגביר. :

המאורע הוה בבית הגביר. הטיל ‏ יגון: על יוי, :
האסון. הנורא בא עליו והוא כורע: תחת משאו. .

הוא בא אל ביתו, אשתו הכירה. בפניו העצובים,"
הוא בצער., :

- למה זה אתה הולך. * קדורנית+ . =- נסתה לה

רעתו: --‏ ,הגביר שלך". לא יגוע ברעב ,‏ ומה עושים "
היינו עשירים מעולם+ =

יוסי נתן .עיניו באשתו ,: נדמה לו, "כי רוצה הוא !

-- יכול אדם לחשוב כי ספינתו ‏ נטרפה בים,
נשרף, כי. רכושו. נגנב +

-- מומב שתשתקי -- מרעוע יוסי,

האשה נסתכלה בפניו, = נענעה אחריו. בראשה.
בתרעומות +

-- ארם "שיש לו בת שצריכים להשיאה, שאין .

אפולו ברוחק, שחנותו הולבו | ומתרלרל | שמח ב לפרוע חו

לד אנוה

12

"ופי קם ממושבו | בועם, רצה להשוב ‏ על רברי
זוגתו -- אך עצר* ברוחו ושתק. הוא מהר לצאת את הבית.
ליל סתו,. ברחובות החשכים והמרופשים של העיר הקמנה מעטו
מאד העוברים והשבים.. התכנסו בני העיר באהליהם והפקירו את
החוץ. להעננים המטפמפים טפות מפות ומרמיבים את קרקע העיר,
יוסי ‏ הלך עטוף. באדרתו בפסיעות | גסות, . כאילו = מהר
בשליחות נחוצה, בהגיעו אל בית. הגביר, דפק בלאט על פני
הרלת +
-- מי שם+
== אנו, אנר,
הדלת נפתחה תיכף +
-- ערבא טבא!
בבית. ‏ שרר חצי-חשך, רק עששית לא-נדולה ‏ עמדה
על. השולחן והפיצה: אור כהה על פני החדר המרוות, כנכנס אל
ביח אבל היה יופי בעיניו,: לבו נתכוץ,
בעלת-הבית. קדמה אותו . בפנים מסבירות והנישה לו כסא
* לשבת , :
2 -- אכן עוד נשאר לנו ‏ ידיד אחד, = ואנכי
מנודים אנו, והכל הכל נהפכו. לנו. לאויבים..,
יוםי לא ידע מה לענות. ‏ מה חפץ היה להביע את
השתתפותו באסון וה, לספר עד כמה נגע | חדבר ‏ אל נפשו,
אך הלב לא ירע להשתפך במלים א . ּ
שעה קלה שררה רממה . בעלת-הבית נשענה בראשה עפ
= ידה ונשתקעה במחשבות, יוסי התבונן מסביב -ושאל :
- = אופה. הם הילדים +
== מנמנמים זה בכה וזה בכה,
בעלת-הבית נתעוררה פתאם ושאלה:
= וופי, אולי יש תחת ידך שלשה רובל...
פני. יוסי חורו הוא התחיל מנמנם:
-- וראי, ודאי שיש,,. :
סָ התחיל. ממשמש בצלחותיו, תוחב. ידו בזו, מוציאה ותוחבה
באחרת, ובעמל עלה בידו להוציא את כיפו, ידיו רעדו.,. הוא
פתח את הכים בכח וחטף משם שטר בן-עשרהררובלים והושיט
להיושבת ‏ ממולו, והשתרל ‏ לבלי הבט בפניה.,,
--=>. צרוך. לפרוט.,. ;
/ -= לא, לא, המותר. לא נחוץ לי,. יהי בירכם, שמא
תצטרכו..,י
חיא: קם מעל מושבו ללבת.,
7% -- למה אתה ממהר 9
-- ממתינים לי בביתי ,
יוסי התחיל מרכפ את כפתורי. אדרתו ולא
וודיו רעדו, :
הוא עמד בבית ‏ כעל גחלים לוחשות, נדמה לו כי הכתלים
מתבישים,: הרהיטים נכלמים בפניו,,,
כשיצא את הבית, הלך בחפוון והתאמץ להשתיק ‏ את
המית לבו. לא ראה, כי כבר עבר על פני ביתו, פתאם עמר
= על יד בות"המדרש..
נכנס, ישב לו בקרן חשכה, שרוי בצער, ראשו כפוף;
בעיניו רמעות.. לננד עיניו המחזה ;
,היא, הנבירה, פונה אליו לבקש הלואה,.

אמרתי, כו

.

34

יכל, = עיניו

חשכו

>= העולם 3

38

גליון מה
2 ...ו

מ, שאליט.
וְעירת עסְקְנִיהַצְבּוּר בְּקובְנָה .

(סוף)

בישיבות הועידה נקראו רק שתי הרצאות, זו של סליוזברג,
והרצאתו של רבינוביץ, מי שהיה ציר של הָדומה השניה, ע"ד
סדור מוסדות הצדקה שלנו ופעולתם, ההרצאה האחרונה הזאת
נקראה בסוף הישיבה של יום ו', אולם הישיבה של מוצאי-שבת
הוקרשה שוב לשאלת-הקהלה ונתקבלו החלטות בשאלה זוי
מדלג אני איפא על הרצאתו של רבינובוץ והריני נותן את פוף
הוכוחים בשאלת הקהלה,

כשהעמידו למנין את סעיפי הקנות הקהלה, שעובדו ע"י*
ועדה מיוחדה, נתעוררו שוב. וכוחים ,. הפעם היו הוכותים מלאו-
ענין, כי נתבטאו בהן השקפות עיקריות +

ה' גולדמן, בא-כחו של הורם הרדיקלי, | הביע את
הרעה, שמן הסעיף המסמן את תעורת הקהלה צריך להוציא
לגמרי | את הדברים ע"א מוסרות הדת. צריך להוהר. לבלי
לערבב את עיקר הפתדרות הקהלה עם העיקר הדתי, ‏ כבר
הגיעה השעה שנבין, כי בקהלה צריכים להשתתף - כל היהורים
בלי הבדל הרגשים הדתים, ושהדת זהו ענין המסור אל הלב של
כל יחיר ויחיד. אם תסתדר. הקהלה שלנו. על אותם. היסידות
שקבע מר סליווברג,. אם תתמך גם במוסהות הרת, הרי בהכרח
שתאנם את דעיתיהם של חבריה. --אנו \ מדברים על קהלה
דמוקרטית .וחפשיה, ובכן אל נא נשכח שהפולחן הדתי והקהלה
החלונית. הם. שני דברים שונים זה מוה,

ברמפון מתנגר גם כן להנחת העיקר הדתי ביסור
הפתדרות הקהלה. אין צורך כלל לתלות את זכיות הבחירה בזה
אם נוישם יהודי בין מתפללי בית הכנסת, הוא חולק עוד על "
סעיפים אחרים ומציע, שהועידה לא תחליט דבר. בנוגע לתעודות
הקהלה ותדחה את הענין הוה לעת אחרת, כשאפשר יהיה. לדון
בסעיף וה מתיך כבר ראש, בכלל אי-אפשר לקבל. על רגל
אחת. הצעות שלא עובדו כל צרכן שחפר בשבילן החומר הדרוש
יעור הצעות נכבדות כזו ע"ד הקהלה, יְ

צירים אחדים רריקלים ‏ נפו להרחיב את דעותיו של
גולרמן, ‏ אולם פקעה סבלנותה של האספה והתחילו | נשמעים
קולות, ,די, די!" כמו כן לא הצליחו הצירים . הללו ‏ כשרצו
להכנים לתוך הסעיף השני הוספות ע"ד לשון הלמודים של בתי-
הפפר שתחזיק נהם הקהלה שתהא יהורית, שתתמך " הקהלה
בהפפרות. והאמנות. היהודית, שתיסד ביבליותיקאות, תיאטרונים, .
לשכות. מודעין בשביל הנודרים , :

סליוזברג עונה על כל הטענית ומתפלא, איך זה
אפשר שיעלה על לב מי שהוא, שצריכה הקהלה שלנו. להסתלק
מתמיכת. המיסדות | הרתיום והחוקתם, אם כן הוא, ההי אין
לדבר כלל ע"ר רוח יהודי וקהלה יהורית . אי-אפשר לנו = בשום
אופן להפריד בין מוסדותינו הרתיים ‏ והקהלה שלנו, | שצרוכה
להקיף את כל בני העם, כמו שאי-אפשר להפריר. בין. הדת
היהודית: והעם: היהודי,. וצייך עוד להבין שאין אומרים ‏ כלל,
שתעודת הקהלה היא תעודת. קונסיסטוריום, | אלא שהיא. חנהל
את משק בתי-ההכנסת. שלנו ומוסדותיני הדתיים, אם רוצים אהם
שנדרש ברגע זה להפריד בין המלוכה. והכנסיה, ‏ אז, | אפשר
שהצדק אתכם בנוגע לררישתכם להפריד בין הקהלה ובית-הכנפת.
אולם בררישה כזו בכלל צריך עור להמהין, ובפרט בנוגע לקהלותינו
בפרט, לדרוש כזאת ‏ יכולים אנשום שיש להם רק ,עיקרים", ואון
הם מבינים את הנעשה והמתרגש בחיום.

ושובתו של ב הפיקה רצון כמעט מאת כל הצירים,
פעמים אחדות נפסקה ע"י מחיאות כפים. ברור. היֶה שהועידה
תקבל את. רוב הנחותיו של סליוזברג, ; ,2

* = ואלה הן תקנות הקהלה בצורתן האחרונה, ‏ כפי שנתקבלו
בועירה,
1) הקהלה נוסרת ‏ בכל מקום (בבל עור ועירה) ע"י היהודים. תושבי
מקום המתגוררים | שם לא פחות משנה אחת..

5) תעודות הקהלה: לדאוג לצרכי המוסדות הדתיים | לפקח "על
מוסדות הצדקה הצבורית ולדאג להרמת המצב ההרוחני. והתרבותי | של
חברי הקהלה . 5

8) בראש הקהלה עומדים מועצה מיוחדת וועד-הנהגח ; המועצה
גבחות בבחירות שוות. אל ועד ההנהגה, שהוא הועד הפועל, נכנסים לא
וח משבעה. חברים הנבחרים ע"י מורשי הקהלה, שגם הם נבחוים.
לומן קבוע .
00 64) ועד הנהגת הקהלה עורך בראשית השנה הצעת התקציב לבל
ושנה , שצריבה להתאשר ע'י אספת מורשי הקהלה.
-5) בכדי לספק. את ההוצאות - ע"פי התקצים יוטל מפ. על 0 חברי
קלה. בימוד המפ הוה מונח העיקר של המפ-הפרוגרסיבי לפ ההבנסה
המס הוה משתחררים כל אלה שיש להם הכנסה יותר: קטנה מוו שנקבעה
י אספת הפורשים . 5
6) המפ-הפרוגרסיבי לפי ההכנסה חוב. הוא,
7) להקהלה יש זכות -אישיות משפטית .

הועידה הראשונה של עפקני הצבור קבלה איפא הצעה.

תקנות הקהלה, שלפיהן יבטל מכם. הבשר ועל מקומו. יבא
ההכנסה, - יהורי נחשב > לחבר. ‏ הקהלה במקומו כל ומו
א נשאר יהודי. באופן כוה נבראה הפתדרות שיש לה כח
ל בפיה ואונם ושתהא באת-כחה של יהודי המקום,
אנו עוברים אל הסעיף השני של עבורת הועירה, לשאלת

נולותיהם. של מוסרות. הצרקה, והרינו מוסרים את תמצית "

של מר רבינוביץ,

שאלווז. סדור עבודת הצדקה וסדור הקהלה בבלל קרובות
זו לזו, מפני שכמעט אחת היא, אם לסרר את הפעולות של
וסדות הצדקה שלנו או לסדר את פעולות הקהלה.

המרצה מתאר. את המצב האיקונומי של היהודים, ההולך

ולא רק "מצבם של המעמלים העוברים הולך ורע, אלא

ז של האינטליגנציה, של העוסקים בעבודות אינטליגנטיות ,
דסמת העוברה שכבר ברור השני הולך ומתנדף ‏ עשרו של

העניות בתחום המושב היא גדולה מאד, מספר הפונים
מוסדות הצקה מראה באופן בולט, מה נורא מצבם האיקונומי
ונונו, ששה מיליונים רוב' מכניס מס"הבשר בכל רוסיה,
ה מיליונים בולעת העורה, הניתנת ע'י | חברות הצרקה
ר יהברר לנו המצב, אם נגיד, שהחלק השלישי מיהורי

קטופוס ‏ היותר - נפרץ של חברות. הצדקה הוא. זח של
העזרה ליהודים העניים", לפי התקנו ‏ של. החברות. הללו
זכיות רחבות, והרכה יכולות הן לעשות. צריך להשתדלי
הרבות. ביסוד חברות כאלה. אולם צריך לשנות: את
וטיבה 4 העורה. הניתנת . יסור העזרה צריכות ב

ונון וה צריכות חן לפתוח מחלקות של עזרה ע"י עבורה,
לנה להנהיג ולפחה את התעשיה ‏ הפעוטה, ‏ צריך

המרצה מביע את הרעיון, = שצרוך ‏ היה ליסר
בספיים, שהיו לוקחים על עצמם את המכירה של תוצאות
והמלאכה, לא קטן הוא מספר ‏ תוצאות עבודתם | של
המלאכות שלנו, שאפשר. היה למכור אותן בשוקי רוסיה הפ
והמוסדות הללו. היו יכולים לעזור בנידון. זה עזרה מ

+ מי שחשבו -שחברות המלוה והחסכון | שלנו תוכלנה
עצמן עבורה זו, -- אולם ‏ והו | דבר שאידאפשר -מפב
וקורם כל מפני שהחק מפריע ברבר, צריך. איפא .ל
חברה של עורה ע'י עבורה, שתעודתה תהיה לעוור' ל
הפעוטה, וה לא כבר נופרה בפטרבורג חברה של מ
בשם ,העבודה'; ההון היפורי | שלה עולה לחצי
המרצה: מציע להערים הגדולות להשתמש בתקנותיה.

המרצה ‏ יודע. שכל האמצעים | שהוא ‏ מציע ‏ און..
> לבטל את העניות הנוראה של היהודים, כל זמן. שיהיו הי
משוללי זכיות כמו שהם עכשו אי-אפשר. היה לעשות:
אפילו אם נשתמש באמצעים היותר טובים, ‏ אולם
לחדול ,מעבודת:הצדקה. שלנו אפיקו ליום אחד, כ
היותר מובה היא העזרה ע'י עבורה,
= הוכוחים בדבר ההרצאה. הזאת, שנקראה בישיבו
ו', נדחו לישיבה האחרונה של יום א', הנאספים כבר
ועיפים, צירים אחדים, וביניהם | סליוזברג * כבר = נסעו -
הוכוחים היו משוללים תנועה וחיים, ובכלל לא עוררה הר
אותה תשומת-הלב. הרצינית, ‏ שעוררה ההרצאה הראשוג

הקהלה, הכל נעשה בישיבה האחרונה בחפזון, והשאלות החשובות,
מידן. מר. רבינוביץ לא = נתבררו. ע'י. הוכוחי 7

לי שתי נטיות.. היו מי שהוכיחו ש:
חברות הצרקה לחברה אחת מרכזית, | שתנהל
העורה בעיר. כן הראה הר"ר אייונשטאדט שבעי
פועלת חברה מרכזית כזן ומצליחה בפעולתה., היו
שאין הדבר ‏ כן, שמציאותן | של חברות. מיוחדות >
וכשתתאחדנה. תאבד. האינטנסיביות של העבודה, כו י
חברה מקצוע עבורה שלה, שהוא זר לגמרי לחכ
עבודת העורה שונה בצורותיה ובתכונתה, ולפיכך היתה הן
מביאה תוצאות. רעות. .

נואמים אחדים הראו על הצורך ‏ לבאר. לבעלי-ה
שבחחום את האפשרות לעבור להפלכים הפנימיים,. או נ

נואמים אחדים מרחיבום, ל את רעיון העורה
ומדברים. בפרטיות ע"ד סדור שיעורים לאינסטרוקטורים
שונות, שיעורי ערב בשביל פועלים, אפמים משותפ

מכל הנאומים. שנשמעו. בישיבה אחרונה זו מצו

בתי-החרשת , הא האר 2 מצב. הדברים כמו
רחמים",: שנותני < העבודה לא יבדלו לכל
הפועל היהודי. לרעה. 6 הוא דורש, שיתנו. בעל
= דין קדימה ליהודי ךּ

ויצא למחות. נגדו על <-שהעליב. את הפועלים

= הטבת תנאיההעבודה. מצד* ההיגיני

בדי שתמהו החברה שהעבורהי ותתחול בפעולותיה , וכדי

14 >= העולם -3

כל כך ע"ד האחרות והשלום, האפשר שיהיו שוררים שלום
ואחדות. בתוכנו, ‏ כשיש אנטישמיות איקונומית. יחודית , > '

ה' ניישול. פונה. בסוף דבריו. גם כלפי הפועלים ומוכיח,
שצריכים הם לשכח את השנאה אל הבעלדבית = וכו' -- אולם
נאומו. היה בלי שום ספק. ,אני: מאשים" ‏ חוק כלפי. ה,ברודסקיים"
הקטנים והגדילים ,‏ נאומו של ניישול עורד. מחיאות כפים, אולם
נמצא בין הצירים אדם, שרגשו ,האנושי" נפגע מדבריו,
הבלתי. יהודים וקרא
למלחמה. נגרם, מובן, שהרברים האלה עשו רושם קודם כל על
הפקיד,. אולם היושב ראש הפסיק את הנואם בעור מועד ויבאר לו
את דברי. ניישול .

מדברים עור צירים אחדים וממהרים לעמור למנין, אחרי
וכוחים קצרים מתקבלות ההחלטות האלה.

1) חברות התמיכה לעניים צריכות לשים לב להעורה ע"י עבודה:

) במלחמה עם העניות של היהודים צריך קודם כל. לשאף ‏ להגדיל
את פוריות עבות של היהודים העובדים ע"י: א) הפצת ההשכלה הבללית
שהפרופסיונלית בב"ס ומחוץ להם ב), השבחת מכשורי העבודה; ג) עזרה
בשביל בעלי-המלאבות , המשתקעים בפנים רוסיה; ד) סדור קנית החומר
הדרוש * לעבודה ומכירת תוצאות העבודה ;‏ ה) סדור עניני. ההלואות ; ו)
והמוסרי, יחד עם וה מביעה הועידה
את רצונה, שהוחורום. בעלו ‏ בת החרשת. יגדילו את מספר הפועלים היהודים
העובדים בבה"ח שלהם.

8 די להשיג את המטרות הג" צריך לחרבות את מספר המוסדות
הדומים להחכרה ,העבודה" (תקנותיה נתפרסמו באוסף החקים והפקודות של
הממשלה מיום 30 פענט. ש. 1900 נום, :84), חכרות אלו נוטדו על יפוד

| הרעיון שצריך ‏ לתמוך ‏ ע'י הלואות את התעשיות, ‏ שיש להן אפשרות

למכור את תוצאותיהן בפנים הארץ. ‏ צריף לסדר את המכירה הזאת, להנהיג
תעשיות חדשות ‏ וביחוד---לשכות טכניות , לפיבך צריף לחגור את כל. הבחות,
שתוסדנח חברות
דומות לה +

6) דבר וצון הוא, שתנשנה כל חברות הצרקה יחד לעבורת קבוץ

החומ והמפפרים ע"ד מצבם האיקונומי של היהודום וכמו בן ע"ד האמצעים

היותר מתאימים ומוכשרים. להרים את מצבם וה:
הפרונרמה הרשמית. נגמרה ,‏ קרובה שעת הנעילה,
נקראות תלגרמות. הברכה שבאו ממופדים ויחידים. נפגשות

= במחיאות. כפים התלגרמות של . מר מרגולית מאודיפה ושל קבוצת

יחודי ולריבוסטוק. לעומת זה אין מוחאים כלל כשנקראת התלגרמה
של החברה הספרותית בפטרבורג, ‏ המוחה נגד ‏ אופן הרכבתה
של הועירה,

לסוף מתחיל ווינביר את נאום. הסגירה, הוא מדגיש,
שהמתנגדים היותר חזקים להועירה מפני אופן הרכבתה הדלו

להתנגד -- בבר ביום הרא טון, כשהתחילה העבודה החיה. וה
. מראה שהועירה עשתה מה שיכלה -וצריכה היתה לעשות, ווינביר
-מונה את עיקרי כל ההחלמות שנתקבלו ע"י הועידה ובא. לידי

מסקנה, ‏ שהועידה הראשונה של עפקני הצבור אחדה באמת את
העפקנים היותר חרוצים בתוך -יהודי רופיה, והרי. זה סימן"שהעם
היהודי. נולד, שהאומה היהודית, יהודי: רוסיה.--- תחיתם התחילה.

נאום. סגירה. זה. נפגש, כמובן, | במחיאות כפים. פוערות
למרות. דבריו הזרים והתמוהים, אם לדבר בלשון נקיה,. שהעם
היהורי. נולד בועידת. קובנה. וקם לתחיה בועירה זו,

וועידה. זו שבחרה את בהורסקי לחבר הנשיאות לא מצאה,
כמובן, לנכון למחות באיזה אופן נגד הרברים האלה, שלא
שמעו: כמוהם אפילו מפי בעלי, הזרמים היותר. קיצוניים, . שראו
ת כל העולם היהורי בתחום גבולותיה ‏ של רוסיה, -- גם הם

לא העיזו להגיד, שהאומה היהודית נולדה זה רק עתה,

מלבר ישיבות האספה הרשמית נמשכו במשך כל. הימים
אפפות: בלתי. רשמיות שרנו בשאלת לשכה המירית של האספהי

נליון מה

בפטרבורג מתקימת ‏ אצל חברי. הדומה. היהוהים לשכה כזו,
שנכנסים. אליה באי-כחם של כל. הזרמים, מפדרי. הועידה ווינביר
וסליוזברג הציעו להמעיט את מספר חברי הלשכה/ הקימת, ובשום
אופ| לא רצו להסכים | להשאירה ‏ כמו שהיא, למרות. דרישתו
המלגרפית. של ניסלוביץ, ודרשותיהם הם ער האחדות והשלום,
סוף כל פוף נצחו. את- מתנגדיהם ודרישתם. נתקבלה : חברים
להלשבה בפטרבורג נקבע | מספרם לתשעה. הורחקו איפא
מהקודמים שנים עשרה חברים. .ומערי המדינה ‏ נבחרו להלשכה
שלשים ושנים. וזיהי רשימת חברי הלשכה:

בפטרבורג :‏ א, ברוידה, מ. ווינבר, ‏ ד'ר. ווייסינברג, כרון
ד נונצבורג, = ש,. דובנוב, ו רוזוב, גב סליוברג, ד,. פיונברג,
מ. שפטל, ממוסקבה: ו הרכבי, .הרב ם, ‏ מזא"ה, > ניידיץ אן:
הד"ר י, צלנוב ; מווילנה + א, נוררון, א. ניישול; ב. גולדברג ;
ממינסק : | ד"וי י, -ברוצקום או ש. קוברפקי | מקובנה: ד'ר ו
פיינברג או א, ב,. וואלף ן ל מ. ‏ וקס, / ברודסקי ; מאודיסה
מ. מרנולית, = מ.. אוסושקין, = י. סקיר ; = מויטבפק : = ו. יודין ;
מיקטרינוסלב : א טריגובוב ‏ ומ ברוק ; | מסמולנסק : נ,. שווארץ ;
מקורסק :: מ בוז'נסקי | מחרקוב : מ. מולרבפקי ;= מניז'ני; ש

פוליאק ; מסרמוב : קטונסק ; מרינה : ד"ר מ: שיינפילד. וד"ר ב,
מאיר ;| מאירקוטסק י. פרוזיר ;| מקישינוב : רויטמאן ; מדובנה
קוליקוביציך ; / מצ'רנינוב : הרב שניאורסון, מלבד. אלה נכנסים

א הלשבה מו שהיו חברו הדומה : דייר.ג.. ברוק, יד'ר. פריינקיל,
צ'ירוונינקים, יעקבסון, ש. רונכוים, ד"ר נ. קצנלסון, שפירא,

הציונים וחברי הקכוצה הדמוקרטית נבחרו רק לפי שעה,
כ לא התיעצו עם: חבריהם: ‏ הדבר תלוי איפא עור בהסכם של
ועדי המפלגות האלה.

-ש\
מַבְתּבִים מְתוְּקִיָה,

המצב הכללו,-- -ענון לינש.---השאלות,---המפלגות והפרוגרמות -
שלהן,---תשובתו של *6זוו[' 10186 | --בעולם היהוריי
בזמן 'האחרון גברה ההתרגשות בספירות הפרלמנטריות, קְ
שוחתו ‏ של שר הענינים החצוניים של בולגריה עם אחר העתונאים,
שבה היו גם דברים חריפים אחדים נגד תורקיה וגם ע"א ,הברית הבלקנית"
של בולגריה וסרביה- -ויש אומרים גם רומניה--וחזוק הצי היוני, עוררה אי:
רצון: וגם כעס. העתונים התורקים האשימו את הממשלה על שאין היא עושה

כלום, וצירים: אחדים פנו בשאלות אל מינוסטר החצון וחוזיר הראשי, הוזורום =

ענו מור על בל השאלות הללו והוגיעו את הפרלמנט: העתונים לא דיקו
בדבריהם, ובאמתו של דבר אין בולגריה הורשת רעה על תורקיה:

כועסים התורקים ‏ על חולשתם בקריטה. למרות המצב הקשה שבן
נמצאה. כעת יון---אינם חדלים. לרבר. על אדות אחוד קריטה עם יון, וכשפנתה
הממשלה העותומנית ,לממלכות המגינות" שיעשן קץ למצב התליה. בין השמים
והארץ, בנוגע לשאלת קריטה---ענו לה כמעט בבעפ בי ה:0שַףְא₪18)0 של
קריטה קדוש הנהו ואין. לנגוע בו, לו נמצאה, : אומרים התורקים, ממשלתם
באוחו המצב הקשה שבו נמצאת. עתה. יון---היו = קורעים מעליה מדינה. אחרי
מדיגה,,. ולא מעט מהאמת המרה יש כהזאוננות זוי

ועוד ענין מסובך וקשה בא לפני הפרלמנט: ,ענין לינש", לפגי ‏ 75
שנים בקירוב. ניתנה לממשלח האנגלית ה ר ש ו ת ה נצ ח חי ת לשלוח את אנזותיה.
על נהר פרת, הקפיטן לינש בנח שתי אניות,. שהיו מעבירות סחורות ונופעים:
בעבור איזה זמן הורשה לאותה החברה---לאמור,. לממשלה. האנגלית---לבנות
אניה שלישית. בין בה וכה בנתה גם \ הממשלה. התורקית ‏ אניותהמטע. על
גהר וה, עתה עלתה שאלה זו על שלחן המינופטריום. ותפרלמנט. רוצום לבטל
את החוזה, הנותן רשות לממשלה זרה לשלות את אניןתיה בנהר פנימי. וזוהי

= הפשרה שמציעים: ‏ הברת ,ליגש" תותרי על זכיותיה. היתרות ותצטרף לחברת ,

גליון מה

16 0 0

עותומנות חדשה שתופר. לחברה ,עותומנית" זו ינתן חרשיון על - 75 שנים,
אבל בעבור יחצי הזמן הוה יש הרשות לממשלה לקנות את כל אניות
החברה ולבטלה..

יש רמוים שהממשלה האנגלית. (לאמור חברת ‏ ,לינש") ממאנת לקפל
את התנאים החדשים, והענין הולך ומפתכך, אנגלית שרצתה להתקרב ע'י
חברה זו למסופותמיה לא תותר כ"ב בנקל ‏ על. זכיותיה ‏ אלו. טוענת אמנם
הממשלה. התורקית: אם נוציא לפעולה. את תכניותיו ‏ של וילקוקס ‏ בנוגע
להשקאת מפופותמיה אז ירדו מימי הפרת והאניות. לא. תוכלגה בינתים. לעבור
בנהר זה, אבל--אין קול ואין עונה,

קשה להאמין שענין לינש יגרום לפבסוכים מדיניום בין .אנגליה ותורקיה,
אבל במעט בטוח הדבר שיכרה , שוחה עמוקה למיניסטריום הנוכתי, הטוען
שאין לבית:הנבחרים הרשות להתערב בענונים דיפלומטיים כאלה. בית:הנכחרים
מובר כמובן את ההפך מזה, וכבר הוכנסה גם שאלה ברבר ענין ,,ליגשי, וגרמה
לוכוחים פוערים, שעריין. לא נגמרו,

הפרלמנש ‏ מתחיל להתענין = יותר ‏ ויותר | בשאלות הפנימיות. | אלן
האחרונים אם כי אינן ,,בוערות" ביותר ואין בהן מה,פנפנציה", המעוררת את
העצבים, אבל ערכן גדול עד מאד בשביל התפתחותה של תורקיה. ובזמן
אחרון צעד בות:הנבחרים בנידון זה צעדים אחדים קדימה. בשלשת השבועות
האחרונות הספיק הפרלמנט לגמור ‏ את קריאת הצעת:החק בדבר סרור פלוגות
שרויצבא בשביל ‏ חיל-המלואים, = לפי תכנית אירופית, .דבר שחפר בתורקיה
עד היום.

מהיום שבו הוכרז הסרה החדש.וער עתה נעשו שנויום עיקריים
לטובה במעט אך בצבאן ומתי תמ"אינה ההבטחות היפות, הטובות וחמרובות
על אודות שגויים עיקריום ורדוקליים במקצועות אחרים, אין ‏ איש יורע.. ומצוין

"הבר בשביל תורקיה הצעורה---כל מקצוע ‏ שלא נגע בו יר של אירופי

בצורת. יועץ ‏ או מורה:דרך, נשאר באותו המצב, שבו נמצא עד למהפכה,
אולם ‏ היותר. מעניגות. הן. הישיבות. בימי. השבתות, .יום שגקבע. לערוכת
(השאלות" למיניסטריום, והנה הימים ‏ ,הגדולים" האלה היו עד עתה בבחיגת
הריפ רועשים שמולידום עכבר, מכנים אווה ‏ ציר :קצוני שאלה קשה וחמורה
על: ענין מפובך ומפוכסך: מתאונן ושופך קתונות של רותחים על ראשי מי:
נוסטריום זו אז אחרת, חבריו: מוחאים כף ונרגשים, והעתונות ‏ שהתקוממה
כולה נגד. הוזיר המסכן מנבאת לו ירידה., והכל מחכום ליום:דֶין נורא, והנה
בא , יוםיהדין", בא הוזיה ועונה חצי:דבורים, = מתנצל או מתרגש וכועס, ואם

= כל וה אינו מועיל--הרוהו עורך .תפלה לאללה. הצירים כועפים גם המה,.

כשתארך הישיבה יותר מדי נמצאים דברין---למפפיקים. הוא נשאר על כנו-=
ואתן או<הסדר ואי<הבטחון שבפקידותו.
= בימים האחרונים צריך. היה השיך:אול:איפלם לענות על השאלה, מרוע
> לא שם לב לההלטות הועדה בדבר השנויום' בפקירות שלו, תחת להתנצל
| הוא עונה. לצורי ביתההנבחרים קשות, אין הוא רוצה לשים לב להחלטות
הוערה הפרלמנטרית, כי יש לו רעותיו ‏ שלו ואין הוא וקוק לעצות ובדומה,
וכשהעירו , * שבאופן זה צריך יהיה לפנות | את מקומו לאחר, ענה:
בעונג גרול,
ענון זה העיר וכוח סוער, לא חפרו גם שריקית: והכאות בספפלים,
הקולות האלו פעלו, כנראה, על איש:הרוח והבטיח לעיון בדבר, עד כמה
שיוכל. להסכים להחלטות. הוערה, דבריו אלה כבר גמצאו- למפפיקים, ועברו. אל
סדר:היום.
אמנם, העתונים מגבאים, כי הישיבה הפוערת הואת התרה חתירה
עמוקה תחת כפאו. של השוך"אול-אופלם, אבל אפשר לשער שעוד ימים רבים
| ושאר על בנו, עד שתבא סערה אחרת , שתביא אולי את כל הוזרה הנוכחית
עד משבר,

8

. המפלגות, שוה. שבועות תוקעים ומריעים על הופעתן, עוד טרם גראו ,

"אבל און שום פפק כי הגוש הגדול של בית:הנפחהים העותומני פור יתפורר,
והחיום הפרלמנטריים שבתורקיה. יתעשרו בצבעים וגוונים חדשים, לפי מצב
הרברים כעת לא ההיה למפלגות החרשות תכונה ‏ ל אומיתן המפלגות לא
התפהרגה לפי הלאומים אלא לפו הדעות לזה התפללו כל העפקנום הטדוניום
שבתורקיה ושמחים. המה עבשו שתקותם. באה, מדברים עד שלש מפלגות;
האחרות ל הליברלים המתוגים ו העממית (רמוקרטית), וה,איקדם"

4

מוריע. על אדות מפלגה רבועית, ,המפלגה = הקונסטיטוציונית', | בעלת שלשה
אנפים. אלה ששוכים לאגף. הראשון---לפי חלוקת ה,איקדם", אינם הוצים לתת
שווי:זכיות לאונם:מחמריםן ‏ בני האגף השני' נותנים שווי:זביות: לכל = בתנאוו
שהוזירות הראשית ועוד משרות חשובות תהיוגה רק למחמרים, והאחרים---
נותנים שוזי:זביות לכל, בלי כל. הגכלה, ‏ וטלבר זה -מספהום , בי עלו-קומל ',
ראש ,,האחרר",. ששב לקושטא אחרי גלות של ירתים אחדום, רוצה לחרש את
'מי ,האחרר", בשנוי תכנית.
עד מפלגת \ הליברלים המתונים מודיע ‏ ה,ניאולוגוס" היוני, = שחפהי "
המפלגה הזאת התאפפו וקבעו את וסודותיה. מיסד המפלגה מוכוח שבבית:
הנכחרום יש כתה של משמוים, המפתירום עתה את דגלם מפני מצב:המצור
שבעיר:הבירה, אכל הנכונים להתנגד.תמיר לתקונים ליברליים, מפלגת , האחרות "
והקדמה" רוצה לקציץן בזכיות האינם:מחמדיםן ומטרתה של המפלגה ‏ החדשה ‏ ,
מפלגת ,הליברלים המתונים" ‏ להגן על חופשם וזכיותיהם של כל. הלאומים +
לשוגה של כל אומה ואוטה צריכה להיות גם לשון הפקידות. מלבר "זה '‏ .
שואפת המפלגה להנהיג שטת האוטונומיה בנופיה השונים של המדינה, אחר, |
שאחדים מהנאספים התנגרו לקצוניות כזו, המתנגדת לררישות הרגע, ‏ נכחרה
וערה, שצריבה לעבד תכנית:עבודה, א
לע"ע נכנפו לתוך מפלגה זו צירים ‏ ערבים, יונים צרמנים ותורקים,.
דברים יותר ברורים נודעו. ע"א המפלגה העממית. ּ:
ד"ר איברהים טימו:ביי (אלבני), מיפד המפלגה הואת, מפר- לאחד"
העתונאים כדברים הבאים, שהנני מביא אותם כמו. שהם! :
המפלגה העממית תעבור בביתדהנבחרים ומחוצה. לו מספר צירי בית < !]
הנבחרים הנמנים על מפלגה זו עולה עד לשלשים איש. רבים מחכרי ,,האחדות
והקדמה" הכטיחו לעבור למפלגה זו, בין ‏ אלה שנכנסו ישנם ארמנים, אלבנים "
ותורקים, ‏ רוב חכרי. המפלגה, ‏ הודה = הד"ר טימו, אינם צירים בביתההנבחרים!
אבל הם לשמנה וחלבה של החברה התורקית,. יש ביניהם פקידים, עורכו:דין"
עורפי. עתונים, סופרים, משוררים. וכדומה, גם בערי:השרה יש למפלגה החדשה
הרכה חברים, ‏ וטרי. יום ביומו מגיעום. | מכתבים = הרוצים להפפח. אל המפלגה,
העממית. 5

תכנות=המפלגה, ‏ אמר הד'ר הנכבד חנח בת 15 סעיפים, ואלה הם?

א המפלגה תגין על עניני העותומנים ,‏ אבל ביחור ‏ על מעפדות /
העובדים, 0

ב המפלגה תעפוק בהפצת מוסר והשכלה בין המוני העם, ולמטרה זו
חוסר בתו:ספר ‏ ובתי:ע זד, קופית:עזרה, בתי:חולים וכרומה. וכדי להרחיב. בין
השבטים הנודרים את התרבות, תשלח המפלגה אליהם מורים נודדים,

ג, | המפלגה קלחם עם ההרגלים והמסורות, המבואים לידי = הגרות
לאומיות. .

ד המפלגח תגין על הפועלים גגד נותני<העבורה, 7 .

ה. המפלגה תדרוש את המעטת המפים, ביחור אלה מהם, המעוקום
על הפועלים, ותשתדל להגדול את המפים על בעלי:ההון:

מ ו היא תציע שימעיטו את הוצאות הממלכה.

ז. תגין על חופש האישיות, האספות והעתוגות, ותלחב בכל חוק
מתנגד. לזה:

ח,. בועדי הקלובים = של מפלגה זן, ‏ שנוסדו בכל מקום, יכגפן ‏ כני "
לאומים שונים, / /

ט, המפלגה מכירה לנחוץ להנהיג למור:של:חובה בכל רהבי - .
המפלגה תגין. על זכיותיהם השוות של בל העותומנים, ,

י, המפלגה תשתדל שיחלקו את קרקעות הממשלה ז כון עובדי הארמהו >
ושהכגפות מכרות ההרים והיערות תהיינה. לטובת העובדים:

יא המפלגה. מצדדת בזכות בחירה כללית:

יב, המפלגה תשאוף לבטל את מועצת הממשלה, שאינה צרוכה להתקום
וחד את בות-הגבחרים,

יג המפלגה מתנגדת . למנו סינטורום ע"י השולטןן.. היא דורשת שתושבי
הפנג'קים יבחרו את חְכרִי הפונט למשך של ארבע שגים:

וד, כל המשפטים של העותומנים. צריכים להתברר לפני . בית+משפט
אזרחי. בפומבו, רק משפטי העובדים | בצבא מחבררים לפני. בות:הוןיצבא,

טז,: בשבול התפתחות תעשית. הארי תשתדל תמפלגה לוסר. כנקים,
שילוו כסף לבעלי התעשיה ברבית גמוכהו

ער כאן רברי מיסד המפלגה הרמוקרטות, אם ‏ אמתום רבריו בנוגע

להשפעתה. הגדולה של המפלגה החרשה---אין ספק. שפעולתה. בבית-הנבחרים

החיה לטובה:

בשעה האחרונה מודיעים: העתונים בי בל הצירים היונים התאספו

לאספה חשאית וועבדו תכנית לאומית
הגמור, תכנית זו החליטו- להציע. למפל
> וקבלו. תכנית זו---יתאחדו ‏ היונים. אה

רחבה ברוח האוטוגומיה והחפש האישי
גה של הליברלים המתונים. -אם אלה
םי

זה מצבן של המפלגות, כביכול, הכל נמצא עתה במצב של התהוות,
וצרוך. לחבות עור עד שהשאיפות תהיינה לפעולות, ,מה שקורין פה מפלגות"---

למפלגות. באמת:

המאמר שנתפרפם ב, עוסמנישר

%

ללווד" נגד התישבות היהודים, ושתרגמתו

במכחבי. הקודם, נדון בבקרת זעומה בהעתון <0עג]' ‏ 6ם108> במאמר ראשי
באחד מגלוונותיו של השבוע שעבר עונה העתון התורקי:צרפתי "על בל מענותין

של ,העוסמגישר ללויר" ‏ גגד התישבו
> בכל למענותוהם של הנוָצרים במקדוני

ת היהודים בא"י, | הטענות הללו דומות
ה נגד התיטבות המחמדים? אותה ההגרה

בהמון שאין הארץ יכולה לקבלה, אותה חסכנה לתושבי המקים פה להערבים,
וכמובן. גם למושבות הגרמנים , ושם לבולגרום,

און העתון מוצא לנכון : לפרס
= מאמרן של ה,ללויר", חושב הוא. שהמ
> ולבאר את השאלה הזאת .

בהַגרָה,. שבתורקיה אין מקום למהגרים,

ם את "כל המכתבים הרבים שקבל נגד
משלה צריבה היתה לאסוף את כל החומר

הוא. טדגיש את הטענה המוזרה הנשמעת ‏ בכל פעם בשמתחולים לרבר

ביחור משונה טענה זו בנוגע לארץ:

= ישראל, .50 למאה מקרקעות ארץ-ישראל יקרקע?בתולה הן.. החצי השני הנעבר
באןפ] ‏ קדמונו, מכלכל משפחה אחת במקום שאפשה היה לבלבל 3-5 משפחות,
בסך הכל עולה מספר התגשבים שבא"י 18:91 על קילומטר. מרובע לעומת
1 התושבום על קילומטר מרובע באיטליה, וחמשים איש---בלבנון הנמצא

בקרבת א"י, ושאדמתו אינה פוריה. כל
לחנם מרבים' ג"כ לרבר ער
את מספר התושבים שיכולה הארץ לשא

כרו 5
,הגרה בהמון", = אי:אפשר לקכוע. בדיוק
ת בסיציליה, ששטחה כשטה א"י, יושבים

מולוונום, בבלגיה - - כמעט 7 מיליונים, אכל ההגרה חלויה במצבה הככלי
| = של. הארץ,. ההמונים שרוצים לעשות מהם מפלצת,' הולכים. רק למקומות: ששם
ווכלן להרוית את לחמם, ולא לארצות, שאין בהם אף סימן של תעשיה ושל

חה,. בארצות באלו וכולים לעסוק ב

ישוב חקלאי בהדרגה, ומספר המהגרים

מתאים. בהכרח למדרגת התפתחותה של הארץ,

אבל הטענה חיותר חכיבה של כל אלה. המתאוגנים נגד המהגרים, הן
במקדוניה, הן. באנטוליה והן בסוריה:---תושבי הארי ונזקו ‏ על ידֶה, עד כמה
לא נכונה טענה זו מוכיחות עובדות רבות שמספר העתון בשם כותבי המבתבים:

במושבה ,פתח תקוה" עובדים

0 ערבים בשבר יומי על 7 גרוש

בערך. ממוצע, = ברחובות מגיע מספר הפועלים הערבים עד 700, בראשוןר
ְ לציון עד /200, בזכרון ‏ יעקב יותר מאלף.. בית-החרשת. לתעשות:הבורית ,עתוד"

= בחופו. קונה מאת הערבים. את הרג'יפה
את השמן), בלומר חומר, שקודם היו
חפץ בן, ,ראשון לציון" משלמת יותר
היחה הממשלה מקבלת מהמקום ההוא
= השנום. האחרונות : עלו במקום ההוא
עצמם ‏ מודים שלמרו מהאכרים היהורום

--(זבורית של הזיתים אחרי שסחטו מהם. *

הערבים משלוכים החוצה ברבר שאין
מ:50000 פר. מפים, ולפני ‏ 50 שנה לא
אפילו 50 פך, מפים, הקרקעות בעשרים
מ-5:15 פר, הדונם עד 300, והפלחים
חרבה. דאגתו איפא של ה,ללויר" לגורלם

של הערבים מיותרת. היא. לגמרו," ומה = שנוגע להגרמנים ומושבותיהם, | הרי

אין לעצור בער התפותחותה ‏ של ארץ

שלמה 4 בלתי;נושבה, מפני שיש פה שש

מוש בות-גרמניות, היראות. מפני התחרות.

העתון *076ו '1‏ 16106 = מוחה נגד אשמותיו ‏ המכוערות | שמאשים

ה,ללווד". את היהורום שוש להם נטיות 18 8 מונרואה (ארץ:ושראל לוהודים),

נגד. סגנון המכתב שהוא ‏ פגנון של
,דרושות. הגרמנים מהירושה התורקית*

קריאה ‏ לעזרה, = ומזכיר ‏ את כל אותן
שבא בספרו | של מולטקה | ובספרים

חוברות \ אחרים של הד"ר בהמר,.. צרוך לעזוב פוף:פוף שיטה זו של מפירות,
ולהניה להממשלה התורקית. הקונפטיטוציונית, | שתדאג בעצמה לשלמותה של
> הממלכה. לממשלה זו און. צורך בעוזרוםהמתנדבים,

ואת המאמר החר ותשנון הוה מסיים "סענו[' ‏ 1₪0₪0,, בהצעה להושוב

וערה מיוחדת שתחקוה את כל תכניות

מה שוש לקבל. מהן ומה שראוי לרחות.

הציונות ויתר החברות היהודיות: ותכחר

ער היום ריוח של פרוטה אחת.

ובעולם היהודי---נגמרו הוכוחים הפוערים בער ונגד הציונות ובאה
ריקנוות שאין דוגמתה, כל ההבטחות הופות ע"ר הקונים ושנויים בחיי העדות
נשארו הבטהות, וככר חדלו לדבר אפילו בהן, הכרוניקה היהורית של. העתונים
הספרדיים ויתר. העתונים מלאה התאוננות. על חפרון מעשום מצד אחר ורשומת
הבקורום שעושה התכםיבשי לצירי הממשלות או להיפך. וכל כך הורגלו כבר
לבקורים האלה ער שאין אוש שם לב לוזה, ואפילן התמימים חדלו לקוות .
לישועות מהם.

כדאי לשום לב למכתב מצוין במונו ‏ שבא ב,אורור" מהעדה היהודית .
שבמונסטיר, כותב המכתב מתאונן על הירידה הנוראה של הערה המקומות, | *
על נפילת בתי:הספר דעל הגרעון הנורא שבקופהם, על חסרון פעולות ומעשים,
,עד שהאחרים התלו לחשום אותנו ל:06811808110 0811110 והאות שאיגם
זוכרים אותנו בטקפים הכלליים, ‏ שבהם מפארים ומרוממים ‏ את כל יר בגו
הלאומים": -

וע'ד בתיההספר מספר הכותב, שנמצאים הם במצב גרוע שלא יאומןע <>
וזה ,הזרות. למנהיגינו, ששולתום את בניהם לבתיפהספר של הישועיים, ובבית
הפפר של האליאנס, שבו|הבטיחו להביא שני מורים טובים ללמוד העברית מנו רק
מורה אחד, שלפי דעת כולם אוגו ובול ‏ למלא את תפקידו, החברה ,אוהבת
המלאבה" צרוכה היתה | לרגלי חפרון:אמצעים = לפגור את בית:העבודה שלה, ‏ 5
50-1 חניכיה נפזרו ואין. ידוע לאן." 2

ומסים הביתב את דבריו. המהים: = ,חובות שלא נפרעו, הכטחות שלא,
נמלאו, אוזן קשה לכל המתאוננים,.. זהו המצב. מה חושב הור מעלתו הרב

הראשי חיים נחזם אפנדי על כל אלה?"

ומכתב כזה היה וכול להכתב מכל עדה ועדה.

-א, חרמוני.
9%

שָנִי מִכְתָּבִים,"

פרופסור וורבורג יקר!
בתשובה על מכתבו מיום 15 לח"ז, שבו הוא מבקש ממני

. להמנות בין לוקחי. המניות של החברה להכשרת הישוב בא"י, צר

לי -כי. אין בירי לתת לכבודו מענה רצוי, מפני הטעמים הנאמרים
להלן, ראשית, אין: אני מאמין בהחברות האנגליות, שהנהגתן
היא מעבר לים. זה מביא לידי הוצאות מיוחדות רבות, והרבר
קרוב להפפר ורחוק משכר,
כל אותם העסקים בא"י, שהוצעו מאת כבודו או שמתנהלים
על ידו, אין הם משביעים רצון כל כך, ער שאין לי עור אמון ‏ /
בכל חברה שהיא, שתתנהל בידי. כבודו, 0
בתעשית צמר-נפן בא"י הפפיר הק"ב אה כל הכסף\ =
שהשקיע בעסק זה, מבלי כל תקוה לקבלו בעתיר, ל
בחבית המסח- בא'"י הפסיד הק'ב ער ,/859% מן ההון
שהניח, היינו כאלף ליט, שט. :
חוץ מוה הנה הסינדיקט לתעשיה בא"י, שנוסד ע"י כבורו
לפני שנתים, ושהק"ב הניח בו חמש מאות. ליט. שט,, לא הכנים

אין בונתי בדברי אלה לפנוע בכבודו הפרמי היקר לי
תמיד, אך הנה ארוני עושה התחלות הבית כל כך, מבלי
להמתין ער שתתפתח ותצליח אחת. מהן. והדבר הוה עלול סוף .
כל סוף לרפות. את ידי הרוצים לעשות עסקים בא"י וגם להחלוש >
את התנועה הציונית, ‏ מפני ששם ככודו, | הקרוי על הפסדים
באלה, בהכרח שישפיע לרעה על התנועה, שכבודו הוא אחד .
החברים. של הוער הפועל המצומצם המנהל תנועה זו,

לפוף עלי. להעיר, כי בועידה האחרונה של הוער הפועל =

*) קבלנו. מאת פרופ, וורבורג את שני המכבום האלה בבקשה לפרסום
. ה הםערלת כ

/

גליון מה

הציע כבודו- ליסר. בנק חדש. עם הון של 50,000 לים,, אףד
על"פי שגלוי וירוע. לכבודו, כי: על רוב המניות. יחתום > הק"ב,
והרי זה כנוטל מכיס אחר. ומניח ‏ בכיס: שני -- הוצאה מרובה
ללאדצורך; וכל זה עושה כבודו מבלי. להתיעץ תחלה עם חבריו,
שעליו לעבוד: עמהם יחר.

ולכן: כבורו ‏ הוא, לדידי, מנהיג. בלתיקראוי-לאמון = בנוגע
לעסקים מפחריים, ואין אני יכל לסייע בידי אידיאות,: שנראות
כמעשי ילדים, המבקשים תמיר משחק חרש,

ומפני שהדבר הזה הוא. ענין חשוב קצת להצבור, הרינו
מצוע. לכבודו, אם יסכים לכך, לפרסם את מכתבי זה בצרוף
המענה, שכבודו ימצא אותו. לראוי. ולנחוץ.

ברגשות. אמון
יוסף כהגון.

8 דצמבר 1909
אדון מא נכבד מר כהוון!
בתשובה ' על מכתבו הנכבר מיום העשרים לנוב. הנני
מסכים בכל לב לרעתו שהביע, כי בעניני עסק אין אגכי מומחה,
ומפנו ‏ שמכיר אנ בכך, ‏ אין אגו טהחיל בשום. ענין , מבלי

המלך תחלה. בבקיאים בכל מונידעסקים .

הראיות. שהביא. כבודו כלן צולעות כל כך, | ער שאינן

= מוכיחות אף במקצת מן המקצת את זה שאמר כבודו להוכיח י

בנוגע אל הכסף שהוצא לעסק הצמר"נפן לא היה הדבר
ב אלא מעשההנסיון, = שאי אפשר לצפות. מזה. . לרווחים, כמו
יונות: בנודון זה באפריקה של הועד הכלכלי לענוני המושבות
| האשכנזיות, ‏ או של האנודה הבריטית לגדול צמר נפן, אותם
הנסיונות שנעש בהין גדול מאה פעמים משלנו, מי שמחכה
לתוצאות אחהות, | הרי אינו מכיר ‏ בטיבם של נסיונות כאלה.
למרות כל זאת הביא. סוף סוף ‏ עמלנו בא/י פרִי, = כמו שהביאו
באפריקה החברות הנזכרות למעלה . הנחנו את היסוד, וע/י וה
נתעוררו אגודות-תעשיה ואנשים. פרטוים לעסוק בגידול צמר-גפן.
בא"י עוסקים. כעת קולוניסטים. יהודים, ייותר מזה הבנקיר סורסוק
בבירוט, ‏ בגדול צמר-גפן במדה מרובה, והעסק הוה, במקצתו
לפחות, נשען על. יסור הידיעות שקנינו בנסיונותינו.

איחההצלחה של החברה המפחרית בא"י אין לה נגיעה כל
שהיא אלי , החברה הזאת, שמקומה, כידוע, בהמבורג, התנהלה
אך ורק: על ידי: החברים. של הועד המפקח. שבהמְבורג, סוחרים
או בנקירים. | שמקצתם הם גם אנשידשם. ה' ולפסון ואנבי,
בתור. באידכחו של הק"ב בועד המפקח, גמנענו: בכונה מהשפיע
= אף במשהו על החכרה: אלמלא כן, = היינו מחוים דעתנו לבלי
עשות עסקים בארץ יון, כי אם בארץ ישראל, ואז אפשר שלא
היה בא הדבר לידי הפסר.

עניני: הסינדיקט ‏ לתעשיה בא"י אינם מתנהלים על ודי,
במו- שמשער כבוהו, ‏ כי אם. עיי באדכחנו ‏ בא"י: הה"ר = רופין,

שכורוע. היה בעצמו פוחר. ובעל-עסקים, הפינריקט עובר. לא. שתי

שנים, כמו. שכותב כבודו, כי אם שנה אחת ומחצה, היינו מיום
שהשחתקע הד"ר רופין בא"י ,. החקירות והדרישות שעשה בזהירות
רבה באותן' ההצעות| שהוצעו לפניו הוכיחו תמוד, ‏ כי הוו
רחוקות\ מאד ‏ משכר או כי. היו למעלה מן הכח הממוני של
הסינדיק ,+ בינתים השתתף' הפינדיקט בסכומים קטנים בשני
עסקים ובקרוב ,עומר. הוא: לקחת חלק. גם בעסק. שלישי, מובן,
בי ל חוא ‏ למצוא.. תעשיות. קימות, * שאפשר ‏ להשתתף' בהן,

> באותה

> העולם 3 , 7

==פההת=קהתהההמההקוקהההההקהוקטוטהההוקההוהההקהוטהוקההחוהס.]''''דד-'ד'ד-''דח'ה'ההההחחא)ה/וווהווהה)| הח טההוההחהה)הההההתחחחחהההח

בחינות, כדי לפתח בארץ תעשיות חדרשות, והדבר. הוה
צריך להעשות בזהירות יתרה ועד כמה שאפשר בחששרהפסר
מועט , להפך. הפינדיקט ראוי לשבח על שאין הוא פזי להשקיע
כספו. בנסיונותהבוסר .

בנוגע אל החכרה להכשהת הישוב בא"י, הנה מסכים. אני
הסכמה גמורה לרעתו של כבודו, -כי. בתור חברה אנגלית צריכה:
היא להתנהל בלונדון, < ומאר מאד אהיה שבערהרצון, אם יציע
כבורו לפני איזה אדם הגון בלונדון, = שנוכל ‏ לבטוח. בכשרונו
לעמור בראש הועד של החברה הואת, החשובה כל כך לתנועתנו , "

אם אומר כבודו, = כי בא אנכי בתכניות מרוכות ‏ מאד
ואיני ממתין עד. שיגיע עסק אחה לידי בסוס, | הנה, לשמחתי,
יש בידי לציין את העוברא, כי ער היום הצלחתי במפעלי, ‏ אולי
שלא בזכותי. גם. ,בצלאל", ‏ גם ,התרומות לעצי-זית". מתפתחים
באופן. מצוין, תעשית צמר. גפן הונהגה בארץ, התחנהדלנסיונות
במשקההכפר. עומדת להופר והדבר. בטוה, התברה להכשרת .
הישוב. בא"י כבר מלאה בהצלחה, = לפחות, את החלק הראשון .
מהפרוגרמה שלה, היינו שיסרה חוה. ללמור עבודת הארמה. .אם :
לא נמלאו. עד היום, לצערי, תקוותי בנוגע. להשתתפותנו בתעשיות
חשובות ובעבודות צבוריות בא"י, הנה האשמה תלויה אך. ורק
ההתנגדות ‏ שאנו | פוגשים במפעלינו מצד דירקטורים,
אחדים של הק!ב, שבראשם עומר. לטה אכחך את הרכר הוה,
מר כהוון הנכבד מאך, שאינם רוצים לשתף את מופדנו הכספי
לעבודות כבירות.

אתה, אדוני, וחבריך בוחרים להשקיע את החלק היותר
גדול. מן . ההון: של. הק"ב . באירופה בעסקים שכיחים,. שאין. להם
נגיעה כל שהיא אל הציונות.. ולהמתין: ער שיגיע ו
שבו תמסרנה הממשלות. המאוחדות ליהנו את ארץ:ישרא
אנכי. וחברי, | החושבים את. הדבר הזה לרעיון-שוא, המאמו
בדרכים: כלכליים ולא בררך מדינית -- אנו רורשים, כי. רק
חלק. מן. הכסף. הררוש. בשביל בטחון הבנקים שלנו. במורת צריך:
להשאר באירופה, ועד כמה שאפשַר, צריך שיהא מונח, לא.
בעסקים, אלא בנירות שנוח | להחליפם בכסף, בעוה אשר את"
שאר הכסף צריך להשקיע במפעלים פוריים בא"י,

אם לעת:עתה דרשתי רק הון של 50,000 לים, שם,- :|
על צורת החברה לא דנתי, ויפוד בנק חרש לא דרשתי ‏ |
הנה היה ההבר מעין פשרה כלפי הדירקמורים המנהלים. עכשו.
את הק'ב, ואולם זה שאני דורש בכל המרץ שלי הוא, כי סוף
סוף יעשה על ידנו פעם אחת נסיון 4 רציני לקחת חלק באיזה
מפעל גדול וכביר. אם לא יעלה הדבר לעשותו, ‏ וכמו שקרה.
כבר בעסק הפוספטים, כן יהי גם בעתיד בנוגע. למכרות -מתביות.
בא'י ‏ ולבנין מסלות ברזל, חופים .וכו', שיפלו לירי בעלי; להון.
נכרום, אז עתידים. אותם האדונים הדירקטורים של הק'ב לה
את הדין לההורות. הבאים אחרינו על אשר עצמו את עיניהם
באופן:בלתי-מובן לבלי. הכיר והבין את' השעה הרצינית שהגיעה..

בורגשות כבוד 4
פרופ' א,יוורבורנ!

ועידת ציוני פלך ואהְלִין.

בימי ‏ ט' -- ייא כסלו. היתה- ‏ ועירת ציוני. פלך וואחלין..
השתתפו בה 1% צירים מעשרה מקומות ואורחים אחדים, = חנו.
ביחור בשאלות הקונגרס והועידה. ונתקבלו ההחלטות. האלה :.

=

שהם בפרוגרמה ‏ הבזילאית, ‏ אולם בשים"לב לחשיבותה וערכה
חול של השאלה הואת בשביל עבורתנו העתירה---היא מחליטה
ות בנידן. זה חופש-רעות. גמור להצירים אל הקונגרס שיבחרו
פלך .

ב) הועירה מחליטה, | שביחד עם יצירת. קרריט אגררי
("י. צריבים הצירים לדרוש, שיברא מוסד מיוחד, שיראג להיטיב
-מצב ה פועלים היהודים ולהעמירם לאט לאט על
קע, ‏ ולא יוכרחו לעזוב את הארץ..

ג) כספי הקה"ל ‏ יהיו מוקרשים אך ורק לקנית קרקעות
והקרקעות צריכות ‏ להנתן בחכירה. רק ליהודים ,

-ד) הועידה מוצאת, שהרכבתו של הועד הפועל המצומצם
אינה. מתאומה. לדרישות הרגע הנוכחי ורורשת, שובחר וע ד-
ל מ ח ור ש ומוכשר, ושהמרכז יעבור מקלן למקום ‏ אחר
מתאים. לתנאי העבורה הנוכחית, וביחד עם זה היא מציעה
| להנהיג עיקר ת של ומי- שכר לחכרי ההנהגה הציונית +
אה) הועידה, דורשת, שהפורקונפרנציה של ציוני רופיה תקבע
(ן מיוחר ותעסוק בכובדדראש בהרכבת הוערה התדירית (הפרמננץ=
משוסם) של הקונגרם, כי יכנסו אליה חברים המכירים
חרי גת ם וחפשים לגמרי מהשפעת ההנהגה,

ו) בנוגע להעבודה ברוסיה חושבת הועירה, שצריך להנהיג
ת דה ע ב וד ה ולהעמיר מורשים מיוחדים--ואת המרבו,
מופר. עליון | מפקח. על כל העבורה, להשאור = בוולנה ;
ים הם חברים להוער המרכוי .

) הועירה מכירה. בצורך הוצאת. עתון וומי בשפה המדוברת
חוב על צירי. הפלך להגן על הצעה זו,

אחרי שנשמעו ‏ הדו"ח של הצירים ע'ד מצב העבודה
והם, ואחרי שקלא וטריא ע"ה האמצעים להרמת העבודה
- הוחלט לקרא, לא יאוחר מחודש ימים אחרי הקונגרס

- הועידה מחליטה לרשום בספר הוהב אה החבר. ן
ף' ו

בּחַיָונוּ:

בּציונוּת .

בימיָם שלפני הקונגרס תמצא בבית-הנתיבות הראשי
"ג שרות"מסח ‏ להצירים ולהאורחים,

קאנשים שיעמדו לשרת, ושיבאו אל בית"הנתיבות לקראת
ע מהיר, נושאים על זרועם השמאלית עניבה בעלת צבע

ואת תמצא באותם הימים לשכתדמודיעין בתא שבאולם-
בבית הנתיבות ,
ם הששי, 94 רצמבר בערב וכן למחרתו ביום השבת
החים. יערך שולחן בבית-המזון ‏ (הרטונג שמר,. 9/11). הקרוב
ות-הכנסת , מחיר ‏ הארוחה ₪ מרק. -- לפנות בענין זה אל
. ק, אלטונה, בליכרשטר, ל
₪ רצמבר, בשעה 9 בצהרים, תהי

> העולם 3

באולמי

נליון מה!

-- ביום 91 דצמבר תהי בלשכת הקונגרם גם האספה "
הכללית הראשונה של ,החברה להכשרת הישוב",

- -- הנהגת קהלת היהודום בהמבורג ענתה על ההזמנה,
שקבלה להשתתף בישיבת-הפתיחה של הקונגרם הציוני התשיעי, >
כרברים האלה : ,גבאי הקהלה החתומים מטה מתכברים להשיב
לכם תודה על ההזמנה הנלבבת, אשר הומנתם אותנו להשתתף
בישיבת הפתוחה של הקונגרס. הציוני התשיעי. עם ‏ כל רגשי.
הסימפטיה, שהנהגת הקהלה ההמבורגית הוגה אל השאיפות "
העדינות להיטיב את גורל. בני אמונתנו הגרדפים, ‏ הנה בשים '
לב להברל הדעות הפוליטיות שבינה ובין הציונים היא רואה את
עצמה מוכרחת, לצערה, לדחות את ההזמנה" .

-- כידוע, שורר בגרמניה התוק, כי שפת-הדבור בכל.
אספתדעם היא רק הלשון האשכנזית, כך היא, למשל, בנוגע אל
הפולנים, הלימאום ויתר. בני עמי-הנכר. היושבים | באשכנז, ,
המחוובים לרבר ולנאום באספותיהם רק בשפת אשכנז. והנה
ביחס להקונגרס ‏ דן השלטון ההמבורגי בדבר ומצא, כי. בתור"
פרט היוצא מן הכלל אפשר להתיר להצירים לדבר מעל הבמה'
ב כ ל לשון שהם שומעים, פקירי השלמון רק התקשו את עצמם
בשאלה, -- וזוהי, כמובן, הפעם הראשונה מיום צאת חוק "
האפפות- -אם יש להניח גם ללשון העברית להשתמש בה להמו"מ
הפוליטי, ולבסוף פתרו גם שאלה זו בחיוב +

-- בישיבתו. האחרונה של הוער הפועל המצומצם נקבע
סדר היום של : הקונגרם התשועי, וזה הוא:

יום. א' י"ר טבת ישיבה לפני הצהרים: נאום הפתיחה,
קריאת: הברכות,. נאומו. של דייר נורדוי, . בחירת נשיאות הקונגרס, >
ישיבה אחרי הצהרים :> דין וחשבון. של הועד הפועל הגדול -=-
נ. סוקולוב , ויכוחים ,‏ יום ב' ישיבה לפני הצהרים: המשך
הוכוחים בדבר הרוה"ח, | אחרי הצהרים: רו"ח של המחלקה
הפלשתונאית -- פרופ, ‏ ה"ר ורבורג, דו"ח של הועדה. לקרריט
אגררי. --. ד"ר י,. צ'לינוב.ן < המסחר וחרשת המעשה בא"-- ‏ '
ה בהן. -= --

יום ג' לפני הצהרים: דו"ח של הקרן-הלאומית ד"ר
בודנהימר ; דו"ח של האגורה למטעי .הויתים פרופ, ‏ ד"ר ורבורג | ,
דו"ח עד הבנקים ‏ -- ד"רנ, קצנלפון. אחרי הצהרים: המצב "
הקולטורי של יחודי הורקיה. == ד. פלורנטין |מסלוניקי .

יום ד' לפני הצהרים: תקנות ההסתדרות : דייר בודינהימר.,
ו"ח של הועידה לשנוי תקנות. הקוגגרס -- עו"ר. גרונמן .:

אחרי הצהרים : כניפת היהודים לממלכת עותומניה, שי חן
(סלוניקי) +

יום ה' לפני | הצהרים: ‏ דו"ח של הועירה = הפוננסית
ד"ר א, הנטקה . בחירות, ‏ רו"ח של הועד הפועל הגדול יורפם
ויתחלק להצירים יחד עם כרטיסי:הכניסה,. כן דו"ח של המחלקה
הפלשתינאית, וה' סוקולוב והפרופ' ורבורג. ימפרו רק את. תוכן
הדוה"ח מן הבמה, הרצאתו של האגרוגום אהרנפון ער האכרות בא"י
לא תקרא, והפרופסור ורבורג נהבקש לשים לב בהרצאתו לענין זה,

-- בישיבתו האחרונה של הועד המרכזי נקבע סרר חיום
של הועירה החמישית. יום ה' י"א טבת : נאום הפתיחה.. בחיר
חברי הנשיאות, חברי. הועירה התדירית והועירה הפיננסית..

גליון מה

הכללי., * כמו כן לא יקרא דיןהוחשבון מיוחר מפעולת הועירה
הפלשתינאית שעל יד הועד המרכזי, ‏ גם הוא. יבא בהדין. והחשבון
הכללי ובהרצאתו: של מר ב. גולדברג,

-- ביום השבת שעבר נשא נשיא-הציונים ולפסון בקלן לפני אספה של
חמש מאות!איש נאום ע"ד ,המצב הנוכחי של התנועה הציונית". הנואם
הראה על ההבדל שבין הנסיונות שנעשו קודם לפתרון שאלת צרתדהיהודים ,
ובין התנועה הציונית. מזה עבר לדבר ע"ד המוסדות הכספיום של הציונים ,
הקולוניאל.בנק ‏ העברי והקרן.קימת לישראל . יש שמבקרים גם מצד הציונום
בקרת קשה את שני המוסדות הללו. | שלא בצדק מחליטים, בי כספי הקל"ב
והקה"ק מונחים באבנים, שאין להן הופבין, וכי הקל" נותן דיבידנדים בסכום
מצער מאד , המבקרים הללו שוכחים , בנראה, | כי הקל"ב העברי הוא הוא
שיסד בתוך שאר דברים את האנגלו - פלשתיגה קומפ. עם סבום של מאה
אלף לטרה שטרלינג, שעד כה בבר נשתלמו 70,000 מניות מהן, הנמצאות
במעט בולן ברשותו של הקל"ב העברי. וכספי האפ"ק הושקעו בעפקים שונים
בפלשתינה גופה . האפ"ק יסד בעצמו או שנתן את האפשרות לאחרים, ע"י
גתינת הלוואות ברבית מועטת, ליפד אגודות-מלוה, אגודות למשק-הכפר, אגודות
לבנין בתים * ועוד . = בכל האופנים היתה. עבודתו פוריה, ‏ וגם הכנים דבידנד
הגון. שעלה בשנה שעברה לארבעה אחווים . הקל'ב השתתף בכל המפעלים
הציונים , המציא כפעם בפעם תמיכה לההפתדרות הציונית, כלבל על חשבונו
את בל הוצאות האקפפדיציה לעל,עריש, = גתן לטובת -נגועי הפרעות
ברוסיה סכום של חמשים אלף פרנק ואם ישימו אל לב, כי הוא משקיע את
בספו רק בעסקים בטוחים. ובוהירות מרובה מאד , הרי צריך יהיה להודות, בי
גּם בהדיבידנר הקטן לפי הערך הגדיל לעשות.
גם הנציוגל-פונד העברי לא הסתפק בקבוץ כסף בלבד. הוא עבר
בפלשתונה במקצועות שונים . מלבד שטחי-הקרקעות , שרבש שם לעצמו, נתן
את חלקת-האדמה לבנין הגימנסיה העברית ביפו והטכניקום בחיפה, הלוה
לחברת אחוות-בית סכום בסף עפ"י תנאים נוחים, ועתה הוא תומך. באגודותי
למלוה משותפות לצורך המשק הכפרי ועוד , הוא הקצה מקום לבית-הספר
האמנותי ,בצלאל", + יסד מטעי עצי-זית, עור להתפתחות. האגודה להבשרת
| הישוב בפלשתינה ועוד דברים טובים ‏ ומעשים מתוקנים נעשו בפיועו בא"ו,
אבל לא רק בחמר, בי אם גם ברוח הנדילה ההפתדרות הציונית
לעשות , הרבה פעלה התנועה הציונית לתתית הקולטורה העברית ‏ והמוסר
העברי. .
הנואם ‏ דבר ע"ד ‏ המצב. הפוליטי הנוכחי ‏ והביע בטחונו , בי שנוי
המשטר בתורקיה יועיל הרבה לעבורת הציונום +
| מר ולפפון מתנגד לשום מעשת שנוי בהפרוגרמה הבוילית, הפרוגרמה
הבזולית צריכה להשאר בתקפה. הפווגרמה הואת היתה הוה ותהיה. לנוּ
בל הימים +
בסוף דבריו דבר מר ולפםון ע'/ד התקונים המוצעים בתקנות האורגניוציה .
הוא אמר, בי ההסתְדְרוַת הציוגית היא חזקה עתה כ"כ. ‏ עד שאפשר לחשוב
ש"ד שנוי בהנהגה . המוסדות הציונים התבצרי עתה ב"כ, עד שיכולים לעבוד
בעצמם ובשעת הצורך אפשו יהיה להעביר את הלשבות גם למקום אחר,
נאומו של מר ולפסון נתקבל מאת הנאספים בתרועת רצון +

הצירים שנבחרו להקונגלס התשיעי והועידה ההמישית.
(לפי הידיעות של הועד המרכזי),

השיומהר, \
אלכפנדרובסק (פלך יקטרינ,):---א. הינשפט, הסגן: מ, קובלגץן קרמנצ'וג
(צעורי:ציון)+- -קריוקוב, ‏ קובליקי, מורגורוד, = בארישובקה, (פ. פולטבה):- -ד"ר
י. אפשתין, הסגן: א, חוטימסקין אירקוטפק:---מ, נובומינסקון מרומפול, קלברוה
(פ, מובלק):---א. = רוזנטהאלן ‏ קאליש, | בלאשקי, ‏ (פ, קאליש):--ה. פולגיק,
הטגן: ש. ולטסמןן ‏ משקנט, | סמרקנר :--ל, ‏ סלוגים, הפגן: ‏ דיר ב, מופינזוןן
שפולה, ליפוביץ,. (פ. קיוב):---מ, סמילינסקי, הסגן : ש, סירקון; רומני, לוחבי:
צה,. חורול, יוסקובצי , (פלך פולטבה) : --- פ. פרידלנד, הפגן? ‏ ד"ר בוכמול ץ
אקירמן, מרוטינה, אובידיופול, (פ, בסרב, ותרסון):---ח. עטינגר, הפגן: ו, באה
בו סובלקי, סימנה:---וו. = טיומקיןן הסגן: מ, אופישקין; ‏ אנטופול, = קוברין,
קרוגקי, ‏ קוריצין, (פ, : גרורגה):----ב"צ ‏ נוימרק, הסג ל. י, ויניקובן = פוצינוקו
קודיגה, ‏ לואדי, סמולנסק, (פ, מוהילוב ופמולנפק):--א. זיירנמן, הפגן:. א. גולד:
שטיוןץ מזהולוב:פוד,, צורנובצי, = ליפקניי--מ, ‏ רוזנצווייג,. הפגן: = א. רוזנצוניג,
אוליגוב, : הפגן:. = ה. קאמינפקין ‏ ווירז'בולובה, קיברטי, = פילווישקי

> העולם 36

א, אהרנפוןן פיטפבורג- -מרת ה,: שולרן נינהוורקו--ה:. אוו + גורדון

הולד פייביל (במקום ד"ר ב, מופינזון); ‏ קונוטופ ‏ (פ. צ'רניגוב):- -ח,. מונסזון,
הפגן: א, גורביץן לידא, סוקולקא, מישגולי:---י, שסקין,. (במקום + בןהועקב);
מוהילוב, שק לוב, קריטשוב , קונסטנטינוגרד:- -א, = ד, גוסין; ברנוביץ,. אובהוץ!
איסקורוסט, לוגינין---מ. י. ברמן, הפגן: י. שפקין.

מ ל ב ה . צוכנוב--פלוצק :‏ י. -וולובילסקי ;‏ קולו: ע. שפילפוגולן
בנדין--סוסנוביצה (הקבוצה) צ'נסטובוב : ב. פרגר . שאוולי--הורודישצי : א. !
פרנקל , נ. לונץ ; סרטוב---ונגרוב---זמברוב א. ‏ אידלסון ; ווישקוב- -גוסטינין- =
לוקוב + ל. מוצקין ; בלטה--טומשכל--אובודובקה : גשרן , /

ברומיניה, טלציאה+--שם הבירן רומן: ד"ר ל. חילפנטי
וסלואי:-- י. = יוסף וכסלירן = גלץ:- -ש, פונלס, ‏ מ, ה, שייןן פיטרה: ד'ר פ'
טיילהבר; = בוקרשט:---מ, * שורצפלר, ‏ דיר = שטיינר, | ד"ר שטרןן יספון- -מ. י,
דוף, אירה קיישן פופקני!---ד"ר ו נכט, ד*ר א., נכטן פודו, ‏ אילויאו---א. עובר:
יוביץן בקוין--י. גלסמן, ‏ דיר י. נמורוברן בוקופי: מרת /פ, שבטלו

א ג גל י ה. ליברפול, טריריגר, מ, גרינברגן = שבנסיא:בריסטול!---

מ א, שפרד, 2
גליציה ה מזרחית:-- ר'ר ה, טוטקוברן | גל ' צי ה'

ה דר ומ ית :-- מ, העניש, ד"ר י, ולדמן, ד"ר ב. נוסבוים, וו מויבלום,.

דיר -פ, קורנגרין, דר א זלץ, ד שיונפלד, ל, ווכסליר. 8
בוקובינה: ססדגורה:--ל. טויבש, ד'ר ל, קלגיך, ייה 2
שטרוים, ‏ ר"ר א מליר, = ווייסגלם, :

5 * צ;-- ד'"ר נ, סורקין, ג. אברונין, רחל. גולדין, א. ל. שוטהוום .
י. קממור, ש. קפלנפקי, א, קומרוב, פ, וולף, ‏ ד'ר מ, רוזנפלה, ‏ א, רוגבלט, ‏ /
א ברבש, ל, שטיונמץ, מ. בן:צבו, /

א יטל יה ;-- ד'"ר ב, רבינזנה, א. שוללם, ב, הפפויי

אוגגרי ה: פרשבורג. -ש, בטלהיים. ּ,

אפריק ה ה ה רומית: ותכרג וכו', א, לוינסון.

א מ-ר יק ה טכפפ!--ד"ר ונסף ושון; ברוקלין: 5 א, פרירגבלר

נורבולק; אורדר בני:ציון: ---ד"ר ז, ד בלוקשטון , = י, ברנדסן. הזורזי:סוט
מ ש, שרייברן ‏ רוצ'פטרי- = ד, = ב. קרולינסקין פולרלפיה:- -ד"ר מ, שלזינגרג
ברוקלין:- --מ, ‏ ברודפקי; בופטון:- -א. הורביץ, = ג, = ריינהרץ; קוגקטיקוט:- -די
אברסוןן קנזם:סיטי!- -ב, בילוב; ברונזביל:---י,. אלבוס.

מ זר ה י: לדנןרקופנהגן: - -י. נחומסוןן = מליטופול וכו -ן ‏ מ ]
לובוביץ,. פתח:תקוה!:---הרב פושמן, /

קילם, ואגיר, טוירוגן, רופסיני : אליהו מזיה, הפגן ר. בכום; מו
משוב, טורגובצי, ‏ גובוסיליצו:---ה. ‏ אוריפון ;‏ קובל, = רובנה:--א, ל, לוינסקין
רז'נה, ילץ, טורספול:--ח. גרינברג; נובוחדבור, פלונסק, זקרוצים, ווישקוב, גופ:
מונון:---מ, = פריוד; ‏ פיאודוסיה!--א. = סטדילובור; ‏ טטיב, סקומורושקי, ‏ טרשצי, !
סטבישצי, - זורנישצי:--י, ‏ מולנסקין; . פלוצק, פטריקוב, ‏ רקוב, אוריצי, ווירחוטין,
סרדינא-בודה:---י, קליבנוב; רדום, אפוצ'נה, קונסק.--י, בלומברג; קוטנה,. נובו:
מינפק, ‏ לוקוב, = ל. מוצקין; ‏ פוניבישז, דרוזגיניקו--י, = בעקער: בובריניץו--ר
טריטש .

-- באפה המאוחדת של אגורות ציוניות אחדות ב א ו ד יפ ה נקרא
הדוה"ח ע'ד ,,המועצה בפטרבורג" וגתקבלה ההצעהי להביע. הסכמה גמורה. לכל
החלטותיה של מועצה זו, וביחוד להחלטה הנוגעת להעברת מרכז התגועה מקלן
לפרוז = או לברלין, האספה המאוחדת מביעה תקותה, .כי הועד המרכזי ישתרל "
לאחד את כל ההפתדרויות של הארצות, כדי להוציא אל הפועל את ההחלטות >
החשובות שגזכרו,

-- אספת הציונים ‏ ב ל ו צ יי ן (פלך גוטבסק), החליטה: ‏ בי \ בהיות
שהבסים העיקרי והיחירי של כל עבורותינו *הנעשות והצרוכות להעשות הנהו
הכנק הקולוגיאלי ‏ העברי, ולמרות זה לא נראתה בעת האחרונה לא מצה
המוסרים המרכזיום שלנו ולא מצד הקהל הציוגי עצמו שום התאמצות להגדיל
את כחותיו הכפפיום ‏ באופן שיוכל למלאות את תפקידו הגדול שהתוה לו
מראש --על הקונגרס להתעסק ברצינות | מי חדה בשאלה זו ולמצוא את
הדרכים הנאותים להפיץ את מניותיו של הבנק בין. השדרות הרחבות של העם-
העברי במדה. היותר אפשריתי--< , /-

האספה מוצאת, כי ‏ בהיות שתקנותיו של הקולוגיאל:כנק. נותנות את
האפשוות. להשתמש באמצעיו לכל סוגי העבורה. הקולוניוציונית--על הקונגרס

0 : א , / ה

להשתחל שבל עבודות הישו: הציוניות תעשינה ע"י מוסר כספי מרכזי: אחר ,
להמנע: עד כמה שאפשר מיצורת מוסדים: חדשים המכיאים: לידי התפוצצות

= -- מערים ישונות מודיעום ‏ לנו ע"ד חגיגות חנוכה שעוכו הציונים
ומום ‏ ושנמשכו. אליהם המון רב והשאירו רושם, יפה . -- הועד

את הקרן הלאומית בומי. החג. הלאומי הזה;>--
> -- מ ד ו ב נ א (פלך וואהלין) קבלנו חשכון הכספים שנאספו שם בשנה

ו לטובת הקה"ל (לרשום בסה'ז את שם. המנוח זלמן: אשכנזי. ז'ל)---59
= לנטועת: עצידזית. (על. שם המנוח הג"ל)---6,84, קופסאות וגדבות כלליות..
ת: הקה"ל---בעשרים. ר., לטובף. הועד האודיסאי---כמאה. רובל,--=

- אגודת ,,צעורי ציון" ב ל ו ב ל יי אפפה במשך הזמן מח' שבט תרמיט

מגדבות * וקערות---43.10, | מקופסאות -81.41 והשאר נאסף ונשלח
ונים: לטות הקה"לי--
מק י ל צ י מודועים לנן, כי בימים. האלה פר אל העור בא-כח הוער
אי מר נ, ב רכ יר ונשא | שם שני נאומים ציוניים באחר מבתו:התפלה.
שתי הרצאות ע'ד ,הציונות וחבת צוון" ‏ ,וע"ר המצב הקולטודו ‏ של
זן רב בא לשמוע את דרשותין, שעשו רושם. חזק ועוררו את הציונום
\ את עבודתם ולקקב את לב העומדים מרחוק אל תנועתנזו- =
מב ו ב רינ ץ (פ' חוסון) כותבים לנו עד הנאומים של מר שוחט
יונות וחבת ציון", ‏ וע"א ,יובל קטוביץ', ‏ לשמוע את הנאומים באן
ור וב מבין שדרות שונית של העם. נאסף לטובת הועד הפלשתו:
ות רובלי--
הגוע לודג ס יע ל צי דו"ח של הכספום למובת המוסדות. הציוניום.
הוא 568.98 מוח---מפ עצמי בסכום 861.40,- = :
לקי (פי. וואהלין). נפטר אחד מטובי העפקנום הציונים, הי שלמה
נבבד בעירו בתור אחד מן. המעולים שבמשבילום,---תנצב"ה, ==
קטובר עד יום 8 לחרש נובימבר נכנפו אל קופת
ה המרכזית של הקה"ק. ברוסיה. הסכומים האלה :

= = נדבות 'כלליות 8% רוב
| מס"עצמי ל
פנקסידשוברות 85 ,,
(תשלומים: שלמים) --9800,

3 / > )| לשעורי) 4

| קערות' 10 1
= עציחזית 0 1
תויהקרן"הקימת ע"ם ל -,
).. גליונות לתלגרמה. , 0 /
קופטאות 9 -,

/ . סיה 1808/88 רו"ב,

בַּתְפוּצוּת. יְשְרְאֶל,

מאחר שעתידות עתה להיות באודיסה | בחירות חדשות'
| לדופוטאט אל דומתיהממלכה. הוציא הגראדונאצ'אלניק
ת, להוציא מתוך ‏ רשימות הבחירה את כל היהודים , שחתמו
הודים, היינו לא באותם השמות שהם רשומים בפנסקאות הלידה .
לוי גם לברורסקי | שום תקוה להבחר שנית בתור דיפוטאט.

.

(תונים האודיסאים טודיעים , בי הבוחרים היהודים והפרוגריסיבוים

'הציג: על: הבחירה: אל. דומת הטמלבה. את = עה"ד.- רטגר..
0
מו מאספים חתימות. על הצעתרחו
: / ל

חוק זו תוכנם. אל הדומה, כשיחתמו | עליה ‏ מאה וחמשום | דפוטטים: ‏ *
-- יצאה' פקודה מאת: מיניסטריום המסחר לקבל מכאן ואיל תלמודום :| "
יהורים אל בתי-הספר למסחר במספר של עשרה אחוזים. לרגלי הפקודה הואת >
עלולים להפגר הרכה בתי:ספר למסחר, שמספר התלמידים הנוצרים מועט
בהם מאד,
-- לשכת:המודעין. לעגוני נדורת היהודום מודיעה, בי לפו הידיעות.
שקבלה התתילה ממשלת: אהגנטינה. רורשת. מאת. האמוגרנטים. פספורט של חוץ.
לאהיץ, ‏ להאמיגדנטים, שיהיו מחוסרי פספורטים. לא- יתנו. לרדת: אל החוףא -
בחו"ל = לרגלי הקונפרנציה העברית שתהי בברלין. בימי ז'--ט' לחי טבת , -
עורך ‏ הועד-המכין ביום א' (ו' לח' טבת) בשעה 12 בצהרים.
אפפת-עם רבה, שבה ינאום ה' ג, פוקולוב בשפה האשכנוית' ,ע"ד ערך הלשון-.
העברית ‏ וספרותה ליהדות': -- ,
-- מר דו'ימס סימון, נשיא ח,הילפס-פיראיין" , נתמנה ביטים האלה
לחבר מועצת ‏ הגהגת יק"א.. עי"ז עלול להתחוק במרה יותר מרובה החבור
שבין שתי האורגניוציות היהודיות הגדולות הללו. /

בְּאֶרֶץֶדישְרְאֶל.

[ 2 יו

-- הד"ר שמריהו לוי ביחד עם ‏ האדריכל ‏ המפורסם ה' באדוואלד ,
שבנה את הבנין. החדש. של הביבליותיקה הממלכית בברלין ,‏ נסעז לחיפה:"
להתחול\ בבנין הפוליטכניקום הוהודי . 2%

בפי שמודיעים מברלין , = היתה שם אפפת. חברי הדירקטריום של"
הפוליטכניקום , שהשתתפו בה מר דז'מים סימון באדכח , העורה", אחד העם,
גנרל- קונסול לנדוי , ד"ר ש, ‏ לוין ,‏ פרופ. פיליפפון ,‏ לודוויג שוף ויועין
המסהר טיטנדרפר .‏ באספה דנו על דבר הפרטים של הלמודים. דברו על
אדות העתידות הטובות ‏ הנשקפות להפוליטכניקום., שיכשיר. צעירים' יהודיו
לקבל משרות ‏ בעבודות ‏ הצבוריות ובבנין מסלות ברול , = שממשלת תור
.עתידה. לעסוק ‏ בהם +

הקרקע לבנין הפוליטכניקום ‏ נקנתה בחבל יפה מאד. בחיפה, ומטתוניי
לקבל בקרוב את הרשיון האופיצילי מאת ממשלת תורקיה להתתיל = .
הודות להשפעתם של אנשי-שם המתעפקים בדבר זה, נוטה ממשלת אשכמז. "
חסר לתכנית. זו , והציר האשכנוי בקושטא תמך את הדבר געצה ומעשה!

-האגרונום אהרנסון , = השוהה. כעת בנוודיורק , עוטק ביצירת תחני
לנסוון בעניני ‏ המשק הכפרי בא"י. האגרונום הזה מצא בא"י מון חטה
שאפשר לגדלה בלי אמצעום מלאכותיים. פרטי | הדבר נתפרסמו בשעתם.
בעתונים המיוחדים לאברות , כעת מחענין בדבר וה הדפרטמנט לעכודת
האדמה של ארצות הברית, שופרפם בקווב את דברי אהרנסון . ואול
מפני שהענין הזה עדיין צריך דרישה וחקירה. ועשית נסיונות, נכונים עשי
אחדים. שבאמריקה לסייע בידי האגרוגום אהרנסון להקים תחגת-הנטיון. :
שיוכל להמשוך את עבודתו+ -- /

- - בעוד ימום אחדים עוזב הפהופסור ‏ ש:יץ את יחושלים.- לנסוע. לזמן:

בדברים עם סוחרים שונים: של שטיחים ועבורת הכסף והנחשת, בכרי לפהו %
שוק של עבודת ,,בצלאל" במצרים, אחר יפע ל המ ב רר ג: וישהה בה עו 0
הכנסיה, ואחר---ופיר את כל הערים הגדולות המרובות באוכלוסי יהודים

--. הפוכנות הפטרבורגית: פרפמה בומים. האחרונים':
שבאה בכל' עתונינו, ‏ כי: ד"ר נוסיג, בחור נשוא: איק"
הבטחה, שתנתן. ליהורים רשות כניפה בלתי מוגבלת לכל' ה
ופלשתינה, וכי הצעת חק ,ברבר. זה, כבר | הוכנסה להפרלמ
ע"פ הידיעות שקבלנו מקושטה אין שמועה זו- נכונה בכל פרטיה.
לד''ר. נוסיג הבטיחה המיניסטריום, שתנתן רשות' הכניסה לתורקיה
בתנאי, שהמהגרים. לא יתרכזו במדינה אחת; אין דבר זה.

אל א"י, 8

כו 0 תוכמות הפנים 1

החתיסה 759
- העתון חיומי = = | ,הביבליאותיקה

,הד הזמ[] הד הזמן'

לשנת 1909 מתקבלת מר"ח
כ = כ ה
עד פוף השנה.

הנאי החתימה עם המשלוה:
א) על העתון ,הד הוטן* בלבד (בלי ה,ביבליאותיקה של הד הזמן") :

בוופיה: בחו"ל: בחו"ל:
(ג"פ בשבוע.) (במשלוח יומי.)
לשנה = --.8 רובל, --.10 רובל, --.18. הובל,
לחצו שנה--, 4‏ , -005%, ל
לרבע שנה--,2 -, 0 -, 1.055
לח' אחד 66 , 85 קי 0

ב) על העתון. הד הומן" ביחד עם ,הביבליאותיקה של הד הומן":

בוופיה: בבחל בחו"ל:
(ג'פ בשבוע.) (במשלוח יומי:)
לשנה = --.,10 רובל.| = 12.60/ רובל. 0 רובל
לחצו שנה --,5 0 0
לרבע שגה 9.50 =" 85 00
לחדש אחד 88י-- 1%95 2-0

חחתומה. על העתון , או על ה ,ביבליאותיקת" , מתקבלת רק מראשי החרשים
עפ"י הלוח הרוסי +
החתומה על ה, ביבליאותיקה" עפ"י מחיר ההנחה הנ"ל מתקבלת דוקא ל א ות ם
חדשי החתימה ומ אותם החותםים , שעל העתון ,הר הזמן".
מחיר הדפסת מודעות ב,הד הזמן ?--בער שורה פטיט או מקומה:
ר'; אחרי הפנים 20 ק'י.

מחיר חלוף. האדרים---95 קופקות +
האדויפה:
פע ו ]0 ],, ו
ץו8ה0קה ‏ 85 מתאחעד00ה א אדה64ה 35א מתפשמם
0 .\ .₪ הסה 6 ₪ 0ח 8 8א =
(תר"ע-5670 .097) 1909-1910 ₪8 פקההטסה108

ו

.310006
(.קדס 160 5ד80ק0000)
₪ 5אה0080ה09%9080-10 ,מאזנהקהתהסה38 פצעמטונת6ס פ'אסס)1
עים 07הוה33% פקההה)ההא ,ת1מ5'מ6 ממהתמסספהקהס פאתצקקת
0 010 05 000'5
.זז 868020 0005 ₪8 08[8ה460ה .קמ6 האעצ0מצהנס (1
דדוע 9 צז ה 0 ה 6080 % (5
ססיץ 10000080018ע06 (9
00 (4
08 הס 8הא06מסקפו (5
0008 0103016888 (6
100 5 א081ה0א ה[אסת6קתם (7
.אמט .687 5מ0ה4תק0 6085אה0 (8
10 0108076801 2 =
10 ₪0 מתקץ1הקסצעה מהסצהמהאץ ההמצהקא (10
1600 א קפאה010

| -00 ₪ 8018880070 35 א8070ת010 6003קה8 5אס6מם0 (11
.מו הקסה

.מו הקינאפ .ק6₪ האה786 (19
6 5 0םהסהאפתה א תוחאה 07080078 הההה86? (18
.ח0ו 4 הותומס6ק6ה ,.חסו 10 הקהההסתהה ההפן!
6 5 .000 50. 2--.8א9 25 .6000 05 ).טא 10 ,כ 1--.988 10
50 0-7 100 א 5 80
98 005

.060601 .תת .₪8 ,סהפתוום

ב ו"

קודם

עתון שבועי מצויר 7 לתינוקות. ולבני הנעורים, יוצא

בדיוק

בכל יום ‏ א'
העורך. והמו"ל. ייב

בשבוע.
לבנר

[נש פרם חנם + מלון ופי ענרי: לתלמירים.

מחיר העתון לשנה 5 רו"כ ובערך זה לחצי ולרבע שנה.
בתבת המערבת :
ו <תז1ג00ק118> .400 | .:ומצהסקהה1+ .תסק שסאהפקת יד
אפשר לחתם גם על ידי הצ"ק בוילנה עפ"י האדריפה :

.וזו ,00100078 .1 .7 | .ההמהאם .ַ2ק0ת6תמה0ן ת. .גד

ב
ב

6 - "לטו

ו = ה

דוזו]!ח=ו 5זעקת הופחק5ם

1 וט

0 0 זר קר
187% סחסוס סאגתסקח
681101 -דם 100תתווחו
ות ה

]חודה ספ

-=ה שו זעפם א |ופהאווסטות
== .את ופדוסט

-עוואא א .זקסד .ד80ה0] .האקסמדץ
4 )א 388 .דוו

ער לוי
,דוט 17%"
ודרי 6
| 0/0 9/9
(100 7700/000+9109
כפשר 0 כלשיר
ו
2 ו

בל .=="
רעם געשמאקסטען יייש ושפירם של פסח > |
- | אויך רעקטיפיצירט (פיינשפרים)

סדדקחחס פוספסאג תח פוטצעת
,דעס מס ומספם ש .הצופ6ס 48תסם ע
מיט הכשרים מהרבנים הנאונים הצדיקים >

קען מאן בעשטעלען ביי

== .2004 | =ספפפת -
גענויסטע פרייוען, בעספע בעהאגרלונגן דער יו"ש

ו

ו

שפוצת

3
02

ו 0
ל
ו
ו

3070
ו
ד ₪ ו

2 ל הק

ו

ות 0

ב וצ ל ו 5

סח וה ו ההקהה
סוכן ,העולם"

בעיר קניגסברנ (פרוסיה)

מר מ, סאמבורסקי
רחוב ,7 080תשזסקעהו 1
סוכן. ,,העולם"

בעיר מ י נם ק. ובסביבתה
מר מ,. חיילפר] (ניט'פ).

₪ צוע-1ת8ץ0
5 6

ושפירש א בעוואופט מיט זיין ‏ נוטען ו

אננענעמען ריח, מיש ויין קריקטאל (עשטשל
9

0
1
:
/

תסו אן 0 ו

-6( מ00161070 0מנו ת6זה[1 ,ת06ם8886]תט מסהום
-18000ם210 ,18 6068 ת6שתט[0מהתת0 7" 016 6 6ב סוד
6 811886011088[10 6ז1חר שיזנלת1181 ם1 1008768808
אמט אס 09625 אסא
366 2101508002 -67 26078108
20200009 .30-.26) 708808שת0) 008 4מסתב8ח 610
7 מסשחושע ,העוחו 67500126 ב6ו[686 (1909
-4017101 1 2008 0027088 ת6מ1נה2000008 01080 ע0פם
-₪7088 60 016 06201118 60ותתסכג ,ור ת801 )0+
6
-05) ,1.70 ]1 1260180186 1009 362951605
--.1 .1% 13085180 ,--,2 .1 מהאת11-ת079610+
,0 :1111 0מ110118 ,2]2 .8 ב216מ005907100
186₪ע0 8[16 188 ,0.50 .8 ם868816 1866ת61ע6/ר
.0 .תע 100067
-₪6 שמט[ג281 1 606 1/8000 81107 מ6זינהת 10
8 שת00ת86ה01ע0) מ₪0₪0) מ0שםט268001 .מסותותסת
ג[ ) 06 תה תאו 11040 (008868
פזופא פ1פע
.1 שמ סם11טהת ,גת .8 הו

5 שש 2 שש 2 2.2 1

ב--] (המבשהר 5 ה

שבועון עברו המופיע בקושטא 7 2

1 1.1...
2 8
2 27-7-------

בימים. הראשונים לחדש הצמבר שנה זג התחיל להופיע
שש---==בקושטא שבועון עברי בשם ,,ה מ ב שר",=-==
המבשר" יטיף לתחיה לאומית בין יהורי המורח, וישמש לאחינו הספרדים,
שקרו ושנו את ספרותנו העתיקה לג שר- המ"עבר לפ פרותנו
החרשה,
,,המבשר" יעור בקוב המוני הספרדים אהבה לשפתנו ולכל קנוניב
הלאומיים . וכלפי ארצות הגולה, ישמש ,המבשר" בתור. ראי גבון
שבו ישתקפו החיים היהודים והבלליים שבטזרח בבל שנוייהם, צבעיהם
זגוגיהם +
בקצור ,,המבשר" יהיה שבועון עברי מזרחי המוקדש להפצת השפה העברית
תרבותה וספרותה, ול מודיע מבל הנעשה והתופם
בתוך העדות היחודיות, בתורקיה ובארץ-
י ש רא ל: ובהופיעו במרכז החיים המדיניום במורח, יקדיש
,המבשר" בכל גליון וגליון מקום נכבד להשקפה על המקוים
הכלליים שבמדינה המענינת את כל יהודי באשר הוא יהודי +
טובי הסופרים העברים בארץ"ישראל ובגולה הבטיחו ל,ה ם ב ש ר" את עזרתם
הקבועה, באופן ש,ה ם ב ש ר" יצטוין נם בצורתו הספרותית במו שיובח
במהרה קהל הקוראים +

מחיר החתימה של ,ה מ ב שר" : לשנה 4 רובל, -- שנה
> רובל, לרבע שנה 1 רובל,
בתבת ,המבשר":

.6 2081180 ,)פס 2601801 *118110788807,, |[התזטס1
)008120001
טוכנים. יבוקשו: בכל הארצות,
הרוצים בגליונות לדוגמא יואילו נא לפנות לפקידות ,המבשר* בקושטא (עפ"י

הכתבת הנזברה) ויצרפו נא למכתניהם תויהפוסטה ב-10 קופ', 90 פפביג,
5 פנטים. וכו +

אפשר לחתום גם אצל י, 5, גולדברג, וילנה,

מתקבלת חתימה לשנת תר"ע על

-- ,הפועל הצעיר --
כלי מבטאה של הסתדרות הפועלים העברים בא"י,
,הפועל הצעיר",
יוצא לאור פעמים בחדש ע"י הועד. המרכוי

שתי שנות קיומו של עתוננו בררו למדי את טיבו לפני
הקהל העברי,

גם להבא תחיה מגמתו הראשית: לפול ולהאיר לפני
הפועל את הדרך המובילה להטבת מצבו ולהקל
עליו את האפשרות לבוא ולרכוּש את מקצועות העבורה
ההולכים ‏ ונבראים עתה לעינינו, וביחד עם וה להכנים את
ההכרה לתוך כל שדרות עמנו בארץ, כי התרבותו של
הפועל העברי והתבצרות בבל ענפי העבורה--
תנאי הכרחי להתגשמות הציונית.

גם להבא יהיה \ עתוננו ‏ במה חפשית בשביל. כל עניני
הציוניות והישוב, והענינים הכללים, ההולכים ומתרחבים הודות
לתנאים הפוליטיים החדשים, ימצאו בו הארתם היותר רחבה

כמו עד עכשיו נוסיף גם להבא לבקר בלי משא פנום את
המוסדים אף אך היותר ‏ חביבים עלינו, ונשתדל לברוא דעת
קהל ראויה, שהמופרים שלנו יתחשבו אתה,

המחיר ‏ לשנה : ביהודה 50י5 >ר'. | גליונות ‏ כודרים--4 מתליק
לו 6 8 5
,| ברוסיה = 2,680 ה"כ 2 ,| 10 קופ'

, בותר הארצות-- 6 פר* 5 סנתים
החותמים. מכל. הארצות ‏ יכלים לשלוח. את דמי החתימה
אלינו. ע"י המחאת-הפוספטה ששמה,
הכחבת לכל עניני המערכת והאךמיניסטרציה וגם למשלח כספים !
מן תשרי תו"ע +
.אע "201 5 0 םג א א00גססת
הפוכנים ברוסיה מתבקשים לפנות רק לסוכננו הראשי הוא בימה"ס השחר
1 |85א6קהותת ,המאקה 7 חתומים ומוכר גליונות בודדים בשביל
בל רוסיה:

ישר

נמצאים למכירה במספר מצומצם קומפלקטים של הפוה'צ לשנת
תוס"ח ותופ"ט, מחיר בל שנה 5 פר, לחותמים על הפוה"צ לשנת תר"ע
שישלמו דמי החתימה בעד שנה שלמה גתנת הנחה: שני הקומפלקטים
בעד 5 פר'.

עס ווערט אנגענומען דאם אבאנעמענט פון 1:טען נאיאבר 1909
אויף די פערשפרייטעסטע אירישע ציוטונג

שהייכ כ

א יאהר 6 רובל, א האלב יאהר 8 רובל,
א פיערטעל יאהר 1,50 ר', א מאנאט 50 ק',
אדרעסע פון רעדאקציע און אדמיניסטראציע :
.8 ה 0 ,הפהזתכן28 , מדמוה ],, הגת8ה6
.8 01110008 ,החוהלפזה /\ ,75 1111 60880[8

,ברמל",

אבאנעמענמס:פרייז :

שתו רק
יין
105555558

₪

הציונות | שואפת לרכזש מקלט"פטוה ‏ ע"א %

שבועון עברי..
.6 א - )|

+ על המצפה,

א) הקונגרס הציוני התשיעי ,

ב) הועידה לשפה ולקולטירה עברית ,

5 הועודה לשפח ולקולטורה עברית בברלין, = -מ. ירמא ,

6 החלטות הועידה לעניני העתונות .

ל

אפר ,הקולם" גוופיה: לשנה 4 וובל, לחצי שנה % וופל, לרכע שנה 1 וובל, ולחדש 88 קפ /
בחו"ל ; באוסטריה.אוננאריה 10 כתרים , בגרמניה 9 מארק, באנגליה ‏ 9 שילינג, באמיריקה 5/2 8 דולך,
גארץ ושראל 10 פרנק, בפרגציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכתשבון וה לחצי ולרפע שנת.
בעד שנוי האדריסה 80 .

| 5- לשסקה,

מחיר מודעות !: בעד כל שורה פטים מחילקת ארבעתים , -- על העמיר הראשון 60 קופ'. ועל שאר העמודים 40 קופ'. ]

הארריספה:
,אחווע 11301 ם14608[00 | .8 ה088דההה00 ,מההתמאץ01 ,ההמהש2 ,"5 צהה30], המחהתס

מחיר כל נליון 10 קאפי. >

6%

החתימה ע5
העתון. חיומי 5 > ,הביבליאותיקה

5
החד הזמ[ | הד הזמ"
לשנת 1910 מתקבלת מר"ח
ינן אה

הנאי החתימה עם המשלוח:
א) על העתון ,הד הומן" בלבד (בלי ה,כיבליאותיקה של הד הומן"):

ברופיה! ו בת "לו
(ג"פ. בשבוע:) (במשלוח יומי.)
לשנת ‏ \/ --,8 רובל, -.10 רובל. -.18 הובל,
לחצי: שנה--.4 5, -0% 000 0-0
לרבע שגה--, 2‏ / 2-0 ל
לח' אחד 7-66 , 85 יק 0

ב) על. העתון. ,הד הזמן". ביחרה עם , הביבליאותיקה של הד הומן":

ברופיה: בתו"ל: בחול:
(ג'פ בשבוע.) (במשלוח יומיג)
לשנה = --.10 רובל.| = 13.60 רובל. 0 רובל.
לחצי שנח --%. , 0 0
לרבע שנה.9,80 0 , כ 0 -,
לחרש אחר 9-88 5 1-00

החתימה על העתון., או על ה,ביבליאותיקה", ‏ מתקבלת רק מראשי החדשים
עפ"י. הלוח הרוסי +
החתיטה על ה,ביבליאותיקה" עפ"י. מחיר ההנחה הנ"ל מתקבלת דוקא ל א ות ם
חדשי החתיטה ו מ א ות ם החותטים , שעל העתון. ,הד הומן"+

מחיר הדפסת מודעות ב,חד. הזמן"--בעד כל שורה פטיט או מקומה: קודם
הפנים 60 קופקות ;, בתוך הפנים 1 ר'; אחרי הפנום 90 ק'י

מחיר חלוף האדרים--95 קופקות +
האדויפה:

ה ,830817 ]- 60 ],, הום8 6

מיתנ ה :םהב ה 5
האם ישנה מתנה וותר מובה, יותר יפה, ייתר חביבה לתלמיר

עברי, | לתלמוד-משכיל, ‏ לבר מצוה, ‏ ובכלל. לעלם. עברי: ביום

שמחתו מאשר " י
כל שירי ביאליק
מחרורה. האחרונה בכריכה מהודרה +
המחיר חמשה רו'כ, בלא כריכה שלשה רו"כ,--ישנן נם
כריכות של רו'כ אחד ושל רו"כ וחצי.,

כהשיג בהוצאת. ,מוריח", אודיפה +
די יוסף קלוזנר.

היפטוריה. ישראלית.

שעורים. בדברי ימי ישראל . .
חלק ראשזו? מן התקופה היותר קדומה עד תקופת החשמונאים
הספר נוער : לצעירים שיש להם יריעה שטחית בתולדות
ישראל והם רוצים לקנות בה יתר שלמותן למורים שרוצים לתת
לתלמידיהם. לא. רק יריעות חיסטוריות, אלא גם הבנת המאורעות
וקשורם הפנימי, לסתם קוראים משכילים שיש להם חפץ לחרור
אל פנימיות המאורעות ‏ ולהכיר ‏ מתוכם את השתלשלות. חיינו

- ההיפטוריים. הארובים., ּ

המחיר. 1.80 רו"כ בלא. המשלת:
להשיג: אצל הוצאה ,,מזריה+. באודיפה.

נשלחה להחותמים. חוברת. ה -\' (כפולה) של ,השלח" ברך כ"א
(נויבר--רקבר) ,
תוכן הענינים:
א) לשאלת ,לאן?" (מכתב שביעי). | וא) דרך-הרוח (אגדת) +
בן ישראל. אה הבוגוביץ.
ב) סוסתי (סוף). יב) בקורפחולה. (ציור)., = ב) ש פיר,
מנדלי מוכר.פפרים.
ג) מופר העבדים על פי התלמוך.
"ה ם, רביגזון.
ד) לעשתורת \לבל (שור).. ביאליקי
ש אול ט שרג יחו בפקי.|ט) ישימון (שיר) דוד ש מעונוביץ
ח) פרידריך שילר ופילוסופית ‏ השירה| טז) יפה הליל... (לילות)..
שלו (למלאת ק'ן שנה ו אליהו מיטוס.
ד"ר יופף ק לווגר)], ילת-הנלות ושונוה: 2
ל
1) האגדות החסידיות ומקורן, 2
שלמה פויגרמ א |ח) יגת קאטוביץ, | אוש ע ברו,
ח) יתוטינ (שור). = יע קב לר ג ר | יט) ,חקי רות ביהדות". (בקורת) +
מ) עלית-נשמה (רשימת), ש, ע ג נ ו ן. א ש וואלר שטיין,
י) נגינתנו הלאומית. ב) מחשבות. ומעשים ("1%א א א),
אבכוהםצבי בןיחהודח. רבי קרוב,

מתקבלת. חתימה - מכתב:עתי חדשי לספרות,
לשנת 1910 על שש לה למרע ולעניני:החיים,
נופד בשנת תרנו 1896.

תנאי החתימה ברופיה ובחוץ-לארץ !
לשנה 6 רובל, לחצי שנה 3 הובל וכפי עךך זה בכסף חוץ-לארץ,
בער שנוי הכתובת שלשים קופ', אפשר. לשלוח במרקאות,
החותמים מחו"ל צריכים לשלוח לנו, מלבדר המהאת הפוסטא, גם
מכתב מיוחד, שבו יודיעונו את משלוח הכסף ואת כתבתם המרויקת,

את חותמינו הנכבדים ואת מוקירי ,השלח', הרוצים בקיומו גם להבא,
אנו מכקשים להמציא לנו דמי.החתימה ב הק ד ם ולרכוש לנו חותמים
במספר היותר גדול.

₪ ₪ הנחות הגונות לחותמי .השלח : א א
ף / 4 מ" י"ז, יה י"ט ‏ וכ' בסחיר !/1. רובל עם
כרם ,השלח המשלוח, במקום המחיר הקצוב 19 הובל,

עומר" חובלת א' וב' משנת תרפ''ט במחיר 1 רובל עם המשלות"

במקום המחיר הקצוב 9 רובל .

+ ביבליותיקה מכורכת בחמשים כרכים במחיר 30
.אחיאסף' רובל, במקום המחיר הקצוב 6 ר',

הבריבה תהיה מחודרה ומיוחדת, צבע הכד יהיה אחר לכל הפפרים. אפשר
לשלוח את הספרים בנ'נ.. דמי קדימה צריך לשלוח 8 רובל.
דמי המשלוח של הביבליותיקה. ע"י הפוסטא (במקוסות שאין חבור מסה"ב)
עולים : ברוסיא 3.10.ר', באויסטריה וגרמניה 3.20 ר', בארץ.ישראל, רו*
מוגיה ובולגריה 4.20 ר', באנגליה 0 ר', באפריקה ואמיריקה 7.80 ר'י
ה במקצועות שונים של ספרות, בהם: ספורים,
== מתה ספרי מרע, מחקר ועיון, יוכל כל חותם
י - > = ,השלח" לקנות, כולם או חלק. מהם, באשר
ספרים == = | יבחר, אבל לא פחות מסכום של שלשה רובל,

בהנחה של. 50% מהמחיר. הקצוב בקטלוגים.
דמי המשלוח, על חשבון הקונה, עולים בערך 15--80 |/'
מסכום. הקניה.. .
רשימה מפורטת מהספרים הנכנסים להביבליותיקה , אחיאסף" ומהספריט
שחלה עליהם ההנחה של (/"50 תשלת לכל דורש חנם.
הכתוכת למ שלוח כספים:
הק ,"3180805 ו 08 .קהאממםת6ע ו .1

.5 5 אוזווה ותסצסו 8 .6 0000088

יכ) מעוט הדמותו מ ש ה ק ל\ יגמ + 7
יד) מאחורי הגדר (סוף).

ו

5

הו[80 8 17 ,% 01881 ,7186 5 00 .מו[גטפצְ .6 .א
.5 6 0801802 6 .46 ,810018 מ80ע0ג61 (.[פפטת)

הבתובת של הטערכת והאדמיגיפטרציה:
.זה .עזיסה .026008 ,55 אב 4111110 1,, הוחאהת6ק
.9 2081180 ( 6 מ55[8ט) 000888 * 071 .01111.0 1148 008 מ0ו60801

שנה שלישית -

9 ,126001100 28-66 ,א 11 5 2 .2 1909 16086780 0ש-15 ,11

מתחדרשת החתימה על ,העולם" לשנת 0

(השנה הרביעית)

,העולם" לא יפור מדרכו,. שהתוה לו, .להיות. כלי . מבטאו של רעיון ‏ התחיה ‏ והגאולה,
להגן על חקנינים והדרישות. הלאומיים של העם העברי בכל ארצות מושבותיו. .העולם" יעמוד תמיר
,על המצפה" לבאר ולברר את כל שאלות חיינו בכל מקצועותיהם, מתחלת השנה הבאה ירחיב
,העולם" את חלקו הספרותי. והמדעי, = ומלבד שירים פפורים ופיליטונים. יבאו בו מאמרי. בקרת על
הספרות הישראלית והכללית , ומאמרי. מדע בכל מקצועות היהדות והמתיחם עליה. .העולם" יקבע

ה חדש. וגאח. בחלק. המכתבים. שלג, כדי שישתקפו בהם בבהיהות ובשלמות חיי העם בגולה ובאהץ-.:

ישראל, ויוסיף עליהם עוד. פרק חדש .ברופיה"-- השקפות קצרות, המחויקות את המרובה, - על כל"

הנעשה והנחשב במרכז הגולה, .העולם', בהיותו האורגן העברי היחידר של הציונות העולמית, יקדיש

מקום גדול לבירורם של כל עניני התנועה חציונית, והפרק .בציונות' ‏ ישמש השקפה נאמנה על כל
הנעשה ‏ והמתרגש להעשות. בתנועתנו.

תנאי החתימה:
מחיר ל ,העולםי ברוסיה : לשנה + רובל, לחצי שנה > רובל, לרבע שנה 1 רוכל, ולחדש 35 קופ',
בחו"ל : באוסטריה:אונגריה 10 כתרים, בגרמניה 9 מארק. באנגליה 9 שילינג, באמיריקה ,/3 5 דולר,
בארץ-ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 1% פרנק, ובחשבון וה לחצו ולרבע שנה.
בער שנוי האדריסה 80 ק, /

הארריםה:
8 ,5 113011 1001010 ו .3 00 טא 1 133 ג 0ב ו

מ,. נורדוי נשא נאוּם פרוגרמתי פוליטי,. שבן: הרגיש

פתיחת הקונגרס הציוני , 5%
נחיצות: היח של לויאליות בנוגע. לתורקיה ועם זה קיוּם

הביעו ברכה להקונגרם על ידי באידכחז,

התשיעי בהמבורג +

(תלגרמה. מיוחדת ,)
) המבורג 96|18 ְצמבר.,
= חיום בשעה האחת עשרה לפני הצחרים נפתח חקונגרם
הציוני התשיעי בנאומו של נשיא ההנהגה וולפסון.
הקהלות הישראליות בהמבורג, אלטונה, קיעל וליביק ;

הפרוגרמה הבזילאית, בתור הבעת האידיאל הלאומי,
ו לחברי הנשיאוּת נבחרו : נורדוי, בודנהימר, אדולף

שטנה (נבחר. הפרלמנט. האופטרי), אוסישקין וצ'לנוב,
בין הבאים מאמריקה אל הקונגרס בתור צירים נמצא

-גם חד"ר נחמן פירקין,

בין האוְרְחים שבאו אל הקונגרם יש גם הפרופטור
ן כחן.

2 ְ > העולם 3%

על הַמַּצְפָה.

ו וני | מהטיצו .

בשביע וה בפעם התשיעית
מהמבירה.

בעולם הציוני היו הקונגרסים כעין ימי-חנ, ‏ הבאיף אחרי
ימי המעשה, להנפש מעט מכובד החול ולאסף כח-רוחני
לימי העבודה הבאים,

והקוננרם אמנם נעשה חביב וקרוש לכל ציוני, = כמו

שנפש יהודית מסוגלה להרגיש בקרושתו של יום:חנ .

מתאסף הקונגרס. הציוני

אולם | אם הקונגרסים ‏ הראשונים | היו לנו, בבחינת
חניפאביב, = ימים | של | חלומות ‏ יפים , = תקוות | מזהירות,
משאות | נפש, כאותן | שיש לו לאהם | בטרם ‏ הפגשו

פנים | בפנים עם המציאות -- הנה הקונגרסים האחרונים
הולכים ‏ ולובשום צירה ‏ של חגידאסיף, = ימים של חשבינות,
מה הפרי שהביא עמל השנה ומה לעשות, כרי להגדיל
ולהרבות. את היבול ,
ואם. נם בשנים אסומות, | בעת | :הכל הולך | כשורה,
והגורן מלא וגדוש, יש שנפש העובד מרגישה | אחרי עמל
השנה - ליאות, . שאינה מניחה. לו ליהנות כראוי מפרי ‏ יגיעו.
על אחת כמה וכמה בשנות בצורת, שבאו מחמת ‏ רבוי ‏ גשמים
או מעוט גשמים, נעשה חנ:האסיף גם לאיש אמיץ;רוח ליום של
חשבון מתוך דאנה.
ומעמד:רוח מעין זה אנו רואים ומרגישים בחוגי. הציונים,
העובדים הנאמנים, בימי הקונגרס הזה, :
= = זה אות,. כי. עדיין לא חררה ההכרה ללבות כל. חברינו,
בי העבורה' של תנועת:עם. אינה | כזו של עפק. מצוי. שנוהגין
בסוף :כל שנה לעשות ‏ ,בילנם" מרויץ: | כך = וכך ‏ ריוח, = כך
וכך. הפסר \\
התנועה הציוניה אינה נמחדת ואינה נשקלת על פי
מספר ,השקלים", ואפילו לא על פי חשבון האפפות, אלא לפי
| מרת השפעתה הרוחנית על חיי הצבור היהודי--
וזו לא ניתנה להערך.. זהו מה שקוראין <ה816יו06מטנתו1> >
עד כמה גדלה השפעה זו מתגלה. לפעמים ועוד עתירה
להתגלות במאורעות ומעשים בקרב הצבור היהורי, בחוגים כאלה
המתיחפים בשויו|?נפש \או. גם באיבה אל הציונות ,
מתוך. השקפה זו צריף שיהי לנו. הקונגרם התשיעי חביב
ויקר, מלבד אשר הוא חל כעת בתקופה חדשה' בחיי המדינה
העותימנית, * תקופה המעוררת בלבנו תקוות | רבות | לעתידות
תנועהנו .
ומי יודע. אם ‏ אין אנו עומדים עתה על מפתן תקופה
חרשה בדברי ימי עמנו,
והקונגרס . התשיעי. הוא אפוא לנו,. הציונים, ‏ גם. מעין,חג-
אסיף גם מעין חגהאביב.. ..

ב וח ה 3רית ,

בשבוע שעבר היתה בברלין ועיהה. זו, שעל אדותה ימצא
הקורָא להלן בגליון. זה דין-וחשבון. מפורט.,

ועידה זו, כיזוע, באה בתוך מבוא. להוןונגרס הקולטורי,
שעלה במחשבה לפני אחדים מסופרי ישראל וחכמיו, | הדואנים
לקיום היהרות. והתפתחיתה.

גליון מו

מטבעו של כל ,מבוא" לברָר בקצרה את עיקרי: הרעיונות
העתידים לבא בנוף הספר. וכך היה -הדבר גם בועירה זו,

ואולם בשעה שאנו מעיינים קצת ב,במבוא" וה, למרות
השפה הנמלצה שבה נכתב, אנו כאים ‏ לידי | הרהור, כי
המחברים לא עמדו עדיין על מהותו של ה,חבור" שלהם ולא
בררו אפילו לעצמם את מרת היקפו,

נראה ההבר, | באילו צמח בלבם איזה | רעיון, | שבטרם
הספיק להכות שרשים נטלו וגדעו אותו והוציאוהו אל השוק,

במלים. יותר ברורות:. הרעיון עד קונגרס עברי, ‏ שנולד
בלב האנשים, שהכירו בנחיצות לעשות דבר. מה בתקופת הדלדול
הרוחני שבדורנו. = הרעיון הזה לא הוברר כל צרכו, | עדי כי
מסדרי הועידה לא מצאו מענה נכון על * השאלה' הפשוטה: מה
היא העודהו. של קונגרם זה

עד כמה שורר בקרב בעלי הרעיון הזה ערבוב. המושנים
ומה גדול ' ביניהם | חפרון ההכרה להבריל בין ‏ צורך ‏ ליכלת,
יוכל להעיר. השם בלבה: ‏ הועידה לשפה ולקולטורה
עברית.

מצד אחר, = כמרומה, | המטרה ברורה . וקרוכה: | בשנים
האחרונות, . לרגלי ‏ סכות שונות, מורגשת ירירה עצומה בספרות
העברית, שגם ,בשנים הטובות" לא היה לה בסים איתן, וכל
אלה המכירים בחשיבותה לרוחנו הלאומי, ‏ המרגיטים בנחיצות
לקיימה ולפתחה, ואפילו באופן מלאכותי לעת"עתה, המאמינים
בעחידותיה של ספרות זו---כל. האנשים האלה, יחירים אמנם,
נועדו יחרו להתיעץ, | כיצד לקומם את הריסות. הספרות
העברית. 2

ואמנם ‏ רבים מחברי הועידה הם הם בעלי ,עבריה", זו
ההפתדרות לשמה של הלשון העברית,

אך מן הצד השני אפשר לראות, כי הועידה חולמת חלום
גרול ע"ד ‏ יצירת קול טורה עברית, ולשם כך היא מצפה
כהקונגרם, בעוד שהדבר הזה הוא למעלה מכחו,

בוראי דבר גדול ‏ הוא האמונה של מ וצקין וחבריו, כי
העם יתעורר ע"י הקונגרס. אך לצערנו, אין אנו. יכולים לשכת
את המעשים שכבר נעשו ולא הצליחו,..

חברי הועידה מחהאו כף, כשהקריאו אה התלגרמה-של-
ברכה לאמה: ,התחילו- -ואנו. נגמור". אך | תלגרמה זו נשלחה
לא מאת ה ע ם ,‏ כי אם מאת אגורה 3 ל חולמים.

ולכן אנו ירואים אה דברי אהה"העם . העומר
ומוהיר לבלי | למהר בקריאת | קונגרפ קולטורי, עד
שיתברר לני אם יש יסור למפעקנו ‏ וה, ,היש אלהים בקרבנו
אם אי" / .

ואולם -לכל > הפקפוקים הללו לא היה מקום, אילוי לא
הרחיבה הועידה את גבולותיה, אילו הסתפקה בעבורה שהיא
לפודכחה: לעשות. דבר. ממשי לטובת הלשון העברית וספרותה,

וצר לנו, ‏ כי חברי הועידה הזאת, שבכרוזיהם וגם
באספותיהם הקודמות. לא חדלו לרבר על אדות עבורה ריאלית
ומעשית,. נטו מדרכם והתחילו בעבודה בלתי מעשית כלל,

והרי הרכה קוו חוכבי הספרות העברית | לתוצאות
הועידה הזאת!- =

\

/

נליון מו

העידה החמישית של

צִיונִי רוּסָיָה ְּהַמְבּורג :

תִּלְגַרמות,.
יום: ה',: 98 הצמבר..
-- בשעה 11 בבלד נפתחה ‏ הועידה. ע'י: חבר. הועד
המרכזי. לציוני רוסיה. ב גולדברג ‏ בנאום עברי. במעמד
מאה ועשרים ‏ ציר. בערף, חוץ מאורחים ועתונאים,

אספה נכברה!

בפעם השניה עולה היום בגורלי הכבור לפתוח את הועידה
של צירי. ציוני. רוסיה ,| לפני שלש שנים נאספנו באחת מערי
הצפון הרחוק, בבירתו של עם קטן, הלוחם בעז נפלא את מלחמת
זכיותיו הלאומיות, ואנכי נתכבדתי או לפתוח את הועידה שהיתה
לנו שם. אותה הועידה, שממנה החלה תקופה מיוחדה במהלך
תנועתנו ברופיה: היא יצרה פרוגרמה ישרה ושלמה לתנועתנו,
בה נקבעה תכנית נאמנה לכל דהישותינו | הלאומיות בארצות
הגלות, היא מצאה את הבטוי הנכון לאחד את דרישותוני אלה
ואת תכליתה. האחרונה של תנועתנו איחוד ‏ גמור והיא -- ועידת
הלסינגפורס, אֶשר רכזה את העבודה ברוסיה, ביצרה;את המופר
המרכזי ובשנותה את אפני ההנהגה, ששררו ער אז.
שלש שנים. עברו על הפרוגרמה ‏ שנוצרה בהלסינגפורם
ועל אפני ההנהגה שנקבעו באותו מעמד, ובלב תמים ובהכרה
ברורה. רשאים אנחנו. להגיר. כיום. הזה :: אותם | העקרים. שהונחו
אז על ידינו אנו
עקרים | פרוגרמתיים כמעט ‏ בקרב כל חוגי היהדות ‏ הרוסית,
ואפילו בין מתנגדינו הקצונים, ‏ אשר נלחמו כנו, תכנן ואמתותן
של הדרישות. הללו, ‏ אשר. נקבעו ונסררו. על ידינו בועידת
הלפיננפורס, ‏ הם הם שעמרו להן לפול להן מסלה אל לבו של
העם, ובכל מקום ובכל שעה, בשמגיע הצורך לתת צורה
ודמות למושג זה או אחר במקצוע חייה הצבוריים של היהדות
הרוסית, /מיד ‏ עקרי הלסינגפורס משמשים תוכן לצורה. זו, כדבר
הזה ראינו זה לא כבר, כשנעשה הנפיון לערוך הצעה ע"ד תקנות
הקהלה הישראלית ברוסיה. וההבר הזה ודאי יתמיר לבוא' גם
מכאן ולהבא .

ובשפה כזו רשאים אנחנו לדבר גם על אדות אפני ההנהנה
שנקבעו בהלסינגפורס, בנוגע לעניני תנועתנו ברוסיה, אף. על פי
שכל אותם הימים שעברו מועידת הלפינגפורס וער עתה הלכו תנאי
עבורתני החצונים הלוך ורע, אע"פ שהריאקציה השוררת עכשו במרינה
| משפיעה. לרעה על תנועתנו., ביחוד בנפות ‏ הגבולין, שרוקא בהם
מכונסים רובם הגדול של אוכלוסינו ברוסיה, ---מכל מקום לא נהרפו
שורות המחנה שלנו, אלא נשארו מאוחדות ושלמות כמו שהיו.

אמת הדבר, שהתנאים החצונים הקשים ער מאר,
"הביאו לירי הריסה גמורה במעט את כל המפלגות וההסתדרויות
שבקרב. היהדות. הרוסית, הם שללו גם מאתנו את היכולת להביא
לירי איגור מסביב לדגלנו את כל השררות הרחבות ההן, שעקרי
שאיפותינו רצויים להן .

אנחנו, | אשר הפקדנו על יריכם להיות: עובדים במופדנו
המרכזי, הננו חשים 4 תמיר, רגש של זר וז והתרוממות-הרוח
בשעה שאנו רואים, כי רצון. אחד ממלא. את לבותיהם של עשרות
אלפי. ‏ חברינו, = העומדים אתנו | יחר הכן במערכה, המוכנים

0% 0 70

> העולם 3 3

ליסוד בררישותינו הלאומיות ‏ נעשו אחר פך +

אשר ,

לענות. תמיד על קול קריאתנו והמזומנים לעשות: את חובתם
בכל פעם, כשאנו פונום אליהם בהצעה ‏ או בדרישה מסומנת.

ואמנם. אין כחנו אלא באותו הקשר שבינינו ובין חברי
הסתדרותנו, ורק בו מבטחנו, ובשעה שאנו. מרגישים את הכח
הזה מלוה. אותנו, ‏ הרי השפעתנו יוצאת מגבולות רוסיה ומגיעה
ער המרחב של הפתדרותנו העולמית.. ורק מתוך הרגשת כח זה
באנו לעתים קרובות לירי כך, שמקרבנו יצאה ההתחלה בנוגע
להרבה ענינים חשובים, שיש להם ערך ציוני. כללי,

הפעם עומרים אנו בהמבורג, בעיר וו שבעשרות השנים
האחרונות | נעשתה עדה חיה וקימה לכל תלאותינו ומצוקותינו
הנוראות : דרך המבורג שוטף ועובר הורם היותר גדול , של רבבות
נודדינו. ופה, בעיר זו, מתגלית לפנינו צרת אומהנו בכל מוראותיה .

ורוקא במקום הזה מתגלית לנו גלוי גמור ומחלט. הנחיצות
לשים קץ לנדודינו שאין להם פוף ותכלית, דוקא. כאן מתברר
לנו הצורך הגמור לשמיר על כחותינו, | לבל יהיו הולכים
ומתפוררים ‏ פרורים פרורים, ‏ אלא יתרכזו ויקובצו יחר באופן
טבעי במרכזנו הטבעי וההפתורי. ,

ואם בהלסיננפורס עלה בידינו לקבוע את עקריה התיאוג
ריים של תנועתנו, מי יחן ועלה בירינו לקבוע בהמבורג, בעיר
המעשה הזאת 03060006 שגן, את יסודותיו = המעשיים | של
מפעלנו, הלואי שאותה העבודך הממשית בארץ ישראל ולשם
ארץ ישראל שרשמנו על דגל הנועתנו, מימות הקונגרס השביעי,--
הלואי שאותה העבודה תעשה באמת ממ שית ומוה שיתי

ואם ועידתנו החמישית | הזאת, שאנו עומדים בה היום,
תפייע לנו להצעיד צעדים אחדים את תנועתנו קדימה, בין במה
שנונ'ן לחזוקו וסלילת דרכיו של האינטרם לארץ ישראל, שכבר
ישנו והולך ומתפתח לעונינו, וביןבמה שנוגע לבצור עמרותונו בגלות--
עתידה ועידה. זו שתתפוס גם היא מקום חשוב ‏ בדברי ימי. הנועתנה.

בשם המרכז של ההפתררות הציונית . ברוסיה. הנני מתבבר
לפתוח את הועידה החמישית של צירי. ציוני רוסיה!--

אחרי נאום הפתיחה, שנתקבל באותות רצון מאת הנאספים,
נבחרו לחברי הנשיאות: אוסישקין, אינז'נר. ברוק ‏ (יקטרינוסלב),
ב, גולדברג, וו. טמקין. ד"ר צ'לינוב. למזכירים,. גפשמין (פטר-
בורג), = וולובלסקי ‏ (וילנה), = יאנובסקי \ (פטרבורג), ‏ נובומייסקי
(אורקוטפק). וסירקין. (קיוב).

יום ה', 98 דיצמבר,

בכדי להקל את פדר העבורה ולקמץ בומן נבחרה, ע"פ
הצעת הועד המרכזי וחברי: הועה"פ שברופיה, | וערה. מיוחדת,
שתכין בכל פעם על יסור ההרצאות והוכוחים :את ההחלטות,
שהועידה צריכה לקבל, | לחברי הועדה הואת. נכחרו:' ברוכוב
(אודיסה), = גולרשטיין (פטרבורג), ‏ גליקזון ‏ (אודיסה), ‏ גרינכוים
(וילנה). ז'בוטינסקי: (קושטא),

יום ה', 98 דיצמבר.

אחרי הבחירות קרא חבר הוער המרכזי מר ל, יפה את
הדו"ח ' של הועד המרכזי, ‏ קריאת. הדו"ח נמשכה כשעה.וחצי,
אח"כ נכחרה ועדה פיננסית מיוחדת, | שתעבר תכניָת מפוימה
לסרר את עניני הכספים של המרכז ברוסיה. לחברי הועדה
נבחרו: ניידיץ. (מוסקבה), פורלישבסקי (ורשה), רוזוב: (פטרבורג),
ד"ר ספיר (אודיפה),: מינץ (רוסטוב ‏ ע"נ דון): פלדשטיין. (ורשה),
פינס. ואוריסון. = (מוסקבה). | בעבורת הועדה: הפיננסית | משהתפים
עור חברי המרכזן י, ל. נולדברג, א דרוינוב וי נרינכוים,

-

4 | ; /, 3% העולם 4

גליון מו

ישיבה ראשונה.
אהרי הפסקה קטנה עוברים לוכוחים. ע"ד הרו"ח של הועד

| המרכזי.,

מר קונטורשצ'יק מעיר \ על הנחיצות לקצר בככל
האפשר בנאומי-בקורת על לשעבר ולעשות את ההתיעצות. ע"ד
העבידה ‏ העתידה | לעקר, -- היער המרכזי ‏ לא יכול לעשות
הרבה, מפני: שלא. ניתנו לו האמצעים הדרושים. -=-

מר י. ברג ין:. בעור. שהועד המרכזי לא עמד על מרום
תעורתו בשעת: המהפבה ברוסיה, היה מומנט, | שכל המפלנות
האחרות התבטלו, | ואפשר היה להשתמש במצבדהרוחות. להרים
את מצב הציוגות : ברוסיה. הועד המרכזי התקים באמת רק על
הניר, באמת עבדו רק אחדים מהם, והאחרים לא עשו כלום,
הוער. המרכוי. מבליט את התכנית. ההלפינגפורסית, בעוד שבאמת
לא\ עשה כלום, בכרי להגשים תכנית זו, הנואם מבקר. קשה את
וחופו של הועד המרכזי להועידה הקובנאית.

,הרזסוויט" עשה אגיטציה- כנגד ועידה זו, בוילנה התיחפו
באופן אחר, והציונים ‏ לא ידעו מה לְעשות, סוף סוף נסעו
אחדים,. שלא. היו מסודרים ומוכנים כהוגן, ומפני זה לא היתה
להם שום השפעה על מהלך העבודה, - - הנואם \ מזכיר את
הנהגתו ‏ של הרירקמור ‏ של הבנק. יוסף: כהוון בשאלת ‏ שנוי
התקנות . של הבנק , בשים חנועה עממית. אי-אפשר היה לדבר
כזה, שנבחר הקונגרס יולול בחובתו ויעשה אגיטציה בנגר החלטת

= הקונגרס,

מ. "קל י ינמ אן מבקר את עבורת: הועד המרכזי. התמונה
שצייר הועד המרכזי בדו'ח שלוו אינה מתאמת אל המציאות, ישנם
חוגים ציונים רבים; שאינם יודעים כלל. ע"ד. מציאותו של הועד
המרכזי, את הצירקולרים | ממעיטים לקרא, . מפני שהציונים אינם
מתחשבים ‏ את הועד | המרכוי, = הנואם | מזכיר "את ,המכתכים
החוזרים" של' הלשכה הפוסטית בימי כהן-ברנשטיין, שהיו להם

השפעה עצומה כל. כך על החיים הציוניים, = הועד המרכזי לא "

שם לב כהונן אל התורה העיקרית, הנצחית, שלנו והתחשב רק
את צרכי הרנע, את ככבור המפלגה כלפי חוץ, בעבודת המרכו
לא היו עיקרים ופרינציפים קבועים ,. הנואם מבקר את הטקטיקה
של הוער המרכוי בנוגע לועירה הקובנאית. ‏ אםלא מצא לאפשר
להתיחם. בשלילה. להועירה ‏ הקובנאית. --- צריף היה להסתדר
בהוגן, ולהשתרל שיהי לנו רוב. בועידה זו, .או, לכה'פ אופוזיציה
הגונה, היורעת להגן על דעותיה. תחת זה באו במקרה איזה
ציונים, | שנכנסו = אל = הפריזידיום וקבלו עליהם. את המשרות
באורגנים, שנבחרו ‏ בועידה זו, אע'פ שאין אנו הציונים יכולים

= לעבוד ביחר ‏ עם האלמנטים הללו,-- הנואם עובר להעתונות של

מפלגתנו. האורגן האחר, שהגין כדבעי על עמרְתנו כלפי חוץ הוא
ה,רזפוווט" ,‏ למרות = מגרעותיו בנונע: להעבודה. הפנימית.. כל
שאר האורגנים של המפלגה (ראם יורישע פאלק, העולם) לא
מלאו את תפקירם. בנדון. זה. כהוגן .

מינץ:

בנוגע: ‏ לתעמולה הספרותית | של הדו"ח. הנה יותר
מ אחוזים של הוצאות הוער המרכזי הוצאו לתעמולה ספרותית,
,דאס יודישע פאלק" גרמה. להיצאות . יתרות שלא היה חועלת

| בהן . לעתון זרניני יש זכות. הקיום רק בתור. עתון אינפורמציוני

קטן, אבל לא בהור עתון. פפרותו. --- על חוברות ,הקופיקה-

ביבליותיקה", ‏ שהן כלידשרת מצוין. לעבודת האניטציה הוציאו רק
0 ה"כ ב ו הוא. עתון מפלגתי צר, בשעה 'שבאמת
צריך. היה להיות עתון יהודי כללי המכניס את הציונות לקוראיו
| בדרך אגב,

הועד | המרכזי

בנוגע | להפרוגרמה של הלזינגפירס; * מצטער הנואם. לא
על שחדלו לעבוד כרוח התכנית הזאת, אלא על שהתחילו לעבוד

ברוחה,, אנחנו הציונים חננו ‏ המעטים, ועלינו לצמצם את כל
כחותינו רק בעבורה הציונית הטהורה ולא לבזבז אותם לענינים
אחרים . -=

רש דיר ק לו זטר:

הרו"ח. מלא ענינים | פעוטים ונם צדדיים, אם ביאליק
נסע לפטרבורג וקרא את שיריו ועשה. הושם. עז :-- מפמנים את
הדבר הזה ברו"ח: תלגרמה. לנוררוי | לחג היובל | שלו,
היבאה ברו"ח, . צריך היה. להבדיל. בון: עבודת :הועדההמרבזי ובין
העבורה הציונית בריסיה בכלל, ואי-אפשר לזקוף את הכל על
חשבון הועד המרכזי, | -- הוער המרכזי צריך קודם כל להראות
איניציאטיבה, הוא צריך להראות לני את המהלך, לתת לנו דירקטיבים
לעבורתנו, -- שנוי המשמר ההצוני בתורקיה לא עירר את
הועד. המרכזי לעבורה, ‏ שהיתה דרושה בשעה זו, ‏ עכשו עור
מדברים ע"ד הפרוגרמה ההלסינגפורסית, כאלו לא קרה כלום בשתי
השנים האחרונות, מהלך עבורתו של הועד המרכזי היה. מקרי,.
והדבר היה הלוי בזה, מי ומי השתתף בעבורתו בזמנים השונים, +
וודעים אנו, | שעכשו יש כר נרחב לעבורה ציונית, הלך-הרוח
התרומם בכלל, ‏ אבל הועד המרכזי. לא ירע | להשתמש במצב
הרוחות , | בגרמניה ובארצות אחרות. הציונות | מתפתחת, בעוד
שברוסיה ומותה מתמעטת, ולא רק מפני החנאים החצונים,
אלא נם מפני שאין ‏ הועד. המרכזי יכול. לנחל את העפודה, --
ל,הרזסוויט' | אבדה | השפעתו, מפני שאיננו ‏ עוסק בציונות
אלא בשאלות יהודוות כלליות ,| הקונפירנציה הברלינית. לעניני
הלשון והתרבות: העברית ‏ לא מצאה. תומכים בהוער ‏ המרכזי +
הנהו אמנם בעיקר. בער העבודה. בא"י ובעד
העכורה ‏ הקולטורית בגולה, ‏ אבל איניציאטיבה אין אנו רואים
מצרו. = יובל נהרה לא : הוזכר. כלל ב,הרזפוויט", --- המצב הוא
עכשו רציני, | בתורקיה הענינים משתנים, העבודה איננה פובלת
דחוי.. אם לא נשנה עתה שנוי עיקרי את כל המצב, עתידים אנו:
ליהן את הדין + ==

זיררמן: ,

לא ל, יפה אלא כל חברי הוער המרכזי אחראים בשביל
הדו"ח , --- הוא מעיר, = שבטעית. כתוב בדו'ח, ‏ כי הוער המרכזו
החליט לקדם בחבה את הועידה הקובנאיה , לפי דבריו, הביע
הועד. המרכזי את דעהו, שאפשר היה לקדם בחבה את הועיהה,
אילו היתה הועידה מסודרה כהיג , -- הועד | המרכוו לא הציע
לציונים להשתתף בועידה, אלא החליט שהמפלגה הציונות איגנה
משתקפת בועידה,. אבל הרשות לציונים פרטיים להשתתף בתור
יחידים בועידה זו, -- בקרו פה את הועד המרכזי, לא מנקודת
מבט הדירקטיבים שקבל, אלא מהשקפתם הפרטית של המבקרים, =-
הרעה, שעבורת הוער המרכזי בימי הריבולוציה ברופיה היתה
רפויה -- היא דעה סוביקטיבית, שאינה מתאמת אל המציאות;
,ההגמוניה" הרוחנית בחיי היהורים עברה אלינו, ודבר זה ראינו

גם בועידה הקובנאית, לא מספר הציונים שהשתתפו' בועידה,

הקובנאית. הוא. העיקר--- אלא הרוח, ‏ אפשר' לבקר את כמות
העבורה, אבל הכמות תלויה בסבות חצוניות, -- אחדים מחברי
הועד המרכזי לא השתתפו בעבודתו, נמצאו גם כאלה, ‏ שלא
מצאו לנחוץ לבא ברברים אתו ולהתחשב > עם. עבורתו. (קולות
קוראים: ,קרא בשמותיהם"! /מר זיידמן ‏ עונה: ,העו"ד ש, ו
רוזנבוים") ,
דיר כהן-ברנשטין מכקר את עבודת הועד המרפוי,
שבַעבודהו. לא היתה רוח-מֶלַחמָה ומרין, = להלשקה

הפוסטית. =

גליון מו

בשעתה היתה השפעה עצומה על ההנהגה הציונית ודבריה היו
נשמעים' תמיד, בשעה שחברי הוער המרכזי הם וק בבחינת
עוורים לראש הרפרטמנט, אין הם מעוררים את דעת הקהל
ואינם קוראים להתנגדות ולמחאה כנגד ההנהנה. הציונית. וכנגד
מופדים ציוניים ידועים, בשעה שיש צורך בוה,

הועד. המרכזי הודיע, שמשתדל הוא ברבר יצירת עתונות
עכרית בא"י, אי אפשר ליצירה מבחוץ, שטה זו -- היא השטה
הפילנטרופית, הוא מראה על ,הפועל הצעיר" שההפתח מעצמו,
בשטה ,החלוקה" אי אפשר לברא עתונות הגונה, >

הוא מבקר קשה את התנהגותו של ,הראזפוויט" , = בנוגע
ליריעות | מא'י משנה הוא. את הקוריספונדנציות = לפי ‏ רוחו
וטעמו ועושה בהן כאדם העושה בתוך. שלו, וע'י זה האמת
יוצאת - לקויה. ופגומח , -=

דיר מ. י, גליקזון.
(המשך יבא),

=-

הדִיןוְהַהָשָבּין של הוּער הַפְִכָּי,
אשָר לְהַהִַסְתדְרוּת הַצִיונית ,

הרין-והחשבון הזה מקיף תקופה של שתי שנים וארבעה
ירחים, שעברו בתנאים שונים חיצונוים ופנימיים, בצבא חליפות
ותמורות במעמד-הרוח השורר בתוך הצבור, ובמכשולים ומעצורים
הרבהי,
עור בשעת הועידה הכללית ‏ הרביעית של הצירים בהאנ
הכירו האנשים, שהפקידו ציונידרוסיה בידם את הנהגת ההסתדרות,
את האחריות המרובה והעבורה הקשה מאר שהומלו עליהם *
הם הכורו, כי יצטרכו בדרכם להלחם במכשולים, שאין. חזיונם
> נפרץ. גם בתנועתנו, שמעולם לא עברה בתנאים נוחים ,
אם קשה מאד חיהה העבורה בתקופה הקודמת, אבל היא
חלה או בשעה של התרוממות-הרוחות בקרב. הצבור, האויר
הוה מלא רטט של חיים חרשים, ‏ של שאיפות ותקוות . - קלה
היתה אז העבורה. צריך היה רק לרעת ‏ להפיק תועלת מהתרוממות-
רות זו ולהטותה אל הדרך הרצויה . הורגשה השפעה הרדית
בין: ההמון ומנהיגיו, מסביב הפתערה המלהמה, שנפחה רוח חיים
בהעבודה והרחיבה צעדית.,
לא כן התקופה החרשה של עבידתנו, שחלה בשעת ירידה
של. מצב-הרוחות בין הצבור . התחילה הריאקציה.. אפטיה .קהה
ודכדוך-רוח \ תקפו בעוז את החיים , ותנאי"הסביבה שנשתנו,
השפיעו ‏ בחוקף. מיוחד עלי.ו, ‏ כמו: שהולך ‏ ונוהג הדבר תמיר
בשעת מהפכות. בחיי העמים, שבתוכם אנחנו יושבים . היהודים
> הרגישו את הלחץ יותר מאחרים; בהתאמצות מיוחדת. בקשו להם
מוצא,. חכו לימים יותר טובים והאמינו, כי. חימים האלה קרובים
לבואא, = ואחרי שנכזבה .תקותם חזק מפחדנפשם. והגיע. עד לירי
יאוש מדכא.. המלחמה, שדרשה מהם קרבנות רבים ועצומים מאד
ער לאין :ערך, שהובאו עם זה לא מאת גבורים. על שרהרקטל,
אלא מאנשים העומדים מן הצד, -- מלחמה זו נתנה להם בפריה
מעט מאד, ולא עור אלא ששללה מהם הרבה, הביאה שמות
נוראות לתוך חייהם, דלדלה לזמן הב את כחותיוים, החלישה
את האנרגיה ‏ שלהם והכריתה :את האמונה: מלבם ,
עם. בוא הריאקציה התגכר. לחץ - ההגפלות = והרריפות,
שהכבידו עור יותר על. חיי היהודים ברוסיה, הקשים. בלאו הכּי,

% .

>< הקולם 2

0.

1 0

5

יהודי רוסיה הרגישו כיחוד את היפורין של הליקבידציה, שנעשתה
לתנועת השחרור ,

במקום פערת-מלחמה בעולם היהודים באה דממת-קברים,
בוו אחר זו ירדו מעל ‏ במת החיים היהוריים המון | המפלגות
והקבוצות, אשר עוד זה לא כבר הכריזו על קיומן- בנאון מרובה
כ"כ ובקול רם, וכל אחת מהן בקשה לעצמה את הבכורה בקרב
היהודים ,‏ רגש של חופר-אונים ואדישות תקף על חלק השוב
מבני האינטליגנציה ומבני הנעורים בין היהודים .

התנועה הציונית, אשר עוד לא החליפה כח אחרי הפגעום
שבאו לה מחמת דלדול ופזור הכחות, נסתחפה גם. היא. בזרט
הריאקציה הקשה הזאת. במצב של הכדוך-הרוחות ‏ ושל חופר-
אונים כוה צריכה היתה להמשיך את עבודת-היצירה ‏ שלה, ללחום
בעד עתידות האומה,. הליאות ‏ ורכדוך-הנפש הורגשו גַם בקהב
הציונים , /

אמנם הכירו ‏ הציונים, כי תנועת-השחרור 4 הרופית! אינה
אלא רק אפיזוד בדברי-ימי הלאום העברי, וגם בשאון המלחמה
לא פסקו לעבור ‏ את עבודת העם, בזרם המאורעות. ובמלחמת
יום יום ירעו לשאת עיניהם למרחוק אל עתידות העם. אמנם
גם הם קשרו את עתידות. היהודים ברוסיה בהשתנות תנאי החיים
הפובבים אותם , הם האמינו בהטבת מצב. היהודים. ברוסיה,
המשוללים. את הזכיות האנושיות והלאומיות היותר. ‏ אלמנטריות,
הם האמינו בתגבורת הלאומית של היהורים ברוסיה בדרך העולה
להעודתם ההיסטורית . = הריאקציה שבאה הרחיקה. את התקוות
הללו, המציאות הוכיחה עד כמה ?א ניתנו <להתגשם בתנאים
הנוכחים של החיים המקיפים אותנו, שמהלכם אינו תלוי בנו,
במשאלותינו, ‏ בהתאמצותְנו .

באו ימים רעים , :על כל התנאים האלה נוסף . היאוש
הידוע מן הדרכים הישנים להגשמת. הציונות -- ררכים חרשים |
לא נסמנו עדיין, --- נרמה לנו, כי: עור זמן רם לא נוכל ‏ להרים '
את המכשולים, שפגשנו בהם בהרכנו, ‏ את המהפפה התורקית '
ואת השנוי הנמרץ שבא בעקבותיה בתנאי עבידתנו בפלשתינה,
לא יכולנו אז לראות מראש ,

העבורה ההטתדרותית. גרידהי, קבוץ כספים לטובת המוסרים
שלנו | פסקו לתת. סיפוקהרוחני לרוב - הציונים, | בעבודת-ההוה
המובנה והקרובה ללב. המוניההעם איהאפשר היה לעסוק, באותה
העבורה הבלתידרבה בערך, שנעשתה בארץ-ישראל, לא מצא
איש קורת-רוח, מלבד. מה, שנעשתה ברובה מחוץ לההסתדרות
הציונית .

יחר עם תגבורת הריאקציה התחילו רפרסיות. כנגד הציונים,
גם בימים היותר קשים שלפני תקופת הרבולוציה לא הוכרחנו
לעבוד בתוך אטמוספרה של רדיפות, כבשתי השנים ‏ הללו, הורגש =
גם חוסר אמצעי-כסף והעדר מספר מספיק : של עובדים בתוך
המרכו , : :

קשה היתה תקופה זו של עצבות ורממה, שבה התחלנו
ועשינו את עבודתנו, ושנמשכה שנה שלמה , בתחלת שנת-החשבון
השניה לא נשתנה כמעט צורת העבורה כלל, אך. נשתנה. שנוי
נמרץ מצב \ הרוחות בתוך טורי. הציונים :

בתורקיה. אירעו מאורעות, שרוממו. את מעמדההרוחות של
הציונים והכניטו לתוך המחנה שלהם זרם של אנרגיה . בתנועה
הציוניה. ב מומנט, אשר לא ידעה כמוהו במשך עשר שנות
קיומה , התמוטט. קיר-האבנים,' שעמרנו. לפניו דלי-אונים, ‏ ויחר
אתה הורמו. בבת אחת. ההבה מכשולים, שהיו מונחים על דרכנו
ושנדמה לנו, כי לא נהגבר עליהם לעולם ,. עמדנו פנום. אל פנים
עם העם התורקי, ‏ שהתעורר לחיים ושָכבש לו את חופשתוי ביר

/ : 1%
, , ל 0

%

>= העולם == : \

גליון מו

חוקה, איתו העם ‏ שנסתר ער. כה מאתנו. ע"י שרירות לבם. של
אנשים. יהידים ,: מפי מנהלי העם הזה ומנהיניו שמענו דברי חבה
להעם ‏ העברי. ולהציונות, ‏ שמענו ‏ גם הזמנה ‏ להמוני-היהודים
מחוסריהמקלט .לבא אל ארצם, הנכונה לקבל אותם בפבר פנים
יפות .
גם מפי יהודי תורקיה נשמעו דברים, : שנהנו מקום לחשוב,
כי התנועה הציונית מצאה בהם, בלי התאמצות כל-שהיא, עוזר
חדש ויקרההערך, שלא. ידעה אותו עד בול,
ובגלל. ואת התגברה ההתעניינות בציונות בקרב. השהרות
היותר | רחבות של. היהודים. ‏ כל העינים פנו אלינו, | התחילו
מצפים לשמוע מפינו דברים ‏ חרשים והוראות חדשות .‏ בחוגים
הציוניים התחילו דורשים עבורה תכופה. בתורקיה ובפלשתינה,
התחולו לעבוד. \הכניות שונות ולחכות, כי. יעשו תיכף פרי טוב ,
אבל ההסתהרות הציונית לא יכלה לתת. תיכף את המלים ואת
ההוראות החדשות,. להתחיל במעשים תכופים. ומהירים, המאורעות
בתורקיה, ‏ שהרעישו בפתאומיותם את דעת הקהל בכל העולם,
הפתיעו גם אותנו ומצאו אותנו בלתי:מוכנים אליהם כלל. עם
זה לא גדלו גם כחותינו. העם לא התלכד יחד. ולא התאזר,
וכקודם נשארנו עומדים במלהמתנו. לבדנו.
הרבה הצעות ‏ ותכניות-של-עבורה ‏ נראו קלים לההגשם,
בשעה שנמצאו עריין על. גבו הניר, | מעשים רבים אפשר' היה
להוציא אל הפועל בנקל, בומן שנעשו ברמיון ,ואך צריך היה להתחשב
עם ה מצ יאות המורכבה, ואז פגשנו מצבים מסובכים. ותנאים
בלתי' נאותים, שבטולם אינו תלוי. בנו,
לא ארכו הימים ופרצה קונטרדריבולוציה בתורקיה, ואח"ב
-בהשפעת ,סבות שונות נשתנה. הרבה | מעמד-הרוחות. של. יהוּדי
תורקיה, ‏ ובספירות השלטון התורקי נראה גם יחם; שלילי
במדרגה ודועה. אל. הציונות , .
ה תענינות. המרובה בארץדישראל, ‏ שעדיין לא השתמשו
בה להפיק תועלת ממנה, פגעה במכשולים הללו, ובטרם שהספיקה
* לנו השעה. לעשות: התעניינות זו כלי-חפץ לעבורתנו, = ולמצוא
בשבילה את, הצורה הנאותה לבטויה, התחילה. זו הולבת
ופוחתת, ‏ הולכת ושוקעת. ‏ בא"י. אין עדיין ולא יכלו להברא
במהרה התנאים הנחוצים, בַרִי לקלוט אל תוכה אותה האמיגרציה;
שאפשר. היה להטותה לקול. האות הראשון, קריאתנו הראשונה.
צריך. היה לחזור ולשנן, כי שאיפותינו אינן קימות ותלויות
במומנטים מקריים אלה או אחרים,. כי לפנינו עבודה. היסטורית
רבה וקשה, הרורשת כחות עצומים ואינירגיה. ענקית +
קשה היה לעבוד באטמוספרה זו של תקוות וצפיות מוגזמות,
בשעה שעל כל צער הורגשה היירגיות הכאה מתוך אי"ההתאמה
בי הרצון והיכלת.
אבל העת הקשה והמרה שעברה. על יהודי ‏ רוסיה: לא
4 מקה רק בשלילה בלבד, שתי שנות-רומיה הללו כחיים
\ יטוריים, של ,איהמעשה" מתיך. הכרח, לא חלפו. מבלי השאיר
ר טמים. אחריהן בחיי. היהודים..
השנים הללו היו * שנות ‏ התבוננות. ועיון,. נצנצה בתוך
היהודים עבורת-המחשבה, שקודם הפריעו בעדה מאורעות החיים
הפוערים אשר מסביב, שאון. מלחמת-המפלגות .
בקרב ‏ האינטיליננטים = היהורים . ובניההנעורים, | שעיפה
נפשם במלחמה הכללית, הורגשו געגועים על היהדות, על ערכין
יהודיים חדשים. התחילו מבקשים דרכים חדשים.
התחילו עושים בקרת = לוהדעות,. ‏ להפרוגרמות, = שנחשבו
קורם למושכלות שאין להרהר אחריהן,. לוודאיות: גמורות, יותר
ויוהר התחילו = מודים ‏ בעקרים. היסוריים | של השקפת-העולם

\

הציונית, באותם הררכים, ‏ שאנו היינו ראשונים להראות עליהן
וללכת. בהן. בהשפעתן של הסבות הפנימיות האלה וגם על ידי
הרחיפה | החצונית, המהפכה התורקית, מתקרבים ‏ אלינו יותר
ויותר הכחות האינטליגנטיים מן . הצעירים, אלה שהיו' קרובים
לתנועתנו. ונתרחקו ממנו בתוקף המאורעות של השנים האחרונות +
מתחילים מתקרבים אלינו גם מתנגדינו מאתמול ,

הועד המרכזי התכונן רק כעכור חדש ימים לאחר הקונגרס
השמיני בחרש ספטמבר שנת 190%, עבודתו התחילה בעריכתו
ובהפצתו של החוזר הראשון, שבכו מסהנו לחברינו את ההחלמות'
של הקוננרס והועירה הרביעית, אח"כ עסק הועד בסדור הקראת
דו"ח. על דבר הקונגרם והועידה במקומות. שונים ,
התחלת עבורתנו חלה בימי הבחירות. אל. דומת-הממלכה
השלישית. בפעם הואת היו התקוות לבחירת ‏ צירים יהודים אל
דומת:הממלכה עור יותר. רפויות משהיו קודם , הוער המרכזי לא
השוזתף במלחמת-הבחירות ‏ והסתפק בהודעה. צירקולרית, שבה
הציע לפני ההסתדרויות להמנע מהשתתף בפועל במלחמת-הבחירות
רק לאחר שיתברר, כי השתתפותם "של היהודים בבחירות אינה
עלולה ‏ להביא. שום תועלת, ולקחת חלק בבחירות ‏ בכל מקום,
שהיתה שם אפשרות כל שהיא לבחור דפוטט יהודי או קנדירט
יותר פרוגרסיבי, שיקבל על עצמו להגן בדומה על : זכיותיהם
האזרחיים, הפוליטיים והלאומיים של היהודים .
החוזר השני הוקדש לברור עבודות הקונגרס השמיני ולתכנית
של סדור-העבודה . במשך כל תקופת:החשבון שמש החוזר השני
בתור מורה:דרך לאגודות הישנות וגם החרשות,
= החוזר השלישי היה מוקדש לאינפורמציה, בו הבאנו יריעות >
על רבר כל המוסדות שלנו, הציוניים והפלשתינאיים, על אודות
עתונינו. ועור . /
כל יחר. החוזרים של שנת-החשבון הראשונה הכילו יריעות
אינפורמציוניות ‏ ואדמיניסטרטיביות + :
תהעמולה שבדפום.
מפני הטעמים הנזכרים למעלה היתה התעמולה שבע"ם
קשה מאד ,. לפיכך * באנו להשתמש ביחור בתעמולה שברפום,
עמלנו ביסור העתונות הציונית ובהתפתחותה ,
הועד המרכזי דן הרבה בשאלה בדבר הוצאת עתון יומי
בלשון. ז'רגון, כפי שהוחלט בועידה ההאגית, וכדי לברר, באיזו
כמות אפשר לעתון כזה להתפשט, ואם יש היכולת להגשים
החלטה זו במעשה, פנינו אל האגורות בשאלהדאנקטית. בנידון
זה , עוד מתחלה היה ברור הדבר, כי. אין הועד המרכוי. יכול
לקבל. עליו עבודה. כזו. | אי-אפשר להסתדרות -גדולה . ורצינית
לקבל ‏ עליה מפעל, שאין ביכלתו לבצר את קיומו ולהעמידו
על בסים. איהן מתחלתו.. מפעל כזה צריך להיות עטק לאנשים
פרטים. התשובות שנתקבלו על האנקטה הוכיחו, ‏ כי. צדקנו
בדעתנו, . אולם הצורך בעתון ז'רגוני הורגש על כל פסיעה ופסיעה
בעבודתנו. רוב האורגניזציות שלנו ואותם האלימנטים, שאליהם
אנן פונים, קוראים ביחור. בלשון ז'רגון,. משעה שנפסק ה,יורישע
פאלקיי לצאת נפסק הקשר שבין הועד המרכזי. ובין אגודות הרבה,
מיום שחדלו לצאת ה,ז'יצ'י. ז'ירובסקי* וה,ציון" הז'רגוני נשארו
הציונים: והיהודים * בפולין בלי עתון לאומי: יהודי ‏ לגמרי , את
השפה 4 הרוסית .יודעים ‏ אך מעטים בין המוני היהודים בפולין ,
מלבר זה נתבהר גם. כן, כי. עתון | יומי בלבר. לא "היה מספיק
לנו, מפני שאין ביכלתו | למלא את כל דרישות ההפתדרות .
בעתון יומי איהאפשר. לפנות | מקום = גדול. לעבודן ולבירורן. של
שאלות ‏ שונות, ‏ או-אפשר למפל בו הרכה בעניני א"י ובשאלות

עצ

הנוגעות לה , = צריך. היה לנו ‏ עתון,
בשאלת השונות שבחיי הציוניות ובחיי * היהודים ‏ בכלל,
' מקום להורעות רשמיות, לצירקולרים,

שיוכל לחוות דעתו. תיכף
שיהן
ושיכיל חמר אינפורמציוני
במדה מרובה .
מפני כל הטעמים והנימוקים הללו ‏ החלטנו לשוב. ולחדש
את הוצאת ,רְאם יודישע פאלק". השתרלנו. לעשות בעתון זה
שנויים ותקונים שונים; הגדלנו בו את הפרק ,בארץ-ישראל",
גם קצבנו לו מחיר"יותר נמוך, ההפהדרות קולה ברצון את
ה,יורישע פאלק* המחודש, מספר החותמים התרבה מעט, המאמרים
והידיעות שבאו. בעתוננו שבו ונדפסו בכל העתונים, אבל לצערנו
לא היה מפפר חוהמיו מספיק עדיין ‏ לכלכל את הוצאותיו של
העתון הזה, ואחרי שיצא במשך חמשה ירהחים הוכרחנו להפסיקו
מחופר. אמצעים ,
בתשומת . לב מיוחרת . התיחסנו במשך , תקופת הרוה"ח
לה,רוסוויט", ‏ זה שהוכר ‏ ב ה א ג בתור העתון"-המפלגתי שלנו,
שעתה. הוא העתון היהודי היחידי בלשון הרופית. הועד המרכזי
השתמש בכל כחו לתת את האפשרות לעתון הזה להתקיים ולהתפתח,
בשאלות היותר חשובות ‏ שבחיי המפלגה והיהורים בכלל חוותה
המערכת את רעתה בהסכם אתנו.. מלבד תמיכת-הכסף, שנהן
הוער המרכזי ‏ לה,רוסוויט", סייענו הרבה להפצת העתון הות ע"י
משלוח מכתבים-חוזרים והזכרות פרמיות. על אורותיו אל החברים,
מספך. חותמיו של ה,רזסוויט" במשך שלשת השנים האחרונות
התרבה כפלים, ובשנה זו הוא חי הנושא את עצמו,. ואינו נזקק
עוד לתמיכה...
מחרש דקבר שנת 1908 העבר ,ה ע ול ם" לוילנה,
לאחר שהכיר. הקונגרס הצווני השמיני בהאג: את ה.ל ש ו ן
> העברית לשפה הרשמית של התנועה הציונית ‏ יפר הועד
הפועל המצומצם בחדש אויגוסט שנת 1907 בעיר קלן את העתון
השבועי ,העולם'י, בתור העתון הרשמי של ההפתדרות הציונית
העולמית, הועידה הרביעית של ציוני רוסיה בהאג מצדה הציעה
גם. היא לפניי הועד המרכזי לחפש ולמצוא אה האמצעים להוצאת
שבועון בלשון העברית, בתחלה הסתפק הוער. המרכזי בתמיכה,
שנתן ל,העולם" היוצא בקלן ורכש בשבילו יותר <משש מאות
חותמים ברופיה ,
מועצת חברי ועה"פ ברופיה, שהיתה בהדרש מאי שנת
8, החליטה. להוציא מיום 2 ינואר שנת ‏ 1909 עתון מיוחד
לוער המרכוי בלשון העברית ,
עפ'י הסכם הוער המרכזי עם ועה"פ המצומצם הוחלט
לבלי להוציא שני שבועונים מיוחדים, אלא להעביר את ,העולם"
מקלן לוילנה, על מנת שיהי כלי-מבטא גם לועה"פ המצומצם
גם להועד המרכזי ,
השתדלנו לתקן ולשבלל את העתון, למשוך אליו את טובי
הסופרים ‏ הפובליציפטים והבלטריסטים העברים, ביחוד הרחבנו
בו את מחלקת האינפורמציה מא"י ובמזרה ובירור שאלות הישוב
שראל :
= = לאחר שהעבר ,העולם" לוילנה נתרבה מספר חותמיו תיכף .
שליש ממספר החותמים שלנו. יש לנו ‏ בחוץ-לארץ, * ביחוד הוא
מתפשט במדה מרובה בגליציה ובאמריקה הצפונות. ,העולם"
נקרא גם במורה וקוא חודר אל הפנות היותר נהחות שבכל
העולם, אל המקומות היותר רחוקים של מושבות היהודים, מאמריו
והחמר האינפורמציוני *שבו חוור ונרפס בעתונים עברים ‏ שונים
ברוסיה. ובחו"ל . :
"= בתמיכת. ההסתדרות ע"י רבוי החותמים. תלויים התפתחותו
זשבלולו. של העתון. שלנו. בעתיר ,

השבועון. היחיר בלשון העברית, מלבר תעורתו המיוחדת
לו לשמש לאינטרסי. הציוניות,: צריך- שישתדל גם
להיות כטוי נאמן ויפה להמחשבה ולהאמנות. העברית..

השתדלנו. להמציא ידיעות ‏ גם: ליתר ‏ העהונים ‏ העברים,
ה,חוזרים". והידיעות. שלנו נדפסו ב, הדההזמן" וב,אירישע ציימונג",
אשר הקצו בכלל מקום ‏ גדול לשאלות. הציוניות. ‏ ברצון גדול -
נתקבלו מאמרים וחמר אינפורמציוני | בעניני הציונות ‏ נם על
עמודי. העהונים הוורשאים ,אונזער לעבען", ‏ ,די נייע. וועלט",,
באודיסה. הוציאו חברינו עתון ציוני המופיע. ביום השני. לשבוע
בשם *01020 02000808 +

המצאנו גם כן פיוע ‏ ל,הביבליותיקה הקופיקאית" ," אבל
לצערנו, היה סיוע זה רק מוסרי ולא חומרי. תמיכת הכסף
שנתנו להוצאת הביבליותיקה חיתה,. מחוסר. אמצעים, קטנה ורלה
מאד -= 180 רובל, אף כי הכרנו בערכה המרובה של הוצאה
זו, שהפיצה במשך שתי השגים האלה בין הטו.ו. היהודים. קרוב
לרבע מיליון קונטרסים,
להבין את ערכי; של הציוניות ומוסדותיה..
תמיכתדכסף לאדגדולה נתנו גם להוצאת ,פלשתינה" באודיסה,

לאחר הועידה ההאגית הגדלנו הרבה את חוג עבודהנו
במקצוע הוצאת פפרים , קודם כל הוצאנו: אל הפועל את החלטת
הועידה. בדבר העברת הוצואת ,קדימה? מאודיסה לוילנה,

מלבד הפצת הספרים הישנים, שנמפרו לנו ע'י ,קדימה",
הוצאנו בשם הוצאת ,קדימה" הרבה חוברות וקונטרסים חרשים.
החוברות של הוצאתנו ‏ אנו נבדלים הברל גמור בתכונתם מן
ההוצאות' הקורמות , הוצאת ,קדימה" הקודֶמת טפלה בהתיאוריה
של הציונות | בפולמום עם המתנגדים. בעוד ‏ שההוצאה. החדשת
עסקה אך. ורק בארץ-ישראל, ובשאלות פלשתינה ובמיפרותיה ,

הוצאנו אחד עשר קינטרפים בשפות רוסיה וז'רגון ,

ברצון גדול נתקבל הנסיון שעשינו להוציא. את. הלוח הציוני
,קדומה", שהיה לספר-שמושי לכל ציוני,

בעתיד חושבים להוטיא את הלוח הזה גם בלשון העברית
ובז'רגון . /

עור בטרם שעברה ,קדימה" לידנו הוצאנו קונטרם בשם
,בצלאל" בלשון הרוסית .

צריך להזכיר ביחוד ‏ את הקונטרם ע"ד הציונות, שהוצאנו
בשביל היהודים ההויריים בקווקז בלשונם הטטית. הקונטרס הוה
היה הקונטרם ה ר א ש ו ן 5לשון הטטית, שנדפס באותיות עבריות.
הוא יצא בזמן אחד עם התרנום הראשון של סדור-התפלית העברי
בלשון הטטית ,

בעת האחרונה הוזמנו אצל אחר הפופרים העברים. בקווקז
עוד קונטרס אחד וקולותדקריאה בלשון. זנ,

כן מנהלים אנחנו מוימ ברבר הוצאת. חוברות וקונטרסים
בלשון הגרוזינית לצורך היהורים היושבים' בגרוויה ,

אל ספרות-הרפוס שלנו אנו צריכים לצרף גם את החיזרים
וקולות-הקורא, שהוצאנו במשך שתי השנים האלה, בשנה הראשונה
הוצאנו | שבעה חוזרים, ‏ ובשנה השניה =-- אחר עשרן החוורים
שלנו ‏ הוקדשו. לשאלות שונות בחיי ההפתדרות הציונית בעת
הזואת, אהד מהם היח מוקדש להלשון העברית, ערכה בחיי
האומה היהודית ובתחיתה + = |

מלבד החוורים הללו. הוצאנו והפיצנו בהמון אכזמפלרים
קולות-קורא. ופרוספקטים ע"ד השקל הבנק והעתונים שלנו ,

את כל החוזרים והכרוזים הללו הוכרחנו להוציא ב של ש
שפות, ורק במקרים מעטים ‏ הפתפקנו רק בשתום,

המבררים לההמון בסגנון פשוט ונות. >

2

8 : > העו%ם >

גליון מו

- : == 0 --

, תעמולה שבע"פ.

רפויה מזו היתה התעמולה שבע'פ, רק בתחלת שנת 1909
התחזקה גם זו במרה מרובה, בתוקף התעורה המיוחרת, שהוטלה
על פי החלמת הועידה המוסקבאית מאת הוער המרכזי. על חברים
הרבה, ושמלאו אותה בהצלחה,

התעמולה שבע"פ התנהלה בכברות מרובה לא רק מחמת
התנאים החיצוניים ‏ הרעים, אלא גם ע'י הקושי למצוא עמלים
ואינסטרוקטרים מומחים לכך , ההסתדרות לא פסקה מררוש דרישה
נמרצה תעמולה שבע"פ. הררישה הזאת היתה ענין כמעט לכל
המכתבים שקבל הועד ‏ המרכזי מערי-השדה. מהרבה. מקומות
הודיעו, כי העבורה פסקה שם לגטרי, "וכי אין לה כל חקוה
לשוב ולהתחרש,
ביחוד רורשים מטיפים בבתי;הכנסיות מעין אלה, ‏ שהיו חוזרים
בערים ובעיירות לפנים, אך שיהיו יותר מוכשרים ומתאימים
לתנאי: הזמן הנוכחי., משלוח. אגיטטורים כאלה בעה הואת הוא
דבר הנחוץ מאד. גם מטעם זה, שבית-הכנסת נשאר כמעט המקום
האחד, ‏ שאפשר לדבר בו על אורות הציונות.. אולם בעת האחרונה

| מחמירים גם על התעמילה בבתי-הכנפיות,

לעתים תכופות קבלנו מכתבים בבקשות לשלוח אגיטטורים
לקווקז. ולאזיה ההיכונה, ששם יש כר נרחב לעבידה., ‏ הציונות
היא שם שאיפה לעבודה ריאלית בא"י, = יושבי המקימות ההם
מתעניינים הרבה \ בא"י ובאפשרות לעלות אליה. על מנת. לההישב.
נחוץ לשלוח לשם אחד מחבהנו הארצידישראליים, היודע היטב
את הארץ והמרבר עברית בהברה פפרדית.

ומן רב בקשנו אגיטטורים בשביל סיביר, אבל לא מצאנו.

ערך. גדול ‏ מאר, לא רק אניסציוני,. כי -אם ‏ נם חנוכי-
לאומי,. היה לאותם הנשפים לספרות ולוטרה, שנערכו. ע"ו הוער
המרכזי בערים הרבה. נשפים כאלה נערפו בארבע עשרה ערים,

הנשפום ‏ חללו ‏ נערכו ברוב ‏ פאר, באולמים היותרדיפים,
המקושטים. ברוח עכרי. לאומי, ועם פרוגרמה. עברית:לאומית
עשורה, ומשכו אליהם קהל גדול, שהגיע במפפרו במקומות אחדים

לשנים, שלשת אלפים אוש והשאירו אחריהם לזמן רב רשמים

ניכרים בחיי המקום .

הצליחו מאד הנשפים, שנערכו בהשתתפותו של ת, ני
ביאליק ‏ באודיפה, בפטרבורג ובווילנה, הנשפים האלה היו
חניגות ‏ להלשון העברית ‏ ולהשירה העברית החדשה, הורות
להשתתפותו של ראש. הפייטנים העברים,

הנשפים הלאומיום, שנערכו על ידנו היו למופת לעריכת
נשפים בדומה לאלה לא רק בין הציונים, * כי. אם גם בשררות
הלאומיות שלנו בכלל.

ההפתררות.

הועירה ההאגית, הרביעות | הטילה ‏ על הועד = המרכזו
להגבור | ולפתח את ההפתדרות ‏ על = היסודות, = שהונחו
בהילסינגפורס;. עם זה נתקבל סעיף חדש, ברבר מסההבפלגה, שבל
ציוני ברוסיה צריך להרים אותו מלבד השקל, וע'י: כך הוא מקבל
את הזכות להשתתף בועידות. הצירים ברוסיה+

השאלה בדבר ועדי<המחווות נמפרה לועד המרכזי לחוות:דעתו.,

הוטל. עליו גם לקרוא בכל שנה ועידות של הצירים ולערוך

. ארבע פעמים בשנה מועצה של חברי ועה'פ היושבים . ברוסיה.

%

הועידה ההאגית. אישרה את ההחלטה, שנתקבלה בהועידה
ההילסינגפורפית. ברבר. ועדי-השקלים.

= אחדות מן הדרישות הלל נתמלאו. ‏ ואחדות אי אפשר
היה להוצוא אל הפועל מפני ‏ הרפרסיות, שהכבידו | את כפ
העבורה ההסתדרותית. שלנו,

/

אם. לא נשלח לשם עמלים ואינסטרוקטרים . ,

על רבר קריאת ועידה של הצירים לא יכלנו לחשוב בשנה
שעברה כלל, קשה היה גם סדור ועדיההשוקלים,

על כרחנו התרכזה העבודה במקומות הרבה רק ביר
קבוצה קטנה של ציונים אקטיביים,

באיזו מקומות עלה הדבר לקבל אישור לחברות ,פלשחינה",
אבל כעבור זמן מועט בטלו אותם. אם נשארו בכמה מקומות,
הנה פעולתן ירדה כמעט למדרגת האפס,

הועד-המרכזי ‏ עבד | עבורה מרובה בקבוץ השקלום,
לצערנו, לא עלה בירנו עריין ‏ לְקבוע = ימים ‏ מיוחדים ‏ לקבוץ
השקלים, כמו שהרבר הולך ונוהג בהצלהה ביתר הארצות,
ל ימי-השקל, שנקבעו על ידנו וע'יי ועה"פ, ‏ הוצרכנו לקבוע
גם ימי-מלואים להם. לפיכך עלתה לנו ברב עמל ואנרגיה
העבורה של קביץ השקלים. ע"ד. ימי;השקל פרסמנו בכָל
העתונים היהוריים, פרסמנו \ גם המין עלונים, = מכתבים:חוזרים,
כרוזים להדביקם בבתי:הכנסיות. האיחור המרובה בגבית השקלים
גרם לידי דחיי הקונגרס התשיעי עד לחרש דקבר .

בירחי מרט ל התחיל ‏ קבוץ השקלים באופן משביע
רצון, אבל בתחלת חדש מאי. אך ודע הדבר, כי נדחה
הקוננרם, כמעט *נפסקה עבודת קבוץ השקלים לגמרי והתחוקה
שוב רק בירחי סנטיבר ואוקטיבר לפני התחלת | הבחירות
אל הקונגרס, . .

מיום שנופר הועד המרכזי, עור לפני היעידה בהאג, ירר
ערכם של הועדים המחוזיים, כל הנסיונות לשוב ולחדש. אותֶם
לא עלו יפה, אחרי הועידה ההאגית בטלו. גם הועדים המחוזיים
הדרומי והמוסקבאי.. מלבד סבות אחרות, גרם - לסגירת ‏ ועד-
המחוז. הדרומי רצונו . של הר"ר ספיר להתמכר ‏ כלו ‏ לעבורת
הביבליותיקה הקופיקאית, . ולפגירת הוער המופקבאי גרם ‏ מעבר
הלשכה של הקרן. קימת לישראל לירי הר"ר צ'לונוב, = הנה כי
כן התרכזה העבודה ההפתדרותית הכללית עור. יותר
הועד"המרכזי.

כדי להביא סיוע להועד המרכזי. ולהכנים ‏ שיטה. ותכנית
בעבורתו החלט ליפר. ועידות פלביות, שמטרתן תהי לסדר את
העבורה בפלכים .בגבולות, שהורה להם הועד המרכזו ,

הועורה הראשונה. היתה. בנרורנה ‏ בסוף חדש נויבר. שנת
ל. בועידה. השתתפו כ"ה צירים, | באידכח י"ב מקומות ,
הועירה עלתה ‏ יפה נבחר וער פלבי והוזמן: אונסטרוקטור .
אבל, לצערנו, היו תוצאות: הועידה. בלתי-חשובות,. מפני
הקר ‏ והרשלני ‏ של הועד ‏ הפלכי. שנבחר \ לעבודתו,
הועידה השניה היתה בפלך מינסק, ומפני ריחוק . המקומות
וקושי: החבור ‏ ביניהם לא הצליחה הרבה, סבה זו הביאה לירי
בחירת ארבעה ועדים. מחזיים בפינסק, = בוברויסק, | סטאריה

בירי

היחם

דארוגי ובמינסק.. תוצאות עבידתם של שלשת הועדים הראשונים '

השביעו רצון בעת הראשונה, חברי הועדים המחוזיים .היו נוסעים
לפרקים ‏ אל. הערים הסמוכות וסדרו את העבודה. ונפחו בה
רוח חיים .

ביותר אנרגיה התחול הוער ‏ המרכזי עוסק במקצוע סדור
ועירות פקכיות בשנת:החשבון השניה .

אל כל הערים הגדולות. נשלחו הצעות. לערוך ועידות עסקנים'

ציוניים של פלך אחד או שנים שלשה פלכים ביחד, . בהרבה
מקומות אידאפשר היה הדבר לקרא לועירות כאלה. מפני מפריעים
חצוניים . אבל למרות. זאת לה הדבר. לקרא. ועידות. אחדות.,
הועידות היותר מוצלחות היו בפלכי פודוליה וסרלץ,. בראשונה
השתתפו כ"ח אגשים מי"ג מקומות, ביחוד עסקנים צעירים, הועד

\שנבחר ‏ ע"י הועודה נגש לפעולתו באנרגיה, ‏ לא נשאר כמעט

\

0 /0 בכי ב לוש 2

נליון מו

% העולם 4 0 7 0 8

-- . = . כל 2 1 2

אף מקום אחר בפלך, שלא פנה הוער לשם בעניני הציונות ,
חכרי הועד מבקרים לפעמים קרובות את המקומות הסמוכים, אל
הישיבות המרובות של. הוער באים בריוק החברים מן הערים
האחרות . הועד סדר יפה גם את הבחירות אל הקונגרס .
בועידה בסדלץ השתתפו כ"ד אנשים משבע ערים. בין
חברי הועידה היו גם צירים מקבוצות ‏ של חסידים, העובדים
במפירת-נפש לטוכת. הציונות בסביבה, המתיחסת אליהם באיבה,
חברי הועד של פלך סרלץ עוברים בכל המקומית ומפדרים את
העבודה בפלך .
לא מוצלחות כ"כ היו תוצאות הועידה בפלך קובנה, והועד
שנבחר שם לא הראה שום סימן של פעולה .
נקראו: ועידות | גם בפלבי פולטבה, ‏ ררום, = יקטרינוסלב,
וואהלין. וקיוב .
הועד. הפלכי הפולטבי עובר עבורה אנרגית ,
תוצאות יהר הועידות עוד לא הפפיקו להתברר.
הועירות עברו עפ"י שיטה ותכנית אחת, שנערכה על ידי
הועד. המרפזי , לרנהגת עכידות הועירה שלח הועד המרכזי את
אחד מחבריו, ולמקום' שאי-אפשר היה הדבר נשלחו באידכת
מאת הועד המרכזי + |
בין הועד \ המרכזי והוערים ‏ הפלכיים נמצא. חבור תמיד :
הועד המרכזי שולח להם הוראות והועדים הפלכיים ממציאים
להועד המרכזי דוח של עבודתם,
לצערנו היו קופות הועדים הפלכיים מצומצמות מאד, והועד
המרנזי יכול לתת להם רק המיכית רלות מאד. מחוסר אמצעים.
י בכלל עלה יפה הנסיון לקריאת הועידות.. ואנחנו חושבים
למועיל להמשיך את עבודתנו במקצוע וה.
| רשת. של ועדים. פלכיים עלולה להחיות את העבודה, להגביר
= את ההסתדרות שלנו, להכניס אליה דיסציפלינה ולהיות לעזר
להועד המרכזי ,
(סוף יבא)

2

יחיאל.: יוסף לבנטין.

רְרְבִּי הישוּב,

מאמר. שלישי

עשיה וְהָאָכָּרוּת,

(המשך מגליון ‏ 44)
ואם\ נעבור לתעשיות אחרות נראה כדברים האלה וכמחוה
> הוה שתארנו לפני הקורא. בהביאנו בחשבון את תוצאות העבורה,
שבה עסוקים האכרים בארצות רבות + --
נקח, ‏ למשל, דבר נטיעת עצי-זית, --- מעטים המה בתבל
עצים עושידפרי המביאים תועלת וברכה. רבה לנוטעים כמו עצי-

זית. וארץ אבותינו היא אחת מהארצות האחדות, ששם צומחים .

וגדלים עצי-פרי אלה בתנאים נוחים ונותנים. יבול למכביר, נציר
לנו, = כי לכל אחד \ מאכרי-המושבות הסמוכות יש איזה מספר
של עצי-זית, * או <המתישבים ‏ החדשים נוטעים איש איש איוה
מספר. מן. העצים במקומות ‏ אחוזותיחם. הראווים לזה.. אם עוד
טרם החלו לנטוע את העצים, ייסדו האכרים. אגודה קואופרטיבית,
אז. מקבלים. המה מן המומחים כל. הידיעות \ הנחוצות לדעת את
המינים \ המובחרים שבנטיעות אלה, את אפני צמיחתפ וגדולם,

את האדמה הצריכה להבחר ואופן השבחתה, ובולה והשקאתה.
אחרי שנות. עבורה, כשהעצים החלו להביא פרי, מכינה לה
האגודה המרכזית אוסם, שאליו יובאו כל הזיתים, ובמקום זה היא
בונה. לה בית וקונה את כל 'הכלים הנצרכים לעבורת עשית
קונפרבים מזיתים, = שנשלחים לכל קצוי ארץ. האגורה מיפדת
גם בית-הבר, להוציא שמן זיה זך, המביא שכר רב. לעובדים,
וכן היא בונה גם בית-חרשת לעשית בורית וכו', ומן הפסולת,
והזבורית עושה היא פרורוקטים הרבה למאכל בקר ולזבול
אדמה, -- כל הריוח מן העבודה ההיא, מראשית צמיחת הזיתום
ער תוצאת הפרורוקטים האחרונים שבאחרונים, ישאר רק בידי
העמלים והעובדים ואין לפוחרים ולבעלי-ההון ולסרפורים כל
מקום פה -- אחרי שכבר יהא בידי האכרים מספר ירוע של .
עצידזית | עושידפירות, = אין ספק כי ילוה * הבנק = העממי. כסף
להאגורה הקואופרטיבית, כדי שתכסס לה בית-הבד לשמן-זית ג
וכשהעסק ילך בדרך נכונה ויתן ריוח אפילו רק די: תשלומי הרבית"
להבנק ותשלומידהאמורטיוציה, אז תוכל האגורה ללות בתנאים נוחים
עור כסף. ליסר בית-חרשת לעשית בורית ; וכשתגדלנה גם
העבודות | האלה תמצא לה, באין ספק, די כסף להגדיל את
עבודתה ‏ וליסר אגודה מרכזית | לכל הארץ- בעד כל בעלי-
הנטיעות של עצי-זית .‏ וכי רק לחברה של בעלי-הון: כחברת
,עתיד" יתן" הבנק מלוה, ‏ או יכולה היא ללות כסף ע'"י
אובליגציות, וחברה של קואופרציה, שכל האכרים ערבים בעדה;:
לא הקבל"כסף די מחסורה% אם אכרים דלים בראשית מעשיהם.
כאנשי דניה, א יכלו ע"י | אנודותיהם : להגדיל ולהפריח תעשיה
עצומה של עשית-חמאה במרינתם -- מדוע זה איהאפשר לאכרינו
בהתאגדותם לברא תעשיה מצוינת. מפרות. העץ הזה, הניח לתת
שפע ברכה באקלימה של א"י +\

והנה עור שני משלים הנוגעים לענינגו. :

אחד מן הרברים שראוי לשים. אליו לב, בפרט בא"י, הוא
הגגנות? \

באננליה גדל כפלים שטה האדמהה הנעברה לגננות:
בשנת 1871 היו גנים שונים על שטח של 40,5 אלף אקר,
ובשנת 1894 הגיע | ל--58,5 אלף, מן העת ההיא הולך וגדפ
המספר הוה משנה לשנה.. בצרפת יש גנידירק על. שמח של 480
אלף היקטר, ‏ וכבר בשנת 1895 הביא כל היקטר של -גן זה
במספר בינוני לערך 546 פרנק . בסביבות שרבורג ‏ מקבלים כל
מינידירקות הכי טובים מן הגנים הנטועים על אדמת חוף"הים,
שלפנים שמפו עליה רק גלידהים, וחול רב נערם שמה. כן,
למשל, יושבידכפר קטן פיורטנוויל, שירשו להם רק שטח אדמה
קטן ונטעו גניזירק על שבעים וש נים היקטר מקבלים. בכל
שנה וותר מ--%? אלף פרנק, כלומר : אלף פרנק מכל. היקטרן
ושלש פעמים בשנה מאספים המה את יבולם : בחדש פיברל--
כרום, ואחרי כן --תפוחידארמה, = ובפתיו ‏ ירקות שונים, בפרט
גדלה מאר נטיעת ‏ גנידירקות והפרחת עצידפרי בסביבות ‏ פריז,
יען כי צרכי העיר הגרולה הואת מרובים מאר, וכל היקטר מביא
במקומות אלה ריוח עד 8.500 פר, לשנה, --

ואמנם אילו | שמו זאת אל לבם יושבי-ירושלים. הנזקקים
לנדיבות עם. ישראל, ואילו הבינו את העישר הצפון באדמה סביב >
עיר קדשנו זאת, אילו רכשו להם שם שדות ואחיזות. קטנות, על >
מנת להפוך אותם לגנים שונים,. אז הצליחו מאד במעשיהם ולא
היו: צריכים בכל עת לעורר קינים על דבר. ,הרעב והווקר השורר
בארץ הקדושה". עיר ‏ כירושלים, שרבים הם התרים הבאים אליה
מכל הארצות, מצטרכת' בכל תקופות. השנה לכל מיני פירות

= "השיגו | הפרמרים רזולטטים טובים מאר:

\

% העול

וירקות, ‏ ודי לשטח"אדמה פעוט, אם רק נעבר. בירים חרוצות
ובידיעה הגונה, להביא ברכה לעובד זריז,

אולי יעלה על הדעת, כִי אדמת ההרים הפובבים את
ירושלים. אינה מסוגלת לצמיחה . ירקות. ועצידפרי, = הנה נכיא
דוגמאות אחרות של מעשה אנשים חרוצים בצרפת. לא רחוק

מפריז וש כפר קטן בינקור, שכל יושבין,- -880 איש. מן
הסלעים ‏ התלולים. ומן מורד ההרים לקחו: הק אבנים למרצפה
של רחובות פריז, אבל אחרי כן נמלכו יושבי הכפר ויהפבו
את כל הרוהם לגנים, ועהה טובע כל המקום הוה בים של
צמחום וירקות. ועצי פרי למכביר, | ואנשי המקום רואים ברכה
רבה ושכר בעמלם, -- לא רחוק מעיר ויין יש שטח צר לאורך
חוף נהר רונא, | והאדמה מכוסה בשהם; ובכל ואת היתה כל
הארץ שם בבמשך של שלשים שנה לגן אחר גדול ונפלא,
ער שמחיר כל היקטר אדמה עולה, | לפי דברי רימזה, לסכום
מבהיל : ע שרים וח משה אלף פרנק. ואפילו כל חלקה
זעירה' על | הסלעים תעהר לגנים הנטועים עצי-אפרקם, אילני-
הובדבניות \ ועוד, העצום ‏ מצמיחים | כל מיני-ירקות + --
התעשיה. של הנגנות באמריקה עצומה מאד לאין שיעור.
וידים רבות לאין קץ עסוקות | בכל מקצוע ומקצוע של. האכרות
החשובה הזאת. וכן אפילו בארץ בלגיה הקטנה והעשירה בחרשתה
היו בראשית המאה הנוכחית. גנים שונים. על שמח של 48 אלף
היקטר.. הגננות באוסטרליה. מתרחבת מאד משנה לשנה,' ומשל
של עבורת. אנשי איסטרליה חשוב לנו בפרט להשוותהילעבודתנו
בא'י, מפני שההתפתחות שמה חרשה היא. בשנת 1908 היו
גנידירק על שטח של 14,3 אלף היקטר והביאו הכנסה כללית--
0 מיליון. פרנק או לערך 1,4 "אלף פרנק מכל היקטר, מענינת
היא זריעת בצל במקומות אחרים של אוסטרליה ;| הצמח הוה
זקוק | למעבה:אדמה. מיוחרת, אחרי. יגיעות רבות. ונסיונות חשובים
אוסם. הבצל. מגיע
. מארבעה עד שבעה טון מכל אקר ; פרמר. אחר אצל מלבורן
עשה. נסיונות: רבים ועמל הרבה שנים עד שהשיג את מבוקשו:
כל אַקר נותן לו עשרים טון בצל בשנה, ‏ או הכנסה
כלְלְית מכל היקטר לערך ששה אלפים פרנק וריוח --- כ של ש ה
וחצי א לף פרנק מכל. היקטר ! הגנים ‏ לעצי פרי מביאים
הכנסה: מעטה שם : בשיעור הבינוני על כל שטח של 68 אלף
היקטר "רק לערך 510 פרנק מכל אחר. אבל בשנים האחרונות
החלו | להשתמש בתאים-צוננים .על הספינות המובילות סחורה
לאיהופה ‏ (ריפרי. רטור) ‏ וההכנסה. הולכת. וגדלה. | בפרט נדולה
נטיעת. עציהתפוחים במדינת מסמניה ששם על שטח של 4,% אלף
אקר נטועים עצי הפוחים, | ומכל אקר מקבלים במספר בינוני
0 בושל תפוחים, ויש שהמספר מניע לשש מאות בושל , מובן כי
ללונדון שולחים רק את המובהרים שבתפוחים, ולכן גדולה
מאד הה שג חה לבל יכנסו אל התיבות תפוחים שאינם מהודרים.
בשנה 190% שלחה טסמניה 940 אלף היבות של הפוחים (בכל
תיבה-- בושל אחד), ומחירן בלונדון מאחר-עשר ער חמשה עשר
שולונג * התיבה, ומלבר זאה, כשמחיר התפוחים. יורד וגם מי
התפוחים הנשארים בכל שנה אפומה, מכינים הפרמרים. מין
מאכל מרוך. הפירות בשם |101. עזג = ושולחים ‏ איתו: ללונדון
בקופסאות של פחן בשנת 1903 הוציאו לערך 1.8 מיליון קילו
| של. הפהוחוקט הוה . --
*< = בכל המקומות של גנידירקות התפשטה עשיתהיבושדירקות ,
התעשיה הואת מתרחבת ומתגדלת. מאר, יו כי רב' מאד
האנשים. הדורשום למאכלם כל מיני ‏ ירקותמיובשום, --- המספרים
הרבים שאפפנו ‏ מעבירת : הגננות | ברוסיה מראום, כי. כל פור

וביו

וב לנ

ניה

ג ו

ם >

ירקות מיובשים מביא ריוח לא פחות משנים עד חמשה רובל,
והנני להביא. רק מופה. אחד .

מכל ,משמוורט" (מדה רוסית) של הפוחי-אדמה הערוכים
ליבוש, במחיר 1,56ר., יוצאים שבעים פונט פרידמיובש; מחיר
העבורה עולה ל--1,95 טשט, מעובד ; עצים להסקה- -0,15
סז'ין--בסכום ‏ 0,9% ר. ; אמורטיזציה של הבנינים ושל המכונות
5% ר, הוצאות החבישה וכו'-- 85, 0--ובס"ה 5 ך, או
לערך 80, > ר. כל פור של פרי.מיובש. - = בעוד שמחירם
יעלה מחמשה עד ששה רובל כל פוד,. והדרישה אפילו רק לאנשי-
הצבא גדולה מאר,

חשבון פרטי ברומה לזה של יבוש גזר מוכיח לנו, כי
,ההוצאוה להכנת כל פוד של גזר מיובש עולות ל--4,48 ר.
ומחירו בשוק מששה עד שמונה ר. ומוכרים אותו תמיד אלפי-
פור בכל שנה", (אשנין--,הנגנות האינדוסטרית") כן, = למשל,
מחיר כל פור של פיטרוסלינין ברוסיה--10--8 ר, ; של כרפם
מחמשה עשר עד שלשים רובל ;| תרבתר מיובש--עד ‏ שמונים
רובל כל פוד. הרבה מינים של ירקות מיובשים מערבים יחר
ומניחים אותם בקופסאות, והמלאכה הזאת צריכה עיון רב. ודעת
הטעם של אנשי מקומות שונים. היוצא לנו מדברינו, כי. סניף
חשוב זה של עבודת האדמה מביא. לידי תעשיה גדולה, והפניף
הוה חשוב לנו בפרט מאד, יען כו בא"י יש תנאים: טובים
להתפשטות הגננות ולצמיחת כל מיני. זרעי ירקות היותר יקרום,
ונקל: למתישבינו לטפל בה . אבל כדי לחיות בטוח בהצלחת העפק
הוה צריך ליסר אגורה משותפת, שהיא. תמציא את הזרעים,
(כי בטיב הזרעים סימן ברכה לכל העבודה), היא תירה את
הדרך. ע'י המ מחים לובול של האדמה ועיבורה, היא תיסד
אסמים ובתידיבוש, ‏ תררוש | אחרי המכונות, תבא במשא ומתן
עם הסיטונים לדעת את צורך השוק ואה המקחים וכו'.

עור תעשיה נדולה וחשובה מאד אפשר להרחיב ולהפריה
בארץ אבותינו, וזה גדול תילעת המשי ועבודת המשי. אם
הנסיונית האחדים, שנעשו לפני שנים אחדות לא הצליתו, אין
מזה ראיה, יען כי נעשו ע'י פקידים של נדיב ותחת ההשגחה
של נדיבות, ואין. מופת בעולם המוכיח לנו, שאיזה דבר. עבודה,
מלבר. הקבצנות, התפתח כראוי ע"י הפילנטרפיות וע'י פקידים
של נדיבים. כל המתבונן לתעשיה העצומה הזאת אשר בצרפת
ואשר באיטליה: רואה ויודע, כי .עושר גדול מאד טמון בא"י,
וחשובה לגו המלאכה הואת רב ותר עור מפני הטעמים שהבאנו
למעלה, היינו מפני שהיא מכילה גם אכרות וגם תעשיה.. ו רק
האכרים יכולים לההעסק בה מראשיתה עד סופה: המה
נוטעים עצי:תות, מגדלים תולעים, מקבלים ומעבדים את המשי,
ואחרי כן הם טוים את הארנ, -- ולבל הלאות את הקורא לא
נחקור בפרטות את כל העבורה הגדולה הזאת, ולא נשים לפניו
את המופתים הנאמנים מהשתלשלות העבודה בארצות. הנזכרות,
אך נעיר, כי בכל מקום שהתרחכה והתנדלה העבודה הואת
מוצאים. אלפ י אנשים להם שכר רב מעבודתם זאת, אם כי היו
קריזיסים בענפי התעשיה הזאה מפניי סבוות שונות.. וגם בצרפת
בסביבות לי א וןמוצאים אנו, כירוב המ שי נעבד לא בפבריקאות,
כי אם בבתי:מלאכה קטנים של האכרים, עשרות אלפי. מכונות
פזורות: בכל הכפרים ששם טוים את המטוה היותר יפה והיותר
יקר : ומשובח; הסוחר הגדול ג תן את ציוריו, והאכר בוחר בחוטים
של כל מיני צבעים שונים ; הרבה המצאות נפלאות נתחדשו
בהעשיה הזאת רק ע"י הפועלים האכרים האלה, והרבה
אמְגות ומלאכת-מחשבת הכניסו העובדים האלה במלאכתם זאת. ---

כ

/ /

4

גליון מה

> העולם 0 -

1

וכן. הרבר ‏ בתעשיות. שונות אוזרות, אשה בלי ספק יש
מקום רב לפעולתן ושכר טוב לעובריהן בא"י הברוכה והעשירה
בצמחיה, כמו עשית מקרונים, עשית מגדנות. וממתקים מפרות,
גדול דבורים > וכו' וכו'.

אין להתפלא, | אם רואים אנו שבא איזה ,בע הבית" לא"י
ומכונן לו איזה תעשיה או איזה ,עסק" ואינו רואה ברכה בעמלו,
יען: וביען כי תנאי הארץ אינם מפוגלים עוד להתפתחות כזאת ;
אבל אם התעשיה תתפתח באופן נורמלי ע"י האכרים עצמם,
בהתאגדם ‏ לאנודות ‏ העוסקות בשקיהה ובעיון: בענפי העבורה
כאלה שהוכרנו, ועם זה ידעו את תיצאות המדע בחקירת העבודה
ההיא ובפרטיותיה , אז אין ספק כי יראו ברכה מרובה ויעשירו
לא רק את בניהם הבאים אחריהם כי אם גם את כל ארץ
תקותנו ; וברבר הוה צפונה הצלחת כל האומה ואשרה, ווה
הוא האידאל הנשגב של ישוב.ארצנו.--

(סוף יבא).
י. פ. זיירמאן .
העידה לָשָפָה וּלְקוּלְטוּרָה חַעַבְרִית בְּבְרְלִין.
(דו"ח מיוחד בשביל ,העולם") .

ביום א', ז' טבת, בשעה הששית בערב נפתחה הועידה
לשפה ולקולטורה העברית, שהשתתפו בה כשמונים איש מטובי
העסקנים והפופרים. העברים.. הובם. היותהּ. גדול מרופיה, ומעוטם

מגליציה ומארץ אשכנז, לא מעט היה מספר האורחים והאורחות

וסופרי העתונים.
עוד במוצאי:שבת היתה אספה:מוקדמת קטנה, | שבה
השתתפו אלה הצירים שכבר באו ברלינה, | בראש האספה ישב
הד"ר מרטין בובר, ובשם הועדיהמכין 'דבר ‏ חברנו ל. מוצקין,
שהציע, כי יבחרו בנשיאים להועירה הבאה את נחום פוקילוב,
אוסישקין ול, ‏ מוצקין, ‏ וכתור מזכירים ‏ את ד"ר קלונר, | ד"ר
מוסינזון, ד"ר עמיל ‏ לוי וד"ר היינריף לוי, ועוד ‏ הציע, | כי לא
יתוכחו בהועידרה ארות שאלות עיקריות, מפני שהיא מיועדה אך
לענינים מעשיים, וכי תהיה הרשות לדבר נם בשפות אחרות,
מלבר עברית. :
ההצעה הראשונה בדבר הנשיאות נתקבלה, שתי. הצ;ותיו
האחרונות ‏ עוררו. ויכוחים רבים, אך נתקכלו אח"כ גרוב רעות,
למחרתו של הערב הזה היתה אספה:פומבית, שבה נאם
ו
*) גדול הדבורים חשוב מאד לא רק בשביל שהם מביאום דבש אלא
גם בשביל שבאמצעותם מתוספת וריעת הצמח תורמפ , יען כי בעופן מצמח
לצמח נושאות הנה את , הווע וטזויעות את שדה תורמס. הנפיונות הראו
למדי את חשיבות הדבר הזה, עד שבאופטרליה | מוכרחים הין | האפרום
להבוא לה דבורים שמבלעדן לא נתן הצמח אוסם טוב. ובפרט טובות מאד בנידן
זה הדבורים המובאות מקוקו המצטינות בפגולה זאת , עד שגם אנשיחאמריקה
החלו לקבל דבורים משם לתתן לבעלי-האחוו"ת הזורעים תורמם , בן, למשל,
בשנת 1908 הביא לו בעל אחווה אחת ברוסיה ,‏ למטרת נסיונות, שלשים
ושחים. דבורים (האמות) והיה לו שדה של 28 היקטר זרול תורמם וקכל
הו ספה ליבול שדהו לערף 320 קילו של ורעייהצמח הוה מכל היקטר, או,
במלים, אחרות, הוא קבל ע"י הדבורים הכגפה נופפת בסכום של 12/4
אלף פרנק, 5 או לערך 540 פרנק לכל היקטר. הצמח היותר טוב לגדול
דבורִים הוא הגודע בשם ,אחינופם" הנותן מתק רב מאד שהדבורים המוצגה
אותו בתשוקה גדולה ,‏ ודי לעשהה צמחים לכלכלת 17500 דבורים בשנה

שלמה, הצמח הוה יגדל באקלימה של ארץ הנגכ ואינ וקוק לגשם או"

להשקאה +--

נחום סוקולוב על דבר ,ערך השפה העברית בשביל העם
היהודי",. הנאום הזה היה מצוין ומלא ענין גם בתכנו גם בצורתו,
ומפני | שבקרוב ‏ יצא ‏ לאור במחברת מיוחדה, ‏ לפיכך ‏ אין אנו
מוצאים. לנחוץ להביאו בזה.

את הועירה פתה הדוצנט ‏ ד"ר באנעט בנאום עבריי
ההברה-- -ספררית, ‏ הסגנון--ביבלי, ‏ מליצי, אבל בכ"ז. יפה וגעים
ער למאד. והנה קטעים מדבריו: .

,בשם הועד המכין אני מהכבר לפתוח את הועידה לשפה
ולקולטורה העברית | ולברך בברכה משולשת את החברים
הנכברים, שהתאספו הנה להועץ ברבר נורל השפה העברית,
שפהנו הקדושה, ולבקש תחבולות, במה להשיב את הדר
נעוריה. | ברוכים הבאים! ,היש הקוה לשפתנו העתיקה, = היחידה
השרידה"+ ‏ ואת היא השאלה, המרחפת לעיני | כולנו, = כאלפים
שנה נאלמה שפתנו דומיה ולי נשמעה בחוצות, התחינה העצמות
היבשות

,יש לו כתבי-קורש, שאין כמוהם בכל העולם, ואנחנו--
אשר מקרבנו זרח האור הוה, ‏ יש לנו אך אחר בעיר. ושנים
במשפחה היודע את ערך האוצר הנחמר הזה ושפתו,

,אבל אל ופול = רוחנו. ‏ לפני ומים אחדים חגינו את חגד
המכבים, אלה הגבורים אשר שמם לא יסוף מקרבנו. אבותונו
ספרו. לנו,. כי לא היה להם די שמן להעלות המנורה, ובכל"זאת
גם קרה להם: מעט השמן שמצאו---הספיק לשמונת ימים, נקוה
גם אנחנו, כי אף אם יהיה נ' אחר. לשפתנו--ינדל האור הזה ,

חזקו אפוא, אחים, ונהחזקה בעד שפתנו ויהי רצון שתשרה
שבינה במעשה ידיכם !" (מחיאת כפים סוערת),

בוחרים בהנשיאות והמוכירים, | כמו ‏ שהות: ט | בהאפפ
המוקדמת , 0 0

היו'ר. נחום סוקולוב מביע תודה להאספה ונוּהֶן את רשות<
הדבור להפרופ. מיטוואך לקרוא את' הוו"ח על:אדות עבודת
,הועד יהמבין" +

גם הנואם החשוב הזה מדבר עברית בהברה. ספרהית
צחה ואומר: לא בחפץ-לב קבקתי עלי עבודה זו. כי הנה עלי
אך ורק לספר בפרופרוט את כל הרברים שנעשו ולהוציא מהם
מסקנות, ובכאב-לב' אני שואל את עצמי: התפפיק | הרצאתי
ותוכל לחזק ולאמץ את רוחנו לעבודה? --

,לא שיר-תהלה אשיר ‏ ל,הועד המכין". | הרצאתי תהיה
בקרת:עצמית. לא אך מה שעשינו- -אספר, כי אם גם את אשר
לא נעשה ושצריך עדיין להעשות.

הרעיון | לקרוא לקונגרס על ארות השפה והקולטורה
העברית ‏ נולד בלבות הפופרים העברים . אחדים מהם שהנו את
הרעיון. הזה נורמנו בברלין עם, חברים לדעה והחליטו את הדבר,
ובחרו ב,ועד ‏ המכין" לעסוק ‏ בענין: הקונגרס הוה.

הועד. נגש תיכף לעבורתו , | בא במשאהומחן עם סופרים.
וחכמים ידועים ומפורסמים. רעיוננו נתקבל ברצון מאת. חכמים
מובהקים כמו חפרופ, הירמן כהן, פרופ. סימינם, פרופ, קרוים,
פראפ. פוזננסקי, = פרופ. ' הירמן ‏ מילר, פרופ. מרנלית, | פרופ,
שווארץ---וינה, פרופ, בכר--בורפשט ועוד.

,הועד. המכין" ערך גם את התכנית של הקונגרם. אחה-
ה עם הבטיח לקרא הרצאה ע"ר.,ערך השפה בחיום", בריונון =
,ער מצב הספרות", קלוזנר- -,הרבור העברי", ‏ יצחק עפשטיין--
,על החנוך העברי". הבטיחו הרצאות גם: | סוקולוב, ‏ פרישמאן
ועור. :
ואולם. אחרי. כל : ההכנות התחילו מפקפקים ברבר, שמא

> לנוּ עבודתנו בתור אפשרית,

64

אין השעה. מוכשרת. עתה. לקוננרס אשר. כזה, ‏ ולפיכך החלט
לקרוא לע"ע אך לועידה מעשית, שלא יהי בה מקום להרצאות.
הנאומים . שיהיו -- יהיו אך כעין פתיחה להויכוחים המעשיים.
הנה רשימה קצרה של פעולות הועד המכין. ‏ אילו ,הייתי
בא להלל ולשבח, הייתי מונה לפניכם את כל הישיבות הרבות
שהיו. לו: ל.הועד",. הייתי מספר לכם על דבר חליפות המכתבים
שלו ואת הדבורים היפים שנשמעו לרגלי. רעיוננו,
אבל--נאומים --- דבורים --- אספות--אין. זו עדיין עבידה !
ועידה אחת מחליטה , שניה מכטלת את ההחלטה והרעיון במקומו
עומד -- במוח !‏ אין כונתי | להאשים אֶת- מי שהוא, יודע אנכי,
כי אידאפשר. לבנות "על רגל אחת. לא באתי אלא לבאר ולפרש
את הדברים כהויתם,
הועידה הנוכחית צריכה להיות מעשית, עלינו להוחזל בעבורה
ממשית (מחיאת-כפים סוערת),
רשותדהדבור. ניתנה להד"ר מרטין בובר -על ארות הקונגרם *).
סוף דבריו היה : | הרגע,
אשד בו אנו חיים, הוא רגע גדול וקשה מאד, ‏ שבחיקו צפונים
המות והחיים, היאוש והתקוה השלובים זה בזה, ושעבורתנו אנו
אולי, תקרפ את הקץ למלחמת האיתנים האלה. כיום הזה נראית
שאנו יכולים לעשותה או לדחותה ;
העדרה תהיה טבעת בשלשלת

פוריה,

יבוא .יום שהעבודה הזאת או

| המסבות של חיינו הרוחניים . נמלא. נא, איפוא, מה שיש בכחנו:
נזרוק נא את עבודתנו אל הטאזנים של הגורל! אין. אנו יודעים

,

אם' נעשה עי"ז הרבה או מעט ; אין לנו גם צורך לדעת זאת.
ואולם יכולים אנו לקוות, אם נאזור את כל כחותינו בשביל זה,
שעבורתנו. לא השאר מבלי כל ערך . * אין אנו: יכולים להכיר
את האנרניה החבויה בעמקי הנשמה הלאומית שלנו, אלא אם
נעוררה. לפעולה ומעשה, בערל נא שעל הקונגרם הבא תתגלה
כל האקמיביות הלאומית שלנו לעיני כל העם, וכל האקטיביות
הלאומיות של העם לעינינו אנו. העם צריך לאידיאות פנעלות ;
איריאות פועלות הן האור המופיע על פני הכחות הנצחיים של
האומה. ומגלה ‏ אותם. לעיני כל העולם, במובן זה יכולים אנו
לקרוא איש. לרעהו את דברי משוררנו : ,חשפו האוך, גלו האור !י
אחרי. נאומו של הר"ר' מארטיז בובר מתחילים הויכוחים ,
מר שיינכום רצה לקרוא איזה הרצאה עד מצב החנוך
והפפרות. ועוד, אבל היו"ר ‏ מפסיקו ומבאר לו, כי. עליו לדבר
בענין העומר על הפרק, כלומר: שאלת הקוננרם.
הנואם השני היה הד"ר ש, ברנפלד. ,
| הנואם אינו יודע את מטרה הקונגרם הבא. האומנם יבא
אך לשם -- פרסום? הוא דורש, כי יבחרו בקומיפיה קטנה,

שתעבר את כל ההצעות, התכנית ועוד.

התחיל וכוח ארוך ‏ ל,פדר-היום", ‏ בין החברים יש
מציעים לקרא הרצאה ע'ר ההסתררות, ‏ ואולם ,הועד ‏ המכין*
מתנגוד = לוה וְמבקש לברר תחלה ע"י וכוחים את שאלת הקונה
נרם, אם יש צורך בו, ואם הן, מתי ובאיזה מקום עליו להיות
ועוד. הוכוחים אינם פוסקיםיי.

אבל--הנה. היו"ר = מודיע ‏ כי
לאתד-העם!

הוא , עולה על | הבמה לרעש של מחיאות-כפים וקריאות
,הידד"! הוא ממהין עד שיחדלו הקולות ומתחיל:

,יש כאן ערבוב-מושנים, המפריע לא אך בעד

רשות הדבור נתנה --

,סדרד

*) תוכן"הנאום של הד"ר מארטין בוכר יבא בל הבא,

>= העולם -3

גליון מו

אלא עתיד ‏ הוא, להפריע

היום", גם בעד סדֶר = הימים הבאים

(צחוק). . .
לפי רעתי, לא בררו את הסבה האמתית. לערבוביא זו.

מוצקין, בובר. ופיביל כבר אמרו. לכם, כי ה,ועד המכין" מצא.

לנחוץ להציע לפניכם את השאלה הזאת: אם יש צורך בקונגרס
או לאצ--, יא וואהל"י עניתם. שמח הייתי, . לו ידעתי כי. עיינתם
הרבה בדבר בטרם שקראתם את הקריאה הזאת. רואה אני,
כי ה,וער המבין" הכנים , בכל הענין הזה קצת דיפלומטיה. ‏ הוא
למר את החכמהה הזאת בבי"ם אחר. אבל כך הוא הרבר,
במקרה יודע אנכי את כל הפרטים. הייתי בברלין = והשתתפתי
בישיבת הועד, והנה לפניכם סוד הדבר הבלתי. גלוי לרבים.
כשקבלתי את הקריאה לקונגרס, כתבתי. להחברים, -כי \ קונגרס
לא יוכל לברא יש מאין. הוא. וכל. אך להוציא את הנרעינים
הטמונים בקרקע ואין להם היכולת להגלות, להסיר מעליהם את
הקליפה החיצונה, ‏ מה שהטבע היה עושה בעצמו במשך הזמן- =

מקצרים אנחנו בעזרת עבורתנו, אבל מעולם עוד לא נעשה
קונגרס בלי שום בסים. ולפיכך אמרתי,: אם חושבים ‏ אתם,
כי: הנרעינים האלה ישנם, אז אתכם אנכי, אבל. אולי צריכים

הגרעינים עוד לנוח בחיק האדמה עד אשר יצמיחו. פרי,. אז
אם תוציאו אותם קודם זמנם -- ירקבו ,

למה נדבר. במליצות + אם העם מרגיש. כבר ‏ את. הצורך
בקולטורה, כמו שהרצה הדייר בובר באופן ‏ יפה -- הרי מוטב,
אבל אם עור לא הגיעה השעה למעעה אשר. כזה -- או נביא
בהפזנו את המעטים המרגישים לידי יאוש. זאת היתה תשובתי
האחרונה אליהם.

אח'כ--הייתי--שוב --בברלין, : וחברי ה,ועד המכין" ‏ הסבימו
לדברי, ולפיכך החלטנו לשלוח. קו"ק לטובי העם ולשאול את
פיהם, אם אלה היושבים בקרב העם יסכימו, הרי- יש על מה
להשען, כי לא כברלין ולא מלונדון: תצא התורה הואת, אם
אלה העוברים בין העם ויורעים את מצב>הרוח בקרב שהרותיו
יסכימו, אז הלא מקבלים הם את האחריות עליהם,

קראתי אח"כ את התשובות . כולם הסכימו והתמו את שמם,
אבל כולם עשו זאת לא בהכרת האחריות , ,מהיכידתיתייי, אמרו,
מדוע לא% הבים חתמו -- יען כי אחרים כבר חתמו, ולפעמים
גם התנו בפירוש כרבר הזה.

ולפיכך גם אחרי כל ,החתימות" עור עולה השאלה:
ההגיעה השעה+ ‏

ובשביל וה החלטנו לקרוא לע'"ע אך לועירה,

ופה אני מניע להריפלומטיה, | שעליה רמותי בתחלה
רברי, ה,ועד | המכין* ‏ אמר, בי דחו את הקונגרס,: מפני ‏ שלא
רצו כי. יהיה בזמן. קרוב אל הקונגרס הציוני, וזה לא נכון,

אנחנו חשבנו, כי אל הועידה יבאו אנשים מרוסיה וגליציה
וונידו לנו אם. יש צורך ויכולת בקונגרס, ואם הן, אז נדע כי
האנשים האלה נוטלים עליהם את האחריות בער המעשה הוזה.
אבל בקוה"ק האחרון נא-ר -= כי. הקונגרס. נדחה, | בעור | שספק
הוא. עדיין, אם עתיד הוא להקרא.

ואשר לכן אני פונה 0 באים אתם מתפוצות. ישראל,
ממקומות שההמונים. היהודיים ‏ יושכים שם, הנירו, | היש שם,
כחות כאלה, שיוכלו לקכל עליהם את העבורה הזאת+% אל
תשיבו: ,אם לא יועיל לא יזיק",. לא! ,אם לא. יועיל -- יזיק",

חשבתי, בי בין הבאים להועידה יהיו : מפקפקים: בצורךף
הקונגרס ובאפשרותו, ואנכי היותי מסכים לדברי הרוב, אבל
אם הכל אומרים ,יא וואֶהל"!\ אז,.. | מפקפק. אנכי

אילו לא השתמש בדיפלומטיה. ה,ועד. המכין",. היה. צריך

\ 2

בתשובתם.:

/

בליון מו ,

להוריע בחוזרו האחרון בפירוש: דחינו את הקינגרם מפני א)
שהקונגרס. הציוני ‏ חל עתה, וב) שאין- אנו רוצים לקבל. עלינו
אֶת כל האחריות, אבל כיון שלא נעשה הדבר הזה, יצאה כל
הערבוביא. הזאת.

אחר מן החברים ‏ אמר, כי בהועידה ‏ הנוכחית יש מספר
אנשים יוהר מאשר בקונגרפ ,. העובדה הזאת היתה. יכולה לשמח
אותנו, אלמלא ידענו, כי רק במקרה באו, בדרכם אל הקוננרס
הצווני בהמבורג, ושואל אנכי: היבאו גם לכתחילה. להשתתף
בהקונגרס הקולטורי הבא ? -- אם לא, ‏ אז אין כל הדברים האלה
אלא שעשועים, ותענין יקר. לנו מאד, עד כי. צר לנו שינהנו בו
קלות, ראש. --- שאלת ‏ ההפתדרות איננה חשובה כל כך, פה
אי-אפשר ליטדה, מפני שאין לה להועירה. אותו האוטוריטט
הנחוץ, ורק קונגרם. וכול. ליסרה .
' כמדומה, שהדברים מספיקים. חוזר אנכי : טרם שתדברו
על אדות שאלות מעשיות, עיינו תחלה בהשאלה הראשית, ואחרי
התבוננות מרובה השיבו נא : ,היש. אלהים בקרבנו אם אין ?" --

הנאום הוה עשה רושם גדול,: כל הנאומים הרכים שבאו
אחריו עסקו בהשאלה: היש צורך בקונגרם או 5א% -- ואולם
כמעט כולם חפצים בקונגרם. :

המשיב הראשון הוא ל, מוצקין. -

אין הוא מסכים | לרברי אחד"העם, המכנה את מעשי
ה,ועד המכין* בשם ,ריפלומטיה", ‏ חברי ,הועד המכין" מתנגדים
לאחד-העם וליאושו, ‏ אבל מסכימים הם, כי צריך לשאול את פי
הועידה, אם לקרוא לקונגרם או לא | הנואם אומר, = כי לפנים
נתיאש גם הוא, אבל עבודתו ב,היערי הוכיחה לו, בי אין מקום
ליאוש, ,אין להאמין אמנם, -כי--כ ל:-חה מון- יבא אלינו, אבל ברי
לנו, :כו יש בקרבנו = משכילים "רבים המתענינים בעבורה: כזו -=
ושואל אנכי: ‏ האמנם טוב, כי ישארו אלה שבלים בודרות או
בי נאגד. אותם. יחד, ער אשר יהיו לכח גדול,

מסכים אנכי לדברי. בובר, כי הקינגרס הזה אולי אינו אלא
נסיון .‏ אבל למה מחכה ומקוה אחד-העם? ‏ איזה נםים יקרו,
לרעתו, ‏ בעתיד, ער | אשר יבוא. ההמון וידרוש ממנוּ קונגרס +
למה נרמה את עצמינו: ההמין הולך ומתבולל, ‏ והוא לא יבא
לעולם בררישות כאלו! מדוע נולר הרצון בלבנו אך עתה
לקרוא * לקונגרס ולא לפני שנים רבות+ זה אות, כי מרגישים
אנו את הצורך בו.

רוב החכרים המה ציונים, שתמיד היו בעד העבורה הזאת.
ואמנם כל העבורה הקולטורית הנעשית בישראל נעשתה באופן
ישר או בלתי-ישר. ע"ו. הציונים, כל העבודות. נעשו באופן פרטי
ולא. בשם ההפתדרות.

והולך הנואם ומבאר את כל סעיפי העבורה הרבים שהקונגרס
הקולמורי הבא עתיר לעסוק בהם, הוא ילחם גם נגד היאוש,
שגרם רק. נזק אף להציונות, ‏ (מחיאות-כפים רועשות מאר),

מדברים ‏ עוד. נואמים רבים, אבל כולם מוסיפים אך על
דברי מוצקין ומהברים. ברוחו,

בינתים קוראים ‏ רשימה גדולה של תלגרמיהברכה, ‏ מאת

מנדלי מ"ם, ביאליק. בחורי הישיבר. בלידא, תלמידי
האקדמיה בפט"ב, = התלגרמה של צעירי ציון בלומוה האומרת :
,התחילו. נא, = ואנחנו---נגמור !'---מתקכלת במחיאותדפפים פוערות

מאר,
אחרי קריאת התלגרמות של ברכה מתחילים שוב הויכוחים.
ר"ר ב, = מוסינזון ‏ מספר ‏ ע"ר ‏ נפיעתו בערי ‏ רוסיה. ואת
הרשמים ‏ שקכל,. בכל מקום ומקום מצא ‏ אנשים ‏ המשהוקקים

->=- העופם 3

= יישק

13

לעבורה: תרבותית, : ונחוצה אך הסתדרות, שתשתמש בהכחות
הללו. ותביאם ‏ לירי מעשה,

הד"ר ‏ טרטוקובר-ברודי, מדבר ע'א המצב . בגליציה ובא
גם הוא לידי מסקנה, כי נחוצה הסתדרות, וצריך ‏ לקרוא לקונגרס
שיברא אם ההסתדרות,

המשורר ד"ר יעק ב כהן: אחר-העף רצה לגלות לנו את
הסבה ‏ האמתית של דחוי הקונגרם, = יען וביען ספק היה ביר
אחד-העם. וביר | ,הועד ‏ המכין", אם מוכשר הוא העם | לעבורה
הגדולה הואת, עבודת הקולטורה. הספק הוא דבר מצוי מאד אצל
אחדיהעם, הוא. והיר מאד, והזהירות היא מה יפה, = ואולם אני
אומר: אל הזהירות הואת עלינו להתיחס בחשר. כשקם משה לא
שאל את השאלות האלה ולא פקפק את הפקפוקים האלה, כי אם
ירד אל העם, עם העבדים, גם השקוע במ"ט שערי. טומאח--
וגאלו, כשקם הרצל לא שאל גם הוא שאלות כאלה, כי אם הלך
בכח אמונתו הגדולה--והשיג את אשר השיג, אני. אומר: הסבה
האמתית לרפיון העבודה ולרחוי הקונגרם. אינה מונחה בעם, כי
אם בבוניו, ‏ ב,אחר<העם" ‏ ו,ביעד = המכין". = יותר. נכון, ב,ועד
המכין", העומד תחת השפעתו של אחד:העם ! אחר:העם אמר, כי
עוד מעם אחד עוררהו להיות בעד רחוי הקונגרס, הלא הוא
החשש, שמא יבאו הצירים הציוניים בדרכם להמבורג אל הקונגרס
בברלין ‏ ויקבלו החלטות בלי הכרת:האחדיות הדרושה , מובים
המועטים בעלי האחריות מן המרובים! ‏ יתר על כן, לדעתי:
דרוש א חד, גדול ואמיץ שאחריותו הוא תהי שקולה כנגד כל
מיני האחריות של המועטים והמרובים יחר . ,אחר:העם" יכול
היה להיות האחד ההוא לולא -- היה ,אחד:העם"! עתה מאחר
שאון. הבר כך ומאחר. שאיש אחַר אין אנו. רואים לפנינו, אשר

ווכל למלאות את התפקיד הזה - - אניד לכם את האמת, כי גם "

אני אוני מקוה הרבה לא מן הועידה ולא מן הקונגרם, !

בן-אביגדור מרבר קשות. נגד הציונים ‏ המדיניים, שאינם \

עושים מאומה לטובת הספרות העברית, הקונגרם נחוץ.. לא אך
הגיעה ה שעה, כ'א הגיע הרגע!

ש, פינסקי, | לא ,אם הגיעה השעה" עלינו לשאול, כ"א
,אם עוד לא עבר הזמן +" -- איזה | אחריות אנו = נוטלים. על
עצמנו | אם גם 2א נצכיח% המצב הנוכחי. הוא. כ"ב נורא --שאין
מה לפחוד ...

אוסישקין (לסדר חיום\ מראה על' העובדא, כי כל הנואמים
רברו נגד | אחד:העם "מציע , כי מי ",העשרה"
עור ברשימת הנואמים יתנו את הרשות לדבר. אך לאלה שידברו
בעד א חר-: ה עם, ולעבור אח'כ לשאלות התכן, המקום והזמן
של הקונגרס הבא.

עומדים ‏ למנין = הצעתו של אוסישקין נתקבלה, נמצא אך
נואם אחד --- מר סירקין --- המדבר. בעד אחד:העם, והוא מציע
כי לא יקרא לקונגרס, | כ'א בכל שנה ושנה לועידה של
סופרים ‏ ועפקנים ידועים.

מחליטים, כי על אדית ההחלטות השונות שהוצעו יעמדו
למנין אך בהישיבה השניה: --

הישיבה השניה
הישיבה השניה נפתחה ביום השני. בצהרים.
אוסישקין בתור יו"ר מציע לפני האספה שתי החלטות,
אחת שהסכים עליה. גם אחר:העם ,כי. הועירה מח"יטה. לקרו
לכנסיה לרון בדבר השפה והתרבות העברית. והשניה של
מר ,סירקין כי יקראו אך לועידה:
אחר:העם מבאר, כי הפכים לההחלטה הראשונה מפני

-

הרשומים. >

גליון מו

שחיא אומרת רק. ,כנסיה", מלה שאפשר לתרגמה בפנים שונים,
ברוב דעות נתקבלה ההחלטה הראשונה. (מחיאת כפי
סוערת) .
.א ופי שקין: עתה עומדות לפנינו השאלות ע"ד המקום,
התכן, הזמן והסדר של הכנסיה הבאה,
הנני עיסר לפניכם הפעם באיש:פרמי
ולא: בשם ה,ועד: *המכין" אציע את אשר אציע,
הפרטית, ;
השאלה הראשונה, שהנני חפץ לדבר עליה, היא שאלת
הת כן של הכנסיה הבאה, נחוץ לסרר ולארגן את כל העבורות
התרבותיות שלנו, * זהו ‏ האידיאל | האחרון. שלנו, = אבל ,תפשת
מרובה לא: תחפשת" ולפיכך מוכרחים. אנו לעת:עחה לעשות את
הדברים הממשיים, שאפשר לעשותם בלי-איחור.. אחרי:כן יתרחבו
ממילא. הגבולים וננש גם להעבורות האחרות.
> | והשאלה העיקרית -- היא שאלת השפה, החיתה והרחבתה..
\ אם תדברו: אדות. תחית. הקולטורה --- אז יבאו להכנסיה : אנשים
א חרים,. וערבוב:מושגים | מוכרח לבוא, | הכנסיה | הראשונה
צריכה אפוא להתעסק אך בשאלות התפתחות השפה וספרותה,
ואלו יהיו הבסים, המרכז לכל השאלות |האחרות.
השאלה השניה: המקום, חלפי:דעית שונים ‏ ישנם
בפתרון השאלה הזאת, = ולכל מקום ומקום. שהוּצע ישנן מעלות
ומגרעות. אדבר על כל אלו, ונראה איזה המקום היותר מוכשר
ומוב' לפנינו , :
מציעים את א רץ<ישראל, ברלין, גליציה ועוד.
לארץ:ישראל ישנם בנידן וה היתרונות הללו: שם
המרכן" .הטבעי ‏ שג = תחית : שפתנו. | מובן, | כי. המרכז. הוא
המקום היותר. מפוגל. ומוכשר בשביל כנסיה. כזו, הצירים .שיבאו
שמה. יתבוננו אל המופדים העבריים היותר טובים. אל הגמנסיה
ובתה'ם. העברים, הם יראו אפוא בחוש ממש את אשר נעשה
ואפשר להעשות בשביל תחית השפה,
ועור מעלה אהת. תחית השפה העברית. היא ענין
רומנטי, (אל לכם להתביש בהמלה הואת 6 היש אפוא מקום
בעולם יותר מוכשר לענינים רומנטיים מאשר ארץ-ישראל + יש
נם לחשוב, כי לא'י יבאו הרבה צירים, 'אשר למקום אחר. לא
היו באים, בזה אפשר ‏ גם לקוות, כי גם הספרדים יצטרפו אל
עבודתנו .
המ רעות: א) הנסיעה לא"י. עולה בכפף. וומן רב, ובכן
"ובאו: צירים במספר קטן: ב). רוצים אנו,
ישתתפו. גם אלה מקרב העם, שלארץ:ישראל לא יסעו, ‏ מטעמים
ידועים ג) אם תתאסף הכנסיה במקום אחר יהיה הדבר יותר יפה
כלפי פנים וחוץ.,
עתה נדבר על אדות יתר המקומות,
ברופיה אי:אפשר, לרגלי המצב הפוליטי, ‏ גם לחשוב
ע"ד ‏ כנסיה עברית, שישתתפו בה יהודים מארצות. שונות, ובכן
עלינו לדבר על ברלין וגליציה שהוצעו,
מעלותיה של ברלין : מקום. מסוגל ‏ לעבודה \ צבורית
גרולה, יש שם מספר רב של חכמים וסופרים , אפשר גם לאפוף
כסף רב. לטובת עניננו, ‏ והיא קרובה \לרוסיה. וגליציה/,
, המנרעות: ברלין - - נדולה, אבל לא בשבילנו., והראיה.
, שמעטים היו מיהודי ברלין, שבאו לשמוע את נאומו של סוקולוב,
ובכלל תעשה הכנפיה הזאת בעיר ‏ גדולה בברלין רושם אך בחוג
קטן מאד. :
גליציה. לה יש יתרון גדול מאד מאד, יש בח מוליון
יהורים, שהובם עומד: על בסים עברי ולאומי. ‏ יש בה מספר

. לא בשם הנשיאות
כ"א: ע'פ דעתי

בי

בהעבודה הזאת '

הגון של מורים עברים וצעירים ירעי עברית.. יש שמה התלהבות
לאומית, היא תשפיע עלינו,: ואנחנו מצדנו נעזור להם להמשיך
הלאה את עבודתם , גם היא קרובה לרוסיה,

המגרעות, א) לרגלי המצב המדיני המיוחד. בארץ זו
אפשר, שהכנסיה לא תביא תועלת ליהודי המקום. ב) המערביים
ימאנו | להשתתף בהכנסיה, . מפני שתהי בעיניהם לא מעשה
עברי כללי, אלא גליצאי, פולני,

ואחרי כל אלה באתי ליזי החלטה, כי ארץ:ישראל --
המקום היותר טוב בשביל הכנפיה הקולטורית הראשונה (מחיאותה
כפים !6 ואני | מציע לפניכם | להסכים להחלטתי, ‏ רק בהוספה
קטנה: אם אי:אפשר יהיה מטעמים חצוניים (ואך חצוניים!) לסדר
את הכנסיה בא"י, אז תסידר בגליציה,

את /מי נזמין להשתתף בהכנסיה + -- שתי הצעות ‏ לפנינו'.
האחת דורשת, כי יקראו לכל איש ואיש החפץ בתחית שפת
עבר, והשניה אומרת כי ישתתפו בה אך צירים נבחרים,

ההצעה השניה אי:אפשריה. היא, יען כי אין עוד הסתדרות,
ובומן קצר קשה ליסרה. ולפיכך אנכי מציע, כי בהכנסיה צריכים
להשתתף ‏ א) כל הסופרים העבריים. ב) באי:כח ההפתדרויות. :
העובדות בשדה. זה, כמו ,עבריה", ,שפה:ברורה", = ,חובבי שפת
עבר", אגודות המורים בא'י ובגולה וגם אנשים פרטיים, ו
ידועים וחשובים.

הזמן+ -- מציעים לבלי להגביל את הזמן בדיוק, לעסוק
לע"ע. באסיפת חומר, ליסר פונד ‏ ולהופיף בעבודת התעמולה.
רעתי. היא, | כי מן -הראוי דוקא להגביל את הזמן בדיוק, אל
יעלה על לבכם, כי אחרי שנח ליט ליסר פ ונר--אז יביאו לנו
בסף, .. סובר אנכי, כי. הזמן היותר מוכשר הוא ח' אייר שנה זו.
זה הוא היכף אחרי חג הפפחח. בתה"ם פתוחים אז בא"י . החום
אינו גדול עוד ואפשר יהיה לעבור במנוחה הראויה,

ואם נחוץ יהיה להחליט, ‏ בי הכנפיה תהיה. בגליציה, אז
מציע אנכי להגביל את זמנה -- בפוף ח' אב או תחת חי אלול",

נ. פוקולוב. איננו מסכים לדברי אוסישקין, כי נצמצם את
פעולתנו אך בהרחכת השפה (4) הצעה כזו מתנגדת לההחלטה כי הכנסיה.
נועדה ל, השפה ול, הת ר ב ו ת. העברית". ‏ בלעדי הסעוף הזה תהיח הכנטיה
בעין ענין של בלשנים ותחסר לה כל צורתה הרוחנית. הוא מתנגד לההצעה,
כי הכנסיה תהיה. בא"י, הארץ הזאת טובה יותר מ דאי.' שמה ישנם:
דברים רבים מלאים ענין בשביל כל יהודי באשר הוא יהודי, והבאים לא יוכלו
אפוא להקדיש את זמנם ל ה כנסיה. מתנגד הוא גם לארץ גלוצוה. ארץ
זו אמ נם אינה טובה יתר-מדאי, אבל וש בה חפרונות אחרים,
ולפוכך המקום היותר | מוכשר וראוי, | הוא ברלין, קעיר הזאת היא מרכז
ההשכלה והחכמה בכלל והטרכז היותר | חשוב לחכמת ישראל---דבר הנכבר
מאד לעבודתנו.

אלישוב מציע, כי בתחלה יאפפו . פונד של מאה אלף רובל, לפחוף,
ואח'כ ‏ אפשר יהיה. לקרוא לכנסיה.

מ.. קליינמאן ממליץ על גליציה ודורש, כי .הכנסיה תהיה שמה\

י. ליאן: התעודה הראשות של הקונגרס צריכה להיות- -לחדוד אל
הפ רו ב ל מ ות הקולטוריות של עמנן, לחקור את סכת: החזיונות הטרגיום
של דורנו הצעיר, המבקש לו תכן לאומי חדש. אחרי אשר נהרפן איריאלון. *

החולפים,

שאלת תחיתנו הלאומות אוננה שאלת הכסף, כי אם של התחדשות
הפנימית. הקרעום האלה נמצאים אך בדור הגלות, בא"י כבר הושגה
נפשית-לאומית ירועה, ולכן צריך הקונגרס להיות לא שמה, כ"א פה
המקום היותר ראוי ומוכשר---ברלין.
גם מוצקין הוא כנגד פרור הכנסיה בא"י, שמה תהי לה רק צורה של
דמונסטרציה,. מה" שלא נחויץ לנו, .

דיר מ, ו גל יקז ו ן. בדכר תובן הכנסיה איננו מפכים להצעתו של
אוסישקין, ‏ כי. יצמצמו את חוג פעולותיה רק בעניני: הלשון. והספרות, כי. אין:

החכרה
שלמות
בגלוה. ה

ו

א

גליון מו

שום טעם ונמוק לצמצם למפרע את חוג פעולותיה של בנסיה זו. = הנסיון,
העובדות יראו לנו, באיזה מקצוע יהיה מרכז:הבובר של כנסיה זו אם ירבו
בה הפופרים ועסקני הלשון' והחנוך---יהיו עניני הלשון והחנוך עיקר עבודתה,
אבל אין אנן רשאים להוציא לכתחילה את שאר עניני התרבות העברית מחוג
עבודתה,. כל הופעות כח היצירה העברי, כל מקצועות הקולטורה העברית
חשובים לנו וכולם הורשים פדור ואורגניזציה. --היוצא מזה, שגם את הוג
המשתתפים באספה יש להרחיב, אעפ"י שבעוקרו של דכר או:
שכל הרוצה יבא וישתחף בהכנסיה, ‏ מפני ‏ שירבו לבא אנשום שאינם מוכנים
כלל לעבודה זו ושאינם מוכשרים להביא להכנפיה תועלת כל שהוא. אב5
מצד אחר אין לגו עוד ההסתדרות, שתבחר צירים להכנסיה, צריכים אנו אפוא
לבחור בררך התיכוני, יש להזמין לאספה זו את כל אותם. האנשים, ‏ שיובלו
להביא תועלת לעכודת הכנסיה מאיזה צר ואולם אם נגדיל את
ע ב וד תה של הכנפוה, כמו שהציע הנואם, צריך להגדיל בהתאמה לוח גם
את חוג המשתתפים בה, צריך להזמין את כל הסופרים היהורים בשפות שונות
ולא רק הפופרים העבריים, צריך להזמין את האמנום ואנשי<המרע ,העכריום,
אין לנו' לפחר, שמא יגדל מאד מספר המשתתפים, מספר אנשי המרע והאמנות
הקרובים לנו ברוח ושיחפצו להשתתף בעבודת הכנסיה אינגו גדול עור ואלה
מהם שיוכלו ויחפצו להשתתף בעבודתנו -- עזרתם נחוצה לנו, בנוגע למקום
הכנפיה מביע הנואם את דעתו נגד ההצעה לעשות את הכנסיה בא"י, אע"פ
שהוא חושב, שעבודת התחיה במוכן רחב ומקיף אפשרית היא רק בא"ו, ובל
עבודתנו במקצוע זה בארצות הגלות -- אינה אלא תרופה-לפו:שעה, בכ"
צריכים אנו להודות, שעור לא הגיעה . השעה לעשות את הכנפיה בא"י, זו
הארץ תטביע למפהע חותם ציוגי על הכנסיה, + ודבר זה ירחוק ממנה את כל
אותם היהודים הלאומיים, ‏ שאיגם מודים בקחית ‏ ישראל בארצו ההיסטורית,
ושהשתתפותס בעבורתנו רצויה ומועילה לנו,---מלבד זה יש להביא בחשבון,
שבא"י אין עוד מספר עפקנים. צבוריום, ‏ ששעתם פנויה למדי, = כרי להכין את
הבנפיה. כהוגן ושבודם נוכל למסיר את כל גורלה של ההפתדרות הקולטורית
בעתיָד, מטעם זה לא עשה הרבה גם נכחר
בועידה ההאגית, הנואם מתנגד בכל תוקף גם לההצעה * שיעשו את הכנסיה
בברלין. אל לנו לרמות את עצמנו השדרות הגבוהות ובעלות-ההשפעה
שבברלין --- לא תבאנה אלינו, ‏ אם הין האנשים האלה |רוצים להשתתף
בעבודתנו, היינו רואים אותם עכשו בועידה זו. בברלין יש מרכז ציוגי, ואופה
הם האנשום העומדים בראש המרכז הזה? איפה הם כל אותם הגנרלים והאןל
פוצירום של הטדינה הציוגית, כמו שהם קוראים לעצמם? מדוע לא באו חנה
להשתתף בעבורתגו (מח"כ). לרעת הנואם צריך לעשות את הכנפיה באחת

שהיא,

המרכז של ,עבריה" בא"ו,

| מערי גליציה, אחרי שמרוסיה | איראפשר הדבר מטעמים ורועים. בנליציה יש

קרקע לעבודה זו, מפני ששם יש המונים גדולים של העם העכרי ומספר הגון
של אונטלגנטים, המפורים בכל לבם ונפשם לעבודת התחיה שלנו.

ד"ר יופף קלוזנר: גם אגי אשמור הענינים העומדים
על הפרק, כפי שהתוה אותן מר אופישקין. בדבר ‏ תוכן

את פדר
קודם בל,

הכנפיה. וכאן אני מצדד בזכות ההרחכה ולא בזבות הצמצום. צריך

שהננסיה תעסוק לא רק בענוני הלשון והספרות, אלא גם בשאר ענני
התרבות הישראלית; בדברי הימים, במדע, באמנות ועור. לנן אומרוםו ,תפפת
מרובה .לא תפסת".. אכל לפעמים ההפך מזה הוא האמת. מי שתופס מרוכה,
מי ששואף אל אידיאל רם ורחב מתעלה ומתרומם ע"י האידיאל, ואז המעט
שהוא תופם מתאים הוא למטרתו, ‏ להמטהה העליונה, ובכן הוא תופס ההבהן
ומי שתופם מעט בעל:כרחו מצטמצם ומתקטן במעופו, והמועט שהוא תופס
אינו, שוה הרבהי- =

בדבר שאלת 50 דור ה כ נפיה, אגי מתנגד נגוד גמור ‏ לבל
הזמנה של גדולים, צריך לשים קץ לשאלת ,מי שמך)", שמתעוררת בנוגע
לכל כנפיה של מוזמנים. החכמים המפורפמים, שנחוץ : לגו שישתתפו בכנסיה,
וכן. העסקנים החשובים, יקבלו כנקל מנדט. להכנסיה מאיזו אגודה קיימת באיוה
מקום שהוא; ואם אין זה לפי כבודם להשתדל בחבר מנדט לכנסיה, אות הוא,
שאינם אלא ,אורחים" מקריום ויחופם אל עניני הכנפיה אינן אלא | קר
ואינדיפרנטי, ובכן מוטב ש ל א יבואו משיבואו,. הלא בשביל מנדט להקונגרס
הציוני משתדלים. ומשתדלים, וצריך שבל העתידים לבא לבנסיה שלנו . יוקירו
אותה לא פחות משיוקירו את, הקונגרס הציוני. "ה כ נפיה צ'ריכ ה
להיות רק בעלת חהברים נכבדים. מר ,אחד העם" שאל
אתמול, אם' יש כתוכנו כחות,: שעריין לא = באו לירי גלוי, אנ חושב, שאין

%

זו שאלה כלל , אגורות ,עכריה" ו,חובבי | שפת:עבר', אגורות המורים בארץ:
ישראל, ברוסיה. ובאוסטחיה ועיד הן הן הכחות הבלתו:מאורגנים, שהכנסיה
באה לפדרם ולעשותם ‏ יותר פורים ויותר, מועילים, והן .הן שתכחרנה צירים

להכנסוה הכאה
בדבר המקום יודע = אני את כל החפרונות, שיש לא"י רחוק המקום,

קושי מהכנות וביחור הקושי למצוא שם ועדדמכין הגון, מפני הסכסוכים שבין
המפלגות. והאישיות, אבל כל החפרונות האלה מתגדפים כעשן לפני המעלה

הגדולה | האחת -- לפני הקפם שעל המלה ירוש לים. מי שיכוא
לירושלים לשם תכנסיה, ואפילו לשם ארץ"ישראל פהם, הוא הוא הנבחר,
הוָא הוא הנצרך לנו. מתאוננים אנו, שההמונים" אינם על צדנ, חבר זה

בא. מפני שמיום שחדלה הלשון העכרית מלהיות | ד ת ית , אין לנו בשביל
העם מלת:קסם הפועלת. על דמיונו ומלהכת = אותו ומקרבתו-אל. לשוננן וכל
שאר ענינונו הלאזמיים; ומלתיקפם זו יכולה וצריכה להיות: כנ סיה ל שם
הלשון והתרבות העברית בירושלים!-- אין אנ כול
לשער, שבתורקיה הקונסטיטוציונית אי:אפשר יהיה להתאסף לשם הלשון
והתרבות העברית, בלי שופ תערובת של פוליטיקה וע":כן צרוך לבחור
הוקא בארץ:ישראל.
בדבר הזמן'אני מתנגד ‏ למר. אופישקין,
הדשים, רק את מותר האנרגיה הרוחנית והחמרית אדם. מישראל.,
לצרכי הלאום; | ומותר האגרגיה הן הקדישן רוב חובכי הל שון העברית. וה
עתה להקונפרגציה ולהקוננגרס. הבא. ובכן א י : א פ שר הדבר, שבעוד ארבעה
חרשום תצטבר ככר אנרגיה חדשה לצרכי עבורתנו הרותנית, ‏ וגם כסף. ינחוץ
לני, ואם | לא כסכום שקצב' מר אלישוב (100,000 רובל), | על כל פנים בלי
5 אלפים רובל נשאר רק מדברים בלבד, אמגם, עוד צריכה הכנסיה להשמיע '
את הק נה הגדולה על חורכן קנינינו = הרוחניים, < מעין ,הבר" ו,אכן: גם זה
מוסר אלהים" של ביאלוק ‏ ו,דברום" כאלה | מעשים הם, אבל הרי גם מעשים
ממש נחוצים ולצרכם נחוץ כסף, וכסף זה לא יאסף קודם | שגה ומחצה מעתה,
וע"כ אני. מציע לקכוע את הכנסיה לא באייר אז באב תר"ע, ‏ אלא באייר. אן
באב. תרע"אי--- : \ 9
אחד- הע ם; כמדומני, ‏ שכל הדברים שנשמעו היום הם. אף פהוש.
ארוך לדברי של אתמול ‏ בערב, 4 הוכוחים | בשאלת התכן הראו לנו, ‏ בו הוב
החברים נתנו את הסכמתם לקרוא לכנסיה, מבלי הכיו" בהכרה ברורה, מה המה
רוצים, האחד מצייר ‏ לו את הכנסיה הבאה בתוה. מעשות, השני- -מדעיתו
השלישי---לשם דמונסטרציה , וכל הדברים האלה נאמוים לאחר שנתקכלה
החלטה ‏ בהורה לקרא; ,כנסיה .ל שים ה שפה יוהתרבות העבהית,
כלומר, = ליסד ‏ מרכז. של הכחות | הפזורים = למעשים ולפעולות. = והרי מוכן
מעצמן, שאם יש כהות מרוכים -- נעכור הרבה, ואם אין---ווליד. ההר ‏ את/,.
ם אנכי כמוכם ר ו צה הרבה. אבל מי יניד לנו את גבול היכולת?
הרצון לא יוכל להתרחב עד און גכול, גם לו יש גכול, ובפרט כשעליו לעסוק בענינים
ממשיים, רואליים, מעשיים, מי שמצחק בגורל יוכל לחלום ע"ד זכיה רבה וגדולה
אבל הרוצה דבר של ממש---הרי הוא. מוכרח להשותרל לרעת את האפ שרות
בל הבאים אל הכנפיה צריכים להיות צירים נכחרים, 8
לא מן המופדות | הקימים, ‏ אילו היו בהמוסדות האלה כחות גדולים -- לא
היונו צריכים לדבר ע"א כחות צפונים, אילו ירענו כי באגודת המורים ו, עבריה"
ישנם כחות גדולים- -אז לא היינו צריכים לשאל את כל השאלות הללו,
מקוים אנו, כי. יש עוד באומה ‏ כחות צפונים, היכולום לעשות הרבה
יותר מפעולות ,,עבריה" וכרומה.
מר מוצקין עשה אותי לרמוקרט , אילו היה הדבר כך, ‏ כי אז הייתו
צרוך לומר; ,או לוקנתי שכישה. את ילדותו", מימי לא היותי דמוקרט, אבל אנכי !
רוצה לדעת, היש אף א חד ממ אה המ רגיש את ה צורך בהעבודה הזאת?
הנביא אומר: ,,יהשארתי לכם עם עני ודל" יודע אנכי כי לפעמים. יכולום
עשרת אלפים איש לעשוה. הרבה, וגם זאת אני וודע,. אע'פ: ש,רוחני" אנכו,
כי מבלי בסף ל% נצלוח מאומה. אבל אם אין לנו ‏ עם גם כפף לא יועיל.
יכול נוכל אז אך לחשוב חשבונות כמה זמן יעבור, עד אשר ילך הכסף
לטמיו, אכל אם יש אנשים היודעים את הצורך, | המרגישים | את החתרפה, בי
משתמשים אנו. בלשונות זרות--אז. תתקים ספרותנו ואין צורך באמצעים גדולים!
ולפיבך חוור אנכי על שאלחתי : הוש לנו' עם העומד מאחרי כתלנו?- 4
במדומה לי, מטרת הועידה הואת לברוא הפתדרות ידועה , לא הסתדרות עם
סעיפים גדולים וקטנים, אלא. לאחד את טובי העם לשם הכנסיה. העתידה,
אם במשך עבודתנו נראת, = בי יש חומר במדה מספקת -- או נעשה וגצליח. %

שרוצת לקבעו

מקדיש

בעור חמשה

אבל אם המקרים הבאים יוביחו לגו כי מעט החומר--נדע. כי עלינו עוד לעבוד
לעורר את העם , תוכלו לקרא גם לכנסיה של שלש מאות איש , אבל יעשה

נא צבר על ידם 1 -- :
אני עובר לשאלת ה מ ק ום, נם בזה הרצון גדול מן היבולת. בודאי
רוצה אנכי שהבנסיה תהי בא"י. גם מבלעדי זה חושב אנכי להיות שם עד
העת ההיא, אבל דבר אחד מעכב בידי להסכים להצעה זו. ותמה אנכי על
חברי אוםישקין, העוסק וה שנים רבות בפוליטיקה, שלא שם לב להצד הפוליטי
של הענין הזה .‏ מר קלוונר אמר, כי. תורקיה חחפשית בודאי לא תאסור את
הכנסיה . אבל אל תשבחו, כי לפ עומדת עתה שאלת החנוך על הפרק,
ומי יודע אם החנוף הלאומי שאנו דורשים בו ימצא חן בעיני הממשלה התורקית ?
בחו"ל--כל. המקומות איגם טובים .. . ולפיכך אני מציע למפור 'את
= בל השאלה הזאת. להועד שנבחר, הוא יעיין בדבר ויחליט לפי שקול דעתו,
, בנוגע לשאלת ה ז מ ן, הייתי חפץ ל א חר עד כטה שאפשר, אכל בכל
אופן לא מחדש אייר. במשך חדשים אחדים לא נצליח מאומה בענין יפוד
ההסתדרות. ‏ יודע אנכי את העבודה הרבה שעבד ה,ועד המכין" ער עתה, והלא

רואים אתם, כי אחרי לבודה רבה של שנה אחת נעשה מעט מאד,
אם תפכימו ל א ח ר-- תבא עליבם ברכה! ואם לא--אל תקדימו מח' אויגופט.
(סוף ‏ יבא)

₪
ו מו

החלטות הוְּעִידָה הֶרְבִיעִית לְעניָנִי
העתונות הציונית, =

= באמצע הח' גובמבר היתה ועידה לעניני העתונות הציונית,
ואחרי משא:ומתן. במשך שני ימים בשאלות ציוניות העומדות על
> הפרק. נתקבלו ההחלמות. האלר.

5 | נוי ב )ות -

מפני שהפרוגרמה הבזילאית , האומרת: ,הציונות שואפת לרכוש
מקלט-בטוח. ע'יי משפט:גלוי לעם ישראל בארץ ישראל -- מביעה
פהונן את מטרות הציונות, ‏ לכן מחוה הועידה את דעתה כנגר
השאלה שנתעוררה בעת האחרונה על דבר השויים בה,

.וו מו ו .

הועידה הואת, בהבינה את הציונות בתור = רעיון סינטטי
ובהכירה. את ההשיבות ואת הנחיצות של הסתדרות = היהודים
בגולה והרחבת. הלאומיות ביניהם, ובשימה אל לב את השויים
> שבאו: ביחפ הכחות הפועלים בתוך היהדות מבית ומחוץ --- מביעה
על אדות השאלה בענין ,עבודת ההוה" את ההנחות הללו:

/ /1) את יפודות הפרוגרמה ההילפינגפורסית צריך להבין לא
בעין. צורך:שעה ירועה, אלא בתור תכנית ‏ של הרישות יהודיות
בנלות. באותן הארצות, שהיהודים יושבים שם בהמון,

העיקר הראשי, המורה ‏ דרך בוזמננו, | צריך שיחי--
יצירת אותם. הערכין ואוהם המוסדים הקולטוריים ‏ והצבוריים
לעבודה:עצמית, שאחרי כן יוכרו ויתקיומו ‏ ע"י. החוק.

8)-פעולת המפלגה. הציונית | בגבולות ,עכודת ‏ ההוה",
מלבד השהתפות ישרה, צריכה. להיות בעיקרה. מכוונה ‏ להמות
את הקהלות. היהודיות, -המוסדות ‏ והחברות, הקיימות והעומרות
לחברא, אל עבר הפרוגרמה. שלנו,

4 בעברה אל הפרטים ‏ של ,עבורת. ההוה",
הועידה את החשיבות המרובה שיש להם בשעה
המקצועות של העבודה הלאומית היהודית :

א) הקהלה. השמוש באותם הסורוגטים הקיימים של
| האורגנים של הקהלה לפתח, לשכלל את ההנהנה:העצמות של

מדגישה
לאותם

9 6 הץ הההפההמה3 1 18 סחי

9 3 ולב יא

ב בצמ הבנהכנ נש 2נקצצו וטנו הבבא אנ בכ 58ג ל 1 א לאי, 5 בש הנשב גלש רל אמ

החמהום

נלירן מו

הקהלה ולהכנים לחוכה רוח. רמוקרטי; לפדר כראוי את המעשים
ולאחר את המוסדות ואת האורגנים הבורדים של הקהלה היהודית
בכל אתר,

בו עבודה של קול טורה והשכלה.--להגביה את
ההוח ‏ הלאומי באותם. המופרות הקיימים; | לתה סיוע ויסוד
למעשים חדשים במקצוע התרבות; לתקן ולפדר את בית:הספר
העממי; לתת סיוע. ויפוד. לפעולות במקצוע הספרות. היהודית,

0 עבודה איקונומית: להשתתף בקואופרציות:למלוה
הקימות; לשאוף לסדר את פעולותיה[; ‏ לאחד אותן. ע'י יסוד בנק
מרכזי; להשתתף במוסדות האינפורמציה ולפייע בידי. האמיגרנטיםן
להתחיל. ביפוד קופות:עזר לאמיגרנטים יהודים. -=

[
.1 מב באר | = שחו.
בשאלה על אדות ערכה וחשיבותה של העבורה בא"י בחיי
המפלגה, נראו שני זרמים, שלכל. אחד מהם הוצע לברר וללבן
את השקפתו על רעת עצמו -- או בצורת ' החלטות או בצורה
ספרותית ,

?]| 099תגרות.

אף על פי שאין הועידה מודה באותה החשיבוף המיוחדה
של השאלה ברבר ההטתדרות בכלל והנשיאות בפרט, כמו שעשו
בימים האחרונים בחוגים אחדים של מפלגתנו -- בכל ואת היא
מכירה בנחיצות השנויים הללו:

1) בראש המפלנה הציונית, לרגלי התפתחותה והפתעפותה
של התנועה, צריכה שתעמור קולגיה, = האחראית. כולה . לפני
המפלגה, ולא איש אחר,

8 צריך להגדיל את כח:הרשאתו וחוב:עבורתו. של' הועד-
הפועל' הגדול,: הוא צריך לקבל יכולת גמירה לפקח. כהוגן על
כל המעשים של האורגנים והמוסדות של המפלנה, ‏ להטות
ולאחד אותם. הועידה חושבת, כי ל לברא ,כללים" מדויקים
בדבר זכיותיו וחובותיו של הועד-הפועל, ועל פיהם צריך לתקן
אותו,

הועידה מכירה לנחוץ להבטיה גם את המצב הפיגנסי
של האורגנים המרכזום של הארצות הראשיות,: ‏ כמו | שעושים
בנונע להאורגנים המרכזים | של התנועה | (הועה'פ המצומצם
והמחלקה הפלשתינאית). סכום"ההוצאות בצמצום של אלה ושל
אלה צריך לקצוב מראשית השנה,

4) בשים"לב אל ההחלטה הקודמת (₪), היעידה. מעירה
על חשיבות התרומות. לטובת ההפתדרות. של המפלגה, ‏ והיא
חושכת, כִי התפתחות נורמלית של ההפתדרות אפשרית רק אז,
כשיתכסס ויתוקן המצב הפיננסי. לא רק של המוסרות ‏ הציונים
המיוחרים, כי אם גם של האורגנים. המרכזים במפלגה,

מלבד אלה קכלה הועירה לעניני העהונות הציונית שורה
של החלטות והצעות בנוגע אל הפרוגרמה של הועידה הרוסית
ובנוגע לשאלות ההפתדרות "של ציוני רוסיה, כל ההחלטות האלו
גמרו למפור בתור חימר להמרצים בועירה החמישית של הצירים
הרופים ‏ בהמבורג.\ --

העורךיהמו'ל + י, ל נולדברג.

/

פסיעות קמנות
| ראשית קריאה אחרי א"ב .
== מ א הת
לכורה שטיינברר.
המחיר 60 קאפ,

המביאים לבית:הרפוס, במפרם ספר מקרא זה, . פרי. רוחו. האחרון
של המחבר ז'ל, לרשות = הרבים, = רוצים לקוות, שגם הספר
,פסיעות קטנות", ‏ ככל "מה שיצא מתחת. חעט של יוצרו האמן
במקצוע ספרות. חילדים, עתיד להתקבל בעין יפה ובחבה מיוחדת
מצר ההורים והמורים ובשמחה מצד תינוקות ‏ של בית. רבן,
קמנים אלו, שהמחבר המנות ‏ אהב. אותם. כל"כך ונתן. להם
7 בפניני: יצירותיו כל:כך הרבה שעות של קורת?רוח. ונחת.

לחשיג אצל הוצאת ‏ "מוריה", באודיסה.
ב 0 0

-/ ר 4 2

מפיע' קוסק בכל עניני: היהודים. והיחדות. בכל
===== יוצא לאור. אחת בשבוע. בכל יום חמישי,
העווך : יצחק סובלסקי.
מוחרר לש ב הל
באנגליה 8 שיללינג, באפריקה 10 שיללונג .
באמריקה 2 דולר. בצרפת ובתורקיה 10 פרנק..

באוסטריה 5 פלורין + באשכנן 8 מרק +
ובערך. וה לחצי ולרבע שנה. מחיר ,הדגל" ברוסיה 5 רו"כ,

בערן
לשלוה בשטרות . רוסיה.. או 0 ה ל 10 | קופ'.

0 0 0

מחיר מודעות + מגל שורה קצרה או מקומה באותיות קטנות 8 פפניג
בין המאמרים 5 פפניג , בראש הגליון 10 פפניג,
מכהבידברכה , הודעות מברית מילה, אירושים , גשואים
ומכתבי-תנחומים 2 שיל 6 פ'. בעד כל שש שורות,
בראש הגליון 5 שיללינג, .

האדריסה לבית המערכת :
₪ ,100 עסת .)8 ש6!ם70 6 >ממהמס\,
ברוסיה להתום אצל:

ו ה ה שי
0 1 ושעי 100 ₪ מט01מהמם6טו
0 .00
הנחה לרבנים ובתי מקרא לציונים רק 8 רו"כ לשנה,
בער כל השנה למפרע,

/ְ]/// 0
הגמנסיה העברית ביפו
בראשית שנת. תר"ע נפתחת,
== המחלקה החמשית. ==

: מתקכלים תלמירים. גם למכינות. ולארבע. המחלקות .
התשלום במכינה א' 60, במכינה ב' 80, במכינה ג' 180 פר.
במחלקות 60 פר' לשנה ' בע הבאים באמצע השנה נערכו על
יד הגמנסיה | שערי הפנה תחת השגחת מורי: הגמנמיה .

ו

הנהלת הגטנסיה רואגת לילרים - הבאים מחו"ל ‏ להמציא = להם = מעון , מוון

והשנחה ‏ טוכה. בהפנפיון הכללי הנמצא תחת השגחתה או אצל אנשים

.פרטים ‏ הכל לפי דרישות ההורים , | הפגפוון עולה בערך 60750 פר' לחדש
ובער דרישות. מיוחחות משלבים לבר .

י?

פהסת 1910 ₪8 התסתההסה העמק 097
א
סצ עיד ג פיי ד סדע א מ תי 0- 0ה ימווס
עיגי 110 המיה םד מ

1 3

.וק ד ₪ חושקה ל
-(₪878₪18 085ע 0-1)
.3585 ₪וו0וו60ען ₪8 הד86הז] 6800000988 ה₪8ה6הדסהוסהם
:זנ הצק 63020805 הקוג סנקותה סאזום
-07 0 .ה .ם ה צומ דהה ₪ .0 ג טעאנדצים ₪ .10
.0 .. ,00110470 א .₪ .8 ,היוזה הט .א .ב ,את
יאוס .0 .ה א 111601 .ה .ג ,גח גוזו גפ

-288, 3 ,1601800018וק0 600070 5יק סד ב6610נם שת ה ה 0
-6 ק כ 4 8 80 0 16 0 כ 08 ב 01 0 ₪ 0 "פדתס
-00₪80 ₪ אכה קש 118 605 עס אנס טח 0 מס ץ0--- 6 ₪ 8 ₪ ד זג 0 6 ₪0
-60 1010000217 ₪ 0 67 במזתהה קתסקזג 62008 פסההקדמקה פ'ופתת
-18 6800708070 ₪08202816810 ]1 10010הטדה2 הסנובש 38 הספס
מחפמה קתמצקה< סנקתכסת 189815 קמסתסקתסם 65 עס ,ההס
8 5א65 80 הקוו פההקדס מ'אזנהבהק המעסת0קת6 סתהתטטא קפסט '
-6308 6מ קז ₪0 מתססקטסת ₪05 ווה 0865אמהמע0 פאגנוסםהסקה '
00 8380015 5'ל0ה 67 *480025/],, .סמדסת קט גו פהסזנוג סקט
אפ 20601 זעה זול 6010801 660111 וגנט 60 ת6ק6הפדמר
1800 סכ ₪09 ג זפוואזנהקהה מ סכן ד מס יאהו קוא
-6 0 1 5016 הזג זתזה (מדמיה 5 אזתהזננסןם מתגסאמחוסע 6ז םוסקה 60
0ת000ה וגסא (פצמץ מאמשמ ץ מאההאצס הסמגאג פצהתסאהת עסו
-68 62 8846007204 0120600678 מנסקמדסמקני ₪0 (סמפסתפקמט
-%88 ,30148500 0076108 0עזח 10( 0מ062סמפה סוזומדס1ת הטאסמס
0 0 הא0תסקת6 הזההתות6תפו ו הוהוח

,*'7830078,, 1100167202'5 פ'אופמכ10 פיב הגסהת 0 1
5קחת 5ת מןנהטץה0ה האחסס6הםתסת מתעגח .ת 1910 88

הרי כ ו כ ה 0
-00080 זו ו סוס ,6666 לת 0 |
את 5'אהג 60630 סיהאכ הפ 0

0 0 :סי א הת 605 66035
-16י ץד 6080-68201101018% דכ ₪ מא 00116-62200 365%
דיק מ 6 ה הסה 0013 ,נסתאט
6 הדודה קנטב 6העהה 38 ע 200018 ב
-8ח0 ה הח1ם06 018 -ה ,יד ד הצווזגת 6018ניעס אס"
יק ק6. (.617 200 0000 085א0656) הווכטחת ההמצסב
6 ה הנסה ה6 0018 ה דה ה 0 60
1 הה8א6אהנפה
--.50 3 ₪8 .א 50 ן 5 8ה0ובסת ג₪8% ,יק 5 פתטת גת :06010 5

.ץ 3 גהסזתסת ₪8 .076 6 שהס0ת גח נלהאמהקת ₪8 .ח0ו 55 .6צם 1
.חסא 50 .6ד 1 .50וג אקד 28 ,

,מק186א0 1מ אתסן 1 התפקתה 1,הקהעתה 1 05 סאמתסד הסצסהטאמתנקם האסממתסת

:007 א אותאהה6ק 665סה\.
.ו 2 ש.י
סוכן. ,,העולם"". ההאשו,
למדינת בלגיה. בכלל ולעיר אנווערו בפרט
0 ,התה 00 6ג 8 ו 1

זר ה חי םי
₪ אההה ץ0 .תץ) 8הפתע2 -- הטמפסתגפהא .11
(.1 6 .ה .הץ .מפתגסהט
-0006ת6עה ‏ ₪ אוגההמותגוה ו הבס סז אמזותפהק פהממססהת 0
.0 ₪ 08000 ה 1001075 הגוסה

פוכן ,ה עול ם" לסדינת. אמריקה
טר ם,. דרוסערמאן ביפיס)
.ופ [המ03. 50 ,108 -)\מא 0 /

) 678ץם

פריוואמ-לאזי. אין. פענסיאן .
פארציגליבע. קיבע,

בערלין

₪ פנימרן, ארבולעריע:שטראסטע /28. -- טעלעפאן 8480,

שיונע ל ברע צימער.

ל 5
ו ד ד וס זי

]ןו 5זעקם הופווק5ם

* מו

| ב03ק0 דור
₪ א 18 סתסווס סההתסקח

680005 ממסאסותתמת
קדס 0
.דהה ,תק ,הסה
שו עקת וו ופה ונוקסות
.ה ופז5ש ‏ 77

5 א הקד .דק8ה6ם .ההקסד?
00 88 .ך8

ו
ו
ו
ו
וו
0
0
ו

7

סוכן

,העולם"

בעיר קניגסברג (פוסיה)

ה 8
ג וזל טק אואסאקאס6 - 5 ם. סאמבורסק
ו רחוב ,7 1686ו61ת 13

-% =
שתכי חורה שטינבות
לבני הנעורים. .
ספר ראשון, אגדות לילדים,
הוצאת אפטרופסי משפחת הסופר המנוח,
תכן הענינים:

א) מעשה בשני אחים ושני סיחים ‏ ב). חכקוק ; ג) העור אלתשבע ;

ד) שושנים וברקות ; ה) החסיר והחסידה ; ו) שבול ת; ז) חוד בפיל ; ח) חג
חחתונח ;‏ ט) השושנים ; י) החתול והתיש ; יא) ילקיט יעקב; יב) קשתות
ל'ג בעוטר ; יג): תורה מורשה ; יד) יוסי פתי ; (טו) שופטי משה; טו) על
נהרות בכל | ין) חסר ואמת ; יח) הבפרים המאירים | יט) מעשה בדוכם אחד ;

כ) יום הפסחים ; כל אלה אגדות נפלאות לוקחות ‏ לבבות, ‏ אשר רק יהודה
שמיונברג", שהבין את פור האנדה, ירע לספר אותן,

הספרכלו מנוקד ונדפם בה דור רב עלגיור יפה ו מ שובח
ויהוה לתועלת וגם ל ש ע שועים לילדי העברים.

המביאים לבית הדפום מקוים, אשר כל אב שבנו, יאבה להכניס את
הברכה ההיא לביתו ויחכר את הנעים ואת המועיל יחדיו, להטציא עונג. רוחני
לילדיו, לחבב עליהם את הספר העבוי ואת האגדות ולעשות עם וה חסר
את מש משפחת הפופר המנות +
המחיר 05 קאפ' בלי המשלוח, בבריכה יפה 95 קאפ',
לוזשי; בהוצאת. ,מוריח+, אודיסה.
1..-
דג ווח הווססעק / ו
\ ן 1 | / / כשר הוואעוו הפוססץק 1 | | / / / |
.קת או .8038 ץ--.146 00 קחדה הזת וה
וספ סוחורד .9 .תגתם

כשר

ו
-- אבשטיוגען כ פרידריכשטראפסע.

דעם געשמאקסטען י"ש ושפירט של פסח
= אויך רעקטיפיצירט (פיינשפריט) -
סדדקעחס >ופפסאג שח ו 0
ד ריס הסההספם ₪ .₪הופסס 8הםסם ע -
מיט הכשרים מהרבנים הנאונים הצדיקים -
קען מאן בעשטעלען ביי 2
== .00004 | שכסכסת .5 כ 5
גענויסטע מרייזען. בעססע בעהאנדלוננן דער יו"ש
ושפירש איז בעוואוסט סיט זיין גוטען געשמאק,
אננענעפען ריה, שיש ויין קריסטאל נעשפאלט.

א וז -1 ממ
זמ ₪8 ה 67

הוצאת ,ת ו ש י ה", ורשה.

מתקבלת החתימה לשנת 1910
1) על הביבליותיקה: השבועית

(ביבליותיקה גרו |

מבחר הספרות. העברית: הישנה, החדשה והצעירה.
הביבליותיקה הגדולה מהחילה לצאת מראשיה שנת 1910
(לטנין. הישן)
מדי. שבוע בשבוע בדיוק.+

מחתיר החתימה:

ברופיה לשנה 10 וובל, עם המשלות 12 וובל.
לחצי שנה 5 ל 0
לרבע שנה' 2:50 / 8
בחו"ל: בהוספת 1 רובל לשנה בער תשלוח +

עם הביבליותיקה העברית (טאתים פפרים)
(לקבלה במשך שנתים בתשלומין. לשעורין) : ו
לשנה 90 רובל, ‏ עם המשלות 94 וובל. (
לחצי שנה 10 4 : 0 02
לרבע שנה 5 0 , , 6
(החוחטים על שתי דביבליותיקות הנוצהות ה בבל שבוע):
1 ספר. מה,ביבליותיקה - דגדולה", שני ספרים ‏ מה,ביבליותיקה העברית") +
בה : 1 בהוסכת 2 רובל לשנה בעד המש;וח,
]. החפצים לקכל מ,הביבליותיקה העברית" 95 הפפרים של כל וכע השנה
בבת אחת, עליהם להוסיף 95 קא.% לבל רבע.
החפצים לקבל את ה,ביבליותיקה העברית" (בל 900 רספרום) ב ב ת'
א חת, עליהם לסלק מראש 90 רובל , מלבד בסף חתימתם על הביב.
לוותיקה הגדולה" +

ברהפיה:

| >?

זר

1 החפצים ב, כיבליותיקה עברית" ם כורכת הדו, עליהם להוסיף בער
הכריכות: 1) בעד א ר ב ע ים כרכים -- בפי סדר הוצאת הפפרים -- 8
רובל , 6 בעד ח מ ש יי ם ברבים--מסודרים לפי הענינים-- 10. רובל .
הערה: בתשלומין ל שעורין אפשרלקכל רק ב א רבע ים ברבים,
החותמים מתבקשים ל הודרו בחתימתם, לבל יהיה עכוכ במשלוח:
הספרים להם מראשות השו :
ה ערה: מארצות אחרות אפשר לשלוח בכספי המדינה לפי הקורס עת.

₪ פרופפקט מפורט ישלח חנם לכל דורש. 6
אפשר לחתום גם אצל בתי"מסחר הספרים העברום.
38 ,"11111 1 130080
ו[טפיוה ,11 0801111'> -שה[ץס ד
בע'פ: נובוליפקי , מעון 9, או במחלקה ו. נלבקי, איבנוב בזר 1,-

0
שתו רק

ל

0

א
= -
- 5
ב -
אצ ד
4 -
| -\

שמשת ער
התכן:

ג הקונגרם הציוני התשיעי בהמבורג,
א) נאום הפתיחה, ' .
6 נאומו של דיר מכם נורדוי.

הוכוחים. כדבל. הרנקום: של הועה. הפועל. חמ

רה החמשית של ציוני רוסיה :

: > א) הוכוחים בדבר\ הדוהיח. של הועד המרפול ,-
ל ו = 6 הדוה"ח של הקרךהקימת. והוכוחים.,

| : ) הוכוחים בשאלת עבודת הדוה. >

0 | 6 הדין והחשבון של הועד המרכזי,

6 תלגרמות; = י /

ו

פחיר ,העולם" בוומיה; לשנה 4 וובל, לחצי שנה 5 רובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחרש 88 קופ',
בחו"ל :‏ באוסטריה-אונגאריה ‏ 10 כתרים , בגרסגיה 9 מאָרק , גאנגליה 9 שילינג, באמיריקה 1/4 ₪ דולר ,
גארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארעות 1% פרנק , ובהשבון זה לחצי ולרבק שנה.
בעד שנוי האדריסה 80 ק,

מחיר מודעות ! בעד כל שורה פטיש מחילקת ארבעתים, -- על העמיד הראשון 66 קופ', ועל שאר ה.מודים 40 קופ'.
/ ,

.ל הארריפת: -
-גמו/0 ,'ם1130191,, מ1460:00 3( .8 ההאסצהתה 00‏ ,מאנממאע1, ,הנהת ,*:גמהסג], הוחמתך

9 מחיר כל גליון 0 קאפי. .6 ו

,

ל ב ו ו
1

מתחרשת החתימה על ,העולם" לשנת 1910

(השנה הרביעית)

(העולםי לא יסור מחרכו, ‏ שהתוה לו, להיות כלי מבטאו: של רעיון התחיה \ והגאולה,
לחגן על הקנינים והדרישות. הלאומיים של העם העברי בכל ארצות מושבותיו, ,העולם" יעמוד תמיד
על המצפה' לבאר ולברר את כל שאלות חיינו כל מקצועותיהם . מתחלת השנה. הבאה ירחיב
העילם" את חלקו הספרותי והמרעי, | ומלבד. שירים: ספורים ופיליטונים יבאו בו מאמרי בקרת על
הספרות ‏ הישראלית ‏ והכללית , ומאמרי מדע. בכל מקצועות היהדות. והמתיחם עליה. .העולם" יקבע
פדר רדש ונאח בחלק. המכתבים שלו, כדי שישתקפו בהם בבהירות ובשלמות חיי העם בגולה ובארץ-
ישראל, ויוסיף עליהם -עוד פרק חדש ,ברוסיה"-- השקפות. קצרות, המחויקות את המרובה, :על כל
הנעשה ודנחשב במרכז הגולה, ,העולם",. בהיותו. האורגן. העברי היחיד של הציונות העולמית, יקדיש
מקום גדול לבירורם של כל עניני התנועה. הציונית, והפרק ,בציונות: * ישמש השקפה נאמנה על כל
הנעשה והמתרגש להעשות. בתנועתנו.

תנאי החתימה:
מחיר ,העולם" ברופיה: לשנה 4 רובל, לחצי שנה > רובל, לרבע שנה 1 רוכל, ולחרש 85 קופ,
בהו"ל : באוסטריה:אונגריה 10 כתרים, בגהמניה 9 מארק, באנגליה 9 שילינג, באמיריקה ,/1 ל דולר,
בארץ"ושראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, ובחשבון זה לחצי ולרבע שנה.
בעד שנוי האדריסה 80 ק.

האדריספה:

ה 110 080 || .3 ההאסדההה 600 סותמתץ01 (ההמהת0 "0885ב הוהזהה6ך

פסיעות קטנות

ראשית קריאה אחרי א'"םב ,
====== מ א ==

יהורה שסיינבר:,

המחיר 60 קאפ,
המביאים לבית-הדפוס, במסרם ספר מקרא זה, פרי רוחו האחרון

של המחבר. ז'ל,: לרשות | הרבים, ‏ רוצים לקוות, ‏ שגם הספר
,פסיעות קטנות', ככל מה שיצא מתחת העט של יוצרו האמן
במקצוע ספרות ‏ הולדים, ' עתיד להתקבל בעין ופה ובחבה מיוחדת
מצר ההירים = והמורים ובשמחה מצר. תינוקות ‏ של בית רבן,
קטנים אלו, שהמחבר המנות. אאהב אותם כל-כך ונתן להם
בפניני יצירותיו כל;בך הרבה שעות של קורת:רוח ונחת.

להשיג. אצל. הוצאת מורית", באודיסה.
: .000 ,'ה101,, ספדספת6דגת גוו

דר יוסף קלונר.

|

א דאנק זיין. וארנפעלטינען
און פאלקאמענען אָרט

צוריכטוננ 2
אוז בעריהמט אלס ו
אלערגעוונרפטער ]| היסשטוריה ישראלית. -.
ק רע פטיגסטער חלס ראשוו 0 7 0 החשמונאים
] ,+ 1 | ו 1 1 1
נאַהרהאפטסטער ל - לצעירים שיש להם יריעה שטחית בתולדות

געטראנק. ל ישראל והם רוצים לקנות בה. יתר שלמות; למורים שרוצים לתת
פאדערט איבעראל, לתלמידיהם לא רק ידיעות היסטוריות, אלא גם הבנת. המאורעות
וקשורם הפנימי, \לסתם קוראים משכילים שיש להם חפץ לחהור
אל פנימיות המאורעות ‏ ולהכיר | מתוכם, את השתלשלות. חיונו -
סוכן ,ה ע ול ם" למרינת אמריקה > ההיסטוריים הארוכים + .
ל : המחיר .140 רו'כ בלא המשלח,
[הווה6 50 1008-ץ\ם א ההמזיס טוק .8 ₪ להשיג. אצל הוצאהו ,,מנְריה". באודיפה ,

9 ,פטה8[. 5-06 ,באז

חַקונְנָרֶס הציוני חַתָשִיעי בְּהַמְוּרְג, >

ישיבה ראשונה.
\ וום א', 26 דיצמבר , 10 שעות בבוקר..
הקונגרם נפתח במעמד ארבע מאות צירים, כמה
עשרות עתונאים ‏ וכאלפים אורחים, באולם הגדול של
בית הקונצרט, ‏ האולם "עושה רושם כביר בחצניותו
הנפלאה והמצוינה ביפיה,. שנערכה בשביל. הקונגרם ע"י
אמנים עברים. מומחים, על הבמה מתנופפת תמונה אמנותית
נפלאה של המנהיג המנוח, כשהוא מעפיל על. הר גבוה
ומוצק,--הפרזידיום נפגש במחיאות כפים ממושכות,
ראש הועד. הפועל מר ד. וולפפון. קורא את נאום

הפתיחה מעל הכתב ,

= ברוכים | הבאים !

נאומו של הנשיא דוד וולפסון.

קונגרס נבבר!

הנה אנחנו נאספים לקונגרם התשיעי, ‏ והנני קורא לכולכם !
מרחפים ‏ בין * תקוה
הקונגרם הזה, היוצא מן הכלל בנוגע לתקופה שחל בה: מפאת
התאפפו בימות. חורף, וגם במקום חרש לנו.. היו אנשים, אשר
הביעו את החששות האלה בדברים ברורים , תקופת-השנה העזה,
אמרו אלה מזה, אינה שעת הכושר למסעות ‏ רְחוקים, --- המקום
החרש, חוו עוד. אחרים את העתם, הוא. חפר את הכח"המושך
הדרוש, לבנו אנו :לא הלך אחרי. המפחדים. אנחנו בטחנו בטחון
נמרץ,: כי בכל עת ובכל מקום אשר שמה יקראו אחינו הקרובים

. והרחוקים ‏ לעשות את חובתם ולהתאסף מסביב ‏ לרגל ציון, בוא

יבואו כולם לעמוד על משמרתם. וחנה עינינו הרואות, כי צרקנו

בבטחוננו בעצמנו, והפחדר לא היה פחר ,

זאת היא הפעם הראשונה, שקונגרם ציוני מתאסף על אדמת
א ש כ ז, או, בקרוא הרצל ב חירנו את קריאתו הראשונה
אל העם ‏ להקהל, עלה הרעיון על "לבנו לעשות את הקונגרס

= הראשון /בעור, אשבנזית. גדולה., אך היחם הזר, אשר בו התיחפו

אז אלינו מקצת. היהודים, המריצנו לתור לנו מקום רצוי יותר .
כבר אז היו לא מעטים. בינינו, שאמרו: בלבם : עור בוא. נבוא

: ,

ופחד חכו רבום אל '

-%=== וילנה, כיד טבת , תר"ע.. ‏ == י

0% 9

.2 1009 ,108608 0ע-98 ,11 תע

\

אליכם, כאשר ירום. דגלנו! והנה. אנחנו פה היום! באנו הלום,

וגם רשאים היינו לבוא, אחרי אשר יש לנו באשכנז חלק נכבר ‏ "
של מפלנתנו ומוסדי ההסתררות אשר לנו. ‏ הקונגרם אשר לנו, ‏ ".
הנועד לקרב את הרעיון הציוני לא רק אל לבנו, אך גם אל לבות כל
בני האדם, בעלי המחשבה. והרגש, אינגו רואה את עצמו במוזה באר ..
קולטורית ‏ כאשכנו, ביחור, ‏ בעיר. המבורג, ‏ עירההחוף המפוארו
הואת, אשר בה אנו ‏ נאספים היום, = זו מצורת. המדות. הט
של האנזא ‏ העתיקה, מקום שם נצבים למשגב ולתלפיות שרידי
/הבנינים ‏ מדורות עברו על יר מוסרי הפאר של העת. החרשה,
המקום הזה אשר ממנו הצליח רוח האדם העולה למעלה למשכיט =
לעבור ארחות ימים, לחבר ולקהב אפסי ארץ, תמצא ענין הב '
לעגות בו בקונגרס. אשר לנו, המקורש למטרה קולטורית גדולה , =
ומן המקום הזה ישטע קולנו בעולם, באופן לא גרוע מן ‏ "
המקומות, אשר שם היו הקונגרסים הקורמים. ,

קונגרס נכבר!

מעת אשר. היינו נאספים בהאג, לא שוגה המעמר
המעציב של עמנו, אמנם במשך שתי השנים שעברו לא
עמד העם היהודי על הפרק של פרעות, כי אם נמצא במצב "
הירידה, אבל הלא זה הוא אך עבור מן הפחת אל הפה ! אחת '
היא, אם החניקה באה על ידי עניבה קשורה. בצאור או מחמת > "
חופר אויר לנשימה, עקכות הצרות מהמין האחרון נראו כעת באופן"
מבהיל, במרכזי ההמונים של הישוב היהורי בארצות אירופה, המורחית
הגיעה המצוקה למדרנה, אשר כמוה לא היתה עוד, המראה
שאנו רואים כעת | בקהלות היהודיות, ‏ שהיו ‏ לפנים. נכבדות גם
למרות דלותן.,\: הוא החורבן הגמור .- כל בר-רעת ידע. להעריך. אה > =
ערך ‏ המראה הנורא הזה, לפנים היו עוד חביבים על מקצת * "
העם עיי הגיטו בחורבנם, אף על פי שלא היו ראוים: לרירה, =
הפילנטרופיה. עוד. נסתה את. כחה. לקחת. מן = החומות' > העתיקות .
אבני; בנין, | להקים. מו = בכל.. מקום, | ששם. נשאר. עור יפוד"
כל. שהוא = בנין * חדש, לפתוח על ידי למור : אומנויות והרמת ="
המצב. החומרי. של העם מקורות. חדשים לכלכלה..ולחיום, :אבל י >
הנסיון המר הראה ער כמה. אין בידה לעשות רכר נכון ומועיל, = "
באמת, לחץ המשטמה, הרריפות בלי:חמלה, השאלות שלא-

> צרופים חדשים,

נפתרו, הסכסוכים. והמעקשים המתרגשים. ובאים--כל. אלה עושים
> את כל עמל-ההצלה לאפם, החוקים. המגבילים השתערו והעיקו
באבזריותם באופן ‏ שקשה לתאר. המוני. עמנו מרוחקים בזרוע
בכל הררכים. והתחבולות: ממקורות החיים, האושר והרעת: נתוגים
הם לחרפה ולמשפה בארצות מושבותיהם, ‏ או אנוסים הם לניע
למרחקים, להפיל את עצמם לתוך הערים. המרובות באוכלוסין
באמריקה ובאנגליה, למען הגדיל שם את העוני ואת המבוכה.
רוב בני עמנו נמצאים במצב של יגון ויאוש, האמת | המעציבה
מתגלה גם לעומר מרחוק. = כי ההמון הרב שוקע ויורר. מיום
ליום. ומתגונה והולך מבשר ועד רוח, תחת שוויההוכיות, ‏ אשר
אליו. קוו הולך ‏ וגדל העול הנעשה לו,. בלעג מר. עוברים אל
פדר היום על פני ‏ העם היהוויי, החורק. את שיגיו | בקצף אין-
אונים +

הרוח המשוטט. אנה ואנה לבקש לו מנוח מחויק מעמד
רק על ידי המטרה ה א ח ת אשר לנו,. ההרגל. חפר:הרעה אמנם
הולך. בררכו הלאה, מבלי ראות את האותות. שלפני הסער ומבלי
שמוע את הקול המוהיר של הרנש הפנימי. אך אלה, אשר אין
התבלול. בעיניהם כבר הם רואים כעת,. עד כמה דוחקות וגוזרות
קורות עמנו גזרה שאין להרהר אחריה, לתה לצוונות | מקום
בראש. כל היגיעות להושיע ‏ לנפשנו, | סוללת לה נתיב הרעה,
= בי המחשבה והמעשה צריכים לצאת מגדר המנזוגים הקבועים של
עזרה:לפי שעה, שבה אנו מטפלום המידי
: מגיא-צלמות של הצרות והמצוקות פונה הציונות אל המורח
| המאיר, ‏ מקום שם האבים | המלאהתקוה נוצץ ופורח בער עמנו
= הממושך והמטורט, ‏ לעינינו | בא האות הזה בשנה, הזאת קרו
<< הנפלאות ‏ האלה, הן ‏ שם תוגרמה היה מנואץ בתול | ממלכה
הספוטית שאין לה תקנה, כי בה | מצודת:עז של שלטון בלי:
= מצרים, והנה חיתה תוגרמה למדינה קונסטיטוציונית! ברוח כביר
ונערץ עשתה את דרכה מן המצב הרספוטי. אל המשטר הקונג
סטימוציוני, משתאים ‏ עטרו כל יושבי תבל, כשלקה העם התוגרי
את עתותיו | בידו ‏ במנוחה ובכח אריר , ההתרוממוח למדרגה
אנושית חפשית ונאצלה, לאחוה שלמה,. כזו שהיתה בתיגרמה,
מתנופסת ‏ כאבן:נזר בקורות נצחונות = הקולטורה ‏ של דורנו. זה.
אמנם אחרי. ירחי העדן הראשונים של הנצחון הראשון. באו ימי
= המפות: הקשות,. ועל פרחי תקות = השלום נפל הכפור הקר | של
הכרח מלתמה; אך המלחמה הזאת היתה קצרה ומכרעת, המשטר
המאחר והמשחרר ‏ את תוגרמה היה לדבר ‏ אשר אין = להשיב.
אמנם עור הרבה נמצא שם במצב משתנה,. עור המפלגות. מבקשות
ומחפשות תכניות חדשות, עוד ‏ הרבה דברים
ושנים עומדים. לעבור. ולהבמל. מן | העולם,
עתירים .לכלות ‏ ולשבות, רכרים: חדשים וסדרים מתוקנים. עדיין
צומחים, ואין לחשוב עוד את כל הבנין כנגמר ומשוכלל. אבל
און ספק, כי. תוגרמה הולכת. לקראת עתיד גדול. ואדירו
= בפעם הראשונה רואה הציונות באפפקלריה. הזאת. יכולים
אנו כיום להביט. עין. בעין אל החופש המלא והשלם של תוגרמה,
כי: הנה הדבר. שאנו. שואפיָם אליו 'הוא. הישוב בא"י, ומטרה זו
היא התולדה ההגיונית של המשטר החדש בתוגרמה. התבניה
= הפרלמנטית \נצחה נצחון : מכריע.,. אבל --- הקונסטיטוציה ‏ איננה
תכלית מספיקה לעצמה. הקונסטיטוציה. היא רק ד ר,ך להגיע. אל
המטרות. הגדולות: ‏ האחרות והקדמה. לחזק האחהות
דרושים. אזרחים טובים, הקשורים בעבותות אהבה וחבלי מפרת
אשר לא ינתקו אל האדמה, והקדמה דורשת למנות את החפרונות

שלא. נמלאו ע'י. הדורות ‏ שעברו: במשף. מאות ‏ בשנים: עבודת.
<< אדמה, תעשיה ומסחר, החופש ממציא. לכל החדושים והתקונים

> העולם 3% ,

כו גם אחינו שם עזרו להלחם. לחופש ולדרור,

עור הרבה. מנהגים,

גליון מו

האלה מעלות טובות אשר אין ערוך להן. רק המקום אשר שם
תשבית הממשלה את עריצות הפקירים יוכל | להיות ‏ לקרקע,
אשר. עליו תוכל לבנות בנין נכון, \' אות לטובה. חוא. ומעיד,
על ההשקפה הבהירה של בעלי הממשלה בתוגרמה, כי כבר
בעת הראשונה של משרתם החדשה גלו את דעתם, עד כמה
הם רואים סמן ברכה לארץ בכניסת יהודים לתוכה. כניסת
עבודה ורכוש --- זאת היא הררך הנכונה להגשמה התעודה
הקולטורית של הממשלה הנכחית. | לתוגרמה דרושים משלמי
מפים וארנוניות, ‏ והנה אנחנו יכולים | להמציא לה כאלה, בי
הלא כחלוצים של עבודת-ארמה מחודרשת ושל תעשיה. מחודשת
אנו חפצים לעלות אל הארץ, לתוגרמה דרושים אזרחים מאמנים,
אשר אין עטקי ממשלות אחרות. נגררים אחריהם, ואם יש
אורחים ‏ נאמנים ‏ יותר | מהיהודים, ‏ שהם יסוד-מחזיק-במדינה,
במבחר' הוראת המלה הואת+ עבודת האדמה דורשת פררים
נכוגים וקבועים, -- היא משפועה מבית ומחוץ השפעה מרגיעה,
משמרת ומחויקה. ועמנו הקשור בכל מיתרי לבו לארץההאבות
משהוקק לעבור ולשמור את האדמה הזאת, -- הוא חפץ להיות
באין מעצור ובאין מכלים דבר, -- הוא רוצה למלא אה חובות
האזרח. וליהנות מכל : הוכיות | המובות, -- נפשו נכספת ‏ ליצור
יצירה קולטורית, אשר בה יגשים ויגלם את רוחו, ואשר. יחויק
בה ברוח נדיבה ובהתלהבות, בהרגשת הגאון הלאומי, מפאת
היות היצירה הזאת עצם מעצמיותו, מעולם ‏ לא היינו אבנטוריונים
מריניים 'ולעולם לא נהיה כאלה.: הלא היתה זאת מכבר מפגולות
העם היהודי להחשב בצרק לעם הרוח, הרעיון הזה הוא. כה
קרוב וכה נכון , עד כי. רק אלה אשר דעות קדומות העיבו. את
אור שכלם -- לא יבינוהו .

על כן נקל להבין, מרוע. עורר בקרבנו = חרוש"הממשלה
בתוגרמה רגשות של חדוה ותקוה. טובה . תקוה גדולה קמה תחיה !
אנחנו, העם המזרחי העתיק, שמחנו על קום המזרח. שלנו לתחה.
אנחנו, ‏ הנאמנים בכל אוהבי תוגרמה, ‏ זו הארץ אשר' הכניפה
תחת צל. כנפיה את פליטיני האומללים באהבה וברחמים גדולים
בימי החשך והמצוקה, שמחנו. לראות. את צעדי-הענק אשר צער
העם הגבור ויקר-הרוח הוה קרימה, לבנו רחב ועלז, בראותנו,
גם הם שפכו את
דמם בער המשפט, ואת גופם העלו עולה כליל. על מובח רעיון
החירות , ומשנה שמחה שמחנו, כציונים, :לראות, כי גם: בו
ישראל נסולה לחופש מסלה .

איש לא הרגיש כמנו את הקלקלה הקודמת, שהיתה לנו "

למוקש ולמעצור על הרך העבודה, כי הלא אנחנו כבר יכולים

להביט לאחור על תקופה של יגיעות ‏ גדולות. לישוכ - ולבנין
הארץ, ומי ישמח יותר ממנו על התקוות, כי יבאו תקונים נכונים +
תכנות. עבורתנו היא כעת מפוימת ‏ יתר משהיתה מכבר,. ועל.
יחוסנו אל תוגרמה החפשית זרת אור בהיר, העם היהוני,. המביט
על ארץרישראל באהבה ובזכרון נקדש וקדמון, מוצא בוה את
תעודתו המאושרת בקורותיו ואת חובת-כבורו להראות שם בעליל
את כשרון-המעשה שלו ואת שאר רוחו, על היסוד הקים של
המשטר החדש, בררך מתאימה ומקבילה. אל עניגי העותומנים,.
ובאופן אשר לא יגרום רעה לאיש, כי. אם ישפיע טובה. על הכלו

אין אנו מוצאים הבר מתנגד בין. עניני העותומנים ובין
השאיפות הציוניות, אל יושם ‏ רוח בין הרבקים! אין פה נגור
וסתירה, כי אם צרוף והתאמה. אמנם כמפלצת-שאול נושנה מתהלכת
עוד בין חחיים דעה כוזבה. השלטת בלבות מקצת האנשים, כשלטון
אמונה תפלה, ‏ כי הציונות: יכולה. להחשב. כנטיה מכוונת. כנגד ,

. אחדות הקפריות העותומנית, כנגד ‏ זה אגו. מודיעיס בבל חוק
ָ | : /

. תמימי-דעים עם נכונים ‏ רבים בתונרמה. החרשה

1 9 > ו 0 4 וגב

גליון מז ' 0 -

אחדות המדינה העותומנית מצבהבתור אחת
המדינות האדירות, הצלהתה הפנימית של הממלכה
הואת,מהסה עוהוהתפתתותם הטובה של מופדותיה
הכלליים--הםיפוד מופד לכל עבודתנו. התוקים
העותומנים יהיו לקו ולמשקולת לכל אשר ניפו.
וע"פ הקונסטימוציה התוגרית החפשית נקים את
פעולותינו: כי במצב-המנומם הנכחי ובפדרים
שהונחו ליפודעל אשיות הקונסטיטוציהושהולכים
ומתפתחים באופן פרונרסיבי אנו רואים את
הערובות לבטחוננו היחידי והלאומי.

מהקונגרס תצא תורה לכל החפצים לרעת; ישמע נא הר
המלים האלה בכל. אפטי ארץ. למען ידעו, בי בין ‏ הציונים
שוררת הכרה ברורה ודעה שלמה, וכי כל פלוגות העם הנהוגות
על ידינו תעבדינה את עבודתן, עבודת-השלום, בהשקט ובבטחה,
בלי פנוע באיש ובלי הרע. לאדם, אך בגלוי וביושר, באמת
ובתמים, לאושר ‏ אריןדישראל, | אשר ממנה גם לטובת ממלכת
תוגרמה תוצאות 1 ישקיט נא גלוידדעת זה גם את אלה מקדבנו,
אשר מצאו לנכון לפניהם לבקר בפלפולים את השיטה הבזילאית
ולהרוש בה. שנוים , אנחנו לא נתן ללפות את עמודי התוך אשר
עליהם כל בניננו עומד. השיטה הִבָילאית לא תזוז
ממקומה! -- היא מרווחת כל צרכה בהוראתה ושקופה כל צרכה
בכונתה, למען הראות לכל בעלהרעת, כי מעולם: לא בקשנו
יותר מאשר ליצור. ולפתח את עבורת השלום. על יסור ערובות
מפפיקות בגבול הכחות המדיניים הקימים, ואין אנו מבקשים דבר,
בלתי. אם. לעבוד בער מטרתנו בגבול הקונסטוטוציה החפשית
וצב 0 -
יר 0

אל לנו לחשוב, כי הדעות הכוזבות תאריכינה ימים לשים
לנו מכשולים רבים על ררכנו,. אנו בטוחים, שמתקרבים אנו אל
הזמן, | אשר ‏ בו ההיינה | הרעות | האמורות | למעלה לרעה
בללית של כל תוגרמה החושבת, כבר עתה אנו יודעים, שהננו
והחפשית.
החועלת המרובה לאין ערך בגרר. הקולטורה, כלכלת המדינה
והפוליטיקה שלה שתביא עבורהנו לתחית ארץ ישראל, ומתוך
בך לטובףת בל הממלכה ‏ העותומנית, | לא תוכל להתעלם
לימים רבים מאת חכמים מדיניים ופטריוטים אמתיים שבתוגרמה,
הגוומאות = המרעישות עולם ‏ על דבר הציונוף אינן = עשויות
להתקיים--ושקר אין לו רגלים! הדבר אשר הודענו היום בלב

= תמים ובשפה ברורה יתברר. על ירי המעשה. הנסיון הנאמן בכל

מופתיו, ‏ שאין לך בר-סמכא גדול ממנו, = יוציא כאור את מערכי
לב הציונים ואת אשר הם חושבים באמת, האמונה השלמה, כי
דעה נעלה עתידה לנחול נצחון, התקוה והבטחון אשר בלעדיהם
אין שום מפעל ליצירה גדולה. נעשה, עזוב לא יעזבונו לעולם.
אין מוקש אשר יבעתנו, כי במקום ששם יש הכרח, לא יתכן
שלא תמצא גם האפשריות. עבודתנו: תלך הלך והתקרם, רק זכרון
מר ‏ אחר ישאר, זכרון מכלים את הנפש היהודית, כי עוד לֶא
אפסו מקרב היהודים קנאה ושנאה וחופר דעת הציונות ומטרתה,
והם מתגלים בקלונם, בבוא המקרה לירם, ונראים. על פני חוץ
בדמות * עלילות | ושטנות. | הם המה אשר תארו אותנו כדמות
צלם-בלהות! הם המה אשר. העמידו ‏ קול זועות, השכם וקרא,

השכם והזהר, כי הציונות היא מורדת. במדינה!

אנחנו נכרות ברית לשפתנו לבלי דבר הרבה. על החתירות
' שנעשו, למען חולל רוח רְעה כנגד הציונות, --- אפס אך ואת
<< נעיר: הקנאה שאנשים רחוקים ‏ מהעם היהורי ‏ מקנאים ‏ לטובתו,

פוסק, ‏ עתה נמצאה היכולת להנהגה מאוחדת. בבריח. התיכון,.

כאילו. באו להגן עליו, מפני שאנחנו\ עלולים לעשות פוליטיקה
רעה, היא קנאה יתרה כולה, אך למותר עמלים ‏ האנשים האלה
להוכיחנו ולמנוע. אותנו ‏ מעשות דברים אשר לא עלו על לבנו,
מפני. שהם מתנגדים לצרכינו,

האמת הנצח, בתוגרמה עצמה עדיין אור וחשך משמשים
בערבוביה, אבל האור עתיר לנצח. רגשי נחת מיוחרת. ימלאו
את לבנו, לראות פה בפעם. הראשונה צירים ציונים
מארץ תונרמה,. הנה הם באים מן הארץ אשר. אליה
נשואות. עינינו באהבה ובתקוה. הם באים ממקום מערכות מלחמה..
בין האמת ובין כל כחות השקר והבערות. הם עמדו לחנן ‏ על
רגלנון = היו ברוכום לנו, אחינו מן. המזרח! זרועותינו ‏ פתוחות"
לקראתכם, ולבנו דופק. אליכם, אתם הייתם לא. הק צופים, כי
גם פועלים בחזיון הנפלא והנשגב, | בהתחבר אחינו האשכנזים
והספרדים, ‏ זה המאורע רב-התוצאות וגדל:העליליה, ‏ אשר גרם לו
הרעיון הציוני, ואשר ממנו תוצאות תקוה. לחוק את בית. ישראל,
ולהחיות את האומה בשלמותה, הביאו נא לארצכם מאת הקונ:
גרם. הציוני | רגשי אהבת. אחים. וחברים וברכה מקירות לבב:
תחזקנה ידיכם! :

קג גר -כ ב 1 / :

נקודת הכובר של עבודתנו מונהת בארץ.י שרל, לאט
לאט אנחנו יוצאים שם ממצב התהו. הר צל, אשר צלו הגדול
מלוה אותנו כמנהיג נעלם, יצר את המלה: ,הארץ-הישנה-
החדשה* (,אלטניילאנד"), -- רוח הקדש רברה מתוך גרונו. עינינו <.
הרואות. עתה, כי ארץ ישראל מתעוררה לחיים חרשום, ועתירה
להיות מקום למפעלים כבירים ומעשים גדולים, ‏ גלוי הדבר, כי
ארץ. חמרתנו. הולכת.. הלך. וקרב. אל. התפהחות מזורזת ומוצלחת + >
אל ההתפתחות. הואת שמני. את לבנו בשקירה גדולה, -
שידנו מגעת, מופדי הכסף אשר לגו שם עור עזר - גו
להביא את ההכנות. הישוביות . ואת התחלות - ההעשיה | שם' ליד
התהחבות ע"י הלואות ‏ נבונות ומחוכמות. הפ קידות הארציר "
י שר אל ית (פלשתינא אמט") | עשתה את. חובתה, ‏ באמונה, >
לעזור בעצה ובמעשה לכל המוסדות. הקימים. והמתרקמים",

קופת גו הלאומית, החביבה על כולנו והמתפתחת באופן
כל כך יפה, ‏ היתה. . לעזר | לא רק למופדות | הציוניים, = כמו:
,החברה לה שרתי הישוב", ,ב עלא לי הנקי |
העברית", ,אחוות ב ית" וכרומה, אך גם למפעלים שנעשו =
מחוץ \ לתחום ‏ הציונות = ע'י הפתדרויות ‏ זולתה,: כמו, למשל,
ה,מהניקום" הנוסד על ידי ,חברת העורה ליהודי
א שכנז"-- במתן קרקץ לבנין. | לוכר. יום הולדת הששים של
מורנו הנכבר מ כ ם נור דוי הנחנו את היסור ל,אינטיטוט
מיקרוביולוגי", ועוד מערכת של הרבה עבורות ‏ אחרות / .
שהחלונו: לעשות. לשכלול מוסרותונו ,

גם בגדר הספת רד רותנו גלוי וידוע לפניכם, ‏ כי עסקנו = |
בשכלול. בל חלקיה., ב ל ש בת גו המר כ ית נוסר כעת החבוח ‏
הנכון בין ‏ כל מופרות הסתררותנו, שמצטרפים יחד צרוף שאינו

המחבר את כל המופדות הפועלים כל אחד
הנתון .לו,
בתקציבנו הגענו סוף פוף ‏ אל מצב . מאוון ושקול,
ועתה תהיה. זאת חובתנו, לחוק את היסור הנכון הזה גם לימים
הבאים, 5
= הסתררותנו | הולכת | ומתפתחת התפתחות שאינה פוסקת,

ועל כן יש צרך ברבר להתאים את תקנותינו. אליה,. עליכם יהיח,

אפוא. לישא. וליתן. גם על הבר שנויים בהקנות. הסתהרותנו,

בתחומי = ובמקומו

/

4 > העולם=34

גליון מו

.

מצפ-נ מצמם: גיצהלו הטע קט שצנכם אמטנבדכל-בנציהממויוקנט:פנבהמבטכפטתע צלבנקקטנאע גנ לנלש טבנצנעננ הנע ממבצע נצהותממיאנוהנצנ נא ביצנ הנחב שבנכמטטנ הטמה במכקמ התבו תנומסת =

כל השאלות האלה תחיינה יסוּדי עבורתנו בקונגרס הזה,
ומצד הרשויות המיוחדות. לכך . תערכנה. לפניכם הצעות ראויות
והגונות, שעליכם לעיין בהן.

אין רצוננו ‏ להתהלל ‏ בעבודתנו ולהתפאר במעשינו, כל
המעשים: שעשיני הם רק אבני פנה ליפוד הבנין. הגדול, רק
ראשית עבודתנו,

המצב המסודר בתורקיה, אשר אנו מתקרבים אליו, ימציא
לגו את היכלת לקבל. על עצמנו. ביתר. מרץ וביתר. בטחון-הצלחה
את העבודה הנחוצה ליצירת תנאים מסוגלים לכניפת היהודים
ולישוב באופן נאות בארץ ישראל, :

אך בכל מעשינו חלילה לנו. להזיז מנגד ‏ עינינו את חובת
הזהירות והמתונות . אל לְנו לשכוח, שעבורתנו היא עבורה-של:עם,
ובעבודה: כזאת אין אדם רשאי. להיות בבוהל ונחפז. חובתנו
הראשית היא לחנך את העם לאחרות, להתנדבות ולעזרה עצמית,
במדה שהעם יהיה. אמיץ, מאוחד וזריז, בה במדה יעזור להצלחת
עבורתנו. כחנו נוסד רק על העם,

כחנו, הוהות לאל, לא נהרפ. בלי שים. לב לימין ולשמאל,
לשמש צדקה או לפער, בלי תאוה וקנאת. אדם, אנו. מוסיפים
לעבור את עבודתנו ולעשות את מעשינו , - אנו 'עובדים בשם
רצונו של העם, > שנתגלה ..במשך כל. דורותיו ,‏ רצון כזה. הוא
עומד' מעל לכל חליפה ; ייכולה כל התלהבות אחרת להתקרר,
כל':כח. אחר---להתרלרל, או יכולה גם כל תאוה כבושה אחרת
להתפרץ ולהתלהב פתאום, ‏ ולְהטוָת את רגשי העם ואת הניגו
לצר אחה--לומן יחוע, אבל רצון-העם המאושר והמקוים במשך
אלפי שנום . לא. יסוף, האמת, הצדק והתבונה צריכים לפעמים
= -לומן, למען ‏ הגיע. אל | מטרתם, אבל היש. בעמנו "עם. פובל
| ומתמיד % הלא נחשבה הציונות כרמיוןן ריק בצאתה לאויר העולם !
"רק מעטים האמינו, = כי יש בה כח:חיוני, = ובכל זאת הצליחה
במשך הזמן להראות לרבים ער היכן כחה מגיע. עלינו ‏ לעשות
לנו: יר ולקנות. לנו שם: דברינו יהיו נשמעים בכל פעם אשר
נדבר, * הבמחותינו ת-צאינה אזנים קשובית ואמונה. ובטחון, אם
נהוה: כאיש אחד חברים. יתקיימו נא בנו דברי ישעיהו :+ כל כלי
= יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אהך למשפט תרשיע.
נצעה .קרימה, קוממיות!

הנני פותת את הקונגרם התשיעיו

דיר לוי (המבורג) מקדם את הקונגרם בברכה בשם ראש
אגודת בתי-הכנסת שבהמבורג,. ,שלום, שלום לרחוק. ולקרוב"!- =
את כלכם שבאתם הלום מארבע כנפות הארץ. אני מברך
בשלום, והי: רצון שיהיו השלום והאחדות שרויום במעשיכם,
גם' אנו: מלאים געגועים לארץ אבותינו כמוכם. ‏ ,אם אשכחך
ורושלים --- תשכח ימיני, תדבק לשוני ‏ לחכי. אם. לא אזכרבי
אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". ‏ גם לנו ארץ
| אבותינו: היא מקום משאת נפשנו, ,ותחזינה עינינו בשובך. לציון
ברחמים"--- תפלה זו נובעת ממעמקי נפשנו, ‏ נם אנו חפצים
= לעבוד עמכם למובת עמנו וארצנו ולא לשבת בחבוק. ידים.
דברי. הרצל. הגרול : = בראשונה השיבה ‏ להיהדות. ואח'כ . השיבה
לארץ ושראל -- הם לנו | לעינים, ‏ בגאון ‏ אומר. אני: ‏ ,עברי
אנכי, ‏ ואת אלהי השמים והארץ אני ירא". . עוד הפעם ‏ אני
מברך אתכם בשלום ובעבודה פוריה לטובת עמנו וארצנוי
(מח"ב ממושבות),
בשם הקהלות הסמוכות אלטונא, = ונרסבק, = קיעל ‏ וליבעק
מקרם. את הקונגרם בברכה. הד'ר פ רנק מאלטונא. הנואם
שמח ביחור למלאות ‏ חובה. נעימה. זו, ‏ בתור אחר. הציונים

הראשונים ‏ בגרמניה, ‏ שהשתתף בקוננרם | הראשון ושהביע
בקונגרס ‏ החמישי בשם האגורה הציונית שבהמבורג את החפץ,
שהקונגרס הבא יהיה בהמבורג, עתה נמלא חפצם זה. הקהלה
האלטונית איננה ציונית כולה, אבל בכ"ז מצאה לה לחובה
למלא את ידיו לכבד את זכר האיש הגדול, שיצר את הקונגרס,
ולקדם בברכת שלום את הכנסיה העובדת תחת דגל האחדות
היהודית.. ראשי העדה בליבעק החליטו לבא כולם אל הקונגרס.--\
בשם כל העדות הנזכרות מברך | הנואם איפוא את הקונגרס,
שיצליח בעבורתו לטובת. עם ישראל. (מח"כו)

וולפפון מודה בשם הקונגרם לכל הקהלות. האמורות. +
ומביע את תקותו, שכולן: תשתתפנה בעבודתנו,. לאחר שתבירינה
את שאופותינו כהוגן , --

בשם האגודה ‏ הציונית * שבהמבורג מברך את הקונגרס
הד"ר ‏ ק ל מ ופ ,מאושרים. ומתנאים אנו בזה, שצירי עם
ישראל נאפפו הנה, ופה יכְתכ. פרק חדש בדברי. ימי ישראל",
הנואם מודיע, שהאגודה ההמבורגית החליטה לכבד את צירי
הקונגרם לא במשתה של שמחה, אלא ברבר קים, כראוי להרגע
החשוב שאנו עומדים בו. האגודה אספה, אפוא, 8000 מרק,
שיהיו. היפוד לקרן. קימת לסטיפנדיות ‏ בשביל מבקרי בתיהספר-
גבוהים ‏ בא"י, (מח"ב,)

וולפסון = מביע
ההאמבורנית + --

על הבמה עולה הד"ר מכס נורדוי, נפגש במחיאות
כפים. סוערות. וממושכות)

.

תודה | להד"ר > ק ל מופ = ולהאגודה

נבאומוי של הד"ר מכ םס" נורדוי,

המאורע שבא אחרי. ישיבתנו האחרונה בהאג, זה שתי
שנים, ומשהו, שהרעיש את לב כל הציונים ושהעסיק את מוחם, "
אותו המאורע שתפס את המקום היותר:חשוב בנאום:הפתיחה של
נשיאנו, | שזה עתה האצלתם לו מחיאות-כפים ביד רחבה--"
מאורע זה, ‏ ראוי להזכיר, לא היה ציוני, זו היא המהפכה בלי
שפך:דמים , שהתחוללה בקונסטנטינופול ‏ ביום 54 ליולי 1905,'
אשר ביום ‏ 18 לאפריל שנה זו היתה עלולה להגמר ‏ בדם
ואש, וכאשר הגיעה הבשורה, כי בתורקיה נפל שלטון"היחיר
והשולטן. בעצמו הואיל להסכים לקונסטיטוציה חפשית, והממלכה
העותומניח תקבל ממשלה דמוקרטית המתנהלת ע"י פרלמנט,
תקף את המחנה הציוני שבקרב היהודים מין קדחת. כאן נגלו
לצערנו, הפזיזות המונחה בטבע היהודים וזעזוע-העצבים שלנו,
הגורם. לנו: רעה, ‏ בעתינים הציונים, באספות הציוניות. נראו
ונשמעו הגומות: מבהילות , אילו היינו מאמינים בקולות ודברים
הללו, | כי אז הנה המהפכה בקונסמנטינופול אחר המעשים הבי:
חשובים בדברי .ימי היהודים, אשר כמוהו לא היה לנו , הציונות
הגיעה לפתע פתאום עד. המטרה, הקרובה לנו עתה, ורק נושיט
ידנו -- והשגנו אותה, תורקיה המחודשת והחפשית צריכה לפגוש
אותנו ‏ בזרועות פתוחות , כדי לקבל' רשות ‏ הכניפה לארץהישראל,
אין לנו ‏ אלא לבקש אותח.. התנועה. הציונית מחויבה. תיכףד
ומיד להפתגל אל הֶמצב שנשתנה. היא צריכה להתיצב על בסים
חדש. לגמרי, .לעזוב את כל דרכיה הישנות. ולהתחיי' בעבירה על:
פי אופנים * השונים מן הקודמים תבלית. שנוי, הכל נשאו עין
אל ההנהנה, מצפים היו, כי. היא | תצא במפעל כביר ‏ ותיבף
תראה את השפעתה על התפתחות תורקיה וכשלא נראה המפעל
הזה התיאשו, | התנעשו, התמרמרו, ,מה חושבים בקלן+ ==
קראו קולות למאות בקוצר רוח -- וכִי אין להם שם' חבנה. כל-
שהיא בחשיבותה הרבה של המהפכה בתורקיה ? האמנם יניחו לחלף:

ע" שדול, ברור-דברים והצעות מצרנו,

גליון מו

את הרגע' הגדול. הזה, שאולי. לא יבא כמהו במשך מאות בשנים,
מבלי הפוק ממנו תועלת + ובעליההעצות, שהעם חיהודי, בידוע,
מעולם לא ידע מחפור בהם (צחוק), ‏ התחילו משפיעים. עלינו רוב
חכמתם. ההנהגה מחויבה בזה הרגע לבא במשא:ומתן עם בעלי
השלטון בהורקיה, לקנות את לבם ואת. דעת הקהל לטובת הציונות
ואולם קודם. כל. יפה
היה. לתכליתנו להעביר תיכף את ההנהגה לקונסטנטינופול ולקרא
שם לקונגרם שלנו,. וחשוב מזה הוא שנוי גמור של הפרוגרמה
הבזולאית, ‏ כדי שתתאים אל שנוי המצב.

מקצת מן ההצעות והדרישות האלו הן נכונות מאד, נכונות
כל כך, ער שבל ציוני בר-רעת ‏ עמד עליהן מעצמו, ולא היה
אפוא. ום צורך להביע אותן באף ובחמה. ובקצף גדול, אך מקצהן
היו משונות :עד לאין שיעור, ‏ ואני עובר עליהן בשתיקה, מפני
שאין. זה לפי טעמי, וגם משום חשיבית השעה והמקום שאנו
עומדים. בו אין רצוני להתקלס בחברים: לרעה, שפוף-כל-פוף באו
לידי מעות אך מהוך זריזות יתירה, ‏ מתוך חופר נסיון פוליטי,
ומתוך שלא הספיקו להכיר כראוי בטיב. העובדות , אין אנכי ממונה,
ואף. לא חצי-ממונה . להיות סנגור על ההנהנה שלנו, אך בתיר
ציוני. יש לי" הוכות, ובתור אדם המפתכל בלי פניות יש לי
החובה, להגן עליה, כשרואה אני את ההתנפלות שלא-בצדק
ושומע אני את הקטרוג על מעשיה. בשאני לעצמי ‏ משבח. אני
את ההנהגה, על שלא נסחפה עם הזרם ולא פאה במבוכה
"יחד עם חלק מחברינו, אלא עמדה איהתן בתוך אחוזיההקדהת
וידעה ‏ להיות שוקטה, למרות המאוצים בה,

הבה נתבונן נא בקר"רוח. אל המציאות פלם בפנים! מה

- קרה 7 עד כמה נוגעים מאורעות אלו אלינו 3 מה הן החובות

החדשות בהוה ובעתיד שמטילים הם עלינו % הנה על ירי המעשים
האמיצים של גבורי הרוח, האוהבים את ארץ-מולרתם נפלה
בתורקיה ‏ העריצות, ‏ והמטלכה = נכונה | להתבצר על יסודות
קונסטימוציה, בתכנית יפה וו שאנו מוצאים באירופה, ועל כן
אנ שמחים, , לא רק בתור ציונים, אף לא רק בתור יהודים, כי
אם, 5 שוט, בתור ‏ אנשים,. המקדמים בברכה כ% צעד-קדימה
בעולם, השמחים למראה כל מעשה גבורה מצד בעלי:לב לטובת
אחרים, הדורשים בכל לבם, כי יתענג כל עם על החופש,
הסדר | והשלום (מחיאות ‏ כפים), ביחוד ‏ אני. חוזר על דברי
נשיאנו הנכבר, אף כי לא במלים נשגבות, לבנו מלא חבה לעם

התורקי, ‏ שביחסו אלינו הראה תמיד גודלהרוח, | ואשר לו אנו'

חיובים תודה עולמית זה מאות בשנים על שנתן מקלט | בארצו
לגולי: ספרר. (מח*כ ‏ פוערות), ‏ זה העם שמקוים אנו לבא עמו
בקשה. ידידות ‏ לאחר | התגשמות שאיפות | הציונות.. ואולם עם
עליצותנו ‏ לרגלי החרות התורקית אל לנו לשכח, כי המהפכה
בקונסטנמינופול אינה ‏ מאורע ציוני, אף לא יהודי, כי אם תורקי ,
און אנו לעת-עתה ‏ אזרחים של הממלבה העותומנית, . ובחליפות
הפנימיות של המדינה. התורקית לקחנו חלק כמתבוננום ‏ העומדים
מן. החיץ, אף כי השתתפנו בשמחת העם, ולכ אין זה מן
הנימו ומן. הבינה - לבא ולהתערב. בהן. (מחיאות כפים),
יהרברים מכוונים. כלפי אלה שהאיצו להביא את הציונות
לפני. = התורקים"הצעירים בעלי ‏ השלטון. = גלוי ‏ לעין, כי אלה
שבאו בדרישות הללו לא עיינו בדבר להבין, ‏ כי מפלגת התורקים-
ו אינה אלא מפלגה בקרב. הממלבה ‏ העותימנית ‏ ולא
הממלכה העותומנית < גופא. אמנם כעת אוחזת מפלנה זו ברסן
הממשלה, וכל אחד מאתנו יש לו רשות לשבת ולהלל את
מעשיהם * כרצונו, להתבונן ‏ אליהם | בהתפעלות: ולברך. אותם
ולהאמון, בי ממשלתם בארץ תאריך ימים: .. הציונות. אין

-

+ מטרותינו+ -- כל הרברים האלה הם מובנים בל כך, ער שאון

> העולם =3 5

שצטוה עומהטצטואיצקטאה ,שטננש שטק אדו .הינט הכפבכזא מ התבטי נש צנ אמט שג מק מכ ?עצב צדדת ינכטו טב בבסה ונראה ענת ששב סוט א-ש עבמ ןפ 50 מש אנ מצטאאשם-

לה להיות. כרוכה אחרי מפלגה אחת. מן העם העותומני. (אותות
הסכמה). אפור לה להציונות למפור. את גורלה בעתיר ואפילו
בהוה. בידי: מפלגה ‏ עותומנית אחת, עליכם, ידידי,: להרחיק. כל
רעיון, = כי הציונות אומרת להתערב במלחמת המפלנות. בארץ
תורקיה, כל עור אשר כמעט כל המחזיקים בציונות הם או אזרחים.
או נתינום של מדינות נכריות. נכבוש את הפזיזות שלנו! אלה
מן הציונים אשר יבאו לארץ אבותינו- לחיות שם חיים חדשים,
אחרי | אשר יהיו לאזרחי המרינה ‏ התירקית, | הם יהיו רשאים
להתמכר בפל חום הטמפרמנט שלהם להעבודה הפוליטית בארץ
מולדהם, להספח אל אותה המפלגה הטובה ורצויה להם, להלחם
עַם מתננדיהם בכל נפשם ובכל מאדם. אך לעת:עתה גם
הנימו גם הבינה דורשים ‏ ממנו לעמוד מן הצר, נהדבר הזה,
ימצא\ חן בעיני כל המפלגות. התורקיות הרבה יותר .מן הוריזות
שלנו, שאין מבקשים אותה, ספק הוא, אם מפלגת התורקים
הצעירים הכירה לנו תודה, אילו נדחקנו ובאנו לפניה להציע את
עבורתנו, שעדיין לא נתבררו לנו לעצמנו כמותה ‏ ואיכותה,

,מרכזדהכובד של התגועה. הציונית צריך לעבור כליראחור
לתורקיה", --- כך קוראים אלינו מעברים שונים, * אין זה אלא
ניבינאה ולא. יותר ,

נסיר נא את אבק המליצה ונעיין / בגופא = דעובדא. מה
פירוש המלים: ,הציונות צריכה לקבע את מרכזההכובד בתורקיה +
אם זאת אומרת : מחויבים אנו לחקור ולהרוש בשקירה עד כמה
שאפשר את תנאי הממלכה התורקית, ‏ להתבונן. בעינים פקוחות
אל הליכותיה, ‏ לבא במשאדומהן עם אנשי המדינה ועם המפלגית,
לברר וללבן לפני רעת הקהל את מגמותינו, את ררבינו ואת

צורך ‏ לררוש אותם, ומה גם מחוך סערתדרוח . = הן זאת עשי
גם ‏ עד היום: ונוסיף לעשות ביתר עיון ושקידה ,‏ ומקוים. אנו,. כי:
העבורה הזאת הוקל /לנו עתה ע"י החופש של החוקים והשלטון
בממלכה העותומנית, | המטרה של כל שאיפותינו, ‏ משאלותינו :
ותקוותינו ‏ מונחה ‏ בתורקיה ‏ ושם נמצאה תמיד, מזה. יוצא,: כי
הממלכה התורקית לא קבלה חשיבות בעינינו < רק ע"י המהפכה
האחרונה . פלשתינה היא אחת מנפות ממלכת תורקיה , על חופי:
הארץ הקדושה ועל גבולותיה. עומדים אנשי-צבא תורקים למשמר,
המפתחות. של אותו הבית, ‏ שהציונים אומרים למצא שם מחפה,
מונחים בידי הממשלה התורקית. כלי מפעלינו הקיימים: בתי:
הספר שלנו, הבנק שלנו, הלשכות שלנו. .הכל נמצא | בפלשתינה,
כלומר, בתורקיה. כל הדברים שאנו אומרים ליסר ולכונן נמצאים
בתחום הממלכה. העותומנית, כל שאיפותינו פונות לצד הורקיה,
כמו שהמחט של הקומפס נומה תמיר לצד צפון.,

זה כמה' שנים שמנו אל לב עד במה. שאפשר ללמור
ולדעת ‏ על בורים את תורת המשפטים, היינו את החוקים
הקרקעיים ואת הנהגת המדינה בתירקיה.. מה יכולים. "מה יכלו: ,
לעשות יותר במצב הענינים ששרר עד היום?

,ההנהגה צריכה. להעתיק מושבה לתורקיה, לפלשתינה או
לקונסטנטינופול" ,. ,גם הקונגרס הזה צריך היה להתאסף שם" -=
קונגרם נכבר ! פויוות היתה מצרנו, אילו נתאספו הציונים באי:
כח העם היהידי מן העולם הישן והחרש בתורקיה, בטרם שברי "
לנו, | כי העם. התורקי מתיחם אל מגמיהינו ברצון, ויותר. מזה:
שניאה קשה היתה לפונן את הנהגת תנועתינו בממלכת תורקיה, >
יען כי אין לנו לשכוח, * כי עבודתנו בעת ‏ היא כפולה, 4 פנימית >
וחצונית . בודאי. נחוץ. הדבר בשביל. דציונות לרכוש. את הסכם
תורקיה, לקבל מאת ,הממשלה התורקית ‏ פיוע בעבורתנו ; ואולם '
לא פחות מזה \ נחוץ : הֶבר, ‏ כי נקנה לרעיונגו את לב העם

ו

/

יל

% 2 ל

ו

8 > העולם 36 , %

היהודי (מחיאות כפים), אפשר שבדברי אלה אני בא בפתירה
לרעותיהם .של המכונים ציונים מעשיים, אבל דעתי נוטה
לחשוב, .כי. וותר ממה שצריך לנו לבא. במשא-ומתן תיכף ומיד
עם הממשלה. התורקית, | חשובה לנו העפודה להרחיב ולחזק אֶת
הרעות ‏ והרעיונות ‏ הציוניים בקרב העם היהודי (מח"כ פוערות).
הקיצו. נא מן התררמה שנפלה עליכם מתוך דמיונות, רברידרוח
ורעיונות"שוא, שהביאו אתכם לידי הונאהדעצמית ! פקדו נא את
מחנכם, הביאו בחשבון את כחכם !‏ האמנם מאמינים אתם בלב
שלם, ‏ כי: כחנו הב, עד כדי לברא בא"י דברים ,שערכם יהי
חשוב | לעתירות | היהדות, | העם היהודי+ היש. בירינו. על פי
התפתחות \ רעיוננו ‏ לעשות את א"י למרכז תנועתנו ולמקום:
מושב ההנהגה ‏ שלה? אנכי איני. מאמין: בזה ! (הסכמה סוערת),
להפך, באתי. לידי הכרה, כי, לצערנו, | דל כחנו מאר,
וכל מעשונו צריכים להיות מכוונים כלפי העם. היהודי, לברא
בקרבו בסים = רחב לרעיוננו, | (הסכמה רבה), נרחיב נא את
חוג הסתדרותנו, נרבה את מספר חברינו למאות אלפים, הבה
נגדיל יפי שנים, עשרת מונים את פעולת ההטפה. לרעותינו
במרכזים היהודיים שבאירופה. ובאמיריקה .: הנה היום שמענו
דברים מעודרים מפי הד"ר לוי והד"ר פרנק, שהראו לנו את
הדרך הישרה, (מח"כ פוערת), רק לאחר שמלאנו את התעודה
הפנימית ‏ הזאת,. ער. כרי שתהי לנו. רשות להוכיח במספרים, .כי
הציונות צריכה להחשב בתור היהדות המפודרת בארצות הגולה,
אז יכולים : אנו בתקוה מרובה ,להצלחה להקדיש את עצמנו אל
החלק השני של תעורתנו. כלפי. חוץ; אז יש בידנו באופן אחר
לגמרי להתיצב לפני הממשלה, התורקית .ולהציע את משאלותינו,
אבל כל זמן שלא מלאנו את התעודה. הפנימית הזאת, ‏ נחוץ
? הדבר, שההנהגה שלנו השאר מחוץ לתורקיה, | מחוץ למקום
שלטונה של הממשלה התורקית, כי; אם עתידנו צפון בתורקיה,
הנה ההוה שלנו מונח לעת-עתה באירופה ובאמיריקה,. ובשביל
< העתיר אל לנו להוניח את ההוה. (הסכמה), יכשיר נא ההוה' את
עתידנו, ‏ יכו את התנאים לקיומו, ‏ ואולם ‏ צרכי ההוה, שבתובי
מתרקם העתיד בעובר במעי אמו, ששם הוא מתפתח ומקבל
-כתהחיוני, מחייבים את הרבר, שתשאר ההנהגה שלנו לעת-עתה
מחוץ לתורקיה. על אירופה ועל הארצות. שהרוח האירופאי שורר
שם אנו. יכולים להשפיע יותר מעיר במערב אירופא , מאשר
מירושלים,. יפו או קונסטנטינופול, וכשיהי לנו צורך לבא במשא-
ומתן עם הממשלה -התורקית, גם אז מוטב. לנו שנבא מן החוץ,
מאשר נעמוד בתוך ‏ ההסתדרות . התורקית, . היינו ביחס של
נכנעים. אל השליט על-פי-החוק . (הסכמות פוערות) ,

בשם הועדה התדירית מציע ראש הועדה, הפרופיסור
דיר חיים וויצמן, לנשיא הקיננרם את הד"ר מ כם נורדוי,
לסגנים (ע'פ סדר א'ב) את ה'ה ד"ר ‏ בודנהימר, אדולף
שטאנד, ‏ ד'ר צ'לינוב ואופישקין. פרפיסור -וויצמן
' | מוריע, שהצעה זו יצאה מאת הועדה התדירית בהסכמת הוער
הפועל המצומצם *) , --- לחברי הועד הפועל המצומצם תהיה בכל
אופן הרשות לדבר בשעת הוכוחים. בכל זמן שימצאו לנחוץ.- =
כל הנזכרים נכחרים. באותות הסכמה פה אחד,
ליושבים על יד הנשיאות נכחרים ה"ה: ה"ר
ברנשטיין-בהן,' דוד פלורנטין, דיר איזידור
מרגולית (וינה), | עקב מוזר כבררפורה);. ש פינלס,

*) טעמ של הצעה זו היא,. שלא ישתתפו ‏ בגשיאות. חברי הועח
הפועל המצומצם, הצריכים לתת דו"ח על עבודתם +

גלוון מו

גלץ), | הרב רייגפ לידא),. או מק י1,: (יליסבטגרה),
למזכירים נכחרים: לעברית: הד"ר יוסף קלויזנר, ד"ה

בן ציון מופינזון; לרוסית -- ל, מו צקין, ליהודית---הרב

נמירובר (אפי), לגרמנית --ב, ‏ פיב ל, דיר גרונמן,

לודויג שטינר; לאנגלית --נורמן בנמויטש,--
בשעה הראשונה נפסקת הישיבה .

יטיבח שניה.
(יום א', בשלש שעות וחצי)

הישיבה נפתחת בהוכרת נשמותיהם של חברינו ושל חובבי
תנועתנו, שהלכו לעולמם בשנה זו: את ההירצוג הגדול פרידריך
מבדן. את אשת הפפטור 5 רום, שסיעה לתנועה. הציונית
מכחה ומהונה, את מרת יו ל יה ה רצל, (אלמנת המנהיג. המנות)
אוסקר מרמורק, ליאופולד כהן, ד'"ר בנדרפקי,
דיר ליאו כהן ואחרים .

מר י. איזנשטדט מקדם את הקוננרס בברכה בשם אחינו
שבא'י, בשם חלוצינו, = בשם פועלינו ובשם הדור הצעיר, המתחנ
בגני- הילדים ובבתי-הספר, נאומו של מר איזנשטרט . (בעברית)
נתיזכל באותות רצון מאת הנאספים,

מר סוק לוב מדבר (עברית) ע"ד הדוה"ח הנדפם,

שנתחלק בין הצירים, ועד אופןעריכתו . --- מתחילים הוכוחים,
דיר פסמניק: ;
לצערי, אי אפשר לי לצייר את מצבה של תגועתנו

בצבעים מזהירים, המופת היותר חותך לוה הוא נאומו של:

הד"ר נורדוי %וום, החלק הראשון מנאומו. של נוררוי. היה מלא

"דברי פולמום, שלא הורגלנו בהם. נורדוי נלחם בריחים של רוח,

איש לא דרש שנוי קצוני של רוח הפרוגרמה. הבזילאית, הנואם
מביא את דברי וולפסון בשיחה שהיתה לו עם אחד העתונאים
בקושטא. בשיחה זו מביע וולפסון: את רעתו, שעכשו אין צורף
עוד בערבות משפטית, וכי חפצים אנו גם בנדידה לנפות אחרות
בתורקיה, אלא שלפלשתינה יש כח-מושך מיוחד בשבילנו, >
במובן זה הפצנו לשנות את הפרוגרמה. הבזילאית, שיהא כתוב
בה: א"י והארצות הסמוכות. --- הנואם מתאונן על אשר פסררו
את הקונגרס באיפן כוה, שלא יהא פה מקום לדבר ע"ד עבורת
הבנק, | בקונגרס השמיני. היו 59 רעות כנגד וולפפון.. וולפפון
אמר אז שישתרל לרכוש גם את האמון של אלה, הבה נראה,
אם עלה הדבר בירו. במשך שתי השנים הללו לא הרגשנו כלל,

שיש לנו הנהגה. (מחיכ ושריקות), הנואם מבקר את עריכת '

ה,וועלט",. מכל. הגליון היו קוראים רק את העמידים האחדונים :
הרוה'ח של הקרן הקימת, ממעשיה של ההנהגה יש לציין רק
את זה, שחדשים אחדים לפני. הקונגרם העבירה את הלשכה
המרכזית לדירה חדשה, עוד עובדה ראינו מצד ההנהגה: ראש-
הועד הפועל נסע לפ"ב, מבלי התיעץ תחלה עם חברי הוע'פ
שברוסיא, ‏ אולי. תביא ‏ נסיעה זו הפסר, -- הנואם מבקר נם את
נסיעתו של -וולפסון לקושטא . --- הדעה שאפשר להכנים את רוב
העם אל הוך ההפתדרות שלנו -- היא מוטעת. הגיעה השעה

להכיר, שההפתררות שלנן לא תנדל בכמותה. אנחנו נשאה |

המיר המעט; אבל עלינו לוכור, כי שבי הגולה. מבבל הוווגם הם
המעט, האידיאל שלנו לא יהגשם, אם נחכה ער אשר יהיה
רוב העם ציוני, כמו שמיעץ הד"ר נוררוי, התגשמות הציונות חבא
על ידי המועט בעל ההכרה. :-- הוער: הפועל המצומצם ‏ הוציא
קוייק לטובת מניות הא, פ, ק. ואולם רשאים אנו לשאל את חברי
הועדההפועל-המצומצם : ההיו הם למ ופת לנו בדבר הוה"+ --

הנואם דורש שנויום עיקריים בההנהגה,

' : %ו

ו

גליון מו

עייפ הצעתו של גרינברג (לונדון) מחליטים . להגביל את
הומן של כל נאום לעשרה רגעים,

ד"ר יהושע ט הון (קרקוי): אין לכחר, כי אם נביא בחשבון
את התנאים הרעים לעבורתנו במשך שתי השנים האחרונות, או
עלִינו להכיר ‏ טובה לאלה שהנינו בחרף"נפש על הקנינים שנתן
לנו מנהיגנו המנוח. וחד עם זה מרשה הנואם לעצמו גם
לבקר את מעשי ההנהנה, : מרוע אין עוד בתוכנו. הרוח הכביר
והנמרץ של ומי הרצל + סבת הדבר הוא, מפני שאין לנו בועד
הפועל ‏ המצומצם רצון מאוחד, שיברא וינהל את העבידה , הנה
הא, פ, ק. שבה מתפארת עתה ההנהגה, נוסרה רק הורות לררישות
האופוזוציה, ‏ ורק בקושי הסכימה לוה ההנהגה , כשנוסרה חברת
הכשרת הישוב לא פנתה ההנהגה אל העם בקו"ק, שהיה יכול
לפעל על הלבבות, כמו שפעל בשעתו קוה"ק. בדבר הקולוניאל-בנק ,
הר"ר. נורדוי אמר בדרשתו ,יעבדו להם בא"י". אין ההנהגה
רשאית לדבר בסגגון זה: ,יעברו להם". ההנהנה צריכה
לעבור בעצמה, הנואם מבקר גם את יחופה של ההנהגה לעבורת
הקולטורה. -

ד'ר, כהן-ברנשטיין. מציע לבטל את ההחלמה
הקודמת ברבר הגבלת זמן הנאומים. ההצעה איגה מתקבלת.

ד*ר מוסינזון (עברית) מבקר את הדו"ח, שאין רואים
ממנו, | מה עשתה ההנהגה במשך שתי: השנים האחרונות בא"י-=
הנהנה המטביעה את חותמה על החיים לא היתה לנו, רואים
אנו מצר אחד ירידה לאומית ‏ נוראה, כשצעירים למאות עוזבים
את היהדות בלי כאב-לב פנימי; רואים אנו מצד שני גם צעירים
המתנענעים לחיים לאומיים שלמים, ליצירה לאומית מקורית,
לההנהגה לא היה שום מנעדומשא. עם הזרמים - האלה, יז = נגור
בין התנועה ובין ההנהלה; יותר מזה: יש נגוד | בין המפלגה
ובין ההנהגה. שנויים לטובה אפשר שיבאו רק או כאשר ישתנה
המצב * שנוי: עיקרי, = בשיהיה ‏ קשר פנימי בין העם ובון
ההנהגה", (מח"כ)

אדוארד פא אל (הולנד) מבקר את ההנהגה על אשר
שלחה לקושטא את יוסף כהוון, ‏ זה שעבד כנגד התלטות
הקונגרס השמיני .בנוגע לשנוי תקנות הבנק. --

דיר רייכס (לידס) מוחה כנגד ההחלטה להגביל את ומן
הנאומים, לא מקרה הוא הרבר, שהצעה זו יצאח מאת גרינברג..
הוא מבקר את נאומו של נורדוי ומוחה כנגד יוסף = כהוון ‏ על
מבתבו לוורבורג,

מר סי מו ן מרצה בשם הועדה המאשרת. את הבחירות,
את תוצאות. עבודת הבקורת של הועדה .א הועירה מעירח. כי
למרות * התנאים החצוניים | הקשים -- נשמרו ברוסיה חוקי
ההסתררות , --- ע'פ | הצעת הועדה מהאשרות. כל הבחירות,
מלבר. בחירת. שני צירים -מפודוליה הגליצית שנפפלה: --

הישיבה נפגרת בשבע שעות, ,

בשמונה שעות בערב נאספו הצירים ורבים ‏ מן האורחים
(בס'"ה כאלפים איש) לאולם הגדול שבנן. החיות לראות במחזה
התעמלות בפומבי של אגורות המתעמלים היהודים, מערים שונות
בגרמניה ואוסטריה באו ביתוד לשם מחזה. זה להמבורג,. מחוה
המתעמלים היהודים, המצטינים בחריצותם עד להפליא,עשה רושם כביר
על הנאספים, שערכו פעמים אחדות אובציות לכבוד המתעמלים, ביחור
עשתה רושם כביר אגורת הנשים המתעמלות שבהמבורג, ‏ הר'ר
טוך. מברלין, ראש המרכז לאנורות | המתעמלים היהודים, נשא
= נאום יפה ע"ד -ערכה של תנועת ההתעמלות | בשביל התחיה
הלאומית , הד"ר מכס נורדוי נשא נאום נלהב. לכבוד המתעמלום

₪ ו + : , 5%

ריסור , צְ

היהודים ,. נאומו של. נורדוי נתקבל במחיאית | כפים פוערות

וממושכות.--

ישיבה שלישית.

יום ב', 10 שעות בבוקר .

(המשך הויכוחים ע"ד הדוה"ח.)

ד'ר כ ה ן- ב ר נש טין מבקר את הדוה"ח על שאון. בו
ירועות ע"ד מצב הענינים בא"י, על הנועת הנדידה להתם, התהוות
החיים הצבוריים, עניני בתיההספר, העבורה הקולטורית של ,מזרחי",
התפתחות הגמנסיה העברית ביפו, מצב המסחר והתעשיה וכדומה,

אומרים. לי, שחדלתי מהבין את הציונות, ‏ יש איפא לחשוב,
כי כל היוצא: לא"י, כדי לעבור ? ם עבודה ריאלית --- אבור הוא
בשני? הציונות, | כאלו לא באה הציונות אלא בשביל ‏ מקלט-
הליל ולא בשביל א"י (מח"כ) .

הנואם מבקף את ההנהגה על שאין היא. מתחשבת עם
רעת. הקהל שבא"י, י

א ר ול ף שם נד כפגש במחיאות כפים) מוסר להקונגרס
את ברכת הקלוב העברי. של הרייכסטג האוסטרי, :

הבקורת שאני אומר למתוח על עבודת ההנהגה. היא בקורת
אוביקטיבית,. בין שלשת חברי הוער הפועל המצומצם און אחדות
בעבודה, וולפסון הוא אך ורק ציוני מדיני, וורבורג---ציוני מעשי,
שלשת החברים אינם משלימים זה את זה, אלא האחד מבטל
וסותר את רעהו, עיקרה של הציונית הוא -- יצורת מרכז אוקוג
נומי וקולטורי של היהודים, האדונים הללו אומרים, שהם ציונים
פוליטיים, אבל מה היא הפוליטיקי שלהם?% לחכות ולשבת
בחבוק ידים. האנשים האלה עמדו בררכם ולא הבינו את
התפתחותה של הציונות. ,בעסער - האנדלען. ‏ אַלם. אונטערהאנ:
דלען", -- הנואם מבקר קשה את כהוון על מכתביו . אל וורבורנ,

ד'ר ב רוידא לוד0: ,היער הפועל המצומצם של
עבשו -- היה \נסיון של הקונגרס האחרון, הוער הפועל הזה 25 "
הוא תוצאת רצונו של ראש ההסתררות , חשבנו, שיש לו חרשות

| לבחור לו את עוזריו לפי ראות עיניו, ואולם הוער הפועל. הוה

לא מלא את תפקידו. עכודת ההנהגה היתה ביורוקרטית:. היום
שמענו מפי אחר העסקנים שבא"י ע"דר היחס של ההנהגה לדעת
הקהל שבא"י, ההנהגה מתחשבת רק את פקידיה, ‏ הבנק ‏ שלנו
הוא בעיני העם ברופיה ובגליציה מוסר בלי רוח חיים , הנואם
מבקר את הבנק על אשר לא תמך את הבנק העברי העממי,
בגלימיה | בשעת יצירתו, ‏ אע'פ שהבטיח דבר זה. --‏ להועד
הפועל המצומצם אין נגיעה עם החיים. הציוניים של המוני העם.
ברוסיה וגליציה אין מרגישים את מציאותה של ההנהגה. --- אות-
החיים היחידי ‏ של המרכו הוא רק תביעות כסף. ההנהגה
משתדלת. לצמצם את חוג עבודתו של הועד הפועל הגדול ולהגביל
את זכיותיו, מפני זה נמנעים רבים לבא אל ישיבות הועד הפועל
הגדול, משום שמוצאום הם, שרבר זה איננו מביא שום תיעלת ,
עלינו לשנות תכלית שניי את הוער. הפיעל המצומצם ולהביא '
בו רוח חיוּם" (מח"כ),

גרי נ ב רג לדו מוריע, שהבנק לא תמך את הבנק
העממי בנליציה, מפני שהרירקטוריום חושב שהבנק צריך לעבור'
בא"י, -- מר שטנד. מוצא. ננודים בין ציוניים ‏ מדיניים. ובין
ציוניים מעשיים.. באמת אין ננוד כזה. למופת מביא הנואם את
עבודת. הציוניים = בלונדון, לרגלי בקורם של חברי הפרלמנט
התורקי. בלונדון, זו היתה עבודה ‏ מדינית ומעשית כאחר, בנונע
לההנהגה חושב. הנואם, שנחוצה לנו חלוקת העבורה, האחד צריך
להיות ‏ המנהיג, | השני האורגניזטור ‏ והשלישי ראש הפלש

23 0 : % > העולם 3

2

נליון מו

0

דִ'ר רי יך חושב,. שקורם כל. צריכים . אנו. להביע. אמון *
להועד הפועל המצומצם ואולם אין לעבור בשתיקה על מגרעות
ההנהנה, העבורה בארצות השונות נעשית שלא בהשתתפות ההנהגה
ולפעמים גם. נגד רצונה, למופת. הוא מביא את העבודה הלאומית=
המדינית באוסטריה,. לא לעזרתה של ההנהגה אנו צריבים, אב
למלה מעודרת, לסיסמה. ברנעים ידועים. היו כל העינים נטויות
לקלן, אבל מאומה לא קבלנו משם,

וולפפון: בראשונה לא היה עם לבי לנאום פה נאום
אהוך, .ואולם בימים האחרונים התחילו להפיץ שמועות. שונות,
שאין: להם שום יפוד, על דבר ההנהגה.. וכבר באנו לידי. כך,
שההחלטות. היותר השובות מתקבלות לא בקונגרס. אלא קמפרע
בועירות שונות. | גם כנגד : משה התקומם העם, גם אז היתה
עדת קרח. אנכי אינני משה, אבל אלה העומדים עתה בהוך
האופוזיצוה כלום אינם אותם האנשים, שמררו את חיי הרצל+
(מח"כ ‏ וקולות מחאה, באולם שאון נדול.) כל הנואמים ספרו
פה בשבחו של הרצל, מרוע לא עשו זאת בחייו+ אינני מחכה
לתשבחותיכם, שיהיו גם ,הקדיש" אחרי, ‏ ואני חפץ עוד לחיות,---
מרברים .פה גבוהה גבוהה. על רוחה של תנועתנו = וע"ד? עבורה
כבירה וכדומה, מדוע אין בכם הרוח הגדול הזה + .מדוע. אין אתם
מראים. את הדרך לעבודה זו 3 מתאוגנים עלי. על' שאינני ,ארי",
שאינני ,נשר", שאינני הרצל.. ואולם ‏ מפי אחרים. שומע אנכי,
בי מפני שהנני בעל אנרגיה ועומד על רעתי מתנגדים לי | מצר
אחד הנני. חזק יותר . מדאי ומצד השני. הנני חלש יותר. מדאי --
דורשים .ממני רעיונות. גדולים, גוידיאות חדשות., אלו יש לנו די
והותר , לונגביל היה רעיון חדש, גם לנוסיג יש רעיון חרש,
ובשם. רעיונו זה הוא. הולך ונוסע. עתה,. ומפיץ שמועות ‏ כוזבות
על. הציונות , אבל, = רבותי, = רעיון חציונות ‏ הוא. גדול ‏ למדי
בשבילי, ואין. לי צורך ‏ ברעיון חדש: (מח'כ) דורשים ממני,
שאסדר. את. יהודי המזרח: בשביל. תנועתנו --- והאנשים האלה
> און בכחם לשים שלום בההסתדרות הארצית שלהם ולהכחיד את
הסכסובים ,האישיים , -- ר"ר פסמניק ‏ מבקר אותי: על השיחה
שהיתה לי בקושטא עם עתונאי אחר , אבל. את הרברים האלה
אמרתי גלוי בנאום הפתיחה שלי. והד"ר רייכם מתאונן על אשר
לא' אמרתי דבר זה קודם. ‏ -- קשה, קשה מאד היה להיות יורשו
- של הרצל, נקל יהיה להיות. יורשו של וולפסון, אבל אומר אני
לכם למפרע: אם לא. התנו לראש האורגניזצוה את האוטוריסט

הדרוש - - לא יוכל לפעול כלום. ‏ אין בלבי אמון במנהיני האו:
פוזיציה : לפני זמן מה היתק אספה בפטרבורג, שקבלה החלמות
ידועות | בנוגע ‏ לההנהגה, אבל עלי להזכיר, ‏ שאותם האנשים
שהתאפפו. בפ"ב התאפפו לפני ‏ זה בחרקוב. (מח'כ ושריקות, ד"ר
קלויזנר קורא : חרקוב הצילה. את הציונות, היו"ר מצלצל), הגועה
השעה, שנחדל מלוותפרר על פי הארצות. אין לנו :אינטרפים
רופיים, גליציים וכדומה , = -- הצירים ‏ הרופיים אינם יכולים גם
.לבחר להם יו"ר. לאספותיהם, אלא בוחרים להם חמשה יושבים-
בראש, כאחר. זהו מפני הסכסוכים האישיים המצוים אצלם, יש
להם להרוסיים ,תואמידפיאם": אופישקון וצ'לנוב, אם בוחרים את
האחד. ---‏ מוכרחים לבחר. גם את השני,.-- התלוננו .עלי,
שהשתדלתי ליצור ר ו ב בהקוננרס. על ידי השתדלות, שנבחרו
בארצות הרחוקות צירים הנוחים ‏ לי, ואוּלם האמת ‏ היא, כי
הודיעו לי מגליציה. ורוסיה, | שלא ירבו להשתתף בקונגרם ‏ זה,
ומפני. זה הודעתי, שאלה החפצים להבחר בארצות אחרות ‏ יפנו
אלי, ואנכי. הצעתי את כ ל הקנדידמים על פי הפרר, בלי שום
בחירה ‏ מצרי. ‏ --- הנוא מאשים את אוסישקין בשביל נאומו לפני
הקונגרס ‏ השמינו, ‏ שבאו בו . דבהים בלתי אמתיים ע"ד. הבנק,

./

והנאום הזה נתפשט בין הצירים בקונגרם השמיני בתור מחברת. '
מיוחרת : --- מדוע. לא מחו אז אלה המוחים עתה כגגד כהוון על
מכתבו כנגד וורבורג? גם אני מאשים את כהוון על מכתבו. זה, ‏ אבל
גם אנכי מוצא, כי וורבורג הוא יו"ר: ועסקן אידיאלי, ופ וח ר גרוע,
לא . מקרה היא, * שבהן (האג), גרינברג. וכהוון כולם הם כנגד
עבודתו של ורבורנ, : \

ד'ר טהון אמר , שבעד יצירת הא, פ, ק, צריכה היתה האופוזיציה
להלחם, אבל באמת נופרה הא.5,:ק עוד ‏ לפני האכספריציה
,לעל-אריש".---הנואם שב להאינצידנט .וורבורנ-כהוון". הוא איננו,
מפכים לדברי וורבורג האומר, ‏ שיש לו יועצים מאנשי-המפחר
בברלין, אי אפשר שהיועצים יהיו. אנשים, שלא נבחרו מהקונגרם,
במכתבו של וורבורג. נאמר, = שאיננו מאמין בדמיון הכווב: של
הציונות המדינית, | אבל הרעיון המדיני- -הוא הוא שיצר לנו את
הכל והוא שהביאנו למצבנו הנכחי --

וורבורג אמר לי פעם אהת בעצמו, שאם אמצא הבר מה
בהצעתו, שאין לו יסור מפחרי---אין לי לקבל איתה, בתור ממונה
על כספי האורגניזציה---עלי להתנגד ‏ לכל הצעה בלתי מעשית.

הד"ר שטנר, אומר שבתור ציוני מריני אני מתנגד לעבורה
המעשית בא"ו. / כמחומה לי, שבטרם שהיה שטנד ‏ ,בר מצוה"
עברתי כבר עבורה מעשית בשביל א"י, בימי הרצל לא עסקתי
בשום פוליטיקה, * אלא בעבודה מעשית בשביל א"י,-= /

ש ט נר אומר, ‏ שאנ אינני | ציוני מעשי. מנין לו זה?
במשך שתי השנים האחרונות ‏ כתב' לי רק מכתב אחד ברבר
הבחירות בגליציה, ובמשך ארבע שנים וחצי, ששטנר הוא חבר
הועד הפועל באיתי אותו רק שלש פעמים,-- /

וש לכם אנטיפטיה כנגד קלן, גם אני מוצא, ‏ שקלן- איננו
המֶקום המסוגל, אמרתי, שאם הדבר יהיה הכרחי והמרכז יעבור
למקום אחר--אעבר גם אני למקים אחר (מח"כ) ואולם אם היה
המרכז עובר | לא"י, לקושטא או ללונדון הייתי. גם אני עובר
לשם- -אבל בשום אופן לא אעבור לברלין, ששם חושבים את
הרעיון המדיני * למקפם כוזב,--בעניני כספים מזלזלים אצלנו,
אבל הרברר הלא חשוב הוא מאד, כי זה לנו הקונגרס הראשון,
שהאורגניזציה הציונית ‏ אינה עמוסה חובות. כספיים. = (שיינקין
קורא: להגמנפיה! וולפסון: עונה: אנכי לא הסכמתי, שיתנו חמיכה
לנמנסיה) האורגניוציה של הלשכה המרכזית. היא מצוינה במינה.
עוזרי הלשכה. נזמנים לא ע''פ שייכותם למהלך זה או אחר,
אלא ע"פ. כשרונם לעבודה, -- לא בתור נואם ולא בתור: עסקן
מדיני באתי לתנועה הציונית, אלא כאיש מעשי, שעבר בשביל
המופדות הכספיים של האורגניזציה, ‏ צריך אנו ‏ לספר בעצמי
בשבחי : לולא עבודתי לא היה הקולוניאל-בנק .נוסד, ואם חיה- =
היה מגיע כבר לפני חמש שנים לאותי המצב, ‏ שבו ימצא אחרי

שתי שנים אם יבא אחר במקומי. -- הייתי חפץ בעצמי, שיתנו =

לי שתי שנים של מנוחה, מצב בריאותי דורש . ממני מנוחה:
אם תדרשוני אחרי שנתים.--המצאוני לכל עבולה שתהיה. באתי
הנה, מפני שהציונות ‏ היא נשמת אפי: ותכן חיי, ארבע שנים
וחצי עברתי אחרי מות הרצל בתנאים ‏ קשים ונוראים = ברוסיה.
נחרב. הכל בימי הבלהות. ‏ גם ברומיניה ‏ התמוטמה האורגניזציה,
הפרור של הארציים ‏ הביא מבוכה = במערכותונו,--והאורגניזציה. |.
מתקימת עתה.

,הד''ר קלויזגר הוא עורך ,השלח" קורא אני את ,השלוח" וצריך * >

אני לאמר, שבבושת:פנים. ובכאב<לב אני קורא את הנדפם שם ע"ר
הציונות, לא מפני ההתנגדות כנגדי, ד''ר קלוזגר כתב גם על הרצל שהוא'"
שקרן ומוציאהלעז (בעברית. ,זיפן"). ד"ר ברוידא רבר פה ע"ר
הבנק. הגליציי, ‏ מבלי. שהוא מבי כראוי את הענין. זהו. אפוננו,
8 257 . 8

/

.

גליון מו

שהבנקירים = שלנו. כותבים ‏ ספרים ופרופיסורים מיפרים בנקים,
ח"ר ברוידא פנה. אלי בדבר הבנק. חברי הרירקטורים דנו בהוגן
בהצעה זו, אבל מצאו שהיא איננה טובה לנו ועלולה לגרום נוק
לעניני הבנק +

המנהיגים הרוסיים חפצים בועד פועל מצומצם בן שמונה
חברים, לרעתי יהיה הבר זה אסון בשביל תנועתנו,. אינני מתנגד
לוה שיתרבה מספר החברים, אבל רק בתנאי שיהיה לכל אחד
מהם עבורה מסוימת ומיוחרת; ואולם חברים, שיהיו רק ,יועצים"
ושצריך ‏ יהיה לפנות אליהם בכל פעם ופעם בדו"ח ובשאלות
ע"י---מכחבים לא יביאו שום תועלת, דבר זה ידענו כבר מן
הנפיון. בין: הקונגרס השביעי והשמיני היה לנו ועד פועל מצומצם
כוה, כה|-ברנשטין לא ענה כלל על מכתבינו, אוסישקין ענה
תמידו. לא! ‏ האחרים ענו הן ולאו, או לאו והן. יש לנו. ענינים
שאונם מרחפים באויר, | אלא עסקים מוחשיים, לועד הפועל
המצומצם אפשר לבחר רק בעובדים, מכבר אני את כל אלה,
שהציעו אותם. פה. אבל כשם שבחיים הפרטיים אין מקום ל,גאינים
בלי פירמפל", כך אפור לאורגניזציה * להרבות ‏ בבעלי עצות
שאינם עובדים.--פרזורנט אחר נחוץ לנו ולא שמונה, כמו שיש
להם לחברינו ברוסיה, די לכם, אם יש לכםלחרף ולגדף את

= האחד,---אמרתי בקונגרס שעבר, שאשהדל לרכוש את האמון של
ְ

9 שהיו אז כננדי, כנראה, ‏ לא עלה הדבר. בידי, ונכון אני
לעזוב את משרתי, חפץ אני במנוחה, יצרו לפם, אפוא, לשכה
מרכזית ‏ לעבורה ‏ בברלין, | אבל בחרו בהנהגה שאיגנה שייכת
למפלגה ידועה. יו'ר כפר, וורבורג -- הוא טוב מאד. אבל אל
תמסרו לו. ענינים מעשיים, בכדי. שלא יאבד לגו כח. מצוין. זה,-=

| סוף דבר: אם חפצים אהם באשרה והצלחתה של תנועתנו -- לא

תסכימו להצעות האספה הפטרבורנית" ‏ (מח"כ פוערות. וממושכות,

על ספסלי המערביים שרים את שיר ,התקוה"), מציעים. לבחר נואמים

ראשים, ‏ מחליטים, שיבחרו שמונה. נואמים, ‏ ארבעה מהמצרדים

בוכות. ההנהגה הנכחית וארבעה ממהתנגדיה. זמן הדבור-לכל

אחד. מוגבל לעשרים רגעים.--אלה שרשמו אה שמותיהם בתור

נואמים נכנסים לאולם מיוחד . לבחר את. הנואמים הראשים,--
הישיבה נסגרת בשלש שעות,

ישיבה רביעית.
(יום ב', 4 שעות אחרי הצהרים.)
יוסף כהוון: (הערה אישית). האשימו אותי. פה, שעבדתי
נגד החלטת הקונגרם ברבר שנוי תקנות. הכנק. ההחלטה | של
הקונגרם. השמיני אומרת: הקונגרט חושב, שאת תקנות הבנק
צריך לשנות, ‏ עד כמה שדבר זה איננו גורם נזק ‏ לעניני. הבנק.
לדעת הנואם שנוי. זה היח מביא. נזק להבנק.--המשפט ‏ עלה
לנו באלף ‏ ושעוכ ‏ מאוז ל"ש, וזכום וק גדול היא בערך
לאמצעינו המצומצמים.---בנוגע למכתבי אל הפר. וורבורג. אומר
הנואס האשימו אותי ש,השלכתי רפש" על הפה. ורבורג. אפור
לי להשתמש במלה ,שקר", מפני | שמלה זו איננה פרלמנטרית,
אבל שואל אני מצת. היו"ר, ‏ אולי יכול ‏ לתת לי מלה אחרת
במקומחי --
נאומי הנואמים הרא שיים,
ב, גול דב רג: לקחנו על עצמנו תעודה עממית גדולה

| וחשובה, ‏ ועלינו ‏ להשתדל. להגדיל ‏ את חוג. העובדים בשביל

התעודה החשובה חזאת, עליגו למשוך לעבודתנו את כל אלה
העומדים. בהיקף הענול שלנו ושאפשר לקרב אותם לעבודתני,
ורבר וה לא נעשה על ידי ההנהגה. -- חפץ אני. לדבר על
הבר יחוסה של ההנהגה. לתנועתנו, --- ההגהגה ‏ שלחה לוערי

' הערבות הדרושה, שעבודה זו תביא תועלת +

%> העול%ם 3 . 8

ד

הארצות .רק דרישות ‏ לקבוץ שקלים וכדומה.. התנועות הצבוריות
והמדיניות בעם ישראל לא מצאו. בהנהגה שום סיוע ועזהו- =
כשבאה המהפכה בתורקיה ומכל עברים התחילו להמטיר עלינוּ
מכתבים. בקריאות: מדוע. תחרישו + ואנו. פנינו להועד הפועל
המצומצם בקריאה לעשות דבר מה, לפנות אל אַקהל העברי
בקו"ק | בהתאמה למצב הענינים, ‏ לא נענינו. -- ,העולם" שהוא
אורנן מרכזי של התנועה איננו מוצא סיוע מצד ההנהגה, *
ההנהגה. ‏ לא המציאה גם ידיעות = ל,העולם", כשקבלנו את
ההחלמות בטופקבה, פנינו. לבאי-כח הארצות השונוף ולההנהגה,
וזו לא ענתה לנו במשך חרשים לא ל או ולא הן.--הועדה
ליצורת קרדיט קרקעי היתה צריכה לקבל 50 לי"ש מאת הוער
הפועל | המצומצם לצרכי הוצאותיה --- ולא קבלה. -- האספות
הכלליות של הקולוניאל:בנק נעשות בלונדון. ולא בברלין, כבקשת" >
הציונים הרוסים",,, (בינתים ‏ עברו עשרים רגעים, והנואם הוכרח
להפסיק). :
וולפסון עונה, ש,העולם" מקבל ידיעות, בשעה הוא פונה
בשאלות, : בניגע לכסף חדרוש ‏ לטובת - הועדה : לעניני קרדיט
קרקעי---מבאר . הנואם, ‏ כי כסף. זה נמפר. לוורבורג, האפפות
הכלליות ‏ של הבנק נעשית בלונדון ע"פ רצון = רוב החברים

ובכרי לקמץ בהוצאות + =-

: ליבוב יץ מורחי) מעיר, שהבקורת שנשמעה פה כנגר
ההנהנה, = איננה אוביקטיבית, אם ההנהגה,. הבקיאה במצב הענינים
בכל הארצות, איננה עושה בכ"ז כלום. בא"י. -- בודאי יש לה
טעמים מספיקים לזה. המבקרים לא הציעו שום הצעות מעשיות.,
העבורה. הריאלית. בא"י -איננה. -צריכה. להעשות, -אלא:אם. תחיח
הררישה, שראש-
הוער הפועל צריך לשאול בראשונה את דעת חברי הועד הפועפ.
ברוסיה, | בשעה שהיא הפץ לנפוע לשם -- זהו פימן של אוד
בגרות מרינית, ---הנואם מעיר, שהיתה -שעה, שהציונות נמצאה.
בהונגריה במצב של סכנה, הציונים בהונגריה פנו או בתלגרמה .
אל ראש האורגניזציה, ‏ וזה בא מיד להונגריה, והודות. לעמלו
וחריצותו: עברה הסכנה. -- (מח'יכ); :

פרופיסור וורבורג . (נפגש במחיאות כפים) בתור ראש הועדה
לעניני הקרדיט הקרקעי הוא. מעיר, שהכסף אמנם ניתן: מהבנק,
אבל רק אחרי שהוצא כבר על אחריותם. הפרטית של אנשים אחדים,

י, אהרנוביץ (,הפועל הצעיריי) מתנצל על אשר הוא עובר:
על עיקר אחד של האורגניזציה והוא. מדבר ז'רגוניתן: + /

ראש הועד הפועל המצומצם אמר, שווא שומר על כספו
האירגניוציה. ‏ לוה בלבד אין שום צורך בהנהגה, הלא אפשר
להפקיד את הכסף באיזה בנק באירופא, ההנהגה צריכה להיות
יוצרת. להקונגרם השמיני באו צעירים ‏ בעלי התלהבות שבקשו
פה אידיאלים, עכשו נפקד מקומם, מפני שלא מצאופה כלום,- =
בא"י לא נעשה כלום במשך ה,זמן הזה". בנוגע להקריזים של
הא, פ, ק, בא"י מעיר הנואם, שאשמים היו בניההחלוקה בקריזים
זה, את הבנקההצילו בני המקום, לא ההנהגה מבחוץ, -- בהנהגה".
שוררת רוח של .חנונות, ואון בה שום כח יצירה, ‏ מדברים פה
בלעג ע"ד ,חבת ציון", אבל אם בתנועה זו לא היה כלום, הנה
היתה ציונית, עכשו יש הכל רק -- ציונות אין, ההנהגה צריכה
להיות קודם. כל ציונות, = אחייב ‏ מסחרית ואח"כ. מדינית ,. צריך
לחדול מלהתיחס. לא'י. כאל ארץ של. איוה בטלנים, שאין להתחשב
עמהם, חלק ההנהגה צריך .להיות בא"י,. ואין להסתפק בזה, שיש
בא"י: ,אמט", | השולה מכהבים והרצאות לחו"ל + מה עשתה
ההנהגה לטובת: אלה הפועלים ‏ הצעירום, שבאו לא'י או שחיו
נכונים לצאת שמה להרטיב את אדמת א"י בדמם ובזעת אפם+

של 2 ,

.

> העול8 0036 |

יש

גליון מו

הדב טבנכם אל 4 שכ-שב שג: אמש לשב שש -נבמרגלצבות נבשים אלהבנקש רג שב ב מצד צלאנצט ממ העדות כמטנדק זשנצעד הננ ננאא) נמשנים! גיצנו קבנצשתפבזעם בקננננננננ הנמכ בצ שבנצםשבטצנטם. ב בנצ םמניב בצמ הצצ בוני טנק

חיא לא עשתה כלום ולא עור אלא שרחתה אותם.הנואם מזכיר
לרוגמא, כי בשעה שהכריוו הפועלים בירושלים ‏ שביתה ואספו
כסף לטובת. השובתיט אפר ליבונטין על הבנק בירושלים לקבל
את. הכסף ‏ הזה | בתור פקחון, -- כל עור שהעבורה בא"י לא
תעבר. ליד היהודים, אין לנו- שם תקוה, לשאלה נכבדה זו
מהיחפת ההנהָגה בקרדרוח -ואיננה עושה כלום. במלים קצרות.
ההנהגה הנכחית המיתה את רוח הציוגות בכלל ואת העפודה
הפנימית,. העבודה בא"י. בפרט (מח"כ.) ,
ריר יעקב. נכט, (עברית) מגין על ההנהגה הנכחית,
ד'"ר חיים ווייצמ ן מוסר מודעה, שאין הוא חפץ למתח
דין קשה על ההנהגה, אפשר שמה שעשתה ההנהגה,. עשתה כהוגן---
אבל הנעשה הוא מעט מאד. -- וולפסון חבר פה על. הציונים
מרופיה. באותו סגנון, שדבר בו בילוב בבית הגבחרים הגרמני
ע"ד ה,קבצנים ‏ והמוררים" הרוסים, אפור בסגנון כזה. לדבר על
אנשים. העובדים זה עשרות שנים במערכיתינו ושבראו את תנועתנו,
כמה גבורים צנועים נתנו הציונים הרוסיים שעליהם התנפלו פה
כל כך, לבו לבית הקברות שב,חררה" ותמצאו שם את הגבורים
שמטרו. נפשם על עבודתנו, ‏ 4ע"פ שלא השתתפו בקונגרסים ושמם
לא נזכר בהפרוטוקולים הסטי נוגרפים שלנו, -- כל מי שיש לו
דעות אחרות מאשר לההנהגה. שלנו -- הרי הוא כבר פה בבחיגת
= מורר ומתפרץ. | חלילה לנו לחשוב כָּל שאיפה להטבת המצב--
למרידה, וולפסון הרים על נס, ‏ שהמוסרים הכספיים שלנו מתכלכלים

בהוגן... אבל דבר זה הלא מובן הוא. מאליו, ואין לחשוב. את ות?

לוכות ותרה, ‏ הלא . הציונות איננה רק ענין מפחרי, יש שלשה
מקצועות | בעבורת. הציונות : = א) עבורה 'ישובית, ב) עבורה
חרבותית, .ג עבורה מרינית, :זו האחרונה. מתחלה באמת רק עתה,
> עד היום הותה עבודה זו רק רדיפה אחרי מקפם כוזם , היוכל
וולפסון לקבל עליו את האחריות של עבורה זו רוצים אנו להכנים
> אל המרכז. אנשים חדשים, שיוכלו לחלק ביניהם את העבורה ---
וולפסון לגלג פה על הפופרים, שאינם אנשודמעשה. אבל הלא
גם ראש הקונגרם שלנו הוא סופר, מר. וולפסון אמר, שחברי
המרכז ‏ היושבים במקומות = שונום לא יוכלו לעבור כהוגן, אבל
,המלחמה: בגיאוגרפיה" היא תמיד ‏ גורלנו בנלות, = בואו. במגע-
ומשא עם ההמון הגדול וניכחתם, שההחלטות שנתקבלו בפטרבורג
לא היו" ,מרד" גם ‏ ענין ,חרקוב" לא היה מרד. כשהתחיל הרצל
לעבור למובת תנועתנו --- הלך ‏ ללונרון. ולפריז, ובכל מקום מצא
רלתים ‏ סגורות,. כשפנה להמוני העם ברוסיה -- נפתחו לפניו
בל הלבבות. וכשבאים עתה אלה האנשים, שלמדו גם מעט
פוליטיקה, הרי חפצים לרחות אותם בשתי ידים לרחוב היהורים,
(מח"ב) להאורגניזציה שלנו אבר הרוח האידיאלי שהחיה אותה,
אין אנו רואים שם כחות חדשים, אין. אנו. רואים פנים חדשית
בקונגרס, מפני שאי-אפשר למצא אצלנו רעיון חרש, -- אתמול
= באר פה. הר"ר. נורדוי את הפרוגרמה שלנו --- אבל הדברים ע"ד
הסכם = הממשלות אינם אלא ,פשטל'. בבחינת ,אל תקרא. בניך,
= אלא בוניך", אין לנו עתה תעודות אחרות, מלבד רכישת פוויציה
אחר פוזיציה על. יסוד -משפטי. (מח"כ רועשות) עור עלינו ללכת
* אל. העם לבאר לו את שאיפותינו ‏ ולארגן אותו, הרעיון הלאומי
של הציונות קדם להרצל. עיקרה של הציונות הוא השאיפה
לשוב ‏ לארץ-אבית לחיות שם חיים לאומיים שלמים -- ולא
הפוה מול ה של הרעיון,---אל תתיחסו. אל תנועתנו כמו לענין של
חנונות ואל תחזיקו המיד את העפרון. ביר לחשוב את ה,קחדיט"
\וה,דבט", / אל תשאירו את מרכז התנועה באיזה פנה נדחהן

העבירו ‏ אה המרכז. לברלין, שיש בה קהלה ישראלות. גדולה
ושהנה מרכז. רוחני. גדול (מח'כ סוערות. וממושכות),

ד"ר רפ ופור ט כביב): ‏ זה שני ימים שאנו עסוקים
בבקורת ואין אנו עושים כלום, אין רצונ להגין פה על וולפסון,
אבל כבודו של וולפסון הוא כבודו של כל האורגניזציה, = אין
אדם אחר יכול לשאת משא כל העבורה . חשובה לנו. עבורת
הציונים היחידים כל אחד במקומו. -- הוא מבקר את העבורה
הפוליטית של הציונים בגליציה. שמויקה לעבורה הציונית. בקרו
פה את ההנהגה על אשר לא בא רבנק שלגו לעורת הבנק היהודי
בגליציה, אבל הבנק שלנו הוא בשביל א"י ולא בשביל גליציה,- =

הוא מוחה כנגד ההתנפלות. על הפרופסור וורבורג. דבריו של"

נורדוי: ההוה שלנו: הוא פה והעתיר שלנו הוא בא"י--הם טעות
עיקרית, העתיר שלנו מתחיל מהיום ,. מפכים אני לדברי נוררוי,
שצריך לשוב להפרוגרמה הבזילאית, אבל עלינו לשוב גם להעבודה
הריאלית. בא"י,

ד'יר צ'לנוב: אחרי הרברים שנאמרו פה צריך אני
להעיף; שאין אני מבקש כ ב וד יים בהאורגניזציה, אין לי שום
חשבונות פרטיים עם וולפסון . חושב אני אותו לירידי, וגם הוא
חושב אותו לידידו, (וולפסון מנענע בראשו גאות הסכמה) אין לי
שום אינטרפים ,רופיים", מיום שנספחתי אל התנועה הציונית--
עברתי בכל כחו לבטל את ההחומים בין מורח ומערב. --

אין אני: רורש מההנהגה. גדולות וחרשות , דורש אני רק, .

שההנהגה הכלכל כהוגן את הירושה ותצעידנו לפנים, -=
הרצל היה הראשון, שהתחיל בעבידה פוליטית גהולה, הוא עשה
את שאלת היהודים לשאלה עולמית, . ואולם בהשתנות התנאים

החצוניום--חדלה גם העבורה המדינית, וגם האורגניזציה נחלשה,.

מספר. הציונים התמעט, כחות חרשים אין 'לנו, הצעירים אינם
באים אלינו. השפ/תנו כלפי חוץ נתמעטה. העבורה הקולטורית,
שהתפתחה בימי הרצל, אע"פ שהרצל לא היה
פסקה, בקצרה, מיום שמת הטנהיג---כחותינו הולכים ‏ ופוחתים, --
בא"י וש לנו בנק, אבל גם הוא נוצר. עוד בימי ‏ הרצל, מיום
שמת. המנהיג לא ניצר שם כלום, בא"י צריך היה לנסות לארנן
את היהודים. המקומיים, | להתעסק שם בפרופגנדה ציונות. ‏ הוער
הפיעל הגדול לא עפק בשאלה זו, וכשהעלו אותה על. השולחן- =
דחו אותה. , אין לנו שום השפעה על יהודי המקום. את מוסדותנו
שם מתנהגים ברוח מסחרי צר, אבל הציונות איננה: דבר של
מסחר ‏ לבד. (מח'כ),

בימי הרצל לא נעשק כלום, באיזה ארץ שתהיה, בלו

השפעתי, הוא היה הראשון שפנה אלינו, (קולית קוראים: חרקוב !
ד"ר. צ'לגוב עונה: לא חפצתי לנגוע היום בפצעים שכבר נקרם
עור עליהם, ורק אתה -- לוולפסון --- ננעת במקום הכאב. הות!
מח"כ), מיום שמת הרצל אין לנו שום הנהגה, אין לנו רירקטיבים,
לההנהגה אין שום איניציאטיבה ואם יש לה לפעמים איניציאמיבח--

אין לה האויטוריטט הדרוש (וולפסון: כן, כן! מפני שחתרתם.

תחתוו, צ'לנוב + לא, מעט מעט באה הכרה זו בלבות כל הקהל
הציוני,) | זהו הסך-הכל ‏ שלני: בפוליטיקה --- מאומה, ‏ בעבורת
הקולטורה --- מאומה, בארץ"ישראל---כמעט מאומה;. האורגניזציה
התרלרלה, -- ישנם רגעים, שגם אנשים מתרוממים לגובה ידוע,
מומנט כזה היה ביָמי. המהפכה בתורקיה, אבל ההנהגה שלנו
לא עשתה כלום.: וכך היונו' למורדים, ‏ גם ‏ הד"ר צ'לנוב היה
ל מו ר ד (שחוק). התאספנו במוסקבה ‏ לרון על עניני השעה.
כלום חושכים אתם, שההנהגה באה לעורתנו+ לא! אנחנו באנו
לירי הכרה, שבהשתנות התנאים החצוניים --- עלינו לפנות אל
העם התורקי, למצא את הררך אליו. אנחנו המצאנו את האמצעים
הדרושים,, . - (בינתים נגמר. הומן, צ'לנום מבקש ‏ את. הקונגרס

מלוחמיה:-= '

צ

.

גליון מז

להרשות לו להמשיך. אה נאומו, היו"ר, ד"ר בודנהימר, מוחה,
וולפסון. מבקש לחת להד"ר צ'לנו את רשות הדבור.. הקונגרס
מחליט לחת" לו את רשות הדבור בלי הגבלה.) --- פנינו להתנהגת
בדבר הועירה לעניני הקרדיט הקרקעי, כשהוחלט בחיוב ‏ בר
יפוד הועידה, הובטח לתת לנו אמצעים ידועים מכספי הבנק
להוצאת הועידה . אבל מה היה אח"כ+ הנואם קורא ממכתבו
של וולפפון אליו את הדברים האלה: ,הלא לא תחשוב באמת,
כי מוסדותינו | יתנו כסף ל,הבלים" כאלו" ,: וולפסון אמר. היום,
שאוסישקין. וצ'לנוב היו לתואמיהפיאם, ואולם הלא יודעים אתם,
שצ'לנוב ואוסישקין אָיִנם כלל וכלל קשורים. זה ליה כתואמים,
אך אם צ'לנוב. ואוסישקין נלחמים ביחד בשביל דבר אחד --
אות הוא עד כמה חשוב הדבר (מח'כ).

איָן אני אומר כלל שרק ההנהגה אשמה, אבל בכל
אופן, ג ם ההנהגה אשמה, נכון אני להביע אמון. לההנהגה,
בשיעמידו היום למנין את שאלת האמון, אבל צריכים אנו
להודות"על האמת: המ צב הוא רע!-- אי אפשר להניח את
הרבר כמו שהוא, חפצְנו לנפית להעביר את המרכז למקום
אחר, בכדי שלא יחיה כל הענין מפור | בירי איש אחר. אם
יש לכם הצעות אחרות --- הבו אלינו ונדון עליהם באחוהן אבל

מוחה. אני, אם אומרים, שיש לנר פניות = אישיות. צריכים אנו
לאמר בפה מלא: מר וולפסון הוא מנהל מצוין לעניני כספים --
אבל המנהיג | של תנועתנו הלאומית | הגדולה ‏ לא יוכל

להיות. (מח"כ), ,

הפרות ינת יך. לוי

לא אמת הדבר, שאמר פה הד"ר וויצמן, שחפצים אנו
לרחות. את היהודים הלוסים בשתי ירים, זה שני ימים שאתם

| עומדים ומבקרים את וולפסון, ולבסוף אומר צ'לנוב, שאילו היו

לנו / -וולפסונים | אחדים בעיר אחת היינו מוסלים להם את
ההנהגה (מח"כ) -- דברו פה ע"ד רעיונות ‏ חדשים ובכל הומן
הוה שמענו פה רק רעיון הדש אהד: הצעתו של פסמניק,
שבל ציוני מחויב לקבל על עצמו. חובה מוסרית ‏ לצאת . במשך
חמש השנים הקרובות לא"י,: אבל דבר זה אינו אלא - אוטופיה
יותר גרולה מכל האוטופיות ‏ האחרות. -- הנואם מסים: ההנהגה
הנכחית מרכות את כל העבודה הציונית, ‏ אין לנו איש שיובל
לבא במקום" וולפסון, כשישתנו ‏ התנאים ‏ המריניים | ברוסיה
לטובה--אהיה אנכי הראשון, | שאציע להעביר. את המרכז
לאודיסה, ‏ עתת עור לא הניעה השעה- לכך. (מח"כ)

וולפ סון נפגש בטח"כ) עונה למבקרים וחוור בעיקרו
של הבר על. דבריו הקורמים, חלק הגאספים עורכים לו אובציה. --

ד"ר יוסף קלוזנר מופסר מודעה זו: מר וולפסון
האשימני, שכתבתי על הרצל, שהיה שקרן ורמאי, הדברים
האלה אינם אמת. הדבר היה בשעת ענין אוגנדה. מר: ברקוביץ,
מזכירו של הרצל, פרסם, שאנגליה חורה מהצעתה מפני

= ההתנגדות מצד ציוני רוסיה, מה שלא היה אמת. אז כתבתי,

שהרצל. דומה לביסמרק, שאמר, כי. כל טה שעשה שלא כהוגן
(זיוף הטלגרטה הידועה) עשה לטובת אשכנד, לא לטובת עצמו,

ההשואה עם ביסמרק, כמדומה לי, הוא. ענין אחר ‏ לגמרי. מן

| האשמה של שקרנות ורמאות, -- תמיד הייתי באופוזיציה ונלחמתי

- ננד ההשקפות רציוניות הרשמיות, ולחשוב זאת למלחמה אישית---

חיא אי הבנת מהותה של האופוזיציה. ולבסוף אעיר : מר וולפסון
האשים את ,השלח" בהתנפלות; אבל אם מר וולפסין היכרח
להטעים את יחופו. הטוב להציונות המעשית יש. להכיר. תידה

= על זה לא בשורה אחרונה -- ל,השלח'י - =
מכניסים הצעת קבוצה של צירים, המביעה אמון : ותודה.

4

= העולם 3

לה,מנהיג". על עבודתו החרוצה והפוריה, --- קבוצה אחרת מכניסה
הצעה : להביע תודה לראש האורגניזציה על ההנהלה החרוצה
והישרה של עניני האדמיניםטרציה והכספים. מר
וולפסון מודיע, שבנוסח זה הוא רואה הבעת אי:אמון: לעבורתו.
המציעים חוזרים מהצעה זו מעמידים למנין את ההצעה הראשונה,
והיא מתקבלת ברוב ‏ דעות נדול, כנגד היו כשמונים או כמאה
צירים, -- הרוב עורך אובציה לוולפפון. ‏ וולפפון מביע את
תודתו להרוב ‏ ומודיע, = שהבעת:אמון זו נותנות: לו אמץדרות
-מחדש, --

(סוף. יבא)
-
הועירה החְמִישית. של
ציונִי רומיה בְּהמִבּורג.
הש קביהי- :רת

טיומקין פותח את האספה ומציע לבחר בחברים
להועדה התדירית, --- עוברים להמשך הוכוחים על דבר עבודת
הועד. המרכוי ,

פ יר קי ן (קיוב) מבקר גם הוא את יחוסו של הועד המרכזי
להועירה בקובנה, := בידי זיידנמן לא עלה להסיר את האשמה,
שהמוטו .פה על- הוער המרכזי, כי. לא. התיחם. כהוגן. לשאלה. זד, >
כירוע, היה הטעם ליחוסם השלילי של הציונים לועידת קובנה 7 :
אופן ההזמנות לועידה זו, שלא היה לא על יפודות רמוקרטיים.
ולא על יסורות לאומייס . צדק הועד המרכזי בהחלטתו, שהציוגום
אינם. צריכים להשתתף בועידה זו, אבל מ שאומר א' צריך לאמר
גם ב', ואם לא היו הציונים צריכים להשתתף' בועידה בתור
ציונים, -- לא היו צריכים להשתתף גם בתור אנשים פרטיים +
הציונות ‏ היא | הסתכלות-בעולם מסוימה, שצריכה להטביע את
חותמה על כל השקפותיהם הלאומיות והצבוריות \ של מחזיקיה ,
ומפני שלא. ירענו להחיחס כהוגן אל דרישות השעה בנידון זה--
המימונו חרפה על עצמנו ונתנו מקום לשונאינו להתרומם. בעיני
הצבור , על האמת המרה הזו אנו צריכים: להודות ,

ב, נולדברג, שבא רק ליום השני של הועירה, עשה שניאה,
שלא סהר >ת הציונים שהשתתפו בועידת קובנה . ועידה. זו היתה
רק סמיותדעינים ומעשיהתעתועים מצד חונים ידועים, החפצים
להתנשא בעיני העם, וחרפה היא. לנו, שגם אנו השתתפנו במעשה
זה והיינו לעור להאנשים חללו , --

הנואם מגין אח"כ על הוער המרבוי כנגד הבקירת הקשה,
שמתחו עליו ה"ה קלוזגר וקליינמן על דבר עבורתו בימי הבהלה
ברוסיה , הועד הציוני המרכזי היה אז האורגן היחירי, שהתעסק
בפוליטיקה של ,כלל ישראל" והרים בגאון. את הדגל הוה, שהיה
אז ו ולקלם. בעיני כל המפלנוח השונות . מאשימים את הועד
המרכזי, על שלא השתמש במצב-הרוח, ששרר אחרי. עבור ימי
הרבולוציה, להרמת הרות. הציוני, ואולם הלא צריך. לזכור. גם'
את המצב הנורא, שבו נמצא. אז העם-העברי ברופיה. -- הנואם
מגין. על עבודת. ההוה, שאחרים מהנואמים הקורמים בקרו אותה
קשה ,. יש יחפ ניאומטרי נכון. ומדויק ‏ בין: היחס ‏ של הציונים
לעבודת החוה ובין השפעת הציונים על העם.. בה במדה שהציונים:
מרבים להתעסק בעבורת ההוה, ‏ בחיו הצבור העברי,. בה במרה::

השפעהם הולכת וגדלה \. את פרי. העבירה. הזאת. איהאפשר למור

באמת החנונים, ‏ הביא בחשבון ע"פ מספר. השוקלים, ‏ יש דבר
חשוב מזה. והוא -- מצב. הרוח הכללי, ---. בירידת הציונות אי-
אפשר להאשים אנשים יחידים, הפכות לוה הן הרבה. יותר
עמוקות,. נקל. לדרוש : ,הבו עבורה", אבל. התנאים האוביקטיבים
הם הרבה יותר. עטוקים. ומסובבים.. צריך לסמן, ‏ כי בכלל התיצבה
התנועה: הציונית בשנים האחרונות על דרך. בלתי נכונה, גם
הועידה ההלסיננפורסית נכשלה בוה, שהיתה במרה ידועה בתה
של הרבולוציה : הרוסית.. = אי-אפשר להעמיד הכל על החשבון
הקר: והיבש ,. מהציונות נטלו את נשמהה בזה שהפירו את הצעיף
הרומנטי: ממנה. עפוקים אנו רק בפולמיקה עם המפלגות האחרות,

> והילנו. לפנות לההמון הגדול ל סתם יהורים", ‏ שום איש איננו

מכחיש בחשיבות העבודה בא"י, אבל זה הוא רק חלק העבידה,
צרוך. לחשוב -על דבר העם, ,גאולת ה אר ץ" איננה אפשרית
בלי. נאולת: ה ע ם, עלינו לשוב אל השטה הקודמת בעבודת
האניטציה, דרך עבודתנו צריכה להיות יותר רומנטית, אירואולוגית,
מאשר מעשית, מפחרית,--אין לנועוד הררך הנכונה, נחפשה
אפוא את הדרכים הנכונות ,

מחליטים ‏ לסיים את רשימת הנאומים ולהגביל | את זמ[
הנואמים. לעשרה. רגעים ,'= -

ד"ר אפ ש טי [ (חורול) מאשום את הועד המרכזי, שלא
השתמש כראוי במצב-הרוח, שבא אחרי המהפכה. בתורקיה. הוא
מבאר את אי-הצלחתו של הועד ‏ המרכזי בוה, . שהוא. רודף אחרי
שמות מצלצלים ולא- אחרי ‏ עבודה + --

מ ש יי נק ין מדבר ע'ד יחופו של הוער המרכזי להעבודה
בא"י. --- הועד המרכזי לא התחשב את המועצה. הפלשתינאית

< ולא תמך: בשאיפות. לברא הסתררות ; עברית; בא"",--הוא ‏ מזכיר

> את הועידה המוסקבאית, שלא באה ע"י האיניציאטיבה של הועד

> זו מר. מינץ אמר,. שבנוגע לעבודת הד

המרכוי, > שזכף.אח"כ בודה זו על השבון עצמו, בעור שאספה
זו נעשתה ע"י אגודת ,בני ציון",. ולא עור אלא שהועד המרכזי
לא מלא את החלטות האספה המופקבואית. כהוגן ,. מכל חברי
הועד המרכזי יש רק אחד המסור באמת לעניני. א"י, והוא מר
נולדברג., שום שטה אין בעבודת הועד. המרכזי בענינר א"י --
בנוגע להעתונות -- מעיר הנואם, כי. קודם כל הן יש רשות
לדרוש מן ה,רזפווים", למשל, שלא יביא נ ז ק להעבודה בא'י
הגואם מאשים את ה,רוסוויט" :על שלא הביא מאמר :על דבר
"ובל..,גהרה? +
א, גול שמיין:

, המכתבים החוורים ‏ של הועד. המרכזי -= הן. הרבה יותר
טובים ממכתבי המרכז ‏ הפוסטי \ בשעתי, -- מאשימים פה .את
הועד. המרכזי על הרברים, שחטאה המפלגה כולה, אפשר לרבר
על . הבר עיקרים ואידיאות, = אבל. דברים אלה אינם מסורים
במונופולין להועד' המרכזי, ובנוגע = למהלך. העבורה ברופיה. =
עשה הועד המרכזי את כל. אשר היה בכחו, ‏ בכדי לעורר. לעבורה
ולחזק. אותהי, מר סירקין האשים את .הער המרכזי. על. שאינני
שם לב ברבעי אל ההמון הגדול.. ‏ ואולם ‏ הנואם חושב לרפך, כ
עובדים אנו רק בשררות הרחבות של. העם ואין אנו. פונים אל
הצעירים ‏ והמשכילים, הנה האשימו. פה את הוער המרכזי אשר
עפק בעבודת. ההוה. לדעת. הנואם, המעיטו יותר מדאי בעבודה
נמצאים רבים הנכונום
לטהר את השרץ בק'ן ‏ טעמים", ,שרץ" זה -- היא התכנית
ההלטינגפורסית, בעור שהפרוגרמה הואת, לרעתו ‏ של הנואם,

* הוא אחד הפרקים היותר מזהירים בדברי ימי תנועתנו, אם הד"ר

קלוזנר חפץ בקונגרס קולטורי, בעבידה. קולטורית, ‏ הלא מודה

גם הוא: בעבורת ההוה,. אחת משתי אלהו או עבידה ציינית במוב\

>= העולם 3

נליון מז

צר --- עבודה בא"י, או עבידת הלאמה. במובן. רחב -- עבודה
קולטורית, סדור האמינרציה וכדומה, --- בנוגע לועידה הקובנאית
חושב הנואם, שועידה זו היתה. זיוף רעת הקהל ועלינו היה להלחם
בה בשם האחרות הלאומית האמהית שלנו. צריכים היינו לצאת
כננר. אלה, שנטלן לעצמם. את החופש לרבר בשם העם שלא
שלחם. =-- אמרו פה, שהוער המרכזי נסחף עם הורם הרבולוצ<
יוני, ושכחי: את המלי"מה העצומה והיפה, שנלחם הוער המרכזי
ה,רוסיויט" כנגד חזיונות העבדות והשפלות, שנראו בתנועה זו,

מר א ל ט מן דורש שיחדשו את הוצאת ,דאס יורישע
5 אלק", אין אנו ‏ פונים לההמון הגדול , ה,קופיקהדביבליותיקה"
איָנה מספקת . -= %

מר רוזוב מנין על התכסים. של הועד המרכזי ‏ בנונע
להועירה הקובנאית ומספר בפרטית את תולדות הועירה,

רו זנ ש ל (מרימפול) שואל, מרוע בטלו את מם המפלגה
שהוחלט בועידה ההלסינגפורסית ושהכנים ‏ 1900 רו'כ.---

דיר מופינזון (נפגש. במת'כ). הועד המרכוי. השהדל
להוכיח, שהלך. בראש העבורה והתנועה הציונית. ‏ ההבר הוה לא
כן. אחרי המהפכה בתורקיה \ לא ההעורר הועד המרדזי. = האינ<
ציאטיבה יצאה ממוסקבה. הראו פה על קול הקורא של הוער
המרכזי -ע'ד | הלשון העברית. דבר וה היה אמנם נכבר פשהוא
לעצמו. אבל צריך לוכור, . שקול קירא זה יצא דוקא אחרי המהפפה
בתורקיה, בשעה ששאלות בוערות אחרות עמרו על הפרק. האם
מוכור את העובדה, שהרירקטור של הבנק (כהוון) התחיל ‏ באגיג
טציה נגד שנוי. הקנות הבנק, ומוילנה לא שמענו שום מחאה כנגר
זה.---גם כנגד ההנהלה. .הציונית יצא הוער המרפוי רק ברגע
האחרון, הבר .וה מראה, ‏ שהוער -המרכוי לא עמר. בראש. החיים
הציוניים אלא נג"ר אתריהם, -- בציונות שוררת הסיפה עצומה
אבל אין כח שישתמש בהפיטה זו. מר זיירנמן אמר, ‏ שהיו. רק
אנשים מעטים בועד המרכזי, אב ל מרוּע לא חפצו זיידנמן והקרובים
ליו בהאג שיבחרו אחרים? ---הנואם מבקר. את ה,רזסוויט'ן שהוא
מדפים ‏ יריעות בלתי. מרויקות ונושנות ע"ד. א"י .--- להקונפרנציה
הקולמורית שבברלין לא שלח הוער הטרכז" גם הלגרמה--כל וה
אופי הוא,. (מח"ב).

א מ, ב ר ו כ וב: בין הוער המרכזי \מבקריו. אין. נגורים
פרוגהמהיים. ‏ באמת ‏ לא יכול. הועד המרכזי = לפעול יותר באופן
ח יובי, יכול היה אמנם לפעול באופן. שלילי, לעמור על המשמר,
שההנהגה הראשית תקיים את החלטותיו של הקונגרס.--

דברו. עור האדונים

פרנציה. הקולטורית. ולא קדם אוהה בברכה. | לדעתו, הטא גרול
המאו הציונים, * שהש;תפו בקונפרנציה זו. ונתנו את ירם ליצירת
אורגניוציה ‏ ח ר ש ה | לעבודה הקולטורה, בעור שעבורה וו היא
עורק החיים ‏ של תנועתנו. הציונים | שהשתתפו ביע'דה ‏ הברלינית
גזלו מחציוגות את | נשמהה. טלבד אלה הברו עור שווארץ, רוזגד
פלד, ‏ מאליסוב ואחרים.

מר ב. גוּלדברג:. דרשו פה מהוער המרכזי דברים שאינם >
לפי. כחותיון | דרשו. שיהיה. גם יוצר גם מנהל פוליטיקה. ברוסיה,
גם מנהל פיליטיקה = ציוניח כללית בהורקיה. וגם שיעבור עבורת

תעמולה רחבה. [רהיה בידי הועד | המרכזי שנבחר בהאג לעשות ,

אה כל. זה?---גם להבא אי אפשר לדרוש כזאת. משום ועד מרכזי.
כלום. יכו" חיה. הוער המרכוי. לעבור ‏ לטובת ‏ הענינים בתורקיה ?
הרי. זוהי חפוליטיקה הבלליה, ‏ המפורה רק להועד הפועל המצומצם.
אין ‏ להועד המרכוי כלי:השרת. הדרושים . לכך; אין לו לא בנקים
ולא = פודים, = ויש, לו רק עבודה = אורגניוציונית מצומצמת ‏ ולא

:

מונזון, ‏ גולרמן, ‏ דרוינוב, זה האחרון = /
מצדיק את הוער המרכזי על אשר לא השתחף בעבורת הקונח 7

:
-

2

גליון מז

יוהר.--ומה. שנוגע. לחרפת קובגה---לוקח הנואם את בל האשמה
על עצמו. אמנם הועד מתאמץ תמיר להגן על. כבור המפלגה,
אך במקום שיש כבוד המפלגה וטובת. העם---מובת. העם קודמת

תמיר, (מח'כ), הוא בא לקובנה באמצע הוכוחים ומצא את סעיפי
התקנות בדבר הקהלה ערוכים ברוח הדרישות. הציוניות | בהל:
סינגפורס, ‏ ושמח מאד על אשר חדרה סוף פוף. ההכרה. הלאומית. אל
הלבבות הקפואים של הרחוקים ‏ מן הציונות. נצחין האידיאה יקר
בעיניו מנצחוך הדגל הציוני. | אז | מצא לנכון לבלי ההדפק על
דלתות פתוחות ולתת לההחיטות הלאומיות להתקבל כמו שהן
ולכוון | את כל מעשי הציונים להועירה הבלהי;רשמיה, במקום
שדרוש היה באמת להגן על עניני הציונות.

היחופים שבין ‏ הוה"מ ובין הוה"פ המצומצם היו רעים ככל
העת , אך לפני הקונגרם. אי<אפשר היה להראות מעשה של אי*
הכנעה ביחס אל ההנהגה העליונה של התנועה. אילו עשה זאת
הועד היה ראוי לנזיפה + הנחלה שנכחרה מהקוגגרפ לעמור פראש
ההנועה | מחויבים להשמע לה: לא היה הועד רשאי להוציא
לרשות הרבים את המלחמה שביגו ובין הועה"פ המצומצם.

ומה שנוגע ל,,הרוסוויט" -- הנה עורכו נבחר מפעם כנפית
ציוני רוסיה והוא אינו נפנע להועד המרכזי, כי אם מעמיר על דעח
עצמו , ואין הועד אחראי אלא בעד ,העולם" המביע את השקפותיו,

בסוף דבריו מודיע מר גולרברג, כי אם תמצא הועירה,
שמעשי הוער לא היו רצויים---יתפטרו חברי הוה"מ מעבודתם, לפי
שיותר משנתנו ומשעשו לא *כלו ולא יוכלו לתת ולעשות. ‏ (מ"ב):

ל יפ ה: חפץ אני לעמור על נקודת השקפהו של הד'ר
קלוזנר, שבקורת הועד המרכזי צריכה לההרכז לא בפרטים, אלא
צריכה. לבהר. את הסבות ‏ הטפריעות בעד התפתחות ‏ התנועה.
מאושרים היינו אלו היה הכל בשלום ורק עבודת הועד המרכזי היתה
מקור הרעות, כי אז הלא נקל היה להדוף אוהו ממשרתו. ואולם
הסבה מונחת בעצם ההנועה ולא בחברי הוער המרכזי,

ספינתה של הנועתנו נמפרה לחברי הועד המ-כזי בשעה
שוקטה ושלוה, | בטרם נהעוררה: הפערה בתורקיה, וררוש. היה
קברנים אחר, הם, חברי הועד המרכו', נבחרו בתור אנשים בבינונים,
מצויים ,‏ לשמר על רכושה של התגועה , והנה הגיעו הימים
שררושים היו כחות חרשיםן שררוש היה להנדיל את היקף הרכוש
ולו נחוצים אנשים חדשים ואמצעים אחרים, --- מה שאפשר היה
לעשות בהורקיה עשו, הם יפרו עהונות בהורקיה---דבר שהיה קשה
ער מאר. (מח"ב).

העם לא נתעורר ‏ עור. אמנם גברה בו עכשו הנטיה
לציונות, ‏ אבל רפה היא נמיה זו, ‏ ואין לה עוד. צורות. מוחשיות
וברורות. ‏ ה כמה פעמים נדמה לני: הלא אנחנו, ‏ הציוניים, נשאנו
את האיריאל של החיה כימים היותד קשים. אולי עשינו כבר את
שלנו. נמפר את חגשמתו לירי העם העברי כלו אבל במהרה
נוכחנו, = כי טעינו. 'העם איננו מוכן עוד ‏ כראוי. יש שמתעוררת
בו איזה התלהבות לרעיוננון. אבל היא מתקררת תוכף. זהו. הטרֶ=
גיום שלנו: אידההאמה בין ‏ חפצנו ובין. יכלתנו,

אחרי הנאומים האלה נתקבלה החלמה להביע אמון להוה"מ,
נגד החלטה זו היו רק שבעה אנשים,

ישיבה שליטית,
יום ו" 94 דצמבר י"א שעות לפני הצהרים .
היו"ר ‏ אינג'נר | ברוק, = ד"ר. צ'לנוב קורא הרצאה ע"ד
עבורתה של לשכת הקרן הקימת ברוסיה.
ד" צ'לג וב (נפגש במחיאת כפים רועשת) אחרי בקרת

קשה של הדוה"ח של הועד המרכזי, בוראי . נעכור -ביתר- מנוחה.

שימפטיה ‏ בין

->- העולם -- 18

לרבר ע"ר עניני הקה'ק, יי מפני שפה ברבר זה אין אצלנו שום
סכסוכים ופרורידדעות .

לפני שתי. שנים בערך עברה לירָי הנחלת העבודה לטובת
הקה"ק ברוסיה, מצב הקה"ק היה רעוע מאר,. היו פה סבות כלליות
ששמעתם אודותיהן בהדוה"ח של הועד המרכזי: אפטיה גמורה
ששררה אז בין הצבור. העברי, אפיפת כל עבודה צבורית ברחוב
היהודי . חוץ מז היתה עור סבה מיוחדת לזה: אי-אמון להקה"ק,
עד הזמן ההוא היו מדפיסים את הדוהייח של הנדבות לטובת הקהיק
בעתונים רק לפעמים רחיקות מאד, וגם זה באידסרר, ולכן
התיחפו השדרות הרחבות של המנדבים באי אמון אל הקופה
הלאומות. ‏ מלבד זאת נמנעו חברינו לעבור לטובת הקה"ק מאימת
הרפרסיות, ששררו אז בכל תקפן. ראשית עבודתי היתה איפא, ‏ "
להרפים מדי שבוע בשבוע. ב,רזסוויט" את רשימות המנדבים, "
על ידי כך, כמדומני, הוטב המצב בנוגע לי חפ האדמיניסטרציה,
מפני שנוכחה, כי כל הכסף הנאסף נשלח תיכף לחוץ, | לטובת
ארץ ישראל, וכשראו חברינו, שאין הרשות מיחה בדבר הדפסת
חשבון הנרפות, התחילו ‏ עוברים במרץ ובגלוי לטובת הקהיק,
גם המנדבים נתנו מאז והלאה את נרבותיהם בחפץ לב, אחרי
ראוהם, כי פל מה שמנרבים מגיע למקומו | הדרוש. ‏ כדי
לפאר לפני הקהל את ערך הקרן הלאומית, הוציאה: הלשכה
חוברוּת אחדות ברוסית, יהורית ועברית, וגם הדפיטה הרבה
קו'ק, במפפר 110 אלף, הדוה"ח ע"ר עבורת הקה"ק ברופיה
במשך 0 חרשים הראשונים עשה רושם טיב, ורכשנו לנו
המוני המנדבים . כדי שתהי העפורה מפוחרת,
באנו ברברים עם כל הועדים והאגודות הציוניות המקומיות,
אבל יחר עם זה השתרלנו המיר למצא. לנו בערי השדה חברים
שיתעסקו אך. ורק בענין זה -- מה שהביא, לדעתנו, פרי רב י.

השתמשנו בכל הררכים והאופנים האפשריים, כרי להגדיל
את סכומי הקה"ל. חלקנו מפפר. רב של קופסאות--בפ"ה. יותר
מחמשה עשר אלף, גם מספר עצום של גלויות. מצוירות. == "
הוצאת ,לבנון', שעברה זה לא כבר לידינו, | בהצלחה מרובה
נמכרו. גם תויההרצל. ונורדוי . תעמולה ‏ שבע"פ היתה קטנה מפני
טעמים ידועים, אבל -במקום וה הרהכנו את התעמולה שבכתב:
בכל חג וח או איזה מאורע חשוב הוצאנו קו"ק ע"ר הקה'ל
בשפות העברית והיהודית, שהיו נפוצים במספר רב מאד---חליפתל
המכתבים שלנו עם העוברים בערי-השרה היתה תכופית מאד,
ולשמחתי צריך אני להטעים ש 99 אחוזים מכל המכתבים שאנו
מקבלים הם בעברית (מיב). כעת עומדים אנו בקשור תמידי. עם
0 ערים, ובתחלה--רק עם' 800, :

המרצה מוכיח, ‏ שסבומי הקה"ל ברופיה. הולכים ומתרבים,
ורק באנרגיה תלוי דבר הצלחתו, ‏ מפני שהמופר הזה רכש לו
כבר סימפטיה בשרהות היותר. רחבות ‏ אפילו של אי:ציונים. זה
מוכח. גם מן הנדבות המקריות, שקבל הפונד בש'זו מאת הגכרת
קל ור באודיפה סך. 85000 פרנק ועוד מאת אשה אחת מפינסק
שמתה. בסינגפור (באסיה) וזכרה לפני מותה את הקרן הלאומית
והניחה לה סך 1500 רובלים. אם נערוך את הכנפות הפונד
לעומת מה שהיה לפני שתי שנים, אז נוכח שגדלו ורבו על
(מ"ב),

אומרים, | שהרבה מזיק להקה"ל. ומפחית ‏ ערכה \ בעיני
המנדבים ‏ מה שהוא מוציא. סכומים שונים לענינים קטנים,. לא +
לא אמת הדבר, להיפך, מה שאין הכסף מונח כאבן שאין לה
הופכין. מושך. עור יותר את לבו של העם. ויש ‏ עיקר ‏ אחר
להקה"ל --- והואי ה נ צ י וג ל י ז צ י ה. המונחת ביפודה,

בתורקיה אנו. עומדים / כעת בתקופה ‏ כזו, | שנחוצים לנו

14 : 0 , > העולם -<-

גליון מו

. .

> . סכומים עצומים, מפני שיש כר. נרחב לעבודה, אנא איפוא אלה
נא נתיחם אל הרגע הזה ברפיון וגשיג ‏ ע"י' עבודתנו האנרגית
את הסכומים האלה (מחיאת כפים ארוכה רועשת, קריאות:
הידד! יחי הד"ר צ'לינוב!), .
האספה מחליטה לרשום את שמו של המרצה בספר הזהב
(מחיאת כפים),

עוברים לוכוחים ע"ד הרצאתו של הד"ר צ'לינוב. +

א, פודליש בפקי מבקר את יחוסה של הלשכה להעבורה
בפולין, לא הוציאו שום מחבהות ודו"ח מפעולות. הקה"ק בפולנית, ‏ לא שלחו
הלאומית ‏ בכלל, בנוג ל,אחוזת בית" ולאופן קנות, הקרקעות. בא"יו-=.
נואמום לפולין זכדומה, הגזאם איגנו מסכים בדברים רבום לעבורתה של הקרן

א בזגוו (באקו) מבקר את עכודת הלשכה על אשר היא מוצואה
הוצאות צרדיות, | , בשם חבריו מקוקז הוא דורש, שבל פרוטה ופרוטה הנגבית
לטובת הקה"ל תוקדש למטרתה האמתית. הדרישהן שהמופדות הציוניים
ישתתפו בהוצאות האורגניזציה הציונית, אוננה צדיבת בשום אופן להתקבל
בנוגע להקרן. הלאומית,

ן מחליטים, שבוכוחים אפשר לדבר רק ע"ר עבודת הקה"ל ברופיה ולא
ע"ר העבודה הכללית,

ניפנבוים (ורשה). הלשבה מסתפקת בזה, שהיא שולחת
צירקולרום ומחברות ואיגנה כותבת מכתכים להרבה ערים במשך חרשים רבים,
בשעה שבמ ומות הללו נאספים כספים, | המונחיס זמן רב בידי המאפפים.
בנוגע. להוצאות הלשבה מַעיר הנואם, שבלא הוצאות לא יוכלו להתקיום שום
מוסדום צבוריים, התפתחות הקה"ק תלויה במהלך עבודתהי--

ב רג מן (פינסק) שואל, עד כמה מתנהלת. עכורת הדירקטורים
| של הקה"ל ברוח החלטותיו של הקונגרס. - - הוא מגין על זכותו של הד'ר צ'לנוב
= להוציא הוצאות לאגוטציה,

| ד"ר י ו נ וב יץ (וורונז') דורש, שיוצואו מחברות
> ברוסית בשביל היהודים היושבים מחוץ לתחום.
: דיר צ' ל י ג ו ב, בתשובה על רברי מר ניסנכוים הוא מודיע, | כו
מלבד הצירקולרים פונה הלשבה גם במכתכום פרטוים אל מורשי הקה"ק. =
בנוגע לקופפאות מעיר הנואם, שהלשכה דורשת, שיריקו את הקופפאות לפחות
פעמים בשנה.---בנוגע לקונטרסים בפולנית אין הלשבה יכולה לעשות כלום.
היא מסרה דבר זה לחברים שבפולין, < והם לא הוציאו את הדבר אל הפועל,
על אדות הוצאות = הלשכה מעיר = הנואם, ‏ שבכלל, יש לנו | השקפה מוטעת
בנוגע לצרכי אורגניזציה, אין אנו מספוקום למופרותינ את ההוצאות. הדרושות
ודורשום מהם עבורה שלא לפי כחם.--הוצאות של 100/9 הן מעטות בערך,- =
להד'ר יונופיץ עונה הנואם, שבמשך זמן קער הוציאה הלשכה ספרות אגומצ:
וונית בכמות הגונה, בנוגע לרו"ח---אין מן הצורך להדפיס אותו גם ברוסית:
מפני שעיקר הדוה"ח הם המספרים המובאים בן---בדבר השאלה, אם מתאמת
עבודת. ‏ הקה'ק להחלטות הקונגרם חושב הנואם, ששאלה זו היא שאלת
> .העבודה הכללית, שמקומה בקונגרס ולא בועירה הרוסית,

האספה/ מביעה אמון ותודה לדירקטור הקה"ל | הד"ר. צ'לינוב ועורבת
לו אובצוה נהדרה,- =

בוחרים ‏ בקומיסיה. לעניני | האורגניוציה ‏ ברוסיה,: שתכין
הצעות .מסוימות בשביל הועידה . לחברי. הקומיסיה. נבחרו. ה"ה :
ל יפה (גרורנה), פרב שטין, (ורשה), ד"ר י. ספיר, (אודיסה),
גפשטיין (פ"ב), קליינטן (אודיסה), הוערה הזאת עורכת ביחר
עם חברי הפרזידיום את: ההצעות, -=

מל י, גריכבוים מילנה) עולוז. על הבמה לקרא הרצאה

- ע'ד עבודרת ההוה, הוא מתחיל בעברית ומודיע, ‏ כי חפץ
הח לרבר רק עברִית, | נפני | שבבר הגיעה. השעה לעשות קץ
= לבלבול הלשונוה באספותינו ‏ הרשמיות, ‏ אבל מפני שרבים לא
ובינו אותו, נכין הוא לדבר בשפה, שגם הוא יהודית, ‏ (קריאות
+ מחאה; הד'ר קלויזנר קירא : איספניולית ) המרצה קורא : רוצה אני
לראות,. אם תמצאו די עו למחות ‏ כנגר הרבור. בלשון . היהורית,
אחרי שבמשך שני ימים רברתם רוסית , (אותות הסכמה ומחאה

ומגלות:עפות

כאחד . היו"ר מכה בקורנסו פעמים רבות וקורא לסרר, השאון
הולך וגדול, הר"ר קלויזנר קירא : אוגנרה חדשה! רבים וורשים
לדבר אל הסדר,) רשות הדבור נתנת למר מינץ (רוטטוב),

מר מינץ מודיע,. כי הוא מתנגד לדבור בז'רגון, ‏ אע"פ
שהוא. ב ער הלשון הרוסית , אם היו נמצאים אנשים, החושבים
את הלשון הרוסית לשפתנו הל אומית, או היה מתנגד בכל
הוקף לדבור הרוסי, עכשו שאנשים כאלה אין, בעוד שישנם
אנשים החושבים. את הז'רנון ללשון לאומית -- לפיכך אפור לנו
להרשות, שבאספתנו הרשמית ‏ יקראו | הרצאות רשמיות בשם
הועד המרכזי. בו'רגון (מח"כ) ,

דיר קלויונר: מוחה אני כנגד האשמה. שאחנו
רוסיפיקטורים. | אם מאשימים את אלה ששבו זה עתה
מהקונפירינציה העברית בברלין ברוסיפיקציה -- חרפה הדבר,
(מח"ם) ,

מר מל מר חושב, שאחרי משרנוביץ אי אפשר לקרא
הרצאות רשמיות באספותינו בז'רגון, --- האפפה מחליטה לבלי לתת
את רשות-הרבור. ליתר הנואמים, בשם הועד המרכזי ‏ מודיע
ל "יפ ה, בי מפני שהועד חושב ‏ את הלשון. העברית ללשוננו
הלאומית -- הרי הוא מוצא בהגנה כזו על הלשון העברית עלבון
לה, בכל אופן הנה הז'רגון. יותר | קרוב לנו מהלשון ‏ הרופית .
ביאליק אמר פעם אחת : מי שמתיחס בבוז אל הז'רגון הוא דומה
לאדם היורק בפני מינקתו , (מח"כ),

א ופישקין חושב,. שהמוצא הוחידי הוא: המוצא הפורמלי,
לשוננו הרשמית היא הלשון העכרית.. ההרצאה הרשמית צריכה,
אפוא, להקרא ע ב ר ית, וההנחות. העיקריות תתורגמנה ‏ יהודית
ורופית . (מח"כ)

גרינבוים (עברית) אחרי הדברים שנשמעו פה חרפה הוא
להסכים להצעה זו, נלחמים אהם לא ללשון | העברית | אלא
ללשון הרוסית , כשאי-אפשר, שכל האספה תבין עברית. וכשיש
לבחר. בין. הלשון הרוסית והז'רגון -- יהיה הדבר כתם שחור
על פני עורך ‏ ,השלח"--אם בוחר הוא ברוסית. זהו עלבון גם
להעם. היהודית לההמונים = המדברים יהידים' יודע ‏ אני את כל'
האחריות שאני מקבל על -עצמי, = אבל. מוסר אני מודעק: או
שארבר יהודית, | או שלא אדבר כללי -=

מעמידים למנין את הצעתו של מר אוסישקין. בערה הביעו
את דעתם 4 איש, בער הצעתו של מר גרינבוים 91 איש, (באולם
שאו) , ּ

עושים הפסקה קטנה, הנשיאות, המזכירים וחברי היעדה-
המכינה נכנסים לישיבה, באולם עומדות כנופיות כנופיות מתוכחות
בהתלהבות עצומה , בינתים ‏ רד היום;

טמקון -מוריע, בִי מפני קדושת השבת האספה נסגרת. ער
מוצ"ש,

.
ישיבה רביעית
(מוצ"ש , 25 דצמבר)'

האינג'נר ברוק פותח את האספה במסירת ‏ מודעה בשם
הוער המרכזי, ‏ שהוא אחראי ‏ בפרטות 'רק בשביל הדוה"ח
הרשמי שנקרא בישיבה הראשונה; בנוגע לההרצאות האחרות --
אחריותן: בפרטי ההברים. על המרצים,

מר, ב, נולדברג מעיר בשם הועד המרכזי בנונע
להאינצידנט ‏ של היום הקורם, שע"פ התכנית ההילסינגפורפית--
דורשים ‏ אנו שווי. זכיות בשביל הלשונות העברית. והיהודית ; !

= מובן. מאליו,

ליון מו ,

שמה. שאנו דורשים | מאת אחרים עלינו לררש
מעצמנו + --

מר ₪ יר קי ן קורא במקום י, גרינכוים בעברית ויהודית את
ההנחות העיקריות לשאלת עבודת ההוה, *)

הוכוחים על דבר עבודת ההוה,

פר ינובסקי (פטרבורג) חושב, שכבר הגיעה השעה לחדול
מוכוחים , אם צריכים אנו להתעפק בעגודת ההוה. בארצות הגלות . -- המצב
הבלכלי של היהודים ברופיה הוא נורא ומחריד את הנפש. אי-אפשר להטיל
ספק בדב\ , שמחויבים אנו להשתתף בעבודת ההוה להרים את המצב האקופ
גומ והקולטורי של יהודי רופיה.. צריף להשתדל, שעבודת הציוגים היחידים
תתאים להפרוגרמה הציונית. -- הועד המרכזי צריך, לפי לעתו, להיות הטנהל
את עבודת הציונים להרמת. המצב החטרי והקולטרי של יהודי רופיה. לתכלית
זו וש ליסד על יד הועד המוכוי מועצה מיוחדת לפרטי עבורה זו, שאליה
יוכלו לפנות מערי השדה בשאלות ע"ר יפוד בתי-ספר ות"ת, קופות מלוה ,
לשבות מודיעין לנודדים ובדומה. -=

מר גרינב וים (יהודית) מבפם בפרטות. את ההנחית '
שהקריא. פירקין , היו בינינו כאלח, = שהתחילו מתיחסים בשלילה
לפרוגרמה ההלסינגפורס ת תחת השפעת הריאקציה הרוסית | מצד
אחד והמאורעות בתורקיה מצר שני. -- כנגד זה צריך. לשנן,
כי הפרוגרמה ההלסינגפורסית איגנה הוראת שעה אלא יש לה ערך
קים , יש בחיינו דרישות וצרכים. צבוריים. ועלינו בתור. יהורים לתת
תשובה על הדרישות הללו, אומרים, שאין לנו להתעסק בעבודת
ההוה. בתור. ציונים, אלא בתור אנשים פרטיים, השקפה זו היא
מוטעת. למופת מביא הנואם את התפתהוהה של הנועת. חבת
ציון, ‏ היו כאלה שאמרו, שתנועה זו נחלשה, מפני שעסקה
בענינים פעוטים בא"י. < לרעת הנואם אין יהדבר כן . תנועה זו

= >.נחלשה, = מפני שעמדה מחוץ לצרכי החיים ברופיה. "כוי לעבור

למובת .א"י . . צריך ‏ לברא פה בחו"ל מוסדים כספיים, ורבר. וה
גורם שהחובבים, .או הציונים עפוקים רק בקבוץ כספים, ואלח
שאינם עוסקים בזה הרי דם עומרים מחוץ לעבודה ציונית .. זה
היה מצב הענינים גם בשנים הראשונות של הציוגות ‏ המדינית ,
ואולם אז לרעה מצב זה לא השפיע, מפני שהשבנו שבקרוב תגיע
השעה ‏ ל השתערות. על המבצר", | לעשות. צער ענקי , = שעתיר
לשנות את החיים שלנו תכלית שנוי. היתה לנו תנועה באמת זו
של ביל"ו, ‏ של אלה, שעלו לא"י לעבוד שם, אבל עכודתם של
אלה היושבים פה ומרכז עבודתם היא א"י --= צריכה להעשות
בהכרח. עבודה של מוסד, עבודה פילנטרופית, = ולא עבורה של
הנועה לא ומ ית. --- דרישות הפרוגרמה .א רהלפינגפורסית הן
השובה על צרכי החיים ‏ הצבוריים, ‏ ררישות. א"ו: הן. לא: תשובה
על צרכי:השעה , אלא תשובה על הדרישות הצבוריות שלנו בארצות
הגולה, בכלל,' -- זה הוא טעמה של ההנחה הראשונה, את
המופדים הצנודיים שלנו עלינו לברא עכשו. את הסנקציה
המשפטית. יקבלו מוסרים אלו , בשיהיו התנאים המדיניים מוכשרים

> לְך. את הקהלה הישראלית ב-וח הדרישות . ההלסינגפורסית אפשר

במדה ידועה לוטר כבר ‏ עהה, אע'פ שאת רפנקציה הרשמית תקבל
רק אז , כשיחיו התנאים החצונים נוחים. ‏ זהו טעמה של ההנחה השניה..
בנוגע להנחתו השלישית מביע. הנואם את רעהו, שסדור הקהלות
והלאמתן הוא. היפוד לחייני בגלות, = וכדבר זה יודו גם המחנגדים
לעבורת. ההוה.. --- ברבר עבודתנו הכלכלית חושב. הנואם ‏ שעלינ

להכנים : לעבודה. זו יפוד \ עיקרי ‏ אחד , = יסוהן של קואופורציות

שונות ‏ ואחורן למוסר מרכוי, = מה שנעשה , כבר: במדה ירועה
*) עיון ,החלטות הועיז ה הרביעית לעניני העתונות הציונית", בדבר
עבודת ההוה ,העולם" גל' 46,--

0 5 4 ג : 2
. 6 7 הלול

> העולם -3

15

בגליציה. בדבר, סרור תנועת. הנדירה חושב הנואם, שמפני שעור
לא הניעה ‏ השעה להמות את זר הגדירה למורח, עלינו להשתתף
בסדור הנדידה הנכחית. הנואם מוזכיר את ההצעה ע'ד יצירת
בנק מיוחד לאמיגרציה. --- (מח"כ) .

5 י ר קי ן (קיוב), הנגורים שבין הרורשים עבודת ההוה ובין הרוצום '
להתרחק ממנה---יש להם יפורות עמוקים, ---ההברל העיקרי הוא בזה, שבעלי
עבודת. ההוה הם כ ו 5 ר י ם בגלות, כלומר, מכירים הם שחיום ‏ לאומיום
שלמים אינם | אפשריים בגלות, אבל אינם מכריזים ‏ ב די ק ו ט-על הגלות
על המציאות | הגלותית, כמו שעושים המתנגדים לעבורת החוה: גם אומן
המפלגות, ‏ שהפרוגרמה ‏ המונימאלות | והמכסימאלית יש להן קרקע אחד ובסיס
אחד אונן יכולות לרחות אה הראשונה מפני האחרונה ומב"ש אנחנו, שהפרו:
גרמה המכסימלית שלנו מכווגת כלפי קרקע אחר לגמרי, ודאי שאון אנן יבולום
לוותר על העבודה של הכנת העם בשכיל עתודו, אין אנו רשאים ‏ למפר
עבודה זו לאחרים שלא יכלו לשאת את דג ל תחיתגן בידם. הציונות היא
לו פרוצס היסטורי חשוב, הפוגש בדוכן בהמונים יהודים הזקוקים = לאורגני=
זציה, עבודת-ההוה. נעשית' על ידי הציוגים, | אבל בלי שום סרר ומשטך'
בלי ‏ האורגניזציה הראויה, ועלוגו להביא פדר זה בעכורתנו,- -

מ יי נ ץ (רוסטוב). טיעים אלה החושכים, שעד הילסונגפורס לא הותה
עבורת ההוה. ‏ גם עד אז התעסקו הלאומיום בעבודת ההוה אלא במובן אחר,
התעסק - בעבודת החגוך, | בעניני הלשון והספרות, ‏ אכל לא בבחירת צורום
וכדומה, הגואם אינגו מתנגד לעבודת ההוה, אלא לנופח הלפינגפורם, < מה
יעשו חפירי הלפינגפורס אם יבאו הדתיים וידרשו להכנום את הזוק הדת"
לעבורת ההוה, --דואגים המה חסירי הלפיגגפורס לדימוקרטיות בעניני הקהלות,
ואינם דואגים לחנוך העברי. הנואם מציע לרחות את הפרוגרמה ההילסינג:
פורסית בכללה.

דייר ק ל ו זנר: רוסית)

פה נקרא הימגון שלם להלפינגפוהם, החלטות אלו, . אומרים,:
ילא היו ילידיההשעה, אלא, דרישות, שיש להן ערך קים, הנואם
מראה על הסעיף הדורש, שהשופטים הרופים ידעו עברית ויהודית,. =
אם באים גם עתה בדרישות הללו וחושבים אותן לרבר שיש לוּ
ערך ‏ קים -- יש להלחם בזה, הציונות ‏ היא שנוי. המרכז, אם
היינו חושבים;, שאפשר לברא אוטונומיה יהורית בגלות --- לא
היינו מתנגדים, לעבורה. זו, אבל אם חושבים ,עד שנוי מרכו
ועובדים לטובת שנוי זה -- אי-אפשר לעסוק יחד עם זה גם
בעבודת ההוה, מפני שלעבודה זו נקדיש את כל כחנו ונשמתנו :
זה היה גם טעם התנגדותנו להאוגנדיים שבנו, = שזיו יחד עם
זה גם ציוניים. | בתום. לבב. הציונות | דורשת שנוי. ערכין: שלם
ומוחלט, שנוי מרכז ה ג ש מ ה , ואלה השקועים בעבודת ההוה- =
לא הגיעו לש.וי. ערכין זה, ואין האיריאל שלהם שלם. ובריא,
אם עסוקים ‏ אנו * בעבורה זו לא בתור ציונים, = אלא בתור
יהודים פרטיים--אין אנו באים בנגוד להאידיאל הציוני, בשתגיע
השעה לבחר בין עבודה ציונות, פלשתינאית,. או עבודה בגלות- =
אז יבכר ה ציוני את העבורה הראשונה, שהיא. לו העיקר.
אבל אם נעשית עבודת ההוה לחלק מן הציונות, אז הדחק. לגמרי
את העבורה בא"י, הפרוגרמה --. ההילסינגפורסית יש לה ערך,
לדברי. מר גרינבוים, רק בשביל ארצות ירועות, שיש בהן חיים
יהורים צבוריים, ואולם עבורה שאין לה ערך בשביל כל.האומה
העברית, עבודה המבדילה בין יהורי הארצות השונות--לא תוכל
להיות ציונית, עבורה כזו הנה לאומית .רק במובנו. של ,הבונד'י- -

חברי הנשיאות והנואם נקראים בינתים להשתתף בעבורת הוערה
התרירית והאספה נפסקת. אחרי ההפסקה בוחרים בה'ה ל, יפה
וב, גיסין לחברי הנשיאות, | בכדי שיוכלו לנהל את הישיבות,
כשחברי הנשיאות צריכים יהיו | להשתתף ‏ באספות ‏ ומועצות
אחרות . הר"ר קלויונר ממשיך. את נאומוג חפץ אני, שהציונות
והציונים . יהיו שלמים ברוחם, בלי. נגורים. וסתירות ‏ פנימיות, .

/

2: /

16

> העולם =

גליון מו

הציונים בתורי מסדרי הנדירה לאמיריקה--כלום יש סתירה יותר
גרולה מזוף-->

דברו פה ע"ד פרוגרמה"מינימום ופרוגרמה"מכסימום. ‏ גם*
לי יש פרוגרמה-מינימום ופרוגרמה-מכסימום, האחרונה היא או:
טונומיה בא'י, הראשונה היא אותה העבורה. הריאלית בא"י,
האפשרית עתה והצריכה להוביל למצב . ההוא (מח"כ), דברו פה
ער פילנמרופיה. העבודה הציונית ‏ בלי עבודת ההוה היא ענין
,של מוסד", של פילנטרופיה, ואולם דוקא עבודת ההוה צריכה
לההפך לפילנטרופיה, = מפני שאי אפשר לקבוע בדיוק את
התחומים, בתוו" מופת יכולים אנו להביא את עכודת הארציים
בגולווסטון, שנם להם יש אידיאל לאומי. - העבודה הקולמורית
הלאומית, | מפני שהיא מובילה ישר לציונות, = צריכה להכנס
לעבורתנו הציונית, = אבל לא עבורה איקונומית. לבסוף מקריא
הנואם, בנגוד להנחותיו של מר גרינבוים, שלש הנחית הללו:

1 עבודת | ההוה | הכלכליות ‏ והקולמורית:הכללית, = בתור
עבורה, שהיא יכולה להוביל גם לחיוב הגלות, אינה חובה מוטלת
על הציונים, ‏ והם יכולים לעבוד אותה ביחד. עם שאר היהודים
שאינם. ציונים,

₪ עבודת:ההוה הקילטורית:העברית, בהור עבורה מובילה
,שר אל הציונות, ‏ מוטלת חובה על הציונים, ואותה הם חיובים
לעביד אם בעצמם או עם שאר היהודים הלאומיים.

8 הפצת הלשין העברית וספרותה בגלות. ובא"י בתור
הכרחית בעד א"י. היא אחד מעיקרי הציונות,- =

(סוף יבא).

+

- (המשך)
הפיננסים.

השאלה בדבר האמצעים היא מקום הכאב בהפתדרות
שלנו. במשך כל השנים האחרונות לא היתה כמעט אף ועידה
אחת או אספה של ועה"פ אי של הועד המרכזי, שלא דנו שם
בשאלה ע"ר אמצעי הועד המרכזי. בועד ‏ המרכזי ‏ שלנו ביחור
מורגש מאד, ער כמה אין ההכנסות מספיקות להגהגת עבורה
נורמלית, ‏ ואפילו בצמצום גדול,
הועידה הרביעות בהאג דנה בשאלת התקציב וקבעה
בשביל הועד המרכזי בורז'יט מינימלי בסכום של שלשים אלף
- רובל לשנה, אבל הבודוים הוה נקצב לנו רק להלכה, אבל
| במעשה הפריע חוסר-האמצעים בעד כל עבודה, אפילו בער
היותר <חשובה וררושה < לאינטרסיה של התנועה. ‏ על כל
הצעה דנו בשים לב אל אמצעי-הכסף הנמצאים. בידנו, ‏ והיו
הצעות שלא נתקבלו מחופר-כסף או שנתקבלו ולא הוצאו אל
הפועל . הוצרך לקמץ מאד בהוצאות באופן בלתי יאה כלל
לעבודה צבורית נדולה. ומרובת-המקצועות. כזו שלנו,
בראשית עבודתנו בשנת-החשבון הראשונה, בכדי למלא את
הגרעון של השנים הקודמות, עשינו הערכה עפ"י הערים. נענו
לנו 318 ערים, ששלחו בס"ה סכום של 809 רובל ו-18 קופ',
: ההערכה"העצמית של ההסתדרות, ‏ שלקחה עליה הלשכה

של הקה"ק על מנת להת מחציתה להוצאות הועד המרכזי, בהתאם
להחלטת החכרים של ועה"פ ברוסיה, לא הוצאה אל הפועל
ער כה\

מפ"המפלנה בסך 40 קופ', שנתקבל ע"י הועירה ההאגית
להגריל את אמצעי הועד המרכזי, הביא בפ"ה בשנת-החשבון
הראשונה 1898 רוב' ו-4% קופ', שנשלחו מ-998 מקומות,

מפני התוצאות הדלות של המס הוה החליטה ושיבת חברי
ועה"פ בחרש מאי שנת 1908 לבטל אותו בשנת הקונגר; הבאה,

סכום השקלים שקבלנו בער שנות הקונגרס האחרונות
יחד עם איזו סכומים בער השנים הקודמות, עלו ל-ל?%2,8
רובל ו-98 קופ', ואחר ששלחנו ששים אחוזים מהם לקלן נשאר
בירנו סך 19,900 רו"כ, מלבר זאת היה לנו בשנת-החשבון
השניה קרוב לסך 5,5%5 רובל, --- עשרה אחוזים מן הסכום,
שנאסף להקרן של העתונות,

אל הסכומים הללו צריך לצרף עוד קבוצידכסף של
ההפתדרות, הכנסה מנשפים ועוד, העולים לסך 4961 רובל ו167
קופ' והכנסה קומיסיונית בשיעור של חמשה אהוזים ממכירת מניות,
קבוצי כסף ועור, העולה בס"ה ל-5058 רוב5 ו987 קיפ',

בס"ה עלתה ההכנסה שלנו בתקופת החשבון לסכום קרוב
לשלשים אלף רובל, היינו סכום -כפי הבודו'יט, שנקצב מאת
הועירה לשנה א חה,. או יותר ‏ מדויק: מרכז ההפתדרות קבל
פחות ממחצית הסכום, שקצבה לו הועידה ההאגית, בהתאם אל
הבודז'יט שנערך באופן היותר מינימאלי .

רשימת ההוצאות , שאנו מביאים בכאן, לעומת הבודו'יט המשוער
מראש מבליטה ביותר את או-הנורמליות שבמצב הנוכחי, בתקופת הדוה"ח
(מראשון לחדש יולי שנת 1907 עד יום 1 בנויבר שנת 1909, היינו במשף
כ'ח חהשים, עלו ההוצאות לצרבי:

עפ"י הבודז'יט

א) החוקת הועד הטוכזי 6 ר', 65 קופ' 8 רובל +
ב) תעמולה שבע"פ 5 ,8965 , 0 -,
ג) העתונות המפלגתית 0 0
ד) תעמולה שבדפום 4. ,ל , 6 -,
ה) הועדום הפלכיים 9 00
1) הוצאות לפוסטה ולטלגרף | 98944 ₪ ,‏ א 6 ,
1) נסיעות 4 ,46 , 0 -
ח) ועידות וקונגרסים 6 | 896 /0, 2208 .
ט) הוצאות בלתידנראות מראש 1018 ,| 77 , 159 /
4 רי, | 85 קופ'. 5 רובל

נעשו קמוצים בהוצאות , לא עפ"י מדת הנחיצות שלהן, כי אם אלה
שאפשר היה עפ"י אופין לעשות בהן איזה קימוין , פחות מכל אפשר היה לקמץ
בהוצאות הפוסטה והטלגרף ולהחוקת הועד המרכוי, ובכל ואת עלה הדבר
לקמץ מעט גם בהן, אין ספק בדבר, בי הקימוץ ההכרחי בהוצאות ‏ לצורך
התעמולה שבע"פ, הנסיעות, תמיכת הועדים הפלביים והתעטולה \ שבדפוס ,
גרמו להתנועה הפסד מרובה, ובכל וה, למרות רחסכון המוובה, הוכרחנו
לגמור את תקופת"החשבון בדיפיציט קרוב לסבום | של 7839 רובל
ו 98 קופ'.

צריך לשים קץ למצב.ענינים שכוה, בתנאים באלה אי אפשר להמשיך
את העבודה , יש אפשרות לתעמולה מסודרת, שבע"פ ובדפום, לחיים גורמליום
של הועד המרכזי, רק אם לא יהיה העדר באמצעי-הכסף הנצרכים לכך.
הקטוץ , הנעשה בהבודז'יט גורר אחריו גם קימוץ בעבידה. הועידה צריכה
למצוא תחבולה ודיקלית כנגד חוסריהכסף, שתנועתו לקויה בו עתה +

פקירה לאחור.

בנמרנו חלק וה של הדוה"ח אנו רוצים להרצות בקוים כוללים סקירה
לאחור על פעולות ההסתדרות שנו במשך שתי שנותיהחשבון האחרונות +

ב כ מות נתגדלה ההסתררות הציונות במשך השנים האחרונות. א
מעט לפי הערך , ואם אפשר לנו להראות על התקדמות = מרובה בתגועתנו,

גליון מו

לא היתה זו אלא ב איכות. תחת השפעת העבודה הציונית במשך "ב
השנים הולך ומתעמק. הרגש הלאומי , והכרת. הנחיצות | בעבודה.העצמית של
העם הולכת וטתפשטת בתוך השדרות הרחבות של היהדות יותר ויותר.
האלימנטים של ההפתדרות שלנו במעט שלא נשתנו, -- והפ. ביחור
המעמד הבינוני של היהודים, מקצת מן ההםון היהודי , מתוך האִינטיליגנציה
ובנייהנעורים +
בעת האחהונה. התחיל ‏ מספר בנירהנעורים הולך הלוך וגדל. בתוך
מחנגו, פה ושם חוזרים אלינו צעירים ממפלגות שונות, וביחוד. מאלה, שהיו
כרוכים פחות אחרי דוגמות ותורות ושהבינו והכירו ביותר את העיקר
הלאומי כהפרובלמה היהודית .
במקומות. הרבה , וביחוד בערי הנגב, נושאים הציונים הצעירים במעט
בכל סבל עבודת. ההפתדרות . ההתענינות ‏ במאורעות שבתורקיה והאמונה
בחקוות החדשות מתחילות משיבות אלינו הרבה מאלה הציונים ,‏ שבעת
האחרונה המתלקו מעבורתנו לגמרי.
הקכוצות הציוניות * (אלה הידועות ע"י החותם המיוחד, > שרצו להטביע
על הציונות. בשעת. הועידה ההילזינגפורסית ‏ ושרישומן ‏ היה ניכר ומורגש
מעט בין הועירה הזאת והועידה ההאגית) נעלמו בעת האחוונה במעט
לגמרי , ונשארו רק באיזו מקומות ,‏ ברגשי סימפטיה מרובה מתיחסים בחוגי
הפרוליטריון ‏ אל הסתדרות ,הפועל הצעיר" והעתון שלה בפלשתונה ואל
שאלות הישוב בא"י בכלל +
בשנה האחרוגה הוכר ,המזרחי" לפדרציה | מיוחדת . ה מורהיום
נפרדו לגמרו מאתנו ברוסיה, ועתה בחרו בפעם הראשונת
מתוכם אל הקונגרס +

פורודו של ,מורחי" גרם בכמה מקומות לתכוכים שונים, במקומות
שונום , שיש להם שם עפקנים אקטובוום , כמו בגרורנה למשל , הפיצי המזרחיים
את השקלים שלהם גם בין אלה, שאינם תמימי:דעים אתם , מז שהכנים קצת

ערבוביא, וביחוד בשעת בחירות הצירים +
0 = בפולין מוכרחים הקבוצות: הציוניות והציונום היחורים לעמור בקשרי

= = מלחמה--חזקה. עם האורטורוקפים וביחוד עם החפידים .
בעת האחרונה מורגשת בין הציונים ברוסיה ‏ התענינות מרובה בעכודה
התרבותית .‏ הציונים משתתפים השתתפות נמרצה בכל האגודות הפפרותיות ,
שמפפרן הילך הלוך וגדל מחורש לחורש , בהרבה מקומות הם העומדים בראשן ,
הציזנים היו ראשי המעוררים והמיסדים הראשונים של חברות ,חובבי שפת
עבר", בהוספות אל הדוה"ח הזה אנו נותנים ‏ טכלאות של מספרים, | שעל
פיהם אפשר לשפוט ביותר דיוק על עכודת ההפתדרות שלנו בשנים
האחרונות +

במשך ארבעת השנים האחרונות נמצאת כמות השקלים בשיעור אחד ,

הוא מתרבה מעט רק בשנים של קונגרסים +

צירים מיוחדים

הרכבת ‏ השוקלים כבר נסתמנה כמעט בדיוק, לוקחום שקלים כמעט
אצל השוקלים התמייים . שוקלים כאלה נותנום ‏ את שקליהם מתוך הכרה
מרובה או מועטה , הכרה זו היתה מתחזקת אצלם ביותר , אלמלי היה אפשר
הרבר לקהוא אותם לאפפה לבחירת ועדים, לבירור השאלות ‏ הציוניות,
לבחירות אל הקונגרסים ולעריכת הוראות בשביל הצירים +

מספר השוקלים בשנה זו --- (<נתקבלו עד יום א' בדקבר 1909)
7 בשנה שעברה היה מספרם 27,725 , מספר האגודות אינן | מתרבה
בבלל . הללו צצות והללו נובלות . המספר במעט שאינו משתנה , בעת הזאת
אנחנו באום בכתובים עם 1002 מקומות .

= לאחר. הועידה ההלזינגפורסית נמפרו לנו אדריפות ל:1500. מקומות

אבל כמו שכבר העירונו בהדו"ח הקודם של הועד המרכזי;, נמצאה מחציתן
רק על גבי הנייר ,‏ ועכודתה של המחצית השניה היתה רק ארעות . לחדש
מאי שנת 1907 היו לועד המרכזי אדריסות ב-998 מקומות , מן העת ההיא
ואילך נוספו אצלנו 67 מקומות.. מ:1002 המקומות הללו עובדים חוטב -=
2, באופן יותר "פה--870, ורפה לגמרי --470.

למקומות של עבורה טובה אנן חושבים את אלה, שאנן מחליפים
עמהם. מכתבום על הסרר ושהם עונים תיכף לדרישותינו, ושם הולכת העבורה
הציונית ונמשכת בלי הפפק, אל הסוג השני שיוכים אותם המקומות, שממעטים
להתענין בחיי ההסתדרות, שממציאים ידיעות מהנעשה אצלם במחיצת עבורתם
באיחור זמן,. אל. הפוג" השלישי אנו מונים את המקומות שבהם העבורה איגה

> העולם 3

10/0 ==

17

אלא מקרית , | הפונום = אל הועד. המרכזי. רק לעתים רחוקות מאד, אכל גם
בתוכם ישנן אגודות הרבה, אשר במשך השנה הן שולחות איזו סכומי:כסף
למטרות ציוניות .

ועדו-שוקלים מפודרים היטכ ישנם בנ"ה מקומות +

תמיד השתדלגו לחרש את היחוסים, ‏ שנפסקו- במשך השנים האחרונות
ולבא ביחופים עם טקומות חרשום, במקצע זה עבדו הרבה האגיטטורים שלנו.

פגינו גם לחותמי ה,רזסוויט" ו,העולם" והשתדלנו לבא אתם בדברום +

בכל המקומות, שלא היו לנו שם הברים:לדעה פנינו פעם אחת במכתב
להרבנים הדתיים ; ביררנו להם את מהות הציונות ואת דרכי עבודתנו, בקשנר
מהם, כי יקחו עליהם את העהודה הציונית בעירם או כי יראו לנו אנשים
חשובים, שאפשר לנן לבא עמהם בדברים בנידון זה,. אבל נסיוננו זה לא
עלה יפה +

על שלש מאות המכתבים ששלחנו, קבלנו רק בעשר. תשובות. >

בעברגו על פני הידיעות שיש לגז ע"ד הפלכים, אנחנו יכולים להחליט,
כי התחדשה והתגברה העבודה באותם המקומות, שהיתה לנו האפשרות
לשלוח לשם אניטטורים, או במקומות שהיו בה ועידות פלכיות, שהן מצדן
שלחו אגיטטורים אל הערים הסמוכות ,

העבודה ' לטובת המפ המפלגתי התחילה ברופיה רק לאחר הישיבה
של ח' דיקאבר של חברי הועה"פ, הוצאנו הרבה קולות:קורא, פעמים רבות הזכרֶנו
את חברינו, אבל עבודתנו לא עשתה פרי, בבלל קשה להנהיג מפום חרשום
בתוך ההסתדרוה, נאסף בתור מס:המפלגה ברופיה סך 5408 רובל ן:19 קופ'.
מ:132 מקומות + /

בתחלת שנת 1908 יצאה. לשכת הקרן קימת | מרשות הנהגתן של
הוער המרכזי,

בתחלת שנת:החשבון השניה (באמצע שנת 1908) הוכרזה הקונסטיטוציה
בתורקיה., שנפגשה בשמחה מאת בל האנושיות. הנאורה ושעוררה התענינות
מרובה ונמרצה ופימפטיה עצומת בכל שדרות הלאום העברי.

בירור המאורעות בתורקיה היה מעתה להשאלה הראשונה והעיקרית
בבל מועצותינו ואספותיגו, בדיקנות יתרה ביררנו את השאלה בדבר תעודותיה
היותר חשובות והראשיות של הציונות הפוליטית, וכיצר אפשר להפיק תועלת,
מרגע. זה בתורקיה ‏ גופה, ‏ איך לרומם את מעמד:הרוחות הציוני. | ברוסיה
וכיצד | להשתמש בו כראוי הן למפעל פוליטי. גדול בתורקיה והן לרבישת
העכורה וההון היהודי בשביל ארץ ישראל ,

בעבור שבועות אחדים לאחר המהפכה . בשנת-החשבון השניה פרסמנו
את החוור הראשון שלנו, שבו ביררנו בקוים כלליים באופן ברור ומסוים
את יחוסנו אל המאורעות שאירעו בתורקיה. דברנו על אותם השנויים החרשים!
שהמאורעות הללו מכניסים אל תנועתנו, ‏ סמננו את אותן הפרספקטיבות
החדשות , הנשקפות להעבודה הציונית, הראינו הוראה מפורטת על אפשריות
חדשות של עבודה בא"י,

בשעבוו שני חדשים אחוי המהפכה התורקית, ביום 7 אוקטיאבר ,
לאחר שנתברר המצב מעט, קראנו את חברי הוער המרכוי לאספה כללית ,
שבה ביררנו את כל השאלות, שנתעוררו בסבת המאורעות החדשים.

הכרגו הכרה ברורה, כי בימים הקרובים ‏ לבא ישגן שלש תעודות
לפנינו בעבורתנו . התעורה הראשונה, שצריבה לתפום את המקום הראשון
בעבודתנו, הוא -- השאיפה להרכות את האלימנט היהודי בא"י, להטות
לשם את העבודה ואת ההון העברי, אשר מפני השתנות התנאים בתורקיה
השבה לתחיה, אפשר להשקיע אותם בה ברוב תועלת כמו ביתר הארצות
אשר נשקעו בהן עד ג \ - .- = ;גו זר היינו יכולים לקוות לפיוע ‏ גם מצד"
הקבוצות והאורגניוציות ‏ הב<תידציוניות ,

תעודתנו ‏ השניה | היתה העבודה בין יהודי תורקיה והעבודה
להפיץ בתורקיה המחודשה את דעת שאיפותיה ודרביה של הציונות +

צריכום ‏ אנחנן ‏ להביא לירי כך, | שיהודי תורקיה ישתתפן אתנו
בשאיפותינן,. כי ילמדו לרעת את תעודות העם ויכורו את תפקידם בדבר יצירת.
עתידותיו של העם העברי, = למטרה זו צריך לגשת תיכף ללמוד לרעת. את
חיי יהודיההמזרח, ‏ שלא ירענו אותם עד כה, את מעמד ווחם ושאיפותיהם
ומהלך התפתחותם ,

אמרנן, כּי צריך. תיכף ובאנרגיה יתרה. לגשת לעבורה לאומיתדקולטוה
רית בין אחונו שבמזרח, להשפיע על מהלך התפתחותם בעתיר באופן הרצוי

,

גליון מו

לנו, | אכל בין יהודי תורקיה צריבים לתפוס את. המקום הראשון בעכורתנו
יהְודי א"ין: בכל כחנן צריכים אנו לעבוד ‏ למטרת התאחדותם והרמת ‏ המצב
הקולטורי ‏ שלהם, בכדי לשים קץ להפרוד וההתפלגות , השוררים עתה בין
יהורי פלשתונה.

, אח"ב אנן צריכים לגשת לעכודה חשובה אחרת. הנה השדרות הרחבות
של הצבור התורקי, | אשר בהיותם מלומדי הנסיון המר במשך שנות מאות
הרבה, מתיראים. הם מפגי שאיפות ההתבדלות של העמים, הנכנסים להממלכה
שלְהם. ‏ אנו צריכים איפא להפיץ ביניהם יריעות נכונות ע"ד שאיפותינו ותעורותיגר,
כל השאלות האלה ועוד אחרות הכרובות | בהן היו ענין לענות בו בישיבה
הכללית. הנזברת. של הוה"מ ‏ ובמועצת חשובי העפקנים הציוגיים, שנקראה ע"פ
האינצוטיבה של האגורה המוסקבאית , בניר צ'יון", שהיא אהת האגודות
הראשונות ‏ של ההפתדרות הציונות ברוסיה, ושהשתתפו ‏ בה כמעט כל חברי
הועד:הפועל ברוסיה הוה"מ. נגש תוכף להיציא אל הפועל את החלמותין -שלו
ושל המועצה המוסקבאית. ‏ עוד במוסקבה נסמגה רשימת החכרים, אשר הוה"מ
צריך הוה להטיל עליהם לעכור בערי השרה, בכיי למפור להחכרים את

;= החלטות וילגה ומוסק :ה ולמלא אהרי הדרישות . המפוימות, שה וה"מ דורש מאת

הקבוצות המקומיות, | מחמשיֶם החברים, אשר פנונו אליהם בדבר זה נענו לנו

שלשום וחמשה,

הוצאות עבורתנו זו חזרו והוכיחו אותנו, כי למרות המצכ הקשה של
עכשיו, עדיון מורגש בתוך האורגניזציה רגש + של רוסציפלינה והכרת החובה
הציונית, כמעט כל החברים גענו ‏ לקול הקורא ‏ הראשון של הוה'מ ועברו
במקזמות, ‏ אשר שלחנו אותם לשם, אף כי לפעמים גרמו בזה הפסד מרובה
-לעניניהם הפרטיום, ברצון לא פחות מזה נענו לנו רוב המקומות, אשר עברו

חברינו בהם ע"פ הצעתנו. ו

הם בקרו קרוב למאה וחמשים מקומות, להבקורים האלה היו מלבד
מלוא התעודה המיוחדת, שהטול הוה"מ על האנשום שנשלחו ממנו, גם ערך
גדול' מאד במקצעות ‏ אחרים, החברים השתדלו להשתמש בבקוריהס למעשה

| אגיטציה ואורגניזציה.

לאותם המקומות, | שלא יכל הוה"מ לשלוח לשם איש, ערך הצעות
בבתב, | שבהן ביאר את ערך. החלטות. וילגה ומוסקכה ודרש, כי ומלאו את
החובות, להוטלו עליהם.
מכתכים כאלה נשלחו. ל:889 ערים, לערים אחדות נשלחו מכתבים
שתים, שלש פעמים, בתחלה נענו הערים. הביגזנית, באופן פחות מוצלח היתה
העבודה בערים הגדולות, עבודה תמה ומועילה עבדו חברינו ‏ במוסקבה,
בפטרבורג, בורשה, אירקוטפק, בריפק:דליטה ועוד,
| בעבור ורחים אחדים בבר יכולגו ‏ לחודיע את הוער הפועל. המצומצם
כו מלא. הוה"מ את ההתחיבות, שקבל עליו,
ער כה לא מלאו את דרישות הוה"מ : רוסטוב ע"נ דון, ‏ קיובן = קרו
מונצ'וג. פולטבה, ברדיצ'וב, ליבאווה , ייקטרינוסלב ‏ ועוד.
: בס"ה נאסף כסף להמטרות הנזכרות בסכום של 95,758 ר. 693 קו

הישיבה הכללית של הועד המוכזי ‏ מיום 7 אוקטיאבר
המוסקבאית טפלו הרבה בשאלה כדבר העבודה בפלשתינה

והמועצה
ה דר חול

= קבוצות לקנית אדמה. נתקבלו בזה החלטות ובות. התחילו עוסקים בסדור

העפודה הזאת, אבל במעט שלא
= התוצאות . החשובות של עבודת
אחדים .

נעשה דבר,
הברינו

אם לא נכיא בחשבון את
בטוסקבה ושל אנשים פרטיום

הםב ה העיקרית שהפויעה| בעד. הצלחת סדור הקבוצות היא,
- שתפרים בא"י אותם המוסדות של הבנה ומעשה, שבאמצעותם אפשר היה
| לקנות אדמה ולהכשיר אותה בשביל האלימנטים השונים, ‏ הנוהרים לפלשתינה
להתישב בה , בלי שיפזרו בסף ועמל מרובה על החקירה והדרְישה, ‏ על ההכנה
2 ועל: ו מצערוהם הראשונים והמוקדמים בדרך ההתישבות, עם' זה מורגש
מאד חוטר * קרדיט נתון לשעורים ארוכים, ונוסף על אלה--העזובה השוררת
בחוקים הקרקעוים בתורקוה +
ע"ד - השתתפותגן, בעכודה ‏ בא"י
הפלשתיגאית , שעל וד הועד המיכוי'.

בתשומת-לב שאינה פופקת חקרנו ודרשנו את כל הנעשה בפלשתינה; -

באנו תמיר בדברום עם המוסרות והעסקגים הפלשתינאיים , לעתים קרובות
הומנו לבא לישיבותיגו את אותם 8 שבא"ו, שנמצאו ברוסיה +

הקל?ם

יקרא | דו"ח | מיוחד מאת הועדה,

השתדלנו לפנות בעתונים שלנו מקום גדול לעניני פלשתינה ולקבל את כל
הידיעות ממקור ראשון , רוצאנו קונטרפים הרבה ע'ד א"י: ומוסדותינו שם ,

במשך מחצית השנה האתרונה הכינונו חומר לספר גדול ע"ד כל המופרות

דפלשתינאיים +

בחוור' מספר ז' של שנת-החשבון השניה הבאנו ידיעות והוראות
כלליות לאותם האנשים, המתעניונים בעבודה הריאלות בא"י, הרוצים לעבור
בעד תחיתה.

מיוע גדול רמצאנו למופדות פלשתינאיים ‏ שונים \ ב,בצלאל", ‏ ,וער
ההצל*. ועוד + 5

ער כמה שאפשר סיוענו לעבודת הועד האודיסאי. לפני הועידה
הכללית של הועד האודיסאי ,‏ שהיתה בשנה זו, שלחנו מכתב מיוחד. לבפ
חברינו, שבו עוררנו אותם באופן גטרץ להשתתף בעבודה הכללית: רוב חברי
הועד.הטרכוי השתתפו בעבודת הועירה הכללית השתתפות נמהצח. בכל פעם
הוכרנו | בקריאות ובהודעות מיוחדות עד העמדה הקערות בעוב יהב'פ.

יחופו של הועד המרכזי. אל הועה"פ המצומצם ולההסתררויות
הציוניות שביתר הארצות,

יחופנו אל הועה"פ המצומצם ‏ היו תמיריים, אבל בלתי:נמרצים, ‏ מלבר
חליפת. המכתבים. הרגילה ע"ד השקלים, מסי המפלגה, אספות. הועה'פ, הועידה
השנתית וכיוצא בשאלות החיים ההסתדרותיים, לא קכל הוער המרכזי שום'
הודעות מיוהרות, ‏ צירק [*לרים או - הוראות מעשים. הועד המרכזי מצרו פנה
לקילן. בכל השאלות ו הגדולות שבחיים הציונייט ובקש משם עצות
וה וראות שוניח,

השתמשנו ביובל העשר ליפוד הקל'ב ועבדנו להגדיל את הכנסות
הכנק, וביחזר של האנג לו פל ש תינה קומפ.

ליובלו של הבנק וגם לרגל. המאורעות | בתורקיה | פרפמנו חוזר
מיוחר, שבו הראינו על ערכו הגדול של המופר הפיגנסי הזה לתחית א"י ועד
כמה הוא מסוגל להגבור שם את האלימנט העברי, והצענו לפני | התכרום, כו
ישתמשו באותה התעניינות | בכל הנוגע לציוניות ‏ ולא"י שהתעוררה בעת
האחרונה בעם למעשה תעמולה :כונה לטובת מכירת. מניות הבנקים שלנן.

ליום יובלו של הכנק הוצאנו קונטרס. בשם ,,הבנקים שלנו" מאת. ב, א,
גולרברג, שנפוץ גס- הוא בהוצאת ה,ביבליותיקה. הקופיקואית",. גלוון ,העולמ
של אותו\ השבוע הוקרש ‏ ליובלו של הבנק. במספר גדול של אכסמפ לרים
הפיצונו גם את הפרוספקט של הא*"ק, שהוצאנו בלשון עברות, ז'רגון. ורופית,
במקומות שונים נערכו אפפות לכבור חג:היובל.

כרי להקל את הפצת המניות ‏ עלתה בירגו לקכל בלוגדון. סבום ורוע
של מניות, אשר שלחגו אותן אל הערים היותר גדולות לקומיפיה, הרפטנו את
החשבונות הפוננסיים ‏ של הבנק לשנות 1001,1906, עם הבילנפים. שלון ואת
אלה הפיצו והדביקו בבתי:הכנסיות, :

תוצאות העבורה הזאת הנן מועטות לע"ע לפי. הערף,: בפ'ה. נמכרו
על ידנו מנוות הרשות בסכום של 6448 רובלן לקימיפוה במקומות' שונים
נמצאות מניות עוד בסכום 1665 רו

צריך להזכיר גם את פרור תשלום הדיבירנד ע"פ תלושי המניות שלנו,
התשלוס הזה מגדול את פרסומו ‏ של הכנק ומו טך אליו אקציונרים חרשום,
בדברנו ע"א הבנק צריך להזכיר גם את קכויץ החתימות לשנוי תקנות
העכרי, שהוצאנו / זה הרבה זמן וכח בתחלת שנת:החש כו הראשונה..
פרסמנו קריאות אחדות, שנתפשטו בהמון אבסמפלרים, ‏ שבהן ביארנו. את ערך'
השנויים. הנדרשים, ‏ שלחנו לכל הערים גם נוסחאות. בשעת בורור. המשפט של
הבנקץ עלתה בידנן | לאפוף ברוסיה קרוב לארבעים. אלף חתימות לטובת
השנויים. במשך שבועות אחדים. נענו = לגו מן הפנות היותר נדחות שברופיה
וגם מהרבה מקומוה, שאין לגו באי:בח בהםי ‏ \

הקרך קימת לישראל,

ע"ד עבורת. יתקה"ק, שעברה בתחלת שנת 1908 לידי. הד"ר כ
תקרא לפגי ב הרצאה מיוחדת, סּ

0

:
-

גליון מו

9

הפררת העבודה החשובה הזאת ומפירתה ללשכה מיוחרת. נמצאו קולעות
אל המטרה ומכיאות תועלת מרובה להקה"לי

אגל גם לאחר שיצאה הקה"ל מרשותנו לא פסקנו לעבור לטובקה ע"י
האגיטטורים. שלנו, \ ע"י עתונותנון. במכתבי:החוזרים ‏ שלנו ועוד:

בתקופתההחשבון ‏ ינתקבלן . בשבול. הקה"ל ע'י. הועד המרכזי סכום של
6 ר. 1י66 קי--

תמיד הגוננו לפני הועה'פ המצומצם על רעיון ההתרכזות של כל הכחות
הפיגנסוים של% לטובת ישוב א"י | עד כמה שהיה הדבר נוגע לעבודה, ע"פ
תכנית ‏ מפוימה ‏ ופוריה,

במשך תקופות החשבין הוצרכנו פעמים אחדות לדרוש מאת הועה"פ
המצונ צם. דרישה גמרצת,: שימלא את ההחלטות וההצעות של חברי הועה"פ
מרופ ה כמן למשל בשאלה ע"ר קריאת אספה כללית של אקציונרי הקל"ב בקיץ
ש' 1009 לא. בקיסן,. כו אם. בברלין -ובשאלות. אחהות, שבסקירה ראשוגה אוגן
אלא .פורמליית, אכל באמת יש להן. ערך יותר חשוב, לצערנו, פתר הועה"פ
המצומצם את כל השאלות האלה לא בהתאם למשאלות ההפתדרות. ברוסיה.

נהחתה. גם הצעתגו ברבר קצבת סכום כסף ידוע לטובת. לשכת:המורעין
ביפו, ועד כה לא נתקכלה גם הצעתנו השניה לקצב איזה סכום לצורך הוצאות
פופולריות של ספרי:למוד לשונות ערבית ‏ ותורקית. בשבול הנודרים ‏ לתורקוה,
עזר זה הוא חשוב מאד לאותן החלק מן האמוגרציה היהודית הנוטה לארצות
המזרח. הקרוב,

במשך שנת:החשבון השניה הוצרך הוה"מ לפנות שתי פעמים בהרשאת
חברי הועה"פ מרוסיה בהצעה אינציאטיבית לכל ההפתררזיות. הציזניות הראשיות,
בפעם הראשונה בהורש נויאבר שנת 1908 על אדות מעשהיפפרופוגנדה להאיד
דיאות' של המנעצות. הוילנאות. והמופקבואות, ובפעם השניה בחדש נזיאבר שנת
9 בשאלה ע"ר מעשה:תקונים בועה"פ המצומצם והעברתו לפריו או
לברלין.

הצעות המועצנת: בוילגה. ובמוסקבה. נתקבלו. ונתגשמו -במעשה. לאחר

= חליפת=מכתבים במשך שלשת רבעי שנה, וביחור בשעת ישיבתם של ד. וולפסון

וג סוקולוב. בקונסטנטינופול,
הועד המרכזי השתתף השתתפות אקטובות ‏ ע"י ב, גולדברג בקומיפיה
הפוננסית, שנופדה בועידה השנתית בשנת 1908 וע"י ב, גולדברג וש. רוזני
בוים בקומיסיה לענין הבנק האגררי, ‏ באי כחגו בשתי הקומיסיות כלכלו את
דבריהם בהתאם לההוראות והדירקטיבים, | שנעבדו מקודם. בישיבות. הוער
המרכזו,
מן. ההחלטות שקכלה הקומופיה הפיננסות. הסכים הועה'פ המצומצם רק
לאחת מהן: לקצוב לטובתו סכום של שגי אלפום לטרא שטרליגג מסכומי
המלואים של. הקולוניאל:בנק העברי.
יתר ההצעות של הקומיסיה הפוננסית ‏ (עריכת ,הגרלות, הוצאות מלוה
אובליגצוונית עם פרסים - בורזר השאלה כדבר יפוד חברת:אחריות. יהורית:כלליה,
נכוי: המחצית ‏ מן הדָיבידינדום. שעכר. זמנם---שלא נתקפלו מאת בעליהם במשך
חמש שנים --- לטובת ההסתדרות) נדחו מאת הועה'פ המצומצם, ולפוכך ‏ לא
+ נשאר לפנו הקומיפיה הפיננסית בלתי אם להפסיק את פעולתה,
ובנוגע להקומיפיה לענין הבנק הקרקעי אנו יכולים רק להעיה, כי הועד

המרכזי | התאמיץ שיתגשם במהרה. המופר. הזה החשוב. מאר לעניני הישוב

בא" +
הצירקולרים ' של הועד המרכזי. היו נדפסים ב,הוועלט", וראוי - לציין,
בי לפעמים קרובות עורהו דין: ורברים בהעתונום היהוריום בחו"לי- =

הועד יהמרכזי.

הועד המרכוי נבחר בהאג ונכנסו אליו שבעה חברים, אחדים מהם
לא יבלו לבא. אל הישיבות מסבות מחלה ,

ישובות הועד המרכזי ‏ היו תמיד על הפרר לא פחות מפעם אחת
בשבוע . לבירור שאלות חיום יש שהתאספו. גם. בכל יום +

לבירור השאלות היותר חשובות קראנו לישיבה בללית את כל חברי הועדי

ולאספות חברי הועה"פ מרוסיה ביחד ‏ עם חברי הועד המרכוי קראגו במשך

שתו השנום האלה שבע פעמים , בשנת-החשבון הראשונה שלש פעמים:

1

ביום 6-7 יאנואר שנת 1907 ברלין +

ביום 5-6 מאי ,1908 בוילנה.
בשנת-התשבון השניה --- ארבע פעמים +

ביום 18 מארט שנת 1909 בקילן .

ביום 1 פיבראל , ,| באודיסה .

ביום 17-18 פאי ,| ,| בוולנה+

ביום 17-18 אוקטובר שנת 1909 בפטרבורג,

רשימות של מספרים בנוגע להעבודה האדמיניסטרטיבית של הועד
המרכזי הובאו בהוספה השלישית של הדוה"ח, | שם הבאנו גם רשימת כמות
האיקזימפליארים של י"א הקונטרסים שהוצאנו בהוצאות ,קדומה", ושהתפשטו .
על ודנו +

חמר לשנים, שלשה קונטרסים. חדשום מונח כמעט מובן אצלנוי
אוטרים אנו להוציא קובץ קטן עד כל המוסדות. העובדים בפלשתינה ובשביל
פלשתינה , את החלק השני של מאטרי נורהוי. ועוד ,

*לשלמות הדוה"ח אנו צריבים להעיר גם על השתתפותנו במאורעות
אחדים של החיים היהודיים הכלליים והציוניים +

ליובלו של מ, נורדוי שלחנו אליו בשם ההסתררות ‏ אדריסה כתובה
על קלף בלשון העברית : גליון ,,העולם" של אותו השבוע היה מוקדש להיובל.
היצאנו בלשון רוסיה את החלק הראשון של נאומי נוררוי ומאמריו, ‏ הפוצונן
ברוזים גם אספנו את התרומות לטובת האינסטיטוט המיקרו-ביאו\וגי על שם
נורדוי . בע-ים שונות נערכו אספות ונשפים .

ההסתדרות הציונית חנגה ברוב ‏ פאר את יובל החמש ועשרים של
ועידת ק טוביץ, העתונות שלנו הקציעה לו מקום גדול . !7 -

לחגוגתההיובל שלחנו לקטוביץ את בא-כחנו מר פרב שטיין מורשה,

בן הבענו ברכה בשם ההפתדוות להמושבה ,גדרה" ביום מלאת ב"ה
שנים להופדה.

ברגש של באב עמוק אבל עם זה גם בשביעת-רצון ובגאון | אנו
מוסרים את הדוה"ה הזה למשפט חכרינו--כאב, על שעלתה בודנו
לעשות אך מעם ברגע שבוה , ושביעת-רצון וגאון , מפני שבתקופה קשה
לעבורתנו. בוו עלתה סוף פוף. בידגו לעשות הברימה :

העבודה האדמניסטראטיבית של הועד המרכזי..
הוספה ‏ א'.

מספר המכתביםם, ‏ שקבל הוה"מ בתקופת.החשבון מטוסרות וטאנשים
פרטים--9,500,

מספר המכתבים, שנש-חו מאתנז עולה ליותר מ:418.000

הזמנות. מאגודות. לספרות, ושקלום ועור גתקבלו---3.750

מלבד. ההזמנות האלו נשלחו הבילות של - כרוזים, של ספרות ‏ ועור
יותר מ-5000, /

שקלים שלתנו בשנה הקונגרסית ‏ הי"א 70.000 ל:597 מקומות,

בשנה הקונגרסית הי"ב---75,000 ל:585 מקומות.

שוברות: ‏ של מ המפלגה בשנה הקונגרפית
0

במשך השנים הקונגרפיות הי"א והי"ב הוציא הוה"מ
צירקולרים , | שגתפרסמו בעתונים = ונפוצו = בכמות קרובה. ‏ לע"ה' אלפים
אכמפלרים, 2

מלבד הצירקולרים הללו נשלחו. הרכה מכתבים צירקולריים ‏ וגלזיות
במספר. 50000 אבס.

ברוזים ‏ ע"ד השקל הפיצונו במפפר יותר ממאת אלף אכסמפלרים,

פרוספקטים ,‏ בילנסים , + וחשבוגות ‏ הבילנפום שלנו ‏ שלחנן במספה ---
ו

עלונים בדבר שנוי תקנות הקל"ב העברי - -28000 אכס.

נוסחאות לחתימות קרוב לחמשום אלף אכס.

עלונים ע"ר. מופרות. ציוניים. שונום ומאורעות---80.000: אכס, 0

קונטרפים שיצאן כהוצאתגז נשלחו במספ- --94,800,

קונטרפים של הוצאות אחרות, שנמצאו ‏ אתנו במחפונגן: נשלתו במספר
קרוב ל.95,000,

היא נשלח --*

ו"ז

.

₪

תָּלְגָרמות,.
המבורג 17|80 דקבר שעה העשידית בערב.

מתחילה. ישיבת הנעילה., = הועדה התדירית אחרי
עבודה של שני ימים החליטה להציע לחברי הועד הפועל
הקטן 7 אנשים : וורבורג, פוקולוב, הנטקי בברלין, סנדלר,
צ'לנוב, אוסישקין ושטנד, וּלהעביר את הלשכה המרכזית
לברלין, את מר וולפסוּן החליטה להציע לגשיא ‏ הועד
המשגיח' על הבנק, שיהיה לו דעה מכרעת בועד הפועל
הקטן. הועדה הציעה גם כן, שנשיא. ועד הפועל הקטן
יבחר לא ע'י הקונגרם, אלא ע'י הועד הפועל עצמן .

המבוּרג, שעה השניה אחרי חצות הלילה.

הצעת. הועדה התדירית שנשיא הועד הפועל הקטן
לא יבחר ע"י הקונגרם עוררה התנגדות נמרצה בין צירי
המערב גביחוּד. בין צירי גרמניה. באי-כח ההסתדרויות
מבארים את יחוסם להצעת הועדה, ‏ מר וולפפון נואם
נאום פרחה ומבקש לקבל .את הצעת הועדה התדירית .
עומדים למנין וברוב של 90 דעות נדחתה הצעת הועדה

| התדירית. מר הנטקי וסנדלר מודיעים שאין הם יכולים

לקבל את המשרה בועד הפועל הקטן. וורבורג מוסר גם

הוא מודעה כזאת. ראש הועדה. התדירית. מודיע שאין
> = הוא יכול להציע. שום ‏ הצעה ומבקש שתוכרז הפסקה.

הוכרזה הפסקה.
המבורג,. שעה הרביעית אחרי חצות הלילה.
הועדה. התדירית החליטה לבלי הציע שום הצעה
בדבר הועד הפועל הקטן. בישיבת חברי הועד הפועל
הגדול שנקראה ע"י הנשיאות נתקבלה החלטה להשאיר

את הועד הקודם על מקומו בתור ‏ ועד זמני (פרוביזוריום):

עד הקונגרם ‏ העשירי, שיקדימו ‏ לקראו. החלשה ו
נתפרסמה בישיבת ‏ צירי רופיה ונתקבלה ברצון, בתור

מוצא. יחידר מהמצב המפובף. הקונגרם קבל. הצעה זּ

*ונסגר. ע'י דיר בודנהימר בשעה הרביעית וחצי אחרי
חצות. הלילה.

המבורג 11 דצמבר .

בישיבה האחרונה של הועידה החמשית נקראה
הרצאת ב, גולדברג עד העבורה ברופיה בשביל איי,
נתקבלו. החלטות ברבר תקנות | ההסתדרות והפיננסים .
נבחר. ועד מרכזי, ‏ בעל 7 אנשים, ושני עורכים ‏ של
,העולם" וה.רוסויש" נכנפו בתור חברים ‏ בעלי | דעה
מכרעת אל הועד. נבחרה גם כן ועדה פיננסית. תמידית +
בנאוּמי הסגירה הדגישוּ הכל , שצריף לחגור את כל הכחות
לחזק את התנועה, ‏ בכדי. שתוכל לנצח על. הקונגרם
העשירי, אחרי נעילת הועידה נשמעו עוד שעה ‏ שלמה
שירות ,עוד. לא עבדה', .השבועהי ועוד .

3 רו 6 הץ 03288 ,0608ב .62 8 נסאקת תא" ו

> העולם ?>

גליון מו

ועדי השוקלים, האגודות והעסקנים הציוניים
מתבקשים בזה להודיע תיכף ומיד להועד המרכזי
את מספר השקלים הנצרך להם לשנה זו, שנת
י'ג לקוננרם,

העורך:המו"ל : ה ל גולדבּרג.

מודרעות

מתקבלת ההתימה לשנת תר"ע על

=- הפועל הצעיר" --
כלי מבטאה של הפתדרות הפועלים העברים בא"י.
,הפועל הצעיר".
יוצא לאור פעמים בחדש ע'י הועד המרכזי.

שתי: שנות. קיומו של עתוננו בררו למרי את טיבו. לפני
הקהל העברי,

גם להבא תהיה מגמתו הראשית: לפול ולהאיר לפני
הפועל את הדרך המובילה להטבת מצבו ולהקל
עליו את האפשרות לבוא ולרכוש את מקצועות העבודה
ההולכים ונכראים עתה. לעינינו, וביחד עם זה להכנים את
ההכ"ה לתוך כל שררות עמנו בארץ, כּי התרבותו של
הפועל העברי והתבצרות בכל ענפי העבורה--
תנאי הכרהי להתגשמות הציונית,

גם להבא יהיה עתיננו ‏ במה חפשית בשביל כל ענוני
הציוניות והישוב, והענינים הכללים, ההולכים ומתרחבים הודות
לתנאים הפוליטיים החדשים, ימצאו בו הארתם היותר רחבה.

כמו עד עכשיו נוסיף גם להבא לבקר בלי משא פנים את
המוסדים אף אך היותר ‏ חביבים עלינו, ונשתרל לברוא דעת
קהל ראויה, שהמופדים שלנו יתחשבו אתה,

הטחיר לשנה: ביהודה 50י5 פר'. | גליונות בודדים--4 מתליק

בלל 7-0 יש , ה
. ברוסיה | 2.50 רו"ב 5 0 קופ'
, ביתר הארצות-- 6 פר"' 0 5 5 סנתים

החותמים. מכל הארצות יכלים לשלוח את דמי. החתימה ‏ ישר

אלינו ע'י המחאת-הפוסטה ששמה .

הכתבת לכל עניני המערכת והאדמיניסטרציה וגם למשלח כספים !
מן תשרי תר"ע .
.אתע\ז "ת1.201 50 0ק(1, אס0גסתת
הסוכנים ברוסיה מתבקשים לפנות רק. לפוכננו הראשי הוא בימה"ס השחר
6 ,10688 ,ג8מזק238 המקכל חתומים ומוכר גליונות בודדים בשביל
בל רוסיה.

נמצאים למכירה במספר מצומצם קומפלקטים של הפוה'צ לשגת "
תרס"ח ותרס"ט . מחיר כל שנה 5 פר. לחותמים על הפוה"צ לשנת. תר"ע
שישלמו דמי החתימה בעד שנה שלמה נתנת הנחה: שני הקומפלקטים
בעך 5 פר'.

10 11. 1. 10506

.

"ה

אבל הלו , מלבד מעוטם וארעיותם , הרי חם על פי רוב

מראשית השנה החרשה 4910 תחל לצאת >

.ביבליותיקה מוריה"

מיטב. הספרות. לבני הנעורים. ולעם.
קבוצה ראשונה : ספרות יפח -- מחיי העם,

עשרים וחמשה ספרים (50 גליונוה דפוס) מכילים כארבעים ספורים
וציורים ממיטכ היצירות של גדולי סופרינו, ערוכים מסודרים
ומפורשים למקרא בני הנעורים ולעם ויוצאים כסדרם ספר ספר
בשבוע. .

המטרה. הראשות | של מפעל ספרותי. זה הוא. -- לחוציא בדרך. קבע
[במקה השוה, מן הטוב והמעולה שבכל מקצועות היצירה \ בספרותנז, פדרי=
ספרום שלמים,- ערוכים. באופן כזה, שיהא. בהם. כדי קריאה. תדירית וסיסטמטית
לבני: הנעורים בפרט וכדי קריאה נוחה ושוה לבל גפש מישראל בכלל.

המחפור הגדול- בספריי מקרא טובים לבני הנעורים ולעם, וביחור לראשונים

-- הוא מן: המפורפמות שאינן צריכות. ראיה. ‏ הכל יודעים, | שבגלל המחפור
הזה קוראי ‏ עברית. ויודעי ספרות בישראל. הולכים ומתמעטים משנה לשנה +
הרבה. מבני הנעורים, אפולו ‏ מאלה שקבלו בילדותם חנוך ‏ עברי לאומי הגון
והם מתאוו: לספ'*. עברו , כיון שהם מגיעים ‏ לשנות בינה והבהנה פפרותית
ומבקשים ואונם | מוצאים לעצמם בפפרותנו ,סדר" שלם ומתוקן. של ספרום
הגונום: =--. הם מתחילום ‏ להשתמט מעט מעט מן הספר העברי ער שלבסוף
הם פורשום ממנו לגמרי , מתיאשום לעולם מכל הספרות העברית והואים אותה
באלו אונה, לעונוני. הולך וגדל אפוא דור שלם, שחנוכי העברי עלה לו ולהורוו:
ומוריו. ביגיעה גדולה. ובאבור הרבה כח, ממון וזמן---ולגסוף נמצאה רוב היגיעה
לבטלה, לפני חדור ההוא ישארו דלתות סגרותנו נעולות, ‏ את יצירותיה. לא
יבוף, ‏ את ראשי ווצרוה לא ירע ואת שמם לא יכבדן שאם אין רעת והכרה
== בבוד מנון +

אמנס בשוק אפשר למצוא מקצת ספרוהמקרא = יעזרום לבני:הנעירים. ,
מעשה ירי אדם
שוושב על. האכנים ועושה ספרים מיוחדים לכתחלה בשביל בני:הנעורים, ולא
בבאלה. הכתוב. מרבר. כאן, קספהו. מקרא. טובום"---הוי. אומר ,. סזרום -שוש להם
טס ל וג לשאר כל אדם, ספרום שיש לתם
ערך -קים " ואיגם נפסלום ‏ מיר אחר קריאה ואשונה, ספרים שנכראו לשם
עצמם, ולא לשם מטרות חיצוניות: של ,חנוך" או של הרגל בלשון ומתן ידיעות
ובחומחן = כי. לדעת ,מוריה", * הוקא -יצירות כאלה: שנכראו בשעתן לשם וצורה
גהורא, . אלא שנמצאו אחרדכך, ‏ בלא בוגח קודמת, ראויות: גם לבנ הנעוחים ,
במן' לשאר אדם- -דוקא הן ראויזת לשם ,ספרי מקרא" ודוקא חן יש להן גפ ערך
עחנוכי" גדול. בכל. משמעותיה של המלה הזאתן מפני שיצירה אמתות 'השפעתת
מרובה. לטובה שלא מרעת , וזוהי הטובה שבהשפעות, ;

וספרים. טובים ממין. וה, ‏ ספרים בני:יצורה אמתיף , ראוום למקרא בני

| הנעורים---כמעט שאיגם מצוים כלל בשוק הפפרים, או שבטלום במיעוטם, ולא

משום שהפפרות העברית עניה ב ע צ ם בחומר:קריאה ממין האמור. אררבה.,
אפילו מתוך ספהותנו הקימת אפשר להיציא חומר-קריאה חשוב בכמות ובאובות,
כו צורוף: סדרי:ספרים: שלמום של הרבה מקעועות, אבל, לצערנו,. לא נותן ער
עבשו לב' להשתמש בכל ההומר ההוא ולהכשירו למטרה. האמורה,

בי בדי שועשה החומר ההוא שוה לכל נפש ומתאים למטרתו הוא
טעון. הכשר קודם, כגון, לקוט, ערוכה. וסרור כדרך סוסטמטי, גקוד ובואור. של
המלות. הקשות, ולפעמים גם תקונים והשסטות, הכל. לפ טוב התומרן ועל כל
אלה- -צורה חיצונות נאותה ומחור נמוך +

ואת העבודה הזאת קכלה על עצמה ,מוריה".

אחד מעקרי הפרוגרמה של הוצאת ,מוריה" הוא, כידוע, להכשיר ולסדר

בשבול. צרכי החנוך העברי את ח מ ע ול ה מיצורות ספרותנו העתיקה והזרשה,
| מכל הנמצא ,בעין".. חלק מן העכורה הזאת גתקיום. כבר בהרבה. מספרי הלמור

והמקרא, ‏ שהוציאה. ,מוריה" עד עבשו" עתה נגשת ,מוריה" להוציא, לפי שטה
זו ג סררום וקבוצות שלמות של פ פרי מקרא לבני הנעורים ולעם'.
מתוך כל היצירות החשובות של פפרותנו ב מ'ק צן ע ות ש בי

== תברווי מוריה, על פי שטה. מסוימת, ‏ את הטובות ואת המתאימות ביותר

לבני הנעורים ולעם ותוציאן ספרים ספרום. בסרר קבדע, בצורה מתוקנת. ובמחיר
שוח לבל גפש.,

הספרים יצאו קבוצות קבוצות,. בל קבוצה תהא. מוקרשת. ליצירות "של

מקצוע מפרותי מיותד.

הקבוצה הראשוגה מוקדשת כולה ל ספ רות היפ ה ריא ליה.
ובעשרים וחמשת הספרים שיצאו בקבוצה זו כפררם בזה אחר. זה, ספר לשבוע
בדיוק, ‏ יבואו. כארבעים יצירות. מווחדות ‏ של טובי פופרינו --- ספורום ‏ וציורום
מחוו העם +

הספרים יבואן מ נ הקדים נקוד מקוטען המלים והמבטאים הקשום
ית ב א רו בשולי. הגליון +

לפי שעה נמפרו לחפוס. בשביל קבוצה ראשונה חמשה ספהים אלן +

קפיצת. הדרך (מקוצר) 7 = --‏ 0-5 0-0 ל, גרדון,

מסעות בנימין השלישי (מתוקן ומחורש ע"י המחבר) מנדלי מו"ם.

ציורים ורשימות (חמשה פפרים)- -- --‏ ו ל. פרץ.
מאורעותיו של יוסיל (שלשה פפורים) --‏ -- 5 שלום עליכם"
מזכרונותיו של נער עברי 0-5 2 -- | הח ג ביאליק,

על דבר וצירותיהם של שאר טובי הסיפרים שתבאנה בקבוצה זו וכן
עיד תבנס של שאר ה קב וצות נפרסם במועדם.
מראשית וא:ואר שנת ‏ 1910 , בכל שבוע ושבוע בדיוק , | יצא. לאור
ספר אחד.
מחיר. קבוצה ראשונה (55 ספרום; כארבעים ספורים וציוריםן 80 גליונות דפופ):
לחותמים על כל הקבוצה 8 רו"כ ‏ (אפשר לשעורים: בשעת חתימה/1ר
0 ק'; אחך קבלת עשרה ספלים
1 ר', ואחר הסער העשרים--50 ק')\
מחיר כל ספר בפ"ע 15 קאפ
.8 ,ה | ₪ 0 .,1‏ ספדסםת6דהתויו
(0תה[פפט)) 0266558 "1 01 00 שה
1, ב, על פרופפקט וה הננו מעוררים ביחוד את תשומת לבם של מווים
זית רו םי

5

ולת
ו --
5

ו יה הופמקפם : 5 ח= 0
ל
ו

םא ל 8 סתסווס סווההסקח
60 דפסוטותתווו

0 זה כ 0 0

.החדהה ,מקזע ,אאולחס:

-6 ם\]עק ‏ 4 |פחהתוסוו

.אשת ופזופש - 77

-עוא א .זק0ך .דק8ח 16‏ .תקספדץ
4 5) 388 .807

ו
ו
ו
ו
5 100066
ו
ו
ל
0

ב ו 0 או
8 וח ו

1 יה חפ .

- צואהה ה 110 ,ינץ) ‏ 8הפהת2 -- הצמפסההטהא ,זר

(.1 6( ית .הץ .חפהאעה9 ,
-0006ה6עק ‏ מהההתותגזר אזרזדם ₪0 אהתתתפהק הההת0₪86000
.סקאה א 08000 33888 5'דסההה0ה6ז ותה

סוכן. ,,העולם". הראשי,

למדינת בלגיה. בכלל ולעיר. אַנווערז בפרט
.8 ,טה6ממה) 80 סה (000810) פוסצמ\ (הההם .8

סוכן.: ,ה עו ל ם"
בעיר קנינסברג (פופיה)
מר מ, סאמבורסקי
רחוב ,7 1080שוץסו 13

כתבי יהודה שטינבר |

5%
+ = אויך. רעקטיפיצירם. (פיינשפרים) -/ 58
לבני 7 מרדקועחס פוסטסאה 0 =ח פוטיעת ה .-

כ דר גדות לילדים ,ד יס 0 ה ספת ₪ .הההוט6ס 8דותסם ע ₪ 5
-- ה : 9 0 מימ הכשרים מהרבנים חנאונים הצדיקים ;, 5
הוצאת אפטרופפי משפחת הסופר המנוח, " = = קען סאן בעשטעלען בוי . 3
תכן הענינים; )== .00714 ] ,ספת .5 כ 5 5%

א) מעשה בשני אחים ושני פוחים ‏ ב) חבקוק ; ג) העיר אלתשבע ; )| נענויפטע פריוזען, בעסטע בעהאנדלוננן דער יו"ש

ד) שושנים וברקות ;‏ ה) הפיר והחסידה ; -ו) שבולה; ו) דוד בסיל ; ח) חג|| ושפירט איז בעוואוסט סיט זיין נוטען נקשמאק, |
החתוגה ; ט) השושנים ; +) החתול והתיש ; יא) 0 יעקב ; * יב) קשתות[] אגגענעסען ריח, סיט ווין ב נעשטאלט.
ל'ג: בעוטר . יג) תורח מורשה ; יה) יוםי פתי ; (טו) שופטי משה; טו) על 6 דקר | זו :

נהרות בבל ; יו) חפד ואמת ; יה) הכפרים המאירים ; יט) מעשה בדוכם אחד ; -

כ) יום הפסחים | כל אלה אגדות נפלאות לוקחות לבכות, ‏ אשר רק יהודה הוצאת ₪ ושי יה', ורשח,
שטיינברג,, שהבי| את מור האגדה, ידע לספר אותן+ 8
: ו י :
מ ר ב על ניור ופהוהמשובת מתקבלת החתימת לשנת 10
ויהוה לתועלת וגם ל שע שועים לילדי העכרים. 1) על הביבליותיקה. השבועית

המביאים לבית הדפוס מקוים, ‏ אשר כל אב שבנו, ‏ יאבה להפנים את

הברבה - לביתו. ויחכר את הנעים ואת המועיל יחדיו, להמציא עונג. רוחני 2 י 2 5 י ' 3 י ק ה 2 ל ן לת" ל

לילריו, ‏ לחבב עלירם את הפפר העבוי ואת האגדות ולעשות עם וה חפר מבחר הספרות העברית הישנה, ‏ החדשה והצעירה.
מ הביבליותיקה הגדולה מתחילה לצאת מראשית שנת :1910
המחיר -65 קאפ' בלֶי: המשלות, בכריכה-יפה 95 קאפ'. (לטנין . הישן)
לוושיג בהוצאת ,,מִוְרִיה", אודיפה. מדי שבוע בשבוע בדיוק.

- ד מהיר החתימה:

7 הפה ל 0 בפרופיה לשנה 10 רובל , עם המשלום 12 רובל:.
ב הכיה מ ב ש 5 לחצי. שנה 5 3 2 2 6 2

שבועון עברי. המופיע בקושטא 7 . בול ה 0 לגה בער המשלוח + 7
ב -- 6 ₪ הביבליותיקה העברית (מאתים פפריס)
בימים הראשונים לחדש . דצמבר. שנה זו התחיל לחופיע ל א שו
===בקושטא שבועון עברי בשם ,ה מ ב ש ".== בר.וסוה: - לשנה 90 וובל,- עם המשלות 24 .רובל.
אהמבשר יטוף לתחיה לאומית כין יהודי הטורח, וושטש לאחינו. הספרדים, 0 /- 0 ו - -

ל את מפרותנו הקתיקה לגשר -המעבר לפפרותגו 5 5 שתי הביבליותי הנזכרות = י ב שבו
7 תי הביבליותיקות. הנזכפות סלו כ 5

החדשה 5 ,
חטבש שק וטו לתו הוה רנה לאט ה קט + לור להפללתקי להלה ,לכ ה הליפ
פיי 1. החפצים לקכל 0 העברית" 95/ הספרים / בל רבע השנה
בקצור ,,המבשר* יהיה שבועון עבר מורחי להַפצֶת ההעה העברית תרבותה ב בת א חת, עליהם להוטיף 95 קא+' לכל רבע:.
וספרותה , לראי נכון , שבו ישתקפו החיים היהודיים והכלליים = ][. החפצים לקבל את ה,כיבליותיקה העברית" (כל 200 הספרים). ב'ב ת
שבמורה בכל שגויוהם , צבעיהם , וגוניהם, ולמודיע מבל הנעשה אחת , עלוהם לפלק מראש 30 רובל, מלבד כסף חתימתם. על הכוב:
והתוסס = בתוך | העדות | היהודיות = בתורקיה = ובאריץ-ישראל + ליותיקה הגדולה"
ובהופיעו במרכו החיום המדיניים ש במורח , יקדיש ,המבשר" ‏ ]]1. החפצים בנבובלוותיקה עברית" מכ גר ככת הד ר, עליהם להופיף. בער
בכל :גליו וגלוון מקום נכבר להשקפה ‏ על המקרים הכללוים, הכריכות : 1) בעד א רב ע ים ברכום - - כפי סדר הוצאת הספרים - 8
המענינת ‏ כל והודי באשר הוא והודי.; רובל 5) בעד ה ם שי ם ברכים--מסודרים לפי הענינום-- 10 רובל +

| מובו: הסופרום. העברים. בארץ-ושראל ובגולה הבטיחו 5 ,ה טב שר"את עורתם ה ע רה : בת שלומין ל שעורין אפשרלקבל רק ב א רבע ים כרמים,
הקבועה,. באופן. ש,ה ם ב ש.ר" וצטיין גם בצורתו הספרותית כמו שיוכח

5 החותמים מתבקשים להודרו בחתימתם, לבל יהיה עכוב במשלוח
בטהרה. קהל הקוראום +

: הספרים להם מראשית. השגה ..
מחיך. החתימה של ,המב שר" ברופיה : לשנה--4 רובל, לחצי. ‏ הערה: מארצות אחרות אפשר לשלוח בכספי המדיגה לפי הקורם בעת + >

שנה ₪ \רובל, ‏ לרבע. שנה -- 195 רובל, ‏ וביתר הארצות + : שש פרוספקט מפורט ישלה חנם לכל דווש. -6
| לשנה--10 פרנק; לחצי שנה---5 פרנק ולרבע שנה--% פרנקי אפשר לחתום גם אצל. בתידמסחר הספרים. העברים +
מתיר גליון בודר 10 קופ. : הק ה 3 ,*11111 1 00 התד
לדרשם ‏ אצל מוברי הספרים., סוכני. העתונים | והסוכן הראשי של והזו ,1080111711 > שה1 ץ ₪

המבשר" ברוסיה -- האדמיניסטרציה של ,השלח" באודיםה, = בע'פ: נובוליפקי ,?‏ מעון 9, או במחלקה : נלבקי, אובנוב בור +..

.6 6000808088 8
--7₪ שמער בעצת הרופאים.

הופיע הגליון. הראשון של ,המבשר", ווה הכנו: הרופאים חשבו. ומצאו כו כת אחת וחצי. של יין:.

מגמתנו --- המכשר ; יהודי. תוגרטה - והציונות--נחום סוקולוב ; למה? ‏ | - : | ל ר ז בי
= ול,: ז'בוטינסקי ; השקפה מדינית --- פלמטרון ; בעתונות היהודית שבתוגרמה -- ; 4
המשקיף ; בעתונות הכללית-- עתונאי ‏ בערות היהודיות (סלוניקי -- בין אורו) = מכיל. את יסוד הברזל באותה. מדה שמכילים אותו הרצפטים:
= | השבוע. שונות + : היותר מעולים של הרופאים, ויסור הברול שביין ,ברזל" יש בו
| כחבת ,המבשר?: : בדי = לטהר. את הרם ולהבריא את הגוף ‏ והוא' יפה לשתיה. '

6 .1 080 0 000 "1190188307כ, |המזנוס | לגדולים ולקטנים. ומועיל - ביותר. חזול. ביותר : מכל שאר היינות::
וז 1 001 המכירה. אצל חברת :,כרמלי ורשוי. ואודיפה, :

תר'ע ּ י טנה טליטית

שבועון עברי, -
8 89 -,

התכן:

0 הקונגרס הציוני התשיעי בהמבורג,
א נאומו של. ד'ר. מכם נורדוי,
ב) הרוה"ח של המחלקה הפלשתינאית.
ג) הדוה"ח של הועדה האגררית,
.ד הרוהיח. של הקה"ק.
= ה) הדוה"ח. של האנורה. למטע עצי"זית, ="
ו) הרצאה על דבר הבנקים,
0 הוכוחים על דבר העבודה בארץ"ישראל.
הדוהיח של הועד הפועל הגדול .
: א) סקירה כללית.
ב) רכוש ההפתררות ומוסרותיה,
ג חשבון ההכנסה וההוצאה.

5 הועידה החמישית של ציוני רוסיה בהמבורג,

א) החלמות בדבר ההסתדרות,
ב) הדוה"ח של הועידרה הפלשתינאית של דוה'מ,
ג החלטות בדבר. הפיננסים,

4 הדוה'ח של הועד המרכזי (חופפות),
6 דרכי הישוב, התעשיה והאכרות. (פוף) + ו לבנטין.
מ

פסר .קולב" ברופיה: לשנה 4 וובל, לתצי שנה 5 וובל, לרבע שנה 1 וובל, ולחרש 58 קופי
בחו"ל : | באוסמריה-אונגאריה ‏ 10 בתרים , בגרטניה ‏ 8 משרק , באנגליה 9 שיליגג, באמיריקה ג/% 8 דולר,
גארץ ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 18 פרנק, וכחשבון וה לחצי ולרבע שפח.
בעד שנוי האדריסה 30 2 +
2

בער כל שורה פטיט מתילקת ארבעתיש, -- על העמיך הראשון 60 קופ'. ועל ששר העמורים 40 קופ'י
\

פחיר. מודקות :

האדריפה1
-גמוו/עי 0 260300 2 0 ₪הה3פ117 ,ההמהת ,"צהה30[, ה|האתת 7

9 מחיר כל ג ' גליון 0 קאפי .6

מתחדשת החתימה על ,העולם" לשנת 1910
(השנה הרביעית)
,העולם" לא יסור מדרכו, ‏ שחתוה לו, להיות כלי ‏ מבטאו של רעיון התחיה. והגאולה,
פחגן. על הקנינים .והדרישות. הלאומיים של העם העברי בכל ארצות מושבותיו, .העולם" יעמוד תמיד
,על המצפהי לבאר ולברר את כל שאלות חיינו בכל מקצועותיהם, מתחלת השנה הבאה ירחיב
,העולם" את חלקו הספרותי והמדעי, ‏ ומלבד שירים פפורים ופיליטונים ‏ יבאו בו מאמרי בקרת על
הספרות. הישראלית והכללית, ומאמרי מדע בכל מקצועות היהדות והמתיחם עליה. .העולם" יקבע
פרר חדש ונאה בחלק המכתבים שלו, כדי שישתקפו בהם בבהירות ובשלמות חיי העם בגולה ובארץ-
ישראל, ויוסיף. עליהם עוד פרק חדש .ברופיה"-> השקפות קצרות, המחויקות את המרובה, על כל
הנעשה והנחשב. במרכז הגולה, .העולם', בהיותו האורגן העברי היחיד של הציונות העולמית, יקדיש
מקום גדול לבירורם של כל עניני התנועה הציונית, והפרק ,בציונות' ישמש השקפה נאמנח על כל
הנעשה והמתרגש להעשות בתנועתנו.

: 3 תנאי החתימה:
מחור , העולם ברופיה: לשנה 4 רובל, לחצי שנה < רובל, לרבע שנה 1 רובל, ולחדש 85 קופ',
בחו"ל : באוסטריה:אונגריה 10 כתרים, בגרמניה 9 מארק, באנגליה 9 שילינג, באמיריקה ,/: 5 דולר,
בארץ-ישראל 10 פרנק, בפרנציה וביתר הארצות 15 פרנק, ובחשבון זה לחצי ולרבע שנה,
בעד שנוי האדריסה 80 ק,

והאדריפה:
.]0/1 ,*1מ18018],. ת0ו)16088 ]| .8 88א810הה00 ,האתנעאץ]0 (ההפהעת 0 ו

| הגליון הנוכחי (88. .) הוא. האחרון של 1909
ובו נגמרת חתימתם של אלה, שסלקו עד סוף
השנה. ומהגליון הבא (1 6.\ שיצא בחודש ינואר
- מתחלת שנת החתימה החדשה (גם בעד ההותמים
בחו"ל) וכל מי שברעתו לחתום על ..העולם'. נאבל
| ישהה במשלה דמי חתימתו למען לא יחסרו לו
אחר כך מהגליונות הראשונים כי.,העולם" נדפס

לכתחלה במספר מוגבל בלי שארית..

בשביל החותמים ברוסיה נספחים הפעם מהאותדדואר מוכנות,
> ובשביל החותמים בחו"ל תעודותדדואר (ערלאגדשיינע) ע"ש המערכת
שי וועלט" בקלן \גרמנית). |

מהסוכנים שלא חשוו את חשבונותיתם לג מרי בער
השנה הנוכחית: לא תקובל שום הזמנה לשנה החרשה.,

אופיציאלי,

/

-%=== וילנה, ב' שבט , תר"ע.

9, ,8 טם3[ ב12-66 ,ג אן, ז] שש

4

הַקונְגְרֶם הַצִיונִי הַפְּשִיעִי בְהַמְבורג. .

נאומו של הדיר. מכפ. נורדוי,
(סוף),

מלבד זאת הנה ' בכל ארץ. אחרת, ששם אין אנו. דורשים
מן הממשלה כלום, ואין. לנו | שם- צירך ‏ לבא עמה. במנע:ומשא
עומדים .אנו -ברשות:עצמנו. ובני-חורין: אנו בתנועתני
וותר מאשר. בתורקיה. לדעתי, הנמוקים האלה ברורים: כל כך, עד
שאין. צורך. להאריך בהם,

ואולם הרבר המרעיש-לב, שהגיע לאזני בחדשים האחרונים
הוא' הקול הקורא מעברים שונים לשנות את הפרוגרמה שלנו,

השמו אל לבם האנשים האלה, המשמיעים אה הקול הזה,
את כל הוראתה של דרישתם וכל הכרוך בה% את החלטת הקונ:
גר הציוני: הראשון אנו קוראים בשם הפרוגרמה שלנו, וען כי,
ברצוננו | להמנע מרברים הנדרשים. לכאן. ולכאן, בוחרים אנחנו
בכונה להשתמש בשפה, ברורה, בלשון בני אדם, אך אל נא
נרמה את עצמנו: דבר זה, שאנו קוראים בלשין המפלגה ובסגנון
דורנו בשם פרוגרמה, באמת אינו אלא נופח פשיט של האיד
דיאל היהודי במשך אלפים שנה (הסכמה סוערת), זו היא המטרה
שהיתה להעם היהודי בוכב. מאיר בליל הגלות, זי היא התקוה,

שבגללה סבלו בחירי אומתנו יסורים נוראים ועליה הלכו כגבורים *

לקראת המות (מח"כ סוערות). ועל האיריאל הזה נותר בהודמנות
ראשונה של הפוליטיקה-של-היום? אין ‏ זה מועיל, אם. אינו מפוכן.

קונגרס. נכבר!. אנכי לרעתי, וש לו הזבות לרבר. בענין
זה למרות השכחה המצויה אצל בני:דורנו חלושידהזכרון, אפשר
שעריין לא נשכת הרבר. לגמרי, כי בעד הנוסח. הקבוע, ‏ היינו
בער המלה של הפרוגרמה הבזילאית, בעיקר הדבר, אחראי אנכי.
לא השתמשתי במבטא :00[1160ו-ם011001110+. נדמה לי, כי לא
נחוץ היא. אמרתי: מקלט בטוח 106162 ואולם בקרב הקוד
מיסיה-לפרוגרמה גמצאו. אז עוקרי:הרים ובעלי חלומות, שמבטאי
נראה בעיניהם חסר:אונים, שאינו מביע הרבה. והם אימו בנאומים
והצעות ‏ בזמן הישיבה. הפומבית , מה שלא היה מוסיף . חן בעיני

- העולם לתנועתנו ‏ בראשית מהלכה. אז עשה ‏ הרצ ל שלנו

פשרה בוה שהוסיף על הנוםח שלי את המלה *ג1)מ080תי

7

,
,

=

ר\ %

.2 1909 ,1038608 0ע-80 ,ג דזכדע 3

שנוי זה הניח את דעתם של הרדיקלים ,‏ ער כי הפרוגרמה |
הבזילאית נתקבלה אז בתרועת רצון פה אחד. כפי /"יתם רואים,
אין. לי פניה עצמיה להגן על 01100410-766111161. + ובכל ואת
אני עושה כן עתה, יען כי אם נכא עוד הפעם לעשות שנוי,
או נגרום. לכך, שיכניסו. לתיך המבטא בונה. זרה, זיוף. הרעיון
שהונח ביפודו, (הסבמה סוערת), מעוט קמן שבקונגרם הראשון""
קשר במבטא הוה את הדמיון על דבר ישוב יהודי בא"י תחת''
הסותן | של הממלכות הארירו?, . אשר' תבירינה. ‏ אותו /:
באה'ק בתור ישוב במוח ע'פ משפטי העמים באירופה. ואולם
הרוב הגדול מאד בקוננרס היָה רחוק מן החלומות הללו, גם
במלות *6601[161ע-\0116011101,, , כמו במלות 0 סי +
לא נתכוונו אלא לכך, שהציונים מרחיקים את הרעיון ל הת ג נב
לארץ:ישראל, כי רוצים הם להספח על הממלכה העותימנית. דוקא "
על יסור משפט גלוי ובטוח, (הסכמה פוערת). זו היא הוראת :
המלים -*ג11/011-601/6מ010,, << הורא ה זו קבע. נשיאנו היום
בנאומו , ואולי לא למות תר הוא, אם ביחר עם הספור ער :
תולדות ‏ המבטא. הזה * חזרתי והרגשתי את הרבר.

כזה. הוא גם מצב הענין בנוגע אל השנוי השני שדורשים.
ברעש, היינו שנוי באותי +הסעיף שנזכר , בו הסכם הממלכות,.
שהציונות צריכה . לקבל. אותו... המתקנים של הפרוגרמה . הבזי-
לאית מבארים להם, כי הסכם הממלכות. פירושו --- ההסכם של
זממלכות הארירות, מה שאולי היינו צריכים לן. כל זמן שהרשות
להתישב * בא"י היתה. תלויה. ברצינו הטוב של מושל-עריץ, אבל
אחרי שמקיים אנו להשיג רשיון זה מאת. נבחרי העם העותומני
המשוחרר, שיב אין אנו זקוקים להסכם הממלכות. (מח"כ בוערות),: = >
ואולם ‏ את הסעיף הזה קראו בחטיפה , קראו נא בנופח ‏ הפרו- >
גרמה ביתר עיון, שם לא נאמר--הסכם נחוץ של ה מ מ ל כותן.
נאמר רק 808ממ 2820801 00ע6910. היינו, השכם ה ממ לכ ה,
בלשון. יחיר. (מח'כ סוערות, ‏ תנועה),: ברור : הדבר איפוא ,. כי <>
הממלכה ה א חת הנאמרה. כאן, אינה היום ולא תהיה אלא %"
תורקיה, . ואנ = מוריעים ‏ ואת גלוי , | (הסבמות. סוערות | במשך
רגעים אחרים),

וי השגת ההסכם. מאת. ממשלת תורקיה לישוב. א"י היא"

- היהודים,

2 > העולם +

גליון מח

אחת. מהעודות. הציונות---כמרומני, ‏ אין איש באפפתנו חולק על
זה (מח"כ), ;

לא נעשה איפוא, ואין אנו רוצים לעשות שום שנוי -בהפרוגרמה
שלנו, לא משום שקדוש הדבר לנו ואפור לנגוע. בו, עבורה-
זרה זו למלים רחוקה מלבנו, אך מפני שהפרוגרמה הבזילאית
מביעה את כל געגועינו וכל תקותינו, ובמלים ברורות היא כוללת
את המטרה, שאליה ‏ אנו שואפים: לחיות ולפעל בתור עם בעל
קולטורה שלמה בארץ אבותינו באין | מפריע ומכלים (מח"כ),
את ואת מביעה הפרוגרמה הבזילאית באופן ברור וגלוי, ואת
הברירות. הזאת אני מוקיר בה ביחוד , אין לנו שום כוונות זרות ,
אנו מביעים, ‏ כמו שעשיתי זאת היום, את מגמתנו בגלויחלב,
והדבר הוה נותן לנו רשות להביט ממעלה לממה על כל הולבי-
רכיל, בשעה שהם באים ליחם לנו כוונות ומטרות שלא עלו
על לבנו. מתנגדים ירועים, אשר ,.. (קריאות) -- אין לקרא
בשמות, (001088 !טפ המומסם) די לנו, כי מבינים אנו
וה את זה -- נפגשים ' הם בראש כל דרכים, יושבים כעת
בתורקיה ועושים ‏ את מלאכתם להלחם ננדנו בחמה, לאחר
שהמלחמה אתנו באירופה ובאמריקה במשך שתים עשרה שנה לא
הביאה להם נצחון, הם בורים עלינו עלילות בחוגים פוליטיים
בתורקיה, עלילות, = שאין מעיזים לחזור עליהן בפני דעת"הקהל
באירופה, ילכן גמרו להוציאן ולהשתמש בהן בארץ המזרת
(צחוק. גדָול ומח"כ סוערות) . את לבות אוהבי-המולדת בתורקיה
מלאו חשר נגדנו .‏ הלכו ואמרו להם,. כי. חורשים אנו מזמה
לקרוע. נוף מעל הממלכה התורקית, לכונן לנו בא'י, | לאחר
שנשב. שם, מלוכה. העומדת-ברשותדעצמה. .או רפובליקה של
באירופה לא ירהיבו להפיץ הבלים כאלה; אבל
באוני התורקים, שאינם בקיאים בדברים אלה, אפשר ואפשר
לספר בדותות | כאלו. נכון הדבר מאר6. ואשר לכן חובה
מוטלת עלינו להניד לידירינו בתורקיה, ‏ להתורקים בכלל : אל
תתנו. למתננדינו ‏ ללגלג עליכם (מח"כ), ‏ כי משטים בכם האנשים
האלה , איש מאתנו לא הגה' רעיון מעולם לקרוע את פלשתינה
מעל הממלכה העותומנית (מח"כ), לכונן שם מלוכה או רפובליקה
ולשלם להממלכה העותומנית,. שאספה אותנו, רעה תחת טובה
(מח"כ סוערות) , כל חפצנו הוא רק להיות לאום בתוך הממלבה
העותומנית המאוחדת, ככל הלאומים בממלכה, כי יכירו -אותנו
בתור לאום - = את זה אנו דורשים, בלי שום ספק. אנו נתאמץ

לקנות לנו בארץ שם טוב של הלאום היותר שלם, היותר מועיל
והיותר נאמן בין לאומי תורקיה (מח"כ ‏ פוערות). . נשתדל לעבוד

בבל מאדנו בער הצלחתה, התקדמותה וגדולתה. של הממלכה
(מח"כ. סוערות), ‏ זאת | אומרת, כמובן, ‏ כי כל העבודה הואת
נעשה בתור לאום, בתור הלאום היהודי (מה"כ פוערות). זו היא
תשובתנו. על דברים. ירועים שנשמעו מפי תורקים, אמרו לנו:
בואו אלינו לתורקיה, ורצויים תהיו לנו ;| בארצנו תמצאו כל
משאלותיכם, אדמה פוריה בזול ואולי גם בלא:מחיר, מחסה ומנן
מפני הרריפות, | חרות 7 שיש לו לכל אורח של הממלכה
העותומנית ; ואולם מחויבים אתם לקבל עליכם את הנתינות
העותומנית, לסגל לכם את הלשון התורקית, להטמע בין העם
התורקי, עד אשר לא יבדילו אתכם מיתר עם-הארץ; וכרי שנהי
בטוחים, כי תמלאו אחרי התנאים האלה, לא נתן .לכם רשות
להכנם בהמון או בחבורות מאוחרות. אנו נפיץ אתכם במדה
שוה על פני כל מחוזות הממלכה התורקית, ואל פלשתינה לא
נתיר. לכם ‏ את הכניפה. פלשתינה תהי פגורה בפניכם, בתור

יוצא זבלל, זהשק זאלו מח נו. מתו
ת מן הכלל. לנכח ההשקפות האלו מחויבים אנו. מתוך. נאו

לאומי ‏ וכבוד-עצמי | להראות על הפרוגרמה = הבזילאית (מח"כ

סוערות). אומר. אני, כי מחויבים אנחנו ?החזיק בה בבל תוקף ,
בעיקרה | של | הציונות אין מקום לותרנות ‏ (מח"כ ‏ במשך
רגעים אחדים), בדבר זה אין מקום לשום פשרה, אם רוצים אנו
ללכת לתורקיה, אין זה אלא כרי להיות בתוך נתיני הממלכה
העותומנית יהודים בפלשתינה (מח"כ פוערות), ולא על מנת להיות
הורקים במקודוניה או באסיה הקמנה. (הסכמה), ריצים אתם
בהתבוללות, הלא יש לפניכם דרך יותר קרובה וקלה (מח"כ סוערות,
קריאות ‏ ,הירד", | כל הנאספים קמים ממושבם וקוראים בשם
הנואם, הדימונסטרציות נמשכות רגעים אחדים) . את זאת תוכלו
לעשות בארצות מושבותיכם, ולמה לכם להרבות בהוצאות:ההרך
(הסכמה .פוערת), למה לכם הטלטולים והנדורים לארץ נכריה,
ואולם הלא על כן ציונים אתט, כי אין לבכם להתבוללות (מח"כ),
שואפים אתם לפלשתינה, כדי לחיות שם חיים של יהודים לאומיים,
אם רוצה היא תורקיה בנו בתור. עוזרים, הנכונים לעבור בכל
נפשם לטובתה, אז באים אנו להציע לפניה את עבורתנו. אך
אם התקבל אותנו על תנְאי שנחדל מהיות ציונים, אז אין לנו
אלא לשבת ולחכות, כמו שחכינו זה דורות ויובלים. בין כה וכה
עלינו לשאת. את אידיאלנו ברמה. (הסכמה סוערת),

את כל ואת אני אומד על דעת, עצמי. ואתם בלי ספק
תמצאו שעת-הכושר להביע ברברים ברורים, אם מסכימים אתם
לדעותי או לא, ציוני אנכי, = שמעולם אינו טומן את אידיאליו
בצלחתו (מח"כ סוערות) אם ציונים אחרים נכונים להעלים על
ציונוהם או נם להסתלק ממנה, אז לא דרכיהם דרכי, אל נא
נשכח, כי אנו -- כך נאמר בפרוגרמה --- שואפים לברא לעמנו,
לעם היהודי, מקלט בטוח . נאמר כאן ל ע מגו, לא ליהודים
שבירידיום, מחוסרי עבודה, לא למאות משכילים יהודיים המבקשים
משרות, אל נא נשכח, כי יש עם לבנו להשיב. לעמנו את כבודו
שנלה ממנו, להפיר מעליו את הזוהמא שרבקה בו במשך אלפי
שנות הרריפות והמצוקות, ורק החפץ הזה הוא שמרומם ומנשאי
את תנועתנו, ובלעדו אינה אלא עפק-של-התישבות קטן בכמותו
ודל ברכושו, שהביא עד היום פרי מעט, (הסכמה),

משאת נפשי היא לראות בא"י את העם היהורי, מזוקק
ע'י אמץ-רוח במשך אלפים שנות גלותו, מכובר על הבריות
בנלל עבודתי הקולטורית הפוריה, נושא רגל. הפרוגרם, | לוחם
בער הצדק, נושא את רעיון האחוה בין בנידאדם , את האידיאל
הזה לא אמיר בער כל הון (טח"כ פוערות); אם יעלה הדבר
בידינו להשיגו, אז יעלץ לבנו על גורלנו הנעים. אך אם לא-=-
אז נחכה. ימים רבים נחכה, אם מוכרחים נהיה, לחכות ימים
ושנים -- צער גדול הוא, אך' אין זה חרפה (מחיכ פוערות),
חרפה היא לפפות על שתי הפעיפים! |(מח'"כ סוערות). כל
אידיאל ‏ אינו מתישן, הוא חי עם התקוה, רק למי שמוציא את
עצמו מן העולם אפסה כל תקוה . (מח"כ סוערות) , את הדבר הזה אנו
צריכים להשמיע לתורקיה, לכל העולם, גם לעם היהודי,
בשמונה עשר החרשים האחרונים ראיתי והתבוננתי, לצערי, כי
בלב חלק אחד מן הציונים הולכת ועוממת הנקורה העיקרית
והעליונה של תנועתנו, ולכן אני קורא בקול רם: שובו ‏ אל
הפרוגרמה הבזילאית ! (מח"כ פוערות במשך. רגעים) זו עומדת
מעל לחזיונות היום. אמיצים על ידי רעיוננו, 'גדולים על ידי
מגמותינו, ‏ יש ביכלתנו לעמור שקטים למראה \ החליפות | של
פוליטיקת. היום, ומקרים חצוניים לא יעצרו כח להזיז את ציר
קיומנו (מח"כ סוערות). אם רוצה תורקיה בעבודתנו ' על פי
התנאים האמורים, | אז -- אני חוזר. על | דברי -- נכונים ‏ אנו
לקראתה בשמחה, אך ‏ אם תדרוש מעמנו לותר על התקוה
היהודית ולהתבולל, אז תענה היהדות: = לא 1‏ (מח"כ | פוערות

נליון מח

>= העולם 3% 8

שו הבע טכנת-טב עב רגה הה-הממנבש ה בע הברק ב ודהמבנ הממד הבמב בבק ב כ והשמכ המקה כב הכנה וטס ככשהנמכ מ

= ממלאות את האולם במשך רגעים), כמו שענתה תמיד לאו
על הנפיונות להעבירה על דעתה. (מח'ב), יחליט לו הקונגרס
לעבור. עבורה מעשית בא"י, ער כמה שאפשך הדבר בימינו +
ואולם אל ישכח לעולם, כי עיקר עבודתו ‏ היא -- היהדות
הלאומית, ונוטל הוא נשמתו בשעה שהוא בא להטיל ספק
ביסוד הויתו זה (מח"כ סוערות), את הקונגרם יצרה הציונות ,. אך
בתנועה, הנכונה לשנות לא רק דרכיה, כי אם גם את מטרותיה,
לרגלי שנוי משטר-הממשלה בתורקיה -- אין אנ מוצא עור את
הציונות, ‏ אלא את הממיעה (מח"כ סוער ת ואינן-פוסקות | במשך
רגעים). ציונות זו לא היתה ולא תהיה הציונות | שלי! (מח"כ,
קריאות ,הידד" במ:ך שעה ארוכה),

ישיבה חםשית.
(יום ג',
הריר נורדוי פותח את האספה ומודיע, שעל התלגרמה
של: הבעת. רגשי כבור לקיסר גרמניה, נתקבלה תשובה תלגרפית
על שם ראש הועד הפועל : ,כבור מלכותו הקיסר והמלך קבל
ברצון ‏ את ברכתם של הציוניים והוא מביע את תודתו".
על סדר היום עומד הדוה"ח של הפלשתינהדריסורט.
המרצה. פרופיסור י ור ב וך ג (ברלין) נתקכל במחיאות
כפים סוערות וממושכות !
אחרי אשר קמה הפערה, ששררה פה אתמול לרגלי הבקורת
של הועד הפועל המצומצם, שורר פה אותו מצב הרוח הנחוץ
בכדי שהברי יעשו את הרושם ההרוש. מפני שדברו פה על
חלופת. המכתבים שביני ובין כהוון חפץ הנני גם אני לרבר פה
דברים אחדים,---הצטערתי ביחוד על שהעלילו עלי, שחפצתי להכריח
את הבנק. לעבורה. לטובת ענין, | שאני בעצמי. לא האמנתי בו,
(מח"כ) , עור דבר : בענינים שאין בהם אינטרס פרטי אידאפשר
לרבר. ע"ד שנוררות., רגילים אנו בכלל לראות. שליהודים יש
יד פהוחה, -- כננד זה שמחתי לשמוע מפי כהוון, שהדירקטורים
של הבנק הם בעד עבודה מעשית בא"י, אנכי חשבתי, שלפחות רק
אחדים מהם עומדים עוד על נקודת המבט של הצ'רטר. באופן
אחר אי-אפשר לי לְהבין את התנגדותם לעבודתנו. עכשו יורע
אני שכהוון לפחות מפשפש במעשיו, ואולם מתירא. אני שדבר
זה לא יועיל, ‏ מפני שכהוון בא לידי כך בשבתו בלונדון. אני
דורש, שהעבודה תעשה במקומה ושם ילמדו לדעת את תנאי
המקום (מח"כ סוערות), -פי הנגי ,אנטידציוני מפוכן" (רברי כחוון)- =
דבר וה קראתם בוראי בהשתוממות, שמח אני בכל אופן,
ששומעים אתם בשימת לב כזו לדברי אנטידציוני מסוכן (מח"כ
ושחוק), -- לא נכון ההבר, שרוב כספי הקולוניאל-בנק ‏ הם בא"י
ותורקיה , מר. יוליום סימון ממנהיים פרסם את המספרים ב,היו:
דישע. רונדשוי", רק ;/% חלקים מכסף הקולוניאלדבנק הם בארץ-
ישראל , -- יודע אני לכבד ולהוקיר כראוי את ההתלהבות ששררה
- מקורם במערכותינו לרגלי ‏ רעיון ‏ הצ'רטר, ואולם חושב אני,
שהתלהבוה זו מקומה כבר בההיפטוריה, שהאמצעי היותר חשוב,
האמצעי של האידנא להשגת מטרתנו, הוא להשתדל, שאנחנו
נתפום ‏ מקום בראש. החיים ‏ הכלכליים , -- הנואפ מסמן. בקוים
+ כלליים את התפתחותו של רעיון העבודה הריאלית בא"י בהאור?
גניזציה הציונית ואת ההיחפותם של הקונגרפים השונים לעבורה
זו ההחלטות השונות של הקונגרפים הראשונים בנוגע לעבודות
שונות בא'י לא יצאו לפועל, מפני שהרוח הכללי ששרר אז
בההסתררות לא היה נוח לעבודה מעשית בא"י, הנואם לא השתתף
בעצמו ‏ באופן. אקמיבי בעבורת האורגניזציה כל ומן-ששררה שיטת
הצ'רטר בציונות, | שלא. נתנה מקום ‏ לעבודה מעשית בא'י,

0 שעות לפני הצהרים .)

ו |

אע'פ שאת השקל שלם מהשעה הראשונה, רק אחרי שנתקבלה
ההחלטה בקונגרס. החמישי לבחור קומיסיה מיוחרת לעניני. א"י,
שתחקר את תנאי עבורת הישוב בא"י, מצא הנואם | לאפשר
להשתתף בההפתדרות בתור עפקי אקטיבי, הנואם הולך ומבאר
את כל פרטי' ,עבודת הפלשתינהדריסורטיי, שהסתמנו | בקצרה
בדין-והחשבון הנרפס,

דין-והשבון של המחלקה הפלשתינאית (פלשתינה-רסורט),

המחלקה הפלשתינאית שניסרה בהאג -- תעודתה לפדר
ולנהל את העבורה בא"י, למטרה זו נקבעה. בשבילה פקידות
מיוחדה, העובדת בשכר ,

להחזקת המחלקה נקצבו 95% מכל הכנסות הועד"הפועל,
מלבד אלה שהוקדשו למטרות מיוחדות, והסכומים האלה צריכים
היו מיר כשנתקבלו להמפר להבנק בשביל המחלקה,. את הכנסות
המחלקה הגדילו עוד הנדבות שנאספו בשבילה,

תעורותיה המיוחדות של המחלקה היו 1) ללמד לדעת את
שאלת. הקואופורציה ‏ הישובית (סיעדלונג'ס:גענאסענשאפט); ‏ 5)
לשים לב ביחוד למוסדות ההשכלה באי"י ולהשתדל לאסוף בשבילם
קרן מיוחדת ,

הפקידות. הארצישראלית, שנופדה ביפו מיר אחרי הקונגרס
השמיני הצטיינה בעבודתה שעבדה כל הומן בהסכם המחלקה,
הפקירות משמשת בשביל הועד. הפועל כלידשרת = ונותנת תמיד
את הידיעות. היותר נאמנות, מוציאה לפועל בזמן היותר קצר את
משאלותיו ומנהלת את המוסדות שנוסרו ע'י ההסתדרות או שעומרים
בקשר אתה, או היא משפיעה עליהם, הוערה הפלשתינאית שקרמה
להמחלקה ‏ היו לה תמיר מכשולים, שהפריעו בעדה להוציא. את
מחשבותיה. אל הפועל בא'י, אולם להמחלקה אין כבר המכשולים
האלה מטבע הדברים, ובודאי לא לרעתה של תנועתנו, שמרכו
עבורתנו עובר ע"י זה יותר. ויותר לא" .

אולם מחלקה ארצי-ישראלית מחוץ לא"י צריכה תהיה
להתקים כל ומן שמרכו תנועתנו ישאר באירופה, עוד זמן רב
יעבור עד שאפשר יהיה מא"י להשפיע על אחינו בכל ארצות
התבל כמו מאיזה מרכז אירופי, טבע הדכרים מחיב שהפקירות
הארצי-ישראלית מגדילה את ההוצאית, אולם חצי התקציב שלה, |
העולה עד לעשרים אלף מרק לשנה, מספקים מוסדות אחרים,
שהפקירות עוברת בשבילם ,

לשכת המחלקה בברלין ערכה קטן לרגלי קיומה של הפקידות,
מלבד ראש המחלקה עברו בה רק שלשה פקידים, וה גרם
שהכנסות המחלקה כפי שנקבעו ע'י הקוננרס הספיקו לא רק'
בשביל הוצאות המחלקה, אלא גם לשלם את חיבותיה של הועדה
הקודמת, שהניעו ער ל-9184,91 מרק

מובן שהמחלקה הפלשתינאית הוכרחה לקמץ בהוצאות
בכל האפשר ולהסתלק מנתינת המיכה למוסדות א"י ומתעמולה
יותר עצומה בשביל א"י, אם לא קבלה למטרה זו כסף ממקורות
אחרים, קודם כל הוכרחה לותר על המחשבה להוציא עתון
מיוחר, שיהי המשך העתונים ,אלמניילאנד" ,ופלשתינה", שיצאו
לאור במשך שנות ל190---1904. ע"י הועדה הפלשתינאית,

ואם גם במדה ירועה, בתור | המשך העתונים הקורמים,
ווצא במינכן ע"י איש פרטי בסיוע קמן של המחלקה ירחון קטן
בשם ,פלשתינה", אי-אפשר בבל זאת לדמותו. לפי הכנו וצורתו
לעתוניה של הועדה הפלשהינאית, צריכים אנו להשתדל איפא
לברא בזמן היותר קצר בא*י עתון. מוקדש לשאיפותינו הכלכליות
והתר-ותיות, ,המכתכים. מא"י" שמוציאה הפקירות הארצישראלית

0 (

4 . : > העולם =3

בזמן האחרון שתי פעמים בשבוע עוסקים לפ טיבם .ותכונתם
רק בשאלות העומדות על הפרק,

הוכרחנו גם מסבה זו להסתלק מעבודות מדעיות, | אולם
מקוים אנו שגם עבורה זו תמצא לה בסים חוזק, ‏ אם כי לא
ציוני, ובעתיד לא נהיה מוכרחים להשתמש למטרה זו בכספי
הקרנות. הנמצאות בידינו,

לעומת זה השתדלה - המחלקה. להרחיב ‏ את ידיעת א"י
באופן אחר. מצר אחר עמדה בכתובים ע"ד א"י ושלחה לאלפים
ביאורֶים וידיעות ע"ד א"י . לכל רורש, ומן הצר השני הוציאה
מגלות עפות. עד ענינים חשובים שונים: 1) מדוע חובתו של
כל איש יהודי. היא לתמוך בישוב א"י% 8) מהי הנדבה. למטע
הזית% 8) אנודה ל מטע הזית והציונות, ‏ 4) הנטועות | בא"י,
8 רכישת קרקעות. באיי,

המחלקה תמכה בהוצאת ‏ מלונו של בן-יהודה, . שחלקו
הראשון. כבר נגמר ברפום, כמו כן נגמרה כבר עבורת .ההכנה
להוציא בעורת ,אגודת המורים" מפה עברית של א"י בשביל
בתיההספר. הורות להשפעת המחלקה ‏ הכנים ‏ ה"ר פ. תומזון
לתוך. ספרו ,פלשתינה ו את הספרות | הציונית | ע"ד
א"י, המחלקה הומינה אצל ד, טריטש ספר מצויר חדש : ,פלשתינה
מתוארת ‏ ע'י המלה והתמונה", ‏ הנמצא | עדיין בדפום , בה,ולט"
וב,יודישע קורספונדנץ" פרסמה ידיעות. חשובות ‏ ע"ד. א"י,

יותר רחבה ומקפת היתה העבורה המפדרת והמעוררת
של המחלקה לטובת המוסדות הציוניים והחצידציוניים באייי וגם
הבלתי ‏ ציוניים, | העובדים לטובת הכלל ועומדים בקשר עם
תנועתנו ,

ואלה הם, המוסרות = הציוניום: האפ"ק, הקה"ק, האגודה
למטע חזית, הקרן הקולמורית, חברת הכשרת הישוב; המוסדות
הבלתי ציוניים, הנהמכים באיפן זה או אחר ע"י הסתדרות. הרי
הם: ביתההספר לאמנות ,בצלאל", בית-הספר הקרקעי ,קרית-
ספר", . ביתההיתומים והיתומות בירושלים, הגמנסיה העברית ביפו,
הביבליותיקה המרכזית בפלשתינה, אגודת הנטיעות פלשתינה,
אגודת הנשים לעבודה תרבותית בא"י וצריף להופיף עוד את
האינסטיטוט ההיניני או המיקרוהביאולוגי העתיר ‏ להוסר;. = ובין
המופדות הפרטיים שפייעה בידם המחלקה צריך לחשוב את
הסינדיקט לחרשת המעשה בפלשתינה, אגודת הנטיעות ‏ בגליל,
אגודת הנכסים רלא ניידי פלשתינה, אקוות בית. גם מושבות
> אחדות * ואגודות ‏ לבנין : בתים | בערים ‏ נתמכו ע"י מוסדותינו
הציוניים בהלואות, בקנית קרקטות וכדומה,

כהי להעריך את חשיבותם והתפתחותם של המיסרות. הנ"ל
צריך' לרבר. על אודות כל אחד ואחר,

אננלו-פלשתינה-קומפ, לטד. ע"ד פעולתה של
בת זו של אוצרהההתישבות שלנו יסופר בהאספה הכללית ‏ של
האגורה האחרונה. הפקידות הארצישראלית עמדה ביחוסים
תמידיים וחזקים עם הנהנת האפ'ק ביפו, בנק זה נוסד | בהון
של 100,000 ל, שם, ומהם 0 רק 90,000 ל,, וכל המניות
הללו נמצאות כמעט כלן בתיק הק"ב; בשנה האחרונה נתן ,/49
ריבירנד . ,

בשנים האחחונות אחרי הקונגרס נוספה על המרכז. ביפו
והלשכות ‏ בירושלים, ‏ בירות וחברון ‏ עור אגנטורה בחיפה,
העפקים נתרחבו, במדה גדולה .ביפו. וכמו כן בירושלים,

מלבד עסקי-בנק, הלואות בשטר. ועל משכון \ פחורות
| תמך הבנק. ע'י הליוה וסרסרות ‏ את הקה"ק, אגודות = שונות
ויחידים, כשרצו. לקנות להם קרקעות. במקצע הפוציאלי הרחיב
את פעולתו ‏ ע'י יצירת אגורות מלוה. כמושבית ובערים, . אגורות

נליון מח:

חקלאיות. ואגודות לבנין בתים. גם עזר למושבות | לשלם: את
מס העשור.

הקרן- הק ימת, ע"ר מצבה ופעולתה של הקה"ק יופיע דין
וחשבון מיוחר, ומפני זה נזכיר רק במלים אחדות את פעולתה..
בא"י עובדות ‏ ;/: של כל הון הקרן-קימת כלומר ‏ 80000 ל,
שמהם כמעט החצי נשקע בקרקעות והחצי ניתן | בתור הלואה
בערובת, האפ"ק ‏ או הועד האודיפאי לאגודות שונות, ‏ העובדות
לטובת הכלל,

מנכסי הקה"ק--ניתנה ‏ ,כנרת", בררומה של ים טבריה--
מדתה 6500 רונם--בחכירה ל-98 שנים לחברת הכשרת הישוב,
,חולדה" הנמצאה ע'י התחנה פדיד בחצי הדרך בין יפו וירושלים
והכוללת 84 דונם -- לאגודת ‏ מטע הזות. לשתי פעמים 99
שנים, ובית-עריף הכולל 9800 דונם, שנחכר עד כה ע"י
,קריתדספר", ינתן ביראי גם כן בחכירה לאנודת מטע. הזית,
בחדרה נוסף על האדמה, שניתנה לקה"ק מאת גולרברג במתנה
וששם נמצאת הורשתנולרבדג, ‏ גם נן שמואל; אמנם גן זה
נמצא עור לומן מה בירי אגודה פרטית, שלקחה אותי בחכירה

מבתי הקה"ק בירושלים ניתן בית אחד בחכירה ל,בצלאל",
והשני נמצא עדיין בידי אגורה אמריקאית. כשתגטר זמן חכירתה
של זו האחרונה, ימסר גם ביה זה ,לבצלאל" בשביל. מוזיאום,
העומד. להופר ע"י ,בצלאל".

גם הקרקע שעליו עומדת הגמנסיה העברית ביפו | נקנה
ע"י הקה"ק וכמו כן תקנה הקה"ק קרקע בשביל הטכניקום בחיפה
ובודאי גם בשביל המופר ההיגוני,

ההלואות. ניתנו ‏ לאגודות לבנין בתים ביפו ובחיפו, שבנו
חלקי: עיר חדשים, גם לח ברת ‏ הכשרת הישוב ‏ ובתיר " קרריט'
אגררי לקואופרציות חקלאיות במושבות: ביחוד בפתח-תקוה,
והשאר לשתי המושבות שנופרו ע"י הועד האודיפאי: ‏ עין-גנים
ובארדיעקב ,

האנורה למטע הזית. המוסר הזה התפתח באופן
נעלה למרות כל החששות שחששו, ואם עור בהקונגרם האחרון
הבימו , עליו כעל "הבר שאין לו ערך, הנה עכשו נתברר שזהו
אמצעי טוב למשוך לא"י כסף .

בקונגרס האחרון הובעה התקוה, שבפוף השנה 190% יושלם
מספר 10,000 עצים בשביל יעֶר הרצל, ועכשו יש לה לאנודה'
הון מספיק בשביל מספר עצים העולה פי שלשה על המספר
הנ"ל. ולא רק שכבר יש שתי משתלות גדולות של עצי זית,
אחת. בבית-עריף קרוב ללוד, והשנית בחולדה על יד מפלת הברזל
מיפו ‏ לירושלים, אלא שכבר נגמרו עבודות ההכנה לטעת על
קרקע הקה"ק 8000 עצי זית על 800 דונם בחולדה ו50007 עצי

זית. על 800 דונם בבית-עריף, בשנים הקרובות יצמח לנו כחולדה.

יער הרצל שיכיל 15000 עצי זית ולאלפים עצידפרי אחרים ,
הבית חיפה של המנהל, הבנוי בסגנון מזרחי נראה מרחוק כשעוברים
ברכבת, על הגבעה ינטע. גן ופה שוהא כעין פארק ושבילים רחבים
יסולו בו, אין אלו אמנם הוצאות דרושות 5 המשק, אולם
האגודה חושבת שחיבת 'היא לעשות זאת. לכבור אותו האיש,
ששמו קרוא על היער, יש תקוה שימצא איזה איש או אנידה
שתקח על עצמה את החוקת הבית והגן. הוער השני בבית-עריף
ינטע גם הוא במשך שלש שנים ויכלל נם כן 15000 עצי זית.
חורשת גולדברג: שכבר נוטעה על יד חררה שכוללת 1100 עצים
מתפתחת באופן טוב וגם בשביל היער השלישי. שימצא ל
מקומו . עדיין לא נסמן -- יש כבר סכום כסף לא קטן ,: חברת

הכשרת. הישוב. נוטעת כבר משהלה. על חשבון 7 מטעה

הוית. והקה"ק ימחפשת ל ראוי. לרבר, יש תקוה. שנס בנליל

7 -

גליון מת

אפשר יהיה עד ש' 1919 לנטוע 18000---18000 עצי זיח, באופן
זה יהיה לאגודתנו 50000 עצי זית 50000--10000 עצידפרי
אחרים .

גם בסדורה השתכללה האנורה, הועד הפועל הגדול החליט
בישיבתו בינואר של שנת 1908 ליסד אגודה למטע-זית שמושבה
תהיה בברלין, ומומן וה נמשכה העבורה הקשה ונגמרה עד 1
דצמבר 1909 לרשום את העצים שנאספו ולשלח את השוברות
והתעודות לכל המנדבים ,

הצלחה זו עלתה בהוצאות מעטות מאר ולא דרשה שום
תעמולה --- הבלתי-אפשרית ‏ גם מפני זה, שהאגורה מתחיבת
לנטוע | בער 6 מרֶק, אחרי נכיון 5% בשביל המאספים, עץ
ולטפל בו עד שישא פרי, מה שאפשר רק אם תקמץ בהוצאות

במדה היותר גדולה .

ואלה הן הוצאות האגודה בא"י עד 80 ספטמבר שנת 1909,
חדרה 86 פפרנק.
< = בית-עריף (בזה 4468 פר' שכר פועלים
בעד חרישה עמוקה בחורף שנת 1909) 18988,41‏ ,
חולדה (בזה 98 19889 הבית, 45 ,1678
האינכבנטר, 9815 חרישה עמוקת)

,- 8%

0 פרנק.

מספר גדול של פועלים מוצאים כבר כעת את לחמם בעבורת
נטיעת. היערים של עצי זית, והטפול בהם והבציר ‏ ידרשו יוזים
רבות ויפייעו ליצירת מעמר של אכרים חזק ובריא כא"י,

מה שנוגע לנדבות סבת התרבותן מונחת בזה, שמלבר

גרמניה.+התחילו גם ארצות אהרות, ביחור אוסטריד וגם ארצות

קטנות. כמו בלגיה ורומיניה, ‏ להשתתף בסכומים ‏ יותר ‏ גדולים
במפעל זה. גם ברופיה, ‏ אָמריקה הצפונית ‏ ובאפריקה - הררומית
אפשר בעת האחרונה לציין התרבותן של הנדבות, ובמרה יותר
פחותה. גם באננליה, הולנדיה, ארגנטינה ‏ וקנדה, ביחור אפשר
לקוות ‏ לגדולות מאמריקה, כי על נקלה אפשר יהיה לקבע שם
מעין ,יום' של = מטע עצים" עברי. איך שהוא, ברור הוא כבר,
שעתידה האגורה למטע עצי הזית להיות אחד המוסדים הציונום
היותר חשובים, ועתיָדה להעניק לנו במרה מרוכה כסף בשביל
עבורתנו התרבותית, כבר שלשים אלף העצים שנאספו יתנו לנו
בודאי בעוד זמן מה הכנסה הנונה, עד שאפשר היה לעשות
גדולות, : והרי עור הרוב היותר גדול של הציונים לא נדבו עדיין
אפולו. עץ אחד, אילו. היה כל ציוני. יציוני מנדב מרי. שנה בשנה

לפחות עץ אחד, היו לנו בא"י כעבור זמן מה יערי עצי. זית עם

מיליונים עצים והיינו יכולים לגשת לא רק ליסוד ביתדספר גבוה,
אלא גם למלא את יתר הדרישות הקולטוריות השונות,. (מח"כ),

הקרן הקול טורית. הקרן הקולטורית, שנוסדה עיי
הוער הפועל הגרול בשנה העברה, צריכה במשך הזמן הרב, עד
שיתנו יערי עצי הזית הכנסה, להכשיר את עבודתנו הקולטורית,
לצערנו לא נתפרסמה עריין קרן ‏ זו והגיעה ב-1 יולי שנה זו

עד 5000 מרק, שמהם 1000 מרק נכללו באותו החלק, שרק

בפריו אפשר להשתמש.

סבת אי:הצלחתה של הקרן מונחת ע"פ רוב בוה, שבעת
ובעונה אחת נאסף כסף בשביל ,רן המפלגה. קשה גם לנהל
תעמולה רחבה לטובת קרן זו, מפני שבכל ‏ אמצעי התעמולה
הראוים משתמשת כבר הקרן-הקימת. המחלקה הפלישתינאית,
בראותה שאין היא זזה ממקומה בענין זה, מסרה את העבורה
להאגיטטורים המפורפמים לד"ר פנדלר. והוגו שפטל היושבים

> העולם 3 0 5

בששבשוטרכמ- שבי 0/0 המבב לש אב .5-כ בלב גת בנג מל בשש-בנשב-נמרדט הצק המדא העשמ שגומ

בברפלוי; אולם עבודה זו תתחיל רק אחרי הקונגרם, הבה נקוה
שנצליח יותר.

מפני חופר קרן מיוחדת ומפני מיעוט האמצעים, שמקורם
הכנסת ‏ השקלים. המעטה ,. הוכרחנו לדחות ' בתקופת | החשבון
הצעות נכברות מאד. תמכנו ‏ רק בסבומים קטנים במלונו הגדול
של בן-יהודה ובגמנפיה העברית שרכשה לה. בכספגו בלי<התעמלותת,
אולם הככומים. האלה ניתנו | לא מן הקרן אלא מכספי
השקלים .

לפי רעחנו זהו מצב, שאי:אפשר לסבול אותו יותר, מה שאין
אנו יכולים לתת תמיכות להמוסדים התרבותיים | העובדים בא"י,
בעוברה זו משתמשים מתנגדינו | לרעתנו, מלכד בתי-הספר
שיותר טוב שתטפלנה בה הסתדרויות אחרות, ‏ הרי יש בא"
עוד צרכים תרבותיים רבים הדורשים ספוקם. כגון הרחבת הלשון
העברית, ביבליותיקאות, מוזיאומים, עתונים, בתי-מקרא, בתי:
עם, מורים נודרים, ‏ מוסדים טכניים ומרעיים, אגודות למרע
ולמלאכה ובכלל כל אותם הדברים שמטרתם תחית העם הרוחנית
והגופנְית כמו אנודות לספורט ולהתעמלות. גם מקצוע העבודה
ההיגינית: מעונות בריאים, בתי-אוכל לעם, טפול-היונקים וכדומה
נכנס לתוך העבודה התרבותית, ‏ אי-אפשר לנו להפתלק ‏ יותר
ממלוא הדרישות האלו, אם רוצים אנו לחוק את עמרותינו בארץי
אי-אפשר ‏ לנו להראות בכל פעם ופעם שאין לנו לראבוננו. די
כסף בשביל ‏ עבודה כזו, בעת שהכל יודעים שמדי שנה בשנה
מאות אלפים ‏ מרק נכנסים אל הקה"ק. שגיאה היתה בלי ספק
שקבענו בשביל הקה"ק גבולות צרים כל כך, שאפשר לה לעבור
רק במקצוע. החקלאי (אותות-הסכמה) אולם את הדבר. הזה אין
להשיב,. הרי מן. הצרק הוא שתותר הקה'ק על אחרים מאמצעי
התעמולה שלה ותמפרם להקרן-התרבותיה, אפשר שהיותר. ראויים
לכך הם התוים, הכרטיסים המצוירים, והתלגרמות, אם גם תמעט
עי"ו הכנסת הקה"ק, נרויח פי שנים או שלש ע"י זה שתגדל
השפעתנו המוסרית בארץ לרגלי עבודתנו התרבותית, :

הקונגרם צריך לעיין בדבר ולתת לבאי:כחו בין דירקטורי
הקה"ק את ההוראות הדרושות, (מח"כ),

החברה להכשרת הישוב. עבודתה . היותר
חשובה של המחלקה הפלשתינאית בתקופת החשבון היא. יפוד
החברה להכשרת הישוב., העתידה להיות. מוסדנו לחלוקת-האדמה
ולעבודה ישובית (מח"כ רועשת) גם הוא כמו האגודה למטע עציד
הזית נתקבלה בראשיתה בבקרת קשה, וזמן רב עבר. עד שהכורו
את ערכה, עיקרי החברה נתאשרו. ע"י הועד הפועל הגדול. כבר
בשנת 1908 וכבר אז החליטה הקה"ק להשתתף במפעל זה. אולם
עברה כשנה ומחצה עד שנאסף ההון המינימלי הדרוש לפי חקי
אנגליה ואפשר היה למלא אחרי. כל הדרישות הפורמליות של
החק ולרשום את החברה ברשימת החברות המאושרות. באנגליה,

ההין היפודי נקבע ל:80000 ל. ונחלק למניות: ‏ יסוהיות

בנות 50 ל. ולמניות סתמיות בנות ‏ 1 ל. נשלמו עד עתה מניות. >

על סך 8800 ל ובאופן חלקי על סך 9500 ל. הקה"ק קבלה
במחיר תכירת-כנרת. ארבעים מניות יפודיות שמחירן 9000 לו
ומניות=סתמיות במחיר 8500 ל, ביחד 45800 ל, ב,כנרת התחילה
העבודה כבר בראשית שנת 1908, האדמה מצוינה שם, היא
משמשת לחות. למוד לחנך ‏ את הפועלים היהודים, ביחיד. את
העתידים להתישב אח"כ בתור: אכרים או חוכרים. בשלשים'פועל
עבדו בחוה, אע"פ שלא כל האדמה נעבדה,. בשנה זו תתחיל
העבורה גם בחלק החוה הנמצא מעבר. ליררן ולמטרה זו קצבה
הקה"ק. על משכון הבנינים הנכנים בחוה סכום : של 1000 ל,,

6 3% העולם 3

גליון מח

מצסאנפט במצממטטקעטיבגד לטונ וטנק נניאעאם. עבק בטב-י הו הנפש מצ ימאנוצה מנצנט- בצה שו םבצמ ב טנ אעוכנצנשנ נה ל מ = יננהו בצנצבבנוצ הפקה דמממ הנחת

שאפשר שיהיה למותר, הודות לתשלומים החדשים ולגמור התשלומים
הישנים,

לצערנו, השתתפה רוסיה. במפעל זה אך מעט, בעוד שארצות
הלשון ‏ האנגלית הסתלקו כמעט כליל ממפעל. זה, וגם. בענין. זה
לוקחות: גרמניה ואופטריה מקום בראש. ונלוים עליהן רומיניה
בלניה והולנדיה. .

כשיתהפרסם | ערכה של עבורת החברה. או און ספק
שתתפשטנה מניותיה במהירות, דבר זה נכבר ביותר, מַפני שרק
אחרי שתמכרנה לפחות 5000 מניות, הוכל החברה למלא את
תפקידה הראשי לקנות קרקעות על מנת לשכללם ולחלקם בין מתישבים
וחוכרים חרשים, לרגע זה מחכים לא רק הפועלים שלמרו בחוה,
אלא .גם משפחות רבות ברופיה, רומיניה ואויסטריה שרבות מהן
עסקו באכרות .

יביא נא כל איש את תרומתו, אז לא יתיאשו האנשים האלה
ולא ילאו מחכית ולא יצאו מן הארץ , את מכירת מניותיה של החברה
להכשרת הישוב אנו חושבים לאחת העבודות היותר חשובות
בשביל א"י בזמן זה.. (מח"כ רועשות) ,

בצל אל. בית הספר למלאכה ולאמנות ,בצלאל" בירושלים
התפתח באופן מצוין (מח"כ רועשות) הוא עבר אל הבית החדש,
קנינה של הקה"ק.. הודות לעבודתה הנמרצה של האנודה ולהחבה
שהכל הונים. להמופד הוטב גם מצבו הפיננסי שראגנו לו כל כך,
גרמו לזה לא רק תמיכות ציונים ‏ יחידים, = אנודות, וקבוצות,
תערוכות יצירות של תלמידי ביתההספר, אלא תמיכתו של הועד
הפועל הגדול ששלם את שכר הדירה. הפקידות ‏ הארצי.
ישראלית השניחה על בית-הספר במשך כל העת.

תערוכת יצירותיו של ביתההספר הנמצאֶה באחת מטרקליני
בית הקונגרס מראה, עד כמה התקדט ביתדהספר במשך שתי השנים,
צריך. להזכיר, שלפני זמן מה נגמר הככיר האלף, מה שגרם
לחניגה קטנה.. על מחלקת בית:הספר נופדו. עור שתי?מחלקות
לקליעתדסלים באופן אמנותי. וללימוגרפיה .

0 איש מוצאים את פרנסתם בעבודתם ב,בצלאל" ומהם
במחלקה | לעשית הכבירים 6% נערות ונשים, במחלקה לעשית
צעצועים וקישוטים ממתכות 40 תימנים המסוגלים מאר לעבודה
זו במחלקת הציור: ‏ והשרטוט לומדים ‏ כעת ‏ 98 תלמידים,
במחלקת העבודה במתכות בסגנון דמשק 15, במחלקת העבורה-
בעץ 50--ובמחלקה הליטוגרפיה 5, ובמחלקת קליעת הפלים 6
אנשום,

לראבוננו הרב גזל | המות את מורה. הציור = והשרטוט
בבה"ם את ש. .הירשנברג, והאנררטא שלו העשויה ‏ מברונזא: ע"י
הפפל גליצנשטין תעמר בבית:הספר למזכרת נצח של האיש היקר
הזה , :
התקדם גם כן המוזיאום למלאכה ואמנות הקים ע"י ב,צלאל",
קישוטו היותר. יפה היא תמונתו של האמן יוסף ישראלס העשויה בירי
עצמו, | שהבטיח עוד בימי הקונגרס בהאג ומפר אותה כעת
| ל,בצלאל" והיא = הוצגה בקיננרס. זה בפעם הראשונה. תעורר
מתנה זו בלבות ותר אמני ישראל את הצרך להשתתף במוזיאום
הלאומי ‏ שלנו ע'י | יצירותיהם. או יותר ‏ טוב ע"י: תמונותיהם
המצוירות בידי עצמם, ‏ אז יבא הומן, שירושלים תמשך את התירים
לא רק במקומותיה ‏ הקדושים אלא גם בחמודותיה האמנותיות.
ההתחלה כבר ‏ נעשתה, הודות להתערוכה האחרונה של ,בצלאל"
במינכן ניתנו: לו במתנה הרבה ציורים יפים, | שהוצגו גם. כן
בהקונגרֶס, ביניהם ‏ תמונות מעשי ידי הרמן, = בורכרט,' שילין,
אופנהימר, ‏ נוישטדטר, ‏ פוטנר, ווהלפר, קויפמן, קבוצה ‏ עשויה
מגיפם ,דוד וגלית", מלבד. זה נהן הירשנברג. לבצלאל אחת

מיצירותיו. היותר ‏ טובות, ונליצנשטין את תבנית ,המשיח" שלו
עשויה מגיפם, | שתעמר בגנו של ,בצלאל" נמקום יפה מאד,
שהשכינה שרויה עליו ‏ (מח"כ). גם המוזיאום | לעתיקות נתעשר
הרבה | הורות לכשרון / מאסף, שמצטיין בו פר, ב. שץ,
והרינו מקוים שתופר במהרה הסתדרות מיוחדת שתטפל ותפתח את
המוזיאום הזה באופן אחֶר לגמרי משאפשר היה לעשות עכשו
באמצעינו המוגכלים.

צריך עוד להזכיר את המוזיאום לתולדות הַטבע, שהוא
עדיין | קמן, אבל כבר נתפרסם במחלקתו הזואולוגית, ‏ הודות
לעמלו של מר אהרוני . הנהגת ,בצלאל" שחררה את מר אהרוני
מחובתו ללמר עברית בבית:הספר, באופן וה הוא ‏ יכל להקדיש
את עצמו להיות שומר המוזיאום ויהיה לו פנאי ללכת לנסיעותיו
בארץ ובארצות הסמוכות .

קרית: ספר. בית-הספר החקלאי ע"י בית עריף ,קריתד "

ספר" נתמך ע'י זה שנתנו לו את ארמת הקה"ל שעל יד יור
ו
במכירה ושלמנו מקרן-הפרעות שכר למוד של נערים אחדים.

אחרי שהוכרח מר בלקינד לסגור מסבות פננסיות את בית.

ספרו, עבר הבית היפה להקה"ל על יפוד שטר מקנה . צריך
לעיין בדבר, אם לא טוב היה ליסר שם על בסים נכון בית-
חנוך של נערים, ‏ כגון = בתי-חנוך הנמצאים * באנגליה גרמניה
ושויץ, שתוצאותיהם כל כך טובות הן.

בפרי הקרן העולה ככר ל:916.000 מרק משתמשים אנו >

כבר לחנוך היתומים או הנערים שנתנזקו באיזה אופן. ע"י הפרעות,
ובכן איפא. יש לנו: כבר אותו הבסים | הפיננשי בשביל' בות
החנוך. הנ"ל, ‏ יספיק כבר. אם תסכימנה קהלות אחדות, ,לוז'ות" או
אגורות לשלם תשלום שנתי, בכדי שאפשר יְהיה. להם. לחנך.יבבית
זה חניך אחד. אולם מפני, שיעבור זמן רב ער שנאסף את
האמצעים הדרושים לכך, כדי שנוכל = ליפד את בית החנוך
ולהצליח ב נבודתנו זו, אומרים אנו לתת את הבית בבית-עריף
בחכירה לאגודת מטע הזיתים,

הנוך היתומים בא"י. בבית היתומים בירֶושלים
מתחנכים 4 נערים בכספי קרן העזרה להניזוקים ע"י הפרעות +

בבית. היתומות בירושלים אנו תומכים בוה שמחנכים אנחנן
שם 18 נערות ומשלמים בער חנוכן מכספי הקרן הנ"ל. הנהגת
הבית הזה חושבת ‏ להעביר את בית-החנוך. מן העיר אל הכפר,
ואם תצא לפועל המחשבה ליפד בביתדעריף בית. חניך לנערים,
אז נעביר לשם גם ‏ את בית-היתומות ‏ (אוהות. הסכמה),

הגמנפיה העברית. מופר זה, העומר תחת חסותו
של הוער האודיסאי אינו נתמך באופן ישר על. ידנו, אולם הקה ק

קנה בשבילו קרקע, שעליו נבנה בנין הגבנפיה וחברנו מוזף ‏ -

(מח"כ רועשות) שנתן את הכסף הררוש לבנין זה, מסר .גם את
הבית במהנה. להקה"ק . הקרקע. והבית נמסרים להגמנסיה למשך
חמש שנים בלי שתצטרך לשלם שכר דירה. ונקבע גם כן שהבית
ישמש במשך 50 שנה. למטרות. חנוכיות. הפקידות הארצי:
ישראלית עסקה בזה ותקנה הכל.
הביבליוהיקההמרכוית בירושלים המשא
ומתן עם הנהלת ביבליותיקה זו, הנתמכת) על. ירינו בסבום קטן,
צער צעדים אחדים קדימה, ויש תקוה שעור מעט ואפשר יהיה

להכנים בה תיקונים מתאימים לדרישות הומן, לשכללה ולבספה,.

כדי = שתהיה. לביבליותיקה יהודית נדולה. המו"מ ‏ עם' בעלי
השפעה, בכדי לברוא הפתדרות. מאוחרת שתנהל. ותגדיל :את
הביבליותיקה, יצליח כנראה,. יש תקוה שבעוד ומן קצר יקום
במקום הבנין ‏ הצר, המלא ספרים, בנין. יפה חרש,

אגודת נטעים בפל ש תינה,. אגודה זו תעודתה

אי

גליון מח

לתת. לכל יהודי הרוצה שתהיה לו אדמה בארץ האבות. את
האפשרות למלא את מצות התלמוד הואת, מכלי שיביא קרבנות
כסף מרובים. המנדבים מקבלים בע 80 מרק -- דונם נטוע
עצי פרי ומדי שנה בשנה שולחים להם. את פרי אדמתם, הנטיעות
הראשונות נעשו על שמח של 150 דונם ע"י שלשת אכרי
רחובות וכבר בפעם השנית יקבלו המנדבים מפרי הארץ---הפעם
שקדים וצמוקים ,

לאנודה אין שום אמצעי תעמולה ובודאי שלא יהיו בעתיד,
ובשביל זה קטן גם מספר חבריה שנכנפו אל האנודה בתקופת
החשבון , לא נתמלאה התקוה ,שהמורחי", | שאגודה זו קרובה
להשקפותיו, יחשב את הענין הוה לשלו, = ואין לקוות שישתנה
הדבר בעתיר, מפני שמזרחי, בקחתו ליריו את הנהלת בה"ס

,תתכמוני",: העמים על עצמי עבודה, הרורשת ממנו, שיקדיש
לה את. כל כחותיו , /
מפני הסבות האלה חושבת הנהגת האנורה, שמוטב לה

להתחבר עם אגורת מטע עצי הזית, וזו האחרונה הנהל את
נכסיה ובשכר זה יעברו הנכסים אל האנודה אחרי מות הבעלים.

המחלקה הפלשתינאית עסקה באנידה זו, שחבריה ע'פ רוב
הנם בלתי ציונים, * רק בה במרה שהפקידות הארצי-ישראלית
השגיחה על נטיעות האגודה, ומלבד זה נהנה את מעונה לישיבות
האגודה ,

המופד ההיניני, הרעיון ע'ד ‏ יצירת מוסר מיקרו
ביאולוגי ‏ או היגיני הולך: וקרוב לצאת אל הפועל. חסכום
שנאסף עד עבשו למטרה זו מספיק בקירוב להקמת הבנין. אם
התן הקה"ל, | כפי שאפשר לקוות, | את הקרקע הדרוש לזה,
ישאר רק לאסוף את הכסף הדרוש לעריכת. המוסר ולהחזקתוי

ועדה קטנה של רופאים שנוסדה ברצונו של הוער הפועל

+ הקטן נגשה כבר לעבורת ההכנה, ויש תקוה שעוד מעט וועדה

גדולה שיכנסו אליה אנשי שם תתחיל. באספת הכסף הדרוש
ליצורת המופד , לצערנו גזל זה עתה המות את אחד החברים
היותר חרוצים של ועדה זו, את דייר גיאורג ארנדט . ' אררוכל
מפורסם שנסע לחיפה בפקודת' ועד הטחניקים יעבר לפי ההוראות
הפרמיות שקבל פה את תכנית הבנין ויקבע את הוצאותיו וגם
יבקש את המקים הראוי למופד זה, לפי החשבונות המוקדמים
לא תעלינה הוצאות. הבנין ועריכתו. לסכום גדול, כזה שחשבגו
מראש ,

מלבד סיוע למופדים | העובדים לטובת הכלל השתדלה
המחלקה ‏ הפלשתינאית לעורר | את התענינותם של בעלי:הון
יחודים ולהשפיע עליהם שישקיעו מהונם בעסקי א"י,

הסינדיקט להרושת-המעשה בא"י. סנדיקט זה
הוא חברה גרמנית מוגבלת בזכותה שהונה עולה עד 100000 מרק,
ושבה משתתף הק"ב ב-10000 מרק, תעורתו בעיקר הדבר לחקור
את תנאי הארץ ואת האפשריות להכנים אל הארץ אינדוסטריות

חדשות, אין זה דבר קלי מפני שהארץ הקטנה כחדקבולה מעט

הוא, חפרים בה חופים טובים וגם מצבה. הגיאוגרפי אונו מוב,
בכרי שתוכל להמציא סחורות למדינות הממלכה חתורקית; - =
כל זה מבביד את הוצאת הסחורות הנעבדות בארץ לארצות
אחרות ואפילו למדינות אחרות של ,תורקיה צריך. להוסיף עור
שחסר בה הברזל והפחם, שהם יפוד האינדוסטריה הגדולה ברוב
האחצות .7 2

מפני זה נתברר, שרוב ההצעות אי-אפשר להוציאן אל
הפועל. ‏ ונשארו' רק סונים אחדים של האינדוסטריה הפעוטה,
שיש .לסחורותיהם שוק בארץ, ‏ או שהם רק מצטרפים על אלה
" הנמצאים כבר בארץ. להסוג הראשון אפשר לחשוב את עשית

->- העול5ם =3 ל

. 9 ו

הלבנים ואבני"הבניה, להפוג השני את הטחנות, את עשית-השמן
וזקוקו, עשית קונסרבים, שמן אתירי וכדומה, עד עכשו השתתף
הסינדיקט בסכום קטן בבית:חרשת של אבני:גיר | = ובזמן. קרוב
ישתתף ‏ בנסיון = כימי אחד, מהעסקים. הגדולים ‏ ביותר. צריך
לציין את | חמי-טבריה, שהפינדיקט השתתף ע'י סוחר אחר
היושב | בטבריה בחכירתם,

נשארו רק אוצרות המינרלים המעטים בא"י.. ער עכשו אי-
אפשר היה לעסוק בזה. מפני שהמכרות האלה היו קודש להשולטן
או למסלת חיג'ס,. עליהן עכשו אפשר לקכל קונצסיה, אולם בשביל
הסינדיקט עסק זה גדול הוא. יותר מדאי, ועבורת ההכנה בלבר
היחה בולעת את מרבית הונו. רכישת הקונצסיות האלה זהו
תפקירו של הבנק, כמו את הקונצסיות הגדולות | לבנין
מסלותדברזל, כבישים, ‏ אניות = קיטור, ‏ לעבודות-הצבור \ כמו
חופים, ‏ צינוחות של מים-אור-ושופכין ואפשר נֶם מרכזי הכח
האלקטרי , אם בשנים הקרובות לא נעשה דבר בענין ‏ זה; אן
נאחר: אה המועד, ולפיכך צריך לררוש שהבנק יקציע את
הסכומים הררושים לחקירת הענינים האלה, :

אגודת נטעים בגליל. המחלקה הפלשתינאית עורה
ליסוד אגודת. הנטעים הראשונה, הטבופסת על בסים מפחרי, אף
על פי ששום מוסר ציוני לא השתתף בענין זה בכספו. האגורה
הפרטית הזאת, שהונה עולה ל-400000 פרנק, | הנחלק למניות
בנות 40000 פרנק, קנתה בגליל שטח-ארמה טובה, | שאפשר
להשקות/? מים, ורצונה להנהיג בחוה. זו את המשק הגרול, ביחור
את משק צמר-גפן,

אנודת נכסי דלא ניידי פל שתינה, בכדי להוביח
לבעלי הון קטנים, שגם להם אפשר להשקיע את כספם\ בלו >
שום חשש בעסקי א"י, המביאים ריוח, עתירה להוסר אגודת
נכסי רלא. נוידי, שמחיר ‏ מניותיה. יהיה 500 מרק. אגודה זו
רוצה ליהנות מעליתו המהירה של מחיר הקרקעות בערים. ואף
על פי שקטן ערך העפק הקפיטליסטי הטהור הזה כשהוא לעצמו
בשביל תנועתנו, בכל זאת זרם הון מחו"ל. לא"י. עלול להרים. את
הקרדיט של הארץ והאמונה של יושביו בכח עצמם. ושני אלה
גורמים להתפתחות איקונומית יותר מהירה של הארץ, בהגדילם
את כח המוש של הארץ ואת אומץ |רוחם של יושביה
לעסוק בחרשת-המעשה, מפני מעמים אלה עוזרת המחלקה
באספת ההון הדרוש לעסק זה,

אחוזת בית, האגודה לבנין בתים ,אחוות בית" נתמכה
ע"י המחלקה הפלשתינאית בעזרתה של הפקידות בכסף ובעורה
בעבור התכניות, | הקה"ל נתנה לאגודה ‏ זו לפי דרישת הועד
הפועל הגדול ובערבות האפ"ק סך 300000 פרנק בתור הלואה
לזמן ארוך כנגד הוצאת אבליגציות ובזה נתנה לה את האפשרות
להתחיל בבנית בתים ביפו וכחיפה, רוב הבתים הולך ‏ ונבנה
עתה. או כבר. נבנה, והיהודים שגרו עד. כה ברחובות צרים של
העיר הישנה יעברו בעור זמן מה .לדירות יפות ומרווחות (מח'כ
רועשת. וממושבה),
חשבון ההכנסות וההוצאות של המחלקה הפלשתינאית של

ההפתדרות הציונית עד 1 יולי 1909,

הכפנסה

הוצאות
הוצאת הלשכה (מ-1 יולי "

8 עד 0 וני 1909) |ל18/?94| אלטניילאנד 6( 80
הוצאות הדפוס (מוכן לרפוס)| 895 | פלשתינה 5 56
הוצאות. שונות 6 68| מהועד הפועל הגדול 6000
עודף ₪ 9 מהמוסדים ומנרבות |15/54%5

7 ו

מרק |פפ. מרק |פפ.

,

3 םלועה‎ > 8

גליון מה

דיר צ'לנוב קורא את הדוה"ח. של הוערה. לעניני
הקרדיט הקרקעי :
בנוגע להפרובלימה האגררית היו לנו על הקונגרסים הקודמים
שתי הצעות , פרופ' וורבורג ואוסישקין הציעו ליסר בנק אגררי,
ואני הייתי זה האיש, כפי שאהם זוכרים בודאי, שהתנגד להצעה
"זו חפצתי שנגביל את עבודתנו בחוג עריכת מחלקה להלואות
חקלאיות באפ"ק. הצעה זו נתקבלה והוצאה אל הפועל, והקה"ק
המציאה את הסכומים ‏ הררושים למטרה זו, עכשו צריך. אני
לצדר בהצעה זו שנלחמתי נגדה. בינתים היתה ממלכת תורקיה
לממלכה המיוסרת על החק ועל המשפט, עכשו יש אפשרות
להרחיב. בהתנאים הנוחים את פעולתנו הישובית ולספק בזה את
צרכי העם היהודי המשולל קרקע, כמו כן את צרכי הארץ
והממלכה, כל אדם החושב באופן, אוביקטיבי צריך להודות, שבמשך
עשרים וחמש השנים האחרונות השגני הרבה יותר ממה שאפשר
היה לשער מקודם. הרכה מקומות שממה נהפכו למקומות ישוב
וקולטורה, צורותדחיים חדשות הוכנסו אל הארץ ונהנו מהן לא
חק היהודים, ‏ אלא גם הערבים, חיים חרשים ‏ מורגשים כבר
בערים אחרות, נכנו מפלות חרשות, ואף' על פי כן אידאפשר
לנו להיות מרוצים מזה, כשנעלה על לב,
הצורך בישוב דול ובאפשרות כניסה לארץ. אל א"י פונה רק
זרם קטן של ההגרה, ומה שמעציב ביותר -- הורם הזה פונה
ביחוד אל העיר ורק מעט אל הכפר והשדה, בעוד שבעיקר
הרבר צריך שנעמור על הקרקע. מה פבת הרבר+ כודאי לא
הארץ ולא האנשים, אלא תנאי הישוב, המכשולים הם משלשה
סוגים : מדיניים, ישוביים וממוניים, הפדר ששרר בארץ, איההבטחון
| ושרורות-לב ‏ ודאי | שלא יכלו למשוך שים איש. אמנם בפסו
אחדים את מצבם, בזה שנשארו נתיני חו"ל, אבל לזמן ארוך,
| או-אפשר בכך, וגם לא יכלו להעמיד את קנינם על בסים
משפטי, כששררו אותם החוקים והמנהגים האגרריים שבתורקיה,
נוסף על זה--רגש ההשתעבדות לרעת אחרים, החוקים האגרריים
הפריעו בער העבורה באופן ‏ מורגש מאד, ובכחנו לא היה לשנותם,
בתקופת המשטר הקודם לא יכולנו ליסד את המוסדים להלואה
לזמן. ארוך ואת המופרים לעריכת העבודות. המוקדמות הדרושות
בשביל המתישבים, מופד להלואה חקלאית -- זהו הדבר הראשון
והעיקרי הנחוץ לכל ישוב וביחוד לישוב חרש, יסרנו בא"י בנק,
אבל בנק זה היה לבנק מסחרי, הנותן הלואות לזמן קצר לעסקי
מסחר, או באופן היותר. טוב ממציא להאכרים את ההון-העובר
והחוזר חלילֶה , להלואות חקלאיות לא יסדנו שום מופד, מעוות
זו צריך להקדים ולתקן. מפריע דומה לראשון בחשיבותו היה
חסרון עבודת-הכנה, ‏ חשבנו, שדי לנו אם נקנה ארמה. ונציע
אותה, כשהיא בלתי מעובדה, ‏ למתישבים. פר. וורבורג. וד'ר
רופין הגדילו ‏ לעשות, בהעמידם את העבודה. הוו בראש. למטרה
זו נוסדה החברה להכשרת הישוב, והוצאת. הרעיון הזה אל
הפועל תהי עיקר עבודתנו בעתיד הקרוב, אידאפשר להמתישבים
החדשים לסול לת לחפור בארות, הפש את האדמה-לקולטורה,
להבטיח את חייהם, -- כל זה נעשה ע'י המלוכה או ע'"י חברות
והסתדרויות, הנואם מביא לרוגמה את עבודתה של הקומיסיה
הישובית בפרופסיה ומרגיש עור הפעם את חשיבותו של המוסר
לקרדיט אגררי, הודות להמהפכה בתורקיה אפשר להוציא אל
הפועל ענינים רבים, ‏ שהיו עד כה רק דברים שבעיון. אין. שום
ספק, שהפרלמנט התורקי יוציא. בזמן קצר חק ע'ר זכות הקנין
של האישות המשפטית. זהו צורך:החיים של הממלכה השואפת
להתפתחות, המוכרחה למשוך אליה את ההון בצורותיו המסודרות,
בעוד ומן מה יתוקנו גם החוקים האגרריים, ופעולתה של חברה

,
\

ער כמה גדול בעמנו"

ישובית לא תפגוש. עוד מכשולים רבים כל כך. בתנאים כאלה
צריכים אנו | לגשת תיכף אל העבודה המחכה לנו וה כמה,
מוסדים. אחרים כבר התכוננו לכך והגישו בקשות להרשות בנידון
זה. הקנות הבנק הלאומי התורקי כבר נתאשרו,

הוערה שנוסרה לפי הצעתי בחרש מרט השתדלה למלא
את תפקידה בכל האפשר : היא חקרה את ענין ההלואה:החקקאית
והפוליטיקה הישובית בארצות שונות וביחוד במצרים ובתורקיה,
בכרי מק את הטוב והיפה בשביל א"י. היא השתדלה גם
לבאר את התנאים בתורקיה, אם נוחים הם למופד כזה, ואת
יחוסו של עמנו לרעיון יצירת מוסר לקרדיט אגררי.. ע"ד תוצאות
עבודתה מסרה הוערה דו"ח להוער הפועל הגדול, ועכשו היא
מציעה בהסכם של זה האחרון לבחר בועדה מיוחרת, שתעיין
במשך ימי הקונגרם בענין זה ותערוך רזולוציה בשביל הקונגרס,

לפני עשתי-עשרה שנה. הניחה הפתדרותנו על הקונגרם
השני את אבן הפנה ל אוצר ההתישבות העברי, החליטה בעיקר
הרבר. ליסר את הק"ב, עור לפני הקונגרם התחילו לקבץ התימות,

בכרי לברר,. אם יתמוך העם במפעל זה ובאיזו מדה, הנסיון הצליח

במדה שאין למעלה. הימנה. במשך חרשים מעטים נאסף סכום
של 4 מיליון פרנק , אין אנו יכולים עדיין להחליט על קונגרס
זה להתחיל בקכיץ חתימות ;| מקיים אנו שקרוב הומן, שכבר
יהיה לנו הבסים הדרוש, ונוכל לפנות אל ההסתדרוה שלנו ואל
העם העברי בדרישה להוצוא אל. הפועל את הרעיון הגדול
הזה,

ובמוחים אנו שהתשובה תהיה הפעם יותר חזקה משהיתה
לפני 11 שנה, כשיסרנו את הבנק הראשון שלנו, (מח"כ רועשות),

י. כהן מאג קורא הרצאה ע"ר המפחר והתעשיה ‏ בא"י
(ההרצאה תבא בגליון הבא).

דיר מ. בודנהימר מרצה ע"ד הקרן הקימת +

נשיא הקהיק ר"ך מ, בורנהימר מראה בראשית הרצאתו
על הרין והחשבון המפורט. שנרפם ונתחלק. בין הצירים. | ממנו
נראה, ער כמה התפתחה והתקדמה הקרן הקימת בתקיפת
החשבין . באופן מוחשי אפשר לראות וה באחר מחדרי
הקונגרם, ששם מוצגים טבלאות שונות, .

התרבות סכומי הנדבית זהו המופת החותך על הצלחתה
של הקה"ק, בסוף השנה . עלה רכוש הקה"ק ביחד עם האגורה

למטע עצי:זית עד לשני. מיליונים מרק וההכנסה של שנהזו תניע .

ער לארבע מאות אלפים מרק (מח"כ רועשות) ‏ בחשבון זה לא
באה מתנתו של מר מוור, שמסר לתקה"ק את בית = הגמנסיה.
העברית ביפו,

בתקופת החשבון גרמה לני עבורה קשה במדה ידועה
התברלותה של האגורת למטע עצי.הזית. סבת הרבר היה רק'
פורמלי, והועד הפועל חשב שהנהגה אחת תהיה להקה"ק ולהאגודה.
אולם ועד האגודה נטה. לרעה אחרת . הקונגרס צריך יהיה איפא
לחוות את דעתו, שהאגודה למטע עצי:זית צריכה להתנהל על
ידי הנהלה מיוחדת ובכל ואת להתחשב בתור חלק הקה"ק,

קושי ירוע גרמה לנו מתנתו של מר מוזר., בעתונים ובאספות .
התנפלו. על הקה"ק, מפני שחשבו שהקה".ן תמכה | בהגמנסיה .
העברית. ביפו. אולם הדבר לא כן הוא,. הקה"ק. נתנה להגמנפיה
קרקע שמחירו 80,000 פרנק וקבלה בנין יפה שעלה ב:100,000

פרנק, נדבת שופט השלום מר מוזר, מובן שהנהלת הקה"ק קבלה %

את המתנה הזאת בתשואות חן,

בתקופת החשבון עזרה הקה"ק לבנות. ביפו. שבונה חרשה'

ע'י הלואה של רבע מיליון פהנק שנתנה בערבות אפ"ק.. גם דבר"

בות. >

6

=..<|

גליון םת >

זה גרם להתנגדות נמרצה, אולם אחרי שכבר נבנתה השכונה מכירים
הכל, שנעשה דבר טוב ומועיל, שעל ידו התרומם כבורם ש'
תושבי יפו | היהודים, ‏ על חוף הים עומרים ‏ כבר כששים
בית, שכונה שלמה עם רחובות ישרים ורחבים, ובתוכה בית
הגמנסיה היפה, ובשכונה "יש צינורות:מים ושופכין, והיא תהיה
בקרוב החלק היותר. יפה שבעיר.

בשעת בנין הרבע הזה התפרץ ‏ פכסוך - בין. האגורה לבנין
ובין הסתדרות הפועלים : דרישות ‏ אלו האחרונים לא היו צודקות
בכל, הודות לאפ"ק נתפשרו הצרדים, לא אמת הרבר מה שמוריעים
העתונים, ‏ שהפועלים ‏ היהורים לא היו עסוקים בבנין: הרבע.
הגמנסיה: העברית למשל נבנתה אך ורק ע'י יהודים .. (מח"כ
רועשות) חושב אני, שחובה זו של הפתדרויות יהודיות להעסיק
קודם כל את הפועלים שלנו הפיונרים--מובנת מאליה ,. אולם מן

= הצר: השני: צריבים מנהיני הפועלים להבין, שמלחמות. ע"ד שכר

העבורה איהאפשר לנהל בתוך' צבור המתהוה כמ שאולי
צריך ‏ לנהלן במרכזים הקפיטליסטים הגדולים של אירופת.
הקפיטליזמוט. בא"י עדיין אינו חוק למרי עד שיוכל לשאת מלחמית
כאלה., ובא"י צריך לשים לב גם לצד הלאומי של השאלה,
האשימו את הקה"ק שלאָ התערבה במלחמה זו, אולם. הנהלת הקה"ק
אינה יכולה לעשות זאת בשבתה רחוק ממקום המעשה,

הקה"ק = תמכה בירי . קואופרציות ‏ חקלאיות ע'י סכום של
06 פרנק, שמפרה למטרה זו לאפיק.

מאשימים מצד ידוע את הקה"ק, שהיא מפזרת את כספה,
אשמה זו אין לה יסוד, אמנם כ שנמסרה הנהגת. הקה"ק ליריני, לא
היתה. הכנית פעולתנו ברורה. כל , | אולם במשך שתי שנים וחצי
של עבורה כבר. למרנו הֶבר. מח... בישובת -.הוער. הפועל הגרול
הצעתי את עיקרי עבורתה של הקה"ק, והם נתאשרו ע"י- הועד
הפועל. הגרול,

העיקר. הראשון והראשי הריהו זה, שמטרת הקה"ק היא אך
ורק לקנות בא"י ובארצות הפמיבות קרקעות, שיחיו לקנין כל העם
היהודי, השתמשות. בכספי הקה"ק למטרות אחרות יכולה. להיות
רק: זמנות, וצריך שהכסף ‏ אפשר יהיה להוציאו בזמן קצר ועל
נקלה. | באופן. זה צריך לקנות | אדמה בכל הכסזים שנאספו,
אולם אם/אידאפשר הדבר, נוכל לתתם בהלואה למוסדים ולמפעלים,
שיתנו ערובה | נאמנה שיחזירו את הכסף במועדו, ושתועלתם
מרובה. בשביל הישוב,

מה שנוגע לרכישת קרקעות, צריכים אנו לקנות אותם בה
במדה שנוכל ‏ להשחמש בהם, כלומר שנוכל למסרם בחכירה
לאגורת מטע עצי:הזית או לאגודות חיכרים , חושבים אנו, < הרבר
היותר ‏ וחשוב בקניות אלו הוא להשלים. ולעגל את אחיזותינו
באדץ ולרכוש קרקעות בקרבת המושבות הקיימות, חושב אני גם
כן לתעורה. חשובה לרכוש שמחים. של קרקע בתולה, שאפשר
יהיה. לנטוע. עליהם ‏ יערים של עצי:פרי או עצי.בנין. בשביל
הפוליטיקה הקרקעית העתירה שלנו נכבר מאר לעשות. נסיון

- | בהקואופרציה הישובית, מציעי הצעה זו צריכים להתחשב בזה,

שהקהיק. תוכל לעזור להם במסירת קרקע, אבל את הכסף הדרוש
להם. צריכים. יהיו להשיג ממקור אחר, צריך. עור להוסיף,
שאפשר יהיה להשתמש בסכומים התפשיים של הקה"ק לטובת
המוסר. האגררי העתיר. להוסד ,

ביצירת מופר זה יכולים אנו, ‏ לפי רעתי, להשתתף ע'"י
זה, שנתן לו הלואות לזמן קבוע או שנרכוש אובליגציות | הנפרעות
בומן קצר, ע"י. זה נעשה את יצירת המוסד לדבר יותר קל וגם את
עבורתו .למביאה רוחים יוחר. גדולים.

השתמשות מועילה. ‏ בהסכומים ‏ החפשיום .של הקה"ק אני

"

העולם 3 9

רואה גם בנתינת. הלואות לבנין שכונות חדשות בערים הגדולות,
אולם מוצא אני לנחוץ לשנות מן המנהג שנהגנו עד כה ולתת
את ההלואות לבנין בתים רק או, כשהקרקע שעליו יהיו עומדים
יהיה קנינה של הקח"ק ובינה ובין הבונים יתהוה יחס של חכירה,
כהצעתן של; האגודות-לתיקונים בקנין קרקעות,

הרנטה של קרקעות צריכה תמיד לבא לידי
העם ולא לידי יחידים, רוצה אני עוד להדגיש עיקר אחר +
העודתה של הקה"ק אינה תמיכת בתי:ספר ומוסדי השפלה."
אם נכנפים רברים כאלה לחיג פעולת הציונות, אז צריך, שהוער
הפועל יחזיק ויתמך בהם בכספי הכנסתו, או בכספי קרנות
מוקדשות לכך, וו היתה הסבה, שבגללה צררתי בער הפררת
האגורה למטע עצי:זיח מהקה"ק.

אולם אין זה מחיב, שהנדבות למטרת האנורה הנ"ל לא
תבאנה. בחשבון הכנסות הקה"ק .‏ רק הנהלת המופר ‏ והכנפות
היערים צריכות להמסר לידי האגורה;

ואין העיקר הנ"ל מפריע בעד הקה''ק שתתן קרקע לכל המופרים
שמטרתם להרים את מצבו של העם היהורי בא"י. הרי אם
רוצים אנו לרכוש את הארמה בשביל כל העם, עאכו"כ . צריך
שהקרקע, שיעמדו עליו המופדות התרבותיים, יהיה. קנין העם.
רק אז, | כשההיה לנו השקפה בלתי מפלגתית כזו ונהיה נוהגים
על פיהו אפשר שיהפתחו באופן חפשי כל הכחות. התרבותיים י :

התעורות האלה, שסמנתי אותן' בקיים כוללים, הן גדולות *
כל כַך, עד שאפשר שתרפינה יריכם ותאמרו שאי"אפשר למלאן,
אולם כשרואים אנחנו שהקהייק הולכת ורוכשת לה חבה רבה בתיך
חוגי עמנו, ההולכים ומתרחבים מיום ליום, וכשנשים לב שעור
חלק: קטן של עמנו משתתף בגרבותיו במפעלנו זה , אז יכולים
אנו להביט :אל העתיד באמונה ובבטחון, הקה"ק צריכה להתגדל
ולהתרבות ‏ במהירות היותר נדולה, וכל כמה שנראה ‏ ע"י
עבורתנו, שמניהים אנו יפוד לתחית. עמנו, כן תלך ההכנסה הלוך
וגדל, ‏ אם יתחילו .גם. חוני האמידים שלנו להשתתף בנדבותיהם
בהקה"ק, ‏ או אין לי ספק שגם אלה מאתנו, שאינם צעירים
לימים כל כך , יזכו ליום, שהקה"ק תתקרב למטרתה לחחזיר את
אדמת אבותינו לידי העם היהורי , (מח"כ רועשות)

דר סיר קין (אמיריקה) בתור אחר מבאי-כח הפרולטריון.
העברי, שנפלגו בקונגרס השביעי מהאורגניזציה, ‏ מודיע, ‏ ששבים
הם עתה אליה, החלום הגדול של הארציות הובל לקברות מפני
חופר-הכח שבעם העברי, חפר-כח של העם העברי -- זהו כחה
של הפלשתיניות. א"י היא הקשר האחד המאגד את העם
העברי . המהפכה התורקית --- פתחה לנו תקוות חדשות לעבורת
הישוב בא"י, א"י היתה עתה לטריטוריה, ארץ האבות היתה'
לארץ הבנים, העבודה בארם-נהרים צריכה לאחד את הציונים
ואת הארציים,--הנואם מספר ע"ר הועידה של באידכח = המפלנות
הסוציאליסטיות העבריות. באמיריקה, שקבלה לפרוגרמה | שלה!
א"ו ---- היא פלשתינה והארצות הפמוכות לה. -- בקונגרס השביעי
הודעתי באופן רשמי בשם המפלגה שלי ע"ד הפרור בהסתדרות
הציונית, ‏ עתה אני מודיע ע"ד התחלת הההאחדות, הנני פונה
לכל הסוציאליסטים"הטריטוריאליפטים ‏ ולכל | הטריטוריאליסטים
בכלל ולהפטריוט היהודי הגדול ישראל זנגביל הררישה, שישובו
להאורגניזציה הציונית לעבור יחד. לפתרון הפהובלימה. היהורית,
בשילוה. הפרולטרים - היהודי. עלינו --- יתחיל באמת הפרוצם של
התחיה הלאומית ‏ שלנו, הפרולטריט יהיה נושא דגל התחיה
ומפלגת ‏ העשירים, הרומשילדים = ובליכרררים שלנו ‏ יכנעו. בע"ב
לרצון העם, מריאקציונרים -- יהיו לאקציונרים , (מח"כ)

10 > העולם -

ישיבה ששית,
(יום ג', /%:8 שעות אחרי הצהוים)
ריר נוררוי פותח את הישיבה. מכטה מאות תלגרמות של
ברכה להקונגרם, שנתקבלו בימים האחרונים -- הוא. מזכיר רק את
התלגרמות שנתקבלו ‏ מאנודות ,פועלי * ציון", = יותר משלשים
במספרן, המבקשות מאת הקונגרס להתחיל. בעבורת ההתישבות
בא"י. על יפודות קואופרטיביים, בהתאמה להצעתו ‏ של ד"ר
פרנץ אפינהיימר . הר"ר נורדוי מקריא גם תלגרמהדשל-ברכה
מאת חבר דומת הממלכה ברופיה מר ניפלוביץ, | המברך את
הקונגרס, בתור יהורי בלתי מפלגתי, | בעבורה פוריה לטובת
עמנו ומנדב 300 מרק לטובת הקרן הקימת, (מח"ם),
פרופיפור וור בורג קורא. דו"ח ע"ד. האגודה למטע
זיתים בא"י,
דין וחשבון של האגודה למטע חזיתים.
האגודה. למטע עצייזית | נוסדה ע'פ. הצעתה של הועדה
לחקירת ‏ א"י, ‏ שנתפרסמה בהירחון. ,אלמניילאנר" בשנת 1904,
עיקרי ההצעה היו א"י, | שהיא. ארץ-מולרתו של עץ חזית,
צריכה להתכפות שוב יערי עצי:זית, וההכנסה, שיביאו היערים
הללו,, תהיה. לטובת המוסדים הקולטוריים הקימים ‏ והעתירים
להוסד.. | ההצעה הואת. נתקבלה בחבה. ביחור בגרמניה.. אולם
> העבודה התחילה רק אחרי הקונגרס השביעי, שאז נתקבלה. הצעת
הנואם לנטוע לוכר הרצל יער כולל לפחות 10,000 עצי:זית,
מן העת ההיא ער נובמבר ש, 1906 נאסף לטובת יער הרצל רק
ספום קרוב ל:6000 מרק.. לרגלי מעוט הנדבות הוציאה. הועדה
לחקירת ‏ א"י קולדקורא, שבו העירה. את, הקהל הציוני שהכסף
שנאפף מספיק רק לטעת 1000 עצי;זית ולא 10000, במו שנקבע
. על הקונגרם, והראתה עור הפעם ער כמה נכבר הוא שארץ?
= ישראל תהיה. מכופה יערים ועד כמה גדול ערכה של ההכנסה
שתתקבל מהיערים האלה לעבורתנו הקולטורית , קול קורא. זה
נתקכל ברצון ‏ מאת הקהל הציוני, ‏ והנדבות לטובת. יער הרצס
התחילו. הולכות ומתרבות, וכבר ב:81 רצמבר שנת 190% היה
> "רכושה של האגודה :

ךר

8 מרק
+ לטובת מטע:עצי:זית 5-5 --

---- 7

-- 5

<< על התפתחות מהירה כזו השפיע: במרה ידועה. מר. מוזר,
שהבטיח על הקונגרם בהאג לנדב לטובת יער הרצל 500 עצי-
זית, אם יתקבצו עד סוף שנת 1908- - 9800 עצים,

מפני שהכנפות יערי עציחזית: הוקדשו. למטרות קולטוריות,
החליט הועד. הפועל הגדול להפריד בין מפעל זה ובין. חקרן:
הקימת, שלפי תקנותיה איחאפשר לה לעסוק בדברים כאלה, ולאשרו
בתור אגודה ‏ מיוחרת שמושבה תהיה בברלין . באפריל 1908
נתאשרה האגודה ע'י הביתדדין, ‏ והתחילה עבודה מפודרת בחלוקת
התעודות: בשביל אלה שנדכו 1-5 עצים:

הפרדת האגודה מן הקה"ק גרמה למכשולים מכניים רבים,

אולם כל המכשולים האלה הוסרו ער מהרה. וכבר. באוקטובר
של שנת 1908 אפשר היה להציע לאשור ועד ההנהלה את המאזן
של האגודה, לפיהו נתרבה רכושה. של האגודה ,

למובת וער הרצל. --‏ --- מ-₪950808
-- ב- 40891,08‏ ,

68654,4370

לת הצ שו

גליון מח

לטובת מטע עצי:זית בכלל מ:ל88908,0 מרק
ב:8679,80 -
ועלה -- 5 > -- -- %:89880,87 מרק

מלבד זה צריך להוסיף עוד ‏ 600 מרק נדבת האנודה
בדטוי לטובת - יעריוורבורג,

עור יותר גדולה היא התפהחותה של האגודה בשנה הנוכחית,
ההכנפות ‏ מהראשון בינואר : עד 15 ברצמבר עלו -=

לטובת מטע עצי:זית בכָלל ‏ --

7

ו

8 מרק
2.08
08|

ומלבד זה קרוב ל:5000 מרק פרי ההון שכבר נאסף.
מה שנוגע לפעולתה של האגודה בא"י כבר בא רוב היריעות
אודותיה בדין והחשבון של המחלקה הפלשתינאית ואין צורך *
איפא. לחזור עליהן,

הנואם מסיים :

ברור הוא, שלעולם לא היתה האגודה לטטע עצי:הזית
מצליחה כל כך, אלמלא היו מטרותיה. השונות חביבות על כל
הקהל, על הצלחתו משפיע | מצר אחד, הרצון להצמיח בא"י
יערים, מן הצר השני השאיפה ליצור קרן:קימת קולטורית,. ומן
הצר השלישי ביחוד התשוקה להקים מצבת זכרו למנהיגנו
המנוח, (מח"כ רועשת וממושכה, אותות- הסכמה מכל. צר)+

ד"ר קצנלסון (ליבוי) קורא את

| ההרצאה ע"ד הבנקים,

העוברה כי. הקל'ב ‏ היהודי נוסר לפני עשר שנום, אף' כי

עבודתו התחילה רק בשנת 190%, נותנת לנו את היכולת להביא
בחשבון, ער כמה מלא זה את התחייבותו שנטל עליו לעם. היהודי,
הבנק היה צריך להיות כלי-שרת. ממוני של התנועה. תעורתו
הראשית -- עסקי ממון, נתינת הלואות לעפקים קיימים, ובעתיר
הרחוק קוו ממנו, ‏ כי יכנים ריוח קצת, הבנק הוה הוליד משפחה
של בנקים, תולדותיו הם : ה,אנגלורפלשתינהרקומפ," ו,האנגלו-
לבונטין"בנקינגדקומפ," זה האחרון היה רעיון-שעשועים של הרצל,
שיצא אל הפועל בקונסטנמינופול ע"י וולפפון והמרצה את הדברים
האלה,. עלתה. בידינו למנוע. בעד | צער-גירול-בנים, הונו ‏ של
בנק וה נקבע למאה אלפים ליטראות, שמהן נשלמו מניות. ע"ס
עשרים וחמשה אלפים ליטראות. מלבר וה ניתן. לו קרדיט גדול
מאת הקל"ב. היהודי, הבנק עומד וקיים רק זה חמשה עשר חרשים
ומתפתח באופן יפה מאד: הבילנפ הולך וגדל בפרר ובמהירות,
ובמשף י'ב חרשים עלה מסך 48,000 ל' לסך 95,000 ל'.'
הריוח. במשך ט"ו החדשים, למרות. הוצאות. יפור הבנק ‏ ועור,
עלה ל-מ3 ל אחוזים נטטו, או ,6% לשנה , ואולם חשוב הרבה
מן הריוח הוא זה, שיש. לגו בקונסטנטינופול ‏ בא-כח. תדירי,
ושעלתה בידינו סוף-ְכל-סוף לרכוש לנו במטרופולין של תורקיה
אחיזה, יש לקוות, כי הדבר הזה יגדל מאד, אף כי. ראשיתו
מצער לעת-עתה (מח'כ),

בעברו לְדבר על אדות הילד הבכור של הקל"ב, האפיק,
מוסר המרצה את המספרים הללו: הון המניות (משנת 1904
ער 1909) עלה מסך ‏ 80,000 לסך 0,000ל ל' שט'ן החובות
לקל"ב שעלו מסך 18,000 לסך 84,000 ל', יררו בשנה האחרונה
ער סך 8000 ל'ן חפקדונות עלו ממיליון פרנק ‏ ער ארבעה
מיליונים וחצין סכום הכסף שהישקע בעסקים בא"י. עלה מסך
60 עד 6,181,000 פר'ן ההשתתפות בעסקים בא"
מצר . הבנק. הולכת. וגדלה, בהתאמה להתפתחותה. של הארץ,

" 4% 0 ל ."אי

נסייע: לעסקים, שהארץ לא תוכל לשאת אותם,

גליון מת

> העולם 3 וו

תוקבאהו מאנונבתנבעמבועם בשצרויצמק- יננה כטוג לל/ בעאהבקה-למ-בנלנן בו בלצנ לג 2 א דבוקטה: וה בא ההכ אנצצ גגב ענ ה בנ וניבמב בנוג בצ לא

הרבה יוחר ממרת התרבותם של הפקדונות בבנק, סכום ההובלה
(אימפורט) וההוצאה. (עקספורט) מא"י, שעלה לפני עשרים שנה
רק עד חמשה מיליונים לשנה, לפני חמש שנים -- עד שנים
עשר מיליונים, ‏ עולה כעת עד קרוב. לעשרים וחמשה מיליון
פר'. במשך השנים האחרונות גדלה ההובלה. וההוצאה בא"י פי
שנים,. אין ספק, כי על ההתפתחות הזאת חייבים תודה במקצת
להאפ"ק, ואדם מומחה בענין זה, הלא הוא הדירקטור של ,הבנק
העותומני אימפריאל" אמר לי, כיי על ה כל חייבים תודה להאפ"ק
(מח'כ סוערות, שמעו! שמעו6 הפקדונות של האפ"ק עולים
לסכום גדול יותר ‏ מאלה שבכל הבנקים בא"י יחד. (מח"כ), הנואם
עובר אל פרטי הפעולות של האפ"ק : הלוואות ‏ לקולוניסטים
עד זמן הקציר, לנוטעים, לאגודות כמו ,מנוחה ונחלה". ,אגורת
נטעים" וכדומהּ, אין לך מופד בא"י שאינו משתמש בקרריט של
האנגלודפלשתינה-קומפ' ,

כמו כן הוא הרבר בענין התעשיה בא"י, ההולכת ומתפתחת,
לצערנו, בפסיעות קטנות. כמובן, דורש מקצוע זה בא"י זהירות
יתרה; מה שניגע לקרדיט מפחרי הנה כמעט כל היהודים, שיש
להם | עסקים, משתמשים באפ ק, הבנק הנהינ | בארץ שורה
של ענפיהעסק חדשים, את סחר-העצים, את המסחר בתפוחי-זהב,
גם המלוה בשטר הונהנה על ידו, הוא עזר לתחית הארץ, ליפור
אנורותדמלוה; יש עתה 8% אנודות כאלה, ובהן 1188 חברים.

=" הבנק רכש לו קרקעות לעצמו ולאחרים, סייע בבנין בתים: שתי
ורק 1

שכונות בירושלים ובהן מאה בתים, 60 בתים ביפו, 10--בחיפו,
נבנו בסיועו, כל אלה וגם הלואות. לזמן ארוך לעופקים בנטיעות
אפשר היה לעשות רק ע"י הקרריט של הקהיל, | כעת עומדים

= >אנו. במשאהומתן-עם חברת ,עורה" על אדות בנין. מעונות לפועלים,

בשביל האכרים מביא הבנק מכונות-המשק, וגם נופרה חברה של
אחריות המקנה. ואולם החלק הכי-חשוב של פעולתנו בא"י הוא
רכישת. או קבלת קונצטיות ,‏ מפלות-הברזל. וחוטי הטלגרף, אלה
העורקים והשרירים של כל ארץ, הולכים. וגבראים שם וה עתה,
זו היא שאלת החיים לארץ. בטרם שבא המשטר החרש אי
אפשר היה בכלל לעפוק בכל אלה, ואולם כעת ירינו מלאות
עבורה בענינים כאלה , לפנינו שורה שלמה של תכניות המעסיקות
אותנו, ונמצאים אנו בתוך מצב קשה. מצר אחר אנו מחויבים
להיות והירים ‏ במעשינו, מפני שאם לא נצליח אין זה הפסד-
ממון בלבר, אלא ירידת ערכנו ומעמדנו. (כן, כן6; ומן הצר
השני אין לנו לשבת בחבוק ידים, צריכים אנו לעפוק בכל
הרברים שאפשר לעסוק בהם, הנה בין שתי הקצוות האלו
עומדת פעולתנו, ואני מקוה, שבקרוב תהיינה תוצאות עבודתנו
בנידון. זה יותר טובות משהן היום,

את: הדבר הזה אנו ‏ חושבים להיותר נכבר, ‏ ובכל אופן
לא נמנע מלעשות את כל אשר יהיה בידנו, -- הריוח של שנת 1909
יעלה, כנראה, כמו בשנה הקורמת לסך 100000 פר,, והדבידנד
יותן איפוא בסכום של השנה שעברה ואולי יותר קצת (מח"ב) ,
הפוליטיקה של הבנק בא"י הו דבר קשה מאד , תנאי הארץ צריכים
למוד, החומר צריך להברא, הבסיס המפחרי צריך להתכונן, צריך
לחקור איך להתאים את פעולות הבנק אל מצבה של הארץ, כדי. שלא
ושנעזור לכל
דבר ההגון והנחוץ, אנו עושים יותר ולא פ ח ות מכפי הראוין
בכל אופן אי אפשר כעת להגדיל | את העפקים ‏ של האפ"ק
(שמעו! שמעו!), אני מאמין, כי הרבר הזה יהי אפשר בעתיר
הקרוב, כשתעלה ההוצאה לא לסכום של 18 אלא של 95
מליונים, אז יהי נחוץ לנו הון של שנים עשר מיליונים במקום
ששה, ואולם אי-אפשר לברא עסקים באופן מלאכותי, | אלא

זע

צריך לחקור אותם, אם נחוצים הם ומתאימים לתנאי הארץ.
הנה היינו בארץ לגורם חשוב ממררגה ראשונה, את וה שמעתי
מכל יושבי א"י, מעוסקים בבנקים, אכרים, ‏ פוחרים, = יהודים
וערבים, בנידון וה הכל בדעה אחת, הבנק שלנו ברשת מחלקותוו
הפרושה בארץ גרם לתחית הארץ, להתעוררות יושביה,. ובשעה
שאנו עוברים לטובת היהורים, הרי מביאים אנו טובה לכל
הארץ ולכל הממלכה העותומנית , בעד עמנו ובעד ארצנו!
(מח"כ פוערות) ,

עתה נעבור מן המוסרות | השניים | במעלה אל הבנק
הראשי. מן התולדות אל האב, אל הקל"ב , סכום המניות הנמכרות
עולה משנת 1908 ל-18,?84, בבל שנה כמעט במרה שוה,
במחצית מן ההין שלנו השתמשני לעסקי הבנקים-התולדית ולשאר
המוסדות, | כמו | החברה-למפחר-א"י, הסינדיקט-לתעשית-א"י,
לאקספריצה-לעל-עריש ‏ וכן להפניף ביויימשיפיל , זולת ‏ זאת
הרי הבנק הוא עסק פשוט, אמנם הבנק עוסק בהוצאת-פחורה
ממנשסתר לארצות. המזרח, אבל בכלל עושים אנו כל העפקים
הבאים לידנו, אם רק בטוחים ונוחים הם, מפני שהכסף נחוץ
שיהי קל לשוב אלינו, ואולם כל חיי הבנק-האב מתרכזים כעת
בעניני התולדות, אין זה: יחם של אב-חורג, ‏ כמו שיש אומריםן
הן המנהלים הם הם אותם האנשים בזה וגם בוה. עפקי הקל"ב
מתפתחים יפה מאר , המחזור של שנת 190% עלה לפך 6,800000
ל., בשנת 1908 -- 6,800000, בשנת 1909 ער 80 לח'
נובמבר -- לסך 8110000, עם הון של 958000 ל, ווה אות:
כי הבנק עופק בעבורתו ויכול להתקיים,

אם בנונע לדיבידנד אין הבנק שלנו יכול | להתפאר על
שאר הבנקים, אין זה פלא, הרבה מכשולים יש. לנו+ מנוחת
יום השבת ואותה העובדה, המעציבה, כי מצר הציונים יש לנו
פקדונות במדה ועומה מאר, ובכל ואת הספקנו במשך שבע
השנים לקיומנו לחלק דיבירנד בסכום של 88,000 ל,, מלבר
אשר היו לנו הוצאות אחרות, שאמנם אינן מפחריות,. אך ציוניות
הן, 90,000 ל, לשנה הוצאנו לענינים ציוניים טהורים, (שמעו,
שמעו 6 ולמרות כל אלה עלה בירנו להוסיף הון של ₪0,000
ל. על מה שהיה לנו (שמעו! מח"כ),

אנו צריכים ‏ להיות כלי-שרת ממוני של התנועה,. ודאי שכן
הוא; אהל לתכלית זו אין אנו צריכים לפורר את כחותינו, אם
כן לא נהיה כלי-שרת הגון, אלא כלי-עבודה שלא. יצלח למלאכה,
עליכם להשתרל, כי נגדל ונחוק, ‏ אם נשים אל לב, כי לפני"
אחת עשרה שנה נגשנו ליפור הבנק במורך:לב, ועתה יש לנוּ
בנק. בלונדון ובווייט שיפיל, ובנק הגין בקושטא, ומוסר של אפיק
אשר הביא בא"י חליפות בסחר הארץ -- אז אין זה רבר מועט
כלל, כמו שרוצים לתאר מעברים שונים,

על לבי עולה אניקדוטה אחת . לפני שנים אחדות: ישבתי
בלונדון במסבת הרצל, נטפל. אלינו היסטוריון אחר, אמר ‏
לנו + ,האם מאמינים אתם, כי האוצר שלכם ממון בארון הברול
העשוי לשמירת הכסף+ לא, האוצר שלכם הוא -- הרשימה של
מאה שלשים וחמשה אלף שמות. מה רב יהי ערך רשימה כזו
בעוד מאה: שנה לכותב ההיסטוריה!" ,הבלים! -- ענה הרצל--
אוצרנו הוא לא ההון אף לא הרשימה של שמות, כי אם --
תקוות העם היהורי והאמון שנהן לנו (מח'כ),. לא איש דברים
אנכי, ואולם מאמין אני, כי יש לנו הרשות להניר בפני כל
עם: כדי לחוק את תקוות העם ואת אמונתו בנו, אין לנו אלא
חובה אחת : לעבור, לעבוד ולעבוד ! (מח"כ פוערות),. --

ד'ר, פרירמן מוסר מורעה בשם הועד המפקת על הבנק,
שבשנה וו אי אפשר היה לעשית את האספה הכללית של הבנק

12 > העולם 9

נליון מה

הנאמ במנמנמ ואבא נקממבנ מב נבכב-כננ ונבכ בכ מ בהנש הנ ב לבכב לבנב דקנ במ ק מככבנ נב ב בממשה.

בימי הקונגרס, מפני שע'פ החוקים האנגליים אי אפשר לרחות
את האספה הכללית יותר מט"ו חרשים, בעוד שמימי האספה
הכללית האחרונה עבר זמן יותר ארי .

הר"ר צ'לינוב מציע לבחר בוערה לעניני הקרדיט הקרקעי,
שתעבר את החומר ותכין הצעות ממשיות בשביל הקונגרס.
לחברי ועדה זו מציעה הועדה התדירית ‏ את ה"ה: יעקבוס
קאנן, ניידיטש, פלדשטין, פורלישבסקי, הורוויץ, בן-יעקב, ד"ר
קצנלסון, קרמנצקי, ברטרנר המבורג, | ד"ר דרייפום, | אדולף
+ ביהם, ד"ר רפופורט, מוזר, יוליום סימון, א, סימונם, ד"ר הויזמן,
ד''ר שמינר, מ, שיין, הפנר, ר''ר פרנץ אופינהימר, משה כהן
(סלוניקי), ד"ר = אמיל = מרנולית, = בן"צבי, = אוסישקין, = ד"ר
פירקין, * ברנשטין-כהן, שמרוק, אהרונוביץ, לועדה זו מתחשבים
נם חברי הועדה לעניני קרריט קרקעיי: ה"ה פרופ, דר וורבורג,
ד'"ר צ'לינוב, דר בודינהימר, ד"ר סוסקין, ד"ר האנטקה, ב.
הולדברג וד"ר יעקבפון, היו"ר מוריע, שע"א הצעות הוערה
ותוכחו: בקונגרס, לאחר שהוערה תציע הצעות ברורות,

וכוחים ע'ד הענבודה בא'י,

יהוש ע איי ונש ט ד ט (ירושלים): בכדי שתוכלו לשפט בראוי
על הרצאת הפרופיפר וורבורג ‏ ועל ערך מעשיו וטיבן של ההצעות שהוא
מציע , הלא עליכם לרעת מצבה של ארץ ישראל עכשו,

אם היה ד"ר נוררוי שלנו נושא הפעם משא על א ר צ נ 1 כמו שהוא
נושא על ע מ ג ו אז. היותם יודעים, כי גדולה צרת הארץ כצרת העם,

אילו היה פה עמנו ‏ ז ה, שרוחו אסף את כולגו אל הקונגרס הנכחי,
אומר לכם! ,הצ'רטר כבר נתקכל וחד עם הקונפטיטוציה העותומנית, ובתורקיה
המ ש וח רר ת נוכל לעבוד בלי מפריע ,‏ ואם תתרשלו עוד מעט, אזי
תצטרכו ‏ לחכות. לנסים, כמו שתכוגו ער כה. :

לוא ידעתם ‏ את הנעשה בארץ, הייתם יודעים מה הרגע הזה רורש
מכם, הייתם ‏ יודעים ‏ כי בכל כדור הארץ לא תמצאו קבוץ של יהודים שיהוה
דומה לקבוצנו אגו בארץ ישראל, הייתם יורעים כי לא קכוץ אנחנו כי אם
עם, אמנם פעוט וקטן, אבל עם אנחנו בארץ האבות גפ בעינונו וגם בעוני
אחרים +

עם אנחנו שעוללונו וטפנו כבר מדברים ב שפות אבותינו,

עם אנחנו אם כי עוד לא הפתררנו,

לא השתתפתי עמכם בעת שהבעתם
הנהגה, כי אפרו. עלי זאת שולחי,

תודתכם. לנשיאנו וולפסון ולבל
המכבים מירושליט,

אין אנו מודים לחברי . ההנהגה לא מפני שאיננו מכירים בחריצותם
ובעבורת , אלא, מפני שעובהום הם בגולה, ובזה און הם מקרבים כל כך אותנו
אל מטרתגז. הן גם זרובכל וגם עזרא. ונחמיה לא היו מועילום כלום, אולן

נשארו על מקומם בגולה: ,
המתנה זו שההנהגה שלנו כל כך מתפארת בה איננה מתינות כי אם
א ח ו ר, להמתין אפשרי אבל לא לאחר, והרי עור מעט ואחרנו אֶת הכל,
אין למסור הנהלת מוסדותיגן הפיננסיום לאיש. הנמצא במרחק של
מאות פרסאות והריני מציע:

א) לקבע מועצה פלשתינאית, שהיא תנהפ את כל העבורה בארץ
ישראל, אל מועצה זו נכנטום באי כח של כל האגורות, של השוקלים .ושפ
העופקים ‏ בעבודה מעשית וחנוכית | בארץ ‏ ישראל , | ומורשי המוסדים
הציוניים ,

ב) בראש מועצה זו יעמד תבר אחד או שנים מחברי הועד הפועל
המצומצם, והמה עושום מעשיהם ע"פ ה ת כ ג י ת, הגערכת עו המועצה(הארצי
ישראלית וועד הפועל המצומצם,

ג) לאחד ‏ את כל המשרדים הציוניים , שיעמדו תחת פקורת. המועצה
הנזכרת,

| ר) לתקן את הפרופזגנדה ולבפסה כראוי,

ה) ליסד את הבנק האגררי בהקדם האפשרי, אבל כזהירות הדרושה

למפעל. הככיר הוה,

בטרם גמרי הנני מוכרח -להביע צערי על כי בהחרצאה של הפרופיפור
וורבורג, שכולה קורש להעבודה 4 בארץרישראל , יש מקום קטן כל .כך לענינים
הקולטוריים + ,

מר ב ל י ץ (דפוי) מודיע בשם האגודה הציונית שבדסוי, כי האגודה
נדבה סכום כסף לנטיעת מאה עצי זית , ושלש מאות מרק לטובת מוסד:הסטי:
פנדיום של האגודה החטבורגית לככוד הקונגרס, יחד | עם זה מוריע הנואםו
בי המוסד של הכרונית כהן-אופינהים | כרפוי קצ< | סכום הגון לטובת הישור
בא"י למשך של עשר שנה ---הנואם מבקר אח"כ את ההנהגה, על שהמעיטה
לעבור בא"ו,

היו"ר דיר. בודנהימר מודיע , שרשימת הנואמים עולה לע"ה איש, ע"פ
הצעתו מגבילים את זמן הנואמים לעשרה רגעים, :

ד"ר די י ב ם :+ שמענו פה, שנבונים לעבור בא"י, | אבל רק בשתגוע
השעה לכך, ,אבל" זה יערעד עד היסוד את הציונות, וולפסון דש פה
אתמול דרשה, שאיננה לפי כבודו של יו"ר (מת"כ ומחאות, ד"ר בודנהימר
קורא את הנואם אל הסדר), הנשיא הגין אתמול על כהוון, | אבל אם הצדק
עם כהוון, צריך היה זה כבר להרחיק את וורבורג מההנהגה. אם עבודה
וורבורג היתה גרועה. כל כך --- הלא מעל הועד הפועל המצומצם בשליחותו,
אם נתן כסף לעבודה זו,---הנואם מציע, < שהקונגרפ יביע את מחאתו כנגָד
בהוון. על מכתביו אל וורבורג, ‏ (מח"כ),

דיר הויומן (לבוב) מדבר ג"כ ע'ר כהוון:וורבורג ומכקר את
התנהגותו של כהוון. הנואם מציע להוער הפועל המצומצם הצעות מפורטות
בנוגע לקנית אדמה בא"י, בכדי למנוע פבסוכים ‏ עם הערבים, כמו ‏ כן בנוגע
לבחירת החומר האנושי לעכודת הישוב, לא כל הבא להתעפק בעבודת
האדמה---הוא מוכשר לזה . צריך לחנך דור ראוי לעבודת הישובי--

רשימת הנואמום נפגרת.--

ד'ר /ט ה ון (קרקוי), לא נעים לי לבקר ולחזור ולבקר, אבל אחרת
אי אפשר, ביחיר בנוגע. להעכודה. בא"י צריך לסמן, | שהוער הפועל המצומצם
עשה מעט מאר, יש להצטער, על אשר העלו עוד הפעם בקונגרפ זה את
הנגודים שבין הציוניום המדיניים והמעשיים, שחשבנו שעכרו כבר, יש לנו עתה
רק ציונות ‏ מדינות, | שהיא גם מ,שית . אין אנו עובדים בשביל ה ענ*ים
שבנו, אלא בשביל ה עם. הפוליטוקה ‏ איגנה | מטרה בפני עצמה, | אלא
אמצעי,-- -קודם כל צריכים אנו לרכוש הרבה יותר אדמה.--אתמול אמרו פה:
,לחכות---לא חרפה היא, אלא צער", ואני אומר לחכות ולשבת בחבוק ידים--
היא חרפה. (מח*כ), יתר על כן---זה הוא הפסר גדול לתנועתנו, בודאי וש
להודות לוולפסון על אשר הוא שומר על כספי מוסדותינו, אבל הכפפים האלן
צרוכום ‏ להתרכז בא"י, . (מח"כ),

קפל ן: קפל נסקי: ההרצאות ע"ד העבודה בא"י צריבות. להיות העיקר >
בקונגרס זה, אונני חפץ לרבר ע'ר הפוליטיקה של הכנק בנוגע להתפתחות
התעשיה בא"י, שום איש איננו מטיל ספק בדבר, שהעם העברי יובל לעמר
בראש התעשיה והמפחר בא"י, ואולם השאלה הלאומית בא"י- היא השאלת
האגררית. צריך ליסד קרדיט קרקעי בשביל אלה שאין להם בסף למדין בכדי
לעמור בעצמם על הקרקע, ואולם הפרקציה שלנו (פועלי ציון). מתנגדת- לזח,
שלמטרה זו ינתנו האמצעים ממופרות, שיש להם תעודות אחרות, צריך לעשות
תעמולה רחבה, * כמו בשעת יפוד הקולוניאל:בנק,. מתנגדים אנו ‏ ניגוד גמור,
שישתמשו לצרכי קרדיט בכסף הקרן. הקימת,---לבסוף מודוע הנואם, שהפרקציה
שלו תכנום הצעה , |שהאורגניזציה | שלנו ‏ תתעסק - בישום. .על
יסורות קואופרטיביים, הבנק האגררי יוכל להיות למופר של קרדיט רק בשביל
בעלי רכוש במדה ידועה ולא בשביל הפועלים,. שאין להם שום נכפום,. הקוג:
גרפ צרוך לראות בשאלה זו את השאלה היותר. חשובה בתנועתגו. | (מת'כ),

בן - צבי (א"י), מבקר את ההנהגה, על שאיננה קרובה. למרי לעניני
א"י, להבנק שלנו בא"י אין אותח ההשפעה הסוציאלית. ותפוליטית, שאפשר היה ,
לדרוש ממנו, בעד הפועלים העברים לא נעשה כלום, פועלים לאלפים באו לא"י
והרטיבן את אדמתה בזעת ‏ אפס, עבדו, סבלר, = רעכו ומוכרחים ‏ היו לשוב
בלעומת שבאו, מפני שלא הותה להם האפשרות להתקיים בארץ. הנואם
מוריע,. שיכניס הצעה ע'ד בריאת תנאים נוחים. בשביל הפועלים,

הישיכה גסגרת. בשבע שעות בערבי--

האחרונה, לא לבקש, לא לפשוט יד באתי,

נליון מח

> העולם 32 ! 18

ושובהי שבייעות
(יום ד' עשר שעות לפני הצהרים))י

ריר פרנץ אופינהימדר, (פנש במח"ב): שבע
שנים עברו מיום שדברתי בפעם הראשונה עם הרצל בענין
זה, שאני בא לדבר עתה עוד הפעם עליו. שבע שנים נתנה
אותי התנועה הציונית ,לעבוד בכלתי" זו, אקוה, שהפעם תתנו לי
מיד את רחל היפה ולא את לאה, בעלת העינים הרכות, שבע
שנים עברו מאז, כחצי שנה אח"כ קדמתם אותי בתרועות צהלה
בבזל .-- אבל מאומה לא נעשה, אע"פ שהתכנית שהצעתי
עלולה היתה להצעיד את עבורתנו קדימה במדה הגונה + --
בשהשהדל הרצל לרכוש את עזרתי -- ירע, שלא בישוב פעוט
אנו עוסקים, ‏ לא בענין של רחמנות, ‏ אלא בענין ‏ עממי, יותר
מוה. בענין אנושי:בללי, שהוא תמצית עב ודה מדעית של מאתים
שנה, -- הדבר שאנו אומרים לעשות בא"י הוא יוהר מענין

והודי = גרידא, = וכל שבן שהוא יותר מענין ‏ הנוגע רק ליהודי
המורח,. \ זהו מופת ?כל האנושיות, | למען יתאמתו היעודים
הקדמונים, | שעל פיהם הלך עמנו בגולה, בכרי להביא בררכו

עכשו אני בא אליכם בפעם
אלא לררוש,
לדרוש בחזקה, שתמלאו את חובתכם לעצמכם ולעמכם, שעיניו
נשואות אליכם ,

מה שאנ דורש, וההנהגה הציונית עמדי; זהו ישוב על
יסודות חברתים, שאלו אותו, אם הבאתי בחשבון את התכונות
המיוחדות = של האינדיבידואליות היהודית, אם פובלת היא

את' הנאולה להעולם (מח"כ),

= אינדיבידיאליות. זו את. החברתוות.. יודע. אני רק השתלמות אחת

של האינדיבידואליות--החברתיות., לא בקומוניות, או בקולקטביות
כמו שהסוציאליות קוראת לעצמה במעות, יוכל האדם החפשי
לשאוף רוח. החברתיות ---היא חרות חדשה. חפצים אנו לנחק
כבלום, לא לברא כבלים חדשים. (מח'"כ) . ואולם אם חפצים
אנו להעמיר את. העם על הקרקע בתור עם - מסודר ‏ ובטות
מהתפרצות. עם זר לתוך חייו המדיניים ‏ והכלכליים -- יש לנו
ללמוד מרברי הימים הכלליים דבר אחד והוא: הרוצה לברא
ערים---צריך לברא אכרים (מח"כ) , צריכים אנו להשותדל ולעשות
את כל אשר בידינו, בכדי לברא לנו את היסוד האגררי. --
מה שאני מציע לפניכם אין זה פרי עבודתי אני, ואולם ברגע
זה הנני אולי היחירי בעולם, הבקי ומומחה במקצוע זה, | שמי
מפורפם למרי בעולם המרע, ויש לי הרשות לדרוש, שתאמינו
להאיש, | שבחרתם בו להיות ליועצכם הנאמן, ותתנו לו את

האמצעים לעשות לכה'פ את הנסיון -- (מח'"כ) חפץ אני ללכת

בדרך העקלתון הירועה, המובילה ישר אל המטרה, חפץ אני
לברא את המשק האכרי הקטן ע'י המשק הגדול, תפץ אני
לברא את המשק החברתי ע"י ההשתתפות בפרי העבורה, מספר

יהוע. של פועלים חרוצים יתאחר תחת הנהנה מצוינה = למשק

גדול. אחד. הפועלים יקבלו את שכרם הקבוע ומלבר זה חלק
מהריוח הכללי ביחפ הדרגי אל פרי המשק, דבר זה יביא
תועלת ‏ גדולה משלשה צדדים, מהצד החנוכי, | מהצר הטכני
ומהצר הפיננסי. בראשונה. מוכרחים נהיה לחוק את החומר
האנושי במובן גופני ולאמץ ולחזק אותו במובן החברתי. את
סכנת שנות בצרון אי<אפשר. לנו להטיל על הפועלום העניים, שאין
להם כלום, דכר וה צריכה תהיה לקבל על עצמה החברה
המשותפת . ואולם. לא זאת היא תעודתנו, לוה תוכל לדאג החברה
להכשרת הישוב בא"י, גם את התועלת מהצד השני, הצד הטכני
מכיאה חכרה זו, גם היא מעמידה את העסק על המשק הגדול,

המאחר. את האינטנסיביות של הרכוש עם זו של העבורה. במדה
זו דומה. היא תכנית העבודה של הפרופסור וורבורנ. לוו שלי,
ואולם בנונע להאמצעים הפיננסיים עומדת הכנית העבורה שלי
מחוץ להתחרות . הפרופסור וורבורג מעמיר על הקרקע:אכרים,
שלא יוכלו לעולם להכנים ריוח הנון מהפכום שניתן להם בהלואה,
ואולם אם תצליח התכנית שלי, שעל פיה לא יהיה המשק. הגדול
קבוע, אלא יעבור אחרי זמן ידוע לירי הפועלים המאוגדים לחברה
משותפת --- אז תהיינה לנו אפשריות פיננסיות, שכל שמה אחרת
לא תוכל להניע אליהן, --- לא המשק הגדול ולא המשק הקטן
כשהוא לעצמו הוא נושא פרות במרה יותר מרובה, אלא אותוּ
המשק הגדול שהעבודה נעשית בו באותה הזריזות והמרץ המצויה
במשק קטן. יש לי יסוד' בטוח להשערתי, שיבול המשק החברתי
יעלה כבר בזמן הראשון לכל הפחות בחמשים אחוזים למאה על
יבול המשק הגדול הרגיל, -וכי * קלקולם של מכשירי העבורה,
בעלי החיים ושאינם בעלי חיים יומעטו בחלק עשירי בערך, כך
נכרא את הבסים לקרדים הנחוץ לנו, חפצים אנו לשים קץ
להשנוררות, דרושים לנו לכל הפחות מא ות מיליונים, וסכום זה לא יתן
לנו איש, סכום זה מלוים רק, אם אפשר לקות, שהמלוה יקבל
פרות, אין אנו חברה של צדקה, אם היתה תעודת. הציונות
לעשות איזה. יהודים לאנשים אמידים, או לעשות עשרים אלף
פועלים ‏ מנוסים לאכרים - - הייתי מוצא ענינים יותר השובים
לענות בהם -- איש ישר אני. וצריך אני לאמר לכם למפרע,
שאפשר שנסיון זה לא יעלה יפה. קשה מאר' לעבור" בקרקע
שעדיין לא היכר טיכו, באנשים שעדיין ‏ לא עמונו על אפים
ובתנאים מדיניים שסוף סוף' אינם עוד במוחים לגמרי. ‏ צריך
לחפש. עור את האדמה. המוכשרה, את האנשים שינהלו את הענין
ואת האנשים, שיסורו למשמעתם, כל זה --- הם מפריעים נדולים,
המחיר הוא גדול, אבל גם המטרה גדולה היא. לוא היו לנו
אמצעי היק*א, הייתי ‏ בטוח שנצליח, כי אז היינו מתחילים
בששה מקומות בבת אחת, ובארבעה מהם היינו מצליחים בלי
ספק , -- דורש אני מכם, תובע אני מכם, שתעורו לי, דורש
אנ זה בשם הבטחתכם שהבטחתם בעצמכם, שומעים אנו. תמיד
ע"ד הפטריוטיזם הנלהב. ע"ד הרגש הלאומי החזק; לשם מטרות
באלה באו לפנים אבותינו באש ובמים, תנו, אפוא, עתה לכה"פ,
את הכסף הנבזה הזה לאלה שהעמרתם בראש ושאתם דורשים
מהם לא רק דירקמיבות. ואיניציאטיבה, אלא גם שיעשו. דבר
מה, אם חהרים אנו תמיר על כספי הקה"ל כעל אישון עינינו ואין
לנו גם הכסף הדרוש לצרכי הנסיעה של ועדה לשם חקירת
הארץ- אז. יש שלפעמים יהיה הדבר בעיני ,מאוס וּמָאוּם" (קול
קורא : מאוס בלא מעות! באולם קט שחוק גדול לרגלי החדוד
של לשון. נופל: על לשון זה,) להקרן: הקימת יש תקנה מחוכמה,
שרשאית היא לקנות אדמה, אבל אין לה רשות להוציא. את
הכסף הררוש, בכדי לעבר את האדמה. והו כאילו התירו לאדם
לקנות. לו ארג, אבל אסרו עליו לעשות מהארג מכנסים.---מציעים
אנו לכם החלטה זו: ,
,הקונגרס ‏ הציוני התשיעי מחזיק בהחלטות הקונגרסים
הקודמים להכנים את עבודת. הישוב על -יסודות | חברתיים. לחוג
עבורתה של ההסתדרות הציונית, בכדי להוציא לפועל החלמה זו
מוסרת הקה"ל בחכירה את הארמה הדרושה להמושבה העומרת
להוסר. על יסודות חברה משותפת, בכדי לאפוף את הסכום
הררוש לצרכי המשק -- מתיסדת קרן מיוחדת למטרה זו על יר
הקרן הקנמת. קרן זו עומדת תחת הנהגה. ועד מיוחד, שאליו
נכנסים באי כח הרירקטוריום של הקה"ל .ושל. הפועלים" .
מבקש אנו אתכם. לקבל רזולוציה. זו פה אחר;, צריכום

אנו: לכספכם, ‏ אבל יותר מכל לאמון שלכם , = הפועל היהודי
שקוע. כל כך | בשימות שונות, עד שקשה יהיה לעבד אתו
בצותא. חרא. צריך יהיה לעקור חרולים לא רק מן השרה, אלא
גם מן המוחות , ולזה צריכים אנ לאמון מצד כל השררות שבעםי

עוד יש לי להוסיף: הפועלים, שנושיב שם על הקרקע,
לא "יקבלו כלום במתנה, חפצים אנו להשיב את הכסף הניתן
לנו: ביחד ‏ עם הרְבית, | וכפי שאני מקוה ברבית הנוגה. את
הפרטים נקבע אח'כ, -- אתמול נאסף בחוג צר, במשך ארבע
שעות סך 11,000 פרנק. ,יהורה מחכה, שכל אחד יעשה את
חובתו" (מח"כ) ,

מר סוקולוב מודיע, שאגודה אחת בבוקרפט נדבה 1000 מרק למטרה זו,

דיר ב ודיג הימ ר מודיע, שהקה"ל לא תובל לקבל על עצמה
את הנהלת המושבה הקואופרטיבית, ‏ (וולם הושב הוא שחובתה של הקה"ל
היא לסיוע בכל האפשר ליסור מושבה כזן, | בהסכמת חברי הדירקטוריום
התיעץ אפוא ‏ הנואם עם הד"ר אופנהימר ע"ר האופן איך לפייע לדבר ובאו
לבלל דעה אחת בנוגע לעיקרי הדבר, בהתאמה עם ההצעה שהוצעה בקונגרס
מאת הד"ר אופינהימר, כשיאסף הסך מאה אלף פרנק מצד אחר תמצא גם
הקה"ל לאפשר להשתתף גם בהוצאות המשק, אחרי שאת האחריות יקכלו
אז עליהם בעיקרו של דבר אלה שותנן את הכסף הזה:

ד"ר נ מ * ר \ ב ר (יאפי) דורש עבודה ישובית אנרגית בא"י, עבודה
זו היא = עורק החיים ‏ של תנועתנו ובלערה אין האגוטציה ‏ אפשרית ‏ כלל,
החברים שברומיניה נכונים ליסד מושבה חרשה בא"י והם דורשום סווע מצד הקה"לי

היינריך ש י י ן- (גלץ) מודיע, שמלבד הפך 1000 מר. הנזכרים מקדישה
הפדרציה הציונית ברומיניה. עוד אלפים פרגק ליסוד המושכה הקואופרטיבית ,
ואולם בזה לא תפתפק עודו--=

פרופיסור ‏ ו יי ל (פרנקפורט) מדכר בשם. ,המזרתי". | הוא מציון;
ש,המזרחי" עובר עבורה מעשית בא"י, הוא מזכיר את בית הספר ,תחכמוני"
ביפו ומוריע, ש,המזהחי" נכון לקבל תחת חסותו מושבה חדשה המתיסדת עתה
באו <-- .לבית הספר ,תחבמוני" נחוץ עתה בנין חדש, אבל ,המזרתי" אונגו
דורש את האמצעים מהקה"ל, ‏ לצרכים קולטורוים צריכים החברות ‏ והמוסדים
השונום להמצוא בקעצמם את האמצעום . באחרונה רורש הנואם, שהמופדות
והחברות הציוגיים תזהרנה מלפגע ברגש הרתי של החרדיםו

ד"ר ה ופ ר (קניגסברג) מוריע, שהאגורה הציויית שבקניסברג מתחיבת
לתת לכה"פ 1000 מרק לוסוד המושבה הקואופרטיבית,
די בודינהימר מודיע, | שהאגודה הציונית ‏ שבקלן
למטחה זו 500 מרק, מלבד נדבותיהם הפרטיות של וולפסון ובודינהימרי
\ היו"ר ד"ר = נורדוי מעיר, שמתשעים ותשעה נואמים שגרשמו ברשימה
דברו "ער עתה רק 9 איש , ומפני שאין: שום אפשרות שכל הנואמים ירברו
מצוע הוא לבחר נואמים ראשוים.---ההצעה נתקבלה ומספר הנואמים הוגבל
לעשרה. בחורת הנואמים הראשיים נדחית להפסקת הצהרים, בינתים מרצה. מה
דוד. 5 ל ד ר ג ט י ן (סלוניקי).

נותנת

ע"ר המצב הקולטורי של יהודי תורקיה:

הנואם (נפגש במחיאות כפים, ‏ מדבר כעשרה רגעים
עברית וממשיך אח"כ את נאומו בצרפתית, ‏ ונומר בעברית)
מעיר, שתפר לו החומר הדרוש להרצאה כזו, אין ידיעות ברורות
ומדויקות | ע"ד מספר היהודים היושבים ‏ במרכזים | היהודיים
שבתורקיה, היושבים בחבלים השונים של המדינה אינם יודעים
איש את רעהו ואינם שומעים. כלום איש ע"ד. אחיו. יוצאים מן
הכל הם יהודי. ארץ ישראל, : היורעים איש את אחיו, המוציאים
עתונים וספרים, המקילים את ; המשא והמתן. | בשביל היהודים
האחרים שבתורקיה צריך רק עתה לברוא את הצורות הפרימיטיביות
הללו, של חוים קולטוריים, = צריך. קורם. כל להוציא ספר-שנתי,
שיכיל בקרבו. ‏ ידיעות ע"ד יהודי ‏ תורקיה. -צריך. ליפך> חברות
,קלובים ; לטפרות ולפתוח. על ידם בתי-עקד. ‏ ואולם העבודה
היותר ‏ חשובה הוא תקון בתי הספר הקימים ויצירת בתיהספר

-

0 ב

>= העולם ->-

נליון מח

חדשים. בתי התלמור-תורה ‏ והחררים, ‏ כמו כן בתיההספר של
האלינם אינם ממלאים את תפקידם כלל וכלל . ישנם רק בתי
ספר מעטים, כאותם של חברת העורה של יהודי אשכנז ובתי
ספר פרטיים אחדים, שהם לא רק דואגים להשכלתם. הכללית
של החנוכים, אלא נם משתדלים לספק את הצרכים הספציאליים
של היהודים היושבים בתורקיה,. לבתי הספר של האלינם יש
חפרון. עיקרי, שאינם שמים לב כהוגן אל למוד הלשון העברית,
אבל גם ללמוד הלשון התורקית יש לשים לב הרבה'יותר
בתכנית הלמודים של בתי הספר היהודיים, מפני שרק ידיעת
לשון זו יכולה להכשיר את מבקרי בתי הספר הללו למלחמת
הקיום,. ואולם צריך ליסר גם סטפנדיות וקופות מלוה, בכדי
לתת את האפשרות ליהודים תורקים צעירים לבקר את בתי
הספר הגבוהים ואוניברפיטאות . בא"י צריך ליפד קודם כל בתי
ספר תיכונים וגבוהים, ‏ בכדי שתוכל א"י להיות מה שהיא צריכה
להיות :. המרכז הקולטורי של יהודי תורקיה. גולת הכותרת של
בנין זה -- צריכה להיות ‏ אונברפיטה עברית. בירושלים. תנאי
עיקרי להרמה הקולטורית. היא יצירת בנקים עממיים, | קופות
חסכון, ‏ מעונות. לפועלים, אגודות להספקה משותפות וכיוצא בזה
מוסדות. של עזר עצמי סוציאלי, ואולם העיקר והיפור של כל
עבודתנו צריכה להיות, לרעת הנואם, ‏ יצירת מעמר של אכרים,
שהוא צריך להיות בסיפה של ההתפתחות ‏ הקולטורית של יהודי
תורקיה, הגשמת תכנית עבורה זו תעשה את האברים הבורדים
והמפוזרים של יהודי ‏ תורקיה לאורגניום | עממי אחר, ליסוד
הגשמת מטרות הציוניות, --- ההרצאה נתקבלה כמחיאות כפים
רועשות. וממושבות , : .

היו"ר ד"ר נוררוי מקריא מכתכ מהחברה הכללית להתישבות
יהודית. (א,. י. ק, א,) * שבו היא מוחה כנגד האשמות שטפל עליה
מר ‏ וולפסון. ומודיע, = כי האשמות הללו יסודן בידיעות בלתי
נכונות,---וולפסון מודיע, ‏ שהוא עומד בדבריו וכי נכון הוא לשים
לפני הקונגרס את התעודות ששמשו יסוד לאשמותיו,

היו'"ר = ד"ר ‏ נורדוי מזכיר מתוןך התלגרמות ‏ של ברכה
שנתקבלו ושמספרן כבר עלה לאלף בערך. מספר תלגרמות מא"י
ומקושטא, בזה תלגרמה של האדון רוסו , פקיד גבוה בממשלה
התורקית, המקדם בברכה את הציונות, ‏ ומטעים שאין פתירה בין
הציונות ופטריוטיזם תורקי , -- לבסוף מודיע, היו"ר, כי סכום
הכפף שנאסף כבר. לטובת קרן המושבה לפי תכניתי של ד''ר
אופינהימר עולה לארבעים אלפ מרק + .

הישיבה נפגרת בחצי השעה השניה:

ישיבה שמינית.
(יום ד' אחרי הצהרים).

היו"ר ‏ ד''ר ‏ מכס נירדוי נותן את רשות הרבור לוולפסון,

מר וולפסון: היום לפני הצהרים הקריאו פה מסירת מודעה
בשם האיק"א, על המכתכ חתומים האדונים ד"ר נופיג וד"ר
גינסבורג, על זה יש לי להעיר את הדברים האלה: תמיד
השתדלתי שלא לפנוע בכבוד הסתדרות יהודית. איזו שתחיה,
ואתם עדים, | שבדברי. בנאום הפתיחה שלי ע"ד ההפתרדרויות
היהודיות, שהתיצבו לנו כצר, נזהרתי בלשוני ככל האפשר. רק
בנאומי. מיום השני, כשרברתי ע''ד הרעיונות הגדולים, שבשמם
באו הנואמים * שבקרוני, ‏ אמרתי. ‏ די לי ב,רעיונות הגדולים"
שהוכנסו לתוך | הציונות, וקראתי בשם את ה"ה זנגביל .וד"ר
נוסיג, שעמרו לפנים במערכותינו (הד''ר ניסיג היה גם חבר הוער
הפועל ‏ הגדול) ‏ מפני זה חושב אני שיש לי הרשות לבקר את

-

גליון מה

> העולם 3

| 2 2

האדונים חללו ולדבר ע"ד החרפות שהם ממטירים על הציונות,
דר נוסיג שב במשך במה שבועות בקושטא, לא חפצתי לדבר
בענין זה, אלא המזתי. עליו, ואולם אחרי שהד"ר נוסיג. והאיק"א
מודיעים, שדברי נוסדו על ידיעות בלתי נכונות, הנני מוצא לנחוץ
לגלות את כל הידוע לי, חפץ אני להקריא לפניכם .מקומות אחדים
מהמורנדום שמפרה האיק"א ‏ לספירות המכריעות שבקושטא,
(ד"ר נורדוי קורא את המקומות הבאים במקור הצרפתי ומתרגמם
לאשכנזית),

,.... להאיק"א. יש רק שאיפות פילנטרופיות ואין לה שום
מגמות. לאומיות, מדיניות או מפלגתיות, ,.. בטרם שאנו מתחילים
את עבורתנו אין אנו דורשים שום הנחות מדיניות: או לאומיות.
אין אנו חושבים כלל. וכלל לקבל אוטונומיה באיזה חלק של
המדוגה בשביל התושבים היהודים, ‏ שאינם עדיין. בארץ".

,בנונע לחבל הארץ -- אין אנו חושבים .כלל וכלל להגביל
את התישבות. בני:אמונתנו ‏ באיזוז
התורקית, ‏ אלא חפצים -אנו להטות את זרם הנדידה לנפות
שונות". ,בנונע ‏ לרעותיהם ‏ של חברי ההסתדרות שלנו, הנה
חברינו הם מצד אחד מתפוללים מוחלטים ומצד השני אורתודוכסים,
באלה כן אלה אינם מסכימים כלל וכלל לרעיון הציונות המדינית
מראשית ימי התנועה הזאת" (קולות קוראים: פפוי !). ,ואלה הם
הנפות. בתורקיה הטובים בעינינו לעבורת ההתישבות : מקדוניה,
אנטוליה, ‏ פוריה וארץ:ישראל" ,| ,הממשלה. העותומנית תוכל
להתבונן במנוחה: אל התפתחות היסור הישראלי בארצה,. היסור

הזה לא יגרום לה לעולם סכסוכים מדיניים, להיהודים שיתקבצו

בתורקיה לא תהיינה לעולם שום דאגות מדיניות, דאגתם היחירת

<> תהיה -- התפתחותה. ‏ של תורקיה החפשית והחזקה". ,העתונות

התורקית התעסקה בחדשיט האחרונים בשאלת ההגרה היהודית
מנקודת ההשקפה של המגמות הציוניות, והרעיון ע"ד התישבות,

> הטבועה בחותם לאומי בהיר והמובילה לשאיפות ומגמות פוליטיות,

גרם לחלוקי רעות בתוך הקהל התורקי. אם תתמוך הממשלה
העותומנית בהתישבית היהורית, תוכל להיות בטוחה, שההגרה
של יהורים החפשים מכל חשר פוליטי, ‏ לא תזיק בשום אופן
לעניניה הלאומיים של תורקיה".

מר וולפסון מוסיף: יכולים אתם לשפוט עתה, אם היהה
לי הצדקה. לדבר ע"ד עלילות וחרפות כנגד הציונות מצד אדם,
שהיה עוד לפני חדשים מעטים חבר הועד הפועל הצווני, --
תורקים נשואי פנים שאלו: מה צפון באמת בציונות, אם- יהודים
באים ומתורעים אלינו בדברים הללו; אין. אנו ציונים ולא נעשה
כלום כנגד תורקיה".---שואל אני, האפשר לעווב את האינטרסים

| של העם העברי בידי כל אדם מן השוק + (מח"כ),

הדי"ר פר ידמן מוריע, שאין אחריות הדברים על האדון
גוגטברג, אלא על הד"ר נופיג. = =

צבי כ הן (יפו): אם חפצים אתם לטכס עצה ע"דר העבודה בא"--
"אני מציע לכם לקנות | את מנוות | האפ"ק , --- הצורום ובראשם חברי הועה"פ
הגדול צריבים להוות לאזרחי אריץ ישראל, ‏ בכדי לדעת אותה.. ובאנשים, שאין
להם אף ככרת ארץ בא"י. לא נבחר לחכרי הועד הפועל. ציונום. נחוצום ‏ לנו

= בא"י, נחוצים לנו אנשים יהודים שלמים,. חובתכם הראשוגה היא --- לצאת

לא"ו,---(מח"ב),

רחל גול דין (א"י) מדברת ע'ד שאלת הפועלים בא'ו, היא
מתאוגנת על אשר לא הוזכר כלום בדוה"ח הרשמיום ע'ר הפועלום בא"י,
שאלת הפועלים היא השאלה היותר. השובה בעכודתנו. הפועלים עובדום לא
בשביל עצֶמם, אלא בשבול העם העברי, הפ שומהים על המושבות מהתנפלות, = -
הנואמת מציירת | בצבעים שחורים את תנאי החיים של הפועל העברי בא"י
ומטעימה, ‏ שחובת ההפתדרות. הציונית היא לראג לפועלים, לברוא. כשבילם

0 5% , 5 0 5 * ג

נוף מיוחר של הממלכה-

תנאי:חיים יותר נוחים. בכל הדברום הנוגעים לעניני הפועלים צריך להתחשם
עם דעת הפועלים.---הקופה הלאומית, שביצירתה משתתפים גם המוני הפועלים
שלנו, נותגת את אמצעיה לבעלי הבתים ותוממת בירי אנשים -אמידום, שוובלו
לבנות ‏ להם בתים (,,אחוזת:בית"), אין אתם חפצים, שהפועל העכרי ישאר בא"י,
אם אינכם עושים כלום, בכדי להקל את מצכו, --בכדי להקל את ההגרה ‏ של
פועלים לא"י צריך להעמיר את הושוב. על יפור הצעותוו של הד"ר אופונהימרו
זהו עיקר ‏ תעודתה | של הקופה הלאומית : מלבד ‏ זה צריך ' לברוא
במושבות הקימות את התנאים, שיתנו לפועל העכרי את האפשרות להתושם
בארץ, רק באופן כזה ‏ אפשר יהיה ‏ לגו להתחרות עם הפועלים הערביים
הנתונים בתנאים יותר נוחיט, :
א הרגוב יץ (א"י) הרבה נעשה ער עתה בא'י , אכל כל זה
נעשה ע"י היק'א, חובבי ציון, הברון רוטשילד, האורגניזציות האחרות, | אבל
לא על ידגו, ההסתדרות הציונית הרבתה לעכור בגלות, אבל לא בא"י. הקופה
הלאומית התחילה לעבוד. בא"י, אבל תחת לקנות שטחי אדמה גדולום בזול
קנתה שטחים קטנים ביוקר, תחת לקנות משאינם יהודים---קנתה מיהודים, הקופה
הלאומית ‏ נתנה ‏ כסף ,לאחוזת:בית", דבר שאיננו גכנם בחוג פעולתה, לבה'פ
היה לה לההנות , שהבתום יבנו רק ע"י פועלים יהודים וגם זה לא נעשהי
רק 109 של הפועלים היו יהודים, לא אמת הרבר, שאין לנו פועלים עברים
למדי, בופו ובירושלים. יש מספר גדול של פועלים המפוגלים לכל מיני עבודותו. ,
אמנם עבודתם ‏ עולה יותר ביוקה, | אבל הלא הם בוני עתירנן, ההפתדרות
הציונית צריכה ‏ לתמוך בורי הפועלים ולהמצוא. את הכספים הדרושים לבנין
מעונית לפועלים בזול וכדומה, --- צריך ‏ לברא בא"י אורגן מיוחד מבאידכת
המוסדות הציוניום השונים, | מבאי כח האורגניזציות היהודיות השונות ומבא ו
בה הפועלים, ראש האורגן הזה צריך להיות גם חבר הועד הפועל המצומצם,
דורש אני ג"כ, שהקופה הלאומית תקנה קרקעות בא'י, תחלק אותן לחלקים
ותחנם בחכורה ‏ העוכרת ביהושה לפועלים העברים. --- הקולוניאלר בנק. צריף
להעביר את כל כספיו לא"י. צריך הוא להשתדל לקבל קונצסיות בא"י ובבלל

לעבור על יפודות. יותר רחבים, עליו להמציא פכום ורוע להפועלים: בתור מלוה ל

בכדי שיוכלו ליסר חוות לפועלים על יר המושבות הקימות,

דיר ב ד י ג ה * מ ר. מודיע, שע"פ הידיעות שקבל מראש הפקיחות
הארצישראלית,הד"ר רופון, = עבדו י 1 ת ר מ-,/'10 פועלים .יהודום בבנין בתו
אחוזתדבית, בבנון הגמנפוה. עבדו רק פועלים יהודים וביתר * הבנינים נתקבלו
לעבורה כ ל הפועלים היהודים שדרשו עבודה, רק מקרה אחר יוצא מן הכלל
נתן ענון לבי"ד של מפשרים לענות בו.---הנואם מתאונן על הנואמים הקוהמים על
אשר הכו בתלונותיהם עד הקונגרם ולא פנו לפני זה להדירקטוריום של
הקופה הלאומית,

דר ב ר ג ש ט ין - ב ה ן (יפו) , עבודת | הלשכות ‏ השונות ‏ של *
מוסרותינו בא"י ‏ הן לפעמים. סותרות. זו את זו ומביאות נזק רב. הוצאות
ארבע הלשכות הקימות בעת(הפקידות<הארצי:ישראלית, הועד הפועל של חובבו
ציון, לשבת מוריעין ,וגאולה") עולות לחמשים אלף פרנק לשנה בערך. צריך
לאחד. את כל ארבע הלשכות האלו. עבודת הלשכה המרכזית המאותדת תקבל
צורה. זו: ‏ 1) הלשכה תיה המקוך. האוטוריטטי היחיד: לתת ידועות ולסייע
בקנית קרקעות בא"י , וכשיהיה צורך בדכר תוכל לקבל עליה גם את חלוקת
האדמה לחלקות. קטנותן ‏ 5) הלשכה תתן את כל הידיעות ההרושות בדבר
ההתישבות בא"ון 8) לשכה זו תתווך בין הפועלים והאכרום ותעבור. יחד עם באו*
כחם-של אלה ואלה, באופן ‏ זה יוסרו למפרע, כל הסכפוכים והחכוכים
האפשרייםן ‏ 4) הלשכה תפקח ותשים לב לבל. העבודה הנעשית במקצוע הקול: "
מורי, במשמעותה הרחבה של מלה זון 5) תעודתה היותר חשובה של הלשבה
תהיה. הפתררות יהודי א"י,---לציוני א"י צריך לתת את הזכות להפתדר לוער
ארצי מיוחד, ‏ אף. אם מפפר השקלים. מעט יהיה מהכמות הדרושה בארצות
אחרות, -- לשם מגע ומשא תמידי עם ההנהגה צריך, שבא"י וגור בקכיעות חכר
אחד של הועד הפועל המצומצם, ותחת הנהגתו תעמוד הלשכה המרכזית/-->
מהראני ‏ גםן שהנהגת האפ"ק ביפו תמשך. למועצותיה ‏ בנוגע = לקבלניות
חרשות בא"י. את כל חברי הועד הארצי במלואם, (מח'ב)י--

ד. וולפסון מעיר, : שהוא מצרו השתדל לאחר- את הלשבכות. השונות
לעבודה אחת, | אבל רבר זה לא עלה בירו מפגי התנגרותם של בני. א"י
בנוגע לחפצו של הר"ר כהן-ברנשטין. --- שציוני א"י יתאגדו לאורגנווציה
ארצית מיוחדת---מעיר הנואם, ‏ שאי אפשר לנו לפור. מתקנות האורגניזציתי- -

יול י וס סימ ו ן: הקולוניאל-בנק חי רק למראית עין. מר קצנלסון

16 > העו%ם >

גל יון מה

0

ערך לנו אתמול חשבון, ממה שלם הבנק ער עתה בתור ריות וכמה הוציא
הוצאות בלתי מצזיות, = והוכיח, | שעד עתה נחלקו חמשים אלף ל"ש, | מלבד
ההוצאות של יסוד הבגק וכדומה. סכום זה עולה לעשרים אחוזים למאה מרכוש

הבנק .‏ אם נחלק פכום זה | לעשר השגים | מעת | שנוסר הבנק,
-- וצא ‏ לגו במספר | ממוצע | רבית של (/20. לעומת "זה נתנה
האפ"ק ‏ ביוח של 400 ויותר .= ביחפ | לרכוש המניות = צריכוס

היו הפקדונות של הקולוניאל:בנק, | אם נשוה אותם בערך יחופי אל פקדונות
האפ"ק , לעלות פי ארבע, בראשונה חשבו, שכפף. הקולוניאל-בנק צריך להיות
עומד מוכן. למטרות חשובות. יהועות. --- הבנק צריך. להתנהל רק על וסודות
מפחריים, ורק אז ירכוש לו את האמון של הקהל, כחו של בל בנק איננו
ברבושו הוא, אלא בכל בניתו המפחרית, ביחופום שיש לו. אם מצאו, שתעורתו
של הבנק שלנו הוא. לא לעשות עפקי מפחר, אלא שב פפו יהיה מונח למטרה
ידועה,. לא היה שום צורך להשפיל את ערכו של מוסד. זה ע"י מה שעשו אותו
לפרודיה של בנק. אחת משתי אלה: או לעשות עפקים ‏ המביאים ריוח, או
לשמור על הכסף ולהחזוק אותו מוכן ועומד. תוצאות שגיאתנז היתה, שגרמנו
גנוק להקרדיט של הבנק, | מציע אני הצעה זוי ,הקונגרס מגיע את דעתן,
שהעבורה המפחרית. של ה קולוניאלהבנק באירופה עומדת מחוץ לתחומי האוני
טרפים ‏ של התנועה הציוגית, (מח"כ). הקונגרס דורש, שוגמרו לאט לאט את
עסקי הקולוניאל-בנק באירופה ויעכירו את כספו לא"ו (מח"כ),. אין שום טעם
להשאיר את כספי הבנק . בלונדון, במקום שאינם מביאים שום תועלת, כל
ענוניגו, כל. האינטרסים שלנו קשורים בא"י ולא באירופה, הליקבידציה צריכה
להעשות לאט לאט. אם מנהלי הבנק מעמירים בשורה הראשונה את הבשחון
המוחלט, שהכפף לא. ואבד--כלום אפשר יהיה לנו לקוות, שיבאו קפיטליפטים
להארץ וישתדלו למצא שם שדה עבורה לכספם, אם לא נהיה אנחנו המתחילים
בדבר? אם און אנו מאמינים, שיש מקום בָּא"י לקפיטלים--עלינו להודות על
האמת, בכדי שלא נתן מקום למעותן ואם מאמינום אגו בהתפתחותה של
הארץ-- החובה מוטלת עלינו להתחיל. בעבודה, כמובן, דרושה זהירות ומומחיות:
אבל עלינו להשתמש בהאפשרות להפוק תועלת מהתקדמותה של הארץ/)---אם
הקונגרס רואה לו חובה להשתתף בהצעתו של אופנהימר, אע"פ שאוננו בטוח,
שתכנית זו תצדיק את התקוות שתולום בה, צריבים אנו | להתנהג באופן זה
גם בנוגע למופרותוגו הפיננסיים,. (מח"כ),

הגואם מבקר בפרטות את יחופה של הקולוניאל:בנק להאפ"ק---הנהגת
הבנק צרוכה להכיר, | שתעורת הבנק היא להיות | כלי שרת, וכי.יש לנו
הרשות לקוות, שיבין את צרכי השעה. אם ועשה את אשר אנו מטילים עליו
ויכשל---לא. גבא עמו בעקיפין. ‏ כל בנק המנסה לעשות גדולות יוכל להבשל,
אבל אם לא וגסה כלום---לא יביא כלום. (מח"כ ממושכות).

דיר קצנלפון עונה ליוליופ פומון בפרטו ז ומעיר, שלפי שעה אי אפשר
עור להעביר את כפפי הבנק לא"י, מפני שאין שם עור מקום לעסקי בנק
גרולים +

ד"ר פ ם מ ניק: אינני בא לבקר, | חפץ אני רק להביא עובדות.
שני נסיוגות: עשה הפרופסור וורבורג | לעורר ‏ את האינציטיבה | הפרטית!
יצורת אגודת נטעים בגליל, ‏ היודעים אתם מְיּ השתתף בזה? אותם ,המוררים'
מרוסיה, הפרופפור . וורבורג וקרמנצקי, הנכון תמיר לתה כסף בשביל כל ענין
פלשתינאי, העובדה השנית היה הנסיון ליצור: חברה לנכסי דלא ניידי---וגם שם
אין אָנו מוצאים את שמות הציונים הידועים, שאפשר ל הם להשתתף' בהונם:---

כנגד הפרופפור וורבורג יש לי להעיר הערות קטנות אחרות, ראשית!
הפלשתינה:אמט ‏ עולה מעט ביוקר, ושנית: מפוצצים אנז את כחותינו יותר
מראו,. בשבול הפרויקטים: הקטנים --- סובלים הגדולים, --- מה יוכל הקונגרס
להחליט, * אם וש נגורים באלה: בין המנהיגים, כאותם שבין הפרופסור = זורבורג
והד"ר. קצנלפון? וורבורג כותב בדו"ח שלו, חלילה לנו להתמיץ. את השעה ,
וקצנלסון * אומר, שעור לא הגיעה השעה לקונצפיות ‏ בא"י, (קצנלפון קורא:
אנכי אמרתי את ההיפך) כך? אם כן עליך לקבל את הצעת סימון. בשיעמידו
הצעה זו למנין גראה מי צרק,---הנקורה המרכזית ‏ שבעבורתנו כעת היא עבורת
החכרה להכשרת הישוב, דבר זה יצא לא מאת. הקונגרס ופגש. מעצורים מצר
המנהיגום ‏ (קול קורא: מצר מי )4‏ מצר כהוון! --- הקוננרט. הוה צריך להחליט
להוציא סיסמא להמציא בעתיד הקרוב לחכרת. הכשרת הישוב את כל האמצעים
הדרושים,: עור תעודה חשובה. לפנינו והיא יצורת מופד לקרדיט קרקעי, אבל
דבר זה אי אפשר למפור לועדה, אלא הקונגרפ בעצמו צריך לקבל ההלטה
ברורה ומפוימה. זו תהיה ההחלטה .הריאלית חוחירה: של קונגרם זה --- לפנינו

0

עור שאלה חשוכה מאד --- שאלת הפועלים בא"י, גם אם תהיה כל ארץ
ישראל נושבת ע"י יהודים ופועלים יהודים לא יהיו לנו---לא תהיה פלשתינה- =
ארץ ישראל .| חפצים ‏ אנ להצוע לכם רזולוציה שתקריב ‏ את הפרולטרוע
להציונות . אם לא יהיה הפרולטריט היחודי על צדנו --- לא נוכל לגשם את
הציונות, ‏ (מח"כ),. עלינו לדאוג לפועלום העברום בא"י, בבדי שיוכלו להתחרות
עם הפועלום הערבוים --עלינו להשתדל להקל להם את תנאי החוים. מציע.
אני את הרזולוציות הללו , החתומות בידי צירום רבים:

1) הקונגרס מטיל חובה על הועד הפועל המצומצם להשתדל במרץ
בדבר רבישת קונצסיות בא"י בעתיד הקרוב ע"י הבנקום שלנו,

%) הקונגרס מחליט למלא את ידי הקופה הלאומית , להתחיל, | מבלי
לעבור על תקנותיה, עוד בשנה זו בכנין מעוגות לפועלים בכל אותן המושבות,
שוש בהן מספר הגון של פועלים עברים.--הקופה הלאומית צרוכה לתת את
אדמת הבנונים, ‏ כסף לבנינים ימצא ממקורות אחרים, ההצעות הללו אינן ענין
של ישוב פעוט, לא באכספרימנטים אנו חפצים, אלא- במוסרות. לרוגמא. (מח"כ)'

וול5 ם ון. (הערה בנוגע לעובדה), אמרתי אתמול, = שהפרופסור

זורבורג דרש, שישלחו עורך דין לקושטא ברבר ענין האגרר:בנק ושהכנק יתן
לצורך ‏ זה 500 לי"ש, חשבתי שכסף זה הוא וק להוצאות הנסיעה. עכשו
אומרים לי הפרופסור וורבורג והד"ר צ'לנוב, שהכסף הוה דרוש היה. לא רק
להוצאות נסיעה זו, אלא לההוצאות הכלליות. מצאתי: לי לחובה לציין פה דבר זה.

יעקב מוזר (נפגש במח'ב) מציע לאסוף סכום של עשרים אן
עשרים וחמשה אלף פרנק לטובת ,כצלאל" בתור סכום החוזר חלילה , באופן
זה אפשר יהיה לתת מיר עבודה לחמשים או למאה איש,

ליאן מ וצ קין: המהפכה בתורקיה גרמה לשנוי ההשקפות. על
העבודה בא"י, ‏ גם עלי, ‏ שהייתי מהשעה הראשונה ושהנני גם עתה ציוני
מדיני, עשו המאורעות רושם במובן זה, ואולם שנוי זה בהשקפותינו כולל גם
סכנה ירועה, ‏ אי אפשר לנו גם עתה ‏ לעבוד בא"י, כמו שהיינו צריבים, ‏ אין
לנו לרמות ‏ את עצמנו : את העם העברי לא נרכוש ע"י העבודה בא'י. בלבדי
עלינז להזהר, שלא תהיה הציונות לפלשתיניות גרירא, גדולה הסבנה, שנתרחק
מבסיס השקפותינו הכלליות. אם העבורה בא"י היא היא כל הציונות יש לשאל '
שאלה: מרוע. אין אנו משתפים בעבורת ‏ הקונגרפ את כל אותם האלמנטום
העובדים. בא"י, אע"פ שאוגם עומדים על בסים הציונות? העבורה בא"י. היא
רק אמצעו א ח ד ואין אנו מותרים בשום אופן על האמצעים האחה'םי--
למה לנו עור קונגרפים, ‏ פרופגנדה ודימונסטר ציות--אם כל עבודתגו היא אך
ורק העבודה בא*י?- -להיפך, ‏ עלינו לפנות ולשוב ולפנות תמיר מחדש וביתר
מרץ להעם העברי, דוקא מפני שהעם העברי איננו מבין עוד | את חשובותה
של העבורה בא"י---עלינו לעשות פרופגנרה. נחליט, אפוא. לעשות בא"י איזה
ענין מעשי חשוב, ביסוד מושבה על ופורות: של חברה משותפת,י ואולם קודם
כל עלינו לשמור על הרעיון הצווני. צרוכום | אנו לשוב אל הציונות, (מח"כ)י

ד טר י ט ש, עד עתה העמידו בשורה הראשונה את עבורת הארמה,
המפקנות ‏ של ההרצאה | של כהן ע'ד המפחר והתעשיה בא" הן,.
שהקולוגיוציה האינדוסטריאלית אפשרית היא רק על היפוד של עכודת ארמה,
ואולם אם יש לנו רק כשמוגת אלפים נפש עובדי אדמה ,‏ מה יש לבנות על
יסוד כזה? זוהי נטיה לצר אחד, יש לגו באי כחות:המום, ‏ יש לנן שם פחם לבן,
והתעשיה הביתית נותנת מקום להתישבות מפפר אנשים יותר רב מאשר ע"י עבודת
האדמה.-- -הנואם מכניס לבפוף את ההצעות הללו:

1) את כל ההפתררות צריך להעמיר על עיקר העבודה בא'י, שחשיבותה
גדולה. ביחוד: -

2) את המחלקה הפלשתינאית : צריך. להגדיל ולהרחיב,

8) בהנהגה, היונו. בועד הפועל הגדול, יכולים להשתתף רק המורים
בעיקרה של הציונות , זאת אומרת בחשיבותה של העבודה בא"י,

4) עבודה: מלאה חוים בְא"י דורשה, שינהיגו מחרש את ףקונגרפים
בכל שנהי--

הוכוחים ‏ ע"ד העבורה בא"י = נגמרו. על הבמה
וו ר בר ר ג. (הקונגרס עורך לו אובציה נהדרה) +

פר. וורבורג :| שמחתי לראות, שבקונגרם : שוררת רדעה

עולה הפרופפוה

אחת לא רק בנוגע: לחשיבותה של העבורה. בא"י, ‏ אלא גם בנוגע. ‏ '
| לדרכי עבורה זו, \ הבר זה מראה לנו, כי. רעיון. העבודה בא"י

היה כבר,: אם אפשר לאמר-כן, ‏ לעצם מעצמגו ובשר מבשרנוי-=

.

- נחוצים ‏ תקיני

גליון מת

בניגע. לשאלה | האגררית שוררת רק רעה אחת, מודים אנו
לרבים, שהיו עחה בא"י ושפנו אלינו בהצעותיהם, ביחוד להה"ר
הויזמן , .שאני: מסכים בכל לבי להצעותיו בנוגע : לקנית: קרקע
בתולה, ‏ כמוּ כן .להצעתו ללמד לרעת את שטת העבורה של
יק"א, ולעבור אתה יחר, אם אפשר. היום הונח היפור להמופר
החשוב * להתישבות משותפת, נקוה נא, שהנסיון יעלה יפהי--
בנוגע . ליריעות ע'ר התעשיה מסמן הנואם, שלשכת המודיעים
תוכל לפעל בוה רק מעט . אפשר לתת רק ידיעות כלליות וסוף
פוף צריך יהיה | המתענין ברבר לחקור ולררוש בעצמו אחרי
הפרטים. לא נקל הדבר לברא בא"י מקצועות"תעשיה חרשים,
במשך הומן תתפתח -אמנם האינדוסטריה בא"י, אבל קודם כל
הרכים, : בנין נמלים ומפלות ברול : וכדומה..
להשתתף. ביצירות = הללו -- זאת. היא. תעודתו: החשובה של
הקולוניאל בנק, ולתכלית זו יש להעביר את כספיו לא"י, כמו
שמציע יוליום סימון , -- על התפוצצות העבורה בא'י בלשבות

שונות בוראי יש להצטער, ואנחנו נשתדל לא רק לאחר אותן,

+ היותר חשובה,

אלא נם לברא קשר פנימי ביניהן, לפי שעה, עדיין קשה
הרבר, ‏ -- צדקו מאד תלונותיהם של ,פועלי-ציון", = ביחור
תלונותיהם של הפועלים בא'י. שאלת הפועלים היא השאלה
אבל גם היותר מסובבה. ‏ באי-כחנו בא"
משתדלים לעשות את שלהם, אבל עליכם להיות סבלנים. שאלה
המעונות בשביל הפועלים היא מפובכה מאד, אבל יכולים אתם
להיות בטוחים, שבמקצוע זה יביא העתיר הקרוב שנויים לטובה,

= וכי, לפחות, להפועלים, היושבים כבה זמן רב בערך בארץ,

יהיו מעונות. בזול. עם התפתחות ההתישבות יוקל גם להמצ'א
-לפועלונו. -עבורה. קבועה. (מח"כ), -- . הנואם שאמר, שאת יער
הרצל. נטעו ערביים--טעה . דבר זה אי:אפשר הוא מפני --
שבכלל לא נטעו עוד אותו, עונת הנטיעה. היא בחדשי יאנואר
ופברואר , -- אינני יכול להסכים לרעה, שהקופה הלאומית
היא רק בשביל הפועלים, הקופה הלאומית היא בשביל כל העם
העברי (מח'כ). דעתו של קפלנסקי, | שלקרריט הקרקעי יש
להמציא בעיקרו של דבר אמצעים חדשים, היא גם דעת רוב

הקונגרם, ‏ אבל אין אנו רואים | טעם לדבר, מדוע לֶא תשתתף
גם הקופה הלאומית בחלק מאמצעיה במפעל זה. -- בנונע

| | נתקבלה מחאה כנגר האדון ל, רוונטל, שהביע בישיבה הראשונה

ל,מזרחי" = מציין הנואם | ברצון, שבקורת ‏ חברי ה,מזרחי"
היתה ‏ ישרה ועשתה רושם טוב, יכולים נהיה להשלים עם
ה,מזרחי", להתחשב עם דרישותיו, עד כמה שהרבר נוגע אל
מוסדותינו אנו. = בנוגע לתמיכת מוסדים פרטיים -- צריך יחיה

להעמיד את התטיכה על יפודות אחרים, -- הנואם. עובר אח"כ

לרברי מוצקין ומעיר : הדיר מוצקין. מחזיק עוד בשטה הישנה,
שעל פיה העבורה בא'י איננה אלא אמצעי לפרופגנדה: --
בשום אופן אין אנו יכולים להסבים לוה, עבורתנו בא"י הולכת
ומתפתחת , ואם ‏ איננה. גדולה. עור - תגדל' ותתחזק. עבורה. זו
בכחותיָה ‏ העצמיים וחשיבותה תגדל מקונגרס לקיננהם, ותהיה
למטרה בפ:י עצמה, -- אידאפשר להשיב את גלגל ההיסטוריה
אחורנית . אין לנו צורך בעבודה בא"י לשם נוי לבר, כשם שאין
לנו: חפץ באכרים לשם נוי בלבד. לנו = יהיו אברים, שיהיו
החלק היותר ‏ טוב והיותר בריא של העם העברי -- ועבורה
בא"י, שחהיה החלק היותר טוב והיותר. בריא של הציונות,
(מח"כ) . אי-אפשר להשיב את הציונות אחורנית, אבל אין אנו
חפצים כלל וכלל לפור מהתנועה הכללית (מחייכ רועשות וממושכות),

בזה. נגמרו. הוכוחים = ע"ר עבורת ,הפלשתינהדריסורט" ,

היו"ר ד"ר בורנהימר מודיע, שמאגודת השוקלים בביאליסטיק

0

מ

של הקונגרם את. התנגרותו -לבחירת אוסישקין לסנן היו"ר. של
הקוננרם .

חבר הרייכסרט האוסטרי ד"ר ג ב ל מודיע, שהוא וחבריו
מתנגדים להצעהו של יוליוס. סימון .

אנגילו פולם מוחה בשם הציונים האיטלקים כננר
מערכת. הירחון ,פלשתינה" במינכן, שבקרה קשה את הפוליטיקה
של הממשלה האיטלקית, דבר זה יוכל ‏ להביא. נזק להתנועה :
הציונית +

פרופטור ו ור ב ו ר ג מודיע, שירחון זה אינגו אורגן רשמי,

היו"ר דיר בורנהימר מריע, שבין ההצעות בנוגע
להמחלקה. הפלשתינאית ישנן רבות הדורשות עוד ‏ עיון. ובירור
והוא מציע, אפוא, למסר את ההצעות הללו לועד הפועל הגדול,
שישים לב אליהן , הצעה זו מתקבלת,

היו"ר מעמיר אח"כ למנין הצעות אלו :

,הקוגגרס הציוני התשיעי מביע את תודתו העמוקה למנהל
המחלקה. הפלשתינאית, הפרופפור ד"ר אוטו וורבורג בער עבודתו
החרוצה והפוריה ומביע. ל1 אמון". --- ההצעה מתקבלת במח"ב
רועשות וממושבות .

הצעת פכמניק וחבריו: ,הקוננרם ממלא את ידי הקופה
הלאומית להתחיל, מבלי לעבור על. תקנותיה. עור בשנה זו
בבנין מעונות לפועלים בכל אותן המושבות, שיש בהן כבר
מספר הגון של פועלים. עברים".

ד"ר בורנהימר: הצעה זו היא חשוכה מאד, אבל בצורה
זו לא יוכל הקונגרס לקבל אותה, מפני שאי-אפשר לדעת, אם
ישנם עתה התנאים המכשירים לעבודה זו. בתור יוייר של הקופה
הלאומית אני- מודיע, = שאשתדל. שיבנו. בתים. על : ארמת הקופה
הלאומית בשביל פועלינו (מח"כ),

מחליטים למסור הצעה זו לוער הפועל הגרול, בכדי שיבא
ע"א זה ברברים עם הרירקטוריום של הקופה הלאומית,

הישיבה נסגרת בתשע שעות בערב,

ישיבהת שיעית.
יום ה', ‏ 80 דצםבר, לפני הצהרים +

ד"ר. בורנהומר פותח את הישיבה בתשע שעות וחצי, מר
משה כהן (סלוניקי) קורא הרצאה על דבר ההגרה לתורקיה (את
ההרצאה נביא. באחד הגליונות הבאים) + :

דיר ד יי כם מוחה כנגד ה,וולט", שאיננה נותנת ‏ דו"ח
אוביקטיבי מעבורת הקונגרס, | אלא מקצרת ‏ ומקלקלת ‏ את
דברי הנואמים שרברו כננד ‏ ההנהנה, ומוסרת בפרטות ומתקנת "
ומקשטת את דברי הנואמים בעדה, הנואם מביא ראיות לדבריו,

וול פ ם ון מודיע, שגם דעתו איננה נוחה ‏ מהדוה"ח של >
ה,וולט", | חפץ היה שימסרו את דברי. הנואמים מהאופוזיציה
בפרטות, בכרי שלא יאמרו שמשהדל הוא להחליש את רושם
הדברים ---על פי הצעת מר פיבל מבטיח מר וולפסון, שמפירת
המורעה שלו הבא במלואה בְּ,הוולט",

ההצעות ברבר המחלקה הפלשתינאית.

ד"ר בודינהימר מקריא את ההצעות, הפדרציה הרומינית
הכניסה שתי הצעות:

1 הפדרציה הרומינית, ‏ הנכונה ליסר בא"י מושבה של
אנשים אמידים, מבקשת שההסתדרות וביחור הקיפה הלאומית,
שקבלה מהפררציהי שלשים אלף פרנק, תסייע להם בדבר זה,

9) הצירים הרומינים מציעים:: הקוננרם ‏ ימלא את ידי
המוסדות. של ההסתדרות. הציונית : לפייע | בכל * כחותיהם, אחר'

\

18 > העולם 3

גליון מח

= כנמ הבמננ=ממציכט ההאננבא טב אי שלבישננכצ = -נב בצ .בע ת2.שבמ מה

חקירה. וררישה על מצב הענין, לחברת ,קחלת יעקב", שנוסרה
בא"י, בכרי ליסד מושבה חרשה מבני ההברה ושאספה כבר
למטרה זו סכום הגון נאמצעים פרטיים, שתי ההצעות האלו
מתקבלות. --

הצעה אחרת. אומרת :

הקונגרס ממלא את ידי הועד הפועל המצומצם : 1) ללמר
לרעת את הפרטים בדבר קנית .קרקע:בתולה, שאיננה נוחה
ליחידים ולחברות, באמצעי הקרן הקימת ; 65 לחקור את השאלה
ברבר יצירת קרן-ציונית לחוכרים ;‏ 8) ע"א שתי השאלות הללו

על הועד הפועל המצומצם לתת להועד הפועל הגדול דו''ח ולהציע

= הצעות מפוימות". -- ההצעה מתקבלת בקריאות של הסכמה,

דר פסמניק מציע : הקונגרם מטיל חובה על הועד הפועל

המצומצם לדאוג לוה, שהבנקים שלנו ישתוילו ‏ לרכוש בעתיר
הקרוב קונצסיות בא"י.' -> ההצעה מתקבלת.

ד"ר רי יכ פ מציע : לחזוק הקרן הקולטורית מוצא הקונגרס
לראוי, שכל ציוני יתנדב לתת למטרה ז' סכום העולה לסכום
השקל, ההצעה נדהתה. --

הצעת הד"ר אופינהימר : (רָאה לעיל)ד, גר יט ש:להצעה
זו הבנשתי אתמול הצעה נוספת , -- שהקה"ל תתן למטרה זו
סכום של מאתים אלף פרנק, ‏ -- יש לנו. כבר מוסדות רבים
למרי, שעלינר לאסף כסף לטיבהם, ואין לנו שום צורך לאסף
עור ביחוד לשם מטרה, הנכנכת לחוג פעולותיה של הקה"ל,

ד"ר בורינהימר מודיע, שהדירקטוריום של הקה"ל
לא יוכל להסכים להצעת טריטש, הרירקטוריום מסכים להצעת
אופינהימר ,

הצעתו של הר'ר אופינהימר מתקבלת ברוב דעות של כל
הקונגרס כנגד רעה אחת,

מקריאים ‏ את הצעותיו של הר"ר כהן-ברנשטין, ‏ שנזכרו
בבר לעיל,

פרפסיר ‏ וורבורג מודיע, שאע"פ שהוא חושב את אחדות
מההצעות האלו לטובות כשהן לעצמן, בכ'יז מוצא הואא, שהקונגרם
= לא יוכל לקבל אותן , דברים כאלה צריכים להמסר לועד הפועל
המצומצם ולהמחלקה הפלשתינאית -- הקונגרם צריך למפור כל זה
בתור הצעות .להועד הפועל +--

ברוח זה | מדבר גם וולפפון. הוא מתנגד. ביחור לזה,
שמנהלי הבנק בא"י יתיעצו עם ועד"הארץ בנוגע לעסקי מסהר
ותעשיה חרשים וכדומה. -=

"אוסישקין מוצא, שהצעות. הר"ר. כהן"ברנשטין הן
= חשובות מאד וצריכות עריין עיון ובירור. אידאפשר לפי שעה לא
לקבל אותן ולא לרחותן . הנואם מציע מפני זה למפור את ההצעה
לועד הפועל, שיררוש ויחקור את כל הפרטים.

הצעתו של אוסישקין מתקבלת פה אחר באותות רצון . --

(סוף ובא).

5%
הדין והחשבון של הועד הפועל הגדול >.
(מפעולתו בשנות 1907--1909.)
הדין וההשבון שפרסם הועד הפועל הגדול עולה הפעם
על הדוה"ח. הקודמים, ‏ שהסתפקו .רק בידיעות: ע"ר מהלך העבורה
הציונית. הפעם הוקדש חלק שלם לפקיתה מקפת על מצב
היהורים בכל' ארצות. מגוריהם . ועל התפתחות: הרעיון. הלאומי.

|

6 מפני חוסר מקום הננו נותנים בוה רק את תמציתו של הדוה"ח +

5

וו הפעם הראשונה שנסה הועד הפועל להקיף את 2ל המעשים
שנעשו במשך התקופה הנזכרת בחיי אחינו בארצות הגלות,
במקצוע הקולטורי-המריני, אותם המעשים, שהציונים השתתפו
בהם באופן ישר, או שהשפיעו עליהם מרוחם באופן בלתי:
ישר, הציונות בתור מפלגה לאומית אינה מסתפקת רק בעבורתה
המפלגתית בלבר, אלא מטביעה את החותם הלאומי:ציוני על
כל מקצועות חחיים היהודיים ועל כל מפעלות האגודות והחברות,
שיש להן מטרות לאומיות.

מנקודת:השקפה זו דנה הפקירה על המצב הקולטורי של
יהירי גרמניה, על פעולת ,העזרה", ,כל ישראל חברים" ו,איק"א"ן
מציירת היא את התנועה הלאומית כקרב הצעירים המתלמדים, את
המלחמה לטובת הלאומיות. הישראלית באוסטריה; מתארת היא
את המצב הרוחני של יהודי אנגליה, רוסיה הולנדיה, צרפת,
בלגיה, איטליה ואמריקה. סוף הפקירה הכללית הוקדש לתאור
הפרספקטיבות הציוניות בהוגרבה ומצבנו הנוכחי ועתידנו בא"י,

אחרי הסקירה הכללית מסכם הדין:והחשבון את פעולת
ההפתררות. הציונית ומוסדותיה.

ההסתדרות ומוסרותיה התפתחו במרה מספיקה. כמעט
בכל הארצות התרבי האגודות ומספר השוקלים, בפעם הראשונה
מיום קיום התנועה הצלוח הועד:הפועל להביא שוויימשקל בקופת
ההסתררות. ולהכנס לשנת החשבין הבאה בלי. גרעון הודות
להקמוץ בהוצאות ולהקופה המפלגתית, שהכניפה סכום הגון, מובן,
שהיו הוצאות נחוצות שלא נעשו מחוסר אמצעים. ואם רוצה
ההסתדרות לפתח את הפרופגנדה ולהקדיש סכומים למטרות קולטוריות
וכן לסדר את הפיננסים של ההסתררויות -הארצוות, . צריכה. היא
קודם כל להרבות את אמצעי הועד. הפועל ולהמציא לו מקורות:
הכנסה חדשים, 2

על ההסתדרויות והפדרציות. הציוניות נוספו בשנוות החשבון <
ארבע חדשות: ,פועלי:ציון", ‏ .מזרחי", = ,הפידירציה של הציונים
בארצות ‏ הדרומיות של הפלבים" שבממלכת אוסטריה"אונגריה
והפררציה ,אבירי ציון" באמריקה, באוסטריה נפלגה ההסתדרות
לשתים : לזו שבאוסטריה המערבית ושבגליציה, .

העתונות הציונית התפתחה, בכל העולם נמצאים עכשו
כששים עתונים שונים, כשליש מכל העתונים היהודים שישנם.
בעולם. הוא ציוני . .

הלשכה המרכזית של התנועה התאחרה עם הלשכה הראשית
של הקופה הלאומית, הלשכה עמדה בראש העתון- המרכזי ‏ ,די
וולמ" ופדרה ונהלה את ה יורישער. פערלאנ". בתקופת ‏ החשבון
יסדה הלשבה המרכזית לשכה בברלין,. פקידות בקושטה ופקידות
פלשתינאית ()גז\ 88ו/28108) . כל המוסדות האלה באו בדברים
עם הלשכה הראשית וקבלו ממנה הוראות , הפקידות הפלשתינאית
רכשה לה חשיבות מיוחדת: היא מודיעה להלשכה מדי פעם
בפעם על כל הנעשה בארץ-ישראל, מנהלת את עניני הקופה
הלאומית "בארצנון היא מפקחת על קרקעות הקופה הלאומית,
על מטע הזיתים, על יער הרצל ועל ,חברת הכשרת הישוב",
כמו כן עומד תחת השגחתה גם המוסד ,בצלאל" ,

המצב החמרי של ,די וולט" הוטב , הוא מתפשט יותר
ווותר ורוכש לו חותמים בכל קצות החבל, ההסתדרות. הוציאה
עליו רק סכום של 5000 מרק בתקופת החשבון, ,העולם" נתמך
בכספי ההסתררות בסכום של 8000 רובל בכל שנה. עבורת
ה,יודישער פערלאניי הולכת בתקונה. ומתקדמת,

הרוה"ח מתאר בקוים כוללים את מצבם של מוסרותינו
ביחוד של הקה"ק והבנקים, ועובר לציר ‏ מצבה של התנועה
הציונית כארצות שונות, המקום הראשון. מוקדש להעפודה

ציוניות בכ"ה ערים ‏ ולהן כשלשת אלפים חברים,

בעד ‏ הכרת הלאום. היהודי.

גליון מח

-=- העולם 32

פרע נקעמצ עו :הדצצידר),השטטת ורבע מעאוו סנ הבש-הגיצ בהי מע קזור א קשועו הט קטנ הנכה פב כבם = כ צנצטבטפצ בש ש? משכנ 2 -בכצל ו מל 1 םינ גב-צמקפב וע לממצאזי ג בהתטזק דצ באכ :רועב קבט

ברוסיה, אנו משמיטים את הפרק הוה מפני = שכבר באו כל
הדברים האלה בהדוה"ח של הוער המרכזי,

באמריק ה הולכת התנועה וכובשת לה לבבות. התעמולה
של שתי הפררציות עושה פרי, בארץ. זו נעשה\ הכל בפומבי:
נערכות דימונסטרציות, מניפסטציות,. חגיגות שונות, והחבה אל
התנועה ‏ בתוך | הצבור היהודי ואפילו הבלתי:יהורי ‏ ובעתונות
הולכת ונדלה , בועירה שהיתה ביוני שנה זו סמנה הפדרציה
בנחת. רוח שמפפר ‏ הציונים ‏ באמריקה הולך הלוך ורב, מספר
האנודות עולה על ₪00. למטרות ציוניות אספה הפדרציה מאה
ועשרים אלף מרק, מספר השקלים עלה בשנה האחרונה. כן
נאסף הרבה למטרת רכישת קרקע בארץ ישראל. הפררציה
יסדה גם לשכת מורעין מיוחרת לעניני פלשתינה.

= בקנרה חוקה היא ההסהדרוח הציןנית . שם נמצאות 49
אגודות ציוניות בכל רוחב המריגה, וכלן מסוררות. היטב. ועובדות
את עבידתן באמונה, למטרות ציוניות שונות נאסף שם סכום של
0 מרק.

בגרמנ יה התפתחה התנועה הציונית הרבה בשתי השנים
האחרונות. = נופדו הרכה אגודות חרשות והישנות קמו לתחיה,
המרכז. עומד = בהליפת-מכתבים עם יותר מארבע מאות אנודות
ומורשים, | מלבד השקלי ם נאסף למטרות ציוניות שונות סכום
של ₪08,950 מרק ; נדפפו הרבה חוברות. ופפרים של תעמולה.
באוסמריה התפשמה האידיאה הציונית והכתה שורש
בלבבות. ‏ הרעיון הציוני מצא לו בטוי במלחמת הדור הצעיר
גם. בעבודה הציונית עצמה נעשה
הרבה. * הציונים יפדו לשכת מורעין: לנודדים לארץ ישראל,

מספר האגודות הציוניות באוסטריה. מגיע לע"א, מזה. בביהם 55,-

מספר השקלים מניע ל-5400 ולטובת הקופה הלאומית נאסף
סכום של 118,000 מרק.

בגליציה חדרה הציונות כמעט לכל עיר ועירה. הועד
המרכזי בלמברג בא בדברים עם קרוב לשתי מאות אנודות, יש
גם כארבעים אגודות של פטודנטים וצעירים מתלמדים , נאספים
בספים למטרות ציוניות, אולם הציונים בגליציה אינם מסתפקים
רק בעבודתם. הציונית, ‏ הם עוסקים בכל השאלות המדיניות
הרוחניות ‏ והכלכליות של המוני היהודים במדינה: הם לוחמים
בעד זכיותיהם -המדיניות, עוסקים בחריצות במקצוע הפצת הלשון
והספרות ‏ העברית, ואינם פופקים לעזור ולשבלל את חברות
ההלואה ואת יתר המוסדות שתעודתם להרים את המצב ההטרי

| של היהודים .

נכנפות להפדרציה הציונית | כמ"א. אגורות
מלבד אלה
נמצאות אגודות שבראשן עומדת חברת. ה,מכבים" וגס להן כשלשת
אלפים חברים, מכספי השקלים בשתי השנים נכנס סכום של
0 מרק ; למטרות ציוניות אחרות נאסף 88700 מרק , בשנה
האחרונה התרבה מספר | השקלים והתרומות ‏ לטובת הקופה
הלאומית , בכלל יש לציונות עתידות באנגליה, ומספר מתנגדיה
הולך ופוחת . הציונות מתפשטת הרבה גם בין הצעירים המתלמדים,

באנגליה

= וש אנודות: של סטודנטים עלדיר האוניכרפיטאוז ,

ב אונגריה פגשה התפשמות הציונות | מכשולים
מהמתבוללים ומהאורתודוכסים, = אולם למרות% המכשולים ‏ הללו
הספיקה הציונות. לחזור לאונגרוה , ביחוד בשנה האחרונה, ולרכוש
לה חבה בקרב הקהל היהודי , ביולי ‏ 1909 היו באונגריה 148
חברות ‏ ציוניות מפוהרות במאה ושלשים. ושמונה מקומות, במקום

96 בשנת 1908, ומחודש יולי והלאה נופדו. עור כעשרים. חברות,

נאספו סכומים רבים למטרות ציוניות שונות .

ברומיניה הגיע בשנה זו מספר האגודות. עד 51

ומספר השוקלים ער 00ל8, נאספו. למטרות. ציוניות שונות

0 מרק., : >
ב בל ג יה נאספו לטובת המוסדות הציוניים ‏ כעשרים אלף

מרק ונוסדו | אגודות | חדשות, ביחוד גדלה פעולתה ‏ של
ן
האגורה = הציונית = באנטברפין.
בהולנדיה נמצאות עכשו בעשרים חברות. ציוניות

במקומות שונים, ובשנה האחרונה נוסדו שלש חברות חדשות,
התעמולה עושה חיל ורוכשת. נפשות. לרעיוננו. ביחוד מרבים
שם לההים תרומות לטובת הקה"ק,

ב אפריקה הדרומית עמדה העבודה הציונית תמיד על
מרום. פסגתה, בשנים האחרונות התפתחה התנועה עוד. יותר
בארץ הזאת, ומספר האגודות הגיע לתשעים ואחת. הסכומים
הנאספים. לטובת הציונות עלו לסך 68000 מרק, סכום גדול
למדי לחמשים אלף ותושבים היהודים שבאפריקה הררומית.

הפדרציה ,מזרחי", שנתאשרה אחרי הקונגרס השביעי,
הכניפה שקלים בסך 4400 מרק. רוב השוקלים של הפדרציה
נמצאים | באשכנז, צרפת | בלגיה, הולנדיה, ‏ גליציה, רוסיה,
אונגריה. וארץ ישראל. הפדרציה יפרה 4 ביפו גימנסיה עברית
בשם ,תתכמוני" . הלשכות של ה,מזרחי" הן בפרנקפורט,. לירה,
קולומיאה (גליציה). ובורפשט,

לאחרונה מזכיר הדוה"ח ‏ את האגודות הבודדות המפוזרות"
פה, ושם במדינות שונות , -בתורקיה, ביון, = בבולגריה, סרביה,
שווייץ, סקנדינביה. ארץ ישראל, מצרים, אפריקה, ארגנטינה,,
אוסטרליה ‏ וגם בחינה (בשנחי) :| בצרפת אין הציונות עושה
חיל, מפני הנטיה לממיעה שנתגברה בין היהודים. ורק בימים
האחרונים התחילו | ה,מזרחים" לעבודר שם, אולם בכלל יש
תומכים. ומחזיקים בורדים ברעיון | הציוני בכל חלקי התבל.
און ארץ, | שהיהודים מתגוררים בה, שלא מצאה בה הציונות
ידידים ורעים, המפורים לה ולעבורתה,

רכוש המופדים הציוניים ליום 80 יוני ש, 9,

הועד. הפועל. הגדול 10" מרק
הקה"ק ואגודות מטע עצי-זית 4"
הקרן. הקולטורית 6 2
הבנק-הקולוניאלי-העברי 8 ,,
אפ"ק 06
אנגלוהלבנטין-בנקינג, ‏ קומפ, 8 --,
חברה להכשרת הישוב 00 --
קרן העזרה לנגועי הפרעות 8 --,
קרן-הרצל 9 .
קרנות קטנות על שם הרצל ב 5
קרן. על שם דוד ופני וולפסון 0 4
קרנות-עזרה לנודרים מרופיה ורומניה 608,05 /
יודישער פערלאג 00 :

0
89 מרק
מסכום זה צריך לגרע את מהיר ‏ מניות של מוסד ציוני: אחד:
הנמצאות ברשותו של מופר ציוני שני : יְ

אצל הועד הפועל 6 מרק
הקה"ק 00 ,

הבנק הקולוניאלי 0

אפ"ק 8

86

נשאר איפא ‏ 517685,45? מרק ‏

20 ->- העו%ם -3

גליון מח

שב שממב-ב ה -שבםעשט, ה נממלמשש א הבקע הבקע טנק ענמנ אמט בי אה סו טב ,דבע מס תכמ ,התמו
ונטב טנק כ -אב-ע בב ענה מ מוככטי הט הלטבאב .בב ב הידי - =

חשבון ההכנסה מיום 1 וולי ש' ?190 ער ₪0 יוני ש, 1909 חברה להכשרת הישוב 0 0
הועד. הפועל הגדול 80 רמרק ו לנגועי הפרעות ל 1
הקה"ק ואגודת מטע עצידזית 38" , קרן:הרצל 110 .
הקרן הקולטורית 56 2 קרן על שם דור ופני וולפסון 00 2
הבנק-הקולוניאלי 8" -, קרנות קטנות לטובת הנורדים
האפ"ק 1491 / מרופיה ורומניה ב
ה
אלב"ק 2% 3 כרק
דין וחשבון פיננסי של הועד הפועל הגדול(מיום 80 יולי 1908 עד יוני 1909)
המאזן ליום 80 יוני 1909
י פפ, מ: פם. מי
ו 0 5 יי הפסיב פם, מו פפ. מי
0 לי 0 סרו ל הבנק"הקולוניאלי 0
בנ : הבנק-הקולוניאלי 0
מניות הבנקדהקולוניאלי קרן העזרה לנגועי הפרעות כו
מניות יסוריות 20-06 קרן הרצל 0
סתמטת | 149% קרן המפלגה
שונות 0.08 נשאר ל.1 יולי | 1908 ל08801,1
,די וועלט" ,2000 נתקבל עד 80 יוני 1909 91808,80
,וורישער פערלאג" 6 7
נושים ובעלי-חוב שונים 2.0 הגרעון של שנת 190778 65981,29
+ 110 רדט
ערבונות 228
מטלטלין 5 36060
העורף של שנות 190879 18689,95 83980,10
פקדונות קרןההעורה שה
לנגועי הפרעות
בהבנק הקולוניאלי 141 ,
בהאפ"ק 00
בהפקידות הפלשהינאית 669% 18
קרן הרצל (בהבנק) ד 0
בשב הנא הש אשבצצב: בשע 5
ל 7
9820/6052 הדיחה ההקר

העידה הְחְמישִית שָל
צִיונִי רוסיָה בְּהַמְבּוְרג.

(וף)
(יום ג', 98 דצמבר, 7 שעות בערב ,)

ד"ר. י. פפיר מציע בשם הועידה ההפתררותית את
ההצעות ההפתררותיות. הללו :

) ההסתררות הציונית ברוסיה כוללת בתוכה שוקלי. שקל,
ועדים עירוניים של השוקלים, ועדי הפלכים והנפות וועד מרכזי,

₪ הועדים העירוניים כוללים בתוכם: א) צירים שנבחרו
בהתאמה לההחלטה ההלסינגפורסית על ידי כל השוקלים שבאותו
מקום; ב) באי-כח האגודות; ג) באי-כח הקבוצות העוסקות באיוה
מקצוע מיוחד של העבודה; ד) באי-כח הזרמים המיוחדים .

3 ועדי. הפלכים והנפות עובדים | בגבולות שמסמן להם
הועד המרכזי. ונבחרים באפפות צירי. הפלך או המחוו,

4 בראש ההפתדרות ברוסיה , עומד. ועד מרכזי ‏ הכולל
חמשה. אנשים, היושבים במקום אחד ועורכי עתוני המפלגה ,
חברי הועד המרכזי נבחרים בועירה הכללית לציוני רוסיה.,

5) ארבע פעמים בשנה ‏ על כל חברי הוער המרכזי וחבר
הועד הפועל. שברופיה להכנס לאספה מיוחדת,

6) אהת בשנה קוראים לועידה ‏ כללית: של. ציוני. רוסָיה

בהחאמה לההחלטה ההלסיננפורטית, ‏ ואם. לא תהיה אפשרות לוה
--- קוראים לועירה. קטנה, כלומר מתאספים חברי הוער .המרכזי,
הועד. הפועל, באי+כח הועידות התדיריות, באי-כח ועדי הפלכים
והנפות ובאי=כח העתונות של המפלגה,

?7) מלבד הועידה הפלשתינאית הקימת. על יר הועד המרכזי
מתיסדות ‏ ועידה פיננסית. וועידה. לעניני הבנק ‏ ולעניני
ההוה , להועידות הללו מותר להמצא שלא במקום הוער המרכויו
מנהלי היעירות הללו, כמו כן בא-כח הלשכה של הקרן-הקימת
מתחשבים לחברי הועד המרכזי, .אלא שחוג הקומפיטנציה שלהם '
מוגבל בספירות עבוהתם, .

אחרי וכוחים ממושכים, ‏ מתקבלות. הצעות. הועודה האור:
גניוציונית., .

הישיבה האחרונה.

% (יום. ו" 81: דצמבר,)

מר ב, גולרברנ קורא את /
הדוה"ח של הועדה הפלשתינאית שעל יד הועד המרכזי,

בישיבת כל חברי הועד המרכזי, שהיתה אחרי הקונגרס בהאג
בנובמבר ש, ?190, הוחלט ליסר על יר הועד המרכזי ועדה
פלשתינאית, שתעודותיה תהיינה: 1) להפין רשימה של אנשים
אמידים, . הרוּצים להשתתף. או לעפוק בעצמם בעסקי א"ן
6 לאסוף רשומה מכל. העסקים הקימים בא"י והעומדים להחכונןץ :
8 לתווך: בין המוסדים והמפעלים בא" והאנשים = המתענינים

עבורת: >

גליון מח

בהם ברופיח; לסייע כעבור איזה. זמן גם בידי האנשים, הרוצים
לעבוד בארץ, ולשים לב ביחוד למומחים ביריעות ‏ טכניות.
הנהגת הועדה נמטרה למר ב. נולדברג, שצרף לעצמו
עוד ששה אנשים מתוך ציוני וילנה, הועדה -או = יותר. נכון
המחלקה הפלשתונאית שעל יר הועד המרכזי מלאה את תפקירה
לפי בחותיה המעטים, אולם לא בכל מעשיה הצליחה במדה
שוה ,
הוכנה רשימה של 11458 איש מ:38 ערים גדולות ו:68
ערים קטנות שבתחום המושב וברשימה נכללו יריעות ע"ד מצבם
של האנשים הללו, ‏ מלאכתם, שנותיהם, לשונם וכדומה. חומר
וה, שעדיין לא השתמשו בו, נאסף בתור תשובות על נליון
השאלות, שנשלח מאת הוערה,
הוערה. עמדה בכתובים עם המוסדות שבא"י ועם הפרופ' 7
וורבורג,. את = הידיעות, שהיו לְהן ערך כללי, פרסמה בעתוני
המפלגה: ,רזפויט", ,יורישעם פאלק" ,העולם". בוה מביעה הועדה
את תודחה העמוקה לה*ה ד"ר רופין, ‏ דייר חיסין, = מ. שיינקין,
מ, דיזנהוף ואייונברג מרחובות בער תשובותיהם המפורטות על
כל שאלות הועדה,
הוערה הוכרחה לאסוף. לא רק ידיעות כלליות "ד מצב
המסחר והתעשיה, ע"ד ענפים שונים של האכרות, אלא גם
ידיעות פרטיות ‏ ע'ד עסקים שונים ומלאכות שונות, בכדי שתוכל
להשיב לשואליה הרבים. ‏ את מספר התשובות האלה המעיטה
במדה מרובה החוברת ,יריעות ווענען א"י" שיצאה ‏ ע"י הוה"מ
זה לא כבר בה צאה חמישיתי
השאלות שפנו בהן אל הועדה היו שונות. ‏ שאלו ע"ד
האפשרות להתבסס על הקרקע, ‏ ע"ר הקרריט. הניתן להתושבים,
ע"ד רכישת קרקעות והכנסתם, ע"ד ענפים שונים של האכרות;
שאלו גם, ‏ אם כי במדה מעטה, ער התעשיה בארץ, ע"ר
מסלות. הברזל הצרות, ע"ר תעשית נעלים, עור, ‏ נרות וכדומה,
במרה מועמה כזו שאלו גם ע"ר המפחר, ע"ר פחר:השמן, התה,
העצים \כדומה, ע"פ רוב דנו בשאלות כלליות ע"ד תנאי הישוב,
ע'"ר המופדות ובתי הספר, ביחוד ע"ד בית:הספר בבירות,
שהיה למרכז שאיפותיהם של האכסטרנים שבערי השדה. פנו
בשאלות גם בעלי:מלאכה ופועלים שרצו לצאת לא"י ושאלו,
אם אפשר להם למצא שם את פרנסתם; ביחוד גברה תשוקת
היציאה. לא"י בתוך המורים והשוחטים. על כל השאלות האלה
השיבה הועדה, עד כמה שאפשר היה לה להשיב,
אולם ביחוד שמה הועדה את לבה למלא את הסעיף
השלישי, לתווך בין המוסדים והמפעלים באייי והאנשים המתענינים
בהם. כבר בחוזרנו" הראשון, שיצא בלשון יהודית ורוסית, דברנו
ע"ר אגורת נטעים, בית החרשת של שטיין, שהם מוסדים פרטיים,
וע'א החברה להכשרת הישוב, שהוא מוסר כללי.
למובת = ביתיהחרשת = של > שמיין: מכרנו מניות | על סכום
0 פ' שנשלמו ממנו ‏ 18200 פ'. טרם הניע הכסף. ליפו,
והנה כבר באה הידיעה שבית חרשת זה קרא שמיטה. מובן
" שרבו מאד האשמות שהאלימו את הועדה בגלל. זה, אולם אי
היא אחראות : בדבר,. אלא האחריות במלואה נופלת על אותם
האנשים, שנתנו ‏ להועדה את הידיעות: ע"ד בית:החרשת. הוערה
התחילה ' עוסקת. בהפצת מניותיו של שטיין רק אחרי: שהמאזנים
ורשימות ‏ בעלי:המניות: נתבקרו ע'י העפקנים = הנאמנים שביפו,
שהם באי:כח התנועה ברוסיה.
מר. ב גולדברג מביא. את דבהי מכתביהם של מ. דיזנהוף,
בא כחה של ,גאוּלה", של דירקטור האפ'ק' ד. לבינטין ע"ד מצבו
של בית החרשת הטוב והמצוין. וע"ד. העתידות. המובים הצפונים

> העולם -

21

לו ידיעות טובות כאלה נתקבלו גם מאת הפרופ. וורבורג. וד"ר
לוריא, הידוע. בזהירותו,---הועדה: ידעה. גם כן שלבית:החרשת של
שטיין יש קרריט בהבנק. שלנו ביפו, ובכן אי-אפשר היה להטיל
ספק בזה, שהבנק. יודע, אם ראוי מוסר. הנמצא בעיר מושב
לקרדיט או לא,

מכל זה נראה, ער כמה בלתי צורקות הן האשמות שהאשימו
את הועדה בגלל תמיכת בית:החרשה הזה. הועדה, בהכירה את
גודל ערכם של בתי:חרשת ברזל ומכונות בשביל תעשית כל
ארץ וארץ, חשבה שנכבד הדבר מאר לסייע בידי עסק כזה,
ולא בה האשמה, אם פזזים הם עסקני א"י,. צריך לציין עוד
שבית<החרשת של שטיין נתאשר באננליה בתוך חברה של מניות
ועמר תחת חפותו של הקונסול. האנגלי,

לעבור בשביל ,אגודת נטעים" לא יכולנו, מפני שחכינו. ער
שתתאשרנה תקנותיה . הוערה אספה את כל הידיעות ע"ר אגורה
זו, ומהן | נוכחה כי מרובה תועלתה, אולם כל זמן שאגורה זו
פרטית היא ומיופדת רק על האמונה בלבד, וכל זמן שלא
נתאשרו תקנותיה, לא עשתה ולא תעשה הועדה כלום למובתה,
אף על פי שמספר השואלים אודותיה ‏ היה: יותר רב ממספר
השואלים ע'ד בית-החרשת של שטיין ,

עיקר עבודת | הועדה היה לטובת החברה להכשרת
הישוב, | על אודות חברה זו פרסמה שורת מאמרים. בעתונינו,
ו,רופויט" הדפים * גם | מזמן לזמן את א רשימת לוקחי המניות,
את הפרוספקט החרש של ההברה, שנתאשרה באננליה בינואר
של שנת 1909, הוציאה הועדה בתרגום עברי, יהודי ורופי רק בזמן
האחרון, מפני שרק בחודש אוגוסט שנה וו יצא פרוספקט זה
בצורתו.. החרשה ‏ ע"י ר"ר. רופין,. רק עתת. היא מפיצה. אותו,
ברבים, את תוצאות התעמולה הזאת ‏ איהאפשר עדיין לדעת,

מניות של החברה להכשרת הישוב נפוצו במספר 187%
וכסף עד 1 ריקבר נתקכל בסך 11,490 רוב. | באופן ‏ כזה
נשלמו 8? אחוזים של כל הסכום, קטן הפכום הזה, אולם צריך
לשים אל לב, שבימים הראשונים התיחם הקהל הציוני אל
חברה זו בשלילה, והעסקנים היותר | חשובים ונאמנים לא עשו
כלום למובתה. צריך לציין,. שבערים גדולות \ כורשה, ‏ קיוב,
ברריצ'ב. ‏ ז'יטומיר, לובלין, קמניץ-פודולסק וקרמנצ'וג לא נעשה
כְלום לטובת החברה .. מצוין הרבר שהרבה מניות נמכרו באודיפה,
שמשם באה הבקרת היותר קשה על המוסר,

הנואם עובר אל השאלות היזשובות של העבודה בשביל א'י,
שהעסיקו את הוערה. את המקום בראש לקחה השאלה ע"ד
יצירתי תנאים, המכשירים את התישבותם בא"י של האנשים,
היכולים לחת במשך כל שנה ושנה משלש ער חמש מאות רובל,
והרוצים לכונן להם במשך 6--10 שנה משק בארץ ולהשתקע
בה, מספר האנשים האלה הוא גדול למרי, והם הם רוב. בנינה
של הסתררותנו, ‏ אין ספק ששאיפה זו חזקה היא, וצריך רק
למצא את הררך הנכונה ו יצור את התנאים הניחים, ‏ ואז תבאנה
מדי שנה בשנה אל הארץ עשרות ומאות אלפים רוב,, וציוני
הגולה יתקשרו בקשר אמיץ עם הארץ. אולם הועדה חשבה,
ששאיפה זו תוכל להתגשם רק אז, כשיהיה בא"י מוסד גדול
ובטוח, שיוכל לקחת עליו את כל העבידה הזאת ואת ההשגחהי
על הכספים שיאפפו. ועל הקרקעות. שיקני, | רק אז כשיהיו
היחירים בטוחים שכספם לא יאבד, רק אז אפשר יהיה להתחיל
בהוצאתו אל הפועל של הרעיון החשוב הזה.

באיזה אופן אפשר ליסר מוסר. כזה %. הרי אידאפשר ליפר 4%

מוספר חדש בזמן קצר וגם אין צורך להוסיף ‏ על המוסרים הרבים
שלנו עוד מוסד אחד ,- ע"פ היריעות = שקבלנו מא"י נתבאר,

[

שאפשר היה למפור את העבורה הזאת ל,אגודת נטעים", שרצתה
מאד לקחת אותה על עצמה. ואגודה זו לא חכתה אפילו לגמר
המו"מ ופרסמה ע"ד יפוד מחלקה מיוחדת בשביל זה בשם ,אחוזה".
אולם הועדה לא תמכה במפעל זה מפני שהאנודה לא נתאשרה
עדיין ומפני שחפרה ההשגחה מצר מופדינו הרשמיים .

ד"ר רופין הציע, שענין זה יהיה מפור בולו להאינציטיבה
הפרטית, ואת רעיונו זה באר ברחבה במחברתו : ,הנטעים בא"י",
* אולם הנסיון = הראה שאין האיניציטיבה ‏ הפרטית. יכולה עדיין

לעסוק בהצלחה. בעניני ישוב. לפיכך הציעה הועדה בקיץ
,1908 להועד הפועל הגדול < להשתמש למטרה זו בחברת
,גאולה", שהיא חברה מאושרת. ברוסיה, ‏ והיא אחראית. איפא
בדין בער הכספים שנמסרו לידה . הצעה זו נתקבלה, והוערה

< באה במו"מ עם ,גאולה", שנגמר רק בינואר של שנת 1909,

,

,גאולה" לא הסבימה לקחת על עצמה את העבורה הואת לפי
תכנית הועדה וקבלה החלטה שנתפרסמהה בהחוזר השביעי של
הוה"מ. החלטה זו לא עשתה שום רושם, והמחשבה לא יצאה
אל הפועל, התנאי לשלם בהור דמי קדימה 500 רוב,. ובמשך
חצי השנה את יתר הכסף מ-1800 עד 500 רוב. הוא קשה מאד
בשביל אותם החוגים, ‏ היכולים להפריש מדי שנה בשנה משלש
עד חמש מאות רוב, בומן אחרון מלבר ,גאולה" רוצה גם
הדרקטוריום של החברה להכשרת הישוב לעפוק בענין זה.
השאיפה לסדר קבוצות ולרכוש : קרקעות נתגשמה לע"ע
בסדור ארבע קבוצות : במוסקבה, בורשה, ביליסטק וקרמנצ'וג ,
שתי הראשונות הן. של עשירים, והאחרונות של אמידים.
, איהאפשר להצליח בעבורה זו כל זמן שאין לנו בא"י אותם
המופדים, שאפשר יהיה. למסיר ‏ להם בבטחון/גמור את העבודה
> הואת, מפני זה לא הצליח הנפיון שנעשה ע'"י האספה במוסקבה
ליסד ועדים גלילים למטרה זו ללשכה מרכזית באודיפה תחת
הנהגתו של מ.. אוסישקין, גם אותן ההוראות, שניתנו להועד
האודיסאי ע"י האספה הכללית, לא נתגשמו לעת עתה, ובודאי

= לא באשמתו של הועד ,

הועדה סייעה גם לאנודה לקנית קרקעות ומכירתם בחיפה,
לקבוצת היהורים ההרריים, שהשתדלו להשיג בחכירה שמח של
אדמה, להאינג' טרייטל ‏ ומר שיינקין, ‏ ובכלל עורה להוציא אל
הפועל כל -מחשבה טובה ומועילה בשביל ישוב הארץ .,

מה שנוגע לסעיף. הרביטי היתה פעולתה של הועדה
מוגבלת מאד, מפני הפבה העיקרית. הנ"ל,

הועדה קראה את כרזו של ,הפועל הצעיר" להפועלים

| לבא אל הארץ ורצתה. לסייע בדבר, ‏ אולם מיד. נוכחה -שאין
הדברים מדויקים כל כך. בעת שהועד המרכזי של ,הפועל הצעיר"
כתב ע"ד עשרת אלפים פועלים, שיכולים להכנס אל הארץ
ולבסם שם את מעמדם, הוריע = הד"ר ‏ רופין שרק איז עשרות
יוכלו | למצא ‏ עבודה ואחרים דברו. ע"א מאית, וכולם דברו ע"א
פועלים. בלתי מלומדים. במצב כזה גם הוה"מ גם הוערה הפלש:
תינאית. לא וכל לעשות מאומה, = וצריך. לציין שאותם הפועלים

שיצאו אל הארץ והוכרחו לשוב, מפני שלא מצאו שם עבודה. \

- הכניפו למקומותיהם דמורליזציה. ויאוש. בענין זה הזהירות. היא
הכרח, הכרח מעציב, אבל הכרח, .
מה שנוגע לפועלים מלומדים, הנה סתתים הררושים בא"י
אין אצלנו. הועדה שאלה את העסקנים במקומות. הנכבדים בהתחום
והתשובות היו שליליות,
ַ הועדה סייעה. גם בידי מו"ל. ,פלשתינה", בלשון גרמניתו- -
זה הוא סכום פעולותיה ‏ של הועדה הפלשתינאית,
העבודה ברוסיה בשביל ‏ א"י תלויה ביחור בזה ‏ שתהיה

>= העולם =

גליון מח

הארץ מוכשרת. ונכונה ‏ לקבל את המתישבים החרשים. מרכז
העבורה הוא איפא בא''י, ששם צריך לברוא את אותם המוסדים,
אותם התנאים, שיתנו לנו את האפשרות ליהנות | הנאה מרובה
מהתשוקה לצאת. לא"י ולהתבפם שמה, (מח"כ),

מפני חוסר זמן הוחלט לבלי לדון בהדוה"ח הזה הפרזודיום
הודיע כי תהיה. עור ביום זה אספה פרטית שתדון בשאלות העבורה
ברוסיה בשביל א"י

מר רוזוב נותן דו"ח מעבודתה של הועדה הפיננסית , שתעודתה היתה
לא רק לעבד תקציב של הוצאות הועד המרכוי ,‏ אלא למצא מקורות הכנסה
חרשים. הועדה מצאה רק תחבולה אחת -- האגודות ‏ צריכות: ל המציא את
הכפף הדרוש לוה"מ. חברי ההסתדרות צריכים סוף סוף להבין , שההפתדרות
וצרכיה עומדים על מדרגה אחת עם המוסדים השונים, ואם לא יהיו לההסתדרות
די אמצעים לעבודתה, אז בודאי לא יוכלו עמוד גם המוסדים, הוא מציע בשם
הועדה : 1) האגורות תשלחנה בראשית השנה פרטיקולים , שבהם תתחיבנה
להמציא להוה"מ סכום ודוע ; יחד עם הפרטיקולים צריך לשלוח את החלק
הרביעי של הסכום. את הנותר צריך לשלוח מדי רבע ברבע ; 9) הועידה בוחרת
ועדה פיננסית קבועה שתסדר ותנהל את עניני הכסף של הוה"מ. הועדה תמצוא
להוה"ם את הכסף הדרוש לראשית עבודתו בערבות הפרטיקולים ; 8) את פרטי
היחס שבין הוה"מ והועדה יקבעו הוה"ם והועדה יחדיו. הוא מקריא לבפוף את
התקציב , אחרי וכוחים קצרים נתקבלו כל הצעות הועדה ונתאשר התקציב,

התקציב של הועד המרכזי שנתאשר ע"י הועידה

החוקת הועד המרכזי (שכר דירה, הוצאות

הלשכה וכו') 0 רוב.
התעמולה בע"פ 0
התעטולה בדפום 0 ו
תמיכת עתוני. המפלגה 0 ץ
הוצאות הדאר והטלגרף 0
נסיעות 00 ץ
ועדום פלכיום וגליליום 0
הועדה הפל שתיגאית 0,
הועידה והקונגרס 0 ,
הוצאות בלתי גר אות מראש 0 ,

ס"ה 87500 רוב. >

עוברים לבחורות הוה"מ עורכי עתוני המפלגה והועדות הקבועות
הועידה מחליטה אחרי וכותים קצרים שעורכי | העולם" וה,רוסויט* ‏ צרוכים
להיות נבחרים ע"י הועידה. לעורך ,העולם" נכחר מר א, דרוינוב ,‏ וכשאי-
אפשר יהיה. לו לערוך את ,,העולם" מסכת מחלה או מאיזו סבה אחרת , מר ו,
גרינבוים, לעור* ה,רופוים" נבחר מר א, אידלסון , שני העורכים האלה נמנים
על חברי הוה"מ.. כמו בן נסגה על חכרי הוה'ם באזכח האגודות בפולון,
העבודה בשביל א"י נמפרה לה"ה ב. גולדכרג ום, אופישקין . ניתנה רשות
להוה"מ למנות את חבהי יתר הועדות , אם יהיה צורך בהן +

נמסר לחברי הוה"מ , הועד הפועל הגדול, = ולצירי הועידה שהשתתפו
בועודת קובנה לחכר ריזולוציה בדבר יחס הציונים לועידה זו ולמעשיה,

העבודה נגמרה, התחילו נאומי הנעילה . דברו ב. גולדברג, י. צ'לונום,
י. רוזוב., י. גרינבוים ום, שיינקין (אלה האחרונים עברית). כל הנואמים הרגושו
שהמפלה שחֶלה האופוויציה על הקונגרס באה בעיקר הדבר מפני שלא הוכשר *
המקום, שאליו רצו להעביר את המרכו, אולם דעותיה של האופוזיציה - נצחו,
והוכרח הרוב להסתפק בהנהגה לפי שעה. המלחטה לא היתה אישית אלא
יסודית: לחמה הציונות בתור תנועה נגד ‏ הציונות של עסקנות וקבלנות. יש
שמצאו דמיון בין מצב וה שאחהי הקוגגרס התשועי וכין המצב שאחרי הקונגרס
הששי, וכמו אז גם עתה צריכה ההסתדרות ברוסיה לעטור בפרץ ולזוגור את
כל הכחות, בכדי שתוצאות הקונגרס העשירי תהיינה דומות לתוצאותין של
הקונגרס השביעי,בקריאות מעוררות לעבירה נמרצה גמרו כל הנואמים את נאומיהם. *

אחרי הנאומים האלה שנתקבלו בחבה. רבה נפגרה הועידה בעברית בטו
שנפתחה בעברית. עור שעה ארובה צלצלו באולם שירים ציזנוום. ‏ הישובה
האחרונה של הועידה, וביחוד רגעיה האחרונים, אמצו את רוחם של צירי ורסיה
והם נפרדו איש מאחיו בבטחון גמור, שהעבורה הציוגית תתחוק ותתגדל בשנה גו "

הדין והחשבון של הועד המרכזי ,
עבודת ההוה*)
הועירה בהאאג החליטה להשאור בתקפה את ההחלטה ההלסונגפורסות

*) ע'פ מעות נשמט הפרק הזה מגליון 47

גל יון מ

>= העולם =

א בנמאםהההההנההההתותנההאההםנהננמבוננבננוההההם הנ הממהקה,נהם מב טההםנהמנטמההמההה מוטטוטונה בהטטוממטהחחהמםההמהטנטמההטטההטוהם)הה,. הנמנ בנגנ -מנבבטכםההכבםעהנכה א רה ירי .

ע'ר עבודת ההוה, הכרנו באמתת ההשקפה שהיתה ביסוד הפרוגרמה שנתקבלה
בהלסונגפורס, = אף על פי שיש להטיל ספק בפרטים בוררים שלה, ואולם
התנאים לעבורה ‏ זו במשך תקופת החשבין היו שונים הרבה מאלה, ששררו
בשעת יצירת הפרוגרמה הזאת,

הדרישות הלאומיות האלו, שבמעט הן הן עיקרן של הפרוגרמה, נדחו
בידי החיום אל העתיד הרחוק פחות או יותר. על השאלה, מה לעשות בהוך
מצב-הדברום בימינו לא קבלה ההסתדרות תשובה, אף לא וכלה לקבל
אותה: התנאים של חיינ הוו אי:ברורים ואידמפוימים יותר מדי. חזגים רבים
במפלגתנו, התחילו נוטים לדעה זו, כי ההחלטות הלאומיות:המריניות שנתקבלו
בהלפינגפורס היו תוצאות החלומות של השעה ההא, ובזמננז. צריבות הן-
לעבור ולהכטל.

ואולם הוה"מ לא הודה בזה, וכל אותם הימים עמד על בפים הפרו:
גרמה ההלסינגפורסות, בהכירו, כי בה ניתנה תשובה לא על שאלת השעה, אלא
על שאלות חיינו בגלות, וביהוד ברופיה,

וגם הרוב של מפלגתנו לא נטה מן הדהך שנסמנה ע'י הפרוגרמה
ההלסינגפורסית.

הציונום הופיפו להשתתף. בכל. הענינום של כלל:ישראל, -ובזה מצאו
את בטויון הדעות של הועירה ההלסיגגפורפית, אי אפשר להביא בחשבון ולא
כל שבן להוביח במספרים את סכום העגודה, שהציוגיפם עשו בתוך החום
חיהודיום במקצועות הקולטורה, הכלכלה וכו'. אין לך כמעט מופר חברתי
אחך, שהציונים לא השתתפו בו במעשה, ולפעמום קרוגות היו מן המיפדים
והמנהלים אותו, אמת ‏ הרבר, כל העבודה הזאת, המאוחדה ברות לאומי
ביפודה, לא היתה קשורה ואחווה עם הדרישות המדיניות:הלאומיות שנתקבלו
בהלסינגפורס, אולם על הדבר הזה צריבה לרון היום הועירה שלגו.

במקרים חשובים. יותר, שהיו להם ערך מדיני הגוגע לכלל ישראל, נתן
הוה"מ הוראות לחברי ההסתדרות.
- עיר ההוראות ‏ בזמן הבחירות-אל הדומה הממלכות. השלישות, :בבר

הוכרנו. * צריך כאן להופיף, ‏ כי בנוגע לפולין החלוטו לבלי השתתף כלל

בבחירות, לרגלו חק הבחירות שהמעיט את מפפר הצורים מפולין עד שנום
עשר, החלטה זו התאימה בכללה אל מצב:הרוחזת של ההמונים. היהודים, שלא
לקו כל הלק בבחירות אלז, ‏ ובפעם. הזאת ע:רה מלחמת:הבחירות בלו
הסתה מצך האנטישמיים.

באודיסה עמד על הבחירה וו. ז'בוטינפקי, חברינו הגדילו והרחובו שם
את התעמולה, והציונים עמדו בראש בין היהורים באוהיסה, והכל שמ בהם
עוניהם,. התחילו עורכים מלחמה כנגדם מצד הכחות המאוחדים של המתבוללים
והמתבוללים:למחצה , שהשתמשו באותן ההאשמות, ‏ שהוטלו עלינו בזמן
הבחירות אל הדומה השנית, חברינו עמדו והגינו על הדעות שהובעו בהפלט:
פורמה ההלפונגפורסית, ‏ ז'כוטינסקי הצליח למשוך על צרו מספר- הגון של
דעות מקרב היהודים, השתתפות חרוצה נראתת בקרב חברינו באוריסה בזמן
בחירות:המלואים. בהקוריה הראשונה, ‏ והם פייעו הרבה לבחירת ברודסקי,

1 ציונים ושורה שלמה של אנשים קרובים לציונות נבחרו לבוחרים
אל הרומה השלישית, למרות היתס הפפיבי מצר ההפתדרות באמור למעלה.
בתקופת החשבון עשינו נסיון להוציא = אל הפועל את רעיונו של ז'בוטינסקי
שהסבמנו לו, לקרא לועירה של בוחרים,

בחרש נובמבר ש. 1907 קבלה שאלה זו צורה ריאלית. קורם הבחירות
להחומה יעץ הוה"מ באחד מן החזורים שיו לקרא לועירה של בוחרים, ‏ שזו
היא הצורה"ההפתדרותית היותה ראויה לפי התנאים השוררים כי תהי בתחסמבא
בין: המוני היהודים ותסייע לאחדות הכחות היהודום הלאומיים,

עמדנו על רעתנו, | כי גחוץ להזמין לועודה זו את הבוררים של כל
שלש הדומות, וכנגד זה נלחמה הקבוצה העממית, משום שנתיראה מפני
הרוב של בוחרים ציונים,

ע"פ הצעת הציונים וה:,פאלקסרפארטיי", ‏ שנתמכה ע"י ,הקבוצה הדמו:
קרטית", בפרוגרמה של ועידה ‏ זו באו סעופים ‏ עד יצירת הסתדרות כללית
ועיד פרור חיונו הפנימיום, ‏ במקום הראשון, עמדו, כמוכן, אצלנו לא שאלות
הפוליטיקה החצונית, אלא שאלות פנימיות של חיי היהודים.

גול ועידה זו היה כגורל התחלות רבות מצד היהודים ברופיה. ואולם
גפיון זה וש לו עתה חשיבות יתרה לרגלי. הועידה בקובנה שהיתה. זה לא

כבר, שנקראה על יסודות אחרים לגמרי. הציונים השתתפו
הבלתי מפלגתות שעל ור הצירים של הדומה. השלישות,

בתקופת החשבון היו בחירות להנהגת הקהלה בוורשה. בבחירות אלה
השתתפו בחריצות חכרינו שבוורשה, שעמרו בראש העסקנים הלאומיים המאוחדים+
בפעם | הראשונה לבשה התעמולה של הכחיוות צורה | של מלחמה
חברתות, ‏ מלחמת הדעות והאמונות, אמנם על מזכח האחדות הביאו הברינו
ל קרבן פעופים חשובום של הפרוגרמה הלאומית שלנו, ‏ אך בכ'ז בשם בפופ
הקהלה על יכורות הלאוכיום והדכוקרטיים גבחרו שני חברים משלנן אל
ההנהגה, ובאופן זה נעשו פרצים בחומה זו של ההתכוללות. ערך הבחירות
האלו חשוב לא רק לוורשה ופולין, הקהלה בוורשה היא הראשונה באירופה
ברבוי | האוכלופין, ‏ היהידה ברוסיה בהפתדרותה, ולכן המלחמה בתוכה בער
דעותינו יש לה לא רק ערך מקומי בלבדי

מפני שאגו. מוקירים כל נסיון של אחור הכחות היהוריים וכל שאיפה
לפעולה עצמית מצד היהודים, לכן צריכים היינו לקדם ברצון את הועידה של
העסקנים היה(דיים ‏ בקובנה, לצערנו, אופן קריאת הועידה \ וסהגרה היה טבוע
בחותם כזה, עד שלא יכלנו לראות מועצה זו בתור ועידה, שבה תמצא הר
נכון דעת הקהל היהורי ברוסיה,

ולזאת. החליט הוה"מ, כי ההסתדרות כשהיא לעצמה לא תשתתף במועצה
זו, ורק לציונים פרטיים יש הרשות לעשות בענין זה כרצונם,

ואולם הועידה הקובנאית קבלה בשאלה ע"ך הקהלה, שוו ‏ היתה
הנקזרה | המרכזית של עבורת המועצה, | החלטות שביסודן הונחו הרעזת ‏ של
הפרוגרמה שלנו בענין הקהלה: מפ הכפיה והצורה הלאומית של הקהלה,
באופן זה היו הדריש ות שלנו | לקנין של חוגים רחבים של. היחודים, גם של
אלה, שלהם. היו זרות לגמרי עד בהי

בכלל אפשר לנו להגיך, כי לא היתה כמעט שאלה אחת, לא היה
חזיון. אחד בחיי ‏ היהודים, אם היה לו ערך עממי:בללי פחות או יותר, שלא
השתתפנן בו באופן הגון פחות או יותר. העתונות שלנו דנה תמיך בתשומת:

גם/ במועצה

לב ברוח הפרוגרמה. ההלסינגפורסית: בשאלות הנוגעות להייגו הפנימוום *), ל

₪

ףּ

יחיאל יוסף לבנטין.

דרכי הישו,. .

מאמר שלישי

עשיה וְהָאַכרוּת,

(סוף)

ומכל הדברים האלה יוצאות ההחלמוה. הבהירות והקימות.
הללו: כל איש בעל אחוזה | קטנה העובר את אדמתו באופן"
אינטנפיבי יכול לחבר את האכרות עם איזה מענפי התעשיה
התלויה. בתוצאות אדמתו, ביבול שרהו, גנו. או כרמו, אם בעלי
אחוזות. קטנות | מתאגרים ‏ לקואיפרציות, * אז הולכים = ונבראים
הגורמים והאמצעים, הנותנים עוז ועצמה להפריח ולהגדיל את
התעשיות השונות, המסוגלות להשתלמות בתנאי עבודת-הארמה
של המקום הוה, לא שטח הארמה הוא העיקר אלא הידיעה,
איך להוציא מן האדמה, מבלי החלש את לשדה, את כל אשר
העניק הטבע באקלימה של הארץ, צריכים המה כל בעליח
האחוזות ‏ הסמובות לארגן קופות של מלוה. ושל חסכון, * אגודות
לממבר ולקניה. וכו', בכרי שישארו כל הרוחים בידיהם ולבל
יבאו בעול האפטרופפות של בעלי-ההון ושל הפרסורים והסוחרים
הפעוטים, ‏ אם תנאי המקום נוחים לוה,. יכל האכר לעפוק. בכל
מלאכתחיר, בכל מיני: תעשיות ביתיות, הן לצרביו. ולצרכי חבריו
ושכניו. והן בשביל שוקי-ארצות. שונות ,

ובנוגע לישובנו בא"י מחויבים אנו להרגיש עור את ההחלטת

*) את השבון ההכנסה וההוצאה של הועד המרכזי נביא: בגלוון. הפאו

2-ו

הזאת : בעלי:מלאכה יהידים יכולים לבא להתישב בארץ לא על
מנת לעבוד רק את האדמה או לאחוז במלאכה בלבר, שאולי מעט מאד
הצורך בה, וזה מוליר התחרות איומה. עם כל תוצאותיה. הרעות,

= אלא גם ?אחוז בזה: וכזה, כלומר בענפי מלאכתם. ובאיזה מענפי

עבורת האדמה, ‏ אתרי שיתארגנו כוחותיהם
לאגורות שונית הן לאכרות והן למלאכת:יד. --

ומוטב < בודאי שיתאגדו בעליהמלאכה לאגודות ‏ עוד. טרם
שיחליטו לצאת לא"י לתור להם ע"י המוסדים העממיים של ישוב
הארץ או ע"י שליחום איזה מענפי-העבודה ואיזה מקום ראוי
לישובם, ויאספו להם בראשונה איזה סכום כסף, שיספיק להם
להתחלת העבורה, ואחרי כן יתכספו בארץ ויגדילו משנה לשנה
את מעשיהם..

ההחלטות האלה פותיות לנו את שלש השאלות. אשר הצמנו
בראש המאמר הוה ונותנות להן פרוש ברור ונאמן, --

הרעיון, שהישוב מיכרח להתפתח ע"י הרכוש מתקבל
על לבות רבים מהבאים להתישב בארץ וגם מהשואפים לבנין
בית ישראל בארץ אביתנו ,. רבים מאמינים,. כי החוקים האקונו מיים
מחיבים את ,בירי" ישראל לכונן בתי:חרשת או לרכוש
אחוזות למען רכז את שטחי האדמה הנעברה בידיהם וגם להביא
את הקפיטל ‏ לידי אחדים, ‏ ועניי-ישראל יעבדו אצלם בתור

הבודדים

פועלים. ושכירידיום, ‏ ואו יהפך -המון?העם לפרולטריט כרבעי.

ואמנם רוב. העובדים התרוצים, הבאים. לארץ אבותינו והמסורים
בכל נפשם ובכל. מארם לרעיון התפתחות עבורת-האדמה בארץ
-- שואפים כאל מטרה נשגכה להיות :דוקא \ פועלים פשוטים
במושבות,. הנוסדות ‏ בעזרת נדיבינו, ומתאמצים שכל ‏ המלאכות
המקריות. והתמידיות אשר. בערים ובמושבות תעשינה דוקא. בידו
הפועלים ‏ ההם, וחושבים "רבים מהם כי באופן זה יתהוה
.מעמד" הפועלים , ואמנם נולרה בארצנו השוממה מאין ישוב
גם ,שאלת" הפועלים , אבל השטה הואת בשקר יפודה. התהוותו
של מעמד פועלים בא"י לפי תנאי הישוב שמה היא מל א כ וח ית;

זוהי ברי אק משונה במינה בארץ שאין בה חרשת גדולה כלל

ושאין בה אפיקו התנאים הנחוצים להתפתחות חרשת כזאת,
וכל העשיות והמלאכות שבה ‏ עומהות עוד | במדרגה נמוכה
ושפלה מאד; בארץ שאין בה אחוזית גדו לות, ‏ אין לנדלורדים ואין
למיפונדיות; בארץ שאין בה בעלידרכוש ושקשה, או יותר נכון,
אידאפשר כלל למשך אניה את הקפיטלים הגדולים מחוץ לאהץ
עד שותגדל ויתרחב הישוב,- -בארץ כזאת יכולה להתקיט ולהתפתח
עבורה פעוטה, אכרות העומרת ברשות עצמה, ששמת הקואופרציות,
ההשכלה והעיון הרם, השקירה והזריוות, הבטחון בכח עצמו--
שכל זה מביא. אותן לירי שכלול גמור ושלם..

אם גם בארצות הגדולות, ששם כבר התפתחה החרשת עד

למדרגה גבוהה וששם התרכזו מסבות היפתוריות שונות. בידי

אנשים יחידים אחוזות גדולות, אם בארצות ששם גבר הרכוש
על הכל, והמון ‏ עפ רב כבר היה לפרולמרי, אם גם שם

* מוצאים אנו נטיה גרולה להלחם עם הקפיטליות ע"י עבודת

האדמה, הנוסדה על אשיות התאגדות הקואופרטיבית. ועל אחרות
האכרות. עם. ענפים שונים של התעשיות ‏ המרובות, אם גם שם
שואפים להסיר את עול הברול של הקפיטל | מן העובדים
על ידי = עזרה | עצמיח של הקואופורציות | ועל ידי העבורה
האינטינסיבות, אם גם שם הרבה מחכמי. הכלכלה רואים עתידות

"לעובדים בשיטה הנאמנה הזאת, -- הלא על אחת כמה וכמה

ור

8 ה 608 .4 ,המפהאם

מחויבים אנו לשאוף וליצור בארץ אבותינו תנאים כאלה, שיכשירו
את העבורה לבעלי:יכולת מעטה, על אחת כמה וכמה אין לנו לברא

<> העולם ב

גליון מה

בריאות, שאין להן כל יסוד. לא בחיינו ולא ברוח עמנו, ולהביא
לקרבן בשבילן את חיי הפועלים הטובים המעטים בקרבנו..,

ולפיכך אנו. מחליטים,. כי א י ן כלל שאלת פועלים בא"י
כי אם י ש שאלת הבאים להתישב בארץ, המבקשים עבורה ואין
להם האמצעים הנחוצים, אין להם התכנית. הנכונה ‏ והישרה
לסדר את חייהם בארץ בתור עובדי:אדמה ובעלי*מלאבה עומדים
ב רשות ע צמם, ולפיכך צריכים ‏ אנו לחקור ולהבין את
ההנאים ההכרתיים שאפ שר לברא בא" ע"י
המופדות העממיים שנו כדי להעמיד על הקרקע את
החרוצים שבחלוצי הישוב.--

המתישבים הראשונים, מפני שהיו--חלוצי הישוב והתחילו
עוסקים בארץ מוזרה, בעבורה שלא. ירעו המה ואבותיהם. ‏ אמנם
מוכרחים היו להשתעבר לחסד הנדיבים, מפני. שלא יכלו לעמור

ברשות עצמם ולא ידעו את הררך הנפונה בעבורתם, אבל זכותם"

תעמר להם קנצח נצחים בדברי ימי עמנו, כי. הם ג ל ו לפנונר
את הארץ הזאת, שהותה לנו לכולנו ג/601מ1 8ז40, ולא ידענו
את מהותה ואת איכוחה ואת העושר הצפון בה. אנחנו ראינו אז
מבין ערפלי:אדי:קדושה ‏ רק את הפנים הנזעמים של היושבים
בחבוק:ידים בירושלים על ,החלוקה", נבאשים בבטלנוהם ובקבצנותם,
ולכן חשבו וטעו רבים מאתנו, כי חיבים אנו בני:הגולה לחרבות
בנדבות. למען החויק את מעמר המתישבים, והתפלאנו כי אין הכור
מהמלא מן ה א ג ור ות אשר זרקנו אליו בתמימותנו בלי שיטה
ובלי. ותכנית, חשבני וטעינו כי צריך רק ל הרבות בקרקע
בשביל המתישבים, ואו תפתר שאלתם. כי את חוקי:עבורת
האדמה. לא ידענו, דרכי הכלכלה מוזרים היו לנו ובאורגניזציה
ישרה מאפנו, הנסיונות הראשונים של המתישבים, למרות השגיאות
הרבות, הראו אותנו למדי, כי אמנם הארץ הואת ברוכה היא
ומפוגלת לעבורת ארמה אינטינפיבית.

ובעת ההיא + נולר רעיון חדש: ליסר אנורות שמטרתן. לקבץ
כסף מהחברים מדי שנה בשנה, לקנות קרקע ולעבדה ‏ ע"י
פקידים, וכשתהיינה. האחוזות: ,נכונות" וה,גלוסקאות" כבר תהיינה
צומחות על העצים, אז בא יבאו כל החברים וישבו לבטח איש
תחת נפנו ואיש תחת תאנתו, אשר בנטיעתם לא עמלו. ‏ ואמנם
האגורות האלה, אגורות אלף ואנודות: רבבות, חלפו ועברו כקצף
על פני המים,

או התחילו מאמינים, כי בעלי הכסף מאחינו ילכו ויקנו
קרקעות לכונן אחוזות גדולות, * וסמכו על שנים:שלשה אנשים,
אשר א מרו והב טיחו לקנות שמחי אדמה ,בארץ הקדושה" לשם
הישוב ולשם גרולת עצמם . והנה גם האמונה הזאת עוברת כבר
וחולפת כחלום יעוף.

ובין כה וכה התחילו להכנם אל הארץ אנשים רבים, אשר
קראו לעצמם בשם הכללי ,פועלים". הם הביאו אתם את הרעיון
הנעלה, כי רק בכח עצמם אפשר להם לכבוש את דרך. הישובי
הם סרבו | להיות נכנעים ומשועברים ‏ לכל גומלי:חפר, נלחמו?
בער וכותם לעבור ולהגן. על מצבס, לכונן מעמדם ולהגיע בכת
עצמם ועמל יריהם אל האושר אשר אליו שאפו, ולפיכך.חביבים
המה לנו, ולכן יקרים לנו הצעירים האלה, כי הודות לאמץ רוחם,.
אמונתם והתלהבותם תלבש תקותנו צורה אמתית, צורה של עבודת:
לאום גדולה. תפקידנו הראשי הוא איפא לברוא | את התנאים
המדיניים והרכישיים הנוחים להתרבות מספרם ולהתפתתות עבודתם.

העורך:המו'ל : ו ל, גולדברג.

יקסי .ה .ד 1

+

מראשית השנמ. -ו

% ובעשרים וחמשת. הספו ₪ שוכ קשטש, ו

/ | / לי [זיכפח מורה בדיוק, יבואו. בארבעים וצירות. מיוחחות: של טובי פופרינו -- ספורים: וציורום
| מחיו. העם +

מיטב הספרות לבני הנעורים. ולעם, הספרום ובואו מ נ ו ק די ם נקוד מקוטען המלום זהמבטאים הקשים

קבוצה ראשונה : ספרות יפח -- מחיי העם, ית ב א ר ו בשולי. הגליון +
לפי שעה נמטרו לרפוס בשביל קבוצה ראשונה חמשה ספרים. אלו :
-עשרים וחמשה: ספרים (80 גליונות דפוס) מכילים כארבעים ספורים

קפיצת הדרך (מקוצו) 5 -- -- --‏ ו ל גרדון,

מצוורים ממיטב. והיצירות : של גדולי ו ערוכים: מפוררים מסעות בנימין השלישי (מתוקן ומחורש ע"י המחבר) מנדלי מו"ס.
זמפורשים למקרא. בני הנעורים ולעם ויוצאים כסררם ספר ספר ציורים. ורשימות. (חמשה פפוים)-. ‏ 55 2-ה ל פרץ, ,
ב מאורעותיו של. יוסיל ‏ (שלשה פפורים) -- = -- | שלום עלוכם, |

המטרה הראשית של מפעל פפרותי זה היא --- להוציא בררך קבע מזכרונותיו של נער עברי שב בוול

פבמקה השוה, מ הטוב < והמעולה: שבכל. ‏ מקצועות. היצורת ‏ בספרוחנה סדיו- על דבר יצירותיהם של שאר טובי הפופרים שתבאנה בקבוצה זו וכן .
ספרים שלמים, ערוכום באופן בזה, שוהא בחם כדי קריאה הדיריה ול'סטמ יה עיר תכנם של שאר ה קב ו צות נפרסם במועדם, ₪
לבני הנעורים בפרט וכדי קריאה נוחה ושוה. לכל נפש מושראל. בכלל, מראשות ואנואר שנת - 1010 ,‏ בכל שבוע ושבוע בדיוק ,‏ יצא לאור

המחפור הגדול בספרי מקרא טובים לבני הנעוהום ולעס, וביחוד לראשונים ו
-- הוא מן ‏ המפורסמות שאינן צרוכות ראיה, ‏ הכל יורעים, | שבגלל המחסור (מ9 ספרוםן כארבעים. ספורים וציוריםן 50 גליוגות: דפופ ):
הזח קוראי עברות ויודעי ספרות בישראל הולכום ומתמעטים משנה לשנה .
הרבה מבגו הנעורים, אפולו ‏ מאלה שקכלו בילדותם חנוך ‏ עברי לאומי הגון
והם מתאוים לספ" עברו ,‏ בוון שהם מגיעים לשנות בינה והבהנה פפרותית
צמבקשים ואינם מוצאים לעצמם בספרותנו ,סדר" שלם ומתוקן של ספרים

מחיר קבוצה ראשונה
לחותמים על כל הקכוצה 8 רו"כ (אפשר לשעורים: בשעת חתימה 1 ר
0 ק'; אחר קבלת עשרה ספדום
1 ר' ואחר הפצר העשרים--50 ק'):

הגונים -- הם מתחילים להשתמט מעט מעט מן הספר העברי עד שלבסוף מחיר 2 ספר בפ"ע 15 קאם', 1 |
הם פורשים ממנו לגמרי , מתיאשום לעולם מכל הספרות העברית והואים אותה ,ה ] 5 0 ],. 80ד50ת6ד8ת3

באלו אינה, לעונונו הולך וגדל אפוא דור שלם, שתנוכו העברי עלה לו ולהוריו: .(0881810/) 0 5

ומוריו ביגיעה גדולה ובאבוד הרבה כח, ממון וזמן---ולבפוף נמצאה רוב היגיעה = 3, ב, על פרוספקט וה הגנו מעורוים ביחוד את תשומת לבם של מורים ן
לבטלח, לפני הדור ההוא ישארו דלתות פגרותנו נעולות, * את וצירותיה. לא ה

יביר את ראשי יוצריה לא ודע ואת שמם לא יכבד; שאם אין דעת והכרה
-- כבוד. מנין +

אמנם בשוק אפשר למצוא מקצת ספריהמקרא = יעורם ‏ לבנו:הנעודום ,
אבל הללו , מלבד מעוטם וארעיותם , הרי הם על פי רוב מעשה ידי אדם

שוושב על האבנים ועושה. ספרים מיוחדום לכתחלה בשבול בני:הנעורים, ולא ו :
בבאלה. הכהוב. מדבר..כאן,.-,ספרי. מקרא טובום- --ה(י. אנמר ו ספרים- שיש-לחם- = 6 ; --
ערך וצור ואומנתי גם לבני:הנעורום וגם לשאר כל ארם, פפרים שוש להם . ו
ערך קים ואינם נפפלים ‏ מיד אחר ‏ קריאה ראשונה, ספרים ‏ שנכראו לשם

עצמם, ולא לשם מטרות חיצונוות של ,חנוך" או של הרגל. בלשון ומתן ידיעות
ץברומהן בי לרעת , מוריה", ‏ דוקא יצירות כאלה שנכראו בשעתן לשם וצירה
גרורא,. אלא שנמצאו אחרדכך, בלא כונה קודמת, ‏ ראניות = גם לבני הנעורים.,
כמו. לשאר אדם- -הוקא הן ראויות לשם ,ספרי מקרא* ורוקא הן יש להן גם. ערך
.,חנוכו" גדול בכל משמעותיה של המלה הזאתן מפגי שיצירה אמתית השפעתה
מרובה ‏ לטובה שלא מדעת , וזוהי הטובה שבהשפעות,

וספרים. טובים ממין זה, | ספרים בני:יצירה אמתית , ראיים למקרא בני
הנעורים- --כמעט שאינם מצוים כלל בשוק הפפרים, או שכטלים במיעוטם. ולא
משום שהפפרות העברית עניה ב ע צם בחומר:קריאה ממין האמזר, אדרבה ,
אפילו מתוך ספרותנו הקימת אפשר להוצוא חומרדקריאה חשוב': בכמות ובאיכות,
-כדי צורוף סדרו:ספרים שלמים של הרבה מקצועות, ,אבל, לצערנו, לא ניתן ער
עבשיו. לב להשתמש בכל החומר ההוא ולהבשירו למטרה האמורה.

בי בדו שועשה החומר ההוא שוה לכל נפש ומתאים למטרתו הוא
טעון הכשר קודם, כגון, לקוט,. עריכה. ופרור כדרך סיסטמטי, נקוד ובואור. של ,
המלות חקשות, ולפעמים גם תקונים והשמטות, הכל לפי טוב החומר, ועל כל סוכן ,העולם" --:
אלה---צורה חיצונות נאותה ומחיר נמוך + ל 0 בעיר ק נינפברג (פרוסָה) :

ואת העבודה הזאת קבלה על עצמח. ,מוריה". מו מ, םאמבוּרסקי + =

אחד מעקרי הפרוגרמה של הוצאת ,מוריה" הוא, כידוע, להכשיר ולפדר 2
בשביל צרכי החנוך העברי את ה מ ע ו ל ה מיצירות ספרותנו העתיקה והזרשה, ו 7
מכל הנמצא , בעון". חלק מן העבודה הזאת נתקיום כבר בהרבה מספרי הלמוד 5 -

6

ששוצת

|15
5

כדמווןוחתו ‏ רזעטת הומווק5ם |

ה ן

0 0
תוס 02380

ו
|
ב |
ו
כ חש -

למשח

0

ו 2
קשח ופט ן]ההקהה

| ,
קוו |

\

נשואי חברנו [מר מנדל דודזון עם בחירחתו

והמקרא, שהוציאה ,מוריה" ער עבשו. עתה נגשת ,מוריה" להוציא, לפי שטה . |
0 1 7 " 2
זו, ‏ גם סדרים וקבוצות שלמות של ם פרי מקרא לבני הנעורים ולעם, מרת שרה ראבין שהיו ו' כסלו תע ד חבר
5 מתוך כל היצירות החשובות של פפרותנו ב מ ק צו ע ות שו בים הנ"מ נוטעים על שמו ושם רעיתי עץ ב,יער = הרצל* ובמקום

= חברור מוריה, על פי שטה מסוימת, את הטובות ואת המתאימות ביותר = תלגרמות נדבו כ"א חמשים אגרות" :
לבני. הנעורים ולעם ותוציאן ספרום ספרים בפרר קבזע, בצורה מתו קנת. ובמחיר

-- י
של קה לבס 00 : יעקב העלפמאן, יעקב - - ו 0
הספרים יצאו. קבוצות קבוצות. כל קכוצה תהא מוקדשת ליצירות של פאקסמאן, יעקב צובאשניק, ‏ מרְדכי שיץ, יצחק חים .

מ קצוע פפרותי מיותד. סאראקי (פלך: בסרביה),

שמשי ה |
5" |

ו
יצא לאור ונמצא למכירה ספר

רברר תגרה

מבחר האגדות שבתלמור ומדרשים
(לבית:אב ולבית:הספר)
סדורות, מפורשות ומנוקדות 4

היב ביאליק וי ח, רבניצקי,

ספ" ראש - (ר' חוברות).

אהריהתנ"ך איןבאוצרותינו העתיקים מקצוע
יפה ומסוגר לעורר בלב הילדים חבה גדולה
לקדרשיהאומה וקניניה כמקצוע האגדה, שבה נתלבש
רוח האומה במשך כמה מאות שנה באופן מקורי ומיוחד. שאין
דוגמתו בדורות הבאים, ועליה נהחנך עמנו. בזקניו ובנעריו במשך
כמה וכמה. דורות.
בספר ,דִברי אגדה" נתנו. המסררים ‏ את היבולת. להתלמיר
העברי להכיר. ע'"י מבהר הדוגטאות את
האגדה. כמו. שהיא בצורתה היפה ובלשונה הנוחה ושתהא עם וה
ההכרה מלאה, כפי האפשר, וקנויה בררך מתוקנת ובסדר יפה.
להכלית ואת השתדלו המפדרים לאפוף לתוך
ספפרםוהמכל מקצועות האגרה שבתלמודומדרשים
את כל הטוב והיפה ואת כל הנאות לפי דעתם
וטמעמם, לילדיםן
ספר .ד ברי אגדה" העשוי במתכנתו של ,ספר האגרה הגדול"
לגדולים ושנכנסי בו מבחר האנדות הראויות
גם לנדולים וגם לקטנים, נחלק אף הוא לפי תוכן עניניו לארבעה
ו
א) ספר ראשון, בו באו מבחר האגדות שנאמרו על אישים.
מאורעות וענינים שונים שבא וכרם בכתבי הקרש,
ב) ספר שני, מבחר. האגדות על אישים, מאורעות :וענינים
שבומן בית: שני והתלמור.
פפר שלישי, מבחר האגדות על הענינים הל אומיים של
ושראל (עם ישראל), ארץ ישראל, לשון הקורש, גלות, גאולה
ומשיח, תורה, נבואה, הקב"ה וכו'.
ד) פפר רביעי, מכחר האנדות בעניני חיים של יחיר
2 וצ בוה מוסר " ומדות האדם, החברה והעולם וכו'.
הספר הוה, מלבד שהוא ריפתומתיה יפה ללמוד
האגרה ופונגות, עודיכול ה' ואלשמשבידי המורים
והתלמירים כעין מלואים" יפים לספורי המקרא,
| בהיות רוב האגרות/. וזניהות: יִלְלות: מאר בצורתן ובלשונן ומושכות
את הלב בתכגן, ‏ קשורית קש פנימי עם. ספורי המקרא. ובאופן
זה יעבור התלמיר מאלין.- מן הפגנון הביבלי לסגנון האנדה,
שהוא המקימל בטפרוחנו. החרשף ;

+ ו שרפ 4 = שש !! |

הספר הוה הוא באמת ספר:עם במלא מובן המלה. באשר >

> שנכנסו בו מבחר האגדות העממיות שבתלמוד ומדרשים, ונרפס
באותיות גדולות ומנוקד כולו נקור שלם ומלא ונוח למקרא ולהבנה
לגדולים וגם לקטנים, למורה. וגם לתלמיר,

מחיר. כל חוברת (בלא משלח) 86 ק'

מחיר. כל הספר (ד' חוברות) בכרך אחר, בכריכה ה 0 רו

הכתבת:

.008 "ה 1 כ 0 1 0780 הת
00 ו[ ה [ 1 1 0 כ שה[וסת

= לע ==
רעט נעשמאקסטען יייש ושפירט של פסח +
+ | אויך רעקטיפיצירט (פיינשפריט)
כרדקועה0 שוספסאה סתפח וטגיעת
,מאודסוגיס מסההספם ו .הצוופ6ס ההמסם ₪ ם
מיט הכשרים מהרבנים הגאונים הצדיקים ₪

" | קען מאן בעשטעלען ביי
== .0018 שכסכסת

67875 8 5

| 300784 ה צועין-0ת8ז

/ 5.

\ נעגויסטע פרייזען, בעסטע בעהאגרלונגן רער יו"ש 0
ושמירש איז בעוואוסט פיט זיין נופען נעשמאק 2%
אננענעמען -. 5 זיין קריסטאל נעשטאלט.

65 5 9

כתבי יחודה שמיינברג

לבני חנעורים,
ספר ראשון. אגדות לילדים.
הוצאת אפטרוּפסי משפחת הסופר המנות.
תכן הענינים:
א) מעשה בשני אחים ושני סיחים ; ב) חבקוק; נ) העור אלתשבע 3"
ד) שושנים וברקות ; ה) החפיר והחסידה ; .ו) שבולת; 1) רוד כסיל ; ח) תג
החתונה ;‏ ט) השושנים ; י) התתול והתיש ; יא) ילקוט. יעקכ ; יב) קשחותת
ל'ג בעומר | וג) תורה מורשה ; יד) יופי פתי ; (טו) שופטי משה; מו) על.
נהרות בכל ; יז) חפד ואמת ; יח) הבפרים המאורים ; יט) מעשה ברובס אחר '
ב) יום ב כל אלה אגדות גפלאות לוקחות | לבבות, ‏ אשר רק יהודה:
שטיונברג?, שהבין את סור האנדה, ירע לספר אותן.
הפפרכלו מנוקד ונדפם בה דור רב עלנייר יפה ה פשובת
ויהיה לתועלת וגם ל שע שועים לילדי העבוים.
המביאים לבית הדפוס מקוים, אשר כל אב שבנו, יאבה להכנים את.
הברכה ההיא לכיתו ויחבר את הנעים ואת המו עיל יחדיו, להמצי א עונכ רוחני
לילדיו, לחככ עלירם את הספר העברי ואת. האגדות ולעשות. עם. וה חסף
את משפחת הסופר הטנות + :
המחיר 065 קאפ' בלי המשלוח, בכריכה יפה 95 קאפ'.
להשיג בהוצאת ,,מִוְרִיה+, אודיפה.

ה
עס ווערט אנגענומען דאס אבאנעמענט פון 1:טען יאנואר 4910
אויף די פערשפרייטעסטע אירישע צייטונג

עתיי2 םס

אבאנעמענמם.פרייז : א יאהר 6 רובל, א האלב יאהר 4 רובל,.
א פיערטעל יאהר 1,50 ר', א מאנאט 6% ק'.

אדרעסע פון רעדאקציע און אדמיניפטראציע +
: .8 0088 ,הפהזתכה2 , מדוקה ],, א 68
.8 011000 ,הזוהלפוה ו ,> דא זו -

כל מיני ספרים, ברטיסים; מצוירים , ,
אלבומים ‏ ותמונות שונות אפשר להשיג אל

,"ג גזם ד 7 2

ב" 1 0 18 08
נובוליפקי 7 , וגם נאלעווקי 1,

0

%
% %
| שתו רק 6
2 2 5 5
=| פין 4 ו
ב
08 0

| | /

| 0 |